Hoveret_mechaa_chevratit

Page 1

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬

‫ע”ר‬

‫האגף לחינוך‬

‫חוברת הדרכה‬ ‫החברה הישראלית (בעקבות המחאה החברתית)‬ ‫תשע”ב ‪2011-2012 -‬‬

‫ע”ר‬


‫דבר המזכ״ ל‬ ‫מדריכים יקרים‪,‬‬ ‫תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב‪ ,‬במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה‬ ‫משמעותית בשבטים שלה‪.‬‬ ‫מאחורי מילים גדולות אלה‪ ,‬מסתתרת פעולה פשוטה‪ ,‬היא פעולת ההדרכה‪.‬‬ ‫הרגעים האלה‪ ,‬בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם‬ ‫תפיסות וערכים‪ ,‬הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק‬ ‫נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה‪.‬‬ ‫ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב‪ ,‬דור‬ ‫חושב וביקורתי אשר יש בי דיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה‬ ‫ואת העשייה החינוכית רבת השנים‪.‬‬ ‫האגף לחינוך‪ ,‬שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות‬ ‫בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה‪ ,‬יחד‬ ‫עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך‪.‬‬ ‫הדרכ ה איכותית מבוססת על למידת הנושא‪ ,‬התעמקות בו והתאמתו באופן‬ ‫ספציפי אל החניכים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים‪ ,‬על אמונה ביכולתם ועל‬ ‫רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי‪.‬‬ ‫אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת‪.‬‬ ‫המשיכו כך‪.‬‬

‫בברכת הצופים‬ ‫חזק ואמץ‬ ‫גל בן שימול‬

‫‪1‬‬


‫החברה הישראלית ברוח המהפכה בקיץ‬ ‫רציונאל ‪:‬‬

‫מחאות בתחום החברתי‪-‬כלכלי שטפו והציפו את ישראל בחודשי הקיץ האחרונים (תשע"א)‪ -‬החל במאבק‬ ‫הרופאים ועד למחאת הדיור‪ .‬מחאת הדיור הוציאה אל הרחובות מאות אלפי מפגינים שהתקוממו על‬ ‫מצוקת הדיור ועל יוקר המחייה בישראל‪.‬‬ ‫מחאה זו מזמנת לנו ‪ ,‬מחנכים בתנועת נוער ‪ ,‬התייחסות לאקטואליה מהיבטים אזרחיים באמצעות שימוש‬ ‫רב במושגים באזרחות ‪,‬כמו‪ :‬מדיניות כלכלית‪-‬חברתית ליברלית מול סוציאל‪-‬דמוקרטית‪ ,‬מדינת רווחה‬ ‫‪,‬סולידריות חברתית השתתפות אזרחית‪ ,‬חופש ביטוי‪ ,‬חופש מחאה והפגנה‪ ,‬ועוד‪ .‬חשוב לעסוק במחאה‪,‬‬ ‫במטרותיה ובהשלכותיה על החברה ועל המדינה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬חשוב להבין את מקומנו בתנועת נוער‪ .‬לשאלות שאלות ולעורר מודעות בקרב החניכים לשאלות‬ ‫שעולות מן המחאה החברתי‪.‬‬ ‫ואיך אפשר בלי עשייה‪ .‬חשוב שאת החומר והידע המועבר בפעילות יקחו החניכים ויישמו‪ .‬אם זה בעשייה‬ ‫חברתית קהילתית‪ ,‬ואם זה בהגברת המודעות‪ ,‬ובפעילות פנים וחוץ שבטית‬

‫‪2‬‬


‫פעולה ראשונה סדר בבלגן‪ :‬המחאה הציבורית קיץ ‪ 1122‬למה? מה? איך? ומדוע?‬ ‫מזה כשבועיים שוטף את ישראל גל מחאה ציבורית שהתחיל בהקמת מספר אוהלים בשד' רוטשילד בתל‪-‬‬ ‫אביב והוציא אלפי בני אדם אל תהלוכות‪ ,‬הפגנות ומאהלים הפזורים מצפון עד דרום‪.‬‬ ‫פעולה זו תנסה להצביע על מאפייניה של המחאה‪ ,‬על הסיבות שקדמו לה ועל מטרותיה המגוונות‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬חשיפת החניך למחאה החברתית‪ ,‬תוך מתן כלים לניתוח המחאה ומאפייניה‪.‬‬ ‫‪ .2‬התמקדות במאבק הרופאים‪ ,‬מאבק האימהות והמאבק על דיור בר השגה תוך מתן נתונים‬ ‫ועובדות על המצב הנוכחי ועל דרישות המוחים‪.‬‬ ‫חלק א' ‪-‬‬ ‫"על קפיטליזם‪ ,‬סוציאליזם ומדינת רווחה"‬

‫‪ .2‬תן לחניכים להקריא את ששת הקטעים הבאים‪.‬‬ ‫הימים הם ימי האביב הנעימים ובצופים‪ ,‬כמידי שנה‪ ,‬מתכוננים למחנה הקיץ הקרב ובא‪ .‬הנהגת "ערבה‬ ‫תיכונית" של התנועה מונה כ ‪ 6‬שבטים במקומות שונים במרחב ‪ -‬בואו נכיר אותה‪.‬‬ ‫להן שמות השבטים ומאפייניהם‪:‬‬ ‫‪ .1‬שבט רוטשילד – שבט ותיק ומבוסס הנמצא בלב ליבו של הישוב הקהילתי העשיר "נווה שקלים"‪ .‬השבט‬ ‫מונה כ ‪ 044‬חברים והמחסן שלו שופע כל טוב – סנדות‪ ,‬חבלים‪ ,‬לייקרה בצבעים שונים‪ ,‬מקרר‪ ,‬ציוד מטבח‬ ‫יקר‪ ,‬מכונה לייצור ברד ומזרוני עמינח בודדים המחולקים לכל חניך וחניך‪ .‬כמו כן‪ ,‬גזבר השבט החליט‬ ‫השנה על קיום ערב התרמה מיוחד בהשתתפות הורים שמטרתו לגייס כסף לטובת פעילויות אטרקטיביות‬ ‫למחנה ושף שיבשל לילדים‪.‬‬ ‫‪ .2‬שבט דנקנר – שבט ותיק ומסורתי הנמצא בלב המושב היוקרתי "מדד"‪ .‬השבט ידוע בתרומתו לקהילה‬ ‫ובפרויקט הייחודי שהוא מפעיל בשיתוף בית האבות המקומי‪ ,‬אך הוא גם מוכר גם בזכות המחיר הגבוהה‬ ‫שמשלמים חניכיו עבור מחנה הקיץ‪ .‬הסיבה למחיר היקר נעוצה בסכומים הגבוהים שמועברים לצורך‬ ‫מימון נסיעות ממחנה הקיץ אל אתר הנופש "ברכה לי" וביקור במסעדה "גורמה במחנה"‪.‬‬ ‫‪ .3‬שבט ביניים – שבט צעיר שהוקם באחת השכונות המבוססות של העיר הדרומית "באר‪-‬שובע" ‪ .‬השבט‬ ‫קיים רק כ ‪ 3‬שנים אך בזמן הזה כבר הספיקה להתגבש סביבו חבורת הורים מתנדבים אשר תורמים‬ ‫ממרצם ומכספם להצלחת המחנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשל הקשרים המעולים של אחד מההורים עם בעלי מפעל‬ ‫הגלידה "לק‪-‬לי"‪ ,‬הצליח ההורה לגייס לטובת החניכים שלגוני גלידה שיחולקו לחניכים לאורך כל שעות‬ ‫היום וכל ימי המחנה‪ .‬למרות גילו הצעיר של השבט‪ ,‬גם המחסן שלו עמוס לעייפה בסנדות‪ ,‬חבלים וכמובן‬ ‫אל בד בשלל צבעים וגוון‪.‬‬

‫‪3‬‬


‫‪ .0‬שבט בינתיים – שבט כבן ‪ 14‬שנים ‪ ,‬המוקם בתוך המרכז הישן של עיר התעשייה "חמסין מדברי"‪ .‬השבט‬ ‫מושך אליו חניכים מכל קצוות העיר ואחד ממאפייניו הוא התחלופה הגבוהה של מרכזי השבטים שעבדו‬ ‫בו‪ .‬לא מדובר בשבט מבוסס ועל כן רוב הציוד הנמצא במחסן השבט הוא ציוד ישן ודל שלא באמת מאפשר‬ ‫בנייה מפוארת במחנה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ראש העיר במטרה לתמוך בשבט‪ ,‬החליט על תרומה של כ ‪ 1044‬סנדות‬ ‫לצורך בניה במחנה‪.‬‬ ‫‪ .0‬שבט הישרדות ‪ -‬שבט צעיר שהוקם לפני כחצי שנה בעיירת הפריפריה " רום עמלות"‪ .‬השבט מונה כ ‪04‬‬ ‫חברי שכב"ג וכ ‪ 04‬חברי שכב"צ והוא עסוק בלנסות להגדיל את חבריו‪ .‬בשל העובדה שמדובר בשבט צעיר‬ ‫מאוד צעיר הממוקם בעיירה המאופיינת באוכלוסיית קשת יום‪ ,‬אין לשבט ציוד מחנאי ובטח לא ציוד‬ ‫מטבח‪ .‬כדי לצאת למחנה יאלץ השבט לאכול במטבחו של אחד השבטים האחרים בהנהגה‪ .‬הדבר תלוי‬ ‫ברצונם הטוב של מובילי השבטים האחרים‪.‬‬ ‫‪ .6‬שבט עולים גם יחד – שבט שהוקם בשכונה שרוב תושביה הם בני הקהילה האתיופית‪ .‬השבט קיים כ ‪0‬‬ ‫שנים‪ ,‬אך הוא נסגר ונפתח בהתאם למידת התמיכה שהרשות יכולה לתת לו בשנת לימודים מסוימת‪.‬‬ ‫השבט מונה כ ‪ 04‬חניכים‪ ,‬רובם הגדול ככל הנראה לא יוכלו לצאת למחנה בשל עלויותיו‪ .‬כל ניסיון לגייס‬ ‫תרומות לטובת החניכים ויציאתם למחנה עלו בתוהו ויציאתם עומדת בסימן שאלה‪.‬‬

‫‪ .2‬עוד לפני תחילת הפעולה‪ ,‬בחר ‪ 6‬חניכים ותן להם את פתקי הדמויות‪ .‬שוחח עם החניכים על‬ ‫הדמות ועל דעותיה ובקש מכל אחד מהם להציג את הטעונים כחלק מיסיון לקבל החלטה בנושא‪,‬‬ ‫במסגרת ישיבת מרכזים הנהגתית‪ .‬עודד את החניכים שלא קיבלו פתקי דמויות להצטרף לדיון‬ ‫ולהביע את דעתם על הטענות שמעלים חבריהם‪.‬‬ ‫על דרך קבלת ההחלטה יסכימו החניכים בינם ובין עצמם (ע"י הצבעה‪ ,‬ע"י החלטה של מרכז‬ ‫ההנהגה או בכול דרך אחרת שיבחרו)‬ ‫מרכז ‪1‬‬ ‫שמך קרל ואתה מרכז את שבט עולים גם יחד‪ .‬בשל העובדה שאתה קרוב לחניכך ומודע לקשיים שלהם וגם בשל‬ ‫העובדה שאתה דוגל בשוויון כערך עליון‪ ,‬אתה מציע לקראת מחנה הקיץ לאסוף את כל הציוד‪ ,‬הכסף והתרומות‬ ‫שנמצאים בשבטים ולחלק אותו באופן שווה בין כל שבטי ההנהגה‪.‬‬ ‫מרכז ‪2‬‬ ‫שמך לני ואתה מרכז את שבט דנקנר‪ .‬אתה אוהב את חניכך ומודע לאכזבה הגדולה שתהיה להם‪ ,‬כאשר הם יגלו‬ ‫שמשהו לקח מהם ציוד וכסף לטובת חלוקה לאחרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אתה נמצא בקשר טוב עם הורי החניכים ומודע‬ ‫לעובדה שהם עובדים קשה לטובת השגת הכסף‪ .‬לדעתך אין שום סיבה לקחת מהם משהו שהם הרוויחו ביושר והם‬ ‫מעוניינים להעניק לילדיהם‪.‬‬

‫‪4‬‬


‫מרכז ‪3‬‬ ‫שמך סמית‪ ,‬אתה סטודנט לפילוסופיה במכללה היוקרתית "הבין – הוני" ובזמנך החופשי אתה מרכז את שבט‬ ‫רוטשילד‪ .‬גם אתה כמו חניכי השבט גדלת ב"נווה שקלים" וברור לך שלקיחת הכסף והציוד השייך לשבט שלך היא‬ ‫פגיעה חמורה בחרות שלך בכלל ובזכות הקניין שלך בפרט‪ .‬מה שעבדת בשבילו הוא שלך ולאיש אין זכות להתערב‬ ‫בזה‪ ,‬בטח לא בשביל להעביר את הציוד‪ ,‬הכסף או התרומות למי שבד"כ לא השקיעו בלימודים ולכן לא עובדים‬ ‫בעבודות מכניסות‪.‬‬ ‫מרכז ‪0‬‬ ‫שמך ג'ומס ואתה מרכז את שבט ביניים‪ .‬אתה מודע לעובדה שהשבט שלך מונה אוכלוסייה מגוונת של בעלי אמצעים‬ ‫וחסרי אמצעים ובשל החברות הקרובה בין החניכים‪ ,‬ברור לך שהרעיון שלך לפיו ההנהגה תגבה חלק מהציוד והכסף‬ ‫של השבטים לצורך הענקת תשתית ראשונית שווה לכל השבטים‪ ,‬יתקבל בברכה‪ .‬למעשה‪ ,‬אתה מציע שההנהגה‬ ‫תיקח חלק מהכספים והציוד‪ ,‬תעניק לשבטים תשתית שוויונית של כמות סנדות מסוימת‪ ,‬מוצרי מזון בסיסיים‬ ‫ופעילויות משותפות בסיסיות ונראה בעיניך נכון לאפשר לכל שבט להוסיף על תשתית זו כרצונו ולפי יכולתו‪.‬‬ ‫מרכז ‪0‬‬ ‫שמך בוג'י ואתה מרכז את שבט בינתיים ‪ .‬כמו חברך ג'ומס אתה מסכים שצריך לקחת סכום מסוים מכל שבט וחלק‬ ‫מהציוד שלו לצורך יצירת תשתית שווה לשבטים בכל הקשור לאוכל‪ ,‬בניה ופעילות‪ ,‬אבל לדעתך לא נכון לאפשר לכל‬ ‫שבט להוסיף על תשתית זו כרצונו שכן ברור לך שהדבר יוביל למציאות לא שיווניות ולחניכים שמסכלים בקנאה על‬ ‫חניכים בשבטים אחרים‪.‬‬ ‫מרכז ‪6‬‬ ‫שמך נוחי ואתה רוצה להסיט את הדיון לנושא אחר‪ .‬עד לשנה זו‪ ,‬נהוג היה כי ההנהגה גובה סכום מסוים מכל שבט‬ ‫לטובת מימון של מרפאה הנהגתית שנותנת שירותים לכלל חניכי ההנהגה‪ .‬השנה‪ ,‬בעקבות תלונות של הורי שבט‬ ‫רוטשילד על איכות הרופאים במרפאה‪ ,‬הם מבקשים לאפשר להם להקים מרפאה שבטית ולממן אותה מכספי‬ ‫הורים‪ .‬למרפאה זו הם מתכננים להביא פרופסורים מומחים‪ ,‬צוות גדול של פרמדיקים וחדר טיפולים ממוזג‪ .‬כמרכז‬ ‫השבט אתה תומך בהורים ורוצה לקדם את היוזמה‪.‬‬

‫‪ .3‬לאחר שתתקבל החלטה בנוגע להנהגה‪ .‬שרטט בעזרת מסקנטייפ קו על ריצפת החדר כשבקצהו‬ ‫האחד שים את השלט "קומוניזם" בצידו השני את השלט "קפיטליזם" ובאמצע הקו הנח את‬ ‫המושג "מדינת רווחה"‪.‬‬ ‫‪ .0‬הסבר לחניכים בקצרה על כל אחד מהמושגים (ראה נספח מס' ‪)1‬‬ ‫‪ .0‬בקש מכל אחד מהמרכזים לעמוד על קו הרצף במקום אותו מייצגת דמות המרכז שהוא הציג‪.‬‬ ‫לאחר מכן בקש מכל החניכים לעמוד על קו הרצף בהתאם לעמדתם האמיתית‪.‬‬

‫‪5‬‬


‫חלק ב' – המחאה החברתית בישראל‬ ‫‪ .1‬בקש מהחניכים לערוך קישור בין הדיון בשיטות החברתיות – כלכליות השונות ובין המתרחש‬ ‫היום בישראל‪.‬‬ ‫דגשים למדריך‪:‬‬ ‫גם אם המחאה היא אסופה של הרבה מאוד מחאות ודרישות‪ .‬בסופו של יום כל המוחים מתכנסים‬ ‫תחת הסיסמא של "צדק חברתי"‪ .‬לרוב מכוון מושג זה לרצון לצמצום פערים חברתיים ומתן‬ ‫האפשרות לכלל האזרחים להתפרנס ולחיות בכבוד‪ .‬אחת מהסיבות לפערים‪ ,‬כפי שמנתחים זאת‬ ‫מובילי המאבק‪ ,‬היא התהליך החברתי‪-‬כלכלי שעברה מדינת ישראל החל מאמצע שנות ה ‪.04‬‬ ‫במסגרת תהליך זה‪ ,‬ממשלות ישראל השונות לאורך השנים‪ ,‬הפעילו באופן מודע מדיניות כלכלית‬ ‫אשר שחקה את מדינת הרווחה והאדירה את השוק החופשי‪ .‬למעשה‪ ,‬מאז שנות ה ‪ 04‬בעזרת‬ ‫חוקים‪ ,‬תקנות ופעולות ממשלתיות שונות‪ ,‬הקטינה ישראל את מעורבותה בכלכלה ואת סל‬ ‫השירותים הבסיסיים שבעבר הוענקו לאזרחיה בחינם והעדיפה לתמוך בצמצום פעולותיה‬ ‫הכלכליות‪ ,‬בצמצום תקציבה ובהעברת חלק מנכסיה לידיים פרטיות‪.‬‬ ‫התוצאה העיקרית של מדיניות זו‪ ,‬לדעת המוחים השונים‪ ,‬היא ירידה באיכותם של השירותים‬ ‫הבסיסיים שאמורה לספק המדינה – שירותים כמו חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬דיור בר השגה‪ ,‬רווחה ועוד‪,‬‬ ‫תוך הגדלת הפערים החברתיים ושחיקתו המתמשכת של מעמד הביניים – המעמד שאמור להיות‬ ‫זה שמחייה את המשק בעבודתו‪ ,‬משלם את המיסים שמהם יילקחו הכספים למימון הפעילות‬ ‫הממשלתית ותורם לצמיחה הכלכלית‪.‬‬ ‫גם אם מדובר במאבקים שונים (מאבק הרופאים‪ ,‬מאבק האימהות‪ ,‬מאבק הדיור ועוד)‪ ,‬בסופו של‬ ‫יום ניתן לדבר על כמה נקודות עיקריות שסביבן מתלכדים המוחים‪.‬‬ ‫לפנייך ארבעת הטענות העיקריות שמועלות מכלל המאבקים‪:‬‬ ‫‪ .2‬יוקר המחייה –‬ ‫נתונים שונים מראים כי בעוד מחירי המוצרים והשירותים עלו ועלו עם השנים (מה שבא לידי ביטוי‬ ‫בעלייה במדד שנקרא "מדד המחירים לצרכן) ‪ ,‬השכר במשק הלך ונשחק ולא הצליח להתאים את עצמו‬ ‫לקצב עליית המחירים‪.‬‬ ‫‪ .1‬הפערים ההולכים וגדלים ‪-‬‬ ‫נתונים שונים מצביעים על כך שבעוד השכר של העשירון התחתון הלך ונשחק עם השנים‪ ,‬במשכורות של‬ ‫העשירון העליון חל דווקא גידול‪.‬‬ ‫‪ .3‬שחיקת מעמד הביניים –‬ ‫מעמד הביניים הוא למעשה כל אותה שכבת אוכלוסיה אשר מאיישת את העשירונים הבינוניים בטבלת‬ ‫העשירונים‪ .‬מדובר לרוב באנשים משכילים‪ ,‬עובדים אשר תפקידם החברתי הוא להניע את המשק הן ע"י‬ ‫עבודתם והן ע"י כך שהם מהווים כוח קנייה גדול‪ .‬נהוג להגדיר את מעמד הביניים לפי גודל המשכורת שלו‬ ‫ביחס למשכורות הגבוהות והנמוכות בשוק‪.‬‬

‫‪6‬‬


‫נתונים מראים כי משנת ‪ 2440‬הצטמצם מעמד הביניים כשהפרשנות לנתון קושרת הצטמצמות זו עם‬ ‫הגידול בפערים‪ .‬חלק מאותו מעמד התעשר וחלק צנח אל העשירונים התחתונים‪.‬‬ ‫‪ .4‬צמצום השירותים החברתיים הניתנים לאזרחים וירידת איכותם –‬ ‫חלק מהמוחים‪ ,‬מצביעים במחאתם על צמצום השירותים החברתיים שניתנו בעבר מטעם המדינה וכיום‬ ‫כדי להשיג שירותים דומים באיכות טובה‪ ,‬על האזרח לשלם כסף רב‪ .‬בין השירותים – חינוך ומערכת‬ ‫רווחה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש מי שמעוניין להשוות את רמת השירותים הניתנים במדינה לשירותים וזכויות שמקבלים‬ ‫אזרחי מדינות אחרות‪ .‬דוגמא לכך יכולה להיות הרצון של האימהות להאריך את חופשת הלידה בתשלום‬ ‫ולהקים מסגרות טיפול וחינוך ציבוריות בחינם כבר מגיל ‪ 3‬חודשים‪.‬‬

‫‪ .2‬חלק את חניכך ל ‪ 2‬קבוצות ותן לכל קבוצה לקרוא את הכתבה ולדון בשאלות המצורפות לה‪.‬‬

‫כתבה מס' ‪: 2‬‬ ‫עובדים יותר‪ ,‬מקבלים פחות‬ ‫עובדתית‪ ,‬הדור היום עובד הרבה יותר בשביל הרבה פחות‪ .‬אל תתנו לאשליית האפשרויות הבלתי מוגבלות‬ ‫לעוור אתכם ‪ -‬מעבר בין מעמדות כבר כמעט לא ייתכן‪ .‬תקרת הזכוכית של המעמד הבינוני תדאג שככל‬ ‫שהוא יעבוד קשה יותר‪ ,‬נטל המסים ימנע כל אפשרות של רווחה אמיתית‪.‬‬

‫הריכוזיות במשק תדאג תמיד שנשלם מחירים הנצמדים לקצה גבול היכולת‪ .‬לא קיימת מדינה מערבית בה‬ ‫ציבור משכיל ומוכשר כל כך‪ ,‬המועסק בעבודות צווארון לבן‪ ,‬לא מצליח לגמור את החודש‪ .‬אלה הזוכים‬ ‫למשכורות מנופחות‪ ,‬נדרשים לשבוע עבודה של ‪ 64‬שעות‪ ,‬לא כולל את העבודה שלוקחים הביתה ואל סופי‬ ‫השבוע‪ .‬אתם לא עבדתם ככה‪.‬‬

‫סנוב‪ ,‬בפריפריה כבר היית?‬ ‫מול תמונות צעירים מפגינים ברוטשילד‪ ,‬אתם עומדים ומצקצקים "אז תעברו לפריפריה"‪ ,‬בעוד אתם‬ ‫ממשיכים לנוח בערי השינה המטופחות שהקמתם‪ .‬באיזו פריפריה התגוררתם? אלו ביצות ייבשתם? את‬ ‫הפריפריה בה אתם אוהבים להתגאות בניתם כדי לקבור אוכלוסיות חלשות רחוק מהעין‪ ,‬עם תשתיות‬ ‫מפוקפקות‪ ,‬תחבורה ציבורית כושלת ואפס תעסוקה‪ .‬הן לא נבנו כאלטרנטיבה לערי המרכז‪.‬‬ ‫היכן יעבדו כל הצעירים שאתם מבקשים שיכבשו את הנגב והגליל? את המעגל השני‪ ,‬הקרוב למרכז בניתם‬ ‫עבורכם‪ ,‬עם דירות ארבעה וחמישה חדרים‪ ,‬עם כבישים וקניונים‪ ,‬אבל בלי רחובות ובלי קהילה‪ .‬כמה‬ ‫דירות חדר אחד מוצעות להשכרה בפתח תקווה? כמה דירות שני חדרים מתוכננות לבנייה בכפר סבא?‬

‫מתעוררים מהאשליה‬ ‫אשליית ה"תלמד‪ ,‬תעבוד‪ ,‬תצליח" כבר אינה תקפה עבורנו‪ .‬אנחנו מבינים שאין לנו תקווה‪ .‬גם עם שני‬ ‫תארים ועבודה נחשקת‪ ,‬נצליח להגיע רק עד קו המים‪ ,‬אך לא לשתות מהם‪ .‬ביטחון כלכלי ורווחה הפכו‬ ‫‪7‬‬


‫מנת חלקם של בעלי ירושה ולא של עבודה קשה‪ .‬נכון שרבים מכם התחילו מאפס והתעשרו בזכות עצמם‬ ‫ובעבודה מייגעת‪ ,‬אבל תבינו ‪ -‬האופציה הזו כבר אינה קיימת עבורנו‪.‬‬ ‫צחוק הגורל הוא שבערוב ימיכם‪ ,‬רובכם תזדקקו שוב לחיבוק החם של מדינת הרווחה‪ ,‬אבל על הברז‬ ‫ישלוט אז דור שאותו חינכתם לכלכלה דורסנית ואגוצנטרית‪ .‬אנחנו נסביר לכם שמחירי תרופות וטיפול‬ ‫סיעודי כפופים גם הם להיצע וביקוש‪ ,‬שככה זה גם במנהטן‪ .‬אתם תבינו‪ ,‬נכון?‬ ‫הכותב‪ :‬שלמה קראוס‪ ,‬עורך ומשורר‪ ,‬מו"ל הוצאת פלונית ‪ -‬מחזורי שירה‪ .‬ממשתפי מחאת הנדל"ן‬ ‫ויוקר המחיה‪.‬‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.0‬‬

‫מה הטענות העיקריות שמעלה כותב הכתבה?‬ ‫האם אתה מסכים איתן?‬ ‫איזו שיטה חברתית‪-‬כלכלית מציע הכותב בתור אלטרנטיבה לקיים כיום?‬ ‫לאור הדיון שקימתם בתחילת הפעולה על השיטות הכלכליות החברתיות השונות‪ ,‬מה יכולות‬ ‫להיות טענות הנגד שלכם (על הדברים המוצגים בכתבה)‬

‫כתבה מס' ‪:1‬‬

‫געגוע לסוציאליזם של פעם?‬ ‫עכשיו הם מתגעגעים לסוציאליזם של פעם‪ .‬לימים היפים שבהם כל אחד ידע את מקומו והעושר‬ ‫התחלק שווה בשווה בין כולם כלומר בין כל מי שהציג פנקס אדום שבו היו מודבקים כל הבולים שהעידו‬ ‫ששולמו דמי החבר‪ .‬אח איפה הימים היפים שבהם לא היינו צריכים לחשוב לבד כי המפלגה הודיעה לנו מה‬ ‫דעתנו‪.‬‬ ‫בשידורי המהפכה של יום אתמול עלו לשידור אחד אחרי השני המתחרים בהטלת האשמה על השוק‬ ‫החופשי‪" .‬זה הכל בגלל ההפרטה" הם חזרו שוב ושוב ולמילה האחרונה נוספה העוויית מיאוס‪.‬‬ ‫באמת איפה הימים שלפני ההפרטה הימים שבהם ההורים שלנו חיכו שמונה שנים לקו טלפון כי לא היה‬ ‫להם פנקס אדום‪ .‬מי שהיה לו פנקס אדום חיכה רק ארבע‪-‬חמש שנים‪ .‬מאז היתה הפרטה ועכשיו הכל יותר‬ ‫גרוע כידוע‪ .‬איפה הימים ההם שבהם היו "שיכון מפא"י" ו"שיכון מפ"ם" ו"שיכון הפועל המזרחי‪".‬‬ ‫הדירות היו מאוד זולות אם רק היית שייך למחנה הנכון כלומר מוכר את נשמתך‪ .‬לא יכולת לייצר ולייבא‬ ‫מה שבא לך כי היית צריך רישיון ובמשק לא מופרט הממשלה היא זו שמחלקת את הרישיונות‪ .‬והממשלה‬ ‫מורכבת מפוליטיקאים ולפוליטיקאים יש אינטרס‪.‬‬ ‫היינו שם כבר‪ .‬וכאשר הפוליטיקאים דאגו שאת הרישיונות יקבלו רק המקורבים שילמנו יותר על‬ ‫החולצה והמכנסיים כי לא היתה תחרות‪ .‬ולמי ששכח ‪ -‬השיטה ההיא נכשלה ולא רק אצלנו‪.‬‬ ‫מחאת האוהלים לקחה בעיה אמיתית וכואבת ‪ -‬שרק לפני שנה וחצי החלו לטפל בה אחרי שנים של‬ ‫הזנחה ‪ -‬והלבישה עליה צעירה מבית טוב שלוש תנועות של השמאל הכי הזוי שקנו אוהלים ומימנו‬ ‫‪8‬‬


‫אוטובוסים וחבורה שמסבירה במלוא הרצינות שהמצב בארץ נורא כי אי אפשר לעבוד כאן בתור במאי של‬ ‫סרטי פרינג' בלי עזרה מההורים ובלי לעשות חלטורות בתור קופירייטר למשווקים של מיץ נבטי חיטה‪.‬‬ ‫לתחומי העיסוק הללו יש הרי שוק רק בתל אביב אז אין מה לדבר על דירות בזול בפריפריה‪.‬‬ ‫אבל זה רק חלק מהסיפור‪ .‬כי ברקע ישנן גם חברות בבעלות טייקונים שלא יכולים לעמוד במחויבויות‬ ‫שלהם ועכשיו מתקשות להתמודד עם המסקנות הצפויות של הוועדה לבדיקת הריכוזיות במשק‪ .‬יש להן‬ ‫אינטרס כלכלי ענק שהממשלה הכי אנטי‪-‬טייקונית שהיתה כאן לא תשלים את ימיה‪.‬‬ ‫לצידם התייצבו כמה עיתונים וערוצי טלוויזיה לחלקם אינטרסים זהים לאלה של אותם טייקונים ולרגל‬ ‫השמחה הציבו שלושה כתבים סביב כל אוהל וחמישה צלמים מאחורי כל כתב‪ .‬בסוף תצא מזה מחאה‬ ‫אותנטית ואף אחד מדיירי האוהלים לא יידע שהוא היה בובה על חוט‬ ‫הכותב‪ :‬גונן גינת עיתונאי ופובליציסט ישראלי‪ .‬הכתבה פורסמה ב"ישראל היום"‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.0‬‬

‫מה הטענות העיקריות שמעלה כותב הכתבה?‬ ‫האם אתה מסכים איתן?‬ ‫איזו שיטה חברתית‪-‬כלכלית תוקף הכותב בדבריו? על אילו חסרונות של השיטה הוא מצביע?‬ ‫לאור הדיון שקימתם בתחילת הפעולה על השיטות הכלכליות החברתיות השונות‪ ,‬מה יכולות‬ ‫להיות טענות הנגד שלכם (על הדברים המוצגים בכתבה)‪.‬‬

‫‪ .3‬בקש מכל קבוצה שתציג את תשובותיה ולאחר מכן ערוך דיון מסכם בעזרת השאלות הבאת‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.0‬‬

‫עם איזו עמדה מכל העמדות שהוצגו בפעולה‪ ,‬אתה הכי מזדהה?‬ ‫לאור זאת‪ ,‬אם איזה מהמאבקים הרבים הכלולים במחאה (מאבק הדיור‪ ,‬מאבק הרופאים‪,‬‬ ‫מאבק האימהות‪ ,‬המאבק על מחירי הדלק ועוד) אתה מזדהה יותר ועם אילו פחות?‬ ‫לאור כל זאת‪ ,‬מה לדעתך צריך להיות מקומה של תנועת הצופים‪ ,‬אל מול גל המחאה?‬ ‫מה היתרונות ומה החסרונות של הצטרפות שבטית‪/‬הנהגתית או תנועתית למחאה?‬

‫חשוב‪:‬‬ ‫אפשר לקיים את הפעילות בשבט‪ ,‬אך נכון בעיננו יותר להעביר את הפעילות במאהלי המחאה ומיד‬ ‫בסופה לתת לחניכים להסתובב בין האוהלים ולקיים עם נציגי המוחים שיחות סביב השאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬

‫על מה אתה מוחא?‬ ‫מה מטרות המחאה שלך?‬ ‫האם אתה מזוהה עם ארגון כלשהו?‬ ‫מה תהיה "נקודת היציאה" שלך מהמחאה? מה צריך לקרות כדי שתוכל לומר שמטרתך הושגה?‬

‫נספח‪:‬‬

‫‪9‬‬


‫מדינת רווחה‪:‬‬

‫מדינת רווחה היא מדינה‪ ,‬אשר תכלית המדיניות שלה היא לספק לתושביה הגנה ממחסור ‪,‬ולצמצם‪ ,‬עד‬ ‫כמה שניתן‪ ,‬את אי‪-‬השוויון החברתי בין השכבות החלשות לבין השכבות המבוססות‪.‬‬ ‫המושג מדינת רווחה נולד במלחמת העולם השנייה‪ ,‬כאשר עלה הצורך של המדינות לספק לאוכלוסייה‬ ‫הפגועה מן המלחמה‪ ,‬שירותים בסיסיים‪ ,‬כגון‪ :‬דיור‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬טיפול רפואי ומזון‪ .‬עם הזמן התרחבו‬ ‫היעדים‪ ,‬וכיום הם כוללים גם את השאיפה לשוויון‪ ,‬שיפור ברמת החיים וצדק חברתי ‪.‬‬ ‫התומכים במדינת רווחה מתבססים על המושג זכויות חברתיות‪ ,‬הכוללות‪ ,‬מלבד הזכויות הפוליטיות‬ ‫והזכויות האזרחיות‪ ,‬גם זכויות הקשורות במצב החומרי‪ ,‬כגון‪ :‬הזכות לחינוך ‪,‬הזכות לבריאות ועוד‪,‬‬ ‫ולדעתם‪ ,‬המדינה חייבת לספק זכויות אלה ‪.‬‬ ‫מדיניות הרווחה מבוצעת באמצעות שירותי רווחה‪ .‬שירותים אלה כוללים‪ :‬שירותי חינוך ‪,‬שירותי בריאות‪,‬‬ ‫עזרה נפשית‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬ייעוץ ועוד‪ .‬לדוגמה‪ :‬במסגרת מדיניות הרווחה כל אדם זכאי לקבל עזרה רפואית‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כל אדם‪ ,‬גם מי שאין ידו משגת לשלם דמי ביטוח רפואי כלשהו או דמי חברות בקופת חולים‪ ,‬זכאי‬ ‫לקבל עזרה רפואית בבית‪-‬חולים או במרפאה ציבורית‪ ,‬כאשר הוא זקוק לכך ‪.‬‬

‫קפיטליזם‪:‬‬ ‫קפיטליזם הוא שיטה כלכלית וחברתית שהתפתחה באירופה בין המאה השש עשרה והמאה התשע עשרה‪.‬‬ ‫השיטה מבוססת על הזכות של פרטים וקבוצות לבעלות פרטית על הרכוש ולשימוש בו באופן חופשי‪.‬‬ ‫למעשה דוגלת השיטה באי‪-‬התערבות ממסדית בנעשה במשק ושמירה על זכויות הקניין האישיות של כל‬ ‫אזרח באמצעות מערכת המשפט ומערכות האכיפה המדינתיות‪.‬‬ ‫חברות שבהן נהוגה כלכלה קפיטליסטית יותר‪ ,‬מאופיינות בהדגשה רבה של הפרט ופעולותיו‪ .‬העקרונות‬ ‫הקפיטליסטיים מתייחסים לחברה במובן הבסיסי והמוגבל ביותר ‪ --‬כשיתוף פעולה מרצון בין פרטים‪,‬‬ ‫שהמניע לו הוא הרצון של אותם פרטים בהשגת מטרותיהם האישיות בלבד‪ .‬כיום מאפיינות כל המדינות‬ ‫הקפיטליסטיות בכלכלת שוק חופשי‪ .‬במסגרת שיטה כלכלית זו‪ ,‬כל ההחלטות והפעולות הכלכליות של‬ ‫פרטים (ביחס להעברת כסף‪ ,‬מכירה וקנייה של טובין ושירותים וכדומה) מבוצעות מרצון ולא בכפייה‪ .‬שוק‬ ‫חופשי הוא שוק שהיצור בו נשלט על ידי היצע וביקוש כשהתיאוריה העומדת בבסיס השיטה מכוונת לכך‬ ‫שלכוחות השוק נטייה לאזן את עצמן וליצור חלוקת משאבים סבירה גם ללא התערבות מדינתית‪.‬‬ ‫במסגרת כלכלת השוק החופשי ניתן מקום של כבוד לתהליך הנקרא "הפרטה" במסגרת תהליך זה‬ ‫משאבים‪ ,‬חברות ושירותים שהיו שייכים פעם למוסד המדינתי מועברים לידיים פרטיות מתוך הבנה כי‬

‫‪11‬‬


‫ידיים פרטיות אלה יוכלו מצד אחד לתפעל באופן ראוי יותר את השירותים‪ ,‬להרוויח הון עצמי מרכישתם‬ ‫ותפעולם וליצור תחרות שתטיב עם האזרחים‪.‬‬

‫קומוניזם‪:‬‬ ‫שיטה כלכלית־חברתית המוגדרת כבעלות מוחלטת של החברה על הנכסים השונים שלה‪ ,‬תוך שמירה על‬ ‫שוויון כלכלי וחברתי ניכר וללא קיומה של מדינה‪ .‬הפועל היוצא של מדיניות קומוניסטית בא לידי ביטוי‬ ‫ביצירתה של המדינה הסוציאליסטית‪ ,‬שהייתה נפוצה מאוד במאה הקודמת‪ .‬במסגרת משטר זה‪ ,‬מולאמים‬ ‫כל אמצעי הייצור והופכים להיות בבעלות כלל הציבור‪.‬‬

‫‪11‬‬


‫פעולה שנייה ‪" -‬וכך נראית העיירה שלי"‬

‫מטרה עיקרית‪:‬‬ ‫‪ ‬לאפשר לחניכים שיח בנושא החברה הישראלית האידיאלית‪( .‬על איזה ערכים היא מושתת‪ ,‬מה‬ ‫חשוב שיהיה בה‪ ,‬מה חשוב להוציא ממנה)‬

‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫‪ ‬מחלקים את הקבוצה לשלוש קבוצות קטנות‪ .‬כל קבוצה מקבלת את השיר "וכך נראית העיירה‬ ‫שלי"‪ ,‬והיא צריכה על השיר הזה להמציא שיר על איך נראית "העיירה שלנו"‬ ‫מצוי)‪ 10( .‬דקות)‬

‫(= החברה‪ ,‬מצב‬

‫‪ ‬כל קבוצה מציגה את השיר שלה‪ 7( .‬דקות)‬ ‫‪ ‬כל אחד לעצמו מכין ציור‪ /‬קולאז'‪ /‬פרסומת לחברה הישראלית שהיה רוצה לראות‪( .‬מצב רצוי)‪.‬‬ ‫תולים את כל הדברים שהחניכים עשו כתערוכה בחדר הפעילות ומתחת לכל "פרוייקט" תולים דף‬ ‫ריק‪ 10( .‬דקות)‬ ‫‪ ‬כל החניכים מסתובבים בתערוכה "החברה הישראלית המתוקנת"‪ .‬כל אחד מסתובב בין הדפים‪,‬‬ ‫ורושם הערות‪ ,‬הארות ושאלות על דברים שהוא ראה‪ .‬צריך להנחות את החניכים לדבר ברמת‬ ‫התוכן ולא ברמת העיצוב‪ 24( .‬דקות)‬ ‫‪ ‬דיון‪ 34( :‬דקות)‬ ‫מהי החברה הישראלית בשבילי?‬ ‫מה חשוב לי לראות בחברה הישראלית?‬ ‫האם הדבר רחוק מהמציאות מאוד?‬ ‫מה לדעתכם צריך לשנות כדי שזאת תהיה החברה הישראלית שבה נגור?‬ ‫‪ ‬ציוד והתארגנויות‪ :‬מילים של השיר "וכך נראית העיירה שלי"‪ ,‬דפי ‪ ,0A‬צבעים‪ ,‬עיתונים‪ ,‬דפי עיתון‪.‬‬

‫‪12‬‬


‫פעולה שלישית ‪" -‬אין לי כסף אין לי"‪ :‬הבנת המציאות ‪ –-‬על קצה המזלג‬ ‫מטרה עיקרית‪:‬‬ ‫‪ ‬הקניית ידע בסיסי לחניכים על מושגים שעלו מתוך המחאה החברתית בקיץ‬

‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫‪ ‬כל קבוצה מקבלת טקסט בנושא מדיניות רווחה‪ ,‬לפי עופר סיטבון שפורסם ב ‪ .2447‬בסוף הטקסט‬ ‫על כל קבוצה לענות על השאלה – שתיים שמופיעה בסופה‪( .‬נספח ‪)1‬‬ ‫‪ ‬כל קבוצה צריכה להציג את הדיון שהיה אצלה בקבוצה‪.‬‬ ‫‪ ‬מד חום עמדות‪ :‬לאחר קריאת המאמרים והתגובות השונות‪ ,‬שואלים שאלות את הש"ש והם‬ ‫צריכים להיעמד על סקלה לפי מה שהם חושבים הנושא הכי בוער היום במדינה‪ ,‬לנושא שלא צריך‬ ‫להתעסק איתו‪.‬‬ ‫‪ ‬דיון‪:‬‬ ‫מה למדתם חדש בפעולה?‬ ‫איך אתם מרגישים בסיום הפעילות?‬ ‫מה חשוב לכם לעשות עם זה?‬ ‫איך אתם חושבים שאתם יכולים לשנות?‬

‫‪13‬‬


‫נספחים לפעולה (‪)2‬‬

‫‪ .2‬מדינת הרווחה‬ ‫ערוך ומעובד מתוך‪ :‬עלייתה וירידתה של מדינת הרווחה*‬ ‫עופר סיטבון‪ynet ,14/6/47 ,‬‬ ‫מדינת הרווחה המודרנית שקמה באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה לא היתה מדינה סוציאליסטית‪ .‬היא‬ ‫התקיימה רק בחברות בהן היתה קיימת כלכלת שוק‪ ,‬וגם לא הביאה לביטול מלא של העוני ושל אי‪-‬השוויון‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬היא הכירה בכך שלמדינה יש תפקיד חשוב בארגון הכלכלה‪ ,‬ומטרתה המוצהרת היתה צמצום הפערים‬ ‫החברתיים באמצעות פעולה דו‪-‬ראשית‪ :‬מצד אחד התערבות מדינתית‪ ,‬בכל האמצעים העומדים לרשות‬ ‫הממשלה‪ ,‬בפעילות המשקית והכלכלית; ומצד שני הוצאת השירותים החברתיים מן השוק‪ ,‬והפיכתן לזכויות‬ ‫חברתיות שכל אזרח זכאי להן‪ .‬במובן זה‪ ,‬נשאה בחובה מדינת הרווחה פוטנציאל רדיקלי למדי לשינוי יחסי‬ ‫הכוח החברתיים‪ ,‬ואין זה מפתיע כי קמו לה מקטרגים ומתנגדים לא מעטים‪.‬‬ ‫הלורד ויליאם בוורידג'‪ ,‬אביה של מדינת הרווחה הבריטית‪ ,‬סבר כי על המדינה לדאוג לאזרח לכל אורך חייו‪,‬‬ ‫מהעריסה ועד לקבר‪ .‬לשם כך יש לפתח שורת שירותים שנועדו להגן על האוכלוסייה הן מפני סיכוני החיים –‬ ‫מחלה‪ ,‬נכות‪ ,‬מות המפרנס‪ ,‬זקנה‪ ,‬יתמות ועוד – והן מפני סיכוני השוק – פיטורים‪ ,‬אבטלה‪ ,‬תאונות עבודה‪,‬‬ ‫פשיטת רגל ועוד‪ .‬תפיסה זו‪ ,‬שהיתה נתונה בקונסנזוס פוליטי עד לשנות השבעים‪ ,‬הופכת את המדינה למעין‬ ‫חברת ביטוח גדולה המאפשרת לאזרח הקשיש לשמור על רמת החיים אותה השיג במהלך חייו‪ ,‬ולאדם העני‬ ‫קיום בכבוד‪ .‬מדיניות זו מתאפשרת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כתוצאה מחלוקה מחדש של ההכנסות באמצעות מערכות המס‪,‬‬ ‫ומטרה עקיפה אך חשובה לא פחות שלה היא יצירת שילוב חברתי ופוליטי בין קבוצות ומעמדות חברתיים‪.‬‬ ‫‪ ‬באמצעות מה ניתן לקיים מדיניות רווחה?‬ ‫‪ ‬יש הבדל בין זה לבין צדקה?‬

‫‪ .1‬הגשמת ייעודה של מדינת הרווחה‬ ‫לשם מימושן של המטרות הנעלות הללו פועלת מדינת הרווחה בכמה מישורים‪ ,‬בראש ובראשונה באמצעות‬ ‫מדיניות של התערבות ותכנון ממשלתיים בשוק‪ .‬מעורבות זו באה לידי ביטוי במדיניות תקציבית מרחיבה‪,‬‬ ‫שנשענת על תורתו של הכלכלן הבריטי הנודע ג'ון מיינארד קיינס וגורסת כי במצב של מיתון כלכלי‪ ,‬הממשלה‬ ‫רשאית – ואף חייבת – להגדיל את הגירעון התקציבי כדי להניע את הפעילות הכלכלית‪ .‬קיינס טען כי מדינה‬ ‫איננה משק בית‪ ,‬וכי מותר לה להיות באוברדרפט‪ .‬פעילותה יכולה לייצר מקומות עבודה שבתורם מייצרים‬ ‫צמיחה כלכלית‪ .‬זו מגדילה את הכנסות הממשלה ממסים וכך מאפשרת לה לצמצם מחדש את הגירעון‪.‬‬ ‫המעורבות והתכנון באים לידי ביטוי באופנים חשובים נוספים כמו הגנה על התעשיה והחקלאות המקומיים ע"י‬ ‫מכסים המייקרים את היבוא‪ ,‬והשקעה ממשלתית ופיתוח של תשתיות כמו מסילות רכבת‪ ,‬כבישים ותחנות‬ ‫כוח‪.‬‬ ‫היבט מרכזי נוסף הוא עיקרון הדה‪-‬קומודיפיקציה*‪ ,‬שמשמעותו היא הוצאת שירותים ציבוריים מסוימים –‬ ‫חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬דיור‪ ,‬שוק עבודה מאורגן ועוד – מהתחום הצר של שוק הסחורות שבו כל‪-‬אחד זכאי לקבל‬ ‫שירות כגובה הכנסתו‪ .‬כל תושבי המדינה משלמים מסים בהתאם להכנסתם (מיסוי פרוגרסיבי) וכולם מקבלים‬ ‫שירותים חברתיים מפותחים‪ .‬זהו עיקרון האוניברסאליות*‪ ,‬המכיר בקיומן של זכויות חברתיות להן זכאים כל‬ ‫האזרחים‪ .‬היישום של העקרונות אלו פועל כמובן בכיוון של חלוקה שוויונית יותר של ההכנסות במשק‪ ,‬ועל כן‬ ‫גם לצמצום הפערים החברתיים‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬עיקרון חשוב נוסף של מדינת הרווחה הוא עיקרון הדה‪-‬פמיליזציה* שנועד ליצור תנאים שיאפשרו לכל‬ ‫האזרחים לקיים רמת חיים סבירה‪ ,‬ללא קשר למצבם ולתפקידם המשפחתיים‪ .‬דוגמאות ליישומו הן סבסוד‬ ‫מעונות יום‪ ,‬הענקת קצבאות ילדים‪ ,‬חופשה שנתית ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬איך מדינת הרווחה מצליחה לייצר שירותי רווחה מפותחים לכולם? איזה ערך עומד מאחורי‬ ‫המהלך הזה?‬

‫‪14‬‬


‫‪ .3‬מדינת הרווחה טובה לדמוקרטיה?‬ ‫אחד ההישגים החשובים של מדינת הרווחה הוא היווצרות מעמד ביניים רחב בעל השכלה גבוהה ורמת חיים‬ ‫נאותה‪ ,‬הנושא את המשק על כתפיו גם ככוח ייצור‪ ,‬גם ככוח קנייה וגם כמשלם מסים‪ .‬בניגוד לאמונה הרווחת‪,‬‬ ‫בני מעמד הביניים – ולא רק בני המעמדות הנמוכים – הם בין הנהנים העיקריים ממדינת הרווחה‪ :‬הן ממערכת‬ ‫רפואה ציבורית מקצועית והוצאה ציבורית גבוהה על חינוך‪ ,‬והן משום שמדינת הרווחה מספקת לא פעם‬ ‫למעמד הביניים תעסוקה‪ ,‬הכנסה וכוח מקצועי‪.‬‬ ‫מדינת הרווחה טובה גם לדמוקרטיה‪ ,‬שכן חינוך נרחב מבטיח את קיומו של ציבור משכיל ומתעניין שיהא שותף‬ ‫בכינון דיון ציבורי ערני ותוסס‪ .‬הוא הדין גם לגבי הבטחת קיומה של רשת ביטחון סוציאלית‪ .‬לאזרחים עניים‪,‬‬ ‫העסוקים במאבק ההישרדות היומיומי‪ ,‬יש פנאי מועט‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬להשתתף בחיים הדמוקרטיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא‬ ‫גם מקדמת יציבות כלכלית וסולידריות‪ ,‬שהן אבני יסוד לניהול דמוקרטיה תקינה‪.‬‬ ‫היבט חשוב נוסף המאפיין מדינות רווחה הוא טיפוח גופים עצמאיים כדוגמת האקדמיה‪ ,‬השירות הציבורי‪,‬‬ ‫מערכת המשפט‪ ,‬השידור הציבורי או איגודי העובדים‪ .‬אלו מנגנונים ציבוריים שיש בכוחם להוות משקל נגד‬ ‫לכוחו של ההון הפרטי ולהצטברותו בידי מעטים‪ .‬הניסיונות המתמשכים שאנו עדים להם בשנים האחרונות‬ ‫לפגוע בעצמאותם ובכוחם של גופים אלו‪ ,‬מלמדים דווקא על חשיבותם הרבה‪.‬‬ ‫‪ ‬לפי סיטבון‪ ,‬מה התרומה של מדינת הרווחה לדמוקרטיה? מה דעתכם על זה?‬ ‫‪ ‬באיזה אופן מדינת הרווחה מכניסה את הדמוקרטיה‪-‬שלטון העם לתוך הכלכלה?‬

‫‪15‬‬


‫פעולה רביעית ‪" -‬סיור" בחצר האחורית של החברה הישראלית‪.‬‬ ‫מטרה עיקרית‪:‬‬ ‫‪ ‬להציג את המציאות כפי שהיא באמת‬

‫מהלך הפעילות‬ ‫‪ ‬מתודה מרכזית‪ :‬מתחלקים לצוותי עבודה של זוגות שלשלות וכל קבוצה קטנה עוברת בית מדרש‬ ‫לעצמה‪ .‬כל בית מדרש יכלול טקסטים של משוררים מפורסמים (כמו רוני סומק‪ )...‬וטקסטים‬ ‫פחות מוכרים שנכתבו ע"י ילדי רחוב‪ .‬כל אחד מחברי הקבוצה יצטרך להתייחס לטקסים‬ ‫‪ ‬דיון בקבוצה הגדולה‪:‬‬ ‫עם איזה טקסט היה לכם הכי קשה? למה היה לכם הכי קשה איתו?‬ ‫מה המציאות שמבחינתכם עולה מן הטקסטים?\‬ ‫איזה דברים מפחידים אתכם בקריאת הטקסטים?‬ ‫איזה דברים הייתם רוצים להגיד למי שכתב את הטקסט?‬ ‫מה הרגשתם שקראתם את הקסט?‬ ‫האם חשבתם פעם על ילדי רחוב?‬ ‫‪ ‬נקודה למחשבה ולהיערכות‪:‬ניתן לערוך סיור בבית השנטי בת"א או לערוך את הפעילות בסמוך‬ ‫אליו‪.‬‬

‫‪16‬‬


‫פעולה חמישית ‪ -‬המהפכה בקיץ‬ ‫מטרות ‪:‬‬ ‫‪ ‬החניכים ילמדו על המחאה הציבורית ועל נסיבותיה‪.‬‬ ‫‪ ‬החניכים יבינו את מורכבות המצב החברתי ‪ -‬כלכלי מהיבטים שונים‪.‬‬ ‫‪ ‬החניכים יפתחו מודעות לחשיבות ההשתתפות האזרחית ועל גבולות המחאה‪.‬‬ ‫‪ ‬החניכים יביעו עמדתם ביחס לסוגיות שונות במחאת הציבור תוך שימוש במושגים מתחום האזרחות‪.‬‬

‫רקע לפעילות מהי מחאת הדיור ? ‪ +‬נתונים על מצוקת הדיור בישראל‬ ‫מחאת הדיור היא סדרת הפגנות ופעולות מחאה ברחבי ישראל המתקיימות החל מ‪ 10 -‬ביולי ‪ .2411‬הנושא המרכזי‬ ‫של המחאה הוא העלייה המתמשכת ביוקר המחיה ובמחירי הדיור בישראל וכן העדר פתרונות לדיור בר השגה‪ .‬עם‬ ‫התרחבות המחאה ההפגנות החלו לעסוק במערכת החינוך והבריאות‪ .‬המחאה החלה כקבוצת מחאה ב"פייסבוק"‬ ‫והובילה להקמת מאהל בשדרות רוטשילד בתל אביב ובהמשך בערים נוספות‪.‬במסגרת המחאה התקיימו הפגנות‬ ‫המוניות שהשתתפו בהן מאות אלפי מפגינים‪ .‬בעקבות המחאה הממשלה הודיעה על שורת צעדים שיינקטו לפתרון‬ ‫מצוקת הדיור‪.‬‬ ‫‪http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02661.pdf‬‬

‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫‪ ‬תחילת הפעילות המנחה יקריא ציטוט מדבריו של הכלכלן רון תקווה במסמך שהגיש לוועדת הכלכלה של‬ ‫הכנסת על מצוקת הדיור ב‪ .2440 -‬ולאחר מכן‪ ,‬ידון בשאלה – האם רק הממשל אחראי למצב כלכלי חברתי‬ ‫במדינה ‪ ,‬או גם האזרחים שותפים ואחראים לו ? נמק את דבריך‪.‬‬

‫"ניכר כי הממשלה נעדרת ראייה מערכתית וארוכת‪-‬טווח בכל הקשור למדיניות הבינוי‬ ‫והשיכון‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בשנים האחרונות בשלל החלטות ממשלה ומהלכים‬ ‫שאינם עולים בקנה אחד עם יעדיה המוצהרים של הממשלה ‪,‬ואף תורמות להשגת‬ ‫תוצאות הפוכות מן הנדרש‪.‬המשך מגמה זו עלול להביא להתמרמרות חברתית ‪ ,‬להמשך‬ ‫התרחבות הפער החברתי ואף לעודד ירידה מן הארץ‪".‬‬

‫‪ ‬צפייה בסרטון שהועלה במהלך המחאה ב"יו טיוב"‬

‫‪17‬‬


‫לפניכם סרטון שהועלה במהלך המחאה‪ .‬צפו בהם ודונו בסוגיות הבאות שהן מעלות‪.‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=B41_ktkn3pM‬‬ ‫מה דעתכם על הרעיון המוצע בסרטון ? האם הממשלה יכולה לטעון שדרישות המוחים לדיור אינן מוצדקות לאור‬ ‫הדברים שהועלו בסרטון ? האם חל שינוי בעמדתכם בעקבות הצפייה בסרטון ? מדוע ? האם מחאת הדיור הבוקעת‬ ‫משדרות רוטשילד בתל אביב מעידה על סולידריות חברתית ? מדוע ?‬

‫‪ ‬היבטים שונים של המחאה – מאמרי עמדה‬ ‫לפניכם קטעים מתוך מאמרי עמדה שנכתבו על אודות מחאת הדיור מהיבטים שונים‪ .‬קראו אותן ואת השאלות‬ ‫שאחריהן‪.‬‬

‫כיף להתהפך‬ ‫רבותיי המהפכנים‪ ,‬תוכלו להעלות את הסוציאליזם‪ .‬אבל למה לדרוש מנתניהו לעשות את מה שהוא‬ ‫לא מאמין בו? תחליפו אותו בבחירות‬ ‫איל מגד‪| 14/8/2011 NRG‬‬

‫כיף להיות מהפכן‪ .‬למהפכן אין מחר‪ ,‬הוא יכול להתהפך כאוות נפשו‪ ,‬להפריח לחלל האוויר איזה סיסמאות שהוא רוצה‪,‬‬ ‫לדרוש איזה דרישות שהוא רוצה‪ .‬המהפכן לא מתחשב בכלום‪ ,‬באף אחד‪ .‬הוא לא כבול לשום דבר‪ .‬הוא מלא בעצמו‪,‬‬ ‫מרחף על ענן של מילים נלהבות‪ .‬לא ברור‪ ,‬בקיצור‪ ,‬איך ראש הממשלה נגרר אחר המהפכנים המזדמנים שהארץ מצמיחה‬ ‫בשבועות האחרונים ‪.‬‬ ‫לא ברור למה במקום להודיע שהוא מקים צוות חשיבה הוא לא מופיע בטלוויזיה בנאום לאומה ואומר‪" :‬יש לי דרך‪,‬‬ ‫הכלכלה שלנו היא בצלמי ובדמותי‪ ,‬ואני מאמין שבזכות זה היא מצליחה להתנווט היטב במים הסוערים של הכלכלה‬ ‫העולמית‪ .‬הכלכלה הישראלית יציבה‪ ,‬אין אבטלה המונית‪.‬‬ ‫תסתכלו על אירופה‪ ,‬על אירלנד ועל פינלנד‪ ,‬על יוון ועל ספרד‪ ,‬ותראו כמה יכול להיות גרוע יותר‪ .‬אם זה לא מוצא חן‬ ‫בעיניכם‪ ,‬יהיו בחירות עוד שנה וחצי ואז תחליפו אותי בשלי יחימוביץ? או בדב חנין‪ ,‬במרצ או ברק"ח‪ ,‬שהאידיאולוגיה‬ ‫שלהם חופפת לגמרי את הרעיונות שלכם‪ .‬עד להודעה חדשה מחליפים כאן את המשטר בבחירות‪ ,‬זאת הדמוקרטיה שבה‬ ‫אתם מנופפים כל הזמן‪ .‬חוסר הסבלנות שלכם‪ ,‬הירידה לרחוב ‪ -‬היא לא דמוקרטית אלא אנטי‪-‬דמוקרטית‪ .‬באמצעות‬ ‫הרחוב אתם רוצים לעקוף את רצון הרוב‪ .‬בכוח הרחוב‪ ,‬בסיוע בדרנים וזמרים‪ ,‬אתם מייצרים קרנבל‪ ,‬לא דמוקרטיה ‪".‬‬

‫למה לדרוש מראש הממשלה לעשות את מה שהוא לא מאמין בו?‬ ‫ועוד הייתי אומר במקום ראש הממשלה‪" :‬האמת היא שאפילו לא הרחוב מדבר מגרונכם‪ .‬מי שמכתיבים לכם את‬ ‫הסיסמאות הם אנשים בעלי אינטרס פוליטי מובהק‪ ,‬מהעבודה‪ ,‬ממרצ ומרק"ח‪ ,‬במסווה של ילדי פרחים‪ .‬כל מה שהם‬

‫‪18‬‬


‫רוצים זה להפיל את הממשלה באמצעים לא פוליטיים‪ ,‬כי הפוליטיקה לא האירה להם פנים‪ .‬כל המהפכות התחילו‬ ‫מהנקודה הזאת‪ ,‬מתסכול של מיעוט ששאף לשלוט ‪".‬‬ ‫הייתי אומר את הדברים האלה במקום ראש הממשלה‪ ,‬ואין הם סותרים את העובדה שאני בעד החלפת הממשלה שלו‪,‬‬ ‫איזו ממשלה תחליף אותה זו כבר שאלה אחרת‪ .‬השינוי המתבקש הוא בתפיסות הבסיסיות שלנו‪ ,‬שאינן נוגעות בהכרח‬ ‫לחשבון הכלכלי‪ .‬אבל אני בעד החלפת הממשלה בבחירות‪ ,‬לא ברחוב‪ .‬אני בעד החלפתה מהנימוקים הנכונים ולא‬ ‫מהנימוקים הלאנכונים‪ .‬אני בעד החלפתה על ידי דברים דבורים על אופניהם ולא באמצעות בדרנים וזמרים‪ ,‬זועמים ככל‬ ‫שיהיו ‪.‬‬ ‫אז‪ ,‬רבותיי המהפכנים‪ ,‬תוכלו להעלות את הסוציאליזם מהקבר ולקבל את כל מבוקשכם‪ ,‬כולל אולי פשיטת רגל‪ .‬למה‬ ‫לדרוש מראש הממשלה לעשות את מה שהוא לא מאמין בו? תחליפו אותו בבחירות אם הרוב איתכם‪ ,‬זה כל כך פשוט‬

‫אייל מגד מתנגד להחלפת השלטון באמצעות ההפגנות והמחאות וטוען שמהלך זה אינו דמוקרטי‪ .‬להלן ציטוט‬ ‫מדבריו בפנייתו אל המפגינים‪.‬‬ ‫"חוסר הסבלנות שלכם‪ ,‬הירידה לרחוב ‪ -‬היא לא דמוקרטית אלא אנטי‪-‬דמוקרטית‪ .‬באמצעות הרחוב אתם רוצים‬ ‫לעקוף את רצון הרוב‪ .‬בכוח הרחוב‪ ,‬בסיוע בדרנים וזמרים‪ ,‬אתם מייצרים קרנבל‪ ,‬לא דמוקרטיה"‬ ‫א‪ .‬הסבירו את הטיעון של אייל מגד (הסבירו מהי הטענה ומהם הנימוקים שלו)‬ ‫ב‪ .‬אילו טיעוני נגד ניתן להעלות לעומת טיעוניו של אייל מגד ?‬ ‫ג‪.‬‬

‫מהי עמדתכם ביחס לדבריו ? נמקו‬

‫ד‪ .‬האם דברי מגד נובעים מכללי המשחק הדמוקרטיים או נוגדים אותם? נמקו‬

‫ארי שביט | המהפכה המושגית‬ ‫"הארץ"‪11/0/11 ,‬‬

‫שלושה מושגים פרצו מבטן האדמה בקיץ ‪ :2411‬עם‪ ,‬מדינה‪ ,‬צדק חברתי‪.‬‬ ‫כוחו של המושג "עם" הוא בכך שאפשר לקרוא אותו גם משמאל וגם מימין‪ .‬משמאל עם הוא‬ ‫העלייה על הבסטיליה‪ ,‬המהפכה האדומה‪ ,‬התארגנות של מעמד הפועלים‪ .‬עם הוא המרי של‬ ‫המדוכאים כנגד עריצים ורודנים‪ .‬מימין עם הוא עם‪-‬ישראל‪ .‬עם הוא ההתהוות של כלל לאומי‪.‬‬ ‫על כן מה שקרה כאן בחודש האחרון הוא חסר תקדים‪ .‬פתאום קם הישראלי בבוקר והרגיש שהוא‬ ‫עם והתחיל ללכת‪ .‬פתאום הופיע כאן כוח פוליטי שהוא לא מפלגה ולא עדה ולא מגזר‪ .‬לא עוד חברה‬ ‫ישראלית קרה ועקרה וסוציואקדמית‪ ,‬אלא עם ישראלי חם ומוחשי וחכם‪ .‬עם שהוא גם רחב‪ ,‬גם‬ ‫ממוקד וגם פוטנטי‪ .‬עם שהוא גם כלל ישראל וגם כל אדם בישראל‪ .‬עם שהוא הישראלים כולם‬ ‫היוצאים למאבק בעושקים אותם‪.‬‬

‫‪19‬‬


‫עוצמתו של המושג מדינה בכך שהוא מציע מדינה חדשה‪ .‬לא מדינה של מלמעלה למטה אלא מדינה‬ ‫של מלמטה למעלה‪ .‬לא מדינה של חוץ‪ ,‬ביטחון וביורוקרטיה אלא מדינה של אזרחים ובני אדם‪ .‬לא‬ ‫מדינה יהודית מול פלסטינים‪ ,‬ערבים וגויים‪ ,‬אלא מדינה ישראלית מול אוליגרכים‪ ,‬ברונים‬ ‫וטייקונים ריכוזיים‪.‬‬ ‫התביעה למדינת רווחה עכשיו היא רק חלק מהסיפור‪ .‬לב העניין הוא הכמיהה העמוקה למדינה‬ ‫מוסרית שתרסן את השוק ותחסום את העושק ותצמצם את העוול‪ .‬מדינה צודקת ותבונית אשר‬ ‫תבטא את מאוויה של הקהילה הישראלית ותסדיר בהגינות את החיים הישראליים‪ .‬מדינה שלא‬ ‫תשרת עוד מיעוטים נבחרים אלא את כל הישראלים‪ .‬מדינתו של העם‪.‬‬ ‫יופיו של המושג צדק חברתי הוא בהיותו רטרו מוחלט‪ .‬אין יותר פיפטיז מצדק חברתי‪ .‬אין יותר‬ ‫השומר‪-‬הצעיר מצדק חברתי‪ .‬אבל פתאום‪ ,‬באמצעות הפייסבוק ‪ -‬קאמבק לפיפטיז‪ ,‬קאמבק לרוח‬ ‫של השומר‪-‬הצעיר‪ .‬וקריאת הקרב של הקאמבק אינה איזה סלוגן של משרד פרסום‪ ,‬אלא נהמת לב‬ ‫של עם הדורש את הבסיסי ביותר‪ :‬צדק‪ .‬צדק ולא צדקה‪ .‬צדק ליחיד וצדק לחברה‪ .‬צדק יהודי‪ ,‬צדק‬ ‫ישראלי‪ ,‬צדק אוניוורסלי‪ .‬צדק חברתי‪.‬‬ ‫שלוש מאות אלף המפגינים של מוצאי שבת שעברה התפזרו‪ .‬אולי ישובו במוצאי שבת אחרת‪ ,‬אולי‬ ‫לא‪ .‬אבל שלושת המושגים של שלוש מאות האלף לא יימחקו‪ .‬הם נחקקו‪ .‬עוד בטרם התרחשה כאן‬ ‫מהפכה פוליטית או כלכלית‪ ,‬שלושת המושגים האלה חוללו כאן מהפכה מושגית‪ .‬מהפכה האומרת‬ ‫שלא ניתן עוד לקפיטליזם מופקר לרדות בנו באמצעות הפרטה מופקרת‪ .‬לא ניתן עוד להון שלטון‬ ‫ללא מצרים‪ .‬לא נשלים עם פערים חברתיים דארוויניסטיים‪ .‬העם דורש לכונן מחדש מדינה‬ ‫שתבטיח צדק חברתי‪.‬‬ ‫ההישג הוא נדיר‪ .‬הוא גדול מהשמאל‪ ,‬מהימין‪ ,‬מהממשלה וממנהיגי המחאה‪ .‬אסור לנצל אותו‬ ‫לרעה ואסור להחמיץ אותו‪ .‬זאת משימתו של פרופסור מנואל טרכטנברג‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬במובן שלישי תפקידו של טרכטנברג חסר תקדים‪ .‬כל מה שהתרחש כאן בחודש האחרון‬ ‫מתנקז כעת אל שולחנו של הכלכלן הנבון והערכי הזה‪ .‬הוא האדם אשר צריך לתרגם את המהפכה‬ ‫המושגית לתוכנית עבודה ממשית והגיונית‪ .‬הוא האדם אשר צריך לעצב בפועל את הניו‪-‬דיל‬ ‫הישראלי‪ .‬הוא המהפכן האמיתי‪ .‬אם טרכטנברג יעשה את מלאכתו כהלכה‪ ,‬לא השמרנים של‬ ‫בנימין נתניהו ולא הרדיקלים של דפני ליף יצליחו לבלום אותו‪ .‬על מסמך ראוי של טרכטנברג‪,‬‬ ‫מיליון ישראלים ייצאו לרחוב‪ .‬מאחורי מסמך מכונן של טרכטנברג‪ ,‬יעמוד עם אשר זה עתה‬ ‫קם‪.‬בתחילת המאמר נזכרים שלושה מושגים ‪ :‬עם‪ ,‬מדינה‪ ,‬צדק חברתי‪ .‬הסבירו כיצד קושר הכותב‬ ‫בין מושגים אלו לבין אירועי המחאה‪ .‬עשו שימוש בתשובתכם במושגים מתחום לימודי האזרחות‪.‬‬ ‫א‪ .‬הכותב מתייחס למושג "מדיניות רווחה"‪ .‬מהי מדיניות זו וכיצד מדיניות זו באה לידי ביטוי‬ ‫בקטע ?‬ ‫ב‪ .‬הגישה הכלכלית שמנהיג בנימין נתניהו היא מדיניות ליברלית‪ .‬האם ‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬התביעה‬ ‫ממנו להנהיג כלכלה שנוגדת את תפיסת עולמו מוצדקת ? נמקו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫מהם השיקולים שצריך מנהיג אחראי לקחת בחשבון בעת ההחלטה על חלוקת תקציב? עירכו‬ ‫רשימה והשוו עם הרשימה שערכו חבריכם לכיתה‪ .‬דונו במליאת היכתה בשאלה‪ :‬כיצד‬ ‫צריכים להיקבע סדרי העדיפויות הכלכליים במדינה?‬

‫ד‪ .‬הסבירו כיצד מנמקים תומכי הגישה הסוציאל‪-‬דמוקרטית את הצורך בגישה זו בעידן‬ ‫קפיטליסטי ‪.‬‬ ‫ה‪ .‬האם צדק חברתי משמעו מדיניות כלכלית חברתית סוציאל דמוקרטית ? האם יש אפשרויות‬ ‫שונות לממש צדק חברתי ? נמקו ‪.‬‬ ‫‪21‬‬


‫ו‪ .‬לפניכם ציטוט מדברי ארי שביט ‪:‬‬ ‫"מהפכה האומרת שלא ניתן עוד לקפיטליזם מופקר לרדות בנו באמצעות הפרטה מופקרת‪ .‬לא ניתן עוד‬ ‫להון שלטון ללא מצרים‪ .‬לא נשלים עם פערים חברתיים דארוויניסטיים‪ .‬העם דורש לכונן מחדש מדינה‬ ‫שתבטיח צדק חברתי‪" .‬‬ ‫‪ )2‬הסבירו את הטענה של ארי שביט (מהי הטענה ומהם הנימוקים שלו?)‬ ‫‪ )1‬מהם הטיעונים שיעלו המתנגדים לדברי ארי שביט ?‬ ‫‪ )3‬מהי עמדתכם בנוגע לדברי ארי שביט ? נמקו‬

‫מכתב לסתיו‪ :‬מה כל כך קשה ?‬ ‫אמילי עמרוסי‪ ,‬ישראל היום – ניוזלטר‪7/0/11 ,‬‬ ‫"מאוד קשה לנהל את המאבק הזה"‪ ,‬אמרה אתמול סתיו שפיר‪ ,‬ממארגנות המחאה החברתית‪" ,‬יש‬ ‫מולנו כוחות מאוד גדולים שמונעים מאיתנו להמשיך"‪ .‬אילו כוחות‪ ,‬סתיו? מה כל כך קשה? אמצעי‬ ‫התקשורת יוצאים מגדרם כדי לשאת אותך ואת חברייך באפיריון מלכותי‪ .‬כל קבוצת פייסבוק זוכה‬ ‫לפמפום אגרסיבי‪ ,‬כל חמישה סטודנטים מוכתרים כ"מוקד מחאה חדש"‪ ,‬כל ‪ 244‬מפגינים מקבלים זמן‬ ‫שידור ארוך ומחבק‪ .‬אורלי וגיא קראו אתמול בשידור חי לצופים לצאת לרחובות ולהצטרף למחאה‪,‬‬ ‫שהיתה בכלל מופע אמנים חינמי באמצע החופש הגדול‪ .‬לכל החברים שלהם בעולם העיתונות כבר‬ ‫כואבות הידיים מהמחיאות האוטומטיות למועצת המהפכה שהחליפה את הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫אני לא יודעת אם את יודעת‪ ,‬סתיו‪ ,‬אבל בעוד יומיים נציין את יום השנה לעקירת גוש קטיף וצפון‬ ‫השומרון על פי הלוח העברי‪" .‬מאוד קשה לנהל את המאבק"‪ ,‬אמרת אתמול בטלוויזיה‪ ,‬ואני הבטתי בך‬ ‫ונזכרתי בהשתקה של המחאה שלנו‪ ,‬לפני שש שנים‪ .‬ברבע המיליון שיצאו לרחובות בקריאה למשאל עם‪,‬‬ ‫"תנו לעם להחליט"‪ .‬במאות האלפים שביקרו בגוש קטיף ביום העצמאות‪ .‬ברבבות שהשתתפו בעצרות‬ ‫התפילה‪ .‬בהמוני אזרחים צועקים שקולם לא נשמע‪ .‬התקשורת לא עשתה לנו חיים קלים‪.‬‬ ‫חודשיים לפני ההתנתקות‪ 04 ,‬אלף כלי רכב השתתפו בהפגנת "עוצרים רגע‪ ,‬חושבים מחדש" ודוממו‬ ‫מנוע בשולי הכבישים הראשיים‪ .‬כ‪ 104-‬אלף איש יצאו מהמכוניות והניפו שלטים בשקט‪ .‬אף אחד לא‬ ‫חסם כבישים ולא הבעיר צמיגים‪ ,‬והעיתונאים התאכזבו מאוד‪ .‬למחרת הופיע דיווח קטן על ההפגנה‬ ‫וכותרת קטנה שאמרה "המחאה נותרה בשוליים"‪.‬‬ ‫יש לי אינספור דוגמאות‪ ,‬סתיו‪ ,‬איך בקיץ ההוא ניטלה מאיתנו הזכות הדמוקרטית הפשוטה למחות‪.‬‬ ‫אלו היו ימיה החשוכים של העיתונות הישראלית‪ .‬כשראש הממשלה הוליך שולל את בוחריו והיפנה‬ ‫עורף למצעו‪ ,‬לעיתונאים היה דחוף לדעת מי יבצע את הפינוי‪ ,‬שוטרים או חיילים‪ .‬כשהוא התעלם‬ ‫ממשאל המתפקדים בליכוד‪ ,‬הם תהו על גובה הפיצויים שיקבלו המפונים‪ .‬ההתנתקות היתה שנויה‬ ‫במחלוקת‪ ,‬אבל בתקשורת לא היו שום מחלוקות‪.‬‬ ‫בשבועות האחרונים שוב הוכיחה התקשורת הישראלית רמת גיוס אחידה‪ .‬מי שהעז להוציא רגל‬ ‫מהעיגול (מרגול)‪ ,‬קיבל בעיטה בישבן‪ .‬שש שנים בדיוק אחרי שהבית ההוא קרס‪ ,‬ראיתי אתמול את‬ ‫השלטים ‪ -‬הפעם כבר פחות אדומים; כחול ממלכתי הוא האדום החדש ‪ -‬ועיניי סירבו להאמין‪ .‬שש‬ ‫שנים אחרי שהבית ההוא קרס‪ ,‬הם הניפו שלטים בנוסח "בית לא מפרקים"‪" ,‬חייבים להציל את הבית"‪,‬‬ ‫"ערבות הדדית"‪ .‬אותן סיסמאות‪ ,‬סתיו‪ .‬מיצאי את ההבדלים‪.‬‬ ‫במכתב התגובה הכותבת מותחת ביקורת על כלי התקשורת‪.‬‬ ‫‪21‬‬


‫א‪ .‬מהם תפקידי התקשורת ? הסבירו כיצד תפקידים אילו באים לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דונו והביעו עמדתכם המנומקת בשאלה‪ :‬האם התקשורת מחזקת את הדמוקרטיה או מזיקה לה‬ ‫כאשר היא נוקטת בעמדה מוצהרת כלפי אירועים המתרחשים במדינה ?‬ ‫ג‪ .‬האם את‪/‬ה מזדהה עם דברי הכותבת ? מדוע ?‬

‫שלמה אבינרי | ציונות של ממש‬ ‫"הארץ"‪3/0/11 ,‬‬

‫הרצל לא היה סוציאליסט‪ ,‬אך הוא היטיב להבין כי מפעל מהפכני כמו הציונות לא‬ ‫יוכל להצליח אם יתבסס אך ורק על מודל השוק הקפיטליסטי‪ .‬לכן הוא מתאר‬ ‫ב"אלטנוילנד" את א"י העתידה כחברת‪-‬רווחה‪ ,‬כדרך שלישית בין קפיטליזם‬ ‫לסוציאליזם‪.‬‬ ‫זוהי חברה שבה אוצרות הטבע ‪ -‬קרקע‪ ,‬מים‪ ,‬מחצבים ‪ -‬הם בידי הכלל‪ ,‬התעשייה‬ ‫ברובה קואופרטיבית‪ ,‬וכך גם החקלאות; המסחר הקמעוני הוא בידיים פרטיות‪.‬‬ ‫החברה מבטיחה לאזרחיה חינוך‪ ,‬בריאות וסעד‪ ,‬וכדי לאייש את מוסדות הרווחה‬ ‫חייבים הכל‪ ,‬גברים כנשים‪ ,‬בשירות לאומי של שנתיים‪ .‬הרצל מכנה דרך ביניים זו‬ ‫בשם "מוטואליזם" ("הדדיות")‪ ,‬בהיותה מבוססת על הניסיון החברתי והכלכלי‬ ‫האירופי‪ :‬מן הקפיטליזם נוטלת חברת העתיד היהודית את עקרון החירות והתחרות‪,‬‬ ‫ומן הסוציאליזם את עקרון השוויון והצדק‪.‬‬ ‫דברים אלה נכונים היום כפי שהיו נכונים ‪ -‬ומהפכניים ‪ -‬בעת כתיבתם ב‪.1042-‬‬ ‫התנועה הציונית‪ ,‬היישוב היהודי בא"י וישראל בעשרות השנים הראשונות של קיומה‬ ‫הלכו בדרך זו‪ ,‬המודעת באורח עמוק בצורך למסד סולידריות חברתיות כתנאי‬ ‫להצלחת הפרויקט הציוני‪ .‬לא מקרה הוא שישראל שימשה מושא להערצה ולחיקוי‬ ‫לכל כך הרבה אנשים ותנועות במערב‪ ,‬משום שהשכילה לשלב ‪ -‬בתנאים לא קלים ‪-‬‬ ‫דמוקרטיה וחירות עם יסודות חזקים של סולידריות חברתית‪ .‬קשה לומר שישראל‬ ‫היתה חברת מופת‪ ,‬אין טעם באידיאליזציה מופרזת‪ ,‬אך היכולת לקיים לכידות‬ ‫חברתית ומידה רבה יחסית של שוויון היו אחדים מהישגיה המרשימים ביותר‪.‬‬ ‫‪ ...‬מדינת הרווחה שהוקמה כאן אפשרה לקלוט מיליוני עולים מארצות המצוקה‬ ‫במזרח אירופה והמזרח התיכון ‪ -‬מפעל מדהים‪ ,‬שלמרות כל פגמיו הוא ללא תקדים‬ ‫היסטורי בממדיו‪ ,‬וזה קרה לא בארץ סקנדינבית עשירה או בשווייץ‪ ,‬אלא בחברה‬ ‫ענייה ומעוטת אמצעים‪ ,‬הנתונה במצור מדיני וביטחוני‪ .‬יותר מדי אנו מזלזלים בהישג‬ ‫זה‪.‬‬ ‫הרבה השתנה בעולם‪ ,‬וכישלונה ההיסטורי של תנועת העבודה היה שלא השכילה‬ ‫להתמודד עם שינויים אלה בצורה מערכתית‪ .‬במקום זה אומץ מודל פשטני של‬ ‫הפרטה‪ ,‬שראה לנגד עיניו את הכלכלה הניאו‪-‬קפיטליסטית של רונלד רייגן ומרגרט‬ ‫תאצ'ר‪.‬‬ ‫המחאה החברתית המתגלגלת עתה היא פועל יוצא של העיוותים שיצרה כלכלת שוק‬ ‫בלתי מרוסנת זו‪ .‬לכך נתלוותה ‪ -‬משיקולים פוליטיים וקואליציוניים ‪ -‬מערכת מקיפה‬ ‫של סובסידיות ממשלתיות לדיור‪ ,‬לתעסוקה בסקטור הציבורי ולהנחות מפליגות‬ ‫‪22‬‬


‫במסים‪... .‬‬ ‫קשה לדעת לאן יובילו הפגנות אלה‪ .‬אך ברור שקרו כאן שלושה דברים מהפכניים‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬אלה מפגינים שאינם חרדים‪ ,‬קנאי ימין או מי ששייח ג'ראח או בלעין הם‬ ‫בראש מעייניהם ‪ -‬אלא השדרה המרכזית של החברה הישראלית‪ .‬שנית‪ ,‬מתברר שהעם‬ ‫והשתתפותו בתהליך הפוליטי‪ ,‬ולא רק פסיקות של בתי משפט‪ ,‬הם יסודה של‬ ‫הדמוקרטיה‪ .‬ואחרון‪-‬אחרון ‪ -‬מתברר שהמודל הניאו‪-‬קפיטליסטי (שברור שגרם‬ ‫למשברים הכלכליים העוברים עתה על המערב) מנוגד לצרכיו ולערכיו של המפעל‬ ‫הציוני‪ .‬לכן כה מרנין לראות את דגל ישראל מתנוסס בהפגנות‪ ,‬לאחר שנדמה שנהפך‬ ‫למונופולין של הימין ההתנחלותי‪ .‬המחאה היא לא רק חברתית ‪ -‬היא ציונית במובנה‬ ‫העמוק‪ ,‬הצודק וההומני של הציונות‪.‬‬

‫א‪ .‬שלמה אבינרי מציג את חזונו הכלכלי חברתי של הרצל‪ .‬חפשו במקורות מידע‬ ‫נוספים‪ ,‬ובהתבסס על הכתוב‪ ,‬הציגו את חזון זה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האם ‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬ניתן לממש בישראל את חזונו הכלכלי‪-‬חברתי של הרצל? האם‬ ‫לדעתכם המחאה החברתית משקפת חזון זה? נמקו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המאמר מתייחס למושג סולידריות חברתית‪ .‬הציגו את משמעות המושג‪ .‬האם‬ ‫החברה בישראל מתאפיינת בסולידריות חברתית ? הביאו שלוש דוגמאות כחלק‬ ‫מתשובתכם‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪23‬‬


‫פעולה שישית ‪ -‬מניעים לעשייה ‪ +‬כי השינוי מתחיל בי‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫‪ ‬מתחילים את הפעילות עם קליעה למטרה‪ .‬על הלוח עושים מטרה ובה כל הנושאים עליהם דיברנו‬ ‫בארבע יחידות הקודמות (מצוקת הדיור‪ ,‬מצב העוני בישראל‪ ,‬מצוקת הילדים בישראל)‪ .‬אפשר‬ ‫להוסיף נושאים שלא דיברנו עליהם דווקא ביחידות‪ .‬כל ש"ש מקבל מזרק עם גואש בצבע אחר‬ ‫והוא צריך לקלוע לדבר שביעניו הכי חשוב להתעסק בו היום בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫‪ ‬דיון‪:‬‬ ‫כל אחד מציג את הנושא שהכי חשוב לו ולמה?‬ ‫האם עד היום נעשו דברים בנושא ברמת הקומונה? ברמת השבט אותו אנו מפעילים?‬ ‫האם כמחנכים אנחנו חושפים את החניכים שלנו לתופעות האלה?‬ ‫מדוע כן? מדוע לא?‬ ‫מה המסרים שחשוב לנו להעביר לנוער שאיתו אנו עובדים?‬ ‫איזה דברים היינו רוצים לראות אחרת בנושאים האלה (לחשוב על הדברים במורה קטנה ולאוו‬ ‫דווקא גדולה שמשתקת עשייה – כי זה לא יכול לקרות)‪.‬‬ ‫‪ ‬פעילות משותפת עם השכב"ג של השבט‬ ‫מחליטים על משימה שהקומונה לוקחת להתנדב עם השכב"ג (או שכבת ט') שבשבט שהיא מפעילה‪ .‬על‬ ‫מנת לעשות שינוי כל שהוא‪.‬‬ ‫מייצרים תוכנית עבוודה מסודרת ככה שלקראת הקיץ‪ ,‬הפעילות הזאת תצא לפועל‪.‬‬

‫‪24‬‬


‫פעולה שביעית ‪ -‬התנדבות משותפת שכב"ג‬ ‫מטרת הפעילות‪ :‬לעודד שיח על הפעילות עם השכב"ג‬

‫נקודות לשיחה לפני‪ /‬אחרי הפעילות המשותפת‪:‬‬ ‫לפניי הפעילות התנדבות‪:‬‬ ‫*איך נבחר את הפעילות?‬ ‫* מה חשוב לנו בפעילות?‬ ‫* את מי אנחנו רוצים לשתף?‬ ‫* מה חלוקת התפקידים שאנחנו רוצים לפעילות?‬ ‫אחרי הפעילות‪:‬‬ ‫* איך הרגשתם בפעילות? מה היה לכם טוב? מה פחות?‬ ‫* האם אתם חושבים שיש המשך לפעילות? אם כן‪ ,‬מהי? איך אפשר לקיים את זה?‬ ‫* מה צריך לעשות כדי לשמור על קשר עם המוסד שהתנדבנו בו?‬ ‫* האם חשוב לשמור על קשר?‬ ‫* עם מה אתם מרגישים (אישית) שיצאתם מהפעילות?‬ ‫* מה המסרים שהייתם רוצים להעביר לחניכים בעקבות הפעילת?‬

‫‪25‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.