Hoveret_periferya

Page 1

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬

‫ע”ר‬

‫האגף לחינוך‬

‫חוברת הדרכה‬ ‫צופים להצלחה בפריפריה‬ ‫תשע”ב ‪2011-2012 -‬‬

‫ע”ר‬


‫צופים‬ ‫להצלחה‬ ‫בפריפריה‬

‫‪1‬‬


‫דבר המזכ״ ל‬ ‫מדריכים יקרים‪,‬‬ ‫תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב‪ ,‬במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה‬ ‫משמעותית בשבטים שלה‪.‬‬ ‫מאחורי מילים גדולות אלה‪ ,‬מסתתרת פעולה פשוטה‪ ,‬היא פעולת ההדרכה‪.‬‬ ‫הרגעים האלה‪ ,‬בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם‬ ‫תפיסות וערכים‪ ,‬הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק‬ ‫נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה‪.‬‬ ‫ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב‪ ,‬דור‬ ‫חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה‬ ‫ואת העשייה החינוכית רבת השנים‪.‬‬ ‫האגף לחינוך‪ ,‬שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות‬ ‫בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה‪ ,‬יחד‬ ‫עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך‪.‬‬ ‫הדרכה איכותית מבוססת על למידת הנושא‪ ,‬התעמקות בו והתאמתו באופן‬ ‫ספציפי אל החניכים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים‪ ,‬על אמונה ביכולתם ועל‬ ‫רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי‪.‬‬ ‫אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת‪.‬‬ ‫המשיכו כך‪.‬‬

‫בברכת הצופים‬ ‫חזק ואמץ‬ ‫גל בן שימול‬

‫‪2‬‬


‫תוכן הדברים‪:‬‬ ‫‪ ‬הקדמה‬ ‫‪ ‬השבט הקהילתי‬ ‫‪ ‬מפתחות להצלחה בפריפריה‬ ‫‪ ‬מעורבות הורים‬ ‫‪ ‬שיתופי פעולה‬ ‫‪ ‬צמצום פערים לימודיים חברתיים‬ ‫‪ ‬יזמות חברתית והטמעת תוכנית חינוכית ללקיחת אחריות חברתית‬

‫‪3‬‬


‫הקדמה‬ ‫פיתוח וביסוס של שבטים קהילתיים בכלל ובפריפריה בפרט‬ ‫להלן נציג את הנחות היסוד והדרכים לשיפור פעילות התנועה בשבטי הפריפריה‪:‬‬ ‫לאחר שיחות רבות עם בעלי תפקידים שונים הפועלים במערכת החינוך הבלתי פורמאלית בפריפריה‪,‬‬ ‫גיבשנו מספר דרכים לשיפור הפעילות התנועתית בפריפריה‪.‬‬ ‫ראוי לציין‪ ,‬שלתפיסתנו יש להטמיע הדרכים בכל האוכלוסיות הפועלות בתנועה‪ ,‬הן ברמת החניכים‬ ‫בשכבה הצעירה ובשכבה הבוגרת‪ ,‬ברמת הש"שנים‪ ,‬המרכזים השכירים‪ ,‬ראשי השבטים‪ ,‬צוותי הנהגות‪,‬‬ ‫ראשי הנהגות ועובדי המטה‪.‬‬ ‫כמו כן חשוב לציין‪ ,‬שהדגש בתפיסתנו הוא שיש להטמיע ולפעול בכל הדרכים יחד כי האחת שזורה בשנייה‬ ‫וכל אחת מובילה למטרה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין הדרכים‪ ,‬מוצגות במסמך זה‪ ,‬לפי סדר כרונולוגי‪ ,‬אלא מוצגים את‬ ‫כלל הדרכים שיש להטמיען בשבט ובקהילה‪.‬‬ ‫באמצעות הפעולות בחוברת אנו ראשית‪ ,‬מטמיעים את הנושא ‪ ,‬מעלים למודעות וממשיגים בפני חניכי‬ ‫השכב"ג את הנושאים הרלוונטים‪ ,‬באמצעותם יהפוך שבטם ה"קלסי" לשבט קהילתי‪ ,‬הנגיש לקהלי יעד‬ ‫נוספים בקהילה ועונה על צרכיהם של קהלי יעד אלו‪.‬‬ ‫שתי הפעולות הראשונות ממשיגות ובכך מסבירות מהו השבט הקהילתי ומהם עקרונותיו ובשאר‬ ‫מקבלים חניכי השכבה הבוגרת כלים פרקטים ליישום העקרונות‪.‬‬

‫את הכלים עליהם ליישם הן ברמה של דרכי הפעולה התלויות בהם עצמם כסוכנים קהילתיים והן ברמה‬ ‫של חניכי השכבה הצעירה שעליהם להעביר להם‪.‬‬ ‫מחלקת נוער וקהילה‬

‫‪4‬‬


‫פעולה‪ -1‬השבט הקהילתי‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫ברור תפקידה של התנועה בקהילה‬

‫‪-‬‬

‫הגברת המוטיבציה בקרב צוות הפעילים בנוגע לתפקידם כצוות קהילה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫העברת משמעות התפקיד של צוות קהילה כולל הגדרת תפקיד אופרטיבית‪.‬‬

‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫פעילות פתיחה‪ :‬תעביר את זה הלאה‪ 02( ..‬דקות)‪.‬‬ ‫יעבור דף ‪ 4A‬אצל כל פעיל וכל פעם הוא יצטרך לכתוב אילו מתנות הצופים נתנו לו בחיים?‬ ‫לאחר שעושים ‪ 3‬סבבים לערך מקריאים את מה שכולם כתבו‪.‬‬ ‫דיון על המסר של מה הערך של הצופים בחיינו האישיים? כיצד הם משפיעים עלינו? איפה היינו היום ללא‬ ‫השתייכותנו לתנועה?‬ ‫לאחר שהבנו את המשמעות של מה התנועה נתנה לנו‪ ,‬נשאל מה אנחנו יכולים לתת בחזרה? ולמי?‬ ‫תפיסת השבט הקהילתי‪ 32( :‬דקות)‪.‬‬ ‫הקבוצה מקבלת בריסטול גדול עם טושים‪ ,‬צבעי פנדה‪ ,‬מקלות ארטיק וחומרי יצירה נוספים‪ ,‬עליה לצייר‬ ‫לדעתה את השבט בראי הקהילה‪ -‬איך הקהילה נראית? איפה השבט ממוקם ביחס אליה? איך השבט נראה‬ ‫ביחס לקהילה? מי מגיע לשבט מהקהילה? האם השבט הוא הקהילה כיום? או האם הקהילה היא השבט?‬ ‫מה יש בקהילה?‬ ‫לפי הציור והדיון שיהיה דרך הציור ניתן לראות את עמדת הצוות כלפי ה"שבט" וה"קהילה"‪ -‬האם הוא‬ ‫במרכז הקהילה? האם הוא בנפרד ממנה? ואם כן‪ ,‬מדוע? מהם הצבעים של הקהילה לעומת השבט? איך הם‬ ‫תופסים את הקהילה שלהם?‬ ‫העברת המסר כי השבט הוא הקהילה והקהילה היא השבט‪ .‬הם אלו שמגיעים מתוך הקהילה והם גם אלו‬ ‫שיוצרים אותה‪ ,‬הם אלו שאחראים לאופן שבה היא נראית ואיך היא מתקיימת‪ ,‬השבט לא צריך להיות‬ ‫נפרד מהקהילה ולא במרכז לה‪ ,‬אלא הוא שזור בה והקהילה שזורה בו‪ .‬אין לראות את מרכז הקליטה‪ ,‬בית‬ ‫הספר‪ ,‬לשכת הרווחה‪ ,‬המתנ"ס בקריה כדברים נפרדים לשבט כי אלו דברים המגיעים וחודרים לתוך‬ ‫השבט‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אותו חניך כיתה ה' הוא גם ילד למשפחה מסוימת‪ ,‬לומד בבית ספר מסוים והולך לחוג‬ ‫כדורגל פעמיים בשבוע‪ -‬אין לראות בו רק חניך בצופים‪ ,‬אלא להתבונן על כלל החלקים שמרכיבים אותו‬ ‫וכך גם את השבט‪ -‬אין לראות בו כדבר נפרד וייחודי‪ ,‬אלא כסה"כ‪.‬‬ ‫מתן ההגדרה של השבט הקהילתי‪ 02( -‬דקות)‬

‫‪5‬‬


‫ה"שבט הקהילתי"‬ ‫תנועת הצופים שמה לה למטרה לפעול ולפתח מסגרות חינוכיות‪-‬ערכיות‪ ,‬לילדים ובני נוער מכל רחבי‬ ‫הארץ‪ .‬פעילות אשר תהווה עבורם מסגרת שייכות‪ ,‬לפיתוח אישי‪ ,‬לבילוי והנאה‪.‬‬ ‫פעילות תורמת לקהילה ומעורבות חברתית הם אבני הדרך על פיהם מחנכת ופועלת תנועת הצופים‪.‬‬ ‫התנועה שואפת להרחבת והעמקת הפעילות בקהילות חדשות ומגוונות ולהתאמת הפעילות לצרכי הקהילה‬ ‫ולצרכים של אוכלוסיות וקהלי יעד מגוונים‪ .‬לשם כך‪ ,‬יש לבנות ולהתאים את הפעילות באופן שתתאים את‬ ‫התנועה לבני הנוער ולצרכיהם המשתנים ממקום למקום‪.‬‬ ‫התנועה פועלת במקומות רבים ברחבי הארץ‪ ,‬דפוסי הפעילות והתפקוד משתנים באזורים השונים‪ ,‬אולם‬ ‫רב הדומה על השונה‪ .‬השבטים השונים ברחבי הארץ פועלים על פי הדפוסים של שבט הצופים "הקלאסי"‪,‬‬ ‫המאופיין בחשיבה צופית מסורתית אשר לעיתים מגבילה ומקשה על השבטים השונים להיות רלוונטיים‬ ‫בקהילה בה הם פועלים‪ .‬השבט "הקלאסי" פועל במגמה להתאים את בני הנוער לתנועה‪ ,‬וכך בני נוער רבים‬ ‫לא מוצאים את דרכם לפעילות הצופים‪ ,‬ובמיוחד מודגש הפער בשבטי הפריפריה‪.‬‬ ‫התאמת אופי ומסגרת הפעילות הצופית לצרכי ואופי הקהילה הינם האתגר המרכזי העומד בבסיס השבט‬ ‫הקהילתי ‪ ,‬מכאן שאחת השאלות החשובות אותה שואל השבט היא‪:‬‬

‫"כיצד השבט יכול לתרום לחברה ולסביבתו היום‪,‬‬ ‫ואיזו אחריות חברתית חבר תנועה צריך לקחת על עצמו?"‬ ‫התנועה מאפשרת לכל שבט לערוך את הבחירה הערכית לאור מיפוי הצרכים בקהילה הספציפית שלו מתוך‬ ‫הנחה כי שבטי התנועה פרושים ברחבי הארץ‪ ,‬ולכל שבט וקהילה יש צרכים ואופי שונים וייחודיים‪.‬‬ ‫על מנת להטמיע את מודל השבט הקהילתי‪ ,‬הן מבחינה חינוכית תפיסתית והן מבחינה מעשית‪ ,‬יש‬ ‫להגדיר בשבט פונקציה של רכז קהילה‪ ,‬שבאחריותו יהיה לפתח את השבט לשבט קהילתי ובכך להנגיש‬ ‫אותו לקהלי יעד נוספים בקהילה‪.‬‬

‫‪6‬‬


‫פעולה ‪ -2‬מפתחות להצלחה בפריפרייה‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬חשיפת המשתתף ללקיחת האחריות וחשיבות העשייה הקהילתית של חניכי השבט‪ /‬הקומונה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הקניית כלים להטמעת התפיסה הקהילתית ופיתוח השבט הקהילתי‬ ‫משך הפעילות‪ :‬שעתיים וחצי כולל הפסקה‬

‫ הקהילה ואני‪ -‬תהליך דו כיווני (‪ 07-07‬דקות)‬‫הנחיות למנחה‪ :‬חלק לכל אחד דף (נספח א')‪ .‬אמור למשתתפים שיש להם ‪ 02‬דקות לצייר מפה של מסגרות‬ ‫אשר השפיעו על חייהם (הכוונה למסגרת‪ -‬משפחה‪ ,‬בית ספר‪ ,‬תנועת הצופים‪ ,‬שבט הצופים‪ ,‬חוג וכו')‪.‬‬ ‫חשוב להנחות את החניכים לשים לב לגודל של כל מסגרת ולמיקום שהיא תופסת על הדף‪ ,‬האם ישנם‬ ‫חיבורים בין המסגרות? האם הן נפרדות אחת מהשנייה? ולמה?‬ ‫‪ .1‬כל אחד מכין את מפת המסגרות הקשורות אליו בחיים‪ ,‬המסגרות תצוירנה בצורת עיגולים‪ /‬צורות‬ ‫אחרות‪( .‬עשר דקות)‬ ‫‪ .2‬לאחר שהחניכים סיימו לצייר‪ ,‬על כל אחד לרשום בכל עיגול את מה שקיבל במסגרות שהוא צייר‬ ‫(לדוגמא‪ ,‬צופים‪ -‬ביטחון עצמי) (‪ 02‬דקות)‪.‬‬ ‫‪ .3‬המנחה יחלק את המשתתפים לקבוצות של חמישה בכל קבוצה וייתן לכל קבוצה דף מנחה (נספח‬ ‫ב')‪ .‬על הקבוצה לפעול לפי השאלות המצוינות בנספח (‪ 02‬דקות)‪.‬‬ ‫‪ .4‬לאחר ‪ 02‬דקות יתכנסו כלל הקבוצות למליאה ועל המנחה להעלות נקודות לדיון‪ .‬על המנחה‬ ‫לרשום על הלוח את התשובות של הקבוצות לשאלה השנייה (דרכי התקשורת) (‪ 01‬דקות)‬ ‫נקודות לדיון במליאה ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מה היו המסגרות המרכזיות שעלו בין כל חברי הקבוצה?‬

‫‪‬‬

‫כיצד ניתן לייצר תקשורת בין כלל המסגרות לטובת הפרט לדעתכם?‬

‫‪‬‬

‫ספרו על מקרה אישי שלכם שבו תקשורת בין המערכות‪ ,‬או היעדר תקשורת בינן השפיעו על‬ ‫חייך‪.‬‬

‫‪7‬‬


‫לאחר סיכום הדיון‪ ,‬על המנחה לקרוא מתוך התפיסה הערכית של התנועה‪:‬‬ ‫"תנועת הצופים תפעל לקידום התפתותם‪ ,‬רווחתם וכבודם של בני האדם בתנועה ובחברה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תפעל למימוש העקרונות‪ ,‬הרואים את האדם כאדון למחשבותיו ולמעשיו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תעודד את הפרט לקחת חלק מרכזי בעיצוב עולמו הערכי‪ ,‬האישי והחברתי‪ ,‬כמו גם אחריות על‬ ‫בחירותיו ומעשיו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תפעל למען פיתוחו של הפרט‪:‬‬ ‫במישור האישי כמממש את עצמיותו‪.‬‬ ‫במישור החברתי כאזרח תורם ומעורב‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬מתוך הדרכים שהעליתם‪ ,‬אילו מהדרכים עונות על התפיסה הערכית של התנועה‪ ,‬אלו מהן עשויות‬ ‫לקדם את התפתחותו‪ ,‬רווחתו וכבודו של הפרט?‬ ‫ציין מקרה‪:‬‬ ‫בשבט ברק במרכז הארץ‪ ,‬גילה מרכז השבט כי קיימת תופעה כלל שכבתית בשכבת כיתות ח' של שתיית‬ ‫אלכוהול מרובה בבתים של הילדים‪ ,‬בפינות הזולה בבית הספר‪ ,‬לאחר חוג הכדורגל במתנ"ס ובשבט‪ .‬מה‬ ‫לדעתכם יש לעשות? ומהי הדרך המהירה והיעילה ביותר למיגור התופעה? (‪ 02‬דקות)‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬בחלק זה של הפעולה נחשפנו להשפעת המסגרות השונות אליהן אנו משתייכים במהלך חיינו‪.‬‬ ‫ראינו כי ההשפעה היא הן על הפרט והן על הקבוצה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראינו שאנו כשבט חוברים ליותר מסגרות‬ ‫ופועלים לקידום שיתופי פעולה אז גדלה ההשפעה שלנו על הפרטים ועל הקבוצות וניתן להגיע לפתרון‬ ‫הבעיה בדרכים יעילות ואפקטיביות יותר‪ .‬החלק הבא של הפעילות‪ ,‬יצלול לשבט הקהילתי הלכה למעשה‬ ‫(‪ 1‬דקות)‪.‬‬ ‫סיכום היחידה‪ :‬בסיום חשוב להדגיש כי הקשר בין השבט לקהילה הוא דו כיווני‪ -‬הקהילה משפיעה‬ ‫על השבט והשבט משפיע על הקהילה ועל התהליך החינוכי בקהילה‪ ,‬גם מחוץ לפעילות השוטפת‪.‬‬ ‫העבודה של השבט הקהילתי‪ ,‬הבאה לידי ביטוי גם בשיתופי הפעולה בין המסגרות השונות בקהילה‪,‬‬ ‫מאפשרת לשבט מצד אחד חשיפה לקהלי יעד חדשים ובכך משפיעה על השבט פנימה‪ ,‬אבל גם מאפשרת‬ ‫סנכרון וסינרגיה בין המסגרות עבור החניך בשבט‪ ,‬או כל ילד אחר איתו השבט בא במגע‪ ,‬וכך משפיעה על‬ ‫חייו גם מחוץ לשבט‪.‬‬ ‫הפסקה‪ 17 -‬דקות‬

‫‪8‬‬


‫המשך פעולה ‪ -2‬מפתחות להצלחה בפריפרייה‬ ‫‪ .1‬שאלת פתיחה (‪ 02‬דקות)‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫איך השבט הקהילתי(המופעל על ידי ‪ /‬מרכז צעיר‪ /‬מדריך‪ /‬פעיל וכו') יכול להשפיע על ילדים‬ ‫ובני נוער איתם הוא בא במגע (חניכים בשבט‪ ,‬ילדי השכונה‪ ,‬ילדים במועדונית וכו') במסגרות‬ ‫בהן הוא פועל?‬

‫‪‬‬

‫איך השבט הקהילתי (המופעל על ידי מרכז‪ /‬מרכז צעיר‪ /‬מדריך‪ /‬פעיל וכו') יכול לתרום‬ ‫לתחושת ההצלחה של ילדים ובני נוער אלו במסגרות אחרות?‬

‫ביחידה זו נעסוק בדרכים להפעלת השבט הקהילתי‪.‬‬ ‫למנחה‪ :‬לתת לאחד המשתתפים לקרוא‪ /‬אתה יכול לקרוא למשתתפים (‪ 1‬דקות)‪.‬‬ ‫תנועת הצופים שמה למטרה לפעול ולפתח מסגרות חינוכיות‪-‬ערכיות‪ ,‬לילדים ובני נוער מכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫פעילות אשר תהווה עבורם מסגרת שייכות‪ ,‬לפיתוח אישי‪ ,‬לבילוי והנאה‪.‬‬ ‫פעילות תורמת לקהילה ומעורבות חברתית הם אבני הדרך על פיהם מחנכת ופועלת תנועת הצופים‪.‬‬ ‫התנועה שואפת להרחבת והעמקת הפעילות בקהילות חדשות ומגוונות ולהתאמת הפעילות לצרכי הקהילה‬ ‫בכלל וקהלי יעד ספציפיים בפרט‪ .‬לשם כך‪ ,‬יש לבנות את הפעילות באופן שתתאים את התנועה לבני הנוער‬ ‫ולצרכיהם המשתנים ממקום למקום‪.‬‬ ‫השבטים השונים ברחבי הארץ‪ ,‬פועלים על פי הדפוסים של שבט הצופים "הטיפוסי"‪ ,‬המאופיין בחשיבה‬ ‫צופית מסורתית אשר לעיתים מגבילה ומקשה על השבטים השונים להיות רלוונטיים בקהילה בה הם‬ ‫פועלים ובשל כך פונים לאוכלוסיית יעד מסוימת‪.‬‬ ‫השבט "ה טיפוסי" פועל בהתאם למבנה הארגוני המקובל ובכפוף ללו"ז הצופי ומציע לבני הנוער בקהילה‬ ‫פעילות מסוג אחד ובשל כך בני נוער רבים לא מוצאים את דרכם לפעילות הצופים‪.‬‬ ‫אי לכך‪ ,‬התאמת אופי ומסגרת הפעילות הצופית לצרכי ואופי הקהילה הינם האתגר המרכזי העומד בבסיס‬ ‫השבט הקהילתי‪ .‬כדי להתמודד עם אתגר זה‪ ,‬יהיה עלינו לגוון את הפעילות הצופית‪-‬חינוכית ולהביאה לידי‬ ‫ביטוי באופנים שונים כגון‪ :‬הדרכה במועדוניות‪ ,‬עזרה בשיעורי בית‪ ,‬חונכות אישית וכד'‪.‬‬ ‫מכאן שאחת השאלות החשובות אותה שואל השבט היא‪:‬‬ ‫"כיצד השבט יכול לתרום לחברה ולסביבתו היום‪ ,‬ומה מידת האחריות החברתית שחבר תנועה יכול וצריך‬ ‫לקחת על עצמו?"‬ ‫על מנת לשפר את הטמעת מודל השבט הקהילתי‪ ,‬הן מבחינה חינוכית והן מבחינה מעשית‪ ,‬נכון יהיה לפעול‬ ‫על פי הדרכים הנ"ל‪ :‬שיתופי פעולה בקהילה‪ ,‬צמצום פערים לימודיים‪ ,‬מעורבות הורים‪ ,‬קשר עם‬ ‫הרשויות‪ ,‬המשכיות‪ ,‬הטמעת תכנית חינוכית למעורבות חברתית‪( .‬בשבטים גדולים ניתן להגדיר בעלי‬ ‫תפקידים אשר ישתייכו לצוות קהילה בשבט ויפעלו לפי הדרכים הנ"ל לקידום השבט הקהילתי‪.‬‬ ‫‪9‬‬


‫כעת נציג שש דרכים להפעלת השבט הקהילתי באמצעות משחק מונופול‪.‬‬ ‫משחק מונופול (‪ 54‬דק)‬ ‫עזרים‪ :‬לוח "המסלול השכונתי" כקובץ שיוקרן על הקיר‪ ,‬קובייה שהמספר הכי גבוה עליה הוא ‪4 ,3‬‬ ‫חיילים‪ -‬כמספר הקבוצות‪ ,‬כרטיסים מסומנים בסמלים עם משימות‪ ,‬עניבות כמניין המשתתפים‪,‬‬ ‫"אסימונים"‪ ,‬לבבות כביטוי ל"שיתופי פעולה"‪ ,‬ציור של מונית‪ /‬אוטו צעצוע‪ 01 ,‬סנאדות קטנות ‪ +‬חבלים‬ ‫‪.4‬‬ ‫סיטואציה‪ -‬המנחה יקריא‪:‬‬ ‫היום יום שישי‪ ,‬השעה ‪ ,01:42‬אתם בדרך לפעולה בשבט‪ ,‬אסור לאחר‪ .‬לכל קבוצה יש חייל "צופיפניק"‬ ‫איתו היא מתקדמת על הלוח‪.‬‬ ‫בכל פעם שנעצרים על שלב בו מופיע ציור יש להרים כרטיס מתוך הערמה המתאימה ולבצע את המטלה‪.‬‬ ‫כפי שניתן להרוויח "אסימונים" בדרך ‪ ,‬אפשר גם להפסיד "אסימונים" לאורך כל המשחק‪ .‬המטרה לאסוף‬ ‫כמה שיותר "אסימונים"‪.‬‬ ‫במהלך צבירת ה"אסימונים" אפשר לקיים קשרים קהילתיים‪ ,‬כל אחת מהדרכים תחושב בסוף המשחק כ‪-‬‬ ‫‪ 02‬אסימונים‪ .‬מי שיישם את כל "ששת הדרכים" (מעורבות הורים‪ ,‬רשויות‪ ,‬שיתופי פעולה‪ ,‬המשכיות‪,‬‬ ‫הטמעת תוכנית חינוכית למעורבות חברתית וצמצום הפערים הלימודיים) מקבל "מונית ספיישל" לשבט‪.‬‬

‫הכרטיסיות‪:‬‬ ‫שיתופי פעולה בקהילה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מרכז הקליטה בשכונה מארגן פעילות חנוכה‪ .‬מרכז הקהילה הצעיר הציע שמדריכי הקהילה‪,‬‬ ‫המדריכים באופן קבוע‪ ,‬את ילדי המרכז קליטה‪ ,‬יפעילו את הילדים בפעילות המתוכנת‪ .‬עליכם ללמד‬ ‫את שאר הקבוצות ברכת חג שמח באמהרית‪ ,‬יש לכך ‪ 3‬דק'‪ .‬אם כולם ידעו תזכו לעשות "שיתופי‬ ‫עולה"‪.‬‬ ‫‪ .2‬כתבו כמה שיותר הצעות לדרכים לשילוב בנים ובנות נוער בסיכון בתנועה‪ ,‬כמספר ההצעות שתעלו‬ ‫יהיה מספר ה"אסימונים"‪ ,‬יש לכך ‪ 0‬דק'‪.‬‬ ‫‪ .3‬נער שמגיע ממשפחה דוברת רוסית המשתתף בפעילות המדריכים בקהילה במקלט השכונתי מבקש‬ ‫מכם להסביר לאמו‪ ,‬שדוברת רק רוסית‪ ,‬למה עליה לאפשר לו להמשיך ולהשתתף בפעילות התנועה‪.‬‬ ‫להלן ‪ 1‬סיבות‪ ,‬שעשויות לשכנע את האם לאפשר לבנה להצטרף לתנועה‪ ,‬עליכם להסביר לשאר‬ ‫הקבוצות בפנטומימה את הסיבות הרשומות‪ .‬כל סיבה שחברי הקבוצות האחרות יבינו‪ ,‬תזכה אתכם‬ ‫ב"אסימון"‪ .‬אם יבינו את כל ‪ 1‬הסיבות תזכו גם לעשות "שיתוף פעולה"‪.‬‬ ‫הסיבות‪:‬‬ ‫‪ o‬הצופים מחנכים למצוינות‬ ‫‪ o‬הצופים מחנכים לאחריות אישית‬ ‫‪ o‬בצופים ניתן לרכוש מיומנויות הדרכה וניהול‬ ‫‪11‬‬


‫‪ o‬בצופים יוצאים לטייל‬ ‫‪ o‬אם באים לצופים פחות משוטטים ברחוב‬ ‫‪ .4‬במרכז לקשיש רוצים לעשות סדנא בנושא "בניית בית מסנאדות‪ -‬כל הסודות"‪ .‬הסדנא עולה הרבה‬ ‫כסף‪ .‬באפשרותכם לתת ‪" 00‬אסימונים" תמורת המימון ולזכות בקיצור דרך לכרטיס הבא או שכל‬ ‫הקבוצות יבנו לבד בית מפסטה וסלוטייפ תוך ‪ 1‬דק'‪ .‬אם הבית של הקבוצה שלכם יהיה הכי גבוה‬ ‫ויציב תזכו ב"שיתופי פעולה"‪.‬‬ ‫‪ .5‬בדרך לשבט נתקלתם בקבוצת ילדים עם בעיות הליכה‪ .‬הם שייכים לקבוצות צמי"ד וגם בדרך לפעולה‬ ‫בשבט‪ .‬עליכם לעזור להם בכך‪ ,‬שתעבירו אותם‪ ,‬מצד אחד לצד השני של החדר‪.‬‬ ‫חברי הקבוצה שקבלה את הכרטיס‪ ,‬הם המרימים‪ ,‬שאר חברי הקבוצות הם חניכי צמי"ד‪ -‬על חברי‬ ‫הקבוצה להעביר את המתחרים שלהם בשק קמח מצד אחד של החדר לצד השני‪ .‬יש לכם ‪ 3‬דק'‬ ‫להעביר את כולם ובכך תוכלו לזכות ב"שיתופי פעולה"‪.‬‬ ‫‪ .6‬פנו אליכם ממועדונית לילדים בסיכון בבקשה להדריך ביום קבוע‪ ,‬לאורך כל השנה‪ -‬להעביר פעילות‬ ‫התנועה לילדי המועדונית ‪ .‬נתבקשתם להקים ‪ 4‬קבוצות לפי שכבות גיל (ד'‪-‬ז') הפעילות מתחילה ב‪0-‬‬ ‫לספטמבר ‪ .0200‬מה לדעתכם צריך להיות פרופיל המדריכים (גיל‪ ,‬ניסיון‪ ,‬כישורים‪ ,‬מיומנויות וכו‪,)...‬‬ ‫על מנת שיוכלו לעמוד במשימה בצורה הטובה ביותר? מי ייבחר את המדריכים? מתי? ומי אחראי‬ ‫עליהם?כל תשובה על שאלה מזכה ב"אסימון" (דף עבודה‪ -‬נספח ‪)0‬‬ ‫צמצום פערים לימודיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬יצאתם מפגישה עם מרכזת שכבת ז' בחטיבה והיא ציינה בפניכם כי קיימים קשיים לימודיים‬ ‫משמעותיים בכיתות ז' בשל המעבר לחטיבה‪ .‬היא ציינה כי קיים צורך בסיוע לאותם ילדים מעבר‬ ‫לשעות בית הספר‪ .‬החלטתם להקים מרכז למידה בשבט לחניכי כיתה ז' שיופעל על ידי השמיניסטים‬ ‫הפעילים‪ .‬אתם השמיניסטים עכשיו ועליכם להסביר לקבוצת החניכים שמולכם איך פותרים את‬ ‫התרגיל‪0/4+3/+ :‬‬ ‫‪ .2‬חניכים רבים נעדרים מפעולות בשל תקופת מבחנים אינטנסיבית‪ .‬ביום הפעילות האחרון ‪ 1‬מדריכים‬ ‫ביטלו פעילות‪ .‬הפסידו ‪ 1‬אסימונים או‪ :‬חשבו על דרך יצירתית‪ -‬קהילתית לפתרון הבעיה והרוויחו‬ ‫"צמצום פערים לימודיים"‬ ‫‪ .3‬בפגישה עם מרכזת כיתה ו'‪ ,‬היא מציינת כי ילדים רבים בשכבה‪ ,‬חוששים מהמעבר לכיתה ז' הכולל‬ ‫מפגש עם ילדים מבתי ספר שונים אותם אינם מכירים‪ .‬גדוד ו' אצלכם בשבט מורכב מאחוות מבתי‬ ‫ספר שונים‪ .‬החלטתם לקיים טיול לכתות ו' אליו יוזמנו תלמידי כל בתי הספר‪ ,‬לא רק החניכים‪.‬‬ ‫העבירו לשאר הקבוצות פז"ח וזכו ב"צמצום פערים לימודיים)‬ ‫‪ .4‬יוסי הוא תלמיד כיתה י' אשר ממוצע ציוניו הוא בינוני ומטה‪ .‬יוסי‪ ,‬ניכר בכושר מנהיגות ובעל יכולות‬ ‫הדרכה גבוהות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא חש תחושת כישלון בבית ספר‪ ,‬בעיקר במתמטיקה‪ .‬מרכז השבט ביקש‬ ‫מיוסי לסייע לאלי מכיתה ו' לקראת מבחן בעברית שיש לו בשבוע הקרוב‪ .‬אלי עבר את המבחן‬ ‫בהצלחה‪ .‬כיצד לדעתכם‪ ,‬השפיעה הצלחתו של אלי על יוסי? כל השפעה שתמנו תזכה אתכם באסימון‪.‬‬

‫‪11‬‬


‫מעורבות הורים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הוריו של ששי מאוכזבים מאוד מבנם‪ .‬הם גילו באסיפת הורים כי לבנם ששי יש ‪ 1‬נכשלים בתעודה‪.‬‬ ‫בעקבות זאת‪ ,‬החליטו שהוא לא יוצא לטיול השבטי כעונש חינוכי‪ .‬ששי הוא שכב"גיסט מוערך ותורם‬ ‫רבות לשבט‪ .‬כיצד ניתן לעזור לששי? כל פתרון שתעלו‪ ,‬יזכה אתכם באסימון‪.‬‬ ‫‪ .2‬ההורים של דני חוששים ממעמדו החברתי של דני ופונים אליכם בטענה כי בנם דחוי בבית הספר‬ ‫ובשל כך ביטחונו העצמי הינו ירוד‪ .‬כיצד בשיתוף פעולה עם ההורים תוכלו לתרום לחיזוק ביטחונו‬ ‫העצמי בשבט? כל רעיון שתעלו‪ ,‬יזכה אתכם באסימון‪ 1 .‬רעיונות יזכו אתכם ב"מעורבות הורים"‪.‬‬ ‫‪ .3‬גיליתם שיש תופעת אלימות קשה מאוד בשבט ובשיחה עם מספר הורים אתם מבינים שחלקם לא‬ ‫מודעים כלל לבעיה וחלקם מביעים קושי בנוגע לסמכותם כהורים‪ .‬החלטתם לכנס אסיפת הורים‪.‬‬ ‫נסחו את הנושאים לדיון באסיפה‪ .‬אילו שאלות הייתם שואלים את ההורים? כל שאלה ‪ /‬נושא‪ ,‬יזכה‬ ‫אתכם באסימון‪.‬‬ ‫‪ .4‬השבט עבר בחודש האחרון לשכונה הנחשבת פחות בטוחה‪ .‬הורים רבים חוששים לשלוח את ילדיהם‬ ‫לשבט מסיבה זו ואכן ישנה ירידה במספר החניכים‪ .‬החלטת לקיים "משמר הורים"‪ ,‬עד שיגיע תורכם‬ ‫שוב‪ ,‬עליכם לדאוג שלפחות ‪ 0‬משתתפים מקבוצתכם יעמדו כל הזמן‪ .‬אם תצליחו תזכו ב"מעורבות‬ ‫הורים‪.‬‬ ‫‪ .5‬גיליתם כי קיימת תופעת סמים ואלכוהול בקרב ילדים ובני נוער‪ ,‬החלטתם לערב את ההורים במיגור‬ ‫התופעה‪ .‬חברי הקבוצות האחרות הם ההורים‪ .‬עליכם להנחות אותם‪ ,‬כשהם בעיניים עצומות‪,‬‬ ‫בזריקת כדור לעבר בקבוקי‪ /‬פחיות בירה העומדות בקצה החדר (כמו במשחק באולינג)‪ .‬אם ההורים‬ ‫יצליחו להפיל ‪ 3‬בקבוקים לפחות‪ ,‬זכיתם ב"מעורבות הורים"‬ ‫קשר עם הרשויות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מטרתו של מיפוי הצרכים היא הבנת צרכי הקהילה בכלל וילדים ובני נוער בפרט בכדי להגדיר אילו‬ ‫מענים אנו כשבט קהילתי יכולים לספק‪ .‬כחלק מתהליך הטמעת השבט הקהילתי יש לערוך מיפוי‬ ‫צרכים בקהילה בה אנו חיים‪ .‬עם אילו בעלי תפקידים ברשויות הייתם נפגשים בכדי לקיים מיפוי‬ ‫צרכים קהילתי? כל בעל תפקיד יזכה אתכם באסימון‬ ‫‪ .2‬אתם רוצים לפתוח את הפעילות בשבט גם לקהילה יוצאת חבר העמים‪ ,‬הזמנתם לטקס פתיחת שנה‬ ‫את בוריס גיטרמן‪ ,‬סגן ראש העיר‪ ,‬שיברך את השבט לפתיחת השנה‪ .‬למדו את חברי הקבוצות‬ ‫האחרות איך אומרים "ערב טוב" ברוסית וזכו ל"קשר עם הרשויות"‪.‬‬ ‫‪ .3‬גיליתם כי בשעות הערב פורצים עבריינים לחצר השבט באופן קבוע ומשאירים אחריהם פסולת כגון‪:‬‬ ‫באנגים‪ ,‬מזרקים‪ ,‬בדלי סיגריות וכו'‪ .‬פניתם אליהם מס' פעמים בבקשה להתפנות מהשבט אך‬ ‫בקשתכם נענתה בשלילה‪ .‬אילו גורמים מהרשויות הייתם מערבים‪ ,‬בניסיון לפתור בעיה זו ולמה? כל‬ ‫גורם שתציינו יזכה אתכם באסימון‪.‬‬ ‫‪ .4‬בכל שנה מתקיימים שני טקסים מרכזיים בשבט המיועדים לחניכי השבט בלבד‪ -‬טקס ליום הזיכרון‬ ‫לחללי צה"ל וטקס זיכרון לנספים מסודן‪ .‬האם הייתם מערבים את כלל הקהילה ולמה? כל טיעון‬ ‫יזכה אתכם באסימון‪ .‬במי הייתם נעזרים מטעם הרשות?‬ ‫‪12‬‬


‫הטמעת תוכנית חינוכית למעורבות חברתית‪:‬‬ ‫בכל פעם שדורכים על המשבצת אז יש לקרוא את העקרונות הנ"ל ולהתייחס לכתוב‪.‬‬ ‫‪ o‬יש להטמיע תוכנית חינוכית המעודדת את החניכים למעורבות סביבתית‪ -‬חברתית ולקיחת‬ ‫אחריות המתחילה בתהליך חינוכי שנתי הכולל למידה חווייתית – התנסותית בקהילה‪.‬‬ ‫‪ o‬את התוכנית החינוכית למעורבות חברתית יש להעביר לחניכי השבט מכיתה ד'‪ -‬י"ב‪ ,‬באופן‬ ‫ספירלי‪ ,‬כלומר‪ ,‬בכל שנה ייחשפו החניכים לאותן המטרות באמצעות דרכי למידה שונות‬ ‫ומעמיקות יותר‪ .‬התוכנית כוללת את עקרונות ה"שבט הקהילתי" ומבוססת על מודל השבט‬ ‫הקהילתי‪.‬‬

‫‪13‬‬


‫פעולה ‪ -3‬מעורבות הורים‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫החניכים יעמיקו בחשיבות העיקרון של מעורבות הורים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫המחניכים יקבלו כלים פרקטיים לביטוי מעורבות הורים‪.‬‬

‫תוכן הפעילות‪:‬‬ ‫הצגת הקטע של ליטל מעתוק וההורים‪ -‬הקטע נקרא "ליטל מעתוק אסיפת הורים" וניתן להוריד אותו‬ ‫מהאינטרנט (‪ 02‬דקות)‪.‬‬ ‫שאלות‪ 01( -‬דקות)‬ ‫‪ .1‬מה אתם חושבים על התנהלות הדמויות‪ -‬הן ההורים והן בית הספר?‬ ‫‪ .2‬מה הקשיים שהיו לששי ולטובית ברתימת ההורים?‬ ‫‪ .3‬כיצד הייתם מסבירים את ההתנהגות של ליטל?‬ ‫‪ .4‬מה הייתם משנים בהתנהלות של ששי וטובית?‬ ‫‪ .5‬באילו פרקטיקות ניתן להשתמש בכדי להתגבר על הקושי מול ההורים? ניתן להתגבר על (גם‬ ‫בפגישה עם האבא של אתי)‪ -‬הן לפני הפגישה והן במהלכה?‬ ‫מצגת‪ -‬תמצות המצגת‪:‬‬ ‫"נחוץ כפר שלם כדי לחנך ילד אחד"‬ ‫פתגם אפריקאי עתיק יומין זה ממחיש את האחריות‪ ,‬את המורכבות‪ ,‬את התלות‪ ,‬את אורך הרוח ואת‬ ‫המשאבים הדרושים על מנת לחנך‪ .‬משימת החינוך יקרה מידי‪ ,‬מורכבת מידי וכבדה מידי‪ ,‬הן עבור‬ ‫המשפחה והן עבור החברה מכדי שתופקע מידי רשות אחת לטובתה של חברתה (נוי‪)08+4 ,‬‬ ‫מעורבות הורים בצופים‪ -‬למה? (‪ 14‬דקות)‬ ‫‪-‬‬

‫ראייה הוליסטית של הילד‬

‫‪-‬‬

‫אין תחליף להורה!‬

‫‪-‬‬

‫אחריות הילד היא קודם כל על ההורה!‬

‫‪-‬‬

‫ככל שעמדת ההורים כלפי ילדיהם תהיה חיובית יותר‪ ,‬כך ניתן יהיה לרתום את ההורים ולהפכם‬ ‫למשאב משמעותי בשבט‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מעורבות ההורים בתהליך החינוכי במסגרת השבט והקהילה היא אחד הכלים המרכזיים להובלת‬ ‫שינוי בטווח הקרוב והרחוק‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מעורבות ההורים תמצב את השבט כמסגרת חינוכית המחזקת אותם ואת ילדיהם‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מעורבות הורים מצמצמת מצבי סיכון‪.‬‬

‫‪14‬‬


‫עקרונות הגישה מנחה למעורבות הורים בצופים‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫הפניית הזרקור אל עבר כוחות האדם ולא אל מגבלותיו‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫תיאום ושותפות עם שירותים בקהילה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מעורבות‬

‫העצמה‬

‫‪-‬‬

‫כל קבוצת חניכים תכתוב אילו כלים פרקטיים קיימים בשבטים שלהם להפעלת עיקרון זה?‬ ‫בנוסף‪ ,‬כל קבוצה צריכה לרשום כלים נוספים אידיאליים (‪ 02‬דקות)‪( .‬דפים ‪ +‬עטים)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫הצגה במליאה‪ 01 -‬דקות‪.‬‬

‫שותפות‬

‫כלים ופרקטיקה‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫שיח מעצים של ההורה‪ -‬התשובות אצל ההורים (לא רק יידוע אלא גם התייעצות)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫משובים חיוביים הבאים לידי ביטוי במכתבים‪ ,‬תעודות‪ ,‬שיחת טלפון‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫שימוש באירועים צופיים כפלטפורמה להעצמת הילד אל מול ההורה ומעורבות ההורה בתהליכים‬ ‫שקורים בשבט (מסדר‪ ,‬יום צופה‪ ,‬טיולים וכו')‬

‫‪-‬‬

‫פעילויות משותפות מגיל צעיר‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫שיח משותף עם כלל הגורמים המטפלים בילד‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫הקמת גדוד הורים שיעבור פעילות חברתית הפועלת למנהיגות קהילתית‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫"ערב הורים"‪ -‬מס' מפגשים העוסקים בתכנים הרלוונטיים להורים‪ :‬סדנת יזמות עסקית ‪,‬ניהול‬ ‫תקציב‪ ,‬סדנת פייסבוק‪ ,‬מתן כלים לתקשר עם מתבגר‪ ,‬סדנה המיועדת לזכויות נשים חד הוריות‬ ‫וכו'‪ .‬המפגשים יועברו על ידי מתנדבים ואנשי התנועה (ניתן לאפשר נוכחות של מדריכים)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ביקורי בית‪.‬‬

‫‪15‬‬


‫פעולה ‪ -5‬שיתופי פעולה‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫החניכים יעמיקו בחשיבות עיקרון של שיתופי פעולה‬

‫‪-‬‬

‫תנוטרל ההתנגדות‪ ,‬האיום והחששות מקיומי שיתופי פעולה‬

‫‪-‬‬

‫החניכים יעמיקו בערך המוסף שתנועת הצופים העניקה להם בתור חניכים ויכירו בחשיבות של‬ ‫"להעביר את זה הלאה"‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫החניכים יהיו גאים בזהותם הצופית וירגישו בטוחים במה שיש להם להציע‪.‬‬

‫תוכן הפעילות‬ ‫‪-‬‬

‫פתיחה‪ :‬על כל אחד ואחת לקחת קלף‪ /‬שניים שמבטאים מבחינתו‪/‬ה את המתנה הכי גדולה‬ ‫שתנועת הצופים נתנה לו ולהסביר מדוע (‪ 02‬דקות)‪ POINT OF YOU( .‬קלפים)‬

‫חידוד הנקודה כי יש לנו את הזכות והחובה "להעביר את זה הלאה" דרך יצירת שיתופי פעולה עם עמותות‬ ‫וארגונים‪.‬‬ ‫תמצות המצגת‪ 32-42( -‬דקות)‬ ‫שיתופי פעולה‪ -‬למה זה טוב לי?‬ ‫מחקרים מצביעים כי קהילה המעודדת שיתופי פעולה בין ארגונים‬ ‫הפועלים בה‪ ,‬עומדת ביעדיה!‬ ‫•‬

‫חשיפה לקהלי יעד נוספים והגדלת אופן ההשפעה של תנועת הצופים על בני נוער נוספים‪.‬‬

‫•‬

‫חיזוק ראייה הוליסטית לצרכי החניך‪ -‬שירותים משלימים אחד את השני‪.‬‬

‫•‬

‫חיזוק בסיס הלגיטימציה של השבט‪.‬‬

‫•‬

‫הקטנת הסיכון בסביבת החניך מתוך רצון ליצור סביבה בטוחה‪ ,‬מוגנת ותומכת‪.‬‬

‫•‬

‫הרחבת משאבי השבט‪.‬‬

‫האתגרים שטמונים בשיתופי פעולה‪ -‬למה זה קשה לי?‬ ‫למה קשה לי?‬ ‫עומס על סדר היום‬ ‫תחרות על משאבים‪ -‬הפחד ש"ייקחו" לנו ילדים‪ /‬משאבים של כ"א‪ /‬כספים‬ ‫חוסר ביטחון בזהות שלי (למה שהוא ייצא לטיול פסח שיש יום כיף בלונה פארק‪)..‬‬ ‫מחיר ניהולי וערכי שיתוף הפעולה עם הסביבה עשוי להיות כרוך גם במחירים ניהוליים‪ ,‬ובראש ובראשונה‬ ‫בזמן ניהולי‪ .‬הצורך לפתח קשרים ולשמר אותם‪ ,‬לעדכן או לשלב בקבלת החלטות עשוי לסרבל ולהאריך‬ ‫את תהליכי עבודה‪ .‬יש גם חשש שהשותפים יטו את סדר היום הארגוני‪ ,‬שיטושטשו הגבולות בין השותפים‬ ‫לאנשי המקצוע ואף שהנורמות האתיות של בית הספר יועמדו למבחן למשל בעקבות דרישות ממנו לפרסום‬ ‫מסחרי או למסירת מידע אישי על תלמידים ומשפחות‪ .‬גם עם אתגר זה אפשר להתמודד על‪-‬ידי יצירת‬ ‫כללים שיהיה בהם כדי להפחית את המחיר הניהול‪.‬‬

‫‪16‬‬


‫איך אני פותר את הקושי?‬ ‫• לומד על הארגונים בעיר ועל שירותיהם (וגם קצת על הפוליטיקות‪)..‬‬ ‫•‬

‫מבין מה יש לי להציע?‬

‫•‬

‫מזהה אירועי שיא קיימים כפלטפורמה לשיתופי פעולה‪.‬‬

‫•‬

‫מגדיר לעצמי מה הרצונות והאינטרסים שלי בשיתוף הפעולה‪.‬‬

‫• מגדיר ומתאם ציפיות מראש עם הארגון השותף בנוגע לשיתוף הפעולה‪.‬‬ ‫סיפור על הצבעים דרך המצגת‪.‬‬ ‫הצגת מודל ‪ 8‬שבועות (‪ 17‬דקות)‪ -‬נספח ‪1‬‬

‫‪17‬‬


‫פעולה ‪ -4‬צמצום פערים חברתיים‪ -‬לימודיים‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫החניכים יכירו בחשיבות העיקרון של צמצום פערים חברתיים‪ -‬לימודיים ויבינו כי זה חלק מייעוד‬ ‫התנועה‪ -‬קידום שוויון הזדמנויות בחינוך‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫החניכים יכירו ביכולות שלהם לקדם את עיקרון זה באמצעות מועדונים חברתיים‪ ,‬קבוצות שכונה‬

‫ומרכזי למידה‪.‬‬ ‫תוכן הפעילות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫ש‪ :‬מה לדעתם הרציונאל שעומד מאחורי העיקרון של צמצום פערים חברתיים‪ -‬לימודיים? (‪02‬‬ ‫דקות)‬

‫‪-‬‬

‫הקומונה תקבל את דו"ח אדווה‪ -‬תמונת מצב חברתית ‪ .02001‬כל זוג יחקור סעיף מהדו"ח‪-‬‬ ‫אבטלה‪ ,‬חינוך‪ ,‬פנסיה‪ ,‬מערכת הבריאות וכו'‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫כל זוג יספר את הממצאים שלו (‪ 02‬דקות)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫על פי הדו"חות שהם קראו נענה על השאלה הבאה?‬

‫מה הם עושים בכדי לענות על הצורך של צמצום פערים לימודיים‪ -‬חברתיים? הקומונה תענה על התשובה‬ ‫דרך הכלים הפרקטיים שהם מפעילים בשבט (מרכז למידה‪ ,‬שבט פתוח וכו')‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫כתיבת כלים פרקטיים לביטוי העיקרון‪ -‬בתוך מפעלים כבר שקיימים (לדוגמא‪ ,‬איך אני מפעילה‬ ‫את העיקרון הזה בפורימון או במסגרת ההתנדבות שלי) ויצירת פרויקטים נוספים להפעלת‬ ‫העיקרון (מרכזי למידה‪ ,‬הפעלת חוגים‪ ,‬שבט פתוח‪ ,‬קבוצת שכונה‪ ,‬חוגים) (‪ 02‬דקות)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫שיבוץ הכלים הפרקטיים בתוך תוכנית העבודה הקיימת וחלוקת תחומי אחריות בין הקומונה (‪32‬‬ ‫דקות)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫הצגת תדריך למרכזי למידה‪ -‬נספח ‪.0‬‬

‫עזרים‪ :‬דו"ח מרכז אדווה‪ ,‬דפים לבנים‪ ,‬עטים‪ ,‬תוכנית אקסל שלי‪ ,‬דו"ח אקסל לתוכנית עבודה שנתית‪.‬‬

‫‪ 1‬ניתן למצוא את הדו"ח באינטרנט דרך הלינק הנ"ל‪http://www.adva.org/uploaded/social-2011-B.pdf :‬‬

‫‪18‬‬


‫פעולה ‪ -0‬יזמות חברתית והטמעת תוכנית חינוכית ללקיחת אחריות חברתית‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫המרכז הצעיר ייחשף למושג "יזמות חברתית" ויאמץ תכונה זו לעבודתו‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫המרכז הצעיר ילמד את הפרקטיקה להטמעת תוכנית חינוכית לאחריות סביבתית דרך המודל‬

‫"חיפוש העמקה הפקה" (המודל הוא של המכון הדמוקרטי של סמינר הקיבוצים)‪.‬‬ ‫יזמות חברתית‬ ‫מהי יזמות חברתית לדעתכם? (‪ 17‬דקות)‬ ‫הגדרה‪:‬‬ ‫המושג "יזמות"‪ ,‬שעד לפני מספר שנים היה שמור לתחום העסקים והתעשייה‪ ,‬פרץ הרבה מעבר לגבולותיו‬ ‫הראשוניים‪" .‬יזמות חברתית" הינה אסטרטגיה המשלבת את להט החזון והשליחות החברתית עם גישות‬ ‫פיתוח וניהול עסקיות ובכללן חדשנות והחלטיות‪ ,‬שיטתיות וביקורתיות‪ ,‬תפוקתיות ותחרותיות‪.‬‬ ‫יזמות חברתית מאופיינת בתחושת מימוש שליחות חברתית‪ ,‬שילוב אזרחים ומתנדבים בעשייה פעילה‪,‬‬ ‫איתור מקורות מימון ציבוריים ופילנתרופיים וגיוס הון חברתי‪ .‬ליזמות חברתית מאפיינים משלה‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫יזמות חברתית מונעת על ידי אלטרואיזם וקיימת חשיבות רבה למידת ההשפעה של היוזמה על‬ ‫החברה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫יוזמה חברתית צריכה להיות בעלת השפעה רחבה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫היוזמה צריכה לפרוץ את גבולותיה המקוריים והשפעתה לא תהיה מוגבלת לאוכלוסיה מקומית‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫יוזמה חברתית אינה יוצרת רק שיפור במערכת קיימת כי אם שינוי מהותי ומשמעותי‪.‬‬

‫יזם חברתי‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫היזם תמיד מחפש שינוי‪ ,‬מגיב לו ורואה בו הזדמנות‪ .‬יזמים ניחנים ביכולת יוצאת דופן לראות‬ ‫ולצפות הזדמנויות חדשות והם בעלי אמביציה להשיג אותם ורצון להתמודד עם הסיכונים‬ ‫הכרוכים בהשגתם‪ .‬היזם חושב ביצירתיות ומפתח פתרונות חדשים‪ ,‬ששוברים בצורה משמעותית‬ ‫את הפתרונות הקיימים‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫יזמים חברתיים הם אלה אשר מזהים בעיה חברתית‪ ,‬ומוכנים להתמסר לשינוי פני החברה‬ ‫ולשפרה‪ .‬הם פועלים לשינוי דפוסי החברה הקיימים ומוכנים להסתכן ולייחד את כל זמנם ומרצם‬ ‫למימוש חזונם‬

‫‪-‬‬

‫יזמים חברתיים מפגינים שאפתנות גבוהה ומחויבות לקידום רעיונותיהם אך יחד עם זאת זקוקים‬ ‫לתמיכה ורשת חברתית על מנת להצליח‪.‬‬

‫הצגת הסרט של בית השנטי‪ -‬הביטוי ליזמות חברתית‪.‬‬

‫‪19‬‬


‫יזמות חברתית‪ -‬סרט של בית השנטי (‪ 27‬דקות)‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מה לדעתכם הייתה ההשראה של מרים? מה הניע אותה?‬

‫‪-‬‬

‫על אילו צרכים היא ענתה?‬

‫‪-‬‬

‫מה היה ייחודי במענה שלה?‬

‫‪-‬‬

‫אילו ערכים הנחו אותה?‬

‫‪-‬‬

‫אילו גורמים אתם מייחסים להצלחה של מרים בפרויקט שהיא עשתה?‬

‫‪-‬‬

‫מה הפרופיל של האקטיביסט החברתי לדעתכם לאור הסרט ששמעתם ובכלל?‬

‫‪-‬‬

‫מהו הפרופיל האידיאלי שאותו הייתם רוצים לראות בחניכים שלכם ובצוותי ההדרכה?‬

‫סיכום ביניים‪:‬‬ ‫כל אחד ואחת מאיתנו הוא פעיל חברתי‪ -‬בעצם זה שאתם בתנועת נוער ופועלים לקדם נושאים מהותיים‬ ‫בכדי לענות על צרכי האוכלוסייה של הקהילה‪ /‬השבט אתם פעילים‪ .‬ההבדל בין פעיל ליזם טמון באומץ‪,‬‬ ‫במוטיבציה וביכולת לראות את התמונה הכוללת ולהביא שינוי לה‪ .‬אנא ראו את עצמכם כיזמים חברתיים!‬ ‫שאלת מיליון הדולר ‪ -$$$‬איך נעשה זאת?‬ ‫קיימים מודלים רבים לקידום האחריות החברתית‪ .‬נעמיק במודל של חיפוש העמקה והפקה‪.‬‬ ‫חלק יישומי (‪ 37‬דקות)‪:‬‬ ‫לכתוב להם על הלוח ולהדגים להם זאת על פי ‪ 2‬גישות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫הגישה של יניב קקון מהמכון הדמוקרטי בסמינר הקיבוצים שאומרת שהתהליך צריך להיות‬ ‫פנימי כי הקהילה היא השבט ולכן ראשית עלינו לפנות לשכב"ג‪ /‬חניכים שלנו‪.‬‬ ‫גישה נוספת שאומרת כי יש לפנות לקהילה‪.‬‬

‫‬‫חיפוש‬ ‫העמקה‬ ‫הפקה‬ ‫גישה ראשונה‪ -‬יציאה לקהילה‪ -‬להדגים על אחד השבטים‪.‬‬ ‫חיפוש‪ :‬מה אנחנו יודעים?‬ ‫מה אנחנו יודעים על עיר מסוימת? מה אנחנו יודעים על אחוזי הבגרות של החבר'ה בה? על המצב הסוציו‪-‬‬ ‫אקונומי של המתגוררים בה? על אוכלוסיית העולים? על אוכלוסיית הקשישים? על אוכלוסיית הילדים עם‬ ‫הצרכים המיוחדים? על מה לשכת הרווחה מתמודדת בעיר זו? האם יש אזורים שהשבט לא פונה אליהם?‬ ‫האם ישנם ילדים ונוער שלא מצויים במסגרות? האם יש קידום נוער בעיר? האם אנחנו בקשר עם עמותות‬ ‫וארגונים אחרים שפועלים בעיר?‬ ‫לדוגמא‪ ,‬שאלתי את שכב"ג קרית אתא ידע על העיר שלו‪.‬‬

‫‪21‬‬


‫מתוך המידע שאספתי גילינו ש‪ :‬אחוזי הבגרות הם ‪ ,11.0%‬שהשכר הממוצע של השכירים בעיר היה נמוך‬ ‫מהשכר הממוצע במשק‪ ,‬שיש ‪ 02%‬עולים בעיר ושקיימת מגמת עלייה במס' הפונים לקבלת סיוע מהמרכז‬ ‫לאלימות במשפחה‪.‬‬ ‫העמקה‪:‬‬ ‫מה אנחנו מבינים?‬ ‫התהליך הבא הוא העמקה‪ ,‬מה אנחנו מבינים מהנתונים שכרגע הבאנו‪ .‬מה אנחנו מבינים מהנתונים‬ ‫לדוגמא על קרית אתא?‬ ‫‪-‬‬

‫רוב הנוער לא זכאי לתעודת בגרות‬

‫‪-‬‬

‫רף האלימות במשפחה עולה‪ ,‬זה אומר שככל הנראה יש לנו חניכים בשבט שסובלים מאלימות‬ ‫בבית‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מצב סוציו אקונומי של רוב החניכים בשבט הוא ירוד והוא מתחת לממוצע הארצי‪.‬‬ ‫יש אוכלוסיית עולים שמרכיבה פלך משמעותי בעיר ואין לנו בכלל חניכים עולים!‬

‫‬‫הפקה‪:‬‬ ‫מה אנחנו עושים?‬ ‫התהליך המסכם הוא מה אנחנו עושים לאחר שעיבדנו את הנתונים‪ .‬אנו פורטים את מס' המוקדים בהם‬ ‫נוכל להתמקד ובוחרים אחד או שניים בהם נתחיל‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬רק מהנתונים המצומצמים הללו יש לנו יכולת לפעול במס' מוקדים‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫חינוך בני נוער בעיר‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫קליטת עלייה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫משפחות הסובלות מאלימות בבית‪.‬‬

‫רק מהנתונים המצומצמים הללו ניתן לעשות מס' פעולות‪:‬‬ ‫חינוך לנוער‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫הקמת מרכז למידה בשבט המסייע לשכב"ג ולנוער מחוץ לשכב"ג ללמוד לבגרויות‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫התנדבות במרכזי למידה קיימים‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ימי למידה מרוכזים לפני בגרויות עבור כלל בני הנוער בשכונה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫גיוס מתנדבים בוגרים לסייע בדבר‪.‬‬

‫ התנדבות בבתי ספר של חטה"ב במעבר בין ט'‪-‬לי'‪.‬‬‫אלימות במשפחה‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫העברת יחידה לשכב"ג כיצד מזהים סימני אלימות בקרב חניכינו‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫התנדבות במרכז לאלימות במשפחה‪ /‬מקלטים לנשים מוכות‪ -‬העברת פעילויות לילדים‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫חבירה למרכז לאלימות במשפחה ולשאול אותם כיצד אתם יכולים להשתלב‪ -‬אולי בחניכת ילדים‬ ‫ממשפחות כאלה‪.‬‬

‫‪21‬‬


‫קליטת עלייה‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫גיוס הילדים העולים לשבט‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫התנדבות במרכזי הקליטה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫בניית מערך על קליטת עלייה לשכב"ג והעברתו‪ ,‬ציון חגים כמו נוביגוד‪ ,‬חג הסיגד‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫התנדבות באולפן ללימוד עברית‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫שיתופי פעולה עם המשרד לקליטת עלייה בעיר‪ -‬התנדבות למשל במוקד קליטה לעולים‪.‬‬

‫ניתן לקיים את המודל גם על ילדים בכיתות נמוכות‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬הסיפור עם חניכי כיתה ד' שבחרו להעמיק באבא הדייג‪..‬‬ ‫חיפוש‪ :‬עשו הצבעה דמוקרטית לבחירת הנושא שמציק להם בחיים‪ .‬ילד אחד אמר שמציק לו שאין לו‬ ‫מחשב בבית‪ ,‬ילד אחר אמר שמציק לו שאין גן שעשועים קרוב לבית וילד אחר אמר שאבא שלו דייג והוא‬ ‫דג שקיות זבל מהים ולא דגים‪.‬‬ ‫העמקה‪ :‬העמיקו בנושא‪ -‬הלכו לדבר עם האבא הדייג‪ ,‬עם הדייגים בנמל אשדוד‪ ,‬הוציאו חומרים‬ ‫מהאינטרנט וכו'‪.‬‬ ‫הפקה‪ :‬הקבוצה החליטה לעשות ניקוי חופים‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫שבט קהילתי מובל על ידי יזם חברתי שיכול לפעול על פי מודל זה‪.‬‬

‫‪22‬‬


‫נספחים‬

‫‪23‬‬


‫נספח מס' ‪ :1‬מודל ‪ 8‬שבועות לשיתופי פעולה בקהילה‬ ‫שלב א'‪ -‬מיפוי צרכים ואיתור מסגרות (‪ 8‬שבועות לפני המפעל)‬ ‫יש לקבוע פגישות עם אנשי מפתח ביישוב המכירים את העמותות והארגונים הפועלים בעיר‪ .‬יש להבין אילו‬ ‫גורמים פועלים כבר בעיר עם בני הנוער או עם אוכלוסיות אחרות? האם נעשה איתם שת"פ בעבר? אם כן‪,‬‬ ‫כיצד ה תבצע ומה היו ההשפעות שלו? אילו גופים היו רוצים לשתף פעולה איתנו? לאחר מיפוי של‬ ‫הריכוזים העיקריים‪ ,‬נחליט לאיזה קבוצה נפנה‪ -‬מיהי אוכלוסיית היעד?‬ ‫שלב ב'‪ -‬בחירת אוכלוסיית היעד (‪ 0‬שבועות לפני המפעל)‬ ‫אוכלוסיית היעד היא האוכלוסייה אליה ברצוננו לפנות והפנייה אליה צריכה לשרת אותה ואת צרכיה‪.‬‬ ‫בבחירת הקבוצה‪ ,‬ברצוננו לפנות לפי משתנים כגון‪ :‬גיל הילדים‪ ,‬מידת החיבור עם מסגרות נורמטיביות‪,‬‬ ‫קירבה לשבט הצופים וכו'‪ .‬כאן נתייחס לאופי המסגרת‪ -‬מעון נעול‪ ,‬הוסטל‪ ,‬מועדון נוער קהילתי‪ ,‬מועדונית‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫שלב ג'‪ -‬שיקוף מצב והצבת מטרות ויעדים בדגש על זיהוי גורמים מעכבים ומקדמים‬ ‫(‪ 0‬שבועות לפני המפעל)‬ ‫‪ ‬בחינת המענה שהמפעל נותן לצרכי הקהילה בכלל ולמסגרות השותפות בפרט‪.‬‬ ‫‪ ‬הצבת מטרות ויעדים ריאליים בהתאם לשיקוף המצב של שני הגופים‪.‬‬ ‫‪ ‬בחירת מפעלים נוספים‪ ,‬שיתנו מענה למטרות המפעל בלוח השנה הצופי‪.‬‬ ‫‪ ‬בדיקת אירועים קיימים בלו"ז שיכולים להוות חלק מהתהליך לקראת המפעל‪ .‬לדוגמא‪ ,‬נטיעות בט"ו‬ ‫בשבט יכול להיות אירוע מתאים לגיבוש ‪ 0‬המסגרות‪.‬‬ ‫‪ ‬זיהוי גורמים מעכבים ומקדמים‪-‬‬ ‫‪ .1‬זיהוי גורמים מעכבים חיצוניים‪ /‬פנימיים‪ :‬כאן ההתייחסות לגורמים שיכולים לעכב מיישום‬ ‫התוכנית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חיצוניים‪ -‬דוגמא‪ :‬חוסר מוטיבציה של הגוף השותף‪ ,‬תקציב‪ ,‬גורמים בהנהגה שמתנגדים לשת"פ‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פנימיים‪ -‬דוגמא‪ :‬חששות מחוויה של דחייה‪ ,‬התנגדות של השכב"ג‪.‬‬

‫‪ .1‬זיהוי גורמים מקדמים חיצוניים‪ /‬פנימיים‪ :‬כאן ההתייחסות לגורמים שיכולים לקדם את יישום‬ ‫התוכנית‪ ,‬הכוחות שלנו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חיצוניים‪ -‬דוגמא‪ :‬תקציב‪ ,‬שיתוף פעולה והתלהבות של הגוף השני‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פנימיים‪ -‬יוזמה‪ ,‬כ"א רב‪ ,‬יצירתיות‪.‬‬

‫שלב ד'‪ -‬חלוקה והגדרת התפקידים לקראת המפעל בכל הרמות (‪ 4-5‬שבועות לפני המפעל)‬ ‫‪ ‬תיאום ציפיות‪ ,‬חלוקת עבודה והגדרת תפקידים בין הצוות הבוגר של ‪ 0‬המסגרות או יותר ובין חניכי‬ ‫המסגרות‪.‬‬ ‫‪24‬‬


‫‪ ‬מפגשי גיבוש והיכרות בין חניכי המסגרות (לפחות ‪ .)0-3‬במידה וקיים גוף מוכר יש לקיים מפגש שמחבר‬ ‫למטרות המפעל‪.‬‬ ‫‪ ‬הגדרת נהלים לגבי התהליך והביצוע‪.‬‬ ‫‪ ‬פגישות עם גופים בקהילה על‪-‬מנת לתאם תאריכים ותכנים נוספים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬פגישה עם מנהל חנות‬ ‫שיכול לתרום פרסים‪ ,‬פגישה עם מנהל המתנ"ס שיכול לתרום חדר למהלך הבנייה של הפורימון‪.‬‬ ‫שלב ה'‪ -‬תחילת עבודה ארגונית על המפעל בדגש על ליווי וחניכה (‪ 5‬שבועות לפני המפעל)‬ ‫‪ ‬חלוקת לועדות שחבריה משתי המסגרות יחד‪ .‬תפקידים כגון‪ :‬גיוס משאבים‪ ,‬שיווק וגיוס‪ ,‬תיאומים עם‬ ‫גורמים מהרשות‪ ,‬תוכן הפעילות‪ ,‬לוגיסטיקה‪ ,‬מוסיקה וכו'‪.‬‬ ‫‪ ‬שיווק וגיוס המפעל בדגש על הזמנת רשויות וגופים למפעל‪.‬‬ ‫‪ ‬תחילת תהליך חניכה על ידי הצוות הבוגר משתי המסגרות‪ -‬פגישה אחת לפחות במהלך השבוע על מנת‬ ‫לוודא שהתפקיד ברור וכן המשימות‪.‬‬ ‫שלב ו'‪ -‬קיום תחקירי מפעל והגשת תיקי מפעל למשוב (שבועיים לפני המפעל)‬ ‫‪ ‬שיחות קבוצתיות לבחינת מערכת הציפיות והתחושות לקראת המפעל‪.‬‬ ‫‪ ‬אישור תוכניות סופיות של כל וועדה‪.‬‬ ‫‪ ‬פעולת הכנה למפעל הכוללת‪ :‬שיתוף מלא של כלל הועדות על ביצוע משימותיהם והתוצרים למפעל‪,‬‬ ‫תיאום ציפיות ליום הביצוע‪ ,‬מתן כלים להתמודדות עם בלת"מים (סיטואציות בלתי מתוכננות‪ -‬רצוי‬ ‫להעביר באמצעות סימולציות) הקטנת חששות וכדומה‪.‬‬ ‫שלב ז‪ -‬ביצוע המפעל‬ ‫‪ ‬וידוא כי הועדות באות לידי ביטוי וחבריהן באים לידי מיצויי כישוריהם‪ ,‬שימת דגש על מימוש‬ ‫המטרות החברתיות שהוצבו לקראת המפעל‪.‬‬ ‫שלב ח'‪ -‬הערכה וסיכום של התהליך (הכנה וביצוע) (עד שבוע לאחר המפעל)‬ ‫תהליך סיכום התהליך חשוב ומשמעותי עבורנו ועבור הבאים אחרינו‪ .‬בכדי לשחזר את הצלחתנו ולצפות‬ ‫מראש את האתגרים הצפויים לבאים אחרינו‪ ,‬חשוב מאוד שתהליך הסיכום יהיה בזיכרון הארגוני‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫יש לבצע את הסיכום ביחד עם חניכי ‪ 0‬המסגרות יחד‪.‬‬ ‫בסיכום נבחן את תהליך ההכנה המקדים‪ -‬יצירת קשר‪ ,‬גיבוש‪ ,‬תכנון המפעל‪ ,‬בנייתו וכו' ואת הביצוע‬ ‫עצמו‪ -‬מימוש הוועדות‪ ,‬חוויית ההצלחה‪ ,‬שיתוף פעולה בין הגופים‪ ,‬תוצאות צפויות ולא צפויות וכו'‪.‬‬

‫‪25‬‬


‫נספח מס' ‪:2‬‬

‫מרכזי למידה‪-‬תוכנית עבודה‪ -‬הקמה וביצוע‬

‫חזון‬ ‫כל שבט יהווה מוקד קהילתי משמעותי‪ .‬אל השבט מגיעים חניכים המקבלים מענה חינוכי מקיף העונה על‬ ‫כל צרכיהם‪ .‬השבט מנהל דיאלוג מתמיד עם בית הספר‪ ,‬ההורים וגורמים קהילתיים נוספים ומשמש עבור‬ ‫כולם סמל ודוגמה למערכת חינוכית‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫•‬

‫פיתוח אישי של החניכים המשתתפים בתוכנית‪.‬‬

‫•‬

‫יצירת חוויות למידה חיובית ושיפור הישגים לימודיים‪.‬‬

‫•‬

‫פיתוח כשורים ויכולות התמדה במסגרות חברתיות ולימודיות‪.‬‬

‫• חיזוק שבטי הצופים כגוף רלוונטי בקהילה‪.‬‬ ‫עקרונות מנחים‬ ‫•‬

‫התוכנית תתנהל באופן מקצועי על ידי שיתוף של שכירים‪ ,‬מתנדבים ושכב"גים‪.‬‬

‫•‬

‫התוכנית תשלב עזרה לימודית ופעילות חברתית‪ ,‬חווייתית וערכית‪.‬‬

‫•‬

‫ישנו צורך בקיום פעילות חינוכית רציפה במשך רוב השבוע‪.‬‬

‫• ישנה חשיבות רבה לקשר הדוק ומקצועי עם בתי הספר‪.‬‬ ‫קהל היעד‬ ‫התוכנית נפרסת על פני טווח גילאים רחב בין כיתות ג' לכיתות ט' כאשר ישנו שוני בין הצוותים המובילים‪.‬‬ ‫כל שבט יתאים את אופי הפעילות וטווח הגילאים לצורך הקהילתי הקיים בסביבתו‪.‬‬ ‫חשוב לבצע חשיבה מעמיקה על מטרות העבודה עם כל קבוצת גיל וכן באיזה מידה השבט ערוך לתת מענה‬ ‫לטווח גילאים רחב‪.‬‬ ‫האנשי הצוות המוביל פונים לכלל ילדי השכונה‪ /‬ישוב‪ ,‬כאשר ילדים שאינם רשומים לצופים מוזמנים‬ ‫לקחת חלק גם בימי הפעילות הקבועים של השבט‪.‬‬ ‫המלצה‪ :‬עבודה מרוכזת עם כיתות ו' מתוך הצורך העולה בכל הארץ לחיזוק תלמידי שכבה זו‪ ,‬לקראת‬ ‫המעבר לחטיבה‪ ,‬מעבר החובק בתוכו קשיים לימודיים חברתיים ורגשיים‪.‬‬ ‫בנוסף לפעילות הלימודית המפגש בקבוצות מעורבות‪ ,‬עם תלמידים מבתי ספר שונים‪ ,‬יכולה להכין את‬ ‫הילדים לקראת המפגש עם אותם חברים חדשים העתידים להיות באותה הכיתה בחטיבה‪.‬‬

‫‪26‬‬


‫שותפים לתוכנית‬ ‫עבודה נכונה ותאום בין הגורמים השונים הלוקחים חלק בתוכנית מהווים מפתח חשוב להצלחה‪ .‬אם כן‪,‬‬ ‫מיהם הגורמים הללו ומה תפקידם?‬ ‫מרכז השבט‪ :‬מרכז הלמידה הינו חלק בלתי נפרד משבט הצופים‪ .‬על כן‪ ,‬האחראי לתפקודו ולניהולו הוא‬ ‫מרכז השבט‪ .‬על המרכז לוודא שמתקיימת פעילות חינוכית וחברתית ראויה‪ ,‬שהמקום ראוי ובטיחותי‪,‬‬ ‫שקיים קשר בין כל הגורמים השותפים בתוכנית ועוד‪.‬‬ ‫מנהל מרכז הלמידה‪ :‬בכל שבט יוגדר איש אחד כמנהל המרכז‪ .‬המנהל יכול להיות מרכז השבט‪ ,‬שכיר‬ ‫נוסף‪ ,‬חבר שכב"ג‪ ,‬מתנדב קבוע בשבט‪.‬‬ ‫המנהל אחראי על‪ :‬כלל הפעילות המועברת במרכז‪ ,‬איכות התכנים‪ ,‬הכשרת הצוות‪ ,‬קשר עם ההורים ובית‬ ‫הספר‪ ,‬הצטיידות המרכז‪ ,‬ימי שיא‪ ,‬העשרה ועוד‪ .‬מנהל המרכז הוא הדמות האמונה על קידום מרכז‬ ‫הלמידה על כל היבטיו‪.‬‬ ‫חברי שכב"ג‪ :‬חברי השכב"ג הם הזרוע המבצעת והרוח החיה במרכז למידה‪ .‬השכב"גים הנבחרים שותפים‬ ‫לבניית התוכנית החינוכית והלימודית‪ ,‬למערכי הפעילות ולימי השיא‪ .‬השכב"גים מעבירים פעילות‬ ‫חברתית‪ ,‬לימודית ומעבירים חוגים‪ .‬הם האחראים על חדר הלימוד‪ ,‬על הקשר הישיר עם ההורים ועוד‪ .‬גם‬ ‫פה מחויבת נוכחות שכיר או מתנדב בוגר‪ ,‬כפי שבימי פעילות נוכח בוגר‪.‬‬ ‫רכז מרכז למידה צעיר‪ :‬בכל שבט יוגדר רכז מרכז צעיר הכפוף למנהל המרכז הבוגר (מתנדב‪ /‬שכיר)‪ .‬הרכז‬ ‫הצעיר יהי חלק מצוות מוביל ויעמוד בראש צוות השכב"גים הפועלים במרכז‪.‬‬ ‫חונכים לימודיים – סטודנטים מלגאים‪ /‬בוגרי שבט מתנדבים‪ :‬החונכים מהווים כוח אדם בוגר‪ ,‬מיומן‬ ‫ומשכיל‪ .‬החונכים נותנים מענה לימודי ומהווים דמות בוגרת לחיקוי‪ .‬יחד עם השכב"גים החונכים‬ ‫מפעילים את היום יום בתוכנית ויש להם מקום ליצוק תוכן ואופי למרכז‪ .‬בשבטים שאין עדיין מלגאים‪ ,‬על‬ ‫ראש השבט ומרכז השבט לגייס מלגאים מקומיים (בעזרת מרכז ההנהגה) ועד גיוס המלגאים השכב"גים‬ ‫יפעילו המרכז לפי תורנות‪ ,‬על פי חלוקת ימים קבועים‪.‬‬ ‫בתי הספר‪ :‬שיתוף הפעולה עם בית הספר קריטי להצלחת התוכנית‪ .‬בית הספר מכיר היטב את הילדים הן‬ ‫בפן הלימודי והן בפן החברתי‪ .‬שיתוף הפעולה עם בית הספר כולל הפנייה של תלמידים לתוכנית‪ ,‬תאום בין‬ ‫חומר הלימוד בבית הספר לבין זה שבמרכז‪ ,‬דגשים חברתיים וחינוכיים ועוד‪ .‬שיתוף פעולה זה צריך לכלול‬ ‫פגישות עבודה מסודרות לאורך השנה‪ ,‬פרסום המרכז בבית הספר ושיחות עדכון ותאום לפי הצורך‪.‬‬

‫‪27‬‬


‫הורים‪ :‬על אף שההורים אינם קהל היעד הישיר במרכז‪ ,‬הורים מעורבים‪ ,‬מחוברים ותומכים הינם נכס‬ ‫חשוב ביותר‪ .‬ההורים הם אלו שרושמים את ילדיהם למרכז‪ ,‬הם אלו שמוודאים שהוא מגיע‪ ,‬הם תומכים‬ ‫ועוזרים לשמור אותו במרכז ומתווים יחד עם שאר השותפים את קו המסגרת‪ .‬מעבר לכך להורים ניסיון רב‬ ‫ולא פעם נקודת מבטם יכולה לתת תובנות חשובות‪.‬‬ ‫הנהגה‪ /‬מחלקת נוער וקהילה‪ :‬תפקיד ההנהגה ללוות את המרכז למידה‪ ,‬להכווין ולסייע כאשר יש בעיות‪.‬‬ ‫במקביל ההנהגה תמיד תבחן את התקדמות המרכז ולאור הממצאים תבצע שינויים‪.‬‬ ‫עירייה ‪ /‬מועצה‪ :‬הרשות הינה שותפה מלאה בתוכנית‪ ,‬החל משלב ההיגוי‪ ,‬דרך תמיכה תקציבית ועד‬ ‫פתרון בעיות בשטח‪.‬‬

‫‪28‬‬


‫שלב ‪ -1‬בניית המרכז‬ ‫אז איך מתחילים?‬ ‫מה הגילאים?‬ ‫מי בעלי התפקידים?‬ ‫לימודי‪ -‬קבוצתי או פרטני?‬ ‫חברתי‪ -‬קבוצתי או פרטני?‬ ‫מיקום‪ -‬כמה חדרים?‬ ‫איזה ציוד צריך?‬ ‫באיזה ימים? שעות?‬ ‫אפשר לגייס סטודנטים? בוגרי שבט?‬ ‫שלב ‪ -2‬פגישות עם השותפים‬ ‫הצגת המרכז לישוב‪ -‬ראש המועצה‪ /‬עיר‪ ,‬מנהל מחלקת חינוך‪ ,‬אחראי נוער‬ ‫פגישות הכרות בבתי הספר עם המנהלת‪ ,‬רכז‪/‬ת השכבה‪ ,‬אם המרכז מיועד למקצועות מסוימים אז להיפגש‬ ‫עם רכז מקצוע‪.‬‬ ‫בניית הגדרות תפקיד‪ -‬מרכז השבט‪ ,‬מנהל המרכז‪ ,‬רכז מרכז צעיר‪ ,‬חונכים לימודיים‪ ,‬מדריכים חברתיים‬ ‫פגישה עם הורים מובילים ביישוב‬ ‫שלב ‪ -3‬פרסום‬ ‫בית ספר‪ -‬שעורים‪ ,‬הפסקה פעילה‪ ,‬פליירים‪ ,‬יצירת קשר עם תלמידים והוריהם שאותרו ע"י ביה"ס‬ ‫מכתבים להורים (מתוך רשימות ביה"ס)‬ ‫שלטים בישוב‬ ‫פרסום לחניכי השבט והוריהם‬ ‫שלב ‪ -5‬פתיחת המרכז‬ ‫אירוע פתיחה‬ ‫יצירת קבוצות לימוד או הצמדת חונכים לכל ילד‪ /‬קבוצה‬ ‫הרשמה‪ -‬יש לחשוב האם בתשלום? תשלום סמלי? התנדבות תמורת לימודים?‬ ‫הצגת תוכנית שנתית‪/‬תלת שנתית לפעילות השוטפת‬ ‫שלב ‪ -4‬הערכה ובקרה‬ ‫כל חודש יש לקיים‪ -‬ישיבות בקרה עם השותפים‬ ‫העברת משובים לחניכים‪ ,‬הורים ומורים‬

‫המסגרת הלימודית‪:‬‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫השעה הלימודית נועדה לסייע לתלמיד בפתרון שיעורי בית‪ .‬עזרה זו מסייעת לתלמיד ליישר קו לימודי עם‬ ‫בני כיתתו ובכך לחזק את המוטיבציה שלו ללימודים ואת בטחונו העצמי‪ .‬על מנת שהשעה הלימודית‬ ‫תהייה יעילה יש לפעול בשיתוף פעולה עם בית הספר וכמו כן‪ ,‬להתכונן היטב למצב בו התלמיד איננו מביא‬ ‫שיעורי בית‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬פתרון שיעורי בית איננה הפעילות המועדפת על תלמידים בזמנם הפנוי‪.‬‬ ‫התנהלות השעה הלימודית‪:‬‬ ‫השעה הלימודית מתנהלת בקבוצות של עד חמישה ילדים‪ ,‬כאשר לכל קבוצה חונך המסייע בפתרון שיעורי‬ ‫בית ובהבנת החומר הנלמד בכיתה‪ .‬יש לשאוף לקביעות של הקבוצה (כולל החונך) מכיוון שיציבות זו‬ ‫מסייעת הן לתלמידים והן לחונך הלומד להכיר את הצרכים היחודיים של כל אחד ואחת‪.‬‬ ‫להלן מספר כללים לשעה הלימודית‪:‬‬ ‫‪ .1‬השעה הלימודית הינה שעה שלמה‪ .‬חשוב לשמור על מסגרת הזמנים ולא לעשות קיצורי דרך‪.‬‬ ‫במידה ויש צורך בהפסקה‪ ,‬יש לקצוב אותה ולחזור ללימוד בסופה‪.‬‬ ‫‪ .2‬על הילדים להביא שיעורי בית או כל חומר לימודי אחר‪ .‬חשוב להתעקש עם הילדים על כך‪.‬‬ ‫המחויבות שהם מפגינים חשובה מאוד לתהליך‪.‬‬ ‫‪ .3‬במידה וילד סיים את שיעורי הבית יש לתת לו דף עבודה או לבקש ממנו לסייע לילד אחר‪.‬‬

‫‪29‬‬


‫‪ .4‬חשוב להקפיד בחדר על אווירה לימודית‪ :‬החל משולחנות נקיים ומסודרים ועד שפה מנומסת‬ ‫ושקטה‪ .‬האווירה משפיעה מאוד הן על היכולת של הילד להתרכז והן על התפיסה שלו את חשיבות‬ ‫המסגרת‪.‬‬ ‫‪ .5‬יש לטפל בבעיות משמעת במהירות ובנחרצות‪ .‬בעיות משמעת לא מונעות רק מאותו ילד ללמוד –‬ ‫אלא מפריעות לכל הקבוצה ולמעשה לתוכנית כולה‪ .‬ללא אווירת לימודים רצינית ונעימה‪ ,‬ילדים‬ ‫לא יבואו‪ .‬מהצד השני של המטבע‪ ,‬יצירת אווירה רצינית וחיובית יכולה לדרבן את החניכים‬ ‫ללמוד ולהשתתף מתוך תפיסה כי יש לכם יכולת אמיתית לסייע להם‪.‬‬ ‫כללי התנהגות‪:‬‬ ‫‪ .1‬אין לדבר בטלפון במהלך שעה זו‪.‬‬ ‫‪ .2‬כל יציאה‪/‬כניסה לחדר צריכה להיות בהסכמת החונך‪.‬‬ ‫‪ .3‬אין להשתולל‪/‬להתנהג באלימות בשום צורה שהיא‪.‬‬ ‫‪ .4‬יש לשמור על שקט שיאפשר לכולם ללמוד‪.‬‬ ‫‪ .5‬על כל ילד להגיע עם החומר הלימודי‪ ,‬מחברות וכלי כתיבה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬חשוב לחתום על חוזה למידה בתחילת השנה כדי לשמור על המסגרת‪.‬‬ ‫קשר עם בית הספר‬ ‫רציונאל‪:‬‬ ‫במובנים רבים מרכז הלמידה ממשיך ומשלים את הנעשה בבית הספר‪ :‬הן בפן הלימודי‪ ,‬הן בפן החברתי‬ ‫והן בפן החינוכי‪ .‬כדי לתת מענה טוב ורלוונטי חשוב שאכן תהייה המשכיות בין הנעשה בכותלי בית הספר‬ ‫בבקרים לבין הפעילות במרכז אחר הצהריים‪ .‬חשוב להדגיש כי בית הספר הינו גוף חינוך פורמאלי העובד‬ ‫ומתנהל בצורה שונה משבט צופים ועלינו ליישר קו עם הנהלים והמסגרת הפורמאלית‪ .‬באותה נשימה‬ ‫חשוב לומר כי בית הספר רואה עצמו כיחידה אוטונומית ועומק שיתוף הפעולה במקרים רבים תלוי ברמה‬ ‫האישית‪.‬‬ ‫מהו הרווח של בית הספר מהקשר הקבוע עם מרכז הלמידה?‬ ‫בית הספר יכול להרוויח רבות משיתוף הפעולה עם מרכז הלמידה הסמוך אליו‪:‬‬ ‫‪ .1‬התלמידים במרכז יקבלו עזרה לימודית באופן שיעזור להתקדמות הכיתתית‪.‬‬ ‫‪ .2‬המרכז יכול לתת תשומת לב אישית לחניכים בנוסף ולעיתים אף מעבר לתשומת‬ ‫הלב שניתנת בבית הספר‪.‬‬ ‫‪ .3‬במסגרת הפעילות החברתית ניתן ליישב ולקדם סוגיות חברתיות שעלו בכותלי בית הספר‪.‬‬ ‫‪ .4‬בחסות שיתוף הפעולה ניתן לקיים אירועים משותפים כגון ימי שיא‪ ,‬שותפות בטקסים‪ ,‬הובלת‬ ‫פרויקטים בתוך בית הספר (כגון עיתון בית ספרי‪ ,‬פרויקט מחזור ועוד)‬

‫‪31‬‬


‫מהו הרווח שלנו מהקשר הרציף עם בית הספר?‬ ‫המטרה העיקרית שלנו היא קידום החניכים‪ .‬שיתוף פעולה הדוק עם בית הספר יסייע לנו להשיג את‬ ‫מטרתנו‪ .‬באופן רחב יותר נשיג את המטרות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מידע עדכני ורלוונטי על חומר הלימוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬מידע על הקשיים של כל תלמיד וכיצד ניתן לסייע לו‪.‬‬ ‫‪ .3‬סנכרון הפעילות במרכז עם פעילות בית הספר‪.‬‬ ‫‪ .4‬מיתוג המרכז ויצירת קשר עם ההורים‪.‬‬

‫‪31‬‬


‫מה אנחנו מצפים מבית הספר?‬ ‫‪ .1‬הגדרת איש קשר קבוע מטעם בית הספר לטובת התוכנית‪.‬‬ ‫‪ .2‬פרסום המרכז בבי"ס‪ ,‬להורים‪ ,‬לילדים‪ ,‬מורים‪ ,‬אסיפות הורים וכו'‪ .‬הציפייה היא שביה"ס יסייע‬ ‫באיתור ילדים והכוונתם למרכז‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיתוף פעולה לאורך השנה עם מורות ביה"ס‪:‬‬ ‫‪ ‬קבלת חומר הלימוד‪.‬‬ ‫‪ ‬יש צורך לדעת באופן שוטף מה מתרחש בבית הספר‪ :‬עבודות גדולות‪ ,‬מבחנים‪ ,‬ועוד‪ .‬כל‬ ‫זאת על מנת שיהיה רצף לימודי‪.‬‬ ‫‪ .4‬ישיבות אחת לחודש של כ‪ 41-‬דקות עם כל מורה‪ .‬בישיבות אלו עוברים על כל התלמידים‬ ‫שנמצאים במרכז ובוחנים מה הם צריכים‪ .‬בנוסף דנים באירועים שיש בחודש הקרוב‪ :‬מבחנים‪,‬‬ ‫עבודות גדולות‪ ,‬טקסים‪ ,‬הופעות‪ ,‬טיולים וכו'‪.‬‬ ‫תחליפים ותוספות לפתרון שיעורי בית‪:‬‬ ‫פעמים לא מעטות הילד מגיע למרכז ומודיע "אין לי שיעורים"‪ .‬אומנם ייתכן מאורע נדיר בו לתלמיד אין‬ ‫כלל שיעורי בית אך דווקא אחד מהתסריטים הבאים הגיוני יותר‪:‬‬ ‫‪ .1‬יש שיעורי בית‪ ,‬אך הילד שכח להביא אותם‪.‬‬ ‫‪ .2‬המורה נתנה שיעורי בית אך הילד כלל לא רשם אותם ואיננו מודע להם‪.‬‬ ‫‪ .3‬הילד יודע שיש שיעורי בית‪ ,‬וייתכן כי אף הביא אותם אך איננו מעוניין להתעמת איתם ומעדיף‬ ‫פשוט לדווח שאין שיעורים‪.‬‬ ‫אומנם לכל סיבה יש צורך בפתרון מעט שונה‪ ,‬אך המכנה המשותף הוא שבכל מקרה צריך להקדיש את‬ ‫השעה הלימודית לעזרה רלוונטית בחומר הלימוד הנדרש‪ .‬להלן כמה כללים ועקרונות כיצד יש להתמודד‬ ‫עם המצב‪:‬‬ ‫‪ .1‬בהמשך לסעיף הקודם – חשוב מאוד כי יהיה קשר טוב עם בית הספר‪ .‬במקרה הטוב‪ ,‬החונך‬ ‫הלימודי יודע בעצמו האם היו שיעורי בית ומה הם (אפשר לתאם עם המורים שהם שולחים לכם‬ ‫למייל את השיעורים)‪ .‬גם אם אינכם יודעים מה השיעורים הספציפיים לאותו יום‪ ,‬עליכם לדעת‬ ‫באופן כללי מהו החומר הנלמד בכיתה באותה תקופה (שברים עשרוניים‪ ,‬חילוק ארוך וכו')‪ .‬כמובן‬ ‫שניתן להעזר בתלמידים אחרים מאותה כיתה‪/‬שכבה כדי לוודא זאת‪ .‬במקרה כזה אתם יכולים‬ ‫לעשות תרגול כללי של החומר‪ .‬לוודא הבנה ולהסביר לפי הצורך‪.‬‬ ‫‪ .2‬בכל מקרה‪ ,‬צריך שיהיו בחדר המרכז דפי עבודה רלוונטים‪ .‬בכל פעם שתלמיד מגיע בלי שיעורים‬ ‫ניתן לשלוף דף עבודה ולעשות יחד (ניתן לקבל דפי עבודה מבית הספר וכמו כן יש חומרים רבים‬ ‫נגישים באינטרנט)‪.‬‬ ‫‪ .3‬פעמים רבות‪ ,‬גם אם התלמיד הביא שיעורי בית – הוא לא מבין את החומר ולכן לסייע לו באופן‬ ‫נקודתי לענות על שאלה – לא באמת עוזר‪ .‬לפני שפותרים שיעורי בית חשוב להבין שהתלמיד מבין‬ ‫את החומר וכך יכול להתמודד עם השאלות בעצמו‪ .‬יש להמנע כמה שניתן מפתרון נקודתי של‬

‫‪32‬‬


‫השאלות (על אף שהילדים יכוונו לשם)‪ ,‬וכל הזמן לוודא הבנה ולשאול שאלות כלליות‪ .‬על אף שזו‬ ‫דרך ארוכה יותר – היא הנכונה יותר‪.‬‬ ‫‪ .4‬במידה וילד לא הביא שיעורי בית יותר מפעם אחת‪ ,‬יש לעדכן את ההורים בכך ולהבהיר שהדרך‬ ‫להתקדמות תלויה גם ברצון של התלמיד ובמחויבות שלו‪ .‬ביטוי חשוב למחוייבות זו הוא הבאת‬ ‫שיעורי בית‪.‬‬ ‫דגשים נוספים‪:‬‬ ‫‪ .1‬נכון לקשר בין חומר הלימוד בכיתה‪ ,‬לבין תכני ההדרכה במרכז (לדוגמה‪ :‬סיפורי תנ"ך‪ ,‬פרויקטים‬ ‫מדעיים ועוד‪ ,).‬קישור זה יחזק את ביטחונם של הילדים בנושא ובכך יגביר את המוטיבציה‬ ‫ללימוד והשתתפות‪.‬‬ ‫‪ .2‬חשוב לשלב בפעולות מידע חדש‪ ,‬מעניין וחיוני לילדים (כמו אקטואליה‪ ,‬חגים וכל דבר רלוונטי)‬ ‫דבר זה יעניק ביטחון עצמי וגם ייתן לילדים תחושה של ידע והבנה‪ .‬כך כאשר הם יחשפו לנושאים‬ ‫הללו בכיתה‪ ,‬בטלוויזיה ובמסגרות שונות החוויה תהייה מחזקת‪.‬‬ ‫‪ .3‬ניתן לעשות פעולות בנושאים של ספרים (לגילם) אשר יתנו להם את התמריץ לקרוא ספרים‪.‬‬ ‫‪ .4‬מכיוון שתחושת הצלחה ומסוגלות הם קווים מנחים בתוכנית‪ ,‬יש להעשיר את הפעילות בתוצרים‬ ‫פיזיים (כגון‪ :‬שלט לחדר‪ ,‬מחברת‪ ,‬בישול צופי‪ ,‬מבנה צופי‪ ,‬ציור וכו')‪ .‬חווית ההצלחה מועצמת‬ ‫כאשר ילד חווה את הקשר שבין השקעה לתוצר‪.‬‬ ‫‪ .5‬כדאי להכין עם הילדים עזרים לביה"ס דברים שיתנו להם מוטיבציה ללמוד‪ ,‬כמו‪ :‬הכנת מחברות‪,‬‬ ‫מערכת שעות‪ ,‬תיקיות‪ ,‬דברים ליומן‪ ,‬לקלמר‪.‬‬ ‫‪ .6‬להכין דברים שונים הקשורים לבי"ס‪ ,‬אשר הילדים יכולים להציג בכיתה‪ .‬כמו הצגה‪ ,‬שיר‪ ,‬שלט‪,‬‬ ‫משחק‪ ,‬עיתון‪.‬‬ ‫‪ .7‬לקיים פעילות מתמשכת לאורך כל השנה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬לשתול בתחילת השנה גינה‪ ,‬שתיל לכל חניך‬ ‫ולאורך השנה לטפח את הגינה‪.‬‬

‫‪33‬‬


‫התנהלות חדר במרכז למידה‬ ‫רציונל‪:‬‬ ‫חדר המרכז הוא חלון הראווה לתוכנית כולה‪ .‬האווירה שהחדר משרה על המשתתפים ומשפיעה על האופן‬ ‫בו הפעילות תועבר וכיצד המרכז למידה ייתפס‪ .‬על כן‪ ,‬ככל שיהיו יותר עזרים וחומרי העשרה – כך‬ ‫ההתייחסות מצד החניכים תהייה רצינית יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬צריך לזכור כי החניכים מבלים בחדר שעות‬ ‫ארוכות ועל כן עליו ליצור תחושת שייכות ותחושה נעימה‪.‬‬ ‫על החדר לכלול מגוון חומרים ועזרים‪ :‬החל מחומרים לימודים‪ ,‬דרך אקטואליה ועד לוח ימי הולדת‪ .‬החדר‬ ‫צריך לשקף את עולמו של החניך בתוכנית‪.‬‬ ‫מעבר לתוכן חשובה המסגרת‪ .‬החדר צריך להיות מטופח ומתוחזק‪ ,‬מעודכן ומעניין‪ .‬יש לקבוע כללי‬ ‫התנהגות ברורים לחדר ולאכוף אותם בקפדנות‪.‬‬ ‫איך צריך להראות החדר?‪:‬‬ ‫כדי שהחדר ימלא את הייעוד שהוגדר לו בפסקה הקודמת ישנם כמה עקרונות שיש למלא‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫החדר צריך להיות נקי ומסודר כל העת‪ .‬גם בזמן פעילות וגם בין הפעילויות‪ .‬על החניכים לקבל‬ ‫חדר נקי ומסודר – ולהיות שותפים פעילים בניקוי וסידור‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫כל הציוד בחדר צריך להיות תקין ובטיחותי‪ .‬במידה וישנו ציוד מקולקל‪/‬שבור (חלון‪ ,‬שולחן‪,‬‬ ‫מנורה וכו')– יש לתקנו או להחליפו בהקדם‪( .‬בהקשר זה ניתן לקרוא על תיאוריית "החלונות‬ ‫השבורים" שהתפרסמה לאחר שראש עיריית ניו יורק אימץ אותה‪).‬‬

‫‪-‬‬

‫החדר צריך להיות מלא ומגוון‪ :‬לוחות‪" ,‬קירות מדברים"‪ ,‬כלי כתיבה‪ ,‬מחשבים‪ ,‬חומרי לימוד‪,‬‬

‫ספרי קריאה‪ ,‬עזרים‪ ,‬משחקים ועוד ועוד‪.‬‬ ‫העזרים מתחלקים לשני תחומים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ o‬עזרים חינוכיים‪ :‬לוח הכפל‪ ,‬מילים באנגלית‪ ,‬מפת ארץ ישראל ולמעשה כל דרך שתעשיר‬ ‫את עולם הידע של התלמיד ותסייע לו בלימודים‪ .‬בהחלט יש מקום לרענון מתמיד של‬ ‫העזרים וכמו כן להכין עזרים המאפשרים לחניך לקחת חלק פעיל בהם‪.‬‬ ‫‪ o‬עזרים חברתיים‪ :‬לוח ימי הולדת‪ ,‬טבלת השתתפות‪ ,‬תורנויות וכל עזר אחר שישרה‬ ‫אווירה טובה של שייכות ואכפתיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫בנספחים בחוברת תמצאו רשימת רעיונות לעזרים השונים‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫בחדר צריך להיות ארון עם מנעול‪ ,‬המאכסן את הציוד הנדרש לפעילות‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מומלץ מאוד להתקין מדף ספרים‪ ,‬ובמדף לשים גם אטלס וספר תנ"ך‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מומלץ מאוד להתקין לפחות שני מחשבים בכל חדר – ולחברם לאינטרנט‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ניתן להוסיף עציצים‪ ,‬שטיח‪ ,‬וילונות ושאר רהיטים שישרו אווירה נעימה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫החדר צריך להיות נעול ולשמש אך ורק את ילדי המרכז (במידה ויש רק חדר אחד יש להגדיר ימים‬ ‫ושעות לכל קבוצה‪ /‬חניכים כדי לא ליצור עומס בחדר)‪.‬‬

‫‪34‬‬


‫כללי התנהגות‪:‬‬ ‫– האווירה הטובה והבטוחה הינה חלק בלתי נפרד מהצלחת התוכנית‪ .‬אם חניך ירגיש לא בטוח או‬ ‫שהמקום לא מקדם אותו – הוא פשוט יפסיק להגיע‪ .‬כדי להמנע ממצב זה חשוב לשמור על כללי‬ ‫התנהגות מאוד ברורים‪ .‬לעיתים אנחנו יותר גמישים בכל הנוגע לנורמות התנהגות במסגרת‬ ‫הצופים‪ ,‬אך כאן יש הרבה פחות מקום לסובלנות‪ .‬מעבר לפן החינוכי והתדמיתי שבבעיות‬ ‫התנהגות‪ ,‬ילד שמפריע – לא מאפשר לשאר החברים בקבוצה ללמוד ולהתקדם‪.‬‬ ‫קווים המנחים להתנהגות בתוכנית‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫בתחילת השנה יש להגדיר בברור את מה שמותר ומה שאסור‪ .‬חשוב לכתוב ביחד עם החניכים‬ ‫אמנה‪ /‬תקנון ולתלות אותו בחדר‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫כלי נוסף חשוב הוא חוזה אישי שנכתב עם כל ילד‪ .‬חוזה אישי הוא כלי חזק הן לשמירה על כללי‬ ‫התנהגות והן כמקפצה להתקדמות אישית ולימודית‪ .‬כדי שהחוזה יהיה אפקטיבי יש לנסח מחד‬ ‫חוזה המכוון גבוה‪ ,‬אך מצד שני חוזה ישים וריאלי‪ .‬חשוב לא פחות הוא להקפיד על הנכתב בחוזה‬ ‫ולעמת את החניך עם כל חריגה שהיא‪ .‬בהערת אגב נוסיף שבאופן טבעי החניך יבחן עד כמה‬ ‫אתם מתייחסים ברצינות לחוזה – ובכך יבחן הוא עד כמה אתם מתייחסים ברצינות אליו‪ .‬מכל‬ ‫הסיבות הללו יחד – עולה החשיבות של חוזה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מעבר לפעילות לא נורמטיבית (אלימות וכו') יש לשים דגש גם על צדדים נוספים‪ :‬חיסורים או‬ ‫איחורים‪ ,‬אי עמידה במטלות‪ ,‬יחס מזלזל לחניך או חבר צוות וכו'‪ .‬לכל התנהגות לא רצויה יש‬ ‫לתת התיחסות הולמת‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫במידת הצורך יש להטיל סנקציות ועונשים על ילדים המשתתפים בתוכנית‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫חשוב מאוד לערב את ההורים בכל המתרחש‪ .‬להורים ישנה השפעה גדולה ביותר על התנהגות‬ ‫הילד‪.‬‬

‫‪35‬‬


‫חיבור לפעילות השבט השוטפת‪:‬‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫ישנו שוני בין ימי הפעילות של השבט לימי הפעילות במרכז הלמידה‪ :‬ימי הפעילות שונים‪ ,‬יש פעילות‬ ‫לימודית עם סטודנטים‪ /‬מתנדבים ושכב"גים מתקיימים חוגים ועוד‪ .‬אך יחד עם זאת מרכז הלמידה הוא‬ ‫חלק בלתי נפרד מפעילות השבט‪ .‬מדובר באותו מבנה‪ ,‬אותם חניכים ואותו חזון חינוכי‪ .‬כדי לחזק את‬ ‫החיבור בין מגוון הפעילויות השבטי יש לעשות כמה צעדים‪.‬‬ ‫כיצד ניתן לשלב בין פעילות השבט לפעילות המרכז? להלן מספר קווים מנחים‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫ראשית חשוב לחבר את השכבה הבוגרת לתוכנית‪ .‬לגייס בעלי תפקידים למרכז וכן לבצע פעילות‬ ‫לכלל החניכים בנושא‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ניתן לתת מקום לפעילות המרכז במפעלי השבט השונים‪ :‬לתת לקבוצה מהמרכז להקריא‬ ‫קטע‪/‬לשיר שיר בטקס שבטי‪ ,‬לציין את פעילות המרכז במפקדים ועוד‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מצד שני – חשוב לפרסם במרכז את הפעילויות של השבט‪ :‬מתי יש טיול‪ ,‬טקס ועוד‪ .‬כך חניכים‬ ‫שאינם חלק מקבוצה בשבט – יכולים להצטרף‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫בשורה תחתונה יש חפיפה גדולה בין חניכי השבט לחניכי המרכז‪ .‬על כן חשוב שיהיה תאום בין מי‬ ‫שמדריך את הילדים בקבוצה במרכז לבין המדריך בימי הפעילות הקבועים‪ .‬תאום זה יסייע לקדם‬ ‫את הילדים והקבוצה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫חשוב לזכור שמרכז למידה חזק תורם רבות לשאר הפעילות השבטית‪ ,‬הן בגיוס חניכים והן‬ ‫במיצוב השבט אל מול ההורים והקהילה‪ .‬המרכז למידה "מקנה נקודות זכות" עבור השבט‬ ‫במסגרות השונות‪.‬‬

‫‪36‬‬


‫מכתב להורים‪:‬‬ ‫הורים יקרים‪,‬‬ ‫ברצוננו להזמין את ילדכם להשתתף במרכז למידה בשבט ____‪ ,‬תוכנית יוקרתית ואיכותית שמטרתה‬ ‫לקדם את הישגיו הלימודיים ולשלבו בפעילות חברתית כחלק מקבוצה‪.‬‬ ‫התוכנית כוללת‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫שיבוץ חונך לימודי שילמד וילווה את ילדכם בתהליך הלמידה עד להצלחה‪ .‬כל חונך לימודי יעבוד‬ ‫עם חמישה ילדים ויקיים מעקב אישי אחר כל תלמיד אשר משתתף בתכנית‪ ,‬יהיה בקשר מתמיד‬ ‫עם בית הספר ויתאים תכנית אישית שתענה על צרכיו האישיים של כל אחד ואחד מהילדים‪.‬‬ ‫התמיכה והעזרה תתמקד בעזרה בשעורי בית ובתחומים בהם החניך מתקשה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מדריכים חברתיים מחברי השכבה הבוגרת בשבט שמטרתם להיות בקשר אישי עם ילדכם‪ ,‬לאורך‬ ‫כל הדרך‪ ,‬המדריכים יבנו תכנית חברתית שתהיה משולבת עם הלימודים שתכלול‪ :‬פעולות‪ ,‬ימי‬ ‫שיא‪ ,‬טיולים וקייטנות‪.‬‬

‫‪ ‬ילדים מהמרכז למידה‪ ,‬שיהיו מעוניינים להשתלב באופן קבוע בימי הפעילות בשבט יוכלו להשתלב‬ ‫בכל שלב בשנה תמורת תשלום נוסף‪.‬‬ ‫מחיר התוכנית הינו __ ‪ ₪‬לחודש‪ .‬מחיר זה כולל השתתפות בתוכנית‪ .‬כלומר‪ ,‬מחיר זה מקנה לילדיכם‬ ‫ימי פעילות בשבוע!‬ ‫אנו מזמינים אתכם לערב פתיחה חגיגי הורים וילדים שבו ילדכם יכירו את המדריכים והחונכים‬ ‫הלימודיים ואנחנו נציג בפניכם‪ ,‬ההורים‪ ,‬את תכנית מרכז הלמידה‪.‬‬ ‫ערב הפתיחה יתקיים בשבט הצופים‪ ,‬שבט ___‪ ,‬ביום ____ ה‪ __/ /_ -‬בשעה ____‬ ‫בכתובת____________‬ ‫נעשה כל שביכולתנו על מנת לענות על צרכי ילדכם‬ ‫מצפים לראותכם‪,‬‬ ‫צוות מרכז הלמידה‬ ‫מכתב לתלמידים‪:‬‬ ‫תלמיד יקר‪,‬‬ ‫אנו שמחים להזמינך להשתתף במרכז למידה יוקרתי ואיכותי‪ .‬מטרתה של התוכנית לקדם את הישגיך‬ ‫הלימודיים ולשלבך בפעילות חברתית כחלק מקבוצה‪ .‬בתכנית תיהנה גם מפעילות חברתית וגם‬ ‫מתמיכה ועזרה בשיעורי בית‪.‬‬ ‫הלמידה תתבצע בקבוצות קטנות ( עד ‪ 1‬ילדים בקבוצה) יחד עם חונך לימודי שילמד וילווה אותך כל‬ ‫הדרך להצלחה‪.‬‬ ‫בנוסף תקבל‪ ,‬פעילות חברתית מגוונת הכולל פעולות‪ ,‬ימי שיא וסיורים‪.‬‬ ‫התכנית תתקיים בשבט הצופים‪_______________________________:‬‬ ‫אנו רוצים להזמין אותך לערב פתיחה חגיגי הורים וילדים שבו תכיר את המדריכים והחונכים לימודיים‪.‬‬ ‫‪37‬‬


‫ערב הפתיחה יתקיים ביום ______ה‪___/ -‬בשעה _____ בשבט הצופים‪ ,‬שבט ___‪ -‬בכתובת‬ ‫__________‬ ‫מצורפת הזמנה להוריך ולך לערב הפתיחה החגיגי‪.‬‬ ‫מצפים לראותכם!‬ ‫צוות מרכז הלמידה‬

‫‪38‬‬


‫דגשים למפגש עם מנהלת בית ספר‪/‬נציג מטעם בית הספר‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫מרכז הלמידה מיועד לתת מענה לימודי וחברתי כאחד לילדים‪ .‬שיתוף פעולה הדוק עם בית הספר הוא‬ ‫נדבך חשוב להצלחת התוכנית‪ .‬התאום בין בית הספר לבין המרכז הוא שיאפשר את מתן המענה המיטבי‬ ‫לילדים וכך כולם יצאו נשכרים‪.‬‬ ‫בסיום הפגישה עם המנהלת חשוב לצאת עם כמה החלטות אופרטיביות שיקדמו את פתיחת המרכז‪.‬‬ ‫נקודות לשיחה‪:‬‬ ‫‪ .1‬הציגו את עצמכם בקצרה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו בקצרה את פעילות המרכז‪ .‬המסרים העיקריים בהצגה צריכים להיות‪:‬‬ ‫‪ .2.1‬עזרה לימודית‪.‬‬ ‫‪ .2.2‬יחס אישי וקידום פרטני‪.‬‬ ‫‪ .2.3‬צוות מיומן (חונכים לימודיים ושכב"גים העוברים הכשרה)‪.‬‬ ‫‪ .2.4‬מענה כולל לילד‪ 3 :‬ימים בשבוע המשלבים לימוד ופעילות חברתית‪.‬‬ ‫‪ .2.5‬יש לכם אינטרס משותף שהתוכנית תצליח‪.‬‬ ‫‪ .3‬הסבירו כי אתם צריכים את עזרתה בשלושה מישורים‪:‬‬ ‫‪ .3.1‬אל מול התלמידים‪ :‬איתור תלמידים היכולים להתאים למסגרת לימודית וחברתית שכזו וכיום‬ ‫לא נמצאים באף מסגרת‪.‬‬ ‫‪ .3.2‬שיווק אל מול ההורים – לבקש ממנה למסור בשמכם מכתב להורים ולהסביר להם על התוכנית‪.‬‬ ‫‪ .3.3‬שיתוף פעולה עם צוות בית הספר – עדכונים שוטפים הן על החומר הלימודי והן על התקדמות‬ ‫הילדים השותפים בתוכנית‪ .‬כמו כן יש צורך בעזרת כל הצוות בשיווק התוכנית והכוונת הילדים‪.‬‬ ‫‪ .4‬צעדים להמשך – חשוב לצאת מהפגישה עם כמה סיכומים אופרטיביים‪:‬‬ ‫‪ .4.1‬במקרים רבים המנהלת תמנה איש קשר מטעמה לתוכנית – החליטו מי נציג בית הספר‪.‬‬ ‫‪ .4.2‬תאמו לוח זמנים לאיתור הילדים (ניתן לבקש את פרטי הילדים כדי לשלוח להם מכתב אישי‬ ‫הביתה)‪.‬‬ ‫‪ .4.3‬תאמו את צורת השיווק שלכם (להגיע בהפסקה‪ ,‬לתלות פרסום‪ ,‬שיחות אישיות עם ילדים ועוד)‪.‬‬ ‫‪ .4.4‬בררו מה הדרך הטובה ביותר לגשת להורים‪ .‬האם ישנה אסיפת הורים בקרוב שניתן להצטרף‬ ‫אליה? האם יש לה מספרי טלפון של הורים?‬ ‫‪ .4.5‬קחו מספרי טלפון של מורות ורכזות רלוונטיות‪.‬‬ ‫‪ .4.6‬תזמינו אותה לאירוע פתיחת שנה‪.‬‬ ‫‪ .4.7‬תאמו פגישה נוספת איתה או עם הנציג הרלוונטי לדוח מצב בעוד כחודש וחצי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חשוב מאוד לבוא מוכנים ומאורגנים‪ ,‬לבוא בזמן ובלבוש הולם‪ .‬התוכנית מקצועית ורצינית‬ ‫וחשוב שזה הרושם הראשוני שייקלט‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אם יש לכם נושאים נוספים – כמובן שניתן להוסיף‪.‬‬

‫‪39‬‬


‫עזרים לחזות החדר‬ ‫עזרים לימודיים‪:‬‬ ‫מה?‬

‫תחום‬

‫לוח הכפל‬

‫חשבון‬

‫מילים חשובות‬ ‫באנגלית‬

‫אנגלית‬

‫מצבו‪:‬‬

‫האם‬ ‫מתעדכן‬ ‫מספיק?‬

‫מה צריך לתקן?‪ /‬לעשות?‬

‫פינת אקטואליה אקטואליה‬ ‫(צריכה‬ ‫להתעדכן קבוע)‬ ‫פתגמים וניבים‪,‬‬ ‫מילים חדשות‬

‫לשון‬

‫מפת א"י‬

‫גיאוגרפיה‬

‫"הידעת"‪/‬‬ ‫"היום לפני"‪/‬‬ ‫ציטוטים‬

‫ידע כללי‬

‫‪41‬‬

‫אחראי‬ ‫(שוטף)‬


‫עזרים לשימוש הילד‪:‬‬ ‫מה?‬

‫תחום‬

‫משחקי חשבון‪-‬‬ ‫קלפים‪ :‬מלחמה‬ ‫(שברים‪ ,‬לוח‬ ‫הכפל)‬

‫חשבון‬

‫משחקי אנגלית‪-‬‬ ‫משחק הזיכרון‪/‬‬ ‫רבעיות‬

‫אנגלית‬

‫מילון עברי‪-‬‬

‫אנגלית‬

‫מצבו‬

‫האם‬ ‫מתעדכן‬ ‫מספיק?‬

‫מה צריך לתקן?‪ /‬לעשות?‬

‫אנגלי‬ ‫כתבות‪ /‬עיתון‬ ‫מעודכן‬

‫אקטוא‬ ‫ליה‬

‫מילון‬

‫לשון‬

‫ספר תנ"ך‬

‫תנ"ך‬

‫אטלס‬

‫גיאוגרפ‬ ‫יה‬

‫מקצועו‬ ‫דפי עבודה‬ ‫במגוון הנושאים ת‬ ‫הלימוד‬ ‫משחקי חשיבה‪,‬‬ ‫חידות‬

‫כללי‬

‫תפזורות‪,‬‬ ‫תשחצים‪ ,‬דפי‬ ‫העשרה שונים‬

‫כללי‬

‫ספרים (שיהיה‬

‫קריאה‬

‫אפשר להשאיל)‪,‬‬ ‫סיפורים‪,‬‬ ‫קומיקסים‪,‬‬ ‫קטעי קריאה‬ ‫דפי עבודה‪-‬‬ ‫מטלות כתיבה‪,‬‬ ‫דף מנחה‬

‫קריאה‬ ‫וכתיבה‬

‫‪41‬‬

‫אחראי‬ ‫(שוטף)‬


‫לקריאת‬ ‫סיפורים‪.‬‬ ‫כלי כתיבה‪:‬‬ ‫מרקרים‪,‬‬ ‫טושים‪ ,‬צבעים‪,‬‬ ‫מחדד‪ ,‬עפרונות‪,‬‬ ‫מחק‪.‬‬

‫ציוד‬ ‫משרדי‬

‫דפי טיוטא‬

‫ציוד‬ ‫משרדי‬

‫עזרים חברתיים‪:‬‬ ‫מה?‬

‫פירוט‬

‫לוח ימי‬ ‫הולדת‬

‫תאריכי יום‬ ‫הולדת של‬ ‫הילדים‬

‫נוכחות של‬ ‫לוח‬ ‫נוכחות הילדים‪-‬‬ ‫(סמיילי) סמיילי על‬ ‫התנהגות טובה‪.‬‬ ‫לוח‬ ‫מודעות‬

‫הודעות‬ ‫לילדים‪ ,‬דברים‬ ‫מפעולות‬

‫לוח‬ ‫ילדים‬ ‫כותבים‬

‫עבודות של‬ ‫הילדים‪ ,‬דברים‬ ‫שעשו וכתבו‪,‬‬ ‫ציורים‪.‬‬

‫מדף עם‬ ‫קלסר‬ ‫לכל ילד‬

‫מעין קלסר תיק‬ ‫עבודות‪ ,‬בו כל‬ ‫ילד ישים את‬ ‫הדברים‬ ‫השונים שעשה‪,‬‬ ‫מבחנים וכו'‬

‫לוח‬ ‫השאלת‬ ‫ספרים‬

‫רשימת‬ ‫הספרים שכל‬ ‫ילד קרא‬

‫‪42‬‬


‫‪‬‬

‫האם יש לנו מספיק עזרים?‬

‫‪‬‬

‫האם יש נושאים בהם העזרים אינם נוגעים?‬

‫‪‬‬

‫אילו דברים חסרים ויש להשיג?‬

‫חוזה למידה אישי‬ ‫הקדמה‪ :‬חוזה למידה אישי הינו כלי המסייע לילד ולחונך שלו לקבוע יעדים ולבחון את ההתקדמות‪ .‬על אף‬ ‫שהשאלות קצרות‪ ,‬הן אינן פשוטות ודורשות השקעה‪ .‬בכדי שהחוזה יהיה משמעותי‪ ,‬אין למלא אותו‬ ‫כלאחר יד‪.‬‬ ‫חוזה למידה אישי‪:‬‬ ‫שם‪:‬‬ ‫אילו דברים‪/‬נושאים אני מרגיש חזק בהם‪:‬‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫אילו דברים‪/‬נושאים אני מרגיש שאני לא מספיק חזק בהם‪:‬‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫מה המטרות שלי לשנה במרכז הלמידה ואיזה שינוי הייתי רוצה לראות בעצמי בהמשך השנה?‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫(לדוג' להתקדם בלימודים‪ ,‬לשפר את הציונים‪ ,‬להבין את חומר הלימוד‪) ...‬‬ ‫אילו דברים הייתי רוצה להשיג השנה במרכז במה הייתי רוצה להשתפר?‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫(לדוג' לקרוא שוטף באנגלית‪ ,‬שהציונים בבי"ס יהיו מעל __‪ ,‬להכין את כל המטלות לבי"ס‪ ,‬לשפר את‬ ‫מיומנויות הקריאה שלי‪) ...‬‬ ‫מה אני מתכוון לעשות כדי להשיג זאת?‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫(לדוג' לקרוא ספרים‪/‬סיפורים‪/‬קטעים‪ ,‬לתרגל חשבון‪/‬אנגלית‪) .../‬‬ ‫מה אני צריך מהמרכז שיעזור לי להשיג זאת?‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫‪_______________________________________________ ‬‬ ‫(לדוג' קטעי קריאה‪ ,‬דפי עבודה ב‪ ,..‬בחינות לבדיקת ההתקדמות‪)...‬‬

‫‪43‬‬


44


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.