ביבליוגרפיה
Dr. Laura B. Alveraz , A place to live, work and play. April 5, 2017, https://theconversation.com/a-place-to-live-work-and-play-whymixed-use-developments-are-making-a-comeback-73142 James Corner, Terra Fluxes, Landscape Urbanism reader 2006 Dan Handel, Isotropic Universe and Modular Grid , 2017 Stephanie E. Calvet , Live-Work Units, updated 7.5.2014 https:// www.stephaniecalvet.com/stephanie-e-calvet-1/2014/05/07/6494 Steffen Nijhuis, Daniel Jauslin, Frank van der Hoeven, Designing Infrastructure as Landscape 2015 )2014 עיר תעשייה (רייסלינג,טלי חתוקה
67
66
סיכום
חוף שמן ואיזורי תעשייה ככלל הינם איזורים מורכבים הן תכנונית והן בתפישה .התודעתית אני מקווה כי בפרוייקט זה הצלחתי לעורר דיון הן על התפישה שיש לתכנן את העיר ואיזורים אלו בפרט והן על הגישה של שימוש .בכלים פרמטרים ככלי תכנוני במהלך הפרוייקט התעסקתי בנושאים תיאורטים רבים תוך כדי האתגר של לכתוב את הכלי הפרמטרי וליצוק בתוכו את תפישתי בנושא ,דבר אשר היווה הן אתגר .תכנוני והן אתגר טכנולוגי השימוש בטכנולוגיה של פיתוח כלים אדריכליים היום כדוגמא לכלי פרמטרי במקביל לפיתוחים טכנולוגים החלים .בסביבה הינו הקשר שראיתי לנכון לעשות אני רואה לנכון המשך ופיתוח של פרוייקטים אשר יקחו בחשבון מקומות שפחות נוח או מושך לתכנן ,על מנת לאפשר לעיר לתפקד כמערך שלם וליצור .נושאי דיון רבים ומגוונים
65
64
63
62
61
60
המערכת
כל יחידה מחוברת אל מערכות הבניין ואל המערכות העירוניות על מנת לאפשר גם חיבור של הבניין ושל כל יחידת בסיס בבניין אל כלל הרקמה וכך ליצור שדה מורכב לא רק בקומת הקרקע אלא גם בתלת מימד. בקנה המידה העירוני ,כל בניין כפי שהוזכר מתפקד ביחס למבנים אשר היו קיימים באיזור אך יחד עם זאת מחובר למערכת הובלה ותשתיות אשר עירונית .מערכת זו אשר הושגה באמצעות הכלי מאפשר יעילות תהליכים והפחתה משמעותית של כניסת משאיות והובלה אל תוך המתחם וכך לתרום למאזן האקולוגי שלו .נוסף למאזן האקולוגי למרות העובדה שכל בניין יכול לתפקד בנפרד הוא חלק בלתי נפרד ממערך עירוני שלם.
59
58
circulation
57
56
55
54
הבניין
תכנון המבנים ואופן הצבת יחידות המידה הושגו בעזרת הכלי לכזה שיאפשר את היעילות המבנית בהתבסס על תפישת הפרוייקט .הצבת מערכות התנועה התבצע באופן כך שיאפשר גישה אל קומת החציצה, המצוי בה הפטיו ,ואל יחידות הדיור מבלי להרוס את התוכנית החופשית של קומת הקרקע .נוסף לכך אוריינטציית היחידות מוקמו כך שיחידות העבודה במגורים יאפשרו כניסה חיצונית מהמסדרון מבלי להפריע לאורך החיים של המגורים. מלבד המגורים הוספו גם יחידות שירות אשר יכולות לשרת את כלל הבניין כגון מעון יום ,יחידות בילוי וכן יחידות עבודה משותפות .אחד הפרמטרים הנוספים בקנה המידה של הבניין הוא איחוד היחידות. במידה ומס׳ יחידות העבודה-מגורים עולה על אחוז מסויים מתאפשרת הסבה של אותן יחידות שימוש לחדרי העבודה שלהן, כך נשמר המאזן עבודה מגורים ,ולמעשה יחידת העבודה הפנימית מוסבת למגורים ושטח המחייה גדל.
53
התכנון
הבניין המערכת
50
חציצה ותנאי שדה
לאחר הצבת המבנים בשטח ומציאת יחידת המידה ,הפרוייקט בחן כיצד ניתן יהיה לשלב את העבודה-מגורים לאור העובדה כי תנאי השדה אינם אפשרו זאת בעבר וכי יש לבדוק מה יכול לאפשר זאת .תחילה הכלי בדק באופן סכמתי את הצבת יחידות העבודה מגורים ,לאור העובדה כי לכל יחידת מגורים מתלווה יחידת עבודה אשר צריכה להיות נגישה לקהל ,הכלי חישב כיצד באמצעות ריווח הגריד יתאפשר אוורור וכניסת מערכות לשתי הפרוגרמות המתפקדות ביחידה אחת. מלבד ריווח הגריד באופן האופקי התוכנית הכלי בדק כיצד ניתן יהיה לשלב קומת קרקע פעילה מסחרית או תעשייתית אל מול קומות עבודה-מגורים עליונות .שילוב קומת חציצה אפשרה פתרון אקוסטי ,פתרון למערכות הקומות התחתונות וכן שילוב נוסף של שטח פתוח ואוורוור המבנה .גודל החציצה הינו מושפע מהפרוגרמה של הקומות התחתונות תוך כדי התחשבות בגובה מינמאלי לתפקוד.ע
49
46
פרמטריקה במקביל למציאת הקורדינאציה המודולארית הוגדרו בכלי פרמטרים שעל התכנון להתייחס אליהם ולממש ,פרמטרים אלו ניתנים לשינוי ולהוספה תמידי וכך מבטיחים שהתכנון ידע להתאים את עצמו .מחדש או בהתאם לכל שינוי נדרש הפרמטרים שהוכנסו הגדירו את יחסי הכוחות בין האלמנטים השונים והצבתם בשטח כך למעשה הכלי אפשר שליטה ושמירה על אופי המקום למרות הכנסת מגורים לאיזור ,זאת בהתבסס על תפישת המגורים -עבודה ,תוך כדי שמירה על איכות חיים וצרכים של הפרוגרמה החדשה לאיזור כגון שטחים פטוחים ומקומות ציבוריים. הפרמטרים שהוכנסו הגדירו את יחס הצרכים לכל יחידת מידה בסיסית ,הכוונה לכל יחידת מגורים מתלווה יחידת עבודה אשר מחייבת גישה נוספת אל הציבור ולכל יחידה כזאת יש שטח ציבורי ושטח פתוח המתלווים אליהם במתחם. נוסף ליחסים אשר הוכנסו לכלי הוכנסו גם התשתיות והמבנים הקיימים בשטח ההתערבות זאת על מנת לאפשר להם להשפיע על התכנון ולשלב אותם כחלק אינטגרלי מהרקמה המוצעת.
45
כל אלמנט אשר היה קיים בשטח משפיע על תפקיד סובביו הן מבחינה פרוגרמתית והן מבחינת חיבור המבנה לרשת העירונית זאת מתוך מחשבה אשר התבססה על סטן אלן, כיצד הרקמה והצבת המבנים תוכל לתפקד כשדה ולא הצבת המבנים כהנחה מלמעלה במקביל לתפקוד המבנה והשפעתו על מנת לייעל את תפישת הקרקע תוך שמירה על יחסי הכוחות שהוגדר ,הצבת המבנים באיזור ההתערבות נבעה מתוך החישוב למיקום האופטימאלי ביותר לתפישת הקרקע .כלומר הכלי לקח את מס׳ צירופי יחידת המידה המינימלית זאת שתרכיב את תוואי הבניין המומצא של האיזור – ככזה של גודל מפעל בינוני ,ובעזרת מידה זו חילק את השטח הכולל והציב את הבניינים באופן שמאזן השטחים הפתוחים אל מול הבינוי ישמר אך עם זאת יאפשר את ניצול השטח המירבי .הצבת המבנים והאוריינטציה שלהם נבעה משילוב ניצול השטח ,יחסי השטחים פתוחים ורציפותם אל מול הבינוי וכן גם ההקשר הפרוגרמתי שלהם .שילוב עקרונות אלו אפשר לפרוייקט ליצור גריד שהוא גם שדה מתפקד של אלמנטים הקשורים זה אל זה וכן גם כל אחד יכול לתפקד בנפרד .ע
42
הכלי בכדי להתחיל לממש ולגבש את התיאוריות עליהן הפרוייקט מבוסס ,בחרתי לפתח כלי פרמטרי .המחשבה על פיתוח כלי פרמטרי נבעה מתוך ראייה איזור התעשייה חוף שמן הינו שדה מורכב מאוד של תהליכים ההולכים ומשתנים לאורך השנים .הבחירה בכלי פרמטרי ככזה שידע לקבל נתונים וצרכים עכשוויים ועתידנים ככל שיהיו נבעה מתוך ההבנה שיש לתכנן אל תוך העתיד הטכנולוגי הלא נודע ועם זאת להתחשב במספר רב של גורמים רבים בתכנון ותשתיות אשר כבר קיימות. יכולת הכנסת הנתונים התמידית והעבודה עם כמות מידע גדולה מאפשרת בדומה לתיאוריה של קורנר ליצור שדה מורכב של מישורים אשר יובילו לפוטנציאל לשינוי תוך שמירה על זהות המקום.
קורדינאציה מודולרית אחת המתודולוגיות עליה נשען הפרוייקט תחילה הינה קורדינאציה מודולארית מתודולוגיה אשר התפתחה בעשורים האח־ רונים ומבקשת בבסיסה למצוא יחידת בסיס לכל פרוגרמה .לאורך השנים מחקרים ות־ קנים שונים ניסוי להגיע ליחידת בסיס אשר תוכל להוות סטנדרטיזציה של יחידות מידה על מנת לאפשר יעילות בתכנון והבנייה. תפישה זו ראתה לנכון לחקור תוכניות עבר של פרוגרמות מרובות ולנסות להגיע ליחידה בסיסית אשר תהיה הבסיס לאותה משפחה פרוגרמות לדוגמת מגורים או מבני ציבור. מציאת יחידת מידה בסיסית תאפשר ליצור ייעול שטח וייעול המבנה בכדי שהמבנה Dan Handel, Isotropic Universe and Modular Grid , 2017 230-23 .11
41
עצמו יוכל להתאים את עצמו לשינוי עתידי וכך לא לקבע את תוואי הבניין . 11 על מנת לגשת לתכנון האתר ,הכלי החל בחישוב הקורדינאציה המודולארית של התפישה אותה ראיתי לנכון לשלב בפרוייקט והיא עבודה-מגורים. תחילה אל הכלי הוזנו נתונים של יחידות המידה הבסיסיות של סוגי התעשיות אותם הפרוייקט רוצה להכיל באתר .יחידות המי־ דה שהוזנו היו כאלה שכבר ישנם בחוף שמן על מנת לא ליצור נטע זר במקום אך בנוסף לסוגי התעשיות הוזנה גם יחידת הבסיס של מגורים זאת על מנת למצוא יחידת מידה המשלבת אותן .למעשה הכלי חישב את הקורדונאציה המודולארית של תפישת מגורים עבודה -כזו אשר יכולה להרכיב בע־ זרת חיבור שלה את המספר הרב ביותר של פרוגרמות וכן להכיל בתוכה מגורים. מציאת יחידת המידה המותאמת לתפישה החדשה של עבודה -מגורים אפשרה למע־ שה להתחיל לבנות כלי תכנון אשר מבוסס על הקשר מקומי ואינו תוצר של ׳תכנון .מלמעלה׳ לאחר מציאת יחידת המידה הבסיסית, הפרוייקט הציעה כארבעה סוגים של יחידות מגורים-עבודה אשר מותאמות לפרוגרמות אשר הוכנסו לכלי ,זאת על מנת לאפשר .מגוון רחב של סוגי מגורים -עבודה
הכלי בפרק זה ארחיב ואסביר כיצד הרקע התאורטי הוביל אותי בפרוייקט לפיתוח כלי פרמטרי אשר הוביל לתכנון חוף שמן
קורדינאציה מודולארית פרמטריקה חציצה ותנאי שדה
38
תשתיות כנוף מתוך גישתו של קורנר נבע דיון אשר הוביל להתפתחות תפישה הנקראת תשתיות כנוף ''Infrastructure as Landscape
תפישה זו בוחנת את הההכלאה של המושגים נוף ותשתיות עירוניות ומבקשת לשלב את התשתיות בעיר מעבר לשימוש התועלתני שלהם אלא גם ככוחות אופרטיביים לתהליכי שינוי וכסוכנים של פיתוח מקומות בעיר. התפישה מנסה להגדיר את תשתיות הנוף האורבני כאל עוגנים להתפתחות עירונית אשר מהווים בסיס לזהות המקומית באמצעות קשרים מוחשים למקום וכל זאת תוך הקלה ושמירה על אינטראקציות פונקציונאליות ,חברתיות ואקולוגיות . 10 בכך ניתן להשתמש בתשתיות הנוף העירוני ככלי חדש לפיתוח מקומות בעיר ושילוב מרקמים.
למעשה גישה זו רואה בתשתיות עירוניות כגון כבישים ,נמלים ,נחלים ,פארקים ואיזורי תעשייה כחלק בלתי נפרד מהנוף האורבני. תכנון עירוני אשר ישים דגש על שילוב התשתיות יוביל לשינוי ממשי של איזורי נוף מוזנחים והפיכתם כגורם מארגן של המרחב. בהינתן תכנון המבוסס על תפישה זו איזורי התעשייה אינם יתפסו עוד כחצר האחורית של העיר אלא כמנוע כלכלי ,חברתי ותרבותי בפיתוח העיר. חוף שמן עתיר בתשתיות אשר לאורך השנים בידדו אותו מן הרקמה העירונית, שינוי התפישה והמחשבה לשילוב תשתיות מקומיות בתכנון כגון נחל הקישון ,הנמל, הרכבת וכביש 22בתור גורמים לשינוי תוכל להביא לפיתוח המקום תוך שמירה על זהותו המקומית.
Steffen Nijhuis, Daniel Jauslin, Frank van der Hoeven, Designing Infrastructure as Landscape 2015 .10
37
"The designation Terra Firma ( firm, not changing; fixed and definite) give a way in favorof the shifting processes coursing through and across the urban field: Terra Fluxes" corner
34
TERRA FLUXES אחת הגישות המאתגרות את תפיסת תנאי השדה של סטן אלן הינה טרה פלוקסס ' 'Terra Fluxesשל ג׳ימס קורנר. טרה פלוקסס הינו מאמר מתוך השדה התאורטי של נוף אורבני ' 'Landscpe Urbanismאשר התפתח בתחילת שנות ה 90של המאה העשרים. הנוף והעיר מאז ומעולם הוצגו ויוחסו כשתי ישויות שונות ,גישה זו לראשונה מציע גיבוש שני המושגים לכדי מקשה אחת – הנוף האורבני .עצם איחוד המושגים אפשר למעשה להמשיג מקומות בעיר שהיו גם נוף וגם אורבנים ,וכן עצם השינוי התפישתי איפשר לחשוב על הנוף והעיר כמקשה אחת. תאוריה זו מציעה תהליך תכנון עיר אשר מתחיל מחלקי הנוף במקום הצבת מבנים. כך למעשה הנוף והעיר יוכלו להוות מערכת
מורכבת ואינטגרלית אחת . קורנר במאמרו מציג מחשבה על העיר כשדות ומישורים אשר לכל אחד מהם תפקוד ואופי שונה ,התנגשות המישורים בקרקע תוביל להיווצרות מערכת מורכבת אשר תיצור רשת מגוונת של אינטראקציות, מערכות יחסים ופוטנציאל לשינוי . 9 מישורי העיר ,הנוף והתשתיות כישות אחת מתפקדת וכל אחת לעצמה תוביל למערכת עירונית אשר תוכל להתאים את עצמה לשינויים עתידיים ולהלימה מלאה לאורח החיים המשתנה של המאה ה.21
James Corner, Terra Fluxes, Charles Waldheim, The Lanscape Urbanism reader 2006, 28 .9
33
32
FIELD CONDITION סטן אלן ומאמרו תנאי השדה ''Field Condition
מגדיר תפיסה אדריכלית לפיה המרחב הוא אוסף של אלמנטים אשר מייצרים הקשרים ביניהם ושומרים כל אחד על זהותו של עצמו. אלן רואה כי התהליך וההקשר בין האלמנטים הוא החשוב ולא התוצאה הסופית אשר מבטאת את אופן הצבתם בשטח .לפיכך אלן מגדיר כי כל גריד הוא שדה אך לא כל שדה גריד , 8כלומר במאמרו הוא מציף את השאלה כיצד המרחב האורבני יכול לתפקד כשדה וכיצד הצבה של אלמנטים חדשים בשטח ינבעו כתוצר של השדה ולא הנחתה מהשמיים. נוסך לכך אלן מחבר את תפישת תנאי השדה לשימושים ומעלה את השאלה האם התכנון העתידי שלנו יכול להיות מושפע
Stan Allen, Field Condition, points and lines, 1985, 7 .8
31
מהשדה האורבני שכן האם ניתן לתכנן לדינאמיות ולצרכי המשתנים עם השנים של הקהל – תכנון אל הלא נודע ,אדריכלות אשר מפנה מקום לחוסר הודאות העתידי. תפיסת השדה בכל קנה מידה בחוף שמן יכולה להביא לשינוי נרחב של התעשייה הפיזית והן בתודעה הציבורית .ראשית המחשבה לפתיחות וקבלה של טכנולוגיות שאינן עוד ידועות -יכולת השתנות של המבנה לעתיד ואדפטציה שלו .שנית תכנון אשר יקח בחשבון את ההבנה המרחבית של הקשר בין בניין לבניין ולא הקומפוזיציה של הצבת המבנים -יצירת קומפלקס אשר עובד תהליכית וארגונית כמקשה אחת .כל אלו יכולים לעצב מחדש את מיקומה של התעשייה בעיר כחלק מהמרקם והשדה כיחידה אורגנית אחת.
יחידות עבודה-מגורים טקסס ארה״ב
28
מגורים-עבודה
LIVE WORK
במקביל בעשור האחרון התפתחה בעולם התפישה של עבודה-מגורים ''Live Work הגורסת כי אזורי תעשייה ,לאור השינויים התודעתיים וההתפתחויות הטכנולוגיות, יכולים לשלב בתוכם במידה מסויימת מגורים. תופעה זו החלה את דרכה בתחילת שנות ה 80של המאה העשרים ,בעוד שאז דובר על הגירת אומנים אל חללי תעשייה עזובים באופן לא חוקי ( שכונת סוהו בניו יורק) היום התופעה הינה גלובלית ומהווה פתרון להתחדשות באיזורי תעשייה עירוניים אשר ננטשו עקב ירידה של מגזר הייצור. הכנסת שינוי פרוגרמתי כדוגמת מגורים עלול להביא לחשיבה חוזרת כפי שהחלה בשנות ה 70ששמה במרכז את הסחר והמגורים ולדחוק שוב את התעשייה לשוליים .אך במתודה החדשה השתלבות של המגורים מותנת במרחב כל עוד שישמר איזון בתמהיל המגורים ביחס לתעשייה וזאת על מנת שהאזור ישמור על רקמתו ואופיו. ממשק הדוק בין מגורים לתעשייה יכול לקדם שילוב חברתי ומגוון תעסוקתי רחב בתוך העיר ,יתרום לשילוב קהלים רבים יותר בשוק העבודה ויוכל לאזן את הכלכלה המקומית .כמו כן שילוב הפרוגרמות תיצור מספר רב יותר של אינטראקציות והזדמנויות .יתרה מכך ציפוף מרקמים קיימים בסביבות מגורים ותעשייה יחסוך במשאב קרקע יקר ויצמצם את התלות .ברכב וכך למעשה יתרום למערך האקולוגי דוגמה לכך ניתן להסתכל על חוף שמן, גודלו כשל שתי שכונות ובתוכו מרחבים גדולים ללא תכנון או טיפול .מנגד בצידו
Stephanie E. Calvet , Live-Work Units, updated 7.5.2014 .7
27
השני ההר ישנם עשרות פרוייקטי בינוי בואדיות חיפה אשר נבנים על שטחים ירוקים .ציפוף מרקם בחוף שמן יכול להואיל בהפסקת הרס החורש הטבעי והייחודי של חיפה וניצול טוב יותר של הקרקע. מגמה זו תואמת את הכלכלה המשתנה שלנו .בעשורים האחרונים רבים עברו לתעסוקה עצמית ,אבל יותר מזה, הנורמות השתנו .נתיבי הקריירה היציבים והמתקדמים של לפני מספר עשורים הם נפוצים הרבה פחות ,ומספר גדל והולך של אנשים עובדים מהבית ,נעזרים על ידי טכנולוגיה וקישוריות מקוונת .למרות שבעבר חיי העבודה-מגורים נתפשה עם אמנים אשר יכלו להתאים את חלל המגורים שלהם לחלל העבודה ,היום קיימת התאמה חדשה לרעיון אשר מתאימה לכולם . 7
26
עיר תעשייה לאורך השנים העיר והתעשייה מקיימים מערכת יחסים אשר משתנה ומאתגרת את הקשר שבין השניים .המהפכה התעשייתית הובילה לתהליכי עיור מואצים בעוד שמודלים עירוניים לאחר מכן שינו את נוף העיר והתעשייה .את ההתפתחות במערכת היחסים ניתן לחלק לארבע תקופות מרכזיות: .1טרום המהפכה התעשייתית אשר מאופיינת בייצור במשק בית ,ייצור פרטני אשר משולב בחיי היום יום בסמיכות למגורים ומסחר – עירוב שימושים כמעט .מוחלט
.2המהפכה התעשייתית – טכנולוגיות הטקסטיל והקיטור הובילו למהפכה בתהליכי יצור ,כתוצאה מכך ערים חוו תהליכי צמחיכה כלכלית והתפשטות מרחבית מואצים ,דבר שהוביל להתפתחות מטרופולינים .המהפכה התעשייתית אשר הייתה לקטליזטור של תהליכי עיור הובילה מצד שני להתפתחות של מודלים עירוניים .אשר תמכו בהרחקה של התעשייה מהעיר .3התקופה השלישית תחילת המאה ה,20 מזוהה ביישום מודלים עירוניים אשר ביקשו לטפל במטרדים שנבעו מהתעשייה כגון רעש וזיהום אוויר .היה ניסיון לספק את תנאי המחייה הטובים ביותר ולמקם את התעשייה .כך שההשפעה שלה תהיה הנמוכה ביותר .4התקופה הרביעית משנות ה 70של המאה ה 20ועד היום מזוהה עם תהליכי ה הרחקה או העתקה deindustrialization של התעשייה אל אזורים אקס טריטוריאליים או פריפריאליים ובהמשך אף למחוץ גבולות
.6טלי חתוקה ,עיר תשייה (רייסלינג )2014
25
המדינה .מגמה שמעדיפה באופן מובהק את המסחר והמגורים ובכך הרחיקו את התעשייה אל מחות לתודה והגדילו את הפעם בין הבית לעבודה. למדיניות זו השלכות שליליות רבות, כיום ערים רבות מתמודדות עם משברים כלכליים בעקבות העתקת התעשייה למחוזות אחרים ובתי אב רבים נותרו ללא הכנסה .במישור הפיזי הנוף התעשייתי הפך למקוטע ,מחורר ,מטרד במרבד העירוני ונטוש פעמים רבות . 6 בעקבות מגמות אלו גוברת תפישה מנגד אשר קוראת לשלב מחדש את איזורי התעשייה והעיר .ההנחה כי שינוי המדיניות עם איזורי התעשייה לאור השינויים הטכנולוגים והתאמה לאורחות החיים במאה ה 21תוכל להפיק תועלת הן לעיר והן לתעשייה .אזורי התעשייה אינם יתפסו יותר כחצר האחורית של העיר אלא יהוו מנוע כלכלי ותרבותי בפיתוח העיר.
12
חוף שמן נותר כחור ברקמה העירונית שבקושי מתפקד וחוסם העיר מחלק נכבד של העיר ושל נחל הקישון .כחצי מאורכה של חזית הים בעיר חסומה על ידי הנמל .ותעשיות האיזור עתידו של חוף שמן בתוכניות המתאר אינו מזהיר או יותר נכון איננו קיים .בהסתכלות על תוכנית המתאר של חיפה חפ 2000ניתן להבחין בחוף שמן כמשבצת לבנה ,איזור שנותר ללא תכנון של ממש .מאות דונמים שהושארו ריקים לתוכניות ממשלתיות אחרות כגון הרחבת נמל ,כאלה שישאירו .את חוף שמן כפי שנמצא כיום הצורך בשינוי תצורת החשיבה ותפישות חדשות כלפי חוף שמן יכולים לחברו מחדש אל העיר ולהפוך אותו למרחב חדש בעיר, כזה שיאיר את העיר כפי שהיה בתחילת שנות ה 20וה 30של המאה ה 20ולא כאחד שיהווה מטרד ברקמה העירונית.
תמונה ימין ,תחנת הכוח 1934
11
חוף שמן חוף שמן החל את דרכו בתחילת שנות ה20 של המאה ה .20עד אז איזור היה ׳ארד אל רמל׳ שכונת פחונים של עובדי אדמה אשר התקבצו באיזור .בעקבות התפתחותה של חיפה והקמת מפעלים שברובם עסקו בשמנים באיזור זה שונה שם האיזור לחוף שמן. בשנת 1922הקימו נחום וגדליהו וילבוש את בית החורשת ״שמן״ באיזור .מפעל אשר שילב שיטות ייצור ומיכון חדשות .כבר בשנות ה 30שמן שלטה בשוק השמנים בפלשתינה ותוצרי המפעל יוצאו לכל מרחבי השליטה הבריטית ,דבר אשר ביסס כלכלית את העיר חיפה .במקביל למפעל שמן נחנכה בשנת 1925תחנת הכוח אשר במהרה הפכה לתחנת הכוח הקיטורית הראשונה בארץ מה שאפשר את פיתוח התעשייה הכבדה באיזור. התמקמות של מפעלים אלו באיזור הפכו אותו למוקד טכנולוגי וכלכלי של העיר והובילו לכניסתם של חברות ומפעלים רבים לאיזור אשר בחלקם משמשים תעשייה תומכת-נמל עד היום.
דף ימין ,תמונה ימין חוף שמן , 1920תמונה שמאל מפעל שמן 1930 דף שמאל גלוייה חוף שמן
9
במקביל להתרחבות חוף שמן ובעקבות התפתחות התעשייה החלו גם להיבנות תשתיות עירוניות באיזור :הרחבת פסי הרכבת ,הרחבת הנמל וכביש 22אשר חוצה אותו .פיתוחים אלו אמנם פרקטים ואף מועלים טכנית אל תעשיות האזור אך בפועל חוף שמן גדל להיות איזור השווה ערך לשתי שכונות – הדר הכרמל והעיר התחתית אשר מוקף בכביש מהיר ,מסילות רכבת ונמל .למעשה חוף שמן הפך להיות איזור גדול כלוא בתשתיות עירונית ללא יכולת .להתרחב ולהתחבר עם העיר נוסף להתרחקות הפיזית של האיזור ,תוצרי הלוואי של התעשייה כגון זיהום ורעש הובילו .אותו להרחקה תודעתית והעדר תכנון כיום בעקבות העדר התכנון וההרחקה התודעתית האיזור סובל מריבוי מגרשי גרוטאות ,אזורים שוממים .כמו כן ההתפתחויות הטכנולוגיות הובילו לשינוי פסי הייצור במפעלים ,דבר שהותיר מבני תעשייה רבים נטושים או לא פעילים ברובם.
תיאוריה בפרק זה אסקור את הרקע התיאורטי עליו התבססתי בפרוייקט ,תחילה אציג את ההיסטוריה של חוף שמן ולאחר מכן אדון בשדות התאורטים של עיר תעשייה ותפישת העבודה-מגורים ,וכמו כן בשדה התאורטי של נוף אורבני landscape urbanism וכיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בחוף שמן.
חוף שמן עיר תעשייה LiveWork Field Condition Terra Fluxes תשתיות כנוף
6
בסיס משלה על מנת ליצור סטנדרטיזציה של יחידת המידה בהתאם לפרוגרמה .זאת על מנת ליצור ייעול שטח וייעול המבנה בכדי שמבנה יוכל להתאים את עצמו לשינויים עתידיים ובכך ליצור גם ייעלות שטח . 5ע חוף שמן שופע במבנים שמידתן או אופי התפקוד שלהם מקשה על שימושם מחדש לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות ועל כן רובם נותרו נטושים .חשיבה מחדש על אופי תכנון באתר תעשייה תאפשר למבנים להתאימם מחדש בעת שינוי הכרחי .ג הפרוייקט מציע אלטרנטיבה למצב הקיים של חוף שמן המשלבת אותו כחלק מהמרקם העירוני של העיר ,מרחב אינטגרטיבי המשלב בין התעשייה של חוף שמן למגורים .ההבנה כי איזור התעשייה אשר הטכנולוגיה בו מאפשרת הכנסת מגורים כשדה מורכב אחד מייצרת פוטנציאל לשינוי מרחבי ותפיסתי של חוף שמן .שינוי זה יכול להשיב את קו המים ונחל הקישון בחזרה אל העיר ,ניצול שטח שאינו בשימוש לצורכי מגורים ותעשייה בעוד שבצדו השני של ההר בונים על שטחים ירוקים וכן איחוי החור ברקמה העירונית .ע
חציצה ובדיקה של עיוות וריווח הגריד ,הן בפן האורבני והן בפן המבני על מנת לאפשר שילוב פרוגרמתי זה .בדומה לתפיסתו של סטן אלן האלטרנטיבה מציעה חלופות אשר יאפשרו למבנים לתקשר אחד עם השני כמערכת מורכבת אחת ,אך עם זאת שכל .מבנה יוכל לתפקד בכוחות עצמו המרחב החדש אותו מציע הפרויקט הינו תוצר של כלי פרמטרי אשר נועד להשתנות בהתאם ותוך כדי לשמור על האופי התעשייתי של המרחב ,זאת בראייה לשינוי תודעתי ופיזי של המקום .ע הטקסט בספר זה בנוי משלושה חלקים, החלק הראשון תיאורטי בו ארחיב על השדה התיאורטי בו עסקתי וכיצד הדבר בה לידי ביטוי באיזור חוף שמן וכמו כן מיפויים והיסטוריה של חוף שמן .החלק השני יתמקד בפיתוח הכלי הפרמטרי וכן החלק השלישי בתכנון עצמו ,התמקדות בשטח ההתערבות והסבר הפרוייקט.ע
המתודולוגיה בה הפרוייקט משתמש בוחנת מספר פרוגרמות הקיימות בחוף שמן ומהוות כאבן בניין ברוח המקום ,זאת בכדי לאתר את יחידת הבסיס ,הקורדינציה המודולרית ,אשר תוכל להרכיב תמהילים שונים של חללי תעשייה המשלבים בתוכם מגורים .בכדי לבחון סוגיות אלו הפרוייקט משתמש בכלים פרמטרים על מנת לאפשר בחינת מספר רב של חלופות ואילוצים אשר יכולים להשתנות ולהתווסף בהתאם לשינויים הנעשים בתעשייה ובסביבה .כמו כן על מנת לאפשר את מרחב המחייה- עבודה ולהתאימו לרוח המקום כמרחב תעשייתי ,הפרוייקט בודק את שילוב מרחבי Dan Handel, Isotropic Universe and Modular Grid , 238-230 2017.5
5
ותוצרי הלוואי של התעשייה במקום ,חוף שמן ניתק מהעיר ומהווה עד היום חור במרקם העירוני.כ חוף שמן על אף היותו איזור התעשייה הראשי של חיפה ,כיום ברובו אינו מתפקד במלואו .הוא שופע בשטחים פתוחים ריקים, בניינים נטושים ,מגרשי גרוטאות ,מוסכים עזובים ובניינים שאינם מתפקדים במלואם. התפתחות התשתיות העירוניות תוך התעלמות משילוב איזור התעשייה והעיר הותירו אותו מרוחק תודעתית ובהעדר טיפול ותכנון .דוגמה נוספת לכך ניתן למצוא בתוכנית המתאר של חיפה חפ 2000בה ניתן לראות את חוף שמן נותר כמשבצת לבנה ללא שום תכנון עתידי ,מענה או טיפול .למרות שחוף שמן מהווה מטרד בעיר ,ובעקבות התשתיות אשר מקיפות אותו וריבוי השטחים ללא השימוש ,קיים בתוכו הפוטנציאל למימוש מודלים ותפישות עירוניות אשר יכולים להביא לשינוי פיזי ותפישתי של האיזור .חיבור העיר חזרה עם חוף שמן וקו הים וכן תכנון ומתן מענה ראוי
לאיזור התעשייה בעיר .ג הפרוייקט מעוגן במספר גופי ידע תיאורטים אשר הובילו לפיתוח מתודולוגיה וגישה להתעסקות עם האתר .כ תנאי השדה ,כ''Field Condition של סטן אלן אשר מגדיר תפישה על הקשרים של אלמנטים במרחב ,טרה פלוקסס ' 'Terra Fluxesשל ג׳ימס קונר אשר מתעסק בשדה התאורטי של נוף אורבני ''Landscape Urbainsm zוכלה בתפישות של תשתיות כנוף ומגורים עבודה . פרוייקט זה מתבסס על מתודולוגיה הנשענת על התפישה של קורדינאציה מודולארית אשר התפתחה בעשורים המאוחרים של המאה העשרים .תפיסה זו מתבססת על המושג קורידנאציה מודולוארית שמשמעתו תיאום ממד ומרחב שבו מבנים ורכיבים ממדיים ממוקמים במונחים של יחידת בסיס או מודול .בהתאם לכך התפיסה של קורדינאציה מודולארית – תפישה לפיה יש לחלק כל פרוגרמה ליחידת
4
הקדמה המהפכה התעשייתית הביאה לשינויים . רבים במרחב האורבני .התעצמות השימוש בקיטור ושילוב של מוכנות הובילו לתהליכי עיור מואצים וצמיחה של מטרופולינים. ערים אשר תחילה הכילו בתוכן מפעלים נאלצו להתמודד עם מטרדים ותוצרי לוואי של התעשייה כמו רעש וזיהום .המודים העירוניים ששילבו את התעשייה בתוך העיר הוחלפו למודלי ’‘Deindustrialization אשר הדחיקו את המפעלים אל מחוץ הטריטוריה על מנת לטפל במפגעי התעשייה והרחקתה מהתודעה היומיומית. בעשורים האחרונים התעשייה עוברת שינויים הדרגתיים עם תהליכי הגלובליזציה. קיים מעבר הדרגתי מענף הייצור לטובת שירותים וכן גם ענף הייצור אשר קיים כיום הינו מבוזר בעולם .ביזור ענף הייצור אל מדינוות בהן הייצור הינו זול ,מחזק את הניתוק של התעשייה מהנוף העירוני והתודעה המקומית .כמו כן ניתוק זה מייצר קושי בענף הייצור המקומי ויתרה מכך פוגע בכלכלה המקומית . 1אחד השיקולים הגדולים ביותר היום בענף הייצור הינו .הקיימות והאנרגיה הירוקה בעקבות שיקולים אלו באים שינויים טכנולוגים כאלה המאפשרים לתעשיות להיות ירוקות יותר לסביבה ,פחות מזהמות ויותר שקטות . 2למרות השינויים הטכנולוגים הללו המאפשרים לתעשייה להשתלב במרחב האורבני ,התעשייה עדיין סובלת מהעדר תכנון עירוני וחוסר התאמה .לשינויים בחברה ובסביבה 3 לאור זאת בשנים האחרונות התפתחה תיאוריה חדשה ,הנוף האורבני Landscape Urbanism
3
.1טלי חתוקה ,עיר תעשייה (רסלינג 14 , )2014 Dr. Laura B. Alveraz , A place to live, work and play. 5 April 2017.2 .3טלי חתוקה ,עיר תעשייה (רסלינג 24 , )2014 James Corner, Terra Fluxes, Landscape Urbanism reader 23 ,2006.4
תיאוריה אשר מאתגרת את הבינאריות שבין הנוף לעיר ומציע לחשוב על שני המושגים הללו כמקשה אחת .תיאוריה מתודית המבחינה בכך שהנוף ,ותשתיות נופיות בפרט ,הינו חלק אינטגראלי מהעיר אשר יכול להוות פוטנציאל להשתנות ופיתוח של אזורים שעד כה היו מוזנחים בעיר . 4הצורך בלאחד את הנוף והעיר כמקשה אחת אינה תיצור הפרדה של איזורים המוגדרים נוף או כתשתיות בלבד אלא מערכת מורכבת אחת שתתפקד כעיר.כ הפרוייקט בוחן האם בעזרת מימוש חשיבה מחודשת על תעשייה ותשתיות ולאור השינויים הטכנולוגים בתעשייה ,ניתן לשלב את חוף שמן כחלק מהרקמה העירונית של העיר חיפה.ע הפרוייקט מתמקד באיזור התעשייה חוף שמן כביטוי לאיזור תעשייה אשר ברובו ננטש ,לוקה בהעדר תכנון עכשווי ועתידי וכן .מהווה מטרד וחור ברשת העירונית חוף שמן החל את דרכו בשנות ה 20של המאה העשרים ,כאשר הקמת מפעלים באיזור האירו את אותו כנקודת התפתחות טכנולוגית במפרץ חיפה .לאורך השנים התווספו אל האיזור מפעלים אשר ביססו את מעמדו במרחב הכלכלי והטכנולוגי של העיר והפכו אותו לאיזור התעשייה שלה .מלבד מפעלים וחברות אשר נוספו החלו להיבנות ולהתרחב תשתיות עירוניות כגון נמל חיפה, כבישים מהירים ,רכבות ושדות דלק .ג חוף שמן התפתח וגדל לכדי גודל של שכונות הדר הכרמל והעיר התחתית יחדיו וכמו כן מהווה חלק ניכר מחזית העיר אעבר הים .לאור התפתחות התשתיות העירוניות
2
תוכן עניינים
3
הקדמה תיאוריה חוף שמן עיר תעשייה LiveWork Field Condition Terra Fluxes תשתיות כנוף
9 25 27 31 33 32
הכלי קורדינאציה מודולרית פרמטריקה חציצה ותנאי שדה
41 35 39
התכנון הבניין המערכת
סיכום ביבליוגרפיה
1
53 59
65 67
תודות בוריס לוין גל זגגי גבריאל אלברג מיכאל וייצמן לחברים ומשפחה שתמכו ועזרו
Industry City ספר פרוייקט גמר סטודיו טכנולוגיה מחוללת אוגוסט 2019 אברהם כהן בהנחיית ד״ר אדר׳ דקלה יזהר אדר׳ דוד רובינס אדר׳ זיו לייבו הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הטכניון