alusia

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫גיליון מס’ ‪ , 1‬דצמבר ‪2010‬‬

‫בעקבות כיפה אדומה‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪2‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫אדום כדם‪ ,‬לבן כשלג‪ ,‬שחור‬ ‫כעורב‬ ‫שפות טבעיות מקודדות‬ ‫קטגוריות צבעי בסיס לפי‬ ‫סידרה מתקדמת יחידה‬

‫כאן תופיע כותרת‬ ‫למקרה שבו פתחתי היה סוף‬ ‫שמח‪ ,‬לאחר התערבות עורך‬ ‫הדין סוכם על הסדרי ראייה‬

‫למה סגנון ההורות הבוטחת‬ ‫בירידה בעשורים האחרונים ‪//‬‬ ‫יוסי יהודאי‬

‫מסומנים למטרת זדון ‪//‬‬ ‫צ’אק האסטמיר‪ ,‬ג’יי דיקסית‬

‫‪63-58‬‬

‫הבת של אבא ‪//‬‬ ‫גלית אטלס‬

‫‪69-64‬‬

‫השפעת גילוי עריות בחיי‬ ‫נשים ‪ //‬נירוואנה גונזאלס‬

‫‪75-70‬‬

‫הפסיכופאת המקסים הזה ‪//‬‬ ‫רוברט הייר‬

‫‪83-76‬‬

‫‪87-84‬‬

‫כיפה אדומה פוגשת זאב ביער‬ ‫וירטואלי ‪ //‬קרל הודג’‬

‫‪93-88‬‬

‫‪57-54‬‬ ‫בתוך מוחו של טורף מיני‬ ‫לאחר שהוא עמד שם רגע או‬ ‫שניים‪ ,‬בוהה ברצפה כדי לא‬ ‫לפגוש בעיניים שלי‬

‫כיפה אדומה פוגשת זאב‬ ‫ביער וירטואלי‬ ‫אתה עומד בתוך המון מוקף‬ ‫ברהיטים שבורים ובשאריות‬ ‫של פשטידות ושאר חפצים‬

‫קינוח‪:‬‬

‫חשבון‪:‬‬

‫פוסט טראומה בעקבות‬ ‫תקרית ביער‪// ,‬‬ ‫אסנת רבינוביץ‬

‫בריאות‪:‬המדריך לתרופות‬ ‫סבתא ‪ //‬מוריס בן לולו‬

‫‪99-94‬‬

‫אירועים ‪//‬‬

‫‪105-104‬‬

‫אוכל‪ :‬סלסלת פיקניק ‪//‬‬ ‫מסטיסלב רוסטרופוביץ’‬

‫‪101-100‬‬

‫‪107-106‬‬

‫מומלצים ‪//‬‬

‫שאריות‪:‬‬

‫‪103-102‬‬

‫כיפה אדומה – סיפור בדיה‬ ‫בעובדות ‪ //‬טינה ווינקהאוס‬

‫‪109-108‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪43-38‬‬

‫‪53-50‬‬

‫‪93-88‬‬

‫‪15-10‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪23-22‬‬

‫‪29-28‬‬

‫כיפה אדומה‬ ‫זה היה יער אמיתי‪ ,‬כמו אלו‬ ‫שבאגדות‪ .‬יער עבות‪ ,‬סבוך‬ ‫ואפל של עצי אשוח הכורעים‬

‫פסיכולוגית המתלחה‬ ‫מראה‪ ,‬מראה שעל הקיר‪,‬‬ ‫האם ההשתקפות שלך אומרת‬ ‫הכול? לעתים נדירות טוענת‬

‫מונולוגים מהבתולין‬ ‫יש לי התוודות‪ .‬למרות שאני‬ ‫האמא הביולוגית של שני בנים‬ ‫בוגרים‪ ,‬אף פעם לא איבדתי‬

‫אפריטיף‪:‬‬

‫מנה ראשונה‪:‬‬

‫כיפה אדומה ‪ //‬נתן אלתרמן‬

‫פסיכולוגית המלתחה ‪//‬‬ ‫ג’סיקה היסלי‬

‫האם אתם דחיינים ‪//‬‬ ‫הארה אסטרוף מאראנה‬

‫איך לפתות מאהב ‪//‬‬ ‫ג’ניפר דראפקין‬

‫איזה צבע כדאי להוסיף‬ ‫לחייכם ‪//‬‬ ‫קרן לילנד‬

‫‪9-8‬‬

‫‪23-22‬‬

‫בחברת זאבים ‪//‬‬ ‫אנג’לה קארטר‬

‫‪21-16‬‬

‫‪25-24‬‬

‫תחשוב מחוץ לקופסא‪//‬‬ ‫קרוטני האטצ’סון‬

‫‪27-26‬‬

‫מונולוגים מהבתולין ‪//‬‬ ‫הארה אסטוף מאראנו‬

‫‪29-28‬‬

‫האם אתם דחיינים‬ ‫כשסיפרתי לאנשים שאני‬ ‫עובדת על כתבה בנושא‬ ‫דחיינות אף אחד מהם לא‬

‫מנה עיקרית‪:‬‬ ‫‪35-30‬‬

‫כיפה אדומה ‪ //‬רות אוגדן‬

‫‪15-10‬‬

‫‪35-30‬‬

‫‪37-36‬‬

‫אדום כדם‪ ,‬לבן כשלג‪ ,‬שחור‬ ‫כעורב ‪//‬‬ ‫פרנסיסקו ואז דה סילבה‬

‫‪43-38‬‬

‫כיפה אדומה או זאבה? ‪//‬‬ ‫סלינה משיח‬

‫‪49-44‬‬

‫זכותם של סב ו‪/‬או סבתא‬ ‫לקשר עם נכדיהם ‪//‬‬ ‫עו”ד מיקי שינדלר‬

‫‪53-50‬‬

‫בתוך מוחו של טורף מיני ‪//‬‬ ‫איימי האמל‪-‬זאבין‬

‫‪57-54‬‬

‫אגדות הילדים שרדו אינספור שנים ועברו גלגולים רבים עד שהן הגיעו לעת המודרנית‪,‬‬ ‫וכעת אנחנו מתחילים להבין שהן לא מיועדות רק לילדים‪ .‬האגדות והמעשיות מכילות‬ ‫ארכיטיפים וערכים שלא מוגבלים על ידי גבולות של מדינות ועמים דווקא בגלל הפשטות‬ ‫של העלילה וחוסר בפרטים רבים‪ .‬בגלל הכוח שלהן בחרתי לעסוק בנושא זה בפרויקט‬ ‫הגמר שלי ולהראות עד כמה הן גם רלבנטיות לעולם המבוגרים‪.‬‬ ‫הרעיון שלי היה ליצור מגאזין פסיכולוגיה ותרבות המיועד לקהל הלא מקצועי‪ ,‬אלא לאנשים‬ ‫משכילים וסקרנים שמחפשים דרכים לשיפור עצמי‪ .‬כל גליון של המגאזין יעסוק באגדת‬ ‫ילדים שונה וינתח אותה מנקודת מבט ספרותית פסיכולוגית‪ .‬כך שהטקסטים של הכתבות‬ ‫יעסקו בנושאים שיוסקו מתוך האגדה שבה עוסק הגליון‪ .‬העולם הויזואלי והאיורים גם הם‬ ‫ילקחו מהדימויים והאסוציאציות של עולם האגדה‪ .‬מבחינת עיצוב הגריד והטיפוגרפיה של‬ ‫המגאזין לקחתי השראה מהגריד השוויצרי הנוקשה כדי להקנות קונטרה לאיורים החופשיים‬ ‫יותר וכמו כן לתת ניחוח קליני‪/‬אקדמי למגאזין‪.‬‬ ‫בגיליון הראשון בחרתי לעסוק באגדה שהיא אחת האהובות עלי‪ ,‬כיפה אדומה‪ .‬מעשיה‬ ‫זו עברה תהפוכות ושינויים רבים החל מסיפור עממי שבעל פה אשר הזהיר מפני סכנות‬ ‫המזדאבים‪ ,‬דרך גרסתו של שארל פרו שכתב אותה כחלק מתפקידו בחצר המלך לואי‬ ‫ה‪ 14-‬כסיפור אזהרה לנשים צעירות אשר נכנעות בקלות יתרה מדי לקסמן של גברים‪.‬‬ ‫וכלה בגרסתם של האחים גרים שהצמידו לסיפור סוף טוב בדמות צייד שמציל את הסבתא‬ ‫ונכדתה האדומה והפכו את הסיפור יותר מתאים בעיניהם לילדים‪ .‬כל דור מתאים את‬ ‫הסיפור לערכיהם אבל עם התפתחות תורות שונות בפסיכולוגיה‪ ,‬ניתן למצוא את השכבות‬ ‫הנסתרות בתת מודע של האגדה ולהשתמש בהן לצורך לימוד ושיפור העצמי‪.‬‬ ‫המגאזין יאורגן כמו ארוחה מרובת מנות‪ ,‬מתחיל מהאפרטיף שזה טקסטים אמנותיים‬ ‫ספרותיים יותר ממשיך במנה ראשונה שזה טקסטים קלילים יותר של עמוד אחד או שניים‬ ‫בנושאים יותר פסיכולוגיים‪ ,‬יומ יומיים‪ .‬במנה העיקרית נעסוק בנושאים “כבדים” יותר‬ ‫והכתבות יהיהו גם ארוכות יותר‪ .‬לאחר מכן בקינוח תובא כתבה בנושא אמנותי שקשור‬ ‫לאגדה‪ ,‬המלצות על אירועים‪ ,‬ספרים או סרטים שקשורים לנושאים באגדה‪ .‬בחשבון יש‬ ‫מדור בריאות ומדור אוכל‪ .‬ולבסוף בשארית יהיה איזה משהו קטן בנושא אופנה או ראיון‬ ‫קליל‪ .‬העדר אב‪ ,‬עיסוק בצבע האדום והשפעת צבעים בכלל בחיינו‪ ,‬התעללות בילדים וגילוי‬ ‫עריות הן רק דוגמא לנושאים אשר יופיעו בגליון שיעסוק בכיפה אדומה‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫דבר העורכת‬

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מכתבים של קוראים‬

‫מזמזמת לעצמה שיר קטן‬ ‫המשיכה בדרכה‪ .‬היער נעשה סבוך יותר‬ ‫ויותר‪ .‬פרפר צהוב עופף לפתע בין העצים‪,‬‬ ‫וכיפה אדומה החלה לרדוף אחריו‪“ .‬אני‬ ‫אתפוס אותך! אני אתפוס אותך!” קראה‪.‬‬ ‫ואז ראתה פרחים צומחים בתוך העשב‪.‬‬ ‫“איזה יופי!” קראה והחלה לקטוף את‬ ‫הפרחים לזר גדול כדי להביא לסבתא‪.‬‬ ‫בינתיים מאחורי העץ‪ ,‬בלשו אחריה זוג‬ ‫עיניים מרושעות‪ ...‬רשרוש מוזר בסבך גרם‬ ‫ללבה של כיפה אדומה לקפוץ‪ ,‬והיא אמרה‬ ‫לעצמה בבהלה‪“ :‬עלי למצוא את השביל‬ ‫ולברוח מכאן‪ ”.‬היא הגיעה שוב לשביל‪ ,‬ואז‬ ‫התחלחלה כששמעה קול נוהם‪“ :‬לאן את‬ ‫הולכת‪ ,‬ילדתי היפה‪ ,‬לבדך ביער?”‬ ‫“אני מביאה לסבתא כמה עוגות‪ .‬היא גרה‬ ‫בקצה השביל‪ ”,‬השיבה כיפה אדומה בקול‬ ‫חלוש‪ .‬כששמע זאת הזאב הרשע הוא‬ ‫שאל בנימוס‪“ :‬האם סבתא גרה לבדה?”‬ ‫“כן” ענתה הילדה‪“ ,‬והיא אף פעם לא‬ ‫פותחת את הדלת לזרים!” להתראות! אולי‬ ‫עוד ניפגש‪ ”,‬אמר הזאב‪ ,‬והסתלק משם‪,‬‬ ‫תוך שהוא זומם בלבו‪“ :‬תחלה אבלע את‬ ‫הזקנה‪ ,‬אחר כך אשכב במיטה במקומה‬

‫ובלע גם אותה שלמה‪ .‬עם בטן‬ ‫מלאה חזק ושכב על המיטה‪ ,‬ונרדם‬ ‫תרדמה עמוקה‪ .‬בינתיים התקרב ציד‬ ‫מהיער‪ ,‬וכשהבחין בבית של סבתא‪ ,‬החליט‬ ‫לעצוב ולבקש לשתות‪ .‬זמן רב בילה‬ ‫בחיפושים אחר זאב ענקי‪ ,‬שהטיל פחד‬ ‫על כל הסביבה‪ ,‬אך עקבות החיה אבדו‬ ‫לו‪ .‬כשכבר עמד ליד הדלת‪ ,‬שמע הציד‬ ‫קול שורקני מוזר‪ ,‬ונדמה היה שהוא עולה‬ ‫מתוך הבית‪ .‬הציץ בחלון – וראה את הזאב‬ ‫הענקי‪ ,‬בכבודו ובעצמו עם בטן מלאה‬ ‫ונפוחה‪ ,‬נוחר על מיטתה של סבתא‪.‬‬ ‫“הזאב! הפעם הוא לא יתחמק!” בלי‬ ‫להקים שום רעש טען הציד את הרובה‪,‬‬ ‫ופתח בזהירות את החלון‪ .‬הוא כיוון את‬ ‫הקנה הישר לראשו של הזאב ו‪ ...‬בנג!‬ ‫הזאב מת‪“ .‬סוף סוף תפסתי אותך!” קרא‬ ‫הציד בשמחה‪“ ,‬לא תפחיד עוד אנשים!”‬ ‫ואז שמע קול מוזר עולה מתוך הבטן‬ ‫של הזאב‪ .‬מה זה יכול להיות? הוא חתך‬ ‫את בטן הזאב ומה רבה הייתה פליאתו‬ ‫כשסבתא וכיפה אדומה זינקו החוצה‪,‬‬ ‫שלמות וללא פגע‪“ .‬הגעת ממש בזמן”‬ ‫מלמלה סבתא מבולבלת ונרגשת‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫לפני שנים רבות‪ ,‬בבית קט באמצע יער‬ ‫סבוך‪ ,‬גרה ילדה שכולם כינו אותה כיפה‬ ‫אדומה‪ .‬יום אחד אמרה לה אמה‪“ :‬סבתא‬ ‫שלך חולה‪ .‬לכי לבקר אותה והביאי לה את‬ ‫סל העוגות הזה‪ .‬אבל הזהרי מאוד‪ .‬ביער‬ ‫לכי רק על השביל‪ ,‬ואל תעצרי לרגע‪ .‬כך‬ ‫תחזרי בשלום הביתה‪”.‬כיפה אדומה נשקה‬ ‫לאמה ואמרה‪“ :‬אל תדאגי‪ .‬אני ארוץ כל‬ ‫הדרך לסבתא‪ ,‬ולא אעצור לרגע‪ ”.‬מלאה‬ ‫בכוונות טובות עשתה הילדה את דרכה‬ ‫ביער‪ ,‬אך מהר מאוד שכחה את העצה‬ ‫הטובה שנתנה לה אמה‪“ .‬איזה תותים‬ ‫נפלאים! כל כך אדומים‪ ”...‬הניחה כיפה‬ ‫אדומה את הסל על האדמה והתכופפה‬ ‫לקטוף מן התותים‪“ .‬כל כך בשלים‪ ,‬כל כך‬ ‫גודלים‪ ,‬כל כך עסיסיים!‪ ...‬ממממ! מעדן!‬ ‫רק עוד אחד‪ ...‬ועוד אחד‪ ...‬וזה האחרון‪...‬‬ ‫וזה האחרון ביותר‪ ...‬וזה הכי הכי אחרון‬ ‫ביותר‪ ...‬ממממ‪ ”...‬הפירות האדומים‬ ‫המפתים הציצו מתוך העשב שכיסה את‬ ‫האדמה‪ ,‬וכיפה אדומה התרוצצה לפה‬ ‫ולשם‪ ,‬ומלאה את פיה בתותים‪ .‬לפתע‬ ‫נזכרה באמה‪ ,‬בהבטחה שלה‪ ,‬בסבתא‬ ‫ובסל שלה – ומהרה לחזור אל השביל‪.‬‬

‫ואחכה לנכדה!” והנה הבית‪ .‬טוק טוק!‬ ‫הקיש הזאב בדלת‪“ .‬מי שם?” קראה סבתא‬ ‫ממיטתה‪“ .‬זאת אני כיפה אדומה‪ .‬הבאתי‬ ‫לך כמה עוגות‪ ,‬בגלל שאת חולה‪ ”.‬תלחצי‬ ‫חזק על הידית ותיכנסי” אמרה סבתא‪,‬‬ ‫ולא חשה בשום דבר מיוחד‪ ,‬עד שצל‬ ‫נורא הופיע על הקיר‪ .‬סבתא המסכנה!‬ ‫בזינוק אחד חצה הזאב את החדר‪ ,‬ובלע‬ ‫אותה שלמה‪ .‬זמן קצר לאחר מכן הקישה‬ ‫כיפה אדומה בדלת‪“ .‬סבתא‪ ,‬זאת אני‪,‬‬ ‫כיפה אדומה‪ ”.‬הזאב‪ ,‬שחבש לראשו את‬ ‫המצנפת של הזקנה ועטף את עצמו‬ ‫בצעיף שלה‪ ,‬שכב מתחת לשמיכה וחיקה‬ ‫את קולה הדק‪ ,‬הרועד של סבתא‪“ :‬תלחצי‬ ‫חזק על הידית ותיכנסי!” “איזה קול עמוק‬ ‫יש לך”‪ ,‬אמרה הילדה מופתעת‪“ .‬כדי‬ ‫שאוכל לברך אותך לשלום‪ ”,‬אמר הזאב‪.‬‬ ‫“ואילו עיניים גדולות יש לך” כדי שאוכל‬ ‫לראות אותך היטב‪“ ”.‬ואילו ידיים גדולות‬ ‫יש לך!” קראה כיפה אדומה והתקרבה אל‬ ‫המיטה‪“ .‬כדי שאוכל לחבק אותך היטב‪”.‬‬ ‫ואיזה פה גדול יש לך” מלמלה הקטנה‬ ‫בקול קטן‪“ .‬כדי שאוכל לטרוף אותך!” נהם‬ ‫הזאב‪ ,‬קפץ מהמיטה‪,‬‬

‫“עכשיו תוכלי לחזור הביתה בביטחון‪”,‬‬ ‫אמר הציד לכיפה אדומה‪“ ,‬הזאב הגדול‬ ‫והרע חוסל ואיננו וכבר אין סכנה ביער‪”.‬‬ ‫עדיין מבוהלת חיבקה הילדה את סבתה‪.‬‬ ‫“או איזה פחד נורא!” מאוחר יותר‬ ‫כשהחושך התחיל לרדת‪ ,‬הגיעה אמה של‬ ‫כיפה אדומה‪ ,‬קצרת נשימה ודואגת‪ ,‬כי‬ ‫בתה הקטנה לא שבה הביתה‪ .‬וכשראתה‬ ‫את כיפה אדומה שלמה ובטוחה מכל רע‪,‬‬ ‫פרצו מעיניה דמעות של שמחה‪ .‬לאחר‬ ‫שהודו שוב ושוב לציד‪ ,‬יצאו השתיים‬ ‫בדרכן הביתה‪ .‬וכשהלכו מהר בין העצים‬ ‫הסבירה הילדה לסבתה‪“ :‬חייבים להישאר‬ ‫על השביל‪ ,‬ולא לעצור אפילו לרגע‪ .‬אם לא‬ ‫נרד מהשביל‪ ,‬לא נפגע!”‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫עורכת ראשית‪ :‬אורלי בוז’ור‬ ‫עריכה גרפית ועיצוב‪ :‬אורלי בוז’ור‬ ‫מפיקה‪ :‬אורלי בוז’ור‬ ‫הנחיה מקצועית‪ :‬פדי מרגי‬ ‫תמיכה לוגיסטית‪ :‬דוריקה בוז’ור‪ ,‬ניוסיה פוקס‪ ,‬אסתרה פוקס‬ ‫תמיכה רגשית‪ :‬עליזה דיינים‬ ‫אחראית מעבדה‪ :‬מיכל רוזנווייג‬ ‫מנהלת מוטיבציה‪ :‬יעל צרפתי‬ ‫יעוץ פסיכולוגי‪ :‬טליה רסיוק‬ ‫מנהלת יחסי ציבור‪ :‬אירית בסעוד‬ ‫מנהלת מחלקת אינטרנט‪ :‬לירון באור‬ ‫מנהלת מחלקת מדיה‪ :‬ענת רימלנד‬ ‫ניהול גריד‪ :‬יפעת פטררו‬ ‫ייעוץ טיפוגרפי ראשי‪ :‬יעל שנקר ועידן ארבסמן‬ ‫פונט ממלכתי‪ :‬יוני לקס (עמוד ‪)16-20‬‬ ‫פונט גותי‪ :‬שלומית שטרן (עמוד ‪)44-49‬‬

‫אפרטיף‬

‫כיפה אדומה ‪ //‬שיר‬

‫עת יומנו הפרא נמחה כדימעה‬ ‫מערים ויערות‪ ,‬משנה וחודש‪,‬‬ ‫הולכת בדרך כיפה אדומה‪,‬‬ ‫ללקוט פרח בר בחורש‪.‬‬ ‫ויוצאים אחריה פרה ואווז‬ ‫וחתול מדדה על משענת ‪-‬‬ ‫כסיפור שאבד‪ ,‬כניגון מיני אז‪,‬‬ ‫כבת צחוק נשכחה ונושנת‪.‬‬ ‫ועומדות מרחוק השנים הבאות‬ ‫ולשוא תמיהותינו כה רבו‬ ‫ומוצץ לו ירח עירום אצבעו‬ ‫כבימי בראשית‪ ,‬בחייק אבא‪.‬‬ ‫ואנחנו שותקים‪ .‬אדמה עשבית‬ ‫בירקרק הריסים מפרפרת‪...‬‬ ‫ועינינו עצמנו ‪ -‬ולפתע נביט‬ ‫והנה כבר חשכה הצמרת‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מילים‪ :‬נתן אלתרמן‬

‫‪11‬‬

10

‫אפרטיף‬

‫כיפה אדומה ‪ //‬סיפור‬

‫זה היה יער אמיתי‪ ,‬כמו אלו שבאגדות‪ .‬יער עבות‪ ,‬סבוך ואפל של‬ ‫עצי אשוח הכורעים תחת עומס השלג‪ .‬היה שקט‪ .‬מדי פעם נשמע‬ ‫קול פיצוח ושבירה של ענף נופל והבטה עמומה של גוש‪-‬שלג‬ ‫מתפורר‪ .‬דנה אימצה את עיניה וניסתה לחדור במבטה אל תוך‬ ‫עומק הסבך‪ ,‬אל מתחת לשרכים‪ ,‬ותהתה אם באמת יש חיות ביער‪.‬‬ ‫היא ניסתה להיזכר בשיעורי הגיאוגראפיה של המורה גיטה שנהגה‬ ‫לכתוב את נושא השיעור על הלוח בגיר אדום ובכתב עגול וברור‪.‬‬ ‫"החי והצומח של ארצות הצפון" ‪ -‬כך ודאי נקרא השיעור‪ .‬היא‬ ‫תהתה האם יש ביער שועלים או זאבים‪ .‬בית‪-‬העץ‪ ,‬שהיה בעצם‬ ‫בקתה גדולה ומרווחת‪ ,‬עמד בתוך קרחת‪-‬יער גדולה שהיתה מכוסה‬ ‫עתה שכבה עבה של שלג‪ .‬משלושת צדדיו השתרע היער ודרך‪-‬‬ ‫עפר רחבה נמשכה ממנו עד הכפר הסמוך‪ .‬דנה התכופפה ומילאה‬ ‫את זרועותיה בשלג‪ ,‬שהיה עדיין רך ופריך מסופת הלילה‪ ,‬ורעדה‬ ‫מקור במכנסי הג'ינס הדקים‪ .‬היא הסתכלה על בית העץ וחייכה‬ ‫בפליאה‪" .‬בית עץ על שפת היער"‪ ,‬חשבה‪ .‬בדיוק כמו באיגרות‬ ‫הברכה המצויירות של חג המולד‪ ,‬שהיה אביה מקבל מאירופה ‪-‬‬ ‫שלל שליחויותיו הרבות‪ .‬אוסף גדול מאילו היה לה ואותו שמרה‬ ‫וטיפחה מאז ילדותה‪ .‬ערן בעלה היה תמיד מלגלג בסלחנות על‬ ‫סנטימנטאליות ילדותית זו‪ ,‬על חרוף הנפש בו הגנה מפני שמד על‬ ‫תוכן המגרות המתפוקקות ממכתבים ישנים‪ ,‬אוספי נירות מזהבים‪,‬‬ ‫הציורים‪ ,‬הסודות‪ ,‬וכל אותם דברים שדרכן של ילדות לאסוף‪ .‬היא‬ ‫ניסתה להיזכר איפה ראתה לאחרונה את קופסת האיגרות‪ .‬בוודאי‬ ‫נדחפו למגרה כלשהי בבהילות האריזה של הימים האחרונים‪ .‬והנה‬ ‫היא כאן‪ ,‬אשה ישראלית‪ ,‬בת קיבוץ שבנגב‪ ,‬ומסביבה אותו נוף‬ ‫צפוני‪ ,‬רחוק ומוכר מספרי הילדים המתורגמים של הוצאת"שטיבל"‪.‬‬ ‫נזכרה כיצד היתה שוכבת ערה בחוורך במיטתה הפינתית שבבית‬ ‫הילדים‪ ,‬לאחר שהמטפלת כיבתה את האור‪ ,‬ומדמה עצמה‬ ‫תועה ביער בלילה בינות לאשוחים‪ ,‬עיני הזאבים נוצצות בחשכה‪,‬‬ ‫יללותיהם הרעבות מצלצלות באזניה‪ ,‬והיא רצה ודוהרת‪ ,‬רגליה‬ ‫טובעות בשלג הרך‪ ,‬צלעותיה כואבות ודוקרות ולבה דופק‪ ,‬דופק‪.‬‬ ‫אך היא מתגברת ורצה בתוך הקור הנורא‪ ,‬עיניה יבשות ובוערות‬ ‫ושיניה נוגסות את הפחד והיא מתגברת ורצה בינות לזאבים ודרך‬ ‫השועלים כי יודעת היא שממש‪-‬ממש באמצע היער‪ ,‬בלב ליבה של‬ ‫האפלה‪ ,‬עומד בית העץ הקטן והנר בחלון דולק בשלהבת זהובה‬ ‫ודלת הבית פתוחה ובפנים אח מבוערת ופצפוצי האש בורדים‬ ‫ומלך היער הגדול עומד בדלת ופורש לה את זרועותיו ומכסה אותה‬ ‫באדרתו הגדולה והכבדה‪ .‬לפעמים היו פניו של מלך היער נראות‬ ‫כפני אביה ולפעמים נראו כפני אבא של ענת‪ ,‬חברתה לחדר‪ ,‬שהיה‬ ‫יושב ליד בתו ומספר לה סיפורים ארוכים בקולו הרך‬

‫והעמוק שהיה מגלגל כל מלה באיטיות מלטפת כמו כהו שעיר‬ ‫ורך‪ .‬לפעמים הרגישה שהמלים הגדולות והרכות מסתובבות שם‬ ‫בחושך בחדר‪ ,‬בחלל שבין מיטתה למיטה של ענת והיא היתה‬ ‫שולחת ידה‪ ,‬מגששת בחושך ומנסה לגעת בהן‪ ,‬ללטף אותן‬ ‫ולתפשן בכף ידה‪ .‬דנה עיוותה פניה בסלחנות לגלגנית לזכרונות‬ ‫בית הילדים ולפירושם הפרוידיאני המובהק‪ .‬זכרה את ערן בתקופת‬ ‫החיזור שלהם‪ ,‬כשהתחיל הרומן בסוף השמינית‪ ,‬כיצד היה מוריד‬ ‫את עפעפיו הכבדות עם הריסים השחורים והארוכים והיה אומר‬ ‫בכעס‪ ,‬בקול של לאות מעושה‪ ,‬כל פעם שהיתה מדברת דיבורים‬ ‫של נפש ‪" :‬בחייך‪ ,‬דנה‪ ,‬מותק שלי‪ ,‬תפסיקי לדבר פרויד ולעשות‬ ‫בושות לחברה‪ .‬פרויד זה לוקסוס אירופי"‪ .‬דנה לא יכלה שלא‬ ‫להצדיקו‪" .‬זה נכון"‪ ,‬חשבה‪" ,‬אצלנו אין סודות אפלים של אינגמר‬ ‫ברגמן ואין יערות‪-‬עד מסתוריים‪ .‬יש רק חורשת טל‪ .‬והשמש אצלנו‬ ‫לוהטת ומיבשת הכל והאדמה מבוקעת בקיץ ואנחנו חשופים‪,‬‬ ‫חשופים בצריח"‪ .‬היא חשבה על ערן וכיצד נראה לפקודיו כשהיה‬ ‫מפקד אוגדת השריון‪ .‬ניסתה לתאר לעצמה כיצד דיבר אליהם לפני‬ ‫קרבות הבלימה וקרבות המגע‪ .‬בוודאי עמד ורגליו פשוקות מעט‪,‬‬ ‫"צרות ומתוחות‪ ,‬אגודליו נעוצים בחגורתו ושערו השחור לוהט‬ ‫ומבריק בשמש‪ .‬ואז חזר מהמלחמה האחרונה‪ ,‬התפטר משרות‬ ‫הקבע ובהחלטיות האפינית לו הודיע לוועדת החברים שהוא רוצה‬ ‫ללמוד גיאולוגיה באוניברסיטה‪ .‬המשק סירב לאשר העדרות נוספת‬ ‫והם עזבו את הקיבוץ‪ .‬ערן הסתער על הגיאולוגיה כעל יעד אויב‪.‬‬ ‫הכיבוש היה קצר‪ ,‬מהיר ומוצלח‪ .‬עתה הם כאן בשירות הממשלה‬ ‫השבדית שהזמינה את ערן כיועץ בתחום התמחותו ‪ -‬לחקור את‬ ‫השבר הגיאולוגי העובר בסביבה ואת השפעתו האפשרית על‬ ‫יציבות הכור הגרעיני שעמדו להקים‪ .‬ערן הבטיח לה חגיגית שעם‬ ‫תום העבודה הקדחתנית‪ ,‬המדידות והנסיונות‪ ,‬יסיירו לאורך השבר‬ ‫ויסביר לה הכל‪ .‬היא חשבה הרבה על השבר הגיאולוגי‪ .‬האם היה‬ ‫זה מונח מקצועי מופשט או שבר אמיתי ? האם נוצר בהדרגה‬ ‫במשך מיליוני שנים או שכדור הארץ‪ ,‬כמו תפוח‪-‬עץ ענקי‪ ,‬התבקע‬ ‫פתאום בקולות גירוס וחריקה? לפעמים‪ ,‬בערב‪ ,‬כשערן ישב‬ ‫כפוף על חישוביו‪ ,‬אגרופו הקפוץ תומך בראשו‪ ,‬כמעט וביקשה‬ ‫ממנו להסביר לה על השבר אבל משום מה נרתעה ולא אמרה‬ ‫כלום‪ .‬כל אותו ומן‪ ,‬בעוד עיניה נשואות אל בקתת העץ שלהם‬ ‫ומחשבותיה תועות‪ ,‬היו כפות ידיה ממוללות בבלי דעת את השלג‬ ‫הרך‪ ,‬עד כי נתאגרפו ובתוכן גושי‪-‬קרח קטנים וקשים שצרבו את‬ ‫העור‪ .‬עתה היו רגליה קפואות לגמרי בתוך המגפיים האפנתיים‬ ‫הדקים‪ ,‬בעוד ידיה לוהטות מן השלג ועור פניה יבש ומתוח‪ .‬נדמה‬ ‫לה שהיא שומעת ממרחק רב מין יללה דקיקה ותובענית‪" .‬אולי‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מחברת‪ :‬רות אוגדן‬

‫‪13‬‬

‫‪12‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫ובידו מזוודת הרופאים השחורה‪ .‬דנה שכבה בחדר השינה ומבעד‬ ‫לדלת הפתוחה ראתה את ערן מדבר אל הרופא בקול נמוך‪ .‬הוא‬ ‫הכניס את הרופא לחדר השינה וסגר אחריו את הדלת כשהוא‬ ‫עצמו נשאר בחוץ‪ ,‬מכבד את פרטיות הבדיקה‪ .‬תוך שהיא מקלפת‬ ‫ומושכת מעליה את חולצת הפיז'אמה ספוגת הזיעה הציצה בפניו‬ ‫הגדולות של הרופא ועיניו הבולטות והממצמצות‪ ,‬וכולו נראה לה‬ ‫כמין טרול מקומט וטוב לב‪ .‬האנגלית העילגת שבפיו גרועה אפילו‬ ‫משלה ואצבעותיו השמנמנות‪ ,‬שלפתו את קנה‪ -‬השמיעה שהצמיד‬ ‫לחזה‪ ,‬תוך שהיה ממלמל אל עצמו בשבדית ופולט "יס? יס?"‬ ‫שורקני‪ ,‬גרמו לה לחייך‪ .‬היא תפשה בידו הגדולה ופלטה במהירות‬ ‫כשהמלים מתלעלעות בגרונה במאמץ הדיבור באנגלית‪" :‬דוקטור‪,‬‬ ‫האם ראיתם או שמעתם ביומיים האחרונים זאב מילל? זאב‬ ‫יחידי שמסתובב כאן?" למרבה הפלא הבין הרופא מיד וחיוך רחב‬ ‫של שיניים מוכתמות בטבק התפשט על פניו‪" .‬הזאבים עלולים‬ ‫להתקרב לישוב בני – אדם רק כשהחורף קר במיוחד וכשהם רעבים‬ ‫מאוד‪ .‬הביטוי "זאב בודד" לא מתאים לטבע"‪ ,‬הסביר בסבלנות‬ ‫והוא בוחר את מילותיו בקפדנות‪ ,‬תוך שהוא הופך אותה ומקיש‬ ‫על גבה בקלות‪" ,‬הזאבים חיים בלהקות ומייללים במקהלה‪ .‬מה‬ ‫ששמעת היה ודאי שריקת הרוח מרחוק‪ .‬אינך רגילה לחורף שלנו"‪.‬‬ ‫בגמר הבדיקה הסתודד הרופא עם ערן ושוב שמעה דנה מרחוק‬ ‫את המילים מתגלגלות מעומעמות מפיו ונבלעות בשטיח העבה‬ ‫של הסאלון‪ .‬הוא השאיר תרופות אנטיביוטיות והוראות מדויקות‬ ‫והבטיח לערן לבקר שוב בבוקר‪ .‬לדנה נדמה ששמעה אותו חוזר‬ ‫כמה פעמים על המילה "הוספיטל"‪ .‬היא התעוררה באמצע הלילה‬ ‫כולה דרוכה ולא ידעה למה‪ .‬הפכה פניה והסתכלה על ערן שהיה‬ ‫ישן לידה על גבו‪ .‬היות והשחר הסקאנדינאבי היה מפציע בשעה‬ ‫מאוחרת‪ ,‬השאיר ערן את הווילון מוסט כששכבו לישון‪ .‬דנה הזיזה‬ ‫ידה על השמיכה לעבר ערן‪ .‬רצתה לאחוז בו ולהעירו‪ .‬אור מנורת‬ ‫הניאון הגדולה שבחוץ מעל לחלון חדר לחדר וצבע את פניו של ערן‬

‫וחזהו בצבע סגלגל כסוף לא טבעי‪ .‬דנה הסתכלה על ערן וידה‬ ‫נעצרה פשוטה באמצע הדרך‪ .‬פני ערן בעלה היו נעולות וחתומות‪.‬‬ ‫העפעפיים הכבדים מוגפים ללא חריץ במסגרת הריסים השחורים‪.‬‬ ‫ידיו נחו ישרות לצדו על השמיכה שהייתה מהודקת לגופו וחזהו‬ ‫הרחב הוחלק כמעט לולא זע‪ .‬ממקומה במיטה ראתה דרך החלון‬ ‫את הערפל הכבד‪ ,‬הצהבהב‪ .‬ראשה היה לוהט וכבד במאמץ הרימה‬ ‫אותו וניערה את עצמה‪ .‬תוך שיהא נשענת על מסעד המיטה ואל‬ ‫הקיר גררה עצמה אל החלון ‪ .‬גושי ערפל שטו וזזו‪ ,‬נקרעו והתחברו‬ ‫שוב‪ .‬הרגישה כאילו היא נמצאת בתוך תא זכוכית אטום‪ ,‬תקוע על‬ ‫ציר במרכזו של מערבל ענק ומסביב מתערבלים האוויר‪ ,‬הערפל‬ ‫והיקום‪ -‬בתנועה מתמדת‪ ,‬מסחררת‪ .‬לפתע נקרע גוש הערפל‬ ‫שמחוץ לחלון כמו מסך ענקי הנפתח לעמקו והיא ראתה בבירור‬ ‫את קרחת היער ובאמצעיתה את הזאב‪ .‬הוא עמד דרך‪ ,‬גופו מקביל‬ ‫לחלון וראשו פונה אלי‪ ,‬כוללו קשב כשחקן המחכה לתורו מאחורי‬ ‫הקלעים‪ .‬הוא עמד שם באמצע השטח הפתוח מואר כולו באוה‬ ‫החזק של מנורת הניאון שבחוץ ודנה ראתה בבירור מוחלט את‬ ‫הפרווה האפורה‪ ,‬המדובללת‪ ,‬הדביקה‪ ,‬את בטנו המתוחה ואת‬ ‫הגוף הכחוש‪ .‬הזאב נעץ את מבטו הישר בחלון‪ .‬מבטיהם נגשו‬ ‫ונאחזו זה בזה‪ .‬הזאב בחוץ מעבר מזה והיא בבית פנימה מעבר‬ ‫מזה והזגוגית העבה חוצצת ביניהם‪ .‬גוש כבד של ערפל סמיך‬ ‫שקע וכיסה שוב את קרחת היער והזאב נבלע בתוכו‪ .‬הבוקר היה‬ ‫קודר ושוקע תחת כובד הערפל שעטף את הבית ואטם כל רחש‬ ‫ומראה מבחוץ‪ .‬גרונה של דנה היה שנוק ונפוח‪ .‬גושי ליחה סתמו‬ ‫את בית הבליעה עד כדי הרגשת מחנק‪" .‬בואי נאכל כולנו חלב‬ ‫עם קורנפלקס" אמר ערן בשידול‪" .‬את מוכרחה לאכול משהו‪ .‬אני‬ ‫אכין את ארוחת הבוקר וארח כך אצלצל לרופא"‪" .‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬אבא יכין‬ ‫חלב עם קונפלקס"‪ ,‬קראה ליסה כשהיא מתחייכת לשמע המלה‬ ‫המצחיקה ופוזלת בקוקטיות לעבר אביה שהיה עורך את השולחן‬ ‫במטבח בהחלטיות מרוכזת‪ .‬דנה וערן תמיד התגאו בתאבונה‬

‫‪15‬‬

‫איזה זאב רעב"‪ ,‬חשבה‪ .‬היא הטתה אוזן והתרכזה בנסותה לצוד את‬ ‫הצליל אך היללה לא חזרה‪ .‬דנה התנערה ונכנסה הביתה‪ .‬המעבר‬ ‫הפתאומי‪ ,‬מטמפראטורה של ‪ 20‬מעלות מתחת לאפס לבית מוסק‬ ‫היטב‪ ,‬המם אותה‪ .‬היא נשענה אל הקיר‪ ,‬רועדת מצמרמורת‪,‬‬ ‫ולאתר שזו פסקה החלו טיפות הזעה להתגלגל על גבה‪ .‬היא ניסתה‬ ‫ללקק את שפתיה הסדוקות מקור אך פיה היה יבש מאוד ולשונה‬ ‫קשה ומחוספסת‪" .‬רק זה עוד חסר לי‪ ,‬לחלות דווקא כאן ועוד‬ ‫כשאני צריכה לטפל בקטנה"‪ ,‬חשבה ובלעה רוק מריר בגרון מכווץ‪.‬‬ ‫עליזה‪ ,‬בתם בת השלוש‪ ,‬היתה שרועה על בטנה‪ ,‬רגליה בוטשות‬ ‫בשטיח הסקאנדינבי השעיר ומבטה נעוץ בקמין הגדול הנקי‬ ‫מרבב‪ ,‬שריד דקוראטיבי מימיה הראשונים של הבקתה עוד לפני‬ ‫שהותקנה בה צנרת מערכת החימום שהיתה יעילה מותר‪ .‬הילדה‬ ‫רצה לקראתה ודנה הסתכלה בהתפעלות בפעם האלף ואחת על‬ ‫האפקט המרשים של הניגוד בין השער השחור והמבריק כשל אביה‬ ‫והעיניים הכחולות‪-‬כהות שאפילו הקשתית שלהן היתה בעלת גוון‬ ‫כחלחל‪" .‬אמא‪ ,‬אמא‪ ,‬אני רוצה לטייל בחוץ‪ ,‬בואי!"‪ ,‬ציווחה הילדה‬ ‫בתוקף ומשכה במכנסיה של דנה‪" .‬אי אפשר עכשיו"‪ ,‬זרקה דנה‬ ‫בפסקנות ופנתה לחדר השינה‪" .‬ליסה רוצה כן! ליסה רוצה כן!"‪,‬‬ ‫נגררה הילדה אחריה וקולה מתפנק ומתחנחן והיא מסרסת את‬ ‫שמה בחן תינוקי‪ .‬ניצוץ ממזרי קטן הבריק בעיניה הכחולות כאילו‬ ‫סירובה של דנה שיך למשחק שהן משחקות ומיד יצאו לטייל‪ .‬דנה‬ ‫שנתקפה שוב בצמרמורת הרימה קולה‪" :‬אמרתי לא היום‪" .‬למה‪,‬‬ ‫למה"‪ ,‬התחילה הילדה לילל וקולה מתנגן בחדגוניות טרדנית‪" .‬כי‬ ‫אולי יש זאב בחוץ"‪ ,‬סיננה דנה ברשעות ומיד נשטפה בנוחם ורגשי‬ ‫אשמה על חוסר השליטה ורשעותה הילדותית‪.‬במאמץ רב פייסה‬ ‫את הילדה הבוכה והשתרעה על המיטה בבגדיה‪ .‬היא חשבה על‬ ‫ליסה ומשום מה חשדה כי הילדה כבר יודעת לבטא את שמה‬ ‫כהלכה והיא ממשיכה לסרסו בכוונה היות והיא חשה שאביה אוהב‬ ‫לקרוא לה "ליסה"‪ .‬דנה עצמה הקפידה לקרוא לה עליזה‪ .‬הרגישה‬

‫‪14‬‬

‫את גופה כבד ומאובן וידעה כי היא עומדת לצלול לתוך שינה‬ ‫עמוקה וטרופה‪ .‬ניסתה להאחז בקרעי מחשבה תועה ומצאה עצמה‬ ‫תוהה מה ראה ערן בעלה לכנות את בתו בשם שעורר בה עצמה‬ ‫אסוציאציה של חתול שמן ועצל המנמנם ליד האח‪ .‬קרעי החלום‪,‬‬ ‫בו היה השבר הגיאולוגי הולך ומעמיק ומתבקע והזאב מילל על‬ ‫שפתו‪ ,‬עדיין היו פורחים ונמוגים לפני עיניה כשפקחה‬ ‫אותן לקול בכיה של בתה וערן עומד מעליה ומנער אותה ידו קרה‬ ‫וכבדה על מצחה‪" .‬דנה‪ ,‬את לוהטת כולך‪ ,‬את קודחת‪ .‬אני מקווה‬ ‫שבכפר יש רופא‪ ,‬מוכרחים לצלצל אליו"‪ .‬דנה התרוממה‪ ,‬ניערה‬ ‫את ראשה הכבד במאמץ להתרכז ולהיזכר במשהו חשוב‪" .‬אר‬ ‫חושבת ששמעתי קורם זאב מילל"‪ ,‬פלסה וקולה צרוד‪" .‬איפה‬ ‫זאב"‪ ,‬נצטעקה ליסה ותפסה בכוח ברגלו של ערן‪" .‬אין שום זאב"‪,‬‬ ‫אמר ערן בקול בטוח ושקט וזרק בדנה מבס מאשים‪" :‬בואי ואראה‬ ‫לך שאין כאן בכלל זאבים"‪ .‬הוא לקח את הילדה בזרועותיו אימץ‬ ‫אותה אליו ועמד לפני החלון הגדול עם הזגוגית הכפולה‪ .‬דנה‬ ‫נגררה אחריהם ונשענה אל הקיר בחולשה‪ .‬היא בהתה החוצה באור‬ ‫המתעבה ומעכיר לאיטו‪ ,‬הצבעים השוקעים בכבדות והדממה‬ ‫האפורה של דמדומים צפוניים‪ ,‬סקאנדינביים‪" .‬את רואה‪ ,‬אין‬ ‫בחוץ שום זאב"‪ ,‬אמר ערן לילדה בהצביעו על קרחת היער הריקה‬ ‫שמסביבם‪" .‬לך מכאן‪ ,‬זאב‪ ,‬ליסה לא מפחדת"‪ ,‬קראה הילדה‬ ‫בביטחון שחצני כשהיא חבוקה בחזקה בזרועותיו של ערן ומציצה‬ ‫החוצה מעבר לכתפו “כל הכבוד לילדה הגיבורה שלי”‪ ,‬עודד אותה‬ ‫ערן וקווי חיוך דקים מסביב לעיניו‪ .‬דנה הסתכלה ישר לתוך היער‬ ‫והתרכזה במה שקורה שם בחשכה שבין העצים וחשה בזאב‬ ‫המסתתר ביניהם‪ ,‬נחיריו רוטטים ושואבים את ריחו העדין של‬ ‫האוויר החם והקליל שבבית ועיניו נעוצות בחלון הגדול והמואר‪,‬‬ ‫האטום בזגוגית כפולה‪ ,‬וגבר ובילדה העטופה בחיבוקו שמעבר‬ ‫לזגוגית‪ .‬בערב‪ ,‬כשעה לאחר שערן טלפן‪ ,‬הגיע הרופא השבדי מן‬ ‫הכפר‪ ,‬גוץ ושמנמן ומבטו מרוכז ומאומץ כאלה של קצרי הרואי‪,‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪17‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫הבריא של הבת‪ .‬ליסה קשקשה בכף על הצלחת כנותנת אותו לזינוק‬ ‫והתחילה לשאוב במרץ את החלב והפתיתים תוך שהיא מעבירה‬ ‫לשונה על שפתיה ממצמת ברעש ופניה העגלגלות מתרחבות בחיוך‬ ‫ההנאה של הרגשת השובע‪ .‬דנה הסתכלה על בתה ושיחקה בכף‪.‬‬ ‫"דנה השתדלי לאכול" אמר ערן‪ .‬הוא ניסה להסתיר את דאגתו בנימה‬ ‫מבודחת‪" .‬תלמדי מהבת שלך איך אוכלים"‪ .‬דנה לפתה את הכף‬ ‫וניסתה להתרכז‪" .‬ראיתי את הזאב בלילה "‪ ,‬אמרה‪ .‬היא ראתה את‬ ‫ערן וליסה מסתכלים בה בחוסר אמון‪" .‬הוא היה אפור ורזה מאוד"‪,‬‬ ‫הוסיפה במאמץ נואש לשכנעם‪ .‬ליסה קפצה מכיסאה והתחילה‬ ‫לדפוק בכף בקצב על השולחן כשהיא מלווה עצמה ושרה באותו‬ ‫קול נוקמני ומנצח של שמחה לאיד בו לועגים הילדים לאויב המובס‪:‬‬ ‫"זאביק הזאב נורא רעב‪ ,‬זאביק הזאב נורא רעב"‪ .‬גרונה של דנה‬ ‫השתחרר פתאום‪" .‬תשתקי‪ ,‬תשתקי כבר!" שאגה בפרעות‪ ,‬תפסה‬ ‫בכתפיה של הילדה וניערה אותה בכוח כמבקשת לנער מתוכה את‬ ‫המלים‪ ,‬ערן שחרר את הילדה המוהלת מבין אצבעותיה הלפותות‬ ‫והוביל אותה למיטה‪ .‬ליסה השתנקה בבכי היסטרי וערן אסף אותה‬ ‫בזרועותיו כשהוא מנענע ומרגיע אותה בעדינות‪ .‬כשנשתתקה הילדה‪,‬‬ ‫ראשה על כתפו וידיה חובקות בחזקה את צווארו‪ ,‬ניגש ערן לטלפון‬ ‫וחייג את מספר הטלפון שהשאיר הרופא‪ .‬מחדר השינה שמעה דנה‬ ‫את סיבוב החוגה‪ ,‬את הסבריו המגומגמים של ערן באנגלית ואפילו‬ ‫את קולו של הרופא בשפופרת נזכרה שקראה פעם כי שמיעתם של‬ ‫אנשים חולים מתחדדת ביותר‪ ,‬ממש כשל חיה‪ .‬אוזניה נזקפו וקלטו‬ ‫את הדממה האטומה שבחוץ‪ ,‬את זמזום החשמל החרישי במנורת‬ ‫הניאון וכמו מרחוק – כאילו דיבר ופיו מלא מים – את קולו של ערן‬ ‫העומד מעליה ואומר‪ " :‬מכוניתו של הרופא לא נדלקת‪ .‬אני לוקח‬ ‫אתי את ליסה ונוסע להביא אותו‪ .‬נהיה בחזרה בעוד חצי שעה‪ .‬תהיי‬ ‫ילדה טוב ותנסי להירדם"‪ .‬היא שמעה את קול התנעת המכונית‬ ‫בחוץ ופרצי צחוק קצרים של ליסה חלולים ועטופים בערפל‪ .‬ואז‬ ‫פרצה המכונית קדימה‪,‬קורעת את הערפל בטרטור מחרחר ושוב‬ ‫התאחה הקרע והשקט חזר‪ .‬דרך העפעפיים סגורים למחצה‪ ,‬דרך‬ ‫מסך שקוף של ריסים‪ ,‬ראתה דנה את גלי האוויר החם מתנועעים‪,‬‬ ‫מתפתלים ועולים לתקרה‪ .‬היא ניסתה להבין אם היא עומדת להירדם‬ ‫או מתעוררת משינה‪ .‬ניסתה להיזכר איפה שמה את שעונה‪ .‬הזדקפה‬ ‫וקמה וניסתה לקלוט רחשים מן החוץ היא שמעה את גושי הערפל‬ ‫הלחים מתחככים זה בזה‪ ,‬שוקעים ומתעבים שכבה על שכבה בתוך‬ ‫הדממה‪ .‬היללה החלשה והחדה שהתחילה מרחוק קרבה והלכה‪ .‬היא‬ ‫נקבה את שכבת הערפל החיצונית ‪ .‬היא קדחה בו בעקשנות נואשת‪.‬‬ ‫היא הבקיעה בו חור והייתה נדחקת‪ ,‬נוקבת ומתחזקת מגדילה את‬ ‫הפירצה וקורעת את הערפל‪ .‬היא הלכה והתגברה‪ ,‬התנפחה ותפחה‬ ‫והתפוצצה אל הזגוגיות והעברות שרעדו ורטטו‪ .‬והייתה היללה‬ ‫מבקיעה מסוף העולם ועד סופו‪ .‬והיא פרצה מתוך ארובות עיניה‪.‬‬ ‫היא געשה ושטפה דרך אוזניה וזרמה בלחץ סילונות דקים וחדים‬ ‫דרך נקבוביות עורה‪ .‬היא טחנה את עצמותיה לעיסה ופרצה וניתצה‬ ‫את החלונות וקרעה את הדממה לנתחים‪ .‬הד חלוש של יללה יחידה‪,‬‬ ‫רחוקה‪ ,‬ענה לה מתך היער‪ .‬אחר כך היה שקט‪ .‬שלג התחיל לרדת‪ .‬‬

‫‪16‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫ ‬

‫אנושי אך רגליו וחלציו זאביים‪ .‬ולב זאב לו‪ .‬שבע שנים הן מחזורו‬

‫הטבעי של אדם‪-‬זאב אך אם תשרוף את בגדי האדם שלו כי אז‬ ‫גזרת עליו זאבות לשארית ימיו‪ ,‬ולפיכך נשים זקנות באזור הזה‬ ‫סבורות שיש משום הגנה בהשלכת כובע או סינר אל האדם‪-‬הזאב‪,‬‬ ‫כאילו הבגדים הם העושים את האדם‪ .‬אבל על פי עיניו‪ ,‬העיניים‬ ‫הזרחניות הללו‪ ,‬יכול אתה להכירו בכל צורותיו; העיניים לבדן אינן‬ ‫משתנות בגלגוליו‪ .‬בטרם יזדאב‪ ,‬האדם הזאב מתפשט ערום‪ .‬אם‬ ‫ראית איש ערום בינות לאורנים‪ .‬עליך לרוץ כאילו השטן רודף‬ ‫אחרייך‪ .‬אמצע החורף עכשיו ואדום החזה‪ ,‬ידיד האדם‪ ,‬יושב על‬ ‫ידית אתו של הגנן ומזמר‪ .‬זו העונה הרעה ביותר לזאבים‪ ,‬אבל‬ ‫הילדה הדעתנית הזאת מתעקשת ללכת דרך היער‪ .‬היא סמוכה‬ ‫ובטוחה שהחיה לא תוכל להרע לה‪ ,‬אבל כיוון שהוזהרה היטב היא‬ ‫טומנת סכין בשר בסל שאמה מילאה בגבינות‪ .‬יש בו גם בקבוק‬ ‫ליקר גס מזוקק מדומדמניות‪ ,‬מספר עוגות שיבולת שועל שטוחות‬ ‫שנאפו על כירת האבן‪ ,‬צנצנת ריבה או שתיים‪ .‬הילדה ששערה כאין‬ ‫הפשתן תיקח את התשורות הטעימות האלה לסבתא ערירית וכה‬ ‫זקנה שמשא שנותיה מכריע אותה עד מוות‪ .‬ביתה של סבתא מהלך‬ ‫שעתיים דרך היער החורפי; הילדה מתעטפת בצעיפה הכבד‬ ‫ומושכת אותו על ראשה‪ .‬היא נכנסת אל נעלי העץ המוצקות שלה;‬ ‫היא לבושה ומוכנה ועכשיו ערב חג המולד‪ .‬הדלת המסוכנת של‬ ‫העונה ארוכת הלילות עדיין נעה על ציריה אך הילדה הזאת אהובה‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫הרוח מן היער‪ .‬ביללה הממושכת‪ ,‬המתגודדת‪,‬‬ ‫חרף תהודתה המחרידה‪ ,‬טבועה עצבות כלשהי‪,‬‬ ‫כמו ביקשו חיות הטרף להיות פחות טורפניות‬ ‫אילו רק ידעו כיצד‪ ,‬ולעולם אינן חדלות לקונן‬ ‫על מצבן‪ .‬יש תוגה עמוקה במזמורי הזאבים‪,‬‬ ‫תוגה אינסופיות כיער‪ ,‬תוגה ללא גבול כלילות‬ ‫החורף הללו‪ ,‬ועם זאת העצבות האיומה הזאת‪,‬‬ ‫הקינה על תאבונם חסר התקנה‪ ,‬אינה יכולה‬ ‫לגעת ללב כי אין בה ולו פסוק אחד המרמז על‬ ‫תקווה לגאולה; הזאב לא יפיק כל חסר מייאושו‬ ‫שלו‪ ,‬כי אם רק מידי מתווך חיצוני כלשהו‪ ,‬ולכן‪,‬‬ ‫לפעמים‪ ,‬החיה נראית כאסירת תודה למחצה‬ ‫על הסכין הממיתה אותה‪ .‬אחיה של האישה‬ ‫הצעירה חיפשו במחסנים ובערימות השחת‪ ,‬אך‬ ‫לא מצאו לו כל זכר ולפיכך חדלה הנערה הנבונה‬ ‫להזיל דמעות ומצאה לה חתן אחר שלא התבייש‬ ‫להשתין בסיר ובילה את לילותיו בבית פנימה‪ .‬היא‬ ‫נתנה לו שני תינוקות נאים והכול התנהל כשורה‬ ‫עד שלילה קפוא אחד – הלילה הארוך ביותר‪,‬‬ ‫ציר השנה שבו הדברים אינם תואמים כהלכה‬ ‫– שב הביתה אישה הטוב‪ ,‬הראשון‪ .‬מכה אדירה‬ ‫על הדלת בישרה את בואו שעה שהיא בחשה‬ ‫במרק שבישלה לאבי ילדיה והיא הכירה אותו ברגע שהרימה את‬ ‫הבריח לקראתו אף שחלפו שנים מאז לבשה שחורים בגינו ועתה‬ ‫היה לבוש בלויים ושערו השתלשל במורד גבו‪ ,‬שיער רוחש כינים‬ ‫שלא ידע מסרק‪" .‬הנה חזרתי‪ ,‬אישה‪ ",‬אמר‪" .‬הביאי לי את קערת‬ ‫הכרוב שלי ומהר‪ ".‬אז נכנס אישה השני ובידיו עצים לאח וכשנוכח‬ ‫הראשון לדעת ששכבה עם אחר וגרוע מכך‪ ,‬כשראה פתאום‬ ‫בעיניו האדומות את ילדיה הקטנים שזחלו למטבח לראות על מה‬ ‫המהומה‪ ,‬צעק‪" :‬הלוואי והייתי שוב זאב‪ ,‬ללמד את הזונה הזאת‬ ‫לקח!" ומיד היה לזאב ותלש את כף רגלו השמאלית של הילד הגדול‬ ‫בטרם נגדע בגרזם ששימש לחטיבת עצים‪ .‬אבל כששכב הזאב‪,‬‬ ‫שותת דם‪ ,‬ונשם את נשימותיו האחרונות‪ ,‬שוב התקלפה ממנו‬ ‫הפרווה והוא שב והיה כשהיה לפנים‪ ,‬לפני שנים‪ ,‬כשברח ממיטת‬ ‫כלולותיו‪ ,‬ולכן היא התייפחה ואישה השני הכה אותה‪ .‬אומרים שיש‬ ‫משחה שהשטן נותן ואדם המושח אותה יהפוך לזאב בן רגע‪ .‬או‬ ‫שנולד ורגליו תחילה‪ ,‬ואביו היה זאב ופלג גופו העליון‬

‫‪19‬‬

‫אפרטיף‬

‫בחברת זאבים ‪ //‬סיפור‬ ‫מחברת‪ :‬אנג’לה קארטר‬

‫חיה אחת ויחידה מייללת ביערות בלילה‪ .‬הזאב הוא אוכל הבשר‬ ‫בהתגלמותו ועורמתו אינה נופלת מאכזריותו; מרגע שטעם‬ ‫טעם בשר שום דבר אחר לא יניח את דעתו‪ .‬בלילה עיני הזאבים‬ ‫זורחות כשלהבות נרות‪ ,‬צהבהבות‪ ,‬אדמדמות‪ ,‬אבל זה משום‬ ‫שאישוני עיניהם מתרחבים עם חשיכה וקולטים את אור פנסך‬ ‫ומבזיקים אותו בחזרה אליך – אדום שפירושו סכנה; אם עיני זאב‬ ‫משקפות רק את הירח‪ ,‬הן מנצנצות בירוק קר ולא טבעי‪ ,‬צבע‬ ‫מינראלי‪ ,‬נוקב‪ .‬בראות ההלך שהשיגתו החשיכה את קשקשי הזהב‬ ‫המבהיקים האיומים‪ ,‬המבהיקים הללו תפורים פתאום אל השיחים‬

‫‪18‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫האפלים‪ ,‬יודע הוא כי עליו לרוץ‪ ,‬אם לא הקפיא אותו הפחד על‬ ‫מקום עומדו‪ .‬אבל העיניים האלה הן כל שתוכל לראות ממרצחי‬ ‫היער בהתגודדם באין רואה סביב ריח הבשר שאתה מפיץ כשאתה‬ ‫הולך ביער מאוחר‪ ,‬ברוב איוולתך‪ .‬כצללים יהיו‪ ,‬כרוחות רפאים‪,‬‬ ‫כחברים אפורים בקהילת בלהות; שמע! יללתו הארוכה העולה‬ ‫ויורדת‪ ...‬אריה של פחד לאוזניך‪ .‬שיר הזאב הוא קול השיסוע‬ ‫שאתה עתיד לסבול‪ ,‬הוא כשלעצמו מעשה הרציחה‪ .‬חורף וקור‪.‬‬ ‫באזור ההררי והמיוער הזה‪ ,‬אין עכשיו לזאבים דבר לאוכלו‪.‬‬ ‫העזים והכבשים כלואים במכלאה‪ ,‬הצבאים הלכו להם אל כרי‬ ‫המרעה שנותרו במדרונות הדרומיים‪ -‬הזאבים כחושים וגוועים‬ ‫ברעב‪ .‬כה דלי בשר הם שיכולת לספור את הצלעות המזדקרות‬ ‫להם מפרוותם‪ ,‬אילו הספקת לעשות זאת בטרם הסתערו עליך‪.‬‬ ‫לסתותיהם המזילות ריר; לשונם המלחיחה‪ ,‬הריר שקפא לכפור‬ ‫על לחייהם האפרוריות – מכל הסכנות שהלילה והיער מלאים בהן‪,‬‬ ‫רוחות‪ ,‬שדים‪ ,‬מפלצות אוכלות אדם הצולות תינוקות על שיפודים‪,‬‬ ‫מכשפות המפטמות את שבוייהן בכלובים לסעודות קניבליות‪,‬‬ ‫הזאב הוא הנורא ביותר כי לא יטה אוזן להיגיון‪ .‬ביער הריק מאדם‪,‬‬ ‫סכנה מאיימת עליך תמיד‪ .‬צעד בין שערי האורנים האדירים‬ ‫שענפיהם המחוספסים סבוכים מעליך רוקמת מזימות עם הזאבים‬

‫החיים בקרבה‪ ,‬כאילו העצים המרושעים דגים למען חבריהם – צעד‬ ‫בין עמודי השער של היער בחיל ורעד ובזהירות אין קץ‪ ,‬כי אם‬ ‫תסטה מן השביל ולו לרגע‪ ,‬יטרפוך הזאבים אפורים כרעב הם‪,‬‬ ‫אכזריים כמגיפה‪ .‬הילדים חמורי המבט שבכפרים המעטים תמיד‬ ‫נושאים עימם סכינים ביוצאם לרעות את עדרי העזים הקטנים‬ ‫המספקים למשק ביתם חלב חמצמץ וגבינות נבאשות‪ ,‬מתולעות‪.‬‬ ‫אורך סכיניהם כמחצית מגובהם‪-‬הם‪ ,‬ולהביהן מושחזים מדי יום‬ ‫ביומו‪ .‬אבל לזאבים יש דרכים לחדור לביתך ממש‪ .‬אנו מתאמצים‬ ‫להרחיקם בכל מאודנו‪ .‬אך לעתים לא נוכל‪ .‬אין ליל חורף שבו יושב‬ ‫הבקתה אינו נחרד למראה חרטום‬ ‫כחוש‪ ,‬אפור‪ ,‬מורעב‪ ,‬מרחרח‬ ‫תחת הדלת‪ ,‬ואישה אחת נושכה‬ ‫פעם במטבחה כשסיננה מקרוני‪.‬‬ ‫יראו את הזאב ונוסו מפניו; כי‬ ‫הנורא מכל הוא‪ ,‬שהזאב עלול‬ ‫להיות יותר ממה שהוא נראה‪.‬‬ ‫צייד אחד‪ ,‬לא רחוק מכאן לכד‬ ‫פעם זאב במחפורת‪ .‬הזאב הזה‬ ‫כבר טבח כבשים ועזים; טרף זקן‬ ‫מטורף שחי לבדו בצריף במעלה‬ ‫ההר ושר לישו כל היום; עט על ילדה שרעתה כבשים‪ ,‬אך היא‬ ‫הקימה מהומה שכזו שהגברים באו עם רוביהם והניסו אותו ואף‬ ‫ניסו לעקוב אחריו ביער אך ברוב עורמתו הוא חמק מהם בקלות‪.‬‬ ‫הצייד הזה חפר בור אפוא ושם בו ברווז חי‪ ,‬לפיתיון; והוא כיסה‬ ‫את הבור בקש מרוח בצואת זאבים‪ .‬גע! גע! געגע הברווז והזאב‬ ‫התגנב לו מתוך היער‪ ,‬זאב גדול וכבד שמשקלו כמשקל גבר‪ ,‬והקש‬ ‫התמוטט תחתיו והוא נפל לבור‪ .‬הצייד זינק פנימה אחריו‪ ,‬שיסע‬ ‫את גרונו‪ ,‬וכרת את כל כפותיו כמזכרת ניצחון‪ .‬ואז לא זאב נח‬ ‫לפניו‪ ,‬לא ולא‪ ,‬כי אם גופה שותתת דם של גבר‪ ,‬כרות ראש‪ ,‬כרות‬ ‫רגליים‪ ,‬גוסס‪ ,‬מת‪ .‬מכשפה אחת מקצה העמק הפכה פעם את‬ ‫כל באיה של מסיבת כלולות לזאבים‪ ,‬כי החתן בחר בנערה אחרת‬ ‫על פניה‪ .‬ברוב כעסה נהגה לצוות עליהם שיבקרוה בלילה‪ ,‬והם‬ ‫ישבו ויללו סביב בקתתה וזימרו לה סרנדות באומללותם‪ .‬לפני‬ ‫זמן לא רב‪ ,‬נישאה אישה צעירה מכפרנו לגבר שקם ונעלם בליל‬ ‫נישואיהם‪ .‬המיטה הייתה מוצעת בסדינים חדשים והכלה שכבה‬ ‫עליה; החתן אמר שהוא יוצא החוצה להטיל את מימיו ועמד על‬ ‫כך‪ ,‬לשם צניעות‪ ,‬והיא משכה את השמיכה אל סנטרה ושכבה שם‪.‬‬ ‫והיא חיכתה וחיכתה ושוב חיכתה “האין הוא מתמהמה זמן רב?”‬ ‫ואז היא מזנקת ומתיישבת במיטתה וצורחת לשמע יללה שהביאה‬

‫‪21‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪20‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫יותר מכדי שתחוש פחד‬ ‫אי פעם‪ .‬ילדים אינם‬ ‫מאריכים בנעוריהם בארץ‬ ‫הפרא הזאת אין להם‬ ‫משחקים לשחק בהם‬ ‫ולכן הם עובדים קשה‬ ‫ומחכימים אך בת הזקונים‬ ‫הזו‪ ,‬היפה כל כך‪ ,‬פונקה‬ ‫בידי אמה וסבתה אשר‬ ‫סרגה לה את הצעיף‬ ‫האדום שנראה היום‬ ‫מבשר רעות אם גם זוהר‪,‬‬ ‫כדם על השלג‪ .‬שדיה אך‬ ‫זה התחילו מתעגלים;‬ ‫שערה דמוי שיפתה‪ ,‬כה‬ ‫בהיר עד שכמעט ואינו‬ ‫מטיל צל על מצחה;‬ ‫לחייה בצבעי ארגמן ולבן‬ ‫סמליים ועונתה החלה לא‬ ‫מכבר‪ ,‬מעכשיו יצלצל‬ ‫השעון בתוכה אחת‬ ‫לחודש‪ .‬היא עומדת‬ ‫ומתנועעת בתוך הקמע‬ ‫הבלתי נראה של בתוליה‪.‬‬ ‫היא ביצה שלא נשברה;‬ ‫היא קנקן חתום; יש‬ ‫בתוכה חלל קסום‬ ‫שהכניסה אליו סגורה‬ ‫ומסוגרת במגופת‬ ‫קרום; היא מנגנון סגור;‬ ‫היא אינה יודעת לרעוד‪.‬‬ ‫יש לה סכין והיא אינה‬ ‫יראה דבר‪ .‬אביה אולי היה‬ ‫אוסר עליה‪ ,‬אבל הוא‬ ‫מקושש עצים הרחק‬ ‫ביער‪ ,‬ואמה אינה יכולה‬ ‫לסרב לה‪ .‬היער סגר עליה‬ ‫כזוג לסתות‪ .‬תמיד יש‬ ‫במה להביט ביער‪ ,‬אפילו‬ ‫בעיצומו של חורף –‬ ‫תלוליות הציפורים‬ ‫המתגודדות יחדיו‪,‬‬ ‫שקועות בקהות החורף‪,‬‬ ‫נערמות על הענפים‬ ‫החורקים ונואשות מכדי‬ ‫שתשרנה; הפיפים‬ ‫הבהירים של פטריות‬ ‫החורף על הגזעים‬ ‫המוכתמים; חריצים דמויי‬ ‫כתב‪-‬יתדות שהשאירו‬ ‫ארנבים וצבאים‪ ,‬עקבות‬ ‫ציפורים זוויתיים‪ ,‬ארנבת‬ ‫צנומה כפרוסה של קותל‬ ‫חזיר חולפת ביעף על‬ ‫השביל שאור השמש‬ ‫הקלוש מנמר שם שרך‬ ‫אדמוני דאשתקד‪.‬‬ ‫כששמעה יללה מקפיאת‪-‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫הדלת‪ ,‬ונשען עליה בגבו לבל תוכל לשוב ולצאת‪ .‬הילדה הביטה‬ ‫סביב בחדר וראתה כי אין אפילו טביעת ראש על לחיו החלקה של‬ ‫הכר וכי התנ"ך מונח סגור על השולחן‪ ,‬כפי שלא ראתה אותו‬ ‫מעודה‪ .‬תקתוק השעון נשמע כצליפת שוט‪ ,‬היא רצתה את סכינה‬ ‫שבסל אבל לא העזה להושיט את ידה לשם כי עיניו היו נעוצות‬ ‫בעיניה – עיניים ענקיות שעתה נראו כקורנות אור מיוחד‪ ,‬פנימי‪,‬‬ ‫עיניים גדולות כצלחות‪ ,‬צלחות מלאות אש יוונית‪ ,‬זרחנות שטנית‪.‬‬ ‫מה גדולות עינייך‪ .‬להיטיב לראותך‪ .‬אין כל זכר לאישה הזקנה‪,‬‬ ‫מלבד קווצת שיער לבן שנאחזה בבול עץ שטרם נשרף ‪ .‬כשראתה‬ ‫אותה הנערה‪ ,‬ידעה שסכנת מוות נשקפת לה‪ .‬איפה סבתי? אין‬ ‫כאן איש מלבד שנינו‪ ,‬יקירתי‪ .‬עתה נישאה סביבם יללה אדירה‪,‬‬ ‫קרובה‪ ,‬קרובה מאוד‪ ,‬סמוכה כגינת המטבח‪ ,‬יללה של המון זאבים;‬ ‫היא ידעה שהאיומים שבזאבים שעירים בתוכם ורעדה‪ ,‬חרף הצעיף‬ ‫הארגמני שהידקה על עצמה כאילו הוא יכולה לגונן עליה אף שהיה‬ ‫אדום כדם שעליה להגיר‪ .‬מי בא לשיר לנו מזמורים לחג המולד‪,‬‬ ‫שאלה‪ .‬קולות אחי הם‪ ,‬יקירתי; אוהב אני את חברת הזאבים‪ .‬הביטי‬ ‫בעד החלון ותראי אותם‪ .‬השלג נקרש למחצה על האשנב והיא‬ ‫פתחה אותו להביט בגינה‪ .‬הלילה היה לבן מירח ומשלג; סופת‬ ‫השלג חוללה סביב החיות הכחושות‪ ,‬האפורות‪ ,‬שרבצו על עקביהן‬ ‫בינות לשורות הכרוב החורפי‪ ,‬זקפו את חרטומיהן החדים אל הירח‬ ‫וייללו כאילו לבן עומד להישבר‪ .‬עשרה זאבים – זאבים רבים מספור‪,‬‬ ‫מייללים בתואם כאילו נטרפה או נשתבשה דעתם‪ .‬עיניהם שיקפו‬ ‫את האור מן המטבח וזרחו כמאה נרות‪ .‬קר מאוד‪ ,‬מסכנים‬ ‫שכמותם‪ ,‬אמרה; לא פלא שהם מייללים‪ .‬היא סגרה את החלון על‬ ‫תאניית הזאבים והסירה את צעיפה הארגמני כעין הפרגים‪ ,‬כצבע‬ ‫הקורבנות‪ ,‬כצבע עונתה‪ ,‬וכיוון שפחדה לא הועיל לה במאום‪ ,‬חדלה‬ ‫לפחד‪ .‬מה אעשה בצעיפי? השליכי אותו אל האש‪ ,‬יקירה‪ .‬לא‬ ‫תזדקקי לו עוד‪ .‬היא צררה את הצעיף וזרקה אותו ללהבה‪ ,‬שאיכלה‬ ‫אותו מיד‪ .‬אז משכה את חולצתה מעל לראש; שדיה הקטנים‬ ‫הבהיקו כמו פלש השלג לחדר‪ .‬מה אעשה בחולצתי? השליכי גם‬ ‫אותה אל האש‪ ,‬מחמדי‪ .‬המוסלין הדק התעופף בבעירתו במעלה‬ ‫האח כציפור קסמים ואתה הוסרו החצאית‪ ,‬פוזמקי הצמר‪,‬‬ ‫הנעליים‪ ,‬ואף הם הושלכו אל האש ונעלמו כלא היו‪ .‬אור הלהבה‬ ‫קרן מתוך משטחי עורה; כעת לבושה הייתה רק בעטיפת בשרה‬ ‫הטהורה‪ .‬בעירומה המסמא‪ ,‬סירקה את שערה באצבעותיה; שערה‬ ‫נראה לבן כמו השלג בחוץ‪ .‬אז הלכה היישר אל הגבר אדום העיניים‬ ‫שכינים רחשו ברעמת שערו הפרועה; היא התרוממה על קצות‬ ‫אצבעותיה ופתחה את כפתור צווארונו‪ .‬מה גדולות זרועותיך‪.‬‬ ‫להיטיב לחבק אותך‪ .‬כל זאבי העולם ייללו עכשיו מזמור כלולות‬ ‫מחוץ לחלון כשנתנה לו דרך חירות את הנשיקה שחבה לו‪ .‬מה‬ ‫גדולות שיניך! היא ראתה שהוא מתחיל להזיל ריר על לסתו והחדר‬ ‫מלא בשאון "מות האהבה" של היער אך הילדה הנבונה לא נרתעה‪,‬‬ ‫אפילו לא כשהשיב; להיטיב לאכול אותך‪ .‬הנערה פרצה בצחוק;‬ ‫היא ידעה שאין היא מזונו של איש‪ .‬היא צחקה לו בפניו‪ ,‬היא קרעה‬ ‫מעליו את חולצתו והשליכה אותה לאש‪ ,‬בעקבות בגדיה הבוערים‬ ‫שלה‪ .‬הלהבות פיזזו כנשמות המתים בוולפורגיס נאכט והעצמות‬ ‫מתחת למיטה קרקשו נוראות אבל היא לא נתנה עליהן את דעתה‪.‬‬ ‫אוכל הבשר בהתגלמותו‪ ,‬רק בשר לא מחולל ישביעו‪ .‬היא תניח את‬ ‫ראשו המתיירא בחיקה ותפלה את הכינים מפרוותו ואולי תשים את‬ ‫הכינים בפיה ותאכלן‪ ,‬כבקשתו כבטקס נישואין פראי‪ .‬והסערה‬ ‫תשכך‪ .‬הסערה שככה והשאירה את ההרים מכוסי שלג אקראי כמו‬ ‫השליכה עליהם אישה עיוורת סדין‪ ,‬וענפיהם העליונים של אורני‬ ‫היער סוידו‪ ,‬חרקו‪ ,‬תפחו משלג‪ .‬אור השלג‪ ,‬אור הירח‪ ,‬תוהו ובוהו‬ ‫של עקבות חיות‪ .‬הכול שקט‪ ,‬הכול דומם‪ .‬חצות; והשעון מצלצל‪.‬‬ ‫חג המולד היום‪ .‬יום הולדת של אנשי הזאב‪ ,‬דלתו של הלילה הארוך‬ ‫ביותר בשנה פתוחה לרווחה; יבוא בה ויפלו בה כולם‪.‬ראו; היא‬ ‫ישנה שינה עמוקה ומתוקה במיטתה של סבתא‪,‬‬ ‫בין כפות הזאב הענוג‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫‪22‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫דם של זאב מרוחק‪ ,‬זינקה ידה המנוסה על ידית סכינה‪ ,‬אבל היא‬ ‫לא ראתה כל אות לזאב‪ ,‬אף לא לגבר ערום‪ ,‬אך אז שמעה שאון‬ ‫מתוך הסבך והנה צץ והופיע על השביל גבר לבוש לגמרי‪ ,‬צעיר‬ ‫ונאה עד מאוד‪ ,‬במקטורן ירוק ובכובע ציידים רחב תיתורת –‬ ‫עמוס לעייפה בפגרי ציפורים שניצודו‪ .‬ידה לפתה את סכינה מרגע‬ ‫שנשמע רשרוש השריגים אבל הוא צחק וחשף שיניים לבנות‬ ‫בראותו אותה וקד לה קידה היתולית ועם זאת מחניפה‪ .‬מימיה לא‬ ‫ראתה ברנש כה יפה‪-‬תואר‪ ,‬לא בקרב האיכרים המגוחכים בכפר‬ ‫הולדתה‪ .‬וכך המשיכו בדרכם יחד‪ ,‬באור המתעבה לפנות ערב‪ .‬עד‬ ‫מהרה צחקו והתלוצצו כידידים ותיקים כשהציע לשאת את סלה‪,‬‬ ‫נתנה לו אותו אף שסכינה הייתה שם כי הוא אמר שהרובה שלו יגן‬ ‫עליהם‪ .‬כשהחשיך היום החל השלג לרדת שוב; היא חשה בפתותים‬ ‫הראשונים על ריסיה אבל עתה לא נותרה לה אלא מחצית המיל‬ ‫וודאי מצפה לה אש באח‪ ,‬תה חם וקבלת פנים חמימה‪ ,‬לצייד‬ ‫הטירון וגם לה‪ .‬לאיש הצעיר הזה היה חפץ נדיר בכיסו‪ .‬מצפן‪ .‬היא‬ ‫הביטה בלוח הזכוכית העגול בכף ידו והתבוננה במחט הרוטטת‬ ‫בפליאה מעורפלת‪ .‬הוא אמר לה שהמצפן הזה הוביל אותו בבטחה‬ ‫דרך היער במסע הציד שלו משום שהמחט תמיד הורתה לו בדיוק‬ ‫מושלם היכן הצפון‪ .‬היא לא האמינה; היא ידעה שאסור לה לרדת‬ ‫מהשביל בדרכה ביער פן תאבד את הדרך מיד‪ .‬הוא שב וצחק לה;‬ ‫נתזי רוק נוצצים דבקו בשיניו‪ .‬הוא אמר שאם יסטה מהשביל אל‬ ‫תוך היער המקיף אותם‪ ,‬יגיע ללא ספק לפחות רבע שעה לפניה‬ ‫אל בית סבתה אם יכוון את דרכו דרך השיחים בעזרת מצפנו‪ ,‬בעוד‬ ‫היא מתנהלת לה על הדרך הארוכה‪ ,‬לאורך השביל המתפתל‪ .‬אינני‬ ‫מאמינה לך‪ .‬וחוץ מזה‪ ,‬אינך מפחד מפני הזאבים? הוא רק טפח‬ ‫על קת רובהו הנוצצת וגיחך‪ .‬נתערב? שאל אותה‪ .‬נשחק משחק?‬ ‫מה תתני לי אם אגיע לפנייך לבית סבתך? מה תרצה? שאלה‬ ‫בהיתממות‪ .‬נשיקה‪ .‬מחוות שחוקות של פיתוי כפרי; היא השפילה‬ ‫את עיניה והסמיקה‪ .‬הוא נכנס אל הסבך ונטל את סלה אתו אבל‬ ‫היא שכחה לפחד מחיות הטרף‪ ,‬אף שהירח זרח עתה‪ ,‬כי רצתה‬ ‫להתמהמה בדרכה‪ ,‬להבטיח שהאדון יפה התואר יזכה בהתערבות‪.‬‬ ‫בית סבתא ניצב לבדו‪ ,‬מרוחק מעט מן הכפר‪ .‬השלג הנושר חג‬ ‫במערבולות בגינת המטבח והאיש הצעיר צעד בזהירות על השביל‬ ‫המושלג אל הדלת כמי שחושש להרטיב את רגליו וטלטל את שלל‬ ‫הציד שלו ואת סלה של הנערה‪ ,‬וזמזם מנגינה לעצמו‪ .‬יש עקבות‬ ‫דם מטושטשות על סנטרו; הוא התכבד בשללו‪ .‬הוא נקש על קורות‬ ‫הדלת בפרקי אצבעותיו‪ .‬קשישה ושבירה‪ ,‬סבתא כבר עשתה‬ ‫שלושה‪-‬רבעים מן הדרך אל המוות שמבטיח לה הכאב בעצמותיה‪,‬‬ ‫והיא כמעט מוכנה ומזומנה להיכנע עד גמירה‪ .‬לפני שעה בא נער‬ ‫מהכפר להזין את האח ולהבעירה לקראת הלילה ועכשיו אור האש‬ ‫המאווששת ממלא את המטבח‪ .‬התנ"ך שלה מארח לה לחברה‪,‬‬ ‫זקנה אדוקה היא‪ .‬היא שעונה על כמה כרים על מיטתה שתפרה‬

‫בטרם נישאה‪ ,‬לפני שנים רבות מזכור‪ .‬שני כלבי ספניאל מחרסינה‬ ‫שחרטומיהם שחורים ופרוותם מנומרת כתמים חומים אדמדמים‬ ‫יושבים משני צדי האח‪ .‬המרצפות השקועות מכוסות שטיח בהיר‬ ‫ארוג מסחבות‪ .‬בשעונו של סבא מתקתק זמנה האוזל‪ .‬בזכות חיינו‬ ‫ההגונים נרחיק את הזאבים מן הבית‪ .‬הוא נקש על הדלת בפרקי‬ ‫אצבעותיו השעירים‪ .‬זו נכדתך‪ ,‬חיקה בסופראן גבוה‪ ,‬הרימי את‬ ‫הבריח והיכנסי‪ ,‬יקירתי‪ .‬אפשר להכירם על פי עיניהם‪ ,‬עיניים של‬ ‫חיית טרף‪ ,‬עיניים ליליות ומצמיתות‪ ,‬אדומות כפצע; יכולה את‬ ‫להטיח בו את ספר התנ"ך שלך ואחריו את סינרך‪ ,‬סבתא‪ ,‬חושבת‬ ‫שזוהי הגנה ודאית מפני שרצי התופת הללו‪ ...‬עכשיו קראי לישו‬ ‫ולבתולה ולכל מלאכי שמים להגן עלייך אבל שום טובה לא תצמח‬ ‫מכך‪ .‬חרטומו הפראי חד כסכין; הוא שומט על השולחן את המשא‬ ‫הזהוב של הפסיון המכורסם ומניח גם את סלה של ילדתך היקרה‪.‬‬ ‫הוא אלי מה עוללת לה? הוא מסיר את תחפושתו‪ ,‬את המקטורן‬ ‫מאריג בצבע היער‪ ,‬את הכובע שנוצה תחובה בסרטו; שערו הסבוך‬ ‫גולש מטה על חולצתו הלבנה והיא יכולה לראות את הכינים‬ ‫רוחשות בו‪ .‬גזרי העץ באח נעים ומלחשים; הלילה ירד והיער חדר‬ ‫למטבח וחושך מסובך בשערו‪ .‬הוא מתפשט מחולצתו‪ .‬לעורו הצבע‬ ‫והמגע של גווילים‪ .‬לאורך בטנו רצועת שיער מסולסלת‪ ,‬פטמותיו‬ ‫בשלות וכהות כפרי רעיל אבל הוא כה רזה שיכולת לספור את‬ ‫צלעותיו תחת עורו אילו אך נתן לך די זמן לכך‪ .‬הוא מתפשט‬ ‫ממכנסיו והיא יכולה לראות כמה שעירות רגליו‪ .‬וזכרותו ענקית‪.‬‬ ‫אה! ענקית‪ ,‬המראה האחרון שראתה האישה הזקנה בעולם הזה‬ ‫היה גבר צעיר שעיניו כגחלים והוא עירום כביום היוולדו‪ ,‬קרב אל‬ ‫מיטתה‪ .‬הזאב הוא אוכל הבשר בהתגלמותו‪ .‬כשסיים איתה‪ ,‬ליקק‬ ‫את שפתיו והזדרז לשוב ולהתלבש‪ ,‬עד שנראה בדיוק כמו שהיה‬ ‫שכנכנס בפתח ביתה‪ .‬הוא שרף באח את השיער הבלתי אכיל ועטף‬ ‫את העצמות במפית והסתיר אותן תחת המיטה בארז עץ ששם‬ ‫מצא זוג סדינים נקיים‪ .‬הוא פרש אותם בזהירות על המיטה במקום‬ ‫הסדינים המוכתמים בכתמים מסגירים‪ ,‬ואת הללו השליך לסל‬ ‫הכביסה‪ .‬הוא טפח על הכרים וניער את שמיכת הטלאים‪ ,‬הוא‬ ‫הרים את התנ"ך מהרצפה‪ ,‬סגר אותו ושם אותו על השולחן‪ ,‬הכול‬ ‫שב והיה כבראשית מלבד זאת שסבתא נעלמה ואיננה‪ .‬העצים‬ ‫פרכסו באח‪ ,‬השעון תקתק והאיש הצעיר ישב בסבלנות ובכחש ליד‬ ‫המיטה ומצנפת השינה של סבתא לראשו‪ .‬טוק – טוק – טוק‪ .‬מי‬ ‫שם‪ ,‬הוא מרעיד את קולו בפאלסט העתיק של סבתא‪ .‬רק נכדתך‪.‬‬ ‫והיא נכנסה אפוא‪ ,‬והביאה עימה משב של שלג שנמס בדמעות על‬ ‫המרצפות‪ ,‬ואולי הייתה מאוכזבת מעט בראותה רק את סבתה‬ ‫יושבת על ידי האח‪ .‬אך אז הוא השליך מעליו את השמיכה וזינק אל‬

‫מנה‬ ‫ראשונה‬

‫פסיכולוגית המלתחה‬ ‫הלבשת את האמיתית‪ :‬תוכנית הסטייל של יועצת התדמית שרה ויטקר‬

‫מראה‪ ,‬מראה שעל הקיר‪ ,‬האם ההשתקפות שלך אומרת הכול?‬ ‫לעתים נדירות טוענת שרה ויטקר‪ ,‬ילידת לונדון אשר מתגוררת כעת‬ ‫בסוואנה‪ ,‬ג’ורג’יה‪ .‬ויטקר הקימה את חברת ייעוץ התדמית שלה‪,‬‬ ‫“‪”inside out profiling‬‬ ‫על מנת לעזור לאנשים לענות על השאלה הנצחית “מה ללבוש?”‬ ‫על ידי מענה על השאלה הגדולה יותר‪“ :‬מי אני?”‪ ,‬ויטקר שואבת‬ ‫משנים של ניסיון בשיווק וחוש סטייל מחודד היטב וחופרת עמוק‬ ‫בתוך ארונות והיסטוריה‪.‬‬ ‫היא משתמשת בהתייעצויות טלפוניות ואינטרנטיות מקיפות כדי‬ ‫לקבוע לאיזה “טיפוס תדמית” הלקוח‬ ‫משתייך ומציעה דרכים להדגיש את החוזקות שלו באמצעות‬ ‫הביגוד‪ ,‬החל מהנחיות כלליות וכלה באביזרים ספציפיים‪ .‬התוצאה‬ ‫לטענתה היא תוכנית בסיס לסגנון אשר יוצרת תהודה בפנימיות של‬ ‫הלקוח‪.‬‬ ‫את אמרת שהלקוחות שלך נעשים מגנטים לסוג של תשומת‬ ‫לב שהם תמיד רצו‪ ,‬איך?‬ ‫זה כמו לשים מוצר על המדף ולעצב את האריזה הנכונה בדיוק‪.‬‬ ‫אנשים רוצים לגשת ולחטוף את זה‪ .‬אני עוזרת לאנשים להדביק על‬ ‫עצמם את התוויות הנכונות‪.‬‬ ‫תני דוגמא ל”טיפוס תדמית”?‬ ‫ה”פריסאית” היא נשית ובעלת קימורים‪ ,‬עם נימה של פלפליות‪ .‬אני‬ ‫ממליצה לערבב בין נגיעות צרפתיות אמנותיות וסקסיות לבין בדים‬ ‫עדינים וקלי משקל עם נגיעה של שובבות‪ ,‬למשל חצאית עם שסע‪.‬‬ ‫האם “פסיכולוגית המלתחה” הוא תיאור טוב למה שאת עושה?‬ ‫על מנת ליצור תדמית אין צורך דווקא בלבוש כוחני‪ ,‬הסוד הוא‬ ‫בלהיות עצמך‪ .‬כשמדברים על דימוי של מישהו‪ ,‬זה הרבה יותר‬ ‫מסתם סטייל‪ ,‬זה איך שהם רואים את עצמם‪ .‬אבל מה שהם רואים‬ ‫זה לא תמיד ההשתקפות האמיתית שלהם‪ .‬זה תערובת האמונות‬ ‫הבסיסיות שלהם שנועצת בהם מבט בחזרה‪.‬‬ ‫מאיפה האמונות האלו באות?‬ ‫יש לי לקוחת שבאים אלי ואומרים‪“ ,‬או‪ ,‬אני תמיד הייתי שמנמנה‬ ‫כשהייתי צעירה יותר‪ ”,‬ואני אומרת‪“ ,‬טוב‪ ,‬אז מי אמר לך את זה?”‬ ‫והן בודקות אחורה בזיכרון ואומרות “טוב‪ ,‬אמא שלי אמרה לי”‪.‬‬ ‫מתי זה זמן טוב לחפש ייעוץ תדמית?‬ ‫יש נקודות בחיים כאשר אנחנו מטילים ספק בדרך שאחרים‬ ‫תופסים אותנו‪ ,‬כאשר אנחנו מחפשים עבודה חדשה או חותרים‬ ‫לקידום‪ .‬כאשר אנחנו מחפשים בן זוג או אחרי הריון‪.‬‬

‫מה מניע אנשים לעבוד איתך?‬ ‫אחת הלקוחות שלי היא אישה מתוקה עם גזרה קטנה ונעימה‪.‬‬ ‫בעלה התקשר אלי בגלל שהיא עוברת כל כך הרבה עינויים כשהיא‬ ‫מנסה להתלבש ולהיות מוכנה ליציאה‪ .‬הוא ראה שזה ממש משפיע‬ ‫עליה‪ ,‬אז הוא התקשר אלי ואמר‪“ ,‬תראי‪ ,‬אני מאוד רוצה שהיא‬ ‫תרגיש יותר טוב בקשר לעצמה‪ ”.‬זה היה ממש נעים‪.‬‬ ‫מה רגעי הגילוי האהובים עלייך?‬ ‫לקוחה לאחרונה סיפרה לי שאנשים כעת מסתכלים לה בעיניים‪.‬‬ ‫הם לא עשו את זה קודם‪ ,‬והיא מרגישה עכשיו בטוחה בעצמה‬ ‫מספיק להסתכל להם בחזרה‪.‬בעיניים‪.‬‬ ‫יש לך בגד אהוב?‬ ‫שמלת החתונה שלי הייתה בצבע טורקיז בוהק עם פרפרים ורודים‬ ‫עליה בצורת הדגל הבריטי‬ ‫זה היה לגמרי אני‪.‬‬ ‫איך המעבר לסוואנה השפיע על התדמית שלך?‬ ‫אני נחושה בדעתי לא להשתנות‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מחברת‪ :‬ג’סיקה היסלי‬

‫‪25‬‬

‫‪24‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫משכו תשומת לב לעצמכם‬ ‫השיטה‪ :‬כאשר אתם ליד הטרף שלכם‪ ,‬הפילו משהו – ממחטה‪,‬‬ ‫כפפה‪ ,‬שעון‪ .‬התכופפו ותרימו את החפץ‪.‬‬ ‫ההסבר המדעי‪ :‬אנחנו מבחינים באובייקטים זזים‪ ,‬אפילו כאשר‬ ‫אנחנו רואים אותם רק מפינת העין‪.‬‬ ‫מה הנסיינים אומרים‪" :‬זה היה די מגושם‪ ,‬להתכופף מול שולחן‬ ‫מלא זרים‪ ,‬אבל חלק מהבחורים סובבו את הראש ב‪"180°-‬‬

‫הראו התעניינות‬ ‫השיטה‪ :‬הרימו כתף אחת והחזיקו את הראש בזוית לצד אחד‪.‬‬ ‫ההסבר המדעי‪ :‬אנתרופולוגים קוראים לזה "תגובה חמודה"‪ .‬לשני‬ ‫המינים זה אומר "אני מעוניין" זה גם אומר "אני שובה לב"‪.‬‬

‫היו פגיעים‬ ‫השיטה‪ :‬ליבשו חולצה פתוחה‪ ,‬ותיגעו לעצמכם בצוואר ובעצם‬ ‫הבריח‪.‬‬ ‫ההסבר המדעי‪ :‬נגיעה בצוואר מושכת גם גברים וגם נשים‪ .‬אתם‬ ‫בעצם מראים את הנקודה החלשה שלכם‪.‬‬ ‫מה הנסיינים אומרים‪" :‬אני נוגעת בצווארי באופן אינסטינקטיבי‬ ‫כשאני מורידה את ההגנות של"‬

‫נהגו כפי שהשותף שלכם נוהג‬ ‫השיטה‪ :‬אם הוא מגרד את הראש‪ ,‬אתם תגרדו את הראש‪ .‬הוא‬ ‫עושה ריקוד מצחיק אז אתם רוקדים כמוהו‪.‬‬ ‫ההסבר המדעי‪" :‬איסופרקסיזם"‪ ,‬תנועה כאיש אחד‪ ,‬מבוססת על‬ ‫אינסטינקט מושרש היטב של חיקוי הפעולות של אלו שאנחנו‬ ‫נמשכים אליהם‪.‬‬ ‫מה הנסיינים אומרים‪" :‬אכלתי ארוחה עם חבר וחיקיתי את מה‬ ‫שהוא עשה‪ .‬לאחר הארוחה הוא שאל אם כדאי שנהיה יותר‬ ‫מידידים"‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫בניית יחסי קרבה‬ ‫השיטה‪ :‬התהלכו במרחק נגיעת יד מהמטרה שלכם בדרך‬ ‫לשירותים‪ ,‬למטבח‪ ,‬לבר או לרחבת הריקודים‪ .‬חיזרו על הפעולה‬ ‫מספר פעמים‪.‬‬ ‫ההסבר המדעי‪ :‬מחקרים מוכיחים שאנחנו מחבבים דברים רק‬ ‫בגלל שראינו אותם בעבר‬ ‫מה הנסיינים אומרים‪" :‬הרגשתי די טיפשית להתהלך קדימה‬ ‫ואחורה לאורך הבר‪ ,‬והבחור היחיד שהסתכל עלי היה דוחה וזרק‬ ‫מבטים לכולן בסביבה‪".‬‬

‫מה הנסיינים אומרים‪" :‬אני עושה את זה כל פעם שאני רוצה‬ ‫משהו וזה עובד מצוין"‬

‫‪27‬‬

‫מנה‬ ‫ראשונה‬

‫איך לפתות מאהב‬ ‫מדריך מעשי לשפת גוף ופיתוי‪ .‬להלן הדרך ליישום העקרונות‬ ‫מחברת‪ :‬ג’ניפר דראפקין‬

‫אנחנו לא צריכים לצוד את בני הזוג שלנו‪ ,‬אלא לפתות אותם‪.‬‬ ‫אחרי הכל‪ ,‬בן זוג הוא טרף שיש ללכוד בחיים‪" .‬אותות אהבה"‪,‬‬ ‫ספר שנכתב על ידי האנתרופולוג דוד גיבנס‪ ,‬הוא מדריך מעשי‬ ‫לשפת הגוף של הפיתוי‪ .‬המפתח לכך לשני המינים‪ ,‬הוא אומר‪,‬‬ ‫זה להיראות פגיע ובלתי מזיק‪ .‬הצבי על שפת המים‪ ,‬מחכה לזאב‬ ‫המסתער‪.‬כאשר מספר מתנדבים התבקשו לנסות כמה מטכניקות‬ ‫החיזורים של גיבנס‪ ,‬התוצאות היו מעורבבות‪ .‬אסטרטגיה‬ ‫אחת שנקראת "הפלת‪-‬אובייקט" קיבלה תיאור של "מגושמת"‪,‬‬ ‫"אידיוטית" ולגמרי משפילה‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬רוב המתנדבים שלנו‬ ‫דיווחו שמתן הסברים לגבי האסטרטגיות הללו הובילו לשיחות‬ ‫מרטיטות‪.‬להלן כמה שיטות ליישום העקרונות השונים‪ ,‬למה הם‬ ‫עובדים‪ ,‬והתוצאות שדווחו על ידי המתנדבים שלנו‪:‬‬

‫‪26‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מנה‬ ‫ראשונה‬

‫תחשוב מחוץ לקופסא‬ ‫ניקוי ראש בהליכה בפארק‪ ,‬איך הירוק‬ ‫עוזר לנו לחשוב‬

‫אתה עובד בריכוז כבר שלוש שעות ברציפות והמוח שלך הפך‬ ‫לג'לי‪ .‬אתה מחליט שמעט אוויר צח ומתיחת רגליים יעשו לך טוב‬ ‫ואתה לוקח את המעיל שלך‪ .‬אבל המיקום שבוא אתה מחליט‬ ‫לעשות את הטיול שלך הוא חשוב‪ ,‬יכול להיות שהליכה מסביב‬ ‫לבלוק לא תספק‪ .‬חוקרים באוניברסיטת מישיגן מצאו שהליכה של‬ ‫‪ 45‬דקות בפארק מגבירה את התפקוד הקוגניטיבי‪ ,‬כאשר הליכה‬ ‫באזור עירוני לא עושה הבדל‪ .‬באופן דומה התבוננות בתמונות של‬ ‫טבע עוזרת לריכוז וזיכרון העבודה‪ ,‬שלא כמו הסתכלות בתמונות‬ ‫אורבאניות‪ .‬למה מעט צמחייה ירוקה עוזרת לנו לחשוב יותר טוב?‬ ‫סטפן קפלן‪ ,‬יוזם המחקר‪ ,‬טוען שסביבות שונות מגייסות תשומת‬ ‫לב מסוג שונה‪ .‬סביבה אורבאנית דורשת ריכוז אינטנסיבי כדי‬ ‫לעבד את עומס היתר של גירויים מעניינים‪ .‬זאת עבודה קשה‬ ‫לתמרן בתנועה‪ ,‬לא לשים לב לשיחות פלאפון ולהתעלם‬ ‫מפרסומות‪ .‬לעומת זאת הטבע מספק גירוי מרתק אבל לא‬ ‫מדאיג‪ ,‬למשל שקיעה ורודה או רשרוש עלים‪ .‬הם תופסים‬ ‫את תשומת הלב שלנו בדרך צנועה‪ ,‬נותנים אפשרות‬ ‫לשרירים המנטליים שלנו להתרענן‪ .‬היתרונות של סביבה‬ ‫טבעית הולכים הרבה מעבר לתפקוד קוגנטיבי‪ :‬מצאו‬ ‫קשר ישיר בין חשיפה לטבע לבין מתח נמוך יותר‪ ,‬כעס‬ ‫וחרדה פחותה‪ ,‬יותר סיפוק מהעבודה והחלמה מהירה‬ ‫יותר אצל מטופלים אחרי ניתוח‪ .‬שבעים אחוז‬ ‫מהאמריקנים חיים כעת בסביבה אורבאנית‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מחברת‪ :‬קורטני האטצ’יסון‬

‫‪29‬‬

‫להלן מספר ערים גדולות אשר מסודרות על פי גודל האזורים הירוקים שלהם כחלק מהאזור העירוני הכולל‪.‬‬

‫‪28‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫אשר באמצעותו יש להם תקווה כלשהיא למשמעות משותפת‪.‬‬ ‫זאנחנו סופגים הרבה מילים וביטויים לפני שיש לנו את היכולת‬ ‫והביטחון להטיל בהם ספק‪ .‬ולהרבה מהמילים האלה יש עבר‬ ‫מפוקפק‪ .‬אבל ברגע שאנחנו רוכשים ביטוי והמילים והמשמעות‬ ‫נעולים ביחד אוטומטית‪ ,‬זה נעשה לעדה שדרכה אנחנו‬ ‫מסתכלים על עצמנו ולמעשה על כל החיים‪ .‬אנחנו מוותרים‬ ‫על פיסת מודעות‪ .‬זה קשה לא להחליק לתוך תבנית מוכנה‬ ‫מראש‪ .‬אבל כאשר אנחנו משתמשים באותו ביטוי מזלזל בדיוק‬ ‫אשר אחרים הכינו עבורנו‪ ,‬במיוחד לגבי ההתנסויות שלנו‪ ,‬אנחנו‬ ‫משתפים פעולה בהפחתת הערך שלנו‪" .‬לאבד" בתולין‪ :‬אני‬ ‫מסובבת את הביטוי במוח שלי כדי לקבל את האפקט המלא‪.‬‬ ‫הוא טובע בשליליות‪ .‬לאבד משהו היא ברירת המחדל‪ ,‬כאשר‬ ‫אנחנו "מאבדות" את הבתולין אנחנו בהכרח לא מצליחות לשמור‬ ‫על משהו‪ .‬אנחנו הופכות את עצמנו לא רק ליצורים פאסיביים‬ ‫אלא לקורבנות של הפאסיביות שלנו‪ .‬אנחנו לא "שוכחות איפה‬ ‫הנחנו" את הבתולין‪ ,‬אנחנו "מאבדות" את זה ולכן אין תקווה‬ ‫למצוא אותם מחדש‪ .‬לאחר מכן אנחנו מתקיימות במצב של‬ ‫חסך‪ .‬אנחנו פגומות אנחנו חסרות איזשהו חלק חיוני לפעילותנו‬ ‫התקינה‪ ,‬וכך נהיה לשארית חיינו‪ .‬כמו שבתולין‪ ,‬מרגע שנאבדו‪,‬‬ ‫לא ניתן לשחזרם‪ ,‬הביטוי מציע שעלינו להתאבל על הבתולין‬ ‫הנעדר למשך שאריתחיינו‪,‬לנצח נהיה פחות משלמות‪ .‬וכן‪,‬‬ ‫"לאבד" בתולין או כל דבר אחר הוא הודעה כנה בתבוסה‪ .‬וכך‬ ‫אנחנו כמגדר נתפסות כ"מפסידניות" קבועות לעד אזרחיות סוג‬ ‫ב' במיוחד בהשוואה לטעם השני של האנושות‪ ,‬הזכרים‪ .‬אם‬ ‫אנחנו מאבדות את הבתולין שלנו‪ ,‬משהו שהוא חלק בלתי נפרד‬ ‫מאיתנו‪ ,‬איך אנחנו מסוגלות לנהל משהו אחר בעל ערך? פשוט‬ ‫אי אפשר לסמוך עלינו להצליח בדברים חשובים‪ .‬בסופו של‬ ‫דבר כולנו חבורה של נקבות מטומטמות‪ .‬במה שנוגע אלי‪ ,‬אני‬ ‫לא איבדתי את הבתולין שלי‪ .‬כשלא הייתי צריכה אותם יותר‪,‬‬ ‫נפטרתי מהם בשקט‪ .‬ולא בזבזתי שנייה בלחפש אותם מאז‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מנה‬ ‫ראשונה‬

‫‪31‬‬

‫מונולוגים מהבתולין‬ ‫האם סקס זה הצעה שהפסד בחובה?‬ ‫מחברת‪ :‬הארה אסטוף מאראנו‬

‫‪30‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫יש לי התוודות‪ .‬למרות שאני האמא הביולוגית של שני בנים‬ ‫בוגרים‪ ,‬אף פעם לא איבדתי את הבתולין שלי‪ .‬לא‪ ,‬אני יודעת‬ ‫בדיוק מה עשיתי איתם למרות שויתרתי על הבתולין שלי‬ ‫לפני הרבה זמן‪ -‬עשרות שנים למעשה‪ -‬רק לאחרונה הקדשתי‬ ‫לזה מחשבה כלשהיא‪ .‬וזה עיצבן אותי‪ .‬מפני שהתקוממתי‬ ‫לדרך שבא השפה באופן אוטומטי גורמת לכולם וגם לנשים‬ ‫לחשוב על עצמן כעל מטומטמות אשר אפילו לא מסוגלות‬ ‫לעקוב אחרי החלקים הפרטיים שלהן‪ .‬כאילו שאנחנו יכולות‬ ‫לשכוח איפה שמנו את הבתולין שלנו כמו סט מפתחות‬ ‫לרכב‪ .‬אופס! אני לא מצליחה למצוא את הבתולין של! כמה‬ ‫טיפש בנאדם יכול להיות‪ .‬גברים לא מדברים על "זה" באותה‬ ‫כמות שאנחנו מדברות על זה‪ .‬אבל כאשר הם מדברים זה‬ ‫בהחלט לא על "איבוד הבתולין שלהם" במקום הם אומרים‬ ‫משהו על "לעשות את זה" בפעם הראשונה‪ .‬ה"זה" אגב‪ ,‬הוא‬ ‫פעולה אשר אנחנו בחורים ובחורות מסובכים בה ביחד‪ .‬אבל‬ ‫כשהלפיתה נגמרת ושנינו זוחלים החוצה מתוך אותה המיטה‪,‬‬ ‫הוא השיג משהו‪ ,‬ואת איבדת חלק מעצמך אשר לעולם לא‬ ‫תוכלי להחזיר לעצמך‪ .‬בשביל גברים טקסט המעבר הזה‬ ‫לבגרות הוא פלוס‪ .‬בשבילנו הוא מינוס‪ .‬אנחנו חווות משהו‬ ‫שיוסיף מימד חדש ועוצמתי למערכות יחסים‪ ,‬אשר מעמיק‬ ‫את היכולת שלנו להרגיש ואת ההתנסויות שלנו בחיים‪ .‬אבל‬ ‫איכשהו אנחנו יוצאות מזה עם פחות מאשר התחלנו איתו‪,‬‬ ‫בזמן שהבנים מקבלים זכויות התרברבות‪ .‬כמובן‪ ,‬שאני לא‬ ‫מדברת על בתולין שנגנבו‪ ,‬זה עסק אחר לגמרי‪ .‬אונס או יחסי‬ ‫מין בכפייה כלשהיא הם פליליים לא משנה מה גיל האישה‪,‬‬ ‫מצבה המשפחתי או סטאטוס הבתולין שלה‪ .‬העניין הוא מה‬ ‫אנחנו עושות ובאותה חשיבות מה אנחנו אומרות לגבי רצוננו‬ ‫החופשי‪ .‬שפה תמיד בונה את הדרך שבה אנשים חושבים‪.‬‬ ‫זה מובן מאליו‪ ,‬אבל אני אגיד את זה בכל זאת‪ ,‬שזה ייעודה‬ ‫של כל תרבות למסור לחבריה אוצר מילים מיוצר מראש‬

‫‪33‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מנה‬ ‫ראשונה‬

‫האם אתם דחיינים?‬ ‫כשסיפרתי לאנשים שאני עובדת על כתבה בנושא דחיינות אף אחד מהם לא פספס הזדמנות‬ ‫להתוודות שהם באמת ובתמים דחיינים‪ .‬האם זה יכול להיות?‬ ‫מחברת‪ :‬הארה אסטרוף מאראנו‬

‫‪32‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מסתדר עם ממצאי המחקר לפיהם ‪ 20%‬מהאנשים הם דחיינים‪.‬‬ ‫אנחנו צריכים להתחיל עם ההגדרה של דחיינות‪ .‬באופן כללי‪,‬‬ ‫דחיינות היא הרווח בין כוונה לפעולה‪ .‬אתה מתעורר עם הכוונה‬ ‫לכתוב דו"ח‪ .‬אבל מסיבה כלשהיא זה חומק ממך ואתה ממשיך‬ ‫לדחות את זה‪ .‬נקודת מפתח בדחיינות זה דחייה פעילה של משהו‪,‬‬ ‫לא רק לתת למשהו להחליק מרשימה ארוכה מדי של דברים‬ ‫לעשות‪ .‬רק אתה יכול לדעת עם אתה דחיין‪ .‬בדרך כלל מעורב‬ ‫בזה רגש שלילי כגון חרדה או אשמה כאשר אתה דוחה ביצוע של‬ ‫משימה‪ .‬אם אתם חושבים על דחיינות כעל תכונת אופי אז בכולנו‬ ‫יש כמות מסוימת של זה‪ .‬זה קשור למצפוניות‪ ,‬החוש שלכם‬ ‫לסדר ומילוי חובות‪.‬אבל לרובנו‬ ‫הדחיינות שאנו עושים היא לא‬ ‫בעייתית‪ .‬רוב הסיכויים שאנחנו‬ ‫מלקים את עצמנו שלא לצורך‬ ‫על היותנו דחיינים כאשר‬ ‫הבעיה האמיתית היא שאנו חיים‬ ‫בעולם מלא בדדליינים‪ .‬ואנחנו‬ ‫פשוט עוסקים בניהול משימות‬ ‫לאחר מעשה‪ .‬האוניברסיטה‬ ‫הופכת הרבה אנשים לדחיינים‪,‬‬ ‫או יותר נכון היא מגבירה את‬ ‫התכונה הזאת אצל אנשים אשר‬ ‫יש להם רמה נמוכה שלה‪ .‬יש‬ ‫מועדי הגשה ללא סוף‪ ,‬חשש‬ ‫מציונים נמוכים‪ ,‬ופרויקטים‬ ‫נערמים אצל סטודנטים שכל‬ ‫הזמן נאבקים עם הזמן הבורח‬ ‫מהם‪ .‬העניין הוא שלא כל דחייה‬ ‫של משימות היא דחיינות‪ ,‬ד"ר‬ ‫פייכיל עומד על כך שעלינו‬ ‫לעשות את האבחנה‪ .‬רובנו‬ ‫מתכננים בצורה מופרכת‪ ,‬בעלי אופטימיות יתר לגבי הדברים‬ ‫שנצליח להספיק‪ .‬אנחנו גוררים הביתה תיקים מפוצצים לסוף‬ ‫השבוע אפילו שאנחנו יודעים ברמה מסוימת של הכרה שלא‬ ‫נצליח לסיים הכל‪ .‬אנחנו דוחים דברים כשיטה של ניהול משימות‬ ‫יעילה‪ ,‬אבל בסופו של דבר אנחנו מלקים את עצמנו ומשייכים את‬ ‫ההתנהגות הזו לדחיינות‪ .‬כאשר באופן מציאותי כנראה שלקחנו‬ ‫על עצמו יותר מדי‪ .‬אבל פה הדברים נעשים פחות ברורים בגלל‬ ‫שדחיין אמיתי יודע לתרץ את ההתנהגות ההרסנית שלהם על עם‬

‫הלחץ של הדרישות המתנגשות‪ .‬שלא כמו כולנו הם לא באמת‬ ‫עושים סדר עדיפויות בפעילויות שלהם‪ ,‬אלא הם באופן פעיל‬ ‫מבזבזים אנרגיה מנטלית כדי לדחות משהו‪ .‬אופן נוסף שבו לא כל‬ ‫דבר שנראה כמו דחיינות הוא באמת דחיינות‪ .‬כמו במצב דחייני‬ ‫גם במצב דיכאוני הבנאדם לא מצליח לפעול‪ .‬זה אחד הדברים‬ ‫שמאפיינים דיכאון – חוסר אנרגיה ומוטיבציה‪ .‬אנשים מדוכאים‬ ‫עלולים להלקות את עצמם בגלל הדחיינות‪ ,‬כאשר‬ ‫בעצם זהו סימפטום של המחלה הנפשית שלהם‪ ,‬ויש לטפל‬ ‫בו בצורה שונה‪ .‬אז לפני שאתם קשים לעצמכם בגלל דחיינות‪,‬‬ ‫תבדקו אם זה משתלט על החיים שלכם‪ .‬אם זה משהו שמשפיע‬ ‫רק על חלק קטן‪ ,‬כנראה שאתם‬ ‫לא באמת דחיינים‪ .‬עכשיו באמת‬ ‫אין לכם תירוצים‪ ...‬אז יאללה‬ ‫לעבודה!!!‬

‫אז למה אנחנו דוחים‬ ‫משימות?‬ ‫דחיינים מתהווים לא נולדים‪.‬‬ ‫מומחים מוכיחים למה אנשים‬ ‫בוחרים חבלה עצמית על פני‬ ‫שליטה עצמית יש דברים‬ ‫רבים להימנע מהצלחה בחיים‬ ‫אבל הדרך הכי בטוחה יכולה‬ ‫להיות דחיינות‪ .‬דחיינים הורסים‬ ‫לעצמם‪ .‬הם שמים מכשולים‬ ‫בדרך של עצמם‪ ,‬הם בעצם‬ ‫בוחרים התנהלות שפוגמת‬ ‫בביצועים שלהם‪ .‬למה שאנשים‬ ‫יעשו את זה? דיברתי עם שניים‬ ‫מהמומחים המובילים בעולם‬ ‫לדחיינות‪ :‬פרופסור ג’וסף פרארי‬ ‫מאוניברסיטת דה פול בשיקאגו ופרופסור טימותי פסייכיל‬ ‫מאוניברסיטת קרלטון בקנדה‪ .‬אף אחד מהם הוא לא דחיין ושניהם‬ ‫ענו על שאלותיי הרבות באופן מיידי‪.‬‬

‫‪.1‬‬ ‫עשרים אחוז מהאנשים מזהים את עצמם כדחיינים כרונים‪.‬‬

‫‪.2‬‬ ‫דחיינות היא לא משהו טריוויאלי‪ ,‬למרות שכתרבות אנחנו לא‬ ‫תופסים את זה כבעיה רצינית‪ .‬זה מייצג בעיה קשה של ויסות‬ ‫עצמי‪ .‬וייתכן שיש יותר ממנה בארה"ב מאשר בארצות אחרות‬ ‫בגלל שאנחנו כל כך "נחמדים"‪ .‬אנחנו לא חושפים את התירוצים‬ ‫של האנשים‪ ,‬אפילו כאשר אנחנו לא מאמינים להם‪.‬‬

‫‪.3‬‬ ‫דחיינות היא לא בעיה של ניהול זמן או של תכנון‪ .‬לדחיינים אין‬ ‫יכולת פחותה להעריך זמנים‪ ,‬למרות שהם יותר אופטימיים‬ ‫בקשר אליו מאשר אחרים‪" .‬להגיד לדחיין לקנות ארגונית זה כמו‬ ‫להגיד לאדם עם דיכאון כרוני להתעודד"‪ ,‬מתעקש ד"ר פרארי‪.‬‬

‫דחיינות נלמדת בסביבת המחייה המשפחתית‪ ,‬אבל לא באופן‬ ‫ישיר‪ .‬זאת אחת התגובות האפשריות לסגנון הורות סמכותי‪.‬‬ ‫מילדים בעלי דמות אב קשוחה ושטלתנית נמנעת האפשרות‬ ‫לפתח יכולת לווסת בעצמם את המטרות שלהם ואז להוציא‬ ‫אותם לפועל‪ .‬מה עוד שבתנאים משפחתיים כאלו‪ ,‬דחיינים‬ ‫פונים יותר לחברים בשביל תמיכה‪ ,‬והסביבה החברית עלולה‬ ‫לחזק את הדחיינות כי הם נוטים להיות סבלנים כלפי התירוצים‪.‬‬

‫‪.5‬‬ ‫בין אלו שצורכים אלכוהול הדחיינים צורכים כמויות גדולות‬ ‫יותר‪ .‬דחיינים שותים יותר מאשר הם מתכוונים כהתבטאות‬ ‫לבעיה כללית של וויסות עצמי‪ .‬זה מעל ומעבר להשפעות של‬ ‫צורות התמודדת נמנעות אשר נמצאות ביסוד הדחיינות ואשר‬ ‫מובילות להתנתקות דרך שימוש בחומרים משכרים‪.‬‬

‫‪.6‬‬ ‫דחיינים מספרים לעצמם שקרים כגון "אני עובדת הכי טוב‬ ‫בלחץ"‪ .‬אבל למעשה זה לא נכון‪ ,‬בנוסף הם מגנים על תחושת‬ ‫הערך העצמי שלהם על הצהרה כי "זה לא חשוב"‪ .‬שקר גדול‬ ‫נוסף של דחיינים הוא שלחץ בזמן עושה אותם יותר יצירתיים‪.‬‬ ‫אבל זאת תחושה לא נכונה‪ .‬הם מבזבזים את המשאבים שלהם‬ ‫בהמנעות מפעולה‪.‬‬

‫‪.7‬‬ ‫דחיינים באופן פעיל מחפשים הסחות דעת‪ ,‬במיוחד כאלו שלא‬ ‫דורשים התחייבות מיוחדת מצידם‪ .‬בדיקת אי‪-‬מייל היא כמעט‬ ‫מושלמת למטרה זו‪ .‬הם מסיחים את דעתם כדרך לוויסות‬ ‫רגשות כגון פחד מכישלון‪.‬‬

‫‪.8‬‬ ‫יש יותר מסוג אחד של דחיינות‪ ,‬ד"ר פרארי מזהה שלוש צורות‬ ‫בסיסיות של דחיינות‪ .‬טיפוסים שמחפשים ריגושים‪ ,‬אשר רוצים‬ ‫לחכות לרגע האחרון בשביל החיפזון האופורי‪ .‬טיפוסים נמנעים‪,‬‬ ‫כאלו אשר ייתכן מפחדים מכישלון או הצלחה‪ .‬אבל בכל מקרה‬ ‫מאוד חשוב להם מה אחרים חושבים עליהם‪ ,‬והם מעדיפים‬ ‫שאחרים יחשבו שחסר להם מאמץ מאשר יכולת‪.‬‬ ‫דחיינים של החלטות‪ ,‬לא להחליט מסיר מהדחיינים את‬ ‫האחריות מתוצאות האירועים‪.‬‬

‫‪.9‬‬ ‫יש מחיר גבוה לדחיינות‪ .‬בריאות הוא אחד מהם‪ .‬אפילו במהלך‬ ‫סמסטר אחד‪ ,‬סטודנטים דחיינים חלו ביותר שפעות והצטננויות‬ ‫והיו להם יותר בעיות במערכת העיכול‪ .‬לדחיינות יש מחיר‬ ‫גבוה גם לאחרים‪ ,‬זה מעביר את נטל האחריות על אחרים אשר‬ ‫נוטרים על כך‪.‬‬

‫‪.10‬‬ ‫דחיינים יכולים לשנות את התנהגותם אבל לעשות זאת דורש‬ ‫הרבה אנרגיה נפשית‪ .‬וזה לא אומר באמת שהאדם מרגיש את‬ ‫השינוי באופן פנימי‪ .‬ניתן להשיג את השינוי באמצעות טיפול‬ ‫קוגנטיבי התנהגותי מובנה‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫בשבילך דחיינות היא דרך חיים‪ .‬והיא משפיעה על כל תחומי‬ ‫החיים שלהם‪ .‬הם לא משלמים חשבונות בזמן‪ .‬הם מפספסים‬ ‫הזדמנויות לקנית כרטיסים להופעות‪ .‬הם לא מפקידים צ’קים‬ ‫בזמן‪ .‬הם מגישים טפסי מס מאוחר‪ .‬הם משאירים את קניית‬ ‫המתנות לערב לפני המסיבה‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫‪35‬‬

‫‪34‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫לבסוף הטיפ השלישי שלי‬ ‫הוא “היו כנים עם עצמכם‪”.‬‬ ‫לעתים תכופות דחיינים‬ ‫מצדיקים את עצמם על ידי‬ ‫אמירת דברים כגון “יתחשק‬ ‫לי יותר לעשות את זה מחר”‬ ‫או “אני עובדת הכי טוב‬ ‫בלחץ” לא‪ ,‬לא ולא‪ .‬תפסיקו‬ ‫עם הרמייה העצמית‪ .‬במקום‬ ‫לנסות להקטין את הדיסונאנס‬ ‫בין מה שאתם צריכים לעשות‬ ‫לבין ההתנהגות שלכם‪.‬‬ ‫זהו את המחשבות האלה‬ ‫כ”דגלים” שמסמנים את‬ ‫הרצון שלכם לדחות ותחזרו‬ ‫לטיפים אחד ושתיים‪ .‬תסמכו‬ ‫עלי‪ ,‬דחיינות זה לא בעיה של‬ ‫ניהול זמן זוהי בעיה מורכבת‬ ‫שמערבת את האישיות‪,‬‬ ‫הסיטואציה והמוטיבציה‬ ‫שלכם‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪.3‬‬

‫‪37‬‬

‫שלושה טיפים להפחתת הדחיינות‬

‫‪36‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬

‫ראשית כל “פשוט תתחילו”‪.‬‬ ‫אל תבזבזו זמן על תכנון‬ ‫ומחשבה על המשימה‪ .‬בדרך‬ ‫כלל זוהי רק דרך נוספת‬ ‫להימנע מהמשימה‪ ,‬בזמן‬ ‫שאתם גורמים לעצמכם‬ ‫להרגיש כאילו שאתם עושים‬ ‫משהו‪ .‬במקום תתחילו‬ ‫את המשימה‪ .‬למה? בגלל‬ ‫שהמחקר שלנו מראה שברגע‬ ‫שמתחילים את המשימה‪,‬‬ ‫התפיסה שלנו משתנה‪.‬‬ ‫לפעמים אנחנו אפילו נהנים‬ ‫מהביצוע‪ .‬לכל הפחות‪,‬‬ ‫התפיסה שלנו את עצמנו‬ ‫משתנה‪ ,‬ואפילו התקדמות‬ ‫מעטה במשימות שלנו‬ ‫משפרת את מצבנו הנפשי‬ ‫אשר בתורו מתדלק את‬ ‫המוטיבציה שלנו לעבוד‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬זה צפוי שכשאתם‬ ‫צופים התמודדות עם משימה‬ ‫לא רצויה שאתם מעדיפים‬ ‫לדחות אז זה יגרור רגשות‬ ‫שליליים‪ .‬העצה שלי היא‬ ‫“תתמודדו עם זה!” כן‪ ,‬זה‬ ‫גישה קשוחה אבל דחיינים‬ ‫צריכים את זה‪ .‬אל תכנעו‬ ‫להרגשה טובה כך שאתם‬ ‫מתמקדים בשיפור ההרגשה‬ ‫המיידים‪ .‬תתמקדו על‬ ‫התקדמות בטווח הרחוק‪ .‬אף‬ ‫אחד לא נהנה מהתמודדות‬ ‫עם משימה לא נעימה‪,‬‬ ‫אנשים מוצלחים מבינים‬ ‫שברגע שהם מתחילים הם‬ ‫יצטרכו להתמודד עם כמה‬ ‫רגשות שליליים‪ .‬אבל ברגע‬ ‫שמתגברים על אלו הם לא‬ ‫מסתכלים אחורה‪.‬‬

‫לכולם יש צבע אהוב‪ ,‬אבל אין צבע שמשפיע עלינו יותר חזק מאשר אדום‪ .‬הנה דרכים לגרום‬ ‫לגוון לעבוד בשבילכם‪.‬‬

‫שחקו יותר טוב‬

‫תעבדו יותר טוב‬ ‫ייתכן שהאיקסים שהמורה בבית ספר יסודי שירבטה השאירו‬ ‫סימן בלתי מחיק על המוח שלכם‪ .‬משתתפים במחקר גרמני‬ ‫אמריקאי אשר צפו בהבזקים של אדום התקשו יותר לפתור‬ ‫אנאגרמות ולהשלים אנאלוגיות בהשוואה לכאלו אשר ראו ירוק‬ ‫או צבעים נייטרלים כגון שחור‪ .‬לדברי הסופר המדעי המוביל‬ ‫אנדרו אליוט‪ ,‬פסיכולוג באוניברסיטת רוצ’סטר‪ ,‬כנראה שאנחנו‬ ‫מקשרים אדום עם טעויות או סכנה‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬נבדקים אשר‬ ‫עבדו על משימות מסובכות בחדר אדום הצליחו פחות מאלו‬ ‫אשר עבדו בחדר כחול‪ .‬לכן כדאי שתחשבו פעמיים על המנורה‬ ‫האדומה על שולחן העבודה‪.‬‬ ‫תבלטו‬ ‫לבישת אדום משיג תשומת לב ולא רק כי זה צבע בהיר וחי‪.‬‬ ‫כאשר אתה רואה אדום בוהק‪ ,‬זה יכול למעשה להאיץ את קצב‬ ‫פעילות הלב שלך אומרת ברברה דרשר‪ ,‬חוקרת באוניברסיטת‬ ‫קליפורניה‪ ,‬סנטה ברברה‪ .‬ירוק בהיר יכול להשפיע באותה צורה‬ ‫למרות שירוק נתפס כגוון הכי נעים בזמן שאדום מדורג הכי‬ ‫פחות נעים‪ .‬ייתכן שאנשים ישימו לב אלייך עם הצבעים האלה‬ ‫אבל דרשר לא בטוחה כמה זמן ההתעוררות תימשכך‪“ .‬אנחנו‬ ‫מסתגלים מאוד מאוד מהר”‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫לבישת חולצת ספורט אדומה‪ ,‬יכולה לתת לכם תמריץ תחרותי‬ ‫בחדר הכושר או במשחק כדורסל מאולתר‪ .‬לפי מחקר שנעשה‬ ‫באוניברסיטת דורהאם באנגליה‪ ,‬שחקנים אולימפיים אשר לבשו‬ ‫מדים אדומים תפקדו יותר טוב מאשר אלו אשר לבשו מדים‬ ‫כחולים בספורט מגע‪ .‬אולם יש מקום לאזהרה‪ ,‬אתם עלולים‬ ‫להיות מושפעים לרעה על ידיד הבחור שלידכם בהליכון אם הוא‬ ‫לובש חולצה אדומה‪ .‬ייתכן שהלבוש האדום משפיע פחות על‬ ‫היכולת שלך לשחק יותר טוב ויותר על היריב שראיית האדום‬ ‫מחלישה את המשחק שלו‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫מנה‬ ‫ראשונה‬

‫איזה צבע כדאי להוסיף לחייך?‬ ‫אם דרושה לכם עוד יצירתיות נסו את הצבע כחול‪.‬‬ ‫מחברת‪ :‬קרן לילנד‬

‫‪38‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫האם אתה חושב שאתה צריך יותר אדום או כחול בחיים שלך?‬ ‫אף על פי שהמשבר הכלכלי הנוכחי אולי יגרום לך לומר “ כל‬ ‫דבר חוץ מאדום”‪ ,‬יש מחקר חדש שיראה שכל אחד מהצבעים‬ ‫כחול ואדום הם בעלי השפעה שונה באופן מובהק על המוח‪.‬‬ ‫בניסוי שנתי באוניברסיטת קולומביה הבריטית‪ ,‬בית ספר לעסקים‬ ‫על שם סאודר‪ 600 ,‬משתתפים נתבקשו לבצע משימות על‬ ‫מחשב אשר דרשו תשומת לב לפרטים או יצירתיות‪ .‬צבע הרקע‬ ‫במחשבים אשר הנבדקים עבדו עליהם היה בצבע כחול‪ ,‬אדום או‬ ‫במקרים מסוימים לבן‪.‬מה לגבי התוצאות? לפי המחקר כאשר‬ ‫המשימה דרשה תשומת לב לפרטים‪ ,‬נוכחות הצבע האדום‬ ‫הגבירה את הביצועים עד ‪ 31‬אחוזים בהשוואה לכחול‪ .‬אבל כאשר‬ ‫המשימה דרשה תוצר יותר יצירתי‪ ,‬סימנים כחולים הם בחירה‬ ‫יותר טובה מאדום בתוצאות אשר גדולות פי שתיים כמעט‪.‬‬ ‫“הודות לתמרורי עצור‪ ,‬רכבי חירום ועטים אדומים של מורים‪,‬‬ ‫אנו משייכים את הצבע האדום לסכנה‪ ,‬טעויות והצורך בזהירות”‬ ‫אומרת ז’ולייט ז’ו‪ ,‬פרופסורית עמיתה באוניברסיטת קולומביה‬ ‫הבריטית ויוזמת המחקר‪“ .‬המצב המרומם אשר האדום מפעיל‬ ‫הופך אותנו לערניים ולכן עוזר לנו לבצע משימות אשר בהן‬ ‫תשומת לב זהירה נדרשת על מנת לענות נכון או לא נכון‪”.‬‬ ‫באופן חלופי‪ ,‬ז’ו אומרת שבגלל הקישור לשמיים‪ ,‬לים ולמים‪ ,‬רוב‬ ‫האנשים משייכים את הצבע כחול עם פתיחות‪ ,‬שלום ושלווה‪.‬‬ ‫הרמזים הנעימים גורמים לאנשים לחוש ביטחון בחקירה יצירתית‪.‬‬ ‫ולא מפתיע שזהו הצבע האהוב על הרבה אנשים‪ .‬ז’ו טוענת‬ ‫שדרושה כמות קטנה של הצבע הרצוי בסביבה על מנת ליצור‬ ‫השפעה‪“ .‬לא צריך לצבוע את כל החדר בכחול כדי להיות יותר‬ ‫יצירתיים‪ ”,‬אומרת ז’ו‪“ .‬ההשפעות האלה קורות ברמת התת מודע‪,‬‬ ‫כך שאפילו השאה של הצבע מספיקה‪ ”.‬ז’ו אומרת שאפילו משהו‬ ‫כה קטן כצבע של העט או הרקע של המסך במחשב יכולים‬ ‫להשפיע‪ .‬כמומחה של ניהול זמן‪ ,‬אני תמיד מתעניינת בדברים‬ ‫שיכולים לעזור לאנשים לעבוד ביותר יעילות בעולם שיש בו יותר‬ ‫מדי דברים לעשות‪ ,‬ופחות מדי משאבים לשימושנו‪ .‬כאמנית‬ ‫וכסופרת‪ ,‬אני מוקסמת על ידי כל דבר אשר יכול לעזור לי להיות‬ ‫יותר יצירתית – לכן החלטתי לבחון את השערת תאוריית הצבע‬ ‫הזאת על עצמי‪ .‬הבאתי איתי לסדנת כתיבה בסופ”ש האחרון‬ ‫בלוק כתיבה ועט כחול‪ ,‬במקום המחברת הלבנה הרגילה שלי ועט‬ ‫הביק השחור‪ .‬אחת מהסיבות שרציתי להשתתף בשיעור זה שאם‬ ‫כל הכתיבה הלא בדיונית שלי במגאזינים‪ ,‬ספרים ובלוגים שעשיתי‬ ‫במהלך השנה האחרונה‪ ,‬הרגשתי צורך לקחת הפסקה יצירתית‪.‬‬ ‫משהו שינער אותי מתוך התבנית הנוכחית‪ .‬כך שלקחתי את‬

‫השיעור הזה והשתמשתי בגוון מקסים של כחול בהיר‪ .‬אבל האם‬ ‫זה עזר ליצירתיות שלי?‬ ‫אתם תגידו לי‪...‬‬ ‫נייר כחול‪ ,‬שיר מאת קרן לילנד‬ ‫לא השתמשתי באדום‬ ‫כי רציתי לגרום‬ ‫לנשירת תבנית החשיבה הישנה‬ ‫וכניסת מחשבות חדשות‬ ‫במקום בחרתי בכחול‬ ‫אשר ידעתי מהמחקר של אתמול‬ ‫לא יעשה אותי יותר חכמה‬ ‫אבל יעלה הילוך למוג’ו היצירתי‬

‫ארבע דרכים להכניס יותר צבע לחיים שלך‬ ‫בהתאם לסוג האינטליגנציה שתרצה להגביר להלן ארבע דרכים‬ ‫להכניס יותר צבע לחיים שלך‬

‫‪.1‬‬ ‫שנו את צבע הרקע על מסך המחשב‪ .‬כאשר אני עובדת על‬ ‫היצירות המילוליות שלי במחשב‪ ,‬אני משנה את הצבע על‬ ‫המקינטוש שלי צבע כחול בהיר ומקסים וכנראה גם מגביר‬ ‫יצירתיות‪ .‬כאשר אני מנסה להוריד את כמות הדואר הנכנס שלי‬ ‫לאפס וצריכה להחליט בצורה מהירה‪ ,‬אני משנה את הרקע‬ ‫למערבולת אדומה שמשרה אווירת פעולה‪.‬‬

‫‪.2‬‬ ‫תשתמשו בעט אדום לעבודה אנליטית ובעט ירוק בניסיון לכתוב‬ ‫את הרומן האמריקאי הגדול או כל עבודה יצירתית אחרת‪.‬‬

‫‪.3‬‬ ‫החזיקו מספר פדים לעכבר במחסן והחליפו בין אדום לירוק‬ ‫ובחזרה בהתאם למשימה שלפניכם‪.‬‬

‫‪.4‬‬ ‫צבעו חדר שלם בעבודה באדום ואחר בירוק‪ .‬כאשר אתם צריכים‬ ‫להכניס את כולם למצב רוח מסוים הכניסו אותם לחדר המתאים‪.‬‬

‫מנה‬ ‫עיקרית‬

‫אדום כדם‪ ,‬לבן כשלג‪ ,‬שחור כעורב ‪ :‬סמליות כרומאטית של‬ ‫נשיות באגדות‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מחבר‪ :‬פרנסיסקו ואז דה סילבה‬

‫‪41‬‬ ‫שפות טבעיות מקודדות קטגוריות צבעי בסיס לפי סידרה‬ ‫מתקדמת יחידה של הבחנות צבע‪ ,‬כך שכל קטגוריה נתונה‬ ‫מכילה את כל הקודמות‪ .‬באופן ספציפי נמצא שאם נתונה שפה‬ ‫אשר מכילה רק שני מונחי צבע‪ ,‬אלה מתייחסים רק לשחור‬ ‫ולבן‪ .‬אבל אם שפה מכילה שלושה מונחי צבע‪ ,‬כלומר בנוסף‬ ‫לקודמים זה יהיה הצבע האדום‪ .‬וכך זה ממשיך בסדר הבא ירוק‪,‬‬ ‫צהוב‪ ,‬כחול‪ ,‬חום ובסוף סגול‪ ,‬ורוד‪ ,‬כתום ואפור‪ .‬אבל מדוע‬ ‫שמונחי צבע יעקבו אחרי מבנה קבוע ומוקפד כל כך בכל מקום?‬ ‫האנתרופולוג מרשל סאהלינס‪ ,‬מחזק את הבסיס הפיסיולוגי‬ ‫של מערך קטגוריות הצבע האוניברסאלי‪ ,‬גם הציע שצבעים הם‬ ‫למעשה קודים סמיוטים‪ .‬לכן נמצאה חוקיות בין‪-‬תרבותית חזקה‬ ‫במוקד קטגוריות הצבא הבסיסיות‪ ,‬כך‪ ,‬אם על צבעים להעביר‬ ‫מסרים הרי גוונים הם חשובים מבחינה חברתית בצורה הכי‬ ‫ברורה ותפיסתית שלהם‪ .‬כשלעצמו הנקודה שצבעים הם סמנים‬ ‫סמיוטים נוחים לא תפתיע אף אחד אשר מכיר את מושג הרמזור‬ ‫או את הייחוס המגדרי של ורוד או כחול לתינוקות‪ .‬אבל באופן‬ ‫יותר שאפתני‪ ,‬אני רוצה להתמקד בדפוס התלת צבעי של שלגיה‪,‬‬ ‫כדוגמא פרטיקולארית לסכימה בסיסית בין‪-‬תרבותית‪ .‬מחקרים‬ ‫קודמים הראו את הראשונות של הצבע הלבן‪ ,‬שחור והאדום‬

‫ברוב מונחי הצבע‪ .‬וכפי שניתן לצפות טריו כרומטי בסיסי נוטה‬ ‫להעביר מושגים ראשוניים‪ .‬להלן דוגמא מעניינת‪ ,‬שפתם של שבט‬ ‫נדמבו בזמביה מכילה "מושג‪-‬יסוד" רק עבור לבן‪ ,‬אדום ושחור‪.‬‬ ‫במחקר שנערך הציעו כי שלושת הצבעים הללו מייצגים אופן‬ ‫פעולה טוטאלי תלת‪-‬חלקי של מיון‪" .‬שלושה עקרונות של הוויה"‬ ‫כאלו מייצגים בין השאר את גן העדן והמנהיגות (לבן)‪ ,‬דם שנשפך‬ ‫במלחמה (אדום)‪ ,‬ותשוקה מינית ותחייה (שחור)‪ .‬הדיון הבא בודק‬ ‫את השילוש הכרומטי הבסיסי במעשיות אירופאיות מנקודת‬ ‫המבט אשר מוצעת בפלטת הצבעים המשולשת של שלגיה‪ .‬כולי‬ ‫תקווה שפה יתגלה משהו לגבי הפעילות הסימבולית במעשיות‬ ‫ובאותו זמן יקודם המחקר ההשוואתי בקודים צבעוניים‪ .‬בסיפורו‬ ‫של שרטיין דה טרוי מהמאה ה‪ ,12-‬מראה שלוש טיפות דם על‬ ‫השלג מזכירים לפרסיבל את אהובתו‪ .‬חמש מאות שנה לאחר‬ ‫מכן השילוש הכרומטי מופיע במעשייה שנקראת "העורב"‪ ,‬נסיך‬ ‫אשר מוצא לוח שיש לבן אשר עליו נהרג הרגע עורב‪ ,‬מצהיר‪" ,‬הו‬ ‫שמיים! אילו רק יכולתי למצוא אישה אדומה ולבנה כמו האבן‬ ‫הזו‪ ,‬ואם שיער וגבות שחורות כנוצות העורב הזה‪ ".‬באופן מיידי‬ ‫הוא מחליט שעליו למצוא את המקור של האבן‪ .‬אותו שילוש‬ ‫מופיע במעשיית שנקראת "שלושת הלימונים"‪ ,‬שבה נסיך לא‬

‫‪40‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫הורד ממנו נדקרת היפיפייה הנרדמת בגיל חמש עשרה ואז נופלת‬ ‫לתוך שינה עמוקה אשר לא מפחיתה מהזוהר שלה‪ ,‬הלחיים שלה‬ ‫היו ציפורנים והשפתיים שלה היו אלמוגים‪ .‬אז עכשיו ניצבת‬ ‫בפנינו שאלה שונה‪ :‬מה לחיי הציפורנים ושפתי האלמוגים האלה‬ ‫מייצגות? ניתן לומר באופן בוטה כי ארוס גיוון את לובן פניה עם‬ ‫אדום‪ ,‬וונוס צבעה עם דם וסת את שפתיה‪ .‬זה יוצר אסוציאציה‬ ‫ברורה בין אדום על פנים לבנות‪ ,‬ורדים ווסת‪ .‬מפה נותר לחקור‬ ‫לגבי היחסים בין ורדים ושלוש טיפות דם אשר מזכירות את פני‬ ‫האהובה בסיפור על פרסיבל‪ .‬היזכרו שפגשנו שלוש טיפות דם‬ ‫ב"שלגיה" שם המלכה שופכת מדמה קצת לפני שהיא משתוקקת‬ ‫לבת בעלת שלושת הצבעים‪ .‬שוב אנחנו מוצאים אותם באגדה‬ ‫אחרת של גרים "ילדת האווזים" פה אימא מטפטפת שלוש טיפות‬ ‫מדמה על מטפחת לבנה‪ ,‬ונותנת לביתה אשר נוסעת להינשא‪.‬‬ ‫בשני המקרים נוצר קשר של דם בין האימא לבתה‪ .‬באופן צפוי‪,‬‬ ‫בהתאם לקשר בין ורדים לווסת‪ ,‬קשר כזה יכול להיות מסופר גם‬ ‫עם פרחים‪ .‬לדוגמא בגרסא הפורטוגלית של שלגיה מוצגת אימא‬ ‫אשר שמה ורד ובתה נקראת ניצן הורד‪ .‬כאשר האימא מקנאה‬ ‫בבת‪ ,‬ומנסה להרוג אותה‪ .‬יש לציין ששתיהן ורדים‪ ,‬אבל רק‬ ‫הצעירה היא בפריחה‪ ,‬ולכן המבוגרת היא בצד החוחים‪ .‬לכן עלינו‬ ‫לשאול‪ ,‬מה החוחים מראים לגבי האישה בזמן שבתה מבוגרת‬ ‫מספיק כדי להיות פריחת הורד? בנקודה זו עלינו לקחת נקודת‬ ‫מבט רחבה יותר לגבי המטפורה אשר מכילה גם את הפריחה‬ ‫של הורד וגם את החוחים‪ .‬למטרה זו ניקח למשל את "הלילה‬ ‫ה‪ "12-‬של שייקספיר‪ ,‬שבו מוצהר שנשים הן כמו ורדים אשר‬ ‫מרגע שהוצג פרחה הענוג נופל בזאת השעה‪ .‬ביצירה אחרת שלו‬ ‫הוא מתאר עלמה אשר לא "בעלו" אותה כפרח רענן שלא נקצר‪,‬‬ ‫ביתוק הבתולין שלה ייקח את "הורדים" שלה ובקושי ישאיר לה‬

‫"קוצים" שבקושי תוכל להידקר מהם‪ .‬מה ניתן לראות מדוגמאות‬ ‫אלו‪ ,‬מצד אחד הוא מקשר בין ורד שנקטף לבין בתולין שבותקו;‬ ‫מצד שני הוא רומז שהדקירות שנשארות מייצגות את שפיכות‬ ‫הדם האחרות בחייה של אישה‪ .‬אם לוקחים את כל הסיפורים‬ ‫ביחד ניתן להסיק שהפרח האדום מייצג את אספקט הפוריות‬ ‫של דם הרחם וגם של הנעורים‪ ,‬הזמן הכי פורה בחיים‪ ,‬בעוד‬ ‫שקוצים מסמלים את השאריות של שניהם; הזרם החודשים וחיים‬ ‫שעברו את השיא‪ .‬בצד המעשייה זה מרמז על שני דברים‪ .‬קודם‬ ‫כל היפיפייה הנרדמת‪ ,‬או הורד הקוצני שהיא מחקה‪ ,‬מסמלים‬ ‫את האמביוולנטיות של הדם הנקבי‪ .‬מטפורת הפריחה של דם‬ ‫הרחם מאששת כי המצע הזה פורה בזמן ששימוש בקוצים חדים‬ ‫כדי לסמן מצב של דם מסמנת חוסר זמינות ליחסי אישות‪ .‬שנית‬ ‫הקנאה של האישה המכונה ורד לבתה המכונה ניצן הורד גוררת‬ ‫שהאחרונה משליכה את הקודמת לצד העקר של השלד ולא של‬ ‫הפריחה‪ .‬עכשיו אנחנו מוכנים לקלוט את משמעותן הקבועה של‬ ‫שלוש טיפות דם‪ .‬היפיפייה הנרדמת נדקרת באצבעה פעם אחת‬ ‫בגיל חמש עשרה ואז מוקפת בקוצים בלתי חדירים עד שהזמן‬ ‫הנכון מגיע לבעל הנכון לעבור דרך המחסום שלה כדי "להשיג את‬ ‫הפרח שלה"‪ .‬כך‪ ,‬ברגע שאמה של שלגייה דוקרת את אצבעה היא‬ ‫נעשית הרה גם רעיונות וגם פיסית עם ילדה‪ .‬לכן אצבעות דקורות‬ ‫כמו קוצים מסמלים דימום נקבי בהקשר לפוריות פוטנציאלית‪.‬‬ ‫אשר מציעה ששלוש טיפות דם מתאימות לשלוש נקודות בגורל‬ ‫האישה בגרות מינית‪ ,‬ביתוק בתולין ולידה‪ .‬באופן כללי נשים הן‬ ‫כמו ורדים אבל בעוד אימא טובה מעבירה את טיפות הדם שלה‬ ‫ומקבלת את הקוצים אם הם באים‪ .‬הרעה נאחזת בניצני ורד שלא‬ ‫בעונה‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫אדום‬

‫‪43‬‬

‫‪42‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫רוצה לשמוע על נשיאת אישה‪ ,‬עד שהוא נחתך בזמן אכילת‬ ‫גבינת ריקוטה ולאחר שצפה בכמה קאקים הוא מחליט לחפש‬ ‫את האישה שהיא כמו ריקוטה מוכתמת בדם‪ .‬נראה כי דוגמאות‬ ‫אלו מהוות את הרקע להבנת המלכה משלגיה של האחים גרים‪,‬‬ ‫אשר בראותה שלוש טיפות של דמה על השלג‪ ,‬משתוקקת לבת‬ ‫"לבנה כשלג‪ ,‬אדומה כדם‪ ,‬ושחורה כהבנה"‪ .‬כעת בואו נשאל‪,‬‬ ‫מה השילוש הצבעוני הזה מספר לנו על האידיאל של הנשי‬ ‫במעשיות‪ .‬אם לוקחים בחשבון את כל הדוגמאות אפשר להסיק‬ ‫שאדום ולבן זה בעצם הניגוד הבסיסי‪ .‬גם הדימוי הימי ביניימי‬ ‫של שלוש טיפות דם על השלג‪ ,‬או של דם על ריקוטה מזכירים‬ ‫רק את שני הצבעים‪ .‬כמו כן בשלגיה זה היופי של האדום‬ ‫על שלג הלבן אשר תופס את תשומת הלב של המלכה‪ .‬אבל‬ ‫כמובן שהמלכה רואה את הקונטרסט האדום‪-‬לבן דרך מסגרת‬ ‫שחורה‪ .‬בדומה לגיבור שמטפטף דם מהפנט על ריקוטה בזמן‬ ‫שהוא רואה קאקים שחורים‪ .‬כך שהאדום והלבן הם הפוקוס‬ ‫של הסצנה והיסוד השחור הוא שולי‪ ,‬עד הנקודה שהשחור יכול‬ ‫להיעלם בזמן שהשניים הראשונים נשארים בשדה הראייה‪ .‬חשוב‬ ‫לציין לפני שנמשיך שהניגוד הצבעוני אדום‪-‬לבן בזמנו היה חשוב‬ ‫לחיי היום יום‪ .‬במהלך מאות רבות מקורות אירופאים מנגידים‬ ‫בין השעמום היחסי של קנבס או צמר טבעי לבין הייצור היקר‬ ‫של לבן בוהק והגיוון היותר יוקרתי של סגול‪ .‬כלומר במשך זמן‬ ‫רב משמעות צביעת בדים הייתה לצבוע לבן עם אדום‪ .‬שקילות‬ ‫זו עדיין מופיעה בעובדה שהמושג הספרדי לצבוע‪- Colorado‬‬ ‫מתרגם לאדום‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫לבן‬

‫‪44‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫לאחר דיון ארוך בסמנטיקה של האדום‪ ,‬הבחינה של הלבן בסכנה‬ ‫להישמע מינימאלית‪ .‬לא שהצבע הזה לא חשוב בסיפורים כמו‬ ‫במקומות אחרים‪ ,‬הלבן מייצג זוהר וברק ללא רבב‪ ,‬לכן בשביל‬ ‫גן העדן הזורח וכן לטוהר‪ .‬על כן היונה אשר שומרת על שלגייה‬ ‫מתאימה לארון הזכוכית שלה במובן של רעיון האור השמימי‪.‬‬ ‫בסיפור סינדרלה של האחים גרים היונים הצחורות מייצגות את‬ ‫אמה המתה של סינדרלה אשר משגיחה על בתה מגן העדן‪ .‬אבל‬ ‫למעשה התמה שלנו שוללת כזו טהורות מושלמת‪ .‬הלבן נוגע‬ ‫לגיבורה שלנו רק כאשר הוא מוכתם באדום‪ .‬כל הרעיון של השינה‬ ‫של שלגיה בארון הזכוכית הוא שעדיין יש לה "לחיים אדומות יפות"‬ ‫ואפילו על אלונקת המתים שלה היא נשארת לבנה כשלג אדומה‬ ‫כדם ושחורה כהובנה‪ .‬לסיכום הטוהר של הלבן הוא שם כדי להיות‬ ‫צבוע‪ .‬ייתכן שנבין זאת בלפחות שתי דרכים אשר לא סותרות אחת‬ ‫את השנייה‪ .‬קודם כל האישה האידיאלית נולדת מתוך התערבות‬ ‫על טבעית‪ ,‬או שמחפשים אחריה באיזשהו עולם לא ארצי מעבר‬ ‫לגוף מים‪-‬הלבן מייצג‪ .‬אבל הגורל שלה הוא לידה מחדש ואמהות‪-‬‬ ‫האדום מייצג‪ .‬שנית זהו מוטיב של מעבר מטוהר הילדות לממלכה‬ ‫הבוגרת של ההתרבות‪ .‬בשתי הפרספקטיבות‪ ,‬כתם האדום על‬ ‫הלבן מגלם את הסף‪ .‬אנג'לה קארטר מבטאה באופן חד את מחזור‬ ‫החיים של הסף הכרומאטי הזה לגבי כיפה אדומה‪ .‬קודם היא‬ ‫מציגה ילדה שהיא בגבול של הנשיות‪ ,‬שלא נגעו בה‪ ,‬טהורה ובלתי‬ ‫מנוצחת‪ .‬כמו שלג ‪ ,‬ואז היא מאמצת את גורלה ומקבלת רדיד‬ ‫ארגמן הצבע של כלניות‪ ,‬קורבן‪ ,‬הצבע של הוסת‪.‬‬

‫שחור‬

‫בסוף אנחנו מגיעים לשחור‪ ,‬אשר נתפס כמשני לגבי הניגוד‬ ‫הבסיסי של הצבעים אדום ולבן‪ .‬נראה כי יש מעט שאפשר‬ ‫להגיד לגבי הצבע הזה חוץ מהעובדה שהשחור מופיע עיקרית‬ ‫בצורת ציפור שלא מן העולם הזה (עורב‪ ,‬קאק)‪ .‬כשלעצמו‬ ‫העובדה הזו חשובה שכן היא מייחסת את השחור למוות ולעולם‬ ‫האחר‪ .‬מוות קסום כמו בשלגיה הוא תנאי מוקדם ללידה מחדש‪.‬‬ ‫הגורל של שלגיה מגלם את רעיון האיחוד בין האדום – דם ווסת‬ ‫והלבן – זרע דרך התיווך של השחור – המוות הטקסי המעורב‬ ‫בטקס הנישואין והחניכה‪ .‬לכל הפחות האסוציאציה בין המוות‬ ‫הסימבולי לבין שחור היא נכונה‪ .‬המוות של שלגיה קורה במקום‬ ‫מושבת של יצורים קסומים‪ .‬גמדים אלו ביער האפל הם לא‬ ‫הרסניים אלא סוכנים יצרניים של לידה מחדש וגדילה לסיכום‬ ‫הגמדים הקסומים ביער האפל הם בעסקי משיכת ישויות זוהרות‬ ‫מתוך האפלה‪.‬לכן הגמדים מייצגים את הרעיון שהחשכה מולידה‬ ‫אור חדש‪ ,‬בסופו של דבר מוות הפיך‪ .‬קדימות זו של המוות‬ ‫והחשכה על החיים והאור‪ ,‬היא מעבר למעשיה‪ ,‬זוהי תכונה‬ ‫רגילה של המודלים המחזוריים של תופעות הטבע ‪ .‬יש לשקול‬ ‫את הירח האפל מתוכו נולד הירח החדש באופן מחזורי‪ ,‬או‬ ‫האדמה השחורה שבולעת את המתים כמו את הזרעים כדי ליצור‬ ‫חיים חדשים‪ .‬וכמובן ההקבלה בין תופעה כזו ומחזור האישה‬ ‫הוא עמוד תווך בחשיבה סימבולית‪ .‬אין כמעט צורך להרחיב‬ ‫בדיבור על ההקבלה הנפוצה בין מחזור האישה לבין שינויי הירח‪.‬‬ ‫וכן לגבי ההקבלה בין רחם לשדות‪" .‬בעילה" מתייחסת לזה אשר‬ ‫מטיל זרע גם באדמה וגם ברחם‪ .‬האנלוגיה הזו ישנה כמובן‪.‬‬ ‫מאחר והיא מונחת ביסוד אשמתו של אדיפוס אשר חרש את‬ ‫המקום שבו הוא נזרע‪ .‬ההקבלה העתיקה בין מחזור האישה לבין‬ ‫פרדיגמות החיים שנובטים מתוך המוות דורשת שהאישה עצמה‬ ‫תפעיל לידה מחדש מתוך מוות‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫את נשות החצר של המלך לואי ה‪ ,14-‬המתחרות בו בשכתוב‬ ‫מעשיות עם‪ .‬גרסתו העוקצנית והאירונית של פרו משפיעה עד‬ ‫היום על העיבודים הנכתבים לילדים ולבני נוער‪ ,‬המתעלמים מן‬ ‫העובדה‪ ,‬שהמעשייה עובדה שידי מספר הצובע אותה בחותם‬ ‫אישיותו וטעמו האישי‪ .‬פרו המעניק לראשונה לגיבורת הסיפור‬ ‫את שמה – כיפה אדומה‪ ,‬אף מלביש אותה בשכמיה צבעונית‪,‬‬ ‫המכתימה את תום ילדותה בגוני הזימה‪ .‬אחר‪ ,‬הוא מפנה אצבע‬ ‫מאשימה כלפי ילדה המפתה זאב לפתות אותה‪ ,‬ודובר בקולו‬ ‫של הגבר המסתתר מתחת לשמיכות הפוך‪ ,‬שעל מיטת הסבתא‪:‬‬ ‫"בואי שכבי איתי במיטה" הוא מציע‪ .‬הילדה מתפשטת‪ ,‬נדהמת‬ ‫לנוכח הגבריות העירומה האורבת לה בסתר השמיכות‪ ,‬שואלת‬ ‫שאלות כדרך הילדים‪ ,‬ומותירה אותנו קרואים במותה‪ .‬מוסר‬ ‫ההשכל הנספח למעשייה‪ ,‬הופך אותה למשל על זאב שהוא גבר‪,‬‬ ‫וילדה שהיא אישה צעירה הנענית לחיזוריו‪ ,‬ואילו ההטפה מופנית‬ ‫כלפי נערות‪ ,‬המתבקשות ללמוד לעמוד בפני לשונם החלקלקה‬ ‫של גברים‪ ,‬המתקשים לעצור בדחף הקישוי הלשוני‪ ,‬המתעקש‬ ‫לפרו את מטענו לפתחן‪" :‬אבוי למי שאינן יודעות שזאבים אלה‬ ‫המתוקים‪ ,‬מכל הזאבים המסוכנים"‪ .‬מוסר ההשכל שהיה לדחף‬ ‫המניע של המעשיה‪ ,‬פונה באורח בלעדי אל הנשים ובכך מטיל‬ ‫את האשמה כולה על כתפי ילדה‪ -‬שכמיה‪ ,‬ונשות העולם כולו‪,‬‬ ‫השבות להתקשט בכובעי דם‪ .‬נראה שהסופר השוביניסטי‪ ,‬השבוי‬ ‫בקסם חרוזיו הדידקטיים‪ ,‬שוכח שיש לנזוף‪ ,‬להזהיר‪ ,‬ולהאשים אף‬ ‫גברים‪-‬זאבים שאינם יודעים לביית את החיה שבתוכם‪ ,‬ונותנים‬ ‫דרור ליצר האלימות‪ ,‬הכפייה‪ ,‬הרצח והתוקפנות‪ .‬גנדרנותה של‬ ‫כיפה אדומה‪ ,‬מותה והנמשל המלמד שהיא האשמה בדין שגזרה‬

‫על עצמה‪ ,‬הופכים את הקורבן לאשם‪ ,‬ואת האשם לצדיק‪ ,‬ובכך‬ ‫סוללים את הדרך להיפוך סימטרי המטהר את הגברים מרגשות‬ ‫אשמה ובושה‪ ,‬תוך שהוא מקרין אותם על הנשים‪ .‬היפוך מעין זה‪,‬‬ ‫מאשפר לפרו ולגברים כולם‪ ,‬להתנער מאחריות‪ ,‬ומעצב עבורם‬ ‫דימוי מכופתר‪ ,‬מעונב ומתורבת של מי שזוכו בדין‪ ,‬והם מביטים‬ ‫בעין מנוכרת אל עבר נשים – חיות‪ ,‬האשמות באינסטינקטים בלתי‬ ‫מרוסנים הסוחטים באונם‪ .‬כשלושה יובלות מאוחר יותר‪ ,‬בשנת‬ ‫‪ ,1812‬פונים האחרים גריםלקהל ילדים‪ ,‬ועל כן הם משכתבים את‬ ‫גרסת פרו‪ ,‬ויוצרים נוסח מעודן של מעשייה‪ ,‬המבקשת לגשר על‬ ‫פני תהום שנפערה בין שני המינים‪ .‬גרים מרסנים את ההיבטים‬ ‫הארוטיים ומטשטשים את עקבות האנס והאונס‪ ,‬פרומים את‬ ‫קישורי הגרסה הצרפתית ומכפתרים אותה מחדש‪ :‬הזאב איננו גבר‬ ‫מתחפש‪ ,‬כי אם בעל חיים שהושאל לצורך זה מסיפורי בעלי חיים‬ ‫אחרים‪ :‬זאב וגדיים‪ ,‬זאב וחזרזירים‪ ,‬זאב ושועל‪ ,‬זאב ותיישים‪ ,‬ובכך‬ ‫הופכת דמותו לסמל הרע הקוסמי המייצג את הסכנות האורבות‬ ‫לילדים‪ ,‬שאינם נענים למצוות הוריהם‪ .‬ואכן בגרסה שהתווספה‬ ‫לזו שבסופה שולף הצייד את כיפה אדומה מתוך בטנו של הזאב‪,‬‬ ‫מספרים גרים שכאשר כיפה אדומה נשאה שוב עוגיות לסבתא‪,‬‬ ‫דיבר אליה זאב אחר‪ "...‬אך הפעם סירבה לענות ורצה ישר אל‬ ‫ביתה של סבתא‪ ,‬שם מטביעות השתיים את הזאב בתוך שוקת‬ ‫מלאה מים‪ .‬נראה‪,‬שבעולמה הספרותי של כיפה אדומה זו שלטת‬ ‫הציוויליזציה‪ :‬אמות המוסר האופייניות למאה ה‪ 19-‬חינוך הילדים‬ ‫וערכי המשפחה המלוכדת בדמותה של אימא סבתא (ואבא)‬ ‫הצייד‪ .‬אלה אינם מותירים מקום למעשי רצח‪ ,‬אונס‪ ,‬גילוי עריות‬ ‫והתעללות בילדים‪ ,‬ובמיוחד כשפשעים אלו מתבצעים בידי גברים‪.‬‬ ‫הגבר במעשיות גרים הוא נסיך יפה תואר‪ ,‬צייד אמיץ המגן על‬ ‫נשים וילדים‪ ,‬גבר סינתטי ותרבותי‪ ,‬המרוחק כמטווחי קשת מהזאב‬ ‫של פרו‪ ,‬הגם שאין הוא יכול להימלט מצל זיכרונו‪ .‬ואכן אם נתייחס‬ ‫לאילוצים ולציפיות שנכפו על גרים מצד קהל הקוראים הכפול‬ ‫שלהם‪ :‬הורים וילדיהם‪ ,‬נסכים שנבצר מהם לבקש מהמבוגרים‬ ‫להרדים ילדים באגדה‪ ,‬כגון "קוידל הכלבלב" המספרת על אב‬ ‫קיסרי המתאהב בבתו היפה‪ ,‬עד שהיא מבקשת להשחית את יופיה‬ ‫ובלבד שתימלט מהטרדותיו המיניות‪ .‬רק לאחר שהשטן מרטש את‬ ‫פניה‪ ,‬שוככת תשוקתו של האב לבתו והוא מניח לה לחיות במנזר‪.‬‬ ‫תאווה מסוג אחר מוצגת באגדה "הרעב בגראבפלד"‪ ,‬המספרת על‬ ‫אב הבורח עם אשתו ותינוקם מעירם מוכרת הרעב‪ ,‬אלא שבטנו‬ ‫של האב מציקה לו כל כך‪ ,‬עד שהוא מציע לאשתו‪" :‬האם לא‬ ‫מוטב שנשחוט את בננו ונאכל את בשרו במקום שנמות ברעב?"‬ ‫רק התערבותו של האל מצילה את התינוק מפני תאוותו של אב‬

‫‪47‬‬

‫מנה‬ ‫עיקרית‬

‫כיפה אדומה או זאבה?‬ ‫דימוי לשוני ומציאות‬ ‫מחברת‪ :‬סלינה משיח‬

‫‪46‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫הביט נכוחה על דרכי מאה מתגעגעת אל סופה‪ .‬על סיפה שוב‬ ‫לוהטת כיפה אדומה‪ ,‬כמו לא נגסו השנים בקרום תבל אשכית‪,‬‬ ‫מחוררת בפצעי האוזון‪ ,‬מבקשת לעצור את זרעי האיידס‪ .‬תום‬ ‫המאה ה‪ ,17-‬תמימות המאה ה‪ ,19-‬תמה המאה ה‪ ,20-‬וילדה‬ ‫כיפה נמלטת בדם שיניה מפרשנות לפרשנות‪ ,‬ומסרבת להיבלע‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1697‬שיסע בה שארל פרו הצרפתי‪ ,‬את הזאבים‪ ,‬להטיף‬ ‫לה מוסר‪ ,‬ובשנת ‪ 1951‬פורם אריך פרום את קישוריה מעל ספת‬ ‫הפסיכיאטר‪ .‬והיא בתולית כבת צחוק‪ ,‬בסופה של מאה‪ ,‬על סיפה‬ ‫של אחרת‪ ,‬שבה להתקומם‪ .‬מהו הזיכרון האובססיבי המריץ‬ ‫חוקרים המתעקשים לשוב ולגלות בהיסטוריה הספרותית של‬ ‫ילדה מטפורית‪ ,‬ראיות חדשות‪ ,‬כמו היו מוצגים במשפט תרבותי‬ ‫הנערך מעל דוכן דמיוני‪ ,‬בהיכל שאיננו בית? את מי מבקשת‬ ‫המודעות התרבותית העכשווית לנגח‪ ,‬ועל פני מי לגונן? האם‬ ‫הדחף הבלתי נלאה להוציא לאור אמת פתאומית כחדשה‪ ,‬ניזון‬ ‫מתחושת אשמה המלווה אינוס תרבותי קולקטיבי של דימוי לשוני‬ ‫שהפך סמל‪ :‬כיפה אדומה? או שמא זו תודעה אנושית המגלה‬ ‫תדיר פנים חדשות‪ ,‬בפסיפס חיים הזורם – משתנה בתצריפיו‬ ‫הקבועים? נראה‪ ,‬שהתשובה הולכת ומתגבשת במשנתם של‬ ‫היסטוריונים‪ ,‬פמיניסטים ופמיניסטיות‪ ,‬המעגלים סימני שאלה‬ ‫בפני המעשייה העממית‪ ,‬ומבקשים לעצב מסורת הנכתבת מנקודת‬ ‫מבט נשית‪ ,‬הרוקמת מציאות ספרותית‪-‬פולקלוריסטית שונה מזו‪,‬‬ ‫שעוצבה בידי דורות של גברים‪ ,‬אשר שיכתבו ברוחם וכיד דמיונם‪,‬‬ ‫מסורות עממיות למעשיות‪ ,‬שהפכו לקאנון המקפיא תפישות‬ ‫עולם שוביניסטיות וסטריאוטיפים מיניים‪ ,‬כמו היו אמת מוחלטת‪,‬‬ ‫שהועברה על פה מדור לדור‪" :‬הפולקלור הפך לשדה קרב עליו‬ ‫נפגשים חוקרים מדיסציפלינות שונות‪ ,‬לדון בתיאוריות ולהתפלמס‬ ‫על פרשנויות‪ ,:‬במפגש רב תחומי‪ ,‬שבו פולקלוריסטים‪ ,‬פסיכולוגים‪,‬‬ ‫חוקרי ספרות והיסטוריונים‪ ,‬מנפצים אמיתות מקובלות ושוטחים‬ ‫הנחות חדשות בדבר המסרים האוניברסאליים לכאורה‪ ,‬וה"על‬ ‫זמניים" של המעשייה‪ ,‬שאינם לעיתים אלא שדרים תלויי תרבות‬ ‫היונקים מרוח הזמן‪ ,‬המקום והמספר שברוחו שוכתבו‪ .‬כיפה‬ ‫אדומה‪ ,‬שהייתה למשל האונס המפורסם שבין מעשיות העם‪,‬‬ ‫מייצגת עבורם מסמך ספרותי והיסטורי‪ ,‬שלאורו הם מנערי את‬ ‫המעשייה מספחיה המינניים‪ ,‬ומצביעים על העובדה‪ ,‬שתבנית‬ ‫ספרותית עשויה לשקף מציאות חברתית והיסטורית‪ ,‬בכל תקופה‬ ‫ותקופה‪ ,‬אך יש והיא מעצבת ומקבעת נורמות תרבותיות וחברתיות‬ ‫במציאות‪ .‬אזכור הגרסאות המוכרות של מעשיית כיפה אדומה‬ ‫יבהיר את הדבר‪ .‬עלילת כיפה אדומה‪ ,‬שוכתבה לראשונה בידי‬ ‫שארל פרו הפונה באמצעותה לקהל קוראים מבוגר ומשכיל‪ ,‬הכולל‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫בתרגום לאה גולדברג (‪ ,)1951‬מייצגת גישה המתחשבת בתפישת‬ ‫עולמו של הילד‪ ,‬ורואה בספרות הנכתבת עבורו‪ ,‬אמצעי לחיברות‬ ‫וחינוך המתובלים בשעשוע והנאה‪ .‬נאמן למטרות ולציפיות‬ ‫הללו‪ ,‬פותח הסיפור בבוקר יום ההולדת של הילדה בת החמש‬ ‫המקבלת "כיפה אדומה עם כתפיה אדומה מתנה מסבתא‪ ".‬הילדה‪,‬‬ ‫המתגעגעת לסבתה‪ ,‬נשלחת ובסלה "ביצים שהטילה התרנגולת‬ ‫הלבנה‪ ,‬וחמאה טרייה ורעננה‪ ,‬וצנצנת מלאת שמנת ועוגת דבר‬ ‫מצוינת" – כיבודים ברוח הטעם האשכנזי של התנובה המקומית‪,‬‬ ‫בשנות ה‪ 50-‬היא מבטיחה‪ ,‬שלא לשבור את הביצים ולא לסור‬ ‫מהדרך הישרה‪ ,‬אלא שהזאב הפוגש אותה ביער‪ ,‬מקדים וטורף את‬ ‫הסבתא‪ ,‬שעה שהילדה ניצלת ממלתעותיו בדיוק ברגע שאביה‪,‬‬ ‫חוטב העצים נכנס לחדר והורג את הזאב‪ .‬כיפה אדומה לומדת‬ ‫לקח‪ ,‬והמשפחה המלוכדת המטופלת גם בחומי הכלבלב‪ ,‬אוספת‬ ‫אל ביתה את סבתא וחיה באושר‪ ,‬אם כי חלילה לא בעושר‪ ,‬תוך‬ ‫שהיא מפיצה את העקרונות החינוכיים ומטפחת את הדימויים‬ ‫החיוביים המשמרים את ערי התקופה החלוצית שבארץ ישראל‪.‬‬ ‫לעומת הגרסה המטוהרת הזאת‪ ,‬המרבה בפרטים‪ ,‬מקמצת ביסודות‬ ‫על טבעיים ונוטה לריאליזם מדוקדק‪ ,‬המקלף את הסמלים מכל‬ ‫מטען נוסף העשוי לזמן פרשנות כזו ואחרת‪ ,‬משלהבות הגרסאות‬ ‫הפופוליסטיות את עצמן והנוטעות בילדים שהיו‬ ‫לנערים‪ ,‬מסרים בעלי אופי אחר‪ .‬כיפה אדומה‬ ‫בנוסח יהונתן גפן‪ ,‬למשל‪ ,‬מציירת דיוקן שוביניסטי‬ ‫של מאצ'ואיזם ישראלי‪ ,‬המשדר בקוד התרבותי של‬ ‫פרובינציאליות מקומית‪ ,‬המצביעה על הקשר תלוי‬ ‫התרבות‪ ,‬שדכו מתגלגלת המעשייה‪ :‬זאב פלמ"חניק‬ ‫השר לפי מנגינת הי הג'ים‪ :‬הי הכיף‪ ,‬הי הכיפ‪ ,‬איזה‬ ‫לילה מסביב‪ ,‬קח קצת שמאלה‪ ,‬קח ימינה – מזמן‬ ‫לא בלעתי איזה קטינה!" אורב לכיפה אדומה‬ ‫המטיילת "ביער" הקק"ל ועל כן איננה חוששת‬ ‫מפני זאבים‪ .‬היא מעשנת "צינגלה" וחושפת נשיות‬ ‫עצמאית‪ ,‬שאיננה שואפת להסתתר מאחורי חזות‬ ‫ילדותית ותמימה‪" :‬אני מאוד אוהבת לשוח ביער‪...‬‬ ‫ואולי אני אתפוס איזה זיון בדרך‪ "...‬היא מגלה‬ ‫לנו‪ ,‬וחושפת את האפון שבו המסרים המובלעים‬ ‫בגרסת פרו מקבלים כאן ביטוי גלוי וגס‪ ,‬המזין את‬ ‫ה"ארוטיקה" המלובה‪ ,‬הן בשל האמירה הישירה‬ ‫והבוטה והן משום עיצובה על רקע הגרסאות‬ ‫התמימות עליהן חונכנו‪ .‬אלא שאף בגרסה זו‬ ‫משחקת הנערה המשוחררת כביכול‪ ,‬מכל עכבות‬ ‫מיניות‪ ,‬לידי הזיה המאמינה‪ ,‬שהנאנסת מבקשת‬ ‫להאנס‪ ,‬שהיא נהנית מהתוקפנות הנכפית עליה‪ ,‬ושלמעשה היא‬ ‫זו המזמנת זיון‪ ,‬ועל כן אין כל חשיבות לעובדה אם הדבר מתבצע‬ ‫בכפיה או מתוך רצון ובחירה‪ .‬מאחורי עיצוב פרו‪-‬נשי לכאורה של‬ ‫נערה השולטת בחייה המיניים‪ ,‬מסתתרת השקפת עולם גברית‬ ‫הטבועה בחותם ישראלי‪-‬לוקאלי‪ ,‬המחזירה אותנו אל שלהי המאה‬ ‫ה‪ ,17-‬ואל ההיפוך המיני שביצע בנערה‪ ,‬שדמיונו של פרו‪ .‬עד‬ ‫כמה נשתרשה מסורת זו תעיד אף גרסתו של אמנון בירמן (‪,)1989‬‬ ‫"קריאה חוזרת בכיפה אדומה"‪ ,‬המבקשת לשכנע את מי שכבר‬ ‫איננו ילד‪ ,‬ש"הפה הגדול באמת‪ ,‬היה פיה של כיפה אדומה עצמה‪,‬‬ ‫" שכן היא זו שביקשה לבלוע (קרי‪ :‬לאנוס) את הזאב‪ ,‬שעה שהוא‬ ‫"כבוהמיין אמיתי טורף אותה רק משום שלא יכול היה לעמוד‬ ‫בחקירותיה‪ ,‬ובפיה הפעור המזכיר את הנרתיק המשונן המסמל את‬ ‫האיום המלווה את מפגשם המיני של הגברים עם הנשים‪ .‬מכאן‬ ‫המסקנה האופיינית לתודעת ההישרדות היהודית – בירמנית‪ ,‬לפיה‪,‬‬ ‫במלחמת הקיום שבין המינים עדיף שהוא יבלע אותה‪ ,‬לפני שהיא‬ ‫תבלע אותו – הקם להורגך השכם להורגו‪ ,‬ועל כן ‪ ,‬על אונס דמיוני‬ ‫יש להקדים באונס ממשי‪ .‬האם אין גברים המאמינים‪ ,‬שנשים‬ ‫עשויות לפחוד מפניהם ולא רק לאיים עליהם? כיפה אדומה‪,‬‬ ‫הנצרבת באקלים המדברים של תרבות פופ ישראלית‪ ,‬ממשיכה‪ ,‬אם‬

‫כן לטפח הזיה גברית הזוכרת דימויים ספרותיים נוסח פרו‪ ,‬השבים‬ ‫ומאוזכרים אצל טפיליו המתעקשים שנאמין במיתוס‪ ,‬המציג‬ ‫ילדות ונשים‪ ,‬כזאבות המזמנות אלימות מינית‪ ,‬על מנת שתוכלנה‬ ‫ליהנות ממנה‪ .‬אלא‪ ,‬שכפי שמציינת ג'וייס תומאס‪ ,‬יש והאופן‬ ‫שבו אנו זוכרים את המעשיות מעוצב על ידי התרבות שלנו‪ ,‬ומה‬ ‫שהתקשורת מתכנתת אותנו לזכור‪ .‬ועל כן חשוב יותר מכל‪ ,‬לשוב‬ ‫אל גרסאות מקבילות‪ ,‬המציגות עלילות דומות‪ ,‬אך אשר מסריהן‬ ‫הנשכחים שונים‪ .‬נוסחים עממיים‪ ,‬שנשתמרו במסורת שעל‬ ‫פה‪ ,‬ואשר לוקטו בצרפת מפי איכרים שאינם יודעי קרוא וכתוב‪,‬‬ ‫מציגים בפנינו גרסאות המבטאות באורח שונה – מזה שנסקר עד‬ ‫עתה‪ -‬את האופן שבו חוו נשים וילדות את המפגש הממית‪ .‬סמלים‬ ‫‪":‬מיניים" כגון‪ :‬בקבוק יין‪ ,‬כובע אדום‪ ,‬סטייה מהשביל הישר‪,‬‬ ‫היבלעות ותקומה מתוך בטנו של זאב‪ ,‬או אבנים – המהווים את‬ ‫לשד פרשנותו של בטלהיים‪ ,‬נפקדים מהסיפורים שאינם מבקשים‬ ‫לאפיין כדברי רוברט דארנטון פרופיל פסיכולוגי אוניברסאלי‪,‬‬ ‫שכן " האגדות סיפרו לאיכרים כיצד הועם בנוי‪ ,‬הן סיפקו שיטה‬ ‫להתמודד איתו‪ ...‬ללא אמירה חברתית מפורשת‪ ,‬ציידה המסורתי‬ ‫שעל פה את האיכרים בשיטה להתמודד עם אויביהם" ואויביהם‬ ‫על פי גרסה זו היו לא רק זאבי חיות טורפות‪ ,‬אלא גברים בעור‬

‫‪49‬‬ ‫זאב‪ ,‬האוכלים בשר אדם‪ ,‬הורגים סבתות תמימות‪ ,‬מוזגים את‬ ‫דמן לבקבוק‪ ,‬ופורסים את בשרן על מגז‪ .‬גברים זאבים המכבדים‬ ‫את כיפה אדומה בתקרובת בשר סבתה‪ ,‬ולבסוף טורפים אותה‬ ‫כדרכם של קניבלים‪ ,‬אלא עם למדה לשטות בהם‪ ,‬וביקשה מבעוד‬ ‫מועד‪ ,‬לצאת ולעשות את צרכיה מחוץ לבית‪ .‬לפנינו אמונה טפלה‬ ‫שמצאה את ביטויה הלשוני בסיפורים שעל פה‪ ,‬המקשרת בין‬ ‫זאבים טורפים שאיימו בפועל על האוכלוסייה הכפרית והעירונית‬ ‫באירופה שעד סוף המאה השמונה עשרה‪ ,‬ובין גברים‪ ,‬לעיתים‬ ‫חולי רוח ולעיתים פושעים שרצחו ואכלו בשר אדם‪ ,‬ואשר פשוטי‬ ‫העם ראו בהם מזדאבים‪ .‬האמונה הטפלה בליקנטרופיה – הזדאבות‪,‬‬ ‫ההופכת אדם ולעתים אישה וילד לזאב‪ .‬ציירה בדמיון העממי גברים‬ ‫שהפכו מרצון או מתוכם כפיה שטנית‪ ,‬לזאבים אשר חטפו ואכלו‬ ‫ילדים ‪,‬צאו‪ ,‬ובקר‪ ,‬והתאפיינו לכן כזאבי החיות בתאבונם הגס‪,‬‬ ‫תאוות הדם שלהם‪ ,‬אכזריותם ומהירות תנועתם‪ .‬כך לדוגמה נשפטו‬ ‫בשנת ‪ ,1521‬באזור ביזנסון שבצרפת‪ ,‬שני המזדאבים פייר בורגוט‬ ‫ומישל ורדונג‪ ,‬שנתפסו והודו שאכן תקפו‪ ,‬רצחו ואכלו ילדים ונשים‬ ‫כשלבשו את צורת הזאב שלהם‪ ,‬ובשנת ‪ 1589‬נשפט והוצאו להורג‬ ‫בגרמניה ‪ ,‬מזדאב בשם פטר סטאמפ ש"הרג ‪ 13‬ילדים‪ ,‬שתי נשים‬ ‫וגבר‪ " .‬המזדאבים ניכרו בכפות ידיהם השעירות‪ ,‬אוזניהם החדות‪,‬‬

‫האוחז בסכין‪ ,‬ובכך כמו מצייר לפנינו את דמותם ההיפותטית של‬ ‫סיפורים‪ ,‬שעשויים היו להיכתב‪ ,‬אילו שיכתבו האחים גרים את‬ ‫סיפוריהם קודם שהתפתח המושג תלוי התרבות‪ :‬ילדות‪ .‬אלא‪,‬‬ ‫שכאמור את האגדות הצדקניות הרוויות מוסר נוצרי יעדו גרים‬ ‫להורים‪ ,‬שעה שכיפה אדומה המעודנת פנתה אל הילדים וזכתה‬ ‫להילה בלתי מעורערת לאחר שהועדפה באורח בלעדי‪ ,‬על ידי‬ ‫פסיכואנליטיקנים כהויישר‪ ,‬אריך פרום וברונו בטלהיים‪ .‬בטלהיים‬ ‫הרואה בכיפה אדומה סמל לילדה המתמודדת עם "הקונפליקטים‬ ‫האדיפאליים בתקופה ההתבגרות" ובזאב סמל לאב‪ ,‬שבגופו היא‬ ‫מבקשת באורח לא מודע להיאנס‪ ,‬יטען שברושם האמיתי של‬ ‫המעשייה יתנסו רק מי שקוראים את "הסיפור בצורתו המקורית"‬ ‫ובכך הוא תורם לקנוניזציה של טקסט האחים גרים וכמו מצביע‬ ‫עליו כ"טקסט המקורי"‪ ,‬תוך שהוא מבטל טקסטים קודמים‪ ,‬כגון‬ ‫זה של פרו שקדם לו ואשר ממנו שאב למעשה את השראתו‪ .‬אריך‬ ‫פרום מצביע אף הוא על עליונותה של גרסת גרים‪ ,‬ההולמת יותר‬ ‫מכל לשמש מדרים לפרשנות פרוידיאנית שהרי כובע הקטיפה‬ ‫האדום מסמל לדעתו את "מחזור הוסת"‪ ,‬שעה שבקבוק היין‬ ‫עליו יש לשמור לבל ישבר‪ ,‬מסמל את "הסכנה שבמיניות ואובדן‬

‫‪48‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫הבתולים"‪ .‬שני הפרשנים המעדיפים את גרסת גרים על פני זו של‬ ‫פרו‪ ,‬אינם ערים לכך שפרשנותם ניזונה מהנוסח הצרפתי‪ ,‬ובכך הם‬ ‫מקבעים ומדגישים את הארוטיקה שהאחים גרים ניסו לטשטש‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬ככל שהאחים גרים ניסו להשתחרר מהרמזים‬ ‫המיניים של פרו‪ ,‬באו הפסיכואנליטיקנים וקישרו שכן מבלי דעת‬ ‫הם מפרשים מעשייה אחת על רקע התפישה המינית המוקרנת‬ ‫מתוך האחרת‪ .‬מחקרים עכשוויים‪ ,‬המתקלסים בפרשנות זו‪,‬‬ ‫מצביעים על כך שהבחירה המסוימת של פרום‪ ,‬בטלהיים ואחרים‪,‬‬ ‫אפשרה להם לכפות פרשנת פסיכוכואנלקטיקנית כאילו היה‬ ‫הנוסח המסוים של מעשיית גרים‪ ,‬ביטוי אוניברסאלי לנפשם‬ ‫הקולקטיבית של הילדים‪ ,‬בכל המקומות ובכל הזמנים‪,‬ף ולא ביטוי‬ ‫ספציפי לרוחם ודמיונם של משכתבים‪ ,‬כשארל פרו והאחים גרים‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬נעה כיפה אדומה של הספרות לילדים ולנוער בין הציר‬ ‫המבקש להיטהר מגילויים מיניים‪ ,‬לבין ארוטיקה שוביניסטית‬ ‫ומיננית‪ ,‬היונקת ישירות מפרו‪ .‬על הפער שבין שני הקטבים‬ ‫מגשרת אף כאן הגושפנקא הפסיכואנליטית‪ ,‬הנותנת לגיטימציה‬ ‫לארוטיקה מתחייכת‪ ,‬שזכתה בפרשנות גברית מאירת עיניים‪,‬‬ ‫ההופכת לכאורה את הנסתר לגלוי‪ ,‬ומשחררת את הלא מודע‬ ‫הקולקטיבי אל המודע הפופוליסטי עד כדי מיאוס‪ .‬העיבוד העברי‬ ‫מדגים את הגלגול החל על מעשייה עממית‪ ,‬הנודדת מתרבות‬ ‫לתרבות‪ ,‬ובתוך כך מטמיעה ומדגישה את הערכים והנורמות‬ ‫האופינים לציפיות החברה‪ ,‬בה היא מסופרת‪ .‬כך‪ ,‬כיפה אדומה‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫זונות חסרות תרבות המייצגות את הטבעי והפראי אותו יש ללמד‬ ‫מוסר ולביית‪ .‬באופן זה הופכת אמונה עממית וטפלה‪ ,‬ששוקעה‬ ‫בביטוי לשוני‪ :‬גבר‪-‬זאב (מזדאב) המתגלגל ומתהפך באשה – זאבה‪-‬‬ ‫זונה‪ ,‬למטפורה ספרותית הנאחזת בתרבות שוביניסטית‪ ,‬המבקשת‬ ‫להשכיח מאיתנו את הדחפים התוקפנים ואת גילויי האלימות‬ ‫השורטים במפת חיינו כמו לא היו אלא הבזקים חולפים בברק‬ ‫דימויים צבעוני‪ ,‬של המולה סטריאופונית שאין לה דבר עם מציאות‬ ‫היום יום ‪ .‬בכך הופכת מעשיית עם למיתוס גברי אפוף אלם נשים‪,‬‬ ‫המתכחש למציאות האלימה‪ ,‬שעה שהפרשנות שאיננה תמה‪,‬‬ ‫מעידה על האופן שבוע עשויים דימויים לשוניים תמימים‪ ,‬להשפיע‬ ‫על תפישות ערכיות ומסוריות‪ ,‬המעצבות בסופה של הדרך‪ ,‬דפוסי‬ ‫חיים נטולי לכתום‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫כיפה אדמה יולדת את‬ ‫עצמה שוב ושוב‬

‫שיניהם הגדולות והחזקות‪ ,‬העיניים הבוקרות וקשת הגבות העבותה‬ ‫שנתחברה על גשר אפם‪ .‬האם יפלא אפוא שכיפה אדומה בוחנת‬ ‫את עצמה ואת הזאב בשאלות הנסבות על ידיה‪ ,‬אוזניה‪ ,‬עיניה‬ ‫ושיניה של ה"סבתא" המשונה? האם אין הסיפור מבקש להזהיר‬ ‫ולשנן בפניה כיצד יש לזהות מזדאבים‪ ,‬כגברים אחוזי דיבוק בעור‬ ‫הזאב או בכתונת הסבתא? ואכן אחד מסיפורי הגבר המזדאב‪,‬‬

‫המקביל לגרסא המשוכתבת של פרו‪ ,‬נקרא "סיפור הסבתא"‬ ‫בהיות המזדאב ונטייתו לשינוי צורה ותחפושת ‪ ,‬מוקד הסיפור‬ ‫ומושא האזהרה‪ .‬יתר על כן העדויות המדווחות על מי שנרדפו בידי‬ ‫מזדאבים‪ ,‬מלמדות שניתן להערים עליהם באמצעות כובע ופריט‬ ‫י לבוש הנזרקים לעברם‪ ,‬וגורמים להם לעצור במרוצתם‪ ,‬לקרוא‬ ‫ולרטש את הבדים שבידיהם‪ ,‬בדומה לחולי רוח הממוללים בדים‬ ‫עד דוק‪ .‬על רקע זה הופכת "סצנת הסטריפטיז" שבה מבקש הזאב‬ ‫מכיפה אדומה שתשליך את סינרה‪ ,‬שמלתה וגרביה אל תוך האש‪,‬‬ ‫לסצנה המבקשת ללמד את הנערות הצעירות מה עליהן לעשות‪,‬‬ ‫במפגשן עם המזדאב‪ .‬ואכן במעשייה סלובקית בשם "בתו של‬ ‫המזדאב" בורחת הילדה מפני אביה המזדאב הרודף אחריה ותוך כדי‬ ‫מרוץ היא זורקת לעברו את פרטי לבושה ובכך מצליחה להערים‬ ‫עליו ולעצור בו ובשעה שהוא ממולל את הבגדים היא מסתתרת‬ ‫עירומה בתוך ערמת שחת ושורדת‪ .‬ציד מזדאבים‪ ,‬בדומה לציד‬ ‫‪50‬‬

‫מכשפות‪ ,‬היה נפוץ באירופה והביא להוצאתם להורג בעינויים‬ ‫קשים‪ .‬נוהג זה פסק רק בראשית המאה ה‪17-‬ף לאחר שהשופטים‬ ‫קבעו שהמזדאבים הם חולי נפש הזקוקים לטיפול רפואי‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1615‬רואה אור בפאריס ספרו של הרופא ז'אן דה נינו המבקש‬ ‫להפריך את האמונה העממית בדבר יכולתם של אנשים להפוך‬ ‫לזאבים‪ .‬במקומה הוא מבסס את ההשקפה שהליקנטרופיה היא‬ ‫מחלת רוח ולא עבודת שטן‪ .‬הסיפורים העממיים אשר רווחו בין‬ ‫פשוטי העם‪ ,‬ואשר ביקשו להזהיר מפני התקפותיהם הקניבליות‬ ‫של מזדאבים‪ ,‬והמחקרים הרפואיים בדבר תופעת הליקנטפוה‪,‬‬ ‫מעידים על כן‪ ,‬שרק כשמונים שנה לפני שפרו כותר את גרסתו‬ ‫למעשייה‪ ,‬מתחילה החברה לראות בגברים התוקפים ואוכלים בשר‬ ‫ילדים – משוגעים ופושעים ולא זאבים ממש‪ .‬על רקע עובדות‬ ‫אלה‪ ,‬ניתן לקרוא את כיפה אדומה של פרו‪ ,‬קריאה אחרת‪ .‬אפשר‬ ‫שלפנינו פרודיה המתבססת על מחקרים כגון אלה של הרופא‬ ‫דה נינו‪ .‬הלועגת לפשוטי העם המפיצים אמונות טפלות‪ ,‬שעה‬ ‫שתבנית ההיפוך הסימטרי שהוא מעצב‪ ,‬ואשר לאורה הקרבן‬ ‫הוא האשם באינוסו‪ ,‬ניזונה מהשקפה אירונית‪ ,‬על אותה מסורת‬ ‫המעיזה לדווח על גברים התוקפים ילדות קטנות‪ ,‬שעה שהילדות‬ ‫התקנות‪ ,‬הן הן הזאבות‪ ,‬הלופות המשחרות אחר גברים‪ .‬קרי‬ ‫הזונות‪ .‬האסוציאציה הלשונית הנחתכת כאן בין "לופוס" – זאב‪,‬‬ ‫ו"לופה" – זאבה וזונה‪ ,‬הופכת להאשמה שקופה וברורה‪ ,‬העשויה‬ ‫להסביר מדוע המיר פרו את שמה הקדום של המעשייה‪" :‬סיפור‬ ‫סבתא" הוא לופוס – הזאב‪ ,‬בסיפור "כיפה אדומה" היא לופה – זונה‬ ‫שהרי המעתק שאיננו סמנטי בלבד‪ ,‬מאפשר לו להעביר את מוקד‬ ‫המשמעות מסיפור הגבר הטורף‪ ,‬אל סיפור הנערה הטורפת או‬ ‫המבקשת להיטרף‪ .‬קשר זה שבין הזאב לילדה הזונה מודגש אף‬ ‫במכחולם של מאיירים המשקפים בקו ובצבע את הזהות שבין‬ ‫הזאב והילדה שהם במהותם אותה הדמות עצמה‪ .‬שכן הילדה‬ ‫היא מכשפה פוטנציאלית בכובעה האדום‪ -‬מכשפות ‪ ,‬רוחות‬ ‫רעות ויהודים חבשו כובעים אדומים בספרות שעל פה‪ ,‬שרווחה‬ ‫בימי הביניים‪ .‬המאוחרים‪ ,‬ועד המאה ה‪ 19-‬והזאב שאביו הקדום‬ ‫היה המזדאב‪ ,‬היה שותפו לפשע של השטן‪ .‬הפרודיה של פרו‪,‬‬ ‫המתכחשת לגרעין ההיסטורי שברקע המסורת העממית‪ ,‬נופלת‬ ‫על קרקע פורייה בעיבוד שערכו האחים גרים למעשייה זו ואחרות‬ ‫הצבועות בחותם אותנטיות מזויפת ‪ ,‬המבקשת ליצור רושם‬ ‫קירבה למעין החוכמה העממית האוניברסלית‪ ,‬נטולת מימד הזמן‬ ‫והמקום‪ .‬הפרשנות הפסיכואנליטית בת זמננו נתנה לכך גיבוי נוסף‬ ‫‪ ,‬וכמו עיבתה את המחיצה העוינת שהקים פרו‪ ,‬בין שוביניזם גברי‬ ‫"תרבותי" ו"נאור" ובין ילדים‪ ,‬פשוטי עם ובעיקר נשים‪ ,‬שהן בבחינת‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪53‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מנה‬ ‫עיקרית‬

‫זכותם של סב ו‪/‬או סבתא לקשר עם נכדיהם‬ ‫מחבר‪ :‬עו”ד מיקי שינדלר‬

‫לפני מספר חודשים הגיע אל משרדי עמותת "יד ריבה – סיוע משפטי לקשיש" בני זוג בשנות השבעים לחייהם‪.‬‬ ‫הם סיפרו לעו"ד שפועל במסגרת העמותה סיפור עצוב – על בנם שהלך לעולמו בגיל צעיר והותיר ילד קטן‪,‬‬ ‫נכדם שהוא כל עולמם‪ .‬על סירובה של כלתם‪ ,‬אשת בנם המנוח‪ ,‬לכל קשר איתם ולכל קשר שלהם עם נכדם‪ .‬על‬ ‫ליבם השבור ועל בקשתם שנסייע להם לראות את נכדם‪ .‬מקרה זה אינו מקרה חריג וישנם מקרים נוספים בעלי‬ ‫מאפיינים דומים ושונים בהם נמנע מסבים וסבתות לראות את נכדיהם‪.‬‬

‫‪52‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫עוסק בתחום זהו הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוס למעט‬ ‫יוצאים מן הכלל מעגל הקרבה הראשוני של הקטין הם הוריו‪ .‬סעיף‬ ‫‪ 14‬לחוק הכשרות קובע כי "ההורים הם האפוטרופסיים הטבעיים‬ ‫של ילדיהם הקטינים סעיף ‪ 15‬לחוק קובע כי להורים החובה והזכות‬ ‫לדאוג לצורכי הקטין שכולל בין השאר דאגה לחינוכו‪ ,‬לימודיו‪ ,‬לדאוג‬ ‫לענייניו הכלכליים וכמו כן נתונה להם הרשות להחזיק בקטין ולקבוע‬ ‫מחקום מגוריו וכן לייצגו‪ .‬סעיף ‪ 17‬קובע כי ההורים חייבים לנהוג‬ ‫לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין‪.‬‬ ‫מכאן אנו רואים שאכן להורי הקטין מעמד על וראשוני ביחס‬ ‫לילדיהם הקטינים‪ .‬יחד עם זאת עולם המשפט כן מתייחס למערכת‬ ‫יחסים שבין סבים לבין נכדיהם ולהסדרי ראיה בין הורי הורים – סב ו‪/‬‬ ‫או סבתא – לבין נכדים‪ .‬הסעיף בחוק הכשרות שנוגע במישרין לעניין‬ ‫זה הוא סעיף ‪ 28‬א' לחוק והוא קובע את זכותם של הורים שכולים‬ ‫להסדרי ראיה עם נכדיהם‪ .‬הסעיף קובע שאם מת אחד ההורים של‬ ‫הקטין‪ ,‬בית המשפט רשאי לתת הוראות בעניין המגע – הסדרי ראיה‬ ‫– בין הורי המת לבין הקטין‪ .‬זאת אומרת שהחוק מתייחס לזכותם‬ ‫של סבים וסבתות לראות את נכדיהם רק במקרה של הורים שכולים‪.‬‬ ‫לחקיקת סעיף זה שני נימוקים עיקריים‪ :‬הנימוק הראשון‪ ,‬הרגישות‬ ‫וההתחשבות הרבה שיש להעניק לסבים שכולים ולקשר שלהם עם‬ ‫נכדיהם‪ .‬המחוקק חוקק סעיף זה נוכח מצבים טרגיים בהם הורה‬ ‫אחד נפט בדמי ימיו וההורה השני פועל למען ניתוק הקשר בין ילדיו‬ ‫לבין הורי ההורה שנפטר ובכך מוסיף להורי ההורים מכאוב קשה על‬

‫המכאוב שכבר לקו בו מכך שבנם או בתם הלכו לעולמם‪ .‬והנימוק‬ ‫השני‪ ,‬החשיבות הרבה לקשר הבין דורי שביחסים בין סב‪/‬סבתא לבין‬ ‫נכדים הן מצד הסבים והן מצד הנכד הקטין ששומר על קשר עם‬ ‫שני צדי משפחתו‪ .‬על הסיבות לתיקון הספציפי לחוק ועל מעמדם‬ ‫של הסבים לפני התיקון עמד כבוד השופט אלון בע"א ‪– 121/79‬‬ ‫פלוני ואח' נ' פלונית‪ .‬פ"ד לד(‪ " .253 ,)2‬בחוק הכשרות המשפטית‬ ‫והאפוטרופסות לפי נוסחו המקורי‪ ,‬לא הוענק לסב ולסבה מעמד‬ ‫מיוחד בקשר ליחסיהם‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫עולה מפסק דין שבבר"ע (חיפה) ‪ 759/00‬פלונית נ' פלוני נקבע ע"י‬ ‫השופט יעקבו שווילי‪" :‬סעיף ‪( 68‬א') לחוק הכשרות פותח פתח רחב‬ ‫להיטים עם קטינים וצרכיהם הפיסיים והנפשיים ומקנה לביהמ"ש‬ ‫סמכות רחבה להיטיב עם קטינים ולהורות הוראות נחוצות בעיניים‪.‬‬ ‫אינני סבור שסעיף ‪ 28‬א' בא לסתום את הגולל על הסמכות לפי‬ ‫סעיף ‪(68‬א') וגם בהקשר של סבים ונכדים והקשר ביניהם‪"...‬עם זאת‬ ‫לאחרונה בפסק דין בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע שניתן‬ ‫על ידי השופטת ורדה בן שחר נקבע כי ניתן לפעול עלפי סעיף‬ ‫‪(68‬א) רק‪" :‬כשיש צורך לפעול באורח מיידי וזמני להבטחת עניינו‬ ‫של מי שאינו מסוגל לדאוג בעצמו לענייניו‪ .‬אינני סבורה שהסדרת‬ ‫ביקורים וקשר בין סבים לנכדיהם הוא מסוג העניינים הדורש החלטה‬ ‫זמנית ומידית אלא במקרים חריגים כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה‬ ‫בטובתו של הקטין ובעינינו‪ ".‬ואכן במקרה אחר שהגיע לפתחה של‬ ‫עמותת "יד ריבה" לא הצלחנו – לסייע לסבתא שבקשה לראות את‬ ‫נכדה‪ .‬באות מקרה בתה של הפונה ניתקה כל קשר עם אמה‪ .‬מקור‬ ‫הסכסוך היה כספי את התפתח לסכסוך רגשי קשה ביותר‪ .‬היות‬ ‫ולא היה מדובר באם שכולה ולא ניתן היה להראות שהעדר הקשר‬ ‫עם הסבתא תפגע פגיעה ממשית בטובת הנכד‪ ,‬לא הצלחנו כאמור‬ ‫מבקרה זה לסייע לאותה הפונה‪ .‬לסיכום עקרון העל בכל הנוגע‬ ‫להסדרי ראיה בין הסבים לבין הנכדים הוא עקרון טובת הילד‪ .‬כאשר‬ ‫מדובר בסבים שכולים סעיף ‪ 28‬א' לחוק מעניק זכות להסדרי ראיה‪.‬‬ ‫הפסיקה מרחיבה את הסעיף ומחילה אותו גם אם ההורה של הקטין‬ ‫בין החיים אך חי במנותק מילדו הקטין‪ .‬יחד עם זאת גם סבים שאינם‬ ‫בסטאטוס מעין זה יוכלו לראות את נכדיהם אם יוכיחו כי קשר עם‬ ‫נכדיהם הוא לטובת הנכדים‪ .‬ברור שיש צורך להראות שקשר זה יטיב‬ ‫עם הנכד באופן מהותי כאשר יש שסבורים שהסדרי ראיה מעין אלו‬ ‫יוחלו רק כאשר חשש ממשי לפגיעה בטובתו של הקטין ובענייניו‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫‪54‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫עם בני בניהם תיקון החוק שבסעיף ‪ 28‬א' הנ"ל בא לייחד לסב ולסבה‪,‬‬ ‫בנסיבות מסוימות‪ ,‬מעמד מיוחד יתר על שאר הקרובים‪ .‬הוראה זו –‬ ‫באה לפתור בעיה כאוב‪,‬ה‪ ,‬אם כי נדירה‪ .‬קורה לפעמים שבגל סכסוך‬ ‫בין הורים שכולים לכלתם נמנע מהם לראות את הנכד‪ .‬חוק זה בא‬ ‫להסמיך את בית המשפט שיהיה רשאי להסדיר את העניין הזה כדי‬ ‫שגם ההורים שהשכולים יוכלו לראות בנסיבות מסוימות את הנכד"‪.‬‬ ‫השופט אלון ממשיך וקובע כי על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה‬ ‫בהפעלת שיקול דעתו להורות על חיוב של המשך הקשר בין סבים‬ ‫לנכדיהם‪ .‬הוא מתייחס לכך שלעיתים אותה אלמנה מבקשת לנתק‬ ‫קשר עם קשרים מהעבר ולהתחיל בדרך חדשה והקשר עם הורי‬ ‫בן זוגו המנוח אינם קלים עבורה ומכאן החלת הסעיף על הורים‬ ‫שכולים בלד‪ ..." .‬הכלל המנחה והקובע בכל החלטה שהיא‪ ,‬הוא‬ ‫טובתו של הקטין‪ .‬הדבר המיוחד הנוסף בנושא שבסעיף ‪ 28‬א' הוא‬ ‫בכך שמדובר בו – בדרך כלל – באשה צעירה‪ ,‬שזה עשתה שכלה את‬ ‫בעל נעוריה‪ ,‬ולאחר שהתגברה על מכאובה מבקשת היא להינשא‬ ‫ולשקם מחדש את עולמה‪ ,‬ואך טבעי הוא כי בנפשה משמשים‬ ‫בערבוביה השאיפה לעתיד יותר טוב ורצון לניתוק מן העבר שהמר‬ ‫לה‪ ,‬ועם כל מה שקשור עם עבר זה‪ ,‬וכל אלה מפתחים רגישות‬ ‫מיוחדת‪ .‬משום כך ‪ ,‬דרך משל‪ ,‬מדובר בסעיף ‪ 28‬א' רק לעניין זכותם‬ ‫של ההורים השכולים‪ "...‬מכאן אנו מבינים מדוע במקרה שהבאנו‬ ‫בתחילת המאמר עורך הדין הצליח לפעול לעידון הסדרי ראיה בין‬ ‫הסב והסבתא לבין הנכד שהרי היה מדובר בהורים שכולים‪ .‬בהקשר‬ ‫זה יש לציין שישנה פסיקה שמרחיבה את סעיף ‪ 28‬א' באופן בו‬ ‫ניתן לעשות בו שימוש כל אימת שאחד ההורים מנתק עצמו מעולו‬ ‫של הקטין (ולאו דווקא בהורה שנפטר)‪ .‬ניתוק מעין זה יכול להיות‬ ‫גם במצבים אחרים כגון אירוע פיזיולוגי בעל השלכות רפואיות‬ ‫טראומתיות השולל כל יכולת תפקוד‪ ,‬מצב בו הורה נעדר‪ ,‬מצב בו‬ ‫נשללה כשרותו של הורה או זכותו לשמש כאפוטרופוס לילדו‪ .‬כל‬ ‫זאת שוב מתוך זכותו של הקטין לשמירה על קשר עם שני חלקי‬ ‫משפחתו‪ ,‬אך כפוף לכך שטובתו שלה קטין עצמו מחייבת זאת ותוך‬ ‫מתן משקל עולם לזכות ההורה שחי עם הקטין‪ .‬לכאורה משתמע‬ ‫מסעיף ‪ 28‬א' שבמקים שלא מדובר בסבים שכולים או שיש נתק‬ ‫מולט בין ההורה של הקטין לקטין (הרחבת ההוראה של סעיף ‪ 28‬א'‬ ‫שצוין לעיל) אזי אין אפשרות לסבים לראות את נכדיהם ואינה דבר‬ ‫בהכרח כך סעיף ‪ 68‬לחוק שכותרתו "סמכות לכלי לאמצעי שמירה"‬ ‫קובע כי בית המשפט רשאי לנקוט אמצעים זמניים הנראים לו‬ ‫לשמירת ענייניו של קטין‪ .‬לכאורה סעיף ‪ 68‬פותח פתח רחב להיטיב‬ ‫עם קטינים ולצורכיהם הפיסיים והנפשיים‪ ,‬ומקנה לביהמ"ש סמכות‬ ‫רחבה להיטיב עם קטינים ולהורות הוראות נחוצות בעניינים‪ .‬וכך אכן‬

‫מנה‬ ‫עיקרית‬

‫בתוך מוחו של טורף מיני‬ ‫יכול להיות שכבר פגשתם את פושע המין‬ ‫המורשע אלאן א'‪ .‬סוציופאט ערום זה‬ ‫תפעל והתעלל ביותר מאלף ילדים על ידי‬ ‫זה שהפך לחבר הכי טוב שלהם‪.‬‬

‫הייתי בן שבע כאשר פשעתי בפעם‬ ‫הראשונה‪ .‬פיתיתי ילד בן חמש לתוך‬ ‫מחסן וגרמתי לו להוריד את המכנסים‬ ‫והתחתונים שלו‪ .‬זה היה באמצע הקיץ‪,‬‬ ‫והילד לא לבש חולצה‪ ,‬גרביים או נעליים‪,‬‬ ‫כך שכאשר הוא נכנע לדרישות שלי‪ ,‬הוא‬ ‫עמד לפני ערום‪ .‬לאחר שהוא עמד שם רגע או שניים‪,‬‬ ‫בוהה ברצפה כדי לא לפגוש בעיניים שלי‪ ,‬אמרתי לו להתלבש‪,‬‬ ‫ולאחר ששיחדתי אותו כדי שישמור על הסוד שלנו‪ ,‬הוא הלך‪.‬‬ ‫למרות שלא היה לי שום מגע פיסי עם הילד‪ ,‬השתלט עלי היי‬ ‫אבסולוטי ברגע שהוא פתח את הכפתור של המכנסיים‪ .‬הרגשתי‬ ‫כאילו חשמל זורם דרכי‪ .‬נהניתי לגרום לו לעמוד שם‪ ,‬אבל המשך‬ ‫הפעולה‪ ,‬הורדת המכנסיים עצמם‪ ,‬לא הייתה מרגשת כמו התזוזה‬ ‫הראשונה שגרמה לי להבין שהוא הולך לעשות מה שרציתי‪.‬‬ ‫הייתי הצעיר מבין שלושה ילדים‪ ,‬נולדתי לתוך משפחה עובדת‬ ‫במעמד הביניים‪ .‬לא היה חסר לי דבר מבחינת צרכים פיסיים‬ ‫וגם לא הייתי קורבן לשום סוג של התעללות פיסית‪ .‬המשפחה‬ ‫שלי פעלה בצורה מאוד קרה‪ ,‬מנותקת ורשמית‪ .‬התקשורת בינינו‬ ‫הייתה יותר תרגיל בהפעלת אינטליגנציה ותרבותיות ולא חוויה‬ ‫אמיתית של שיתוף רגשות‪ ,‬התנסויות ואיכפתיות‪ .‬כשהתחלתי‬ ‫בית ספר‪ ,‬החיים נעשו יותר מבלבלים‪ .‬חברי לכיתה ומורים יצרו‬ ‫עולם של רעש‪ ,‬רגש ועימות ישיר שלא התנסיתי בהם בעבר‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מחברת‪ :‬איימי האמל – זאבין‬

‫‪57‬‬

‫‪56‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪59‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪58‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫זמן קצר לאחר מכן גיליתי את‬ ‫האוננות‪ .‬למרות שחשבתי את‬ ‫עצמי לשונה מכולם סביבי‪,‬‬ ‫נהניתי לחלוק את ההנאה הזו‬ ‫עם ילד אחר‪ .‬כמעט באופן מיידי‬ ‫נתפסתי בעת ליטוף הדדי עם‬ ‫ילד יותר צעיר ממני‪ .‬התגובה של‬ ‫אמא שלי השפיעה עלי עמוקות‪,‬‬ ‫היא הייתה מזועזעת עד עמקי‬ ‫נשמתה‪ .‬בפעם היחידה בחיי‪,‬‬ ‫הייתי עד להיותה רגשנית וללא‬ ‫שליטה עצמית‪ .‬היא גררה אותי‬ ‫לתוך האמבטיה וניסתה "לקרצף"‬ ‫את הלכלוך מעליי‪ ,‬בזמן שהיא‬ ‫צרחה‪" ,‬רק אנשים רשעים‪ ,‬חולים‬ ‫וסוטים עושים דברים כאלה!"‪.‬‬ ‫במהרה מצאתי את עצמי מוזמן‬ ‫לארוחת ערב יום ראשון על‬ ‫ידי מגוון משפחות מהכנסייה‪.‬‬ ‫נמשכתי להזמנות ממשפחות‬ ‫צעירות שהיו להם בנים‪ .‬בהתחלה כשהייתי הולך לסוג זה של‬ ‫בתים‪ ,‬ניסיתי להתנהג כאילו הילד לא קיים‪ .‬רציתי שיחשבו שאני‬ ‫צעיר אשר מתנהג יפה לילדים אבל באופן ברור לא מאוד נוח לו‬ ‫בסביבתם‪ .‬בהדרגה‪ ,‬הרחבתי את הקשר עם הילד ששמתי לי למטרה‪,‬‬ ‫ואם התחושה הראשונית שלי לגבי הפוטנציאלי שלי הייתה טובה‪,‬‬ ‫הייתי מציע לו להצטרף אלי פעם הבאה שהייתי יוצא מהבית של‬ ‫המשפחה לקניון או לאיזה סידור‪ .‬ברגע שהייתי לבד עם הילד‪ ,‬אפילו‬ ‫באותם רגעים התחלתיים קצרים‪ ,‬חזרתי לאותו צעד ראשון של‬ ‫תבנית הפעולה שהשתמשתי כל חיי‪ .‬ניסיתי לגרום לו "להיפתח"‪.‬‬ ‫ולמדתי את מה שיכול להיות הדבר הכי חשוב שצריך לדעת כדי‬ ‫להפוך לטורף מניפולטיבי‪ :‬למדתי להקשיב‪ .‬על ידי זה שהקשבתי‬ ‫לילד‪ ,‬חלקתי איתו סודות ועודדתי אותו לדבר על כל דבר שהיה‬ ‫בנפשו‪ ,‬גרמתי לו לרצות לבלות איתי זמן‪ ,‬ובאופן לא מכוון הוא פתח‬ ‫לפני את כל החולשות האישיות שלו‪ ,‬שהייתי צריך כדי להפוך אותו‬ ‫לקורבן‪ .‬מצאתי שרוב האנשים אוהבים לדבר על עצמם עם ניתנת‬ ‫להם ההזדמנות‪ ,‬ושאם הם ישתכנעו שניתן לסמוך עליך‪ ,‬הם יתיישבו‬ ‫ויספרו לך הכל על עצמם‪ .‬אני חושב שהיה ברור לי גם בגיל ‪11-12‬‬ ‫שילדים אלו הרגישו שאף אחד הקשיב להם באמת‪ .‬סודיות הייתה‬ ‫הנשק הכי חשוב איתו פיתיתי ולכדתי את הקורבנות שלי‪ .‬בילדות‪,‬‬ ‫בעלות על סוד הוא סמל הסטאטוס האולטימטיבי‪ .‬הוספתי תחושה‬ ‫של חשיבות‪ ,‬יוקרה והרגשה של שליטה‪ .‬השיטות שלי עוצבו לבנות‬ ‫בצורה מאוד איטית‪ ,‬אצל הילד את הצורך בסודות משותפים‪ .‬באותו‬ ‫זמן‪ ,‬הסודיות איפשרה לי לגרום לילד להאמין שאני האדם היחיד‬ ‫בעולם שבאמת איכפת לו ממנו ודאג לו‪ .‬הייתי בוחן את הילד כדי‬ ‫לראות אם יש לו את היכולת לשמור סוד‪ .‬הייתי למשל מקלל לפניו‪.‬‬ ‫לאחר שעשיתי זאת‪ ,‬הייתי מסביר לו שלא הייתי צריך לעשות את זה‬ ‫וביקשתי ממנו לשמור את הטעות שלי בסוד בינינו‪ .‬חיכיתי לראות‬ ‫אם הוא באמת יכול לשמור את התקרית לעצמו‪ .‬אם לא‪ ,‬הייתי מייד‬ ‫מפסיק כל ניסיון לעשות ממנו קרבן‪ .‬מצד שני‪ ,‬אם אחרי שבוע זה‬

‫היה ברור לי שהסוד נשמר הייתי‬ ‫מגביר את התהליך‪ .‬שמירת כל‬ ‫הסודות הקטנים האלה בנתה אצל‬ ‫הילד ‪,‬התמים לגמרי‪ ,‬תחושה‬ ‫של אחריות ואשמה הדדית‪ .‬ואי‬ ‫היכולת הזו לדווח עלי מבלי שהם‬ ‫יצטרכו להסביר את ההשתתפות הרצונית שלהם שבסופו של דבר‬ ‫שמרה עליהם שבויים של התשוקות החולניות שלי‪ .‬סודות נעשו‬ ‫הוכחות של האמון ההדדי‪ .‬לאט לאט‪ ,‬כל ההסתייגויות האפשריות‬ ‫שלו נשרו‪ ,‬והוא החל לבוא אלי עם כל טענה‪ ,‬שאלה או בקשה‪.‬‬ ‫הקורבן היה מתקשר אלי כדי להתייעץ איך להתמודד עם משהו‬ ‫שהוא רוצה בניגוד לרצון הוריו‪ .‬אלאן נתפס כשאחת האמהות‬ ‫מצאה תמונת פולארויד של בנה בתנוחה מינית‪ .‬לאחר מכן מספר‬ ‫קורבנות נוספים גילו את עצמם‪ .‬אלאן הודה באשמה בכל ההאשמות‬ ‫וקיבל ‪ 5-6‬מאסרי חיים עוקבים ללא חנינה‪ .‬לפני קבלת גזר הדין‪,‬‬ ‫רשמו לי תרופה שהורידה את הטסטוסטרון‪ .‬כל החיים שלי השתנו‪.‬‬ ‫אני לא יכול לזכור תקופה בחיי שלא פעלתי או הייתי שבוי שעות‬ ‫בפנטזיות או בתכנון מזימות‪ .‬שום דבר שעשיתי לא עזר לי להפסיק‬ ‫את הכפייתיות ההרסנית עד התרופה הזאת‪ .‬ברור ששום צורה של‬ ‫סירוס כימי‪ ,‬לא משנה את היכולת של המוח להמציא מחשבות‬ ‫סוטות‪ .‬אבל מבלי היכולת להשיג סיפוק המחשבות האלה קצרות‪.‬‬ ‫הרעיונות האירוטיים הכי מגרים לא מושכים כל כך כאשר הגוף‬ ‫מסרב להיענות‪ .‬בפעם הראשונה‪ ,‬יכולתי ללכת לישון מבלי לפנטז‬ ‫ולאונן‪ .‬הייתי שוכב במיטה ושואל את עצמי איך החיים היו יכולים‬ ‫להיות אם הייתי מקבל את התרופה לפני עשרים‪ ,‬שלושים שנה‪ .‬חלק‬ ‫חשוב נוסף מתהליך השיקום הוא קבוצות תמיכה‪ .‬ראיתי התקדמות‬ ‫אמיתית שנעשתה עם פושעי מין אחרים‪ ,‬באמצעות זה שהם‬ ‫מוקפים באנשים אחרים כמוהם ולכן חייבים להתמודד עם המציאות‬ ‫שהם לא לבד ולא שונים מפושעי מין אחרים‪ .‬עבור רוב הבחורים‬ ‫בבית הסוהר המשאלה הכי גדולה בחיים תהיה לקבל את ההזדמנות‬ ‫לחזור לעולם החיצוני‪ ,‬גם אם לרגע קצר‪ .‬משמעות העולם החיצוני‬ ‫בשבילי היא משהו שאני פשוט לא יכול להתמודד איתו‪ .‬כשלקחו‬ ‫אותי מהרכב לתוך הבית חולים בשביל בדיקות‪ ,‬הייתי צריך לעבור‬ ‫ליד ילד בן ‪ .12‬הרגשתי כאילו הילד הוא מגנט שמושך אותי אליו‪ .‬אני‬ ‫שמח שאני מאחורי סורגים‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מנה‬ ‫עיקרית‬

‫למה סגנון ההורות הבוטחת בירידה בעשורים האחרונים‬ ‫מחבר‪ :‬יוסי יהודאי‬

‫הורים בוטחים הם כאלו אשר סומכים על ילדיהם לשחק ולחקור‬ ‫בעצמם‪ ,‬להחליט את ההחלטות שלהם‪ ,‬ולעשות וללמוד מהטעויות‬ ‫שלהם‪ .‬הורות בוטחת שלטה במהלך התקופה הארוכה של‬ ‫ההיסטוריה האנושית כאשר כולנו היינו ציידים‪-‬מלקטים‪ ,‬ושיטה‬ ‫זו שירתה היטב את צורכי הציידים‪-‬מלקטים באנשים אשר היו‬ ‫עצמאים‪ ,‬אחראים ואסרטיביים‪ ,‬ואשר תחזקו אתוס של שוויון‬ ‫וחופש אישי‪ .‬מערכות חברתיות אשר מושתתות על שוויון הוחלפו‬ ‫בכאלה כגון חקלאות‪ ,‬בעלות על קרקעות ותעשייה שמבוססות על‬ ‫מבנה כוח היררכי ושיעבוד‪ .‬סגנון ההורות השולט השתנה מבוטח‬ ‫למנהל‪-‬שתלטני‪ ,‬שמכוון להכריח ילדים לעבוד בשדה או במפעלים‪,‬‬ ‫ומאמן אותם להיות צייתנים ללורדים ולאדונים‪ .‬בזמן אחרון‬ ‫יחסית‪ ,‬עם הירידה בצורך בעבודת ילדים והלידה מחדש של ערכים‬ ‫דמוקרטים‪ ,‬הסגנון המנהל‪-‬שתלטני של הורות עם הכאה יום יומית‬ ‫של ילדים כדי להוציא מהם את העיקשות‪ ,‬גם ירד‪ .‬סגנון ההורות‬ ‫הבוטח חווה לידה מחדש וזכה לשיא בסביבות ‪ ,1950-60‬אבל‬ ‫בעשרות השנים מאז ההורות הבוטחת נדחקה הצידה על ידי סוג‬

‫‪60‬‬

‫סקרים שנערכו בבריטניה ובארה"ב בזמן האחרון מגלים שרבים‬ ‫מהמבוגרים היום מרגישים עצבות על כי ילדיהם גדלים עם פחות‬ ‫חופש מאשר הם גדלו איתה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הרוב מרגישים שהם לא‬ ‫יכולים להרשות לילדים שלהם חופש כזה‪ .‬הם מרגישים שהעולם‬ ‫השתנה ושהילדים היום צריכים יותר הגנה והכוונה של מבוגרים‬ ‫מאשר הם נזקקו לה כשהם היו ילדים‪ .‬אילו שינויים חברתיים‬ ‫קרו לאורך העשורים האחרונים שיצרו את התפיסה שילדים היום‬ ‫צריכים הכוונת‪-‬יתר והגנה מהמבוגרים שהם לא נדרשו לה בעבר?‬ ‫אני בטוחה שהתשובה המלאה לשאלה זו תתאר מספר גדול של‬ ‫שינויים שקשורים בינם לבין עצמם בעולם החברתי‪ .‬להלן כמה‬ ‫מהם שנראו לי הכי חשובים‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫סגנון ההורות הבוטח חווה לידה מחדש וזכה לשיא בסביבות‬ ‫‪ ,1950-60‬אבל בעשרות השנים מאז ההורות הבוטחת‬ ‫נדחקה הצידה על ידי סוג חדש של הורות שולטת‬ ‫חדש של הורות שולטת‪ ,‬אשר אני קוראת לה "הורות‪-‬מנחה‪-‬מגנה"‪.‬‬ ‫הורות מנחה‪-‬מגינה מנחה את פעילויות הילדים שלהם ומגבילה את‬ ‫החופש שלהם לא כדאי להכריח אותם לעבוד בשדות או במפעלים‬ ‫או כדי לעשות אותם צייתנים כפי שהורים מנהלים‪-‬שתלטנים‬ ‫עשו‪ .‬אלא הם עושים זאת מהחשש לביטחון הילדים שלהם‬ ‫ולעתיד שלהם הם מאמינים שהם יכולים להחליט החלטות טובות‬ ‫יותר בשביל הילדים שלהם מאשר הילדים יכולים להחליט בשביל‬ ‫עצמם‪ .‬בעוד שהורים בוטחים רואים בילדיהם כישויות סתגלניות‬ ‫ומוכשרות‪ ,‬הורים מנחים‪-‬מגנים רואים ילדים כשבריריים וחסרי‬ ‫יכולת‪ .‬בעוד שהורים בוטחים מאמינים שילדים מתפתחים הכי טוב‬ ‫כאשר ניתנת להם האפשרות לשחק ולחקור בעצמם‪ .‬הורות מנחה‪-‬‬ ‫מגינה מאמינים שילדים מתפתחים הכי טוב כשהם עוקבים אחרי‬ ‫דרך שהונחה בזהירות עבורם על ידי מבוגרים‪ .‬אני וחבריי זוכרים‬ ‫את החירויות שנהנינו מהם בילדותנו ואנו מתחרטים על הירידה‬ ‫בחופש שהילדים מקבלים בעשורים האחרונים‪ .‬ירידה שלוותה‬ ‫בעלייה חדה בהשמנת יתר של ילדים‪ ,‬דיכאון והתאבדות‪ .‬מספר‬

‫הירידה בהגיון פשוט מקומי בנושא ההורות‬ ‫ועלייה ברשת עולמית של פחד‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫בזמנים עברו רוב המבוגרים הבינו יותר ילדים והיו בקיאים יותר‬ ‫בעולמם מאשר היום‪ .‬משפחות נטו להיות יותר גדולות מאשר‬ ‫היום‪ ,‬ומשפחות מורחבות נטו לחיות באותה עיר ולבלות זמן היחד‪.‬‬ ‫עד הזמן שמבוגרים הולידו ילדים משלהם‪ ,‬היה להם המון ניסיון‬ ‫עם ילדים‪ .‬הם ידעו מיד ראשונה משהו על התפתחות ילדים‪ .‬הם‬ ‫ידעו משהו על היכולות של ילדים והערך שיש למשחק והרפתקה‬ ‫בחיי ילד‪ ,‬ולכן הם נטו לסמוך יותר על הילדים שלהם כשהם עשו‬ ‫אותם‪ .‬הם גם היו הורים בהקשר של רשת הורים אחרים‪ ,‬אשר היו‬ ‫החברים שלהם ואשר חלקו סיפורים על הילדים‪ .‬הם יכלו לראות‬ ‫שהילדים של השכנים שהורשו לשחק בחוץ בחופשיות‪ ,‬גדלו היטב‪.‬‬ ‫שכונות ומשפחות מורחבות היו מקומות שבו היה אפשר לחלוק‬ ‫הגיון פשוט משותף על ילדים והורות‪ .‬עם הירידה בגודל המשפחה‬ ‫והקרבה למשפחה המורחבת‪ ,‬ועם הירידה בשכונות‪ ,‬מבוגרים היום‬ ‫מתחילים משפחה ללא ניסיון רב עם ילדים‪ .‬הרעיונות והמידע‬ ‫אשר יש להם על ילדים‪ ,‬תכופות‪ ,‬מגיע ממה שהם קראו או שמעו‬ ‫ממומחים והתקשורת וזהו מידע מוטה‪ .‬מומחים באופן תדיר‬ ‫כותבים כדי להזהיר אנשים מסכנות‪ ,‬סכנה היא תחום המומחיות‬ ‫שלהם; והחדשות כל יום מדווחים על איזשהו דבר מזעזע אשר‬ ‫קרה לילד כלשהו איפשהו‪ .‬העובדה היא שמיליונים של ילדים יצאו‬ ‫החוצה היום ושיחקו בלי השגחה של מבוגרים וחזרו הביתה בריאים‬ ‫יותר‪ ,‬חכמים יותר‪ ,‬ואחראים יותר וכתוצאה הם לא חדשות‪ .‬אבל‬ ‫העובדה שילד אחד נחטף היום‪ ,‬טבע‪ ,‬או נדרס על ידיד מכונית‬ ‫מופצת במהירות על ידי התקשורת לרוחב המדינה‪ ,‬או אפילו כמה‬

‫מדינות תלוי כמה סנסציוני הסיפור‪ .‬המידע שהורים מקבלים לא‬ ‫משקף מציאות סטטיסטית וזה מזין את הסיוטים הכי גרועים‬ ‫של כל הורה‪ .‬חוסר הבהירות הגובר לגבי העתיד העולם נתפס‬ ‫כפחות יציב היום מאשר לפני כמה עשורים‪ .‬הרבה מהדרכים‬ ‫הישנות להתפרנס נעלמו‪ .‬בלתי אפשר לנבא אילו עבודות יהיו‬ ‫דרושות בעתיד‪ ,‬ואילו כישורים יצטרכו‪ .‬כתוצאה הורים דואגים‬ ‫לעתיד ילדיהם הרבה יותר מאשר בעבר‪ .‬הרבה הורים היום רואים‬ ‫בילדות כזמן לבנות את הקורות חיים‪ .‬ילדים לא יכולים פשוט‬ ‫לצאת החוצה‪ ,‬לשחק ולגלות את העולם בעצמם‪ ,‬בגלל שזה לא‬ ‫נחשב בקורות חיים שלהם‪ .‬איכשהו ההורים מאמינים שאם הם‬ ‫יגרמו לילדיהם לפתח קורות חיים מרשימים‪ ,‬להשיג ציונים גבוהים‬ ‫במבחנים שונים‪ ,‬ולהתקבל לבתי הספר הכי יוקרתיים‪ ,‬אז הם‬ ‫יכולים להגן על העתיד של ילדיהם‪ .‬הם טועים כמובן אבל התפיסה‬ ‫מתמידה‪ .‬המציאות היא שההגנות הכי טובות נגד אבטלה וזמנים‬ ‫לא בטוחים הן בדיוק אלו שאנשים מפתחים דרך החוויות שהן‬ ‫יוצרים לעצמם‪ ,‬ולא דרך חיטוטים של הורים או מורים‪ .‬זמנים‬ ‫לא בטוחים דורשים אחריות אישית‪,‬עצמאות מחשבתית‪ ,‬יוזמה‪-‬‬ ‫עצמית‪ ,‬עמידה על הזכויות‪ ,‬גמישות‪ ,‬יצירתיות ודמיון‪ .‬אלו תכונות‬ ‫האישיות אשר מטופחות על ידי סגנון הורות בוטח ואשר נחסמות‬ ‫על ידי סגנון ההורות המנחה‪ -‬מגונן‪ .‬העלייה הנמשכת בכוחה שלה‬ ‫המערכת החינוכית‪ ,‬והצורך להתאים לדרישות ההולכות ומגבילות‬ ‫של בתי הספר‬

‫‪63‬‬

‫התמעטות השכונות ואובדן קבוצות משחק‬ ‫של ילדים‬

‫‪62‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫בשנות ה‪ ,50-‬כאשר אני הייתי ילדה‪ ,‬רוב האנשים‪ -‬מבוגרים‬ ‫כילדים‪ ,‬הכירו את השכנים‪ .‬זה היה חלקית בגלל שרבות מהנשים‬ ‫היו בבית במהלך היום ויצרו רשת חברתית עם האחרות‪ ,‬אבל גם‬ ‫הגברים נטו להיות בבית יותר מאשר היום‪ .‬ימי העבודה לא היו‬ ‫כאלה ארוכים‪ ,‬בממוצע‪ ,‬ואנשים היום בבית בסופי שבוע‪ .‬בימינו‬ ‫עבודה מהבית השתלטה על חיי הנשים והגברים‪ ,‬ורוב החברויות‬ ‫הבוגרות נוצרות בעבודה ולא בשכונה‪ .‬מאחר וילדים הם לא‬ ‫חלק מעולם העבודה‪ ,‬הם לא חלק מאותם רשתות חברתיות כמו‬ ‫הוריהם‪ .‬התוצאה של כל זה היא שההורים לא בטוחים בנוגע‬ ‫לאופי האנשים האחרים בשכונה‪ ,‬ואנשים אחרים בשכונה‪ ,‬אפילו‬ ‫כשהם בבית באופן טיפוסי לא יודעים לשמור על ילדים אשר לא‬ ‫שלהם‪ .‬השכונה על כן נתפסת כפחות בטוחה‪ ,‬וייתכן שהיא אכן‬ ‫פחות בטוחה מאשר היא הייתה בזמנים עברו‪.‬כאשר חלק מההורים‬ ‫מפסיקים להרשות לילדים לשחק באופן חופשי בשכונה‪ ,‬השכונה‬ ‫הופכת להיות פחות מזמינה עבור הילדים אשר עדיין מרשים להם‬ ‫לשחק בחוץ‪ .‬מעטים הילדים שרוצים לשחק לבד‪ .‬המשיכה הכי‬ ‫גדולה לילדים לבחוץ‪ ,‬או לכל מקום אחר היא נוכחות ילדים אחרים‪.‬‬ ‫השכונה גם נעשית פחות בטוחה כשיש פחות ילדים בחוץ‪ .‬יש‬ ‫תמיד ביטחון במספרים‪ .‬זה מעגל אכזרי‪ ,‬פחות ילדים משחקים‬ ‫בחוץ משמעו שהבחוץ פחות מזמין ופחות בטוח מאשר הוא היה‬ ‫בעבר‪ ,‬מה שאומר שיהיו עוד פחות ילדים שישחקו בחוץ‪ .‬כדי‬ ‫לעשות את השכונות לבטוחות ומזמינות שוב לילדים לשחק בחוץ‪,‬‬ ‫משהו צריך להיעשות כדי לשבור את המעגל‪.‬‬

‫עלייה של מודל פדגוגי של התפתחות הילד‬ ‫והורות‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫ככל שבית הספר משתלט אט אט על חיי הילדים ומשפחותיהם‪,‬‬ ‫מתגברת השליטה המנטאלית שיש לכך על תפיסות לגבי‬ ‫התפתחות הילד וההורות‪ .‬בבתי הספר הלימוד מנוהל על ידיד‬ ‫המבוגרים‪ ,‬לא על ידיד הילדים‪ ,‬בבתי הספר הלימוד נחשב למשהו‬ ‫סדרתי‪ ,‬לאורך שבילים מוסדרים‪ ,‬צריך ללמוד א' לפני ב'‪ .‬בבתי‬ ‫הספר החברים של הילדים כולם באותו גיל; אין לימוד של כישורים‬ ‫דרך משחק עם ילדים יותר גדולים‪ ,‬אין אפשרות ללמוד להיות‬ ‫אחראי דרך משחק עם ילדים יותר קטנים‪ .‬בבית הספר משחק יזום‬ ‫ומחקר הם הפרעות שצריך לשלוט בהם‪ .‬רוב המחקר הפסיכולוגי‬ ‫על ילדים נערך בבתי הספר ומתרכז בבעיות שנוצרות בבית ספר‪ .‬זו‬ ‫הסיבה שאין כמעט מחקר פסיכולוגי על משחק של ילדים או לימוד‬ ‫עצמי וכמעט שום מחקר על אינטראקציה של ילדים מגילאים‬ ‫שונים‪ .‬באופן לא מפתיע התיאוריות והמודלים של התפתחות הילד‬ ‫שמחקרים כאלה מייצרים מתאימים היטב עם ההנחה שעומדת‬ ‫בבסיס מערכת החינוך הפורמאלית שלנו‪.‬לאורך כל ההיסטוריה של‬ ‫המין האנושי‪ ,‬ילדים למדו באופן עיקרי מילדים אחרים‪ ,‬במשחק של‬ ‫ילדים מגילאים שונים וחקירה עצמאית‪ .‬לאורך ההיסטוריה ילדים‬ ‫למדו מה שהם יכלו ללמוד‪ ,‬לא מה שנמצא בשלב הבא ברשימה‬ ‫של מישהו לגבי מה שהילדים צריכים ללמוד‪ .‬אבל כעת יש‬ ‫לנו תפיסה לפיה הלימוד הוא סדרתי ומנוהל על ידיד מבוגרים‪,‬‬ ‫שהחברה הכי טובה לילדים הם ילדים אחרים בני גילם‪ ,‬ושמשחק‬ ‫יזום וחקירה הם בגדול בזבוז של זמן‪ .‬במיוחד עבור ילדים שהגיעו‬ ‫לגיל בית ספר‪ .‬חלק מספרים שעוסקים בפסיכולוגיה התפתחותית‬ ‫מתייחסים ליחידה על ילדים לפני גיל בית‬ ‫ספר כ"שנות המשחק" כלומר מה‬ ‫שניתן להסיק שמשחק מפסיק בגיל ‪.5‬‬ ‫המודל הפדגוגי של הילדות השתלט‬ ‫על הרבה מסגרות חוץ‪-‬בית ספריות‬ ‫ועל הרבה בתים‪ .‬מגרשי משחקים‬ ‫הם כבר לא מקומות שילדים הולכים‬ ‫לשחק בהם באופן חופשי אחד עם‬ ‫השני‪ ,‬אלא מקומות של אימון ולימודי‬

‫מובלים על ידיד מבוגרים; וילדים ממוינים שם לקבוצות של גיל‬ ‫בדיוק כמו בבית ספר‪ .‬בבית ההורים של היום מקבלים את המודל‬ ‫הפדגוגי ומגדירים את עצמם כמורים של הילדים‪ .‬הם מחפשים‬ ‫"רגעים של לימוד"‪ ,‬קונים צעצועים חינוכיים ו"משחקים" ומדברים‬ ‫עם ילדיהם בצורות שמתוכננות ללמד שיעורים מסוימים‪ .‬אין פלא‬ ‫אם כן שהרבה אינטראקציות של הורים וילדים בימינו מלווות‬ ‫תדירות בגלגולי עיניים ו"מה שתגיד" מצד הילדים! ככל שמערכת‬ ‫בתי הספר נעשית יותר מושרשת וחזקה‪ ,‬התפיסה המשתמעת של‬ ‫אנשים לגבי התפתחות הילד נעשית יותר דומה למודל הלימודים‪.‬‬ ‫וילדים בבית ספר ומחוצו‪ ,‬נעשים פחות ופחות חופשיים ויותר‬ ‫נשלטים‪ ,‬ואף יותר נחסכות מהם הרפתקאות יזומות‪ .‬ילדים‬ ‫שמסרבים להיכנס לתבנית הזו מקבלים אבחנה‪ ,‬כגון הפרעת קשב‪,‬‬ ‫ומקבלים סמים כדי שיצייתו‪ .‬איך הורים נאורים אשר מאמינים‬ ‫בערכים של חירות‪ ,‬חקירה ומשחק‪ ,‬ושהיו רוצים לגדל את‬ ‫ילדיהם בדרכים בוטחות‪ ,‬בועטים בזרם הזה שהפך‬ ‫להיות מבול? בהתאם למה שנתון כל הכוחות‬ ‫שפועלים נגד האמון בילדים‪ ,‬איך מישהו‬ ‫היום יכול לגדל ילד בדרך בוטחת?‬

‫‪65‬‬

‫הכוח שיש לבתי הספר להתערב בחיי‬ ‫משפחות‬

‫‪64‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫בתי ספר הם מקומות שבו ילדים סגורים‪ ,‬נגד רצונם‪ ,‬ונדרשים‬ ‫לבצע משימות אשר נראות להם חסרות משמעות ולעתים הם‬ ‫באמת חסרות משמעות‪ .‬בתי ספר לא תמיד היו מקומות שבהם‬ ‫ילדים בחלק גדול מהיום לא מורשים לשחק ולחקור‪ .‬כמה אירוני‪:‬‬ ‫חקירה ומשחק‪ ,‬אשר נוצרו באבולוציה הביולוגית שלנו לצורך‬ ‫השכלה‪ ,‬הוצאו מחוץ לחוק בבית הספר אשר אמור להיות מקום‬ ‫של השכלה‪.‬בית הספר היה חסם לחופש בשנות ה‪ ,50-‬אבל לא‬ ‫כמו שהוא היום‪ .‬בתי הספר שלנו החלו ב‪ 0900-‬והסתיימו ב‪0230-‬‬ ‫או ‪ 0300‬בצהריים‪ ,‬והיינו חופשיים אחרי זה‪ .‬לא היו לנו שיעורי‬ ‫בית‪ ,‬או לפחות לא כשהיינו בבית ספר יסודי‪ .‬אפילו במהלך יום‬ ‫הלימודים היינו יותר חופשיים מאשר תלמידי בית הספר היסודי‬ ‫של היום‪ .‬היה לנו הפסקת צהריים של שעה מלאה‪ ,‬במהלכה חלקנו‬ ‫הלכנו הביתה ואחרים שיחקו באופן חופשי‪ ,‬ללא השגחה‪ ,‬במגרש‬ ‫המשחקים או בשכונות שכנות‪ .‬גם היה לנו הפסקות בבוקר‪,‬‬ ‫וחלק מהמורים נתנו לנו הפסקות נוסף במהלך הכיתות‪ ,‬כשהם‬ ‫ראו שאנחנו חסרי מנוח‪ ,‬במהלכן יכולנו לשחק איזה משחקים‬ ‫שרצינו כל עוד לא היינו יותר מדי פרועים או רועשים‪ .‬מורים לא‬ ‫היו נשפטים על ידי הציונים של התלמידים שלהם או מבחנים‬ ‫מתוקננים‪ ,‬אז הם היו יחסית חופשיים להתאים את מה שקרה‬ ‫בכיתה למה שהתאים או למה שנתפס כצרכים או רצונות של‬ ‫התלמידים; אבל‪ ,‬כמובן חלק מהמורים לא היו טובי לב או חכמים‬ ‫כאחרים‪ ,‬ולא יכולנו לעשות הרבה בקשר לזה‪ .‬היום השנה הבית‬ ‫ספרית היא ארוכה יותר‪ ,‬העונשים על הפסד ימי לימודים הם‬

‫גדולים יותר‪ ,‬והפעילויות המתרחשות בתוך בית הספר נשלטות‬ ‫בקפדנות מאשר בזמנים עברו‪ .‬ילדים נבחנים באופן קבוע‪,‬‬ ‫ומשפחות שלמות מסתבכות אם הילדים לא מתפקדים בהתאם‬ ‫לדרישות‪ .‬המערכת החינוכית כיום לא מגבילה את עצמה רק לבניין‬ ‫בית הספר והשעות שהתלמיד מבלה בכיתה‪ .‬היא מגיעה לתוך‬ ‫הבתים של האנשים ושולטת בחייהם‪ .‬יש רשימות קריאה לקיץ‬ ‫למשל‪ ,‬והורים צריכים לוודא שהילדים מקבלים את הספרים הללו‬ ‫וקוראים אותם‪ .‬שיעורי בית ניתנים‪ ,‬והורים נדרשים באופן תכוף‬ ‫לחתום על טופס שיעורי בית כדי שהמורים יראו שההורים מעורבים‬ ‫באופן פעיל‪ .‬הורים נקראים באופן תדיר לבית הספר במידה והילד‬ ‫שלהם לא מתנהג כראוי או לא מקבל ציונים נדרשים במבחנים‪.‬‬ ‫הורים נדרשים לשחק את התפקיד של המורים בבית‪ ,‬לדחוף ולנהל‬ ‫את הילדים שלהם לעשות דברים שהמערכת החינוכית החליטה‬ ‫שעליהם לעשות‪ .‬טיולים משפחתיים והרפתקאות אחרות אשר היו‬ ‫יכולים להיות מהנים וחינוכיים לכולם‪ ,‬מקוצרים לעתים קרובות‬ ‫בגלל שלילד יש יותר מדי שיעורים בית או שהוא חייב להשתתף‬ ‫באיזושהי פעילות בית ספרית מחוץ לשעות הלימודים‪ .‬קשה להיות‬ ‫הורה בוטח בתנאים אלו; אתה צריך להילחם במערכת בית הספר‬ ‫כדי לעשות זאת‪.‬‬

‫מנה‬ ‫עיקרית‬

‫הבת של אבא‬ ‫לאב נודעת חשיבות רבה בחיי בתו‪ ,‬הוא משפיע על התפתחות נשיותה ועל מערכות היחסים הבוגרות שלה עם גברים‪,‬‬ ‫כמו גם על הדימוי העצמי שלה כאישה בוגרת‬

‫לדרך בה ילדה קטנה לומדת להתייחס לאביה נודעות השפעות‬ ‫מתמשכות על יחסיה הבוגרים עם גברים ‪ -‬כמאהבים‪ ,‬כבני זוג‪,‬‬ ‫כמעסיקים וכעמיתים לעבודה‪ .‬שותפות ראשונית זו תשפיע‬ ‫על מיניותה‪ ,‬על רוחניותה ועל יכולתה לבטא את דעותיה‪ .‬לפי‬ ‫קרל יונג‪ ,‬האב הוא תפקיד המכיל יסודות ארכיטיפיים מולדים‬ ‫המאופיינים בכל זמן ובכל מקום‪ ,‬ומהווים את התוכן הבסיסי של‬ ‫דתות‪ ,‬אגדות ומיתוסים‪ .‬כל ילדה מפנימה דימוי אישי של אביה‪,‬‬ ‫אשר מושפע מהדימוי המולד של האב הארכיטיפי‪ .‬הגבר יורש‬ ‫באופן אוטומטי תכונות ותפקודים של אבות שהתקיימו במשך‬ ‫מאות אלפי שנים‪ .‬הוא נושא את הדגם של "אבא"‪ .‬האב תמיד‬ ‫יגן על בתו‪ ,‬יפרנס אותה ויגלם עבורה הגנה והדרכה גברית‪ .‬אב‬ ‫ארכיטיפי נוטע תחושה של סדר‪ ,‬סמכותיות‪ ,‬הגנה וכוח‪ .‬הוא‬ ‫מייצג את עולם המחשבה והאינטלקט‪ .‬בין גיל שלוש לחמש‬ ‫נמצאים ילדים ממין זכר בשלב הנקרא "השלב הפאלי"; הם חווים‬ ‫תסביך המכונה "תסביך אדיפוס"‪ ,‬על שם אדיפוס מהמיתולוגיה‬ ‫היוונית‪ ,‬שנגזר עליו להרוג את אביו ולהתחתן עם אמו‪ .‬הילד חש‬ ‫אהבה עזה כלפי ההורה בן המין השני‪ ,‬ותחרות ועוינות כלפי‬ ‫ההורה בן מינו‪ .‬מדובר בשלב נורמלי בהתבגרותו הפסיכולוגית‬ ‫של הילד‪ .‬בשלב זה של החיים‪ ,‬גם משיכה של ילדות לאביהן‬ ‫היא דבר טבעי וגם בריא‪ ,‬בעיקר אם האב לא מפר את הגבולות‬ ‫הנורמליים של יחסי אב‪ -‬בת‪ .‬האב הוא אהבתה הראשונה של‬ ‫הילדה‪ ,‬ואם הדבר הדדי אזי היא מרגישה רצויה‪ .‬הקשר החיובי‬ ‫של אב ובתו לאורך החיים מהווה יסוד למערכות היחסים שיהיו‬ ‫לה בעתיד‪ .‬חשיבות האב בחיי הבת לאב נודעת חשיבות רבה‬ ‫בחיי בתו‪ .‬ראשית‪ ,‬עובדת היותו שונה מהאם עוזרת לבת להבדיל‬ ‫עצמה מאמה‪ .‬מחקרים שערכה ד"ר ברי ברזלטון מאוניברסיטת‬ ‫הרווארד‪ ,‬מראים כי כבר בגיל שישה חודשים תינוקת מגיבה‬ ‫לקולו ולגופו של אביה באופן שונה מלאלה של אמה‪ .‬שנית‪ ,‬הבת‬ ‫מקבלת מאביה‪ ,‬דרך היחסים שלו עם אמה ואיתה‪ ,‬איתותים‬ ‫על הטוב והרע שבהיותה אישה ויש משמעות רבה ליחסו כלפי‬ ‫נשיותה‪ .‬הבת מטמיעה תובנה מסוימת על היותה אישה‪ ,‬כשהיא‬ ‫בודקת אילו תכונות מרצות את אביה‪ .‬אב יכול לשדר לבתו שהוא‬ ‫אוהב אותה חלשה וזקוקה‪ ,‬או חזקה ועצמאית‪ ,‬וכך הבת לומדת‬ ‫מה נחשב "טוב"‪ .‬תגובותיו של האב לרעיונות של בתו בהיותה‬ ‫צעירה משפיעות מאוד על סיכוייה לממש את הפוטנציאל‬ ‫היצירתי שלה בבגרותה‪ .‬אב מסייע לבתו להגשים את חלומותיה‪,‬‬ ‫כשהוא מביע עניין בביטויה העצמי המתפתח ומעודד אותה‬ ‫להשיג את מטרותיה ( לנגן בפסנתר‪ ,‬להיות ספורטאית‪ ,‬זמרת‬ ‫וכו' )‪ .‬האב יכול להיות מדריך‪ ,‬יועץ ומורה‪ ,‬ואחד מתפקידיו הוא‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מחברת‪ :‬גלית אטלס‬

‫‪67‬‬

‫האב המפנק ‪ -‬הבת התלותית‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫האב המפנק מנציח את הילדותיות של בתו‪ ,‬מתייחס אליה תמיד‬ ‫כמו אל תינוקת‪ ,‬נותן לה כל מה שהיא רוצה ומבטיח את תלותה בו‪.‬‬ ‫אבות אלה הם בדרך כלל אנשים שלא ביססו תחושת סדר פנימי‪,‬‬ ‫גבולות ומשמעת‪ .‬הם מקובעים בשלב גיל ההתבגרות‪ ,‬לא מסוגלים‬ ‫ליטול על עצמם התחייבויות‪ ,‬ולכן הם בדרך כלל האבות המפנקים‬ ‫ביותר‪ .‬אבא כזה יכול להיות מקסים‪ ,‬מלא בלהט וביצירתיות‪ ,‬אולם‬ ‫במקרה הקיצוני מדובר באבות עם נטייה להעניק לקשר אב‪ -‬בת‬ ‫צביון רומנטי‪ ,‬ובדרך כלל הם אינם מהווים מודל מתאים של‬ ‫משמעת עצמית‪ ,‬מגבלות וסמכות‪ .‬אב כזה לא יכול לשמש מורה‬ ‫דרך‪ ,‬ולעיתים קרובות נתפס בעיני הבת כבן גילה‪ .‬הבת הזקוקה‬ ‫לתרומתו הרוחנית של אביה‪ ,‬גדלה עם חסר שעלול לבוא לידי ביטוי‬ ‫בחוסר ביטחון‪ ,‬בחרדה ובחוסר יציבות‪ .‬לכשתתבגר אישה זו תרכיב‬ ‫לעצמה באופן לא מודע תבנית אידיאלית של גבר ושל אב‪ ,‬וחייה‬ ‫יכולים להיות מלווים בחיפוש אחר הגבר האידיאלי הזה‪ .‬הילדה לאב‬ ‫המפנק נשארת בת תלותית וחסרת אונים‪ ,‬הנוטה לקבל את הזהות‬ ‫שאחרים משליכים עליה תוך חשש לנסות לפעול באורח עצמאי‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫להוביל את הבת מהתחום המוגן של הבית אל העולם החיצוני‪.‬‬ ‫נאוה תלפז‪ ,‬פסיכולוגית יונגיאנית‪" :‬בנות זקוקות להרגשת קרבה‬ ‫בקשר עם אבותיהן‪ ,‬לאפשרות להיות עם האב ביחסים אינטימיים‬ ‫רגשיים אך לא מאיימים במובן המיני‪ .‬הן זקוקות להנחיה ממנו‪,‬‬ ‫ולתחושת ביטחון השונה מזו שאמותיהן מספקות להן‪ .‬ואולי‬ ‫יותר מכל‪ ,‬הן זקוקות לקבלה מצדו על מה שהן ומה שהן יכולות‬ ‫ומיועדות להיות‪ .‬יחסי הבת עם אביה ישפיעו על הדימוי העצמי‬ ‫שלה כאדם וכאישה בוגרת"‪ .‬קיימים סוגים שונים של טיפוסי אבות‪,‬‬ ‫ולכל אחד מהם מאפיינים מורכבים משלו‪ .‬הפחות מורכב מכולם‬ ‫הוא האב האוהב את בתו ללא תנאים או עם תנאים מועטים‪ ,‬ועוזר‬ ‫לה להפוך לאישה עצמאית בעלת יכולת להיות היא עצמה בחברת‬ ‫גברים‪ .‬אב הנוטש את בתו תוך ריחוק רגשי‪ ,‬מותיר אותה פגועה‬ ‫ועורגת לאהבתו‪ .‬בתו של אב נעדר בדרך כלל מאשימה את עצמה‬

‫‪68‬‬

‫בנטישתו של אביה‪ ,‬ומשתדלת להיות "טובה מספיק" כדי לזכות‬ ‫באהבה שלו או של אחר‪ .‬אב מפתח יחסים קרובים ובריאים עם‬ ‫בתו‪ ,‬כשהוא מעניק לה ביטחון ותחושה שהוא לא יפגע בה רגשית‪,‬‬ ‫גופנית ומינית‪ .‬בגיל ההתבגרות נערות רגישות במיוחד לתגובת‬ ‫אביהן להתפתחותן המינית‪ .‬רובן חשות מבוכה לנוכח השינויים‬ ‫הגופניים וההורמונליים שבתהליך התבגרותן המינית‪ .‬לפיכך הן‬ ‫קשובות במיוחד להערותיו של האב על גופן‪ ,‬משקלן והופעתן‪.‬‬ ‫לעיתים תחושות שליליות בקשר לגופן מקורן בביקורת ובהערות‬ ‫של האב‪ .‬יחס חיובי של האב לבתו יסייע לה לקבל את מיניותה‬ ‫המתעוררת כנורמלית וכרצויה‪ .‬יחס כזה אף יעניק לה את תחושת‬ ‫הביטחון הנחוצה כדי ליצור מערכת יחסים עם גברים‪ ,‬ויהווה אישור‬ ‫לכך שניתנה לה רשותו של אביה לעשות כן‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫האב הנעדר‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫לבנות שמתגברות ללא אבא יש סיכוי יותר גבוה להתחיל‬ ‫לקיים יחסי מין בגיל צעיר‪ ,‬בהתאם למחקר שפורסם במגאזין‬ ‫התפתחות הילד‪ .‬מחקר של כמעט ‪ 800‬בנות שהתקיים בניו‬ ‫זילנד ובארה”ב‪ ,‬שם עקבו אחר הבנות מגיל צעיר עד גיל ‪18‬‬ ‫נמצא שהעדרות האב היה גורם הסיכון הכי גבוה להריון בגיל‬ ‫ההתבגרות אצל בנות‪ ,‬וככל שהאב נעדר מגיל צעיר יותר‬ ‫מהבית הסיכון גבוה יותר לפעילות מינית מוקדמת יותר והריון‪.‬‬ ‫אחד מהחוקרים‪ ,‬דר ברוס אליס‪ ,‬מאוניברסיטת קנטרברי‪,‬‬ ‫אמר שבארה”ב‪ ,‬אחוזי ההריון עלו מ‪ 1-‬מ‪ 20-‬במשפחות שבהן‬ ‫האב נמצא ל‪ 1-‬מ‪ 3-‬במשפחות שבהן האב נעדר‪ .‬בניו זילנד‬ ‫האחוזים עלו מ‪ 1-‬מ‪ 30-‬אצל בנות עם אב נמצא ל‪ 1-‬מ‪ 4-‬אצל‬ ‫בנות שהאב נעדר מגיל צעיר (אב נעדר מגיל צעיר מוגדר ככזה‬ ‫שנמצא בחיי הילדה בחמש השנים הראשונות לחיים)‪ .‬הקשר בין‬ ‫היעדרות האב והתנהגות מינית רשלנית הוא לא תלוי באישיות‬ ‫של הבנות‪ ,‬באם הן עשירות או עניות‪ ,‬לבנות או שחורות‪ ,‬גדלו‬ ‫בשכונה בטוחה או אלימה‪ .‬לפני כמה שנים‪ ,‬ד”ר יאן ניקולסון‪,‬‬ ‫חוקר בכיר באוניברסיטת קווינסלנד‪ ,‬מצא שלנערות במשפחות‬ ‫חורגות היה ‪ 50%‬יותר סיכוי לעסוק בפעילות מינית מוקדמת‬ ‫ושיהיה להן בני זוג מרובים‪ .‬חוקרים אחרים מצאו שבנות בגיל‬ ‫ההתבגרות שחיות בבית עם זכרים שלא קשורים אליהן בקשרי‬ ‫דם כגון אבות חורגים נוטות לעבור את ההתבגרות המינית בגיל‬ ‫צעיר יותר‪ ,‬גורם נוסף שמגדיל את הסיכון להתנהגות מינית‬ ‫מוקדמת‪ .‬החוקרים מניו זילנד מציעים שבנות מגיבות להיעדר‬ ‫האב על ידי יצירת קשרים מוקדמים ולא יציבים עם גברים‪ ,‬או‬ ‫שהן מושפעות מחיי האהבה של אמותיהן‪ .‬ייתכן שגם קיים‬ ‫הסבר גנטי‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫האב הנוקשה ‪ -‬הבת הכוחנית‬ ‫אבות שהם קשים‪ ,‬קרים ולפעמים גם אדישים‪ ,‬משעבדים‬ ‫את בנותיהם באמצעות יחסם הסמכותי והתקיף‪ .‬גברים אלה‪,‬‬ ‫אשר נוטים לשים דגש על צייתנות‪ ,‬חובה והיגיון‪ ,‬עומדים‬ ‫על כך שגם בנותיהם יאמצו את הערכים הללו‪ .‬הקפדה על‬ ‫שליטה ועל עשיית הדברים כהלכה מסייעת ליצירת תחושה של‬ ‫יציבות ומבנה‪ ,‬אך היא כרוכה בדרך כלל בחוסר פתיחות לבלתי‬ ‫צפוי ולהבעת רגשות‪ ,‬ולדיכוי תכונות "נשיות" כמו רגישות‬ ‫וספונטניות‪ .‬בגיל מבוגר מגלות בנות לאבות שתלטנים כי הן‬ ‫מנותקות מהאינסטינקטים הנשיים שלהן‪ ,‬משום שאבותיהן לא‬ ‫יכלו להסכים עם נשיותן והתייחסו אליהן בקפדנות‪ .‬כתוצאה‬ ‫מכך גם הן נוטות להיות נוקשות כלפי עצמן או כלפי אחרים‪.‬‬ ‫פעמים רבות הן מתבגרות להיות נשים אחראיות‪ ,‬שכלתניות‬ ‫לכאורה וכוחניות‪.‬הילדה לאב הנוקשה נוטה לדחות את האב‬ ‫במישור המודע‪ ,‬כלומר לבטא את הכעס כלפיו‪ ,‬אולם בו‪ -‬זמנית‬ ‫היא מזדהה באופן לא מודע עם העיקרון הגברי‪ .‬האב‪ ,‬שדוחה‬ ‫את התכונות הנשיות‪ ,‬גורם לבתו לזלזל בכל מה שמשתמע‬ ‫כחולשה‪ ,‬כרגישות או כרגשנות‪ ,‬ולחיות בתוך אשליית כוח‪.‬‬ ‫לעיתים קרובות מתחת לקליפת העוצמה אפשר למצוא דווקא‬ ‫חוסר אונים ואפילו תלות קיצונית‪.‬‬

‫ילדה של אבא‬

‫‪70‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫המיתוס העתיק של האלה אתנה‪ ,‬פטרונית אתונה והתרבות‬ ‫היוונית‪ ,‬מתאר את ארכיטיפ ה"בת של אבא"‪ .‬תחילתו של‬ ‫המיתוס בלידתה של אתנה‪ ,‬אשר זינקה מתוך ראשו של אביה‬ ‫כאישה בוגרת‪ ,‬עטוית שריון זהב מבהיק‪ ,‬בידה חנית משוננת‬ ‫ומפיה בוקעת זעקת קרב אדירה‪ .‬אביה‪ ,‬זאוס‪ ,‬בלע את אמה‬ ‫וגנב את אתנה מבטן האם‪ ,‬מטיס‪ .‬לאחר לידתה התרועעה אתנה‬ ‫רק עם זאוס וראתה בו ההורה היחיד שלה‪ .‬באופן פחות דרמטי‪,‬‬ ‫דבר דומה קורה לבת של אבא‪ ,‬כשהאם "נבלעת" על ידי האב‬ ‫שגונב את הבת לעצמו‪ .‬בתו היא בבת עינו‪ ,‬וככזו מקבלת ממנו‬ ‫יחס מיוחד ויכולה להשיג ממנו את כל מבוקשה‪ .‬הוא מעדיף‬ ‫אותה על פני ילדיו האחרים וגורם לה להרגיש מיוחדת ומוכשרת‪.‬‬ ‫בדרך כלל מדובר בבת בכורה או ילדה יחידה‪ ,‬אם כי מעמדה‬ ‫המועדף אצל אביה לא נקבע על פי מצב זה אלא על פי עוצמת‬ ‫הקשר שלה איתו‪ .‬ילדה של אבא היא ילדה הרואה באביה אידיאל‬ ‫ומעריצה אותו כגיבור‪ .‬היא רוצה להיות בדיוק כמוהו‪ ,‬מנסה‬ ‫לאמץ את תכונותיו‪ ,‬מחקה את הליכתו‪ ,‬טעמיו ודעותיו ואף‬ ‫נחושה לגרום לו גאווה‪ .‬כבר בשלב מוקדם היא מפתחת תכונות‬ ‫גבריות והזדהותה עם אביה מעניקה לה תחושת ביטחון ויכולת‪.‬‬ ‫מורין מרדוק‪ ,‬מטפלת משפחתית‪ ,‬מספרת כי במהלך עבודתה‬ ‫מצאה תכונות ייחודיות ודפוסי התנהגות המאפיינים בבגרותן‬ ‫'בנות של אבא'‪" :‬מכיוון שלבת זו הייתה מערכת יחסים חזקה‬ ‫וחיובית עם אביה בהיותה ילדה‪ ,‬כבוגרת היא מזדהה בעיקר‬ ‫איתו‪ ,‬מעדיפה גברים וכוח גברי‪ ,‬ודוחקת למקום משני דעות‬ ‫וערכים 'נשיים'‪ .‬במקרים רבים קיים ניתוק מסוים מהאם ונפגעת‬ ‫נשיותה של הבת"‪.‬כשבת של אבא ניגשת למשימה של חיפוש‬ ‫בן זוג‪ ,‬יחסיה הקרובים עם אביה הופכים למכשול‪ .‬היא מתקשה‬ ‫למצוא אדם המסוגל להשתוות לאביה ה"מושלם"‪ .‬לפעמים‬ ‫היא נמנעת מיחסים קרובים‪ ,‬מכיוון שלפי תחושתה גברים לא‬ ‫מעניקים לה את תשומת הלב הראויה‪ .‬גברים שאינם מתמסרים‬ ‫לה באהבה ללא תנאים‪ ,‬כפי שקיבלה מאביה‪ ,‬אינם אוהבים‬ ‫אותה כלל בעיניה‪.‬‬

‫מנה‬ ‫עיקרית‬

‫השפעת גילוי עריות בחיי נשים‬

‫התנועה הפמיניסטית של שנות ה‪ 60-‬וה‪70-‬‬ ‫והמודעות החברתית החדשה שנוצרה בחלקים‬ ‫מסוימים‪ ,‬סתמה את הגולל על הסודיות‬ ‫שמקיפה את האלימות המינית כלפי נשים‪.‬‬ ‫קשר השתיקה אשר הגדירה את שותפות הפשע‬ ‫של החברה עם גילוי העריות גונה‪ ,‬וגילוי עריות‬ ‫הפך להיות נושא למחקרים רבים לגבי הסיבות‬ ‫וההשלכות הרבות בחיי אלו אשר חוו זאת‪ .‬הרבה‬ ‫נכתב על הנושא הזה בארה"ב‪ .‬ובעשר השנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬באירופה‪ .‬כתוצאה יש הבנה יותר‬

‫ככל שהקורבן יותר צעיר‪ ,‬הקרבה או ההיכרות שלהם עם המתעלל‬ ‫יותר גדולה‪ .‬מיליוני הנשים שהפכו לקורבנות של גילוי עריות‪,‬‬ ‫סובלות ממספר בעיות בריאותיות חמורות עד סוף חייהן‬ ‫טובה של הנסיבות וההשפעות של גילוי עריות‬ ‫על מצבן הפסיכולוגים של נשים וילדות‪ ,‬אשר‬ ‫אלו שסובלות את מירב הכאב‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה‬ ‫שהתנועה שגילתה את "קשר השתיקה" דרך‬ ‫פעילות חברתית ופוליטית קבועה נתנה תשומת‬ ‫לב מועטה מדי לגילוי עריות במהלך עשר השנים‬ ‫האחרונות‪ .‬הנושא של אלימות משפחתית קיבל‬ ‫את מירב המיקוד של פעילים וקבוצות אחרות‬ ‫אשר פועלות למגר את האלימות מחיינו‪ .‬חייבת‬ ‫להיות סיבה לסדר העדיפויות הזה‪ .‬נגישות של‬ ‫מימון‪ ,‬למשל? אבל מה שלא תהיה הסיבה‪,‬‬ ‫אנחנו חייבים לעמוד על המשמר ואנחנו חייבים‬ ‫להמשיך לגנות כל אלימות מינית כלפי נשים‬ ‫וילדים משני המינים‪ .‬אלימות משפחתית נקשרה‬ ‫תכופות לניסיון עם התעללות מינית במהלך‬ ‫הילדות‪ .‬כדי שאמצעי מניעה יהיו אפקטיביים‬ ‫עלינו לטפל קודם בסיבות שבשורש העניין‪.‬‬ ‫המילה "גילוי עריות" הוגדרה מחדש בהתאם‬ ‫להתנסויות של הקורבנות‪ .‬זוהי לא רק ההגדרה‬ ‫המילונית של "יחסים מיניים בין קרובי משפחה‬ ‫אשר נאסר עליהם להינשא"‪ .‬זה יכלול רק גילוי‬ ‫עריות בין אימא‪/‬אבא ובת‪/‬בן‪ ,‬סבים ונכדים‪,‬‬

‫דוד‪/‬ה ואחיינים‪ .‬גילוי העריות הוא תדיר בתוך‬ ‫קשרי המשפחה‪ ,‬אבל זה גם מתרחש בין‬ ‫מבוגרים לקטינים שיש ביניהם יחסים של אמון‬ ‫וסמכות‪ .‬ניצולי גילוי עריות מגדירים סוג זה של‬ ‫אלימות מינית כ"כל התעללות פיסית או רגשית‬ ‫בעלת נימה מינית שנעשית על ידי בנאדם שהילד‬ ‫או המתבגר נותנים בו אמון"‪ .‬בהתבסס על הבנה‬ ‫זו והמידע שנלמד ממחקרים עם הקורבנות‬ ‫הספורים שגינו את הנסיבות שלהן וביקשו עזרה‪.‬‬ ‫זה מוערך ששלוש מתוך כל חמש בנות כבר‬ ‫חוו או יחוו בעתיד סוג כלשהו של התעללות‬ ‫מינית‪ ,‬בדרך כלל מגיל חמש ומעלה‪ .‬בפעולה‬ ‫של ההתעללות שימוש בכוח פיסי הוא נדיר‪ ,‬אבל‬ ‫המתעלל בדרך כלל ישתמש במניפולציה‪ ,‬רמייה‪,‬‬ ‫הפחדה‪ ,‬סחיטה וכפייה באווירה של סודיות‬ ‫ופחד מגילוי אפשרי‪ .‬המחקרים מצאו גם שככל‬ ‫שהקורבן יותר צעיר‪ ,‬הקרבה או ההיכרות שלהם‬ ‫עם המתעלל יותר גדולה‪ .‬מיליוני הנשים שהפכו‬ ‫לקורבנות של גילוי עריות‪ ,‬סובלות ממספר‬ ‫בעיות בריאותיות חמורות עד סוף חייהן‪ .‬היקף‬ ‫הנזק נראה במחקר אמריקאי משנת ‪ 1998‬על‬ ‫השפעות גילוי העריות על הקריירה של נשים‬ ‫עובדות‪ .‬המחקר מצא שבשנה זו‪ ,‬שמתוך ‪60‬‬ ‫מיליון הנשים בכוח העבודה‪ 8 ,‬מיליון בערך היו‬ ‫ניצולות של גילוי עריות‪ ,‬מספר שכמעט שווה‬ ‫למספר האנשים הכולל בעיר ניו יורק‪ .‬מאחר‬ ‫וגילוי עריות הוא הכי פחות מדווח מכל העבירות‬ ‫המיניות‪ ,‬האם אנחנו יכולים לקבוע ששליש מכל‬ ‫הנשים היו קורבנות? לענות על שאלה זו היא‬ ‫אחת מהאתגרים הגדולים בתוך תנועת הנשים‪.‬‬ ‫נשאר הרבה מה לעשות והרבה מה לחקור‬ ‫במיוחד בארצות האזור שלנו‪ .‬יש לציין שלנטייה‬ ‫מינית אין קשר ישיר לגילוי עריות או לכל סוג‬ ‫אחר של התעללות מינית‪ .‬לא כל קורבן של‬ ‫גילוי עריות מראה את כל הסימפטומים‪ ,‬ואלו‬ ‫שמופיעים לא תמיד מופיעים ביחד ולא באותה‬ ‫רמה‪ .‬הקורבן יושפע מגורמים רבים‪ ,‬הכי חשוב‬ ‫הוא היחסים שיש לקורבן עם המתעלל; גיל‬ ‫הקורבן בזמן ההתעללות; וכמה פעמים קרתה‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מחברת‪ :‬נירוואנה גונזאלס‬

‫‪73‬‬

‫‪72‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪75‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪74‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫התעללות (בדרך כלל התעללות מינית של קטין נמשכת לאורך‬ ‫תקופה של זמן); פרטי הכפייה שבאו לידי שימוש בהתעללות‬ ‫(איומים‪ ,‬רמייה‪ ,‬מניפולציה‪ ,‬החלפת מתנות או כסף תמורת מין);‬ ‫ואם החוויה התגלתה או שהקורבן סיפר עליה‪ ,‬כמה הגנה ותמיכה‬ ‫הקורבן קיבל‪ .‬גילוי עריות הוא תופעה נוראה‪ ,‬סוד כבד לקורבנות‪,‬‬ ‫סיבה עוצמתית שבגינה הקורבן לא מחפש עזרה‪ .‬אלו שבדרך‬ ‫כלל מחכים עד שהם נעשים מבוגרים‪ .‬תוסיפו את כל זה למציאות‬ ‫של להיות אישה בחברה פטריארכאלית‪ .‬וזה לא מפתיע שנשים‬ ‫הן הצרכניות הכי גדולות של טיפול נפשי‪ ,‬תרופות ושירותים‬ ‫נלווים‪ .‬למרות מציאות מוחצת זו‪ ,‬הניסיון האישי שלי בלסייע‬ ‫לקבוצות לימד אותי שכשניצולות גילוי עריות יוצאות לחפש‬ ‫עזרה ומרפאות את עצמן מהשפעות הפגיעה בחייהן‪ ,‬התוצאות‬ ‫יכולות להיות מאוד מעודדות‪ .‬התהליך של הריפוי הוא מסע מאוד‬ ‫כואב‪ ,‬אבל בסוף הנשים מועצמות ומפסיקות להרגיש‪ ,‬לנהוג‬ ‫או לחשוב כמו קורבנות או ניצולות‪ .‬הן לומדות להיות חופשיות‪,‬‬ ‫בפעם הראשונה‪ .‬אחרות כה פוחדות להתעמת עם הכאב שלהן‬ ‫או שהן לא מסוגלת כלל להתמודד עם הזיכרונות שהן עלולות‬ ‫לחוות התמוטטות רגשית ולהחליט להפסיק‪ .‬רבות מהנשים האלה‬ ‫ממשיכות להיפגש וחולקות תשוקה חזקה לעבוד ולתמוך בנשים‬ ‫אחרות אשר מתמודדות עם בעיות זהות‪ .‬הצעות לפעולה מאמץ‬ ‫ניכר וסכומי כסף לא מבוטלים הוצאו על תוכניות עבור ילדים‬ ‫שעברו התעללות‪ .‬עם זאת יוזמות ברוכות אלו פשוט לא מספיקות‬ ‫ונשים בוגרות עדיין נשארות ללא עזרה‪ .‬האתגר שעומד לפני תנועת‬ ‫הנשים הוא לשמר ולשפר את מה שכבר החל‪ :‬יש להמשיך לערוך‬ ‫מחקרים ולהוציא מאמרים בשפה נגישה‪ ,‬אישית וקלה להבנה‪ .‬יש‬ ‫לשמור על הסוגיות בתודעת הקהל על ידי דיבור על כך בכל סוגי‬ ‫התקשורת‪ .‬יש לפעול ברמה הפוליטית‪ :‬תשלחו מכתבים לממשל‪,‬‬ ‫הראו להם את המציאות של סוג זה של פשע והמחיר שלו לחברה‪.‬‬ ‫עודדו פיתוח מדיניות ציבורית בנושא ושיטות חדשות לאכיפה‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬לא צריכה להיות פעולה מוכתבת אחת בקשר לפשעים אלה‪,‬‬ ‫מאחר ואנו יכולים להחליט לדווח על פשעים אלה שקרו במהלך‬ ‫הילדות רק בבגרות שלנו‪ .‬יש לחלוק את החוכמה‪ ,‬לשלב אמצעים‬ ‫ולהרחיב את הידע‪ .‬צרו קבוצות תמיכה לנשים בוגרות ונערות אשר‬ ‫אין להן מקור אחר לעזרה‪ ,‬במקום העבודה‪ ,‬כחלק מהעבודה שלנו‬ ‫כארגונים פמיניסטיים בקידום בריאות האישה‪ .‬טיפול קבוצתי עם‬ ‫ניצולות אחרות של התעללות מינית או אלימות משפחתית יכול‬ ‫להיות אפקטיבי לנשים רבות‪ .‬דרך גישה אחידה ודמוקראטית‪ ,‬הסוד‬ ‫יצא החוצה‪ ,‬והכוח של המתעללים במערכת היחסים יבוא אל‬ ‫קיצו‪ .‬יש לערב גברים‪ :‬יש קבוצות גברים אשר זקוקים לעידוד כדי‬ ‫לארגן קבוצות תמיכה לגברים אשר עברו התעללות מינית כילדים‪.‬‬ ‫הרבה יותר גברים משנוכל לדמיין הפכו לקורבנות של התעללות‬ ‫מינית כילדים‪ .‬יש לפתח אסטרטגיות של התערבות ותמיכה לילדים‬ ‫שנולדות מיחסים של גילוי עריות‪ .‬יש להרחיב את הטווח‪ ,‬יש‬ ‫לקחת בחשבון בצורה הרבה יותר רחבה את כל האלימות המינית‬ ‫והמשפחתית שפועלת כנגד נשים‪ .‬זו לא משימה קלה או פשוטה‬ ‫לרפא ולשקם את הילדה הפנימית שלנו במהלך הבגרות‪ ,‬ברגע‬ ‫שנשיג זאת‪ ,‬אנחנו לבסוף יכולים לשחרר את הילדה הזאת לצאת‬ ‫החוצה ולשחק‪ ,‬להרגיש ולגדול שוב‪ .‬אנחנו מגלות מקור להעשרה‬ ‫גדולה וחירות‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫ההשלכות הפסיכולוגיות והרגשיות שמדווחות הכי הרבה על ידי ניצולות גילוי עריות הן‪:‬‬

‫‪76‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫פסיכולוגי‪/‬רגשי‬ ‫הערכה עצמית נמוכה‬ ‫אשמה‬ ‫דיכאון‬ ‫פחד‬ ‫אהבה‪/‬פחד‬ ‫קונפליקטים בזהות‬ ‫אובדן ילדות‬ ‫בושה‬ ‫תחושה שאת‪/‬ה שונה‬ ‫מאחרים (“משוגע‪/‬ת”)‬ ‫חוסר אמון‬ ‫זעם‪ ,‬עוינות‬ ‫הידרדרות ביכולת לשפוט‬ ‫אחריות של אחרים‬ ‫בלבול בין מין לאהבה‪ ,‬בין‬ ‫קבלה ונתינה של רכות‬ ‫פיצול אישיות‬ ‫הכחשה – של ההתעללות‬ ‫או של ההשפעות על חיי‬ ‫הניצול‪/‬ה‬ ‫פוביות‬ ‫סיוטים‬

‫מיני‬ ‫הפקרות‬ ‫זנות‬ ‫זיכרונות של התעללות‬ ‫קושי בלהתגרות מינית‬ ‫דחייה מאורגאזמה‬ ‫תגובה פובית לאינטימיות‬ ‫מינית‬ ‫“עוזבות” את הגוף במהלך‬ ‫יחסי מין כדי להימנע‬ ‫מלהרגיש‬ ‫כאב בזמן יחסי מין‬ ‫קושי בקביעת גבולות מיניים‬ ‫מכריחות את עצמן לקיים‬ ‫יחסי מין‬ ‫דחייה ממעשים מיניים‬ ‫מסוימים שהן‬ ‫סבלו במהלך ההתעללות‬ ‫זיכרונות של ההתעללות‬ ‫שעולים במהלך יחסי מין‬ ‫שימוש במין כדי להשיג‬ ‫תשומת לב‬ ‫תגובות פיסיות במהלך יחסי‬ ‫מין (רעד‪ ,‬נשימת יתר) גם‬ ‫נקרא “זיכרון הבשר”‬ ‫התנהגות מינית אגרסיבית‬

‫פיסי‬ ‫בעיות גסטרואנטרולוגיות או‬ ‫הפרעות אכילה‬ ‫בעיות גינקולוגיות‬ ‫כאבי ראש‬

‫התנהגותי‬ ‫בעיה בלפתח קשר עם אחרים‬ ‫מערכות יחסים עם בני זוג‬ ‫מתעללים‬ ‫אלכוהוליזם‪/‬התמכרות לסמים‬ ‫פציעה או השחתה עצמית‬ ‫ניסיונות התאבדות‬ ‫גישה מגינת יתר או חופשית‬ ‫יתר כלפי הילדים שלהן‬ ‫בידוד עצמי‬ ‫מעורבות בפעילות פלילית –‬ ‫גניבות קטנות מחנויות‬ ‫פגיעה להתעללות בעתיד‬ ‫תלות הדדית במערכות יחסים‬ ‫רגשיות‬ ‫חוסר יכולת להביע כעס או‬ ‫זעם‬ ‫הימנעות ממראות‬ ‫חוסר יכולת להתקשר לגוף‬ ‫של עצמן‬ ‫קושי בקביעת גבולות‬ ‫תחושה של רדיפה‬ ‫בעיה בפיתוח אמון‪,‬‬ ‫אינטימיות וזהות‬ ‫בעיתיות בהבעת צרכים‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫הקורבנות שלהם‪ ,‬גם כבודדים וגם כחברה‪ .‬התפקיד שלי בחקר‬ ‫הפסיכופאתים החל ב‪ 1960-‬במחלקת הפסיכולוגיה באוניברסיטה‬ ‫של קולומביה הבריטית‪ .‬שם העניין הגובר שלי בפסיכופאתיה‬ ‫התמזג עם הניסיון שלי בעבודה עם פסיכופאתים בכלא‪ ,‬וכתוצאה‬ ‫נולדה מה שתהיה לשנים עבודת חיי‪ .‬אספתי קבוצה של מומחים‬ ‫לעבודה קלינית אשר יזהו פסיכופאתים באוכלוסיית הכלא‪ ,‬על ידי‬ ‫לימוד מעמיק של המידע בתיקים שלהם וראיונות מפורטים‪ .‬מזה‬ ‫בסופו של דבר התפתח כלי אבחוני מהימן ביותר שכל מומחה‬ ‫לעבודה קלינית או חוקר יכלו להשתמש בו‪ ,‬ושהניב פרופיל עשיר‬ ‫בפרטים של הפרעת האישיות שנקראת פסיכופאתיה‪ .‬קראתי‬ ‫לכלי הזה רשימת סימון לפסיכופאתיה‪ .‬רשימת הסימון הזו‬ ‫נמצאת בשימוש עולמי ומספקת למומחים קליניים וחוקרים דרך‬ ‫להבחין בביטחון סביר‪ ,‬פסיכופאתים אמיתיים מאלו שרק עוברים‬ ‫על הכללים‪ .‬מה שנכתב מפה והלאה הוא תקציר של התכונות‬ ‫וההתנהגויות המרכזיות של פסיכופאת‪ .‬אל תשתמשו בסימפטומים‬ ‫אלו כדי לאבחן את עצמכם או אחרים‪ .‬אבחון דורש הכשרה ברורה‬ ‫וגישה למדריך ניקוד פורמאלי‪ .‬אם אתם חושדים שמישהו שאתם‬ ‫מכירים מתאים לפרופיל שמתואר כאן‪ ,‬ואם חשוב לכם לקבל דעת‬ ‫מומחה‪ ,‬עליכם להיוועץ בפסיכולוג או פסיכיאטר משפטי בעל‬ ‫הכשרה‪ .‬כמו כן‪ ,‬היו מודעים שגם לאנשים שהם לא פסיכופאתים‬ ‫יכולים להיות חלק מהסימפטומים שמתוארים כאן‪ .‬אנשים רבים‬ ‫הם אימפולסיביים או חלקלקים‪ ,‬או קרים וחסרי רגישות‪ ,‬אבל זה‬ ‫לא אומר שהם פסיכופאתים‪ .‬פסיכופאתיה זה תסמונת – אשכול‬ ‫של סימפטומים קשורים‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫מנה‬ ‫עיקרית‬

‫הפסיכופאת המקסים הזה‬ ‫איך לזהות טורפים חברתיים לפני שהם תוקפים‬ ‫מחבר‪ :‬רוברט הייר‬

‫‪78‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫ג'פרי דאהמר‪ ,‬טד בנדי‪ ,‬חאניבל לקטר‪ ,‬את חוסר מצפון המזעזע‬ ‫של פסיכופאתים אלו אנו רואים בסרטים וצהובונים ‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫כפי שכתבה זו מבהירה‪ ,‬טורפים אלו‪ ,‬גם גברים וגם נשים‪ ,‬פוקדים‬ ‫את חיינו בעבודה‪ ,‬בבית ובמערכות יחסים‪ .‬להלן מדריך לאיתורם‬ ‫לפני שהם מוצאים אותך‪ .‬היא פגשה אותו במכבסה בלונדון‪ .‬הוא‬ ‫היה פתוח וחברותי והייתה ביניהם כימיה מיידית‪ .‬מההתחלה היא‬ ‫חשבה שהוא מאוד מצחיק‪ .‬כמובן שהיא הייתה בודדה‪ .‬מזג האוויר‬ ‫היה אפור וגשום והיא לא הכירה אף אחד ממזרח לאוקיאנוס‬ ‫האטלנטי‪" .‬אח בדידות של מטיילים" דן זימר באופן מזדהה בזמן‬ ‫הארוחה "זה הכי גרוע"‪ .‬לאחר‬ ‫הקינוח הוא התבייש לגלות שהוא‬ ‫בא ללא ארנק‪ .‬היא שמחה לשלם‬ ‫על ארוחת הערב‪ .‬בפאב‪ ,‬אחרי‬ ‫שהם הזמינו משקאות‪ ,‬הוא‬ ‫סיפר לה שהוא מתורגמן בשביל‬ ‫האו"ם‪ .‬וכרגע הוא בין משימות‪.‬‬ ‫הם התראו ארבע פעמים באותו‬ ‫שבוע‪ .‬חמש בשבוע שאחרי‪.‬‬ ‫לא עבר הרבה זמן והוא כמעט‬ ‫עבר לגור עם אלזה‪ .‬זה היה‬ ‫בניגוד לטבעה אבל‪ ,‬היה לה כיף‬ ‫כמו שבחיים לא היה לה‪ .‬עדיין‪,‬‬ ‫היו פרטים‪ ,‬לא מוסברים‪ ,‬לא‬ ‫מדוברים‪ ,‬שהיא דחפה החוצה‬ ‫מראשה‪ .‬הוא אף פעם לא הזמין‬ ‫אותה אליו הביתה‪ .‬היא אף‬ ‫פעם לא פגשה את החברים של‪.‬‬ ‫לילה אחד הוא הביא קרטון מלא‬ ‫ברשמקולים‪ -‬עטופים בפלסטיק‬ ‫ישר מהמפעל‪ ,‬כמה ימים לאחר‬ ‫מכן הם נעלמו‪ .‬פעם היא חזרה הביתה ומצאה שלוש טלוויזיות‬ ‫מוערמות בפינה‪ .‬הוא אמר לה שהוא "מאחסן אותן עבור חבר"‪,‬‬ ‫כאשר היא לחצה לקבל עוד מידע הוא רק משך בכתפיו‪ .‬פעם‬ ‫הוא נעלם לשלושה ימים וכשהיא חזרה הביתה בבוקר אחד היא‬ ‫מצאה אותו ישן על המיטה‪" .‬איפה היית?" היא צעקה‪" ,‬הייתי‬ ‫כל כך מודאגת‪ ,‬איפה היית?"‪ .‬הוא נראה חמוץ כשהוא התעורר‪.‬‬ ‫"אף פעם אל תשאלי אותי את זה‪ ",‬הוא ענה בחטף‪" .‬אני לא מוכן‬ ‫לזה"‪" .‬מה‪" "?-‬לאן אני הולך‪ ,‬מה אני עושה‪ ,‬עם מי אני עושה את‬ ‫זה‪ -‬זה לא נוגע לך‪ ,‬אלזה‪ ,‬אל תשאלי‪ ".‬זה כאילו שהוא הפך לבן‬

‫אדם אחר‪ .‬אבל אז הוא אסף את עצמו‪ ,‬ניער מעליו את השינה‪,‬‬ ‫והושיט את ידיו אליה‪" .‬אני יודע שזה פוגע בך" הוא אמר בדרכו‬ ‫העדינה הישנה‪" ,‬אבל אני חושב שקנאה זה כמו שפעת‪ ,‬ומחכה‬ ‫להתגבר על זה‪ ,‬ואת תתגבר‪ ,‬בייבי‪ ,‬את תתגברי‪ ".‬כמו אימא חתולה‬ ‫שמלקקת את החתלתולים שלה‪ ,‬הוא טיפח אותה בחזרה לאמון‬ ‫בו‪ .‬לילה אחד היא שאלה בקלילות אם בא לו לצאת לפינה ולהביא‬ ‫לה גלידה‪ .‬הוא לא ענה‪ ,‬וכשהיא הביטה מעלה היא מצאה אותו‬ ‫בוהה בה במבט זועם‪" .‬את תמיד מקבלת מה שאת רוצה‪ ,‬לא?"‬ ‫הוא שאל בקול מוזר ולגלגני‪" .‬כל דבר קטן שאלזה רצתה‪ ,‬מישהו‬ ‫תמיד קפץ ורץ להביא לה את זה‪,‬‬ ‫לא כך?" "אתה צוחק? אני לא‬ ‫כזאת‪ .‬על מה אתה מדבר?"הוא‬ ‫קם מהכיסא ויצא‪ .‬היא אף פעם‬ ‫לא ראתה אותו שוב‪ .‬יש סוג‬ ‫של אנשים אשר תמיד התקיימו‬ ‫ונמצאים בכל גזע‪ ,‬תרבות‪ ,‬חברה‬ ‫וסגנון חיים‪ .‬כולם פגשו את‬ ‫האנשים הללו‪ ,‬רומו על ידיהם‪,‬‬ ‫ונאלצו לחיות ולתקן את הנזק‬ ‫שהם יצרו‪ .‬לפרטים מקסימים –‬ ‫אך תמיד קטלניים‪ -‬יש שם קליני‪:‬‬ ‫פסיכופתים‪ .‬המאפיין המזהה‬ ‫אותם הוא העדר מדהים של‬ ‫מצפון; המשחק שלהם הוא ריצוי‬ ‫עצמי על חשבון אדם אחר‪ .‬רבים‬ ‫שוהים זמן מה בכלא‪ ,‬אבל רבים‬ ‫לא‪ .‬כולם לוקחים הרבה יותר‬ ‫ממה שהם נותנים‪ .‬הביטויים הכי‬ ‫בולט של פסיכופתיה – אבל לא‬ ‫היחידים – מערבים עבירה ברורה‬ ‫על חוקי החברה‪ .‬לא מפתיע‪ ,‬שרבים מהפסיכופתים הם פושעים‪,‬‬ ‫אבל רבים אחרים מצליחים להימנע מהכלא‪ ,‬על ידי שימוש ביכולת‬ ‫ההסוואה שלהם כדי לחתור בצורה חופשית דרך החברה‪ ,‬ולהשאיר‬ ‫שובל של חיים הרוסים מאחוריהם‪ .‬חלק עיקרי מהמחקר שלי ב‪25-‬‬ ‫שנה האחרונות בנושא האניגמה הזאת‪ ,‬היה מאמץ מרוכז למצוא‬ ‫אמצעים מדויקים לאתר את הפסיכופאתים בינינו‪ .‬מדידות וחלוקה‬ ‫לקטגוריות הן כמובן יסודות של כל מאמץ מדעי‪ ,‬אבל המשמעויות‬ ‫של היכולת לזהות פסיכופתים הן פרקטיות כמו שהן אקדמיות‪.‬‬ ‫במילים פשוטות‪ ,‬אם לא נוכל לזהות אותם‪ ,‬אנחנו נידונים להיות‬

‫הוא אסף את עצמו‪ ,‬ניער מעליו‬ ‫את השינה‪ ,‬והושיט את ידיו אליה‪.‬‬ ‫“אני יודע שזה פוגע בך” הוא אמר‬ ‫בדרכו העדינה הישנה‪“ ,‬אבל אני‬ ‫חושב שקנאה זה כמו שפעת‪ ,‬שצריך‬ ‫להתגבר עליה‪ ,‬ואת תתגברי בייבי‪.‬‬

‫סימפטומים עיקריים של פסיכופאתיה‪:‬‬

‫גרנדיוזי ומרוכז בעצמו‬ ‫לפסיכופאתי יש תפיסה נרקיסיסטית ומנופחת של ערכם‬ ‫וחשיבותם העצמית‪ ,‬הם מרוכזים בעצמך בצורה מדהימה ותחושה‬ ‫שמגיע להם הכול‪ .‬הם רואים את עצמם כמרכז היקום‪ ,‬כך שהם‬ ‫מוצדקים בשקרים שלהם בהתאם לכללים שלהם‪" .‬זה לא שאני לא‬ ‫מציית לחוק‪ ",‬אמר אחד הנבדקים‪" .‬אני מציית לחוקים שלי‪ .‬אני‬ ‫אף פעם לא עובר על החוקים שלי‪ ".‬לאחר מכן היא המשיכה לתאר‬ ‫את הכללים האלה במונחים של "דאגה למספר אחד"‪ .‬פסיכופאתים‬ ‫טוענים תכופות שיש להם מטרות מסוימות אבל הם לא מראים‬ ‫הערכה רבה כלפי הכישורים הנדרשים – אין להם מושג איך להשיג‬ ‫כישורים אלה וסיכוי קטן או לא קיים להשיג את המטרות‪ ,‬בהינתן‬ ‫ההתנהגות הקודמת שלהם וחוסר במיקוד בהשכלה פורמאלית‪.‬‬ ‫האסיר הפסיכופאתי יכול לתאר תוכניות מעורפלות להפוך להיות‬ ‫עורך דין של עניים או לאיל הון של נכסים‪ .‬כלוא אחד‪ ,‬לא כל כך‬ ‫יודע קרוא וכתוב‪ ,‬הצליח לרשום זכויות על השם של הספר שהוא‬ ‫מתכנן לכתוב על עצמו‪ ,‬וכבר ספר את ההון שהוא הולך להרוויח‬ ‫מספר הרב מכר שלו‪.‬‬ ‫חוסר בחרטה או רגשות אשם‬ ‫פסיכופאתים מבטאים חוסר אכפתיות מזעזעת בנוגע להשפעה‬ ‫שיש לפעולות שלהם על אחרים‪ ,‬לא משנה כמה הרסניים אלו‬ ‫יכולות להיות‪ .‬הם נראים מאוד גלויים בקשר לעניין‪ ,‬מצהירים‬ ‫באופן רגוע שאין להם רגש אשמה‪ ,‬והם לא מצטערים על גרימת‬ ‫כאב‪ ,‬ושאין סיבה להיות מוטרדים עכשיו‪ .‬כשהם נשאלים אם יש‬ ‫להם חרטות כלשהן על זה שהם דקרו קורבן שוד‪ ,‬אשר כתוצאה‬ ‫מכך היה צריך לבלות זמן בבית חולים בגלל הפצעים הללו‪ ,‬אחד‬ ‫מהנבדקים שלנו ענה‪" ,‬תתעוררו! הוא מבלה כמה חודשים בבית‬ ‫חולים ואני נרקב פה‪ .‬אם רציתי להרוג אותו הייתי חותך לו את‬ ‫הגרון‪ .‬זה סוג הבחור שאני; ויתרתי לו‪ ".‬חוסר החרטה שלהם‬ ‫מקושרת ליכולת המדהימה לעשות רציונאליזציה להתנהגות‬ ‫שלהם‪ ,‬להתנער מאחריות אישית למעשים שגורמים למשפחה‪,‬‬ ‫חברים ואחרים להזדעזע ולהתאכזב‪ .‬בד"כ יש להם תירוצים זמינים‬ ‫להתנהגות שלהם‪ ,‬ובמקרים אחרים הם מכחישים שזה קרה כלל‪.‬‬ ‫חוסר באמפטיה‬ ‫רבים מהמאפיינים שמוצגים על ידי פסיכופאתים מקושרים באופן‬ ‫קרוב עם חוסר עמוק באמפתיה וחוסר היכולת ליצור דימוי מנטאלי‬ ‫ורגשי של בנאדם אחר‪ .‬נראה שאין להם שום יכולת להיכנס לנעלי‬ ‫אחרים‪ ,‬אלא במובן אינטלקטואלי בלבד‪.‬‬ ‫הם אדישים לגמרי ובאותה מידה לזכויות לסבל של משפחה‬ ‫וזרים‪ .‬אם הם שומרים על קשרים‪ ,‬זה רק בגלל שהם רואים בחברי‬ ‫משפחה כרכוש שלהם‪ .‬אחד הנבדקות שלנו הרשתה לחבר שלה‬ ‫להתעלל מינית בילדה בת החמש שלה בגלל ש"הוא עייף אותי‪ ,‬לא‬

‫מניפולטיביים ומוליכי שולל‬ ‫עם הדמיון שלהם בפעולה ומוקרן על עצמם‪ ,‬נראה‬ ‫שהפסיכופאתים לא מתרשמים מהאפשרות או הודאות שיגלו‬ ‫אותם‪ .‬כנתפסים בשקר או כשמעמתים אותם עם האמת‪ ,‬באופן‬ ‫נדיר הם יראו נבוכים או מתביישים‪ ,‬הם פשוט משנים את‬ ‫הסיפורים שלהם או מנסים לערוך את העובדות כדי שהם יתאימו‬ ‫לשקר‪ .‬התוצאה היא סדרה של הצהרות סותרות ומאזין מאוד‬ ‫מבולבל‪ .‬ונראה שפסיכופאתים גאים ביכולת שלהם לשקר‪ .‬כאשר‬ ‫אישה אחת נשאלה עם השקר בא לה בקלות היא צחקה וענתה‪,‬‬ ‫"אני הכי טובה‪ ,‬אני חושבת שזה בגלל שלפעמים אני מודה במשהו‬ ‫רע לגבי עצמי‪ ,‬אז הם חושבים‪ ,‬טוב כנראה שאם היא מודה בזה אז‬ ‫היא אומרת את האמת על השאר‪".‬‬ ‫רגשות שטחיים‬ ‫נראה שפסיכופאתים סובלים מאיזה עוני רגשי שמגביל את טווח‬ ‫ועומק הרגשות שלהם‪ .‬לפעמים הם נתפסים כקרים וחסרי רגשות‬ ‫בעוד שהם נוטים להצגות קצרות‪ ,‬דרמאטיות ושטחיות של רגשות‪.‬‬ ‫אלו שיערכו תצפית זהירה יישארו עם הרושם שהם עושים הצגה‬ ‫ומעט מאוד מתרחש מתחת לפני השטח‪ .‬ז פסיכופאת שערכנו‬ ‫עליו מחקר אמר שהוא ממש לא מבין למה אחרים מתכוונים‬ ‫כשהם אומרים פחד‪" .‬כשאני שודד בנק"‪ ,‬הוא אמר‪" ,‬אני שם לב‬ ‫שהפקידה רועדת‪ .‬אחת הקיאה על כל הכסף‪ ,‬אני לא יודע למה‪.‬‬ ‫אני מניח שאם מישהו היה מפנה אלי אקדח אז הייתי מפחד‪ ,‬אבל‬ ‫לא הייתי מקיא‪ ".‬כאשר הוא נשאל אם הוא אי פעם הרגיש את ליבו‬ ‫פועם או את בטנו מתהפכת ‪ ,‬הוא ענה‪" ,‬כמובן! אני לא רובוט‪ .‬אני‬ ‫ממש מתרגש כשאני עושה סקס או כאני הולך מכות‪".‬‬ ‫אימפולסיביים‬ ‫לא סביר שפסיכופאת יבלה זמן רב בלשקול יתרונות וחסרונות‬ ‫של פעולה מסוימת‪ ,‬או לחשוב על השלכות אפשריות‪" .‬עשיתי‬ ‫את זה כי היה בא לי‪ ",‬זה תשובה שכיחה‪ .‬מעשים אימפולסיביים‬ ‫אלו‪ ,‬הם תוצאה של מניע שמשחק תפקיד מרכזי ברוב ההתנהגות‬ ‫של הפסיכופאת‪ :‬להשיג סיפוק מיידי‪ ,‬הנאה או הקלה‪ .‬לכן חברי‬ ‫משפחה‪ ,‬קרובים‪ ,‬מעסיקים‪ ,‬עמיתים‪ ,‬מוצאים את עצמם תכופות‬ ‫שואלים את עצמם מה קרה? – הפסיכופאת מתפטר מעבודות‪,‬‬ ‫מסיים מערכות יחסים‪ ,‬משנה תוכניות‪ ,‬הופך בתים‪ ,‬פוגע באנשים‪,‬‬ ‫ללא סיבה גדולה מגחמה‪ .‬כפי שבעלה של פסיכופאתית שחקרתי‬ ‫אמר לי‪" :‬היא קמה ועזבה את השולחן‪ ,‬וזאת הפעם האחרונה‬ ‫שראיתי אותה לחודשיים‪".‬‬ ‫שליטה לא טובה בהתנהגות‬ ‫מלבד היותם אימפולסיבים‪ ,‬פסיכופאתים מגיבים בהגזמה למה‬ ‫שהם תופסים כעלבון או פגיעה בהם‪ .‬לרובנו יש וויסותי מניעה‬ ‫חזקים על ההתנהגות שלנו; אפילו שהיינו רוצים להגיב באגרסיביות‬ ‫אנחנו בדרך כלל מסוגלים לשלוט על זה‪ .‬אצל פסיכופאטים‪,‬‬ ‫הוויסותים האלה חלשים‪ ,‬וההתגרות הכי קלה מספיקה כדי להתגבר‬ ‫עליהם‪ .‬כתוצאה לפסיכופאתים יש פיוז קצר והם נוטים להגיב‬ ‫לתסכול‪ ,‬כישלון‪ ,‬משמעת וביקורת עם אלימות פתאומית‪ ,‬איומים‬ ‫או אלימות מילולית‪ .‬אבל ההתפרצויות שלהם‪ ,‬כמה שהן קיצוניות‪,‬‬ ‫הן קצרות מועד ובמהרה הם מתנהגים כאילו שכלום לא קרה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬אסיר שעמד בתור לארוחת הערב נדחף בטעות על ידי‬ ‫אסיר אחר ובתשובה הוא הכה אותו אסיר עד עילפון‪ .‬התוקף צעד‬ ‫חזרה לתור כאילו שכלום לא קרה‪ .‬למרות העובדה שהוא נענד‬ ‫בבידוד על עבירה זו‪ ,‬ההערה היחידה כשהוא נתבקש להסביר את‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫חלקלקים ושטחיים‬ ‫פסיכופאתיים הרבה פעמים רהוטי דיבור ובעלי יכולת ורבאלית‬ ‫גבוהה‪ .‬הם יכולים להיות אנשי שיחה מבדרים ומשעשעים‪ ,‬תמיד‬ ‫מוכנים עם תשובה פיקחית‪ ,‬ויכולים לספר סיפורים משכנעים עם‬ ‫כי לא סבירים שמציגים אותם באור טוב‪ .‬הם יכולים להיות מאוד‬ ‫מוצלחים בלהציג את עצמם טוב בעיני אחרים‪ ,‬ולעתים קרובות הם‬ ‫מקסימים וטובים בלהתחבב על אחרים‪.‬אחת החוקרות שלי תיארה‬ ‫ראיון שהיא ערכה עם אחד הכלואים‪" :‬ואחד הדברים הראשונים‬ ‫שהבחור אמר לי היה שיש לי עיניים יפיפיות‪ .‬הוא הצליח להכניס‬ ‫מספר מחמאות על המראה שלי לתוך הראיון‪ ,‬כך שעד שהתחלתי‬ ‫לסיים‪ ,‬הרגשתי‪ ...‬יפה‪ ...‬בצורה לא רגילה‪ .‬אני בנאדם זהיר‪ ,‬במיוחד‬ ‫בעבודה‪ ,‬ובדרך כלל יודעת איך לזהות מתחזה‪ .‬כשיצאתי החוצה‪,‬‬ ‫לא יכולתי להאמין שנפלתי בצורה כזאת"‪.‬‬

‫הייתי מוכנה לעוד סקס באותו לילה‪ ".‬האישה התקשתה להבין למה‬ ‫רשויות השלטון לקחו את ילדתה ממנה‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫‪80‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪83‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫עצמו הייתה "התעצבנתי‪ ,‬הוא נכנס למקום שלי‪ ,‬עשיתי מה שהייתי‬ ‫צריך לעשות‪".‬למרות שלפסיכופאתים יש "אצבע קלה על ההדק"‪,‬‬ ‫התצוגות האגרסיביות שלהם הן "קרות"‪ ,‬חסר להם ההתנסות‬ ‫המגורה האינטנסיבית שיש לאחרים שמאבדים את שלוות רוחם‪.‬‬ ‫צורך בהתרגשות‬ ‫לפסיכופאתי יש צורך תמידי ומוגזם בהתרגשות – הם כמהים לחיות‬ ‫בנתיב המהיר או על הקצה‪ ,‬איפה שיש את האקשן‪ .‬ברוב המקרים‬ ‫האקשן מערב שבירת חוקים‪ .‬פסיכופאתים רבים מתארים עבירות‬ ‫על החוק לשם התרגשות‪ .‬כאשר אחת מהפסיכופאתיות נשאלה אם‬ ‫היא אי פעם עשתה דברים מסוכנים בשביל הכיף‪ ,‬היא ענתה "כן‪,‬‬ ‫הרבה דברים‪ .‬אבל מה שהכי מרגש אותי זה לעבור בשדה תעופה‬ ‫עם סמים‪ .‬אלוהים! איזה היי!‪".‬הצד השני של הצורך בהתרגשות הוא‬ ‫חוסר היכולת לסבול שגרה או חדגוניות‪ .‬פסיכופאתים משתעממים‬ ‫בקלות ולא יעסקו בפעילויות משעממות‪ ,‬חוזרות על עצמן או‬ ‫שדורשות ריכוז אינטנסיבי לאורך זמן‪.‬‬ ‫חוסר אחראיות‬ ‫למחויבות אישית אין משמעות לפסיכופאת‪ .‬הכוונות הטובות‬ ‫שלהם "אני לא אבגוד בך יותר אף פעם" הן הבטחות שכתובות‬ ‫ברוח‪ .‬היסטוריית אשראי נוראית‪ ,‬למשל‪ ,‬מגלה את חוב שנכנסו‬ ‫אליו בקלות ראש‪ ,‬הלוואה שהתעלמו ממנה‪ ,‬הבטחה ריקה לתרום‬ ‫למזונות הילד‪ .‬הביצועים שלהם במקום העבודה הם לא עקביים‪,‬‬ ‫עם היעדרויות מרובות‪ ,‬ניצול לרעה של משאבי החברה‪ ,‬הפרות של‬ ‫מדיניות החברה‪ ,‬וחוסר מהימנות כללי‪ .‬הם לא מכבדים מחויבויות‬ ‫פורמאליות משתמעות כלפי אנשים‪ ,‬ארגונים או עקרונות‪.‬‬ ‫פסיכופאתים לא נרתעים מהאפשרות שהמעשים שלהם יובילו‬ ‫לקושי או סיכון לאחרים‪ .‬אסיר בן ‪ 25‬במחקר שלנו קיבל יותר‬ ‫מ‪ 20-‬הרשעות על נהיגה מסוכנת‪ ,‬נהיגה תחת השפעה‪ ,‬פגע וברח‪,‬‬ ‫נהיגה בלי רישיון ורשלנות פושעת שגרמה למוות‪ .‬כשנשאל אם הוא‬ ‫ימשיך לנהוג לאחר שהוא יצא מהכלא‪ ,‬הוא ענה‪" ,‬למה לא? בטח‪,‬‬ ‫אני נוהג מהר אבל אני טוב בזה‪ ,‬צריך שניים כדי לעשות תאונה‪".‬‬

‫‪82‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫בעיות התנהגות מוקדמות‬ ‫רוב הפסיכופאתים מתחילים להפגין בעיות התנהגותיות קשות בגיל‬ ‫צעיר‪ .‬אלה יכולים לכלול שקרים‪ ,‬רמאות‪ ,‬גניבה‪ ,‬הצתה‪ ,‬הברזה‬ ‫מבית הספר‪ ,‬שימוש בסמים‪ ,‬ונדליזם ו‪/‬או מיניות בגיל צעיר‪ .‬בגלל‬ ‫שילדים רבים מראים כמה מההתנהגויות הללו בזמן זה או אחר‪,‬‬ ‫במיוחד ילדים שגדלו בשכונות אלימות או במשפחות מתעללות‪-‬‬ ‫חשוב להדגיש שהיסטוריית התנהגות כזו של פסיכופאת היא יותר‬ ‫מקיפה ורצינית מאשר הרוב‪ ,‬אפילו בהשוואה לחברים או אחים‬ ‫שגדול בסביבה דומה‪ .‬נבדק אחד‪ ,‬שיושב בכלא על אשמה של‬ ‫הונאה‪ ,‬סיפר לנו שכילד הוא היה שם לולאה סביב צווארו של חתול‪,‬‬ ‫קושר את הצד השני לראש העמוד‪ ,‬וחובט בחתול מסביב לעמוד עם‬ ‫מחבט טניס‪ .‬למרות שלא כל הפסיכופאתים הבוגרים מראים דרגה‬ ‫כזו של אכזריות כאשר הם צעירים‪ .‬כמעט כולם הסתבכו בבעיות‬ ‫כאלה או אחרות‪.‬‬ ‫התנהגות אנטיסוציאלית בבגרות‬ ‫פסיכופאתים תופסים את הכללים והציפיות של החברה כטורדניים‬ ‫ולא הגיוניים‪ ,‬הפרעות להתבטאות ההתנהגותית שלהם‪ .‬הם‬ ‫קובעים חוקים משלהם‪ ,‬גם כילדים וגם כבוגרים‪ .‬רבים מהמעשים‬ ‫האנטיסוציאלי מובילים פסיכופאתים להאשמות והרשעות פליליות‪.‬‬ ‫אפילו בתוך האוכלוסייה הפלילית‪ ,‬הפסיכופאתים בולטים‪ ,‬במיוחד‬ ‫בגלל שהמעשים הלא חוקיים והאנטיסוציאליים שלהם יותר מגוונים‬ ‫ותדירים משל פושעים אחרים‪ .‬לפסיכופאתים אין "התמחות" או‬ ‫קרבה לסוג מסוים של פשיעה‪ ,‬הם נוטים לנסות כל דבר‪ .‬אבל לא‬ ‫כל הפסיכופאתים גומרים בכלא‪ .‬הם לא נתפסים או מורשעים על‬ ‫רבים מהמעשים שהם מבצעים או שהם בצד האפור של החוק‪.‬‬

‫מדריך הישרדות‬ ‫למרות שאף אחד לא מחוסן לגמרי מהמזימות הערמומיות של הפסיכופאת‪ ,‬יש כמה דברים שתוכל לעשות כדי לצמצם את הפגיעות‬ ‫שלך‬

‫\\\ נסו לא להיות מושפעים‬ ‫על ידי “אביזרים”‪ .‬לא קל‬ ‫להגיע אל מאחורי החיוך‬ ‫המנצח‪ ,‬ושפת הגוף‬ ‫הכובשת‪ ,‬הדיבור החלקלק‬ ‫של הפסיכופאת הטיפוסי‪.‬‬ ‫כולם מונעים מאיתנו לראות‬ ‫את המניעים האמיתיים שלו‪.‬‬ ‫אנשים רבים מוצאים שקשה‬ ‫להם להתמודד עם “המצב‬ ‫הטורף” האינטנסיבי של‬ ‫הפסיכופאת‪ .‬המבט המקובע‪,‬‬ ‫הוא יותר הקדמה לסיפוק‬ ‫עצמי ותרגיל בכוחניות ולא‬ ‫עניין פשוט או אכפתיות‬ ‫אמפאטית‪.‬‬ ‫\\\ תורידו את סך העיניים‪.‬‬ ‫תיכנסו למערכות יחסים‬ ‫חדשות עם עיניים פקוחות‪.‬‬ ‫כמו כולנו‪ ,‬רוב הפסיכופאתים‬ ‫וגנבי האהבה בתחילה‬ ‫מחביאים את הצד האפל‬ ‫שלהם על ידי זה שהם מראים‬ ‫את כל הצדדים היפים שלהם‬ ‫קודם‪ .‬במהרה יתחילו להופיע‬

‫\\\ תעמדו על המשמר‬ ‫במצבים של סיכון גבוה‪.‬‬ ‫מצבים מסוימים כאילו הכינו‬ ‫במיוחד לפסיכופאתים‪ :‬פיק‬ ‫אפ בארים‪ ,‬ספינות נופש‪,‬‬ ‫שדות תעופה זרים וכו’‪ .‬בכל‬ ‫מקרה‪ ,‬הקורבן הפוטנציאלי‬ ‫הוא בודד‪ ,‬מחפש לבלות זמן‬ ‫בנעימים‪ ,‬ריגושים או חברה‪,‬‬ ‫ובדרך כלל יהיה מישהו שירצה‬ ‫לעזור תמורת מחיר חבוי‪.‬‬ ‫\\\ דעו את עצמכם‪.‬‬ ‫פסיכופאתים טובים בלגלות‬ ‫ולנצל באכזריות את המקומות‬ ‫החלשים שלכם‪ .‬ההגנה‬ ‫הכי טובה שלכם זה להבין‬ ‫מה המקומות הללו ולהיות‬ ‫מאוד חשדני כלפי כל אחד‬ ‫שמתמקד עליהם‪.‬‬ ‫לצערנו‪ ,‬אפילו אמצעי‬ ‫הזהירות הכי נוקשים הם‬ ‫לא תעודת אחריות שתהיו‬ ‫בטוחים מפני פסיכופת‬ ‫נחוש בדעתו‪ .‬במקרים כאלה‬ ‫כל מה שתוכלו לעשות‬ ‫זה להפעיל מידה מסוימת‬ ‫של צמצום נזקים‪ .‬זה לא‬ ‫קל אבל להלן כמה הצעות‬ ‫שאולי יוכלו לעזור‪.‬‬ ‫\\\ חפשו עצה מקצועית‪.‬‬

‫\\\ אל תאשימו את עצמכם‪.‬‬ ‫מה שלא תהיה הסיבה‬ ‫שהסתבכתם עם פסיכופאת‪.‬‬ ‫זה חשוב שלא תקבלו את‬ ‫האשמה על ההתנהגות‬ ‫שלו או שלה‪ .‬פסיכופאתים‬ ‫משחקים לפי אותם כללים עם‬ ‫כולם‪ ,‬הכללים שלהם‪.‬‬ ‫\\\ תהיו מודעים מי הקורבן‪.‬‬ ‫פסיכופאתים טובים בלתת את‬ ‫הרושם שהם אלו שסובלים‬ ‫ושהקורבן הוא האשם בסבל‬ ‫שלהם‪ .‬אל תבזבזו את האהדה‬ ‫שלכם עליהם‪.‬‬ ‫\\\ תבינו שאתם לא לבד‪.‬‬ ‫לרוב הפסיכופתים יש‬ ‫הרבה קורבנות‪ .‬זה בטוח‬ ‫שהפסיכופאת שגורם לכם‬ ‫צער‪ ,‬גורם צער גם לאחרים‪.‬‬ ‫\\\ תיזהרו ממאבקי שליטה‪.‬‬ ‫תזכרו שלפסיכופאת יש‬ ‫צורך חזק להיות בשליטה‬ ‫פסיכולוגית ופיסית על‬ ‫אחרים‪ .‬זה לא אומר שאתם‬ ‫לא צריכים לעמוד על‬ ‫זכויותיכם‪ ,‬אבל זה בטח יהיה‬ ‫קשה לעשות זאת ללא סיכון‬ ‫בטראומה פיסית או רגשית‪.‬‬ ‫\\\ תקבעו כללי בסיס‪.‬‬ ‫למרות שמאבקי כוחות עם‬

‫\\\ אל תצפו לשינויים‬ ‫דרמאטיים‪ ,‬במידה גדולה‬ ‫האישיות של הפסיכופאת‬ ‫חקוקה באבן‪ .‬יש סיכוי קטן‬ ‫שמשהו שתעשו יעשה איזשהו‬ ‫שינוי בר קיימא באיך שהם‬ ‫רואים את עצמם ואחרים‪.‬‬ ‫\\\ צמצמו את ההפסדים‪ .‬רוב‬ ‫הקורבנות של פסיכופאתים‬ ‫מרגישים בסופו של דבר‬ ‫מבולבלים וחסרי תקווה‪ .‬והם‬ ‫משוכנעים שהם האשמים‬ ‫העיקריים בבעיה‪ .‬ככל‬ ‫שתתנו יותר כך תנוצלו יותר‬ ‫על ידי התיאבון העצום של‬ ‫הפסיכופאת לכוח ולשליטה‪.‬‬ ‫\\\ השתמשו בקבוצות‬ ‫תמוכה‪ .‬עד הנקודה שהחשדות‬ ‫שלכם הובילו אתכם לחפש‬ ‫אבחנה אתם כבר יודעים‬ ‫שאתם על דרך ארוכה ומאוד‬ ‫עקלקלה‪ .‬ודאו שיש לכם את‬ ‫כל התמיכה הנפשית שאתם‬ ‫יכולים למצוא‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫דעו עם מה אתם‬ ‫מתמודדים‪ .‬זה נשמע קל‬ ‫אבל למעשה זה יכול להית‬ ‫מאוד קשה‪ .‬כל חומרי‬ ‫הקריאה בעולם לא יכולים‬ ‫לחסן אותך מההשפעה‬ ‫הרסנית של פסיכופאת‪.‬‬ ‫כולם‪ ,‬כולל המומחים יכולים‬ ‫להיות מרומים על ידם‪.‬‬ ‫פסיכופאת טוב יכול לנגן‬ ‫קונצ’רטו על מיתרי הלב של‬ ‫כל אחד‪.‬‬

‫סדקים במסכה שהם לובשים‪,‬‬ ‫אבל ברגע שתילכדו ברשת‬ ‫שלהם‪ ,‬יהיה קשה להימלט‬ ‫ללא פגיעה רגשית ו‪/‬או‬ ‫כלכלית‪.‬‬

‫ודאו שהמטפל שאתם פונים‬ ‫אליו מכיר את הספרות בנושא‬ ‫הפסיכופאתיה ויש לו ניסיון‬ ‫בהתמודדות עם הנושא‪.‬‬

‫פסיכופאת הם מסוכנים יכול‬ ‫להיות שתוכלו לקבוע כמה‬ ‫כללים ברורים‪ ,‬גם בשבילכם‬ ‫וגם בשביל הפסיכופאת‪ -‬כדי‬ ‫להקל על החיים שלכם ולעבור‬ ‫ממצב של קורבן למצב של‬ ‫בנאדם שדואג לעצמו‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫בשבילם התנהגות אנטיסוציאלית יכולה להיות קידום מניות‬ ‫מזויפות‪ ,‬התנהגות עסקית מפוקפקת‪ ,‬התעללות בילדים או נשים‬ ‫וכן הלאה‪ .‬רבים אחרים עושים דברים שהם לאו דווקא לא חוקים‪,‬‬ ‫אבל למרבה הצער‪ ,‬הכוחות שמייצרים פסיכופאת הם לא ברורים‪,‬‬ ‫הודאה שאלו המחפשים תשובות ברורות לא יהיו מרוצים ממנה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬יש כמה תיאוריות בסיסיות בנוגע לסיבה לפסיכופאתיה‬ ‫אשר שווה לשקול אותן‪ .‬בקצה אחד של הקשת יש תיאוריות‬ ‫שרואות את הפסיכופאתיה כתוצר של גורמים גנטיים או ביולוגיים‪,‬‬ ‫בעוד שתיאוריות בצד השני של הקשת תופסות שהפסיכופאתיה‬ ‫היא פועל יוצא של סביבה חברתית פגומה בתחילת החיים‪.‬‬ ‫התפיסה שאני מעדיף היא שפסיכופאתיה היא תוצאה של‬ ‫אינטראקציה מורכבת ולא מובנת בין גורמים ביולוגים וחברתיים‪ .‬זה‬ ‫מבוסס על הוכחות שגורמים גנטיים תורמים לבסיס הביולוגי של‬ ‫תפקודי המוח ולמבנה אישיות בסיסי‪ ,‬אשר בתורו משפיע על הדרך‬ ‫שבה הבנאדם מגיב ומתקשר עם ניסיון חיים והסביבה החברתית‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬גרעין המרכיבים שנדרשים להתפתחות פסיכופאתיה כולל‬ ‫חוסר יכולת עמוק להרגיש אמפתיה ואת כל ספקטרום הרגשות‪,‬‬ ‫כולל פחד‪ ,‬הם באופן חלקי מסופקים על ידי הטבע וייתכן שעל‬ ‫ידי איזו השפעה ביולוגית לא ידועה על העובר המתפתח‪ .‬כתוצאה‬ ‫היכולת לפתח שליטה פנימית ומצפון והיכולת ליצור קשרים‬ ‫רגשיים עם אחרים יורדת דראסטית‪.‬‬

‫האם אפשר לעשות משהו?‬

‫‪84‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫בחיפוש הנואש שלהם אחר תשובות‪ ,‬אנשים הלכודים במערכת‬ ‫יחסים הרסנית וחסרת תקווה עם פסיכופאת מקבלים את התשובה‪:‬‬ ‫תפסיקו להיכנע לו ותשלחו אותו לטיפול‪ .‬הנחה בסיסית של טיפול‬ ‫פסיכולוגי הוא שהמטופל צריך ורוצה עזרה בשביל בעיות רגשיות‬ ‫פסיכולוגיות כואבות‪ .‬טיפול מצליח דורש גם שהמטופל ישתתף‬ ‫באופן פעיל‪ ,‬יחד עם המטפל בחיפוש הקלה לסימפטומים שלו‪.‬‬ ‫בקיצור המטופל צריך להכיר בכך שיש בעיה והוא צריך לרצות‬ ‫לעשות משהו בקשר לכך ‪ .‬אבל כאן הבעיה‪ ,‬פסיכופאתים לא‬ ‫מרגישים שיש להם בעיה פסיכולוגית‪ ,‬רגשית והם לא רואים סיבה‬ ‫לשנות את התנהגותם כדי להתאים לסטנדרטים של הסביבה‬ ‫החברתית שהם לא מסכימים איתה‪.‬‬ ‫לכן למרות שעברו מאה שנים של מחקרים ולימוד המסתורין של‬ ‫הפסיכופאתיה נשאר‪ .‬התפתחויות אחרונות סיפרו לנו תובנות לתוך‬ ‫אופי ההפרעה הקשה הזו‪ ,‬והגבולות שלה נעשים יותר ברורים‪.‬‬ ‫אבל בהשוואה עם הפראות קליניות קשות אחרות‪ ,‬מחקר לא רב‬ ‫הוקדש לפסיכופאתיה‪ ,‬אפילו שהיא אחראית ליותר מצוקה חברתית‬ ‫והפרעה מאשר כל שאר הבעיות הפסיכיאטריות ביחד‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬במקום לנסות ולאסוף את השבים לאחר שהנזק נעשה‪ ,‬זה‬ ‫יהיה הרבה יותר הגיוני להגביר את המאמצים להבין את ההפרעה‬ ‫המבלבלת הזו ולחפש דרכים אפקטיביות להתערבות מוקדמת‪.‬‬ ‫הדרך החלופית הקיימת היא להמשיך להקדיש משאבים בלתי נדלים‬ ‫לתביעה‪ ,‬מאסר ופיקוח על פסיכופאתים לאחר שהם כבר ביצעו‬ ‫פשעים נגד החברה וממשיכים להתעלם מהרווחה והמצוקה של‬ ‫הקורבנות‪ .‬עלינו ללמוד לחברת אותם לא לחברת אותם מחדש‪ .‬וזה‬ ‫ידרוש מאמצים ניכרים מצד המחקר והתערבות מוקדמת‪ .‬זה הכרחי‬ ‫שנמשיך את החיפוש אחר רמזים‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מנה‬ ‫עיקרית‬

‫מסומנים למטרת זדון‬ ‫פושעי רחוב הם בררנים לגבי הקורבנות שלהם‪ .‬לצערנו רבים מאיתנו משדרים סימנים שמגלים‬ ‫אותנו כמטרות קלות‪.‬‬ ‫מחברים‪ :‬צ’אק האסטמיר‪ ,‬ג’יי דיקסית‬

‫חצות בניו אורלינס‪ ,‬ליסה ז‪ .‬צעדה הביתה ממלון ברובע הצרפתי‬ ‫שם היא עובדת כששלושה גברים יצאו מעבר לפינה ונעצרו לפניה‪.‬‬ ‫כשהיא ניסתה לחצות את הרחוב כדי להימלט‪ ,‬הגברים החלו לרדוף‬ ‫אחריה‪" .‬אחד הגברים תפס אותי"‪ ,‬היא נזכרת‪" ,‬חנק אותי וזרק‬ ‫אותי על המדרכה‪ ,‬ואז דחף אקדח לתוך עצם הלחי שלי‪ ".‬ליסה‬ ‫הותקפה פיסית‪ ,‬נשדדה ואז נאמר לה לא לזוז או שיירו לה בפנים‪.‬‬ ‫הגברים ששדדו אותה‪ ,‬בחרו בליסה בגלל שללא ידיעתה היא שידרה‬ ‫להם משהו שסימן אותה כמטרה קלה‪ .‬לבד ומוכבדת על ידי תיק‬ ‫גב‪ ,‬היא נראתה כמו אדם פגיע שאפשר לשלוט בו בקלות‪ .‬וולקן‬

‫הם מה שהפסיכולוגים מכנים‬ ‫“משקעים”‪ ,‬מאפיינים אישיים שמגבירים‬ ‫את הסיכוי של מישהו להיות קורבן‬ ‫למעשה נפשע‬ ‫‪86‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫טופאלי‪ ,‬פסיכולוג וקרימינולוג באוניברסיטת ג'ורג'יה‪ ,‬אומר "שחלק‬ ‫מהבחורים הללו מתרכזים באנשים אשר קל להכריע אותם"‪ .‬הם‬ ‫ישימו למטרה נשים‪ ,‬אנשים מבוגרים אבל הם גם מחפשים רמזים‬ ‫לחולשה או פחד‪ .‬פושעים כמו הקורבנות שלהם‪ ,‬באים בכל הצורות‪,‬‬ ‫אבל חוקרים מצאו שהם לא בוחרים את הקורבנות שלהם בצורה‬ ‫אקראית‪ .‬יש סיבה שסוכני אפ‪.‬בי‪.‬אי מתחילים חקירה של פשעים על‬ ‫ידי הרכבת הפרופיל של הקורבן ‪.‬זה בגלל שזהות הקורבן‪ ,‬במיוחד אם‬ ‫יש כמה קורבנות עם מאפיינים שונים‪ ,‬עוזרת לחוקרים לקבוע האם‬ ‫הפושע מתמקד בסוג מסוים של אנשים או שהוא בוחר קורבנות‬ ‫באופן מקרי‪ .‬בתחום ה" ויקטימולוגיה" אחד מהעקרונות המרכזיים‬ ‫הוא שיש רמות של סיכון לסוג הפשע בהתאם למאפיינים שלך כגון‬ ‫הקריירה‪ ,‬סגנון החיים‪ ,‬מערכות היחסים ואפילו תכונות אישיות שלך‬ ‫שמתבטאות בהתנהגות שלך‪ .‬גורמים מסוימים שבגללם אנשים‬ ‫נתפסים כקורבנות פוטנציאליים הם ברורים מאליהם – נפנוף‬ ‫בערימות מזומנים‪ ,‬לבישת תכשיטים יקרים‪ ,‬הליכה לבד בסמטאות‬ ‫חשוכות‪ .‬אחרות הן יותר מעודנות למשל היציבה‪ ,‬סגנון ההליכה‬ ‫ואפילו היכולת לקרוא הבעות פנים‪ .‬הסימנים מצטברים למה שדויד‬ ‫בוס‪ ,‬פסיכולוג התפתחותי באוניברסיטת טקסס‪ ,‬קורא לו "פגיעות‬ ‫לניצול"‪ ,‬בוס בוחן קטלוג של תכונות שנראה כי מזמינות אנשים‬

‫מסוימים לנצל אחרים‪ .‬יש "פגיעות לרמאות" (רמזים שאתה יכול‬ ‫להיות מרומה בחילופי דברים חברתיים)‪" ,‬פגיעות לניצול מיני" (רמזים‬ ‫שניתן להפעיל עלייך מניפולציה מינית)‪ ,‬כמו גם פגיעות לשוד‪ ,‬רצח‬ ‫ואפילו אונס‪ .‬ככל שהיכולת לניצול התפתחה כך גם ההגנות למניעה‬ ‫של הניצול –חוסר אמון כלפי זרים‪ ,‬רגישות לאיתור בגידה וייתכן גם‬ ‫הגנות נגד אונס‪ .‬הגנות אלו לפי בוס‪ ,‬בתורן יצרו צורך בהתאמות‬ ‫נוספות מצד המנצלים כדי שיוכלו לעקוף הגנות אלו‪ .‬מרוץ החימוש‬ ‫הזה יכול להמשיך עד אינסוף‪ .‬הויקטימולוגיה לא רומזת בשום אופן‬ ‫שאנשים שבולטים כמטרות קלות הם אשמים בפשעים שנעשים‬ ‫נגדם‪ .‬הטורפים הם אלו אשר אחראים באופן בלעדי לפשעים שהם‬ ‫מבצעים‪ ,‬וצריך להעניש אותם בהתאם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬התקפות רבות‬ ‫הן אקראיות‪ ,‬ושום רמה של ערנות תוכל למנוע אותן‪ .‬באם קורבנות‬ ‫נבחרים באקראיות או שמושמים למטרה בגלל מאפיינים מסוימים‪,‬‬ ‫אין להם שום אחריות על הפשעים שנעשים נגדם‪ .‬אבל על ידי‬ ‫מודעות לסימנים שהפושעים מחפשים‪ ,‬נוכל להקטין את הסיכון של‬ ‫להפוך למטרות בעצמנו‪.‬‬

‫מה שאתה לא יודע יכול לפגוע בך‬ ‫במחקר קלאסי‪ ,‬החוקרים בטי גרייסון ומוריס שטיין ביקשו מפושעים‬ ‫מורשעים לצפות בסרט וידאו של הולכי רגל ברחוב ניו יורקי הומה‪,‬‬ ‫שלא מודעים לכך שמקליטים אותם‪ .‬הפושעים היו ישבו בכלא‬ ‫על עבירות אלימות כגון שוד מזוין‪ ,‬אונס ורצח‪ .‬תוך כמה שניות‪,‬‬ ‫הפושעים זיהו אילו הולכי רגל הם היו תוקפים‪ .‬מה שהבהיל את‬ ‫החוקרים זה שהייתה הסכמה ברורה בין הפושעים לגבי מי הם היו‬ ‫בוחרים כקורבנות‪ ,‬והבחירה שלהם לא הייתה מבוססת על מין‪ ,‬גזע‬ ‫או גיל‪ .‬כמה נשים בעלות מבנה גוף קטן לא נבחרו בעוד שגברים‬ ‫גדולים כן נבחרו כקורבנות‪ .‬החוקרים הסיקו שהפושעים העריכו את‬ ‫הקלות שבה הם יצליחו להתגבר על המטרות בהתבסס על כמה‬ ‫סימנים לא מילוליים כמו יציבה‪ ,‬שפת גוף‪ ,‬קצת הליכה‪ ,‬אורך צעד‬ ‫ומודעות לסביבה‪ .‬לא הפושעים ולא הקורבנות היו מודעים לרמזים‬ ‫אלו‪ .‬אלה הם מה שהפסיכולוגים מכנים "משקעים"‪ ,‬מאפיינים‬ ‫אישיים שמגבירים את הסיכוי של מישהו להיות קורבן למעשה‬ ‫נפשע‪ .‬החוקרים ניתחו את שפת הגוף של האנשים בסרט הוידיאו‪,‬‬ ‫וזיהו כמה היבטים התנהגותיים שסימנו קורבנות פוטנציאלים‪.‬‬ ‫אחד מהגורמים העיקריים הוא סגנון הליכה שחסר ב"סינכרוניזציה‬ ‫אינטראקטיבית" ו"שלמות"‪ .‬עבריינים שמים לב לאנשים שבהליכה‬ ‫שלהם חסרה תנועה מסודרת וזורמת‪ .‬פושעים תופסים אנשים‬ ‫כאלה כפחות בטוחים בעצמם‪ -‬ייתכן בגלל שההליכה שלהם מרמזת‬ ‫שהם פחות בכושר‪ -‬ויש יותר סיכוי שינסו לנצל אותם‪ .‬בדיוק כמו‬

‫איכשהו‪ ,‬הם צריכים להצדיק את המעשים שלהם‪" .‬זה יותר טוב‬ ‫לשדוד אנשים שמגיע להם‪ ".‬ביקום ההפוך שהזעם הצדקני בונה‬ ‫במוח שלהם‪ ,‬הרבה שודדים מזוינים רואים את עצמם כקורבנות‬ ‫האמיתיים בעולם‪ ,‬עולם שבו העשירים מרוויחים את העושר‬ ‫שלהם על חשבון העניים‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫הפחתת הסיכון‬ ‫ניתן ללמד אנשים איך ללכת עם ביטחון עצמי‪ ,‬בצורה שתפחית‬ ‫את הסיכון לפגיעה‪ .‬כדי להפחית את הסיכויים להפוך לקורבן‪,‬‬ ‫אסור לכם להיראות כמו קורבן‪ .‬תלכו בסגנון ערני ומודע לעצמו‪,‬‬ ‫לכו עם מטרה‪ ,‬עם הכתפיים מוחזקות לאחור‪ .‬עוד יותר טוב‪ ,‬אל‬ ‫תשימו את עצמכם במצבים מסוכנים‪ ,‬תישארו מודעים לסביבה‬ ‫שלכם בכל זמן‪ .‬מיקום הוא גורם מרכזי בפשעי רחוב‪ ,‬במיוחד‬ ‫במקרים של תקיפה מינית‪ .‬פושעים מעדיפים אתרים שיש בהם‬ ‫סיכוי קטן לעדים ולכך שיתפסו אותם‪ .‬תכננו מסלולים שימנעו‬ ‫ממקומות כאלו‪ .‬ואם כבר מדברים על כך‪ ,‬אפילו אל תדברו עם‬ ‫זרים ברחוב במקומות מבודדים‪ .‬סימן אזהרה אחד לכך שעלולים‬ ‫לשדוד או להתקיף אתכם הוא התקרבות של מישהו זר ברחוב‪.‬‬ ‫האדם עשוי לנסות להתחיל בשיחה איתכם‪ .‬הוא עשוי לשאול‬ ‫אתכם מה השעה‪ ,‬איך להגיע למקום מסוים‪ ,‬כסף לאוטובוס‬ ‫או לנסות לספר לכם על מועדון או מסעדה נחמדים מסביב‬ ‫לפינה‪ .‬קאלוין דונאלדסון‪ ,‬אשר שהה בכלא בלואיזיאנה ב‪28-‬‬ ‫שנה האחרונות לאחר שהוא שדד זוג ברובע הצרפתי אשר שאלו‬ ‫אותו להכוונה‪ ,‬מספק עצות‪“ .‬ברגע שאתם עוצרים ואתם נותנים‬ ‫לבחור הזה להיכנס איתכם לשיחה‪ ,‬אתם פותחים את עצמכם‪”,‬‬ ‫הוא אומר‪“ .‬יש אנשים שאתם לא מדברים איתם‪ ,‬פשוט תמשיכי‬ ‫ללכת‪”.‬איך תשרדו ללא פגיעה אם אתם מוצאים את עצמכם‬ ‫כמטרה? שתפו פעולה‪ ,‬הם לא יפגעו בכם אלא עם כן הם‬ ‫חייבים‪ ”,‬אומר הפסיכולוג המשטרתי של ניו אורלינס‪ ,‬ג’יימס‬ ‫ארי‪ .‬השודד המזוין המורשע דאריל פולס‪ ,‬אשר מודה לביצוע יותר‬ ‫ממאה שודים‪ ,‬מסכים‪“ .‬ככל שתסכימו יותר מהר לתת להם את‬ ‫הרכוש החומרי שלכם‪ ”,‬הוא אמר “כך הם יסתלק יותר מהר‪”.‬חלק‬ ‫מהקורבנות של פולס ניסו להסתיר תכשיטים שהיה להם קשר‬ ‫רגשי אליהם – טבעות נישואין למשל‪“ .‬אני מבין את הערך הרגשי‪”,‬‬ ‫הוא אומר “אבל אתם יכולים לקבל את זה בחזרה‪ ,‬אתם לא יכולים‬ ‫לקבל את חייכם בחזרה”‪.‬‬

‫‪89‬‬

‫‪88‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫טורפים בטבע‪ ,‬שודדים מזוינים תוקפים הרבה פעמים את הפרטים‬ ‫הכי איטיים בעדר‪ .‬אנשים אשר גוררים את הרגליים שלהם‪ ,‬הולכים‬ ‫באיטיות או בצורת הליכה יוצאת דופן אחרת מסומנים למטרה באופן‬ ‫יותר תדיר מאשר אנשים אשר הולכים מהר ובצורה זורמת‪.‬זה הגיוני‬ ‫שפושעים ובמיוחד רוצחים מכווננים לקלוט סימנים לפגיעות מאחר‬ ‫והם מחפשים אנשים שקל לשלוט בהם‪ .‬אפילו אונס מונע פחות‬ ‫על ידיד הרצון במין ויותר על ידיד התשוקה לשליטה וכוח‪ .‬טורפים‬ ‫מיניים מחפשים אנשים שהם יכולים להתגבר עליהם בקלות‪" .‬האנס‬ ‫הולך לבחור מטרה שלא שמה לב‪ ,‬שנראית כאילו שהיא לא תתנגד‪,‬‬ ‫שנמצאת במקום שיעשה את זה‬ ‫יותר נוח בשבילו"‪ .‬אומר טוד בורק‪,‬‬ ‫קרימינולוג באוניברסיטת ראדפורד‬ ‫וירג'יניה‪" .‬אם הייתה לי אפילו‬ ‫קצה תחושה שאישה מסוימת היא‬ ‫לא מישהי שאני אוכל להתמודד‬ ‫איתה בקלות‪ ,‬אז הייתי עובר‬ ‫הלאה‪ .‬או שאם חשבתי שאני לא‬ ‫אוכל לשלוט במצב‪ ,‬אז לא הייתי‬ ‫מתעסק עם הבית שלא לחשוב על‬ ‫לנסות לאנוס מישהי שם‪" ,‬אומר‬ ‫בראד מוריסון פושע מין מורשע‬ ‫אשר אנס ‪ 75‬נשים‪" .‬למשל אם‬ ‫היה להן כלב‪ ,‬אז תשכחו מזה‪,‬‬ ‫אפילו אחד קטן עושה יותר מדי‬ ‫רעש‪ .‬אם ראיתי זוג של נעלי‬ ‫עבודה‪ ,‬למשל‪ ,‬בחוץ על המרפסת‪,‬‬ ‫הייתי עובר הלאה‪ .‬למעשה‪ ,‬אני‬ ‫חושב שאם נשים אשר גרות‬ ‫לבד ישימו בחוץ זוג נעלי עבודה‬ ‫ישנות או משהו שיגרום לזה‬ ‫להיראות כאילו שטיפוס גדול וחזק‬ ‫גר איתן רוב האנסים או אפילו‬ ‫השודדים לא ינסו אפילו להיכנס‬ ‫לבית שלהן‪".‬היסח דעת הוא‬ ‫רמז נוסף שפושעים מחפשים‪.‬‬ ‫אנשים מסוימים חושבים שלדבר‬ ‫בטלפון מגביר את הבטיחות‬ ‫שלהם כי האדם השני יכול לזמן‬ ‫עזרה במקרה של בעיה‪ -‬אבל‬ ‫מומחים לא מסכימים‪ .‬לדבר‬ ‫בטלפון או להקשיב לנגן מוזיקה‬ ‫זה הסחת דעת‪ ,‬ושודדים מזוינים‬ ‫מחפשים קורבנות לא מרוכזים‪.‬‬ ‫"לא לשים לב‪ ,‬להיראות כמו‬ ‫תייר‪ -‬להיות עם המפה בחוץ‪,‬‬ ‫להיראות מבולבלים‪ ,‬בהחלט גורם‬ ‫לאנשים להיראות יותר פגיעים‪",‬‬ ‫אומר בורק‪ .‬אבל להיות מודעים‬ ‫לסביבה לא יעזור הרבה אם אתם‬ ‫לא יודעים למה לשים לב‪ .‬ג'יימס‬ ‫ג'יאניני מאוניברסיטת אוהיו מצא משהו מזעזע‪ :‬נשים שהפכו‬ ‫להיות קורבנות אונס נוטות להיות פחות מסוגלות לפרש רמזים לא‬ ‫מילוליים בהבעות הפנים – אשר עלול לעשות אותן חסרות מודעות‬ ‫לסימני אזהרה של כוונה עוינת ויש יותר סיכוי שהן יכנסו או יישארו‬ ‫בסיטואציה מסוכנת‪ .‬אותה קבוצה מצאה שאנסים נוטים להיות‬ ‫מסוגלים יותר מהממוצע לפרש הבעות פנים‪ ,‬כגון מבט מופנה‬ ‫מטה או הבעה מפוחדת‪ .‬יכול להיות שהכישור הזה מאפשר לאנסים‬ ‫לזהות נשים פאסיביות‪ .‬מחקר אחד במיוחד הראה שאנסים הם‬ ‫יותר אמפאתיים לנשים מפושעים אחרים – למרות שיש להם פער‬

‫אמפתיה מובהק כאשר זה נוגע לקורבן שלהם‪ .‬אנס מודע באופן‬ ‫גבוה ואישה אשר לא שמה לב לשפת גוף יוצרים שילוב מסוכן‪.‬‬ ‫אפילו תכונות האישיות משחקות תפקיד‪ .‬חוכמה מסורתית טוענת‬ ‫שנשים שמתלבשות באופן פרובוקטיבי מושכות תשומת לב ושמות‬ ‫את עצמן בסיכון להתקפה מינית‪ .‬אבל מחקרים מראים שאלו‬ ‫הנשים שהן בעלות אישיות פאסיבית וכנועה אשר יש להן יותר‬ ‫סיכוי להיאנס‪ -‬והן נוטות ללבוש דברים שיותר מסתירים את הגוף‬ ‫כמו קו צווארון גבוה‪ ,‬מכנסיים ושרוולים ארוכים ושכבות מרובות‪.‬‬ ‫גברים טורפים יכולים לזהות באופן מדויק נשים כנועות רק על ידי‬ ‫סגנון הלבוש ומאפיינים נוספים‬ ‫של המראה החיצונים שלהן‪.‬‬ ‫סימני ההיכר של שפת הגוף‬ ‫הכנועה‪ ,‬כגון מבט מופנה מטה‬ ‫ויציבה שפופה‪ ,‬יכולים להיות‬ ‫אפילו מפורשים על ידיד האנס‬ ‫כפלרטוט‪ .‬שימוש בסמים ושתיית‬ ‫אלכוהול מסמנים אדם‪ ,‬באופן‬ ‫לא מפתיע‪ ,‬כקורבן אפשרי‪ .‬זה‬ ‫חלומו של כל שודד להפיל שיכור‬ ‫ולקחת את כל מה שיש לו‪ .‬וזה‬ ‫נכון מכופלות לגבי תקיפה מינית‪.‬‬ ‫אנשים שיכורים לא רק נראים‬ ‫יותר פגיעים אלא גם יש יותר‬ ‫סיכוי שהם ישימו עצמם במצבים‬ ‫מסוכנים‪ .‬אלכוהול מוריד את‬ ‫היכולת של האדם להעריך את‬ ‫ההשלכות של מעשיהם‪ ,‬ומשבש‬ ‫את היכולת שלהם לצפות איך‬ ‫אחרים תופסים אותם‪ .‬ונשים‬ ‫אשר נמצאות תחת השפעה‪,‬‬ ‫מחקרים מראים‪ ,‬נוטות להיות‬ ‫יותר נמרצות‪ ,‬ולשדר סימנים‬ ‫מיניים שעבריינים יכולים לפרש‬ ‫בטעות כעניין מיני‪.‬‬

‫מניע התרעומת‬ ‫שודדים מזוינים רבים ממורמרים‬ ‫על החיים ורואים אותם כלא‬ ‫הוגנים באופן מובנה כתוצאה‪ ,‬הם‬ ‫רואים הצלחה של מישהו אחר‬ ‫כתזכורת של הכישלון והנחיתות‬ ‫שלהם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הם מפרשים‬ ‫סימנים חיצונים של הצלחה של‬ ‫מישהו אחר כפגיעה אישית‪.‬‬ ‫כשהם רואים אנשים שמנפנפים‬ ‫בעושר שלהם או שנוהגים באותו‬ ‫יוקרתי הם רואים ניסיון להנמיך‬ ‫אותם‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬שודדים נוטים‬ ‫לטווח אנשים אשר מחצינים את‬ ‫רכושם החומרי או אפילו מציגים‬ ‫גישה שחצנית נעלה‪ .‬לטורפי רחוב יש מילה משלה להתנהגות כזו‬ ‫– "פלוסינג"‪ -‬והיא מרתיחה אותם‪ .‬זאת תזכורת מאוד ברורה למצב‬ ‫שלהם של היותם עניים‪ ,‬שאין להם כלום בכיסים‪ .‬מנקודת המבט‬ ‫של הטורף‪ ,‬השוד מאזן את המצב‪ ,‬לפחות באופן זמני‪" .‬זה שיקום‬ ‫הצדק"‪ ,‬רייט מסביר‪" ,‬אתה הנמכת אותי‪ ,‬עכשיו נחש מה? אני‬ ‫הולך להנמיך אותך‪ ,‬יש לך את כל זה ואני הולך לקחת את זה‪ ".‬עם‬ ‫זאת לפעמים‪ ,‬ההתמרמרות היא לא רק הונאה מוסרית שהשודדים‬ ‫משתמשים בה כדי לתרץ את התנהגותם‪" .‬במקרים מסוימים‪,‬‬ ‫הפושעים צריכים לייצר מניע כדי לבצע את השפע‪ ",‬טופאלי אומר‪,‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫מנה‬ ‫עיקרית‬

‫‪91‬‬

‫כיפה אדומה פוגשת זאב ביער וירטואלי‬ ‫מי מאיתנו לא "זייף" קצת בצ'אט? כולנו מציגים ברשת אישיות שונה מזו שבחיים האמיתיים‪ ,‬אלא‬ ‫שחלק מאיתנו מציגים אישיות שונה מאד‪.‬‬ ‫מחבר‪ :‬קרל הודג’‬

‫‪z‬יותר שתוכנן כדי לספוק ולפזר את עוצמת היריות‪ .‬צרור צ\נוסף‬ ‫פוגע בך‪ ,‬ללא השפעה ממשית‪ ,‬אתה מפהק ומפלס את דרכך‬ ‫בקרב ההמון לעבר היציאה‪ .‬מאחור אתה שומע את קולו של הנער‬ ‫הצורח‪" :‬חזור והתמודד אתי"‪ ,‬הוא מחזיק בית שלם מעל ראש‬ ‫ומרסק אותו עליך‪ .‬התסריט הזה יכולה הי להתרחב בכל מקום‬ ‫ברשת‪ :‬בפורומים‪ ,‬בחדרי הצ'אט‪ ,‬או במרתפים מרובי המשתתפים‪,‬‬ ‫אך הוא התרחש בקבוצת דיון‪ ,‬והסיבה לכל מרחץ הדמים הזה‬ ‫היא שאתה "הטרול"‪ :‬הידוע ביותר לשמצה בקבוצה – תעלולן‬ ‫שמעוות את זהותו ברשת כדי לקומם את המשתתפים האחרים‪,‬‬ ‫והנער בן השתים עשרה הוא אחד ממנהלי הקבוצה‪ .‬מסתבר שקל‬ ‫מאוד לברוא אישיות ברשת ולשחק בה‪ .‬אתה יכול לבחור לעצמך‬ ‫כמעט כל מרכיב אישיותי שאתה חפץ בו‪ .‬החל בהצגת הצד הטוב‬ ‫ביותר של אישיותך האמיתי ת ועד המצאת אישיות שונה לחלוטין‪.‬‬ ‫אפילו אנשים הסבורים שהם מופיעים בדמותם האמתית ברשת‬ ‫סביר להניח שהם משלים את עצמם‪ .‬אותן סיבות שמאפשרות‬ ‫לך להמציא אישיות בשרת‪ ,‬האנונימית היחסית וההתבססות על‬ ‫תקשורת כתובה‪ ,‬הן אלו המונעות ממך מלהיות "עצמך" לגמרי‬ ‫כשאר אתה משוטט בין חדרי הצ'אט או בקבוצות הדיון‪ .‬חלק‬ ‫מהדברים שפשוט לא נראים כל כך טוב‪ ,‬אז אתה משנה אותם‪.‬‬ ‫‪90‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫הדברים שאינם נאמרים‬ ‫הביטוי "בחיים האמיתיים" הוא נפוץ כל כך ברשת‪,‬ף עד שנתנו‬ ‫לו ראשי תיבות מיוחדים – ‪ – IRL-in real life‬הדבר מדגיש את‬ ‫ההסכמה השקטה בין משתמשי הרשת‪ ,‬שהחיים ברשת שונים‬ ‫מאלו האמיתיים‪ .‬זה המקום בו וכל לשוחח עם קשת רחבה‪,‬‬ ‫מילדים חובבי מוסיקת מטאל ועד פרופסורים בגמלאות ולהשתתף‬ ‫בקרבות בסגנון הסרטים המצוירים עם משתתפים אחרים‪ .‬חוקרי‬ ‫תקשורת יאמרו שאינך יכול להיות בעל אותה אישיות בחיים‬ ‫וברשת‪ ,‬וזאת מהסיבה הפשוטה‪ ,‬שהאישיות בנויה ממרכיבים‬ ‫רבים‪ :‬המראה שלך‪ ,‬הבעות הפנים‪ ,‬היציבה והתנועות‪ ,‬טון הדיבור‬ ‫והסביבה והסיטואציה שבה אנשים רואים אותך‪ .‬התקשורת‬ ‫באינטרנט חסרה הרבה מאותם אותו וסימנים אשר עוזרים‬ ‫לאנשים לח\מלא את החסר‪ .‬תקשורת זו תלויה גם באופי הפורום‬ ‫בו אתה משתתף‪ .‬חדר צ'אט מעודד משפטים קצרים וחדים כדי‬ ‫שיבחינו בך בכל הרעש שמסביב‪ .‬למרות שאנשים רבים עשויים‬ ‫ל טעון שהם אותם בני אדם ברשת כפי שהם בחיים האמיתיים‪,‬‬ ‫המציאות מראה שחלק מהתכונות ה"אמיתיות" בולטות ביתר‬ ‫קלות בשרת וקובעות כיצד האחרים רואים אותנו‪ .‬שאלנו גולשים‬ ‫אם הם מרגישים שיש להם אישיות שונה ברשת‪ .‬אחד מהמשיבים‬

‫במשך יותר משנתיים‪ ,‬אך לאחרונה סיפורי הרמאות והבגידה‬ ‫קיבלו מימד יותר מקאברי‪ .‬בשבעה באפריל בשנה זו‪ ,‬כך מסופר‬ ‫באתר‪ ,‬נסע סטודנט מטקסס בשם קרי קוג'אווה כדי לפגוש את‬ ‫"קלי"‪ ,‬אהובתו און ליין‪ ,‬בסן אנטוניו‪ .‬במקומה הוא פגש את קני‬ ‫ווין לוקווד‪ ,‬גבר שהשתמש בשם "קלי" כדי לשכנע גברים צעירים‬ ‫שהוא אישה‪ .‬אותו מתחזה‪ ,‬כנראה מחשש שיתגלה‪ ,‬ירה בקוג'אווה‬ ‫בעורפו וזרק אותו לתעלה‪ .‬לא מזמן‪ ,‬אדם מקנזס שהשתמש בכינוי‬ ‫"נוגש העבדים" כדי לפגוש נשים ברשת‪ ,‬נעצר בחשד לרצח‪ ,‬לאחר‬ ‫שנתגלו גופת שתי נשים מוחבאות בחצרו‪ .‬בחיפוש נוסף התגלו‬ ‫שרידיהן של ‪ 11‬נשים נוספות ותינוק‪ .‬כך התברר ש"נוגש העבדים"‬ ‫פדה את תשלומי הביטוח הלאומי של אישה שנעלמה בקליפורניה‬ ‫לפני יותר משנה‪ .‬בזמן כתיבת הכתבה‪ ,‬החקירה במקרה זה עדיין‬ ‫בעיצומה‪ .‬היה מה שאתה רוצה להיותלמרות שאף אחד מאיתנו‬ ‫אינו מופיע ברשת בדיוק כמו בחיים האמיתיים‪ ,‬ישנם קיצוניים‬ ‫בשני צידי הקשת‪ .‬לגבי חלק מהאנשים‪ ,‬הרשת היא מפלט לעולם‬ ‫ידידותי יותר שבו אין חשיבות לביישנותם‪ .‬הצד השני‪ ,‬והמצמרר של‬ ‫עובדה זו הוא שהרשת משקפת את כל המחלות החברתיות‪ .‬היא‬ ‫הופכת למקום שבו רוצחים סדרתיים יכולים לנצל את האנונימיות‬ ‫כדי לצוד קורבנות תמימים‪ .‬במקום כלשהו באמצע עומדים כל‬ ‫אותם התעלולנים והרמאים אשר לובשים זהויות שונות כמו‬ ‫בקרנבל‪ ,‬מה שמזכיר את המתחן מתחילת הכתבה‪ .‬הוא מאמץ‬ ‫זהות שובבה כדי למתוח את האחרים‪ .‬כאשר עזבנו אותו הוא קיבל‬ ‫עדיין מכות בראש מחפצים וירטואליים‪ ,‬אך הסיפור לא מסתיים‬ ‫כאן‪ .‬מנהל הקבוצה הוא בעצם גבר בן ‪ ,26‬אשר נהנה מיחס אימהי‬ ‫של אחת המשתתפות ומהערות אוהדות לגבי "בגרותו" כאשר‬ ‫הוא מתחזה לנער צעיר‪ .‬המתחן גילה זאת כנראה והוא מרגיש‬ ‫צודק כאשר הוא תוקף את מנהל הקבוצה בכל הזדמנות‪ .‬אכן‬ ‫הרשת שטווינו היא סבוכה‪( .‬קרל הודג' שינה את זהותם של חלק‬ ‫מהמופיעים בכתה‪ ,‬כדי להגן על זהותם או על היעדרה)‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫שדה ציד‬ ‫בעולם המקוון‪ ,‬עברייני המין כבר לא צריכים‬ ‫להסתובב ליד בית ספר‪ ,‬כדילפגוש ילדים‪ -‬הם‬ ‫יכולים לפגוש אותם בצורה אנונימית באינטרנט‪-‬‬ ‫מאות עבירות פדופיליה באינטרנט מאותרות‬ ‫בישראל בממוצע בשנה – באחת מאתרי המשחקים‬ ‫באינטרנט של חברה מוכרת ניתן היה להגיע לאתר‬ ‫פדופילי – על המרחק הקצר שבין העולם הווירטואלי‬ ‫לזה הממשי‪ .‬הוא שלח לה פרחים‪ .‬לזר הריחני‬ ‫צירף מכתב יפה שכתב‪ ,‬וחתם בשמו‪ .‬באותו שם‬ ‫שנהג להציג את עצמו באינטרנט‪ .‬הוא היה גם‬ ‫השליח‪ ,‬שהביא את הזר לביתה‪ .‬תקופה ארוכה הם‬ ‫נהגו להתכתב באינטרנט‪ .‬הוא היה כבן שלושים‬ ‫וחמש‪ ,‬אך התחזה לבן חמש עשרה‪ .‬היא הייתה‬ ‫בת ארבע עשרה‪ .‬הוא לא הסתפק בפרחים‪ ,‬וזמן‬ ‫קצר לאחר מכן שלח לביתה צעצוע דובי גדול גם‬ ‫הפעם הוא היה ה”שליח”‪ .‬האם‪ ,‬שפתחה את הדלת‬ ‫בפניו‪ ,‬השתוממה‪ .‬הילדה זיהתה את השליח כמי‬ ‫שגם הביא לה את הפרחים‪ .‬באמצעות הפתקית‪,‬‬ ‫שצורפה לפרחים‪ ,‬הצליחו החוקרים להגיע לבעל‬ ‫החנות שבה הם נקנו‪ .‬בחקירתו מסר‪ ,‬כי אכן הגיע‬ ‫לחנותו מעת לעת אדם‪ ,‬שנהג לקנות זרי פרחים‪,‬‬ ‫ולשלחם לילדות‪ .‬הוא נתפס ‪ ,‬התברר שאין ברשותו‬ ‫כלל מחשב‪ .‬את פעילותו זו הוא ביצע ממחשב‬ ‫שבקפה אינטרנט‪ .‬את ההתכתבויות עם הילדות‬ ‫שמר במכוניות‪ ...‬אמה של הילדה אמנם לא הייתה‬ ‫ערנית לתוכנן של התכתבויותיי הילדה באינטרנט‪,‬‬ ‫אך הצליחה לחלצה מ”שדה הציד” מבעוד מועד‪...‬‬ ‫ניצול ילדים והפצת פורנוגרפיה של ילדים ברשת‬

‫‪93‬‬ ‫האינטרנט הם חלק מתופעה רחבה של ניצול מיני של קטינים‪.‬‬ ‫פדופילים משתמשים ברשת האינטרנט להעברת תמונת של ילדים‪,‬‬ ‫שמותיהם וכתובותיהם‪ ,‬כדי להגיע אליהם דרך קבוצת דיון ואתרי‬ ‫שיחות‪ .‬בשל היעדר פיקוח ברשת האינטרנט‪ ,‬הפדופילים יכולים‬ ‫להשתמש בזהות בדויה‪ .‬כדי לפתות ילדים ולהדיחם‪ .‬הם מבקשים‬ ‫מהילדים להיות להם “חברשת” ובמהלך שיחותיהם הם מאתרים‬ ‫מידע על מערכת היחסים שלהם עם הוריהם ועם חבריהם‪ ,‬מגלים‬ ‫מה הם אוהבים ומה אינם אוהבים‪ ,‬ומשתמשים במידע זה כדי‬ ‫לפתותם‪ .‬ממחקרים שונים שנערכו ברחבי העולם עולה‪ ,‬כי קיים‬ ‫קשר ישיר בין הפדופיליה הווירטואלית ופרסום חומר תועבה לבין‬ ‫ניצול מיני של ילדים בעולם הממשי‪ ,‬בעולם המקוון‪ ,‬עברייני מין‬ ‫כבר לא צריכים להסתובב ליד בתי הספר ומגרשי המשחקים‪ ,‬כדי‬ ‫לפגוש ילדים‪ .‬הם יכולים לפגוש‬ ‫אותם בצורה בטוחה ואנונימית באינטרנט‪“ .‬פדופיליה באינטרנט‬ ‫היא למעשה‪ ,‬אונס ילדים‪ ,‬שמבוצע במקום כלשהו בעולם‪ ,‬הן‬ ‫באמצעות חטיפת ילדים ושימוש בהם כדי להכין את החומר‬ ‫הפדופילי‪ .‬והן תוך ניצול חולשת הקטינים‪ ,‬וחוסר יכולתם להתנגד‬ ‫ולהבחין בין טוב לרע”‪ ,‬אומר סגן ניצב אבי אביב‪ ,‬ראש מפלג‬ ‫עבירות מחשב ביחידת להב ‪.433‬בכל הקשור לפדופיליה‪ ,‬החוק‬

‫בקבוצת הדיון על "תיקים באפילה" הודה‪" :‬אני נוטה להיות ביישן‬ ‫יותר בחיים האמיתיים‪ ,‬פחות מחוספס‪ ,‬אם היינו נפגשים היית‬ ‫מופתע עד כמה נחמד אני מסוגל להיות"‪ .‬אחרים טענו היפוכו‬ ‫של דבר‪ ,‬ואמרו שהם הרבה יותר מנומסים ופחות מהירים לכועס‬ ‫און ליין‪ ,‬וזאת מפני שבדרך כלל יש להם זמן רב יותר לחשוב‪ .‬אחד‬ ‫מהנשאלים סיפר סיפור משמעותי על מפגש בחיים האמיתיים עם‬ ‫חברים און ליין‪" :‬אני אדם חושב ויסודי וברשת יש לי מספיק זמן‬ ‫ללטש את כתיבתי‪ ,‬השתתפי בצ'אט במסגרת קבוצת דיון‪ ,‬שבה‬

‫מסוימים במחשבת תחילה‪ .‬במחקר שערכנו העלינו לא מעט‬ ‫פעמים בחכתנו‪ ,‬גברים נשואים המתחזים לרווקים‪ .‬לדוגמא‪,‬‬ ‫בחורה בקבוצת דיון מסוימת סיפרה לנו על בחור שהתכתב איתה‬ ‫ונהג לעשות זאת במשך זמן מה‪ ,‬כשהוא נהנה ממה שבעיניו היה‬ ‫פלירט בלתי מזיק‪ .‬הוא הסווה את זהותו תחת השם טרוי והיה‬ ‫שולח תמונות של דמויות מסדרת סימפסון כאשר התבקש לשלוח‬ ‫תמונות של עצמו‪ .‬אותו אדם שסיפר לנו על טרוי‪ ,‬הלך לפגוש‬ ‫אותו בחיים וטען לאחר מכן שהוא אדם בעל אישיות רדודה‪.‬‬

‫משחקי זהות הם התנהגות תמימה למדי זה מעלה שאלה למה האנשים‬ ‫הללו מתאמצים כל כך ליצור מערכות יחסים שלא יתממשו לעולם?‬ ‫כולם הכירו אותי כבעל דעות מוצקות בנושאים פוליטיים שונים‪.‬‬ ‫יום אחד החלטנו‪ ,‬כמה אנשים מהקבוצה‪ ,‬להיפגש ומישהו מהם‬ ‫שאל אותי אם אני חש ברע וזאת מפני שבמפגש ישבתי בלי לומר‬ ‫הרבה‪ ,‬לא עמד לרשותי אותו זמן למחשבה שהיה לי ברשת"‪.‬‬

‫פוחדים מהצל‬

‫‪92‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫למרות שהגולשים מודעים לכך שאישיותם ברשת שונה מזו‬ ‫שבחיים‪ ,‬הם מרוצים מכך‪ .‬הם מרגישים שהם חיים רק כאשר‬ ‫התחברו לרשת‪ .‬פחדים חברתיים הם משמעותיים יותר מאשר‬ ‫ביישנות‪ ,‬כפי שניתן ללמוד מהשאלות הנפוצות ביותר המופנות‬ ‫לאתר האגודה לפחדים חברתיים (‪www.socialphobia.‬‬ ‫‪ )org‬חרדה ממצבים חברתיים הנה הבעיה הנפשית השלישית‬ ‫בגודלה בארה"ב לאנשים הסובלים מחרדה חברתית עלולים‬ ‫להיות קשיים בפגישת אנשים חדשים במצבים כמו מסיבות‪ ,‬וכן‬ ‫הם חשים פגיעים כשהם מווים את מרכז העניינים‪ .‬האינטרנט‪,‬‬ ‫עם האנונימיות שהוא מעניק‪ ,‬מסיר חלק ניכר מהבעיות הללו‪.‬‬ ‫למעשה חלק מהביישנים בחיים‬ ‫הופכים להיות מסמרים חברתיים‬ ‫בחדרי הצ'אט‪ .‬אחת מהמשיבות‬ ‫לסקר אף אמרה שיהא חשה‬ ‫שאישיותה ברשת יותר אמיתית‬ ‫מאשר זו שבחיים האמתיים‪.‬‬ ‫"תארו לעצמכם נערה בעלת‬ ‫מבע רציני‪ ,‬מאד שקטה בסביבת‬ ‫אנשים שאינה מכירה ובמידת‬ ‫מעה אף בסביבת אנשים מוכרים‪.‬‬ ‫היא ביישנית ולמרות היותה‬ ‫אינטליגנטית‪ ,‬כישורי הדיבור‬ ‫שלה איומי והיא מגמגמת"‪ .‬כך‬ ‫תיארה המשיבה את אישיותה‬ ‫בחיים‪ .‬ברשת לעומת זאת‪ ,‬הפכה‬ ‫אותה המשיבה לבעלת שנינות‬ ‫רבה‪ ,‬כושר ביטוי וביטחון עצמי‪.‬‬ ‫בפורומים בהם ביקרה היא הייתה‬ ‫השובבה בעלת הלב הטוב‪" .‬אני‬ ‫משתמשת ברשת כדי להיות‬ ‫האדם שתמיד רציתי להיות‪ .‬יש בי‬ ‫פחד מסיטואציות חברתיות ואינני‬ ‫חשה בטוב בחברת זרים‪ ,‬אך כאן‬ ‫אינני צריכה לחשוש מכך‪ ,‬בגלל‬ ‫שעם הכתיבה אני מסתדרת טוב"‪.‬‬

‫שלום אני סוזי‬ ‫ההחלטה להציג ולהבליט‬ ‫תכונות אישות מסוימות על פני‬ ‫אחרות ברשת נעשית במקרים‬

‫למרות שפלירטים עם משחקי זהות הם התנהגות תמימה למדי‪,‬‬ ‫הם אישור לכך שלא כל דבר ברשת הוא כפי שהוא נראה‪ .‬עובדה‬ ‫זו מעלה את השאלה למה האנשים הללו מתאמצים כל כך ליצור‬ ‫מערכות יחסים שלא יתממשו לעולם? את התשובה לכך ניתן‬ ‫למצוא בדברים של אחד הנחקרים‪ ,‬אשר בוחר באישיות אנרכיסטית‬ ‫וקומית בקבוצות הדיון שבהן הוא משתתף ומנהל קרבות מילוליים‬ ‫בהם הוא מפגין כושר תיאור וחוש הומור‪" .‬לא המצאתי את הדמות‬ ‫שלי כדי להמציא את עצמי מחדש" הוא אומר‪" ,‬אלא כבריחה‬ ‫מעבודה מלחיצה בשכר נמוך‪ .‬הבהרתי את ההבחנה הזו כבר‬ ‫בהתחלה‪ .‬חבל שלא כולם הבינו‪ .‬כן ניתן לומר ששיחקתי במדיום"‪.‬‬

‫הצד האפל של ההתחזות‬

‫כאשר אנו משתמשים במעטה הרשת כדי ללבוש זהויות אחרות‬ ‫למטרות נפשעות‪ ,‬הרי שהעניין מטבעו הופך לאפל‪ .‬באתרי‬ ‫ההיכרויות‪ ,‬בדיקה במטרה לוודא שמי שאתה משוחח איתו הוא‬ ‫אמיתי‪ ,‬היא החלק החשוב ביותר‪ .‬אתר ‪wildxangel (www.‬‬ ‫‪ )wildxangel.com‬מתעד את הסכנות שבפגישת זרים מהרשת‬

‫האם קל יותר לזהות‬ ‫שקרן ברשת מאשר בחיים‬ ‫האמיתיים? אנו מגלים לך‬ ‫מספר סימנים שאחריהם‬ ‫עליך לחפש‪ :‬שים לב לחוסר‬ ‫רציפות‪ .‬מתחזים און ליין‬ ‫צריכים להיות שקרנים‬ ‫טובים ממש‪ -‬רוב הסיכויים‬ ‫שהם ימעדו בזמן כלשהו‪.‬‬ ‫מתחזים לבני המין האחר הם‬ ‫הקלים ביותר לזיהוי‪ .‬שמות‬ ‫כמו “החרמנית” הם סימן‬ ‫מובהק לכך שאתה משוחח‬ ‫עם קבוצת נערים בני ‪15‬‬ ‫שמתאספים סביב הצג‪.‬‬ ‫ודא שהתחביר והאיות של‬ ‫המשוחח עולים בקנה אחד‬ ‫עם המידע שהוא מספק‪.‬‬ ‫אם מישהו לדוגמה‪ ,‬טוען‬ ‫לתואר באסטרופיסיקה‪,‬‬ ‫לא סביר שיהיו לו בעיות‬ ‫כתיב‪ .‬ערפול‪ .‬למרות שלא‬ ‫רצוי לתת ברשת פרטים‬ ‫אישיים מדויקים‪ ,‬ודאי‬ ‫תבחין המתחזים ברשת‬ ‫נוטים למסור פרטים‬ ‫מדויקים בנושאים שונים‪.‬‬ ‫(גיל‪ ,‬מין והעבודה הנהדרת‬ ‫שלהם)‪ ,‬אך הם יהיו פחות‬ ‫ספציפיים לגבי ההיסטוריה‬ ‫המשפחתית שלהם ומקום‬ ‫מגוריהם‪ .‬אף אחד אינו‬ ‫אוהב בכיינים‪ ,‬אך המתחזים‬ ‫ברשת עשויים להדגיש ללא‬ ‫הפסק את הדברים החיוביים‬ ‫לגבי עצמם‪ ,‬עד לרמה של‬ ‫התפארות‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫איך לזהות‬ ‫מתחזים ברשת‪:‬‬

‫‪95‬‬

‫מבחין‪ ,‬לדבריו‪ ,‬בשלוש רמות‪ ,‬על אחזקת תועבה (אחזקת תמונות‬ ‫וצפייה בהן) העונש הוא שנת מאסר אחת‪ .‬על הפצת חומר תועבה‪,‬‬ ‫על החלפתו או על פרסומו ‪ ,‬חמש שנות מאסר‪ ,‬ועל ייצור חומר‬ ‫תועבה תוך ניצול קטינים (בין אם על ידי צילומם או ציורם‪ ,‬ובין‬ ‫בניצול מצבים‪ ,‬שבמהלכם הם נמצאים בחוף הים‪ ,‬או במצבים‬ ‫שבהם ילדים אבני משפחה או קרובים נמצאים בעירום)‪ ,‬העונש‬ ‫הוא שבע שנות מאסר‪“ .‬ילד יכול להסתגר בחדרו‪ ,‬והוריו לכאורה‪,‬‬ ‫יכולים להיות רגועים‪ ,‬כי הוא אינו מסתובב בחוצות‪ .‬אולם למעשה‬ ‫הוא נמצא בשדה ציד של ממש‪ ,‬בהיכנסו לפורום או לצ’ט של‬ ‫מבוגרים‪ ,‬וחשיפתו לחומר פדופילי”‪ ,‬אומר סנ”צ אביב ומוסיף‪ ,‬כי‬ ‫מאות עבירות פדופיליה באינטרנט מאותרות בישראל‪ ,‬בממוצע‬ ‫בשנה‪ ,‬ולכך יש להוסיף גם את הרשימות המתקבלות בישראל‪,‬‬ ‫כמו במדינות אחרות בעולם‪ ,‬כתוצאה ממבצעים עולמיים לסריקת‬ ‫תשדורות פליליות באינטרנט‪ .‬לדבריו קהילת הפדופילים העולמית‬ ‫נעזרת בשירותי האקרים הפורים לאתרים לגיטימיים‪ ,‬ואלו‬ ‫משתלטים על שטחי אחסון בשרתים תמימים‪ ,‬ומשתמשים בהם‬ ‫להפצת החומר הפדופילי‪ .‬שלא יוביל לאתרים העלולים לפגוע‬ ‫בילדים‪ .‬לאחרונה נפרץ אתר אסטרונומיה בקרואטיה‪ .‬כל מי שנכנס‬ ‫לאתר זה בדרך הרגילה ודפדף בו‪ ,‬לא הגיע לכלל דבר מחשיד‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬מי שקיבל את הגישה האחורית אליו‪ ,‬יכול היה באמצעות‬ ‫ה”לינק”‪ ,‬שהורכב משורה ארוכה מאוד ומדויקת של אותיות‬ ‫ומספרים‪ ,‬להגיע למקום‪ ,‬שהתפרסמו בו תמונות רבות במיוחד של‬ ‫פדופיליה‪ ,‬אומר סנ”צ אביב‪“ .‬ממשטרת צרפת התקבלו לא מכבר‬ ‫מספרי ה‪ IP-‬של ארבע מאוד חמישים וארבעה ישראלים שנכנסו‬ ‫לאתר‪ ,‬אך לא ברור היה אם הם נכנסו אליו בתום לב או במכוון‪.‬‬ ‫אמנם הייתה אינדיקציה‪ ,‬מרישומי הפעימות מול אותה תיקייה‪ ,‬כי‬ ‫פקודות רבות היו לצפייה בלבד‪ ,‬אך ייתכן גם‪ ,‬שהחומר הפדופילי‬ ‫כבר הורד למחשבי המשתמשים‪ .‬כדי לבדוק זאת‪ ,‬גובשה‪ ,‬לאחר‬ ‫בדיקת כל החומר שהתקבל מהאינטרפול‪ ,‬ולאחר פעולות חקירה‬

‫‪94‬‬

‫מוקדמות‪ ,‬רשימת חשודים‪ ,‬ובמחצית חודש מרץ נערך מבצע‬ ‫ארצי‪ ,‬שלקחו בו חלק מפלג עבירות מחשב וכל מחוזות המשטרה‪.‬‬ ‫במהלך המבצע עוכבו לחקירה שלושים אנשים‪ ,‬החשודים בהחזקת‬ ‫חומר תועבה במחשב‪ ,‬הנוגע לקטינים או בפרסום חומר שכזה‪ .‬רוב‬ ‫החשודים לא היו מוכרים למשטרה בתחום עבירות מין בקטינים‪,‬‬ ‫ולא היה ביניהם כל קשר‪ .‬בחיפושים שנערכו בבתיהם נתפסו‬ ‫מחשבים ומדיה דיגיטאלית הרלוונטית לחקירה‪ .‬המחשבים נבדקים‬ ‫ביסודיות רבה‪ ,‬ומבוצע בהם חיפשו כדי לאתר את הראיות הן על פי‬ ‫מילות מפתח‪ ,‬והן על ידיד שחזור חומר שנמחק בעבר מהמחשב‪.‬‬ ‫בעוד שבתיקי חקירה אחרים של פדופילי התקבלו אינדיקציות‬ ‫ברורות לכוונת להוריד חומר פדופילי‪ ,‬לשימושם בכרטיסי אשראי‬ ‫או לתשלומיהם עבור מנוי לאתר פדופילי‪,‬הרי שבתיק זה עלינו‬ ‫לבדוק האם החשודים הגיעו למקום המדויק שנמצא בו החומר‬ ‫הפדופילי באקראי או בכוונת תחילה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יערך חיפוש בצ’טים‪,‬‬ ‫שבהם היו החשודים‪ ,‬ועל פי המידע שיתקבל ניתן יהיה לדעת באלו‬ ‫פורומים היו‪ ,‬עם מי דיברו‪ ,‬האם התחזו לקטינים והאם ניסו לפתות‬ ‫קטינות‪ .‬את זאת ניתן יהיה לגלות במהלכם של ימי בדיקה וחקירה‬ ‫ארוכים‪ .‬בתוך חקירתם שוחררו כל החשודים‪ ,‬אך איסוף הראיות‬ ‫יימשך עד לגיבוש כתבי אישום‪ .‬מבצע זה הוא חלק מפעילות‬ ‫אינטנסיבית שמתקיימת בחודשים האחרונים כנגד פדופילים ברחבי‬ ‫הארץ בשיתוף משטרות אחרות מרחבי העולם‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫קינוח‬

‫פוסט טראומה בעקבות תקרית ביער‬ ‫מלל‪ :‬אסנת רבינוביץ‬

‫פעם נסעתי באוטובוס‪ .‬היה יום קיץ‪ .‬במראה שמעל ראשו של‬ ‫הנהג ראיתי רגל שזופה מיטלטלת‪ .‬היא נעלה סנדל לבן‪ ,‬כמו‬ ‫הסנדל של‪ ,‬שהיה נפוץ מאוד באותו ימים‪ .‬פתאום הסתבר לי שזו‬ ‫רגלי שלי המיטלטלת במראת הנהג‪ .‬ניסיתי לשוב ולהתבונן בה מן‬ ‫המרחק‪ ,‬אבל המראה נגוז ואני נצמדתי לעצמי‪ ,‬יישרתי את הרגל‬ ‫והסנדל נעלם‪ .‬רחל הירש מצלמת את עבודותיי בהתמדה אני רואה‬ ‫את הצילומים ולא מזהה את עצמי‪ .‬היא בוחרת פרטים שמעולם‬ ‫לא ראיתי‪ ,‬היא יוצרת קומפוזיציות ופרספקטיבות שמאפשרות לי‬ ‫התבוננות אחרת‪ ,‬כמו‪-‬אובייקטיבית‪ .‬התצלומים מלאי תנועה אבל‬ ‫הם מקובעים‪ .‬אני לא יכולה "ליישר רגל"‪.‬‬ ‫של מי העבודה הזאת? אם אצייר פורטרט של מאן דהוא – של מי‬ ‫העבודה? לא‪ ,‬אין מדובר ברכוש‪ ,‬אלא בבעלות‪ ,‬בקשר הורי‪ .‬כמי‬ ‫שפועלת במסגרת החלל‪ ,‬כמיצבנית שמייחדת את עבודותיה למקום‬ ‫מסוים ולו בלבד‪ ,‬אני רואה את עדשת המצלמה של רחל הירש‬ ‫כאופציה הכרתית אנליטית‪ ,‬כאינטרוספקציה‪ .‬אני יכולה לשפוט‬ ‫את נקודת התצפית‪ ,‬את השימוש באור ואת בחירת המיקוד‪ .‬אני‬ ‫רואה את עצמי במבט אחר והתעתוע מעורר תהיות‪ .‬אני רואה את‬ ‫עצמי רואה את עצמי‪ .‬עבודת האמנות היא כשלעצמה מעין מסע‬ ‫פנימי‪ ,‬זריקת אור על עולמות מוגפים שהצצה אליהם מתאפשרת‬ ‫רק באמצעות זרקור האמנות‪ .‬אי אפשר להגיע לחקרם בדרך אחרת‪.‬‬ ‫בסטודיו אני נוהגת לעבוד עם מראה קטנה‪ ,‬גבי מופנה לעבודה‬ ‫ואני רואה אותה במהופך‪ ,‬מתוך ריחוק‪ .‬כשאני מסתובבת וממשיכה‬ ‫לעבוד אני "רואה אחרת"‪.‬‬ ‫ההכפלה שיוצרים התצלומים שאינם שלי מעצימה את‬ ‫הפרספקטיבה‪ ,‬מייצבת את המבט וגורמת לעבודות להתמקם‬ ‫בתודעה כאילו יש להם נוכחות עצמאית‪ .‬אי אפשר להמשיך לעבוד‬ ‫עליהן‪ ,‬אבל אפשר לראות אותן‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫צילום‪ :‬רחל הירש‬

‫‪97‬‬

‫‪96‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪99‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪98‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫תקרית ביער‬

‫‪101‬‬ ‫תקרית ביער‪ ,‬המיצב שנבנה‬ ‫במיוחד עבור שבעת "פלחי"‬ ‫החלל במוזיאון בת ים לאמנות‬ ‫(ינואר ‪ )2005‬עוקב בדרכו‬ ‫אחר סיפור כיפה אדומה‪,‬‬ ‫פתחי החללים כוסו במסכים‬ ‫שקופים שעליהם הוטבעו‬ ‫דימויים‪ .‬הצופים צעדו בין‬ ‫שבעה הפרקים‪ :‬חלום‪,‬‬ ‫שולחן‪ ,‬יער‪ ,‬השקפה‪ ,‬מיטה‪,‬‬ ‫אבידה ותערוכה‪ .‬המיצב חדל‬ ‫להתקיים עם תום התצוגה‪,‬‬ ‫התצלומים של רחל הירשם‬ ‫לפניכם‪.‬‬

‫‪100‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫איור מהאגדות – כיפה אדומה גירסת ‪...2003‬‬

‫קינוח‬

‫בימים אלה מוצגת בבית אריאלה בת”א תערוכה חדשה בשם “איורים חדשים לאגדות ישנות”‪ ,‬פרי‬ ‫שיתוף פעולה בין המרכז לתרבות בית אריאלה ואגודת המאיירים בישראל‪ 71 .‬מאיירים לקחו את‬ ‫האגדות הקלאסיות של האחים גרים ויצרו להן פרשנות בת זמננו בדו ובתלת מימד‪ .‬ההתייחסות‬ ‫העכשווית לאגדות ולגיבורים החביבים על כולנו מילדותינו‪ ,‬הניבה עבודות מרתקות והאירה באור‬ ‫חדש את הסצנות המוכרות‪ ,‬כשהתוצאה המתקבלת לעתים הומוריסטית‪ ,‬ולעתים סאטירית‪ ,‬צינית‬ ‫או אירונית‪ .‬את התערוכה‪ ,‬המתאימה לילדים ולמבוגרים כאחד‪ ,‬אצרה חווה ליבר והיא תוצג עד סוף‬ ‫דצמבר‪.‬‬ ‫שעות הפתיחה‪ :‬ימים א’‪-‬ה’ ‪ ,0019: - 10:00‬יום ו’ ‪ .12:00 – 09:00‬הכניסה חופשית‪.‬‬ ‫בית אריאלה‪ ,‬רח’ שאול המלך ‪ ,25‬ת”א‪ ,‬טל’ ‪03-6910141‬‬

‫כיפה אדומה ‪ -‬הצגה מוזיקלית לילדים‬

‫תאטרון חולון‪ ,‬בכורה בשבת ‪ 5.12.09‬שעה ‪ 18:30‬באולם הגדול‪ .‬שד’ קוגל ‪ 11‬חולון טלפון‪:‬‬ ‫‪03-5023001‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫אגדת הילדים הידועה “כיפה אדומה” על פי סיפורם הנפלא של האחים גרים‪ ,‬מזווית ראיה משעשעת‪,‬‬ ‫מוזיקלית וצבעונית‪ .‬כיפה אדומה‪ ,‬ילדה עליזה ומלאת חיים‪ ,‬יוצאת לבקר את סבתה החולה הגרה‬ ‫בקצה היער‪ .‬אמה של כיפה אדומה והצייד‪ ,‬שומר היער‪ ,‬דואגים ומזהירים אותה מפני הזאב‪ ,‬המשוטט‬ ‫ביער‪.‬‬ ‫כיפה אדומה פוגשת את הזאב המנסה‪ ,‬לשווא וללא הצלחה‪“ ,‬לצוד” אותה‪ .‬הסוף כמובן טוב כאשר‬ ‫הצייד מציל את שתיהן וגם “מאלף” את הזאב “המסכן” הנשלח לגן החיות בספארי‪ .‬משתתפים ‪ :‬חגית‬ ‫דויטש‪ ,‬דינה לימון‪ ,‬דורין כספי יוסי סמדג’ה‪ ,‬אבי דוד‬

‫‪103‬‬

‫מכירת וינטאג’‪-‬לימה לימה‬ ‫מארק טוויין אמר “הבגדים עושים את האדם” וכשזה המקרה את מחפשת איך להתבלט‪ .‬אופנה טובה‬ ‫מורכבת מכמה פריטים שהופכים לשלם‪ ,‬היכולת לשלב ישן וחדש‪ ,‬פשוט ומורכב הם מה שעושים את‬ ‫ההבדל בין “שיעמום” ל‪”-‬פאשן”‪ .‬אז אחרי שחיטטנו בארון של סבתא ובחרנו בקפידה את הפריטים‬ ‫הכי מיוחדים‪ ,‬אנחנו מחפשות את הבגד הבא שישדרג את המלתחה שלנו‪ .‬אם אתן בחורות שמבינות‬ ‫בסטייל‪ ,‬או בחורות שרוצות להתחיל להבין בסטייל‪ ,‬שוק ה‪ Vintage Sale-‬יתאים לכן ממש כמו‬ ‫כפפה מהטוונטיז! בפעם הראשונה יש לכן את ההזדמנות למצוא פריטים ייחודים ומקוריים‪ ,‬לפשפש‬ ‫באוספי וינטאג’ פרטיים וחנויות יד שנייה‪ ,‬ולחוות עיצובים חדשים ברוח התקופה תחת קורת גג אחת‪.‬‬ ‫האירוע יתקיים בתאריך ‪ 1‬ליוני ‪ 2010‬משעה ‪ 18:00 – 10:00‬לימה לימה – לילינבלום ‪ 42‬תל‬ ‫אביב ‪03-5600924 -‬‬

‫‪102‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫בספר "לפשוט את המסווה‬ ‫מכיפה אדומה" אורנשטיין‬ ‫מגלה את העירפולים המיניים‬ ‫והמוסרים המורכבים של‬ ‫מסעה של כיפה אדומה‬ ‫לבית סבתה הסיפור ממשיך‬ ‫להיות אחד מהמיתוסים הכי‬ ‫מרתקים‪.‬‬

‫האלבום יצא בשנת ‪.2009‬‬ ‫ג’קי או‪ ,‬מלכת המחלוקת‪,‬‬ ‫חזרה עם האלבום שלה‬ ‫“כיפה אדומה”‪ ,‬ג’קי או‬ ‫יצאה בבכורה ב‪ 2003-‬עם‬ ‫האלבום שזכה לתגובות‬ ‫מעורבות בשם “מזמוזים”‪,‬‬ ‫אשר גרר השוואה ליוצרים‬ ‫כגון ליל קים‪ ,‬פוקסי בראון‬ ‫וטרינה‪.‬‬

‫ג’ינג’י אדום הקטן‪ :‬סיפור‬ ‫טוב בצורה מדהימה‬ ‫מחבר‪ :‬לין רוברטס‬

‫סוכריה קשה‬ ‫שנת יציאה‪2005 :‬‬ ‫במאי‪ :‬דויד סלייד‬

‫ג’ינג’י הקטן לוקח סל עם‬ ‫ג’ינג’ר אייל לסבתא שלו‬ ‫כשהוא עוצר לאסוף תפוחים‬ ‫ביער‪ .‬ומי אם לא הזאב‬ ‫הערמומי תופס בגלימה‬ ‫האדומה שלו‪ .‬עם סוף חדש‬ ‫וטוב לסיפור‪ ,‬ג’ינג’י הקטן‬ ‫משתלט על הזאב והופך‬ ‫להיות לגיבור!‬

‫היילי סטארק בת ה‪,14-‬‬ ‫צ’וטטה באינטרנט עם‬ ‫“אדון_עדשה”‪ ,‬צלם אופנה‬ ‫בן ‪ 32‬בשם ג’ף‪ .‬השניים‬ ‫מסכימים להיפגש‪ .‬ברגע‬ ‫שהם מגיעים לביתו‪,‬‬ ‫מניפולציה היא שם המשחק‪,‬‬ ‫ונראה שהפדופיל נמצא בצד‬ ‫הלא מסורתי של המשחק‪.‬‬

‫סיפור הצלחה של הורה‬ ‫יחיד‬ ‫מחבר‪ :‬סוני קרודו‬

‫בחברת זאבים‬ ‫שנת יציאה‪1984 :‬‬ ‫במאי‪ :‬ניל ג’ורדן‬

‫ברוכה הבאה לעולם הנפלא‬ ‫של חד‪-‬הוריות‪ .‬אחת‬ ‫מהעבודות הקשות וחסרות‬ ‫הכרת תודה ביקום‪ .‬החדשות‬ ‫הטובות הן שאתה לא לבד‪.‬‬ ‫כמו כן התפיסה של החברה‬ ‫את החד‪-‬הוריות השתנתה‪,‬‬ ‫כעת זה מקובל בהחלט‬ ‫ואפילו זוכה להערכה‪.‬‬

‫סרט מלא בפולקלור‬ ‫מזדאבים‪ .‬סבתא מספרת‬ ‫לנכדה שלה רוזאלין‪,‬‬ ‫סיפורים מוזרים ומטרידים‬ ‫על עלמות תמימות‬ ‫שמתאהבות בזרים יפי תואר‬ ‫בעלי גבות שעירות ומבט‬ ‫מהפנט‪ .‬זה לא סרט אימה‪,‬‬ ‫זה יותר סיפור רב שכבתי על‬ ‫התבגרות‪.‬‬

‫קינוח‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫לפשוט את המסווה מכיפה‬ ‫אדומה‪ :‬מין‪ ,‬מוסריות‬ ‫והאבולוציה של המעשייה‬ ‫מחברת‪ :‬קטרין אורנשטיין‬

‫כיפה אדומה‬ ‫זמרת‪ :‬ג’קי‪-‬או‬

‫‪105‬‬

‫‪104‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫\\\‬ ‫כל המידע לכתבה נלקח‬ ‫מאתר “המדריך לתרופות‬ ‫סבתא” שם יש עוד הרבה‬ ‫שיטות נוספות לטיפולים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫כתובת אתר‪:‬‬ ‫‪www.ezremedies4u.com‬‬

‫איך לטפל בכאב ראש באמצעות תרופות סבתא‬ ‫\\\ הכן עיסה על ידי ערבוב של קינמון ומים בכמויות שוות‪ :‬כף‬ ‫מים וכף קינמון‪ .‬מרח את העיסה על הראש‪ ,‬שכב לנוח למשך‬ ‫‪ 20-30‬דקות ולאחר מכן שטוף את העיסה באמצעות מגבת עם‬ ‫מים חמים‪.‬‬ ‫\\\ על מנת להקל על כאב הראש‪ ,‬טבול מגבת או מפית במים‬ ‫חמים‪ ,‬סחט והנח על הראש‪ .‬עצום את העיניים ונסה לנוח מעט‪.‬‬ ‫\\\ תרופה לכאבי ראש‪ :‬ערבב חומץ תפוחים בכוס של מים‬ ‫קרים ושתה‪.‬‬ ‫\\\ על מנת לטפל בכאבי ראש שתה מיץ ענבים טבעי וסמיך‬ ‫יומיום‪.‬‬ ‫\\\ שתה המון מים במשך היום כל יום כדי לוודא שכאבי הראש‬ ‫לא נובעים מהתייבשות‪.‬‬ ‫\\\ טפטף כמה טיפות של שמן רוזמרין על החזה‪ ,‬שכב ונשום‬ ‫נשימות עמוקות לכמה דקות‪.‬‬ ‫\\\ שתה כוס קפה חם כאשר אתה סובל מכאב ראש‪ .‬שתה‬ ‫בלגימות קטנות ונסה לנוח‪.‬‬ ‫\\\ שים קרח בתוך מגבת‪ ,‬שכב בחדר חשוך ושים את המגבת‬ ‫על המצח‪ .‬שכב כך למשך ‪ 20-30‬דקות‪ ,‬עצום את העיניים‪ ,‬נשום‬ ‫עמוק ונסה להירגע‪.‬‬ ‫\\\ תרופה טבעית לכאבי ראש‪ :‬חתוך תפוח אדמה‪ ,‬קח חתיכה‬ ‫ושים על המצח‪ .‬שכב עם התפוח אדמה על המצח למשך ‪20‬‬ ‫דקות ולאחר מכן הסר‪.‬‬

‫\\\‬ ‫אספנו עבורכם מעל‬ ‫ל – ‪ 200‬תרופות סבתא‬ ‫ותרופות טבעיות וטיפים‬ ‫אשר יכולים לעזור לכם‬ ‫להתמודד למחלות‬ ‫שכיחות‪ .‬תרופות הסבתא‬ ‫באתר עשויות מחומרים‬ ‫טבעיים כגון‪ :‬ירקות‪,‬‬ ‫פירות‪ ,‬צמחים ועשבים‬ ‫אשר ניתן למצוא את רובם‬ ‫בכל מטבח‪.‬‬ ‫\\\‬ ‫תרופות סבתא” הן למעשה‬ ‫רקיחה ביתית של צמחים‬ ‫ומזונות שיש להם תכונות‬ ‫פרמקולוגיות‪.‬‬ ‫\\\‬ ‫חשוב לזכור כי תרופות‬ ‫סבתא אלו אינן באות‬ ‫במקום ביקור אצל‬ ‫הרופא או במקום חוות‬ ‫דעת רפואית כלשהי‪,‬‬ ‫כמו כן יש להשתמש‬ ‫בחומרים השונים בדיוק‬ ‫לפי ההוראות והתוויות‬ ‫המצורפות אליהם‪ .‬הדברים‬ ‫מכוונים במיוחד לאנשים‬ ‫המגלים רגישות לחומרים‬ ‫מסוימים‪.‬‬ ‫\\\‬ ‫והכי חשוב זה לשמור על‬ ‫הבריאות‪.‬‬ ‫‪www.savtale.com‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫\\\‬ ‫סבתל’ה הוא האתר המקיף‬ ‫לכל סוגי תרופות הסבתא‬ ‫הקיימות כיום ברשת‪.‬‬

‫‪107‬‬

‫חשבון‬

‫המדריך לתרופות סבתא‬ ‫ברוכים הבאים למדריך לתרופות סבתא‪.‬‬ ‫בכתבה זו נלמד איך ליצור תרופות‬ ‫טבעיות עבור בעיות נפוצות‬ ‫מחבר‪ :‬מוריס בן לולו‬

‫‪106‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫תרופות סבתא הינן פתרון עתיק יומין וידוע של טיפול במחלות‬ ‫נפוצות באמצעות מרכיבים שונים שניתן למצוא בבית או‬ ‫שזמינים לשימוש וניתן למוצאם בקלות‪ .‬מרכיבים אלו יכולים‬ ‫להיות‪ :‬תבלינים‪ ,‬פירות‪ ,‬ירקות‪ ,‬עשבי תיבול ועוד‪ .‬תרופות‬ ‫סבתא‪ ,‬או תרופות טבעיות עשויות לפתור או להקל על מחלות‬ ‫נפוצות שאנו נתקלים בהן יומיום‪ ,‬כגון‪ :‬כאב ראש‪ ,‬חום‪ ,‬שפעת‪,‬‬ ‫בחילות‪ ,‬כוויות‪ ,‬לחץ דם גבוה‪ ,‬אקנה ועוד‪ .‬אחת הדוגמאות‬ ‫הנפוצות והמוכרות ביותר הינה‪ ,‬מרק עוף לטיפול בהתקררות‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי כאשר מדובר במחלה קשה או מתמשכת יש‬ ‫לפנות לרופא להתייעצות על מנת שהמחלה לא תחמיר‪ ,‬שימוש‬ ‫בתרופות סבתא נועד בעיקר להקלה על כאבים או הסימפטום‬ ‫ולאו דווקא פתרון הבעיה שגרמה לכאב‪ .‬השימוש בתרופות‬ ‫סבתא הינו עתיק יומין עוד מימים בהם הרפואה המערבית עדיין‬ ‫לא הייתה מפותחת כפי שהיא כיום‪ .‬בתקופה ההיא אנשים היו‬ ‫מטפלים במשפחתם‪ ,‬בעצמם ואפילו בשכנים ומכרים ולצורך‬ ‫כך התחילו לרקוח תערובות ושיקויים שונים ממרכיבים טבעיים‬ ‫שונים כגון‪ :‬עלים‪ ,‬עשבים ומה שיכלו למצוא שהיה זמין‪.‬‬ ‫תרופות אלו היו וגם כיום מקלות על הכאבים‪ ,‬על אי הנוחות‬ ‫והלחץ שהאדם החולה מרגיש‪ .‬מרבית התרופות סבתא יעילות‬ ‫כיוון שהמרכיבים בהם משתמשים מכילים תכונות מרפא‪ .‬חלק‬ ‫מהתרופות עוברות במסורת מדור לדור‪ ,‬חלקן עוברות גם מתוך‬ ‫אמונה ביכולות שלהן להועיל לטיפול בבעיה ולאו דווקא כי הן‬ ‫עוזרות באמת‪ ,‬אפקט פסיכולוגי‪ .‬הפתרונות מאוד אינדיבידואלים‬ ‫וייתכן כי לאדם אחד תעזור תרופה אחת ולאחר תעזור תרופה‬ ‫אחרת‪ ,‬על כן חשוב לנסות כמה פתרונות טבעיים‪.‬‬

‫להלן כמה שיטות טיפול נבחרות‪:‬‬ ‫איך לטפל בחום באמצעות תרופות סבתא‬ ‫\\\ בעת מחלה‪ ,‬חום הגוף עשוי לעלות ולגרום לאי נוחות‬ ‫וכאבים‪ .‬תרופה טבעית טובה וידועה להורדת חום והרגשה‬ ‫כללית טובה יותר הינה מרק עוף אמיתי‪.‬‬ ‫\\\ על מנת להוריד את החום יש לערבב כוס מים וכוס חומץ‪.‬‬ ‫טבול כדור צמר גפן במי החומץ‪ ,‬סחוט ושים על המצח לכמה‬ ‫דקות‪.‬‬ ‫\\\ חתוך תפוח אדמה בינוני אחד‪ ,‬שים את החתיכות על‬ ‫המצח של החולה לכמה דקות‪ .‬תרופה זו עוזרת להירגע ולהוריד‬ ‫את החום‪.‬‬ ‫\\\ קח מטפחת וטבול אותה במים חמים‪ ,‬סחוט והנח את‬ ‫המטפחת על ראש החולה כשהוא שוכב‪ .‬הרטב את המטפחת‬ ‫כל כמה דקות על מנת לקבל תוצאה טובה יותר‪.‬‬ ‫\\\ תרופה לחום‪ :‬שאתה סובל מחום גבוה‪ ,‬שתה כוס של תה‬ ‫קמומיל חם‪ .‬התה ירגיע את הגוף ויעזור להורדת החום‪.‬‬ ‫\\\ מקלחת חמימה היא פתרון מאוד יעיל להורדת החום‪ .‬דאג‬ ‫שהמקלחת לא חמה מדי כיוון שהמטרה היא להוריד את החום‪.‬‬ ‫\\\ מלא אמבט במים חמים‪ ,‬הוסף כמה טיפות של חומץ‬ ‫ושכב באמבט‪ .‬נסה להירגע ותרגיש טוב יותר‪.‬‬

‫\\\‬

‫הרתח שורש של ג’ינג’ר במים‪ ,‬סנן ושתה את המים‪.‬‬

‫\\\ תרופה טבעית לחום‪ :‬שתה תה ירוק כמה פעמים ביום‬ ‫לחיזוק הגוף והורדת החום‪.‬‬

‫\\\‬

‫סחט גויאבה‪ ,‬חמם את הנוזל ושתה‪.‬‬

‫להלן מתכון‬ ‫לעוגיות חמאה‬ ‫מסורתיות‪:‬‬ ‫את הבצק‪ ,‬אפשר‬ ‫לשמור במקרר שבוע‬ ‫שלם‪ ,‬או במקפיא‬ ‫לזמנים יותר ארוכים‪,‬‬ ‫ולאפות בהתראה‬ ‫קצרה לפני שיוצאים‬ ‫לפיקניק‪ .‬אין צורך‬ ‫להפשיר לפני אפייה‬ ‫במידה והבצק היה‬ ‫במקפיא‪.‬החומרים‬ ‫יספיקו לכ‪ 50-‬עוגיות‪.‬‬ ‫חומרים ‬ ‫‪ 1‬ק"ג קמח מנופה‬ ‫‪ 3‬חבילות (‪ 600‬גרם)‬ ‫מרגרינה או חמאה‬ ‫‪ 1‬שקית אבקת אפייה‬ ‫‪ 1/2‬בקבוק תמצית‬ ‫וניל‬ ‫‪ 1‬כוס סוכר‬ ‫‪ 2‬ביצים‬ ‫אופן ההכנה ‬

‫‪.2‬‬

‫מרדדים את הבצק‬ ‫לצורה של נקניקים‪.‬‬ ‫עוטפים בניילון נצמד‬ ‫ומניחים במקרר‬ ‫לשעתיים‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫מחממים את התנור‬ ‫לחום בינוני גבוה‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫מוציאים את הבצק‬ ‫מהמקרר וחותכים‪,‬‬ ‫בעזרת סכין חדה‬ ‫מאוד‪ ,‬לפרוסות בעובי‬ ‫של כ‪ 1/2-‬ס"מ‪.‬‬ ‫מסדרים את העוגיות‬ ‫בתבנית מרופדת בנייר‬ ‫אפייה‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫אופים ‪ 10-5‬דקות עד‬ ‫שהעוגיות משחימות‪.‬‬ ‫מוציאים את התבנית‬ ‫מהתנור ומשחררים‬ ‫את העוגיות ממקומן‪,‬‬ ‫חייבים להזיז אותן מן‬ ‫המקום בעודן חמות‪.‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪.1‬‬

‫מערבבים יחד את‬ ‫כל החומרים‪ ,‬רק עד‬ ‫לקבלת בצק אחיד‪.‬‬

‫‪109‬‬

‫חשבון‬

‫סלסלת פיקניק‬ ‫מחבר‪ :‬מסטיסלב רוסטרופוביץ’‬

‫‪108‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫אימא של כיפה אדומה ציידה אותה עם סלסלה מלאת כל טוב‬ ‫בדרך לסבתא שלה‪ ,‬על כן בכתבה זו נדבר על איך להכיןפיקניק‪.‬‬ ‫אין ספק שלצאת לפיקניק זוהי חוויה בפני עצמה!! לקחת‬ ‫סלסלת פיקניק מיוחדת או אפילו כמה סלסלות פיקניק (אם‬ ‫אתם יוצאים לפיקניק משפחתי) להתנתק מכל תלאות היום‬ ‫וליהנות מהחופש‪ .‬להכין סלסלת פיקניק לפני היציאה גם זוהי‬ ‫חוויה מיוחדת‪ ,‬לקחת סלסלה שקניתם כמה ימים קודם בין עם‬ ‫זו סלסלת פיקניק מסורתית מקש או צידנית פלסטיק מודרנית‪,‬‬ ‫עליכם להחליט מה תרצו להכניס לתוכה ‪ ,‬זאת אומרת איזו‬ ‫ארוחה אתם מעוניינים לאכול בזמן שאתם בפיקניק? או‬ ‫איזו אוירה אתם מחפשים‪ .‬אם החלטתם להפתיע את בן‬ ‫או בת זוגכם ולצאת פיקניק רומנטי ומיוחד כדאי שתחשבו‬ ‫איך אתם הופכים את סלסלת הפיקניק שלכם לכמה שיותר‬ ‫רומנטית‪ ,‬כמובן שחשוב להתחיל עם יין משובח וכוסות‪ ,‬לא‬ ‫לשכוח פותחן כמובן ואחר כך להחליט על אזה סוג ארוחה‬ ‫אתם רוצים – ארוחה בשרית או ארוחה חלבית? בכל מקרה‬ ‫חשוב כי תעצבו ותקשטו את הסלסילה בכך תעצימו את‬ ‫תחושת ההפתעה שתיצרו אצל בן או בת זוגכם‪ ,‬תוסיפו ורד‬ ‫אדום‪ ,‬תקשטו בסרטים אדומים או בצבע בורדו תארזו את כל‬ ‫המאכלים בקופסאות פלסטיק ייחודיות (היום ניתן למצוא‬ ‫מבחר יפה ומעניין של כלים חד פעמיים) תוסיפו מפה ועוד כל‬ ‫מיני פינוקים שאתם יודעים שהצד השני יתרגש מהם ויופתע‪.‬‬ ‫בכל מקרה הכנת סלסלת פיקניק היא חוויה כיפית כיוון שאתם‬ ‫מפעילים את הדמיון ומנסים לעצב משהו משלכם‪ ,‬שהפיקניק‬ ‫יקבל פן אישי ומיוחד‪ .‬אנחנו מצרפים לכם רשימה להרכבת סל‬ ‫פיקניק מיוחד ורומנטי‪.‬‬

‫\\\ סלסלת פיקניק מקש ‬ ‫או צידנית פלסטיק‬ ‫\\\ מפה או שמיכה‬ ‫שתוכלו גם לשבת‬ ‫עליה‪.‬‬ ‫\\\ בקבוק קאווה‬ ‫\\\ ‪ 2‬כוסות שמפנייה‬ ‫\\\ פמוט עם נר ריחני‬ ‫ליצירת אוירה‬ ‫\\\ כלים וסכום חד‬ ‫פעמיים‬ ‫\\\ מגבונים ושקית אשפה‬ ‫בשקית סנדביצ’ים‬ ‫נפרדת‬ ‫\\\ בקבוק שתייה קלה או‬ ‫מיץ פירות כלשהו‬ ‫\\\ בגטים טריים‬ ‫\\\ לחמניות רכות‬ ‫\\\ פלטה עם מבחר ירקות‬ ‫העונה חתוכים לגודל‬ ‫ביס ורוטב לטבילה‬ ‫\\\ קיש גדול או פשטידה‬ ‫– פטריות‪/‬תירס‪/‬בצל‬ ‫או כל סוג אחר‬ ‫\\\ סלט טונה‬ ‫\\\ סלט ירוק‬ ‫\\\ פלטת גבינות קשות‬ ‫\\\ מטבל עגבניות‬ ‫מיובשות‬ ‫\\\ מטבל חצילים בטחינה‬ ‫מתובלת‬ ‫\\\ זיתים עסיסיים‬ ‫ומתובלים‬ ‫\\\ חמאה מתובלת‬ ‫\\\ ולקינוח עוגיות חמאה‬ ‫מסורתיות שמתפוררות‬ ‫בפה ומבחר פירות‬ ‫העונה‪.‬‬

‫‪111‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫שאריות‬

‫כיפה אדומה‪ -‬סיפור בדיה בעובדות‬ ‫מחברת‪ :‬טינה ווינקהאוס‬

‫‪110‬‬ ‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫היה הייתה פעם ילדה קטנה ומתוקה אשר אהבוה כל אלה שראו‬ ‫אותה‪ ,‬אבל יותר מכל אהבה אותה סבתא שלה‪ .‬פעם היא נתנה‬ ‫לה כיפה עשויה מקטיפה אדומה‪ ,‬ובגלל שהיא התאימה לילדה‬ ‫כל כך טוב‪ ,‬ובגלל שהיא לא רצתה ללבוש שום דבר אחר‪ ,‬התחילו‬ ‫לקרוא לה כיפה אדומה‪ .‬יום אחד‪ ,‬אמא שלה אמרה לה‪ :‬בואי‪ ,‬כיפה‬ ‫אדומה‪ ,‬קחי פיסת עוגה ובקבוק יין וקחי אותם החוצה לעיתונות;‬ ‫הם חולים וחלשים וכך יוכלו לרענן את עצמם‪ .‬לכי לפני שיעשה‬ ‫חם מדי‪ ,‬וכשאת עוזבת לכי בעדינות ובצניעות ואל תסטי מהשביל‪,‬‬ ‫או שתפלי ותשברי את הכוס‪ ,‬ולא יהיה כלום לעיתונות‪ .‬ואז‬ ‫כשתגיעי לחדר הכניסה‪ ,‬אל תשכחי להגיד בוקר טוב ואל תסתכלי‬ ‫קודם בכל הפינות‪ .‬כיפה אדומה רק התקלחה‪ ,‬החליפה בגדים‬ ‫והחליפה מקומות! הסטודיו עבר לברלין‪ ,‬החנות עברה לעולם‬ ‫הגדול של האינטרנט‪ ,‬המקום של האפשרויות הבלתי מוגבלות‪ .‬שם‬ ‫אנחנו מוכרים אופנה‪ ,‬מאוהבים בסיפורים‪ ,‬נכנסים לדיאלוג עם‬ ‫אגדות העבר‪ ,‬כפי שנתפס היום‪ .‬אבל אנחנו גם מזמינים אמנים‬ ‫ומוסיקאים‪ ,‬סופרים ודוברים‪ ,‬להמשיך ולספר את סיפורה של‬ ‫כיפה אדומה‪ .‬בגלל שהסיפור שלנו ממשיך לחיות מתוך הציפייה‬ ‫להפתעה‪ ,‬כל עוד התזמורת ממשיכה לנגן‪ ,‬אנחנו מוכנים לרקוד את‬ ‫ריקוד החלום‪ .‬אגדה מסופרת מאוירת‪ ,‬מאוירת מסופרת‪ .‬התמונות‬ ‫הן צעיפי המשי שלנו‪ .‬מעוצבים על ידינו בשיתוף פעולה עם אמני‬ ‫הדפוס‪ .‬במשקל שונה‪ ,‬בצביעה שונה‪ ,‬תמיד חדשים‪ ,‬תמיד מרגשים‬ ‫מאמנים כמו יוהנס ווהנספר ועד יאן פופנהאגן וגרהארד בלום עם‬ ‫העולם האגרסיבי והכאוטי שלו‪ .‬הטקסט הוא חולצות "האם" שלנו‪.‬‬ ‫סיבים אדומים כדם על בד שחור‪ ,‬תפור על עם קשרים‪ ,‬מדלדל‪.‬‬ ‫אם‪ ...‬היית יכול לעשות כל דבר היום‪ ,‬מה היית? מה היית בזמן של‬ ‫"היה היה"?‬ ‫המעשייה היא תמיד הווה‪ .‬וזאת הסיבה שאנחנו תמיד שמחים לתת‬ ‫מתנה באותה הזדמנות‪ ,‬בתוך הסל של סבתא או לבדה‪ .‬חנות הדגל‬ ‫הרימה עוגן והפליגה מאיתנו‪ .‬אנחנו נשארים ביער הקסום רחוקים‬ ‫בעולם מיסתורי ובלתי נתפס‪ .‬כיפה אדומה היא עיצוב‪ ,‬היא אופנה‪,‬‬ ‫היא אומנות‪ .‬דמות שיש למלא עם בשר ובדייה‪ .‬נרטיב עם מספר‬ ‫מרובה של סיומות אפשריים‪ ,‬לא כולם שמחים ולא כולם עצובים‪.‬‬ ‫אבל ככל שכיפה אדומה מנסה לעבוד על החומרים שלה לטובה‪,‬‬ ‫בסופו של דבר זה התפקיד שלך לטוות את היסודות של הסיפור‬ ‫האישי שלך‪.‬‬

‫החברים בקואופרטיב הזה עד עכשיו הם‪:‬‬ ‫טינה ווינקהאוס – צילום‬ ‫אלכסנדרו מאגנו – וידאו‬ ‫דוניה‪ -‬טקסט‬ ‫סשה קמטיק – דוגמנית‬ ‫רודאו מאסאקר – מוסיקה‬ ‫כתובת מייל‪:‬‬ ‫‪E.shop@LittleRedRidingHood.de‬‬ ‫כתובת אתר‪:‬‬ ‫‪http://www.littleredridinghood.de/index.html‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪113‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬

‫‪112‬‬

‫אלוזיה ‪ ///‬דצמבר ‪2010‬‬