מה קורה למים כשמחממים אותם מדריך למורה

Page 1

‫מה קורה למים כשמחממים אותם‪ -‬מדריך למורה‬ ‫נושא‬ ‫שכבת גיל‬ ‫זמן‬ ‫רציונאל‬

‫מעבר נוזל לגז– תהליך האידוי‪ -‬תצפית הדגמה על ידי המורה‬ ‫כיתה ד‬ ‫‪ 50‬דקות‬ ‫יחידה זו עוסקת בנושא תהליכי שינוי בחומרים במסגרת תחום התוכן ‪ -‬מדעי‬ ‫החומר‪ -‬פיזיקה‪.‬‬ ‫היחידה מתמקדת בשינויים בחומר מים ובמעבר בין מצב צבירה של נוזל (קרח)‬ ‫למצב צבירה גז כתוצאה מהוספת חום‪ .‬בפעילות זו התלמידים עוקבים אחר‬ ‫שינויי הטמפרטורה החלים בנוזל עד הפיכתו לגז‪ ,‬מארגנים את הנתונים בטבלה‬ ‫ומנסחים עיקרון הקושר את הוספת החום לעלייה בטמפרטורה של החומר‪.‬‬

‫כאשר מדברים על השפעת חימום על שינויים פיזיקליים בחומר‪ :‬הוספת חום‬ ‫גורמת לשינויי טמפרטורה של החומר ולשינוי במצב הצבירה של החומר‪.‬‬ ‫ההסבר לפניכם מיועד למורה ומבוסס על הסבר לפי מודל החלקיקים ‪ ,‬ההסבר‬ ‫לתלמידים יעשה ברמת תיאור התופעה בלבד‪.‬‬ ‫חום וטמפרטורה אינם מושגים זהים‪ .‬חום מתווסף או נגרע מגוף ועקב כך יכול‬ ‫לגרום (או לא) לשינוי הטמפרטורה של הגוף‪.‬‬ ‫חום הוא צורה של אנרגיה העוברת מגוף אחד לגוף אחר כתוצאה מהפרשי‬ ‫הטמפרטורה בינהם‪ .‬טמפרטורה של גוף היא מדד לאנרגית התנועה של‬ ‫החלקיקים שמהם הוא עשוי‪ .‬שני המושגים קשורים לתנועת החלקיקים בחומר‪.‬‬ ‫בכל חומר החלקיקים נמצאים בתנועה מתמדת ואקראית באופני תנועה שונים‪.‬‬ ‫כל חלקיק נע במהירות מסוימת‪ ,‬הטמפרטורה של החומר‪ ,‬הנמדדת במד‪-‬‬ ‫הטמפרטורה‪ ,‬היא מדד שמציין את מהירות מהירות תנועת החלקיקים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫כאשר מוסיפים חום (מחממים) לחומר מסוים(קרח‪,‬מים)‪,‬‬ ‫המהירות הממוצעת של החלקיקים גדלה ולכן הטמפרטורה‬ ‫עולה‪.‬‬ ‫כאשר גורעים חום (מקררים) חומר מסוים‪ ,‬המהירות הממוצעת‬ ‫של החלקיקים קטנה ולכן הטמפרטורה יורדת‪.‬‬

‫חומרים טהורים מאופיינים בטמפרטורות היתוך ורתיחה ספציפיות (בלחץ‬ ‫מסוים)‪ .‬טמפרטורת הרתיחה של חומר (שהיא גם טמפרטורת ההתעבות)‬ ‫היא הטמפרטורה שבה עובר החומר ממצב צבירה נוזל למצב צבירה גז או‬ ‫להיפך‪.‬‬


‫כאשר חומר מגיע לטמפרטורת הרתיחה שלו (בלחץ מסוים)‪ ,‬חלקיקי הנוזל בכל‬ ‫נפח הגוף מתרחקים זה מזה ועוברים בהדרגה למצב צבירה גז‪ .‬הדבר מתבטא‬ ‫בהופעת בועות בתוך הנוזל‪ .‬בועות אלה מכילות בעיקר את אדי הנוזל שעבר‬

‫למצב צבירה גז‪ .‬וברגע מסוים‪ ,‬יהיה החומר מצוי בשני מצבי הצבירה – נוזל‬ ‫והגז‪ .‬בשלב זה‪ :‬חימום נוסף יגרום להתרחשות תהליך ההתאדות עד שכל‬ ‫החומר הופך מנוזל לגז‪ .‬במהלך המעבר של החומר ממצב צבירה נוזל לגז‪ -‬אין‬ ‫שינוי בטמפרטורת החומר‪ .‬החום המושקע בשלב זה נקרא לעיתים "חום‬ ‫כמוס" כיוון שאינו גורם לעליה בטמפרטורה אלא לשינוי במצב צבירה בלבד‪.‬‬ ‫כשהחומר מים נמצא במצב צבירה נוזל‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫רמת תיאור התופעה (מאקרו) – חימום המים גורם לעליית‬ ‫הטמפרטורה‪.‬‬

‫‪ ‬רמת הסבר מדעי לפי מודל החלקיקים (מיקרו) – חימום‬ ‫המים גורם לעליית מהירות החלקיקים‪.‬‬ ‫(נלקח מערכת ה‪.‬ל‪.‬ה)‬ ‫התאדות במערכת פתוחה (התנדפות) ‪ -‬ההתאדות מתרחשת בכל‬ ‫טמפרטורה (בניגוד לרתיחה המתרחשת רק בטמפרטורה מסוימת‪-‬‬ ‫טמפרטורת רתיחה) התאדות מתרחשת משטח הפנים של הנוזל (בניגוד‬ ‫לרתיחה שמתרחשת מגוף הנוזל)‪.‬‬

‫מטרות תוכן‬ ‫וציוני דרך‬

‫מדעי החומר –פיזיקה‬ ‫רעיונות והדגשים‪:‬‬ ‫תהליכי שינוי בחומרים‪:‬‬ ‫‪ ‬חימום גוף )תוספת חום ( או קירור גוף ) גריעת חום (יכולים לגרום‬ ‫לשינויים פיזיקליים ולשינויים כימיים‪.‬‬ ‫ציוני דרך‪:‬‬ ‫‪ ‬שינויים בחומר טמפרטורה ומצבי צבירה‬ ‫‪ ‬שינויים בטמפרטורה‬

‫מושגים עיקריים‬ ‫ידע קודם נדרש‬ ‫מיומנויות המאה ‪21-‬‬

‫טמפרטורת רתיחה‪ ,‬התאדות‪ ,‬התנדפות‪ ,‬הוספת חום‪ ,‬נוזל‪ ,‬גז‪ ,‬נקודת רתיחה‪,‬‬ ‫ידע תחום התוכן‪:‬‬ ‫הכרות עם תכונות של גז נוזל ומוצק‬ ‫מיומנויות חקר וגילוי‪:‬‬ ‫‪ ‬עריכת תצפית‪ ,‬איסוף וארגון מידע‪ ,‬קריאת נתונים מגרף‪ ,‬כתיבת‬ ‫תוצאות‪ ,‬הסקת מסקנות‪.‬‬ ‫‪ ‬חשיבה ביקורתית‬


‫מהלך הפעילות‬

‫אתגר‬

‫הפעילות פותחת בהתנסות אישית של תלמידים בתהליך של התאדות‬ ‫נוזל מפני השטח (התנדפות)‪ .‬מטרת ההתנסות לעורר סקרנות ולהוביל‬ ‫את התלמידים לשאול שאלות לאן נעלמה הטיפה? איזה תופעה‬ ‫התרחשה? (תהליך של התאדות מפני השטח של הנוזל‪ -‬הנוזל הפך לגז‬ ‫בעקבות חימום שהגיע מהסביבה )‪ .‬איזו תחושה נוצרה ?(קרירות ביד‪-‬‬ ‫ממה נובעת תחושת הקרירות? ההתנדפות צורכת אנרגיה חום שנלקחה‬ ‫מהיד ולכן חשים תחושת קור)‪ .‬דוגמאות נוספות מחיי יומיום ‪ :‬בגדים‬ ‫שתולים לייבוש‪ ,‬הזעה מהעור‪ ,‬התאדות מים מנחל‪,‬ים (מחזור המים‬ ‫בטבע)וכו‪ .‬זהו דיון פותח בסיום תהליך הלמידה יש לחזור ולקשור את‬ ‫כל התופעות יחד לאותו התהליך‪.‬‬

‫‪ .1‬הניחו טיפת מים על האמה ופזרו אותה לאורך האמה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫איזו תחושה מרגישים ביד?‬

‫‪ .3‬לאן נעלמה טיפת המים כעבור מספר דקות?‬ ‫‪ .4‬תנו דוגמאות נוספות מחיי היומיום המציגות אותה תופעה‬

‫מה נחקור?‬ ‫נצפה בשינויי הטמפרטורה של המים במהלך חימום‪.‬‬ ‫נעקוב אחר השינוי במצב הצבירה של המים במהלך חימום‪.‬‬


‫ציוד‬

‫העמדת הניסוי‬

‫‪‬‬

‫טאבלט אינשטיין‪ +‬או לאבמייט איינשטיין‪+‬‬

‫‪‬‬

‫חיישן טמפרטורה‬

‫‪‬‬

‫כוס כימית ‪ 250‬מילילטר‬

‫‪‬‬

‫סרגל למדידת גובה המים‬

‫‪‬‬

‫מי ברז‬

‫‪‬‬

‫פלטה חשמלית ‪ /‬גזיה‪ /‬כהליה וחצובה‬

‫‪ .1‬הפעילו את טאבלט אינשטיין‪ +‬או לאבמייט איינשטיין‪+‬‬ ‫‪ .2‬לחצו על תוכנת ה‪) MiLAB-‬‬

‫)‬

‫‪ .3‬הגדירו את מערך אוגר הנתונים‬

‫מערך אוגר הנתונים‬ ‫טמפרטורה‬

‫רגע לפני‪...‬‬

‫קצב הדגימה‪:‬‬

‫כל שנייה‬

‫משך הדגימה‪:‬‬

‫‪ 6‬דקות (‪ 360‬שניות)‬

‫ההשערה נשענת על ההתנסות שהתלמידים חוו בתחילת השיעור ‪ .‬מומלץ‬ ‫תמיד לדרוש הסבר מהתלמידים בכל אחת מהתשובות כדי להימנע מניחוש‪.‬‬


‫כיצד ישתנה מצב הצבירה של המים?‬ ‫האם הטמפרטורה שתימדד בכוס עם המים תעלה ‪/‬תרד‪/‬לא תשתנה?‬ ‫ציירו את עקומת הגרף שהנכם משערים שתתקבל‪.‬‬

‫טמפרטו‬

‫זמן‬

‫‪ .1‬חברו את חיישן הטמפרטורה לאחת היציאות הממוספרות בטאבלט‬

‫ביצוע הניסוי‬

‫איינשטיין‪.‬‬ ‫‪ .2‬וודאו שחיישן הטמפרטורה שאותו חיברתם לטאבלט מסומן ב‪.V-‬‬ ‫‪ .3‬שפכו לתוך הכוס הכימית מי ברז עד לגובה של ‪ 50‬מיליליטר‪.‬‬ ‫‪ .4‬הכניסו את חיישן הטמפרטורה לתוך הכוס‪.‬‬ ‫‪ .5‬לחצו על צלמית התחל (‬

‫)‪ ,‬כדי להתחיל רישום של הנתונים‪.‬‬

‫‪ .6‬מדדו את גובה המים בכוס בעזרת סרגל‪ .‬עשו זאת ‪ 3‬פעמים במהלך‬ ‫הניסוי‪ :‬בתחילת הניסוי‪ ,‬לאחר רתיחת המים ובסוף הניסוי‪ .‬הוסיפו את‬ ‫הנתונים לטבלת עיבוד הנתונים ‪.‬‬ ‫‪ .7‬עקבו אחר השינויים החלים במצב הצבירה של המים‪ :‬בתחילת הניסוי‪,‬‬ ‫לאחר רתיחת המים ובסוף הניסוי‪ .‬הוסיפו את הנתונים לטבלת עיבוד‬ ‫הנתונים‪.‬‬ ‫‪ .8‬עקבו אחר שינויי הטמפרטורה החלים‪ :‬בתחילת הניסוי‪ ,‬לאחר רתיחת המים‬ ‫ובסוף הניסוי‪ .‬הוסיפו את הנתונים לטבלת עיבוד הנתונים‪.‬‬ ‫‪ .9‬לאחר שהתהליך הסתיים שמרו את הנתונים על‪-‬ידי לחיצה על צלמית שמור‬ ‫(‬

‫) בסרגל הכלים העליון‪.‬‬


‫התלמידים אוספים מידע ומארגנים בטבלה ‪.‬‬

‫עיבוד נתונים‬

‫ההתייחסות היא למצב הצבירה ולטמפרטורה של החומר בתחילת הניסוי‪,‬‬ ‫באמצע ובסוף הניסוי‪ .‬התלמידים לומדים לקרוא נתונים מהגרף‪.‬‬ ‫אחד הדברים שמתאפשרים במערכת צירים‪ ,‬הינו נקודות ציון במרחב‪,‬‬ ‫באמצעות מתן ערך מספרי בציר ה ‪ X-‬וערך מספרי בציר ה‪ .Y-‬מקומת אלו‬ ‫מכונים קואורדינטות‪ ,‬כאשר מצליבים ביניהם מקבלים נקודה מתאימה‪.‬‬ ‫מומלץ להסביר לתלמידים כיצד ניתן לנוע באופן מוחשי עם שתי אצבעות‬ ‫מציר ה‪ X -‬וציר ה‪ Y -‬במקביל עד להצלבה ולמפגש בין שתי האצבעות‪,‬‬ ‫נקודת ההצלבה היא הקורדינאטה ‪ .‬כך ניתן למצוא נקודת וערכים על הגרף‪.‬‬ ‫(כמו המשחק "מה במשבצת")‪ ,‬עמודת מדידת גובה המים מוסיפה עוד‬ ‫מימד להמחשת תהליך ההתאדות(המים לא נעלמו הם הפכו מנוזל לגז) ‪.‬‬ ‫‪ .1‬מה הכותרת של הגרף? השפעת חימום על הטמפרטורה של החומר‬ ‫‪ .2‬מה מודדים בציר האנכי ‪ /‬ציר ה‪ ?Y -‬טמפרטורה‬ ‫‪ .3‬מהן היחידות של ציר ה‪ ?Y-‬מעלות צלזיוס‬ ‫‪ .4‬מה מודדים בציר האפקי‪ /‬ציר ה‪ ?X-‬זמן‬ ‫‪ .5‬מהן היחידות בציר ה‪ ?X-‬שניות‬ ‫‪ .6‬מה הייתה הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה? הטמפרטורה של מי‬ ‫הברז‬ ‫‪ .7‬באיזה שלב של הניסוי נמדדה טמפרטורה זו? בתחילת הניסוי‬ ‫‪ .8‬מה הייתה הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה? ‪60 -100 ° C‬‬ ‫‪ .9‬באיזה שלב של הניסוי נמדדה טמפרטורה זו? בתום הניסוי‬ ‫‪ .10‬באיזו טמפרטורה התחילו המים לרתוח?‪60 ° C‬‬ ‫‪ .11‬כיצד השתנה גובה המים במהלך הניסוי? (עלה‪ /‬ירד‪ /‬לא השתנה)‬ ‫מצב צבירה של‬ ‫המים‬ ‫תחילת‬ ‫הניסוי‬ ‫לאחר‬ ‫רתיחת‬ ‫המים‬ ‫תום‬ ‫הניסוי‬

‫גובה המים בס"מ‬

‫טמפרטורת‬ ‫המים (‪)°C‬‬

‫נוזל ‪ /‬נוזל וגז‪ /‬גז‬ ‫‪60 °C‬‬ ‫נוזל ‪ /‬נוזל וגז‪ /‬גז‬ ‫נוזל ‪ /‬נוזל וגז‪ /‬גז‬

‫‪100° C‬‬


‫מטרת הדיון היא המשגת התופעה‪ ,‬התלמידים עקבו אחר שינויי הטמפרטורה‬ ‫תוצאות ומסקנות‬

‫של הנוזל מים עד הפיכתם לגז וראו שכשמוסיפים חום (מחממים) מצב הצבירה‬ ‫של המים משתנה מנוזל לגז והייתה עלייה בטמפרטורה‪ .‬ברמת תיאור‬

‫התופעה– חימום המים גורם לעליית הטמפרטורה‪.‬‬ ‫תופעה נוספת מעניינת התרחשה במהלך התאדות המים אין דנים בה רק‬ ‫מציינים ברמת תיאור התופעה‪:‬כאשר החומר מגיע לטמפרטורת הרתיחה שלו‬ ‫חלקיקי הנוזל בכל נפח הגוף מתרחקים זה מזה ועוברים בהדרגה למצב צבירה‬ ‫גז‪ .‬הדבר מתבטא בהופעת בועות בתוך הנוזל‪ .‬בועות אלה מכילות בעיקר את‬ ‫אדי הנוזל שעבר למצב צבירה גז‪ .‬וברגע מסוים‪ ,‬יהיה החומר מצוי בשני מצבי‬ ‫הצבירה – נוזל‬

‫והגז‪ .‬בשלב זה‪ :‬חימום נוסף יגרום להתרחשות תהליך‬

‫ההתאדות עד שכל החומר הופך מנוזל לגז‪ .‬כלומר במהלך תהליך ההתאדות יש‬ ‫שינוי במצב הצבירה אך אין שינוי בטמפרטורה של החומר‪ .‬במהלך המעבר של‬ ‫החומר ממצב צבירה נוזל לגז‪ -‬אין שינוי בטמפרטורת החומר‪ ,‬החום המושקע‬ ‫בשלב זה נקרא לעיתים "חום כמוס" כיוון שאינו גורם לעליה בטמפרטורה אלא‬ ‫לשינוי במצב צבירה בלבד‪.‬‬

‫ברמת תיאור התופעה לתלמידים יש לומר כי‬

‫במהלך ההתאדות ראינו שינוי במצב הצבירה אך לא היה שינוי בטמפרטורה ‪,‬‬ ‫רק כשכל המים שינה את מצב הצבירה שלהם מנוזל לגז ראינו את השינוי‬ ‫בטמפרטורה‪( .‬עליה ל ‪.)100 ° C‬‬

‫דיון במליאה‬ ‫‪ .1‬מהו ההפרש בין הטמפרטורה ההתחלתית של הניסוי לבין הטמפרטורה‬ ‫הסופית של הניסוי?‬ ‫‪ .2‬כיצד השתנתה הטמפרטורה של המים? הטמפרטורה עלתה‬ ‫‪ .3‬באיזו טמפרטורה הפכו כל המים לאדי מים?‬ ‫‪ .4‬מה ניתן ללמוד מכך על על תהליך ההתאדות ? השלימו‪:‬‬ ‫בתהליך התאדות‪ :‬תוספת חום (חימום) גורמת לשינוי של החומר מים‬ ‫ממצב צבירה של _____נוזל___ למצב צבירה של___גז______‪.‬‬ ‫טמפרטורת רתיחה‪ :‬הטמפרטורה שבה נוצר השינוי ממצב צבירה של נוזל‬ ‫למצב צבירה גז _____ב‪ 60 ° C-‬המים רותחים ורואים גם נוזל וגם גז‬ ‫(בועות בתוך הנוזל) ב‪ 100 ° C -‬כל הנוזל הופך לגז‪.‬‬ ‫‪ .5‬השוו בין תוצאות המדידה לבין השערתכם לפני תחילת הניסוי‪.‬‬

‫יישום‬

‫מומלץ לשלב דוגמאות ולקשור את התופעות לחיי היומיום וכן להדגיש את‬ ‫ההבדלים בין תהליכים של התאדות לעומת התנדפות‪:‬‬ ‫למשל הכנת קפה על הגז ‪ ,‬בישול שכולל רתיחת מים (רתיחה) לעומת ייבוש‬ ‫כביסה‪ ,‬זיעה‪ ,‬דיות מצמחים‪ ,‬מחזור המים בטבע (התנדפות)‬


‫תנו דוגמאות מחיי היום יום המתארים תהליך של התאדות‬

‫רקע מדעי‬

‫רוב החומרים בטבע מופיעים בשלושה מצבי צבירה עיקריים‪ :‬מוצק (למשל‪,‬‬ ‫ברזל או קרח)‪ ,‬נוזל (למשל‪ ,‬מים או שמן) וגז (למשל‪ ,‬חמצן או אדים)‪ .‬מצב‬ ‫הצבירה של החומר מבטא את התכונות הפיסיקליות של החומר‪ .‬מעבר של‬ ‫חומר ממצב צבירה אחד לשני כרוך בשינוייי טמפרטורה (חימום או קירור)‪.‬‬ ‫מעבר ממצב צבירה מוצק לנוזל נקרא התכה‪ .‬מעבר ממצב צבירה נוזל למוצק‬ ‫נקרא הקפאה‪/‬התמצקות‪ .‬מעבר ממצב צבירה נוזל לגז נקרא אידוי‪ .‬מעבר‬ ‫ממצב צבירה גז לנוזל נקרא עיבוי‪.‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.