[Title will be auto-generated]

Page 1

‫תנועת הצופים העבריים בישראל ע”ר‬

‫תנועת הצופים העבריים בישראל ע”ר‬

‫האגף לחינוך‬

‫חוברת הדרכה‬ ‫נכנסים לשכב”ג ‪ -‬לוקחים אחריות‬ ‫תשע”ב ‪2011-2012 -‬‬


‫דבר המזכ״ ל‬ ‫מדריכים יקרים‪,‬‬ ‫תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב‪ ,‬במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה‬ ‫משמעותית בשבטים שלה‪.‬‬ ‫מאחורי מילים גדולות אלה‪ ,‬מסתתרת פעולה פשוטה‪ ,‬היא פעולת ההדרכה‪.‬‬ ‫הרגעים האלה‪ ,‬בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם‬ ‫תפיסות וערכים‪ ,‬הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק‬ ‫נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה‪.‬‬ ‫ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב‪ ,‬דור‬ ‫חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה‬ ‫ואת העשייה החינוכית רבת השנים‪.‬‬ ‫האגף לחינוך‪ ,‬שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות‬ ‫בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה‪ ,‬יחד‬ ‫עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך‪.‬‬ ‫הדרכה איכותית מבוססת על למידת הנושא‪ ,‬התעמקות בו והתאמתו באופן‬ ‫ספציפי אל החניכים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים‪ ,‬על אמונה ביכולתם ועל‬ ‫רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי‪.‬‬ ‫אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת‪.‬‬ ‫המשיכו כך‪.‬‬

‫בברכת הצופים‬ ‫חזק ואמץ‬ ‫גל בן שימול‬

‫‪1‬‬


‫נכנסים לשכב"ג‪ -‬לוקחים‬ ‫אחריות‬ ‫חוברת הדרכה משכב"צ לשכב"ג‬

‫תנועת הצופים בישראל‬ ‫מס"ד‬

‫פעולה‬

‫‪.1‬‬

‫איך מרימים מפעל‬

‫‪.2‬‬

‫סדנת פרסום ושיווק‬

‫‪.3‬‬

‫מחויבות ותפקידו של חבר שכב"ג‬

‫‪.4‬‬

‫קבלת החלטות בשכב"ג‬

‫‪.5‬‬

‫תכונות השכב"גיסט האידיאלי‬

‫‪.6‬‬

‫השכבגיסט‪ -‬כחניך בתנועת הצופים‬

‫‪.7‬‬

‫מוסר עבודה‪-‬וזיקה לשבט‬

‫‪.8‬‬

‫כניסה לשכב"ג‪ -‬אין כאן פעולה רק מטרות‬

‫‪.9‬‬

‫שיבוצים‪( -‬נספח דגשים לשיחות שיבוצים שיחות שיבוצים)‬

‫‪2‬‬


‫"איך מרימים מפעל?"‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תנועת הצופים תקדם יוזמה‪ ,‬מצוינות ומקצועיות‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יכיר בחשיבות המטרות והסיבות לקיום מפעל‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך ייחשף לכל השלבים בהפקת מפעל צופי‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך ינתח את השפעת התהליך המקדים שטרם המפעל על הצלחת המפעל עצמו‪.‬‬ ‫טריגר ‪ -1‬שמש אנושית‬ ‫המדריך אומר לחניכים‪" :‬ועכשיו נעשה שמש אסוסיאציות!‪ ..........‬סתתתתתאם! נראה לכם‬ ‫שנעשה משהו כל כך לא מגניב?!‪."...‬‬ ‫המדריך בוחר מתנדב מהאחווה‪ ,‬ומקשט אותו עם קרפ צהוב‪ ,‬כתום ונייר כסף (על מנת שהוא יראה‬ ‫כמו שמש)‪ ,‬בנוסף‪ ,‬יעניק לו המדריך כתר צהוב‪ ,‬עליו יש סקוצ'ים ולכל אחד מחברי האחווה הוא‬ ‫יעניק בריסטול משולש (דמוי קרן‪-‬אור‪-‬של‪-‬שמש)‪.‬‬ ‫המדריך אומר‪ ":‬יפה מאוד! אתה השמש האנושית שלנו‪ ,‬וכעת כל אחד מחברי האחווה צריך‬ ‫לכתוב על הקרן שלו את מה שעולה לו בראש כאשר אומרים "מפעל צופי"‪ ..‬הכל סנדות‪ ,‬חבלים‪...‬‬ ‫בוסים‪( "!....‬מובילים אותם לדברים כאלה בכוונה‪.).....‬‬ ‫לאחר שהחניכים מדביקים את הקרניים לכתר‪ ,‬עובר המדריך על מה שהחניכים כתבו‪ ,‬ועבר‬ ‫לטריגר ‪.2‬‬ ‫טריגר ‪ -2‬קטע מיומנו של "שוש החמשוש"‬ ‫(קטע המספר על חמשוש בשם שוש‪ ,‬שהרים מפעל צופי‪ ,‬וברגע האחרון לפני שהדליק את הכתובות‬ ‫הוא מנסה להיזכר למה הוא הכין את כל הכתובות בכלל) מ‪-‬צ‪-‬ו‪-‬ר‪-‬ף‪.‬‬ ‫דיון ביניים‪:‬‬ ‫‪ ‬מה משותף לכל הדברים שכתבתם על קרני השמש?‬ ‫‪ ‬איך זה מתקשר לסיפור של "שוש החמשוש"? האם הדברים עליהם הוא חשב ה‬ ‫אותם הדברים?‬ ‫‪ ‬איזה דברים היה יכול לעשות שוש על מנת שהמפעל לא יהיה סתמי ושיטחי?‬ ‫‪ ‬איך היה נראה המפעל שלכם? (בהתאם לשמש האנושית)?‬ ‫מתודה מרכזית‪ -‬לוח "מדחם לדב"‬ ‫מציגים לחניכים לוח עליו יש ציור של דב חולה עם מדחם בפה‪( ,‬לכן נאמר "מדחם לדב")‪.‬‬

‫‪3‬‬


‫על הלוח יש חצאי‪-‬בריסטולים‪/‬כרטיסיות‪ ,‬עליהם נכתבים מצרכים שונים להכנת טקס אש (סנדות‪,‬‬ ‫יוטה‪ ,‬חב"ע וכו')‪ ,‬מתחת לכל כרטיסיה כזו נכתב אחד מעקרונות "מדחם לדב"‪ .‬כלומר‪ ,‬בכדי‬ ‫לזכות ב"סנדות" על הקבוצה לעשות קודם כל משימה הקשורה למטרות המפעל‪.‬‬ ‫בכל פעם תבחר הקבוצה את אחד העקרונות‪ ,‬המדריך יסביר על חשיבותו (ראה דף סיכום)‪,‬‬ ‫והקבוצה תבצע משימה הקשורה אליו‪:‬‬ ‫כתיבת מטרה לדוגמא (טקס אש‪ ,‬פורימון‪ ,‬טיול פסח)‪.‬‬

‫סנדות‬

‫מטרות‬

‫חבלים‬

‫דרכים לביצוע משחק המעגל (יש כמה דרכים להשיג כל מטרה)‪ -‬מוציאים ‪2‬‬ ‫חניכים מהקבוצה ואומרים להם שעליהם להיכנס למעגל בכל‬ ‫מחיר‪ ,‬לקבוצה אומרים שעליהם לעשות מעגל ולמנוע‬ ‫מהילדים להיכנס למעגל אלא אם כן הם מבקשים יפה‪.‬‬

‫נייר כסף‬

‫חלוקת עבודה‬

‫יוטה‪ ,‬דלק‬

‫משוב מפעל‬

‫משחק הלימונדה‪ -‬החניכים הם "מפעל להכנת לימונדה"‪ ,‬הם‬ ‫עומדים בשורה‪ ,‬ומחלקים את התפקידים בניהם‪ ,‬לכל אחד‬ ‫מותר לעשות "פעילות אחת בלבד" (לחתוך‪ ,‬לסחוט‪ ,‬לערבב)‬

‫וגפרורים‬

‫מחלקים את הקבוצה ל‪ ,2-‬כל קבוצה מקבלת את אחד מסוגי‬ ‫המשובים (סנדוויץ' או מזרק)‪ ,‬ועליה להמחיז אותו (שיר‪,‬‬ ‫הצגה קצרה)‬

‫סס"ל‬

‫לו"ז שלבי‬ ‫עבודה‬

‫חב"ד וחב"ע‬

‫דגשי בטיחות‬

‫משחק "שעון הפגישות" לכל חניך יש דף עליו מצויר שעון על‬ ‫כל מספריו‪ .‬כל החניכים קובעים פגישות אחד עם השני‬ ‫(ממלאים את השעון) ואז המדריך אומר שעה כלשהי‪,‬‬ ‫החניכים יושבים בהתאם לשעון הפגישות ודנים על נושא‬ ‫שהמדריך מכריז עליו‪.‬‬

‫בזנטי"ם והלמניה ביצוע והרמה‬

‫משחק המומיה עם סס"ל‪ /‬נייר כסף‬ ‫משחק אצבעות הקסם‪ -‬יש חניך שיושב במרכז המעגל‪ ,‬כל‬ ‫החניכים שמים ידיים מעליו וסופרים בלב עד ‪ ,33‬לאחר מכן‪,‬‬ ‫כל אחד שם אצבע מתחת לגופו של החניך היושב ומרימים‬ ‫אותו בבת‪ -‬אחת (דבר הנראה כקסם פלאי‪)...‬‬

‫‪4‬‬


‫דיון מסכם‬ ‫‪ ‬כיצד לדעתכם עקרונות "מדחם לדב" ישפרו את המפעל?‬ ‫‪ ‬מבקשים מהחניכים לחזור על כל העקרונות ודנים בחשיבותם‪.‬‬ ‫‪ ‬שאלות נוספת לדוגמא‪:‬‬ ‫‪ ‬האם צריך לייחס חשיבות כה רבה לדגשי הבטיחות במפעל?‬ ‫‪ ‬האם התייחסות למשוב וללקחים מהשנים הקודמות היא "חובה" בהכנה למפעל‬ ‫לדעתכם?‬ ‫משחק סיום‪ :‬קרב סומו= קרב דובים‪ :‬יוצרים זירה (עיגול מסקנטייפ)‪ ,‬ועושים סומו (כלומר‪-‬‬ ‫המטרה היא להוציא את היריב מהמעגל)‪.‬‬ ‫רשימת ציוד‪:‬‬ ‫נייר כסף‪ ,‬קרפ צהוב וכתום (‪ 3-5‬רצועות גזורות)‪ ,‬בריסטולים גדולים (צהוב‪ ,‬כתום‪ ,‬ירוק‪ ,‬חום)‪,‬‬ ‫סקוצ'ים (זכר‪-‬נקבה)‪ 2 ,‬דפי סעיד‪ 23 ,‬דפי ‪ 4A‬לבנים‪ 13 ,‬בריסטולים ‪ , 4A‬גליל מסקנטייפ‪.‬‬ ‫לימונדה‪ 5 -‬לימונים‪ ,‬שקית סוכר‪ ,‬כוסות חד‪-‬פעמיות (כמספר החניכים)‪ ,‬ג'ריקן מים‪ ,‬סכין חיתך‪,‬‬ ‫קרש חיתוך‪ 2 ,‬קערות‪ 2 ,‬כפות‪.‬‬ ‫נספח‪ :‬קטע מיומנו של שוש החמשוש !!!‬ ‫"‪....‬יומני היקר שלום!‬ ‫כבר שבוע שכמעט לא כתבתי לך‪ ...‬זה לא היה סתם‪ ,‬אתה יודע‪....‬‬ ‫השבוע הרמתי את המפעל הכי גדול שראו בשבט שלי אי פעם‪ .‬הוא היה מצויין‪ ,‬באמת!‬ ‫בהתחלה ‪ ,‬התחלתי להכין את כל הכתובות‪ ..‬מתחתי חוטי ברזל‪ ,‬ליפפתי יוטה‪ ...‬אתה יודע‪ ,‬זה‬ ‫ממש לא פשוט‪.‬‬ ‫כמעט שלא הייתי בבית‪ ,‬כמעט שלא אכלתי‪ ,‬כמעט שלא שתיתי‪ ...‬כל היום בצופים! אפילו אמא‬ ‫אמרה כבר שזה ממש לא בסדר! ושזה מאוד מוגזם‪.‬‬ ‫אחרי שהכתובת הראשונה הייתה מוכנה‪ ,‬החלטתי שזה לא זה‪ .‬אני רציתי להרים טקס גדול‬ ‫ומושקע‪ ,‬טקס שאני אוכל להתגאות בו‪ ,‬הטקס של שוש !‬ ‫אז פירקתי והתחלתי עוד פעם‪ ,‬ושוב בניתי‪ ,‬הפעם על רשת גדולה שמצאתי באתר בנייה ליד הרשת‪.‬‬ ‫הכתובת הייתה מעולה!‬ ‫ביקשתי מכמה חברים לעזור‪ ,‬אבל הם לא כל כך רצו‪ ,‬אז המשכתי לבד‪.‬‬ ‫עוד כתובת ועוד אחד‪ ...‬בסוף היו לי ‪ 8‬כתובות! זה הרבה לא?!‬ ‫סיימתי עם הכתובות‪,‬‬ ‫והתחלתי לעבוד על הקטע האומנותי!‬ ‫כתבתי מסכת‪ ,‬לא על משהו חשוב‪ ,‬רק שיהיו קטעי קישור בין הנאומים‪ ,‬יצא ‪! 13‬‬ ‫אפילו הכנתי תפאורה‪ ,‬וכתבתי שבט "במבה" שולט! כתום‪-‬צהוב אימפריה!‬ ‫‪5‬‬


‫ואז התחלתי בפרסום‪ ,‬למרות שאולי הייתי צריך לפרסם את הטקס הרבה קודם‪ ,‬כי אף אחד לא‬ ‫בא לטקס‪...‬‬ ‫באמת זה לא היה רעיון טוב לתלות את השלט שהכנתי בשעה ‪ 19:13‬שהטקס מתחיל ב‪8-‬‬ ‫למרות שאף אחד לא בא‪ ,‬ואף אחד לא עזר לי‪ ,‬כל הכתובות היו מוכנות‪ ...‬ואז הדלקתי אותן‪ .‬בזמן‬ ‫שהדלקתי אותם‪ ,‬עבר במקום יוסי‪ ,‬מההנהגה‪ ,‬ואמר לי שיש כללי בטיחות‪ ,‬ושאני חייב להקפיד‬ ‫עליהם בעת ההדלקה של הכתובות‪ ,‬והוא עזר לי‪.‬‬ ‫הוא אמר לי כל הכבוד‪ ,‬ושאני יהיה אחלה מדריך בשנה הבאה‪ .‬יש!!! אתה קולט יומן! יוסי‪ ,‬אמר‬ ‫לי שאני אהיה אחלה מדריך! יופידו!‬ ‫אחרי שכל הכתובות היו מודלקות‪ ,‬לקחתי לעצמי כמה שניות להסתכל על הכל‪ ,‬לפני העבודה‬ ‫הקשה של הפירוק‪...‬‬ ‫ואז‪ ,‬בדיוק שהסתכלתי על הכתובות הבוערות‪ ,‬קלטתי שפתאום‪ ,‬אני כבר לא זוכר למה התחלתי‬ ‫את הטקס הזה בכלל‪...‬‬ ‫איך מרימים מפעל‪ -‬דף סיכום‬ ‫על מנת שהמפעל יהיה איכותי‪ ,‬מקצועי וצופי‪ ,‬יש להתכונן אליו מראש בצורה רצינית‪ .‬זכרו‪:‬‬ ‫הרוצה להצליח בגדולות‪ ,‬חייב להקפיד בקטנות!‬ ‫אז איך מרימים מפעל ??? (מדח"ם לד"ב !!!)‬ ‫מ‪ -‬מטרות‪ :‬כמו בכל דבר‪ ,‬עלינו להציב לעצמנו מטרות‪ :‬כיצד המפעל ישרת את השבט‪ ,‬את‬ ‫החניכים‪ ,‬מה ברצוננו שהמפעל ישיג‪ .‬זכרו כי המפעל הוא כלי !!!‬ ‫ד‪ -‬דרכי פעולה‪ :‬המטרה היא דבר מאוד ככלי‪ :‬פרטו לעצמכם כיצד בדיוק תשיגו כל מטרה ומהם‬ ‫השבלים בהשגתה‪.‬‬ ‫ח‪ -‬חלוקת עבודה‪ :‬אתם עובדים בצוות‪ :‬כתבו הגדרות תפקיד‪ ,‬וודאו שאתם יודעים מה התפקיד‬ ‫של כל אחד מהמשתתפים‪ ,‬אל מי תוכלו לפנות כשתצטרכו? מה מוטל עליכם?‬ ‫מ‪-‬משוב‪ :‬הסתכלו על המשוב של המפעל המקביל או מפעל דומה מהשנה שעברה? מה תוכלו לתקן?‬ ‫מה תוכלו ללמוד? הפיקו לקחים ממפעלים קודמים‪ ,‬ושימו דגש דווקא על הנקודות החלשות‬ ‫שלכם‪.‬‬ ‫ל‪-‬לו"ז עבודה‪ :‬כתבו את כל המשימות שלכם על לו"ז עבודה מסודר‪ .‬התחילו כמה שיותר זמן‬ ‫מראש‪ ,‬מה שאפשר לסיים היום לא דוחים למחר‪ -‬למשל‪ :‬פרסום‪ ,‬תדריכים‪ ,‬מסכות‪ ,‬תפאורה‪,‬‬ ‫כתיבת פעולות‪ .‬אל תשאירו את הכל לרגע שלפני המפעל‪ ,‬ולא לשכוח‪ -‬הרמת כוסית לפני!‬ ‫ד‪ -‬דגשי בטיחות‪ :‬אם מישהו אחד ייפגע כל ההשקעה במפעל לא שווה! תאונות הן תוצאה של‬ ‫רשלנות ולכן‪ :‬קראו תדריכי בטיחות‪ ,‬למדו מתקלות בטיחותיות של השנים הקודמות! הגדילו‬ ‫ראש‪ ,‬נסו לתת מבעוד מועד מענה לתקלות ובעיות אפשריות‪ ,‬והכי חשוב היו ערניים ויוזמים‬ ‫במהלך המפעל‪ .‬הבטיחות מתחילה בנו !‬ ‫‪6‬‬


‫ב‪ -‬ביצוע והרמה‪:‬‬ ‫וכעת להרמת המפעל‬ ‫ב‪-‬ה‪-‬צ‪-‬ל‪-‬ח‪-‬ה !‬

‫מטרות הפעולה‪:‬‬

‫סדנת פרסום ושיווק‬

‫‪ .1‬החניך יפנים את חשיבות הפרסום והשיווק‪ ,‬כחלק הכרחי בפעילות‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך ילמד לבנות תוכנית שיווק – בדגש על מימד עבודה לפי קהלי יעד‪.‬‬ ‫חלק א' ‪ -‬התנסות הקובייה – ‪ 33‬דקות‬ ‫‪ .1‬על כל אחד לבנות את הקובייה היפה ביותר ולתת לה שם (לצורך כך‬ ‫יקבלו החניכים‪ :‬דפים‪ ,‬טושים‪ ,‬מדבקות‪ ,‬מספריים‪ ,‬דבק)‪.‬‬ ‫‪ .2‬שמים את הקופסאות על השולחן ומחלקים פתקים‪ ,‬כל אחד צריך‬ ‫לבחור את שתי הקופסאות שהכי יפות בעיניו‪ ,‬לרשום על הפתק ולקפל‪.‬‬ ‫‪ .3‬מחלקים את הקוביות חזרה למשתתפים‪ .‬לכל אחד את הקובייה שלו‪.‬‬ ‫‪ .4‬לכל אחד יש דקה וחצי לשכנע למה להצביע בסיבוב השני עבור הקובייה‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫‪ .5‬מחלקים שוב פתקים ושוב כל אחד מצביע עבור שתי קופסאות‪.‬‬ ‫‪ .6‬רושמים את תוצאות ההצבעה על הלוח בשני טורים‪ ,‬בשיטה של‬ ‫האירוויזיון‪.‬‬ ‫דיון‬ ‫‪ .1‬מה הייתה הסיבה שבגללה בחרתם קובייה בסיבוב הראשון? ובסיבוב השני?‬ ‫‪ .2‬מה גרם לשוני בין התוצאות?‬ ‫‪ .3‬כיצד בחרתם להציג את הקובייה שבניתם? האם התמקדתם בתכונות חיצוניות או‬ ‫פונקציונאליות?‬ ‫‪ .4‬האם היה קל או קשה להציג את הקובייה‪ ,‬ומדוע? (חשוב למצוא את הטוב בכל‬ ‫דבר גם כשהוא לא נראה לכם כזה)‪.‬‬ ‫‪ .5‬איך הייתה ההרגשה לשכנע להצביע עבור קובייה שחשבתם שהיה לא יפה או לא‬ ‫טובה מספיק? (השלכה לחיים – שכנוע ברעיון שאנחנו לא בטוחים)‪.‬‬ ‫‪ .6‬האם התייחסתם לנקודות החוזק שלכם או לנקודות החולשה של אחרים?‬ ‫‪ .7‬איך הופכים נקודות חולשה לחוזק?‬ ‫היכולת למכור רעיון גם אם הוא לא הכי מוצלח בעולם‬ ‫תלויה בדרך בה אנו מציגים אותו‬ ‫‪7‬‬


‫ציוד לחלק א'‬ ‫דפים‪ ,‬טושים‪ ,‬מדבקות‪ ,‬סיילוטייפ‪ ,‬מספריים‪ ,‬שדכן‪ ,‬אטבים‪ ,‬פלסטלינה‪ ,‬דפי קטנים להצבעה‪,‬‬ ‫קלפי‪.‬‬ ‫חלק ב' – בניית תוכנית שיווק‬ ‫שלב זה יתייחס לשני יעדים קרובים איתם יתמודדו החניכים – גיוסי חניכים ופתיחת שנה‪ .‬נחלק‬ ‫את החניכים ל – ‪ 4‬קבוצות קטנות‪ .‬לתוכנית שיווק יש שלושה שלבים עיקריים‪:‬‬ ‫א‪ .‬איסוף אינפורמציה וניתוח המצב בשוק היעד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קביעת יעדי השיווק (לאן רוצים להגיע)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קביעת אסטרטגיה שיווקית (איך מגיעים ליעד)‪.‬‬ ‫פירוט‬ ‫א‪ .‬איסוף אינפורמציה וניתוח המצב בשוק היעד – כל קבוצה צריכה לכתוב כמה‬ ‫שיותר שאלות שצריך לברר בנוגע לשוק היעד שלהם כמדריכים בצופים‪ .‬כל שאלה‬ ‫כותבים על דף (נספח)‪ .‬בסבב‪ ,‬כל קבוצה מדביקה על הלוח שאלה אחת‪ ,‬עד‬ ‫שנגמרות השאלות‪ .‬המטרה – להכניס כמה יותר שאלות – ‪ 23‬דקות‪ .‬חשוב‬ ‫להתעכב ולשים דגש בשאלות לגבי קהלי יעד ומה יוצא להם מהמוצר שלנו‪ .‬רצוי‬ ‫לתת דוגמאות ממחישות (למשל – מורה הוא קהל יעד‪ ,‬שהמוצר צופים נותן‬ ‫לילדים שהיא‪/‬הוא מחנכים מסרים חינוכיים דומים וגם עוזר בגיבוש כיתתי)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קביעת יעדי שיווק – כל קבוצה מקבלת דף מידע על כיתה אחת‪ .‬הקבוצה צריכה‬ ‫להחליט על יעדים בקשר לכיתה זו‪ ,‬לפתיחת שנה (נספח) – ‪ 13‬דקות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קביעת אסטרטגיה שיווקית – עתה כל קבוצה צריכה להחליט על אסטרטגיה‬ ‫שיווקית‪ .‬המשימה מוגבלת בזמן‪ :‬הרעיון הוא שבכל פעם שהקבוצה‪ ,‬מסיימת‬ ‫לענות על שאלה אחת‪ ,‬היא רצה למדריך – מראה לו את התשובה‪ ,‬התשובה מקבלת‬ ‫ניקוד מהמדריך מ – ‪ .1-13‬בכל ניקוד מעל ‪ 6‬יכולה הקבוצה להמשיך לשאלה‬ ‫הבאה‪ ,‬או לבחור לתקן ‪ /‬לחשוב פעם נוספת‪ .‬אם מחליטים לעבור לשאלה הבאה‪,‬‬ ‫לא ניתן לתקן בהמשך‪ .‬כל שלב שהצלחתי מזכה בשלוש נקודות‪ .‬את השאלות יש‬ ‫לסדר כתרשים זרימה כך שניתן יהיה לעבד אותן בסוף‪.‬‬ ‫ד‪ .‬השלבים‪:‬‬ ‫‪ ‬למי מוכרים? (לחניך שהיה כבר בצופים? לאמא שלו? למאוכזב‬ ‫צופים משנה שעברה? למורה?)‬ ‫‪ ‬מה מוכרים למי? (בילוי? חינוך? יציאה לטבע? מלחמה באלימות?)‬

‫‪8‬‬


‫‪ ‬מהם צינורות הפרסום? (פליירים בדואר‪ ,‬סטיקרים בבתי ספר‪,‬‬ ‫שיחות אישיות עם חניכים‪ ,‬יחצ"נים מבין החניכים‪ ,‬ביקורי בית?)‬ ‫‪ ‬לוח זמנים לחלוקת מאמצי הפרסום (מתחילים בחופש הגדול עם‬ ‫מורים? ממשיכים לפרסם גם במהלך השנה?)‪.‬‬ ‫‪ ‬מי עושה מה (אני? ועד הורים? ראש השבט? הרשג"ד?)‬ ‫בסוף חלק זה פורשים את תרשימי הזרימה של הקבוצות השונות זה לצד זה‪ .‬מסכמים נקודות‬ ‫ומכריזים על קבוצה זוכה‪( .‬ובעצם מדריך שזוכה זוכה ביותר חניכים)‪.‬‬ ‫עוברים על השאלות העיקריות – שלבי התהליך של בניית האסטרטגיה‪ .‬בניית האסטרטגיה‪.‬‬ ‫מנתחים נקודות עיקריות שעולות ממה שכתבו‪ ,‬מזכירים רעיונות חדשים שלא עלו במשחק‪,‬‬ ‫מדגישים דברים שהתפספסו‪.‬‬ ‫נספח לשלב השני – חלק א' – איסוף אינפורמציה – דוגמאות לשאלות‬ ‫גבולות איזור השוק‬ ‫באיזו שכונה‪/‬ות אני מגייס?‬ ‫מה מאפייני השכונה (סוציו‪-‬אקונומית‪ ,‬מנוכרת או מלוכדת)?‬ ‫מה בית הספר שבו אני מגייס?‬ ‫האם אני פונה לשכבה שלמה? לכיתה בודדת?‬ ‫בעיות עיקריות בשוק‬ ‫האם היו בעיות בהדרכה של הכיתה הזו בשנה שעברה? (למשל‪ ,‬מדריך שהעביר פעולה על מין‬ ‫וההורים כעסו)?‬ ‫האם הצופים נחשבים למשהו יקר מידי בשכונה?‬ ‫האם הצופים נתפסים כמשהו לא בטוח?‬ ‫מצב תחזוקת החדרים בשבט?‬ ‫מה ההזדמנויות‬ ‫האם יש לי קשר קודם עם המנהלת של היסודי (למדתי אצלה? אמא שלי חברה שלה?)?‬ ‫האם מסורתית כל הכיתה הולכת לצופים?‬ ‫האם יש ועד הורים שיכול לעזור לי?‬ ‫מהו הפוטנציאל‬ ‫כמה בנים יש בכיתה? בנות?‬ ‫כמה מתוכם בטוח לא יגיעו כי יש להם חוג כדורסל ביום ג'?‬ ‫מי הם המתחרים העיקריים?‬ ‫האם יש תנועות נוער אחרות ביישוב?‬ ‫מהם היתרונות והחסרונות של המתחרים שיש לי?‬ ‫מה אני יכול להציע שאין להם?‬ ‫‪9‬‬


‫מי הם הלקוחות הפוטנציאלים?‬ ‫הורים? חניכים לשעבר? תלמידים שאינם בצופים? מורים? מנהלת?‬ ‫מדוע הלקוחות הפוטנציאלים יקנו את השירות שלך ומדוע הוא חשוב להם?‬ ‫איזור תועלת יכולים הורים להפיק מהצופים?‬ ‫מה יוצא לילדים מזה?‬ ‫נספח לחלק השני‬ ‫חלק ג' ‪ -‬דף ספירת נקודות‬ ‫השלב‬

‫קבוצה ‪1‬‬

‫קבוצה ‪3‬‬

‫קבוצה ‪2‬‬

‫קהלי יעד‬ ‫מעבר שלב‬ ‫מה המוצר?‬ ‫מעבר שלב‬ ‫צנורות‬ ‫פרסום‬ ‫מעבר שלב‬ ‫לוחות זמנים‬ ‫מעבר שלב‬ ‫חלוקת‬ ‫סמכויות‬ ‫סך הכל‬ ‫נספח חלק ב' – איסוף אינפורמציה – דף לכתיבת שאלה רלוונטית‬

‫‪11‬‬

‫קבוצה ‪4‬‬

‫קבוצה ‪5‬‬


‫נספח לחלק שני ‪ -‬ב – קביעת יעדים שיווקים‬ ‫דף מידע‬ ‫אתם זוג מדריכים שעומד להדריך את כיתה ו'‪ 2‬בבית ספר תחכמוני בחדרה‪ .‬הילדים בבית הספר‬ ‫מגיעים משכונות חדרה‪ .‬בבית הספר סך הכל שלוש כיתות ו'‪ .‬אחד מכם למד בבית הספר ביסודי‪.‬‬ ‫בכיתה ו' ‪ 2‬יש ‪ 25‬בנים ו – ‪ 16‬בנות‪ .‬קבוצת בנים פעלה ותמשיך לפעול בנפרד מקבוצת הבנות‪.‬‬ ‫מתוכם היו רשומים בשנת הפעילות הקודמת ‪ 18‬בנים ו – ‪ 13‬בנות‪ .‬למחנה הקיץ יצאו ‪ 9‬בנים‪.‬‬ ‫הבנות לא יצאו כלל‪.‬‬ ‫בכיתה יש ‪ 4‬בנות שמשתתפות בחוג שחייה בימי ג'‪.‬‬ ‫בשנה שעברה פרץ בקבוצת הבנות משבר‪ :‬המדריכה העבירה פעולה בנושא מין‪ ,‬ולטענת ההורים‬ ‫עברה את הגבולות‪ .‬ההורים כעסו ואיימו להפסיק לגמרי את פעילות הבנות בצופים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם‬ ‫כתבו מכתב חריף להנהלת בית הספר בנושא‪.‬‬ ‫בבית הספר מגייסים גם תנועת בית"ר הפועלת בעיר‪.‬‬ ‫בנוסף מגייסים גם חוגי סיור הזוכים להצלחה‪.‬‬ ‫בשבטכם גדוד ו' אחד‪ ,‬שכולו מורכז מילדי בית הספר תחכמוני‪.‬‬ ‫צוות ההדרכה מורכב משישה מדריכים סך הכל ומרשג"ד אחד‪.‬‬ ‫בשבט פועל ועד הורים דומיננטי וראש שבט פעיל‪.‬‬ ‫שנת הפעילות נפתחת ב – ‪.36/39/35‬‬ ‫שלבים בבניית תכנית פרסום‪:‬‬ ‫‪ .1‬למי מוכרים? (קהלי היעד)‬ ‫‪ .2‬מה מוכרים למי? (מה המספר המרכזי ביחס למוצר כל אחד מקהלי‬ ‫היעד)‬ ‫‪ .3‬מהם צינורות הפרסום? (איך עושים זאת? אמצעים?)‬ ‫‪ .4‬לוחות זמנים ‪(:‬מתי משתמשים באילו אמצעים)‬ ‫‪ .5‬חלוקת סמכויות (מי עושה מה?)‬

‫נספח לחלק ב' ‪ -‬יעדים שיווקים‬ ‫דף יעדים –‬ ‫יעד צריך להיות ניתן להשגה‪ ,‬באמצעים והמשאבים העומדים לרשותכם‪:‬‬ ‫‪ ‬מה יעד החניכים להגעה לפעילות הראשונה? לפעילות השלישית?‬ ‫‪ ‬איזו תדמית אנחנו רוצים לבסס לעצמנו כמדריכים?‬ ‫‪ ‬איזו תדמית אנחנו רוצים לבסס לפעילות בצופים?‬ ‫‪ ‬מי צריך לדעת על קיום הפעילות בצופים?‬ ‫‪11‬‬


‫מחוייבות ותפקידו של חבר שכב"ג‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫"תנועת הצופים תעודד את הפרט לקחת חלק מרכזי בעיצוב עולמו הערכי‪ ,‬האישי‬ ‫והחברתי‪ ,‬כמו גם אחריות על בחירותיו ומעשיו"‪.‬‬ ‫"תנועת הצופים תקדם יוזמה‪ ,‬מצוינות ומקצועיות"‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה ‪:‬‬ ‫‪ . 1‬החניך יכיר את מודל השייכות שלו לשבט‪( .‬שכבה > שכב"ג > שבט > תפקיד)‬ ‫‪ .2‬החניך יכיר בעובדה שאין פערים בין התפקידים‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יכיר באחריות‪ ,‬במחויבות ובמסירות שעליו להפגין בשביל לבצע את התפקיד שהוא לקח‬ ‫על עצמו‪.‬‬ ‫‪ .4‬החניך יפתח יצירתיות מחשבתית‪ ,‬יגדיל ראש וייקח יוזמה‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫משחק פתיחה‪:‬‬ ‫חליבת בוקר‪ :‬כל הקבוצה יושבת במעגל‪ ,‬כשכל חניך שם את בוהן שמאל שלו בתוך יד ימין של‬ ‫האדם שיושב משמאלו‪ .‬הצוות מספר סיפור וכל פעם שמוזכרת מילה מסוימת (שתיקבע ע"י הצוות‬ ‫מראש‪ ).‬על החניך לתפוס את הבוהן של זה שיושב מימינו ולשחרר את בוהנו מבין אצבעותיו של זה‬ ‫שיושב משמאלו‪.‬‬ ‫שלב א'‪:‬‬ ‫"קירות מדברים"‪ :‬מפזרים בשטח דפים שעליהם כתובות שאלות בנושאים ברמת השבט‪ ,‬השכבה‬ ‫והתפקיד‪ ,‬בנושאים כגון‪ :‬מחויבות וחשיבות‪ ,‬הבדלים בין תפקידים וכו' (נספח ‪ .)1‬על החניכים‬ ‫לעבור בצורה שרירותית בין השאלות השונות וע"פ תשובותיהם הם יצטרכו לעבור משאלה‬ ‫לשאלה‪ .‬את התשובות לשאלות הם יכתבו על דף‪ .‬השאלות השונות יהיו מנוסחות בצורה הדרגתית‬ ‫על‪-‬מנת להכניס את החניך למעין תהליך שבסופו יצא עם הרגשה שהוא יודע קצת יותר על הגדרות‬ ‫התפקידים השונים (פעיל‪ /‬מדריך)‪ .‬בסיום המתודה יערך סבב בין כל החניכים וכל אחד יראה את‬ ‫תשובותיו‪ ,‬כך יהיה ניתן לתת נקודות למחשבה לחניכים אשר בחרו בדרך ה"שלילית"‪.‬‬ ‫שלב ב'‪:‬‬ ‫"קוביות ומשפטים"‪:‬‬

‫בשלב זה תתחלק הקבוצה ל‪ 2-‬ע"י משחק קצר של מולקולות‪ .‬ע"י זריקת מס'‬ ‫‪12‬‬ ‫הקבוצה להתחלק בסופו לש דבר ל‪ 2-‬קבוצה‪.‬‬ ‫שרירותי באויר ( ע"י המדריך) על‬


‫לאחר שהתחלקו ל‪ 2-‬קבוצות יקבלו החניכים את הרמז הראשון למציאת הקוביה ה‪ ,1-‬לאחר‬ ‫שהביאו את הקוביה יקבלו רמז נוסף וכן הלאה וכן הלאה‪ ,‬עד שכל קבוצה תמצא את עצמה עם ‪13‬‬ ‫קוביות בצבע אחיד‪ ,‬כשעל כל קוביה מופיע משפט אחר‪( .‬רמזים‪ -‬יכתבו ע"י הצוות בהתאם‬ ‫למיקום הגדוד והפעולה‪ -‬משפטים לפרמידות נספח ‪ 4( )2‬משפטים על השכבה‪ 3 ,‬של השכב"ג‪ 2 ,‬על‬ ‫השבט ו‪ 1-‬על התפקיד‪ ,).‬ולפי איך שנראה להם שצריך לסדר את הפירמידה הם יבנו אותה‪ ,‬וכך הם‬ ‫לבדם מחפשים את המכנה משותף לכל שורה‪.‬‬ ‫שלב ג'‪:‬‬ ‫הוצאת קוביה‪ :‬כל קבוצה לאחר דיון קצר תחליט איזה קוביה (בהתאם למשפט כמובן‪ ).‬היא‬ ‫מעונינת לנסות להוציא מהפירמידה (ועליה לשמור על הפירמידה עומדת‪ ,).‬ויהיה עליה להסביר‬ ‫למה היא חושבת שאפשר להוציא את המשפט הזה‪ ,‬ולשמור על הפירמידה עומדת‪ ,‬לאחר הניסיון‬ ‫להוציא את הקוביה‬ ‫שלב ד'‪:‬‬ ‫סיטואציות‪ :‬בשלב זה תקבל כל קב' ‪ 2‬סיטואציות ברמת השכב"ג‪ ,‬השכבה‪ ,‬השבט והתפקיד (נספח‬ ‫‪ ) 3‬כאשר הסיטואציות דנות בדילמות שנות‪ .‬כל קבוצה תצטרך למצוא פתרון לאותם דילמות‬ ‫ולהמחיז את הפתרונות השונים בפני הקבוצה האחרת‪.‬‬ ‫שלב ה'‪:‬‬ ‫שיחת סיכום ‪ +‬האיש שרצה לשנות את העולם‪ :‬את שלב זה נפתח בהקראת הקטע "האיש שרצה‬ ‫לשנות את העולם" (נספח ‪ .)4‬כאשר המסקנה העיקרית מהסיפור שיש להתחיל לשנות מהקטן‬ ‫לגדול‪ .‬להתחיל ליזום דברים קטנים ולפתח אותם לאט לאט‪.‬‬ ‫לאחר מכן נתחיל את השיחה עצמה ובה נדון בנק' הבאות‪:‬‬ ‫‪ . 1‬האם אתם חושבים שלמדריכים ופעילים יש את אותה המחוייבות כלפי השבט?‬ ‫‪ . 2‬האם אתם חושבים שאפשר להפוך את סדר הפירמידה‪ ,‬ושהיא עדיין תתקיים? (תפקיד > שבט >‬ ‫שכב"ג > שכבה)‬ ‫‪ .3‬האם על בעל תפקיד בשבט לקיים את תפקידו ב‪ 133% -‬גם בעיתות משבר (לחץ וכו') ואם הוא‬ ‫יודע שלא יצליח ‪ ,‬האם עליו להתייחס לזה בשיקולים לגבי השיבוצים בשבט?‬ ‫‪ . 4‬מה לדעתם זה הגורם המקשר אתכם לשבט‪ ,‬והאם הגורם הזה הוא בעצם הבסיס לפירמידה‬ ‫האישית שלכם?‬ ‫‪ .5‬למי אתה מתחי יב כשאתה לוקח תפקיד בשבט‪ ,‬ולמה אתה מרגיש מחויב לאותו גורם? (לעצמך‪,‬‬ ‫לשבט‪ ,‬לשכבה‪ ,‬לשכב"ג וכו'‪)..‬‬ ‫‪13‬‬


‫‪ . 6‬מהו הבסיס‪ ,‬לדעתך‪ ,‬שצריך להיות משותף לכל בעלי התפקידים בשבט‪ ,‬ולמה?‬

‫נספחים‪ :‬נספח ‪ :1‬שאלות‪" -‬קירות מדברים"‬ ‫דף מספר ‪ – 1‬שנה הבאה מה הייתה רוצה להיות מדריך או פעיל‬ ‫אם בחרת במדריך גש לדף ‪ 2‬ועם בחרת בפעיל גש לדף מספר ‪3‬‬

‫דף ‪ 2‬מדריך – האם אתה חושב שיש‬ ‫הבדל בין מדריכים לפעילים עם כן‬ ‫גש לדף מספר ‪ 4‬ואם לא גש לדף‬

‫דף ‪ 3‬פעיל – האם אתה חושב שגם בתור פעיל‬ ‫בשבטך אתה מהווה דוגמא לחניכים אם כן גש לדף‬ ‫מספר ‪ 4‬ואם לא גש לדף מספר ‪5‬‬

‫דף מספר ‪ – 4‬האם אתה חושב שגם מדריך‬ ‫וגם פעיל כאחד מהווים דוגמא לחניכים‬ ‫הצעירים גם מחוץ לשעות הפעילות בשבט‬ ‫אם כן גש לדף מספר ‪ 6‬ואם לא גש לדף‬

‫דף מספר ‪ – 5‬האם לדעתך מדריכים צריכים‬ ‫להסתכל עם על פעילים בגובה העיניים אם בחרת‬ ‫כן גש לדף מספר ‪ 6‬ואם בחרת לא גש לדף מספר ‪7‬‬

‫דף מספר ‪ – 6‬כאשר אתה לוקח על עצמך‬

‫דף מספר ‪ – 7‬האם אתה חושב שברגע שאתה‬

‫תפקיד האם אתה לוקח אותו מתוך אמונה‬ ‫שלמה בו או בגלל שזה השם של התפקיד‬ ‫"והיוקרה" שלו אם בגלל אמונה שלמה גש‬ ‫לדף מספר ‪ 8‬ואם בגלל "היוקרה והשם גש‬ ‫לדף מספר ‪" 9‬‬

‫לוקח על עצמך תפקיד עליך לבצע אותו ב‬ ‫‪ 133‬אחוז או בכלל לא אם בחרת כן גש לדף‬ ‫מספר ‪ 8‬ואם בחרת לא גש לדף מספר ‪9‬‬

‫דף מספר ‪ – 9‬אם הגעת לדף זה‪ ,‬אפשר להבין‬ ‫שתפקיד חבר השכבה הבוגרת נשגב מבינתך‪.‬‬

‫דף מספר ‪ – 8‬היי כל הכבוד עם הגעת לדף‬ ‫זה אנחנו שמחים להגיד לך שכנראה הבנת‬

‫עליך להבין כי כעת השבט זקוק לאנשים אשר‬ ‫מעוניינים לתרום במלוא מרצם לשכבה‪,‬‬ ‫לשכב"ג‪ ,‬לשבט ולתפקיד‪ .‬ושהסיבה המשנית‬ ‫להיותך חניך בתנועה אינה נובעת מהרצון להיות‬

‫את החשיבות שלך לשכב"ג ואת התרומה‬ ‫של כל אחד ואחד לשכב"ג גם פעילים וגם‬ ‫מדריכים כאחד ‪ .‬כל הכבוד !!!‬

‫* בסוף המתודה מושיבים את החניכים ומפתחים איתם דיון קצר על ההיגדים‬ ‫השונים שעברו במהלך המתודה ומנסים אולי לשנות את קו המחשבה של‬ ‫החניכים שלא בחרו‬ ‫‪14‬‬


‫נספח ‪ :2‬קוביות ומשפטים‪:‬‬ ‫משפטי פרמידה‪ -‬קבוצה ‪1‬‬

‫משפטי פרמידה‪ -‬קבוצה ‪2‬‬

‫המחוייבות לשכבה היא מעל לכל‪.‬‬

‫לפני כל הצעה שעולה לפורום שכב"גי‪,‬‬ ‫תיערך הצבעה שכבתית לביסוס העמדה‪.‬‬

‫גם אם אין לי תפקיד בשבט‪ ,‬אני עדיין מגיע‬

‫בשביל שכב"ג חזק יש צורך בשכבות חזקות‪.‬‬

‫לפעולות שכבה‪.‬‬ ‫לפעמים אני מגיע לצופים רק בשביל השכבה השכבה היא בראש סדר העדיפויות שלי‬ ‫בצופים‪.‬‬

‫שלי‪.‬‬ ‫אף פעם לא אקבע ישיבת צוות על פעולת‬ ‫שכבה‪.‬‬

‫אני אעשה הכל על‪-‬מנת לשמור על שלמות‬ ‫השכבה שלי כי אני יודע שכשאצטרך אותה‬ ‫היא תמיד תהיה לצידי‪.‬‬

‫‪ .1‬אני מהווה דוגמא גם כשאני בלי חאקי‪.‬‬

‫‪ .1‬גם אם אין לי חניכים אני פועל לטובתם‪.‬‬

‫‪ .2‬אין הבדלים בשכבות‪ ,‬כולם חברים של‬

‫‪ .2‬בויכוחים שקושרים בעתיד השבט‬

‫כולם (שכב"ג = שכבה בוגרת)‬

‫והשכב"ג אקח את הצד הצודק‪ ,‬לאוו דווקא‬ ‫את הצד של חברים שלי‪.‬‬ ‫‪ .3‬במפעלים שבטיים שבהם השכב"ג עובד‬

‫‪ .3‬השכב"ג שואב מחניכים ולהיפך‪.‬‬

‫יחד אני אכבד כל חבר שכב"ג (לא משנה אם‬ ‫הוא שישיסט‪ ,‬שביעיסט או שמיניסט)‬ ‫במידה שווה‪.‬‬ ‫‪ .1‬אני נותן מעצמי את כל מה שאני יכול‬

‫‪ .1‬אני נמצא בכל יום עבודה‪.‬‬

‫לשבט כי אני יודע שבאותה מידה שאני נותן‬ ‫כך גם אני מקבל את הסיפוק מהנתינה‪.‬‬ ‫‪ .2‬טובת השבט גוברת על פני טובת הצוות‪.‬‬

‫‪ .2‬אני דואג לטובת השבט גם אם זה מאלץ‬ ‫אותי לעשות דברים שאני לא כל‪-‬כך אוהב‬ ‫כמו לנקות כי אני יודע שהשבט זה כמו‬ ‫הבית השני שלי‪.‬‬

‫‪15‬‬


‫נספח ‪ :3‬סיטואציות‪:‬‬ ‫‪ .1‬שכבה‪[-‬סמינר קיץ‪ ,‬בחירות לראשי מבנים במחנה והתחרות גדולה‪ .‬המתמודדים‪:‬טטניקים‪,‬‬ ‫שישיסטים‪ ,‬שבעיסטים ושמיניסטים‪].‬‬ ‫המטרה שלכם היא למצוא דרך לפתח כמה שיותר אנשים בשכב"ג לקראת שנה הבאה‪ ,‬מה עושים?‬ ‫החלטה שכבתית‪ ,‬להעלות לשכב"ג שלשמיניסטים אסור לנסות‪ ,‬כי הם הכי פחות צריכים את‬ ‫הפיתוח וההתנסות‪.‬‬ ‫‪ .2‬שכב"ג‪ -‬מפעל שבטי גדול שהוכח בעבר שהרמתו מאוד תורמת למורל השבטי‪ ,‬אך מס' שבועות‬ ‫לפני התאריך‪ ,‬הצוותים לא עומדים בלו"ז‪ ,‬הגדודים לא סוגרים על מה הם עושים‪ ,‬והשכב"ג‬ ‫שהביע רצון להיות חלק מהתהליך לא מתעניין כ"כ‪ ,‬מה עושים?‬ ‫כינוס ישיבת שכב"ג ושיתוף השכב"ג במצב הועדות הפועלות‪ ,‬וחלוקת עבודה‪.‬‬ ‫‪ .3‬שבט‪ -‬יום פעילות‪ ,‬הפעולה מתחילה בעוד שעה וחצי‪ ,‬השבט מטונף ואי‪-‬אפשר להעביר בו‬ ‫פעילות‪ ,‬מצד אחד אתה חייב לנקות אותו‪ ,‬מצד שני הפעולה ממש מסובכת וייקח לך הרבה זמן‬ ‫להכין אותה‪ .‬מה תעשה?‬ ‫טובת השבט על טובת הצוות‪ ,‬ולכן אני אנקה כמה שיותר מהר ואלך להכין את הפעולה‪.‬‬ ‫‪ .4‬התפקיד‪ -‬רענון צוותים באמצע שנה‪ .‬המרכזים החליטו שיש לערוך רענון בצוותים בשבט‪( ,‬לאחר‬ ‫העברת משוב בקרב השכב"ג)‪ ,‬מה אתה עושה בשביל להשאיר את התפקיד שלך?‬ ‫מעביר שיקוף מצב על עצמי איפה אני צריך להשתפר‪ ,‬מה אני צריך להפסיק לעשות‪ ,‬איפה להגיע‬ ‫יותר וכו'‪ .‬ולשמור על זה כל השנה‪.‬‬ ‫נספח ‪ :4‬סיפור‪ -‬הסיפור על האיש שרצה לשנות את העולם‪.‬‬ ‫היו היה איש פשוט אחד כמו כל אחד מהאנשים פשוטי העם שהיו לו המון חזונות‪ ,‬מטרות‬ ‫וחלומות‪.‬‬ ‫הוא תמיד שאף לשנות את העולם‪.‬‬ ‫יום אחד קם בבוקר אותו איש והחליט שהיום הוא משנה את העולם‪.‬‬ ‫הוא חשב וחשב וניסה להבין איך אפשר לשנות דבר כל‪-‬כך גדול כמו עולם‬ ‫אז הוא ניסה וניסה ולא הצליח‪. . . .‬‬ ‫ואז אחרי שהבין שלשנות את העלום זו משימה לא פשוטה הוא החליט להתחיל ולשנות את הארץ‬ ‫שלו‪ ,‬אבל גם זה היה קצת גדול מדי ‪ .‬אך האיש השאפתן הזה לא ויתר‪ ,‬אף לא לרגע אחד‪ ,‬מכיוון‬ ‫שהיה נחוש בדעתו לשנות את העולם‪ .‬ולכן המשיך לנסות ופנה לשנות את העיר בה גר‪ .‬אולם גם‬ ‫לשנות את העיר מגוריו היה סיפור לא קטן‪ ,‬ולכן הוא לא ויתר‪ ,‬המשיך וניסה והחליט לשנות את‬ ‫השכונה ‪. . .‬‬ ‫‪16‬‬


‫אך גם לש נות את השכונה הייתה משימה קשה עבורו‪ .‬ולכן חשב וחשב והחליט לשנות את החברים‬ ‫והשכנים לשכונה‪ .‬וכאשר ראה שגם זה לא מצליח החליט לפנות למשפחתו הקרובה ולשנות אותה‬ ‫אבל מסתבר שלשנות אנשים זה לא דבר פשוט כל כך ולכן פנה לחברו הטוב ביותר וניסה לשנות אף‬ ‫אותו אולם גם כאן היה קושי שלא תאר לעצמו ולכן הוא חשב וחשב והבין שאי אפשר לשנות את‬ ‫העולם בין רגע והגיע למסקנה שאם רוצים לשנות משהו יש להתחיל מקטן ובכך בחר אותו אדם‬ ‫פשוט לשנות קודם כל את עצמו לפני שהוא יוצא למסע שבעקבותיו ישנה את העולם כולו‪.‬‬ ‫פעולת קבלת החלטות בשכב"ג (דמוקרטיה)‬ ‫הערך המנחה של הפעולה‪:‬‬ ‫"תכיר בזכות קיומן של דעות ואמונות שונות ותפעל למען פתרון מחלוקות על‪-‬ידי הקשבה‪ ,‬פתיחות‬ ‫מחשבתית ודרכי נועם"‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫החניך יבין את החשיבות בקבלת החלטות בדרך דמוקרטית ועל פי הכרעת הרוב‪.‬‬

‫‪ ‬החניך יבין את גודל ההשפעה שנמצא בידיו בהחלטות במסגרת שכב"גית‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך יבין את החשיבות שבלהתפשר תוך כדי הקשבה והבנה של הצד השני‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך יהיה מודע לקיומן של דעות ודרכי חשיבה שונות‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫משחק פתיחה‪:‬‬ ‫פיו פיו עם מים בפה‬ ‫שלב א‪ -‬ההבדל הקטן שבין דמוקרטיה לדיקטטורה‬ ‫חלוקה‪ :‬האחווה תבחר מתוכה שני נציגים‪ ,‬אותם נציגים יעשו בניהם "כוחות" וכך תתחלק‬ ‫האחווה לשתי קבוצות (דמוקרטיה ייצוגית)‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬משרטטים על החול עיגול ומחלקים אותו לשניים‪ .‬לכל קבוצה החלק שלה כאשר המטרה‬ ‫של כל קבוצה היא להוסיף לעצמה שטח מהקבוצה השנייה (ובעצם לכבוש את העולם…)‪.‬‬ ‫כל חניך בכל קבוצה יקבל פתק ריק או פתק המסומן בו ‪.X‬‬ ‫בקבוצה אחת רק מספר קטן של חניכים (‪ )3-2‬יקבלו ‪ X‬ובקבוצה השנייה יקבלו אותו כולם‪.‬‬ ‫התחרות היא תחרות בין שתי הקבוצות שלכל משימה הוראות והנחיות משלה‪ ,‬כאשר לרוב בעלי‬ ‫ה‪ X-‬הם בעלי פריווילגיות ועל כן בקבוצה שבה לכולם יש ‪ X‬יהיו כולם שווים והקבוצה תפעל‬ ‫בדרך דמוקרטית ואילו בקבוצה השנייה יוצרו מעין מעמדות‪( .‬חשוב לציין שבעלי ה‪ X-‬בקבוצה‬ ‫ה"לא דמוקרטית" צריכים להיות חניכים בעלי כוח ואפילו מעט שתלטנים… ורצוי להסביר להם‬ ‫מראש את התפקיד‪).‬‬ ‫משימות‪:‬‬

‫‪17‬‬


‫‪ ‬על כל קבוצה להוציא דלי‪/‬ביצה ממרכז מעגל כאשר רק לבעלי ‪ X‬מותר לדבר‪.‬‬ ‫‪ ‬למצוא כמה שיותר שירים שמכילים את שמם של בעלי ה‪.X-‬‬ ‫‪ ‬לסחוט קנקן של מיץ תפוזים‪/‬עגבניות כאשר בעלי ה‪ X-‬הם המחליטים מי סוחט וכמה (הם‬ ‫עצמם כמובן לא חייבים להשתתף)‪.‬‬ ‫‪ ‬להשיג כמה שיותר מספרי טלפון של אנשים שקשורים בקשר דם אל בעלי ה‪X-‬‬ ‫‪‬‬

‫לכתוב את שם הקבוצה מאנשים כאשר רק ה‪ X-‬מחלקים הוראות‬

‫‪ ‬על כל קבוצה להכין דגם‪/‬דגל של הקבוצה ולהציג גם את התכנון שלה‪ .‬בעלי ה‪ X-‬הם‬ ‫הקובעים כיצד יראה הדגם והוא חייב לעבור אישור שלהם (יש לומר לבעלי ה‪ X-‬שלא‬ ‫יקבלו את הדגם כל כך בקלות ואולי אפילו יהרסו את מה שהקבוצה בונה)‪.‬‬ ‫שלב ב‪ -‬חברה דמוקרטית צועדת קדימה‬ ‫כל החניכים עומדים בשורה והמדריכים מקריאים משפטים‪ .‬כל משפט שהחניך מסכים איתו הוא‬ ‫מתקדם קדימה (לבסוף יווצר מצב שבו בעלי ה‪ X-‬הם הרוב הבולט שמתקדם‪ .‬בקבוצה אחת אלה‬ ‫יהיו כולם ובקבוצה השנייה מעטים‪ -‬כך יוצא שקבוצה שמתנהלת באופן דמוקרטי תמשיך לצעוד‬ ‫קדימה!)‬ ‫המשפטים‪:‬‬ ‫‪ ‬הייתי בין האנשים המשמעותיים בקבוצה‬ ‫‪ ‬הרגשתי שאני תורם לקבוצה‬ ‫‪ ‬בלעדי הקבוצה לא הייתה מסתדרת‬ ‫‪ ‬אהבתי את דרך ההתנהלות של הקבוצה‬ ‫‪ ‬נהנתי לעבוד עם שאר הקבוצה‬ ‫‪ ‬המוטו שלי מהפעולה‪" :‬אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד"‬ ‫‪ ‬מצאתי מקום לבטא את עצמי‬ ‫‪ ‬הצלחתי להגיד מה שרציתי ולעיתים דעתי אף השפיעה‬ ‫‪ ‬הייתה הרגשה קבוצתית טובה‬ ‫‪ ‬אהבתי את הפעולה‬ ‫שלב ג‬ ‫לאחר מכן נשרטט על האדמה עיגול נוסף כך שלכל קבוצה יהיה עיגול משלה וכל חבר קבוצה‬ ‫יצטרך לסמן את השטח ששייך לו בתוך העיגול הקבוצתי על פי התרומה שלו וההשפעה שלו במשך‬ ‫הפעולה‪.‬‬ ‫לאחר מכן נביא לכל קבוצה מלון וכל חניך יקבל חתיכת מלון לפי תרומתו לקבוצה‪ 5( .‬דק')‬

‫‪18‬‬


‫סיטואציות‪:‬‬ ‫ניצור עם החניכים סיטואציות לדיון בנוגע להתנהלות הדברים בשבט שלהם (את הסיטואציות ניתן‬ ‫להציג בהמחזה של החניכים או פשוט במילים…)‪:‬‬ ‫‪ ‬איך נבחרים המרכזים הצעירים בשבט שלי? (הצבעת שכב"ג‪ ,‬מרכזים בוגרים‪ ,‬ועדה וכו'…)‬ ‫‪ ‬איך מחליטים איזה פרוייקטים יהיו במהלך השנה?‬ ‫‪ ‬איך נראית אסיפת שכב"ג (על מה מדברים בדרך כלל?‪ ,‬מי מדבר?)‬ ‫‪ ‬איך בוחרים נושא למחנה קיץ?‬ ‫‪ ‬איך משבצים את כל השכב"ג לתפקידים לשנת הפעילות הבאה?‬ ‫נקודות לדיון‪:‬‬ ‫‪ ‬איך הייתה העבודה הקבוצתית?‬ ‫‪ ‬איך ניתן להקביל את זה למה שקורה בשכב"ג ובהחלטות בשכב"ג?‬ ‫‪ ‬מדוע ואם בכלל יותר טובה הדרך הדמוקרטית בצופים?‬ ‫‪ ‬אני יכול להשפיע יותר כשהשבט מתנהל בצורה דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ ‬כוחה של הקבוצה בהחלטות דמוקרטיות‪.‬‬ ‫‪ ‬באיזה קבוצה היה יותר נעים לעבוד ולמה?‬ ‫‪ ‬דמוקרטיה ייצוגית‪ -‬אני בוחר את הנציגים שלי והם בוחרים עבורי דברים אחרים (כמו‬ ‫בחלוקת הקבוצות)‪ ,‬איפה זה יכול לבוא לידי ביטוי בשבט? מה היתרונות ומה החסרונות‬ ‫של זה?‬ ‫‪ ‬האם השכב"ג שלי פועל בדרך דמוקרטית? ואם לא אז איך אני יכול להביא אותו לכך?‬ ‫שלב ד‪ -‬יישום הדמוקרטיה‬ ‫נערוך הצבעה בצורת הצבעה שכב"גית דמוקרטית ונכונה לגבי משהו שמשפיע על שהותם החניכים‬ ‫ישירות ( ה"משהו" תלוי במיקום של הפעולה בשנה)‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬נעלה להצבעה את ההחלטה בנוגע לטקס אש שבו האחווה בונה כתובת אש‪ .‬האחווה‬ ‫תתחלק לקבוצות וכל קבוצה תחליט על הכתובת אש המתאימה ביותר לטקס על פי דעתה‪ .‬על‬ ‫נציגים מכל קבוצה להציג את הצעותיהם לכתובת ואת היתרונות של ההצעה‪ .‬האחווה כולה‬ ‫תחליט על פי הצבעה דמוקרטית מהי הכתובת שהאחווה תבנה לטקס‪.‬‬ ‫במידה והו חלט כבר על הכתובת אש ניתן יהיה להביא להם להחליט על משהו אחר‪.‬‬ ‫רשימת ציוד‪:‬‬ ‫ביצה‬ ‫ניירות‬ ‫עטים (כמספר חברי הקבוצה)‬ ‫‪ 5‬תפוזים‬ ‫קנקן‬ ‫ציוד יצירה‪ :‬טושים‪ ,‬בלונים‪ ,‬בריסטולים‪ ,‬נצנצים וכו')‬ ‫‪ 3‬גירים‬ ‫מלון‬

‫‪19‬‬


‫תכונות השכב"גיסט האידיאלי‬ ‫הערה‪ :‬חשוב מאוד שהתכנים שיעברו בפעולה זו ידונו בפורום שכבגי לפני העברת הפעולה‬ ‫לחניכי ט' מכיוון שאחרת עלולות לעלות בעיות כגון‪ :‬דגמ"ש שלילי‪ ,‬וחוסר הסכמה מצד חברי‬ ‫השכב"ג בעצמם‪.‬‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫"תעודד את הפרט לקחת חלק מרכזי בעיצוב עולמו הערכי‪ ,‬האישי והחברתי‪ ,‬כמו גם אחריות על‬ ‫בחירותיו ומעשיו‪".‬‬ ‫מטרת הפעולה‪:‬‬ ‫החניך ייחשף וידון בתכונות האידיאליות לבוגר בשבט תוך חיפוש אחר "התכונה החסרה" שאותה‬ ‫הוא צריך לפתח‪.‬‬ ‫פתיחה‪ -‬משחק כלשהו ‪....‬נגיד‪ ...‬קרב גרביים!‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫* משחק אסוציאציות קצר – מתנדב אחד עומד מול הקבוצה וזורק את המילה הראשונה שעולה לו‬ ‫בראש לשמע המילים הבאות‪ :‬אוכל‪ ,‬אוטו‪ ,‬משחק‪ ,‬בית‪ ,‬כסף‪ ,‬חברה‪ ,‬צופים‬ ‫שלב א'‬ ‫מתנדב נוסף מבצע את אותה משימה רק שהפעם הוא אומר את המילה הראשונה שעולה לו בראש‬ ‫כשהוא רואה שלטים עם המילים הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬עורך דין‬

‫‪ .2‬מורה ‪ .3‬פוליטיקאי‬

‫‪ .4‬דוגמנית‬

‫‪ .5‬מנהלת חברת הייטיק ‪ .6‬שחקן ‪ .7‬בעל חנות מכולת‬ ‫‪ .8‬פסיכולוג‬ ‫* נחלק את הקבוצה לזוגות או שלישיות‪ ,‬כשכל קבוצה מקבלת את אחת משמונה הדמויות‪ .‬על‬ ‫הרצפה מפזרים תכונות והם יצטרכו לקחת את מה שמתאים לדמות לדעתם‪.‬‬ ‫נדון מספר דקות על הבחירות שנעשו והאם יש הסכמה לגביהם‪.‬‬ ‫שלב ב'‬ ‫כל חניך ייקח את ‪ 2‬התכונות שבעינו הכי חשובות לחניך בשכבה הבוגרת בשבט‪ .‬נעבור על התכונות‬ ‫ונדון בחשיבות ונחיצותם‪.‬‬ ‫הקבוצה תקבל פאזל מבריסטול שאתו תרכיב‪ .‬מבעוד מועד נוציא חתיכה מהפאזל וכאשר הקבוצה‬ ‫תסיים‪ -‬נראה מה הבעיה בפאזל‪ ...‬הבעיה היא ה"חתיכה החסרה" ואותה בעצם אנחנו משליכים‬ ‫על תפקיד השכב"גיסט בשבט‪ -‬כל אחד צריך לבדוק בעצמו מהי התכונה החסרה שלו‪ ,‬מה הוא‬ ‫צריך לפתח ולשפר בעצמו על מנת שיהיה שכב"גיסט אידיאלי‪.‬‬ ‫מניחים שוב את התכונות על הרצפה וכל אחד צריך לקחת את התכונה החסרה שלו לדעתו‪-‬‬ ‫ולהסביר‪.‬‬ ‫‪21‬‬


‫"לכל אחד יש משהו‬

‫סיכום‪:‬‬

‫ואין אף אחד שיש לו הכל‬ ‫לכל אחד חסר משהו‬ ‫או שיש לו יותר מדי משהו‬ ‫כל אחד והמשהו שלו‬ ‫אם כל אחד ייתן משהו משלו‬ ‫נהיה באמת משהו משהו‪...‬‬ ‫מתקשר גם לפעולה הקודמת שעברנו‪ -‬שיתוף פעולה ועבודה ביחד ‪ ,‬אם נמצא את המשהו זה שבו‬ ‫אנחנו צריכים עזרה‪ ,‬שאנחנו צריכים לפתח‪ ,‬ונוכל ללמוד ולשאוב מאחרים שיש להם אם נדע לתת‬ ‫אחד לשני ולעזור ולתרום למי שזקוק לזה בצוות – נהיה באמת משהו משהו‪...‬‬ ‫נספח‪:‬‬ ‫תכונות‪...‬‬ ‫חכם‪ ,‬כריזמתי‪ ,‬מקורי‪ ,‬יש יר‪ ,‬יוזם‪ ,‬תכליתי‪ ,‬בעל הופעה ייצוגית‪ ,‬משפיע‪ ,‬בעל כושר דיבור‪ ,‬מוכן‬ ‫לתרום מזמנו וממרצו‪ ,‬חברתי‪ ,‬בעל כושר ארגון‪ ,‬אנטיליגנטי‪ ,‬אחראי‪ ,‬בעל חוש הומור‪ ,‬סמכותי‪,‬‬ ‫אכפתי‪ ,‬תלמיד חכם‪ ,‬מקובל על הבריות‪ ,‬סבלן‪ ,‬הוגן‪ ,‬גמיש‪ ,‬יכולת הקשבה‪ ,‬יכולת קבלת החלטות‬ ‫מהירה‪ ,‬יכולת ניתוח מצבים‪ ,‬אסרטיביות‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬צביעות‪ ,‬כושר גופני‪ ,‬סיבולת גבוהה‪ ,‬דוגמא‬ ‫אישית‪ ,‬אהבה לילדים‪ ,‬בטחון עצמי‪ ,‬עמידה בזמנים ובלחץ‪ ,‬ציניות‬

‫‪21‬‬


‫פעולת השכב"גיסט כחניך‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ ‬החניכים יתעסקו בשאלות מה הופך אותי לחניך בצופים? מה הופך אותי‬ ‫לשכב"גיסט בצופים?‬ ‫‪ ‬החניכים יתעסקו בשאלה האם בתור שכב"גיסט אני מפסיק להיות חניך?‬ ‫‪ ‬החניך יבין כי גם בהיותו שכב"גיסט הוא איננו מפסיק להיות חניך בצופים‬ ‫‪ ‬החניך יבין כי גם בהיותו שכב"גיסט הוא עדיין מקבל דברים מהצופים ולא רק נותן‬ ‫סיפור מסגרת‪:‬‬ ‫בחלק הראשון של הפעולה כל החניכים יהיו מנקים במסעדה ויצטרכו לעשות כל מיני משימות כדי‬ ‫להתקדם לדרגת מנהל‪( .‬מנקה‪ ,‬מלצר‪ ,‬מארחת‪ ,‬שף‪ ,‬מנהל מסעדה)‪.‬‬ ‫קישור למטרות‪ :‬העבודה במסעדה בתפקידים הקטנים תהיה כמו החניך – נמצא במסגרת‪ ,‬לא‬ ‫מחויב‪ ,‬מקבל משכורת‪ .‬כך גם החניך‪ ,‬נמצא בתוך המסגרת ומקבל ערכים וחינוך בלתי פורמאלי‬ ‫מהמדריך‪ ,‬אבל לא מחויב למסגרת‪ .‬הקידום לניהול מסעדה יהיה כמו ההפיכה לשכב"גיסט – עדיין‬ ‫נמצא במסגרת אך מחויב אליה יותר המסעדה תלויה בו כך גם השבט\הקבוצה‪ .‬למרות העבודה‬ ‫הקשה שנראית מחייבת ולא משתלמת העשייה משמעותית יותר והתשלום גבוהה יותר – כך גם‬ ‫השכב"גיסט – העשייה שלו משמעותית יותר בשבט‪ ,‬והגמול שלו גבוהה יותר – הוא עדיין מקבל‬ ‫ערכים וגמול מהמסגרת‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫מתודה ראשונה‪ :‬מה הופך אותי לחניך בצופים?‬ ‫מנקה ‪-‬‬ ‫מתודה שנייה‪ :‬מה הופך אותי לשכב"גיסט בצופים?‬ ‫מלצר ‪-‬‬ ‫דיון בקבוצות‪ :‬האם ההגדרה של שכב"גיסט אומרת שאני מפסיק להיות חניך?‬ ‫מתודה שלישית‪ :‬מה אני בעצם מקבל בתוקף חניך בשכבה הבוגרת?‬ ‫מנהל מסעדה‬ ‫מה הופך אותי לחניך בצופים – הגעה לפעולות ויציאה למפעלים‪ ,‬המצאות בתוך המסגרת‪ ,‬קבלה‬ ‫של ערכים וחינוך בלתי פורמאלי מהמדריך שלי‪.‬‬ ‫ חשוב לספר להם שלכל שכבה יש פעולות שכבה פעם בשבוע‪.‬‬‫ פעולות שכבג‬‫מה הופך אותי לשכב"גיסט בצופים – הגעה לפעולות ויציאה למפעלים‪ ,‬מחוייבות למסגרת‪ ,‬דוגמה‬ ‫אישית‪ ,‬הגדלת ראש ולקיחת יוזמה‪ ,‬קבלה של ערכים וחינוך בלתי פורמאלי‪.‬‬ ‫חשוב מאוד לסכם ולומר‪:‬‬ ‫שהם קודם כל חניכים ורק אחר כך חברי שכבה בוגרת‪.‬‬

‫‪22‬‬


‫פעולת מוסר עבודה וזיקה לשבט‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫החניך יסביר את החשיבות במוסר עבודה‬ ‫החניך ייפתח זיקה לשבט‬ ‫בעקבות הפעולה החניך ייקח חלק פעיל בתפקידים שונים בתהליך קיץ‪.‬‬ ‫מתודה ‪:1‬‬ ‫נפזר באולם את כל הכסאות‪ .‬נבקש מכל השכבה לסדר את הכסאות בכמה שפחות זמן‪.‬‬ ‫נפזר שוב את הכסאות רק שהפעם נבחר רק ‪ 4‬נציגים שייסדרו אותם בחזרה‪ .‬נספור כמה זמן לוקח‬ ‫להם לסדר‪.‬‬ ‫ציוד‪ :‬כסאות‪ .‬הערכת זמן‪ 13 :‬דקות‬ ‫קישור למטרות‪ :‬כאשר כל השכבה עובדת כגוף אחד התהליכים המייגעים נראים קצרים הרבה‬ ‫יותר וגם נוסף להם פן של כיף ושל עבודה יחד‪ .‬כאשר רק כמה עושים את אותה עבודה בשביל‬ ‫כולם‪ ,‬העבודה מתבצעת‪ ,‬אבל לאט יותר וגוררת אחריה רגשות של כעס והרגשה של פראייריות‪.‬‬ ‫מתודה ‪:2‬‬ ‫יהיו המון פתקים ומשפטים על מה שהשכב"ג חושב על מיצר‪ .‬מה שהם היו רוצים שהשכב"ג‬ ‫יחשוב עליהם‪ ,‬מדביקים על פריזבי ומשחקים פריזבי פחים‪.‬‬ ‫ציוד‪ :‬פריזבי‪ 2 ,‬פחים‪ ,‬פתקים על מה שהשכב"ג חושב עלינו‪ .‬הערכת זמן‪ 13 :‬דקות‬ ‫קישור למטרות‪ :‬כאשר מדברים על מפעלים שבטיים \ שכב"גיים לא מסתכלים על כל אחד כפרט‬ ‫אלא מסתכלים על השכבה כולה‪ .‬לכן אם בתוך השכבה יהיה מוסר עבודה שכולם באים למען‬ ‫השכבה אז באמת כולם יגיעו‪.‬‬ ‫מתודה ‪:3‬‬ ‫משחקים טבעת חבלים כאשר באמצע יש מישהו שיש לו כתר על הראש שכתוב לי "מיצר"‪ .‬המטרה‬ ‫היא להרים אותו כמה שיותר גבוה‪.‬‬ ‫ציוד‪ :‬טבעת חבלים‪ ,‬כתר‪ ,‬הערכת זמן‪ 13 :‬דקות‬ ‫קישור למטרות‪ :‬כאשר כל השכבה מתאמצת ומרימה המפעל\ השכבה יעלה גבוה יותר‪ .‬אם מישהו‬ ‫אחד לא מרוכז\ לא משך החניך שבאמצע לא עלה למקסימום הגובה‪ .‬אם כולם יהיו מחוייבים‬ ‫לעבודה שלהם‪ ,‬ולמחוייבות שלהם בועדה‪ ,‬בשבט או למחנה הכל יתרומם מעלה מעלה!‬ ‫מתודה ‪:4‬‬ ‫מתחלקים ל‪ 5‬קבוצות‪ .‬כל קבוצה צריכה לבנות נדנדה בזמן מוקצב‪ .‬הצווט' לא יפעיל עליהם לחץ‬ ‫ולא יזרז אותם לעשות את המשימה‪ .‬בסוף נראה שרוב הנדנדות לא נבנו – פתח לדיון‪.‬‬ ‫ציוד‪ :‬חבלים‪ ,‬סנדות‪ .‬הערכת זמן‪ 15 :‬דקות‬ ‫קישור למטרות‪ :‬בשנה הבאה לא יהיה את הצווט' שימריץ ויסביר וילמד – יהיה להם רק אחד את‬ ‫השני‪ .‬אם הם בתוך עצמם לא יקפידו שכולם יגיעו לימי עבודה‪ ,‬לא יקפידו ללמד את החברים‬ ‫שלהם לכפות – אף אחד לא יעשה את זה!‬ ‫נקודות לדיון‪:‬‬ ‫‪ .1‬מה קרה במשחק הראשון? האם בשני המקרים האולם בסוף היה מסודר? מתי זה‬ ‫עבד יותר מהר? מה המסקנה מכך? מי סובל כשאני לא עושה?‬ ‫‪ .2‬איך אתם חושבים שמסתכלים על שכבה בשכב"ג – כגוף או כבודדים? אם‬ ‫מסתכלים עלינו כגוף שכבתי‪ ,‬מה עלינו לעשות? למה עלינו לדאוג?‬ ‫‪ .3‬מה צריך לעשות בשביל להרים את הכתר גבוה יותר?‬

‫‪23‬‬


‫‪ .4‬האם הנדנדה נבנתה או לא? מדוע היא לא נבנתה? האם היא הייתה יכולה להבנות‬ ‫מהר יותר? מה היה חסר (התמרוץ של הצווט')‪ .‬איפה תוכלו למצוא את התמרוץ‬ ‫הזה בשנה הבאה? – לחץ חברתי חיובי‬ ‫‪ .5‬במה לדעתכם מתבטאת מחוייבות לשבט? האם מדובר רק בימי עבודה?‬ ‫המחוייבות לשבט היא המחוייבות שכל פרוייקט יצליח! – ישיבות ועדה‪ ,‬לקיחת‬ ‫אחריות לחץ חברתי חיובי בתוך השכבה‪...‬‬ ‫‪ .6‬מה לדעתכם השכבה צריכה לעשות עכשיו בימי עבודה למחנה כדי שהיא תעבוד‬ ‫טוב יותר? אילו רעיונות יש לכם כדי שהשכבה תצליח לעבוד כשכבה במחנה ולא‬ ‫כפרטים?‬ ‫כניסה לשכב"ג‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫טקס כניסה לשכב"ג צריך להוות שיא לחניכי שכבת החמישיות‪.‬‬ ‫הכניסה לשכב"ג צריכה להיערך באופן מכובד אשר יזכר באופן חיובי לשכבה הנ"ל‪.‬‬ ‫רצוי מאוד להעביר את השכב"ג תהליך של ‪ :‬קבלת שכבה –אחריות השלכות וכו'‪.‬‬ ‫רצוי מאוד לערוך את הטקס לפני תחילת עבודה על הקיץ מכיוון שברוב השבטים‬ ‫העבודה היא בועדות משותפות ולכן הכניסה לשכב"ג מבחינה חינוכית נכונה יותר‬ ‫לפני תחילת עבודה יחד ולא אחרי‪.‬‬ ‫יש לזכור כי לטקס משמעות סמלית רבה עבור השכבה אך יחד עם זאת היא חייבת‬ ‫להיות מלווה במערך פעולות ‪.‬‬

‫מטרות הטקס‪:‬‬ ‫ חשיפת השכבה לשכב"ג‪.‬‬‫ נתינת משמעות רגשית למעבר "מחניכים‪-‬לשכב"ג"‬‫ העלאת המוטיבציה להיכנס לשכב"ג‪.‬‬‫‪#‬רצוי שיהיה טקס‪ -‬בו כל שכבה תכין מתנה לשכבה החדשה (ממש כמו שנולד תינוק)‬ ‫‪#‬חל איסור להשפיל או לעשות כל דבר שיפגע או יזלזל בשכבה‪.‬‬ ‫‪ #‬רצוי בתום הטקס לערוך משחקי הכרות ‪ ,‬על מנת לשבור את הקרח‪.‬‬ ‫מטרות המערך‪:‬‬ ‫ להכין את שכבת ט' לציפיות אשר עומדות בפניהם‪.‬‬‫ להכין את השכב"ג – זה לא ברור מאליו שכולם יודעים כיצד לקבל שכבה חדשה‪.‬‬‫ לכתוב מעין "חוזה" חברות בו יוסכם על כולם כללי התנהגות ונורמות התנהגות‬‫מצופות‪.‬‬ ‫( את המערך צריך להעביר המגביל לשכבה הבוגרת ולשכבת ט')‬

‫‪24‬‬


‫נספח לשיבוצים‪.‬‬ ‫שיחות שיבוצים‪:‬‬ ‫בכל שיחת שיבוצים יקבעו באופן אישי לכל חניך‪:‬‬ ‫‪ .1‬ביקורת עצמית – דעה אישית של החניך על עצמו‬ ‫‪ .2‬סקירה שנתית‬ ‫‪ .3‬דגשים ונקודות בעייתיות \ חזקות‬ ‫‪ .4‬התפיסה הערכית של החניך‬ ‫‪ .5‬מתן משוב לחניך‬ ‫‪ .6‬סיטואציות‬ ‫‪ .7‬בקשות לשיבוצים‬ ‫‪ .8‬מתן כיוון ומוטיבציה לתהליך קיץ‬ ‫שאלות אופציונאליות‪:‬‬ ‫סקירת שנתית‪:‬‬ ‫מה היה המפעל הכי משמעותי עבורך? למה?‬ ‫באיזה מפעל הרגשת שהכי תרמת?‬ ‫איזה תכנים אתה מרגיש שקיבלת השנה?‬ ‫מה היה חסר לך השנה?‬ ‫מה אתה לוקח איתך מהשנה הזו? ממה לא נהנית?‬ ‫מה אתה חושב שיכולנו לעשות ולא עשינו?‬ ‫איך הרגשת בוועדה השנה?‬ ‫איך הרגשת השנה באחווה?‬ ‫ביקורת עצמית‪:‬‬ ‫מה גילית \ למדת על עצמך השנה?‬ ‫מתי הרגשת הכי משמעותי?‬ ‫איפה אתה מרגיש טוב ? איפה אתה מרגיש שאתה צריך להשתפר?‬ ‫איזה תכונות יעשו אותך שכב"גיסט טוב?‬ ‫מה הייחוד שתביא איתך לצוות? מה הייחוד שלך בשכבה?‬ ‫מה יהיה לך קשה בצוות? למה יהיה לצוות שלך קשה איתך?‬ ‫ממה \ מתי התאכזבת מעצמך השנה?‬ ‫למה אתה חושב שמגיע לך לקבל את התפקיד שאתה מעוניין בו?‬ ‫ממה אתה מפחד? על מה יהיה לך קשה לוותר בשנה הבאה?‬ ‫האם אתה חושב שיש לך בעייה של מחוייבות? לשבט לשכבה? להדרכה?‬ ‫איך אתה חושב שתצליח בניהול הזמן שלך? (בי"ס‪ ,‬לימודים‪ ,‬צופים‪ ,‬חוגים אחרים)‪.‬‬ ‫התפיסה הערכית של החניך‪:‬‬ ‫למה אתה בצופים?‬ ‫מה חשוב לך להעביר הלאה?‬ ‫איזה ערכים חשוב לך להעביר?‬ ‫מה קיבלת השנה בצופים?‬ ‫מה בעיניך מגדיר את השכב"גיסט האידיאלי? על אילו מאפיינים אתה עונה?‬ ‫‪25‬‬


‫מה הופך את המדריך למדריך טוב?‬ ‫לאילו תכנים אתה הכי מתחבר \ לא מתחבר?‬ ‫איך אתה רואה את תפקיד היו"ר \ הראשג"ד \ ההדרכה?‬

‫בקשות לשיבוצים‪:‬‬ ‫איזה תפקיד אתה רוצה? (מדריך \ צפי"ל \ חבר שכבה)‬ ‫למה דווקא את התפקיד הזה?‬ ‫למה אתה חושב שמגיע לך \ לא מגיע לך?‬ ‫עם מי קשה לך להסתדר?‬ ‫עם אילו סוגי אנשים תשמח לעבוד? עם אילו אנשים לא תוכל לעבוד?‬ ‫אנשים ספציפיים שתוכל לעבוד איתם טוב‬ ‫אנשים ספציפיים שלא תעבוד איתם טוב‪.‬‬ ‫איך אתה עם עבודה תחת סמכות?‬ ‫איך אתה חושב שתעבוד מול ראשג"ד?‬ ‫מהו סדר העדיפויות שלך בהדרכה?‬ ‫מהו סדר העדיפויות שלך בצפילות?‬ ‫סיטואציות‪:‬‬ ‫‪ .1‬היה לך חניך בעייתי שהלך מכות‪ .‬עשית לו שיחת אזהרה‪ .‬במשך שלושה פעולות‬ ‫הוא השתפר‪ .‬בפעולה הרביעית העיף סטירה לחניך אחר‪ .‬מה היית עושה?‬ ‫‪ .2‬יש הרבה חניכים בעייתיים בקבוצה ואתה יודע שאם הם יישארו‪ ,‬שאר החניכים‬ ‫ייפרשו‪ .‬מה אתה חושב שצריך לעשות?‬ ‫‪ .3‬אתה מתקשה לבנות פעולה‪ ,‬מה אתה עושה?‬ ‫‪ .4‬הראשג"ד איבד את הדרך בטיולי פתי"ש‪ ,‬החניכים שמים לב‪ ,‬מה אתה עושה?‬ ‫‪ .5‬הראשג"ד העיף חניך מהפעולה בלי להתייעץ איתך‪ .‬מה אתה עושה?‬ ‫‪ .6‬חניך העיף לך סטירה‪ ,‬איך את מגיב?‬ ‫‪ .7‬מה תעשה אם לא תקבל את התפקיד שאתה מעוניין בו?‬

‫‪26‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.