Hoveret_livoy_merakzim by Israel Scouts

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬

‫ע”ר‬

‫האגף לחינוך‬

‫חוברת הדרכה‬

‫ליווי תהליך הדרכתי חינוכי ‪ -‬מרכזים צעירים‬ ‫תשע”ב ‪2011-2012 -‬‬

‫דבר המזכ״ ל‬ ‫מדריכים יקרים‪,‬‬ ‫תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב‪ ,‬במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה‬ ‫משמעותית בשבטים שלה‪.‬‬ ‫מאחורי מילים גדולות אלה‪ ,‬מסתתרת פעולה פשוטה‪ ,‬היא פעולת ההדרכה‪.‬‬ ‫הרגעים האלה‪ ,‬בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם‬ ‫תפיסות וערכים‪ ,‬הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק‬ ‫נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה‪.‬‬ ‫ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב‪ ,‬דור‬ ‫חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה‬ ‫ואת העשייה החינוכית רבת השנים‪.‬‬ ‫האגף לחינוך‪ ,‬שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות‬ ‫בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה‪ ,‬יחד‬ ‫עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך‪.‬‬ ‫הדרכה איכותית מבוססת על למידת הנושא‪ ,‬התעמקות בו והתאמתו באופן‬ ‫ספציפי אל החניכים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים‪ ,‬על אמונה ביכולתם ועל‬ ‫רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי‪.‬‬ ‫אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת‪.‬‬ ‫המשיכו כך‪.‬‬

‫בברכת הצופים‬ ‫חזק ואמץ‬ ‫גל בן שימול‬

‫‪1‬‬

‫ליווי‪ ,‬חניכה והדרכה מרכזים צעירים‪-‬‬ ‫תנועת הצופים בישראל‪.‬‬

‫רציונאל‬ ‫תפקידו של המרכז הצעיר בשבט הינו התפקיד המשמעותי ביותר בתנועת הנוער בהקשר של‬ ‫מנהיגות הנוער‪ .‬המרכזים הצעירים הינם בני הנוער המובילים והאיכותיים ביותר בתנועה (ובכלל‬ ‫בקרב בני הנוער בישראל)‬ ‫במסגרת העברת חוברת זו‪ ,‬נבקש להכשיר את המרכז הצעיר כך שתעמיק היכרותו עם ייעוד‬ ‫התנועה ומטרותיה‪ ,‬תתפתח בו תחושת שליחות תנועתית והבנה כי הוא מוביל את דרך התנועה‬ ‫בשבט ובקהילה‪ .‬המפגש עם תנועת הצופים ועם יתר המרכזים הצעירים צריך להוות את הקרקע‬ ‫ליצירת מעורבות נוער משמעותית בכל הקשור לסדר היום התנועתי‪ .‬מתוקף כך‪ ,‬אנחנו נשאף לתת‬ ‫במה למ נהיגות הנוער להשמיע את קולם בכל נושא הקשור לתנועת הצופים ולחברה הישראלית‪,‬‬ ‫ואף נעודד אותם לעשות זאת‪.‬‬ ‫במהלך השנה הצופית מתמודד המרכז הצעיר עם שלל אתגרים ומשימות ואנו נשאף לתת לו את‬ ‫הכלים והמיומנויות המרכזיות להצלחתו בתפקידיו השונים‪ ,‬יחד עם פיתוח תפיסות מנהיגות‬ ‫ואחריות אישית וחברתית המוטלת על כתפיו של המרכז הצעיר‪.‬‬ ‫ההזדמנות להשפיע ולעצב את המנהיגות הצעירה של כלל התנועה היא הזדמנות חד פעמית‬ ‫ומכאן חשיבותה הגדולה‪.‬‬ ‫הנחת העבודה העיקרית היא כי העברת התכנים בחוברת על ידי מרכזי השבטים הבוגרים היא‬ ‫לשלב בין כלים ומיומנויות‪ ,‬ובין עיצובו של המרכז הצעיר כמנהיג משפיע בעל דעה‪ ,‬ובעל הבנה כי‬ ‫מחובתו לקחת חלק בסדר היום התנועתי‪ ,‬ההנהגתי והשבטי‪ .‬כך יושלם תהליך הליווי הכה חשוב‬ ‫שעל המרכזים הבוגרים להעביר את הנחנכים שלהם באופן קבוצתי ולדאוג להכשרה השוטפת‬ ‫שלהם‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫מטרות החוברת‬ ‫‪ .1‬החניך יפתח ויעצב תפיסת עולם חינוכית ערכית ברוח ייעוד תנועת הצופים‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יעצב את תפיסת המנהיגות והאחריות האישית שלו‪ ,‬ויבין את תפקידו‬ ‫כמנהיג בני נוער בקרב הקהילה‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יוכשר לתפקיד המרכז הצעיר בשבט תוך הקניית כלים ומיומנויות אשר‬ ‫ישמשו אותו בתפקידיו השונים‪.‬‬ ‫‪ .4‬החניך יפתח תחושת ביטחון ומסוגלות להשפיע על השבט שלו‪ ,‬על ההנהגה‪ ,‬על‬ ‫תנועת הצופים ועל החברה הישראלית כולה‪.‬‬

‫חיבור לתנועה‬ ‫מיומנויות הדרכה‪ ,‬ניהול וחניכה‬ ‫חינוך ומנהיגות חברתית‪ -‬קהילתית‬ ‫עבודה ‪ /‬הובלה בצוות ושותפי תפקיד‬

‫‪3‬‬

‫תפיסת והגדרת תפקיד‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫המקום של מרכז צעיר הוא מקום לא פשוט בתוך השבט‪.‬‬ ‫מצד אחד המרכז הבוגר מצפה ממנו להוביל‪ ,‬לקחת אחריות‪ ,‬להנהיג את השכבה הבוגרת ולהיות בעל‬ ‫ראייה מערכתית‪ .‬מהצד האחר‪ ,‬חבריו לשכבה הבוגרת‪ ,‬מצפים ממנו להישאר "אחד מהם"‪ ,‬לא להפוך‬ ‫להיות חלק מהמערכת ולזכור תמיד מאיפה הוא בא‪.‬‬ ‫המרכז הצעיר מוצא את עצמו בדיסונאנס גדול‪ -‬שמצד אחד הוא רוצה להוביל ולהנהיג כמצופה ממנו‪ ,‬אך‬ ‫מצד שני הוא רוצה להרגיש חניך ולהיות חלק מהחברים איתם גדל‪.‬‬ ‫המצב העדין הזה יכול ליצור בלבול גדול עבור ילד שהתחיל כעת את תפקידו‪.‬‬ ‫בפעולה חשוב קודם כל לנסות לגבש תפיסה לתפקיד המרכז הצעיר‪ ,‬לפני שמתחילים "להפציץ" את החניך‬ ‫עם אינספור הגדרות תפקיד ומשימות‪.‬‬ ‫ברגע שתפיסת התפקיד תהיה מספיק חזקה‪ -‬החניך יצליח להתמודד ולקבל את כלל המשימות והגדרות‬ ‫התפקיד השונות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חשוב מאוד להפריד בין הגדרת תפקיד לבין תפיסת תפקיד!‬

‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך ינסה להתחיל לגבש תפיסת תפקיד דרך שיתוף בציפיותיו לקראת ביצוע התפקיד‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יכיר ויבחן את מרכיבי תפקיד המרכז הצעיר ודרך זה יכיר את הצירים המשמעותיים‬ ‫המרכיבים את תפקידו‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יגדיר כיצד ייתפס בעייני חבריו לשכבה הבוגרת בתור מרכז צעיר‪.‬‬ ‫‪ .4‬החניך יבין את גודל האחריות המונחת על כתפיו בכל הנוגע לשבט ופועלו‪.‬‬

‫מהלך הפעולה‬ ‫חלק ‪ -1‬גיבוש תפיסת תפקיד‪:‬‬ ‫המדריך יחלק את האחווה ל‪ 2-‬קבוצות‪ ,‬כל קבוצה תעמוד במרוץ פילים (עומדים בטור‪ ,‬כאשר כל אחד‬ ‫מחזיק את היד לאדם מאחוריו‪ ,‬רק שהיד עוברת מתחת לרגליים של המשתתפים)‪.‬‬ ‫מטרת כל קבוצה לאסוף ‪ 11‬פתקים בצבע הקבוצה שלהם‪.‬‬ ‫המשחק מתבצע כאשר כל חברי הקבוצה‪ ,‬פרט ל"מנהיג" שנבחר מכל קבוצה‪ -‬מכסים את עיניהם!‬ ‫בקבוצה אחת נמקם את ה"מנהיג" בתחילת הקבוצה‪ ,‬ואילו בקבוצה השנייה באחד המקומות באמצע‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫נקודות לדיון‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫איפה היה קל יותר להנהיג את הקבוצה? ברור שבקבוצה שמנהיגה היה ממוקם בהתחלה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫למה זה פשוט יותר להוביל קבוצה מבפנים? האם זה אומר שכמרכזים צעירים אתם יוצאים‬ ‫ממעגל השכב"ג? איך אפשר להוביל את השכב"ג כאשר אנחנו ממקוממים בתוכו?‬

‫‪‬‬

‫מתי אנחנו בפנים ומתי אנחנו בחוץ? באיזו זכות אנחנו יכולים להגדיר אותנו מחוץ לשכב"ג?‬

‫‪‬‬

‫המקום של המדריך פה הוא להתריס ולהציג בדיוק את ההפך ממה שנאמר בקבוצה‪ ,‬שהרי אין פה‬ ‫תשובה אחת נכונה‪ -‬וחשוב שהחניך יתערער מעט בשביל להגיע לעמדה חזקה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הצגת נושא הפעולה כעת‪ .‬תפיסת תפקיד המרכז הצעיר‪ .‬אפשרות למקם מעגל על הרצפה‪ -‬ולבקש‬ ‫מהחניכים למקם את צוות המרכזים על המעגל בשביל ליצור עומק לדיון‪.‬‬

‫נלך לשחק מחניים‪ ,‬כאשר לכל קבוצה נגדיר קפטן‪ .‬מבלי שהקבוצה תדע‪ ,‬נגדיר לכל אחד מהקפטנים אופי‬ ‫התנהגות מסוים על פיו ינהג לאורך המשחק‪( .‬אפשר לשחק כדורגל‪ ,‬כדורסל או כל משחק תחרותי של‬ ‫קבוצה כנגד קבוצה)‬ ‫התכונות‪ :‬קפטן שוטר ונוזף וקפטן אחר מחנך ומנסה ללמד את הקבוצה באמת ללמוד מהטעויות‪ .‬מומלץ‬ ‫להחליף באמצע לקפטן מנהל קשוח ולקפטן מכיל ומקשיב‪.‬‬ ‫שאלות לקבוצה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫איזה מנהיגים היו לכם? איך שמתם לב? איך הרגשתם במהלך המשחק?‬

‫‪‬‬

‫אם יהיה מרכז שהוא מאוד ניהולי או מאוד שוטר באופיו‪ ,‬זה אכן ישפיע?‬

‫‪‬‬

‫עד כמה זה משמעותי למהלך השנה אופי‪ /‬דפוס ההתנהגות מנהיגותי של המרכז הצעיר?‬

‫על הרצפה נמקם ציורים שונים (נספח ‪ )1‬המציינים דפוסי התנהגות שונים למרכזים צעירים‪ :‬שוטר‪ ,‬מנהל‪,‬‬ ‫מחנך‪ ,‬אימא‪ ,‬מורה וכדומה‪ .‬כל אחד מהחניכים יקבל ‪ 5‬סוכריות (אבנים) ויצטרך למקם את האבנים ליד‬ ‫הציורים שלדעתו הכי משקפים את אופי התפקיד של מרכז צעיר‪.‬‬ ‫מרכז צעיר מרכיב הרבה תפקידים וחובש הרבה כובעים במסגרת תפקידו‪ .‬שאל‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫איזה מן מרכזים אתם תהיו? ממה מורכב תפקיד המרכז לדעתכם?‬

‫‪‬‬

‫איזה תפקיד הכי חשוב שתתפסו כמרכזים צעירים בשבט מכלל התפקידים?‬

‫‪‬‬

‫יש תפקיד שאסור לכם לתפוס כמרכזים צעירים?‬

‫‪5‬‬

‫חלק ‪ -2‬גודל האחריות‬ ‫מוצאים חניך החוצה ומבקשים ממנו לסדר תמונה של אנשים בים (נספח ‪ )2‬מבלי להגיד תמונה של ים‬ ‫ומבלי לגעת באנשים‪ .‬בפנים שאר החניכים מפוזרים בכיתה עם כיסויי עניים‪ .‬אפשר לצלם את זה‬ ‫בפלאפון!‬ ‫שאל‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מה קרה במשחק? מה הייתה מטרתו של הנציג שמיקם את שאר הקבוצה?‬

‫‪‬‬

‫האם המרכז הצעיר עושה משימה דומה בשבט? האם הוא אחראי באמת ליצירת התמונה?‬

‫‪‬‬

‫מה קורה לדעתכם כשיש מרכזים צעירים לא טובים בשבט? קרה לכם?‬

‫‪‬‬

‫לא מלחיץ שכל האחריות היא על כפתיים של ‪ 3-4‬ילדים בכיתה יב'?‬

‫הסבר‪ :‬המרכז הצעיר בשבט בונה את "התמונה" ומייצר אותה‪ .‬בסופו של דבר איך ש"התמונה הסופית"‬ ‫תראה מאוד תלויה בו ובצורת הנהגתו ולכן אחריותו היא גדולה במיוחד!‬

‫חלק ‪ -3‬התמודדות עם הגדרת התפקיד‬ ‫החניכים יזכרו במרכזים הצעירים שהיו להם בשבט בשנים האחרונות‪ ,‬יבחרו את הכי טוב שהם זוכרים‬ ‫ויספרו למה לדעתם היה טוב‪.‬‬ ‫מתוך כל הסיפורים המדריך ירכז רשימה של התכונות ואם יש צורך ירחיב את הכמות בעזרת האחווה‬ ‫וייתן להם משימה אישית ופרטית‪.‬‬ ‫כל חניך ידרג את עצמו מ‪ 1-‬עד ‪ 11‬בכל קטגוריה ובסופו של התהליך יבחר לעצמו ‪ 3‬נקודות שהיה רוצה‬ ‫לשפר במהלך השנה‪ .‬אם יש חניכים שירצו לשתף זה יהיה נהדר‪ ,‬אך חשוב להבהיר לחניכים שכמו כל דבר‬ ‫בחיים‪" ,‬בשביל כבוד צריך לעבוד" ויש להם זמן לעבוד על נקודות החולשה שלהם‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫חלק ‪ -4‬מתפיסת תפקיד למציאות‪.‬‬ ‫נחלק את האחווה לזוגות (מומלץ לפי תפקידים)‪ ,‬כאשר כל זוג יקבל לו"ז שבועי ריק והגדרת תפקיד‪.‬‬ ‫תחילה כל זוג יצטרך לעבור על הגדרת התפקיד והמשימות המרכיבות את תפקידו‪ ,‬ולאחר מכן לנסות‬ ‫לבנות את שבוע רגיל בתפקידו כך שהוא עונה על הגדרת התפקיד שלו‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬חשוב מאוד לקחת את הגדרת התפקיד בסופו של דבר ולהפוך אותה למציאות! לפעמים רשומים לנו‬ ‫דברים בהגדרת תפקיד כמו "פי תוח צוות פעילים" או "ליווי של צוות ראשג"דים"‪ ,‬אבל לדברים האלה אין‬ ‫פורומים או מפגשים במהלך השבוע שמגשימים אותם‪.‬‬ ‫שבצו שיחות אישיות‪ ,‬פורום חניכי שכבה צעירה‪ ,‬מפקד פתיחה פעילים וכדומה בשביל ליצוק את הגדרת‬ ‫התפקיד ללו"ז השבועי שלכם‪( .‬נספח ‪)3‬‬

‫‪7‬‬

‫חזון אישי‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫מנהיג שאין לו חזון אינו יוכל לנתב את הדרך‪ .‬כמנהיגים חדשים ישנה חשיבות רבה לחזון‪ .‬החזון מתווה‬ ‫את הדרך‪ .‬מגדיר בבירור לאן אני שואף‪,‬לאן אני רוצה להגיע‪ ,‬מה האידיאל שלי‪ ...‬החזון בדרך כלל אינו‬ ‫ניתן למימוש אלא הוא משהו שרק נשאף אליו על מנת שיגדיר לנו את הכיוון בו אנו הולכים‪ .‬בחלק נכבד‬ ‫משבטי התנועה נוהגים לפעול "באוטומט" מבלי להגדיר כיוון או דרך מסוימים‪ .‬החזון השבטי והאישי‬ ‫מבהיר לנו לאן אנו רוצים שהשבט יגיע ולאן אני באופן אישי שואף להגיע‪ .‬לחזון חלק משמעותי בהפיכת‬ ‫השנה לשנה משמעותית ולהשארת חותם‪.‬‬

‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יבין מהו חזון חינוכי ובכלל יגדיר את עצמו כאיש חינוך‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יבחן באילו מקומות בתפקידו יוכל להביא לידי ביטוי את חזונו החינוכי‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יכיר תפיסות חינוך שיעזרו לו לעצב זהות וחזון חינוכי‪.‬‬ ‫‪ .4‬החניך ידון בחשיבות עיצוב החזון החינוכי ויחשוב ביחד עם חבריו על דרכים להטמעתו‪.‬‬

‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫חלק ‪ -1‬החזון ברצף החינוכי‪.‬‬ ‫כדורגל בלונים ושיפודים‪ -‬בתוך ‪ 3‬בלונים יימצאו החניכים את הפתקים ‪ . to be ,to do, to have‬לאחר‬ ‫המשחק נרשום על הלוח את המילים ונסביר את משמעותם‪ ,‬החניכים צריכים לסדר את רצף המחשבה‬ ‫הטוב ביותר בתהליך חינוכי לדעתם ולדון עליו‪.‬‬

‫נקודות לדיון‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫למה חשוב ליצור שלב של מחשבה‪ /‬חזון לפני העשייה?‬

‫‪‬‬

‫במה זה תורם לתהליך? יש דרך אחת נכונה?‬

‫‪8‬‬

‫חלק ‪ -2‬אנשי חינוך (בדרך לעיצוב חזון חינוכי אישי)‪.‬‬ ‫המדריך יחלק את האחווה ל‪ 3-‬קבוצות‪ .‬כל קבוצה תקבל מחנך שונה עם דף המפרט את החזון החינוכי של‬ ‫אותו איש חינוך (נספח ‪.)1‬‬ ‫המחנכים‪ :‬יאנוש קורצאק‪ ,‬אפלטון‪ ,‬רוסו ודיואי‪.‬‬ ‫משימת כל קבוצה לצייר על חצי נייר עיתון את איש החינוך הספציפי עם חניכיו לאור תפיסת החינוך‬ ‫שקיבל ו‪ .‬בציור עליהם להתייחס לתפיסת העולם האישית של המחנך הספציפי שקיבלו‪ ,‬איך איש החינוך‬ ‫מביא לידי ביטוי את ה‪'-‬אני מאמין' שלו לידי ביטוי?‬ ‫כל קבוצה תציג מול שאר האחווה את הנקודות שמצאו‪.‬‬

‫הערה למדריך‪ :‬אמנם הדיון יגיע בהמשך הפעולה‪ ,‬אך חשוב להתעכב ולשאול שאלות על אנשי החינוך‬ ‫בשביל ליצור עומק להצגה‪ .‬מומלץ מאוד לקרוא בעצמכם על אנשי החינוך לפני הפעולה‪.‬‬

‫מה זה אומר איש חינוך?‬ ‫נשחק ‪ 2‬משחקים‪:‬‬ ‫משחק המסירות‪ -‬כולם יורידו את הנעליים‪ ,‬ונתחיל סיבוב אחד איטי של מסירות‪ ,‬כאשר כל אחד יזכור מי‬ ‫זרק לו את הנעל ולמי הוא זרק את הנעל‪.‬‬ ‫נעשה את הסיבוב הזה עוד ‪ 2-3‬פעמים שכולם יזכרו סופית (לא משנים את הסדר!) מי זרק להם ולמי הם‬ ‫זרקו את הנעל‪.‬‬ ‫עם הזמן נצרף עוד נעליים לסבב‪ -‬כאשר המטרה לא להתבלבל‪.‬‬ ‫משחק זוגות קופצים‪ -‬נחלק את האחווה לחצי ונושיב קבוצה מול קבוצה (שורה מול שורה)‪.‬‬ ‫המצב שיהיה הוא שכל האחווה למעשה תשב בזוגות עם רגליים מתוחות אחד מול השני‪ .‬חשוב לוודא שיש‬ ‫מרווחים בין האנשים שיושבים באותה שורה‪.‬‬ ‫כל זוג יקבל מספר‪ -‬ובכל פעם יצעק המדריך מספר שונה‪ .‬באותו רגע בני הזוג צריכים לקום‪ ,‬לקפוץ מעל‬ ‫לכל שאר הזוגות (להסתובב מסביב לכולם) ולהתיישב בחזרה במקום שלהם‪.‬‬ ‫הראשון שהגיע מבני הזוג‪ -‬ניצח!‬

‫‪9‬‬

‫שאל והסבר‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫מה ההבדל בין שני המשחקים? במשחק הראשון עם המסירות‪ -‬מה הנחה אותנו? איזה שהוא‬ ‫עקרון‪ ,‬איזה שהוא סדר מנחה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫במשחק השני‪ -‬האם הייתה פה עקביות? עקרון מנחה? לא‪ .‬בכל פעם המדריך צעק מספר ולפי זה‬ ‫הייתם צריכים לפעול‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מה היתרון לפעול בחיים מתוך עקרון‪ /‬ערך מנחה ומה היתרון לפעול בצורה אינטואיטיבית?‬

‫‪-‬‬

‫כאשר אנחנו מדברים על איש חינוך או חזון חינוכי‪ ,‬אנחנו מדברים על לפעול מתוך אינטואיציה או‬ ‫לפעול מתוך עקרון ‪ /‬אידיאל?‬

‫‪-‬‬

‫כאשר אנחנו אומרים איש חינוך אנחנו מדברים למעשה על אדם שמונחה ע"י ערכים (לא רלוונטי‬ ‫כעת אילו ערכים) ופועל על פיהן באופן שטתי בלי שום קשר לקשיים שיתקל בדרך‪ .‬לדוגמא‪ :‬מרכז‬ ‫צעיר שחשוב לו מאוד מנהיגות צעירה‪ ,‬אבל בישיבות מרכזים יפחד לקבל החלטה מי יהיה ראש‬ ‫מתקן בטקס פתיחת שנה‪ -‬כי מדובר בחברים טובים שלו או ראשג"ד שמגדיר שחשוב לו מאוד‬ ‫סבלנות מול חניכים‪ ,‬אבל מול הצוות שלו הוא לא סבלני ולא נעים‪.‬‬

‫‬‫דיון‪:‬‬

‫דגש חשוב‪ :‬זה לא אומר שאיש חינוך לא פועל לפי הרגש ולפי האינטואיציה לפעמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אז מה לפי הבנתכם מגדיר איש חינוך לאחד כזה? (דרך‪" ,‬אני מאמין"‪ ,‬התמדה בדרך)‬

‫‪‬‬

‫איך זה בא לידי ביטוי אצל ההוגים‪ /‬המחנכים שהכרנו היום? הם היו אנשי חינוך?‬

‫‪‬‬

‫האם מרכז צעיר הוא בהכרח ‪ /‬חייב להיות איש חינוך? חשוב כמדריך להציג גם את הצד נגד!‬

‫‪11‬‬

‫חלק ‪ -3‬המשולש‪:‬‬ ‫נחלק את האחווה ל‪ 3-‬קבוצות‪ ,‬כאשר כל קבוצה תקבל גופים לנתח‪.‬‬ ‫הגופים‪ :‬מקדונלס‪ ,‬חוות הצופים (או איפה שהקורס נמצא) ושבט צופים קלאסי‪.‬‬ ‫כל קבוצה תקבל דף עם המשולש (נספח ‪ )2‬על פיו תצטרך לנתח את הגוף שקיבלה ולהציג זאת מול שאר‬ ‫האחווה‪.‬‬ ‫המשולש בצורתו‪ -‬מוביל את האחווה לעלות על הערך המוביל של אותו גוף לאור הסממנים החיצוניים‬ ‫הקיימים בו‪.‬‬ ‫נקודות לדיון‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫האם השבט עוצר לחשוב עליו כעל מקום חינוכי?‬

‫‪-‬‬

‫האם אפשר לעשות את המשולש הזה לאדם מסוים? (כאן המדריך יכול לבקש מתנדב למלא עליו‬ ‫את המשולש‪ ,‬או לחילופין להמציא על מרכז צעיר פיקטיבי באחד השבטים)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫לאור המשולש שהכרנו מה השבט עלול לשדר לחניכים? לשכב"ג?‬

‫‪-‬‬

‫האם יש חזון חינוכי מוגדר לשבט שעל פיו הוא פועל? האם לחברי שכב"ג בשבט שלי יש?‬

‫‪-‬‬

‫הבעיה בשבטים כיום שהשכב"ג לא עוצר לבחון ומאמץ לעצמו תפיסה‪ /‬חזון חינוכי‪ .‬לעיתים נראה‬ ‫אפילו מקרים בו לא כל חברי השכב"ג (בדגש על בעלי תפקידים מרכזיים) הרואים את עצמם‬ ‫כאנשי חינוך ולכן זה פוטר אותם מלהגדיר חזון חינוכי לפי ירצו לפעול תמיד‪.‬‬

‫מה שחשוב שהחניך יבין מהמתודה הזאת היא שלכל התנהגות שלו יש פרשנות מצד האנשים שבאים‬ ‫מולו במגע! כל התנהגות משקפת ערך המוביל אותנו בחיינו‪ ,‬ועל כן כל התנהגות שלנו מחנכת ומשפיעה‬ ‫על אנשים אחרים בשבט (אם נרצה או לא)‪ .‬ההבדל היחידי הוא שאיש חינוך אמיתי וטוב הוא אדם‬ ‫שעוצר לבדוק את הקשר‪ ,‬מגדיר את התנהגותו לפי הערכים שלו ולא ההפך ופועל על פיהם הלכה‬ ‫למעשה!‬

‫‪11‬‬

‫בונים תנועה‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫תנועת הצופים גדלה וממשיכה לצמוח בשנים האחרונות באינספור ערים וישובים ברחבי הארץ וכיום היא‬ ‫תנועת הנוער הגדולה ביותר במדינת ישראל‪.‬‬ ‫ביחד עם גודלה מגיע הקושי לכוון את כלל התנועה לאותו ייעוד‪ -‬ולראות איך כל ייעוד בא לידי ביטוי‬ ‫בקהילות השונות בהם נמצאים השבטים‪.‬‬ ‫במיוחד כמרכז צעיר‪ ,‬עליך להתחבר ולהכיר יותר לעומק את תנועת הצופים וייעודה בשביל לדעת לכוון את‬ ‫השבט בצורה הטובה ביותר לכיוון ייעודו לאור התנועה וערכיה‪.‬‬ ‫בתפקידו יצטרך המרכז הצעיר לא מעט פעמים להוות נציג התנועה‪ -‬בין אם זה מול השכב"ג‪ ,‬הורי החניכים‬ ‫ודמויות בקהילה‪ .‬לכן חשוב שהמרכז הצעיר ידע וירגיש מחובר לתנועה‪ ,‬ובסופו של דבר יהווה החוט‬ ‫המקשר‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬בין התנועה לקהילה בה הוא נמצא‪.‬‬

‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬הרחבת בסיס הידע של החניך על תנועת הצופים‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יבחן את מקומה של תנועת הצופים בחברה בכלל והשבט בקהילה בפרט לאור ייעוד‬ ‫התנועה‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יהיה מחובר למסמך יעוד תנועת הצופים ויבין את חשיבות הקשר לתנועה‪.‬‬ ‫‪ .4‬החניך יבין את מקומו כמרכז צעיר בתוך התנועה ויראה בתפקידו שליחות לביצוע ייעוד התנועה‬ ‫בקהילה בה הוא חי‪.‬‬

‫מהלך הפעולה‬ ‫הכר את התנועה אותה אתה מוביל!‬ ‫נחלק את האחווה ל‪ 3-‬קבוצות (אפשר יותר)‪ ,‬כאשר כל קבוצה מקבלת דף בינגו ריק (נספח ‪.)1‬‬ ‫המדריך יחשוף שאלות (נספח ‪ )2‬על התנועה (בעיקר מייעוד התנועה)‪ ,‬כל פעם קבוצה אחרת תצטרך לענות‪.‬‬ ‫במידה וענתה נכון תוכל לעשות חור באחת ממשבצות הבינגו‪ .‬הקבוצה הראשונה שתמלא שורה ‪ /‬טור‬ ‫מנצחת! (אם זה מסתיים מהר‪ ,‬אפשר להמשיך את המשחק עד שהלוח מלא)‬

‫‪12‬‬

‫כמה שיותר ידע= כמה שיותר סיכוי לכסות את הלוח ולהצליח במשימה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫למה למעשה חשוב לדעת יותר ולהיות מחוברים לייעוד התנועה?‬

‫‪‬‬

‫יש לזה יותר משמעות עכשיו כשאנחנו בתפקיד כמרכזים צעירים?‬

‫‪‬‬

‫כמה שיותר נדע‪ ,‬נוכל להיות יותר קרובים להגשמת החזון וייעוד התנועה שלנו‪ .‬ברגע שאנחנו לא‬ ‫יודעים‪ ,‬הסיכוי שנכוון לשם‪ -‬הוא קטן בהרבה יותר‪.‬‬

‫לדעת לאן אני מוביל‪...‬‬ ‫נחלק את הקבוצה ל‪ 2-‬קבוצות‪ ,‬כאשר קבוצה אחת תהיה מורכבת מ‪ 3-‬חניכים וקבוצה שנייה מכל שאר‬ ‫האחווה‪.‬‬ ‫כל החניכים יורידו את הנעליים (בינתיים המדריך יפזר את כל הנעליים במרחב הכיתה והסביבה הקרובה‬ ‫לה) ויסגרו את עיניהם עם עניבה‪ ,‬מלבד חניך אחד מכל קבוצה שהוא יכוון את החניכים‪.‬‬

‫מט רת כל קבוצה לנעול בחזרה את נעליהם ראשונים‪ .‬תדרך את החניכים ללא כיסוי העיניים שהמטרה‬ ‫שלהם לא בהכרח לכוון לניצחון‪ -‬כי אם לשמור שחברי הקבוצה שלהם לא מרמים!‬

‫מה היה הקושי לחניך שכיוון את החניכים בקבוצה הגדולה? נסו לא להתייחס לעבודה מי ניצח או הפסיד‪,‬‬ ‫אלא להתייחסות למגוון החניכים ותשומת הלב לתת לכל אחד ואחת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫למי היה פשוט יותר להיצמד להוראות ולבחון באמת אם חברי הקבוצה שלו מרמים?‬

‫‪‬‬

‫כיום תנועת הצופים היא התנועה הגדולה ביותר במדינה‪ ,‬האם זה קושי שקיים לדעתכם בתנועה‬ ‫להגשים את ייעודה? הפיזור והגודל שלה?‬

‫מכוונים רחוק‪.‬‬ ‫חלק את החניכים ל‪ 2-‬קבוצות והעמד אותם בטור אחד אחרי השני‪ ,‬כאשר במרחק ‪ 11‬מטר מקם ‪ 2‬גיגיות‬ ‫עם מעט מים‪.‬‬ ‫פזר בתוך הקערה חלקי פאזל (נספח ‪ )3‬כאשר מטרת כל קבוצה לאסוף את כל החלקים (בעזרת הפה בלבד)‬ ‫ולהרכיב פאזל‪.‬‬ ‫בתוך הקערה יהיו יותר חלקי פאזל ממה שבאמת צריך‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫רק לאחת הקבוצות הסבר אתה הציור של הפאזל שהם אמורים להרכיב (נספח מצורף) ושהם מסומנים‬ ‫בסימן כלשהו מאחור‪( .‬יש לנליין את חלקי הפאזל בשלב ההכנה)‬

‫‪‬‬

‫למי היה קל יותר להרכיב את הפאזל? למה כשאנחנו יודעים מה אנחנו מרכיבים פשוט יותר?‬

‫‪‬‬

‫כמרכזים צעירים אתם הולכים "להרכיב את התמונה" של השבט ולמעשה את ייעוד התנועה‪ .‬מן‬ ‫הראוי שתדעו לאן אתם מכוונים‪ .‬להשוות לכל מנהל חברה או עסק שמוכרח לדעת מה המטרות‬ ‫ולאן החברה אותה מנהל מכוונת‪.‬‬

‫תפיסה‪ -‬תפסת מרובה‪ ,‬תפסת?‬ ‫נצא למרחב פתוח ונשחק פולו מחמאות‪ -‬כל פעם מישהו זורק את הכדור בקפיצה ואומר מחמאה לאדם‬ ‫אליו הוא זורק את הכדור‪( .‬אפשר כל משחק מסירות שהוא במעגל)‪.‬‬ ‫בכל פעם שמישהו מתבלבל או כל פעם שמגיעים ל‪ 11-‬המעגל מתרחב עוד‪ -‬עד שתגיעו למצב שכולם‬ ‫רחוקים מאוד אחד מהשני‪.‬‬ ‫ככל שחברי הקבוצה יהיו רחוקים אחד מהשני‪ -‬יהיה יותר קשה לתפוס את הכדור‪.‬‬

‫דיון‪:‬‬ ‫השווה את התפיסה של הכדור לתפיסה של תנועת הצופים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מה דומה במשחק לבין התפיסה? האם אנחנו באמת מצליחים "לתפוס" את התפיסה?‬

‫‪‬‬

‫האם חיי היום יום בשבט מחוברים לתפיסה או שדברים מתפספסים‪ /‬נופלים לנו?‬

‫‪‬‬

‫מה לדעתכם מקשה על קיום התפיסה? איך היה פשוט יותר‪.‬‬

‫‪‬‬

‫זה המקום כמרכזים צעירים לחשוף את הקושי במורכבות של התנועה בתוך החברה הישראלית‪.‬‬ ‫התנועה מכוונת להמון מקומות מתוך רצון להיות כמה שיותר משפיעה בתוך החברה שלנו‪ ,‬אך יש‬ ‫מקום לבחון האם ואיזה מחיר זה גובה מאיתנו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אפשר להשוות מעט לתנועות נוער אחרות סגורות הרבה יותר‪ -‬בני עקיבא‪ ,‬נוער עובד ולומד‪ ,‬בני‬ ‫המושבים וכדומה‪ .‬שם המכנה המשותף ברור‪ -‬וקהל היעד מאוד מסוים מצד אחד‪ ,‬אבל הצלחה‬ ‫בייעוד הוא פשוט יותר להגשמה‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫מפגש עם המסמך‬ ‫חלק את האחווה ל‪ 2-3-‬קבוצות‪ ,‬כאשר כל קבוצה תקבל את מסמך ייעוד התנועה (נספח ‪ ,)4‬הפעם‬ ‫להתמודד איתו פנים מול פנים‪ .‬תן לכל אחווה ‪ 11‬דקות להתארגן ולהיות בקיאים במסמך‪.‬‬ ‫אפשר להגדיר להם לצייר את הבוגר האידיאלי או השבט האידיאלי לאור ייעוד התנועה‪ ,‬אבל מומלץ לא‬ ‫לשלב פה בהכרח מתודיקה‪ ,‬ולהסביר למרכזים שהם מתבקשים להתמודד עם המסמך כתוב‪ -‬כסמל‬ ‫לבגרות והרצינות שהם צריכים להראות בנושא‪.‬‬

‫בתום ה‪ 11-‬דקות‪ ,‬כל קבוצה תצטרך להתמודד עם "דמות אחרת" אותה ישחק המדריך‪ ,‬שמעוניין להצטרף‬ ‫לתנועת הצופים‪ .‬הדמות תשאל שאלות ותתעניין‪ ,‬ואילו החניכים יצטרכו לענות‪.‬‬ ‫אפשר לעשות את זה גם דרך "כיסא חם"‪ -‬כל פעם להושיב חניך על כיסא‪ ,‬ובמידה ומישהו רוצה להחליף‬ ‫אותו‪ ,‬הוא מוזמן לקום‪ ,‬לגעת בכתף של החניך ולהתיישב בכיסא במקומו‪.‬‬

‫דמויות אותם ישחק המדריך‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫אם ערבייה שרוצה לרשום את הילדים שלה לשבט בהנהגת חיפה‪ .‬לא מתחברת לכל הקטע בייעוד‬ ‫התנועה שמדבר על זהות יהודית‪ .‬מה הילד שלה יעשה בפעולות האלו?‬

‫‪‬‬

‫אב דתי שלא מוכן שבנים ובנות יעברו פעולות ביחד‪.‬‬

‫‪‬‬

‫חניך פציפיסט שאינו מאמין במלחמה וצבא ורוצה לעשות שירות לאומי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫חניך שמאמין גדול בתנועות נוער ללא מעורבות של הורים ונגד דרג מתנדב ומעורבות של הורים‪.‬‬ ‫במקור תנועות הנוער דיברו על מקום בו הילד מחליט עבור עצמו‪ ,‬ולמעשה מקום "ללא בוגרים"‪.‬‬ ‫התנועה כיום מכוונת למקום מעורב מאוד של דרג מתנדב ומקצועי‪.‬‬

‫דיון‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫האם ייעוד התנועה מספק לנו מרחב מספיק גדול לענות לכל היעדים שהצגנו?‬

‫‪‬‬

‫מה היופי בזה? מה הקושי בזה?‬

‫‪‬‬

‫יש משהו שקראתם בייעוד והרגשתם שלא בא לידי ביטוי? או יותר מזה‪ ,‬שלא נכון שיופיע בתוך‬ ‫ייעוד התנועה? להתעכב על השאלה הזאת! לנסות לעלות כמדריכים נקודות בעייתיות בתוך ייעוד‬ ‫התנועה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫למה שלא מרכז בוגר יידע לענות על השאלות האלה וזהו?‬

‫‪‬‬

‫למה כמרכז צעיר אתם חושבים שחשוב שתהיה מחובר לייעוד התנועה?‬

‫‪15‬‬

‫‪‬‬

‫הסבר‪ :‬אמנם בהרבה מן המקומות השאלות האלו לא עולות בכלל‪ ,‬ולהורים (לשמחתנו או לצערנו)‬ ‫לא תמיד מעניין מה הייעוד של התנועה אליה הם שולחים את ילדיהם‪.‬‬ ‫אבל לכם כמרכזים צעירים שנבחרתם להוביל גוף וארגון נראה לנו מן הראוי שתדעו ותכירו מה‬ ‫ייעודו! ומעבר לזה‪ ,‬שתפתחו עין ביקורתית כלפי ייעוד התנועה‪ -‬ואולי אפילו תשאפו לשנות‬ ‫ולהעצים מה שלא מוצא חן בעיניכם‪ .‬זה מקום הנוער בתוך התנועה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫מנהיגות בתיאוריה‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫חלק ראשון‪ ,‬קריאת מאמר (‪ 25‬ד')‪:‬‬ ‫נקריא לקבוצה את המאמר של זאב צחור‪" ,‬שלושת הגדולים"‪.‬‬ ‫בסיום הקריאה נבקש מהחניכים לציין את ההבדלים שהם מצאו בסגנון המנהיגות של כל אחד‬ ‫מהאנשים שמוזכרים בקטע‪.‬‬

‫חלק שני‪ ,‬סבב מנהיגים (‪ 21‬ד')‪:‬‬ ‫נבקש מכל אחד מהחניכים לחשוב על מנהיג שהוא חושב שהיה או עדיין מנהיג טוב‪ .‬נערוך סבב ונבקש‬ ‫מכל חניך להגיד מה הפך את המנהיג להיות כל כך טוב‪.‬‬ ‫לסבב זה לא עורכים סיכום‪ ,‬רק מבקשים מהחניכים לזכור את כל הדברים שדיברנו עליהם‪.‬‬

‫בסיום של סבב זה נצא ישירות לסבב המשימות‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫מנהיגות הלכה למעשה‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫הכנות מקדימות‪:‬‬ ‫כל חניך יקבל תפקיד אשר ילווה אותו במהלך כל היום‪ .‬התפקידים מבוססים על הספר "חוכמת‬ ‫המנהיגות" של רובין ס' שארמה‪( .‬לא לשכוח לחלק את התפקידים בערב שלפני)‪.‬‬ ‫החניכים הולכים לעבור במהלך היום עשר משימות קבוצתיות‪ ,‬כאשר כל חניך צריך לקחת חלק‬ ‫במשימה בזמן שהוא מתנהג כמו שרשום לו בתפקיד שלו בקבוצה‪ .‬לאחר סבב המשימות השני‪ ,‬נחלק‬ ‫את החניכים לזוגות ונבקש מהם להחליף ביניהם תפקידים‪.‬‬

‫התפקידים שיש לחלק לחניכים‪:‬‬ ‫‪ .1‬עיקרון "המטרה המלהיבה"‪:‬‬ ‫קשור תגמול למטרה‬ ‫קו מנחה‪:‬‬ ‫פרופיל החניך‪ :‬עליך להציג לחברי הקבוצה את התגמול שהם יקבלו במידה ויעמדו במשימה‪.‬‬ ‫נסה ליצור כמה שיותר תגמולים חומריים לחברי הקבוצה‪ ,‬על מנת שיהיה להם‬ ‫שווה להתאמץ למען המטרה‪.‬‬

‫‪ .2‬עיקרון "יחסי האנוש"‪:‬‬ ‫נהל בעזרת השכל‪ ,‬הנהג מהלב‬ ‫קו מנחה‪:‬‬ ‫פרופיל החניך‪ :‬עליך לחשו ב על המשימה באופן רציונאלי‪ ,‬ובמקביל להתייחס כל הזמן לצרכים‬ ‫של חברי הקבוצה‪ ,‬לחשוב מה עובר עליהם ולהיות קשוב אליהם במשך כל‬ ‫המשימה‪ .‬נסה להוביל אותם ע"י כך שתצליח לכבוש את ליבם באופן חיובי‪.‬‬

‫‪ .3‬עיקרון "אחדות הצוות"‪:‬‬ ‫תגמל בהתמדה‪ ,‬הענק הכרה דרך קבע‬ ‫קו מנחה‪:‬‬ ‫פרופיל החניך‪ :‬עליך לתת חיזוקים חיוביים לחברי הקבוצה לאורך כל הדרך‪ .‬תמוך בהם‬ ‫בהצלחות ובכישלונות‪ ,‬ודאג לציין לטובה את המצטיינים ואת המשתדלים לעיני‬ ‫כל הקבוצה‪ .‬נסה להוביל אותם ע"י הכרה במעשים החיוביים שלהם‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫‪ .4‬עיקרון "ההסתגלות לשינוי וההתמודדות עימו"‪:‬‬ ‫הכנע לשינוי‬ ‫קו מנחה‪:‬‬ ‫פרופיל החניך‪ :‬עליך להרגיש את השינויים ביכולות של הקבוצה‪ ,‬ואת המצבים המשתנים ולהגיב‬ ‫אליהם‪ .‬היה ערני למתרחש והצע פתרונות שיתאימו למצב החדש‪.‬‬

‫‪ .5‬עיקרון "היעילות האישית"‪:‬‬ ‫התמקד בראוי‬ ‫קו מנחה‪:‬‬ ‫פרופיל החניך‪ :‬עליך להיות זה שממקד את חברי הקבוצה בהבחנה הין עיקר לתפל‪ .‬היה ערני‬ ‫לבזבוז של כוחות ושל משאבים ונסה לייעל את העבודה הקבוצתית‪ ,‬ע"י ייעול‬ ‫העבודה האישית של כל אחד מחברי הקבוצה‪.‬‬

‫‪ .6‬עיקרון "המנהיגות העצמית"‪:‬‬ ‫הנהג את עצמך‬ ‫קו מנחה‪:‬‬ ‫פרופיל החניך‪ :‬אתה "מר דוגמא אישית"‪ ,‬למול עיניך הסיסמא‪ :‬נאה דורש‪ ,‬נאה מקיים‪ .‬דאג‬ ‫להיות בפעולה מתמדת‪ ,‬הראה לחברי הקבוצה כי המשימה היא משותפת לכולם‪,‬‬ ‫וכי אתה עושה את מה שאתה מצפה שכולם יעשו‪.‬‬

‫‪ .7‬עיקרון "היצירתיות וכושר ההתמדה"‪:‬‬ ‫ראה את מה שרואים כולם‪ ,‬חשוב את מה שאיש לא חשב‬ ‫קו מנחה‪:‬‬ ‫פרופיל החניך‪ :‬בהתאם לתמונת המצב הקיימת‪ ,‬נסה להיות זה שחושב מחוץ לקופסא‪ .‬הצע‬ ‫פתרונות יצירתיים לבעיות‪ ,‬נסה תמיד לחשוב באופן יצירתי‪ .‬הפעל את הכלים‬ ‫שעומדים לרשות הקבוצה בצורה יצירתית שתהיה יפה יותר‪.‬‬

‫‪ .8‬עיקרון "התרומה והמשמעת"‪:‬‬ ‫קשור מנהיגות למורשת‬ ‫קו מנחה‪:‬‬ ‫פרופיל החניך‪ :‬עליך להקפיד כי חברי הקבוצה אינם "מתפזרים"‪ .‬העבודה צריכה להיות מסודרת‬ ‫ומאורגנת‪ ,‬ועל חברי הקבוצה להיות ממושמעים לשיטה ולסדר‪ .‬הכנס לתוך‬ ‫העבודה את השיטות הקלאסיות ומסורתיות‪ .‬נסה לחבר את הקבוצה סביב‬ ‫רעיונות צופיים‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫סבב תחנות ראשון‪:‬‬ ‫תחנה מס' ‪ ,1‬הליכת דורגלים‪:‬‬ ‫על החניכים לבנות שני דורגלים‪ ,‬ולערוך תחרות ביניהם מי עובר מרחק שיסומן על הקרקע בזמן הכי‬ ‫קצר‪.‬‬ ‫רשימת ציוד‪:‬‬

‫‪ 6‬סנאדות‪ 6 ,‬חבלי ‪ 4‬מ"מ‪ 12 ,‬יתרים‬

‫תחנה מס' ‪ ,2‬סולם יעקב‪:‬‬ ‫על החניכים לבנות סולם מסנאדות‪ .‬החניכים צריכים להחזיק את הסולם בידיים במשך כל המשימה‪.‬‬ ‫על החניכים לעבור מצד אחד של הסולם כאשר הם חייבים לעבור מעל הסנאדה העליונה‪.‬‬ ‫רשימת ציוד‪:‬‬

‫‪ 8‬סנאדות‪ 12 ,‬חבלי ‪ 4‬מ"מ‬

‫תחנה מס' ‪ ,3‬רשת עכביש‪:‬‬ ‫בין שני עצים ייקשרו חבלים בצורת רשת עכביש‪ .‬על חברי הקבוצה לעבור מצד אחד לצד שני ובחזרה‬ ‫בזמן הקצר ביותר‪ .‬כל חור שעברו דרכו‪ ,‬לא יהיה ניתן לעבור דרכו שוב‪.‬‬ ‫רשימת ציוד‪:‬‬

‫חבלי ‪ 8‬מ"מ‬

‫סבב תחנות שני‪:‬‬ ‫תחנה מס' ‪ ,4‬חבל על טיפה‪:‬‬ ‫יש לכפות סנדה בין שני עצים בגובה ‪ 1‬מ'‪ .‬על הסנאדה יעמוד חניך ואליו יחוברו יתרים שיוחזקו ע"י‬ ‫חברי הקבוצה‪ .‬לחניך תונח כוס מים על הראש‪ ,‬והוא יתבקש ללכת לכל אורך הסנאדה‪ ,‬בלי לשפוך את‬ ‫המים‪.‬‬ ‫רשימת ציוד‪:‬‬

‫סנאדה ארוכה‪ 12 ,‬חבלי ‪ 8‬מ"מ‪ ,‬כוס פלסטיק‬

‫‪21‬‬

‫תחנה מס' ‪ ,5‬בניית מגדל לפי דגם‪:‬‬ ‫על חברי הקבוצה לבנות מגדל על פי הדגם המצורף (נספח מס' ‪ .)1‬יש לבנות את כל המגדל על הרצפה‪,‬‬ ‫ולהרים אותו במשיכה אחת‪.‬‬ ‫רשימת ציוד‪:‬‬

‫‪ 12‬סנאדות‪ 18 ,‬חבלי ‪ 4‬מ"מ‪ 6 ,‬חבלי ‪ 8‬מ"מ‬

‫תחנה מס' ‪ ,6‬שטיח מעופף‪:‬‬ ‫על הקרקע תונח יריעת בד בגודל ‪ .2*2‬חברי הקבוצה יעמדו על יריעת הבד ויצטרכו להפוך אותה על‬ ‫פניה‪ ,‬בלי לרדת מהיריעה ומבלי לדרוך על הרצפה‪.‬‬

‫סבב תחנות שלישי‪:‬‬ ‫תחנה מס' ‪ ,7‬מירוץ אלונקות‪:‬‬ ‫על החניכים לבנות שתי אלונקות ולערוך תחרות בין שתי קבוצות על מרחק וזמן‪.‬‬ ‫רשימת ציוד‪:‬‬

‫‪ 4‬סנאדות‪ 8 ,‬מ' בד ערבי‬

‫תחנה מס' ‪ ,8‬בניית טבון מבוץ‪:‬‬ ‫על חברי הקבוצה לבנות לעצמם טבון מבוץ‪ .‬על הטבון הזה הם יבשלו את ארוחת הצהריים שלהם‪.‬‬ ‫רשימת ציוד‪:‬‬

‫את חפירה‪ ,‬דלי מים‬

‫תחנה מס' ‪ ,9‬חישוק מעופף‪:‬‬ ‫כל קבוצה תקבל חישוק‪ .‬על חברי הקבוצה לעמוד ולהושיט אצבע אחת לפנים‪ .‬החישוק יונח על‬ ‫אצבעות החניכים‪ ,‬וביחד הם יצטרכו להתכופף עד שהחישוק ייגע ברצפה‪.‬‬ ‫רשימת ציוד‪:‬‬

‫חישוק‬

‫‪21‬‬

‫להנהיג יחד‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫עבודת המרכז הצעיר עם המרכז הבוגר היא חלק בלתי נפרד מהיום יום בשבט‪ .‬יחסי עבודה אלו מתווים‬ ‫את האופן בו מנוהל השבט הן מבחינה מקצועית והן מבחינת אווירה‪.‬‬ ‫אנו מוכרחים בפעולה לנסות להסביר לחניכים תחילה את המונח שותף תפקיד‪ ,‬וביחד לנסות להבין את‬ ‫מערכת היחסים בין המרכז הבוגר למרכזים הצעירים ועד כמה הם חשובים‪.‬‬ ‫בפעולה ננסה גם להסביר את היתרונות של עבודה נכונה מול שותפי תפקיד (אפשר לחבר את זה באותה‬ ‫מידה לראשג"דים ושאר בעלי התפקידים)‪ ,‬ונגדיר ביחד מה בעצם עקרונות הכרחיים לעבודה משותפת תוך‬ ‫שימוש רב במושג דיאלוג ומטרה משותפת‪.‬‬

‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יכיר את מרכיבי התפקיד של המרכז הבוגר‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יגדיר את יחסי הגומלין בין המרכז הבוגר למרכז הצעיר‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך ינסה להכיר לעומק את עולמו של המרכז הבוגר ויראה בו שותף לעבודה‪.‬‬ ‫‪ .4‬החניך יבחן לעומק את המושג דיאלוג ויאמץ זאת כדרך עבודה‪.‬‬

‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫חלק ‪ -1‬למה לחזור לצופים אחרי הצבא?‬ ‫נחלק את האחווה ל‪ 2-‬קבוצות‪ ,‬כאשר כל קבוצה תבחר נציג להוביל אותה‪ .‬בכל פעם נגלה לחניכים שנבחרו‬ ‫להיות הנציגים מה המשימה (נספח ‪ )1‬לכל הקבוצה‪ .‬לכל נציג יהיה ‪ 15‬שניות לנסות להסביר מהי המשימה‪,‬‬ ‫רק שאסור יהיה להם לדבר‪ ,‬ויהיה עליהם להעביר זאת בעזרת פנטומימה בלבד‪ ,‬מבלי להנהן עם הראש לכן‬ ‫או לא‪.‬‬

‫אחרי כל ‪ 45‬שניות יוכל הנציג לנסות להסביר שוב את המשימה בקצרה לחבריו לקבוצה‪ ,‬שוב ללא מילים‬ ‫בלבד‪ .‬דגש חשוב למשחק‪ :‬אסור לקבוצה לוודא בשאלות את המשימה‪ .‬מה שהם קולטים‪ /‬הבינו‪ ,‬זה מה‬ ‫שהם הולכים לנסות לבצע‪ .‬הקבוצה הראשונה שמצליחה לעשות את המשימה תנצח!‬

‫‪22‬‬

‫שאל‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מה הרגשתם כאשר ידעתם משהו אבל לא הצלחתם להעביר את זה?‬

‫‪‬‬

‫האם הרגשתם אחריות על הקבוצה? על מה בדיוק הרגשתם אחריות?‬

‫‪‬‬

‫האם הייתם מוכנים להיות בתפקיד שבו אתם רק "צינור" מקשר? מעביר מידע?‬

‫‪‬‬

‫קרה לכם בתפקידים בשבט שהרגשתם אחריות על אנשים אחרים? באיזה מסגרת?‬

‫נקריא קטע מיומנו של מרכז בוגר (נספח ‪ )2‬וננסה להמשיך לחשוב‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מה למעשה התסכול הגדול של המרכז הבוגר?‬

‫‪‬‬

‫מה גורם לאדם לחזור לעבודה מסוג זה? איזה מניעים יש לו לדעתכם?‬

‫חלק ‪ -2‬הגדרת תפקיד מרכז השבט ועבודתו מול המרכזים הצעירים‬ ‫של מי השורה הזאת בכלל? משפטים לפי א'‪-‬ב'‪ .‬תחרות בין מספר חניכים (או כלל האחווה)‪ ,‬מנהלים שיחה‬ ‫כאשר כל משפט צריך להתחיל באחת מאותיות ה‪-‬א'‪-‬ב' לפי סדר עולה‪ .‬כל משפט צריך להכיל מאפיין‬ ‫תפקיד השייך למרכז השבט‪ .‬בנוסף יוסיפו תפקידים ותחומי אחריות השייכים להגדרת תפקיד המרכז‬ ‫הבוגר‪ .‬החניך שלא יהיה לו מה להגיד נפסל‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫מה מקום המרכז הבוגר בשבט? מה המורכבות בתפקיד?‬

‫‪-‬‬

‫מעבר לתפקידים הברורים האם המרכז חייב לקחת חלק פעיל בכל הנעשה בשבט?‬

‫‪-‬‬

‫האם דעתו של המרכז רלוונטית לכל הנעשה בשבט?‬

‫ מה מקומו החינוכי של המרכז בשבט?‬‫לסיום נחלק לחניכים את הגדרת תפקיד המרכז הבוגר (נספח ‪ )3‬ונעבור עליה בקצרה רק על מנת לוודא‬ ‫שהחניכים הבינו את מקומו של המרכז הבוגר בשבט על כל היבטיו‪.‬‬

‫הקשר בין הצעיר לבוגר –‪ 15‬דקות‬ ‫כל קבוצה תקבל לו"ז שבועי ריק ותנסה לשבץ את המשימות השבועיות של כל בעל תפקיד‪ :‬מרכז בוגר –‬ ‫בצבע כחול‪ ,‬מרכז צעיר – בצבע‪ ,‬אדום‪ ,‬משימות משותפות – בצבע ירוק‪( .‬נספח ‪)4‬‬ ‫‪‬‬

‫יש להכניס כמה שיותר משימות כולל שיחות טלפון‪,‬ישיבות וכו'‬

‫נעבור על לוחות הזמנים ונראה עד כמה התפקידים ממשקים בין המרכז הבוגר למרכז הצעיר‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫שאל‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫עד כמה אתם חושבים שהעבודה היא צמודה בין מרכז בוגר לצעיר?‬

‫‪‬‬

‫אם העבודה צמודה‪ ,‬מה חשוב לשמור בעבודה? איך אתם תופסים את העבודה ביניכם?‬

‫‪‬‬

‫ננסה לגרום לחניכים להבין עד כמה חשובים יחסי העבודה המשותפים בין השניים ועד כמה‬ ‫עבודתם כצוות משפיעה על ניהול השבט ומקרינה על היום יום בשבט‪.‬‬

‫חלק ‪ -3‬דיאלוג‪ 21 -‬דקות‬ ‫קרב סרטנים‪ /‬פינוקיו (או כל משחק שמצריך משחקן "להפיל"‪" /‬לדרוך" על חברו בשביל להצליח‪.‬‬

‫מאמר "דיאלוג" (נספח ‪ + )5‬הנחיות לקריאה‪.‬‬

‫שאל וסכם‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫האם בהכרח כשלא נבחר הרעיון שלי אני הפסדתי? האם זאת התחושה אבל?‬

‫‪‬‬

‫כשאתם מגיעים לשיחה שאתם יודעים שבה תצטרכו להציג את דעתכם מול דעות אחרים‪ ,‬באיזו‬ ‫גישה אתם מגיעים? איך אתם מתכוננים?‬

‫‪‬‬

‫מה זה ה"דיאלוג" הזה? איך אתם מבינים את המושג הזה? איך בובר מגדיר אותו?‬

‫‪‬‬

‫מה זה ה"דבר השלישי" שמתרחש בשיחה?‬

‫‪‬‬

‫האם אנחנו נותנים ל"דבר שלישי" לקרות כשאנחנו מגיעים לקונפליקט?‬

‫‪‬‬

‫מה ההבדל בין דיון לבין דיאלוג?‬

‫‪‬‬

‫בכלל במסגרת תפקידכם‪ ,‬בדגש מול המרכז הבוגר‪ ,‬תצטרכו הרבה פעמים לפתור קונפליקטים‪.‬‬ ‫ברגע שאנחנו ניגשים לבעיה לפתור אותה ע"י דיאלוג‪ ,‬אנחנו מגיעים אמנם עם העמדה האישית‬ ‫שלנו‪ ,‬אך יחד עם זאת פתוחים ליצירת אופציה ב' או ג' אפילו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫קיום דיאלוג מתמיד בעבודה שלנו יבטיח לנו אווירה טובה‪ ,‬שיפור תמידי והצלחה ביחסים‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫מנהיגות בקהילה ‪ /‬נוער מוביל שינוי‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫הפעילות הבאה מועברת כחלק מיום בנושא מנהיגות‪ ,‬כאשר במסגרת הפעילות יועברו תכנים הקשורים‬ ‫לשבט הקהילתי תוך בחינת רלבנטיות הנושא לכל שבט ובחינה כיצד הנוער‪ -‬מוביל את השינוי בתפיסת‬ ‫השבט הקהילתי‪.‬‬

‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬היכרות ובחינה של מושגים מתוך תפיסת השבט הקהילתי‪.‬‬ ‫‪ .2‬תרגום מושג השבט הקהילתי לעשייה בשבט‪.‬‬

‫מתוך ייעוד התנועה‪-‬‬ ‫"ייעוד התנועה הינו להקים ולפתח מסגרות חינוכיות‪ -‬ערכיות‪ ,‬בהן יפעלו ילדים ובני‪-‬נוער בכל רחבי הארץ‬ ‫במגוון פעילויות חברתיות חוויתיות המהוות עבורם מקור לפיתוח אישי‪ ,‬לבילוי והנאה‪ .‬העשייה החינוכית‬ ‫בתנועת הצופים תתמקד בערכי חברות ורעות‪ ,‬בנתינה ומעורבות חברתית"‬

‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫על כל עקרון מתוך השבט הקהילתי תועבר מתודה‪ -‬ואז דיון קצר‪ ,‬כל מרכז צעיר יצטרך לבחון את הנקודה‬ ‫ולכתוב באילו נקודות זמן במהלך השנה נדרש לבצע את המשתמע מתפיסת השבט הקהילתי הלכה‬ ‫למעשה ולתת ‪ 2‬דוגמאות‪ -‬דוגמא למצב חיובי (שהשבט מקיים את הרציונאל‪ -‬אם בכלל‪ )..‬ודוגמא למצב‬ ‫שלילי בו השבט לא מקיים‪ -‬ולרשום מכל סעיף‪ -‬נקודות שהשבט צריך להשתפר בהן‪.‬‬

‫‪ #‬למדריך‪ -‬שים לב כי עיקר ההתמקדות היא בנקודת השיפור! הסתכלות בראייה ביקורתית על הלוז‬ ‫הצופי‪ ,‬התנהלות השבט‪ ,‬החשיבה הצופית הקלאסית וכד'‪)..‬‬ ‫שים לב כי הינך נדרש לקרוא את העקרונות המנחים ולהכירם לפני העברת הפעילות‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫היכרות עם רציונאל השבט הקהילתי‪ ( -‬העקרונות המנחים)‬ ‫‪ .1‬דיאלוג ובחינה מתמדת‪-‬‬ ‫סיפור בהמשכים‪ -‬הקבוצה תשב במעגל ותקבל דף חלק‪ ,‬המטרה של הקבוצה היא לכתוב סיפור‬ ‫בהמשכים‪ ,‬על שבט צופים בעיר כלשהי בארץ‪ ,‬כאשר מחלקים ל ‪ 3‬חניכים פתק עם נתונים על‬ ‫העיר‪..‬המטרה של המתודה היא להראות ולדון בכך שאנו צריכים לבדוק את התנהלות השבט‬ ‫לאור השתנות הקהילה (האם אנחנו רלבנטיים‪ ,‬האם אנו בודקים מה משתנה מזמן לזמן בקהילה‬ ‫שלנו וכיצד אנו מגיבים למצבים משתנים‪ ,‬אם בכלל)‬

‫פתקים עם נתונים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫לאחרונה נחנך פרויקט דיור ענק בקרבת השבט‪.‬‬

‫‪‬‬

‫המתנ"ס העירוני באזור השבט נסגר לפעילות בגלל חוסר תקצוב של העירייה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרוייקט" אחרי" ו"היחידה לקראת גיוס" פתחו ימי אימונים לקראת הצבא בימי ג'‬ ‫אחרה"צ‪ -‬וכל שכבת יא' ויב' עזבו את תנועות הנוער‪.‬‬

‫לאחר מכן נקריא את הסיפור ונדבר על הנקודות הבאות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫האם אנו בדיאלוג עם הקהילה שסביבינו‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫האם אנו רלבנטיים לקהילה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מה המשמעות של שינויים בקהילה שסביבי‪.‬‬

‫‪ .2‬גיוון במתודה ובהתנסויות‪:‬‬ ‫נתחיל את משחק החוקיות "אני עולה לאונייה ולוקח איתי‪( "..‬או כל משחק חוקיות אחר) ולאחר מכאן‬ ‫נדבר על הנקודות הבאות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫האם הפעילות שלנו מתאימה לכולם‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫האם אנו מציעים מגוון רחב של מתודות ופעילויות המתאימות לכולם‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫למי אנחנו כשבט צופים צריכים בכלל להתאים‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫‪ .3‬יוזמה ואקטיביות‪:‬‬ ‫כל חניך מקבל פתקים ריקים‪ 11 (-‬פתקים)‪ ,‬ועליהם הוא צריך לרשום יוזמות חדשות שהוא מאמין שהן‬ ‫נדרשות לקהילה שלו‪ ,‬שהן יצליחו לשנות משהו בסדר היום הצופי ‪ -‬את הפתקים עם היוזמות יש להכניס‬ ‫לתוך בלון (בערך ‪ 3‬פתקים לבלון) ולאחר מכאן לנפח את הבלון (שהפתקים נמצאים בתוך הבלון)‪ ,‬לאחר‬ ‫שכל הבלונים עם הפתקים מנופחים נבקש מכל הקבוצה לעמוד ולהקפיץ את הבלונים באויר‪ ,‬ושהמדריך‬ ‫אומר "לפוצץ" החניכים מפוצצים את הבלונים ואוספים את הפתקים (המטרה היא לאסוף כמה שיותר‬ ‫פתקים)‪ -‬לאחר מכאן חוזרים למליאה‪ ,‬מכריזים על המנצח‪ ,‬וכל אחד צריך להקריא את היוזמות החדשות‬ ‫שהגיעו לידיו‪.‬‬

‫נדון בנקודות הבאות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫באילו תחומים אנו יוזמים‪ ,‬האם רק במסגרת השבט?‬

‫‪-‬‬

‫מהן גבולות האקטיביות שאנו יכולים לנהוג כמרכזים צעירים בשבט צופים‪.‬‬

‫לאחר החלק הזה‪ ,‬נתלה את ‪ 7‬העקרונות המנחים של השבט הקהילתי‪ ,‬נעבור עליהם ברצף כרונולוגי‬ ‫ונקיים דיון סביב התפיסה‪ ,‬כאשר בכל נקודה החניכים יצטרכו לשתף בנקודות הפוטנציאליות אותן הם‬ ‫הולכים לבחון כאשר יגיעו לשבט‪.‬‬

‫בחלק זה תחולק לכל מרכז צעיר חוברת השבט הקהילתי‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫הולכים על בטוח‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫תנועת הצופים עברה שינוי גדול מאוד בכל הנוגע לבטיחות וביטחון בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫חברי השכב"ג כיום "נולדו" לתנועה שמדברת הרבה יותר בטיחות מפעם זה בטוח‪ ,‬אך לא בטוח שהם‬ ‫חשופים לחשיבות והמקום עליו יושב כל העיסוק סביב הנושא‪.‬‬ ‫הדבר החשוב ביותר בכל תהליך חינוכי שאנו מוציאים לפועל בשבט‪ -‬הוא החזרתו של הילד בריא ושלם‪,‬‬ ‫נפשית ופיזית ‪ ,‬להורים‪ .‬ההורים שנתנו לנו את הדבר היקר ביותר שלהם בין אם זה לזמן של פעילות שעה‬ ‫וחצי או מחנה קיץ של חמישה ימים‪.‬‬ ‫עלינו להבין לעומק את גודל האחריות‪ -‬ולנסות להסביר למרכזים הצעירים את תפקידם בכוח בהטמעת‬ ‫תודעת הבטיחות בשבט ובמפעלים השונים‪.‬‬

‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יפתח תודעת בטיחות ויגבש את תפיסתו בתחום הבטיחות‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יבין כי הקפדה על בטיחות‪ ,‬דגש על שלב התכנון‪ ,‬היא הבסיס למקצועיות שלנו‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך ייחשף למשחק הצופי החדש‪" :‬צופים ובטוחים" וישתמש בו בשבטו‪.‬‬ ‫‪ .4‬החניך יבין את מקומו כמרכז צעיר בשבט בכל הנוגע לביטחון ובטיחות החניכים‪.‬‬

‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫חלק ‪ -1‬תודעה מגיל צעיר‪.‬‬ ‫נחלק לחניכים מספר מיומנויות וידע שילד בגיל ‪ 18‬מחזיק בממוצע בחייו‪ .‬לדוגמא‪ :‬לדעת ללכת‪ ,‬לדעת‬ ‫להכין חביתה‪ ,‬לדעת מידע על יוון העתיקה‪ ,‬לדעת לרכוב על אופניים‪ ,‬לדעת לקרוא וכדומה‪( .‬חשוב להכין‬ ‫רשימה מגוונת של ‪ 21‬קריטריונים שחלקם נלמדו בגיל צעיר וחלקם בגיל מאוחר)‬ ‫נצייר על הלוח ציר זמן (מגיל ‪ 1‬ועד היום) ונבקש מהחניכים למקם את הפתקים שקיבלו על הציר (בערך) על‬ ‫הגיל הממוצע שלומדים לעשות את המיומנויות או רוכשים את הידע הרשומים בפתקים‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫שאל‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫יש הבדל בין המיומנויות והידע שרכשנו בגיל צעיר לבין גיל מאוחר יותר?‬

‫‪‬‬

‫מה מופנם יותר אצלנו? מה אנחנו מרגישים חזקים בו יותר? מה עושים באופן טבעי יותר?‬

‫‪‬‬

‫מה היתרון בידע טרי ומה היתרון בידע ישן יותר?‬

‫‪‬‬

‫ידע ‪ /‬מיומנות ישנה‪ -‬יתרון שהספקנו לחזור על זה כל כך הרבה פעמים שזה חלק מהיום יום שלנו‪.‬‬ ‫אנחנו לא עוצרים לחשוב איך לעבור כביש‪ /‬איך לקום מהמיטה‪ .‬אנחנו יודעים לעשות את זה‪.‬‬ ‫לעומת ידע ‪ /‬מיומנות חדשה‪ -‬שזה טרי‪ .‬אנחנו זוכרים את זה ברור יותר אבל זה לא מתבצע בצורה‬ ‫"טבעית"‪.‬‬

‫‪‬‬

‫איך אפשר להטמיע מגיל צעיר את נושא הבטיחות בשבט? מאיזה גיל צריך להתחיל?‬

‫שיחות נהלים‪ -‬משחק בזיכרון‪.‬‬ ‫נעמוד במעגל וכל חניך יגיד‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫שם פרטי‪ ,‬מקום בעולם שהוא רוצה לטוס אליו‪ ,‬סרט שהוא הכי אוהב לראות ושיר שעושה לו טוב‬

‫לשמוע‪.‬‬ ‫אחרי שיסיים‪ ,‬הבא אחריו יצטרך להגיד את כל מה שאמר החניך לפניו והוא יוסיף את שלו לזה‪ ,‬וכך‬ ‫הלאה‪ .‬בין לבין‪ ,‬המדריך יעצור (בכוונה) ויתחיל סתם לשאול שאלות חניכים (אין בעיה שזה יהיה ברור‬ ‫שאתם מנסים לעכב זמן ולהקשות על הזיכרון שלהם) ולאחר מכן ימשיך בסיבוב‪.‬‬ ‫שאל‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מה הבעיה כאשר מעמיסים על זיכרון? איך שיחות נהלים בשבט אצלכם?‬

‫‪‬‬

‫שיחות נהלים זה הכלי המרכזי שלנו לעלות בטיחות בשבט‪ -‬אבל זה לא בהכרח הדרך הטובה‬ ‫ביותר! אתם זוכרים את עצמכם כחניכים בשיחות נהלים? איך הרגשתם? מה הבנתם?‬

‫‪‬‬

‫ברגע שאדם מתחנך לאורך השנים בשבט בטיחותי‪ -‬שיחת נהלים יכולה להפוך להיות משהו הרבה‬ ‫יותר קצר וענייני‪ .‬צריך לראות איך חיים בשבט באופן בטיחותי‪ -‬ולא רק לקראת מפעלים וטיולים‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬האם חדרי הפעילות נקיים? האם פירוק מכולה מתבצע בצורה מסודרת? עלו ביחד עוד‬ ‫דוגמאות‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫חלק ‪ -2‬תפקיד המרכז הצעיר‪.‬‬ ‫נחלק לכל חניך בלון‪ ,‬אותו הוא יתלה בעזרת חבל ‪ 2‬מאחורי ישבנו‪ .‬את כלל האחווה נחלק ל‪ 2-‬קבוצות‪,‬‬ ‫מטרת כל קבוצה לשמור על הבלונים שלה אל מול חברי הקבוצה היריבה‪ ,‬ובמקביל לנסות לרשום על‬ ‫הבלונים האחרים כמה שיותר סיכונים עבור חניך בפעילות צופים (פיזי ונפשי‪ ,‬לדוגמא‪ :‬להיפצע מסדנה‪,‬‬ ‫להיעלב מחבר לקבוצה)‪.‬‬ ‫(אפשר במקום בלון‪ -‬לתלות דף על גבם של כל אחד מחברי האחווה)‬ ‫‪‬‬

‫אילו סיכונים יכולים להיות לילד בכיתה ה'‪ /‬ח' בצופים?‬

‫‪‬‬

‫האם יש פעילות שאין בה סכנה? לא עדיף לשמור את הילד בבית?‬

‫‪‬‬

‫איך נותנים את כל האחריות בילדים בני ‪ ?16-18‬אלו תשובות שתצטרכו לתת כמרכזים צעירים!‬

‫‪‬‬

‫האם תכננתם לפוצץ בלונים? זאת הייתה המטרה? לא‪ ,‬ובכל זאת זה קרה‪ .‬לעיתים יקרו דברים‬ ‫במהלך הפעילות הצופית‪ -‬שלא תכננו‪ ,‬וגם לזה להיערך‪ .‬יש לכם דוגמאות?‬

‫‪ ,1-111‬נחלק את האחווה לזוגות‪ ,‬וכל אחד מבני הזוג מקבל דף משבצות (מתמטיקה)‪ .‬בשלב ההכנה‪ -‬כל‬ ‫אחד יצטרך לרשום בצורה לא מסודרת (מבולגנת) ובגודל שונה מספרים מ‪ 1-‬עד ‪ 111‬על צד אחד של הדף‪.‬‬ ‫בני הזוג יחליפו את הדפים ביניהם‪.‬‬ ‫המשחק‪ :‬כל פעם אחד מבני הזוג בתורו יזרוק מספר מ‪ 1-‬עד ‪ .111‬בזמן שחברו צריך לאתר את המספר על‬ ‫הדף‪ ,‬הוא מסמן כמה שיותר ‪ X‬על הצד השני של הדף (מאחורי המספרים)‪ .‬המטרה להספיק כמה שיותר‬ ‫משבצות‪ .‬לאחר מכן מתחלפים‪.‬‬ ‫מי שיספיק למלא יותר‪ -‬ינצח!‬

‫שאל‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫למה קשה לאתר את המספרים?‬

‫‪‬‬

‫למה קשה לאתר סיכונים מראש? עם כמה דברים אנחנו מתמודדים ביום פעילות? בטיול צופי?‬ ‫אנחנו יכולים להיות בכל מקום?‬

‫‪‬‬

‫איך בכל זאת אפשר לאתר מראש‪ /‬לצפות דברים? איך עושים את זה אצלכם?‬

‫‪‬‬

‫מה המקום שלכם כמרכזים צעירים? (יש להתמקד בבעלי התפקיד‪ :‬רכז הדרכה‪ -‬מערכי פעילות‬ ‫דגשים בטיחותיים‪ ,‬לאתר חניכים מאתגרים לקראת הטיולים‪ ,‬להסתובב בימי פעילות‪ .‬מרכז‬ ‫פעילים‪ :‬מחסן תקין‪ ,‬ציוד תקין‪ ,‬שיחות נהלים ברורות ומלמדות‪ ,‬עבודה תקינה במפעלים‬ ‫וכדומה)‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫חלק ‪ -3‬זה"ב‪ -‬צופים ובטוחים‪.‬‬ ‫משחק זיכרון פשוט‪ .‬חלק את האחווה ל‪ 2-‬קבוצות ותן לכל קבוצה את משחק הקלפים "צופים ובטוחים"‪.‬‬ ‫חשוב להסביר‪ :‬המשחק מיועד לכיתות ד'‪-‬ה' וכמו שדיברנו בתחילת הפעולה יש לפתח את התודעה‬ ‫לבטיחות כבר בגיל צ עיר! בשביל לעורר את המשחק מומלץ להביא סוכריית טופי לכל אחד שמצליח לאסוף‬ ‫זוג‪.‬‬ ‫בשביל לגוון מעט במשחק‪ -‬על חלק מן הזוגות נדביק מדבקות‪.‬‬ ‫מדבקה אדומה= משימה‪ ,‬מדבקה כחולה= שאלה (החניכים ייתנו משימות‪ /‬שאלות לאחווה)‬ ‫בלי שום קשר‪ ,‬כל אחד שמצליח להפוך זוג צריך לענות על ‪ 3‬השלבים של זה"ב (רק בכרטיסיות של‬ ‫אירועים צופיים)‪.‬‬ ‫שלב הזה"ב ‪ -‬שלב בתכנון‪ ,‬באישור תכניות ובתדריכים שבו מתקיימת הערכה ייזומה של תרחישי כשל‬ ‫אפשריים ומתקבלות החלטות בקרה ופיקוח‪.‬‬ ‫שלב זה הינו בנוסף לתהליך הערכת הסיכונים המבצע על ידי המתכנן או על ידי יוזם הפעילות והוא בא‬ ‫למנוע הטיות סיכון או עיוורון סיכון‪.‬‬ ‫יישום שלב זה"ב ושיתוף החניכים בתהליך החשיבה הבטיחותית‪ ,‬ימריץ וידרבן הן את החניכים והן את‬ ‫המדריכים להפעיל שיקולי ניהול סיכונים בכל פעילות שבה הם מעורבים‪.‬‬

‫זה"ב‬ ‫זיהוי ‪ -‬הסיכון‪/‬הכשל הבטיחותי‬ ‫הערכה ‪ -‬מידת הסיכון והסיכוי שיתרחש הכשל‬ ‫בקרה ‪ -‬מתן מענה בהתאם ומעקב אחר הביצוע‬ ‫‪‬‬

‫איפה אפשר להשתמש בכלי הזה בשבט?‬

‫‪-‬‬

‫פעולות הכנה‪ -‬זה יכול להיות דרך לעלות עם חניכים סיכונים אפשריים‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ישיבות צוות‪ -‬משחק מפעיל לצוות לקראת טיולים‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫תחקירים של מרכזי הדרכה לקראת טיולים או תחקירים של מרכז מפעלים לקראת פרויקטים‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫שוטר‬

‫חבר‬

‫אימא‬

‫שופט‬ ‫‪32‬‬

‫רופא‬

‫מורה‬

‫מפקד‬ ‫מנהל‬ ‫‪33‬‬

‫נספח ‪ 2‬תמונה על חוף הים‪:‬‬

‫‪ 2‬אנשים שוכבים‪ -‬כאשר אחד שוכב על הבטן של חברו מסנוורים‬ ‫מהשמש‪.‬‬ ‫‪ 2‬אנשים משחקים מטרות מתאמצים בטירוף‪ ,‬ממרחק של לפחות‬ ‫‪ 6‬מטר אחד מהשני‪.‬‬ ‫‪ 3‬אנשים שוחים בים במים עמוקים‪.‬‬ ‫אחד בונה ארמון חול‪.‬‬ ‫אחד מרים את הרגל להרוס את הארמון חול שלו‪.‬‬ ‫אחד יגלם כריש שנמצא בתוך המים המגיע לכיוון האנשים‪.‬‬ ‫אחד יגלם מציל שורק ומסתכל על בחורה שעוברת בבקיני‪.‬‬ ‫אחת תגלם בחורה שעוברת בבקיני‪.‬‬ ‫כל השאר נמצאים בחוף משתזפים‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫נספח ‪ -3‬לו"ז שבועי ‪ +‬הגדרת תפקיד‬ ‫ראשון‬

‫שני‬

‫רביעי‬

‫שלישי‬

‫‪18:11‬‬ ‫‪19:11‬‬ ‫‪11:11‬‬ ‫‪11:11‬‬ ‫‪12:11‬‬ ‫‪13:11‬‬ ‫‪13:31‬‬ ‫‪14:11‬‬ ‫‪14:31‬‬ ‫‪15:11‬‬ ‫‪15:31‬‬ ‫‪16:11‬‬ ‫‪16:31‬‬ ‫‪17:11‬‬ ‫‪17:31‬‬ ‫‪18:11‬‬ ‫‪18:31‬‬ ‫‪19:11‬‬ ‫‪19:31‬‬ ‫‪21:11‬‬ ‫‪21:31‬‬ ‫‪21:11‬‬ ‫‪21:31‬‬ ‫‪22:11‬‬ ‫‪22:31‬‬

‫נספח ‪4‬‬

‫‪35‬‬

‫חמישי‬

‫שישי‬

‫שבת‬

‫הגדרות תפקיד מרכזים צעירים‬ ‫הגדרת תפקיד מרכז מפעלים צעיר‬

‫הגדרת תפקיד מרכז קהילה צעיר‬

‫תיאור‪ :‬מרכז מפעלים שבטיים‪.‬‬

‫תיאור‪ :‬רכז נושא אחריות חברתית‪.‬‬

‫ממונה ע"י‪ :‬שכב"ג ‪ /‬ועדת שיבוצים‪.‬‬

‫מדווח ל‪ :‬מרכז בוגר‪.‬‬

‫מדווח ל‪ :‬מרכז הדרכה בוגר (במידה ויש)‬ ‫‪ /‬מרכז בוגר‪.‬‬

‫כפיפים ארגוניים‪ :‬יו"ר מחסן‪.‬‬

‫כפיפים ארגוניים‪ :‬צוות קהילה‪.‬‬

‫כפיפים מקצועיים‪ :‬יו"ר מחסן‪,‬‬ ‫יו"ר מפעל זמני‪.‬‬

‫כפיפים מקצועיים‪ :‬צוות קהילה‪.‬‬

‫שותפי תפקיד‪ :‬צוות מרכזים‪.‬‬

‫סטאטוס‪ :‬חבר שכב"ג‪ ,‬כיתה יב'‪.‬‬

‫הגדרת תפקיד‪ :‬אחריות כוללת על‬ ‫המפעלים השבטיים‪.‬‬

‫הגדרת תפקיד‪ :‬אחריות כוללת על התהליך החינוכי‬ ‫בנושא אחריות חברתית‪.‬‬

‫פרופיל מקצועי לתפקיד ‪ -‬ידע‬ ‫והשכלה פורמאליים‬

‫פרופיל מקצועי לתפקיד ‪ -‬ידע והשכלה‬ ‫פורמאליים‬

‫‪ .1‬שנתיים חברות בשכב"ג‪.‬‬ ‫‪ .2‬בעל תפקיד בשנתיים הקודמות‪.‬‬

‫כישורים‪ ,‬מיומנויות וניסיון‬ ‫כישורים‪ ,‬מיומנויות וניסיון‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬

‫ניהול והובלת פרויקטים‪.‬‬ ‫עבודת צוות‪.‬‬ ‫חיבור לייעוד התנועה ומטרותיה‪.‬‬ ‫ראייה מערכתית‪.‬‬ ‫לוגיסטיקה‪.‬‬ ‫ניהול בטיחות‪.‬‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬

‫מאפיינים אישיים‬

‫מאפיינים אישיים‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬

‫ניהול והובלת פרויקטים‪.‬‬ ‫חניכה וליווי‪.‬‬ ‫עבודת צוות‪.‬‬ ‫חיבור לייעוד התנועה ומטרותיה‪.‬‬ ‫ראייה מערכתית‪.‬‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬

‫תקשורת בינאישית גבוהה ‪ -‬חיוני‪.‬‬ ‫יכולת עמידה מול קהל ‪ -‬חיוני‪.‬‬ ‫סדר וארגון ‪ -‬רצוי‪.‬‬ ‫יכולת ניתוח מצבים ‪ -‬רצוי‪.‬‬ ‫יכולת הנעת אנשים ‪ -‬חיוני‪.‬‬ ‫יכולת עבודה בצוות ‪ -‬חיוני‪.‬‬ ‫יוזמה ‪ -‬רצוי‪.‬‬ ‫יכולת מנהיגות גבוהה ‪ -‬חיוני‪.‬‬

‫שיתופי פעולה‬ ‫‪ .1‬צוות מרכזים צעיר‪ /‬בוגר‬ ‫‪ .2‬צוות זמני למפעל שבטי‬ ‫‪ .3‬מרכזים צעירים בהנהגה‬

‫שיתופי פעולה‬ ‫‪ .1‬צוות מרכזים צעיר ‪ /‬בוגר‪.‬‬ ‫‪ .2‬צוות קהילה‪.‬‬ ‫‪ .3‬פורום מרכזים צעירים בהנהגה‪.‬‬ ‫‪36‬‬

‫הגדרת תפקיד מרכז פעילים צעיר‬

‫הגדרת תפקיד מרכז הדרכה צעיר‬

‫תיאור‪ :‬רכז מערך הפעילים בשבט‪.‬‬

‫תיאור‪ :‬מרכז מערך ההדרכה השבטי‪.‬‬

‫ממונה ע"י‪ :‬שכב"ג ‪ /‬ועדת שיבוצים‪.‬‬

‫מדווח ל‪ :‬מרכז בוגר‪.‬‬

‫מדווח ל‪ :‬מרכז הדרכה בוגר (במידה ויש) ‪/‬‬ ‫מרכז בוגר‪.‬‬

‫כפיפים ארגוניים‪ :‬צוות ראשי ועדות‪ ,‬חברי‬ ‫שכב"ג ללא תפקיד‪.‬‬

‫כפיפים ארגוניים‪ :‬צוות רשג"דים‪ ,‬צוות‬ ‫מדריכים‪.‬‬

‫כפיפים מקצועיים‪ :‬צוות ראשי ועדות‪,‬‬ ‫פעילים‪ ,‬חברי שכב"ג ללא תפקיד‪.‬‬

‫כפיפים מקצועיים‪ :‬צוות מרכזים‬ ‫צעירים‪ ,‬צוות מדריכים‪ ,‬וועדת הדרכה‪.‬‬

‫שותפי תפקיד‪ :‬צוות מרכזים‪.‬‬

‫סטאטוס‪ :‬חבר שכב"ג‪ ,‬כיתה יב'‪.‬‬ ‫הגדרת תפקיד‪ :‬אחריות כוללת על התהליך החינוכי במערך‬ ‫הפעילים וחברי השכבה‪.‬‬ ‫פרופיל מקצועי לתפקיד ‪ -‬ידע והשכלה‬ ‫פורמאליים‬

‫‪ .1‬בוגר קורס הדרכה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניסיון בתפקיד הדרכתי‪.‬‬ ‫‪ .3‬רשג"ד לשעבר ‪ -‬מומלץ‪.‬‬

‫כישורים‪ ,‬מיומנויות וניסיון‬ ‫ניהול והובלת פרויקטים‪.‬‬ ‫חניכה וליווי‪.‬‬ ‫עבודת צוות‪.‬‬ ‫חיבור לייעוד התנועה ומטרותיה‪.‬‬ ‫ראייה מערכתית‪.‬‬

‫כישורים‪ ,‬מיומנויות וניסיון‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬

‫מאפיינים אישיים‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬

‫הגדרת תפקיד‪ :‬אחריות כוללת על המערך‬ ‫ההדרכתי בשבט‪.‬‬ ‫פרופיל מקצועי לתפקיד ‪ -‬ידע והשכלה‬ ‫פורמאליים‬

‫‪ .1‬שנתיים חברות בשכב"ג‪.‬‬ ‫‪ .2‬בעל תפקיד בשנתיים הקודמות‪.‬‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬

‫סטאטוס‪ :‬חבר שכב"ג‪ ,‬כיתה יב'‪.‬‬

‫ניהול והובלת פרויקטים‪.‬‬ ‫חניכה וליווי‪.‬‬ ‫עבודת צוות‪.‬‬ ‫חיבור לייעוד התנועה ומטרותיה‪.‬‬ ‫ראייה מערכתית‪.‬‬ ‫פיתוח תוכניות הדרכה‪.‬‬ ‫תוכן צופי הדרכתי וחינוכי‪.‬‬

‫מאפיינים אישיים‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬

‫שיתופי פעולה‬ ‫‪ .1‬צוות מרכזים צעיר ‪ /‬בוגר‪.‬‬ ‫‪ .2‬צוות ראשי ועדות‪.‬‬ ‫אנשי חינוך נספח ‪.1‬‬ ‫‪ .3‬פורום מרכזים צעירים בהנהגה‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫שיתופי פעולה‬ ‫‪ .1‬צוות מרכזים צעיר ‪ /‬בוגר‪.‬‬ ‫‪ .2‬צוות רשג"דים‪.‬‬ ‫‪ .3‬פורום מרכזים צעירים בהנהגה‪.‬‬

‫ג'ון דיואי‬ ‫"תפקיד החינוך הוא ללמד את הילד לחשוב ולא ללמדו מה לחשוב"‬ ‫'''ג'ון דיואי''' (‪ 02‬באוקטובר ‪ 9 –9581‬ביוני ‪ )9180‬היה פילוסוף‪ ,‬פסיכולוג‪ ,‬ואיש חינוך אמריקאי‪,‬‬ ‫שהגותו השפיעה רבות בארה"ב ובעולם כולו‪.‬‬ ‫הוא נחשב כאחד ממייסדי האסכולה הפילוסופית הקרויה פרגמטיזם (יחד עם צ'ארלס פירס וויליאם‬ ‫ג'יימס)‪ ,‬פורץ דרך בפסיכולוגיה פונקציונלית‪ ,‬ונציג מוביל של התנועה הפרוגרסיבית בחינוך אמריקאי‬ ‫במחצית הראשונה של המאה ה‪.02-‬‬ ‫כיצד קשור ג'ון דיואי לחינוך הדמוקרטי?‬ ‫כפי שניתן לראות בספרו "דמוקרטיה וחינוך"‪ ,‬דיואי מנסה לאחד‪ ,‬לבקר‪ ,‬ולהרחיב את הפילוסופיות‬ ‫הדמוקרטיות של החינוך של רוסו ואפלטון‪ .‬הוא רואה את הפילוסופיה של רוסו כמדגישה יתר על המידה‬ ‫את היחיד‪ ,‬ואת זו של אפלטון כמדגישה יותר מדי את החברה‪" .‬יעילות חברתית ותרבות אישית הם שמות‬ ‫דסתרי"‬ ‫תרתי‬ ‫ולא‬ ‫נרדפים‬ ‫עבור דיואי‪ ,‬חלוקה זו היא חלוקה חסר משמעות; כמו ויגוטסקי‪ ,‬הוא ראה את המחשבה ואת היווצרותה‬ ‫כתהליך חברתי‪ .‬לפיכך‪ ,‬היחיד הוא מונח משמעותי רק כאשר רואים אותו כחלק בלתי נפרד מהחברה‪,‬‬ ‫ולחברה אין משמעות מלבד המימוש שלה בחיי היחידים שמרכיבים אותה‪ .‬אולם‪ ,‬דיואי גם מכיר בחשיבות‬ ‫חדשניים‪.‬‬ ‫רעיונות‬ ‫של‬ ‫בהנהגה‬ ‫היחיד‬ ‫של‬ ‫הסובייקטיבית‬ ‫החוויה‬ ‫של‬ ‫החברתית‪.‬‬ ‫מהגותו‬ ‫בלתי‪-‬נפרד‬ ‫חלק‬ ‫היא‬ ‫דיואי‬ ‫של‬ ‫החינוכית‬ ‫הפילוסופיה‬ ‫הרעיון הבסיסי ביותר של דיואי ביחס לחינוך הוא שצריך לשים דגש רב יותר על הרחבה של האינטלקט‬ ‫ופיתוח של כישורי פתרון בעיות וחשיבה יצירתית‪ ,‬ולא על זכירה של תוכן השיעורים‪.‬‬ ‫אין ספק שזהו פן מובהק של חינוך דמוקרטי כפי שאנחנו מכירים אותו היום‪ .‬עבור דיואי‪ ,‬היה חשוב מאוד‬ ‫שחינוך לא יהיה רק ההוראה של עובדות יבשות‪ ,‬אלא שהמיומנויות והידע שהתלמידים רוכשים יהיו‬ ‫משולבים בחייהם כאזרחים וכבני אדם‪ .‬בבית הספר המעבדתי שדיואי ואשתו אלייס הפעילו באוניברסיטת‬ ‫שיקגו‪ ,‬הילדים למדו הרבה מהכימיה‪ ,‬ביולוגיה והפיזיקה הבסיסית על ידי חקירה של תהליכים טבעיים‬ ‫שהם השתמשו בהם תוך כדי בישול ארוחת הבוקר – למידה על ידי עשייה – פעילות שהם ביצעו בכיתות‬ ‫שלהם‪ .‬למידה על ידי עשייה היא עקרון חשוב במערכות החינוך הדמוקרטי למיניהן‪.‬‬ ‫דיואי האמין כי בחינוך אנחנו לא מלמדים את החניך מה לחשוב‪ -‬ולכן לא נגדיר לו בהכרח מה נכון או לא‬ ‫נכון‪ ,‬אלא יותר נלמד אותו איך לחשוב ולהגיע למסקנות האלו בעצמו‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫ז'אן ז'אק רוסו (‪ )1778 -1712‬היה פילוסוף‪ ,‬סופר ומלחין‪ .‬רוסו נחשב לפילוסוף החשוב של עידן הנאורות‪,‬‬ ‫ורעיונותיו השפיעו על המהפכה הצרפתית כמו על התפתחות התיאוריה הסוציאליסטית ועל תנועת‬ ‫הלאומיות‪ .‬עבודתו החשובה "האמנה החברתית"‪ ,‬שראתה אור ב‪ ,1762-‬הפכה לאחד הספרים המשפיעים‬ ‫בפילוסופיה הפוליטית של תרבות המערב‪.‬‬ ‫אמיל‪ -‬ספר שהוציא רוסו ובו מתאר את חינוכו של אמיל (ילד) שגדל עם מבוגר‪.‬‬ ‫בנוגע לחינוך‪ ,‬רוסו טען שיש ‪ 3‬גורמים המשפיעים על חינוכי של הילד‪.‬‬ ‫‪ .1‬הטבע‪ -‬כלומר מה שהילד נולד איתו‪.‬‬ ‫‪ .2‬בני האדם הבאים במגע הם הילד‪.‬‬ ‫‪ .3‬כל אלמנט חיצוני שהילד יבוא עימו במגע (שהוא איננו אדם)‪.‬‬ ‫על שלושת הגורמים האלה לבוא בהרמוניה‪.‬‬ ‫כאשר על האדם ועל אלמנטים חיצוניים שיבואו או לא יבואו במגע עם הילד‪ ,‬לנו כמבוגרים יש מידת‬ ‫השפעה ולכן רוסו רואה במבוגר כאדם האחראי למנוע מהילד מגע עם כל גורם חיצוני שיפריע להתפתחות‬ ‫הטבעית של הילד‪.‬‬ ‫"הכול יפה בידי שמים‪ ,‬הכול מתנוון בידי האדם" טוען רוסו‪ ,‬ואין הכוונה 'בידי שמים' כאלמנט דתי‪ ,‬אלא‬ ‫התייחסות לטבע‪.‬‬ ‫הוא אינו מתנגד לקדמה והמדע‪ ,‬אך לדעתו חברה ששמה את המדע והתרבות במרכזה יתר על המידה‪ -‬היא‬ ‫חברה מתנוונת ומתפוררת‪.‬‬ ‫בהקשר של חינוך אנחנו מאלפים את הילדים שלנו‪ ,‬ומנסים להכניס אותם לתבנית לפי "אופנות"‪ ,‬כך שאין‬ ‫אנו קשובים באמת לילד הטבעי בו‪.‬‬ ‫ר וסו מאמין שבשלב זה הילד הוא יצור חסר כל ישע‪ ,‬ולכן משמעות גדולה מאוד ל לעיצובו‪ ,‬כי כל דבר קטן‬ ‫משפיע עליו‪ .‬רוסו מאמין שהמטרה המרכזית בחינוך היא שהילד יהיה חזק פיזית ונפשית ככל הניתן‪,‬‬ ‫בעיקר כי אין לדעת עם מה יתמודד הילד בעתיד במהלך חייו‪.‬‬ ‫לכן יש לחנך את הילד עם כמה שפחות מעורבות ייחוס ותלות באלמנטים מלאכותיים‪.‬‬ ‫הוא מציג את ה"אבסורד" שאדם שלא זכה לחינוך כביכול‪ -‬יהיה אדם מכושל יותר להתמודד עם החיים‬ ‫האמיתיים בעת הצורך‪ ,‬מאשר אדם שזכה "לחינוך טוב"‪.‬‬ ‫לסיכום רוסו מאמין בחינוך עם כמה שפחות נקודות התערבות‪ ,‬בטח בשלב הראשוני בו הילד מאמץ‬ ‫הרגלים והופך להיות כחומק גלם ביד היוצר‪.‬‬ ‫יש להימנע מלהנדס את הילד‪ ,‬ולנסות להניח לילד להיות אותנטי‪.‬‬ ‫המטרה המרכזית תושג רק במידה ונמנע מהשפעה אנושית בחינוך הראשוני (עד גיל ‪ ,)12‬וניתן ליסוד‬ ‫הטבעי מקום מרכזי בעיצוב הילד‪.‬‬ ‫רוסו טוען שאמיל אינו יודע לקרוא בגיל ‪ 12‬כמעט‪ ,‬ויש שיאמרו "כמל מקום חייב הוא לדעת קריאה"‪,‬‬ ‫אמנם הוא מסכים שאמיל צריך לדעת לקרוא‪ ,‬אבל הוא מחכה שאמיל ירגיש בתועלת הזאת וילמד זאת‬

‫‪39‬‬

‫מעצמו‪ .‬רוסו מעלה תפיסה מתקדמת ופורצת דרך בתקופה ההיא באמצע המאה ה‪ .18-‬למעשה רוסו מדבר‬ ‫על חינוך שאמור לייצר ילד חופשי‪ .‬מעורבות של האדם‪ ,‬לטענתו‪ ,‬רק מזיקה והורסת את מה שיצר הטבע‪.‬‬ ‫אבל לא כך הדברים מתחת לפני השטח‪ .‬בסופו של דבר מייצר רוסו מרחב מאוד ספציפי לילד (ומה הוא‬ ‫מרחב אם לא גבול מאוד ברור?) שיוצר תוצר מאוד מסוים בסופו של דבר‪.‬‬ ‫האם תחושת החופש היא למעשה רק אשליה? האם תחושת החופש היא למעשה גם יצירת גבול?‬ ‫רוסו בעצם טוען שיש לתת לילד את המרווח לגדול לבד ללא מעורבות יד האדם‪ ,‬אך בעצם השיטה שלו הוא‬ ‫יוצר מרחב מאוד ספציפי לילד (=גבול מאוד ברור ומסוים)‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫יאנוש קורצ'אק‬ ‫קורצ'אק נולד בעיר ורשה שבפולין‪ ,‬אז חלק מהאימפריה הרוסית‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1911‬יצא לאור ספרו הראשון‪" ,‬ילדי הרחוב"‪ .‬בשנים ‪ 1914–1898‬עסק קורצ'אק בכתיבה עיתונאית‬ ‫ולמד רפואה‪ .‬עם סיום לימודיו נעשה רופא ילדים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1111‬החל קורצ'אק לנהל את בית היתומים של יאנוש קורצ'אק‪ ,‬שבו גרו ולמדו יתומים יהודים‪.‬‬ ‫המוסד נוהל כבית ספר דמוקרטי‪ ,‬ולילדים היה בו שלטון עצמי‪ ,‬דמוי רפובליקה‪ ,‬אשר כלל בית נבחרים‪,‬‬ ‫בית משפט ועיתון‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1111‬עם תחילתה של מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬שירת קורצ'אק שוב כרופא צבאי‪ ,‬ובזמנו הפנוי‬ ‫כתב מאמרים שעסקו בחינוך‪ .‬עם תום המלחמה בשנת ‪ ,1111‬חזר לוורשה‪ ,‬קודם למתן העצמאות לפולין‪.‬‬ ‫הוא חזר לנהל את בית היתומים שלו‪ ,‬ולפי בקשת הממשלה הקים בית יתומים נוסף‪ ,‬ליתומים שאינם‬ ‫יהודים‪.‬‬ ‫כאשר הקימו הגרמנים את גטו ורשה‪ ,‬בשנת ‪ ,1111‬אולץ בית היתומים היהודי לעבור אל הגטו‪ ,‬ובית‬ ‫היתומים לילדים שאינם יהודים הופקע מידי קורצ'אק‪ .‬קורצ'אק עבר לגטו יחד עם חניכיו היהודים‪ .‬בית‬ ‫היתומים המשיך לפעול במתכונת בית הספר הדמוקרטי במשך כשנתיים‪ ,‬בתנאי התת‪-‬תזונה ששררו בגטו‪.‬‬ ‫ב־‪ 5‬באוגוסט ‪ 1111‬באו הנאצים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה‬ ‫טרבלינקה‪ .‬אחדים מידידיו הפולנים‪ ,‬שהיו בעלי השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית‪ ,‬הציעו‬ ‫לקורצ'אק להציל את חייו‪ ,‬אך סירב‪ ,‬ויחד עם סטפה וילצ'ינסקה‪ ,‬שותפתו המרכזית בניהול בית היתומים‪,‬‬ ‫נשאר עם חניכיו ברגעיהם האחרונים‪ .‬קורצ'אק הרגיע את היתומים וסיפר להם שהם ביחד יוצאים לטיול‪.‬‬ ‫יחד עם כמה מן העובדות שלו‪ ,‬הלך עם היתומים אל המוות בידי הנאצים‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫ציטוטים מתוך כתביו ודבריו של יאנוש קורצ'אק‪:‬‬ ‫תיקון העולם‪ ,‬פירושו לתקן את החינוך‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כאשר אדם מבוגר מתעצב‪ ,‬הוא יודע שהיגון יחלוף ושוב יהיה שמח; כאשר ילד בוכה נדמה לו‬ ‫שמעתה תמיד יבכה‪ ,‬תמיד יהיה אומלל‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ילד שחטא‪ ,‬אין טוב מלסלוח לו‪ .‬אם עשה דבר רע‪ ,‬משום שלא ידע; כעת הוא יודע‪ .‬הרע לעשות‬ ‫שלא בכוונה‪ ,‬יזהר בעתיד‪ .‬אם חטא מפני שקשה לו שלא לחטוא‪ ,‬ישתדל‪ .‬חטא מפני שפיתוהו‬ ‫חבריו‪ ,‬לא ישוב לשמוע בקולם‪ .‬ילד כי חטא‪ ,‬אין טוב מלסלוח לו ולחכות עד שייטיב דרכיו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫דמעות הן מלוחות‪ .‬מי שמבין זאת יכול לחנך ילדים‪ ,‬מי שלא מבין‪ ,‬לא יכול לחנכם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫לא את הכל אני יודע עדיין‪ ,‬אבל הסוף יהיה כזה‪ ,‬שהיהודים‪ ,‬תהיה להם מדינה שלהם בארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬

‫‪‬‬

‫זכאי הילד ליחס של כובד ראש לענייניו‪ .‬לדיון צודק בהם‪ .‬עד עתה היה הכל תלוי ברצונו הטוב של‬ ‫המחנך‪ ,‬ברוחו הטובה או הרעה עליו‪ .‬מהילד נשללה זכות המחאה‪ .‬עלינו לשים קץ לעריצות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ילדים ‪ -‬הם האנשים לעתיד לבוא‪ .‬כלומר‪ ,‬הם עתידים להיות‪ ,‬ועתה כביכול אינם קיימים‪ .‬והרי‬ ‫אנו קיימים ועומדים‪ :‬חיים‪ ,‬מרגישים‪ ,‬סובלים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫כמה אבני חן מפסיד אדם‪ ,‬מפני שאבד לו אורך‪-‬הרוח לדבר עם הבריות ללא תכלית וכוונה ‪ -‬אלא‬ ‫סתם‪ ,‬כדי להכירם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ב מידה שאדם חי יותר ורואה יותר‪ ,‬הוא פחות בטוח בדעתו‪ .‬החיים גדולים וחזקים‪ ,‬והאדם עומד‬ ‫לפניהם חלש וקטן‪.‬‬

‫‪‬‬

‫היה זהיר במעשים‪ ,‬אך נועז ונטול רסן בחלומות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אין ילדים רעים‪ ,‬יש ילדים שרע להם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫יש לך ‪ -‬תן‪ .‬קשה? אני יודע‪ .‬אבל תן בכל זאת‪ .‬ללא תרעומת‪ ,‬מכל הלב‪ .‬זה חשוב‪ .‬נסיון ‪ -‬ומי יודע?‬ ‫אולי בשורת הימים שיגיעו (לא כ"כ מהר)‪ ,‬כאשר ישתנה האדם (חייבים להאמין)‪ ,‬והוא ייהנה יותר‬ ‫לתת מאשר לאגור‪ .‬פשוט לא יהיה מסוגל לנהוג אחרת‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אין לתת לילד מורה האוהב את הספר ואינו אוהב את האדם‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫אפלטון‪ -‬משל המערה‬ ‫משל המערה של אפלטון הוא אחת המטאפורות הידועות ביותר מאת הפילוסוף הנודע‪ ,‬אשר נועדה לדמות‬ ‫מציאות של בערות‪ ,‬בה אנשים נותרים חשוכים אם אינם זוכים לגילוי זיו אורה של החוכמה‪ .‬גם כאשר‬ ‫הפילוסוף ‪ -‬האדם שיצא מבורות לחוכמה ‪ -‬בא לגאול אותם מבערותם‪ ,‬הוא נמצא בסכנה מתמדת‪ ,‬מפני‬ ‫שהאנשים אינם רוצים להשתחרר מהבורות‪ ,‬הם נמשכים אליה ושמים בה את מבטחם‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוצג‬ ‫תהליך ההחכמה כתהליך קשה‪ ,‬כואב ורצוף מכשולים‪.‬‬

‫המשל‪ ,‬המוצג בספרו "המדינה" (בפתיחת פרק ז)‪ ,‬מספר על קבוצת אסירים שנכלאה מגיל רך במערה‬ ‫חשוכה ואשר רותקו בשלשלאות בצורה כזו שראשם מופנה תמיד אל צד אחד ולא יכול עוד לנוע‪ .‬מאחורי‬ ‫האסירים ישנה חומה‪ ,‬ומאחוריה בוערת מדורה שלא נכבית לעולם‪ ,‬ומאירה את הקיר עליו צופים‬ ‫האסירים‪ .‬בין האש לבין החומה חולפות בריות הנושאות פסלים‪ .‬הפסלים‪ ,‬הנישאים מעל גובה החומה‪,‬‬ ‫והמוארים מצידם האחד על ידי המדורה‪ ,‬מטילים את צלליהם על הקיר עליו צופים האסירים‪ .‬כאשר‬ ‫משמיעה אחת הבריות את קולה‪ ,‬שומעים האסירים את ההד השב מן הקיר‪ .‬לפיכך סבורים האסירים כי‬ ‫מה שהם רואים בקיר הוא בעצם החיים המציאותיים‪ .‬חייהם סובבים סביב הצללים וקולותיהם‪,‬‬ ‫האסירים מפתחים תרבות ושלל תאוריות לגביהם‪ ,‬ובונים את עולמם הרוחני על פי הדמויות על הקיר‪.‬‬

‫תרשים אילוסטרציה למשל המערה של אפלטון‪ .‬האנשים במערה רואים את צלליו של הכלב כתוקף את‬ ‫האדם כאשר בפועל הדבר אינו מתרחש‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫אחד האסירים מצליח להשתחרר מכבליו‪ .‬שריריו מנוונים מרוב ישיבה בשלשלאות‪ ,‬וכוח כלשהו גורר אותו‬ ‫במעלה דרך עפר תלולה אל מחוץ למערה‪ .‬האסיר נשרט ונחבל‪ ,‬וכאשר הוא מגיע אל מחוץ למערה‪ ,‬הוא‬ ‫אינו יכול לראות דבר משום שהוא מורגל לחושך של המערה ואינו מסוגל להתמודד עם אור היום‪ .‬אחרי‬ ‫זמן מה‪ ,‬הוא מתחיל לראות צללים מטושטשים ‪ -‬כפי שראה על קיר המערה‪ .‬אך ככל שהזמן עובר‪ ,‬והאסיר‬ ‫מתרגל לאור‪ ,‬הוא יכול להתבונן סביבו‪ ,‬ולראות שהבריות אינן צללים‪ ,‬והוא יכול להביט ולראות את‬ ‫הטבע‪ ,‬את הציפורים‪ ,‬ואת גורמי השמיים בלילה‪ .‬הוא יכול גם להבחין בצלו שלו‪.‬‬ ‫האסיר מחליט לחזור למערה‪ ,‬על מנת לספר לאסירים האחרים על נפלאות העולם שבחוץ ולשחררם‪ .‬אך‬ ‫כאשר הוא חוזר למערה‪ ,‬שוב אינו יכול לראות דבר‪ ,‬משום שעיניו התרגלו לאור השמש ואינן יכולות לראות‬ ‫בחשיכה; הוא מועד ונופל‪ ,‬ואינו רואה דבר‪ ,‬והאסירים האחרים לועגים לו וטוענים שהוא נכה‪ .‬הוא מנסה‬ ‫להסביר להם על העולם שבחוץ‪ ,‬אך הם מבטלים את דבריו בזלזול‪ .‬האסיר שיצא לאור עומד על דעתו‪,‬‬ ‫ומנסה להאיר את עיניהם של חבריו הכבולים‪ ,‬אך הם לועגים לו‪ ,‬ולו היה משחרר אותם מכבליהם כפי‬ ‫שהתכוון לעשות‪ ,‬היו האסירים רוצחים אותו‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫נספח ‪ -2‬דף משולש לניתוח חברה (אחד לכל אחווה)‬

‫‪45‬‬

‫נספח ‪ -3‬משולש אישי "מה מוביל אותי?"‬

‫‪47‬‬

‫שיקוף‬ ‫מצב‬

‫הגדרת חזון ‪ -‬מה חשוב‬ ‫לי לקדם‬ ‫ייעוד‬ ‫תנועת‬ ‫הצופים‬

‫ניסוח‬ ‫מטרות‬

‫‪+‬‬ ‫ניתוח‬ ‫משאבים‬

‫קביעת יעדים‬ ‫לכל מטרה‬ ‫עפ"י מודל המסמ"ר‪:‬‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫ניתן להשגה ‪ -‬יעד חייב להיות בר‬ ‫השגה‪ ,‬בלוחות הזמנים ובאמצעים‬ ‫שהוגדרו‬ ‫מדיד ‪ -‬יעד צריך להיות מדיד‪,‬‬ ‫הקריטריונים להערכת הביצוע‬ ‫צריכים להיות ידועים ומובנים‬ ‫ספציפי ‪ -‬יעד חייב להיות ספציפי‬ ‫ומוגדר היטב‪.‬‬ ‫מתוזמן ‪ -‬יעד צריך להיות תחום‬ ‫בזמן‪.‬‬

‫הגדרת דרכי‬ ‫פעולה לכל‬ ‫יעד‬ ‫חלוקת‬ ‫כח אדם‬

‫תכנית‬ ‫עבודה‬ ‫הגדרת מדדי הצלחה‬

‫ל"וז ‪+‬‬ ‫‪48‬‬

‫תקציב‬

‫נספח ‪ -1‬דף בינגו ריק (‪ 4‬לוחות בינגו לחתוך באמצע)‬

‫‪49‬‬

‫נספח ‪ -2‬שאלות על התנועה‬ ‫‪ )1‬האם תנועת הצופים מגדירה את עצמה תנועה ציונית יהודית ממלכתית או תנועה‬ ‫ציונית ממלכתית בלבד?‬ ‫‪ )2‬תנועת הנוער מנוהלת ע"י מערכת של בוגרים ונוער או מערכת של מתנדבים ואנשי‬ ‫מקצוע בוגרים?‬ ‫‪ )3‬הגדר לפחות ‪ 4‬תחומים בהם תתמקד תנועת הצופים בפעילות החינוכית שלה!‬ ‫(חברות ורעות‪ ,‬שימוש בצופיות‪ ,‬אהבת והכרת הארץ‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬נתינה‬ ‫ומעורבות חברתית‪ ,‬דמוקרטיה וכדומה)‬ ‫‪ )4‬תן דוגמא ל‪ 3-‬מסגרות שתנועת הצופים תעודד את בוגריה לקחת בהם חלק‪.‬‬ ‫‪ )5‬לאיזו זהות תשאף תנועת הצופים לעצב את חניכיה? זהות יהודית ישראלית‪.‬‬ ‫‪ )6‬מה שם של שכבה ה' בצופים? נחשונים‪.‬‬ ‫‪ )7‬מהו ומדוע נקראת שכבה ז' בשמה? חותרים‪ -‬חותרים אל עבר ההבטחה‪.‬‬ ‫‪ )8‬מה שם שכבת יב' בצופים? מגשימים‪.‬‬ ‫‪ )9‬היכן הוקם השבט הראשון? משוטטים בכרמל (חיפה)‬ ‫‪ )11‬כמה הנהגות קיימות היום בארץ בלבד? ‪ 11‬הנהגות (עוד הנהגה אחת בחו"ל צבר)‬

‫‪51‬‬

‫נספח ‪ -4‬מסמך ייעוד התנועה‬

‫ייעוד תנועת הצופים‪:‬‬ ‫"תנועת הצופים העבריים בישראל" היא תנועת נוער ציונית‪ ,‬ממלכתית‪ ,‬שייעודה הוא‬ ‫להקים ולפתח‪ ,‬מסגרות חינוכיות‪-‬ערכיות‪ ,‬בהם יפעלו ילדים ובני נוער בכל רחבי הארץ‬ ‫במגוון פעילויות חברתיות חווייתיות המהוות עבורם מקור לפיתוח אישי‪ ,‬לבילוי ולהנאה‪.‬‬ ‫התנועה תתנהל באופן מקצועי על ידי מערכת משולבת של מתנדבים ואנשי מקצוע‪,‬‬ ‫שיחנכו‪,‬ילוו‪ ,‬וישאפו לניהול עצמי‪ ,‬עצמאי ומרבי ככל האפשר‪ ,‬על ידי הנוער בשכבה‬ ‫הבוגרת‪.‬‬ ‫העשייה החינוכית בתנועת הצופים תמוקד על ערכי חברות ורעות‪ ,‬על "נתינה"‬ ‫ומעורבות חברתית‪ ,‬טיפוח חיים קבוצתיים דמוקרטיים תוך דגש על יוזמה אישית‪,‬‬ ‫מנהיגות ומצוינות‪ ,‬הכרת הטבע‪ ,‬אהבת הארץ ושמירה על איכות הסביבה‪.‬‬ ‫התנועה תעודד את חניכיה לעצב זהות יהודית‪-‬ישראלית משמעותית המשלבת בין‬ ‫המורשת הרבגונית של העם היהודי על מגזריו השונים‪ ,‬לבין התרבות וההוויה‬ ‫הישראלית המתגבשת במדינת ישראל‪.‬‬ ‫תנועת הצופים תעודד את בוגריה לקחת חלק בפעילות תורמת לקהילה במסגרת שנת‬ ‫שירות‪-‬לפני הגיוס לצבא‪ ,‬להתגייס לשירות ביחידות ובתפקידים המביאים לידי מיצוי‬ ‫מרבי את כישרונותיהם ויכולתם לתרום לצה"ל ולפעול‪ ,‬אחרי השחרור מהצבא‪ ,‬באורח‬ ‫מאורגן‪ ,‬כגורם מרכזי ומשמעותי בעיצוב דמותה האיכותית של החברה בישראל‪.‬‬ ‫התנועה היא חלק מתנועת הצופים העולמית ופועלת עם הסתדרויות הצופים‬ ‫האחרות במסגרת "התאחדות הצופים והצופות בישראל"‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫נספח ‪ -3‬חלקי פאזל (עמוד הבא)‬ ‫בדף הזה חלקים מיותרים ובדף הפה הפאזל בשלמותו‪ .‬מומלץ לנליין! (יש להכין ‪ 2‬פאזלים שונים)‬ ‫(בתמונה אחת השתמש לפאזל המלא‪ ,‬בתמונה אחרת השתמש רק בחלקים ממנו)‬

‫‪52‬‬

‫נספח ‪ -1‬משימות לקבוצות‪:‬‬

‫משימה ‪-1‬‬ ‫מקם את חברי הקבוצה שלך בשורה‪ ,‬ככה שכל חניך נוגע עם יד ימין ברגל‬ ‫השמאלית של חברו מימין ואת יד שמאל אני שם על הראש של החניך מצד‬ ‫שמאל‪.‬‬ ‫משימה ‪-2‬‬ ‫סדר את חבריך לקבוצה בצורה של עיגול‪ .‬כאשר חניך אחד שוכב עם הפנים כלפי‬ ‫תוך המעגל וחניך אחד שוכב עם הפנים לכיוון חוץ המעגל לסירוגין (אחד לפנים‬ ‫אחד לבחוץ וכך הלאה)‪.‬‬ ‫כל אחד צריך להרים ידיים באוויר ולהחזיק אותם עם ‪ 2‬החניכים שנמצאים ליד‬ ‫‪ 2‬החניכים הצמודים אליהם‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫נקריא קטע מיומנו של מרכז בוגר (נספח ‪ )2‬וננסה‬ ‫יומני היקר שלום‪,‬‬ ‫‪15.08.10‬‬ ‫אני מאוד מתרגש כי אתמול הגעתי פעם ראשונה לשבט והכרתי את המרכזים הצעירים והשכב"ג שאני הולך‬ ‫לעבוד איתם‪.‬‬ ‫זה מדהים כמה הזמן עבר מהר מאז שאני הייתי בגילם‪ ,‬לבשתי את החאקי והלכתי לשבט שגדלתי בו עם כל‬ ‫החבר'ה‪...‬‬ ‫מאז ומתמיד ידעתי שהתנועה חשובה לי ושאני אחזור לרכז ואמשיך להשפיע!‬ ‫התנועה והחינוך בארץ חשובים לי‪ ,‬ואני שמח שייצא לי להשפיע על השבט וללמד אותם ממה שהספקתי‬ ‫להבין בשנת שירות ובשירות הצבאי שלי‪...‬‬ ‫הרושם הראשוני בגדול ממש טוב‪ ...‬יש קצת באלגן פה ושם‪ ,‬נראה לפעמים שהילדים מאוד מרוכזים‬ ‫בתפקידים שלהם ושוכחים להסתכל על התמונה הרחבה יותר‪ ...‬אני זוכר שאני הייתי בגילם‪ ,‬כלום לא עניין‬ ‫אותי חוץ מהשכבה שלי‪ ,‬התפקיד שלי וחניכים שלי‪...‬‬ ‫בכלל יש לי המון רעיונות מה לעשות ואיך אפשר לקחת את השבט והתנועה למקום טוב יותר‪...‬‬ ‫אנ י ממש כבר מחכה להתחיל להדריך את השכבה שאני קבלתי ולנסות להסביר להם על שנת שירות ויציאה‬ ‫לדרך המשך‪...‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬למרות שהשבט הזה מאוד שונה מהשבט בו אני גדלתי‪ -‬אני חושב שאני יכול לתת להם הרבה‪...‬‬

‫אמשיך לעדכן בהמשך‪.‬‬

‫אורי‪.‬‬

‫יומני היקר שלום‪,‬‬ ‫‪14.09.10‬‬ ‫כבר עבר כמעט חודש מאז שנכנסתי לתפקיד ואני ממש לא חשבתי שזה יהיה כל כך מורכב‪...‬‬ ‫משום מה יש איזה קטע חדש אצל הילדים (שמעתי את זה גם מחברים שלי שהתחילו לרכז בשבטים אחרים‬ ‫בהנהגה) שהשבט הוא "שלהם" בלבד‪...‬‬ ‫המרכז הצעיר שלי אפילו הסביר לי שמבחינתו אני "צינור" שמעביר דברים מההנהגה אליהם‪ ,‬ואני תוהה‬ ‫לעצמי למה לעזעזאל הוא חושב שאני צינור? אני בנאדם! עם ערכים! עם דעה על דברים! לא צינור!‬ ‫אם הוא רוצה לקבל את ההודעות רק מההנהגה‪ -‬שהוא ילך בעצמו להנהגה וייקח את ההודעות לבד‪...‬‬ ‫או שהם מקבלים את כולי (עם האג'נדה שאני בא איתה) ‪ -‬או שאל תיקחו כלום‪.‬‬ ‫עוד סופשבוע אני מחוץ לבית בסמינר פתיחת שנה (כל החברים שלי צוחקים עליי שאני עדיין לובש חאקי בגיל‬ ‫‪ )24‬ואני יודע שאני יכול לתת לילדים האלה משהו שיש לי ואני רוצה לתת‪...‬‬ ‫אין לי בעיה לתת להם מקום‪ -‬אני הראשון שיקדם מנהיגות צעירה‪ ...‬אבל למה הם לא רואים בי שותף לדרך?‬ ‫מישהו שהדעה שלו משמעותית? אני מרגיש שהפכתי להיות ה"זקן" שלא מתייחסים למה שהוא אומר‪ ...‬אני‬ ‫רק בן ‪ !!24‬באתי עם כל כך הרבה מה לתת‪ ...‬אני מקווה שיהיה לזה מקום בהמשך השנה‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫הגדרת תפקיד נספח ‪3‬‬ ‫מרכז שבט‬

‫תיאור‪:‬‬ ‫יחידה‪ :‬שבט‬ ‫ממונה ע"י‪:‬מרכז הנהגה בשיתוף ראש השבט‬ ‫כפיפות ניהולית‪ :‬מרכז הנהגה‬ ‫כפיפות מקצועית‪ :‬חונך מטעם צוות ההנהגה‬ ‫מדווח ל‪ :‬מרכז הנהגה‪ ,‬חונך השבט‬ ‫שותף תפקיד‪ :‬ראש השבט‬ ‫לקוחות ישירים‪ :‬רכז‪/‬ת הדרכה שבטי‪ ,‬מרכזים צעירים‪ ,‬שכבה‬ ‫בוגרת‪ ,‬מדריכי שכבה‬ ‫ניהול פורומים‪ :‬ישיבות צוות של המרכזים ומדריכי השכבה‬ ‫הבוגרת‪ ,‬פורום הנהגתי‬ ‫השתתפות בפורומים‪:‬מרכזים בוגרים בהנהגה‪ ,‬ראש השבט וועד‬ ‫ההורים השבטי‪ ,‬שכב"ג‪ ,‬מוסדות שבט‪ ,‬פורומים של בעלי תפקיד‬ ‫בשבט‪ ,‬צוות בוגר שבט‬ ‫הגדרת תפקיד‪ :‬אחראי על ניהול שבט הצופים‬ ‫פרופיל מקצועי לתפקיד‪ -‬ידע והשכלה פורמאליים‬ ‫ניסיון בתחום ההדרכה ‪ -‬רצוי‬ ‫‪1‬‬ ‫ניסיון בעבודה עם בני נוער‪ -‬רצוי‬ ‫‪2‬‬ ‫בוגר תנועת נוער‪-‬רצוי‬ ‫‪3‬‬ ‫רצוי מי שמתכנן ללמוד החל מהשנה השנייה לריכוז‬ ‫‪4‬‬ ‫השבט או סטודנט בשנתו הראשונה ללימודים‬ ‫כישורים‪ ,‬מיומנויות‪ ,‬ניסיון‬ ‫אוריינטציה חינוכית‪-‬ערכית משמעותית‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יכולת ארגונית וניהולית‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ניסיון בעבודה במסגרת חינוכית – רצוי‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מאפיינים אישיים (תכונות חיוניות‪ ,‬תכונות רצויות)‬ ‫יוזמה ומוטיבציה לעבודה אינטנסיבית עם בני נוער‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יכולת הנעה ומנהיגות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫יכולת עבודה במספר תחומים ומשימות במקביל‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בעל ראייה מערכתית ויכולת אבחנה בין עיקר וטפל‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫יכולת עבודה בצוות‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫יכולת ניהול והפעלת צוות‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫יכולת התמודדות במצבי לחץ‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מוטיבציה לעבודה בתפקיד לטווח ארוך (לפחות‬ ‫‪8‬‬ ‫שנתיים)‬ ‫תקופת עבודה מומלצת‪:‬‬ ‫‪ 3-2‬שנים‬

‫‪56‬‬

‫נהלים רלבנטיים‪:‬‬

‫הערות‪/‬בקרה‬

‫חפיפה בין תפקיד המרכז הבוגר והצעיר‪ -‬נספח ‪4‬‬ ‫לו"ז שבועי‬ ‫ראשון‬

‫שני‬

‫שלישי‬

‫רביעי‬

‫‪17:11‬‬ ‫‪18:11‬‬ ‫‪18:31‬‬ ‫זמן בית ספר‬ ‫‪13:31‬‬ ‫‪14:11‬‬ ‫‪14:31‬‬ ‫‪15:11‬‬ ‫‪15:31‬‬ ‫‪16:11‬‬ ‫‪16:31‬‬ ‫‪17:11‬‬ ‫‪17:31‬‬ ‫‪18:11‬‬ ‫‪18:31‬‬ ‫‪19:11‬‬ ‫‪19:31‬‬ ‫‪21:11‬‬ ‫‪21:31‬‬ ‫‪21:11‬‬ ‫‪21:31‬‬ ‫‪22:11‬‬ ‫‪22:31‬‬

‫‪57‬‬

‫חמישי‬

‫שישי‬

‫שבת‬

‫נספח ‪ ,4‬משימות‪:‬‬ ‫‪ )1‬ישיבת ראשג"דים‬ ‫‪ )2‬ישיבת ראשי צוותים‬ ‫‪ )3‬ליווי צוות ט'‬ ‫‪ )4‬הוצאת אישורים‬ ‫‪ )5‬הזמנת אוטובוסים‬ ‫‪ )6‬ישיבות מרכזים צעירים‬ ‫‪ )7‬דואר מההנהגה‬ ‫‪ )8‬הפקדה של כספים‬ ‫‪ )9‬הזנה במחשבט‬ ‫‪ )11‬מפגש עם מנהלת בית ספר‬ ‫‪ )11‬הוצאה של הזמנות מבית דפוס‬ ‫‪ )12‬שיחה עם הורים של חניך בעייתי‬ ‫‪ )13‬אישור תקציב‬ ‫‪ )14‬אישור הנחות למשפחות‬ ‫‪ )15‬הוצאת אישור לתיאום טיולים‬ ‫‪ )16‬בדיקת מערכים‬ ‫‪ )17‬הזמנה של ציוד מחסן‬ ‫‪ )18‬שיחה למדריך שמוציאים אותו מהתפקיד‬ ‫‪ )19‬תדריך בטיחות‬ ‫‪ )21‬פעולת שכב"ג‬

‫‪58‬‬