Hebrew - Obadiah

‫עובדיה‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫‪ 1‬חזון עובדיה‪ .‬כֹּ ה אָ מַ ר יְ הוָה יְ הוָה‪ ,‬עַל‪-‬אֶ דֹום; שמועה שמענו מאת יהוה‪ ,‬ושגריר נשלח בגוים‪ ,‬קום ונקום עליה במלחמה‪.‬‬ ‫ב הִ נֵּה קְ טַ נְ ִתי אֶ ְתכֶם בַ ּגֹויִ ם‪ְ :‬מבֹּ ז אַ תָ ה‪.‬‬ ‫‪ 3‬גאוות לבך הטעתה אותך היושב בבקעות הסלע אשר מושבו גבוה; האומר בלבו מי יורדני ארצה?‬ ‫‪ 4‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬התנשא כנשר‪ ,‬ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬שמת את קנך בין הכוכבים‪ ,‬משם אורידך‪ ,‬נאום יהוה‪.‬‬ ‫‪ 5‬אילו יבואו אליך גנבים‪ ,‬אם שודדים בלילה‪( ,‬איך נכרת!) האם לא היו גונבים עד שדי להם? אם יבואו אליך הלוטים‪ ,‬לא היו משאירים‬ ‫ענבים?‬ ‫‪ 6‬כיצד נחקרו דברי עשו! איך מחפשים את הדברים הנסתרים שלו!‬ ‫‪ 7‬כל אנשי חברך הביאו אותך עד הגבול הונו אותך האנשים אשר היו בשלום עמך וגברו עליך; אֹּ כְ לֵּי לְ חֶ מֶ ָך‪ ,‬נ ְָטלּו ַפעַל תַ חְ תָ ָך‪ :‬אֵּ ין בֹו‬ ‫בֹונָה‪.‬‬ ‫‪ 8‬האם לא אשמיד ביום ההוא נאום ה' את החכמים מאדום ואת הבינה מהר עשו?‬ ‫ט ַוי ְַראּו גִ בְ ֵּריכֶם תַ מָ ן‪ ,‬עַד‪-‬כָל‪-‬הָ ר‪ֵּ -‬עשָ ו ָיכָרּו בַ שחיטה‪.‬‬ ‫‪ 10‬כִ י חָ מָ ְסָך עַל‪ַ -‬יעֲקֹּ ב אָ חִ יָך ִתכְ סֶ ה בֹושָ ה וְ נִ כְ ֶרדֶ ת לְ עֹולָם‪.‬‬ ‫‪ 11‬ביום שעמדת בצד השני ביום שנשאו הזרים את כוחותיו ונכנסו זרים בשעריו והשליכו גורל על ירושלים אף הייתם כאחד מהם‪.‬‬ ‫יב אבל לא היית צריך לראות ביום אחיך ביום שנעשה זר; וְ ל ֹּא יִ ְש ְמחָ ה עַל בְ נֵּי יְ הּודָ ה בְ יֹום ְשחָ דָ ם; וְ ל ֹּא הָ יְ תָ ה ְתדַ בֵּ ר בְ יֹום צָ ָרה‪.‬‬ ‫יג לא היית צריך להיכנס בשער עמי ביום פורענותם; כן‪ ,‬לא היית צריך להסתכל על צרתם ביום פורענתם‪ ,‬ולא תשים יד על רכושם‬ ‫ביום פורענתם;‬ ‫‪ 14‬גם לא היית צריך לעמוד במעבר לחצות את אלו שברחו; וְ ל ֹּא‪-‬הָ יִ יתָ לְ הַ ּגִ יר אֶ ת‪-‬אֶ ת‪-‬אֶ ת‪-‬הַ נ ִָש ִירים בְ יֹום הַ צָ ָרה‪.‬‬ ‫מּורָך עַל‪-‬ר ֹּאשֶ ָך‪.‬‬ ‫‪ 15‬כִ י קָ רֹוב יֹום יְ הוָה עַל כָל הַ ּגֹויִ ם ַכ ֲאשֶ ר ָע ִשיתָ ַיעֲשֶ ה אֵּ לֶיָך ַיעֲשֶ ה ּגְ ֶ‬ ‫טז כִ י ַכ ֲאשֶ ר שָ תַ תֶ ם עַל‪-‬הַ ר קָ ְד ִשי כָל‪-‬הַ ּגֹויִ ם יִ ְשתֹו תָ ִמיד וְ יִ ְשתּו וַיִ בְ ֹלעּו וְ יִ הְ יּו כְ ִאּלּו ל ֹּא הָ יּו‪.‬‬ ‫יז אבל בהר ציון תהיה ישועה וקדושה תהיה; ובית יעקב ירש את נכסיהם‬ ‫‪ 18‬ויהי בית יעקב לאש ובית יוסף להבה ובית עשיו לזיפים וידליקו בהם ואכלו אותם‪ .‬ולא ישאר מבית עשיו; כי יהוה דיבר זאת‪.‬‬ ‫יט וירששו בני הדרום את הר עשו; וְ אֶ ת‪-‬הַ ְש ִמ ָירה‪ ,‬הַ פְ לִ ְש ִתים‪ ,‬וַיִ ְרשּו אֶ ת‪ְ -‬שדֹּ ת אֶ פְ ַריִ ם וְ אֶ ת‪ְ -‬שדֹּ ת הַ שֹּ ְמרֹון‪ ,‬וְ י ֵָּרש בִ נְ י ִָמן אֶ ת‪ּ-‬גִ לְ עָד‪.‬‬ ‫‪ 20‬וַיִ ְרשַ ש ְשבִ י הַ צָ בָ א הַ זֶה שֶ ל בְ נֵּי יִ ְש ָראֵּ ל אֶ ת אֶ ת הַ כְ ַנעֲנִ י ַעד צַ ְרפָת; וְ ְשבִ י יְ רּושָ ָל ִ ם ֲאשֶ ר בִ ְספ ָ​ָרד‪ ,‬יִ ְרשּו אֶ ת ערי הדרום‪.‬‬ ‫‪ 21‬ויעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו; והמלכות תהיה ליהוה‪.‬‬