אילת זהר, בירעים על כוכים: ארכיון הארכיונים, 2015

Page 1

‫אילת זהר‬ ‫בִּירעִּ ים על כוכים‪ :‬ארכיון הארכיונים‬ ‫מסה חזותית‬



‫תודות‬ ‫אני מבקשת להודות בראש וראשונה לחנא פרח כפר‪-‬בִּירעִּ ים על פנייתו אלי‪ ,‬ושיתופי במערך הדילמות הכרוך‬ ‫בעולמם של אנשי כפר בִּירעִּ ים;‬ ‫לנהידה זהארה‪ ,‬מאנשי כפר בירעים‪ ,‬על שבילתה שעות ארוכות וחלקה את סיפור הארועים עימי;‬ ‫למיקי גלוזמן על התרגום והפרשנות ל "פסח על כוכים"‪ ,‬אבות ישורון;‬ ‫ליצחק לאור על ההפניות והפרשנות ב"אנו כותבים אותך מולדת" ל"חרבת חזעה" של ס‪ .‬יזהר‪ ,‬ו"מול היערות"‬ ‫של א‪.‬ב‪ .‬יהושע‪.‬‬ ‫לשולה‪ ,‬מנהלת ארכיון ברעם‪ ,‬שפתחה בפני את המסמכים השונים השמורים בארכיום הקיבוץ וקשורים בפרשת‬ ‫בִּירעִּ ים‪/‬ברעם לאורך השנים;‬ ‫לשחר רגב ועינת לוצטי‪ ,‬קיבוץ ברעם‪ ,‬על אוצר הדימויים והידע שחלקו עימי;‬ ‫לשמרי סלומון‪ ,‬ארכיון "ההגנה"‪ ,‬שפתח בפני את תיק הסקירה של כפר בִּירעִּ ים‪;1943 ,‬‬ ‫לאיתן בורנשטיין וארגון "זוכרות" על התעניינותם בפרוייקט ונכונותם להציבו באתר "זוכרות"‪.‬‬

‫ארכיון צה"ל‪ ,‬תל השומר‬ ‫גנזך המדינה‪ ,‬ירושלים‬ ‫ארכיון דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬באר שבע‬ ‫ארכיון תולדות ה"הגנה"‪ ,‬בית אליהו גולומב‪ ,‬תל אביב‬ ‫ארכיון הפלמ"ח‪ ,‬בית הפלמ"ח‪ ,‬תל אביב‬ ‫ארכיון קיבוץ ברעם‬ ‫ארכיון קיבוץ יראון‬ ‫ארכיון "הארץ"‪ ,‬תל‪-‬אביב‬ ‫הארכיון הציוני‪ ,‬ירושלים‬ ‫ארכיון הצילומים‪ ,‬קק"ל‬ ‫המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון‬

‫‪3‬‬


‫תמונה ‪ ,1‬תצלום אויר של כפר בִּירעִּ ים‪ 25 ,‬ביוני ‪ .1948‬מקור‪ :‬שחר רגב‪ ,‬קיבוץ ברעם‪.‬‬


‫ִּביר ִּעים על כוכים‪ :‬ארכיון הארכיונים‬ ‫מסה חזותית‬ ‫‪.I‬‬ ‫את מסלולו של הנראטיב אני מתחילה במספר עדויות הקודמות לפרשה‪ :‬כפר בִּירעִּ ים שכן על גבעה בקצה‬ ‫הצפוני של פלסטין המנדטורית – הבריטים תיעדו בתצלומי אוויר את האווירה הפסטוראלית‪ ,‬הגרנות השופעים‪,‬‬ ‫אלומות חיטה מונחות לפני הדיש‪ ,‬בתים פזורים על פני המדרון‪ .‬לבתים נוכחות של גופים מלאים‪ ,‬תלת‪-‬מימדיים‪,‬‬ ‫קוביות ותיבות‪ ,‬וצילם מוטל בזווית שטוחה מנגד לשמש הבוקר‪ .‬כביש מקיף את הכפר ומגיע בקצהו המזרחי אל‬ ‫בית הקברות הקטן‪ ,‬בעוד שדות מעובדים וטרסות קוויות יורדות מגבעת בתי המגורים אל הואדיות המעובדים‬ ‫ממערב ומדרום‪ .‬גם סקירת הכפר שהוכנה מבעד מועד על ידי שרות הידיעות של ה"הגנה" ב ‪ 1943‬מתארת כפר‬ ‫שליו‪ ,‬חסר ייחוד‪ ,‬נחבא אלי מדרון ‪ -‬בדו"ח שאין בו ולו רמז על שעתיד לקרות‪ :‬מקורות המים בבורות איסוף;‬ ‫אוטובוס מאסף פעם ביום עד חיפה; בתי אבן וקמרונות‪ ,‬ואין חומה המגינה על הכפר; בקר‪ ,‬צאן‪ ,‬וחזירים;‬ ‫חורשות אלונים‪ ,‬עצי פרי‪ ,‬וטבק גם; קהילת מיעוט של יוונים‪-‬אורתודוכסים בתוך קהל הרוב המרוני; שני בתי‪-‬‬ ‫ספר‪ ,‬מורה אחד‪ ,‬וכומר מנהיג הקהילה; הכרות קלושה עם קהילות יהודיות‪ ,‬בעיקר לצרכי מסחר עם זו של צפת;‬ ‫עוסקים מעט בהברחת מזון מכפרי הלבנון; סבב שמירה של עשרה גברים כל יום בפאתי הכפר‪ .‬חיי היומיום של‬ ‫כפר בפאתי הגליל העליון המרכזי‪ ,‬על קו פרשת המים‪.‬‬

‫‪5‬‬


‫תמונה ‪ ,2‬מפת כפר בִּירעִּ ים‪ ,1:1250 ,‬אפריל ‪.1947‬‬ ‫המפה הוכנה על פי פרישת תצלומי אוויר של הצבא הבריטי‪ .‬מקור‪www.birem.org :‬‬


‫תמונה ‪ ,3‬כפר בִּירעִּ ים‪ ,‬תצלום אוויר‪ ,‬תחילת ‪ .1949‬גרנות מלאות עשב בר‪ ,‬בניגוד לגרנות עתירות אלומות‬ ‫שיבולים בתצלום אוויר קודם‪( .‬תמונה ‪)1‬‬ ‫‪7‬‬


‫תמונה ‪ , 4‬תיק 'כפר ברעם'‪ ,‬מתוך סקירות כפרים של ה"הגנה"‪ .1943 ,‬מקור‪ :‬ארכיון תולדות ה"הגנה"‪ ,‬תיק‬ ‫‪105.226‬‬


9


‫תמונה ‪ ,5‬קטע מדו"ח התחקיר של מבצע "חירם"‪ ,‬יצחק מודעי‪ .‬מקור‪ :‬ארכיון צה"ל ‪.10 ,244-922-1975‬‬

‫תמונה ‪ ,6‬מפת הקרבות של מבצע "חירם" ותנועות הבריחה של צבא ההצלה של פאוזי קאוקג'י‪ .‬ארכיון צה"ל‪,‬‬ ‫‪.6 ,244-922-1975‬‬


‫‪.II‬‬ ‫ואז באה המלחמה הגדולה‪ :‬המלחמה בין היהודים המתיישבים שהגיעו לא מכבר‪ ,‬לבין יושבי הכפרים הערבים‬ ‫הותיקים‪ .‬הבריטים זה עתה נחלצו מן המהומה‪ ,‬וצבא ההצלה של פאוזי אל קאוקג'י מתגייס לעזרת הפלסטינים‬ ‫המבקשים להגן על מקומותיהם וארצם‪ .‬המסמכים המתארים את מבצע חירם שוטחים תמונה לא פשוטה – צבא‬ ‫ההצלה נמלט על נפ שו‪ ,‬והצבא הישראלי נכנס לקרבות קשים לכל אורך הדרך המוליכה מצפת‪ ,‬בואכה ג'יש‪,‬‬ ‫סעסע‪ ,‬כפר בירעים‪ ,‬פארא‪ ,‬צליחה – עד מלכיה‪ .‬המסמכים לקוחים ממקורות שונים‪ :‬יומניו האישיים של דוד בן‪-‬‬ ‫גוריון; עדויות מצוטטות מתוך תחקירים שלאחר המלחמה שנעשו בידי יצחק מודעי בעת שהכין את תיק בירעים‬ ‫לדיון בבג"ץ (‪ ;)1951‬מובאות מתוך ספרו של מפקד אזור הצפון‪ ,‬משה כרמל‪ .‬המסמכים והטקסטים המועלים כאן‬ ‫חושפים את גודל האסון‪ ,‬הזוועה‪ ,‬האלימות‪ ,‬האונס‪ ,‬הרצח והגירוש‪ .‬מבצע חירם היה אולי האלים שבכל מבצעי‬ ‫מלחמת ‪ – 1948‬הקרבות הקשים הסתיימו בהרג של חפים מפשע‪ ,‬אונס וביזה‪ .‬האלימות גואה‪ .‬ובנוסף‪ ,‬זרם‬ ‫הפליטים המגורשים ונוטשים את בתיהם הולך וגובר – החרדה‪ ,‬הפחד‪ ,‬ספורי האימה רודפים אחר הכפריים‬ ‫המבקשים להציל נפשם‪ .‬הדי הקרבות והמעשים הבזויים מגיעים עד לדפיו האישיים של ראש הממשלה‪ ,‬המבקש‬ ‫להוקיע‪ ,‬לשפוט ולאסור את שלוחי הרסן‪.‬‬

‫תמונה ‪ ,7‬פאוזי אל‪-‬קאוקג'י‪ ,‬מפקד צבא ההצלה‪ ,‬בעת מלחמת ‪.1948‬‬ ‫תמונה ‪ ,8‬משה כרמל‪ ,‬מפקד חזית הצפון בזמן מבצע "חירם" (צילום מ‪.)1955‬‬ ‫תמונה ‪ ,9‬בן דונקלמן‪ ,‬מפקד חטיבה ‪ 7‬במבצע "חירם"‪ 30 ,‬אוק' ‪1948‬‬

‫‪11‬‬


‫תמונה ‪ , 10‬מתוך יומני בן‪-‬גוריון‪ ,‬עמ‪ 10 ,71 .‬בנובמבר ‪ .1948‬ארכיון בן‪-‬גוריון‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬באר‪-‬‬ ‫שבע‪.‬‬


‫תמונה ‪" , 11‬ביחס למרוניטים – להתנהג בידידות"‪ ,‬מתוך יומני בן‪-‬גוריון‪ ,‬עמ‪ 10 ,72 .‬בנובמבר ‪ 1948‬מקור‪:‬‬ ‫ארכיון בן‪-‬גוריון (מורשת)‬

‫תמונה ‪ ,12‬מתוך יומני בן‪-‬גוריון‪ ,‬מתוך עמ‪ 10-11 ,74 .‬בנובמבר ‪.1948‬‬ ‫‪13‬‬


‫תמונה ‪ ,13‬דיון בסיבות להישארות האוכלוסייה הערבית בגליל העליון במקומה במהלך ולאחר מבצע "חירם"‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬ארכיון צה"ל‪189-922-1975, 103. ,‬‬


‫תמונה ‪ ,14‬מסמך המתייחס לחזרתם של כפריים פלסטינים לכפריהם‪ ,‬ללא תאריך‪ .‬מקור‪ :‬ארכיון צה"ל‪ ,‬תיק‬ ‫‪.14 ,244-922-1975‬‬

‫‪15‬‬


‫תמונה ‪ ,15‬משה כרמל‪ ,‬מערכות צפון (תל אביב‪ :‬מערכות‪277 :)1949 ,‬‬


‫תמונה ‪ , 16‬בני מוריס‪' ,‬גירושי מבצע חירם‪ :‬תיקון טעות'‪ ,‬ג'מאעה‪ :‬המחלקה ללימודי המזרח התיכון‪ ,‬כרך ג' (א)‬ ‫(באר שבע‪ :‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ .80-87:)1999 ,‬על פי משה כרמל‪' ,‬פקודת יום'‪ 25 ,‬בנובמבר ‪,1948‬‬ ‫ארכיון צה"ל ‪.84.49.437‬‬

‫‪17‬‬


‫תמונה ‪ ,17‬מברק מחטיבה ‪ 7‬אל קצין אג"מ ראשי (יגאל ידין)‪ ,‬מתוארך‪ ,‬קרוב לודאי‪ ,‬ל ‪ 1‬בנובמבר ‪.1948‬‬ ‫ארכיון צה"ל תיק ‪.15 ,244-922-197‬‬


‫‪.III‬‬ ‫לצידם של אנשי בירעים‪ ,‬הגליל נמלא פליטים רבים אחרים מכפרים נוספים ברחבי הגליל העליון‪ .‬העדויות רבות‬ ‫– מסמכים‪ ,‬דו"חות‪ ,‬תצלומים וכתיבה מאוחרת‪ .‬לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים קורית לנגד עיני מפקדי‬ ‫הצבא ונציגי השלטון‪.‬‬ ‫פרד צ'זניק תיעד במצלמתו את שיירות הפליטים הבורחים על מעט מטלטליהן‪ ,‬עוברים על פניו אל מעברי הגבול‬ ‫ללבנון‪ .‬הכאב‪ ,‬היאוש‪ ,‬המבט המושפל‪ ,‬האלם והדיכאון פורצים מתוך התמונות‪ .‬זוהי סדרה של צילומים אשר‬ ‫נעשתה בנקודה אחת‪ ,‬ליד המכונית השרופה וזו הנטושה שברקע‪ .‬הם עוברים על פניו מבלי להרים מבט אל‬ ‫המצלמה‪ ,‬נושאים את צרורותיהם‪ ,‬כלי שינה ומעט דברים אישיים‪ ,‬בדרכם צפונה‪ ,‬אל לבנון‪ .‬חלקם יחפים‪ ,‬חלקם‬ ‫בנעליים גבוהות‪ ,‬אחרים בכפכפים‪ ,‬בשיירה שנמשכת לכל אורך הדרך העולה אל הצלם הממוקם בראש המעלה‪.‬‬ ‫מבטה של המצלמה אל הפליטים וסילוק מבטם ממנה‪ ,‬חושף את יחסי הכוח הנוצרים בצילום – מי שולט במבט‪.‬‬ ‫כפר בִּירעִּ ים עדיין לא הוכה ברגעים אלו‪ ,‬מכיוון שנכנע כניעה מוחלטת ללא מאבק‪ .‬יעברו עוד שבועיים נוספים‬ ‫לפני שיגיע רגע הגירוש עד לפתחי בתיהם‪.‬‬

‫‪19‬‬


‫תמונה ‪ ,18‬משה כרמל‪ ,‬מערכות צפון (תל אביב‪ :‬מערכות‪275 :)1949 ,‬‬


21


‫תמונה ‪ ,19‬בני מוריס‪ ,‬ציטוט מתוך דבריה של גולדה מאיר אשר נכחה בביתה של משפחה שברחה מחיפה‪,‬‬ ‫והמראות מעוררים בה אסוציציות למראות גירוש היהודים בארופה בזמן מלחמת העולם השנייה‪ .‬פרק רביעי‪:‬‬ ‫'ההחלטה נגד שיבת הפליטים‪ ,‬אפריל‪-‬דצמבר ‪ ,'1948‬לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים ‪( 1947-1949‬תל‬ ‫אביב‪ :‬עם עובד‪ ,‬ספריית אופקים‪.185 :)1991 ,‬‬


‫תמונה ‪ ,20‬כומר קתולי ובן לוויה מציגים דגל כניעה לבן‪ ,‬על יד חיילי צה"ל‪ .‬תצלום‪ :‬פרד צ'סניק מקור‪ :‬ארכיון‬ ‫צה"ל‪.‬‬ ‫‪23‬‬


‫תמונה ‪ ,21‬כומר קתולי ובן לוויה מציגים דגל כניעה לבן‪ .‬תצלום‪ :‬פרד צ'סניק מקור‪ :‬ארכיון צה"ל‪.‬‬


‫תמונה ‪ , 22‬חייל צה"ל מחפש על גופו של פלסטיני תוך כדי מבצע חירם‪ ,‬ברקע נראות נשים עמוסות מטלטלין‪,‬‬ ‫‪ 30‬אוק' ‪ ,1948‬מקור‪ :‬ארכיון צה"ל‬

‫תמונה ‪ ,23‬פליטים פלסטינים בדרכם ללבנון מן הגליל‪ ,‬אוק'‪/‬נוב' ‪ 1948‬צילום‪ :‬פרד צ'זניק‪ .‬מקור‪ :‬ארכיון צה"ל‪.‬‬

‫‪25‬‬


‫תמונה ‪ ,24‬פליטים פלסטינים בדרכם ללבנון מן הגליל‪ ,‬אוק'‪/‬נוב' ‪ 1948‬צילום‪ :‬פרד צ'זניק‪ .‬מקור‪:‬‬ ‫‪Benny Morris, The birth of the Palestinian refugee problem, 1947-1949, 1988‬‬

‫‪.‬‬ ‫תמונה ‪ ,25‬פליטים פלסטינים בדרכם ללבנון מן הגליל‪ ,‬אוק'‪/‬נוב' ‪ 1948‬צילום‪ :‬פרד צ'זניק‪ .‬מקור‪ :‬ארכיון צה"ל‬


‫תמונה ‪ ,26‬יצחק לאור‪ ,‬אנו כותבים אותך מולדת‪ :‬מסות על ספרות ישראלית‪ ,‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪,‬‬ ‫‪ 1995‬עמ‪125 .‬‬

‫‪27‬‬


‫תמונה ‪ ,27‬ס‪ .‬יזהר‪" ,‬חרבת חיזעה" (מאי ‪ 7 ,)1949‬סיפורים (תל אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.87:)1971 ,‬‬


‫תמונה ‪ ,28‬נתן אלתרמן‪" ,‬על זאת"‪ ,‬הטור השביעי (עיתון דבר‪ )19.11.1948 ,‬ארכיון לבון‪ ,‬תל אביב‬ ‫‪29‬‬


‫‪.IV‬‬ ‫תורו של בירעים גם הגיע שבועיים מאוחר יותר‪ .‬אולם‪ ,‬מה בדיוק קרה בעת הוצאת צו הגירוש לתושבי כפר‬ ‫בירעים? זהו ראשומון של עדויות סותרות‪ :‬שאלות רבות נותרו‪ ,‬גם כיום ללא מענה – מדוע נעשתה החלטת‬ ‫הגרוש? מי החליט ולמה? מה קרה בימים שמיד לאחר הודעת הסילוק? חלקם של האירועים מוסתרים מעינו של‬ ‫הקורא בתיקים חסויים‪ ,‬ומסמכים סודיים שאינם גלויים לעיון הציבור – עד היום הזה‪ .‬סיפור גירושם של תושבי‬ ‫כפר בירעים מובא מתוך ריבוי העדויות הנוגעות לזמן‪ ,‬לאופן הנטישה‪ ,‬ולסוג ההבטחות שהושמעו ברגע גורלי‬ ‫זה‪ :‬עדות מפיו של מנו פרידמן מודיע עשרים וארבע שנים לאחר מעשה‪ ,‬כי הוא הוא זה שנתן את פקודת הגרוש‬ ‫"רק לשבועיים"; מפיו של אל‪-‬ח'ורי יוסף איסטיפאן סוסאן‪ ,‬שהיה בעצמו אחד מן הנידונים לגרוש‪ ,‬אשר העלה את‬ ‫עדותו על הכתב והוציאה לאור בדפוס שלושים ושמונה שנים לאחר מעשה; ועדותו של משה כרמל‪ ,‬מפקד חזית‬ ‫הצפון‪ ,‬אשר כתב את עדותו בספרו "מערכות צפון" כבר ב‪ ,1949‬אך הוא עצמו לא נכח במעמד‪ ,‬וכפי הנראה‬ ‫ישנם בעדותו אי‪-‬דיוקים רבים‪ .‬אך מסכת העדויות הזו‪ ,‬והנסיון לערעור בדבר התהליך עצמו‪ ,‬יש נקודת עוגן‬ ‫ברורה‪ :‬כפר בירעים הוא ישוב שתושביו גורשו‪ ,‬שהפך לעי חורבות‪ ,‬ומאותו יום עצמו עוסקים אותם תושבים‪,‬‬ ‫בניהם ונכדיהם במאבק אינסופי – חוקתי‪ ,‬משפטי‪ ,‬ציבורי‪ ,‬תקשורתי – וכל זאת על מנת לשמור את האירועים‬ ‫בתודעת הציבור‪ ,‬ועל מנת שיוכלו לזכות ולחזור אל ביתם‪.‬‬


‫תמונה ‪ ,29‬עיתון "הארץ"‪ 11 ,‬באוגוסט ‪.1972‬‬ ‫‪31‬‬


‫תמונה ‪ ,30‬אל‪-‬ח'ורי יוסף איסטיפאן סוסאן‪ ,‬שהאדתי‪ :‬יאוומיאת ברעמיה ‪( 1948-1968‬עדותי‪ :‬יומני ִּ‬ ‫ביר ִּעים‬ ‫‪( )1948-1968‬הוצאת המחבר‪ .13:)1986 ,‬הטקסט מספר על תהליך גרוש אנשי בִּירעִּ ים וסותר את הנאמר‬ ‫בכתביהם של מנו פרידמן ומשה כרמל‪.‬‬


‫תמונה ‪ ,31‬משה כרמל‪ ,‬מערכות צפון (תל אביב‪ :‬מערכות‪276:)1949 ,‬‬

‫‪33‬‬


‫תמונה ‪ ,32‬כפר בִּירעִּ ים הנטוש‪ ,‬סוף ‪ .1948‬מקור‪ :‬שחר רגב‪ ,‬קבוץ ברעם‪.‬‬

‫תמונה ‪ ,33‬כפר בִּירעִּ ים הנטוש‪ ,‬תחילת ‪ .1949‬מקור‪ :‬שחר רגב‪ ,‬קיבוץ ברעם‪.‬‬


‫תמונה ‪ ,34‬חורבות בכפר בִּירעִּ ים‪ .2010 ,‬צילום‪ :‬אילת זהר‬ ‫‪35‬‬


‫‪.V‬‬ ‫בזמן שכוחות השלטון הצבאי התלבטו באשר לאפשרות חזרת התושבים לבתיהם‪ ,‬מנגנון ההתיישבות הציונית‬ ‫עשה מעשה והעלה גרעין התיישבותי למקום‪ .‬הם באו נושאי כרזות‪ ,‬דגלים ושלטים והודיעו‪ :‬אנו באנו‪ ,‬אנחנו כאן‪.‬‬ ‫תפסנו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אנשי כפר בִּירעִּ ים עומדים על "גבעת הדמעות" אשר בג'יש‪ ,‬צופים על בתיהם התפוסים‪,‬‬ ‫שדותיהם המעובדים בידי אחרים‪ ,‬רכושם שנזרק ומושמד‪ .‬הם כותבים מכתבי תלונה חמורים אל שלטונות‬ ‫הממשל הצבאי‪ ,‬תובעים את בעלותם על הרכוש השדוד והקניין הנבזז‪ ,‬כועסים על שבתיהם הפכו ללולים‪,‬‬ ‫כנסייתם נשדדה‪ ,‬והחורש הטבעי שטיפחו הפך לחומר בעירה‪ .‬הם מבקשים את זכותם לחזור לבתיהם‪ ,‬לבצור‬ ‫ולקצור את יבוליהם‪ ,‬לשקם את הגגות‪ ,‬לזגג את החלונות‪.‬‬ ‫אנשי הגרעין הראשון של קיבוץ ברעם (אשר עלה להתיישבות באפריל ‪ ,1949‬כחמישה חודשים לאחר סילוקם‬ ‫של אנשי כפר בִּירעִּ ים)‪ ,‬ישבו במקום כשנתיים בהן התגוררו בבתים‪ ,‬שיכנו בהם את עדריהם‪ ,‬עבדו את מטעי‬ ‫התאנים וכרמי הגפנים‪ ,‬עד שלבסוף עברו לנקודת הקבע החדשה‪ ,‬המרוחקת כשני קילומטרים מן הכפר‪.‬‬ ‫התמונות מחברות בין השיח והמכניזם הציוני‪-‬התיישבותי‪ ,‬בין הרצון "לעבד את האדמה" ל"הפוך לחקלאים"‪,‬‬ ‫"להיאחז בקרקע" לבין בתי האבן הערביים‪ ,‬נושאי הקשתות‪ ,‬העדים האילמים לתרבות בעלת תפיסה אחרת של‬ ‫מרחב‪ ,‬זמן ויישוב‪ ,‬אשר התקיימה כאן שנים רבות לפני בא הגרעין וההתיישבות האקטיביסטית של אנשי‬ ‫הקיבוץ‪.‬‬


‫תמונה ‪ ,35‬קיבוץ ברעם עולה להתיישבות בבתי הכפר הנטוש‪ ,‬כפר בִּירעִּ ים‪ ,‬אפריל ‪( 1949‬חטיבת יפתח ‪-‬‬ ‫הגדוד הראשון‪ ,‬הכשרות ‪ -‬פלוגה א)‪ .‬מקור‪ :‬ארכיון התמונות של הפלמ"ח‪ ,‬אלבום ‪ ,49‬תמונה ‪ ;1724‬נמסר על‬ ‫ידי תהילה עפר‪.‬‬

‫‪37‬‬


‫תמונה ‪ ,36‬ס‪ .‬יזהר‪ ,‬חרבת חיזעה (מאי ‪ ,)1949‬מתוך‪ 7 :‬סיפורים (תל אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.86:)1971 ,‬‬


‫\‬

‫תמונה ‪ ,37‬ענף הרפת‪ ,‬פרות עוברות בין בתי הכפר הנטוש‪ ,‬כפר בִּירעִּ ים‪ .1949 ,‬מקור‪ :‬ארכיון קיבוץ ברעם‬

‫‪39‬‬


‫תמונה ‪ ,38‬מכתבם של הכמרים יוסף סטפאן ויוסף אליאס אל ראש הממשלה דוד בן‪-‬גוריון בו הם מביאים את‬ ‫תלונתם על פרוק בתיהם של אנשי כפר בִּירעִּ ים‪ 19 .‬בינואר ‪ .1950‬מקור‪ :‬ארכיון צה"ל‪ ,‬תיק ‪,194-922-1952‬‬ ‫‪.12‬‬


‫תמונה ‪ ,39‬מכתב אל המושל הצבאי של הגליל המזרחי‪ ,‬תחנת המשטרה בצפת המתאר את העימותים בין אנשי‬ ‫כפר בִּירעִּ ים ואנשי קבוץ ברעם על רקע כריתת עצים ואיסוף פרות על ידי אנשי הקיבוץ‪ 5.8.1949 .‬מקור‪ :‬ארכיון‬ ‫צה"ל ‪ 194-922-1952‬מס‪.264 .‬‬

‫‪41‬‬


‫תמונה ‪ , 40‬מחרשה של בני קיבוץ ברעם בכפר בִּירעִּ ים‪ .1949 .‬מקור‪ :‬שחר רגב‪ ,‬קיבוץ ברעם‬ ‫תמונה ‪ , 41‬גז כבשים בענף הצאן של קיבוץ ברעם‪ ,‬בתוך בתי כפר בִּירעִּ ים‪ .‬מקור‪ :‬שחר רגב‪ ,‬קיבוץ ברעם‬

‫תמונה ‪ , 42‬פרות וילדים ערבים ליד סאסא‪ 10 ,‬ביוני ‪ .1949‬צילום‪ :‬דוד אלדן‬ ‫תמונה ‪ , 43‬פרות ליד סאסא‪ 10 ,‬ביוני ‪ .1949‬צילום‪ :‬דוד אלדן‬


‫תמונה ‪ ,44‬אבות ישורון‪ ,‬כתב היד של 'פסח על כוכים' (‪ ,)1952‬באדיבות אמון יריב‪ ,‬גלריה גורדון‬ ‫‪43‬‬


‫‪.VI‬‬ ‫האינטלקטואלים ואנשי העט‪ ,‬גם אלו שבתל אביב הרחוקה‪ ,‬מזהים את מה שקורה‪ :‬את האלימות והמוות‪ ,‬האונס‬ ‫והביזה‪ .‬אלתרמן מגנה ב"על זאת"‪ ,‬אבות ישורון‪ ,‬לעומתו‪ ,‬מחבר בין "פויילין" ופלסטין באפוס של "פסח על‬ ‫כוכים"‪ .‬את החיבור לסיפור של כפר בִּירעִּ ים אני יוצרת דרך תמונה בודדת‪ ,‬בה נראים חברי הקיבוץ חוגגים את‬ ‫ערב הפסח(?)‪ ,‬מסבים אל שולחן קיבוצי ערוך ומסודר‪ ,‬מכוסה במפה לבנה‪ ,‬על מרפסת אחד מבתי הכפר‬ ‫הנטוש‪ .‬נוצרת שרשרת אינטר‪-‬טקסטואלית המבקשת למקם את שירו של אבות ישורון בתוך המרקם הספרותי‬ ‫והלשוני של התקופה‪ ,‬כאשר ציטוטים נוספים בכתיבתו של ישורון מקושרים לתאורי האדמה הארוטיים של‬ ‫שלונסקי מחד‪ ,‬ולמחוות הלשוניות הטרגיות‪ /‬דכאוניות של אורי צבי גרינברג מאידך‪ .‬נוכחותו של "האריה השואג"‬ ‫בתל‪ -‬חי‪ ,‬המרכז האידאולוגי של אנשי בית"ר וממשיכיו של אורי צבי גרינברג‪ ,‬הוא סמל נוסף של ההתיישבות‬ ‫הציונית בגליל העליון‪ ,‬ותהליך ההדרה של הפלסטינים‪.‬‬


‫תמונה‪ , 45‬אבות ישורון‪' ,‬פסח על כוכים'‪ ,‬מתוך‪ :‬רעֵ ם‪ ,‬מתוך‪ :‬ר ֵעם‪ ,‬תל אביב‪ :‬הוצאת אגודת הסופרים ליד דביר‪,‬‬ ‫‪,)1952( 1961‬עמ' ‪104‬‬

‫‪45‬‬


‫תמונה ‪ ,46‬חברי קיבוץ ברעם‪ ,‬חוגגים ארוחת חג‪ /‬ליל הסדר על מרפסות בית בכפר בִּירעִּ ים‪ .‬מקור‪ :‬שחר רגב‪,‬‬ ‫קיבוץ ברעם‪.‬‬


‫תמונה ‪ ,47‬אורי צבי גרינברג‪ ,‬מתוך‪' :‬כלב בית'‪ ,‬כל כתביו כרך ב‪ ,‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪114- ,)1929( 1991,‬‬ ‫‪124 ,126‬‬ ‫‪47‬‬



‫תמונה ‪ ,48‬תל חי‪ .‬צילום‪ :‬אילת זהר‪2010 ,‬‬

‫‪49‬‬


‫תמונה ‪ ,49‬אבות ישורון‪" ,‬פסח על כוכים" (סיום)‪ ,‬מתוך‪ :‬ר ֵעם (תל אביב‪ :‬הוצאת אגודת הסופרים ליד דביר‪,‬‬ ‫‪ ;104:]1952[) 1961‬אברהם שלונסקי‪" ,‬הרי את"‪ ,‬מתוך‪ :‬על מלאת (מרחביה‪ :‬ספרית פועלים‪.33:)1947 ,‬‬


‫תמונה ‪ ,50‬אבות ישורון‪" ,‬רוח בארבה" (תחילה) (אביב‪ :‬הוצאת אגודת הסופרים ליד דביר‪105:]1952[ )1961 ,‬‬

‫‪51‬‬


‫תמונה ‪ ,51‬יצחק לאור‪ ,‬אנו כותבים אותך מולדת‪ :‬מסות על ספרות ישראלית (תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪,‬‬ ‫‪118:)1995‬‬


‫תמונה ‪ ,52‬ס‪ .‬יזהר‪ ,‬חרבת חיזעה‪ ,‬מאי ‪ ,1949‬מתוך‪ 7 :‬סיפורים (תל אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.87:)1971 ,‬‬

‫‪53‬‬


‫תמונה ‪ , 53‬שלט האוסר כניסה לאזור חורבות כפר בִּירעִּ ים‬


‫‪.VII‬‬ ‫מן האוסף הספרותי‪ ,‬בחזרה אל הנוכחות הפיזית של כפר בִּירעִּ ים היום‪ :‬קבוצת הצילומים מנפישה את היפוך‬ ‫היוצרות המתקיים במקום כיום‪ :‬הדגשת מקומו של בית‪-‬הכנסת כעדות חותכת לקיום יהודי מוקדם‪ ,‬ומחיקת‬ ‫המאוחר – הכפר העומד בחורבותיו‪ ,‬נמוג ומתפוגג אל הסלעים והצמחים המטפסים בו‪ .‬כפר בִּירעִּ ים הוא היום‬ ‫"גן לאומי" אשר ממוקד סביב שרידיו המשוחזרים של בית‪-‬הכנסת המפואר אשר ניצב במרכזו‪ .‬השיח‬ ‫הארכיאולוגי והמוטיבציה הציונית כרוכות בשיקומו והעמדתו של בית‪-‬הכנסת במרכז תשומת הלב‪ ,‬תוך הרס‬ ‫הכפר והשכחתו‪ ,‬סילוק התושבים והתעלמות מנוכחותה של הכנסייה המארונית הממוקמת רק צעדים ספורים‬ ‫מאתר בית‪-‬הכנסת‪.‬‬ ‫בני כפר בִּירעִּ ים שומרים באומץ רב על קשר עם המקום ממנו הוגלו וסולקו‪ ,‬במגוון פעולות מצומצמות המותרות‬ ‫להם באתר ‪ :‬קייטנה שנתית‪ ,‬תפילות בכנסייה‪ ,‬חתונות וחאפלות משפחתיות‪ .‬באופן אירוני‪ ,‬המקום היחידי בו‬ ‫מותר לבני הכפר לבנות ולהרחיב הוא בית הקברות של הכפר‪ .‬וכך‪ ,‬אותה פיסת אדמה של מוות וסיום‪ ,‬הפכה‬ ‫לאתר בו מושקעת אנרגיית חיים ובניה‪ ,‬על מנת להופכו לאחד מאתרי הזיכרון של הכפר האבוד‪ .‬הקברים נראים‬ ‫כבתים‪ ,‬ובתיו ההרוסים של הכפר קמים לתחייה‪-‬שלאחר‪-‬המוות בדמות בתי המידות של בית הקברות‪.‬‬

‫‪55‬‬


‫תמונה ‪ , 54‬שלט של רשות הגנים הלאומיים‪ ,‬גן לאומי ברעם‪ .‬יש בו תיאור חורבות ביה"כנ ועברו‪ ,‬תוך התעלמות‬ ‫מוחלטת מחורבות כפר בִּירעִּ ים המקיף אותו‪.‬‬


‫תמונה ‪ , 55‬חורבות ביה"כ העתיק של ברעם‪ ,‬ברקע ביתו של המוכתר עבדאללה ג'ובראן‪ .1949 .‬מקור‪ :‬שחר רגב‪ ,‬קיבוץ‬ ‫ברעם (תודות לנהידה זהרה לאיתור האינפורמציה על הבניין)‬

‫תמונה ‪ ,56‬ביה"כ ברקע ביתו של המוכתר עבדאללה ג'ובראן וגגו הרוס‪ 1950 .‬לערך‪ .‬מקור‪ :‬שחר רגב‪ ,‬קיבוץ ברעם‬

‫תמונה ‪ ,57‬שרידי בית הכנסת בכפר ברעם‪ ,‬הבניין שברקע התמונות הקודמות אינו קיים כלל‪ ,‬מאי ‪ .2010‬צילום‪ :‬אילת זהר‬

‫‪57‬‬


‫תמונה ‪ ,58‬אילת זהר‪ ,‬נוף יבש (חורבות הכפר)‪ ,‬אבנים וחלוקי נחל‪ 100X400 ,‬סמ‪( .‬מודל מוקטן)‪2011 ,‬‬


‫תמונה ‪ ,59‬א‪ .‬ב‪ .‬יהושע‪" ,‬מול היערות"‪ ,‬מול היערות‪ :‬סיפורים (תל אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.51:)1964,‬‬ ‫‪59‬‬


‫תמונה ‪ ,60‬איברהים ויוסף עיסא‪ ,‬בונים את חלקת הקבר המשפחתית של משפחת עיסא‪ ,‬מאי ‪2010‬‬

‫תמונה ‪ , 61‬חלקת הקבר של משפחת עיסא‪ ,‬ספטמבר ‪2010‬‬


‫תמונה ‪ ,62‬הקבר המשפחתי של משפחת חדד‪ ,‬כפר בִּירעִּ ים‪ .‬צילום‪ :‬אילת זהר‪ ,‬מאי ‪2010‬‬

‫תמונה ‪ ,63‬בית הקברות‪ ,‬כפר בִּירעִּ ים צילום‪ :‬אילת זהר‪ ,‬מאי ‪2010‬‬ ‫‪61‬‬


‫תמונה ‪ ,64‬חנא פרח כפר‪-‬בירעים‪ ,‬משובשים ‪ ,8‬תצלום (גודל משתנה)‪2004-5 ,‬‬


‫‪.VIII‬‬ ‫המסה מסתיימת עם מובאות מתוך עבודותיו של חנא פרח כפר‪-‬בִּירעִּ ים (נ‪ ,)1960 .‬מאנשי הכפר‪ ,‬אשר‬ ‫בעבודותיו חושב על אמצעי תיקון‪ ,‬מודל עתידי ושיקום הכפר לכדי נקודת ישוב חיה מחדש‪.‬‬ ‫פרח הוא אמן אשר נולד בג'יש (גוש חלב)‪ ,‬בן למשפחה שגלתה מכפר‪ִּ -‬בירעִּ ים‪ .‬פרח הפך את העיסוק‬ ‫בהיסטוריה של הכפר ובעוולה שנעשתה לתושביו למוקד מחשבתו‪ .‬עבודותיו נוגעות בחומרים‪ ,‬במבנים‪ ,‬בצורות‬ ‫ובדקדוק הפנימי של המקום והכאב‪ .‬יצירותיו מחברות בין היסטוריה פרטית ושרשרת מאורעות פוליטיים‬ ‫והיסטוריים אשר טלטלו אנשים ממקומם הפרטי‪ ,‬אל לב השיח הציבורי‪ ,‬אל לב הקונפליקט‪ .‬פרח אוסף אבנים‬ ‫בתוך אמבטיית ערבוב החומרים‪ ,‬מראה נפוץ באתרי בנייה‪ ,‬אם כי במקרה זה‪ ,‬זהו אוסף את האבנים שנותצו‬ ‫מבניין אחד‪ ,‬אשר מוצגות כאוסף שברים‪ ,‬אשר לו פוטנציאל לשמש כחומר גלם בבנייה משנית‪ ,‬בפרויקט עתידי‪.‬‬ ‫אנשי כפר‪-‬בירעים לא נוגעים באבני המקום – הם מחזיקים אותן כעדות לאסון‪ ,‬כמטונימיה לגרוש‪ ,‬כמסמנים של‬ ‫עבר שקרס ונכחד‪ ,‬כחומר גלם לעתיד אשר יקום וייבנה‪ .‬אבני הגלם שבאמבטיה הן התוצר של הקשת אשר‬ ‫קרסה ונפלה (מופיעה בצילום קודם בסדרה‪ ,‬משובשים ‪ ,)7‬ואינה עומדת עוד‪ .‬בית פרח אינו עוד – כל שנותר‬ ‫הוא ארבעה קירות‪ ,‬חסרי גג וחסרי קשת המקיפים משטח של אדמה המוציאה צמחי בור ובתה המכסים עליו‬ ‫בכל אביב וקיץ‪ .‬מתוך חומר הגלם הזה‪ ,‬בונה פרח מודלים לתיקון – באיטונג‪ ,‬בבלוקים‪ ,‬ובמלט הוא מכין מתווה‬ ‫לעתיד‪ ,‬מודל לכפר שישוקם‪ ,‬מודל ל ִּבירעִּ ים החדשה אשר תיבנה מסביב לחורבות הקיימות‪ ,‬מתוך שאיפה‬ ‫לתקומה‪ ,‬לעצמאות‪ ,‬לכבוד‪ ,‬ואולי גם לשמחה‪.‬‬

‫‪63‬‬


‫כאלו שמחתי‪ /‬מחמוד דרוויש‬ ‫כְּאִּ ּלּו שָׂ מַ חְּ תִּ י‪ :‬שַ בְּתִּ י‪ .‬לָׂחַ צְּתִּ י עַ ל‬ ‫פַ עֲ מֹון הַ דֶּ לֶּת פַ עַ ם ו ְּעֹוד פַ עַ ם‪ ,‬ו ְּהִּ מְּ תַ נ ְִּּתי‪...‬‬ ‫ֵ‬ ‫פֹותחַ אֶּ ת הַ דֶּ לֶּת‪ ,‬אֵ ין‬ ‫שֶּ מָׂ א אֵ חַ ְּר ִּתי‪ .‬אִּ יש אֵ ינֹו‬ ‫ַרחַ ש בַמִּ סְּ דְּ רֹון‪.‬‬ ‫נִּזְּכ ְַּרתִּ י שֶּ מַ פְּתְּ חֹות בֵיתִּ י עִּ מִּ י‪ ,‬ו ְּהִּ ְּתנַ ַצלְּתִּ י‬ ‫ִּב ְּפנֵי עַ צְּמִּ י‪ :‬שְּ כַחְּ ִּתיָך‪ ,‬אָׂ נָׂא הִּ ָׂכנֵס‬ ‫אֹורחַ ְּבבֵיתִּ י ו ְּהַ מְּ ֵ‬ ‫נִּ ְּכנַסְּ נּו‪ ...‬אֲ נִּי הָׂ ֵ‬ ‫ָארחַ ‪.‬‬ ‫הִּ בַטְּ תִּ י אֶּ ל מִּ כְּלֹול הָׂ ִּריק ו ְֹּלא‬ ‫ָׂראִּ ִּ‬ ‫יתי זֵ ֶּכר לְּעַ צְּמִּ י‪ ,‬אּולַי‪ ...‬אּולַי ֹלא הָׂ י ִּיתִּ י כָׂאן‪.‬‬ ‫ֹלא ָׂראִּ יתִּ י הִּ שְּ ַתקְּ פּות בַמַ ְּראֹות‪ .‬חָׂ שַ בְּתִּ י‪ :‬הֵ יכָׂן‬ ‫אֲ נִּי‪ ,‬וְּצָׂעַ קְּ ִּתי לְּהָׂ עִּ יר עַ צְּמִּ י מֵ הַ הֲ ָׂזיָׂה‬ ‫ו ְֹּלא עָׂ לָׂה ְּבי ָׂדִּ י‪ ...‬נִּשְּ ב ְַּר ִּתי כְּאֹותֹו קֹול הַ מִּ תְּ ַג ְּלגֵל‬ ‫עַ ל הָׂ ִּרצְּפָׂ ה‪ָ .‬אמַ ְּרתִּ י‪ :‬מַ דּועַ חָׂ ז ְַּרתִּ י אִּ ם כְָׂך?‬ ‫הִּ תְּ נַ ַצל ִּ‬ ‫ְּתי בִּפְּ נֵי עַ צְּמִּ י‪ :‬שְּ כַחְּ תִּ יָך‪ ,‬צֵא אִּ ם כֵן!‬ ‫ו ְֹּלא עָׂ לָׂה ְּבי ָׂדִּ י‪ .‬הָׂ ַלכ ְִּּתי לַחֲ דַ ר הַ שֵ נָׂה‬ ‫ו ְּהַ חֲ לֹום הִּ תְּ פָׂ ֵרץ לְּעֶּ ב ְִּּרי‪ ,‬חִּ בְּקָׂ נִּי ו ְּשָׂ ַאל‪:‬‬ ‫הַ אִּ ם הִּ שְּ ַתנֵיתָׂ ? ָאמַ ְּר ִּתי הִּ שְּ תַ נֵיתִּ י‪ִּ ,‬כי טֹוב‬ ‫לָׂמּות ַב ַבי ִּת מֵ אֲ שֶּ ר ַתחַ ת ַג ְּל ַגּלֵי מְּ כֹונִּית‬ ‫בְּדַ ְּרכָּׂה ְּל ִּככַר ֵריקָׂ ה!‬


‫תמונה ‪ ,65‬חנא פרח כפר בִּירעִּ ים‪ ,‬משובשים ‪2009 ,18X 25cm. ,9‬‬ ‫‪65‬‬


‫תמונה ‪ ,66‬חנא פרח כפר‪-‬בִּירעִּ ים‪ ,‬מודל אדריכלי‪ ,‬הקרנת וידאו‪.2002-2010 ,‬‬


‫תמונה ‪ ,67‬חנא פרח כפר בִּירעִּ ים‪ ,‬מודל אדריכלי לשיקום כפר בירעים‪ ,‬טכניקה מעורבת ‪2002 ,‬‬ ‫‪67‬‬



‫תם ולא נשלם‬

‫אילת זהר‪ ,‬אוגוסט ‪2011‬‬

‫‪69‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.