מוסלמים by Erez Eden

‫שער‬

‫‪2‬‬

‫תוכן עניינים‬ ‫הקדמה ‪3 ..............................................................................................................‬‬ ‫פרק א' ‪ -‬רקע היסטורי‪4 ...........................................................................................‬‬ ‫דפוסי הגירה בפינלנד ‪4 ........................................................................................‬‬ ‫רקע היסטורי ‪7 ....................................................................................................‬‬ ‫פרק ב' ‪ -‬המהגרים המוסלמים בפינלנד‪ :‬קהיליות‪ ,‬מוסדות וארגונים‪10 ..............................‬‬ ‫פרק ג'‪ -‬מוסלמים במרחב הציבורי‪15 .........................................................................‬‬ ‫פרק ד' ‪ -‬האיסלם בזירה הציבורית בפינלנד; דעת קהל ‪21 ..............................................‬‬ ‫מסקנות ‪23 ............................................................................................................‬‬

‫‪3‬‬

‫הקדמה‬ ‫תנועות הגירה בינלאומיות עיצבו מחדש את מבנה את האוכלוסייה האירופית במהלך השנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬והובילו להגדלת השונות האתנית והדתית ברחבי אירופה‪ .‬פינלנד אינה יוצאת‬ ‫מהכלל בנושא זה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הרקע ההיסטורי של פינלנד‪ ,‬העיתוי של גלי ההגירה‪,‬‬ ‫והשילוב של אלה עם תכונות תרבותיות‪ -‬פיניות מדגישות את הייחודיות של פינלנד בתוך‬ ‫הקונטקסט האירופי הרחב‪.‬‬ ‫השינויים העיקריים והגידול במספר אוכלוסיית המהגרים בפינלנד התרחשו לאחר פירוק‬ ‫ברה"מ בשנת ‪ .1991‬במהלך שנות התשעים ואילך‪ ,‬החלו חוקרים בפינלנד לעקוב בעניין רב‬ ‫אחר התפתחויות בנושא ההגירה ככלל‪ ,‬ואחר אוכלוסיית המהגרים המוסלמית בפרט‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬לאחר מחקרים שנערכו לאורך השנים‪ ,‬ניתן לזהות את‬

‫היסודות המאפיינים את‬

‫האוכלוסייה המוסלמית בפינלנד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הצטבר ידע אשר בעזרתו ניתן לזהות רבדים‬ ‫והיבטים מורכבים יותר בקרב אוכלוסיית המהגרים המוסלמים בפינלנד; תפקידיה של‬ ‫ההנהגה הדתית‪ ,‬מבנה וארגון הקהילה וקשרי קהילת המהגרים המוסלמים עם רשויות‬ ‫השלטון המקומיות והלאומיות‪.‬‬ ‫נושא ההגירה המוסלמית בפינלנד ממשיך להוות עניין רב למחקר‪ ,‬כיוון שקהיליות המהגרים‬ ‫ממשיכות להתרחב ולהתגבש ברחבי פינלנד‪ .‬בשנת ‪ ,2006‬דווח על כ כ‪ 40,000-‬מהגרים‬ ‫מוסלמים בפינלנד‪ ,‬כ‪ 0.8 -‬מכלל האוכלוסייה הפינית‪.1‬‬ ‫בעבודה זו‪ ,‬אתמקד תחילה בתיאור כללי של קהיליית המהגרים המוסלמית בפינלנד‪ ,‬הכולל‬ ‫סקירה היסטורית על גיבושן של הקהיליות האסלאמיות בפינלנד ודפוסי ההגירה‪ .‬בפרק השני‬ ‫אפרט על מבנה הקהילייה המוסלמית‪ ,‬ארגונים אסלאמיים בפינלנד ואעלה סוגיות נוספות‬ ‫הקשורות בחיי קהיליית המהגרים המוסלמים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אציג נתונים מספריים של אוכלוסיית‬ ‫המהגרים בפינלנד‪.‬‬ ‫בפרק השלישי‪ ,‬אתמקד בזירה הציבורית הפינית הכוללת סקרי דעת קהל‪ ,‬ודיווחים באמצעי‬ ‫התקשורת הפיניים‪.‬‬

‫‪Kimm o Ketola, Tuom as Martikainen, “The Religions in Finland”,‬‬ ‫‪In Viggo Mortensen (Ed.) R eligion & Society: Crossdisciplinar y‬‬ ‫‪European Perspectives. (Denmark: Aarhus, 2006), pp. 81-87.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫פרק א' ‪ -‬רקע היסטורי‬ ‫דפוסי הגירה בפינלנד‬ ‫הרקע ההיסטורי ודפוסי ההגירה הייחודיים לפינלנד הינם בעלי חשיבות מרכזית בהבנת‬ ‫הייחודיות של אוכלוסיית המהגרים המוסלמים במדינה זו‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬פינלנד סופחה לאימפריה הרוסית בשנת ‪ .1809‬החל משנת ‪ 1870‬התקיימה‬ ‫בפינלנד אוכלוסייה מוסלמית קטנה‪ -‬הטטרים‪ -‬מוסלמים‪.‬‬ ‫לאחר מהפכת אוקטובר ברוסיה בשנת ‪ ,1917‬קיבלה פינלנד את עצמאותה‪ .‬הטטרים‬ ‫המוסלמים זכו להכרה רשמית כקהילייה מוסלמית דתית בפינלנד בשנת ‪ .1925‬בכך היו בין‬ ‫הקהיליות המוסלמיות הראשונות מבין מדינות מערב אירופה‪ ,‬שזכו להכרה ולמעמד חוקי‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬פינלנד היא אחת המדינות הראשונות אשר באדמתה מתקיים מיעוט מוסלמי באופן‬ ‫קבוע מעל למאה שנה‪ ,‬ובה זכה האסלאם להכרה באופן חוקי ורשמי כבר משנת ‪.1925‬‬ ‫שנית‪ ,‬החברה הפינית עברה משבר חברתי וכלכלי בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫משבר זה הוביל בין היתר להגירה המונית מפינלנד לשבדיה‪ .‬בעקבות המשבר איישו פינים‬ ‫בלבד את מקומות העבודה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬בשנים שלאחר מלחה"ע ה ‪ 2‬ועד לשנות ה‪'80-‬‬ ‫לא נוצר מחסור בידיים עובדות בפינלנד‪ ,‬ולפיכך לא היה צורך במהגרים לביצוע עבודות‬ ‫שונות‪ .‬ההגירה לפינלנד התאפיינה בשנים אלה‪ ,‬בהגירה של בני משפחה שביקשו להתאחד‬ ‫עם משפחתם‪ ,‬בעיקר לצורך קשרי נישואין‪.2‬‬ ‫הגירה הקשורה לצרכי עבודה בפינלנד הייתה מינימאלית בלבד‪ ,‬וגדלה משמעותית רק לאחר‬ ‫שנת ‪.2000‬‬ ‫החל משנות ה ‪ ,'80‬פינלנד החלה לקבל פליטים מוסלמים לפי מכסות מוגבלות‪ .‬עד לשנת‬ ‫‪ ,1991‬הגירה ממזרח אירופה הייתה מבוקרת‪ ,‬והתקיימה בפיקוח קפדני ובהיקף קטן‬ ‫)בפינלנד התקיימה מסורת של מדיניות הגירה מגבילה ונוקשה(‪ .‬בנוסף‪ ,‬שימשה שוודיה‬ ‫ממערב אזור חיץ בין מהגרים ממערב ובין פינלנד‪.3‬‬ ‫בתחילת שנת ‪ ,1990‬הפכה פינלנד ליעד מבוקש עבור פליטים ומחפשי מקלט מאפריקה‪.‬‬

‫‪Max. Jakobson Finland in the New Europe, (Washington: Praeger, 1998) p. 96-97.‬‬ ‫‪Jakobson, Ibid, p. 98.‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫בפינלנד‪ ,‬אין קבוצה אתנית דומיננטית בקרב האוכלוסייה המוסלמית הפינית‪ ,‬בניגוד למדינות‬ ‫אחרות באירופה‪ .‬עובדה זו קשורה בכך שלפינלנד אין היסטוריה של קולוניאליזם או‬ ‫קשרים היסטוריים אחרים עם העולם המוסלמי‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬רובם המכריע של המהגרים בפינלנד חולקים רקע משותף של חיפוש אחר‬ ‫מקלט מדיני‪ ,‬או הגירה על רקע של איחוד משפחות ולרבים מהם קשיים מבחינה כלכלית‪.4‬‬

‫פינלנד הינה מדינת הגירה חדשה ביחס לשאר מדינות סקנדינביה ואירופה‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬ ‫חוקי המדינה והמדיניות הממשלתית הן במצב של שינוי מתמיד )"מדיניות של תגובה"(‪.‬‬ ‫המדיניות הרשמית של פינלנד היא "מדיניות האינטגרציה הרב תרבותיות"‪ ,‬מטרתה‬ ‫המוצהרת היא לתמוך במהגרים בעלי תרבות ושפה שונה ולהביא לשילובם בחברה הפינית‪.‬‬ ‫על בסיס מדיניות זו‪ ,‬נחקק בשנת ‪" 1999‬חוק האינטגרציה של מהגרים ומחפשי מקלט"‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬פינלנד מתמודדת עם אתגרי ההגירה ועם אוכלוסיית המהגרים וככזו‪ ,‬יש‬ ‫בה מגמות המשותפות למדינות אירופאיות נוספות‪ .‬דוגמא לכך‪ -‬בשנת ‪ ,2006‬התקבלה‬ ‫בפינלנד מדיניות נוספת‪ ,‬שמטרתה להתמודד עם האתגר הכפול של האוכלוסייה הפינית‬ ‫המזדקנת ומחסור צפוי בידיים עובדות‪.‬‬ ‫העלייה המשמעותית במספר המהגרים בפינלנד‪ ,‬והתבססות האוכלוסייה המוסלמית‬ ‫ההולכת וגדלה לא תוכננה בצורה מבוקרת‪ ,‬אלא הייתה תוצר נלווה של מגמות והתפתחויות‬ ‫חיצוניות שהשפיעו על פינלנד‪.5‬‬ ‫תנועת ההגירה לפינלנד‪ ,‬הכוללת מוסלמים‪ ,‬ממשיכה לגדול בקצב מואץ הצפוי להימשך גם‬ ‫בעשורים הקרובים עקב השילוב של הזדקנות החברה הפינית‪ ,‬עלייה בצורך בידיים עובדות‪,‬‬ ‫ופתיחות בינלאומית הולכת וגדלה‪.‬‬ ‫גורמים אלה הופכים את תופעת ההגירה בפינלנד למרתקת; מחקרים רבים מנסים לחזות‬ ‫התפתחויות עתידיות ולתת הערכות אילו מהמגמות הנוכחיות יהיו דומיננטיות ואילו פחות‪.‬‬ ‫אינטגרציה כלכלית עדיין נחשבת בעלת תפקיד מפתח בכל הקשור לרווחה החברתית של‬ ‫אוכלוסיית המהגרים המוסלמים‪ ,‬כמו גם בחינת הצלחת השתלבותם של בני הדור השני‬ ‫בחברה הפינית‪.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪, Ibid, p. 98.‬‬ ‫‪Tuom as Martikainen, Islam and Muslim s in the Nordic and Baltic‬‬ ‫‪Countries,(London: Kegan Paul,1998) p. 4.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪Martikainen, Ibid, p.5-7.‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪6‬‬ ‫בהתבסס על המבנה הדמוגרפי הנוכחי של האוכלוסייה המוסלמית בפינלנד‪ ,‬חוקרים‬ ‫מעריכים כי תמונת המצב תתבהר במשך עשר השנים הבאות‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬ההקשר ההיסטורי של פינלנד; מוסלמים החיים במדינתם החל מאמצע המאה‬ ‫התשע עשרה‪ ,‬כמו גם מערכת החקיקה‪ ,‬שהכירה באופן חוקי ורשמי בקיומן של קהילות‬ ‫מוסלמיות בפינלנד החל משנת ‪ ,1925‬וההקשר האירופי‪ -‬צירופה של פינלנד לאיחוד האירופי‬ ‫)‪ (1994‬בשילוב עם שינויים דמוגרפיים במבנה הקהילייה המוסלמית בפינלנד )ילידי הדור‬ ‫השני(‪ ,‬ושינויים במבנה החברה הפינית )תוצאות האוכלוסייה המזדקנת וצפי במחסור בידיים‬ ‫עובדות בשוק העבודה( מהווים מקור לעניין רב לחוקרים אחר תופעת ההגירה בפינלנד‪.7‬‬

‫‪Ibid, p.5-7.‬‬

‫‪7‬‬

‫‪7‬‬ ‫רקע היסטורי‬ ‫מבחינה גיאוגרפית והיסטורית‪ ,‬פינלנד נמצאת על קו פרשת דרכים בין מזרח ומערב אירופה‪.‬‬ ‫קשרים עם האוכלוסייה המוסלמית החלו להיווצר עם שליטת רוסיה בפינלנד החל משנת‬ ‫‪ .1808‬חיילים מוסלמים שהשתייכו ללגיון הרוסי‪ ,‬שירתו במוצבים ברחבי פינלנד וחלקם בחרו‬ ‫להישאר על אדמתה‪.‬‬ ‫הטטארים הם המיעוט המוסלמי הוותיק ביותר בפינלנד וברחבי הארצות הנורדיות‪.‬‬ ‫מקורותיהם ההיסטוריים נמצאים בטורקיה‪ .‬החל משנת ‪ ,1809‬כשפינלנד הוכרזה כשטח‬ ‫אוטונומי תחת שלטון הצאר הרוסי‪ ,‬הועסקו הטטארים על ידי הרוסים בבניית המצודה‬ ‫"‪ ”Bomarsund‬באיי ‪ Åland‬ובבניית המצודה "‪) "Suomenlinna‬מבצר על אי בקרבת‬ ‫הלסינקי(‪ ,‬רובם חזרו לרוסיה‪ .‬הנותרים‪ ,‬נקברו בבית הקברות האסלאמי ‪.Bomarsund‬‬ ‫גלי הגירה נוספים של אוכלוסיית טטארים לפינלנד החלו משנת ‪ 1870‬ועד לשנת ‪.1920‬‬ ‫קבוצות כפריים‪ ,‬רובם חקלאים‪ ,‬מאזור נהר הוולגה בחרו להתיישב בפינלנד‪ .‬הם עסקו‬ ‫במסחר פרוות וטקסטיל‪ ,‬והתגוררו בהלסינקי‪ .‬כיום‪ ,‬רוב הטטארים ממשיכים להתגורר‬ ‫בהלסינקי ובסביבתה‪.8‬‬ ‫בשנת ‪ ,1917‬קיבלה פינלנד את עצמאותה‪ ,‬ושנה לאחר מכן הוענקו למוסלמים זכויות‬ ‫אזרח‪ .‬בשנת ‪ 1922‬נחקק חוק חופש הדת ובעקבותיו הוכרו הטטארים‪ -‬המוסלמים כקהילה‬ ‫דתית באופן רשמי‪ .‬אוכלוסיית המהגרים הטטארים מנתה בשנת ‪ 1930‬כאלף איש‪.‬‬ ‫חברי קהיליית הטטארים לקחו חלק במלחה"ע השנייה לצד פינלנד‪ ,‬עניין זה מודגש כערך‬ ‫וכסמל לנאמנותם ולהשתלבותם של הטטארים בפינלנד‪ .‬הקהילייה הטטארית מגדירה עצמה‬ ‫כמיעוט "לשוני‪-‬תרבותי" כאשר דת האסלאם היא חלק מהותי ממנה‪ .‬הם החלו לארגן את חיי‬ ‫הקהילה בתחילת המאה העשרים‪ ,‬ומאז בנו מוסדות יציבים‪ ,‬התומכים בפעילות תרבותית‬ ‫ודתית‪ .‬האימאם של הקהילייה הגיעו מטורקיה ומכהנים בתפקידם החל משנת ‪.19609‬‬

‫‪http:virtual.finland.fi/netcomm‬‬ ‫‪Martikainen, Op cit, p. 10.‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪8‬‬ ‫בתקופה שלאחר מלחה"ע ה‪ ,2 -‬התקיימה בפינלנד תנועת הגירה אסלאמית בהיקף מצומצם‬ ‫בלבד‪ ,‬רוב המהגרים הגיעו ממדינות דרום אפריקה והמזה"ת שהגיעו כיחידים‪ ,‬בעיקר‬ ‫סטודנטים‪ ,‬שנשארו בפינלנד באמצעות קשרי נישואין‪.‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬מספרם של המהגרים בפינלנד פחת בעיקר לאחר שנת ‪ 1930‬כשברה"מ דאז‬ ‫הכריזה על סגירת גבלותיה‪.‬‬

‫סוף המלחמה הקרה‪ ,‬והתפרקות ברית המועצות הובילו לשינויים מהירים בתנועת ההגירה‬ ‫של מוסלמים לסקנדינביה‪ .‬עם זאת‪ ,‬עד לשנת ‪ ,1991‬הגירה ממזרח אירופה לפינלנד הייתה‬ ‫מבוקרת‪ ,‬ונעשתה בקנה מידה קטן בלבד‪ ,‬בפינלנד הייתה גם מסורת של מדיניות הגירה‬ ‫מגבילה ונוקשה‪ .‬שוודיה ממערב שמשה כאיזור חיץ בין מהגרים ממערב ובין פינלנד‪.‬‬ ‫בניגוד לפינלנד‪ ,‬מדיניות ההגירה במדינות סקנדינביה הייתה ליברלית עד לאמצע שנות ה‪-‬‬ ‫‪ .70‬עם זאת‪ ,‬בשל משבר כלכלי בארצות הנורדיות ירד הצורך ב"ידיים עובדות"‪ ,‬ובהתאם‬ ‫נחקקו חוקים נוקשים כלפי מהגרים בלתי חוקיים‪ ,‬והוגבלה כמות ההגירה‪.10‬‬

‫בתחילת שנת ‪ ,1980‬רוב המוסלמים שהגיעו לפינלנד הם פליטים ומחפשי מקלט מדיני‬ ‫מצפון אפריקה‪ ,‬ומדינות המזה"ת‪ .‬בסוף שנות ה‪ ,80 -‬מכסת מהגרים ממדינות המזה"ת‬ ‫הגיעו לפינלנד‪ ,‬בעיקר כורדים מעיראק‪ ,‬איראן וטורקיה ושיעים מעיראק ואיראן‪.‬‬

‫משנת ‪ 1990‬ואילך‪ ,‬חל גידול מהיר ומשמעותי במספר אוכלוסיית המהגרים המוסלמית‬ ‫בפינלנד ביחס לשנים קודמות‪ ,‬זאת בעקבות הגדלת מספר המכסות של פליטים ומחפשי‬ ‫מקלט לצד סוגים נוספים של הגירה‪ .‬בתקופה זאת‪ ,‬הגיעו לפינלנד כ‪ 20,000-‬מהגרים‬ ‫מוסלמים נוספים‪ .‬הקבוצות האתניות הגדולות בפינלנד הגיעו מסומליה‪ ,‬עיראק‪ ,‬כורדיסטאן‪,‬‬ ‫אלבאנים מקוסובו‪ ,‬בוסניה וטורקיה‪ .‬רובם מוסלמים סונים וכעשירית שיעים‪.‬‬

‫פירוקה של ברית המועצות בשנת ‪ ,1991‬וצירופה של פינלנד בשנת ‪ 1995‬לשורות האיחוד‬ ‫האירופי‪ ,‬הובילו לשינוי במדיניות ההגירה הפינית בשל הצורך בהתאמת החקיקה והנורמות‬ ‫לאלה של האיחוד האירופי )חקיקה פחות נוקשה ופיקוח מצומצם על גבולות המדינה(‪.11‬‬

‫‪Jakobson, Op. cit, p. 97-98.‬‬ ‫‪Ibid, p. 104.‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪9‬‬ ‫העלייה החדה במספר המהגרים המוסלמים בפינלנד‪ ,‬לא תוכננה באופן מבוקר‪ ,‬אלא הייתה‬ ‫תוצר נלווה של מגמות שונות והתפתחויות חיצוניות שהשפיעו על פינלנד‪.12‬‬ ‫השילוב של שינוי חקיקתי‪-‬משפטי‪ ,‬שינויים גיאופוליטיים‪ ,‬ופתיחת הגבולות באירופה לבין‬ ‫הגידול הכללי בכמות ההגירה לפינלנד השפיעו על מגמות הגירה חדשות בפינלנד;‬ ‫מאז שנות ה‪ ,90 -‬דפוסי ההגירה לפינלנד החלו להיות מורכבים יותר‪ .‬גלי הגירה ממדינות‬ ‫אסלאמיות שונות התגברו‪ ,‬ולמרות שהרקע הדומיננטי להגירת מוסלמים‬

‫נשאר כשהיה‬

‫)מחפשי מקלט מדיני ופליטים( נוספו סיבות מגוונות להגירה ביניהן הגירה למטרת לימודים‬ ‫ומחקר‪ ,‬חיפוש מקומות עבודה וקשרי נישואין‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1990‬הגיעה קבוצה ראשונה של מחפשי מקלט מדיני מסומליה לפינלנד לאחר‬ ‫מלחמת האזרחים באפריקה‪ .‬הסומלים הפכו במהרה לקבוצה האתנית הגדולה בפינלנד‬ ‫בעלת זהות מוסלמית ברורה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בשנת ‪ ,1993‬הגיעה קבוצה נוספת של מחפשי‬ ‫מקלט לפינלנד מיוגוסלביה לשעבר‪ ,‬בייחוד אלבאנים מקוסובו ובוסנים מוסלמים‪ ,‬ומהגרים‬ ‫מאפגניסטן‪ .‬מספר הפינים שהמירו דתם לאיסלאם גדל בהתאם לעלייה במספר המהגרים‪.‬‬ ‫סה"כ מספר המהגרים המוסלמים בפינלנד בשנת ‪ ,1999‬עמד על ‪ 20,000‬מוסלמים‬ ‫בפינלנד‪.13‬‬

‫‪Ibid, p. 104-105.‬‬ ‫‪Martikainen, Op cit, p.11.‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪10‬‬

‫פרק ב' ‪ -‬המהגרים המוסלמים בפינלנד‪ :‬קהיליות‪ ,‬מוסדות וארגונים‬ ‫המוסלמים בפינלנד משתייכים לקבוצות מגוונות‪ .‬הקבוצה הוותיקה ביותר היא הטטארים;‬

‫קהיליית הטטארים ‪"Suomen muhamettilainen seurakunta” -‬‬ ‫קהיליית הטטארים‪ ,"Cemaati Finlandiya" ,‬הוקמה בשנת ‪ 1925‬בפינלנד כקהילה‬ ‫מוסלמית‪ .‬שמה הנוכחי "‪ ,"Suome muhamettilainen seurakunta‬הונהג בשנת ‪.1963‬‬ ‫לאחר שפינלנד אימצה בשנת ‪ 1922‬את "עקרון חופש הדת"‪ ,‬קיבלה בשנת ‪ 1925‬הקהילה‬ ‫הטטארית‪ ,‬הכרה רשמית מידי ממשלת פינלנד‪.‬‬ ‫בכך הייתה פינלנד המדינה הראשונה במערב אירופה שהכירה רשמית בקהילייה מוסלמית‬ ‫טטארית בשטחה‪ .‬בשנת ‪ 1943‬הוקמה קהילייה טטארית שנייה בעיר ‪ Tampere‬שבפינלנד‪.‬‬ ‫טטארים שאינם מוסלמים אינם יכולים להיות חברים בקהילה זו‪ .‬כיום מפעילה הקהילה שני‬ ‫מסגדים‪ ,‬בעיר הבירה הלסינקי ובעיר ‪ .Järvenpää‬בתי קברות אסלאמיים‪ -‬טטארים קיימים‬ ‫בערים הלסינקי‪ Turku ,‬ו‪.Tampere -‬‬ ‫הטטארים השתלבו היטב בשוק העבודה הפיני‪ ,‬והם עוסקים במגוון רחב של מקצועות הכולל‬ ‫יזמים‪ ,‬רופאים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬מהנדסים ומורים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬חברי הקהילייה שומרים על זהות‬ ‫מובחנת באמצעות אירועי תרבות’ ושימוש בשפה הטטארית בקרב בני המשפחה ובקהילה‪.‬‬ ‫מאז שנת ‪" ,1935‬אגודת התרבות הטטארית‪-‬הפינית" )‪,(Türkleri Birligi Finlandiya‬‬ ‫מארגנת אירועים תרבותיים הקשורים לקהילת הטטארים הכוללת אירועי מוסיקה עממית‪,‬‬ ‫ריקודי עם ושירה‪ .‬בשנת ‪ ,1945‬נוסד מועדון הספורט "‪ ,“Yolduz‬ובו נבחרת כדורגל‪ .‬הן‬ ‫מועדון הספורט‪ ,‬והן אגודת התרבות פועלים לשמירה על השפה‪ ,‬הדת ותרבות הקהילייה‪.‬‬ ‫משנת ‪ 1948‬ועד ‪ 1969‬פעל בהלסינקי בית ספר יסודי טטארי‪ ,"Halk Mektebi" ,‬שסובסד‬ ‫בחלקו על ידי הקהילייה וחלקו על ידי עיריית הלסינקי‪ .‬שפת ההוראה בביה"ס הייתה פינית‬ ‫וטטארית‪ .‬בעקבות רפורמה במערכת החינוך הפינית במהלך שנות ה ‪ ,'60‬קיצצה העירייה‬ ‫את הסבסוד הניתן להפעלת ביה"ס‪ ,‬וזמן קצר לאחר מכן הוא נסגר‪.‬‬ ‫גן לילדי הקהילה קיים מאז שנת ‪ ,1950‬ופועל גם בימים אלה‪.14‬‬

‫‪http:// www.islamicopopulation.com/finland‬‬

‫‪14‬‬

‫‪11‬‬ ‫כיום‪ ,‬לאחר שעות הלימודים‪ ,‬מפעילה הקהילה "צהרון" ללימוד שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬דת והיסטוריה‪.‬‬ ‫שפת ההוראה בצהרון היא טטארית‪ .‬קורסי קיץ להוראת לימוד השפה מתקיימים במרכז‬ ‫ההדרכה שבהלסינקי‪.‬‬ ‫הקהילייה מיוצגת במועצת המנהלים של פינלנד לקשרים אתניים‪.“ETNO" -‬‬ ‫קהיליית הטטארים שונה בתכלית מקהיליית המהגרים המוסלמים שנוספה בעשור‬ ‫האחרון בפינלנד‪ -‬הם מתירים נישואי תערובת והנשים לא חובשות רעלה‪ .‬הקהילייה סגורה‬ ‫בפני מי שאינם טטארים‪ ,‬ומונה כיום כ‪ 660-‬חברים‪.15‬‬

‫קהילייה הפינית האיסלאמית עירונית ‪Suomen Islamilainen Yhdyskunta -‬‬ ‫הקהילייה הפינית האסלאמית העירונית‪ ,‬היא הקהילייה האסלאמית הראשונה )שאינה‬ ‫טטארית(‪,‬‬

‫אשר‬

‫התאגדה‬

‫בשנת‬

‫‪1986‬‬

‫ובשנת‬

‫‪1987‬‬

‫נרשמה‬

‫כחוק‪.‬‬

‫כיום היא קהיליית המוסלמים הגדולה ביותר ביותר בפינלנד; ומונה כ‪ 1500-‬חברים )‪500‬‬ ‫חברים בלבד רשומים ומדווחים באופן רשמי לרשויות השלטון(‪.‬‬ ‫הפעילות הדתית והתרבותית של הקהילייה מתקיימת סביב מסגד במרכז הלסינקי‪.‬‬ ‫רוב חברי הקהילייה הם מהגרים ערבים‪ ,‬ופינים שהתאסלמו‪ .‬הקהילייה מנהלת בית ספר‬ ‫ללימוד הקוראן וללימוד השפה הערבית‪.16‬‬

‫‪-‬‬

‫במהלך שנות ה ‪ '90‬נוסדו מספר קהיליות מוסלמיות נוספות בקרבת מסגדים כך‬ ‫שכיום‬

‫פועלת רשת ארצית של אגודות אסלאמיות הבנויות סביב מסגדים ברחבי‬

‫פינלנד‪.‬‬ ‫קיימות קהילות איסלאמיות נוספות אשר אינן רשומות במרשם האוכלוסין של משרד‬ ‫הפנים הפיני כיוון שאינן רוצות למסור מידע לרשויות השלטון‪.17‬‬ ‫‪-‬‬

‫בשנת ‪ ,2007‬דווח לרשויות הפיניות על כ‪ 45.000-‬מוסלמים החיים בקהיליות שונות‬ ‫בפינלנד‪ .‬הערכה זו היא כללית‪ ,‬ומתבססת על דיווחים רשמיים של ארגונים מוסלמים‬ ‫לרשויות בפינלנד‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫‪http:virtual.finland.fi/netcomm‬‬ ‫‪http://www.rabita.fi/index_8.html‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪Lief Stenberg,, “Islam in Scandinavia”, in Shireen T. Hunter (ed),Islam Europe’s Second‬‬ ‫‪Religion, (London: Greenwood Publishing Group, 2002), p. 131.‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪12‬‬ ‫הערכה זו כוללת ארבעה חלקים‪:‬‬ ‫‪ .1‬רוב המוסלמים בפינלנד‪-‬דור ראשון של מהגרים‪ ,‬כ‪ .30.000 -‬מספר זה‬ ‫מבוססת על שילוב של נתונים מלשכת הסטטיסטיקה הפינית ומרשם‬ ‫האוכלוסין‪.‬‬ ‫‪ .2‬מספרם של ילדים בני הדור השני עולה בהדרגה ומהווה כ‪ 10,000 -‬איש‪.‬‬ ‫‪ .3‬כ‪ 800 -‬פינים שהתאסלמו‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ 660‬מוסלמים חברי שתי קהילות הטטארים‪.18‬‬

‫ארגונים מוסלמים בפינלנד‬ ‫חוק חופש הדת והפעילות הדתית משנת ‪ ,1922‬התווסף בשנת ‪ 1999‬לחוקה הפינית‪,‬‬ ‫וחודש בשנת ‪ .2004‬לפי חוק זה‪ ,‬כל ארגוני הדת בפינלנד מוגדרים כארגונים שהחברות‬ ‫בהם נעשית על בסיס וולונטרי‪.‬‬ ‫לארגונים דתיים יש שלוש אפשרויות קיום בפינלנד‪:‬‬ ‫‪ .1‬ארגון קהילתי‪-‬דתי המאוגד תחת חוק חופש פעילות דתית )נחקק לראשונה‬ ‫בשנת ‪ 1922‬וחודש ב‪.(2003 -‬‬ ‫‪ .2‬ארגון קהילתי דתי הפועל תחת חוק ההתאגדות )נחקק בשנת ‪.(1989‬‬ ‫שני החוקים דומים במהותם‪ ,‬עם זאת קיים שוני ביניהם שעיקרו בכך שארגון הרשום‬ ‫תחת חוק "חופש פעילות דתית" )סעיף ‪ (1‬מחוייב לדווח על מספר חבריו לרשויות‬ ‫הפיניות‪ ,‬ולדווח לרשויות השלטון על ניהול תקציב הקהילייה‪.‬‬ ‫ההטבות הניתנות לארגון זה היא הזכות ללימודי דת בתוך מערכת הלימודים הפורמאלית‬ ‫בבתי הספר‪ ,‬והזכות לניהול מו"מ עם רשויות מקומיות ולאומיות על סבסוד מקומות‬ ‫מפגש לצרכי הקהילייה )מיועד בעיקר לקיום מסגדים(‪ .‬לפיכך‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬בוחרות‬ ‫קהיליות המוסלמים בפינלנד להירשם כארגוני קהילה לפי חוק זה‪.‬‬ ‫‪ .3‬האפשרות הנותרת היא לא ליצור ארגון פורמאלי כלל‪ .‬יש לציין כי ארגון כזה נתקל‬ ‫בקשיים תקציביים וממסדיים כאשר היקף הפעילות של הארגון גדל‪.19‬‬

‫‪18‬‬

‫‪http:// www.stat.fi. 2007.‬‬ ‫‪Tuom as Martikainen, “The Governance of Islam in Finland”,Temenos,‬‬ ‫‪Vol. 43, no. 2 (2007) pp. 112.‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪13‬‬ ‫כיום‪ ,‬משתייכים המהגרים המוסלמים בפינלנד הן לארגונים רשמיים‪ ,‬והן לארגונים בלתי‬ ‫רשמיים‪ .‬סה"כ פועלים כיום בפינלנד באופן רשמי ‪ 40‬ארגוני מהגרים בקרבת מסגדים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬קיימים מספר ארגונים אתנו‪-‬תרבותיים‪ .‬בין השנים ‪ ,2008-1997‬נרשמו ‪ 74‬ארגונים‬ ‫מוסלמים‪ ,‬מתוכם ‪ 25‬נרשמו כארגונים דתיים )ראה נספח ‪.20(1‬‬ ‫לארגוני המהגרים תרומה רבה בהשתלבות המהגרים בחברה הפינית‪ ,‬שכן הם משמשים‬ ‫כגופים שתפקידם העיקרי הוא לתווך בין הרשויות המקומיות לבין אוכלוסיית המהגרים‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬משמשים הארגונים כרשתות חברתיות בתוך ומחוץ לקהיליית המהגרים‪ ,‬הם‬ ‫מחזקים את קשרי הקהילייה ומשמשים כפלטפורמה לפעילות אזרחית‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬ארגונים מקומיים הרשומים לפי חוק "חופש פעילות דתית"‪ ,‬זכאים למימון ציבורי‪.‬‬ ‫בהתאם לחוק זה‪ ,‬החל משנת ‪ ,2008‬משרד החינוך הפיני מיישם תכנית המיועדת למימון‬ ‫פעילויות דתיות של קהיליית המהגרים מוסלמים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מתקיים פורום למפגש בין‪ -‬דתי )בהשתתפות נציגי קהיליית המהגרים המוסלמים(‬ ‫שמארגן הממשל הפיני‪ ,‬הכולל מפגשים בהשתתפות נשיא פינלנד‪.21‬‬ ‫לרוב ארגוני המהגרים בעיה של חוסר "נראות" ציבורית ברמה הלאומית‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬ברמה‬ ‫המקומית‪ ,‬מנהיגי הקהיליות והארגונים מוסלמים מתייעצים ומקיימים קשרים הדוקים עם‬ ‫הרשויות המקומיות ומעורבים בפוליטיקה המקומית‪.22‬‬

‫ארגונים אסלאמיים בפינלנד;‬ ‫"המועצה האסלאמית של פינלנד" )‪(SINE - The Islamic Council of Finland‬‬ ‫המועצה הוקמה בנובמבר ‪ ,2006‬והיא למעשה ארגון גג המאגד ‪ 18‬ארגונים מוסלמים שונים‬ ‫ברחבי פינלנד‪ .‬מימון פעילות המועצה מתבצע דרך תקציב המדינה‪ .‬המועצה פועלת‬ ‫בנושאים הקשורים בקבורה ובתי קברות‪ ,‬בחינוך ובקשר עם רשויות החוק והתקשורת‬ ‫הפינית‪ .‬כמו כן‪ ,‬המועצה מייצגת את המסגדים המרכזיים בפינלנד )למעט אלה השייכים‬ ‫לקהילייה הטטארית(‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫‪http://www.associationNet 2007.‬‬ ‫‪Martikainen, Ibid, 109-110.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪Tomas Hammar, “Political Prticipation and Civil Rights in Scandinavia”, in John Wrench and‬‬ ‫‪John Solomon, (ed.). Racism and Migration in Western Europe (Oxford: BERG‬‬ ‫‪Publishers, 1993.p. 121.‬‬ ‫‪21‬‬

‫‪14‬‬ ‫"האגודה הפינית האסלאמית" )‪(Suomen Islamilainen Neuvosto‬‬ ‫האגודה הוקמה בנובמבר ‪ ,2006‬לאחר משא ומתן ארוך ובסיועה של נציבות תלונות הציבור‬ ‫למיעוטים )במרץ ‪ ,2007‬נרשמה במרשם האוכלוסין כאגודה רשמית( מטרת האגודה לייצג‬ ‫את הקהיליות האסלאמיות והמסגדים בפני רשויות השלטון בפינלנד‪.‬‬

‫"האגודה האסלאמית הפינית" )‪(Suomen Islam seurakunta‬‬ ‫האגודה נוסדה בפינלנד בשנת ‪ ,1925‬וחברים בה מוסלמים טטארים בלבד‪.‬‬

‫"החברה האיסלאמית של פינלנד" )‪(Suomen Islamilainen Yhdyskunta‬‬ ‫החברה נוסדה בשנת ‪ ,1987‬והיא פתוחה בפני כלל אוכלוסיית המוסלמים בפינלנד‪ .‬רוב‬ ‫חבריה הם מהגרים מוסלמים מצפון אפריקה וארצות המזה"ת‪.‬‬

‫"המרכז האיסלאמי של הלסינקי" )‪(Helsinki Islam Keskus‬‬ ‫המרכז הוקם בשנת ‪ ,1990‬סביב מסגד במרכז העיר הלסינקי‪ 150 .‬חברים רשומים באופן‬ ‫רשמי‪ ,‬אך המרכז מקבץ סביבו עוד ‪ ,500‬בעיקר מהגרים אפריקאיים‪.‬‬ ‫המרכז מארגן מפגשים תרבותיים‪ ,‬ומפרסם ספרות בנושאים שונים הקשורים לפעילותו‪.‬‬

‫"המרכז הפיני איסלאמי" )‪(Suomen Islam-keskus‬‬ ‫המרכז הוקם בשנת ‪ ,1987‬ומונה מאות חברים רובם מהגרים אסייאתים )ללא דיווח רשמי‬ ‫לרשויות הפיניות(‪ .,‬המרכז בנוי סביב מסגד במרכז הלסינקי‪.‬‬

‫פרט לארגונים ומרכזים בעיר הבירה‪ ,‬הלסינקי‪ ,‬קיימים ארגונים ומרכזים ב‪ 14-‬ערים נוספות‬ ‫בפינלנד )בעיקר בערים הגדולות ‪.23(Tampere Lahti ,Turku‬‬

‫‪http://www.logosmedia.fi/artikkeliarkisto/islamuomessa.‬‬

‫‪23‬‬

‫‪15‬‬

‫פרק ג'‪ -‬מוסלמים במרחב הציבורי‬ ‫נתונים‬ ‫מספרם של אוכלוסיית המהגרים כפי שמדווח על ידי לשכות מירשם האוכלוסין‪ ,‬ולשכת‬ ‫הסטטיסטיקה בפינלנד אינו מייצג את המספר והמדוייק של כלל המהגרים המוסלמים‬ ‫המתגוררים בפינלנד‪ .‬הנתונים אינם מדוייקים כיוון שרוב המוסלמים אינם חברים בארגונים‬ ‫מוסלמים המספקים את הנתונים ללשכות המידע השונות בפינלנד‪) .‬ראה טבלה מס' ‪ 1‬ו‪-‬‬ ‫‪ .(2‬מהבחינה הזאת‪ ,‬מידע מדוייק מתייחס רק למוסלמים הטטרים‪.24‬‬ ‫סקר מפקד מקיף של האוכלוסייה הפינית‪-‬מוסלמית‪ ,‬לא התבצע )נכון לזמן כתיבת שורות‬ ‫אלה(‪ .‬בשנת ‪ ,2004‬למשל‪ ,‬דווח על ‪ 2,833‬מוסלמים החברים בארגוני דת מוכרים שמספרם‬ ‫כ‪ 10%-‬מכלל המוסלמים החיים בפינלנד‪.‬‬ ‫בהתבסס על נתוני רישום הלשכה הסטטיסטית הפינית משנת ‪ ,2007‬הקבוצה הגדולה היא‬ ‫של סומלים )‪ ,(9,000‬ערבים )‪ ,(7,500‬כורדים )‪ ,(5,500‬אלבנים מקוסובו )‪ ,(5,500‬וטורקים‬ ‫)‪ .(4,000‬הנותרים‪ ,‬הם קבוצות מהגרים מוסלמים קטנות מאירן‪ ,‬בוסניה‪ ,‬אפגניסטן‪,‬‬ ‫אפריקה‪ ,‬טטארים ופינים שהמירו דתם‪ .‬רוב הקבוצות מונות כמאה עד אלף חברים‪.25‬‬ ‫במדינות סקנדינביה איסלאם הוא תופעה עירונית‪ .‬רוב המוסלמים התיישבו בערים הגדולות‬ ‫בשל הקרבה למגוון מקומות עבודה‪ .‬בפינלנד‪ ,‬רוב אוכלוסיית המהגרים המוסלמים חיים‬ ‫בערים הלסינקי‪ .26‬יחד עם זאת‪ ,‬החלוקה הגיאוגרפית בין הקבוצות האתניות היא שונה –‬ ‫המהגרים שמקורם מאפריקה‪ ,‬כ‪ 86%-‬מהאוכלוסייה הסומלית‪ ,‬מתגוררים בעיר הבירה‬ ‫הלסינקי ובערים ‪ Espoo‬ו‪.Vantaa -‬‬

‫‪http:// www.stat.fi. 2007.‬‬

‫‪24‬‬

‫‪25‬‬

‫‪Christoph Pan and Beate Ibylle, National Minorities in Europe, ( Austria: Braumuller, 2003),‬‬ ‫‪p.81-83.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪Stenberg,, Op Cit, p. 124.‬‬

‫‪16‬‬ ‫בעיר ‪ Turku‬מרוכזת רוב קהיליית המהגרים הבוסנים‪ ,‬אלבנים מקוסובו‪ ,‬עיראקים ואיראנים‪.‬‬ ‫בעיר ‪ Tampere‬מתרכזת קהיליית המהגרים מאפגניסטן‪ .‬המהגרים מטורקיה מפוזרים‬ ‫בקהיליות שונות ברחבי פינלנד‪ .‬מרכזים אחרים הם הערים‬

‫‪27‬‬

‫‪Turku, Tampere, Lahti‬‬

‫‪.and‬‬

‫יש לציין כי הממשלה בפינלנד מעודדת ערים בפריפריה לקלוט מהגרים ולסייע להם באופן‬ ‫פעיל על מנת שיתגוררו באופן קבע בערים אלה‪ .‬לשם כך‪ ,‬נערך חוזה של משרד ההגירה‬ ‫עם העירייה המקומית‪ .‬החוזה מעניק הטבות כלכליות לעירייה בתמורה לקליטת המהגרים‪,‬‬ ‫וסבסוד והטבות שונות למהגרים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬לאחר שהמהגרים מקבלים אשרה להתיישב‬ ‫באופן קבוע בפינלנד‪ ,‬הם בוחרים להתגורר בערים הגדולות ולא בערי הפריפרייה בשל‬ ‫הקרבה למגוון רב יותר של מקומות עבודה‪.28‬‬

‫רוב המוסלמים במדינות סקנדינביה עוסקים במתן שירותים )שירותי הסעדה‪ ,‬מלון‪ ,‬סיעוד‪,‬‬ ‫ניקיון‪ ,‬תחבורה‪ ,‬ובמפעלים‪ .‬בפינלנד כמו בשאר המדינות הסקנדינביות‪ ,‬הקימו המהגרים‬ ‫עסקים קטנים )חנויות מזון ומסעדות(‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬רוב המהגרים‬

‫נתקלים בקשיים‬

‫כלכליים; אחוז האבטלה גבוה בקרב כל קבוצות המהגרים‪ .‬ואחוז האבטלה בקרב המהגרים‬ ‫מוסלמים גבוה משל התושבים המקומיים )דוגמא לכך‪ ,‬בשנת ‪ ,2004‬אחוז המובטלים מקרב‬ ‫אוכלוסיית המהגרים היה כ‪ 28%-‬מתוך ‪ 12%‬האבטלה הכוללת בפינלנד(‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬נשים מוסלמיות שמוצאן מצפון אפריקה‪ ,‬סומליה‪ ,‬טורקיה פקיסטן והמזה"ת‬ ‫משתתפות פחות בשוק העבודה בפינלנד‪ ,‬ולפיכך עולה שיעור האבטלה בקרב אוכלוסיות‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬מעניין יהיה לבחון בעתיד‪ ,‬כיצד מחסור בידיים עובדות במגזרים השונים‬ ‫בכלכלה ישפיע על העסקתם של אוכלוסיית המהגרים המוסלמים בפינלנד‪.29‬‬

‫האוכלוסייה המוסלמית גדלה בפינלנד באופן תמידי החל מתחילת שנות ה‪ 90' -‬של המאה‬ ‫העשרים‪ .‬מספרם של מהגרים בני הדור השני גדל‪) ,‬רובם בני פחות מ ‪ 15‬שנה(‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫‪Martikainen, Op cit, p.113-115.‬‬ ‫‪Stenberg,, Op Cit, p. 124.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪Ibid, p. 125.‬‬ ‫‪28‬‬

‫‪17‬‬ ‫כאשר הדור השני יגיע לגיל נישואין‪ ,‬במשך ‪ 10- 5‬שנים הקרובות‪ ,‬ניתן לצפות שנישואין יהיו‬ ‫סיבה לגלי הגירה נוספים בפינלנד‪ ,‬כיוון שקהיליית המהגרים המוסלמים מעדיפים לשמור על‬ ‫נישואין בקרב בני דתם‪.‬‬

‫ארגון חיי הקהילה‬

‫מסגדים בפינלנד‬ ‫בערים הגדולות נבנו מספר מסגדים המחולקים לפי חלוקה אתנית )אוכלוסייה סומאלית‪,‬‬ ‫עיראקית‪ ,‬וכו'(‪ ,‬או מסגדים לפי חלוקה דתית )שיעי או סוני(‪ .‬סה"כ קיימים ברחבי פינלנד ‪40‬‬ ‫מסגדים‪ .‬חמישה מהם שייכים לקהילה הטטרית‪ :‬המסגד הראשון של הקהילה )מסגד עץ(‬ ‫הוקם בשנת ‪ 1942‬בעיר ‪ ,Järvenpää‬והשני הוקם במרכז הלסינקי בשנת ‪) ,1960‬בקומת‬ ‫קרקע של בית פרטי(‪ .‬פרט לכך לקהילייה הטטרית עוד שלושה מסגדים נוספים הממוקמים‬ ‫בערים ‪ Tampere ,Kotka‬ו‪ . Turku -‬מאז שנת ‪ 1990‬התווספו מסגדים סונים חדשים גם‬ ‫בשש עשרה ערים‬

‫נוספות פרט להלסינקי הבירה‪ .‬מסגדים שיעים נבנים בימים אלה‬

‫בהלסינקי ובשלוש ערים נוספות ברחבי פינלנד‪.‬‬ ‫פרט למקום תפילה‪ ,‬משמש המסגד כמקום התנהלותה של הקהילייה המוסלמית תפילה‬ ‫משותפת של חברי הקהילייה‪ ,‬שיעורי שפה ודת לילדים‪ ,‬שיעורי תרבות ודת האיסלם וארגון‬ ‫פעילויות הקשורות לימי חג‪.‬‬ ‫רוב חברי הקהילה מתקבצים סביב מקומות מפגש שהוסבו למסגדים ובתי תפילה‪ .‬המסגד‬ ‫היחיד שנבנה מראש למטרה ספציפית זו כאמור‪ ,‬מסגד העץ של הקהילה הטטרית בעיר‬ ‫‪ ,Jarvenpaa‬בשנת ‪ .1940‬מאז‪ ,‬לא נבנה מסגד לקהילייה מוסלמית‪ .‬קיימות תכניות לבניית‬ ‫מסגדים נוספים אך בשל היעדר מימון תכניות אלה אינן ממומשות )גיוס תקציב להקמת‬ ‫מסגדים נתקל בקשיים רבים בעיקר לאחר אירועי ‪ 9/11‬בארה"ב(‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬הרשויות המקומיות בפינלנד ממנות שכירת חדרים בדירות המשמשים כבתי‬ ‫תפילה )מעין מסגד‪.(30‬‬

‫‪Ibid, p. 125‬‬

‫‪30‬‬

‫‪18‬‬ ‫מערכת החינוך‬ ‫מערכת החינוך הפינית‪ -‬בבתי הספר בפינלנד אין שיעורי דת‪ ,‬אך בשל העלייה במספר‬ ‫התלמידים המוסלמים משנת ‪ ,1990‬פיתחו מספר ערים בפינלנד תוכניות ללימודי דת בתוך‬ ‫בתי הספר המקומיים‪ .‬חוק חופש הדת משנת ‪ ,2004‬חייב את מערכת החינוך הפינית לשלב‬ ‫שיעורי דת עבור בני מיעוטים‪.‬‬ ‫לפי החוק‪ ,‬באם שלושה תלמידים ויותר מבקשים לקיים שיעורי דת בבית ספרם‪ ,‬בית הספר‬ ‫מחוייב לארגן שיעורי דת עבורם‪ .‬מאז שנחקק החוק‪ ,‬מיושם מערך שיעורי דת ללימודי‬ ‫האיסלאם בכל הערים המרכזיות בפינלנד‪.‬‬ ‫"החברה האיסלאמית של פינלנד" )‪ (Suomen Islamilainen Yhdyskunta‬הקימה‬ ‫בית ספר דתי פרטי בהלסינקי במהלך שנת ‪ 2000‬אבל בית הספר נסגר כייון שבית הספר‬ ‫לא היה מוכר באופן רשמי מבחינת הרשויות ולפיכך לא הועבר מימון לתפעולו‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬אין מוסד רשמי בפינלנד ללימודי תיאולוגיה וחוק איסלאמי‪ .‬לימודי מזרח תיכון ואיסלאם‬ ‫ניתנים באוניברסיטה של הלסינקי‪ .‬קורסים בנושא איסלאם נערכים במסגרת אוניברסיטאות‬ ‫שונות בפינלנד בעיקר בתחום של השוואה בין דתות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ניתנים שיעורים על ידי מורים בני‪ -‬מיעוטים במחלקה לחקר דתות באוניברסיטת‬ ‫הלסינקי מאז שנת ‪.2007‬‬

‫הארגון הבינ"ל להגירה‪ ,(IOM) ,‬ארגן בשנת ‪ ,2008‬קורס‬

‫שכותרתו "אינטגרציה‪ :‬הגירסה הרב‪-‬דתית"‪ ,‬בהשתתפות‬

‫מנהיגי דת מקרב אוכלוסיות‬

‫המהגרים בפינלנד‪.31‬‬

‫קבורה ובתי קברות‬ ‫הכנסייה האוונגליסטית‪-‬לוטרנית מטפלת בנושא הקבורה ובתי הקברות בפינלנד‪ .‬לקהיליית‬ ‫הטטארים שלושה בתי קברות מוסלמים בערים הלסינקי‪ ,‬טמפרה וטורקו‪ .‬בתי קברות אלה‬ ‫אינם פתוחים למוסלמים שאינם שייכים לקהילה‪ .‬דיונים על הצורך בבתי קברות מוסלמים‬ ‫מתקיימים מאז תחילת שנת ‪ ,1990‬אך עד לזמן כתיבת שורות אלה‪ ,‬לא נמצא פתרון לטווח‬ ‫לסוגייה זאת‪.32‬‬

‫‪31‬‬

‫‪Martikainen, Op cit, p.12.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ראה נספח ‪ ,4‬כתבה שהתפרסמה בנושא בתי הקברות בעיתון היומי ‪ Helsinki Sanomat‬בתאריך‬ ‫‪. 8.12.2008‬‬ ‫מתוך אתר האינטרנט‪www.hs.fi . /english/article/muslim‬‬

‫‪19‬‬ ‫חגים‬ ‫המסגדים וארגוני הקהיליות השונות מארגנים אירועים הקשורים לחגי האיסלאם‪.‬‬ ‫החל משנת ‪ ,2001‬משרד החוץ הפיני מארגן ארוחת חג בערב הרמאדן למנהיגי הקהילייה‬ ‫המוסלמית‪ .‬לאירוע מוזמנים גם דיפלומטים שאינם מוסלמים‪ ,‬החל משנת ‪.2001‬‬

‫מזון ו"שחיטת חלל"‬ ‫בעבר‪ ,‬רכשו המהגרים המוסלמים בשר בחנויות של יהודים בהלסינקי‪ .‬מאוחר יותר בשר‬ ‫המיועד לאוכלוסיה המוסלמית יובא ונמכר במסגדים בימי שוק ובחנויות של מהגרים‪ .‬היום‪,‬‬ ‫בשר טרי )לפי מנהג "שחיטת חלל"(‪ ,‬המיועד לאוכלוסייה המוסלמית‪ ,‬זמין באופן קבוע‬ ‫בהלסינקי‪ .‬נושא "שחיטת החלל" עולה בתוכניות שונות באמצעי התקשורת הפינית‪ .‬ארגונים‬ ‫להגנת זכויות בעלי החיים הביעו מחאתם באמצעי התקשורת הפינית כנגד מנהג "שחיטת‬ ‫החלל"‪ .‬כתוצאה ממחאה הולכת וגוברת בקרב הציבור בפינלנד‪ ,‬נחקק בשנת ‪ ,1996‬החוק‬ ‫להגנת בעלי החיים ""‪ " Protection Act‬שסיפק הנחיות לשחיטת חלל בפינלנד )החוק‬ ‫מחייב מוות ע"י שוק חשמלי המתבצע בזמן השחיטה(‪.33‬‬ ‫קוד לבוש‬ ‫לבוש מוסלמי‪ ,‬הכולל מטפחת ראש ורעלה אינו עומד במרכז הדיון הציבורי בפינלנד‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬מעסיקים במקומות עבודה מתמודדים עם נושא זה‪.‬‬ ‫חלק ממוקומות העבודה בפינלנד סיפקו הנחיות לגבי קוד לבוש‪ .‬למשל במשרד לבריאות‬ ‫הציבור פורסמה רשימת כללי לבוש ובהם איסור על חבישת כיסוי ראש‬ ‫חוקי המשפחה‬ ‫מערכת היחסים בין החוקים בפינלנד המתייחסים למשפחה לבין החוקים והמסורת‬ ‫האיסלאמית מתעצבת בהדרגה‪ .‬המסגדים ואנשי ההנהגה הדתית )אימאם( מייעצים לחברי‬ ‫הקהילייה המוסלמית בכל הקשור לענייני המשפחה‪.‬‬ ‫משרד הפנים הפיני דווח על מקרים של נשים מוסלמיות המתקשות לקבל גט‪.34‬‬

‫‪33‬‬

‫‪Martikainen, Op cit, p.14.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪Anne Sofie Roald, New Muslims in the European Context: The Experience of‬‬ ‫‪Scandinavian Converts, (Boston BRILL: 2004), p. 18.‬‬

‫‪20‬‬ ‫בשנת ‪ ,2007‬נערך סקר בפינלנד על ידי "הליגה הפינית לזכויות אדם" בנושא חקיקה פינית‬ ‫וחוקי הדת המוסלמית )השריעה(‪ .‬לפי תוצאות הסקר‪ ,‬רוב אוכלוסיית הפינים‪-‬המהגרים‬ ‫המוסלמים רואים בשריעה כמקבץ של כללי מוסר וקוד התנהגות כלליים‪ ,‬אך בפועל‪ ,‬על פי‬ ‫רוב‪ ,‬מצייתים לחקיקה הלאומית )הפינית(‪ .‬לפי הסקר‪ ,‬מיעוט קטן בקרב הפינים‪-‬מוסלמים‬ ‫רואה את השריעה כנורמה וכמערכת חוקים השווה במעמדה למערכת החוקים הפינית‪.‬‬

‫אירועי תרבות ופרסום‬ ‫מרכזי תרבות של עיריות מקומיות‪ ,‬יחד עם ארגוני דת ותרבות של הקהילייה המוסלמית‬ ‫מארגנים אירועים בנושא תרבות ודת החל משנת ‪ .1990‬משרד החוץ הפיני יזם והפיק בשנת‬ ‫בשנים ‪ 2004-2005‬אירועי תרבות שונים בנושא האיסלאם כחלק ממסע פרסום תחת‬ ‫הכותרת "אלף ואחת צעדים"‪ ,‬על מנת לספק מידע על דת ותרבות האיסלם‪ .‬בנובמבר ‪,2008‬‬ ‫הוצגה במרכז הירידים בהלסינקי‪ ,‬תערוכה ביוזמת "המועצה האיסלאמית של פינלנד" וכללה‬ ‫הסברים ומיצגים שונים בנושא דת האיסלאם‪.‬‬ ‫הקוראן תורגם לשפה הפינית שלוש פעמים )בשנת ‪ 1957 ,1942‬ו ‪ .(1995-‬ארגונים‬ ‫אסלאמיים שונים עוסקים בהפצה ובתרגום חומרי קריאה וכרוזים שונים לשפה הפינית‪.‬‬ ‫שני עיתונים מוסלמים מתפרסמים בשפה הפינית‪ -‬עיתון סוני הקרוי "‪ ,”An-Nur‬מופץ על ידי‬ ‫"החברה הפינית איסלאמית" מאז שנת ‪ ,1994‬ובשנת ‪ ,2007‬החל להתפרסם עיתון שיעי‬ ‫הנקרא "‪ .”Salam‬מעבר לכך‪ ,‬האינטרנט מספק מידע ופורום לדיונים על האיסלאם וקהיליית‬ ‫המהגרים המוסלמים בפינלנד‪ .‬אתר האינטרנט ‪ muxlim.com‬מנוהל על ידי אדם פרטי‪ ,‬זוכה‬ ‫לאהדה רבה בקרב קהיליית המהגרים המוסלמים ומתפרסם מאז שנת ‪.35 2007‬‬

‫‪Martikainen, Op cit, p. 15.‬‬

‫‪35‬‬

‫‪21‬‬

‫פרק ד' ‪ -‬האיסלם בזירה הציבורית בפינלנד; דעת קהל‬ ‫במהלך שנות ה‪ '80-‬הוצג האיסלאם באמצעי התקשורת השונים בפינלנד ככוח פוליטי‬ ‫וחברתי הקיים בעיקר בתוך מדינות העולם הערבי‪ .‬בשנים אלה‪ ,‬השקפת העולם של הציבור‬ ‫הפיני בנושא האיסלם התבססה בעיקר על פי הדיווחים של כלי התקשורת‪.‬‬ ‫התדמית הכללית של האיסלם כפי שמתוארת באמצעי התקשורת הפיניים היא בעלת‬ ‫אוריינטציה של קונפליקטים‪ .‬האיסלאם משתקף כדת אלימה ואגרסיבית‪.‬‬ ‫כלי התקשורת בפינלנד החלו לדווח ולהתמקד במהגרים המוסלמים החיים בפינלנד בקנה‬ ‫מידה רחב‪ ,‬החל מתחילת שנות ה ‪ '90‬ואילך‪ .‬דיונים בתקשורת הפינית בנושא הגירה‬ ‫התמקדו בעיקר בנושאים הקשורים בלאום‪ ,‬אתניות וגזענות‪ .‬המונח "איסלמופוביה"‪ ,‬אוזכר‬ ‫באמצעי התקשורת בפינלנד‪ ,‬כתופעה של אפלייה סמויה יותר מאשר תופעה של פעילות‬ ‫ישירה אנטי‪-‬מוסלמית‪.36‬‬ ‫דעת הקהל הפינית כלפי האיסלאם והמהגרים המוסלמים היא לרוב מסוייגת ושלילית‪ .‬סקר‬ ‫דעת קהל האחרון שנערך בנושא זה בפינלנד בשנת ‪ 2006‬מראה כי ‪ 56%‬מהאוכלוסייה‬ ‫הפינית הביעה יחס שלילי כלפי האיסלאם‪ 9% .‬בלבד הביעו דעה חיובית‪ .‬במחקר נשאלה‬ ‫גם עמדתם של פינים כלפי קבוצות אתניות שונות‪ -‬סומלים וכורדים הן הקבוצות האתניות‬ ‫הנמצאות בתחתית הרשימה‪ 76% .‬מהנשאלים‪ ,‬טענו שהם מעדיפים הגירה משבדיה‪.‬‬ ‫בו זמנים מתרבים הדיווחים באמצעי התקשורת בפינלנד על מגמה של החמרת הרשעות‬ ‫הקשורות בגזענות‪ .‬מעבר לדיווחים באמצעי התקשורת והגישה הרווחת בקרב הפינים כלפי‬ ‫אוכלוסיית המהגרים והאיסלאם ככלל‪ ,‬תשומת לב רבה מוקדשת לדיווחים על איסלאם‬ ‫ומוסלמים בסקטורים השונים בחברה‪.37‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬השילוב של גידול באוכלוסיית המוסלמים בפינלנד‪ ,‬ואירועי טרור הקשורים באיסלאם‬ ‫)אירועי ‪ ,9/11‬הפצצות בלונדון בשנת ‪ ,2005‬ומשבר בדנמרק על רקע הקריקטורות של‬ ‫מוחמד‪ ,(38‬יצרו מעין "קו פרשת מיים" בקרב הפינים כלפי המוסלמים‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫‪Stenberg,, Op Cit, p. 135.‬‬ ‫‪Ibid, p. 136-137.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫ראה נספח ‪ 5‬מאמר מהעיתון ‪ Economist‬פורסמה בתאריך ‪ ,13.9.2007‬שכותרתה ‪“Another cartoon‬‬ ‫”‪crisis‬‬

‫‪37‬‬

‫‪22‬‬ ‫בשנת ‪ ,2007‬נערך בפינלנד סקר בקרב מהגרים מוסלמים‪ ,‬במטרה לבדוק כיצד מוסדות‬ ‫מקומיים ולאומיים בפינלנד מתייחסים למהגרים המוסלמים‪ .‬לפי תוצאות המחקר‪ ,‬באופן‬ ‫כללי‪ ,‬קיימת התחשבות במוסדות השונים כלפי האוכלוסייה המוסלמית בפינלנד‪ .‬בעיקר‬ ‫במערכת החינוך‪ ,‬מערכת אכיפת החוק )משטרה(‪ ,‬ומערכת הבריאות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬צויין כי אין נהלים ברורים במוסדות השונים המתייחסים לאוכלוסיית‬ ‫המוסלמים‪ .‬עיריות בודדות ניסחו ופרסמו נהלים ברורים בנושאים שונים הפונים לאוכלוסיית‬ ‫המהגרים המוסלמים‪.‬‬ ‫באותו מחקר‪ ,‬נשאלו שבעה אנשי דת מוסלמים )אימאם(‪ ,‬ונשים מוסלמיות על היחס של‬ ‫הרשויות המקומיות כלפי האוכלוסייה האיסלאמית‪ .‬המרואיינים ביקרו בעיקר את בתי הספר‪,‬‬ ‫מערכת הבריאות והרווחה‪ .‬מערכת הבריאות קיבלה את הביקורת הקשה ביותר בשל היעדר‬ ‫רופאות המטפלות בנשים )קיים איסור דתי לרופא לטפל באשה(‪ ,‬בנוסף התלוננו על ברית‬ ‫המילה שאינה יכולה להתבצע בבתי החולים באופן תקין‪ .‬הנשאלים הדגישו את חוסר ההבנה‬ ‫ההדדית בין מערכת החינוך והמשפחות )בתי ספר שאינם מקיימים שיעורי דת(‪.‬‬ ‫מסקנות המחקר ורוב דברי הביקורת המופיעים בדו"ח‪ ,‬הצביעו על כך שחוסר הרגישות‬ ‫נעשת ברובה עקב חוסר הכרה וחוסר הבנת דת האיסלם‪.‬‬ ‫מה שנראה כבעייתי יותר‪ ,‬לפי הדו"ח‪ ,‬הוא שהפתרונות המוצעים נעשים על בסיס "אד הוק"‪,‬‬ ‫ומוסדות בודדים בלבד מוכנים לקחת אחריות על מציאת פתרונות קבועים וארוכי טווח‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬תפיסות שונות והבדלים בתוך אוכלוסיית המהגרים המוסלמים עצמה הופך את המצב‬ ‫למורכב ובעייתי אפילו יותר‪.39‬‬

‫‪Martikainen, Op cit, p. 16.‬‬

‫‪39‬‬

‫‪23‬‬

‫מסקנות‬ ‫עבודה זו הציגה תמונה כללית של המוסלמים בפינלנד‪ ,‬הכוללת את ההיסטוריה‪ ,‬דפוסי‬ ‫ההגירה האסלאמית‪ ,‬הארגונים איסלאמיים ותמונת מצב של האיסלם כפי שמשתקפת בזירה‬ ‫הציבורית ובסקטורים השונים של החברה הפינית‪.‬‬ ‫לפינלנד יש נסיון הסטורי של מוסלמים החיים בשטחה‪ ,‬ומערכת חוקים שהכירה באופן רשמי‬ ‫בקהיליית מוסלמים עוד משנת ‪.1920‬‬ ‫אוכלוסיית המהגרים המוסלמים העכשוית בפינלנד גדלה בעיקר כתוצר נלווה של התפתחויות‬ ‫חיצוניות במשך ‪ 15‬השנים האחרונות‪.‬‬ ‫אוכלוסיית המהגרים המוסלמית עדיין מתמודדת עם קשיים בעיקר בתחום ההשתלבות‬ ‫הכלכלכית אך המצב עדיין לא התבהר באופן סופי בשל השינויים במבנה הדמוגרפי של‬ ‫הקהילייה )גילם הצעיר של מהגרים בני הדור השני(‪ ,‬ושינויים הצפויים בתוך מבנה החברה‬ ‫הפינית עצמה )אוכלוסייה מזדקנת‪ ,‬מחסור בידיים עובדות(‪.‬‬ ‫מהגרים מוסלמים הגיעו בעבר‪ ,‬ועדיין מגיעים לפינלנד בזמן שבו הדיון בנושאי דת‪ ,‬אתניות‬ ‫ותרבות נמצאים במרכז הדיון הציבורי במדינות רבות‪.‬‬ ‫דיון זה נערך בשנים האחרונות גם בפינלנד‪ ,‬בספירה הציבורי והמוסדית‪ .‬שיח זה השפיע על‬ ‫"המדיניות הרב תרבותית" הרשמית שהתקבלה בפינלנד‪.‬‬ ‫מהגרים ופליטים שמצאו בפינלנד ארץ מקלט‪ ,‬מתמודדים עם קשיים רבים בהקשר הכלכלי‪,‬‬ ‫חברתי‪ ,‬וייתכן שמחסור צפוי בידיים עובדות בפינלנד עשוי להעניק חהם את האפשרות‬ ‫להשתלב מבחינה חברתית‪-‬כלכלית בפינלנד‪.‬יחד עם זאת‪ ,‬האינדיקציה לשילוב חברתי‪-‬כלכלי‬ ‫הוא ילדי המהגרים‪ ,‬בני הדור השני להגירה‪ ,‬כיצד ואם בכלל יתפסו הם במעלה הסולם‬ ‫החברתי‪-‬כלכלי‪ .‬ייתכן ועמדת המוצא הנחותה של משפחותיהם ישפיע גם על השתלבותם‬ ‫העתידית בפינלנד‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬בעשור הקרוב נוכל לבחון כיצד תתפתח קהיליית המוסלמים‬ ‫המוסלמים בפינלנד‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫האוכלוסייה הפינית‪-‬מוסלמית מונה כיום ‪ 40,000‬איש‪ ,‬פחות מאחוז מכלל האוכלוסייה‬ ‫בפינלנד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מספרם של המהגרים המוסלמים עולה באופן יציב וקבוע‪ ,‬וניתן‬ ‫להניח שמצב זה יימשך במשך העתיד הקרוב‪.‬‬ ‫מעבר להתפתחיות חיצוניות‪ ,‬מדיניות האיחוד האירופי ביחס להגירה )פינלנד חברה באיחוד‬ ‫מאז ‪ ,(1995‬שמשפיעה בעיקר על כמות המהגרים הצפוייה‪ ,‬קיימים שינויים פנימיים‬ ‫משמעותיים בפינלנד‪ .‬ובהקשר זה עולה שאלה למחקר עתידי ‪ -‬כיצד אוכלוסיית‬ ‫המהגרים המוסלמית תמצא את מקומה בקרב האוכלוסייה הפינית?‬

‫‪.‬‬

‫רשימה ביבליוגרפית‬ Jakobson Max. Finland in the New Europe, Washington: Praeger, 1998. K e t o la K im m o, Ma rt ik a in e n T u om a s , “T he R e ligio n s in F in la n d ”, I n V iggo Mo rt e n s en (E d . ) R e ligio n & S o c ie t y: C ro s s d is c ip lin a ry E u ro pe a n P e rs pe ct ive s . D e n m a rk : Aa rh u s , 2 0 06 , p p . 81 -8 7 . Ma rt ik a in e n T u oma s , I s lam a nd Mu slim s in th e N o rd ic a n d B a lt ic C o u n t rie s , L on d on: K e ga n P au l, 1 99 8. Ma rt ik a in e n T u om a s , “T h e Gove rn a n c e F in la n d ”,T em en o s , Vol. 43, no. 2 (2007) pp. 109-131.

Is la m

Stenberg Lief “Islam in Scandinavia”, in Shireen T. Hunter (ed), Islam Europe’s Second Religion, London: Greenwood Publishing Group, 2002. Hammar Tomas, “Political Participation and Civil Rights in Scandinavia”, in John Wrench and John Solomon, (ed.). Racism and Migration in Western Europe. Oxford: BERG Publishers, 1993.p. 115-128.. Pan Christoph and Ibylle Beate, National Minorities in Europe, Austria: Braumuller, 2003. Anne Sofie Roald, New Muslims in the European Context: The Experience of Scandinavian Converts, Boston BRILL: 2004. Economist “Another cartoon crisis” 13.9.2007 .

http:// virtual.finland.fi/netcomm http:// www.islamicopopulation.com/finland http://www.rabita.fi/index_8.html http:// www.stat.fi. 2007. http://www.logosmedia.fi/artikkeliarkisto/islamuomessa. http://www.hs.fi/english/article/muslim

‫ ארגונים וקהילות מוסלמיות רשומות‬- ‫ – טבלה‬1 ‫נספח‬

Registered (Muslims) associations Registered (Islamic) Total

1925 1989

1990 1994

1995 1999

2000 2004

2005 2007

Total