E-TON Israeli 44 April-May 2013

‫מזל טוב ל‪E-‬תון!‬

‫גליון מס` ‪ 44‬אפריל‪-‬מאי ‪2013‬‬

‫‪ 500‬חברים בקבוצת הפייסבוק של‬ ‫ה‪E-‬תון‪.‬‬ ‫הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו‬ ‫ב‪eton.does.it-‬‬ ‫לעיון בגליונות ישנים ועדכניים של‬ ‫‪E‬תון בקרו באתר הבית לישראלים‬ ‫באוסטרליה‪ausraelim.com.au :‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 2‬‬

‫בועות של אוויר‬

‫דבר המערכת‪ ,‬הללי קמחי‬

‫ ‬

‫נקודות חלוקה של ‪E‬תון ‬

‫מאת‪ :‬הללי קמחי‬

‫‪ 4‬‬

‫חינוך‪ ,‬רונית ברס‬

‫‪ 5‬‬

‫חינוך לחופש‪ ,‬החינוך האנתרופוסופי‪,‬‬

‫ ‬

‫איריס בר‬

‫‪ 6‬‬

‫חנן יובל בדרך להופעות באוסטרליה‬

‫‪ 7‬‬

‫בועת הרדיו בעברית‪ :‬חידושים ב ‪SBS‬‬

‫‪ 8‬‬

‫הענן ומסעו בציר הזמן‪ ,‬עדי שגב‬

‫‪ 9‬‬

‫הזמנה לשיחה‪ ,‬אריאלה רוזינגר‬

‫ ‬

‫שימוש במערכות מידע גאוגרפיות‪ ,‬שי חלפון‬

‫שהגעתי לכאן‪ ,‬לפני אי אלו שנים‪ ,‬הרגשתי כאילו הוציאו אותי מהבועה הדביקה והיפהפייה של תל–אביב אל העיר הגדולה‬ ‫והקרה‪ .‬לא מצאתי לי בועה חלופית‪ ,‬חמימה ועגולה שתעטוף אותי ותיתן לי להרגיש שייכת‪ .‬הקהילה עוד הייתה בתחילת‬ ‫דרכה והרגשת הזרות הייתה ענקית‪ .‬עם השנים החלו להיווצר להן בועות קטנות‪ .‬עוד ועוד אנשים שמדברים את שפתי הגיעו‬ ‫לכאן‪ ,‬כאלה שאני לא צריכה להסביר להם למה יש לי רצון עז לצפור בצופר המכונית כשאנשים פשוט לא זזים כשמתחלף האור לירוק‪.‬‬ ‫הבועה שלי התחילה להיבנות לה‪ .‬נפתחו בה מסעדות עם אוכל של “בית”‪ ,‬נמצא ספר שידע לספר תלתלים (ואני יצאתי מאושרת ולא‬ ‫נראיתי כמו אשת מאפיה עם צבעים מוזרים בשיער)‪ ,‬ואפילו בסופרמרקט השכונתי היה מישהו שדיבר עברית ‪ -‬בקיצור הרגשתי שמבינים‬ ‫אותי ושאני לא צריכה לתת הסברים תרבותיים לכל מני גחמות משונות שיש בי עוד מבטן ומלידה‪ ,‬משהו שאפילו הגנים לא יכולים עליו‪.‬‬ ‫בבועה הזו מצאתי המון חברים חדשים שאהבו וחיפשו את אותם דברים שאני אוהבת וביחד החלטנו שאנחנו צריכים משהו מעניין שיהיה‬ ‫לנו לקרוא בבועה הזו‪ ,‬משהו בשפה שלנו‪ .‬וכך קם לו עיתון קטן ונחמד‪ ,‬עם המון אופטימיות‪ ,‬והרבה מתנדבים בהתחלה שהיו מוכנים לכל‬ ‫קרב ‪ -‬נחמד! והשנים עוברות להן ובתוך הבועה הגדולה נוצרו המון בועות קטנטנות ולפעמים כל הבועות האלה נפגשות יחד בבועה הגדולה‪,‬‬ ‫ולפעמים הן רבות ביניהן ומתפוצצות‪ ,‬בכדי שלא יהיה יותר מדי משעמם‪ .‬לפעמים הן פשוט עפות להן במרחב בלי שיהיה להן איכפת‬ ‫מבועות אחרות ‪“ -‬הכי חשוב זה הבועה שלי”‪ ,‬הן אומרות‪ .‬לפעמים הבועה הזו מרגישה כמו בסרט ‪ ,The Truman Show‬ואני תוהה לי‬ ‫לתומי אם אי פעם נגיע לקצה‪ ,‬ואם נגיע ‪ -‬האם באמת נרצה לצאת החוצה? כי מאוד נוח‪ ,‬חמים וטעים בבועה שלנו‪ ,‬אבל לפעמים זה מרגיש‬ ‫כאילו אנחנו מנותקים ממה שקורה סביבנו ‪ -‬ואולי אנחנו מפספסים פה משהו? לפעמים הרבה יותר קל להתנתק ולהתחפר מאשר להתמודד‬ ‫עם דברים חדשים ולהשתחרר‪ ...‬ועוד משהו גיליתי על הבועה הגדולה שלי‪ .‬גיליתי שדברים שאני חושבת ורואה כחשובים והכרחיים אינם‬ ‫כל כך חשובים והכרחיים לשאר בני בועתי‪ .‬בנסיעתי האחרונה לסידני גיליתי שחברי לבועה הגדולה יותר שלי שם לא ממש קוראים את‬ ‫העיתון‪ .‬חלקם כי אינם מקבלים אותו וחלקם כי אינם מודעים לכך שיצא גיליון חדש לאור‪ .‬ואולי‪ ,‬רק אולי‪ ,‬הם אינם מחפשים את העיתון‪,‬‬ ‫כי לא ממש מעניין אותם לקרוא אותו? חיפושי הנואשים אחר מפיצים שיהיו מוכנים לקבל על עצמם התחייבות להיות חלק מהפרויקט‬ ‫הזה לא העלו פרי‪ :‬וכך המוני גיליונות יקרים מפז (כן כן אני די סנטימנטאלית בנושא ‪ -‬סלחו לי‪ ,‬אבל אני עדיין מרגישה שכל אלה הם‬ ‫ילדי‪ ,)...‬מגיעים בסופו של דבר במקום לידיים שלכם ‪ -‬לפח‪ .‬כאב עמום וחם החל להתפשט לו ככה אצלי במרכז הגוף והתחלתי לשאול את‬ ‫עצמי אם אנחנו עושים את כל המאמץ הזה לחינם? האם באמת אתם קוראים את מה שאנחנו כותבים? ‪ -‬ואולי לא? אז כולכם‪ ,‬תושבי סידני‬ ‫ופרת’ ומלבורן וכל מקום שהעיתון הזה מגיע אליו‪ ,‬אנא הגידו לנו מה אתם חושבים‪ ,‬והוציאו אותנו מאפילה משתלטת לקרן שמש מאוחרת‪,‬‬ ‫ומהבועה שנכנסנו אליה ‪ -‬בועת הלא נודע‪ .‬אשמח לשמוע מה אתם חושבים בנושא‪ .‬כתבו אלינו ל‪.editor@etonisraeli.com.au :‬‬ ‫גיליתי גם שיש אוויר מחוץ לבועה הישראלית שלי‪ .‬אולי זה קצת מפחיד‪ ,‬אבל די מעניין שם בחוץ‪ .‬העיר גדלה והתפתחה והיא עמוסה‬ ‫באנשים שונים ומשונים ואפילו המסעדות פתוחות היום עד שתיים בלילה‪ .‬נגמרו הימים של השממה שמלבורן הייתה נכנסת אליה אחרי‬ ‫השעה תשע וחצי בערב ‪ -‬יש חיים מחוץ לבועה! מציעה לכם לנסות גם‪.‬‬ ‫קוראינו היקרים‪ ,‬אנחנו מביאים לכם גיליון שאנחנו מקווים שיצליח להוציא אתכם קצת מהבועה ויכנס לכם גם קצת ללב‪ .‬לקח לנו‬ ‫חמשת אלפים שנה להוציא אותו וכולי תקווה שהוא מגיע אליכם לידיים ושהעבודה הרבה אכן משתלמת‪ .‬אנחנו יוצאים לנו מחוץ‬ ‫לבועה ופותחים ערוץ אינטרנטי (עכשיו בתקופת הרצה) בשביל להקל עליכם למצוא אותנו‪ .‬אז חפשו אותנו ב‪.ausraelim.com.au :‬‬ ‫חג עצמאות שמח לכולם‪.‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫ ‬

‫‪ 10‬עיצוב פנים‪ ,‬מירי בן‪-‬ימי‬ ‫ ‬

‫משפט‪ ,‬בועז בן‪-‬ימי‬ ‫‪ 11‬לעצור את השעון הביולוגי‪ ,‬ד”ר שלומי ברק‬

‫ ‬

‫אתר הבית של הישראלים באוסטרליה‪,‬‬

‫ ‬

‫שני גל‬ ‫‪ 12‬לקבל חיים במתנה‪ ,‬דוברת פלד שידורסקי‬ ‫‪ 14‬הבועה הציונית של יהודי אוסטרליה‪ ,‬רן פורת‬

‫‪ 15‬על בועות סבון‪ ,‬בועות כלכליות ומה שביניהן‪,‬‬ ‫ ‬

‫אורון רביב‬

‫‪ 16‬דף הנוער‬ ‫‪ 17‬סיפור קצר‪ ,‬זבולון שלו‬ ‫‪ 18‬תו השעה‪ ,‬זבולון שלו‬ ‫ ‬

‫סיפורי סורמלו‪ ,‬איתן דרורי‬

‫ ‬

‫מה קורא? גיורא הופמן‬ ‫‪ 19‬מתכונים‪ ,‬זבולון שלו‬

‫כ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫פרסמו ב‪E-‬תון היום!‬

‫‪ 20‬מה פה קורא פה‪ -‬התאריכון‬ ‫‪ 22‬נקודת חן‪ ,‬דרור כהן וענת קיוויתי מנור ‬

‫‪0413231890‬‬

‫‪ 23‬ספורט‪ ,‬בועז בן‪-‬ימי‬ ‫ ‬

‫דפי כחול לבן‬ ‫שער ‪ -‬איור דיגיטאלי‪ :‬שלמה רוזינגר‬

‫צוות שיווק ופרסום‬

‫רוית גלאנס ‪ -‬מלבורן‬ ‫‪marketing@etonisraeli.com.au‬‬ ‫טלפון למפרסמים‪( 0413231890 :‬רוית(‬ ‫עיצוב מודעות‪ :‬פרי רהק ושלמה רוזינגר‬ ‫כתובת למשלוח דואר‪:‬‬ ‫‪P.O Box 33 ,Balaclava post shop‬‬ ‫‪, Balaclava VIC 3183‬‬ ‫פקס‪03 -94174266 :‬‬

‫נקודות חלוקה של‬

‫רשימה חלקית‬

‫מערכת‬

‫הללי קמחי ‪editor@etonisraeli.com.au -‬‬ ‫שרון קמחי ‪sharon@etonisraeli.com.au -‬‬ ‫רוית גלאנס ‪ravit@etonisraeli.com.au -‬‬ ‫רן פורת ‪ran@etonisraeli.com.au -‬‬ ‫עיצוב‪ :‬שלמה רוזינגר ‪shlomo@rosinger.com -‬‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬טליה אלטון‬ ‫עו”ד‪ :‬רונן עצמון‬ ‫מפיצים‪ :‬אודי יערי‪ ,‬שון אקסלרוד‪ ,‬עומר קמחי‬

‫ ‬

‫ הללי ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪CBD‬‬ ‫‪Sydney University – Hebrew Dep.‬‬ ‫‪Chatswood‬‬ ‫‪North Shore Temple Emanuel‬‬ ‫‪Linfdield‬‬ ‫‪Masada College‬‬ ‫‪Erskineville‬‬ ‫‪Shenkin‬‬ ‫‪Maroubra - Mount Sinai School‬‬ ‫‪North Bondi‬‬ ‫‪Bold & Beautiful‬‬ ‫‪Randwick‬‬ ‫‪Shalom College‬‬ ‫‪Emanuel School‬‬ ‫‪Rose Bay - Pita Mix‬‬ ‫‪Woollahra - Jewish Folk Centre‬‬ ‫‪St. Ives - Masada School‬‬ ‫‪News Agency and Franklin’s (at shopping‬‬ ‫)‪centre‬‬ ‫‪Chabad House‬‬ ‫‪“Atina” Deli‬‬ ‫‪ADELAIDE‬‬ ‫‪Fullarton Park Center‬‬ ‫‪411 Fullarton Rd. Fullarton‬‬ ‫‪BYRON BAY‬‬ ‫‪Oren Tabakhoff 907 401 0413‬‬ ‫‪BRISBANE‬‬ ‫‪Ronit Baras 33432237-07‬‬ ‫‪GOLD COAST - Surfers Paradise‬‬ ‫‪Beith Chabad - Level 3059 ,3 Surfers‬‬ ‫‪Paradise blvd. Surfers Paradise, QLD‬‬ ‫‪PERTH‬‬ ‫‪Besh Fresh, Yokine‬‬ ‫ליד בית הכנסת הגדול ‪The Kosher Food Centre,‬‬ ‫‪Bagel & Beyond, Dianella Plaza‬‬ ‫לי רובינשטיין השליחה‪ ,‬בטלפון‪0408224161 :‬‬ ‫‪PHC Book shop‬‬ ‫‪Menura - Linda 0892710539‬‬

‫‪MELBOURNE‬‬ ‫)‪Balaclava Rd (Carlisle St.‬‬ ‫‪Coles‬‬ ‫‪Nogga‬‬ ‫‪La Cafe‬‬ ‫‪Dana Patisserie‬‬ ‫‪Staor‬‬ ‫‪Glenhuntly Rd.‬‬ ‫‪Tavlin‬‬ ‫‪Coles‬‬ ‫‪Danish Nosh‬‬ ‫‪Hamerkaz Shelanu‬‬ ‫‪Loco‬‬ ‫‪Milk n’ Honey‬‬ ‫‪Savion‬‬ ‫‪Centre Rd.‬‬ ‫‪Glicks‬‬ ‫‪Cafe J’adore‬‬ ‫‪North Rd.‬‬ ‫‪Gili’s‬‬ ‫‪Super Gulf‬‬ ‫‪Shesh-Besh Grill‬‬ ‫‪Hawthorn Rd.‬‬ ‫‪Beith Weizman‬‬ ‫‪Bambra Rd.‬‬ ‫‪Produce Plus‬‬ ‫‪Kooyong Rd‬‬ ‫‪The Pita Factory‬‬ ‫‪East Bentliegh - Vitaflex‬‬ ‫‪Moorabbin‬‬ ‫‪Mattisse Bread‬‬ ‫‪Markos Schnitzel‬‬ ‫‪SYDNEY‬‬ ‫‪Bondi‬‬ ‫‪Academy BJE‬‬ ‫‪Bondi Health Studio‬‬ ‫‪Chabad House‬‬ ‫‪Gusto Deli‬‬ ‫‪Milk and Honey‬‬ ‫‪Sabbaba‬‬ ‫‪Zinzana‬‬

‫רוצים להגיב?‬ ‫נשמח לקבל הערות‪,‬‬ ‫הארות וביקורת‬ ‫במייל או בכתובת המערכת ‬ ‫‪editor@etonisraeli.com.au‬‬

‫האחים‬ ‫הסכם‬ ‫מאת‪ :‬עופרה שמולי‬ ‫הסכם האחים בואר ונחתם‪,‬‬ ‫עוד בטרם חגרו אריות חרבותם‪,‬‬ ‫וכך נכתב ‪ -‬כל השב בשלום‬ ‫באיתו יקדש את אדמת המקום‪,‬‬ ‫ויוקדות אותיות שורה אחרונה‬ ‫אותיות האחים של קידוש לבנה‪:‬‬ ‫הכרח עבודה בשמחת לבבות‬ ‫עצמות דשנות על אדמת האבות‪.‬‬ ‫שמחת תרועת התקומה העיקשת‬ ‫שמחת אדמת אחים מתחדשת‬ ‫לחיים! ביום חג יונפו הגביעים‬ ‫לחיים! קול מסחר בשער ערים‬ ‫לחיים! אישה תשב על משבר‬ ‫לחיים! ישיר כל חורש וקוצר‬ ‫וארץ ידיים תפרוס להקים אביוניה‬ ‫לחייה!‬ ‫והלכו אז לקרב אריותיה‪.‬‬ ‫הלכו אריותיה הלוך וחסר‬ ‫שאגה כל קריעה של איש מביתו‬ ‫ולקטה הלבנה איתם ואיתו‬ ‫כאילו ביקש כאבה לטשטש‬ ‫שורה אחרונה היוקדת כאש‪.‬‬ ‫לחיים! זעק ההסכם ויהי מה!‬ ‫כי ידע שלשכול יד רמה וחכמה‬ ‫מקפיא כקרח שורף כאש‬ ‫איכה אב מלא רחמים לבקש‪.‬‬ ‫ויהי מה! ויהי מה! בנים ואבות‬ ‫ושוב האיתים הופכים חרבות‬ ‫והולך וחסר בעוד מלחמה‬ ‫ויהי מה! לחיים! ויהי מה!‬

‫‪4‬‬

‫יוצאים מהבועה‬ ‫עוברים דירה‪ ,‬פנימה‬ ‫מאת‪ :‬רונית ברס‬

‫א‬

‫פילו בינינו‪ ,‬האמיצים שעזבו את ארץ הקודש בשביל‬ ‫חיים טובים יותר‪ ,‬נמצאים אלו שעזבו מקום קטן בשביל‬ ‫מקום קטן אחר‪ .‬לאנשים האלה קוראים “אנשים קטנים‬ ‫באמצע הדרך”‪ .‬למה קטנים? כי הם מוגבלים לעולם‬ ‫הקטן של הביטחון שלהם (בעיקר חוסר הביטחון) ‪ -‬העולם הזה‬ ‫שנמצא בפנים‪ ,‬בית הסוהר הפנימי של השגרה‪ ,‬הקביעות והקיבעון‪.‬‬ ‫ולמה באמצע הדרך? כי אם הם ימשיכו ללכת‪ ,‬הם יגיעו למקום טוב‬ ‫יותר‪ ,‬גדול‪ ,‬עם הרבה אפשרויות ומרחב מחיה‪.‬‬

‫לסם‪ .‬מכמות מסוימת צריך עוד ועוד ואי אפשר בלעדיה‪ .‬בהתחלה‬ ‫האלכוהול או הסם מעניקים משהו‪ .‬אחרי כמה זמן צורכים אותם כי‬ ‫הפחד מהרגשות בלעדיהם מפחיד יותר‪.‬‬ ‫הורים וילדים מעדיפים את המוכר והבטוח וזה טבעי‪ ,‬אך כשעוברים‬ ‫את הגבול‪ ,‬כל שינוי קטן עלול להוציא משווי המשקל וכך גדלים‬ ‫ילדים שלא משנה שהם גדלים פיזית‪ ,‬מרחב המחיה שלהם מוגבל‪.‬‬ ‫שמירה על קביעות כדי להתמודד עם הפחד היא כמו חרב פיפיות‪.‬‬ ‫כדי להרוג את הפחד‪ ,‬הקביעות צריכה להתאבד‪.‬‬

‫ישראלים נמצאים בסכיזופרניה רגשית של יצירתיות וחידוש לעומת פורצים את גבולות הקיבעון‬ ‫קביעות ושמרנות‪ .‬בין גמישות לנסות דברים חדשים ולאפשר הרפתקנות‬ ‫לבין הפחד לא לשנות יותר מדי ולא לקחת סיכונים‪ .‬בישראל כולם‬ ‫רוצים שהילדים שלהם יהיו יצירתיים ומיוחדים‬ ‫ובמקביל חוששים מהופעה של אח במשפחה‪,‬‬ ‫לא עוברים דירה באמצע השנה‪ ,‬לא מחליפים‬ ‫כיתה אפילו במחיר בריאותו הנפשית של הילד‬ ‫ואם הילד רוצה להישאר יום אחד ער עד שעה‬ ‫מאוחרת‪ ,‬מיד נבהלים שהוא עלול להתרגל‬ ‫לכך‪ .‬כל ישראלי שחי מחוץ לישראל מכיר את‬ ‫ההיסטריה הזאת של ביקור בישראל‪ .‬אוכל זה לא‬ ‫אוכל‪ ,‬שינה זה לא שינה‪ ,‬שיגרה זאת לא שיגרה ומה יקרה כשנחזור‬ ‫הביתה? רק שיצירתיות ושמרנות לא הולכים יחד‪.‬‬

‫“אומץ הוא התנגדות לפחד‪ ,‬שליטה בפחד ‪ -‬לא היעדרו”‪ ,‬מארק טווין‬

‫גדולים מהחיים‬ ‫ילדים הם בבואה של ההורים שלהם‪ ,‬ולכן הורים גדולים מהחיים‬ ‫יגדלו ילדים גדולים מהחיים והורים קטנים יגדלו ילדים קטנים ולא‬ ‫משנה כמה כסף או כמה מכשירי חשמל יהיו להם‪ .‬ההצלחה של ילדים‬ ‫תלויה באיזה צד של הסכיזופרניה ההורים שלהם נפלו‪.‬‬ ‫נסו לדמיין את הילדים שלנו כפירות על עץ‪ .‬אם רוצים פרי גדול‬ ‫ובריא‪ ,‬צריך עץ גדול ובריא‪ .‬אם גבולות המחיה שלנו מצומצמים‪,‬‬ ‫לא משנה כמה נשתדל‪ ,‬נגיע מקסימום להיות עץ ננסי והילדים שלנו‬ ‫יהיו פירות ננסים‪.‬‬

‫“אנחנו מלמדים הכי טוב את מה שאנחנו הכי צריכים ללמוד‬ ‫בעצמנו”‪ ,‬ריצ’ארד באך‬ ‫הרבה הורים משקיעים המון אנרגיה בפירות‪ .‬חלק מלטפים את‬ ‫הפירות וחלק כועסים על הפירות שיצאו לימונים במקום תפוחים‪.‬‬ ‫גם המלטפים וגם הכועסים לא מבינים שכדי שיצא תפוח‪ ,‬צריך‬ ‫זרע של תפוח‪ .‬הם לא מבינים שכדי שפירות יצמחו לתפארת‪ ,‬צריך‬ ‫לטפל בשורשים‪ ,‬באדמה‪ ,‬במרחב המחיה והתזונה של העץ‪ .‬פירות‬ ‫הם רק המופע של עץ‪ .‬ואם הזרעים מתאימים והעץ בריא‪ ,‬הפרי‬ ‫יהיה בריא יותר‪.‬‬ ‫אנשים הם כמו דגי זהב‪ ,‬הם גדלים לגודל של מרחב המחיה שלהם‪.‬‬ ‫לכל אדם יש בית בפנים‪ .‬בית שמורכב ממחשבות‪ ,‬רגשות ואמונות‪.‬‬ ‫אנשים גדולים גרים בארמון רגשי עם המון חדרים‪ ,‬אנשים בינוניים‬ ‫גרים בבית קטן או בקתה צפופה ודלה ואנשים קטנים גרים בתוך‬ ‫בית סוהר עם המון סורגים‪ ,‬אין סוף הגבלות ובלי החופש הבסיסי‬ ‫לזוז קדימה‪ .‬אם אתם רוצים לדעת באיזה בית יחיו הילדים שלכם‪,‬‬ ‫נסו לזהות באיזה בית אתם חיים‪.‬‬ ‫שימו לב לחוק‪ :‬לא משנה כמה ביקורת יש לילדים כלפי ההורים שלהם‪,‬‬ ‫בסופו של דבר הבית הפנימי שיבחרו לגור בו יהיה זהה בגודלו לזה‬ ‫שאליו הם רגילים‪ ,‬שהם חושבים שמגיע להם‪ .‬הבית שיכול להכיל‬ ‫את הרגשות שלהם‪ .‬אם אתם רוצים לשדרג את מרחב המחיה של‬ ‫הילדים שלכם‪ ,‬עברו דירה פנימה‪.‬‬

‫“המקום שבו נמצאים הפחדים הגדולים ביותר שלך‪ ,‬הוא גם המקום‬ ‫שבו נמצאת יכולת הצמיחה הגדולה ביותר שלך”‪ ,‬רובין שארמה‬

‫קביעות או קיבעון‬ ‫גודלו של אדם תלוי בכמה הוא אמיץ בכניסה פנימה וכמה זמן הוא‬ ‫מחזיק מעמד בהתמודדות שלו עם הפחד‪ .‬ההעזה הזאת‪ ,‬לפרוץ את‬ ‫גבולות המוכר והבטוח‪ ,‬יכולה לקחת כל אדם‪ ,‬גדול וקטן‪ ,‬אל השלב‬ ‫הבא בצמיחה הרגשית שלו‪ .‬לכולם יש פחדים‪ .‬יש ששולטים בפחד‬ ‫ויש שנותנים לפחד לשלוט בהם‪.‬‬ ‫הורים רבים סבורים שקביעות זאת דרך טובה להקל על הילדים‬ ‫ולהקטין את הפחדים שלהם‪ ,‬וקביעות היא אכן דרך בריאה מאד‬ ‫להעניק לילדים ביטחון‪ .‬אך בשלב מסוים קביעות הופכת לקיבעון‬ ‫וצריך למצוא את הנקודה הזאת ולהקפיד לא לעבור אותה‪.‬‬ ‫קביעות ואחיזה במוכר משולים להתמכרות לאלכוהול‪ ,‬לסיגריות או‬

‫אז הנה עשרה טיפים שיאפשרו לכם לפתוח את הדלת‪ ,‬להתמודד‬ ‫עם הפחד ולהגדיל את מרחב המחיה הרגשי שלכם וכתוצאה מכך‬ ‫גם את זה של הילדים שלכם‪.‬‬ ‫לפני שאתם מנסים להגדיל את גבולות הביטחון של הילדים שלכם‪,‬‬ ‫נסו להגדיל את שלכם‪ .‬זכרו‪ ,‬השורשים ומרחב המחיה של העץ הם‬ ‫המדד לפירות יפים‪.‬‬ ‫* הכינו רשימה של מנהגים או חוקים שיש לכם בבית שתפקידם ליצר‬ ‫קביעות ושיגרה‪ .‬דמיינו איך יהיו החיים בבית בלי החוקים האלה‪.‬‬ ‫אם המחשבה הזאת מכניסה אתכם ללחץ‪ ,‬יש אפשרות סבירה מאד‬ ‫שיש לכם קיבעון כלשהו‪ .‬זה אמנם לא אומר שהחוק גרוע‪ ,‬אבל זה‬ ‫כן מעיד על כך שעברתם את הגבול מקביעות לקיבעון‪.‬‬ ‫* מערכת יחסים זה כמו שריר שרגיל לעבוד בטווח מסוים‪ .‬אם‬ ‫חורגים מהטווח הוא מתכווץ וזה כואב‪ .‬כדי למנוע כאב גדול עודדו‬ ‫את הילדים שלכם להכיר חברים חדשים כל שנה במקום להיצמד‬ ‫בקנאות לחברים הישנים‪ .‬החוק שלי הוא שאם בכל שנה אנחנו מוסיפים‬ ‫למעגל החברתי שלנו שלושה חברים חדשים‪ ,‬נהיה עשירים בחברים‪.‬‬ ‫אם אנחנו תלויים בחברים בודדים‪ ,‬החיים קשים ביותר בכל פעם‬ ‫שהם לא באים לבית ספר‪ ,‬עוברים כיתה או לעיר אחרת‪.‬‬ ‫* הקפידו על הרפתקנות באוכל‪ .‬אצלנו משחקים משחק שמפתח‬ ‫גמישות באוכל‪ .‬כל פעם שהולכים למסעדה צריך לנסות משהו שלא‬ ‫ניסינו אף פעם‪ .‬ככה מגדילים את הסיכוי שמרחב האוכל שלנו יהיה‬ ‫גדול יותר‪ .‬מסעדה זאת דרך טובה לחשוף ילדים לדברים שהורים לא‬ ‫יכינו בבית בגלל שהם עצמם לא אוהבים או זאת טרחה להכין‪.‬‬ ‫* כמו שמוסיקה לא שווה שום דבר בלי ההפסקות‪ ,‬גם החיים לא‬

‫הורים וילדים מעדיפים את המוכר והבטוח וזה‬ ‫טבעי‪ ,‬אך כשעוברים את הגבול‪ ,‬כל שינוי קטן‬ ‫עלול להוציא משווי המשקל וכך גדלים ילדים‬ ‫שלא משנה שהם גדלים פיזית‪ ,‬מרחב המחיה‬ ‫שלהם מוגבל‪ .‬שמירה על קביעות כדי להתמודד‬ ‫עם הפחד היא כמו חרב פיפיות‪ .‬כדי להרוג את‬ ‫הפחד‪ ,‬הקביעות צריכה להתאבד‬ ‫שווים כלום בלי ההפסקות‪ .‬סופי שבוע הם הזמן האולטימטיבי‬ ‫לשבירת השגרה כי לא הולכים לבית הספר או לעבודה וזאת דרך‬ ‫נהדרת לאפשר גמישות של לקום מאוחר או סתם להסתלבט‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫הקפידו לא להכניס עבודה לתוך סוף השבוע באופן קבוע‪ ,‬כדי שלא‬ ‫יאבד הקסם של יום החופש‪ .‬אם קרה משהו יוצא דופן וצריך לעבוד‬ ‫בסוף השבוע‪ ,‬הילדים יבינו‪ .‬אם זה קורה יותר מדי פעמים הילדים‬ ‫יזכרו לכם את זה לרעה‪ .‬יש משפחות שסופי השבוע שלהם מתוכננים‬ ‫על הדקה עם חוגים ופעילויות קבועות שלא מאפשרות ספונטניות‬ ‫ויצירתיות‪ .‬לשמחתכם הרבה מאד אתם לא חיים בישראל ויש לכם‬ ‫יומיים כאלה של שבירת שיגרה‪ .‬גם אם הילדים מאד רוצים להירשם‬ ‫לחוגים בסוף השבוע הקפידו שלפחות יום אחד מסופי השבוע יהיה‬ ‫נטול תכנון ושגרה‪.‬‬ ‫* הכניסו לחיים שיגרה של שבירת שיגרה‪ .‬כל שיגרה‪ ,‬בריאה ככל‬ ‫שתהיה‪ ,‬הפריצה שלה היא בעצם התמודדות של ההורים עם הפחדים‬ ‫שלהם והיא מעבירה לילדים מסר של בטחון ולא חולשה‪ .‬אני יכולה‬ ‫לספר על החוק שלי שלא אוכלים מול הטלוויזיה וכמה פאניקה‬ ‫הרגשתי כשגיליתי שזה הקיבעון שלי‪ .‬אני עדיין מאמינה שזה חוק‬ ‫בריא‪ ,‬ולכן פעם בשבוע אנחנו אוכלים חגיגית מול הטלוויזיה כדי‬ ‫שאני אתגבר על הפחדים שלי‪ .‬אפשר להחליט שעושים את זה פעם‬ ‫בשבוע‪ ,‬או משהו קטן פעם ביום‪ .‬השגרתיות של שבירת השגרה‬ ‫יכולה מאד להקל על השגרה עצמה‪.‬‬ ‫* אם משתפים את הילדים ברעיונות לשבירת שגרה‪ ,‬אפשר לגלות‬ ‫את הדברים שהם רואים כקיבעון שלנו וכל פעם שפורצים את גבולות‬ ‫החוק‪ ,‬זה מחזק את החוק‪ .‬דוגמאות לשבירת שיגרה‪ :‬לאכול ארוחה‬ ‫שלמה עם האצבעות בלבד‪ ,‬לעשות פיקניק על הדשא או בסלון‪,‬‬

‫אנשים הם כמו דגי זהב‪ ,‬הם גדלים לגודל של‬ ‫מרחב המחיה שלהם‪ .‬לכל אדם יש בית בפנים‪ .‬בית‬ ‫שמורכב ממחשבות‪ ,‬רגשות ואמונות‪.‬אנשים גדולים‬ ‫גרים בארמון רגשי עם המון חדרים‪ ,‬אנשים בינוניים‬ ‫גרים בבית קטן או בקתה צפופה ודלה ואנשים‬ ‫קטנים גרים בתוך בית סוהר עם המון סורגים‪ ,‬אין‬ ‫סוף הגבלות ובלי החופש הבסיסי לזוז קדימה‬ ‫להתקלח בחושך‪ ,‬לשיר במקלחת‪ ,‬להתקלח בבוקר במקום בערב‪,‬‬ ‫לבשל יחד‪ ,‬להזמין פיצה‪ ,‬ארוחות שחיתות של ג’אנק לתפארת‪,‬‬ ‫לאכול את הקינוח קודם‪ ,‬ללעוס ‪ 17‬פעם לפני שבולעים‪ ,‬לכתוב ביד‬ ‫שמאל‪ ,‬בעיניים עצומות‪ ,‬לדבר ג’יבריש‪ ...‬אצלנו כל כמה חודשים‪,‬‬ ‫הילדים מביאים מזרונים לחדר השינה שלנו ואנחנו עושים מחנה‬ ‫עד השעות הקטנות של הלילה‪.‬‬ ‫* כדאי להכין את הילדים (הגדולים והקטנים) ולהסביר את ההיגיון‬ ‫שמאחורי השינוי‪ .‬כדאי שהשינויים לא יעשו בכוח או בכפיה (כוח‬ ‫או כפיה זה להחליף קיבעון אחד בקיבעון אחר)‪ .‬בדיוק כמו שכדאי‬ ‫להכין ילדים להיפרד מהמשחקים שלהם באמירה “בעוד עשר דקות‬ ‫אנחנו הולכים לאכול ארוחת ערב”‪ ,‬אפשר להגיד שבעוד שבוע‪,‬‬ ‫אנחנו הולכים לעשות משהו שונה‪ .‬אם קובעים מראש מה הולכים‬ ‫לעשות‪ ,‬כל אחד מבני הבית מכין את עצמו רגשית לשינוי וזה יכול‬ ‫להקל מאד על התהליך כולו‪.‬‬ ‫* ספרו לילדים שלכם על הקיבעונות שלכם ולמה יש לכם אותם‪ .‬זה‬ ‫יכול להקל עליהם לקבל את הדברים האלה שהם נורא לא סובלים‬ ‫אצלכם ואולי להבין שעם נסיבות חיים אחרות‪ ,‬הם יוכלו לפרוץ‬ ‫את הגבולות של עצמם‪ .‬אימא שלי תמיד דיברה בגנותם של חברים‬ ‫ומאד כעסתי עליה כשהיא הייתה אומרת “אל תסמכי על החברה הכי‬ ‫טובה שלך”‪ ,‬עד שהיא סיפרה לי על בגידה של חברה שלה שעלתה‬ ‫בחייה של חברה אחרת‪ .‬זה גרם לי להבין שבשבילה אמון בחברים‬ ‫זה עניין של חיים ומוות‪ ,‬והזיז אותי מכעס להבנה‪ .‬זה לא גרם לי‬ ‫לחשוב כמוה‪ ,‬אבל עזר לי לקבל ולהבין‪.‬‬ ‫* עודדו וטפחו כל ניסיון של כל אחד מבני המשפחה לעשות משהו‬ ‫שמפחיד אותו‪ .‬קוראים לזה תרגיל בגמישות רגשית וזה דומה מאד‬ ‫לגמישות פיזית‪ .‬כל פעם שאתם עושים משהו שמפחיד אתכם‪ ,‬זה‬ ‫כמו לעשות יוגה למוח‪ .‬דמיינו שהרגשות שלנו הם כמו גומי ובית‬ ‫הסוהר שלנו תלוי בכמה גמיש הגומי‪ .‬לא חייבים למתוח עד אין‬ ‫סוף על ההתחלה‪ ,‬אפשר עם ניסיונות קטנים של לכבוש את הפחד‬ ‫ופתאום השמיים הם הגבול‪ .‬שימו לב‪ ,‬ההתמודדות היא הגמישות‪ ,‬לא‬ ‫ההצלחה‪ .‬אם עשרה אנשים רצים מרתון‪ ,‬השרירים של כולם פועלים‬ ‫ומתחזקים‪ ,‬גם של זה שמגיע אחרון‪ .‬ציינו את הניסיון להתמודד עם‬ ‫הפחד גם אם אחוז ההצלחה נמוך‪.‬‬ ‫כל אחת מהשיטות יכולה לעזור לכל הורה‪ ,‬בתוך עצמו‪ ,‬למצוא‬ ‫את הנקודה שממנה עוברים מקביעות לקיבעון‪ ,‬לפרוץ את גבולות‬ ‫הביטחון ולצאת מהכלא הפנימי לעולם גדול‪ .‬כל אסטרטגיה יכולה‬ ‫בפני עצמה לשנות חיים של כל משפחה ולהבטיח שהילדים במשפחה‬ ‫יגדלו לתפארת בארמון גדול כל כך שהבריכה היא בתוך הסלון‪ .‬כל‬ ‫מה שצריך זה לאזור אומץ ולפתוח את הדלת‪.‬‬ ‫רונית ברס היא מאמנת אישית המתמחה בהורות‪ ,‬חינוך ואינטליגנציה‬ ‫רגשית‪.‬‬ ‫למאמרים נוספים בנושא חינוך והורות‪www.ronitbaras.com :‬‬ ‫ליצור קשר עם רונית‪.ronit@behappyinlife.com :‬‬

‫‪5‬‬

‫חינוך לחופש‪ ,‬ייחודו של‬ ‫החינוך האנתרופוסופי‬ ‫יימות כיום מגוון שיטות חינוך שונות‪ ,‬כאשר מאחורי כל אחת מהן פילוסופיה שונה‪ .‬איך אנו‪ ,‬ההורים‪ ,‬נבחר עבור ילדינו את שיטת החינוך‬ ‫שתהלום את צרכיהם? על מנת לבחור נכון‪ ,‬עלינו להעמיק את הידע שלנו‪ ,‬לנסות להבין באמת את מהותה של כל שיטה‪ ,‬ורק אז לבחור‪ ,‬מתוך‬ ‫מקום של ידע ומודעות‪ .‬על עקרונות שיטת החינוך האנתרופוסופית והמורים ובתי הספר הפועלים ברוח ולדורף‬

‫מאת‪ :‬איריס בר‬

‫ש‬

‫יטת החינוך האנתרופוסופית היא סוג של יציאה מהבועה וחשיבה מחוץ לקופסה בכל‬ ‫הנוגע למסגרות החינוך השונות‪ .‬בית הספר האנתרופוסופי הראשון הוקם בשנת ‪1919‬‬ ‫כבית ספר לילדי פועלים במפעל לייצור סיגריות "ולדורף–אסטוריה" בעיר שטוטגרט‬ ‫שבגרמניה ומכאן השם "חינוך ולדורף"‪ .‬חינוך ולדרוף מכונה "חינוך לחופש"‪ ,‬ואין הכוונה לחופש‬ ‫שניתן לילדים לעשות ככל העולה על רוחם‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬לפי שיטת חינוך זו מאמינים בגבולות‬ ‫ברורים‪ ,‬שכן גבולות כאלה נוסכים בילדים בטחון ואמון במוריהם‪.‬‬ ‫חינוך לחופש נועד לפתח בילדים את היכולת לגלות באופן חופשי‪ ,‬ומתוך נאמנות לעצמם‪ ,‬את מה‬ ‫שמניע ומייחד אותם‪ .‬משמע‪ ,‬החופש להיות מי שהינך‪ ,‬להיות אותו בן אדם ייחודי שהינך ולהביע את‬ ‫עצמך במלאות ובשלמות‪ .‬כאשר שטיינר‪ ,‬ממציא השיטה‪ ,‬נשאל מהי מטרת החינוך האנתרופוסופי‪,‬‬ ‫תשובתו הייתה‪" :‬שאיפתנו העליונה הינה לפתח בני אדם חופשיים‪ ,‬היכולים מתוך עצמם להעניק‬ ‫כיוון ומשמעות לחייהם"‪ .‬זוהי למעשה גולת הכותרת של החינוך האנתרופוסופי והדבר המרכזי‬ ‫המייחד אותה משיטות אחרות‪.‬‬

‫מורי שיטת ולדורף‬ ‫העוסקים בהוראה על פי שיטת ולדורף מקדישים נתח גדול מזמנם להתפתחות עצמית‪ ,‬לשיקוף עצמי‬ ‫ולצמיחה מתמדת‪ .‬רודולף שטיינר הדגיש ש"אין חינוך ללא חינוך עצמי"‪ ,‬כלומר המורה קודם כל מחויב‬ ‫לצעוד בדרך מתמדת של למידה‪ ,‬צמיחה והתפתחות עצמית‪ .‬האמונה היא שללא עבודה פנימית מתמדת‬ ‫המורה לא יוכל לספק לתלמידיו את כל מה שהם זקוקים לו‪ .‬מחנך טוב הינו אדם שמסוגל להכיר את עצמו‬ ‫ולעבור שינויים והתפתחות שיסייעו לו לעבוד באופן המכוון ביותר לילדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬אחד הדגשים שניתן‬ ‫בהכשרת המורים והגננות לחינוך ולדורף‪ ,‬מעבר לידע על התפתחות הילד‪ ,‬הוא להתבוננות ספציפית‬ ‫בכל ילד וילד מתוך הנחת יסוד שכל אחד הינו אינדיבידואל יחיד ומיוחד עם צרכים שונים וייחודיים‪.‬‬

‫מכיוון שבית ספר ולדורף שם דגש כה חזק על שלבי‬ ‫התפתחות הילד ועל הפסיכולוגיה ההתפתחותית‪ ,‬הוא מכוונן‬ ‫הרבה יותר לילד עצמו ופחות לדרישות מערכתיות כאלו‬ ‫או אחרות‪ .‬השאלה תהייה יותר איך מתאימים את המערכת‬ ‫לילד ולצרכיו ולא איך מתאימים את הילד למערכת‪.‬‬ ‫הן בגנים והן בבתי הספר האנתרופוסופיים מושם דגש על הפסיכולוגיה ההתפתחותית של הילד‪.‬‬ ‫בחינוך האנתרופוסופי לא ישאלו ‪ -‬מה יש ללמד בתחום זה או אחר‪ ,‬אלא ‪ -‬איך ללמד בהתאם לשלב‬ ‫ההתפתחותי בו הילד נמצא‪ .‬ההסתכלות על הילד היא הסתכלות הוליסטית‪ ,‬כישות שלמה וכוללת‬ ‫של גוף‪ ,‬נפש ורוח‪ ,‬מלידה ועד בגרות והיא לוקחת בחשבון גם מרכיבי נפש ורוח שאינם ניתנים‬ ‫להתבוננות חיצונית ישירה‪ .‬תפקיד החינוך הוא לספק לילד את האמצעים המתאימים למיצוי כל‬ ‫שלב בהתפתחותו‪.‬‬ ‫שאיפת בתי הספר האנתרופוסופיים היא לפתח אהבה ללימוד‪ ,‬ליצור בתלמיד פליאה וסקרנות ורצון עז‬ ‫לחקור‪ .‬כפי שאמר המשורר ייטס‪" :‬חינוך אינו מילוי הדלי אלא הצתת האש!"‪ .‬בבתי הספר היסודיים‬ ‫לא יחולקו ציונים לתלמידים ‪ -‬דבר המוריד מיד מהתחרותיות ומהלחץ‪ .‬השאיפה הינה שהדברים‬ ‫יתבצעו מתוך תשוקה אמיתית וסקרנות בריאה שקיימת באופן טבעי בילדים‪ ,‬תוך הכוונה מתמדת‪,‬‬ ‫עידוד ותמיכה של המורה המלווה‪ .‬הדגש על הישגים אקדמיים אינו חזק כמו בבתי ספר אחרים‪,‬‬ ‫ובמקום לשים דגש על השגיות לשמה ומעקב תמידי על מה שהילד יודע או לא יודע לעשות‪ ,‬הדגש‬ ‫הוא יותר על החוויה של הילדים‪ ,‬על לימוד דרך חשיפה מתמדת ליופי‪ ,‬לטבע ולאמנות‪ .‬ישנו דגש‬ ‫חזק על פיתוח השפה‪ ,‬הדמיון וכוח היצירה ע"י חשיפת הילדים לתרבות עשירה של אגדות‪ ,‬סיפורי‬ ‫עם‪ ,‬משלים ומעשיות‪ .‬דגש חזק מושם גם על מוזיקה‪ ,‬שירה‪ ,‬יצירה‪ ,‬ציור ריקוד ופיסול‪ .‬התפיסה‬ ‫העומדת מאחורי שימוש כה נרחב באומנות ובחשיפה להתבוננות בטבע ובעונות השנה הינה שדברים‬ ‫אלו מזינים את נשמתו של הילד ומפתחים את דמיונו ומעניקים לו יכולת חשיבה מופשטת ונרחבת‪,‬‬ ‫כפי שאמר אלברט איינשטיין‪" :‬בעזרת ההיגיון ניתן להגיע מנקודה ‪ A‬ל–‪ B‬אך בעזרת כוח היצירה‬ ‫והדמיון נוכל להגיע לכל מקום"‪.‬‬

‫גנים ברוח ולדורף‬ ‫גן ברוח ולדורף מכוון את הילדים קודם כל לתנועה‪ ,‬לפעילות חושית מגוונת‪ ,‬למשחק חופשי מלא‬ ‫דמיון‪ ,‬לפעילות יצירתית בתחומים שונים‪ ,‬לחוויות טבע‪ ,‬העונות המתחלפות ולכל הקשור בטיפוח‬ ‫הגופניות הבריאה וההרמונית של הילד‪ .‬האווירה‪ ,‬הריתמוס (המחזוריות) והשגרה בגנים אנתרופוסופיים‬ ‫מיועדים להדמות עד כמה שאפשר לאווירה ולשגרה אותה הילד מכיר וחווה מהבית‪ .‬הפעילות בגן‬ ‫הינה סימולציה של "החיים הממשיים"‪ .‬כך למשל‪ ,‬ברוב הגנים האנתרופוסופיים המטבח לא ימוקם‬ ‫בחדר נפרד אלא ימצא כחלק מהחלל של הגן עצמו‪ ,‬כך שהילד יוכל לחוות ולהשתתף בתהליך הבישול‬ ‫והאפייה‪ .‬הילדים הם שותפים פעילים בהכנת האוכל‪ ,‬סידור השולחן והגשת ופינוי האוכל‪ .‬הגנים‬ ‫מכוונים ליצירת תחושת ה"מעטפת המגוננת על הילד"‪ .‬פיתוח מיומנויות בילדים מתרכז בשלב זה‬ ‫מצד אחד במיומנויות מוטוריות‪ :‬עבודת יד‪ ,‬תפירה‪ ,‬חימר‪ ,‬לישת בצק‪ ,‬עיצוב בשעווה‪ ,‬ציור ומצד‬ ‫שני בטיפוח כוח הדמיון‪ ,‬היצירה וכוח הרצון‪.‬‬ ‫סדר היום יהיה קבוע ומוסדר כך שהילדים תמיד ידעו מהו הדבר הבא ולמה עליהם לצפות‪,‬‬ ‫דבר היוצר תחושת בטחון בילד ומאפשר לו להיות שקוע במשחק‪ ,‬בפעילות וביצירה‪.‬‬

‫המשחק החופשי מהווה חלק חשוב ממסגרת הפעילות בגנים אנתרופוסופיים‪ .‬במשחק מומרצים הילדים‬ ‫ליוזמה אישית‪ ,‬לעידוד הדמיון וכוח היצירה ולפיתוח מיומנויות וכישוריים חברתיים‪ .‬הצעצועים‬ ‫והחומרים המקיפים את הילד בגנים אנתרופוסופיים יהיו מחומריים טבעיים‪ .‬עזרי המשחק יבחרו‬ ‫בקפידה רבה‪ ,‬מתוך אמונה שכל מה שסובב את הילד בגילאים הללו משפיע עמוקות על התפתחותו‬ ‫הרגשית‪ .‬הדגש יהיה על חומרים "פתוחים" המעודדים ומפתחים את הדמיון ‪ -‬ככל שהחומרים‬ ‫פתוחים יותר אפשרויות המשחק פתוחות יותר ומצריכות יותר את הפעלת כוח הדמיון והיצירה של‬ ‫הילד עצמו‪ .‬כמו כן מושם בגנים האנתרופוסופיים דגש חזק על הקניית והעשרת השפה‪ .‬הדבר נעשה‬ ‫דרך סיפורים‪ ,‬שירים‪ ,‬פזמונים ותנועה‪ .‬הסיפורים מסופרים בעל–פה תוך המחזה פשוטה של הסיפור‪.‬‬ ‫הגננת‪/‬הגנן יחזרו על אותם שירים וסיפורים כמה וכמה פעמים‪ ,‬כך שהילד "מטמיע" אותם בתוכו‬ ‫והם הופכים "שלו"‪ .‬הלימוד הוא חוויתי‪ ,‬חושי ותנועתי‪.‬‬

‫בתי ספר יסודיים ברוח ולדורף‬ ‫הרושם הראשוני שמקבלים מהנעשה בבית ספר יסודי ברוח חינוך ולדורף הוא של פעילות אמנותית‬ ‫מתמשכת‪ :‬הילדים שרים‪ ,‬מנגנים‪ ,‬רוקדים‪ ,‬מציירים‪ ,‬רושמים‪ ,‬מציגים‪ ,‬מדקלמים ומפסלים ודרך עשייה‬ ‫זו לומדים‪ .‬אומנות מאפשרת ביטוי אישי לכל ילדה וילד‪ ,‬מעצם טבעה אין בה "נכון" או "לא נכון"‪.‬‬ ‫במישוריה השונים יכול כל ילד למצוא לעצמו דרך ביטוי והתנסות ממשית‪ .‬אמנות מפתחת יצירתיות‬ ‫טבעית שבה ניחנים הילדים‪ ,‬ופונה אל כוחות הרגש והחוויה ומאפשרת עיבוד‪ ,‬מודעות והעמקה שלהם‪.‬‬ ‫בית ספר ולדורף עובד מתוך הרעיון שכל ילדה וילד נושאים בקרבם עולם שלם‪ ,‬צבעוני ומגוון של‬ ‫כישרונות‪ ,‬יכולות ומתנות ותפקיד התהליכים החינוכיים הוא לטפח‪ ,‬לעודד ולפתח עולם פנימי זה‪ .‬כל‬ ‫מה שנעשה במהלך יום הלימודים הוא מעין "תזונה נכונה" לילד כמכלול‪ :‬פיזית‪ ,‬נפשית ורוחנית‪.‬‬ ‫כל התהליכים החינוכיים שנעשים בבית הספר מכוונים למקום התפתחותי בו נמצאים הילדים‪ .‬בית הספר מנסה‬ ‫אפוא להיות מקום שמתאים ומכוון לילדים עצמם‪ .‬אווירת בית הספר‪ ,‬הקשרים בין המורים לתלמידים‪ ,‬הערכת‬ ‫התלמידים וכל שאלה חינוכית אחרת עוברים התפתחות במהלך השנים במקביל להתפתחותם של הילדים עצמם‪.‬‬ ‫מכיוון שבית ספר ולדורף שם דגש כה חזק על שלבי התפתחות הילד ועל הפסיכולוגיה ההתפתחותית‪ ,‬הוא‬ ‫מכוונן הרבה יותר לילד עצמו ופחות לדרישות מערכתיות כאלו או אחרות‪ .‬השאלה תהיה יותר איך מתאימים‬ ‫את המערכת לילד ולצרכיו ולא איך מתאימים את הילד למערכת‪ .‬תהליכי הלימוד מבטאים פעילות יצירתית‬ ‫ואומנותית מלאת חיים ולא העברת ידע לשם עצמו‪ .‬הלימוד נתפס כתהליך פנימי ואקטיבי‪ ,‬שרק הילד‬ ‫עצמו מסוגל לעשותו‪ ,‬ותפקיד המורה הוא לעורר תהליך זה‪ .‬הדגש הוא על לימוד משמעותי חוויתי ועמוק‪.‬‬ ‫מחקרים מראים שאם נשווה את רמת הקריאה של שני ילדים בכיתה ב'‪ ,‬אחד הלומד בשיטת חינוך‬ ‫רגילה והשני בחינוך ולדורף‪ ,‬הסבירות היא שהילד מהחינוך הרגיל יקרא בשלב הזה טוב יותר‪ .‬אך‬ ‫אם נשווה את אותם שני ילדים שנתיים מאוחר יותר‪ ,‬נמצא שהבנת הנקרא של הילד הלומד עפ"י‬ ‫שיטת ולדורף טובה יותר‪.‬‬

‫תיכון ברוח ולדורף‬ ‫בכיתות בית הספר התיכון לומדים באופן רחב ואינטגרטיבי‪ ,‬כאשר כל נערה ונער עוברים מסלול‬ ‫של יצירה בסדנאות‪ ,‬התנסויות אמנותיות בתחומים שונים ותהליכי לימוד עיוני שמבוססים על‬

‫הצעצועים והחומרים המקיפים את הילד בגנים‬ ‫אנתרופוסופיים יהיו מחומריים טבעיים‪ .‬עזרי המשחק‬ ‫יבחרו בקפידה רבה‪ ,‬מתוך אמונה שכל מה שסובב את‬ ‫הילד בגילאים הללו משפיע עמוקות על התפתחותו‬ ‫הרגשית‪ .‬הדגש יהיה על חומרים "פתוחים" המעודדים‬ ‫ומפתחים את הדמיון‬ ‫חשיבה עצמאית‪ ,‬עבודה אישית ושיחות בקבוצה‪ .‬בבתי הספר התיכונים מתקיים שילוב בין לימוד‬ ‫של מקצועות הומאניים‪ ,‬מדעים מדויקים‪ ,‬מדעי החיים‪ ,‬תחומים חברתיים והתנהגותיים שונים‬ ‫ומקצועות האומנות‪ .‬הלימודים מלווים בפרויקטים מעשיים‪ ,‬אמנותיים ועיוניים‪ .‬מקצועות הלימוד‬ ‫משולבים זה בזה ונלמדים במקרים רבים ביחד סביב נושא מסוים‪ .‬הניסיון בתיכון הוא להכשיר את‬ ‫בני הנוער בצורה השלמה והמגוונת ביותר‪ .‬ניתנת אפשרות ללמוד בצורה מרתקת‪ ,‬חווייתית‪ ,‬מלאת‬ ‫עניין והתלהבות‪ ,‬בשילוב של כמה מקצועות‪ ,‬בעבודה אישית ועצמאית סביב פרויקטים שונים‪.‬‬ ‫היחסים בין המורים לתלמידים הינם כאלה שכל נער ונערה יכולים למצוא אוזן קשבת לבעיותיהם‬ ‫ולמצוקותיהם‪ .‬שעות מיוחדות במערכת מוקדשות לליווי אישי‪ ,‬לשיחות אישיות ולשיחות קבוצתיות‬ ‫סביב שאלות שונות‪ .‬במרכז מערכת חינוך זו ניצבת השיחה‪ ,‬הדיאלוג בין התלמידים לבין עצמם‪,‬‬ ‫בין התלמידים למורים ולמעשה בין כל באי בית הספר‪ .‬בני הנוער מרגישים באווירה כזו כי רואים‬ ‫אותם‪ ,‬מקשיבים להם‪ ,‬וכי אכפת למורים ולמערכת מהם‪ .‬הם לומדים מכך שעור חשוב לחיים ‪ -‬שהם‬ ‫חשובים ומשמעותיים ושדעתם נחשבת!‬ ‫כיום‪ ,‬לאחר יותר מתשעים שנות ניסיון‪ ,‬עשרות אלפי בוגרים ומחקרים רבים‪ ,‬ניתן לומר כי בוגרי‬ ‫בית ספר ולדורף מתמודדים בהצלחה‪ ,‬לפי הקריטריונים המקובלים‪ ,‬עם משימות החיים השונות‪.‬‬ ‫באירופה ובארה"ב שעור הבוגרים שממשיך ללימודים גבוהים עולה בהרבה על הממוצע‪ .‬התפלגות‬ ‫המקצועות שבוחרים בוגרי ולדורף דומה ברוב המחקרים להתפלגות הרגילה בארץ שבה נערך המחקר‪.‬‬ ‫* איריס בר היא גננת אנתרופוסופית‪ ,Steiner Playgroup Leader ,‬אמא ליהלי בן השש ולליה‬ ‫בת השנה‪ .‬בעלת רקע נרחב בחינוך לגיל הרך‪ ,‬תזונה בריאה‪ ,‬רפואה הוליסטית ועבודה סוציאלית‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫חנן יובל בדרך להופעות באוסטרליה‬ ‫מערכת ‪E‬תון‬

‫א‬

‫ת חנן יובל אין צורך להציג‪ .‬מי שחתום כמלחין על כמה מנכסי צאן הברזל של המוזיקה‬ ‫העברית כמו ‘אתם זוכרים את השירים’ ו’פגישה‪ ,‬חצי פגישה’ ו’אני וסימון ומואיז הקטן’‪ .‬שאלנו‬ ‫אותו כמה שאלות לקראת בואו לסיבוב הופעות אינטימי באוסטרליה בסוף אפריל‪.‬‬ ‫למות בשקט‪...‬‬

‫חנן יובל הופיע באינספור מקומות ברחבי העולם‪ ,‬בפני קהילות יהודיות שונות ובמקומות שכוחי‬ ‫אל‪ .‬במבט על הקריירה המפוארת שלו‪ ,‬שאלנו אותו מהי ההופעה הזכורה לו ביותר? המרגשת‬ ‫ביותר? ומהו רגע השיא מבחינתו?‬

‫שלום חברים יקרים באוסטרליה‪ :‬ממרומי גילי המתקדם ובהתבוננות על מסלול המרתון אותו הספקתי‬ ‫לעבור בחיי המקצועיים ‪ -‬קשה לציין הופעה אחת במיוחד‪ .‬האם להתייחס למאות ההופעות המרגשות‬ ‫שהספקתי לעשות במסגרת שירות המילואים שלי‪ ,‬כולל בארבע מלחמות? האם לבחור דווקא בהופעות‬ ‫יוצאות דופן בחו”ל‪ ,‬כמו אותה הופעה בעיירה הקטנה סאוטה שבצפון אפריקה (שלוחה של ספרד)‪,‬‬ ‫שם הופעתי בבית הכנסת העתיק בפני קהילה קטנה שנצטוותה לא למחוא‬ ‫כפיים‪ ...‬וכתגובה כל הקהל נפנף‬ ‫היו לי והוא לימד‬ ‫מורים החשובים ש‬ ‫בידיו ללא מגע והוציא הבל חם‬ ‫מגיע‪ ,‬להיות פתוח‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אהוד מנור היה אחד לכול חומר חדש ש‬ ‫מדהים‬ ‫מהפה‪ ...‬או מסע הופעות‬ ‫מרים משהו בסגנון‬ ‫להקשיב ‪ -‬באמת ‪-‬‬ ‫אתי א שותף להמון אנשים מבוגרים שאו נורא‪ .”...‬כשיצאנו‬ ‫ליפן‪,‬שם פגשתי את אנשי תנועת‬ ‫אני ל‬ ‫נפלאים‪ ,‬היום זה‬ ‫רעש הזה‪ ”?...‬אני‬ ‫המקויה אוהבי ישראל והתקבלתי‬ ‫ “אח‪ ,‬פעם היו שירים רבים‪“ :‬מה זה ה‬‫לו‬ ‫תיים יותר והטובים‬ ‫לפחות כמו הנשיא ורעייתו‪ ,‬בעיקר‬ ‫עם “השלושרים” – שא מן‪ .‬הדברים האיכו‬ ‫את הזיבורית‪ .‬לא‬ ‫מין במסננת של הז‬ ‫בהופעה לפני ‪ 4000‬איש היושבים‬ ‫גם‬ ‫א‬ ‫מ יחלחלו ויישארו‪ ,‬אך לשם כך צריך אסה ‪ -‬נהיו הטובים‬ ‫על ישבנם ומסיימים בריקודים‬ ‫יותר‬ ‫ים אבל בזכות המ‬ ‫כל השירים שלי טוב‬ ‫סוערים?‬ ‫בעצם אבחר בהופעה שהתרחשה‬ ‫כסיום ל”פסטיבל ישראל” בירושלים‪ ,‬בשנת ‪ .2005‬זכיתי שתיכתב יצירה סימפונית המבוססת על שלושה‬ ‫משירי‪ ,‬יצירה שבוצעה על ידי התזמורת הסימפונית ירושלים‪ ,‬נגנית הגיטרה הקלאסית הישראלית‬ ‫השוהה בפריז ‪ -‬ליאת כהן‪ ,‬מקהלת אורטוריו‪ ,‬סולן (עבדכם הנאמן) ורביעייה קולית ‪“ -‬החברים של‬ ‫בני”‪ .‬על כל אלה ניצח משה זורמן‪ .‬בשאר הערב בוצעו שירים שלי בעיבודים סימפוניים על ידי כל‬ ‫הנ”ל ובהצטרפות בתי היקרה שירה‪ .‬כל האירוע שודר חי בשתי רשתות רדיו ולאחר שלושה ימים ‪-‬‬ ‫בטלוויזיה‪ .‬אחרי אירוע חוויתי כזה אתה אומר לעצמך‪ :‬עכשיו אפשר למות בשקט‪...‬‬

‫המשוררים מהם‬ ‫לקחתי שירים‬ ‫במהלך חיי)‪.‬‬ ‫לכך מחוברת אחת‬ ‫החוויות המרגשות‬ ‫בחיי‪ :‬בלוויה‬ ‫של אהוד מנור‬ ‫(אותה אני הפקתי‪,‬‬ ‫לוויה שלא הייתה‬ ‫כמותה בישראל)‪,‬‬ ‫התבקשתי על ידי‬ ‫אלמנתו לשיר על‬ ‫הקבר הטרי את‬ ‫“ימי בנימינה”‬ ‫ועם ההתקדמות‬ ‫לסיומו של השיר‬ ‫הרגשתי את החנק‬ ‫עולה ועולה ופתאום הפכתי למתפלל ובקשתי מהשוכן במרומים שייתן לי לסיים את השיר‪ .‬הוא לא‬ ‫נתן ואני נשברתי‪ ,‬קבל עם ועדה‪ ,‬מצלמות טלוויזיה בשידור חי (תוכלו לחפש את זה ביוטיוב)‪ ,‬והקול‬ ‫נחנק והפך לבכי‪ .‬איזו פאדיחה‪.‬‬ ‫בתך שירה גם היא זמרת בזכות עצמה‪ .‬זו הקריירה שרצית עבורה? או שמא זה התפתח מתוך‬ ‫עצמה?‬

‫בתי הצעירה שירה היא זמרת מרגשת‪ .‬היא למדה פסנתר שנים רבות וסיימה את מגמת המוסיקה בבית‬ ‫הספר התיכון‪ .‬היא התחילה להופיע אתי כשהייתה בת ‪ 17‬בערך‪ ,‬כשהחליפה זמרת ליווי שהייתה לי‪.‬‬ ‫מאז הספיקה להצטרף אל אהוד מנור ואלי בהופעות בארץ ובחו”ל (גם היא הייתה איתנו באוסטרליה)‬ ‫ושנינו חווינו הופעות מרגשות בפסטיבלים ברחבי אירופה‪ .‬עד היום אנחנו מופיעים לעתים ביחד‬ ‫ובערב יום הזיכרון הקרוב אנחנו נוליך ערב שירי לוחמים‪ ,‬יחד עם אורי הרפז ובתו‪ ,‬בעצרת המרכזית‬ ‫בכפר סבא בפני אלפי אנשים‪ .‬היא בחרה לעצמה את העיסוק הזה‪ ,‬מעולם לא דחפתי‪ ,‬אם כי עודדתי‪.‬‬ ‫במקביל (עכשיו האבא הפולני מדבר‪ ,‬ואני בכלל ממוצא רוסי‪ )...‬סיימה שירה את לימודי המשפטים‬ ‫האם הופעת בפני קהל ישראלים בחו”ל? מה שונה בהופעה בפני קהל בארץ לעומת הופעה בפני‬ ‫באוניברסיטת ת”א בהצטיינות‪ ,‬וכן לימודי תואר שני ‪ -‬מינהל ציבורי‪ ,‬גם כן בהצטיינות‪ .‬יום לאחר‬ ‫יום כיפור האחרון התחתנה שירה‬ ‫יהודי התפוצות?‬ ‫א‬ ‫חת‬ ‫עם בחיר ליבה ד”ר שלומי ראובני‪ ,‬וביום שאני עוזב את ישראל‬ ‫הח‬ ‫ווי‬ ‫ות‬ ‫ה‬ ‫מרגש‬ ‫הופעתי בעולם הן בפני קהל יהודי התפוצות בכל המסגרות (גם באוסטרליה‬ ‫ות בחיי‪ :‬בלוויה של‬ ‫אני ה‬ ‫לכיוון אוסטרליה (‪ 24‬באפריל) שלומי ושירה עוזבים להרוורד‪,‬‬ ‫על י פקתי‪,‬לוויה שלא הייתה כמותה בי אהוד מנור (אותה‬ ‫הייתי ‪ -‬עם אהוד מנור ז”ל) והן בפני קהל לא יהודי‪ ,‬כמו‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫די‬ ‫בוסטון‪ ,‬שם שלומי הולך לעשות את הפוסט דוקטורט שלו במה‬ ‫אלמנתו לשיר על הקבר הטרי את שראל)‪ ,‬התבקשתי‬ ‫הה‬ ‫בפרויקטים של קידום תיירות לישראל ברחבי סקנדינביה‪ ,‬מסעות ברחבי‬ ‫תק‬ ‫“י‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ות‬ ‫שקוראים “בינתחומי” (כימיה ומתמטיקה)‪.‬‬ ‫מי בנימינה” ועם‬ ‫ופתאום ה לסיומו של השיר‬ ‫ה‬ ‫רג‬ ‫ש‬ ‫תי‬ ‫את‬ ‫ברית המועצות לשעבר וכו’‪ .‬מטבע הדברים ישראלים ישנם בכל מקום‪,‬‬ ‫הח‬ ‫פכתי‬ ‫נק עולה ועולה‬ ‫פתוח לעולם‬ ‫לסיים את ה למתפלל ובקשתי‬ ‫מה‬ ‫שו‬ ‫כן‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫רו‬ ‫איך שלא תסתכלו על זה‪ .‬הופעות לישראלים נטו בחו”ל כמעט ולא היו‬ ‫מ‬ ‫שיר‪.‬‬ ‫ים שייתן לי‬ ‫מצלמות טלוויז הוא לא נתן ואני‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫בר‬ ‫תי‪,‬‬ ‫ק‬ ‫בל‬ ‫(אם לא ניקח בחשבון הופעות בשגרירויות עבור הסגלים שלהם)‪ ,‬אבל‬ ‫יה‬ ‫עם ועדה‪,‬‬ ‫נראה כי התקרבת ליהדות דרך ההופעות שלך (למשל‪ ,‬הפרויקט‬ ‫בשידור חי (תוכלו‬ ‫לחפש את זה ביו‬ ‫ו‬ ‫טי‬ ‫המעטות שכן היו ‪ -‬זכורות כחוויה מעצימה ממש‪.‬‬ ‫וב‬ ‫הק‬ ‫)‪,‬‬ ‫ול‬ ‫נח‬ ‫נק‬ ‫‘סידור אישי’) והמוזיקה של שלמה קרליבך ז”ל אותה ‘אימצת’‪.‬‬ ‫והפך לבכי‬ ‫נדמה לי ‪ -‬ואל תיקחו את זה אישית ‪ -‬שההתרגשות שאחזה בישראלים‬ ‫מהי היהדות בעיניך?‬ ‫שבאו להופעות נבעה מהחיבור שהצלחתי ליצור ביניהם ובין השורשים הישראליים‬ ‫שלהם והתשובה שנתתי לגעגוע שהיה באוויר (למרות שכולם בקשר עם הארץ וכולם ניזונים מחומרים‬ ‫בשנים האחרונות ישנו גל של התקרבות אמנים לחמרי מסורת‪ ,‬אם זה בהלחנה ואם זה בשירה‪ .‬מתוך‬ ‫המגיעים אליהם ‪ -‬כאן זה פתאום הופך לבלתי אמצעי)‪ .‬נכון שגם צריך לשיר יפה וגם שמבחר השירים‬ ‫כך ‪ -‬בגלל יציאתו לאור של “סידור אישי” ‪ -‬הכניסו אותי לאותו גל ‪ -‬ולא היא! כמי שנולד להורים‬ ‫יהיה מוצלח אבל לפני הכול ‪ -‬השידור הבלתי אמצעי שפוגע בנקודה רגישה‪ .‬אני מרגיש לפעמים כמי‬ ‫חילוניים בקיבוץ משמרות ‪ -‬אני זוכר את עצמי מתכתב עם המילה “מסורת” מילדות ממש‪ .‬הייתי בין‬ ‫שככל שילחץ יותר על דוושת הרגש ‪ -‬ההצלחה תהיה גדולה יותר‪ ,‬ואז אני שואל את עצמי באיזו זכות‬ ‫הראשונים שהקליט שירים של שלמה קרליבך (עם “השלושרים” ‪“ -‬והאר עינינו” ועם “שובבי ציון”‬ ‫אני “משחק” עם רגשות‪...‬‬ ‫ “ישראל ישראל” ו”חמדת ימים”)‪ ,‬למדתי פילוסופיה יהודית‪ ,‬הקלטתי את “שיר המעלות” בהצלחה‬‫שהביאה אותו לכל בית בישראל‪ .‬אין לי אחות (דווקא יש) ואין לי קשר לגל האחרון הזה‪ .‬הניסיון‬ ‫מה תכלול ההופעה שלך באוסטרליה? האם תופיע לבדך עם הגיטרה? האם אתה מכין לנו הפתעות‬ ‫לשרטט את הקו המשיק בין הישראליות שלי ובין היהדות שלי‪ ,‬כחלק מהתרבות שלי‪ ,‬תמיד היה ברקע‪.‬‬ ‫מיוחדות?‬ ‫ההופעות שלי באוסטרליה ישתדלו לכלול את המיטב מכל הרפרטואר שנאסף לאורך הדרך‪ .‬תהיה‬ ‫בחירה קשה ונדמה לי שגם אשתדל לחוש את הקהל‪ .‬לצד השירים הרבים שהפכו ‪ -‬תסלחו לי ‪ -‬לחלק‬ ‫ממחזור הדם של התרבות הישראלית‪ ,‬אשיר גם שירים שלא אני הלחנתי ושחוברו על ידי חברים טובים‬ ‫שכבר אינם עימנו‪ ,‬כמו אהוד מנור ומאיר אריאל‪ .‬אני ארצה גם להתייחס לפרויקט האחרון שהפקתי‬ ‫בארץ‪”,‬סידור אישי”‪ ,‬ובנוסף ‪ -‬אולי אשתף את הקהל בדוגמה מתוך פרויקט בעבודה ‪ -‬שירי ילדים‬ ‫של יהונתן גפן‪ .‬לאוסטרליה אגיע לבדי עם הגיטרה שלי (מקווה שתגיע בשלום)‪ .‬אני מאד אוהב את‬ ‫הפורמט הזה‪ .‬הקהל הוא הלהקה שלי‪.‬‬ ‫מעטים יודעים שבהכשרתך מהאוניברסיטה אתה בעצם פילוסוף‪ .‬האם הלימודים הללו השפיעו‬ ‫על התכנים של המילים שכתבת לשיריך ועל האמנות שלך בכללה?‬

‫נכון שלמדתי בחוג לפילוסופיה ולפילוסופיה יהודית אבל זה עדיין לא הפך אותי לפילוסוף‪ .‬לאוניברסיטה‬ ‫הלכתי על מנת לרכוש ולשכלל את החשיבה ואת ההבנה‪ .‬אני מאמין ומקווה שאכן הכלים שרכשתי‬ ‫השפיעו על חיי‪ ,‬על גישתי אליהם וכמובן על עבודתי ויצירתי‪ .‬נשאלתי כאן אם זה השפיע על המילים‬ ‫שחיברתי ‪ -‬לצערי איני כותב שירים‪ .‬אני שותף לחיבורם עבורי (אם נכתבו במיוחד) ומרגיש כמשרתם‬ ‫של המילים‪ .‬אני מלחין את המוסיקה‪ ,‬כסוג של פרשנות למילים והוויה של כנפיים להם‪ .‬הלימודים‬ ‫הללו מלמדים את אחד היסודות החשובים בחיים ‪ -‬יסוד הספק‪ .‬נדמה לי שאפשר לזהות את היסוד‬ ‫הזה בעבודתי ובתגובותיי‪.‬‬ ‫בתחילת דרכי לא העזתי לחשוב את עצמי כזמר‪ ,‬ודאי לא כמלחין‪ .‬הביטחון התחזק עם התהליך וההצלחה‬ ‫ופתאום באו אמנים גדולים ובקשו לחנים שלי‪ .‬עם הזמן והניסיון הגעתי להבנה שיותר קל לי לחבר מוסיקה‬ ‫למשהו מוגדר מאשר לעצמי‪ .‬אני מניח על שולחן העבודה הדמיוני שלי חומרים כמו‪ :‬שיר מקום או שיר‬ ‫אהבה‪ ,‬מילים פשוטות או טקסט של משורר שעלי לעזור בהבנתו וזמר בעל מנעד וטכניקה משובחת או‬ ‫מישהו המגיש מילים נפלא‪ ,‬אבל הקול מוגבל‪( ...‬יוסי בנאי ‪“ -‬אני וסימון ומואיז הקטן” למשל)‪ .‬ככלל ‪-‬‬ ‫קשה להגדיר מראש איפה החוויה תהיה גדולה יותר והכול ‪ -‬שיחות של חדר מדרגות‪ ,‬בדיעבד‪ .‬זכיתי לעבוד‬ ‫עם טובי התמלילנים והמשוררים כמו יורם טהרלב‪ ,‬מאיר אריאל‪ ,‬אהוד מנור‪ ,‬רוני סומק ועוד (כמובן כל‬

‫עבדת עם גדולי האמנים הישראלים‪ :‬שלום חנוך‪ ,‬השלושרים‪ ,‬נורית גלרון‪ ,‬יוסי בנאי וכמובן אהוד‬ ‫מנור ועוד רשימה ארוכה‪ .‬מה יותר נוגע בך ‪ -‬לכתוב שיר לאמן אחר או לעצמך? איזו חוויה מיוחדת‬ ‫זכורה לך מהקשר עם אחד מהאמנים הללו?‬

‫אהוד מנור היה אחד המורים החשובים שהיו לי והוא לימד אתי להקשיב ‪ -‬באמת ‪ -‬לכול חומר חדש‬ ‫שמגיע‪ ,‬להיות פתוח‪ .‬אני לא שותף להמון אנשים מבוגרים שאומרים משהו בסגנון ‪“ -‬אח‪ ,‬פעם היו‬ ‫שירים נפלאים‪ ,‬היום זה נורא‪ .”...‬כשיצאנו עם “השלושרים” ‪ -‬שאלו רבים‪“ :‬מה זה הרעש הזה‪”?...‬‬ ‫אני מאמין במסננת של הזמן‪ .‬הדברים האיכותיים יותר והטובים יותר יחלחלו ויישארו‪ ,‬אך לשם כך‬ ‫צריך גם את הזיבורית‪ .‬לא כל השירים שלי טובים אבל בזכות המסה ‪ -‬נהיו הטובים‪ .‬נכון שהיום קשה‬ ‫יותר להמציא דברים ודווקא בגלל הטכנולוגיה האינסופית העומדת לרשות כל אחד במחשב הפרטי‬ ‫ משהו בדמיון וביכולת היצירה קצת נדפק‪ ,‬אבל בכל זאת ‪ -‬המסה תוליד לנו שירים יפים לעתיד‪.‬‬‫מהן התוכניות שלך לעתיד? האם נזכה להקשיב לשירים חדשים שלך בקרוב?‬

‫אני נשאל מהם תוכניותי לעתיד ואני עונה האם שאלה זו נשאלת גם לעורך דין מבוסס או לרופא‬ ‫מפורסם שממשיכים את שגרת חייהם על גבי המוניטין שצברו‪ .‬נכון שזו תשובה בנאלית‪ ,‬אבל התכנון‬ ‫הוא להמשיך את מה שאני עושה בהנאה גדולה כל השנים‪ :‬לשמור על הבריאות‪ ,‬ליהנות מהמשפחה‬ ‫ולהמשיך ליצור (בקצב קצת יותר איטי) ולהופיע‪ .‬אני אוהב קהל ומחיאות כפיים הם ה”סאונד” הנפלא‬ ‫ביותר‪ ,‬אחרי שקשוק של ממטרה משקה‪ .‬מעולם לא תכננתי יותר מידי‪ ,‬החיים זרמו ואני מקווה שכך‬ ‫ימשיך‪ .‬כבר ספרתי לכם שאני עובד עכשיו על פרויקט שירי ילדים של יהונתן גפן ואף אנסה שיר‬ ‫אחד בהופעות אצלכם?‬

‫לסיום ‪ ,‬מה היית רוצה למסור לקהל שיצפה בך ויאזין לך כאן באוסטרליה?‬ ‫אנא מסרו לקהל שיבוא לצפות בהופעותי באוסטרליה‪ ,‬שאני גומע את כל המרחק העצום הזה מתוך‬ ‫אהבה גדולה ומצפייה להרחיב את מעגל חברי לאחר ההופעות‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫בועת הרדיו בעברית‪ :‬חידושים ב‪SBS-‬‬

‫שעת שידור חדשה‪ ,‬מעבר לתדר דיגיטלי ושני שדרנים חדשים‬ ‫מערכת ‪E‬תון‬

‫ב‬

‫אפריל הקרוב ישתנה לוח השידורים של רדיו ‪ .SBS‬התוכנית ששודרה בימי‬ ‫רביעי לא תשודר יותר ובמקומה תשודר התכנית העברית בימי ראשון החל‬ ‫מהשעה ‪ 11‬בבוקר כשעה וחצי‪ ,‬ולאחריה תשודר חצי שעה באנגלית וביידיש‪.‬‬ ‫התכנית תשודר בתדר דיגיטלי‪ ,‬מה שיאפשר האזנה לתוכנית באיכות גבוהה מכל מקום‬ ‫באוסטרליה על ידי רדיו דיגיטלי (שהפך סטנדרטי בחלק מהרכבים החדשים למשל)‪.‬‬ ‫לצוות השדרים הוותיק והמוכר‪ ,‬ניצה לוונסטיין בסידני ואיתן דרורי במלבורן‪ ,‬נוספו‬ ‫שניים חדשים‪ ,‬עמית רהק ורן פורת‪ .‬לבקשת מערכת ‪E‬תון הם ענו על ‪ 7‬שאלות זהות‪,‬‬ ‫שחשפו כי הם מתכננים לרענן את תכני השידורים‪ ,‬לתבלו בשירים עדכניים הישר‬ ‫מישראל ולפנות לקהל צעיר וחדש‪.‬‬

‫מימין לשמאל‪ :‬רן פורת‪ ,‬ניצה לוונסטין‪ ,‬איתן דרורי ועמית רהק‬

‫‪ SBS‬בשבילי היא קפיצת מדרגה ‪ -‬רדיו גדול ורציני המשודר בכל רחבי אוסטרליה‪ .‬בהתחלה קצת‬ ‫נרתעתי כי מי שומע היום רדיו ב–‪ ?AM‬אך אנו חיים בעולם דיגיטלי והיום יש דרכים רבות להאזין‪,‬‬ ‫מרדיו דיגיטלי‪ ,‬ועד למכשירי הטלוויזיה‪ .‬וכמובן האינטרנט‪ ,‬דרך מצויינת להאזין בבית‪ ,‬או על הטלפונים‬ ‫הניידים‪ .‬גם כאשר השידור מסתיים‪ ,‬אפשר להאזין דרך האתר של ‪ SBS‬לקטעים נבחרים מהשידור‪.‬‬ ‫התיכנון הוא לקרוץ למאזינים הצעירים‪ ,‬אני רוצה לגרום לכך שביום ראשון בבוקר כל מי שיכול להבין‬ ‫או לדבר בעברית באוסטרליה יחכה בקוצר רוח לשעת השידור‪ ,‬או שלפחות יידע שזה קיים ושיש לו‬ ‫אופציה להאזין‪ .‬ואיך עושים זאת? זה נקרא “תוכנית בידור” ‪ -‬משתפים עוד אנשים בתוכנית‪ ,‬מכניסים‬ ‫עוד פינות‪ ,‬פותחים את קווי הטלפון‪ ,‬ומשמיעים מוזיקה עכשווית‪.‬‬ ‫ניצה לוונסטין משדרת את התוכנית העברית כבר יותר מ–‪ 20‬שנה ויש לה קהל מאזינים שגדל איתה‬ ‫יחדיו‪ ,‬ולכן אופי התוכנית שלה מותאם יותר למאזינים הוותיקים‪ .‬הייתי רוצה להביא לאולפן חבר’ה‬ ‫צעירים‪ ,‬אנשים שיכולים לרתק את המאזינים עם הסיפורים שלהם‪ .‬אני גם הולך לפתוח יותר את קווי‬ ‫הטלפון לתגובות ממאזינים‪ ,‬כי רדיו בלי טוקבאק זה לא רדיו‪ ,‬המאזינים עושים את הרדיו‪ ,‬וכך אתה בונה‬ ‫קהל רחב‪ ,‬ונותן לו הזדמנות לקחת חלק בתוכנית‪ .‬כשהתחלתי לשדר ב–‪ 3ZZZ‬לקחתי את הכל ברצינות‬ ‫רבה‪ ,‬ושדרנית שהייתה איתי אמרה לי‪“ :‬אם אתה נהנה באולפן‪ ,‬המאזינים נהנים”‪ .‬לאחר תקופה הבנתי‬ ‫שרדיו בעצם בא לבדר‪ ,‬להצחיק‪ ,‬שיהיה כיף לשמוע‪ ,‬ולאט–לאט השתחררתי‪ .‬באחד‪ ‬השידורים‪ ‬ראיינתי‬ ‫את הזמרת ריטה והיא חילקה כרטיסים חינם להופעה שלה במלבורן‪ .‬הזמנתי מאזינים להתקשר ותוך‬ ‫שתי דקות הקווים קרסו‪ .‬אז הבנתי איזו כמות ענקית של מאזינים הייתה לתכנית וזו הייתה הרגשה‬ ‫ממש טובה‪ .‬באחת התכניות האחרונות שלי ב–‪ SBS‬פירסמתי את מספר הטלפון באולפן ולהפתעתי‬ ‫התקשרו מאזינים מכל רחבי אוסטרליה‪ .‬לצערי לא היה לנו מספיק זמן לדבר עם כולם‪ ,‬אך היה כייף‬ ‫לשתף אותם והרגשתי שככה אפשר לבנות אחלה תוכנית‪.‬‬ ‫אני מתעסק גם בטלוויזיה ובקולנוע‪ ,‬ולראיין במאי או בימאית או שחקני קולנוע מפורסמים בשבילי‬ ‫זה חלום‪ .‬אפילו אם זה ראיון‬ ‫טלפוני‪.‬‬

‫עמית רהק‪ :‬שדרנית שהייתה איתי אמרה לי‪“ :‬אם‬ ‫אתה נהנה באולפן‪ ,‬המאזינים נהנים”‪ .‬לאחר‬ ‫תקופה הבנתי שרדיו בעצם בא לבדר‪ ,‬להצחיק‪,‬‬ ‫שיהיה כיף לשמוע‪ ,‬ולאט לאט השתחררתי‪.‬‬ ‫באחד‪ ‬השידורים‪ ‬ראיינתי את הזמרת ריטה והיא‬ ‫חילקה כרטיסים חינם להופעה שלה במלבורן‪.‬‬ ‫הזמנתי מאזינים להתקשר ותוך שתי דקות הקווים‬ ‫קרסו‪ .‬אז הבנתי איזו כמות ענקית של מאזינים‬ ‫הייתה לתכנית וזו הייתה הרגשה ממש טובה‬

‫אני אוהב לשדר מוזיקה‬ ‫עכשווית‪ ,‬קיצבית‪ ,‬יש היום‬ ‫הרבה רימקסים שעושים לשירים‬ ‫ידועים‪ ,‬זה נשמע טוב‪ ,‬והרבה‬ ‫צעירים אוהבים לשמוע‪ ,‬וזה‬ ‫מושך קהל מאזינים צעיר‪ .‬כשיש‬ ‫לך שעת שידור אתה חייב לרצות‬ ‫את כולם‪ ,‬לכן אני צריך להיות‬ ‫חכם ולדעת מה לשדר‪ .‬תלוי‬ ‫כמובן גם מהו נושא השידור‬ ‫והאופי שבו הוא מתבצע‪.‬‬

‫אחרי כל שידור אני רץ הביתה‪ ,‬שוכב על המיטה ומאזין לשידור האחרון‪ .‬בשבילי זה חשוב מכיוון‬ ‫שבזמן השידור אין לי מושג אם עשיתי טעויות או לא‪ .‬אתה גם עסוק ולחוץ בלהספיק הרבה דברים‪,‬‬ ‫לכן הראש שלך במקום אחר‪.‬‬ ‫ברוב המיקרים אני מוצא שיש מה לשפר‪ .‬בשבילי איכות השידור היא הדבר החשוב‪ ,‬גם התוכן חשוב אך‬ ‫האיכות צריכה להיות בראש הרשימה‪ ,‬לכן אף פעם לא קיבלתי תגובות שליליות על האיכות‪ .‬התוכן זה‬ ‫כבר דבר אישי‪ ,‬וכאן הייתי רוצה שאנשים יגיבו‪ .‬אני רוצה לדעת מה הם היו עושים במצבי‪ ,‬מה הם היו‬ ‫משפרים‪ ,‬למשל‪ ,‬אילו‪ ‬שאלות הייתי צריך לשאול את המרואיין ולא שאלתי‪ ,‬דברים קטנים כאלה‪ .‬איזו‬ ‫פינה אפשר להוסיף לתוכנית‪ ,‬ומה יעניין אותם לשמוע‪ .‬רוב הזמן המאזינים נהנים מהשידור ומקבלים‬ ‫את התוכנית כמו שהיא‪ ,‬אבל חשוב לציין שתמיד יש מקום לשיפור וחובה לתת ביקורת בונה‪ ,‬זה יכול‬ ‫מאוד לעזור לי בבניית תכנית טובה יותר שמותאמת לקהל המאזינים‪.‬‬

‫אני בן ‪ 40‬והגעתי למלבורן לפני‬ ‫כארבע וחצי שנים‪ .‬לאחרונה השלמתי‬ ‫דוקטורט אודות הקהילה הישראלית‬ ‫באוסטרליה באוניברסיטת מונאש‪.‬‬ ‫אני משמש גם ככותב ועורך משנה‬ ‫ב–‪E‬תון‪.‬‬ ‫הרקע שלי ברדיו הוא בעיקר כשדר‬ ‫אורח‪ .‬בישראל התארחתי מדי‬ ‫פעם בתוכניות רדיו ואף היתה לי‬ ‫פינה שבועית ב–’קול הים האדום’‬ ‫באילת‪ .‬במלבורן שידרתי במשך‬ ‫כמה חודשים בתוכנית בעברית‬ ‫של ‪ 3ZZZ‬ומאוד נהניתי‪ .‬הרקע‬ ‫העיקרי שלי בתחום התקשורת‬ ‫הוא כעיתונאי‪ ,‬למשל ככתב של‬ ‫מעריב באוסטרליה ובעבר כעורך‬

‫עמית רהק‬ ‫אני בן ‪ 36‬ומתגורר באוסטרליה כבר ‪ 6‬שנים‪ .‬אני עוסק בתחום המדיה והמחשבים‪ ,‬בעיקר‬ ‫רדיו וטלוויזיה‪ ,‬מפיק ועורך תכנית שבועית באחד מערוצי הטלוויזיה האוסטרליים‪ ,‬וגם‬ ‫עובד עצמאית בתור מפיק סרטים דוקומנטריים‪ .‬אני גם איש טכני ומדי פעם אני עובד‬ ‫בתחנות רדיו שונות ועוזר להפיק תוכניות‪.‬‬ ‫ברדיו התחלתי להתעסק אחרי שסיימתי את שירותי הצבאי‪ .‬זה התחיל כתחביב בסופי‬ ‫שבוע לאחר שחבר בנה לי משדר ‪ FM‬שבעזרתו שידרתי מהבית לכל רחבי ת”א‪ .‬לאחר‬ ‫כשנה לקחתי את הנושא ביתר רצינות והלכתי ללמוד תקשורת וקולנוע באוניברסיטת‬ ‫ת”א‪ .‬בין השאר התחלתי לעבוד בתחנות רדיו שונות בתור עוזר מפיק ועורך מוזיקלי‪.‬‬ ‫במלבורן הייתי פעיל במשך ‪ 3‬שנים ב–‪ 3ZZZ - 92.3FM‬והגשתי את התכנית העברית של יום שישי‪.‬‬ ‫ב–‪ 2010‬הייתי בין מייסדי התחנה ‪ ,LION FM‬וביצעתי כמעט את כל העבודות הפיזיות הנדרשות‬ ‫לתפעול התחנה‪ ,‬מתחזוקה ותפעול המשדר‪ ,‬עד לבניית האולפנים ואפילו המוזיקה‪ ,‬אותות‪ ,‬עזרה‬ ‫בתפעול האולפן וההקלטות ‪ -‬כל כך הייתי נרגש מהרעיון שיש לנו תחנה יהודית שהייתי שם כמעט‬ ‫‪ 18‬שעות ביום!‬

‫רן פורת‬

‫ראשי של אתר חדשות באינטרנט‪.‬‬ ‫זהו כבוד גדול בשבילי להצטרף לצוות המנוסה של רשת שידור רשמית אוסטרלית‪ .‬הדגש שלי הוא‬ ‫אקטואליה מישראל ודברים הנוגעים לקהילה הישראלית כאן‪ ,‬אבל אני אוהב גם תרבות ובעיקר מוזיקה‬ ‫עדכנית מישראל‪.‬‬ ‫אני רוצה להביא לתכנית תוכן שונה ומקורי‪ .‬לא למחזר חומרים שניתן למצוא כיום בקלות באינטרנט‪,‬‬ ‫אלא להוסיף את הזווית שלנו מכאן‪ .‬קשר עם המאזינים הוא דבר משמעותי והיום הוא די קל לביצוע בזכות‬ ‫דואר אלקטרוני למשל‪ .‬אני מתעתד בכל תוכנית שלי להביא שיר ישראלי חדש ולספר את סיפורו‪.‬‬ ‫אני מעריץ גדול של כמה אמנים‬ ‫ישראלים‪ ,‬בראשם רמי פורטיס‬ ‫ואהוד בנאי וחולם לראיין אותם‬ ‫בתוכנית שלי‪ .‬מאוד אשמח‬ ‫לשוחח גם עם היסטוריונים‪ ,‬אנשי‬ ‫מודיעין וחוקרים של ישראל‬ ‫והמזרח התיכון‪ .‬אבל החלום‬ ‫האמיתי הוא לראיין את מיקי‬ ‫ברקוביץ’‪...‬‬

‫רן פורת‪ :‬אני מעריץ גדול של כמה אמנים ישראלים‪,‬‬ ‫בראשם רמי פורטיס ואהוד בנאי וחולם לראיין‬ ‫אותם בתוכנית שלי‪ .‬מאוד אשמח לשוחח גם עם‬ ‫היסטוריונים‪ ,‬אנשי מודיעין וחוקרים של ישראל‬ ‫והמזרח התיכון‪ .‬אבל החלום האמיתי הוא לראיין‬ ‫את מיקי ברקוביץ'‪...‬‬

‫לצד האמנים הישראלים הקלאסיים (דוגמת סחרוף–פורטיס‪ ,‬הבנאים השונים ועוד) אני אוהב להקשיב‬ ‫לאמנים ישראלים לאו דווקא מהמרכז הרך המוכר‪ .‬אני אוהב מאוד את הצעירים‪ ,‬החצופים‪ ,‬המחדשים‬ ‫וגם את הכוכבים החדשים שצמחו בשנים האחרונות דוגמת שלומי שבן‪ ,‬רונה קיינן ואחרים‪.‬‬ ‫אשמח לקבל כל סוג של פידבק מהמאזינים‪ .‬ביקורת שלילית וחיובית‪ ,‬מילות חיבה ואי שביעות רצון‪.‬‬ ‫העיקר שמגיבים‪.‬‬ ‫האזנה נעימה!‬

‫הענן ומסעו‬ ‫בציר הזמן‬

‫‪8‬‬

‫לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר את צרוף‬ ‫המילים "מחשוב ענן"‪ .‬על מה בעצם מדובר?‬

‫מאת‪ :‬עדי שגב‬

‫ע‬

‫נן‪ ,‬לא המחשב אלא זה שבשמיים (ואל תתפסו אותי במילה)‪ ,‬הוא בעצם בועה ענקית‬ ‫או קובץ עצום של בועות מים המרחפות באוויר ומתלכדות לאשכולות שהולכות‬ ‫וגדלות ויוצרות בסופו של דבר את טיפות הגשם‪ .‬כלומר‪ ,‬ענן הוא סוג של בועה‬ ‫גדולה המאחסנת בתוכה את טיפות המים‪ ,‬עד שאלו מחליטות לרדת ולהרטיב לנו את הכביסה‪.‬‬ ‫אותה תופעה מתרחשת בכל פעם שיורד עלינו גשם והיא נכונה לכל מקום בעולם בו יורד גשם‪.‬‬ ‫מחשוב ענן הוא בועה גדולה שבמקום מטיפות מים‪ ,‬מורכבת מהמון מחשבים שיחדיו יוצרים‬ ‫כוח חישוב ואחסון הגדול בכמה מונים מהמחשב שנמצא בבית‪ .‬כמו טיפות המים‪ ,‬במחשוב ענן‬ ‫המחשבים הרחוקים מתלכדים ומביאים לנו את המידע מהר יותר ובכמות גדולה יותר‪.‬‬ ‫עננים נודדים ממקום למקום על ידי הרוח‪ .‬איננו יודעים מהיכן הגיעו ויכולים רק לנחש לאן יעברו‬ ‫הלאה‪ .‬כך גם בעולם המחשוב‪ ,‬מחשוב ענן הוא קבוצה גדולה של מחשבים שאיננו יודעים היכן‬ ‫הם מאוחסנים והיכן הם שומרים את המידע שלנו‪ .‬מבולבלים קצת? ובכן‪ ,‬גם אני‪ .‬בכדי להבין‬ ‫מאיפה הענן הגיע ואיך זה קשור לימינו אנו‪ ,‬בואו נצעד קצת אחורה‪.‬‬

‫ההתפתחות הטכנולוגית‬

‫לשירותי החיפוש והדואר האלקטרוני הנפוצים שלה‪ .‬גוגל הייתה הראשונה (לזכותנו המשתמשים‬ ‫יש לומר שדחפנו אותה לכך בדרישה לעוד ועוד שירותים) שהתחילה לפתח שירותים מבוססי ענן‪:‬‬ ‫אחסון קבצים‪ ,‬גיבוי רשימת אנשי הקשר שלנו‪ ,‬מעבד תמלילים ללא צורך בהתקנה‪ ,‬צפייה בסרטים‬ ‫ועוד‪ .‬שירותים אילו זכו להצלחה מסחררת בעיקר משום שניתנו בחינם‪ .‬דבר זה לא נעלם מעיני‬ ‫חברות המחשב הגדולות בעולם (אפל‪ ,‬יאהו‪ ,‬מיקרוסופט ועוד)‪ ,‬שהחלו לפתח במקביל את שירותי‬ ‫הענן שלהן ‪ -‬ולכן עד היום יש מספר גישות ונקודות השקפה שונות כיצד הענן אמור להראות ולהיות‪.‬‬ ‫הענן נכנס לשנות האלפיים ופתאום גם אנחנו התחלנו לדרוש מהענן יותר‪ :‬יותר נפח אחסון (שירותי‬ ‫גיבוי שנוכל לגבות את המידע שלנו‪ ,‬שיתוף קבצים בין חברים)‪ ,‬מהירות חיבור גבוהה יותר (אינטרנט‬ ‫מהיר בחיבור ‪ ADSL‬או כבלים)‪ ,‬יותר אפשרויות חיבור (טלפונים חכמים‪ ,‬מחשבים ניידים‪ ,‬מחשבי‬ ‫כף יד)‪ .‬הענן החל להתבגר והטכנולוגיה המפותחת אפשרה מתן שירותים שונים מכווני משתמש‬ ‫שמכסים את כל צרכי המשתמשים הביתיים והעסקיים בנפח בלתי מוגבל‪ .‬אנחנו‪ ,‬המשתמשים‬ ‫הביתיים‪ ,‬נהנים ממחשוב הענן כשאנחנו מחפשים משהו ב–‪ Google‬או ‪ ,Bing‬משירותי דוא”ל‬ ‫חינמיים כמעט ללא מגבלות נפח אחסון ב–‪ Gmail‬וב–‪ ,Hotmail‬משירותי אחסון ושיתוף קבצים‬ ‫שמובנים בכל טלפון חכם‪ ,‬מחשב על ידי ‪ iCloud, SkyDrive‬או ‪ .Google Drive‬אנו נהנים גם‬ ‫משירותי צפייה בווידאו ושיתוף תמונות כמו ‪.YouTube, Flicker, Picasa‬‬

‫התקופה היא שנות התשעים‪ ,‬המחשבים האישיים והאינטרנט הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו ואיתם‬ ‫כמויות המידע האלקטרוני שהתחלנו לייצר (קבצים‪ ,‬מסמכים‪ ,‬משחקים‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬תמונות)‪ ,‬כל‬ ‫כל השירותים הללו מאפשרים נפח אחסון בלתי‬ ‫אלו הלכו וגדלו‪ .‬בעבר בכל פעם שישבתם‬ ‫מוגבל‪ ,‬אבל אנו צריכים לזכור שהחברות המספקות‬ ‫וכתבתם מסמך חשוב (בקשת קבלה‬ ‫ללימודים באוסטרליה?) ורציתם לשמור גוגל הייתה הראשונה (לזכותנו המשתמשים יש לומר שדחפנו‬ ‫את השירותים הן חברות ענק שהשורה התחתונה‬ ‫שלהן היא שורת הרווח ולכן רוב השירותים ניתנים‬ ‫גירסאות ולגבות את המסמך‪ ,‬היה עליכם אותה לכך בדרישה לעוד ועוד שירותים) שהתחילה לפתח‬ ‫בחינם עד גבול (נפח) אחסון מסוים‪ .‬אם אנו מעוניינים‬ ‫לשמור אותו בכמה מקומות‪/‬עותקים‪,‬‬ ‫לזכור שירותים מבוססי ענן‪ :‬אחסון קבצים‪ ,‬גיבוי רשימת אנשי‬ ‫לגדול הדבר אפשרי‪ ,‬אך כרוך בתשלום‪ .‬מחשוב הענן‬ ‫היכן נשמר‪ ,‬ולקוות שהמחשב יידלק בפעם‬ ‫הבאה והמסמך החשוב שעבדנו עליו כל כך הקשר שלנו‪ ,‬מעבד תמלילים ללא צורך בהתקנה‪ ,‬צפייה‬ ‫מקנה למשתמשים העיסקיים את החסכון באנשי‬ ‫תשתיות וחומרה יקרה ובתמורה העסק מקבל שירותי‬ ‫קשה לא ימחק (אמרו לשמור ולגבות‪ ,‬אבל בסרטים ועוד‪ .‬שירותים אילו זכו להצלחה מסחררת בעיקר‬ ‫גיבוי‪ ,‬תפעול‪ ,‬שיתוף וזמינות בכל מקום וזמן‪,‬‬ ‫בכנות‪ ,‬כמה מאיתנו באמת עשו זאת עד‬ ‫משום שניתנו בחינם‬ ‫בעלות כמעט אפסית לעומת מה שנדרש היה לשלם‬ ‫שאיבדו משהו חשוב בפעם הראשונה?)‪.‬‬ ‫אילו רצה המשתמש להפעיל שירותים אלו בעצמו‪.‬‬ ‫חיינו בתקופה יפה‪ ,‬לשחק במשחקי‬ ‫כמו כל בועה גם שירותי מחשוב ענן יכולים‬ ‫מחשב היה ‪ ,in‬מסכי המחשב ידעו‬ ‫להתנפח מעבר לגודלם המקסימלי ולקרוס‪ .‬טיבם ואיכותם נגזרים מכמות המשתמשים והתמורה‬ ‫להציג “רק” ב–‪ 16‬צבעים‪ ,‬המחשבים נראו כמו מכונות כביסה‪ ,‬והאינטרנט היה בחיתוליו‪.‬‬ ‫שאנו מוכנים לשלם עבורה‪ ,‬ולכן המודל שאומץ ושולט בתחום בעתיד הנראה לעין הוא מודל‬ ‫בואו נעבור כמה שנים קדימה‪ ,‬כשהטכנולוגיה התקדמה ונולד הדיסק–און–קי שאפשר שמירת‬ ‫ה”טעימות”‪ .‬רוב החברות המספקות שרותי ענן מאפשרות “טעימות” ממגוון השירותים‬ ‫מידע וגיבוי קבצים חשובים מחוץ למחשב‪ .‬נפח האחסון היה מוגבל‪ ,‬משום שהיה קטן ואפשר‬ ‫שלהם חינם עם אפשרות להזמין מנה שנייה וקינוח בתשלום‪ .‬דוגמא לכך מהעת האחרונה היא‬ ‫שמירה של קבצים בודדים בלבד‪ .‬אם רציתם לגשת למידע השמור עליו נזקקתם למחשב עם חיבור‬ ‫התשלום שגוגל החלה לגבות עבור חלק משירותי הענן העסקיים שלה שעד היום סיפקה בחינם‪.‬‬ ‫מתאים וקיוויתם שהקובץ ששמרתם עדיין שם‪ ,‬לא פגום ולא נדבק בווירוס מהפעם האחרונה‬ ‫לאן מופנות פניהם של שרותי מחשוב ענן בעתיד? הרשו לי לצטט את חז”ל‪“ :‬הנבואה ניתנה ל‪.”...‬‬ ‫שהשאלתם אותו לחבר שלכם לגבות את קבצי המוזיקה שלו‪ .‬הדיסק–און–קי‪ ,‬הקטן והנוח‪ ,‬היה‬ ‫אולם כל עוד יובטח לנו כי הדואר האלקטרוני שלנו‪ ,‬התמונות‪ ,‬המוזיקה‪ ,‬אנשי הקשר שלנו‪ ,‬כולם‬ ‫התקן אידיאלי לשמירת מידע‪ .‬חסרונו העיקרי היה פשוט‪ :‬הוא הלך לאיבוד‪ .‬הילד כבר גדול אבל‬ ‫יהיו זמינים ומגובים לנצח‪ ,‬גם אם הטלפון מחליט ללכת לשחות בים (וסליחה מראש למי שזה קרה‬ ‫לשמור הוא לא יכול‪ .‬לקחו עוד כמה שנים וכולנו למדנו איך לשלוח דואר אלקטרוני וכמה נחמד‬ ‫לו)‪ ,‬אזי עתיד שרותי הענן מובטח‪ .‬כל עוד הדחף לחידושים מניע אותנו כאנשים‪ ,‬והצורך שלנו‬ ‫שאפשר לשלוח ולגבות את המסמך‪/‬קובץ שלנו מבלי שנצטרך להדפיס ולקום מהכיסא‪ ,‬אבל‪,‬‬ ‫לאינפורמציה מגובה הולך וגדל‪ ,‬אזי שרותי הענן ימשיכו לגדול ולהתפתח‪.‬‬ ‫הדואר קיים ונשמר רק אצלנו‪ ,‬כך שהוא כמעט ולא נגיש וזמין משום מחשב אחר‪ .‬איפה הענן אתם‬ ‫שואלים? ובכן הוא כאן‪ ,‬מעבר לפינה‪.‬‬

‫התחברות לבועה‬ ‫פתאום בלי להרגיש התחברנו לבועה‪ ,‬כן ככה פתאום‪ ,‬משום שברגע שחברות התוכנה הבינו‬ ‫את הפוטנציאל הטמון בדואר האלקטרוני החלה הבועה לגדול‪ .‬הבועה עדיין קטנה יחסית‬ ‫ולא מכילה הרבה מידע אבל היא גדלה במהירות‪ .‬שירותי מחשוב הענן אז אפשרו לנו לגשת‬ ‫לדואר האלקטרוני שלנו מכל מחשב בכל מקום והיו חדשניים בכך שלא ידענו היכן הדואר‬ ‫מאוחסן וכל שנדרש מאיתנו הוא מחשב עם חיבור לאינטרנט והדואר האישי שלנו זמין ומגובה‪.‬‬ ‫טיפות המים בבועה המשיכו להתחבר והענן המשיך לגדול‪ .‬ככל שהטכנולוגיה התפתחה והתקדמה‬ ‫המחשבים נעשו חזקים יותר ומסוגלים לבצע יותר פעולות בפחות עלות‪ .‬כך יותר ויותר חברות קפצו‬ ‫על העגלה ונולדו שירותי הדואר האלקטרוני של מיקרוסופט‪ ,‬יאהו ועוד‪ .‬החלוצה הכמעט ראשונה‬ ‫שזיהתה את הפוטנציאל הטמון בשירותי מחשוב מסוג זה היא גוגל‪ ,‬שחיפשה את הערך המוסף‬

‫‪9‬‬

‫השתלבות בבועה מקומית‬ ‫“הזמנה לשיחה” היא במה קהילתית לשיחה אישית על דברים שמעסיקים אותנו כישראלים באוסטרליה‪ .‬הבמה פתוחה לשיחה על כל נושא‪ ,‬עם הפסיכולוגית אריאלה רוזינגר‪ .‬על‬ ‫מנת לשמור על הפרטיות‪ ,‬הטור יתפרסם תוך הסוואה של כל הפרטים העשויים לרמוז על זהותו של הפונה‪( .‬גיל‪ ,‬עיסוק‪ ,‬מיקום‪ ,‬וכד’)‪ .‬לעיתים הדמויות יהיו בדויות לחלוטין‪ ,‬אך‬ ‫יתבססו על מכתבים שלכם‪ ,‬ועל שיחות איתכם‪ .‬אתם מוזמנים לשלוח תגובות‪ ,‬שאלות‪ ,‬או נושאים לשיחה ישירות אל אריאלה‪ ,‬באימייל ‪.ariella@southland-psychologist.com.au‬‬

‫מאת‪ :‬אריאלה רוזינגר‬

‫א‬

‫מנון יליד ישראל כבן ‪ ,37‬נשוי ואב לארבעה‪ ,‬חי‬ ‫באוסטרליה עם משפחתו מעל עשר שנים‪ .‬הוא‬ ‫עבד בתחום הביטוח במשרד נוח‪ ,‬עם קולגות וקהל‬ ‫לקוחות שהיו מגוונים במוצאם‪ ,‬בסביבה רב תרבותית‪ ,‬ועם לא‬ ‫מעט נוכחות ישראלית ויהודית‪ .‬בחייו ובסביבת העבודה שלו‬ ‫הרגיש “בבית”‪ .‬הוא היה מרוצה מהישגיו המקצועיים‪ ,‬וחש‬ ‫אהוד‪ .‬הדברים התחילו להשתבש כאשר אמנון עבר למשרד‬ ‫חדש‪ ,‬שהתאפיין במרקם אוכלוסיה אוסטרלי הומוגני יותר‪,‬‬ ‫ובעובדים צעירים ממנו‪ .‬כשעבר למשרד החדש קיווה אמנון‬ ‫ליהנות מיתרונות עיסקיים ולא צפה‬ ‫בעיות מיוחדות‪ .‬להפתעתו‪ ,‬כמעט‬ ‫מההתחלה‪ ,‬הרגיש שהאווירה במשרד‬ ‫תחרותית ולא מפרגנת‪ ,‬ולמרות שמעל‬ ‫פני השטח יחסי העבודה נראו תקינים‪,‬‬ ‫אמנון הרגיש לא נוח‪ ,‬כמו נטע זר‬ ‫במשרד‪ .‬העובדים האחרים במשרד‬ ‫צעירים ממנו ומנהלים סגנון חיים שונה‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬רק עובדת אחת היא נשואה‪ .‬אנגלית היא שפת האם‬ ‫שלהם‪ ,‬הם מתלבשים בקוד לבוש עסקי רישמי וענייני המשרד‬ ‫מנוהלים באוירה “מעונבת” למדי‪ .‬ויחד עם זאת ברור שמאחורי‬ ‫הקלעים‪ ,‬ובשיחות הפרטיות שלהם‪ ,‬הם מעבירים חוויות על‬ ‫חיים פרטיים מסעירים‪ ,‬ועל חגיגות בלי מעצורים‪ .‬השוני בינו‬ ‫ובין העובדים האחרים מתבטא הן בהיותו בעל משפחה‪ ,‬הן‬ ‫בהיותו מבוגר יותר‪ ,‬והן בהיותו ישראלי‪ .‬אמנון החל להרגיש‬ ‫שלא בנוח לנהל שיחות פרטיות בעברית‪ .‬זה היה יוצא דופן‬ ‫במשרד‪ .‬הוא חש שהלקוחות הישראלים המגיעים לפגישה אתו‬ ‫במשרד נחווים כמו הפרעה לאווירת המשרד‪ ,‬בסיגנונם השונה‬ ‫והעברית המצטלצלת‪ .‬אמנון הרגיש שאינו מתקבל כשווה בין‬ ‫שוים בעבודה והוא מאבד את ההנאה ששאב מעבודתו‪ .‬עתה‬ ‫הוא התלבט מה עליו לעשות כדי להחזיר את ההנאה וההצלחה‬ ‫בעבודה‪.‬‬ ‫במשך שנים‪ ,‬התנהל אמנון בסביבה רב תרבותית ורב גילית‬ ‫מוקף במגוון קולגות ולקוחות‪ .‬מצבו כבעל משפחה‪ ,‬מוצאו‬ ‫הישראלי‪ ,‬הייחוד שלו‪ ,‬והשימוש בשפות זרות‪ ,‬כל זה היה טבעי‬

‫ומקובל בסביבה שלו‪ ,‬והוא הרגיש “בבית”‪ ,‬גאה בטווח לקוחותיו‪,‬‬ ‫ובטיפול המסור שלו בהם‪ .‬היה לו קל להיות חלק מהרקמה הרב‬ ‫תרבותית ‪ -‬לא בתוך “בועה” ישראלית דווקא‪ ,‬אך בהחלט בסביבה‬ ‫שמאפשרת את הישראליות שלו‪ ,‬ושל חלק מלקוחותיו‪ .‬לאור‬ ‫הנסיון החיובי שלו עם בני תרבויות שונות במשרד הראשון‪ ,‬אמנון‬ ‫הרגיש שהוא יכול להשתלב בכל רובד חברתי מקצועי מקומי‪.‬‬ ‫הוא לא חשב שהוא עשוי להרגיש לא בנוח בסביבה הומוגנית‬ ‫יותר בטווח הגילים שלה‪ ,‬ושחסר בה המגוון הרב תרבותי‪ .‬הוא‬ ‫לא אוהב את הביקורתיות שהתפתחה בו כלפי סביבת העבודה‬ ‫החדשה‪ ,‬ולא את התחושה של זרות וחוסר ההתאמה‪.‬‬ ‫כמו אמנון‪ ,‬ישראלים רבים שמצליחים כאן ומשולבים היטב‬ ‫כמו אמנון‪ ,‬ישראלים רבים שמצליחים כאן ומשולבים היטב נתקלים מידי‬ ‫פעם בגבולות השילוב שלהם‪ ,‬וחשים מבוכה‪ ,‬או כעס‪ ,‬או כשלון כשזה‬ ‫קורה‪ .‬כולנו עשויים להתקל בגבולות השילוב שלנו בהקשר כלשהו‪ .‬זה‬ ‫יקרה לעיתים משום שנתקלנו בסביבה שאינה משלבת אותנו בקלות‬ ‫כשונים‪ ,‬ואז אנחנו מרגישים כנטע זר‪ ,‬נבוכים בהתנהגויות הטבעיות‬ ‫ביותר שלנו‪ ,‬או זה עשוי לקרות משום שמבלי משים ניסינו להשתלב‬ ‫לתוך סגנון תרבותי שהוא שונה מידי מהסגנון שנוח לנו‪ ,‬ואז אנחנו‬ ‫דוחפים את עצמינו להתנהגות מאולצת‪ ,‬והדבר מעיק עלינו‬

‫נתקלים מידי פעם בגבולות השילוב שלהם‪ ,‬וחשים מבוכה‪ ,‬או‬ ‫כעס‪ ,‬או כשלון כשזה קורה‪ .‬כולנו עשויים להתקל בגבולות‬ ‫השילוב שלנו בהקשר כלשהו‪ .‬זה יקרה לעיתים משום שנתקלנו‬ ‫בסביבה שאינה משלבת אותנו בקלות כשונים‪ ,‬ואז אנחנו מרגישים‬ ‫כנטע זר‪ ,‬נבוכים בהתנהגויות הטבעיות ביותר שלנו‪ ,‬או זה עשוי‬ ‫לקרות משום שמבלי משים ניסינו להשתלב לתוך סגנון תרבותי‬ ‫שהוא שונה מידי מהסגנון שנוח לנו‪ ,‬ואז אנחנו דוחפים את עצמינו‬ ‫להתנהגות מאולצת‪ ,‬והדבר מעיק עלינו‪ .‬חשוב להבהיר‪ ,‬כי יש‬ ‫כמובן סביבות שקל לנו יותר להשתלב בהן‪ ,‬וכל אחד ודאי יכול‬ ‫לחשוב על סביבה כזו‪ ,‬שכבר השתלב בה בהצלחה‪ .‬לא כל אתגר‬ ‫השתלבות מפגיש אותנו בהכרח עם גבולות השילוב האישיים‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬אפילו אחרי התבססות של שנים ארוכות כאן‪ ,‬והשתלבות‬ ‫טובה‪ ,‬עדיין ישנם שינויים בקריירה‪ ,‬או מעברים‪ ,‬שיפתחו מחדש‬

‫את השאלה של גבולות השילוב התרבותי האישי שמתאים לכל‬ ‫אחד‪ .‬עבור אחדים ישנה שאיפה חזקה להשתלב בכל מצב‪ ,‬בלי‬ ‫מגבלות‪ ,‬וכל היתקלות שלהם בגבול השילוב תיחווה כבעייה‬ ‫קשה‪ ,‬ותעלה תחושות כעס וביקורת‪ :‬בין אם ביקורת על החברה‬ ‫צרת האופקים וצרת העין‪ ,‬שלא שילבה אותי‪ ,‬ובין אם ביקורת‬ ‫על עצמי שנכשלתי להשתלב‪.‬‬ ‫לגבי ההתלבטות של אמנון‪ ,‬הייתי מייעצת לו להביט על גבולות‬ ‫ההשתלבות שהוא חווה כעת‪ ,‬תוך סובלנות כלפי עצמו‪ ,‬ותוך‬ ‫הקשבה לעצמו ולהעדפותיו‪ ,‬מבלי להתחפר בביקורת‪ .‬אמנם‬ ‫כאדם מנוסה ושאפתן‪ ,‬הוא מצפה מעצמו להתמודד ולהסתגל‬ ‫בכל מצב‪ ,‬אולם נראה שהפעם הוא שתל את עצמו בסביבה בה‬ ‫הוא מתקשה להתנהל בטבעיות‪ ,‬והוא מאבד ביטחון ולא נהנה‬ ‫מהצלחותיו‪ .‬צריך לזכור שלעיתים גבול ההשתלבות מוצב על–‬ ‫ידי היכולת של האחרים לקבל אותך עם הייחוד שלך‪ .‬אם‪ ,‬על‬ ‫מנת להשתלב‪ ,‬אתה מרגיש שעליך “ליישר קו” באופן מוחלט‪,‬‬ ‫והדבר מצריך ממך לצמצם את טווח ההתנהגויות הטבעיות לך‬ ‫וגורם לך לחבל בסגנון ההתנהלות המגוון שלך (שעד כה הביא‬ ‫לך הצלחה) הרי שכדאי לך לשקול שינויים בסביבת העבודה‬ ‫שיאפשרו לך לשוב להרגיש נינוח עם התנהלותך הטבעית‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬ייתכן שמדובר בסידור פינת עבודה פרטית יותר בתוך‬ ‫המשרד החדש‪ ,‬כך שתוכל להתנהל בפרטיות וטבעיות‪ .‬או‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬סביר להניח שהאיזון במשרד ישתפר מבחינתך‪ ,‬אם‬ ‫יתווסף לכם קולגה חדש שיהיה גם הוא מהגר מתרבות אחרת‪,‬‬ ‫או מבוגר יותר ובעל משפחה‪.‬‬ ‫וודאי ניתן לחשוב על רעיונות נוספים לשיפור המצב עבור‬ ‫אמנון‪ ,‬וייתכן אף‪ ,‬שעצם הבנת המצב תסייע לו להתמודדות‬ ‫טובה יותר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כדאי לקחת בחשבון‪ ,‬שלעיתים אין‬ ‫מנוס‪ ,‬והפתרון הבונה יהיה כרוך בהיפרדות מוחלטת מהמשרד‬ ‫החדש‪ ,‬והתחברות עם משרד אחר‪ ,‬שמתבסס על קהילה מגוונת‬ ‫יותר עם סובלנות גבוהה יותר לשונות‪ .‬שילוב‪ ,‬הצלחה ואיכות‬ ‫חיים כרוכים בגמישות‪ ,‬ולעיתים בתיקון של הכיוון שנבחר‪ ,‬כך‬ ‫שיתאים להעדפות ולנקודות החוזק האישיות שלך‪.‬‬

‫שימוש במערכות מידע גיאוגרפיות בתכנון קהילה בריאה‪:‬‬ ‫מקרה המבחן של העיר לוגן‪ ,‬קווינסלנד‬ ‫מאת‪ :‬שי חלפון‬

‫מ‬

‫ה הקשר בין השמנת יתר אצל ילדים למיקום מסעדות מזון מהיר? או בין תחלואה בגיל המבוגר ונתיבי אוטובוסים? חוקרים מאוניברסיטת גריפית’ בקווינסלנד‪ ,‬ובראשם חוקר ישראלי‪ ,‬פיתחו‬ ‫אתר אינטרנט המבוסס על מערכות מידע גיאוגרפיות‪ ,‬המסייע לבחון קשרים מרחבים‪.‬‬ ‫המערכת ‪ )Health Decision Support System) HDSS -‬או בשם המותג ‪ ,Epidoros‬מבוססת על פלטפורמת מיפוי גיאוגרפי רב שכבתי‪ .‬המערכת היא תוצר של עבודת הדוקטורט של‬ ‫החוקר דר’ אורי גודס‪ .‬במשך ‪ 4‬שנים ביצע גודס איסוף נתונים כגון‪ :‬מדדי מחלות‪ ,‬מדדים סוציו–אקונומיים ואוכלוסיה‪ ,‬מדדים סביבתיים ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬פותחו כלים אנליטיים גיאוגרפיים ומרחביים‬ ‫שאפשרו למשתמשי המערכת לבצע אנליזות שונות בבסיס הנתונים הגיאוגרפי כמענה לתרחישים שונים‪ ,‬וכן להפיק מפות גיאוגרפיות בעלות רזולוציה משתנה על מנת לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות‬ ‫על ידי מתכנני ערים ומתכננים במערכת הבריאות של קווינסלנד‪.‬‬ ‫מעמד חלוקת הפרס‪ ,‬השני מימין‪ :‬דר‪ .‬אורי גודס‬ ‫לאחר תקופת הרצה של שנה וחצי בעיר לוגן‪ ,‬בה נעשה שימוש במערכת על ידי קבוצת מתכננים ומנהלי שירותים בריאותיים‪ ,‬הצביעו‬ ‫התוצאות על שיפור משמעותי בתהליכי קבלת החלטות ושימוש מושכל במידע גיאוגרפי‪ .‬שיפור זה משמעותו שיפור בשירותי‬ ‫הבריאות‪ ,‬בעיקר לאוכלוסיות בעלות סיכון גבוה‪ ,‬ובטווח הארוך חיסכון בהוצאות הממשלתיות‪ .‬מחקרים מסוג זה הם בעלי חשיבות‬ ‫לאומית בעיקר בגלל פוטנציאל השינוי לטובה והחיסכון במשאבים שהם יכולים לחולל במערכת הבריאות‪ .‬הפרויקט זכה בפרס‬ ‫היוקרתי ‪ Queensland Spatial Excellence Award‬לשנת ‪ 2011‬בקטגוריית מחקר וחדשנות‪.‬‬ ‫דר’ אורי גודס הוא בן ‪ 38‬מרמת השרון‪ ,‬אב לאלון בן שנה ונשוי ליעל‪ ,‬עורכת‬ ‫דין העושה גם היא את עבודת הדוקטורט שלה בתחום החקיקה והבריאות‪.‬‬ ‫גודס עוסק בתכנון ערים ומערכות מידע גיאוגרפיות משנת ‪“ .2000‬השלמתי‬ ‫את התואר הראשון והשני שלי באוניברסיטת בן–גוריון בנגב‪ ‬בתחום‪ ‬ה–‪ .GIS‬‬ ‫במסגרת התואר השני ‪ ‬שלי פיתחתי אתר מידע גיאוגרפי לשכונת שפירא‬ ‫בדרום ת”א במסגרת פרויקט של תוכנית אב לשכונה ושיתוף הציבור בקבלת‬ ‫החלטות בתכנון השכונה‪ .‬המחקר זכה בפרס מאיגוד המתכננים בשנת ‪.2007‬‬ ‫“לאחר סיום התואר השני קבלתי הצעה למלגה לדוקטורט מ–‪Queensland‬‬ ‫‪ University of Technology‬וב–‪ 2008‬עברתי עם משפחתי לאוסטרליה”‪.‬‬ ‫כרגע עובד גודס על הפוסט דוקטורט שלו‪ ‬במכון המחקר‪ Griffith ‬במטרה להרחיב את השימוש במערכת המידע לכלל מדינת קווינסלנד‪,‬‬ ‫להרחיב את בסיס הנתונים‪ ,‬ולהרחיב את הפונקציונאליות של המערכת‪ .‬בטווח הרחוק יותר הוא רואה את עצמו חוזר לישראל ומפתח כלים דומים‬ ‫שעשויים לתרום למחקר ולקהילה ‪ ‬בישראל‪.‬‬

‫דרושה דוברת עברית‬

‫בעלת חוש הומור‬

‫סרט על הפרויקט תוכלו למצוא באתר‪http://vimeo.com/48769461:‬‬ ‫‪o.gudes@griffith.edu.au‬‬

‫לספק שירותי נהיגה ובישול‬ ‫במשרה מלאה במלבורן‪.‬‬ ‫לפרטים נא לפנות לחיים‪,‬‬ ‫‪.0418378361‬‬

‫‪10‬‬

‫מחוץ למסגרת‬ ‫מאת‪ :‬מירי בן‪-‬ימי‬

‫ק‬

‫מנו מאוחר מדי‪ ,‬הסנדוויצ’ים לא מוכנים והילדים לא יצאו מהמיטות למרות כל הצרחות‪.‬‬ ‫הגענו לבית הספר רק בכמה דקות מאוחר מדי‪ .‬בני חזר בריצה מהכיתה מתנשף עם עיניים‬ ‫אדומות‪“ :‬איחרתי את האוטובוס‪ ,‬הם נסעו לתחרות בלעדיי”‪ .‬מה יכולתי לעשות? הודעתי‬ ‫בעבודה שאגיע באיחור ושנינו טסנו בגובה נמוך ברחבי מלבורן‪ ,‬מבצעים פניית פרסה בכל קרן רחוב‬ ‫ בדיוק לפי הוראות ה ג’י פי אס‪ ,‬מנסים לנצח את השעון לפני שפעמון הפתיחה למשחק הראשון‬‫מצלצל‪ .‬חניתי מול השלט שלמרות הצופן כנגד אויב שהשתמשה בו העירייה קיוויתי‬ ‫שלא אקבל דו”ח ורצנו פנימה‪ .‬בני סימן למורה בשתי אצבעות‬ ‫שהוא שם והתיישב‪.‬‬ ‫נשמתי לרווחה ויצאתי החוצה‪ .‬שמי בוקר תכולים‪ ,‬שמלבורן‬ ‫נותנת במסורה רק למי שקיבל בהפתעה פס מהחיים‪ ,‬חייכו‬ ‫אלי‪ .‬הרחוב רחב אך שקט‪ ,‬וענפי העצים הוותיקים מחפים את‬ ‫הכביש ברוך מוצל של עלעלים ירוקים רעננים‪ .‬הדבר האחרון‬ ‫שרציתי לעשות היה לחזור לעבודה‪ .‬השעון אמר שלא חייבים‬ ‫לרוץ מייד חזרה והתחלתי ללכת לאיטי לכוון האוטו‪.‬‬

‫בית ענן‬ ‫בניין שנראה כאילו הוא עטוף בנייר מקומט מבטון משך את תשומת ליבי‪ ,‬אבל רק‬ ‫כאשר נאלצתי לרדת מהמדרכה לכביש בכדי לעקוף פסולת אתר בנייה ‪ -‬ממש נעצרתי‪.‬‬ ‫החומר שממנו היה הבית עשוי לא היה מוכר לי ובלי לחשוב טיפסתי במדרגות הכניסה והתחלתי‬ ‫למשש‪ .‬דלת הכניסה נפתחה וגבר בפנים תמהות הבהיר לי “שנתפסתי על חם”‪ .‬קצת התנצלתי וקצת‬ ‫הסברתי שלא יכולתי לעמוד בפיתוי והייתי חייבת להתקרב לראות מה הדבר הנפלא שעומד שם חצי‬ ‫גמור‪ .‬הוא אמר שהוא מנהל את הפרויקט ואם אני מעוניינת הוא יראה לי מבפנים‪ .‬עוד לפני שהספיק‬ ‫לפתוח לי את הדלת בג’נטלמניות‪ ,‬שעטתי פנימה ובחוצפה‬ ‫ישראלית תחקרתי אותו בלי לפסוח‬ ‫בח לק ה אח ורי של‬ ‫הב ית ה מט בח הש חור היה מפו צל על אף פרט‪ ,‬מבחירת הצבעים‬ ‫לארונות עליונים ותחתו‬ ‫נים וביניהם ספלאש בק ממרצפות הדומיננטיים ‪ -‬ארונות בירוק יער‬ ‫קטנטנות בתכלת שממ‬ ‫שיכות דרך קיר זכוכית החוצה וסגול‪ ,‬ועד לחומרים וקונספט‪ .‬בחלק‬ ‫והופכות לחיפוי בריכה‬ ‫שקופה‪ .‬נעמדתי שם לא בטוחה האחורי של הבית המטבח השחור היה‬ ‫אם אני בתוך בועה של עלי‬ ‫מפוצל לארונות עליונים ותחתונים‬ ‫סה בארץ הפלאות‪ ,‬או שזו‬ ‫בדיוק הכוונה‬ ‫ל"מחשבה מחוץ למסגרת"‬ ‫וביניהם ספלאש בק ממרצפות‬ ‫קטנטנות בתכלת שממשיכות דרך‬ ‫קיר זכוכית החוצה והופכות לחיפוי בריכה שקופה‪ .‬נעמדתי שם לא בטוחה אם אני בתוך בועה של‬ ‫עליסה בארץ הפלאות‪ ,‬או שזו בדיוק הכוונה ל”מחשבה מחוץ למסגרת”‪.‬‬ ‫יצאתי משם עם כרטיס הביקור של זוג המעצבים “‪ ”McBride Charles Ryan‬וכמובן מייד חיפשתי‬ ‫בגוגל מה עוד הם עושים‪ .‬אחר המבנים הידועים שלהם הוא “בית הענן” ‪ -‬שיפוץ של בית עתיק שקיבל‬ ‫תוספת שובבה ומפתיעה בירכתיים בצורה של ענן מציור ילדים‪ .‬בית כזה שעושה חשק לא לגור בקופסא‬ ‫מרובעת עם גג משולש‪ ,‬אלא בתוך צעצוע ענק‪ ,‬או ציור תלת מימדי שאי אפשר לחכות לחזור אליו‬

‫בסוף היום‪ .‬הבטתי על התמונות וחשבתי‬ ‫שמי שמבלה את ילדותו או חייו בתוך‬ ‫כזה מבנה חייב להיות מושפע ממנו‪ .‬מי‬ ‫שקם בבוקר לתוך זוויות יוצאות דופן בטח‬ ‫חושב על החיים מכיוון קצת אחר ‪ -‬יש‬

‫בית ענן‬

‫כל כך הרבה דרכים לפתור כל שאלה‪ ,‬למה לבחור דווקא‬ ‫בפתרון ש”בתוך המסגרת”?‬ ‫ארכיטקטורה “מחוץ למסגרת”‪ ,‬כמו כל אמנות מודרנית‪,‬‬ ‫בית מעטפת נייר‬ ‫גורמת לצופה לעצור רגע ולברר מה בדיוק קורה לו מול‬ ‫היצירה‪ .‬דבר שהיה ברור לו‪ ,‬מובן מאליו לפני‬ ‫רגע‪ ,‬משתנה פתאום ויש לבחון אותו מחדש‪.‬‬ ‫פעם אמן היה מוגדר בתחום אחד ‪ -‬ארכיטקט‪,‬‬ ‫צייר‪ ,‬פסל‪ .‬כיום הזליגה בין האמנויות מאוד‬ ‫מקובלת ואמנים ידועי שם כמו פיליפ סטרק‬ ‫או רון ארד (הישראלי במקור) שולחים ידם‬ ‫בעיצוב בתחומים רחבים כמו עיצוב גרפי‬ ‫של לוגו‪ ,‬דרך עיצוב מוצרים כמו משקפיים‬ ‫וחפצי בית עד לקומפלקסים של בנייני‬ ‫דירות ובתי מלון‪.‬‬ ‫בית בצל‬ ‫רעיונות חדשים צצים כיום בעולם‪ ,‬החל‬ ‫ממוצרים שהופכים את המבנים יעילים‬ ‫יותר ‪ -‬כמו למשל חלונות שמחוברים לרשת‬ ‫החשמל ומשמשים בעצמם כקולטים סולריים להפקת חשמל מן השמש במקום פאנלים שמכערים את‬ ‫הגג ‪ -‬ועד לתפיסות חדשות של בנייה‪.‬‬ ‫“בית בצל” ‪ -‬בית מודולארי שעשוי כמו קליפות של בצל אחת בתוך השנייה הוא אחד כזה והסטודיו‬ ‫של רון ארד אחראי ללוגו שמעביר את הדינאמיות ברעיון גם בכיתוב‪.‬‬ ‫עיצוב כיום נושק לאומנות ויכול לרגש באותה מידה‪.‬‬

‫מה עושים כשהבועה מתפוצצת‬ ‫ל‬

‫מאת‪ :‬בועז בן‪-‬ימי‬

‫א שאני פסימיסט או נביא זעם‪ ,‬אבל כששמעתי שנושא העיתון הפעם הוא ה”בועה” מיד‬ ‫חשבתי על הנושא שבכותרת‪ ,‬שכן מן הסתם עורכי דין מתעסקים במקרים רבים בצרות‬ ‫של אחרים‪.‬‬ ‫ועל איזו בועה מדובר? הבועה הקרובה אלינו ביותר‪ ,‬המשפחה‪.‬‬ ‫בכתבה ישנה יותר כתבתי על הליך הגירושין באופן כללי‪ .‬הפעם אעסוק קצת בתחום ההורות‬ ‫והילדים‪.‬‬

‫לטובת הילדים‪...‬‬ ‫לאחרונה הופעתי בדיון בבית משפט לענייני משפחה בתיק בו ההורים כבר היו גרושים מזה כמה שנים‬ ‫ואף היה ביניהם הסכם הורות המחלק את זמנם עם הילדים‪ ,‬הסכם לפיו הם פעלו במשך כמה שנים‪,‬‬ ‫עם הרבה סכסוכים בדרך‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬טענה האם‪ ,‬הנסיבות השתנו וכעת ההסכם כבר לא משרת את טובת הילדים ויש לשנותו (לטובת‬ ‫האם כמובן‪ .)...‬במקרה זה נקודת המחלוקת העיקרית בין הצדדים הייתה נסיעות‬ ‫ארוכות באיסוף והורדת הילדים‪ ,‬עד חמש שעות בכל סופשבוע בו בילו עם האב‪,‬‬ ‫שכן ההורים התגוררו במרחק רב זה מזו‪.‬‬ ‫האם הגישה בקשה מחק‬ ‫רים מוכיחים חד משמעית שילדים להורים‬ ‫לבית המשפט לשנות גרו‬ ‫שים פחות מצליחים בחיים‪ .‬ילדים להורים‬ ‫את ההסכם הקיים‪.‬‬ ‫אם היה הבעל מסכים גרו‬ ‫שים מ צלי חים פ חות ב לימו דים‪ ,‬מ רווי חים‬ ‫לפתוח את ההסכם פ‬ ‫חות בממוצע‪ ,‬סיכוייהם להתחתן פחותים ואם‬ ‫הם‬ ‫הישן אזי הפרוצדורה בה בדרך כלל נוהג‬ ‫מתחתנים סיכוייהם להתגרש גבוהים יותר‬ ‫בית המשפט לענייני משפחה הינה למנות‬ ‫מומחה‪ ,‬בדרך כלל פסיכולוג או עובד‬ ‫סוציאלי‪ ,‬לתת חוות דעת לגבי טובת הילדים מבחינת הקשר עם הוריהם‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬מעברה של האם להתגורר במקום רחוק יותר לאחר הפרידה נחזה בהסכם המקורי בין הצדדים‪,‬‬ ‫אשר היו מיוצגים באותה עת על ידי עורכי דין‪ .‬על כן אין בכך לכשעצמו שינוי נסיבות מספיק‪.‬‬ ‫הבעל‪ ,‬שמצדו לא היה מרוצה מכמות הזמן שניתן לו לבלות עם הילדים בחופשת הקיץ‪ ,‬רצה אמנם‬ ‫לשנות היבט זה של ההסכם‪ ,‬אך חשש שאם ייפתח ההסכם עלולים להיטרף כל הקלפים והוא עלול‬ ‫להפסיד עוד יותר‪ .‬כמו למשל במקרה ובית המשפט יקבע כי אכן יש להפחית את הנסיעות הארוכות‬

‫של הילדים אל האב‪ ,‬ובמקביל להגדיל רק במעט את הזמן בו הוא מבלה איתם במהלך חופשת הקיץ‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬אולי כן הייתה ניתנת החלטה להאריך את הזמן בו מבלה האב עם ילדיו בחופשת הקיץ?‬ ‫איך אפשר לדעת? באמת אי אפשר‪.‬‬

‫דברי חוכמה‬ ‫עמדה בטוחה יותר מבחינת האב הייתה לטעון שאין שינוי נסיבות המצדיק שינוי ההסכם‪ .‬ההלכה היא‬ ‫שעל מנת לשנות פסק דין בענייני הורות‪ ,‬בין אם ניתן בהסכמה ובין אם לא‪ ,‬יש להראות שינוי משמעותי‬ ‫בנסיבות הקשור לטובת הילד‪ ,‬אחרת כל שני וחמישי היו עותרים צדדים לשינוי הסכמים ולא להורים‬ ‫ולא לילדים לא הייתה סביבה קבועה ומסודרת‪.‬‬ ‫בסופו של יום‪ ,‬מכיוון שלשני הצדדים היה מה להפסיד‪ ,‬הגיעו הצדדים בעזרת עורכי הדין שלהם‬ ‫להידברות ולהסדר חדש בהסכמה‪ ,‬לפיו קוצצה תכיפות נסיעות הילדים והוגדל זמנו של האב עם‬ ‫הילדים בחופשת הקיץ‪ .‬ואולם‪ ,‬ההסדר עלה בדמים‪ ,‬שכן ההורים התעקשו על פרטים רבים ורק לאחר‬ ‫מסע הסברים ארוך של הצוות המשפטי הסכימו לכל פרטי ההסכם‪ .‬הסכם זה הושג לאחר יום של משא‬ ‫ומתן מחוץ לאולם בית המשפט‪.‬‬ ‫בטרם החל המשא ומתן ישבו באולם בית המשפט כל הצדדים וכן אנשים נוספים שעניינם היה אמור‬ ‫להישמע באותו היום והשופט פתח והסביר כמה דברי חכמה להורים היושבים באולם‪ .‬למרבה הצער‪,‬‬ ‫אמר השופט‪ ,‬מחקרים מוכיחים חד משמעית שילדים להורים גרושים פחות מצליחים בחיים‪ .‬ילדים‬ ‫להורים גרושים מצליחים פחות בלימודים‪ ,‬מרוויחים פחות בממוצע‪ ,‬סיכוייהם להתחתן פחותים ואם‬ ‫הם מתחתנים סיכוייהם להתגרש גבוהים יותר‪.‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬מרגע שההורים נמצאים בהליכי גירושין עתידם של הילדים אינו מבטיח ועל כן‪ ,‬אמר השופט‪,‬‬ ‫חשוב מאד שההורים ינסו לנהל “יחסים עסקיים” בכל הנוגע לסידורי ההורות ביניהם‪ ,‬כששניהם עובדים‬ ‫לטובת הילד ומבטיחים לו סביבה תומכת ואוהבת‪ ,‬ו”לשים בצד” את התסכולים הברורים שיש ביחסים‬ ‫ביניהם‪ ,‬את הרגשות השליליים וכמובן שלא לערב את הילדים בפאן הזה של היחסים‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬דברי חכמה‪ ,‬וחבל שלמרבה הצער מעטים ההורים המצליחים שלא לערב את הילדים ברגשות‬ ‫ובסכסוכים שביניהם וברוב המקרים משתמשים ההורים בילדים‪ ,‬אפילו אם זה באופן לא–מודע‪ ,‬על‬ ‫מנת לפגוע בבן זוגם לשעבר‪.‬‬ ‫אז אם חס וחלילה הבועה שלכם עומדת להתפוצץ‪ ,‬זכרו שאם תהיו מאד מאד זהירים תוכלו אולי‬ ‫להפריד את הבועה לשתי בועות קטנות יותר וכך כל בועה תוכל לעוף לה לכיוון אחר בלי להתפוצץ‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫לעצור את השעון הביולוגי‬ ‫מהפך רפואי ואולי אף חברתי‪ :‬טכנולוגיה חדישה המאפשרת‬ ‫הקפאת ביציות לצורך שימור פוריות‬ ‫מאת‪ :‬ד”ר שלומי ברק‬

‫ב‬

‫שנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית ביכולת הטכנולוגית להקפיא ביציות לשימוש‬ ‫עתידי‪ .‬עד כה נמצאת טכנולוגיה זו בשימוש באוסטרליה‪ ,‬ישראל‪ ,‬אירופה וארה”ב לצורך‬ ‫שימור פריון בחולות אונקולוגיות אשר אמורות לעבור טיפולי כמותרפיה או‬ ‫הקרנות בעד ונגד הקפאת ביציות מסיבות חברתיות‬ ‫העלולים לפגוע קשה בפוריותן‪ .‬בשנים האחרונות מוצעת הטכנולוגיה גם לנשים בריאות‬ ‫בעוד שבעולם הרפואה קיימת תמימות דעים לגבי הצורך בשימור פריון והקפאת ביציות מסיבות‬ ‫כדרך לשימור פוריותן ודחיית גיל הולדת הילדים‪ .‬בניגוד לגבר‪ ,‬המייצר תאי זרע במהלך כל החיים‪,‬‬ ‫רפואיות‪ ,‬נושא שימור הפריון מסיבות חברתיות שנוי במחלוקת‪.‬‬ ‫נשים נולדות עם מספר קבוע של ביציות ובמהלך החיים חלה ירידה גם בכמות וגם באיכות הביציות‪.‬‬ ‫שיטות הקפאה חדשניות הביאו לעלייה חדה בהישרדות הביציות לאחר הפשרתן‪ .‬במרכזים רבים שעורי‬ ‫בדרך כלל חלה ירידה משמעותית בכמות ואיכות הביציות בסביבות גיל ‪ 35‬או ‪ 37‬ושוב לאחר גיל ‪.40‬‬ ‫ההישרדות של ביציות לאחר תהליך הקפאה–הפשרה מתקרב לשעור ההשרדות של עוברים בתהליך‬ ‫בנוסף‪ ,‬ככל שגיל האישה (וגיל הביצית) גבוה יותר‪ ,‬גם כאשר‬ ‫ההפריה החוץ גופית‪ .‬אולם‪ ,‬אלו המתנגדים ל”טרנד‬ ‫מושג הריון‪ ,‬הוא כרוך בסיכון מוגבר להפלות או מומים בעובר‪.‬‬ ‫החדש” סוברים שהקפאת הביציות תיצור באשה תחושת‬ ‫שיטות הקפאה חדשניות הביאו לעלייה חדה‬ ‫באופן כללי בחברות מערביות ניתן להצביע על עלייה מתמדת‬ ‫בטחון “מוגזמת” בשימור הפריון שלה‪ .‬לא ניתן להבטיח‬ ‫בהישרדות הביציות לאחר הפשרתן‪ .‬במרכזים רבים‬ ‫בגיל ההריון הראשון‪ .‬נשים רבות דוחות את האופציה של תכנון‬ ‫לנשים אלו שאכן תוכלנה להרות לכשתתבגרנה‪ .‬בבוא‬ ‫שעורי ההישרדות של ביציות לאחר תהליך הקפאה‪-‬‬ ‫המשפחה לשלבים מאוחרים יותר של חייהן‪ .‬יותר ויותר נשים‬ ‫היום הביציות עלולות שלא לשרוד את תהליך ההפשרה‪,‬‬ ‫מעדיפות להשקיע בלימודים מתקדמים‪ ,‬או בפיתוח קריירה‬ ‫הפשרה מתקרב לשיעור ההישרדות של עוברים‬ ‫או לשרוד את ההפשרה‪ ,‬אך לא להביא להריון המיוחל‪.‬‬ ‫מקצועית עצמאית הדורשת זמן רב‪ ,‬לעיתים על חשבון חיים‬ ‫בתהליך ההפריה החוץ גופית‪ .‬אולם‪ ,‬אלו המתנגדים‬ ‫היות ומספר הביציות המוקפאות הינו מוגבל‪ ,‬האשה עשויה‬ ‫עם בן זוג קבוע והקמת משפחה‪ .‬יותר ויותר נשים מממשות את‬ ‫ל”טרנד החדש” סוברים שהקפאת הביציות תיצור‬ ‫להיוותר ללא הריון וללא “גיבוי” כיוון שמספר הביציות‬ ‫הקמת המשפחה בשלב מאוחר יותר של חייהן‪ ,‬אחרי התבססות‬ ‫בשחלותיה ואיכותן הדרדרו עד מאד‪ .‬טיעון נוסף של אלו‬ ‫כלכלית‪ ,‬ביסוס קריירה או אפילו טיול חובק עולם‪ .‬על רקע באשה תחושת בטחון “מוגזמת” בשימור הפריון שלה‬ ‫המתנגדים לתהליך הינו שהקפאת הביציות תביא לעלייה‬ ‫זה הופכת האופציה לשימור פריון מסיבות סוציאליות לטרנד‬ ‫בשיעור ההריונות בגיל המתקדם‪ .‬הריונות אלו‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫הצובר תאוצה רבה בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫מציבים את האם והעובר בסיכון יתר‪.‬‬ ‫הקפאת ביציות שלא מסיבות רפואיות אושרה באוסטרליה לפני ‪ 3‬שנים‪ ,‬ובישראל רק בינואר ‪.2011‬‬ ‫התומכים בתהליך סוברים שלא ניתן להפקיע מנשים לקבל החלטות לגבי פוריותן‪ ,‬כל עוד הן מודעות‬ ‫משרד הבריאות בישראל למשל‪ ,‬מתיר כיום לנשים בנות ‪ 30‬עד ‪ 41‬להקפיא את הביציות שלהן‪ .‬להקפאה‬ ‫לסיכויים ולסיכונים ונתנו לכך הסכמה מדעת‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬תופעת “האמהות המאוחרת” נמצאת בעלייה‬ ‫מסיבות חברתיות יש משמעות רבה עבור כל אישה שמעוניינת לשמר את הפריון שלה‪ .‬נשים הבוחרות‬ ‫בשני העשורים האחרונים ללא קשר לאפשרות הקיימת היום להקפאת ביציות‪ ,‬כך שזוהי‪ ,‬בעצם‪ ,‬מגמה‬ ‫בדרך זו רואות בה פתרון ליישוב “הסתירה” לכאורה שבין רצונן לדחות את הריונן למועד מאוחר יותר‬ ‫קיימת שאיסורים או הגבלות קרוב לוודאי שלא ישנו אותה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ההחלטה על דחיית ההיריון‬ ‫ובין הפוריות ההולכת ודועכת מאמצע שנות ה–‪ 30‬לחיים ואילך‪.‬‬ ‫למועד מאוחר לאו דווקא נובעת מבחירה אלא “נכפית” באיזשהו אופן על האישה וזוהי מצוקה שיש‬ ‫תהליך הקפאת הביציות‬ ‫לתת לה מענה‪ .‬במקרים אלו‪ ,‬חלקן תעשנה שימוש בזרע תורם בעוד שאחרות תקפאנה את ביציותיהן‬ ‫התהליך כולל גירוי הורמונאלי הדומה מאד לזה הניתן בטיפולי הפריית מבחנה‪ .‬מטרת הטיפול ההורמונלי בשאיפה להפרותן בזרע בן הזוג העתידי‪.‬‬ ‫הינה “עידוד” השחלות לגדל מספר של זקיקים (כיסי נוזל המכילים את הביציות)‪ .‬עם הבשלת הזקיקים הקפאת ביציות מסיבות סוציאליות הינה טרנד עולמי במגמת עלייה‪ .‬אין לי ספק שהביקוש לשימוש‬ ‫הם נשאבים באמצעות מחט המחוברת למכשיר אולטרא–סאונד נרתיקי‪ .‬שאיבת הזקיקים מבוצעת בטכנולוגיה פורצת הדרך הזו ילך ויעלה עם הזמן‪ .‬בעוד שהקפאת ביציות לצורך שימור פוריות בנשים‬ ‫תחת הרדמה קלה ואורכת לא יותר מ–‪ 15‬דקות‪ .‬עם סיום השאיבה מועבר נוזל הזקיקים למעבדה בריאות הוגדרה בעבר כפעולה‪“ ‬ניסיונית”‪ ‬בחלק מן המדינות‪ ,‬הגדרות אלה הוסרו לחלוטין בישראל‪,‬‬ ‫בה מאותרות הביציות שתעבורנה בהמשך הקפאה עמוקה (בדרך כלל תוך שימוש בשיטת ה”זיגוג” אירופה וארה”ב‪ .‬באוסטרליה הקפאת ביציות מסיבות סוציאליות הינה תהליך מקובל הנמצא בעלייה‬ ‫‪ .)VITRIFICATION‬שימור ואחסון הביציות הינו בחנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס ‪ 196‬מעלות מתמדת‪ .‬אני רואה בטכנולוגיה מבורכת זו מעין יציאה מן הבועה תוך יצירת שעון חברתי ופיזי חדש‪,‬‬ ‫למשך חודשים עד שנים‪ .‬כאשר האשה תבקש להרות תעבורנה הביציות הפשרה והפרייה ולאחר יומיים יציאה המציעה לנשים וזוגות רבים אפשרויות‪ ,‬הזדמנויות ותקווה‪.‬‬ ‫יוחזר עובר לרחם‪ .‬ההליך יהיה זמין גם לנשים מעל גיל ‪ ,50‬אך ככל שגיל האישה גבוה יותר‪ ,‬היא‬ ‫חשופה יותר לסבוכי הריון ובטרם יוחלט אם להחזיר עובר לרחמה יהיה צורך בהערכה מדוקדקת של * שלומי ברק הוא רופא נשים‪ ,‬מומחה לפוריות האשה והגבר ו–‪ ,IVF‬מרצה בכיר במחלקה למיילדות‬ ‫מצבה הבריאותי יחד עם הצגת המקרה בפני פאנל אתיקה‪ .‬הסיכונים הכרוכים בתהליך זה הם אותם וגניקולוגיה באוניברסיטת מלבורן ומומחה לפריון ב–‪.Melbourne IVF‬‬ ‫סיכונים הכרוכים בכל טיפול ‪ .IVF‬נכון להיום מדובר בעלות של ‪ $12,000‬במימון מלא של המטופלת‬ ‫(אין החזרים ממדיקר)‪.‬‬

‫‪AUSRAELIM.COM.AU‬‬

‫אתר הבית של הישראלים באוסטרליה‬ ‫מאת‪ :‬שני גל‬

‫ח‬

‫דשות טובות לקהילה הישראלית באוסטרליה ולכל שותף מרכזי נוסף הוא ארגון הגג של הישראלים באוסטרליה‪ ,‬אי"א‪.‬‬ ‫מי ששוקל להגר לכאן‪ .‬לראשונה‪ ,‬נפתח אתר חדש "אוסראלים" מהווה למעשה את אתר הבית של אי"א‪ ,‬להודעות‬ ‫המוקדש לישראלים באוסטרליה‪" .‬אוסראלים" (שילוב לציבור‪ ,‬לפניות אל הארגון ולאנשיו‪ ,‬ליוזמות ולהתנדבות‪.‬‬ ‫של 'אוסטרלים' ו'ישראלים') ‪ ausraelim.com.au‬מה עוד כלול ב–"אוסראלים"? למשל‪ ,‬תאריכון ייחודי‬ ‫הוא אתר הבית של הישראלים באוסטרליה‪.‬‬ ‫עדכני ויעיל של ארועים לישראלים ברחבי אוסטרליה‪ ,‬ושל‬

‫"אוסראלים" הוקם על ידי שני שותפים‪ .‬אחד מהם‪ ,‬רן פורת‪ ,‬מוכר‬ ‫לכם ככותב ועורך משנה ב–‪E‬תון‪ .‬רן השלים לאחרונה דוקטורט‬ ‫ראשון מסוגו אודות הקהילה הישראלית באוסטרליה והוא אחד‬ ‫מהמייסדים של אי"א‪ .‬רן חבר לישראלי נוסף‪ ,‬יזם בתחום האינטרנט‪,‬‬ ‫שמספק את הידע הטכני הנדרש להשלמת הפרוייקט‪.‬‬

‫האתר נועד לשירות הקהילה הישראלית ולאחד תחת גג אחד כמה‬ ‫שיותר ממרכיביה‪ .‬הוא משמש בימה לקשר בינינו ולחיזוק הזיקה‬ ‫ההדדית‪ .‬כישראלים באוסטרליה‪ ,‬האתר מוקדש לנו‪ ,‬למילים‬ ‫ולמסרים שלנו‪ .‬קבוצה נבחרת של כותבים בתחומים שונים מספרת‬ ‫על חוויות החיים באוסטרליה כישראלים‪ ,‬מדווחת על אירועים‬ ‫מעניינים ומשתפת את כולכם ביוזמות וברעיונות‪.‬‬

‫הופעות של אמנים מהארץ ומהעולם‪ .‬עד כה לא היה מקום‬ ‫שריכז באופן שוטף את המידע החיוני הזה עבור הישראלים‪.‬‬ ‫"אוסראלים" הוא גם כלי צרכני שימושי חשוב‪ .‬דרך האתר תוכלו‬ ‫לאתר עסקים ישראליים ברחבי אוסטרליה‪ ,‬ולהשתמש בלוח גולשים‬ ‫למכירה וקניה של יד–שניה‪ ,‬מציאת עבודה ועוד‪ .‬לבעלי עסקים‬ ‫ואחרים‪ ,‬הפרסום באתר הוא פשוט וזול ומתבצע באופן מקוון‪.‬‬

‫האתר הוקם בשותפות עם המוסדות הישראלים המרכזיים באוסטרלים‪.‬‬ ‫"אוסראלים" גאה להיות שותף של ‪E‬תון‪ ,‬העיתון הישראלי‬ ‫באוסטרליה‪ .‬כאן ניתן לעיין בגליונות החדשים והקודמים‪ ,‬ליצור‬ ‫קשר עם העורכים ועם כותבים ועוד‪ .‬זהו צעד נוסף ומשמעותי‬ ‫קדימה עבור ‪E‬תון‪ ,‬שמגדיל את דריסת הרגל שלו בעולם המקוון‪.‬‬

‫כדי שתמיד תישארו בעניינים‪ ,‬דף הבית של האתר מעדכן במבזקים שוטפים‬ ‫מישראל ומאוסטרליה‪ .‬תוכלו גם לצפות בסרטונים מעניינים אודות‬ ‫החיים באוסטרליה ולחלוק חוויות שלכם בקטעי וידאו‪ .‬בעתיד הקרוב‬ ‫גם יתחילו לשלוח אל הנרשמים לרשימת התפוצה את העלון האלקטרוני‬ ‫"ניוזראלים" עם כל המידע העדכני‪ ,‬סיפורים חדשים שהועלו לאתר ועוד‪.‬‬

‫היכנסו עכשיו אל ‪ ausraelim.com.au‬והביעו דעתכם ‪ -‬מה‬ ‫אתם רוצים לראות באתר הבית שלנו‪ ,‬של הישראלים באוסטרליה?‬ ‫בחודשים הקרובים האתר הוא בתקופת הרצה ותוכלו לנצל חינם‬ ‫את אפשרות הפרסום בלוח המודעות‪ .‬בנוסף‪" ,‬אוסראלים" קורא‬ ‫לכם ליטול חלק במיזם ולתרום לאתר ‪ -‬בכתיבה‪ ,‬בפרסום או בדרך‬ ‫אחרת‪ .‬צרו קשר דרך האתר או לדוא"ל‬ ‫‪.info@ausraelim.com.au‬‬ ‫מבצע מיוחד לרגל השקת האתר! כל הנרשם לרשימת התפוצה‬ ‫(ניוזראלים) יקבל מוזלי חינם הביתה‪ ,‬מתנת "‪."Table of Plenty‬‬ ‫המלאי מוגבל! פרטים בדף הבית‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫לקבל חיים במתנה‬ ‫מאת‪ :‬דוברת פלד‪-‬שידורסקי‬

‫א‬

‫ווירת סוף שנת הלימודים‪ ,‬הייתי בת שמונה‬ ‫והיום היה יום מרגש במיוחד‪ .‬התכוננתי להופעת‬ ‫סוף השנה במתנ”ס השכונתי‪ .‬אימי עזרה לי‬ ‫להתלבש והברישה את שערי‪ .‬אני זוכרת איך‬ ‫עיניה המודאגות ניבטו אליי מבעד למראה ואיך הרגשתי‬ ‫שזה קשור אליי בצורה כלשהי‪ ,‬אך לא העזתי לשאול כי‬ ‫פחדתי שהתשובה שלה תקלקל לי את השמחה וההתרגשות‪.‬‬ ‫יצאנו להופעה נרגשים אך הרגשתי משהו באוויר‪ .‬זמן קצר‬ ‫לפני שעליתי לבמה שמעתי את אמי אומרת לאבי‪“ :‬מיד אחרי‬

‫מיוחד עם פרטנר שיהיה חייב להיות מיוחד לא פחות‪ .‬כנראה‬ ‫שגישה זו גיבשה את מי שגדלתי להיות ועיצבה הרבה מהבחירות‬ ‫שלי‪ .‬לימים נישאתי לבחור מדהים ומיוחד מאין כמותו שראה אותי‬ ‫תמיד לפני הכל‪ ,‬ותמיד אמר “קודם את ואני ביחד‪ ,‬אח”כ ננצח את‬ ‫הכל”‪ .‬ואכן כך היה‪ .‬נישאנו אחרי כמה שנות חברות והחתונה היתה‬ ‫עבורי סגירת מעגל של הרבה תחנות‪ ,‬אך קידמה אותי צעד אחד‬ ‫נוסף לעבר ההתמודדות האמיתית עם העתיד הבלתי ידוע‪.‬‬ ‫בשנים שקדמו לנישואינו עלה הנושא לא פעם‪ ,‬בעיקר בהקשר‬ ‫הכלכלי‪ .‬האפשרויות העומדות בפני זוג שאינו יכול להביא ילדים‬ ‫היו ועדיין מועטות‪ :‬אימוץ ‪ -‬אם בארץ‪ ,‬יש להמתין עד שבע שנים‪,‬‬ ‫או קצת פחות אם מבקשים ילדים עם צרכים מיוחדים‪ .‬בחו”ל‬ ‫האופציות החלו להיסגר וכמובן שהיו כרוכות בממון רב‪ .‬הלחץ היה‬ ‫סמוי‪ ,‬אך כנראה שהכריע בשיקולינו לעזוב את הארץ‪ .‬לא ראינו‬ ‫עתיד הגיוני למשפחה רגילה ובטח לא לכזו עם “צרכים מיוחדים”‪.‬‬ ‫לכן מיד לאחר החתונה נסענו לאוסטרליה‪ ,‬ארץ האפשרויות הבלתי‬ ‫נגמרות‪.‬‬ ‫השנים הראשונות לא היו פשוטות‪ .‬הזרות התרבותית והניכור‬ ‫השפיעו רבות על פועלנו והצורך להשתלב ולהפוך את המקום‬ ‫לביתנו גזל כל פיסת אנרגייה אפשרית‪ .‬רעיון הקמת המשפחה הלך‬ ‫והתרחק‪ .‬ומסביבנו עולם כמנהגו נוהג‪ ,‬ילדים באים לעולם פשוט‬ ‫כי זו דרך הטבע‪ ,‬המסלול לרוב הינו‪ :‬החלטה ‪ -‬הריון ‪ -‬לידה ‪-‬‬ ‫ילד‪ ,‬ואנחנו פחדנו לחלום‪ ,‬כי כשהרצון התגנב פנימה ה”אין” חזר‬ ‫והתעצם‪ ,‬העצבות תפסה מקום מרכזי ושוב החלום נדחק‪ ...‬זה היה‬ ‫מעגל הקסמים של אותה תקופה‪.‬‬

‫ההופעה אתם נוסעים”‪ .‬תהיתי לאן אך שוב לא רציתי לשאול‪.‬‬ ‫ההופעה הסתיימה‪ ,‬חיבקתי את סבי וסבתי ואבי אמר שנחזור הזדמנות לסוף טוב‬ ‫בעוד כשעתיים‪.‬‬ ‫עד אותו יום‪ ,‬סתם יום של חול‪ ,‬כשהעצבות שוב כיסתה על הכל‬ ‫עברתי‬ ‫בהם‬ ‫וחצי‪...‬‬ ‫לחודש‬ ‫הפכו‬ ‫והשעתיים‬ ‫נסענו לביה”ח‬ ‫ונראה היה שלעולם נשאר במעגל האיום הזה‪ .‬ישבנו והחלטנו‬ ‫ארוך‬ ‫ואשפוז‬ ‫טי‬ ‫סי‬ ‫אולטראסאונד‪,‬‬ ‫דם‪,‬‬ ‫דגימות‬ ‫זריקות‪,‬‬ ‫בדיקות‪,‬‬ ‫לפעול‪ ,‬לעשות מעשה ולהביא ילד‪ ,‬והדגש היה על “להביא”‪.‬‬ ‫וממושך בסיומו אובחנתי כחולה במילה האיומה שמעולם‪ ,‬אבל פתאום למשפט השגור הזה היתה משמעות מאוד ספציפית עבורנו‪.‬‬ ‫מעולם‪ ,‬לא נאמרה בסביבתי‪ .‬נשלחתי לניתוח בהול‪ ,‬בו הוציאו פה החל המסע ‪ ,‬וכבר באותו הערב‪ ,‬במקריות שאינה מקרית כלל‪,‬‬ ‫את המקום הנגוע ועימו גם את סיכויי העתידים להביא ילדים צפינו בכתבה על פונדקאות בהודו בה תואר התהליך הטכני לפרטי‬ ‫לעולם‪ .‬ההתאוששות היתה קשה ונמשכה לשנה האיומה בחיי‪ .‬פרטים‪ .‬ראינו כיצד מתבצע תהליך ההפרייה בתנאי מעבדה ובסיומו‬ ‫את השנים שעברו מאז עברתי בעיקר תוך הצמדות הדוקה מוחדרים העוברים אל רחם הפונדקאית‪ .‬מעניין היה לראות כיצד‬ ‫לנורמליות והאחזות בשגרה‪ .‬ההליכה לביה”ס הייתה עבורי התגמול אותו מקבלת הפונדקאית מאפשר לה ולמשפחתה לקיים‬ ‫דבר מרגש‪ ,‬החוגים‪ ,‬ואפילו שיעורי הבית‪ .‬לכשאתבגר אבין עתיד כלכלי טוב יותר‪ .‬הפונדקאית אינה קשורה ביולוגית לעובר‪,‬‬ ‫שאת החיים קיבלתי במתנה פעמיים‪ .‬פעם ראשונה כשניצלתי‬ ‫אך היא מספקת לו את כל צרכיו‬ ‫בזכות ערנותה של אימי‬ ‫בתשעת חודשי ההריון‪ ,‬ובמקביל‬ ‫והרפואה המתקדמת ופעם כשהחיים שולפים אותך לפתע מהבועה ומציבים מקבלת תמיכה וליווי פסיכולוגי‪.‬‬ ‫שנייה בזכות הפרספקטיבה‪ :‬אותך לא מוגן ‪ ...‬אז אתה מסתנוור מאור השמש כשהכתבה הסתיימה היה ברור‬ ‫החיים בחוץ אחרי שנה ואולי נרטב ממי הגשם ובעיקר אתה רוצה להיעלם לשנינו מה עושים‪ .‬המסלול אותו‬ ‫של אשפוזים בבתי חולים‪ ,‬ולברוח חזרה לבועה הסינטטית והעוטפת‪ .‬ושם בחרנו דרש משאבים עצומים‪,‬‬ ‫בדיקות אינפוזיה וריח חריף‬ ‫כלכליים ונפשיים‪ .‬המשפחה‬ ‫של תרופות נראים כה שונים‪ ,‬במקום הזה נוחתת עלייך ההבנה שאין מקום אחר‬ ‫מעוררת‬ ‫בנכונות‬ ‫התגייסה‬ ‫מרגשים‪ ,‬חופשיים‪ ,‬פשוטים להיות בו מברגע הזה‪ ,‬הרגע בו נדמה לך שהכל הערכה והתהליך החל‪ .‬עברנו‬ ‫ומלאים בטוב בלתי נגמר‪ .‬מסתיים אבל שם אתה למעשה רק מתחיל לגלות ימים ארוכים של מתח וציפייה‪,‬‬ ‫ההבנה של מה שנגזל ממני‬ ‫מהן תעצומות הנפש ולכמה אתה עוד מסוגל‪.‬‬ ‫של סקפטיות לצד אמונה‪ ,‬ושל‬ ‫החלה לחלחל בשלהי גיל‬ ‫תפילה שהכל יעבור בשלום‪.‬‬ ‫ההתבגרות‪ ,‬כששני המינים‬ ‫“יש הריון!” כך הודיעו לנו בשיחת‬ ‫התחילו לגלות עניין אחד‬ ‫טלפון מישראל‪ .‬היינו באמצע סרט‪ .‬עצרנו‪ ,‬שמחנו‪ ,‬נרגענו והמשכנו‬ ‫מקור‬ ‫עבורי‬ ‫הבית‬ ‫היווה‬ ‫למזלי‬ ‫הקשות‪.‬‬ ‫בשני‪ .‬שם עלו השאלות‬ ‫בסרט‪ .‬נאחזנו בשיגרה האוסטרלית שלנו‪ ,‬אבל הראש כבר היה‬ ‫חוזק‪ .‬הדגש היה על מה שיש ולא על מה שחסר‪ .‬גדלתי בהרגשה בהודו‪ .‬המחשבות על האישה הנושאת את בני‪/‬בתי לא הרפו‪ ,‬האם‬ ‫שאני מיוחדת ושזו למעשה זכות שקיבלתי‪ ,‬ללכת במסלול כה היא בסדר? האם טוב לה? מה היא אוכלת ‪/‬שותה? באיזה תנאים היא‬

‫חיה? מעט מאוד מידע היה לי וככל שהיה מועט כך נדדו המחשבות‪.‬‬ ‫היה זה הריון ווירטואלי בו הבדיקות‪ ,‬התמונות הראשונות של‬ ‫סריקת מערכות‪ ,‬המדדים וכו’ נשלחו בדואר אלקטרוני‪ .‬אך היה‬ ‫זה גם הריון רוחני‪ ,‬בו המחשבות הן של דאגה ושל ציפייה‪ ,‬של‬ ‫שיחות אינסופיות עם אלוהים ועם העובר‪ ,‬ובעיקר של ההרצון להגן‬ ‫ולשמור‪ ,‬בלי קשר למרחק‪ .‬בשבוע ‪ 25‬קיבלנו שיחת טלפון הרת‬ ‫גורל‪“ :‬דליפת מי שפיר‪ ,‬סיכון גבוה ללידה מוקדמת‪ ,‬לא יודעים‬ ‫הרבה כרגע”‪ .‬ושוב מתנפץ לו החלום ‪ ,‬והדאגה האינסופית מחלישה‬ ‫באחת את הגוף ומרסקת כל יכולת לחשוב טוב או לחשוב בכלל‪.‬‬ ‫כשהחיים שולפים אותך לפתע מהבועה ומציבים אותך לא מוגן‬ ‫אתה מסתנוור מאור השמש ואולי נרטב ממי הגשם‪ ,‬ובעיקר אתה‬ ‫רוצה להיעלם ולברוח חזרה לבועה הסינטטית והעוטפת‪ .‬ושם‪,‬‬ ‫במקום הזה‪ ,‬נוחתת עלייך ההבנה שאין מקום אחר להיות בו מברגע‬ ‫הזה‪ ,‬הרגע בו נדמה לך שהכל מסתיים‪ ,‬אבל שם אתה למעשה‬ ‫רק מתחיל לגלות מהן תעצומות הנפש ולכמה אתה עוד מסוגל‪.‬‬ ‫הפונדקאית נשלחה לביה”ח הטוב ביותר והרופאה עשתה כל‬ ‫שביכולתה לייצב את המצב‪ .‬ידענו שאם התינוק נולד בשבוע‬ ‫‪ 25‬לא יהיה לו סיכוי לשרוד‪ .‬החלטנו לנסות ולעבור יום ביומו‪.‬‬ ‫לפתע היתה משמעות לכל שקיעה וזריחה שחלפו‪ ,‬ולשגרה‬ ‫בה אין בשורות קשות‪ ...‬כך חלף לו שבוע ועוד שבוע ועוד‪...‬‬ ‫אך המצב השתפר‪ .‬כעבור תשעה שבועות‪ ,‬אינספור שיחות‬ ‫טראנסאטלנטיות‪ ,‬תיאום בין שלוש מדינות‪ ,‬מאות אלפי שקלים‪,‬‬ ‫עובר מתפתח אחד ואישה הריונית אחת נסענו להודו‪ .‬ארזנו את‬ ‫עצמנו ואת אם כל הבירוקרטיות ושם למעלה‪ ,‬ככל שהקרקע‬ ‫התרחקה ועיננו נשואות אל עבר העננים‪ ,‬כך התקרבנו אל החלום‪.‬‬ ‫כשנחתו והגענו לייעדנו‪ ,‬התעוררנו באחת מריח קארי חריף‪ ,‬עשן‬

‫‪13‬‬ ‫לפני מספר שנים פרסמנו כתבה על “גוגל בייבי” ‪ -‬סרט דקומנטרי על פונדקאות בין‬ ‫לאומית‪ .‬מאחורי נושא שנוי במחלוקת זה מסתתרים מאות‪ ,‬אם לא אלפי סיפורים אישיים‬ ‫מרגשים‪ .‬מסעם של דוברת ורועי ממלבורן שהכמיהה שלהם לילד‪ ,‬תעצומות הנפש‪,‬‬ ‫העקשנות וההתמדה‪ ,‬מעוררים התפעלות וגם תקווה‬ ‫צרב את עינינו והאוויר הסמיך והלח כיסה את גופנו‪ .‬התבוננו זה הדמות בירוק קבעה ‪ IT’S A GIRL‬ולפני שהספקתי להבין הגישה‬ ‫בזו כמבקשים אישור שלא טעינו ושיהיה בסדר‪ ...‬נהג צעיר אולי לי את הפעוטה בעדינות וברוך‪ .‬אחזתי בה ונתתי לכל משקלה‬ ‫צעיר מידי אחז בשלט הקורא בשמנו ופנה אלינו בשמנו החדש לצלול בין ידיי‪ .‬לפתע פסק הבכי והעיניים נפגשו ודיברו‪ .‬זה היה‬ ‫רגע קסום ומהפנט‪ ,‬שתמציתו מפגש של שתי נשמות שחיכו זו לזו‬ ‫עד שהגיע הזמן המדוייק ביותר בו אמורות היו להיפגש‪.‬‬

‫כעבור מספר ימים נפגשנו עם האשה שנשאה‬ ‫והזינה את בתי בכל אותם תשעת החודשים‬ ‫שעברו‪ ,‬אשה שהנה אחראית על פאר היצירה‪,‬‬ ‫שהנה ההוכחה הפיזית לסימביוזה מופלאה בין‬ ‫עולם הטכנולוגייה והרוח‪ ,‬אשה שלעולם ועד אוקיר‬ ‫על שהביאה לי אותך‪ .‬זהו עוד מפגש מהסוג‬ ‫השמיימי של שתי נשים‪ ,‬של מערב ומזרח‪ ,‬של‬ ‫חלום ומציאות ושל הודייה אינסופית‬

‫מעתה ועד סוף המסע‪.”Sir/Madam, Please follow me“, :‬‬ ‫נדמה היה שחזרנו בזמן‪ .‬שורות ארוכות של צריפים עשויים מפח‪,‬‬ ‫עשרות‪ ,‬אולי מאות כאלו‪ ,‬ניצבו לאורך כל הדרך‪ ,‬לא מזכירים‬ ‫במאום את ההגדרה של בית בשבילי‪ .‬פרות בצידי הדרך‪ ,‬ילדים‬ ‫במערומיהם התרוצצו בין מכוניות ופשטו ידיהם במיומנות צורבת‪,‬‬ ‫נשים נאספו ליד מימי הביוב וכיבסו‪ .‬מומבאי‪ ,‬הודו‪ ,‬ארץ העיניים‬ ‫הטובות‪ ,‬חוסר הצדק‪ ,‬הדלות הפוטוגנית‪ ,‬ארץ הזילות הבלתי‬ ‫נתפסת של חיי האדם‪ ,‬ארץ הרוח והאושר שבפשטות‪ ...‬כל זה היה‬ ‫שם‪ ,‬נשקף מהחלון ורימז לי על הבאות‪ .‬רגשות של פליאה וסלידה‬ ‫הסתובבו במחול סוער בראשי‪ .‬כאן עתיד הפלא להתרחש‪ ,‬כאן‬ ‫תיחתם תקופה‪ ,‬במקום הזה יסתיים מסע אחד ויתחיל מסע אחר‪.‬‬ ‫לאחר שהתארגנו ונחנו מהמסע צעדנו לעבר משהו שנראה כמו‬ ‫חדר האוכל‪ .‬זוגות זוגות נכנסו לחדר האוכל‪ ,‬קצת כמו בתיבת נח‪.‬‬ ‫זוגות חד מיניים‪ ,‬זוגות מבוגרים‪ ,‬זוג צעיר אחד מניו יורק וזוג‬ ‫אחד משוודיה‪ .‬את כולם הגדירו רק עפ”י שני מצבי צבירה‪ :‬לפני‬ ‫הלידה ואחרי הלידה‪ .‬זוגות ה”לפני” נראו מלאים באנדרנלין של‬ ‫ציפייה וסקרנות ובלעו כל פיסת מידע שסיפקו זוגות ה”אחרי”‪.‬‬ ‫דמעות רבות זלגו בחדר‪ ,‬כל זוג והסיפור שלו‪ ,‬כמו למשל הזוג היה‬ ‫בארון וחשב שיבלה את שארית חייו ב”משחקים בכאילו” ועתה‬ ‫הם חוגגים את ניצחונם על האבולוציה באמת אחת ומוחלטת ובשם‬ ‫אהבה‪ .‬או זוג אחר שניסה במשך ‪ 10‬שנים בלי “שום בעיה” אמיתית‬ ‫עד שהגיעו לרגע המיוחל והבלתי נתפס הזה‪.‬‬

‫צונאמי של רגשות‬ ‫וכך המתנו בהודו עוד שבועות נוספים‪ .‬הדיווחים העידו שהפונדקאית‬ ‫עושה כל שביכולתה שהעובר לא יצא בטרם עת בסבלנות ומסירות‬ ‫אין קץ‪ ,‬והתינוק לא וויתר וגבר על כל הסטיסטיקות שהעיבו על‬ ‫השמחה באותם ימים נוראיים‪ .‬ונראה היה שטוב לו שם‪.‬‬ ‫המועד נקבע מראש ביום ובשעה מדוייקת‪ .‬הרחוב היה הומה‬ ‫באדם‪ ,‬נחלים של אנשים הלבושים בצבעים עזים קישטו את‬ ‫הדרך‪ ,‬טוקטוקים צפרו מכל עבר‪ ,‬שוטרים שרקו בנסיון לכוון את‬ ‫התנועה ועשן סמיך כיסה את הרחוב‪ .‬שם בכל הכאוס הזה ניצב‬ ‫לו מבנה מפואר שדמה יותר לארמון מלכותי‪ .‬מעבר חד מדלות‬ ‫לעושר‪ ,‬מחוסר לשפע‪ ,‬מחושך לאור‪ .‬אנשי צוות לבושים בלבן‬ ‫התהלכו וטיפלו בפציינטים שנראו בעלי הון‪ .‬נקיון ויוקרה היו‬ ‫מוטיב עיקרי וחלק בלתי נפרד מהנוף‪ .‬הבטנו בשעון בתקווה‬ ‫וחרדה בו זמנית‪ ,‬צונאמי של רגשות מכל גווני הקשת הציף אותי‪.‬‬ ‫מלאכית לבושה לבן צעדה לעברנו וקבעה בשתי מילים “‪ITS‬‬ ‫‪ .”TIME‬עלינו והתבקשנו להמתין במסדרון‪ .‬הדקות התארכו וכל‬ ‫בכי של תינוק שנשמע מעבר לדלת צמרר את גופנו‪ ...‬מחשבות‬ ‫טורדניות על מה יהיה אחרי‪ ,‬ומה אם חלילה משהו ישתבש‪ ,‬ודאגה‬ ‫אמיתית לשלומה של האשה הנושאת ולתינוק‪/‬ת לא הרפו‪ .‬והאם זה‬ ‫בן או בת? ומה זה חשוב בכלל‪ ...‬השומר הביט בנו במבט מחוייך‬ ‫ספק משועשע‪ ,‬אולי מפני שראה שני אנשים המתהלכים הלוך חזור‬ ‫שוב ושוב ללא מטרה נראית לעין‪.‬‬ ‫”‪ ,”Sir & Madam, please come in‬לבי הלם בעוצמה שלא‬ ‫הכרתי מעולם‪ ,‬ושם‪ ,‬ברגע הזה‪ ,‬הבנתי שהמפגש אליו יועדתי אכן‬ ‫עומד לקרות‪ .‬התבקשנו לחלוץ נעליים ופסענו יחפים‪ ,‬משאירים‬ ‫בחוץ את את העבר ואת האין ואת הדרך הבלתי נודעת‪ .‬נכנסנו‬ ‫לחדר בו כולם היו לבושים בירוק‪ .‬הדלת נפתחה‪ ,‬קול בכי זעיר‬ ‫נשמע קרוב יותר ויותר והחל להתנגן כמו הלחן הכי מלטף שקיים‪.‬‬

‫כך בימים שחלפו היית לי כבת ואני לך כאמא‪ .‬לעד אנצור את‬ ‫רגעי הקסם בלילות‪ ,‬איך פקחת את זוג עינייך הגדולות והבטת בי‬ ‫ארוכות ולא הרפת עד שסדקת כל חומה שנבנתה לאורך השנים‪.‬‬ ‫דמעות של שחרור עטפו את החדר והותירו אותנו חשופות‪ ,‬נקיות‪,‬‬ ‫זכות ומוכנות לבניית הקשר בינינו‪ .‬היום והלילה היו כאחד ועברו‬ ‫כהרף ללא הבחנה של מקום או זמן‪ .‬הייתי חופשייה מתלות בשינה‬ ‫או במזון‪ ,‬הוויה שניזונה אך ורק על אושר גדול שהטעין את גופי‬ ‫באנרגייה‪.‬‬ ‫כעבור מספר ימים נפגשנו עם האשה שנשאה והזינה את בתי‬ ‫בתשעת החודשים שעברו‪ ,‬אשה שהנה אחראית על פאר היצירה‪,‬‬ ‫שהנה ההוכחה הפיזית לסימביוזה מופלאה בין עולם הטכנולוגייה‬ ‫והרוח‪ ,‬אשה שלעולם ועד אוקיר על שהביאה לי את בתי‪ .‬זהו עוד‬ ‫מפגש מהסוג השמיימי של שתי נשים‪ ,‬של מערב ומזרח‪ ,‬של חלום‬ ‫ומציאות ושל הודייה אינסופית‪ .‬לא הרבנו במילים אך העיניים‬ ‫סיפרו את הסיפור שלנו‪ .‬נשאתי את בתי ושאלתי האם תרצה להחזיק‬ ‫אותה‪ .‬היא הנהנה‪ ,‬הגישה את ידיה והרכינה ראשה‪ .‬ערסלתי אותה‬ ‫בין ידייה‪ ,‬היא חייכה‪ ,‬נישקה את מצחה קלות ובירכה אותה בתפילה‬ ‫חרישית‪ .‬ליטפתי את ידה והודתי לה וליקום כולו על שזימן לי רגע‬ ‫עוצמתי מאין כמותו‬ ‫והעביר אותי מסע‬ ‫אל מחוזות נפלאים‬ ‫אותם לא הכרתי‪.‬‬ ‫ידענו שאת המסע‬ ‫הזה לא נסיים לפני‬ ‫שנעבור בתחנה חשובה‬ ‫מאוד‪ ,‬הבית‪ .‬הנפקנו‬ ‫את הדרכון המיוחל‬ ‫ועשינו את דרכנו‬ ‫לישראל‪ .‬שם עמד‬ ‫בפנינו אתגר מפתיע‬ ‫וסבוך ביותר‪ .‬מתוקף‬ ‫היותנו אזרחים זמניים‬ ‫(בדרך‬ ‫באוסטרליה‬ ‫ל–‪ )PR‬לא איפשרה‬ ‫המדיניות האוסטרלית‬ ‫הנפקת ויזה לבתנו שזה‬ ‫עתה נולדה‪ .‬כעבור‬ ‫שלושה חודשים של‬ ‫ניהול מאבקים כושלים‬ ‫נאלצתי‬ ‫מישראל‬ ‫להיפרד מהאיש שלצידי‬ ‫אוסטרליה‪,‬‬ ‫לטובת‬ ‫האפשרויות‪,...‬‬ ‫ארץ‬ ‫הוא חזר לאוסטרליה‬ ‫להמשיך לעבוד ואני‬ ‫נשארתי בישראל עם‬ ‫בתי בהמתנה לוויזה‪.‬‬ ‫שוב גייסתי את כוחותיי‬ ‫ולקחתי נשימה עמוקה‬ ‫להמשך הדרך‪ .‬לא‬ ‫חשבנו שתהייה זו‬ ‫פרידה ארוכה מידי‪,‬‬ ‫אך לא ידענו למה‬ ‫לצפות‪ .‬היה זה מאבק‬ ‫ארוך ועיקש כנגד‬ ‫בירוקרטיות איומות‪,‬‬ ‫ואדישות‬ ‫אטימות‬ ‫כללית‪ .‬למזלי‪ ,‬עמדו‬ ‫לצידי שלושה אנשים‬

‫יקרים‪ ,‬שלושה לוחמים‪ :‬אחות‪ ,‬בעל וגיס שלא וויתרו לרגע‪,‬‬ ‫למרות שנתקלו בהרבה סירובים וגם כשניסו לגייס לכוחותיהם‬ ‫את הטובים בתחום ההגירה נתקלו בתשובת “לא תודה”‪ .‬הזמן‬ ‫חלף והחודשים עברו ובהם היה המון עצב וגעגועים של משפחה‬ ‫קרועה והרגשת חוסר אונים‪ .‬תחושת חוסר צדק ובעיקר עייפות‬ ‫ממסע ממושך‪ .‬האריות שלצידי מצאו לבסוף את האדם הנכון‬ ‫והדרך הנכונה להחזיר אותנו לאוסטרליה‪ .‬אירוני ככל שיישמע‪,‬‬ ‫בדיוק תשעה חודשים עברו מאז שיצאתי מפתח ביתי ועד‬ ‫שנכנסתי בחזרה‪.‬‬ ‫והיום אני מתבוננת בך ארוכות קטנה ויפה שלי‪ ...‬ושואלת‬ ‫בקול חרישי האם את מבינה את שאני כבר יודעת‪ ,‬האם את‬ ‫זוכרת את הדרך בה הלכת כדי להגיע אלינו? לימים את עוד‬ ‫תביני‪ .‬את‪ ,‬העובדה הניצחת לכח הרצון שלנו‪ ,‬את‪ ,‬התוצאה‬ ‫של המסע בו הלכנו‪ .‬את‪ ,‬הדרך בה בחרנו‪ .‬היום יש לנו‬ ‫אותך וזו אמת אחת ויחידה שאיננה ניתנת לפרשנויות ואני‬ ‫מודה לך על שבחרת אותנו ומבטיחה שאשתדל לא לאכזב‪.‬‬ ‫את נוצרת כשעולם המדע והרוח נפגשו‪ ,‬כשמערב ומזרח התאחדו‬ ‫ואמונה וטכנולוגיה חברו‪ .‬יום אחד אספר לך ילדה‪ ,‬והסיפור‬ ‫יתחיל כך‪“ ...‬פעם לפני הרבה מאוד שנים בארץ רחוקה רחוקה‬ ‫ושמה אוסטרליה היתה אישה אחת שגרה עם איש אחד שהיה לה‬ ‫לבעל ולחבר אמיתי‪ ,‬הם התגוררו בבית עם גינה ירוקה ועצים‬ ‫גבוהים וכל שחלמו באותם השנים היה על היום בו יהיה להם‬ ‫ילד “‪.‬‬

‫דוברת‪ ,‬רועי וינאי ‪ -‬משפחה‬

‫‪14‬‬

‫הבועה הציונית של יהודי אוסטרליה‬

‫מותו הטראגי של בן זיגייר‪ ,‬יהודי אוסטרלי ציוני שעלה לארץ ושם קץ לחייו בכלא ישראלי בנסיבות‬ ‫מעוררות מחלוקת‪ ,‬מעורר כמה שאלות סביב יחסי ישראל עם הקהילה היהודית באוסטרליה‬ ‫מאת‪ :‬רן פורת‬ ‫פני מספר שנים נתבקשו תלמידי בית ספר יסודי יהודי לארץ לאחר מכן‪ .‬קבוצה אחרת מיהודי אוסטרליה מקיימת חיים‬ ‫באוסטרליה להציג במסגרת שיעור דרמה סצינה מחיי מסורתיים בעיקר‪ ,‬והעניין שלהם בישראל מצומצם יחסית‪ ,‬בעוד הם‬ ‫ישראל‪ .‬קבוצת תלמידים אחת הציגה את הישראלים מרגישים בעיקר אוסטרלים‪ .‬בתווך קיימת קבוצה שלישית‬ ‫ככאלו המבקשים כסף‪ .‬קבוצה שניה‬ ‫מאוניברסיטת סידני‪ ,‬בן סול‪,‬‬ ‫הציגה קטע של מלחמה‪ ,‬המסתיים במוות של הפרופ’ היהודי למשפטים‬ ‫אחד החיילים‪ .‬הילדים‪ ,‬אומר המורה היהודי‬ ‫ד”‪ ,‬כי “ברגע האמת‪ ,‬מרבית‬ ‫שהשתתף בשיעור‪ ,‬מושפעים מפעילות של גופים טען ב”סידני מורנינג הרל‬ ‫אוסטרליה יבחרו בנאמנות‬ ‫יהודיים האוספים תרומות לישראל‪ ,‬ומארועים האוסטרלים מצפים שיהודי‬ ‫או אפילו מקווים שאוסטרלים‬ ‫קהילתיים המתמקדים בימי זכרון‪.‬‬ ‫לפי תושב סידני‪ ,‬שחר בורלא‪ ,‬ד”ר למדעי לאוסטרליה על פני ישראל‪,‬‬ ‫ים כפולים ‪ ...‬אך המקרה של‬ ‫המדינה שספרו אודות התפוצה האוסטרלית הפועלים במוסד הם סוכנ‬ ‫לאחוז במקל בשתי קצותיו‪.‬‬ ‫והאמריקאית עומד לצאת בקרוב בישראל‪,‬‬ ‫שבה בן זיגייר מוכיח שלא פשוט‬ ‫הסיפור הזה “ממחיש היטב את הדרך‬ ‫נקודה שבה יהודי אינו יכול‬ ‫מוצגת ישראל בבתי הספר היהודים ובאירועים המצפון יכול להפריע‪ .‬מגיעה‬ ‫רלי וגם ישראלי‪ ,‬עליו לבחור”‬ ‫של הארגונים הישראלים הפועלים באוסטרליה‪.‬‬ ‫להיות באמת גם אוסט‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬לצד הדימוי של ישראל הנזקקת‬ ‫והפצועה‪ ,‬מוצג דימוי הפוך של ישראל חזקה‬ ‫ומגוננת על יהדות התפוצה‪ .‬הדימויים המיושנים הללו מתקשרים של יהודים המגדירים עצמם כ’ציונים’ אך הם אינם פעילים לטובת‬ ‫באופן ישיר לגיוס התרומות המהווה מטרה מרכזית של ארגונים כמו מטרה זו באופן בולט‪.‬‬ ‫קרן היסוד וקק״ל‪ .‬ואכן‪ ,‬מגיל גן‪ ,‬לצד הדימויים הללו של ישראל‪ ,‬השואה כחוויה מעצבת חיה ובועטת בקרב הקהילה היהודית באוסטרליה‪.‬‬ ‫נדרשים הילדים לתרום בקבלת שבת לקופסת קק״ל‪ ,‬לקרן היסוד או מדובר במדינה שקלטה לאחר מלחמת העולם השניה כמות גדולה של‬ ‫לשלוח חבילות לחיילים הרעבים”‪.‬‬ ‫ניצולי שואה‪ ,‬השלישית בגודלה יחסית לגודל האוכלוסיה היהודית‬ ‫התדמית הכפולה של ישראל כפי שמצטיירת בקרב ילדים יהודים אחרי ארה”ב וישראל‪ .‬בהשפעת גורמים מהקהילה היהודית‪ ,‬הוכנסה‬ ‫אוסטרלים ‪ -‬שילוב של קבצן ולוחם‪ ,‬הוא חלק מהרקע התרבותי השואה לתוכנית הלימודים הכללית של תלמידי אוסטרליה‪ .‬היידיש‬ ‫בו גדל גם בן זיגייר‪ ,‬ממשפחה מכובדת ומובילה בקהילה‪ .‬במידה עדיין מדוברת ונלמדת בחלק מבתי הספר ואף באוניברסיטה‪ .‬זכר‬ ‫השואה משפיע גם על תפיסת מדינת ישראל ודמותה כמרכיב מרכזי‬ ‫מסוימת‪ ,‬רקע זה גם מגלם את סיפור חייו ומותו הטרגי‪.‬‬ ‫בזהות היהודית‪ .‬הצורך להגן על ישראל‪ ,‬להתגייס לטובתה בעוד‬ ‫סיפור הצלחה ב’קצה הגולה’‬ ‫היא מגינה על יהודי התפוצות הוא נרטיב מרכזי בזהות של רבים‬ ‫לפי הערכות שונות‪ ,‬הקהילה היהודית באוסטרליה‪ ,‬המכונה ‘קצה‬ ‫מבני הקהילה‪.‬‬ ‫הגולה’ (‪ )The edge of diaspora‬מונה כ–‪ 120‬אלף נפש‪ ,‬מספר‬ ‫קטן יחסית בהשוואה למקבילות בארצות הברית או בקנדה‪ .‬יהודים הזיקה לישראל ושאלת הנאמנות‬ ‫היו בין המתיישבים האירופים הראשונים באוסטרליה החל משלהי היהודים באוסטרליה רואים עצמם כציונים ביותר‪ .‬לפי סקר ‪,GEN08‬‬ ‫המאה ה–‪ .18‬הקהילה אינה ישות אחת והיא מורכבת בעיקר מילידי שנערך לפני מספר שנים בקרב אלפי יהודים אוסטרלים‪ ,‬כ–‪ 80‬אחוזים‪,‬‬ ‫אוסטרליה וממהגרים מדרום אפריקה וממהגרים שהגיעו לאחר מגדירים עצמם ציונים‪ .‬שיעור דומה מביע רגשות הזדהות עזים‬ ‫השואה ממזרח אירופה‪ .‬קבוצות נוספות הגיעו יותר מאוחר מברית עם ישראל אם היא נמצאת בסכנה‪ .‬הסטטיסטיקות הללו מרשימות‬ ‫המועצות לשעבר וכמובן הישראלים‪ .‬היהודים גרים ברובם בערים ביותר בהשוואה לנתונים מקהילות יהודיות אחרות בעולם‪ ,‬ודומות‬ ‫הראשיות‪ ,‬בעיקר במלבורן ובסידני‪ ,‬באזורים היוקרתיים יחסית של לשיעורים הקיימים בישראל‪ .‬גיוס הכספים לטובת ישראל דרך קרנות‬ ‫ערים אלו (השכונות המזרחיות)‪ .‬עם זאת‪ ,‬הצעירים ומהגרים יהודים וגופים ישראלים (דוגמת המגבית‪ ,‬קק”ל או מד”א) של כמה עשרות‬ ‫חדשים נודדים החוצה משכונות ותיקות אלו‪ ,‬שם יוקר המחיה גבוה מליונים בשנה‪ ,‬הוא יוצא דופן בהיקפו לאור גודלה הקטן יחסית‬ ‫של אוכלוסיית התורמים הפוטנציאליים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשנים האחרונות‬ ‫ושכר הדירה מאמיר‪.‬‬ ‫הקהילה היהודית האוסטרלית הינה חזקה‪ ,‬יציבה ונחשבת לסיפור ניכרת ירידה בהיקף התרומות הללו‪.‬‬ ‫הצלחה‪ .‬היהודים הם ממעמד כלכלי משופר ‪ 60‬אחוז מהילדים הולכים לבתי ספר יהודיים‪ ,‬אך מספר זה יורד עם‬ ‫השנים‪ ,‬בעיקר בשל שכר לימוד ההולך ותופח‪ ,‬וכן‪ ,‬כתוצאה‬ ‫ה‬ ‫מנדידה החוצה מהשכונות היהודיות‬ ‫שואה כחוויה מעצב‬ ‫ת‬ ‫חי‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫וע‬ ‫ט‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ושליחת הילדים למערכת החינוך הציבורית‪,‬‬ ‫קרב הקהילה‬ ‫היהודית באוסט‬ ‫ר‬ ‫לי‬ ‫ה‪.‬‬ ‫מ‬ ‫דו‬ ‫ב‬ ‫שתדמיתה השתפרה בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫מל‬ ‫ינה שקלטה לאחר‬ ‫הקשר לישראל הוא חלק חשוב ואינטגרלי‬ ‫חמת העולם השנייה‬ ‫כ‬ ‫מו‬ ‫ת‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ול‬ ‫ה‬ ‫של‬ ‫מהחינוך בבתי הספר היהודיים ומחיי‬ ‫ניצולי שואה‪,‬‬ ‫השלישית בגודלה‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫סי‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫גו‬ ‫דל‬ ‫הקהילה היהודית בכלל‪ .‬במידה רבה‪ ,‬הוא‬ ‫ה‬ ‫אח‬ ‫אוכלוסייה היהודית‬ ‫מגדיר מרכזי בזהותם כיהודים‪.‬‬ ‫רי ארה”ב וישראל‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫פע‬ ‫ת‬ ‫גו‬ ‫ר‬ ‫מי‬ ‫אחד הביטויים המשמעותיים ביותר של קשר‬ ‫ם מהקהילה‬ ‫היהודית‪ ,‬הוכנסה‬ ‫ה‬ ‫שו‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫תו‬ ‫כ‬ ‫ני‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫לי‬ ‫זה לישראל הוא ההערצה החזקה לצה”ל‬ ‫מודים הכ ללית של‬ ‫תלמידי אוסטרליה‪ .‬היי‬ ‫די‬ ‫ש‬ ‫ולגופי הביטחון הישראליים‪ .‬דוגמה לכך‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫יין‬ ‫מ‬ ‫דו‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫נלמדת בחלק‬ ‫היא ביקור מולדת שערך לאחרונה חייל‬ ‫מבתי הס‬ ‫פר ואף באוניברסיטה‬ ‫מיחידה קרבית בצה”ל‪ ,‬יליד אוסטרליה‬ ‫שמשפחתו חיה במלבורן‪ .‬לשמע בואו‪,‬‬ ‫התעוררה התלהבות עצומה בקרב צעירים‬ ‫ובעלי השכלה גבוהה‪ .‬לפרנסי הקהילה השפעה בחוגי‬ ‫השלטון ובמגזרים המובילים בכלכלה‪ .‬כמה מחברי הפרלמנט ברמה בני גילו וחבריו מהתיכון‪ ,‬שנהרו לפגוש אותו בבית הוריו מתוך‬ ‫המדינתית והפדרלית הם יהודים‪ ,‬וכך גם כמה מהאישים העשירים הערכה גדולה לשירות שלו‪.‬‬ ‫ביותר באוסטרליה‪ .‬לקהילה מסורת רבת שנים של מוסדות הדואגים וזוהי הצומת שבאה לידי ביטוי בטרגדיה של בן זיגייר‪ .‬ההזדהות עם‬ ‫בהצלחה להיבטים חינוכיים‪ ,‬סוציאליים‪ ,‬סיעודיים ועוד‪ .‬ההנהגה ישראל והרצון לשרת בצבא ואולי אף מעבר לכך עשויים להיות כה‬ ‫הפוליטית מחולקת באופן כללי למועצה המאגדת את הקהילות על גדולים עד שיהפכו לציפיות גבוהות מאוד של הסביבה היהודית‪,‬‬ ‫בסיס יהדותם (‪ )JCC‬והגוף הציוני‪ ,‬המועצה הציונית של אוסטרליה המשפחה ואולי אף הפרט למימוש עצמי בדרך זו‪ .‬באותו הקשר‬ ‫(‪ .)ZFA‬ב–‪ 10‬השנים האחרונות מובל ה–‪ ZFA‬על ידי אנשי “המזרחי”‪ ,‬עולה גם שאלת ‘הנאמנות הכפולה’‪ :‬למי באמת נתונה נאמנותם‬ ‫בעלי כיפות סרוגות שמזוהים עם הימין הפוליטי בישראל‪ .‬הם לוקחים של יהודי אוסטרליה‪ ,‬לארצם–מולדתם או לישראל? הדילמה הזו‬ ‫על עצמם לייצג את עמדות ישראל מול התקשורת והממשל‪ ,‬ומבקרים מונצחת בעובדה שאין ארוע יהודי שלא מושר בו ההמנון האוסטרלי‬ ‫תכופות בארץ‪ .‬רבים שולחים את ילדיהם לצה”ל וחלקם אף עולה בהתחלה ובסופו ‘התקווה’‪.‬‬

‫ל‬

‫ישראלי המכיר היטב את מאפייני הקהילה היהודית‪“ :‬מערכת החינוך‬ ‫היהודית באוסטרליה היא מהטובות בעולם היהודי‪ ,‬אולי הכי טובה‪.‬‬ ‫החינוך לאהבת מדינת ישראל עוד מלפני בית הספר היסודי היא דבר‬ ‫מובן מאליו כמעט בכל בית יהודי באוסטרליה וכך גם מוקנית לו‬ ‫תחושת השייכות למדינת ישראל בבית הספר‪ .‬אין כמעט ילד יהודי‬ ‫אוסטרלי שלא מקבל הזדמנות לבקר לפחות פעם אחת בישראל דרך‬ ‫תוכניות דוגמת ‘תגלית’‪ ,‬ואפילו לתקופה קצרה עד לסיום התיכון‪.‬‬ ‫עוצמה שכזו של הקניית הקשר היהודי למדינת ישראל כחוט שדרה‬ ‫של העם היהודי גורמת בצורה טבעית להתלהבות חסרת מעצורים‪,‬‬ ‫לעיתים מוגזמת‪ ,‬ולחלום לעשות כל מה שמוטל על צעיר ישראלי‪.‬‬ ‫קיימת אפילו תחרות מי יצליח להשתלב ביחידות עילית בצה”ל‪,‬‬ ‫בעיקר בקרב בוגרי תנועות הנוער הציוניות‪ .‬נתקלתי לא פעם‬ ‫בשאלות של צעירים יהודים אוסטרלים לפני גיל גיוס צבא ‪ -‬איך‬ ‫אחרי השירות הם משתלבים ב’עבודות’ רגישות בשירות המדינה‪.‬‬ ‫התופעה הזו מבחינתי חייבת לקבל פרופורציות של התלהבות ושל‬ ‫נאמנות‪ ,‬כדי שהצעירים הללו כאן באוסטרליה יבינו מבעוד מועד את‬ ‫מה שלא דרוש להסביר לילדים בישראל‪ ,‬שהתהליך קשה והמלאכה‬ ‫מרובה לפני השתלבות או אפילו מועמדות ליחידה קרבית או לכל‬ ‫עבודה רגישה אחרת”‪ .‬לדעתו של אותו גורם‪ ,‬מתפקידם של שליחי‬ ‫תנועות הנוער שמגיעים מישראל לחדד יותר את המחויבות הבאה‬ ‫עם סודיות‪ ,‬שאינה מובנת מאליה למי שלא גדל בארץ‪.‬‬

‫“לא ניתן לאחוז במקל בשתי קצותיו”‬ ‫פרנסי הקהילה היהודית עושים הכל כדי להמנע מדיון פומבי‬ ‫בשאלת הנאמנות‪ ,‬ככל הנראה מחשש לעורר תגובות אנטישמיות‬ ‫או להתמודד עם סוגיה שאינה נוחה להם‪ .‬ראש הפדרציה הציונית‬ ‫של אוסטרליה‪ ,‬פיליפ צ’סטר‪ ,‬חמק משאלות נוקבות בנושא בראיון‬ ‫ברשת ‪ ,ABC‬שחשפה את פרשת זיגייר‪ .‬בסופו של דבר הסתפק‬ ‫באמירה שהגופים הציוניים מבהירים לעולים לישראל כי עליהם‬ ‫לשמור על החוק במדינה שעזבו ובמדינה אליה הם הולכים‪ .‬ברקע‪,‬‬ ‫מתקיים כל הזמן ויכוח מי אמור לייצג את עמדות מדינת ישראל‪,‬‬ ‫בעיקר כאשר מתעוררות פרשיות רגישות הנוגעות ישירות ליחסי‬ ‫ישראל עם אוסטרליה‪ ,‬ולא לקהילה היהודית בפרט‪ ,‬דוגמת זו של‬ ‫זיגייר ‪ -‬פרנסי הקהילה היהודית‪ ,‬או דוברים רשמיים של ישראל‪.‬‬ ‫בהודעה שפרסם לאחר מכן דחה צ’סטר מכל האשמות בתקשורת‬ ‫האוסטרלית‪ ,‬לפיהן התוכניות בהן משוגרים יהודים מאוסטרליה‬ ‫לביקור בישראל (דוגמת “תגלית”) משמשות כר לגיוס צעירים אלו‬ ‫לשורות ארגוני הבטחון בארץ‪.‬‬ ‫דיון כלשהו במשמעויות פרשיית זיגייר התקיים בפומבי רק בשולי‬ ‫הקהילה היהודית‪ .‬במסגרתו מנסים למצוא פתרונות והגדרות למצב בו‬ ‫נמצאים כעת יהודי אוסטרליה‪ ,‬למשל על ידי שימוש במונחים דוגמת‬ ‫“פטריוטיות כפולה”‪ .‬למשל‪ ,‬הפרופ’ היהודי למשפטים מאוניברסיטת‬ ‫סידני‪ ,‬בן סול‪ ,‬טען ב”סידני מורנינג הרלד”‪ ,‬כי “ברגע האמת‪ ,‬מרבית‬ ‫האוסטרלים מצפים שיהודי אוסטרליה יבחרו בנאמנות לאוסטרליה‬ ‫על פני ישראל‪ ,‬או אפילו מקווים שאוסטרלים הפועלים במוסד הם‬ ‫סוכנים כפולים ‪ ...‬אך המקרה של בן זיגייר מוכיח שלא פשוט לאחוז‬ ‫במקל בשתי קצותיו‪ .‬המצפון יכול להפריע‪ .‬מגיעה נקודה שבה יהודי‬ ‫אינו יכול להיות באמת גם אוסטרלי וגם ישראלי‪ ,‬עליו לבחור”‪.‬‬ ‫בדומה‪ ,‬באתר המזוהה עם המיעוט של היהודים מהאגף השמאלי‬ ‫בקהילה‪ ,GALUS AUSTRALIS ,‬עלו מאמרים בנושא‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫ויכוח אודות חוקיות השירות בצבא של מדינה אחרת עבור אזרחים‬ ‫אוסטרלים‪ .‬במאמר אחר מצהיר ירון גוטליב‪ ,‬יהודי אוסטרלי שעלה‬ ‫לארץ וחזר לאוסטרליה‪ ,‬כי נאמנותו נתונה לשתי המדינות וכי יסרב‬ ‫לשימוש בדרכונו האוסטרלי באופן שעלול לפגוע באחד הצדדים‪.‬‬ ‫לדעתו‪ ,‬בעקבות פרשת זיגייר‪ ,‬עולים “החשדות בעקבותיה שכל‬ ‫יהודי אוסטרלי עלולים לעמוד נגדם מגורמים רבים”‪ .‬גוטליב טוען‪,‬‬ ‫שהתוצאה הסופית של כך היא שיהודי אוסטרליה פחות בטוחים כעת‬ ‫ולכן “ישראל נכשלה באחריותה להגן על כל היהודים‪ ,‬כולל אלו‬ ‫החיים מחוץ לישראל”‪ .‬הוא מוסיף ומזהיר כי אוסטרלים רבים “תוהים‬ ‫עתה לגבי כל יהודי אוסטרלי היכן הנאמנויות שלנו נמצאות‪ :‬כמה‬ ‫מיהודי אוסטרליה מקריבים את הדרכונים שלהם לממשלת ישראל‪,‬‬ ‫אם יתבקשו לעשות כן”‪.‬‬ ‫בשורה התחתונה‪ ,‬ובניגוד לעמדות המיעוט הזה‪ ,‬הקהילה היהודית‬ ‫באוסטרליה חמה‪ ,‬מחויבת וקרובה לישראל‪ .‬זהו קשר עבותות חזק‪ ,‬עם‬ ‫תשתיות חינוכיות מהגיל הרך ואילך‪ ,‬עד כדי מוטיבציה גבוהה לשרת‬ ‫בצה”ל‪ ,‬ולעיתים אף לעזוב את “סיר הבשר” האוסטרלי לטובת עליה‬ ‫ישראל‪ .‬הקשר הזה לא נראה כי יפגם גם בעקבות פרשת זיגייר‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫על בועות סבון‪ ,‬בועות כלכליות‬ ‫ומה שביניהן‬ ‫ב‬

‫מאת‪ :‬אורון רביב‬

‫ערב חג הפסח‪ ,‬כששמה של העורכת הדינמית של עיתון‬ ‫זה הופיע על צג הטלפון הנייד שלי‪ ,‬הייתי בטוח שהיא‬ ‫רוצה לחלוק איתי איזו חוויה גסטרונומית לחג המצות‬ ‫או להעביר אליי פיסת מידע מקומי מעניינת‪ .‬אך לאחר‬ ‫שעניתי ושמעתי את בקשתה לכתבה בנושא בועות לעיתון הקרוב‬ ‫לא האמנתי למשמע אוזני‪" .‬בועות? את בטוחה?"‪ ,‬בקשתי לוודא‬ ‫שהרי הדבר נשמע לי הזוי לחלוטין ‪ -‬מה כבר אפשר לכתוב על‬ ‫בועות‪ ,‬ובכלל‪ ,‬חוץ מבועות סבון על מה אנחנו מדברים פה?‬ ‫מי שמכיר את הנפשות הפועלות יודע שהרבה ברירות לא נותרו לי‬ ‫ובעל כורחי מצאתי את עצמי משוטט במרחב הווירטואלי האהוב‬ ‫עלי כל כך כשאני מחפש מילה או שתיים על בועות ושכמותן‪,‬‬ ‫ותמצית הממצאים הרי היא לפניכם‪:‬‬

‫בועות סבון‬

‫מה אם לא בועות סבון ‪ -‬אלו הבועות הראשונות שעולות‬ ‫כשזורקים את המילה בועות לחלל האוויר‪ .‬אלו הן למעשה גוף‬ ‫עגול וחלול העשוי משכבה דקה ביותר של סבון‪ .‬הדרך הקלה‬ ‫ביותר ליצור בועות סבון היא באמצעות נוזל בועות מסחרי‬ ‫הנמכר כצעצוע זול ‪ -‬מכירים? הידעתם כי מדי שנה נמכרים יותר‬ ‫מ–‪ 200‬מיליון בקבוקי בועות‪ ,‬מה שהופך את הבועות לצעצוע‬ ‫הנמכר ביותר בעולם‪ .‬עוד נתון מפתיע הוא שלמשחק זה גם‬ ‫היסטוריה משלו‪ :‬הבועות מופיעות לראשונה בציורים מהמאה‬ ‫ה–‪ 17‬בהם נראים ילדים מפריחים בועות באמצעות מקטרות מחרס‪.‬‬ ‫אם בבועות סבון עסקינן אי אפשר שלא להזכיר את האומן הבינלאומי‬ ‫פן יאנג‪ ,‬אזרח קנדי שנולד בווייטנאם‪ ,‬שהקים אימפריית הופעות‬ ‫ובידור בינלאומית שכל כולה עוסקת בבועות סבון‪ .‬יאנג מופיע על‬ ‫בימות ניו יורק‪ ,‬לאס וגאס וברחבי העולם כשהוא מבצע תרגילים‬ ‫ותצוגות מדהימות עם בועות סבון בגדלים שונים‪ .‬הוא גם מחזיק‬ ‫בכל שיאי גינס ושיאי בועות אחרים כמו‪:‬‬ ‫* הכנסת מאה אנשים לתוך בועת סבון אחת בתוכניתה של אופרה‬ ‫ווינפרי‪.‬‬ ‫* יצירת בועת הסבון הגדולה ביותר בעולם בשנת ‪ 1992‬בהיקף‬ ‫של ‪ 2.3‬מטרים‪.‬‬ ‫* יצירת קיר מבועות סבון באורך של ‪ 47‬מטרים‪.‬‬ ‫* הכנסת פיל ענקי לתוך בועת סבון ‪ -‬ורשימת השיאים נמשכת‬ ‫ונמשכת‪.‬‬ ‫ההופעות שלו בניו יורק (‪ $70‬לכרטיס) משלבות אומנות‪ ,‬מדע‬ ‫ומדיה ובמסגרתן הוא משלב אש‪ ,‬מים ואור יחד עם בועות הסבון‬ ‫ויוצר מיצג אורקולי מדהים‪.‬‬ ‫עד כאן אודות בועות הסבון אבל לפני שנמשיך ונעבור לבועות‬ ‫יותר רציניות ‪ -‬הפסקה קצרה בה נעסוק בבועות מסוג אחר לגמרי‬ ‫אך גם הן אהובות על ילדים ‪ -‬פלסטיק בועות‪.‬‬ ‫פלסטיק בועות (ידוע גם כפצפצים) הוא יריעה פלסטית שקופה‬ ‫מלאה בעיגולים מלאי אוויר שבעזרתה אפשר לארוז ולרפד חפצים‬ ‫שבירים‪ .‬תאמינו או לא‪ ,‬אבל גם פריט פשוט ובסיסי זה מחזיק‬ ‫בהיסטוריה קטנה משלו‪ :‬את פלסטיק הבועות המציאו בטעות זוג‬ ‫מהנדסים‪ ,‬אלפרד פילדינג ומארק צ'בנס‪ ,‬כשניסו לייצר טפט קל‬ ‫לניקוי‪ .‬בשנת ‪ 1960‬הקימו השניים חברה ששיווקה את המוצר‬ ‫תחת השם ‪ BUBBLE WRAP‬ובשם זה הוא ידוע עד עצם היום‬ ‫הזה‪ .‬מי מאיתנו לא נהנה לפוצץ את בועות הפלסטיק ולהתענג‬ ‫על קולות הפיצוץ‪ .‬ותאמינו או לא‪ ,‬תוכלו ליהנות ממלאכת‬ ‫הפיצוץ גם באינטרנט‪ :‬כל שעליכם לעשות הוא לגלוש לאתר‬ ‫‪ WINTERROWD.COM‬שם תמצאו משחק לפיצוץ וירטואלי‬ ‫של אותם פצפצים אהובים‪ .‬זהו כמובן לא משחק הבועות היחידי‬

‫גיטרה‬ ‫אחד על אחד‬

‫לימודי גיטרה בסטודיו איכותי‬ ‫להקלטות‪ ,‬בגישה אישית‬ ‫ובאוירה אינטימית!‬

‫עומר ‪0423 369 973 -‬‬

‫ברשת וחיפוש מהיר בגוגל יעלה לכם עשרות רבות של משחקי בועות ספקולטיבית פרועה‪ .‬עד מהרה הביקוש הרב לפקעות הצבעוניות‬ ‫שונים ומשונים לכל הגילאים‪.‬‬ ‫האמיר את מחירם באופן חסר תקדים‪.‬‬ ‫ונעבור למדיום הטלוויזיוני‪ :‬בין אופרות הסבון הרבות בלטה בסוף אלו שלא האמינו שמחירי הפקעות ימשיכו להאמיר נאלצו לעמוד‬ ‫שנות השבעים הסדרה בועות (‪ )SOAP‬אשר הייתה למעשה פרודיה מהצד ולהביט בקרוביהם ובחבריהם שגרפו רווחים עצומים‪ .‬רבים‬ ‫על אופרות סבון‪ .‬הסדרה האמריקאית אשר שודרה בהצלחה רבה בין סחרו בכל רכושם ואף באדמתם על מנת לשים ידם על הפקעות‬ ‫השנים ‪ 1977-1981‬עסקה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בתכנים שלא היו פופולאריים היקרות וקיוו להתעשר בעזרתן‪ .‬כך צמחה בועה שטיפחה מחירים‬ ‫באותה תקופה כמו‪ :‬הומוסקסואליות‪ ,‬אימפוטנציה וכדומה‪.‬‬ ‫אסטרונומים ובלתי נתפסים ‪ -‬למרבה האבסורד בעבור צמח שכל‬ ‫תמורתו הוא יופיו‪ .‬בסופו של דבר התרחש ההליך הבא ‪ -‬מחיר‬ ‫הצבעונים האמיר עד כדי שחלק מהמשקיעים החליטו לממש את‬ ‫אז זהו‪ ,‬כדי שתבינו שבועות יכולות גם להיות עניין רציני ביותר‪ ,‬מחירם‪ .‬עד מהרה רבים החלו לנהוג כמותם ומחירן של הפקעות‬ ‫בדיוק כמו שהסבירה לי העורכת באותה שיחת טלפון מאלפת‪ ,‬נאלצתי החל לרדת באופן תלול כל כך שהממשלה החליטה להתערב‪ .‬אולם‬ ‫להעמיק בנבירות הווירטואליות עד שמצאתי את עצמי משתהה אל למרות מאמציה הגדולים ההתרסקות לא איחרה לבוא והממשלה‬ ‫לא הצליחה לייצב את מחירם של הפקעות‪ ,‬אפילו לא בגובה של‬ ‫מול תופעה הידועה לכולנו‬ ‫עשירית משוויים בשיא הבועה‪ .‬בסופו‬ ‫בשם בועות כלכליות‪.‬‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫בו‬ ‫של דבר איבדו הפקעות מערכן‬ ‫עו‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫בועות‬ ‫ובכן‪ ,‬מה הן בכלל‬ ‫ון עסקינן אי א‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫עד שמחירן הפך למחיר של‬ ‫של‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫כלכליות?‬ ‫אומן‬ ‫כיר‬ ‫הבינלאומי פן י‬ ‫בצל פשוט‪.‬‬ ‫בועות כלכליות הן תופעות‬ ‫בוויי‬ ‫אנג‪ ,‬אזרח קנדי‬

‫בועות רציניות‬

‫שנולד‬ ‫טנאם‪ ,‬שהקים‬ ‫אי‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫יי‬ ‫ת‬ ‫הו‬ ‫בינל‬ ‫פעות ובידור‬ ‫נשמע מוזר ‪ -‬ועוד איך אבל הכל‬ ‫אומית שכל כולה‬ ‫עו‬ ‫ס‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫בו‬ ‫עו‬ ‫מופיע‬ ‫אמת לאמיתה‪.‬‬ ‫ת סבון‪ .‬יאנג‬ ‫על בימות ניו יור‬ ‫ק‪,‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫וזאת הייתה הבועה הכלכלית‬ ‫כשהו‬ ‫ברחבי העולם‬ ‫א מבצע תרגילים‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫צו‬ ‫גו‬ ‫ת‬ ‫הראשונה ‪ -‬אחריה הופיעו עוד‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫הי‬ ‫סבון‬ ‫מות עם בועות‬ ‫בגדלים שונים‪ .‬הו‬ ‫רבות אחרות‪:‬‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫זי‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ושיאי בו‬ ‫כל שיאי גינס‬ ‫בועת המניות שהתפוצצה בשנת‬ ‫עות אחרים כמו‪:‬‬ ‫ה‬ ‫כנ‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫בו‬ ‫‪ 1932‬בה רוב המניות הבטוחות‬ ‫אנשים לתוך‬ ‫עת סבון אחת ב‬ ‫תו‬ ‫כ‬ ‫ני‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫של‬ ‫או‬ ‫פ‬ ‫של השוק האמריקאי איבדו כ–‪95%‬‬ ‫רה ווינפרי‬

‫פסיכולוגיות שאנו מבצעים‬ ‫בכלים כלכליים בכרוניקה‬ ‫של טעויות ידועות מראש‪.‬‬ ‫איך זה עובד? ומדוע אנו‬ ‫שוגים שוב ושוב?‬ ‫בכדי להבין כיצד‬ ‫מתרחשות בועות‬ ‫כלכליות‪ ,‬ראשית יש‬ ‫לעשות הבחנה בין‬ ‫שני מושגים בסיסיים‬ ‫שרבים מבלבלים בניהם ומשלמים על כך מחיר יקר‪ :‬השקעה לעומת‬ ‫ספקולציה‪ .‬השקעה היא מושג הבא לבטא רכישת נכסים לצורך‬ ‫התועלת הממשית שלהם ואילו ספקולציה היא מושג הבא לבטא‬ ‫ניסיון לנבא את הלך הרוח של השוק בטווח הקצר‪.‬‬ ‫כאשר מחיר של מוצר או נכס עולה לאורך זמן אנחנו נמצאים בדילמה‬ ‫לא פשוטה‪ .‬תחשבו על תקופה שבה הבורסה נוסקת או שמחירי הדירות‬ ‫עולים בחדות‪ .‬האפשרות לרווחים קלים נמצאת בהישג יד‪ ,‬אנו רואים‬ ‫רבים סביבנו קונים ונראה כי המחירים לא יפסיקו לעלות לעולם‪.‬‬ ‫אנשים מתחילים לפעול כספקולנטים‪ ,‬מתעלמים מההיגיון הכלכלי‬ ‫ועטים על האפשרות לרווח מהיר‪ :‬רוכשים נכסים ללא התייחסות‬ ‫לערך האמיתי שלהם או לתועלת הממשית שהם מספקים‪ ,‬מניחים‬ ‫שמה שהיה הוא שיהיה ושמחיר הנכס ימשיך לעלות ולוקחים סיכונים‬ ‫גבוהים מתוך ציפיה ליהנות מהגאות שרק ככל הנראה איננה פוסקת‪.‬‬ ‫במילים אחרות ‪ -‬רבים הופכים לתאבי בצע וגורמים לסערה ספקולטיבית‬ ‫שהופכת לבועת ענק שסופה להיכנע לחוק הכבידה הפיננסי‪ .‬וכגובה‬ ‫הנסיקה כך עוצמת הנפילה‪ ,‬התפוצצות הבועה זורעת הרס והפסדים‬ ‫כואבים לכולם‪ ,‬לא רק לתאבי הבצע‪.‬‬ ‫הבועה הכלכלית הראשונה שתועדה היא בועה מפתיעה במיוחד‬ ‫מכיוון שבמכרזה נכס מיוחד ‪ -‬פקעות צבעונים‪ .‬צמח הפקעות שיגע‬ ‫את הולנד בראשית המאה ה–‪ .17‬הצמח‪ ,‬שהיה יוקרתי עוד בטרם‬ ‫ימי הבועה‪ ,‬יובא להולנד על ידי פרופסור לבוטניקה שקיווה לגרוף‬ ‫רווח מהיר ודרש עבור הפקעות מחיר מופרז‪ .‬לילה אחד פרץ גנב‬ ‫לביתו של הפרופסור‪ ,‬גנב את הפקעות והחל להפיצם במחיר נמוך‬ ‫יותר‪ .‬כך חדרו הפקעות להולנד ובמשך כעשור נהנו מביקוש עקבי‬ ‫ומתעריף גבוה אך שפוי‪ .‬הטוויסט בעלילה החל כאשר חלק מהצמחים‬ ‫לקו במחלה שלא הרגה אותם אך הותירה בהם פסים ייחודיים דמויי‬ ‫פסיפס‪ .‬המראה החדש עורר ביקוש מיוחד ואת תחילתה של פעילות‬

‫מערכן וסימנו את תחילתו של השפל‬ ‫הגדול שהיה לאחת התקופות הקשות‬

‫שידע העם האמריקאי‪.‬‬ ‫בשנות ה–‪ 70‬היו אלה מניות הבלו צ'יפ ("‪ 50‬המופלאות" הן נקראו‪,‬‬ ‫ביניהן נמנו חברות כמו מקדונלד'ס‪ ,‬וולט דיסני‪ ,‬סוני וכו')‪ ,‬מניות‬ ‫של חברות גדולות בעלות תדמית יציבה‪ ,‬עם עבר מוכח של צמיחה‪.‬‬ ‫גורמים כלכליים בעלי השפעה שכנעו את הקהל הרחב שכל מחיר‬ ‫שישלמו יהיה מוצדק‪ .‬לאחר הגאות במחירן הגיע כמובן תורו של‬ ‫השפל ולמרות שברוב המקרים לא הייתה בעיה בחברות עצמם‪,‬‬ ‫הסנטימנט השלילי הסב למשקיעים הקטנים הפסדים קשים‪.‬‬ ‫בשנות ה–‪ 80‬זאת הייתה בועה של מניות הביוטכנולוגיה ומיקרו‬ ‫אלקטרוניקה‪.‬‬ ‫בשנות ה–‪ 90‬התפוצצה הבועה היפנית האדירה שהרעידה את‬ ‫השווקים בכל העולם והובילה את יפן למיתון של עשרות שנים‪.‬‬ ‫וכמובן איך אפשר בלי בועת האינטרנט של תחילת שנות האלפיים‬ ‫שהביאה לעולם תחילה טירוף ואופטימיות חסרת תקדים‪.‬‬ ‫אחרון חביב (בינתיים) ‪ - 2008‬בועת נדל"ן אדירה בארה"ב‪ .‬לאחר‬ ‫שנים רבות שבהם העם האמריקאי שכח שהוא צריך לייצר ולחסוך‬ ‫והחל פשוט לצרוך ולהגדיל את חובותיו עוד ועוד מבלי לחשוב על‬ ‫העתיד‪ .‬האשראי היה זמין וזול לכולם‪ ,‬הביקוש לנדל"ן לא הפסיק‬ ‫לעלות במשך שנים‪ ,‬שוב רבים ביקשו "לעשות סיבוב" על הגאות‬ ‫המפתה במחירי הנדל"ן וכמו סופה של כל בועה אף היא התפוצצה‪.‬‬ ‫אז זהו‪ ,‬כל פעם לפני שאתם נכנסים לאמבטיה וממלאים אותה‬ ‫בקצף ובועות‪ ,‬תבדקו טוב טוב ימינה ושמאלה‪ ,‬שאתם טובלים‬ ‫בבועות סבון בלבד ולא שוקעים באיזו בועה כלכלית שעלולה‬ ‫להתפוצץ לכם בפנים!‬

‫‪16‬‬

‫דף הנוער‬ ‫הינכם מוזמנים להצטרף אלינו בכתיבת כתבות מעניינות במדור זה‬ ‫של בני הנוער‪ .‬אנא כתבו אלינו ל‪editor@etonisraeli.com.au :‬‬

‫מחוץ לבועה בגיל ההתבגרות‬ ‫מ‬

‫ירדנה שר‪ ,‬בי"ס הר הצופים‬ ‫דוע בני נוער תמיד משווים את עצמם לחברה שמסביבם? מדוע הם אינם מבינים שהיופי‬ ‫של כל אדם טמון בייחודיות שלו? אנחנו חייבים לצאת מהבועה ולהתחיל בחיים‬ ‫אמיתיים! "אני ואתה נשנה את העולם"‪ ,‬אלה מילות השיר ואני מסכימה איתן‪ .‬אם נשמש‬ ‫דוגמה אישית‪ ,‬אחרים ילמדו מאיתנו ונשפיע על הזולת להצטרף אלינו‪ .‬במקום להשוות את עצמינו‬ ‫לאחרים‪ ,‬ולהיות תחרותיים‪ ,‬נעבוד ביחד‪ ,‬נפרגן ונחמיא אחד לשני‪ .‬חשבו מה יהיה אם כולנו נצא‬ ‫מהבועה ביחד‪.....‬‬

‫לצאת מהבועה‬

‫אדם ראשפורד‪ ,‬בי"ס הר הצופים‬ ‫נו מוקפים בסטריאוטיפים והזרם החברתי המרכזי שולט על החברה היום‪ .‬הוא משפיע על‬ ‫הבגדים שאנו קונים‪ ,‬על תחנת הרדיו שאנו שומעים בבוקר והוא מחליט על מה מדהים ומה‬ ‫לא‪ .‬תמיד אנחנו דואגים איך אנחנו מתנהגים ולכל מה שיוצא מפינו מכיוון שאיננו רוצים‬ ‫שאחרים ישפטו אותנו ויחשבו שאנחנו שונים‪ .‬בימים אלה היצירתיות והדרך בה אנו חיים משתנות‪,‬‬ ‫וכתוצאה מכך נוצרת בעייה של תדמית עצמית שלילית וחוסר ביטחון עצמי‪ .‬לדעתי קיים פיתרון‬ ‫לבעיה‪ :‬אנחנו חייבים להיות עצמאיים‪ ,‬ולא לדאוג מה אחרים עושים‪ ,‬להתמקד בחיינו ובמה שאנחנו‬ ‫רוצים להשיג‪ .‬עלינו להיאבק נגד הזרם החברתי אם אנו מתנגדים לו‪ ,‬כי בסופו של דבר אנחנו יכולים‬ ‫להיות מה שאנו רוצים ולא לפי מה שהחברה מצפה מאיתנו‪ .‬אנחנו לא חייבים לחיות בתוך "הבועה‬ ‫החברתית"‪.‬‬

‫א‬

‫סיפור קצר‬ ‫בתוך?‬ ‫או‬ ‫מחוץ‬ ‫על ארץ הבועה‬ ‫א‬

‫אביבה לפקוביץ‪ ,‬בי”ס יבנה‬ ‫ני חיה בבועה‪ .‬משפחתי‪ ,‬הקהילה שלי והמעגל החברתי שלי‪ ,‬כל אלה הם הבועה שלי‪.‬‬ ‫בבועה יש לי בית‪ ,‬בית ספר‪ ,‬בית כנסת‪ ,‬חוגים ואנשים שאני נפגשת איתם כל יום‪ .‬אני‬ ‫מעורבת בקהילה שלי ונהנית להשתתף בפעילויות הרבות שהקהילה מציעה‪ .‬לדעתי‪,‬‬ ‫אדם שחי “מחוץ לבועה” הוא אדם מנותק וחסר שורשים‪ .‬הוא כמו נווד ללא זהות‪ .‬אני מאמינה‬ ‫שבבועה הכל בטוח וידוע ואילו בחוץ שום דבר לא בטוח ולא צפוי‪ ,‬אפילו קצת מפחיד‪ .‬אני‬ ‫חלק מבועה‪ ,‬אבל מחוץ לבועה יש עולם גדול ורחב‪ .‬מחוץ לבועה יש תנועה‪ ,‬יש קצב ודברים‬ ‫משתנים כל הזמן‪ .‬מחוץ לבועה פוגשים אנשים חדשים ומעניינים עם דעות ורעיונות אחרים‪.‬‬ ‫רק מחוץ לבועה אפשר להתנסות בדברים מרגשים ולהרחיב את האופקים‪ .‬להיות אדם שלם‪.‬‬ ‫איזון זה שם המשחק! כדאי לחיות בבועה של הגנה עם משפחה וחברים שאוהבים אותנו‪ ,‬אבל מומלץ‬ ‫לצאת מהבועה מפעם לפעם כדי לחוות את העולם וכל מה שהוא מציע‪.‬‬

‫ב‬

‫יואל צ’סטר‪ ,‬בי”ס יבנה‬ ‫מקום רחוק מעבר לים יש מדינה קטנה “הבועה”‪ .‬לא הרבה אנשים שמעו עליה‪ ,‬זה סוד שמור ומעניין‪.‬‬ ‫אזרחי “הבועה” היו מנותקים מהכל‪ .‬הייתה להם שפה מוזרה שאף אחד לא הבין‪ ,‬הם לא‬ ‫השתמשו בטכנולוגיה תקשורתית‪ ,‬הם חיו אחרת‪ ,‬בדרך מהפכנית‪ .‬והכי חשוב לסיפורינו‪,‬‬ ‫הם לא יכלו לצאת מהבועה‪ .‬לפני שנים אחדות התחילו התושבים למחות נגד הממשלה‪ .‬הם שמעו‬ ‫על העולם הגדול מחוץ לארצם ורצו לראות דברים חדשים‪ ,‬דברים מעניינים ושונים מכל מה שהכירו‪.‬‬ ‫אבל הממשלה הייתה חזקה והם לא הצליחו להפיל אותה וזאת הסיבה שהם עדין גרים בבועה ומקווים‬ ‫שיום אחד יבוא מישהו להציל אותם ויפוצץ את הבועה‪.‬‬

‫אב ו ע ה בו בו בו עה!‬ ‫אדם רייזנר‬

‫ני גר באמצע "הבועה" ואינני יוצא מתחומי ביתי‬ ‫וקהילתי‪ .‬אני טוען שזה לא בהכרח דבר שלילי‪ ,‬משום‬ ‫שהורי אפשרו לי להתבגר בסביבה מוגנת ונעימה‬ ‫ומנעו מצבים שבהם יכולתי להיפגע‪ .‬כתוצאה מכך לא‬ ‫נחשפתי למצבים שונים ולא חוויתי דברים שבני נוער בגילי‬ ‫חווים כל הזמן‪ .‬אני נער נאיבי‪ .‬אף פעם לא שתיתי טיפת‬ ‫אלכוהול‪ ,‬לא נסעתי בתחבורה ציבורית ולא הסתובבתי ברחוב‬ ‫לבד אחרי שקיעת השמש‪ .‬גם אני כמו הורי אגדל את ילדיי‬ ‫בבועה ואגן עליהם‪ .‬אך אני מאמין שאפשר לתת להם להיות‬ ‫יותר עצמאיים ולהיחשף לצורות חיים שונות כדי להרחיב את‬ ‫אופקיהם ולעודד אותם להיות מעורבים יותר בחברה הרחבה‪.‬‬

‫נתנאל פיזמוני‪ ,‬בי"ס יבנה‬ ‫א תמיד הייתי חלק מהבועה‪ .‬לא תמיד היו לי‬ ‫חברים‪ .‬כל יום אחרי בית הספר ישבתי בחדר לבד‬ ‫ובכיתי‪ .‬הייתי מחוץ לבועה‪ .‬יום אחד החלטתי‪:‬‬ ‫זהו‪ ,‬היום אשנה את חיי‪ ,‬היום אצלול לתוך הבועה‪.‬‬ ‫נכנסתי לכיתה והתחלתי לשוחח עם כל התלמידים האחרים‪.‬‬ ‫ישבתי איתם בקפיטריה בזמן הארוחות‪ ,‬שיחקתי איתם בהפסקות‪,‬‬ ‫סיפרתי בדיחות והם צחקו ואפילו הזמנתי אותם אלי הביתה אחרי‬ ‫הלימודים‪ .‬אני אזכור את היום הזה עד סוף חיי‪ .‬ביום הזה קפצתי‬ ‫לבועה ואני עדיין שם עם כל החברים וכיף לי עם כל החבר'ה‪.‬‬

‫ל‬

‫הבועה–קטנה וגדולה‬

‫אהרון לזר‪ ,‬בי”ס יבנה‬ ‫מרות שלמילה “בועה” יש קונוטציה שלילית בעולם הפוסט מודרני בו אנו חיים‪ ,‬אני‬ ‫חושב שיש במושג “הבועה” הרבה צדדים חיוביים‪ .‬הבועה היא המשפחה הגרעינית‪ ,‬היא‬ ‫המשפחה המורחבת‪ ,‬היא הקהילה והחברה שלנו‪ ,‬אבל היא יכולה להיות הרבה יותר מזה‪.‬‬ ‫הבועה היא גם המדינה שאנו גרים בה ואפילו העולם הוא בועה אחת גדולה שמקיפה את‬ ‫כולנו‪ .‬ההשתייכות לכל אחת מ”הבועות” האלה‪ ,‬משפיעה עלינו באופן שונה וגורמת לנו לפעול‬ ‫בצורה אחרת במצבים שונים‪“ .‬הבועה הקטנה שלנו”‪ ,‬משפחתנו‪ ,‬מעניקה לנו בטחון עצמי בזכות‬ ‫האהבה והחום שאנו מקבלים מבני המשפחה‪ .‬הקהילה מאפשרת לנו לתרום לאחרים ולעזור לחבריה‪.‬‬ ‫הידיעה שסומכים עלינו נותנת לנו להתפתח ולגדול ולהיות אזרחים חיוביים‪ .‬גם בבועה הגדולה ביותר‪,‬‬ ‫העולם‪ ,‬מצפים מאיתנו להיות מעורבים ופעילים ולחיות בשלום עם שאר תושבי כדור הארץ‪.‬‬

‫ל‬

‫לא קל לצאת‬ ‫מהבועה‬ ‫דביר פישמן‪ ,‬בי"ס הר הצופים‬ ‫ידי יום אנשים עובדים‪ ,‬חוזרים הביתה‪ ,‬נחים‪,‬‬ ‫או צופים בטלוויזיה‪ .‬תלמידים חוזרים הביתה‪,‬‬ ‫מכינים שיעורים‪ ,‬גולשים באינטרנט וצופים‬ ‫בתוכניות הטלוויזיה‪ .‬כולנו נכנסים לשגרה של חיי היום יום‬ ‫האפורים‪ .‬חבר'ה‪ ,‬תתחילו לבלות‪ ,‬ליהנות מחייכם! תעסקו‬ ‫בספורט חדש‪ ,‬תטיילו במקומות חדשים שלא טיילתם בהם‬ ‫בעבר‪ .‬חייבים לצאת מהבועה ולחיות את החיים לפני שיהיה‬ ‫מאוחר מידי‪.‬‬

‫מ‬

‫הבועה‬

‫אלי סרל‪ ,‬בי”ס יבנה‬ ‫א קשה לחיות בבועה‪ ,‬להיות חלק מקהילה‪ .‬להיות חלק מקבוצה שלכל חבריה יש דברים משותפים‪,‬‬ ‫כולם גרים באותם חמישה רחובות‪ ,‬הולכים לאותם שישה בתי ספר‪ ,‬חולקים את אותה תרבות‬ ‫ומכירים אלה את אלה‪ .‬אבל‪ ,‬לפעמים זה די מגביל‪ .‬אין פרטיות ואין הזדמנות לפגוש אנשים חדשים‪.‬‬ ‫אם אתה חי בתוך הבועה אתה חלק ממשהו גדול‪ ,‬שייך לקבוצה חברתית‪ ,‬אך כל החברים שלך‬ ‫דומים‪ .‬כי כולם הולכים לאותו בית ספר‪ ,‬כולם הולכים לאותה תנועת נוער‪ ,‬כולם עושים את אותם דברים‬ ‫ובסוף כולם חושבים את אותן מחשבות ואי אפשר למצוא את המשהו השונה‪ ,‬המעניין שיש בכל אחד‪.‬‬ ‫אני לא רוצה לחיות בתוך בועה‪ .‬קרוב לבועה‪ ,‬אולי‪ .‬אני רוצה להיות שייכת אבל גם רוצה לשמור על‬ ‫המרחב הפרטי שלי‪ ,‬על האינדיבידואליות שלי‪.‬‬

‫ל‬

‫סרבית‬ ‫טובה‬

‫‪17‬‬

‫מאת‪ :‬זבולון שלו‬

‫“ל‬

‫א סובלת את הגשם על חלוני”‪ ,‬זעקה טינה טרנר מתוך הרמקולים‪ ,‬בעוד שבין‬ ‫וויש לווישר‪ ,‬כמו להרגיז‪ ,‬ניתך הגשם על החלון‪ .‬פילסתי דרכי בחשכה בין מפלי‬ ‫הגשם שירדו זה כבר כמה שעות ללא הפסק ורק עתה החלו להראות סימנים של‬ ‫חולשה‪.‬‬ ‫ליד דלת הכניסה מישהי דיברה‪ ‬אל תוך הנייד‪ .‬החלפנו חיוכים שלוו בניד ראש קל והרמת גבות‪ .‬חלפתי‬ ‫דרך המסדרון הקצר והמשכתי אל המטבח‪ .‬לארה קיבלה את פני עם חיוך חוצה יבשות וברכת שלום‬ ‫בגרוזינית מדוברת‪ .‬הפקדתי את הדיסק‪ ,‬שהבאתי כמתנה‪ ,‬בידיה ואת השישיה איפסנתי בחבית הקרח‬ ‫שניצבה בחצר‪ .‬בקבוק אחד נותר בידי‪ .‬התיישבתי בחצר‪ ,‬ליד חבית מאולתרת עם שלושה גזעי עץ‬ ‫בוערים‪ ,‬שהפיצו גיצים צוהלים לכל עבר‪ .‬אחת האורחות נעמדה בגבה אל גזעי העץ הבוערים ובכיפוף‬ ‫ברכיים קל החלה לייבש את ישבנה שנרטב בהסח הדעת עת התישבה על כיסא עטור אגם ענקי‪ .‬בחור‬ ‫משופם החל לנגן בגיטרה ותוך רגע הבלונדיני שלידו שלף את העוד‪ .‬לארה החלה להכות בדרבוקה‪.‬‬ ‫חייכתי אליה והיא‪ ,‬נבוכה משהו‪ ,‬הניחה את הדרבוקה‪“ .‬אני לא בקצב”‪ ,‬חצי‬ ‫הסבירה‪ ,‬חצי התנצלה‪ .‬הבטתי בחבורה העליזה‪ .‬שמחה אמיתית של אנשים‬ ‫סביב מדורה‪ ,‬עם קצת שתיה‪ ,‬ומוזיקה‪ .‬מה עוד צריך הבן אדם בחיים?‬ ‫לימיני נעמדה הבחורה שלפני כמה דקות יבשה את ביצות אחוריה‪ .‬עתה‬ ‫היא אחזה בחליל צד ונשפה כטוב בעיניה‪ .‬חולצה בהירה‪ ,‬קלילה‪ ,‬זרוקה‬ ‫ברישול וכתפיים יפות מציצות מידי פעם‪ .‬רק עכשיו הבחנתי כמה היא יפה‪.‬‬ ‫לאחר מספר רגעים היא שלפה את חליל הצד מפיה‪ ,‬עיניה נעצמו כמו היתה‬ ‫בטראנס עמוק‪ ,‬הגוף החל לנוע קדימה ואחורה ומבין שפתיה יצאה שירת‬ ‫מלאכים שלא דיברו את שפתי‪ .‬מעצם היות לארה ורוב אורחיה סרבים‪,‬‬ ‫הנחתי שהיא גם סרבית‪ .‬היא סיימה לשיר ופקחה את עיניה‪ .‬לארה הציגה‬ ‫בפני את ננה‪ ,‬ובגאווה גדולה גם אותי בפניה‪“ ,‬ננה תכירי‪ ,‬זאזא‪ ,‬החבר הגרוזיני שלי”‪.‬‬ ‫“זה היה נורא יפה‪ ,‬מה ששרת עכשיו”‪ ,‬אמרתי בניסיון לחצות את קו הגבול המבדיל בין זרים‪ .‬ננה חייכה‬ ‫בהכרת תודה והוסיפה‪“ ,‬אני סרבית‪ ,‬סרבית טובה‪ .‬ואתה? באמת גרוזיני?”‪.‬‬ ‫“גם‪ ,‬וגם אוסטרלי‪ ,‬וגם ישראלי”‪ ,‬השלמתי‪.‬‬ ‫“אז אתה‪ ...‬יהודי?”‪ ,‬שאלה בניגון חסידי מתנדנד‪“ .‬יהודי טוב!”‪ ,‬השבתי לה כגמולה‪ .‬חיוך רחב נמרח‬ ‫על פניה‪ .‬עיניה שוב נעצמו ומפיה נשלף עוד שיר‪ ,‬ואולי אותו שיר‪ ,‬בשבילי הרי הכל סרבית‪ .‬שקעתי‬ ‫שוב בחבורת הנגנים‪ ,‬כשמידי פעם אני מגניב מבט אל ננה‪ .‬רוקנתי את שארית הבירה אל תוכי ואז‬ ‫כבר השלפוחית אותתה כי הגיע הזמן לביקור התרוקנות בשרותים החשאיים בקומה של מעלה‪ .‬דילגתי‬ ‫בקלילות מעל רגלי מסובין‪ ,‬חמקתי בין קולות משיחין ועליתי במדרגות אל בין כל ציורי הקיר שצבעו את‬ ‫הבית בצבעים עזים‪ .‬בדרכי מטה‪ ,‬בחזרה אל החצר‪ ,‬ננה ניצבה על המדרגה האחרונה‪ .‬פיניתי את המעבר‬ ‫לאפשר לה לעלות‪ .‬היא עלתה את המדרגה ונעמדה מולי‪“ .‬אתה שוודי‪ ,‬נכון?”‪ ,‬אמרה כשאצבעותיה‬ ‫מורות אל האף‪“ .‬ישראלי…”‪ ,‬ניסיתי להזכיר לה את שהשכיחו הבירות ושאר משקאות‪ ,‬לפני שהתפרצה‬ ‫וקטעה את דבריי‪“ ,‬וודאי שכן‪ ,‬תראה את האף שלך‪ ,‬סולד כמו שוודי”‪ .‬משכתי בכתפי וניסיתי להצביע‬ ‫על מעט השער המאפיר שעוד נותר ודי בו כדי לראות כי רחוק הוא מצבע הבלונד כרחוק ננה מפכחות‪.‬‬ ‫“שוודי‪ ,‬אל תתווכח”‪ ,‬סתמה את הגולל‪“ .‬אולי תעלה איתי למעלה ותהיה הוויקינג שלי לכמה דקות?‬ ‫וויקינג שוודי‪ ...‬ישראלי שלי! בוא‪ ,‬רק כמה דקות‪ ,‬תאנוס אותי כמו גבר! כמו חייל טוב! אל תפחד‪,‬‬ ‫אני סרבית טובה‪ ,”...‬המשיכה למלמל משהו לא ברור ולפתע הדמעות זלגו מעצמן‪“ .‬אני מצטערת”‪,‬‬ ‫לחשה לאחר שתיקה סוערת של מספר שניות ואז המשיכה‪“ ,‬כשהייתי קטנה”‪ ,‬אמרה בעודה מושכת‬ ‫באף‪“ ,‬כשירד גשם חזק ובכיתי‪ ,‬אמא שלי נהגה לומר שכל הדמעות הם עקבות של זכרונות‪ ,‬או אולי‬ ‫בעצם להיפך‪ ,‬אני כבר לא כל כך זוכרת‪ .”...‬ואז שוב השתתקה‪ ,‬מנגבת את שאריות הדמעות בשרוול‪,‬‬ ‫בהתה בי לרגע‪ ,‬כמו מנסה לפענח אם אנחנו מכירים‪ ,‬הסתובבה ונעלמה במעלה המדרגות‪.‬‬ ‫חזרתי אל החצר‪ .‬שלפתי עוד בקבוק בירה ובמטבח התנדנד לידי ג`וינט מרגיע‪ ,‬כמו היה לפיד אולימפי‬ ‫שנישא בגאון והועבר אחר כבוד מיד ליד‪ .‬בינתיים הג`ם בחצר נמשך‪ .‬עוד כינור נוסף לחבורה בהעדרי‪,‬‬ ‫וטובה גם‪ .‬מוזיקה בלקנית התנגנה לשמחת החוגגים הצוהלים‪ .‬דושאן‪ ,‬איש הנשמה‪ ,‬שלף את הקלרינט‬ ‫מתיק העור השחור ומאחר ובחוץ החל להתקרר‪ ,‬צעדה התזמורת פנימה‪ ,‬אל חדר המגורים‪ .‬האורחים‬ ‫החלו להכנס גם הם בעקבות התזמורת‪ ,‬רוקעים בידיהם ורגליהם‪ .‬כשהגיעה עוגת היום הולדת‪ ,‬בדמות‬ ‫מגדל פחזניות‪ ,‬שאל דושאן ‪“ -‬איפה ננה? תקראו לננה!”‪ ,‬ואני הרגשתי כאילו רוקנו מעל ראשי דלי‬ ‫מי קרח‪ .‬קריאתו של דושאן נבלעה בין ההמון הצוהל‪ ,‬שנותר נטול ננה‪.‬‬ ‫הגנבתי מבט אל השעון‪ ,‬כבר שלוש לפנות בוקר‪ ,‬זמן טוב להתחיל להתקפל‪ .‬נפרדתי מלארה‬ ‫וממספר אורחים נוספים שהספקתי להכיר במהלך הערב‪ ,‬ויצאתי אל הרחוב הקר‪ .‬מהמדרכה הבטתי‬ ‫אל הבית‪ ,‬דרך החלון על פניו חלפתי‪ .‬הבטתי משועשע על ערמת החוגגים שנותרה בפנים ובאמצע‬ ‫הזדקרה הטובה‪ .‬לרגע דימיתי את בני ישראל‪ ,‬בדמות סרבים מוסלמים‪ ,‬רוקדים סביב עגל הזהב‪.‬‬ ‫חשבתי שאולי כך נראה הסט של אמיר קוסטריצה בעת הצילומים‪ ,‬או לפחות מאוד דומה‪ .‬שעת‬ ‫הסרבים‪ ,‬שעת המהגרים‪ ,‬הסרבים הטובים‪ ,‬מסוגרים בבועת מהגרים משלהם‪ ,‬כמו רבים אחרים‪.‬‬

‫גשם החל שוב לרדת והתגבר במהירות רבה‪ ,‬מה שהחל להטריד למדי‪ .‬פניתי במהירות אל הרכב‪,‬‬ ‫התנעתי והפעלתי את הווישרים בעוד הרכב מתחמם‪ .‬דפיקה על החלון הקפיצה אותי ממקומי בבהלה‪.‬‬ ‫התכופפתי מעט לנסות לראות מבעד לאדים שעדיין כיסו את החלון‪ ,‬מי הוא זה שהקפיץ אותי‪ .‬פתחתי‬ ‫צוהר‪ ,‬קול מוכר התגנב פנימה וחימם את לבי‪“ ,‬אני יכולה להכנס‪ ,‬לתפוס איתך טרמפ?”‪ .‬פתחתי את‬ ‫הדלת במהירות ואיפשרתי לננה להכנס כשהיא כולה נוטפת ובגדיה ספוגים‪.‬‬ ‫“אני חושב שאת צריכה שוב להתייבש מול כמה גזעי עץ”‪ ,‬אמרתי בליווי חיוך של שמחה‪ ,‬של אחד‬ ‫שמצא אבידה‪ .‬ננה קרבה ונשקה לי‪“ .‬אתה וויקינג מתוק”‪ ,‬אמרה‪.‬‬ ‫“גרוזיני”‪ ,‬התעקשתי‪“ ,‬או אם תרצי אוסראלי‪ ,‬אבל לא שוודי”‪.‬‬ ‫“סע כבר‪ ,‬גם כן אוסראלי‪ ,”...‬צחקקה‪.‬‬ ‫“יש לך מזל שאת סרבית טובה”‪ ,‬אמרתי ומיד התחרטתי על פליטת הפה‪.‬‬ ‫פניה נעצבו בין רגע‪ .‬היא הסיטה ראשה אל החלון ומלמלה “סע כבר‪...‬סע‪”.‬‬ ‫הגשם התגבר והעלים את המהום שירתה החלושה ממילא ברעש הטיפות שכבר ניתכו על החלון בעוצמה‪.‬‬ ‫“לא סובלת את הגשם”‪ ,‬אמרה ננה‪ ,‬עצמה את עיניה והשעינה את ראשה על החלון‪.‬‬

‫זה המצב‬

‫‪18‬‬

‫מאת‪ :‬זבולון שלו‬

‫ל‬

‫אחר שצלחנו את השנה החדשה‪ ,‬את חופשת הקיץ‪ ,‬את חופשת בית הספר ושאר אירועים‬ ‫שכבר אולי נשתכחו מאיתנו‪ ,‬הגיעה העת להטות אוזן קשבת אל יבול המוזיקה שנערם על‬ ‫השולחן העמוס לעייפה‪ .‬אביא רק טעימה של אחדים מהאלבומים שראוי לטעמי לתת להם‬ ‫הזדמנות כזו או אחרת‪ ,‬ומי יודע‪ ,‬אולי בבוא היום ישתכנו אחדים מהם באייפודכם הצמא לדעת‪.‬‬

‫שלום גד ‪" -‬תלמי אליהו" ‪" -‬המצב"‬ ‫בהפרש של חודשים ספורים בלבד מאלבומו הקודם‪ ,‬שיחרר‬ ‫גד לאוויר העולם הדיגיטלי את 'תלמי אליהו'‪ .‬בכלל‪ ,‬בשנים‬ ‫האחרונות מקליט גד בקצב שבו יאיר‬ ‫לפיד שואב מנדטים‪ .‬כמו באלבומיו‬ ‫הקודמים‪ ,‬גם ב'תלמי אליהו' מרתק‬ ‫לעקוב אחרי הטקסטים של גד‪ ,‬שעבורו‬ ‫צרוף המילים 'חברתי' ו'פוליטי' הם לא‬ ‫רק פור–פליי המיועד לכתבי עיתונים‪,‬‬ ‫על מנת למכור קנקן ריק מתוכן‪ .‬גד לא‬ ‫כותב שירי פופ קלילים לעיכול‪ ,‬שיש‬ ‫חשש או סיכוי להיתקל בהם בפלייליסט של גלגלצ‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫ואין בהצהרה זו משום קביעה לחיוב או לשלילה‪ ,‬אלא רק‬ ‫עובדה‪ .‬די להקשיב ל'הרעב'‪' ,‬ניצחון האב כישלון הבן'‪' ,‬תלמי אליהו' (המושב בו גדל גד)‪ ,‬כמו גם‬ ‫לשאר השירים‪ ,‬כדי להבין שיש לנו כאן עסק עם אומן המתכתב באופן שוטף עם ה'מצב' והאצבע‬ ‫שלו תמיד על הדופק‪ .‬וכמו להוסיף שמחה‪ ,‬הביאה יוזמה‪/‬מצווה מחממת לב של חברת התקליטים‬ ‫להוצאת שלושת האלבומים האחרונים של גד‪ ,‬שעד היום ניתנים היו להשגה רק בפורמט דיגיטלי‪,‬‬ ‫כמארז משולש תחת הכותרת 'המצב'‪ .‬המארז כולל את האלבומים ‪' -‬תל אביב'‪' ,‬ירושלים' ו'תלמי‬ ‫אליהו'‪ .‬כרגע נראה שגד קרב מהשוליים פנימה‪ ,‬אל קידמת הבמה‪ ,‬אם בנגישות לקהל רחב יותר‬ ‫ואם במכירות המארז המשולש‪ .‬כמובן שזו עדיין במה בשולי המיינסטרים‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬אם יש איש‬ ‫שוליים הראוי ליותר מהערת שוליים‪ ,‬הרי זהו גד‪.‬‬ ‫‪shalomgad.bandcamp.com‬‬

‫פונץ' ‪" -‬רמז לעתיד"‬ ‫אם כבר נגענו בשלום גד‪ ,‬הרי אי אפשר שלא לגעת גם באלבום‬ ‫החדש של פונץ'‪ ,‬מה גם שגד עצמו שותף באלבום זה (כמו‬ ‫גם כמה מחברי פונץ' ששותפו באלבומו של גד)‪ .‬באלבום‬ ‫החדש – 'רמז לעתיד'‪ ,‬חוזרים אלינו חברי פונץ' עם הגיטרות‬ ‫האהובות‪ ,‬טקסטים ושירה של יוסי בבליקי ותגבור ווקלי‬ ‫בדמותה של דנה בקר‪ .‬בנוסף נוגעים פונץ'‪ ,‬עוד יותר מבעבר‪,‬‬ ‫בנושאים חברתיים עכשוויים (‘האם העולם הוא גלגל? האם‬ ‫הצעירים רעבים? ומה עם ניצולי השואה? ומה שלום עובדי‬ ‫הרכבת? האם האהבה תנצח? האם הסיפור אמיתי? של מי המדינה הזו בכלל? למי הכנרת שייכת?’‬ ‫ מתוך 'בלילה ההוא התעוררנו')‪ .‬מ'משחקי מלחמה'‪ ,‬דרך 'מתי האהבה תחזור' ועד 'זיקוקים על‬‫הבוקר' ו'קוראים לה נעם'‪ ,‬כדאי לתת לאלבום לפנק את האוזניים‪ ,‬כי גם אם לא ברור מתי האהבה‬ ‫תחזור‪ ,‬אני בטוח שאלבום חדש של פונץ' מקדם אותנו אליה‪.‬‬ ‫‪punchband.bandcamp.com/album‬‬

‫אסתר רדא ‪'Life Happens' -‬‬

‫אסתר רדא היא כנראה ההבטחה–תקווה הבאה של ישראל‪.‬‬ ‫רדא‪ ,‬זמרת ושחקנית תיאטרון‪ ,‬ילידת חברון‪ ,‬בת למשפחת‬ ‫עולים מאתיופיה‪ ,‬משחררת אי–פי בן ארבעה שירים בלבד‪,‬‬ ‫שמהווים תצוגת תכלית מרשימה לזמרת אראנבי–פאנק–ג'אז‬ ‫פרום דה פרומיסד לנד‪ .‬רדא שרה באנגלית והגרוב שלה צבוע‬ ‫במשיכות עדינות של כלי נשיפה עם סלסולים אתיופיים‪ ,‬מה‬ ‫שמוסיף נופך שונה במעט למוזיקה שכל כך מזוהה עם זמרות‬ ‫אמריקאיות דוגמת אלישה קיס ואריקה באדו‪ .‬שווה לעקוב אחרי‬ ‫אסתר רדא‪ ,‬אם הכל ילך כשורה (טפו‪ ,‬טפו‪,‬טפו)‪ ,‬בקרוב היא תגיע רחוק‪.‬‬ ‫‪esterrada.bandcamp.com‬‬

‫חממי הפרופסור‬ ‫מאת‪ :‬איתן דרורי‬

‫י‬

‫ום אחד הסתכל סוראמלו על ילדים שיצאו עם הילקוטים מבית הספר חייך ואמר‪" :‬וואלה‬ ‫הילדים של הזמנים האלה‪ ,‬זה לא הילדים של הזמנים ההם‪ .‬היום בלי עין הרע ילד רק מתחיל‬ ‫ללמוד וצ'יק צ'אק מביא לך אחרי כמה שנים תעודת בגרות במסגרת זהב‪ .‬גם אנחנו היינו‬ ‫ילדים זה נכון‪ ,‬אבל על בית ספר לא היה בכלל על מה לדבר‪ .‬תשאלו אפילו את יוחאי אחיו הגדול‬ ‫של קדוש‪ .‬למה? למה שאני ויוחאי היינו רשומים בבית ספר‪ ,‬רק מה? לא למדנו שם‪ .‬אבל גם לא‬ ‫למדנו בבית ספר אחר בשביל לא להעליב את הבית ספר הראשון‪ ,‬שלא יכעסו‪ .‬ולא שהיינו תלמידים‬ ‫לא טובים‪ ,‬חס ושלום‪ .‬לא היינו תלמידים בכלל‪ .‬ואללה אני זוכר איך פעם בא יוחאי בבוקר מוקדם‬ ‫וצעק לי מלמטה‪' :‬אברם‪ ,‬בשורות טובות‪ ,‬אברם‪ .‬המורה אומר שאתה עולה לכיתה גימל'‪ .‬וואלה‪,‬‬ ‫מרוב התרגשות נחתכתי בזמן הגילוח‪ .‬שאלתי אותו איזה מורה? אמר לי‪' :‬המורה להתעמלות'‪ .‬בזמנים‬ ‫ההם עד שהיית גומר בית ספר עממי‪ ,‬בר מינן הייתה יוצאת לך הנשמה‪ .‬בימים‬ ‫ההם מי שגמר בית ספר עממי היה בגיל כזה שהוא כבר חזר מהצבא הבריטי‪.‬‬ ‫וזה למה? למה שהיית מתחיל בכיתה אלף ואם היית תלמיד טוב–טוב וחרוץ‬ ‫היית עולה מכיתה אלף לכיתה אלף–אלף‪ ,‬ומשם לאלף–בית‪ ,‬ומאלף–בית היית‬ ‫עולה לבית–אלף ואחר כך לבית–בית‪ .‬ואחר כך לגימל–אלף‪ ,‬לגימל–בית ומשם‬ ‫לגימל–גימל‪ .‬בקיצור היו הרבה כיתות‪ ,‬ווחית אבוהי‪ ,‬הרבה כיתות‪ .‬אולי יותר‬ ‫ממאתיים כיתות‪ .‬בבית ספר שאני למדתי היו יותר כיתות מכינים‪ .‬אני כשהייתי‬ ‫בכיתה ו' היה אצלנו תלמיד אחד קראו לו חממי‪ ,‬יום אחד מצביע החממי הזה‬ ‫באמצע השיעור ואומר למורה‪' :‬אדוני‪ ,‬אדוני‪ ,‬אני מוכרח ללכת הביתה למה שיש היום ברית מילה‬ ‫לבן שלי'‪ ,‬רק מה? באמת נולד לו בן לחממי הזה‪ .‬והבן הזה אבל‪ ,‬יצא הרבה יותר מלומד מחממי‬ ‫האבא‪ .‬וזה למה שהוא לקח כל בוקר שיעורי ערב ולמד למד ולמד עד שנהיה פרופסור במכון ויצמן‬ ‫ברחובות‪ .‬וגם כן נהיה‪ ,‬איך קוראים את זה?‪ ,‬מומחה בינלאומי בענייני השקייה‪ .‬זאת אומרת מומחה‬ ‫להשקיות‪..‬אנא עארף? מומחה להשפרצות מים‪ .‬על דשא‪ ,‬עשב‪ ,‬כריזנטמות‪ ,‬עציצים‪ ,‬כוסברה‪...‬‬ ‫מומחה‪ ...‬יום אחד ככה מספרים הלך חממי הפרופסור לחקור כל מיני שיטות השקייה והגיע לאיזה‬ ‫בדואי אחד בנגב‪ ,‬שביד אחת היה מעשן נרגילה וביד השנייה מגרש זבובים‪ .‬בא אצלו חממי הפרופסור‬ ‫ואמר לו‪' :‬שלום לך יה חוואג'ה‪ ,‬אני פרופסור ממכון ויצמן‪ ,‬חוקר שיטות השקיה ורציתי לשאול‬ ‫אותך‪ ,‬איך אתה משקה את השדות שלך'‪' .‬מה זה איך?'‪ ,‬חייך הבדואי‪' .‬אתה רואה שמה את הבור‬ ‫מים? בראבו‪ :‬עכשיו על יד הבור אתה רואה יש חמור? בראבו‪ .‬עכשיו אתה רואה על הצוואר של‬ ‫החמור קשור חבל שבקצה השני שלו קשור דלי‪ .‬עכשיו החמור מסתובב סביב לבור וככה החבל עולה‬ ‫לאט–לאט למעלה‪ ,‬וככה יוצאים המים בתוך הדלי מהבור‪ ,‬נשפכים לתעלה והתעלה לשדות'‪' .‬רק‬ ‫רגע‪ ,‬אתה יושב כאן‪ .‬והחמור שלך‪ ,‬תסלח לי‪ ,‬עומד רחוק–רחוק שם‪ .‬איך אתה יודע מפה אם החמור‬ ‫שלך שם מסתובב או לא?'‪' .‬זה בסדר'‪ ,‬עונה לו הבדואי‪' ,‬אל תפחד‪ .‬אני קשרתי לחמור על הצוואר‬ ‫שלו פעמון קטן וכל הזמן שאני שומע מפה את הפעמון מצלצל אני יודע שהחמור מסתובב'‪' .‬אבל‬ ‫אם כל הכבוד'‪ ,‬אומר הפרופסור לבדואי‪' ,‬החמור שלך יכול לעמוד על מקום אחד‪ .‬בלי לזוז‪ ,‬ורק‬ ‫לעשות עם הראש תנועות ימינה ושמאלה‪ ,‬הפעמון יצלצל ואתה תחשוב שהחמור שלך מסתובב‪.'..‬‬ ‫הסתכל הבדואי על חממי הפרופסור ואמר לו‪' :‬תראה חביבי‪ ,‬אם היה לי כזה חמור חכם הוא מזמן‬ ‫היה פרופסור במכון ויצמן ברחובות!'‪.‬‬

‫“גם לזרעון מוגן בקליפתו יש את הוויה דולורוזה שלו”‬ ‫וודקה ולחם ‪ -‬מירה מגן‪ ,‬זמורה ביתן ‪ -‬מוציאים לאור‬

‫מאת‪ :‬גיורא הופמן‬

‫מ‬

‫ירה מגן‪ ,‬בסיפרה השביעי‪ ,‬כתבה ספר מקסים המספר לכאורה סיפור תחום על אנשים‬ ‫רגילים בחיים שגרתיים משהו‪ .‬עמיה‪ ,‬רואת חשבון נשואה לעורך דין מצליח‪ ,‬אם לילד בן‬ ‫חמש עם מכונית מאזדה בת ארבע‪ ,‬באמצע החיים ‪ -‬ליברליות‪ ,‬משפחה‪ ,‬חלומות והווי היום‬ ‫יום‪ .‬אין כאן גיבורי על או תגליות מדהימות‪ ,‬אין מעשי כישוף או חלומות באספמיה‪ ,‬אלא‬ ‫רק חיים פשוטים שכולנו מכירים‪.‬‬ ‫לכאורה סיפור פשוט‪ ,‬אבל מסתבר שהסיפור בהתגלגלותו המחזורית אינו כזה‪ .‬כמו החיים כך גם‬ ‫הדמויות מגלות את פניהן המשתנות כמו עונות השנה‪ .‬יש חורף‪ ,‬אביב וסתיו ולקראת הקיץ מתקלפים‬ ‫מהבגדים ‪ -‬כמו אף משכבות המגן בהתנהגות וביחס הבין אישי‪ .‬בתוך מתחם מושבי ‪ -‬כמו בתוך‬ ‫בועה משלה ‪ -‬מתרחשת עלילה בין מספר דמויות הקשורות במערכות משפחתיות ואליהן מתווספות‬ ‫דמויות אנושיות ובעלי חיים‪ .‬וכאילו מארג זה איננו מספיק‪ ,‬הסביבה מטילה צילה על מערכת היחסים‬ ‫המורכבת הזו ‪ -‬בהתיחסות לקטביה של החברה הישראלית‪.‬‬ ‫עמיה מוותרת על משרה מכובדת ולוקחת על עצמה את ניהול המכולת‬ ‫העלובה שהותירו הוריה‪ ,‬מהגרים קשי יום‪ .‬היא גם נוטשת דירה מטופחת‬ ‫ועוברת לגור עם נדב בנה במושב‪ .‬המגורים במושב והעבודה במכולת‬ ‫מפגישים את עמיה עם טיפוסים שחיים על הקצה‪ :‬בעל הבית הזקן והנרגן‬ ‫שלה ובנו‪ ,‬גבר קשוח ושרמנטי‪ ,‬שאינם מדברים בעטיה של טרגדיה איומה‪,‬‬ ‫אמגד הערבי העוזר לה במכולת‪ ,‬המנסה לשרוד במציאות כלכלית ופוליטית‪,‬‬ ‫וה”מדונה” המכונה גם “הזונה הרוסייה הקטנה”‪ ,‬גנבת קטנה ופתיינית גדולה‬ ‫ששובל של קסם מלווה אותה‪.‬‬ ‫מגן מתבלת את סיפורה בניחוחות‪ ,‬טעמים ומאפיינים ישראליים ייחודיים‪ .‬יחסיה האמביוולנטיים‬ ‫של גיבורת הסיפור עם אלוהים ועם הדת‪ ,‬הנערה הצעירה שאימצה לעצמה זהות בדויה בעליל‪,‬‬ ‫צרורות הפטרוזיליה‪ ,‬אוושת הרוח ואווירת המושב‪ ,‬מכולת‬ ‫עם סימני זיהוי ריחניים של לחמניות טריות וחבית דגים‬ ‫כבושים‪ ,‬וההסבר ש”לא כל הצרות זה שואה ועצמאות”‪.‬‬ ‫למגן אוזן רגישה לדקויות שפה‪ ,‬והתוצאה היא שכל אחד מגיבוריה‬ ‫מדבר בדיוק כמו שהיית מצפה שידבר ‪ -‬בין אם הוא ילד בן חמש‪,‬‬ ‫צעירה בת ‪ 18‬שמסתובבת ברחובות‪ ,‬אקדמאים מודעים לעצמם‪,‬‬ ‫פועל ערבי‪ ,‬דתיים עם מקדם שכנוע עצמי מתפרץ‪ ,‬גבר שתקן‪ ,‬זקן‬ ‫נרגן‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬צעירים‪.‬‬ ‫“וודקה ולחם” הוא סיפור משכנע באותנטיות שלו‪ ,‬כובש בעלילתו‪,‬‬ ‫שובה לב בגיבוריו ומקסים בסגנונו ובלשונו‪ .‬במילים ובמשפטים‬ ‫מצליח הסיפור להציג צילום של מציאות וכקורא אתה מצטרף‬ ‫לריחות‪ ,‬לשיחות ולהבל הפה כאילו אתה כאן–שם‪.‬‬ ‫ספר מומלץ‪ :‬תשע בסולמי האישי‪.‬‬ ‫ניתן להשאיל הספר בספרית “לם”‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫גרוזינית מבית טוב‬

‫מאת‪ :‬זבולון שלו‬

‫כ‬

‫שארזתי את המזוודות לפני החזרה למלבורן‪ ,‬שמחתי‬ ‫שלא נהוג לשקול את הטסים לפני היציאה ובשובם‪,‬‬ ‫כי אז עוד הייתי מגלה שעברתי את המכסה המותרת‬ ‫של עשרים וחמישה קילו‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬שנראה לי שהעליתי עלי‬ ‫בתקופה של שבועיים‪ ,‬בבידוד קולינרי‪ ,‬בבועת המטבח הגרוזיני‬ ‫של משפחתי בישראל‪.‬‬ ‫כשהגעתי‪ ,‬לפני כחודש‪ ,‬לעכו‪ ,‬אל בית אבי‪ ,‬הבית בו גדלתי‪ ,‬מיד‬ ‫לכשיצאתי מהרכב עלה באפי ריח מוכר ומעורר געגוע של חוף‬ ‫הים‪ .‬עליתי לדירת אבי בקומה החמישית‪ ,‬פתחתי את החלונות‬ ‫והתריסים לרווחה‪ ,‬ונתתי לרוח ושאון הים למלא שוב את חדרי‬ ‫הבית באותו ריח משכר‪ ,‬ריח המלוח‪ .‬אבל בבית גרוזיני אמיתי לא‬ ‫די בריחות וזיכרונות‪ ,‬חייבים גם אוכל‪ ,‬ואת האוכל השלימו עבורי‬ ‫כל משפחתי המורחבת שהרעיפה עלי במשך כל הביקור אהבה‬ ‫ואוכל‪ ,‬אוכל ואהבה‪ ,‬אוכל ואוכל‪ ,‬בכמויות בלתי הגיוניות בעליל‪,‬‬ ‫ולך תצא מזה עכשיו‪ .‬כשבכל זאת כבר ניסיתי לצאת‪ ,‬הגעתי ל‪...‬‬ ‫סדנת בישול‪ ,‬ולא סתם‪ ,‬אלא סדנת בישול של אוכל גאורגי (התברר‬ ‫ש’גרוזיני’ זה מאוד לא פוליטקלי קורקט בימים אלו‪ ,‬גם אם אתה‬ ‫גרוזיני)‪ .‬את הסדנה הנחתה אירמה קזר‪ ,‬גאורגית (הנה‪ ,‬אני לומד)‬ ‫במוצאה וכיום גם מנחה סדנאות ב’דרך האוכל’‪ ,‬ובין שאר הפעילויות‬ ‫הקולינריות שלה‪ ,‬לרוב להאדרת המטבח הגאורגי ברבים‪ ,‬גם טיולי‬ ‫אוכל לגאורגיה‪ .‬בקיצור‪ ,‬גרוזינית מבית טוב‪.‬‬ ‫ואם עד עכשיו תהיתם‬ ‫הרי שעתה ברור‬ ‫לכם ללא שום ספק‪,‬‬ ‫שהחופשה הזו הייתה‬ ‫עבורי בועה גאורגית‬ ‫אחת גדולה‪ ,‬ובבועה‬ ‫שכזו אין מקום לחומוס‬ ‫ולשאר מיני מאכלים‬ ‫מוזרים שנוהגים לסעוד‬ ‫להם אנשים שונים‬ ‫שחיים את חייהם מחוץ‬ ‫לאותה בועה‪ .‬המטבח‬ ‫הגרוזיני (טוב נו‪ ,‬הנה‬ ‫אמרתי ‪ -‬גרוזיני‪ ,‬גרוזיני‪,‬‬ ‫גרוזיני! לי מותר!) ידועה‬ ‫בחיבתו הרבה (ודי אם תביטו בכרסו של גרוזיני ממוצע) למאכלי‬ ‫בשר‪ ,‬לחם ויין אדום‪ ,‬אך מעבר לכך משופע אותו מטבח בשני‬ ‫מרכיבים שמופיעים שוב ושוב כמעט בכל רשימת מצרכים להכנת‬ ‫מנה כזו או אחרת‪ ,‬ואלה הם אגוזים וכוסברה‪ ,‬ואם אפשר הרבה‬ ‫מאוד‪ ,‬משניהם‪ .‬נראה כי אלוהים נתן הרבה אגוזים לגרוזינים והם‬ ‫קיבלו אותם בשמחה‪.‬‬

‫ואם העמוד הזה פתח לכם את בלוטות התיאבון ואתם מגיעים בקרוב‬ ‫לביקור בישראל‪ ,‬באזור הצפון‪ ,‬הייתי רוצה להמליץ גם על מסעדה‬ ‫חדשה בשם ‘שותא’‪ ,‬גרוזינית כמובן‪ ,‬שהוקמה על ידי שתי נשים‪,‬‬ ‫בנות העדה‪ ,‬שעצבו בקיבוץ שומרת (ביציאה מעכו) מקום נעים‬ ‫למדי שמתפקד כבר–מסעדה‪ ,‬וכפי שהמקום מעיד על עצמו‪ ,‬ניתן‬ ‫להגיד על מסעדת ‘שותא’ כי היא‪ ...‬גרוזינית מבית טוב‪.‬‬

‫לריכוך‪ .‬מקררים‪ ,‬קולפים וחותכים את הסלק לקוביות קטנות‪.‬‬ ‫טוחנים את האגוזים‪ ,‬את הכוסברה והשום במעבד מזון‪ ,‬מוסיפים‬ ‫חומץ ומלח‪ ,‬ולאחר שמערבבים הכל יחד מוסיפים את התערובת‬ ‫לסלק‪ .‬מערבבים בעדינות והסלט מוכן‪.‬‬

‫עלי גפן עם שזיפים חמוצים‬ ‫חומרים‪ 1/2 :‬קילו בשר בקר טחון‪ 50 ,‬גרם שומן כבש טחון‪2 ,‬‬ ‫בצלים קצוצים דק‪ 3 ,‬שיני שום‬ ‫קצוצות דק‪ 1/2 ,‬כוס אורז עגול‪ ,‬לא‬ ‫מבושל‪ 1/2 ,‬חבילה כוסברה‪1/2 ,‬‬ ‫חבילה פטרוזיליה‪ 10 ,‬עלי נענע‪ ,‬מיץ‬ ‫מלימון שלם‪ ,‬פלפל שחור‪ ,‬מלח (היו‬ ‫עדינים מאחר ועלי הגפן מומלחים)‪,‬‬ ‫פלפל צ’ילי גרוס‪ ,‬צנצנת שימורים‬ ‫של עלי גפן (לחתוך את הגבעולים)‪.‬‬ ‫לסידור מעל הממולאים‪ 10 :‬עלי‬ ‫נענע‪ 2 ,‬לימונים ‪ -‬חצאי פרוסות‪1/2 ,‬‬ ‫כוס מים‪ ,‬שזיפים ירוקים חמוצים‪.‬‬ ‫אופן ההכנה‪ :‬מערבבים את כל‬ ‫מצרכי המלית‪ .‬פורסים את עלה‬ ‫הגפן על המשטח‪ ,‬הצד המבריק עם‬ ‫ה’ורידים’ למטה‪ ,‬ומניחים מעט בשר‬ ‫מהודק ומגלגלים‪ .‬את עלי הגפן המגולגלים מסדרים בסיר בצורה‬ ‫מהודקת‪ ,‬ללא מרווחים‪ .‬בכל שורה שמים מספר שזיפים חמוצים‬ ‫ומניחים עלי נענע ופרוסות לימון‪ .‬לאחר שהכל גולגל והונח בסיר‪,‬‬ ‫מוזגים מעל את המים‪ .‬מניחים את הסיר על אש בינונית עד לרתיחה‪,‬‬ ‫מנמיכים ומניחים לעלי הגפן להתבשל כארבעים דקות‪.‬‬

‫צ'יבורקי ‪ -‬בצק ממולא בשר טחון‬ ‫חומרים לבצק‪ 1 :‬ק”ג קמח לבן מנופה‪ 2 ,‬ביצים‪ 400 ,‬מ”ל מים‪,‬‬ ‫מעט מלח‪.‬‬ ‫חומרים למלית‪ 600 :‬גרם בשר בקר טחון (ניתן גם לערב עם‬ ‫בשר עוף)‪ 2 ,‬בצלים בינוניים קצוצים דק‪ ,‬צרור קטן של פטרוזיליה‬ ‫וכוסברה‪ ,‬כל אחד לחוד או תערובת‪ ,‬מעט מלח‪ ,‬פלפל שחור‪ ,‬פלפל‬ ‫צ’ילי גרוס‪ 1/4 ,‬כוס מים‪.‬‬ ‫אופן ההכנה‪ :‬מערבבים את כל חומרי המלית ביחד‪.‬‬ ‫להכנת בצק‪ :‬מערבבים בקערה את כל החומרים לבצק נוקשה‬ ‫ומניחים במקום חמים (אך לא חם מדי) בשקית ניילון לחצי שעה‪.‬‬ ‫לאחר כחצי שעה‪ ,‬לשים מעט את הבצק ומעבירים למקרר לכמה‬ ‫שעות‪ ,‬רצוי למשך הלילה‪ .‬לשים שוב את הבצק עד שהוא מגיע‬ ‫למרקם של מסטיק‪ ,‬רך וגמיש‪ ,‬אך לא דביק (אם יש צורך ניתן‬ ‫להוסיף מעט קמח)‪.‬‬ ‫לאחר שהבצק מוכן‪ ,‬מחלקים אותו לשני כדורים‪ .‬מרדדים כל כדור‬ ‫לעלה בעובי ‪ 1-3‬מ”מ ויוצרים עיגולים בקוטר של עשרה ס”מ בערך‪.‬‬ ‫מניחים מלית על העלה ומהדקים היטב את השולים‪ .‬ניתן לעשות‬ ‫זאת עם האצבעות וגם עם שיני מזלג‪ ,‬לחזק את ההידוק וליצור צורת‬ ‫פסים‪ .‬מחממים מחבת לטיגון שמן עמוק ולאחר שהשמן חם מכניסים‬ ‫את הצ’יבורקי לטיגון משני הצדדים עד להזהבה‪.‬‬

‫עם אגוזים לרוב האנשים אין שום בעיה (אלא אם כן אתם מהאלרגים‬ ‫לאגוזים)‪ ,‬אך כשמגיעים לכוסברה‪ ,‬זה כבר סיפור אחר‪ .‬כמו עם‬ ‫מספר מאכלים ונושאים אחרים‪ ,‬גם בענייני כוסברה העולם נחלק‬ ‫לאלו שאוהבים מאוד כוסברה ולאלו ששונאים כוסברה‪ .‬לא יצא‬ ‫להיתקל בכאלו שהפסיקו לאהוב כוסברה‪ ,‬אך מנגד כן יצא לי‬ ‫לפגוש אנשים שבעקבות המפגש שלהם עם המטבח הגרוזיני פשטידת אגוזים‬ ‫החליטו לעבור לצד שמנגד וחייהם ללא כוסברה הם נחלת העבר‪ .‬אז‬ ‫בגיליון זה אביא מספר מתכונים מאותה בועה גאורגית שלשמחתי חומרים‪ 1/4 :‬כוס שמן‪ 2 ,‬שיני שום קצוצות דק‪ ,‬בצל מגורד על‬ ‫הייתי חלק ממנה‪ ,‬ומי יודע‪ ,‬אולי לחלק מהקוראים יפתחו פתאום פומפייה‪ 8 ,‬ביצים טרופות‪ 3 ,‬כוסות אגוזים טחונים דק‪ ,‬חצי כוס‬ ‫כוסברה טרייה קצוצה דק‪ 2 ,‬פלפלים ירוקים מגורדים על פומפייה‪,‬‬ ‫דלתות לעולם חדש וטעים‪.‬‬ ‫מלח‪ ,‬פלפל שחור‪ ,‬כוסברה יבשה‪ 1 ,‬כף קמח‪ 1 ,‬כפית אבקת אפיה‪.‬‬ ‫סלט סלק עם אגוזים‬ ‫אופן ההכנה‪ :‬טורפים בקערה את הביצים ומוסיפים את האגוזים‬ ‫שום‪,‬‬ ‫שיני‬ ‫‪3‬‬ ‫טחונים‪,‬‬ ‫מלך‬ ‫אגוזי‬ ‫כוס‬ ‫חומרים‪ 1 :‬ק”ג סלק אדום‪1 ,‬‬ ‫וכוסברה‪ .‬ממליחים ומפלפלים‪ .‬מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים‬ ‫זרעי‬ ‫כפית‬ ‫‪1‬‬ ‫דק‪,‬‬ ‫קצוצה‬ ‫טרייה‬ ‫כוסברה‬ ‫‪ 3‬כפות חומץ‪ 5 ,‬כפות‬ ‫היטב‪ .‬משמנים תבנית פיירקס (בקוטר ‪ )26‬ומחממים אותה מעט זמן‬ ‫כוסברה‪ ,‬טחונים‪ ,‬מלח‪ 1 ,‬פלפל אדום חריף‪.‬‬ ‫בתנור‪ .‬מעבירים את כל התערובת אל התבנית החמה ומכניסים לתנור‬ ‫אופן ההכנה‪ :‬מנקים את הסלק היטב ומרתיחים–מבשלים עד שחומם מראש ל–‪ 180‬מעלות למשך כעשרים דקות‪.‬‬

‫כשעזבתי את הבית בעכו‪ ,‬בדרכי לבן גוריון‪ ,‬שמעתי את שאגת‬ ‫הים האוהב‪ ,‬הנפרד ממני לשלום‪ .‬נכון‪ ,‬אם היו הדברים תלויים בי‪,‬‬ ‫הייתי מבקש שחלקם יהיו קצת אחרת‪ ,‬לפעמים‪ ,‬אבל כידוע החיים‬ ‫הם לא תכנית כבקשתך‪ .‬להפך‪ ,‬לעתים נראה שהעולם בדרכו שלו‬ ‫דווקא יודע את שאתה לא מבקש‪ .‬בכל זאת‪ ,‬אני יכול לבקש משהו‬ ‫קטן? בעתיד הקרוב‪ ,‬בבקשה בלי אוכל‪ ,‬או לפחות לא בכמויות‬ ‫גרוזיניות‪ .‬ואם ברגע של חולשה בכל זאת אבקש‪ ,‬אז אנא מכם‪ ,‬אל‪.‬‬ ‫בתאבון‪.‬‬ ‫שותא‪ ,‬קיבוץ שומרת‬ ‫‪www.rest.co.il/sites‬‬

‫‪20‬‬ ‫• ‪ ,27.4‬שבת‪ ,‬בשעה‪ ,19:30 :‬חגיגת ל”ג בעומר של בית‬ ‫חב”ד בנטלי‪ .‬חגיגה שלמה סביב המדורה‪.‬‬ ‫מיקום‪.13-17Cecil St. East Bentleigh :‬‬ ‫טלפון לפרטים‪.0433092693 :‬‬ ‫• ‪ ,28.4‬יום ראשון‪ ,‬בין השעות ‪ ,12:00-11:00‬צעדת ל”ג‬ ‫בעומר של בית חב”ד‪ .‬הצעדה תתחיל בפינת הרחובות‬ ‫‪ Balaclava‬ו–‪ Hotham‬שבסנט קילדה ותמשיך עד‬ ‫לרחוב אינקרמן‪ .‬טלפון לפרטים‪.03-95228274 :‬‬

‫אירועים חד פעמיים‪:‬‬ ‫• ‪ ,14.4‬יום ראשון‪ ,‬בשעה‪ ,19:30 :‬יום הזיכרון לחללי‬ ‫מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה‪ .‬הכניסה‬ ‫חופשית‪ .‬פתיחת דלתות בשעה‪ .18:45 :‬הערב ילווה‬ ‫בערב שירי זיכרון באותו אולם‪ .‬מיקום‪:‬‬ ‫‪Robert Blackwood hall, Monash University,‬‬ ‫‪.bld 2, wellington Rd, clayton‬‬ ‫• ‪ ,15.4‬יום שני‪ ,‬בשעה‪ ,20:00 :‬קונצרט יום העצמאות‬ ‫ה–‪ 65‬למדינת ישראל של המועצה הציונית בוויקטוריה‪.‬‬ ‫מיקום‪ :‬התיאטרון הלאומי‪.20Carlisle St, St Kilda ,‬‬ ‫עלות‪ .$20-40 :‬לרכישת כרטיסים‪:‬‬ ‫‪ ,www.nationaltheatre.org.au‬או‪.www.zcv.org.au :‬‬ ‫לפרטים‪ :‬המועצה הציונית בטלפון‪.03-95275544 :‬‬ ‫• ‪ ,16.4‬יום שלישי‪ ,‬בין השעות‪ ,19:00-16:00 :‬יום‬ ‫העצמאות למדינת ישראל ‪ -‬פסטיבל למשפחות‪.‬‬ ‫בתוכנית‪ :‬פינת חי‪ ,‬קרב מגע‪ ,‬ריקודי עם‪ ,‬אוכל ישראלי‪,‬‬ ‫מוזיקה‪ ,‬פעילויות לנוער ועוד המון הפתעות‪ .‬הארוע‬ ‫יתקיים בספריית לם‪ .‬כניסה חופשית‪304Hawthorn .‬‬ ‫‪ .Rd, Caulfield South‬לפרטים‪ :‬המועצה הציונית‬ ‫בטלפון‪.03-95275544 :‬‬ ‫• ‪ ,16.4‬יום שלישי‪ ,‬בין השעות‪ ,23:30-19:30 :‬מסיבת‬ ‫יום העצמאות ה–‪ 65‬לישראל‪ .‬בין השעות‪19:00- :‬‬ ‫‪ 20:00‬תתקיים שירה בציבור ובין השעות‪23:30-20:00 :‬‬ ‫ריקודי עם‪ .‬עלות‪ $11 :‬ברכישה מוקדמת באתר‪:‬‬ ‫‪http://www.stickytickets.com.au/10464 ‬‬ ‫ו–‪ $25‬בכניסה‪ .‬כל הרווחים יועברו למגן דוד אדום‪.‬‬ ‫מיקום‪:‬‬ ‫‪.Glen Eira Town Hall – Cnr Hawthorn and Glen Eira Rd‬‬

‫• ‪ ,1.5‬יום רביעי‪ ,‬בשעה‪ ,19:45 :‬הופעה של הזמר חנן‬ ‫יובל‪ .‬עלות‪ ,$55/$44 :‬לרכישה באתר‪:‬‬ ‫‪ .www.stickytickets.com.au/10465‬מיקום‪ :‬בית‬ ‫ויצמן‪.306Hawthorn Road, Caulfield South ,‬‬ ‫• ‪ ,9.5‬יום רביעי‪ ,‬בין השעות ‪ ,20:00-17:30‬חגיגת‬ ‫ל”ג בעומר של המרכז שלנו‪ .‬ריקודי הבה נגילה מסביב‬ ‫למדורה‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ברביקיו‪ ,‬והרמת כוסית לחיים‪ .‬עלות‪:‬‬ ‫‪ .$10‬מיקום‪ .1Eyre Rd Caulfield :‬פרטים בטלפון‪:‬‬ ‫‪.03-95330090‬‬

‫• בימי ראשון‪ ,‬פעמיים בחודש‪ ,‬מארגן מועדון ההליכה‬ ‫היהודי “ראמבלרס” טיולי הליכה בחיק הטבע במרחק‬ ‫של עד שעה נסיעה ממלבורן‪ .‬הטיולים הם ברמת קושי‬ ‫קלה עד בינונית‪ .‬ישנן ‪ 2‬קבוצות הליכה‪ :‬אחת עד גיל ‪50‬‬ ‫והשנייה מעל גיל ‪ .50‬לפרטים נוספים נא לפנות לשוקי‬ ‫בטלפון‪03-95926929 :‬‬ ‫ובכתובת‪.henzel@tpg.com.au :‬‬ ‫• בימי שני‪ ,‬שלישי וחמישי‪ ,‬בשעה ‪ ,20:00‬ריקודי‬ ‫עם המרקידים משה ליכטנשטיין ושולמית גולדברג‪.‬‬ ‫‪.5Higgins Rd. ,Bentleigh‬‬ ‫• בימי שישי‪ ,‬בשעה ‪ ,20:30‬סעודת שבת בבית חב”ד‪.‬‬ ‫‪.338Carlisle St. East St Kilda‬‬ ‫• בימי שישי‪ ,‬טקס קבלת שבת‪ .‬כולם מוזמנים‪ .‬פרטים‬ ‫נוספים בטלפון‪ .03-95371433 :‬קבלת השבת תתקיים ב‪:‬‬ ‫‪St Kilda Hebrew Congregation‬‬ ‫‪.12Charnwood Grove, St Kilda‬‬

‫• ‪ ,15.5‬יום רביעי‪ ,‬בין השעות ‪ ,12:00-11:00‬מסיבת‬ ‫גלידה לכבוד שבועות של בית חב”ד בנטלי‪.‬‬ ‫מיקום‪.13-17Cecil St East Bentleigh :‬‬

‫• ‪ ,5.5‬יום בשעות הערב (שעה עדיין לא נקבעה)‪,‬‬ ‫הרצאה באנגלית בנושא‪:‬‬ ‫‪,Acceptance and Commitment ,Therapy‬‬ ‫עם מייקל כהן‪ .‬לפרטים‪ :‬שולה בטלפון‪.0419388127 :‬‬ ‫• ‪ ,19.5‬יום ראשון‪ ,‬בין השעות‪,23:55-06:45 :‬‬ ‫מרוץ חצי המרתון של ה–‪The Sydney Morning‬‬ ‫‪ ,Herald‬שמטרתו גיוס כספים למען כ‪ 600-‬גופים‬ ‫שונים‪ .‬המסלול‪ ,‬באורך ‪ 21.1‬ק”מ עובר דרך אתרי‬ ‫תיירות מרכזיים ואייקונים בסידני‪ ,‬כגון בית האופרה‬ ‫וגשר ההארבר‪ .‬עלות למשתתף‪ :‬החל מ–‪ $95‬למבוגר‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫‪.www.smhalfmarathon.com.au‬‬

‫אירועים‪ ,‬חוגים ופגישות קבועות‪:‬‬

‫• מכון בר–מצווה‪ .‬תכנית בת ‪ 8‬שבועות לבני ‪ 12‬כהכנה‬ ‫לבר–מצווה‪ ,‬כולל סיורים ושבתון‪ .‬לפרטים נוספים נא‬ ‫לפנות לבית המרכז שלנו‪.‬‬ ‫• בכל יום חמישי‪ ,‬בין השעות‪ ,11:30–10:30 :‬יתקיים‬

‫• המועצה הציונית של ויקטוריה מזמינה אתכם‬ ‫להצטרף ל”רשת התמיכה בישראל”‪ .‬הפגישות כוללות‬ ‫סמינרים והרצאות בנושא ישראל והמזרח התיכון והצעת‬ ‫דרכים בהן ניתן להציג את הנושאים בפני ציבור חסר‬ ‫ידע‪ .‬לפרטים והרשמה‪.echrapot@zvc.org.au :‬‬ ‫• בימי שלישי‪ ,‬שעה של סיפורים‪ ,‬שירים ויצירה עם‬ ‫ורד הראל‪ ,‬לגילאים שנה עד חמש‪ .‬בספרית מקור‪.‬‬

‫שידורי רדיו בעברית‪:‬‬

‫• אס‪.‬בי‪.‬אס‪ :‬בימי רביעי בשעה‪14:00 :‬‬ ‫ובימי ראשון בשעה‪1224AM ,11:00 :‬‬ ‫• ‪ - 3ZZZ‬תחנת רדיו קהילתית התנדבותית‪ :‬בימי ראשון‬ ‫בשעה‪ 11:00 :‬ובימי שישי בשעה‪92.3FM 15:00 :‬‬

‫חוג לפנסיונרים בבית המרכז שלנו‪ .‬הכניסה חופשית‪ .‬אינדקס כתובות‪:‬‬ ‫לפרטים נוספים נא לפנות לבית המרכז שלנו‪.‬‬ ‫‪office@hamerkazshelanu.com.au‬‬

‫• בית ויצמן ‪,03 92725555 -‬‬ ‫‪306Hawthorn Rd. Sth Caulfield‬‬

‫• בימי ראשון (מלבד חגים)‪ ,‬מפגשי לימוד לילדים‬ ‫יהודיים‪ .‬תכנית הלימוד כוללת לימודי עברית ויהדות‪.‬‬ ‫השיעורים מועברים באווירה נעימה ומהנה‪ .‬טלפון‬ ‫לפרטים‪.office@ibc.org.au ,03-98197160 :‬‬ ‫‪Leo Back Centre (LBC) ,31-37 Harp Rd, Kew East‬‬

‫• המרכז שלנו ‪569Glenhuntly Rd. Elsternwick -‬‬ ‫‪03-95247700‬‬

‫• בימי שלישי‪ ,‬בשעה ‪“ ,20:30‬מחפשים את המטרה” ‪ -‬חוג‬ ‫שבועי למחשבת ישראל בבית המרכז שלנו‪ .‬הכניסה חופשית‪.‬‬

‫ניצן גלעדי‬ ‫צלם אורן יזרעאל‬ ‫• ‪ ,22.4‬יום שני‪ ,‬בשעה‪ ,19:00 :‬הקרנת הבכורה של‬ ‫הסרט הישראלי ‪ Family Time‬בהשתתפות במאי‬ ‫הסרט ניצן גלעדי‪ .‬גלעדי מגיע לביקור קצר במלבורן‬ ‫שבמסגרתו יציג בקולנוע קלאסיק את סרטו הדוקומנטארי‬ ‫ויענה על שאלות הצופים‪ .‬הסרט נעשה בזמן טיול של‬ ‫המשפחה ב–‪ RV‬לגראנד קניון שבמסגרתו אנו נחשפים‬ ‫לסיפור אוניברסאלי על אהבה וייאוש‪ ,‬על ילדים בדרך‬ ‫להגשמה עצמית ועל התקוות והחלומות של הוריהם‪.‬‬ ‫לאחר ההצלחה של פסטיבל הקולנוע היהודי‪ ,‬מתעתד‬ ‫קולנוע קלאסיק להביא לנו סרטים יהודיים וישראליים‬ ‫גם במהלך השנה‪ .‬לפרטים וכרטיסים‪ :‬קולנוע קלאסיק‬ ‫בטלפון‪.9Gordon St. Elsternwick .03-95247955 :‬‬

‫• בימי שני‪ ,‬בין השעות ‪ ,21:00–20:00‬מפגשים של‬ ‫הגשמה לשיחה בעברית‪ .‬המיקום משתנה‪ .‬ברוח זו‬ ‫מתקיימים מפגשים גם באוניברסיטאות מלבורן ומונאש‬ ‫שבקלייטון בהפסקת הצהריים‪ .‬לפרטים נא ליצור קשר עם‬ ‫שרון‪ ,0407363432 :‬או‪.melbourne@hagshama.org :‬‬ ‫• חוג עברית לילדים דוברי עברית‪ .‬מדי יום שלישי‪ ,‬בין‬ ‫השעות‪ .16:00–17:30 :‬לימודי עברית ברמות שונות‪ ,‬חגים‬ ‫ומורשת ישראל‪ ,‬הטבות ממשלתיות‪ .‬החוג במסגרת המרכז‬ ‫שלנו‪ .‬לפרטים והרשמה‪ 03-95330090 :‬או במייל‪:‬‬ ‫‪office@hamerkazshelanu.com.au‬‬ ‫• ריקודי עם ‪ -‬עם מועדון נירקודה‪ ,‬זוגות מעגלים‪,‬‬ ‫מתחילים ומתקדמים‪ .‬לפרטים‪ :‬אילנה‬ ‫בטלפונים‪ 03-95681970 :‬ו–‪,0412326123‬‬ ‫ובאתר‪www.nirkoda.org :‬‬

‫• ‪ ,14.4‬יום ראשון‪ ,‬בשעה‪ ,19:00 :‬טקס יום הזכרון‬ ‫לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה‪ .‬הקהל‬ ‫מתבקש להתלבש בלבן‪.‬‬ ‫מיקום‪.111-113Queen St Woollahra :‬‬ ‫לפרטים נוספים‪ :‬דנה מהמועצה הציונית בניו סאות’‬ ‫וולס בטלפון‪.02-93606300 :‬‬

‫• ‪ ,28.4-27.4‬ימים שבת וראשון‪ ,‬בשעה‪,20:00 :‬‬ ‫שתי הופעות של חנן יובל לרגל יום העצמאות ה–‪65‬‬ ‫למדינת ישראל במועדון‪ .‬לרכישת כרטיסים‪:‬‬ ‫‪.www.trybooking.com/44430‬‬ ‫לפרטים‪ :‬שולה בטלפון‪.0419388127 :‬‬

‫• ‪ ,7.6-6.6‬טריו אנלוסג’אז בהופעה‪ .‬עומרי מור‬ ‫(פסנתר)‪ ,‬סימון סטאר ‪( -‬בס)‪ ,‬נועם דויד (תופים)‪,‬‬ ‫מגיעים לשתי הופעות במסגרת פסטיבל הג'אז של‬ ‫מלבורן‪ .‬הטריו משלב ג'אז עם מקצבים מסורתיים‬ ‫מצפון אפריקה ואנדלוסיה‪ .‬הופעה ראשונה ב–‪ 6‬ביוני‬ ‫בשעה‪ 22:30 :‬והשניה ב–‪ 7‬ביוני בשעה‪ .20:00 :‬שתי‬ ‫ההופעות יתקיימו במועדון הג'אז של בנטס ליין‪.‬‬ ‫כרטיסי הנחה ניתן להשיג ב–‪ $28‬ו–‪ .$23‬לפרטים‪:‬‬ ‫‪www.melbournejazz.com/v2013/webpages/‬‬ ‫‪event.php?cID=39‬‬

‫• “מועדון “הסרט”‪ :‬הספרייה היהודית ע”ש לם‬ ‫(‪ )LJLA‬בשיתוף עם עמותת ידידי האוניברסיטה‬ ‫העברית בוויקטוריה‪ ,‬מקרינים סרטי איכות ישראלים‬ ‫ויהודים – אחת לחודש‪ ,‬בימי ראשון‪ ,‬בשעה‪.15:00 :‬‬ ‫פרטים יפורסמו לפני המועד ותוכלו לקבל אותם במייל‪.‬‬ ‫להרשמה‪ :‬חנה יהלום‪ hanna@ljla.org.au :‬או פאם‬ ‫בטלפון‪ 03-92725511 :‬ובמייל‪:‬‬ ‫‪.pam@austfhu.org.au ‬‬

‫• ‪ ,14.4‬יום ראשון‪ ,‬בשעה‪ ,10:00 :‬חגיגות יום העצמאות‬ ‫ה–‪ 65‬למדינת ישראל‪ .‬במסגרת החגיגות יתקיימו‬ ‫צעדה והפנינג‪ .‬הצעדה תצא מ‪:‬‬ ‫‪ ,Govett st Gates, Centennial Park‬ובסופה‬ ‫הפנינג גדול הכולל מתקני שעשועים לילדים ומגוון‬ ‫פעילויות והפעלות‪ .‬המיקום‪ :‬בית ספר מוריה‪,‬‬ ‫‪ .101York Rd, Gate entrance‬לפרטים‪ :‬המועצה‬ ‫הציונית בניו סאות’ וולס בטלפון‪.02-93606300 :‬‬

‫• ‪ ,15.4‬יום שני‪ ,‬בשעה‪ ,19:30 :‬הופעה של המייסדים‬ ‫של להקת שבע והזמר ליאור‪ .‬רכישת כרטיסים דרך‬ ‫‪ .Ticketek‬מיקום‪215Nida Parade theatres :‬‬ ‫‪.Anzac Parade, Kensington‬‬

‫• ‪ ,16.5‬יום חמישי‪ ,‬בשעה‪ ,18:30 :‬מסיבת שבועות‬ ‫של ויצ”ו דור בקידס ספייס‪.‬‬ ‫‪/http://www.kidspace.com.au‬‬ ‫פרטים באתר‪.wizo.dor@gmail.com :‬‬

‫• מכון בת–מצווה‪ .‬המכון לבת–מצווה של ‘המרכז‬ ‫שלנו’ מפעיל תכנית חדשנית ומרתקת במתכונת‬ ‫שבועית‪ ,‬שמטרתה להכין נערות בנות ‪ 11‬ליום בת‬ ‫המצווה שלהן‪ .‬פרטים בטלפון‪.03-95330090 :‬‬

‫אירועים חד פעמיים‪:‬‬

‫• עיריית גלן איירה ‪-‬‬ ‫‪Crn Glen Eira Rd. & Hawthorn Rd‬‬ ‫• המוזיאון היהודי ‪26Alma Rd. St. kilda -‬‬

‫• בית חב”ד ‪ -‬הרב דודו לידר ‪0425777477‬‬

‫ספריות עם חומר בעברית‪:‬‬

‫• ספריית “מקור” עברה למשכנה החדש‪ .‬בואו להנות‬ ‫ממבחר נכבד של ספרות עברית‪ ,‬היסטוריה של ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬סרטים ישראליים חדשים וישנים‪.‬‬ ‫טלפון‪.03 92725611 :‬‬ ‫‪304Hawthorn Rd. Caulfield South‬‬ ‫לרשימת סרטים וספרים להשאלה פנו לאתר‪:‬‬ ‫‪ www.makorlibrary.com‬‬ ‫• ספריית סיינט קילדה משאילה ספרים בעברית‬ ‫למבוגרים ולילדים‪ .‬טלפון‪ 03 92096460 :‬‬ ‫‪.150 Carlisle Street, St Kilda‬‬

‫• ‪ ,10.6-24.5‬פסטיבל אורות‪ ,‬צלילים ורעיונות‪:‬‬ ‫‪ .Vivid Sydney‬מיד עם רדת החשכה‪ ,‬הופכת סידני‬ ‫לקנבס של אורות‪ ,‬צלילים ורעיונות‪ :‬פסטיבל תוסס‬ ‫הכולל מופעי אורות מרהיבים‪ ,‬מופעי מוסיקה של‬ ‫אומנים מקומיים ובינלאומיים‪ ,‬מופעים מיוחדים בבית‬ ‫האופרה וחילופי רעיונות והרצאות ציבוריות‪ .‬פרטים‬ ‫באתר‪.vividsydney.com :‬‬ ‫• ‪ ,26.5‬יום ראשון‪ ,‬בשעות אחר הצהריים (שעה טרם‬ ‫נקבעה)‪ ,‬קפה ג’אז‪ .‬כוס קפה או בירה‪ ,‬עם כיבוד קל‪,‬‬ ‫לצלילי הופעת ג’אז במועדון‪ .‬לפרטים‪ :‬שולה בטלפון‪:‬‬ ‫‪.0419388127‬‬

‫חוגים ופגישות קבועות‪:‬‬ ‫• יום ראשון‪ ,‬בשעה‪ ,9:00 :‬קבוצת כדורגל לילדים‬ ‫בגילאים ‪ .6-7‬הילדים מוזמנים להצטרף לקבוצה חדשה‬ ‫הנקראת “מונאש צפון העיר” ושייכת לאגודת מכבי‪.‬‬ ‫המפגשים מתקיימים ב–‪ ,Bryce Oval‬ב–‪.St. Ives‬‬ ‫לפרטים‪ :‬עדי במייל‪.adimogilevsky@yahoo.com :‬‬ ‫• “אם לאם” ‪ -‬תוכנית המיועדת לנשים אחרי לידה‬ ‫או לנשים בהריון‪ ,‬אשר חשות בדידות או זקוקות לאוזן‬ ‫קשבת ולתמיכה‪ .‬השרות ניתן בחסות ה–‪ NCJWA‬על ידי‬ ‫מתנדבות מיומנות‪ ,‬אמהות בעצמן‪ ,‬המגיעות לביקור בית‬ ‫פעם בשבוע‪ ,‬ללא תשלום ועם אחריות מקצועית מלאה‪.‬‬ ‫לקבלת פרטים נוספים ‪ :‬נדין אלהדף‪02-93630257 ,‬‬ ‫‪admin@ncjw.nsw.org‬‬ ‫• מפגשי קשקשתא ‪ -‬בימי שבת או ראשון‪ ,‬קבוצת‬ ‫משחק ישראלית לילדים דוברי עברית (גילאי ‪.)1-10‬‬ ‫במפגשים שלנו אנחנו חוגגים את החגים‪ ,‬מספרים‬ ‫סיפורים‪ ,‬עושים הצגות והפעלות לילדים ‪ -‬והכל‬ ‫בעברית! עלות למשפחה ‪.$10‬‬ ‫לפרטים‪ :‬אייל ‪ ,0423132822 -‬ליבת ‪,0424959622 -‬‬ ‫‪.kishkashta.sydney@gmail.com‬‬ ‫• אמא ואני ‪ Ima Veani Playgroup -‬בעברית‬ ‫לילדים מתינוקות צעירים ועד גיל ארבע‪ .‬הוקם על ידי‬ ‫קבוצת אימהות המעוניינות לחשוף את ילדיהן לתרבות‬ ‫הישראלית‪ ,‬נושאים ביהדות והשפה העברית‪ .‬כל יום‬ ‫חמישי בין השעות‪ .9:30-11:30 :‬בכניסה למגרש הגולף‪.‬‬ ‫לפרטים‪ :‬שטרני דדון בטלפון‪ 0410348770 :‬או‬ ‫‪.shternad@tpg.com.au‬‬ ‫‪Rose Bay Playgroup, O’Sullivan Rd‬‬

‫‪21‬‬ ‫• פעילות לגיל הרך בכל יום רביעי‪ ,‬בין השעות‪:‬‬ ‫‪ .10:00-11:00‬הפעילות כוללת סיפורים ופעילויות‬ ‫יצירתיות עם מורה מוסמכת‪ .‬מיועד לגילאי ‪ .2-4‬חובה‬ ‫להירשם מראש‪ .Academy BJE .‬לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫‪.www.bje.org.au‬‬ ‫• ריקודי עם המרקידה פרנסיס פסטר‪ .‬בימי שני‪ ,‬בין‬ ‫השעות ‪ 12:30 - 10:30‬ובימי חמישי בין השעות‬ ‫‪ .13:00 - 11:00‬עלות‪.$10 :‬‬ ‫ב–‪ .Jewish Folk Center‬לפרטים נוספים‪ :‬פרנסיס‬ ‫פסטר בטלפון‪.0412164442 :‬‬ ‫בית חב”ד‬ ‫• לשימוש המטיילים ‪ -‬אינטרנט ומידע ללא תשלום‪.‬‬ ‫קבלת שבת ‪ -‬תפילה בשעה‪ 18:30 :‬וארוחת ערב בשעה‪:‬‬ ‫‪ .19:00‬שבת ‪ -‬תפילה בשעה‪ 10:00 :‬וארוחה בשעה‪:‬‬ ‫‪ .12:00‬כל יום רביעי ‪ -‬על האש בשעה‪ 20:30 :‬בערב‪.‬‬ ‫• קבוצת תרבות‪ .‬המפגש יתקיים בכל יום ראשון‬ ‫האחרון בחודש בשעה‪ 10:00 :‬הכניסה חינם‪.‬‬ ‫‪.Jewish Folk Center‬‬ ‫• פגישת ויצ”ו עמית‪ .‬בכל יום חמישי האחרון בחודש‪,‬‬ ‫בשעה‪ .20:00 :‬מיועד לגילאי ‪ .30-55‬עלות כל מפגש‬ ‫‪ .$10‬עלות שנתית לחברות בוויצ”ו ‪ .$50 -‬על מיקום‬ ‫הפגישה ופרטים נוספים יש לפנות לדינה גולדשטיין‪-‬‬ ‫בוסקילה ‪.041938965‬‬ ‫• הפרלמנט הישראלי‪ .‬בכל יום שלישי בשעה‪.20:00 :‬‬ ‫על כוס קפה ועוגה ‪ -‬שיחות על ישראל ובכלל‪...‬‬ ‫‪.Jewish Folk Center‬‬ ‫• קונצרט לפנסיונרים‪ .‬בכל יום רביעי הראשון בחודש‬ ‫בשעה‪ 13:30 :‬יתקיימו מופעים של מוזיקה חיה וריקודים‪.‬‬ ‫למשתתפים יוגש כיבוד קל‪ .‬חובה להזמין מקום מראש‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים‪.02-83623400 :‬‬ ‫‪Bondi Pavilion, Queen Elizabeth‬‬ ‫‪Dr. Bondi Beach‬‬ ‫• שיעורי עברית למבוגרים ב–‪Academy BJE‬‬

‫‪ ,15.4 • ‬יום שני‪ ,‬בשעה‪ ,18:00 :‬קרנבל יום העצמאות‪.‬‬ ‫באירוע תוכלו ליהנות ממגוון רחב של פעילויות לכל‬ ‫הגילאים‪ .‬כמו–כן תהיה מכירת אוכל ושתייה ושלל‬ ‫דוכנים שונים להנאתכם‪ .‬כניסה‪ $5 :‬לילדים‪$10 ,‬‬ ‫למבוגרים‪ .‬לפרטים נוספים‪ :‬לי בטלפון‪,0408224161 :‬‬ ‫ובמייל‪.Lee24r@gmail.com :‬‬ ‫• ‪ ,27.4‬שבת‪ ,‬אירוע ל”ג בעומר לסטודנטים‪ .‬לפרטים‬ ‫נוספים‪ :‬לי בטלפון‪ ,0408224161 :‬ובמייל‪:‬‬ ‫‪.Lee24r@gmail.com‬‬ ‫• ‪ ,14.5‬יום שלישי‪ ,‬תיקון ליל שבועות בחסות‬ ‫תנועת הבונים–דרור‪ .‬לפרטים נוספים‪ :‬לי בטלפון‪:‬‬ ‫‪ ,0408224161‬ובמייל‪.Lee24r@gmail.com :‬‬ ‫הפעילויות השבועיות של תנועת הנוער הבונים דרור‬ ‫מתקיימות בימי ראשון‪ :‬לכיתות ‪ 3-8‬בין השעות‪17:30- :‬‬ ‫‪ ,15:30‬ולכיתות ‪ 9-12‬בין השעות‪ .20:00-18:00 :‬‬ ‫‪ ,12.5-11.5‬ימים שבת‪-‬ראשון‪ ,‬אירוע עם לינה לבוגרים‬ ‫(כיתות ‪.)9-12‬‬ ‫• ‪ ,26.5-25.5‬ימים שבת‪-‬ראשון‪ ,‬אירוע עם לינה‬ ‫לצעירים (כיתות ‪.)3-8‬‬ ‫• ‪ ,30.6‬יום ראשון‪ ,‬בשעה‪ ,18:00 :‬ערב חידונים‬ ‫של תנועת הבונים‪ .‬לפרטים נוספים‪ :‬לני בטלפון‪:‬‬ ‫‪.0449979544‬‬ ‫מחנה החורף של תנועת הבונים דרור (שריינו תאריכים‪,‬‬ ‫פרטים נוספים בקרוב)‪ :‬ייערך בין התאריכים‪11.7- :‬‬ ‫‪ ,8.7‬לכיתות ‪ ,3-8‬ובין התאריכים‪ ,15.7-11.7 :‬לכיתות‬ ‫‪ .9-12‬לפרטים נוספים‪ :‬יואלי (מזכיר הקן)‬ ‫בטלפון‪ ,0415559610 :‬או לי (שליחת הבונים דרור)‬ ‫בטלפון‪.0408224161 :‬‬ ‫בנוסף אם ברצונכם לקבל הודעות למייל על פעילויות‬ ‫שונות לישראלים שקורות בפרת’‪ ,‬אשמח לקבל מכם‬ ‫פרטים למייל‪ .lee24r@gmail.com :‬אנא שלחו שמות‬ ‫בני המשפחה‪ ,‬גילאים (או כיתות)‪ ,‬פרטי יצירת קשר ואת‬ ‫שכונת המגורים שלכם‪.‬‬

‫לפרטים והרשמה‪ :‬הילית בטלפון‪ 02-93657900 :‬או חוגים ופגישות קבועות‪:‬‬

‫במייל ‪.hwerzberger@bje.nsw.edu.au‬‬

‫• כל יום שישי‪ ,‬בין השעות‪ ,9:30-11:30 :‬קבוצת משחק‬ ‫(פלייגרופ) לקבוצת הגיל ‪ ,0-3‬לאמהות ומטפלות‪.‬‬ ‫לפרטים נא לפנות לג’נט‪:‬‬ ‫‪ 02-94197011‬או ‪Janet@nste.org.aud‬‬ ‫‪Jewish Folk Centre 28-Chatswood Ave, Chatswood‬‬ ‫• בימי ראשון ‪ -‬הראשון בחודש‪ ,‬בשעה‪,10.00 :‬‬ ‫ארוחת בוקר לקבוצת דוברי איידיש‬

‫שידורי רדיו בעברית‪:‬‬

‫• אס‪.‬בי‪.‬אס‪ ,‬בימי ראשון בשעה‪11:00 :‬‬ ‫ובימי רביעי בשעה‪ 14:00 :‬בתחנה ‪.1107AM‬‬

‫ספריות עם חומר בעברית‪:‬‬ ‫ ‬

‫• הספרייה העברית ב”מועדון”‪ .‬יותר מ–‪ 3000‬ספרים‬ ‫במגוון נושאים‪ .‬הספרייה פתוחה בימי ראשון בין‬ ‫השעות‪Jewish Folk Centre 12:00–10:00 :‬‬ ‫• ספריית ה–‪ .BJE‬מגוון ספרים‪ :‬ספרי ילדים‪ ,‬קלטות‪,‬‬ ‫דיסקים‪ ,‬סרטי וידאו לילדים ולמבוגרים‪ ,‬חוברות עבודה‬ ‫ועוד‪ .‬ההשאלה היא ללא תשלום! ‪Academy BJE‬‬

‫אינדקס כתובות‪:‬‬

‫• המועדון הישראלי ‪Jewish Folk Centre‬‬ ‫‪ ,23 Saber Street, Woolahra‬שולה ‪0419388127‬‬ ‫‪moadon123@gmail.com‬‬ ‫• ‪Academy BJE‬‬ ‫‪56 Roscoe St. Bondi Beach ,02-93657900‬‬ ‫• בית חב”ד‬ ‫הרב אלון חזי ‪,0425314740‬‬ ‫‪52Hall Street, Bondi Beach‬‬ ‫• בית הכנסת הרפורמי עמנואל‪,‬‬ ‫‪.28 Chatswood Ave, Chatswood‬‬ ‫לפרטים וברורים‪.02-94197011 :‬‬

‫• בימי ראשון‪ ,‬הפעילות של תנועת הבונים דרור‪.‬‬ ‫לגילאי בית ספר יסודי‪ ,‬בין השעות ‪17:30–15:30‬‬ ‫ולגילאי בית ספר תיכון‪ ,‬בין השעות‪.20:00–18:00 :‬‬ ‫טלפון לפרטים‪.08-92768730 :‬‬ ‫‪ ,12.5-11.5‬ימים שבת‪-‬ראשון‪ ,‬אירוע עם לינה לבוגרים‬ ‫(כיתות ‪.)9-12‬‬ ‫‪ ,26.5-25.5‬ימים שבת‪-‬ראשון‪ ,‬אירוע עם לינה לצעירים‬ ‫(כיתות ‪.)3-8‬‬ ‫‪ ,30.6‬יום ראשון‪ ,‬בשעה‪ ,18:00 :‬ערב חידונים של תנועת‬ ‫הבונים‪ .‬לפרטים נוספים‪ :‬לני בטלפון‪.0449979544 :‬‬ ‫מחנה החורף של תנועת הבונים דרור (שריינו תאריכים‪,‬‬ ‫פרטים נוספים בקרוב)‪ :‬ייערך בין התאריכים‪11.7- :‬‬ ‫‪ ,8.7‬לכיתות ‪ ,3-8‬ובין התאריכים‪ ,15.7-11.7 :‬לכיתות‬ ‫‪.9-12‬‬ ‫לפרטים נוספים‪ :‬יואלי (מזכיר הקן) בטלפון‪:‬‬ ‫‪ ,0415559610‬או לי (שליחת הבונים דרור) בטלפון‪:‬‬ ‫‪.0408224161‬‬ ‫בנוסף אם ברצונכם לקבל הודעות למייל על פעילויות‬ ‫שונות לישראלים שקורות בפרת’‪ ,‬אשמח לקבל מכם‬ ‫פרטים למייל‪ .lee24r@gmail.com :‬אנא שלחו שמות‬ ‫בני המשפחה‪ ,‬גילאים (או כיתות)‪ ,‬פרטי יצירת קשר ואת‬ ‫שכונת המגורים שלכם‪.‬‬ ‫• בימי ראשון מתקיים מועדון הסרט הישראלי‪ .‬במרכז‬ ‫היהודי‪ .61 Woodrow Ave, Yokine :‬מחיר כניסה‪:‬‬ ‫‪ .$8‬לפרטים על מועדי ההקרנה פנו לרמי קורן בטלפון‪:‬‬ ‫‪.0422347831‬‬ ‫• לקבלת פרטים על כל אירועי חב”ד בפרת’ אנא‬ ‫פנו בטלפון‪ 08-92750638 :‬בימות השבוע בלבד בין‬ ‫השעות‪ ,9:00–13:00 :‬או לרב וואייט שלום בטלפון‪:‬‬ ‫‪.0407706367‬‬ ‫• בית הכנסת הגדול ‪ P.H.C‬מקיים פעילויות קהילתיות‬ ‫שונות ומגוונות לילדים ולמבוגרים בהנהלת השליח‬ ‫סיימון לורנס‪ .‬לפרטים והזמנות‪08-92710539 :‬‬ ‫למחלקת הנוער פנו בטלפון‪ ,0421445510 :‬או במייל‪:‬‬ ‫‪.youth@theperthshul.asn.au‬‬

‫אדלייד‬ ‫ערכה‪ :‬לי אשל‬ ‫אירועים חד פעמיים‪:‬‬

‫עורך‪ :‬יובל ירום‬ ‫אירועים חד פעמיים‪:‬‬

‫• ‪ ,14.4‬יום ראשון‪ ,‬בשעה‪ ,18:30 :‬טקס יום הזיכרון‬ ‫לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה‪ .‬הכניסה‬ ‫חופשית‪ .‬נא ללבוש חולצות לבנות‪ .‬האירוע יתקיים‬ ‫באולם בית הספר היסודי כרמל‪.‬‬

‫• ‪ ,14.4‬יום ראשון‪ ,‬בשעה‪ ,10:00 :‬מפגש של הספרייה‪.‬‬ ‫המפגשים מתקיימים ב‪Fullarton Park Centre-‬‬ ‫‪ .404 Fullarton Road, Fullarton‬לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫עמותת תרבות במייל‪.tarbut@tarbut.org.au :‬‬

‫• ‪ ,14.4‬יום ראשון‪ ,‬בשעה‪ ,19:00 :‬טקס יום הזיכרון של‬ ‫עמותת תרבות והמועצה הציונית של דרום אוסטרליה‪.‬‬ ‫כולכם מוזמנים לטקס יום הזיכרון לחללי מערכות‬ ‫ישראל ונפגעי פעולות האיבה‪ .‬הטקס יתקיים באולם‬ ‫רוז האריסון שבבית שלום‪ .‬לפרטים נוספים‪ :‬יובל ירום‬ ‫בטלפון‪ .0400-100515 :‬או במייל‪:‬‬ ‫• ‪ ,26.5‬יום ראשון‪ ,‬בשעה‪ ,10:00 :‬מפגש של הספרייה‬ ‫‪.tarbut@tarbut.org.au‬‬ ‫ב– ‪Fullarton Park Centre,404 Fullarton Road,‬‬ ‫‪ .Fullarton‬לפרטים נוספים‪ :‬עמותת תרבות במייל‪:‬‬ ‫• ‪ ,21.4‬יום ראשון‪ ,‬החל בשעה‪ ,17:00 :‬מסיבת יום ‪.tarbut@tarbut.org.au‬‬ ‫העצמאות‪ .‬האירוע יתקיים באולם רוז האריסון‪ ,‬בית‬ ‫שלום‪ .39-41Hackney Rd. Hackney .‬בתוכנית • ‪ ,28.5‬יום שלישי‪ ,‬בשעה‪ ,19:00 :‬מפגש עם סופרת‬ ‫ בין השעות‪ - 17:00-18:00 :‬פעילות לילדים כולל מם פוקס‪ .‬לפרטים על שעה מדויקת ומיקום‪ :‬יובל ירום‬‫ציורי פנים‪ .‬בין השעות‪ 18:00-19:00- :‬קטעי נגינה בטלפון‪ .0400-100515 :‬או במייל‪:‬‬ ‫בביצוע מת’יו קוזנס‪ ,‬בין השעות‪ 19:00-20:00- :‬פתיחה ‪.tarbut@tarbut.org.au‬‬ ‫רשמית בהשתתפות אורח הכבוד‪ :‬מר נבו ברח”ד‪ ,‬קונסול‬ ‫שגרירות ישראל בקנברה‪ .‬הערב יכלול דוכני אוכל‪ ,‬פעילויות קבועות‪:‬‬ ‫תוכנית בידור של הצמד “ו–עוד” ‪ -‬עודד גורדון וורד‬ ‫הראל וריקודי עם‪ .‬כמו–כן פלאפל‪,‬שתייה קלה וגלידה • פעולות ג’אזי‪ ,‬תנועת הנוער היהודית של אדלייד‪,‬‬ ‫יוצעו למכירה באירוע‪ .‬כניסה‪ :‬למבוגר ‪ ,$10‬לתלמיד יתקיימו בין השעות‪ 15:00-13:00 :‬לכתות ג’ ‪ -‬ז’‪ ,‬ובין‬ ‫השעות‪ 17:00-15:00 :‬לכתות ח’ ‪ -‬י”א‪ .‬לפרטים‪:‬‬ ‫‪ ,$5‬ולילדים עד גיל ‪ 13‬הכניסה חינם‪.‬‬ ‫‪ Bec Mayo‬בדוא”ל ‪.bec.mayo@netzer.org‬‬ ‫• ‪ ,21.4‬יום ראשון‪ ,‬שוק איכרים ודייגים של‬ ‫ה–‪ Eyre Peninsula‬ב–‪ .Streaky Bay‬פרטים באתר‪ • :‬בימי שלישי‪ ,‬בשעה‪( ,19:30 :‬החל מה–‪ 15‬בינואר)‪,‬‬ ‫פתיחת החוג של אילנית לריקודי עם‪ .‬ההרקדות‬ ‫‪.www.southaustralia.com/info‬‬ ‫יתקיימו בכל יום שלישי באולם רוז האריסון בבית‬ ‫שלום (‪ .)39Hackney Road, Hackney‬עלות‪$10 :‬‬ ‫• ‪ ,30.4-25.4‬קנגורו איילנד פסטיבל‪ .‬פרטים באתר‪:‬‬ ‫למשתתף‪ .‬לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫‪.www.southaustralia.com/info.aspx?id=9010708‬‬ ‫‪.ilanitsplace@gmail.com‬‬ ‫• ‪ ,28.4‬יום ראשון‪ ,‬בשעה‪ ,10:00 :‬מפגש של הספריה‪.‬‬ ‫המפגשים מתקיימים ב–‪ • Fullarton Park Centre‬בימים ראשון ושלישי‪“ ,‬חדר” לימודי יהדות‬ ‫‪ .404 Fullarton Road, Fullarton‬לפרטים נוספים‪ :‬ועברית ב–‪ AHC‬פרטים במשרדי ה–‪AHC‬‬ ‫בטלפון‪ ,08-83382922 :‬או הרב נתנאל פרידלר‬ ‫עמותת תרבות במייל‪.tarbut@tarbut.org.au :‬‬ ‫בטלפון‪.0401327282 :‬‬ ‫• ‪ ,3.5‬יום שישי‪ ,‬בשעה‪ ,13:00 :‬ארוחת צהריים‬ ‫בעדלאידע ‪ -‬קפה ארוס‪ .‬לפרטים נוספים‪ :‬עמותת‬ ‫תרבות במייל‪.tarbut@tarbut.org.au :‬‬ ‫• ‪ ,12.5‬יום ראשון‪ ,‬בשעה‪ ,10:00 :‬מפגש של הספרייה‬ ‫ב–‪Fullarton Park Centre, 404 Fullarton Road,‬‬ ‫‪ .Fullarton‬לפרטים נוספים‪ :‬עמותת תרבות במייל‪:‬‬ ‫‪.tarbut@tarbut.org.au‬‬

‫צוחקים עברית‬ ‫במיוחד ליום העצמאות מוגשת לכם רשימה עדכנית של סלנג בעברית‪ .‬הגיע אלינו ערב‬ ‫הירידה לדפוס והיינו חייבים לחלוק אותה עימכם‪ .‬הרשימה הזו נכתבה כולה בטלפון‬ ‫סלולארי ע”י אורן שיינמן מאוקלנד שבניו–זילנד‪ .‬מומלץ לבעלי לב חזק בלבד!‬ ‫להלן סלנג עברית מעודכן לשנת התשסחחרטה‪:‬‬

‫מאת‪ :‬אורן שיינמן‬

‫תאכלס‪ ,‬דוגרי ‪ -‬אותה משמעות‪ ,‬נאמר להסכמה עם מישהו על נושא מסויים או כדי להדגיש‪:‬‬ ‫“תאכלס אחי יהיה סבבה”‪.‬‬ ‫תיסלם‪ ,‬גדול ‪ -‬כמו סבבה רק עם נימה יותר חיובית‪.‬‬ ‫ברגיל‪ -‬נאמר כשאתה מחפש להראות משהו שקורה כל הזמן‪“ :‬הי אורן שמעתי שאתה כל הזמן עם‬ ‫בחורות!”‪( ,‬עונה‪“ ):‬ברגיל אחי‪”...‬‬ ‫של הביוקר ‪ -‬יאמר על כל דבר שמייצג יוקרה‪ ,‬לא דווקא שזה יהיה באמת יקר‪ :‬טלפון חדש‪ ,‬מעיל‬ ‫יפה‪ ,‬חברה כוסית וכו’‪.‬‬ ‫אחח איזה גיבור ‪ -‬יאמר שמישהו אומר משהו שאתה מסכים איתו‪ ,‬או שאתה מתלהב מהבנאדם‬ ‫באופן כללי‪.‬‬ ‫חלום שלי ‪ -‬מילת פתיחה של פרחות וערסים‪“ :‬חלום שלי לסיים תמשמרת‪,‬‬ ‫חלום שלי אתה”‪.‬‬ ‫חבל לך על האף ‪ -‬כמו חבל על הזמן רק מגניב‪.‬‬ ‫אתה פפוק אה? ‪ -‬אתה טמבל אה? (נאמר בחיבה)‪.‬‬ ‫בני דודים ‪ -‬כינוי לערבים‪.‬‬ ‫מהמם ‪ -‬מילת תואר בשימוש מוגזם ע”י בנות ארצנו‪.‬‬ ‫בנזונה ‪ -‬אדיר‪ ,‬סבבה‪ ,‬מגניב וכו‪“ :.‬אחי בנזונה של ארוחה‬ ‫סידרת פה”‪“ ,‬מותק את נראית בנזונה”‪.‬‬ ‫לפנים ‪ -‬דומה לבנזונה‪“ :‬אחי ארוחה לפנים”‪ “ ,‬מותק יש לך‬ ‫גוף לפנים”‪.‬‬ ‫בקטנה אחי ‪ -‬מילת הרגעה בין חברים‪.‬‬ ‫אשכנזי ‪ -‬כינוי לחנון‪ ,‬לא יודע לאכול חריף‪ ,‬אומר מילים‬ ‫מוזרות‪ ,‬מגושם‪ ,‬יבש‪.‬‬ ‫סטלן ‪ -‬לא דווקא מעשן סמים‪ ,‬משמע מצחיק‪ ,‬מעופף‪ ,‬לא‬ ‫מחובר‪ ,‬אם אתה מתחת גיל ‪ 21‬זה יכול להתפרש כמגניב‪.‬‬ ‫נשפכנו ‪ -‬נגמר הכוח‪.‬‬ ‫יש כיוון? ‪ -‬יש לך רעיון? (לא להגיד לנוער בסיכון‪ ,‬יכול‬ ‫להתפרש כ” יש לך סמים?” )‪.‬‬ ‫חבורה של שבורים‪/‬שבורות ‪ -‬כינוי לילדי תחתית‪ ,‬מגעילים‬ ‫ומגעילות‪.‬‬ ‫מגניב‪/‬מעפן‪/‬מסריח טילים‪/‬פיגוזים ‪ -‬חיבורי מילים שהולכים‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫הולך טוב ‪ -‬מתחבר טוב ביחד‪.‬‬ ‫ולא לשכוח את המילה הכי חזקה בלקסיקון העברי ‪ -‬אחי‪:‬‬ ‫יאמר בכל הקשר‪ ,‬בתוך המשפט בתחילתו ובסופו‪“ :‬שמע‬ ‫אחי‪ ,‬יש מצב שתסדר את אח שלך? מה כבר אח אחד יכול‬ ‫לבקש מאח אחר שלא תתן?‪ ,‬נו אחי דבר איתי כבר‪ ,‬ביי אחי”‬ ‫ זוהי לא הגזמה‪.‬‬‫כדי לגוון אפשר להחליף אחי ב‪ -‬גיבור‪ ,‬גבר‪ ,‬סחבק‪ ,‬גיסנו‪ ,‬אחשלי וראיס‬ ‫(האחרון במקרים חריגים)‪.‬‬ ‫אז שיהיה לכולכם חג עצמאות שמח! שלכם‪ ,‬אורן‬

‫‪22‬‬

‫‪ YARRAWONGA-MULWALA‬רשימת ציוד‬ ‫ומה שביניהן‪...‬‬ ‫לקמפינג‬ ‫ב‬ ‫מאת‪ :‬ענת מנור‬

‫חופשת הקיץ האחרונה (שלמען האמת כבר הספקתי לשכוח שהייתה) נסענו שלוש‬ ‫משפחות לטיול קמפינג של ארבעה לילות על הגבול בין ויקטוריה ל–‪ .NSW‬מצד‬ ‫אחד של הגבול העיירה ‪ YARRAWONGA‬ומצידו השני העיירה ‪.MULWALA‬‬ ‫בין שתי העיירות שוכן אגם ‪ - LAKE MULWALA-‬אותו ניתן לחצות בנסיעה על גבי גשר‬ ‫קטנטן שמאפשר מעבר של מכונית אחת בכל פעם‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬בהתאם לתקנון האוסטרלי‪ ,‬בקצוות הגשרון תמצאו שלט המזכיר לא להעביר פירות‬ ‫ודברי מאכל בין העיירות מחשש להעברת זבובים וחיות אחרות‬ ‫ממדינה למדינה (ואני לתומי חשבתי שזבובים יכולים לעוף ולחצות את הגשרון הזה אם בא להם)‪ .‬בכל מקרה‪,‬‬ ‫בואו נתמקד בעיקר‪:‬‬ ‫המקום די מבודד‪ 3.5 ,‬שעות נסיעה ממלבורן‪ .‬מקום פשוט ללא אטרקציות משוגעות אבל שקט‪ ,‬נחמד ופסטוראלי‬ ‫ בקיצור‪ ,‬קצת מנוחה מבועת העיר‪ ,‬הלחץ והצפיפות שבדרך כלל‬‫מוצאים באתרי קמפינג המפורסמים במהלך חופשת הקיץ‪.‬‬ ‫היות ושתי העיירות שוכנות על גדות האגם‪ ,‬המקום מציע מגוון לא‬ ‫קטן של פעילויות מים כמו סקי‪ ,‬שייט‪ ,‬קאנו‪ ,‬קייקים מגלשות מים‪ ,‬דייג‬ ‫וכו’ ובואו לא נשכח את כל עופות המים במקום‪ ,‬שחובבי הציפורים‬ ‫יכולים לצפות ולצפות‪ .‬המקום גם קרוב ל–‪MURRAY RIVER‬‬ ‫שמציע‪ ,‬בנוסף לפעילויות מים‪ ,‬גם מסלולי רכיבה על אופניים‪ ,‬הליכה וכו’‪.‬‬ ‫אבל בואו נחזור לרגע לאגם‪ .‬זהו אגם מלאכותי וניתן לרוקן אותו בשעת הצורך‪ .‬במהלך השנים בהם האגם ריק גדלים בו שיחים ועצים‪,‬‬ ‫וכשהאגם מלא מתקבל מראה יוצא דופן של עצים ערומים הגדלים באמצע המים‪ .‬המראה מוזר במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות בשילוב‬ ‫ערפל‪ ,‬או לעת ערב‪.‬‬ ‫מדורה קטנה על גדות האגם וסיפורי רוחות רפאים הם שילוב מנצח לערב בלתי נשכח‪.‬‬ ‫שיהיה כיף לכולנו‪ ,‬ותיסעו בזהירות!!‬

‫אטרקציות חדשות ומפתיעות באזור‬ ‫מוכר ואהוב ‪ -‬ה ‪DANDENONGS -‬‬

‫מאת‪ :‬דרור כהן‬

‫ה‬

‫קיץ עוד רגע נגמר ובמלבורן אנחנו מקבלים‪ ,‬כמו שהובטח לשימור הרכבת וחווית הנסיעה בה לדורות הבאים‪.‬‬ ‫בעלון למטייל‪ ,‬ארבע עונות ביום אחד‪ .‬בבוקר יורד גשם אומגה‬ ‫חזק‪ ,‬אחר כך השמש יוצאת החוצה ולקראת צהריים החום בשנים האחרונות נפתחה עוד אטרקציה מעניינת באזור‪TREES :‬‬ ‫יכול להיות כמעט בלתי נסבל‪ .‬עם מזג אוויר כזה קשה לתכנן טיולי ‪ .ADVENTURE‬גם אטרקציה זו נמצאת ב–‪BELGRAVE‬‬ ‫פארק‬ ‫הליכה ארוכים ולכן בחודשים האחרונים מצאנו את עצמנו מטיילים בתוך‬ ‫בעיקר באזורים הקרובים אלינו‪.‬‬ ‫אקולוגי‬ ‫תיירות‬ ‫איזור ה–‪ DANDENONGS‬אהוב עלינו במיוחד ואנחנו מרבים שנפתח על אדמה‬ ‫וקדושה‬ ‫לבקר בו‪ .‬התירוץ הראשוני לביקור באזור היה לברוח קצת מהריחות השייכת‬ ‫של העיר וליהנות מהאוויר הנקי של יערות העד‪ ,‬לשתות כוס קפה ל א ב ו ר י ג ’ י נ י ם ‪.‬‬ ‫או שוקו מתוק ולהתענג על ‪ SCONES‬המעולים שאפשר למצוא בפארק מתקני אומגה‬ ‫בבתי הקפה שבאזור‪ ,‬ובמיוחד בעיירה המקסימה ‪ .SASSAFRAS‬החבויים בין העצים‬ ‫ברחוב הראשי של העיירה מספר בתי קפה וחנויות באווירה של בגבהים שונים‪ ,‬החל‬ ‫כפר קטן בהרים של אירופה‪ .‬אחד מבתי הקפה המפורסמים של מ–‪ 2‬ועד ‪ 12‬מטר‬ ‫המתקנים‬ ‫העיירה נקרא ‪ .FLIPPIN PANCAKES‬הוא מעוצב כבית גובה‪.‬‬ ‫פנקייק מהמאה הקודמת‪ ,‬ואפשר ליהנות בו מפנקייקים בשמות כוללים מסלולי גלישה זוויתית (אומגה) דרך “מכשולים”‪ .‬הציוד‬ ‫וההכשרה הנדרשת ניתנים במקום‪ .‬יש אפשרות לעבור קורס אך‬ ‫מיוחדים ובטעמים יוצאי דופן‪.‬‬ ‫אין זו חובה‪ .‬הפארק מציע חוויה מאתגרת‪ ,‬מרגשת ויוצאת דופן‬ ‫נסיעה ברכבת לפינת חמד‬ ‫לכל הגילאים‪ ,‬לפי מידת הרפתקנות ותעוזה‪ .‬הכניסה לפארק היא‬ ‫לאחרונה התחלנו גם לחקור את האזורים הסובבים את יערות ה–‬ ‫בתשלום ומחייבת הזמנה מראש‪ .‬פרטים באתר‪:‬‬ ‫‪ DANDENONGS‬ומדי פעם אנחנו מגלים מקום חדש ומיוחד או‬ ‫‪.www.treesadventure.com.au‬‬ ‫אטרקציה שכלל לא ידענו על קיומה‪.‬‬ ‫אחת העליות ל–‪ DANDENONGS‬עוברת בעיר ‪ BELGRAVE‬שוק ומתקנים לילדים‬ ‫הידועה בשל היותה הבסיס ונקודת המוצא לאחת האטרקציות של בפרבר ‪ SCORESBY‬הנמצא בירידה מה ‪DANDENONGS‬‬ ‫מלבורן‪ ,‬ה–‪ .Puffing Billy‬הרכבת הישנה פועלת מדי יום ולוקחת לכיוון העיר אפשר למצוא את ה ‪CARIBBEAN MARKET‬‬ ‫אלפי תיירים בשנה דרך יערות העד במסע עטור תמונות וחוויות‪ - .‬אחד השווקים הגדולים של ויקטוריה שממוקם בתוך גנים‬ ‫מופלאים‪ .‬הגנים מתפרשים על שטח גדול מאוד‬ ‫את הנסיעה על הרכבת ניתן‬ ‫בתחנת ה‪-‬לייק סייד שכולל בתוכו גם אגמון קטן בו ניתן לשוט על‬ ‫להזמין מראש וניתן לבחור‬ ‫סירה (בתשלום)‪ ,‬רכבל כסאות ‪,‬מתקני ברביקיו‬ ‫את אורך המסלול‪ .‬המסורת‬ ‫וגם מספר מתקנים לילדים (בתשלום)‪ .‬מי שמחפש‬ ‫היא לשבת ברכבת עם‬ ‫חוויה של קנייה לא יתאכזב‪ ,‬בשוק למעלה מ–‪1200‬‬ ‫הרגליים בחוץ‪ .‬חוויה לכל‬ ‫דוכנים בסביבה מקורה ועוד כ–‪ 150‬דוכנים תחת‬ ‫המשפחה‪ .‬מומלץ לעצור‬ ‫כיפת השמיים‪ .‬בדוכנים תוכלו לקנות הכל! החל‬ ‫בתחנת ‪ ,Lakeside‬שם‬ ‫מנעליים‪ ,‬מזכרות וצעצועים וכלה בפירות וירקות‪,‬‬ ‫אפשר לבלות יום שלם‪.‬‬ ‫יין ודבש מהאזור‪ .‬הקומפלקס הענקי הזה פתוח‬ ‫בפינה קסומה זו‪ ,‬לצד‬ ‫בימי רביעי‪ ,‬שיש וראשון מ–‪ 8‬וחצי בבוקר ועד‬ ‫האגם‪ ,‬יש אזור לפיקניק‬ ‫לשעות אחר הצהריים‪ .‬בימי רביעי ושישי הכניסה‬ ‫וברביקיו‪ ,‬בית קפה‪ ,‬גן‬ ‫היא ללא תשלום וימי ראשון בתשלום סמלי‪.‬‬ ‫שעשועים‪ ,‬בריכת שחייה‬ ‫(הפתוחה בקיץ בלבד)‪,‬‬ ‫וגולת הכותרת‪ :‬השכרת סירות פדלים באגם‪ .‬בנוסף לחוויית את הביקור באזור תוכלו לעשות ביום עמוס אחד או במספר‬ ‫הנסיעה הרגילה (יש לבדוק באתר האינטרנט) נערכים ברכבת גם ביקורים ובכך למצות את ההנאה שלכם מכל האטרקציות‪.‬‬ ‫אירועים מיוחדים המשלבים ארוחת צהריים או ערב‪ .‬חווית הנסיעה בהתחשב בזיהום האוויר‪ ,‬הלחץ של חיי היום יום‪ ,‬ומזג האוויר‬ ‫מובטחת לא רק לילדים אלא גם לצעירים ברוחם ולאוהבי הרכבות‪ .‬המוזר חייבים לצאת מהבית‪ ,‬לנסוע כ–‪ 40‬דקות מזרחית לעיר‬ ‫הכנסות ממכירת כרטיסי הנסיעה מועברות היישר לקרן לשימור וליהנות מאוויר נקי‪ ,‬אוכל מעולה‪ ,‬פעילויות‪ ,‬נופים מרהיבים‬ ‫הרכבת שהיא עמותה ללא מטרות רווח‪ ,‬כך שבקניית כרטיס תתרמו וכמובן קניות‪ .‬אז תבלו!‬

‫* אוהל‬ ‫* אוהל קטן לצעצועים (עובד נפלא על הילדים‪,‬‬ ‫כל הבלגן נשאר באוהל הזה)‬ ‫* יעה ומברשת קטנה‪/‬מטאטא לניקוי חול מהאוהל‬ ‫* ברזנט לשים מתחת לאוהל למניעת לחות ורטיבות‬ ‫של הרצפה‬ ‫* שקי שינה‬ ‫* מזרנים (אופציה)‬ ‫* בגדים קצרים וארוכים‬ ‫* מעיל (מעיל גשם? מגפי גומי?)‬ ‫* כובע‬ ‫* משקפי שמש‬ ‫* קרם הגנה לשמש‬ ‫* הלבשה תחתונה‬ ‫* כלי רחצה‬ ‫* משחה‪/‬ספריי נגד יתושים‬ ‫* נייר טואלט‬ ‫* מגבות‬ ‫* פנס יד‪/‬ראש ‪ +‬בטריות‬ ‫* פנס לאוהל ‪ +‬בטריות‬ ‫* נעליים סגורות ונוחות להליכה‬ ‫* נעליים פתוחות (לאיוורור הרגליים אחרי יום הליכה)‬ ‫* שקפקפים למקלחת‬ ‫* בקבוקי מים‬ ‫* תיק גב יומי נוח‬ ‫* צעצועים‬ ‫* אופניים‪ /‬קורקינט ‪ +‬קסדה‬ ‫* חיתולים‪ ,‬מגבונים‪ ,‬קרם‪ ,‬מוצצים‪ ,‬בקבוקים‪ ,‬פורמולה‪,‬‬ ‫סינרים (אם יש תינוק במשפחה)‬ ‫* כלים לים‪ ,‬כדור‪ ,‬גלגל‪ ,‬מצופים‪ ,‬גלשן וכו'‬ ‫* אטבים ‪ +‬חבל כביסה‬ ‫* גזיה לבישול‬ ‫* בלון‪ /‬בקבוקי גז‬ ‫* גפרורים‬ ‫* נרות רגילים‪/‬נרות נגד יתושים‬ ‫* מנורה נגד יתושים‬ ‫* מנורת שולחן ‪ +‬בטריות (בחלק ממקומות הקמפינג יש‬ ‫נקודות חשמל‪ ,‬אז מנורה רגילה וחוט מאריך יעשו את העבודה)‬ ‫* פק"ל קפה (גזיה קטנה‪ ,‬פינג'אן‪ ,‬כוסות‪ ,‬סוכר‪ ,‬קפה)‬ ‫* עצים למדורה‬ ‫* חומר דליקה ועיתונים‬ ‫* תיק עזרה ראשונה‬ ‫* מפות (בעצם לא‪ ,‬לכולם יש ‪ GOOGLE MAP‬בימינו)‬ ‫* שקיות זבל‬ ‫* גזיבו‪/‬סככת מטבח‬ ‫* שמיכת פיקניק‪/‬מחצלת‬ ‫* כסאות מתקפלים‬ ‫* שולחן מתקפל‬

‫כלי בישול‪:‬‬

‫* מחבת‬ ‫* כף מעץ‬ ‫* מצקת (להכנת פנקייקים)‬ ‫* קולפן ירקות‬ ‫* תרווד‬ ‫* קרש חיתוך‬ ‫* קערות סלט‬ ‫* כלים לצלייה על המדורה‪BBQ/‬‬ ‫* מגבות מטבח‬ ‫* מגבות נייר‬ ‫* מגש פלסטיק‬ ‫* פותחן קופסאות שימורים‬ ‫* פותחן בקבוקי יין‬ ‫* קומקום חשמלי למתפנקים‬ ‫* נייר כסף (לתפוחי האדמה)‬

‫כלי אוכל‪:‬‬

‫* צלחות‪ ,‬קערות וכוסות‬ ‫* סכו"ם‬ ‫* ציוד לשטיפת כלים (צנצנת קטנה עם סבון כלים וספוג)‬ ‫* פיילה לשטיפת כלים‬ ‫סבלנות והרבה מצב–רוח טוב!‬

‫‪23‬‬

‫מאת‪ :‬בועז בן‪-‬ימי‬

‫ה‬

‫שנה הקלנדארית החדשה‬ ‫החלה בקול מהומה גדול‪.‬‬ ‫כולכם שמעתם בחדשות על‬ ‫שערוריית הסמים בספורט‪ .‬ההאשמות‬ ‫וההצהרות הראשונות היו מרחיקות לכת‬ ‫ונגעו לקבוצות רבות בליגות הרוגבי והפוטי‬ ‫עם רמזים לכיוון כמה שחקני כדורגל‪.‬‬ ‫שרים התראיינו‪,‬‬ ‫קבוצות‬ ‫ראשי‬ ‫כל‬ ‫התראיינו‪,‬‬ ‫התקשורת געשה ומה קרה בסוף?‬ ‫ובכן‪ ,‬נכון להיום החשדות מתרכזים באיש‬ ‫מפתח אחד שדרכו רכשו ככל הנראה‬ ‫כמה שחקנים‪ ,‬מקבוצת אסנדון בליגת‬ ‫הפוטי ומקבוצות מאנלי וקרונולה בליגת‬ ‫הרוגבי‪ ,‬תוספים בלתי חוקיים‪.‬‬ ‫הקבוצות לא יואשמו כיחידה ככל הנראה והמדובר בשחקנים‬ ‫בודדים מכל קבוצה שרכשו את התוספים עצמאית‪.‬‬ ‫חבל שההאשמות והכפשת הספורט ככלל קדמה לממצאי החקירה‪,‬‬ ‫שאין ספק שהם אמנם חמורים ביותר‪ ,‬אבל אין בהם להכתים את‬ ‫ענפי הספורט ככלל ואת הספורטאים הרבים שעובדים קשה ולא‬

‫לקבוצות האנגליות‪ ,‬כולל מנצ'סטר‬ ‫יונייטד‪ ,‬לא הייתה הצלחה מרובה‬ ‫בגביע האלופות ובפעם הראשונה מאז‬ ‫שנת ‪ 1995/6‬אין אף קבוצה אנגלית‬ ‫ברבע גמר גביע האלופות!‬

‫בית מרקחת‬ ‫ ‬ ‫במקום רוקח דובר עברית הנותן עיצה לגבי תרופות‬ ‫מקבילות באוסטרליה‪.‬‬ ‫"‪Corner Hawthorn & North Roads‬‬ ‫‪East Brighton ph. 03 9596 8500‬‬ ‫‪.chemist@chemist.bz‬‬ ‫מרפאות שיניים‬ ‫* דר’ סיגל יעקובסון‪ ,‬למבוגרים וילדים‪ .‬במרפאתנו‬ ‫מתבצעים טיפולי שיניים כללים ושיקום הפה‪.‬‬ ‫‪.03-95272273‬‬ ‫‪281 Orrong road. North Caulfield‬‬ ‫* דר’ אלכס גויכמן (בוגר אוניברסיטת ת’’א)‪,‬‬ ‫מתמקצע ברפואת שיניים כללית‪ ,‬שתלים‪ ,‬שיקום‬ ‫מתקדם ואסתטיקה דנטאלית‪ .‬לפרטים וקביעת תור‪:‬‬ ‫‪03-95277278‬‬ ‫‪,Balaclava Dental Care‬‬ ‫‪322 Carlisle St. Balaclava‬‬ ‫פן מקצועי‬ ‫‪ - Fan-tastic‬פניסטית מקצועית תסדר את שערך‬ ‫בזמן ובמקום הנוח לך‪ .‬מחירים אטרקטיביים!‬ ‫לפרטים עינת בטלפון‪.0421814344 :‬‬ ‫נהיגה‬ ‫* אודי‪ ,‬מורה לנהיגה מקצועי‪ ,‬עם הרבה סבלנות‪.‬‬ ‫שיעורים באנגלית ובעברית‪ ,‬על רכב אוטומטי‪.‬‬ ‫מחירים נוחים‪ .‬טלפון לפרטים‪.0413654400 :‬‬

‫משתמשים בתוספים‬ ‫בלתי חוקיים‪.‬‬ ‫כך או כך‪ ,‬עונות הפוטי‬ ‫מתחילות‬ ‫והרוגבי‬ ‫רבה‬ ‫וההתרגשות‬ ‫ונראה כי שערוריית‬ ‫הסמים לא הצליחה‬ ‫להעיב על התרגשות‬ ‫האוהדים‪.‬‬ ‫הכדורגל‬ ‫עונת‬ ‫בסיומה עם מחזור אחד לפני הסוף ומאבק אמיתי על המקומות‬ ‫האחרונים לשלב הגמר‪ .‬אלופת השנה שעברה‪ ,‬בריסביין רואר‪ ,‬לא‬ ‫תגיע ככל הנראה לשלב הגמר ומלבורן ויקטורי‪ ,‬אליה עבר מאמנה‬ ‫הקודם של בריסביין‪ ,‬תסיים כנראה במקום השלישי המכובד‬ ‫והינה אחת המועמדות לכתר‪ .‬את ההבדל אפשר לשייך למאמן‬ ‫של ויקטורי‪ ,‬פוסטקוגלו‪ ,‬שנבחר לאחרונה ברוב קולות לאמן‬ ‫את נבחרת כוכבי הליגה במשחק ידידותי נגד מנצ’סטר יונייטד‬ ‫שיתקיים בסידני ב–‪ 20‬ביולי השנה‪.‬‬ ‫לקבוצות האנגליות‪ ,‬כולל מנצ’סטר יונייטד‪ ,‬לא הייתה הצלחה‬ ‫מרובה בגביע האלופות ובפעם הראשונה מאז שנת ‪ 1995/6‬אין אף‬ ‫קבוצה אנגלית ברבע גמר גביע האלופות!‬

‫דולה‪-‬תומכת לידה‬ ‫ליווי מקצועי המציע ‪ ‬מידע ותמיכה פיזית ורגשית‬ ‫לאורך כל הדרך‪ .‬‬ ‫לחוויית לידה חיובית צרו קשר עם מיקה בטלפון‪:‬‬ ‫‪. 0423277446‬‬ ‫עורכי–דין‬ ‫* חיים גירון‪ ,‬בעל רישיון לעיסוק במשפטים‬ ‫באוסטרליה ובישראל‪ .‬מתמחה בייעוץ מסחרי ועסקי‪,‬‬ ‫עריכת חוזים‪ ,‬הקמת חברות‪ ,‬שותפויות‪ ,‬ליווי לאנשי‬ ‫עסקים‪ ,‬צוואות ועוד‪ .‬פרטים בטלפון‪:‬‬ ‫‪,0433994705 ,03-90105452‬‬ ‫‪.chaim.geron@gmail.com‬‬ ‫* רונן עצמון‪ ,‬עורך דין בעל ‪ 15‬שנות ניסיון‪ ,‬מתמחה‬ ‫בחוק מסחרי‪ ,‬דיני חוזים‪ ,‬קנייה ומכירה של עסקים‪,‬‬ ‫ליטיגציה‪ ,‬גביית חובות‪ ,‬חוקי תאגידים וקניין רוחני‪.‬‬ ‫‪.03-98678977 ,0412818540‬‬ ‫עיצוב גראפי‬ ‫‪ - FERRY DESIGN‬העסק שלך יצמח יותר בעזרת‬ ‫תקשורת חזותית‪-‬עיצוב גרפי מתקדם והדפסה‬ ‫באיכות מעולה‪ .‬פרטים בטלפון‪.03-95321166 :‬‬ ‫‪Ferry@ferrydesign.com.au‬‬ ‫‪www.ferrydesign.com.au‬‬ ‫עיצוב‪ ,‬מיתוג ותקשורת חזותית‬ ‫סטודיו רוזינגר‪ ,‬בניה והתאמת כלים ומסרים שיווקיים‬ ‫לפרטים‪,0434 633 313 ,1300 735 456 :‬‬ ‫‪www.rosinger.com.au‬‬

‫* עומר‪ ,‬מורה לנהיגה בעברית ואנגלית‪ .‬ליווי צמוד‬ ‫והדרכה לפני הטסט‪ .‬פרטים בטלפון‪ .0402336474 :‬פסיכולוגיה‬ ‫* אריאלה רוזינגר‪ ,‬פסיכולוגית וספקית מדיקר‪,‬‬ ‫אימון כושר לגוף‪ ‬ולנפש‪ ‬‬ ‫כ–‪ 20‬שנות ניסיון בנושאי יחסים‪ ,‬הורות‪ ,‬זוגיות‪ ,‬לחץ‬ ‫התמכרו ‪ ‬לבריאות טובה ‪ -‬בקלות‪ ‬ובכייף‪ :‬‬ ‫ודאגות‪ ,‬פרידה‪ ,‬אבל‪ ,‬משברי חיים‪ ,‬מעבר לפנסיה‬ ‫כושר גופני ועמידות נפשית‪ ,‬בטחון עצמי והנאה בחיים‪ .‬והתפתחות אישית לאורך החיים‪ .‬טלפון לפרטים‪:‬‬ ‫ירידה במשקל‪ ‬ללא דיאטה‪ .‬פעילות גופנית ופילאטיס ‪.0421006114‬‬ ‫בפארק ‪ /‬בביתכם ‪ /‬בסטודיו‪ .‬מומחיות‪ ‬ונסיון‪ .‬‬ ‫טרי בטלפון‪ .0421 196 040 :‬‬ ‫* חגי אבישר ‪ -‬יעוץ פסיכולוגי ליחידים ולזוגות‪.‬‬ ‫החזר נכבד ממדיקר‪ .‬עזרה בנושאי משפחה‪ ,‬יחסים‪,‬‬ ‫רפואה‬ ‫הסתגלות למעבר‪ ,‬קריירה‪.‬‬ ‫דר' מיכל עמיר‪ ,‬מומחית לגניקולוגיה ומיילדות‬ ‫אימון במיומנויות מקדמות הצלחה ומימוש מטרות‬ ‫באוסטרליה וישראל‪ .‬מעקב הריון ולידה‪ ,‬גניקולוגיה‬ ‫בחיים‪ .‬פרטים נוספים באתר‪:‬‬ ‫כללית וכירורגית‪ ,‬ועכשיו מרפאה חדשה‬ ‫‪www.positivepsychologymelbourne.com.au‬‬ ‫ב‪ Malvern-‬ליד ‪ .Cabrini‬לפרטים וקביעת תור‪:‬‬ ‫טלפון לפרטים‪0403352056 :‬‬ ‫‪0448-040201 ,03-95094288‬‬ ‫‪dr.amirmichal@gmail.com‬‬

‫עוד תקדים נקבע העונה בליגת האלופות כאשר ברצלונה הצליחה‬ ‫לחזור מגירעון ‪ 2:0‬מול מילאן לניצחון ‪ 4:0‬במשחק הגומלין‪ ,‬בפעם‬ ‫הראשונה בהיסטוריה של ליגת האלופות‪ .‬משחק זה מסמן אולי את‬ ‫ה”קאם בק” של ברצלונה‪ ,‬שהתקשתה במשחקיה האחרונים העונה‬ ‫בליגה הספרדית בה הפסידה פעמיים לריאל מדריד בשתי מסגרות‬ ‫שונות‪ .‬משחק זה יכול להחזיר את ברצלונה למסלול שאמור להוביל‬ ‫אותה לראשות הליגה הספרדית שם יש לה עדיין יתרון מבטיח‪.‬‬ ‫ועוד קצת כדוגל לסיום‪ ,‬ב–‪ 26‬למרץ משחקת הנבחרת בסידני נגד‬ ‫עומאן‪ ,‬אז אם העיתון יספיק לצאת לפני כן‪ ,‬לכו לעודד בהמוניכם‪.‬‬ ‫ניצחון יקדם את הנבחרת לעוד הופעה בגביע העולם‪.‬‬

‫עוד תקדים נקבע העונה בליגת‬ ‫האלופות כאשר ברצלונה הצליחה‬ ‫לחזור מגירעון ‪ 2:0‬מול מילאן לניצחון‬ ‫‪ 4:0‬במשחק הגומלין‪ ,‬בפעם הראשונה‬ ‫בהיסטוריה של ליגת האלופות‬

‫קייטרינג‬ ‫קייטרינג לאירועים ולמסיבות קוקטייל‪ ,‬ימי הולדת‪,‬‬ ‫אירועים עסקיים‪ .‬שרות שיחת חינם‪ .1800-005-778 :‬בי”ס לילדים דוברי‪/‬מביני עברית‬ ‫לתפריטים ומחירים‪:‬‬ ‫‘’מגלים ומבלים’’ בעברית עם גלית ‪-‬‬ ‫‪.www.cateringonthemove.com.au‬‬ ‫לימוד‪ ,‬טיפוח וחיזוק כל מיומנויות השפה בשיטה‬ ‫חווייתית ואינטראקטיבית‪.‬‬ ‫בית קפה כשר‬ ‫גלית‪ ,‬מ‪.‬א בהוראת שפות וחינוך ‪0405-440448‬‬ ‫‪ ,Milk N Honey‬בית קפה כשר חלבי‪ ,‬כמו בארץ‪.‬‬ ‫‪galit.teacher@mail.com‬‬ ‫ארוחות בוקר‪ ,‬צהריים וערב‪.‬‬ ‫קייטרינג‪ ,‬ארועים פרטיים‪ ,‬מבחר עוגות להזמנה‪.‬‬ ‫מאמנת אישית‬ ‫‪,Glenhuntly Rd, Caulfield South 792‬‬ ‫עדנה פרמן‪ ,‬מאמנת אישית לשיפור הישגים אישיים‬ ‫טלפון לפרטים‪ ,03-90435991 :‬או באתר‪:‬‬ ‫ומקצועיים‪ ,‬בעברית ואנגלית‪.‬‬ ‫‪.www.milknhoney.com.au‬‬ ‫מתמחה באימון מנהלים‪ ,‬אימון עסקי ואיזון לחיים‪.‬‬ ‫פרטים בטלפון‪:‬‬ ‫ראית חשבון‬ ‫‪.edna@ednaferman.com .0414935511‬‬ ‫‪Guy Biran | Partner‬‬ ‫‪ JM Partners Pty Ltd | CPAs & CAs | Tax Experts‬תרגום‬ ‫‪www.jmpartners.com.au 1300303799‬‬ ‫* אסתר קופלי‪,‬מתרגמת מוסמכת עברית ‪ -‬אנגלית‬ ‫מטעם ארגון המתרגמים האוסטרלי ‪NANTI‬‬ ‫יואב אורן‪ ,CPA ,‬פרטים בטלפונים‪:‬‬ ‫‪ 16‬שנות ניסיון ‪ ,‬כל סוגי התרגום‪.‬‬ ‫‪.0400286759 ,03-90295309‬‬ ‫שרות אישי‪,‬מהיר ודיסקרטי‪.‬‬ ‫‪yoren@iinet.net,au‬‬ ‫‪02-93694522,0408961631‬‬ ‫‪ester.copley@gmail.com‬‬ ‫שרותי עריכה‪ ,‬הגהה ותרגום‬ ‫‪www.aust.com.il/translator‬‬ ‫טליה אלטון‪ ,‬שירותי עריכה‪ ,‬הגהה ותרגום בעברית‬ ‫ובאנגלית‪.‬‬ ‫פרטים בטלפונים‪ * 03 95027489 ,0419564127 :‬מתרגמת עברית לאנגלית‪ :‬תעודות הגירה‪ ,‬משפטנות‪,‬‬ ‫נישואין‪ ,‬קורות חיים‪ .‬שירות יעיל ודיסקרטי‪NANTI ,‬‬ ‫‪.thealtons@optusnet.com.au‬‬ ‫נילי ‪0421250392 ,02-93710934‬‬ ‫ניהול חשבונות‬ ‫‪Nilly777@gmail.com‬‬ ‫ניהול חשבונות מקצועי‬ ‫‪PC Finantial & Business Services‬‬ ‫סוכנת נסיעות‬ ‫הגר ליפה‪ ,‬דוברת פלד‪ .‬טלפונים לפרטים‪:‬‬ ‫שרון דקל‪ ,‬מתמחה בטיסות לישראל במחירים זולים‬ ‫‪.0433436206 ,03-99427442‬‬ ‫ללא תחרות!‬ ‫חבילות נופש לכל יעד מחוץ ובתוך אוסטרליה‪.‬‬ ‫שירות ויחס אישי!‬ ‫‪Sharondekel74@gmail.com‬‬ ‫אינטרנט‬ ‫‪ 0434768541‬זמינות בכל שעה !!‬ ‫* גל ברס הוא יועץ מנוסה לשיווק באינטרנט‬ ‫‏‪www.get-business-online.com‬‬ ‫‏‪gal@get-business-online.com‬‬ ‫לפרטים נוספים‪07-33432237 :‬‬

‫בריסבן‬

‫הרצאות וסדנאות‬ ‫* הרצאות וסדנאות לילדים‪ ,‬הורים ומורים בתחומים‬ ‫הבאים‪ :‬למידה‪ ,‬אינטליגנציה רגשית והורות בהנחיית‬ ‫רונית ברס‪ .‬להזמנת הרצאה או סדנא או לפרטים‬ ‫נוספים‪0427765014 /07-33432237 :‬‬ ‫‪ronit@behappyinlife.com‬‬