תנועת הצופים העבריים בישראל
תנועת הצופים העבריים בישראל
ע”ר
האגף לחינוך
חוברת הדרכה רב תרבותיות -הכרת מנהיגים תשע”ב 2011-2012 -
ע”ר
דבר המזכ״ ל מדריכים יקרים, תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב ,במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה משמעותית בשבטים שלה. מאחורי מילים גדולות אלה ,מסתתרת פעולה פשוטה ,היא פעולת ההדרכה. הרגעים האלה ,בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם תפיסות וערכים ,הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה. ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב ,דור חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה ואת העשייה החינוכית רבת השנים. האגף לחינוך ,שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה ,יחד עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך. הדרכה איכותית מבוססת על למידת הנושא ,התעמקות בו והתאמתו באופן ספציפי אל החניכים. כמו כן ,הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים ,על אמונה ביכולתם ועל רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי. אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת. המשיכו כך.
בברכת הצופים חזק ואמץ גל בן שימול
1
חוברת הדרכה רב תרבותית -הכרת מנהיגים רציונאל -מדינת ישראל היא מדינה בה מתקיימת מציאות חברתית רב תרבותית .קיום של חיים רב תרבותיים דורש היכרות מעמיקה עם תרבויות שונות ,נרטיבים שונים ,תפיסות עולם שונות וכד' .מתוך היכרות זו נדרשת הקהילה לעצב לעצמה זהות רב תרבותית המושפעת מהמגוון ומאפשרת את קיומו. אחד הדברים המשפיעים על החברה ,באופן טבעי הוא המנהיגות שלה .מנהיגות היא מושג תלוי תרבות. בכל תרבות דפוסי מנהיגות מקובלים וערכים הנחשבים ראויים למנהיג וכאלה שלא מקובלים אצל מנהיגים .סיפור המנהיגים בחברה רב תרבותית צריך לספר גם הוא סיפור מגוון של תפיסות מגוונות. המנהיגות בחברה רב תרבותית צריכה גם היא לעצב זהות רב תרבותית ולאפשר את המגוון התרבותי. במערך פעילות זו ננסה לבחון את המושג מנהיגות כפי שהוא מתקיים במציאות רב תרבותית .נבחן את הקשר בין מנהיגות ותרבות ואת תפיסות המנהיגות של כל אחד מאיתנו ושל כולנו כקהילה .נבדוק האם הן תפיסות המאפשרות רב תרבותיות או לא .כחלק מהבדיקה ננסה להכיר גם את סיפורי המנהיגות היהודית- ישראלית הרב תרבותית ונראה איך אפשר היה לבנות סיפור מנהיגותי רב תרבותי יותר מזה שנבנה פה בארץ. המארג התרבותי משתקף גם בסיפורי המנהיגים שצמחו בתרבות -מנהיגים רוחניים ,פוליטיים ,אקדמיים וכו' .להיכרות עם סיפורים אלו ,רווח כפול :היכרות עם סיפוריו של האחר יכולה ליצור תחושת הזדהות ושותפות מצד אחד ומהצד השני ,חשיפת סיפורי המנהיגים שגדלו במקום בו אני גדלתי בקרב חברי לקבוצה יכולה לגרום לי להרגיש יותר בנוח עם מעגלי השתייכות נוספים שיש לי. אחת מהשאלות החוזרות במערך היא :מה זה אומר עלינו? בכל פעולה ננסה לבחון ולהכיר מושגים, תפיסות ומציאות כפי שהיא בשטח ובהמשך להשליך ממנה עלינו ולנסות לבדוק איפה זה פוגש אותנו. בשיא המערך נבדוק מה זה אומר עלינו גם ברמה האישית ביותר ,מהי דמות המנהיג שלי ומאיפה היא שואבת את ההשראה שלה ואיך אני יכול להעשיר אותה ולהתאים אותה למציאות רב תרבותית? המערך בנוי כקובץ פעולות המבנות תהליך בסיסי העוסק במושגים "תרבות"" ,מנהיגות"" ,רב תרבותיות" ו"חינוך" וביצירת השקפת עולם מסודרת הלוקחת בחשבון את המורכבות של עולם המנהיגות במציאות רב תרבותית .חשוב שכמדריך תקיים איזושהי הערכת מצב לגבי רמת השיח של החניכים סביב מושגים בסיסיים אלו ,ובמידת הצורך תשתמש במערך כתהליך מודולרי על מנת לא "לעייף" את החניכים בעיסוק חוזר ונשנה במושגים שכבר דנו בהם ובו במידה לא לפספס את הייחודיות והחדשנות שבזווית הרב תרבותית ,סביב המושג מנהיגות. מבנה במערך פעולה ראשונה -מנהיגות תלויית תרבות פעולה שניה -תפיסת המנהיגות שלי פעולה שלישית -מנהיגות בקהילה פעולה רביעית -מנהיגים בהיסטוריה היהודית-ישראלית פעולה חמישית -מנהיגות חינוכית פעולה שישית -אני מנהיג רב תרבותי!?
2
פעולה ראשונה -מנהיגות תלויית תרבות מטרות: .1החניך ידון בקשר בין תרבות ומנהיגות .2החניך יבחן את המנהיגות בהסתכלות רב תרבותית. רקע: כל תרבות מאופיינת בתפיסות שונות ,אמונות שונות ,מנהגים שונים ודרך שונה לבחון ולהעריך מה טוב ומה רע ,מה ראוי ומה לא .התפיסות התרבותיות הללו משפיעות גם על דמות המנהיג הרצויה באותה תרבות. בפעולה זו ננסה לבחון את הקשר בין תרבות ומנהיגות ,נבדוק האם דפוסי מנהיגות מתרבות מסויימת יעבדו גם בתרבות אחרת? ונדון בתוצאות ההתנסות .נציג את מודל הקרחון התרבותי ואת מערך הפעולות הקרוב. מהלך הפעולה: שלב א' ( 11דק') נחלק את הקבוצה לשתיים .כל קבוצה קטנה ,תקבל תיאור של ה"תרבות" לה הם שייכים (נספח )1ותתבקש לקיים תהליך בחירות למנהיג קבוצתי ,כל אחד מחברי הקבוצה יוכל להעמיד עצמו לבחירה ויצטרך להציג לשאר חברי הקבוצה את התכונות הרלוונטיות לו להנהגת הקבוצה. שלב ב' ( 04דק') הקבוצות יצטרכו למלא שתי משימות הדורשות שיתוף פעולה ומנהיגות (לא כדאי להגיד לחניכים שמדובר בסך הכל בשתי משימות). משימה ראשונה ( 24דק') לבנות מגדל הכי גבוה מגומיות ושיפודים .לצורך כך יעמדו לטובת הקבוצה 11 דק' שמתוכן 1דק' לתכנון .כשבמהלך ביצוע המשימה ,היחיד שיכול לדבר הוא המנהיג .אחרי 11דק' נבדוק לאיזו קבוצה יש מגדל גבוה יותר וניתן לקבוצות עוד 1דקות לנתח את הביצוע שלהם ולהסיק מסקנות לקראת המשימה הבאה. המשימה השנייה ( 24דק') תהיה לעשות פירמידה מחברי הקבוצה ,להצליח לשיר את "הילדה הכי יפה בגן" (או כל שיר אחר) בזמן שהם עומדים בפירמידה ,אם הפירמידה תתפרק והקבוצה טרם תצליח לשיר את השיר ,יצטרכו להתחיל מחדש .שוב יהיו להם 1דק' לתכנן ו 14-דקות לבצע .אחרי 1דק' התכנון ,נחליף לקבוצות מנהיגים .אחרי שאחת הקבוצות הצליחה לקיים את המשימה ,או אחרי 14דק' (מה שבא קודם) נעצור את הפעילות וניתן להם שוב 1דק' לנתח את הביצוע ולהסיק מסקנות. שלב ג' ( 21דק') נקיים דיון במליאה ,בו נבקש מהקבוצות לשתף בתחושות מהמשימות .האם הצלחתם לקיים את המסקנות שעלו בדיון שבין המשימות? איך הרגשתם כשהגיע מנהיג חדש? איך הרגיש המנהיג? מה לדעתכם היתה הבעיה?
3
נציג לחניכים את הקרחון הבינתרבותי (נספח )2ונדבר על התפיסה שהוא מייצג .נשאל באיזה חלק של הקרחון עומדת תפיסת המנהיגות? נקריא את הפסקה מתוך המבוא של הספר "מנהיגות מעצבת" של מיכה פופר: תרבויות שונות מייחסות ערך שונה למנהיגות.החוקר הפועל בתוך תרבות מסוימת עלול להתקשות בתרגום סולם הערכים שלה לתרבות אחרת .מנהיגות היא עניין של העדפה .את מי מעדיפים? בתרבויות שונות יש למונהגים ולחוקרים העדפות שונות. בעבור מרבית האמריקנים ,למשל ,המונח "מנהיגות" מעורר רגשות חיוביים .יכולת הנהגה נתפסת כמאפיין רצוי וראוי להערכה .הצלחותיהם של מדינות וארגונים מיוחסות למנהיג .הפופולריות של ספרים על מנהיגי ארגונים כג'ק וולש מ"ג'נרל אלקטריק" או לי ַאיאקוֹקה מ"קרייזלר" היא דוגמה לכך .ליפנים ,לעומת זאת, יש רתיעה עזה מן ה"מיסטיפיקציה" של מנהיגים .ביפן הצלחות ארגוניות כמעט לעולם אינן מיוחסות לדמות מסוימת ,אלא לארגון כולו .אצל הצרפתים ניתן להבחין במידה רבה של חשש ואפילו חרדה מפני מנהיגים כריזמטיים .הסוציולוג סרז' מוסקוביצ'י Moscoviciאף טען כי" :כאשר מדברים אתנו על מנהיג ,אנחנו חושבים כמו בהתניה ,כמו ברפלקס ,על היטלר .בגלל ההיסטוריה ,כל דבר המצביע על מנהיגות נראה בעינינו כתוצאה לא רצויה של עיוותי הדמוקרטיה" .אין בשפה הצרפתית מונח מקביל ל"מנהיגות" ,והצרפתים משתמשים במונח האנגליleadership. למנהיגות יש אם כן ממד תרבותי מהותי .החוקר צריך להתמודד עם הקושי שבהבנת הכללים התרבותיים ובהערכת דפוסי התנהגות שונים אצל מנהיגים ומונהגים .מנהל-מנהיג ארגוני השואל עובד שנעדר מן העבודה לסיבת היעדרותו ,ייתפס בעיני עובד יפני כאדם המתעניין בשלומו ,לפיכך כמנהיג מתחשב ורגיש. אותה התנהגות עצמה יכולה להיחשב בעיני עובד אמריקני כהתנהגות דורסנית וכחדירה בוטה לתחום הפרט. ונשאל איך נכון לקיים מנהיגות בסביבה רב תרבותית?
4
נספח 1 קב' " -1זימבטו" -אתם קבוצה של אנשים שחיה במקום קטן ,המקום מתאפיין בעבודה חקלאית בעיקר. לכל אחד יש את המשק שלו אבל בתקופות של קציר ,כולם עובדים אצל כולם ובאים לעזור לקטוף את התבואה .אתם לא נוהגים להישיר מבט בזמן בקשת עזרה ,זה מאוד לא מנומס ,זה נתפס כפקודה אם מישהו מבקש משהו תוך שהוא מביט על האדם שממנו הוא מבקש .במקום זה ,אתם נוהגים להביט על הרצפה ואם מסכימים לעזור לכם ,אתם נוהגים ללחוץ את ידו של המסייע .כשאתם מגיעים לאסיפות או ישיבות עבודה ,אתם נוהגים לשבת על הברכיים ומי שמקבל את רשות הדיבור ,עובר לשבת על הישבן ,כדי להיות נמוך מכולם .את רשות הדיבור מבקשים על ידי גירוד באוזן ימין ומקבלים אותה מהמנהיג בלבד, כשהוא מצביע עליך. קב' " -2ניו סאנשיין" -אתם קבוצה של אנשים שחיה במקום קטן ,המקום מתאפיין בעבודה בחממות הייטק ,כל אחד עובד בקיוביקל שלו ,ולא נהוג כל כך לפנות לאנשים במהלך שעות העבודה .בישיבות עבודה משותפות ,אתם נהנים זה מחברתו של זה .אצלכם נוהגים לעבור וללחוץ את ידו של כל אחד מהמשתתפים בישיבה בתחילתה ,מי שלא עושה את זה נחשב לא חברותי .במהלך הישיבה ,המנהיג מדבר ומי שרוצה לדבר נעמד ומחכה שהמנהיג יסתכל עליו ואז הוא יוכל לקבל רשות דיבור ,הוא מדבר בעמידה וכשהוא מסיים הוא מתיישב בחזרה .אם מישהו רוצה לבקש עזרה ממישהו הוא צריך לגעת לו בכתף ,להסתכל לו בעיניים ולבקש את בקשתו .אם השני הסכים ,הוא אוחז בו בשתי הכתפיים ומטלטל אותו קלות (!) לאות חיבה והוקרת תודה.
5
נספח 2
"עבודה עברית" :הקרחון התרבותי
תרבות משולה לקרחון ,אשר חלקו הקטן בולט מעל לפני המים ואילו רובו נמצא מתחתיהם .כך גם בתרבות ,חלק קטן מאד ממנה הינו גלוי ונראה לעין ואילו רובה סמוי מן העין אך משפיע ישירות על הביטויים הגלויים. בהתאם ,על מנת להכיר תרבות לעומק ,יש לבחון במקביל להיבטים הנראים גם את ההיבטים הסמויים ,לגביהם יש מודעות פחותה. בין המרכיבים אותם יש לבחון בהכירנו תרבות שונה נמצאים הבאים:
ציפיות מאנשים על פי תפקידם:ציפיות של אזרחים לגבי עובדים ציבוריים ,ציפיות של עובדים לגבי מעבידיהם . תכונות אישיות :מהן התכונות הנתפסות כחיוביות? ,מה מקומה של כל תכונה בסולם התכונות? ,כיצד באות לידי ביטוי בתרבויות השונות תכונות חיוביות זהות ? נימוסים והליכות :דרכי יצירת קשר ,הכנסת אורחים ,יחס לזולת . תקשורת בלתי-מילולית :קשר עין ,הבעות פנים ,שפת גוף ,קצב וטון דיבור ,הפסקות בין מילים או משפטים . יחסים בין-אישיים :רשמיות מול חוסר רשמיות ,היררכיה מול שוויוניות ,דאגה רבה לכבוד אישי מול חוסר התייחסות לכבוד אישי ,דאגה רבה לפרטיות מול אדישות מוחלטת לפרטיות . מיקוד שליטה( :מיקוד שליטה פנימי השליטה בידי האדם) מול מיקוד שליטה חיצוני (הכל משמיים סגנון התקשורת :ישיר מול לא ישיר ,ספונטאני מול מאופק ,ריחוק פיסי מול קרבה פיסית, נכונות לעימות מול התחמקות מעימות . יחס לסמכות :קבלה מוחלטת של סמכות מול זלזול בסמכות . יחס לזמן :הקפדה על יעילות מול אדישות מוחלטת ליעילות ,הקפדה של תכנון מראש מול אדישות לתכנון מראש ,קצב חיים מהיר מול קצב חיים איטי . המשפחה :שימת דגש על כבוד מול התעלמות מכבוד ,דומיננטיות של האב מול דומיננטיות של האם ,קפדנות על משמעת מול מתירנות ,שוויון בין המינים מול חוסר שוויון בין המינים, ילדים עתירי זכויות מול ילדים משוללי זכויות וכו' יחס לדת:דת מרכזית מול דת שולית .
הכרות מעמיקה עם מאפיינים אלו תאפשר ניהול נכון ואפקטיבי של אינטראקציות בין-תרבותיות ,הן מול לקוחות והן מול עובדים.
6
7
פעולה שנייה -תפיסת המנהיגות שלי מטרות: .1החניך יבחן את תפיסת המנהיגות שלו דרך דמות המנהיג הפרטי שלו. .2החניך יבדוק במה דומים או שונים המנהיגים שלו מהמנהיגים של שאר חברי הקבוצה רקע: במדינת ישראל קיימת תפיסה מנהיגותית המתארת קווי מתאר ברורים לדמות המנהיג -אילו תכונות יש לו? אילו מיומנויות? איך הוא נראה? האם הוא גבר או אישה? מה המקורות שלו? מה התחביבים שלו וכו? בפעולה זו נבקש מהחניכים לצייר את קווי המתאר של המנהיגים שלהם ונבחן האם יש הבדלים בתפיסות המנהיגות שלהם. ננסה להתמודד עם השאלה ,מה זה אומר עלינו? האם המנהיגות שלנו מייצגת תפיסה רב תרבותית? האם היא צריכה? מהלך הפעולה: שלב 24( :1דק') כל חניך יקבל מהמדריך דמות אדם מנייר ,בחדר יהיו גם חומרי יצירה וצבעים .החניך יתבקש לחשוב על אדם המהווה מנהיג שלו בחייו הפרטיים -הורה ,מורה ,מדריך בצופים ,קרוב משפחה וכו' על הדמות הוא יצטרך לאפיין את המנהיג שלו :להלביש אותו ,לכתוב בראש את האג'נדה המנהיגותית שלו ,בידיים את המיומנויות שלו ,באיזור הלב והבטן את הערכים שלו ,וברגליים את השורשים שלו- מאיפה הוא בה ,מי המשפחה שלו וכו' שלב 04( :2דק') החניכים ישתפו את חברי הקבוצה בדמויות המנהיג שלהם .נשאל? האם יש קווי דמיון בין המנהיגים של חברי הקבוצה? באיזה תחום הדמיון או השוני מופיע? בראש? בידיים? בבטן? ברגליים? שלב 24( :0דק') נצייר על דף דמות גדולה ובאותו אופן שבו אפיינו את המנהיג הפרטי שלנו ,ננסה לשרטט קווים לדמותו של המנהיג הקבוצתי ,ניתן לקבוצה לנהל מו"מ על הדברים שייכנסו פנימה לתוך דמותו של המנהיג הקבוצתי שלהם ולאלה שיישארו בחוץ. שלב 11( :0דק') דיון מסכם -האם אפשר היה לייצר "מנהיג קבוצתי? האם יש דברים שאנחנו לא מצליחים להסכים עליהם בדמות המנהיג שלנו כקבוצה? מהם? אלו דברים נשארו בחוץ? עד כמה דמות המנהיג משקף את התרבות הצופית? עד כמה הערכים שלו זהים לערכי התנועה והאג'נדה שלו זהה לאג'נדה התנועתית? מה זה אומר עלינו? האם המנהיגות שלנו ,בתנועה ,מייצגת תפיסה רב תרבותית? האם היא מאפשרת רב תרבותיות?
8
פעולה שלישית -מנהיגות בקהילה מטרות: .1החניך יכיר את הצרכים של הקהילה שלו. .2החניך יבחן את הקשר בין חברי הקהילה למנהיגים שלה. רקע: כל אחד מאיתנו הוא חלק מקהילה ,לפעמים יותר מקהילה אחת .לכל אחד מאיתנו מודל של מנהיג ,אדם שיכול לייצג אותנו ,שבו אנחנו מאמינים ושלו אנחנו נותנים את הכוח לקבל החלטות עבורנו ולנהל את חיי הקהילה שלנו .ככל שהקהילה יותר הומוגנית כך ההסכמה על המדיניות של המנהיג תהיה גבוהה יותר. בפעולה זו ננסה לצאת אל הקהילה שבה השבט פועל ולבחון את תפיסת המנהיגות שלה .ננסה לראות מהן האג'נדות הרלוונטיות עבור חברי הקהילה והאם קיימת התחושה שהמנהיגות המקומית אכן מייצגת אותם .האם היא מייצגת את כולם במידה שווה? אילו אג'נדות נשארות בחוץ? מי לא מיוצג? ומה זה אומר עלינו כקהילה? מהלך הפעולה: שלב א' ( 11דק') נחלק לכל חניך דף גזור בצורת עיגול ונבקש ממנו לחשוב על קבוצות שונות המרכיבות את הקהילה בה השבט מתקיים ולשרטט על הדף את החלוקה בין הקבוצות (קבוצות לדוגמה :דתיים, חילוניים ,ערסים ,רוסים ,מרוקאים ,צפוניים וכו') נבקש משלושה-ארבעה חניכים להציג את המבנה הקהילתי שלהם ונבדוק האם כולם מסכימים עליו. שלב ב' ( 01דק') נשלח את החניכים לסקר רחוב בזוגות( ,השאלון בנספח .)1נבקש מהם לראיין לסקר שלהם כמה שיותר אנשים מלפחות שלוש קבוצות שונות מהמגוון שהצגנו בשלב הקודם ולסכם את הממצאים בשאלות; האם תפיסת המנהיגות של הקהילה אחידה או מגוונת? האם כולם מרגישים מיוצגים באותה מידה? האם כולם חושבים שיש דברים שהתקדמו? האם כולם מסכימים על מה שעוד נותר לתקן? שלב ג' ( 24דק') כל קבוצה תציג את הממצאים שלה .ביחד נדון בשאלות -האם יש דמות מנהיג אחידה לקהילה שלנו? מה משותף למנהיגים השונים שתוארו? מה שונה בינהם? האם האג'נדות שהם מקדמים ,הן האג'נדות ש"בוערות" לקהילה? האם הקבוצות מרגישות מיוצגות במידה שווה? מי מיוצג פחות? מה זה אומר על הקהילה שלנו?
9
נספח 1 שאלון סקר רחוב: .1כמה זמן את/ה גר/ה בשכונה /ישוב? _______________________________________________________ .2מה הם הדברים שהתקדמו /התפתחו מאז שאת/ה גר/ה פה? __________________________________________________________________________ __________________________________________________________________________ ________________ .0מה נראה לך חשוב עוד לקדם? מה מפריע לך בחיים פה? _______________ ___________________________________________________________ __________________________________________________________________________ ________________ .0מי הם לדעתך הכוחות בקהילה שיש להם את האפשרות להוביל שינוי? __________________________________________________________________________ __________________________________________________________________________ ________________ .1האם יש לקהילה מנהיגות?______________________________________________________________ .6מה התכונות שחשוב שיהיה למנהיג בקהילה שלנו? _ _________________________________________________________________________ __________________________________________________________________________ ________________ .7האם את/ה מרוצה מהמנהיגות הקיימת בקהילה?_______________________________________________ .8האם את/ה מרגיש/ה שהיא מייצגת אותך?______________________ אם לא ,מה חסר לה כדי לייצג אותך? __________________________________________________________________________ __________________________________________________________________________ ________________
11
פעולה רביעית -מנהיגים בהיסטוריה היהודית-ישראלית מטרות: .1החניך יכיר מנהיגים בהיסטוריה הלאומית. .2החניך יבחר דמות להזדהות. .0החניכים ידונו במידת הבולטות הניתנת לכל מנהיג באתוס הלאומי. רקע: האתוס הלאומי מורכב ממגוון של סיפורים היסטוריים שיחד יוצרים מרקם חברתי ,יוצרים תרבות. בתרבות ,כפי שראינו ,יש תפיסות שולטות ,יש אמונות ,מיומנויות ותכונות בולטות יותר ופחות .האתוס הלאומי מצייר את אותם קווים .האתוס הישראלי מבליט ערכים של גבורה ,של רעות ,של אלטרואיזם וכו' בפעולה זו נבחן אילו סיפורי מנהיגות נכנסו לאתוס הלאומי ואלו לא? האם מה שהכריע את הכף הוא השיקול הערכי בלבד? האם יש סיבות נוספות ,לכאורה ,שבגינן נשארו סיפורים מחוץ לאתוס? נשאל את החניכים מדוע לדעתם זה המצב שנוצר? לך המדריך -בנספחים מופיעות 0דמויות בלבד ,יש מקום להעשיר את הדמויות לפי המבנה הקהילתי של הקהילה בה השבט פועל (לייצג יותר תרבויות בין המנהיגים) שיעורי בית לפני הפעולה ,אם כך ,יהיו מבורכים! מהלך הפעולה: שלב א' ( 11דק') -נבקש מהחניכים להעלות שמות של מנהיגים לאומיים שהם מכירים ונרכז את רשימת השמות על פלקט .ננסה לבחון את קווי הדמיון בין מנהיגים אלו -מהי דמותם? מה היו האג'נדות שלהם? מה הערכים אותם הם מייצגים? נקרא ביחד את המושג אתוס מתוך הויקיפדיה: "אתוס בכלל הוא כל סיפור מעשה ,או אפילו מסגרת משוחררת של עלילה ,המעגנת ערכים מסוימים מוסרית ,כלומר מדובר בעלילה המאפשרת למאזינה להתמצא בסביבתם המוסרית ,להבדיל בין הטוב והרע ,הרצוי והמגונה וכדומה". וננסה להגדיר את האתוס של המנהיגות הישראלית ,לאור הדיון הקצר מפתיחת הפעולה. שלב ב' ( 04דק') -ניתן לחניכים לקרוא על 0דמויות של מנהיגים שבהיסטוריה היהודית-ישראלית (ללא ציון שמם(נספח ))1ונבקש מהחניכים לבחור לעצמם מנהיג איתו הם מזדהים להתקבץ סביב הדמויות ולנסות לענות ביחד על השאלות הבאות: .1באיזו תקופה פעל המנהיג? .2מהם הערכים שהוא מייצג? .0האם לדעתכם יש לו מקום גדול או קטן באתוס הלאומי ,אם בכלל? .0האם הוא דמות מוכרת ,אולי אחת מהדמויות שציינו בתחילת הפעולה ,אולי תרצו לנחש מי הוא?
11
שלב ג' ( 24דק') -נחשוף את הדמויות העומדות מאחרי הציטוטים .ניתן לחניכים לקרוא מעט על הדמויות עצמן (נספח )2ונבקש מהם לבחון האם יש פער בין מה שהם חשבו על הדמות לבין מי שהיא במציאות. נבדוק ביחד אילו דמויות אכן מהוות חלק מהאתוס הלאומי ,אילו לא? מה יכולות להיות הסיבות לכך? האם זהו מצב רצוי? האם מצב זה מאפשר מציאות רב תרבותית? לסיכום נשאל ,מה ביכולתנו כתנועת נוער לעשות?
12
נספח 1 דמות א' את ימי ילדותו ונערותו בילה בביתו של השליט המקומי ועל אף שהיה דמות מרכזית בחיי העם ,רוב ימיו עברו עליו בחיים בנפרד מעמו ובניכור ובדידות .את המנהיגות ,הוא מרגיש שקיבל על עצמו ולא ממש בחר בה .בפועל נחשב גואל ישראל והוא הנהיג את העם בתקופה של כארבעים שנה .וללא ספק היה חלק מעיצוב דמותו הערכית והרוחנית .הוא היה נחשב איש חכם מאוד ,אמיץ לב ובעל חוזק נפשי גדול מאוד ,איש צנוע וענו .בהחלט לא המנהיג הקלאסי של ישראל -לא איש צבא גדול ולא כריזמטי מאוד. דמות ב' מנהיג זה הוא אחד מהמשפיעים על עיצוב דמותו של העם והתגבשותו לכדי לאום .מדובר באחד מהמדינאים המשמעותיים ביותר .חייו כמדינאי התחילו לאחר אירוע פרטי שלו בעת צעירותו כשנתקל באנטישמיות והחל לפעול לשינוי המצב ולמיגור התופעה .חוץ מעיסוקו החברתי ,שהיה תמיד מאוד מפותח ,עבד בבנק תקופה מסויימת ,במסחר ,כתב ספרים והיה מאוד מלומד .אחד מתכונות המרכזיות שלו היו היכולת שלו לסחוף אנשים אחריו .כמו כן הוא היה בעל ראייה חזונית מפותחת ויכולת ניתוח מצבים מעמיקה ביותר. דמות ג' אדם זה הוא ללא ספק מנהיג פעילותו הציבורית מגוונת ורבת מעשים .בתחילת דרכו עסק בחקלאות ובאומנויות שונות ולאורך כל הדרך היה פעיל חברתי ,בהמשך גם כנבחר ציבור .הוא הקים תשתיות רבות במדינה וייצג את הקהילה שלו ואת העם כולו במגוון מוסדות ציבוריים ברמות שונות .הוא אדם משכיל ובעל מיומנויות רבות שלמד ועסק בהן לאורך השנים .איש מעשה ואיש דרך.
דמות ד' אדם זה הקדיש את חייו לשימור היהדות והעם היהודי .הוביל את הקהילה שלו בדרכו והיה איש בעל חזון ויכולת מנהיגות בלתי נדלית .נתפס בקהילתו כאיש ישר ,צדיק ומכובד .במרכז עשייתו מבצע לעליית הקהילה שלו לארץ ישראל .הוא היה מהיוזמים והמתכננים והצליח לסחוף אחריו רבים מאוד בניסיון זה. ניסיון זה נכשל מסיבות רבות ועם זאת המשיך לעסוק בעשייה ציבורית ולקחת אחריות על התחומים בהם טיפל גם קודם .אומרים שהוא יצק את היסודות לעליית קהילה זו בהמשך הדרך. נספח 2 דמות א' משה רבנו
תולדות חייו את ימי ילדותו ונערותו בילה משה בבית פרעה ,שליט מצרים ,ואת רוב תקופת חייו במדיין אצל יתרו ,בגיל מופלג חזר לגאול את עם ישראל ממצרים .למעשה גואלם של ישראל ,רוב חייו לא גר בקרב עמו ,וחווה בדידות וניכור הבאים לידי ביטוי בשמות שני בניו ,על היותו "גר בארץ נכריה" ועל הצלתו מ"חרב פרעה" (שמות יח' .)0-0משה ,שהוביל את עם ישראל במדבר בנאמנות ארבעים שנה ונתן להם את עשרת הדיברות , מת לאחר שראה את הארץ המובטחת לעמו ,ואליה לא בא.
13
נערותו -לידתו של משה מתוארת על רקע שיעבודם של בני ישראל במצרים ,המגיע לשיא בגזירתו של פרעה" כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו ".בזמן הזה נולד משה לעמרם ויוכבד בני שבט לוי ,ומוצפן שלושה חודשים מפחד המצרים .משראתה אמו שאין עוד אפשרות להחביאו ,היא מניחה אותו בתיבת גומא ,בסוף שעל שפת היאור .בתו של פרעה (לפי המדרשים זוהי בִּ תיה בת פרעה ,אשר מוזכרת בספר דברי הימים רואה אותו שם ,חומלת עליו ,קוראת לו בשם "משה"",כי מן המים משיתיהו ",ומגדלת אותו אצלה. אחותו של משה ,מרים הנביאה ,מציעה לבת פרעה שתמצא לה מינקת מן העבריות ,הלוא היא יוכבד האם, ובעצם מחזירה אותו באופן זמני לחיק המשפחה המקורית. משגדל משה בבית פרעה ,יצא יום אחד וראה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו .משה הרג את המצרי וטמן אותו בחול .ביום אחר רואה משה שני עברים נצים האחד עם חברו ,ומתשובתם לנזיפתו ,מתברר לו שעובדת הריגתו את המצרי נתגלתה .משה חושש שפרעה ישמע על כך ויבקש להמיתו ,ומשה נמלט מפניו למדין .במדין המשיך משה בקו האופייני לו; בראותו לצד הבאר את בנות יתרו ,כהן מדין ,והן מגורשות על ידי הרועים ,הוא הושיע אותן והשקה את צאנן .בעקבות זאת התקבל משה בכבוד מלכים אצל יתרו ,אשר נתן לו את ציפורה בתו לאישה ,ולמשה נולדו שני בנים -גרשום ואלעזר. בגרותו -משה הפך לרועה הצאן של יתרו במדבר ,וכך לאחר שנים רבות הוא מגיע אל מחזה מופלא :שיח סנה שבוער ולא מתאכל הסנה הבוער .אז נגלה אליו האל לראשונה ומבשר לו שהוא אשר יושיע את ישראל מצרתם .משה בקש להשתחרר מהשליחות הזאת ,ואף התווכח עם האל וכן ביקש ממנו אותות ומופתים שיאמינו לו ,אך בסופו של דבר הוא יוצא לתפקיד שנועד לו .כמענה לטענתו שהוא סובל מגמגום ,ממנה לו האל את אחיו הבכור אהרן לדובר. בגיל שבעים ותשע הגיע משה למצרים ,והתחיל בסדרת פניותיו אל פרעה ובעשר המכות ,שבסופו של דבר הובילו ליציאת מצרים .לא ידוע מה עשה בכל אותו הזמן מאז נערותו ועד גיל מופלג זה .יש מדרשים המספרים על היותו מלך כוש (חלק מן הפרשנים הקלאסיים אימצו אותם אך אחרים דחו אותם לחלוטין). יש ששיערו ,על סמך רמזים בספר יחזקאל ,שמשה אכן הגיע למצרים בגיל צעיר ,אך בני ישראל לא שמעו אליו לעזוב את עבודת האלילים שבידם ועל כן רק כעבור דור נוסף חזר. לאחר ששב משה למצרים ,תבע משה מפרעה ,בשם האלהים ,לשחרר את עם ישראל .כשפרעה סירב ,ניחתו עליו עשר מכות .לאחר המכה העשירית ,מכת בכורות ,נעתר פרעה לשחרר את עם ישראל שיוצא אל המדבר .אולם ,לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים רדפו המצרים אחריהם אל עבר ים סוף .קריעת ים סוף אירעה ובני ישראל חצו את הים ביבשה זמנית שנוצרה בשיטחו .אולם ,כל חיל מצרים טבע בים .לאחר שבעה שבועות הגיע העם למעמד הר סיני ובו הוריד משה לבני ישראל את התורה .מתן התורה נחשב מאז למעשה המכונן של עם ישראל. מנהיגותו -משה המשיך להנהיג את העם בכל משך ארבעים שנות הנדודים במדבר ,לפני הכניסה לארץ ישראל .במשך תקופה זו ,הוא התנסה פעמים רבות על ידי העם המרדן ,ואף חולל נסים רבים .באחת מהפעמים ,נענש משה ,עם אהרן אחיו ,שלא יוכל להיכנס לארץ ישראל .כשמשה הגיע להר מואב נתן זמנית ישנִּי לְ עֵׁ ינֵׁי ְבנֵׁי לאהר ון אחיו להיות המנהיג" .וַ יֹאמֶ ר ה' אֶ ל משֶ ה וְ אֶ ל ַאהֲ רֹן :יַעַ ן ֹלא הֶ אֱ מַ נ ְֶתם ִּבי לְ הַ ְק ִּד ֵׁ ָארץ אֲ שֶ ר נָתַ ִּתי לָהֶ ם" נסיבות העונש עמומות בתורה ,אך ככל יִּ ְש ָראֵׁ ל ,לָכֵׁ ן ֹלא תָ בִּ יאּו אֶ ת הַ ָקהָ ל הַ זֶ ה ,אֶ ל הָ ֶ הנראה מדובר בפרשת מי המריבה :משה ואהרון אמורים היו לדבר אל הסלע ואז היה אמור הסלע לתת מים .במקום ,היכה משה בסלע .לא ברור מהו בדיוק חטאו של משה ,אך יש הגורסים כי היה קטן אמונה והיכה בסלע במקום לדבר איתו ,ויש הטוענים כי בעיני העם הצופה אותו אקט נראה כחוסר אמון באל .ויש הטוענים כי כעסו של משה היה לא במקום והיה בו חילול השם ,בין אם מדובר בחוסר אמון או ביחסי
14
ציבור כושלים ,נראה שבכוונה עירפלה זאת התורה .בסופו של דבר ,נפטר משה בגיל מאה ועשרים שנה ,על סף הכניסה לארץ .למשה נתאפשר רק לצפות על ארץ ישראל מרחוק ,מעל פסגת הר נבו בארץ מואב .עם מות משה הוא נקבר בגיא מול בית פעור ,נעלם מקום קבורתו ,והתורה מספרת ש"לא ידע איש את קבורתו עד היום הזה". מותו -על פי המסורת משה נולד ונפטר בז' באדר .מכיוון שמקום קבורתו לא נודע ,נקבע יום מותו כ"יום הזיכרון לחללי צה"ל וקדושי השואה אשר מקום קבורתם לא נודע". פסקה מתוך מדרש איכה רבה ששופך אור על מקום קבורתו של משה רבנו" ,אמר הקדוש ברוך הוא לירמיה ,אני דומה היום לאדם שהיה לו בן יחידי ועשה לו חפה ומת בתוך חפתו ,ואין לך כאב לא עלי ולא על בני ,לך וקרא לאברהם ליצחק וליעקב ומשה מקבריהם ,שהם יודעים לבכות .אמר לפניו רבונו של עולם איני יודע היכן משה קבור ,אמר לו הקדוש ברוך הוא לך עמד על שפת הירדן והרם קולך וקרא בן עמרם בן עמרם עמד וראה צאנך שבלעום אויבים .מיד הלך ירמיה למערת המכפלה ואמר לאבות העולם ,עמדו שהגיע זמן שאתם מתבקשין לפני הקדוש ברוך הוא ,אמרו לו למה ,אמר להם איני יודע ,מפני שהיה מתירא שלא יאמרו בימיך היתה לבנינו זאת .הניחן ירמיה ועמד על שפת הירדן וקרא בן עמרם בן עמרם עמד הגיע זמן שאתה מבקש לפני הקדוש ברוך הוא .אמר לו מה היום מיומים שאני מבקש לפני הקדוש ברוך הוא, אמר לו ירמיה איני יודע .הניחו משה והלך אצל מלאכי השרת ,שהיה מכיר אותן משעת מתן תורה ,אמר להם משרתי עליונים כלום אתם יודעים מפני מה אני מתבקש לפני הקדוש ברוך הוא ,אמרו לו בן עמרם אי אתה יודע שבית המקדש חרב וישראל גלו ,והיה צועק ובוכה עד שהגיע לאבות העולם ,מיד אף הם קרעו בגדיהם והניחו ידיהם על ראשיהם והיו צועקים ובוכין עד שערי בית המקדש ,כיון שראה אותם הקדוש ברוך הוא מיד ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק ,ואלמלא מקרא שכתוב אי אפשר לאמרו ,והיו בוכין והולכין משער זה לשער זה ,כאדם שמתו מוטל לפניו ,והיה הקדוש ברוך הוא סופד ואומר אוי לו למלך שבקטנותו הצליח ובזקנותו לא הצליח ".מדרשאיכה רבה ,פתיחתא דחכימי ,פרק כ"ד. תכונותיו -הרמב"ם ,בעקבות חז"ל ,קובע "שאין הנבואה שורה אלא על חכם ,גיבור עשיר וענו" ,וכאב טיפוס לכך הוא מביא את דמותו של משה. מאפיין בולט שלו הוא אומץ הלב והגבורה הנפשית .הוא מציל את העברי מיד הנוגש המצרי ,ומציל את בנות יתרו מיד הרועים ,ואחר כך הוא מתייצב כמעט לבדו לפני פרעה ,המלך הגדול של מצרים ללא מורא , וגורם לו לשחרר את עם ישראל. ָאדם אֲ ֶשר עַ ל-פְ נֵׁי הָ אֲ ָדמָ ה .בתחילה מאפיין בולט נוסף היא תכונת הענווה" :וְ הָ ִּאיש מֹשֶ ה ,עָ נָו ְמאֹדִּ -מכֹל הָ ָ הוא בכלל מסרב לקבל את השליחות מאת האל ,אך גם כאשר הוא מנהיג בפועל ,בכל פעם שמחלוקת מנהיגותית מתעורר בעם ,כגון מרד קורח ועדתו ,הוא נופל בתפילה לפני ה' או פורש לאוהל ולא מנסה לכפות בכוח את דעתו. בנוסף לכך ,מתואר משה דווקא ככבד-פה" :כבד פה וכבד לשון אנכי" "ואני ערל שפתיים ,ולכן אהרן אחיו ממונה להיות דוברו " -ואהרן אחיך יהיה נביאך "היו שפירשו פסוקים אלו כקשיי דיבור וגמגום והיו שפירשו זאת כקשיים בתחום הרטוריקה או אי דיבור רהוט של השפה המצרית .בכל אופן ,בהמשך חייו של משה ,מתגלה משה כנואם מחונן .על פי המדרש ניתן לישב סתירה זו בשני אופנים ,אם הייתה הבעיה רפואית אז משה נרפא ממנה במעמד הר סיני ,יחד עם שאר ישראל .ואם הכוונה לבעיה רטורית ,אז הפתרון הוא ממה שנאמר במדרש" :התורה מרפא ללשון" .כשהכוונה באופן מטאפורי ללימוד התורה.
15
דמות ב' -הרצל
קורות חייו משפחתו ושנות צעירותו הרצל נולד בעיר פשט (כיום חלק מבודפשט) ,שבילדותו של הרצל הפכה לבירת המשנה של הקיסרות האוסטרו-הונגרית וכיום בירת הונגריה למשפחה יהודית משכילה ומעורה בחברה הכללית .מצד אביו היה צאצא למשפחות מיהדות ספרד אשר נדדו בבוהמיה ,שלזיה ומורביה והגיעו עדבלגרד ,משם עברו לזמלין. אמו ,ארנסטינה ,ז'אנטה נאנט לבית דיאמנט 1836פשט - 1911וינה הייתה בת למשפחה אשכנזית משכילה ומעורה בתרבות ובספרות הגרמנית .אביו ,יעקב הרצל ,היה מצאצאי הרב יוסף טאיטאצאק .סבו של הרצל ,שמעון לייב הרצל ,היה שמש בית הכנסת של הקהילה הספרדית זמלין בסרביה ,בתקופה שכיהן בה הרב יהודה שלמה אלקלעי ,ממבשרי הציונות .יעקב הרצל זמלין שימש פרק זמן בתפקיד מנהל "בנק הונגריה" ,ועסק גם במסחר בעצי יערות .המשפחה הייתה אמידה ,למעט תקופת המשבר הכלכלי במדינה שפרץ בשנת 1873.בבית המשפחה דיברו גרמנית והונגרית ,והשתמשו גם באוצר מילים עִּ ברי ויִּ ִּידי שהיה נהוג בסביבה היהודית ובטקסים הדתיים. בשנת 1867,כאשר היה ילד ,ניתנו ליהודים במדינה ,כחלק מהחוקה,שוויון זכויות בפועל .שאליהן נלוותה אצל המנהיגות ההונגרית הציפיה כי יהודי המדינה ,שחונכו על ברכי השפה והתרבות הגרמנית ,יתקשרו אלהמדיאריות והלאומיות ההונגרית. הרצל נולד והתגורר בילדותו בבית הנמצא סמוך לבית הכנסת הגדול הנאולוגי ברחוב דוהאן בבודפשט, שבנייתו הסתיימה ב .1811-מאוחר יותר עברה המשפחה לבניין בולט אחר בסביבת ככר ויגאדו .תחילה למד הרצל בבית ספר יסודי יהודי ,ואחר כך בגימנסיה ריאלית ציבורית .אך החליט להפסיק את לימודיו במוסד זה בגלל האווירה העוינת כלפי יהודים בשל דתם שהוצגה כעבודת אלילים [.תקופת מה קבל שיעורים פרטיים ,ואחר כך ,עבר ללמוד בין השנים 1878-1876בגימנסיה היוקרתית הלותרנית ,שבה כמעט מחצית התלמידים היו יהודים. בשנת 1878,לאחר פטירת אחותו פאולינה ,עבר הרצל עם משפחתו לווינה ,בירת אוסטרו-הונגריה ,שם החל ללמוד משפטים באוניברסיטת וינה ,וסיים ב -1884כדוקטור למשפטים .בתקופת הלימודים ,בין השנים ,1880-1878היה חבר באגודת הסטודנטים גרמנית" ): Burschenschaftאלביה )" (Albiaבעלת הצביון הלאומי-גרמני אשר סיסמתה הייתה ,ברוח תנועות השחרור של העת החדשה" :כבוד ,חופש, מולדת " (="Ehre, Freiheit, Vaterland").במסגרת "קורפורציה" זאת היה הרצל עד לא אחת לביטוייאנטישמיות ,ולבסוף נטש אותה בשל כך .כמו כן השתתף פעם אחת בדו-הקרב המסורתי "מנזור " (Mensur),כשלצידו עמד כ"עד" עמיתו ,פרנץ שטרק .הרצל עסק במקצועו רק שנה אחת ,ומאז התמסר כמעט לגמרי לעיתונאות ,תיאטרוןוספרות .לדבריו ,עזב את מקצוע המשפטים בגלל" תקרת הזכוכית " שמנעה קידום מיהודים שעסקו במקצוע. הוא נישא בשנת 1889ליוליה (ז'ולי) לבית נשאואר ,ונולדו להם שלושה ילדים .פאולינה (על שמה של אחותו) ,האנס וטרודה. לאומיות יהודית בשנת 1891נשלח לפריז ככתב העיתון הווינאי החשוב" נ ֹויֶה פְ ַריֶיה פְ ֶרסֶ ה (Neue Freie Presse). במסגרת עבודתו ביקר בלונדוןובאיסטנבול .מאוחר יותר התמנה כעורך הפיליטונים של העיתון ,והחל
16
לכתוב מחזות עבור התיאטרון הווינאי .במסגרת עבודתו בעיתון ,הכיר הרצל את תאודור הרצקה ,כותב [ האוטופיה פריילנד והשפעת חלק מרעיונותיו בוטאה בספרו אלטנוילנד. בהיותו בווינה נתקל בגילויי אנטישמיות :אחד ,שנחקק היטב בזכרונו ,התרחש ב -5במרץ 1883,בעת אזכרה למלחין ריכרד וגנר במסגרת "ַאלְ בִּ יַה" .באזכרה זו (שבה הרצל לא השתתף) הציע הנואם להנהיג "אנטישמיות ואגנרית" בווינה ,ובעקבות זאת הסיר הרצל את חברותו באגודה .הסביבה החברתית שבה שהה הייתה ספוגה בהלכי רוח אנטישמיים ,שהועלו על הכתב בספר" השאלה היהודית כשאלה גזעית, אתנית ותרבותית )" (Die Judenfrage als Racen, Sitten- und Culturfrageשל אויגן דיהרינג , וזכו לתמיכה מהסובבים אותו :מספר פעמים אזכר הרצל את ספרו של דיהרינג ,שהופיע ב -1881,כסיבה העיקרית להתמודדותו עם שאלת סיכוי ההשתלבות של היהודים בתרבות אירופה. ב -1894,כתב הרצל את מחזהו" הגטו החדש ",ובו תיאר את דמות הצעיר היהודי שנמצא במתח האמנציפטורי המובהק – בין שמירה על הערכים היהודים ובין הרצון להשתלב בחברה ,להיות מודרני. הצעיר ,שמואל יעקב שמו ,לא רוצה להיטמע בחברה הנוצרית ,אך מאידך רוצה לפרוץ את מוסכמות החברה היהודית המדוכאת ולהרים ראשו בגאווה .הדמות הראשית מחפשת פיוס ופתרון אישי ,הווה אומר ,פתרון יהודי-אישי ,אוטואמנציפציה .הרצל ראה את המחזה כאמצעי להעלות את השאלה היהודית לדיון פומבי-עולמי. בחירתו של קרל לואגר מועמד לאומני וגזעני ,אנטי-סלאבי ואנטישמי לראשות עיריית וינה בשנת 1895לאחר בחירות דמוקרטיות העלתה אצלו את החשש מפני עלייתה של אנטישמיות תוקפנית דווקא עם הרחבת זכות הבחירה .הקיסר פרנץ יוזף שהיה בעל דעות ליברליות והומוניסטיות לא הסכים למינויו לראש העיר ,אך בכל זאת ,זכה לואגר בבחירות שוב .הרצל ראה בכך סימן אפשרי להתערערות יציבותה שלהאימפריה האוסטרו-הונגרית שהייתה בעיניו ערובה להבטחת מעמד היהודים. ביומניו ,שנכתבו בתקופת פעילותו הציונית ,ציין הרצל כי בשעתו עלה בדעתו שאולי ניתן לפתור את בעיית היהודים על ידי התנצרות המונית (הוא מציין כי מנהיגי היהודים ,והוא עצמו ,לא היו אמורים להתנצר). אך רעיון זה ,שחלף במוחו גם נדחה במהרה ,ולא היו לו שום תוצאות מעשיות. הרהורים דומים עלו בדעתו גם באשר למשפחתו .במכתב למוריץ בנדיקט הוא כותב" :יש לי בן .הייתי מעדיף להתנצר היום או מחר ,כדי שתקופת החברות שלו בנצרות תתחיל מוקדם ככל האפשר" .אך רעיונות אלו נדחו מיד" :אינני יכול לעשות זאת משתי סיבות :ראשית ,אני עתיד לפגוע באבי" ,ובהמשך" :שנית, אין לנטוש את היהדות כל עוד קיימת עוינות כלפיה ...יש ליצור תחילה מצב של סובלנות ,ואחר כך להעביר את כל היהודים כגוף אחד אל הנצרות .רעיונות אלה לא קרמו מעולם עור וגידים וביומנו מציין הרצל עד כמה אין בהם ממש. פעילותו המדינית בשנת 1896פרסם הרצל את ספרו" מדינת היהודים " (Der Judenstaat),שבו הציע פתרון מעשי לבעיית היהודים ולחוסר יכולתה של אירופה לפותרה .בספר זה הדגיש שעל מנת להגשים את הרעיון יש להשיג הכרה בינלאומית ומשפטית בזכויות העם היהודי על מדינה משלו שיכולה לקום בארגנטינה או בארץ ישראל .ספר זה היווה בסיס לזרםהציונות המדינית ,שתומכיה סברו ,כי יש להשיג הכרה בינלאומית ומשפטית (צ'ארטר) בזכויות העם היהודי על ארץ ישראל קודם לתחילת ההתיישבות בפועל ,הסדר מדיני שיבטיח את זכותם של היהודים על הארץ ,ורק אחרי השגת ערובות חוקיות וזכויות פוליטיות להתיישבות ניתן יהיה להתחיל בהגירה עלייה .דעתו זו הייתה הפוכה מדעת" הציונות המעשית "של "חובבי ציון"
17
בראשות אוסישקין ,שפעלה באמצעות עלייה לארץ ישראל וקביעת עובדות התיישבותיות .כפי שמתברר מהרומן האוטופי שלו" ,אלטנוילנד "גרמנית" :ארץ ישנה-חדשה" ,סבר הרצל כי לערביי ארץ ישראל יהיה שוויון זכויות במדינת היהודים; מאידך ,לא חזה הרצל את עלייתה של תנועה לאומית ערבית העשויה להתנגד לציונות :תנועה כזאת לא הייתה קיימת בימיו ,ומעטים ממדינאי אירופה והוגיה ציפו כי תנועות לאומיות תתפתחנה בעולם הלא-אירופי. על מנת לממש את חזונו החל הרצל בפעילות דיפלומטית נרחבת ,הן בקרב יהודים ובעיקר בין מנהיגי מדינות וארגונים ,שמהם קיווה לקבל הצהרה בזכות הקמת מדינה ליהודים ,הצהרה זו הייתה צריכה לבוא לידי מימוש ב"צ'ארטר" (מסמך הכרה רשמי) .כבר ב 1811-הצליח לגייס את מקס נורדאו ,אז הוגה דעות חשוב ומפורסם באירופה ,לרעיונו. ייסוד הקונגרס הציוני ומוסדות התנועה הציונית בשנת 1897,במטרה לאחד את כל הכוחות הציוניים ,ובמטרה לזכות לשיתוף פעולה של" חובבי ציון ", כינס הרצל את הקונגרס הציוני הראשון בבזל שבשווייץ .הקונגרס כונס בעקבות ההתעוררות הלאומית סביב רעיונותיו ,בעיקר במזרח אירופה ,בעקבות פרסום ספרו מדינת היהודים ,ועקב כישלון ניסיונותיו לגייס בעלי הון יהודים להגשמת הרעיון הציוני .הקונגרס היה כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות ,שנועד ליצור תשתית שתרכז את התומכים בתוכניותיו ותהווה בסיס להרחבת התנועה הציונית לעבר תנועה ציונית-מדינית מאורגנת ,והוא היווה מוסד חקיקה וקבלת ההחלטות של התנועה הציונית. בכינוס הקונגרס ,בהקמת הארגונים הציוניים במסגרתו ובתעמולה לרעיון הציוני שגרר בעקבותיו ,הציב הרצל את המסד לכל המערכות הפוליטיות של התנועה הציונית .כך אישר הקונגרס הראשון את תוכנית בזל ,שקראה להקמת בית ליהודים בארץ ישראל בהסכמת מדינות העולם ,וביוזמתו הוקמה ההסתדרות הציונית העולמית כגוף ביצועי של התנועה הציונית. על כינוס הקונגרס הראשון כתב הרצל ביומנו" :אם אמצה את קונגרס בזל בדיבור אחד -שאזהר שלא להגותו ברבים -הריהו זה :בבזל ייסדתי את מדינת היהודים .אם אומר זאת בקול היום ,יענה לי צחוק כללי .אולי בעוד חמש שנים ,בוודאי בעוד חמישים שנה ,יודו בכך כולם" ב -1896הגה הרצל רעיון להקמת בנק ציוני ,שיסייע ברכישת הצ'ארטר על ארץ ישראל מהסולטאן הטורקי .ב -1898החליט הקונגרס הציוני השני על ייסוד הבנק ,וב -1899הוקמה חברת Jewish Colonial Trust,שנקראה לאחר מכן בעברית" אוצר התיישבות היהודים ",שהקימה את בנק אפ"ק , שהפך מאוחר יותר ל"בנק לאומי ".בקונגרס הציוני השלישי ) (1899אושר הניסוח הרשמי של דרישת הצ'ארטר. ב -1901,בקונגרס הציוני החמישי הוכרז על יסוד" הקרן הקיימת לישראל ",כארגון שתפקידו לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית. התקבלותו בציבוריות היהודית פעלו של הרצל ויוזמותיו זכו להערצה סוחפת ומנגד לפולמוס והתנגדות .ראשי המתנגדים להרצל היו זרמים אנטי ציוניםביהודים החרדית ,חלקם ממניעים דתיים ,ומחשש שהדבר ישפיע לרעה על צביונו הדתי של העם וחלקם מפני שראו בציונות הפרת" שלוש השבועות ",וטענו שרק בואו של המשיח יביא את היהודים לארץ ישראל .עם זאת זרמים חרדים ציונים הביעו תמיכה נלהבת במעשיו ,כגון מנהיגי
18
תנועת חיבת ציון וכפי שעשה משה כלפון הכהן בכנותו את הרצל" איש רם המעלה זך השכל וחד הרעיון ". לטענת המתנגדים היה הרצל כמעין" משיח שקר "אשר גורם ל"דחיקת הקץ" בתשובה שפרסם בנימין זאב הרצל לדברי הרב הראשי של וינה ד"ר גידמאן ,שיצא נגד התנועה הציונית, התייחס הרצל לתנועת ההתיישבות בארץ שהתנהלה למעלה מ 14-שנים שקדמו לזמנו ,ומשתתפיה הקימו [ את" היישוב הישן": "...מר ד"ר גידמאן יוצא אל המערכה נגד הציונות בהמון מקראות ,אך חושב אני ,כי למצער כאלה וכאלה אפשר למצא בעד הציונות .אינני כמובן מלומד כל כך ,כדי שאוכל להביאם ...אבל במחברת קטנה שנדפסה זה מקרוב ,כתובה ביד הסוחר התורני אהרון מרקוס בפודגורז' ,אני מוצא מקום אחד המסייע לנו" :תנועת היישוב נוצרה לפני יותר מחמשים שנה בחוגים היותר חרדים בידי גדולי הרבנים למטרה גלויה של יסוד מדינה .הספר "שיבת ציון" יכיל יותר ממאה הסכמות של גדולי רבנינו" – .איך יצדיק מר ד"ר גידמאן לעומת עובדא זו את דבריו ... ?...ואהרן מרקוס זה ...כדאי הוא שנסמוך עליו .הוא בעצמו הנהו "חסיד" ,ויחד עם זה איש שקנה חכמה הרבה וסופר בעל טעם, שכתב ספר נפלא על הפילוסופיה החדשה .במצבו האזרחי הוא סוחר .הוא "איננו חי מן היהדות" – כדברי ידידנו ליאון קלנר – "אלא בעד היהדות". ". –בנימין זאב הרצל" :היהדות הלאומית" של ד"ר גידמאן מהצד השני התנגדו להרצל אנשי תנועת הפועלים היהודית" הבונד ",שטענו שהציונות לא תפתור את בעיית היהודים ,ועל היהודים להשתלב במעמד הפועלים ובהתארגנותו הבינלאומית. ההערצה לה זכה בקרב ההמונים היהודים הייתה עמוקה וסוחפת והתגברה לאחר פטירתו .הערצת המבוגרים השפיעה על הדורות הצעירים ,והכשירה במידה רבה את תודעתם של חלוצי העלייה השנייה והעלייה השלישית .בזכרונותיה אשת העלייה השנייה חיותה בוסל ישנו תיאור מייצג של יחסם ורשותיהם של רבים" :אבי היה חסיד מובהק ,אך התייחס בסבלנות אל הדור הצעיר ובייחוד לציונים הצעירים .הופעת ד"ר הרצל הלהיבה אותו מאוד והיה מלקט כל אמרה מפיו .בין השמשות היו קהל החסידים מתאספים בבית-הכנסת של הרבי ושם ,אגב כל סיפורי הנסים והמופתים ,היה אבא מספר על נס [ הרצל .בביתנו הייתה תלויה תמונתו של ד"ר הרצל והיא מרכז לגדול וקטן". על קשיי ההתקבלות והתמרון בין בתי המלוכה של אירופה ואסיה ואווירת חוסר האמון כלפיו ,כתב הרצל ביומנו ב -2ביוני: 1901כאשר תקום פעם מדינת היהודים ,יראה הכול זעיר ומובן מעצמו .אך אולי ימצא היסטוריון ישר ,שבכל זאת היה זה דבר מה ,כאשר עיתונאי יהודי מחוסר-אמצעים ,ובמצב השפלות העמוק ביותר של עם ישראל ,בימי האנטישמיות המזוהמה ביותר ,הפך סמרטוט לדגל ואספסוף ירוד לעם ,המגן על הדגל הזה בקומה זקופה.
19
דמות ג' -אברהם טביב אברהם טביב - 22באפריל ( 1950-1889),יו"ר מייסד שלהתאחדות התימנים בישראל בארץ וחבר הכנסת הראשונה. טביב נולד בחידאן אלשם ,תימן וגדל במשפחה מסורתית .בתימן למד בחדר והשתלם בצורפות ובתיקון נשק .לפרנסתו עבד כשוחט. בשנת 1909עלה ארצה עם משפחתו בשיירה הראשונה של עולי תימן במסגרת העלייה השנייה .לאחר עלייתו התיישב בראשון לציוןועבד כפועל ביקב וכשומר בכרמים .בתקופה זו הצטרף למפלגת" הפועל הצעיר "והחל לפעול בקרב עולי תימן .בשנת 1918נבחר לוועד המושבה. פעילותו הציבורית הקיפה מגוון רחב של פעולות במישור הארצי .עבור עולי תימן הניח את היסוד להקמתן של שכונות שיבת ציון ,נווה ציון ,נחליאלי ומחנה יהודה .בשנים 1920 - 1931ושוב בין-1944 1948כיהן כציר באסיפת הנבחרים .כמו כן השתתף בוועידת היסוד של הסתדרות העובדים הכללית ) (1920ונבחר בשנת 1121למרכז החקלאי של ההסתדרות .מטעם ההתאחדות נשלח כציר למספר קונגרסים ציוניים. בשנת 1923הקים טביב את התאחדות התימנים ,בראשה עמד עד לפטירתו .עד לשנת 1927ייצג את ההתאחדות בוועדת העלייה של הנהלת הסוכנות היהודית. למפא"י הצטרף בשנת 1945ומטעמה נבחר לכנסת הראשונה .כחבר כנסת היה חבר בוועדת השירותים הציבוריים .במהלך כהונתו נפטר והוחלף על ידי יצחק קנב. דמות ד' -אבא מהרי מֶ הַ רי סותאל ,או מהרי בן סותאל (על שם אביו) ,הידוע יותר בכינוי אבא מהרי ,הוא שמו של מלקוסה ,נזיר יהודי ,שחי ופעל באתיופיה ,במאה התשע-עשרה ,ושימש כמנהיג הרוחני העליון של קהילת ביתא ישראל באזור קולה ווגרה : אבא מהרי הנזיר נמנה על המנהיגים הרוחניים של הקהילה ונחשב לאיש אשכולות ,חכם ,מנהיג כריזמטי ,ואהוב שנהג לדקדק בקיום מצווה קלה כבחמורה. –לקה כהנת הדנה טקויה ,מגונדר לירושלים ,עמ' 101 אבא מהרי הקדיש את חייו לשימור היהדות ושלמות קהילת ביתא ישראל .הוא נודע ביכולתיו ההלכתיות וכישוריו כאיש שלום ומרפא חולים .מהרי הוביל את מסע העלייה הכושל והטרגי לישראל של שנת .1862קהילת ביתא ישראל רואה באבא מהרי את אחד ממנהיגיה הדגולים ומבשר העלייה הביתא ישראלית.
21
ביוגרפיה אבא מהרי נולד בקווארה שבמחוז אמהרה ושם הוכשר לתפקיד כהן (קס) ונזיר (מלקוסה) .אחר הכשרתו נדד בין יישובי ביתא ישראל השונים ,הפזורים בין גורגורה לאמבא גואליט ,ופעל בהם כנזיר; לימד תורה והלכות ,נשא תפילות בעד בני הקהילה והמבקשים מרפא ותבואה ,הקריב קורבנות ,הכשיר תלמידים והתדיין עם המיסיונרים הנוצרים .בנדודיו הגיע אבא מהרי עד לדמביה שם פעל בתפקיד מרכזי, כשהוא 'מקדיש את מירב זמנו להשבת המתבוללים אל חיק היהדות' ולמלחמה במסיונרים הנוצרים שהגבירו לחצם על היהודים בבקשם להמיר את דתם. אבא מהרי נודע בקרב ביתא ישראל ואף מחוץ לה ,כאיש ישר ,צדיק ומכובד ,בעל ראייה נבואית .כמה מיסיונרים נוצרים התייחסו בכתביהם לאבא מהרי ,אחד מהם הוא מרטין פלאד שכתב עליו: פעם אחת נתוודעתי אל נזיר ,אבא מהרי ,שהיה משוכנע לגמרי כי קרובה העת שבה יקבץ האל את היהודים מקרב כל העמים אל ארץ אבותיהם .הוא האמין כי אז הם יבנו את מקדשם בירושלים , כמתואר בנבואת יחזקאל ,ויעבדו את האל על-פי תורת משה
21
פעולה חמישית -מנהיגות חינוכית רקע – בפעולה זו ברצוננו לדייק את המושג מנהיגות בקונטקסט החינוכי ,הצופי ולעשות הבחנה בין הכלי אותו אנו לומדים והוא המנהיגות ובין המסר אותו אנו מעבירים – והוא המסר החינוכי .פעמים רבות אנו מתמקדים ביצירת מנהיגים (או בלימוד כלים של מנהיגות) ,אבל שוכחים להוסיף את המסר הרצוי .אנו רוצים שפעולה זו תבין שתפקידנו הוא לחנך דרך הכלי של מנהיגות ושאחד המסרים שחשוב שנעביר הוא מסר של רב תרבותיות ושל מנהיגות מגוונת. מטרות – החניך ילמד שהמנהיגות היא כלי המשמש בין השאר להעברת מסרים ושבחינוך המסר הוא העומד במרכז. החניך יגדיר לעצמו על מה הוא שם דגש בתפקיד. מהלך הפעולה – מנהיגים או מחנכים?! הקבוצה נכנסת לתוך חדר שבו פזורים על הרצפה אמרות של אנשים (נספח ,)1תמונות של אנשים וכו. בקיר אחד של החדר תהיה תלויה המילה "מנהיגים" ובקיר ממול המילה "מחנכים" .כל חניך נכנס לחדר. על כל חניך להתאים פתק שעל הרצפה לאחד הקירות בחדר .במקום של התלבטות לא צריך להתייחס. (ניתן לעשות את הפעילות הזאת בזוגות ,כך שניתן תוך כדי לראות את השוני בין החניכים). דיון- איך החלטתם איפה לשים? האם היה קונפליקט? למה היה קונפליקט? מה ההבדל בין מחנכים למנהיגים?בין מנהגות לחינוך... מחלקים את הקבוצה לקבוצות קטנות יותר .כל קבוצה מקבלת את הנאום של פרס( ,נספח )2על כל קבוצה להוציא מתוך הנאום שני דברים .1 :במה הוא משתמש כדי לשכנע אתכם? .2איזה מסר הוא מעביר? .את כל הדברים שהם אומרים אנו רושמים על לוח מחיק (ניתן גם על דף עיתון) .ואז רושמים את הכותרות: מעל 1יהיה רשום מנהיגות – איך אני מביא את המסר (כלי שיווקי) ומעל 2יהיה רשום מסר /חינוך – איזה מסר הבאתי – יכול להשתנות מפעם לפעם. קישור לצופים... מוחקים את הטבלה הפנימית (משאירים את הכותרות) .ושואלים את החניכים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי בצופים .באילו כלים אנו משתמשים ואיזה מסרים אנו מעברים בצופים .איך אנחנו יכולים להשתמש בכלי של המנהיגות על מנת להעביר מסר של רב תרבותיות?
22
נספח :1 דמיון חשוב יותר מידע .ידע הוא מוגבל .דמיון יכול להפליג סביב העולם. אלברט איינשטיין שלום הוא ויתור על אהבת הכוח תמורת כוח האהבה. הנס כריסטיאן אנדרסן (סופר) " -זה לא משנה שנולדת בלול ברווזים ,אם בקעת מביצה של ברבור". תומס אדיסון (ממציא נורת החשמל) " -כדי להמציא ,צריך דמיון טוב וערמת גרוטאות".
אלפרד ווייטהד (מתמטיקאי) " -אמנות ההתקדמות היא לשמור על סדר בתוך השינויים ,ולשמור על שינויים בתוך הסדר". אברהם לינקולן (מדינאי) " -בסופו של חשבון מה שקובע זה לא כמות השנים בחייך ,אלא כמות החיים בשנותיך". וולפגנג אמדאוס מוצרט (מלחין) " -לא אינטליגנציה גבוהה ולא דמיון ולא שילובם יחד מביאים לגאונות. אהבה ,אהבה ,אהבה ,זוהי נשמת הגאונות". מרגרט מיד (אנתרופולגית) " -סבתא רצתה שאקבל השכלה ,אז היא השאירה אותי מחוץ לבי"ס". ילדים רבים יותר היו לומדים חשבון ,טוב יותר ,לו הוצא לימוד החשבון מחוץ לחוק. ג'והן הולט מה שחשוב זה לא להפסיק לשאול. אלברט איינשטיין משחק הוא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא ניתן ללמד אותם. מריה מונטסורי למידה אינה תוצאה של הוראה ,אלא של סקרנותו ופעילותו של הלומד. ג'והן הולט כבוש את הרגליך הרעים לפני שהם יכבשו אותך בסוף(.רוברט ג'לברט) אנשים גדולים נתקלו תמיד בהתנהגות תוקפנית מצד מוחות בינוניים. ( אלברט אינשטין) הכוח ולא השכל ,הוא השליט בעולם ,אבל השכל הוא המשתמש בכוח( .פסקל)
רק כוחה של הנשמה יכולה להתגבר על כוחה של החרב( .גנדי)
23
נפוליאון בונפרטה "הצבא צועד על קיבתו" "אוהב אני את ההלשנה אך שונא את המלשינים" "יהיה מה שיהיה -בסוף יגיע המוות" "נולדתי ונוצרתי לעבודה" "בני אדם יש להנהיג באותות הצטיינות" יוזף סטלין "דיפלומט כן הוא כמו מים יבשים או ברזל מעץ". "מספיקה הידיעה שהיו בחירות .הבוחרים לא מחליטים דבר ,סופרי הקולות -כן". "אתה לא יכול לעשות מהפכה עם כפפות של משי". יוליוס קיסר "באתי ,ראיתי ,ניצחתי". ולדימיר לנין "שקר המסופר לעיתים קרובות הופך להיות אמת מוסכמת". "אדם אחד עם רובה יכול לשלוט על מאה בלי". "לא עושים מהפכה בלי רובים" וינסטון צ'רצ'יל "זהו דבר טוב לאדם לא מחונך ,לקרוא ספרי ציטטות" "הצלחה היא היכולת לעבור מכישלון לכישלון באותה רמה של מוטיבציה" "הקנאי הוא אדם שלא יכול לשנות את דעתו ולא מוכן לשנות את הנושא". לוי אשכול "אני מתפשר ומתפשר עד שאני משיג את מה שאני רוצה" "הבטחתי אך לא הבטחתי לקיים". יוסי שריד "אלוהים נתן לכל אחד מאיתנו ראש על-מנת שנוכל לחשוב בעצמינו" טנקים ניתן לקנות מהמדף .מה שאי אפשר לקנות מהמדף ,זה את מי שיישב בטנק .לכן ההשקעה בחינוך היא ההשקעה האסטרטגית הנבונה ביותר שמדינת ישראל יכולה לבצע". ויקטור הוגו 24
"השופט הוא התליין". "הדת אינה אלא אשליה הנישאת על גבם של בני אדם". "הפופולריות? זו התהילה שלא שווה דבר". שמעון פרס "צריך להיות אדם שכל הזמן פועל למשהו ,ואני אומר ,אתה תמיד גדול כגודל העניין שאתה משרת ואתה נהייה קטן אם אתה משרת רק את עצמך" יצחק רבין "אין דרך לישראל בלי מכאובים .עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה". "שלום עושים עם אויבים". "אנחנו משאירים לכם את מתינו ,תנו להם משמעות". "האדם אינו פלדה .הוא לב ונשמה ,הוא בוכה וצוחק .הוא אוהב וכואב .הוא מסתער ונפצע וזועק .האדם הוא אדם". דוד בן גוריון "האתמול מכין את היום ,והמחר כרוך בהיום" "כל המאמין שלא ניתן לשנות את ההיסטוריה ,מעולם לא ניסה לכתוב את ספר הזכרונות שלו" "כל הזמן שאדם חיי הוא יכול להשתנות"
מהטמה גנדי "בהתנגדותנו לשנאה באמצעות שנאה אין אנו גורמים אלא להפיצה". "עין תחת עין וכל העולם יתעוור". "חופש לא שווה כלום אם הוא לא כולל את החופש לטעות". "אושר מתרחש כאשר מה שאתה חושב ,מה שאתה רואה ומה שאתה ,מתאחדים בהרמוניה" הו צ'י מין "אתה יכול להרוג עשרה חיילים שלי על כל חייל אחד שלך .אך אפילו בהסתברות כזו -אתה תפסיד ואני אנצח" "אם הטיגריס לא מפסיק להלחם בפיל ,הפיל ימות מתשישות"
25
נספח 2
26
פעולה שישית -מנהיג רב תרבותי אני?! מטרות הפעולה: .1החניך יבדוק את מקורות ההשראה שלו ויבחן האם יש צורך להעשירם. .2החניך יכיר את נקודות העוצמה שלו כמחנך במציאות רב תרבותית. .0הקבוצה תנסח חזון קבוצתי למנהיגות חינוכית רב תרבותית. רקע לפעולה פעולה זו באה לסכם תהליך שבו למדנו מקרוב את המורכבויות שביצירת מנהיגות התומכת מציאות רב תרבותית .הבנו שהמנהיגות היא חלק מתרבות ,ושצריך ליצור מקום למגוון של תרבויות בסיפור הלאומי על מנת לייצר מציאות רב תרבותית -על מנת להיות מנהיגים רב תרבותיים. בפעולה הקודמת התעכבנו על ההבדל בין מנהיג למחנך והתמקדנו במסר אך האם המסר שלנו ,של כל אחד מאיתנו בנפרד ושל כולנו כקבוצה ברור מספיק? האם אנחנו יודעים להגיד מהם גבולות הרב תרבותיות אצלנו בקבוצה? בשבט? מה יש בנו שיכול לסייע לנו ביצירת מגוון תרבותי? מה עלול להקשות עלינו בתהליך? בפעולה זו ננסה לעונת על שאלות אלה ולגבש אני מאמין חינוכי קבוצתי סביב הנושא הרב תרבותי .מסמך זה ,יהווה מצפן עבור הקבוצה בעשייה החינוכית בשבט ומחוצה לו. מהלך הפעולה: שלב א' ( 24דק') -בחדר יהיו מפוזרים חפצים (אריזות של דיסקים ,ספרים ,תמונות של אנשים מפורסמים, של יצירות אומנות וכו') חשוב שיופיעו גם המילים :אבא ,אמא ,אח ,אחות ,סבא ,סבתא וגם סמל הצופים, או תמונה של מדריך בצופים ,או סמלי צופים בכלל כמו עניבה ,חאקי ,פאצ'ים וכו' ואפשר להוסיף גם דפים ריקים וכלי כתיבה. נותנים לכל חניך דף עם מדבקות עגולות קטנות ומבקשים מהם להסתובב בחדר ולהדביק מדבקה על החפצים או המילים שמהווים עבורם מקור השראה ביום יום .השראה למה שהם מאמינים בו ,השראה למה שהם עושים ,להעדפות שלהם וכו'. אחרי מספר דקות נבקש מהחניכים לשבת סביב החפצים .נאפשר לחניכים לשתף במקור השראה אחד או שניים מרכזיים .נתבונן בחפצים ונבחן את עצמנו כקבוצה -מי הם מקורות ההשראה המשותפים שלנו? נקיים דיון קצר -האם מקורות ההשראה שלנו מגוונים? האם כל חלקי האוכלוסיה באים לידי ביטוי פה באסופת החפצים שבחדר? האם כולם קיבלו מספר דומה של מדבקות או שיש לנו העדפה כקבוצה לתרבויות מסוימות? מה זה אומר עלינו? על היכולת שלנו להעביר מסר רב תרבותית? שלב ב' ( 01דק') -נפתח בשאלה ,מה צריך כדי להעביר מסר רב תרבותי? אלו מיומנויות? אלו כלים? אלו תכונות? נבדוק גם עם החניכים מה הם הדברים שיכולים לעכב את יצירת המגוון .נרכז את התשובות על דף גדול ונתלה אותו במקום מרכזי בחדר. נאמר לחניכים שבשל זה ננסה לבחון מה מכל הדברים שמנינו נמצאים בתוכנו .נציג בפניהם את חלון ג'והרי (נספח ,)1נתחיל במליאה ,נבקש מהחניכים להתמקד במה שידוע להם על עצמם (החלק הגלוי ,או הנסתר) ולשתף בתכונות /מיומנות /כלים שיש ברשותם ושעשויים לעזור להם בהעברת מסר רב תרבותי בעשייה החינוכית שלהם.
27
אח"כ נתמקד בתחום העיוור ,נפזר בחדר דפים עם השמות של כל המשתתפים בפעולה ונבקש מכולם לעבור ולכתוב אחד אצל השני דברים שהם רואים על האחר ,על היכולות שלו ,המיומנויות שלו והכלים שלו, שעושים אותו מחנך עם מסר רב תרבותי ,או שעלולים להפריע לו בהעברת מסר כזה. שלב ג' ( 11דק') כל חניך יקרא את הדברים שכתבו לו ויסכם לעצמו במשפט ,מה הדברים החדשים שלמדתי על עצמי .אלו דברים עשויים לסייע לי ואלו עלולים לעכב אותי. במשפט או שניים אחרים ,נבקש מהחניכים לכתוב משהו שיסכם את האני מאמין שלהם לגבי הנושא של חינוך לרב תרבותיות -מההם עצמם צריכים לעשות מחר בבוקר על מנת לגוון את מקורות ההשראה שלהם? מה הם צריכים לעשות על מנת לפנות מקום למגוון? מה הם כבר יודעים לעשות ורוצים להמשיך ולתת דגש על העשייה הזאת ,מה נראה להם חשוב שיקרה? וכו' שלב ד' ( 21דק') כל חניך יניח במרכז המעגל את משפט ה"אני מאמין" שלו .החניכים יקראו לעצמם את המשפטים המפוזרים במרכז המעגל וכל אחד יבחר משפט אחד שהוא מתחבר אליו (עדיף שזה לא יהיה המשפט שהוא כתב) .החניך הראשון יקרא את המשפט ואז נעביר את רשות הדיבור למי שכתב את המשפט הזה וניתן לו את האפשרות לקרוא את המשפט שהוא בחר וכך הלאה .כל חניך יסביר גם למה הוא התחבר למשפט שבחר. ננסה לראות האם יש דברים משותפים לכולם? האם יש משפט שלא נבחר? למה? ננסה לנסח ,מתוך המשפטים שנבחרו ,אני מאמין חינוכי בנושא הרב תרבותיות. נסכם ונאמר שיצירת סביבה המאפשרת רב תרבותיות במלוא מובן המילה מצריכה למידה ,מודעות ,כוונה, אמונה ,רצון ועוד .ושהתהליך שעברנו ביחד ולבד בפעולות האחרונות ,יכול להוות צעד משמעותי לכיוון של מימוש הערך הרב תרבותי בתנועה.
28
נספח 1 חלון ג'והרי הפסיכולוגים ג'ו לופט והארי אינגראם { }0791היטיבו לתאר את התהליך במודל שבנו והידוע בשם "חלון ג'והרי" .זה מודל גרפי של התנהגות בין אישית ,המעוגנת במבחר תאוריות אישיות ופסיכולוגיה חברתית. המודל מתאר את תרומת הביטוי החופשי של רגשות לטיב התקשורת ,וכיצד באמצעותו אפשר לקבל ולתת מידע על עצמך ועל האחרים. המודל מורכב מחלון בעל ארבע שמשות .יש להסתכל במודל במונחי טור ושורה .הטורים מייצגים את ה"אני" ,והשורות מייצגות את ה"אחרים" .הטור השמאלי מייצג את כל "הידוע לי על עצמי" ,אף שהדברים קיימים .השורה העליונה מייצגת "דברים שהאחרים יודעים עלי" ,והשורה התחתונה "דברים שהאחרים אינם יודעים עלי". להלן המודל הגרפי: חלון ג'והרי
לא ידוע לי
ידוע לי
משוב עיוור
גלוי
לא מודע
נסתר
29
כל שמשה מייצגת תחום באינטראקציה הבין-אישית: שמשה מס' – 1בשמשה זו נמצא את ה"דמות הציבורית" של האדם .הדמות שהוא מוכן ורוצה לחשוף בציבור .נוכל לראות איך הוא מביא עצמו לחברה ,כיצד הוא מתנהג ,כיצד מגיב למצבים מסוימים ,מה הוא מעדיף בהתנהלותו בחיים ,מהן הדעות והעמדות הגלויות שלו .ניתן לומר שזהו חלון הראווה של האדם, כלומר שהוא בוחר מה להציג בו .ברור שזה מידע הידוע לאדם עצמו וידוע גם לחברה. שמשה מס' – 2תחום החבוי :כאן המידע ידוע אך ורק לאדם ,ואינו נחשף לאחר הן מתוך בחירה וסינון והן מתוך חשש מנתינת אימון .צמצום של חלון זה או הרחבתו נמצאים בשליטת האדם ומתנהלים על-פי מידת האמון שהאדם רוחש לזולת.
שמשה מס' – 0תחום העיוורון :כאן קיים מידע הידוע לאחרים ,אך לא לאדם עצמו ,שכן הוא "עיוור" לו. התנהגות זו אינה מודעת לאדם ,ולכן אין אפשרות להסתירה או "לשחק" אותה .שמשה זו היא בעלת חשיבות מכרעת בעבודה קבוצתית ,שכן כל מטרתו של המשוב הוא "להאיר" את אותו עיוורון ולהגדיל את שמשת הגלוי. שמשה מס' – 0תחום הלא מודע ,שבו מאוחסן מידע שאינו ידוע לאדם ולסביבה .חלק מהמידע החבוי בלא מודע עובר לתת-מודע ונחשף לתובנת האדם ,וזה אוצו מידע אשר מאפשר לאדם לא רק לזהות את קיומה של התנהגות זו ,אלא גם להיות ערני למקור שממנו נובעת התנהגות זו בתחום התת-מודע. למעשה ,ארבע השמשות הן האישיות השלמה. המודל מובא כך ששטח כל שמשה שווה בגודלו ,אך רק לצורך הבנה. במציאות קיימים הבדלים במידת הפתיחות של אנשים .ככל שהפתיחות תגדל ,כך יגדל שטח שמשה מס' ,1 והאינטראקציות של האדם יהיו רבות יותר .מכאן ברור שצמיחה וגדילה פירושן הרחבת תחום הפעילות החופשית וצמצום תחום העיוורון והתחום החבוי .צמצום תחום העיוורון יכול להיעשות באמצעות משוב .לעתים רבות בני אדם מופתעים מן המשוב אשר משקף להם התנהגויות שהם אינם ערים להן ,אם האדם מוכן להקשיב למשוב ,להכילו ולאפשר לעצמו הזדמנות ללמידה ממנו .מכאן תפקידו החשוב כל-כך של המשוב בעבודה קבוצתית. צמצום התחום החבוי יכול להתבצע רק אם האדם יתחיל לגלות לאחרים דברים על עצמו שהוא שומר ומסתיר .התחום החבוי הוא גם התדמית ,ה"מסכה" שבה מושקעת אנרגיה רבה.
31