אופיליה. כשהיא משתגעת היא מחלקת פרחים. מות אביה כפרח נובל .מוות יפה עד כאב. היא מתה כשבידה מקלעת פרחים, ונטמנה כאשר פרחים על קברה. היא קולעת מקלעת פרחים לצמרת הערבה. היא נופלת .טובעת. מכוסה בפרחים צבעוניים מכף רגל ועד ראש. מתח בין מוות ליופי. היופי הוא המשך .מתנגד למוות. הזמן קופא במקום והרגע הופך לנצח. אותה נקודה איננה משתנה לעולם. מציאות אל מול בדיה. היופי אל מול המוות והכיעור. אופליה. טובעת ממשקל שמלתה הספוגה במים. טובעת כשמקלעת פרחים בידה, וצמרת העץ נותרת עומדת עירומה. הרגע הזה ינציח את הזמן ,ומה שהתרחש באותו הזמן הוא הנצח. "שלום אופליה .ואת דברי אלייך זכרי זכור היטב"
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.