חוברת הדרכה - המאבק בגזענות

Page 1

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬ ‫האגף לחינוך‬

‫חוברת הדרכה‬ ‫המאבק בגזענות‬ ‫תשע”ב ‪2011-2012 -‬‬

‫ע”ר‬

‫ע”ר‬


‫חוברת הדרכה‬ ‫מיגור הגזענות בחברה‬ ‫הישראלית‬ ‫תנועת הצופים בישראל‬

‫‪2‬‬


‫דבר המזכ״ ל‬ ‫מדריכים יקרים‪,‬‬ ‫תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב‪ ,‬במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה‬ ‫משמעותית בשבטים שלה‪.‬‬ ‫מאחורי מילים גדולות אלה‪ ,‬מסתתרת פעולה פשוטה‪ ,‬היא פעולת ההדרכה‪.‬‬ ‫הרגעים האלה‪ ,‬בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם‬ ‫תפיסות וערכים‪ ,‬הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק‬ ‫נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה‪.‬‬ ‫ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב‪ ,‬דור‬ ‫חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה‬ ‫ואת העשייה החינוכית רבת השנים‪.‬‬ ‫האגף לחינוך‪ ,‬שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות‬ ‫בנושאים שונים ומג וונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה‪ ,‬יחד‬ ‫עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך‪.‬‬ ‫הדרכה איכותית מבוססת על למידת הנושא‪ ,‬התעמקות בו והתאמתו באופן‬ ‫ספציפי אל החניכים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים‪ ,‬על אמונה ביכולתם ועל‬ ‫רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי‪.‬‬ ‫אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת‪.‬‬ ‫המשיכו כך‪.‬‬

‫בברכת הצופים‬ ‫חזק ואמץ‬ ‫גל בן שימול‬

‫‪3‬‬


‫תוכן עניינים‬ ‫רקע מטרות ויעדים‪.‬‬ ‫פעולות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫היכרות עם הקהילה האתיופית‪ ,‬גזענות מהי?‬ ‫משבר הזהות של בני נוער יוצאי אתיופיה במפגש עם החברה הישראלית‪.‬‬ ‫"דירה להשכיר "– גזענות בישראל נוסח ‪2102‬‬ ‫מעגלי הדברות בין בני נוער‬ ‫משבר זהות דור ההורים‬

‫‪‬‬

‫המסע לארץ ישראל כאתוס ציוני ויהודי האומנם?‬

‫‪‬‬

‫נספחים‪.‬‬

‫‪4‬‬


‫יעדים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫הגברת המודעות בנושא הגזענות‬

‫‪‬‬

‫מתן כלים לעבודה בקבוצות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫דרכי התמודדות עם תופעות גזעניות‪.‬‬

‫רקע ‪:‬‬ ‫"כושי סמבו‪ ,‬בילי‪-‬בילי במבו"‬ ‫כיצד יהודי הופך שחור בארץ המובטחת‬ ‫אורי בן‪-‬אליעזר – אוניברסיטת חיפה‬ ‫"היה בוקר חם‪ ,‬ואני הלכתי למכולת עם מכנסיים קצרים וגופייה בסמוך למעונות שאנחנו גרים בהם‪ .‬לא‬ ‫באונ יברסיטה‪ ,‬למטה‪ .‬בדרכי חלפתי על פני גן ילדים‪ ,‬זו לא פעם ראשונה שאני עובר שם‪ ,‬אלא שהפעם‬ ‫הילדים שיחקו בחצר‪ .‬ילדים קטנים‪ ,‬בני ‪ 5-4‬אולי‪ .‬מקסימום‪ .‬כולם "פרנג'ים" [כינוי ל"לבנים"]‪ .‬חלקם‬ ‫בטח רוסים‪ .‬קראתי "שלום ילדים"‪ .‬לא יודע‪ ,‬היה לי מצב רוח טוב באותו בוקר‪ .‬והם‪ ,‬מיד התחילו‬ ‫במקהלה‪" :‬כושי סמבו‪ ,‬בילי‪-‬בילי‪-‬במבו"‪ .‬חשבתי לעצמי‪ ,‬רק בני ‪ 5-4‬וכבר גזעניים‪ .‬מאיפה זה בא‬ ‫להם?‬ ‫קיומה של גזענות אינו נזקק בהכרח למשטר תומך‪ ,‬או אפילו לקבוצות חברתיות‪ ,‬שישאו את דגלה תוך‬ ‫פיתוח אידיאולוגיות כוללניות המארגנות גזעים בסדר היררכי מוגדר‪ .‬יש והגזענות אף אינה מכוונת‪ ,‬ואין‬ ‫מאחוריה כוונה רעה‪ ,‬אך היא הופכת לגזענות בתוצאותיה‪ .‬לעתים היא חלק ממדיניות מגובשת‪ ,‬ומתורגמת‬ ‫לפראקטיקות‪-‬מטעם‪ .‬אך יש וגילוייה הם בעיקר בחיי היומיום‪ .‬וגם אז לא פעם אלו הם גילויים מוכחשים‪,‬‬ ‫מרומזים‪ .‬שהרי לעתים הגזען אף אינו יודע שהוא כזה‪ .‬אך קרבנותיו לעולם יחושו בכך‪ .‬מה שלגזען פליטת‬ ‫פה‪ ,‬פראקטיקה מזדמנת‪ ,‬בדיחה לא מוצלחת‪ ,‬למושאי הגזענות היא חלק מהוויה יומיומית נמשכת ומענה‪,‬‬ ‫שמשמעויותיה כוללניות וארוכות טווח‪ .‬כזה הוא מצבם של "ביתא ישראל"‪ ,‬אותם יהודים אתיופים‬ ‫שהיגרו לישראל מיבשת אפריקה‪ ,‬בהגירה שסממניו של עידן חדש טבועים בו‪ ,‬של גלובליזציה‪ ,‬ניאו‪-‬‬ ‫ליברליזם ו"מודרניות חדשה" (או פוסט מודרניות)‪ ,‬ושהם במובן מסוים הפכו לקרבנותיו‪.‬‬ ‫הם הגיעו לישראל בעיקר בשני גלים של הגירה‪ .‬האחד‪ ,‬כונה "מבצע משה" בשנים ‪ ;0891-6‬והשני‪" ,‬מבצע‬ ‫שלמה בשנת ‪ .0880‬כיום מעל לשמונים וחמישה אלף יהודים ממוצא אתיופי חיים בישראל‪ .‬על אף אי‪-‬‬ ‫בהירויות ביחס לעברם‪ ,‬עדויות על קיומם של יהודים באתיופיה קיימות החל מהמאה התשיעית‪ ,‬והן‬ ‫חוזרות גם במאה ה‪ .02-‬על פי מסורתם הם שייכים לשבט דן שנדד והתיישב באפריקה‪ .‬היות ועד למאה ה‪-‬‬ ‫‪ 08‬הם חיו בניתוק מחלט מקהילות יהודיות אחרות‪ ,‬יהדותם שונה במובנים רבים מהמנהגים ומהצורות‬

‫‪5‬‬


‫הדתיות של שאר יהודי העולם והיא מאופיינת בדינים ובמצוות מתקופת התנ"ך (קורינלדי‪Kaplan ;0898 ,‬‬ ‫& ‪.)Trevisam Semi, 1999& Rosen, 1994; Parfitt‬‬ ‫בצורתם הפיזיונומית היהודים האתיופים דמו לשאר האתיופים‪ .‬אלא שהם נבדלו מהם במנהגיהם‪ ,‬בסגנון‬ ‫חייהם‪ ,‬במסורתם ובדתם‪ .‬הם נקראו "ביתא ישראל" או פלאשה‪ ,‬שפירושו באמהרית "זרים"‪ .‬כך חיו‬ ‫כ"זרים" בארצם ובמשך מאות בשנים שימרו‪ ,‬כיהודים רבים במקומות שונים על פני תבל‪ ,‬את רעיון‬ ‫השיבה לציון‪ .‬סוף המאה העשרים מוצאת אותם בארץ אפריקאית‪ ,‬שעל פי כל מדד סטטיסטי היא מוגדרת‬ ‫כאחת הארצות הנחשלות ביותר בעולם‪ .‬רובם חיו בכפרים רחוקים מהבירה אדיס‪-‬אבבה‪ ,‬וכמרבית תושבי‬ ‫המדינה גם הם היו אנאלפביתים וסבלו ממחסור ומעוני‪ ,‬שנגרם‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כתוצאה של מלחמות‬ ‫האזרחים והתהפוכות הפוליטיות הרבות שעברו על ארץ זו בעשרות השנים האחרונות‪ .‬עם בואם לישראל‪,‬‬ ‫חסרי כל‪ ,‬ולמודי סבל ותלאות‪ ,‬הם התקבלו על ידי התושבים היהודים המקומיים בפרץ של התלהבות‪ .‬גם‬ ‫תכניות לשילובם בחברה הישראלית‪ ,‬בצורה "שלא תחזור על טעויות העבר"‪ ,‬נרקמו ועובדו ונידונו בכובד‪-‬‬ ‫ראש במשרדים ממשלתיים שונים‪ .‬אלא שבתוך כמה שנים‪ ,‬נדחקו המהגרים היהודים מאתיופיה לתחתית‬ ‫הסולם הריבודי‪ .‬עם חלוף השנים אף מתברר‪ ,‬כי לא מדובר במצב זמני בלבד‪ ,‬תולדת שנים ראשונות של‬ ‫הגירה‪ ,‬וכי גם הצעירים‪ ,‬בני הדור השני של המהגרים מאתיופיה‪ ,‬אינם מצליחים בצורה משמעותית לשפר‬ ‫את מצבם בחברה (ראו למשל‪ ,‬סבירסקי וסבירסקי‪ .)2112 ,‬דומה שבישראל העוברת תמורות לרוב‪,‬‬ ‫שמדיניותה הכלכלית והרכבה הדמוגראפי השתנו ללא הכר‪ ,‬ושסממנים של רב‪-‬תרבותיות מבצבצים ממנה‪,‬‬ ‫נשארים יוצאי אתיופיה במצב של היעדר יוקרה‪ ,‬עזובה והזנחה‪ .‬כיצד נסביר תופעה זו? האם דרכי השיקום‬ ‫המוצעים על ידי גורמים שונים‪ ,‬חלקם ממשלתיים מקצתם אגודות התנדבותיות‪ ,‬עשויים לפתור את‬ ‫"הבעיה"? ומהי בכלל אותה "בעיה"?‬ ‫האפשרות כי הגזענות היא בת‪-‬לוויה של חלק מיחסי האנוש הקיימים בישראל נראתה לרבים כאפשרות‬ ‫הזויה‪ .‬הרי היהודים עצמם היו קרבנות של גזענות‪ .‬ומדינתם‪ ,‬קולטת ההגירה‪ ,‬העמידה כאתוס מרכזי שלה‬ ‫את רעיון "כור ההיתוך"‪ .‬עד כדי כך שלט האתוס על המציאות‪ ,‬עד שאפילו צורות של אפליה‪ ,‬במיוחד של‬ ‫מזרחים בידי אשכנזים‪ ,‬או אפילו של ערבים בידי יהודים‪ ,‬הוכחשו‪ .‬או שהוצגו כפתולוגיה זמנית‪ ,‬בלתי‬ ‫נמנעת‪ ,‬של בנית‪-‬אומה‪ ,‬שתיעלם כאשר היהודים יהפכו לעם אחד שמרכזו יעמוד הישראלי החדש‪ ,‬הילידי‪-‬‬ ‫המקומי‪ ,‬הפעלתן‪ ,‬המודרני‪ ,‬הרציונאלי והממלכתי‪ ,‬ישראלי בעל גאווה לאומית‪ ,‬עצמאות‪ ,‬ותרבות ייחודית‬ ‫משלו‪.‬‬ ‫המציאות מוכיחה לנו כי אין מדובר כנראה בתופעה חולפת "כפתולוגיה זמנית"‪,‬אלא כתופעה חברתית‬ ‫מתמשכת שיש למגרה‪ .‬את הסימפטום לכך ראינו בחודשים החרונים בשכונת בר יהודה בקרית מלאכי‪.‬‬ ‫תנועת הצופים קיבלה החלטה לפעול באופן אקטיבי למידור ומיגור של תופעות גזעניות באשר הן‪,‬ע"י‬ ‫פעולות חינוכיות והסברתיות ברחבי הארץ כולל השתתפות במחאות עם גופים וארגונים שונים‪.‬‬

‫‪6‬‬


‫מטרת החוברת‪:‬‬ ‫תנועות הצופים קוראות לחניכיה שלא להסתפק בהפגנות וקריאות כנגד גזענות‪ ,‬אלא לקחת אחריות‪,‬‬ ‫להפנים את האירועים האחרונים ולייצר דור אחר השואף לחברה צודקת ומתוקנת יותר‪.‬‬ ‫לחפש את הצד המואר והיפה שבכל אדם ובכל חברה‪ ,‬להתקרב‪ ,‬להתבונן פנימה‪ ,‬להכיר לעומק ולחפש את‬ ‫הצדדים היפים והאיכותיים על פני הצדדים האחרים‪.‬‬

‫‪7‬‬


‫הפעולות‪:‬‬ ‫היכרות עם הקהילה האתיופית ועיסוק בשאלה מהי גזענות?‬ ‫מטרות‬ ‫א‪ .‬היכרות המרכז עם הקהילה האתיופית‬ ‫ב‪ .‬זיהוי הרעיון הגזעני ‪:‬מהי גזענות ?מה מרכיביה ומאפייניה ?מה עושה אמירה או התנהגות‬ ‫לגזענית?‬ ‫ג‪ .‬חשיבה ביקורתית על תופעת הגזענות ‪:‬מה שגוי בה מבחינה עובדתית ?מה פסול בה מבחינה‬ ‫ערכית?‬ ‫ד‪.‬‬ ‫משך היחידה‪ 81 :‬דקות‬ ‫בחלק הראשון מצגת היכרות עם הקהילה האתיופית‬ ‫בחלק השני בירור עמדות לגביי מהי גזענות ?מה מרכיביה ומאפייניה ?מה עושה אמירה או‪ -‬התנהגות‬ ‫לגזענית?‬ ‫שלבים‪:‬‬ ‫חלק ראשון ‪:‬היכרות עם הקהילה האתיופית באמצעות מצגת‪:‬‬ ‫‪‬סברות להגעת יהודי אתיופיה לאתיופיה‬ ‫‪‬סיפור העליות ומאפייני העליות‬ ‫‪‬שינויים בקודים החברתיים והתרבותיים בין אתיופיה לישראל‬ ‫‪‬התמודדות הקהילה עם שינוי אורח החיים‬ ‫חלק שני בירור עמדות לגביי מהי גזענות ? מה מרכיביה ומאפייניה ? מה עושה אמירה או‪ -‬התנהגות‬ ‫לגזענית ? על בסיס הפעילות של בית לוחמי הגטאות והמכון לחינוך הומניסטי‪.‬‬ ‫א ‪.‬זיהוי הרעיון‪ 02-05 :‬דק עבודה בשלוש ארבע קבוצות‪ .‬לרשותם אסופת קטעים ממגוון‪-‬‬ ‫תקופות ומקורות ‪,‬המביאים ביטויים שונים של גזענות‪.‬‬ ‫המטלה‪ :‬זיהוי המרכיב הגזעני הספציפי בקטעים הנתונים ‪ :‬האם ומה בכל קטע מבטא גזענות ? על‬ ‫המרכזים להדגיש את המשפט המייצג את טענתם ‪,‬ומנמקים בשורה הריקה הצמודה לקטע‪.‬‬ ‫הערות מתודיות‪:‬‬ ‫א‪.‬מראי המקום לא מצורפים למקורות כדי שההתייחסות תהיה נקייה אל הטקסטים עצמם‪ .‬המקורות‬ ‫ייחשפו בסוף‪.‬‬ ‫כל קבוצה מציגה קטע שבו לא היה להם ספק ;וקטע שבו הייתה לו התלבטות ‪.‬האחרים מוזמנים‬ ‫להגיב ‪.‬על מעביר הפעילות לחדד ניואנסים ולבטים‪.‬‬ ‫בסוף דיון על קטע למסור את המקור ממנו נלקח‬ ‫תפקיד מעביר הפעילות בשלב זה‪ :‬לתת מקום ‪,‬ואף לעודד ‪,‬התלבטויות וחילוק דעות סביב השאלה‬ ‫המרכזית העולה מהקטעים‪ :‬מהי גזענות ?מה מאפייניה ? מתי אנחנו מתלבטים לגביה?‬ ‫בשלב זה ‪,‬שלב האיסוף ‪,‬כדאי בעיקר להציף את השאלות‪.‬‬ ‫ב ‪.‬דיון מסכם ‪ 02-42‬דק לחלק זה שתי מטרות עיקריות‬ ‫‪.1‬גיבוש הגדרה מוסכמת ל"גזענות‪".‬כדאי להתחיל מהמשתתפים ‪,‬לאור התובנות מהעבודה על הקטעים ‪.‬‬ ‫אפשר להיעזר גם בהגדרות מילוניות ‪.0‬דיון ערכי אקטואלי ‪:‬מה שגוי ופסול בגזענות ?הדגש כאן הוא ערכי ;‬ ‫ההיבט הפורמאלי חוקי יכול לשמש כ"קיר תומך "אבל לא כדאי להסתמך רק עליו ‪,‬כדי לאפשר ביטוי‬ ‫עמדות פתוח ומשמעותי ‪.‬מומלץ לתת מקום לדוגמאות אקטואליות ומקומיות‪.‬‬

‫‪8‬‬


‫דף לעבודה בסדנא ‪ :‬מהי גזענות?‬ ‫קיראו את הקטעים‪:‬‬ ‫א ‪.‬הדגישו את המשפט‪/‬ים המבטא‪/‬ים לדעתכם גזענות– – ‪.‬‬ ‫ב ‪.‬בשורה הריקה הסבירו במשפט קצר משלכם מה גזעני במה שסימנתם– ?‬ ‫ג ‪.‬אם יש לכם התלבטות ‪,‬כיתבו מהי‪.‬‬ ‫ד ‪.‬הכינו עצמכם לשתף במסקנותיכם ובלבטיכם‪.‬‬ ‫קטע‪1‬‬ ‫מינים שליטים נוטים להוליד טיפוסים חדשים ושליטים ;ועל ידי זה נוטה כל קבוצה גדולה‪-‬‬ ‫להרחבה ויחד עם זה לסטיות בתכונות ‪.‬ומכיוון שלא כל הקבוצות יכולות לגדול עוד ועוד מפני–‬ ‫שהעולם לא יכיל את כולן מנצחות הקבוצות השליטות את החלשות מהן– ‪...‬‬ ‫קטע ‪0‬‬ ‫העם הגרמני שייך למשפחת העמים ההינדו אריים ‪.‬היוונים ‪,‬הרומאים ‪,‬הגרמנים ‪,‬הגאלים‪-‬‬ ‫והסלבים הם ענפים של משפחה גדולה זו ‪.‬המילה" ארי "נלקחה מהמילה היוונית אריקסטו‪,‬‬ ‫שפירושה" הטובים ביותר ‪".‬ובאמת ‪,‬הודות לתכונותיה הגופניות והרוחניות עומדת משפחת עמים‪-‬‬ ‫זו בפיסגת המין האנושי ‪.‬גם אם יש הבדלים בין העמים השונים במשפחה ‪,‬התכונות הבסיסיות‬ ‫משותפות לכולם‪.‬‬ ‫קטע ‪3‬‬ ‫הגרמני הותקף ביערות ורק העזתו הצילה אותו ‪.‬כך נוצר אופיו האמיץ ‪.‬העברי ראה את אויבו‬ ‫מרחוק ויכול היה לחרוש מזימות נגדו או לברוח ממנו ‪.‬חרושת של מזימות זדון ובריחה מפני‪-‬‬ ‫מאבק מכובד נשארו תכונות אופיו עד היום ‪.‬חיי נדודים במדבר גרמו לכך שעבודה אמיתית תהיה‬ ‫לו לזרא ‪.‬הוא רעה את צאנו או השאיר זאת לעבדיו והתעסק בעצמו בסחר בהמות שהיה ‪,‬כנראה‪,‬‬ ‫רווחי למדי ‪.‬רתיעה מפני כל עבודה פרודוקטיבית נשארה תכונה יהודית בסיסית‪.‬‬ ‫קטע ‪4‬‬ ‫מבחינה ביולוגית הוא נראה לגמרי נורמלי ‪.‬יש לו ידיים ‪,‬רגליים ‪,‬פה ‪,‬עיניים ‪,‬וגם מעין מוח ‪.‬אך‬ ‫לאמיתו של דבר הוא יצור שונה לחלוטין ‪.‬נורא ‪.‬הוא רק נקראה כיצור אנוש ‪.‬אך רוחו נחותה מזו‬ ‫של בעלי חיים ‪.‬תוהו ובוהו נורא משתולל בתוך היצור הזה ‪,‬יצר הרס איום ‪,‬תשוקות‪- -‬‬ ‫פרימיטיביות ‪,‬רוע שאין כמוהו ‪,‬מפלצת ‪,‬תת אדם‪... -‬‬ ‫הוא תמיד היה טפיל בגופם של עמים אחרים הטפיל הטיפוסי ‪,‬שחי על חשבון אחרים ומתפשט‪– -‬‬ ‫כמו נגיף מזיק כל עוד נמצאת חלקת קרקע פוריה הקורצת לו‪.‬‬ ‫במקום בו מופיעים הטפילים דועך העם המארח וגווע במוקדם או במאוחר‪.‬‬ ‫קטע ‪5‬‬ ‫א (מה הלקח מהסיפור ?היהודי לעולם אינו יכול לתת אמון בגוי ‪,‬ואסור לו לקשור איתו יחסים‬ ‫כלשהם ‪.‬בין יהודים לגויים פעורה תהום בלתי ניתנת לגישור ‪.‬במיוחד אמורים הדברים‬ ‫כשמדובר בערבים ‪,‬המתאפיינים באופן מיוחד בתכונותיו של עפרון החיתי) שקרן ‪,‬נוכל ‪,‬בוגדני‬ ‫ורודף בצע ‪(.‬הגישה הבריאה היחידה עבורנו היא להתרחק מהם כמה שאפשר ‪,‬ולהימנע מכל קשר‪-‬‬ ‫ועיסקה‪.‬‬ ‫***‬ ‫ב (נוער שאיכפת לו מהמדינה ‪..‬שלא יעמוד וישתוק כשיהודים נרצחים בדם קר ‪..‬נוער שרוצה‬ ‫להבהיר לעולם כולו שנפש יהודי אחד יותר יקרה וחשובה מכל הערבים ‪..‬יש לגרש את האויב‬ ‫הערבי מהארץ!‬

‫‪9‬‬


‫קטע ‪6‬‬ ‫אותי לימדו שחילונים זה רק דיסקוטקים ‪.‬אפילו לא ידענו מה זה דיסקוטק ‪,‬אבל לימדו אותנו‬ ‫שחילונים זה דיסקוטקים וחיים חסרי טעם ‪,‬חסרי תוחלת ‪.‬מה הטעם לחיות ככה ‪,‬ומה ההבדל‬ ‫בינם לבין בהמות ?הרב בישיבה היה שואל" אז מה ההבדל בינינו לבין הבהמות "?והיינו נורא‬ ‫נהנים לחשוב ש"אנחנו "זה הדתיים ‪,‬והחילונים הם הבהמות‪...‬‬ ‫לימדו אותנו שרק אנחנו) החרדים (נחשבים לבני אדם וכל שאר העולם הם" עם הדומה לחמור‪": -‬‬ ‫חילונים ‪,‬גויים כל מי שאינם יהודים חרדים– ‪.‬‬ ‫קטע ‪7‬‬ ‫ליד ביתו של מחמוד חגגו את ההרג ‪.‬קהל גדול הגיע לאוהל האבלים ‪.‬אנשים באים לא רק לזכור‬ ‫את מחמוד הם מכבדים את אימו ‪.‬היא הפכה לגיבורה‪. -‬‬ ‫בתשובה לשאלה האם זה משנה אם בנה הרג נשים וילדים ‪,‬ענתה ‪:‬הנשים והילדים יהודים גם כן‪,‬‬ ‫כולם אותו הדבר בשבילי ‪.‬אנחנו מאמינים שהבנים שלנו הולכים לגן עדן כשהם זוכים למות‪- -‬‬ ‫קדשים ‪,‬בעוד שכשבני היהודים מתים הם הולכים לגיהינום‪.‬‬ ‫קטע ‪8‬‬ ‫"פה מקום מוזנח ‪",‬צעקה זהבה שראזי בקולי קולות" ‪,‬אין משטרה ‪,‬אין מגן דוד אדום ‪,‬לאף אחד‬ ‫לא איכפת מאיתנו ‪.‬בשבת פה מלא ערבים ‪,‬מוכרים דגים ‪,‬והפיליפיניות האלה ‪,‬מה יש להן לעשות‬ ‫כאן ‪,‬מסתובבות עם הבטן בחוץ ‪,‬הכל בגללם ‪,‬כל הזרים האלה ‪,‬זונות ‪,‬הם עושים לנו את הצפיפות‬ ‫כאן ‪,‬מביאים את המחבלים לכאן ‪,‬בשבת הפיליפיניות פותחות באסטות ‪,‬מוכרות ממתקים‪,‬‬ ‫נבטים ‪,‬מה זה הפיגועים האלה ‪,‬אם הם לא היו בחוץ כל הזמן היה לנו כזה בלגאן ?רק בגללם‬ ‫אנחנו נהרגים"‪.‬‬ ‫קטע ‪9‬‬ ‫ואז אמר חבשוש ‪,‬הקיבוצניק" ‪:‬אישית אני מעדיף שכן כמו שיבי מהציונות הדתית על פני שכן– –‬ ‫בדווי"‪.‬‬ ‫למה‪ ,‬בעצם?‬ ‫"כי מתגבש רוב דמוגרפי שלהם ‪.‬היום יש ברמת הנגב ‪ 0999‬בדווים ו ‪ 0099‬יהודים‪." - -‬‬ ‫אז מה?‬ ‫"נו ‪,‬באמת ‪.‬גם השמאלנים הכי גדולים מודעים היום לבעיה הבדווית ‪.‬יש פה רמת פשיעה גבוהה‪.‬‬ ‫סמים ‪.‬גניבות ‪.‬זה שבט אל עזאזמה הזה ‪,‬שבא ממצרים ‪.‬הם פורצים וגונבים מכל מקום‪." -‬‬ ‫האם הגנבים נתפסו?‬ ‫"לא‪".‬‬ ‫אז איך אתה יודע שהם בדווים?‬ ‫"כולם יודעים‪".‬‬ ‫קטע ‪12‬‬ ‫אדם שחור יכול להיות הכי טיפש ולא‪ -‬מלומד ‪,‬אבל הוא תמיד הולך" כמו מיליון דולר "כי זה הטבע‬ ‫שלו ללכת ישר וזקוף ‪.‬לעומת זאת את האדם הלבן צריך להעמיד ‪.‬אתה צריך לשים את הלבן במקום‬ ‫–בעוד השחור נולד במקום‪.‬‬ ‫האדם הלבן ‪,‬הגזע של שדים בני‪ -‬שטן ‪...‬אין הכוונה בזה לבטא שום סוג של שנאה ‪.‬זו פשוט עובדה–‬ ‫הם גזע של שדים‪.‬‬ ‫קטע ‪11‬‬ ‫לאחר שעבד יום שלם בעבודה קשה ‪,‬שחור יתפתה להישאר ער עד חצות הליל ואף מאוחר יותר בשל‬ ‫הפעוט שבשעשועים ‪.‬להיטותו של השחור אחר הנקבה שלו עזה יותר משל הלבן ‪,‬אך דומה כי אהבתו‬ ‫היא בעיקרה תשוקה תאוותנית ‪,‬ואין בה המזיגה הרכה והמעודנת של רגש ושל חושניות ‪.‬צערם‬ ‫חולף בן רגע ‪...‬תחושת הכאב שלהם חריפה פחות והיא נשכחת במהרה ‪.‬בהכללה ‪,‬דומה שקיומם‬ ‫הוא קיום של תחושות ולא קיום של הרהורים ומחשבות ‪....‬הכושר התבוני שלהם נחות בהרבה‪.‬‬

‫‪11‬‬


‫קטע ‪12‬‬ ‫כלכלה חופשית ‪,‬חופש ביטוי ‪,‬ממשלה ייצוגית ‪,‬פרטיות – כל הערכים האלו נוצרו על ידי האדם‬ ‫הלבן ‪...‬כל הרעיונות הליברליים מנסים באופן מלאכותי להעלות את הלא‪ -‬לבנים לדרגה גבוהה יותר‬ ‫של תרבות ‪ -‬אותה תרבות שהם מתנגדים לה מצד אחד ‪,‬ומצד שני מנסים להיות חלק ממנה – כל זה‬ ‫על חשבון הרס הערכים הלבנים‪.‬‬ ‫קטע ‪10‬‬ ‫ברואנדה הסבירו בני שבט ההוטו כי בני שבט הטוטסי הם מקקים ונחשים ‪.‬נשות הטוטסי תוארו‬ ‫כנשים ערמומיות ומפתות ‪,‬שמשתמשות במיניותן כדי לכבוש את בני ההוטו‪.‬‬ ‫בבוסניה נמסר בדיווח חדשותי שקרי כי המוסלמים האכילו את החיות בגן החיות בבשרם של ילדים‬ ‫סרבים‪.‬‬ ‫קטע ‪14‬‬ ‫"אנו תושבי דרום תל אביב מרגישים שהמדינה זנחה אותנו ‪.‬חוסר אכיפת חוקי ההגירה הביא את‬ ‫שכונות דרום תל אביב למצב של אנרכיה ואלימות ‪.‬אנו וילדינו פוחדים לצאת לרחוב מחשש שמא‬ ‫ניפגע על ידי שיכור מזדמן ‪.‬אלפי המסתננים הגרים בשכונותינו יצרו מציאות חדשה של הפקרות‬ ‫בלתי נסבלת‪".‬‬ ‫קטע ‪15‬‬ ‫יום ראשון ‪, 14‬בנובמבר ‪.‬כדורגל ‪:‬הפועל תל אביב מול בית"ר ירושלים ‪.‬שלושה אוהדי בית"ר‬ ‫מבחינים במחברת ‪.‬אלון ‪,‬צעיר בן ‪ 18 ,‬מיד מורה לי" תכתוב ‪".‬אני כותב" ‪:‬שונא אותם יותר‬ ‫מערבים ‪,‬יותר מהכל ‪.‬חלום שלי שיהיה פיגוע ‪,‬שיקרוס שער) " ‪ 5‬השער שבו יושבים אוהדי הפועל‬ ‫תל אביב" ‪ (.‬אבא שלי הגיע מעיראק לארץ בגיל חמש ‪.‬זרקו אותם במוסררה ‪,‬בלי כלום ‪.‬מי אתה‬ ‫חושב זרק אותם ?אוהדי הפועל ‪,‬האבא שלהם והסבא שלהם ‪.‬בחיים לא יהיה לי חבר אוהד הפועל‪,‬‬ ‫בחיים ‪...‬אם יביאו לי ילד בן ארבע אוהד הפועל אני אדאג שיירו לו בראש‪".‬‬ ‫קטע ‪16‬‬ ‫"אינני יכולה לסעוד על שולחנם הרוחני של חובשי הכיפות ‪,‬מכיוון שמדי בוקר בבוקר הם אומרים‬ ‫'ברוך שלא עשני אישה 'ומבחינתי זו גזענות מהדרגה העליונה כמו לומר' ברוך שלא עשני יהודי ‪'.‬זה‬ ‫פוגע בי ‪,‬מעליב אותי ‪,‬מפלה אותי‪".‬‬ ‫____________________________________________________________________‬

‫‪11‬‬


‫מקורות הקטעים‬ ‫קטע ‪ -1‬צ'רלס דרווין" ‪,‬מוצא המינים ‪",‬מתוך" שואה מסע אל הזיכרון ‪",‬נילי קרן ‪,‬פרק‪1‬‬ ‫קטע ‪ -0,0‬הרמן אהלוואלדט" ‪,‬מאבקם הנואש של העמים האריים ביהודים ‪",‬בתוך" שואה ‪-‬א כרמון‪.‬‬ ‫קטע ‪ -4‬מתוך חוברת הסברה של ה ס"ס ‪0892‬‬ ‫קטע ‪-5‬‬ ‫א (משיעור על פרשת השבוע" חיי שרה ‪",‬בנימין זאב כהנא‪, www.kahane.org‬‬ ‫ב (שער האתר של נוער כהנא ‪: www.nkahana.com‬‬ ‫קטע ‪ -6‬סיפור אישי מאתר עמותת" על"ה חופש להגנה על היהדות החופשית‪" -‬‬ ‫‪www.hofesh.org.il‬‬ ‫קטע ‪ 7‬אתר ‪ BBC‬ו) ‪- www.worldnetdaily.com‬שילוב כתבה וראיון‪(.‬‬ ‫קטע ‪ 8‬עדה אושפיז בכתבה בעקבות הפיגוע בתחנה המרכזית הישנה בת"א" ‪,‬הארץ ‪",‬ינואר‪90‬‬ ‫קטע ‪ 9‬המתנחלים החדשים ‪",‬ורד לוי ברזילי ‪,‬מוסף" הארץ‪", 19.11.91‬‬ ‫קטע ‪ 12‬תומס ג'פרסון ‪,‬בתוך ‪:‬גיורא קולקה" ‪,‬תומס ג'פרסון איש רנסנס בעולם של מהפכות‪-‬‬ ‫דיוקן חיים במכתבים ‪" ,‬האוניברסיטה הפתוחה ‪,‬תשנ"ג‪, 1001 ,‬עמ‪' . 001‬‬ ‫קטע ‪ 11‬אתר של" הכוח הלבן‪" http://www.stormfront.org/whitenat/concepts.html‬‬ ‫קטע ‪ 12‬מלקולם" ‪ X ,‬ההיסטוריה של האדם השחור‪", 1001‬‬ ‫קטע ‪ 10‬איתמר מרכוס' ‪,‬מבט לתקשורת הפלסטינית" ‪':‬מנגנון של השמדת עם‪", Ynet 15/5/90 ,‬‬ ‫קטע ‪" 14‬תושבי דרום ת"א לשרה נתניהו' ‪...",‬הארץ‪', 19.8.19‬‬ ‫קטע ‪"15‬למה אנחנו שונאים כל כך "?אלון עידן ‪,‬מוסף' הארץ‪', 10.11.19‬‬ ‫קטע ‪ 16‬מרים קיני ‪,‬מחזאית " ‪.‬אני מתנגדת לחובשי כיפות בוועדה__‪" / Ynet 10/0/1919 ,‬‬

‫‪12‬‬


‫‪ .0‬משבר הזהות של בני נוער יוצאי אתיופיה במפגשם עם החברה הישראלית‪.‬‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .0‬הכרות והעמקה עם חווית הניכור והריחוק של בני הנוער במפגשם עם החברה הישראלית‪ ,‬חוויה‬ ‫המבוססת על משבר הזהות של "דור שני" לעלייה ארצה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכרת ועיצוב יחס ביקורתי כלפי דרכי ההתמודדות של נוער יוצא אתיופיה עם משבר הזהות‬ ‫והשלכותיו‪:‬‬ ‫א‪ .‬התנכרות‪ ,‬ריחוק מהחברה הישראלית מתוך כך הסתגרות והיאחזות בתרבות האתיופית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הזדהות עם סמלים אוניברסאליים (בוב מארלי‪ ,‬שחורים בארה"ב‪ ,‬תרבות הכנופיות ריהנה‪.)..‬‬ ‫ג‪ .‬ניסיון להשתלב בחברה הישראלית בכל מחיר‪ ,‬התכחשות וריחוק מהתרבות האתיופית‪,‬‬ ‫השורשים וסלידה מהעדה באופן כללי‪.‬‬ ‫‪ .3‬הצבת כיוונים מרכזיים להבניית זהות של בני נוער אתיופים באופן חיובי בתוך החברה הישראלית‬ ‫תוך התמודדות על הזהות האתיופית כמקור חוזק ולא כמקור חולשה‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .0‬משחק פתיחה ‪ 1‬דק‬ ‫‪ .2‬קוראים את המילים לשיר הביתה‪ /‬עידן רייכל‬ ‫דיון‪ 01 :‬דק‬ ‫‪‬‬

‫מהו הבית?‬

‫‪‬‬

‫איפה יש לה שורש? למה זה נתון שצריך להוכיח?‬

‫‪‬‬

‫מה התחושה המתוארת כלפי החברה הישראלית?‬

‫צפייה בקליפ ביו טיוב שנעשה על השיר‪( .‬בקליפ עצמו אפשר להתבלבל על האם הבית שרוצים להיות‬ ‫שייכים אליו הוא אתיופיה או ישראל)‪.‬‬ ‫דיון‪ 01 :‬דק‬ ‫‪‬‬

‫על איזה בית הקליפ מדבר?‬

‫‪‬‬

‫איזה קושי הקליפ מוסיף ביחס להיותה אתיופית בחברה הישראלית‬

‫‪‬‬

‫עד כמה התחושה הזו מעצבת את בני הנוער היום לדעתכם? האם הייתם מתארים את זה‬ ‫כמשבר?‬

‫‪ .3‬קוראים קטעים ערוכים על הדור השני מתוך מאמר של אורי בן אליעזר‪" /‬כושי סמבו בילי בילי‬ ‫במבו"‪( .‬ניתן מילים לתהליך שעבר על הדור השני וננתח אותו ממספר כיוונים) ‪ 21‬דק‬

‫‪13‬‬


‫דיון‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מה התשובות המרכזיות שבני הנוער נותנים למשבר הזהות?‬

‫‪‬‬

‫עד כמה הרצון להיות ישראלי (כמיהה לאישור של החברה) מכתיב את חיי היום יום‪,‬‬ ‫מפגש בין בני נוער שאינם אתיופים? מפגש בין בני הנוער לבין עצמם?‬

‫‪‬‬

‫באיזה אופן משבר הזהות וההשתלבות בחברה הישראלית משפיע על הקשר עם ההורים?‬ ‫הרצון להעמיק בהיסטוריה‪ ,‬בשורשים שלהם כיהודים באתיופיה?‬

‫‪‬‬

‫באיזה אופן משבר הזהות משפיע על היחס לעתיד? איך הוא מקרין על החלומות של בני‬ ‫הנוער?‬

‫‪ .9‬איך נראית דינמיקה חיובית של הבניית זהות‪ -‬קוראים קטע קצר מתוך מאמר של מלכה שבתאי‪/‬‬ ‫"כור ההיתוך פועל מבחוץ"‪ :‬הדינמיקה של הזדהות עם התרבות האתיופית‪ -‬מבט בסוף השרות‬ ‫הצבאי‪ 01 .‬דק‬ ‫‪ .1‬מתחלקים לזוגות‪ -‬כל זוג צריך לכתוב ממה מורכבת דינמיקה של הבניית זהות נכונה‪ .‬מתכנסים‬ ‫ומסבירים מה כתבו‪ 21 .‬דק‬ ‫שאלה לסיכום (וגם התחלה)‪ :‬מה צריך להיות מקומו של העבר‪ ,‬המסע לארץ ישראל כאתוס ציוני אשר‬ ‫יעזור לבני הנוער להתמודד עם שאלת הזהות ממקום של חוזק ולא של חולשה? ‪ 01‬דק‬

‫‪14‬‬


‫‪" . 0‬דירה להשכיר" – גזענות בישראל נוסח ‪0210‬‬ ‫נושא הפעולה ‪" :‬ואהבת לרעך כמוך"‪ -‬קידום ערך כבוד האדם ומיגור תופעת הגזענות‪.‬‬ ‫רקע‬ ‫בתקופה האחרונה נחשפנו לגילויי גזענות נגד קהילות ותרבויות בחברה בכלל‪ ,‬ונגד קהילת יוצאי אתיופיה‬ ‫בפרט‪ .‬בחודש אפריל התפרסמה בחדשות בערוץ שתיים כתבה בה נראה כי בשכונה בקרית מלאכי חתמו‬ ‫התושבים על הסכם סודי ובו הם מסכימים לא להשכיר או למכור דירות לעולים מאתיופיה‪ .‬וזהו רק קצה‬ ‫הקרחון‪ .‬לעיתים נראה כי תופעות גזעניות מסוג זה הן שגרה בישראל ואנו נתקלים בגזענות מסוגים שונים‪-‬‬ ‫באופן גלוי ובאופן סמוי‪.‬‬ ‫תופעות של גזענות מכל סוג שהוא‪ ,‬מנוגדות לכל ערך ותפיסה של תנועת הצופים ושל החברה הישראלית‪.‬‬ ‫עלינו לפעול בכל דרך על מנת להוקיע התנהגויות מסוג זה ולקדם ערכים של שוויון וכבוד‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‪ .0‬חברי השכבה הבוגרת יחשפו לתופעות הגזענות בישראל כפי שהיא משתקפת מהכתבה‬ ‫‪ .2‬חברי השכבה יעסקו בבירור עמדות כלפי תופעות של גזענות‬ ‫‪ .3‬חברי השכבה הבוגרת יבחרו בדרך פעולה בקהילות של השבטים לקידום ערך כבוד האדם ומיגור‬ ‫תופעות של גזענות ‪.‬‬ ‫משך הפעולה‪ -‬שעה וחצי‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫חלק א‪ -‬הצפת תופעות של גזענות ובירור עמדות ראשוני (‪ 02‬דק)‬ ‫מחלקים את הקבוצה לתת‪ -‬קבוצות של ‪ 3-9‬משתתפים‪ .‬כל תת קבוצה מקבלת את הסיפור‪" -‬דירה‬ ‫להשכיר"‪ .‬מקריאים את הסיפור בקול רם ומקיימים דיון קצר‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫מה דעתכם על הסיפור?‬ ‫היכן בסיפור מופיעה גזענות באופן ברור?‬ ‫היכן בסיפור מופיעה גזענות באופן סמוי?‬ ‫היכן בסיפור מופיעה התנהגות שלא ברור אם היא גזענות או לא?‬ ‫מהי גזענות בעיניכם? נסו לנסח הגדרה לגזענות‪.‬‬ ‫האם נראה לכם שדבר דומה יכול להתרחש בארץ במציאות של היום?‬

‫‪15‬‬


‫מקריאים לקבוצה‪ -‬הגדרה של גזענות (בויקיפדיה)‪:‬‬ ‫גִּ זְ עָ נּות היא השקפת עולם הגורסת כי בקרב בני אדם מתקיים קשר בין מוצא ביולוגי (וסממנים גופניים‬ ‫המעידים על מוצא כזה) מחד‪ ,‬לבין תכונות אופי וכישורים קוגניטיביים מאידך‪ .‬ברוב המקרים משתמעת‬ ‫מהגישה גם עליונותה של קבוצה אחת על האחרת‪ ,‬והיא משמשת צידוק למעשים ולהתבטאויות שעיקרם‬ ‫העדפה של קבוצה אחת על האחרת‪.‬‬ ‫במשמעותה הרווחת‪ ,‬מגדירה הגזענות התייחסות שלילית (שנאה ;אפליה) לבני אדם‪ ,‬בגלל מוצאם האתני‬ ‫או צבע עורם ‪.‬גזענות כזו מהווה סתירה לזכויות האדם (בדומה לאפליה מטעמי מין ‪,‬נטייה מינית ‪,‬זהות‬ ‫מינית ‪,‬גיל ומראה חיצוני)‪ ,‬והיא אינה מקובלת במדינות רבות ‪.‬‬ ‫חלק ב‪ -‬גזענות בחברה (‪ 05‬דק)‬ ‫מקרינים את הכתבה מערוץ ‪ 2‬בנושא‪ :‬גזענות כלפי הקהילה האתיופית בקריית מלאכי‪.‬‬ ‫קישור לכתבה‪:‬‬ ‫‪http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-0c66bfbbbd4a431017.htm‬‬ ‫ציוד נדרש‪ :‬מחשב עם חיבור לאינטרנט וברקו או מסך גדול‪ .‬אם אין את הציוד הנדרש אפשר להקריא את‬ ‫הכתבה הכתובה מאותו קישור (נספח ‪.)2‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫תגובות חופשיות לכתבה‪ -‬איך הרגשתם? מה חשבתם?‬ ‫האם לדעתכם מדובר באירוע חמור?‬ ‫האם לדעתכם‪ ,‬מה שמשתקף מהכתבה מייצג את מה שקורה בחברה או רק תופעה שבשוליים?‬ ‫אילו אוכלוסיות נוספות סובלות מגזענות בחברה?‬ ‫כיצד הגזענות כלפי אותן אוכלוסיות באה לידי ביטוי?‬ ‫חלק ג‪ -‬הגבולות שלי (‪ 15‬דק)‬ ‫מקריאים את הכתבה בנושא‪ :‬פליטים בבריכת גורדון‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫תגובות חופשיות לכתבה‬ ‫מה דעתכם על הפעולה שעשה איתמר בן גביר?‬ ‫אם הייתם בבריכה באותו זמן‪ -‬כיצד לדעתכם הייתם מגיבים?‬ ‫נסו לברר את הגבולות שלכם‪ -‬האם הייתם מוכנים לגור בבניין שמתגוררת בו משפחה ממוצא אתיופי? שתי‬ ‫משפחות? שלוש משפחות? ומה עם חרדים? עובדים זרים?‬ ‫האם‪ ,‬מבלי לשים לב‪ ,‬אני נוהג בגזענות כלפי אוכלוסיות מסוימות? אילו אוכלוסיות? למה זה קורה?‬ ‫נסו לחשוב על תופעות של גזענות בקהילה בה אתם גרים?‬

‫‪16‬‬


‫חלק ד‪ -‬ממחשבה לפעולה (‪ 02‬דק)‬ ‫תנועת הצופים הינה גוף חינוכי‪/‬קהילתי‪ .‬מה לדעתכם אתם יכולים לקדם כשבט בנושא זה‪ -‬בשבט?‬ ‫בקהילה?‬ ‫ניתן להציע רעיונות‪ -‬פעילות לכל החניכים; שולחנות עגולים בקהילה; פעילות בבתי"ס; עמדות הסברה‬ ‫בשכונה‪/‬יישוב; כתבות בעיתון המקומי‪...‬‬ ‫סיכום הפעולה‪ -‬מקריאים מכתב שתנועת הצופים שלחה לשר החינוך גדעון סער (נספח ‪ .)9‬מעודדים את‬ ‫השכב"ג להיות פעילים ולהירתם למשימה‪.‬‬

‫‪17‬‬


‫‪ .4‬מעגלי הדברות בין בני נוער‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכרות ומפגש מהנה בין בני נוער שונים מכלל חלקיה של החברה הישראלית‬ ‫‪ .2‬בני הנוער יוקיעו את תופעת הגזענות בחברה הישראלית ויזהו אותה כתופעה מסוכנת המאיימת‬ ‫על שלמות החברה‪.‬‬ ‫‪ .3‬בני הנוער יבחרו להתמודד עם תופעת הגזענות דרך היכרות והדברות‪ ,‬ליצור חברה בה יש מקום‬ ‫שווה לכל אדם באשר הוא אדם‪ ,‬חברה המעודדת מפגש בין אנשים שונים ולא ניכור והסתגרות‪.‬‬ ‫‪ .4‬בני הנוער יראו עצמם כאחראים לגורלה של החברה הישראלית‪ ,‬יבינו כי בידיהם‪ ,‬כיחידים‬ ‫וכתנועות‪ ,‬הכוח להיאבק למען יצירת חברה ישראלית טובה‪ ,‬צודקת ויפה יותר לכולנו‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬משחק פתיחה‪ :‬לשבור את הקרח‪ -‬בינגו אהבות‪ :‬כל חניך מקבל לוח בינגו אישי‪ ,‬בכל ריבוע עליו‬ ‫למלא לפי קטגוריות דברים שהוא אוהב (זמר מפורסם‪ ,‬אם הוא היה שחקן בסרט באיזה סרט‪,..‬‬ ‫מאכל אהוב ועוד‪ ,)..‬אחרי שכל אחד ממלא‪ ,‬אמור לחניכים להסתובב בחדר ולחפש מישהו שאוהב‬ ‫בדיוק את אותו הדבר כמוהם‪ ,‬במידה ומצאו שני החניכים מסמנים איקס על הקטגוריה‬ ‫וממשיכים‪ .‬המנצח זה הראשון שסיים למלא את כל הלוח שלו באיקסים‪.‬‬ ‫‪ .2‬משמיעים את השיר כותנות פסים‪ /‬מאיר אריאל‬ ‫‪ ‬על מה השיר מדבר?‬ ‫‪ ‬למה הם לא מזהים אחד את השני? מה השתנה?‬ ‫‪ ‬למה הפולנים התנפלו על מרוקו? למה רוסים נכנסו בתימן?‬ ‫‪ ‬למה כל עלייה לא מסבירת פנים לעלייה שבאה אחריה?‬ ‫‪ ‬איפה אתם נתקלים בזה בחיים‪ ,‬היום? זה עדיין קיים? תנו דוגמאות מהערים‪ /‬בית הספר‬ ‫שלכם?‬ ‫‪ ‬זה קיים רק כלפי אתיופים? מה זה מבטא על החברה?‬ ‫‪ ‬מה מפספסים שמסתכלים רק על צבע העור של האדם או על העדה שלו?‬ ‫‪ ‬עד לאן הפירוד הזה יכול להגיע? מה מסוכן בזה?‬ ‫‪ .3‬קוראים קטע ערוך מתוך מאמר של גדי יברקן (נספח ב')‪ .‬דיון‪:‬‬ ‫‪ ‬למה רק ציונים אמיתיים יבינו את הכמיהה לעלות לירושלים?‬ ‫‪ ‬מה מיוחד בעלייה של יהודי אתיופיה? האם חשוב שכל החברה הישראלית תיחשף לסיפור‬ ‫הזה? למה זה חשוב?‬ ‫‪ ‬האם ההכרות אחד עם השני ועם סיפור העלייה יכולה לעזור להתגבר על הפירוד בחברה‬ ‫הישראלית?‬ ‫‪ ‬מה אתם חושבים על השאלה " האם היה שווה ליהודי אתיופיה לעלות?"‬ ‫‪ ‬איזה חברה צריכה להיות‪ ,‬בשביל שלכל אדם יהיה "שווה" לחיות פה?‬ ‫‪ .4‬תלה בחדר את המשפט "לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה‪,‬‬ ‫שבמקום להילחם בחושך‪ ,‬עלינו להגביר את האור" (א‪.‬ד גורדון)‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫‪ ‬מה יהיה ניצחון של האור על החושך לדעתכם?‬ ‫‪ ‬היום בחברה הישראלית‪ ,‬מה יותר חזק החושך או האור?‬ ‫‪ ‬מה זה אומר להגביר את האור?‬ ‫‪18‬‬


‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫מה הכוח שיש לבני הנוער להגביר את האור?‬ ‫מה אתם חושבים שאתם צריכים לעשות ברמה האישית? מה צריך לקרות ברמת התנועה?‬ ‫האם לדעתכם יש מקום להמשך שיח בין התנועות בנושא זה ובנושאים אחרים? אם כן‪ -‬באיזה‬ ‫אופן? באיזו מסגרת?‬

‫‪19‬‬


‫‪ .5‬משבר זהות דור ההורים‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכרות עם הכמיהה של יהודי אתיופיה לארץ ישראל במישור הרוחני‪ -‬דתי ובמישור החברתי‪.‬‬ ‫א‪ .‬תיאור החלום‪ ,‬הציפיה והכיסופים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניתוח השבר בדור ההורים‬ ‫א‪ .‬סוגיית ההכרה ביהדותם‪ ,‬נושא הגיור‪ -‬משבר האמון‬ ‫ב‪ .‬משבר הסמכות ההורית‬ ‫‪ .3‬ניתוח פרשת הדם כמקרה בוחן ליחסה של החברה הישראלית‪ -‬על גזענות גלויה וסמויה‪,‬‬ ‫ההתמודדות של בני הקהילה עם הפרשה והשלכותיה על יחסי הקהילה עם החברה הישראלית‬ ‫‪ .4‬נקודות ציון מכוננות ובונות אמון‪ -‬תחילתה של חוויה מתקנת‬ ‫א‪ .‬חג הסיגד‬ ‫ב‪ .‬יום הזיכרון לניספים מסודן‬ ‫ג‪ .‬תכניות מצוינות במסגרות השונות‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫חלק א'‪ -‬רקע‬ ‫‪ ‬הקרנת השיר "בקראוון" (אופציה למצגת תמונות)‪.‬‬ ‫‪ ‬סבב קצר‪ -‬אלו תחושות ומחשבות ליוו אותך לאורך השיר?‬ ‫‪ ‬חלוקת כרטיסיות – קריאת קטעים קצרים של עדויות מזווית אישית‪ -‬החל מהחיים באתיופיה‬ ‫דרך המסע המפרך ועד הקליטה בארץ‪.‬‬ ‫חלק ב' ‪ -‬משבר דור ההורים‬ ‫‪ ‬משחק "ג'נגה ג'נגה"‪ -‬הוצאת לבנים בזו אחר זו באופן שלא ימוטט את כל הבניין‪ .‬על כל לבנה‬ ‫יהיה רשום מאפיין שנוגע בסיבות למשבר ומי שהוציא את הלבנה ינסה להסיר כיצד משבר זה‬ ‫בא לידי ביטוי‪ .‬לאחר מכן תוקרן שקופית שמצטטת ממקורות אקדמאיים שונים את המניעים‬ ‫השונים שהביאו למשבר האמון‪ ,‬הסמכות והזהות‪.‬‬

‫הנושאים שיעלו בין היתר‪ :‬הכרה ביהדות ומשבר האמון עם הממסד ‪ -‬הטלת ספק ביהדותם של בני הקהילה‪ ,‬סוג‬ ‫הגיור וחוסר ההכרה בהנהגה הרוחנית של הקהילה‪ ,‬שפה‪ ,‬מנטאליות‪ ,‬פנימיות‪,‬‬ ‫אובדן הסמכות ההורית‪.‬‬ ‫‪ ‬פרשת הדם‪ -‬כתבת חדשות‪+‬מס' עדויות‬

‫‪21‬‬


‫‪ ‬דיון‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫מדוע נזרקו מנות הדם?‬

‫‪-‬‬

‫האם ניתן היה לפעול אחרת? אם כן‪-‬כיצד?‬

‫‪-‬‬

‫האם לדעתכם סוגיה זו מאפיינת במידה מסוימת את היחס לבני הקהילה באותם ימים?‬

‫‪-‬‬

‫האם היום המצב שונה?‬

‫‪ ‬סיכום הדיון‪ -‬מאפייני הקושי‬ ‫חלק ג' ‪-‬אירועים מכוננים‪.‬‬ ‫‪ ‬הקרנת מצגת תמונות‪/‬סרטון קצר על חג הסיגד( ביוט‪-‬טיוב)‪.‬‬ ‫‪ ‬הקרנת שקופית עם נתונים על ההכרה הרשמית של המדינה בסיגד‪ ,‬ביום הזיכרון וכד'‪,‬‬ ‫כולל מס' ציטוטים קצרים מנאומים נבחרים‪.‬‬ ‫‪ ‬הקרנת שקופית שמתארת בכמה מילים את המגמה של השנים האחרונות בהקשר של תכניות‬ ‫מנהיגות‪/‬מצויינות‪/‬מקדמות לבני הקהילה‪ ,‬כחלק מהרצון לסייע להם להגשים חלומות ולהצליח‪.‬‬

‫‪21‬‬


‫‪ .6‬המסע לארץ ישראל כאתוס ציוני ויהודי האומנם?‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .0‬בחינת המסע לארץ ישראל כאתוס ציוני ויהודי דרך המוטיבים של סבל‪ ,‬שמירה על הזהות‬ ‫היהודית בכל מחיר‪ ,‬סיפורי הגבורה והאומץ‪ ,‬תשלומי המחיר האישים והחברתיים של יהודי‬ ‫אתיופיה אשר יצאו למסע‪.‬‬ ‫‪ .2‬למידה על המסע כמעצב זהות ליהודי אתיופיה‪ -‬עמידה משותפת באתגרים כיחידים וכקולקטיב‬ ‫הקנתה את "הזכות" להיכנס לארץ ישראל ולהיות חלק מהחברה הישראלית‪.‬‬ ‫‪ .3‬ביקורת המפגש בין יהודי אתיופיה לחברה הישראלית ועיצוב הזיכרון סביב סיפור העלייה והמסע‬ ‫לארץ ישראל כסיפור גבורה של הממסד הישראלי‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .0‬משחק פתיחה‬ ‫‪ .2‬מבקשים מכל אחד להיזכר איך למדו בבית ספרו את עליית יהודי אתיופיה‪ -‬מה היו המוטיבים‬ ‫המרכזיים? (רושמים על הלוח)‪ ,‬למה לדעתכם אלה היו המוטיבים המרכזיים? (אפשר גם מטודה‬ ‫נחמדה‪ -‬לבקש מכל אחד להתקשר לשני אנשים בגילאים שונים שאינם קשורים באופן מיוחד‬ ‫לעדה ולשאול אותם‪.)..‬‬

‫‪ .3‬רואים סרטון ביו טיוב‪ -‬בי"ס ישורון כיתה ו‪2‬‬ ‫‪‬‬

‫למה הפגיעה "לא יהודים" היא הפגיעה המרכזית לדעתכם?‬

‫‪‬‬

‫למה הילדים בחרו כתשובה לאמירה "לא יהודים" לספר את סיפור המסע לארץ ישראל?‬

‫‪‬‬

‫למה הדגש הוא דווקא על המסע ולא על ‪ 2111‬שנות גלות לפני זה?‬

‫‪‬‬

‫מה הופך את המסע למשמעותי כ"כ? האם יש לסיפור המסע משמעות בקליטת העולים‬ ‫בחברה הישראלית (שאלות לפתיחה‪ ..‬לא נותנים תשובות מעמיקות)‪.‬‬

‫‪‬‬

‫באיזה אופן סיפור המסע מעצב את זהותם של יהודי אתיופיה?‬

‫‪ .9‬רואים סרטון מערוץ ‪ 2‬תיעוד נדיר של השייטת והמוסד במבצע משה‪ ,‬קוראים קטעים מתוך הספר‬ ‫במסע‪ -‬פרק המפגש עם ישראל (לא בטוח שחובה)‬ ‫‪‬‬

‫איך הסיפורים שקראנו עכשיו מתוך המסע נפגשים עם תיאור המציאות על פועלם של‬ ‫המוסד וחיל הים?‬

‫‪‬‬

‫מה החוויה של חוסר האישור גרמה לדור הראשון? מה היא עיצבה בדור השני?‬

‫‪22‬‬


‫‪‬‬

‫האם אתם חושבים שצריך לעצב את הזיכרון ביחס לכך בצורה שונה?‬

‫‪‬‬

‫מה יכול להיות תפקידו של סיפור המסע בהדרכה וחינוכו של בני הנוער בתנועות אל‬ ‫החברה הישראלית?‬

‫‪23‬‬


‫נספח א'‬ ‫הביתה הלוך חזור‬ ‫מילים ולחן ‪:‬עידן רייכל‬ ‫ביצוע‪ :‬כברה קסאיי‬

‫אתה רואה איך זה מרגיש בבית‬ ‫אתה חושב שאני לא‬ ‫אבל בפנים לפעמים נזכרת‬ ‫שגם אני מפה‬ ‫אני רואה איך שאתה פורח‬ ‫אתה חושב שאני לא‬ ‫אבל גם לי מתחת יש עוד שורש‬ ‫וגם אני מפה‬ ‫עכשיו נוסעים הביתה הלוך חזור‬ ‫עכשיו עוצרים בדרך‪ ,‬עכשיו אפשר לבחור‬ ‫לשאול על סוף‪ ,‬על התחלה‬ ‫על שיהיה ושהיה‬ ‫על שהייתי יכולה להיות וגם אתה‬ ‫אתה רואה איך זה מרגיש בבית ‪,‬‬ ‫אתה חושב שאני לא ‪,‬‬ ‫אבל בפנים לפעמים נזכרת‬ ‫שגם אני מפה‬ ‫עכשיו נוסעים הביתה‪...‬‬

‫‪24‬‬


‫נספח ב'‬ ‫הו פסים פסים פסים שלי אני לא אשתגע‬ ‫כותנת פסים‪ /‬מאיר אריאל‬

‫רק אתן לגוונים מעט אור‬

‫לפני כמה וכמה שנות אלף‬ ‫נפרדנו אני ואחי‬

‫כן כל הצבעים עוד יזהירו‬

‫הוא לכיוון של הקרירים האלה‬

‫לכל הצדדים בעולם‬

‫אני לדרום מזרחי‬

‫לראות כולם את כולם‬

‫יובלות על יובלות לא התראנו‬

‫וכל הצדדים עוד יכירו‬

‫ופתאום נפגשנו כאן‬

‫בגוונים השונים את עצמם‬

‫לא הכרנו כל כך השתננו‬

‫ויותר הצבעים לא יסתירו‬

‫טוב שהשארנו סימן‬

‫אדם מאדם דם מדם‬

‫מה הם עשו לך אתה בכלל לא דומה לי‬

‫פולנים התנפלו על מרוקו‬

‫בבכי צחקתי אחי‬

‫רוסים נכנסו בתימן‬

‫אתה לא נראה כל כך ישראלי‬

‫מצרים חטפה מטורקיה‬

‫בטח שלא תנכי‬

‫שבדרך תקעה את יוון‬ ‫איך שביניהם הסתננו‬

‫כן כל הצבעים עוד יזהירו‬

‫כבר סופר אף כי לא יאומן‬

‫לכל הצדדים בעולם‬

‫אבל למה את המלחמות הזרות שלהם‬

‫לראות כולם את כולם‬

‫משכנו‬

‫וכל הצדדים עוד יכירו‬

‫אחרי שהם שכחו אותנו מזמן מזמן‬

‫בגוונים השונים את עצמם‬

‫שלי כל פס בי נוגע הו כתונת פסים‬

‫ויותר הצבעים לא יסתירו‬

‫כל פס רוצה לקלף לי את העור עור‬

‫אדם מאדם דם מדם‬

‫הו פסים פסים פסים שלי אני לא אשתגע‬ ‫לא אשתגע‬

‫מי שמדבר צחקתי בכיתי במראה החיוור‬

‫רק אתן לגוונים מעט אור‬

‫של אחיו‬ ‫למבטא המוזר שלו ביטא ביטא זה יותר‬

‫כן כל הצבעים עוד יזהירו‬

‫?תנכי‬

‫לכל הצדדים בעולם‬

‫שלי כל פס בי נוגע הו כתונת פסים‬

‫לראות כולם את כולם‬

‫כל פס רוצה לקלף לי את העור‬

‫וכל הצדדים עוד יכירו‬ ‫‪25‬‬


‫אדם מאדם דם מדם‬

‫בגוונים השונים את עצמם‬ ‫ויותר הצבעים לא יסתירו‬

‫נספח ג'‬ ‫"‪...‬כשפשטה השמועה שאפשר להגיע לישראל דרך סודן‪ ,‬עשרות אלפים עזבו את ביתם ורכושם‪ .‬עניים‪,‬‬ ‫ועשירים כאחד החלו במסע רגלי לעבר סודן‪ .‬המסע הקשה‪ ,‬הרעב ‪,‬המחלות‪ ,‬אפילו המוות‪ ,‬לא שבר את‬ ‫רוחם‬ ‫של היהודים‪ .‬הם נאבקו נגד חוקי הטבע ‪.‬הביטו למוות בעיניים ועל חלקם הוא גבר‪ .‬רבים הביסו את‬ ‫המוות באדמת סודן ‪.‬האלפים שנטמנו במדבריות סודן‪ ,‬ובג'ונגלים של אתיופיה‪ ,‬יהיו חקוקים לנצח בליבנו‬ ‫לדור ודור‪ .‬אלה ששרדו את המסע‪ ,‬ואלה שעלו אחרי‪ ,‬הם "פרס" הניצחון של אלה שלא הצליחו להגיע‪ ,‬כי‬ ‫הם פתחו לנו את השערים בגופם ‪.‬‬ ‫לנו יש חובה מוסרית‪ ,‬ערכית ומחויבות גדולה לזכור ולהזכיר את שמם לדור ודור‪ .‬המסע ההירואי של‬ ‫יהודי אתיופיה‪ ,‬הוא יחיד מסוגו במאה הקודמת‪ .‬מסע שאף קהילה יהודית לא עשתה לפני‪ ,‬וכנראה גם לא‬ ‫אחרי‪ .‬המשפט "ירושלים נקנית בייסורים" קבל משמעות הלכה למעשה על יהודי אתיופיה שהקריבו את‬ ‫מיטב בניהם למען ירושלים על אדמת סודן‪ ,‬ובדרך לישראל ‪.‬‬ ‫לאחר שהגענו לישראל‪ ,‬נותרה רק שאלה אחת‪ .‬האם ירושלים של היום הייתה שווה את המאמץ? ולי יש‬ ‫תשובה אחת בפי‪ .‬למרות קשי הקליטה‪ ,‬רוב מיהודי אתיופיה היו חוזרים על המסע בשביל ארץ ישראל והיו‬ ‫מוכנים לשלם את המחיר הנורא שוב ‪.‬כי את האהבה של יהודי אתיופיה לירושלים מילים אינן יכולות‬ ‫לתאר‪ .‬בעידן בו הציניות החליפה את הציונות אולי קשה להבין את דברי‪ .‬אך הציונים שבנינו יכולים אולי‬ ‫להבין‪.‬‬ ‫סיפור העלייה של יהודי אתיופיה הוא פרק חשוב בהיסטוריה של העם היהודי ‪.‬ראוי היה שסיפור העלייה‬ ‫וגבורתם של הנספים‪ ,‬ואלה ששרדו את המסע ילמד כתוכנית לימודים בביתי הספר במשרד החינוך‪ .‬ואף‬ ‫להקים מוזיאונים למען הדורות הבאים ‪.‬כדי להנציח ולהראות אלו מכירים שלמו יהודים רבים בדרכם‬ ‫חזרה לארץ ישראל ‪,‬לאחר גלות של ‪ 2,111‬שנה ‪".‬‬ ‫מתוך הכתבה‪ -‬האם היה שווה ליהודי אתיופיה להגיע לארץ‪ /‬גדי יברקן‬

‫‪26‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.