Halachic CORner Magazine (2021/5782)

12

2021 / 5782 / HALACHIC CORNER

‫ מ"ש בשם שו"ת מנחת יהודה ומה שהעיר עליו ומוכח ששייך‬ ‫ דין זה גם לענין כבישה בכלי בשר או חלב ע"ש‪ .‬וכ"כ בספר‬ ‫ דבר חריף (פרק י"א הערה נ"ח) להחמיר לכתחילה‪ .‬ובנדון‬ ‫ דידן לא שייך ה"מ כי אפשר לאכלו בבשר‪ .‬ויתכן דהוא שיעור‬ ‫ י"ח מינוט או אפילו ו' מינוט עי' דרכי תשובה (ס"ק מ"ב)‪.‬‬ ‫ אמנם כבר כתבנו כמה טעמים להקל בנדון דידן וכאן יש‬ ‫ לצדד עוד כי שמא לא בלע המזלג בכ"ר‪ ,‬ושמא יש ס' נגד‬ ‫ בליעות של המזלג‪.‬‬ ‫‪ 17‬ע"פ כל הספיקות שכתבתי‪ .‬וכן קבלתי מרבותי להקל בדיעבד‬ ‫ ‬ ‫ ע"פ מ"ש הגהות בית מאיר (סימן צ"ו סעיף ג') שלא להחמיר‬ ‫ ג' חומרות להחשיב החמוצים כדבר חריף וגרע מנתבשל‬ ‫ להחמיר בנ"ט בר נ"ט וגם חומרא דמחליא ליה לשבח‬ ‫ כשהכלי הוי אב"י‪ ,‬וסתם מזלגות הויין אב"י‪ .‬ובצירוף עוד‬ ‫ קולא דשמא לא בלע המזלג כלום בודאי שיש להקל‪.‬‬ ‫‪ 18‬כנ"ל בהערה ‪.10‬‬ ‫‪ 19‬עי' רמ"א יו"ד (סימן צ"ה סעיף ג') ובט"ז (ס"ק ט')‪ .‬ולא קשה‬ ‫ ‬ ‫ ממ"ש הרמ"א (סימן צ"ד סעיף ה') כי שם נוהגין להחמיר‬ ‫ לאכול המאכל כמין הכלי שהוא ב"י ולכן אסרו הכלי שאב"י‬ ‫ מן המנהג משא"כ בנדון דידן דאין כאן מאכל‪ .‬וכעין סברא‬ ‫ זאת כ' הט"ז הנ"ל‪ .‬ועי' בשו"ת אגרות משה חיו"ד (ח"ב‬ ‫ סימנים כ"ח וכ"ט וח"ג סימנים כ"ח וכ"ט)‪.‬‬ ‫‪ 20‬לענין היתר של בורית שפוגם המאכל קודם הבלעתו בכיור‬ ‫ ‬ ‫ או במכונה‪ ,‬עי' יו"ד (סימן צ"ד סעיף ד') בענין אפר וה"ה לכאו'‬ ‫ בבורית שלנו שהוא פגום מאכילת כלב‪ .‬ויעוי' שו"ת יביע אומר‬ ‫ (חלק י' סימן ד') שהתיר מעיקר הדין אף להשתמש במכונה‬ ‫ זאת לכלי בשר וחלב ביחד מטעם זה‪ .‬ורק ממדת חסידות‬ ‫ החמיר שלא להשתמש בב"א ורק בזא"ז ע"ש‪ .‬אמנם רבו‬ ‫ הפוסקים המפקפקים בהיתר זה‪ ,‬עי' ש"ך (שם ס"ק כ"א)‪,‬‬ ‫ ט"ז (שם ס"ק ו')‪ ,‬פתחי תשובה (שם ס"ק ז')‪ ,‬פמ"ג מש"ז‬ ‫ ושפ"ד (שם)‪ ,‬ובהפסד גדול וכדו' יש לצדד כדאי' בפמ"ג‪.‬‬ ‫ אמנם כל זה כשהמדובר הוא בשר בחלב‪ ,‬אמנם כאן אין כלל‬ ‫ מקום לחוש כי מדובר בפרווה וכדכתבתי‪.‬‬ ‫‪ 21‬עי' הערה ‪ 3‬שהבאתי מ"ש בש"ך (ס"ק ג') שכל שהקערה‬ ‫ הודח יפה שמותר להשתמש בה אפילו מאכל לח כשנשתמש‬ ‫ בה איסור בצונן‪ .‬וע"ש בשו"ע (שם סעיך ב') דכל דאורחיה‬ ‫ בהדחה וכיו"ב שרי לכתחילה (כגון בשר חי בכלי של איסור)‬ ‫ וה"ה בנידון דידן דהכלי הוא מידי דאורחיה בהדחה‪.‬‬ ‫‪ 22‬נראה דאין להשתמש בקערה לתת בתוכו סלט בשרי או‬ ‫ חלבי כגון סלט עם חתיכות בשר עוף וגם אטריות עם גבינה‪,‬‬ ‫ דאף דלא משתמש בחמין לעולם והוי מידי דאורחיה בהדחה‬ ‫ אין להתיר דהוי כמו דאסרו לאכול גבינה על המפה שאכלו‬ ‫ בה בשר כדאיתא בשו"ע וברמ"א יו"ד (סימן פ"ט סעיף ד')‬ ‫ וכמו המנהג של ב' סכינים הובא בסוף דברי הרמ"א שם‪ .‬ואף‬

‫ שיש מקום לחלק קצת מ"מ נראה דכן נהגו עלמא‪ .‬אמנם אין‬ ‫ לדמות מילתא למילתא ולהרחיק יותר ולא להביא הקערה עם‬ ‫ סלט פרווה לסעודת בשר וחלב כי זה לא מצינו‪ .‬ונראה דגם‬ ‫ אם נחתך בצלים בסכין של בשר לסעודת בשר שלא נעשה‬ ‫ הקערה "בשרי" עי"ז משום דהוי בה נ"ט בר נ"ט‪ ,‬ולא על זה‬ ‫ נהגו עלמא הרחקה‪.‬‬ ‫‪ 23‬נראה דלא נכון להשתמש בחמין מהכיור כי יש חשש שמא‬ ‫ יבליע בשר בהקערה ע"י עירוי מכ"ר מכיור בשרי ואח"כ חלב‬ ‫ ע"י עירוי מכ"ר מכיור חלבי‪ .‬אמנם נמנעתי מלהזהיר יותר‬ ‫ מדי כי אפילו אם ישתמשו בחמין מהכיור‪ ,‬יש מספיק מקום‬ ‫ להחשיבו כפרווה כי לא ידוע לנו מדת החום של המים אם‬ ‫ באמת הויין יס"ב‪ ,‬ואם לא לובשות כפפות לא מסתבר שיגיעו‬ ‫ המים ליס"ב‪ .‬ומה עוד דהרי אי' ברמ"א (סימן צ"ה סעיף ג')‬ ‫ ז"ל אם עירה מים רותחין מכ"ר על כלים של בשר ושל חלב‬ ‫ ביחד ואפי' בשומן דבוק בהן הכל שרי דאין עירוי ככ"ר ממש‬ ‫ שיעשה שהכלים שמערה עליהם בלעו זה מזה עכ"ל הרי‬ ‫ לדעתו אין כח בעירוי להבליע תוך כלי‪ .‬ואע"פ שהש"ך (שם‬ ‫ ס"ק כ) חולק על הרמ"א ומחמיר ע"ש‪ ,‬מ"מ היכא שיש עוד‬ ‫ ספק אחד יש להתיר‪ .‬והכי אי' להדיא בס' חמודי דניאל הובא‬ ‫ בדרכי תשובה (שם ס"ק ע"ג) וז"ל‪ ,‬מ"מ אם היה ספק אם‬ ‫ היה רותחין או לאו מותר דהוי כעין ס"ס שמא לא היה רותחין‬ ‫ ושמא קיי"ל כרמ"א עכ"ל‪ .‬וכאן יש עוד ספק שמא לא היה‬ ‫ רותחין‪ .‬ועוד אפילו את"ל שהיה רותחין‪ ,‬יש עוד ספק שמא‬ ‫ לא היתה שומן בשרי בעין על פני הקערה הפרווה בשעת‬ ‫ העירוי‪ ,‬ובאמת אין זה מוכרח כ"כ‪ .‬ובאופן זה אפי' הש"ך‬ ‫ מודה‪.‬‬ ‫‪ 24‬בענין השתמשות במכונת מדיח כלים כבר כ' במקום אחר‬ ‫ ‬ ‫ (עי' בשו"ת ידי משה ח"ב סימן ו') דשמעתי ממו"ר הגרש"מ‬ ‫ שליט"א להחשיבו לחומרא ככ"ר ולא כעירוי מכ"ר‪ .‬הרי‬ ‫ המים הנכנסים תוך המכונה הם רותחין במעלות מאה‬ ‫ ושמונים פאראנהייט‪ .‬ובהרבה מכונות גדולות יש להם גוף‬ ‫ חימום בפנים הפועל להרתיח שוב את המים‪ .‬ואפילו אלו שאין‬ ‫ להם גוף חימום בפנים הרי המים באים מן הבוילער והוי‬ ‫ כעירוי מכ"ר שמבליע בעין לתוך כלי וכמבואר בש"ך (שם)‪.‬‬ ‫ ובכן לא שייך להתיר כאן כי אין את הספק שמא אין המים‬ ‫ יס"ב‪ .‬ולענין קערה מזכוכית הרי יש מספיק מקום להתיר‬ ‫ לעשות שטיפה במדיח כלים – לדוגמא – בשרי‪ ,‬ועדיין‬ ‫ להחשיבו כפרווה‪ ,‬אפי' אחרי השטיפה כי יש לכאורה לצרף‬ ‫ שיטת המחבר דזכוכית אינו בולע כדאי' בשו"ע או"ח (סימן‬ ‫ תנ"א סעיף כ"ו) וביו"ד (סימן קכ"א) ויש לדון בדעת הרמ"א‬ ‫ או"ח (שם) אמנם אכמ"ל‪ .‬ואין לגזור מלהשתמש אח"כ‬ ‫ בתשמיש צונן אטו שמא ישתמש בו בחמין כי אפי'‬ ‫ ישתמשו בחמין יש לסמוך על שיטה הנ"ל‪ .‬וכן המנהג ב‪COR‬‬

‫ שמשתמשים בכוסות "לא כשרות" מזכוכית של מלונות‬ ‫ ואולמות לא כשרות אפילו לדברים חריפים כויסקי מכיון‬ ‫ שאין בהם חשש בליעות ע"י חמין אלא במדיח כלים וסומכין‬ ‫ בצירוף על דעת המחבר‪ .‬ובפרט בנדון דידן שא"א להשתמש‬ ‫ בחמין בקערה כזאת חוץ מבתוך מדיח כלים חלבי‪ .‬אמנם‬ ‫ מכיון שיצטרך ליזהר ליחד השטיפה של קערה פרווה תוך‬ ‫ מדיח כלים בשרי‪ ,‬היה נראה כדבר מוזר ולא מובן ולכן‬ ‫ נמנעתי מלכתובו בפנים‪.‬‬ ‫‪ 25‬גמ' פסחים (ע"ו‪ ):‬פת שאפאה עם צלי התנור אסור לאכלה‬ ‫ ‬ ‫ בכותח‪ .‬והובא בשו"ע (סימן צ"ז סעיף ג')‪ .‬והוא משום ריחא‬ ‫ מילתא‪ .‬ועי' בש"ך (ס"ק ד') דאף דקי"ל בסימן ק"ח אם‬ ‫ צלו בשר כשרה עם בשר נבילה בתנור אחד אפי' קטן מותר‬ ‫ בדיעבד הכא כיון דאפשר לאכלו בלא חלב הוי כלכתחילה‪.‬‬ ‫ ואף שהשו"ע כ' דאם הוא תנור גדול (י"ב עשרונים שהוא‬ ‫ בערך ‪ )cu ft 1.75‬ופיו פתוח דמותר‪ ,‬אמנם עי' רמ"א (סימן‬ ‫ ק"ח סעיף א') דנוהגין להחמיר לכתחילה אפי' בתנור גדול פיו‬ ‫ פתוח מעט עי' בש"ך (שם ס"ק ה')‪ .‬ואף דאם פיו פתוח‬ ‫ למעלה לגמרי מותר‪ ,‬עי' פמ"ג בשפ"ד (שם)‪ ,‬אין זה נוגע‬ ‫ לנדון דידן‪.‬‬ ‫‪ 26‬רמ"א (סימן ק"ח סעיף א') ז"ל אבל בזה אחר זה אין לחוש‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ועי' ש"ך (ס"ק י"ב) שלא מצינו ריח או פיטום לכלי שיחזור‬ ‫ ויפלוט לאוכל ואפי' בכלי בן יומו‪ .‬אמנם הרמ"א ממשיך ז"ל‬ ‫ אא"כ הזיע המחבת משניהם דאז אסור אפילו בזה אחר זה‪.‬‬ ‫ אמנם כתבתי בפנים ע"פ הרבה פוסקים הסוברים דהמציאות‬ ‫ מורה דאין זיעה בתנורים שלנו בין מצד המאכלים שרגילים‬ ‫ לבשל בו שאין להם הרבה משקה‪ ,‬הן מצד גודל מדתם ומדת‬ ‫ החום ושהזיעה יצא דרך המאוורור‪ .‬וכן דעת מו"ר הגרש"מ‬ ‫ שליט"א (אא"כ יש הרבה רוטב הנראה לעין שמזיע ואין זה‬ ‫ רגיל כ"כ)‪ .‬והוא סוגיא ארוכה ואכמ"ל‪ .‬אכן מנהג העולם הוא‬ ‫ להכשיר התנורים אפילו בין בשר פרווה כדי לחוש לכתחילה‬ ‫ לשיטות החוששים לזיעה‪ ,‬ושגם לפעמים משתמשים‬ ‫ בדברים המזיעים ופוק חזי מאי עמא דבר‪.‬‬ ‫‪ 27‬דלפעמים יש לחוש לזיעה וכמ"ש בהערה הקודמת‪ ,‬ובפרט‬ ‫ ‬ ‫ כאן דאפילו חוששין לזיעה עדיין יכולים לאכלו עם בשר והוי‬ ‫ בגדר לכתחילה‪.‬‬ ‫‪ 28‬שו"ע (סימן פ"ט סעיף ד')‬ ‫‪ 29‬עי' שו"ת אגרות משה יו"ד (חלק א' סימן ל"ח) דלכן רק צריך‬ ‫ ‬ ‫ לבער מעל השולחן את הפתיתין ולא חתיכת גדולה של‬ ‫ הלחם‪.‬‬ ‫‪ 30‬עי' בערוך השולחן (שם סעיף ט"ו) שכ' וכן המנהג פשוט ברוב‬ ‫ ‬ ‫ תפוצות ישראל‪ .‬וכן הובא בספר פתחי הלכה (דף ‪.)213‬‬

‫‪ 1‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ 2‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הרבה שואלים שאלות בענין מאכלי "פרווה"‪ ,‬ורצונם הטוב‬ ‫לחסוף כסף ולא להשחית המאכל‪ ,‬ולשמור אותם כדי‬ ‫להשתמש בהם בין לבשר ובין לחלב‪ .‬לדוגמא‪ ,‬רוצים לקנות‬ ‫רק בקבוק אחד של קטשופ או מיונייז ולהשתמש בו בין‬ ‫לבשר בין לחלב ולא לקנות שני בקבוקים אחד לבשר ואחד‬ ‫לחלב‪ .‬עוד רוצים לבשל מרק פרווה ולשים אותו במקרר כדי‬ ‫להשתמש בו בין לסעודת בשר בין לסעודת חלב‪ .‬וכדי לבשל‬ ‫מאכלי פרווה (חושבים ש) צריכים ליחד כלי בישול התנור‬ ‫והכירה‪ ,‬הקדירה‪ ,‬וכלי שימוש והכף והקערה וכו' להיות כלי‬ ‫פרווה‪ .‬וכוונתי במאמר זה לדון בפרטי כמה שאלות ששואלים‬ ‫ובעזהשי"ת עוד חזון למועד‪.‬‬ ‫יש לדון במי שהשתמש בטעות בכלי פרווה לבשר או לחלב‪,‬‬ ‫עי' ט"ז יו"ד (סימן צ"ט ס"ק א') ז"ל מזה נ"ל לי במדוכה‬ ‫שדוכין בה בשמים ומשתמשין הבשמים הן עם בשר והן עם‬ ‫חלב‪ ,‬ופעם אחת דכו שם שום עם מרק של שומן אווז‪ ,‬ואחר‬ ‫כך מחזירין אותו הרוטב על האווז‪ ,‬נראה לי שאותה מדוכה‬ ‫אסורה לדוך בה עוד בשמים אפילו לאכול בבשר שמא‬ ‫יבוא לאכול בחלב דומיא דכאן (דאם לש עיסה בחלב כל הפת‬ ‫אסורה)‪ .‬וצריכה הכשר דוקא‪ ,‬ואפילו בדיעבד אסור בלא הכשר‬ ‫כמו הפת דכאן וכו' עכת"ד‪ .‬ולדעת הט"ז גם השומן אווז‬ ‫ההוא היה אסור להחזירו לאווז (כ"כ בחוות דעת ס"ק א'‬ ‫לדעת הט"ז)‪ .‬וע"ש שממשיך ז"ל ולא דמי למה שכתוב‬ ‫בסימן צ"ו סעיף ג' תבלין שנידוכו במדוכה של בשר אסור‬ ‫בחלב‪ ,‬אבל עם בשר מותר‪ ,‬שם מיירי שהמדוכה מיוחדת‬ ‫לבשר דוקא ואין לטעות שם כן נראה לענ"ד פשוט עכ"ל‪ .‬הרי‬ ‫לדעתו אם ישתמש בכלי פרווה בטעות לבשר או לחלב צריך‬ ‫הכשרה אפילו בדיעבד‪ ,‬ולא מספיק שוב ליחד לבשר או‬ ‫לחלב‪ .‬ועי' בפרי חדש (שם ס"ק א') הובא במחצית השקל‬ ‫שחולק על הט"ז וכ' ולא נהירא דשאני התם דסתם לחם עשוי‬ ‫לאכול עם בשר ועם חלב‪ ,‬ואין דרך לייחד לחם לחלב לבדו‬ ‫ולחם לבשר לבדו‪ ,‬ולפיכך יש לגזור שמא יבא לאכלו עם‬ ‫בשר‪ ,‬אבל דברים אחרים כגון מדוכה וכיוצא בו שיש מהן‬ ‫מיוחדין לבשר ומהן מיוחדין לחלב וכן כשדכין תבלין דכין‬ ‫התבלין שרוצים לאכול עם בשר במדוכה של בשר‪ ,‬והתבלין‬ ‫שרוצין לאכול עם חלב דכין במדוכה של חלב לבדו אע"פ‬ ‫שהוא מתחילה לא ייחדה לא לבשר ולא לחלב אלא היתה‬ ‫מיוחדת לבשמים לבד‪ ,‬מכל מקום כשחוזר ומיחדה לבשר‬ ‫לבד מיזהר זהיר ביה וכו' ואין לנו לבדות גזירות מדעתנו ע"כ‪.‬‬ ‫והוסיף המחצית השקל ז"ל ונראה על פי מה שהוא במדינתינו‬ ‫שאין מי שמייחד מדוכה לבשר לבדו או לחלב לבדו אלא‬ ‫לדוך בו בשמים להשתמש הן עם בשר והן עם חלב והוה‬ ‫ליה ממש נידון דפת המוזכר בשו"ע הדין במו שכתב הט"ז‪,‬‬ ‫שאם דכו בה שום עם מרק בשרי אסורה אותו מדוכה לדוך‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ 3‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‪4‬‬

‫בה עוד בשמים אפילו לאכול עם בשר שמא יבוא לאכלן עם‬ ‫חלב וצריכה הכשר וק"ל עכ"ל‪ .‬הרי לדעתו תלוי הדין‬ ‫בהמנהג‪ ,‬ואם מנהג של מדינותינו כמדינת מחצית השקל‬ ‫אז הדין כהט"ז שצריך הכשרה‪ .‬אמנם עי' בפמ"ג משב"ז‬ ‫(שם ס"ק א') שכ' שגם הט"ז לא החמיר אלא להשתמש בו‬ ‫לפי שעה לבשר או חלב‪ ,‬אמנם אם מייחד זה לבשר או לחלב‬ ‫לעולם אז מותר‪ .‬וע"ע בתשובות צמח צדק (סימן פ')‪,‬‬ ‫ובהגהות חת"ס שחולק עליו וכדעת הפר"ח‪ .‬וע"ע בחוות‬ ‫דעת ביאורים (שם ס"ק א') שדעתו לחלק בין מדוכה לשאר‬ ‫כלים‪ ,‬והעיקר אפילו במדוכה כהפרי חדש ושלא צריך הכשר‪,‬‬ ‫וכשמסמן המדוכה ודאי דהותר ע"ש‪.‬‬ ‫לא מיבעיא לפי הדעות שהתירו אפילו לגרום נ"ט בר נ"ט‬ ‫לכתחילה עי' בב"י בבדק הבית ועי' בשו"ת יביע אומר חלק‬ ‫ט' (סימן ד')‪ ,‬דלפי דעתם שמותר אפילו לבשל בכלי בשר את‬ ‫מאכל פרווה ונשאר פרווה לאכול עם חלב פשיטא שיש‬ ‫להתיר בנדון דידן‪ ,‬אלא אפי' לדינא שהוא שי' רוב הפוסקים‬ ‫דאסור לגרום נ"ט בר נ"ט לכתחילה יראה דבנדון דידן‬ ‫בצונן דמותר לכתחילה‪ .‬הרי דעת השו"ע (סימן צ"ה סעיף‬ ‫א') בענין דגים שנתבשלו בקדירה של בשר דאחר שנתבשלו‬ ‫מותר לאכול עם חלב משום נ"ט בר נ"ט‪ ,‬ולדעת הרמ"א‬ ‫מותר בנתבשלו רק בדיעבד כשכבר נתערב עם חלב (עי'‬ ‫ש"ך ס"ק ג')‪ .‬ונראה דנדון דידן אינו דומה לדגים שנתבשלו‬ ‫בקדירה אלא לדגים שעלו בקערה‪ ,‬דהותר לד"ה משום נ"ט‬ ‫בר נ"ט מדינא דגמ' וכדפסק ברמ"א (סימן צ"ה סעיף ב')‪.‬‬ ‫ובכן אף שלפעמים נבלע בכף בשר ע"י חמין ויתכן גם מכ"ר‪,‬‬ ‫אין מקום לגזור אפילו להשתמש בקביעות בצונן שמא‬ ‫ישתמש בו בחמין (עי' רמ"א סימן קכ"א סעיף ה')‪ ,‬כי ידוע‬ ‫הכלל שכל שמותר בדיעבד לא גוזרים לכתחילה שמקורו‬ ‫מבואר ממ"ש הב"י יו"ד (סימן ב' סעיף ב') בשם הרשב"א‬ ‫בתורת הבית ועוד מקומות הובא בט"ז (סימן צ"א ס"ק א')‪.‬‬ ‫ועוד אוסיף דאם הכלי בשר אב"י מותר לבשל בו לכתחילה‬ ‫לדעת הגר"א אפילו בכוונה לאכול בחלב‪ ,‬עי' בהערה ‪ ,7‬וכ"ש‬ ‫בנדון דידן דסתם כלים אב"י ורק משתמשים בו בצונן‪ .‬וע"ע‬ ‫ברמ"א יו"ד (בימן צ"א סעיף ב') שאפשר להשתמש אפילו‬ ‫בכלי איסור למאכל יבש כשלא בלע הכלי רק בצונן‪ .‬והט"ז‬ ‫(ס"ק ג') מגיה "או" כשלא בלע הכלי רק בצונן וכוונתו להתיר‬ ‫גם מאכל לח‪ .‬ועי' בש"ך (ס"ק ג') שכ' כל שהקערה הודח‬ ‫יפה שמותר להשתמש בה אפילו מאכל לח כשנשתמש בה‬ ‫איסור בצונן‪ ,‬ואפילו כשהשתמש בה בחמין יש להקל בדרך‬ ‫ארעי כדאי' ברמ"א (שם)‪ .‬וע"ש שאסרו להשתמש בצונן בכלי‬ ‫שבלע בחמין בקביעות משום גזירה שמא ישתמש בו בחמין‬ ‫וזה לא שייך כאן כלל וכדכתבתי‪.‬‬ ‫דעת השו"ע יו"ד (סימן צ"ה סעיף א') לדעת הש"ך (ס"ק ג')‪.‬‬

‫ אמנם כבר כתבתי שלדעת הב"י בבדק הבית מותר לגרום‬ ‫ נ"ט בר נ"ט לכתחילה ולבשל דגים בקדירה של בשר בכוונה‬ ‫ לאכול עם חלב‪.‬‬ ‫‪ 5‬ולא צריך להמתין ו' שעות אחרי אכילת דגים שנתבשלו‬ ‫ בקערה של בשר עי' רמ"א (סימן פ"ט סעיף ג')‪.‬‬ ‫‪ 6‬רמ"א (שם סעיף ב')‬ ‫‪ 7‬ביאור הגר"א (שם ס"ק י')‬ ‫ ‪ 8‬חכמת אדם (כלל מ"ח סעיף ב') וכן דעת מו"ר הגרש"מ‬ ‫ שליט"א להחמיר‪.‬‬ ‫‪ 9‬רמ"א (שם)‬ ‫‪ 10‬ע"פ מ"ש השו"ע (סימן צ"א סעיף ב') דכל מידי דבעי הדחה‬ ‫ ‬ ‫ כגון בשר היתר צונן בקערה של איסור צונן אסור לכתחילה‬ ‫ וכו'‪ .‬ואף שבנדון דידן לא מיירי באיסור‪ ,‬וברגע שנתן הכף‬ ‫ מלוכלך בחתיכות בשר לתוך המיוניז שייך ליחדו ולסמנו‬ ‫ לבשר‪ ,‬עי' הערה ‪ ,2‬וא"כ קשה לעשות גזירות חדשות כאלו‪,‬‬ ‫ אמנם מכיון שעלול המכשול שיתכן שלא יידע מזה‪ ,‬וקשה‬ ‫ ליזהר‪ ,‬עדיף לעשות ב' בקבוקים לכה"פ לכתחילה‪ .‬וכ"כ‬ ‫ בספר פתחי הלכה הלכות כשרות באנגלית להרב בנימין‬ ‫ פארסט שליט"א (דפים ‪ 213‬ו‪.)352‬‬ ‫‪ 11‬שו"ע יו"ד (סימן צ"ו סעיף א')‬ ‫‪ 12‬ספר פתחי הלכה (דף ‪ )322‬בשם דעת תורה (סימן צ"ד אות‬ ‫ ק"א)‬ ‫‪ 13‬דעת תורה (סימן צ"ו סעיף ב') בשם דעת קדושים דכל‬ ‫ ‬ ‫ שנאכלים בחריפותן אינם נחשבים לדברים חריפים‪ ,‬וכ"כ שם‬ ‫ בהערה בשם הפנים מאירות ובית הילל‪ .‬ואפילו מי כבישה‬ ‫ של חמוצים מכיון דראוי לשתות בפני עצמו אין דינו כדבר‬ ‫ חריף‪ .‬אמנם במסקנתו שם נוטה להחמיר דלא גרע מפירות‬ ‫ חמוצים ע"ש‪ .‬ובערוך השולחן (סימן צ"ו סעיף י"ג) כ' ירקות‬ ‫ חמוצים כמו אוגערקע"ס (חמוצים) וקרוי"ט ובוריקע"ס‬ ‫ חמוצים וכן שארי מיני ירקות נראה בחוש שאין בהם חריפות‬ ‫ כלל עכ"ל‪ .‬ובספר דבר חריף (פרק ב' סעיפים י"ב וי"ג) כ'‬ ‫ להחמיר לכתחילה ע"פ המהרש"ם בדעת תורה‪ ,‬וכ"כ בספר‬ ‫ פתחי הלכה (דף ‪ )323‬ועפ"ז כ' להחמיר לכתחילה‪.‬‬ ‫‪ 14‬גם זה לא פשוט כ"כ דיש סוג חמוצים שאינם קשים כ"כ ומי‬ ‫ ‬ ‫ יימר דנחשב החתיכה לדוחקא דסכינא‪ .‬עי' פתחי הלכה (שם‬ ‫ הערה ‪)139‬‬ ‫‪ 15‬ולענין ביטול יבש ביבש היתר בהיתר עי' ש"ך (סימן רצ"ט‬ ‫ ‬ ‫ ס"ק א') ובשם הלבוש ומה שהשיג עליו ועי' שו"ת חת"ס יו"ד‬ ‫ (תשובות פ"ג‪ ,‬פ"ה) ואכמ"ל יותר‪.‬‬ ‫‪ 16‬ע"פ מ"ש בחכמת אדם (כלל נ"ז סעיף י') והמשנ"ב (סימן‬ ‫ ‬ ‫ תמ"ז ס"ק מ"ב) דכלי איסור מפליט בשיעור קטן של כדי‬ ‫ שיתננו על האור ויתחיל להרתיח אם לא במקום ה"מ‪ .‬ואף‬ ‫ ששם מיירי בכלי של איסור עי' בדרכי תשובה (שם ס"ק ל"ז)‬