Shmita Stories from Teva Ivri

‫ף‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫לית‬

‫שמיטה ישרא‬

‫תשע"ה‬

‫שמיטה ישראלית‬ ‫עינט קרמר‬

‫עינט קרמר‪ ,‬מנהלת "טבע עברי"‪,‬‬ ‫מובילת יוזמת‬ ‫"שמיטה ישראלית"‬

‫"שמיטה ישראלית" היא יוזמה מבית "טבע עברי"‪ ,‬ארגון שעוסק בחיבור בין חלקי החברה הישראלית דרך‬ ‫עשייה חיובית וחיזוק זהותנו המשותפת‪" .‬שמיטה ישראלית" היא יוזמת הדגל של הארגון בשנים תשע"ד‪-‬‬ ‫תשע"ה‪ ,‬והיא נועדה להחזיר את השמיטה לסדר היום של כולנו במדינת ישראל‪ ,‬כשנה של התבוננות‬ ‫עצמית ועיסוק מוגבר בנושאים של חברה‪ ,‬סביבה‪ ,‬קהילה ורוח‪.‬‬ ‫שאיפתנו הייתה כי כל אדם בישראל יידע כי אנו בשנת שמיטה‪ ,‬וכל מי שירצה יוכל לממש את השמיטה בחייו‪ ,‬בדרך המתאימה לו‬ ‫ולתפיסת עולמו‪.‬‬ ‫לשם כך הובלנו מהלך הסברתי וחינוכי‪ ,‬הנגשנו ידע והזדמנויות לעשייה חיובית‪ ,‬חיברנו בין רעיונות טובים ובין אנשים טובים‪ ,‬וסייענו‬ ‫לקידום פעילות היונקת מערכי השמיטה ומגבירה את הטוב בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫אירוע ההשקה של "שמיטה ישראלית" התקיים אור לראש חודש שבט תשע"ד‪ 120 .‬מנהלי ארגונים ומוסדות ישבו בעשרה 'שולחנות‬ ‫עגולים' אופרטיביים‪ ,‬על פי נושאים הקרובים ללבם ולתחומי פעילותם‪ ,‬וחשבו יחד על תרגום רעיונות השמיטה לעשייה‪ .‬שלושה‬ ‫שבועות אחר כך התקיים אירוע מכונן בכנסת‪ .‬שלושה שרים וחמישה‪-‬עשר חברי כנסת מכל הסיעות‪ ,‬התחברו לרעיון והביעו תמיכה‪.‬‬ ‫הפעילות עצמה הייתה במספר שלבים‪:‬‬ ‫קודם שנת השמיטה קיימנו שורה ארוכה של כנסים‪ ,‬סמינרים‪ ,‬ימי עיון וערבי לימוד‪ ,‬שנועדו להביא את הרעיון לתודעת הציבור‪.‬‬ ‫במקביל הובלנו הקמת קואליציות בין ארגונים‪ ,‬יזמים חברתיים‪ ,‬אנשי רוח ומוסדות ציבור לטובת פרויקטים משותפים בתחומים‬ ‫שונים‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬שיתופי הפעולה לעולם לא היו קורים לולא התיווך והחיבור שלנו‪.‬‬ ‫במהלך שנת השמיטה נדרשה הנעה מתמדת של הגלגלים והעשייה‪ .‬קמו עוד ועוד יוזמות‪ ,‬ו"שמיטה ישראלית" עודדה והעניקה‬ ‫תמיכה על ידי פרסום‪ ,‬העלאת חומרים פרקטיים ולימודיים באינטרנט‪ ,‬יצירת קשרים‪ ,‬ואף מענק כספי ראשוני באמצעות תחרות‬ ‫"חלומות של שמיטה"‪.‬‬ ‫"אוהל שמיטה ישראלית" שלנו נדד במשך השנה ברחבי הארץ‪ ,‬מדרום לצפון‪ ,‬כשהוא מאפשר לציבור להתכבד בפירות וירקות‬ ‫(בקדושת שביעית)‪ ,‬לעיין בספרי איכות מתוך ספרייה חינמית‪ ,‬ובעיקר לחוות "חווית שמיטה"‪ ,‬של התרגעות באמצע היום‪ ,‬שתיית‬ ‫תה צמחים ושיחה על חלומות חברתיים‪.‬‬ ‫סיימנו את השנה במסע בן שלושה ימים‪ ,‬מתל אביב לירושלים‪ ,‬ברוב עם‪ ,‬כשאנו מחתימים אנשי ציבור ודת על "אמנת הקהל"‬ ‫הקוראת להטמיע את לקחי השמיטה ולפעול לחיבור ואחדות בין חלקי החברה הישראלית‪.‬‬ ‫ל"שמיטה ישראלית" היה הד עצום‪ ,‬מעל ומעבר למשוער‪ .‬הרעיון שלהב אנשים מכל חלקי החברה והתגלגל לכיוונים מפתיעים‪ ,‬עד‬ ‫כדי כך שלא הצלחנו לעקוב אחר כל הנעשה‪.‬‬ ‫"אסיף שמיטה ישראלית" הנו ניסיון לתת הד ל"כל הטוב הזה"‪ ,‬ולתעד יוזמות וסיפורים של אנשים שהשמיטה נגעה בנפשם והובילה‬ ‫לשינוי בחייהם‪ .‬מגוון רחב של גברים ונשים‪ ,‬במגוון זהויות דתיות ובמגוון גילאים‪ ,‬שהובילו עשייה (או אי עשייה) בשנת השבע‪ ,‬שיתפו‬ ‫אותנו בחוויות ובתובנות שלהם‪ .‬דרכן ניתן להתרשם מפרטים קטנים בתמונה העשירה והמדהימה של "שמיטה ישראלית" תשע"ה‪.‬‬ ‫ה"אסיף" הנו מקוון‪ ,‬כך שלא ייגמר לעולם‪...‬‬ ‫אנא ראו זאת כהזמנה אישית ‪ -‬שילחו לנו את הסיפורים שלכם‪ ,‬דווחו לנו על העשייה שלכם‪ ,‬סייעו לנו במפעל העצום של הפיכת‬ ‫שנת השמיטה לאבן דרך מחזורית בחברה הישראלית‪ ,‬שמשאירה את כולנו קצת יותר טובים‪.‬‬ ‫שנה טובה‬

‫‪‬‬

‫‪2‬‬

‫מ‬

‫אמנת‬ ‫שמיטה ישראלית‬

‫צוות השמיטה שהנחילה תורת ישראל לעם היהודי חייבה כל חקלאי בארץ‪-‬ישראל‬ ‫לנטוש את שדהו אחת לשבע שנים‪ ,‬להפקיר את ֵּפרותיו‪ ,‬לתת לאדמה ולבעלי החיים‬ ‫מנוחה ולאפשר לכל אדם להיכנס לשדה וליטול חלק מברכת האדמה‪.‬‬ ‫בשנה זו גם התבטלו החובות הכספיים‪ ,‬והאנשים קיבלו הזדמנות ל"התחלה חדשה" במישור‬ ‫הכלכלי והחברתי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫האידאה ומגובה השאיפות שמציגה לפנינו שנת שמיטה‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫קשה שלא להתרשם מעומק‬ ‫בשנה הזו הרכוש הנו חזות הכול‪ ,‬הזמן אינו דוחק והטבע הינו הרבה יותר ממשאבים לניצול‪.‬‬ ‫שנת השמיטה מציגה לפנינו חלופה רווית אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל‪ ,‬המבקשת‬ ‫לחדש את איכות החיים בכלל המערכות‪ ,‬במאמץ ציבורי מיוחד במינו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫שנה של מעורבות חברתית‪ ,‬של התחדשות רוחנית ומוסרית ושל התבוננות סביבתית‬ ‫מעמיקה‪ .‬שנה של אחווה‪ ,‬תרבות‪ ,‬רוח‪ ,‬משפחה וקהילה‪.‬‬ ‫שער בזמן הנפער אחת לשבע שנים וקורא לחידוש הברית בין האדם‪ ,‬החברה והאדמה‪.‬‬ ‫שנה המשאירה את רישומה על שש השנים שלאחריה‪.‬‬

‫מתוך הכרה כי שנת השמיטה היא ערך יסוד‬ ‫בחינוך האדם בישראל‪ ,‬ומתוך הבנה כי עם‬ ‫שיבת העם היהודי לציון מבקשת השמיטה‬ ‫את הגשמתה בזמן הזה‪ ,‬אנו מבקשים לפעול‬ ‫יחדיו על מנת להחיות את שנת השמיטה‬ ‫ולקיימה כשנה משמעותית בחיי היחיד‪,‬‬ ‫הקהילה‪ ,‬החברה והאומה‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫דבר נשיא המדינה‬ ‫ראובן ריבלין‬

‫"לאן רץ ערן"‬ ‫הזנקה ל"שמיטה ישראלית"‬

‫זה עתה הסתיימה שנת השמיטה תשע"ה‪.‬‬ ‫השמיטה דורשת מאתנו לעשות ההפך ממה שדורשת מאתנו הכלכלה המודרנית‪ .‬בעוד המשק הגלובלי מצווה לשלוט ולכבוש‪ ,‬הרי‬ ‫שבשנת השבע מצווה עלינו לשמוט‪ ,‬ולשחרר‪ .‬שתי פנים לשמיטה‪" :‬שבת הארץ"‪ ,‬שמיטת הקרקע‪ ,‬ולצדה שמיטת הכספים‪" .‬שבת‬ ‫הארץ" מדגישה את הצורך במנוחה לאדם‪ ,‬לעובד‪ ,‬לבעלי החיים ולאדמה‪ .‬שמיטת הכספים מחברת אותנו להיבטים הכלכליים‪-‬‬ ‫חברתיים של צדק‪ ,‬שוויון וערבות הדדית‪ .‬במכלול מצוותיה שנת השבע מלמדת אותנו שישנה דרך אמצעית‪ .‬הבשורה היהודית‬ ‫המהפכנית היא שאפשר להכיר בעוצמתו של השוק הכלכלי ובכוחה של "ידו הנעלמה"‪ ,‬ובתוך כך לא לוותר על צדק‪ ,‬לא להניח‬ ‫מאחור את החמלה‪ ,‬לא לשכוח את הענווה ולא להתחמק מהיכולת לראות את האחר‪.‬‬ ‫בשונה מקודמותיה‪ ,‬שנת שמיטה זו‪ ,‬אופיינה בדיוני עומק ועשייה נרחבת בתחום הערכי‪-‬חברתי‪ ,‬לצד השיח ההלכתי‪-‬חקלאי‪ .‬בשנת‬ ‫השמיטה שחלפה‪ ,‬מלאה הארץ דיונים ועשייה בנושאים חברתיים וכלכליים הנוגעים לדמותה ולפניה של החברה בישראל‪ .‬כיום נראה‬ ‫שהציבור הישראלי בשל ונכון יותר לאמץ אל לבו את מכלול ערכי שנת השמיטה כמכנה משותף‪ ,‬מכונן ומכוון את זהותה של כלל‬ ‫החברה‪ .‬אני מקווה שגם בשש השנים הבאות יימשכו השיח והפעילות במטרה לזקק ולחזק את דמותה של מדינת ישראל כמדינה‬ ‫יהודית ודמוקרטית‪ ,‬המחויבת למורשתה ולעתידה המשותף‪ ,‬לאזרחיה למשאבי הטבע שלה‪ ,‬לערכי האדם והאדמה‪.‬‬ ‫ראובן ריבלין‬ ‫נשיא מדינת ישראל‬

‫‪‬‬

‫"לאן רץ ערן"‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫שנת "שמיטה ישראלית" בתמונות‬ ‫חשוון‬ ‫כסלו‬

‫תשרי‬ ‫‪ g‬אירוע פתיחה של אוהל שמיטה ישראלית‬ ‫במסע מתחברים ביחד בדרך לירושלים‬

‫טבת‬

‫‪ g‬הוצאת עלון‪ :‬כשהארץ מתעוררת" ‪ ,‬חולק‬ ‫ברחבי הארץ ב‪ 100,000‬עותקים‬

‫‪ g‬תחרות "חלומות של שמיטה"‪ ,‬פרוייקטים‬ ‫חברתיים וסביבתיים ברוח שנת השבע‬

‫אייר‬

‫‪6‬‬

‫‪ g‬כנס שמיטה אקדמי במכללת שערי‬ ‫משפט‬

‫‪ g‬ציון פרשת בהר‪ -‬פרשת השמיטה‪ ,‬במגוון‬ ‫קהילות ובתי כנסת‬

‫‪ 7" g‬בום" בתחנה הראשונה בירושלים‪ ,‬סדרת‬ ‫אירועים מוזיקליים עם אנשי השראה בנושא‬ ‫השמיטה‬

‫תמוז‬ ‫סיוון‬

‫ניסן‬ ‫‪ g‬הוצאת ברכת האילנות חגיגית לשנת השבע‪,‬‬ ‫ועריכת טקסי ברכת האילנות ברחבי האר‬

‫שבט‬ ‫‪ g‬הוצאת סדר טו בשבט מיוחד לשמיטה‪,‬‬ ‫חולק ב‪ 20,000‬עותקים ונערכו כ‪ 200‬סדרי‬ ‫טו בשבט במוסדות חינוך וקהילות ברחבי‬ ‫הארץ‪.‬‬

‫אדר‬

‫‪ g‬סיום קורסי חובבי שביעית‪ ,‬קורסי פעילים‬ ‫לשנת השבע‬

‫אב‬ ‫‪ g‬הצגת שמיטה ישראלית בחו"ל ‪ -‬בכנס‬ ‫אקספו במילאנו‪ ,‬ובניו‪-‬יורק‬

‫‪ g‬מסע מתחברים לחברה הישראלית ברוח‬ ‫שנת השבע‪ .‬יומיים של מסע בעקבות חזון‬ ‫השמיטה ומימושה בארץ‬

‫אלול‬ ‫‪g‬‬

‫סדנאות שמיטה לקבוצות מחו"ל‬

‫‪7‬‬

‫העם דורש "שמיטה ישראלית"!‬ ‫הרב מיכאל מלכיאור‬ ‫הלב של השמיטה הוא באיזון בינינו לבין העולם‪ .‬אני רואה את השמיטה כמאזנת בין הקיום שלנו‪ ,‬לבין משולש‬ ‫שקודקודיו הם‪ :‬חברה‪ ,‬בורא‪ ,‬טבע‪ .‬השמיטה מחזירה את ההרמוניה לחיים שלנו‪ ,‬יוצרת קשר מחודש עם‬ ‫החברה‪ ,‬מתקנת את הקשר עם הטבע‪ ,‬מחזקת את הקשר עם הבורא‪ .‬במשך שש שנים אנחנו רצים והורסים‬ ‫את האיזון עם שלושת הגורמים האלו‪ .‬לכן נדרשת לנו שמיטה בשנה השביעית‪ .‬כמו השבת שמשיבה את‬ ‫האיזון הפרטי לחיי האדם‪ ,‬כך השמיטה משיבה את האיזון הלאומי לחיי החברה כולה‪.‬‬

‫הרב מיכאל מלכיאור הינו‬ ‫הרב הראשי של נורווגיה‪,‬‬ ‫ראש מפלגת מימ"ד (לשעבר)‪,‬‬ ‫פוליטיקאי‪ ,‬איש ציבור‪,‬‬ ‫פעיל ועומד בראש מגוון‬ ‫יוזמות בנושאי חברה‪,‬‬ ‫דת וסביבה‬

‫המעשה‪ .‬יש צורך בתכנון וחשיבה רחבה מעכשיו‪ ,‬כדי להוציא את הייחוד של כל שנה ולהתקדם ליעד הגדול של השמיטה הבאה‪.‬‬ ‫יש הרבה דברים שהייתי רוצה לראות בעתיד‪ ,‬בחזון "שמיטה ישראלית" שלי‪ .‬הייתי רוצה שתהיה דרישת שמיטה למען כל מי שנצרך‬ ‫בחברה‪ .‬דרישה לשמיטת חובות מהממשלה וגיוס הכספים לכך‪ .‬דרישת אפשרות לכל אדם לקחת שנת שבתון ולהקדיש אותה‬ ‫למשפחתו ולחיי הרוח‪ .‬דרישה להרחבת האחריות שלנו כלפי הטבע‪ .‬החזון הוא גדול‪ ,‬אבל נתקדם לקראתו צעד צעד‪ .‬באופן אישי‪,‬‬ ‫אני מקווה בשמיטה הבאה להיות בין מאה אלף צועדים שיקראו‪" :‬העם דורש שמיטה ישראלית!"‪ .‬זאת תהיה התחלה טובה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בין עיסוקיי השונים‪ ,‬אני נשיא "טבע עברי" והייתי בין הוגי רעיון "שמיטה ישראלית"‪ .‬החזון שלי ב"שמיטה ישראלית" הוא יצירת‬ ‫חברה שוויונית‪ .‬אני מאמין בהצבת רף גבוה למטרות שלנו‪ ,‬אך אנחנו לא בהכרח יכולים לשנות הכול בבת אחת‪ .‬יש הבנות שונות ביחס‬ ‫ל"משולש" ‪ -‬חברה‪ ,‬טבע‪ ,‬בורא ‪ -‬שנלמדות מהשמיטה‪ .‬אנחנו צריכים לשים אותן בפנינו כמטרות ולהתקדם אליהן‪.‬‬ ‫כך בעניין ההבנה שהאדמה לא שלנו‪ .‬השמיטה מלמדת אותנו לכבד את האדמה‪ ,‬לא לנהוג בה כבעלים‪ ,‬לשמור עליה ולא לנצל אותה‪.‬‬ ‫אנחנו למדים מכך שאנחנו רק תושבים ארעיים על האדמה ששייכת לבורא‪ ,‬והלימוד הזה מעצים בנו את תחושות הענווה והוקרת‬ ‫התודה על מה שניתן לנו‪ .‬מכאן אנחנו לומדים כיצד לנהוג בשכנינו‪ .‬מתוך הבנה שהאדמה היא לא שלנו ולא של שכנינו‪ ,‬אנחנו לומדים‬ ‫לעשות שלום‪.‬‬ ‫העקרונות הנפלאים של השמיטה יושמו ונלמדו בשנה האחרונה‪ ,‬בזכות הפעילות של "שמיטה ישראלית"‪ ,‬במסגרות שונות ומגוונות‪,‬‬ ‫וצמחו מהם יוזמות נפלאות‪ .‬אני חושב שאנחנו יוצרים כך תיקון‪ ,‬מתקרבים לחברה טובה יותר‪.‬‬ ‫על חזון "שמיטה ישראלית" התחלנו לדבר בשלהי השמיטה הקודמת‪ .‬דיברנו על הדרכים להפוך את השמיטה ‪ -‬שנחוותה בצורה‬ ‫מאוד מצומצמת ומגזרית ‪ -‬לעניין שיהיה משמעותי לכלל הציבור הישראלי‪ .‬לכן גם נבחר השם "שמיטה ישראלית"‪ .‬הרצון היה‬ ‫לחולל שינוי בכל החברה הישראלית‪ .‬כשאני מסתכל עכשיו‪ ,‬לקראת סוף שנת השמיטה‪ ,‬במה שהשגנו‪ ,‬קשה לי להגיד שהגענו למה‬ ‫שרצינו‪" .‬שמיטה ישראלית" לא השפיעה באופן ששינה את החיים של כלל הישראלים בשנה הזאת‪ .‬עם זאת אפשר בהחלט להגיד‬ ‫שלשמיטה הייתה השפעה רחבה‪ .‬הרעיון הגיע למאות אלפי אנשים דרך מקומות עבודה‪ ,‬שיעורים‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬קהילות ועוד‪ .‬מקומות‬ ‫ואנשים שללא "שמיטה ישראלית" וכל הארגונים שהצטרפו ליוזמה‪ ,‬לא היו בכלל מגיעים אל רעיונות השמיטה‪ ,‬לא היו מחפשים‬ ‫אופן ליישם שמיטה בחייהם‪.‬‬ ‫החוויה הכי מרגשת עבורי בשמיטה הייתה לשמוע סיפורים של מי שפעלו לעשות שינוי באופן אישי או חברתי‪ ,‬כתוצאה מלימוד‬ ‫ערכי השמיטה‪ .‬בקהילה שלי סיפר לי בעל מפעל סנדוויצ'ים שהחליט לצמצם את השימוש בנייר במפעל ב‪ 25-‬אחוזים‪ ,‬כתוצאה‬ ‫מלימוד על השמיטה‪ .‬שמעתי המון סיפורים כאלו‪ ,‬קטנים וגדולים‪ ,‬וראיתי איך השמיטה התגלגלה למקומות שלא יכולנו לחזות‬ ‫כשעוד הגינו ברעיון‪.‬‬

‫הכנס הראשון של "שמיטה ישראלית"‬

‫בשבילי‪ ,‬העיסוק בשמיטה מגיע מתוך תפיסת העולם היהודית שחונכתי לתוכה‪ .‬תפיסת עולם יהודית חברתית‪ ,‬שצומחת ומתחזקת‬ ‫לאור ההתחדשות היהודית בישראל היום‪ .‬גם ההתעסקות שלי לאורך השנים במחויבות הסביבתית היא מימד בזהות היהודית‪-‬‬ ‫חברתית שלי‪ .‬כל הדברים האלו הצטברו יחדיו ומצאו ביטוי בשמיטה‪ .‬השמיטה היא "היהלום שבכתר" המצוות התלויות בארץ‪ .‬לא‬ ‫ניתן יותר לעסוק בשמיטה רק בפן המצומצם התיאורטי‪ .‬ישנה התחדשות יהודית בארץ‪ .‬ישנה התעוררות חברתית‪ .‬ישנו חיבור לטבע‪.‬‬ ‫מתוך כל אלו יש הכרח לראות בשמיטה את הלב הפועם של חברה בעלת זהות יהודית חברתית סביבתית‪.‬‬ ‫במחזוריות השמיטה‪ ,‬לכל שנה יש את הייחוד שלה במעגל השבע‪ .‬בשש שנות המעשה אפשר לפתח את הייחוד הזה כהכנה לשנת‬ ‫השמיטה הבאה‪ .‬ב"טבע עברי" נעסוק במצוות נוספות התלויות בארץ‪ ,‬כחלק מההכנה של הקרקע הישראלית לשמיטה הבאה‪ .‬אני רואה‬ ‫בשמיטה עקרונות שבכוחם ללמד אותנו כיצד אנחנו צריכים לחיות כל השנים‪ .‬אנחנו צריכים לקחת את ניחוח השמיטה לתוך שש שנות‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫מה נאכל?‬ ‫תהילה שפר‬

‫תהילה שפר עוסקת בחינוך‬ ‫סביבתי יהודי רוחני‪ ,‬וכן‬ ‫בחקלאות‪ ,‬מנחת סדנאות‬ ‫וכותבת‪.‬‬

‫בכיתה ג' למדנו בשיעור לשון את החידה המוכרת "אמא יש רק אחת"‪ .‬ילד פותח את המקרר‪ ,‬מוצא בו‬ ‫קציצה אחת‪ ,‬וקורא בקול‪" :‬אמא יש רק אחת!"‪ .‬האם הילד התכוון שיש רק קציצה אחת או רק אמא אחת‪,‬‬ ‫הקשתה המורה‪ .‬היום אני מבינה שהתשובה לא טמונה ברזי השפה‪ ,‬אלא תלויה באופן עמוק ביחס שלנו‬ ‫כלפי מזון‪ .‬האם הילד הביע טרוניה על כך שיש רק קציצה אחת‪ ,‬או שהוא הוקיר תודה לאמו ושיבח אותה‬ ‫על המזון‪ .‬האם גם אנחנו שואלים "מה יש לאכול?" כשאנחנו פותחים מקרר ונעמדים מול מדפים מלאים? בימינו תחושת הרעב‪,‬‬ ‫המדומיינת ושאינה מדומיינת‪ ,‬וחוסר סיפוק פיזי ונפשי מהמזון‪ ,‬הם חלק מחוויית המציאות של האנושות כולה‪ .‬העולם כולו גווע‬ ‫ברעב‪ .‬ההיפוך של המצב הזה הוא ברגש ההודיה‪.‬‬ ‫כנראה שחרדה ממחסור באוכל זה לא עניין חדש לעם היהודי‪ ,‬עוד מימי נדודינו במדבר היו אבותינו מעט אובססיביים לעניין המזון‪.‬‬ ‫את השומים והבצלים לא שכחנו להם עד היום‪ .‬לאבותינו אף הייתה גירסה משלהם לשאלה "אמא‪ ,‬מה יש לאכול?"‪ .‬בתוך הציווי על‬ ‫השמיטה‪ ,‬פונים בני ישראל לאמא‪-‬משה ושואלים "מה נאכל בשנה השביעית?"‪ .‬לכאורה‪ ,‬הייתה להם סיבה טובה לכך‪ .‬מה באמת‬ ‫אוכלים בשנה בה לא ניתן לגדל דבר בחברה חקלאית? הסכנה למגפת רעב היא ממשית‪ .‬רק שפסוק קודם לכן‪ ,‬מבטיח אלוהים לבני‬ ‫ישראל "ונתנה הארץ את פריה ואכלתם לשבע"‪ .‬השאלה מה נאכל באה מיד לאחר הבטחה לשפע ושובע‪ ,‬ואינה שונה מטרוניית הילד‬ ‫על הקציצה האחת‪ .‬התשובה של אלוהים היא שתנובת השנה השישית תספיק לשלוש שנים‪ .‬אי אפשר לעבוד על עם של חקלאים‪,‬‬ ‫כדי ששדה יניב בצורה כזאת‪ ,‬זה דורש התארגנות‪ .‬או במילים אחרות‪ :‬בני ישראל‪ ,‬תתבגרו‪.‬‬ ‫לפני שנה וחצי ישבתי לארוחת שבת אצל יובל דוד צוקרמן‪ ,‬מתכנן פרמקלצ'ר ומקים יערות מאכל‪ ,‬והוא פרש בפניי מעט ממשנת‬ ‫השמיטה שלו‪ .‬באותו ערב נפקחו עיניי‪ .‬בבת אחת למדתי על כישלון הדורות הקודמים לקיים שמיטה‪ ,‬עוד לפני שגלינו מהאדמה‬ ‫אותה עיבדנו לעייפה‪ .‬לפתע ראיתי את החוט המחבר בין כישלון העבר לכישלון ההווה‪ .‬מעולם לא הצלחנו לקיים את חזון השמיטה‬ ‫משום שלא עמדנו במשימה אותה מציבה לנו התורה במצוות השמיטה‪ .‬המשימה היא לכונן חברת צדק‪ .‬חברה מוסרית שיחסה כלפי‬ ‫האחר בשש שנות המעשה‪ ,‬הוא שמאפשר שמיטה בשנה השביעית‪ .‬רק בחברה בה "האחר"‪ ,‬האדם‪ ,‬בעלי החיים והאדמה‪ ,‬אהובים‬ ‫ומכובדים בכל שנה‪ ,‬ניתן לשמוט‪ .‬רק כאשר כל אדם יגדל בשטחו לא רק מה שהוא זקוק לו‪ ,‬אלא גם מה שהשכן שלו יזדקק לו בשנה‬ ‫השביעית‪ ,‬יהיה ניתן לשמוט‪ .‬בחברה ששומטת אף אחד לא יעלה על דעתו לנצל את משאבי הקרקע עד כלות‪ .‬המארג העדין של‬ ‫החברה יתבסס על קשרים ויכולות שיש לכל אדם לתרום‪ ,‬וכל פגיעה במארג תהיה פגיעה של האדם בעצמו‪ .‬הפחד הקדמוני והקיומי‬ ‫מפני הרעב‪ ,‬הוא שאורג את החברה יחדיו‪ .‬זהו צורך אישי וקהילתי כאחד‪ .‬חברת צדק היא חברה שמייצרת שפע‪ .‬חברה שמובטח בה‬ ‫שובע‪ .‬לעומת כל זאת‪ ,‬היום‪ ,‬הדרך בה החברה שלנו מתמודדת עם השאלה "מה נאכל?"‪ ,‬היא בצבירת הון אישי תוך רמיסת האחר‪.‬‬ ‫שמיטה היום היא לא אפשרית מעצם מהותה‪.‬‬

‫חבריי את הרעיון‪ ,‬הייתה התגייסות מכל עבר‪ .‬הזמן היה זמן פורים והותיר מרווח עשייה‪ .‬גיליתי נכונות רבה מכל אדם וארגון שפניתי‬ ‫אליהם לתמיכה‪ .‬התוודעתי לרשת המופלאה של חברים שעמלו איתי יחדיו להרמת הערב‪ .‬כל אחד תרם את כישוריו הייחודים‪,‬‬ ‫בתחום המדויק שהיה נכון לו‪ ,‬וההצלחה הייתה רבה‪ .‬נפעמתי מהקלות היחסית שבה הדברים התנהלו‪ ,‬היה נדמה שהעולם כולו חיכה‬ ‫לערב כזה וברגע שהורמה הכפפה‪ ,‬הכול זרם ונותר רק לשבץ במלאכת מחשבת את החלקים השונים‪.‬‬ ‫הערב עצמו היה מורכב משלושה חלקים‪ .‬בחלק הראשון התקיימו הרצאות בנושאים שונים על צדק בהקשר של מזון‪ .‬ניצול עובדים‬ ‫זרים‪ ,‬כשרות קהילתית‪ ,‬צמחונות‪ ,‬שימור זרעי מורשת ועוד‪ .‬החלק השלישי התמקד בהקשר של השמיטה ו"מזון צדק" וגם בו‬ ‫התקיימו הרצאות וסדנאות בנושא‪ .‬במהלך כל הערב היו דוכני הסברה של ארגונים שונים העוסקים בתחום‪ .‬החלק השני‪ ,‬שהיה‬ ‫במרכז הערב והיה עיקרו‪ ,‬היה סעודת "מזון צדק" ענקית‪ .‬כינסנו את כל הנוכחים באולם שהואר באור נרות בלבד והתיישבנו במעגל‬ ‫ענק על הרצפה‪ .‬במרכז המעגל הונחה קערת פירות וירקות והתחלנו את הסעודה במדיטציה על המזון שאנו עומדים להכניס לגופינו‪.‬‬ ‫המזון הגיע אלינו מתרומות של חוות אורגניות שאינן פוגעות בטבע או מנצלות את עובדיהם‪ .‬הרעיון היה שנוכל לעבור מדיבור על‬ ‫עוולות‪ ,‬לשיח של הודיה‪ .‬הודינו ביחד על המזון‪ ,‬בשירה‪ ,‬בריקוד‪ ,‬בברכה‪ .‬הודינו למקורות השונים של המזון‪ :‬הטבע‪ ,‬האדם‪ ,‬הקהילה‬ ‫ואלוהים‪ .‬הייתה רוח של התרוממות באולם וניזונו הן בגוף והן בנפש ממזון שכולו צדק‪.‬‬ ‫את הרעיון של "מזון צדק" אני לא יכולה שלא לקחת איתי לשש שנות המעשה‪ .‬החוויה הקהילתית שנוצרה סביב העשייה של‬ ‫הערב‪ ,‬והחוויה הקהילתית שנוצרה‪ ,‬גם אם לזמן קצוב‪ ,‬בין הזרים שהגיעו לערב‪ ,‬מלמדת אותי שזה אפשרי‪ .‬ניתן ליצור מארג קהילתי‬ ‫של חברת צדק‪ .‬אני מקווה שהניסיון הזה ייתן לי את הכוח לממש את החזון הגדול יותר שלי‪ ,‬הקמה של חווה חינוכית רוחנית על‬ ‫בסיס הרעיון של מארג קהילתי שמניב שפע‪ .‬הדרך דורשת עבודה רצינית על המידות‪ ,‬בפן האישי ובפן החברתי‪ .‬אבל חוש הביקורת‬ ‫החי בחברה שלנו מעיד שהשאיפה היא לשם‪ .‬יש רצון ליצור חברה צודקת‪ ,‬והעיקר הוא ברצון‪ .‬אנחנו יותר ויותר מתוודעים לכך‬ ‫שהתשובה היא "אמא יש רק אחת"‪ .‬אמא אדמה‪ .‬ואנחנו כולנו חלק ממנה‪ .‬מארג אינסופי של קיום שמתחיל ונגמר באדמה‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪‬‬

‫מגיל צעיר היה לי עיסוק בשאלה מה נכנס לי לגוף‪ ,‬במה אני מזינה את עצמי‪ .‬הפכתי לטבעונית בראשית שנות ההתבגרות והקפדתי‬ ‫הקפדות שונות בהלכות כשרות‪ .‬באופן פשוט הגוף שלנו הוא פירוק החומרים של מה שאנחנו אוכלים‪ .‬ברובד נוסף‪ ,‬הנפש שלנו ניזונה‬ ‫מהמהות של המזון שנכנס לגופנו‪ .‬אם אני אוכלת דבר שאופן הייצור שלו מהול בסבל‪ ,‬אני מחדירה לתוכי את מימד ההתאכזרות‬ ‫שנדרש בכדי לייצר את המזון הזה‪ .‬בקיץ האחרון זכיתי לעבוד וללמוד בחוות פרמקלצ'ר יהודית בצפון ארצות הברית‪ .‬שם נחשפתי‬ ‫לראשונה לתנועה עולמית בשם "מזון צדק" (בלעז ‪ .)Food Justice‬בבסיס התנועה הרעיון לפעול באופן אקטיבי לאפשר נגישות‬ ‫למזון בריא לכל אדם באופן שוויוני‪ ,‬בלי ניצול ופגיעה באוכלוסיות מוחלשות ובסביבה‪ .‬גם החווה עצמה פעלה לפי עקרונות אלו‬ ‫וכל המזון שלנו עבר בדיקה קפדנית אצל השף‪ ,‬שאסר להכניס למטבח קינואה‪ ,‬חלב שקדים ואגוזי קשיו‪ ,‬שהיו מבחינתו ההתגלמות‬ ‫השטנית של עוולות הניצול‪ .‬במקום זה אכלנו מזון טרי שגידלנו בעצמנו‪ ,‬החלפנו עם חקלאים אחרים תוצרת‪ ,‬וכל המזון היה מקומי‬ ‫ואורגני‪ ,‬לא דרש שינוע ממרחקים‪ ,‬לא פגע באדמה בגידולו ולא כלל ניצול עובדים‪.‬‬ ‫החוויה הזאת היוותה בעבורי השראה גדולה לאופן בו ניתן לחיות בקנה מידה רחב ועדיין לכונן חברה צודקת‪ .‬כך נראית בחזוני‪ ,‬החברה‬ ‫השומטת‪ .‬כאקטביסטית וחולמת משכבר‪ ,‬לא יכולתי לשמור את ההתלהבות לעצמי‪ .‬באחת מנסיעותיי האינסופיות באוטובוסים‬ ‫הזוחלים של ירושלים הבריק בי הרעיון לקיים ערב לימוד גדול לשבועות בנושא של "מזון צדק" ושמיטה‪ .‬מייד לאחר שפרסמתי בין‬

‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫שמיטה ‪ -‬הליכות ארץ‬ ‫הרב יוסף צבי רימון‬

‫הרב יוסף צבי רימון‪ ,‬הוא רב‬ ‫שכונת אלון שבות דרום‪ ,‬רב‬ ‫המרכז האקדמי לב וראש בתי‬ ‫המדרש שלו‪ ,‬מייסד וראש‬ ‫"מרכז הלכה והוראה" ומחברם‬ ‫של ספרי הלכה רבים‪.‬‬

‫בשנת תשס"ז הייתי בארצות הברית לכמה ימים בכדי לאסוף כספים לארגון שלי “מרכז הלכה והוראה”‪.‬‬ ‫באחד הימים‪ ,‬בשעות הצהרים‪ ,‬מצאתי את עצמי רעב באמצע ניו יורק‪ ,‬בין פגישות‪ .‬כל אחד מכיר את‬ ‫מקומו וניו יורק אינה מקומי‪ .‬למרות שהייתי כמה פעמים בניו יורק בנסיבות דומות‪ ,‬אינני מכיר את‬ ‫המקומות הכשרים שם‪ ,‬אלא אם כן נתקל אני במקרה במקום כזה‪ .‬הבטתי סביב וראיתי חנות גדולה – סו ֶּּפר‬ ‫גדול‪ .‬נכנסתי והסתכלתי האם ישנו איזה דבר מאכל שאני יכול לאכול‪ .‬פתאום ראיתי תפוחים יפים‪ .‬נטלתי תפוח וחשבתי לעצמי האם‬ ‫יש איזו בעיית כשרות? ענייני תרומות ומעשרות – אין בעיה בחו"ל‪ .‬ערלה? ספק ערלה בחו"ל מותר‪ .‬נטע רבעי? גם אליו אין צריך‬ ‫לחשוש בחו"ל בנסיבות כאלו‪ .‬ואז חשבתי‪ :‬מה יש בפרי הזה?! אין בו עניינים של תרומות ומעשרות‪ ,‬ספק ערלה בו מותר – זהו פרי‬ ‫ריק‪ ,‬חסר כל‪ .‬איבדתי את התיאבון שהיה לי והחזרתי את התפוח‪ .‬היתה לי עגמת נפש כל כך גדולה‪ ,‬שלא רציתי לאכול את התפוח‪.‬‬ ‫ברוך השם זוכים אנו בארץ לאכול מפירות ארץ ישראל‪,‬‬ ‫שיש בהם קדושה מיוחדת‪ .‬בשמיטה זוכים בזכות נפלאה‬ ‫– לאכול גם פירות שביעית‪ ,‬שלדעת הרמב"ן יש באכילתם‬ ‫אפילו מצווה‪ ,‬אך בכל מקרה ברור שיש בהם קדושה!‬ ‫זכות זו צריך לשמוח בה ולשאוף לאכול כמה שיותר‬ ‫פירות קדושת שביעית‪ .‬יש לחכות לרגע שבו נזכה לאכול‬ ‫פירות שיש בהם גם קדושת ארץ ישראל וגם תוספת‬ ‫קדושה של שנת השמיטה‪ .‬השמיטה היא הזדמנות לחוות‬ ‫קדושה‪ .‬המיכל שבו נהוג להניח את שאריות ירקות‬ ‫ופירות השמיטה‪ ,‬נקרא אצלנו "קדושת שביעית ולא "פח‬ ‫שמיטה"‪ .‬המילים "פח" ו"שמיטה" אינן הולמות זו את זו‪.‬‬ ‫חווית השמיטה שלי היא לא חוויה של "פח"‪ ,‬של ביזיון‪.‬‬ ‫זו חוויה של קדושה‪ .‬על ידי חגיגת הקדושה של המזון‪,‬‬ ‫מתפשטות השמחה והקדושה בבית‪.‬‬

‫דרך נוספת שפעלנו בה לקרב את הציבור לערכי השמיטה היא פארק השמיטה שהקמנו וחנכנו השנה בגן הבוטני בגבעת רם‪ .‬פארק‬ ‫השמיטה מדגים כיצד החיבור בין החברה המודרנית וערכי השמיטה יכול להתקיים ולעניין את הקהל הרחב‪ .‬רובנו לא חקלאים וחשוב‬ ‫שגם מי שלא חקלאי יושפע מערכי השמיטה ויקבל את הטעם המיוחד שהיהדות נתנה לנו בשנה הזו‪ ,‬שנה שהופכת את כולנו לטובים‬ ‫יותר‪ ,‬מוסריים יותר וערכיים יותר‪ .‬הפארק מאפשר סיור מקוון עם ניווט סלולארי בעקבות משימות ומשחקים המלמדים על נושא‬ ‫השמיטה‪ .‬דרך מקורות‪ ,‬מפגש עם הפן החברתי והחקלאי וצפייה בסרט‪ ,‬נפגשים המבקרים בגן עם ערכי השמיטה לעומקם‪ .‬בסיום‬ ‫הסיור מגיעים ל"עץ המעשים הטובים" שבו מתבקש כל מבקר בפארק להתחייב בפני עצמו על קבלה טובה אחת של נתינה וחסד‪ .‬כך‬ ‫תחושת ההתעלות אינה נגמרת וניתן לקחת לשיגרה החלטות למעשה טוב‪ .‬מרגש לראות את הפתקים השונים שנתלו על ידי מבקרים‬ ‫על העץ‪ .‬יש שם פתקים בכל השפות‪ :‬עברית‪ ,‬ערבית‪ ,‬אנגלית ואף יפנית‪ .‬החלטות של ילדים‪ ,‬מבוגרים וחיילים‪ .‬השמיטה מביאה את‬ ‫כל העם לעסוק בערכים ולחשוב ולהתבונן לאן הוא רץ בשאר השנים‪.‬‬ ‫במישור האישי השמיטה מלמדת אותנו את רעיון הוויתור‪ .‬כאשר נלקח מהשדה שלנו דבר מה ואנחנו שותקים‪ ,‬אנו מתאמנים‬ ‫בוויתור‪ .‬זהו ערך שחשוב ליישם בחיינו‪ ,‬בכבישים‪ ,‬בזוגיות‪ ,‬ביחסי שכנים‪ .‬כאשר הנתינה נעשית כשאין בעלים לשדה‪ ,‬תחושת‬ ‫העליונות כלפי המקבל נעלמת‪ .‬שנת השמיטה אכן מלאה בעוד ערכים רבים מהם ניתן ללמוד ויש לקחת ולממש בחיינו בכל שנה‪.‬‬ ‫מאז שנת תרמ"ט‪ ,‬ואולי מאז בריאת העולם‪ ,‬כמעט בכל שמיטה היו מריבות‪ .‬שמיטת תשע"ה היתה חריגה בכך ש"לא רבו עליה"‬ ‫כמעט‪ .‬לא שמענו על מריבות וגם מריבות שעלו דעכו מיד‪ .‬להיפך‪ ,‬שמענו על הזדהות‪ ,‬על שותפות‪ ,‬על התעניינות‪ ,‬גם בציבור דתי‬ ‫וגם בציבור חילוני ואף בציבור חרדי‪ .‬יש מקום לחשוב על הגורמים לכך‪ ,‬ואני חושב שהעובדה שכמה גופים דאגו לדבר בצורה חיובית‬ ‫על השמיטה במקומות רבים סייעה לכך רבות‪ .‬אמנם לחזון השמיטה המלא עדיין לא הגענו‪ ,‬אבל העצמת האחדות היא בסיס חשוב‬ ‫ומשמח לקראת שמיטה מלאה בעזרת השם יתברך‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ערכי השמיטה יכולים לצאת מהבית אל החוץ‪ .‬זאת‬ ‫גם הנחת היסוד של מצוות השמיטה‪ .‬בשנת השמיטה‬ ‫צריך לעסוק באופן מיוחד בנתינה‪ .‬הנתינה היא לא של‬ ‫החזקים בחברה כלפי החלשים‪ .‬השדות כולם מופקרים‪.‬‬ ‫גם העני שיש לו עץ אחד בלבד‪ ,‬מפקיר‪ .‬כולם נותנים‬ ‫וכולם מקבלים‪ .‬כולם מגלים בתוכם כוחות חדשים של‬ ‫נתינה‪ .‬ברצוננו‪ ,‬במרכז הלכה והוראה‪ ,‬לחבר קהלים‬ ‫רחבים מעם ישראל לערכי השמיטה‪ ,‬ועל כן ייזמנו‬ ‫בשנת זו את מיזם "הפקרת שעות"‪ .‬כל אדם הוזמן‬ ‫להפקיר שעה מזמנו למען עשייה‪ ,‬נתינה וחסד‪ .‬אל‬ ‫המוקד שהעמדנו לשם כך‪ ,‬פנו אנשים שרצו להפקיר‬ ‫שעה בשבוע ממגזרים שונים בחברה‪ .‬המוקדנים שידכו‬ ‫בין הפונים לבין ארגונים ומקומות שנזקקו למתנדבים‪.‬‬ ‫כך יצרנו חיבור בין אלפי אנשים בחברה הישראלית‬ ‫דרך ערכים של נתינה וחשיבה ועשייה למען הזולת‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪13‬‬

‫שעת שמיטה‬ ‫תמר לנגר‬

‫תמר לנגר היא בוגרת מדרשת‬ ‫עין פרת‪ ,‬סטודנטית‬

‫שאנשים מאוד רוצים לתת‪ .‬כולם מחפשים קהילתיות‪ ,‬נתינה‪ ,‬דרך לצאת מהמרוץ ומהניכור‪ .‬העשייה יחד היא חשובה‪ .‬מהניסיון שלי‬ ‫בפרויקט הזה השנה‪ ,‬הבנתי שאי אפשר להיות לבד‪ .‬היחד‪ ,‬העשייה והנתינה למען ועם האחר‪ ,‬הם בעצם שמיטה‪.‬‬ ‫לקראת השמיטה הבאה‪ ,‬אני רוצה להיות מוכנה עם הפרויקט של "שעת שמיטה"‪ ,‬ומקווה שיצטרפו אנשים רבים לעשייה מתוך‬ ‫חיבור לשמיטה‪ ,‬לעצמם ולחברה‪.‬‬

‫ערב שנת השבע קיבלתי ממדרשת עין פרת הזמנה להשתתף בסמינריון לבוגרים בנושא שנת השמיטה‪.‬‬ ‫הרעיון של השמיטה קסם לי עוד קודם‪ ,‬אבל ההתעסקות האינטנסיבית עוררה אותי לעשייה‪ .‬במהלך‬ ‫שבוע נגענו ברבדים שונים של שמיטה‪ ,‬במקורות המקראיים‪ ,‬במצב בחברה הישראלית‪ ,‬בבודהיזם‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫המשתתפים התלהבו מהרעיונות היפים של השמיטה‪ ,‬אבל בד בבד‪ ,‬כל המרצים העבירו לנו את המתח בין‬ ‫הרעיונות לבין מה שקיים בפועל‪ .‬המתח הזה הפריע לי‪ .‬הייתה בי בעירה פנימית לעשות משהו‪ .‬כך מצאתי את עצמי באחד הימים‬ ‫הוגה בשאלה כיצד ניתן להתאים את רעיון השמיטה למציאות העכשווית‪ .‬שאלתי את עצמי "מהו השדה שלנו היום?"‪ ,‬והבנתי שלכל‬ ‫איש השדה שלו‪ .‬אחד נגן‪ ,‬אחד רקדן‪ ,‬אחד מורה ‪ -‬לכל אחד תחום ההתמחות שלו‪ .‬בתוך המרוץ להישגיות בשדה שלנו‪ ,‬נראה לי נכון‬ ‫ליצור שמיטה‪ .‬להגדיר זמן שבו ניתן לחוות ענווה מתוך הבנה שההישג‪ ,‬הפרנסה והכישורים אינם שלנו‪ ,‬אלא מגיעים ממקום גדול‬ ‫יותר‪ .‬מכאן התגלגל בתוכי הרעיון ל"שעת שמיטה" ‪ -‬שעה של שמיטת הכישרונות שלנו לטובת האחר‪ .‬למעשה‪ ,‬שעה של התנדבות‬ ‫פעם בשבוע‪ ,‬בה האדם נותן את שירותיו מהשדה שלו למען הכלל‪.‬‬

‫‪‬‬

‫היה לי ברור שבוודאי יש כבר מי שחשב על הרעיון הזה ואוכל לחבור אליו‪ .‬כאשר העליתי את הרעיון בסמינריון בעין פרת‪ ,‬הפנו אותי‬ ‫אל הרב יוסף צבי רימון‪ ,‬שהגה רעיון דומה‪" ,‬בנק הזמן"‪ .‬ואכן‪ ,‬נוצר בינינו קשר להמשך עשייה‪ .‬הייחוד של "שעת שמיטה" הוא בכך‬ ‫שהחוקים משתנים בשמיטה‪ .‬לא עוד שעת נתינה תמורת שעת קבלה‪ .‬בשנת השמיטה אפשר רק לתת או רק לקבל‪ ,‬ואין התחשבנות‪.‬‬ ‫כל אדם יכול לבחור אם הוא רוצה לעשות משהו שונה בשנת השמיטה‪ ,‬על ידי התנדבות או על ידי העשרה בתחום חדש‪.‬‬ ‫פתחתי עמוד פייסבוק ל"שעת שמיטה" וקובץ שבו אנשים יכולים להירשם ולהציע לשמוט את כישוריהם לכל המעוניין‪ .‬ההצעות‬ ‫היו מגוונות‪ .‬בין היתר הציעו‪ :‬טיפים באופנה‪ ,‬שיעור מתמטיקה‪ ,‬גלישה באילת‪ ,‬טיול עם הכלב בקיבוץ‪ ,‬שיעור רולר‪-‬בליידס‪ ,‬ייעוץ‬ ‫פיננסי‪ ,‬תיקון מחשבים‪ ,‬גישור‪ ,‬מניקור‪ ,‬תולדות ההיאבקות‪ ,‬תספורת לכלב‪ ,‬ועוד ועוד‪ .‬בנוסף עבדתי עם ליאור אבירם‪ ,‬אנימטור‬ ‫תלמיד בצלאל‪ ,‬על יצירת סרטון לרעיון‪ .‬הפרויקט פורסם בעיתון "בשבע" וקיבל תגובות חיוביות‪.‬‬ ‫במהלך הדרך נתקלתי בקשיים‪ .‬בגלל שהגיתי את הרעיון רק ערב השמיטה‪ ,‬לא היה מספיק זמן לגיוס תקציבים‪ .‬המחסור בכסף הביא‬ ‫להסתמכות על עבודה התנדבותית בלבד‪ ,‬שהתנהלה לאיטה‪ .‬בכל יום שעבר הרגשתי את תקתוק שעון השמיטה‪ .‬הימים עוברים‬ ‫וחולפים‪ ,‬ואני בתחושה שהפרויקט עוד לא זכה לתנופה הראויה לו‪ .‬הייתי זקוקה לגורם מקצועי שיעבוד איתי‪ ,‬הייתי לבד בחזית ולא‬ ‫היו לי את האמצעים לקדם את הפרויקט‪ ,‬תוך כדי שאני עובדת ולומדת באוניברסיטה‪.‬‬ ‫למדתי מכך את החשיבות של תכנון קדימה‪ ,‬והיום אני יודעת בצורה ברורה יותר איך הפרויקט צריך להתבצע בשנת השמיטה הבאה‪.‬‬

‫סרטון שעת שמיטה‬

‫לפני כמה שנים קיימתי שמיטה בחיי‪ ,‬בלי קשר לשנת השבע‪ .‬עד אז התנהלתי בעולם על פי מסלול חיים ברור‪ ,‬שנראה לי נכון‪.‬‬ ‫המסלול הזה העניק לי ביטחון‪ ,‬יציבות וודאות שאם אפעל באופן מסוים אקבל תמורה‪ .‬מסע חברתי שהשתתפתי בו‪ ,‬הוביל אותי‬ ‫להבנה שאני רוצה להשקיע יותר זמן בהתנדבות‪ .‬במסע נפגשתי עם אנשים שנתנו תרומה משמעותית לחברה‪ ,‬והרגשתי שגם אני‬ ‫רוצה‪ .‬ההחלטה להשקיע יותר בנתינה הובילה לשבר במסלול החיים שלי‪ .‬שברתי את המוסכמות של עצמי ושל החברה‪ .‬הפסקתי‬ ‫את הלימודים‪ ,‬עזבתי דירה‪ ,‬ועצרתי‪ .‬התבוננתי‪ .‬באמת באותה שנה התנדבתי יותר‪ .‬וגם בחנתי את החיים שלי מחדש‪ .‬העצירה הזאת‬ ‫יצרה אצלי תפנית בחיים‪ ,‬ועכשיו אני במסילה חדשה‪ .‬העצירה שינתה בי את היחס לכול‪ ,‬כאילו החלפתי משקפיים‪ .‬השמיטה עושה‬ ‫דבר דומה לאדם השומט‪ .‬היא שומטת תחתיו את הקרקע הבטוחה‪ ,‬מביאה לאיבוד היציבות‪ .‬הערעור מאפשר לייצר עוגן פנימי חזק‬ ‫יותר‪ ,‬ללא התימוכין וההגנות שהיו לפני כן‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬השמיטה עדיין לא חדרה מספיק לתודעה‪ .‬כולם מרגישים את השבת בצורה כזו או אחרת‪ ,‬אבל לא כך השמיטה‪ .‬דווקא‬ ‫בעולם שלנו‪ ,‬בתוך המרוץ‪ ,‬כולם היו צריכים לייחל לשנת שמיטה‪ ,‬לפרק זמן משמעותי שישפיע על החיים‪ .‬השמיטה היא הזדמנות‬ ‫לפרגן לאחר‪ ,‬להיות בענווה ולדעת שאתה צינור ‪ -‬השפע נשלח דרכך‪ ,‬אבל הוא לא שלך‪ .‬מכאן מגיעה גם הנכונות לנתינה‪ .‬אני חושבת‬

‫‪14‬‬

‫‪15‬‬

‫שמיטה‬ ‫יוצרת‬

‫"קרבה שנת השבע"‬ ‫פרויקט כרזות במכללת אמונה‪-‬אפרתה‪,‬‬ ‫בשיתוף ההסתדרות הציונית העולמית‬

‫כמדי שנה ערך המערך לשירותים רוחניים בתפוצות‪ ,‬בשיתוף עם מכללת אמונה‪ ,‬תחרות עיצוב נושאת‬ ‫פרסים בנושא אקטואלי‪.‬‬ ‫בשנת תשע"ה התבקשו תלמידות שנה ג' מהמחלקה לעיצוב גרפי במכללה‪ ,‬לעצב כרזות בנושא שנת‬ ‫השמיטה‪.‬‬ ‫בתחרות שהתקיימה שהתקיימה בסיוון תשע"ד (יוני ‪ )2014‬זכו זכו הסטודנטיות המצטיינות במלגה‬ ‫מטעם המערך לשירותים רוחניים בתפוצות‪.‬‬ ‫(תמונות התערוכה ניתנו באדיבות המערך לשירותים רוחניים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית‬ ‫אשר יזמה את קיום התחרות עם בנות המגמה הגרפית במכללת אמונה‪ ,‬ירושלים)‬ ‫לתערוכה המלאה‬

‫‪ g‬אורטל אלבו‬

‫‪16‬‬

‫‪ g‬דורין אלמליח‬

‫‪ g‬דפנה אמיר‬

‫‪ g‬חן יחיאלי‬

‫‪ g‬יעל אברהם‬

‫‪ g‬ליאור נעים חיון‬

‫‪ g‬מיכל לויט‬

‫‪ g‬שיר קורצוויל‬

‫‪ g‬שירן ערגי‬

‫‪17‬‬

‫לגדול ולגדל בשמיטה‬ ‫פז פייגנבוים‬

‫פז פייגנבוים הוא מתכנן‬ ‫פרמקלצ'ר‪ ,‬מייסד‬ ‫ומנהל ‪FIG‬‬ ‫( ‪Food Integrated‬‬ ‫‪.)Gardens‬‬ ‫מתגורר בעין כרם‪.‬‬

‫לפני כ‪ 15-‬שנה בא לביקור בארץ המורה האוסטרלי לפרמקלצ'ר‪ ,‬דייב קלארק‪ .‬פרמקלצ'ר היא שיטת‬ ‫תכנון ליצירת תרבות‪ ,‬סביבה וחקלאות בנות קיימא‪ .‬משמע‪ ,‬מערכות שאינן מתבססות על משאבים‬ ‫מתכלים‪ ,‬ומגדילות את השפע על ידי מבנים חברתיים וחקלאיים משולבים המקיימים את עצמם‪ .‬באותו‬ ‫ביקור העביר דייב שיעור על הדרך בה תרבויות שונות משתמשות בידע המסורתי העתיק שלהן להבנת‬ ‫העולם והטבע‪ ,‬על מנת להתאים את עצמן לתבניות הטבעיות של ההוויה ולחיות באופן מקיים‪ .‬בסיום השיעור הוא פנה אל הנוכחים‪,‬‬ ‫תלמידי הפרמקלצ'ר הראשונים בארץ‪ ,‬ושאל אותם כיצד התרבות שלהם שואבת מהמסורת העתיקה כדי להיות בת קיימא‪ .‬אף אחד‬ ‫מהנוכחים לא ידע לענות לו‪ ,‬איש מהם לא הכיר את התרבות היהודית מספיק לעומק בשביל לזהות בה תבניות‪ .‬על התבנית של שנת‬ ‫השבע‪ ,‬שנת השמיטה‪ ,‬הם לא שמעו‪ ,‬ובוודאי שלא קישרו אותה אל רוח הפרמקלצ'ר‪.‬‬

‫אותנו כאשר אנחנו מסוגלים להתחבר לניצוצות הקדושה שבאוכל ולנתב אותם לאור שאנחנו מביאים לקהילה שלנו‪.‬‬ ‫השלב הזה בתהליך ההיכרות שלי עם השמיטה הוא מבחינתי החלק האחרון של המסע‪ .‬השמיטה הייתה חלק מתהליך הגדילה שלי‪,‬‬ ‫מסע אורגני של גדילה‪.‬‬ ‫כעת אני כבר מלא התלהבות לחזור לעבודה של שש שנות המעשה‪ .‬אני מלא תשוקה לשים את הידיים שלי על האדמה‪ .‬היה מאוד‬ ‫מאתגר לא להתעסק עם האדמה כל השנה‪ ,‬בגלל שזה המקצוע שלי‪ ,‬אבל גם בגלל שזה הריפוי שלי‪ .‬בשנים הבאות אני רוצה להמשיך‬ ‫בפרויקטים גדולים שמחברים בין תורה ופרמקלצ'ר‪ .‬אני מזהה בישראל הרבה פוטנציאל שיכול לייצר מערכת שמניבה שפע‪ .‬אנחנו‪,‬‬ ‫כשותפים ביצירה של הבריאה‪ ,‬חייבים לתת את חלקנו בהגברת השפע בעולם‪ ,‬ואלוהים יעשה את חלקו ויספק לנו שפע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫שנת השמיטה בשבילי היא פרויקט פרמקלצ'ר ארוך ומתמשך‪ ,‬אך לא תמיד היו הדברים ככה‪ .‬עליתי לארץ מאוסטרליה‪ .‬עוד קודם‬ ‫שעליתי ביקרתי בארץ ארבע פעמים‪ ,‬שלוש מהן בשנת שמיטה‪ ,‬אבל לא הייתי בכלל מודע למשמעות של שמיטה באותה עת‪.‬‬ ‫התהליך קרה דווקא באוסטרליה‪ .‬דרך החיבור לפרמקלצ'ר התחלתי להתבונן בעולם ובתרבות היהודית ממנה הגעתי‪ ,‬ועליה לא ידעתי‬ ‫דבר‪ .‬עם הזמן‪ ,‬פרמקלצ'ר ויהדות הפכו לשתי האהבות הגדולות בחיי‪ .‬הרמתי פרויקטים של פרמקלצ'ר סביב חגים יהודיים‪ ,‬ולבסוף‬ ‫חיברתי בין שתי האהבות ויצרתי "חתונה"‪ .‬ה"חתונה" הייתה שבתות בטבע‪ ,‬בהן לימדתי כיצד להתבונן ב"עצמי" ובטבע ולחוות את‬ ‫רוח השבת בהרמוניה עם ההוויה‪.‬‬ ‫אני קורא לשמיטה "השבת של האדמה"‪ .‬שמיטה זאת הזדמנות לשחרר באמת ולהתאחד עם ההרמוניה של התדרים הקדושים‬ ‫של האדמה‪ .‬שמיטה היא היכולת לחוות הרמוניה עם עצמנו‪ ,‬עם הטבע ועם הקהילה‪ .‬זה מתבטא בשחרור משליטה באדמה וחיבור‬ ‫למרחב פנימי של נתינה לאחר‪ .‬שמיטה היא הזמנה לעשות מה שאתה יכול בשביל להיות שותף בבריאה‪ .‬שותפות בבריאה היא לא רק‬ ‫רעיון פילוסופי שבו האדם ואלוהים שותפים ביצירת העולם‪ .‬שותפות בבריאה היא עניין מעשי‪ ,‬ואני עמל עליה שישה ימים בשבוע‬ ‫בשש שנות המעשה‪ ,‬על פי עקרונות הפרמקלצ'ר‪ .‬בין היתר אני עושה זאת דרך חברת פרמקלצ'ר שהקמתי עוד באוסטרליה‪. FIG ,‬‬ ‫השמיטה בשבילי מתחילה לפני השמיטה‪ .‬בתקופת החורף של השנה שעברה תכננתי קורס פרמקלצ'ר לקראת השמיטה על פי‬ ‫ההלכה‪ .‬הרעיון היה להכין את עצמנו ואת הקרקע לשמיטה‪ ,‬ליצור מערכת חזקה ועמידה של אדמה שתוכל להחזיק בשמיטה‬ ‫ללא עיבוד‪ ,‬על מנת לצאת למנוחה שלמה‪ .‬הקורס התקיים בשיתוף עם שושנה הררי ושלמה גודפרנד‪ .‬במהלך שני חודשי הקורס‬ ‫המשתתפים שתלו יער מאכל שבו צמחים רב‪-‬שנתיים אשר אינם דורשים עיבוד של הקרקע; למדו שיטות תכנון לניהול מערכות‬ ‫מים והכינו "סוולים" (שוחות) לאגירת מי גשמים באדמה ללא השקיה; יצרו דשן בשחרור איטי של מיקרו‪-‬אורגניזמים שמתפשטים‬ ‫באדמה; למדו כיצד ניתן לגדל מזון במרחב אורבני ‪ -‬בחביות‪ ,‬קירות ירוקים‪ ,‬ערוגה מוגבהת וגגות ירוקים‪.‬‬ ‫בשנת השמיטה עצמה רציתי לא לעבוד‪ ,‬ומאחר שאני מתכנן פרמקלצ'ר‪ ,‬יצרתי ללקוחות גינות שלא יהיה בי צורך במהלך השנה‪.‬‬ ‫עיצבתי מערכת של ארבע עונות שמזינה את עצמה ולא דורשת עבודה‪ .‬מאחר שיש בעיה הלכתית עם חלחול מים לקרקע‪ ,‬יצרתי‬ ‫גינות מנותקות מהאדמה‪ ,‬שבהן המים נאספים לשימוש חוזר וצמחים שצורכים הרבה מים נמצאים בתחתית המערכת‪.‬‬ ‫על מנת לחבר אנשים לשמיטה ולפרמקלצ'ר‪ ,‬העברתי מספר סדנאות מעשיות מותאמות להלכה‪ ,‬בהן לימדתי מה כן ניתן לעשות‬ ‫בשנת השבע‪ .‬באחת מהסדנאות יצרתי עם קבוצה גינה מוגבהת במינהל הקהילתי "לב העיר" של שכונת נחלאות בירושלים‪ .‬הקורס‬ ‫הסתיים בשבת שמיטה בטבע‪ ,‬בה העמקנו בלימוד התורה של השמיטה בשילוב עם טיול להכרת צמחי מרפא‪ .‬זאת הייתה הזדמנות‬ ‫להתבונן לתוך עצמנו בתוך מרחב קהילתי‪ .‬שמיטה זה זמן של נתינה וחלוקה של יצירה שוויונית‪ ,‬הזדמנות להיפגש ביחד כקהילה‬ ‫ולחלוק את הכישרונות שלנו‪ .‬כך יוצא החוצה הטבע האמיתי של האדם‪ ,‬ששואף להתחבר לאחר‪.‬‬ ‫לקראת סיומה של שנת השמיטה‪ ,‬ארגנתי טיול ליקוט ברוח השמיטה‪ .‬זאת הזדמנות להיות בטבע למשך שבוע‪ ,‬להשתחרר‬ ‫מהטכנולוגיה‪ ,‬ולהתנסות בחוויה הרמונית עם קדושת הארץ‪ .‬הטיול הוא כמו רטריט‪-‬מדיטציה של אכילה רק מפירות הבר ואגוזי הבר‬ ‫של ארץ ישראל‪ ,‬שלא עובדו‪ .‬בעיניי זו ממש המהות של השמיטה‪ .‬להתקיים מדיאטה פשוטה של מזון‪ ,‬להכיר את השפע העוטף‬

‫‪18‬‬

‫הסרט הקצר "השדה" ממיזם "מה שבע?"‬ ‫הסרט פותח והופק ב"חממת שמיטה" ביוזמת קרן גשר לקולנוע רב תרבותי ‪ ,‬משרד‬ ‫התרבות והספורט‪ ,‬קרן אבי חי ובית אבי חי‪.‬‬ ‫יוצרים‪ :‬עומר ששון‪ ,‬סמדר לבנה‬ ‫תסריטאי‪ ,‬במאי ומפיק ראשי‪ :‬עמר ששון‬ ‫ניהול אנימציה ומפיקה שותפה‪ :‬סמדר ליבנה‬ ‫מפיק בפועל‪ :‬אלעד פלד‬

‫‪19‬‬

‫‪ - Low Tech‬שמיטה בהיי‪-‬טק‬ ‫יוסי צוריה‬

‫קר ‪ -‬היא לא השבת של בית שני‪ ,‬לא השבת של הגולה‪ ,‬ולא השבת של ארץ ישראל בימינו‪ .‬השבת התפתחה‪ .‬השמיטה נתקעה בחזון‬ ‫שהיה רלוונטי לחברה חקלאית‪ .‬מבחינתי זאת הזדמנות לראות מה אפשר לעשות עם זה‪ .‬לאן אפשר לקחת את השמיטה היום ואיזה‬ ‫ערכים ניתן להוציא ממנה ולהעניק לעולם‪.‬‬ ‫יוסי צוריה הוא ממייסדי ‪NDS‬‬ ‫ומנטור למנהלי "סיסקו" היום‬

‫לפני ארבע‪-‬עשרה שנה החלטתי על מעשה קיצוני ‪ -‬החלטתי לקיים שמיטה בשדה ההיי‪-‬טק‪ .‬יצאתי לשנת‬ ‫שבתון והקפדתי לא לעשות דבר שקשור בעבודה או לימוד בתחום ההיי‪-‬טק‪ .‬מהר מאוד גיליתי שמה‬ ‫שהיה נראה כאידיאלי קודם מעשה‪ ,‬הפך לחוויה קשה מנשוא‪ .‬תוך שלושה חודשים אשתי השיבה אותי‬ ‫לעבודה‪ .‬לדבריה‪ ,‬מטעמי פיקוח נפש‪.‬‬ ‫אני מזהה בעיה בחברה המערבית ב'התמודדות' עם פנאי לא רק בשנת השמיטה‪ .‬אנשים מתקשים להרפות מעומס העבודה‪ .‬לפיכך‬ ‫ובעקבות חוויית השמיטה שלי פיתחתי "מודל שמיטה לחברה המודרנית"‪ ,‬והשנה יושם לראשונה חלק ממנו בפרויקט ביוזמתי ‪ -‬חצי‬ ‫יום שבתון בתעשיית ההיי‪-‬טק‪.‬‬ ‫בשנת השמיטה הנוכחית יצאו כמה עשרות עובדי "סיסקו" מידי יום ראשון לאורך סמסטר אחד‪ ,‬להתרעננות לימודית בפקולטה‬ ‫למדעי הטבע בגבעת רם‪ .‬הפרויקט החל ברעיון של השתלמות לימודית בנושא חידושים במדע בשבע השנים האחרונות‪ .‬בפועל‬ ‫התקיימו שלושה קורסים מתקדמים באקולוגיה‪ ,‬בפיזיקה ובנושא המים בישראל‪.‬‬ ‫שמיטה אינה מיועדת רק לחקלאים‪ ,‬וכל אדם עובד זכאי להרפיה ולרענון בשנת השבע‪ .‬לדעתי‪ ,‬אחד האתגרים של אנשים המנסים‬ ‫לצאת ממרוץ העומס והעבודה‪ ,‬הוא מציאת תוכן חיובי שימלא את הזמן‪ .‬לכן הפרויקט שילב בין הרפיה מסוימת מהעבודה לבין תוכן‬ ‫חיובי של לימודים מעשירים‪ .‬אל ההבנה הזאת הגעתי דרך התבוננות ברעיון השבת‪ .‬בשבת יש 'שמור' ו'זכור' ‪ -‬לא רק מה לא לעשות‬ ‫בשבת‪ ,‬אלא גם מה כן לעשות בשבת‪ .‬באופן דומה צריך לפתח מה כן עושים בשמיטה‪ .‬לאחר שהשמיטה שלי לפני ארבע‪-‬עשרה שנה‬ ‫לא עלתה כמתוכנן‪ ,‬חשבתי שאני לא מסוגל לקיים שמיטה‪ ,‬ואז הבנתי ששמיטה היא כן לעשות דברים‪ ,‬אבל מסוג אחר‪ .‬כל השאלות‬ ‫האלה נמצאות בהלכות שבת‪ :‬אם אתה אקדמאי ‪ -‬מה מותר לך לקרוא בשבת? את החומר שאתה לומד אסור לך לקרוא‪ ,‬אבל אם‬ ‫אתה ביולוג ‪ -‬מותר לך לקרוא פיזיקה‪ ,‬ואם אתה פיזיקאי ‪ -‬מותר לך לקרוא ביולוגיה‪ .‬כך התמודדתי עם מה מותר ומה אסור לעשות‬ ‫בזמן השמיטה‪ .‬לדעתי‪ ,‬לפני שאומרים מה אסור‪ ,‬צריך לחשוב מה מותר‪.‬‬ ‫פיתחתי מצע רעיוני מקיף‪-‬מגזרים לקיום שמיטה בחברה הישראלית העכשווית‪ ,‬ובכנס "שמיטה ישראלית" שארגן "טבע עברי"‬ ‫קודם שנת השמיטה תשע"ה‪ ,‬איגדתי רעיונות שמיטה של קבוצת אנשי היי‪-‬טק למסמך בשם "‪ 49‬גוונים של שמיטה"‪.‬‬ ‫בשנת השמיטה הקודמת כתבתי בלוג ובו רעיונות כיצד לקיים שמיטה לא רק בעולם ההיי‪-‬טק‪ ,‬אלא גם במגזר הציבורי‪ ,‬במערכות‬ ‫החינוך‪ ,‬בעולם התרבות‪ ,‬בבנקים‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫במאמר "שמיטה בהיי‪-‬טק ובתעשיות המתקדמות"‪ ,‬שכתבתי לפני שתי שמיטות‪ ,‬העליתי את הרעיון לדחות את היציאה לפנסיה‬ ‫בשבע שנים‪ .‬שבע השנים הנוספות יוחזרו כשנות שבתון מידי שש שנים לכל עובד‪ .‬בשנת השמיטה כל המשק יוריד הילוך‪ ,‬מוסדות‬ ‫התרבות יהיו פתוחים במתכונת מורחבת‪ ,‬ובבתי הספר לא יתקיימו מבחנים‪ .‬כך כל אדם יוכל להקדיש זמן למשפחתו ולילדיו‪ ,‬ולמלא‬ ‫את זמנו בתוכן תרבותי שבשנה רגילה אינו מתפנה אליו‪ .‬שנה כזו מאפשרת לאדם לעשות שינוי משמעותי בחיים‪ .‬כל שש שנים יש‬ ‫שנה שבה אתה יכול לצאת לטיול הגדול שהחמצת כי היית לחוץ אחרי הצבא‪ ,‬או לעשות עם הילדים פרויקט מדהים‪ .‬שמיטה בקנה‬ ‫מידה כזה יכולה לתרום גם ברמה הציבורית‪ .‬המדינה יכולה להוביל פרויקטים חברתיים גדולים‪ .‬האנשים שמרפים מעומס העבודה‪,‬‬ ‫לא יצטרכו לשבת בבית ולבהות סתם בטלוויזיה‪ ,‬אלא יוכלו להצטרף לפרויקט קהילתי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬להפוך שטח ריק במרחב הציבורי‬ ‫לפארק‪.‬‬ ‫אני רוצה ששנת השמיטה תהיה משהו מיוחד‪ ,‬משהו שאנשים יתגעגעו אליו בשש שנות המעשה‪ .‬כמו ששבת מולידה הרבה רעיונות‬ ‫איך לשפר ולהשתפר במשך השבוע‪ ,‬כך אני מקווה שאנשים יעשו בשנת השמיטה רפלקציה על החיים שלהם‪ ,‬יקבעו יעדים לשש‬ ‫השנים הקרובות‪ ,‬יגדירו שינויים מהותיים למחזור הבא‪ .‬זה כמו פרויקט מסכם‪ .‬אי אפשר לעשות כל שנה פרויקט כזה‪.‬‬ ‫מבחינתי לקיים שמיטה כהלכה‪ ,‬זה לא לקיים את השמיטה המקראית‪ .‬השמיטה בשבילי היא רעיון לא נגוע שניתן עוד לפתח אותו‬ ‫ולהטעין בו משמעויות חדשות‪ .‬השמיטה לא עברה פיתוח רעיוני משום שהעם ישב בגולה ולא היה עליו חיוב של קיום מצוות‬ ‫השמיטה‪ .‬זאת לעומת השבת‪ .‬ברור שהשבת במקרא ‪ -‬שמשה רבינו אמר לעם לשבת בבית‪ ,‬לעשות מדיטציה בחושך ולאכול מזון‬

‫‪20‬‬

‫‪‬‬ ‫מבין הרעיונות שעלו בכנס שמיטה ישראלית שהתקיימה במוצאי הסערה הגדולה תשע"ד בחודש טבת בעיר העברית הראשונה‪:‬‬ ‫תחום‬

‫רעיון‬

‫מי?‬

‫‪1‬‬

‫שמיטה (דעות קדומות)‬

‫מפגש פעם בשבע שנים בירושלים הדן בשמיטת דעות קדומות‪ ,‬ביוזמת החברות המובילות‬ ‫בעולם‪ .‬צוותי חשיבה משותפים לפתרון בעיות מולטי דסיפלינריות‪.‬‬

‫חברה‬

‫‪2‬‬

‫שמיטה (מוצרים מיותרים)‬

‫דיון בחברה איזה מוצרים הנם מיותרים (ואולי אף מזיקים) וניתן להפסיק לשווקם (למשל‪,‬‬ ‫בתעשיית התרופות)‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫הפקר‬ ‫(תכנון)‬

‫צבירת קרן השתלמות פטורה ממס שש‪-‬שנתית‪ ,‬אשר בשביעית מוקדשת לפירעון חובות של‬ ‫חברות או פרטים נזקקים‪.‬‬

‫עובד‬

‫‪4‬‬

‫הפקר‬

‫שחרור שביעית מהרווחים הכלואים ללא מס עבור יעדים חברתיים‪.‬‬

‫מעסיק‬

‫‪5‬‬

‫הפקר‬ ‫התחדשות‬

‫הקמת מאגר פטנטים ישראלי בבעלות הממשלה‪ .‬חברות יתרמו למאגר פטנטים שהם לא בליבה‬ ‫שלהן‪ .‬כל חברה ויזם ישראלי יוכלו להשתמש בפטנטים אלו‪.‬‬

‫ממשלה‬

‫‪6‬‬

‫הפקר‬

‫חברה תעביר חלקים מהקניינים הרוחני שלה (תוכנה‪ ,‬פטנטים וכו') לרשות הציבור‪.‬‬

‫חברה‬

‫‪7‬‬

‫הפקר‪ ,‬שוויון‬

‫תמחור ייעודי בשנת שמיטה (למשל‪ ,‬חלוקה בחינם) לעידוד חשיפה למוצרים‪.‬‬

‫חברה‬

‫‪8‬‬

‫הפקר‬

‫חברות בעלות ציוד ייחודי (למשל‪ ,‬מעבדות מתקדמות) יפתחו את המעבדות לחברות אחרות‬ ‫הזקוקות להן‪.‬‬

‫חברה‬

‫‪9‬‬

‫הפקר‬

‫חברות יפקירו נכסים בבעלותם לרשות הציבור (למשל‪ ,‬חניות או חדרי כושר)‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫שבתון‬

‫שימוש בכספי פנסיה למימון תקופת השבתון ‪ -‬מול התחייבות של העובד לדחיית היציאה‬ ‫לפנסיה‪.‬‬

‫עובד‪+‬‬ ‫מעסיק‪+‬‬ ‫קרן פנסיה‬

‫‪11‬‬

‫שבתון‬

‫הוצאת עובדים לשבתון בשכר כאשר השבתון מוקדש לשירות החברה (למשל בתחום החינוך)‪.‬‬

‫חברה‪,‬‬ ‫עובדים‬

‫‪12‬‬

‫שבתון‬

‫יציאה של קבוצת עובדים לשבתון משותף (למשל‪ ,‬טיול ארוך בשביל ישראל)‪.‬‬

‫עובדים‪,‬‬ ‫חברה‬

‫‪13‬‬

‫שבתון‬

‫חובה לקחת את כל ימי החופשה שנצברו בנוסף לתקופה מסוימת (חודש?)‪ ,‬בלי שיוכלו להיפדות‪.‬‬

‫חברה‪,‬‬ ‫עובדים‬

‫‪14‬‬

‫שבתון‪ ,‬התחדשות‬

‫החלפת מהנדסים בין חברות בשנה זו‪.‬‬

‫חברות‬

‫‪15‬‬

‫התחדשות‬

‫הפניית יום או חצי יום בשבוע להתחדשות על ידי לימודים‪.‬‬

‫חברות‪,‬‬ ‫עובדים‪,‬‬ ‫אקדמיה‬

‫‪16‬‬

‫התחדשות‬

‫הקדשת פרק זמן משמעותי (לפחות שבוע) לחשיבה ודיון בשאלה‪" :‬אילו פעילויות ניתן לשמוט‬ ‫ואילו לחדש?"‬

‫קבוצות‬ ‫הטרוגניות‬ ‫בחברה‬

‫‪17‬‬

‫התחדשות‬

‫כמו הסעיף הקודם‪ ,‬אבל עם נציגים מחברות שונות‪.‬‬

‫בין חברתי‬

‫‪18‬‬

‫התחדשות‬

‫תכנית אקסלרציה ארצית‪ ,‬שבסופה סעיף ‪.15‬‬

‫ממשלה‬

‫‪19‬‬

‫התחדשות‬ ‫הקהל‬

‫במוצאי שמיטה‪ ,‬הממשלה תעניק סכום משמעותי (‪ 49‬מיליון ש"ח) לחברה נבחרת שתתחייב‬ ‫להקים חברת עוגן שתכניס את המשק הישראלי לתחום חדש‪ .‬החברה החדשה לא תימכר לחברה‬ ‫זרה לפחות ‪ 14‬שנה‪.‬‬

‫ממשלה‬

‫‪g‬‬

‫‪21‬‬

‫‪g‬‬

‫‪20‬‬

‫התחדשות‬

‫מתן אפשרות לאנשים בשנת השבתון לבדוק שינוי תעסוקתי בתמיכת הגורמים השונים‪.‬‬

‫חברה‪,‬‬ ‫עובדים‪,‬‬ ‫ממשלה‬

‫‪21‬‬

‫התחדשות‬

‫לא להתמיד במודל עסקי יותר משבע שנים‪.‬‬

‫חברה‬

‫‪22‬‬

‫התחדשות‬

‫עידוד עובדים לקחת על עצמם פרויקט "זוגי" או "משפחתי" ‪ -‬לכתוב ספר עם האשה‪ ,‬ללמוד‬ ‫נגינה יחד עם הבת‪...‬‬

‫עובדים‬

‫‪23‬‬

‫הרפיה‬

‫לא להתמיד בתפקיד ניהולי יותר משש שנים‪.‬‬ ‫בשנה השביעית‪ ,‬אם המנהל לא לוקח שבתון‪ ,‬הוא יוכל למשל לקודד‪.‬‬

‫עובדים‪,‬‬ ‫חברה‬

‫‪24‬‬

‫הרפיה‬

‫פחות פרויקטים והשקות חדשות בשנה השביעית‪.‬‬

‫חברה‬

‫‪25‬‬

‫שוויון‬

‫מתן אפשרות לעובדים לקחת עד ‪ 20%‬מהזמן שלהם כדי ליצור פרויקטים לתועלת החברה (בקוד‬ ‫פתוח) ‪.‬‬

‫חברה‪,‬‬ ‫עובדים‬

‫‪26‬‬

‫שוויון‬

‫עידוד פעילויות משותפות ומפגשים בלתי אמצעיים בין הרמות השונות בארגון‪.‬‬

‫חברה‪,‬‬ ‫עובדים‬

‫‪27‬‬

‫אחווה‬

‫עזרה לחברה מתחרה מתוך מטרה להצלחה משותפת (למשל‪ ,‬תוך הקצאת מנטורים)‪.‬‬

‫חברה‬

‫‪28‬‬

‫אחווה‬

‫התאגדות של מספר חברות שיעודדו פעילות משמעותית (שניתן לסיים בשנה) למען הציבור‪.‬‬

‫ממשלה‬

‫‪29‬‬

‫אחווה‬

‫פתיחת שערי החברה למועסקים שאין להם סיכוי להתקבל (בשילוב אפשרי עם אנשים במסלול‬ ‫שיקום)‪ .‬בסיום השנה ‪ -‬המתאימים נשארים בחברה‪.‬‬

‫חברה‬

‫‪30‬‬

‫אחווה‬ ‫(שמיטת חובות)‬

‫חברות מבוססות יציעו לחברות בעלות חוב להשתתף בתהליך שיקום כלכלי‪ ,‬ובתום התהליך‪,‬‬ ‫ימחקו חלק מחובותיהן‪.‬‬

‫חברות‬

‫לטבלה המלאה "‪ 49‬גוונים של שמיטה"‬

‫הסרט הקצר "שבתון" ממיזם "מה שבע?”‬ ‫הסרט פותח והופק ב"חממת שמיטה" ביוזמת קרן גשר לקולנוע רב תרבותי ‪ ,‬משרד‬ ‫התרבות והספורט‪ ,‬קרן אבי חי ובית אבי חי‪.‬‬ ‫יוצרת‪ :‬נעה גוסקוב‬ ‫במאית ותסריטאית‪ :‬נעה גוסקוב‬ ‫מפיקה‪ :‬ענבל טנמבאום‬ ‫‪22‬‬

‫תנה שמחברת אותי לעצמי‬ ‫מ‬ ‫נעה ברקת‬

‫מקום מגורים‪ :‬ירושלים‬ ‫עצת ביוגרפית‪ ,‬עורכת ספרים‬ ‫עיסוק‪ :‬יו‬ ‫גיל‪53 :‬‬ ‫תיאור רוחני‪ :‬מאמינה‬ ‫חזק כמו שצריך‪ .‬אבל אני לומדת‬ ‫מה זאת שמיטה בשבילי‪:‬‬ ‫לכתפיים שמוטות‪ ,‬למשהו לא מו‬ ‫שמיטה" היה תמיד קשור אצלי‬ ‫לא להניח‪ .‬משהו קצת אחר‪ .‬לא‬ ‫המונח "‬ ‫לזרוק‪ ,‬לא להרפות‪ ,‬לא לעזוב‪,‬‬ ‫פעולה‪ :‬לשמוט‪ .‬לא להפיל‪ ,‬לא‬ ‫אוד‪ ,‬מתוך הבנה שישנם זמנים‬ ‫לחבב את ה‬ ‫דווקא משהו שרוצים‪ ,‬אפילו מ‬ ‫שכבר לא זקוקים לו‪ .‬שומטים‬ ‫זמן בקו ישר‪ ,‬קדימה‪ .‬מחברים‬ ‫שומטים משהו‬ ‫מנו המערבי אנחנו חיים כל ה‬ ‫דאי להיאחז במה שרוצים‪ .‬בעול‬ ‫איזו צורה הייתה לחיינו‪ .‬אנחנו‬ ‫שבהם לא כ‬ ‫עבודה‪ ,‬ורק בסוף יכולים לגלות‬ ‫ודה לעוד נקודה‪ ,‬כמו בחוברות‬ ‫הלאה‪ .‬אנחנו בשליטה‪ .‬שמיטה‬ ‫עוד נק‬ ‫לעברה‪ ,‬משיגים אותה והולכים‬ ‫על המטרה הבאה שלנו‪ ,‬נעים‬ ‫הדברים הטובים‪ .‬שמיטה היא‬ ‫מתבייתים‬ ‫שום דבר לא נשאר לנצח‪ ,‬אפילו‬ ‫העמוקה שהכול זורם‪ ,‬משתנה‪ ,‬ש‬ ‫חוזר ליסודותיו ומתעצב מחדש‪.‬‬ ‫משליטה‪ .‬שמיטה היא ההבנה‬ ‫יטה היא ההבנה שהכול מתפורר‪,‬‬ ‫היא ההפך הגמור‬ ‫שלון הגרוע ביותר ישתנה‪ .‬שמ‬ ‫כוון‪ ,‬היא הצהרת חירות‪ .‬שמיטה‬ ‫הגדול ביותר ישתנה‪ ,‬וגם הכי‬ ‫הרפיה מודעת‪ ,‬היא שחרור מ‬ ‫ההבנה שגם ההישג‬ ‫נים‪ ,‬ללב המהות‪ .‬שמיטה היא‬ ‫יש זמנים של התקדמות קדימה‬ ‫לראות ללב הדברים‪ ,‬ללב הזמ‬ ‫בקצב האמיתי של החיים‪ ,‬שבו‬ ‫שמיטה מאפשרת‬ ‫יינו‪ .‬השמיטה מאפשרת לנו לנוע‬ ‫שלנו לנוח‪ ,‬את חשיבות השינה‬ ‫לחיות מבלי להיכבל לתוצרי ח‬ ‫לנו‪ .‬וכשאנו מבינים את הצורך‬ ‫מאפשרת לנו‬ ‫ש‬ ‫ילה התנועה הבאה‪ ,‬הצעד הבא‬ ‫העונות‪ ,‬לסיבובו של כדור הארץ‬ ‫אה‪ ,‬חזרה ומנוחה‪ ,‬שבהם מבש‬ ‫אות הירח ולהתחסרותו‪ ,‬למעגל‬ ‫וזמנים של קפי‬ ‫למקצבים שמסביבנו‪ ,‬להתמל‬ ‫מוט‪ ,‬שבהם יש להניח‪ ,‬שבהם יש‬ ‫קוסמית‪ ,‬אנחנו יכולים להתחבר‬ ‫בחין שישנם זמנים שבהם יש לש‬ ‫היום‪-‬יומית וה‬ ‫נים‪ .‬שמיטה מעירה אותנו לה‬ ‫חזור החודש‪ ,‬השנה‪ ,‬שבע הש‬ ‫סביב השמש‪ ,‬למ‬ ‫מית‪ .‬שמיטה היא הסיכוי שלנו‪.‬‬ ‫נוע בדרך אחרת‪ ,‬מעגלית‪ ,‬רית‬ ‫לתת לחיים ל‬ ‫קטוע ממני‪ .‬היה עלי לשמוט‪,‬‬ ‫חזק של געגוע אליו‪ ,‬כמו היה‬ ‫השמיטה שלי‪:‬‬ ‫חרי שעזבתי אותו נשאר קשר‬ ‫לתי מופרט חשבתי כבת קיבוץ‪:‬‬ ‫פרד מבית שאהבתי מאוד‪ ,‬וגם א‬ ‫קיבוץ"‪ .‬גם כשחייתי ביישוב קהי‬ ‫להי‬ ‫הייתי צריכה‬ ‫ברת‬ ‫"ח‬ ‫לה‪ .‬החודשים הראשונים בחורף‬ ‫תת לעצמי מנוחה‪ .‬כל חיי הייתי‬ ‫מפתיע מאוד‪ ,‬עברנו לעיר הגדו‬ ‫גוע להחליש את אחיזתו בי‪ ,‬ול‬ ‫לתת לגע‬ ‫השנה‪ ,‬באופן לא צפוי ואפילו‬ ‫תית‪ ,‬רוח קהילה‪ ,‬אפילו אמונה‬ ‫מה טובת הציבור‪ ,‬מה יחשבו‪.‬‬ ‫שאהבתי‪ ,‬חברים‪ ,‬עשייה קהיל‬ ‫מה טובת הקהילה‪,‬‬ ‫שעזבתי ו"הושמט" ממני ‪ -‬בית‬ ‫יבת דין וחשבון רק לעצמי ‪ -‬היו‬ ‫אחד מלאים בגעגוע צורב למה‬ ‫ולא לדעת מי השכנים‪ ,‬להיות חי‬ ‫הירושלמי היו מצד‬ ‫חוב ולא להכיר איש‪ ,‬לגור בבניין‬ ‫רים לעצמי‪ ,‬עזרה לי לשמוט את‬ ‫מצד שני‪ ,‬החוויות ‪ -‬ללכת בר‬ ‫העיר הזו‪ ,‬שהיא פתחה לי שע‬ ‫קהילתית‪.‬‬ ‫אחד‪ ,‬הבנתי שאני אוהבת את‬ ‫ירה שלי ולעולם בדרך חדשה‪ .‬‬ ‫כיין‪ .‬קצת לפני פסח‪ ,‬ביום בהיר‬ ‫פויה שמחברת אותי לעצמי‪ ,‬ליצ‬ ‫אוויר הרים צלול‬ ‫יתה ועודנה מתנה מיוחדת ולא צ‬ ‫קיבוצית ולהרגיש את עצמי‪ .‬זו הי‬ ‫המעטפת ה‬ ‫שמיטה‪ ,‬כי מה שחייבים לעשות‬ ‫עתי זה רק מחליש את פעולת ה‬ ‫איך זה עובד‪:‬‬ ‫וצה שיחייבו אותי לשמוט‪ .‬לד‬ ‫את השמיטה שלו‪ .‬ההתאמנות‬ ‫ניין פרטי ואינטימי‪ .‬לא הייתי ר‬ ‫שר‪ ,‬זה יתמוך בכל אדם לעשות‬ ‫שמיטה היא ע‬ ‫שמיטה תהיה עניין רֹווח ומתוק‬ ‫מהכול‪ .‬בעיניי האפשרות הזו‬ ‫קושר אותך‪ .‬עם זאת‪ ,‬ככל שה‬ ‫ניח‪ ,‬לוותר‪ ,‬לקחת רגע הפסקה‬ ‫באותה נשימה גם‬ ‫על שום דבר‪ ,‬להיות יכולים לה‬ ‫הפנימיים יודעים לצמוח ושיש‬ ‫לנו לא לשמר כאב‪ ,‬לא להתקבע‬ ‫לצאת לדרך בידיעה שהזרעים‬ ‫בשמיטה עוזרת‬ ‫דגש על הישגיות ושליטה‪ .‬צריך‬ ‫כל הוויית החיים‪ ,‬ששמה כיום‬ ‫יכולה לשפר את‬ ‫הם‪ .‬מנוחה היא הבסיס לפעולה‪.‬‬ ‫להם כוח משל‬ ‫ישן יפנה מקום לחדש‪ .‬גיליתי‬ ‫מהשמיטה לשש שנות המעשה‪:‬‬ ‫הרבה שנים‪ .‬השנה רציתי שה‬ ‫יטה לעשייה ‪ -‬מה אני לוקחת‬ ‫אבל רעיון השמיטה מעסיק אותי‬ ‫משמ‬ ‫אני לא דתייה שומרת מצוות‪,‬‬ ‫תפתחות היצירה האישית שלי‪.‬‬ ‫גדלתי בקיבוץ חילוני ו‬ ‫לקחת לשנים הבאות מקום לה‬ ‫מוח ומותר לי להרפות‪ .‬אני רוצה‬ ‫על עצמי שאני יודעת לצ‬

‫‪23‬‬

‫שמיטת כספים‬ ‫אוריאל לדרברג‬

‫אוריאל לדרברג הוא מייסד‬ ‫ומנכ"ל ארגון "פעמונים"‪ .‬מתגורר‬ ‫במודיעין‪.‬‬

‫בקיץ שעבר עברנו דירה‪ ,‬משפחתי ואני‪ .‬כמו רבים אחרים‪ ,‬גם אצלנו המעבר גרר קדחת קניות לבית החדש‪.‬‬ ‫עם כניסת שנת השמיטה‪ ,‬לאחר המעבר‪ ,‬ראיתי לנכון להתנסות בשנה מופחתת קניות‪ .‬רציתי לשמוט את‬ ‫המרדף אחר החומרי‪ .‬להסתפק במה שיש לנו ולא לצבור עוד רכוש במהלך השנה‪ .‬ניסיתי ליצור תהליך עומק‬ ‫של התמודדות אחרת מול רכוש‪ ,‬אשר יהיה שונה משנים אחרות‪ .‬ההצלחה הייתה חלקית‪ ,‬נסיבות החיים‬ ‫הביאו לקניות לא מתוכננות וחזון שמיטת הקניות לא יצא לפועל‪.‬‬ ‫בעוד החזון האישי לא מומש במלואו‪ ,‬החזון של "פעמונים" נמצא בתהליך האצה משמיטה לשמיטה‪ .‬הקמתי את ארגון "פעמונים"‬ ‫מתוך חיבור למודל החברתי‪-‬כלכלי שמציע מחזור השמיטה‪" .‬פעמונים" מעניק תמיכה למשפחות שנקלעו לקשיים כלכליים ומחנך‬ ‫להתנהלות כלכלית אחראית ומאוזנת‪.‬‬ ‫בשמיטה הקודמת נוצר חיבור עם "מכון התורה והארץ"‬ ‫להקמת "קרן נדיבי ארץ"‪ .‬הקרן מתבססת על הרעיון‬ ‫של מצוות שמיטת כספים‪ ,‬לפיה כל ההלוואות שניתנו‬ ‫בשש השנים שחלפו‪ ,‬נשמטות עם סיומה של שנת‬ ‫השמיטה‪ ,‬והלווים אינם מחויבים להשיב את ההלוואה‪.‬‬ ‫בשמיטה הקודמת הועברו לקרן מהציבור הרחב כ‪2-‬‬ ‫מיליון ש"ח‪ ,‬והכסף שימש לפירעון חובות של משפחות‪.‬‬ ‫על כל סכום שנתרם‪ ,‬ויתרו הנושים על סכום זהה‪ ,‬וגם‬ ‫המשפחה גייסה סכום לפירעון החוב‪ .‬כך הסדירה הקרן‬ ‫חובות בסך ‪ 10‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫גם השנה פעלה הקרן‪ ,‬והצלחתה תלויה בהשתתפות‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫אני רואה את השמיטה כמכלול של מחזור שלם‪ ,‬כאשר‬ ‫שנת השמיטה היא שנת שיא של איזון המערכת‬ ‫הכלכלית‪ ,‬ושש השנים האחרות הן שנים של התפתחות‬ ‫וצמיחה כלכלית נורמטיבית‪ .‬במצוות השמיטה‬ ‫ׁשנִים ִּתזְ מֹר‬ ‫ְשׁש ָ‬ ‫ׁ‬ ‫ׂ ֶדךָ‪ ,‬ו ֵ‬ ‫ׁשנִים ִּתזְ ַרע ָש‬ ‫"שׁש ָ‬ ‫ׁ‬ ‫נאמר‪ֵ :‬‬ ‫ַּכ ְר ֶמךָ" (ויקרא כה‪ ,‬ג)‪ .‬כלומר‪ ,‬בשש השנים מתקיימת‬ ‫התנהלות כלכלית נורמטיבית‪ .‬באופן טבעי נוצרים גם‬ ‫פערים כלכליים‪-‬חברתיים‪ ,‬נוצרים מעמדות‪ ,‬עניים‬ ‫ועשירים‪ ,‬לווים ומלווים‪ .‬השנה השביעית היא הפסקה‬ ‫בהתנהלות הכלכלית הרגילה‪ ,‬אשר מאפשרת חשיבה‬ ‫על בסיס ערכים חברתיים‪ .‬לדעתי‪ ,‬גם בכלכלה מודרנית‬ ‫קפיטליסטית יש צורך פעם בשבע שנים לחשב מסלול‬ ‫מחדש‪ ,‬לראות מי התדרדר ונפל מהמגרש‪ ,‬ולמצוא דרך‬ ‫להחזיר אותו‪ .‬החזון שלי מבוסס על שיטה כלכלית‪.‬‬ ‫מי שמשתקם ויורדת ממנו המשקולת של החוב‪ ,‬חוזר‬ ‫למגרש הכלכלי ותורם לו מחדש‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫המשמעות של שנת השמיטה מבחינתי היא המצווה של "לא תגוש" ‪ -‬המלווה לא ייגוש בלווה‪ ,‬לא יקשה עליו‪ ,‬אלא יאפשר לו לפתוח‬ ‫דף חדש‪ .‬זה גם הרעיון שעומד בבסיס "פעמונים" ‪ -‬לאפשר ללווה‪ ,‬באמצעות תהליך הבראה‪ ,‬לפתוח דף חדש בחיים‪ .‬המערכת בנויה‬ ‫מאנשים‪ ,‬וברוב המקרים אנחנו מוצאים אוזן קשבת‪ .‬באמצעות דיבור ניתן ליצור מחדש אמון בין המלווה ללווה ואז מאליה נוצרת‬ ‫חמלה‪ .‬אבל מה קורה כאשר המלווה כבר בא בעבר לקראת הלווה‪ ,‬והלווה לא עמד בדיבורו? כאן נכנסת מידת האחריות מצד הלווה‪.‬‬ ‫השמיטה מלמדת אותנו גם את מידת האחריות‪ ,‬מידה שנכונה לכל השנים‪ .‬אנחנו אומרים ללוֹוה‪ :‬תחזיר את החוב‪ ,‬לא כי אתה חייב‬ ‫להחזיר ‪ -‬הרי השמיטה פטרה אותך ‪ -‬אלא בגלל שבאחריותך להחזיר‪ ,‬בגלל שאתה מבין את המשמעות של האחריות הזו‪" .‬המחזיר‬ ‫חוב בשביעית‪ ,‬רוח חכמים נוחה הימנו" (משנה‪ ,‬שביעית י‪ ,‬ט)‪ .‬בעיניי השיא של המצווה הוא חיזוק האחריות האישית והחזרת האמון‬ ‫בין אנשים‪ .‬המלווה מוכן לבוא לקראת הלווה‪ ,‬והלווה לוקח אחריות ומוצא דרך לשלם‪.‬‬ ‫המטרה של "פעמונים" היא להגיע לשנת השמיטה הבאה עם פחות בעלי חוב‪ ,‬באמצעות תהליכים של חינוך והבראה‪ .‬השאיפה היא‬ ‫ליצור שינוי גם ברמה החוקתית ולהקים קרן ממשלתית שתגייס כספים במהלך שש השנים ותוכל לשמש לפירעון חובות בשנת‬ ‫השמיטה‪ .‬כל זה נובע מהכוח של שנת השמיטה‪ ,‬שבעיניי היא לא רק דרך להיטיב זמנית עם אנשים שנקלעו למצוקה‪ ,‬אלא כלי ממשי‬ ‫לחולל שינוי‪ .‬שינוי ברמה האישית‪ ,‬החברתית‪ ,‬הכלכלית ואף הממלכתית‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הסרט הקצר "לצאת מהקווים" ממיזם "מה שבע?”‬ ‫הסרט פותח והופק ב"חממת שמיטה" ביוזמת קרן גשר לקולנוע רב תרבותי ‪ ,‬משרד‬ ‫התרבות והספורט‪ ,‬קרן אבי חי ובית אבי חי‪.‬‬ ‫יוצרים‪ :‬איציק שרון‪ ,‬גדי צדקה‬ ‫תסריט ובימוי‪ :‬גדי צדקה ואיציק שרון‬

‫‪25‬‬

‫הישן יתחדש והחדש יתקדש‬ ‫רות קלדרון‬

‫ד"ר רות קלדרון‪ ,‬ממובילות‬ ‫ההתחדשות היהודית בישראל‪.‬‬ ‫מייסדת "אלול" בירושלים‬ ‫ו"עלמא" בתל אביב‬

‫בשנת ‪ 1913‬יזם הרב קוק מסע של רבני היישוב הישן אל מושבות הגליל כדי לפגוש בחלוצים הצעירים‪.‬‬ ‫הרבנים באו כקבוצה‪ ,‬בתפקיד‪ ,‬מוגנים מפני איום המפגש הממשיעם החילוניות המשיחית הזרה להם‪.‬‬ ‫בשונה מהם‪ ,‬הרב קוק בא לא רק כדי לפקח על מנהגי החלוצים‪ ,‬אלא גם כדי לפקוח את עיני עצמו‪.‬‬ ‫הוא נמשך אל החלוצים וחש שיש בהם משהו שהוא חסר בעצמו‪ .‬במהלך אחד הביקורים נכח הרב קוק‬ ‫בריקודיהם של החלוצים‪ .‬הוא לא נשאר כמתבונן מהצד‪ ,‬אלא פנה אל אחד החלוצים וביקש ממנו לצאת איתו לחדר צדדי ולהחליף‬ ‫את בגדיהם‪ .‬הרב לבש את בגדי החלוץ‪ ,‬והחלוץ ההמום מצא עצמו עטוף בקפוטה של משי‪ .‬יצא הרב קוק לבוש בבגדי הפשטות‬ ‫המלוכלכים בעפר האדמה ובעבאיה ערבית‪ ,‬והצטרף למעגל הרוקדים‪.‬‬ ‫הרגע הזה‪ ,‬של הרב קוק רוקד בבגדי חלוץ אנונימי במעגל רוקדים בגליל‪ ,‬הוא רגע מכונן‪ .‬הוא מבטא את התשוקה הספונטנית להיות‬ ‫חלק מהחופש‪ ,‬מהנעורים‪ ,‬מהאמונה התמימה והבוערת שכל מעשה שם‪ ,‬בגליל‪ ,‬כל תלם שנחרש וכל מעגל הורה‪ ,‬נעשה לא בשביל‬ ‫הצורך האגואיסטי אלא בשביל הכלל‪" .‬היישוב"‪ ,‬כלל ישראל של התקופה‪ .‬הרעיונות שעליהם מדבר הרב כל היום קרמו חיים מול‬ ‫עיניו ממש‪ .‬הוא רצה להיות חלק מזה‪ ,‬לצאת מתפקידו‪ ,‬מהפרסונה שלו‪ ,‬מהמחויבות‪ ,‬ולהיות לרגע יהודי פשוט‪ .‬חלוץ‪ .‬הריקוד הזה‬ ‫מעיד בעיניי על כך שהרב קוק ראה והבין את הגדלות שקיימת בחילוניות יהודית עברית; הוא ראה גם את האתגר שהיא מציבה‬ ‫לתרבות היהודית‪.‬‬ ‫מהצד האחר‪ ,‬מספר נחום גוטמן בספרו "בין חולות וכחול שמים" על מקרה בו ראה את הרב קוק‪ ,‬שגר בסמוך לו‪ ,‬יוצא בדרכו לבית‬ ‫הכנסת‪ .‬ברנר‪ ,‬שהיה אף הוא נוכח במקום‪ ,‬התנגד לרעיון של עגנון להצטרף לתפילה עם הרב קוק‪ ,‬על שום היותו חילוני אדוק שמרד‬ ‫וכפר בדרכו של הרב קוק‪ .‬אך בעוד הרב קוק צועד לתפילה‪ ,‬התקדם ברנר מאחוריו‪ ,‬מניח את כפות רגליו בעקבות צעדיו של הרב‪.‬‬ ‫הריקוד המופלא שרוקדים ברנר‪ ,‬סמל היישוב החילוני‪ ,‬והרב קוק‪ ,‬סמל היישוב הדתי; הקידה הסמלית שקד ברנר לרב‪ ,‬והקידה‬ ‫הסמלית שקד הרב לחלוצי פורייה ‪ -‬הם עבורי התקווה הגדולה‪.‬‬

‫"יבנה" שלי ‪" -‬עלמא‪ ,‬בית לתרבות עברית"‪ .‬הפעם נבנו בית המדרש והמכללה ללימודים הומניסטיים שסביבו‪ ,‬בחבורה מעורבת של‬ ‫אקדמאים‪ ,‬למדני בית מדרש ויוצרים‪ ,‬דתיים וחילונים‪ ,‬נשים וגברים‪ ,‬אך לא עוד בניהול משותף‪.‬‬ ‫אפשר שהסדק היה קיים תמיד בגישת הרב קוק אל העולם החילוני‪ ,‬גישה של היקסמות ומשיכה אבל תמיד מתוך ידיעה מוגמרת של‬ ‫האמת ההלכתית‪ ,‬וניסיון ‪ -‬גם אם ברוח טובה ובעדינות ‪ -‬לקרב‪ ,‬לחזק ולהשיב את לב הבנים אל מסורת האבות‪ .‬חסר היה אותו הרגע‬ ‫של פשיטת הבגדים וההתמסרות לתהליך השינוי שעשוי לשנות גם את האדם‪ ,‬את עולמו‪ .‬הציונות הדתית רואה בחילוניות העברית‬ ‫סכנה‪ .‬לא שותף בר פלוגתא שעשוי להשלים אותה‪.‬‬ ‫בשנתיים שבהן זכיתי לשרת כחברת כנסת קיוויתי לעשות את אותו חיבור עכשווי של המסורת והמציאות היהודית‪ .‬הזדמן לי לשרת‬ ‫בשנה שלקראת שנת שמיטה‪ ,‬והגיע לאוזניי כי בשמיטה הקודמת הצליחה יוזמה פרטית של חבורה אורתודוקסית לגייס כסף ולממש‬ ‫את מצוות שמיטת החובות‪ .‬נדהמתי מהרלוונטיות של המצווה העתיקה בישראל של היום‪ .‬משפחות ויחידים רבים חיים במציאות‬ ‫כואבת של חובות וריביות על חובות‪ ,‬של חשבונות בנק סגורים‪ ,‬של אובדן אשראי‪ ,‬וכתוצאה מכך אובדן הכבוד והחירות‪.‬‬ ‫ברוח הרב קוק יזמתי פרויקט שנקרא "שנת השמיטה"‪ .‬ראשון התומכים היה פרופ' יוג'ין קנדל שאמר לי שיש לתכנית היגיון כלכלי‬ ‫יציב ושהוא יעזור לממש אותה‪ .‬בהמשך הצטרפו מנהלי בנקים‪ ,‬אנשי חברת החשמל וחברת סלולר‪ ,‬התקיימה פתיחה חגיגית בבית‬ ‫הנשיא ובאתר הפרויקט‪ ,‬התחלנו לרשום משפחות לתהליך‪ ,‬שיכלול עבודה עם עמותות לשיקום כלכלי‪ ,‬ולאחר תהליך שינוי משפחתי‬ ‫ גם שמיטת ריביות החוב‪ ,‬שמיטת חלק מהחוב ופריסת היתרה כך שיוכלו לצאת מהחוב ולשוב לחיים כלכליים בריאים‪.‬‬‫ניסיתי להוסיף ל"חוק השמיטה" הקיים בספר החוקים הישראלי ‪ -‬חוק שמעביר את כל הסמכויות הקשורות לשמיטה החקלאית לידי‬ ‫הרבנות הראשית ואנשיה ‪ -‬תוספת שתאפשר לקיים גם שמיטת חובות חברתית‪ ,‬ובעיקר שתאפשר גם לנציגי ציבור ישראלים שאינם‬ ‫שייכים לרבנות לקחת חלק במימוש רעיון השמיטה‪.‬‬ ‫רציתי להחזיר עטרת שמיטה ליושנה ולהשיב את התורה לכלל ישראל‪.‬‬ ‫כאן הרגשתי את 'תקרת הברזל' האורתודוקסית ‪ -‬את החשד‪ ,‬את ההסתגרות‪ ,‬את הבחירה במוכר ואפילו במחיר מימוש מצווה מן‬ ‫התורה‪ ,‬במחיר התחדשות יהודית אמיתית‪ .‬נציגי המפלגות הדתיות חסמו את החוק‪ .‬יוזמת השמיטה נפלה‪ .‬החדש לא התקדש‪ ,‬הישן‬ ‫לא התחדש‪ ,‬ולא הליכה מלאת כבוד בעקבות אהובים‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫פורסם לראשונה במוסף 'שבת'‪ ,‬מקור ראשון‪ ,‬כ"ט אב תשע"ה‪ .14.8.2015 ,‬לכתבה המלאה‬

‫אלא שלא כל העולם ברנר והרב קוק‪ .‬לימים‪ ,‬הרב צבי‪-‬יהודה‪ ,‬בנו של הרב קוק‪ ,‬כותב מאמר בשם "התרבות הישראלית" ומנסח‬ ‫באופן מפורש את הפניית העורף של הציונות הדתית לתרבות העברית החדשה‪ .‬מנקודת הזמן שלנו אני רואה היום כמה נזק עשתה‬ ‫הפניית העורף הזאת‪ .‬היא נעשתה אז והיא נעשית שוב ושוב גם היום‪ .‬לדאבוני‪ ,‬מעטים המקיימים בנפשם את המורכבות העשירה‬ ‫של הרב קוק האב‪ .‬רבים ממשיכים את ההסתגרות של הבן ‪ -‬חינוך נפרד‪ ,‬יישובים נפרדים‪ ,‬מפלגות מגזריות‪ ,‬חקיקה לעומתית ‪ -‬אשר‬ ‫מתאימה לרוח דומה של הפרדה מן הצד השני‪ .‬עיתון "הארץ" מדבר עם עצמו‪ ,‬עיתון "מקור ראשון" מדבר עם עצמו‪ .‬כולם צודקים‬ ‫בעיני עצמם‪ .‬נפש אינה מדברת עם נפש‪.‬‬ ‫בדרכי חיי חיפשתי תמיד קשר עם היופי הזה שרואה הרב קוק בחלוצים‪ ,‬עם הכבוד שרוחש ברנר לרב קוק‪ .‬בהקמת "אלול" בירושלים‬ ‫ב‪ 1989-‬בנינו במחשבה תחילה שותפות וברית‪ .‬עם שותפי להקמה ולניהול‪ ,‬מוטי בר‪-‬אור‪ ,‬איחדנו חבורה שלחילוניים ודתיים לבית‬ ‫מדרש משותף‪ .‬נדמה לי שכיוונו לדעת מחשבת הרב קוק כשבנינו לאט ותוך התלבטות ומחשבה רבות במשך שנים את דרך הלימוד‬ ‫ואת הספרייה המשלבת את הקאנון העברי המסורתי עם ספרות יפה‪ ,‬שירה ומחשבה יהודית חילונית‪ ,‬כמו גם עם הספרים הגדולים‬ ‫של תרבויות העולם‪ .‬ספרים ששוכנים זה לצד זה ולא בארונות מופרדים‪ ,‬סימן שגם השיח ביניהם בתוך הנפש צריך להיות שיח של‬ ‫קרבה ולא של הפרדה‪.‬‬ ‫לראשונה קיימנו קהילת לימוד שוויונית שנשים וגברים דתיים וחילונים היו בה שווי מעמד‪ .‬כולנו היינו לומדים ומלמדים‪ .‬שום "שורה‬ ‫תחתונה" לא הייתה ידועה ומקובלת מראש‪ .‬אני מאמינה שלו היה הרב קוק חוזר לאחוריו ובא לשבת בשורה השמינית ב"אלול"‪ ,‬הוא‬ ‫היה יודע מה הם אומרים‪ .‬לא רק שלא היה תש כוחו ‪-‬הייתה בו שמחה על שהמשכנו את דרכו‪.‬‬ ‫"אלול" עוד מתקיים ומנוהל על ידי דורות ממשיכים שמאמינים בשותפות הזאת בלימוד תורה‪ .‬אולם אנחנו‪ ,‬המייסדים‪ ,‬נקלענו‬ ‫למשבר גדול בימים שלאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין‪ .‬את "תיבת נח" של בית המדרש הציף מבול של האשמה‪ ,‬אשמה‪ ,‬עלבון‬ ‫וזעם‪ ,‬והברית העדינה שהתרקמה ביום–‪-‬יום של לימוד לא עמדה בפרץ‪.‬‬ ‫לאחר מבול רצח רבין‪ ,‬שבתי לחוף המבטחים שלי‪ ,‬לעיר הולדתי תל אביב‪ ,‬וברוח התרבות העברית של אחד העם וביאליק בניתי את‬ ‫‪26‬‬

‫רות קלדרון פותחת את כנס השמיטה בכנסת‬ ‫‪27‬‬

‫שמיטה‬ ‫יוצרת‬

‫מה שבע?‬

‫פרוייקט שמיטה של בית אבי‪-‬חי‬ ‫"מה שבע?” הוא פרי עבודתם של אמנים‪ ,‬מעצבים גרפיים‪ ,‬אנשי פרסום‪ ,‬אמני וידיאו ויוצרי קולנוע‬ ‫שלמדו יחד על רעיונות השמיטה ותרגמו אותם בדרך מקורית‪ ,‬רעננה וביקורתית לנושאים רלוונטיים‬ ‫לחייהם – לחיינו‪.‬‬ ‫תערוכת הכרזות היא מיזם משותף של בית אבי‪-‬חי‪ ,‬קרן אבי‪-‬חי‪ ,‬קרן "גשר" לקולנוע רב‪-‬תרבותי ומשרד‬ ‫התרבות והספורט‬ ‫לתערוכה המלאה‬

‫‪ g‬טלי בקשי‪,‬‬ ‫פח שמיטה‬

‫‪ g‬אבירם מאיר‪ ,‬ושבתה הארץ‬

‫‪28‬‬

‫‪ g‬דוב אברמסון ואלעד ליפשיץ‪,‬‬ ‫שויתי שמיטה‬

‫‪ g‬דרור צונץ‪ ,‬נפילת מתח‬

‫‪ g‬נדב ברקן‪ ,‬ואכלו‬ ‫אביוני עמך‬

‫‪ g‬יואל גילינסקי‪,‬‬ ‫לשלם בחזרה‬

‫‪ g‬תמיר שפר‪,‬‬ ‫תיקון‬

‫‪29‬‬

‫כשהנפש נשמטת‪ ,‬המילים צומחות‬ ‫ליטל קפלן‬

‫ליטל קפלן היא פסיכולוגית‬ ‫מתמחה‪ ,‬עורכת אתר‬ ‫"פסיכולוגיה עברית"‪,‬‬ ‫גרה בתל אביב‬

‫במסגרת פסטיבל "ימי אהבה לשירה" של "משיב הרוח" שעסק השנה בשמיטה‪ ,‬הנחיתי ערב בשם‬ ‫"הישמטות הנפש"‪ .‬עסקנו באזורים‪ ,‬מצבים‪ ,‬זמנים או אנשים‪ ,‬שבהם הנפש נשמטת‪ .‬מתפרקת‪ .‬מתמוטטת‪.‬‬ ‫בהתחלה חשבנו לעסוק במשוררים פגועי נפש‪ ,‬שזה נושא מאוד מוגדר ומגודר‪ ,‬ואחר כך הבנו שלכולנו‬ ‫נשמטת הנפש‪ ,‬בכל מיני הזדמנויות ובכל מיני עוצמות משתנות‪ .‬זו איזושהי איכות שכולנו מכירים‪ .‬החיבור‬ ‫בין שמיטה ליצירה נובע בין היתר מההבנה שבמהותה של השמיטה קיים גרעין כאוס הרסני לקרקע ולחברה‪ ,‬ובכל זאת צומחת ממנו‬ ‫בריאה חדשה‪ ,‬שיכולה להתבטא גם בבריאות וביצירה‪ .‬בשמיטות הגדולות ביותר יש מוות אבל יש גם חיים‪.‬‬ ‫לאורך השנה לא התעסקתי בשמיטה באופן מיוחד‪ ,‬אבל הכותרת של "הישמטות הנפש" ישבה על התפר בו אני עוסקת ביום‪-‬יום‪ ,‬בין‬ ‫הפירוק וההרפיה לבין החיים‪ .‬אני מתעסקת בתחום בריאות הנפש ומכירה את השמיטה הזאת מקרוב‪ ,‬אם מהצד הבחירי שבה ואם‬ ‫מהצד הלא‪-‬בחירי‪ .‬אני סבורה שבכל אדם מתקיימות איכויות של שמיטה נפשית‪ ,‬שיכולות להימצא אף באזורי הלא‪-‬מודע‪.‬‬ ‫הייחוד של האירוע היה בשמיטה המשותפת שנעשתה באמצעות סמלי השירה אשר יוצרים מצע לשיח‪ .‬דרך המילים ניתן היה להעז‬ ‫לדבר על מקום שאנחנו לא מדברים עליו בדרך כלל‪ ,‬המקום שבו אנחנו נשמטים‪ ,‬לא מוחזקים ולא מחזיקים‪ .‬זה מקום מפחיד‪ ,‬וחשוב‬ ‫לדבר עליו ביחד‪ .‬ארבעה משוררים השתתפו באירוע‪ ,‬שניים מהם אנשי טיפול‪ ,‬ושניים מהם מתמודדים‪ :‬דנה לובינסקי‪ ,‬משוררת‬ ‫ופסיכולוגית‪ ,‬שבחלק משיריה מפנה את כתיבתה למטופל ומדברת על הפירוק שלו‪ .‬גיא פרל‪ ,‬משורר‪ ,‬אנליטיקאי יונגיאני ועובד‬ ‫סוציאלי קליני‪ ,‬שהכתיבה שלו משקפת את הסדקים מתחת לפני השטח‪ .‬ניר לוי‪ ,‬משורר שתחת שם העט "נהיר ליבי" כותב ישירות‬ ‫על מחלת הנפש וההתמודדות עמה‪ .‬אופיר נוריאל‪ ,‬משורר ומתמודד שכותב על הרצון להיפרד מהגוף‪.‬‬ ‫הקהל ‪ -‬כעשרים איש ‪ -‬והמשוררים ישבו יחדיו במעגל‪ ,‬באווירה אינטימית ופתוחה‪ .‬כל אחד מהמשוררים הקריא כמה משיריו‪,‬‬ ‫והתקיים דיון בהשתתפות הקהל‪.‬‬ ‫אחד הנושאים שעלה לדיון היה המתח בין מי שבוחר לשמוט ויכול לשלוט בתהליך‪ ,‬לבין מי שהשמיטה נכפית עליו והיא אינה רצונית‪.‬‬ ‫בשמיטה כזאת ניתן לרדת עמוק‪ ,‬להרשות לעצמך להתפרק ולראות מה יקרה‪ .‬שמיטה כזו מפחידה מאוד‪ ,‬אבל טמון בה פוטנציאל‪,‬‬ ‫כוח‪ .‬דנה תיארה זאת על פי התפיסה של יונג כ"ירידה למצולות על מנת להביא משם יהלומים"‪ .‬ניר‪ ,‬בדבריו‪ ,‬ייצג שמיטה שהיא לא‬ ‫בידך בכלל וצריך רק לשרוד אותה ולהתמודד איתה‪ .‬גם שם כמובן נולדים כל מיני דברים כמו שירה ויצירה‪ .‬המתח בין שתי השמיטות‬ ‫היה מאוד חזק בחדר‪ .‬בין מי שיש לו את הפריבילגיה לבחור להישמט ומי שלא‪.‬‬ ‫שמיטה מכל סוג ‪ -‬חקלאית‪ ,‬חברתית‪ ,‬נפשית ‪ -‬היא מקום של התמודדות מול חוסר ודאות‪ .‬השמיטה מעוררת באדם חרדה מאובדן‬ ‫שליטה‪ .‬הצורך להחזיק את החיים בצוואר ולעבוד את האדמה‪ ,‬להיות מאוד בשליטה ומוחזקת נפשית ‪ -‬כל זה ביטוי של פחד‬ ‫משמיטה‪ .‬בשמיטה יש אלמנט פתאומי‪ .‬למרות שמתכוננים שש שנים‪ ,‬העזיבה נעשית בבת‪-‬אחת‪ ,‬לא באופן הדרגתי‪ .‬זה שחרור‬ ‫מאוד גדול‪ ,‬אבל גם אובדן פתאומי‪ .‬זה בעיקר חוסר ודאות‪ ,‬שהוא בין הדברים שהכי מפחידים בני אנוש‪ .‬הרגע של השמיטה הוא‬ ‫נורא מפחיד‪ .‬אם לא נעשה אותו רומנטי‪ ,‬נבין שהוא יכול להוביל גם להתרסקות‪ .‬לדעתי‪ ,‬חלק מאי הוודאות טמון במילה "שמיטה"‬ ‫עצמה ‪ -‬מי השומט ומי הנשמט? האם האדם שומט את הקרקע‪ ,‬או הקרקע נעה תחת רגלי האדם ושומטת אותו מעליה? גם כאן עולה‬ ‫השאלה הבחירית בשמיטה‪ .‬זהו אלמנט נוסף באי הוודאות שהשמיטה מביאה אותנו להתמודד עמו‪.‬‬ ‫אני מזהה בהלכה היהודית הזמנה לעיסוק עמוק במשמעויות ועשייה‪ ,‬להמריא מהפרטים הקונקרטיים והמסורתיים‪ ,‬להפוך‬ ‫בהם ולמצוא בתוכם רעיונות חדשים‪ .‬את המשמעות שמצאתי בשמיטה ‪ -‬הרעיון הגדול והשלכותיו על הזעיר‪-‬אנפין של הנפש‬ ‫האנושית ‪ -‬אני לוקחת לתוך מציאות של עשייה‪ .‬מבחינה אישית‪ ,‬ברור לי שאי אפשר לקיים שמיטה בכל שנה‪ .‬זאת בסך הכול‬ ‫תנועה קשה‪ ,‬שמיטה‪ .‬מי ייתן שבעוד שש שנים אני אהיה במקום מאוד מוחזק‪ ,‬שבו אוכל לשמוט מתוך בחירה והנאה‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪‬‬ ‫‪30‬‬

‫מסע לאתיופיה‬ ‫מעיין בורשטיין‬ ‫מקום מגורים‪ :‬יקנעם‬ ‫עיסוק‪ :‬עובדת סוציאלית‬ ‫גיל‪48 :‬‬ ‫מה זאת שמיטה בשבילי‪:‬‬ ‫אל החדש והבלתי‪-‬ידוע; לתת‬ ‫מהרגל‪ ,‬מחוסר שינוי; להיפתח‬ ‫להרפות מאחיזה שיש בה פחד‪,‬‬ ‫קבל את האחר‪ ,‬לקדם שינוי‪,‬‬ ‫מאפשרת לנו לפתח יכולת ל‬ ‫חוויות לחולל בי שינוי‪ .‬השמיטה‬ ‫ל‬ ‫קרנות‪ ,‬פתיחות‪ ,‬למידה וצמיחה‪.‬‬ ‫לעודד ס‬ ‫עם קבוצת נערים מכפר הנוער‪.‬‬ ‫'מאיר שפיה'‪ .‬נסעתי לאתיופיה‬ ‫השמיטה שלי‪:‬‬ ‫היחידה הטיפולית בכפר הנוער‬ ‫פתיחות לעולם ולְ מה שיחולל בי‬ ‫אני עובדת סוציאלית ומנהלת‬ ‫טיגמות ואקסיומות; יצירה של‬ ‫ידוע; שמיטת דעות קדומות‪ ,‬ס‬‫של העצמה לנערים בני הקהילה‬ ‫מטרות היו היכרות עם הבלתי‬ ‫מזור ולעורר תהליכים נכונים‬ ‫ה‬ ‫ישושים וניסיונות שונים למצוא‬ ‫בין בני אדם‪ .‬כל המשתתפים‪,‬‬ ‫בנו‪ .‬המסע יצא לפועל כחלק מג‬ ‫אחרת ופתוחה על שונות ודמיון‬ ‫ו‬ ‫ואפשר הסתכלות‬ ‫בוד חברתי ּוותק‪ ,‬דרך התהליך‬ ‫כנה למסע נמשך כמעט שנה ִ‬ ‫והפרדות של צבע ומעמד‪ ,‬רי‬ ‫האתיופית‪ .‬תהליך הה‬ ‫סות קודמות ולשבור מחסומים‬ ‫רים והצוות‪ ,‬הוזמנו לשמוט תפי‬ ‫הנע‬ ‫ששיאו היה המסע לאתיופיה‪.‬‬ ‫אתיופי וחלק לא‪ .‬חלק היו ילידי‬ ‫חלק מחברי הקבוצה היו ממוצא‬ ‫איך זה עובד‪:‬‬ ‫מבוגרים ונערים מכפר הנוער‪.‬‬ ‫חצי שנה אחריו‪ .‬התהליך כלל‬ ‫תהליך של שנה חיברנו קבוצת‬ ‫חצי שנה לפני המסע‪ ,‬והמשכנו‬ ‫ב‬ ‫שם‪ .‬התחלנו בתהליך הקבוצתי‬ ‫ימים וכלל ביקורים במקומות‬ ‫תיופיה‪ ,‬עם משפחות שנותרו‬ ‫המסע לאתיופיה ארך שמונה‬ ‫א‬ ‫חות הנערים וקהילת כפר הנוער‪.‬‬ ‫קיימנו מפגשים עם משפחות‪,‬‬ ‫לקהילה ועבודה יחד עם משפ‬ ‫ים‪ ,‬ביקרנו בכפרים ובאתרים‪,‬‬ ‫תרומה‬ ‫תיופיה‪ .‬חווינו נוף וטבע מפעימ‬ ‫יים בהם היו מרוכזים יהודי א‬ ‫עות‬ ‫משמ‬ ‫כזיות‪ ,‬התרבות‪ ,‬הדתות‪ ,‬העמים‪.‬‬ ‫הכרנו את הערים המר‬ ‫ולהתחבר אליו‪ .‬רצינו להעצים‬ ‫לפתח יכולת להכיר את השונה‬ ‫יעדים שהצבתי‪:‬‬ ‫קרנות‪ ,‬ידע וחוויה לנערים‪ ,‬וכן‬ ‫על ידי התנדבות לאורך השנה‬ ‫סיס המסע עמד הרצון לספק ס‬ ‫כפר הנוער והן לקהילה הרחבה‪,‬‬ ‫בב‬ ‫מעט מהשפע הזה הן לקהילת‬ ‫בין חברי הקבוצה למען יצירת‬ ‫בני הקהילה השותפים‪ ,‬ולהעניק‬ ‫המשפחתי לחוויה‪ ,‬ועל הקשר‬ ‫את‬ ‫עבדנו גם על החיבור האישי או‬ ‫היה מסע נפשי ופיזי לא פשוט‪,‬‬ ‫במועדונית של ילדים בני העדה‪.‬‬ ‫שיך ולהחזיק תהליך אמורפי‪ .‬זה‬ ‫רגשות‪ .‬לעתים חוויתי קושי להמ‬ ‫היו גילוי‪ ,‬התרגשות‪ ,‬צער ואף‬ ‫רחב של שיח פתוח על דעות ו‬ ‫יות ומורדות וזעזועים אישיים‪,‬‬ ‫מ‬ ‫דים‪ .‬בתהליך מורכב‪ ,‬שידע על‬ ‫ופו של דבר המסע ענה על היע‬ ‫אבל בס‬ ‫ריפוי‪.‬‬ ‫מהשמיטה לשש שנות המעשה‪:‬‬ ‫בימים אלו התחלנו בתהליך עם‬ ‫שמיטה לעשייה ‪ -‬מה אני לוקחת‬ ‫ומסע קבוצתי‪ ,‬ומסע לאתיופיה‪.‬‬ ‫מ‬ ‫תוך מסע‪ :‬מסע אישי‪ ,‬משפחתי‬ ‫היפתח ולצמוח‪ .‬אני עמוק בתוך‬ ‫תחלנו במסורת‪ ,‬שהיא מסע ב‬ ‫דעות‪ ,‬סטיגמות ומסכות‪ ,‬כדי ל‬ ‫ה‬ ‫לימד אותי כמה חשוב לשמוט‬ ‫רצה לדעת לשבת בשקט ולספוג‬ ‫חת הבאה‪ .‬באופן אישי‪ ,‬המסע‬ ‫מוד וללמד‪ .‬בשנים הבאות א‬ ‫המשל‬ ‫ינוי והיפתחות אישי‪ ,‬בשביל לל‬ ‫ליך‪ .‬לוקחת תובנות לתהליך ש‬ ‫התה‬ ‫מהאחר‪ ,‬מהעולם כולו‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫משליטה לשמיטה‬ ‫אליעז כהן‬

‫אליעז הוא משורר‪ ,‬עורך‪,‬‬ ‫עובד סוציאלי‪ ,‬פעיל שלום‬ ‫ויזם חברתי‪ .‬מתגורר‬ ‫בכפר עציון‬

‫מסופר על הרב מנחם פרומן שעמד להיכנס לבית ונעצר בפתח הדלת‪ .‬שאלו אותו מדוע אינו נכנס‪ .‬הצביע‬ ‫הרב פרומן על הסטיקר שעיטר את הדלת ואמר‪ :‬אני לא יכול להיכנס לבית שזה מה שכתוב בפתחו‪ .‬הסלוגן‬ ‫"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל" היווה מחסום שאותו עמל הרב פרומן לפרק בחייו‪ .‬הרב פרומן לימד‬ ‫אותנו שהמפתח לשלום עם הפלסטינאים הוא בהיפוך הסלוגן ל"עם ישראל שייך לארץ ישראל"‪ .‬במילים‬ ‫אחרות‪ :‬להפוך את התודעה של בעלות לתודעה של שייכות‪ .‬זה מעבר דרמטי שפותח את התודעה למשמעויות חדשות לגמרי‪.‬‬ ‫זוהי בעצם תודעה של שמיטה ‪ -‬היכולת לשמוט את השליטה בארץ‪ ,‬את הבעלות‪ ,‬ולעבור למצב הרבה יותר אישי‪ ,‬אינטימי ומורכב‬ ‫ישי‪ְ ,‬ולֹא ִת ְק ְר ִאי ִלי עוֹד ַּב ְע ִלי" (ב‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫ְהיָה ַב ּיוֹם ַההוּא‪ִּ ...‬ת ְק ְר ִאי ִא ִׁ‬ ‫של שייכות‪ ,‬כפי שמתבטא בחזון הנביא הושע‪" :‬ו ָ‬

‫במהלך שנת השמיטה צמחה היוזמה של "שורשים ‪ -‬ג'ודור" והתרחבה בקנה מידה מפתיע‪ .‬כבר עכשיו נעה האדמה באזורים שונים‬ ‫בארץ‪ ,‬לקראת הקמה של מרכזים כדוגמת השדה של עלי‪ .‬אני מאמין ש"שורשים ‪ -‬ג'ודור" תמשיך לפעול גם בשש שנות המעשה‬ ‫לאחר השמיטה‪ .‬הצלחנו להרים יוזמות שחורגות מתחום המקום‪ ,‬ולכן נחרוג גם מתחום הזמן‪ ,‬נפתח תודעות רחבות יותר ונמשוך את‬ ‫רוח הטרנספורמציה אל השנים הבאות‪.‬‬ ‫השמיטה הנוכחית לא הייתה מקבלת פן מעשי כל כך בחיי לולא השיעור העצום שלמדתי משמיטת האדמה של עלי ומהתורה‬ ‫הפרוּמנית‪ ,‬שהתחברו יחדיו‪ .‬אני מאמין שיהיו קפיצות גדולות עד השמיטה הבאה‪ .‬כל הדברים האלה מתחילים משמיטה פנימית‪,‬‬ ‫עבודה אישית‪ ,‬אחר כך עם בני הזוג והמשפחה‪ ,‬בקהילה ובחברה‪ ,‬במעגלים שהולכים ומתרחבים‪ .‬אנחנו חוטפים כרגע הרבה מכות‬ ‫מהמציאות‪ ,‬שמזרזות אותנו ומקרבות אותנו להרחיב את המעגלים‪ ,‬ועל כן השמיטה הבאה תיראה כבר לגמרי אחרת‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסת השלום הייחודית של הרב פרומן ממשיכה היום‪ ,‬יותר משנתיים לאחר פטירתו‪ ,‬דרך יוזמות שונות‪ ,‬וביניהן הפעילות "שורשים‬ ‫ ג'ודור"‪ ,‬שאני לוקח בה חלק‪ .‬בבסיס היוזמה נמצא הרצון ליצור מפגש בין פלסטינאים וישראלים המתגוררים באותו אזור‪ .‬היוזמה‬‫מתקיימת בגוש עציון‪ ,‬על חלקת אדמה בבעלות עלי אבו עוואד ואחיו חאלד‪ ,‬שירשו את השדה מאביהם‪ .‬ג'ון מוייל‪ ,‬כומר פרוטסטנטי‪,‬‬ ‫יצר את החיבור בינינו‪ .‬מהפגישה הראשונה יצאנו בתחושה שדיברנו עם מרטין לותר קינג הפלסטינאי‪ .‬אנחנו קבוצה שמתעסקת כבר‬ ‫הרבה שנים בקשרים בין מתנחלים לפלסטינאים‪ ,‬וזאת הפעם הראשונה שפגשנו פעיל בסדר גודל כזה‪ ,‬שהוא שכן שלנו‪ .‬זאת הייתה‬ ‫תחילתה של ידידות מופלאה‪.‬‬ ‫הפגישה הראשונה נערכה בחורף שלפני השמיטה‪ ,‬אבל תודעת השמיטה ליוותה את הפעילות מראשיתה‪ .‬התהליך של שמיטה‬ ‫מתחיל משמיטת פחד ושנאה כלפי האחר‪ ,‬שני רגשות עצומים שמנהלים כאן את שני העמים‪ .‬במפגש‪ ,‬הסטריאוטיפים הולכים‬ ‫ונשמטים ומתקלפים אחד אחרי השני‪ ,‬והשמיטה הזו מביאה להתוודעות מעמיקה ומרגשת‪ .‬אבל לא די בזה‪ .‬צריך לשמוט גם את‬ ‫הפנטזיה שהיא נחלתם של כל היהודים והערבים במרחב הזה ‪ -‬שיום אחד נקום‪ ,‬נפתח את החלונות ופ‪-‬ת‪-‬א‪-‬ו‪-‬ם‪ ,‬הצד השני לא יהיה‬ ‫כאן‪ ...‬הרבה עבודה פנימית יש בכך‪ ,‬גם להיות מודעים לפנטזיה‪ ,‬וגם לשמוט אותה‪ .‬ומעבר לכל זה‪ ,‬השיעור הגדול ביותר בשמיטה‬ ‫שאנחנו לומדים מעלי‪ ,‬מהמעשה הנדיב‪ ,‬האצילי והאחראי שלו ושל אחיו ‪ -‬זה השמיטה של האדמה לפעילות משותפת‪ .‬המסוגלות‬ ‫שלהם לארח ולתת באמת את האדמה שלהם‪ ,‬שהם ירשו מאבא שלהם והוא ירש מאבא שלו‪ ,‬זאת שמיטה מלאה של בעלות‪ ,‬במובן‬ ‫מעשי ובמובן סמלי‪ .‬זוהי התגלמות תורתו של הרב פרומן על שחרור תודעת בעלות ואימוץ תודעת שייכות‪.‬‬ ‫האדמה בשדה של עלי מניבה פירות שלום‪ ,‬לא רק במובן המטאפורי‪ .‬עובדים בה יחדיו חקלאים ישראלים ופלסטינאים ומגדלים‬ ‫תוצרת אורגנית‪ .‬ניתן למצוא שם ביצי חופש‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות מטעים וגפנים‪ ,‬כאשר כל ההכנסות מוקדשות לפעילויות שלום משותפות‪.‬‬ ‫במקום מתקיימים חוגים משותפים לילדים‪ ,‬חוגי שפות ללימוד ערבית ועברית‪ ,‬קייטנת קיץ (שהתקיימה אף ב"צוק איתן")‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫בשנה החולפת‪" ,‬שורשים ‪ -‬ג'ודור" יזם אירועים בין‪-‬דתיים שונים שחלחלו אט‪-‬אט לתודעה הציבורית‪ ,‬כמו‪" :‬בוחרים בחיים" ‪-‬‬ ‫פעילות סביב הצום המשותף ב‪-‬י"ז בתמוז ובראמאדן; עצרת תפילה גדולה לאחר רצח התינוק והוריו בכפר דומא; ניחומים בבתי‬ ‫האבלים משני הצדדים במהלך "צוק איתן"‪ .‬היוזמה האחרונה לעת עתה היא מסע תיקון של שני העמים‪ ,‬בן ארבעים יום‪ ,‬מראש‬ ‫חודש אלול ועד ערב יום כיפור שחל בחג הקורבן‪.‬‬ ‫במהלך השנה האחרונה עברו בשדה של "שורשים ‪ -‬ג'ודור" ‪ 8000‬איש וחוו טרנספורמציה דרך ההיכרות והמפגש הבין‪-‬אישי‪ .‬לדעתי‪,‬‬ ‫מעבר מרמת תודעה אחת לאחרת על ידי התבוננות‪ ,‬גם הוא תהליך שמיטה‪ .‬מאוד קשה לנו לעבור משליטה לשמיטה‪ .‬כדי שנחוש‬ ‫ביטחון‪ ,‬יש לנו אובססיית שליטה בחיים ואנו נוטים להתמכר להרגלים ולתודעות‪ .‬השמיטה מעניקה לנו הזדמנות ליצור הפוגות‪ ,‬מעין‬ ‫ענן בנפש שאפשר לנוח עליו ולבחון את הדברים בצורה אחרת‪ .‬אני לקחתי את האתגר הזה גם לתחומים אחרים בחיי‪ .‬החלטתי שאני‬ ‫מנסה להיות גיבור‪ ,‬ואני נקי מקפה כבר חודש‪ .‬לקראת סוף שנת השמיטה‪ ,‬הצלחתי לשמוט את אחת מתאוות השליטה וההתמכרות‬ ‫שלי‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪33‬‬

‫שמיטה‬ ‫יוצרת‬

‫שירים שנכתבו בשנת שמיטה תשע"ה‬ ‫יניב קקון‬

‫ְׁש ִמ ָּטה‬

‫מרים קוצ'יק שפר‬ ‫ֵׁשׁש ָׁשנִ ים ְמלֵ ַאת ֵעינַ יִ ם‬ ‫ּפֹור ֶׂשת ְּכנָ ַפיִ ם ְּב ָכל ִּפּנֹות ַה ַּביִ ת‬ ‫ֶ‬ ‫ְויֵ ׁש לַ ְחרֹׁש ְויֵ ׁש לְ ַׂש ֵּדד‬ ‫לְ זַ ֵּבל‪ ,‬לְ ַה ְׁשקֹות‪ ,‬לִ זְ ר ַֹע‬ ‫לִ ְקנֹות‪ ,‬לָ ַק ַחת‪ ,‬לִ ְסחֹב‪ ,‬לְ ָה ִביא‬ ‫לְ ַה ְק ִׁשיב‪ ,‬לְ ָה ִכיל‪ ,‬לְ יָ ֵעץ‬ ‫לִ ְפק ַֹח ַעיִ ן‪ ,‬לִ זְ ּכֹר‪ ,‬לְ ַהזְ ִּכיר‬ ‫לְ ַס ֵּדר‪ ,‬לְ ַא ְרּגֵ ן‬ ‫לְ ַה ֲא ִריך ְּכנָ ַפיִ ם ָּכל ּב ֶֹקר ֵמ ָח ָדׁש‬ ‫ֵׁשׁש ָׁשנִ ים ֲאנִ י יְ ֵׁשנָ ה ְולִ ִּבי ֵער‬ ‫יעה ֵעת‬ ‫ְו ַע ְכ ָׁשו ִהּגִ ָ‬ ‫לִ ְׁשמֹט ְּכנָ ַפיִ ם‪.‬‬ ‫רּוח ֶׁש ִּת ָּכנֵ ס‬ ‫לְ ָה ִסיט ִוילֹונֹות‪ ,‬לְ ַא ְפ ֵׁשר לָ ַ‬ ‫ֶׁש ִּת ְפ ַרע‪ֶׁ ,‬ש ִּת ְת ָּפ ֵר ַע‬ ‫ֶׁש ִּת ְצ ַמח ֶּפ ֶרא‬ ‫ֶׁש ִּת ְהיֶ ה ִמי ֶׁש ִהיא‪.‬‬

‫אֹומר‬ ‫ַמ ְת ִחיל לְ ָה ִבין ָמה זֶ ה ֵ‬ ‫ָּכל ָּד ָבר ִּבזְ ַמּנֹו ‪-‬‬ ‫זְ ַמן לִ ְׁשּתֹות‪ ,‬זְ ַמן לִ ְצמ ַֹח‪,‬‬ ‫זְ ַמן לָ ֵתת ְּפ ִרי‪ ,‬זְ ַמן לָ ַק ַחת זְ ַמן‪.‬‬ ‫ּומּתֹוְך ָּכְך ֵאין זְ ַמן‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫אֹו ֶׁש ֵאין ָּד ָבר ֶׁשּנִ ְק ָרא זְ ַמן‪.‬‬ ‫ְואּולַ י ֹלא ֵעץ‪ ,‬אּולַ י ֶא ֶבן‬ ‫ְו ִאם ֶא ֶבן‪ֵ ,‬איְך ָהיָ ה ִמ ְׁש ַּתּנֶ ה?‬ ‫ִאם ָהיָ ה ִמ ְׁש ַּתּנֶ ה‪ָּ ,‬כל ַה ִּׁשיר‪.‬‬ ‫ָּכל ִׁשיר‪.‬‬

‫ְּב ֵקץ ַה ְּׁש ִמ ָּטה‬

‫אברהם ליפשיץ‬

‫עֹוד ֶרגַ ע‪ְ ,‬ו ִת ְס ַּתּלֵ ק ֵמ ִע ָּמנּו ְׁשנַ ת ַה ְּׁש ִמ ָּטה‪.‬‬ ‫עֹוד ֶרגַ ע‪ּ ,‬ונְ ַא ֵּבד ֶאת ַהּנְ ָׁש ָמה ַהּיְ ֵת ָרה‪.‬‬ ‫ּוב ָּק ָׁשה ְק ַטּנָ ה ְמ ַב ְּק ִׁשים‪:‬‬ ‫ָאנּו נִ ְפ ָר ִדים ִמ ֶּמּנָ ה לְ עֹוד ֵׁשׁש ָׁשנִ ים ַ‬ ‫ֶׁשּיִ ָּׁש ֵאר לָ נּו ַּב ֶּפה ַט ַעם ָט ִעים‪,‬‬ ‫ְור ֶֹׁשם טֹוב לַ ּנְ ָׁש ָמה לְ ָפחֹות לְ ַכ ָּמה ָׁשנִ ים‪.‬‬ ‫טֹובה ִק ַּבלְ נּו ִמ ֵּבית ּגְ נָ זָ יו ֶׁשל ִמי ֶׁשּלְ עֹולָ ם ַח ְסּדֹו‪,‬‬ ‫ַמ ָּתנָ ה ָ‬ ‫ּדֹודיִ ְך ִמּיַ יִ ן‪ ,‬נְ ִׁש ַיקת ְּפ ִר ָידה‬ ‫טֹובים ַ‬ ‫ִ‬ ‫יעת ִׁש ְמ ָׁשּה ֶׁשל ַהּיְ ָמ ָמה ָה ַא ֲחרֹונָ ה ַּב ָּׁשנָ ה‪.‬‬ ‫ִעם ְׁש ִק ַ‬ ‫חֹודר לְ ָכל אֹזֶ ן ֶׁש ִּת ֶּטה ְו ֵתאֹות לְ ָׁש ְמעֹו‪.‬‬ ‫ְצלִ יל יִ ָּׁש ַמע‪ְ ,‬צלִ יל ֵ‬ ‫נַ ְק ִׁשיב ְונַ ֲאזִ ין לְ קֹולָ ּה ַה ְּמ ַב ֵּׂשר ֶׁשל ְׁש ִמ ַּטת ַה ְּכ ָס ִפים‪:‬‬ ‫ּגֹודדּו‪,‬‬ ‫ָּבנִ ים ַא ֶּתם‪ֹ ,‬לא ִּת ְת ְ‬ ‫ִק ְרבּו ִאיׁש ֶאל ָא ִחיו‪,‬‬ ‫יכם זֹו ֵא ֶצל זֹו ְו ָהיּו לְ ֶא ָחד‬ ‫ׁשֹות ֶ‬ ‫ִק ְרבּו ִק ְרבּו ַעד ֶׁש ִּת ְד ַּב ְקנָ ה נַ ְפ ֵ‬ ‫יכם זֶ ה ִמּזֶ ה‪.‬‬ ‫ְּתנּו ְרׁשּות זֶ ה לָ זֶ ה‪ְ ,‬ו ַק ְּבלּו ֲעלֵ ֶ‬

‫יתי ַׁשיִ ת‬ ‫ְּכ ָבר ָח ַר ְׁש ִּתי ְוזָ ַר ְע ִּתי ְו ֶה ֱעלֵ ִ‬ ‫יתי לִ זְ הֹר ָׁשנִ ים ֵּת ַׁשע‬ ‫נִ ִּס ִ‬ ‫ּוב ָׁשנָ ה ַה ֲח ִמ ִּׁשים‬ ‫ְו ַא ְר ָּב ִעים ְ‬ ‫ׁשּום ָּד ָבר ֹלא ַׁש ַער נּון‬ ‫ְוֹלא ַׁש ַער ִּת ְק ָוה‬ ‫אֹותי לִ ְהיֹות נֶ ֱעזֶ ֶבת‬ ‫ִׁש ְמטּו ִ‬ ‫אֹותי לִ ְצ ִמיתּות ֶא ְהיֶ ה‬ ‫ִמ ְכרּו ִ‬ ‫דּומה ְּכמֹו ַהר ֶׁש ִא ֵּבד ַא ֲה ָבה‬ ‫ֲא ָד ָמה ְר ָ‬ ‫ְּכמֹו ִּב ְק ָעה ֶׁשל ֲע ָצמֹות ְׁש ֵקטֹות‬ ‫ַּפ ַעם נִ ְכנַ ְס ִּתי לְ ַפ ְר ֵּדס‬ ‫ּגּוצים ָה ְפכּו ֶאת‬ ‫ָה ֵע ִצים ַה ִ‬ ‫ַה ָּדם לְ ָחלָ ב‬ ‫ֹלהים‬ ‫יח ֱא ִ‬ ‫יח ָה ַעלְ ָוה ַה ַּב ְׂש ָרנִ ית ְו ֵר ַ‬ ‫ֵר ַ‬ ‫יצה ְונִ ְפּגַ ַעת‬ ‫יצה ְונִ ְפּגַ ַעת ְמ ִצ ָ‬ ‫ֲאנִ י ְמ ִצ ָ‬ ‫ִׁש ְמטּו ֶׁש ֶא ְהיֶ ה ָע ָפר לְ ַרגְ לֵ י ֵע ִצים‬ ‫רּוצה ְונִ ְׁש ַּכ ַחת‬ ‫ֶׁש ֶא ְהיֶ ה ַא ְד ַמת ַּפ ְר ֵּדס ָח ָ‬

‫רחלי אביישר לבל‬

‫עֹותינּו‬ ‫ֶא ְצ ְּב ֵ‬ ‫ַה ְּמיֻ ָּמנֹות לִ ְתּפֹס‪,‬‬ ‫יִ לְ ְמדּו ַה ָּׁשנָ ה‬ ‫לְ ַה ְרּפֹות‬ ‫ְו ַרגְ לֵ ינּו‪,‬‬ ‫ֶׁש ַּד ְר ָּכן לִ ְכּבֹש‬ ‫יַ ֲע ְמדּו ַה ָּׁשנָ ה‬ ‫ְּב ֶרגֶ ל יְ ָׁש ָרה‬ ‫ְויָ ֵדינּו‪,‬‬ ‫ַה ְּמלֻ ָּמדֹות לֶ ֱאחֹז ְּב ִקנְ יָ נִ ים‪,‬‬ ‫יִ ְר ְכּׁשּו ַה ָּׁשנָ ה‬ ‫ֶאת סֹוד ַה ְּׁש ִמ ָּטה‪.‬‬ ‫נִ זְ ַרע ַה ָּׁשנָ ה ַא ֲה ָבה‬ ‫נּוחת ַהּנֶ ֶפׁש‬ ‫נֶ ֱאסֹף ֶאת ְמ ַ‬ ‫ֹאכל‪.‬‬ ‫ֹאמר ַמה‪ּ-‬נ ַ‬ ‫ְוֹלא נ ַ‬ ‫ְויַ ַע ְרבּו לָ נּו ֵּפרֹות ַהּלֵ ב‪.‬‬

‫יורם ניסינוביץ'‬

‫ּׁשֹואג‬ ‫לְ ָה ִבין ֵמ ֲא ִרי ַה ֵ‬ ‫ֵאיְך ִהיא ְמ ֻק ֶּׁש ֶרת ְּב ִׁש ָירה ִעּלָ ָאה‬ ‫ַעל ִּפי ָה ָאמּור ַּב ַּכ ָּונֹות‬ ‫ּבֹוק ַע‬ ‫יֹוקן ַה ָּׂשר לְ ַמ ְעלָ ה ֵ‬ ‫ְּד ַ‬ ‫יׁשין‬ ‫ֲא ִו ִירין ַק ִּד ִ‬ ‫ְוהּוא ׁש ֶֹרׁש ַה ְּׁש ִמ ָּטה‬ ‫ְו ַע ָּתה ָצ ִריְך לְ ָה ִבין ֵאיְך הּוא‬ ‫ׁשֹומט יָ דֹו‬ ‫ֵ‬ ‫ְונִ ְכ ָּתב ֵמ ֵאלָ יו‬ ‫ְונַ ֲע ֶׂשה ִׁשּבֹלֶ ת ַא ַחת ְמלֵ ָאה‬ ‫ְו ִהּנֵ ה ִהיא ִמ ְתלַ ַּק ַחת‬ ‫(ּתּקּונֵ י ַה ִּׁשּבֹלֶ ת ִּתנְ יָ נָ א)‬ ‫ִ‬

‫ש ִׁמינִ ית‬ ‫ְּת ִפילָ ה לְ ִב ְר ַּכת ַה ָׁשּנָ ה ַה ְ ּ‬

‫תהילה סולטנה שפר‬ ‫ימה ָה ַא ֲחרֹונָ ה ֶׁשל ַה ָּׁשנָ ה‪.‬‬ ‫טֹובה‪ ,‬נְ ִׁש ַיקת ַהּנְ ִׁש ָ‬ ‫ַמ ָּתנָ ה ָ‬ ‫לֹווה‬ ‫ְו ִהּנֵ ה ֵאין לָ נּו ֶע ֶבד ֶ‬ ‫נֹוׁשה ְונֹוגֵ ׂש‬ ‫ְו ֵאין ָּבנּו ֶ‬ ‫ֹלא ָאדֹון ְוֹלא ְמ ָׁש ֵרת‪.‬‬ ‫ַרק נַ ֶּטה אֹזֶ ן‪ַ ,‬רק נַ ֲאזִ ין‪.‬‬ ‫נְ נַ ֵּצל ִּב ְמיֻ ָחד ֶרגַ ע ֶׁשל ַּפ ַעם ְּב ֶׁש ַבע ָׁשנִ ים‪.‬‬ ‫נִ ֵּתן ּונְ ַק ֵּבל ְּב ַא ֲה ָבה זֶ ה לָ זֶ ה ְוזֶ ה ִמּזֶ ה‪,‬‬ ‫ְונַ ַחת ּגְ דֹולָ ה לְ ָא ִבינּו ִּת ְהיֶ ה ָּבזֶ ה‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫חנה קרמר‬

‫אֹותי ְּכמֹו ֵעץ ָעזּוב‬ ‫ִׁש ְמטּו ִ‬ ‫רּועים ַעל ֲא ָד ָמה‬ ‫ֹלא ֶאלְ קֹט ֵּפרֹות ָר ָקב ְׂש ִ‬ ‫אֹותי ֹלא ֶאזְ מֹר ֹלא ֶא ְבצֹר‬ ‫ִׁש ְמטּו ִ‬ ‫ֹלא ַא ְרּגִ יז ֶחלְ ְק ֶכם‬

‫ְׁש ִמ ָּטה‬

‫עֹוד ֹלא ָּברּור‬ ‫ּפּוחים‪.‬‬ ‫יׁשת ָהעֹולָ ם לְ ֵעץ ַּת ִ‬ ‫ָמה ְּד ִר ַ‬ ‫ּפּוחיו לְ עֹולָ ם ֹלא יִ ְהיּו ַּתּפּוזִ ים‬ ‫ַּת ָ‬ ‫עֹוד יֵ ׁש ִּבי ִקנְ ָאה‪.‬‬

‫ש ִּמ ָטה‬ ‫ַעל ַה ְ ׁ‬

‫לִ ְק ַראת ְׁשנַ ת‬ ‫ַה ְּׁש ִמ ָטה‬

‫וְ ָצ ִריְך לְ ָה ִבין‬ ‫ֶאת ַה ִּׁשּבֹלֶ ת‬

‫ּׁשֹומט ֶאת ַה ַּק ְר ַקע‬ ‫יֵ ׁש ִמי ֶׁש ֵ‬ ‫ׁשֹומ ֶטת ָׁש ַמי‪.‬‬ ‫ַו ֲאנִ י ֶ‬ ‫עּועים‬ ‫יְ סֹודֹות ֲא ָד ָמה ְר ִ‬ ‫ְו ָחלָ ל ֵמ ָעלַ י‪.‬‬ ‫ֹלהי‪ַ ,‬עד ָמ ַתי?‬ ‫ֱא ַ‬ ‫ָה ֵבא לִ י ִׁש ְכ ָחה‬ ‫לֶ ֶקט‬ ‫נּוחה‬ ‫ֵּפ ָאה לִ ְמ ָ‬ ‫נַ ֲחלָ ה לִ ְׁשמֹט ַּב ְּׁש ִמ ָּטה ַה ָּב ָאה‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫אוהל שמיטה‬ ‫עינט קרמר‬

‫מקום מגורים‪ :‬אשחר‬ ‫וק‪ :‬מנהלת עמותת "טבע עברי"‬ ‫עיס‬ ‫גיל‪38 :‬‬ ‫סתובב בארץ ולהכיר אותה ואת‬ ‫קודם שמיטה‪:‬‬ ‫לומות‪ ,‬ולי תמיד היה חלום לה‬ ‫שמיטה היא הזדמנות להגשמת ח‬ ‫שלי הסתובבתי הרבה‪ ,‬ובאחד‬ ‫ה‬ ‫שמחה‪ .‬בתקופת החיפוש העצמי‬ ‫יושביה מתוך חוויה של חיבור ו‬ ‫היה מאהל אירוח ובו מוזיקה‬ ‫שלא הכרתי‪ .‬בכניסה לפסטיבל‬ ‫המסעות התגלגלתי לפסטיבל‬ ‫מזון שניתן למי שרצה‪ .‬זו הייתה‬ ‫מים שחייכו לכל מי שרק הגיע‪ ,‬ו‬ ‫ללא הפסקה‪ ,‬אנשים טובים ונעי‬ ‫של נתינה לאחר‪ .‬תמיד רציתי‬ ‫יצג בשבילי שפע מתוך מקום‬ ‫משמעותית‪ .‬המאהל המארח י‬ ‫עבורי חוויה‬ ‫פע הזה‪ ,‬משלי ובדרכי‪ ,‬לזולת‪.‬‬ ‫להשיב את הש‬ ‫והל ברחבי הארץ והרגשתי כמו‬ ‫להיפגש ולהינפש‪ .‬נדדתי עם הא‬ ‫השמיטה שלי‪:‬‬ ‫והל מארח שבו אנשים יכולים‬ ‫לתרגם את זה לכלים של מפגש‪.‬‬ ‫היה ליצור חוויה של שמיטה בא‬ ‫רוחני ולהעניק דברים פיזיים‪,‬‬ ‫הרעיון‬ ‫לעולם‪ ,‬לאפשר‪ ,‬לבוא ממקום‬ ‫הרבה אנשים‪ ,‬שהוביל לגילוי‬ ‫או שרה ‪ -‬לארח‪ ,‬להיות פתוחה‬ ‫יקר חוויה של מפגש עם כל כך‬ ‫אברהם אבינו‪,‬‬ ‫טה‪ ,‬גם בזמן וגם במרחב‪ .‬ובע‬ ‫ופלאה‪ .‬חוויה אמיתית של שמי‬ ‫זאת הייתה חוויה מ‬ ‫זה לזה‪ ,‬למרות השוני והמגוון‪.‬‬ ‫כמה בעצם כולנו קשורים‬ ‫באוהל מעל ‪ 10,000‬איש‪ .‬מאז‪,‬‬ ‫רגון "מתחברים"‪ .‬במסע עברו‬ ‫איך זה עובד‪:‬‬ ‫פעל במסע עד ירושלים עם א‬ ‫סדנאות בנושאי חברה‪ ,‬סביבה‪,‬‬ ‫ע"ה מפסטיבל "הקהל" ברמת א‬ ‫קומיים להשתמש באוהל כמרכז‬ ‫תש‬ ‫כות‬ ‫יצאנו בסו‬ ‫מ‬ ‫פים‬ ‫למספר ימים והזמנו אנשים וגו‬ ‫אביב במסגרת "לימוד"‪ ,‬ובעוד‬ ‫דש‪ ,‬הגענו למקום אחר בארץ‬ ‫ווה האקולוגית במודיעין‪ ,‬בתל‬ ‫בכל חו‬ ‫בח‬ ‫בט‪,‬‬ ‫חם‪ ,‬בירושלים בפסטיבל ט"ו בש‬ ‫להשתתף ב"הייד‪-‬פארק" של‬ ‫בות ורוח‪ .‬היינו באינדי‪-‬נגב‪ ,‬בירו‬ ‫ליהנות גם מספריית "קח‪-‬קח"‬ ‫ארץ ובתה צמחים‪ ,‬והבאים יכלו‬ ‫תר‬ ‫בים‪ .‬בכל מקום כיבדנו בפירות ה‬ ‫ר‬ ‫מות‬ ‫מקו‬ ‫סתם לשבת בצוותא בנעימים‪.‬‬ ‫רעיונות חברתיים‪ ,‬או‬ ‫שמיטה" היה הזדמנות לעשות‬ ‫שמיטה הזאת מכל השמיטות‪:‬‬ ‫רבה מהפעילות בשטח‪" .‬אוהל‬ ‫מה השתנה ב‬ ‫ישראלית" כיוזמת וכמבצעת ה‬ ‫עמוסה בשבילי אי פעם‪" .‬אוהל‬ ‫באופן אינטנסיבי על "שמיטה‬ ‫אלית"‪ ,‬זאת הייתה השנה הכי‬ ‫דתי‬ ‫השנה עב‬ ‫שר‬ ‫י‬ ‫הדיבור והעבודה על "שמיטה‬ ‫הייתה ההזדמנות שלי להעניק‬ ‫בתוך שנת השמיטה‪ .‬מתוך כל‬ ‫נוכחת‪ ,‬להתמלא‪ ,‬להעניק‪ .‬זאת‬ ‫שמיטה‬ ‫יות‬ ‫לה‬ ‫אחרים‪ ,‬לנוח‪ ,‬לפתוח‪ ,‬להיפתח‪,‬‬ ‫"שנת שמיטה‪ ,‬ולכן קורה לנו‬ ‫טה" ִאפשר לי להגיע למקומות‬ ‫מא עובדת מאוד קשה"‪ ,‬וליצור‬ ‫שמי‬ ‫לצאת מ"שנת שמיטה‪ ,‬ולכן א‬ ‫גם לעצמי וגם למשפחה שלי‪,‬‬ ‫ביחד משהו טוב"‪.‬‬ ‫מהשמיטה לשש שנות המעשה‪:‬‬ ‫שמיטה לעשייה ‪ -‬מה אני לוקחת‬ ‫שעברתי דרכו תמשיך ללוות‬ ‫מ‬ ‫דוד בשנים הבאות‪ ,‬אבל החוויה‬ ‫"אוהל שמיטה" לא ימשיך לנ‬ ‫מלא באנרגיות חיוביות‪ .‬לא באו‬ ‫היה מעין עולם הבא‪ ,‬מלא ומת‬ ‫אותי בעשייה‪ .‬האוהל‬ ‫יצרה מומנטום של חיבור בין‬ ‫רצו לחוות או לחלוק‪ .‬השמיטה‬ ‫מקטרגים‪ ,‬באו אנשים ש‬ ‫החברה‪ ,‬כמשהו אפשרי ומעשי‪.‬‬ ‫אנשים ובין חלקים שונים של‬

‫‪36‬‬

‫מסעות "אוהל השמיטה"‬

‫‪37‬‬

‫שביעית ושכינה בין שמים וארץ‬ ‫עמיחי לאו‪-‬לביא‬

‫עמיחי לאו‪-‬לביא הוא איש חינוך‪,‬‬ ‫כותב ושחקן‪ .‬המייסד והמנהל‬ ‫של "מעשיותורה" והמנהיג‬ ‫הרוחני של קהילת "מַע ְּבָד ָת" ‪.‬‬ ‫מתגורר בניו‪-‬יורק‪.‬‬

‫בקיץ שעבר‪ ,‬בעודי מתנדנד בערסל על חוף ים ברזילאי‪ ,‬תכננתי שנה של מחקר ועשייה בנושא השמיטה‪.‬‬ ‫עשיתי זאת במסגרת מיתוג מחודש של מצוות השמיטה‪ .‬מצווה שהקדימה את מושג ה״קיימות״ באלפי‬ ‫שנים ושורשיה נטועים בארץ ישראל‪ ,‬אך היא נדרשת כיום עבור דורות דיגיטליים חדשים ברחבי העולם‬ ‫כולו‪ .‬הריחוף בין שמים וארץ סיפק את התפאורה המושלמת לחזון‪ :‬הרחבה של רעיון השמיטה מעבר‬ ‫להקשרו המקורי ‪ -‬ההלכתי‪ ,‬הגיאוגרפי והחקלאי ‪ -‬כך שיהפוך שימושי ומשמעותי עבור יותר אנשים‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬כשהשנה כמעט הגיעה לסיומה ועמה מסתיים גם הפרויקט שהקמתי עבור קהילתי בניו יורק ‪,FallowLab -‬‬ ‫"מעבדת שמיטה" ‪ -‬הגיע הזמן לשוב לערסל ההוא ולהרהר בלקחים שהפקתי וברעיונות שהועלו‪.‬‬ ‫שנת השמיטה הזו הניבה פרויקטים יצירתיים ושיחות רבות ברחבי העולם‪ ,‬שהתמודדו עם השמיטה והציעו גרסאות שאפתניות‬ ‫ומסורות חדשות‪ .‬מה יחזיק מעמד בעתיד? האם נותרנו נאמנים לערכי השמיטה? האם עמדה שנה זו בציפיותינו?‬ ‫למזלי‪ ,‬אני לא צריך לחזור לברזיל כדי למצוא ערסל ראוי להרהורים‪ .‬כאשר חזרתי הביתה בקיץ שעבר‪ ,‬הקמתי גינת שמיטה בחצרי‬ ‫האחורית במנהטן‪ :‬עקרתי את כל הצמחים מהגינה‪ ,‬על מנת להשאירה כשדה בור לשנה‪ ,‬ותליתי ערסל בפינה שבה פעם צמחה‬ ‫הורטנזיה‪ .‬חבר תיאר את התוצאה כ"מיצג מטא‪-‬הלכתי ופוסט‪-‬ציוני נעים לעין"‪ .‬היו כמה אנשים שנעלבו‪ ,‬אבל כל מה שרציתי‬ ‫היה לבדוק כיצד זה מרגיש לכבד את קדושת האדמה בכל מקום‪ ,‬ולהעניק לפיסת אדמה‪ ,‬באשר היא‪ ,‬שנת מנוחה‪ .‬מעבר לחובות‬ ‫ההלכתיות המקובלות‪ ,‬תהיתי‪ :‬האם יש משמעות וערך לחידוש כזה‪ ,‬ולחידושי שמיטה לא שגרתיים אחרים‪ ,‬ככלים לגיטימיים‬ ‫ומוחשיים לשינוי חיובי בחיינו?‬ ‫אז הנה‪ ,‬שוב אני שוכב בערסל‪ ,‬בבוקר ניו‪-‬יורקי לח‪ ,‬ומבין שהלקח החשוב ביותר שלמדתי השנה הוא שהשמיטה היא בדיוק כמו‬ ‫ערסל‪ :‬מרוממת את הגוף ואת הנפש‪ ,‬מציעה שינוי חשוב‪ ,‬מנוחה והרפיה מהמוכר‪ ,‬וחשוב מכול ‪ -‬ניתן להשתמש בה בכל מקום‪ ,‬באופן‬ ‫מושלם‪.‬‬ ‫"שאלת קיום השמיטה מחוץ לארץ ישראל לא נדונה כמעט כלל עד כה"‪ ,‬כותבים הרבנים מרג'י קליין ואבן לידר במאמר מרתק‬ ‫שנלמד מוקדם יותר בשנה זו במסגרת המפגשים החודשיים של "מעבדת השמיטה"‪ .‬הם קוראים לכיבוד מעמד הקדושה הייחודי של‬ ‫ארץ ישראל כנקודת פתיחה לקראת "הרחבת גבולות הקדושה"‪.‬‬ ‫האם יכולה השמיטה להפוך להיות גלובלית במאה ה‪ ?21-‬גישתם של שני הרבנים היא לא בדיוק דעת הכלל‪ .‬אמנם יצירתיות זוכה‬ ‫להערכה‪ ,‬אולם רבים סבורים שעליה להישאר תחומה בגבולות ההלכתיים והארץ‪-‬ישראליים‪ .‬בכל הנוגע לדיאלוג המורכב המתנהל‬ ‫כל העת בין ישראל לבין הפזורה היהודית‪ ,‬מציבה השמיטה אתגר מודרני מרתק‪ ,‬שאינו חף ממתחים‪.‬‬ ‫בפגישה שהתקיימה לאחרונה בירושלים בין רבנים צפון‪-‬אמריקאים וישראלים‪ ,‬ניסינו לבחון פרויקטים אפשריים ‪ -‬חלקם קשורים‬ ‫בשמיטה ‪ -‬שיבנו גשרים טובים יותר בין ה"יהדויות"‪ ,‬ההולכות ונבדלות זו מזו יותר ויותר‪ .‬הפגישה הסתיימה במתיחות ובאי‪-‬הסכמה‬ ‫מנומסת‪ .‬על אף הערכים‪ ,‬החזונות והאתגרים המשותפים הרבים‪ ,‬מה שהיה גלוי לעין הוא הנתק בין הצדדים בעניין מרכזיות הנרטיב‬ ‫הישראלי‪ .‬הרבנים האמריקאים‪ ,‬בעלי קשרים עמוקים ומגוונים לישראל‪ ,‬ביטאו את סדרי העדיפויות הקהילתיים שלהם בשימור‬ ‫הסיפור היהודי בתוך תרבות הצריכה האמריקאית‪ ,‬בקהילה הולכת ומתבוללת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בעיני חלק מהרבנים הישראלים‪ ,‬מוקד‬ ‫הסיפור היהודי של כל היהודים כולם צריך להיות מדינת ישראל‪ ,‬מבחינה רוחנית ופוליטית גם יחד‪ .‬אחד הרבנים הישראלים החשובים‬ ‫ביטא בתמציתיות את תסכולו בשיחה עמי מיד לאחר הפגישה‪" :‬כאן בישראל תהיה השכינה‪ ,‬ושם ‪ -‬באמריקה ‪ -‬תהיה שואה"‪ .‬הייתי‬ ‫המום מכדי להשיב לו באותו הרגע‪ .‬נפגשנו למחרת על מנת לפרק את אמירתו לגורמים ולקיים שיחה שהסתברה ככואבת‪ ,‬כנה ובלתי‬ ‫פתורה‪ .‬אם הבנתי נכון‪" ,‬השואה" הייתה דרכו הדרמטית לתאר את החששות הלגיטימיים‪ ,‬להם שותפים מנהיגים יהודיים בכל רחבי‬ ‫העולם‪ ,‬מפני העלייה בשיעור ההתבוללות‪ ,‬והירידה ‪ -‬או השינוי ‪ -‬בשיעור היהודים המעורים בקהילה‪ .‬אנא‪ ,‬אל תשתמש במונח הזה‪,‬‬ ‫ביקשתי מהרב‪ ,‬הוא מוגזם ופוגעני‪ .‬השואה‪ ,‬הזכרתי לו‪ ,‬הייתה פרק נורא במיוחד‪ ,‬בסאגה יהודית ארוכה של מוות והישרדות בכל‬ ‫רחבי העולם‪ ,‬כולל בירושלים‪.‬‬ ‫קשה לנחש כיצד תיראה יהדות צפון‪-‬אמריקה בעוד ‪ 100‬שנים‪ ,‬אך ניתן לומר זאת גם על ישראל‪ .‬חידושים יצירתיים רבים והתפתחויות‬ ‫דרמטיות רבות מדשנים את המערכת האקולוגית היהודית הגלובלית‪ ,‬שענפיה מחוברים זה לזה כעת יותר משהיו אי פעם‪ .‬ההישרדות‬ ‫‪38‬‬

‫הפיזית והרוחנית‪-‬מוסרית של העם היהודי במאה ה‪ 21-‬היא זו שצריכה לאחד אותנו בכל רחבי העולם‪ ,‬ולהיות בראש מעייננו לא‬ ‫פחות מישראל ועמה‪" .‬שואה" פיזית ו‪/‬או רוחנית יכולה‪ ,‬חלילה‪ ,‬לקרות בכל מקום‪ .‬כך גם לגבי "השכינה"‪ .‬היא נמצאת‪ ,‬כך נאמר‪,‬‬ ‫בכל מקום‪ .‬או שלא? הנחת היסוד של הרב ‪ -‬בהתאם לדפוס חשיבה דתי‪-‬לאומי נפוץ ‪ -‬היא שהשכינה‪ ,‬שבעבר שכנה בקודש‬ ‫הקודשים בלב מבטם של הכרובים‪ ,‬גלתה יחד עם ילדיה כאשר נשרף המקדש בידי הרומאים‪ .‬היא שכנה לצד בני עמה הגולים לכל‬ ‫אורך ההיסטוריה‪ ,‬חיה בתוך תפילות וכמיהות‪ ,‬בטקסים ובחלומות‪ ,‬בחגיגות ובמעשי טבח‪ .‬אך כעת היא שבה לציון‪ .‬כיום היא ניצבת‬ ‫במרכזו של פרויקט התחייה הנקרא מדינת ישראל‪ .‬בהיעדר המקדש השכינה שרויה‪ ,‬לפי ביאליק והאדמו"ר מבעלזא כאחד‪ ,‬באוויר‬ ‫של ארץ ישראל ממש‪.‬‬ ‫כאן אני מתחיל לקחת את זה אישית‪ .‬לדברי חז"ל‪ ,‬השכינה שרויה בין "שניים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה" (משנה‪ ,‬אבות ג‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫לפי מקורות אחרים‪ ,‬היא נוכחת בכל פעם שמתגבש מניין לתפילה‪ .‬עם כל הכבוד לתאולוגיות המתפתחות ולסיפורים הקדושים של‬ ‫עמנו‪ ,‬אינני משוכנע שהשכינה כבר השתכנה מחדש בירושלים (האם פספסתי את ההודעה הרשמית?)‪ ,‬או שמקום משכנה מוגבל‬ ‫כעת לגבולותיה החמקמקים של מדינת ישראל‪ .‬שלילת הסמל האלוהי הזה מיהודי הגולה משקפת גישה מוגבלת וצרת‪-‬אופקים‬ ‫לשיחה רגישה וחשובה מאין‪-‬כמוה‪ ,‬שבעיניי צריכה להתקדם הלאה מפרדיגמת ה"או‪/‬או" ל"גם וגם"‪.‬‬ ‫כישראלי שחי כיום בניו‪-‬יורק‪ ,‬לבי בהחלט במזרח ואני נושא את עיניי לישראל לעתים קרובות באהבה‪ ,‬הערכה ודאגה‪ ,‬בפליאה‬ ‫מכל הישג מדהים‪ ,‬ובחשש מכל אתגר‪ .‬הגעתי לארצות הברית לפני עשרים שנה כיהודי ליברלי וגאה מוצהר‪ ,‬במטרה להעמיק את‬ ‫המסע הרוחני שלי ולטפח את כישורי המנהיגות שלי בקרב קהילה יהודית שממשיכה לכבד ולחבק את דרכי ולתמוך בה‪ .‬לא היה‬ ‫קל‪ ,‬ואפילו בלתי אפשרי‪ ,‬למצוא את מבוקשי בישראל לפני עשרים שנה‪ .‬גם כיום‪ ,‬עדיין עומדים אתגרים בפני אלו המבקשים לקיים‬ ‫באופן חופשי את הגִ רסה שלנו ליהדות ולזכות לכבוד‪ .‬הקהילה שלי בניו‪-‬יורק שוקקת חיים‪ ,‬וילדיי‪ ,‬הגדלים כאן‪ ,‬לומדים להציב את‬ ‫הפלורליזם בראש סדר העדיפויות ולאהוב את יהדותם בצורתה הרב‪-‬גונית‪ .‬אמנם העתיד אינו ידוע‪ ,‬אך ההווה עשיר ביצירה מרתקת‬ ‫של מעגלים מקודשים וקהילות מקומיות שרודפות צדק‪ ,‬מעודדות אוריינות יהודית ומזמינות את השכינה לשרות בינינו‪ ,‬היכן שלא‬ ‫נהיה‪.‬‬ ‫כל זה מחזיר אותי ללקח העיקרי שהפקתי משנת שמיטה זו‪ .‬השמיטה‪ ,‬כמו השכינה‪ ,‬נמצאת בכל מקום‪ .‬בעוד מיליוני יהודים בכל‬ ‫רחבי העולם מתאמצים לבטא את הקשר שלהם לעברם‪ ,‬לזהותם‪ ,‬וזה לזה‪ ,‬אני רוצה להציע שנחפור עמוק יותר בארגז הכלים‬ ‫המשותף שלנו‪ ,‬על כל הרעיונות המצויים בו‪ ,‬ונתמקד באלו שיסייעו לנו להגדיל ולהרחיב ‪ -‬ולא לתחום ולהגביל ‪ -‬את תחושת‬ ‫הקדושה בחיינו ובעולמנו‪ .‬השמיטה היא אחד מכלינו העתיקים‪ ,‬הממתינים בשקיקה לפרשנויות חדשות ולפתרונות יצירתיים‪ .‬בעודנו‬ ‫מתחילים להשלים את המחזור הזה ולהתכונן לבא‪ ,‬אני רוצה להזמין את כולנו לשבת בערסל‪ ,‬לקרוא תיגר על חוק המשיכה‪ ,‬ולו רק‬ ‫לרגע‪ ,‬לקרקע עצמנו בחוזקה‪ ,‬באמצעות הכרת תודה‪ ,‬לאדמה המזינה אותנו‪ ,‬ולהשיא את מבטנו לשמים ממעל‪ .‬פה‪ ,‬בהוויה הזו‪ ,‬בין‬ ‫הכאן לשם‪ ,‬שוכנת מהותנו הקדושה והמשותפת‪.‬‬ ‫ישנו שדה‪ ,‬כתב המשורר רומי‪ ,‬המחכה הרחק מעבר לרעיונות של טוב ורע‪ .‬שם ‪ -‬פה ‪ -‬ניפגש‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪39‬‬

‫חלום שמיטה אמריקאי‬ ‫תהילה שפר‬

‫תהילה שפר עוסקת בחינוך‬ ‫סביבתי יהודי רוחני‪ ,‬וכן‬ ‫בחקלאות‪ ,‬מנחת סדנאות‬ ‫וכותבת‪.‬‬

‫בשגרת העבודה החקלאית יום רודף יום‪ ,‬רגע רודף רגע‪ .‬בכל רגע שעובר‪ ,‬שנת השמיטה מתקרבת‪ .‬השעון‬ ‫הגדול שנתלה במשרד‪ ,‬שנה לפני התאריך המיועד‪ ,‬מבטא יותר מכול את הציפייה‪ .‬זהו שעון דיגיטלי שסופר‬ ‫את הזמן לאחור‪ .‬יש בו עמודות לשניות‪ ,‬דקות‪ ,‬שעות וימים‪ .‬הוא החל בספירה ‪ 365‬ימים קודם השמיטה וכעת‬ ‫נותרו פחות מ‪ 30-‬ימים‪ .‬בכל רגע שעובר‪ ,‬השניות רצות לאחור‪ .‬בכל יום‪ ,‬ההתרגשות עולה וגואה‪.‬‬ ‫שעון השמיטה נתלה במשרד בחווה בה עבדתי ולמדתי בחודשי הקיץ לפני השמיטה‪ .‬החווה התכוננה לשנת השמיטה‪ .‬במישור המעשי‬ ‫הוחלט להשקיע בחידוש הקרקע‪ :‬שימוש מוגבר בקומפוסט ומדשנים טבעיים‪ ,‬גידול צמחים קושרי חנקן ותחזוק שטח הבר‪.‬‬ ‫במישור הרוחני התקיימו שיחות על שמיטה‪ :‬מה נשמוט בשנה הבאה בתוכנו‪ ,‬ביחס לעצמנו‪ ,‬לסביבה‪ ,‬לאחר? אילו מקומות בנפש נשחרר‪,‬‬ ‫והיכן נרפה ונאפשר צמיחה חדשה? במישור הלימודי הוכנסו שעות לימוד בנושא השמיטה למערכת‪ .‬החשיבות של שנת השמיטה‬ ‫למורים‪ ,‬לחקלאים‪ ,‬לאנשי הצוות‪ ,‬לעובדים ולתלמידים‪ ,‬הייתה ברורה‪ .‬החווה הזאת התכוננה לשמיטה‪ ,‬והחווה הזאת הייתה בארצות‬ ‫הברית‪.‬‬ ‫"שמיטה רבתי עם" ‪ -‬כך אני מבינה את השמיטה בעקבות המפגש עם יהדות התפוצות קודם השמיטה‪ .‬לא עוד שמיטה ישראלית‪ ,‬לא‬ ‫עוד מצווה התלויה בארץ‪ .‬השמיטה היום חוצה גבולות‪ .‬ואולי עוד קודם שהפכה למרכזית בחיינו הישראלים‪ ,‬היא קיבלה מעמד של‬ ‫קדושה אצל יהודי ארצות הברית‪.‬‬ ‫חברתי רורי כץ‪ ,‬תלמידה במסלול הרבני של ‪ ,JTS‬מסבירה מדוע קיבלה השמיטה אחיזה בחיי יהדות ארצות הברית‪:‬‬ ‫"בשביל היהודים ששומרים מצוות‪ ,‬השמיטה אמנם מובנת כמצווה התלויה בארץ‪ ,‬אבל הערכים של שוויון וצדק שנלמדים מהשמיטה‪,‬‬ ‫נוגעים גם בחייהם ולא רק בחיי היהודים בארץ ישראל‪ .‬בשביל מי שאינם שומרים מצוות‪ ,‬רעיון שמיטת האדמה מובן כ'אדמה' בכלל‪ ,‬כל‬ ‫אדמה‪ .‬השמיטה מלמדת את היחס הנכון לאדמה‪ ,‬לטבע‪ ,‬לסביבה‪ ,‬לכל אדם באשר הוא‪ ,‬בכל מקום בעולם"‪.‬‬ ‫מבין הסיפורים שהתוודעתי אליהם‪ ,‬פרויקטים רבים בחו"ל מזכירים פרויקטים שהוקמו בארץ בעקבות יוזמת "שמיטה ישראלית"‪:‬‬ ‫קבוצות לימוד רבות בבתי ספר‪ ,‬בתי כנסת ומרכזים קהילתיים; פעילויות בתחום האקולוגיה; פעילויות בתחומים חברתיים; אירועי צדקה‬ ‫וקידום מודעות קהילתית לנזקקים ולאחר‪.‬‬ ‫סיפורים אחרים זכיתי להכיר באופן אישי‪ :‬חברים שלקחו שנת שמיטה בחייהם‪ ,‬יצאו לטיול ברחבי העולם והקדישו זמן משמעותי‬ ‫לביקור בישראל; קבוצה של צעירים שהחליטה במודע לצרוך בשנת השמיטה רק מזון מקומי‪ ,‬לצמצם פגיעה סביבתית ולחזק את‬ ‫החקלאים הקטנים באזור מגוריהם; מספר חברים שהגיעו לארץ לשנה של לימוד תורה‪ ,‬לראשונה בחייהם‪ ,‬מתוך כוונה לקיים שמיטה‬ ‫ולשמוט את עיסוקיהם בחו"ל‪.‬‬ ‫סיפורים מרשימים ביותר הגיעו מחוות יהודיות בארצות הברית‪ ,‬שגם בהן ‪ -‬כמו בחווה שבה עבדתי ‪ -‬החליטו לשמור שמיטה ברמות‬ ‫שונות‪ ,‬כולל שמיטת האדמה‪.‬‬ ‫לא ניתן לנתק את הפעילות סביב שנת השמיטה בארץ מהפעילות ברחבי העולם‪ .‬בארצות הברית ניתן לסמן את ארגון "חזון" כפעיל‬ ‫מרכזי בזירה זו‪ .‬בשנת השמיטה האחרונה‪ ,‬הארגון קידם שיח חוצה גבולות סביב נושא השמיטה‪ ,‬בקהילות יהודיות שונות‪ :‬קבוצת לימוד‬ ‫משותפת של מנהיגים ואנשים מרקעים יהודיים מגוונים‪ ,‬הפיצה את הבשורה לקהילותיהם; ספר עב כרס עם מקורות לימוד מקיפים‬ ‫בנושא השמיטה יצא תחת ידו והגיע ליותר מאלף איש; יותר מאלפיים איש קראו את הקדמת הרב קוק ל"שבת הארץ" דרך האתר שלו‪.‬‬ ‫הארגון קיים שיעורים‪ ,‬סמינרים‪ ,‬ארוחות‪ ,‬טיולים‪ ,‬מיצגי אמנות‪ ,‬ערבי קהילה‪ ,‬תפילות‪ ,‬פסטיבלים‪ ,‬ועוד ועוד ‪ -‬הכול סביב נושא השמיטה‪.‬‬ ‫כאשר ביקשתי מנייג'ל סיכום פעילות של הנכחת שנת השמיטה בקהילות‪ ,‬הוא שלח לי בחזרה מסמך שכלל כמאה יוזמות‪ .‬היקף העשייה‬ ‫בוודאי עוד רחב בהרבה מהסיפורים שבאו לידיעתנו‪.‬‬ ‫בעולם יהודי מתחדש‪ ,‬שבו השמיטה מתרחבת ומתחדשת אף היא‪ ,‬אנחנו מנועים מהתבוננות קצרת אופק בנעשה במקומותינו בלבד‪.‬‬ ‫ההתחדשות בארץ בנושא השמיטה היא חלק מהתחדשות יהודית עולמית‪ ,‬שיוצגה כאן בעיקר בפן האמריקאי שלה‪ ,‬אך למעשה‬ ‫מתרחבת לארצות נוספות‪ .‬המשמעויות של תופעה זו ‪ -‬כולל הדיונים בעד ונגד ‪ -‬הם מעבר למאמר קצר זה‪ ,‬שכל מטרתו היא העלאת‬ ‫המודעות לתופעה‪ .‬בצאתנו לדרך אל שש שנות המעשה‪ ,‬עם המבט לשנת השמיטה הבאה‪ ,‬אנחנו צריכים לקחת בחשבון את העשייה‬ ‫המקומית שלנו בהקשר של העשייה העולמית‪ ,‬של אחינו ואחיותינו‪ ,‬גם בצדה האחר של האדמה אותה אנו שומטים‪.‬‬

‫אדם‪-‬אדמה‬ ‫עדית רובין‬

‫מקום מגורים‪ :‬ירושלים‬ ‫עיסוק‪ :‬הוראה וקהילה‬ ‫גיל‪45 :‬‬ ‫רוחני‪ :‬אורתודוקסית מודרנית‬ ‫תיאור‬ ‫קשרים רחבים מעבר לשמיטה‬ ‫מה זאת שמיטה בשבילי‪:‬‬ ‫על הדברים ולנהוג לפיהם בה‬ ‫זדמנות מקסימה בעיניי לחשוב‬ ‫אותה על מגוון תחומים בחיים‬ ‫שמיטה זו ה‬ ‫את המסורת היהודית‪ ,‬להכיל‬ ‫סורתית‪ .‬יש פה הזדמנות לחדש‬ ‫טה‪ ,‬היא גם הזדמנות לבסס שיח‬ ‫החקלאית המ‬ ‫שמיטה היא לא רק ההפך משלי‬ ‫קדם מהלכים גדולים ומרתקים‪.‬‬ ‫ש"תלויה בארץ"‪ ,‬ולחשוב ביחד‬ ‫שלנו‪ ,‬ול‬ ‫מסורתי של "מצווה"‪ ,‬ועוד כזו‬ ‫אתגר גדול לצאת מהמקום ה‬ ‫אמיתות משותף לכולנו‪ ,‬ושנת‬ ‫חדש‪ .‬זיהיתי‬ ‫ורך להרפות ולשמוט תפיסות ו‬ ‫ערכיים משותפים‪ .‬למדתי שהצ‬ ‫על חיבורים‬ ‫ואף מחייבת אותנו לעשות זאת‪.‬‬ ‫השמיטה מאפשרת‬ ‫במטרה להכיר ולהקים מפעלים‬ ‫חברים וחברות מרחבי העולם‬ ‫קודם שמיטה‪:‬‬ ‫יוני ‪ 2014‬בבודפשט‪ .‬בכנס נכחו‬ ‫עם חברים מקרקוב ומילווקי‪,‬‬ ‫כנס "‪ "Jcc Global‬שהתקיים ב‬ ‫העיר"‪ .‬במהלך הכנס התחברנו‬ ‫הפרויקט הוקם ב‬ ‫כחברה במינהל קהילתי "גינות‬ ‫השנה הראשונה עסקה בערכי‬ ‫רושלים בכנס מתוקף תפקידי‬ ‫יקט נמשך שלוש שנים‪ ,‬כאשר‬ ‫משותפים‪ .‬ייצגתי את י‬ ‫מקומות‪ ,‬ולחבר ביניהם‪ .‬הפרו‬ ‫מילווקי לבסיס התרבותי והערכי‬ ‫פעילים צעירים בכל אחד מה‬ ‫חבר את חברי קהילות קרקוב ו‬ ‫והחלטנו להקים קבוצות‬ ‫ישראל‪ ,‬הייתה לנו מוטיבציה ל‬ ‫רות שזו מצווה שתלויה בארץ‬ ‫השמיטה‪ .‬למ‬ ‫המשותף לכולנו‪.‬‬ ‫יבה שקראנו לפרויקט "אדם‪-‬‬ ‫פות על זו הישראלית‪ .‬זו גם הס‬ ‫השמיטה שלי‪:‬‬ ‫שותפים לקהילות יהודיות נוס‬ ‫בהקשר הזה‪ .‬השמיטה בקרקוב‬ ‫האוניברסליים של השמיטה מ‬ ‫מוט את ה"עליונות" הישראלית‬ ‫אני מאמינה שערכיה‬ ‫פרויקט לישראל ולתפוצות‪ ,‬ולש‬ ‫לשמוט ולא רק יחידים? האם‬ ‫כוונה לחבר את הערכים של ה‬ ‫דיון הייתה‪ :‬כיצד קהילה יכולה‬ ‫אדמה"‪ ,‬מתוך‬ ‫קה‪ .‬אחת הסוגיות שהעליתי ל‬ ‫לתי צריך לבטא את המחויבות‬ ‫יטוי בלימוד ולאו דוקא בפרקטי‬ ‫רעיון השמיטה בהקשר הקהי‬ ‫ומילווקי באה לידי ב‬ ‫קיר אותם לכל דורש? להבנתי‪,‬‬ ‫מים רבות "בין הכיסאות" והופך‬ ‫פרק מ"נכסיה" ומעבודתה‪ ,‬ולהפ‬ ‫הציבורי המשותף הזה נופל פע‬ ‫קהילה יכולה להת‬ ‫בעת לא שייך לאף אחד‪ .‬המרחב‬ ‫פוח קהילות עצמאיות‪ .‬קבוצת‬ ‫רחב הציבורי ששייך לכולם ובה‬ ‫לים ומשמעותיים‪ ,‬ולא רק בטי‬ ‫שלנו לפיתוח המ‬ ‫ביצירת מרחבים משותפים פעי‬ ‫החלטתי השנה להשקיע מאמץ‬ ‫להיות "הפקר"‪ .‬לכן‬ ‫למרחב משותף חוצה גבולות‪.‬‬ ‫"אדם‪-‬אדמה" היא דוגמה‬ ‫הספציפית‪ .‬משתתפי הפרויקט‬ ‫וות שמובילים את התנהלותה‬ ‫איך זה עובד‪:‬‬ ‫לכל קבוצה מנחה אישי ואיש צ‬ ‫השמיטה התרבותית והערכית‬ ‫שרה משתתפים מזרמים שונים‪.‬‬ ‫ונה לדיון משותף עסקה בביטויי‬ ‫כל קבוצה מונה כע‬ ‫לים בקהילותיהם‪ .‬הסוגיה הראש‬ ‫ותף לכולם‪ ,‬במהלכו נלמד טקסט‬ ‫דיים בני ‪ ,25-35‬אקדמאים ופעי‬ ‫ע"ה נערך מפגש סינכרוני מש‬ ‫הם צעירים יהו‬ ‫ידה קבוצתית‪ .‬בסוף שנת תש‬ ‫הייחודית של השמיטה עבורה‪.‬‬ ‫בלמ‬ ‫שלוש הקבוצות עסקו בעיקר‬ ‫חה‪ ,‬שיתפה את היתר במשמעות‬ ‫ו"ל‪.‬‬ ‫בישראל ובח‬ ‫קבותיו כל קבוצה‪ ,‬ביחד עם המנ‬ ‫השמיטה מפרשת ראה‪ ,‬ובע‬ ‫שי‪ ,‬אמשיך לנפות את הדברים‬ ‫מהשמיטה לשש שנות המעשה‪ :‬‬ ‫על אבני בניין נוספות‪ .‬בפן האי‬ ‫יטה לעשייה ‪ -‬מה אני לוקחת‬ ‫צעירים והקהילות‪ ,‬ולבנות אותו‬ ‫משמ‬ ‫אמשיך לטפח את הקשר בין ה‬ ‫בשש שנות המעשה‬ ‫בהם ולא אפחד לשמוט אותם‪.‬‬ ‫שאינני חפצה‬

‫‪‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪41‬‬

‫להיות נווד‪ ,‬לשמוט‬ ‫דוד ביטון‬

‫לגלות שאני לא חווה תלות בדברים‪ ,‬ומצב הרוח שלי לא נעכר בגלל דבר שבמציאות אחרת‪ ,‬בזמן אחר‪ ,‬היה יכול להשפיע עליי למשך‬ ‫ימים‪.‬‬ ‫דוד ביטון מתעסק במוזיקה‪,‬‬ ‫חקלאות ורוח‪ .‬נווד בארץ‬ ‫ובעולם‪.‬‬

‫אטה"‬ ‫"ש ַמ ֶ‬ ‫שמיטה‪ .‬נשמע כמו השתמטות‪ .‬להשתחרר מדברים שאתה מחויב או כבול אליהם‪ .‬נשמע כמו ְ‬ ‫אטה"‪ .‬זה שחרור‬ ‫"ש ַמ ֶ‬ ‫ סמרטוט באידיש‪ .‬כך אמא שלי קוראת לבגדים שלי‪ .‬שמיטה זה להיות קצת ְ‬‫האחיזה בנוכחות הקבועה של הקרקע‪ ,‬עזיבת יציבות לטובת זרימה‪ ,‬והתמסרות לאקראיות‪ ,‬למה שקורה‬ ‫כאן ועכשיו‪ .‬אני עשיתי זאת‪ .‬אני יצאתי ממסגרת חברתית מחייבת וברורה‪ ,‬ועברתי לחיי נדודים שבהם‬ ‫הכול אפשרי‪ .‬עשיתי זאת כדי להבין שאפשר וכדאי לחיות תקופה בחיים בלי יציבות ובלי ביטחון‪ .‬השמיטה לימדה אותי שהאדם‬ ‫צריך לפחות אחת לשבע שנים‪ ,‬להיות תלוש מהעץ ונידף כעלה ברוח‪ .‬זה נותן לו חופש לנסות דברים חדשים‪ ,‬לשמוע דעות חדשות‬ ‫ולהכיר תרבויות אחרות ושונות‪.‬‬ ‫היו לי חברים‪ ,‬הייתה לי דירה‪ ,‬הייתה ציפייה שאתחתן בקרוב‪ ,‬הייתי במסלול לימודים מוגדר‪ ,‬והיה מאוד ברור לי ולסביבה שלי איך‬ ‫ייראו החיים העתידיים שלי‪ .‬החלטתי לשמוט‪ .‬להשתחרר‪ .‬נמאס לי מההיקשרות שלי ליציבות‪ ,‬מזה שהכול ברור‪ .‬רציתי לשחרר‬ ‫אט'ס‬ ‫אחיזה בקרקע‪ .‬להתחיל לעוף באוויר‪ .‬אולי ליפול ואולי לרחף גבוה‪ .‬שחררתי את הדירה לחברים ויצאתי עם תיק גב וכמה ְש ַמ ֶ‬ ‫לדרך‪ .‬עליתי על הטיסה הראשונה‪ ,‬הכי זולה‪ ,‬ונחתתי בדלהי‪ .‬משם הנחתי לזרם לשטוף אותי‪ .‬וזה באמת קרה‪.‬‬ ‫יצאתי בלי הרבה דברים‪ ,‬אבל עם החלטה שלא אהיה מתוכנן או יציב‪ .‬המשמעות המעשית‪ :‬לא לשכור מקום ליותר מלילה‪ ,‬כדי‬ ‫שתמיד אוכל לארוז את התיק ולזוז הלאה; לא להיקשר רגשית למקום‪ ,‬לדברים או לאנשים שיאחזו בי ויפריעו לתנועה; לא לקבוע‬ ‫דברים לעתיד הרחוק‪ ,‬אלא רק ליום‪-‬יומיים הקרובים‪ .‬רציתי שחרור מלא‪ .‬זה לא קל‪ ,‬זה אולי מסוכן וזה בטח מפחיד‪ .‬ככה זה‬ ‫כשהקרקע באמת נשמטת מתחת לרגליים‪.‬‬

‫המסע הזה לימד אותי המון‪ :‬הביא אותי להבין שאני לא תלוי בדברים שיש לי; נטע בי תחושה שה"עצמי" שלי לא זקוק להיאחז‬ ‫בקרקע בשביל להיות חזק; עודד אותי לנסות דברים חדשים‪ ,‬תרבויות אחרות ודעות שונות‪.‬‬ ‫המסע הזה המשיך במתכונת דומה כשלוש שנים‪ ,‬ועודנו ממשיך‪.‬‬ ‫בשנים הבאות אני רוצה להרחיב בצורה רצינית אפיקים שנתקלתי בהם במסע‪ ,‬דברים חדשים שנפתחו לי‪ .‬אני לא יודע היכן אהיה‬ ‫ולאן אתגלגל‪ .‬זה חלק מיופיו של המסע‪ .‬אני מברך את עצמי לחזור אל הקרקע בסוף השמיטה‪ ,‬תוך הבנה של האיזון העדין בין‬ ‫שמיטה להתקרקעות‪ .‬אני מברך את כולם בחוויית שמיטה‪ .‬פשוט לשמוט את הקרקע‪ ,‬לעזוב את הבית‪ ,‬ולצאת למסע‪ .‬לשמוט‬ ‫כספים‪ ,‬ולצאת‪ .‬להשתמט מציפיות חיצוניות ופנימיות‪ ,‬ולצאת‪ .‬לדעת שה"עצמי" לא באמת תלוי בכל מה שבשבילנו הוא הקרקע‪.‬‬ ‫אנחנו בהחלט יכולים להשתייך ליסודות אחרים חוץ מקרקע‪ .‬לאש‪ ,‬למים ואפילו לרוח‪.‬‬

‫‪‬‬

‫לפעמים כשאתה משחרר הכול‪ ,‬אתה גם משחרר תחושות אחריות‪ ,‬אבל גם מזה נוצרות חוויות מרתקות‪ .‬כך קרה לי בהרי קשמיר‪,‬‬ ‫בצד המערבי של ההימלאיה‪ .‬יצאתי עם בחור דני לאגם שהיה אמור להיות במרחק חצי יום הליכה‪ .‬אין מפות מסודרות‪ ,‬אין דרך‬ ‫ברורה‪ ,‬אבל יצאנו לדרך‪ .‬מסביבנו נופים שהעין לא שבעה מלראות‪ .‬פטריות צבעוניות צומחות על גזמי עצים‪ ,‬ועמקים מכוסים‬ ‫במרבדי עשב ירוק מתנפנף ברוח‪ .‬התחיל להיות מאוחר‪ ,‬אבל הוא סחב אותי הלאה‪ ,‬בוא נגיע לאגם‪ ,‬זה עוד רגע‪ .‬הערב התקרב וידעתי‬ ‫שאין סיכוי שנספיק להגיע‪ .‬הצעתי להקים מחנה ללילה‪ ,‬אבל הוא העדיף להמשיך‪ .‬קול פנימי אמר לי להתעקש‪ ,‬אבל אני בשנה של‬ ‫שחרור‪ ,‬מאפשר לדברים לקרות ומנסה כמה שפחות לנווט‪ .‬החושך ירד‪ ,‬הפנסים לא עוזרים‪ ,‬ערפל עוטף אותנו ומחזיר אלינו את‬ ‫האור‪ .‬אנחנו מועדים פעם אחר פעם בשביל הלח‪ .‬דואגים‪ .‬כאילו בחלום‪ ,‬אנחנו שומעים נביחות כלבים‪ .‬לא יודעים אם זו מציאות או‬ ‫הזיה‪ ,‬וצועקים לעזרה‪ .‬נוודים שחיים על ההר יצאו לעזרתנו‪ .‬הם הביאו אותנו לבקתות שלהם‪ ,‬גזעי עץ שמונחים על הקרקע ויוצרים‬ ‫חלל בעזרת שיפוע ההר‪ .‬החלל משותף לפרות ולאנשים‪ ,‬למטבח ולשינה‪ .‬לא היה להם הרבה‪ ,‬אבל הם הציעו לנו אוכל ותה ומקום‬ ‫לישון‪ .‬הם נוודים‪ .‬אין להם קרקע משלהם‪ ,‬רק עדר בהמות שהולך בעקבותיהם‪ .‬ובכל זאת הם פתוחים לארח‪ ,‬מחייכים ומסבירי‬ ‫פנים‪ .‬המתנה הכי גדולה שהם נתנו לי זו ההבנה שאפשר ככה‪ .‬אפשר בלי בית‪ .‬ואפשר ככה גם להציל אחרים‪ .‬לתת מעצמך‪ ,‬גם כשלך‬ ‫לכאורה אין כלום‪.‬‬ ‫באיזשהו שלב בטיול עברתי לנפאל‪ .‬יצאתי ל‪ 3000-‬קילומטר של מסע יבשתי‪ .‬לזמן אין משמעות כשלא צריך להספיק דברים‪ .‬אחרי‬ ‫שלושה ימים ברכבות עמוסות נוסעים‪ ,‬בחום ובצפיפות‪ ,‬הגעתי לעיר על גבול נפאל‪ .‬עיירה עתיקה שבה נולד בודהא‪ ,‬לפי האגדות‪,‬‬ ‫ומגיעים אליה בודהיסטים לתרגל שלווה ורוגע‪ .‬אחרי כל הנסיעה המטורפת והרועשת‪ ,‬אחרי הבלגן‪ ,‬בלטה לי מאוד השלווה במקום‪.‬‬ ‫הגעתי למנזר קוראני‪ ,‬נרשמתי לשני לילות ונשארתי ליותר‪ .‬שם למדתי על העיקרון הבודהיסטי "‪ - "non attachment‬לא להיות‬ ‫קשור לשום דבר באופן רגשי חזק; לא להיות תלוי בכלום; לדעת שה"עצמי" שלך הוא הרבה יותר גבוה מהמציאות שנדמה כי‬ ‫ה"עצמי" זקוק לה‪ .‬כשנמצאים בתחושה ובחוויה האלו‪ ,‬אפשר להגיע לשחרור מוחלט‪ .‬לקחתי איתי להמשך המסע גם את התובנה‬ ‫הזאת‪.‬‬ ‫חצי שנה אחר כך הגעתי למבחן הגדול‪ .‬במהלך נסיעה ברכבת נגנב לי המחשב הנייד‪ .‬זה לא עניין של מה בכך לאף אחד‪ ,‬ובטח לא‬ ‫במהלך טיול‪ .‬אבל זמן קצר לאחר הגילוי נחתה עליי ההבנה שזה לא מפריע לי ולא חשוב בעיניי‪ .‬שמחה הציפה אותי בעקבות ההבנה‬ ‫של עומק השחרור שהגעתי אליו‪ .‬ירדתי מהרכבת ורקדתי ריקוד ספונטני על הרציפים כדי להודות על השחרור הזה‪ .‬הדהים אותי‬ ‫‪42‬‬

‫הסרט הקצר "יקיצה" ממיזם "מה שבע?”‬ ‫סרט פותח והופק ב"חממת שמיטה" ביוזמת קרן גשר לקולנוע רב תרבותי ‪ ,‬משרד‬ ‫התרבות והספורט‪ ,‬קרן אבי חי ובית אבי חי‪.‬‬ ‫יוצר ותסריטאי‪ :‬נדב רוזיאביץ'‬ ‫במאי‪ :‬מארק גריי‬ ‫הפקה‪ :‬ברק קסלר‬

‫‪43‬‬

‫שומטים את הפייס‬ ‫איילת מרידור‬

‫אילת מרידור היא מנכ"לית‬ ‫מרק"ם ‪ -‬תנועה לקידום וחיזוק‬ ‫קהילות מעורבות לדתיים‬ ‫חילונים והמנעד‪ .‬אם לשלושה‬ ‫בנים‪ .‬מתגוררת בנווה אילן‪.‬‬

‫לפני ארבע שנים‪ ,‬אחרי מסכת התעללות קשה ברשתות החברתיות‪ ,‬התאבד נער בן ‪ 16‬מכפר אדומים‪.‬‬ ‫המקרה הזה טלטל אותי‪ .‬הסיפור של הנער הזה עמד לנגד עיניי כאשר העליתי במרק"ם את הרעיון‬ ‫למקד את שנת השבע בשמיטה מהרשתות החברתיות‪ .‬משם התגלגל הרעיון והתפתח לפרויקט שמיטה‪.‬‬ ‫לשמחתי‪ ,‬רבים מבני הנוער שהשתתפו בפרויקט‪ ,‬לא הכירו את הצד האלים של הרשתות החברתיות‪,‬‬ ‫והתחברו יותר לרעיון של הפחתת השימוש בהן‪.‬‬ ‫מרק"ם הוא ארגון שמאגד קהילות מעורבות של חילונים ודתיים‪ .‬יחד עם תנועת "צמרת" (תנועת נוער לחילונים ודתיים) וארגון‬ ‫"גשר" פתחנו בראשית שנת השמיטה את הפרויקט שנקרא‪" :‬שומטים את הפייס‪ ,‬משנים את הסטטוס"‪ .‬יצאנו לדרך מתוך רצון לבחון‬ ‫את סיפור השמיטה בהקשר עכשווי‪ .‬הבנו שהיום האדמה שלנו היא וירטואלית‪ .‬הרשתות החברתיות הן הקרקע שלנו‪ .‬שם אנחנו‬ ‫עובדים ומשם אנחנו מעבדים‪ .‬המטרה הייתה לראות אם אנחנו יכולים במשך שנה אחת לשחרר אחיזה ולשמוט את העיסוק המתמיד‬ ‫באמצעי הטכנולוגיה‪ .‬המטרה השנייה הייתה חברתית ‪ -‬להבחין באחר בתוך ההקשר הווירטואלי‪ ,‬לראות את החלשים במערכת‪,‬‬ ‫ולשאול אילו פירות אני משאיר לעניי הרשת‪.‬‬

‫בתקופה האחרונה אנחנו מודעים יותר ויותר לכוחות ההרסניים שבמדיה החברתית‪ ,‬ברמה הבינאישית‪ ,‬ועולות שאלות על מחויבות‬ ‫ואחריות כלפי הזולת ‪ -‬כשאינו מולנו‪ ,‬וכשלפעמים אפילו אינו מוכר ‪ -‬וכלפי החברה‪.‬‬ ‫השמיטה של הרשתות החברתיות מעוררת חשיבה על המציאות הזאת ‪ -‬האם היא הכרחית בצורתה הנוכחית‪ ,‬או שיש דברים שאני‬ ‫יכול לעשות אחרת כדי לשפר את המציאות ולשפר אותי בתוכה?‬ ‫השמיטה זאת הזדמנות של פעם בשבע שנים‪ ,‬אבל אני מקווה להמשיך לעסוק בנושא בשנים הקרובות ולהישאר עם היד על‬ ‫הדופק ‪ -‬הטכנולוגי‪ ,‬החברתי והאנושי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התחלנו משבת משותפת לעשרות בני נוער‪ ,‬מעשר קהילות מעורבות‪ .‬בסמינר הועברו תכנים אשר מעודדים ומעוררים את בני הנוער‬ ‫להתרחק מעט מהמכשירים‪ .‬המשכנו בשבתות‪-‬אירוח הדדיות בקהילות‪ .‬בשבת השנייה לבני הנוער צללנו לעומק ובחנו את המפגש‬ ‫האישי שלנו עם עולם הרשתות החברתיות‪ .‬שאלנו‪ :‬איפה אני מסוגל לקחת אחריות? איפה אני חושב שעלולה להיות פגיעה? בשבת‬ ‫השלישית חשבנו על האופן בו אנחנו יכולים להשפיע‪ ,‬כקבוצה וכקהילה‪ .‬במפגש מסכם חווייתי בשוק מחנה יהודה‪ ,‬ביצעו בני הנוער‬ ‫משימות שקיבלו באייפונים‪ .‬לבסוף החליטה הנהגת הנוער של מרק"ם לצאת בקמפיין למעגלים חברתיים רחבים מעבר לקבוצות‬ ‫הפרטיות‪ ,‬ולנסות להשפיע על הקהילה והחברה הישראלית‪.‬‬ ‫בני נוער בארבע קהילות הרימו קמפיינים‪ .‬בני הנוער באשחר העבירו פעילויות בקהילה שלהם כדי לעורר מודעות לתכנים ולשיח‬ ‫לא מכבד ברשתות החברתיות‪ ,‬והכינו סטיקרים "זה לא לוואטסאפ"‪ .‬בקהילת יחד במודיעין קיימו פעילות הסברה בקניון והחתימו‬ ‫על עצומה להפחתת השימוש ברשתות החברתיות‪ .‬הם הדפיסו חולצות עם הכיתוב "תסתכל לי בעיניים ולא בפרופיל"‪ .‬המסר היה‬ ‫לצאת מהווירטואליות ולראות את העולם‪ .‬בתקוע יצרו בשיתוף עם הקהילה שלושה סרטונים שעסקו בחוויה של השתלטות המדיה‬ ‫על החיים‪ .‬באחד מהסרטונים צולמו אנשים מחייכים לעומת סמיילי מצויר שאינו מבטא את הניואנסים שבחוויית החיוך‪ .‬במזכרת‬ ‫בתיה העבירו בתנועת הנוער פעילות שבה היה אסור לדבר‪ ,‬וכל התקשורת נעשתה באמצעות אייפונים‪ .‬הרעיון היה לחדד את הקושי‬ ‫שקיים בתקשורת בלתי ישירה‪.‬‬ ‫החוויה של השתלטות הרשתות החברתיות על החיים מוכרת לי גם באופן אישי‪ .‬אני מבחינה בכך שלארגון שלנו אין קיום במציאות‬ ‫העכשווית בלי עמוד פייסבוק ואתר אינטרנט‪ .‬ענייני ניהול ודיונים מקצועיים מתקיימים גם הם בוואטסאפ‪ .‬התנועה שלי לאורך כל‬ ‫השנים הייתה הדיפה של הרשתות החברתיות‪ .‬אני משתדלת להימנע מכניסה למרחב הווירטואלי‪ ,‬אך זה מאוד קשה במציאות של‬ ‫ימינו‪.‬‬ ‫אני מקווה שהפרויקט נתן לבני הנוער נקודות מבט וחשיבה אחרות על המציאות‪ ,‬ושהם לא יתייחסו לחוויה כאל אפיזודה‪ ,‬אלא ישנו‬ ‫הרגלי חיים‪.‬‬

‫שומטים את הפייס‬

‫בשנת השבע הקודמת השמיטה לא הייתה במודעות שלי‪ .‬בעקבות הפרויקט למדתי לראות בשמיטה הזדמנות לעשות רפלקציה על‬ ‫המקום בו אני נמצאת‪ ,‬על המקום בו הסביבה שלי נמצאת‪ ,‬ועל המקום שבו אני יכולה לנווט ולהשפיע‪ .‬שמיטה זאת הזדמנות ליצירה‬ ‫מחודשת‪ .‬שמיטה זה לקחת משהו שיש לך‪ ,‬ולהניח אותו‪ .‬אם זה ברשתות החברתיות‪ ,‬ואם בדרך החיים שלנו ‪ -‬להניח את ההרגלים‬ ‫ולראות איפה אני מסוגלת ליצור מקום לדברים חדשים‪ ,‬מקום שאני לא מצליחה להיות בו בתוך רצף חיים אינטנסיבי מתגלגל‪ .‬כאשר‬ ‫שומטים את האינטנסיביות של החיים‪ ,‬אפשר לראות לא רק מקומות שאת לא היית בהם‪ ,‬אלא גם מצבים שהאחר היה זקוק לך ואת‬ ‫לא הבחנת ולא יכולת להיות שם עבורו‪.‬‬ ‫‪44‬‬

‫‪45‬‬

‫שמיטה באמונה‬ ‫שירה עמוסי‬

‫‪46‬‬

‫פרחי שמיטה‬ ‫אביבה לוין‬

‫שירה עמוסי מתגוררת עם דידי‬ ‫וחמשת ילדיהם ברותם שבצפון‬ ‫הבקעה‪ .‬בעלי משק "טנא ירוק"‬

‫כשהייתי בת ‪ 23‬עליתי על גבעה לא מיושבת בצפון בקעת הירדן ומצאתי בה בית‪ .‬תוך מספר שנים הפכה‬ ‫הגבעה לבית של צעירים נוספים שהתאגדו סביב הרעיון של הקמת יישוב חילוני‪-‬דתי אקולוגי‪ .‬היישוב‬ ‫הצעיר נקרא על שם הפריחה העוטפת את הגבעה ‪" -‬רותם"‪ .‬כיום רותם כבר חוגג בר מצווה‪ ,‬ואני נשואה‬ ‫לדידי ומגדלת חמישה ילדים‪ ,‬מטע זיתים‪ ,‬צאן ודבש‪.‬‬ ‫המשק האורגני שלנו נקרא "טנא ירוק"‪ .‬העבודה במשק היא "עבודה עברית" בשיתוף נערים מתכנית "רגבים"‪ ,‬והיא נעשית מתוך‬ ‫אחריות סביבתית לטבע המקומי‪ .‬השנה קיימנו שמיטה חקלאית ושמטנו את מטע הזיתים‪ .‬לא גזמנו‪ ,‬לא דישנו‪ ,‬לא עשינו פעולות‬ ‫שמפתחות את הקיים במטע‪ ,‬ולא נמסוק את התנובה של השנה‪.‬‬ ‫בזית יש תופעה של סירוגיות‪ ,‬בשנה אחת העץ נותן תנובה מרבית‪ ,‬ובשנה האחרת מקמץ ביבול‪ .‬דווקא השנה‪ ,‬שנת השמיטה‪ ,‬הייתה‬ ‫זאת שנת שיא במטע שלנו‪ .‬למעשה‪ ,‬מאז נטיעתו המטע לא הניב כמות כזאת של פרי‪ .‬בתקופת החנטה של הפירות הסתובבנו‪ ,‬דידי‬ ‫ואני‪ ,‬במטע וראינו כמה פרחים יש על העצים‪ .‬מהפריחה אפשר לצפות כמה פירות אמורים לצאת‪ .‬זה היה מחזה שלא ראינו אף‬ ‫פעם‪ ,‬ואז הבנו מהי שמיטה‪ .‬ההפסד הכלכלי הוא עצום‪ .‬אנחנו בונים עכשיו בית‪ ,‬וזה המחיר של כל הבית שלנו‪ .‬ראיתי את הפריחה‬ ‫היפיפייה והרגשתי צביטה בלב‪ .‬אמרתי לדידי שזה קשה לי‪ ,‬ודידי אמר שזה דווקא משמח אותו‪ .‬אם לא היו יוצאים הרבה פרחים ‪ -‬אז‬ ‫לא היה קושי לשמוט‪ .‬אבל כשזה המצב‪ ,‬ואתה בכל זאת שומט ‪ -‬זה נותן לך הרבה כוח ואמונה‪.‬‬ ‫השמיטה עלולה לגרום להפסד כלכלי לא רק בשנת השבע ובשנה שלאחריה‪ ,‬אלא גם באיבוד לקוחות ויציאה מהשוק‪ .‬אין דרך‬ ‫להסביר ולהבין בשכל למה לקיים שמיטה‪ ,‬זה בעיקר עניין של אמונה‪ .‬ההבנה שיש מי שלוקח את החיים‬ ‫שלנו למקום טוב‪ .‬גם אם לא נמסוק ‪ -‬החיים לא יגיעו לאבדון‪ .‬הכסף יגיע ממקומות אחרים‪ ,‬ממקור‬ ‫אחר‪ ,‬ואולי בכלל לא נצטרך אותו בסוף‪ .‬ההבנה הזו מורידה הרבה לחץ מ"האני" ומכל הכבדות שאנחנו‬ ‫מכניסים לחיים‪ ,‬מחזירה לאדם את התחושה שלא כל המשקל עליו‪ ,‬מאפשרת לחיות בעולם מתוך הרבה‬ ‫יותר שלווה‪ ,‬הרבה יותר שמחה‪.‬‬ ‫אל מול הקושי וההפסד שמביאה שמיטת הקרקע‪ ,‬מבטיחה התורה ברכה כפולה שתתקיים בשנה שלאחר‬ ‫השמיטה‪ .‬אני לא מצפה לראות פי שניים יבול על העצים‪ .‬הברכה יכולה להגיע מכל מיני מקומות‪ .‬היא‬ ‫אפילו יכולה להגיע בתחושה שאנחנו עושים את הדברים נכון‪ ,‬חיים נכון‪ .‬מי שבוחר לעסוק בחקלאות‬ ‫בארץ לא עושה זאת מסיבות כלכליות‪ .‬הבחירה בחקלאות היא בעיקר מתוך אידאולוגיה – אמונה בדרך‬ ‫חיים קרובה לאדמה ולטבע‪ ,‬אמונה שאנחנו צריכים לחזק את השורשים בחיבור לארץ הזאת‪ .‬הברכה היא‬ ‫בכוח שאנחנו מקבלים מכל זה‪.‬‬ ‫ב"טנא ירוק" מתוכננות כעת שש שנים מאוד מעשיות‪ .‬אנחנו רוצים לחזק את המשק בכיוון החינוכי ‪ -‬שתהיה קבוצת נוער שתעבוד‬ ‫ותלמד כאן ‪ -‬ואף לפתח מרכז תיירותי ולהקים בית בד‪ .‬כאנשי מעשה‪ ,‬המשמעות של שמיטה עבורנו‪ ,‬היא קודם כול במיתון תחושת‬ ‫הכוח שמגיעה ממעשיו של האדם‪ .‬העשייה מביאה את האדם לתחושת דמיון שהצלחתו נובעת ממעשיו‪ .‬התפקיד של האדם הוא‬ ‫לפתח את כוח הרצון והשאיפה לעשייה‪ ,‬אך לשחרר את האחיזה בהצלחה‪ .‬שש שנות המעשה הן תנועה של רצוא ושוב‪ ,‬של שאיפה‬ ‫ונשיפה‪ .‬התכניות והתכנונים שלנו באים ממקום של לשאוף למשהו‪ .‬אחר כך מגיע המקום של לנשוף ולהגיד שיש מישהו אחר‬ ‫שיענה‪ .‬אני אחראית על הרצונות שלי‪ ,‬אני פחות אחראית על הביצוע‪ .‬אם ארצה מספיק ואם משהו צריך לקרות ‪ -‬הוא יקרה‪ ,‬ואם‬ ‫משהו לא צריך לקרות ‪ -‬הוא לא יקרה‪ .‬אני רוצה לקבל מהשמיטה את הכוחות של השחרור‪ ,‬של האמונה‪ ,‬של חוסר האחיזה בדברים‪.‬‬ ‫בישראל העכשווית רק ‪ 1-2‬אחוזים מתושבי ישראל עוסקים בחקלאות‪ .‬שמיטת קרקע אינה רלוונטית לרוב תושבי ישראל במימד‬ ‫המעשי‪ .‬במהלך השנה קיימתי שיחות עם לקוחות והסברתי להם מדוע אנחנו שומטים ומה אנחנו מקבלים מכך‪ .‬גיליתי שהשמיטה‬ ‫מעוררת אצל האנשים רצון גם לשחרר ולצאת מהמרוץ של החיים‪ .‬כשאמרתי לאדם שנמצא בלחץ של הכנסות והוצאות‪ ,‬שוויתרתי‬ ‫על המרוץ‪ ,‬זה נתן לו פרספקטיבה‪ ,‬זה נתן לו נשימה‪ .‬את הנשימה הזאת רצינו קודם כול לקחת בעצמנו‪ ,‬אבל אני מאחלת אותה לכל‬ ‫אחד ‪ -‬לשמוט‪ ,‬לשחרר‪ .‬לא להיאחז בכסף זה אחד האתגרים הכי קשים‪ ,‬כי אנחנו חיים בעולם מאוד חומרי‪ .‬אם מצליחים לשחרר את‬ ‫האחיזה ברכוש או בכסף‪ ,‬זה שחרור מאוד מאוד גדול‪ .‬השמיטה בעיניי היא פתח למתנה‪ ,‬ומי שלוקח את המתנה הזאת יכול לחיות‬ ‫טוב יותר‪.‬‬

‫מגורים‪ :‬מושב נוב‪ ,‬רמת הגולן‬ ‫מקום‬ ‫וק‪ :‬הדרכת סיורים אקולוגיים‬ ‫עיס‬ ‫גיל‪65 :‬‬ ‫תיאור רוחני‪ :‬דתית לאומית‬ ‫מה זאת שמיטה בשבילי‪:‬‬ ‫לזמן‪ ,‬לאדם ולרכוש‪ .‬השמיטה‬ ‫קיום תמידית של כבוד למקום‪,‬‬ ‫אני משתדלת לחיות בחוויית‬ ‫התנהלות משק חקלאי בשנת‬ ‫אופן מעשי‪ ,‬שמיטה עבורי היא‬ ‫נותנת ביטוי לערכים אלו‪ .‬ב‬ ‫יטה כהזדמנות לחיזוק ההבנה‬ ‫הצד הרעיוני אני רואה את השמ‬ ‫שבע בהתאם להלכה היהודית‪ .‬מן‬ ‫בלנו פיקדון ועלינו לשמור עליו‪.‬‬ ‫ה‬ ‫וצריכים להתנהג בהתאם‪ .‬קי‬ ‫אנו אורחים בעולם לזמן קצר‪,‬‬ ‫לכך‪ .‬במשך שנה אנו מחזירים את‬ ‫ש‬ ‫אינו שלנו‪ .‬השמיטה היא תזכורת‬ ‫האדמה אינה שלנו‪ ,‬כשם שהזמן‬ ‫האחרות בהן קיבלנו רשות לנהל‬ ‫קום והזמן‪ ,‬לעומת שש השנים‬ ‫לייעודה המקורי מבחינת המ‬ ‫האדמה‬ ‫אותה כרצוננו‪.‬‬ ‫צמחו רק גידולים רב‪-‬שנתיים‪,‬‬ ‫דלועים קישוטיים‪ ,‬בגינת ירק‬ ‫השמיטה שלי‪:‬‬ ‫באופן מעשי‪ .‬השנה לא גידלנו‬ ‫נפגענו משמיטת הגידולים‪ ,‬ואנו‬ ‫קיימנו שמיטה במשק שלנו גם‬ ‫אינה תלויה רק בחקלאות‪ ,‬לא‬ ‫מעבר לפן הרעיוני‪,‬‬ ‫לים מנותקים‪ .‬מאחר ופרנסתנו‬ ‫נים‪ ,‬ואת החממה הסבנו לגידו‬ ‫כמו תותים ותבלי‬ ‫מנו את חלקנו לדיון ולביצוע‪.‬‬ ‫שמחים שתר‬ ‫מודעות לשמירה על הסביבה‪.‬‬ ‫השתתפתי בפעילויות לחיזוק ה‬ ‫בנוסף‪,‬‬ ‫ובעיקר לנושא הצריכה‪ .‬יחד עם‬ ‫אחרים של התחשבות בסביבה‪,‬‬ ‫איך זה עובד‪:‬‬ ‫אך אין מספיק מודעות לצדדים‬ ‫מים את המיחזור‪ :‬סירוב‪ ,‬הפחתה‬ ‫הפרדה נאה למדי של פסולת‪,‬‬ ‫נות העוסקות בשלבים המקדי‬ ‫במושב שלנו יש‬ ‫בות יריד "תוצרת חוזרת" ובו תח‬ ‫מהן "עלים" ועיצבנו אותם על‬ ‫הקהילה יזמנו והפעלנו בהתנד‬ ‫לון‪ .‬גיהצנו שקיות עבות‪ ,‬גזרנו‬ ‫אנשים נוספים מ‬ ‫הכנו פרחים לשמיטה משקיות ניי‬ ‫שלנו לילדי בית הספר היסודי‬ ‫יקון ושימוש חוזר‪ .‬ב"תחנה" שלי‬ ‫בנוסף‪ ,‬ערכתי סיורים במשק‬ ‫אך מחיים את הגינה בשנה זו‪.‬‬ ‫במקור‪ ,‬ת‬ ‫עלי החיים שלנו לשאריות מזון‬ ‫בעוניים אינם דורשים טיפול‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬על המענה שנותנים ב‬ ‫שיפודים‪ .‬הפרחים הצ‬ ‫השמיטה בפרט‪ .‬הסברתי להם‪,‬‬ ‫ירה על הסביבה בכלל‪ ,‬ובשנת‬ ‫להכרת חשיבות השמ‬ ‫של שנת שמיטה‪.‬‬ ‫שה‪:‬‬ ‫המע‬ ‫נות‬ ‫אני לוקחת מהשמיטה לשש ש‬ ‫מובן מאליו‪ ,‬כך אחרי שמיטה ‪-‬‬ ‫משמיטה לעשייה ‪ -‬מה‬ ‫אחרי פסח ‪ -‬היחס ללחם אינו‬ ‫יחס לאכילה אינו מובן מאליו‪,‬‬ ‫היהודית‪ ,‬שלחיים יש משמעות‪.‬‬ ‫אחרי יום צום ‪ -‬ה‬ ‫השמיטה מחדדת את התפיסה‬ ‫יחס לאדמה אינו מובן מאליו‪.‬‬ ‫ה‬

‫יטה‪:‬‬

‫בשמ‬

‫עסוק‬ ‫ל‬ ‫גרים‪,‬‬ ‫ושמור‪ :‬י שרוצה ראש‪.‬‬ ‫לי למ‬ ‫למבו‬ ‫גזור‬ ‫נה מ‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫שחק‪.‬‬ ‫העצות ל בתכנון עילויות ג לא מ‬ ‫ם ופ‬ ‫התחי‬ ‫טה זה‬ ‫ותם‪,‬‬ ‫רי‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫• קיים סיו דים‪ .‬שמי להלהיב נשים‬ ‫ו‬ ‫•ל‬ ‫ק ליל‬ ‫תר א‬ ‫ם‬ ‫ו את‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ם נוס‬ ‫ה‪ ,‬לא‬ ‫לא ר‬ ‫יקדמ‬ ‫שי‬ ‫ל‬ ‫גייס אנ מו לפעו ה‪ ,‬כדי ש סקים‬ ‫רת‬ ‫ל‬ ‫יל‬ ‫ל העו‬ ‫• כדי שיי פעה בקה מעג‬ ‫ל את‬ ‫י הש‬ ‫הגדי‬ ‫בעל א‪ ,‬ול‬ ‫ש‬ ‫הנו מיטה‪.‬‬ ‫בש‬

‫‪47‬‬

‫שמ‬

‫יטה‪ :‬בין תי‬

‫קון להרפיה‬

‫בית‬

‫מדרש בית י‬

‫שר‬ ‫אל ‪ ,‬תשע"ו‬

‫שמיטה‬ ‫יוצרת‬

‫שמיטה‪ :‬בין תיקון להרפייה‬

‫תוצרי לימוד בבית המדרש‬

‫בבית המדרש השוכן בקיבוץ העירוני "בית ישראל"‪ ,‬שבשכונת גילה בירושלים‪ ,‬לומדת חבורת צעירים חילוניים‪,‬‬ ‫מסורתיים ודתיים‪ ,‬הנפגשים ליומיים של לימוד משותף ויוצר לאורך השנה‪ .‬בית המדרש שלנו מיוסד על העיקרון‬ ‫ש"גדול תלמוד המביא לידי מעשה" ולכן הלימוד עוסק בשאלות שלנו כפרטים וכחברה‪ ,‬החיים בישראל היום‪,‬‬ ‫ומבקשים להגשים בה את תקוות הדורות‪ .‬בשנת השמיטה עסקנו בלימוד מקורות על השמיטה בפרט‪ ,‬ועל היחס‬ ‫ל חיי חומר וחיי רוח‪ ,‬בכלל‪ .‬השמיטה נכנסה לבית המדרש ונכחה כחלק מהדיון שלנו בחברותות ובלימודים‬ ‫הקבוצתיים‪ .‬לסיום השנה הקדשנו סדנאות של כתיבה יוצרת לנושא‪ ,‬והיצירות נאספו בחוברת של מאמרים‪,‬‬ ‫שירים ועבודות אמנות בנושא 'שמיטה‪ :‬בין תיקון להרפיה'‪ .‬בין הכותבים בחוברת זו‪ ,‬גם מורי בית המדרש ובוגרי‬ ‫"בית ישראל" משנים קודמות‪.‬‬ ‫הנה מספר תוצרים מהלימוד‪ ,‬ואת כולם תוכלו למצוא אם תיכנסו לחוברת המלאה‬

‫גיא גרדי‪ ,‬ממורי בית המדרש‬

‫בוודאי מוכר לכם השלט הנטוע בשדות ומכריז בקול‪" :‬כאן שומרים שמיטה"‪ .‬נדמה לי כי בשלטים‬ ‫הללו יש בשורה חדשה ‪ -‬ניתן לשמור שמיטה לבד‪ ,‬אין צורך עוד בברית מסובכת בין אזרחים רבים‪.‬‬ ‫כנגד הכישלון בהצבת שלט משותף ‪" -‬כולנו שומרים שמיטה" ‪ -‬מציב החקלאי התורני הבודד שלט‪:‬‬ ‫"אני שומר שמיטה"‪ ,‬כאילו בכלל ניתן לקיים מצווה חברתית זו לבד‪.‬‬ ‫תודו כי יש משהו מאוד מפתה באלטרנטיבה הרוחנית המופרטת הזו ‪ -‬לא צריך להמתין לתהליכים‬ ‫חינוכיים ארוכי טווח‪ ,‬לא לשכנע ולא להיות מותנה עוד בציבור שאינו מחויב למצוות‪ .‬די לי בעצמי‬ ‫ובשכמותי‪ ,‬והנה יש לנו שמיטה‪ .‬זו בעצם אלטרנטיבה המבקשת להחליף מצוות שבין אדם לחברו‪,‬‬ ‫במצוות שבין אדם למקום‪ .‬מסתבר כי עם אלוהים הרבה יותר קל להגיע להבנות‪ ,‬הוא פרטנר יותר‬ ‫נוח מהציבור ההפכפך‪ .‬אלטרנטיבה נוצרית משהו‪ ,‬לא?‬ ‫הלל הזקן היה ער לכך כי התוצאה של שמיטת הכספים אינה מחיקת חובות כי אם מחיקת הלוואות‪.‬‬ ‫ּעל ֵלאמֹר ָק ְר ָבה‬ ‫ׁש ֶמר ְל ָך ֶּפן י ְִהיֶה ָד ָבר ִעם ְל ָב ְב ָך ְב ִלַי ַ‬ ‫"ה ָּ‬‫התברר לו כי האזהרה בתורה אכן מתרחשת ִ‬ ‫ְהיָה‬ ‫ְק ָרא ָע ֶלי ָך ֶאל ה' ו ָ‬ ‫ׁש ַבע ְׁשנַת ַהְּׁש ִמ ָּטה ו ְָר ָעה ֵעינְ ָך ְּב ָא ִחי ָך ָה ֶא ְביוֹן ְולֹא ִת ֵּתן לוֹ [הלוואה] ו ָ‬ ‫ְׁשנַת ַה ֶּ‬ ‫ְב ָך ֵח ְטא" (דברים טו‪ ,‬ט)‪ .‬אי נתינת הלוואה דינה כליה לאביונים‪ ,‬ונמצא כי השמיטה הכספית אינה‬ ‫מביאה עמה ברכה אלא חטא‪ .‬לכן ביטל הלל את שמיטת הכספים בתקנת ה'פרוזבול'‪ ,‬ופטר את‬ ‫בעלי הממון משמיטת חובותיהם של אחיהם החקלאים‪ .‬ברגע שבעלי הממון פרשו מהברית‪ ,‬נותרו‬ ‫החקלאים להתמודד עם תוצאות השמיטה לבדם‪ ,‬וקרס המבנה החברתי האלטרנטיבי כולו‪.‬‬ ‫כישלון השמיטה מזכיר מאוד את כישלון הסוציאליזם והקיבוץ‪ .‬כל השלושה הם ניסיונות הרואיים‬ ‫להציב דגם חברתי אחר‪ :‬פחות תחרותי ‪ -‬יותר חברתי‪ ,‬פחות דורסני ‪ -‬יותר חמלתי‪ ,‬פחות רכושני ‪-‬‬ ‫יותר אמוני‪ .‬הניסיון להרחיב את גבולות הברית ולכלול בה רבים קרס‪ ,‬הזרם שכנגד היה חזק מדי‪ .‬גם‬ ‫היום‪ ,‬למה אנו מצפים שאחוז בודד של חקלאים שבקושי מתפרנסים יישאו רעיון חברתי נשגב זה‬ ‫על גבם לבד?‬ ‫מטעים‪ .‬ראוי היה לכתוב ‪" -‬דרושים שותפים‪ ,‬כי לבד איננו‬ ‫שלטי החוצות "כאן שומרים שמיטה" ְ‬ ‫יכולים"‪.‬‬

‫מוקי צור‪ ,‬ממורי בבית המדרש‬

‫'‬ ‫חלון ושברו'‬ ‫מתוך ת‬

‫רגיל‬ ‫*מעין צו‬ ‫של פירוק ר‬ ‫היט ישן ויצ‬ ‫ראל‪ ,‬תלמידה ב‬ ‫בית המדרש‬ ‫ירת חדש‪" .‬פי‬ ‫רוק והרכבה" ‪-‬‬ ‫שמיטה ותיקון‪.‬‬

‫מנוחה והרפיה יהודית‬ ‫דרור בונדי‪ ,‬מורה בבית המדרש‬

‫"דרושים שותפים לשמיטה"‬

‫‪48‬‬

‫על הספה הפרוידיאנית‬ ‫בזמן שמיטה‬

‫אדמה‬

‫יעל פרידמן‪ ,‬רכזת בית המדרש‬ ‫יבשה‪ ,‬בקועה וצורבת‬ ‫היית לי ֵ‬ ‫ְ‬ ‫לכפי הרכות המהססות בעמק‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫היי לי פרושת כפיים מקצה ועד קצה‬ ‫פתוחה עד אופק אינסוף‬ ‫פשוטת אצבעות שנקפצו בהרים‬ ‫להלך בך בתום‬ ‫בלי עקב בלי ואדיות בלי מעיינות נחבאים‬ ‫רק שדות עד חוף הים‬ ‫עד לצלילה במי השופרות‬ ‫שנאספו מכל הימים‬ ‫מכל הלילות של שבע שנים‬ ‫שסבבנו את העיר בגגות ובסמטאות‬ ‫ועכשיו‬ ‫יורדים לשפלה הרכה‬ ‫אל כפות ידיים‬ ‫פשוטות לשמיטה‪.‬‬

‫יש משהו מטעה במונח "שמיטה"‪ ,‬בדומה למונח "שבת"‪.‬‬ ‫בתודעה המערבית שלנו‪ ,‬הרפיה ומנוחה צריכות הסבר‪ .‬להיות‬ ‫משמע לפעול‪ ,‬לחשוב משמע לשלוט ולנתח‪ ,‬ורק הדומם שמוט או‬ ‫נח‪ .‬נוכל להצדיק שמיטה או שבת רק כאמצעים לקידום מטרה‪ .‬כך‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬מסביר פילון כי השבת היא צורך של הגוף לקראת שבוע‬ ‫עבודה נוסף‪ ,‬וכך יש מסבירים את השמיטה כצורך של הקרקע בין‬ ‫זריעה לזריעה‪ .‬אין הווה‪ ,‬כל רגע מוצדק מתוך רפלקציה על העבר‬ ‫וכהכנה לעתיד‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬עולה ופורחת במחוזותינו התודעה המזרחית‪ ,‬הכמהה‬ ‫לשמיטה ומנוחה לשם עצמן‪ .‬התכלית היא להשתחרר מעולם‬ ‫ההסברים‪ .‬להיות‪ ,‬פשוט להיות‪ .‬אחד עם כל ההווה‪ .‬אין עבר אין‬ ‫עתיד‪ ,‬אין אני אין אתה אין הוא‪ ,‬אין מילים‪.‬‬ ‫האם אלו שתי האפשרויות היחידות? האם עלינו לבחור בין אחיזה‬ ‫להשמטה? בין שליטה של סובייקט באובייקט לבין הרפיה של היות?‬ ‫בין זמן הכבול בשרשרת סיבות לבין הווה? בין‪ Being‬ל‪Doing-‬‬ ‫בין השלם עם עצמו?‬ ‫נראה לי כי השמיטה והשבת התנ"כיות מציעות אפשרות שלישית‪,‬‬ ‫אחרת לגמרי‪ .‬מנוחת אלוהים ביום השביעי קוראת לאדם למנוחה‬ ‫משותפת; מנוחת הארץ בשנה השביעית קוראת לאדם למנוחה‬ ‫משותפת‪.‬‬ ‫רק בעקבות הרפיית אלוהים מן הבריאה התאפשרה גם מנוחת‬ ‫האדם; רק בעקבות שייכות הארץ לאלוהים התאפשרה גם שמיטת‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫‪ ,Co-being‬היות‪-‬ביחד‪ ,‬רגע משותף של קשר‪-‬הדדי ‪ -‬זהו סודן של‬ ‫מנוחת השבת ושמיטת הארץ‪.‬‬

‫הוא שרוע על הספה‪ .‬מאחוריו יושב הפסיכולוג ורושם את דבריו‪.‬‬ ‫ דבר חופשי‪ .‬אני לא מסתכל עליך‪ .‬לא תראה אם אני מפהק או נדלק‪,‬‬‫לא תראה את חיוכי או את דמעותיי‪.‬‬ ‫דבר חופשי‪ .‬אני מחזיר אותך להיות טקסט‪ .‬טקסט מפורר כמו חיינו‪,‬‬ ‫קופץ מעניין לעניין‪ ,‬הוזה ומדלג בין גבעות חייך‪ .‬לא‪ .‬הפעם אינך נדרש‬ ‫לתכנן‪ ,‬לכוון‪ ,‬ליצור‪ ,‬גם לא לשפוט ולהתחרט‪ .‬אתה נקרא לדבר‪.‬‬ ‫לתת ללבה של חייך לפרוץ‪ ,‬לשיטפון לשטוף‪ ,‬אתה נקרא לשמוט את‬ ‫חייך‪ .‬לשוב למקור‪.‬‬ ‫ לתוהו אתה מחזיר אותי? לרגעים של איבוד שליטה וכיוון?‬‫ אני מבקש לקרוא איתך את הטקסט מחדש‪ .‬להציץ בחרכים‪ ,‬לחפש‬‫אורות שנגנזו‪ ,‬חושך ואשמה שכוסו בשקר עצמי‪ ,‬לגלות את הנסתר‪,‬‬ ‫לערוך מאזן מחודש‪ ,‬ולשם כך צריך לחזור להתחלה‪ .‬לתת דרור לאדמת‬ ‫חייך‪ .‬היא תחשוף את המדבר‪ ,‬את האבן והנחש‪ ,‬אך תיתן לך זכות עוד‬ ‫פעם להתחיל בבניין חייך‪.‬‬ ‫ אבל אני פוחד לאבד את שצברתי‪ ,‬את היסודות שבניתי לעצמי‪ ,‬ואת‬‫אלו שירשתי‪ .‬אי אפשר להפקיר כך את חיי‪.‬‬ ‫ לא הפקר אני מבקש לך אלא חירות‪ .‬חירות מתבניות גזורות מראש‪.‬‬‫יכולת להאמין בנקודת הזינוק של חייך ‪-‬‬ ‫שחרור מאספנות מטורפת‪ֶ .‬‬ ‫אותו עולם חלומות שגנזת בקפידה ‪ -‬כמי שעסוק כל יומו בלחורר‪,‬‬ ‫לתייק וליהנות ממשקל התיק המתעבה וכבד‪ .‬אני מבקש בשבילך‬ ‫את הזכות להפסיק לזמן‪-‬מה את כתיבת חייך ולעצור לקרוא אותם‪.‬‬ ‫מן ההתחלה‪ ,‬לעמוד על העיקרון (האם מקרה הוא כי המילה פרינציפ‬ ‫מתייחסת גם להתחלה וגם לעיקרון?)‪.‬‬ ‫ אבל כיצד אחיה במחזוריות כובלת זו של שמיטה וגיוס עצמי‪ ,‬של‬‫התכוונות רצונית לעתיד ועצירה באמצע הדרך?‬ ‫ לא מחזוריות היא כי הזמן חורש קדימה‪ .‬אך בשביל הכלל‪ ,‬בשביל‬‫האדמה המשתפת אותנו בחייה ‪ -‬בשבילם צריך להניח כדי למצוא‪,‬‬ ‫להדמים מנוע כדי לפקוח עין פנימית‪' .‬לשים לב'‪ .‬לראות את הדברים‬ ‫הנמצאים מחוצה לנו‪ .‬שיקראו לנו למשימה‪ ,‬ליצירה‪ ,‬אך יסרבו להיות‬ ‫מכשיר‪ .‬להיות עם האנשים שמסביבנו לא כאותות מאורגנים וירטואלית‪,‬‬ ‫אלא כמי שנושם מבפנים החוצה‪ ,‬כשואף מן הנעלה אל מעמקי הנפש‪.‬‬ ‫ שמיטה היא רק שמיטה ואחריה צריך כוח לקום אל העולם‪ ,‬לקחת‬‫עליו אחריות‪ .‬להתעורר אל הקורא לי‪ ,‬אך מתוך ידיעה כי בחרתי‪ ,‬כי‬ ‫יהיה לי כוח לאגד מחדש את חיי להפוך את פנקס הזיותיי לדרך פתוחה‬ ‫ואחראית‪ ,‬חופשית ואוהבת‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫שש שנות המעשה‬ ‫טליה שניידר‬

‫היכולת לשמוט התנוונה בנו‪ .‬תפסנו אחיזה ביותר מידי דברים‪ .‬לכן צריך להתכונן לאט לאט‪ .‬הבשורה המשמחת היא שזה בדיוק מה‬ ‫שאנחנו עושים‪ .‬במודע או שלא במודע‪.‬‬ ‫טליה שניידר היא מתכננת‬ ‫פרמקלצ'ר‪ .‬הקימה את "בית‬ ‫יער"‪ ,‬מרכז לימודי לפרמקלצ'ר‪,‬‬ ‫וייסדה את "יער"‪ ,‬הוצאת ספרים‬ ‫אקולוגית‪ .‬כותבת ומתרגמת‬ ‫ספרות פרמקלצ'ר‪.‬‬

‫ארץ ישראל מכונה "ארץ זבת חלב ודבש"‪ .‬מה הכוונה בכך? חלב הוא תוצר של שדות מרעה‪ ,‬צאן ובקר‪ .‬דבש‬ ‫הוא תוצר של שדות מרעה לדבורים‪ .‬מכאן שהשפע בברכה הזאת הוא לא שפע של חקלאות פולשנית‪,‬‬ ‫מונוקולטורית‪ ,‬אלא שפע של בר! התורה מלמדת שכאשר אנחנו מניחים לשטחי הבר לשגשג‪ ,‬ומצמצמים‬ ‫את החקלאות האנושית לשטחים זעירים בתוך אזורי המגורים שלנו‪ ,‬דווקא אז מתקיים שפע‪ .‬כשיש יותר‬ ‫מקום לטבע ‪ -‬והאחו‪ ,‬הבתה והחורש מתחדשים ‪ -‬צפוי לנו שפע‪ .‬את זמן ההתחדשות הזה יכולה לאפשר שמיטה אמיתית‪.‬‬ ‫שמיטה אמיתית מבוססת על שש שנות מעשה ששואפות לקראת שנה של שבע‪ ,‬שפע‪ ,‬עצירה מבורכת‪ .‬צריך להשתדל הרבה במשך‬ ‫שש שנים כדי לייצר שפע מקומי בר קיימא‪ ,‬ולהגיע מוכנים לשמוט בשנה השביעית‪ .‬על כן בניתי תכנית עבודה מסודרת לשש שנים‬ ‫ואני מעבירה אותה לתלמידיי בשיעורים ובספרים שלי‪ .‬בכל קורס פרמקלצ'ר שאני מלמדת‪ ,‬יש שיעור המתמקד בשנת השמיטה‪.‬‬ ‫השנה גם העברתי הרצאות ממוקדות בנושא‪ ,‬הוצאתי ספר בשם "חללית השמיטה" והעליתי ליוטיוב סרטון של שיעור המלמד כיצד‬ ‫להתכונן לשמיטה בשש שנות המעשה‪.‬‬ ‫החיבור בין סביבתנות מתקדמת (פרמקלצ'ר) לבין ידע מסורתי יהודי קדום‪ ,‬בדרך לקיום מצוות השמיטה‪ ,‬הוא מדהים‪ .‬כמתכננת ומורה‬ ‫לפרמקלצ'ר מזה עשרים שנה וכבעלת תשובה מזה אחת‪-‬עשרה שנה‪ ,‬החיבורים מופלאים בעיניי‪ ,‬ואני רוצה לשתף אחרים בתובנות‬ ‫אלה‪ .‬תכנון פרמקלצ'ר עוסק בלימוד תבניות טבעיות ככלי להגעה לשפע‪ .‬כשאני קוראת במקורות היהודיים‪ ,‬אני רואה בכל מקום‬ ‫דיבור על חקלאות וחברה‪ .‬הדגש בשני התחומים הוא על העשייה המשותפת‪ ,‬על כינון חברה שעומלת ביחד ליצור שפע‪ .‬גם המילה‬ ‫"מצווה" מלמדת על צוותא‪ .‬השמיטה מכריחה אותנו להיות צוות‪ .‬תכנון פרמקלצ'ר נקרא גם 'תכנון לקטסטרופה' כי צריך לקחת‬ ‫בחשבון את הסצנה הגרועה ביותר האפשרית‪ ,‬ולכוון את התכנון כך שייתן מענה לכל צרה שלא תבוא‪ .‬גם השמיטה היא סוג של 'תכנון‬ ‫לקסטסטרופה'‪" .‬להפוך צרה‬ ‫לצורה"‪ ,‬כמו שרבי נחמן אומר‪.‬‬ ‫הציווי על השמיטה לא מסתפק‬ ‫בגינה פה גינה שם‪ ,‬אלא בהכנת‬ ‫עם שלם למצב של 'אין'‪.‬‬ ‫העבודה המשותפת בשש שנות‬ ‫המעשה היא שמאפשרת מנוחה‬ ‫מתוך שפע בשנת השבע‪.‬‬ ‫כדי להתכונן באמת לשנה‬ ‫השביעית של מחזור השמיטה‪,‬‬ ‫ולהגיע מוכנים למצב בו נוכל‬ ‫להתפרנס רק מהשפע של שש‬ ‫שנות המעשה שחלפו‪ ,‬אנחנו‬ ‫חייבים לרצות לא להיות צרכנים‬ ‫תלותיים‪ .‬לעת עתה‪ ,‬אנחנו לא‬ ‫מסוגלים נפשית להכיל את‬ ‫ההזדמנות שהשמיטה מציבה‬ ‫לנו‪ .‬אחרי אלפיים שנות גלות ‪-‬‬ ‫שהפכו אותנו בטעות מעם של‬ ‫חקלאים ובעלי מלאכה לעם של‬ ‫סוחרים‪ ,‬צרכנים ואנשי היי‪-‬טק‬ ‫ש"גלו ורחקו מעל אדמתם" ‪ -‬תוך הספר "חללית השמיטה" מאת טליה שנייידר‪ ,‬איורים‪ :‬ר' עמנואל בן ארצי‬ ‫‪50‬‬

‫יש מימד של התחדשות בשמיטה‪ ,‬בריאה חדשה‪ .‬במישור האישי אני חווה את ההתחדשות גם כמורה‪ .‬ישנו קושי להתחיל שוב‬ ‫מאל"ף עם כל קבוצה‪ ,‬כדי להגיע לעומק עומקים‪ .‬ההתגברות על הקושי נובעת מאמונה בכך שה' נותן לכל אחד תפקיד שעליו‬ ‫לעשות למען קיומו של עולם‪ .‬מבחינתי‪ ,‬זו המשמעות של "קיימות"‪ .‬התחדשות וקיימות הן יסודות של שמיטה‪ .‬שמיטה היא אמונה‬ ‫שכאשר משתפים פעולה עם החוקים הטבעיים שהקב"ה טבע בעולמו‪ ,‬אזי מגיעים לשפע אמיתי בר קיימא‪ .‬שבע היא תבנית‬ ‫שקוראת לנו לשמוט‪ ,‬להרפות‪ ,‬להניח לדברים להתנהל על פי טבעם מבראשית‪" .‬לֹא ְב ַחיִל ְולֹא ְבכ ַֹח‪ִּ ,‬כי ִאם ְּברו ִּחי ָא ַמר ה'" (זכריה ד‪,‬‬ ‫ו) ‪ -‬במקום בו יש מאמץ בכוח‪ ,‬אין ה'‪ .‬זהו לימוד אינסופי שרבדיו נוגעים בכל תחום ולא רק בחקלאות‪ ,‬אלא גם בבית‪ ,‬במידות‪ ,‬בחינוך‬ ‫ובתזונה‪ .‬בשבילי כל שבע שנים זה עולם חדש‪ .‬זכיתי לשמור שלוש שמיטות‪ ,‬וכל אחת מהן הייתה התקדמות‪ .‬אני מקווה שהשמיטה‬ ‫הבאה‪ ,‬כמו זו‪ ,‬תפתיע אותנו לטובה‪ .‬שנמשיך לגדול‪ .‬ככל שההרפיה גדלה‪ ,‬כך ההבנה מעמיקה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫שיעור של טליה על תכנון פרמקלצ'ר לשמיטה‬

‫‪51‬‬

‫הוי ארנב!‬

‫ליה ש‬

‫סיפור לסוף השמיטה מאת טליה שניידר‬ ‫פורסם באתר "פרמקלצ'ר ישראל"‬ ‫סוף השמיטה וכולי נרגשת נרעשת‪ :‬סוף סוף!‬ ‫בראש השנה כבר נבחנה מידת הסבלנות שלי‪ :‬האם אצליח להתאפק עוד יום אחד (יום ארוך הוא ראש השנה‪,‬‬ ‫בן יומיים‪" ,‬יומא אריכתא" הוא נקרא)‪ .‬הייתי על קוצים‪ ,‬האצבעות בקושי החזיקו מעמד שלא להתחיל להפוך בערימות‬ ‫הקומפוסט‪ ,‬לפתוח סבכים‪ ,‬לפזר זרעים‪ .‬נוווו‪ ....‬נו כבר‪ .‬מתי יעבור החג הנהדר הזה‪ ,‬ואוכל לשוב לגני!‬ ‫אך סיום שנת השמיטה היה בסימן ארנב‪ .‬ככה זה‪ ,‬בראש השנה עושים לך סימנים‪.‬‬ ‫שאלו אותי‪ :‬מה הדבר הראשון שאעשה עם צאת החג‪ .‬אמרתי‪ :‬ערוגות מוגבהות וירקות‪ .‬באמת זה כבר חסר לנו מאוד‪ ,‬ירקות טריים‪,‬‬ ‫ממממ‪ ....‬מיד בסיום השביעית‪ ,‬שתלתי גפן נוספת בגן‪ .‬כי אין כמו גפן‪ .‬כי כל כך הרבה יש מה לעשות בכל הענבים האלה‪ .‬כי כשנח‬ ‫יצא מהתיבה הוא שתל גפן‪ ,‬ואני נוח לי עוד גפן פורייה‪.‬‬ ‫אבל לא שאלו אותי‪ ,‬ובלי להתייעץ עמי‪ ,‬החליטו משמים‪ ,‬שהשנה השמינית תביא בכנפיה ארנבים‪ .‬לא ירקות‪ ,‬לא גפן‪ ,‬לא צחצחות‬ ‫הנפש אל מול השתילים המתפתחים בגשם הראשון‪ .‬לא‪ .‬לך שמרנו הפתעה לתחילת השנה‪ ,‬אמנם שמרת יפה שמיטה‪ ,‬אבל הוחלט‬ ‫בבית דין של מעלה שאת תקבלי ארנב‪ .‬כל אחד והגורל שלו‪.‬‬ ‫ארנב זו חיה מאוד מולטי‪-‬פונקציונלית‪ .‬היא אוכלת את כל מה שהתרנגולות לא אוכלות‪ ,‬את כל הדברים הקשים‪ ,‬השורשים‪ ,‬הקליפות‬ ‫של הדלעת‪ ,‬והופכת אותם ממש בין לילה‪ ,‬כביו‪-‬קומפוסטר‪ ,‬לזבל ארנבות משובח‪ ,‬דשן דשופרא דשופרא‪ .‬והיא גם חמודה‪ ,‬והילדים‬ ‫אוהבים אותה‪ .‬בעצם אוהבים את הגורים שלה‪ .‬וכמה גורים‪ .‬משגורים טריים בכל חודש‪ .‬אלא מה‪ ,‬זו חיה אוהבת מרחבים‪ .‬הכלוב צר‬ ‫לה‪ .‬חביבה עליה מלאכת חפירת מאורות‪ ,‬ובכלוב קשה לחפור‪ ,‬כי יש רשת המגוננת על ארנבייך מפני נמיות (שארנבים וחולדות הן‬ ‫מהמעדנים החביבים עליהן)‪.‬‬ ‫כך יוצא שיש בתוכי מלחמה פנימית‪ :‬לגדל ארנבים לשם הטוב שבהן‪ ,‬או לא לגדלן כדי שיהיה להן טוב‪.‬‬ ‫בימי הצנע באמא‪-‬רוסיה‪ ,‬כשלא היה מה לאכול‪ ,‬היו מגדלים ארנבים בעליות הגג‪ ,‬כדי לדשן מיקרו‪-‬חקלאות בתוך הבתים‪ .‬וכך‬ ‫ארנבים עשו סלט (בזכות הקומפוסט שהניבו או ארניבו)‪ ,‬וגם סיפקו מקור בשר זמין‪ .‬אלא שאנחנו כאן בארץ ברוך ה' לא אוכלים‬ ‫קדירת ארנבות בציר‪ ,‬וכך הערך הנוסף של סטייק ארנב יורד‪ ,‬ופוחתת החשיבות לגידולם במשק ביתי זעיר‪ .‬נקודה פחות לארנבים‪.‬‬ ‫שלושה ארנבים סוררים וחמודים הגיעו אלי למשמורת‪ ,‬ועשו עבודה מצוינת בעיכול תוצרי הלוואי מן המטבח שלי ושל עוד כמה‬ ‫שכנות‪ .‬חרוצים‪.‬‬ ‫בראש השנה פתחתי קצת לתרנגולות שלי‪ .‬סוף שמיטה‪ ,‬חשבתי‪ ,‬שיטיילו פעם אחרונה בגינה לפני שאני שותלת פה הכול‪ .‬זו‬ ‫ההזדמנות שלהן להסתובב חופשי באין‪-‬מפריע‪ .‬ממחר‪ ,‬אני הופכת פה את כל הפרא המקסים שצמח לו‪ ,‬ומבייתת את הגן‪ ,‬ערוגות‬

‫‪52‬‬

‫מוגבהות ושתילי ירקות‪.‬‬ ‫אבל גם הארנבים חמקו עברו להם‪ ,‬מבלי ששמתי לב לכך‪ ,‬כולי שקועה באווירת החג ונרגשת מסיום השמיטה‪ .‬יצאו התרנגולות ושבו‬ ‫עם ערב‪ .‬לא כן הארנבים‪ .‬אללי לסיום אלול!‬ ‫תרנגולות תמיד יחזרו ללול שלהן עם השקיעה‪ ,‬הן אוהבות לישון בבית‪ ,‬מעצמן ישובו לדירתן‪ .‬אך הארנבים יצאו לשחר לטרף‪ :‬והטרף‬ ‫שלהן הוא שתילי הירקות הרכים שלי‪...‬‬ ‫ניסיתי לתפוס אותן‪ ,‬מכאן ומשם‪ .‬שמתי מלכודת עכברושים גדולה‪ ,‬עם אלפלפה טריה‪ ,‬ניסיתי גם לשים פיתיון בכלוב‪ ,‬התחבאתי‬ ‫מאחורי העץ‪ ,‬מחכה לשבריר השנייה בו אצטרך למשוך בחבל וללכוד אותן‪.‬‬ ‫אבל כדרכם של ארנבים‪ ,‬זריזים קלי רגליים‪ ,‬הם נמלטו‪ ,‬ואני לא יכולתי להם‪ .‬כל שחר וכל בין‪-‬ערביים הם שבו להטריד את מנוחת גני‬ ‫ההולך ונובט ועולה‪ .‬את כל הירקות כיסיתי ברשתות‪ ,‬שלא יוסיפו לנגוס בהם‪.‬‬ ‫ארנב אחד היה עיוור בעין אחת‪ ,‬ונלכד בקלות‪ .‬השני פשוט נעלם‪ .‬אבל השלישי עקשן‪ .‬לא מוותר לי‪" .‬מי שחושב שה' ותרן‪ ,‬לא יוותר"‪,‬‬ ‫ּע ִלים ְק ַט ִנּים ְמ ַח ְּב ִלים ְּכ ָר ִמים" (שיר השירים ב‪ ,‬טו)‪ .‬כל‬ ‫"שו ָ‬ ‫אמר "בעל הסולם"‪ .‬שולח לי שליחים עקשנים‪ .‬ממש כמאמר אבותינו‪ׁ :‬‬ ‫אחד והשועל שלו‪ ,‬הארנב שלו‪ ,‬המחבל שלו‪ ,‬הכרם שלו‪ .‬לפעמים הם קטנים וחולפים‪ ,‬לפעמים הם קבועים ועקשנים‪ ,‬כמו הארנב‬ ‫השלישי‪ .‬ואני מחכה לגאולה השלישית‪.‬‬ ‫הלב ‪ -‬אחרי שנה של שמיטה ‪ -‬חמד לראות את השתילים עולים‪ ,‬אך לא כן מחשבותיו של מי שאמר והיה עולם‪ .‬הוא‪ ,‬היו לו תכניות‬ ‫אחרות בשבילי‪.‬‬ ‫לכל אחד יש סיפור מושלם שהוא מספר לעצמו על איך עולמו אמור להתנהל‪ ,‬ולכל אחד יש ארנבים‪.‬‬ ‫יש לי שכנה יקרה שרוצה לקנות בית‪ ,‬ומסתבר שהאיש שעומד מולם‪ ,‬שנראה כאדם נחמד ואדיב‪ ,‬התגלה כנוכל‪ .‬אני אומרת לה‪ :‬זה‬ ‫הארנב שלך‪.‬‬ ‫שכנה אחרת מספרת שהבן שלה התחיל ללמד בבית ספר לחינוך מיוחד כלשהו‪ ,‬אבל הוא רגיל לעבוד רק עם ילדים‪-‬נורא‪-‬מחונכים‪,‬‬ ‫וכעת הוא עומד מול ילדים שנוגסים בכל ניסיונותיו להצמיח משהו‪ .‬הילדים הם הארנב שלו‪ ,‬הם באו ללמד אותו משהו על עצמו‪.‬‬ ‫החדשות מלאות בארנבים שלא יהססו לנגוס בך בעודך חי‪ .‬בעל הבית נראה אדיב‪ ,‬הילדים נראו חמודים במבט ראשון‪ ,‬ההוא‬ ‫לך מהם צרות‬ ‫מהטלוויזיה דווקא דיבר יפה על צדק לפני שהוא גילה את שיני הארס שלו‪ ,‬אבל איכשהו צמחו‬ ‫צרורות (ואת האפונה המתוקה שלך הם מחריבים‪ ,‬איפה איפה המתיקות שכמהנו לה?)‪.‬‬ ‫איך מטפלים ב'ארנב' שבא והופך צורה לצרה? שלוש דרכים ‪ -‬שלושתן נחוצות‪:‬‬ ‫אחת‪ ,‬להאמין שיש כאן מסר חשוב במיוחד בשבילך‪.‬‬ ‫שתיים‪ ,‬לעשות את מירב ההשתדלות לשיפור המצב ולצפות (בסבלנות ככל‬ ‫הניתן) לישועה בו‪-‬זמנית‪.‬‬ ‫והכי חשוב שלוש‪ ,‬את הארנבים שלי לא אוכל לתפוס לבד‪ .‬צריך לשלב כוחות‪,‬‬ ‫ּע ִלים ְק ַט ִנּים ְמ ַח ְּב ִלים‬ ‫"שו ָ‬ ‫כישרונות ויכולת‪ .‬רק כך הופכים צרה לצורה‪ .‬וזה‪ׁ ,‬‬ ‫ְּכ ָר ִמים"‪ ,‬ראו אותם החכמים נכנסים ויוצאים‪ ,‬ובכו‪ .‬ראה אותם רבי עקיבא‬ ‫וצחק‪ .‬מה אתה צוחק‪ ,‬נזפו בו חבריו‪ ,‬והוא אמר‪ :‬אם התגשמו נבואות של‬ ‫צרות‪ ,‬יתגשמו גם נבואות של ישועות‪.‬‬ ‫פורסם באתר "פרמקלצ'ר ישראל"‬

‫‪53‬‬

‫מעשה בביטחון‬ ‫תמיר ניר‬

‫השמיטה מזמינה אותנו לעסוק במהות‪ ,‬במקום שלנו בחיים‪ ,‬לעזוב לרגע את החרדה הקיומית מפני המחר‪,‬‬ ‫ולשאול שאלות משמעותיות‪ .‬בשמונה השנים האחרונות בחיי‪ ,‬ובפרט בשנת השמיטה‪ ,‬נכנסתי יותר ויותר‬ ‫לעבודה קהילתית‪ .‬הקמתי את קהילת "אחווה בכרם" בשכונת בית הכרם בירושלים‪ ,‬ואני מוביל אותה רוב‬ ‫השנים בהתנדבות‪ .‬ערב שנת השבע‪ ,‬בחרתי להיכנס למועצת העיר ירושלים‪ ,‬לתפקיד שאינו בשכר‪ ,‬מתוך‬ ‫חוויה של שמיטה‪ .‬הבנתי שיש דברים שחשובים לי יותר מאשר להשתכר קצת יותר קצת פחות‪ .‬בשבילי זה היה ויתור על ביטחון‪,‬‬ ‫שהוא צורך בסיסי שלנו כבני אדם‪ ,‬צורך קיומי לדאוג שיהיה לנו אוכל למחר‪ .‬שחררתי ואמרתי‪ ,‬יהיה בסדר‪ .‬ויתרתי על הביטחון‬ ‫הכלכלי בשביל חיפוש אחר מה שחשוב לי בחיים‪ ,‬מה שחשוב לנו בחיים ומה אפשר לעשות בשביל שזה יקרה‪.‬‬ ‫כבר לפני ‪ 23‬שנים‪ ,‬לפני שהתחתנו‪ ,‬בחיפושים אחר בית‪ ,‬הבנתי שחשוב לי מה שקורה מחוץ לדירה לא פחות ממה שקורה בתוכה‪.‬‬ ‫בחלוף הזמן‪ ,‬אחרי ‪ 23‬שנים של מגורים בעיר‪ ,‬התחושה מתחזקת‪ .‬עניין הרכוש שיש בתוך הבית וכמה כסף יכנס‪ ,‬הוא משני לעניין‬ ‫הקשר של בני הבית עם האווירה שבחוץ‪ ,‬עם הקהילה והמרחב הציבורי‪ .‬החוץ הרבה יותר משמעותי לחוויית האושר שלנו‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫המיקרו נובע מהמקרו‪ .‬ההבנה שלי היא שאם אצור בחוץ מרחב נעים‪ ,‬זה ישפיע פנימה‪.‬‬ ‫גיליתי את הכוח של הקהילה‪ ,‬מתוך הרצון לחולל שינוי חיובי בחוץ‪ .‬ראיתי שאנחנו מצליחים כקהילה להביא לשינויים‪ ,‬בראש‬ ‫ובראשונה בחיים שלנו‪ .‬וזה לא נגמר שם‪ .‬הפעילות שלנו כקהילה יצרה גלי השפעה מעבר למרחב שלה‪ ,‬עד לרמה הציבורית‪.‬‬ ‫בהתחלה היינו קומץ אנשים‪ ,‬אך עצם ההתחברות שלנו יצרה דברים שלא היו קורים לולא היחד ולולא ההגדרה של קהילה‪.‬‬ ‫דרך "מהפח ירוק"‪ ,‬פרויקט קומפוסט ירושלמי שהייתי ממוביליו‪ ,‬למדתי שהיכולת שלנו להשפיע על המרחב הציבורי ולשנות‬ ‫החלטות היא אפשרית‪ .‬בשנה האחרונה מוניתי לאחראי על התחבורה בעיריית ירושלים‪ .‬זה לא היה קורה ללא הרוח הגבית של‬ ‫הקהילה‪ .‬אני פועל עכשיו ליצור תחבורה ירוקה ובת קיימא‪ .‬מהפכה דרמטית הולכת ומתרחשת מול עינינו‪ .‬כל פעם עוד דחיפה קטנה‪,‬‬ ‫עוד צעד‪ .‬לפעמים אני לא מאמין שזה קורה‪ ,‬אבל עובדה!‬ ‫בעבודה הציבורית שלי אני שם לי יעד להיות מחובר‪ .‬לפעמים במצבים כאלה מגיעים לניתוק ‪ -‬מאנשים‪ ,‬מהעולם‪ ,‬מהיכולת להקשיב‪.‬‬ ‫הדבר העיקרי שאני רוצה‪ ,‬זה להמשיך להיות קשוב לעצמי ולאחר‪ .‬השנה העסיקה אותי השאלה האם לעבוד בגינה שלנו בבית‪.‬‬ ‫הבנתי שהעבודה בגינה היא הדבר הנכון ביותר בשבילי לעשות בשמיטה‪ ,‬כיוון שזאת הדרך שלי להתחבר לעולם‪ .‬מהות השמיטה‬ ‫בעיניי היא שחרור מההשתעבדות למחר‪ .‬חיבור הוא המצב ההפוך‪ .‬השמיטה מזמינה אותנו להיות בקשר עם ה"עצמי"‪ ,‬עם העולם‪,‬‬ ‫עם האחר‪ .‬מבחינתי‪ ,‬עבודה בגינה קהילתית או בגינה הפרטית היא חוויה של חיבור לבית ולאחר‪.‬‬ ‫שש שנות המעשה הן זמן של בין לבין‪ ,‬בו אנחנו לוקחים זנבות מהשמיטה ומממשים אותם‪ .‬השבת היא מערכת שמזמינה אותנו‬ ‫לתרגל שמיטה כל שבוע‪ .‬האתגר הגדול בשמיטה ובשבת‪ ,‬הוא איפה אתה נמצא בין לבין‪ .‬כמו שהשבת מלמדת אותנו לראות באחר‪,‬‬ ‫באדם ובטבע‪ ,‬סובייקט במשך כל השבוע‪ ,‬כך גם השמיטה‪ .‬ההבנה שאני חלק מהעולם ועל כן לא אתייחס לאחר או לטבע כאובייקט‪,‬‬ ‫היא מאוד חשובה בעיניי‪ ,‬חשובה נפשית לקיום שלנו‪ .‬השבת והשמיטה מזמינות אותנו לזכור תובנה זאת ביתר שאת בנקודת זמן‬ ‫שביעית‪ ,‬אבל היא צריך ללוות אותנו בכל התקופה בין לבין‪ .‬אנחנו חיים ב"בין לבין"‪.‬‬ ‫כשאני חושב על שנת השמיטה הבאה והיכן אהיה‪ ,‬אני יכול להגיד בוודאות רק שאני לא יודע‪ .‬אם ליישם את רוח השמיטה‪ ,‬אני גם‬ ‫לא רוצה להגיד עכשיו‪ .‬שמטתי את השאלה הזאת‪ ,‬את התשוקה הזאת לדעת איפה אהיה‪ .‬לפני כמה שנים ויתרתי ואמרתי‪ ,‬לא יודע‪,‬‬ ‫נראה‪ .‬גם מבחינה כלכלית‪ ,‬גם מבחינה תעסוקתית‪ ,‬גם מבחינת קריירה‪ .‬שחררתי‪ .‬מה שיהיה ‪ -‬יהיה‪ .‬אני אבחר בכל רגע נתון להיות‬ ‫במקום הכי טוב והכי משמעותי‪ ,‬שבו אני יכול לתרום הכי הרבה לעולם‪ .‬מעבר לזה אני משחרר את הביטחון‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪54‬‬

‫נעמה סדן‬

‫אליהו קרוגר‬

‫תמיר ניר הוא אדריכל ומתכנן‬ ‫ערים‪ .‬הקים את הגינה קהילתית‬ ‫"אחווה בכרם" ויוזמת "מהפח‬ ‫ירוק" בשכונת בית הכרם‪.‬‬ ‫סגן עיריית ירושלים מטעם‬ ‫סיעת "ירושלמים"‪.‬‬

‫קבוצת שמיטה אורבנית‬ ‫מקום מגורים‪ :‬ירושלים‬ ‫עיסוק‪ :‬מורה‬ ‫גיל‪30 :‬‬ ‫מה זאת שמיטה בשבילי‪:‬‬ ‫ולא ידעתי כיצד להביא אותה‬ ‫את לבי‪ ,‬אך נראתה לי גדולה‬ ‫גיל צעיר מצוות השמיטה משכה‬ ‫להם אדמה‪ .‬ניסיתי לחשוב על‬ ‫מ‬ ‫איך כולם יוכלו לשמוט אם אין‬ ‫כילדה הטרידה אותי השאלה‬ ‫הלכתי‪ .‬התרגשתי מאכילת פירות‬ ‫לחיי‪.‬‬ ‫גדלתי‪ ,‬התעסקתי בעיקר בפן ה‬ ‫שום הרעיון בתקופתנו‪ .‬כאשר‬ ‫כל ההתלהבות‪ ,‬זה עדיין הרגיש‬ ‫יי‬ ‫רוק אותם במקום מתאים‪ .‬עם‬ ‫רגע לחוות‪ ,‬שהשמיטה רחוקה‬ ‫עם קדושת שביעית ודאגתי לז‬ ‫מה שאנחנו חֹווים ומסוגלים כ‬ ‫קית ואני מנסה לגעת בה‪ ,‬לברר‬ ‫היה ברור לי שהשמיטה גדולה מ‬ ‫אני מרגישה שיש בה בשורה ענ‬ ‫מצומצם‪.‬‬ ‫שמיטה בשבילי היא תעלומה‪,‬‬ ‫הטבע ולמעגל הזמן של השנה‪.‬‬ ‫מודרני ועל כן נחוץ לה תרגום‪.‬‬ ‫שאינם צמודים לאדמה‪ ,‬לגורמי‬ ‫מהעולם ה‬ ‫רגם אותה לחיים לא חקלאיים‬ ‫אותה‪ .‬אני רוצה לת‬ ‫במשך השנה‪ .‬קצת אחרי ראש‬ ‫הרצון שלנו ללמוד תורה יחדיו‬ ‫השמיטה שלי‪:‬‬ ‫של נשים נהדרות‪ ,‬ודיברנו על‬ ‫קהילה שלו‪ .‬חזרתי אל נציגות‬ ‫שנה התארחה אצלי בבית חבורה‬ ‫שרוצה לפעול וליצור פרויקט ב‬ ‫בראש ה‬ ‫אשר הציע מלגות קטנות למי‬ ‫וכל לחוות את השמיטה בחיינו‬ ‫מייל מ"מכון הדר" בו למדתי‪,‬‬ ‫בנית"‪ ,‬קבוצת לימוד שדרכה נ‬ ‫השנה קיבלתי‬ ‫טנו לפתוח "קבוצת שמיטה אור‬ ‫צ'ל ביקל וג'ניפר הולצר‪ ,‬והחל‬ ‫החבורה‪ ,‬רי‬ ‫העירוניים‪.‬‬ ‫שהתקיים במפגש לילה‪ ,‬ולפן‬ ‫כל נושא התחלק לפן הלימודי‪,‬‬ ‫איך זה עובד‪:‬‬ ‫גות של נושאים‪ ,‬ומפגש מסכם‪.‬‬ ‫ניגונים ולימוד מדפי מקורות‪.‬‬ ‫של שבעה מפגשים‪ ,‬שלושה זו‬ ‫ודה וכסף‪ .‬ערבי הלימוד שילבו‬ ‫יצרנו סדרה‬ ‫עב‬ ‫זה‪,‬‬ ‫אחי‬ ‫פגש השביעי המסכם התקיים‬ ‫הנושאים היו‪ :‬אדמה‪ ,‬שחרור ו‬ ‫והתנהלות כלכלית נכונה‪ .‬המ‬ ‫המעשי‪ ,‬שהתקיים בסדנת יום‪.‬‬ ‫בר‬ ‫מחי‬ ‫צ‬ ‫קוט‬ ‫רנו‪ ,‬ניגנו‪ ,‬אכלנו יחד ושיתפנו‬ ‫יצירת אדמה‪ ,‬בנייה באדמה‪ ,‬לי‬ ‫תכלית השמיטה‪ .‬במפגש זה ש‬ ‫הסדנאות המעשיות עסקו ב‬ ‫"עונג" השמיטה‪ ,‬שהוא לדעתנו‬ ‫מעין "הקהל" קטן‪ ,‬בדגש על‬ ‫בסוכות‪,‬‬ ‫תובנות מהלימוד ומההתנסות‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ומחזיקים בכל כך הרבה דברים‬ ‫מהשמיטה‪ .‬כמה אנחנו עסוקים‬ ‫קשיים שנתקלתי בהם‪:‬‬ ‫וזה היה הלימוד הראשון שלנו‬ ‫ליצור בהם‪ .‬זמן ומרחב כדי רק‬ ‫קל למצוא את הזמן למפגשים‪,‬‬ ‫ומרחב שאינם מוגדרים כדי לא‬ ‫לא היה‬ ‫כך‪ ,‬עד שלא נשאר לפעמים זמן‬ ‫נראתה פתאום כל כך נחוצה‪.‬‬ ‫אוחזים ומפתחים דברים יפים כל‬ ‫הזאת ‪ -‬לשמוט‪ ,‬לא לעשות ‪-‬‬ ‫יחד‪,‬‬ ‫הקיים‪ .‬המצווה החזקה והקשה‬ ‫להיות בהם‪ ,‬להתבונן וליהנות מ‬ ‫מהשמיטה לשש שנות המעשה‪:‬‬ ‫שמיטה אורבנית"‪ .‬באופן אישי‪,‬‬ ‫שמיטה לעשייה ‪ -‬מה אני לוקחת‬ ‫לאנשים שירצו לפתוח "קבוצות‬ ‫מ‬ ‫שם הם ימתינו לשמיטה הבאה‪,‬‬ ‫הורים‪ ,‬קבוצה שתיצור "תכנון‬ ‫אוספות את החומרים לבלוג‪ ,‬ו‬ ‫עם מורים נוספים‪ ,‬תלמידים ו‬ ‫אנחנו‬ ‫ובשנה הקרובה אני מקימה יחד‬ ‫שמיטה הבאה תהיה לנו מערכת‬ ‫בעשייה שלי בתפקידי כמורה‪,‬‬ ‫חת כשש שנים‪ ,‬ואני מקווה שב‬ ‫אני ממשיכה‬ ‫בית הספר‪ .‬הנסיון הזה אמור לק‬ ‫לאדמה‪ ,‬לאדם ולתודעה אחרת‪.‬‬ ‫(על פי שיטת הפרמקלצ'ר) ל‬ ‫תר צמחייה והרבה יותר קרבה‬ ‫מקיים"‬ ‫עם פחות תשומות ותפוקות‪ ,‬יו‬ ‫יבה שתחזיק את עצמה‪ ,‬מערכת‬ ‫יצ‬

‫‪55‬‬

‫•••‬

‫יומן שמיטה‬

‫[הקדמה]‬ ‫לפני שנה היה בי צורך עצום בשינוי‪ ,‬לעזוב את העבודה הגדולה שעשיתי‪ ,‬להחליף כוחות‪ .‬להתנער‬ ‫מהקיים‪ ,‬מההרגל‪ ,‬מהעומס‪ ,‬מצורת החיים שהייתי בתוכה שנים רבות במסירות‪ ,‬בהזדהות ובמלאות‪.‬‬ ‫כשהבנתי שהשנה הקרובה היא שנת שמיטה‪ ,‬הכול התלכד והתיישב במקומו הנכון‪ :‬אני עושה שמיטה‪.‬‬ ‫השמיטה נתנה שפה‪ ,‬עוגן‪ ,‬אומץ‪ ,‬עומק‪ ,‬לצורך האישי‪ .‬היא נתנה לי אפשרות לשמוט‪ ,‬לנטוש‪ ,‬להתגבר על חרדת‬ ‫השינוי (מה יהיה‪ .‬איך אסתדר‪ .‬הזהות‪ .‬הפרנסה)‪.‬‬ ‫המפתח לזה היה לימוד לפני ‪ 7‬שנים‪ ,‬בשמיטה הקודמת‪ ,‬שפתח לפניי עולם של מחשבות ותחושות ביחס לשמיטה‪ ,‬הטעין‬ ‫במשמעות‪ ,‬באוצר מלים חי‪ .‬הפך אותה לאפשרות‪.‬‬ ‫•••‬ ‫[קיץ תשע"ד]‬ ‫אני רוצה להרפות‪ ,‬לשמוט‪ ,‬לנוח‪.‬‬ ‫בטלה‪ ,‬שהשמיטה לא תהיה שקיעה‪ ,‬שהמנוחה לא תהיה דעיכה‪.‬‬ ‫להיזהר שההרפיה לא תהיה ָּ‬ ‫•••‬ ‫העבודה כבלה אותי בכבלים בלתי נראים של מועקה ועייפות שאני מוכרחה להיחלץ מהם‪ .‬אם לא אעבוד בחומר‪ ,‬רק במילים‬ ‫ומחשבות ומחשבים ‪ -‬אמות‪ .‬לצאת‪ ,‬לצאת מעבודת הראש לעבודה בידיים‪ ,‬בחומר‪ ,‬בריכוז הגוף‪ .‬יש ֵחלק שחייב להיחתך‬ ‫ולהתחיל חיים חדשים‪ ,‬כדי לא למות בתוך המילים‪ ,‬בתוך הקירות שהנפש בנתה לה עם השנים‪ .‬אני מוכרחה לפרוץ אותם‬ ‫ולהתרחב‪ .‬משהו הסתייד ונסתם וגָווע‪ ,‬ואני מוכרחה לפתוח עורקים‪ ,‬להנביע את זרימת הדם‪.‬‬ ‫•••‬ ‫הייתי רוצה למצוא מקום לעבודת אדמה‪ .‬השמיטה הקודמת זרעה את הזרע הראשון‪ :‬מסכת שביעית‪ ,‬השפה החיה הציורית‬ ‫של המשנה‪ ,‬עבודת הקרקע‪ ,‬הזבל‪ ,‬העצים‪ ,‬האבנים‪' ,‬המדרגות על פי הגֵאיות' ‪ -‬עוררו בי את קרבת הנפש לארץ ולטבע‪ .‬אבל‬ ‫מה‪ ,‬אעשה לי שנת שמיטה ולאדמה לא אתן?!‬ ‫•••‬ ‫[לקראת שמיטה]‬ ‫מחיות ומשמחות אותי ולאיזה אין לי אנרגיה וכוחות‪ .‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬אני נוטלת‬ ‫אני בחצי חופש‪ ,‬עושה לי סדר עדיפויות‪ :‬אילו פעילויות ַ‬ ‫לי את הפינוק הזה‪ֵּ :‬כן בכף‪-‬רבתי‪ .‬כף פשוטה‪ ,‬פתוחה‪ ,‬נותנת‪ ,‬מקבלת‪ ,‬כף שקווֵי החיים נרשמים והולכים בה כמו מפת דרכים‪.‬‬ ‫אני מחפשת עכשיו את הדרך‪ .‬למלא את מצברי הכוחות‪ ,‬את מעיינות הזרימה והישועה‪ .‬לא 'לעשות'‪.‬‬ ‫•••‬ ‫ִאימון שמיטה‪ :‬לצאת מהרגלי העבודה הלוחצים‪ .‬משהו השתבש בקצב התובעני‪ ,‬בתחושה שאין לי פנאי‪ .‬להשתחרר משלטונו‬ ‫העריץ של האדון 'צריך ל‪ - '...‬לא‪ ,‬לא צריך! יש משימות‪ ,‬ואני אעשה מה שאוכל‪ ,‬מתי שאוכל‪ .‬לקבל את הקצב האטי שלי‪,‬‬ ‫לקבל בסליחה את כל מה שלא הספקתי‪ .‬שהזמן יקבל מחדש צורה נכונה ובריאה יותר‪ .‬שלא ארגיש שהוא שולט ורודה בי‪.‬‬ ‫לוותר גם על דברים יקרים לי ולא לעשות בכוח ‪ -‬מתוך אמון בחיים‪ ,‬שהם ייפתחו ויצמחו בבוא זמנם‪.‬‬ ‫אחר אחרי שנים של עומס ואחריות ומתח והרבה עבודה‪ .‬בהתחלה ‪ -‬סחרחורת‪ ,‬חולשה‪ ,‬עצב‪,‬‬ ‫זה אתגר ממשי להתרגל לקצב ֵ‬ ‫תהייה‪ .‬הנפש צריכה להתאמן לנשום בשקט‪...‬‬ ‫ִ‬

‫‪56‬‬

‫[חורף]‬ ‫אני מוכנה לשלב הבא‪ ,‬אני מוכנה לגדול‪ ,‬שקטה ומוכנה‪ .‬הלב כלי מלא להשפיע בו ברכה‪.‬‬

‫צילום‪ :‬יעל אילן‬

‫שקד‬

‫[ערב ראש השנה]‬ ‫כבר שבועות אני בתוך מהלך של הכנה ושל כוונון עצמי לתוך השנה‪ ,‬השינוי‪,‬‬ ‫של השמיטה‪ .‬לאט לאט מבשיל בי הזמן האחר‪ ,‬האטי‪ ,‬הנינוח (עובר גם‬ ‫במעקשים‪ ,‬ובשעות של אי‪-‬נחת‪ ,‬תסכול וקושי‪ .‬אבל עובר‪ ,‬ממשיך)‪.‬‬ ‫להיות אדמה‪ ,‬גַנה זֵרוּעיה תצמיח‪ .‬בהמתנה לגשם‪ ,‬לזרעים שינבטו‪ ,‬לשמש‪,‬‬ ‫לעלים‪ ,‬לניצוצות האור‪.‬‬ ‫•••‬ ‫קניתי אובניים יד‪-‬שנייה‪ ,‬אני מקימה פינת עבודה קטנה בבית‪ .‬אני עובדת‬ ‫כל יום וזה עושה אותי מאושרת‪ .‬מודה לא‪-‬לוהים ולעצמי שהיה לי השכל‬ ‫והאומץ לעשות את השינוי הזה‪ ...‬כל חוויית החיים משתנה‪ .‬קצב החיים‬ ‫נהיה אטי יותר ורך יותר‪ ,‬ופחות עומד בקצב של משימות החיים‪...‬‬ ‫אני רואה גם את המחירים‪ ,‬את הפגיעה‪ :‬משימות שהבטחתי לאנשים‬ ‫קרובים‪ ,‬ואני לא עומדת בהן‪.‬‬ ‫•••‬ ‫מלאי חיים ותשוקה אבל עכשיו נושרים‪ ,‬נושלים‪ .‬להקשיב לרוח‬ ‫שמשילה קליפות ואיברים ‪ -‬שהיו ֵ‬ ‫להאמין לשמיטה שבנפש‪ַ ,‬‬ ‫החופשייה שאינה נלכדת בסוּגרים‪.‬‬ ‫•••‬ ‫ִיתי ֶאת ִּב ְר ָכ ִתי‬ ‫יעת‪ ...‬ו ְִצ ּו ִ‬ ‫ׁשנָה ַה ְּׁש ִב ִ‬ ‫נֹּאכל ַּב ָּ‬ ‫ֹאמר ּו ַמה ַ‬ ‫ממה תהיה הפרנסה ‪ -‬אני עוד לא יודעת‪ .‬מקווה להיות במצב של "ו ְִכי ת ְ‬ ‫ָל ֶכם"‪ ,‬אשר ה'שפת אמת' אומר עליו "כי על ידי השאלה יצטרך המקום לצוות את הברכה"‪ .‬השאלה "מה נאכל?" היא בעצמה‬ ‫תנועה שפותחת ומביאה ברכה מא‪-‬לוהים‪.‬‬ ‫יהיה בסדר‪ .‬העיקר ‪ -‬לפתוח ידיים‪ ,‬לפתוח לב‪ ,‬בשמיטה הזאת‪ ,‬לרווחה‪ .‬לא לפחד‪ .‬לא לדאוג‪ ,‬יהיה בסדר‪.‬‬ ‫•••‬ ‫ובאמת זה בסדר‪ .‬באורח פלא‪ ,‬אני מסתדרת‪ .‬אני לומדת ליהנות מהצמצום‪ ,‬להסתפק במעט‪ .‬לא בתחושת קימוץ ומחסור אלא‬ ‫בתחושת בחירה‪ :‬בחרתי לצמצם את ההכנסות כדי להשקיע את זמני וכוחי במה שאני אוהבת ‪ -‬וממילא פוחת הצורך ופוחתת‬ ‫התאווה להוציא כסף על דברים אחרים‪.‬‬ ‫•••‬ ‫בקדרוּת בעונג גדול מאוד‪ .‬בשקט‪ ,‬בהתמסרות‪ ,‬בניקוי המוח והרגש‪ .‬ריכוז המלאכה על הגלגל המסתובב משקיט‪,‬‬ ‫אני ממשיכה ָ‬ ‫מרגיע‪ ,‬מרפא‪ ,‬מיישר‪ ,‬משחרר‪.‬‬ ‫השינוי בעבודה ובקצב ובאורח החיים מביא גם להשתנות פנימית עמוקה יותר ‪ -‬ביחס לבני אדם‪ ,‬בתוך עצמי‪ ,‬ביחס למצבים‬ ‫ותהליכים‪ .‬בכל פעם שמציפים אותי כעס‪ ,‬עצב‪ ,‬תסכול‪ ,‬געגוע ‪ -‬אני משתדלת להניח אותם בצד‪ ,‬לא להגיב‪ ,‬לשבת לעבוד‬ ‫בחומר‪ .‬ולאט לאט הרגש הסוער נרגע‪ ,‬שוכך‪ ,‬משהו מתבהר‪ ,‬מקבל פרספקטיבה אחרת‪ ,‬התייחסות חדשה‪ .‬אני יכולה 'לחזור‬ ‫לעולם' באופן חיובי יותר‪.‬‬ ‫•••‬ ‫ולברא עוד ועוד חלקות אדמה מתוך ה'צריך ְל'‪ ,‬מתוך ה'אין זמן'‪ .‬לעשות לי ֶחלקה מתרחבת וגדלה של זמן‪ .‬ליישר‬ ‫ֵ‬ ‫לפלס‬ ‫הערבים של הערב‪.‬‬ ‫ולפרוס יריעות זמן‪ ,‬כמו השמים הכחולים של הערב‪ ,‬כמו העצים הכהים ֵ‬ ‫•••‬

‫‪g‬‬ ‫‪57‬‬

‫‪g‬‬ ‫‪g‬‬

‫לר ּפות‪ ,‬למתוח‪ ,‬לשחרר‬ ‫מה לעשות כדי להכין‪ ,‬להתכונן‪ ,‬להתכוונן‪ ,‬לכוון מיתרים לצליל מדויק ‪ַ -‬‬ ‫לוותר על כעסים ותביעות ועלבונות‪ .‬לשמוט‪ ,‬לשמוט‪.‬‬ ‫שמחה‪ ,‬ברוכה‪.‬‬ ‫לפתוח את הנפש צלולה ונקייה‪ֵ ,‬‬ ‫•••‬ ‫במקורה החי‪ ,‬החופשי‪ ,‬שלא זקוק למלים ולטקסים ולסדרים‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫הנשמה עושה את פעולתה בשקט‪,‬‬ ‫לאן כל זה יביא ‪ -‬אני לא יודעת‪ .‬אבל עכשיו אני כאן‪ ,‬בשמיטה‪ .‬להרפות את המוח‪ .‬להרפות את האחיזה בזהות שלי‪ .‬להיות פתוחה‬ ‫לפנות לדבר המתהווה דרך בחיים להתהווּת‬ ‫שתפכה ותעלה‪ .‬ככה למדתי מא"ד גורדון‪" ,‬צריך ַ‬ ‫ֶּ‬ ‫לשינויים שיקרו‪ .‬לזרימה תת‪-‬קרקעית‬ ‫ולהתגלוּת‪ ,‬צריך לתת לחיים להתברר על ידי החיים"‪.‬‬ ‫•••‬ ‫[קיץ]‬ ‫בתוך המצב של 'עוני' (מבחירה) ‪ -‬ללמוד ליהנות מהנתינה והנדיבות של אנשים על ידי המוכנוּת שלי לקבל‪ .‬להיות שותפה במעגל‬ ‫של קבלה ונתינה‪.‬‬ ‫משהו השתנה בי ביחס לכסף‪ :‬המתח‪ ,‬דאגת הקיום‪ ,‬ההתלוננות‪ .‬איכשהו זה התפוגג‪ ,‬המקום הצר והמכווץ הזה בלב השתחרר‪ .‬מעבר‬ ‫אטי לתחושה של יש‪ ,‬של שפע‪ ,‬של ברכה‪.‬‬ ‫•••‬ ‫והמוכר‪ ,‬מהזמן – –‬ ‫ָּ‬ ‫איך יצאתי מהעולם המוצק‬ ‫כלומר‪ ,‬פתחתי דלת ונכנסתי לתוך העולם‪ ,‬לתוך הזמן‪.‬‬ ‫הברים‪ ,‬וכל הדברים הפשוטים יפים בעיניי‪.‬‬ ‫ברכבת הקלה‪ ,‬בין רחובות‪ ,‬בין אנשים‪ .‬לבנה בהירה עצומה ביופייה מאירה בשמים הכהים ָּ‬ ‫הלב מתרחב ונפתח עד בכי‪.‬‬ ‫נפתחה דלת סודית ונכנסתי פנימה לתוך העולם‪ ,‬השארתי בחוץ את כל הלחץ‪ ,‬המתח‪ ,‬הקושי‪ ,‬ה'צריך'‪.‬‬ ‫הללויה‪.‬‬ ‫•••‬ ‫ומה בשנה הבאה?‬ ‫קיבלתי כל כך הרבה בהתנסות הזאת‪ ,‬שאין לי שום רצון להיפרד ממנה‬ ‫ולחזור לשגרה‪...‬‬ ‫אולי באמת אפשר להמשיך ככה‪ ,‬בוויתור על ביטחון כלכלי כדי לשמור על‬ ‫חופש‪ ,‬על קצב פנימי‪ ,‬על איזונים‪.‬‬ ‫אני רוצה את הזמן‪ ,‬המרחב‪ ,‬הפנאי‪ ,‬לתת לחיים מקום להתהווּת ולהתגלוּת‪,‬‬ ‫שיצמח לו בלאט משהו חדש שאני עוד לא יודעת מהו‪ .‬לא לדחוס ולכסות‬ ‫שוב את הזמן בעבודות תובעניות‪ .‬אני זקוקה לשקט ולברכה ולמלאכה‬ ‫ולריכוז ולשמחה שבעבודת כפיים‪ ,‬בשקט‪ ,‬בלי לחץ‪ ,‬בלי מחויבות לשמונה‬ ‫דברים שמחכים ודוחקים‪...‬‬ ‫עכשיו ברור שאני לא חוזרת אל מה שהיה קודם‪ .‬השמיטה הייתה ִמפנה‬ ‫עצום ‪ -‬אני ממשיכה הלאה‪ ,‬לשבע שנים חדשות‪ .‬לנשום‪ ,‬להשתנות‪,‬‬ ‫לצמוח‪.‬‬ ‫‪ ...‬ועבודת אדמה‪ .‬עכשיו כשמסתיימת השמיטה אני יכולה לקיים את‬ ‫ַהבטחתי‪-‬לי‪ ,‬ולפנות לעבודת אדמה‪ .‬לעבוד את הארץ שלי האהובה‪ ,‬ארץ‬ ‫ברוכי השמש והמטר‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬את אדמתה עציה צמחיה ֵ‬

‫שיהיו מספיק פירות לכולם‬ ‫שותלים כדי‬ ‫מיכל יוסף‬

‫מקום מגורים‪ :‬שואבה‬ ‫גיל‪41 :‬‬ ‫תיאור רוחני‪ :‬חוזרת בתשובה‬ ‫שית על ידי התבוננות‪ ,‬שחרור‬ ‫קרב אל הקדּושה‪ .‬ההתקרבות נע‬ ‫מה זאת שמיטה בשבילי‪:‬‬ ‫חשיבה הרגילה‪ ,‬מתוך רצון להת‬ ‫לאה על כל פרט וכלל‪ ,‬באמת‬ ‫אוטומט" של דרך ההתנהלות וה‬ ‫אימון אמיתי ‪ -‬שיש השגחה מ‬ ‫השתדלות ל"עצירת ה‬ ‫היא להיות באמונה שלמה ‪ -‬וזה‬ ‫ואמונה לבורא עולם‪ .‬שמיטה‬ ‫חלק ממערכת ענקית ומופלאה‪.‬‬ ‫שליטה‪ ,‬ומסירת אמון‬ ‫שמיטה בשבילי היא הבנה שאני‬ ‫יותר ממה שמצופה ומקּווה‪ .‬ה‬ ‫לטובה‪,‬‬ ‫טה‪ .‬לאחר שנת השמיטה נשתול‬ ‫עצי פרי טובים‪ ,‬בשנת השמי‬ ‫לים של עצי פרי מייחורים של‬ ‫השמיטה שלי‪:‬‬ ‫ולא יהיה צורך לקנותם בחנות‪.‬‬ ‫חלום‪ .‬הרעיון היה הכנת שתי‬ ‫שיאפשר לקטוף פירות בטבע‬ ‫השמיטה שלי היא עוד בגדר‬ ‫שכל הארץ היא בוסתן אחד גדול‪,‬‬ ‫ברחבי הארץ‪ ,‬עד שנגיע למצב‬ ‫לפעולה אזרחית כלל‪-‬ארצית‪.‬‬ ‫אותם ליד מקורות מים‬ ‫מקווה שהרעיון ימשיך ויגדל‬ ‫חלנו בקטן במרחב הביתי‪ ,‬ואני‬ ‫הת‬ ‫השקות עד שיגדל וייתן גם הוא‬ ‫מהעץ הנכון‪ ,‬לשתול אותו ול‬ ‫לחתוך ענף קטן במקום הנכון‬ ‫איך זה עובד‪:‬‬ ‫קים‪ ,‬או במקומות שאנשים ישקו‪.‬‬ ‫לא עולה כסף‪ .‬בזמן הנכון צריך‬ ‫יות ניתן לשתול במקומות מּוש‬ ‫הכנת שתיל של עץ פרי‬ ‫מאמץ‪ .‬בשיתוף פעולה עם העיר‬ ‫ליד מקורות מים טבעיים חוסכת‬ ‫פירות‪ .‬שתילה‬ ‫המטורף של החיים כדי בסך הכול‬ ‫את כולם רצים כל הזמן במרוץ‬ ‫יעדים שהצבתי‪:‬‬ ‫יניי זאת פליאה גדולה לראות‬ ‫רות‪ ,‬לפחות‪ .‬באופן אישי‪ ,‬דרך‬ ‫לא יעשקו כאן זה את זה‪ .‬בע‬ ‫לא יהיה צורך לקנות את הפי‬ ‫אני חולמת על מצב בו‬ ‫יתן רק לנטוע מספיק עצים‪ ,‬ואז‬ ‫וכל כן גדל על עצים"‪ ,‬ובפועל נ‬ ‫להתפרנס‪ .‬מסתבר ש"א‬ ‫שבעזרת ה' תהיה כאן בקרוב‪ .‬‬ ‫יות חלק מהמציאות המתוקנת‬ ‫חלום השמיטה שלי ניסיתי לה‬ ‫שמנהיג את העולם לטובה‪ .‬אני‬ ‫מהשמיטה לשש שנות המעשה‪:‬‬ ‫יטה על המצב‪ ,‬וקבלה שיש מי‬ ‫יטה לעשייה ‪ -‬מה אני לוקחת‬ ‫אני מבינה זאת כשחרור משל‬ ‫יהיו עצי פרי בכל מקום בארץ‪.‬‬ ‫משמ‬ ‫כיר את המושג "שמיטה"‪ .‬כעת‬ ‫שמיטה הבאה‪ ,‬ובכלל כל שנה‪,‬‬ ‫בשנה הזו רק התחלתי לה‬ ‫לות ואנשים מכל הארץ‪ ,‬כך שב‬ ‫יקט ומקווה שיצטרפו אליי קהי‬ ‫כמובן רוצה להמשיך בפרו‬

‫צילום‪ :‬יעל אילן‬ ‫צילום‪ :‬יעל אילן‬

‫‪58‬‬

‫‪59‬‬

‫מתכוני שמיטה‬ ‫השמיטה היא שבת של הארץ‪ .‬מטרת מצוות השמיטה היא לאפשר לטבע לנוח מהפעילות האנושית‪ .‬כל‬ ‫יחיד צריך לשמור שמיטה כפי יכולתו‪ ,‬לא לעבד את האדמה ולא לצרוך ירקות שנזרעו באדמה בשנה‬ ‫השביעית‪.‬‬ ‫כבר בשנה השישית החלטנו שבשנת השמיטה לא נצרוך ירקות או פירות שנוצרו מעבודת אדמה בשנה‬ ‫השביעית‪.‬‬

‫הצריכה שלנו בשנת שמיטה הייתה בעיקר משני מקורות‪:‬‬ ‫ָשן" (ויקרא כה‪ ,‬כב)‪.‬‬ ‫ׁ‬ ‫ּאה י ָ‬ ‫ַא ַכ ְל ֶּתם ִמן ַה ְּתבו ָ‬ ‫א‪ .‬ירקות ופירות שנשמרו מהשנה השישית ‪ -‬כמו שכתוב בתורה‪" :‬ו ֲ‬ ‫ׁש ַּבת ָה ָא ֶרץ ָל ֶכם ְל ָא ְכ ָלה" (שם‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫ְתה ַ‬ ‫ְהי ָ‬ ‫ב‪ .‬ירקות ופירות שגדלו מעצמם בשדות הפקר ‪ -‬כמו שכתוב בתורה‪" :‬ו ָ‬ ‫ההכנות לכבוד שנת השמיטה היו בעבורנו חוויה ראשונית מלאת חידושים והמצאות‪ ,‬החל מארגון המזווה וכלה ביצירת תפריט ייחודי‬ ‫ולא שגרתי‪ .‬כמו שביום השישי מכינים אוכל לכבוד שבת ‪ -‬כך הכנו אוכל בשנה השישית לשנת השבע‪.‬‬ ‫בהתאם לעונות השנה‪ ,‬קנינו הרבה פירות וירקות זולים ושימרנו אותם בכמה דרכים‪:‬‬ ‫• אחסון ביתי ‪ -‬טוב לירקות כמו בצלים‪ ,‬שומים ובטטות‪ ,‬וכן לקטניות‪ ,‬כמו חומוס ודוחן‪.‬‬ ‫• ייבוש בחום נמוך ‪ -‬טוב למגוון רב של ירקות ופירות‪ ,‬כגון עגבניות‪ ,‬פלפל‪ ,‬תפוחים ועוד‪.‬‬ ‫• הקפאה ‪ -‬טוב למוצרים‪ ,‬כגון מיץ לימון‪ ,‬בצל מטוגן‪ ,‬פירה תפוחי אדמה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫• ריבות ‪ -‬טוב לפירות וגם לירקות מסוימים‪.‬‬ ‫המבצע כלל חשיבה לטווח הרחוק והתחשבות בצרכים אישיים‪ ,‬שבתות וחגים‪ ,‬ואירוח‪ .‬הפכנו למעין מפעל מזון עצמאי‪ .‬למדנו‬ ‫כיצד לייבש‪ ,‬לאחסן ולהקפיא מזון לשנה שלמה וקצת יותר‪ ,‬תוך התחשבות במקום ובאמצעים הכלכליים העומדים לרשותנו‪ .‬בשנה‬ ‫השביעית השתמשנו בחומרי הגלם שהכנו‪ ,‬בשילובים שונים כיד הדמיון הטובה עלינו‪.‬‬ ‫בליל הסדר השתמשנו בסלרי מיובש ככרפס‪ ,‬ובחסה מיובשת כמרור‪ ,‬ו"במקרה" צמח לנו באדנית גדילן טרי ואכיל‪ ,‬ששימש לאותה‬ ‫מטרה‪.‬‬ ‫כדי להוסיף לתפריט ירק טרי‪ ,‬יצאנו לטבע ולמדנו ללקט עלים באזורים נקיים מהדברה‪ ,‬כמו חורשות‪ ,‬או שדות שהותר לקטוף בהם‪.‬‬ ‫למדנו שחוביזה ממולאת באורז ושקדים משובבים ברוטב לימון אפויה בתנור היא חוויית טעם מרנינה לפחות כמו עלי גפן ממולאים‪.‬‬ ‫שייק פירות בשילוב עלים ירוקים‪ ,‬אגוזים וגרנולה הוא תחליף מצוין לחלבון מן הצומח‪ .‬גם חרציות בשלב ההתחלתי שלהן‪ ,‬לפני‬ ‫הפריחה הצהובה‪ ,‬ראויות לאכילה‪ ,‬ויש להן טעם חמצמץ עדין‪ .‬מכיוון שהן מצויות בחורף‪ ,‬צריך להיזהר שחילזון קטנטן תועה לא יכנס‬ ‫לצלחת‪ ,‬חלילה‪ .‬ליקוט עשבים ופירות בטבע מלמד אותנו להעריך את השפע שהארץ נותנת לנו מעצמה‪ ,‬בלי התערבות‪.‬‬ ‫לשנת השמיטה יש גם משקל ערכי של חזרה לטבע‪ ,‬המתבטא בייצור מזון ביתי נקי מהדברה ומחומרים משמרים‪ .‬מבחינה כלכלית‪,‬‬ ‫זול יותר לייבש חמישה קילו עגבניות פרוסות‪ ,‬הממלאות שתי צנצנות ומספיקות לחודשיים‪ ,‬מלקנות מאה גרם עגבניות מיובשות‪ .‬כך‬ ‫גם פירות וירקות אחרים‪ .‬יש אינסוף אפשרויות לייבוש תפוחי עץ בטעמים שונים‪ ,‬כמו קוביות תפוח מצופות בסוכר וקינמון בטעם‬ ‫שטרודל‪ ,‬או תפוח בציפוי קפה או קקאו‪ .‬גרד‪-‬לימון מיובש הוא תבלין המשדרג כל מאכל‪ ,‬ובמיוחד עוגות גבינה‪ .‬כדי להגדיל את טווח‬ ‫הטעמים של סוגי הדגנים השונים‪ ,‬ניסינו את הדוחן וגילינו להפתעתנו שהתוצאה מזכירה את טעמו של הקוסקוס במרקם רך ונימוח‪,‬‬ ‫כמעט ללא טרחה ‪ -‬שמים הכול בקדרה אחת ואופים‪.‬‬ ‫כל שבוע גילינו מתכון חדש‪ ,‬שלא מוצאים באף מסעדה‪ .‬מלבד החוויה של ייצור מזון ביתי והכנה לשנה השביעית ‪ -‬תזכו גם להרבה‬ ‫יחד ושמחה במטבח‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪60‬‬

‫המצרכים‪:‬‬ ‫‪ 6 8‬עלי חלמית (חוביזה) גדולים‪ ,‬ללא גבעול‬ ‫‪ 8 8‬גבעולי חמציצים מאותו שדה‪ ,‬שטופים‬ ‫וקצוצים‪ ,‬ללא הפריחה‬ ‫‪ 1 8‬כוס אורז (שהוא יבול חו"ל כל השנים)‬ ‫‪ 8‬חצי כוס שקדים משובבים שנשמרו מהשנה‬ ‫השישית‪ ,‬או צנוברים מעצי אורן הפקר‬ ‫‪ 2 8‬כפות שמיר קצוץ‪ ,‬שהוקפא בשישית‬ ‫‪ 2 8‬כפות קוביות שום‪ ,‬שיובש בשישית‬ ‫‪ 8‬מלח‪ ,‬פלפל ותבלינים לפי הטעם‬ ‫‪ 8‬חצי כוס מיץ לימון משומר‬ ‫‪ 8‬רבע כוס שמן זית יבול שישית‬ ‫אופן ההכנה‪:‬‬ ‫מערבבים לעיסה אחת את החמציצים‪ ,‬האורז‪,‬‬ ‫השקדים‪ ,‬השמיר‪ ,‬השום והתבלינים‪.‬‬ ‫שמים את העיסה בתוך עלי החוביזה‪,‬‬ ‫ומגלגלים‪.‬‬ ‫מניחים במסודר בתבנית אפייה‪.‬‬ ‫מערבבים מיץ לימון עם שמן ורבע כוס מים‪,‬‬ ‫ויוצקים מעל הממולאים (ניתן להוסיף מים‬ ‫לפי הצורך)‪.‬‬ ‫אופים בתנור ב‪ 180-‬מעלות‪ ,‬כשעה‪.‬‬

‫המצרכים‪:‬‬ ‫‪ 2 8‬כוסות דוחן‪ ,‬תוצרת הארץ יבול שישית‪ ,‬שטוף היטב‪.‬‬ ‫‪ 8‬תערובת של ירקות יבול שישית‪:‬‬ ‫‪ 2‬כפות עלים ירוקים מיובשים ‪ -‬פטרוזיליה‪ ,‬שמיר או סלרי‬ ‫‪ 2‬חופנים ירק אדום מיובש ‪ -‬גזר מגורד‪ ,‬עגבניה או גמבה‬ ‫חופן בצל לבן מיובש או בצל ירוק קצוץ קפוא‬ ‫חופן שום מיובש‪.‬‬ ‫‪ 8‬ניתן להוסיף בשילובים שונים גם אגוזים ופירות מיובשים‪,‬‬ ‫כמו‪ :‬חמוציות עם שקדים משובבים‪ ,‬או אגוזי מלך עם‬ ‫תאנים קצוצות‪.‬‬ ‫‪ 8‬מלח‪ ,‬פלפל ותבלינים לפי הטעם‪.‬‬ ‫‪ 8‬חצי כוס שמן זית‪.‬‬ ‫אופן ההכנה‪:‬‬ ‫מערבבים הכול ושמים בקערת אפייה‪.‬‬ ‫ממלאים מים בגובה סנטימטר וחצי מעל התבשיל‪.‬‬ ‫מכניסים לתנור לבישול איטי ‪ 180 -‬מעלות במשך שעה‪.‬‬

‫סורבה בננה‪-‬לימון‬ ‫המצרכים‪:‬‬ ‫‪ 3 8‬בננות קלופות‪ ,‬שהוקפאו בשישית‪.‬‬ ‫‪ 6 8‬קוביות מיץ לימון‪ ,‬שהוקפא בשקיות הקפאה בשישית‪.‬‬ ‫אופן ההכנה‪:‬‬ ‫מוציאים את הבננות מהמקפיא כ‪ 15-‬דקות לפני ההכנה‪.‬‬ ‫כשהבננות מתרככות‪ ,‬מרסקים אותן בבלנדר‪.‬‬ ‫מוסיפים קוביות מיץ לימון‪ ,‬ומרסקים יחד במשך כ‪ 5-‬דקות‪.‬‬ ‫מגישים מיד‪ ,‬לפני שהגלידה תימס‪.‬‬

‫‪+‬‬ ‫גזור ושמור‪ :‬ייבוש מזון בבית (או בגן ילדים) הנו מתווה פעילות פשוט‬ ‫ומהנה לכל גיל‪ .‬התוצאה טעימה‪ ,‬בריאה ומיוחדת‪ ,‬כך שאפשר ליהנות לאורך‬ ‫זמן מטעם הפירות והירקות הנמצאים בשפע בעונה‪ .‬גם ליקוט עשבים ופירות‬ ‫בטבע מתאים לכל גיל‪ .‬טיפים שלנו תוכלו למצוא תחת הערך "ספר מתכונים‪/‬‬ ‫ייבוש" ב"ויקיספר" באינטרנט‪.‬‬

‫‪+‬‬

‫גליה ואראל סג"ל הלוי‬

‫אראל סגל הלוי הוא חוקר‬ ‫במחלקה למדעי המחשב‪ .‬גליה‬ ‫היא מאבחנת ויועצת גרפולוגית‬ ‫והם גרים בהוד השרון‪.‬‬

‫חלמית ממולאת באורז‬ ‫וחמציצים ברוטב לימון‬

‫דוחן וירקות מיובשים אפויים‬

‫‪61‬‬

‫הקהילתית במוזיאון הטבע‬ ‫הגינה‬ ‫אמנון הרציג‬

‫מקום מגורים‪ :‬ירושלים‬ ‫עיסוק‪ :‬תפקידים ניהוליים בע‬

‫נטרנטיים‪ ,‬ופעילות קהילתית‬

‫ולם העסקי‪ ,‬פיתוח מיזמים אי‬

‫גיל‪70 :‬‬ ‫תיאור רוחני‪ :‬חילוני‬

‫אמנון הרציג‬

‫שנים‪ .‬גרעין יחסית‪-‬ותיק של‬ ‫קודם שמיטה‪:‬‬ ‫לים קיימת כבר למעלה משמונה‬ ‫הילתית במוזיאון הטבע בירוש‬ ‫צאת במקום שיש בו לא רק טבע‪,‬‬ ‫הגינה הק‬ ‫המקום ולפתח אותו‪ .‬הגינה נמ‬ ‫ינה נפגש מידי שבוע לשמר את‬ ‫אלה כיצד לנהוג בגינה בשנה זו‪.‬‬ ‫פעילי ג‬ ‫קרב שנת השמיטה‪ ,‬עלתה הש‬ ‫ריה בת ‪ 150‬שנה ויותר‪ .‬עם הת‬ ‫לא שומר שמיטה‪ ,‬אבל תמכתי‬ ‫אלא גם היסטו‬ ‫בינינו מספר דתיים‪ .‬אישית אני‬ ‫אני רואה את הגינה הקהילתית‬ ‫שים בקהילה ששומרים שמיטה‪.‬‬ ‫וצה שרובה המכריע חילוני‪ ,‬ויש‬ ‫חשיבות של הנושא בעיני האנ‬ ‫אנחנו קב‬ ‫שבשנה רגילה אין פנאי אליהם‪.‬‬ ‫ה‬ ‫בנת‬ ‫ה‬ ‫שמיטה בגינה הקהילתית‪ ,‬מתוך‬ ‫שות דברים ולהגשים חלומות‬ ‫בשמירת‬ ‫החלטנו לנצל את ההזדמנות‪ ,‬לע‬ ‫משרתת את הקהילה‪ .‬מתוך כך‬ ‫כ‬

‫מה זאת שמיטה בשבילי‪:‬‬

‫הם‪ .‬בכך מתחזק הקשר איתם‪.‬‬

‫בוד לאמונה שלהם‪ ,‬לצרכים של‬

‫בילי זה כבוד לאנשים אחרים‪ ,‬כ‬

‫בעיניי‪ ,‬לשמיטה הייתה חשיבות‬

‫שמיטה בש‬ ‫יים‪ .‬בעברי הייתי שכיר ולפני‬ ‫מבחינת סדרי עדיפות וקצב הח‬ ‫קהילתית חברתית‪.‬‬ ‫שעשיתי שינוי משמעותי בחיי‪,‬‬ ‫שלי‪ .‬בין היתר‪ ,‬התחלתי בפעילות‬ ‫שומט" כבר כעשר שנים‪ ,‬מאז‬ ‫רים משמעותיים בשבילי‪ ,‬בקצב‬ ‫באופן אישי‪" ,‬אני‬ ‫יטה בחיי‪ ,‬ובחרתי לעסוק בדב‬ ‫ירת שמיטה הלכתית סטנדרטית‪.‬‬ ‫הפכתי לעצמאי‪ .‬יש לי יותר של‬ ‫כעשר שנים‬ ‫ותר משמעותיים בעיניי משמ‬ ‫הזו יש רכיבי שמיטה הרבה י‬ ‫קהילתית‪-‬חברתית‪ .‬בהתנהלות‬ ‫פרויקט הגדול ביותר היה שיקום‬ ‫זמן לפרויקטים קהילתיים‪ .‬ה‬ ‫השמיטה שלי‪:‬‬ ‫מרנו שמיטה‪ ,‬ולכן התפנה לנו‬ ‫רבה לפני שהגינה הייתה פעילה‪.‬‬ ‫הזדמנות לפתח את הגינה‪ .‬ש‬ ‫גוני הגשמנו חלום שקיים עוד ה‬ ‫שנת השמיטה הייתה‬ ‫בהתנדבות ובהרבה מאמץ אר‬ ‫יתה הרוסה במשך עשרות שנים‪.‬‬ ‫צרנו קשרים נוספים עם הקהילה‪.‬‬ ‫בריכת הנוי שהי‬ ‫חיזקנו את הקשרים בינינו וגם י‬ ‫רים של פעילים בקבוצה‪ ,‬וכך‬ ‫הגשמנו גם חלומות אח‬ ‫צוע‪ ,‬שכבר היו קשורים בגינה‪,‬‬ ‫אות אנשים‪ .‬שילבנו אנשי מק‬ ‫איך זה עובד‪:‬‬ ‫קצועית‪ ,‬והשתתפו בפרויקט מ‬ ‫של אנשים מעבר לחיבור לגינה‪.‬‬ ‫היה תהליך מורכב מבחינה מ‬ ‫בור‬ ‫הנוי‬ ‫חי‬ ‫שיקום בריכת‬ ‫וצר‬ ‫נ‬ ‫כך‬ ‫איש‪.‬‬ ‫‪400‬‬ ‫שיקום הבריכה‪ ,‬שהגיעו אליו‬ ‫מש אותנו לפעילות קהילתית‪.‬‬ ‫סנו כספים‪ .‬ארגנו אירוע סביב‬ ‫נגרות!) של ארון לאוהל‪ ,‬שמש‬ ‫קריטריונים של שנת השמיטה‪,‬‬ ‫וגיי‬ ‫ב‬ ‫ודם‬ ‫ק‬ ‫סיון‬ ‫ני‬ ‫ותר היה בנייה עצמאית (ללא‬ ‫נים שניתן לגדל ולשתול בהם ב‬ ‫פרויקט בקנה מידה קטן י‬ ‫נינו תיבות קינון וגם יצרנו מתק‬ ‫קשור לפעילות עם ילדים ‪ -‬ב‬ ‫פרויקט שלישי היה‬ ‫כמו בקבוקים תלויים עם כיסוי‪.‬‬

‫אירוע לגיוס משאבים לגינה הקהילתית‬

‫מהשמיטה לשש שנות המעשה‪:‬‬ ‫שמטתי" בלי קשר למחזוריות של‬ ‫שמיטה לעשייה ‪ -‬מה אני לוקח‬ ‫מבט שלי היא חילונית‪ ,‬וכאמור "‬ ‫פתח אצלי‪ ,‬ואני מאמין שדברים‬ ‫שש השנים האחרות‪ .‬נקודת ה‬ ‫מ‬ ‫החיבור לקהילה הוא דבר שהת‬ ‫ואה קשר בין שנת השמיטה לבין‬ ‫צמי (בין השאר) חגיגה בגינה‪.‬‬ ‫ר‬ ‫לא‬ ‫אני‬ ‫יומולדת שבעים שלי‪ ,‬ארגנתי לע‬ ‫שבע שנים‪ .‬לרגל‬ ‫הבאות‪ ,‬וייווצרו עוד חיבורים‪.‬‬ ‫נוספים ימשיכו להתפתח בשנים‬ ‫איפה אהיה בשמיטה הבאה‪:‬‬ ‫אני מקווה להיות בריא ושלם‪,‬‬

‫‪62‬‬

‫שמח אנשים לא פחות מהיום‪.‬‬

‫פעיל לא פחות ממה שהיום‪ ,‬מ‬

‫‪63‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪7 7‬‬ ‫כל השביעין חביבין‬ ‫יהודית פיש‬

‫גווני הקשת הישראלית לקחת‬ ‫מה זאת שמיטה בשבילי‪:‬‬ ‫מביאה יותר ויותר אנשים מכל‬ ‫הבנתי את השמיטה כתנועה ש‬ ‫ש"כל ישראל ערבים זה לזה"‪.‬‬ ‫השנה‬ ‫האחר‪ .‬בעיניי השמיטה זו ברכה‪,‬‬ ‫זרה לנזקקים‪ ,‬במודעות לצורכי‬ ‫חלק בע‬

‫‪77‬‬

‫פות בסוכות‪ ,‬שבעה ימי משתה‬ ‫לאורך מעגל השנה‪ :‬שבע הק‬ ‫השמיטה שלי‪:‬‬ ‫דים את המושג "שבע" ביהדות‬ ‫שבע אותיות בשם "ירושלים"‪,‬‬ ‫שתי דרך חווייתית להטמיע ביל‬ ‫את ביקור בכנסת בחודש אייר‪,‬‬ ‫חיפ‬ ‫סח‪ ,‬שבעת הקנים במנורה לקר‬ ‫על הילדים את שנת השבע‪ ,‬אני‬ ‫אחשוורוש‪ ,‬שבעת ימי החג בפ‬ ‫הסברתי להורים‪ ,‬שכדי לחבב‬ ‫של‬ ‫עוד‪ .‬באסיפת ההורים הראשונה‬ ‫יגה בפני הילדים תכנים ערכיים‬ ‫עת ימי הבריאה ויום השבת‪ ,‬ו‬ ‫בספרה שבע‪ ,‬והצ‬ ‫ִ‬ ‫שור‬ ‫שב‬ ‫הק‬ ‫צת הורים אחרת עסקה בנושא‬ ‫מיוחדת‪ .‬רציתי שהילדים יבינו‬ ‫לעזרתם‪ .‬כל ראש חודש‪ ,‬קבו‬ ‫העובדה שאנו נמצאים בשנה‬ ‫זקוקה‬ ‫העיסוק ב"שבע" הזכיר לנו את‬ ‫ההשוואה בין השבת שהיא היום‬ ‫הקשורים במורשת ישראל‪ .‬כל‬ ‫ובחיינו‪ .‬נקודת המוצא הייתה‬ ‫נים‬ ‫שו‬ ‫נים הקשורים בשנת השמיטה‬ ‫תתרים עוד הרבה ערכים ותכ‬ ‫מס‬ ‫ש‬ ‫שמיטה שהיא המנוחה לאדמה‪.‬‬ ‫השביעי‪ ,‬לשנת ה‬ ‫שמיטה לא תחווה כעניין פרטי‬ ‫בית ולקהילה‪ .‬רציתי ששנת ה‬ ‫יעדים שהצבתי‪:‬‬ ‫ועושים בגן‪ ,‬יקרין גם החוצה‪ ,‬ל‬ ‫השמיטה טומנת בחובה ערכים‬ ‫לי חשוב שמה שאנחנו לומדים‬ ‫יים ולא כאירוע חד‪-‬פעמי‪ .‬שנת‬ ‫היה‬ ‫ניין של כל עם ישראל‪ ,‬כאורח ח‬ ‫אכפתיות כלפי הזולת‪ ,‬הערכת‬ ‫שלי‪ ,‬או של ילדי הגן‪ ,‬אלא כע‬ ‫נתינה‪ ,‬נדיבות‪ ,‬ותרנות‪ ,‬צדקה‪,‬‬ ‫גון‪:‬‬ ‫דים‪ .‬לכן התעסקתי בתכנים כ‬ ‫סוק בשמיטה השפיע במעגלים‬ ‫שוב להנחיל לכולם‪ ,‬ולא רק ליל‬ ‫כך אנחנו מודים בכל עת‪ .‬העי‬ ‫שח‬ ‫חון בה' שהוא זן ומפרנס‪ ,‬ועל‬ ‫ביט‬ ‫חקלאים שהם "גיבורי הכוח"‪,‬‬ ‫קהילה ואף במשפחתי הפרטית‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ים‪ ,‬ההורים‪ ,‬הסבים והסבתות‪ ,‬ב‬ ‫רחבים‪ :‬על הילד‬ ‫תה לתודעה של הרבה אנשים‬ ‫שמיטה הזאת מכל השמיטות‪:‬‬ ‫שנת השמיטה הנוכחית צפה ועל‬ ‫מה השתנה ב‬ ‫יותר יחסית לשנה זו‪ .‬לדעתי‪,‬‬ ‫לא נשאר רק אצל "הדתיים"‪.‬‬ ‫השמיטה הקודמת הייתה דלה‬ ‫ושוויונית‪ ,‬שגרמה לכך שהוא‬ ‫שנת‬ ‫שף בצורה כל כך יפה‪ ,‬חברתית‬ ‫הכנסת רות קלדרון דיברה על‬ ‫מדינה‪ .‬בעיניי נושא השמיטה נח‬ ‫חתי בבית הנשיא כאשר חברת‬ ‫ב‬ ‫נכ‬ ‫ועד סוכות ברמת אפעל‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫סים והשאיר עלי רושם עמוק‪.‬‬ ‫תתפתי בכנס "הקהל" בחול המ‬ ‫גווני הקשת‪ .‬זה היה פשוט מק‬ ‫הש‬ ‫שני האירועים היו אנשים מכל‬ ‫טה חברתית" ושמיטת חובות‪ .‬ב‬ ‫"שמי‬ ‫מהשמיטה לשש שנות המעשה‪:‬‬ ‫שנה השביעית מודגשים החמלה‪,‬‬ ‫שמיטה לעשייה ‪ -‬מה אני לוקחת‬ ‫הדגשתי את הטעם למצווה‪ .‬ב‬ ‫מ‬ ‫שי‪ ,‬שכל כך חשוב אצל ילדים‪ ,‬ו‬ ‫תגברים על יצרם‪ .‬ערכים אלו‬ ‫מוד בגן יצאתי מתוך הפן הרג‬ ‫דת הוותרנות תוך חיזוק אלו המ‬ ‫בלי‬ ‫מי‬ ‫בני האדם‪ .‬כל השנה טיפחנו את‬ ‫עליהם מעבר לשנת השמיטה‬ ‫התחשבות באחר והשוויון בין‬ ‫כך שבוודאי יש להמשיך לעבוד‬ ‫ה‬ ‫אלא הם הבסיס לחיים שלנו‪,‬‬ ‫אינם תלויים רק בשמיטה‪,‬‬

‫‪7‬‬

‫‪7‬‬

‫‪7‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪64‬‬

‫‪77‬‬

‫איפה אהיה בשמיטה הבאה‪:‬‬ ‫יות בפנסיה‪ ,‬תוך בריאות טובה‪.‬‬ ‫בעזרת השם‪ ,‬אני מקווה לה‬

‫‪7‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬

‫מקום מגורים‪ :‬מודיעין‬ ‫בגן ברק ממ"ד‪ ,‬גילאי ‪ ,6‬מודיעין‬ ‫עיסוק‪ :‬גננת‬ ‫גיל‪56 :‬‬ ‫תיאור רוחני‪ :‬דתית ציונית‬

‫‪7‬‬

‫‪7‬‬

‫‪77‬‬

‫שמיטה בגן ילדים‬ ‫חן ברגיל‬

‫מקום מגורים‪ :‬קיבוץ נירים‬ ‫סוק‪ :‬גננת בגן רקפת‪ ,‬עין הבשור‬ ‫עי‬ ‫גיל‪38 :‬‬ ‫תיאור רוחני‪ :‬חילונית‬ ‫ממשפחות דתיות‪ ,‬ולכן החלטנו‬ ‫השמיטה שלי‪:‬‬ ‫שמיטה‪ .‬בגן ישנם כמה ילדים‬ ‫הוא ביישוב חילוני שאינו שומר‬ ‫צינו לאפשר לכל הילדים להיות‬ ‫הגן שלי‬ ‫רים‪ ,‬לפי עקרונות השמיטה‪ .‬ר‬ ‫קים גינת ירק וגינה מזמנת פרפ‬ ‫למדנו את עקרונות השמיטה‬ ‫השנה לה‬ ‫אור‪ ,‬מדריכה מ"הרשת הירוקה"‪,‬‬ ‫לפירות עמלנו‪ .‬בעזרת עינב מ‬ ‫שותפים‬ ‫ויישמנו אותם בגן‪ .‬‬ ‫אדניות שנזרקו בשולי הכביש‬ ‫המכבסה בקיבוץ‪ ,‬משטחי עץ‪,‬‬ ‫איך זה עובד‪:‬‬ ‫פנו מיכלים שונים ‪ -‬מיכלים מ‬ ‫מצע מנותק מהקרקע‪ .‬מילאנו‬ ‫הגן בו היו שלושה סוככים‪ .‬אס‬ ‫פלריג למשטחי העץ‪ .‬כך יצרנו‬ ‫חצר‬ ‫ב‬ ‫מצאנו מקום‬ ‫יעת‬ ‫ירת חורים במיכלים‪ ,‬וחיבור יר‬ ‫ענו ‪ -‬לא עישבנו‪ ,‬לא השקינו‪,‬‬ ‫התאמנו אותם לזריעה על ידי יצ‬ ‫קע‪ .‬בגינת הירק הרגילה לא נג‬ ‫קטנה‪ ,‬גם היא מנותקת מהקר‬ ‫וכדומה ‪ -‬ו‬ ‫סופו של דבר‪ ,‬הצלחנו להקים‬ ‫קינו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הכנו חממת תותים‬ ‫צמחו מזרעי השנה שעברה‪ .‬ב‬ ‫באדמה‪ ,‬שתלנו והש‬ ‫מהצמחים היו פרחי בר וחלקם‬ ‫הצמחים שגדלו שם פרא‪ .‬חלק‬ ‫אלא רק עקבנו אחרי‬ ‫וכל הילדים יכלו ליהנות ממנה‪.‬‬ ‫ינה משגשגת‪ ,‬עם יבולים נאים‬ ‫ג‬ ‫התנסות במשהו חדש שאף פעם‬ ‫ובעבודה בה‪ .‬בנוסף‪ ,‬רציתי ל‬ ‫יעדים שהצבתי‪:‬‬ ‫שותפים עם כולם בגינת הירק‬ ‫כל ילדי הגן למדו על השמיטה‪,‬‬ ‫רציתי שהילדים הדתיים יהיו‬ ‫בגן הייתה הזדמנות ללמידה‪.‬‬ ‫שמיטה‪ .‬ההחלטה לשמור שמיטה‬ ‫בנת התהליכים הקורים בטבע‬ ‫עשיתי ‪ -‬שמירה על מצוות ה‬ ‫ירק ובשדה הבור‪ .‬כך נחשפנו לה‬ ‫לא‬ ‫האדמה הלא‪-‬מעובדת בגינת ה‬ ‫פעולה מלא מצד כל הגורמים‪.‬‬ ‫וקיימנו מעקב אחר‬ ‫פרה ומעניינת‪ ,‬והרגשתי שיתוף‬ ‫ערב‪ .‬הדינמיקה בצוות הייתה מ‬ ‫ינה בשנה זו היו מספקים מאוד‪.‬‬ ‫כאשר האדם לא מת‬ ‫לחה של היבול והיכולת לקיים ג‬ ‫שנת שמיטה פחות מרשימה‪ ,‬ההצ‬ ‫למרות שהגינה ב‬ ‫הנוכחית השפיעה עלי מאוד‪.‬‬ ‫שמיטה הזאת מכל השמיטות‪:‬‬ ‫התעורר הצורך בכך‪ .‬השמיטה‬ ‫מה השתנה ב‬ ‫תייחסתי למצוות השמיטה‪ ,‬כי לא‬ ‫להצליח‪ .‬בנוסף‪ ,‬שנת השמיטה‬ ‫בשמיטה הקודמת לא ה‬ ‫לעשות דברים אחרים ועדיין‬ ‫יכה לנוח‪ ,‬וגם למדתי שאפשר‬ ‫חורף‪ ,‬בית מלון לחרקים ושביל‬ ‫הבנתי שהאדמה צר‬ ‫חצר הגן‪ .‬בשנה זו הכנו שלולית‬ ‫קיע בלימוד המגוון הביולוגי ב‬ ‫יית המשאבים לכיוונים חדשים‪.‬‬ ‫הש‬ ‫פינתה לי מקום ל‬ ‫וחה מהעיסוקים הרגילים והפנ‬ ‫כעת אני מבינה את השמיטה כמנ‬ ‫תחושות‪.‬‬ ‫שה‪:‬‬ ‫קחת מהשמיטה לשש שנות המע‬ ‫משנות המעשה‪ .‬עם זאת‪ ,‬חממת‬ ‫משמיטה לעשייה ‪ -‬מה אני לו‬ ‫שה‪ .‬יש לייחד את שנת השמיטה‬ ‫שיך את הפרויקט בשנות המע‬ ‫שמיטה הבאה ארצה לחזור על‬ ‫לדעתי‪ ,‬אין עניין להמ‬ ‫בה טוב יותר וללא מזיקים‪ .‬ב‬ ‫יים‪ ,‬משום שגילינו שהם גדלים‬ ‫התותים תמשיך להתק‬ ‫שאמצא עוד רעיונות חדשים‪.‬‬ ‫הפרויקט הזה ואני מאמינה‬

‫‪65‬‬

‫אלבום גינה‬ ‫גינן‪ ,‬שמט וסיפר‪ :‬עדו הרפז‪ .‬גידל וצילם‪ :‬איתמר אשד‬

‫עדו הרפז‪ ,‬מורה לחקלאות‬ ‫בכפר הנוער החקלאי "מוסינזון"‬ ‫בהוד השרון‪.‬‬ ‫איתמר אשד‪ ,‬צלם וגנן‪,‬‬ ‫גר בקרית יערים‪.‬‬

‫בשבילי שמיטה זה לתת לטבע‪ ,‬לאלוהים‪ ,‬לעשות כרצונו‪ ,‬ואני מסתכל ולומד מבלי להתערב‪ .‬אני מבין את רעיון השמיטה‬ ‫בכך שבמשך שנה שלמה אני מניח את פועלי‪.‬‬ ‫כאשר אני מתכנן גינה בחצר הבית שלי‪ ,‬אני בטוח כי אקבל ממנה פירות וירקות בשנה השביעית בה לא אחדש ואשתול‪.‬‬ ‫השמיטה באה אחרי שש שנים בהן תכננתי‪ ,‬עמלתי‪ ,‬עבדתי‪ ,‬ארגנתי‪ ,‬בדקתי‪ ,‬חקרתי‪ .‬בשנה השביעית אני מוכן ומזומן‬ ‫להירגע‪ ,‬לשמוט‪ ,‬להתבונן ולראות כיצד מעשיי עובדים באחדות עם הטבע‪ ,‬עם האלוהים‪ .‬מתפנה לי זמן‪ .‬זמן להתבוננות‬ ‫פנימית ואחרת על חיי‪.‬‬

‫רצינו ללמד אחריות והסתכלות על האחר‪ .‬עשינו זאת דרך החיבור בין תלמידי תיכון לילדי גן‪ .‬התלמידים איבדו מעט‬ ‫מהציניות שלהם ונפתחו לילדי הגן‪ .‬ילדי הגן חיבקו‪ ,‬עדרו ושמחו‪ .‬‬ ‫דרך העשייה למדתי כי יש בי יכולת לעזוב‪ ,‬לשחרר ולתת לאחרים להוביל‪ .‬מהשמיטה למדתי את החשיבות של תכנון ושל‬ ‫מנוחה‪ .‬לא למהר‪ ,‬לתת זמן לתגובה של העולם למעשיך‪.‬‬

‫אני מלמד בכפר נוער חקלאי‪ .‬אנחנו מתמחים בחקלאות עירונית וביצירת עיר כמרחב מקיים‪ .‬רוב הגידולים שלנו הם‬ ‫על גגות וקירות ובמצע מנותק‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בחרתי חלקה אחת‪ ,‬באדמה‪ ,‬בה לא נעבוד כרגיל‪ ,‬והצגתי אותה כ"חלקת‬ ‫שמיטה"‪ .‬רציתי לדבר עם התלמידים על שמיטה‪ ,‬על האפשרות לעזוב רגע את חיי היום‪-‬יום ולראות את חיינו בראי אחר‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫‪67‬‬

‫מסע לארץ‬ ‫השמיטה המדומיינת‬

‫אלעד מרגל‬

‫בצומת ביל"ו אני עולה על האוטובוס‪ ,‬מתמקם במושב האחורי ומדביק את ראשי לשמשה‪ .‬לנגדי משתרע‬ ‫מתחם הקניות הענק‪ .‬מלבני בניינים ארוכים‪ ,‬פרסומות פורסות כנף‪ ,‬ורשתות‪-‬ביגוד שנטוות מכל עבר‪.‬‬ ‫קצת הלאה משם‪ ,‬בדרך לירושלים‪ ,‬משתרעים הכרמים‪ .‬הם שתולים על אדמת השפלה בסדר מופתי‪ ,‬בשורות‬ ‫קצובות‪ .‬מושקים ביעילות נמרצת‪ .‬כבר קשה לדמיין מתחתיהם קרקע בתולית או ארץ שוממת‪ .‬עמוק באדמה‪ ,‬כך‬ ‫אומרים‪ ,‬חבויים שורשים‪ ,‬אבל לא עמוקים במיוחד‪ .‬יד ערבית זרעה אותם פעם‪ ,‬או אולי יד של חלוץ‪ .‬את הכרם נטרו‪ ,‬מסתבר‪ ,‬גם‬ ‫אחר כך‪ .‬הבן‪-‬של‪-‬החלוץ הגיח לשמש כמו קקטוס‪ .‬הנכד בצר את הענבים עם זרועותיו הרכות‪-‬כאילו‪ ,‬טיפה‪-‬כזה מתפנקות‪ .‬אחריהם‪,‬‬ ‫כך נדמה לי‪ ,‬הגיעו תאילנדים‪ ,‬כלאי הכרם‪ ,‬ידיים זרות‪-‬מוזרות‪-‬עם‪-‬אשרוֹת‪ .‬הם משקים ביעילות עד היום‪ ,‬מספרים לי‪ .‬וסוף‪-‬סוף‬ ‫אפשר קצת לנוח‪ ,‬שמישהו אחר יחולל בכרמים‪.‬‬ ‫באוטובוס‪ ,‬לידי‪ ,‬יושבים אנשים מכל מיני צבעים‪ .‬חייל אתיופי‪ ,‬זקנה מרוקאית‪ ,‬וסתם סטודנטים שדבוקים לשמשות מול הנוף‪ ,‬כמוני‪.‬‬ ‫ברגעים שכאלו אני מהרהר לעצמי מה תכלית הפרויקט המוזר שמתהווה פה‪ ,‬לשם מה הגיעו לכאן אנשים מכל קצווי תבל‪ ,‬מה בעצם‬ ‫אנחנו מחפשים פה בארץ‪ ,‬ולמה נפגשנו על הקו הזה‪ ,‬בדרך לירושלים‪ .‬לפעמים מנסים להסביר לי בשביל מה הגעתי לארץ‪ ,‬לשכנע‬ ‫אותי שהמקום שלי הוא דווקא כאן‪ .‬בכל מיני דרכים אומרים לי את זה‪ .‬מסע לפולין‪ ,‬עוד תקרית אנטישמית בצרפת‪ .‬אין לך שום‬ ‫מקום אחר ללכת אליו‪ ,‬מטפטפים לי‪ .‬בכל מקום ירדפו אותך‪ ,‬רק פה תהיה יהודי גאה‪ ,‬או ישראלי‪ ,‬מה שתרצה‪ .‬אבל קשה לי עם‬ ‫צידוקים כאלו‪ .‬הם לא מפיחים בי עוצמה‪ .‬עם האנשים שסביבי באוטובוס אני רוצה לא רק שותפות גורל של פליטים‪ ,‬אלא גם ברית‬ ‫ייעוד‪.‬‬ ‫ייעוד‪ .‬מילה גדולה כזאת‪ ,‬מעוררת גיחוך אפילו‪ .‬כאשר שירתתי בצה"ל הכריז חיל החינוך על נושא שנתי‪ :‬ייחוד וייעוד‪ .‬מש"קיות‬ ‫חינוך נשלחו לכל עבר כדי לבשר שיש לנו ייחוד‪ ,‬שיש לנו ייעוד‪ .‬ניסיתי מאוד להאמין להן‪ ,‬אבל כשיצאתי לחופשות‪ ,‬היה לי קשה‬ ‫להבין על איזה ייחוד הן דיברו‪ .‬לא גיליתי בחוץ מקוריות ישראלית מיוחדת‪ .‬בקניון ראיתי שלטים באנגלית‪ ,‬ובאוניברסיטה למדתי‬ ‫מדעי מדינה יווניים‪ .‬קיוויתי‪ ,‬אולי בכל זאת יש פה‪ ,‬נניח‪ ,‬משפט ישראלי ייחודי‪ ,‬או כלכלה ישראלית מיוחדת‪ ,‬אך נעניתי בחיוך נבוך‪.‬‬ ‫הכלכלה דווקא נשענת על מודלים אמריקאיים‪ .‬זה פשוט מוכיח את עצמו‪ ,‬משכו כתף מתנצלת מול חסר בית נוסף שנמצאה גופתו‪.‬‬ ‫המשפט הוא שריד לשלטון המנדטורי‪ .‬וכמובן‪ ,‬שואבים השראה גם מהמשפט הבינלאומי‪ ,‬ברוח ליברלית‪.‬‬ ‫אני שוב מציץ בכרמים שמבעד לחלון‪ ,‬והחיידק הציני מרפה קצת‪ .‬לפתע אני מבחין בשלט זעיר שהוצב שם השנה‪ ,‬אולי הוא יכול‬ ‫לבשר על ייחוד או ייעוד‪" .‬כאן שומרים שמיטה!"‪ ,‬מכריזות אותיות עבריות על השלט‪ .‬הפגישה עם היישום העכשווי של החוק‬ ‫התנ"כי מעלה בי לרגע חיוך‪ .‬אני לא מחובבי השיווק של היהדות‪ ,‬אבל פה‪ ,‬על צד הדרך‪ ,‬השלט נראה לי משום‪-‬מה חינני‪ .‬הגפנים‬ ‫השמוטות מתלכסנות על רצועה חקלאית אחת קטנה‪ ,‬בולטות בערבוביה השוררת בהן‪ ,‬מול השורות הסדורות בכרמים שליד‪.‬‬ ‫אני מותח את רגליי במושב‪ ,‬ומציץ שוב בקרקע השמוטה מול עיניי‪ .‬בזמן שהממסד הדתי מכתת את רגליו כדי למצוא פתרונות‬ ‫הלכתיים שיאפשרו את המשך עבודת האדמה בשמיטה‪ ,‬יש כאן‪ ,‬מסתבר‪ ,‬כמה חבר'ה שלוקחים את העניין ברצינות‪ .‬אני פוזל החוצה‪,‬‬ ‫לברר מי מעז פה לשבות‪ ,‬והגפנים עונים לי ברשרוש אלוהי‪" .‬שבת שבתון יהיה לארץ"‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫מאז התחדש היישוב היהודי בארץ‪ ,‬מעוררת השמיטה מידי שבע שנים את החלום המקראי האוטופי ושברו‪ .‬הרב קוק‪ ,‬הרב הראשי‬ ‫דאז‪ ,‬עמד בעובי הקונפליקט‪ ,‬ומצא לעניין פתרון הלכתי‪ .‬הוא תיקן "היתר מכירה"‪ ,‬שבאמצעותו 'נמכרו' הקרקעות היהודיות לבעלות‬ ‫נכרית באופן סמלי למשך שנת השמיטה‪ ,‬וכך התאפשר לחקלאים היהודים להמשיך ולעבד את אדמותיהם‪ .‬היתר זה הוגדר על ידו‬ ‫כ"הוראת שעה"‪ ,‬על רקע המצב הכלכלי הקשה והצורך להגן על היישוב החקלאי הצעיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא שיבח כל חקלאי שבחר לשבות‬ ‫למרות ההיתר‪ ,‬ובמקביל חיבר ספר מקיף על דיני השמיטה‪ ,‬ושמו "שבת הארץ"‪ .‬כהקדמה לספר חיבר מסה יפיפייה‪ ,‬שהפליגה בערכו‬ ‫של קיום השמיטה לעתיד לבוא‪ ,‬ותלתה את תחיית הרוח הישראלית במימוש אידיאל זה‪.‬‬ ‫רוחו של הרב קוק ריחפה בי באותו בוקר‪ ,‬כשנסעתי באוטובוס לירושלים‪ ,‬ונוכחתי לדעת כי על האדמה שממול בחר קומץ חקלאים‬ ‫לקיים שמיטה פשוטה‪ .‬שמחה נהרה בי מול פיסת השקט הזו‪ .‬שאפתי את החיזיון ללבי‪ ,‬כדי למשש בתוכי את הרגע הזה‪ ,‬שהפציע‬ ‫אלי מן הערפל הגדול סביב‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬כמו שרק סטודנט‪-‬מפונק‪-‬למדעי‪-‬הרוח יכול להרשות לעצמו‪ ,‬הנחתי לרגע את הראש על השמשה‪ ,‬וצללתי לארץ השמיטה‬ ‫המדומיינת‪ .‬ובחלומי אני רואה תאילנדים מקפצים בשדות הכותנה של עמק יזרעאל‪ ,‬ואלמנות מאלמות שיבולים‪ .‬ברדיו אני שומע‬ ‫שמנהלת השמיטה בשיתוף ‪ orange‬מחלקת פיתות‪-‬שמוטות‪-‬עם‪-‬זיתים לחסרי בית‪ .‬אילי הון מסיעים את תושבי שדרות אל מטעי‬ ‫ִ‬ ‫הבננות השמוטים של עין גדי‪" .‬אני מתה על בננות"‪ ,‬אומרת מסעודה לצלמי העמוד‪-‬האחורי של "ידיעות"‪ ,‬ומקלפת את הפרי‬ ‫בחינניות‪ .‬הצעת חוק חדשה‪ ,‬מודיעים ב‪ ,nrg-‬האוניברסיטאות יפתחו את שעריהן לשנת השתלמות והעשרה לחקלאים השובתים‪.‬‬ ‫הארגונים הירוקים באקסטזה‪ .‬מנהיגי מדינות מכל העולם מגיעים לביקורים דיפלומטיים‪ ,‬לחזות בהזיה הישראלית‪" .‬כיצד מתקיימת‬ ‫מדינה עם חקלאות מושבתת למשך שנה שלמה?"‪ ,‬תמה נשיא איראן‪ ,‬ומזהיר מפני כוחות השטן ששומרים על החיידק הישראלי‬ ‫המטונף‪ .‬בנאום באו"ם מכריז נשיא ארצות הברית ש"מדינת ישראל הציבה השנה אתגר גדול למערכת הקפיטליסטית"‪ .‬שמיטת‬ ‫כספים תחול ממוצאי ראש השנה בכל הבנקים‪ ,‬מודיעה הכותרת ב"גלובס"‪ .‬נגיד בנק ישראל יצא בקריאה לכל הלקוחות שמסוגלים‬ ‫לכך‪ ,‬לפרוע את חובם לבנק עד יום כיפור‪ ,‬ולאחר מכן תישמט יתרת החוב לצמיתות‪ .‬בערוץ ‪ 2‬הושקה תכנית חדשה בשם "נולד‬ ‫לשמוט"‪ .‬באולפן מתחרים אזרחים מאושרים שחובם העצום לרשויות נשמט‪ .‬הם קיבלו הזדמנות להתחיל מחדש‪ ,‬והתכנית עוקבת‬ ‫אחריהם במשך שלושה חודשים‪ ,‬לבדוק אם אכן הצליחו להשתקם כלכלית‪" .‬יש הצלחות‪ ,‬יש גם כישלונות‪ ,‬והרייטינג היסטרי"‪,‬‬ ‫מתמוגגים באולפני קשת‪ ,‬לא להחמיץ!‬ ‫אבל אז‪ ,‬באחת העליות של שער הגיא‪ ,‬אני מקיץ מן החלומות‪ .‬עפעפיי מתרוממים לאיטם‪ ,‬ואישוניי מתכווצים‪ ,‬מפחדים להביט אל‬ ‫החוץ‪ .‬אכן כן‪ ,‬האלומות בשדות דוממות‪ ,‬והשמש נחבאת בין עננים‪ ,‬כמו כומסת אורה לימים אחרים‪ .‬הגרסה הישראלית של השמיטה‬ ‫העכשווית נהייתה לסחרחרת פורמלית של ניירות‪ ,‬חותמות‪ ,‬ופוליטיקה פנים‪-‬מגזרית‪ .‬מחירי הירקות התייקרו כתוצאה מהפתרונות‬ ‫היצירתיים שנשלפו כדי לפתור את "בעיית השמיטה"‪ .‬בתקשורת מוסגר הסיפור כמטרד נוסף ביחסי דת‪-‬מדינה‪ .‬ב"הארץ" הכריזה‬ ‫כותרת כי "הוויכוחים בציבור הדתי יקבעו מה נאכל בשנת שמיטה"‪ .‬במקומות אחרים נבהלו לטאטא את המטרד ההלכתי באמצעות‬ ‫כבישים עוקפי‪-‬שמיטה‪ ,‬יבוא פירות מחו"ל‪ ,‬מצעים מנותקים מן הקרקע‪ ,‬ושאר מיני ירקות‪.‬‬ ‫הצצתי לרגע בנוסעים שסביבי‪ ,‬זקנה מרוקאית‪ ,‬חייל אתיופי‪ ,‬סטודנט מהורהר‪ .‬ברדיו הושמעו חדשות‪ ,‬שבישרו על קסאמים בשדרות‬ ‫ופיגוע בירושלים‪ ,‬היכן שפנטז הרב קוק על רוחות השמיטה‪ ,‬היכן שאמר כי למציאות אין כנפיים כמו לדמיון‪ ,‬ושבכל זאת‪ ,‬אסור‬ ‫להפסיק לחלום‪ .‬אין כל חדש תחת השמש‪ ,‬נאנחו לידי אחיי הישראלים‪ .‬מחשבות שכאלו‪ ,‬על ייחוד וייעוד‪ ,‬אולי קצת גדולות מידי‬ ‫עלינו‪ ,‬כרגע‪.‬‬ ‫ובעוד כל זה קורה על הארץ‪ ,‬ריחפה לה שמיטה בעולם האידאות‪ ,‬מתנמנמת עדיין למעלה‪ .‬נדמה לי שאני מצליח לשמוע אותה‪,‬‬ ‫לוחשת אלינו לבוא‪ .‬היא מקווה לימים טובים יותר כדי לרדת ארצה‪ .‬אולי יום אחד מישהו יתעניין בה באמת‪ ,‬אולי יבוא הנסיך שיפיח‬ ‫בה רוח חיים‪ .‬השבעתי אתכם‪ ,‬אל תעירו אותה עד שתחפץ‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫ת שמיטה בגני רמת הנדיב‬ ‫שנ‬ ‫אליהו קרוגר‬

‫יזם‪ :‬הוגו יאן טרגו‪ ,‬רונית זקס‬ ‫שותפים במ‬ ‫מקום מגורים‪ :‬זכרון יעקב‬ ‫עיסוק‪ :‬גנן‬ ‫גיל‪56 :‬‬ ‫תיאור רוחני‪ :‬יהודי‬ ‫היבטים של קיימות המשתקפים‬ ‫השמיטה שלי‪:‬‬ ‫לגני רמת הנדיב‪ .‬רצינו להאיר‬ ‫יטה חלה במלאת שישים שנה‬ ‫הטבע‪ ,‬דרך העלאת המודעות‬ ‫שנת השמ‬ ‫עבודות בגני הזיכרון ובפארק‬ ‫החל מיישום הלכות השמיטה ב‬ ‫שאבים לפעילות פנים‪-‬ארגונית‬ ‫‬‫בשמיטה‬ ‫עצמאית‪ ,‬המשך בהקדשת זמן ומ‬ ‫שמיטה באמצעות מסלול מודרך‬ ‫בר קיימא" מסביב לרמת הנדיב‪.‬‬ ‫ל‬ ‫ועד תחילתו של פרויקט "מרחב‬ ‫מעשירה‪,‬‬ ‫נית ולעשייה בשנת השמיטה‪:‬‬

‫קרונות מנחים לתפיסה הארגו‬ ‫איך זה עובד‪:‬‬ ‫חומי בארגון שניסח ארבעה ע‬ ‫שלב מקדים‪ ,‬הוקם צוות בין‪-‬ת‬ ‫ולראות מה אנחנו רוצים לשנות‪.‬‬ ‫כ‬ ‫נות לבחון את המתרחש סביבנו‬ ‫שנה של עצירה והתבוננות‪ :‬הזדמ‬ ‫•‬ ‫ילה בפרויקט "מרחב בר קיימא"‪.‬‬ ‫של הערכת הקיים ושמירה עליו‪.‬‬ ‫דיב‪ ,‬כמו קומפוסט‪ ,‬ושיתוף הקה‬ ‫• שנה‬ ‫בתוצרים המופקים ברמת הנ‬ ‫שנה של שיתוף הזולת‪ :‬שיתוף‬ ‫שית וארגונית‪ ,‬פרטית וקהילתית‪.‬‬ ‫שנה‪ ,‬וחוברת הדרכה שחולקה‬ ‫•‬ ‫מאפשרת זמן להתחדשות אי‬ ‫כיר למבקרים את ייחודה של ה‬ ‫שנה של התחדשות‪ :‬העצירה‬ ‫דיב‪ .‬שלט גדול בכניסה לגנים הז‬ ‫פתח צוהר מיוחד במינו למצווה‬ ‫•‬ ‫נות האלו בהתנהלות ברמת הנ‬ ‫תקיימה בגן‪ ,‬הוזכרה השמיטה‪ ,‬ונ‬ ‫יישמנו את העקרו‬ ‫שמיטה במקום‪ .‬בכל הדרכה שה‬ ‫ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬הנושא עורר‬ ‫שפה את האופנים בהם יושמה ה‬ ‫על השמיטה לראשונה בחייהם‪.‬‬ ‫למתעניינים‪ ,‬ח‬ ‫צלנו‬ ‫נים‪ .‬תיירים מרחבי תבל שמעו א‬ ‫הצומח‪ .‬הושקעו זמן ומשאבים‬ ‫ללא עיבוד מסיבי של האדמה או‬ ‫כלל רחוקה מעולמם של חילו‬ ‫שבדרך‬ ‫ארק הטבע נשא אופי "קליל"‪,‬‬ ‫דיב בהשתתפות כלל העובדים‪.‬‬ ‫שבתה‪ .‬אופן הטיפול בגן ובפ‬ ‫יימו ימי עיון וסדנאות ברמת הנ‬ ‫עניין‪ .‬המשתלה‬ ‫יקון חלקים דוממים‪ .‬בנוסף‪ ,‬התק‬ ‫כמו שדרוג מערכות המים ות‬ ‫בטיפוח הדומם‪,‬‬ ‫שכו בשגרתן‪ .‬השנה הייתה לי‬ ‫שמיטה הזאת מכל השמיטות‪:‬‬ ‫ופעילויות הגינון והטיפוח נמ‬ ‫מה השתנה ב‬ ‫רמת הנדיב היה ב"היתר מכירה"‪,‬‬ ‫פוק לראות איך הצוות התגייס‬ ‫דמת עבדתי כרגיל‪ ,‬כיוון ששטח‬ ‫חרת על הדברים‪ .‬הרגשתי סי‬ ‫בשמיטה הקו‬ ‫יטה שלי‪ ,‬ולעורר הסתכלות א‬ ‫את כלל העובדים בתפיסת השמ‬ ‫שתף‬ ‫הזדמנות ל‬ ‫תגובות החיוביות של המבקרים‪.‬‬ ‫לתרום לעניין‪ ,‬ולשמוע את ה‬ ‫שנת השמיטה תחל המשתלה‬ ‫מהשמיטה לשש שנות המעשה‪:‬‬ ‫עים לשש השנים הבאות‪ .‬בסיום‬ ‫שמיטה לעשייה ‪ -‬מה אני לוקח‬ ‫לשתול‪ ,‬ולגדל פרחי עונה שופ‬ ‫מ‬ ‫כמו גם צוות הקיימות הארגונית‬ ‫חזור לעבוד את האדמה‪ ,‬לעדור‪,‬‬ ‫קיימא" ימשיך בשנים הבאות‪,‬‬ ‫אני מרגיש מוכן ל‬ ‫בר‬ ‫רחב‬ ‫יתחילו בנטיעות‪ .‬הפרויקט "מ‬ ‫במסגרת "שמיטה ישראלית"‪.‬‬ ‫דיב לפעול שוב‪ ,‬ואחרי סוכות‬ ‫דיב‪ ,‬בסבב נוסף של יצירתיות‬ ‫ברמת הנ‬ ‫שמיטה הבאה להיות ברמת הנ‬ ‫יבה בונה קהילה"‪ .‬אני מקווה ב‬ ‫ופרויקט "סב‬

‫טה ישראלית בגני רמת הנדיב‬

‫שמי‬

‫‪70‬‬

‫אליהו קרוגר מספר על השמיטה שלו בגני רמת הנדיב‬

‫ֵ‬ ‫״שׁ​ׁש ָשׁנִ ים ִּתזְ ַרע ָש ֶׂדָך‪,‬‬ ‫וְ ֵ‬ ‫ש‬ ‫ׁ​ׁש‬ ‫ָ‬ ‫ש‬ ‫ׁנִ‬ ‫ים‬ ‫ּ‬ ‫ִ‬ ‫ת‬ ‫זְ‬ ‫מ‬ ‫ֹר‬ ‫ַ‬ ‫ּ‬ ‫כ‬ ‫ְר ֶמָך;‬ ‫וְ ָא ַס ְפ ָּת ֶאת ְּת ָ‬ ‫בּוא ָתּה‪.‬‬ ‫ַּוב ָּשׁנָ ה ַה ְּש ִׁב ִ‬ ‫יעת‪,‬‬ ‫ַש ַּׁבת ַש ָּׁבתֹון יִ‬ ‫ְ‬ ‫ה‬ ‫יֶ‬ ‫ה‬ ‫ָ‬ ‫ל ָא ֶרץ ‪-‬‬ ‫ַש ָּׁב‬ ‫ת ַלה׳‪ָ :‬ש ְׂדָך ֹלא ִתזְ ָרע‪,‬‬ ‫וְ ַכ ְר ְמָך ֹלא ִתזְ מֹר”‬

‫(ויקרא כה‪ ,‬ג–ד)‪.‬‬

‫מהי שמיטה‪:‬‬

‫לשמוט‬ ‫פירושו להניח‪ ,‬לשחרר‬ ‫או להרפות‪ .‬בשנת‬ ‫של‬ ‫השמיטה‪ ,‬המופיעה במחזור‬ ‫שבע שנים על פי לוח‬ ‫השנה העברי‪ ,‬נמנעים‬ ‫מעשיית חלק גדול של‬ ‫המלאכות בשדות החקלאים‬ ‫בארץ ישראל‪ .‬מקור‬ ‫המצווה הוא בתורה‪.‬‬ ‫מטרת‬ ‫המצווה‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫היא לתת לאדמה זמן‬ ‫להשתקם‪.‬‬ ‫לחדש עצמה והזדמנות‬ ‫השמיטה מתייחסת גם‬ ‫לפן כלכלי‪-‬חברתי‪:‬‬ ‫לכל דכפין‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬פתיחת השדות‬ ‫שמיטת חובות ושחרור‬ ‫עבדים‪ .‬נטישת עיבוד‬ ‫שהאדמה‬ ‫הקרקע היא תזכורת‬ ‫אינה קניינו של האדם‪,‬‬ ‫אחת לשבע שנים היא‬ ‫מונח‬ ‫אינה‬ ‫לרשות‬ ‫ברשותו‪,‬‬ ‫והפרי‬ ‫הרבים‪ .‬שנת שמיטה‬ ‫היא חלון הזדמנויות ל‬ ‫פיזית או רוחנית‪,‬‬ ‫השתחרר מרכושנות‬ ‫ולהיערך לקראת העתיד‪,‬‬ ‫כל אחד על פי דרכו‪.‬‬

‫שמיטה ברמת הנדיב‪:‬‬

‫רמת‬ ‫הנדיב מקיימת את‬ ‫מצוות השמיטה במובן‬ ‫להיבטים‬ ‫חברתיים וסביבתיים‪.‬‬ ‫ארבעה רעיונות‬ ‫מרכזיים מנחים את‬ ‫העשייה שלנו בשנה זו‪:‬‬ ‫‪ .1‬עצירה וה‬ ‫תבוננות ‪ -‬הזדמנות‬ ‫לפסק‬ ‫זמן‬ ‫ממרוץ‬ ‫החיים‪ ,‬והתבוננות על‬ ‫המתרחש סביבנו‪.‬‬ ‫‪ .2‬הערכה‬ ‫ושמירה על הקיים ‪-‬‬ ‫רצון לשמור ולקיים‪,‬‬ ‫מה שקיים‪,‬‬ ‫מתוך הכרה בערכו של‬ ‫למשל‪ ,‬ערכי תרבות‬ ‫ונוף ומשאבי טבע‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיתוף‬ ‫הזולת ‪ -‬שיתוף אינו‬ ‫מחייב שפע‪ ,‬להיפך‪,‬‬ ‫ערבות הדדית‬ ‫הוא יוצר שפע ומקדם‬ ‫ונתינה ללא תמורה‪.‬‬ ‫ברוח‬ ‫הפירות‬ ‫שחולק החקלאי עם כל‬ ‫המעוניין‪ ,‬חולקת רמת‬ ‫הנדיב את הידע שנצבר‬ ‫עם הציבור‪.‬‬ ‫במהלך השנים בתחומה‬ ‫‪ .4‬התחדשות‬ ‫‬‫בחסות‬ ‫העצירה‪ ,‬יש זמן לה‬ ‫תחדשות אישית וארגונית‪,‬‬ ‫פרטית וקהילתית‪.‬‬ ‫החקלאי‪ ,‬ואף מרחיבה‬

‫ועכשיו‪...‬‬

‫אל נתיב השמיטה‬

‫יש כיסוי‬ ‫הכניסה‬ ‫הראשית לגנים היא‬ ‫דוגמא נהדרת לקיום‬ ‫הלכת‬ ‫השמיטה כפשוטה‪ :‬משמע‬ ‫לא שותלים‪ .‬בערוגות‬ ‫פרחי‬ ‫העונה נשתלו פרחים רב‬ ‫שנתיים‪ ,‬והוצבו פרחים‬‫ססגוניים‬ ‫מעשה ידי הקהילה‪.‬‬ ‫בערוגות אחרות פוזר‬ ‫חיפוי רסק עץ‪.‬‬ ‫החיפוי‬ ‫הוא‬ ‫שכבת‬ ‫מגן לקרקע‪ :‬מסייע‬ ‫לשמור על לחות‪ ,‬מווסת‬ ‫ומפחית השפעת ט‬ ‫מפרטורה‬ ‫קיצונית‪,‬‬ ‫וגדילה של‬ ‫מצמצם נביטה‬ ‫עשבים‪ ,‬מקטין נגר עילי‬ ‫ואיבוד מים‪ ,‬ומשפר‬ ‫הסתכלו‬ ‫פוריות לשנים הבאות‪.‬‬ ‫על מראה שבבי העץ‪:‬‬ ‫אחיד‪ ,‬רגוע ונעים לעין‪.‬‬ ‫נחזור‬ ‫בסוף שנת השמיטה‪,‬‬ ‫למראה הצבעוני שלנו‪.‬‬ ‫מה ענין שמיטה‬ ‫לחיפוי? האדמה היא‬ ‫משאב חיוני המניב‬ ‫פריו‪ .‬מתן‬ ‫שנה אחר שנה את‬ ‫מנוח לקרקע מתבטא‬ ‫בכך שאין חופרים בה‪,‬‬ ‫לה‪ .‬מכוסה בשבבים‬ ‫שותלים או מפריעים‬ ‫היא נחה ומתחדשת‪.‬‬

‫איך‬

‫הופכים זבל לזהב‬

‫מעבר‬ ‫לגדר מונחות ערמות‬ ‫קומפוסט מסודרות‪.‬‬ ‫קומפוסט (‬ ‫"דשונת") הוא תוצר‬ ‫פירוק של חומר אורגני‬ ‫על ידי‬ ‫מיקרואורגניזמים בתנאי‬ ‫איוורור‪ ,‬טמפרטורה‬ ‫ולחות מבוקרים‪ .‬תוספת‬ ‫קומפוסט לקרקע משפרת‬ ‫באופן‬ ‫של‬ ‫משמעותי את פוריותה‪ ,‬ואת‬ ‫חיוניותם ובריאותם‬ ‫הצמחים הגדלים בה‪ .‬ה‬ ‫קומפוסט ברמת הנדיב‬ ‫המשמש בעיקר לשיפור‬ ‫המרקם‪ ,‬האיוורור והניקוז‬ ‫בקרקע‪ ,‬מורכב מגזם‬ ‫עצים‬ ‫ושיחים‬ ‫שעברו תהליך‬ ‫ריסוק‪ ,‬בתוספת פסולת‬ ‫מדיר העיזים‪ .‬הרכב ה‬ ‫בחומרי‬ ‫קומפוסט ואיכותו תלויים‬ ‫הגלם מהם יוצר‪ ,‬ובתנאי‬ ‫הלחות והאיוורור במהלך‬ ‫קומפוסט‬ ‫מסוגים‬ ‫הפירוק‪ .‬ניתן להכין‬ ‫שונים‬ ‫של‬ ‫פסולת אורגנית‪ :‬גזם‬ ‫עצים‪ ,‬זבל בעלי חיים או‬ ‫פסולת אורגנית ביתית‪.‬‬ ‫בשנת שמיטה ממשיכים‬ ‫כרגיל‬ ‫תהליכי ייצור הקומפוסט‬ ‫למרות שכמות חומר‬ ‫הגלם – הגזם ‪ -‬פוחתת‪.‬‬ ‫מה‬ ‫עניין שמיטה לקו‬ ‫מפוסט? לשימוש בדשנים‬ ‫מחיר‬ ‫כימיים לטיוב הקרקע יש‬ ‫אקולוגי ובריאותי כבד‪.‬‬ ‫פעילות חקלאית או גננית‬ ‫שנים‬ ‫אינטנסיבית לאורך‬ ‫גורמת להתדלדלות‬ ‫הקרקע וירידה בפוריותה‪.‬‬ ‫שנה מאפשרת‬ ‫צמצום הפעילות במשך‬ ‫לקרקע מנוחה‪ ,‬שיקום א‬ ‫וכלוסיות‬ ‫מיקרואו‬ ‫תהליכי‬ ‫מחזור‪.‬‬ ‫רגניזמים‪ ,‬ושיפור‬

‫מה חשב‬

‫הברון על השמיטה?‬

‫מפת אבן‬ ‫מקבלת את המבקרים‬ ‫בהגיעם לגן המפלים‪,‬‬ ‫ועליה‬ ‫רשומים שמותיהם של‬ ‫‪ 44‬יישובים שהברון‬ ‫בנימין‬ ‫אדמונד דה רוטשילד‬ ‫הקים או תמך בהם‪.‬‬ ‫הברון‬ ‫היה גורם דומיננטי‬ ‫בבניין הארץ מראשית‬ ‫ה‬ ‫תחדשות היישוב היהודי‬ ‫בארץ ישראל בתקופת‬ ‫העלייה הראשונה (‪- 1882‬‬ ‫‪ .)1904‬הוא תמך בה‬ ‫בפיתוח עבודת‬ ‫תיישבות בכל לבו‪ ,‬השקיע‬ ‫האדמה‪ ,‬הביא מומחים‬ ‫ל‬ ‫מחו”ל‪ ,‬איקלם זנים‬ ‫מצוקותיו של היישוב‪.‬‬ ‫חדשים‪ ,‬והיה קשוב‬ ‫שנת‬ ‫השמיטה הראשונה‬ ‫בארץ ביישוב המתחדש‬ ‫בתשרי‬ ‫הייתה‬ ‫תרמ”ט‬ ‫(‪,)1889‬‬ ‫עלולה להעמיד את ענפי‬ ‫החקלאות הרכים בפני‬ ‫כלכלי על הה‬ ‫חידלון ולהמיט חורבן‬ ‫תיישבות‪.‬‬ ‫כאדם שומר‬ ‫מצוות חיפש הברון‬ ‫ופנה‬ ‫פתרון הלכתי לסוגיה‬ ‫לרבנים בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫הדעות‬ ‫היו‬ ‫חלוקות‪:‬‬ ‫השמיטה‬ ‫הפולמוס על אופן שמירת‬ ‫עורר הד בארץ ובגולה‪,‬‬ ‫שיקף את ריבוי הדעות‬ ‫של חברה‬ ‫בתהליך עיצוב הזהות‬ ‫המתהווה בארץ‪ ,‬בנייתה‬ ‫וקביעת דמותה‪ .‬היתר‬ ‫הבעלות על הקרקע‬ ‫המכירה‪ ,‬שבו עוברת‬ ‫לגורם נוכרי למשך‬ ‫שנה‪ ,‬התקבל על דעתו‪.‬‬ ‫מה עניין‬ ‫שמיטה לברון? הברון‬ ‫צידד בהמשך עבודת‬ ‫ישראל משום‬ ‫האדמה לחקלאי ארץ‬ ‫שביקש לשמר את‬ ‫החקלאות בשנותיה ה‬ ‫קיום מצוות‬ ‫ראשונות‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬ ‫השמיטה כהלכתה‬ ‫היה עלול להשאיר את‬ ‫אוכל ופרנסה‪.‬‬ ‫היישוב הצעיר ללא‬

‫ראייה למרחוק‬

‫נקודת‬ ‫התצפית להרי שומרון היא‬ ‫הזדמנות לפסק זמן‬ ‫ל‬ ‫התבוננות סביב‪ ,‬ולבדוק מה‬ ‫עושים הגננים השנה‪:‬‬

‫מ‬ ‫צמצמים מלאכות גינון ‪-‬‬ ‫גיזום וטיפול בצמחייה‬ ‫רק על מנת לשמר את‬ ‫הקיים‪ .‬הוורדים‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫יסיימו השנה את תהליך‬ ‫הפריחה וישאו פירות‬ ‫דקורטיביים‪ .‬אין‬ ‫נטיעות חדשות ולא‬ ‫תוספת דישון לקרקע‪.‬‬

‫משקיעים‬ ‫בשיפור תשתיות ‪ -‬ה‬ ‫תחדשות בתחום הדומם‬ ‫לאנשים עם מוגבלויות‪,‬‬ ‫בגן‪ :‬הנגשת שבילים‬ ‫החלפת צנרת מים‪,‬‬ ‫חידוש קווי השקיה‪.‬‬ ‫משקיעים‬ ‫בהתחדשות אישית‬ ‫ובהרחבת ידע ‪ -‬ה‬ ‫מתבטאת בהשתתפות‬ ‫בהשתלמויות וקורסי‬ ‫העשרה לכלל העובדים‪.‬‬ ‫מה ענין‬ ‫שמיטה לתצפית?‬ ‫השנה‪ ,‬אומנם היקף‬ ‫אבל‬ ‫עבודת הגינון קטן במעט‪,‬‬ ‫השמירה על הקיים‪ ,‬תנופת‬ ‫חידוש הדומם‪ ,‬והעמקת‬ ‫את זמננו‪ ,‬וכל אלו‬ ‫ידע לצוות ממלאים‬ ‫למען בחינה מחדש של‬ ‫פעילותינו לטווח הרחוק‪.‬‬

‫מצביעים ברגליים‬

‫טביעת כף‬ ‫רגל שמשאיר כל אדם‬ ‫על פני האדמה היא‬ ‫נגזרת‬ ‫של אורח חייו‪ .‬המין‬ ‫האנושי‪ ,‬מסתבר‪ ,‬צורך‬ ‫הרבה יותר‬ ‫ממה שכדור הארץ‬ ‫יכול לספק‪ :‬משאבים‬ ‫מתכלים‪ ,‬מים ואויר‬ ‫מזדהמים‪ ,‬בתי גידול‪ ,‬ואיתם‬ ‫בעלי‬ ‫חיים וצמחים ‪ -‬נכחדים‪.‬‬ ‫חלק מהפתרון למצב‬ ‫נעוץ בצמצום הצריכה‬ ‫ושימוש חוזר בחומרים‪.‬‬ ‫גן כף‬ ‫הרגל הוא מקום מצוין‬ ‫לשתף אתכם בפעולות‬ ‫של רמת‬ ‫לצמצום טביעת כף הרגל‬ ‫הנדיב‪ :‬דוגמא לחיסכון ב‬ ‫משאבים היא מערכת‬ ‫של מרכז‬ ‫המיזוג הגיאותרמי‬ ‫המבקרים‪ .‬תשתית‬ ‫מים נושאת את החום‬ ‫מהמבנה ומפזרת אותו‬ ‫באדמה‪ .‬מה חוסכים‬ ‫כאן?‬ ‫פליטת‬ ‫חום‬ ‫לאט‬ ‫מוספרה‪ ,‬רעש מזגנים‬ ‫מטריד וחיסכון בחשמל!‬ ‫פן נוסף של גן‬ ‫טביעת הרגל מזמין אליו‬ ‫פרפרים בעזרת צמחים‬ ‫המספקים את‬ ‫צרכיהם‪ .‬שימור מגוון‬ ‫המינים‪ ,‬אפילו של יצורים‬ ‫קטנים ועדינים‬ ‫חשוב‪ ,‬משום שהוא מכיר‬ ‫בתפקיד של כל אחד‬ ‫במערכת ה‬ ‫אקולוגית המורכבת סביבנו‪.‬‬ ‫מה ענין‬ ‫שמיטה לטביעת כף‬ ‫הרגל? חי ְסכון במשאבים‬ ‫שמירה על מגוון‬ ‫המינים תורמים לצמצום‬ ‫החותם אותו משאיר‬ ‫האדם אחריו‪.‬‬ ‫נקווה שנשכיל לרפרף‬ ‫כפרפרים‪ ,‬ושנשאיר אחרינו‬ ‫עולם נטול‬ ‫עקבות כפי שקבלנו אותו‬ ‫למען הדורות הבאים‪.‬‬

‫לוקח את הזמן‬

‫קחו את‬ ‫הזמן להביט על הנוף‪:‬‬ ‫שמים פתוחים‪ ,‬ים כחול‪,‬‬ ‫צלע הר‬ ‫מוריקה‪ ,‬גגות אדומים של‬ ‫בתי קיבוץ‪ ,‬ושכונות‬ ‫במושבה זכרון‬ ‫יעקב‪ .‬תמונה שקטה‪.‬‬ ‫במבט‬ ‫מעמיק‪ ,‬מתגלים גלגוליו‬ ‫של‬ ‫הנוף‪:‬‬ ‫חורש‬ ‫טבעי‬ ‫בשיחי‬ ‫אלה‪ ,‬עצי אלון וחרוב‪,‬‬ ‫אדם‪ ,‬נוף‬ ‫חורשה נטועה מעשה ידי‬ ‫עירוני‪ ,‬ונוף טכנולוגי‬ ‫מודרני בדמות אנטנות‪.‬‬ ‫את‬ ‫רמת הנדיב לריאה‬ ‫תהליך עיור מואץ הופך‬ ‫הירוקה של האזור‪ .‬הבינוי‬ ‫מצמצם לא רק את הנוף‬ ‫הירוק‪ ,‬אלא גם את‬ ‫תנועתם של בעלי חיים‪.‬‬ ‫המעבר‬ ‫אל‬ ‫שמורות הטבע‬ ‫הסמוכות הופך‬ ‫להיות מסוכן עבורם‪.‬‬ ‫הה‬ ‫תפתחות‬ ‫הנופית שאנו רואים כאן‬ ‫היא פנורמה לשינויים‬ ‫שמוביל‬ ‫האדם‪:‬‬ ‫מטבע אל יישובי קבע‪.‬‬ ‫תהליך מקדם‪ ,‬שאין‬ ‫ממנו חזרה‬ ‫והמחייב ניהול מתחשב‪.‬‬ ‫מה ענין‬ ‫שמיטה לזמן? חומר‬ ‫למחשבה בעת העצירה‪:‬‬ ‫האם‬ ‫עדיף לבנות בניינים רבי‬ ‫קומות ולהשאיר שטח‬ ‫ירוק‪ ,‬או‬ ‫ליישב בבתים נמוכי‬ ‫קומה במחיר של איבוד‬ ‫שטחים‬ ‫פתוחים? איך יש לנהל‬ ‫שטח פתוח? עד כמה‬ ‫להתערב במהלך‬ ‫הטבעי‪,‬‬ ‫אם‬ ‫בכלל?‬ ‫מה שברור הוא‬ ‫שצריך לעצור ולחשוב על‬ ‫תכנון מושכל כיצד נרצה‬ ‫לראות את‬ ‫סביבת חיינו בעתיד‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫שמיטה חברתית‬

‫שומטים תחפושות‬

‫מקום מגורים‪ :‬ירושלים‬ ‫מחנכת ויועצת בתיכון בויאר‬ ‫עיסוק‪:‬‬ ‫גיל‪50 :‬‬ ‫תיאור רוחני‪ :‬דתייה לאומית‬

‫ ‬ ‫מקום מגורים‪ :‬גן יבנה‬ ‫עיסוק‪ :‬יועצת מס‬ ‫גיל‪47 :‬‬ ‫תיאור רוחני‪ :‬חילונית‬

‫דפנה רחמני‬

‫ההורים ‪ -‬למען עצמם‪ .‬זהו ביטוי‬ ‫הן מהחברה‪ ,‬הן מהמורים והן מ‬ ‫קודם שמיטה‪:‬‬ ‫שות של תלמידים מהסביבה ‪-‬‬ ‫פתח בתלמידיי מכיתה ח'‪ ,‬יכולת‬ ‫אני נתקלת פעמים רבות בדרי‬ ‫להם"‪ ,‬לאחר‪ ,‬לזולת‪ .‬רציתי ל‬ ‫כאשת חינוך‬ ‫שאין לצדה חשיבה על מה "מגיע‬ ‫לי"‪ .‬התרבות הזו מפריעה לי כ‬ ‫תפרשת לנתינה לחברה הכללית‪.‬‬ ‫גיע‬ ‫ה"מ‬ ‫לתרבות‬ ‫בית והמשפחה הגרעינית ‪ -‬ומ‬ ‫מתחילה בסביבה הקרובה ‪ -‬ה‬ ‫מנהיגות‪ ,‬ש‬ ‫אחר מכן ישבתי עם התלמידים‬ ‫בנושא בניית חברה שוויונית‪ .‬ל‬ ‫השמיטה שלי‪:‬‬ ‫התחלנו משיעור חינוך שעסק‬ ‫שפחתי ‪ -‬בו בחר תחום לעזור‬ ‫שמיטה חברתית עם תלמידיי‪.‬‬ ‫היו שני פרויקטים‪ :‬פרויקט מ‬ ‫קיימתי פרויקט‬ ‫אישיים‪ .‬למעשה‪ ,‬לכל תלמיד‬ ‫נות ובאופן פרטני על פרויקטים‬ ‫ובחרו נושא חברתי לפעילות‪.‬‬ ‫בקבוצות קט‬ ‫וצת תלמידים אשר שמטו מזמנם‬ ‫חתו‪ ,‬פרויקט חברתי ‪ -‬עם קב‬ ‫במשפ‬ ‫להתקשר לסבתא באופן רציף‪,‬‬ ‫קחו אחריות בבית היו מגוונים‪:‬‬ ‫איך זה עובד‪:‬‬ ‫ותן‪ .‬התחומים בהם התלמידים ל‬ ‫וסיפרו שהילדים הרחיבו את‬ ‫חתי ‪ -‬התלמיד הפך ממקבל לנ‬ ‫ועוד‪ .‬ההורים התרשמו מאוד‬ ‫בפרויקט המשפ‬ ‫ערב פעם בשבוע‪ ,‬לשטוף כלים‪,‬‬ ‫עם אחים קטנים‪ ,‬לבשל ארוחת‬ ‫טים שהתלמידים ממשיכים בהם‪.‬‬ ‫להכין שיעורי בית‬ ‫קדם אותו‪ .‬בין הנושאים‪ :‬מאבק‬ ‫שה קיבלתי הודעות על פרויק‬ ‫כים לפעול בשתי דרכים כדי ל‬ ‫יקף אחריותם בבית‪ .‬גם בחופ‬ ‫ונם להטמיע או לשנות‪ ,‬והיו צרי‬ ‫שים‪ ,‬ועוד‪ .‬התלמידים הרצו על‬ ‫ה‬ ‫התלמידים בחרו נושא שברצ‬ ‫הגברת המודעות לעזרה לקשי‬ ‫בפרויקט החברתי ‪-‬‬ ‫כרת תודה לפצועי 'צוק איתן'‪,‬‬ ‫רדה חברתית‪ ,‬צער בעלי חיים‪ ,‬ה‬ ‫בגזענות‪ ,‬מניעת הט‬ ‫עלו פוסטים לפייסבוק וליוטיוב‪.‬‬ ‫בכיתה‪ ,‬הרצו לפני המחנכים‪ ,‬וה‬ ‫הנושא‬ ‫ולת האישית להשפיע ולשנות‪.‬‬ ‫רצון להעצמה ופיתוח אמונה ביכ‬ ‫יעדים שהצבתי‪:‬‬ ‫של התלמידים‪ ,‬ובעיקר מתוך‬ ‫ההצלחה הייתה מעבר למצופה‪.‬‬ ‫טים מתוך צרכים שונים ומגוונים‬ ‫רויקטים היו מרשימים ביותר‪.‬‬ ‫יצאנו לפרויק‬ ‫הפ‬ ‫דבר‬ ‫של‬ ‫הם עזרו אחד לשני להרים את‬ ‫טני של התלמידים‪ ,‬אך בסופו‬ ‫האמונה שיש ביכולתם לשנות‪.‬‬ ‫עבודה אינטנסיבית וליווי פר‬ ‫נדרשו‬ ‫ברה ביגרו אותם ופיתחו בהם את‬ ‫ווחו שהתגובות במשפחה ובח‬ ‫ ‬ ‫שמיטת זמני ורצוני למען האחר‪.‬‬ ‫התלמידים די‬ ‫אני רואה 'שמיטה חברתית' ‪-‬‬ ‫הפרויקטים‪ ,‬ואף בזה‬ ‫בות ח'‪ .‬הסכמתי איתו‪ .‬במהלך‬ ‫שה‪:‬‬ ‫קחת מהשמיטה לשש שנות המע‬ ‫שמיטה‪ ,‬אלא באופן קבוע בשכ‬ ‫משמיטה לעשייה ‪ -‬מה אני לו‬ ‫הפרויקט הזה לא רק בשנת ה‬ ‫הבאות מתוך הקשר של צדק‬ ‫אמר לי שלדעתו יש לעשות את‬ ‫אני מקווה שהוא יימשך בשנים‬ ‫אחד התלמידים‬ ‫ו‬ ‫בית‪,‬‬ ‫בו היינו בשמיטה הקודמת‪ .‬אני‬ ‫העצמה וחיזוק בבית הספר וב‬ ‫כיצד הפרויקט יצר מקום של‬ ‫תית וצדק חברתי‪ ,‬לעומת המצב‬ ‫השנה ראיתי‬ ‫דבר על נושאים של שמיטה חבר‬ ‫בתקופה הזאת יש יותר מקום ל‬ ‫חברתי‪ .‬לדעתי‪,‬‬ ‫אלו ללא קשר לשנת השמיטה‪.‬‬ ‫קווה לנהוג בעצמי על פי ערכים‬ ‫מ‬

‫‪72‬‬

‫שלומית מוסקוביץ‬

‫חפושת חדשה‪ ,‬ולא מעוניינים‬ ‫קודם שמיטה‪:‬‬ ‫קלת באותה בעיה‪ .‬ילדיי רוצים ת‬ ‫כל שנה בפורים אני נת‬ ‫המלכה המפחידה שזכתה בכל‬ ‫מאוד‪-‬מגניב מהשנה הקודמת‪ ,‬או‬ ‫כבר לא מתאימה להם‪ ,‬למרות‬ ‫להיות שוב השודד ה‬ ‫גדלים והתחפושת מלפני שנה‪,‬‬ ‫הפרסים בשנה שעברה‪ .‬הם גם‬ ‫נמצאים באותו מצב ‪ -‬עסק ביש‬ ‫עם הורים אחרים וראיתי שהם‬ ‫שהיא במצב מצוין‪ .‬שוחחתי‬ ‫בו יום עד שלושה ימים‪ .‬בזבוז‬ ‫בכל שנה על משהו שמשתמשים‬ ‫של הוצאת מאות שקלים‬ ‫החפצים שאין עוד חפץ בהם עם‬ ‫כך התגלגל הרעיון לחלוק את‬ ‫של כסף ופגיעה בסביבה‪.‬‬ ‫שבמהלכו גם נענה על הבעיה‬ ‫טת תחפושות ‪ -‬אירוע קהילתי‬ ‫אנשים אחרים‪ ,‬לאירוע שמי‬ ‫עוד אנשים מדהימים מהאזור‪.‬‬ ‫וגם נזכה להכיר‬ ‫מרימים בעיר מספר פרויקטים‬ ‫קה" בגן יבנה‪ .‬בכל שנה אנחנו‬ ‫השמיטה שלי‪:‬‬ ‫אותו לפועל כולם מתנדבי "זי‬ ‫ללן שמיטת תחפושות‪ ,‬שמיטות‬ ‫וזמי הפרויקט והאנשים שהוציאו‬ ‫טה‪ ,‬קיימנו כמה "שמיטות" ובכ‬ ‫י‬ ‫שת‪ .‬מכיוון שהייתה זו שנת שמי‬ ‫עם נגיעה בערכי היהדות והמור‬ ‫פירות מהגינה האישית‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫קבל כרטיס המאפשר לקחת מה‬ ‫של חפצים‪ ,‬שמיטה של‬ ‫חפושת או אביזרים‪ ,‬ובתמורה ל‬ ‫הזמנו מבוגרים וילדים לתת ת‬ ‫ועניין לאירוע הייתה האופציה‬ ‫לאירוע שמיטת תחפושות‬ ‫צר" של אחר‪ .‬מה שהוסיף צבע‬ ‫עיון ש"זבל" של אחד הוא "או‬ ‫ביב לכל זה היו סדנאות ליצירת‬ ‫שאחרים שמטו‪ .‬בבסיס עמד הר‬ ‫תוך מסגרת ענקית שיצרנו‪ .‬מס‬ ‫מאפרת מקצועית‪ ,‬ולהצטלם ב‬ ‫מנדלות‪ .‬זה היה אירוע קסום עם‬ ‫התחפש במקום‪ ,‬להתאפר על ידי‬ ‫ציור על מסיכות‪ ,‬וסדנה לצביעת‬ ‫ל‬ ‫שאריות בדים ואביזרים‪ ,‬סדנת‬ ‫אביזרים שנותרו‪ ,‬נתרמו לילדים‪ .‬‬ ‫תחפושות אישיות ומקוריות מ‬ ‫של האירוע‪ ,‬כל התחפושות וה‬ ‫שים מחייכים בכל פינה‪ .‬בסופו‬ ‫מוסיקת רקע נעימה ואנ‬ ‫שות זאת רק על פירות וירקות‪.‬‬ ‫שמיטה הזאת מכל השמיטות‪:‬‬ ‫מעט מרגיז‪ .‬חשבתי שניתן לע‬ ‫מה השתנה ב‬ ‫ש"דתיים עושים"‪ ,‬ואפילו כמשהו‬ ‫רעיונות ודעות‪ .‬עצם השחרור‬ ‫שמיטה הצטיירה בעיניי כמשהו‬ ‫כול‪ ,‬גם דברים מוחשיים ואפילו‬ ‫עד לשנה זו ה‬ ‫ולם שלם‪ .‬ניתן בעצם לשמוט ה‬ ‫צמי לומדת את נושא השמיטה‬ ‫להעריך את הנושא‪ .‬גיליתי ע‬ ‫אחרים‪ .‬כחילונית מצאתי את ע‬ ‫בשמיטה הזו למדתי‬ ‫לי אפשרות להכיל יותר דברים‬ ‫פש להשתחרר‪ .‬השמיטה גרמה‬ ‫ממשהו עוזר לנ‬ ‫לא שתלתי בגינה הפרטית שלי‪ .‬‬ ‫ואפילו‬ ‫את האירוע למסורת כדי שיהיו‬ ‫שה‪:‬‬ ‫קחת מהשמיטה לשש שנות המע‬ ‫השמיטה‪ .‬לדעתי חשוב להפוך‬ ‫משמיטה לעשייה ‪ -‬מה אני לו‬ ‫להמשיך בפרויקט גם לאחר שנת‬ ‫בטוחה שעד שנגיע לשמיטה‬ ‫שות מכל עבר‪ ,‬אנו שוקלים כעת‬ ‫שלי ללא כל קשר לשמיטה‪ .‬אני‬ ‫לאור ריבוי הבק‬ ‫אני ממשיכה בעשייה הציבורית‬ ‫פים שיוכלו ליהנות‪ .‬באופן אישי‪,‬‬ ‫יותר ויותר משתת‬ ‫נלמד ונשמע רעיונות חדשים‪.‬‬ ‫הבאה‪,‬‬

‫‪73‬‬

‫שמיטה‬ ‫יוצרת‬ ‫שבע אינסטגרם‪ ,‬שבעה צלמים‪ ,‬שבעה ערכים‬ ‫שנת השמיטה‪" ,‬שנת השבע"‪ ,‬מזמינה אותנו להתבונן מחדש על חיינו‪ ,‬על רכושנו‪ ,‬על מה ששלנו ומה‬ ‫שאינו שלנו‪ .‬איך נראים בישראל ‪ 2014‬ערכים כמו "שוויון"‪" ,‬מנוחה" או "מידתיות"?‬ ‫מהי הצורה העכשווית של החירות‪ ,‬הנתינה‪ ,‬ההעצמה והקיימות?‬ ‫איפה פוגשים אותנו הערכים האלה ברחוב‪ ,‬בבית ובטבע?‬ ‫בשנת ‪ 2010‬יצרה רשת האינסטגרם מרחב פתוח של יצירה ושיתוף ללא גבולות‪ .‬ממש כמו שנת השמיטה‪.‬‬ ‫אך טבעי היה להזמין שבעה צלמים‪-‬יוצרים פעילים באינסטגרם‪ ,‬לשתף אותנו במבט האישי שלהם על‬ ‫שבעת ערכי שנת השבע‪ .‬אוצר‪ :‬אלי ניסן‬ ‫לתערוכה המלאה‬

‫‪ g‬שוויון ‪ -‬יונתן ברנסקי‬

‫‪74‬‬

‫‪ g‬מנוחה ‪ -‬דייב שוורץ‬

‫‪ g‬העצמה ‪ -‬אלינור הררי‬

‫‪ g‬חירות ‪ -‬דינה אלפסי‬

‫‪ g‬מידתיות ‪ -‬איריס קולי‬

‫‪ g‬נתינה ‪ -‬מיכל בנטל‬

‫‪ g‬קיימות ‪ -‬שמרית שבתאי‬ ‫‪75‬‬

‫קול גלגל המתגלגל‬ ‫מטה ומעלה‬

‫הרהורים לסיום שנת השבע‬ ‫עינט קרמר‬

‫שמיטה תשע"ה מאחורינו‪ ,‬על הלכותיה‪ ,‬מיזמיה ורעיונותיה‪,‬‬ ‫על מה שאחזנו ועל מה ששמטנו‪ .‬השנה הסתיימה אך‬ ‫בעצם לא מדובר בסיום של ממש‪ ,‬שהרי מחזור שבע השנים‬ ‫היהודי ממשיך ומניע אותנו‪.‬‬ ‫"ה ְק ֵהל" פותח את השנה השנייה למחזור השמיטה‪,‬‬ ‫מעמד ַ‬ ‫שהיא גם שנת מעשר שני‪ ,‬ומיד אחריה שנת מעשר עני‪ ,‬וכן‬ ‫הלאה עד לשנת השמיטה הבאה וחוזר חלילה‪ ,‬כשבכל שלב‬ ‫אנו מבקשים להתעלות ולהתגבר רוחנית ומוסרית‪ .‬על מנת‬ ‫להנכיח את הספירלה של שבע השנים בחיינו‪ ,‬עלינו ללמוד‬ ‫ולהפנים את התהליכים שעברנו בשנה שחלפה‪.‬‬ ‫כאן‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬אעשה זאת דרך הפריזמה של "שמיטה‬ ‫ישראלית"‪.‬‬ ‫אז מה היה לנו בשנת השמיטה תשע"ה?‬ ‫מה נשתנה בה משמיטות קודמות?‬ ‫מה חידשה "שמיטה ישראלית" בעולמנו?‬ ‫השינוי המרכזי בשנת השמיטה תשע"ה היה שינוי תודעתי‪,‬‬ ‫שהתבטא בשינוי השיח בנושא‪ ,‬בקרב הציבור הדתי והכללי‬ ‫כאחד‪.‬‬ ‫במגזר הדתי‪ ,‬בשנים הקודמות‪ ,‬תפס את מרכז הבמה‬ ‫"צחצוח חרבות" הלכתי במה שאנו מכנים כיום "פולמוס‬ ‫השמיטה"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בתשע"ה עסקו כלי התקשורת‬ ‫המגזריים בדיוני עומק בדבר מהות השמיטה והרלוונטיות‬ ‫שלה לישראל במאה ה‪ .21-‬מדובר בסוג חדש של דיון‪,‬‬ ‫שיוצא מדברי התורה אל עולם העשייה ומכיר בכך‬ ‫שהשמיטה אמורה להיתרגם (גם) ברמה הזו‪ .‬לצד מאמרים‬ ‫בעיתונים ועלוני השבת‪ ,‬שינוי השיח התבטא במספר רחב‬ ‫של כנסים וסמינרים בנושא שהתקיימו לציבורים שונים‪,‬‬ ‫כמו גם בהוספת משבצת של "שמיטה חברתית" למגוון‬ ‫אירועי לימוד שעסקו בשמיטה ההלכתית‪.‬‬ ‫מבחינת הציבור הכללי‪ ,‬לקראת שנת השבע ובמהלכה‬ ‫התקיים שיח ראשוני ומשמעותי מאוד בנושא זה‪ ,‬תוך‬ ‫השתתפות רחבה של קהלים שלא היו מזוהים עד כה עם‬ ‫השמיטה‪ ,‬ואולי אף לא הכירו את הרעיון‪ .‬רק כדי לסבר את‬ ‫‪76‬‬

‫האוזן – בכנס הפתיחה של "שמיטה ישראלית" ה"שולחן‬ ‫העגול" של מנהלי חברות ההיי‪-‬טק היה הגדול ביותר;‬ ‫באירוע בנושא "שנת השמיטה" בכנסת השתתפו ‪ 15‬חברי‬ ‫כנסת ממגוון מפלגות ושלושה שרים‪ ,‬שהתחייבו לקידום‬ ‫שנת שמיטה ערכית ומשמעותית; יו"ר הכנסת הקודמת‬ ‫פתח את המושב בהזמנת חברי הכנסת ל"שיח של שמיטה";‬ ‫נשיא המדינה בחר להקים גינה קהילתית במעונו ערב שנת‬ ‫השבע לטובת שמיטתה בתחילה השנה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫המאפיין הייחודי של שנת השמיטה תשע"ה היה ריבוי‬ ‫היוזמות מהשטח‪ ,‬מה שנקרא בלעז‪grass roots :‬‬ ‫(מאוד שמיטתי‪ .)...‬אנשים פרטיים רבים בחרו ‪ -‬כהרחבה‬ ‫למחויבותם ההלכתית ו‪/‬או החברתית‪ ,‬או בלי קשר אליהן ‪-‬‬ ‫לפעול אקטיבית על מנת שתהיה להם "שמיטה אמיתית"‪,‬‬ ‫להבנתם‪.‬‬ ‫חלקם עסקו בנושא ברמה אישית לגמרי ‪ -‬הורידו אחוזי‬ ‫משרה‪ ,‬החלו לעסוק בלימוד באופן קבוע‪ ,‬הצטרפו למסע‬ ‫בשביל ישראל‪ ,‬או עברו לתזונה צמחונית‪ .‬אחרים הובילו‬ ‫מיזמים שיוצרים השפעה חיובית על סביבתם מכיוונים‬ ‫שונים ‪ -‬הובילו מיזם הפרדת פסולת ביישובם (תוך שמירה‬ ‫על קדושת שביעית)‪ ,‬הקימו מרכזי חלוקת עודפים של‬ ‫חומרי יצירה ובניין‪ ,‬או ייסדו בתי מדרש בטבע‪.‬‬ ‫ברמת הקהילה התקיימו עשרות ואולי מאות יוזמות‬ ‫מסוגים שונים‪ .‬גינות קהילתיות רבות בחרו לשמור שמיטה‬ ‫ובכך לבטא את ערך האחדות ולאפשר לפעילים הדתיים‬ ‫לקחת חלק במפגשים בגינה‪ .‬עיקר פעילות הגינה הוסב‬ ‫לשימור הקיים‪ ,‬מיפוי ותיעוד עצים עתיקים‪ ,‬הנגשה לבעלי‬ ‫מוגבלויות ופעילויות תרבות קהילתיות‪ .‬קהילות אחרות‪,‬‬ ‫שהפן החברתי או הסביבתי מרכזי בפעילותן‪ ,‬התגייסו‬ ‫בשנת השבע לסדרה של מיזמים המוניים העוסקים‬ ‫בחיבור בין אנשים ובהפחתת צריכה‪ ,‬כדוגמת שוק שמיטה‪-‬‬ ‫שמאטע (יריד יד שנייה)‪ ,‬מכירת גראז'ים חינמית‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫בתי כנסת רבים הוסיפו מיזם לימודי או חברתי לפעילותם‪,‬‬ ‫ובקיבוצים ויישובים שונים הקימו "ועדות שמיטה" ומיזמי‬ ‫התנדבות תחת הכותרת "שעת שמיטה"‪ .‬גם מגוון הקבוצות‬ ‫שהצטרפו ליוזמת "לקט ישראל" וקטפו פירות מחצרות‬ ‫בתים (ברשות) לטובת נצרכים שונים‪ ,‬הוא דוגמה מקסימה‬ ‫לתרגום מקומי של המצווה‪ .‬קצרה היריעה מלתאר את‬ ‫התגייסות בני הנוער למיזמים של שמיטה‪.‬‬ ‫המשותף ליוזמות המצוינות כאן הוא שהן הובלו על‬ ‫ידי מנהיגות מקומית‪ .‬חשוב לציין זאת היות ויוזמות‬ ‫"ממלכתיות" בנושא השמיטה‪ ,‬שנראו כהבטחה אמיתית‪,‬‬ ‫‪77‬‬

‫לא צלחו את השנה המורכבת ‪ -‬שכללה מלחמה בקיץ‪,‬‬ ‫התפרקות הממשלה ומערכת בחירות ‪ -‬לצד העובדה‬ ‫שמערכות גדולות הן מסורבלות יותר ומסתגלות לאט יותר‬ ‫לשינויים‪.‬‬ ‫הצלחת היוזמות האישיות‪-‬קהילתיות חושפת תמונה של‬ ‫"דור מצוין" ‪ -‬דור מחפש ולא מתפשר‪ ,‬שלא מוכן להסכין‬ ‫עם הנתק המובנה בין החזון האוטופי שמציעה השמיטה‬ ‫ובין ביטוייה הדלים במציאות של כל מי שאין לו חלקת‬ ‫אדמה‪ .‬דור העוסק מחד בחיפוש מימוש אישי לרעיונות‬ ‫רוחניים‪ ,‬ומאידך‪ ,‬מנסה ומחפש להיות חלק ממשהו גדול‪,‬‬ ‫העונה על צורכי ההווה‪ .‬אני חושבת שיש בכך תובנה חשובה‬ ‫ומשמעותית‪ ,‬שצריכה לכוון את דרכנו‪.‬‬ ‫אני מאמינה כי שינוי התודעה שהתקיים בשמיטה הזו צריך‬ ‫להיות בסיס להרחבת הזהות הישראלית‪ .‬לשם כך עלינו‬ ‫להמשיך להעיר ולהאיר את החיבור בין המצוות התלויות‬ ‫בארץ לעשייה חברתית‪-‬סביבתית הנדרשת במציאות ימינו‪.‬‬ ‫צעד ראשון בכיוון עשינו במוצאי שנת השבע‪ ,‬עם מתן‬ ‫פרשנות נוספת למצוות ה"הקהל"‪ .‬שלושה ימים במהלך חג‬ ‫הסוכות‪ ,‬נדדנו מתל אביב לירושלים‪ ,‬עם אמנה הקוראת‬ ‫לאסוף את לקחי השמיטה ולפעול "לחידוש הברית בין כל‬ ‫יושבי הארץ ‪ -‬יהודים וערבים‪ ,‬דתיים וחילוניים‪ ,‬מסורתיים‬ ‫וחרדים‪ ,‬בני דתות שונות ומחזיקי אידיאולוגיות מגוונות"‪.‬‬ ‫בכל תחנה בדרך קיימנו אירועי "הקהל" מרובי משתתפים‬ ‫ברוח החיבור והאחדות‪ ,‬והחתמנו אנשי ציבור ורוח על‬ ‫האמנה‪.‬‬ ‫יהי רצון ו"שמיטה ישראלית" תהא רק ההתחלה‪ ,‬ויתקיים‬ ‫ְאת ִמ ְׁש ָּפ ַטי‬ ‫ֻק ַֹתי ו ֶ‬ ‫יתם ֶאת ח ּ‬ ‫ֶׂ‬ ‫בנו המובטח בתורה‪ַ" :‬ו ֲע ִש‬ ‫ָתנָה‬ ‫ִיש ְב ֶּתם ַעל ָה ָא ֶרץ ָל ֶב ַטח ְונ ְ‬ ‫ׁ‬ ‫יתם א ָֹתם ו ַ‬ ‫ֶׂ‬ ‫ִּת ְׁש ְמר ּו ַו ֲע ִש‬ ‫יה" (ויקרא‬ ‫ִיש ְב ֶּתם ָל ֶב ַטח ָע ֶל ָ‬ ‫ׁ‬ ‫ׂ ַֹבע ו ַ‬ ‫ַא ַכ ְל ֶּתם ָלש‬ ‫ָה ָא ֶרץ ִּפ ְרי ָּה ו ֲ‬ ‫כה‪ ,‬יח‪-‬יט)‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪78‬‬

‫‪79‬‬

‫איסוף‪ ,‬כתיבה ועיבוד סיפורים‪ :‬תהילה סולטנה שפר‬ ‫עריכה‪ :‬עינט קרמר‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬הילה אונא‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬עידית נבו‬ ‫ניקוד שירים‪ :‬נעמה שקד‬