דמוקרטיה וחברה

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬ ‫האגף לחינוך‬

‫חוברת הדרכה‬ ‫דמוקרטיה וחברה‬ ‫תשע”ב ‪2011-2012 -‬‬

‫ע”ר‬

‫ע”ר‬

‫דבר המזכ״ ל‬ ‫מדריכים יקרים‪,‬‬ ‫תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב‪ ,‬במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה‬ ‫משמעותית בשבטים שלה‪.‬‬ ‫מאחורי מילים גדולות אלה‪ ,‬מסתתרת פעולה פשוטה‪ ,‬היא פעולת ההדרכה‪.‬‬ ‫הרגעים האלה‪ ,‬בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם‬ ‫תפיסות וערכים‪ ,‬הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק‬ ‫נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה‪.‬‬ ‫ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב‪ ,‬דור‬ ‫חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה‬ ‫ואת העשייה החינוכית רבת השנים‪.‬‬ ‫האגף לחינוך‪ ,‬שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות‬ ‫בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה‪ ,‬יחד‬ ‫עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך‪.‬‬ ‫הדרכה איכותית מבוססת על למידת הנושא‪ ,‬התעמקות בו והתאמתו באופן‬ ‫ספציפי אל החניכים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים‪ ,‬על אמונה ביכולתם ועל‬ ‫רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי‪.‬‬ ‫אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת‪.‬‬ ‫המשיכו כך‪.‬‬

‫בברכת הצופים‬ ‫חזק ואמץ‬ ‫גל בן שימול‬

‫‪1‬‬

‫מערך דמוקרטיה‬ ‫דמוקרטיה (ביוונית שלטון עם)‪ :‬היא שיטת ממשל שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על המדיניות‬ ‫הציבורית במדינתם‪ ,‬באופן חוקי וממוסד‪ .‬הם יכולים לעשות זאת‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬באמצעות הבעת דעות בפומבי‪,‬‬ ‫הצבעה בבחירות או במשאלי עם ‪,‬השתתפות בדיונים לפני ההחלטות ובהחלטות עצמן‪ ,‬התמודדות‬ ‫בבחירות או הצטרפות אל מפלגההמתמודדת בהן‪ .‬דמוקרטיות של ימינו מעמידות במרכז גם את ההקפדה‬ ‫על שמירת זכויות אדם כמו ‪:‬הזכות לחירות ‪,‬חופש דיבור‪ ,‬חופש התאגדות‪ ,‬זכות קניין‪ ,‬וחופש התנועה‪.‬‬ ‫נכון לעשור הראשון של המאה ה‪, 12-‬מרבית המדינות הדמוקרטיות דוגלות גם בשוויון הזדמנויות ועושות‬ ‫מאמצים לא פשר השפעה שלטונית שווה של כלל האזרחים‪ ,‬בלא תלות במוצא‪ ,‬מעמד חברתי וכלכלי‪ ,‬מין‪,‬‬ ‫גזע‪ ,‬דת וכיוצא באלה‪ .‬כדי לממש שוויון כזה ניתן‪ ,‬למשל‪ ,‬להגביל את יכולתו של מועמד בבחירות לממן‬ ‫תעמולה מכיסו הפרטי ולמנוע יתרון של מועמדים עשירים או לדאוג לקלפיות נגישות ולאפשר הצבעה‬ ‫לאזרחים נכים וזקנים‪.‬‬ ‫מעורבות חברתית מוגדרת על פני רצץ הנע מערנות לסובב דרך השתתפות ושיתוף לעבר עשייה למען‬ ‫האחר‪/‬הסביבה‪.‬‬ ‫לפי ערכי הליבה של תנועה הצופים‪ ,‬דמוקרטיה כתפיסת עולם המאמינה שהחברים בצופים בפרט ובמדינה‬ ‫ובכל תחומי החיים בכלל שותפים בקביעת המדיניות בראש ובראשונה על ידי בחירות‪ .‬כל זאת ללא תלות‬ ‫במוצא‪ ,‬מין‪ ,‬גזע וכיוצא באלו‪ .‬ומעורבות חברתית כנכונות של הפרט והקבוצה לפעול מתוך תחושה של‬ ‫אחריות ליצירת חברה טובה יותר‪ .‬אם על ידי אזרחות פעילה ו‪/‬או התנדבות לטובת החברה והקהילה‪.‬‬ ‫רציונל‪:‬‬ ‫במערך זה‪ ,‬אשר ראשיתו יפתח בשאלה "למה לי פוליטיקה עכשיו?" החניכים יעברו בין מגוון פעולות‬ ‫מרמת המיקרו‪ ,‬החל מהחניך האינדוידואל אשר יבחן את מקומה של הפוליטיקה בחייו‪ ,‬משם יעבור‬ ‫לפוליטקה בתנועת הצופים כחברי שכבה אשר מייצגים תנועת נוער במדינה‪ ,‬ועד לרמת המקרו‪,‬‬ ‫הדמוקרטיה בישראל‪ ,‬השסעים בחברה‪ ,‬הסללתם בחברה ותרבות ככלל‪.‬‬

‫הפעולות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬

‫למה לי פוליטיקה עכשיו?‬ ‫פוליטיקה בצופים‬ ‫דמוקרטיה בישראל‬ ‫שסעים בחברה‬ ‫הסללה בחברה‬ ‫תרבות דמוקרטיה והדרת נשים‬

‫‪2‬‬

‫פעולה ‪ 1‬למה לי פוליטיקה עכשיו?‬

‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ ‬החניך יגדיר מה זה פוליטי‪ /‬פוליטיקה‪.‬‬ ‫‪ ‬למה לי פוליטיקה? למה זה צריך לעניין אותי אם בכלל? נוגע לי?‬ ‫‪ ‬מודעות‪ ,‬יציאה מהבועה וניסיון להסתכל אל מעבר למשבצת שלי‬ ‫פוליטיקה דמוקרטית‪ :‬כוח פוליטי הוא תחליף לאלימות‪ 21 -‬דק'‬ ‫‪‬‬

‫דילמות ‪-‬כל אחד צריך לבחור לעצמו צד פוליטי‪.‬‬

‫פעם ‪ :2‬לאחר שבחרו‪ ,‬יש להם זמן – צריך שכולם יהיו בצד אחד כל האמצעים כשרים‪(.‬כנראה אלימות)‬ ‫פעם ‪ :1‬תפסוני (ככה מעבירים אנשים)‬ ‫פעם ‪ :3‬כלב והעצם עם שבויים‪( .‬כללי המשחק‪ -‬כוח פוליטי ולא אלים)‬ ‫מימד אזרחי‪ :‬יחסי גומלין (הקבוצות)‪ ,‬כשכל אחד אחראי על הנעשה בתחומו (הרשימה)‪ 21 .‬דק'‬ ‫‪ ‬כל אחד עם דף ועט במקום מסוים‪ -‬המשימה לכתוב כל מה שמעניין אותם‪ -‬העסיק אותם ב‪ 3‬ימים‬ ‫האחרונים‪ ,‬דברים שהם צריכים לעשות היום ובכללי‪ .‬כל פעם על השכבה להסתדר בצורות של‬ ‫קבוצות עפ"י הגדרת המדריך‪ .‬למשל‪ :‬קב' כדורגל‪ ,‬תמונה משפחתית‪ ,‬מופע ברודווי‪ ,‬להקת בלט‪,‬‬ ‫חתונה‪ ,‬זוגות‪ ,‬שלשות‪...‬‬ ‫כל זהות קבוצתית היא זהות פוליטית במהותה‪ ,‬משום שהיא מחברת את הפרט לחברה ומעלה סוגיות‬ ‫העוסקות במימד הציבורי של החיים‪ .‬כל אחד בוחר להשתייך לקב' אחרת‪ -‬ובוחר באופן מודע ופעיל‪ ,‬לפי‬ ‫אמונותיו‪.‬‬ ‫אם כל אחד יהיה לעצמו‪ -‬אז החברה תתפרק‬ ‫‪ ‬תורת המשחקים של גרדוש‪ 4 .‬קב'‪ ,‬המטרה שהחברה תרוויח‪ .‬אם כולם יכוונו מעל המטרה ולא‬ ‫יחשבו על עצמם אלא לטובת הכלל‪ -‬הם ירוויחו יותר לאורך זמן וכך גם החברה‪ .‬אם ידאגו אך ורק‬ ‫לעצמם ולא ידאגו למקסם רווחים החברה תפסיד‪.‬‬ ‫כך גם בחברה‪ -‬ניתוק ודאגה לעצמי‪ -‬יפיל ויצור אינדיווידואלים אגואיסטיים שלא באמת יוכלו‬ ‫להתקיים לבד‪ .‬ואם ייתנו קצת‪ -‬ירויחו יותר ותישאר חברה תומכת‪.‬‬ ‫הדגמת יחסי הגומלין‪ -‬השפעה של כל מעשה ושל כל בחירה של כל אחד על החברה הגדולה‪.‬‬ ‫כמה אני מודע?‬ ‫‪‬‬

‫"סרגל"‪ ,‬כולם בשורה‪ ,‬ועל כל משפט‪ -‬אם הם מסכימים‪/‬רמת בקיאות‪ -‬אין לי שמץ‪ ,‬יודע ממש‪....‬‬ ‫‪ 02‬דק'‬

‫סיכום‪:‬‬ ‫‪‬מהי פוליטיקה? מזה? (מימד מוסדי ואזרחי‪).‬‬ ‫שירים‪ -‬למה לי פוליטיקה עכשיו‪ ,‬הכל פוליטי‪.‬‬ ‫‪ ‬הכל פוליטי? תוצרת הארץ‪ ,‬ניסויים בע"ח‪ ,‬לכלוך‪ ,‬מחזור‪ ,‬תרומה (הקש בדלת)‪ ,‬התנדבות‪.‬‬ ‫טיול ברמת הגולן‪-‬נמצאת תחת "מו"מ" יכול להיות שלא נהיה שם?‬ ‫ללכת להצביע‪-‬פוליטי‪ ,‬לאיזו מפלגה‪ -‬מפלגתי‬ ‫לצאת להפגין‪ -‬פוליטי‪ ,‬באיזו הפגנה‪ -‬יכול להיות פוליטי‪/‬מפלגתי‪.‬‬ ‫‪‬למישו יש זהות פוליטית? מהי? יותר לכוון שזהו עמוד שדרה מוסרי‪ ,‬עולם ערכים ואמונות‪ -‬שעוזר לך‬ ‫לבחור ולהחליט מה אתה כן ומה אתה לא‪.‬‬ ‫‪‬ההבדל בין זהות פוליטית למפלגתית (פוליטית‪ -‬להיות בעל דעה‪ ,‬חלק מקבוצה‪ ,‬אדם המעורב מה‬ ‫נעשה בחברה‪ .‬מפלגתית‪ -‬לתמוך במצע של מפלגה מסוימת)‬ ‫‪ ‬למה חשוב שתהיה לי זהות פוליטית? לאן יכול להוביל‪ :‬אפאטיות‪ ,‬בריחה מכל מחויבות‪ ,‬חוסר רצון‬ ‫לקחת אחריות‪ .‬ריק שהופך חברה אזרחית לחסרת מהות‪ .‬כל אחד לעצמו‪ .‬האם אפשרי לחיות ככה?‬ ‫‪ ‬רצח פוליטי‪ :‬רצח רבין‪ ,‬אנואר סאדאת*‪ .‬מה המטרה של רצח פוליטי? השיג אותה? (הפרת כללי‬ ‫המשחק הדמוקרטי) איך מגיעים למצב שרצח כזה הוא לגיטימי?—הסתה‪ .‬איך הסתה מתאפשרת? מי יודע‬ ‫באמת לשים את הגבול בין חופש הביטוי להסתה?‬

‫‪3‬‬

‫הסתה מתבססת על הצגת עובדות מעוותות‪ .‬האם אנשים לא מעורבים‪ ,‬אדישים‪ ,‬מנותקים‪ ,‬שלא יודעים‬ ‫לאן הם משתייכים‪ -‬יכולים להיות יותר או פחות מושפעים מהסתה? למה?‬ ‫ואם מנתקים את עצמם ולא מביעים עמדה כלל‪( -‬כמו כל אחד לעצמו) למה זה עלול לגרום? כוחות‬ ‫קיצוניים יכולים לעלות ביותר קלות‪?..‬‬ ‫אתם מושפעים? ממה? ממי? בודקים אמת של דברים? קל להשפיע עליכם? בודקים אמיתות של דברים?‬ ‫כדי לא לאפשר לדבר כזה לקרות שוב‪ -‬להסתה ההמונית ולרצח להיות "לגיטימי"‪ ,‬לגורמים קיצוניים‬ ‫לצבור כוח‪ ,‬כל אחד מאיתנו צריך לפתח זהות פוליטית‪ -‬עמוד שדרה ערכי ולהיות אזרח מודע‪ ,‬מעורב‪,‬‬ ‫ואפילו יוזם!‬ ‫ציוד‪ :‬מזו ל"עצם"‪ ,‬דפים(לכתיבה‪ ,‬להצבעה)‪ ,‬עטים לכל אחד‪ ,‬נייר עיתון שעליו הטבלה‪,‬משפטים לסרגל‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫אז למה לי פוליטיקה עכשיו?‬ ‫משינה‬ ‫מילים ולחן‪ :‬שלומי ברכה‬ ‫אלפי שכירים של חרב מתכנסים בתוך מסגד‬ ‫הם מדברים עלי אך לא איתי‬ ‫ודוד של השכן שלי קיבל את הסמג"ד‬ ‫סיפרה אישתו של בן של אחותי‬ ‫אהה אחותי‪ ,‬אהה אחותי‬ ‫שמיר ופטרוזיליה נפגשים באפילה‬ ‫לפתור את המצב הנוכחי‬ ‫ובניו יורק המציאו זן חדש של מחלה‬ ‫ואיש אחד טוען שהוא אחי‬ ‫אהה אחי‪ ,‬אהה אחי‬ ‫שיקרתי שאמרתי שהכל כל כך נפלא‬ ‫כי שום דבר בעצם לא היה נכון‬ ‫גם הכדור שלנו שהפך למרובע‬ ‫שכח שהוא עגול‬ ‫עסקי הרוקנרול‪..‬‬ ‫בסן פרנסיסקו הגשרים זקוקים להחלמה‬ ‫ברוסיה עוד אסון של רכבות‬ ‫ההמונים הפילו בברלין את החומה‬ ‫ולי ולך נותר רק לקוות‬ ‫אהה לקוות‪ ,‬אהה לקוות‬ ‫שיקרתי שאמרתי שהכל כל כך נפלא‬ ‫כי שום דבר בעצם לא היה נכון‬ ‫גם הכדור שלנו שהפך למרובע‬ ‫שכח שהוא עגול‬ ‫שכח שהוא עגול‬ ‫שכח שהוא עגול‬ ‫אני ברוקנרול‬ ‫למה אבן ברמאללה סוטה ממסלולה לולה?‬ ‫למה אבן ברמאללה סוטה ממסלולה לולה?‬ ‫את וגם אני בתוך ארגז‬ ‫שר ואת רוקדת במרכז‬

‫שיקרתי שאמרתי שהכל כל כך נפלא‬ ‫שכירים של חרב מתכנסים בתוך האפילה‬ ‫ובניו יורק המציאו זן חדש של מחלה‬ ‫מרגיש כל כך נפלא‬ ‫אנחנו עם סגולה‬ ‫אנחנו עם סגולה‬ ‫אז למה לי פוליטיקה עכשיו?‬

‫הכל פוליטי‬

‫ביצוע ‪:‬גידי גוב‬ ‫מילים ‪:‬ויסלבה שימבורסקה‬ ‫לחן ‪:‬אלון אולארצ'יק‬

‫אנחנו ילדי התקופה‪,‬‬ ‫התקופה היא פוליטית‪.‬‬ ‫כל המעשים היומיומיים‬ ‫או הליליים שלך‪ ,‬שלנו‪ ,‬שלכם‬ ‫הם מעשים פוליטיים‪.‬‬ ‫תרצה או לא תרצה‪,‬‬ ‫לגנים שלך עבר פוליטי‪,‬‬ ‫לעור גוון פוליטי‪,‬‬ ‫לעיניים היבט פוליטי‪.‬‬ ‫כך או אחרת‬ ‫לכל דבריך הדהוד‪,‬‬ ‫לכל שתיקותך ההשתמעות‬ ‫פוליטים‪.‬‬ ‫אף בלכתך בסבך היער‬ ‫אתה צועד צעדים פוליטיים‬ ‫על קרקע פוליטית‪.‬‬ ‫גם שירים לא פוליטיים הם פוליטיים‪,‬‬ ‫ובמרומים מאיר ירח‪,‬‬ ‫זה מכבר לא‪-‬ירחי‪,‬‬ ‫להיות או להיות‪ ,‬זו השאלה‪.‬‬ ‫איזו שאלה‪ ,‬חביבי‪ ,‬השב בהקלה‪.‬‬ ‫שאלה פוליטית‪.‬‬ ‫אינך חייב להיות בן אנוש‬ ‫כדי להיות בעל משמעות פוליטית‪.‬‬ ‫די בכך שתהיה נפט גולמי‪,‬‬ ‫מספוא מרוכז‪ ,‬חומר גלם ממוחזר‪.‬‬ ‫או אף שולחן ישיבות‪ ,‬שעל צורתו‬ ‫התווכחו חודשים ארוכים‪:‬‬ ‫מסביב לאיזה שולחן יש לשאת‪-‬לתת‬ ‫על אודות חיים ומוות‪ ,‬עגול או מרובע‪.‬‬ ‫בינתיים אנשים נהרגו‪,‬‬ ‫חיות גוועו‪,‬‬ ‫בתים עלו בלהבות‪.‬‬ ‫ושדות צמחו פרא‬ ‫כמו בתקופות קדם‪,‬‬ ‫פחות פוליטיות‪.‬‬ ‫כל דבר שאתה עושה אתה פוליטי‬ ‫אין בכלל דבר שלא יוצא פוליטי‬ ‫אתה פוליטי‪ ,‬אני פוליטי‬ ‫איך אני רוצה שלא יהיה פוליטי‬ ‫גם אני רוצה שלא יהיה פוליטי‬ ‫אתה פוליטי‪ ,‬אני פוליטי‬ ‫‪5‬‬

‫פעולה ‪ 0‬פוליטיקה בצופים‬ ‫מטרות‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫החניכים יבינו שלהם האחריות המלאה על מה שעובר לחניכים שלהם בזמן הפעולות‬ ‫ושיש להם אחריות אישית על התכנים שהם עוברים‪.‬‬ ‫החניכים יפתחו דיון על פוליטיקה בצופים‪ -‬כן או לא תוך כדיי הצגת שתי הדעות לעניין‪.‬‬ ‫החניכים יבינו מה משמעות המילה פוליטיקה במובן הצר‪ ,‬הרחב‪ ,‬ובכלליות על היבטיה‬ ‫השונים‪.‬‬

‫מהלך‪:‬‬ ‫משחק פתיחה‪:‬‬ ‫מעגל אמון‪ :‬מעמידים את הקבוצה במעגל כאשר הם צמודים זה לזה עם הגב אחד לשני‪ .‬ההנחייה תהיה‬ ‫להתיישב זה על ברכיו של זה שמאחוריו שיושב על ברכיו של זה שמאחוריו וכדומה (כך שכל אחד‬ ‫מהחניכים יושב על זה שמאחוריו וזה שמלפניו יושב עליו)‪.‬‬ ‫מידי פעם מוציאים חניך מן המעגל‪ .‬מטרת החניכים היא לא ליפול‪ ,‬שכן אם ייפלו יפסידו‪ .‬מטרת המשחק‬ ‫בתת המודע של החניכים היא למעשה להראות שאם אחד נופל כולם נופלים – אחריות‪ 21 -.‬דקות‬ ‫משחק האריה‪:‬עומדים במעגל‪.‬‬ ‫מחלקים לכל חניך רשימה המכילה שמות של שלוש חיות‪ .‬בכל פעם בה המדריך מקריא בשם של חיה‬ ‫מסוימת אשר מופיעה ברשימותיו של החניך הוא צריך להיתלות על שני החברים שמצדדיו‪.‬‬ ‫כאשר יאמר המדריך את המילה "אריה" המשותפת לכולם‪ .‬כולם יפלו‪..‬‬ ‫המסר‪ :‬אין לצפות שאחרים יעשו את העבודה שלנו‪ 21 - .‬דקות‪.‬‬ ‫הצגה‪:‬‬ ‫החניכים מתחלקים ל‪ 1‬קבוצות כשיש קבוצה שבעד השיחה על פוליטיקה בצפים ומנגד קבוצה שנגד שיחה‬ ‫על פוליטיקה בצופים‪ .‬הילדים מכינים מצע‪ -‬או הצגה‪ /‬ציור או העלאת נקודות למה בעד ולמה נגד‪ 11 .‬דק'‬ ‫הילדים מתחלקים ל‪ 4‬קבוצות‪ -‬כל קבוצה מקבלת קטע קריאה ומדברת עליו‪ ...‬המדריך עובר בין הקבוצות‬ ‫ומשתתף בדיון‪ .‬הקריאה‪.4 .3 .1 .2 :‬‬ ‫לאחר מכן חוזרים לשבת במעגל וכל קבוצה משתפת את השכבה בקטע הקריאה שהם קיבלו והמסקנות‬ ‫שהסיקו‪ 21 .‬דקות‪.‬‬ ‫אחד מחברי השכבה מקריא את ההגדרה המילונית למושג "פוליטיקה"‪ .‬ההסבר של המדריך סביב ההגדרה‬ ‫יהיה במובן הצר של המילה‪ ,‬במובן הרחב ובאיזה תחומים הפוליטיקה לוקחת חלק‪ 1 – .‬דקות‪.‬‬ ‫חלוקת השיר "הכל פוליטי"‪.‬‬ ‫חבילה עוברת‪ -‬עם השאלות האלו בדרך‪ ...‬שיפתחו דיון על כל שאלה‪.‬‬ ‫‪ ‬מה האחריות שלנו כמדריכים בצופים כלפיי החניכים שלנו בהקשר לפוליטיקה?‬ ‫‪ ‬האם דיברו אתכם על פוליטיקה בצופים?‬ ‫‪ ‬איפה אתם מרגישים שכן דיברו איתכם על פוליטיקה בחיים שלכם? בבית ספר? בבית? זה מספיק?‬ ‫‪ ‬מה החשש בעצם מדיבור על פוליטיקה בצופים? (הסתה חברתית)‬ ‫‪ ‬אז איך כן אפשר לדבר על פוליטיקה בצורה נכונה בצופים?‬ ‫‪ ‬האם תמיד חייבים להגיע ליידי הסכמה? או שמספיק שנתנו לחניכים שלנו את הידע ואת העובדות‬ ‫ואת הדעות כדיי שיחליטו לעצמם? או שיתחילו לפתח דעה?‬ ‫‪ ‬מה התחושות שלכם עכשיו אחריי הפעולה על שיחה על פוליטיקה בצופים?‬ ‫(‪ 21‬דקות)‬

‫‪6‬‬

‫בסוף החבילה עוברת כדי לשים משהו שהשכבה תשמח לקבל בסוף פעולה מסוג שכזה‪ .‬משהו משחרר ולא‬ ‫קשור (מצרכים להכנת שוקו) או כל דבר אחר כיד הדימיון‬ ‫פוליטיקה היא התחום הציבורי המארגן את חיי הכלל באמצעות הפעלת משאבי עוצמה ומימוש אינטרסים‬ ‫של פרטים שונים בחברה‪.‬‬ ‫פוליטיקה דמוקרטית מניחה שבחברה דמוקרטית יש להשתמש בכוח פוליטי כתחליף לאלימות‪ ,‬באופן‬ ‫מוגבל ומרוסן‪ ,‬מתוך קבלה מושכלת של פשרות שהן רע במיעוטו ותוך התחשבות בהכרעות הרוב ושמירה‬ ‫על זכויות המיעוט‪.‬‬ ‫לפוליטיקה המודרנית יש כמובן מימד מוסדי הקשור בשלטון ועוסק בתהליכי בחירות‪ ,‬ייצוג‪ ,‬חקיקה‪,‬‬ ‫ביצוע ושיפוט‪.‬‬ ‫המימד האזרחי‪ ,‬המופשט יותר‪ ,‬עוסק בקשר בין זכויות וחובות‪ ,‬ביחסי הגומלין בין הפרט לחברה‪ ,‬ובמידת‬ ‫אחריות האדם על התחום הציבורי שבו הוא מתגורר ופועל‪.‬‬ ‫החל מסוף המאה ה‪ 21‬התאפיינה הפוליטיקה גם במימד אידיאולוגי שחתר אל עבר מימוש חזון החברה‬ ‫הטובה הרצויה לגוף זה או אחר‬ ‫‪.2‬מבחינה זהותית רבים הצעירים המסרבים לזהות עצמם כמי ששייכים למסגרת פוליטית‪ .‬הם מתכוונים‬ ‫לכך שאין להם כל זהות מפלגתית ובהעדר זהות שכזאת הם חסרי זהות פוליטית‪ .‬אנו טוענים שמערכת‬ ‫החינוך חייבת לטפח זהות פוליטית‪ ,‬כאשר אין לזהות בין זהות פוליטית לבין זהות מפלגתית‪.‬‬ ‫זהות פוליטית היא תנאי ראשוני לקראת טיפוח אזרחות דמוקרטית פעילה שאינה בהכרח מפלגתית‪.‬‬ ‫‪.1‬פוליטיקה זהו התחום הציבורי והוא נחוץ לאינטראקציה משמעותית בין אנשים‪ .‬הזהות הפוליטית היא‬ ‫הרפובליקניזם האזרחי‪ ,‬התביעה לראות בפרט חלק מקולקטיב ולא רק "אני ואפסי"‪ .‬ללא זהות שכזאת‬ ‫החברה הופכת לאוסף אקראי של פרטים זרים ומנוכרים זה לזה‪ ,‬ונוצר אטומיזם מסוכן ברמת הפרט כלפי‬ ‫חברה שזו‪ .‬כאשר החברה האזרחית מתרוקנת מכל מהות ותוכן‪ ,‬גדלים לתוכה צעירים מנוכרים וחסרי‬ ‫כלים להתמודדות במרחב קולקטיבי כלשהו‪.‬‬ ‫‪.3‬זהות אטומיסטית מובילה לנרקיסיזם‪ ,‬לקבלה נורמטיבית של בדידות ואפאטיות‪ ,‬לבריחה מכל מחויבות‪,‬‬ ‫ולחוסר רצון ויכולת לקחת אחריות‪ .‬היא מתבטאת בקרב הנוער בראיית הצעיר הזרוק‪ ,‬והאדיש כדמות‬ ‫"קולית" (גזעית) נורמטיבית ואפילו נערצת‪ .‬למותר לציין שזהות שכזו מרוקנת מתוכן כל משמעות של‬ ‫הריק שהופך את החברה האזרחית לחסרת‬ ‫חברות קהילתית‪ ,‬לאומית‪ ,‬או אוניברסאלית‪-‬הומניסטית‪ִ .‬‬ ‫מהות וחסרת תוכן מצריך עבודת התערבות בבית הספר בנושא זהות קבוצתית‪.‬‬ ‫‪.4‬כל זהות קבוצתית היא זהות פוליטית במהותה משום שהיא מחברת את הפרט לחברה ומן הסתם מעלה‬ ‫סוגיות העוסקות במימד הציבורי של החיים‬

‫‪7‬‬

‫פעולה ‪ 3‬דמוקרטיה בישראל‬ ‫חלק א‪ -‬משיכת חבל‬ ‫מציגים לשכבה דילמה בה הם יצטרכו להכריע‪-‬‬ ‫האם להעביר את קורס המדריכים לכיתה ח' או לא? כמו בשבט רמת חן‪..‬‬ ‫השכבה תתחלק לשתי קבוצות וכל קבוצה תבנה לדילמה הזו ‪ 1‬טענות שאותם הם יציגו זה מול זה‪ ) .‬תוך‬ ‫כדי ליווי הדיון וגרימה לאי סדר יזום נקווה שעדיין לא תתקבל החלטה (‬ ‫נציע לחניכים לפתור את הדילמה במשיכת חבל ונדאג שהחבל יקרע בזמן המשיכה (מבצעים קשר במרכז‬ ‫החבל‪ -‬דבר שמחליש את כוחו)‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫עלו שתי דעות מנוגדות ולבסוף החבל נקרע בגלל המתיחות‪ /‬מחלוקות בין הקבוצות‪ .‬איזה צורת‬ ‫שלטון הדבר מזכיר לכם? (זה גם מאפיין של דמוקרטיה)‬

‫‪‬‬

‫דמוקרטיה טיבעה הוא להכריע ע"פ הרוב שמחזיק בכוח‪ .‬מה יעשה המיעוט? איך יעלה את דעתו‬ ‫וישפיע על קביעות?‬

‫‪‬‬

‫לדעתכם דמוקרטיה היא צורת השלטון הנכונה? יתרונות וחסרונות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ישנן שיטות שלטון נוספות (מלוכה‪ ,‬משפחתי‪ ,‬דיקטטורה‪ ,‬דתי‪ ,‬קומוניסטי)‪ .‬ברוב העולם ישנן‬

‫שיטות שלטון אחרות‪ .‬האם זה עדיף על דמוקרטיה?‬ ‫חלק ב'‪ -‬משפטי דמוקרטיה‬ ‫נותנים לחניכים לבחור מבין מס' משפטים הקשורים בדמוקרטיה ועורכים סבב קצר ובו כל אחד מסביר‬ ‫מדוע בחר דווקא במשפט שלו ומה הוא מייצג‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫במתמטיקה‪ ,‬כמו בדמוקרטיה‪ ,‬האחד שואב כוח ממספר האפסים שמאחוריו‪ -.‬לא ידוע‬

‫‪‬‬

‫הדמוקרטיה היא אולי המשטר הגרוע ביותר‪ ,‬אך אין משטר טוב ממנה‪ -.‬וינסטון צ'רצ'יל‬

‫‪‬‬

‫הדמוקרטיה טובה מדי בשביל לשתף אותה עם סתם כל אחד‪ -.‬ניג'ל רייס‬

‫‪‬‬

‫הדמוקרטיה היא הלקאה של העם‪ ,‬למען העם‪ ,‬על ידי העם‪ -.‬אנטול פרנס‬

‫‪‬‬

‫שלטון דמוקרטי אמיתי הוא אותו שלטון‪ ,‬המותיר בידי אדם מספיק חופש‪ ,‬ובו בזמן דואג לכך‬ ‫שלא יעשה שימוש רע בחופש הזה‪ -.‬אלברט אינשטיין‬

‫‪‬‬

‫לתת זכות הצבעה להמונים‪ ,‬זה כמו לתת את ניהול הבית לידי הילדים‪ -.‬אוטו פון ביסמארק‬

‫‪‬‬

‫לא קולות של כדורים נחוצים אלא קולות של קלפי‪ -.‬אברהם לינקולן‬

‫‪‬‬

‫דמוקרטיה‪ :‬ארבעה זאבים וכבש מצביעים על ארוחת צהריים‪ -.‬לא ידוע‬

‫‪8‬‬

‫‪‬‬

‫ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה הוא שבדמוקרטיה אתה קודם בוחר‪ ,‬ואחר כך ממלא פקודות‪.‬‬ ‫בדיקטטורה אתה לא חייב לבזבז את זמנך על בחירות‪ -.‬צ'ארלס בוקובסקי‬

‫‪‬‬

‫כל החזון של הדמוקרטיה הוא להעלות את מעמד הפועלים לרמת הכסילות שהשיגה הבורגנות‪-.‬‬ ‫גוסטב פלובר‬

‫‪‬‬

‫אזרח אמריקאי יחצה את האוקיינוס כדי להילחם למען הדמוקרטיה‪ ,‬אבל לא יחצה את הרחוב‬ ‫כדי להצביע בבחירות לנשיאות‪ -.‬ויליאם ווהן‬

‫‪‬‬

‫"שלטון העם‪ ,‬על ידי העם‪ ,‬למען העם‪- ".‬אברהם לינקולן‬

‫‪‬‬

‫"דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר פרט לכל האחרות שנוסו‪- ".‬וינסטון צ'רצ'יל‬

‫‪‬‬

‫"אין לראות דמוקרטיה מוחלטת כצורת שלטון לגיטימית‪ ,‬לא יותר מאשר מונרכיה מוחלטת‬ ‫היא לגיטימית‪ - ".‬אדמונד ברק‬

‫‪‬‬

‫"זה לא דמוקרטיה‪ ,‬זה דמו‪ - ".‬הרב דב ליאור‬

‫‪‬‬

‫"דמוקרטיה איננה חוק של הרוב‪ ,‬אלא הגנה על המיעוט‪ ".‬אלבר קאמי‬

‫‪‬‬

‫"הטלוויזיה עשתה את הדיקטטורה לבלתי אפשרית ואת הדמוקרטיה לבלתי נסבלת‪- ".‬‬ ‫שמעון פרס‬

‫‪‬‬

‫"כאשר ביקר פעם אנאכארסיס באספה התפלא על העובדה שביוון נוהגים חכמים לדבר‬ ‫וכסילים להחליט‪ - ".‬פלוטארכוס‬

‫‪‬‬

‫"מה בין דמוקרטיה לדיקטטורה? בדמוקרטיה כל מה שלא אסור – מותר‪ .‬בדיקטטורה כל מה‬ ‫שלא מותר – אסור‪".‬‬

‫‪‬‬

‫"זכור‪ ,‬דמוקרטיה אף פעם לא מחזיקה מעמד הרבה זמן‪ .‬היא תיהרס במהרה‪ ,‬מותשת‪ ,‬תרצח‬ ‫את עצמה‪ .‬עדיין לא הייתה דמוקרטיה שלא התאבדה‪ - ".‬ג'ון אדמס‬

‫‪‬‬

‫"דמוקרטיה היא של ברי המזל ושל העשירים שבה לעניים אין חלק‪".‬‬

‫‪‬‬

‫"פעמים רבות נוכחתי לדעת בהזדמנויות שונות‪ ,‬שדמוקרטיה אינה מסוגלת לשלוט באחרים‪".‬‬ ‫‪ -‬קליאון בן קליאינטוס‬

‫‪‬‬

‫"המדינה הזו היא יהודית ודמוקרטית‪ :‬דמוקרטית כלפי יהודים‪ ,‬ויהודית כלפי ערבים‪- ".‬‬ ‫אחמד טיבי‬

‫‪‬‬

‫"דמוקרטיה היא לא רק זכותו של הרוב לשלוט ולמשול אלא בעיקר היא זכותו של המיעוט‬ ‫להיות שונה אך שווה‪".‬‬

‫‪9‬‬

‫חלק ג'‪ -‬יהיה בסדר‪..‬‬ ‫מחלקים פתקים נבחרים מנאומו של רבין – "יהיה בסדר" וכל פעם חניך אחר יקרא‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫מה אומר רבין בקטע שלו?‬ ‫האם זה מתקשר לדמוקרטיה? האם שיוון מלא הוא בסיס לאי סדר ואי אחריות אישית?‬ ‫מה דעתכם‪ ,‬איפה אתם נתקלים בזה בחיי היומיום שלכם? כשיש שיויון מלא כולם באמת עושים?‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫מלחמת יום כיפור‪ ,‬אסון המכביה‪ ,‬אסון ורסאי‪ ,‬נחשון וקסמן‪ ,‬דרק רוט‪ ,‬יצחק רבין‪.‬‬ ‫סיכום הפעולה במחשבות על העתיד של מדינת ישראל בדגש התנערות השלטון‪.‬‬ ‫יצחק רבין ‪ ,‬נאום בטקס סיום ביה"ס לפיקוד ומטה‪ 02 ,‬באוגוסט ‪1990‬‬ ‫לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם‪ ,‬שם פרטי ושם משפחה‪ ,‬זהו צירוף שתי המילים "יהיה בסדר"‪ .‬צירוף‬ ‫המילים האלה‪ ,‬שרבים מאיתנו שומעים בחיי היום‪-‬יום של מדינת ישראל‪ ,‬הוא בלתי‪-‬נסבל‪ .‬באחורי שתי‬ ‫המילים האלה חבוי בדרך‪-‬כלל כל מה שלא "בסדר"‪ :‬יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז‪ ,‬כוח ושררה‪,‬‬ ‫שאין להם מקום‪ .‬ה"יהיה בסדר" מלווה אותנו כבר זמן רב‪ ,‬שנים‪ ,‬והוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר‬ ‫אחריות ברבים מתחומי חיינו‪ .‬ה"יהיה בסדר"‪ ,‬אותה טפיחת כתף חבר'מנית‪ ,‬אותה קריצת עין‪ ,‬אותו‬ ‫"סמוך עלי"‪ ,‬הוא סממן לחוסר סדר ומשמעת‪ ,‬למקצועיות שאיננה‪ ,‬לבטלנות שישנה‪.‬‬ ‫אווירת ה"חפיף" היא‪ ,‬לצערי הרב‪ ,‬נחלת ציבוריים רבים בישראל‪ ,‬לאו דווקא בצה"ל‪ .‬היא אוכלת בנו בכל‬ ‫פה‪ .‬ואנחנו כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת ש"יהיה בסדר" פירושו שהרבה מאוד לא "בסדר"‪.......‬‬ ‫"‪....‬מה אני רואה לעצמי זכות וחובה לתבוע מכם?‬ ‫בראש ובראשונה – אחריות‪ .‬נותנים בידיכם גורל חיי אנשים אחרים‪ .‬נותנים בידיכם מסגרות אירגוניות‬ ‫גדולות ביותר‪ ,‬שאנשים בעלי ניסיון של עשרות שנים לא זוכים להיות אחראים לדומות להן‪ .‬נותנים‬ ‫לאחריותכם ציוד לחימה ששווה עשרות מיליונים‪ ,‬מאות מיליונים‪ .‬ואנחנו‪ ,‬שנותנים בידיכם את הסמכות‬ ‫והאחריות לחיי אנשים‪ .‬לחיי הבנים והבנות שלנו‪ ,‬שמים בכם את מבטחנו‪ ,‬אחרי שהוכחתם יכולת וצברתם‬ ‫ניסיון‪ .‬האחריות שלכם היא מוחלטת‪ ,‬אין לכם אל מי להביט מאחוריכם‪ .‬האחריות נעצרת אצלכם‪.‬‬ ‫אין כבדה וחשובה יותר מאחריותכם לחיי האחרים‪ .‬רובם המכריע של בני הנוער מגיעים אלינו בהתלהבות‪,‬‬ ‫ועם זאת‪ ,‬בלתי‪-‬אפשרי‪ ,‬כמעט בלתי‪-‬אנושי‪ ,‬שלא יהיה משבר כלשהו במעבר מהבית החם‪ ,‬המלטף‪ ,‬אל‬ ‫הטירונות הקשה ואוהל הסיירים בחורף‪ ,‬ברגעי המשבר הללו‪ ,‬אחריותכם כפולה ומכופלת‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫צבא הולך למלחמות וחוזר מהן פגוע ושכול‪ .‬במלחמות נופלים קורבנות‪ ,‬חובתנו לעשות הכול כדי לחסוך‬ ‫את המלחמות‪ .‬אבל לפעמים אין ברירה‪ .‬נפל בגורלי לבקר בבתי משפחות שכולות רבות בישראל‪ ,‬ואני‬ ‫אומר לכם במלוא האחריות‪ ,‬שאין דומה ביקור תנחומים אצל משפחה ששכלה את בנה במלחמה לביקור‬ ‫אצל משפחה שבנה איבד את חייו רק משום שחברו פלט כדור‪ ,‬רק משום שמפקדו נתן פקודה לא מקצועית‬ ‫ולא נכונה‪ ,‬רק משום שחבריו שיחקו בחומרי נפץ‪ ,‬או ברשת על מסלול המראה‪ .‬אין ניחומים למשפחה‬ ‫שבנה נפל במלחמה‪ ,‬אבל בני המשפחה יודעים אז שבמותו הציל את חיינו‪ .‬מה תאמר לאם שבנה נהרג רק‬ ‫משום שאחד החיילים לא פעל לפי ההוראות והפקודות? שמישהו פלא כדור? נסע במהירות מופרזת? איך‬ ‫נישיר מבט לעיניו של אב‪ ,‬שבנו נהרג בגלל שמישהו חשב ואמר "סמוך עלי" או "יהיה בסדר"‪ ,‬ושום דבר לא‬ ‫היה בסדר?‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬בעיקר בשנתיים האחרונות‪ ,‬חלה ירידה משמעותית במספר התאונות והנפגעים בצה"ל‪,‬‬ ‫אבל את המשפחות לא מעניינת הסטטיסטיקה‪ .‬מי ששכל את ילדו‪ ,‬שום מספר ושום אחוז אינם מעניינים‬ ‫את ביתו שנחרב‪ .‬לא התרגלנו ולא נתרגל להרוגים בתאונות בצה"ל‪ ,‬וכל קורבן שכזה מחולל מצב רוח קשה‬ ‫בציבורים רחבים‪ .‬אני יודע שבתנאים שבהם פועל צה"ל עלולות לקרות גם תאונות‪ .‬אני יודע שצה"ל עושה‬ ‫כל מאמץ למנוע תאונות ונפגעים‪ .‬רק מי ששירת כמוני‪ ,‬בשנות החמישים והשישים‪ ,‬יודע להעריך עד כמה‬ ‫השיפור גדול‪ .‬אני ער למעשים הגדולים למניעת תאונות בצה"ל ואומר לכם‪ :‬אין די בכך‪ ,‬אל תאמרו‪ :‬אי‪-‬‬ ‫אפשר היה למנוע‪ .‬אל תאמרו‪ :‬זו היתה גזרת גורל‪ .‬אין זה כך‪ .‬הרבה מאוד‪ ,‬כמעט הכול‪ ,‬תלוי בכם‪ .‬אליכם‬ ‫התכוון ראש‪-‬הממשלה הראשון‪ ,‬דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬כאשר אמר‪" :‬תדע כל אם עברייה שמסרה את גורל בנה‬ ‫לידי המפקדים הראויים לכך"‪ .‬אתם הראויים‪ .‬אתם האחראים‪.‬‬ ‫מה עוד אנחנו תובעים מכם?‬ ‫אנחנו תובעים מכם מקצועיות‪ ,‬מפקד‪ ,‬בכל דרגה‪ ,‬חייב להיות בעל המקצוע הטוב ביותר ביחידתו‪ .‬אין‬ ‫פשרות בעניין הזה‪ .‬מפקד שאינו מקצועי דיו מאבד את סמכותו מהרגע הראשון‪ .‬חייליו מבחינים בכך מיד‪,‬‬ ‫ואפילו אם אינם אומרים לו‪ ,‬הם לא ילכו אחריו לשום מקום‪ .‬להיות חייל מקצועי לקראת שנות האלפיים‬ ‫פירושו‪ ,‬מבחינתכם‪ ,‬ללמוד ללא הרף‪ ,‬להתעדכן‪ ,‬לדעת הכול‪ ,‬להטמיע את החומר‪ ,‬להתאמן‪ ,‬לתרגל‪ ,‬לא‬ ‫להרפות‪.‬‬ ‫אנחנו תובעים מכם יוזמה ותושייה‪ .‬מפקד בצה"ל אינו יכול לחכות שאחרים יעשו עבורו את המלאכה‪,‬‬ ‫שאחרים יבואו עם הרעיונות הנכונים‪ ,‬מפקד בצה"ל חייב להתסיס את מוחו ללא הרף‪ ,‬לחפש פתרונות‪,‬‬ ‫להציע רעיונות‪ ,‬לפעול ולהפעיל כדי להיות ראשון – ואם אפשר גם מקורי – בכל תחום פעילות‪ .‬בשנות‬ ‫האלפיים חייב צה"ל במפקדים וקציני מטה שמוחם פורה‪ .‬אני מכיר אתכם ושכמותכם‪ :‬אתם כאלה‪.‬‬ ‫אנחנו תובעים מכם שכל ישר‪ .‬צה"ל בנוי על פקודות ונהלים‪ .‬אי‪-‬אפשר אחרת‪ .‬אבל גם במסגרת הפקודות‬ ‫והנהלים יש מקום להפעיל את השכל הישר לנוכח הנסיבות המשתנות‪ .‬מפקד טוב הוא זה שרואה את‬ ‫הדברים נכוחה‪ ,‬מנתח את המצב בצורה הנכונה ביותר ומוצא את הפתרון הטוב והפשוט ביותר‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫אנחנו תובעים מכם להיות בני‪-‬אדם‪ .‬קל מאוד להשתכר משררה וכוח‪ .‬הבנים והבנות שלנו‪ ,‬החיילים‬ ‫שלכם‪ ,‬הם כחומר ביד היוצר – ואתם היוצרים‪ .‬חובתכם כמפקדים למצות את המקסימום מחיילכם‪,‬‬ ‫לאמן ולתרגל אותם כדי שיהיו החיילים הטובים ביותר‪ ,‬להוציא מהם ליטרים של זיעה ואף לא טיפה אחת‬ ‫של דם‪ ,‬אבל גם לדאוג לכסות אותם בלילה‪ ,‬להמתין להם אחרי מסע מפרך עם הסנדוויצ'ים והשתייה‪,‬‬ ‫להיות איתם ברגעים הקשים‪ ,‬להיות אב וחבר כשצריך‪.‬‬ ‫אנו תובעים מכם דיווח אמת‪ .‬אין תחליף לדיווח אמת – ובזמן‪ ,‬כדי להגיב ולפעול נכון‪ .‬חובתו הראשונה של‬ ‫כל מפקד בכל עת היא לדווח אמת‪ ,‬גם אם היא מרה‪ ,‬בין שהיא לטובתו ובין שהיא לא לטובתו‪ .‬דיווח שאינו‬ ‫אמת גורר אחריו החלטות שגויות שסופן קשה‪ ,‬עד כדי סיכון המשימה והחיים‪.‬‬ ‫אנו תובעים מכם דוגמה אישית‪ ,‬משמעת‪ ,‬וגאווה‪ ,‬ומוטיבציה‪ ,‬ויש לכם מכל זה‪ ,‬והגעתם לכאן עם כל אלה‪.‬‬ ‫בוגרים‪,‬משפחות‪,‬אורחים‪,‬‬ ‫בפרוס תקופת החגים‪ ,‬לקראת השנה החדשה‪ ,‬אני מאחל לכולכם מכל הלב שנה טובה שנישען עליכם‬ ‫בהחלטותינו‪ ,‬שתדעו מלאכתכם ותעשו אותה היטב‪ .‬שנה טובה"‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫פעולה ‪ 4‬שסעים בחברה‬

‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ ‬הכרת השסעים‪ -‬לאומי‪ ,‬דתי‪ ,‬מעמדי חברתי‪ ,‬אידיאולוגי פוליטי‪ ,‬עדתי‪.‬‬ ‫‪ ‬העמקה בשסע הדתי‪.‬‬ ‫‪ ‬נקיטת עמדה‪ ,‬למחשבה על תפקידנו בחברה‪ ,‬על האחריות של המוסדות המדיניים‪.‬‬ ‫שסע בכלליות‪ :‬שסע חברתי פירושו קווי גבול חברתיים החוצים את החברה ומחלקים אותה למחנות‬ ‫שונים‪ .‬בין מחנות אלה מתקיים מתח‪.‬‬ ‫‪#‬ישנם ‪ 1‬חלקים שעליהם להשיג‪ ,‬כל חלק מחולק לשניים‪ ,‬אחרי כל משימה מקבלים את החלק שעליו‬ ‫הכותרת‪ ,‬והם משלימים ‪-‬מי נגד מי‪.-‬‬ ‫שסע עדתי בין אשכנזים יוצאי אירופה וצפון אמריקה לבין מזרחיים יוצאי אסיה ואפריקה‬ ‫‪ 1 #‬קב'‪ :‬תחרות קצרה‪ )1 -‬צריך להגיד על חברי הקבוצה השנייה‪ -‬על כל אחד מה המוצא שלו‪.‬‬ ‫‪ )0‬כל פעם נציג מהקב' צריך לעלות ולספר בדיחה עדתית‪ -‬עד שייגמרו הבדיחות‪-‬‬ ‫מי שיותר מצחיק זוכה‪ .‬חשיפת חלק ראשון‪ -‬עדתי‪ ,‬לעבור לרגע על אילו עדות קיימות‪ ,‬במדינתנו שהיא‬ ‫"כור היתוך"‬ ‫אשכנזים‪ ,‬מזרחיים (מרוקאים‪,‬עיראקים‪,‬פרסים)‪ ,‬אתיופים‪ ,‬רוסים‪- .‬מי נגד מי‪-‬‬ ‫‪ 11‬דק'‬

‫שסע לאומי שסע לאומי‪ -‬בין הרוב היהודי לבין המיעוט הערבי‪.‬‬ ‫‪#‬פריצת מעגל שכב"ג הפוכה‪ -‬מעט בפנים שרוצים לצאת החוצה‪.‬‬ ‫חשיפת חלק שני‪ -‬לאומי‪ ,‬מיעוט ערבי שחי במסגרת של מדינה יהודית‪ -‬גורם להגדרת זהות בעייתית‬ ‫(המונח ישראלי) ‪-‬מי נגד מי‪-‬‬ ‫‪ 1‬דק'‬ ‫שסע מעמדי חברתי כלכלי‪ -‬בין עשירים לעניים‪ ,‬משכילים למשכילים פחות‪ ,‬תושבי ישובים מבוססים‬ ‫לתושבי עיירות הפיתוח‪.‬‬ ‫‪#‬אבולוציה‪ -‬אבל לא כולם מתחילים אמבות‪ ,‬יש ייצוג לכל "שלב"‪ ,‬כשאמבות יש הכי הרבה וככל שעולים‬ ‫פחות‪ ,‬בזמן המשחק‪ ,‬בנאדם שמפסיד פעמיים ברצף יורד שלב‪.‬‬ ‫חשיפת חלק שלישי‪ -‬מעמדי חברתי כלכלי ‪-‬מי נגד מי‪-‬‬ ‫‪ 12‬דק'‬ ‫שסע פוליטי אידיאולוגי בין ימין ניצי לבין שמאל יוני בנושאי חוץ ובטחון‪.‬‬ ‫‪ #‬הקראת משפטים‪ /‬תחומים‪ ,‬ועליהם לבחור בעד או נגד וללכת ימינה או שמאלה לפי ההכוונות שלי‪.‬‬ ‫אח"כ חשיפת שמאל‪-‬מרכז‪-‬ימין מה זה אומר עפ"י המשפטים ומפלגות ראשיות בכל מחנה (ניירות‬ ‫עיתון)‬ ‫‪ 12‬דק'‬ ‫שסע דתי בין יהודים דתיים ליהודים לא דתיים ובין דתיים לבין עצמם‪..‬‬ ‫‪ #‬חשיפת חלק חמישי‪ -‬דתי ‪-‬מי נגד מי‪ ,-‬חלוקת החניכים ל‪ 3-‬קבוצות דיון‪ ,‬לכל קבוצה ניתן מקרה‬ ‫אמיתי‪-‬דילמה‪,‬‬ ‫‪.2‬פתיחת חניון כרטא בירושלים בשבת‪ -‬חילונים בעד‪ -‬טיול בשבת‪ ,‬יום המנוחה‪ ,‬בילוי‪ ,‬דתיים נגד‪ -‬חילול‬ ‫שבת‪ ,‬שעלול להביא לגזרות רעות על העם‪.‬‬ ‫‪ .1‬מצעד הגאווה בירושלים‪ -‬חילונים‪-‬הבעת הגאווה של הסקטור ההומו‪-‬לסבי‪ ,‬ירושלים היא בירתם‬ ‫ורוצים להפגין בה‪ ,‬לא פוגע באף אחד‪ -‬מי שלא רוצה שלא יסתכל‪ ,‬זכות בשם הפלורליזם וחופש הביטוי‪,‬‬ ‫דתיים‪ -‬משכב זכר אסור בתורה‪ ,‬זוהי הפגנה לא צנועה הפוגעת בצניעות שיש לשמור‪ ,‬ועוד בירושלים העיר‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫‪ .3‬צנעת נשים‪ -‬אוטובוס מחולק‪ ,‬מדרכות שונות‪ .‬חילונים‪ -‬נגד‪ ,‬שיוויון זכויות‪ ,‬ללא אפליה או דחיקת‬ ‫וביטול מעמד האישה‪ ,‬דתיים‪ -‬שמירה על הצניעות מקדשת הכל‪.‬‬ ‫‪‬בכל מקרה על החניכים יהיה להציג שני טיעונים המצדיקים כל צד ולהביע את עמדתם בנושא‪ 11 .‬דק'‬ ‫‪13‬‬

‫דיון על השסע הזה‪:‬‬ ‫‪ 12‬דק'‬ ‫‪‬יהודים בתוך עצמם‪ ,‬זרות כביכול עם "אחים לדם"‪ ,‬על מה יש שסע? אמונה‪-‬לא‪ ,‬קיום מצוות‪-‬לא‪ ,‬צבא‪-‬‬ ‫הולכים‪/‬לא‪ ,‬קצבאות משפחות מרובות ילדים ‪,‬מעגל העבודה‪ ,‬חינוך דתי שלא לומדים אנגלית ומ"מ (כלום‬ ‫חוץ מתורה)‬ ‫‪‬האם כל החיכוכים הללו שווים? למה צריך את הדת? נותן לנו משהו עצם קיום הדתיים? אולי כולנו‬ ‫נהיה חילונים וזהו? –דתיים שומרים על הציביון היהודי? אם כולנו היינו חילוניים היינו מאבדים את‬ ‫הזהות היהודית? לא היה לנו מאיפה "לינוק" את היהדות?‬ ‫‪‬כל הדתיים אותו דבר? "הם" ו"אנחנו"‪ -‬לעבור בנגיעה קלה על הזרמים השונים‪.‬‬ ‫‪ ‬האם אני כחילוני מכיר את הצד השני? זה מעניין אותי? סולד מחרדים? יכול להגיע למצב של התנתקות‬ ‫טוטלית? מלחמת אחים?‬ ‫‪ ‬בסופו של דבר‪ -‬לדעתי‪ ,‬להכיר להתעניין וללמוד‪ ,‬לדעת להבדיל‪ ,‬לראות שלא נעשית פגיעה אבל לכבד‪,‬‬ ‫"חיה ותן לחיות"‪,‬‬ ‫גישור על השסעים‬ ‫‪ #‬שני ספסלים‪ 1 ,‬החלקים ביניהם‪ ,‬עליהם לעבור מעל לספסלים‪ ,‬שימו בפלטה‪/‬סנאדות‪ 1 .‬דק'‬ ‫סיכום‪ 11 :‬דק'‬ ‫‪ ‬הגדרת שסע‪.‬‬ ‫‪‬כשאנחנו מול צד שני מה קורה לנו? אנחנו באמת פתוחים לשמוע אותו ולקבל אותו? אין צרות‬ ‫מחשבתית? שרק מה שמוכר הוא הנכון?‬ ‫‪ ‬האם יש צורך לצמצם את השסעים או לאפשר להם להתקיים? האם מכירים דרך שבה יש ניסיון‬ ‫לגשר? (סטטוס קוו) בהכרות עם הצד השני נוכל לגשר ולסגור את השסע? אפשרי לבטל אותו לחלוטין?‬ ‫‪‬איך אני מרגיש בתוך השסעים הללו? האם יש לי פחדים הקשורים לשסעים?‬ ‫פלורליזם‪ -‬יש מקום לכל איש לחיות לפי הדעות שלו‬ ‫כשצד אחד מקשיב ומנסה להכיר את הצד האחר‪ -‬ניתן לצמצם את השסע ולא להעמיק אותו‪ ,‬לא להגיע‬ ‫למצב שזה "אנחנו" ו"הם"‪.‬‬ ‫החברה בישראל בסופו של דבר היא חברה אחת‪ ,‬וצריך ללמוד איך לגשר על שסעים‪ ,‬לשמור עליהם‬ ‫בשליטה‪ ,‬שלא יעמיקו למצב של נתק‪ -‬כי כך המדינה לא תוכל להתקיים‪ .‬כן צריך להביע דעה‪ ,‬ולראות שאף‬ ‫צד לא מושך חזק מדיי‪ ,‬ולזכור תמיד שאין שחור ולבן‪ ,‬אין אמת אחת מוחלטת‪ ,‬ועלינו ללמוד להכיר‪ ,‬לדעת‬ ‫את השונה מאיתנו‪ ,‬לכבד אותו ולמצוא את דרך המלך באמצע‪.‬‬ ‫בסופו של דבר כולנו מכוונים לאותו מקום בדרכים שונות‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫פעולה ‪ 1‬הסללה בחברה‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ ‬מה כבר קבוע מראש בחברה שלנו?‬ ‫‪ ‬האם אני במסלול חיים שקבעה לי החברה מראש? האם ניתן לצאת מה"הסללה"?‬ ‫‪ ‬חברה וכלכלה‪ -‬מה הקשר?‬ ‫‪ ‬עוני בארץ‪.‬‬ ‫כמה אני מסכן?‬ ‫‪#‬מחולקים לקב'‪ ,‬כל קב' צריכה לכתוב (לפי הקריטריונים) למה הם הכי מסכנים‪( .‬לעודד אותם ממש‬ ‫להוציא את הכל החוצה‪.‬‬ ‫קריטריונ ים‪ :‬לימודים‪ ,‬צופים‪ ,‬חוגים‪/‬תחביבים אחרים‪ ,‬עזרה בבית (מה אני צריך לעשות?)‪ ,‬מחלות (כולל‬ ‫טיפולים בחצ'קונים)‪ ,‬טיפולי יופי שונים‪ ,‬אוכל (מה הכריחו אותי לאכול השבוע? ויטמינים?)‪ ,‬אחים‪/‬הורים‬ ‫שעיצבנו וכו'‪.‬‬ ‫‪ ‬חיבור בהמשך הפעולה (תולים על הקיר)‬ ‫שיוויון הזדמנויות‬ ‫‪ #‬זיכרון שלקבוצה אחת יש עוד תור‪ .‬בהתחלה אני מחלקת להם כרטיסיות שכל אחד כותב שם‪/‬דבר מצחיק‬ ‫(פעמיים כמובן)‪.‬‬ ‫‪ ‬מה יוצר חוסר שוויון הזדמנויות? תסכול? מרמור? האם זה מוביל תחושות כלשהן בעם?‬ ‫‪ #‬המשחק המשוגע עם המשבצות‪ -‬המטרה להגיע אל חפיסת השוקולד‪ ,‬התקדמות במשבצות במסלול מ‪1-‬‬ ‫‪, 11‬נק' התחלה עפ"י קלפים שאני נותנת להם (יש גם קלפים ריקים (לא נכנסים למשחק) יש ‪ 1‬נק'‬ ‫שכשמגיעים אליהן אפשר להמציא חוקים למשחק (‪ 21‬ו‪ )21-‬חושפים את העובדה רק כשמישו מגיע‬ ‫לשם‪..‬הדגמת חוסר שוויון הזדמנויות‪.‬‬ ‫‪‬שאילת השאלות שמצורפות למשחק‬ ‫ילד א' ילד ב' – הסללה‬ ‫‪ #‬כל אחד מקבל פתק שמייצג דמות בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫הדמויות‪ .2 :‬אסנת (‪ ,)21‬מסביון; ‪ .1‬ליאור (‪ ,)21‬מירוחם; ‪ .3‬עמוס (‪ ,)41‬פועל ניקיון זמני; ‪ .4‬סשה (‪,)11‬‬ ‫עולה חדש;‬ ‫‪ .1‬מוחמד (‪ ,)21‬מג'יסר א־זרקע; ‪ .1‬תומס (‪ ,)11‬עובד זר מניגריה; ‪ .7‬יוני (‪ ,)31‬בכיסא גלגלים‪.‬‬ ‫אסור לגלות לשאר מה כתוב בפתק‪.‬‬ ‫כולם בשורה ואני מקריאה שאלות‪ .‬כל אחד שהדמות שלו משיבה "כן" על השאלה צועד צעד אחד קדימה‪.‬‬ ‫מעולם לא הופליתי בגלל המוצא שלי‪.‬‬ ‫למדתי באוניברסיטה‪ ,‬ואם טרם למדתי – אני מאמין שאלמד בעתיד (הזכות לחינוך)‪.‬‬ ‫אם איאלץ לעבור ניתוח אקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר (הזכות לבריאות)‪.‬‬ ‫אני יכול להרשות לעצמי ללכת לסרט פעם בשבוע (הזכות לתרבות)‪.‬‬ ‫אף פעם לא נמנעתי מלעשות משהו כי לא היה לי מספיק כסף‪.‬‬ ‫אני מרוויח משכורת חודשית שמספקת את צרכיי‪ ,‬או שהוריי מרוויחים מספיק כדי לספק את צרכיי‪.‬‬ ‫אּוכל להיכנס לכל מקום בילוי אם רק ארצה (לכוון לסוגיית הסלקציה של מזרחים במועדונים‪,‬‬ ‫ולאפליית נכים)‪.‬‬ ‫יש לי הרבה זמן פנוי שאני יכול לנצל לפיתוח תחביבים‪.‬‬ ‫כשהייתי ילד היו לי הרבה צעצועים וספרים‪.‬‬ ‫אם ילדיי יתקשו בבית הספר אּוכל לספק להם שיעורים פרטיים ולסייע להם‪.‬‬ ‫בסך הכול אני מרגיש בטוח ואופטימי לגבי העתיד שלי‪.‬‬ ‫‪#‬סבב פנטזיות‪ :‬כל אחד אומר את שמו‪ ,‬מוסיף ‪ 1‬שנים לגיל שלו‪ ,‬ואומר מה הוא עושה עכשיו‪ .‬הבא אחריו‬ ‫מוסיף ‪ 1‬שנים לגיל של זה שמימינו ומה הוא עושה עכשיו וכך הלאה‪" ...‬שלום קוראים לי‪ ,..‬אני בן‪/‬בת‪,..‬‬ ‫והיום אני עושה (מה עושה בחיים)"‬ ‫‪15‬‬

‫‪ ‬הסב ב הזה מראה מה השאיפות של כל אחד בחיים‪ ,‬לאן אתם רוצים להגיע‪ ,‬מה אתם חושבים שאתם‬ ‫מסוגלים לעשות‪ .‬האם השאיפות שלכם אמיתיות? (מאמינים שתוכלו לעשות את זה?) או פנטזיונריות?‬ ‫‪ 12‬דק'‬ ‫‪ #‬קוראים את ילד א' וילד ב‪.‬‬ ‫‪ -‬מה המציאות המשתקפת לנו מהקטע?‬

‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫האם ילד א' וילד ב' מקבלים הזדמנות שווה להצליח בחיים? האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬אסנת מסביון ולירון‬ ‫מירוחם מקבלים הזדמנות שווה להצליח בחיים?‬ ‫האם לדעתכם יש סיכוי לילד ב' להתקדם?‬ ‫מבחינת השאיפות שלכם‪ -‬תחושה של מסוגלות לשאוף גבוה? האם חוסר שיוויון גורם לשאיפות‬ ‫נמוכות?‬ ‫אילו תחושות ילד ב' מפתח כלפי המדינה?‬

‫סיכום‪:‬‬ ‫‪ ‬מעבר על שני המשחקים בהם לא היה שיוויון הזדמנויות‪.‬‬ ‫ מה המושג שוויון הזדמנויות אומר לכם? ( מסבירים ) הגדרה‬‫‪#‬הצגת נתונים מדו"ח העוני האלטרנטיבי‪ ,‬הגדרה מהו עוני (דגש על ילדים‪ ,‬חינוך‪ ,‬יציאה ממעגל העוני)‬ ‫‪ ‬לאור ילד א' וילד ב'‪-‬‬ ‫ אתם מודעים למצב הקיים היום בארץ?‬‫‪‬ילד א' ב' מתאר את מעגל העוני שנמשך ונמשך‪-‬‬ ‫ מהי הסללה? האם זה אומר לכם משהו?‬‫ האם החיים כבר נקבעו מראש ברגע שנולדנו?‬‫ אבל אולי גם אם אין שוויון הזדמנויות‪ ,‬כל אדם שיעבוד קשה מספיק יצליח להתקדם‪ ,‬לא משנה‬‫מה הייתה נקודת ההתחלה שלו? האם לדעתכם אפשרי שהלולאה הזו תשבר? כיצד? מה נדרש?‬ ‫ מצד שני – איך ייתכן שרוב הסטודנטים שלומדים באוניברסיטה הם בנים של עשירים? הם באמת‬‫חכמים יותר‪ ,‬או שאולי אנשים עניים לא מצליחים להתקדם בחיים כי נמנע מהם שוויון‬ ‫הזדמנויות?‬ ‫ איפה יש עוד מקרים של פגיעה בשוויון הזדמנויות בחברה? ( נכים‪ ,‬נשים וגברים במקומות עבודה‪,‬‬‫וכו)‬ ‫ האם האחריות על יצירת שוויון הזדמנויות היא רק על המדינה?‬‫‪ ‬עכשיו קצת להסתכל על עצמנו‪-‬‬ ‫ למי אתם משייכים את עצמכם?‬‫ האם אתם באמת מסכנים?‬‫ האם בתור ילדי א'‪ -‬אתם מעריכים את מה שיש לכם? את האוכל של ‪ 3‬ארוחות ביום? את‬‫הלימודים? חדר משלכם? את העובדה שאתם לא צריכים לעבוד כדי לעזור להורים?‬ ‫ בתור מי ששפר עליהם גורלם‪ -‬יש עליכם את האחריות לעשות? לראות קצת מעבר לבועה הקטנה‬‫שלכם? לצרות שלכם?‬ ‫ איך אנחנו כפרטים יכולים לתרום לשוויון הזדמנויות בחברה? (למחשבה)‬‫‪ .2‬אתם לא מסכנים‪ ,‬אתם הרבה יותר ברי מזל ממה שנדמה לכם‪ -‬וצריך להודות על כך ולהיות מודעים‬ ‫לכך‪.‬‬ ‫‪ .1‬לפתח מודעות למי שלא ככה‪ ,‬שנמצא ממש סביבנו‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪ .3‬לנצל את ההזדמנויות שיש לכם‪ -‬אבל במקביל‪ -‬לקחת אחריות ולעזור גם למי שנמצא בתוך ה"מעגל"‪.‬‬ ‫‪ .4‬קיבלתם את הכלים‪ -‬תעשו עם זה משהו‪.‬‬ ‫‪ .1‬כן‪ ,‬אולי בחנוכה זה נראה תלוש ולא קשור‪ -‬אבל אלו היו סטודנטים שעושים משו עם זה‪-‬שתורמים‪ .‬זה‬ ‫לא מתחיל ונגמר בשנת שירות‪ .‬זה להסתכל קצת מעבר לאני‪-‬עצמי ולהבין שעלינו לקחת אחריות‪..‬‬ ‫ציוד‪ :‬פתקים לדמויות‪ ,‬קלפי זיכרון‪ ,‬חב' שוקולד‪ ,‬קוביה‪ ,‬פתקי מספרים(לנק' פתיחה)‪ ,‬מסלול משבצות (או‬ ‫פשוט דפים עם מספרים?)‪ ,‬נייר עיתון‪ -‬חצי לכל קב' בהתחלה‪ ,‬נייר עיתון לחוקים‪ .‬דו"ח מודפס‪ ,‬להכין על‬ ‫כרטיסיות נתונים (תואמי קריטריונים של ההתחלה)‪.‬‬ ‫לורדים‪ ,‬מסקנטייפ‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫ילד א'‪ ,‬ילד ב'‬ ‫מעשה בשני ילדים שנולדו באותו יום‪ ,‬באותה שנה‪ ,‬באותה מדינה‪ -‬ילד א' וילד ב'‬ ‫לילד א' יש אבא בהיי‪-‬טק ואמא מנהלת בית ספר‪,‬‬ ‫לילד ב'‪ ,‬אמא עוזרת לגננת ואבא מאבטח בסופר‪.‬‬ ‫לילד א' יש חדר מלא צעצועים ומשחקים‪,‬‬ ‫לילד ב' יש חדר עם עוד ארבעה אחים‪.‬‬ ‫ואחרי שש שנים‪ ,‬באותו יום באותה שנה‪ ,‬הם נכנסים לכתה א'‪,‬‬ ‫אבא של ילד א' מקפיץ אותו לבית הספר באוטו מתוך הרגל‪,‬‬ ‫וילד ב'‪ ...‬הוא מגיע לבד וברגל‪.‬‬ ‫ילד א' מגיע כשהוא כבר יודע לכתוב ולקרוא‪ ,‬קצת חשבון‪ ,‬ואפילו קצת אנגלית‪.‬‬ ‫לילד ב' אין ילקוט‪ ,‬אז הוא סוחב את המחברות בשקית‬ ‫ההורים של ילד א' מתפנים לעזור בשיעורי הבית ‪ ,‬בלפתור תרגילים‪,‬‬ ‫ההורים של ילד ב' עד מאוחר עובדים‪.‬‬ ‫ילד א' מגיש למורה את כל עבודות הבית מודפסות‪,‬‬ ‫ולילד ב' בבית נגמרו הדפדפות‪.‬‬ ‫לילד א' יש חוג ציור‪ ,‬קפוארה וטיפוח גינה‪,‬‬ ‫וילד ב' כשהוא שומע את אבא צועק שאין כסף הוא מתחמק החוצה לשכונה‪.‬‬ ‫ולמרות הכל‪ ,‬ילד ב' מתאמץ בכל כוחו לסגור את הפער‪ ,‬כי אבא שלו אמר‪" :‬אתה תלמד כדי שלא תגמור‬ ‫כמוני!"‪.‬‬ ‫וחולפות שש שנים ושני הילדים בכתה ז' והנה הם מחולקים להקבצות‪:‬‬ ‫ילד א' הולך להקבצה א'‬ ‫וילד ב' הולך להקבצה ב'‪.‬‬ ‫לילד א' יש מורה פרטית‪ ,‬כי הוא מתקשה בניתוח סיפור‪.‬‬ ‫וילד ב' לומד מתוך שעמום לשרוף את פח המחזור‪.‬‬ ‫לילד א' כולם קוראים "חכם" כי הוא יודע מתמטיקה ‪ 211 -‬אחוז!‬ ‫ולילד ב' מסבירים שיש בעיה ‪ -‬בעיית קשב וריכוז‪.‬‬ ‫והשנים חולפות והילדים מגיעים לתיכון‪,‬‬ ‫וילד א' הולך ל‪ 1-‬יחידות מתמטיקה‪ 1 ,‬פיסיקה ו‪ -1‬אנגלית‪ ,‬למרות שהוא לא גאון‪,‬‬ ‫וכשילד ב' עולה ל‪ ,4-‬החבר'ה בשכונה אומרים שהוא לומד המון‪.‬‬ ‫ופעם באחת ההפסקות מבטיהם הצטלבו ועברה לשניהם‪,‬ממש במקרה ולרגע קצר ונדיר‪ ,‬אותה מחשבה‬ ‫בראש‪:‬אולי משהו פה קצת דפוק?!‬ ‫בסוף התיכון ילד א' מתגייס ליחידה במודיעין‪,‬‬ ‫וילד ב' עושה שבועיות בשביל שיוכל גם לעזור בבית עם האחים‪...‬‬ ‫‪ 12‬שנים חולפות מאותו יום בו נולדו שני הילדים והנה הם משוחררים מהצבא‪.‬‬ ‫ההורים של ילד א' עוזרים לו לשלם על הטרק בנפאל‪,‬‬ ‫ילד ב' משלים בגרויות בבוקר בפרויקט מיוחד‪ ...‬ובערב עובד כסבל‪.‬‬ ‫והם נכנסים לאוניברסיטה באותו היום באותה שנה‪,‬‬ ‫וילד ב' חש שהוא ניצח‪ ,‬למרות הכל הוא ניצח‪ ,‬הוא הגשים את חלום ההשכלה הגבוה‪.‬‬ ‫ילד א' שילם מראש את שכר הלימוד לארבע שנים‪,‬‬ ‫ילד ב' עובד בלילות וממשיך ללמוד בימים‪-‬‬ ‫וככל שהאוברדרפט גדל‪ ,‬כך יורדים הציונים ואחרי שנתיים ילד ב' נשבר‪" .‬נלך לעבוד שנתיים‪ ,‬שלוש‪ ",‬הוא‬ ‫אומר לעצמו‪" ,‬נעשה קצת כסף ואח"כ נחזור ללמוד"‪ .‬ילד ב' נוטש את ספסל הלימודים והוא לא חוזר יותר‬ ‫לעולם‪...‬‬ ‫אחרי ‪ 31‬שנה‪ ,‬שני הילדים כבר בני ‪.31‬‬ ‫ובאותו יום‪ ,‬באותה שנה‪ ,‬באותה מדינה‪ ,‬נולדים לשניהם שני ילדים‪ .‬לילד א' נולד ילד א'‪ .‬לילד ב' נולד ילד‬ ‫ב'‪.‬‬ ‫כך המעגל רק הולך וגדל‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫אסנת (‪,)21‬‬ ‫מסביון‬

‫ליאור (‪,)21‬‬ ‫מירוחם‬

‫עמוס (‪ ,)41‬פועל‬ ‫ניקיון זמני‬

‫סשה (‪ ,)11‬עולה‬ ‫חדש‬

‫מוחמד (‪ ,)21‬מג'יסר‬ ‫א־זרקע‬

‫תומס (‪ ,)11‬עובד‬ ‫זר מניגריה‬

‫יוני (‪ ,)31‬בכיסא‬ ‫גלגלים‬

‫רוני (‪ ,)1‬גרה‬ ‫בהדר‪ ,‬חיפה‬

‫אליאס (‪ ,)1‬עולה‬ ‫חדש מארגנטינה‪,‬‬ ‫בית שאן‪.‬‬

‫גבריאלה‪ ,)31(,‬עולה‬ ‫חדשה מארגנטינה‪.‬‬

‫נעה (‪ ,)21‬חיילת‪,‬‬ ‫כפר סבא‬

‫קובי אבוטבול‬ ‫(‪ ,)11‬חייל‬ ‫משוחרר‪ ,‬עפולה‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫פעולה ‪ 6‬תרבות‪ ,‬דמוקרטיה והדרת נשים‬

‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ ‬החניכים יחשפו למושג "הבדלי תרבויות" ולכך שלעיתים דברים נראים ונתפסים אחרת בין‬ ‫תרבויות‪.‬‬ ‫‪ ‬החניכים יחשפו למתח הקיים בין חרדים ודתיים לחילונים על דמותה של ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬החניכים יבחנו את תופעת הדרת הנשים בהתאם למידע שאליו נחשפו במהלך הפעולה‪.‬‬

‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫‪ .1‬משחקי פתיחה ‪ 21 -‬דק'‪.‬‬ ‫‪ .2‬הסיפור על האיש הירוק ‪ 1 -‬דק'‬ ‫‪ .3‬זהה את הדמות ‪ 21 -‬דק'‬ ‫בוחרים מתנדב‪ ,‬ואומרים לו שעליו לגלם בפנטומימה דמות מסוימת‪ .‬על הקבוצה לנחש איזו דמות‬ ‫הוא‪ .‬דמויות‪ :‬בדואי בסיני‪ ,‬סיני‪/‬יפני‪ ,‬הודי‪ ,‬אמריקאי‪ ,‬קיבוצניק‪ ,‬צופיפניק‪ ,‬אפריקאי‪ ,‬חרדי‪.‬‬ ‫‪ .4‬הגדרת קהילה תרבותית ‪ 21 -‬דק'‬ ‫מחלקים את הקבוצה ל‪ ,3 -‬ולכל קבוצה מגדירים איזו קהילה היא‪ .‬כת האימיש‪ ,‬שבט המסאי‪ ,‬או‬ ‫הכושים העבריים מדימונה‪ .‬נותנים לכל קבוצה חבילת כרטיסיות מעורבבת של כל ‪ 3‬הקבוצות‪ ,‬ועליהם‬ ‫לנחש אילו כרטיסיות מבין הערימה מאפיינות את הקבוצה שלהם‪ .‬לאחר ‪ 21-1‬דק' מתכנסים במליאה‪,‬‬ ‫וכל קבוצה מציגה את הכת שלה והמאפיינים שלה לשאר הנוכחים‪ .‬המדריך מאשר לגבי כל דבר אם‬ ‫נכון או לא נכון‪.‬‬ ‫הכרטיסיות נלקחו מפעילות המופיעה באתר "חיים בדרך ארץ" ‪http://www.derech-eretz.org/‬‬ ‫‪ .5‬אליפות ישראל בדקה ‪ 11 -‬דק'‬ ‫עדיין במסגרת ‪ 3‬הקבוצות המקוריות‪ ,‬משחקים משימות נוסח "אליפות ישראל בדקה"‪ .‬כל קבוצה‬ ‫שולחת נציג כדי שיתמודד מול הנציגים האחרים‪ .‬עומדים לרשותם ‪ 11‬שניות בשביל לעשות משימה‪.‬‬ ‫אם הצליחו ‪ -‬הרוויחו גלגל הצלה‪ .‬המטרה שלהם היא לאסוף כמה שיותר גלגלי הצלה לשלב הבא של‬ ‫המשחק‪.‬‬ ‫‪ .6‬חידון על החרדים ‪ 21 -‬דק'‬ ‫עושים חידון בין הקבוצות על החרדים‪ .‬כל קבוצה צריכה להגיד מה התשובה הנכונה מבין ‪ 3‬תשובות‬ ‫אפשריות‪ .‬אם טעתה‪ ,‬יכולה לבטל את הטעות על‪-‬ידי שימוש בגלגל הצלה שהרוויחה בשלב הקודם‪.‬‬ ‫‪ .7‬המתח הקיים בין יהודים לדתיים וחרדים במדינה ‪ 21 -‬דק'‪.‬‬ ‫המדריך ישאל את החניכים מה הם מרגישים כלפי יהודים המשתייכים לזרמים השונים‪ .‬בשלב זה‬ ‫‪ .8‬ננסה להתמקד בקונפליקט ובמתח שיש בין החברה החילונית לחברה הדתית והחרדית במדינה‪.‬‬ ‫האם רציתם לעשות משהו ולא יכולתם בגלל הדתיים? האם זה צודק לדעתכם? האם פגשתם פעם‬ ‫חרדי? דיברתם איתו? מה לדעתכם החרדי חושב עליכם? האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית או‬ ‫דמוקרטית? מה יותר? מה הייתם רוצים שיהיה יותר?‬

‫‪21‬‬

‫‪ .9‬כיצד החרדים רואים אותנו ‪ 1 -‬דק'‬ ‫ניתן לחניך להקריא מאמר שפורסם באתר ערוץ ‪ ,7‬וננתח אותו‪.‬‬ ‫‪ .11‬דיון על הדרת הנשים ‪ 1 -‬דק'‬ ‫נבחן ביחד את תופעת הדרת הנשים וננסה לנתח אותה מפרספקטיבות שונות‪.‬‬ ‫‪ .11‬סיכום ‪ 1 -‬דק'‪.‬‬ ‫סה"כ‪ :‬שעה ו‪ 41 -‬דק'‪.‬‬

‫‪21‬‬

22

23

24

‫קלפי כת האימיש‬ ‫"רומשפרינגה" – טקס מעבר‬ ‫טקס טבילה שני אותו עובר הבוגר‬ ‫במהלך מס' חודשים או יותר‪ ,‬בו‬ ‫משוחרר הצעיר המגיע לגיל בגרות‬ ‫מחוקי החברה והכנסייה ובסופה הוא‬ ‫מקבל על עצמו את מצוות הדת‬ ‫ומוטבל שנית‬

‫טקס דתי‪:‬‬ ‫אסור לאכול בנוכחות זרים‪ .‬האוכל הוא‬ ‫טקס דתי המיועד אך ורק לחברים‬ ‫בכת‪ .‬אין מגישים אוכל לאורחים וכמובן‬ ‫שאין אוכלים אצל אחרים‪.‬‬

‫אורח חיים‪:‬‬

‫אורח חיים‪:‬‬

‫מנגנון פיקוח חברתי חשוב מבוסס על‬ ‫עידוד שיחות מעמיקות ומפגשי פנים‬ ‫אל פנים‪ .‬לכן נאסר על בני הקהילה‬ ‫להחזיק טלפון‪.‬‬

‫דוגלים באורח חיים צנוע ונמנעים‬ ‫משימוש בטכנולוגיה מודרנית‪.‬‬ ‫בתחבורה הם עושים עד עצם היום‬ ‫הזה שימוש בסוס ועגלה במקום‬ ‫מכוניות‬

‫לבוש‪:‬‬

‫אורח חיים‪:‬‬

‫חזותם עבדקנית הם מגלחים את‬

‫הפרדה מן העולם ומנהגיו‬

‫שפמם‪ .‬כחלק מעקרון הצניעות הנשים‬

‫והסתגרות בקהילה ובמשפחה‬

‫אינן עונדות תכשיטים‪.‬‬

‫לבוש‪:‬‬

‫שפה‪:‬‬

‫הבגדים אינם מאפשרים חופש פיזי‬ ‫וחופש חברתי‪ .‬ההקפדה על השוני‬ ‫בבגדים מעודדת ענווה והפרדה‬ ‫מהעולם שבחוץ‪ .‬בגדיהם אינם‬ ‫תחפושת‪ ,‬אלא ביטוי לאמונתם‪.‬‬ ‫הביגוד שחור‪.‬‬

‫תלת לשוניים‪ :‬בבית מדברים‬ ‫בדיאלקט גרמני‪ ,‬בקשרי עבודה הם‬ ‫משתמשים בגרמנית גבוהה ולומדים‬ ‫אנגלית כדי לשוחח עם מי שאינו חבר‬ ‫בכת‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫אורח חיים‪:‬‬

‫אורח חיים‪:‬‬

‫בחתונות אין נשיקות‪ ,‬טבעת‪ ,‬פרחים‪,‬‬ ‫צילומים וקייטרינג‪ .‬אחרי החתונה‬ ‫תתקיים סעודה של מטעמים‬ ‫מסורתיים‪ .‬הכלה תופרת לעצמה‬ ‫שמלת כלה כחולה‪ ,‬שתשמש אותה‬ ‫לתפילות בשנים הבאות ולקבורה‪.‬‬

‫הצעירים עוסקים בספורט כבילוי‬ ‫חברתי מרכזי בעיקר היות שהם‬ ‫מנועים מגלישה באינטרנט וצפייה‬ ‫בתכניות בידור בטלוויזיה‪ ,‬ואף‬ ‫מוגבלים בשמיעת מוזיקה‬

‫תפיסות ואמונות‪:‬‬

‫לבוש‪:‬‬

‫חברי התרבות מתנגדים לאורח החיים‬

‫סממן לבוש בולט הנו הכובע השחור‬ ‫רחב השוליים שהגברים נוהגים לחבוש‬ ‫וכן העובדה‪ ,‬כי אין כפתורים בבגדי‬ ‫הקבוצה‪ ,‬אלא ווים ולולאות‪ .‬הלבוש‬ ‫מאפשר להם לזהות את הדומים להם‬ ‫ולהבחין בהם‪.‬‬

‫המודרני מתוך הנחה כי אורח חיים זה‬ ‫מביא לניכור ולהתפוררות ערכית‬ ‫וחברתית‪.‬‬

‫קלפי העבריים מדימונה‬ ‫טקס מעבר‬

‫טקס נישואין‬

‫בטקס‪ ,‬לובשים לבן‪ .‬ההורים‪ ,‬הקרובים‬ ‫והמתבגרים מברכים; הבנות מקבלות פרחים‬ ‫והבנים טבעות‪ .‬מקריאים את שמות‬ ‫המבוגרים החדשים‪ ,‬ומרגע זה ואילך הם‬ ‫כשירים לעמוד במשימות הקהילה‪ ,‬הטקס‬ ‫יכול להיעשות מגיל ‪ 18‬עד ‪. 25‬‬

‫החלק המרכזי בטקס הנישואין הוא הנדרים‬ ‫שהנישאים נודרים לגבי תרומתו של כל אחד‬ ‫מהם למערכת הזוגית והמשפחתית‪ .‬בתום‬ ‫הנדרים‪ ,‬הכוהן מושח את מצחי שניהם‬ ‫בשמן ומברכם‪.‬‬

‫אורח חיים‪:‬‬

‫אורח חיים‪:‬‬

‫רוב חברי הקבוצה חיים בקהילה‬ ‫שיתופית ומונים כיום מעל ‪ 2,111‬איש‪.‬‬ ‫חברי הקבוצה דוגלים בטבעונות‬ ‫ובנישואים פוליגמים‪.‬‬

‫הקהילה דוגלת בתזונה טבעונית וכן‬ ‫בהינזרות מאלכוהול למעט יין מיצור‬ ‫עצמי ומתרופות כלשהן‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫לבוש‪:‬‬

‫אורח חיים‪:‬‬

‫בגדיהם עשויים מבדים טבעיים בלבד‬

‫מלבד המועדים הנזכרים בתורה‪ ,‬הם‬ ‫חוגגים שני חגים נוספים‪ .‬האחד מציין‬ ‫את יציאת הקבוצה מארצות הברית‬ ‫לליבריה‪ ,‬והשני מטרתו חיזוק הנתינה‬ ‫והאחדות בתוך הקהילה‪.‬‬

‫כגון‪ :‬כותנה‪ ,‬פשתן‪ ,‬משי וצמר‪ ,‬ובשום‬ ‫פנים ואופן אין כאן מלבושים מבדים‬ ‫סינטטיים‪.‬‬

‫אורח חיים‪:‬‬

‫אורח חיים‪:‬‬

‫לקהילה יש קופה משותפת שמשלמת את‬ ‫משכורתם של עובדי הקהילה וממנת את‬ ‫השירותים השונים שהקהילה מספקת‬ ‫לחבריה‪ .‬כל עובד מפריש לקהילה סכום כסף‬ ‫ממשכורתו לפי מצבו הכלכלי ‪.‬הכנסה נוספת‬ ‫לקופה מכניסים כספי התרומות‬

‫כאשר ילד פוגש מבוגר בדרכו עליו לקוד‬ ‫קידה‪ .‬הבנים רוכנים קדימה כשידם הימנית‬ ‫מונחת על בטנם‪ ,‬והבנות קדות על ברכיהן‪.‬‬ ‫כאשר גברים ("אחים") מברכים זה את זה‪,‬‬ ‫יעשה הדבר בהשקת כתף אל כתף‪ .‬נשים‬ ‫מברכות אישה את רעותה בנשיקות‪.‬‬

‫אורח חיים‪:‬‬ ‫בני הקהילה צמים בכל שבת‪ ,‬והם‬ ‫מסבירים כי למדו זאת ממצוות‬ ‫השמיטה‪ ,‬שעל פיה נחה אדמת הארץ‬ ‫אחת לשבע שנים‪.‬‬

‫קלפי שבט המסאי‬

‫שפה‪:‬‬

‫תפיסות ואמונות‪:‬‬

‫שפת הדיבור – מסאית‪ ,‬מקורה‬ ‫במספר שפות שבטיות ‪ .‬רוב השבט‬ ‫דובר סווהילית‪ ,‬שפתם של שבט‬ ‫הסווהלים‪.‬‬

‫האישה נחשבת לרכוש הגבר; היא‬ ‫אינה יכולה לקבל ירושה‪ ,‬ותפקידה‬ ‫העיקרי הוא גידול הילדים‪.‬‬

‫אורח חיים‪:‬‬

‫טקס המילה‪:‬‬

‫רוב בני התרבות כלל אינם צדים את‬ ‫מזונם‪ ,‬אלא תרבותם וכל אורח חייהם‬ ‫כמעט מתבסס על בקרם וצאנם אותו‬ ‫הם מגדלים‪.‬‬

‫מילה מבוצעת לגברים ולנשים‪,‬‬ ‫כשהגברים הבכירים מלים את הילדים‬ ‫והנשים הבכירות את הילדות‪ .‬הנשים‬ ‫‪ 27‬הדומיננטי והן אלה שמגינות‬ ‫הן הקול‬ ‫על מנהג המילה‪.‬‬

‫בבידיהם‪.‬להשתמש ברובים או כל‬

‫לבוש‪:‬‬

‫טקס מעבר‪:‬‬

‫נשים קלות לזיהוי בזכות ראשם‬

‫'ריקוד הקפיצות' שמבצעים הצעירים‬ ‫בטקס ההתבגרות; הם מזנקים לאוויר‬ ‫מעמידה ישרה‪ ,‬כדי להפגין את חוזקם‬ ‫וזריזותם‪ .‬עד לאחרונה‪ ,‬גברים צעירים‬ ‫נדרשו גם להרוג אריה‪.‬‬

‫המגולח‪ ,‬חרוזים השזורים על בגדיהן‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נוהגות הנשים לעקור את אחת‬ ‫משיניהן התחתונות‪.‬‬

‫עדיין מתבססת בעיקר על רעיית צאן‪.‬‬ ‫אורח חיים‪:‬‬

‫רובה המוחלט של האוכלוסייה חיה‬ ‫עדיין חיים ריכוזיים‪ ,‬בכפרים ובהם‬ ‫בקתות עשויות בוץ ועצים ומצופות‬ ‫בגללי בקר‪ .‬רוב רובם לא נפתחו כלפי‬ ‫הטכנולוגיה והעולם המודרני וכלכלתם‬

‫תפיסות ואמונות‪:‬‬ ‫עיקר כוחו ומעמדו החברתי של הגבר‬ ‫נקבע לפי מספר נשותיו (קיימת‬ ‫בתרבות זו פוליגמיה) ולפי גודל עדר‬ ‫צאנו‪.‬‬

‫אורח חיים‪:‬‬

‫אורח חיים‪:‬‬

‫המסאים מנהלים את חייהם בדרכם‬ ‫המסורתית זה דורות‪ ,‬והם מוכרים‬ ‫בעיקר בזכות לבושם המיוחד‪ ,‬סוג של‬ ‫שמלה אדומה ‪.‬‬

‫בני התרבות מעולם לא שינו את אורך‬ ‫חייהם החצי נוודי‪ ,‬ומעולם לא‬ ‫התארגנו בממלכה ובמבנה השונה‬ ‫משבט חצי נודד‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫הסיפור על האיש הירוק‬ ‫היה היה פעם ‪,‬בעיר ירוקה‪,‬גר לו איש אחד‪,‬איש ירוק‪,‬האיש הירוק גר בבית ירוק עם דלת ירוקה וחלונות‬ ‫ירוקים‪,‬היתה לו אישה ירוקה ושני ילדים ירוקים ‪ .‬ובלילות הוא היה ישן במיטה הירוקה שלו וחולם‬ ‫חלומות ירוקים‪.‬‬ ‫יום אחד קם האיש הירוק בבוקר ירוק‪,‬נעל נעליים ירוקות‪,‬לבש חולצה ירוקה‪,‬ומיכנסיים ירוקים‪ .‬על ראשו‬ ‫חבש כובע ירוק ויצא החוצה‪.‬האיש הירוק ניכנס לאוטו הירוק שלו ונסע בכביש הירוק ‪.‬מצד אחד של‬ ‫הכביש ראה האיש ים ירוק‪,‬ומצד שני המון פרחים ירוקים‪.‬זה היה יום יפה‪,‬והאיש הירוק שמח ושר שירים‬ ‫ירוקים ועישן סיגריה ירוקה עם עשן ירוק‪.‬‬ ‫ואז ראה האיש הירוק שעל הכביש עומד איש כחול‪.‬‬ ‫האיש הירוק עצר את האוטו הירוק שלו ו‪.........‬‬ ‫שאל את האיש הכחול‪:‬‬ ‫"הי‪ ,‬איש כחול‪,‬מה אתה עושה פה?"‬ ‫"אני?" אמר האיש הכחול‪",‬אני מסיפור אחר"‪.‬‬ ‫הדרת נשים או הדרת חרדים ‪ -‬דעה ‪ /‬שלמה פיוטרקובסקי‪ ,‬ערוץ ‪19.10.11 ,2‬‬ ‫"‪ ...‬החברה החרדית עוברת תהליכי השתלבות משמעותיים מאוד במהלך העשור האחרון‪ ,‬החל בהשתלבות‬ ‫מסוימת בצבא ובשירות אזרחי והמשך בהשתלבות משמעותית אף יותר בלימודים אקדמיים ובשוק‬ ‫העבודה‪ .‬אולם‪ ,‬מתברר שכאשר צעקו על החרדים במשך שנים‪" ,‬צאו לעבוד"‪ ,‬הכוונה לא היתה "תישארו‬ ‫חרדים אבל צאו לעבוד"‪ ,‬אלא צאו לעבוד ותהפכו להיות כמונו‪.‬‬ ‫שיחות רבות עם חרדים‪ ,‬בוגרי הכשרות מקצועיות ולימודים אקדמיים‪ ,‬מגלות שקשה דרכו של החרדי‬ ‫להשתלבות בשוק העבודה‪ .‬החשש מפני הלא ידוע‪ ,‬מפני הלבוש‪ ,‬הזקן ואורחות החיים‪ ,‬מונע מחרדים רבים‬ ‫את הקבלה לעבודות בהם חשקו‪ .‬לא חרדי אחד ולא שניים נתקלו במהלך ראיון עבודה בשאלה האם הזקן‬ ‫או הפאות אכן כל כך נחוצים‪ ,‬אולי אפשר לוותר או לפחות לקצר‪.‬‬ ‫אירועים תקשורתיים כדוגמת זה אותו אנו חווים בשבועיים האחרונים‪ ,‬מעצימים את חששות השווא של‬ ‫החילוני הממוצע מהשתלבותם של חרדים‪ .‬שואל את עצמו בעל העסק‪" ,‬אם אני אקבל חרדי לעבודה‪ ,‬אולי‬ ‫הוא ידיר את עובדותי או את לקוחותי הנשים"‪ .‬מי שהמידע אותו הוא מקבל על העולם החרדי שאוב‬ ‫מצילומי מאה שערים במהדורות החדשות‪ ,‬תוהה האם העובד החרדי שקיבל לעבודה לא מעורב בלילה‬ ‫בתגרות אלימות בתוככי השכונה הירושלמית‪ .‬לאותו מעביד פוטנציאלי אין מושג על כך שמאה שערים‬ ‫רחוקה מהווי חייו של המועמד החרדי לעבודה כמעט כמו שהיא רחוקה מהווי חייו שלו‪.‬‬ ‫העיסוק התקשורתי האיזוטרי בחברה החרדית‪ ,‬אשר יוצר תמונה מעוותת של הנעשה בתוכה‪ ,‬הוא החסם‬ ‫הקשה ביותר על השתלבותה במסגרות החיים הישראליות‪ .‬לעיתים נדמה שבמכוון או שלא במכוון‪ ,‬יש מי‬ ‫שרוצה דווקא בהיבדלות החרדית‪ ,‬ומפחד מאוד מההשתלבות בה הוא דוגל לכאורה‪" .‬‬

‫‪29‬‬

‫טבלת השוואה בין הזרמים ביהדות‬ ‫זרם אורתודוכסי‬ ‫חברה חרדית‬ ‫חברה דתית לאומית‬ ‫נושאים‬ ‫אחוז באוכלוסיה‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪11-31%‬‬ ‫היהודית‬ ‫במדינת ישראל‬

‫השקפת עולם‬

‫מחויבות להלכה‪,‬‬ ‫לאידיאולוגיה‬ ‫הציונות‬ ‫ולדמוקרטיה‬

‫יחס למדינה‬

‫ציונות‬

‫ההלכה‬ ‫האורתודוכסית‬ ‫בלבד‬

‫זרם קונסרבטיבי‬

‫זרם רפורמי‬

‫‪ 1.1%‬כ‪31,111-‬‬ ‫איש ‪.‬קמה ב‪2171-‬‬

‫‪ 1.3%‬כ‪21,111--21,111-‬‬ ‫איש‬

‫פלורליזם דתי‪,‬‬ ‫חופש דת‬

‫פלורליזם דתי‪,‬‬ ‫מתאימים את ההלכה‬ ‫למציאות‪.‬כל פרט‬ ‫מאמץ מההלכה את מה‬ ‫שמתאים להשקפת‬ ‫עולמו‬

‫אוהד – היו רוצים‬ ‫מדינת הלכה‬ ‫‪.‬מבינים שזה לא‬ ‫ריאלי‬

‫מדינת הלכה‬

‫חיובי‬

‫חיובי‬

‫תומכים בציונות –‬ ‫אתחלתא דגאולה‬

‫הציונות כפירה באל‪,‬‬ ‫שוללים את הציונות‬

‫תומכים‬

‫תומכים‬

‫ממלכתי –דתי‪,‬‬ ‫לימודי קודש וחול‬ ‫תכנית לימודים‬ ‫משותפת עם הציבור‬ ‫החילוני‬ ‫מקבלים כפשרה עם‬ ‫הציבור החילוני‪,‬‬ ‫כאשר יש התנגשות‬ ‫עם ההלכה יש‬ ‫שיעדיפו את ההלכה‬

‫מערכת נפרדת –‬ ‫תכנית חינוך פרטית‬

‫מותאם לצרכים‬ ‫המודרניים‬

‫חוקי התורה‬ ‫חשובים יותר‪,‬‬ ‫עקרונות‬ ‫הדמוקרטיה‬ ‫מיושנים‪.‬‬

‫חופש דת ‪,‬שוללים‬ ‫כפיה דתית‬

‫עקרונות הדמוקרטיה‬ ‫עדיפים על חוקי ההלכה‬

‫משולבים בחוקי‬ ‫המדינה‪ .‬כאשר יש‬ ‫התנגשות ‪,‬יש‬ ‫שיעדיפו את ההלכה‬

‫חוקי ההלכה הם‬ ‫חוקי המדינה‬ ‫מבחינתם‬

‫ההלכה דינאמית‬ ‫ומותאמת לחיים‬ ‫המודרניים –כבוד‬ ‫אך גישה‬ ‫ביקורתית‬

‫אינם מחייבים את‬ ‫קבלת חוקי ההלכה‪ ,‬יש‬ ‫אפשרות בחירה‪,‬‬ ‫ואפשרות לחדש‬

‫נבדלים מהחברה‬ ‫הישראלית מכל‬ ‫הבחינות‪.‬‬ ‫רובם לא משרתים ‪-‬‬ ‫תורתו אמונתו‬

‫משולבים בחברה‬ ‫הישראלית‬

‫משולבים בחברה‬ ‫הישראלית‬

‫שרות בצה"ל‬

‫היו רוצים שהרבנות‬ ‫הראשית אך‪,‬‬ ‫מכירים במדינה‬ ‫דמוק'‬ ‫ברובם משתלבים‬ ‫בחברה הישראלית‬ ‫בכלכלה בתרבות‬ ‫משרתים‬

‫רבנים‪ ,‬אדמ"ורים‪,‬‬ ‫גדולי תורה‪ ,‬ראשי‬ ‫ישיבות‬

‫רבנים של התנועה‬ ‫(נשים וגברים)‬

‫רבנים של התנועה‬ ‫(נשים וגברים)‬

‫משרתים‬

‫משרתים‬

‫יחס לאישה‬

‫אפליה‬

‫אפליה‬

‫על‪-‬פי ההלכה‪,‬‬ ‫מתנגדים לנישואי‬ ‫פסולי חיתון‬ ‫(כמו‪ :‬כהן‪-‬גרושה)‬

‫על‪-‬פי ההלכה‪,‬‬ ‫מתנגדים לנישואי‬ ‫פסולי חיתון‬ ‫(כמו‪ :‬כהן‪-‬גרושה)‬

‫שווה לגבר‪ ,‬יש‬ ‫רבניות‪ ,‬אין‬ ‫הפרדה בין עזרת‬ ‫נשים לגברים‬ ‫על‪-‬פי ההלכה‬ ‫מתפשרים ‪-‬‬ ‫מחתנים פסולי‬ ‫חיתון‪ :‬כהן גרושה‬

‫שווה לגבר‪ ,‬יש רבניות‬ ‫ואין הפרדה בין עזרת‬ ‫נשים לגברים‬

‫חינוך‬

‫עקרונות‬ ‫דמוקרטיה‬

‫חוקי ההלכה‬

‫מנהיגות‬

‫תרבות‬

‫נישואין וגירושין‬

‫‪31‬‬

‫מודרני‬

‫קידוש הדדי של שני בני‬ ‫הזוג‪ ,‬מחתנים פסולי‬ ‫חיתון‬

‫בן לאם יהודיה או‬ ‫שגויר לפי חוקי‬ ‫ההלכה‬

‫חקיקה דתית‬

‫משולבת בחוקים‬ ‫דמוקרטיים‬

‫חוקי ההלכה‬

‫נישואים כהלכה‬ ‫אך מתנגדים‬ ‫לכפייה דתית‬ ‫מתנגדים לחקיקה‬ ‫דתית שאין לגביה‬ ‫הסכמה לאומית‬

‫גיור‬

‫על‪-‬פי ההלכה‬

‫על פי ההלכה‬

‫על פי ההלכה‬

‫מיהו יהודי‬

‫בן לאם יהודיה או‬ ‫שגויר לפי חוקי‬ ‫ההלכה‬

‫לא מחייבים נישואים‬ ‫כהלכה‪ ,‬מחתנים פסולי‬ ‫חיתון‬ ‫ההלכה אינה מחייבת –‬ ‫מתנגדים לחקיקה‬ ‫דתית‬ ‫לא כהלכה – לא‬ ‫מחוייבים בעול מצוות‬

‫הזרמים הדתיים בחברה הישראלית‬

‫הזרם‬ ‫הקונסרבטיבי‬

‫הזרם‬ ‫האורתודוכסי‬

‫הזרם‬ ‫הרפורמי‬

‫(שמרני)‬ ‫הזרם‬

‫זרם דתי‬ ‫לאומי‬

‫החרדי‬

‫זרם‬ ‫לא ציוני‬

‫זרם‬ ‫אנטי‬ ‫ציוני‬

‫‪31‬‬

‫החברה‬ ‫המסורתית‬

‫החברה‬ ‫החילונית‬

‫‪‬‬

‫תופסת עפרונות‬ ‫שמים עפרונות על גב היד‪ ,‬מקפיצים באוויר ותופסים‪ .‬מתחילים עם ‪ ,1‬ואח"כ ‪ 4‬ו‪.1 -‬‬

‫‪‬‬

‫מעשה בשלושה בלונים‬ ‫מקבלים ‪ 3‬בלונים וחייבים לדאוג שהם לא יגעו ברצפה במשך ‪ 11‬שניות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מעלית הממתקים‬ ‫קושרים ‪ 1‬עפרונות עם שני חוטים ומעבירים מעבר לאוזניים‪ .‬מניחים את העפרונות על הרצפה‪,‬‬ ‫ועליהם ‪ 3‬סוכריות ‪ .M&M‬צריך להביא לפה בלי להפיל‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪‬‬

‫לאכול קש‬ ‫לתפוס סוכריית ‪ M&M‬באמצעות קשית‪ ,‬ולהניח על קשיות שנמצאות במרחק‪ ,‬על סטנד‪.‬‬

‫‪‬‬

‫שלוק בדיוק‬ ‫צריך לייצב פחית מלאה בשתיה על הצד‪ ,‬על‪-‬ידי זה ששותים חלק‪ .‬אם ישתו בדיוק‪ ,‬אז אפשר‬ ‫לעשות את זה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מטבע זהב‬ ‫מקבלים כוס מלאה במטבעות של ‪ 21‬אג'‪ ,‬וזורקים מטבע על השולחן‪ ,‬כדי שיקפוץ לתוך מיכל ‪/‬‬ ‫כוס‪ .‬צריכים לקלוע ‪ 1‬מטבעות‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫‪‬‬

‫נחיתה רכה‬ ‫לוקחים בקבוק מים מלא עד האמצע‪ ,‬וזורקים אותו על השולחן ככה שיפול כשהוא עומד‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מסמר על חוט‬ ‫לתלות ‪ 1‬מסמרים על חוט שתלוי בגובה ‪ 1‬מ'‪ ,‬בלי שיפלו‬

‫‪‬‬

‫משיכת מזומנים‬ ‫לשלוף שטר מבין בקבוקים הפוכים‬

‫‪‬‬

‫עמידת ראש‬ ‫‪ 21‬בקבוקים מונחים על קופסאות גפרורים‪ ,‬צריך להעיף קופסת גפרורים בלי שהבקבוק יפול‬

‫‪34‬‬

35

‫החברה החרדית‬ ‫מה היחס של החרדים הקיצוניים לציונות?‬ ‫א‪ .‬תומכים ב‪ .‬מתנגדים ג‪ .‬אדישים‬ ‫ההפרדה בין נשים לגברים מתחילה‪:‬‬ ‫א‪ .‬מגיל הגן ב‪ .‬מבית הספר היסודי ג‪ .‬מהלידה‬ ‫קווי מהדרין פועלים‪:‬‬ ‫א‪ .‬בירושלים ובאשדוד בלבד ב‪ .‬בריכוזים חרדיים בארץ ובארצות הברית ג‪ .‬כבר אין קווי מהדרין‪ ,‬בג"ץ‬ ‫אסר על קיומן‬ ‫החרדים נוהגים בשבת‪:‬‬ ‫א‪ .‬משתמשים בחשמל כאילו היה יום חול ב‪ .‬להתנתק מחברת החשמל ולהשתמש בגנראטורים פרטיים ג‪.‬‬ ‫לא משתמשים בחשמל כלל‪.‬‬ ‫שאלות ציבוריות מוכרעות‪:‬‬ ‫א‪ .‬על‪-‬ידי גדולי הדור‪ ,‬מנהיגי הקהילות ב‪ .‬בהצבעה דמוקרטית ג‪ .‬על‪-‬ידי מנהלי הכוללים‪.‬‬ ‫השפה המקובלת בקרב החרדים‪:‬‬ ‫א‪ .‬אנגלית ב‪ .‬ארמית ג‪ .‬יידיש‬ ‫אמצעי בולט להעברת מסרים בחברה החרדית‬ ‫א‪ .‬פשקווילים ב‪ .‬כרוז ג‪ .‬עיתונים יומיים‬ ‫מי המפרנס העיקרי במשפחה החרדית?‬ ‫א‪ .‬הבעל ב‪ .‬אף אחד‪ ,‬חיים מקצבאות של המדינה ג‪ .‬האישה‬ ‫מה משותף לשטריימל‪ ,‬ספודיק וקולפיק?‬ ‫א‪ .‬כולם חלוקים שלובשים החרדים ב‪ .‬סוגי כובעים ג‪ .‬סוגי נעליים‬ ‫מה ממוצע הילדים בחברה החרדית לעומת החילונית?‬ ‫א‪ 8 .‬ילדים בחרדית‪ ,‬ו‪ 3 -‬בחילונית ב‪ 1 .‬ילדים בחרדית ו‪ 4 -‬בחילונית ג‪ 21 .‬ילדים בחרדית ו‪ 1 -‬בחילונית‪.‬‬

‫‪36‬‬