ארכיט־ ק ט ו ר ה עצמאית באחד לאחד [ קיץ תשע"ה | ] 2015
ארכיט־ ק ט ו ר ה עצמאית באחד לאחד [ ארכ' אלון שיקאר | ארכ' יוני אבידן ]
אג'נדה 1:1 מציאות :אקדמיה
אחד לאחד הוא סטודיו תגובה ניסויי בו הסטודנטים והמנחים משחקים יחד את תפקידי הסוכנים השונים בעולם הבניה .זהו מהלך שמי תחיל מזיהוי פוטנציאל בקרקע ,ניסוח פרוגראי מה עבורה ,גיוס כספים ומשאבים ,עיצוב ותכנון ולבסוף בניה וביצוע של הרעיון היזמי .קורס זה הוא למעשה תמציתה של מתודולוגיה מדמה מציאות אשר בכוחה לחנך לארכיטקטורה המי עניקה לסטודנט לא רק כלים ויכולות בהיבט של תפיסה חללית ואנושית אלא חושפת בפניו את החשיבה האדריכלית על מנעדה הרחב ביותר. חוק וסדר :תחילה מתחולל פשע ,לאחר מכן חקירה משטרתית ,דיונים ומשפט ולבסוף גזר דין .פרק אחד 45 ,דקות של מתח והנאה, מכווצים מהלך של לפחות חמש שנות מציאות. לימודי האריכטקטורה אינם שונים בהרבה ,שכן בהם כל סמסטר מכווץ תהליך של שנים רבות ובסיומם של שלושה חודשים וחצי מציג הסי טודנט בניין גמור ,סופי ומוחלט .לכאורה .שיטת לימוד זו המקובלת כמעט בכל מוסדות הלימוד מותירה את הסטודנטים עם תחושה מפונטזת המניחה להם לחשוב כי הם הינם מרחק צעד אחד מלהפוך לארכיטקטים של ממש ,וכי המי ציאות שבחוץ תעשה את הכל על מנת לשרת את הרעיונות שלהם. לצד ובעקבות משברים פוליטיים ,סב�י בתיים ,כלכליים וחברתיים המרכיבים את המי ציאות הנוכחית צומח ומחריף השינוי במקומו של הארכיטקט ובמידת הרלוונטיות שלו .זהו אומנם אינו דיון חדש ובכל עידן שבו מתרחשים שינויים באופני הייצור (לדוגמה עידן הייצור ההמוני של תחילת המאה העשרים או תחילת עידן ההי-טק בשנות ה 60-של אותה המאה)
מוצאים עצמם הארכיטקטים מאותגרים על ידי מידת הרלוונטיות של המקצוע שלהם .ביי מים אלו לצידה של התפתחות אדירה בעולם המיחשוב(*) לצד הכלכלה הגלובלית וברובה הקפיטליסטית אשר שינתה לחלוטין את עולם הנדל"ן(**) ועם חדירתה וזמינותה הקרבה של טכנולוגיית הדפסת התלת מימד ,חוזר ועולה דיון זה .אנו עדים כיצד המצב החדש מאלץ את הארכיטקטים לזנוח חלקים רבים מן הפרקטיי קה אשר אליה הורגלו ,הוכשרו ולמדו ולהפוך למעין סוכני "ייצור" סכמטים וזאת על מנת לעי מוד בדרישות השוק המצפות מבניינים להיות ירוקים ,זולים ,שיווקים ,עומדים ברגולציות נוי קשות ,בלוחות הזמנים ובתקציב מוגבל וכמוי בן שהם חייבים להיות איקונים ומושכי עיניים .תחת מעטה המציאות הנוכחית בה פרויקטים מקודמים על ידי יועצים פיננסים ורואי חשבון, עמידה בדרישות אלו הן בגדר הבלתי אפשרי. אף על פי שאנו מאמינים בחשיבות המקצוע הראיות מצביעות על כך כי הוא מצוי במצב או בתהליך של התפרקות .התעלמות ואי למידה מן מצב זה יקבעו כנראה את סוף עידן הרלוונטיות של מקצוע הארכיטקטורה .כתגוי בה עלינו לזהות הדרדרות זו ,להגיב אליה ואף להשכיל ולהשתנות בהתאם .לעיתים נשמעים קולות שונים מן הפרופסיה האדריכלית אשר לא מכנים את עצמם ארכיטקטים יותר אלא "סוכני מרחב" [ ]spatial agentsהמחפשים סיטואציות וסביבות שונות לפעול בהם ,אשר אינן בהכרח דורשות בינוי מסיבי על מנת להביא לשינוי רב ולכן אינן דורשות משאבים אדירים ולוחות זמנים אינסופיים .מעבר לקבוצות קצה אלו ישנו הרוב המוחלט של הארכיטקטים אשר עוסקים אומנם בבניה אך בתפקיד שאינו כולל אחיזה בפרויקט במלואו (מתהליך התכנון והעיצוב דרך הפירוט ועד לפיקוח בשטח והשימוש) .יתרה מכך ,במי קרים רבים הארכיטקטים הם אינם יותר מאשר היועצים האסתטיים של התכנית הנדל"נית ומי צופה מהם בסך הכל לספק סכמה אדריכלית או גרוע מכך הדמיה היפר ראליסטית מפתה "המוי כרת" את הפרויקט .לרוב ,עמדה שולית זו מתנגי שת עם תפיסתו האישית של הארכיטקט הרואה עצמו כשחקן עיקרי וחשוב ,כזה אשר לפעולותיו היכולת להפוך את העולם למקום טוב יותר. * אתגר טכני .התמודדות מול שוק הולך וגובר של ייצרני הדמיות היפר ראליסטיות המשקפות מצב של "יצור ומכירה" מהירים של בנינים וזאת ללא חשיבה עמוקה על תוכנו ,אופן השתלבותו בעיר וכד' .הבניין כאן הינו מוצר צריכה אינדיביי דואלי. ** אתגר חברתי .פתיחת השווקים לרכישה של דירות על ידי תושבים זרים אשר מתגוררים בדירה לתקופה קצרה משנה באופן מהותי את יחסו של הארכיטקט לתכנון .מקומה של החשיבה החברתית בפרויקטי מגורים חדשים נדחקת לקרן הזווית ונעלמת.
תפקי ד האקדמיה לבחון ,לבדוק ולהגיב לש�י נויים אלו ולהיות במצב המקדים את המציאות ולא נשרך אחריה. גליון מס' 14של המגזין Volumeהנ�ו שא את השם“ ” ”Unsolicited Architectureהו�ק דש כולו לביקורת על אדישותם של הארכיטקי טים לנוכח השתנות המקצוע :ממתכנן חללים המאפשרים את היתכנותם של קשרים חברתיים לספק "צורות יפות" ללקוח ותו לא .המתכנן פועל לפתרון סדרת בעיות ,וחותר לניסוח פיזי, בנוי ,של צרכים ורצונות בהזמנה על אף הצפיה ממנו לשמש כשליח ציבור .התלות לקריאה מן היזם מרחיקים את הארכיטקט מפעולה עצי מאית חברתית עד כי נדמה שללא הזמנה לא תתקיים שום פעולה מרחבית .בגליון מצבי קצה בהם ארכיטקטים או סוכנים אחרים נקטו עמדה שונה וביקורתית כנגד ההמקובל והחלו ליזום ולנסח פרויקטים משל עצמם וזאת מבלי "לחי כות לצלצול הטלפון". מתוך הצומת שבין הביקורת לבין הנעשה בפועל נכתבה ההצעה לקורס .קורס = פעולה . "ארכיטק ט פרקטי יכשל בצידוק צורותיו ,ארכ�י טקט תיאורטי יכשל בתופסו את הרוח החולפת ולא את המהות" [ ויטרוביוס ] .ארכיטקטורה היא מדע ייצור חללים ואלו תפקידם לארח פעילויות אנושית .מאז ומתמיד אופן ייצור החלל חייב את הארכיטקטים להרחיב את מבטם :היכרות מעי מיקה עם המשתמשים ,היכרות עם הקונטקסט שבו מיוצר החלל ועם היבטים פילוסופים ,הני דסיים ואספקטים שונים מעולם הבניה .תפיי סה שלמה זו הולכת ונשכחת מאחור ונדמה כי
בימנו תפקידו של הארכיטקט מסתכם בייצור סכמת המבנה בלבד .אין אנו מסירים את אחי ריותם של הארכיטקטים על דחיקתם לשולים, הם "הרוויחו זאת ביושר" בהנהיגם לא אחת תרי בות חסרת רגישות מורפולוגית וחברתית ,אלו גרמו למקבלי ההחלטות וגם לציבור לא לקבל באופן מוחלט וישיר את הצעותיהם וכן לפתח מנגנוני ביקורת לפרויקטים ולהצעות מרחביות אשר להן השלכות ארוכות טווח על העיר והחי ברה .מנגנוני בקרה אלו כתרופה המזיקה לחולה הפכו את שדה התכנון לשיטחי ובירוקרטי וכך הותירו אותו פרוץ להשתלטותם של גורמים יזי מיים שהרווח הכלכלי הוא העומד לנגד עיניהם. כפעולת תגובה מוצע קונספט חינוכי התופס את אופן ייצור החלל כספקטרום רחב ושלם המתחיל טרם בניית המבנה וסיומו במצב המשכי המשפיע באופן קבוע על המרחב החי ברתי-ציבורי .זהו תחילתו של תהליך מתמשך אשר פירותיו יקצרו כנראה בעוד זמן מה ,אך זהו תהליך המגיב להלך הרוח המקצועי העכשווי המחזיר אותנו לנקודה בה אנו מחויבים לחתור למגע מחודש עם שלל מרכיבי התכנון מהמזי מין דרך הרשויות ועד לבנאי .אנו מעודדים את הרעיונות ומאמינים בתיאוריה ,אך איננו יכוי לים לאפשר לסטודנטים לייצג את עבודתם בלא יותר מההדמיה והסכמה ומחויבים ללמד אותם להתנסות גם בבניית החללים הממשיים עצמם וזאת מבלי לזנוח הענקת כלים משמעותיים בכי לכלה ,ניהול ,פיקוח ,מוסר ואחריות וכן היכרות מקרוב עם החומר ,פרטי הבניין ועם אתר הבניה ופועליו.
סדנת העבודה 1:1 השאיפה להגיע לקנה המידה השימושי, המאפשר את חוויית המשתמש במרחב ,אינה מובנת מאליה .מרבית תהליכי התכנון האקי דמיים מסתיימים הרבה קודם לכן ,ונותרים, מטבע הדברים ,כהצעות רעיונית בלבד .כתוי צאה מכך ,נמנעות משמעויות רחבות של תהליך התכנון והעיצוב האדריכלי ,וההתנסות נותרת בגבולות ההצעה לתכנון ,זו שלא נבדקת הלכה למעשה" .כתם עוור" זה בחינוך האדריכלי ,סדנה זו מנסה להאיר ולבאר. > שלב :1חיפוש אחר הזדמנות .מציאת אתר .תכנית מתאר גגות. גגות מבני הטכניון כשדה פעילות .תכנית מוי מצאת זו רואה בשטחי הגגות של מבני הטכי ניון המשך ישיר לשטחים הציבוריים וכן קרקע פוטנציאלית לפעילות מחקרית ,חברתית ועסי קית עבור יוזמות הסטודנטים .פעולה תמ"גית – מעשה היוצר ומגדיר פעילות מחקרית /חברי תית /עסקית ומשתמש בסביבתו הייחודית של הטכניון כפלטפורמה אקטיבית לישומו .הפעולה עצמה התמקדה בגגות הפקולטות לארכיטקטוי רה ומתמטיקה אשר חולקו לגריד של 6מ' * 6מ'. > שלב :2ניסוח פרוגראמה. לוח הזמנים הקצר והאינטנסיבי מהווה מעין מעבדת ניסויים מחשבתית-ביצועית בה סטודי נטים התאמנו בתרגומה של פרוגראמת התמ"ג הנשענת על המקום ורואה בפעולות הנעשות את גגות הטכניון כקרקע למפגשים בלתי אמצעיים ולפעילויות לימוד ומחקר שיתרחשו שלא כחלק מתהליך הלימודים בין הסטודנטים השונים. כותרת העל של פרוגראמת הסדנה כולה הנה חלל מארח פעולה ,והסדנה עמדה על שלושת מרכיבים אלו :חלל ,אירוח ,פעולה .כל קבוצה
הגתה פרוגרמה בסיסית כאשר דגש הושם על ניסוח חללים המאפשרים התכנסות ושהייה משותפים ,מנוחה ,הפסקה מן השגרה וכד'. > של ב :3אישורים וגיוס תקציב ומש�א בים לפעולה. ניסוח פעולה אינו דורש משאבים רבים זולת עבודת מחשב ומחשבה מאומצת ,פעולה אקטיי בית ,אמתית בקנה מידה מציאותי דורשת בהחי לט! על אף ברכתה של הנהלת הפקולטה למהלך וקבלה של תקציב בסיסי עבורו היה צורך למצוא תורם לחומרי הגלם שמהם יבנו הצעות הסטוי דנטים .חברת "אורמת" (***) המתמחה בייצור טורבינות המייצרות אנרגיה ירוקה תרמה כאקט מיחזורי שאריות רבות של חומרי גלם ובכך העי ניקו למעשה את המשאבים הדרושים לפעולה. > שלב :4מתכנון לביצוע. הפעולה העיקרית נמשכה כ 60-שעות שנפרסו למשך של שבעה ימי עבודה אינטנסיביים .שלוי שת הימים הראשונים במעבדת העיצוב הוגדרו כימי מבוא ותכנון ,בהם נפרשה האג'נדה הכי ללית ,וכל קבוצה פתחה בשיתוף פעולה הצעה למבנה בעל קונסטרוקציה קלה (שעיקרה עץ). הנחיות אישיות וקבוצתיות על פיתוח הפרויקט ניתנו לאורך כל ימים אלו .לקראת תום שלושת הימים אושרו ההצעות על ידי קונסטרוקטור והנהלת הפקולטה .ארבעת הימים שלאחר מכן הוגדרו כימי ביצוע בסדנת העיצוב ובאתר ,לסיי רוגין .בשל לוח הזמנים הקצר ,לכל יום הוגדרו יעדים בפועל. שגרת העבודה הייתה כזו ,כאשר הפסקת הצהי רים והארוחה המשותפת שאורגנו כולן על ידי כל אחת מחמש הקבוצות ,בתורה ,היו כחלק בלתי נפרד משיתוף הפעולה ומימי הביצוע האינטנסיביים. > שלב :5ביצוע ,שימוש ופירוק. הפילוסוף האוסטרי ויטגנשטיין טען כי גבולות השפה מגדירים את גבולות העולם .דגש רב הושם בסדנה על הפעולה המחקרית לפיתוח ולהעשרה של פרטי הבניין והשפה האדריכלית. פרטי הבנייה עשויים להיות הזדמנות ייחודית לחדשנות ,המצאה ויוזמה .כמו גם בחיזוק הקשר שבין :תכנון -הנדסה -עיצוב -ייצור -כלכלה. תחילה הוגדרו פרטי הבניין כאבני הבי ניה של השפה האדריכלית .מכאן ,שפיתוח ושי כלול של אותן אבני בניה מרחיבה ומשכללת את השפה האדריכלית ובכך תורמת לסביבה שבה מיוצר החלל .יתרה מכך וכחלק מתופעה מוכרת בכל שפה הושם דגש על ה"סלנג" וביטויו בשפה האדריכלית :הלחמים מוזרים ודרכים שונות ומי גוונות ליצירתם של פרטי בניין התקבלו בברכה. לעיתים היו אלו אשר איפשרו בכלל את היתכנוי תה של הפעולה. *** בהזדמנות זו ,נרצה שוב להודות לחברת "אורמת" ולמר אבי שוקרון בפרט ,על תרומתם הנדיבה בחומר ,ועל הכנסת האורחים מסבירת הפנים.
דוגמאות לפיתוח פרטי ה"סלנג" בסדנה: > למעלה :פרט הכליבה [השאלה של פרט משדה מקצועי אחר] > מימין :פרטי החיבור היבש [שימוש מחודש בטכנולוגיה נשכחת] > למטה :פרט מפרק להסתרה וחיזוק מחבר ביו מוטות [טכניקה "צעצועית" בייצור עצמי - המוני].
כחלק מהאג'נדה ,הוחלט כי הפעולה כולה תעשה מחומרים ממוחזרים בלבד. כך ,למעט ברגים וכבלים שנרכשו ,בכל חומר הגלם המרכזי ,העץ ,נעשה שיי מוש בעבר כתיבות /משטחים להובלה.
זמנית. פעולה מקוי מפנה ונעלמת. מופיעה מה לפעולות נוספות במרחב ,ומחפי שת מקומות נוספים להתערב בהם. יבוא. המשך
אחרית דבר 1:1 במהךלך תקופת הסמכה ארוכה הנ�מ שכת חמש שנים לפחות ,לומד המתכנן הצעיר לנסח רעיונות מופשטים ,לגשר על הפערים בין גורמים וסוכנים שונים ,לעצב חללים ולהבינם וכל זאת מתוך אחריות על המרחב .לפיכך עצוב ואף מאכזב למצוא את האדריכל נדחק לשולים ומשולל מאחריות ציבורית ואופרטיבית בשדה עולם הבנייה .הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון מארחת סדנה זו המנסה להציע ולזהות תנועות של שינוי ולהגיב להן באמצעות תכנית לימוי דים חדשה ועדכנית .תכנית המבקשת לענות על האתגרים הרבים שבפניהם ניצבים הארכיטקי טים' .ארכיטקטורה עצמאית באחד לאחד' שמה לה למטרה לנסות ולנסח את תפקיד הארכיטקט בצורה אשר תתאים למציאות העכשווית וזאת מתוך אמונה (?) כי החשיבה האדריכלית על עוי מקה ורוחבה מגלמת בתוכה איכויות חברתיות וכלכליות ראשונות במעלה ,זאת יחד עם חתירה להיכרות מקרוב עם חומרי הבניה והשפה האדי ריכלית. מצב שבו סטודנטים אינם מכירים כלל את פרטי הבניין והתהליכים המרכיבים את שפת המקצוע שלהם היא תעודת עניות המעידה על התרחקותם הגורפת של הארכיטקטים בכלל משדה הבניה עצמו ומתוך כך מההחלטות המי שמעותיות בנוגע לסביבה הבנויה. באמצעות מגע מתמשך ורציף עם אתרי בניה והתוצר האדריכלי ,התבוננות מתמדת בפעולות קצה בעיר ובסביבה הבנויה מהווה, לדעתנו ,נקודת התחלה טובה וחשובה לניסוח מחודש לתפקידו החשוב של הארכיטקט בשדה התרבות .הסדנה ,מעבר להיותה מרעננת וחי וויתית ,חשפה את הסטודנטים לשאלות וסוגיות מקצועיות ,אתיות ועיצוביות באופן שבו לימודי הסטודיו הסטריליים אינם מאפשרים .הפקוי לטות לארכיטקטורה חייבות להפנות משאבים רבים יותר לפן הביצועי ולהבנה טובה יותר ומי תמשכת של תהליכי הבניה וגורמי הכח המאי פיינים אותם .
מקורות השראה [רשימה חלקית]
!