Hoveret_Nefesh_adam

Page 1

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬ ‫האגף לחינוך‬

‫חוברת הדרכה‬ ‫נפש האדם‬ ‫תשע”ב ‪2011-2012 -‬‬

‫ע”ר‬

‫ע”ר‬


‫דבר המזכ״ ל‬ ‫מדריכים יקרים‪,‬‬ ‫תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב‪ ,‬במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה‬ ‫משמעותית בשבטים שלה‪.‬‬ ‫מאחורי מילים גדולות אלה‪ ,‬מסתתרת פעולה פשוטה‪ ,‬היא פעולת ההדרכה‪.‬‬ ‫הרגעים האלה‪ ,‬בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם‬ ‫תפיסות וערכים‪ ,‬הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק‬ ‫נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה‪.‬‬ ‫ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב‪ ,‬דור‬ ‫חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה‬ ‫ואת העשייה החינוכית רבת השנים‪.‬‬ ‫האגף לחינוך‪ ,‬שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות‬ ‫בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה‪ ,‬יחד‬ ‫עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך‪.‬‬ ‫הדרכ ה איכותית מבוססת על למידת הנושא‪ ,‬התעמקות בו והתאמתו באופן‬ ‫ספציפי אל החניכים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים‪ ,‬על אמונה ביכולתם ועל‬ ‫רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי‪.‬‬ ‫אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת‪.‬‬ ‫המשיכו כך‪.‬‬

‫בברכת הצופים‬ ‫חזק ואמץ‬ ‫גל בן שימול‬

‫‪1‬‬


‫מערך נפש האדם‬ ‫הדימוי העצמי‬

‫ספרות הפסיכולוגיה מתארת את הדימוי העצמי כסוג של תמונה פנימית‪ ,‬המייצגת את תפיסתנו באשר‬ ‫לסוג האדם שאנו‪ ,‬את האני שלנו‪ ,‬את האמת הפנימית של עצמנו‪ .‬תמונה פנימית זו נבנתה באמצעות‬ ‫אמונותינו על עצמנו‪ ,‬שעוצבו תת‪-‬הכרתית על‪-‬ידי הצלחותינו‪ ,‬כישלונותינו‪ ,‬השפלותינו‪ ,‬ניצחונותינו והאופן‬ ‫שבו אחרים נהגו בנו‪ ,‬בייחוד בילדות המוקדמת‪ .‬דעות ואמונות על עצמנו המתאימות לתמונה זו‪ ,‬מתקבלות‬ ‫ומצטרפות בדרך תת‪-‬הכרתית לאמת פנימית זו‪ ,‬ודעות ואמונות שאינן כאלה נדחות על‪-‬ידה‪ .‬כל פעילותינו‪,‬‬ ‫תחושותינו‪ ,‬התנהגותנו ואפילו יכולתנו ואישיותנו הולמות תמונה זאת‪ ,‬כלומר‪ ,‬אנו פועלים לפי אותה אמת‬ ‫פנימית שהדימוי העצמי שלנו מייצג‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬איננו יכולים לפעול אחרת חרף רצוננו והשתדלויותינו‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬אדם המאמין שהוא כישלון‪ ,‬ימצא תמיד דרך להיכשל למרות השתדלויותיו להימנע מכך‪ ,‬ואדם‬ ‫המאמין שהוא קרבן תמידי של אי‪-‬צדק‪ ,‬ימצא נסיבות להצדקת דעותיו‪.‬‬

‫אישיות האדם‬ ‫המונח "אישיות" מוגדר כביטוי כוללני חיצוני של הדימוי העצמי‪ ,‬אבל אם נדייק‪ ,‬האישיות כוללת יותר‬ ‫מזה‪ .‬במצבים של התרוממות רוח אנו מחצינים הרבה יותר מאותו דימוי עצמי‪ ,‬ובמצבים של דיכאון‬ ‫ותסכול הרבה פחות‪.‬‬ ‫מוכרת התופעה שאדם מנסה להציג את עצמו כפי שהוא רוצה להיראות‪ .‬אנו גם מכירים אנשים שלא‬ ‫מעיזים או פוחדים לבטא את פנימיותם בחברת אחרים‪ .‬לעומתם‪ ,‬ישנם כאלה שמתחילים לפרוח שעה‬ ‫שהם נמצאים בחברה‪.‬‬ ‫תופעות אלה ואחרות מביאות אותנו להבחין בטיפוסים שונים‪ ,‬לכן גם מקובל להגדיר כל אדם כ"יחיד‬ ‫במינו"‪ .‬כדי להאיר מעט ערפל זה‪ ,‬אופיינו ורוכזו טיפוסים דומים בקבוצות‪ .‬בכל קבוצה שני צדדים‬ ‫מנוגדים‪" ,‬הצד החיובי" ו"הצד השלילי"‪ .‬קיים דמיון בין הצדדים החיוביים‪ ,‬כך גם בין הצדדים‬ ‫השליליים‪ .‬בכל טיפוס יש אחוז מסוים משני הצדדים‪ .‬האחוז המרבי קובע את סוג האישיות שלו‪.‬‬ ‫רציונל‪:‬‬ ‫בהיגיעו לשכבה הבוגרת בתנועת הצופים‪ ,‬לעיתים מצוי החניך בדיסוננס בו מצד אחד מוטלות עליו החובות‬ ‫והדרישות כמנהיג‪ ,‬כמחנך‪ ,‬כאישיות לדוגמא עבור השכבה הצעירה ומהצד השני התחושות והרגשות‬ ‫שלגיטימי שילד שעוד לא מלאו לו ‪ 81‬ירגיש‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫הרצון להתפרק‪ ,‬לבחון גבולות‪" ,‬להרגיש חניך" במובן של הקטנת ראש וכי מגיע לו גם‪.‬‬ ‫מערך זה מאפשר לחניך לבחון את גבולותיו ולבדוק עם עצמו מתי נכון ולגיטימי שירגיש תחושות מסוימות‪,‬‬ ‫כמו כן מתמקד "באני" בעצמי של כל חניך‪.‬‬

‫הפעולות‪:‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬

‫כוחה של מילה‬ ‫הצבת גבולות‬ ‫הדימוי העצמי‬ ‫יוזמה וקבלת החלטות‬ ‫הגשמה (שנת שירות)‬ ‫המשך הדרך‬

‫‪2‬‬


‫פעולה ‪ 1‬כוחה של מילה‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫ החניך יבין את כוחה של מילה כאשר היא נזרקת לאוויר‬‫ החניך יבין את חשיבות שיקול דבריו לפני שהם נאמרים‬‫ החניך יעשה חשיבה עם עצמו על הדברים שאמר ועל הדברים שיאמר‬‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫תחילה יוצג לחניכים תחילתו של סיפור‪ ,‬במהלך כל הפעולה יחשף לחניכים קטע נוסף מן הסיפור‪ ,‬לאחר‬ ‫חשיפת הקטע ישחקו משחק אשר יחבר את החניך להרגשה‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה הינה תחרות בין ‪ 2‬הקבוצות‪.‬‬ ‫לכל קבוצה יהיה "מד הקבוצה הטובה ביותר" כאשר ינצחו בתחרות יעלה המד שלהם‪ ,‬אך חוק שהם לא‬ ‫ידעו הוא שכאשר חבר קבוצה יגיד מילה לא טובה ירד להם מ"מד הקבוצה"‪.‬‬ ‫‪ .1‬קבוצה של צפרדעים שיחקה להנאתה בין עצי היער‪ .‬לפתע נפלו שתי צפרדעים לתוך בור עמוק‪.‬‬ ‫התגודדו כל הצפרדעים על פתח הבור כדי לראות כיצד ניתן לעזור לחבריהם שנפלו פנימה‪ 11 .‬דק'‬ ‫טיפסוני מוזיקלי – עירבוב של המשחק טיפסוני עם כיסאות מוזיקליים – ‪ 2‬הקבוצות יעמדו זאת מול זאת‪.‬‬ ‫בכל פעם יישלח נציג מן הקבוצה לשורה של הקבוצה השנייה במטרה להגיד את המילה טיפסוני ואז לברוח‬ ‫מבלי שהנציג בו בחר הצליח לתפוס אותו‪ ,‬במהלך ששתי הקבוצות משחקות יתנגן ברקע שיר‪ ,‬מטרת‬ ‫החנציגים היא לשחק כמה שיותר מהר מכיוון שברגע שייפסק השיר‪ ,‬מי שלא נמצא בתוך השורה – נפסל‪.‬‬ ‫‪ .2‬כשראו כמה עמוק הבור וכמה תלולים קירותיו‪ ,‬אמרו לשני הצפרדעים שנפלו‪" :‬חבר`ה‪ ,‬אין סיכוי‬ ‫שתצאו מכאן בחיים‪ .‬אתם נחשבים כבר למתים‪ ..‬חבל לכם בכלל להתאמץ!"‬ ‫לצפרדעים שנפלו לא היה שום חשק לוותר על חייהם בכזאת קלות‪ ,‬והם החלו לנתר באוויר גבוה ככל‬ ‫שיכלו כדי לנסות ולהיחלץ משם‪ 11 .‬דק'‬ ‫אל תצליח – במרכז הפעולה תעמוד באר מכמה אבנים‪ ,‬על הבאר יהיו מונחים ‪ 6‬בקבוקים בפירמידה‪ ,‬כל‬ ‫קבוצה תבחר ‪ 2‬נציגים ועליהם יהיה לשכב על הבטן וע"י כדור להפיל את כל ‪ 6‬הבקבוקים‪ .‬על הקבוצות‬ ‫יהיה לעודד את הנציג הראשון אך ורק בעידוד‪-‬נגד‪ ,‬אסור יהיה על הקבוצה לעודד עידוד חיובי את הנציג‪,‬‬ ‫את הנציג השני אסור להם יהיה לעודד במילים אלא רק בתנועות‪.‬‬ ‫מסקנה‪ :‬החניך ירגיש כיצד הרגישה הצפרדע כאשר שמעה את הערות חברותיה שאינה תצליח‪ .‬בסוף‬ ‫הפעולה ישתף החניך את הרגשתו‪.‬‬ ‫‪ .3‬מפתח הבור המשיכו להגיע אליהם קריאות המרפות את ידיהם (ורגליהם)‪" :‬תפסיקו לנסות בכלל‪ .‬זה‬ ‫כל כך עמוק‪ ,‬בחיים לא תצאו מכאן!"‬ ‫לאחר מספר ניסיונות כשל כוחו של אחד הצפרדעים‪ ,‬הוא צנח על הקרקעית ומת‪.‬‬ ‫דיון‪ :‬המדריך יציג לחניכין סיטואציות בין מדריך לחניך‪ ,‬על החניכים יהיה להגיד מה היו מרגישים אם זה‬ ‫היה קורה להם‪ ,‬מה הדבר היה גורם להם ואיך הם היו מתנהגים מאותו רגע‪ 21 .‬דק'‬ ‫מצב ‪ :8‬ויתרת על יציאה עם חברים וישבת לכתוב פעילות לטיול לחניכים‪ ,‬כאשר אמרת לחניכים כי ישנה‬ ‫פעולה החניכים לא רצו להשתתף ואז הגיע חניך ואמר לך "נו אני חייב לעבור את הפעולה הזאת עכשיו?‬ ‫איזה זין"‪.‬‬ ‫מצב ‪ :2‬יש לך אירוע משפחתי וטיול שאינך חייב להיות בו באותו יום‪ ,‬אתה מאד רוצה להיות עם החניכים‬ ‫בטיול למרות שאין זאת חובה אך גם לא יכול לא להגיע לארוע‪ ,‬החלטת לשלב בין ‪ 2‬האירועים ולהגיע לחצי‬ ‫יום לטיול ואז ללכת לאירוע‪ .‬ברגע שהלכת מן הטיול לאירוע התקשר חניך ושאל איפה אתה‪ ,‬כאשר אמרת‬ ‫שנאלצת ללכת אמר לך החניך "אוף‪ ,‬תמות" וניתק‪.‬‬ ‫מצב ‪ :3‬ישנו טיול לכל החניכים וכל הצוות שלך הודיע כי לא יוכל להגיע לטיול‪ ,‬גם אתה תיכננת להודיע כי‬ ‫לא תוכל לצאת לטיול אך מכיוון ששמעת ששאר הצוות לא ייצא החלטת לעשות שינויים ולצאת לטיול‪.‬‬ ‫הראשגדית לא יודעת מה לעשות אך בסופו של דבר אתה והראשגדית צריכים להוציא את הטיול לבד‪.‬‬ ‫במהלך הטיול אתה מתיישב עם החניכים וכאשר נשאלת השאלה מדוע רק אתה יצאת לטיול ושאר חברי‬ ‫הצוות לא עונים כמה חניכים "כי לך אין חיים ואתה משועמם ומעפן אז יצאת"‬

‫‪3‬‬


‫מצב ‪ :4‬חניך שלך חושב שזה מצחיק ומחליט שכל פעם שיעבור לידך יזרוק לך כמה קללות לאוויר "יו אתה‬ ‫כזה מעפן" "אתה יכול ללכת מפה כבר?" "אתה לא מצחיק‪ ,‬אתה יכול לסתום" " "איכס‪ ,‬אל תתקרב‬ ‫אליי"‪ .‬תחילה היה עושה זאת לבד כאשר היה רואה אותך אך עם הזמן החל לעשות זאת ליד אנשים‪.‬‬ ‫מצב ‪ :5‬יש לך קשיים רבים בבית הספר‪ ,‬אתה ממש לא מסתדר‪ ,‬הציונים שלך נמוכים ואתה ממש על הגבול‬ ‫מלעוף מבית הספר‪ ,‬בסופו של דבר המורים וההורים שלך הגיעו להסכמה כי תלמד במסגרת קלה יותר‬

‫בבית הספר וביקשו ממך לעזוב את ההדרכה בצופים‪ .‬בסופו של דבר עברת למסגרת הקלה אך לא הסכמת‬ ‫לוותר על ההדרכה‪ .‬החניכים שלך גילו כי אתה ב‪ 3‬יחידות במתמטיקה ובאנגלית והציונים שלך נמוכים‬ ‫ומאז בכל אפשרות מעלים את הנושא ואף מלגלגלים עלייך "אתה טיפש" "הציונים שלי הרבה יותר‬ ‫טובים" "אני לא אהיה כמוך"‪.‬‬ ‫לאחר שכל החניכים ישתפו את רגשותיהם בקשר למצבים‪ ,‬יסביר המדריך לחניכים כי זוהי התנהגותם‬ ‫כיום‪ ,‬וכי ע"י מילים שנראות לפעמים כל כך פשוטות הם בעצם הורגים משהו בבן אדם שעומד מולם‪ ,‬הם‬ ‫הורגים את הרצון של הבן אדם לעזור להם‪ ,‬הם הורגים את האכפתיות של הבן אדם כלפיהם‪.‬‬ ‫‪ .4‬הצפרדע השני לא התייאש והמשיך שוב ושוב‪ ,‬בכל כוחו‪ ,‬לנסות ולקפוץ החוצה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬ניתור‬ ‫גבוה אחד הנחית אותו על הקרקע‪ ,‬מחוץ לבור‪.‬‬ ‫חבריו הצפרדעים שפשפו עיניהם בתדהמה‪" :‬איך עשית את זה? מה‪ ,‬לא שמעת את הקריאות שלנו?‬ ‫אמרנו לך שאין סיכוי כי זה נורא עמוק!"‪ 11 .‬דק'‬ ‫לפני הפעולה יחביא המדריך נר דולק בחדר ויכניס חניך בודד לחדר הריק ויבקש ממנו לחפש את הנר תוך‬ ‫כדי שהוא מודד לו זמן‪ .‬לאחר מכן במהלך הפעולה יחביא המדריך שוב נר דולק ויבקש מאותו חניך לחפש‬ ‫שוב את הנר‪ ,‬הפעם יבקש המדריך מכל הקבוצה להטעות את החניך במהלך חיפושיו‪ .‬המדריך יציג לכולם‬ ‫שהחניך הצליח יותר טוב לבד‪ .‬המדיך יסביר כי לאדם מטבעו יש רצון ויכולת אך מילתיו של הסובבים‬ ‫אותו יכולים להשפיע המון על התיפקוד‪ ,‬גם לטובה וגם לרעה‪.‬‬ ‫‪ .1‬בשפת הסימנים הסביר להם הצפרדע כי הוא חירש‪ ...‬הוא לא שמע מה אומרים לו ובטעות פירש את‬ ‫קריאותיהם הנרגשות כמילות עידוד‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬המדריך יקריא לכולם את הסיפור מהתחלה ועד הסוף ויקיים דיון על כוחה של מילה‪ .‬יסביר כי‬ ‫לכל אחד מאיתנו יש המון כח בפה ואנחנו צריכים לחשוב טוב איך אנחנו משתמשים בו‪ 11 .‬דק'‬ ‫מקום לשתף על סיפורים אישיים ורגעים שהם זוכרים בהם עשו טעות‪.‬‬ ‫כל חניך יקבל דף עם הסיפור‪.‬‬ ‫רשמצ‪:‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫נר‬ ‫באר‬ ‫‪ 33‬דפים עם הסיפור‬ ‫רמקולים ומוזיקה‬ ‫‪ 6‬בקבוקים ריקים‬ ‫‪" 2‬מדי הקבוצה הטובה ביותר"‬

‫‪4‬‬


‫פעולה ‪ 2‬הצבת גבולות‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‬‫‪-‬‬

‫החניכים ילמדו על ההבדל בין הצבת גבול לבין יישום של קצה גבול היכולת שלנו‬ ‫החניכים יביעו דעתם מדוע חשוב להציב גבולות על הבדלים בגבולות של אנשים שונים וידונו‬ ‫בשאלה האם ניתן להזיז את הגבול‬

‫מחלקים את השכבה לשתי קבוצות‪ .‬עושים תחרות בין הקבוצות‪.‬‬ ‫קפיצה ביתר ‪ 1‬דק'‬ ‫עושים תחרות בין שתי הקבוצות‪ .‬שני חניכים מסובבים את היתר‪ .‬המטרה של כל קבוצה שיהיו כמה‬ ‫שיותר חניכים שקופצים יחד בו זמנית‪ .‬אפשר גם ששאר החניכים יעשו מורל בינתיים‪ ,‬עד שמשהו נפסל‪.‬‬ ‫לימבו ‪ 1‬דק'‬ ‫הקבוצה שהנציג שלה נשאר אחרון מנצחת (או הקבוצה שיש לה יותר נציגים בסוף)‪.‬‬ ‫אחרון שזז מנצח ‪ 11‬דק'‬ ‫מציירים לוח שחמט על הרצפה‪ .‬מעמידים ‪ 2‬חניכים מכל קבוצה ומעמידים אותם בפינות נגדיות‪ .‬כל חניך‬ ‫יכול ללכת במאונך או במאוזן‪ .‬אסור ללכת באלכסון‪ .‬המטרה של כל קבוצה היא שהנציג שלה יהיה‬ ‫האחרון שיזוז‪ .‬אסור לדרוך על משבצת שכבר עברו בה‪ .‬אפשר לסמן משבצות כאלה ע"י חניכים אחרים‬ ‫בקבוצה (שישבו בתוך במשבצת)‪ .‬האחרון שיש לו לאן לזוז מנצח‪.‬‬ ‫צורות‬ ‫כל קבוצה מחזיקה יתר‪ .‬המטרה של כל קבוצה היא ליצור צורות‪ .‬לאף אחד אסור לעזוב את החבל‪.‬‬ ‫הקבוצה הראשונה שיוצרת את הצורה ומתיישבת מנצחת! הצורות‪ 11 :‬דק'‬ ‫‪ ‬מלבן‬ ‫‪ ‬לכתוב צרח‬ ‫‪ ‬סימן של &‬ ‫‪ ‬מטריה‬ ‫‪ ‬מגן דוד‬ ‫‪ ‬שטרודל‬ ‫מי מגדיר את הגבול?‬ ‫משחקים משחק (גע גע גע)‪ .‬קבוצה נגד קבוצה‪ .‬מגדירים להם את החוקים ומסבירים איך לשחק‪ .‬מיד‬ ‫לאחר מכן משחקים משחק ממש דומה לגע גע גע‪ ,‬אותו הדבר רק עם הליכת סרטן‪ .‬לא מסבירים את כל‬ ‫החוקים‪ ,‬רק את חלקם‪ .‬אומרים שמשחקים משחק חדש‪ ,‬כולם בהליכת סרטן ושצריך לפגוע בעזרת‬ ‫הרגלים‪ ,‬בידיים אחד של השני‪ .‬לא מדברים על פסילות או שאסור לגעת בכדור יותר מפעם אחת וכו'‪ .‬שאר‬ ‫החוקים ‪ -‬החניכים ישלימו אותם בהתאם לגע גע גע‪ 11 .‬דק'‬ ‫על אותו הקו‬ ‫כל השכבה מחזיקה יתר ארוך‪ .‬אומרים משפטים‪ .‬מי מסכים עם המשפט הולך צעד קדימה‪ .‬מי שלא נשאר‬ ‫במקום (או הולך צעד אחורה)‪ 11 .‬דק'‬ ‫‪5‬‬


‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬

‫צריך להעלות את גיל המינימום לקניית אלכוהול ל – ‪.28‬‬ ‫צריך להחמיר בענישה למי שנתפס נוהג בשכרות‪.‬‬ ‫צריך להגביל את מכירת האלכוהול עד השעה ‪.8:33‬‬ ‫צריך לשתות במסיבות כדי להתפרק‪.‬‬ ‫צריך לשתות במסיבות כדי ליהנות‪.‬‬ ‫קולה זה טעם החיים‪.‬‬ ‫אלכוהול נועד רק לאירועים מיוחדים ויש לשתות בטעם‪.‬‬ ‫בטוח פעם בחיים שלי אני אנהג קצת שיכור‪.‬‬ ‫כל אחד חייב לעשן סיגריה פעם בחיים‪.‬‬ ‫סיגריה יכולה לעזור להירגע‪.‬‬ ‫מי שלא ניסה לעשן אף פעם פחדן‪.‬‬

‫מגה דיון‪:‬‬ ‫מה המסר של הפעולה? מה ניסינו להעביר פה? גבולות!‬ ‫הצבת גבולות ופריצת גבולות‬ ‫יש גבולות שצריך לשמור‪ ,‬שצריך להציב אותם וצריך שיציבו לנו אותם כמו גבולות המוסר‪ .‬יש גבולות‬ ‫שצריך לפרוץ כמו גבול היכולת שלנו‪.‬‬ ‫גבולות שונים לאנשים שונים‬ ‫‪ ‬לימבו‬ ‫‪ ‬על אותו קו‬ ‫לכל אדם יש גבול שונה‪ .‬מזאת אומרת? מה שגורם לי לשמוח מאוד‪ ,‬אותך זה ישמח קצת‪ .‬מה שאותך‬ ‫מעצבן מאוד‪ ,‬אותי בכלל לא‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אפשר לצחוק על משהו אחד ולרדת לו על החיים והוא לא יפגע‬ ‫בכלל‪ ,‬ואפשר לצחוק על משהו אחר קצת והוא ממש יפגע‪ .‬הדרך היחידה לדעת ולהכיר את הגבולות האלה‬ ‫היא להכיר אחד את השני‪ .‬כמו שאמרתי לכם בערב בטיול גם הפרגון עובד ככה – צריך לדעת איפה משהו‬ ‫צריך את הפרגון הזה ואיפה עברנו את הגבול אצלו‪.‬‬ ‫אז לכל אדם יש גבול שונה‪ ,‬אבל איפה עובר הגבול הכללי? הגבול של כולם? אין תשובה ברורה‪ ,‬תלוי מה‪.‬‬ ‫בחלק מהמקרים הגבול עובר בממוצע של כולם‪ ,‬בחלק מהמקרים הגבול עובר איפה שהגבול של האדם‬ ‫הראשון‪ ,‬לא ניתן לדעת‪.‬‬ ‫מי מגדיר גבולות?‬ ‫‪ ‬גע גע גע‬ ‫מדוע השלמנו את החוקים של המשחק בהתאם למשחק הקודם‪ .‬מי הגדיר לנו את החוקים? את הגבולות?‬ ‫מדוע הנחנו שזה כך?‬ ‫מדינה‪ ,‬הורים‪ ,‬אני‪ ,‬חברה‪ ,‬נורמה ‪ -‬מי שיש לו סמכות מגדיר את הגבול‪ ,‬מי שיש לו כח‪ .‬אני מחזיר אתכם‬ ‫לפעולה השלישית‪ ,‬עם כח גדול באה אחריות גדולה – זו חלק מהאחריות הגדולה להגדיר את הגבולות – גם‬ ‫להציב וגם לפרוץ! ותחשבו על זה‪.....‬‬ ‫הזזת \ שינוי גבולות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫אחרון שזז מנצח‬ ‫צורות‬ ‫‪ o‬האם אני יכול לשנות גבול? להזיז אותו? איך אני עושה זאת?‬ ‫‪ o‬יש פעולות שאני עושה שמגדילות את הגבול ויש כאלה שמקטינות אותו‪.‬‬ ‫‪6‬‬


‫‪ o‬האם שאני מגדיל את הגבול שלי‪ ,‬אני מקטין את הגבול של האחר?‬ ‫אז נכון לכל אחד יש גבול שונה‪ ,‬גבול יכולות שונה – אבל גבול היכולת שלי היום‪ ,‬הוא לא גבול היכולת שלי‬ ‫מחר‪ .‬אני יכול להגדיל את ה – ‪ 833%‬שלי‪ .‬זה קשה אבל אפשרי!‬ ‫אנחנו יכולים לעצב את הגבול ולדעת לשנות אותו בהתאם לצרכים שלנו ובהתאם למתרחש‪ .‬הזזת גבול זו‬ ‫אומנות! לדעת לשחק את המשחק עם הגבולות האפורים‪ .‬להבין ‪ -‬כל עוד אתה מזיז את הגבול יחד איתך‬ ‫אתה בעצם מגדיל את היכולת שלך‪ .‬לדעת – אני יכול לעבור את הגבול‪ ,‬אבל ברגע שאני עובר אותו אני‬ ‫לוקח את הסיכון‪.‬‬ ‫דרכים אפשריות להצבת גבולות ולפריצת גבולות‬ ‫חבל קצר או ארוך – מי יהיה ארוך יותר?‬ ‫בוחרים ‪ 4‬מתנדבים‪ 2 .‬מכל קבוצה‪ .‬מוציאים אותם החוצה‪ .‬מסבירים לשאר הקבוצה את המשחק‬ ‫ואומרים להם לשתף פעולה‪ ,‬לזרום‪ ,‬ושאני הולך לומר רצף של שקרים‪ .‬כל פעם יכנסו שני חניכים‪ .‬חניך‬ ‫אחד יקבל ‪ 2‬חבלים וחניך שני יקבל ‪ 4‬חבלים‪ .‬המטרה של כל חניך ליצור את החבל הארוך ביותר‪ .‬שואלים‬ ‫את השכבה איזה חניך ינצח‪ .‬טוב זה די ברור שהחניך עם ‪ 4‬החבלים יצליח ליצור חבל ארוך יותר וינצח‪.‬‬ ‫אומרים לשכבה שהם צריכים לגרום לחניך עם החבל הקצר להאמין שאין לו סיכוי‪.‬‬ ‫קוראים לשני החניכים הראשונים ומביאים לאחד ‪ 4‬חבלים ולשני ‪ 2‬חבלים‪ .‬מסבירים להם את המטרה‪.‬‬ ‫לפני שמתחילים שואלים את השכבה מי לדעתם ינצח‪ .‬הם אומרים שהחניך עם ‪ 4‬החבלים‪ .‬מסכימים‬ ‫איתם‪ .‬מחזקים אותם ואומרים לחניך עם ‪ 2‬החבלים שזה די ברור שהוא מפסיד‪ .‬גורמים להם לחשוב שזו‬ ‫הפואנטה‪ .‬כמובן שהחניך עם ‪ 4‬החבלים ינצח‪.‬‬ ‫לפני שקוראים לזוג השני אומרים לשכבה שהפעם יגידו לחניך עם ‪ 2‬החבלים שהוא בטוח הולך לנצח‪ ,‬שאם‬ ‫הוא רק יחשוב קצת הוא יצליח‪ ,‬עזבו אם זה נכון או לא נכון‪ ,‬תגרמו לו להאמין שיש לו אפשרות לנצח‪.‬‬ ‫קוראים לזוג השני והפעם משכנעים את החניך עם מעט החבלים שהוא יכול לנצח‪ .‬ככל הנראה הוא יפסיד‪.‬‬ ‫שואלים את החניך ששכנענו אותו שהוא יכול להצליח‪ ,‬האם הוא באמת האמין שהוא יכול‪ .‬האם הוא חשב‬ ‫שיש דרך‪ ,‬שיש איזשהו טריק שהוא לא עולה עליו‪.‬‬ ‫שואלים את השכבה האם יש דרך שבה הוא אכן יכול היה לנצח‪ .‬כנראה שיגידו שאין דרך‪ .‬זו טעות! אם‬ ‫היה חושב עוד קצת היה יכול לפרק את החבל לשלושה חבלים דקים יותר וליצור חבל ארוך יותר‪ .‬החניך‬ ‫עם ‪ 4‬החבלים לא היה צריך להתאמץ ולכן לא חשב על זה כלל ולא היה צריך לחשוב על זה‪ .‬החניכים עם ‪2‬‬ ‫החבלים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתחלקים לשנים‪ .‬את החניך הראשון שכנענו שאין כזו דרך‪ ,‬אף אחד גם לא האמין‬ ‫שיש‪ .‬מראש דנו אותו לכישלון כשהצבנו לו את הגבול הזה – "אין מצב שאתה מצליח‪ ,‬אין לך דרך לנצח"‪.‬‬ ‫לחניך השני החדרנו מוטיבציה ואמונה וגרמנו לו להאמין שאכן הוא יכול להצליח‪ .‬יתכן שאם היינו נותנים‬ ‫לו יותר זמן הוא היה עולה על זה‪.‬‬ ‫אני גם הצבתי לכם גבול כשאמרתי לכם שברור שהחניך עם ‪ 4‬החבלים ינצח‪.‬‬ ‫הצבה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫כבוד‬ ‫הערכה‬ ‫פחד‬ ‫קביעת חוק‬ ‫להצהיר ולהגיד‬ ‫עמידה על עקרונות – זהירות! צריך לשים לב שאנחנו באמת עומדים על העקרונות‪ .‬יש נטייה‬ ‫להיתפס לקטנות‪.‬‬ ‫‪7‬‬


‫‪‬‬ ‫פריצה‬

‫הסבר מדוע הגבול עובר במקום שהוא עובר‪.‬‬

‫‪ ‬לדרוש קצת יותר מהגבול הנוכחי כל פעם‪ .‬ללמוד לרכב על אופנים – פריצת גבול‪ .‬זהירות! צריך‬ ‫להיזהר לא לייאש את בן האדם‪ .‬אם כל הזמן דורשים ממנו משהו שהוא לא עומד בו הוא חושב‬ ‫שהוא נכשל‪ ,‬אך אנחנו יודעים שהוא הצליח‪.‬‬ ‫‪ ‬חשיבה יצירתית‬ ‫‪ ‬מלחמה ‪ -‬תוקפנות‬ ‫‪ ‬להאמין באותו אדם ולגרום לו להאמין בעצמו‬ ‫‪ ‬להראות שיש אנשים שכבר עשו את לפניו‬ ‫‪ ‬להסביר לו איך פריצת הגבול תתרום לו ולרתום אותו לרעיון‪.‬‬ ‫‪ ‬חיזוקים חיובים כאשר קשה בדרך – להראות את האור בקצה המנהרה‪.‬‬ ‫איך יודעים שעוברים גבול?‬ ‫‪21...1,2‬‬ ‫בוחרים מתנדב – משחקים איתו משחק‪ .‬מותר לומר או מספר אחד או שני מספרים עוקבים‪ .‬מי שאומר‬ ‫את המספר ‪ 23‬מנצח‪.‬‬ ‫אם עברנו על חוק אנחנו יודעים שעברנו את הגבול‪ .‬השאלה מתי עוברים על גבולות שהם בחוקים הלא‬ ‫כתובים הגבולות ששונים אחד אצל השני‪.‬‬ ‫אם היינו משקיעים מחשבה היה לנו ברור לפני שנעבור את הגבול‪ .‬רב האנשים לא משקיעים מחשבה לפני‪.‬‬ ‫לפעמים גם אין זמן להשקיע מחשבה לפני‪ .‬לדוגמא‪ ,‬גבול מסומן במפה נורא בבירור‪ .‬בשטח הוא לא מסומן‪,‬‬ ‫אך הוא עדין ברור‪ .‬למה הוא ברור לנו? האם הוא באמת ברור לנו? יש גבולות ברורים באופן מיידי כמו גבול‬ ‫מדיני לדוגמא‪ ,‬שלא קשה לזהות‪ .‬הבעיה היא בגבולות כמו גבול המוסר‪ .‬בדרך כלל יודעים שעוברים גבול‬ ‫רק בדיעבד‪ .‬רק אחרי שעברתי אותו אני מבין – "אה נכון‪ ,‬עשיתי משהו לא בסדר"‪ .‬הגאונות האמיתית היא‬ ‫לדעת לעצור לפני שאנחנו עוברים את הגבול ופוגעים באחר או בעצמך‪ .‬איך יודעים זאת? אינסטינקטים‪.‬‬ ‫לכל אחד יש אותם‪ ,‬צריך לדעת לפתח אותם ולהשתמש בהם‪.‬‬ ‫משפט חכמה מהפעולה‪:‬‬ ‫"אין גבול ליכולות שלנו‪ ,‬אלא רק הגבולות שאנו מציבים לעצמנו‪ ,‬כשאנו חושבים מה אנחנו לא יכולים‬ ‫לעשות!"‬ ‫משפטים בקטנה‪:‬‬ ‫אנשים יכולים לעוף‪ .‬ישנם אנשים שעפים גבוה יותר‪ ,‬זה הכל ‪ -‬מייקל גורדן‬ ‫אדם אחד עם תעוזה מהווה רוב! – לא קשור אבל משפט יפה‪.‬‬ ‫רשמצ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 2‬יתרים ארוכים‬ ‫גיר‬ ‫לצייר לוח שחמט‬ ‫כדור‬ ‫‪ 6‬חבלי ‪4‬‬

‫‪8‬‬


‫פעולה ‪ 3‬הדימוי העצמי‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫החניך יחשף למילה דימוי עצמי ולמשמעותו‬‫החניך יבחן האם התנהגותו מושפעת מאיך שלדעתו הוא נתפס בחברה‪.‬‬‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫משחק פתיחה‪ -‬לבחירתכם (‪ 11‬דקות)‬ ‫מירוץ שליחים‪ -‬מחלקים את החניכים ל‪ 2‬קבוצות‪ ,‬כל קבוצה עומדת בטור אשר בסוף של טור יש‬ ‫מראה קטנה‪ .‬כל פעם שחניך מגיע לסוף הוא צריך ללבוש כובע מצחיק‪ ,‬צעיף וחצאית ואז הוא‬ ‫מקבל מילה בכתב מראה‪ ,‬הוא מקבל מילה ממשפט בכתב מראה‪ ,‬הוא מפענח אותה‪ ,‬חוזר לסוף‬ ‫הטור‪ ,‬רושם את המילה על דף עיתון והבא בתור יוצא! (‪ 1‬דקות)‬ ‫כל המילים יוצרות משפט‪-‬אם הייתי יכול לתת לך משהו אחד‪ -‬זה לראות את עצמך כפי שאני‬ ‫רואה אותך‪.‬‬ ‫שאלון עצמי‪ -‬כל חניך משלים את השאלון בכתיבה ויכול להיעזר בתמונות מעיתונים‪ ,‬משפטים‬ ‫שפזורים‪ ,‬כתבות וכו'‪ .‬חשוב לבודד כל אחד בפינה שקטה בחדר כדי שיענו באמת מה שהם‬ ‫חושבים‪ 11( .‬דקות)‬ ‫מושיבים את השכבה במעגל‪ .‬כל חניך מקבל עוד שאלון באותו נוסח (ריק) ורושם את שמו למעלה‪.‬‬ ‫כל פעם מעבירים את השאלון אחד ימינה ורושמים את התשובה על מי ששמו בראש הדף‪11( .‬‬ ‫דקות)‬ ‫מעגל פרגון‪-‬כל פעם חניך נכנס לאמצע המעגל וכל השכבה צריכה לפרגן לו במשך דקה! [כל אחד‬ ‫בתורו אומר על החניך משהו]‪ 21( .‬דקות)‬ ‫לחלק לכל חניך את שני השאלונים‪ -‬מה שהוא רשם על עצמו מול מה שרשמו עליו‪ .‬לתת לכל חניך‬ ‫‪ 5-83‬דקות לבד לקרוא את זה‪ 11-11( ...‬דקות)‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫לחלק את המשפט ולדבר עליו קצת‪ -‬מה הוא אומר‪ ,‬האם אתם מסכימים איתו ?‬ ‫מדברים על ההבדלים בין מה שכל אחד ענה על עצמו לבין מה שענו עליו‪ .‬האם יש הבדל גדול בין‬ ‫מה שאנחנו חושבים על עצמנו לבין מה שהחברה חושבת עלינו? האם זה מכתיב לנו את ההתנהגות‬ ‫בצורה כלשהי?‬ ‫תנו דוגמאות‪ ,‬מתי אתם עשיתם משהו רק כי זה מה שמקובל לעשות?‬ ‫מעגל פרגון‪ -‬הרבה פעמים אנחנו לא מעריכים את עצמנו מספיק‪ ,‬רואים רק את הדברים‬ ‫השליליים‪ ..‬לא מעריכים מספיק את מה שיש‪ ,‬כמה שהחיים כ‪-‬ן טובים ושהצרות שלהם לא כ"כ‬ ‫גדולות‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫דיון‪ 11( -‬דקות)‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫עזרים‪:‬‬ ‫להכין דפיות עם המשפט לחלק בסוף הפעולה‬‫‪ 2‬מראות‬‫לצלם שאלונים פעמיים לכל אחד‬‫‪-‬למצוא חפצים מצחיקים‪ -‬כובע מצחיק‪ ,‬צעיף‪ ,‬חצאית‬

‫‪9‬‬


‫שאלון אישי‬ ‫שם‪_______ :‬‬ ‫תכונות חיוביות ‪-‬‬ ‫_________________________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫תכונות שהייתי משנה‪-‬‬ ‫_________________________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫תאר את עצמך במילה אחת _______________!‬ ‫לפי מה אני מחליט מה לאכול?‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫לפי מה אני מחליט איך להתלבש?‬ ‫__________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫מה אני חושב שחושבים עלי?‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫איפה אני רואה את עצמי עוד שנתיים?‬ ‫_________________________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪11‬‬


‫פעולה ‪ 4‬יוזמה וקבלת החלטות‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‬‫‪-‬‬

‫החניכים יבינו את המשמעות של קבלת החלטות והשלכותיהן‪.‬‬ ‫הצבת יעדים ופעולות להמשך השנה בנוגע לשכבה‬

‫קל שמחליטים בשבילנו‬ ‫תחרות בנייה‪ .‬נשארים בארבע קבוצות‪ .‬בונים נדנדה‪ 8 .‬קבוצות מקבלות שרטוט אחד‪ 2 .‬קבוצות מקבלות ‪3‬‬ ‫שרטוטים‪ .‬מתחילים בתחרות כאשר הקבוצות עם מספר השרטוטים צריכות גם לבחור מה לבנות‪.‬‬ ‫מצב קבלת החלטה‬ ‫נשארים בקבוצות‪ .‬עושים מרוץ שליחים‪ .‬צריך לרוץ להגיע אלי להחזיק סנדה על הרצפה ולהסתובב סביבה‬ ‫כמה פעמים‪ .‬כשיש כבר סחרחורת‪ ,‬שואלים שאלה‪ .‬הקבוצה שעונה על יותר שאלות מנצחת‪.‬‬ ‫החלטה שלנו משפיעה לא רק עלינו‬ ‫משחקים תחילה כלב בריטי‪ .‬אח"כ משחקים הקדרים באים אך הפעם כל זוג קשור יחדיו (גם התופס הם‬ ‫זוג)‪ .‬מי שתופסים אותו מתחבר לתופסים‪.‬‬ ‫עולים לחדר מחשבים (הדרכה) ושם עושים את כל הדיונים‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫מה ניתן להגיד על התחרות בניה? מה ההבדל בין אלו שקבלו שרטוט לאלה שלא?‬ ‫‪ ‬הכי קל לא לעשות‬ ‫‪ ‬יותר קל לעשות כשיש מטרה‬ ‫‪ ‬הכי קשה להחליט מה לעשות‬ ‫זו הגדולה שלנו‪ ,‬זה האתגר שלנו‪ ,‬להחליט מה אנחנו רוצים לעשות ולעשות אותו‪.‬‬ ‫מה הקטע במרוץ?‬ ‫צריך לקבל החלטות חשובות במצב של שיווי משקל – לא כשעצבניים‪ ,‬לא כשלא מסוגלים לחשוב כשורה‪.‬‬ ‫גם לא כשמרגישים לחץ‪ ,‬יש לפתח את היכולת לנטרל אותו ולקבל החלטה חשובה בצורה שקולה‪ .‬צריך‬ ‫לדעת מתי לסמוך על האינסטינקטים שלנו ומתי לא‪ .‬כל אחד מכיר את עצמו ויודע באיזה מצבים יש לו‬ ‫אינסטינקטים טובים ומתי פחות‪.‬‬ ‫תעתועי ראיה‬ ‫מראים לחניכים מצגת שמצורפת‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫כדי לקבל החלטה נכונה צריך להסתכל על הדברים בצורה הנכונה על מנת שנבין את המצב‪ .‬צריך לבחון‬ ‫דברים לעומק‪ .‬צריך להסתכל על כל הגורמים בצורה נכונה לפני שאנחנו מקבלים את ההחלטה‪ .‬לא רק זה‪,‬‬ ‫ברוב המצבים זה תלוי בנו‪ ,‬זו החלטה שלנו ‪ -‬איך שנרצה‪ ,‬ככה זה יראה‪ .‬אם נראה משהו כחסרון הוא יהיה‬ ‫חסרון‪ ,‬אם נראה אותו כיתרון הוא יהיה יתרון‪.‬‬ ‫‪11‬‬


‫מה ניתן ללמוד מהכלב בריטי והקדרים באים?‬ ‫ההחלטות שאנחנו מתחילים לקבל משפיעות לא רק עלינו‪ .‬ככל שנגדל ונתפתח זה ישפיע על יותר אנשים‪.‬‬ ‫קבלת החלטות זו קבלת אחריות‪ ,‬להבין שאתה נושא באחריות גם על אחרים‪.‬‬ ‫עשייה ויוזמה‬ ‫דברנו היום על הרבה דברים גדולים‪ ,‬אבל מילים מילים ואת משמעותן יבוא לו גל ישטוף אותן‪ .‬צריך לצאת‬ ‫עם תכלס מה עושים‪ .‬מה אתם רוצים לעשות עד שאנחנו מסיימים יב'‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫למה לא עכשיו? למה לחכות? למה הדברים נוגעים רק אלינו? לא רוצים לעשות משהו לקהילה? משהו‬ ‫לאחר? מה ההבדל בין ההחלטה לעשות לבין העשייה עצמה? אנחנו כבר קבלנו את ההחלטה בסמינר שכל‬ ‫אחד ייתן את המאה אחוז שלו‪ .‬מתי בתכלס אנחנו מתחילים לעשות זאת? דברנו בפעולות הקודמות על כך‬ ‫שאנחנו הכח‪ ,‬על חברות‪ ,‬על אדישות ועל חוסר הידע שלנו בנושאים אלמנטרים במדינה שגורמים‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬לאדישות הזו‪ .‬דברנו על כך שסתירה אחת שווה יותר מאלף מילים‪ ,‬הסברתי לכם על הטרשהולד‬ ‫ודברנו על מה צריך לקרות כדי שנעשה משהו‪ .‬אך הנה ראו את הרשימה שהכנו‪ ,‬הכל נוגע רק אלינו‪.‬‬ ‫‪:Red Pill or Blue Pill‬‬ ‫מחלקים לשכבה סוכריות אדומות‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫לפני שאנחנו בוחרים איזו גלולה אנחנו לוקחים אני רוצה שנבין כמה דברים חשובים‪ .‬ח'ברה‪ ,‬אני רוצה‬ ‫לקחת את מה שראינו פה לשני כיוונים‪ .‬כיוון אחד הוא שהרגע החלטנו שאנחנו לא רק מדברים ולא רק‬ ‫מחליטים דברים אלא גם מתחילים לעשות אם זה משהו‪ .‬תסתכלו מסביב – כמה דברים אפשר לעשות‬ ‫בשעתיים של פעולה למשל‪ ,‬אם רק נחליט מה לעשות ונחליט שעושים‪ .‬כיוון שני הוא שאתם עכשיו בוחרים‬ ‫לצאת מהבועה‪ ,‬מהמטריקס ולראות את העולם כמו שהוא באמת‪ .‬אני רוצה לחזור רגע אל תחרות הבניה‬ ‫שהיתה בהתחלה‪ .‬יש אנשים שהם עיוורים‪ .‬רואים רק אופציה אחת ואת עולמם הצר‪ .‬יש אנשים שרואים‬ ‫את כל האופציות ולפעמים מפני שיש הרבה אופציות יותר קשה להתמודד איתם‪ ,‬אך יש את זכות הבחירה‪.‬‬ ‫כשרואים בצורה רחבה יותר וברורה יותר‪ ,‬אפשר לקבל החלטות באופן שקול יותר‪ .‬אח"כ יכולים לבנות‬ ‫יותר דברים כי מכירים יותר אפשריות‪ .‬חשוב שנכיר את כל האופציות‪ ,‬ידע זה כח‪ .‬רק שתחליטו לצאת‬ ‫מהמטריקס‪ ,‬כמו ניו‪ ,‬רק ככה תהפכו ל – ‪ .THE ONE‬להפסיק להעלים עין ולהיות אדישים לדברים‪.‬‬ ‫להחליט שאנחנו עושים דברים עד יב' לא רק בשביל עצמנו‪ ,‬אלא גם בשביל האחר‪ .‬הרד פיל מסמלת‬ ‫החלטה וזו החלטה על עשייה! שעכשיו קמים ועושים!‬ ‫משפט חכמה‪ :‬ידע אינו מספיק – יש להשתמש בו‪ .‬רצון אינו מספיק – יש להוציאו אל הפועל ‪ -‬גיתה‬ ‫התענוג הגדול בחיים הוא לבצע את אשר אנשים טוענים שאינך יכול לבצע – וולטר גאגהוט‬ ‫רשמצ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 35‬סנדות ‪ 2.5-3‬מ'‬ ‫‪ 25‬סנדות ‪ 8‬מ'‬ ‫‪ 6‬יתרים‬ ‫‪ 63‬חבלי כפיתה‬ ‫שרטוטים‬ ‫‪12‬‬


‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫מטריקס – קטע וידאו‬ ‫שאלות‬ ‫לפטופ‬ ‫מצגת‬ ‫בריסטולים ‪2 X‬‬ ‫לורדים‬ ‫סוכריות אדומות‬

‫שאלות‪:‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.83‬‬ ‫‪.88‬‬ ‫‪.82‬‬ ‫‪.83‬‬ ‫‪.84‬‬ ‫‪.85‬‬ ‫‪.86‬‬ ‫‪.81‬‬ ‫‪.81‬‬ ‫‪.89‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪.38‬‬

‫‪3X81‬‬ ‫מהי עיר הבירה של סוריה?‬ ‫איך כותבים מגוחכים?‬ ‫איזו כפיתה עושים בין בזנט לסנדה?‬ ‫מהו משפט החכמה מהפעולה הראשונה?‬ ‫מתי לנינה יש יום הולדת? ‪3.88‬‬ ‫כמה ימים נמשכה מלחמת ‪ 833‬השנים?‬ ‫מה צבע העניבה של כיתות ז'?‬ ‫בן כמה השבט?‬ ‫בן כמה אני?‬ ‫כמה כהן יש בשכבה? ‪3‬‬ ‫כמה מדינות גובלות עם ישראל? ‪4‬‬ ‫כמה מרכזים צעירים יש? ‪6‬‬ ‫מה שם המשפחה של יניב המרכז?‬ ‫‪?4X444X4‬‬ ‫מי אמר טוב למות בעד ארצנו? טרומפלדור‬ ‫כמה מ' יש במילה ממשמים?‪4‬‬ ‫מה ה' ברא ביום הרביעי?‬ ‫השלם‪" :‬הלו ארטיק‪ ,‬אני ______"‬ ‫מה יש לגמל בדבשת?‬ ‫מי בתנ"ך לבש כותנת פסים?‬ ‫אם אכלתי גלידת שנף‪ ,‬איזו גלידה אכלתי?‬ ‫מה שמו הפרטי של ביכלר?‬ ‫איזו שכבה יש מעל איל? ישי‬ ‫כמה ספרי נביאים יש בתנ"ך?‬ ‫בפסח נאמר‪ ,‬מי שלא אמר__________ לא יצא מידי חובה‪.‬‬ ‫השלם‪" :‬תמיד איתך ______"‬ ‫השלם‪" :‬נשמע מצויין‪" ______ ,‬‬ ‫מי יותר גבוה? רתם או נוי?‬ ‫מי הרג את קין?‬ ‫מה שותה פרה?‬

‫‪13‬‬


‫פעולה ‪ 1‬הגשמה (שנת שירות ואני‪ -‬איפה זה תופס אותי)‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫ התמודדות ברמה האישית עם שאלת ההגשמה ‪ -‬מה חשוב לי? האם עושה מספיק?‬‫ בירור המניעים ובחינת היתרונות והחסרונות‪ ,‬ביציאה לשנת שירות‪.‬‬‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫"‪ - "D&D‬מסע אל העצמי בעקבות הגשמה ‪( -‬נספח בנפרד)‬

‫‪ .2‬מגזרים ‪ -‬מה האפשרויות? ‪ :‬בסוף ה"מסלול"‪ ,‬כל אחד מקבל פלייר של המגזרים של ד"ה‪ .‬מתחלקים‬ ‫לקבוצות כשלכל קבוצה יש טבלה (נספח ‪ )8‬והם ממלאים אותה לפי הפלייר ולפי פעולות הגרעין‬ ‫שעברו‪ .‬החניכים צריכים לנסות ולהבין בעזרת הכתיבה בטבלה את התרומה של כל מגזר הן מבחינה‬ ‫חברתית והן מבחינה אישית‪ .‬כל קבוצה מציגה את הטבלה שלה בפני כולם‪.‬‬ ‫‪ .3‬יתרונות וחסרונות ‪ :‬מפזרים על הרצפה פתקים המכילים יתרונות וחסרונות לגבי היציאה לשנת שירות‬ ‫ומבקשים מכל חניך לבחור חסרון אחד ויתרון אחד שנראים לו החשובים היותר (מפזרים גם פתקים‬ ‫ריקים שעליהם יהיו החניכים מוזמנים לכתוב חסרונות ויתרונות שלא צוינו)‪ .‬מבקשים מהחניכים‬ ‫להקריא ולהסביר את הדברים שבחרו‪ ,‬וכותבים אותם בטבלת חסרונות ‪ /‬יתרונות על הלוח‪ .‬מקיימים‬ ‫דיון קצר על מה שהם מעלים‪.‬‬ ‫‪ .4‬דיון‪:‬‬ ‫‪ o‬מתי אנו מרגישים כי בזבזנו זמן ? מתי הזמן מנוצל ביעילות ? אפשר לכוון את הדיון בקבוצה לקראת‬ ‫עשייה משמעותית‪ ,‬כניצול טוב של הזמן לעומת הגדרות של בזבוז זמן של צפייה בטלוויזיה‪ ,‬בטלה‬ ‫וכד'…‬ ‫‪ o‬האם יש משמעות לשחרור מהצבא בגיל ‪ 28‬או ‪ ? 22‬או משמעות גדולה יותר לעשייה וההתפתחות‬ ‫האישית שלנו ? "להרוויח שנה בחיים ולא להפסיד אותה"‪" .‬להתחיל את החיים מוקדם יותר ולאו‬ ‫דווקא מאוחר יותר"‪.‬‬ ‫‪ o‬מה מקבלים ומה מקריבים בהחלטה לעשות ש"ש ?‬ ‫‪" o‬המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו" ‪ :‬העלאת המודעות לכך שאנשים פרטיים יכולים לעשות‬ ‫שינוי חברתי‪ ,‬אם זה מישהו שהחליט להקים עמותה‪ ,‬חיילים שפועלים בקהילה הקרובה לבסיסם‪,‬‬ ‫אדם שמבקר קשישה גלמודה בביתה‪ ,‬או במסגרת ש"ש…‬ ‫‪ o‬התנועה מספקת מסגרת ‪ :‬חשוב להבהיר שהמחלקה לאחריות חברתית ודרך המשך מובילה רעיון ערכי‬ ‫של לקיחת אחריות חברתית וקידום שוויון הזדמנויות כאשר השונות בין המגזרים זו הפרקטיקה‬ ‫ומגוון האפשרויות להגיע לאוכלוסיות מגוונות ולהתמודד עם בעיות חברתיות שונות בדרכים רבות‪.‬‬ ‫‪ o‬יש להדגיש שהם כשמיניסטים מתלבטים במה לבחור והאם לצאת לשנת שרות ולכן חשוב להעמיק‬ ‫וללמוד את מגוון האפשרויות לצאת לאותה שליחות אישית ותנועתית ובסופו של יום תבחרו את‬ ‫המגזר המתאים עבורכם ואשר יקדם לדעתכם בדרך הטובה ביותר את המטרה לשמה תצאו לשנת‬ ‫שירות ברמה האישית והחברתית‪.‬‬ ‫‪14‬‬


‫נספח ‪ – 1‬טבלה‬ ‫המגזר‬

‫תרומתו לחברה‬

‫‪15‬‬

‫תרומתו האישית‬


‫נספח ‪- 2‬‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫תרומה לחברה‬ ‫סיפוק עצמי‬ ‫הגשמה‬ ‫למידה עצמית‬ ‫הכרות עם אנשים חדשים‬ ‫למידה של חיי שותפות‬ ‫יציאה מה"בועה"‬ ‫לומדים להסתדר לבד‬ ‫חסרונות‪:‬‬ ‫מתחילים הכל מאוחר‬ ‫התנתקות משכבת הגיל‬ ‫איבוד החברים‬ ‫דחיית הצבא‬ ‫החברים משתחררים לפניי‬ ‫נמאס מהצופים‬ ‫לא ממש תורמים‬ ‫קשה‪.‬‬ ‫נספח ‪ - 3‬סיבות להצטרפות לדרך המשך מפורט‪:‬‬ ‫‪ .1‬רצון למימוש עצמי של יכולות וכישורים אישיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬רצון לתרום‪.‬‬ ‫‪ .3‬רצון להישאר "ילדה" ‪ ,‬ע"י דחיית הצבא‪.‬‬ ‫‪ .4‬רצון להישאר במסגרת מוכרת "בחממה"‪.‬‬ ‫‪ .1‬אתגר אישי‪.‬‬ ‫‪ .6‬חשיבות היציאה לדרך המשך‪ ,‬תחושה של "סיירת"‪.‬‬ ‫‪ .7‬רצון להשפיע‪.‬‬

‫‪16‬‬


‫‪ .8‬אפשרות להגיע בשל יותר לצבא‪.‬‬ ‫‪ .9‬חשיפה מוקדמת ומוצלחת לרעיון של דרך המשך‪.‬‬ ‫‪ .11‬רצון להתנסות בחוויה מיוחדת‪..‬‬ ‫‪ .11‬שאיפה להתנסות בתפקיד ריכוזי וניהולי‪.‬‬ ‫‪ .12‬התנסות בחיי קומונה‪.‬‬ ‫‪ .13‬התנסות בחיים בוגרים‪.‬‬ ‫‪ .14‬טיפוס לשלב גבוה יותר בתנועת הצופים‪ ,‬סטטוס‪.‬‬ ‫‪ .11‬רצון להכיר מסגרות חברתיות אחרות‪ ,‬פחות מוכרות‪.‬‬ ‫‪ .16‬חיפוש אחר חבר‪/‬חברה ובן זוג‪/‬בת זוג‪.‬‬ ‫‪ .17‬לעשות דווקא למתנגדים לכך (בעיקר להורים…)‪.‬‬ ‫‪ .18‬מסורת משפחתית‪.‬‬ ‫‪ .19‬מסורת של שבט הצופים הספציפי‪.‬‬ ‫‪ .21‬לצאת עם החברה למשימה משותפת‪.‬‬ ‫‪ .21‬שנה לקיום בחירה אישית ועצמאית‪.‬‬ ‫‪ .22‬הגשמה אישית של חלומות‪.‬‬ ‫‪ .23‬רצון להישאר עם בן‪/‬בת זוג‪.‬‬ ‫‪ .24‬רצון להישאר עם ההורים‪ ,‬להישאר זמין לבית ולמשפחה‪.‬‬ ‫‪ .21‬חיקוי של דמות מודל‪.‬‬ ‫‪ .26‬ללכת לשנת שירות לזכרו של מישהו‪ ,‬כדי להנציח‪.‬‬ ‫‪ .27‬דחיפה של קשר טוב עם שליח של התנועה‪.‬‬ ‫‪ .28‬שנה חשובה למי שיש לו פטור מהצבא‪.‬‬ ‫‪ .29‬שנה חשובה לבעלי פרופיל צבאי זמני נמוך‪.‬‬ ‫‪ .31‬תאריך גיוס מאוחר‪.‬‬

‫‪17‬‬


‫סיבות לאי הצטרפות לדרך המשך ‪:‬‬ ‫‪ .1‬חוסר זמן‪.‬‬ ‫‪ .2‬אי רצון "לבזבז" שנה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מי שהרעיון לא מדבר אליו – אינו חושב שזו דרך ראויה לשרת את החברה‪.‬‬ ‫‪ .4‬אפשרות לתרום בצבא (קורס טייס…)‪.‬‬ ‫‪ .1‬חוסר במסורת בסביבה‪.‬‬ ‫‪ .6‬התנגדות של ההורים‪.‬‬ ‫‪ .7‬חשש לאיבוד מסלולים ייחודיים בצבא‪.‬‬ ‫‪ .8‬חוויה גרועה מהעבר (שליח בשבט שלי…)‬ ‫‪ .9‬נמאס מהצופים‪.‬‬ ‫‪ .11‬חוסר חשיפה לרעיון‪.‬‬ ‫‪ .11‬רצון להתגייס עם כל החברה‪.‬‬ ‫‪ .12‬אי רצון להיות ראש גדול‪.‬‬ ‫‪ .13‬ראש קטן‪.‬‬ ‫‪ .14‬חשש שלא יקבל מספיק תמיכה ממחלקת דרך המשך‪.‬‬ ‫‪ .11‬הכוונה הפוכה וסותרת של שליחי התנועה‪.‬‬ ‫‪ .16‬פחד מהלא נודע‪ ,‬חוסר ודאות‪.‬‬ ‫‪ .17‬ביטחון ודימוי עצמי נמוכים‪.‬‬ ‫‪ .18‬פחד מכישלון‪.‬‬ ‫‪ .19‬חוסר שביעות רצון מהחברה‪.‬‬ ‫‪ .21‬חשש משבירת שגרה‪.‬‬ ‫‪ .21‬חשש מחיי שיתוף‪.‬‬ ‫‪ .22‬קשיים בתפקודים אישיים‪.‬‬ ‫‪ .23‬בעיות פיזיולוגיות וביולוגיות‪.‬‬ ‫‪ .24‬חששות של ההורים‪.‬‬

‫‪18‬‬


‫פעולה ‪ 6‬המשך הדרך‬ ‫מטרה‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫הכרה בחשיבות החקירה לפני קבלת החלטות‬

‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫*משחק פתיחה ‪ -‬במידה וזו לא שכבה אורגנית‪ ,‬מומלץ משחק היכרות‪.‬‬ ‫‪ .1‬כל חניך מקבל ‪ 83‬פתקים וכותב עליהם מרכיבים של הזהות שלו (לדוגמא‪ :‬ישראלי‪ ,‬צופה‪ ,‬ראשג"ד‪,‬‬ ‫אח גדול‪ ,‬תלמיד‪ ,‬שמאלני‪ ,‬מתנדב במד"א‪ ,‬עובד בבורגר ראנץ‪ ,‬מסורתי‪ ,‬עירוני וכו‪)...‬‬ ‫‪ .2‬מבקשים מכל אחד מהחניכים להסתכל על הזהויות שלו ולחשוב עד כמה הן משמעותיות בחיים שלו‪,‬‬ ‫משפיעות עליו ועל הסביבה‪ ,‬ולכתוב על כל אחד מספר בין ‪ 8‬ל‪ 5-‬ע"פ רמת החשיבות ‪ /‬העוצמה שיש‬ ‫לזהות הזו בחיים שלו‪.‬‬ ‫‪ .3‬שמים בריסטול גדול על הרצפה ‪ /‬מציירים את הטבלה עם גיר או מסקנטייפ על הרצפה‪ ,‬מסבירים‬ ‫בכלליות על הטבלה ומבקשים מהם להניח את הזהויות השונות בתוך כל אחד מארבע הריבועים‪:‬‬ ‫יש חקירה‪ /‬משבר‬

‫אין חקירה‪ /‬משבר‬

‫יש מחויבות‬ ‫אין מחויבות‬ ‫הסבר על הטבלה‪:‬‬ ‫מחויבות‪-‬‬ ‫‪ o‬עד כמה הזהות הזו היא זהות שאני מחויב אליה?‬ ‫‪ o‬האם הזהות הזו מלווה אותי כבר הרבה זמן?‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫יש מחויבות ‪ -‬אני שמאלני ואני מחויב לזהות הזו‪ -‬אני מצביע מדי שנה למפלגת העבודה ואף מתכנן‬ ‫להתפקד למפלגה‪.‬‬ ‫אין מחויבות ‪ -‬אני שמאלני אבל לא סגור על זה בבחירות האחרונות הצבעתי בכלל קדימה‪...‬‬ ‫חקירה ‪ /‬משבר‪-‬‬ ‫‪ o‬האם נעשתה חקירה ובחינה של הזהות?‬ ‫‪ o‬האם נשאלו שאלות לפני "קבלת" הזהות?‬ ‫‪ o‬האם היה משבר זהות?‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫יש חקירה‪ /‬משבר‪ -‬בעבר הייתי חניך בשומר הצעיר אך לא הסכמתי עם האידיאל והחזון של התנועה ולכן‬ ‫נכנסתי לאתר הצופים וקראתי על ייעוד התנועה והחלטתי שזו התנועה המתאימה לי וכך הצטרפתי לצופים‬ ‫אין חקירה‪ /‬משבר‪ -‬אני חרדי כי נולדתי למשפחה חרדית‪ ,‬אף פעם לא שאלתי את עצמי מדוע אני חרדי או‬ ‫מדוע אני מאמין באלוהים‪ ,‬אני עושה זאת מפני שזה החינוך שקיבלתי מהבית‪.‬‬

‫‪19‬‬


‫‪ .4‬דיון‪:‬‬ ‫‪ o‬מה ההבדל לדעתכם בין ארבעת הריבועים? (להתייחס לדברים שהם כתבו כדוגמאות לזהויות השונות)‬ ‫‪ o‬מהו הריבוע בו יש זהויות בעלי ציונים גבוהים (‪ )4-5‬ברמת החשיבות שיש להם? מה הופך את הזהויות‬ ‫הנ"ל לחזקות ומשמעותיות יותר?‬ ‫‪ o‬מהם התנאים להיווצרות של זהות חזקה ומשמעותית (מחויבות וחקירה)‬ ‫‪ o‬מסבירים להם מעט על התיאוריה של מרסיה ‪ -‬הטבלה ועל כל אחד מהריבועים שלה (לפי נספח מס'‬ ‫‪:)8‬‬ ‫יש חקירה‪ /‬משבר‬

‫אין חקירה‪ /‬משבר‬

‫יש מחויבות‬

‫‪ -Achievement‬השגת זהות‬

‫‪ -Foreclosure‬סגירות‬

‫אין מחויבות‬

‫‪ -moratorium‬בחינת זהויות‬

‫‪Diffusion‬‬

‫‪ .1‬מוציאים את כל הפתקים מהטבלה ונותנים לכל אחד לכתוב על פתק חדש את השם שלו‪.‬‬ ‫הפעם מבקשים מהחניכים למקם את עצמם בטבלה ביחס שלהם לתוכניות שלהם לסוף שנת‬ ‫השמיניות‪.‬‬ ‫‪ o‬יש מחויבות‪ -‬אני רוצה‪ /‬לא רוצה לעשות שנת שירות‪ -‬כבר קיבלתי החלטה שאני שלם איתה ומחויב‬ ‫אליה‪.‬‬ ‫‪ o‬אין מחויבות‪ -‬אני עוד לא יודע אם אני רוצה לעשות שנת שירות‬ ‫‪ o‬יש חקירה‪ -‬אני יודע הרבה על שנת שירות‪ ,‬קורא באינטרנט‪ ,‬מדבר עם בוגרים ושואל את המדריך‬ ‫שכבה שלי שאלות בנושא‪.‬‬ ‫‪ o‬אין חקירה‪ -‬אני לא יודע כלום על ש"ש וגם לא עושה מאמצים לשאול שאלות ולדעת יותר‬ ‫‪ .6‬עושים סבב ובו כל אחד מסביר על הסטטוס שלו בהתאם למיקום שלו בטבלה‪.‬‬ ‫‪ .7‬סיכום‪ :‬על מנת לקבל בסופו של דבר את ההחלטה הנכונה לגבי מה רוצים לעשות בסוף השנה‪,‬‬ ‫והיציאה לשנת שירות‪ ,‬עליכם לחקור‪ ,‬לשאול שאלות‪ ,‬להתעניין‪ ,‬לשוחח ולהתלבט על כך עם חברים‪,‬‬ ‫משפחה ובוגרים על מנת שיהיה בידכם את כל המידע על שנת שירות‪ ,‬על הגרעינים‪ ,‬קומונות וכו‪...‬‬ ‫* הסבר מתוך הרציונאל הזה על מטרת הסמינר ‪ -‬לדבר על משמעות ההגשמה‪ ,‬לשאול שאלות ולא‬ ‫לקחת דברים כמובנים מאליהם‪ ,‬לתת לכם טעימה ראשונית לגבי שנת שירות והגרעינים השונים‬ ‫במסגרת מה שהתנועה מציעה‪.‬‬

‫‪21‬‬


‫נספח ‪:1‬‬ ‫מתוך ג'יימס מרסיה – תיאוריה על זהות לעומת חוסר גיבוש התפקיד‬ ‫הסבר על הטבלה‪:‬‬ ‫יש חקירה‪ /‬משבר‬

‫אין חקירה‪ /‬משבר‬

‫יש מחויבות‬

‫‪ -Achievement‬השגת זהות‬

‫‪ -Foreclosure‬סגירות‬

‫אין מחויבות‬

‫‪ -moratorium‬בחינת זהויות‬

‫‪Diffusion‬‬

‫‪ - Foreclosure‬אנשים שלא עברו משבר או חקירה אך התחייבו‪ .‬אנשים שמעולם לא עברו תקופה של‬ ‫פקפוק או משבר אך המחויבות שלהם לדרך החיים שלהם היא מאוד גבוהה‪ .‬אלה הם אנשים מאוד‬ ‫מסודרים שיודעים מה הם רוצים לעשות בחיים ושיש קשר הדוק בין אורך החיים של ההורים שלהם לבין‬ ‫הציפיות של ההורים מהם לבין מה שהם רוצים לעשות ועושים‪ .‬יש להם נטייה לסמכותנות (להסתמך‬ ‫ברמה גבוהה על דמויות סמכות בחייהם)‬ ‫דוגמאות‪ :‬אנשים שבוחרים שמקצוע לחיים זהה לזה של הוריהם‪ ,‬אנשים שמשרתים באותם תפקידים‬ ‫בצבא כמו הוריהם (רבים מהטייסים בחיל האוויר הם בנים לטייסים)‪ ,‬אנשים שמאמצים את הדעות‬ ‫הפוליטיות של הוריהם וכו‪.‬‬ ‫השלב הזה הוא שלב חשוב שבו האדם לא מורד בסמכות‪ .‬יש תרבויות שבהם גם האדם המבוגר צריך לציית‬ ‫לסמכות מבלי לערער עליה ולשאול שאלות‪.‬‬ ‫‪ - Diffusion‬הקבוצה הקטנה ביותר מבחינת הכמות‪ .‬אין להם לא משבר וגם אין להם מחויבות‪ .‬הם לא‬ ‫עברו תקופת חיפוש וזה גם לא מעניין אותם‪ .‬והם גם לא סובלים מהעניין וזה כלל לא מעסיק אותם‪ .‬הם‬ ‫נמצאים בסוג של דיפוזיה‪ -‬הם עוברים בין ריכוזים‪ .‬אין יוזמה או כיוון ברור‪ .‬האוכלוסיה הזו היא בעלת‬ ‫רווחה נפשית ירודה‪ ,‬בעלי בעיות נפשיות‪ ,‬הם לא נמצאים בנורמות החברתיות ואין להם התנהגות‬ ‫נורמטיבית‪ .‬יש שכיחות גבוהה יותר של עבריינות נוער‪ .‬אין להם מחויבות של סדר ומוסר‪ .‬רמה סוציו‬ ‫אקונומית נמוכה ורמה נמוכה של מבנה בחיים‪ -‬אין הורים שיכולים ללמד את הדרך לגבי יעדים בחיים‪,‬‬ ‫ילדים שנפלטו בגיל צעיר מבית ספר‪ ,‬כנראה לא שירתו בצבא‪.‬‬ ‫‪( moratorium‬בחינת זהות)– אנשים שיש להם משבר אך הם לא מחויבים‪ .‬אנשים שנמצאים בתקופה של‬ ‫חקירה בחיים שלהם‪ .‬הם בודקים את האופציות שלהם ומאתגרים את הגדרות הזהות שלהם‪ .‬לאדם אין‬ ‫עדיין תשובה לשאלה מי הוא‪ .‬אנשים שטסים להודו עוזבים הכול והולכים לחפש את עצמם‪ .‬התרבות‬ ‫המער בית מאפשרת לאנשים בגיל ההתבגרות להיכנס לתקופה הזו לתקופה של חקירה ושאילת שאלות‬ ‫מבלי להתחייב‪ ,‬החברה מקבלת את זה שאנשים מנסים עבודות‪ ,‬בני זוג‪ ,‬תחביבים ומקצועות לימוד‪.‬‬ ‫המטרה של השלב הזה יהא למצוא את התשובות על מנת להגיע בסופו של דבר לשלב השגת הזהות‪.‬‬ ‫‪ - achievement‬אנשים שעברו חיפוש וחקירה בעבר שאלו את השאלות והגיעו למסקנה ומחוייבות‪,‬‬ ‫בניגוד לאנשי ה‪ . moratorium -‬הם מרגישים מחויבים לזהות שלהם מבחינת העקביות‪ ,‬הם לא מחליפים‬ ‫את דעתם וזהותם מדי יום וחלק מהמשאבים שלהם (כמו זמן וכסף) מוקדשים לזהות‪.‬‬ ‫‪21‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.