Domus Israel #22 by domus il

‫‪NEW COLLECTION 2013‬‬

‫‪ / 022‬אדריכלות ישראלית בצילום ‪ /‬הרובע המרוני ביפו ‪ /‬דירת האדריכלים משה ואורנה צור ‪/‬‬ ‫בית ביפן ‪ /‬וילה באירן ‪ /‬לופט בקנדה ‪ /‬ישראלי בפאריס ‪ /‬עיצוב אוניברסאלי‬

‫‪₪ 120‬‬

‫דאנאקוד ‪623.1022‬‬

‫‪ | www.devon-devon.com‬דיזיין סנטר טל‪www.hezibank.com | facebook: Design Vibes | 03-6166641/2 .‬‬

‫‪ / 022‬האמת של הצלמים על האדריכלות הישראלית ‪ /‬הרובע המרוני‪ ,‬יפו ‪ /‬דירת האדריכלים אורנה ומשה צור ‪ /‬מבנה רווחה בגני תקווה ‪ /‬תיכון לאמנויות בתל‪-‬אביב ‪ /‬בית לרהיטים מעוצבים‪ ,‬יפן ‪/‬‬ ‫וילה באירן ‪ /‬ספרים לכל‪ ,‬וושינגטון ‪ / dc‬לופט במבנה לשימור‪ ,‬קנדה ‪ /‬אנונימיים בארץ‪ ,‬כוכבים בחו"ל‪ :‬יפת‪ ,‬ישראלי בפאריס ‪ /‬פואטיקה של צורה ‪ /‬עיצוב אוניברסאלי כיום ‪ /‬מלון ביון‬

‫ישראל‬

‫צילום‬

‫אדריכלות ישראלית‬

‫ללא כותרת‬ ‫עמית גירון‬ ‫תל אביב‬ ‫‪2008‬‬

‫בשנות ה ‪ 20‬לגדס היה חלום‪.‬‬ ‫הוא רצה לפתח את ת"א כעיר גנים‪.‬‬ ‫בראשו חזה שדרות ירוקות‪ ,‬גינות משותפות‪.‬‬ ‫בת"א ‪ 2012‬התמונה שונה מעט‪.‬‬ ‫כמו בזכוכית – מלוכלכת‪ ,‬מנוכרת‪ ,‬כאוטית‪.‬‬ ‫האם אפשר לסמן איקס שחור‪ ,‬למחוק‬ ‫ולהתחיל הכל מהתחלה?‬ ‫‪www.amitgeron.com‬‬ ‫‪49‬‬

‫אדריכלות ישראלית‬

‫צילום‬

‫פרויקט מיוחד‪:‬‬

‫חתך רוחב של האדריכלות של היום‪ ,‬בעדות אישית ולא משוחדת‬ ‫מאחורי כל בית עוצר נשימה שמתפרסם במגזין‪ ,‬עומד צלם‪.‬‬ ‫צלמי האדריכלות הם המאפרים והמלבישים של "הכוכבים"‬ ‫מאחורי הקלעים‪ .‬תפקידם להוציא את עבודות כוכבי הענף כך‬ ‫שיראו הכי נחשקות‪ ,‬הכי נשגבות‪ ,‬להנציח כל מעשה אדריכלי‬ ‫ברגעיו היפים‪ .‬מה דעתם של צלמי האדריכלות על האדריכלות‬ ‫הישראלית‪ ,‬אותה הם מכירים מלפני ולפנים?‬ ‫צלמי האדריכלות הרי מכירים את כל המבנים הללו ולא רק‬ ‫מדפי הכרומו של המגזינים שאתם מתפעלים מהם‪ ,‬הם גם‬ ‫מכירים את המבנים הללו במציאות נטולת הפוטושופ‪ ,‬את‬ ‫המבנה הלא מאופר והאמת החשופה ולא כפי שהיא משתקפת‬ ‫במי בריכת השחייה הפרטית לנוכח דמדומי השקיעה שבאופק‪.‬‬ ‫אספנו את צלמי האדריכלות והעיצוב הבולטים והדומיננטיים‬

‫שבתחום‪ ,‬אלה המלווים לאורך השנים את התחום ואחראים‬ ‫לכל מאות ואלפי צילומי האדריכלות שאתם נחשפים אליהם‬ ‫ונתנו להם פתחון פה‪:‬‬ ‫הביעו את דעתכם ואת האמת הפרטית שלכם על האדריכלות‬ ‫הישראלית כפי שאתם רואים‪ ,‬תופשים וחווים אותה – לא‬ ‫מאופרת‪ ,‬לא מיופייפת‪ ,‬לא מוזמנת ולא מבוקרת על ידי‬ ‫לקוחות כלשהם‪.‬‬ ‫לפניכם האמת הפרטית של הצלמים הבולטים בישראל‪ ,‬על‬ ‫האדריכלות הישראלית‪ ,‬אותה הם מלווים לאורך שנים רבות‪.‬‬ ‫‬‫טלי ולול ‪ -‬אוצרת‬

‫‪35‬‬

‫דומוס ‪022‬‬

‫מימין‪ :‬מבט אל החלל הפנימי‬ ‫המשותף עם מדרגות הגן המגשרות‬ ‫בין החניון למפלס הגשרים‪.‬‬ ‫משמאל‪ :‬מבט אל גשר המקשר מספר‬ ‫אגפים‬

‫מבט אל החלל הפנימי‪ .‬אחד האגפים‬ ‫צבוע בטורקיז על מנת "לשבור" את‬ ‫הסיסטמטיות של צבעי האדמה‪,‬‬ ‫שבד"כ נבדלים זה מזה בטקסטורה‬ ‫בלבד‪ .‬ניתן לראות גזוזטרות‪,‬ארקרים‪,‬‬ ‫מרפסות גג‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬

‫—‬ ‫החומה שמקיפה את המקום‪ ,‬אינה‬ ‫תרגום עכשווי לבתיה המתכנסים של‬ ‫יפו‪ .‬להיפך‪ :‬זהו הביטוי לעושר המבקש‬ ‫להתבדל ולהישאר מאחורי חומה‪.‬‬ ‫היציאה מהמתחם החוצה‪ ,‬אל העיר‪,‬‬ ‫מתבצעת‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬באמצעות‬ ‫הרכב הפרטי‬ ‫—‬

‫צבעי השמן זוכים לתרגום מחודש בארכיטקטורה "ברובע המרוני"‪ .‬הטקסטורה‬ ‫העוטפת אותן גסה‪ .‬משיכות המכחול מתורגמות לטיח אקרילי‪ ,‬מינרלי ומבריק‪.‬‬ ‫רק מבנה אחד במתחם צבוע בצבע אחר – בטורקיז‪.‬‬ ‫החצר‬ ‫המתחם כשמו‪ ,‬אכן תחום על ידי גדר ועל ידי דפנות המבנים‪ .‬לכאורה‪ ,‬שפתו‬ ‫היא שפתה של יפו העתיקה‪ ,‬שבדומה לערים ים תיכוניות ומזרח תיכוניות‬ ‫אחרות‪ ,‬נבנתה סביב חצרות פנימיות פרטיות של המשפחה המורחבת‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫מבט מעמיק יותר מגלה כי החצר המדוברת‪ ,‬אינה קיימת‪ .‬החצרות האי‪-‬‬ ‫רגולריות שבעיר העתיקה‪ ,‬הפכו לקומת חנייה המבקשת להתחפר‪ .‬החצר‬ ‫החנייה אינה יוצאת אל הרחוב ואינה מתחברת אליו‪ .‬גם החומה שמקיפה את‬ ‫המקום‪ ,‬אינה תרגום עכשווי לבתיה המתכנסים של יפו‪ .‬להיפך‪ :‬זהו הביטוי‬ ‫לעושר המבקש להתבדל ולהישאר מאחורי חומה‪ .‬היציאה מהמתחם החוצה‪,‬‬ ‫אל העיר‪ ,‬מתבצעת‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬באמצעות הרכב הפרטי‪.‬‬ ‫הביטוי הפונקציונלי של החצר‪ ,‬המשמשת כחנייה – אינו מהווה פרשנות בודדת‬ ‫לתפקידה העכשווי של החצר‪ .‬גם ביטויים אחרים לחצרות נגלים בסביבה‪.‬‬ ‫במרחק קצר מן המתחם עומד בגאון מתחם "גבעת אנדרומדה"‪ ,‬בו מתגודדים‬ ‫מבני ענק מעוטרים סביב חצר סגורה ומוגבהת המיועדת לדיירים בלבד‪.‬‬ ‫המתחם נראה כ"עיר בתוך עיר"‪ ,‬מוקף חומות‪ ,‬מאובטח ומצולם‪ .‬תושבי המתחם‬ ‫ביקשו לשבת במרפסתם ולשמוע את רחש הגלים‪ .‬רק פסיקה משפטית חייבה‬ ‫אותם להסב את אחד השבילים לטובת הציבור‪.‬‬ ‫‪52‬‬

‫הרובע המרוני‪ ,‬יפו‬

‫אדריכלות‬

‫חזית לרחוב יהודה הימית‬

‫קומפלקס מגורים חדש בשכונת עג'מי שביפו‪ ,‬מאמץ‬ ‫חזות משתלבת מקומית‪ ,‬בכדי לספק מתחם מתבדל‬ ‫תכנון‬

‫טקסט‬

‫אדריכל שמואל גרוברמן‬ ‫("ארכיטקטורה"‪-‬‬ ‫ש‪.‬גרוברמן‪ ,‬ר‪.‬גיל‬ ‫אדריכלים)‬

‫אדריכלית נעמה ריבה‬ ‫צילום‬

‫אמית הרמן‬

‫כמו ציור שמן‬ ‫המתחם ברחוב "יהודה הימית"‪ ,‬הוא זירת מגורים יוצאת דופן‪ .‬המגרש שימש‬ ‫במשך עשרות שנים כ"חצר אחורית" של כנסייה מקומית‪ ,‬אולם עתה הוא מוקף‬ ‫גדר‪ .‬המבננים שעליו מתחפרים בקרקע‪ ,‬אך מבצבצים מעל גגות הסביבה‪.‬‬ ‫ממעוף הציפור נראה המקום כאסופת מבנים אקראית‪ .‬הגגות משתנים‪ ,‬שטוחים‬ ‫ואלכסוניים והמרפסות מציצות ממספר כיוונים‪ .‬מעל גדר העץ הסגורה‪ ,‬הניצבת‬ ‫אל מול קו הרחוב נצפים גגות רעפים אדומים וקיר כתמתם שמבשרים על‬ ‫המתרחש פנימה‪ ,‬מעבר למחיצה‪ .‬מתוך הטופוגרפיה עולה מתחם המורכב‬ ‫מששה קוטג'ים פרטיים וחמישה מבני מגורים משותפים כשדירות הדופלקס‬ ‫פונות לים‪.‬‬ ‫פרשנות מחודשת ניתנה למערכת המדרגות העירונית הנראית ברחובות יפו‬ ‫העתיקה‪ ,‬ששורטטה מחדש בשנות השישים על ידי האדריכלים‪ :‬מנדל‪ ,‬פרנקל‪,‬‬ ‫יער ופיטלסון ושהפכה את העיר למותג‪ .‬ביטויה מתגלים בגרמי המדרגות בפנים‬ ‫הדירות ובחוץ‪ .‬בין המבנים מערכת של גשרים ומעברים המקשרים בין המתחם‬ ‫החוצה‪ .‬המשרביות‪ ,‬מתורגמות ללבני תחרה ששוכפלו במפעל "אקרשטיין"‪ .‬הן‬ ‫משמשות כבסיס למעברים וכאלמנט קישוטי‪ ,‬אופקי ואנכי‪ .‬הארקרים שנראים‬ ‫ספק מקומיים‪ ,‬ספק גלובליים‪ ,‬מורכבים מקורות עץ ומקונסטרוקציית פלדה‬ ‫ונדמים כתוספת תפאורה למבנים הקיימים‪.‬‬ ‫אדריכל הפרויקט‪ ,‬שמואל גרוברמן‪ ,‬הוא צייר‪ .‬יצירותיו היפר‪-‬ראליסטיות‪,‬‬ ‫עתירות צבע ודומיננטיות‪ .‬הצבעים האפורים והלבנים נעלמים מציוריו‪ ,‬לכן‬ ‫טבעי שלא נתקל בהם בבנייניו‪.‬‬ ‫‪51‬‬

‫דירתם של האדריכלים ארנה ומשה צור‬

‫עיצוב פנים‬

‫ביחד ולחוד‬ ‫דירתם של האדריכלים ארנה ומשה צור נמצא במרומי מגדל בארי נהרדעא‬ ‫שבתל אביב‪ .‬זוהי דירת ‪ 180‬מ"ר המשקיפה על גוש דן‪ .‬אי של שקט בתוך‬ ‫הדינמיות של הכרך הסואן‪ .‬נקודת המבט הגבוהה מספקת מעין רגע קפוא זמן‪,‬‬ ‫בו החלל מהדהד את האינטימיות של בני הזוג ואת תשוקותיהם בחיים‪ .‬הדירה‬ ‫הינה גם מעין מבט תקריב על עבודתם המקצועית‪ :‬דירה השוכנת בתוך פרויקט‬ ‫שאותו הם תכננו (תכנון אשר זיכה את משרדם ב"אות העיצוב" ‪ .)2012‬מגדל‬ ‫בארי נהרדעא יכול לשמש כדוגמה מייצגת של משרדו של צור – מגדל מגורים‬ ‫יוקרתי‪ ,‬בגימור גבוה עם תשומת לב לפרטים אסטטיים וטכנולוגים‪ .‬הדירה‬ ‫בתוכה מהווה מיקרו קוסמוס לאותה תפיסה‪ .‬היא מנסה לתת מענה מדויק לצרכי‬ ‫הלקוח‪ ,‬לגחמותיו‪ ,‬לבטיו‪ ,‬לתפיסת עולמו‪ ,‬בדייקנות רבה וגימור איכותי אופייני‪.‬‬ ‫בני הזוג עסקו בתכנון הדירה שנתיים‪ ,‬הבניה בפועל ארכה שנה‪.‬‬ ‫היחס בין תכנון לביצוע מעיד על הלבטים הרבים‪ ,‬התעמקות בצרכים‬ ‫וחיפוש פתרונות עד לרמת הפרט שיאפשר תפקוד מותאם לדיירים‪.‬‬ ‫בבסיס התכנון עמדה פרוגראמה ייחודית‪ :‬מחד בני הזוג חיים לבדם‪,‬‬ ‫ילדיהם כבר גדולים והם מבקשים ליצר מקום אינטימי עבור שניהם‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬המשפחה המורחבת הינה פקטור חשוב בדינאמיקה של חיים‪.‬‬ ‫הורים מבוגרים‪ ,‬ילדים‪ ,‬נכדים הינם שותפים חשובים בחיים‪ ,‬כך שחשוב‬ ‫היה לזוג לתת להם מקום משמעותי בתוך הבית ולהקפיד לאפשר את קיומו‬ ‫של המושג "בית" כמקום מזמין עבור כל בני המשפחה‪ ,‬גם לאחר צאתם‬ ‫לדרך עצמאית‪ .‬הדירה צריכה עם כן‪ ,‬להיות בית שיכול להתאים את עצמו‬ ‫שוב ושוב למצבים משפחתיים משתנים מבלי לפגום בכנות האדריכלית‪.‬‬

‫—‬ ‫ניתן ליצר בדירה מספר מצבים‬ ‫פרוגרמאתים‪ ,‬בהם היא הופכת מדירה‬ ‫לזוג יחיד ‪ -‬לדירה המאפשרת מגורים‬ ‫לזוג ועוד ילד‪ ,‬לדירה המאפשרת מגורים‬ ‫לזוג ועוד שני ילדים ‪ -‬ואפילו לדירה‬ ‫המאפשרת מגורים עבור זוג ובנוסף‬ ‫סוויטה משפחתית נוספת‬ ‫—‬ ‫ורסטיליות חללית‬ ‫המבנה הבסיסי של הדירה הינו תיבה מלבנית המתרחבת באזור הסלון‬ ‫(דומה קצת לאות "ן")‪ .‬מבנה זה הופך את התנועה הטבעית בחלל לליניארית‪,‬‬ ‫אופקית חזקה‪ .‬את הצורה הטבעית מעצימה התוכנית המייצרת חללי‬ ‫מעבר דינאמיים שלאורכם מתקיימים חללי מפגש שונים החל ממטבח‪,‬‬ ‫דרך חללי אחסון ייחודיים‪ ,‬חדרי שינה מפתיעים וחללי שרות שונים‪ ,‬כגון‬ ‫חדרי רחצה ומרחבים מוגנים‪ .‬במרכז חלל המעבר ניצבת "תיבה צפה"‪,‬‬ ‫חלל רחצה קטן הטומן בחובו את הפתרון לורסטיליות של החלל‪ .‬בזכותו‬ ‫ניתן ליצר בדירה מספר מצבים פרוגרמאתים‪ ,‬בהם היא הופכת מדירה לזוג‬ ‫יחיד ‪ -‬לדירה המאפשרת מגורים לזוג ועוד ילד‪ ,‬לדירה המאפשרת מגורים‬ ‫לזוג ועוד שני ילדים ‪ -‬ואפילו לדירה המאפשרת מגורים עבור זוג ובנוסף‬ ‫סוויטה משפחתית נוספת‪ .‬בכל וריאציה אופייה של הדירה נשמר‪ ,‬הקווים‬ ‫המוארכים‪ ,‬הניקיון הצורני‪ ,‬משחקי הגיאומטריה ותחושת המרחב והפתיחות‪.‬‬ ‫במידה מסוימת‪ ,‬מנגנוני ההשתנות של הבית מתכתבים עם בית שרודר של‬ ‫ריטוולד‪ ,‬הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת האסטטיקה המודרניסטית‪ .‬הסוד‬ ‫של התיבה הצפה נמצא בתוך הקירות‪ .‬למעשה‪ ,‬הקירות עשויים כמחיצות דקות‬ ‫וחלולות‪ ,‬המסתירות בתוכן דלתות הזזה בעלות מנגנונים פנאומטים ומסילות‬ ‫החורצות את התקרה בלבד‪ .‬אפשרות המשחק עם חלוקת החלל על פי הצרכים‬ ‫העולים במבנה המשפחה‪ ,‬נוצרת אך ורק בעזרת סגירה ופתיחה של דלתות‬ ‫ההזזה‪ .‬דלתות ההזזה בעיצובו של אנטוניו צ'יטריו (‪ )Antonio Citterio‬הינן בגובה‬

‫תכנון‬

‫טקסט‬

‫צילום‬

‫אדריכלים משה וארנה צור‪.‬‬ ‫בהשתתפות גרציה בו מלך‬

‫שרה רופמן‬

‫עמית גירון‬

‫ארנה ומשה צור במטבח ביתם‬

‫דירתם של בני הזוג מדגימה כיצד תכנון נכון וגמישות‬ ‫מחשבתית ועיצובית‪ ,‬מאפשרים להתאים את הבית‬ ‫למצבים משתנים של המשפחה‪ ,‬כאשר כולם ביחד או לחוד‬ ‫‪61‬‬

‫דומוס ‪022‬‬

‫‪60‬‬

‫עיצוב פנים‬

‫לופט במבנה לשימור‪ ,‬קנדה‬

‫עומר ארבל‪ ,‬מעצב יליד ישראל החי ויוצר בקנדה‪,‬‬ ‫מכליא בין סגנונות‪ ,‬חומרים וצבעים אשר לכאורה‬ ‫אינם מתחברים זה לזה ויוצר עיצוב מרתק בעל‬ ‫חותמת יד אישית ייחודית‬ ‫יש מעצבים אשר יישמו את סגנון העיצוב שלהם במינון מדויק‪ ,‬ישמרו על‬ ‫איפוק בכדי לא לגלוש לרעש עיצובי‪ ,‬ידאגו להתאמת צבעים מאותה סקאלה‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬עומר ארבל‪ ,‬יליד ישראל שחי ויוצר בקנדה‪ ,‬אינו נמנה על מעצבים אלה‪.‬‬ ‫בעיצוב החללים שלו הוא יערבב מספר סגנונות הרחוקים זה מזה כמו מזרח‬ ‫ממערב‪ ,‬תרתי משמע‪ ,‬ויחבר חומרים וצבעים אשר לא הייתם אפילו חולמים‬ ‫לשדך אותם זה לזה‪ .‬אלא שבצורה מוזרה התוצאה נראית מעניינת ואפילו‬ ‫מרתקת‪ ,‬נעימה לעין והרמונית‪ .‬זהו פשוט עיצוב שאינו מוכתב על ידי כללים‪,‬‬ ‫אלא מבעבע מיצירתיות הנובעת מהבטן‪ .‬זהו עיצוב בעל טביעת יד אישית‪,‬‬ ‫ייחודית‪ ,‬של מעצב אמן‪ ,‬של משורר‪ ,‬של סופר שמציג סיפור או אגדה על בית‬ ‫חם אחד שגרים וחיים בו אנשים‪ .‬אלה לא בתים אנמיים וצחורי מבע‪ ,‬שיצטלמו‬ ‫היטב במגזינים לעיצוב‪ .‬אלה בתים שיכולים לאייר ספרי אגדות‪ .‬קחו למשל את‬ ‫עיצוב הפנים שעשה ארבל ללופט זה הבנוי במבנה לשימור ברובע ההיסטורי‬ ‫של ונקובר‪ ,‬קנדה‪ .‬הלופט בנוי סביב חצר פנימית חדשה הפתוחה כלפי מעלה‬ ‫ומאפשרת כניסת אור פנימה‪ .‬בבית הזה קירות של לבני טרקוטה אדומות‬ ‫כאש ועתיקות‪ ,‬מאמצות קירות בטון אפורים ורגועים‪ ,‬רצפות דק מעץ מיושן‪,‬‬

‫תכנון‬

‫‪Omer Arbel‬‬ ‫טקסט‬

‫גיורא אוריין‬

‫בלופט הענק במבנה לשימור‪,‬‬ ‫המחולק על ידי קירות לבני טרקוטה‬ ‫ישנים‪ ,‬מזרח ומערב נפגשים‪ :‬ספת‬ ‫משי בצבע טורקיז‪ ,‬פסלים ודגלים‬ ‫מסין‪ ,‬שטיחים אירופאיים‪ ,‬רצפת‬ ‫אפוקסי ומטבח בעיצוב מודרני‬

‫צילום‬

‫‪Martin Tessler‬‬

‫‪105‬‬

‫דומוס ‪022‬‬

‫‪104‬‬

‫אדריכלות‬

‫דרווישהבאד‪ ,‬אירן‬

‫‪89‬‬

‫דומוס ‪022‬‬

‫הבית שבנה לעצמו האדריכל האירני ‪Khazaeli Parsa‬‬

‫מייצג את הכיוון שאדריכלים אירניים צעירים רבים‬ ‫בוחרים‪ ,‬בחיפושם אחר זהותם המקומית ובו‪-‬זמנית‬ ‫הבינלאומית‬ ‫תכנון‬

‫‪Darvishabad‬‬

‫‪Pouya Khazaeli Parsa‬‬ ‫טקסט‬

‫‪Kamran Afshar Naderi‬‬ ‫צילום‬

‫‪Mohsen Jazayeri,‬‬ ‫‪Mehrdad Emrani‬‬

‫‪ Pouya Khazaeli Parsa‬שייך לדור של אדריכלים צעירים ששיחקו תפקיד בתנועה‬ ‫המתקדמת של העשור שעבר‪ .‬המידע הזה עוזר לנו להבין את העבודה המוצגת‬ ‫כאן‪ .‬התסיסה התרבותית שרחשה באירן בחמישים השנים האחרונות הייתה‬ ‫בתחומי תרבות מגוונים (קולנוע‪ ,‬ספרות‪ ,‬ציור‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬אדריכלות‬ ‫וכד')‪ .‬זה אולי נראה פרדוקסלי‪ ,‬אך בדיוק כאשר מדיניות הסגירות של המדינה‬ ‫היא הקיצונית ביותר‪ ,‬אזי אינטלקטואלים‪ ,‬אמנים וסופרים באירן‪ ,‬שיחקו תפקיד‬ ‫גדול יותר בסצנת התרבות הבינלאומית‪ .‬בין אם הם עובדים ויוצרים בארצם‬ ‫או מחוצה לה‪ ,‬אדריכלים ואדריכליות אירניים רבים‪ ,‬כגון‪-‬‬ ‫‪Farshid moussavi, Mehrad Yazdani, Hadi & Nader Tehrani, Bahram Shirdel' Nasrin‬‬

‫‪ Seraji, Daneshmir Reza, Abbas Riahifard‬והאחיות ‪ Hariri‬זכו כולם בהכרה‬ ‫בינלאומית‪.‬‬ ‫רבים מהאדריכלים הצעירים העובדים באירן יוצרים עבודות מעניינות במיוחד‪.‬‬ ‫על אף מכשולים בירוקרטיים‪ ,‬כלכליים וטכניים‪ ,‬הישגיהם ניתנים להשוואה‬ ‫לפרויקטים המתפרסמים בכתבי עת בינלאומיים לאדריכלות‪ .‬הכוח המניע‬ ‫את התנועה התרבותית הזו‪ ,‬הוא נחישותם של בני המעמד המשכיל באירן‬ ‫לצאת החוצה ולתקשר עם שאר העולם‪.‬‬ ‫סטודנטים באוניברסיטה "טורפים" כל חומר קריאה שפתוח בפניהם‪ ,‬ומבלים‬ ‫זמן ניכר בגלישה באינטרנט בניסיונות להתחקות אחרי טרנדים ופרויקטים‬ ‫וכדי להשתתף בתחרויות בינלאומיות‪ .‬יש מספר גדול של מגזינים מקומיים‬

‫‪88‬‬

‫וושינגטון‪ ,‬ארה"ב‬

‫אדריכלות‬

‫בדמיון הקולקטיבי שלנו‪ ,‬וושינגטון ‪ DC‬היא עיר‬ ‫המתוכננת כך שחלקיה השונים מגלמים את‬ ‫האמריקיות במיטבה‪ .‬מה שפחות ידוע‪ ,‬הוא‬ ‫שלמרות כל פרוזדורי העוצמה הפוליטית של‬ ‫העיר‪ ,‬ישנן קהילות רבות שאין להן גישה אפילו‬ ‫לשירותים האלמנטאריים שלה‪ .‬ספריות יכולות‬ ‫להוות פתרון עבורן‬

‫תכנון‬

‫טקסט‬

‫צילום‬

‫‪Adjaye Associates‬‬

‫‪Gideon Fink Shapiro‬‬

‫‪Yoo Jean Han‬‬

‫רוב האדריכלות הציבורית ותכנון הנוף בוושינגטון ‪ DC‬מרוכזות בקרית הממשלה‬ ‫וברובע המוזיאונים‪ ,‬על פי תיכנונו של ‪ Pierre Charles L"Enfant‬בשנת ‪ .1791‬הבניין‬ ‫הציבורי הבא שקם הוא המוזיאון הלאומי להיסטוריה ותרבות אפריקאית‪-‬‬ ‫אמריקאית‪ ,‬שתוכנן על ידי ‪ David Adjaye‬וקבוצת ‪Freelon Adjaye Bond/Smith‬‬ ‫ובנייתו תסתיים בשנת ‪ .2015‬מחוץ לשדרה הלאומית וגבעת הקפיטול העיר‬ ‫משוסעת ומופרדת לקהילות בדלניות‪ .‬אין משותף לעשירים ולעניים מלבד‬ ‫נהר הפוטומק והאקלים‪ .‬כיצד עובדת אדריכלות ציבורית בפרובינציה הלא‪-‬‬ ‫תיירותית הזו?‬ ‫התשובה נמצאת בספרייה‪ ,‬או שתי ספריות למען הדיוק‪ ,‬שממוקמות עמוק‬ ‫בתוך הרבעים הדרומיים של וושינגטון‪ .‬הספריות – ‪,Francis A. Gregory Library‬‬ ‫ו‪ William O. Lockridge/Bellevue Library -‬תוכננו על ידי ‪ Adjaye Associates‬ומטרתן‬ ‫להיות מקום פתוח‪ ,‬שימושי ונותן השראה בקהילות שבהן הן נמצאות‪ .‬המבנה‬ ‫שלהן הוא אובייקט בולט ושונה מהבתים הרגילים והחנויות שנמצאות בסביבה‪,‬‬

‫ספריית ‪Francis A. Gregory‬‬

‫וושינגטון‪ .‬הודות לאיכויות‬ ‫המשקפות של משטחי החזיתות‪,‬‬ ‫ספריית ‪ Francis A Gregory‬נעלמת‬ ‫בתוך הירוק של העצים‪ .‬לדברי‬ ‫‪ Adjaye‬זהו מעין ‪( Folly‬מבנה‪-‬שטות‬ ‫שנועד לצרכי קישוט בלבד) התופס‬ ‫וממסגר את נופיו של היער בפארק‬ ‫‪ Fort Davis‬בוושינגטון‬

‫‪95‬‬

022 ‫דומוס‬

Washington, DC, US

‫אדריכלות‬

‫מבנה רווחה בגני תקווה‬

‫‪75‬‬

‫דומוס ‪022‬‬

‫‪A‬‬

‫פרס "אות העיצוב" ‪2012‬‬

‫תכנון‬

‫אדריכל דורון שינמן‬

‫טקסט‬

‫אדריכל רני שור‬

‫צילום‬

‫נויה זלצר‬

‫טקסטורה משתנה של לבני סיליקט תוכננו כמעטפת‬ ‫למבנה רווחה ישן ויצרו שכבה נוספת המשרתת את‬ ‫שימושי המבנה ומסננת את האור הבוהק לכדי ריבועי‬ ‫אור וצל‬ ‫כשמתקרבים אל מבנה הרווחה של המועצה המקומית גני תקווה‪ ,‬ניתן לחשוב‬ ‫כי מדובר במבנה משנות השישים‪ .‬המסות הריבועיות הצנועות ובייחוד ‪ -‬לבני‬ ‫הסיליקט מהן בנוייות קירות המבנה‪ ,‬מאזכרים את הבנייה הצנועה של שנות‬ ‫השישים‪ ,‬ואת השימוש האידיאולוגי באותן שנים בחשיפת החומר‪ .‬רק הקירות‬ ‫הלבנים החלקים והגיאומטריה בחזיתות מלמדים כי מדובר במבנה מאוחר‬ ‫יותר‪ .‬הטקסטורה הלא שגרתית המאפיינת את החזית לוכדת את המבט‪ :‬במקום‬ ‫קירות מלאים ומשטחי זכוכית או חלונות קבועים בתוכם‪ ,‬נעשה שימוש בלבני‬ ‫סיליקט בטקסטורות שונות‪ ,‬המתחלקות על פני החזית באופנים ובמרווחים‬ ‫שונים‪ .‬מועצת גני תקווה ביקשה להרחיב את מבנה הרווחה הקיים ולהוסיף‬ ‫לו שתי מחלקות נוספות‪ .‬בתכנון המבנה החדש‪ ,‬בחר האדריכל דורון שיינמן‬ ‫להשתמש בלבני הסיליקט כאלמנט חוזר‪ ,‬שמעניק מענה למספר אילוצים‬ ‫ולכמה דרישות פרוגרמתיות ומבניות‪.‬‬

‫—‬ ‫לבני הסיליקט מהן בנויות קירות המבנה‪,‬‬ ‫מאזכרים את הבנייה הצנועה של שנות‬ ‫השישים‪ ,‬ואת השימוש האידיאולוגי‬ ‫באותן שנים בחשיפת החומר‬ ‫—‬ ‫ראשיתו של המבנה בקוביית בטון שנבנתה בשנות ה‪ 80-‬ושימשה כמחלקת‬ ‫הרווחה של המועצה‪ .‬בשנות האלפיים היה צורך בהרחבת המבנה ובשינוי‬ ‫ייעודו כמחלקה לשירותים חברתיים של המועצה המקומית‪ .‬ההרחבה תוכננה‬ ‫באמצעות הוספת קומה נוספת למבנה הקיים‪ ,‬הבולטת מעט מחזית המבנה‬ ‫הישן כטרפז‪ ,‬השובר את הגיאומטריה הקיימת‪ .‬המבנה החדש‪ ,‬על שתי‬ ‫קומותיו‪ ,‬מכיל שלוש מחלקות‪ .‬קומת הקרקע יוחדה רובה ככולה למחלקה‬ ‫לשירותים חברתיים‪ ,‬והקומה השנייה חולקה בין היחידה לקידום נוער והשירות‬ ‫הפסיכולוגי החינוכי‪ .‬אותו טרפז שייצרה ההרחבה‪ ,‬ייצר וייחד את הכניסות‬ ‫השונות למבנה‪ :‬כניסה נפרדת לכל מחלקה‪ .‬הפרוגראמה החדשה של המבנה‬ ‫ מחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬שירות פסיכולוגי חינוכי ויחידה לקידום נוער ‪-‬‬‫מזמינה למבנה אוכלוסייה הזקוקה לסיוע סוציאלי‪ .‬כדי לגונן על אוכלוסיה זו‪,‬‬ ‫ביקשה הארכיטקטורה להצניע את המבקרים ולא לחשפם לציבור‪ .‬בעקבות‬ ‫זאת‪ ,‬נבנו כניסות נפרדות לכל מחלקה ומחלקה‪ ,‬ולצורך כך פותחה מעטפת‬ ‫הסיליקט של המבנה‪ .‬מעטפת הלבנים תוכננה כשכבה נוספת מסביב לאזורי‬ ‫התנועה החיצוניים במבנה‪ .‬הלבנים מוקמו במרווחים ובתצורות שונות בהתאם‬ ‫לפונקציות שניצבו מאחוריהן‪.‬‬

‫כניסת האור המסונן במדרגות‬ ‫המובילות ליח' לקידום לנוער‬

‫‪74‬‬

‫מבט למעטפת הסיליקאט‬ ‫בחפיפה לחלונות המבנה‬ ‫בחזית הדרומית‬

‫בחזית המערבית הונחו‬ ‫הלבנים באלכסון אחת על גבי‬ ‫השנייה ליצירת טקסטורה‬ ‫ייחודית בהשוואה לחזיתות‬ ‫המבנה האחרות‬

‫‪C‬‬

‫‪B‬‬

‫אדריכלות‬

‫אביקו‪ ,‬יפן‬

‫תכנון‬

‫‪Shigeru Fuse‬‬ ‫טקסט‬

‫ציונה לוז‬ ‫צילום‬

‫‪Shigeru Fuse‬‬

‫‪83‬‬

‫תיכון לאמנויות בתל‪-‬אביב‬

‫אדריכלות‬

‫צבעוניות במבנה אולם ספורט בבית ספר לאומנויות מביעה לא רק את‬ ‫ססגוניות האומנות שבבית הספר‪ ,‬אלא גם את הבחירה להמשיך את‬ ‫עקרונות המודרניזם‪.‬‬ ‫תכנון‬

‫טקסט‬

‫אדריכל רוני זייברט‬

‫אדריכל עמרי עוז אמר‬

‫צילום‬

‫רן ארדה‬

‫תיכון עירוני א' לאומנויות בתל אביב הוא אחד ממוסדות החינוך הוותיקים‬ ‫בארץ‪ .‬שורשיו נטועים בשנות השלושים של המאה הקודמת עת נקרא "הגימנסיה‬ ‫הריאלית בלפור"‪ .‬הגימנסיה‪ ,‬שהייתה ידועה ברמת הלימודים הגבוהה הנהוגה‬ ‫בה‪ ,‬שכנה עד שנות החמישים ברחוב מזא"ה‪ .‬לאחר מכן מצאה את מושבה‬ ‫ברחוב שפרינצק‪ ,‬עם רכישתה ע"י עיריית תל אביב – יפו‪ .‬האזור בו ממוקם‬ ‫היום התיכון‪ ,‬בין הרחובות "הארבעה" ו"שפרינצק"‪ ,‬נמצא על קו התפר שבין‬ ‫שכונות מגורים ובנייני עסקים‪ .‬ליבו של המתחם משמש גם כמקום מושבו‬ ‫של סינימטק תל אביב‪.‬‬ ‫אולם הספורט החדש של התיכון אשר בנייתו הושלמה זה מכבר‪ ,‬מעניק‬ ‫הזדמנות טובה לדון בנושא השימוש בצבע באדריכלות‪ .‬האולם‪ 900 ,‬מ"ר‬ ‫גודלו‪ ,‬מציג מגוון שימושים גנרי – החל בקפיטריה‪ ,‬דרך חדרי מלתחות ועד‬ ‫לחלל הגדול שמארח שיעורי ספורט ומחול של תלמידי בית הספר כמו גם‬ ‫פעילויות דומות המתקיימות בו בשעות אחר הצהריים‪ ,‬לטובת תושבי השכונה‪.‬‬ ‫קונסטרוקציית המבנה תוכננה באמצעות תוכנת מחשב ונותרה חשופה כלפי‬ ‫פנים האולם‪ .‬הקונסטרוקציה מציגה רמה טכנולוגית גבוהה בקנה מידה ישראלי‪.‬‬ ‫חתך המבנה מבטא בכנות את מעברי הכוחות הסטטיים אל הקרקע‪ .‬הקשת‬

‫יורדת אל הקרקע מצידה האחד‪ .‬מצידה האחר היא נגדעת וממשיכה בהעברת‬ ‫כוחות אנכיים המוטמעים בקיר גדול לכיוון דרום מערב‪ .‬סדרת המעוינים‬ ‫שיצרה קונסטרוקציית הפלדה‪ ,‬השפיעה על עיצובם של אלמנטים אחרים‬ ‫בחלל‪ :‬מו ספסלי הישיבה וחיפוי הקירות‪ ,‬והעניקה לעיצוב הפנים של האולם‬ ‫מראה מהודק ומחובר אל המעשה האדריכלי כולו‪.‬‬ ‫האולם‪ ,‬אשר תוכנן על ידי אדר' רוני זייברט‪ ,‬ממוקם בחלל הצר שבין מבנה‬ ‫בית הספר הוותיק המודרניסטי והפורמליסטי ובין מבנה הסינימטק המחודש‬ ‫בתכנונו של אדר סלו הרשמן‪ .‬מנח האולם בחצר‪ ,‬משכיל לייצר חללי שהייה‬ ‫מוצלים מצפון כמו גם מעבר עירוני סימטאי כלפי רחוב שפרינצק‪ ,‬בתווך‬ ‫שבין מבנה בית הספר הקיים ובין חלקו הקשתי של האולם‪.‬‬ ‫סדרת חלונות סרט‪ ,‬הממוקמים בחזית זו של המבנה‪ ,‬מהדהדים את חזיתו‬ ‫הפורמליסטית של בניין בית הספר ומייצרים מעבר נוח בין הישן לחדש‪ ,‬כמו‬ ‫גם מבטים בין פנים האולם לבין סביבתו‪ ,‬כך שמשתמשי האולם והולכים‬ ‫בחצר רואים אלו את אלו‪ .‬לעומתם‪ ,‬הפניית הקיר הגדול והארוך הנוצר בשל‬ ‫החתך הקשתי‪ ,‬כלפי מבנה הסנימטק‪ ,‬כמוהה כעמידת 'גב אל גב' של שני‬ ‫שכנים רחוקים‪.‬‬

‫כיתובי תמונות ?????? ??????‬ ‫???????? ?????? ????? ???????‬ ‫?????? ?????? ???? ?????? ????‬ ‫?????‬

‫מבט אל קיר הגמלון הצבעוני‪.‬‬ ‫השימוש בתכונותי ’הטבעיות‘‬ ‫של הפלסטיק הולם את היותו של‬ ‫קיר הגמלון חסר חשיבות מבחינה‬ ‫קונסטרוקטיבית‬

‫‪79‬‬

‫ישראלי בפאריס‬

‫עיצוב מוצר‬

‫אחד מהמעצבים העולים בשוק האירופאי‪ ,‬הוא דן יפת‪ .‬יפת בן ‪ ,41‬למד באקדמיה‬ ‫בצלאל בירושלים ובשנת ‪ 2001‬עבר ללמוד ב‪ Gerrit Rietveld -‬באמסטרדם‪,‬‬ ‫שם השלים את התואר הראשון בעיצוב תעשייתי‪ .‬בתום לימודיו הקים סטודיו‬ ‫עצמאי בעיר ובשנת ‪ 2005‬עבר לפאריס‪ ,‬שם הוא חי ועובד כיום‪ .‬בשנתיים‬ ‫האחרונות הוא משתף פעולה עם ‪ ,Lucie Koldova‬מעצבת צ'כית אשר עבדה‬ ‫אצל המעצב אריק לוי‪ .‬ביקשנו ללמוד קצת עליו וקצת ממנו‪ ,‬על הנעשה‬ ‫בזירת העיצוב כיום‪.‬‬ ‫דומוס‪ .‬האם תוכל לתאר לנו את סגנון העיצוב שלך‪ ,‬בקונטקסט של‬ ‫העיצוב הכללי כיום באירופה?‬ ‫ד‪.‬י‪ .‬אפילו אחרי עשר שנות עבודה כמעצב‪ ,‬עדיין אינני אוהב כשמגדירים‬ ‫אותי‪ .‬אני עדיין מתנסה ובודק‪ ,‬כל הזמן בתהליך למידה‪ .‬מה שאני אוהב הוא‪,‬‬ ‫שאני תמיד מנסה להמציא את עצמי מחדש ולהצדיק את זה‪ ,‬זהו תהליך‪,‬‬ ‫שגם הפך למוטו שלי‪" :‬הגדרות הן הגבולות שלנו"‪ .‬הסגנון שלי עדיין מתפתח‬ ‫ומשתנה ומתאים עצמו לשינויים‪ ,‬לאנשים ולרוח הזמן‪ .‬אולי לצופה מבחוץ‬ ‫תהיה הגדרה טובה יותר למה שאני עושה‪.‬‬ ‫דומוס‪ .‬מה דעתך על הנעשה בתחום העיצוב כיום באירופה?‬ ‫ד‪.‬י‪ .‬זירת העיצוב היום מושפעת ישירות מאספקטים כלכליים‪ ,‬ובגלל‬ ‫קשיים בקרב החברות הגדולות‪ ,‬יצרנים קטנים מקבלים חשיפה משמעותית‬ ‫יותר‪ .‬מעצבים צעירים עם סגנון של "עשה זאת בעצמך" פורחים‪ ,‬ומתאפשר‬ ‫לדור חדש של מעצבים ושל יצרנים קטנים לגדול אחרי התקופה הארוכה‬ ‫של הדקדנטיות שהייתה עד למשבר הכלכלי‪ .‬במידה מסוימת זה תהליך של‬

‫צילום ‪klára žitňanská‬‬

‫‪ Shadows‬אוסף זה הוא‬ ‫האינטרפרטציה החדשה שלנו לצלוני‬ ‫‪ Atelier‬המוערכים והעל זמניים‪,‬‬ ‫‪ Shadows‬משמש הומז' לקודמו‪.‬‬ ‫חומרים חדשים ושילוב צבעים חדש‬ ‫עם טוויסט קטן הנותן סימן היכר‬ ‫שלנו לעבודה‪ ,‬ומכילה ‪ 4‬יחידות‬ ‫בכל אשכול עם סוגי זכוכית שונים‬ ‫המתלבשים על צוואר עץ גליל‪.‬‬ ‫האוסף מבוסס על מקור אור נסתר‪,‬‬ ‫ספוט לד עם אור חמים‪.‬‬ ‫בשיתוף עם ‪Lucie Koldova‬‬

‫צילום ‪klára žitňanská‬‬

‫‪ BALLOONS‬אוסף של מנורות‬ ‫יחודיות‪ ,‬פשוטות ועל זמניות‬ ‫המבוססות על רעיון הנפח הבילתי‬ ‫נראה‪ .‬הוא פה והוא לא פה‪ ,‬נראה‬ ‫ולא נראה וכך נוצר אובייקט אמנותי‬ ‫ומשרה אווירה‪ .‬האייטם הגדול באוסף‬ ‫הוא הגדול ביותר שניתן להגיע אליו‬ ‫בניפוח ידני של זכוכית‬

‫—‬ ‫בגלל קשיים כלכליים בחברות העיצוב‬ ‫הגדולות‪ ,‬יצרנים קטנים מקבלים חשיפה‪,‬‬ ‫מעצבים צעירים פורחים‪ ,‬ומתאפשר‬ ‫לדור חדש של מעצבים ויצרנים קטנים‬ ‫לגדול אחרי התקופה הארוכה של‬ ‫הדקדנטיות‬ ‫—‬

‫צילום ‪Martin Chum‬‬

‫‪109‬‬

‫דומוס ‪022‬‬

‫מהסטודיו שלו בפאריס מעצב דן יפת מוצרים למיטב‬ ‫היצרניות בכל העולם ומאמין שדווקא המשבר הכלכלי‬ ‫העולמי כעת‪ ,‬נותן סיכוי מצויין למעצבים צעירים‬ ‫ויצרנים קטנים להצליח בגדול‪.‬‬ ‫מדוע האדריכלים ומעצבי הפנים הישראליים‬ ‫מצליחים יותר בארץ מאשר בעולם ומדוע מעצבי‬ ‫המוצר מצליחים יותר בעולם מאשר בארץ?‬ ‫תחומי עיצוב המוצר והעיצוב התעשייתי בארץ‪ ,‬לעומת תחומי האדריכלות‬ ‫ועיצוב הפנים למשל‪ ,‬חסרים בבעלי מקצוע "כוכבים"‪ .‬אין בארץ מעצבים‬ ‫תעשייתיים אייקונים המהווים גיבורי תרבות‪ .‬לאדריכלות הישראלית‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫יש לא מעט גיבורים מקומיים‪ ,‬מעוררי השראה ועטורי תהילה כמו עדה כרמי או‬ ‫שנויים במחלוקת כמו רם כרמי‪ ,‬מיתולוגיים כמו אריך מנדלסון או סלבריטאים‬ ‫כמו אילן פיבקו‪ .‬על עבודתה של מעצבת הפנים דורה גד לומדים בבתי הספר‬ ‫לעיצוב ומגזיני הכרומו ותכניות הטלוויזיה מלאים בגיבורי הלייפסטייל של‬ ‫עיצוב הפנים‪ .‬מעצבת הפנים דורה גד חתנית פרס ישראל ואדריכלים ישראלים‬ ‫חתני פרס ישראל יש לרוב – יסקי‪ ,‬כרמי את כרמי‪ ,‬יער‪ ,‬מנספלד‪ ,‬רזניק‪ ,‬רכטר‬ ‫ועוד וגם אדריכלי נוף כדן צור וליפא יהלום‪ .‬אפילו מעצבים גראפיים‪ ,‬תחום‬ ‫לא "זוהר" ונטול חשיפה תקשורתית‪ ,‬זכו בפרס ישראל – טרטקובר‪ ,‬רייזינגר‬ ‫וורדימון‪ .‬לעומת זאת בעיצוב התעשייתי הישראלי‪ ,‬המלווה כ‪ 50-‬שנה את‬ ‫התעשייה הביטחונית ושותף מלא להצלחת ההיי‪-‬טק הישראלי בעולם‪ ,‬לא‬ ‫מצאה ישראל חתן ראוי לפרס‪ .‬התחום נשאר לוט באפילה‪ ,‬אי שם בין מעצבים‬ ‫תעשייתיים אפרוריים כהנדסאי בנין‪ ,‬לבין מעצבי מוצר המציגים מרכולתם‬ ‫המשובבת בירידים בנמל תל אביב ובחוצות העיר‪.‬‬ ‫מציאות זו משתנה כשמדובר בשוק העולמי‪ .‬בעוד האדריכלות הישראלית‬ ‫ורוב תחומי העיצוב בארץ‪ ,‬לא הצליחו לייצא לזירה הבינלאומית "כוכבים"‬ ‫מקצועיים‪ ,‬הרי שבעולם מצליחים לא מעט מעצבי מוצר שייצאה הארץ‪.‬‬ ‫מישראל לא יצאה אף זהא חאדיד לעולם‪ .‬חוץ אולי ממשה ספדיה‪ ,‬אין במועדון‬ ‫הבינלאומי של כוכבי אדריכלות‪ ,‬אף אדריכל ישראלי‪ ,‬גם לא‪ ,‬סליחה‪ ,‬שום מעצב‬ ‫פנים ישראלי‪ .‬לעומת זאת בשורה הראשונה של מעצבי המוצר הבינלאומיים‬ ‫יושבים לא מעט דוברי עברית‪ :‬רון ארד‪ ,‬אריק לוי‪ ,‬דרור בן שטרית‪ ,‬רון גלעד‪,‬‬ ‫רפאל נבות‪ ,‬הזוג יעל מר ושי אלקלעי‪ ,‬דן יפת‪ ,‬ואפילו איילה צרפתי שפועלת‬ ‫מתל‪-‬אביב ונמכרת בכל העולם‪ .‬ועוד לא הזכרנו את מעצבי התכשיטים מצורי‬ ‫גוואטה ועד למיכל נגרין‪.‬‬ ‫אנחנו מתייחסים כאן למשאב מקצועי אחד‪ ,‬שהוא כישרונם של האדריכלים‬ ‫והמעצבים‪ .‬לכן עובדת קיומה או חוסר קיומה של תעשייה תומכת בארץ‪,‬‬ ‫יכול אולי לתרץ מציאות של שוק ישראלי שלא מאפשרת ייצור מקומי‪ ,‬אבל‬ ‫כשרון הוא משאב חסר גבולות והעולם מעניק הזדמנות שווה לאדריכלים‬ ‫ולמעצבים הישראליים בכל תחום‪.‬‬ ‫‬‫גיורא אוריין‬

‫‪108‬‬

‫עיצוב‬

‫‪Dan Yeffet‬‬ ‫טקסט‬

‫גיורא אוריין‬

‫עיצוב מוצר‬

‫על חומר ועל מחשבות‬

‫צילום ‪Sébastien Cordoleani‬‬

‫‪115‬‬

‫דומוס ‪022‬‬

‫הסטודיו של המעצב הצרפתי הצעיר ‪ Sébastien Cordoleani‬רק בן שנה והוא‬ ‫כבר מעצב עבור השמות הגדולים בעולם כמו אאודי‪ ,‬הרמס ו‪.Ligne Roset -‬‬ ‫ביקשנו להתחקות אחר סיפור ההצלחה המתהווה ולשאול אותו איך הוא‬ ‫עושה את זה‬ ‫עיצוב‬

‫טקסט‬

‫‪Sébastien Cordoleani‬‬

‫גיורא אוריין‬

‫"עבודותי הן 'מזון למחשבות'"‪ ,‬מסביר המעצב הצרפתי ‪Sébastien Cordoleani‬‬

‫)‪ .(34‬אפשר לומר בפארפרזה‪ ,‬שכל מוצר שהוא עיצב‪ ,‬הוא לא מה שחשבת‪:‬‬ ‫הוא מציע עיצוב מחודש לחפצי היומיום‪ ,‬תוך שימוש בחומרים ודרכי ייצור‬ ‫שונות מאלה שהתרגלנו אליהם‪ .‬לפני שנה הוא התפייט והציג בגלריה תערוכה‬ ‫של סוכריות צבעוניות ומגרות‪ ,‬כולן מזכוכית מוראנו מנופחת‪ .‬אבל אם עד לפני‬ ‫זמן לא רב הוא היה הצעיר המבטיח של עולם העיצוב האירופאי ובמרכזו‬ ‫של השיח הגלריני‪ ,‬עתה החל מקבל הזמנות עבודה מיצרניות בינלאומיות‬ ‫כמו ‪ Audi‬ו‪.Hermès -‬‬ ‫אם מסתמנת לפנינו תגלית פורצת דרך‪ ,‬כדאי שנהיה עדכניים ונבחן אותה‬ ‫מקרוב‪ .‬גם מאחר ובין היתר ‪ Cordoleani‬העז ופתח לפני שנה סטודיו עצמאי‬ ‫משלו בברצלונה‪ ,‬כשהוא חי ועובד בברצלונה ובצרפת לחילופין‪ .‬בעבר הוא‬ ‫שימש כעוזרו של המעצב ‪ Andrée Putman‬בסטודיו שלו וכשותף של ‪Frank‬‬ ‫‪ .Fontana‬אך ללא ספק מדובר פה במעצב המציע שפה אישית מרתקת משלו‪,‬‬ ‫המפשטת צורתם וטכנולוגיות ייצורם של מוצרי יום‪-‬יום שונים‪ ,‬ומציעה מוצרים‬ ‫בפרשנות שלו‪ ,‬מיוצרים בייצור סידרתי‪ ,‬מאופיינים בפשטות‪ ,‬ניקיון צורני‬ ‫ופואטיקה של צורה‪.‬‬ ‫דומוס‪ .‬האם תוכל לתאר לנו את סגנון העיצוב שלך‪ ,‬בקונטקסט של‬ ‫העיצוב הכללי כיום באירופה?‬ ‫ס‪.‬ק‪ .‬אני מחפש להציע אופני שימוש קלים ומובנים‪ ,‬בחפצים בעלי עיצוב‬ ‫פשוט‪ ,‬טהור ושיטות ייצור פשוטות‪ ,‬עם מעט חומרים וטכניקות הרכבה פשוטות‪.‬‬ ‫אני בוחן מחדש את הידע שיש לנו ומציע דרכי ייצור חדשות המבוססות על‬ ‫ההיסטוריה של הטכנולוגיה‪ .‬זו נקודה חשובה בעבודתי‪ .‬אני לא רוצה לייצר‬ ‫משהו מלאכותי ומתועש‪ ,‬אלא כן ואמיתי המחובר לעבודת‪-‬היד ולמשתמש‪.‬‬ ‫דומוס‪ .‬מה דעתך על הנעשה בתחום העיצוב כיום באירופה?‬

‫צילום‬

‫‪leani‬‬

‫‪Cordo‬‬

‫‪stien‬‬

‫‪Séba‬‬

‫ס‪.‬ק‪ .‬המשבר הכלכלי עושה לכולנו מצב רוח רע וגורם לנו לייצר מעט‪,‬‬ ‫למחזר‪ ,‬השוק הצטמק ולפחות בתחום העיצוב איננו מחפשים כעת פתרונות‬ ‫לייצור המוני‪ .‬זה גורם לנו לבחון שוב את התרבות שלנו ולהיות יותר מדוייקים‪,‬‬ ‫אנחנו מגלים מחדש את המסורת שלנו ומציעים לה פרשנות עכשווית‪ .‬אני‬ ‫מקווה שלפחות זה יגרום לנו לעשות עיצוב מקומי יותר‪ .‬אולי גם ניקנה פחות‬ ‫חפצים‪ ,‬אבל כאלה שהם טובים ומאריכים חיים יותר‪.‬‬ ‫דומוס‪ .‬עם אילו חברות אתה עובד כיום‪ ,‬אשר מוכרות את המוצרים‬ ‫שאתה מעצב?‬ ‫ס‪.‬ק‪Ligne Roset, Moustache, Toilx, Objekten, Gandia Blasco, Galerie Gosserez .‬‬ ‫דומוס‪ .‬הסטודיו שלך צעיר‪ ,‬האם זו תקופה כלכלית נכונה לצאת‬ ‫לעצמאות?‬ ‫ס‪.‬ק‪ .‬איני יודע‪ ,‬ההווה זה מה שיש לנו עכשיו‪ .‬השוק שמתגלה לי מאתגר‬

‫‪ .Dolmen‬קונסטרוקציה אלמנטרית‬ ‫המורכבת ממספר משטחי דיקט‬ ‫היוצר שרפרף או שולחן קפה‪ .‬הצורה‬ ‫הקדומה מיועדת לשימוש גמיש‪.‬‬

‫מימין‪ Alcove :‬היא מנורה‬ ‫שנפחה מורכב מגליון ניר מקופל‬ ‫אחד ויחיד (לבן‪ ,‬צבעוני או מחזיר‬ ‫אור)מנורת השולחן הזו נותנת אור‬ ‫לא ישיר ומהווה רקע לכל אובייקט‬ ‫שרוצים להניח לפניו‬ ‫משמאל‪ .STRATES :‬המושב‬ ‫והמשענת של כיסא ‪ Strates‬עשויים‬ ‫פיסה אחת יחידה של עור מקופל‪.‬‬ ‫המשטחים מלופפים מסביב לרגלי‬ ‫הכיסא ונותנים חוזק למבנה‬

‫‪114‬‬

‫צילום ‪Sébastien Cordoleani‬‬

‫עיצוב אוניברסאלי‬

‫להכליל כדי לחדש‬

‫של האמן זליג סגל‪ .‬היצירה מורכבת מ‪ 18-‬גלילי אלומיניום המשקפים את האור‬ ‫ומטילים צל על סביבתם‪ .‬המבנה המינימליסטי והנקי יוצר חוויה אסתטית‬ ‫אבסטרקטית‪ .‬אך ליצירה רובד נוסף‪ :‬העמודים הם הגבהה של המילים "ויהי‬ ‫אור" בכתב ברייל‪ .‬עיוור הממשש את הפסל‪ ,‬מבין את משמעות הכתוב‪ ,‬אך לא‬ ‫יכול לחוות את חוויית האור‪ .‬האדם הרואה חווה את האור אך לא יכול להבין‬ ‫את הכתוב‪ .‬מה שהפעים וריתק אותי בעבודה הזו‪ ,‬הייתה נקודת המוצא של‬ ‫האמן ‪ -‬האופן בו התייחס בתהליך יצירתו לאוכלוסיית קצה הנעדרת את היכולת‬ ‫לחוות את האור והמודרת לרוב מאמנות חזותית‪ .‬ההתייחסות לעיוורים‪ ,‬דווקא‬ ‫בהקשר לאור והעדרו‪ ,‬העשירה את התהליך היצירתי והעניקה לעבודה רבדים‬ ‫שונים של משמעות‪ ,‬הן לאנשים רואים והן לעוורים‪ .‬כעבודת אמנות‪ ,‬יצירתו של‬ ‫סגל מדברת אודות הדברים ומקיימת אותם במישור הקונספטואלי‪ ,‬ההגותי‪ .‬אך‬ ‫אותה גישה עצמה‪ ,‬זו הלוקחת בחשבון אוכלוסיות קצה בעלות צרכים שונים‬ ‫ומגוונים ורותמת אותם לתהליך היצירתי‪ ,‬היא מהותה של התפישה המכלילה‬ ‫בעיצוב‪ .‬היצירה "לגעת באור"‪ ,‬אם‪-‬כן‪ ,‬הייתה הבסיס לתובנה שלמעשה אין‬ ‫"עיצוב מכליל"‪ ,‬אלא יש גישה מכלילה לעיצוב‪ .‬אין‪ ,‬ולא יכול להיות‪ ,‬מוצר או‬ ‫מבנה המהווים מענה עיצובי מוחלט לכל המשתמשים ולכל הצרכים‪ .‬בתוך‬ ‫תהליך העיצוב‪ ,‬הגישה המכלילה מחדדת ומרחיבה את דרכי ההתבוננות‬ ‫ומאפשרת לשאול שאלות חדשות‪ .‬ההבנה שלי את המשמעות התהליכית‬ ‫העמיקה לאחר הצטרפותי לחוג לעיצוב תעשייתי מכליל‪ .‬בנוסף‪ ,‬נחשפתי‬ ‫ללא מעט טעויות נפוצות ודיסאינפורמציה בהקשר למשתמשים בעלי צרכים‬ ‫ייחודיים‪ .‬למשל‪ ,‬אחוז קטן מאוד של העיוורים קורא כיום ברייל‪ .‬בארצות‬ ‫הברית מדובר על פחות מ‪ .10%-‬לפיכך‪ ,‬כל פעם מחדש אני תמהה למצוא‬ ‫תוספת של כתב ברייל על לחצני מעליות‪ .‬דווקא בהקשר של עיוורון‪ ,‬ניתן‬

‫למצוא דוגמא היסטורית הנותנת ביטוי מובהק ליכולתה של הגישה המכלילה‬ ‫להפוך למנוף של חדשנות‪ :‬בשנת ‪ 1808‬יצר הממציא האיטלקי ‪Pellegrino Turri‬‬ ‫את מכונת הכתיבה העובדת הראשונה‪ .‬זו נוצרה עבור אהובתו העיוורת‪ ,‬הרוזנת‬ ‫קארולינה פאנטוני‪ ,‬כדי לאפשר לה כתיבת מכתבים באופן עצמאי‪ .‬איננו‬ ‫יודעים כיצד נראתה המכונה היות ולא שרדה‪ ,‬אך חלק מהמכתבים שנכתבו‬ ‫באמצעותה קיימים‪ .‬כפי שמכונת הכתיבה אינה מסגירה את העיוורון ככלי‬

‫—‬ ‫גישה הלוקחת בחשבון אוכלוסיות קצה‬ ‫בעלות צרכים שונים ומגוונים ורותמת‬ ‫אותם לתהליך היצירתי‪ ,‬היא מהותה של‬ ‫התפישה המכלילה בעיצוב‬ ‫—‬ ‫מניע בפיתוחה‪ ,‬כך ברב המקרים אי אפשר לדעת שמוצר‪ ,‬סביבה או מבנה‬ ‫הם למעשה תוצר של הגישה המכלילה‪ .‬למשל‪ ,‬מעטים מאוד מהמשתמשים‬ ‫בכלי המטבח של חברת ‪ ,oxo‬יודעים שהמוצרים המוצלחים הללו יצאו לאוויר‬ ‫העולם כמענה לבעיות וכאבי מפרקים השכיחים מאוד בגיל השלישי‪ .‬סם‬ ‫פארבר‪ ,‬מקים החברה‪ ,‬היה כבר בגמלאות כשעלה הרעיון להקמת החברה‪.‬‬

‫‪119‬‬

‫דומוס ‪022‬‬

‫צילום הסטודיו לצילום הירושלמי‬

‫הגישה המכלילה קונה לה אחיזה ברוב תחומי‬ ‫העיצוב בעולם כיום ויכולה להוות מנוף לחדשנות‬ ‫טקסט‬

‫דינה שחר‬

‫‪118‬‬

‫המפגש הראשון שלי עם המושגים "עיצוב אוניברסאלי" ו"עיצוב מכליל"‪,‬‬ ‫היה בסוף שנות התשעים‪ ,‬כשהגעתי ל‪ Royal College of Art -‬בלונדון‪.‬‬ ‫באותם ימים נפתח בקולג' מרכז בשם הלן המלין‪ .‬בתחילת דרכו שיתף‬ ‫המרכז סטודנטים ממחלקות שונות בפרוייקט בשם‪ .Design Age :‬למרות‬ ‫שנחשפתי לחלק מהעשייה של המרכז‪ ,‬לא היה לי מידע ממשי על הפרוייקט‬ ‫ומטרותיו‪ .‬למעשה‪ ,‬לא היה לי עניין להעמיק ולגלות‪ ,‬היות והנושא נראה‬ ‫היה לי מאוד לא מלהיב‪ ,‬לא סקסי ורחוק מאוד ממני ומעולמי‪ .‬באותה עת‬ ‫חשבתי שהנושא המכליל הוא "תחום" בעיצוב‪ .‬דהיינו‪ ,‬כפי שיש עיצוב‬ ‫רכב או עיצוב של מוצרי צריכה‪ ,‬כך יש עיצוב לזקנים או לבעלי מוגבלות‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬ייחסתי את המושג "אוניברסאלי" לתחום אביזרי העזר הרפואיים‪.‬‬ ‫כמה שנים לאחר מכן‪ ,‬עם חזרתי לארץ‪ ,‬השתתפתי בתערוכה בשם‪":‬אורים"‬ ‫שהתקיימה במוזיאון ישראל‪ .‬אחת העבודות בתערוכה נקראה "לגעת באור"‬

‫זליג סגל‪ ,‬לגעת באור‬

‫למעלה‪ :‬קלפן של ‪ .oxo‬כלי המטבח‬ ‫נוצרו במקורם כמענה לכאבי ובעיות‬ ‫מפרקים‬ ‫למטה‪ :‬חלק מקולקציית הציוד‬ ‫המשרדי של ‪ .oxo‬קו המוצרים‬ ‫התרחב תוך שמירה על היבטים‬ ‫ארגונומיים והתחשבות בכפות ידיים‬ ‫שונות‬

‫אדריכלות‬

‫תכנון‬

‫‪Divercity & Mplusm‬‬ ‫טקסט‬

‫סנטוריני‪ ,‬יוון‬

‫עם נוף כזה ממרומי האי היווני‪ ,‬עיצוב המלון צריך‬ ‫לדעת רק איך להשתלב ולהטמע בו‪ .‬מלון סנטוריני‬ ‫מצליח לעשות זאת עם עיצוב מודרני ונקי‬

‫ציונה לוז‬ ‫צילום‬

‫‪Erieta Attali‬‬

‫‪125‬‬

022 ‫דומוס‬

Imerovigli, Santorini

124