תנועת הצופים העבריים בישראל
תנועת הצופים העבריים בישראל האגף לחינוך
חוברת הדרכה השבט הרב תרבותי תשע”ב 2011-2012 -
ע”ר
ע”ר
דבר המזכ״ ל מדריכים יקרים, תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב ,במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה משמעותית בשבטים שלה. מאחורי מילים גדולות אלה ,מסתתרת פעולה פשוטה ,היא פעולת ההדרכה. הרגעים האלה ,בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם תפיסות וערכים, הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה. ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב ,דור חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה ואת העשייה החינוכית רבת השנים. האגף לחינוך ,שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה ,יחד עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך. הדרכה איכותית מבוססת על למידת הנושא ,התעמקות בו והתאמתו באופן ספציפי אל החניכים. כמו כן ,הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים ,על אמונה ביכולתם ועל רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי. אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת. המשיכו כך.
בברכת הצופים חזק ואמץ גל בן שימול
1
רב תרבותיות בחברה הישראלית ,ובצופים? רציונל -מדינת ישראל מתמודדת עם מציאות של חברה משוסעת .אחד מהשסעים המרכזיים המאפיינים את החברה הוא השסע האתני-תרבותי .ישראל היא חברה של מהגרים ,אומה של קיבוץ גלויות מעמים שונים .כ 04%-מהאוכלוסייה היהודית היגרו בעצמם לישראל ,ושיעור דומה של תושבים נולדו בישראל להורים מהגרים .מעטים בלבד מבין התושבים היהודיים בישראל הינם נכדים לילידי הארץ .חשיבותה של ההגירה לחברה הישראלית אינה מתמצה רק בהשפעתה על גודל האוכלוסייה בישראל ועל שיעור צמיחתה, אלא גם בכך ,שהיא מהווה מאפיין מרכזי המגדיר את החברה הישראלית בכלל ואת מערכת הריבוד בפרט, (מתוך .)5402 בעבר המדיניות של הממשלה ,להתמודדות עם המרקם החברתי המורכב כל כך ,הייתה מדיניות "כור ההיתוך" .המהגרים כולם ,מכל התרבויות התבקשו להיפרד מהמאפיינים התרבותיים איתם הגיעו לארץ ולאמץ לעצמם את ה"תרבות הישראלית" של החלוץ ,הלוחם ,המסוקס .להיפרד מכל מה שמריח כגלותי ולאמץ במהירות את השפה ,השירה בציבור וריקודי העם .מדיניות זו לא הוכיחה את עצמה גם בגלל התקוממות של חלקים בחברה שהרגישו מדוכאים ושלתרבותם אין מקום סביב מדורת השבט ,וגם בגלל תהליכים גלובאליים שהשפיעו על התרבות בארץ .המציאות היום מאפשרת למהגרים לשמר מאפיינים מתרבות המקור שלהם ,את השמות איתם נולדו ,ציון ימים תרבותיים שחשובים להם וכד' בתוך מציאות חברתית משוסעת זו ,מקיימת תנועת הצופים את הפעילות שלה במקומות שונים בארץ. בחלק מהמקומות המרקם החברתי בקהילה בה מתקיים השבט ,משקף את השסע האתני-תרבותי. במשך שנים מצליחה תנועת הצופים לקיים פעילות משמעותית ואף להרחיב את פעילותה בכל שנה ,אך בהסתכלות ביקורתית על הנעשה בתנועה ,ניתן לראות שההצלחה היא בעיקר בקרב מגזר מסוים באוכלוסייה .התנועה מפנה בשנים האחרונות משאבים רבים בניסיון להרחיב את פעילותה ולפנות לקהלי יעד אחרים ,מודל השבט הקהילתי פותח ונמצא בתהליכי הטמעה בתנועה .התפיסה של השבט הקהילתי מבקשת מהתנועה להסתכל על הקהילה כעל קבוצת ההתייחסות שלה ולהבנות את התהליכים החינוכיים בשבט באופן שיענו על צרכי הקהילה ויהוו חלק ממרקם החיים החברתי בה. בשנה האחרונה נוסח מסמך שמגדיר עקרונות עבודה ,המבוססים על המודל של השבט הקהילתי ונשענים על אותם בסיסים .מטרת המסמך החדש ,להתוות עקרונות עבודה ליצירת מסגרות חינוכיות-צופיות בקהילות שבמרכזן עומד המתח הבינתרבותי .המסמך מפרטים חמישה עקרונות מרכזיים לעבודה :הפעלת תוכנית חינוכית מקדמת רב תרבותיות ,עבודה עם הורים ,שיתופי פעולה עם ארגונים בקהילה ,ציון אירועי תרבות רלוונטיים וכתיבת תכנית ארגונית. חוברת זו ,מטרתה ליצור תהליך חינוכי בקרב השכבות הבוגרות שיהווה בסיס להטמעת המודל.
2
פעולה :1המציאות החברתית מטרות הפעולה: .0החניך יכיר את המציאות החברתית המורכבת הנובעת מהיותה של המדינה מדינת הגירה. .5החניך יבחן את עמדתו בנוגע למורכבות החברתית. רקע למדריך: מדינת ישראל מתמודדת עם מציאות של חברה משוסעת .אחד מהשסעים המרכזיים המאפיינים את החברה הוא השסע האתני-תרבותי .ישראל היא חברה של מהגרים ,אומה של קיבוץ גלויות מעמים שונים. כ 04%-מהאוכלוסייה היהודית היגרו בעצמם לישראל ,ושיעור דומה של תושבים נולדו בישראל להורים מהגרים .מעטים בלבד מבין התושבים היהודיים בישראל הינם נכדים לילידי הארץ .חשיבותה של ההגירה לחברה הישראלית אינה מתמצה רק בהשפעתה על גודל האוכלוסייה בישראל ועל שיעור צמיחתה ,אלא גם בכך ,שהיא מהווה מאפיין מרכזי המגדיר את החברה הישראלית בכלל ואת מערכת הריבוד בפרט( ,מתוך .)5402 המושג "מערכת הריבוד" מתייחס למעמדות החברתיים בישראל .המילה ריבוד מגיעה מאותו שורש של המילה רובד -שכבה .הכוונה בסוף הפסקה שלמעלה היא שהשכבות החברתיות בישראל מוגדרות ,במידה רבה ,על ידי תרבות המוצא של ההורים במשפחה .הכוונה ב"שכבות" היא למצב סוציו אקונומי המורכב מההשכלה ,משלח היד ,מקום המגורים ,גובה ההכנסה וכד'. מטרת פעולה זו היא להבין את המורכבות החברתית הנלווית למציאות של מדינה שרוב האזרחים בה הם מהגרים או בני מהגרים ושההגירה בה לא נגמרת .לבחון את מערכות היחסים המורכבות בין הקבוצות העדתיות השונות ,את האופן בו המדינה התייחסה אל השונות התרבותית המאפיינת אותן ולאחריות שלנו יש בתנועה נוכח המצב. מהלך הפעולה: שלב א' 04( -דק') מדביקים שני בריסטולים (מראש) ופורסים אותם במרכז המעגל .מתחילים בסבב בו כל אחד מהחניכים מספר איזה דור הוא בארץ ומאיפה הגיעו הוריו /סבו וסבתו /הוא בעצמו .את שמות המדינות ,כותבים על הבריסטולים שבמרכז המעגל .יש לכתוב על הבריסטול גם את ישראל. שלב ב' 02( -דק') משחקים טוויסטר -מקיימים סבב נוסף בו כל אחד צריך להיעמד על שם המדינה בה הוא נולד (סביר להניח שרובם המוחלט יעמוד על ישראל) .בסבב הבא כל אחד יניח את יד ימין על שם המדינה ממנה הגיע אביו ואת יד שמאל על שם המדינה ממנה הגיעה אימו .סבב אחרון -רגל ימין על המקום ממנו הגיעה סבתו מצד אמא ,רגל שמאל על המקום ממנו הגיע סבו מצד אמא ,יד ימין על המקום ממנו הגיע סבתו מצד אבא ויד שמאל על המקום ממנו הגיע סבו מצד אבא. שלב ג' 04( -דק') מקיימים דיון קצר -האם כולם ידעו להגיד בדיוק מאיפה הגיעו הסבים והסבתות שלהם? האם היה מישהו שהניח כל אחד מהאיברים במקום אחר? עד כמה "הבלגאן" שבמפת המוצאות של חניכי הקבוצה היה גדול? האם היתה מדינה פופולרית במיוחד? בסבב הראשון? בסבב השני? בסבב השלישי? האם הפופולאריות דומה לזו של יחס המגיעים ממדינה זו בחברה? מה זה אומר על המגוון התרבותי בצופים? שלב ד' 02( -דק') כל חניך רושם על דף כמה שיותר דברים שהוא יודע על התרבות של מדינת המוצא של הוריו או הוריהם (שמות ערים ,מנהגים ,מילים בשפה ,מאכלים ,סופרים ,מוזיקאים ,מנהיגים וכו') .נבקש מכמה חניכים לשתף ,נשתדל שהחניכים יהיו מארצות מוצא שונות .ליד כל ארץ (שכתבנו קודם על הבריסטולים) נכתוב עכשיו ,כמו בשמש אסוציאציות ,את העובדות שהחניכים כתבו על הדפים שלהם, 3
סביב שם הארץ .נאסוף עובדות על כמה ארצות ,עדיף שהארצות יהיו בעלות שונות תרבותית גבוהה (למשל פולין ,מרוקו ,עירק ,רוסיה ולא פולין ,גרמניה ,רוסיה ,צ'כיה). שלב ה' 04( -דק') נבדוק עם החניכים האם יש מדינות שידענו להגיד עליהן יותר עובדות? איזו תרבות יותר מוכרת לכולם? אם יש הבדלים ,ממה הם נובעים לדעתם? מה מהמאפיינים התרבותיים אותם מנינו הפך להיות חלק מהתרבות הישראלית? מה נשאר בחוץ? האם יש שוויון בין המקורות התרבותיים? אם מסתכלים על "העולים החדשים" יוצאי חבר המדינות או אתיופיה ,מה אנחנו יודעים על התרבות שלהם? האם יש מקום למאפיינים של התרבות שלהם בתרבות הישראלית הכוללת? האם צריך להיות מקום? שלב ו' 04( -דק') נקרא ביחד את ההגדרות של כור היתוך ורב תרבותיות (כפי שמופיע בהמשך) ונעבור לדיון מסכם :האם אפשר היה לבנות חברה ישראלית ללא כור ההיתוך? האם המצב היום שונה? אם נאמץ את הרב תרבותיות וכל תרבות תרצה לשמור על המאפיינים שלה ,מה יחשב תרבות ישראלית? האם נוכל לשמור על חיבור בין התרבויות? האם הצופים היא סביבה רב תרבותית? הסתכלו על ארצות המוצא של חברי הקבוצה ,על המאורעות שמציינים לאורך השנה ,על התפיסות וכו' מה המקום של הצופים ביצירת חברה רב תרבותית? מה הכלים העומדים לרשותינו? מושגים: כור היתוך :מושג המתייחס למדיניות שמבקשת להטמיע את העולים תוך כדי השלת המאפיינים התרבותיים הייחודיים להם ומיזוגם לתוך מודל קיים של זהות ("צבר") .העולים עוברים דה- סוציאליזציה -השלת זהות קודמת על מגוון מאפייניה ורה-סוציאליזציה -למידה מחדש של נורמות, ערכים ,התנהגויות וכו' רב תרבותיות :מדיניות של הכרה ,קבלה ותמיכה בשונה ,בקבוצות נבדלות תרבותית וחברתית ,מבלי למזג יחד .המדינה תומכת ומסייעת לקבוצות השונות לשמור ,לקיים ולהנציח את תרבותן הייחודית ומקצה לקבוצות השונות את האמצעים והתנאים המסייעים לשם כך.
4
פעולה :2העבודה הקהילתית מטרות: .0החניך ינסה להגדיר את מערכת היחסים בין השבט שלו לקהילה בה הוא פועל. .5החניך יבין את עקרונות העבודה בשבט הקהילתי. רקע למדריך: כולם מכירים את המונח "השבט הקהילתי" אבל האם כולם מבינים באמת מה זה אומר להיות "שבט קהילתי"? האם כדי להיות שבט קהילתי ,מספיק שאערוך טקסים פתוחים לקהילה? אם אני אעשה גם כמה פעולות שירות בשנה ,זה מה שיהפוך אותי לשבט קהילתי? אם יותר מ 04%-מבני 04-00בקהילה של השבט מגיעים לפעילות ,אז השבט הוא שבט קהילתי? איך בכלל מגדירים קהילה של שבט? האם זו השכונה בה מבנה השבט ממוקם? אולי הישוב כולו? האם קהילת בתי הספר מוגדרת על ידי בתי הספר מהם אנו מגייסים? למה כדאי לנו שהשבט יפעל ביחד עם הקהילה שלו? מה אנחנו יכולים להרוויח מעבודה משותפת עם המתנ"ס ,לדוגמא? האם מעורבות הורים בשבט יכולה לעזור ,או רק להפריע? האם זה תפקיד של השבט לעזור בשיעורי בית? האם הילדים שמגיעים לשבט לקבל עשרה בשיעורי בית ,הם חניכי הצופים? ואיך עושים את זה בכלל? בפעולה זו ננסה להגדיר את מערכת היחסים בין השבט והקהילה ,להבין את הרציונל שעומד מאחרי התפיסה הקהילתית ונכיר את עקרונות העבודה בשבט הקהילתי. מהלך הפעולה: שלב א' 04( -דק') נפזר במרכז המעגל ,הגדרות שונות למושג קהילה (מתוך ויקיפדיה):
קבוצת אנשים הגרים באזור גאוגרפי מסוים ,תחת אותו שלטון. קבוצה חברתית בכל גודל ,שחבריה חיים במקום מוגדר ,חולקים ממשל משותף ,והם בעלי מורשת תרבותיתו היסטורית משותפת. קבוצה של בני אדם בעלי עניינים משותפים (אינטרסים או דעות) ,הפריה הדדית והרגשת שותפות. קבוצה חברתית ,דתית ,מקצועית או אחרת ,שחבריה הם בעלי עניין משותף (כמו קהילת העסקים, או הקהילה היהודית ,שעקב רדיפות נדדה ממקום למקום ושמרה על זהותה כקהילה). קבוצת פרטים שיצרו קשרים חברתיים הפועלים בגבולות מסוימים ,מקושרים למקום ,ויש להם מאפיין רצון או עניין משותפים.
נבקש מכל אחד מהחניכים לבחור את ההגדרה אליה הוא מתחבר הכי הרבה ונבקש מהם לשתף את הקבוצה ולהסביר למה בחרו בהגדרה הזו? שלב ב' 04( -דק') נשאל על איזו קהילה חשבו כשבחרו בהגדרה? על השכונה? העיר? האם השבט הוא קהילה? איזו הגדרה עונה הכי טוב על השבט כקהילה? האם לשבט יש קהילה רחבה יותר אליה הוא משתייך? מהי? ננסה להגדיר עם החניכים ביחד מהי קהילת השבט -איפה עוברים הגבולות הגיאוגרפיים שלה ,אילו ארגונים שייכים לקהילה זו? אילו קבוצות חברתיות מרכיבות את הקהילה הזו?
5
שלב ג' 02( -דק') כל חניך יקבל דף בגודל A4 0/5ועוד דף בצורת עיגול .נגדיר שהדף המרובע הוא השבט והדף העגול הוא הקהילה ונבקש מהחניכים למקם את השבט ביחס לקהילה ,או את הקהילה ביחס לשבט (למשל העיגול במרכז הריבוע ,בצד ,אחד ליד השני ללא חפיפה ,האחד מסתיר את השני וכו'). נבקש מהחניכים לשתף אותנו באופן שבו הם רואים את מערכות היחסים בין השבט לקהילה .נשאל האם זהו המצב הרצוי או המצוי? מה המצב הרצוי בעינהם?
שלב ד' 02( -דק') נבקש מהחניכים למנות גופים או אנשים ,המרכיבים את הקהילה בה השבט פועל (למשל: רשות מקומית ,מתנ"ס ,הורים ,ילדים ,תנועות נוער אחרות ,בתי ספר ,שבט צופים וכו') נרשום כל אחד ממרכיבי הקהילה על פתק קטן ואחרי שיהיו מספיק מרכיבים ,נחלק לכל חניך פתק ,יש לוודא שעל אחד הפתקים כתוב שבט צופים .המשימה שלהם תהיה למצוא מישהו שיש לו פתק של מרכיב שנמצא בקשר עם מרכיב הקהילה שנמצא בפתק שלהם ,למשל :אם לי כתוב על הפתק בית ספר ,אני יכולה להתחבר להורים, או לילדים ,או לרשות וכו' .המטרה שלהם כקבוצה היא לייצר קשר בין כל מרכיבי הקהילה. שלב ה' 04( -דק') נעבור עם החניכים על הקשרים בין מרכיבי הקהילה .נבדוק איתם ,האם היה קל לחבר את כל מרכיבי הקהילה ,איזה מרכיבים היה קשה לחבר? האם יש מרכיבים שנשארו בכל זאת בחוץ? מה המקום של השבט בקהילה? לכמה גורמים הוא יכול להיות מחובר? ניקח גיליון נייר ונכתוב עליו במרכז את המילה "שבט" ,נעשה שוב את אותו תרגיל של חיבור מרכיבי הקהילה ,הפעם כשהשבט במרכז ,נראה כמה מרכיבים יכולים להתחבר לשבט ישירות? כמה באופן עקיף? האם יש כאלה שלא מתחברים בכלל לשבט? שלב ו' 04( -דק') -נחלק את הקבוצה ל 7-קבוצות קטנות( ,חשוב שיעבדו לפחות בזוגות ,אם יש פחות מ00- בקבוצה אפשר לתת לכל זוג יותר מעקרון מנחה אחד) ונחלק לכל קבוצה עקרון אחד מרשימת עקרונות העבודה של השבט הקהילתי ונבקש מהם לדון בכתוב לפי השאלות המנחות הבאות: .0האם עקרון זה מתקיים בשבט שלנו? .5האם הוא יכול להתקיים בשבט שלנו? .0אם לא-למה? .0למה כדאי שהוא יתקיים? עקרונות העבודה בשבט קהילתי (מתןך חוברת השבט הרב תרבותי): דיאלוג ובחינה מתמדת – החניכים ,חברי השכב"ג ,הדרג המתנדב ,והורים בשבט הקהילתי לומדיםוחוקרים כל העת את הנעשה סביבם ומנהלים דיאלוג מתמיד בשני מישורים: oדיאלוג בינם לבין עצמם סביב השאלות – מה גבולות הקהילה אליהם השבט יכול ומבקש להתייחס (גיאוגרפי,אוכלוסיות וארגונים) ? כפרטים שהם חלק מהקהילה ,מה הם צרכי הקהילה כפי שהם עצמם חווים אותם ואיך ניתן לענות עליהם ? oדיאלוג בינם לבין שותפים בקהילה סביב שלושת תחומי העשייה של השבט הקהילתי · גיוון במתודה ובהתנסויות (רב מימדיות)– השבט הקהילתי זמין ופתוח לילדים ולבני הנוער בקהילה, בא במגע עם גופים שונים בקהילה ומציע מגוון רחב של פעילויות ,מתודות ,תפקידים והתנסויות בתוך השבט ומחוצה לו.
6
· גיוון בקהלי היעד – לא כולם חייבים להיות בצופים אך השבט הקהילתי ישאף ויפעל באופן אקטיבי שילדים ממגוון רחב ומרבי של קהלי יעד ואוכלוסיות יוכלו לקחת חלק בהוויה ובפעילות של תנועת הצופים כפי שבאים לידי ביטוי בקהילה. · יחסי הדדיות – היחסים עם כלל הגורמים מחוץ למסגרת השבט ינוהלו מתוך שותפות ,תוך יצירת שיח בין שווים "בגובה העיניים" ,במטרה להרחיב מכנה משותף שבבסיסו אכפתיות ותרומה לקהילה .בבחינת- "השלם גדול מסך חלקיו".
· יוזמה ואקטיביות – על חברי השבט הקהילתי להיות פעילים ויוזמים ולייצר עשייה מתמשכת ולא רק תגובה לפניות של גורמים אחרים או מתן מענה נקודתי לבעיות. · השבט לא רק בשבט -השבט הקהילתי פועל בהתאם לצרכים גם מחוץ למתחם הפיסי של השבט ,מעבר לימי הפעילות הקבועים ,ובגמישות במבנה הקבוצה ומבנה התפקידים המסורתיים. · מערך חינוך קהילתי -השבט מהווה חלק ממערך החינוך הקהילתי ,הוא מקיים קשר רציף עם מסגרות חינוך פורמאליות ובלתי פורמאליות על מנת לקדם נושאים ומטרות בכלל וחניכים ספציפיים בפרט. ניתן לקבוצות כ 7-דק' עבודה ונחזור למליאה ,נבקש מהחניכים להציג את העיקרון אותו קראו ואת מחשבותיהם עליו ,מתוך העבודה על השאלות המנחות .נאפשר לשאר חברי הקבוצה להגיב ולשאול שאלות .כך נציג את כל העקרונות. נסכם על ידי חיבור לפעולה הקודמת ונאמר ששבט שמקיים דיאלוג מתמיד בתוכו ומבחוץ -עם המרכיבים של הקהילה שלו ,הוא שבט שידע לתת מענה לצרכים של הקהילה ולענות על המציאות החברתית הקיימת בקהילה שלו ,בין השאר על מציאות רב תרבותית.
7
פעולה :3תהליכי שינוי מטרות הפעולה: .0החניך יתנסה בחשיבה יצירתית. .5החניך יתעמת עם הקושי שבהובלת שינויים. .0החניך ידון בקשר שבין הובלת תהליכי שינוי ,חשיבה יצירתית ויצירת מציאות אחרת. רקע למדריך: בפעולות הקודמות הצגנו מציאות חברתית מורכבת הנובעת מהיותה של מדינת ישראל חברת מהגרים. שאלנו את עצמנו על המציאות שבתוך שבט הצופים ,האם היא מותאמת למציאות הרב תרבותית? דיברנו על החשיבות שבקשר בין השבט לקהילה ועל עקרונות העבודה של השבט הקהילתי .שאלנו איך השבט הקהילתי יכול לסייע לנו בעיצוב מציאות רב תרבותית. רגע לפני שנדבר על איך מייצרים סביבה רב תרבותית בשבט ,כדאי שנתעכב על המושג "שינוי" .הרעיון העומד בבסיס התפיסה של השבט הקהילתי מצריך מאיתנו חשיבה מחוץ לקופסה .הוא מצריך להתבונן על הפעילות שלנו לרגע מלמעלה ולראות אותה כחלק ממשהו גדול יותר ולהבין כי הסתכלות שונה זו עשויה ליצור מציאות שונה בתוך השבט ובחברה בכלל. אבל הובלת תהליכי שינוי זה דבר מפחיד .אנשים לא אוהבים שינויים ,חוסר הודאות בדר"כ יוצר תחושה לא נעימה וחשוב שנציף אותה ,רגע לפני שפורטים את סדר הפעולות הנדרש לביצוע השינוי. בפעולה זו נדבר על המושג "לצאת מהקופסה" ,נתנסה בזה מעט ונבין את היתרונות והחסרונות של החשיבה מחוץ לקופסה .ננסה לבחון את עצמנו -עד כמה אנחנו פתוחים לשינויים ונדון בקשר שבין יצירת מציאות חדשה לבין הצורך בשינוי ובחשיבה יצירתית. מהלך הפעולה: שלב א' 02( -דק') נשחק את המשחק טאבו .במשחק זה ,מתחלקים לשתי קבוצות ,בכל פעם מגיע מתנדב מקבוצה אחת ומקבל כרטיסיה עליה רשומה מילה אחת ככותרת ותחתיה רשימה של 0מילים .על המתנדב ,להסביר לחברי קבוצתו ,בעזרת מילים בלבד,ללא פנטומימה ,מהי המילה הרשומה לו ככותרת בכרטיס כשאסור לו להשתמש במילים הכתובות תחת הכותרת .קבוצה שהצליחה לנחש מהי המילה הכתובה בכרטיס ,מבלי שהמתנדב ישתמש במילים האסורות ,תזוכה בנקודה( .הכרטיסיות בנספח )0 שלב ב' 04( -דק') עדיין בשתי קבוצות נשחק "חפצים משמשים" .במשחק זה ,כל מדריך יביא עימו כל מיני חפצים מצחיקים (צינור פלסטיק ,כלי מטבח מוזרים ,כובעים גדולים ,נוצות ,וכו') ולפי תורות כל מתנדב מקבוצה ,יקבל חפץ ויצטרך למצוא לו כמה שיותר שימושים .כל שימוש יזכה את הקבוצה בנקודה. שלב ג' 2( -דק') כל קבוצה תקבל דף עליו מצוירות 9נקודות בשלוש שורות ,בכל שורה 0נקודות ,הנקודות מסודרות בריבוע (ראו נספח )5על הקבוצה למצוא דרך להעביר 0קוים ישרים דרך כל 9הנקודות המצוירות על הדף( .פתרון גם בנספח. שלב ד' 2(-דק') סיכום הנקודות .דיון קצר -איזו מיומנויות הייתם צריכים על מנת להצליח במשימות? האם המשימות היו קלות? קשות? מה היה בהן קל? מה קשה? שלו ה' 52( -דק') מקריאים את הסיפור "גדר ,כבשה ואיש עם בעיה" של יעל בירן (לינק לסיפור: )http://www.mkm-haifa.co.il/schools/ofarim/ktiva/gader_kivsa/gader_kivsa.htmאילו כבשים 8
חשבו מחוץ לקופסה? האם היו לכך מחירים? אילו? מה הרוויחו הכבשים מאופן החשיבה שלהן? מה הקשר בין חשיבה מחוץ לקופסא לעקרונות העבודה של השבט הקהילתי?
שלב ו' 54( -דק') שאלון אישי "פתיחות לשינוי" (השאלון מופיע באתר הבא: http://tunedtolife.com/qts_qtlistGrid.php?category_id=192ושם גם אפשר לקבל תשובות במקום, כך שאם יש אפשרות למלא את השאלון במהלך הפעולה און ליין ,הכי טוב .אם לא ,השאלון מופיע גם בנספח .0בסוף מסכמים את התשובות -אם קיבלת יותר מ 66-אתה נוטה לפחד משינויים ,אם פחות מ00- אתה נוטה לזרום עם שינויים ) כל חניך ימלא את השאלון ויסכם את הנקודות לעצמו .חניכים שיבחרו יוכלו לשתף בתוצאות השאלון שלהם .נשאל את הקבוצה -למה אנחנו בעצם מפחדים משינויים? מה הסיבות שיכולות להיות לפתיחת תהליכי שינוי? (חוסר הצלחה ,שעמום ,אתגר ,רצון להגדיל את ההצלחה הנוכחית וכו') מה יכולות להיות הסיבות לפתיחת תהליך השינוי שמצריך השבט הקהילתי? מה השבט יכול להרוויח מכך? מה הוא עלול לסכן? איזה סיכונים נראים לכם מחושבים? אילו רווחים נראים לכם משמעותיים? איך מקטינים את הסיכון ומגדילים את הרווח?
נספחים נספח :0
ראש גדול
יצירתיות
מחוץ לקופסא
מעורבות חברתית
יוזמה
חדשנות
חדשנות
קהילה
התנדבות
מקוריות
יצירתיות
ערכי ליבה
קטן
שונה
תיבה
שנת שירות
עשייה
קופסא
בפנים
עשייה
חוסר ודאות
קהילה
לשנות
לא
קבוצה
חדש
מוכר
אנשים
אחר
ברור
חיים
לא
מצב
מקום
אותו דבר
9
נספח :5 פיתרון
עליך להעביר 4קוים ישרים ורצופים ,דרך כל תשע הנקודות. התחלה
בהצלחה!
נספח :0
אלון כהנא פתיחות לשינויהשאלון הבא יכול לעזור לך באיבחון פרופיל השינוי שלך .מידת הפתיחות שלך או הסגירות לשינויים אישיים ושינוי באורחות החיים. השאלון נבנה על פי שאלון התנגדות לשינוי של דר´ שאול אורג. עליך למלא עבור כל משפט את מידת ההסכמה או אי ההסכמה שלך. השאלון כתוב בלשון זכר אבל מופנה לשני המינים כאחד.
11
לא מסכים בכלל 0 לא מסכים 5 נוטה להסכים 0 מסכים 0 מסכים מאוד 2
בחר תשובה 0
5
0
0
2
0
5
0
0
2
0
5
0
0
2
שאלה באופן כללי אני נוטה לחשוב ששינוי הוא לרוב דבר שלילי
0
כשמישהו לוחץ עלי לשנות משהו אני נוטה להתנגד אפילו אם 5 אני חושב שהשינוי יכול להועיל לי בסופו של דבר אם היו מודיעים לי שיתחוללו שינויים משמעותיים באופן לחוץבו 0 מתנהלים העניינים בעבודה כנראה שהייתי מרגיש קצת
0
5
0
0
2
אני מעדיף להיות משועמם מאשר מופתע
0
0
5
0
0
2
כשדברים לא מסתדרים כפי שתכננתי זה מלחיץ אותי
2
0
5
0
0
2
לשנות תוכניות זה ממש 'כאב ראש'
6
0
5
0
0
2
כשמודיעים לי על שינוי בתוכנית אני נלחץ
7
0
5
0
0
2
0
5
0
0
2
0
5
0
0
2
0
5
0
0
2
0
5
0
0
2
0
5
0
0
2
אני מאוד עקבי בדעתי לאורך זמן 00
0
5
0
0
2
כאשר מתפתחת שגרה מסויימת בחיי אני נוטה לחפש דרכים 00 לשנותה
0
5
0
0
2
אני לא משנה את דעתי בקלות 02
0
5
0
0
2
מרגע שהגעתי למסקנה מסויימת לא סביר שאשנה את דעתי 06
0
5
0
0
2
אני אוהב הפתעות 07
לעיתים אני מוצא את עצמי נמנע משינויים למרות שאני יודע 0 שהם ייטיבו עימי אם היו מודיעים לי ששונו קריטריונים להערכת העובדים בעבודה כנראה שהייתי חש שלא בנוח אפילו אם לא הייתי 9 חושב שההערכה אלי תיפגע אני משנה את דעתי לעיתים קרובות 04 כשאני יוצא לטיול או יום סידורים אני מתכנן היטב את כל 00 המסלול והדברים שיש לעשות לפני שאני מתחייב לבצע משהו אני רוצה להיות בטוח ב 05 044% מה זה ידרוש ממני
11
0
5
0
0
2
0
5
0
0
2
0
5
0
0
2
0
5
0
0
2
0
5
0
0
2
קשה לי להתחיל במשהו כשאני לא יודע מה יהיה בסופו 00 אני מעדיף לעשות את אותם דברים אליהם אני רגיל מאשר 09 לנסות דברים חדשים ומגוונים לעיתים קרובות גם שינויים שעשויים לשפר את חיי גורמים לי 54 אי נחת כמעט תמיד אעדיף יום שגרתי על יום מלא באירועים בלתי 50 צפויים לפני שאני עושה משהו אני מחפש הרבה מידע ,עדיף להתעכב 55 מעט ולא להתחיל לעשות לפני שיש לי את כל המידע
12
פעולה :4מזהות לרב תרבותיות מטרות הפעולה: .0החניך יתנסה בהרכבת מעגלי הזהות השונים שלו. .5החניך יבין שתפיסה רב תרבותית ,מאפשרת החזקה במגוון מעגלי זהות במקביל ולנוע בינהם בחופשיות, אך עלולה לגרום גם למתחים בהקשר זה. .0החניך יכיר את הגישה של תנועת הצופים לרב תרבותיות .0החניך ידון בדילמה הקשורה לחינוך לרב תרבותיות ,כפי שהיא באה לידי ביטוי בחיי היום יום בתנועה. רקע למדריך: תנועת הצופים חרטה על דגלה את הערך רב תרבותיות כאחד מארבעת ערכי הליבה שלה .מתוך עיסוקה בערך זה היא מנסה לחנך לרב תרבותיות וכן ליצור סביבה המאפשרת ומקדמת רב תרבותיות בתוך המסגרות החינוכיות הפועלות בקהילה .חינוך לרב תרבותיות הוא חינוך שבבסיסו תפיסה המכבדת את התרבויות השונות ומבינה כי יש לתת להן מקום וייצוג באתוס החברתי .היא תפיסה המחנכת לקבלת השונה ,לסובלנות ,לחשיבה יצירתית וכו' .מצדדי הגישה טוענים כי רב תרבותיות היא תפיסה המייצגת סובלנות ,המאפשרת קליטה מהירה יותר ונוחה יותר של מהגרים בגבולה ויוצרת אקלים של העשרה הדדית בין התרבויות .מתנגדיה טוענים שרב תרבותיות עלולה ליצור מצב בו היחיד לא יכול לבחור זהות אישית בגלל הזהות הקבוצתית האתנית המודגשת .כך שמי שהוא "רוסי" עלול להתקשות להגדיר עצמו כ"ישראלי" בגלל שזהותו התרבותית הקולקטיבית מקבלת מקום נפרד ומודגש. בפעולה זו ננסה להבין את המורכבות של הזהות האישית שלנו ,ננסה לבחון את מעגלי ההתייחסות השונים שלה ,נבחן את ההתייחסות של תנועת הצופים לערך רב תרבותיות ואת המורכבות שעלולה להיווצר באימוץ ערך זה וביצירת מציאות רב תרבותית בשבטים שלנו. מהלך הפעולה: שלב א' 52( -דק') כל חניך יקבל 0פתקים קטנים ויכתוב על כל אחד מהם מילה המתארת מרכיב זהות שלו או מעגל השתייכות שלו (אישה ,צופים ,עיר מגורים ,משפחה ,תלמיד ,עדה ,תחביב וכו') .כל חניך יכול לבחור להציג את עצמו לקבוצה על ידי מעגלי הזהות שלו .בהמשך המדריך יאסוף את כל הפתקים ויערבב אותם ויחלק לכל חניך 0פתקים חדשים ,החניך יכול לנסות ולהחליף מעגלי זהות שהוא לא רוצה לשמור אצלו .הוא יכול להחליפם רק על ידי שכנוע חבר בקבוצה להחליף עימו .נותנים להם בשביל ההחלפות עד 04דק' .אחר כך בסבב החניכים יציגו את מעגלי הזהות החדשים שלהם ויתייחסו לשאלות -האם אימצתי לעצמי מעגלים חדשים? האם יש מעגלים שקשה לי איתם? מאיפה מגיע הקושי? שלב ב' 04( -דק') נסכם ונאמר שאנשים מאמצים לעצמם כמה וכמה מעגלי זהות .לפעמים עלול להיווצר מצב שבו יש התנגשות בין שני מעגלים או יותר .במצב כזה יכול להיות שנצטרך לוותר על אחד מהמעגלים. נקרא ביחד את ההגדרה של הצופים לרב תרבותיות (מתוך אתר התנועה): רב תרבותיות חשיבות הייחודיות של תרבויות שונות במיוחד בישראל כמדינה קולטת עלייה והטרוגנית באוכלוסייתה, ועל כל אדם להבין שניתן להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהות תרבותית ולנוע בחופשיות ביניהם.
13
מה הכוונה של התנועה כשהיא כותבת שכל אדם יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהות ולנוע ביניהם בחופשיות? נסכם באמירה שאם נאמץ גישה רב תרבותית בשבטים שלנו נוכל לאפשר לחניכים שלנו להחזיק בכמה זהויות במקביל .אילו מעגלי זהות עלולים להתנגש עם מעגל הזהות "חניך בצופים"?
שלב ג' 02( -דק') נגיד לחניכים שאמנם רב תרבותיות עשויה לאפשר את התנועה בין מעגלי זהות אבל לפעמים היא גם עלולה לגרום לקשיים ולדילמות .ניתן להם לקרוא את הסיטואציה של המשפט .נחלק את הקבוצה לתביעה והגנה ולצוות שופטים .ניתן להם 02דק' להכין את החומרים שלהם למשפט ,כולל עדים וראיות וכו' .ולבסוף נערוך משפט וננסה לפתור את הדילמה. משפט :משפחת ישראלי נגד שבט הבוטן בכפר שמעון. כ 02%-מהמתגוררים בכפר שמעון הם משפחות יוצאות חבר המדינות .שבט הבוטן החליט השנה ,כחלק מתהליך קהילתי שהוא עושה ,לקדם את העשייה הרב תרבותית ולהביא לידי ביטוי מועדים רלוונטיים לקהילה דוברת הרוסית בישובו .לפיכך החליט לציין את הנוביגוד -ראש השנה האזרחי הנחוג בהרבה בתים יוצאי חבר המדינות ,כחלק משמירה על המנהגים שהיו נהוגים בבריה"מ לשעבר .ראש השנה האזרחי הוא חג אזרחי ואין לו קשר לדת אבל מציינים אותו סמלים המבוססים על המסורת הנוצרית -סבא כפור (שנראה כמו סנטה קלאוז) ,עץ אשוח ,מצנפות ,קישוטים וכו'. השבט קיים ארוחה חגיגית ,כנהוג ולכבודה קישט את השבט ,הציב עץ אשוח בכניסה ובמהלך הפעילות, בישלו המשתתפים מאכלים מסורתיים ושמעו מוזיקה הקשורה לחג .החניכים נהנו מאוד מהפעילות ,למדו על התרבות של יוצאי ברית המועצות ,והיו גאים בפעילות התומכת סביבה רב תרבותית שבנו. בתום הפעילות באו הוריו של החניך ישראל ישראלי לאסוף אותו מהשבט והיו מזועזעים למראה עינהם- עץ אשוח בשבט הצופים העבריים .עוד באותו הערב הם פרסמו מכתב חריף למזכ"ל התנועה עם העתקים רבים ,כולל לתקשורת על כוונתם לתבוע את התנועה על "אי אמת בפרסום" .מתוך מכתבם "תנועה החורטת על דגלה את חיזוק הזהות היהודית-ישראלית ,עוסקת בעבודה זרה ,וחוגגת את חג המולד עם הילדים שלנו? אין מספיק חגים לעם היהודי? לאן הגענו שעלינו להציב עץ אשוח בכניסה לשבט צופים בישראל? ובאיזו טוענה -המדריכים אמרו שהם בסך הכל מציינים את ראש השנה האזרחי לפי מסורת יוצאי בריה"מ .לא די שהמדינה הביאה לפה אזרחים שאינם יהודים על פי ההלכה ,עכשיו עלינו לציין את המסורות שלהם? האם זהו "חיזוק הזהות היהודית-ישראלית???" שלב ד' 04( -דק') נסכם :איזה דילמות עוד עלולות להתעורר מעיסוק ברב תרבותיות? האם נתקלתם בדילמות כאלה עם החניכים שלכם? אולי בעצמכם בתוך השבט?
14
פעולה :5הצגת עקרונות העבודה בקהילה רב תרבותית מטרות: .0החניך יכיר את עקרונות העבודה בסביבה רב תרבותית. רקע למדריך: השסע האתני-תרבותי עומד במרכז ההוויה של קהילות רבות במדינת ישראל .הוא בא לידי ביטוי במקומות בהם יש קהילה ותיקה שאוכלסה על ידי המדינה במקום בהקמת הישוב ואוכלוסיה חדשה שהגיעה להרחבות של הישובים האלה .וכן במקומות אליהם הגיעו עולים חדשים רבים בעליות האחרונות. הפעולה הזו באה להציג דגשים לעבודה בסביבה רב תרבותית .ההנחה היא ששבט שיתנהל על פי דגשים אלו ,יצליח לייצר סביבה רב תרבותית ,המביאה לידי ביטוי את מרכיבי הזהות השונים של הקהילה בה הוא מתקיים ומאפשר לילדים בה להחזיק בזהות הצופית והתרבותית שלהם במקביל. מהלך הפעולה: שלב א' 54( -דק') נחלק לכל אחד מחברי הקבוצה פתק קטן .כל הפתקים נפתחים בהוראה: "הגעתם למפגש במקום חדש ,בארץ ממנה אתם מגיעים מאוד חשוב ,כשמגיעים למקום חדש ,לעבור ולברך את כולם בשלום". בהמשך כתוב על רוב הפתקים (נגיד 04מתוך :)02 "אצלך בארץ מברכים על ידי נשיקה אחת על לחי ימין" ב 0-פתקים נוספים יהיה כתוב: "אצלך בארץ מברכים על ידי נשיקה אחת על לחי שמאל" ובשניים הנותרים יהיה כתוב "אצלך מברכים על ידי הצמדת הידיים לפני החזה והרכנת הראש לכיוונן" ניתן לחברי הקבוצה 2דק' למלא את ההוראות שבפתק שלהם .אחר כך נערוך דיון קצר -איך הרגשתם כשבאתם לברך ונתקלתם במנהג אחר? האם לאנשי הנשיקה על לחי ימין היה קל יותר מלאנשי הקידה? איך הרגישו אנשי הנשיקה על לחי שמאל? נסכם ונאמר שבעצם בתנועת הצופים יש תרבות שלטת ,יש מנהגים שמקובלים על הרוב וחניך חדש שמנסה להתקבל ,אם מנהגיו מהבית לא יהיו דומים מספיק לשלנו ,יהיה לו מאוד קשה להרגיש בנוח .לכן יש צורך בדרכי עבודה מעט שונות על מנת ליצור סביבה רב תרבותית. שלב ב' 04( -דק') נאמר לחניכים כי הצעד הראשון ליצירת סביבה רב תרבותית הוא לחנך לרב תרבותיות. נשאל -מה זה אומר לדעתם חינוך לרב תרבותיות? אילו ערכים נכנסים לחינוך לרב תרבותיות? נקרא את הפסקה המתארת את התכנית החינוכית- תוכנית חינוכית על מנת שבשבט תוכל להתקיים מציאות רב תרבותית ,חניכי השבט צריכים "לדבר את השפה" ,הם צריכים לעסוק בנושאים של סובלנות ,של קבלת השונה ,של זהות אישית /צופית /ישראלית /יהודית וכד'. שבט שייקח על עצמו את העיקרון המנחה הזה יתחייב לעיסוק בנושאים אלו בקרב חניכי כל השכבות. 15
חשוב שהתהליך החינוכי יכיל גם פעולות מעשיות ופרויקטים בקהילה -כך החניכים יחוו את המגוון התרבותי ולא רק ידברו עליו ,ויוכלו להיפגש הלכה למעשה עם הדילמות והקונפליקטים העולים ממגוון זה. כמו כן ,קיום פרויקטים בקהילה יציג את השבט כבית לכל התרבויות בקהילה .אירועים חינוכיים יכולים להיות משלחת של בני נוער לרוסיה /אתיופיה ,ציון אירועי תרבות (ראה הרחבה בעקרון חינוכי מספר ,)2 השתתפות בפרוייקט שורשים וכו' שלב ג' 02( -דק') -עבודה עם הורים -בוחרים 0מתנדבים מהקבוצה .מספרים להם שמתנדב מס' 0הוא מדריך בשבט ,יש לו בקבוצה חניכה חדשה שהוריה עלו מרוסיה בשנות ה 94-המוקדמות ,היא נולדה בארץ. למדריך לקח הרבה זמן לשכנע את החניכה הזו להצטרף ובינתיים נראה שהיא ממש נהנית .היום אמא שלה (מתנדבת מס' ,)5באה לאסוף אותה מהשבט וראתה את הבלגאן והלכלוך והיא מאוד כועסת ולא מבינה איך מקום כזה רוצה שהיא תשלם לו כסף ולמה בכלל שהיא תרצה לשלוח את הבת שלה למקום כזה מלוכלך ולא מתורבת .האמא פונה למדריך במטרה להגיד לה שהיא את הילדה שלה לא שולחת יותר לצופים .מתנדבים ג' וד' יהיו "המתרגמים" של המדריך ושל האמא .כל אחד ידבר ב"שפה התרבותית" שלו והם יתרגמו אותם .אם מישהו מהקבוצה רוצה תוך כדי התרגיל להחליף אחד מהמתנדבים הוא יכול לגשת אליו ,להיעמד מאחריו ולגעת לו בכתף ואז המתנדב מתיישב בחזרה במקומו והחדש ממלא את מקומו. אחרי התרגיל הזה -שואלים האם למדריך היה קל להבין את הכעס האמיתי של האמא ,האם התרגום היה הכרחי? מקריאים את הקטע על העבודה עם הורים: עבודה עם הורים רבות הן הפעמים בהן נצליח לשכנע את הילד להגיע לצופים אך ניתקל באדישות (במקרה הטוב) או התנגדות ממשית (במקרה הרע) אצל הורי הילד .העבודה עם ההורים חשובה גם על מנת לרכך את ההתנגדויות ובעיקר על מנת שהם יראו בנו שותפים לחינוך הילדים .כדי שזה יקרה ,עלינו לבנות מערכת יחסים של אמון ושותפות .אין נוסחת קסם בעבודה עם הורים ,בכל קהילה ישנם מאפיינים שונים ,אך ישנם מספר דגשים שצריך להבין לפני עבודה עם ההורים. א.
תרגומים -חשוב להביא את המידע להורים בשפה שלהם .הורים ירגישו ביטחון לשלוח את הילד אם
הם יקבלו את המידע על הפעילות בשפת האם שלהם .הדבר גם עשוי לשדר שאנחנו "רואים אותם" ולוקחים את תרבות המקור שלהם בחשבון. שווה לנסות למצוא מישהו שיוכל לתרגם לשפות השונות שמדוברות בקהילה של השבט. ב.
חילופי תפקידים בקהילות מהגרים -קהילות מהגרים מתאפיינות בכך שהמבוגרים מתקשים ללמוד
את השפה המקומית החדשה ( בישראל – העברית) ,וגם אם הם הצליחו ללמוד את השפה ,יש להם קושי בקריאה והבנה של מסמכים שכתובים בשפה העברית ,לכן הם נעזרים בילדים שלהם .פעולה זאת גורמת לחילופי תפקידים במשפחה :הילד הופך למורה להוריו ובמקום שההורים יעזרו לילד ללמוד שפה ,הילד עוזר להורים. לכאורה זה נראה הגיוני וטבעי .אך להורים שלא הגיעו מחברה מערבית מודרנית ,זה לא טבעי בכלל וזה גורם לירידה בביטחון שלהם ובביטחון שלהם בנו.
16
ג.
העצמה ותחושת שיתוף -כשאנו פונים להורים בקהילה חשוב לנו להגיע מנקודת התחלה של כבוד והעצמה להורה .מטרתנו היא למצב את עצמנו כמחנכים ושותפים לחינוך ילדיו .ההורים לא מכירים
את צורת העבודה ואת חשיבות המנהיגות הצעירה בשבט הצופים ,לכן לפעמים עדיף שהגורם שמדבר עם ההורים ,בשבט בשיחות הראשונות ,יהיה אדם מבוגר :הורה מתנדב ,מרכז בוגר ,מדריך שכבה ,או חבר שנת שירות. חשוב להכיר את הצרכים של ההורים ואת תפיסתם לגבי חינוך ולספר להורים על הפעילות של השבט בהתאם לצרכים ותפיסות אלו .כך לדוגמה ,עם הורי הקהילה דוברת הרוסית נדגיש את הצדדים הפרקטיים ונספר להורים איזה "תוצרים" יפיק הילד :פתיחת הדלתות בחברה הישראלית לבוגר תנועת נוער (ותנועת הצופים בפרט) ,פיתוח עצמי ,התנסויות בהנהגה וטיולים בטבע. שלב ד' 04( -דק') ציון אירועי תרבות -מחלקים את הקבוצה לשתיים ועורכים חידון על מנהגי אירועי תרבות (נספח .)0אחר כך שואלים -מה אנחנו יודעים על המנהגים של תרבויות נוספות בקהילה שלנו? למה חשוב לציין אותם בשבט? איך אפשר לציין? האם אפשר לציין הכל? מקריאים את הקטע על ציון אירועי תרבות: ציון אירועים תרבותיים אחד הסממנים הבולטים ביותר של התרבויות זה הטקסים הייחודים לה .כלומר ,החגים והמועדים שהיא מציינת והצורה שהיא בוחרת לציין כל אחד מהם .לקהילה מהגרת ,לפעמים קשה לקבל לגיטימציה מהחברה הישראלית להמשיך ולקיים את כל הטקסים והמסורות שהביאה איתה מארץ המקור. תנועת ה נוער נתפסת על ידי בני הנוער המגיעים ממשפחות עולות ועל ידי הוריהם ,כסמל לישראליות הצברית המקומית ,כמשהו "שלהם" ,של בני הנוער הצברים .התייחסות לתרבות המקור של העולים במסגרת השבט עשויה להביא לשינוי בתפיסה זו וליצור תחושת שייכות .כמו כן היא עשויה לפתח את המודעות של כלל חניכי השבט לשונות הקיימת בחברה. השבט הרב תרבותי ייקח חלק באופן בו מציינת הקהילה המקומית את המועדים החשובים לה (יום הניצחון על הנאצים ,חג הסיגד) הן על ידי השתתפות באירועים קהילתיים והן על ידי יצירת אירועים שבטיים והעברת פעילות חינוכית בנושא. דוגמאות למועדים בקהילות מהגרים: .1חג הסיגד – נסיעה של השכבה הבוגרת לירושלים ,הזדמנות חינוכי לדבר על המסורת של יהדות אתיופיה ,הכמיהה לציון ,היכרות עם המנהגים של החג באתיופיה ,היכרות עם מוסד ה'קסים', מפגש עם 'קס' וכו' .2יום הניצחון על גרמניה הנאצית – ניתן להשתלב בטקס של הקהילה הרוסית ואף להזמין לוחמים לקבל אות כבוד מהשבט ,טקס אש לכבוד הווטרנים ,שמיעת עדות ,ביקור במוזיאון הוטרנים בעיר (אם יש) ,הזדמנות חינוכית לדבר על עיצוב זיכרון.
17
.3יום הזיכרון לקורבנות העלייה דרך סודן – טקס שבטי או שיתוף פעולה בטקס העירוני ,ה יכרות עם סיפור העליות מאתיופיה ,עדויות מן המסע ,היכרות עם מנהיגים בקהילה וכו' .4ראש השנה האזרחית (נובי גוד)– ניתן לקיים הפנינג ,תחרות כוכב נולד ,לחלק גלויות שנה טובה לקהילה ,לקשט את השבט בסמלי החג ,לקיים ארוחה מסורתית בשבט וכו' המועדים ואירועי השיא בקהילה חייבים להיות בלוז הצופי של השבט לא פחות ממחנה הקיץ ומטיול פתיחת שנה .ניתן להשתמש במועדים ובטקסים האלה לצורך הפקה של מפעלים חדשים. שלב ה' 02( -דק') שיתופי פעולה -מזכירים לחניכים כי התפיסה של השבט הרב תרבותי מדברת על מערכת יחסים הדדית עם הקהילה בה השבט מתקיים ,על שיתופי פעולה ועל הרצון להשפיע על עיצוב הערכים
בקהילה .שואלים אותם -מה לדעתם הערך המוסף של שיתופי פעולה בקהילה רב תרבותית .מקריאים את הקטע הבא: יצירת שיתופי פעולה בקהילה השבט הרב תרבותי ישאף ליצור שיתופי פעולה הדוקים עם גורמים בקהילה שיעזרו לו לעצב את המציאות הרב תרבותית בקהילה .בשיתופי פעולה בין ארגונים העובדים על אותה מטרה יש אלמנט סינרגטי ובדרך כלל כל הצדדים ירוויחו .חשוב לייצר שותפות אמיתית בה כל אחד מהצדדים מרגיש נתרם מהחיבור ורואה באחר שותף אמיתי לדרך. שיתופי פעולה אפשר לקיים עם עמותות וארגוני מגזר שלישי ועם הנציגים השונים של הרשויות :חינוך, קליטה ורווחה. שיתופי פעולה של שבט הצופים בקהילה יוצר לנו שלושה רווחים עיקריים: א.
זירות מפגש -שיתופי הפעולה עם ארגונים בקהילה ייצרו זירות מפגש בין הנוער שאינו מגיע באופן טבעי לצופים לבין חניכי ומדריכי השבט שבקהילה .מפגש זה יתקיים ב"מגרש הביתי" של קהל היעד שלנו והוא עשוי לזמן דיאלוג שלא יוכלו להתקיים בשום מקום אחר.מהמפגש הזה ,יוכל להיווצר, אולי ,גם החיבור לשבט הצופים בשלב מאוחר יותר.
ב.
יצירת תפקידים חינוכיים נוספים לחברי השכב"ג ו /או משימות לחניכים -שיתופי פעולה עם
ארגונים עשויים לספק לנו את הפלטפורמות ליישום התכנית הארגונית החדשה ולאפשר לחברי השכב"ג להשתבץ בתפקידים חינוכיים משמעותיים אחרים מהקיימים בשבט הקלאסי. מעבר לכך ,לא מעט חניכים רוצים לקחת חלק נוסף בשבט מלבד עצם החניכות בו. גם חניכים צעירים יותר וגם חניכים משכבות הנעורים יכולים להתחבר לשבט בצורה נוספת על ידי התנדבות בארגון כלשהו בקהילה .אין צורך לחכות שהם יהיו חניכי שכבה בוגרת.
18
חניכים רבים מצליחים ללמוד ולהפיק ידע רב מהפעולות הקונבנציונליות שאנחנו עושים בשבט ,אבל דרך נוספת להגיע לחניכים ולהצליח להכיר להם קהילות נוספות היא על ידי יציאה לשטח לפרויקטים ושיתופי פעולה עם ארגונים שונים מתרבויות שונות. ג.
מיתוג "שבט הצופים" -בקהילות רבות (בעיקר בפריפריה) קיימת תפיסה שלילית על תנועת הנוער.
שיתוף פעולה עם ארגון שמקובל על הקהילה המקומית ונתפס בעיניה כמשמעותי ,עשוי לייצר לשבט תדמית חיובית יותר. עבודה עקבית ורצינית תוביל לחוויית הצלחה גם בקרב השבט וגם בקרב הארגון.
שיתוף פעולה שישאיר לארגון חווית הצלחה ,ייצור סוכן חבוי לשבט הצופים בקהילה ויעזור לשבט להשיג את מטרותיו השונות. שלב ו' ( 54דק') תכנית ארגונית -מקריאים לכולם את הפתיחה של התכנית החינוכית ומחלקים את הקבוצה לשלוש קבוצות קטנות :עץ ארגוני ,פעילות רב מימדית ולו"ז צופי .כל קבוצה קוראת את הקטע הרלוונטי לה וצריכה לחשוב על כמה שיותר סיבות כדאי לעשות שינוי בתחום (נותנים להם 2דק' לשם כך). אח"כ מול הקבוצה הם מציגים את התחום שלהם ובכל פעם טוענים למה כדאי להוביל שינוי כשעל הקבוצה הרחבה לשכנע אותם לא לעשות שינוי ולהעלות טיעונים נגד.
בניית תוכנית ארגונית המבנה הארגוני של השבט הוא במידה רבה השלד של התרבות הצופית ,הוא מגדיר את גבולות הגזרה וקובע מה בפנים ומה בחוץ ,מה נחשב צופי ומה הוא בגדר "התנדבות בקהילה" .בחינה מחודשת של המבנה הארגוני וכתיבת תוכנית ארגונית לשבט תאפשר מציאות מעט אחרת ,תאפשר הגמשה של התרבות הצופית והשפעה של תרבויות נוספות .את השינוי הארגוני ננסה ליישם על ידי בחינה של שלושה מרכיבים משמעותיים במבנה הארגוני -עץ התפקידים ,המסגרות החינוכיות והלו"ז הצופי. א .עץ התפקידים בשבט -העץ הארגוני הוא חלון הראווה של השבט מוסדות השבט השונים (צוות מרכזים ,ישיבת שכבה בוגרת ,מועצת חניכים) משקפים את התרבות הרווחת בשבט .שינויים קלים במוסדות ובפעילותם לפעמים חשובים יותר מפעולות חינוכיות רבות .שבט שרואה עצמו מגוון תרבותית חייב להכיל תפקידים משמעותיים מגוונים המאפשרים לבני נוער להביא לידי ביטוי סל רחב יותר של מיומנות ,תכונות ,תפיסות עולם וכו'. השבט הרב תרבותי יפתח בנק חדש של תפקידים חינוכיים שונים כמו :חונך בתוך השבט ,תומך למידה במרכז למידה בשבט או בקהילה ,מדריך קבוצת תיאטרון קהילתי וכו' מטרת תפקידים אלו להרחיב את דמות הבוגר המשמעותי ולספק חוויות הצלחה מגוונות לנערים ונערות מרקע תרבותי שונה .התפקידים,
19
שיותאמו לצרכי הקהילה וההתייחסות לאיכויות השונות בקהילה ,בתוך מוסדות השבט הקיימים ,יעצימו את השבט כשבט רב תרבותי. ב .מסגרות חינוכיות רב מימדיות -מתוך התובנה שהמגוון התרבותי מביא איתו סוגים שונים של אנשים שלהם יכולות שונות ותפיסות שונות ,עלינו להבין שהאנשים מגיעים גם עם תחומי עניין שונים וצרכים שונים ושלא לכולם הפעילות של שבט הצופים הקלאסי ,עונה על הצרכים האלה. השבט הרב תרבותי ,ירחיב את המגוון של הפעילות החינוכית-צופית שהוא מקיים בקהילה שלו במטרה לענות על הצרכים של מגוון הנערים והנערות המרכיבים אותה .כך יכול השבט להפעיל מועדונית ,מרכז למידה ,קבוצת תיאטרון קהילתי ,מקהלה או כל דבר אחר. ג .הלו"ז הצופי -הלו"ז הצופי הוא הכלי המרכזי בעזרתו התנועה מפעילה את ליבת הפעילות שלה ,הוא הגלגלים המניעים את העגלה הגדולה שנקראת תנועת הצופים והוא גם במידה רבה המצפן המאפשר לכולנו להמשיך ולהתקדם באותו הכיוון .אך לעיתים הוא עלול להיות גורם מעכב כי הוא כל מה שאנחנו יכולים לעסוק בו -הוא אינטנסיבי ודורשני ולא משאיר מקום ליוזמות או לחדשנות .לכן ,אנחנו צריכים לדעת איך להשתמש בו גם בתהליכים של שינוי .בתהליך ההטמעה של השבט הרב תרבותי נרצה להתבונן על המפעלים השנתיים שלנו בעיניים רב תרבותיות ולשאול האם המפעלים המסורתיים משאירים מקום לביטוי למגוון תרבויות? האם הם עונים על הצורך של הקהילה בה השבט מתקיים? איך אפשר ליצור התאמה של מפעל לקהילה או תרבות .כך לדוגמה ,אם נהפוך את טיולי פתיחת שנה לטיולי משפחות ,נוכל לענות על הצורך של העבודה עם ההורים בקהילות עולות ,אם נזמין לפסטישבט גם את הלהקה המקומית נוכל לתת במה לקולות אחרים בשבט וכד' שלב ז' 2( -דק') נסכם ונבקש מהחניכים בסבב לציין דבר אחד שהתחברו אליו מתוך העקרונות לעבודה שהוצגו בפעולה .נאמר שהרעיון של העקרונות האלה הוא שהם ייושמו לאורך הזמן .לא הכל אמור לקרות מחר בבוקר וברור שיש דברים שדורשים הבשלה .נאמר שבפעולה הבאה נחשוב ביחד מאיזה עקרון נכון להתחיל וליישם את התכנית בשבט שלנו. נספח 0 חידון מנהגים תרבותיים .0מה חוגגים בחג הסיגד? [חג הסיגד הוא חג שבו ציינה קהילת ביתא ישראל כשהיתה באתיופיה את הכיסופים לירושלים ,החג מצוין גם פה בישראל בתפילה המונית אל מול העיר העתיקה ,בטיילת ארמון הנציב בירושלים] .5איזה אירוע מצוין בתאריך ה[ ?9.2-יום הניצחון של בעלות הברית על גרמניה הנאצית] .0איך נוהגים יוצאי חבר המדינות לציין את ראש השנה האזרחי ([ ?)00.05בארוחה משפחתית ,בהצבת עץ אשוח וקישוטו ,שליחת גלויות וסמלי החג -סבא כפור (דד מרוז') ואחייניתו שלגיה (סנגוריצ'קה)] .0מה הוא וטרן? [וטרן הוא ותיק מלחמה וזה הכינוי לו זכו גם יוצאי הצבא האדום ובוגרי מלחמת העולם השניה היהודים] .2איך מצוין יום הניצחון על גרמניה הנאצית בארץ? [בדרך כלל מתקיימת תהלוכה בערים בהם ריכוז גבוה של יוצאי חבר המדינות ובה צועדים בוגרי המלחמה עם מדיהם ואיתוריהם ובני משפחותיהם] 21
.6איזה מועד נוסף מתקיים ביום הזיכרון לקורבנות העליה דרך סודן? [יום ירושלים] .7איפה ממוקמת האנדרטה לקורבנות העליה דרך סודן? [בהר הרצל בירושלים] .0מה משמעות המילים נובי גוד? [שנה חדשה ,נובי=חדש גוד=שנה] .9האם הנובי גוד הוא חג דתי? [לא ,הוא חג אזרחי .אמנם סמליו מקורם בהשראה מהנצרות ,אבל במשטר הקומוניסטי אסרו קיום טקסים דתיים וראש השנה האזרחי הוא אחד מהחגים היחידים שנחוגו בבריה"מ לשעבר] .04אילו מנהגים היו לחג הסיגד באתיופיה? [כל יהודי האיזור היו מתכנסים בכפר המרכזי בו היה הקס (סמכות רבנית) ,לבשו לבן ,צמו חצי יום ועלו על הר גבוה באיזור והתפללו תפילות מיוחדות לירושלים] .00מתי חוגגים את חג הסיגד? [שבעה שבועות אחרי ראש השנה ,כמו המרחק בין פסח לשבועות]
21
פעולה :6יוצאים לדרך מטרות: .0החניכים ידונו במשמעויות השונות של יישום העקרונות לעבודה רב תרבותית בשבט שלהם. .5החניכים יבחרו 5עקרונות אותם יתחילו ויישמו בשנת הפעילות הנוכחית. .0החניכים ימנו צוותי עבודה.
רקע למדריך: בשבועות האחרונים עסקנו בנושא של עבודה קהילתית בכלל ועבודה בקהילה בעלת מאפיינים רב תרבותיים בפרט .בפעולה האחרונה הכרנו את העקרונות לעבודה בקהילה בה השסע האתני-תרבותי מהווה חלק משמעותי מההוויה שלה .בפעולה זו אנו רוצים לקבוע את היתדות הראשונים לעבודה רב תרבותית. להחליט באילו עקרונות נכון לשבט להתמקד ולמנות צוותי עבודה שיקחו על עצמם את התפקיד של פיתוח השבט הרב תרבותי. מהלך הפעולה: שלב א ( 52דק') -עבודה בקבוצות :בחדר יהיו פתקים עם 2העקרונות לעבודה בסביבה רב תרבותית: תכנית חינוכית ,עבודה עם הורים ,ציון אירועי תרבות ,שיתופי פעולה ותכנית ארגונית .נחלק את הקבוצה לחמש קבוצות קטנות .נשתדל שהחניכים יבחרו לפי החיבור האישי שלהם .כל הקבוצות יתבקשו לכתוב התחלה של תכנית עבודה לעקרון העבודה שלהם .הם יצטרכו לכתוב רקע ,הכולל איזשהו שיקוף מצב של התחום בשבט והגדרת צורך ,ולנסח 5-0מטרות בתחום. שלב ב' ( 04דק') -כל קבוצה תציג את התוצרים שלה ,הקבוצות האחרות יוכלו לשאול שאלות או להגיב לנאמר. שלב ג' ( 54דק') -בחירות :הקבוצה צריכה לבחור 5עקרונות אותם היא מתכוונת לקדם בתכנית העבודה לרמת דרכי ביצוע ומדדים להצלחה .כמו כן הקבוצה תבחר שני צוותים שיהיו אמונים על קידום עקרונות העבודה שנבחרו.
22