חוברת הדרכה - שנת הקורס

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬ ‫האגף לחינוך‬

‫חוברת הדרכה‬ ‫שנת הקורס‬ ‫תשע”ב ‪2011-2012 -‬‬

‫ע”ר‬

‫ע”ר‬

‫דבר המזכ״ ל‬ ‫מדריכים יקרים‪,‬‬ ‫תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב‪ ,‬במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה‬ ‫משמעותית בשבטים שלה‪.‬‬ ‫מאחורי מילים גדולות אלה‪ ,‬מסתתרת פעולה פשוטה‪ ,‬היא פעולת ההדרכה‪.‬‬ ‫הרגעים האלה‪ ,‬בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם‬ ‫תפיסות וערכים‪ ,‬הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק‬ ‫נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה‪.‬‬ ‫ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב‪ ,‬דור‬ ‫חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה‬ ‫ואת העשייה החינוכית רבת השנים‪.‬‬ ‫האגף לחינוך‪ ,‬שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות‬ ‫בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה‪ ,‬יחד‬ ‫עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך‪.‬‬ ‫הדרכה איכותית מבוססת על למידת הנושא‪ ,‬התעמקות בו והתאמתו באופן‬ ‫ספציפי אל החניכים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים‪ ,‬על אמונה ביכולתם ועל‬ ‫רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי‪.‬‬ ‫אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת‪.‬‬ ‫המשיכו כך‪.‬‬

‫בברכת הצופים‬ ‫חזק ואמץ‬ ‫גל בן שימול‬

‫‪1‬‬

‫שם המערך‬

‫מתי יש להעביר‬

‫שכבה‬

‫זהו המערך הראשון‪ -‬עובר‬ ‫יחד עם מערך פתי"ש‬ ‫‪5‬‬ ‫לפני מערך הדרכה‬ ‫תלוי מתי החניכים מתחילים ‪16‬‬ ‫להדריך‬ ‫‪5‬‬ ‫אין חשיבות לסדר‬

‫חינוך‬ ‫הדרכה‬ ‫אחריות‬ ‫חברתית‬ ‫שכבה בוגרת‬

‫לפני כניסה לשכב"ג‬

‫מספר‬ ‫פעולות‬ ‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫מדריכי חמישיות יקרים‪,‬‬

‫"כשאדם עולה במעלה ההר‬ ‫לא די שיראה מרחוק את הפסגה הגבוהה ‪,‬‬ ‫וישא תמיד עיניו לקראתה‪.‬‬ ‫עליו לראות את השבילים המובילים לפסגה‬ ‫ועליו לבדוק אם אין בדרכו פתחים ובורות‬ ‫או חיות טורפות‪.‬‬ ‫ואם ישנם עליו להתגבר עליהם ולעקוף אותם‪.‬‬ ‫אחרת לא יגיע לפסגה"‪.‬‬ ‫דוד בן גוריון‬ ‫בפניכם עומדת משימה לא קלה והיא‪ ,‬חינוך חניכי שכבת החמישיות והכשרתם בראש ובראשונה לחברותם‬ ‫בשכבה הבוגרת‪ .‬החניכים מתחילים היום לצעוד בשביל בדרך לשכבה הבוגרת‪ ,‬בדרך אל הפסגה‪ .‬הפסגה‬ ‫שאנו בצופים קוראים לה להיות מדריך‪ ,‬להיות מנהיג‪ ,‬להיות חבר שכבה בוגרת‪.‬‬ ‫מטרת החוברת היא להעניק לכם כלים להדרכה במהלך שנה זו‪.‬‬ ‫תכנית הדרכה המשלבת בין תכני קורס ההכשרה לתפקידי ההדרכה‪ ,‬ביחד עם התכנים הגילאים והמעבר‬ ‫מגדוד לשכבה והמשמעות של "להיות צופה" מעורב ואכפתי‪.‬‬ ‫רק שילוב נכון של תכנים אלו‪ ,‬יהפוך שנה משמעותית זו לשנת הכנה מוצלחת עבור חניכיכם בדרכם אל‬ ‫הפסגה‪.‬‬ ‫אנו אמנם מעניקים לכם את הבסיס ‪ ,‬אך עליכם מוטלת המשימה החשובה של בניית תכנית ההדרכה‬ ‫המתאימה ביותר לשכבתכם ולחניכיכם בשבט‪.‬‬

‫דרך צלחה אל הפסגה‬

‫‪2‬‬

‫תוכן עניינים ‪ -‬מערך שכבה‬ ‫מטרות המערך‪:‬‬

‫‪ .1‬החניכים יכירו את חבריהם לשכבה‬ ‫‪ .2‬החניכים יכירו את הצוות החדש‬ ‫‪ .3‬החניכים יחשפו לשנה שעומדת בפניהם‪( .‬לרבות שגרה‪ ,‬מפעלים‪,‬אחריות‪ ,‬ציפיות‬ ‫של השבט מהם)‬ ‫‪ .4‬החניך יעמוד על מקומה של השכבה בחייו‪.‬‬ ‫‪ .5‬החניכים יכירו ביתרונות וחסרונות של השכבה‪.‬‬

‫פעולה‬

‫מס"ד‬ ‫‪.1‬‬

‫פעולת הכרות (לא קיים)‬

‫‪.2‬‬

‫פעולת הכרות (לא קיים)‬

‫‪.3‬‬

‫פעולת שנת ט' (לא קיים)‬

‫‪.4‬‬

‫הפרט בשכבה‪ 2 -‬אופציות‬

‫‪.5‬‬

‫חשיבות של תמיכה בשכבה‬ ‫(פעולת הספסל)‪ +‬חוקים לשכבה‬

‫‪.6‬‬

‫כוחה של קבוצה ‪ -‬גוף השכבה‬

‫‪.7‬‬

‫כוחה של שכבה –‪ -‬אני כחבר שכבה‬

‫‪.8‬‬

‫תחרות בשכבה זה רע "השג כמה שאפשר"‬ ‫(אופציית רשות)‬

‫‪3‬‬

‫הפרט בשכבה (כמו דג במים) – אופציה א'‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫"תעודד את הפרט לקחת חלק מרכזי בעיצוב עולמו הערכי‪ ,‬האי והחבברתי‪ ,‬כמו גם אחריות על‬ ‫בחירותיו ומעשיו‪".‬‬ ‫"תפעל למען פיתוחו של הפרט‪:‬‬ ‫במישור האישי כמממש את עצמיותו‬ ‫במישור החברתי כאזרח תורם ומעורב‪".‬‬

‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יכיר את חבריו לשכבה וינתח את מערכת היחסים בשכבה‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יבין את כוחו ומשמעותו כפרט בתוך הקבוצה‬ ‫‪ .3‬החניך יבחן את הדרכים לשיפור מצב השכבה‪.‬‬

‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫הכנת חדר ‪ :‬כדי ליצור אווירה מיוחדת נקשט את החדר בציורי ים אקווריום ודגים ונשמיע‬ ‫מוסיקת רקע ‪.‬‬ ‫החניכים ייכנסו לחדר בזה אחר זה ויעברו את התחנות הבאות‪:‬‬ ‫את שלושת התחנות יעבור כל חניך בצורה אישית‪.‬‬

‫"כמו דג במים" ‪-‬‬ ‫נתלה על הקיר את הסיפור "כמו דג במים" ‪ ,‬החניכים ייעברו ויקראו את הסיפור‪.‬‬

‫"איזה מין דג ?" –‬ ‫כל חניך ייבחר לו קטע מהסיפור המשקף לדעתו בצורה הטובה ביותר את עצמו ‪ .‬ניתן לצלם כל‬ ‫קטע מס' פעמים כדי שהחניכים ייקחו לעצמם את הקטע הרלוונטי ‪ ,‬אך ניתן לסמן בצורה כלשהי‬ ‫את בחירתו של כל חניך‪.‬‬

‫"והדג הזה הוא אני !" –‬ ‫נציב בחדר דפים ‪ ,‬צבעים ועוד אמצעי יצירה‪ .‬כל חניך יצטרך ליצור מהחומרים את הדג המייצג‬ ‫אותו ‪ ,‬מעין תעודת זהות על עצמו בצורת דג‪.‬‬

‫הצגת הדגים‬ ‫נאסוף את כל החניכים וכל חניך יציג את הקטע שבחר מתוך השיר ואת הדג שיצר לעצמו‪ .‬חברי‬ ‫הקבוצה יכולים לשאול שאלות ולהגיב ‪...‬‬ ‫‪4‬‬

‫ים של חניכים‬ ‫נחלק את החניכים לקבוצות ‪ .‬כל קבוצה תצטרך לצייר את מצב הים כרגע ‪ ,‬מצב הדגים‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מה מצב הקבוצה איפה כל חניך נמצא ‪ ,‬האם כל הדגים ( החניכים ) מגובשים ונמצאים‬ ‫באותו מעגל ? האם יש דגים מרוחקים ? איפה הלוויתן ( המדריך ) נמצא ? וכו'‪....‬‬ ‫כל קבוצה תציג את אשר הכינה ‪.‬‬

‫הערה ‪:‬‬ ‫ניתן להכין אקווריום מפוליגל ודגים מודבקים מחומרי יצירה ‪ ,‬והחניכים יצטרכו להדביק את‬ ‫הדגים במקומם ‪.‬‬

‫דיון‬ ‫‪ ‬מה מצב השכבה כיום ?‬ ‫‪ ‬האם קיימות קבוצות בשכבה?‬ ‫‪ ‬איך אני מרגיש בתוך השכבה ?‬ ‫‪ ‬איך הייתי רוצה להרגיש בשכבה ?‬ ‫‪ ‬איך היינו רוצים שהשכבה תיראה ?‬ ‫‪ ‬מה מעכב אותנו ?‬ ‫‪ ‬מה מונע מאיתנו להגיע למצב הרצוי ?‬ ‫‪ ‬מה ניתן לעשות כדי לשנות ?‬ ‫‪ ‬מה אני מוכן להקריב למען השכבה?‬

‫‪5‬‬

‫הפרט בשכבה‪ -‬אופציה ב'‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫"תעודד את הפרט לקחת חלק מרכזי בעיצוב עולמו הערכי‪ ,‬האישי והחברתי‪ ,‬כמו גם אחריות על‬ ‫בחירותיו ומעשיו‪".‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יכיר את השכבה וינתח את מצב השכבה‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יבין את כוחו ומשמעותו כפרט בתוך השכבה‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יבחן את הדרכים לשיפור מצבה‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫בבסיס הפעולה – משחק משימות בכתב סתרים בכל השכונה‪.‬‬ ‫מחלקים את החניכים מראש לקבוצות של ‪ 4-5‬חניכים בשכבה‪ .‬בקבוצות יהיו חניכים שהם לא‬ ‫חברים קרובים אחד של השני‪ .‬כמה שיותר מרוחקים יותר טוב‪.‬‬ ‫כל שכבה תקבל דף ובו המשימה הראשונה בכתב סתרים‪.‬‬ ‫משימה ‪:1‬‬ ‫לכו לבית של אחד מחברי השכבה‪( .‬כמה שהוא גר יותר רחוק‪ ,‬יותר נקודות)‬ ‫והביאו הוכחה לכך שהייתם שם‪.‬‬ ‫בסוף משימה זו יחזרו החניכים לשבט ויקבלו את המשימה הבאה‪.‬‬ ‫משימה ‪:2‬‬ ‫כל קבוצה מקבלת דף עם שאלות אישיות כמו‪:‬‬ ‫‪ ‬מה הסרט האהוב עליך?‬ ‫‪ ‬מה הדבר שהכי חשוב לך בחיים?‬ ‫‪ ‬מה אתה הכי שונא שאומרים לך?‬ ‫‪ ‬מה אתה הכי שונא אצל אנשים?‬ ‫‪ ‬איזו מוסיקה אתה הכי אוהב?‬ ‫חברי השכבה יצטרכו לשבת ביחד‪ ,‬ולענות על כל השאלות לגבי כל אחד מחברי השכבה‪.‬‬ ‫עליהם לעשות זאת הכי מהר שאפשר‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫משימה ‪:3‬‬ ‫חידה‪.‬‬ ‫על החידה להיות קשה במיוחד‪ .‬לא ממש חשוב איזו אבל הנה דוגמה טובה‪:‬‬ ‫ישנו כלב על מסילת רכבת‪ .‬לצורך העניין נקרא לו מוקי‪ .‬מוקי רץ על המסילה במהירות של ‪11‬‬ ‫קמ"ש‪ .‬כל ‪ 4‬מטרים ישנו פס על המסילה‪ .‬לזנבו של מוקי קשורה בחוט פחית‪.‬‬ ‫בכל פעם שמוקי שומע את הפחית פוגעת בשלבים‪ ,‬מוקי מגביר את מהירות ריצתו ב – ‪ 4‬קמ"ש‪.‬‬ ‫אורך המסילה ‪ 162‬ק"מ‪ .‬מה תהיה מהירותו של מוקי בסוף המסילה‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬מהירות הקול‪" .‬הסבר למתקשים"‪ :‬מוקי ימשיך להגביר את מהירותו בכל פעם שישמע‬ ‫את הפחית‪ .‬עד שיגיע למהירות הקול ויפסיק לשמוע את הפחית‪ .‬ואז יפסיק להגביר את המהירות‪.‬‬ ‫משימה ‪:4‬‬ ‫כשיחזרו לשבט יקבלו משימה אחרונה בכתב סתרים שתהיה להחליף בגדים של כל חברי השכבה‬ ‫בצורה הכי מקורית ונועזת‪ .‬משימה זו תחייב קירבה בין החניכים המרוחקים יותר אחד מהשני‬ ‫ותיצור גיבוש וקירבה ביניהם‪.‬‬ ‫בתום המשימות נשב כל השכבה ביחד וחלק מהקבוצות יציגו את הדברים שהביאו מהבתים‪.‬‬ ‫אח"כ נפתיע את החניכים בשאלות אחד על השני מתוך השאלון האישי ונראה כמה הם זוכרים‬ ‫מתוכו אחד על השני‪.‬‬ ‫נשב במעגל ונסכם‪.‬‬ ‫‪ ‬נשאל איך הם הרגישו במהלך המשימות השונות ?‬ ‫‪ ‬אם הם חושבים שהם מכירים טוב את כל הגדוד או שאולי יש אנשים בגדוד שהם‬ ‫בכלל לא מכירים?‬ ‫‪ ‬למה לדעתם אין גיבוש בגדוד ואיזה עוד בעיות הם חושבים שיש בגדוד ?‬ ‫בנקודה זו נעבור לחלק האחרון בפעולה ‪:‬‬ ‫‪ ‬נחלק חומרים (בריסטולים‪ ,‬צבעים‪ ,‬מקלות ארטיקים‪ )...‬וכל חניך יכין מתנה‬ ‫לגדוד‪ ,‬המתנה צריכה לתת איזשהו פתרון לבעיה שהוא חושב שיש בגדוד או תכונה‬ ‫שחסרה לגדוד בעיניו‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫חלק מהחניכים יראו את המתנות שלהם ונסכם בזה שכל אחד צריך להסתכל על עצמו מול השכבה‬ ‫ולחשוב איך הוא משתלב בה ומה הוא יכול לעשות כדי לשפר דברים בשכבה‪.‬‬ ‫בפעולה הזו ראינו כמה קל להכיר ולהיפתח אל אנשים אחרים בשכבה וכמה זה חשוב ומוסיף‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫תמיכה בשכבה (פעולת הספסל) ‪ +‬חוקים‬ ‫לשכבה‪.‬‬

‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫"תפעל למען פיתוח של הפרט‪:‬‬ ‫במישור האישי כמממש את עצמיותו‬ ‫במישור החברתי כאזרח תורם ומעורב‪".‬‬ ‫"תחנך לערכי חברות ורעות‪".‬‬ ‫"תטפח חיים קבוצתיים בחברה‪".‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬

‫‪ .1‬החניכים יבינו את הקשר שלהם לשכבה ? מה המשמעות שלו ?‬ ‫‪ .2‬החניכים יבינו את ההבדל בין שיתוף פעולה מול תחרותיות בתוך השכבה ‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‬ ‫משחק פתיחה ‪-‬מותר ‪ /‬אסור לעמוד על ‪...‬‬ ‫בסופו של דבר נגיע למצב כי השכבה מחולקת לקבוצות ועומדת על ספסלים ( בהתאם לגודל השכבה –‬ ‫ספסל מלא ) ‪.‬‬ ‫ואז מתחילים ‪...‬‬ ‫הערה ‪ :‬אין להשתמש בפרמטרים או מושגים של תחרות בין הקבוצות ‪.‬‬ ‫‪ . 1‬כל קבוצה ( לדאוג שהקבוצות מאוזנות ) צריכה ליצור את הספסל האידאלי מבחינתה ולבחור לו שם‪.‬‬ ‫( ניתן להביא חומרים לקישוט וכו'‪. ) ...‬‬ ‫‪ .2‬כל אחד בקבוצה מקבל חתיכת חבל וצריך לקשור עצמו לספסל ‪ ,‬כך שבסופו של דבר ‪ ,‬כל הקבוצה‬ ‫קשורה לספסל ‪.‬‬ ‫‪ .3‬מרוץ לא תחרותי בין הקבוצות מהשבט למקום רחוק ( רצוי הומה אדם – מרכז וכו'‪ , ) ...‬בכל פעם‬ ‫שנשמעת שריקה צריכה הקבוצה לעצור וכולם צריכים לעמוד על הספסל ‪.‬‬ ‫‪ .4‬דג מלוח בין קבוצות הספסלים ‪.‬‬ ‫‪ .5‬כשהגענו למקום הרחוק כל קבוצה מקבלת משימה צריכה לדאוג שכמה שיותר אנשים יסכימו לשבת על‬ ‫הספסל שלהם ‪.‬‬ ‫‪ . 6‬במגרש בשבט ‪ :‬צריכה כל קבוצה לעבור מצד אחד של המגרש לצד השני כאשר אסור לאף אחד מחברי‬ ‫הקבוצה לדרוך על הרצפה ‪ ,‬יצליחו רק עם ישתפו פעולה עם קבוצות הספסלים האחרות ‪.‬‬ ‫סכום‪:‬‬ ‫נכנס את הקבוצות למעגל גדול ( רצוי בחדר גדוד‪ ,‬אם יש ? ) כאשר הם עדיין קשורים לספסלים ‪ .‬נסביר כי‬ ‫הספסל משול לשכבה בפעולה וכי כולנו חברי השכבה קשורים אליה ‪.‬‬ ‫‪ ‬מה המשמעות של הקשר ?‬ ‫‪ ‬חשיבות שיתוף הפעולה ? ‪ ,‬הבריחה הטבעית לתחרותיות ?‬ ‫‪ ‬שתוף פעולה מול תחרותיות בתוך השכבה ?‬ ‫‪ ‬מה אנו בתור חברי שכבה יכולים ללמוד מהפעלה זו לקראת הכניסה שלנו לשכב"ג‬

‫‪8‬‬

‫פעולת חוקים לשכבה‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניכים יבינו את הצורך בכללים ‪ /‬חוקים במסגרות בכלל ובשכבה שלהם בפרט‪.‬‬ ‫‪ .2‬השכבה תקבע לעצמה כללים לחברות בשכבה‬ ‫מהלך הפעולה‪ :‬משחק הכיסאות –‬ ‫נחלק את הגדוד לשתי קבוצות נציב בשתי קצוות החדר כסאות כמספר האנשים בקבוצה‪ .‬כל‬ ‫קבוצה תתיישב על הכיסאות בקצה האחר של החדר‪.‬‬ ‫בהינתן האות כל קבוצה תעבור במהירות לקצה השני של החדר‪.‬‬ ‫הקבוצה שתתיישב ראשונה על הכיסאות הנמצאים בקצה השני של החדר וכל חבריה ירימו ידם‬ ‫ימינה – ניצחה במערכה ‪.‬‬ ‫לאחר כל מערכה ‪ ,‬תקבל כל קבוצה כ – ‪ 31‬שניות להתייעצות –‬ ‫"איך מנצחים במערכה הבאה? "‬ ‫סביר להניח שהקבוצות יהפכו את כיסאותיהם ‪ ,‬יגררו חברי קבוצה יריבה וכו'‪....‬‬ ‫לאחר ‪ 5-6‬מערכות נוסיף חוק חדש למשחק ‪:‬‬ ‫כל קבוצה תשלח ‪ 2‬חברי קבוצה למרכז החדר שתפקידם יהיה לשפר את המשחק‪ ,‬כמו כן נציב‬ ‫כסא פנוי – "כסא יועץ" בו כל חבר קבוצה יוכל לשבת ולהביע את דעתו ולשפר את המשחק‪.‬‬ ‫דיון‪-‬חלק ראשון‬ ‫‪ ‬איך הרגשתם בהתחלה כשלא היו חוקים וכללים מוגדרים ?‬ ‫‪ ‬באילו בעיות נתקלתם ?‬ ‫‪ ‬מדוע ללא כללים וחוקים המשחק הפך ל"בלאגן" ?‬ ‫‪ ‬האם התחושה השתנתה כשהגדירו חוקים חדשים ?‬ ‫‪ ‬אילו חוקים אפשרו את המשך המשחק ?‬ ‫‪ ‬אילו חוקים עיכבו ?‬ ‫‪ ‬האם היו משתתפים שהפרו את כללי וחוקי המשחק ?‬ ‫‪ ‬מה היו התגובות להפרות אלו ?‬ ‫‪ ‬אם לא היו הפרות איך ניתן לפרש זאת ?‬ ‫חלק שני‬ ‫‪ ‬האם מסגרת יכולה להתקיים בלי כללים ‪ /‬חוקים ?‬ ‫‪ ‬ניתן להציג מסגרות ואת מערכות הכללים בהם ‪ :‬ביה"ס ‪ ,‬צופים ‪ ,‬צבא וכו'‪...‬‬ ‫‪ ‬איך המשחק דומה או מזכיר את חיי השכבה הצופית ? השכבה שלנו ?‬ ‫‪9‬‬

‫‪ ‬האם אנחנו בתור שכבה צריכים לקבוע לעצמנו חוקים ‪ /‬כללים ?‬ ‫במידה ויעלו החניכים כי המדריכים צריכים לקבוע את הכללים נוכל לענות להם את התשובה‬ ‫האהובה על כולנו כי אנו תנועת נוע ר ונעמוד על ההבדל בין קבלת חוק ע"י גורם חיצוני ( במקרה זה‬ ‫המדריך ) לבין קביעה משותפת של החוק ( השכבה ) ‪.‬‬ ‫למה צריך המדריך להעיר לחניך שמאחר ? לא מגיע ? השכבה צריכה לקבוע לעצמה את הכללים‬ ‫ולדאוג בעזרת המדריך לעמוד בהם בכללים אלו ?‬ ‫קביעת חוקים ‪ /‬כללים‬ ‫נחלק את החניכים לקבוצות עבודה ‪ ,‬כל קבוצה תקבל נושא ותקבע מסגרת כללים לשכבה בנושא‬ ‫זה ‪:‬‬ ‫נושאים אפשריים ‪:‬‬ ‫איחורים ‪ ,‬חאקי ‪ ,‬נוכחות ‪ ,‬משמעת ‪ ,‬ועדות ‪ ,‬ימי עבודה ‪ ,‬פעילות לא שגרתית ‪ ,‬ימי הולדת‪ ,‬חגים‪,‬‬ ‫וכו'‪....‬‬ ‫הצגה‬ ‫כל קבוצה תציג את תוצריה ‪ ,‬נערוך דיון קצר על מנת לקבל את הסכמת השכבה ולבסוף נגבש‬ ‫"מצע שכבתי" ובו מסגרת הכללים שנקבעו ע"י השכבה‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫אופצית רשות ‪ -‬תחרות בשכבה זה רע "השג‬ ‫כמה שאפשר"‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫"תחנך לערכי חברות ורעות‪".‬‬ ‫"תטפח חיים קבוצתיים בחברה‪".‬‬ ‫מטרת הפעולה‪:‬‬ ‫השכבה תבחן את התחרות ואת שיתוף הפעולה בתוך השכבה‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫נחלק את הגדוד קבוצות בנות ‪ . 12 – 8‬כל קבוצה הינה קבוצת משחק עצמאית ואינה תלויה‬ ‫בקבוצות האחרות מתחילת המשחק ועד סופו‪.‬‬ ‫כל קבוצה תתחלק לארבע חוליות בנות שניים עד שלושה חברים בחולייה‪.‬‬ ‫כל חולייה תקבל טופס "השג כמה שאפשר" (נספח ‪ )1‬והמדריך יציג את טבלת פרוט התוצאות‬ ‫(נספח‪ )2‬על גבי פלקט ויסביר ‪:‬‬ ‫לרשותכם ‪ 4‬דקות בדיוק להבין מה רוצים מכם במשחק הזה לאחר ‪ 4‬דקות לא תינתן לכם הזכות‬ ‫לשאול שאלות‪ .‬כל חוליה לאורך כל סיבובי המשחק תתבקש לבחור בין האותיות "ש" ו "ת"‬ ‫ולרשום את החלטתה על הטופס "השג כמה שאפשר"‪.‬‬ ‫רק בתום כל הסיבובים תיערך בדיקה של תשובות ארבעת החוליות ויינתנו נקודות (שקלים) על פי‬ ‫טבלת פרוט התוצאות המוצגת בפני החניכים ‪.‬יש להסביר את הטבלה !‬ ‫הפלקט נשאר גלוי לאורך כל המשחק !‬ ‫מטרת המשחק ‪:‬‬ ‫להרוויח כמה שיותר ! להשיג כמה שאפשר !‬ ‫תן זמן לשאלות ובתום ‪ 4‬דקות החל במשחק ‪.‬‬ ‫במשחק ‪ 11‬סיבובים כאשר לפני כל סיבוב אתה נותן את ההוראות לאותו הסיבוב‪:‬‬ ‫סיבוב ‪ : 1‬לרשותכם דקה להחליט על הבחירה אסור לדבר עם החוליות האחרות‪.‬‬ ‫סיבוב ‪ : 2‬לרשותכם ‪ 31‬שניות להחליט על הבחירה אסור לדבר עם החוליות האחרות‪.‬‬ ‫סיבוב ‪ : 3‬לרשותכם ‪ 31‬שניות להחליט על הבחירה אסור לדבר עם החוליות האחרות‪.‬‬ ‫סיבוב ‪ : 4‬כל חולייה חייבת לספר לחוליות האחרות מה בחרו בסיבוב הקודם – אסור לשקר !‬ ‫לאחר מכן ‪ ,‬לרשותכם ‪ 31‬שניות להחליט על הבחירה כאשר בשלב זה אסור לדבר עם החוליות‬ ‫האחרות‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫סיבוב ‪ : 5‬לרשותכם ‪ 2‬ד קות ‪ .‬מותר להתייעץ עם החוליות האחרות‪ .‬סכומי הזכייה וההפסד‬ ‫בסיבוב זה מוכפלים‪.‬‬ ‫סיבוב ‪ : 6‬לרשותכם ‪ 31‬שניות להחליט על הבחירה אסור לדבר עם החוליות האחרות‪.‬‬ ‫סיבוב ‪ : 7‬לרשותכם דקה אחת ‪ .‬מותר להתייעץ עם החוליות האחרות‪.‬‬ ‫סיבוב ‪ : 8‬כל חולייה חייבת לספר לחוליות האחרות מה בחרו בסיבוב הקודם – אסור לשקר !‬ ‫לאחר מכן ‪ ,‬לרשותכם ‪ 31‬שניות להחליט על הבחירה כאשר בשלב זה אסור לדבר עם החוליות‬ ‫האחרות‪ .‬סכומי הזכייה וההפסד בסיבוב זה משולשים‪.‬‬ ‫סיבוב ‪ : 9‬לרשותכם ‪ 31‬שניות להחליט על הבחירה אסור לדבר עם החוליות האחרות‪.‬‬ ‫סיבוב ‪ : 11‬לרשותכם ‪ 3‬דקות ‪ .‬מותר להתייעץ בחוליות האחרות ‪ .‬סכומי הזכייה וההפסד‬ ‫מחומשים‪.‬‬ ‫עריכת מאזן ‪:‬‬ ‫כעת ישוו כל החוליות את בחירתן בכל סיבוב וסיבוב ויבדקו האם הרוויחו או הפסידו בכל סיבוב‪.‬‬ ‫סכום הרווח וההפסד יירשם בטור המתאים בטופס "השג כמה שאפשר"‪.‬‬ ‫כעת כל חוליה תסכם את רווחיה‪.‬‬ ‫מי ניצח ?‬ ‫בואו ונבדוק "ניצחון זה?"‬ ‫המטרה של המשחק הוגדרה – להרוויח כמה שיותר ‪ .‬אך איש לא אמר שמטרת המשחק הינה‬ ‫להרוויח יותר מהחוליות האחרות‪.‬‬ ‫העובדה כי "תפסנו" את המשחק כתחרותי לא חשוב כמה להרוויח העיקר להרוויח יותר‬ ‫מהחוליות האחרות גרמה לרוב הקבוצות הפסד גדול דווקא‪.‬‬ ‫ראשית נבדוק כמה הרוויחו כל ארבעת החוליות יחד ‪ ...‬נמצא כי יחד הם הפסידו וכל זה למה ? כי‬ ‫החוליות התחרו זו בזו !‬ ‫במידה והחוליות היו משתפות פעולה הרי שללא ספק היו כולם מרוויחות מן הקופה‪ .‬אם כל‬ ‫החוליות היו בוחרות כל הזמן "ת" הרי שבכל סיבוב היו מרוויחות וסה"כ הרווח לכל חולייה היה‬ ‫מסתכם ב – ‪ 17‬שקלים‪ .‬וסה"כ החוליות – ‪ 68‬שקלים‪.‬‬ ‫נשווה את הסכום שיצא לחוליות בתרגיל ונראה כי הפער הינו גדול מאד !‬ ‫על פי רוב אף לא חוליה אחת או לכל היותר חוליה אחת הצליחה לעבור את הסכום של ‪17‬‬ ‫שקלים ‪ ,‬כך שאפילו החוליה הבודדת אינה מרוויחה מגישה זו של תחרות במקום שיתוף פעולה‪.‬‬ ‫הערה ‪:‬‬ ‫על מנת להוסיף מעט מתח ו"עליצות " ניתן לשחק את המשחק עם פרוסות עוגה ( כל שקל הינו‬ ‫פרוסה )‪ ,‬צ'ופרים אחרים או אם כסף אמיתי מקופת השכבה וכו'‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫דיון‬ ‫‪ ‬מדוע פירשו החניכים את המשחק כמשחק תחרותי למרות שלא נאמר כך‬ ‫מפורשות ?‬ ‫‪ ‬מי אשם בכך ? טבע האדם ‪ ,‬החברה התחרותית בה אנו חיים ?‬ ‫‪ ‬מה התנאי הראשוני המחייב שיתוף פעולה ? ( אמון )‬ ‫‪ ‬האם קיים אמון בין חברי הקבוצה ?‬ ‫‪ ‬מדוע תמיד נחשוב שזה נעשה נגדי ? שמנסים "לדפוק" אותי ?‬ ‫‪ ‬האם הישג קבוצתי נחשב פחות מהישג אישי ? מדוע ?‬ ‫‪ ‬איך התרגיל דומה לחיי הגדוד ? נסו לחשוב על דוגמאות ?‬ ‫‪ ‬איך התרגיל דומה לחיי השבט ? ההנהגה ?‬ ‫‪ ‬מה אנו לומדים מן התרגיל ?‬ ‫‪ ‬מה מקנה הרגשת שיתוף פעולה ? "ביחד" ‪ ,‬שייכות ‪ ,‬הזדהות ‪ ,‬יעילות וכו'‪...‬‬ ‫‪ ‬האם יש מקום לאסור תחרות בין חברי השכבה ? האם זה אפשרי ?‬ ‫‪ ‬איך שמים גבולות לתחרות ? והופכים אותה למשהו יעיל וטוב כמו שיתוף פעולה ?‬ ‫נספח ‪-1‬טבלת "השג כמה שאפשר"‬ ‫בחירה‬

‫סיבוב‬

‫זמן‬

‫הערות‬

‫‪1‬‬

‫‪ 1‬דקה‬

‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 31‬שנ'‬

‫‪-‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ 31‬שנ'‬

‫‪-‬‬

‫‪4‬‬

‫‪ 31‬שנ'‬

‫דווח על הבחירה של הסיבוב הקודם‬

‫‪5‬‬

‫‪ 2‬דקות‬

‫סכומי זכייה והפסד מוכפלים‬

‫‪6‬‬

‫‪ 31‬שנ'‬

‫‪-‬‬

‫‪7‬‬

‫‪ 1‬דקה‬

‫‪-‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ 31‬שנ'‬

‫דווח על הבחירה של הסיבוב הקודם‬ ‫סכומי זכייה והפסד משולשים‬ ‫‪13‬‬

‫סכום‬ ‫רווח ‪ /‬הפסד‬

‫‪9‬‬

‫‪ 31‬שנ'‬

‫‪-‬‬

‫‪11‬‬

‫‪ 3‬דקות‬

‫סכומי זכייה והפסד מחומשים‬

‫המטרה ‪:‬‬ ‫להרוויח כמה שיותר !‬ ‫להשיג כמה שאפשר!‬ ‫נספח ‪2‬‬ ‫טבלת פרוט תוצאות‬ ‫האפשרות‬

‫התוצאות‬

‫‪" – 4‬ש"‬

‫כל החוליות מפסידות שקל אחד‬

‫‪" – 3‬ש"‬

‫כל "ש" מרוויח שקל אחד‬

‫‪" – 1‬ת"‬

‫ה – "ת" מפסיד ‪ 3‬שקל‬

‫‪" – 2‬ש"‬ ‫‪" – 2‬ת"‬

‫כל "ש" מרוויח ‪ 2‬שקל‬ ‫כל "ת" מפסיד ‪ 2‬שקל‬

‫‪" – 1‬ש"‬

‫ה ‪" -‬ש" מרוויח ‪ 3‬שקל‬

‫‪" – 3‬ת"‬

‫כל "ת" מפסיד שקל אחד‬

‫‪" – 4‬ת"‬

‫כולם מרוויחים שקל אחד‬

‫‪" – 4‬ש" = ארבע חוליות בחרו "ש"‬ ‫‪" – 3‬ש"‬ ‫= שלוש חוליות בחרו ב‪" -‬ש" ואחת בחרה ב‪" -‬ת"‬ ‫‪" – 1‬ת"‬

‫‪14‬‬

‫כוחה של קבוצה‪-‬שכבה‪-‬כגוף‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫"תחנך לערכי חברות ורעות‪".‬‬ ‫"תקדם יוזמה‪ ,‬מצוינות ומקצועיות‪".‬‬ ‫"תטפח חיים קבוצתיים בחברה‪".‬‬ ‫"תפעל למען פיתוחו של הפרט‪:‬‬ ‫במישור האישי כמממש את עצמיותו‬ ‫במישור החברתי כאזרח תורם ומעורב"‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יבין לשם מה קיימת שכבה ומדוע הוא חבר בה‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יבין את הפוטנציאל הרב שטמון בשכבה ואת הכוח הגלום בה‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך ינסח דוגמאות לדברים שכח השכבה יכול ליצור‪.‬‬ ‫‪ .4‬השכבה תכיר בגוף השכבה כגוף מרכזי בשבט וכמובן בשכב"ג‪.‬‬ ‫‪ .5‬השכבה תכיר בחשיבות כל אחד ואחד מהשכבה כמשלים וחיוני לקיום השכבה‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫הפעולה תיפתח בהקראת מסמך ( אותו יש להכין ) – כתבה מעיתון "היה נכון" ובו מדווחים‬ ‫לחניכים כי באחד משבטי התנועה החליט השכב"ג לערבב את כל חניכי השכבה הבוגרת ולבטל את‬ ‫השכבות באופן סופי‪ .‬החניכים החליטו שלפני כל פעולת שכבה יחולק השכב"ג לאחוות לצורך‬ ‫הפעולה עצמה ‪ ,‬כאשר חשוב להציג את היתרונות הגלומים החלטה זו ‪ :‬היכרות בין כולם ‪ ,‬כח של‬ ‫שכב"ג וכו'‪....‬‬ ‫לפני שנדבר על המסמך – כתבה נעביר שלוש הפעלות ‪:‬‬ ‫בכל הפעלה נחלק את הגדוד לשתי קבוצות על פי החלוקה הבאה ‪:‬‬ ‫‪ ‬בנים בנות‬ ‫משחקים תן קו סרטים‪.‬‬ ‫‪ ‬מעל מטר שישים – מתחת למטר שישים‬ ‫מציירים מבוך ( שני קווים מקבילים ) ונציג מכל קבוצה מנסה להעביר קו בין הקווים ‪,‬בעיינים‬ ‫עצומות ‪ ,‬כאשר הקבוצה מנחה אותו‪.‬‬ ‫‪ ‬בכורים – קטנים ‪ +‬אמצעיים‬ ‫אביך מצא את אמך ברחוב עם מטבע‪.‬‬ ‫בכל הפעלה כאשר קבוצה מנצחת כל חבריה מקבלים מדבקה עם סמיילי ‪,‬‬ ‫ללא קשר להפעלה הקודמת‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫הדגש בשלושת ההפעלות הקצרות הוא על זה שבכל פעם אני בקבוצה אחרת ואני מתאגד סביב‬ ‫המטרה ‪ ,‬כרגע אני בן נגד בת ואח"כ אני בכור נגד בן קטן שהיה בקבוצתי לפני רגע‪.‬‬ ‫ההפעלות מבוססות על דגש שונה כל פעם ‪:‬‬ ‫‪ ‬תן קו ‪ :‬כולם תלויים באחד שיצליח ( אחד בשביל כולם )‬ ‫‪ ‬שני קווים ‪ :‬אחד תלוי בכולם שמנחים ( כולם בשביל אחד )‬ ‫‪ ‬אביך מצא את אמך ‪ :‬כולם בשביל כולם‬ ‫בשלב זה נחזור ‪ ,‬רגע לפני תחילת הדיון לכתבה מתחילת הפעולה ונפתח את הסוגיה לדיון ‪:‬‬ ‫‪ ‬מה דעתם של החניכים על הכתבה ?‬ ‫‪ ‬לשם מה צריך שכבה ? אם בכלל ?‬ ‫‪ ‬מעין נובע הכוח של השכבה ? מאפייני גיל זהים ‪ ,‬הסטוריה וזיכרונות משותפים ‪,‬‬ ‫הכרות מעמיקה ‪ ,‬ערבות הדדית וכו'‪...‬‬ ‫נוסיף ונשאל את החניכים ‪:‬‬ ‫‪ ‬למה מתארגנים בקבוצה ?‬ ‫‪ ‬למה צריך קבוצה ‪ /‬שכבה ?‬ ‫‪ ‬ראינו בהפעלות כי בכל פעם שהייתה לנו מטרה שכחנו כבר את קבוצתנו הקודמת‬ ‫ורצינו להשיג מדבקה עם קבוצתנו החדשה ‪ ,‬הייתה לנו מטרה לנגד העיניים ‪ ,‬אם‬ ‫כך ‪...‬‬ ‫‪ ‬מהי המטרה של השכבה שלנו בצופים ?‬ ‫‪ ‬בצופים כבר הוגדרנו כשכבה ‪ /‬קבוצה‬ ‫‪ ‬האם יש לנו צורך לחפש קבוצה חדשה או לפעול עם הכוח של הקבוצה שלנו ?‬ ‫סיכום ביניים‪:‬‬ ‫הדגש השונה בכל הפעלה מדגיש את האינטרס השכבתי בהצלחת הפרט ‪ ,‬האינטרס הפרטי‬ ‫בהצלחת השכבה ‪ ,‬והאינטרס הכללי בהצלחת הכלל ‪.‬‬ ‫כוח השכבה נובע מפרטים חזקים ומכלל חזק ‪ .‬שכבה חזקה היא הדרך היחידה לעמוד בכלל‬ ‫המשימות בשכב"ג ובשבט‪.‬‬ ‫מאחורי הצלחת היחיד (המדריך ‪ ,‬המחסנאי ‪ ,‬הראשג"ד) מסתתרת שכבה מוצלחת ‪.‬‬ ‫המשך הפעילות‪:‬‬ ‫מטרה‪ :‬לשים לב לכל פרט שנעלם מהקבוצה‪.‬‬ ‫מהלך המשחק‪ :‬הקבוצה הולכת בטור עם עיניים עצומות‪ ,‬מטרת הגנב‬ ‫לחטוף כל פעם את האחרון בטור עד שיישאר רק הראשון ‪ ,‬הקבוצה צריכה לשים לב ע"י‬ ‫התפקדות במספרים ולגלות את מקום המחבוא של החטופים‪.‬‬ ‫מחלקים את הגדוד ל – ‪ 2‬קבוצות‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫בכל קבוצה‪ ,‬כל ילד מקבל פתק עם שם של איבר גוף‪ .‬כל האיברים מיועדים להכנת גוף האדם‬ ‫(שמייצג את גוף השכבה) ‪( .‬לדוגמא‪ :‬אוזניים‪ ,‬לב‪ ,‬מוח וכו'‪. ) ...‬‬ ‫על מנת שכל ילד בקבוצה ישיג את האיבר שכתוב בפתק עליו לעבור מכשול ‪ /‬משימה שזהה בשתי‬ ‫הקבוצות‪.‬‬ ‫דוגמאות למכשולים ‪ -‬משימות‪.‬‬ ‫‪ ‬טיפוס על חבל‪.‬‬ ‫‪ ‬לעבור מעל סנדה באוויר (בלוקים)‬ ‫‪ ‬גשר הימליה‪...‬‬ ‫על חברי הקב' להבין שהם זקוקים לכל חברי הקבוצה על מנת להכין בן אדם שלם בצורה הכי‬ ‫טובה ועם כמה שיותר איברים‪( ,‬יש צורך בכל האיברים)‪ .‬עליהם לעזור לכל אחד מחברי הקבוצה‬ ‫להגיע לאיבר כי רק כך תגיע הקבוצה לשלמות‪.‬‬ ‫אפשר לאחר מכן להרכיב את גוף האדם בשלמותו ולחשוב איתם ביחד מה מהווה כל חלק בגוף‬ ‫לדוגמא ‪:‬‬ ‫לב‪ -‬הנשמה של השכבה ‪ ,‬מוח – מועצת הגדוד‪/‬שכבה ‪ ,‬ידיים – צוות הדרכה וכו‪...‬‬ ‫לאחר המתודה יערך דיון קצר בו יגעו בנק' לדיון הבאות‪:‬‬ ‫‪ ‬חשיבות כל החסרים בקבוצה‬ ‫‪ ‬מה קורה אם אחד נעלם ‪ /‬יוצא מהקבוצה‬ ‫‪ ‬כל פרט מוסיף תכונה שונה לקב' (כמו המדריכים השונים)‪.‬‬ ‫בוחרים נציג (המדריכים בוחרים) שיהיה אחראי על הקבוצה וינהיג אותה (יענו "המדריך")‪.‬‬ ‫אומרם לו שהוא האחראי על המשימה הבאה‪ .‬המשימה צריכה להתבצע באופן הכי טוב שאפשר‪,‬‬ ‫שכולם ישתתפו וייקחו חלק פעיל וכו'‪. ...‬‬ ‫המשימה‪ :‬להכין קטע קצר‪ ,‬הצגה או מורל ‪ /‬שיר ‪ /‬ג'ינגל ‪ /‬מסכת שנועד לבוקר ‪ II‬במחנה קיץ‬ ‫ומטרתו להלהיב את החניכים‪.‬‬ ‫לאחר ההצגה נותנים משימה נוספת‪( .‬כרגע אין "מנהיג") והיא לעשות שיר על השכבה ולהציג אותו‬ ‫לערב ‪ 1/5‬הנהגתי‪.‬‬ ‫לאחר מכן יתנהל דיון‪:‬‬ ‫‪ ‬מתי היה יותר קל לארגן?‬ ‫‪ ‬מתי יותר אנשים השתתפו?‬ ‫‪ ‬מתי התוצאה הייתה יותר מוצלחת?‬ ‫‪ ‬האם בזמן ביצוע המשימה "נאבדו" אנשים והאם מישהו ניסה‬ ‫להחזירם למשימה‪.‬‬ ‫בסוף הדיון נגיע למסקנה שעל שכבה לשמור על ליכוד ופעילות כשאין מדריך שדואג לכך ושהדבר‬ ‫דורש מאמץ אין לסמוך אל מדריך השכבה כגורם שישמור על אחדות‪.‬‬ ‫מדריכי שכבה באים והולכים < ‪ >------‬חברי השכבה נשארים מאוחדים ‪ 3‬שנים‬

‫‪17‬‬

‫לסיכום ‪ ,‬מחלקים את הגדוד לשתי קבוצות כל קבוצה תציג רעיונות ל"השכבה כפעילה בחיי‬ ‫השבט"‬ ‫לאחר שהחניכים חשבו על דרכים שונות לביצוע הדברים הנ"ל נדון ברעיונות המוצלחים ובקשיים‬ ‫העלולים להיווצר‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬ערב לשכב"ג‬ ‫קשיים‪ :‬חוסר ארגון (אין מישהו מוסמך רשמית)‬ ‫חוסר פרגון מצד השכב"ג‬

‫כוחה של שכבה או אני כחבר שכבה והשכבה‬ ‫שלי‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תנועת הצופים תטפח חיים קבוצתיים בחברה‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ . 1‬החניכים יבינו שהשכבה שלהם היא מקור הכוח וההגנה שלהם בשכב"ג‬ ‫‪ . 2‬החניכים יבינו שבקרוב הם נכנסים לשכב"ג ולא יהיה אף אחד שיוביל אותם כשכבה‪ ,‬וכך יפתחו‬ ‫רצון לתרום וליזום כחברי שכבה לשכבה‪.‬‬ ‫‪ . 3‬החניכים יבינו שהשכבה שלהם היא בעצם ה"משענת" ‪" /‬רשת ההצלה" שלהם בשנה הבאה‪.‬‬ ‫משחק פתיחה‪:‬‬ ‫אילו‪ -‬חניך יוצא מהחדר‪ ,‬המדריך שואל את החניכים שאלה המתחילה ב"מה היית עושה אילו"‪...‬‬ ‫כל חניך עונה תשובתו לשאלה‪ ,‬מטרת זה שיצא החוצה היא לגלות מהי השאלה‪.‬‬ ‫מתודה‪ :‬משפטי הזהות‬ ‫מהלך הפעולה‪ :‬על הקיר תלויים משפטים בנושא "אני והשכבה"‪ ,‬כל אחווה בוחרת בכל פעם‬ ‫משפט שעליהם להשלים ולאחר מכן פעילות הקשורה לשכבה בכלליות‪.‬‬ ‫לא כל המשימות יראו קשורות לנושא‪ ,‬לכן יש הסבר וחשוב שגם אתם תסבירו לחניכים בדיון‬ ‫איך כל פעילות מתקשרת לנושא הפעולה‪.‬‬ ‫משפטים לדוגמא‪:‬‬ ‫‪ .1‬בפעולות שכבה חשוב ש‪...‬‬ ‫‪ .2‬אני מרגיש בשכבה שלי ש‪...‬‬ ‫‪ .3‬אני מרגיש מחוייבות לשכבה שלי כי‪...‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪ .4‬דברים שמפריעים לי בשכבה שלי‪...‬‬ ‫המשימות‪:‬‬ ‫‪ . 1‬כל החניכים עומדים בתור‪ ,‬ומחזיקים ידיים כך שיד אחת בין הרגליים ויד אחת למי שלפניהם‪,‬‬ ‫החניך האחרון שולח לבנה לכיוון החניך ה ‪ 1‬כך שאסור ללבנה לגעת ברצפה‪ .‬ברגע שהאבן הגיעה‬ ‫החניך ששלח את האבן עובר מתחת לכל הרגליים של החניכים ועובר להיות ראשון‪ ,‬לאחר מכן‬ ‫החניכי ם פותחים רווחים כמה שיותר גדולים (כשהם עדיין מחזיקים ידיים) עכשיו החניך הראשון‬ ‫שהעביר מקודם את האבן מניח אותה אח"כ שוב‪ ,‬מצמצמים את הפער שפתחו בניהם והאחרון‬ ‫שולח אבן‪ ,‬המטרה של החניכים היא ליצור חומה‪ .‬לאחר שחניכים יצרו חומה המדריך יוציא את‬ ‫אחת האבנים כך שחומה תיפול‪.‬‬ ‫‪ .2‬קול קורא בעמק‪ -‬האחווה מחולקת ל‪ 2-‬שורות‪ ,‬מכל שורה ‪ 2‬נציגים עומדים מאחורי הקבוצה‬ ‫השניה‪.‬‬ ‫קבוצה א‬ ‫קבוצה ב‬ ‫נציגים מקב' ב‬ ‫נציגים מקב' א‬ ‫‪ 2‬הנציגים של כל קבוצה צריכים להעביר לקבוצה שלהם ‪ 5‬מסרים שונים‪ ,‬המטרה של כל קבוצה‬ ‫היא למנוע מהנציגים להעביר לקבוצתם את המסרים ולהצליח לקבל את המסר של הנציגים‬ ‫שלהם‪ ,‬לשורות אסור לשנות צורה‪ .‬מותר להם לדבר ולהזיז את כל האיברים בגוף‪ ,‬אסור לגעת‬ ‫בנציגים‪.‬‬ ‫המשפטים‪:‬‬ ‫‪ .1‬כל הכרטיסים לכפר המוזיקה של קוקה‬

‫‪ .1‬לאבא שלי יש סולם מגיע כמעט עד שמיים‬

‫קולה נגמרו‬ ‫‪ .2‬חובה לשים דאודורנט בקיץ‬ ‫‪ .2‬סחוג עושה לי ריח רע מהפה‬ ‫‪ .3‬מזגן עושה אותי מצונן‬ ‫‪ .3‬שירותים כימים הם דבר נפלא‬ ‫‪ .4‬גרגמל שונא דרדסים‬ ‫‪ .4‬אני אוהב את הנהגת שרון צפון‪.‬‬ ‫‪ .5‬מה תפקיד השכבה שלי בשכב"ג?‬ ‫‪19‬‬

‫‪ .5‬מה השכבה שלי בשבילי‬ ‫לאחר מכן כל קבוצה תקבל דף ותרשום את התשובות שלה לשאלה האחרונה‪ ,‬ויקריאו ‪.‬‬ ‫‪ .3‬פרה עיוורת‪ -‬הפוך‪ -‬כל החניכים סוגרים את העיניים‪ ,‬רק לאחד מותר לראות‪ ,‬המטרה של‬ ‫החניך שיכול לראות להעביר את הקבוצה מסלול מסויים (איזה שתרצו) ‪.‬‬ ‫‪ . 4‬כל החניכים שוכבים בשורה‪ ,‬כאשר הידיים שלהם משולבות אחת בשניה‪ ,‬עליהם לנסות‬ ‫להתקדם באותו קצב לכיוון קו מסוים‪ .‬במבט ראשון הדבר נראה קל‪ ,‬אך אם תנסו תראו שזה לא‬ ‫כ"כ פשוט‪ ,‬לכן‪ ,‬לפני הפעולה‪ ,‬נגיד לחניך מסוים שכשיראה אחרי מס' ניסיונות כושלים של‬ ‫הקבוצה שייקח על ע צמו להכתיב קצב לכולם (רק ככה זה בטוח עובד) וכך הם יצליחו‪...‬‬ ‫‪ . 5‬החניכים יוצרים מחבל אחד עיגול‪ ,‬כך שכל חניך אוחז בנקודה מסוימת עליהם להתיישב שיחד‪,‬‬ ‫בלי שאף אחד ייפול אחורה ובלי לעזוב את החבל‪.‬‬ ‫‪ .6‬בגובה מסוים (אבל שיהיה גבוה) קושרים בקבוק‪ ,‬על החניכים להוריד את הבקבוק‪ ,‬אך הם‬ ‫אינם יכולים לעמוד על הרגליים‪ ,‬זאת אומרת בזחילה‪ ,‬הרעיון הוא שהם יעזרו אחד בשני כדי‬ ‫להוריד את הבקבוק ‪.‬‬ ‫‪ . 7‬כל החניכים עומדים במעגל כך שיד אחת כלפי פנים המעגל ויד אחת כלפי חוץ‪ ,‬החניכים צריכים‬ ‫להיות צמודים מאוד‪ ,‬וכשהמדריך יגיד יצטרכו לשבת ולהישען אחד על השני כמה שיוכלו‬ ‫‪ . 8‬ביצה עם יתרים‪ .‬נכין עיגול מחב"ע ונחבר אליו יוטה‪ ,‬כך שאפשר יהיה לשים ביצה‪ ,‬לחב"ע נחבר‬ ‫מלא חבלים‪ ,‬החניכים יצטרכו ללכת מנקודה אחת לאחרת‪ .‬במהלך ההליכה נגיד לחניכים‬ ‫מסוימים לעזוב את החבל‪ .‬דבר שיקשה על החניכים‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫התייחסות למשימות‪:‬‬ ‫‪ #‬משימות ‪ 1,6,7‬מעבירות את המסר שכולם חייבים לתרום וכל אחד צריך לעשות דברים ובלי‬ ‫עזרה מכולם יהיה קשה יותר להגיע לתוצאות טובות יותר‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬משימה ‪ 8‬קצת סותרת את‬ ‫הדבר בגלל שהמשימה מראה שחשוב השכבה תוכל להיות מספיק חזקה ולהסתדר בלי חבר שכבה‬ ‫‪ #‬משימות ‪ 3,4,6‬מעבירות את המסר שלא תמיד שכבה שלמה יכולה להוביל לעצמה פרויקטים‬ ‫ותמיד צריך מישהו שיוביל‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫‪ #‬משימה ‪ 5‬מתייחסת לקטע שבכל שכבה‪ ,‬תמיד יהיו חילוקי דעות וויכוחים וכל אחד מושך לצד‬ ‫שלו‪ ,‬כמו במשימה כל אחד מושך את החבל כדיי שיעזור לו להשיג את המטרה‪ -‬במקרה הזה‪,‬‬ ‫לשבת‪.‬‬ ‫‪ #‬משימה ‪ ,2‬אין צורך להסביר‪.‬‬ ‫לאחר מכן החניכים יקריאו את מה שרשמו על הדפים שהיו על הקירות‪.‬‬ ‫‪ #‬המדריך ידון עם החניכים על נושאים כמו‪ ,‬היתרון של השישסטים מבחינה מספרית בשכב"ג ועל‬ ‫הכוח שיש להם לשנות דברים ולהוביל פרויקטים‪ ,‬על השכבה כמשענת ושהשכבה תישאר תמיד‬ ‫והתפקיד לא‪ ,‬על זה שצריך לתמוך אחד לשני ולפרגן‪ ,‬כי זה נותן הרבה מוטיבציה להמשיך‬ ‫ולעשות‪...‬‬ ‫ציוד‪ :‬הציוד הוא לאחווה‪ -‬צריך להכפיל לפי מספר האחוות שיש בכל גדוד‪.‬‬ ‫‪ 2‬עטים ‪,‬לורד‪ /‬טוש‪ 18,‬חבלים‪ 4,‬מטר חב"ע‪ 2,‬קאטרים‪,‬ביצה‪,‬יוטא‪ -‬בגודל חצי דף מחשב‬

‫כוחה של שכבה והשכבה שלי‪ -‬דף סיכום‬ ‫בפעולה הזאת עברנו מספר משימות שונות שמבטאות את הצרכים של שכבה המתפקדת באופן‬ ‫מלא במסגרת השבט והשכב"ג‪.‬‬ ‫במשימה הראשונה והשישית בנינו חומה‪ ,‬שעשויה מלבנים המייצגים כל חניך‪ ,‬ברגע שהפלנו אבן‬ ‫הכל קרס‪.‬‬ ‫במשימה השניה רשמתם על השכבה בשבילכם ועל השכבה במסגרת השכב"ג‪ ,‬חשוב שכבה תגן על‬ ‫עצמה במצב שתוקפים אותה‪ ,‬וחשוב עוד יותר שתהיה אחד בשביל השני‪.‬‬ ‫במשימה השלישית והרביעית רק לחניך אחד הייתה את היכולת להוביל להצלחת המשימה‪ ,‬וכך‬ ‫בכל פרויקט שתרימו‪ ,‬תמיד צריך מישהו שיובל אותו‪.‬‬ ‫במשימה החמישית הייתם צריכים להתיישב כשאתם אוחזים בחבל‪ ,‬זה מייצג את הויכוחים שיש‬ ‫לכם בשכבה‪ ,‬כל אחד מושך לכיוון שלו ותמיד צריך להתפשר ולא להיות נעולים על הדעות‪ /‬עמדות‬ ‫שלכם‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במשימה השישית לכולכם הייתה מגבלה בהשגת המטרה‪ ,‬חשוב לדעת שלפעמים לא לכולם יש את‬ ‫אותם היכולות ולכן צריך לעזור אחד לשני‬ ‫במשימה ‪ 8‬הובלתם ביצה‪ ,‬וכשחלק עזבו ראיתם שזה לא דבר שמהווה לכם מכשול‪ ,‬הדבר הראה‬ ‫לכם שלא תמיד כולם תורמים באותה מידה וחשוב שתישארו מספיק חזקים שגם אם יש חבר‬ ‫שכבה שלא עוזר או פורש צריך להמשיך ולהיות אותו דבר‪.‬‬ ‫חשוב מאוד שתהיו תמיד מאוחדים‪ ,‬שכולכם שתהיו חזקים מול שכב"ג ותגנו אחד על השני‪ ,‬תגיעו‬ ‫לפעולות‪ .‬השכבה היא מקור הכוח שלכם!! אז תנצלו אותו‪....‬‬

‫תוכן עניינים ‪ -‬מערך‬ ‫חינוך‬ ‫(מערך זה צריך לעבור לפני מערך הדרכה‪).‬‬ ‫מטרות המערך‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יגדיר לעצמו מה הם הדברים בהם הוא מאמין‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יכיר את התפיסה הערכית של תנועת הצופים‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יזדהה עם התפיסה הערכית של תנועת הצופים‪( .‬החניך יראה כי התפיסה הערכית‬ ‫טומנת בתוכה ערכים בהם הוא מאמין)‪.‬‬ ‫‪ .4‬החניך יגדיר לעצמו מדוע הוא בצופים‪.‬‬ ‫‪ .5‬החניך יבין כי תנועת הצופים מחנכת לערכים אוניברסאליים הומניטאריים‪.‬‬ ‫‪ .6‬החניך יבין את ההבדלים בין חינוך פורמאלי לחינוך בלתי פורמאלי‪.‬‬

‫מס"ד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫פעולה‬ ‫סל הערכים שלי‪ 2 -‬אופציות‬ ‫התפיסה הערכית של תנועת הצופים‬ ‫(‪ 3‬אופציות)‬ ‫פעולת צופים לעתיד‬ ‫למה אני בצופים‪ 2 -‬אופציות‬ ‫פעולת חינוך פורמלי וחינוך בלתי פורמלי‬ ‫‪22‬‬

‫קטע קיראה –מיהו מחנך‬

‫‪6‬‬

‫סל הערכים שלי‪ -‬אופציה א‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תנועת הצופים תעודד את הפרט לקחת חלק מרכזי בעיצוב עולמו הערכי‪ ,‬האישי והחברתי‪ ,‬כמו גם‬ ‫אחריות על בחירותיו ומעשיו‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫החניך יבנה את עולם הערכים האישי שלו‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫החניך יחבר בין עולם הערכים שלו לבין עולם הערכים של תנועת הצופים‪ -‬התפיסה‬

‫הערכית‪.‬‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫שלב א'‪ :‬שלב זה ייערך במסגרת של תחרות בין שתי אחוות‪.‬‬ ‫האחוות יעברו משימות שונות‪ ,‬כאשר בכל משימה הן מתחרות בו זמנית‪ -‬אחת מול השנייה‪.‬‬ ‫בכל משימה יש אחווה מנצחת ואחווה מפסידה‪ ,‬כאשר לכל אחווה מנצחת ניתנת הזכות לקבל את‬ ‫הכרטיס הירוק‪ -‬ערך "חשוב יותר"‪ ,‬והקבוצה המפסידה מקבלת את הכרטיס האדום‪ -‬ערך "פחות‬ ‫חשוב"‪.‬‬ ‫מטרת כל קבוצה היא לאסוף כמה שיותר ערכים "חשובים"‪ ,‬על מנת שיוכלו להשתמש בהם‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בזמן המשימות אחווה עם מוראל ושיתוף פעולה תקבל ג'וקרים שיהוו בהמשך כל ערך‬ ‫שתרצה‪.‬‬ ‫המשימות‪:‬‬

‫‪23‬‬

‫‪ ‬האחוו ה נעמדת בטור של זוגות כאשר כל זוג מחזיק בסנדינה משני צדדיה‪ .‬כל חניך‬ ‫באחווה צריך לעבור על רצפת הסנדינות שנוצרה‪ .‬קבוצה שכל חבריה עברו מצד‬ ‫אחד לשני בזמן הקצר ביותר‪ -‬תנצח‪.‬‬ ‫‪ ‬מרוץ שליחים כאשר בקצה ישנה קערה עם מים ותפוח‪ .‬כל חניך בתורו רץ‪ ,‬לוקח‬ ‫ביס מהתפוח וחוזר‪ .‬מטרת הקבוצה היא לסיים את התפוח בזמן המהיר ביותר‪.‬‬ ‫‪ ‬כל קבוצה עומדת בטור ומקבלת מספר פריטים שבעזרתם ניתן להעביר מים‪,‬‬ ‫וקונדום‪ .‬מטרתה היא להעביר כמה שיותר מים לקצה השני שבו יהיה הקונדום‪.‬‬ ‫המטרה היא שהקונדום ייקרע בעקבות המים‪.‬‬ ‫‪ ‬על הרצפה נמצאת סנדינה ומסביבה חבלים בצורת שבלול‪ - .‬מטרת הקבוצה היא‬ ‫להוציא את הסנדה החוצה דרך המסלול‪ ,‬בלי לגעת בחבל השבלול‪.‬‬ ‫‪ ‬כל קבוצה מקבלת כוס ועליה למלא אותה בכמה שיותר רוק של כל חברי הקבוצה‬ ‫בזמן קצוב‪.‬‬ ‫‪ ‬מרוץ שליחים כאשר בקצה יש ג'ריקן מלא‪ .‬כל חניך בתורו רץ לג'ריקן‪ ,‬רץ מסביבו‬ ‫‪ 5‬פעמים ולאחר מכן שותה כמה שיותר‪ .‬מטרת הקבוצה היא לסיים את הג'ריקן‬ ‫ראשונים‪.‬‬ ‫‪ ‬על הרצפה מפוזרות מספר ביצים‪ .‬נציג מן הקבוצה מוריד נעליים ועוצם עיניים‬ ‫ומטרתו להגיע לצד השני הלי לדרוך על ביצים בעזרת הוראות חברי הקבוצה‪.‬‬ ‫‪ ‬כל החניכים עומדים על כסאות בשורה כאשר מספר הכיסאות כמחצית מספר‬ ‫החניכים‪ .‬על החניכים להגיע עם הכיסאות לקו שיסומן כהמשך לשורה שלהם בלי‬ ‫לרדת מהכיסאות‪.‬‬ ‫‪ ‬כל החניכים שוכבים על הרצפה בשורה ועליהם להגיע לנקודה מסוימת ע"י‬ ‫התגלגלות אחד על השני‪.‬‬ ‫שלב ב'‪ :‬לאחר שכל קבוצה קיבלה את הערכים שלה‪ ,‬עליה לבנות את ה"מדינה האידיאלית"‬ ‫על פי ערכים אלו‪ -‬אילו ערכים תכניס ואילו לא‪( .‬מנקודה זו והלאה בא לידי ביטוי עולם‬ ‫הערכים של כל חניך וחניך)‪.‬‬ ‫לאחר מכן יצטרכו החניכים להחליט אילו ערכים מבין אלה שבחרו למדינה האידיאלית יכללו‬ ‫גם בעיר האידיאלית‪ ,‬בבית הספר האידיאלי וכו' ולבסוף‪ -‬אילו ערכים יכללו בשבט האידיאלי?‬ ‫המדריך יוביל את חניכיו למסקנה שבשבט צופים נמצאים כל הערכים (ואז יציג את התפיסה‬ ‫הערכית ויסביר אותה) ולכן כל אחד‪ ,‬המגיע עם עולם ערכים אישי ושונה‪ ,‬יכול להתאים עולם‬ ‫זה לעולם הערכים של תנועת הצופים‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫רשמ"צ‪ :‬כרטיסי ערכים‪+‬ג'וקרים‪ ,‬סנדינות‪ ,‬קערה‪ ,‬תפוח‪ ,‬עזרים להעברת מים (צינורות‪,‬‬ ‫בקבוקים‪ ,)...‬קונדום‪ ,‬חבלים‪ ,‬כוס חד פעמים‪ ,‬ג'ריקן‪ ,‬ביצים‪ ,‬כסאות‪ ,‬דף של התפיסה הערכית‪.‬‬

‫סל הערכים שלי‪ -‬אופציה ב‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תקדם יוזמה‪ ,‬מצוינות ומקצועיות‬ ‫תפעל למען מימוש העקרונות‪ ,‬הרואים את האדם כאדון למחשבותיו ולמעשיו‪.‬‬ ‫תעודד את הפרט לקחת חלק מרכזי בעיצוב עולמו הערכי‪ ,‬האישי והחברתי‪ ,‬כמו גם אחריות על‬ ‫בחירותיו ומעשיו‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יגבש ויחקור את עולם הערכים על פיו הו חי – " עולם הערכים שלי "‬ ‫‪ .2‬החניך יתוודע לחשיבות ומשמעות הערכים המובילים אותנו בעולם בו אנו חיים‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫נושיב את החניכים ונציג בפניהם את המסע אותו הם הולכים לעבור ‪ ,‬כל חניך יקבל פנקס קטן ‪/‬‬ ‫מחברת מסע אשר אותו‪/‬ה ימלא במהלך המסע‪.‬‬ ‫חלק ראשון‬ ‫החניכים יחולקו לקבוצות קטנות ‪ ,‬ויעברו ב‪ 4 -‬תחנות ‪:‬‬ ‫‪ ‬תחנה ‪1‬‬ ‫שירים ודיסקטים שונים ( בכתב ובהשמעה ) אשר נפרוס בפני הקבוצה‪ ,‬כל חניך יצטרך לבחור‬ ‫את השיר או קטע משיר מסוים אליו הוא מתחבר‪.‬‬ ‫‪ ‬תחנה ‪2‬‬

‫‪25‬‬

‫ספרים ‪ ,‬מאמרים ‪ ,‬הגיגים – משפטים וקטעי קריאה שונים אשר נפרוס בחדר ‪ ,‬כל חניך יעבור‬ ‫ויבחר קטע קריאה או משהו אחר אליו הוא מתחבר מכל סיבה כל שהיא‪.‬‬ ‫‪ ‬תחנה ‪3‬‬ ‫החנ יך יקבל את הקטע של דודו טופז "למה יש יתושים בעולם" ‪ ,‬וכל חניך ישלים את השיר ‪,‬‬ ‫רצוי לכוון את החניכים לגבי השלמה של השיר שתהייה בצורה רצינית‪ ( -‬ראה נספח )‪.‬‬ ‫‪ ‬תחנה ‪4‬‬ ‫רצוי למקם מדריך בתחנה ולהכניס כל חניך באופן אישי ‪ ,‬להציג בפני החניכים את השאלה ‪:‬‬ ‫"מה את‪/‬ה רוצה ?"‬ ‫ולתת לחניכים את היכולת ‪ ,‬האפשרות לענות כל תשובה אפשרית שעולה בדעתם‪.‬‬ ‫בחלק הסופי של הפעולה נדון על התשובות שענו‪.‬‬

‫חלק שני‬ ‫לאחר מכן נכניס את כל החניכים לאולם ‪ /‬חדר גדול ונפזר באולם מצבים שונים בהם החניכים‬ ‫יוכלו למצוא עצמם ‪ ,‬נבקש מהחניכים לענות על התשובות‬ ‫( ראה נספח )‪.‬‬ ‫יחד עם זאת ניתן לחניכים ערכים שונים אשר על פיהם ענו על התשובות ( מה הנחה אותם בבחירת‬ ‫התשובה לכל שאלה ) וכאן יקשרו החניכים את העולם הערכים האישי שלהם לעולם הערכים‬ ‫הכללי המוצג בדף‪.‬‬ ‫דיון על המסע‪:‬‬ ‫‪ ‬מה היא המטרה של אנשים בעולם ?‬ ‫‪ ‬לשם מה חיים אנשים ?‬ ‫‪ ‬האם אדם צריך לחפש משמעות לחייו ?‬ ‫‪ ‬האם יש לי אני מאמין ?‬ ‫‪ ‬איך הרגשתם לאורך המסע ?‬ ‫‪ ‬נתעכב בכל תחנה וננסה לשמוע מה העלו החניכים ?‬ ‫אפשר להשתמש בפרובוקציה בסיפור חייו של גלילאו גלילי כאדם שהקריב עצמו למען משמעות‬ ‫חייו ‪ ,‬לעומת דור אנשים החיים למען פלאפון וכסף‪.‬‬ ‫חלק שלישי‪:‬‬ ‫נכנס את החניכים ונחלק אותם לקבוצות חדשות ‪ ,‬ניתן לכל קבוצה משימה‪:‬‬ ‫להכין הצגה ע"פ כל הרעיונות האישיים שיעלו על ידם ‪ ,‬חשוב שלכל קבוצה נחלק תפקידים שונים‬ ‫בהצגה ‪ :‬במאי ‪ ,‬מפיק ‪ ,‬מלביש ‪ ,‬תפאורן ‪ ,‬שחקנים וכו'‪...‬‬ ‫יש לדאוג לאביזרים שונים על מנת שיוכלו לשלב יצירתיות‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫לאחר מכן יציגו החניכים את ההצגות ונעל בפניהם את השאלה‪:‬‬ ‫‪ ‬על סמך אילו ערכים עבדתם ?‬ ‫‪ ‬מה הנחה אתכם בקיום ההצגה ?‬ ‫לסכם עם המשפט – " כל העולם במה וכולנו שחקנים ! "‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫לסיום נכנס שוב את כולם בחדר חשוך עם נרות ומוזיקה שקטה ומרגיעה ונקריא להם קטע על‬ ‫משמעות החיים ‪.‬‬

‫התפיסה הערכית של תנועת הצופים‪ -‬אופציה‬ ‫א'‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תנועת הצופים רואה את עצמה כחלק מתנועת הצופים העולמית‪ ,‬ומושתתת על עקרונות הצופיות‬ ‫ומידות הצופה‬ ‫מטרות הפעילות‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יכיר את התפיסה הערכית של התנועה (דגשים‪ ,‬ראשי פרקים)‬ ‫‪ .2‬החניך יבחן בעין ביקורתית את חשיבותם של הסעיפים השונים‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יעמיד את התפיסה הערכית מול ההתנהגות בקבוצה ‪ /‬בשבט‪.‬‬ ‫‪ .4‬החניך יבחן את משמעותה של התפיסה הערכית מול תפיסתו ‪ /‬התנהגותו האישית‪.‬‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫שלב א' איזו מין תנועה זו?‬ ‫‪ .1‬פותחים את הפעילות בהקראת מכתב בפני החניכים (נספח א')‪ .‬מספרים להם כי‬ ‫המכתב נשלח אל המזכירות הראשית של תנועת הצופים מקבוצת הורים מודאגת‪.‬‬ ‫במכתב מביעים ההורים את הדאגה מפני חינוך ילדיהם‪ .‬הם טוענים כי הנוער של‬ ‫היום אינו דומה לנוער של פעם‪ ,‬שחלם ולחם‪ ,‬יצר ובנה‪ .‬לטענתם‪ ,‬הנוער של היום‬ ‫אינו יוצר דבר‪ ,‬אינו תורם ומעורב‪ .‬ההורים מאשימים את תנועת הצופים‪,‬‬ ‫שכתנועת נוער היא לוקה בחוסר אמירה חברתית ובעיסוק בזוטות – כשהחברה‬ ‫הישראלית "בוערת"‪.‬‬ ‫‪ .2‬שואלים את החניכים‪:‬‬ ‫*כיצד אתם חשים‪ ,‬במילה אחת‪ ,‬עם קריאת המכתב?‬ ‫*האם תיאור המצב הזה משקף את התנועה שלנו?‬ ‫*האם בתנועה ברור למה אנו מחנכים?‬ ‫‪27‬‬

‫אוספים את תגובות החניכים על גבי נייר עיתון‪.‬‬ ‫שלב ב'‪:‬‬ ‫תנועה עם אמירה‬ ‫‪ .1‬מפזרים על רצפת החדר או תולים על קירות החדר אמירות שונות‪ ,‬המתייחסות‬ ‫לתנועת נוער דמיונית‪ .‬האמירות מייצגות עמדה‪ ,‬גישה ומטרה חינוכית של תנועת‬ ‫נוער (נספח ב')‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניכים מסתובבים בחדר‪ .‬כל חניך בוחר לעצמו את האמירות‪ ,‬המייצגות בעיניו‬ ‫את התנועה שאליה הוא משתייך‪.‬‬ ‫‪ .3‬מבקשים מן החניכים להציג את האמירות שבחרו‪.‬‬ ‫‪ .4‬מארגנים את החניכים בצוותים‪ :‬כל צוות מורכב מחניכים שבחירותיהם דומות‪.‬‬ ‫‪ .5‬בצוותים בוחנים החניכים את האמירות שבחרו‪ ,‬ואת המשמעות שלהן במציאות‬ ‫הישראלית ובמציאות של תנועת נוער קיימת‪.‬‬ ‫‪ ‬מבקשים מהם להתייחס לשאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪.5‬‬

‫באילו נושאים חברתיים עוסקות האמירות?‬

‫‪.6‬‬

‫מה גרם לכם לבחור דווקא את האמירות הללו?‬

‫‪.7‬‬

‫באיזו מידה ישפיעו האמירות שבחרתם על אופי התנועה שהייתם רוצים‬

‫להיות שייכים אליה?‬ ‫‪ .6‬מבקשים מחברי על צוות לכתוב על גבי פלקטים את המצע התנועתי שהם מציעים‪,‬‬ ‫ולהתכונן להציגו לפני שאר החניכים‪ .‬לשם כך הם יכולים להשתמש בשלטים‪,‬‬ ‫סיסמאות‪ ,‬ג'ינגלים וכד'; לרשותם בריסטולים‪ ,‬טושים וחומרים נוספים‪.‬‬ ‫שלב ג'‪:‬‬ ‫הצגת המצעים התנועתיים‬ ‫‪ .1‬כל צוות מציג את האמירות שבחר; את שיקולי הדעת שהנחו אותו; ואת המידה‬ ‫שבה ישפיעו‪ ,‬להערכתו‪ ,‬האמירות שבחר על התנועה החדשה שיצר‪.‬‬ ‫‪ .2‬בוחנים‪:‬‬ ‫לאילו "תנועות"‪ ,‬שיצרו הצוותים השונים‪ ,‬אמירה חברתית ברורה?‬ ‫באיזו מידה משפיעות האמירות הללו על התנועות השונות?‬ ‫האם על חבר תנועה חדש לקבל על עצמו את כל האמירות‬ ‫החברתיות?‬

‫‪28‬‬

‫האם על חבר תנועה‪ ,‬שאורח – חייו אינו תואם את האמירות‬ ‫החברתיות‪ ,‬לעזוב?‬ ‫מהם החסרונות של תנועה‪ ,‬שאין לה אמירה חברתית ברורה? (לא‬ ‫תמיד ברור כיצד יש להגיב לאירועים ולמצבים בתוך התנועה‪,‬‬ ‫ועלולה אף להיווצר תחושה שלתנועה אין אמירה ומסר)‪.‬‬ ‫מהם החסרונות של תנועה‪ ,‬שלה אמירות חברתיות ספציפיות‬ ‫מאוד? (נוצרת תנועה‪ ,‬הסוגרת את עצמה בפני גישות ודעות שונות)‪.‬‬ ‫‪ .3‬מציגים בפני החניכים את התפיסה הערכית של התנועה (בראשי פרקים; נספח ג')‪.‬‬ ‫‪ ‬להערכתכם‪ ,‬אילו תנועות מבין אלה שהקימו הקבוצות דומה באימרות‬ ‫החברתיות שלה לתנועת הצופים?‬ ‫‪ ‬באיזו מידה מגבילה תנועת הצופים את חבריה באימרות החברתיות שלה?‬ ‫מה נדרש מן הקבוצה לקיים?‬ ‫‪ ‬מה נדרש מחניך בתנועת הצופים לעשות ולקיים באורח חייו‪ ,‬כדי להיות‬ ‫חניך ראוי תנועה?‬ ‫‪ ‬מה הייתם מוסיפים לתפיסה הערכית של התנועה?‬ ‫‪ ‬על מה הייתם מוותרים?‬ ‫קל להחטיא את המטרה‪ ,‬אולם קשה לקלוע אליה‪( .‬אריסטו)‬

‫‪29‬‬

‫נספח א'‪:‬‬ ‫המכתב‪:‬‬ ‫לכבוד הצופה של היום!‬ ‫מדי השנה מגיעים אנו‪ ,‬ההורים‪ ,‬אל טקס פתיחת הפעילות בשבט הצופים הסמוך לביתנו‪ .‬אנו‬ ‫רואים את קבוצות החניכים הצעירים מגיעות זו אחר זו אל רחבת המפקדים; אנחנו רואים אתכם‬ ‫מלאי התלהבות לקראת עוד שנה של עשייה חינוכית; אנחנו שומעים אתכם מבטיחים; אנחנו‬ ‫שומעים אתכם שרים "היה נכון למלא חובתך" – אך עם כתובת האש האחרונה נעלמות האמירה‪,‬‬ ‫העשייה וההבטחה‪ ,‬ואנו לא שומעים אתכם עוד‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬כבני נוער נאלצנו א נו להתמודד עם השנים ראשונות של מדינה‪ ,‬להקים וליצור ולחלום על‬ ‫עתיד יפה יותר‪ .‬המשימה הייתה ברורה‪ ,‬ואנו נשאבנו אליה במלוא המרץ‪.‬‬ ‫אך לשמר את הקיים‪ ,‬ליזום ולקדם אינה משימה קלה יותר‪ .‬למדינה שחלמנו עליה מכשולים רבים‬ ‫בפנים ובחוץ‪ ,‬ותפקידה של תנועת הנוער טרם הסתיים‪.‬‬ ‫אז רגע לפני שמכבים את הכתובה האחרונה‪ ,‬הגיע הזמן לומר אמירה ולעשות מעשה ברור‪ ,‬אמיץ –‬ ‫ולהשפיע!‬ ‫אין לנו צורך בשמרטפים לשעות אחר –הצהריים‪ ,‬שינעימו את זמנם של ילדינו – זמן ריק מתוכן‪,‬‬ ‫ללא ערכים‪ ,‬ללא אמירה וללא מעשה‪ .‬אנו זקוקים לתנועה בעלת אמירה חברתית ברורה; תנועה‬ ‫שמובילה‪ ,‬שדוחפת קדימה ומעלה; תנועה שמגיבה מהר ונחרצות על האירועים המתרחשים‬ ‫סביבה; תנועה שמחנכת את חניכיה ואת החברה שבה היא קיימת‪ .‬זהו תפקידכם! זוהי חובתכם!‬ ‫מהו רצונכם כתנועה? מהו תפקידכם? לאן אתם הולכים? לקראת מה?‬ ‫מה‪ ,‬בעצם‪ ,‬אתם אומרים‪ ,‬הצופים של היום? איזה מין תנועה זו?‬

‫בברכת חזק ואמץ!‬ ‫הורים של היום – וצופים של פעם‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫נספח ב'‪:‬‬ ‫האמירות‪:‬‬ ‫התנועה תפעל לפיתוח החניכים שבה‬ ‫התנועה תהווה מקום למפגש חברתי והווי קבוצתי‬ ‫התנועה תעסוק בנושאים המעניינים את החניכים‪.‬‬ ‫התנועה תבחר את מטרותיה ע"פ החניכים ורצונם‪.‬‬ ‫התנועה תחנך לערכים חברתיים בדרך חווייתית והתנסותית‬ ‫התנועה תגדיר תפיסת עולם לכל חניך המצטרף לשורותיה‬ ‫התנועה תאפשר לכל חניך לגבש לו תפיסת עולם אישית‪.‬‬ ‫התנועה תצא בתגובה הולמת ואחידה לכל אירוע המתרחש‬ ‫במדינה‬ ‫התנועה לא תעסוק בפוליטיקה ובנושאים חברתיים השנויים‬ ‫במחלוקת‬ ‫התנועה תפעיל גופי חניכים כדי לפעול בדרכים דמוקרטיות‬ ‫התנועה תגדיר אמות מידה ברורות לאזרחות טובה‬ ‫התנועה תחנך לערכי מוסר אנושיים‪ :‬עזרה לזולת‪ ,‬יושר‪,‬‬ ‫הגינות‪.‬‬ ‫התנועה תחנך לשלום‬ ‫התנועה תפעל לחיזוק הקשר למורשת להיסטוריה ולזהות‬ ‫היהודית‬ ‫התנועה תחנך לאהבת הארץ‬ ‫התנועה תפעל לקידום המדינה‬ ‫התנועה תחנך לערכי הצופיות‬ ‫התנועה תחנך לעשייה חברתית‪ ,‬ותגדיר תחומים לעשייה זו‪.‬‬ ‫התנועה תשלול חיים מחוץ לגבולות המדינה‪ ,‬ותקרא ליהודים‬ ‫בגולה לעלות ארצה‪.‬‬ ‫התנועה קוראת לכל חניכיה להתגייס לשירות צבאי קרבי למען‬ ‫המדינה‬ ‫התנועה תשלח את חניכיה במינון קבוע ובנושאים החשובים‪,‬‬ ‫שיוחלטו בתנועה‪ ,‬לפעול למען נזקקים בחברה הישראלית‪ ,‬ועל חניכיה התנועה‬ ‫לקיים עשייה זו‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫התנועה תגדיר כללי התנהגות לאזרח תורם ומעורב‪ .‬חניך‪,‬‬ ‫שאינו עומד בכללים אלה ואינו תורם ומעורב‪ ,‬לא יוכל להיות חניך בתנועת‬ ‫הצופים‪.‬‬

‫התפיסה הערכית של התנועה‪ -‬אופציה ב'‬

‫מטרת הפעולה‪:‬‬ ‫‪.1‬החניך יבחן את יישום התפיסה הערכית בחיי היום יום שלו‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יבין את משמעותה של התפיסה הערכית בהדרכה‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יבחן את עולם הערכים האישי שלו‪.‬‬

‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫חלק ראשון‪ -‬תפיסת העולם הערכית שלי כבן‪ -‬אדם (אל מול התפיסה הערכית של התנועה)‬ ‫נחלק לכל אחד חוברת ערכים עצמיים‪ -‬נספח ‪.1‬‬ ‫מטרת החוברת היא גיבוש ערכים מרכזיים שמנחים את תפיסת העולם שלנו כבני‪-‬אדם‪ .‬לאחר מכן‬ ‫נחלק לכל אחד את התפיסה הערכית של תנועת הצופים‪ ,‬ונבקש מהם להשוות בין השתיים‪ ,‬האם‬ ‫יש מרכיבים בתפיסת העולם הערכית שלי שאינם מופיעים בערכי התנועה? אם כן‪ ,‬מהם? אם לא‪-‬‬ ‫מדוע אין? מה משותף לשתי התפיסות וכו'‪...‬‬ ‫חלק שני‪ -‬משחק‬ ‫נחלק את הקבוצה לשניים‪ .‬קבוצה אחת תמנה שלושה חברים‪ ,‬והקבוצה השניה את כל השאר‪.‬‬ ‫המשימה של הקבוצה הגדולה היא לעשות מעגל כח ולא לאפשר לאף אחד להיכנס לתוכו‪ .‬היחיד‬ ‫שיוכל להיכנס הוא זה שישאל מה הוא צריך לעשות כדי להיכנס‪.‬‬ ‫המשימה של השלישיה היא לפרוץ את המעגל‪.‬‬ ‫בסיום המשחק נדבר על הסגנונות של שלושת האנשים שהיו צריכים לפרוץ את המעגל‪ .‬שלושת‬ ‫הסגנונות הקלאסיים הם‪ :‬אחד שיוותר‪ ,‬אחד שינסה בכח ואחד שינסה לקיים דיאלוג‪ .‬נשליך את‬ ‫מה שקרה במשחק ואת הסגנונות לצורה שבה אנחנו כחניכים בתנועה מקבלים את התפיסה‬ ‫הערכית של התנועה‪.‬‬ ‫חלק שלישי‪ -‬בחינת התפיסה הערכית‪:‬‬ ‫נחלק את הקבוצה לשש קבוצות קטנות‪ .‬כל קבוצה תקבל את אחד מהערכים של התפיסה הערכית‬ ‫ואת תתי הערכים שלו‪.‬‬ ‫כל קבוצה תצטרך להכניס את הערכים שהיא קיבלה לתוך גרף‪:‬‬

‫‪32‬‬

‫לאחר מכן נציג את מה שכתבו כל הקבוצות על גרף אחד גדול שיהיה על הקיר‪.‬‬ ‫חלק רביעי‪ -‬דיון‪:‬‬ ‫‪ ‬האם אנחנו צריכים להתעלם מהערכים שלא מדברים אליי?‬ ‫‪ ‬האם אני בכלל מכיר את התפיסה הערכית?‬ ‫‪ ‬מדוע היא חשובה? למה התנועה צריכה בכלל תפיסה ערכית?‬ ‫‪ ‬האם כמדריך ניתנת לי הפריבילגיה להחליט באיזה ערכים אני מאמין ובאיזה לא?‬ ‫‪ ‬האם התפיסה הערכית היא תקופתית‪ ,‬והיא צריכה להשתנות מפעם לפעם?‬ ‫‪ ‬מהו הקשר בין התפיסה הערכית שלי לבין התפיסה הערכית של התנועה?‬ ‫למדריך‪:‬‬ ‫חשוב להוביל את הדיון בצורה כזו שהחניכים ידברו על התפיסה הערכית ועל הבעיות שלהם איתה‪,‬‬ ‫ועל הקשר שלה אליהם כמדריכים בשנה הבאה‪.‬‬ ‫נספח ‪( :1‬חוברת ערכים עצמיים)‬ ‫בחר שלושה משפטים שאתה מאמין בהם וחשוב מדוע‪...‬‬ ‫‪-‬‬

‫אם אדם מטאטא רחובות למחייתו עליו לטאטא אותם כפי שמיכאלאנג'לו צייר‪,‬‬ ‫כמו שבטהובן הלחין‪ ,‬כפי ששיקספיר כתב‪( .‬מרטין לותר קינג)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫שלוות הנפש לא באה מהעדר קונפליקטים אלא מהיכלות להתמודד איתם‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ביום הדין לא ישאלו אותנו מה אמרנו‪ ,‬אלא מה עשינו‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫תלמיד שאין דורשים ממנו דבר שאינו מסוגל לו‪ ,‬לעולם לא ימצה את שיא יכולתו‬ ‫(ג'ונס סטיורט מיל)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫בחיים לא תמיד הקלפים הטובים הם העיקר‪ ,‬ולעיתים חשוב יותר לדעת לשחק‬ ‫היטב בקלפים הגרועים (רוברט לואיס סטיבנסון)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫אני מעריץ את מי שמסוגל לחייך בעת צרה‪ ,‬המסוגל לשאוב כח ממצוקה (תומאס‬ ‫פיין)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫החכם לומד בצרות‪ ,‬הטיפש פשוט חוזר עליהן‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫‪-‬‬

‫אל תתפלל למשא קל יותר כי אם לכתפיים חזקות יותר (אוגוסטנוס הקדוש)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫אין חוקים אם מנסים להשיג משהו מסויים (תומאס אדיסון)‬

‫‪-‬‬

‫שום דבר אינו כח טעון שינוי כמו הרגליו של הזולת (מארק טוויג)‬

‫‪-‬‬

‫אם כל אחד יטאטא את מפתן ביתו כל העולם יהיה נקי (גתה)‬

‫‪-‬‬

‫עליך לעשות מה שלדעתך אינך מסוגל לו (אלינור רוזוולט)‬

‫‪-‬‬

‫את הפנים ההורים נתנו לנו‪ ,‬את הבעותיהם אנחנו עושים בעצמנו‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫אני כאן כדי לחיות בכל גדול (אמיל זולה)‬

‫‪-‬‬

‫אני לא בסדר ואתה לא בדסר‪ ,‬אבל זה בסדר‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מעשיך לא נראים אולי חשובים אבל חשוב מאוד שתעשה אותם (מהטמה גנדי)‬

‫‪-‬‬

‫אין באפשרותינו לכוון את הרוח אך יש באפשרותינו להכין את המפרשים‪.‬‬

‫עכשיו כשהבחנת לעצמך מהם הערכים המובילים אותך התעמק בהם עוד קצת‪...‬‬ ‫ה‪ .‬האם אתה יודע מה תעשה כשתהיה גדול?‬

‫א‪ .‬מה מהדברים הכי מרגיז אותך?‬ ‫‪ .1‬ציון גרוע‬ ‫בלימודים‬ ‫‪ .2‬כשאני משמין‬ ‫‪ .3‬כשלא קמים‬ ‫לאדם מבוגר‬ ‫באוטובוס‬ ‫‪ .4‬כשמישהו לא‬ ‫מקשיב בויכוח‬ ‫ב‪ .‬לאיזה מהדברים הבאים היית‬ ‫משקיע מזמנך הפנוי?‬ ‫‪ .1‬בילוי או תחביב‬ ‫שלא עשיתי מזמן‬ ‫‪ .2‬ספורט‬ ‫‪ .3‬לעזור להורים שלי‬ ‫בבית‬ ‫‪ .4‬לקרוא עיתון‬ ‫ג‪ .‬איזה מהתכונות הבאות אתה‬ ‫שונא ביותר?‬ ‫‪ .1‬מפסידנות‪ -‬אדם‬ ‫שלא מנצל את‬ ‫הפוטנציאל שלו‬ ‫‪ .2‬הזנחה‪ -‬חוסר‬ ‫השקעה בעצמך‬ ‫‪ .3‬זלזול באדם אחר‬ ‫או ברעיון של אדם‬ ‫אחר‬ ‫‪ .4‬אי ציות לחוק‬

‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬

‫ברור‬ ‫מה פתאום‬ ‫חשבתי על זה‬ ‫יש לי כמה‬ ‫אופציות‬

‫ו‪ .‬האם פעם הערת לאדם שהשליך זבל‬ ‫ברחוב?‬ ‫‪ .1‬פעם אחת‬ ‫‪ .2‬אף פעם‬ ‫‪ .3‬אני תמיד מעיר‬ ‫‪ .4‬פעמיים או שלוש‬ ‫ז‪ .‬מה מבין האירועים הבאים הכי נוגע לך‪-‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪34‬‬

‫התרסקות מטוס‬ ‫ישיבת הכנסת הרעשנית‬ ‫מלחמה בקוסובו‬ ‫אלימות במשפחה‬

‫ח‪ .‬איזו מהמילים הבאות מיצצגת את‬ ‫השקפת עולמך?‬

‫ד‪ .‬עד כמה חשוב לך המראה‬ ‫החיצוני שלך?‬ ‫‪ .1‬לא חשוב כל‪-‬כך‬ ‫‪ .2‬הכי חשוב‬ ‫‪ .3‬חשוב אבל לא הכי‬ ‫‪ .4‬לא מעניין אותי‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬

‫עוצמה‬ ‫חזות‬ ‫נימוס‬ ‫הקשבה‬

‫‪ 15-8‬הערכים העצמיים שלך והשקפת עולמך נוגעים לעצמך לרוב‪ ,‬אתה עסוק בלחשוב על הצלחה‬ ‫אישית‪ ,‬ליומדים ועתידך ופחות חושב על הזולת‪.‬‬ ‫‪ 24-16‬השקפת עולמך נוגעת למראה חיצוני וחזות‪ .‬אתה מרבה לתת לכך חשיבות ומרבה להתייחס‬ ‫לחזות הסביבה‪ ,‬האנשים שסביבך ועצמך‪.‬‬ ‫‪ 31-25‬הערכים שחשובים לך נוגעים לדרך ארץ‪ ,‬עזרה ונימוס‪ .‬אתה נוהג לפעול לפי מה שהסביבה‬ ‫דורשת ממך‪.‬‬ ‫‪ -32‬אתה נוהג לפעול לפי ערכים שקשורים לסובלנות וכבוד‪ .‬חשובים לך מאוד שני ערכים אלה כל‬ ‫אחד לחוד‪ ,‬ושניהם יחדיו‪ .‬למרות שלעיתים הם מתנגשים‪.‬‬ ‫צייר את השקפת עולמך על דף זה‪:‬‬

‫אחרי שציירת בחן את הדברים הבאים‪:‬‬ ‫האם אתה מצויר בציור? אם כן‪ ,‬הכין‪ ,‬האם במרכז או בשוליים?‬

‫א‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫אם מיקמת את עצמך בציור‪ ,‬סימן שאתה רואה את עצמך פועל למען‬ ‫הערכים שלך‬

‫‪-‬‬

‫אם מיקמת את עצמך במרכז‪ ,‬סימן שאתה מאמין שאתה יכול ורוצה‬ ‫‪35‬‬

‫להשפיע על השקפת עולמך‪ ,‬והשקפת עולמם של אחרים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫את מי הכנסת לציור? משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬ביה"ס‪ ,‬צופים?‬ ‫כל אחת מהדמויות קשורה להשקפת עולמך וערכיך האישיים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬הורים מסמלים את‬ ‫חשיבות ערך המשפחה עבורך‪ ,‬צופים מסמלים את חשיבות החברה והמסגרת הלא‪-‬‬ ‫פורמלית‪.‬‬

‫ג‪ .‬מה הכנסת לציור? האם הדגש הוא על חומרים (חומרנות) או רגשות? האם‬ ‫השקפת עולמך וערכיך נובעים מעולם חומרי או רגשי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שים לב לדברים שקשורים לעולמך אך לא קשורים לערכיך והשקפת עולמך‪-‬‬ ‫הדברים שהשמטת מהציור‪.‬‬ ‫ענה על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬

‫אם היו נותנים לך רק ‪ 5‬דקות בעולם מה הדבר הראשון שהיית עושה בהן?‬ ‫אם היית יכול לבחור ‪ 3‬משאלות מה היית מבקש?‬ ‫אם יכולת לשנות בעצמך דבר אחד‪ ,‬מה זה היה?‬ ‫אם היית יכול לשנות דבר אחד בחברה הישראלית משהו אחד?‬ ‫מהם שני היסודות החשובים בעולם?‬ ‫מהם שני הדברים שחשובים לך?‬ ‫איך היית מתאר את ראש הממשלה המושלם?‬ ‫מהן התכונות שצריכות להיות לו?‬ ‫מי הדמות שהכי משפיעה עלייך?‬

‫עכשיו בחן את תשובותיך וגבש את השקפת עולמך וערכייך הפנימיים‪.‬‬

‫התפיסה הערכית של תנועת הצופים‪ -‬אופציה‬ ‫ג'‬ ‫‪36‬‬

‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תנועת הצופים תחנך לאזרחות טובה ופעילה‬ ‫מטרת הפעילות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫החניך יגדיר סיבות לקיומה של תפיסת עולם ערכית בתנועת הצופים‪.‬‬

‫ החניך יבחן את חשיבות קיומה של תפיסת ערכית בתנועה‬‫מהלך הפעילות‪ :‬שלב א' משחק עמדות‬ ‫‪ .1‬ע"ג מגרש מרוצף גדול מסרטטים אל לוח המשחק (נספח א')‪ .‬הלוח מהווה ציר‬ ‫התקדמות‪ ,‬ובו אפשרויות שונות לבחירה‪ ,‬כלומר בכל צומת ניתן לבחור בכיוון‬ ‫ההליכה‪ .‬את המשחק מתחילה הקבוצה כולה כצוות אחד‪ ,‬וה"רצים" שעל גבי‬ ‫המגרש הם חניכי הקבוצה עצמה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הקבוצה מטילה את קוביית המשחק ומתקדמת על גבי הלוח‪ .‬עם הגעתה לצומת‬ ‫דרכ ים מרים המדריך את אחת הכרטיסיות המשחק (נספח ב') ומקריא אותה בפני‬ ‫חברי הצוות‪ .‬הכרטיסיות השונות מעלות דילמות ערכיות שונות‪ ,‬הדורשות מהצוות‬ ‫– כתנועת נוער – להגיב ולהכריע‪ .‬אם מחליטה הקבוצה פה אחד על דרך התגובה‪,‬‬ ‫היא פונה בהתאם להחלטתה ומתקדמת ילד על גבי הלוח‪ .‬אם קיימת מחלוקת לגבי‬ ‫דרך התגובה‪ ,‬מתפצלת הקבוצה לשניים וכל פלג מהצוות יפנה לכיוון המתאים לו‪.‬‬ ‫מכאן והלאה מתנהל המשחק בשתי קבוצות; כל אחת מהן מתקדמת בציר שלה‪,‬‬ ‫ולכל אחת מהן אפשרות להתפצל שוב ושוב‪ ,‬ובהתאם לדילמות שעל גבי הלוח‪.‬‬ ‫* הערה‪ :‬ניתן לשחק את המשחק גם על גבי לוח משחק קטן בחדר הפעילות‪ .‬במקרה זה יש‬ ‫להתחיל עם "רץ" אחד אך להביא "רצים" נוספים במקרה שיתפצלו‪.‬‬ ‫שלב ב'‪ -‬סיכום המשחק‬ ‫מנתחים יחד עם החניכים את האירועים שהיו במשחק‪:‬‬ ‫‪ ‬כמה התפצלויות אם בכלל התרחשו במשחק?‬ ‫‪ ‬נסו לאפיין את הדילמות שגרמו להתפצלות החניכים? ( סביר להניח שהיו אלה‬ ‫דילמות‪ ,‬שההחלטה בהן דורשת הכרעה בין שני ערכים חשובים לקבוצה‪ .‬במקרים‬ ‫אלה מתקיים קונפליקט ערכי)‪.‬‬ ‫‪ ‬לדעתכם‪ ,‬מדוע נוצר מצב שבו התפצלה הקבוצה? ואם לא התפצלה‪ ,‬מדוע? (בדר"כ‬ ‫תיווצר התפצלות בנושאים‪ ,‬שאין בהן החלטה קבוצתית חד משמעית‪ .‬אם אין‬ ‫לקבוצה תפיסות ערכיות ברורות‪ ,‬ייתכן פיצול; אך אם הקבוצה מחוברת לתפיסה‬ ‫ערכית כלשהי‪ ,‬המנחה את השותפים בה בהחלטות הערכיות‪ ,‬לא תיווצר התפצלות‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫‪ ‬לדעתכם‪ ,‬מדוע חשוב שלתנועת הצופים תהא תפיסת עולם מוגדרת מראש?‬ ‫(כתנועה המחנכת לערכים זקוקה תנועת הצופים למסר ערכי ברור‪ ,‬שינחה את‬ ‫חניכיה בפעילותם למטרות מוגדרות)‪.‬‬ ‫‪ ‬אילו אירועים התרחשו במציאות הישראלית והעלו שאלות ודילמות ערכיות בפני‬ ‫התנועה? (הקמת מפלגת "כך"; הקמת שבט צופים מעבר לקו הירוק; הסוגיה של‬ ‫החזרת שטחים תמורת שלום; תגובה או מניעת תגובה תנועתית ליציאה נגד בית‬ ‫המשפט העליון ומע' החוק בישראל ועוד‪( )...‬נספח ג')‪.‬‬ ‫‪ ‬האם אתם‪ ,‬כחניכי התנועה‪ ,‬חשופים לתפיסה הערכית של התנועה? האם זה חשוב‬ ‫בעיניכם?‬ ‫עליך להיות זהיר מאוד‪ :‬אם אינך יודע לאן אתה הולך‪ ,‬אתה עשוי לא להגיע לשם (יוגי ברה)‬ ‫נספח ב'‪-‬דילמות‬ ‫‪ ‬אתם חניכי כיתה ט' בצופים‪ .‬מע' הבחירות בישראל מאבדת שליטה‪ ,‬ובמהלכה‬ ‫נשמעות אמירות קשות ומסיטות של הצדדים השונים זה כלפי זה‪ .‬בעיר מגוריכם‬ ‫אף קרתה תגרה אלימה בין אנשי ימין לאנשי שמאל‪ .‬האם תצא התנועה נגד‬ ‫המסיטים? האם תבחר לא להגיב?‬ ‫‪ ‬חניך חדש הצטרף לשכבה שלכם‪ .‬אתם מכירים אותו היטב מביה"ס ויודעים מהן‬ ‫דעותיו הפוליט יות והחברתיות‪ .‬החניך הצטרף בעיקר על רקע חברתי ואינו מסכים‬ ‫עם חלקים נרחבים של התפיסה הערכית של התנועה‪ .‬כיצד תגיבו?‬ ‫‪ ‬חניך כיתה ח' בשבט שלכם אינו מסכים לקחת חלק בטקס ההבטחה‪ ,‬שכן לטענתו‬ ‫אין לה משמעות לגביו‪ ,‬ואין הוא רואה עצמו נוהג על פי הבטחה זו‪ .‬מדריכי‬ ‫הקבוצה העלו את העניין בפני שכבה הבוגרת ובפניכם‪ .‬מה תעשו?‬ ‫‪ ‬אחד המדריכים בשבט משתייך לתנועה "הארץ שלנו" – תנועה הקוראת לפגיעה‬ ‫בזכויותיהם של בני מיעוטים בישראל‪ .‬חלק מחברי השכבה הבוגרת בשבט החליטו‬ ‫לערוך ישיבה דחופה‪ .‬הם טוענים כי חניך‪ ,‬שדעותיו ומעשיו נוגדים את התפיסה של‬ ‫התנועה‪ ,‬צריך לעזוב – ומיד! כיצד תגיבו?‬ ‫‪ ‬לפי החלטת המועצה ביישובכם עומדת גינה גדולה ומרכזית‪ ,‬הסמוכה לשבט‪,‬‬ ‫להפוך לבניין משרדים גדול ולצידו שטח חניה‪ .‬כיצד תגיבו?‬ ‫‪ ‬כבר כמה חודשים שהאוכלוסיות הדתית והחילונית בשכונה שלכם מנהלות ויכוח‬ ‫סוער‪ ,‬ולעיתים אף אלים על רקע סגירת רח' ויצמן – כביש מרכזי בשכונה – בשבת‪.‬‬ ‫האוכלוסיה הדתית תובעת לסגור כביש זה בשבת‪ ,‬שכן נסיעת המכוניות פוגעת‬

‫‪38‬‬

‫בקדושת השבת‪ ,‬ואילו האוכלוסיה החילונית טוענת כי סגירת הכביש פוגעת‬ ‫ביכולתם לנוע ברכבים מצידה הדרומי של העיר לצידה הצפוני‪ .‬כיצד תגיבו?‬ ‫‪ ‬בשבועות יצאת לטיול הנהגתי‪ .‬חניכי כיתות ו' באו וסיפרו לכם כי בלילה התגנבו‬ ‫למחנה של שבט אחים‪" ,‬לקחו" ציוד מחסן חשוב‪ ,‬והכניסו הכל למחסן של השבט‪.‬‬ ‫כיצד תגיבו?‬ ‫‪ ‬צוות ההדרכה של כיתות ז' החליט לשנות את נושאי הפעילות‪ ,‬הכתובים בתוכנית‬ ‫החינוכית של התנועה‪ ,‬וליצור בעצמו מערכי פעילות חדשים‪ .‬רכז ההדרכה של‬ ‫השבט טוען‪ ,‬כי החלפת מערכי הפעילות באחרים פוגעת בתהליך של הקניית ערכי‬ ‫התנועה‪ ,‬ומשבשת את הרצף; ולכן חייבים המדריכים לפעול רק ע"פ התוכנית‬ ‫המקורית‪ .‬צוות המדריכים‪ ,‬לעומתו‪ ,‬טוען‪ ,‬כי הוא מכיר את החניכים‪ ,‬וביכולתו‬ ‫לבנות משהו מתאים יותר‪ .‬כיצד תגיבו?‬ ‫‪ ‬נער דתי החליט להירשם לחטיבת הביניים החילונית שבה אתם לומדים ולא‬ ‫להמשיך לישיבה דתית ‪ ,‬חטיבת הביניים מסרבת לקבלו בשל הפערים הרבים‪,‬‬ ‫הקיימים בתוכם ובדרך הלימוד בין מע' החינוך הדתית לבין מע' החינוך‬ ‫הממלכתית‪ .‬כך נותר הנער ללא מסגרת ללמוד בה‪.‬כיצד תגיבו?‬ ‫‪ ‬מדריך שכבת י"ב בשבט יצר מערך פעילות בנושא הצבא‪ ,‬המעודד באופן ברור‬ ‫שירות ביחידות הקרביות של צה"ל‪ ,‬תוך סיכון החיים למען המדינה‪ .‬בישיבת‬ ‫שכב"ג האחרונה טען אחד החניכים כי אין המדריכים כל זכות להשפיע על חיי‬ ‫החניכים בצורה שכזאת‪ .‬כיצד תגיבו?‬ ‫‪ ‬במועצת העיר הוחלט לסגור את כל בתי העסק בשבת‪ ,‬לאות התחשבות ברגשי‬ ‫הציבור הדתי ביישוב‪ .‬כך נסגרו בתי הקולנוע ובתי הקפה‪ ,‬ולא נותרו מקומות בילוי‬ ‫הקרובים לביתכם‪ .‬נציג האוכלוסיה הדתית ביישוב שיגר אל כל תושבי השכונה‬ ‫מכתב תודה על הסבלנות והרצון הטוב לבוא לקראת בקשתם‪ .‬כיצד תגיבו?‬ ‫‪ ‬מדריך כיתה ח' שוחח עם חניכיו על בית הספר‪ .‬התברר כי חברי הקבוצה עומדים‬ ‫בפני בחינה חשובה וקשה מאוד‪ ,‬כי בידי אחד מתלמידי הכיתה נמצא עותק‬ ‫השאלות‪ .‬הוא נפגש עם מדריך נוסף בחדר שכב"ג שבשבט וביקש את עצתו‪ :‬מצד‬ ‫אחד אין הוא רוצה להפר את אמון החניכים בו או להציע להם משהו שהם אינם‬ ‫רוצים לשמוע‪ ...‬ומצד שני הרי זה מעשה מרמה והוא אינו רוצה להתעלם מהעניין‬ ‫מה תציעו לו לעשות?‬ ‫‪ ‬העיתונות חשפה מע' יחסים אינטימית בין איש ציבור בכיר במדינה למאהבת שלו‪.‬‬ ‫הפרשה נמצא בכותרות וכוללת כניסה לחייו הפרטיים של איש הציבור‪ .‬כיצד‬ ‫תגיבו?‬ ‫‪39‬‬

‫‪ ‬מתרבים מקרי ה אלימות בקרב בני הנוער גם בבית הספר בו אתם לומדים‪ .‬גם‬ ‫בבית הספר היסודי הסמוך לבית ספרכם התמודדו עם אלימות פיזית ומילולית של‬ ‫ילדים ובני הנוער‪ .‬כיצד תגיבו?‬ ‫נספח ג'‪-‬דילמות מחיי התנועה‬ ‫בשנות ה‪ 81-‬הצטרפה למע' הפוליטית מפלגת "כך"‪ ,‬שהסיטה נגד האוכלוסיה הערבית וקראה‬ ‫לחקיקת חוקים הפוגעים בזכויותיהם‪.‬‬ ‫תנועת הצופים‪ ,‬המחנכת לדמוקרטיה‪ ,‬זכויות האדם ושיוויון‪ ,‬יצאה בגלוי נגד מפלגת‬ ‫"כך" והעומד בראשה‪.‬‬ ‫בתנועת קמה סערה גדולה‪ :‬האם לאפשר לחניכי התנועה‪ ,‬הנמנים עם נוער "כך" או מסכימים‬ ‫לתפיסת עולמם‪ ,‬להישאר בתנועה‪.‬‬ ‫מחד‪ ,‬נידוי חנ יכים אלה מהתנועה הוא פגיעה בזכויותיהם‪ ,‬ובמובנים רבים סתימת פיות;‬ ‫ומאידך תפיסת עולמם מנוגדת לזו של התנועה לבסוף הוחלט כי חניך תנועה הנמנה עם נוער‬ ‫"כך" או מסכים עם דעותיה‪ ,‬יוכל להישאר במסגרת התנועתית – אך לא יוכל לשמש כמדריך‬ ‫בתנועה‪.‬‬ ‫(לבסוף הוצעה המפלגה מחוץ לחוק)‪.‬‬ ‫דילמה נוספת שהעסיקה את התנועה הייתה‪ :‬האם להקים שבט צופים מעבר לקו הירוק?‬ ‫השאלה עלתה‪ ,‬כשהוגשה בקשה להקים שבט צופים באלפי מנשה‪ .‬לאחר דיונים רבים הכריעה‬ ‫תנועת הצופים במשאל תנועתי להקים את השבט‪.‬‬ ‫במרכז ההדרכה ניתן לשאול סרט וידאו קצר המתעד את המשאל התנועתי‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫פעולת צופים לעתיד‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תחנך לאהבת אדם‪ ,‬תפעל למען חברה שבה האדם במרכז‪.‬‬ ‫תעודד את הפרט לקחת חלק מרכזי בעיצוב עולמו הערכי‪ ,‬האישי והחברתי‪ ,‬כמו גם אחריות על‬ ‫בחירותיו ומעשיו‪.‬‬ ‫תפעל למען פיתוחו של הפרט‪:‬‬ ‫במישור האישי כמממש את עצמיותו‪.‬‬ ‫במישור החברתי כאזרח תורם ומעורב‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יבין כי מהות הצופים היא העשייה‬ ‫‪ .2‬החניך יבין כי הוא מקבל כלים לחיים‬ ‫‪ .3‬החניך ירצה לתרום מעצמו "המפותח" מעבר לצופים‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬למה צופים?‬ ‫רצף של משפטים‪ -‬מי שמסכים לוקח צעד קדימה‪ .‬המשפטים הם על מטרת תנועת נוער (להכין‬ ‫לחיים הבוגרים‪ ,‬לעודד לעשייה‪ ,‬לחנך לערכים‪ ...‬וכו')‪.‬‬ ‫החלטה קבוצתית‪ -‬מהי מטרתה המרכזית של תנועת הצופים כתנועת נוער?‬ ‫‪ .2‬מה הצופים נותנים לי‪/‬לכל חבר בתנועה?‬ ‫כל חניך צריך להציג בפנטומימה או במשחק תן קו מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול‪ ,‬ואילו‬ ‫תכונות וכלים הוא צריך בשביל זה‪ .‬אח"כ עושים מכירה פומבית של תכונות וכלים שהם‬ ‫מקבלים בצופים‪.‬‬ ‫דיון‪ :‬מה הם מקבלים מהצופים? (אפשר להיעזר בייעוד בשביל זה)‪.‬‬ ‫‪ .3‬מה אפשר לעשות?‬ ‫להציג לחניכים את דמות החניך בתנועה‪ -‬מי שיש לו כל מה שהתנועה מנסה להקנות לו‪ -‬מה‬ ‫הוא יכול לעשות במסגרות החיים שלו? (בשכונה‪ ,‬בבי"ס‪ ,‬בפעילויות אחרות שיש לו?)‬ ‫להשליך עליהם‪ -‬מה הם יכולים לעשות? התנועה מחנכת אותם לעשייה‪ -‬למה הם לא‬ ‫‪ .4‬הצופים משתלטים על העולם‬ ‫איך ביה"ס והשכונה שלהם היו נראים אם הגדוד שלהם בשבט היה פועל בהם ברצינות‬ ‫ונחישות?‬ ‫לצייר עולם אחר‪ ,‬ואח"כ להציג‪.‬‬ ‫‪.5‬סיכום‪:‬‬ ‫‪41‬‬

‫הצופים מחנכים לעשייה‪ ,‬ואסור שהעשייה הזאת תתמקד בצופים‪ .‬מהות הצופים היא לא‬ ‫הדרכה‪ ,‬אלא לתת לכם כלים כדי לפעול בחברה ולשנות אותה‪ ,‬בין אם זה בבבי"ס ובשכונה‬ ‫היום‪ ,‬או בעוד כמה שנים בצורה רחבה יותר‪ .‬בתור חניכי התנועה הם אמורים להוביל‬ ‫במסגרות בהן הם נמצאים‪ ,‬ולמשוך את כולם קדימה ולהציב רף גבוה יותר‪( .‬בהיבטים‬ ‫החברתיים‪ ,‬כמובן‪ .‬אף אחד לא מנסה להטיף להם על מצוינות בלימודים‪ ,‬בטעות)‪.‬‬ ‫ציוד‪:‬‬ ‫נייר עיתון וטושים‬ ‫עזרים מצורפים‬ ‫עזרים‪:‬‬ ‫משפטי הסכמה‪ :‬ייעודה של תנועת נוער‬ ‫‪ .1‬מטרתה של תנועת הנוער היא להוות מסגרת חברתית‬ ‫‪ .2‬מטרתה של תנועת הנוער היא לחנך לערכים‬ ‫‪ .3‬מטרתה של תנועת הנוער היא להכין את החניכים לחברה הבוגרת‬ ‫‪ .4‬מטרתה של תנועת הנוער היא לעודד חשיבה עצמאית וביקורתית‬ ‫‪ .5‬מטרתה של תנועת הנוער היא לפתח מנהיגות צעירה‬ ‫‪ .6‬מטרתה של תנועת הנוער היא לתת לנוער כלים להתמודדות עם מכלול של דברים‬ ‫‪ .7‬מטרתה של תנועת הנוער היא לשנות את פני החברה‬ ‫‪ .8‬מטרתה של תנועת הנוער היא לספק תעסוקה בשעות אחר הצהרים‬ ‫‪ .9‬מטרתה של תנועת הנוער היא לתת במה לנוער לבטא את עצמו‬ ‫‪ .11‬מטרתה של תנועת הנוער היא לתרום לקהילה הנזקקת בסביבה‬ ‫‪ .11‬מטרתה של תנועת הנוער היא‬ ‫‪ .12‬מטרתה של תנועת הנוער היא‬ ‫‪ .13‬מטרתה של תנועת הנוער היא‬ ‫‪ .14‬מטרתה של תנועת הנוער היא‬ ‫‪ .15‬מטרתה של תנועת הנוער היא‬

‫‪42‬‬

‫ייעוד התנועה‪:‬‬ ‫תנועת הצופים העבריים בישראל היא תנועת נוער ציונית‪ ,‬ממלכתית‪ ,‬שייעודה להקים ולפתח‬ ‫מסגרות חינוכיות ערכיות בהן יפעלו ילדים ובני נוער בכל רחבי הארץ במגוון פעילויות חברתיות‬ ‫חוויתיות המהוות עבורם מקור לפיתוח אישי‪ ,‬לבילוי ולהנאה‪.‬‬ ‫התנועה תתנהל באופן מקצועי על ידי מערכת משולבת של מתנדבים ואנשי מקצוע על בסיס‬ ‫מחויבות לתפיסת העולם הצופית ולמידות הצופה‪.‬‬ ‫העשייה החינוכית בתנועת הצופים תמוקד על ערכי חברות ורעות‪ ,‬על נתינה ומעורבות חברתית‪,‬‬ ‫טיפחו חיים קבוצתיים דמוקרטיים תוך דגש על יוזמה אישית‪ ,‬מנהיגות ומצוינות‪ ,‬הכרת הטבע‪,‬‬ ‫אהבת הארץ ושמירה על איכות הסביבה‪.‬‬ ‫התנועה תעודד את חניכיה לעצב זהות יהודית ישראלית משמעותית המשלבת בין המורשת‬ ‫הרבגונית של העם היהודי על מגזריו השונים‪ ,‬לבין התרבות וההוויה הישראלית המתגבשת‬ ‫במדינת ישראל‪.‬‬ ‫תנועת הצופים תעודד את בוגריה לקחת חלק בפעילות תורמת לקהילה במסגרת שנת שירות לפני‬ ‫גיוס לצבא‪ ,‬להתגייס לשירות ביחידות ובתפקידים שמביאים למיצוי מרבי של כישרונותיהם‬ ‫ויכולתם לתרום לצה"ל ולפעול‪ ,‬אחרי השחרור מהצבא‪ ,‬באורח מאורגן‪ ,‬כגורם מרכזי ומשמעותי‬ ‫בעיצוב דמותה האיכותית של החברה בישראל‪.‬‬ ‫התנועה היא חלק מתנועת הצופים העולמית ופועלת עם הסתדרויות הצופים האחרות במסגרת‬ ‫"התאחדות הצופים והצופות בישראל"‪.‬‬

‫למה אני בצופים‪ -‬אופציה א'‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תפעל למען מימוש העקרונות‪ ,‬הרואים את האדם כאדון למחשבותיו ולמעשיו‪.‬‬ ‫תעודד את הפרט לקחת חלק מרכזי בעיצוב עולמו הערכי‪ ,‬האישי והחברתי‪ ,‬כמו גם אחריות על‬ ‫בחירותיו ומעשיו‪.‬‬ ‫תפעל למען פיתוח הפרט‪:‬‬ ‫במישור האישי כמממש את עצמיותו‬ ‫‪43‬‬

‫במישור החברתי כאזרח תורם ומעורב‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫א‪ .‬החניכים יבינו את החשיבות של היותם בצופים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החניכים יבינו שכל תפקיד בשכב"ג הוא תפקיד הכרחי לשבט וצריך כל חבר שכב"ג‬ ‫לנסות למלא תפקיד זה במסירות רבה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬החניכים יפנימו את העליונות שבערך הנתינה כמדריך ‪/‬חבר שכב"ג – מועיל!‬ ‫ד‪ .‬החניכים יבינו את ההבדל שבין תנועת הצופים לשאר הפעילויות שמוצעות תוך כדי‬ ‫הבלטת חשיבות ההבדל‪.‬‬ ‫ה‪ .‬החניך יגדיר את מיקומו בתנועה ובשבט בפרט‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה ‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫סיפור מסגרת – מנהרת הזמן – פעם היה איש זקן וחכם מאוד והוא בנה מכונת זמן‬ ‫שהובילה אותו לשבט שלנו‪ ,‬המטרה שלו היא לגלות את התשובה לשאלה – מה‬ ‫גורם לבני הנוער לבוא לצופים ? (בכל סוף תחנה הקבוצה מקבלת רמז שיוביל‬ ‫אותה לפתרון)‪.‬‬

‫מתודה ‪: 1‬‬ ‫הגדוד מתחלק לשתי קבוצות ומתבצעת תחרות ביניהן‪ ,‬כל קבוצה צריכה להחזיק מעמד כמה‬ ‫שיותר זמן כאשר הם נשענים כך שכל אחד שם את הראש שלו על הבטן של השני בצורת מעגל‬ ‫וללא תמיכת ידיים בהדרגה חוץ מאחד‪ ,‬כלומר – כל הקבוצה בהתחלה ואז עוזבים לאט לאט חוץ‬ ‫מאחד שנשאר להחזיק עם הידיים‪.‬‬ ‫מתודה ‪: 2‬‬ ‫משחקים משחק קצר של "בית‪-‬שדה"‪"/‬תחנות" ‪ ,‬שתי קבוצות‪ ,‬יש ‪ 4‬תחנות שבהן הזורקים‬ ‫צריכים לעבור‪ .‬המטרה‪ -‬להספיק לעשות כמה שיותר סיבובים עם כמה שפחות פסולים‪.‬‬ ‫מתודה ‪: 3‬‬ ‫כל חניכי הגדוד מתחלקים לקבוצות ולכל קבוצה ניתן פריט אוכל‪ ,‬לדוגמא‪ :‬ירק‪ ,‬ועליהם להחליף‬ ‫את הירק בדבר כמה שיותר שווה‪ ,‬וניתן לחניכים לומר לחניכים שזוהי תחרות בין הקבוצות כדי‬ ‫לדרבן אותם‪.‬‬

‫דיון והסברים על המתודות ‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫מתודה ‪ : 1‬הצופים משמשים לרוב האנשים מסגרת חברתית שמשמעותה תלות‬ ‫ואחריות חברתית בשאר חברי המסגרת בניגוד לחוגים שבהם אתה בא בשביל‬ ‫למלא צורך אישי‪.‬‬ ‫‪44‬‬

‫‪-‬‬

‫מתודה ‪ : 2‬תנועת הצופים פתוחה לאנשים בעלי תכונות שונות ולכן כל אחד יכול‬ ‫למצוא את מקומו בה ולנסות למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מתודה ‪ : 3‬בתור חבר שכב"ג ככל שתיתן מעצמך יותר כך תקבל יותר !‬ ‫(ניתן להרחיב על הסיפוק העצמי של המדריך וכו'‪)..‬‬

‫נקודות לדיון ‪:‬‬ ‫ ממתי אתם בצופים ?‬‫ מה גרם לך להצטרף לצופים ?‬‫ ממה אתה נהנה בצופים ?‬‫ איך אתה רואה את ההבדל בין הצופים לחוג אחר ?‬‫ באיזו דרך אתה יכול לשכנע את אחיך הקטן להצטרף לצופים ?‬‫ מה גורם לך להישאר בצופים ?‬‫ את הדיון ניתן להעביר בדרכים שונות ‪ ,‬כגון ‪ :‬פלונטר על הרצפה שעל כל‬‫חלק רשומה שאלה אחרת‪ /‬לכתוב כל שאלה על דופן של קובייה‪.‬‬ ‫לעשות פאנל עם אנשים חיצוניים ‪ :‬רכז השבט‪ ,‬הורים‪ ,‬רכז הדרכה‬ ‫הנהגתי‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫למה אני בצופים‪ -‬אופציה ב'‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫שליחות‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ ‬החניך יתחיל בתהליך החשיבה "למה אני כאן"?‬ ‫‪ ‬החניך יבחן את גבולות התנועה‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך יחשוב מה הוא נותן לצופים ומה הצופים נותנים לו‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך יבין את מושג "השליחות"‪.‬‬ ‫חלק א'‪ :‬התפיסה הערכית‬ ‫שאלות מנחות‪:‬‬ ‫‪ ‬לאילו ערכים אני יותר מתחבר?‬ ‫‪ ‬לאילו ערכים אני פחות מתחבר?‬ ‫‪ ‬עד כמה אני יכול שלא להתחבר לתפיסה הערכית?‬ ‫משחק ‪ D&D‬מטורף – משחק וירטואלי המתעמת עם נגזרות של התפיסה הערכית ואיך הן‬ ‫מתבטאות בחיי היום יום שלנו‪( .‬נספח בסוף)‬ ‫רעיון כללי‪ :‬אנשים התחילו להתנהג עפ"י ערכי המוסר ונורמות חברתיות חיוביות‪ ,‬רק שלא‬ ‫באמת האמינו בדברים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הם התחילו להתנהג כמו רובוטים‪ .‬כשהיו צריכים‬ ‫להשתמש בערכים שהם כביכול מאמינים בהם‪ ,‬הם לא עשו זאת נכון מפני שהם לא באמת‬ ‫הפנימו את הדברים‪.‬‬ ‫חלק ב'‪:‬סדר העדיפויות שלי וגבולות האמונה שלי‬ ‫שאלות מנחות‪:‬‬ ‫‪ ‬למה אני בצופים? חברים? אמונה?‪...‬‬ ‫‪ ‬מה יותר חזק?‬ ‫‪ ‬האם אפשר להפריד ביניהם ולהיות כאן רק בגלל אחד מהם?‬ ‫‪ ‬למי יש מקום בצופים?‬ ‫‪ ‬תפקידים בשבט המהווים חינוך ישיר לסביבה (מדריכים‪ ,‬צוות מוביל‪ – )...‬למי יש‬ ‫זכות להיבחר? האם יש גבול? מהו?‬ ‫‪ ‬האם כבר נבחר אדם‪ ,‬האם יש לו זכות להשפיע כנגד התפיסה הערכית?‬ ‫חלוקה לזוגות‪/‬שלשות‪ .‬כל קבוצה מקבלת דילמה המתעוררת מהתפיסה הערכית וצריכה‬ ‫להציג את האדם שקיבלה‪ ,‬בתור "הצופה האידאלי"‪ .‬בוחרים שופט או זוג שופטים והם‬ ‫‪46‬‬

‫צריכים להחליט מי הכי שיכנע אותם‪ ,‬מיהו הצופה האידאלי? צבא‪ ,‬מכתב הקצינים‪ ,‬נגד‬ ‫שכב"ג‪ ,‬השחטת רכוש‪( .‬דוגמא‪ :‬מיה אלון רכזת הדרכה בשבט ‪ ...X‬מתנגדת לשירות‬ ‫בצה"ל‪...‬האם יש לה זכות להיות בצופים) אחרי שהשופטים מחליטים‪ ,‬עורכים דיון קצר (ראה‬ ‫שאלות מנחות)‬ ‫חלק ג'‪ :‬השליחות‬ ‫שאלות מנחות‪:‬‬ ‫‪ ‬מהי שליחות?‬ ‫‪ ‬מהם הדברים הגורמים לנו להרגיש בשליחות?‬ ‫‪ ‬מהי השליחות בתנועת נוער ‪ /‬צופים ‪ /‬בשבט‪?...‬‬ ‫‪ ‬האם אני כאן בשביל שליחות? בשביל השפעה?‬ ‫‪ ‬מירוץ שליחים משוכלל (אפשר במעגל‪ ,‬ואפשר בטור) – מתחלקים לשתי קבוצות –‬ ‫זוהי תחרות‪ .‬מחלקים לכל אחד מספר‪ ,‬כמספר האנשים בכל קבוצה‪ .‬הראשון‬ ‫חושב על מילה‪ ,‬רץ לשני ולוחש לו את המילה שחשב עליה‪ .‬השני רץ לשלישי והוא‬ ‫צריך להציג לו את המילה בפנטומימה‪ .‬השלישי מצייר את מה שהוא חושב שהשני‬ ‫אמר לו‪ ,‬ורץ לרביעי ומראה לו את הציור‪ .‬הרביעי מסתכל על הציור יוצר אותו‬ ‫בפלסטלינה רץ ומעביר את זה לחמישי‪ .‬החמישי מנחש מה זה הפסל שקיבל‪,‬‬ ‫מצייר אותו ומעביר לשישי‪ .‬השישי מנסה להבין את הציור‪ ,‬רץ לשביעי ומציג לו‬ ‫בפנטומימה את הציור‪ .‬השביעי מבין את מה שהוא מבין ואומר את המילה שהוא‬ ‫חושב‪ .‬המנצחת היא הקבוצה שעשתה את זה הכי מהר‪ ,‬וגם הקבוצה שהמילה של‬ ‫הראשון והאחרון היא מילה זהה‪.‬‬ ‫‪ ‬קליפ שליחויות‪ :‬אם יהיו ממצאים טכניים טובים – נערוך סרטון קצר הכולל‪ ,‬מס'‬ ‫רגעים בהיסטוריה בהם אנשים הרגישו בשליחות (ניל ארמסטרונג נוחת על הירח‪,‬‬ ‫מכבי ת"א מנצחת באליפות‪ .)...‬אם לא יהיו אמצעים טכניים מספקים‪ ,‬נסתפק‬ ‫בתמונה של האירוע וסיכום קצר עליו‪.‬‬ ‫‪ ‬כל זוג ‪ /‬שלשות מקבל קטע ‪ /‬תמונה הנ"ל וצריכה להציג אותו בצורה הומריסטית‪.‬‬ ‫(ברקע מוסיקה מתאימה כמו "רוקי" כדי להעצים את הרגע)‪.‬‬ ‫חלק ד'‪ :‬אפשרויות העשייה וההשפעה שלי בשליחות‬ ‫שאלות מנחות‪:‬‬ ‫‪ ‬איך מממשים את השליחות? מביעים? משפיעים?‬ ‫‪ ‬מהם מגוון האפשרויות שלי?‬

‫‪47‬‬

‫‪ ‬האם צופים יותר נגישים למטרה זו מגופים אחרים כמו‪ :‬בית ספר‪ ,‬מדינה?‬ ‫(תקציב יוזמות שכב"ג‪)...‬‬ ‫מתודה‪:‬‬ ‫מלך הטריוויה‪.‬‬ ‫שאלות טריוויה על מסגרות כמו‪ :‬בית ספר‪ ,‬צבא‪ ,‬צופים‪ ,‬מדינה‪...‬‬ ‫אחרי שהם עונים על השאלות‪ ,‬הם צריכים להבין מה משותף לכל קטגוריה (בית ספר‪ .)...‬אחרי‬ ‫שיש להם את כל הקטגוריות הם צריכים להבין מה משותף להכל (מסגרות)‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫נספחים לפעולת "למה אני בצופים‪ -‬אופציה ב"‬ ‫‪:D&D‬‬ ‫רעיון המשחק ‪ :‬המשחק הינו יצירה של מציאות מדומה המתבססת על המציאות שלנו‪ .‬הקבוצה‬ ‫חווה "על בשרה" את העולם הדמיוני‪ ,‬ופעולותיה משנות את אותה מציאות‪.‬‬ ‫את המשחק ינהל המדריך כאשר הוא מספר את המתרחש במשחק בהשפעה של פעולות הקבוצה‪.‬‬ ‫המדריך יציב בפני הקבוצה את בעיות ודילמות שעליהם לפתור בהחלטה מגובשת‪ .‬במהלך המשחק‬ ‫יציג המדריך מספר בעיות שדרך פתירתן ע"י הקבוצה ישקפו חלקים מהתפיסה הערכית של תנועת‬ ‫הצופים‪.‬‬ ‫קו כללי של איך זה צריך להיראות‪:‬‬ ‫" בוקר לאחר שחזרתם מהשבט‪ ,‬נדהמתם לגלות כי העולם מלא ב"זומבים" בלי עיניים‪ ,‬פה‪,‬‬ ‫אוזניים‪( ...‬פנים ריקות)‪ ,‬כמעט כל מי שהכרתם עד עכשיו הוא זומבי‪.‬‬ ‫היחידים שנשארו "רגילים" הם אתם ועוד מספר אנשים שיתגלו במהלך הסיפור‪ .‬לאחר חיפוש‬ ‫טלפוני ארוך‪ ,‬אתם נפגשים ומחליטים לגלות מה קרה באותו לילה‪ .‬בעוד אתם אובדים עצות‪ ,‬אתם‬ ‫מבחינים באור רחוק באזור הצפון ומחליטים ללכת לעברו‪".‬‬ ‫במהלך העלילה על המדריך להתקיל את הקבוצה בבעיות ‪ /‬סיטואציות‪:‬‬ ‫‪" .1‬אתם מבחינים בבן אדם שנפל לתהום‪ .‬ברשותכם חבלים‪ 4 ,‬סנדות‪ ,‬עץ מעל‬ ‫התהום וגלגלת (דמיוני)‪ .‬אותו אדם ששרוי בקצה התהום ניסה לגנוב את כספיכם‬ ‫קודם לכן‪ .‬מה תעשו?" (ערך החיים‪ ,‬תושיה‪ ,‬דמוקרטיה)‪.‬‬ ‫‪ " .2‬אתם פוגשים בחקלאי פצוע ומבוהל‪ ,‬המציע להטיס אתכם בעזרת מטוס הריסוס‬ ‫שלו לארץ אחרת ולהצניח אתכם שם מבלי אפשרות חזרה‪ .‬בתקווה שהמצב שם‬ ‫יותר טוב‪ .‬מה תעשו?" (אהבת הארץ)‪.‬‬ ‫‪( .3‬בסוף המשחק) " אתם מגיעים לאדם מוזר אשר בידו התשובה למה מתרחש‬ ‫בעולם‪ ,‬למה האנשים הפכו לזומבים? אותו אדם מוזר‪ ,‬מעניק לכם שתי אפשרויות‪:‬‬ ‫דלת ‪ – 1‬לחיות בעולם כמו "מטריקס"‪ ,‬מבלי לזכור כלום‪ .‬דלת ‪ – 2‬לגלות את‬ ‫האמת של מה שקרה‪( .‬פיתוח האדם‪ .)...‬תשובת האיש‪ :‬אנשים אינם מתנהגים‬ ‫באופ ן טבעי‪ ,‬ע"פ ערכי המוסר המקובלים‪ ,‬אלא כופים את זה על עצמם‪ .‬לכן אינם‬ ‫יודעים להשתמש בהם בצורה נכונה‪ .‬אלוהים הפך את האנשים לזומבים כסמל‬ ‫להתנהגות הלא טבעית של בני האדם‪".‬‬ ‫שאלה סופית‪ :‬למה דווקא אתם לא זומבים‪ ,‬וכל השאר כן?‬

‫‪49‬‬

‫טיפים ונק' חשובות‪:‬‬ ‫‪ ‬בסיכום יש להתייחס לאנשים האחרים שנשארו‪ ,‬במטרה להראות ולהוכיח להם‬ ‫שבהם הערכים מוטבעים היטב‪ ,‬ואם לא אז למה הם מנהגים בצורה מסויימת?‬ ‫‪ ‬חשוב לספר את העלילה בכמה שיותר פרטים מציאותיים‪ ,‬על מנת להגביר את‬ ‫תחושת המציאות‪.‬‬ ‫‪ ‬במהלך המשחק יש להציב בפני הקבוצה דילמות טכניות ומוסריות קטנות כמו‪:‬‬ ‫האם הם יגיעו מנק' ‪A‬בעזרת מכונית גנובה?‬ ‫‪ ‬יש לזרום איתם בדרך החלטת ההחלטות‪ ,‬ובסוף לדבר גם על הדמוקרטיה בצופים‪.‬‬ ‫‪ ‬בסיכום יש לנתח את התכונות המרכזיות ולהשליך אותם על התפיסה הערכית‪.‬‬ ‫‪ ‬רצוי מאוד לנסח את התפיסה הערכית במילים יותר פשוטות ומובנות‪.‬‬ ‫דילמות לחלק ב'‪( :‬הכל מראש)‬ ‫‪ .1‬מיה אלון‪ ,‬בת ‪ 17‬מנתניה‪ ,‬רכזת הדרכה בשבט הבנים‪ .‬מיה בצופים מכיתה ה' והיא פעילה מאוד‬ ‫בשבטה‪ .‬היא הולכת פעמיים בשבוע למתנ"ס בעיר ועוזרת ומדריכה שם ילדים קטנים‪ .‬מבחינת‬ ‫תפקידה בשבט היא מבצעת אותו מצוין‪ ,‬אך היא לא תקועה בתפקידה‪ .‬היא מתנדבת לוועדות‬ ‫בפרויי קטים וכל יום פעילות היא באה חצי שעה לפני כדי לנקות את השבט‪ .‬באחת מישיבות‬ ‫בשכב"ג אשר הוסט הדיון לנושא השירות בצה"ל‪ ,‬מיה הצביעה ואמרה שאם השירות היה רשות‪,‬‬ ‫היא לא הייתה הולכת לצבא‪ .‬ערך החיים הוא העליון בשבילה‪ ,‬ואת כל המחלוקות אפשר תמיד‬ ‫לפתור בדרכים מדיניות‪.‬‬

‫פעולת חינוך פורמלי וחינוך בלתי פורמלי‬ ‫‪51‬‬

‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תחנך לאהבת אדם‪ ,‬תפעל למען חברה שבה האדם במרכז‪.‬‬ ‫תפעל למען פיתוחו של הפרט‪:‬‬ ‫במישור האישי כמממש את עצמיותו‪.‬‬ ‫במישור החברתי כאזרח תורם ומעורב‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניכים יבדילו בין החינוך הפורמלי על כל היבטיו‪ :‬בית ספר‪ ,‬שיעור‪ ,‬מורה‪,‬‬ ‫העברת החומר‪ ,‬לבין החינוך הבלתי פורמלי‪ :‬חוגים‪ ,‬תנועות נוער‪ ,‬פעילויות‬ ‫אחה"צ‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יכיר בחשיבות תנועות הצופים‪ .‬זאת ע"י הבנת העקרונות‪ ,‬המטרות‪,‬‬ ‫היתרונות והחסרונות של תנועת הצופים‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫חלק א'‪ -‬תנועת הצופים‪ .‬החניכים ייגלו את הייחוד של תנועת הצופים ואת חשיבותה‬ ‫פותחים את הפעולה בהודעה מרעישה‪ :‬אתמול נודע לראש השבט כי הוחלט לאחד מספר תנועות‬ ‫נוער עקב מפקד תנועות הנוער שנערך בקרב תנועות הנוער ובו נתגלה שתנועת הצופים אינה‬ ‫התנועה הגדולה בארץ ולכן אין לה הצדקת קיום והיא תאוחד עם תנועות נוער אחרות‪.‬מקריאים‬ ‫לחניכים מעיין פקס שהגיע אל השבט אתמול ונשלח מההנהגה‪( .‬ראה נספח ‪.)1‬‬ ‫מפתחים עם החניכים דיון שעוסק בנקודות הבאות‪:‬‬ ‫‪ ‬מה דעתכם על תכנית האיחוד?‬ ‫‪ ‬מה ההצדקה לקיום תנועת הצופים?‬ ‫‪ ‬האם הדבר ישנה את התנועה?‬ ‫‪ ‬במה התנועה תורמת?‬ ‫‪ ‬האם צריך להשאיר את תנועת הצופים מופרדת? למה?‬ ‫לאחר הדיון מסבירים לחניכים שזה לא נכון‪ ,‬והתנועה ממשיכה להתקיים כהרגלה‪.‬‬ ‫בסוף הדיון נותנים לחניכים את ההסבר האמיתי לקיומה ומשמעותה של תנועת הצופים‪ ,‬זאת ע"י‬ ‫חלוקת דפים של התפיסה הערכית והחינוכית של הצופים‪( .‬ראה נספח ‪.)2‬‬ ‫חלק ב'‪ -‬החינוך הפורמלי ‪ vs.‬החינוך הבלתי פורמלי‪.‬‬ ‫‪ ‬משחק פתיחה‪ -‬פסיכולוג‪.‬‬ ‫‪ ‬הפעילות היא דו אחוותית‪ .‬מחלקים לכל החניכים שלטים‪ .‬על חמישה שלטים יהיו‬ ‫רשומים שמות של בעלי תפקידים שבנאדם פוגש במהלך חייו ומופע מהם (מורה‪,‬‬

‫‪51‬‬

‫מפקד בצבא‪ ,‬מדריך וכו') על שאר השלטים יהיו כתובות התנהגויות אשר‬ ‫מתאימות לבעלי התפקידים‪ .‬על החניכים להתחלק כך שלכל בעל תפקיד יהיו‬ ‫חניכים עם שלטים של התנהגויות שלפי החניכים הולמות את אותו בעל תפקיד‪.‬‬ ‫רשימת תפקידים והתנהגויות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מורה בביה"ס‪ -‬מעריך את הילד בציון מספרי‪ ,‬נותן משימות לבית‪ ,‬בוחן את‬ ‫הילדים על החומר שהועבר‪.‬‬ ‫‪ .2‬מפקד בצבא‪ -‬מצווה עליך לעשות משימות נתונות‪ ,‬רשאי לקבוע אם אתה חוזר‬ ‫הביתה או לא‪,‬‬ ‫‪ .3‬בוס בעבודה‪ -‬קובע את התגמול שאתה מקבל על עבודתך‪ ,‬יכול להחליט אתה‬ ‫מסוגל לעבוד‪ /‬להפסיק להעביד אותך‪ ,‬תולה את הצלחת העסק שלו בך‪.‬‬ ‫‪ .4‬מאמן ספורט‪ -‬מפתח אותך גופנית‪ ,‬עוזר לך להחליט מה הכי טוב בשבילך‪ ,‬בודק‬ ‫שאתה מתקדם ולא פוגע בעצמך‬ ‫‪ .5‬מדריך בצופים‪ -‬מעביר פעילויות מגוונות‪ ,‬דואג שתקבל מסר מסוים כל פעם‪ ,‬משפר‬ ‫את הפעילות לפי ההתפתחות של הפרט והכלל‪.‬‬ ‫‪ ‬חוזרים לאחוות יחידות‪ .‬המדריך בוחר שניים מהאחווה שלו‪ .‬לכל אחד מהנציגים‬ ‫שאר החניכים נותנים משימה‪ ,‬שאותו חניך צריך לגרום לנציג השני לעשות מבלי‬ ‫שיהיה מודע לכך‪ .‬אומרים לשני החניכים כי הם נמצאים בסיטואציה מסוימת‬ ‫(לדוגמא‪ -‬דייט במסעדה)‪ ,‬החניכים צריכים תוך כדי הסיטואציה לגרום לחניך‬ ‫השני לבצע את המשימה שלו מבלי לומר לו במפורש את המשימה‪ .‬עושים מספר‬ ‫סבבים ‪.‬‬ ‫‪ ‬מחלקים לחניכים טבלה ובה קריטריונים להבדלים בין חינוך פורמלי (בית הספר)‬ ‫וחינוך בלתי פורמלי (תנועת נוער)‪ .‬החניכים צריכים למלא את הטבלה (ראה נספח‬ ‫‪.)3‬‬ ‫‪ ‬יוצאים לדיון שמטרתו להסביר לחניכים את ההבדל בין תנועת נוער לבית הספר‪,‬‬ ‫תוך הסבר הפעולה‪:‬‬ ‫‪ ‬פעילות ראשונה‪ ,‬ההבדל בהתנהגות של כל אחד מבעלי התפקידים‪ ,‬ההבדל‬ ‫בהתנהגות של מדריך בצופים לבין מורה בבית הספר‪.‬‬ ‫‪ .1‬מה ההבדל בין בעלי התפקידים במסגרת הפורמלית לבין אלה‬ ‫שבמסגרת הבלתי‪ -‬פורמלית?‬ ‫‪ .2‬מה היתרונות והחסרונות של בעלי התפקידים בשתי המסגרות‬ ‫(פורמלי ולא פורמלי)?‬

‫‪52‬‬

‫‪ .3‬מה משותף לבעלי התפקידים הפורמליים והבלתי פורמליים?‬ ‫‪-‬‬

‫פעילות שניה‪ ,‬ההבדל בדרך העברת המסר; בחינוך הפורמלי בצורה‬ ‫ישירה ולא נתונה לויכוח‪ ,‬לעומת החינוך הבלתי פורמלי בו המסר‬ ‫מועבר בצורה עקיפה ומגוונת יותר (כמו המשחק)‪.‬‬

‫‪ .1‬האם בכל המסגרות (פורמליות ובלתי פורמליות) תמיד מנסים‬ ‫להעביר מסר מסוים?‬ ‫‪ .2‬באיזה דרכים מעבירים את המסרים בשתי המסגרות?‬ ‫‪ .3‬מה ההבדל בדרך העברת המסר בשתי המסגרות?‬ ‫‪ .4‬מה היתרונות והחסרונות של דרכי העברת המסר בכל אחת‬ ‫מהמסגרות?‬ ‫‪-‬‬

‫מסכמים את הטבלה שעוסקת בהבדלים בין החינוך הפורמלי‬

‫לחינוך הבלתי פורמלי‪.‬‬ ‫מקריאים קטע על הילד המרובע ומחלקים לחניכים‪.‬‬ ‫‪ 11‬דקות‪ -‬הפסקה‪.‬‬ ‫‪ 31‬דקות‪ -‬חלק מעשי‪.‬‬ ‫‪ 31‬דקות‪ -‬התנסות‪ 11 +‬דקות משוב‪.‬‬ ‫‪ 11‬דקות‪ -‬מפקד סיום‪.‬‬ ‫רשימת ציוד‪:‬‬ ‫דו"ח מפוברק של תנועת הצופים‪ ,‬שלטים עם תפקידים והתנהגויות‪ ,‬ניירות עיתון ‪ ,‬טוש‪41 ,‬‬ ‫עותקים של "הילד המרובע"‪.‬‬ ‫עזרים‪:‬‬ ‫נספח ‪:1‬‬ ‫תנועת הצופים העבריים בישראל‪ -‬הנהגת שרון‪-‬דרום‬ ‫העתקים‪ :‬ראשי השבטים‪ :‬דני רוזן‪,‬נורית גבע‪,‬רונית כרמי‬ ‫הנידון‪ :‬התכנסות חירום בנוגע להודעת משרד החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‪.‬‬ ‫ראש שבט יקר‪,‬‬ ‫בעקבות הודעה ישירה ממשרד החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‪ ,‬לפיה ‪":‬תנועת הצופים נמצאת במצב‬ ‫של אי‪ -‬דמונסיפרציה"‪ ,‬טענה המבוססת על רישומי מפקד החניכים האחרון‪ ,‬שהועברו לידי שרת‬ ‫החינוך‪ ,‬על התנועה להתאחד עם תנועות נוער אחרות אשר נמצאות באותו מצב‪.‬‬ ‫תנועת הצופים רואה בהחלטה זו סכנה קיום אולטימטיבית לתנועת הצופים‪.‬‬ ‫עקב זאת‪ ,‬הוחלט לקיים כינוס של ראשי ההנהגות והשבטים‪ ,‬ע"פ חלוקה הנהגתית‪.‬‬ ‫הכנוס ייערך ב__________ בשעה _______‬ ‫בבית פיליפס אשר נמצא ברח' לוחמי גליפולי ‪.49‬‬ ‫‪53‬‬

‫על סדר היום‪:‬‬ ‫‪ 13:31 -12:11‬פתיחת הכנס‪ ,‬העברת ההחלטה הממשלתית‪ ,‬והסבר כללי של המצב ע"י מזכ"ל‬ ‫ההנהגה‪.‬‬ ‫‪ 15:11 -13:31‬הרצאה של יו"ר תנועת הצופים‪ ,‬הכוללת את היסטוריית התנועה‪ ,‬וחשיבותה‪.‬‬ ‫‪ 15:11-16:11‬הפסקת צהרים‪.‬‬ ‫‪ 16:11-18:11‬פורום ראשי שבטים‪ -‬החלטה על המהלכים העתידיים אשר יש לנקוט‪ ,‬וגיבוש עמדה‬ ‫תנועתי‪.‬‬ ‫‪ 18:11-19:11‬הסבר של מרכזי ההנהגות בנוגע לצורת הודעת ההחלטה בשבטים‪.‬‬ ‫אנו מקווים כי אין צורך לציין את חשיבות ההגעה לכנס‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נבקש שלא לפרסם ולשמור על חשאיות מרבית של ההודעה‪ ,‬עד לאחר קיום הכינוס‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫יו"ר תנועת הצופים העבריים בישראל‬ ‫תנועת נוער‬

‫בית ספר‬

‫נספח ‪3‬‬

‫מניעים‬ ‫להצטרפות‬

‫ציפיות הנוער‬ ‫מהמסגרת‬

‫אחריות‬ ‫כלפי מה!‬

‫‪54‬‬

‫ציפיות המסגרת‬ ‫מהנוער‬

‫מידות היכולת‬ ‫להשפיע‬

‫גבולות‬ ‫סמכויות‬ ‫תפקידים‬ ‫ודרכי גישה‬

‫‪55‬‬

‫ממדי החינוך הבלתי פורמלי וכיווני השפעתם –‬ ‫דף מידע‬ ‫הגדרת המימד‬ ‫הצטרפות חופשית‬ ‫(וולרנטריות)‬

‫כיון השפעתו‬

‫בחירת חופשית לגבי הצטרפותה ועזיבתה העובדה‪ ,‬שצעירים יכולים להצטרף או‬ ‫של המסגרת כולה או פעילויות בתוכה‪.‬‬

‫לעזוב מרצונם את המסגרת‪ ,‬מחזקת את‬

‫"ההוצאות" של כל הכרעה כזו מבחינת‬

‫עמדת המיקוח שלהם כלפי המבוגרים‪,‬‬

‫העתיד נמוכות ביחס לאלה הקיימות‬

‫ומעלה את הסיכוי להתאמה בין כושר‬

‫במסגרות אחרות‬

‫והתעניינות אישיים לבין ההיצע של‬ ‫המסגרת‪ -‬עובדה המחזקת מחוייבות‬ ‫ערכית‬

‫רב מימדיות‬

‫מרחב גדול של תחומי פעילות ומיומנויות מתן אפשרות למספר גדול של משתתפים‬ ‫בלי קשרים שונים לתמרן בתחומי פעולה‬ ‫מגוונות‪ ,‬שוות ערך מבחינת החשיבות‬ ‫רבים ולהגיע להישגים‪ ,‬הצטיינות‬ ‫ולהערכה בהתאם לכישוריהם‪ .‬בנוסף‪,‬‬

‫וההערכה החברתית‬

‫מאפשרים תהליכים אלה ברמה האישית‬ ‫פיתוח דימוי עצמי חיובי ומוביליות‬ ‫חברתית אחרת‪ .‬ברמה הקבוצתית הם‬ ‫מאפשרים היווצרות של דפוס סולידריות‬ ‫"אורגנית"‪ ,‬המבוסס על שוני ועל תלות‬ ‫בין המשתתפים‬ ‫"מורטוריום" –‬

‫מבנה הבנוי כדגם של משחק בעל תחום‬

‫התנסות במגוון של תפקידים ומטלות‪ ,‬על‬

‫התנסות בעולם‬ ‫המבוגרים‬

‫השראה רחב‪ ,‬המאפשר ניסוי וטעייה‪,‬‬ ‫כאשר התגמול והעונש נתונים בידי קב'‬

‫הזכויות והחובות הכרוכים בהם‪ ,‬ובחינה‬ ‫של אמיתות שונות לפני קבלת התחייבות‬

‫שווים‬ ‫"אוטונומיום"‬

‫שיתוף המנוהלים בהכרעות והחלטות‬

‫לימוד עקרונות של כפיפות ועליונות‬

‫מרכזיות תוך התנסות ישירה בדפוסי‬ ‫ניהול עצמיים‬

‫באמצעות התנסות ופיתוח אחריות‬ ‫הדדית‪ ,‬השתתפות ויוזמה עצמית‬ ‫וקבוצתית‬

‫סימטריה‬

‫מגע גומלין המבוסס על יחסי שיוויון או‬

‫קבלה של נורמות וערכים כללים‬

‫אקוויוולנטיות של משאבים;ופיתוח‬ ‫עקרונות וציפיות בתאום הדדי בין‬

‫(אוניברסליים) ומוסכמות של התנהגות‬ ‫(אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך)‬

‫‪56‬‬

‫הצדדים כשאין לצד האחר אפשרות‬ ‫לכלול את כלליו על האחר‬ ‫פיקוח חברי‬

‫פיקוח באמצעות הסברה‪ ,‬השפעה‬ ‫ושיכנוע יותר מאשר על ידי הפעלה של‬

‫קבלה של כללי פעולה תוך הסכמה‬ ‫הדדית‬

‫איומים או בעזרת שימוש באיסורים של‬ ‫כוח‬ ‫גמישות מובנית‬ ‫(מודולריות)‬

‫הפעולות מבוססות על כללים ונורמות‬

‫כושר אילתור וניצול של אפשרויות‬

‫הנושאים אופי אקלקטי ופתוחות לשינוי‬

‫מזדמנות‬

‫על פי הצרכים והמטרות של המשתתפים‬ ‫הסמלה‬

‫ייחוס משמעות ערכית לפעילות (בין‬ ‫השאר מתן שמות או טקסים) או‬

‫פיתוח כושר תרגום של ערכים למעשים‬ ‫ולהפך‪ ,‬שילוב בין משמעות סמלית לבין‬

‫משמעות פונקציונלית לערכים‬

‫משמעות מעשית‬

‫כיון הפגתי משולב עם מיזוג של פעילות בעלת תיגמול מידי‪,‬‬

‫תיגמול מיידי שבא מעצם השתתפות‪,‬‬ ‫לצד פיתוח של יכולת לדחות סיפוק‪,‬‬ ‫המגדיל את כושר המשיכה והשפעה של‬

‫כיון יצרני‬

‫הפגתית בעיקרה‪ ,‬עם פעילות יצרנית‬ ‫המכוונת בעיקר להשגת תוצאות בעתיד‬

‫דו משמעותיות‬

‫מע' הפועלת בו זמנית על שייכויות ויחס‬

‫מתן ביטחון והגנה (בתקופת ההתבגרות)‬

‫בלתי אמצעי‪ ,‬ובמקביל‪-‬שרויה ביחסי‬ ‫תחרות הישגית‬

‫לצד למידה של עקרונות החברה הרחבה;‬ ‫גישור בין ילדות לבגרות תוך הרחבה‬

‫המסגרת‬

‫הדרגתית של כמות וסוג התפקידים‬ ‫שמשתתף ממלא‬

‫‪57‬‬

‫מיהו מחנך?‬ ‫אם תהייה ראשון לחובות – ואחרון לזכויות‪.‬‬ ‫אם תדע לציית – לפני שתדרוש ציות‪.‬‬ ‫אם לא תבטיח – מה שלא תוכל לקיים‪.‬‬ ‫אם ראשון תקום – ואחרון תשכב‪.‬‬ ‫אם תכתף במשא המטען הכבד ביותר‪.‬‬ ‫אם תוכל לחייך – גם כשברכך כושלות‪.‬‬ ‫אם נאה תדרוש – ונאה תקיים‪.‬‬ ‫אם יהיה בך העוז להודות כי שגית‪,‬‬ ‫כי אתה במבוכה ‪-‬‬ ‫כי אינך יודע ‪-‬‬ ‫ותדע לתקן את המעוות‪ ,‬להבהיר את המעורפל‬ ‫ללמד דבר מתוך דבר‪.‬‬ ‫אם תשווה לנגד עינייך את המטרה – אך לא תשכח פרטים‪,‬‬ ‫אם יהיה לבך פתוח‪,‬‬ ‫למצוקת החלש‪,‬‬ ‫למבוכת החדש‪,‬‬ ‫לבדידותו של האיש בשוליים!‬ ‫אם תהייה לחניכייך כאבא‪ ,‬כיועץ‪ ,‬כאח‪ ,‬כצל ביום שרב‪ ,‬ככותל ביום סגריר‬ ‫אם תדע לאמר את הדבר הנכון‪ ,‬במקום ובזמן הנכון‪,‬‬ ‫אם תזכור לא לגזור על חניכייך גזירה שאינם יכולים לעמוד בה‪,‬‬ ‫אם תשכיל לכבוש את רגשותייך – ולא לשאת פנים‪,‬‬ ‫אם באמת ובתמים תאהב את הארץ הזאת‬ ‫על חמסינה ושלוליותיה‪ ,‬על פרחיה וקוציה‪,‬‬ ‫אם באמת תאהב את העם הזה‪,‬‬ ‫על צדיקותו וחטאיו‪ ,‬אם באמת תאהב את חניכיך כמות שהם‪ ,‬ותדע ‪-‬‬ ‫לא לכפות – אלא לשכנע! לא לעקוף – אלא ללבן!‬ ‫לא להטיל דופי – אלא להורות דרך‪.‬‬ ‫לא ללגלג – אלא לעודד! לא לסבך – אלא לפשט‪.‬‬ ‫לא להטיף – אלא להיות מופת אישי‪.‬‬ ‫לא ליאש – אלא לעורר תקווה‪.‬‬ ‫אם תדע כל אלה – כי אז מחנך הנך‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫תוכן עניינים ‪ -‬מערך‬ ‫הדרכה‬ ‫מס"ד‬ ‫‪.1‬‬

‫הזכות לחנך (‪ 3‬אופציות)‬

‫סדר מחייב‬

‫פעולה‬

‫‪.2‬‬

‫סוגי מנהיגות (‪ 3‬אופציות)‬

‫סדר מחייב‬

‫‪.3‬‬

‫תפיסת תפקיד מדריך‪ -‬נספחים קטעי קריאה על הדרכה‬

‫סדר מחייב‬

‫‪.4‬‬

‫המדריך כחונך‬

‫סדר מחייב‬

‫‪.5‬‬

‫גישה לחניך וסוגי חניכים‬

‫‪.6‬‬

‫משוב‪ 2 -‬אופציות‬ ‫‪.7‬‬

‫טכניקות מסירה –‪ -‬קתימב"ה‪ 2 -‬אופציות‬

‫‪.8‬‬

‫מתודיקה ויצירתיות‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫דיון משחק סיפור‬

‫‪.11‬‬

‫יצירתיות ואלתור‬

‫‪.11‬‬

‫מאפייני הגיל המודרך‬

‫‪.12‬‬

‫עבודת צוות‪-‬דגש על הצוות שיהיה שנה הבאה‬

‫‪.13‬‬

‫התמודדות עם בעיות משמעת‬

‫‪.14‬‬

‫תקשורת בין אישית –‪ -‬דף מידע‬

‫‪.15‬‬

‫קבוצה קטנה‪ ,‬קבוצה גדולה‬

‫‪.16‬‬

‫מתודות חליפיות‪-‬דף מידע‬

‫‪59‬‬

‫הזכות לחנך‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫תעודד את הפרט לקחת חלק מרכזי בעיצוב עולמו הערכי‪ ,‬האישי והחברתי‪ ,‬כמו גם אחריות על‬ ‫בחירותיו ומעשיו‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יגדיר את המושג חינוך‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יתעמת עם השאלה "האם יש לי את הזכות לחנך"?‬ ‫‪ .3‬החניך יגבש ויחזק את תפיסת העולם החינוכית שלו‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫המדריך ימנה ‪ 4‬זוגות‪ ,‬כל זוג יקבל פתק ועליו כתוב אחד מההגדרות הבאות‪:‬‬ ‫כפיה ‪ -‬הכרח אילוף‪ ,‬אונס (מתאפיין בחוסר ברירה)‪.‬‬ ‫שידול ‪ -‬מאמץ להשפיע על מישהו (עדיין יש ברירה להחליט אחרת)‪.‬‬ ‫לימוד ‪ -‬הוראה‪ ,‬הקניית ידע‪.‬‬ ‫הרגל ‪ -‬הקניית התנהגות לאדם על ידי חזרה מרובה עליו‪.‬‬ ‫מטרת הזוג היא להציג את ההגדרה על ידי אכילת דני‪ .‬על חניכי הקבוצה לנחש באיזה מושג‬ ‫מדובר‪.‬‬ ‫נקודות לדיון‪:‬‬ ‫‪ .1‬האם בפעילות השבטים אנו משתמשים בשיטות הללו ומתי?‬ ‫‪ .2‬איזה דרכים אינן מקובלות והאם יש מקרים שכל שיטה מתקבלת?‬ ‫המדריך יחשוף את ההגדרה של חינוך‪.‬‬ ‫חינוך – הבאת שינויים רצויים בידיעותיו‪ ,‬התנהגותו‪ ,‬אופיו ומידותיו של אדם לאור מטרה‬ ‫מסוימת‪.‬‬ ‫המשימה ‪ :‬כל חניך מקבל חתיכה של פלסטלינה ועליהם לעצב את החניך האידיאלי‪ ,‬את החניך‬ ‫שהיו רוצים לראות כחניך שלהם‪.‬‬ ‫ומכאן נעבור לשאלת "זכותנו לחנך" –‬ ‫נשאל את החניכים – "איזה זכות יש לכם לחנך ילדים צעירים"‪,‬‬ ‫(בהקשר להפעלה – מה פתאום ילד בשישית מעצב ילד אחר?)‬ ‫ולאחר שהתשובות הועלו על פלקט‪ ,‬יקבל כל חניך את ייעוד התנועה (נספח ‪ )1‬וממנה ייגזר‬ ‫שהסיבה הראשונה ‪-‬‬ ‫‪ .1‬המסגרת החינוכית אליה אנו משתייכים וכלליה של המסגרת‪.‬‬ ‫‪61‬‬

‫מדוע תנועת הצופים צריכה ייעוד?‬ ‫כל חניך יצייר על דף למה הוא היה רוצה לחנך‪ .‬מספר מתנדבים יציגו את ציורהם לאחרים ושאר‬ ‫החניכים ינסו לפענח את הציור – המדריכים יעלו אם השאלה "מדוע בחרת דווקא בערך זה"?‬ ‫אופציה נוספת היא לחלק קטעים על חינוך והחניך לוקח את הקטע שמדבר אליו‪( .‬נספח ‪)2‬‬ ‫יש לנסות ולכוון את הדיון ל"אני המאמין" של כל חניך ומכך תיגזר הסיבה השניה –‬ ‫‪ .2‬אמונה אישית‪.‬‬ ‫מהו האני מאמין האישי שלכם? מה הם הערכים המרכזיים בהם אתם‬ ‫מאמינים?‬ ‫המדריך יקריא את סיפור עדי רן – (נספח ‪ ) 3‬וידון בשאלה של "האם אני מיישם ‪ /‬איני מיישם בחיי‬ ‫היום – יום את הערכים בהם אני מאמין והאם אני רשאי לחנך לדבר שאינני מיישם אותו בעצמי?‬ ‫ואז תוגדר הסיבה השלישית ‪-‬‬ ‫‪ .3‬יישום אישי בחיי היום יום – דוגמא אישית‪.‬‬ ‫נציג לפני החניכים את דוגמת "מקרה בית הכרם" (נספח ‪ ) 4‬והחניכים יבדקו למה מה שארע שם‬ ‫אינו תקין‪ .‬סביר להניח כי מהר מאוד יגיעו החניכים להסכמה כי האירוע לא תאם את כללי‬ ‫המסגרת (מטרות התנועה) כפי שכבר הגדרנו בסיבה הראשונה‪ .‬אז תובאנה דוגמאות שעומדות בכל‬ ‫הדרישות הקודמות‪ ,‬אולם בכל זאת אינן תקינות –‬

‫למשל מדריך המחנך לסדר‪ ,‬משמעת‬

‫ודייקנות ומאחר לפעילות באופן סדיר ‪.‬דוגמה נוספת היא הניאו – נאצים או תנועת הקו – קלאקס‬ ‫– קלאן – בתור תנועות הדוגלות בשלושת הסיבות הקודמות (כללי מסגרת‪ ,‬אמונה אישית‪,‬יישום‬ ‫אישי) החניכים יתבקשו למצוא מהו התחום הבעייתי ובכך יגדירו למעשה את הסיבה הרביעית‪-‬‬ ‫‪ .4‬השכל הישר וכללים הומניים אוניברסליים‪.‬‬ ‫בקשו מן החניכים לחשוב על מדריך שחינך אותם לערכים מרכזיים‪ ,‬מדריך‬ ‫שהיווה דמות חינוכית משמעותית עבורם‪ ,‬למה?‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫הזכות לחנך לדבר מסוים נובעת מהאמונה האישית בתוך דבר‪ ,‬יישומו בחיי היום יום והרצון‬ ‫להפיצו – כל זאת בתנאי שהדבר אליו רוצים לחנך מתאים לקווי המסגרת בתוכה אנו מחנכים‬ ‫ואינו עומד בסתירה לערכים הומניים – אוניברסלים והשכל הישר‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫נסיים בהקראת משל החבית (נספח ‪ )5‬בכדי להבהיר לחניכים שאין קיצורי דרך בחינוך וכאשר‬ ‫אנחנו מחנכים צריך לזכור כי זו היא‪:‬‬ ‫‪ .1‬עבודה דרך קשר חברי ובלתי אמצעי (עקב הפרש גילאי קטן)‬ ‫‪ .2‬עבודה רצופה שאינה מוגבלת לשעות הפעילות בלבד‪.‬‬ ‫‪ .3‬תהליך מובנה‪ ,‬חינוכי והגיוני (מערך פעילות)‪.‬‬ ‫נסיים שוב את הפעולה עם הגדרת המושג חינוך –‬ ‫חינוך – הבאת שינויים רצויים בידיעותיו‪ ,‬התנהגותו‪ ,‬אופיו ומידותיו של אדם לאור מטרה‬ ‫מסוימת‪.‬‬ ‫נשאל את החניכים מה לדעתם מילות המפתח בהגדרה וננסה למקד את הדיון‬ ‫בשתי נקודות ‪:‬‬ ‫‪ .1‬יצירת שינויים – על מנת לחנך דרוש הכח והאומץ לייצר שינויים ‪ ,‬נבקש מן החניכים‬ ‫דוגמאות ‪.‬‬ ‫‪ .2‬מטרה מסוימת – בחינוך תמיד חשוב לדעת למה אנחנו רוצים לשנות לאן אנחנו רוצים‬ ‫לקחת את החניך שלנו מה היא המטרה !‬ ‫המדריך יסכם את הפעולה בכך שיאמר שזוהי הפעולה הראשונה בתהליך ארוך לקראת הרגע שבו‬ ‫יזכו להיקרא מחנכים‪.‬‬ ‫ניתן ואף רצוי בפעולה זו לשמוע מהחניכים את ציפיותיהם לקראת השנה הקרובה‪.‬‬ ‫נספח ‪ -‬הזכות לחנך‬ ‫דו"ח ועדת חקירה‬ ‫על מקרה שארע – ויש מקום למחשבה על מה שהיה ומה שנקבע‬ ‫באחד מימי ג'‪ ,‬שנת ‪ 83‬בתום מהדורת החדשות בטלוויזיה נמסר כי ח"כ דר' מיכאל בר זהר‪ ,‬הגיש‬ ‫שאילתה לשר החינוך בדבר אירוע של התעללות בחניכים שארע באחד השבטים‪.‬‬ ‫התברר כי נמסר לידיו מכתב החתום בידי שמונה עשר חניכים מאחת הקבוצות של גדוד … כתות ז'‬ ‫משבט זה‪.‬‬ ‫"בא"ש לילה המדריכים הכריחו אותנו‪:‬‬ ‫א‪ .‬הרביצו חזק ובעטו בנו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אמרו לנו ללקק את האדמה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הכריחו ללעוס את הגרביים שלנו‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫ד‪ .‬הוציאו שן לשני ילדים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הכריחו לנשק עצים‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫הכריחו ללקק עצים‪.‬‬

‫ז‪.‬‬

‫על כל מילה חטפנו מכות‪.‬‬

‫ח‪ .‬אמרו לנו דברים מנוגדים וכשלא יכולנו לבצעם חטפנו מכות‪.‬‬ ‫ט‪ .‬הכריחו אותנו לקפוץ יחפים על קוצים‪.‬‬ ‫י‪.‬‬

‫שפכו עלינו מים‪.‬‬

‫יא‪ .‬הכריחו ללכת יחפים לאחר שלקחו לנו הגרביים והנעליים‪.‬‬ ‫יב‪ .‬לאונן על עצים‪.‬‬ ‫לאחר א"ש הלילה בכו כל הילדים מהכאבים והעלבון‪.‬‬

‫מיד לאחר מכן הוקמה וועדת חקירה תנועתית באישור משרד החינוך‪.‬תקציר של ועדת החקירה‬ ‫האירוע שבו היה מדובר – היה מיועד להיות טקס השבעה שבו מתחייבים החניכים לקראת קבלת‬ ‫עניבה חדשה‪ .‬זה תהליך שאין בו המטרה להישבע‪ ,‬אלא שמעמיד את ההשבעה כאמצעי להבעת‬ ‫מחויבות לקבוצה‪.‬‬ ‫מעצם טבעו אירוע זה מגיע לשיאו בשלב התגנבות היחידים שבה נקרא על חניך להפעיל את מה‬ ‫שלמד באופן עצמאי‪.‬‬ ‫אווירת המתח וההתרגשות האלה מגיעים לשיאם משסיים החניך את תפקידו האישי ונשבע‬ ‫בנוכחות מדר יך הקבוצה‪ ,‬דבר ההופך את ההתרגשות לחוויה וסיפוק בסיומה של הפעולה‪.‬‬ ‫באירוע שהתקיים בקבוצה הנדונה‪ ,‬פירשו המדריכים בצורה מעוותת ולא נכונה את השאיפה‬ ‫החינוכית להביא את הילדים לידי מתח והתרגשות חיוביים והשתמשו באמצעים פסולים‪ ,‬שאינם‬ ‫כשרים ואינם תואמים לחלוטין את עקרונות והנחיות התנועה‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫האירוע שהתרחש בשבט בית הכרם הכה התדהמה את התנועה‪ ,‬ראשיה‪ ,‬מדריכיה וחניכיה‪.‬‬ ‫התגובה הספונטנית וידיעת העובדות בשטח לימדו אותנו כי האירוע בו היה מדובר היה אירוע חריג‬ ‫ויוצא דופן‪ ,‬הן בחומרתו והן בעצם העובדה שארע‪ .‬התגובה המהירה והצעדים שנקטו ההנהגה‬ ‫המקומית וההנהגה הארצית הם ההוכחה הטובה ביותר בדבר רצון כולנו כי תופעות מהסוג הזה‬ ‫יוותרו בחריגותן‪ ,‬ואל יקרו בתנועת הצופים‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫נספח‬ ‫רצוי לקרוא קטע זה מראש ולספרו לחניכים בעל – פה‪.‬‬ ‫משל החבית‬ ‫סיפורו קרה לפני כמספר שנים בשכונה קטנה בתל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫אברהם הלל‪ ,‬פועל בנין במקצועו‪ ,‬יצא בבוקר החג לסיים את ריצוף הבלטות בקומה האחרונה של‬ ‫הבניין בו עבד‪.‬‬ ‫בזמן הליכתו של אברהם לבניין הדהד בראשו רק דבר אחד – הבטחתו לאישתו דליה כי יגיע‬ ‫הביתה בתוך שעתיים בכדי לעזור לה בקניות לחג‪.‬‬ ‫אברהם הגיע לבניין בשעה ‪ 17:31‬ולרגע נבהל שראה את כמות הבלטות שהונחה בכניסה לבניין‪.‬‬ ‫אברהם ידע שאם יעלה את הבלטות בכמויות קטנות למעלה‪ ,‬לעולם לא יעמוד בהבטחתו לדליה‪.‬‬ ‫פניו קדרו‪ ,‬אך לפתע ראה בצד הבניין חבית גדולה ובמוחו הבזיק רעיון‪ ,‬אברהם גרר את החבית‬ ‫לעבר כניסת הבניין חיבר חבל בסביבה‪ ,‬מילא אותה בבלטות (עד שלא היה מקום אפילו לזבוב) ורץ‬ ‫בשמחה במעלה המדרגות‪ .‬כאשר הגיע אברהם לקומה האחרונה חיבר את החבל לגלגלת שהייתה‬ ‫תלויה במקום והחל משחרר את החבל למטה כך שנגע שוב ברצפת הרחוב‪.‬‬ ‫כאשר הגיע אברהם בחזרה למטה‪ ,‬מחוייך כולו‪ ,‬החל מושך בקצה החבל בכל כוחותיו‪.‬‬ ‫החבית עלתה אט אט למעלה ועם כל התקדמות שלה גדל חיוכו של אברהם‪ ,‬הוא דמיין את‬ ‫שמחתה של דליה כאשר יגיע כה מוקדם הביתה ויעמוד בהבטחתו‪ .‬כאשר לבסוף הגיע החבית עד‬ ‫לגלגלת קרה דבר נורא‪ :‬החבל נתקע בגלגלת‪ ,‬אברהם החל למשוך מצד לצד את החבל בכדי‬ ‫לשחרר את החבית‪ .‬פ תאום השתחררה החבית ואברהם שלא היה מוכן לא הצליח להחזיקה =‬ ‫החבית החלה צונחת במהירות מטה ומצד שני אברהם אשר החזיק בחבל החל לעלות במהירות‬ ‫איומה לכיוון הקומה האחרונה‪.‬‬ ‫כאשר לבסוף הגיעה החבית למדרכה קרה דבר איום נוסף‪ ,‬כתוצאה מכובד הבלטות ומהמכה‬ ‫שספגה החבית מהמדרכה נשברה תחתית החבית והלבנים החלו להתפזר על המדרכה‪ .‬החבית‬ ‫שבעקבות דבר זה איבדה את משקלה לחלוטין לעומת משקלו של אברהם הייתה כה קלה‬ ‫שאברהם המפוחד החל לצנוח מטה במהירות כתוצאה מכך‪.‬‬ ‫בחצי הדרך נפגשו אברהם והחבית חטף מכה נוראית‪ .‬כאשר לבסוף צנח אברהם על המדרכה חבול‬ ‫ופצוע הרגיש כאבים אך הקלה שהסיוט חלף‪ ,‬אך לא עברו מספר שניות והחבית שהחלה צונחת‬ ‫מטה בגלל שאברהם עזב את החבל נפלה ישירות על ראשו‪.‬‬ ‫נמשל סיפור המעשה‪:‬‬ ‫מקצר דרכיו‪ ,‬מפסיד הישגיו‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫הזכות לחנך‪-‬אופציה ב'‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫תעודד את הפרט לקחת חלק מרכזי בעיצוב עולמו הערכי‪ ,‬האישי והחברתי‪ ,‬כמו גם אחריות על‬ ‫בחירותיו ומעשיו‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יגדיר את המושג חינוך‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יתעמת עם השאלה "האם יש לי את הזכות לחנך"?‬ ‫‪ .3‬החניך יגבש ויחזק את תפיסת העולם החינוכית שלו‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬חלוקת החניכים ל – ‪ 3‬קבוצות‪ ,‬כאשר כל קבוצה מקבלת דמות מחנך אחרת‪ ,‬כגון‪ :‬מורה‪ ,‬הורה‪,‬‬ ‫מדריך בצופים‪.‬‬ ‫‪ .2‬כל קבוצה צריכה ליצור את דמות המחנך שקבלה בצורה האידיאלית דרך ציור‪ ,‬גזירה‬ ‫מז'ורנלים‪ ,‬הדבקה‪ ,‬התחפשות‪ ,‬פלסטלינה ועוד‪.‬‬ ‫הדמות שתיוצר לא צריכה להיות דמות ריאליסטית‪ ,‬נהפוך הוא – יש לקחת‬ ‫הדמות ול"הדביק" לה תכונות סטריאוטיפיות שלה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫רופא – נצייר איש עם ראש גדול (חכם – מח גדול)‪ ,‬משקפיים (מלומד)‪ ,‬אוזניים‬ ‫גדולות (צריך להיות קשוב ובעל סבלנות)‪ ,‬חיוך (נעים הליכות)‪ ,‬לב גדול (טוב לב)‪,‬‬ ‫ידיים ענקיות מושטות קדימה (עוזר לכולם) וכו'‪.‬‬ ‫‪ .1‬עתה‪ ,‬כל קבוצה תצטרך לבחור לה דמות ספציפית (בהתאמה למחנך שקבלה קודם לכן‪,‬‬ ‫קבוצה שקבלה מורה‪ ,‬תבחר עכשיו מורה ספציפי שהיא מכירה)‪ ,‬ושוב משימתה ליצור את‬ ‫הדמות הנ"ל‪( .‬גם כאן ניתן להקצין אברים לפי הצורך)‪.‬‬ ‫‪ .2‬הקבוצות יציגו את יצירותיהם‪ ,‬כל קיר בחדר יוקדש למחנך מסוג אחר‪ .‬בדרך זו החניכים‬ ‫יוכלו לראות ‪ 2‬דמויות של מחנכים כל אחת – אידיאל ולידה דמות מציאותית ספציפית‪.‬‬ ‫ניתן לערוך השוואה בין המציאות לאידיאל ולדבר על הפער וכיצד ניתן לצמצם‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫‪ .3‬ע"פ התיאורים מהחלק הראשון‪ ,‬כל חניך יצטרך עכשיו לצייר את עצמו או איך שהוא‬ ‫רוצה לראות את עצמו כדמות מחנכת (שיהיה ריאלי כמובן) ע"י בחירת תכונות שנראות לו‬ ‫חשובות ומתאימות לעצמו‪( .‬במשימה זו מתייחסת למטרה מס' ‪ 2‬של הפעולה – "החניך‬ ‫יגבש ויחזק את תפיסת העולם החינוכית שלו")‪.‬‬ ‫‪ .4‬דיון "מיהו מחנך" ‪ ,‬נקודות לדיון‪:‬‬ ‫‪ ‬מהו מחנך?‬ ‫‪ ‬מה צריך להיות בו?‬ ‫‪ ‬מהי הזכות לחנך?‬ ‫‪65‬‬

‫‪ ‬מהיכן מקבלים זכות זו‪ ,‬אם בכלל?‬

‫פעולת הזכות לחנך‪ -‬אופציה ג‬ ‫הערך המנחה‪:‬‬ ‫תנועת הצופים תפעל למען מימוש העקרונות‪ ,‬הרואים את האדם כאדון למחשבותיו ולמעשיו‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יבין את הזכות לחנך‬ ‫‪ .2‬החניך יבחן את ה"מרכיבים" שנותנים לו את הזכון לחנך‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יכיר בחשיבות הדוגמא האישית בחינוך‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫שלב א' (עמידה בזמנים)‪ :‬נבחר חניך תורן שמרגע זה ואליך יהיה אחראי זמנים (בכל הפעולה)‬ ‫המשימה הראשונה היא שכל אחד בתורו נכנס לשירותים עם "תשחץ" פותר הגדרה אחת‪ ,‬יוצא‬ ‫החוצה ומעביר את התשחץ לבא בתור‪ .‬המשימה צריכה לקחת ‪ 2‬דקות‪( .‬במידה והם לא מספיקים‬ ‫מתחילים תשחץ חדש…)‬ ‫(‪+‬מקבלים את המילה‪" :‬מדריך")‬ ‫שלב ב' (התנדבות)‪ :‬ניתן לקבוצה הוראה שמעתה ואליך על כל שאלה של המדריך כולם צריכים‬ ‫לענות בתשובה‪" :‬אני"‪ .‬ומי שיעשה כך יקבל נקודות שלבסוף יזכו אותו בפרס‪.‬‬ ‫בשלב זה מדגימים על פי מספר שאלות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מי מוכן לאכול שוקולד שלם בדקה? (אחראי זמן חייב לדאוג שיש עמידה בלוח זמנים)‬

‫‪ ‬מי מוכן לרוץ בשבט כשהוא צועק "אני פלגמט" למשך ‪ 2‬דקות? (כנ"ל)‬ ‫‪ ‬מי מוכן להעביר משחק של ‪ 5‬דקות? (כנ"ל)‬ ‫(‪ +‬קבלת המילה‪" :‬הוא")‬ ‫שלב ג' (שפת הדיבור)‪ :‬הגדוד מקבל פתק המסביר היכן נמצא המשך המסלול‪:‬‬ ‫"הפתק הבא נמצא במקום בו יש כסאות‪ ,‬חלונות והייתם בו כבר לפחות פעמיים במהלך שנה‪.‬‬ ‫הפתק נמצא ב‪ :‬א) חדר שכב"ג ב) חדר ט' ג)חדר מרכזים‬ ‫נבחרים ‪ 3‬חניכים‪ ,‬כל חניך מקבל את אחת האפשרויות (א‪-‬ג) ועליו לשכנע את חבריו לקבוצה‬ ‫שהפתק נמצא במקום שהוא קיבל ללא שימוש במילים‪ :‬כי‪ ,‬אני‪ ,‬ו‪ ,‬אולי‪( .‬ומעתה ואליך לאותם‬ ‫חניכים אסור להשתמש במילים הללו עד לסוף הפעולה)‪.‬‬ ‫(‪+‬קבלת המילה‪" :‬מדריך")‬ ‫מסיימים תוך מקסימום ‪ 15‬דקות)‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫המשימות הן משימות שעל מנת למלא אותן יהיו צריכים החניכים לעבור על חלק מהערכים אליה‬ ‫מחנכת התנועה‪:‬‬ ‫‪ ‬להכין דגל לזוג מחפצים שימצאו בחדר (על פי רוב יכינו החניכים את הדגל אך לא יסדרו‬ ‫אחריהם את הבלגן שעשו)‬ ‫‪ ‬להשיג דגל של זוג אחר (גניבה)‬ ‫‪ ‬לשתות בקבוק שלם של מים (חסכנות ‪ -‬מפני שהמשימה היא על זמן‪ ,‬סביר להניח שרוב‬ ‫החניכים פשוט ישפכו את המים…)‬ ‫‪ ‬לכתוב כמה שיותר דברים מצחיקים על אחווה אחרת (כבוד‪ -‬לרוב הדברים המצחיקים הם‬ ‫גם המעליבים)‬ ‫‪ ‬להיכנס לשק שינה לשלוש דקות (סבלנות)‬ ‫‪ ‬הערה‪ :‬בכל המש ימות סביר להניח כי החניכים ירמו ולא יודו בכך ועל כן ניתן גם להראות‬ ‫שהם אינם דוברי אמת‪.‬‬ ‫(‪+‬קבלת המילה‪" :‬גם")‬ ‫שלב ד' (יחס שווה והוגן לכולם)‪ :‬למדריך יהיו מוכנים מראש פתקים ועליהם סוגי חניכים (השתקן‪,‬‬ ‫הצעקן‪ ,‬האנטי‪ ,‬מתלהב‪ ,‬שתלטן‪ ,‬דברן וכו'…) לכל פתק יתנדב חניך אחר לגלם אותו כשאחד‬ ‫החניכים יקבל פתק של "מדריך" אותו מדריך יצטרך להמציא עם שאר הקבוצה מורל עם תנועות‬ ‫לאחווה‪/‬לגדוד ברבע שעה (אחראי זמן מודד)‪ ,‬כאשר כל שאר הקבוצה משתתפת בהתאם לפתק‬ ‫שקיבלה‪.‬‬ ‫(‪+‬קבלת המילה‪" :‬בשירותים")‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫‪ ‬הסבר הקשר בין המשימות לחינוך‪ .‬איך שכשאני מחנך‪ ,‬מאותו רגע ואליך אני משתמש‬ ‫בשפה רהוטה‪ ,‬אני עומד בזמנים‪ ,‬אני תמיד מתנדב ותמיד משמש דוגמא אישית כי יש מי‬ ‫שמסתכל ולומד ממני‪ .‬לכן אותם חניכים היו צריכים מרגע מסוים (הרגע בו הם כביכול‬ ‫נהיו מחנכים וניתנה להם הזכות הזו‪ ,‬לעמוד בדרישות)‬ ‫‪ ‬מזה מבחינתי להיות מחנך?‬ ‫‪ ‬האם זוהי באמת זכות לחנך?‬ ‫‪ ‬מה הקשר בין להיות מחנך ודוגמא אישית?‬ ‫‪ ‬מזה דוגמא אישית?‬ ‫‪ ‬למי יש לתת דוגמא אישית?‬ ‫‪ ‬מה אומר לי המשפט‪" :‬מדריך הוא מדריך גם בשירותים"?‬

‫‪67‬‬

‫‪ ‬מה נותן לי את הזכות להגדיר את עצמי כמחנך בתנועת הצופים?‬

‫נספחים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ניתן לעקוב אחר דברים שהחניכים עושים במהלך כל השנה‪ ,‬כגון‪ :‬זריקת לכלוך על הרצפה‪,‬‬ ‫איחורים למפקדים‪ ,‬וכו'… ואז בזמן הדיון לשאול מה הם היו עושים באותם מצבים אם היו להם‬ ‫חניכים ולבדוק יחד איתם למה כשאין חניכים אנחנו לא מוצאים לנכון להתנהג באותה הצורה?‬ ‫ב‪ .‬אם ניתן לצלם חלקים מהפעולה במצלמת וידאו המסר אפילו יועבר באופן ברור יותר‪ ,‬שכן‬ ‫כשהחניכים יראו את עצמם על גבי המסך הם לא יוכלו להכחיש את מה שעשו‪( .‬חוץ מזה שזה ממש‬ ‫ממש מגניב…)‬ ‫רשימת עזרים‪:‬‬ ‫פתקים שעל כל פתק רשום מילה אחת מהמשפט‪ " :‬מדריך הוא גם מדריך בשירותים"‬ ‫תשחץ על החניכים‬ ‫פתק שעליו רשום‪" ":‬הפתק הבא נמצא במקום בו יש כסאות‪ ,‬חלונות והייתם בו כבר לפחות‬ ‫פעמיים במהלך השנה‪ .‬הפתק נמצא ב‪ :‬א) חדר השכב"ג ב) חדר ט' ג) חדר מרכזים‬ ‫דף משימות‬ ‫פתקים עם סוגי חניכים‬ ‫בקבוק עם מים‬ ‫קטע על דוגמא אישית‬ ‫ציוד‪:‬‬ ‫חומרים לדגל (בד ערבי‪ ,‬גואש‪ ,‬חבל)‬

‫‪68‬‬

‫סוגי מנהיגות‪ -‬אופציה א‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תחנך אהבת אדם‪ ,‬תפעל למען חברה שבה האדם במרכז‬ ‫תפעל למען פיתוחו של הפרט‪:‬‬ ‫במישור האישי כמממש את עצמיותו‪.‬‬ ‫במישור החברתי כאזרח תורם ומעורב‬ ‫מטרת הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יכיר את סגנונות המנהיגות‬ ‫‪ .2‬החניך יבחר לאמץ סגנון מתאים במקרה המתאים‪ ,‬על מנת להיות אפקטיבי‬ ‫להשגת מטרותיו‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫חלק ראשון‪:‬‬ ‫משימה ‪ -‬ניתן לחניכים משימה – משחק הקשים‪.‬‬ ‫המטרה היא בניית מגדל מקשים‪ ,‬הקבוצה בעלת המגדל הגבוה והיציב ביותר זוכה‪.‬‬ ‫נחלק את השכבה לקבוצות‪.‬‬ ‫מבעוד מועד יגדיר המדריך את המנהיג של הקבוצה ויתן לו תדרוך כיצד לפעול‪.‬‬ ‫מנהיג א' – משימתי – המשימה היא העיקר‪ .‬הצלחתו נמדדת בהתאם לביצוע המשימה‪ .‬המנהיג‬ ‫המשימתי יחלק תפקידים לפי ראות עיניו מבלי להסביר את שיקוליו‪ ,‬יזרז את החניכים‪ ,‬ימנע‬ ‫קשקוש וצחוק בעבודה‪ ,‬זה פוגע ביעילות!‬ ‫מנהיג ב' – חברתי – כל משימה היא רק אמצעי לבניית יחסים בקבוצה‪ .‬העמידה במשימה או בלוח‬ ‫הזמנים אינם חשובים כמו הנאת חברי הקבוצה מחדוות היצירה המשותפת‪ .‬לכן החלטות‬ ‫דמוקרטיות והרבה מוראל גבוה זו דרך עבודתו‪.‬‬ ‫מנהיג ג' – נוטש – המשימה חשובה אך חשוב שהחניכים ילמדו לבצע אותה לבד‪ .‬הם צריכים‬ ‫ליזום‪ .‬כל התערבות שלך תפגע בדינמיקה הקבוצתית‪ ,‬לכן אל תגלה עניין בנעשה או בחניכים‪.‬‬ ‫פשוט זרוק את המשימה לידיהם ותן להם להתמודד‪.‬‬ ‫שים לב – על המנהיגים להסתיר את אופיים מן הקבוצה‪ .‬נסה ךהתאים את אופי המנהיג‬ ‫לאופי האדם‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫"טיפים למנהיגים" (כדי לקדם את הקבוצות)‪:‬‬ ‫א‪ .‬ניתן להאריך את המגדל ע"י דחיפת קש לקש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כדי להבטיח יציבות המגדל רצוי לחבר את הריבועים ע"י אלכסונים‪.‬‬ ‫סוף המשחק הוא לאחר ‪ 11-15‬דקות‪.‬‬ ‫מנצחת הקבוצה בעלת המגדל הגבוה והיציב ביותר‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫‪ ‬איזה מטרה הציב לעצמו כל מנהיג?‬ ‫‪ ‬האם המנהיגים עמדו במטרה?‬ ‫‪ ‬איזה מסגנונות המנהיגות טוב יותר? (כמדריכי קורס חכמים בטח תדעו שאין טוב‬ ‫יותר)‪.‬‬ ‫בחינת סגנונות ‪-‬‬ ‫הצג לחניכים אירועים וקבע יחד איתם מטרה לכל אירוע‪ .‬לאחר מכן חישבו איזה מנהיג יבצע את‬ ‫המטרה טוב יותר?‬ ‫אירועים‪:‬‬

‫ מעבר כביש סואן‪.‬‬‫ מפקד לפני פעילות‪.‬‬‫ טיול‪.‬‬‫ הכנת ערב הווי‪.‬‬‫‪ -‬משחק כדורגל‪.‬‬

‫דיון ‪-‬‬ ‫בשלב זה ערוך דיון קצר על חסרון כל סגנון מנהיגות‪.‬‬ ‫משימתי – לפעמים המשימה אכן חשובה אך הוא עובד עם אנשים ולא עם מכונות‪.‬‬ ‫חברתי – דואג כ"כ למורל ששוכח לשם מה הוא נשלח (חינוך‪ ,‬ערכים וכו')‪.‬‬ ‫נוטש – לא מעניק מניסיונו ובגרותו להגיע לטוב ביותר‪.‬‬ ‫‪ 5‬שיטות שכנוע ‪-‬‬ ‫מתוך סגנונות מנהיגות אלה מצאנו חמש שיטות שכנוע שונות שבהן ישתמש המדריך‪:‬‬ ‫‪ .1‬שוחד – צ'ופרים להשגת מטרות‪.‬‬ ‫‪ .2‬פחד – מאיים ומעניש‪.‬‬ ‫‪ .3‬הערצה – כוחו נובע מאלילותו בעיני חניכיו‪.‬‬ ‫‪ .4‬אידיאליסט – סוחב על גבו אידיאולוגיה שלא ניתן להתווכח איתה‪.‬‬ ‫‪ .5‬ידע – משכנע חניכיו בהסברים‪.‬‬ ‫סווג את המשפטים הבאים לפי חמשת השיטות‪ .‬תוכל כמובן להוסיף משפטים נוספים‪:‬‬ ‫‪71‬‬

‫‪ .1‬אם השבט לא יהיה נקי עד ‪ ,13:11‬אין סרט הערב‪.‬‬ ‫‪ .2‬אם השבט נקי עד ‪ ,13:11‬אוכלים אבטיח‪.‬‬ ‫‪ .3‬חבר'ה אני מקווה בשבילי שתנקו את השבט עד ‪.13:11‬‬ ‫‪ .4‬אם לא מנקים יש מחלות וחיידקים ואח"כ כותבים עלינו כמקור למחלות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫אנו חניכי צופים צריכים להיות דוגמה ומופת וניקיון הוא ערך‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫בלי חאקי אתם לא נכנסים לפעולה הזאת והבאה‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫שימו לב לאסתי שתמיד נראית כחניכה מעולה ‪ -‬הופעתה תמיד הולמת‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫אני איעלב מאוד אם הוראותי לגבי חולצות החאקי לא תתבצענה‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫החאקי נועד לשוויון ולמתן בסיס לתקשורת‪ ,‬מניסיוני הוא מוסיף המון‬

‫‪ .11‬לבשו החאקי בגאווה‪ ,‬הוא מסמל את הצופים וערכיהם‪ ,‬הוא מסמל אתכם‪.‬‬ ‫המדריך יסכם את הפעולה וידגיש כי חייב להיות שילוב שלך סגנונות המנהיג אך חייבת להיות‬ ‫מחשבה תחילה לפני תגובתנו למקרים מסויימים‪ .‬אסור לקרות מצב שבתור מדריכים אנו יותר‬ ‫מידי קשים או רכים לחניכינו‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫פעולת מנהיגות‪ -‬אופציה ב‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫"תנועת הצופים תעודד את הפרט לקחת חלק מרכזי בעיצוב עולמו הערכי‪ ,‬האישי והחברתי כמו גם‬ ‫אחריות על בחירותיו ומעשיו"‬ ‫"תנועת הצופים תטפח חיים קבוצתיים בחברה"‬ ‫"תפעל למען פיתוח של הפרט‪:‬‬ ‫במישור האישי כמממש את עצמיותו‪.‬‬ ‫במישור החברתי כאזרח תורם ומעורב‪".‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך ידע להתאים עצמו למצב הקבוצה‬ ‫‪ .2‬החניך ילמד לפתח ולזהות סוגי מנהיגים בסביבת העבודה שלו‬ ‫‪ .3‬החניך יבין את כוחה וחשיבותה של המנהיגות‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫חלק א'‪ -‬סוגי מנהיגים בקבוצה‬ ‫מכנסים את כל הגדוד למפקד שאותו יעביר הראשג"ד‪ ,‬במפקד הראשג"ד דורש מהחניכים לבצע‬ ‫משימות שונות ופקודות למהלך הפעולה‪ .‬כגון‪ :‬כל פעם שהראשג"ד עובר צריך להגיד לו "שלום‬ ‫הראשג"ד!"‪ ,‬מי שרוצה לדבר עם הראשג"ד צריך להיות על חאקי מדוגם‪ ,‬לקנות לראשג"ד פחית‬ ‫קולה במשך המפקד‪,‬‬ ‫הראשג"ד מסביר לחניכים שעליהם לעבור בתחנות שאותם יעבירו המדריכים‪( ,‬כל תחנה מייצגת‬ ‫בעצם סוג מנהיגות)‪ ,‬לאחר כל תחנה עליהם לחזור למפקד בזמן מוקצב‪.‬‬ ‫התחנות‪ 5( :‬דקות לתחנה)‬ ‫* מנהיג שתלטן‪ -‬המדריך אומר לאחד החניכים להעביר משחק שהוא אוהב‪ ,‬במהלך המשחק‬ ‫המדריך מתערב ומציע להוסיף חוקים חדשים‪.‬‬ ‫* מנהיג דמוקרטי‪ -‬על החניכים לחבר שיר לראשג"ד‪ ,‬הם יבחרו את המנגינה מתוך ‪ 3‬לחנים‬ ‫מוכרים‪ ,‬הם יבחרו מי יציג אותו לראשג"ד‪ ,‬הם יבחרו על מה ידבר השיר?‬ ‫* מנהיג לא מתערב‪ -‬נגיד לחניכים לשחק משחק כלשהוא‪ ,‬המדריך ישב בצד ויחכה שהחניכים‬ ‫יסיימו‪ ,‬לא יסביר את החוקים ולא יתערב במהלך המשחק‪.‬‬ ‫* מנהיג חברתי‪ -‬החניכים ישחקו משחק קשה פיזית (מרוץ דורגלים‪ ,‬משחק ‪ 4‬הכסאות‪ -‬מניחים ‪4‬‬ ‫כסאות משענת פונה כלפי חוץ על החניכים להתישב עם הגב למשענת ולאט לאט מוציאים כל פעם‬ ‫כסא והם נשארים ב אויר בעזרת שרירי הבטן המפותחים וכוח הרצון‪ ).‬המדריך יתייחס לצרכי‬ ‫החניך‪ ,‬יתחנף‪ ,‬יציע עזרה‪ ,‬מים וכו'‬

‫‪72‬‬

‫* מנהיג אגואיסטי‪ -‬החניכים ישחקו משחק דמקה אנושי (יש להכין ריבועים שחורים ולהדביקם‬ ‫על הרצפה מראש‪ ,‬כדי ליצור משטח דמקה) הקבוצות יכולו לזוז רק ע"פ הוראה מפורשת של‬ ‫המדריך‪ ,‬שהוא גם שחקן ויפעל לפי האינטרסים שלו‪.‬‬ ‫חלק ב'‪ -‬חשיבותה וכוחה של המנהיגות(‪ 25‬דקות)‬ ‫א‪ ).‬כל חניך יקבל שלט שעליו רשום מצד אחד "מסכים" ומצד שני "לא מסכים"‪ ,‬המדריך יציג‬ ‫היגדים שונים בנושא מנהיגות‪ ,‬החניכים יצטרכו להחליט אם הם מסכימים או לא עם‬ ‫ההיגד וירימו את השלט המתאים ותוך כדי כך נשוחח איתם על בחירתם‪.‬‬ ‫ההיגדים‪:‬‬ ‫* המנהיג צריך לכוון את חברי הקבוצה לשלוט בהם כך‪ ,‬שינהיג אותם להחלטות המתאימות‬ ‫* מנהיג צריך לטפל בהתנהגות מפריעה של חבר‪ ,‬ע"י שיחה פרטית איתו או איתה‬ ‫המשימה הקבוצתית היא בראש סדר העדיפויות‪ ,‬הצרכים השונים של הפרטים שבה משניים‬ ‫* המנהיג מהווה מוקד העבודה של הקבוצה‪ ,‬נושא האחריות ובכוח הרב היותר‪ ,‬להנהיג את‬ ‫הקבוצה‪.‬‬ ‫המנהיג צריך לקבל את כל ההחלטות‪ ,‬הוא צריך להגן על הרעיונות האישיים‪ ,‬דעות וגישות‪ ,‬גם‬ ‫כאשר מביא הדבר לעזיבת חברים‪.‬‬ ‫* על המנהיג לשמור על עמדת כוח‪ ,‬מנהיג הוא מנהיג היות וכישוריו חוכרים ומקובלים‬ ‫החלטות הקבוצה הן תוצאה של השתתפות מלאה של הקבוצה‪ ,‬המנהיג משרת את הקבוצה ועוזר‬ ‫לה‪.‬‬ ‫ב‪ ).‬החניכים מקבלים כרטיסייה ובה סיפור דילמה (נספח ‪ ,)1‬לאחר שקראו יענו‪:‬‬ ‫‪ . 1‬האם יוסי היה צריך להצביע כדעת שולחיו או לא? כל חניך ינמק דעתו‪.‬‬ ‫‪ .2‬מהי המחוייבות של המנהיג לייצג את שולחיו?‬ ‫‪ . 3‬מהו אופי הזיקה בין הנבחר לבוחריו? האם עליו להיות כבובת חוטים? להצביע רק ע"פ דעת‬ ‫שולחיו? האם מותר להתעלם מדעתם‪ ,‬לאחר שידעו את עמדותיו מראש ובחרו בו?‬ ‫חלק ג'‪ -‬זיהוי סוג מנהיגות עצמי‬ ‫החניכים יתחלקו לקבוצות בנות ‪ 2-3‬חניכים‪ ,‬כל קבוצה מקבלת כרטיסייה עם תיאור מצב (נספח‬ ‫‪ ) 2‬עליהם להציג את המצב לשאר חברי הקבוצה‪ ,‬לאחר שהקבוצה כולה הבינה מהו המצב‬ ‫המתואר‪ ,‬המדריך יציג ‪ 4‬אפשרויות תגובות אפשריות (לפי תיאורית המנהיגות של רדין‪ :‬מקדם‪,‬‬ ‫משימתי‪ ,‬חברתי‪ ,‬מאפשר) כל חניך מקבל דך ניתוח (נספח ‪ )3‬ומסמן בו את דרך ההתנהגות שלו‬ ‫בעיגול ואת ההתנהגות האידיאלית בעיניו בריבוע‪.‬‬ ‫חלק ד'‪ -‬סיכום‬ ‫הסבר על סוגי המנהיגים השונים שהוצגו בחלק א' של הפעולה‬ ‫ניתוח השאלונים והתוצאות של האחווה‪.‬‬

‫‪73‬‬

‫רשימת ציוד‪ :‬פתקים קטנים‪ ,‬מקלות של ארטיק‪ ,‬דפי ‪ ,A4‬כלי כתיבה‪ 2 ,‬סנדות‪ ,‬סנדינה‪ ,‬חבלים‪4 /‬‬ ‫כסאות‪ ,‬בריסטולים שחורים‪ ,‬מסקינטיים‪.‬‬

‫נספח ‪ – 1‬סיפור דילמה‬ ‫"יוסי נבחר להיות נציג גדודו במועצה השבט‪ ,‬בישיבת המועצה האחרונה הציעו שהחניכים יהיו‬ ‫אחראים לניקוי השבט אחרי שעות הפעילות ובכל ניתן לחסוך סכומי כסף גדולים בהם יוכלו‬ ‫להשתמש לפעיל ויות שונות‪ ,‬יוסי תמך ברעיון בהתלהבות רבה‪ ,‬לא כך רוב חברי גדודו‪ ,‬הם דחו את‬ ‫הרעיון‪.‬‬ ‫יוסי היה מאוכזב‪ ,‬הוא חשב שהמניעים של חבריו היו אנוכיים ושהם פשוט לא רצו לקבל על עצמם‬ ‫את האחריות‪ ,‬חבריו דרשו ממנו להצביע כנגד ההחלטה שבה תמך מאוד‪ ,‬יוסי הרגיש כי עליו‬ ‫כדרישתם‪ ,‬האם עליו להצביע נגד?‬

‫‪74‬‬

‫מהי מנהיגות ומהי חשיבותה –אופציה ג‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תחנך לאהבת אדם‪ ,‬תפעל למען חברה שבה האדם במרכז‬ ‫תפעל למען פיתוחו של הפרט‪:‬‬ ‫במישור האישי כמממש את עצמיותו‪.‬‬ ‫במישור החברתי כאזרח תורם ומעורב‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניכים ייחשפו למורכבות המושגים "מנהיג" ו"מנהיגות"‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניכים יגדירו לעצמם את הדגשים האישיים שלהם לגבי נושא המנהיגות‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫חלק ראשון‪:‬‬ ‫המנחה יחלק לכל משתתף שישי את הכרטיסיות‪ ,‬לפי הסדר שבו הן מופיעות להלן (מהכללי‬ ‫לספציפי)‪ .‬המשתתף הראשון יקבל את הכרטיסייה הראשונה ויתבקש להשלים את המשפט בקול‪.‬‬ ‫הוא יעביר את הכרטיסייה ליושב לימינו וכך הלאה עד למשתתף החמישי‪ .‬המשתתף השישי יקבל‬ ‫את הכרטיסייה השנייה וכך הלאה‪.‬‬ ‫זכותו של כל משתתף להימנע מלהגיב ולהעביר את הכרטיסייה הלאה‪.‬‬ ‫המנחה ירשום אל הלוח את תמצית דברי המשתתפים‪ .‬בתום הסבב מומלץ לברר עם המשתתפים‪:‬‬ ‫‪ ‬מה ניתן ללמוד ממגוון האסוציאציות וההתייחסויות לנושא שעלו בסבב?‬ ‫ב"סיעור המוחין" אין הערות ביניים ואין התייחסות לדברים‪ .‬כל משתתף בתורו מגיב על‬ ‫הכרטיסייה שבידו‪.‬‬ ‫רשימת הכרטיסיות‪:‬‬ ‫‪ .1‬המילה "מנהיגות" מזכירה לי…‬ ‫‪ .2‬המילה "מנהיג" מזכירה לי…‬ ‫‪ .3‬מנהיג טוב בעיני הוא…‬ ‫‪ .4‬מנהיג יתבלט בעיקר במצבים שבהם…‬ ‫‪ .5‬כשאני חושב על מנהיג אני רואה מול עיני את…‬ ‫חלק שני‪:‬‬ ‫חשיפה של החניכים לקטעי מקורות על מנהיגות – (נספח ‪.)2‬‬ ‫‪75‬‬

‫רצוי להוסיף לקטעי מקורות אלו תיאורים של מנהיגים שונים שהנהיגו והשפיעו‪.‬‬ ‫מנהיגים כגון נלסון מנדלה‪ ,‬מוהטמה גנדי‪ ,‬בן גוריון‪ ,‬מרטין לותר קינג‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫האם כל אדם הוא מנהיג פוטנציאלי?‬

‫‪‬‬

‫האם יכולת ההנהגה היא תכונה מולדת?‬

‫‪‬‬

‫האם יש תכונות הכרחיות למנהיג?‬

‫‪‬‬

‫האם יש תכונות שימנעו מאדם להיות מנהיג?‬

‫‪‬‬

‫כאשר אנו מדברים על מנהיגות בצופים‪ ,‬מהן הפונקציות שממלא‬

‫מנהיג בקבוצה צופית?‬ ‫חלק שלישי‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫לשאול את החניכים האם יש איזה מישהו בצופים‪ ,‬שהם חושבים‬ ‫שהוא עדיין זכור בשבט?‬

‫‪‬‬

‫"שרוחו" נשארה ומקדמת דברים מסוימים שבהם האמין ?‬

‫‪‬‬

‫למה? מה ייחד אותו?‬

‫‪‬‬

‫האם מדריך בצופים צריך להנהיג או להיות חלק מהקבוצה?‬

‫‪‬‬

‫איזה מנהיג הם מאמינים שהם יהיו בשנה הבאה?‬

‫חלק רביעי ‪:‬‬ ‫המדריך כמפתח מנהיגות בקרב חניכיו‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫האם ביכולתנו לפתח את תכונות המנהיגות בקרב חניכנו?‬

‫‪‬‬

‫כיצד ניתן לעשות זאת (זיהוי יכולות החניכים‪ ,‬בניית מצבי התנסות‪ ,‬ועוד)‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫תפיסת תפקיד המדריך‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬

‫תפעל למען פיתוחו של הפרט‪:‬‬ ‫במישור האישי כמממש את עצמיותו‬ ‫במישור החברתי כאזרח תורם ומעורב‪.‬‬ ‫תקדם יוזמה‪ ,‬מצוינות ומקצועיות‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יגבש את תפיסת תפקיד המדריך‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יבין את משמעות המושג – "מדריך ‪ ,"24‬המדריך שמעבר לשעות הפעילות כחלק‬ ‫בלתי נפרד מתפיסת התפקיד שלו‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יעסוק בבעיות הקשורות לתפקיד‪ ,‬יפגוש את הגורמים המשפיעים על עבודתו‬ ‫כמדריך ויכיר את מערכת הציפיות ממנו‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫משחק הקוביה‬ ‫המדריך יכין קוביה גדולה אשר על ששת פאותיה יהיו כתובים הנקודות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬קטעי קריאה‬ ‫‪ .2‬משימות‬ ‫‪ .3‬מצבי התמודדות‬ ‫‪ .4‬חידות‬ ‫‪ .5‬פרמידה‬ ‫‪ .6‬הפתעה‬ ‫מהלך המשחק‬ ‫החניכים מתחלקים לשלשות כל שלשה ממציאה לעצמה שם ומתחילה לעשות מורל‪ .‬המדריך‬ ‫באותה עת מכין את לוח הניקוד עם שמות הקבוצות‪.‬‬ ‫על הקיר מודבקות שש קופסאות ועליהם שמות הפיאות של הקוביה‪ ,‬בכל תיקיה יהיה קובץ דפים‬ ‫הקשורים לנושא‪.‬‬ ‫כל קבוצה בתורה תזרוק את הקוביה ותיקח דף מהתיקייה‪.‬‬ ‫להלן פירוט התיקיות‪:‬‬ ‫יש לציין כי אלו הן רק דוגמאות‪ ,‬עליכם להוסיף עוד דפים לתוכן כל תיקיה ותיקיה‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫‪ .1‬קטעי קריאה (נספח ‪ - )1‬עליכם לתת לחניך לקרוא את קטע הקריאה ואז נפתח שיחה על‬ ‫קטע הקריאה ‪ ,‬מה אנו לומדים ממנו ‪ ,‬איך זה מתקשר לתפיסת התפקיד שלנו ככמדריכים‬ ‫וכו'‪...‬‬ ‫‪ .2‬משימות (נספח ‪ - )2‬המשימות קשורות לגורמים הרלוונטים מולם יעבוד המדריך בשנת‬ ‫ההדרכה (הורים‪ ,‬מורים‪ ,‬רשג"ד וכו')‪ .‬לאחר כל משימה נדבר עם החניכים על קהל היעד‬ ‫והקשר שלו לתפיסת תפקיד המדריך‪.‬‬ ‫‪ .3‬מצבי התמודדות (נספח ‪ – )3‬מדריך ‪ - 24‬כאשר הקבוצה מקבלת מצב התמודדות‪ ,‬עליה‬ ‫להציג אותו‪( .‬משחק תפקידים) ולתת פתרון‪ ,‬המדריך יחליט את כמות הנקוד שיתן‬ ‫לקבוצה בהתאם לפתרון הבעיה‪.‬‬ ‫‪ .4‬חידות ‪ -‬עליכם להמציא לפני הפעולה חידות הקשורות לצוות ההדרכה הנוכחי בשבט או‬ ‫לצוות המדריכים שהיה לשכבת החמישיות בעבר‪.‬‬ ‫‪ .5‬פרמידה (נספח ‪ - )4‬אם וכאשר תבחר הפיאה הזו יחשוף המדריך פרמידה‪ ,‬כל חלקי‬ ‫הפרמידה יהיו מכוסים‪.‬‬ ‫מטרתה של הקבוצה בהפעלה זו היא לשלוח שני נציגים האחד מכסה את עיניו‬ ‫והשני יקבל את ההגדרה הרשומה על הפרמידה‪ ,‬עליו לנסות לתאר לחברו‬ ‫לקבוצה מהי ההגדרה כמובן מבלי לומר את המילים בהגדרה‪.‬‬ ‫לדוגמא אם ההגדרה היא "דברים שיש במחסן" ‪ -‬הוא יגיד ‪ -‬גרזן‪ ,‬ג'ריקנים‪,‬‬ ‫לורדים וכו'‪.‬‬ ‫‪ .6‬הפתעה ‪ -‬מבקשים מכל חניך לפני הפעולה להביא ממתק או הפתעה ובתוך התיקייה‬ ‫שמים את כל ההפתעות‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫בסיכום הפעולה יש להדגיש כי תפיסת תפקיד המדריך מורכבת מ‪:‬‬ ‫‪ .1‬דמות חינוכית‪ -‬מחנך שמקנה ערכים‬ ‫‪.2‬‬

‫מהווה דוגמא אישית עבור חניכיו‬

‫‪.3‬‬

‫מדריך עצמאי הלוקח אחריות על כל המתרחש בפעולה ומעבר לה‬

‫‪.4‬‬

‫מדריך אחראי המוכן ורוצה להתמודד עם כל דבר ועניין‬

‫‪.5‬‬

‫"מדריך ‪ "24‬הרואה את תפקידו מעבר לזמני הפעולה‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫יצירתי ומקורי‬

‫‪.7‬‬

‫בעל מיומנויות וכישורי הדרכה‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫נמצא בקשר רציף ועובד בצורה מסודרת מול קהלי היעד‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫רואה עצמו כחבר השכבה הבוגרת של שבטו‪ ,‬הנהגתו וכמובן תנועת‬ ‫‪78‬‬

‫הצופים‪.‬‬ ‫‪ .11‬מרגיש חלק ומחוייב לצוות ההדרכה של גדודו‪ ,‬שבטו‪ ,‬הנהגתו וכמובן‬ ‫תנועת הצופים‪.‬‬ ‫בסיכום הפעולה חשוב להדגיש כי להיות מדריך זו עבודה ומחויבות גדולה מאד אך עם‬ ‫"שכר"‪ ,‬סיפוק והמון הנאה בצידה‪ .‬המדריך חייב להבין את תפקידו‪ ,‬להבין את הציפייה‬ ‫והמחויבות אליה הוא נכנס על כל מרכיביה ורק בדרך זו יצליח להגשים את יעודו‬ ‫כמדריך‪.‬‬ ‫תפיסת התפקיד והבנתו הנם השלב הראשון בדרך להדרכה‪.‬‬ ‫נספח ‪ – 2‬משימות‪:‬‬ ‫תיקיה זו מתייחסת לקהלי היעד מולם פועל המדריך ‪.‬‬ ‫לאחר כל משימה עליכם להסביר בקצרה על הגורם ועל הקשר שלו לשנת ההדרכה תוך דגש על‬ ‫תפקידו של המדריך מול אותו הגורם – קהל יעד‪.‬‬ ‫חשוב לשאול את החניכים ‪:‬‬ ‫מה לדעתם הציפיות של אותו הגורם –קהל היעד מהם כמדריכים?‬ ‫‪ ‬הורים חניך – "תן קו" על משפטים אופיינים של הורים‪.‬‬ ‫‪ ‬ראשג"ד – לברר מה השעה ב – ‪ 11‬מדינות שונות בעולם‪.‬‬ ‫‪ ‬רכז ההדרכה – חידות היגיון וחשיבה יצירתית‪.‬‬ ‫‪ ‬חניכים – "כדורסל על הברכיים" – בגובה החניכים‪.‬‬ ‫‪ ‬מחסנאי – חידון ציוד – כמות ומחירים‪.‬‬ ‫‪ ‬מורים שלך – לענות מספר שאלות משיעורי הבית במתמטיקה‪.‬‬ ‫‪ ‬המורה של הקבוצה שאתה מדריך – הפעלת גיוס מגניבה בשיתוף המורה‪.‬‬ ‫‪ ‬חברי שכבה – לכתוב חמשיר‪/‬שיר על השכבה‪.‬‬ ‫‪ ‬משפחה של המדריך – לעשות הצגה מצחיקה על מדריך ומשפחתו‪.‬‬ ‫נספח ‪ – 4‬פירמידה‪:‬‬ ‫דברים שאוכלים‬ ‫דברים שאומרים‬

‫במחנה קיץ‬

‫לחניך שמפריע‬ ‫סיבות‬

‫נספח ‪ - 3‬מצבי התמודדות – "מדריך ‪"24‬‬ ‫להיות מדריך‬

‫תכונות של‬ ‫מדריך אידאלי‬

‫שמות של צוותים או‬ ‫מדריכים בשבט‬

‫‪79‬‬

‫‪ .1‬חניך בקבוצתך חלה‪ ,‬מה אתה כמדריך תעשה?‬ ‫‪ .2‬חניך בקבוצתך נכשל באופן קבוע בחשבון‪ ,‬מה תעשה?‬ ‫‪ .3‬יש לך חניך שאינו אהוד בקבוצה וסובל לא מעט מיחסם של "המקובלים" אליו ‪,‬‬ ‫אתה יודע שגם בבית הספר הם לפעמים מקללים ואף זורקים עליו חפצים שונים‪,‬‬ ‫כיצד תפעל?‬ ‫‪ .4‬חניך בקבוצך מאוהב נואשות בחניכה מקבוצת הבנות בגדוד‪ ,‬לטענתו היא ממש לא‬ ‫"שמה" עליו‪ ,‬אתה הבן אדם שהוא בחר לספר לו‪ ,‬מה תעשה?‬ ‫‪ .5‬בזמן האחרון קבוצתך שומרת על מספר יציב אך שמת לב שאחד החניכים לא הגיע‬ ‫כבר ‪ 3‬פעולות‪ ,‬כיצד תפעל?‬ ‫‪ .6‬בזמן האחרון שמת לב שאחד מחניכיך מסתגר בעצמו ונראה עצוב‪ ,‬מתחילת השנה‬ ‫שמת לב שהוא לא מ"השובבים הגדולים" אך בכל זאת נראה לך שמשהו עובר‬ ‫עליו? ניגשת פעם אחת והוא אמר שהוריו התגרשו אבל הכל בסדר והוא לא מעוניין‬ ‫לדבר‪ , ...‬מה תעשה?‬ ‫‪ .7‬שמעת כי המורה של קבוצתך מתכננת להעביר שיעור חינוך על האלימות המתגברת‬ ‫בבית הספר‪ .‬כיצד תפעל?‬ ‫‪ .8‬בקבוצתך יש חניך שאוהב פעולות עיוניות והאחרים רוצים בעיקר לשחק‪ .‬מה‬ ‫תעשה כדי שכולם יהנו?‬ ‫‪ .9‬לחניך שלך יש יום הולדת והוא הזמין אותך למסיבת הכיתה שתערך בערב שישי‬ ‫בביתו‪ ,‬מה תעשה?‬ ‫‪ .11‬לקראת הטיול הקרב אתה מגלה כי אחד מחניכיך לא נרשם‪ ,‬אינך יודע בדיוק מה‬ ‫הסיבה? כיצד תפעל?‬ ‫נספח ‪:4‬‬ ‫להיות מדריך‬ ‫אם תהיה ראשון לחובות ואחרון לזכויות‪,‬‬ ‫אם לא תבטיח מה שלא תוכל לקיים‪,‬‬ ‫אם ראשון תקום ואחרון תשכב‬ ‫אם תוכל לחייך גם כשברכייך כושלות‪,‬‬ ‫אם יהיה בך העוז להודות כי שגית‪ ,‬כי אתה במבוכה כי אינך יודע‪,‬‬ ‫תדע לתקן את המעוות‪ ,‬להבהיר את המעורפל‪ ,‬ללמוד דבר מתוך דבר‬ ‫אם‬ ‫אם‬

‫יהיה לבך פתוח למצוקת החלש‪ ,‬למבוכת החדש‪ ,‬לבדידותו של האיש בשוליים‬ ‫תהייה לחניכיך כאבא‪ ,‬כאח‪ ,‬כיועץ – ככותל דמעות ביום סגריר‬

‫אם‬

‫תדע לומר את הדבר הנכון‪ ,‬במקום הנכון‪ ,‬בזמן הנכון‬ ‫‪81‬‬

‫אם‬

‫תזכור לא לגזור על חניכיך גזירה שאינם יכולים לעמוד בה‬

‫אם‬

‫תשכיל לכבוש את רגשותיך ולא לשאת פנים‬

‫אם‬

‫באמת ובתמיד תאהב את הארץ הזאת‪ ,‬עם חמסיניה ושלוליותיה‪ ,‬על פרחיה‬ ‫וקוציה‬

‫אם‬

‫באמת תאהב את חניכיך כמות שהם ותדע לא לכפות אלא לשכנע‬

‫לא‬

‫להטיל דופי אלא להורות דרך‬

‫לא‬

‫ללגלג אלא לעודד‬

‫לא‬

‫לסבך אלא לפשט‬

‫לא‬

‫לייאש אלא לעודד תקווה‬

‫אם תדע לעשות כל אלא‪ –,‬כי אז מדריך אתה!‬ ‫ואני אומרת חברים‪ ,‬חינוך זה לא קוסמות!!‬ ‫ומדריך הוא הכל‪ ,‬אבל קוסם הוא בטח לא‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬נא לא לבלבל אם השפנים יוצאים בקושי מהכובע‪ ,‬ואם הגלימה לא מכסה את העניבה‪ .‬לא‬ ‫להיכנס להיסטריה אם בשעת בליעת חרב היא תיפצע אתכם‪ ,‬ועצתי היא לא לנסות לנסר חניך‬ ‫בתוך קופסא‪ ,‬כי רוב הסיכויים שתצטרכו להחזירו בחלקים הביתה ועל זה כידוע צריך להוציא‬ ‫אישור הנהגתי‪.‬‬ ‫לא להתרגש ולא להפעיל זיקוקי דינור ועשן בשלל צבעים כי מי שחשוב הוא אתם בעצמכם האדם‬ ‫שמאחורי החאקי‪.‬‬ ‫והגימיקים למיניהם‪ ,‬אין ספק‪ ,‬העניבה חשובה‪ ,‬חשובות ההפעלות והססגוניות‪ ,‬אבל הכי חשובה‬ ‫היא האמת של כל אחד מכם‪ ,‬הכוכב הפרטי שמנחה אותו ומעל לכל ‪-‬‬ ‫האדם שבכם!‬ ‫מי הוא מדריך ‪ /‬פיליס פורד‬ ‫אי שם בין עלומים לבין בגרות‪ ,‬ישנו גיל שבאופן פיסי ובאופן פסיכולוגי איננו נסבל‪.‬‬ ‫על גיל זה נמנה היצור שאי אפשר אף פעם לרדת לסוף דעתו – המדריך‪.‬‬ ‫הוא איננו מגדר ע"י פסיכולוגים‪ ,‬איננו מובן על מרכזי שכבות‪ .‬החניכים סוגדים לו‪ ,‬ההורים – או‬ ‫מעריצים או מטילים בו ספק‪ .‬שאר האנשים בחברה אינם מתייחסים אליו‪.‬‬ ‫המדריך הוא שילוב נדיר של רופא‪ ,‬עורך דין ומפקד‪ .‬הוא מוכשר בפסיכולוגית הילד‪ ,‬כשביה"ס‬ ‫התיכון הוא הרקע היחידי שלו לכך‪ .‬הוא ביביסיטר שאין משלמים לו‪ ,‬והוא ללא טלוויזיה או‬ ‫מקרר מלא כל טוב‪ .‬הוא שוחר משמעת קשוח עם קריזה בעין‪.‬‬ ‫הוא מאמן‪ ,‬הוא מורה‪ ,‬הוא מייעץ‪ ,‬הוא דוגמא וסמל עם נעלים משופשפות‪ ,‬חולצות גדולות וכובע‬ ‫קטן‪ ,‬הוא בדרן בשעת משבר‪ ,‬רופא בשעת חירום מדריך שירים‪ .‬בדחן ומחזאי‪ .‬הוא אליל שראשו‬ ‫בעשן של מדורות וכירות ורגליו בבוץ‪.‬‬ ‫‪81‬‬

‫המדריך שונא לעמוד בתור לאוכל במחנה הגדול‪ ,‬הוא גם לא אוהב שעורכים אצלו בקורת בקבוצה‬ ‫או המאהל‪ .‬הוא מעדיף הרבה יותר להתרחץ בבריכה‪ ,‬לטייל וללמוד משחקים חדשים‪.‬‬ ‫יש לו ידי זהב באיחוי קשרי חברות שנפרדו‪ ,‬באיחוי אפיח זבי דם ובאיחוי קרעי ג'ינס‪ .‬הוא טוב‬ ‫באי תור חולצות גדוד שאבדו‪ ,‬בתיקון מוט גרזן שנפל ובמסלול המכשולים‪.‬‬ ‫הוא צריך לזחול מחוץ לשק השינה בלילה הקר כדי להרגיע חניך בוכה‪ ,‬ולזכור ולהתעורר מוקדם‬ ‫למחרת בבוקר‪.‬‬ ‫המדריך גם חברותי באמצעו של לילה קר וחשוך‪ ,‬בדרך הארוכה למחר‪ .‬הוא פעיל בישיבות הצוות‬ ‫בלילה‪ ,‬במחנה‪ ,‬ורצוץ ביום שלמחרת‪ ,‬אבל תמיד מוכן ומזומן ומצפה בכיליון עיניים לישיבה‬ ‫הבאה‪.‬‬ ‫מי מלבדו יכול לרפא געגועים הביתה‪ ,‬לשחק ששה עשר משחקים בהצלחה רבה לשאת תרמילים‬ ‫כבדים וסינדות ולשיר את כל הבתים של "ירושלים של זהב"‪ ,‬לקפוץ‪ ,‬להשתולל ולזלול את כל‬ ‫השאריות של הקבוצה‪.‬‬ ‫המדריך צריך לתקן ‪ 11‬שנים מעוותות של ליאור בשנה אחת‪ ,‬להפוך את חיים לגבר‪ ,‬ולהחזיר לניר‬ ‫את כבודו העצמי‪ ,‬לסייע לטלי להיות עצמאית ולעזור למוטי להיכנס לקבוצה‪.‬‬ ‫הוא צריך להדריך את רכושם היקר ביותר של הורים הדאגנים‪ ,‬הרבה יותר מבוגרים ממנו‪ .‬הוא‬ ‫צריך לשעשע את החניכים ולפנקם גם כשיש לו כאב ראש‪ ,‬ללמד אותם לחיות בחיק הטבע גם‬ ‫כשהוא מבלה את רוב זמנו בעיר‪ .‬הוא צריך להעביר להם פעולות גרנדיוזיות אפילו שאיננו מסוגל‬ ‫לומר (גרנדיוזי) הוא צריך להדריך צעירים בחוקי החברה ובהתגבשות בה כשהוא עצמו איננו‪.‬‬ ‫המדריך צריך ללמד כללי עזרה ראשונה כשאפו מתקלף מרוב שזוף‪ ,‬כשאצבעו חבושה ובכף רגלו‬ ‫יבלת‪.‬‬ ‫ועבור כל זאת אין הוא מקבל כל תמורה‪.‬‬ ‫ואתה תמה כיצד הוא עומד בכל הלחץ הזה‪ ,‬ואתה שואל אם הוא באמת מעריך כמה שהוא שווה‪.‬‬ ‫ואיכשהו מבין שאף פעם לא תוכל לשלם לו מספיק‪.‬‬ ‫ואתה רואה אותו תמיד בסוף הפעולה מנפנף לחניכים ביד‪,‬‬ ‫להתראות בשבוע הבא!‬ ‫חששות בפני תפקיד ההדרכה‬ ‫כשדובר על כך שבוחרים ילדים מתאימים להדרכה‪ ,‬ידעתי שיבחרו בי ובכל זאת התרגשתי מעט‬ ‫וחשבתי אם באמת יחליטו שאני אשתייך לשכבת ההדרכה או שהשאר מתאימים או שאינם רוצים‬ ‫להסתבך בעניין הזה‪ .‬אני‪ ,‬מאד רוצה להיות אחד בחוץ‪.‬‬ ‫כמעט כל הילדים הבוגרים נקראים להדריך‪ ,‬מלבד אחדים שמסיבות שונות אינם המדריכים ויחד‬ ‫עם זאת חושש מהתפקיד‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫כשהייתי ילד קטן הבטתי בקנאה על המדריכים הגדולים וחשבתי לעצמי – יו‪ ,‬איך שהם יודעים‬ ‫הכל‪ .‬עכשיו שהגעתי למקומם אני תוהה‪ ,‬האמנם אני כבר גדול ויודע הכל?‬ ‫בבית אצל ההורים אני לפעמים קטן ולפעמים גדול‪ ,‬תלוי בחשק שלהם‪ .‬כשרוצים ממני עבודה‪,‬‬ ‫עזרה במשק או בבית אומרים לי שאני גדול וחייב לבצע עבודות אבל כשאני רוצה לנסוע לטייל‬ ‫לבדי או עם החבר'ה‪ ,‬מיד יורדים עלי – לאן אתה נוסע? עם מי‪ ,‬איפה תהיו‪ ,‬מתי תחזרו‪ ,‬יא אללה‪,‬‬ ‫פתא ום אני שוב תינוק! כשאני חושב על החיים‪ ,‬על הצבא‪ ,‬על מה שאני אעשה כשאהיה מבוגר זה‬ ‫נראה כל כך רחוק‪ .‬אני רוצה לנסוע לחוץ לארץ‪ ,‬לראות דברים‪ ,‬לטייל להסתובב חופשי‪ ,‬לדבר עם‬ ‫אנשים כמוני‪ ,‬להחליט לבד‪.‬‬ ‫כשאני מתבונן איך המבוגרים חיים‪ ,‬על השטויות שלהם‪ ,‬על המריבות שלהם‪ ,‬על איך הם מכניסים‬ ‫אחד לשני עם כל הרכילות וההלשנות והביקורת אני לא רוצה להיות כמותם‪ .‬הם נראים לי‬ ‫טיפשים כאלה‪ ,‬מה יש להם מהחיים‪ ,‬בקושי הולכים לסרט‪ .‬אני לא רוצה חיים כאלה‪ .‬תמיד‬ ‫צועקים‪ ,‬תמיד מתח‪ ,‬לא מעיזים לעשות הרבה‪ ,‬דואגים‪ ,‬מטיפים והעיקר אומרים לי מה לעשות‪.‬‬ ‫לא רואה שהרעיונות שלהם כל כך טובים‪.‬אילו הקשיבו לי הייתי אומר להם כמה דברים על עצמם‪,‬‬ ‫אבל איך אפשר‪ .‬יגידו שאני חצוף וכפוי טובה ומה אני בכלל מבין בחיים שעוד לא התאמצתי‬ ‫וקיבלתי הכל מוכן‪ .‬אז אני שותק‪.‬‬ ‫גם על ענין ההדרכה יש להם מה לאמר‪ .‬מצד אחד משוויצים שהילד שלהם מדריך‪ .‬מצד שני‬ ‫דואגים שזה יהיה על חשבון השעורים והלימודים‪ .‬אילו לא היו מתערבים כל כך בחיים שלי הייתי‬ ‫יכול לחשוב קצת בשקט‪.‬‬ ‫להיות מדריך זה משהו‪ .‬כשהייתי ילד קטן זה נראה כל כך פשוט‪ .‬המדריך היה אומר מה לעשות‪,‬‬ ‫לפעמים מה שאמר לפעמים השתוללנו‪ ,‬אהבנו להרגיז אותו קצת אבל בסך הכל אני זוכר‬ ‫שהסתכלנו עליו בהערצה‪ ,‬כאילו היה מסוג אחר‪ ,‬כזה חזק‪ ,‬בטוח בעצמו‪ ,‬חי בעולם אחר‪ .‬אפילו‬ ‫אהבנו אותו וניסנו לחקות אותו בכל מיני דברים‪ .‬עכשיו‪ ,‬נראה לי שלארגן פעולה זה נורא קשה‪.‬‬ ‫איך לעניין‪ ,‬איך לעשות שישמעו בקולי‪ .‬בעיקר אני דואג למשמעת‪ .‬אני אקח אותם לאיזה מקום‬ ‫והם יברחו לי‪ .‬איך אצליח להחזיק שעה וחצי ועוד כל שבוע‪ .‬יש שמתאימים יותר ממני‪ .‬למשל רמי‪.‬‬ ‫הוא כזה קשוח‪ ,‬שקט‪ .‬שום דבר לא מעצבן אותו‪ .‬אני לא כזה‪ .‬לפעמים אני מתבלבל וחוץ מזה אני‬ ‫לא סובל שלא שומעים בקולי‪.‬‬ ‫כשאני נשאר בבית רק עם האחים שלי איזה עצבים‪ .‬אני אומר להם לעשות כל מיני דברים והם לא‬ ‫מקשיבים לי‪ .‬או שעושים לא כמו שאני רוצה‪ .‬מיד אנחנו מתחילים לריב לפעמים רק צועקים‬ ‫ולפעמים גם הולכים מכות‪.‬‬ ‫בכתה שהמורה פונה אלי או כשמארגנים טיול או מסיבה יש לי רעיונות טובים אבל עד שאני‬ ‫מצליח לאמר אותם מישהו אחר נדחף וכבר אמר את שלו וכבר שכנע ודי‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫גם בוויכוחים אני לא כל כך חזק‪ .‬כשאני חושב לבד בבית או כשאני עם מיקי החבר הכי טוב שלי‬ ‫אני מרגיש נח‪ .‬אז‪ ,‬יש לי רעיונות נהדרים ואני יודע מה הייתי רוצה לעשות ואיך הייתי אומר את‬ ‫הדברים‪ ,‬אבל ביחד עם כולם זה הרבה יותר קשה‪.‬‬ ‫זה נכון שאני לא אהיה לבד‪ .‬ראשית יש לפחות שני מדריכים ולפעמים שלושה‪ .‬וגם קבוצות צוות‬ ‫להדריך אותנו ולעזור בתוכניות‪ .‬אבל בפעולה אני נשאר לבד עם כל הילדים האלה‪ .‬ואם אכשל?‬ ‫בהתחלת השנה הייתי אחראי בהפסקות‪ .‬התפקיד שלי היה להשגיח שיהיה סדר‪ .‬פעם ראיתי שם‬ ‫פחי זבל שמיש הו לא החזיר למקום‪ .‬ניגשתי לילדים של כתה ד' ואמרתי להם – לכו ותרימו את‬ ‫הפחים! – הסתכלו עלי וצחקו – מה אנחנו‪ ,‬פריירים שלך?! – הרגשתי כמו טיפש והייתי מוכרח‬ ‫לעשות משהו‪ .‬תפסתי את אחד הקטנים האלה ומשכתי אותו לעבר הפחים‪ .‬החברים שלו התנפלו‪,‬‬ ‫עלי וצעקו – תעזוב אותו תעזוב!! בסוף ניגשה אחת המורות וצעקה עלי שאני לא בסדר‪ .‬מה אני‬ ‫מבין בילדים? אני לא אבא שלהם ולא הגננת שלהם אז מה אני?‬

‫המדריך כחונך‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תפעל למען פיתוחו של הפרט‪:‬‬ ‫במישור האישי כמממש את עצמיותו‪.‬‬ ‫במישור החברתי כאזרח תורם ומעורב‪.‬‬ ‫תקדם יוזמה‪ ,‬מצוינות ומקצועיות‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יבין את חשיבות הדרכתו של המדריך‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יראה במדריך מודל לחיקוי ודמות בוגרת‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫מחלקים את הקבוצה לזוגות כשבכל זוג יש חניך אחד עם כיסוי עיניים‪ .‬חשוב להסביר לחניכים‬ ‫שאסור להוריד את כיסוי העיניים לאורך כל הפעולה‪.‬‬ ‫כל זוג מקבל מס' קוביות סוכר‪ .‬מסבירים לזוגות שהמטרה שלהם היא לבנות מגדל מקוביות‬ ‫כשחניך אחד בונה את המגדל ועיניו עצומות‪ ,‬ובן זוגו צריך להדריך אותו בלי לגעת בו או בקוביות‪.‬‬ ‫ושואלים את החניכים‪ :‬כמה קוביות אתם חושבים שתצליחו להעמיד במגדל?‬ ‫אחרי שהם מנסים מספר דקות מפסיקים את המשחק‪.‬‬ ‫עכשיו הם משווים את הצפי שלהם להצלחתם‪.‬‬ ‫החניכים יעברו (כל זוג בתורו) מסלול מסוים‪.‬‬ ‫החניך שעיניו אינן קשורות יצטרך להדריך רק בעזרת מילים את החניך ה"עיוור" כדי שיצליח‬ ‫לעבור את המסלול‪.‬‬ ‫‪84‬‬

‫מול החניך תוצב צלחת עם מספר מאכלים‪ ,‬החניך שרואה צריך להאכיל את החניך העיוור‬ ‫במאכלים מהצלחת והחניך השני צריך לזהות את המאכל‪.‬‬ ‫משחקים חם‪-‬קר‪ .‬החניך שרואה מחביא את העניבה שלו והוא צריך לכוון את בן זוגו ב"חם"‬ ‫ו"קר" לפי מיקום העניבה המוסתרת‪.‬‬ ‫עין שלישית‪ -‬החניך שעיניו מכוסות צריך להדביק "עין שלישית" (מדבקה על עין‪ ,‬קצת מעל קו‬ ‫הגבות ובין העיניים) לבן זוגו והוא צריך לכוון אותו למקום על גופו‪.‬‬ ‫בסיום משימה זו החניכים מסירים את כיסוי העיניים (הרואה לעיוור)‪.‬‬ ‫עכשיו כל הקבוצה נשלחת לחפש את ההגדרה למילה "חניכה" שמסתתרת איפה‪-‬שהו בשבט‪.‬‬

‫דיון‪:‬‬ ‫מה היה תפקידו של הרואה?‬ ‫מה היה תפקידו של העיוור?‬ ‫מה הייתה הרגשתכם בתור חונכים?‬ ‫איך הייתה הרגשתכם בתור נחנכים?‬ ‫(המשך הדיון יתפתח לפי תגובות החניכים ולפי הסבר המדריכים על החניכה שהם העבירו‪/‬עברו‬ ‫והמתודות המועברות בפעולה‪).‬‬ ‫רשמ"צ‪:‬‬ ‫הגדרה מילונית של המילה – "חניכה"‬ ‫מאכלים‬ ‫צלחות חד"פיות (וסכו"ם עם צריך)‬ ‫מדבקות "עין שלישית"‬ ‫קוביות סוכר‬ ‫כיסויי עיניים‬

‫‪85‬‬

‫ערך מנחה‪:‬‬

‫גישה לחניך‬

‫תחנך לאהבת אדם‪ ,‬תפעל למען חברה שבה האדם במרכז‬ ‫תפעל למען חברה שכל אחד מחבריה נוהג כלפי רעהו בכבוד הדדי ושמירה על יושר והגינות‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יבין את חשיבות תפקידו כמחנך את הפרטים בקבוצה‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יבחן דרכים להתמודדות עם בעיות חניכים‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫חלק ראשון‪:‬‬ ‫חלק זה יתבסס על סדרה של הפעלות אשר ימחישו את השוני בן חניך לחניך בקבוצה‪:‬‬ ‫‪ ‬צריך להציב בכמה מוקדים בחדר מספר תמונות "תלת מימדיות" – כל חניך צריך למצוא‬ ‫מה מסתתר בתמונות ולכתוב על פתק קטן ולהגיש למדריך‪.‬‬ ‫‪ ‬נחלק חידות בתחומים שונים על כל חניך להגיש במהירות המרבית ובאיכות המקסימלית‬ ‫את החידה‪/‬משימה‪ .‬לדוגמה לצייר פורטרט של המדריך‪ ,‬לענות על חידת מתמטיקה‬ ‫מסובכת‪ ,‬לכתוב חמשיר על מזג האוויר וכו'‪ ,‬חשוב שהחידות והמשימות יהיו מתחומים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫‪ ‬נבקש מכל חניך לצייר את החניכים בקבוצה ולהדגיש בציור מה כל חניך אוהב‪ ,‬מה כל‬ ‫חניך אינו אוהב‪ .‬נציג את הציורים בפני כולם‪.‬‬ ‫המדריך יסכם את שלושת ההפעלות הללו‪:‬‬ ‫‪ ‬מה אנחנו יכולים ללמוד מן ההפעלות הללו?‬ ‫‪‬‬

‫מה הרעיון מאחורי כל הפעלה?‬

‫‪ ‬נסו להצביע על ההבדלים בין המשתתפים השונים בהפעלות?‬ ‫‪ ‬נסו לשמוע מן החניכים איזו הפעלה כ"א יותר אהב? נדגיש את השוני‪.‬‬ ‫‪ ‬נסו לשמוע במה כל אחד מן החניכים חושב שהוא מיוחד‪/‬שונה חזק‬ ‫או חלש?‬

‫‪86‬‬

‫למדריך‬ ‫חב רי הקבוצה הזו כמו חברי כל קבוצה שונים זה מזה באופיים‪ ,‬בתכונותיהם ובתחומי העניין‬ ‫שלהם‪ .‬כמחנכים אנו צריכים לראות את "הפרט במרכז"‪:‬‬ ‫להתייחס לכל חניך כפרט ייחודי‪ ,‬להתאים את גישתנו לכל חניך בנפרד‪ ,‬לתת לו יחס אישי‪,‬‬ ‫לקדם‪,‬כל חניך בנפרד מהנקודה בה הוא נמצא וכל זאת מעבר להתייחסותנו כמדריכים לכל‬ ‫הקבוצה כקבוצה‪.‬‬ ‫חניך שמפריע בפעולה יקבל תגובה המתאימה לאותו חניך ספציפי – אם החניך רגיש מאוד ואם‬ ‫נעיר לו לפני כל החניכים הוא ייעלב ויעזוב את הפעולה‪ ,‬אז כדאי למצוא דרכים אחרות להתמודד‬ ‫עם אותו חניך כמו למשל – להפעיל אותו או לתת הערה כללית לכל הקבוצה‬

‫חלק שני‪:‬‬ ‫איך עושים את זה ?‬ ‫כיצד מדריך מטפח ומצמיח את החניך הבודד ?‬ ‫משחק העוור‬ ‫מחלקים את החניכים לזוגות ‪ ,‬כל זוג מקבל דף נייר וצבעים‪ .‬אחד מבני הזוג מכסה את עיניו‬ ‫בעניבה והחניך השני צריך להנחות אותו כיצד לצייר‪.‬‬ ‫נוציא את הציירים מן החדר ‪ ,‬נרשום את המשימה על הלוח‪:‬‬ ‫"עליך להנחות את בן זוגך לצייר ציור כאשר עיניו מכוסות"‬ ‫לאחר מכן נכניס את כולם חזרה אל החדר ונתחלק שוב לזוגות‪.‬‬ ‫כאשר בשלב זה הציירים אינם רואים ואינם ידעים כלל מה המשימה‪ ,‬ונתחיל‪...‬‬ ‫למדריך‪:‬‬ ‫חשוב לתצפת ולרשום דומאות מן הסיטואציות שמתרחשות בחדר ולהציגן בדיון לאחר המשימה‪.‬‬ ‫לאחר סיום המשימה יש לנהל דיון משמעותי בקבוצה‪:‬‬ ‫‪ ‬מה דרוש לאדם כדי להוביל אדם אחר ?‬ ‫‪ ‬האם בהתנסות הייתה התייחסות לצרכים הספיצפיים של כל צייר?‬ ‫‪ ‬האם למציירים היתה השפעה על המסר שהועבר להם? האם יכלו להשפיע?‬ ‫‪ ‬נשאל את הציירים? איך הרגשתפ? האם ידעתם מה עליכם לעשות?‬ ‫‪ ‬האם ידעתם מה תהיה התוצאה הסופית?‬ ‫‪ ‬נשאל את המנחים ? מדוע בחרתם לא לשתף את הציירים במשימה?‬ ‫‪ ‬במה צריך המדריך להתחשב בכדי להצליח לפתח את החניך?‬ ‫‪ ‬האם ניצלתם את התכונות החיוביות של הציירים?‬ ‫‪ ‬האם הצלחתם ליצור אמון במערכת היחסים ביניכם?‬

‫‪87‬‬

‫למדריך‪:‬‬ ‫אחד התפקידם המרכזיים של המדריך המחנך הינו פיתוח והצמחת החניך‪ ,‬אך על מנת להצליח‬ ‫לגשת לחניך לקדמו ולפתחו יש לקחת בחשבון מספר עקרונות מנחים לפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬במהלך ההתנסות יצרנו סיטואציה בה יש למוביל יתרון אחד בולט על המובל והוא שהמוביל‬ ‫רואה והמובל עיוור (יתרונו היחיד‪ .)....‬אנלוגיה מלאה לשנת ההדרכה ויחסי מדריך – חניך‪.‬‬ ‫‪ .2‬משימות ניתן לבצע בדרכים שונות‪ ,‬תוך הגעה בסופו של דבר לאותו יעד‪ ,‬יש המעדיפים הנחייה‬ ‫צמודה‪ ,‬יש המעדיפים ביצוע עצמאי‪ .‬בכל מקרה עלינו לבדוק מהי הדרך העדיפה מבחינת החניך‪,‬‬ ‫דרך התואמת את אישיותו‪ .‬רק כך נוכל להפיק את המרב והמיטב ממנו וכל זאת למרות שאנו‬ ‫משוכנעים שסוד הדרך הנכונה נמצא תמיד אצלנו‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגדרת הסיטואציה – קיימת חשיבות רבה להגדיר למונחה‪ ,‬את הסיטואציה בה פועלים ולספק‬ ‫את מירב האינפורמציה לגבי המשימה‪ .‬תקשורת אפקטיבית כרוכה בהעברת מסר ברור ומפורט‪.‬‬ ‫‪ .4‬עלינו ליצור אקלים תקשורתי כזה שבו מרגיש החניך כלגיטימי להביע דעתו‪ ,‬להציג העדפותיו‬ ‫ולתפקד באופן רציונאלי וחושב‬ ‫‪ .5‬עלינו לנצל ולפתח את התכונות החיוביות והיכולות של החניך ולטפל‬ ‫בתכונותיו הרעות‪.‬‬ ‫‪ .6‬עלינו לפתח אמון – בכדי להוביל אדם יש לפתח אמון הדדי‪.‬‬

‫חלק שלישי‪ -‬סוגי חניכים‬ ‫כל חניך יקבל פתק ועליו סוג של חניך והתפקיד שהוא צריך למלא במהלך המשימה‪ ,‬המטרה בסופו‬ ‫של דבר לגלות מה היה התפקיד של כל אחד‪.‬‬ ‫משימה צופית ‪ :‬החניכים יקבלו שירטוט ואת הציוד שהם צריכים כדי לבנות מעלית‪ ,‬הם צריכים‬ ‫לבנות את המעלית ולהשתמש בה כדי לוודא שהיא פועלת כמו שצריך‪.‬‬ ‫עוד משימה ‪ :‬החניכים יתחלקו ל‪ 2-‬קבוצות ויהיו קשורים יחד בחבל כשהם צמודים אחד לשני ‪,‬‬ ‫על כל קבוצה להגיע מנק' א' לנק' ב' כשהחניכים מתנהגים עפ"י מה שכתוב על הפתקים‪.‬‬ ‫דילמות בהדרכה ‪ :‬זבנג‪-‬בום! כל חניך יקבל ‪ 2‬פתקים – זבנג‪-‬בום! כל חניך בתורו מוציא מתוך‬ ‫כובע דילמה מסוימת שיכולה להיווצר עם חניכים ‪ ,‬החניך שהוציא את הפתק יגיד מה הוא היה‬ ‫עושה באותו מצב ‪ ,‬מי שמסכים עם מה שאמר זה שהוציא את הפתק מרים את הפתק ‪" :‬זבנג" ומי‬ ‫שלא מסכים איתו מרים ‪" :‬בום!" ומסביר למה הוא לא מסכים‪.‬‬ ‫‪ +‬משחק תפקידים של סוגי החניכים השונים‪.‬‬ ‫‪ +‬שאלון – איזה חניך היית ?‬ ‫ איזה חניך אתה עכשיו ?‬‫סיכום הפעולה ‪:‬‬ ‫הקבוצה מורכבת מחניכים שונים‪ ,‬כל חניך הוא אחר‪ ,‬יש להכיר את החניכים‪ ,‬הוויותיהם‪,‬‬ ‫רצונותיהם‪.‬‬ ‫חשוב לקיים שיקופי מצב אישיים לכל חניך ע"מ שנוכל להתאים את המתודיקה ואת הפעולה לכל‬ ‫אחד מחניכנו‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫משוב‪ -‬אופציה א‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תקדם יוזמה‪ ,‬מצוינות ומקצועיות‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יכיר בחשיבות המשוב‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניכים ילמדו מה ההבדל בין משוב בונה למשוב הורס‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניכים ילמדו להעביר ולקבל משוב‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫חלק ראשון‪:‬‬ ‫תרגיל "שבלול"‪ -‬המדריך יתלה על הקיר ‪ 3‬דפי עיתון‪ ,‬כאשר על כל אחד מהם מצוייר שבלול‪-‬‬ ‫מבוך‪ .‬המדריך ימנה ‪" 3‬ציירים" ונותן משוב אחד‪.‬‬ ‫על שלושת הציירים להעביר קו בעזרת טוש באמצע השבלול‪ ,‬כשעיניהם מכוסות‪ .‬תפקידו של‬ ‫מעביר המשוב הוא לתת להם משוב תוך כדי ביצוע‪ ,‬ובתום הביצוע עליו לתת להם ציון ומשוב‬ ‫מסכם‪.‬‬ ‫הערה‪-‬‬ ‫חשוב לא לתת יותר מידי הסברים‪ ,‬אלא לתת לנותן המשוב לבצע את המשימה כפי שהוא מבין‪.‬‬ ‫על המשימה ניתן לחזור מספר פעמים‪ ,‬בכל פעם עם מתנדבים אחרים‪.‬‬ ‫בתום ההתנסות ינהל המדריך דיון‪:‬‬ ‫‪ ‬אלו דברים אמר הממשב למתמודדים? המדריך יכתוב על הלוח את הדברים‬ ‫בשני טורים‪ ,‬עפ"י חלוקה למשוב בונה ומשוב הורס‪.‬‬ ‫‪ ‬מה אתם חושבים על המשוב שניתן?‬ ‫‪ ‬האם המשוב ניתן באופן יחסי‪ ,‬כלומר‪ -‬לכל אחד בהשוואה לאחרים?‬ ‫‪ ‬מהו ההבדל לדעתכם בין משוב בונה למשוב הורס?‬ ‫‪ ‬האם המשוב שניתן יבטיח שיפור בביצוע בפעם הבאה? מדוע?‬ ‫‪ ‬האם לציירים ברור מה עליהם לשפר על מנת להצליח?‬ ‫‪ ‬האם ניתן גם משוב חיובי‪ ,‬או שהממשב התמקד רק במה שלא טוב?‬ ‫למדריך‬ ‫כאשר אנו נותנים משוב לחניך‪ ,‬אנו משקפים את התנהגותו‪ ,‬תוך התמקדות בפונקציות המרכזיות‬ ‫שעליו למלא‪ ,‬והדגשת הביצועים שביצע בהצלחה‪ ,‬לעומת אלו הטעונים שיפור‪.‬‬ ‫חשוב לתת לחניך את המשוב מבלי לפגוע במידת האמונה שלו בעצמו!‬ ‫‪89‬‬

‫וזיכרו תמיד ‪ :‬משוב הנו דיאולוג‪ ,‬ולכן חשוב לשאול שאלות‪ ,‬לקבל תשובות ורק אז להסיק‬ ‫מסקנות!‬

‫משוב בונה‬ ‫‪‬‬

‫משוב בלתי בונה‬ ‫‪ ‬התייחסות אישית למעביר‬

‫התייחסות עקרונית לפעולה‬

‫הפעולה‪ ,‬גם מעבר לפעילות‬

‫ולאופן העברתה‪.‬‬

‫בעקבותיה ניתן המשוב‪.‬‬

‫‪ ‬הסקת מסקנות מהפעולה‬

‫‪ ‬הערות המתארות את הפעולה‬

‫וניסוחן ככלי עשה ‪ /‬אל תעשה‬

‫ללא הסקת מסקנות‪.‬‬

‫לשימוש בעתיד‪.‬‬ ‫‪ ‬דיבור ישיר וענייני‪.‬‬

‫‪ ‬מסרים מעורפלים מבלי לגעת‬ ‫בעיקר‪.‬‬

‫‪ ‬לקחת בחשבון את צרכיו‬ ‫ורגשותיו של החניך‪.‬‬

‫‪ ‬לתת משוב כשהחניך מתוח או‬ ‫עצבני‪.‬‬ ‫‪ ‬המשוב הוא שיפוטי ונעשה אך‬

‫‪ ‬המשוב מתאר את הסיטואציה‬

‫ורק עפ"י עיני הממשב‪ .‬בלי‬ ‫להתייחס לתיאור הסיטואציה‪.‬‬

‫ולא שופט אותה‪.‬‬

‫‪ ‬הממשב עסוק ב"להשמיע" ולא‬

‫‪ ‬הממשב בודק עם החניך שדבריו‬

‫לראות אם החניך מקשיב‪-‬‬ ‫מונולוג‪.‬‬

‫הובנו כפי שהוא התכוון להם‪-‬‬ ‫דיאלוג‪.‬‬ ‫‪ ‬הממשב שם דגש על שיפור‬ ‫ביצועים‪ ,‬יכולות והתנהגות‪.‬‬

‫‪ ‬המשוב מפוזר ולא נוגע בעיקר‪.‬‬

‫‪ ‬הצלחות תמיד מודגשות‪ -‬לא‬

‫‪ ‬לא קיים פידבק חיובי והממשב‬

‫לשכוח פידבק חיובי! כישלונות‬ ‫מנוצלים כהזדמנויות לשיפור‪.‬‬

‫מתמקד רק בדברים שליליים‪.‬‬

‫‪ ‬המשוב מלווה בחיזוק האמונה‬ ‫העצמית של החניך וביכולתו‬

‫‪ ‬המשוב פוגע בדימוי העצמי‬ ‫ובאמונה של החניך‪.‬‬

‫להשתפר ולהתקדם‪.‬‬

‫‪91‬‬

‫חלק שני ‪:‬‬ ‫נסו עם החניכים להגיע להגדרה‪ ,‬מהו משוב ‪.‬‬ ‫הגדרה‪ :‬משוב הוא קבלת מידע כדי לשמר ולשפר לביצוע הבא‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש לחניכים שמשוב הוא לא רק שלילי אלא גם חיובי וחשוב שיהיה כך‪ ,‬כי אם עשינו‬ ‫משהו טוב חשוב לחזור עליו בפעם הבאה‪.‬‬ ‫המדריך יעבור עם החניכים על עקרונות עריכת המשוב ועל הטבלה לעיל‪.‬‬ ‫המדריך יעביר הפעלה שהקבוצה יושבת במעגל וכל חניך צריך לפנות לאדם היושב מימינו וליישם‬ ‫את "עקרון הסנדוויץ"‪.‬‬ ‫לדוגמא – "את מקרינה בטחון עצמי גבוה מול הקבוצה‪ ,‬חשוב להקפיד ולשתף חניכים רבים ככל‬ ‫שניתן ממש כמו ששיתפת והפעלת את יוסי‪"...‬‬ ‫חלק שלישי‪:‬‬ ‫לפני הפעולה יש לבחור חניך שיכין התחלה של פעולה‪ ,‬דיון‪ ,‬או משחק‪.‬‬ ‫החניך יעביר את ההפעלה שהכין‪.‬‬ ‫ניתן ואף רצוי לצלם אותו בוידאו בכדי שנוכל לחזור על הביצוע במהלך העברת המשוב‪.‬‬ ‫כל שאר החניכים יצטרכו לתצפת עליו ולבנות משוב בונה להפעלה‪ ,‬יש לציין כי עליהם‬ ‫להשתמש בכל העקרונות שראו ולמדו קודם לכן‪.‬‬ ‫בסוף ההפעלה נבקש מכמה חניכים למשב את החניך לפני הקבוצה –‬ ‫עליך לסכם כל משוב ומשוב בכדי שהחניכים ילמדו מהערותיך‪.‬‬ ‫בהמשך הפעולה פשוט נתרגל עם החניכים את נושא המשוב בכך שחלק יעבירו הפעלות‪ ,‬משחקים‬ ‫והשאר ימשבו‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫המשוב הוא חלק חשוב מאוד בעבודה שלנו‪ .‬בעזרתו או למדים לפעמים הבאות את הדברים‬ ‫הטובים והלא טובים‪ .‬חשוב שנדע להשתמש נכון בכלי זה‪.‬‬ ‫אם אתה‪ ,‬המדריך‪ ,‬חושב שיש צורך בעוד תרגול‪ ,‬תוסיף עוד פעולות תרגול למישוב בהמשך הקורס‪.‬‬ ‫בסיכום יש להדגיש ‪ 2‬דברים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬אחד הכלים בהם נשתמש בקורס הינו המשוב‪ .‬בעזרת המשוב אנו משתמשים בחברנו כראי‪,‬‬ ‫המשקף לנו את תפקודנו כמדריכים‪ .‬ללא ראי זה יקשה עלינו לדעת מה עשינו נכון‪ ,‬ומה‬ ‫עלינו לשפר בטכניקות ההדרכה שלנו‪.‬‬

‫‪91‬‬

‫‪ .2‬זהו אינטרס של החניך לקבל משוב‪ ,‬משום שרק כך הוא יוכל ללמוד‪ ,‬לתקן נקודות חלשות‬ ‫ולהשתפר‪ .‬כל חניך צריך לדאוג לכך שיתנהל משוב מסודר עם הקבוצה בזמן שהוא מעביר‬ ‫פעילות או התנסות כלשהי‪.‬‬

‫‪92‬‬

‫משוב (אפשרות שנייה)‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תקדם יוזמה‪ ,‬מצוינות ומקצועיות‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫החניך יכיר בחשיבות המשוב‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫החניכים ילמדו להעביר ולקבל משוב‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫החניך יכיר את המשוב ויבין את ההבדלים בין משוב וביקורת‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫החניך יכיר את שיטת "הסימפטום והמחלה" להעברת משוב‪.‬‬

‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫חלק ראשון‬ ‫מחלקים את האחווה לשלוש קבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת פרסומת מהעיתון וצריכה להביע‬ ‫דעתה בכתב על הפרסומת‪( .‬ניתן גם להשתמש בפרסומת בטלוויזיה)‪.‬‬ ‫חניך מהאחווה צריך להעביר חמש דקות שכנוע על כל מוצר שהוא בוחר‪,‬‬ ‫ואחר כך כל אחת משלוש הקבוצות צריכה להביע את דעתה על הנאום‪.‬‬ ‫משווים את מה שכתבו הקבוצות בשתי הפעמים ובודקים מה ההבדלים‪ .‬סביר להניח שכל‬ ‫קבוצה נהגה יותר בעדינות כלפי המעביר מאשר כלפי הפרסומת מהעיתון‪.‬‬ ‫מדוע?‬ ‫בפעם הראשונה העבירה הקבוצה ביקורת ובפעם השניה העבירה משוב‪.‬‬ ‫ההבדלים בין ביקורת למשוב?‬ ‫ביקורת – כשאדם מעביר ביקורת הוא אינו רואה לנגד עיניו את הגורם האנושי עליו מועברת‬ ‫הביקורת ‪ ,‬מטרת הביקורת איננה לשפר ולקדם את הגורם עליו מועברת הביקורת אלא להציג‬ ‫תמונת מצב ע"פ דעתו של מעביר הביקורת‪ .‬הביקורת הינה שיפוטית‪.‬‬ ‫משוב ‪ -‬לכל משוב יש מטרה‪ .‬משוב מועבר על מנת לשפר ולקדם את המומשב‪ .‬יש דרכים שונות‬ ‫להעביר משוב וככל שהמשוב מועבר טוב יותר כך תושג מטרתו יותר‪ .‬המשוב הינו בונה‪.‬‬ ‫חלק שני‪:‬‬ ‫נותנים לחניך נוסף מהאחווה להעביר חמש דקות פרסומת לכל מוצר שהוא בוחר‪ ,‬באותו זמן‬ ‫נותנים לשני חניכים משימות‪.‬‬ ‫האחד צריך לרשום כל מה שלדעתו עובר למעביר בראש‪ ,‬והשני צריך לבחור מישהו מהקהל‬ ‫ולרשום מה עובר לו בראש בזמן הנאום‪.‬‬

‫‪93‬‬

‫לדוגמא‪ :‬משעמם לי‪ ,‬הוא מעביר גרוע‪ ,‬למה הוא מחייך אלי וכו'…‬ ‫בודקים את ההבדלים בין מה שרשמו שני החניכים ומסבירים על חלון ג'ו‪-‬הארי‪.‬‬

‫חשוב לתת דוגמא לכל אחת מהחלונות ולהסביר שכשאנו נותנים משוב אנחנו מדברים על מה שאני‬ ‫לא יודע והקהל יודע במטרה לשפר את דרכי העברה שלי‬ ‫בתור מעביר‪.‬‬ ‫נותנים לחניך נוסף להעביר חמש דקות על כל נושא שהוא בוחר‪ .‬אחר כך האחווה מעבירה‬ ‫משוב‪ .‬שואלים את המעביר מה למד ממשוב זה (במטרה להוכיח שאינו זוכר את כל מה‬ ‫שאמרו לו במשוב)‪ .‬מלמדים את כל האחווה את שיטת הסימפטום והמחלה ומנתחים את‬ ‫יתרונותיה וחסרונותיה של שיטה זו‪ .‬עכשיו מעבירים שוב את המשוב הפעם לפי השיטה‬ ‫החדשה‪.‬‬ ‫הסימפטום והמחלה –‬ ‫כל הבעיות שציין החניך הם למעשה הסימפטומים אך בכדי שהמשוב יהיה אפקטיבי עלינו‬ ‫להגדיר את הבעיה המרכזית שכמובן יכולה לכלול את הסימפטומים ( או חלקם)‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי יכול לקרות מצב שיש לנו שתי מחלות אך בכדי שהחניך ילמד מההתנסות עלינו‬ ‫לציין רק אחת‪ .‬לדוגמא חניך לא דיבר בקול רם‪ ,‬עמד במקום אחד‪ ,‬לא בקיא בחומר‪ .‬אך בכדי לא‬ ‫לבלבל אותו אומרים לו את המחלה שלו –‬ ‫"בטחון עצמי" (מכלילה את הסימפטומים)‪ .‬ומסבירים לו כי בכדי להשתפר עליו להתאמן בבית‪,‬‬ ‫ובכך יעלה בטחונו העצמי ויפתרו בעיותיו‪.‬‬ ‫"כח זה לא סיבה"‬ ‫מציגים את ראשי התיבות הבאים "כח זה לא סיבה" ומצהירים שכל אות מייצגת עקרון‬ ‫בהעברת המשוב‪ .‬על כל קבוצה לנחש מה הם העקרונות‪ ,‬מצורף בעמוד הבא‪.‬‬ ‫כ כאן ועכשיו‪ ,‬יש להעביר את המשוב ישר אחרי הפעולה‪.‬‬ ‫ח חיזוקים ולא כיסוחים‪.‬‬ ‫ז זמן‪ ,‬משוב לא ארוך מדי ולא קצר מדי‪.‬‬ ‫ה התאמה‪ ,‬יש להתאים את המשוב למעביר‪.‬‬ ‫ל לימודי‪ ,‬יש לתת הערות שניתן ללמוד מהם‪ ,‬לא הערות כמו "אתה מכוער"‬ ‫א אווירה‪ ,‬בכל משוב צריכה להיות אווירה פתוחה ונוחה‪.‬‬ ‫ס סבלנות‪ ,‬יש להיעזר בהרבה סבלנות כלפי המעביר ולדאוג שכל הערה מובנת מבחינתו‪.‬‬ ‫‪94‬‬

‫י יושר ולא שעת כושר‪ ,‬יש לנהוג ביושר כלפי המעביר ולא לנצל כל יחסים מיוחדים בין נותן‬ ‫המשוב למעביר‪.‬‬ ‫ב בהירות‪ ,‬יש להגיע מוכנים למשוב ולדבר בבהירות על מנת לא לבלבל את המעביר‪.‬‬ ‫ה הקשבה‪ ,‬חשוב שבמהלך המשוב תתנהל שיחה וגם נותן המשוב יקשיב ולא רק ידבר‪.‬‬ ‫הסיפור על המשוב‬ ‫היה היה פעם כמו בסיפורים‬ ‫בחור עדין עם הרבה חברים‬ ‫הגברבר מנומס‪ ,‬הרבה רצון טוב‬ ‫שמו בשפה המקצועית – מר משוב !!!‬ ‫שמו מוכר‪ ,‬בכל מקום כמעט‬ ‫ואצלנו בפעילות בפרט‪...‬‬ ‫נוכחתן תורמת וחשובה‬ ‫כל עוד בפיו "ביקורת בונה"‬ ‫רגיל הוא לאמר דעתו ברבים‬ ‫להעביר ביקורת על האחרים‬ ‫אכן יש לו חוקים‪ ,‬כידוע‪...‬‬ ‫הוא אינו סתם בחור פרוע‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬מדבר מתוך רצון בלבד‬ ‫ולא יענה תוך כפיה מהצד‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬ינסח דבריו בצורה לא פוגעת‬ ‫כדי שהמקשיבים ישבעו מעט נחת‪.‬‬ ‫ו‪ ...‬אמת בלבד יהיו מילותיו‬ ‫אחרת אין טעם בהקשבה אליו‬ ‫שהוא ייחודו משאר הגברים‪,‬‬ ‫שלא תמיד דברי טעם אומרים‪...‬‬ ‫ובזכות אותן תכונות של חברות‬ ‫הרצון לשפר‪ ,‬אמת וכנות‬ ‫יהפוך האדון מקובל ורצוי‬ ‫ובכל חברה לומדת יהיה מצוי‬ ‫בהצלחה חניכים‪ ,‬קבלוהו ב"ראש טוב"‬ ‫הכרתם חבר חדש‪ -‬המשוב‪.‬‬

‫‪95‬‬

‫עקרונות לעריכת משוב‬ ‫‪.1‬‬

‫אווירה טובה‬

‫‪.2‬‬

‫אוביקטיביות‬

‫‪.3‬‬

‫ראש פתוח‬

‫‪.4‬‬

‫מסקנות ולא חוויות‬

‫‪.5‬‬

‫ענייניות‪ ,‬שימוש בדוגמאות‬

‫‪.6‬‬

‫ישירות‪ ,‬אני ואתה‬

‫‪.7‬‬

‫תזמון‪ ,‬במקום הנכון בזמן הנכון וכמובן לא בשעת רוגז‬

‫‪.8‬‬

‫עובדות‪ ,‬לא להמציא דברים‪ ,‬להתייחס למה שקרה באמת‪.‬‬

‫עקרונות לקבלת משוב‬ ‫‪.1‬‬

‫השתדל להבין את הנאמר לך‪ ,‬בשלב הראשון אל תתגונן‬

‫‪.2‬‬

‫בדוק האם הבנת את כל המשוב שנאמר?‬

‫‪.3‬‬

‫בדוק בכנות עם עצמך מדוע התנהגת כפי שהתנהגת‬

‫‪.4‬‬

‫סכם את הדברים‪ ,‬בכדי לשמר ולשפר‬ ‫וזיכרו ‪ :‬משוב הנו דיאלוג !‬

‫עקרון הסנדביץ'‬ ‫חשוב להתחיל ולסיים במשהו טוב‬ ‫משוב חיובי‬ ‫משוב שלילי‬ ‫משוב חיובי‬ ‫עקרון המזרק‬ ‫קצר‪ ,‬לפעמים כואב אך בסופו של דבר מועיל‬

‫‪96‬‬

‫פעולת "קתימבה"‪ -‬אופציה א‬ ‫ערך מנחה ‪:‬‬ ‫תקדם יוזמה‪ ,‬מצוינות ומקצועיות‬ ‫מטרות הפעולה ‪:‬‬ ‫‪ ‬החניך יכיר את טכניקת המסירה "קתימבה" ואת חשיבות השימוש בכלי‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך ילמד איך להשתמש במיומנויות ה"קתימבה"‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך ילמד לזהות את טעויותיו וילמד לשפר אותם‪.‬‬ ‫מתודה ‪:‬‬ ‫במהלך הפעולה מקבלים החניכים משימות שהם בעצם התנסויות לפי אותיות‪ ,‬קודם משימה על‬ ‫קול ואם הם מצליחים הם מקבלים את האות ק'‪.‬‬ ‫בסוף כל מדריך מקריא קטע מסיפור בלי אחד ממרכיבי ה"קתימבה" (בקול חלש בלי לזוז וכו'‪)....‬‬ ‫בסוף דיון על חשיבות ה"קתימבה" עפ"י נקודות לדיון ומטרות‪.‬‬ ‫התנסויות (משימות) ‪:‬‬ ‫‪ ‬קול – לבצע משימה כלשהי בקול חלוש‪ ,‬בקול רם ושתיקה‪.‬‬ ‫‪ ‬תנועה – לשחק בפנטומימה "זהה את הסרט"‪.‬‬ ‫‪ ‬ידיים‪ -‬הורדות ידיים‪.‬‬ ‫‪ ‬מבט – משחקים הרוצח‪ -‬מרגיל את החניכים להסתכל בעיניים של כולם‪.‬‬ ‫‪ ‬ביטחון – תחרות "כישרונות צעירים" – כל חניך עומד ומראה הופעה קצרה שתכנן‪ ,‬צריך‬ ‫לעשותה עם בטחון עצמי‪.‬‬ ‫‪ ‬התלהבות – כל חניך עומד מול כל השכבה ובעצם צריך למכור מוצר כלשהו – אפילו מקל‬ ‫בצורה מגניבה שתמכור‪.‬‬ ‫קתימבה‪ -‬קול‪ ,‬תנועה‪ ,‬ידיים ‪ ,‬בטחון עצמי‪ ,‬התלהבות‪.‬‬ ‫דיון‪ -‬האם המדריך שאין לו את אחד מהמאפיינים יכול להיות מדריך טוב?‬ ‫התשובה היא בהחלט כן‪ .‬חלק מהמאפיינים נרכשים במהלך הזמ‬ ‫טכניקות נוספות‪:‬‬ ‫‪ .1‬ניסוח – ניסוח מתאים לגיל ולרמת הבנת החניכים‪ .‬לא להשתמש במילים מפוצצות או‬ ‫בסלנג לא מוכר‪ .‬יש לקרוא מראש טקסט קשה‪.‬‬ ‫‪ .2‬אמצעים – מסודרים ואסתטיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬גיוון – השתדלו לגוון במתודות‪ ,‬רב מימדיות הוא אחד המימדים החשובים הקיימים‬ ‫‪97‬‬

‫בחינוך הבלתי פורמלי‪ .‬חניכים שונים צריכים מתודות שונות‪.‬‬

‫טכניקות מסירה – הקתי"מבה‪ -‬אופציה ב'‬

‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תקדם יוזמה‪ ,‬מצוינות ומקצועיות‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬

‫‪ .1‬החניכים ילמדו כלים למתודיקה של העברת פעולה (הבנת הצינור דרכו עובר החומר)‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניכים יבינו את חשיבות ההצגה האישית‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניכים יבינו את המשמעות של טכניקות המסירה כחלק בלתי נפרד מתפקיד המדריך‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫פתיחה‪:‬‬ ‫(על דרך השלילה)‬ ‫המדריך נכנס באיחור לפעולה‪ ,‬כולו פרוע ומרושל‪ ,‬בגדיו לא מסודרים וכולו נסער ונרגז‪ .‬הוא‬ ‫מתחיל לצעוק ולצרוח בצורה לא פרופורציונלית ובשלב מסוים הוא יוצא מהחדר נסער‪.‬‬ ‫לאחר מס' דקות (יש להקפיד לא "למרוח" יותר מידי את ההצגה) הוא מחזיר את החיוך ומרגיע‬ ‫את החניכים‪.‬‬ ‫טכניקה ראשונה – כניסה והופעה‪:‬‬ ‫בהשראת פתיחת הפעולה‪ ,‬המדריך יערוך דיון בנושא כניסתו והופעתו‪.‬‬ ‫נקודות לדיון‪:‬‬ ‫‪ ‬אילו אלמנטים בכניסתו של המדריך לחדר הפריעו לחניכים?‬ ‫‪ ‬איזו אווירה הייתה בחדר כשנכנס המדריך? ברגע שנכנס?‬ ‫‪ ‬למה תרמה האווירה ולמה הפריעה?‬ ‫‪ ‬כיצד הרגשתם כשנכנס המדריך בתחילת הפעולה?‬ ‫לאחר הדיון יכול המדריך להגדיר ולנסח את מרכיביה של הטכניקה הנ"ל‪:‬‬ ‫‪ ‬כניסה שקטה ורגועה (השראת אווירה נינוחה)‪.‬‬ ‫‪ ‬הופעה נקייה‪ ,‬מסודרת והולמת (אשר אינה מושכת תשומת לב מיותרת)‪.‬‬ ‫‪ ‬הגעה בזמן )בכדי לא לפגום במוכנות נפשית)‪.‬‬ ‫המדריך כותב על פלקט גדול את כותרת הפעולה‪:‬‬ ‫"טכניקות מסירה – ה"קתימבה"‬ ‫‪98‬‬

‫ומסביר לחניכים מעין מבוא קצר על הנושא‪ .‬זוהי אחת הפעולות היחידות שבה נלמד כיצד להפעיל‬ ‫את עצמנו בצורה טובה ומעניינת יותר‪ ,‬כמדריכים לעתיד‪ .‬פעולה זו אינה מדברת כלל על המסר‬ ‫המועבר אלא על צורת ההעברה‪ .‬על פלקט נוסף המדריך ירשום את אותיות המילה – "הקתימבה"‬ ‫במאונך‪.‬‬ ‫על כל אחת מהנקודות יעביר המדריך הפעלה ולאחר מכן יסביר את מהות הנקודה‪.‬‬ ‫קתימבה ‪ -‬קול ודיבור‪:‬‬ ‫הכן לפני הפעולה עם אחד החניכים סיפור ילדים (כיפה אדומה וכו')‪ ,‬ונסה להדגים קריאה‬ ‫דרמטית ומעניינת (המדריך יקריא בדרמטיות וכו' בניגוד לחניך)‪.‬‬ ‫נקודות לדיון ‪:‬‬ ‫‪ ‬מה הבעייתיות בכל אחד מהמקרים?‬ ‫‪ ‬כיצד ניתן לפתור אותה?‬ ‫כעת יכול המדריך להגדיר את מרכיבי הטכניקה הנ"ל‪:‬‬ ‫‪ ‬קול בעוצמה המתאימה ובקצב המתאים‪.‬‬ ‫‪ ‬הדגשה במקומות הנכונים‪.‬‬ ‫‪ ‬לא לדבר בקול מונוטוני ומשעמם‪.‬‬ ‫קתימבה ‪ -‬תנועה‪:‬‬ ‫קיימים שני סוגים קיצוניים ‪-‬‬ ‫‪ .1‬המדריך המתרוצץ (אריה בסוגר)‪.‬‬ ‫‪ .2‬המדריך הדומם (בול עץ)‪.‬‬ ‫המדריך מספר על טיול דמיוני שעשה בארה"ב ועל פארק מסוים בו ביקר‪ .‬בפארק זה יש עצי‬ ‫סקויה גדולים וענקיים‪ ,‬אשר תקועים ושתולים באדמה ולא זזים לעולם‪ ,‬ובינהם מטיילים להם‬ ‫האריות בעצבנות מימין לשמאל‪ ,‬משמאל לימין וכך הלאה‪ .‬המדריך "יציג" תוך כדי סיפור ובזמן‬ ‫שהוא מדבר על העצים‪ ,‬יעמוד זקוף בלי לזוז בכלל (בול עץ) בעוד שבזמן הסיפור על האריות ינוע‬ ‫בעצבנות ובמהירות מצד לצד ברחבי החדר (אריה בסוגר)‪.‬‬ ‫נקודות לדיון‪:‬‬ ‫‪ ‬מה הפריע לכם בתנועה?‬ ‫‪ ‬מה הייתם מעדיפים?‬ ‫פרוט מרכיבי הטכניקה הנ"ל לאחר הדיון‪:‬‬ ‫‪99‬‬

‫‪ ‬תנועה שקטה ובלתי מורגשת‪.‬‬ ‫‪ ‬לא לשחק עם גירים‪ ,‬טושים‪ ,‬בגדים ושיער וכו'‪.‬‬ ‫‪ ‬לא למשוך את העין ולהסיח את הדעת מהעיקר‪.‬‬ ‫קתימבה ‪ -‬ידיים‬ ‫להדגמה ולתקשורת בלתי מילולית‪ ,‬המדריך יקרא לחניך מתנדב ויבקש ממנו להדגים ללא עזרת‬ ‫ידיים מושגים כמו מערבולת‪ ,‬מספרים וכו'‪ .‬החניך יתקשה במקצת במשימה אולם לאחר מכן‪,‬‬ ‫שיאפשר לו המדריך להדגים זאת בעזרת הידיים הוא יצליח בקלות‪ .‬המסקנה ברורה – תנועת‬ ‫הידיים חשובה להדגמה‪ ,‬להמחשה ולהדגשה‪ .‬כמו כן קיימים גם מספר סימנים מוסכמים בעזרת‬ ‫הידיים שעוזרים לנו רבות בתקשורת (מחיאות כף – לריכוז תשומת הלב‪ ,‬הצבעה – להמחשה‪,‬‬ ‫וכו')‪.‬‬ ‫קתימבה ‪ -‬מבט‬ ‫המדריך יבחר מתנדב בשביל לסכם את הפעולה עד כה‪ .‬כשהחניך יתחיל בסיכום‪ ,‬המדריך יתחיל‬ ‫להתעסק באיזה משהו לא חשוב או ייגש אל כמה מהחניכים ויתחיל לדבר איתם‪ .‬סביר להניח‬ ‫שהחניך (המסביר) יראה שהמדריך לא מקשיב לו והוא יפסיק את דבריו‪.‬‬ ‫כא ן נעשה את הקישור בין קשר עין לבין יחס לחניכים – לעתים רבות כשהמדריך אל מסתכל‬ ‫בעיניים נראה לחניכים שהוא אינו מתייחס לדבריהם‪ .‬על המדריך לשמור על קשר עין רצוף ולתת‬ ‫התייחסות נאותה‪ .‬חניכים שאיבדו קשר עין יאבדו מהר מאוד את הריכוז ויכולת להקשיב‬ ‫ולהתעניין‪.‬‬ ‫קתימבה ‪ -‬ביטחון עצמי‬ ‫המקור הוא בהכנת הפעולה ובשליטה בחומר ‪ +‬קצת ניסיון ‪ +‬אמונה בדרכך כמדריך‪ .‬יש להדגיש‬ ‫כי זה דבר נרכש‪.‬‬ ‫קתימבה ‪ -‬התלהבות‬ ‫הגורם שמאחד את כל הטכניקות ונותן להן צבע‪ .‬התלהבות פירושה לקחת את הפעולה המשעממת‬ ‫ביותר ולדעת לעשות ממנה פעולה מהנה‪.‬‬ ‫נוסף לטכניקות שמצויות ב"קתימבה"‪ ,‬ישנן עוד שתי טכניקות שמצורפות להלן‪:‬‬ ‫ניסוח ‪-‬‬ ‫המדריך מקריא שלושה קטעים ברמות ניסוח שונות והחניכים צריכים לומר מה היה נוח וקל‬ ‫להבנה ומדוע (נספח ‪.)2‬‬ ‫נקודות לדיון‪:‬‬ ‫‪ ‬מדוע היה קשה להבין את שני הקטעים הראשונים?‬ ‫‪ ‬כיצד ניתן למנוע את בעיית הניסוח?‬

‫‪111‬‬

‫המדריך ירשום על פלקט את הטכניקה ויפרט את מרכיביה‪:‬‬ ‫‪ ‬ניסוח מתאים לגיל החניכים ולרמת הבנתם‪.‬‬ ‫‪ ‬מתאים לגיל החניכים ולרמת הבנתם‪.‬‬ ‫‪ ‬לא להשתמש במילים לועזיות מפוצצות או בסלנג לא מוכר ולא מובן‪.‬‬ ‫‪ ‬קריאה מוקדמת של הטקסט‪.‬‬ ‫סביבת הדרכה ‪-‬‬ ‫המדריך אומר לחניכים ש ברצונו לקרוא להם קטע קצר מהעיתון ואח"כ לדון איתם בנושא‬ ‫המדובר‪ .‬המדריך מתחיל לקרוא את הקטע וכמה שניות לאחר מכן הוא עוצר לשניה וחושף פלקט‬ ‫שתלוי מאחוריו‪ ,‬ובו תמונה מצחיקה של צוות ההדרכה וכתובות מספר סיסמאות והערות (על‬ ‫השכבה לדוגמה)‪ .‬המדריך מנסה להמשיך בקריאת הקטע ומובן שהחניכים כבר אינם מעונינים‬ ‫בדבריו‪.‬‬ ‫המדריך עוצר ושואל מה הבעיה (לא לשכוח להוריד את הפלקט מהקיר לפני הדיון)‪.‬‬ ‫נקודות לדיון‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מדוע לא שומעים את דברי?‬

‫‪‬‬

‫מה הבעיה בסביבת ההדרכה שנוצרה?‬

‫‪‬‬

‫לאילו אירועים בשבט מקביל אירוע זה? נסו לחשוב על דוגמאות?‬

‫‪‬‬

‫כיצד ניתן למנוע זאת?‬

‫בתום הדיון רושם המדריך את הטכניקה הנ"ל ומפרט את מרכיביה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫סביבה שקטה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ריקה מדברים המסיחים את הדעת‪ ,‬כמה שפחות גירויים‬

‫‪‬‬

‫מותאמת לעונות השנה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫לא מול השמש‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מותאמת לסוג הפעולה‪.‬‬

‫סיכום‪,‬‬ ‫טכניקות המסירה שפורטו והוסברו בפעולה זו הן חלק חשוב ומרכזי בעבודתו של המדריך‪ .‬הם‬ ‫אמצעים טכניים להעברת מידע ומסר‪ .‬וטכניקה היא כידוע יכולת נרכשת‪ .‬עליך המדריך‬ ‫"לנצל" בצורה מקסימלית אמצעים אלה העומדים לרשותך ולהשתמש בהם לאורך כל עבודתך‬ ‫‪111‬‬

‫השוטפת‪ .‬את הדגש המרכזי יש לתת כמובן לתוכן המועבר אולם אין להתעלם מאופן ומצורת‬ ‫ההעברה‪ .‬שי מוש נכון וחכם באמצעי זה העומד לרשותנו כמדריכים‪ ,‬יביא לכך כי אותם תכנים‬ ‫מסרים שאנו מעונינים להעביר לחניכים‪ ,‬אכן יעברו בצורה הטובה והברורה ביותר‪.‬‬

‫נספח ‪: 1‬‬ ‫פעולת טכניקת מסירה (קטעי קריאה לניסוח)‬ ‫יש הטוענים כי הדמגוגיה האינטואטיבית היא תורתם של השרלטנים הקוסמופוליטיים וכי‬ ‫האקספוזיציה המילולית האקסטרואגנדית נועדה לאחוז את עיניהם ולסבר את אוזניהם של המוני‬ ‫הפרולטריון הקונטיננטאלי ולהסיח את דעתם מהבעיות האקוטיות התת‪-‬הכרתיות הקיימות‬ ‫בעולמנו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬וואלה‪ ,‬כל המאפיינים האלה שעושים עוונטות יעני הקינגים של העולם ושל השכונה‪ ,‬כול אחד‬ ‫וואחד – פרופסור‪ ,‬כל אלה סתם מענתזים עליך‪ ,‬מחרטטים לך בנשמה ומחרבשים לך במוח‪,‬‬ ‫ואני אומר חליק… הכל חפיף ז'נטיל כמו ש'תה רואה אותי אני שאקל שאקל אחו 'שרמוטה‬ ‫ולא זורק זין בכיוון של אף ציקלומט עם משקפיים שמסתלבט עלי ועושה לי פלוורות‪ ,‬כאילו‬ ‫בלע השניה את המילון של בן שושן‪ .‬חופשי אני ישר מביא לו איזה כפה הפוכה לאוזן שמאל‬ ‫ואיזה נוגרה קטנה למוח וגומר עליו צ'יק צ'ק הסיפור‪ .‬למה מה יש???‬ ‫שידבר עברית כמו שצריך המניאק…‬ ‫א‪ .‬היכולת של שני אנשים להבין אחד את השני מוטלת לעתים בספק‪ ,‬וזאת מכמה סיבות‬ ‫עיקריות‪ ,‬המחלוקות להבדלי מוצא‪ ,‬שפה‪ ,‬גיל‪ ,‬רמה או פשוט מנטליות שלא מאפשרת‬ ‫זרימת מידע תקין בין אדם לרעהו‪ .‬כאשר יגיע פרופסור זרובבל כך‪-‬צפרירם‪-‬פז לשוחח עם‬ ‫ארמונד אלקולינה בן השלוש וחצי‪ ,‬יתקלו הנ"ל בבעיה ברורה של תקשורת לקוייה וחוסר‬ ‫הבנה בסיסי‪ .‬להבדיל אלף הבדלות – כאילו שג'ירפה חרשת תנסה לשוחח עם פחית‬ ‫ספירנג מנגו מעוכה…‬ ‫הערה‪:‬‬ ‫על שלושת הקטעים הראשונים רצוי "להתאמן" בקריאה מוקדמת עד שיאמרו בצורה שוטפת‬ ‫ורציפה‪.‬‬ ‫נספח‪ -‬קטעי קריאה על החבל‪:‬‬ ‫זהו המקום לתת הסבר כללי קצר על מקור החבל‪ .‬חבל הסיזל‪ ,‬החבל הצהבהב הנפוץ בשימושו‬ ‫בתנועת הצופים‪ ,‬נקרא כך על שם כפר מקסיקני קטן‪ ,‬בו החלו לראשונה לייצר חבלים‪ .‬חבל הסיזל‬ ‫מיוצר מצמח האגבה‪ ,‬קקטוס נפוץ בעל עלים גדולים‪ .‬בכדי להשתמש בצמח להכנת חבלים‪,‬‬ ‫מייבשים ומפרקים אותו לסיבים‪.‬‬

‫‪112‬‬

‫את סיבי הסיזל שוזרים לחוטים‪ ,‬את החוטים לגדילים ואת הגדילים לחבל‪ .‬ברוב חבלי הסיזל‬ ‫מצויים ‪ 3‬גדילים‪ .‬בחבלים העבים יותר שזורים ‪ 3‬חוטים בכל גדיל (‪ 9‬חוטים סך‪-‬הכל) ובחבלים‬ ‫העבים פחות הגדילים בנויים ישירות מן הסיבים‪.‬‬ ‫תהליך השזירה הוא פעולה בה את החוטים מסובבים לכיוון מסוים‪ ,‬ואת הגדיל לכיוון ההפוך‪.‬‬ ‫פעולה זו גורמת לסיבים לשמור על צורתם ולא להתפרק‪ .‬מן הגדילים יוצרים חבלים באותה צורה‬ ‫– את החבל מסובבים לכיוון הפוך מן הגדילים (שזהו‪ ,‬בעצם‪ ,‬כיוון סיבוב החוטים)‪.‬‬ ‫במחסן הצופי קיים מגוון לא קטן של חבלים‪ .‬בין החבלים יש הבדלים בסוג‪ ,‬בעובי ומדי פעם גם‬ ‫בשזירה‪.‬‬ ‫סוגי חבלים‪:‬‬ ‫ההבדלים בסוג החבלים הם בחומר ממנו עשוי החבל‪ .‬החבלים הנפוצים הם חבלי הסיזל‪ ,‬שכאמור‬ ‫עשויים מאגבה‪ .‬יתרונם הוא שהם חזקים ועמידים בפני השמש‪ .‬חסרונם העיקרי הוא ספיגת מים‬ ‫(ואפילו טל)‪ .‬כאשר החבל לח הוא מתרחב‪ ,‬וכאשר הוא מתייבש הוא מתרופף ונרקב‪.‬‬ ‫הסוג השני‪ ,‬הנפוץ מעט פחות‪ ,‬הוא חבלי הפוליטילן והפוליפרופילן‪ .‬אלו חבלים דמויי פלסטיק‪,‬‬ ‫הראשון צבעו לבן והשני שחור‪ .‬חבל זה זול יותר מחבלי הסיזל‪ ,‬אך הוא נוטה להתפשט ולהתכלות‬ ‫בשמש‪ .‬יתרונו הוא שהוא אינו סופג לחות ועמיד יותר מהסיזל בפני נזקי מים‪.‬‬ ‫ישנם סוגים נוספים רבים של חבלים‪ ,‬אך אלו הם המרכזיים והנפוצים‪ ,‬ולכן לא נפרט כאן את‬ ‫האחרים‪.‬‬ ‫עובי החבלים‪:‬‬ ‫בין החבלים קיים הבדל נוסף משמעותי‪ ,‬והוא עוביים‪ .‬כאשר מדברים על "חבל ‪ ,"4‬מדובר על חבל‬ ‫שעוביו (קוטרו) ‪ 4‬מילימטרים‪ .‬זהו החבל הנפוץ והנוח ביותר לכפיתות‪ ,‬ולכן הוא הנפוץ ביותר‪ .‬עובי‬ ‫החבלים מגיע עד ל‪ 31-‬מילימטרים (חבל סיירים)‪ .‬זהו חבל עבה במיוחד המשמש בעיקר‬ ‫לבניית גשרים או מעברים שונים המיועדים להחזיק משקל רב‪ .‬כמובן שעובי החבל קשור ביחס‬ ‫ישר לחוזקו – כמה שהחבל עבה יותר‪ ,‬כך יחזיק משקל רב יותר‪.‬‬ ‫צורת השזירה‪:‬‬ ‫בסוגי החבלים הנפוצים אותם הזכרנו דומה שיטת השזירה‪ ,‬ואין טעם להזכיר שיטות אחרות‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי כיוון השזירה חשוב כאשר לומדים ועושים כריכות וקליעות שונות בחבל‪.‬‬

‫‪113‬‬

‫מתודיקה ויצירתיות‬ ‫ערך מנחה ‪:‬‬ ‫תנועת הצופים תקדם יוזמה‪ ,‬מקצועיות ומצוינות‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יכיר בחשיבות המתודה ככלי חיוני להדרכה‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך ייחשף להבדל שבין פעולה עם מתודה לבין פעולה ללא מתודה‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יכיר בחשיבות היצירתיות ככלי המפתח מיומנויות הדרכה‪.‬‬ ‫‪ .4‬החניך ייחשף למגוון של מתודות ויכיר בעובדה שלכל נושא ישנן אין‪-‬ספור מתודות‪.‬‬ ‫משחק פתיחה ‪ :‬מרוץ גמלים‪ .‬מחלקים את האחווה לשלשות‪ .‬בכל שלשה יש חניך אחר שעומד‬ ‫שצורה אחרת על מנת שיווצר מצב שבו ישנה צורה גמל שעליו רוכב איש‪( .‬חניך אחד עומד זקוף‪,‬‬ ‫מאחוריו מתכופף החניך השני ונשען מאחוריו והחניך השלישי רוכב על גבו של החניך השני)‪ .‬ואז‬ ‫נערך מירוץ קצר‪.‬‬ ‫מתודה עיקרית‪:‬‬ ‫הפעולה מחולקת ל‪ 3-‬חלקים‪:‬‬ ‫חלק א'‪ -‬חשיבות המתודה! מציגים בפני החניכים שהפעולה היום תהיה על חשיבות והיסטורית‬ ‫החבל‪ .‬המדריך טוען שהם כחניכים בתנועת הצופים חייבים להבין מהו החבל‪ ,‬ממה הוא עשוי‬ ‫וכדומה‪ ...‬נערך "חפש את המטמון" בכל רחבי השבט‪ .‬בכל תחנה ימצא קטע על חשיבות החבל‬ ‫(מצורף בהמשך)‪ .‬בסוף החיפוש נערך חידון קצר על מה החניכים למדו בנוגע לחבל‪ .‬הרעיון המרכזי‬ ‫כאן הוא שגם על נושא פחות מעניין ניתן לערוך פעולה בעזרת מתודה מקפיצה ומלהיבה (ועל‬ ‫עיקרון זה נדבר עם החניכים בסיכום הפעולה‪ -‬כיצד המתודה עזרה לחניכים להפנים את נושא‬ ‫הפעולה?)‪.‬‬ ‫חלק ב'‪ -‬חשיבות היצירתיות! בתחילה משחקים את המשחק "שמות"‪ .‬אח"כ מחלקים את האחווה‬ ‫לזוגות או לשלשות והמדריך ייתן להם משימה לביצוע‪ :‬לשכלל את המשחק! אח"כ משחקים את‬ ‫המשחק עם הרעי ונות הנבחרים‪ .‬דוגמאות לשכלולים‪ :‬במקום כדור בלוני מים‪ ,‬לקרוא בשם של‬ ‫הסבתא וכדומה‪ ...‬הרעיון הוא שהחניכים יבינו שמחקים והפעלות נשחקים עם הזמן ויש להיות‬ ‫יצירתיים ולשכלל אותם‪ ,‬כך הם יהיו יותר מעשירים‪.‬‬ ‫חלק ג'‪ -‬הקשר בין מתודות לנושאים! ישנן שני כובעים‪ .‬בכובע אחד יש תקים עם מלא נושאים‬ ‫לפעולות ובכובע אחר פתקים עם מלא מתודות‪ .‬כל חניך בתורו מוציא פתק מכל כובע והמדריך‬ ‫מסביר לאחווה כיצד ניתן להפוך מאותו נושא פעולה בעזרת המתודה‪ .‬על המדריך כן להתכונן לפני‬ ‫הפעולה כדי שלא יקרה מצב שבו הוא לא יידע כיצד לענות לשאלות החניכים‪ .‬נושאים לדוגמא‪:‬‬

‫‪114‬‬

‫מיחזור‪ ,‬אקטואליה‪ ,‬גיל ההתבגרות‪ ,‬צופיות‪ ,‬קבלת השונה‪ .‬מתודות לדוגמא‪ :‬חפש את המטמון‪,‬‬ ‫סולמות ונחשים‪ ,‬עטארי צופי‪ ,‬שעשועני טלויזיה וכו'‪...‬‬ ‫דיון ומסקנות‪ :‬מסבירים לחניכים שמתודה היא מן שיטה שבה מעבירים את הפעולה ומעלים בפני‬ ‫החניכים נקודות לדיון‪.‬‬ ‫‪ ‬מה הדבר שעזר לכם להפנים את חשיבות החבל? המתודה‪...‬‬ ‫‪ ‬האם פעם עברתם פעולה ללא מתודה? הבנתם טוב את רעיון הפעולה?‬ ‫‪ ‬האם לכל מתודה יש אין‪-‬ספור נושאים או האם לכל נושא יש אין ספור מתודות?‬ ‫‪ ‬מה קורה למשחקים והפעלות עם הזמן? מדוע חשוב להיות יצירתיים?‬ ‫ציוד‪:‬‬ ‫חבל להדגמה‪ ,‬דפי איי ‪ 6 ,4‬עטים‪.‬‬ ‫פתקים "חפש את המטמון"‪ ,‬קטע מידע על החבל (מצורף)‪ ,‬שני כובעים‪ ,‬פתקים של נושאים‬ ‫ומתודות‪ ,‬כדור‪.‬‬ ‫מתודיקה ויצירתיות‪ -‬דף סיכום‬ ‫בפעולה זו למדתם שמתודה היא מין שיטה להעביר את הפעולה‪ .‬פעולה ללא מתודה היא פעולה‬ ‫סתמית‪ -‬מכיוון שהחניכים צריכים את המסגרת הזו שתעזור להם להבין את רעיון הפעולה‪.‬‬ ‫החניכים לא יעברו סתם מהפעלה להפעלה‪ ,‬כי בסוף ימאס להם‪ .‬חשוב להשתמש במתודות‬ ‫מגניבות‪ ,‬מקפיצות שיגרמו לחניכים לרצות לעבור את כל הפעולה‪.‬‬ ‫למדתם שחשוב להשתמש במתודות עשירות ומגוונות ושחשוב להיות הכי יצירתיים שאפשר‪.‬ככל‬ ‫שתשתמשו במתודות יותר מגוונות ותהיו יצירתיים כמה שאפשר אתם תראו ששנה הבאה שתעברו‬ ‫בתפקיד החדש תהיה הרבה יותר עשירה‪ ,‬מעשירה‪ ,‬ומגוונת‪.‬‬ ‫העובדה היא שמשחקים והפעלות נשחקים עם הזמן‪ -‬חניך בכיתה ו' כבר לא מתלהב מאותו משחק‬ ‫ששיחק בכיתה ד'‪.‬בגלל זה חשוב להיות יצירתיים ומקוריים‪ ,‬לשכלל הפעלות ומתודות‪ ,‬לחשוב עם‬ ‫ראש גדול ולא תמיד לפעול לפי המתודות שאתם רגילים או לפי המתודות וההפעלות שכתובות‬ ‫בספר הפעלות כלשהו‪ .‬תמיד תחשבו איך אתם מלהיבים את הקבוצה? איך אתם מוציאים אותה‬ ‫מהשגרה? החניכים באים לצופים כדי לקבל משהו שונה ולא כדי לעבור את אותה פעולה‬ ‫שהמתנ"ס יכול להעביר‪.‬‬ ‫תבינו‪ -‬רובכם שנה הבאה תבנו את שכבת הצעירים ד'‪ ,‬ה'‪ ,‬ו' בכל הנהגת שרון‪-‬צפון‪ ,‬בגלל זה אתם‬ ‫חייבים לגרום לחניכים לבוא לצופים‪ ,‬להנות בצופים‪ ,‬להיות בני אדם יותר טובים‪ -‬ואם לא תהיו‬ ‫יצירתיים ולא תשמשו במתודות עשירות ומגוונות יהיה לכם קשה להחזיק קבוצה עד סוף שנה ולא‬ ‫תצליחו לעמוד במטרות וביעדים שלכם‪ .‬אז חוץ מלהעביר לכם את הפעולה הזאת נשאר לנו רק‬ ‫לומר לכם‪:‬‬

‫‪115‬‬

‫ב‪-‬ה‪-‬צ‪-‬ל‪-‬ח‪-‬ה !‬

‫דיון‪ ,‬סיפור‪ ,‬משחק‬

‫ערך מנחה‪:‬‬

‫תקדם יוזמה‪ ,‬מצוינות ומקצועיות‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫החניכים ייחשפו וילמדו את השימוש בשלוש מתודות מרכזיות – דיון‪ ,‬סיפור ומשחק‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫סיפור‪ -‬הקבוצה יושבת במעגל‪ ,‬המדריך לוקח דף וכותב שורה מקפל ומעביר הלאה – עד שלבסוף‬ ‫שפותחים את הדף יוצא סיפור חדש ו ומקורי‪.‬‬ ‫המדריך מחלק את הקבוצה לשלוש וכל אחת מקבל משימה‪:‬‬ ‫א‪ .‬להמחיז את הסוף של היפיפייה הנרדמת (משחק תפקידים)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המדריך נותן לחניכים סיפור בלי סוף והם צריכים להמציא את הסוף‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מטרת הקבוצה לעשות סיפור בציורים‪.‬‬ ‫(שלושת הקבוצות מציגות את משימתם אחת בפני השניה)‪.‬‬ ‫המדריך לוקח סיפור ומתחיל להקריא‪ ,‬אך בקול נמוך ומונוטוני – ובאמצע משנה את דרך הסיפור‬ ‫ומספר בהתלהבות‪.‬‬ ‫דיון קצר ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מה הרעיון מאחורי כ"א מן התרגילים‪/‬משחקים שעשינו?‬

‫‪‬‬

‫מה ההבדלים ביניהם ומה כ"א ניסה להציג?‬

‫‪‬‬

‫מה המשותף לכל התרגילים‪/‬משחקים?‬

‫מה אתם הכי זוכרים?‬ ‫‪‬‬ ‫לאחר מכן יעבור המדריך עם הקבוצה על הכללים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בחירת הסיפור תלויה באופי הפעולה (נושא) באורכו‪ ,‬בערכו החינוכי וכמובן‬ ‫בהתאמתו לקבוצת הגיל הספציפית‪.‬‬ ‫‪ .2‬הסיפור הוא מעין הצגת תאטרון‪ ,‬ללא תפאורה‪ ,‬הסיפור משאיר הרבה מקום‬ ‫לדמיון ובכך מפתח אותו‪ .‬החניך יושב ומקשיב לסיפור ועדיין נשאר לו הרבה מה‬ ‫לעשות איתו‪.‬‬ ‫‪ .3‬כאשר מספרי סיפור רוצים ליצור עניין ולהשיג את המטרה חשוב להציגו לפי‬ ‫הכללים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬קול בטוח מגוון תוך שינויים בקצב הקריאה‪.‬‬ ‫‪116‬‬

‫‪ ‬קריאה שוטפת וחלקה – תוך הפגנת התלהבות‪.‬‬ ‫‪ ‬העיניים לא יושפלו אל הכתוב כל זמן הקריאה אלא יופנו אל‬ ‫הקבוצה לסירוגין‪.‬‬ ‫‪ ‬תנועת ידיים‪ ,‬מבטים – כאילו אתה משחק את המאורעות‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתן לספר סיפור בשניים או שלושה – שיתוף החניכים‪.‬‬ ‫המדריך יעבור עם החניכים על דוגמאות איך ניתן לעבוד עם סיפור‪:‬‬ ‫‪ ‬דיון בעקבות הסיפור‪.‬‬ ‫‪ ‬משחק תפקידים של הסיפור – המחזה של הסיפור‪.‬‬ ‫‪ ‬כתיבת סוף לסיפור ‪ -‬מפסיקים באמצע הסיפור ושואלים אותם מה יהיה הסוף?‬ ‫‪ ‬קריאת סיפור בהמשכים – אפשר במשך המערך לקרוא סיפור בנושא במערך וכל פעם‬ ‫בתחילת פעולה לספר חלק‪.‬‬ ‫‪ ‬סיפור מצוייר – מספרים כל ‪ 2‬דקות חלק מהסיפור והחניכים מציירים‪ ,‬אח"כ אפשר‬ ‫לעשות "סרט"‪.‬‬ ‫‪ ‬מה היה קורה אילו? – שאלות הנוגע לסיפור‪.‬‬ ‫‪ ‬משפט לדמויות – האם הם פעלו נכון? האם הן היו בסדר?‬ ‫דיון‪ :‬נשחק עם הקבוצה אקווריום –‬ ‫המדריך יחלק את הקבוצה ל – ‪ 3‬כל קבוצה תייצג דעה מסוימת (לדוגמא בנושא רמת הגולן)‬ ‫והקבוצה מדברת על הנושא בתורה ושולחת נציג אחד לדבר במקומה‪.‬‬ ‫הנציגים מדברים מתווכחים ביניהם‪ .‬אחד מחברי הקבוצה יכול להחליפם‪.‬‬ ‫כל השאר שותקים‪ ,‬הם דגים‪.‬‬ ‫בתום ההפעלה יסביר המדריך כי זוהי אחת מדרכים רבות להשתמש בדיון כמתודה‪.‬‬ ‫כמה דברים שחשוב לדעת ‪:‬‬ ‫‪ ‬היתרון המרכזי בדיון הנו שיתוף ועירוב החניכים‪.‬‬ ‫‪ ‬העובדה כי בדיון יכולים החניכים לשאול שאלות רבות עוזרת להם להבין בצורה טובה‬ ‫יותר את התכנים שמועברים‪.‬‬ ‫‪ ‬כאשר בונים דיון יש לקחת בחשבון את גודל הקבוצה דיון בקבוצה גדולה הנו קשה‬ ‫יותר ולפעמים חסר תועלת‪.‬‬ ‫‪ ‬בנוסף כאשר בונים דיון יש להקפיד כי רמת הידע של המדריך צריכה להיות גבוהה מזו‬ ‫של החניך ‪/‬‬

‫‪117‬‬

‫‪ ‬המדריך צריך להיזהר שבמהלכו של הדיון לא יסטה ממטרתו בעקבות שאלות ותגובות‬ ‫החניכים‪.‬‬ ‫המדריך יעבור עם החניכים על דוגמאות איך ניתן להעביר דיון‪:‬‬ ‫‪ .1‬סבב – כל אחד אומר את דעתו לפי סדר הישיבה‪.‬‬ ‫‪ .2‬שני בלונים בסבב – מי שמחזיק בבלון מדבר‪ .‬משני כיווני המעגל מעבירים את הבלונים‬ ‫בשני צבעים שונים לדוגמא מי שמחזיק בלון אדום מביע דעתו נגד הנושא המדובר ומי‬ ‫שבלון כחול בעד… כך זה מתקדם עד שכולם אומרים את דעתם דם בעד וגם נגד‪ .‬יתרון –‬ ‫הדיון מסודר‪ .‬חסרון – באיזשהו שלב מתחיל לשעמם‪.‬‬ ‫‪ .3‬קרוסלה – שני מעגלים אחד חיצוני ואחד פנימי‪ .‬משוחחים על נושא שמכתיב המדריך‪,‬‬ ‫אחרי שתי דקות המעגל הפנימי זז שמאלה ונוצרים חדשים שישוחחו על נושא חדש‪.‬‬ ‫‪ .4‬קרוסלה של פתקים – כמו הקרוסלה הרגילה‪ ,‬רק הזוגות לא זזים רק מעבירים לכל זוג‬ ‫פתק עם הנושא והפתקים עוברים מזוג לזוג‪.‬‬ ‫‪ .5‬קבוצות דיון – על מנת שהדיון יהיה ממוקד ושיקשיבו אחד לשני במיוחד בקבוצה גדולה‪,‬‬ ‫כדאי לחלק לקבוצות קטנות ואז כל קבוצה מציגה את סיכומה‪.‬‬ ‫‪ .6‬אקווריום – ישנה חלוקה לקבוצות‪ ,‬כל קבוצה מייצגת דעה מסוימת ושולחת נציג אחד‬ ‫לדבר במקומה‪ .‬הנציגים מדברים ומתווכחים ביניהם‪ .‬אחד מחברי הקבוצה שלהם יכול‬ ‫להחליף אותם‪ .‬כל השאר שותקים – הם הדגים‪.‬‬ ‫‪ .7‬בול זבנג – העלאת נושאים לדיון‪ ,‬כל קבוצה מקבלת שלטי זבנג ובול‪ .‬אם התשובה שלהם‬ ‫לשאלה שהועלתה היא חיובית ירימו שלט בול לאחר התייעצות ויסבירו‪ ,‬ולהפך‪ .‬מאכן‬ ‫יכול להתפתח דיון מעניין‪.‬‬ ‫משחק‪:‬‬ ‫המדריך יעביר את שני המשחקים הבאים ומהם יצא לדיון על משחק ההפעלה‪ ,‬רצוי להסביר‬ ‫לחניכים כי ניתן גם לשחק עם החניכים הרבה משחקים אך לא כל משחק נחשב למשחק ההפעלה‪.‬‬ ‫שני המשחקים הללו משמשים כפתיח לפעולה על פתיחות בקבוצה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שעון פגישות ‪ :‬כל חניך מקבל שעון ריק ועליו לקבוע פגישות בשעות מסוימות עם חברי‬ ‫הקבוצה‪ .‬לאחר מכן החניכים מסתובבים בחדר והמדריך קורא שעה ונושא שיחה מסוים‬ ‫לדוגמה‪" :‬השעה עכשיו ארבע ומדברים על המשפחה שלי"‪ ,‬עם התפתחות המשחק‬ ‫המדריך מציין נושאים יותר אינטימיים לשיחה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫אלוף הלב הפתוח‪ :‬הקבוצה מתחלקת לשני מעגלים (חיצוני ופנימי)‪ ,‬כאשר כחניכים‬ ‫משוחחים ביניהם – בסוף המשחק מכריזים על אלוף הלב הפתוח – מי שפתח את ליבו‬ ‫בשיחותיו‪.‬‬ ‫‪118‬‬

‫המדריך יסביר כי בכדי להעביר משחקים באופן מוצלח יש להתחשב במספר נקודות מרכזיות ‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ההבדל בין משחק למשחק הפעלה (קשור לנושא הפעולה)‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫התאמה לגיל החניכים‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫התאמה לאופי החניכים‬

‫‪.4‬‬

‫זמן המשחק‬

‫‪ .5‬הסבר בהיר וברור‬

‫מתודות חליפיות‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תקדם יוזמה‪ ,‬מצויינות ומקצועיות‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניכים יכירו את המושג מתודה חליפית‪ ,‬את חשיבותה ואת עקרונות השימוש בה‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניכים יבינו כי המתודות הם האמצעים שלנו המדריכים להעביר מסר‪/‬ערך‪/‬תוכן או כל‬ ‫נושא אחר‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניכים יעברו ויכירו שיטות ואמצעים בהדרכה יתרגלו ויתנסו הלכה למעשה‪ ,‬בהכנת‬ ‫פרוייקטים קבוצתיים (תוך כדי שימוש במתודות חילופיות שנלמדו בפעולה) והצגתם‪.‬‬ ‫כללי‬ ‫נושא השימוש במתודות החילופיות במהלך הפעילות השוטפת הוא חשוב‬ ‫ועקרוני‪ .‬קיימת רשימה ארוכה מאד של שיטות‪ ,‬אמצעים ודרכי העברה בהם‬ ‫תוכלו כמדריכים‪ ,‬להשתמש בהעברת חומר ונושאים שונים בהדרכה‪( .‬הרשימות‬ ‫מצורפות כחומר עזר בנספח)‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫הפעולה תתבצע במידת האפשר בחדרים‪.‬‬ ‫השכבה תתחלק למספר קבוצות אשר יעברו בסבב בין החדרים‪.‬‬ ‫בכל חדר נמצא מדריך האחראי להעברת קבוצת מתודות מסוימת‪.‬‬ ‫לאחר שעברו החניכים בכל התחנות‪ ,‬יסכמו המדריכים את נושא השימוש במתודות חליפיות ואת‬ ‫חשיבותו‪.‬‬ ‫ראה מערך התנסויות – חניכים יתחלקו לקבוצות ל ‪ 4 – 3‬וכל קבוצה תקבל פרוייקט מסוים‬ ‫בנושא‪ ,‬שעליהם להכין ולהציג לשכבה ולמדריכים‪ ,‬תוך פרק זמן נתון (כשבוע)‪.‬‬

‫‪119‬‬

‫יצירתיות ואלתור‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תנועת הצופים תעודד יוזמה‪ ,‬יצירתיות ומקצועיות‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫* החניך ילמד להשתמש ביצירתיות להעברת תכנים ומסרים‪.‬‬ ‫* החניך ישתמש ביצירתיות ואלתור על מנת לעניין את החניכים ולהלהיב אותם‪.‬‬ ‫* המדריך ישתמש בכלים יצירתיים ואלתור על מנת להתמודד עם החניכים ‪ ,‬לפתור בעיות ולטפח‬ ‫יחסי חניך – מדריך‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‬ ‫* שלב א' – הצגת סיפור מסגרת ‪ :‬במשך הפעולה יעברו החניכים הפעלות בנושא יצירתיות ואלתור‬ ‫ואחרי כל הפעולה יקבלו דף עם התחלה של ציור שאותו הם יצטרכו להשלים ולאחר כל המשימות‬ ‫יצטרכו להמציא סיפור כלשהו עם הציורים‪.‬‬ ‫(אפשר סיפור בנושא צופים ‪ :‬טיול‪ ,‬דילמות חניכים‪ ,‬יום פעילות)‪.‬‬ ‫* שלב ב' – מחלקים את הקבוצה ל‪ ,2-‬כל קבוצה מקבלת משחק נדוש כגון הרוצח‪ ,‬תופסת‪ ,‬חתול‬ ‫ועכבר וכו'‪ ...‬כל קבוצה צריכה לפתח את המשחק להפעלה יצירתית ומקורית‪ ,‬המטרה של כל‬ ‫קבוצה היא לגלות על איזה משחק התבססה כל קבוצה ולכן כל קבוצה צריכה להיות כמה שיותר‬ ‫מקורית ויצירתית‪.‬‬ ‫ההפעלה מוגבלת בזמן על מנת שיתנסו גם בניהול זמן‪.‬‬ ‫* שלב ג' – המדריכים מקריאים לחניכים סיפור על חניך שהצטרף בכיתה ד' לצופים‪ ,‬הוא היה‬ ‫ממש מולהב אבל עם הזמן הפעולות חזרו על עצמן ושיעממו אותו ובסוף הוא עבר לתנועת נוער‬ ‫אחרת‪ .‬בסיפור בעצם מעבירים לחניכים את חשיבות היצירתיות ‪ ,‬הגדלת ראש ואלתור‪.‬‬ ‫את הסיפור מעבירים להם בדרך יצירתית‪ ,‬אחרי כל פסקה המדריך מפסיק את הסיפור ונותן‬ ‫ל אחד החניכים להמשיך אותו איך שהוא רוצה ולאחר מכן חוזר המדריך לסיפור המקורי וממשיך‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫המתודה הזאת משאירה את כל החניכים בהקשבה ומשתפת את כולם בפעולה ודבר זה חופשי‪,‬‬ ‫למטרה של היצירתיות והאלתור שמטרתם להשאיר חניכים בצופים ולעניין אותם‪.‬‬ ‫* שלב ד' – בוחרים חניך ומטילים עליו משימה להנחות גל קבוצתי‪ ,‬לאחר מכן‬ ‫בוחרים עוד חניך ומטילים עליו את אותה המשימה‪ ,‬לאחר מכן המדריך‬ ‫‪111‬‬

‫מעביר גל מקורי בעצמו‪.‬‬ ‫הפואנטה היא להראות את הסיטואציה למדריכים‪ ,‬שכאשר מדריך אחד‬ ‫מעביר משחק כלשהו לקבוצה‪ ,‬מדריך אחר יכול להעביר את אותו המשחק‬ ‫אבל כדי שזה לא ישעמם חשוב לשנות את חוקי המשחק ולעשות אותו כמה‬ ‫שיותר מקורי‪ .‬חניכי הצופים עוברים כמעט את כל המשחקים והמתודות‬ ‫עשרות פעמים במהלך פעילותם בצופים ולכן חשוב לחדש ולשפר‬ ‫שלב ה' – משחקים עם החניכים את המשחק "של מי השורה הזאת ?"‪.‬‬ ‫בהתחלה הם צריכים לדבר רק בשאלות‪ ,‬מי שנפסל חניך אחר מחליף אותו‪,‬‬ ‫כל פעם מקבלים סיטואציה אחרת כגון ‪ :‬חניך לא רוצה לשתות‪ ,‬חניך לא‬ ‫רוצה לצאת מהמסלול‪ ....‬עושים הפעלה נוספת שהם צריכים לדבר עפ"י‬ ‫סדר הא'‪-‬ב' ‪ ,‬גם כן עם הסיטואציות‪.‬‬ ‫אפשר להעביר גם את המשחק של שלושה מתמודדים שכל אחד מקבל בעיה‬ ‫של חניך (לא משתף פעולה‪ ,‬לא מקשיב וכו'‪)...‬‬ ‫המתמודד הרביעי תוך כדי שאלות צריך לגלות את התכונה של כל חניך‪.‬‬ ‫בעזרת מתודה זו יבינו החניכים כי חשוב להיות יצירתיים ולדעת לאלתר‪,‬‬ ‫להיות מקוריים על מנת לפתור בעיות חניכים‪.‬‬ ‫* שלב ו' – לאחר כל המשימות קיבלו החניכים את הדפים ובמהלך הפעולה‬ ‫הוסיפו לזה ציור‪ ,‬בשלב זה הם צריכים ליצור סיפור כולל מכל הציורים‪.‬‬ ‫* שלב ז' – ס י כ ו ם ‪ :‬המדריך עובר על כל הפעולה עם החניכים ומסביר את‬ ‫הפואנטה של כל מתודה‪/‬הפעלה ומעביר את חשיבות היצירתיות והאלתור‬ ‫במסגרת הצופי‬

‫‪111‬‬

‫מאפייני הגיל המודרך‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תעודד את הפרט לקחת חלק מרכזי בעיצוב עולמו הערכי‪ ,‬האישי והחברתי‪ ,‬כמו גם אחריות עם‬ ‫בחירותיו ומעשיו‪.‬‬ ‫תפעל למען פיתוחו של הפרט‪:‬‬ ‫במישור האישי כמממש את עצמיותו‪.‬‬ ‫במישור החברתי כאזרח תורם ומעורב‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יכיר בקיומם של הבדלים בין הגילאים השונים וימנה חלק מהבדלים אלה‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יבין את תפקידו הייחודי כמדריך בכל שכבת גיל‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫אופציה א' ‪:‬‬ ‫‪ .1‬מסיבת גן –‬ ‫נקשט את החדר בציורי ילדים‪ ,‬פרחים והרבה צבע‪ .‬נזמין נציג מכל שכבת גיל‬ ‫בשכב"צ ש"יתארחו" בתכניתנו‪" :‬מסיבת גן" אותה ינחה המדריך‪.‬‬ ‫התכנית תיערך בצורת שאלות של המדריך או של חניכי הקורס ותשובות של‬ ‫חניכי השכב"צ‪.‬‬ ‫ב"תכנית" נברר‪ :‬מה החניכים אוהבים לעשות בפעולות? מהם תחומי העניין‬ ‫שלהם? מה הם אוהבים במדריך? המשחקים שהם אוהבים? למה הם באים‬ ‫לצופים? וכו'‪.‬‬ ‫‪ .2‬קבוצת עבודה –‬ ‫נחלק את החניכים לקבוצות‪ .‬כל קבוצה תקבל תחום‪ :‬צופים‪ ,‬חברים‪ ,‬בני המין‬ ‫ה שני‪ ,‬משחקים שאני אוהב‪ ,‬דברים שמשפיעים עלינו‪ ,‬בני הגיל‪ ,‬תחומי עניין‪.‬‬ ‫כל קבוצה תצטרך לאפיין כל גיל באותו תחום‪ .‬למשל תחומי עניין – מה תחומי‬ ‫העניין של החניך בכתות ד' – ה' – ו' – ז' – ח'?‬ ‫‪ .3‬דיון –‬ ‫כל קבוצה תציג את התחום בו התמקדה‪ .‬נסכם את הדברים שנאמרו על פלקט‬ ‫וננסה יחד לבדוק מה תפקיד המדריך בכל שכבת גיל‪.‬‬ ‫אופציה ב'‬

‫‪112‬‬

‫‪ .1‬החניכים ישבו בשורה ולפי הסדר כל אחד יגיד אני בן… (מגיל ‪ 11‬ועד ‪ … )18‬מה שהכי‬ ‫מטריד ‪ /‬מאפיין ‪ /‬מעניין ‪ /‬מרגש ‪ /‬משפיע ועוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬המדריך מפזר בחדר קטעים ושירים ולאחר מכן מחלק את החניכים לקבוצות לפי שכבות‬ ‫הגיל‪ .‬מטרתה של כל קבוצה להכין כרטיס ביקור עם הקטעים של שכבת הגיל‪ .‬עליהם‬ ‫להוסיף לכרטיס הביקור את הדברים הבאים‪ :‬מי החברים שלי? איזה משחקים אני אוהב?‬ ‫דברים שמשפיעים עלינו‪ ,‬בני הגיל‪ ,‬תחומי עניין‪.‬‬ ‫‪ .3‬דיון –‬ ‫כל קבוצה תציג את שכבת הגיל בו התמקדה‪ .‬נסכם את הדברים שנאמרו על‬ ‫פלקט וננסה יחד לבדוק מה תפקיד המדריך בכל שכבת גיל‪.‬‬ ‫ננסה לבחון על מה המאפיינים צריכים להשפיע?‬ ‫‪ ‬תכנים – רמת הקושי וההתפתחות‬ ‫‪ ‬מתודות – תלוי במידת ההשתתפות והאקטיביות של החניך (בהתאם לגיל)‪.‬‬ ‫‪ ‬יחס לחניך‬ ‫‪ ‬מידת ותכני מעורבות‬ ‫‪ ‬דרך תפקוד ומקום המדריך בקבוצה‪.‬‬ ‫נספחים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫דף למדריך שכבה צעירה – שכבת נעורים‬

‫‪.2‬‬

‫מכתבים למדריך‪ -‬מאפייני הגיל ד' – ח'‬

‫‪113‬‬

‫מאפייני הגיל המודרך – דף למדריך‬ ‫תחום‬

‫ד' – ו'‬

‫ז' – ט'‬

‫בצופים‬

‫מפגש ראשון עם מסגרת‪ ,‬כל‬

‫מכירים את התנועה‪ ,‬יש צורך‬

‫התנסות היא חדשה וראשונית‪ .‬יש‬

‫לחדש ולגוון‪ .‬אפשרות גדולה‬

‫צורך בהקניית הכללים‬

‫לשיתוף החניכים בקבלת החלטות‪,‬‬

‫הקבוצתיים והאישים והרגלי‬

‫קיום יוזמות ועשייה משותפת עם‬

‫עבודה משותפים‪.‬‬

‫החניכים‪.‬‬

‫חבר אחד או שניים טובים‪ ,‬לרוב‬

‫קבוצת חברים – הח'ברה‪.‬‬

‫בני אותו מין‪.‬‬ ‫החבר שותף לפעילות ופחות איש‬

‫ראשונים עם בני המין השני‪ .‬רוב‬

‫החברים שלי‬

‫הפעילות מעורבות בנים בנות וגם‬

‫סוד או ידיד בנפש‪.‬‬

‫סוג הפעילות מתאים לבני שני‬ ‫המינים‪.‬‬

‫מעט תחומי עניין משותפים‬

‫מקור לעניין רב‪ ,‬ניסיונות לקשרים‬

‫ויחסית מעט קשר או לעיתים‬

‫ראשונים עם בני המין השני‪ .‬רוב‬

‫אנטי מוחלט‪.‬‬

‫הפעילות מעורבות בנים בנות וגם‬

‫ברוב הפעילות ההפרדה בין בנים‬

‫סוג הפעילות מתאים לבני שני‬

‫לבנות גם בסוג הפעילות וגם‬ ‫במשתתפים בה‪.‬‬

‫המינים‪.‬‬

‫המשחקים‬

‫משחקים ממוסדים עם חוקים‪,‬‬

‫פחות משחקים של ממש אלא יותר‬

‫שאני אוהב‬

‫משחקי בית וחוץ‪.‬‬

‫בילוי והעברת הזמן יחד עם חברים‪.‬‬

‫דברים‬

‫ההורים‪ ,‬מחנכים ומבוגרים‬

‫בני קבוצת הגיל בעלי השפעה רבה‬

‫שמשפיעים‬ ‫עלי‬

‫אחרים‪.‬‬

‫בכל התחומים בנוסף להורים‪.‬‬

‫היחס להורים‬

‫מחפשים את קרבתם‪ ,‬רוצים‬

‫קונפליקטים עם דמויות בוגרות –‬

‫תמיכה וקשר‪ ,‬מהווים מקור לידע‬ ‫על העולם ודמות לחיקוי‬

‫הורים מחנכים ומדריכים‪ .‬ערעור‬ ‫על סמכותם וחיפוש דמויות‬

‫בתחומים שונים‪.‬‬

‫חלופיות להזדהות עימן (גם‬ ‫ציבוריות)‪.‬‬

‫בני גיל‬

‫משמשים כקבוצה משפיעה אך‬ ‫בצורה מועטה ביחס למשפחה‪.‬‬

‫השפעה גדלה של קבוצת בני הגיל‪,‬‬ ‫מקור לביסוס המעמד החברתי‪.‬‬

‫תחומי עניין‬

‫רבים ומגוונים‪.‬‬

‫חיפוש זהות אישית ומעמד חברתי‪.‬‬

‫בני המין השני‬

‫‪114‬‬

‫עמידה על זכויות אישיות‪.‬‬ ‫מאפייני הגיל – ד'‬ ‫מדריך יקר!‬ ‫לפני כמה ימים נכנסת עם כמה חברים לכיתה שלנו בבית הספר‪ .‬אתה לא יודע כמה זמן כבר‬ ‫חיכיתי לרגע הזה‪ ,‬שמעתי המון על הפעילות בשבט‪ ,‬אבל עכשיו כשהגיע הזמן אני קצת חושש‪.‬‬ ‫אז תן לי לספר לך קצת על עצמי‪...‬‬ ‫אני לא יודע אם אתה יודע אבל זאת הפעם הראשונה שאני והחברים שלי פועלים יחד כקבוצה‪.‬‬ ‫ובכלל‪ ,‬יש כאן המון דברים חדשים של גדולים שניראים מאוד ברורים‪ ,‬אבל אני לא באמת מבין‬ ‫אותם ורק שתדע אפילו אמא ואבא כבר לא שותפים כמו בעבר‪...‬‬ ‫מפקדים‪ ,‬פעולות‪ ,‬טקסי אש‪ ,‬טיולים (עד היום טיילתי רק עם ההורים)‪ ,‬עניבות‪ ,‬שירים (אתם‬ ‫קוראים לזה מורל) ועוד המון דברים‪...‬‬ ‫מצד אחד הכל נראה כל כך כיף ומעניין סוף סוף אני עמצאי ומבלה עם חברים שלי אבל מצד שני‬ ‫כמו שכבר אמרתי אני קצת חושש‪...‬‬ ‫אז לפני שמתחילים אני רוצה להזכיר לך מה זה להיות בכיתה ד'‬ ‫להיות בכיתה ד' זה להיות קצת תמים (טוב העולם הזה באמת קצת מסובך)‪ ,‬לאהוב לדמיין‬ ‫(בעיקר מה אעשה כשאהיה גדול)‪ ,‬ובעיקר זה להיות סקרן‪ ,‬אז תבין אם אשאל הרבה שאלות‪.‬‬ ‫להיות בכיתה ד' זה להיות קצת רגיש‪ ,‬כי חשוב לי שהחברים שלי ואגם אתה תאהבו אותי‪ ,‬יצחקו‬ ‫מהבדיחות שלי‪ ,‬יקשיבו לסיפורים שלי ובכלל שאהיה מקובל בקבוצה‪.‬‬ ‫להיות בכיתה ד' זה לדעת שיש טוב ורע בעולם והיום אני כבר פחות או יותר יכול לדעת מה טוב‬ ‫ומה רע‪ ,‬הבעיה היא שלפעמים קצת קשה לראות את האמצע‪ ,‬קשה לעשות הבחנות ובחירות ולכן‬ ‫אני משתמש במושגים של "משבר"‪" ,‬ברוגז"‪" ,‬חרם" או "נפלא"‪" ,‬מצוין"‪ ,‬ד' מסתכלים על העולם‬ ‫בשחור ולבן‪.‬‬ ‫אז תן לי לתת לך כמה טיפים‪ ,‬כדי שתהיה לנו שנה נפלאה‪...‬‬ ‫‪ ‬לשאול אותנו כמה שיותר שאלות‪ ,‬כדי שנוכל לענות ולהרגיש שותפים‪.‬‬ ‫‪ ‬לנצל את הסקרנות הטבעים שלנו ולתת לנו לגלות בעצמנו ידע חדש‪.‬‬ ‫‪ ‬להרבות בפעילות של יצירה ודימיון‪.‬‬ ‫‪ ‬להשתמש באמצעי המחשה‪ ,‬עזרי הדרכה‪ ,‬תחפושות והפתעות‪.‬‬ ‫‪ ‬לתת לנו משוב על ההתנהגות שלנו‪ ,‬כדי שנוכל לדעת מה טוב ומה רע‪.‬‬ ‫‪ ‬לקבוע תקנון קבוצתי משותף כדי שנדע איך להתנהג‪.‬‬ ‫‪ ‬לתת לנו לעשות דברים שנצליח בהם‪.‬‬ ‫‪ ‬לעשות לנו פעילות שתקרב בינינו ותשים דגש על אמון ופתיחות כי זו הפעם הראשונה שלנו‬ ‫יחד וחשוב לנו להרגיש נוח‪.‬‬ ‫‪ ‬להדגיש את הכישורים שלנו ולתת לכל אחד בקבוצה להראות במה הוא טוב‪ ,‬רק אל תשכח‬ ‫לתת לנו חיזוקים חיוביים‪.‬‬ ‫‪ ‬תשים דגש על תרבות דיבור והקשבה בקבוצה כדי שכל אחד באמת יוכל להגיד את מה‬ ‫שהוא חושב‪.‬‬ ‫‪ ‬כדאי לנסות הרבה משחקי תפקידים והצגות‪.‬‬ ‫לסיום‪,‬‬ ‫חשוב לי שתדע שבשבילי אתה הכל‪ ,‬אתה המדריך שלי‪ ,‬אח גדול‪ ,‬חבר ואבאמא‪.‬‬ ‫ההצלחה שלי ושל הקבוצה תלויה בעיקר בך‪.‬‬ ‫אני יודע שלא תמיד יהיה קל‪ ,‬אבל אני ממש מבטיח לעזור!‬ ‫שלך‪ ,‬אסף‬ ‫נ‪.‬ב‪ .‬אתה כבר יודע שאני אוהב המון תשומת לב‪ ,‬אז בפעולה הבאה – אל תשכח‪ :‬אני יושב לידך!‬

‫‪115‬‬

‫מאפייני הגיל – ה'‬ ‫מדריך יקר!‬ ‫היום הגעתם לכיתה שלנו על חאקי‪ ,‬וכבר מהרגע הראשון ידעתי שאחזור לחאקי ואגיע לשבט‪ .‬בשנה‬ ‫שעברה היה ממש כיף בצופים‪ ,‬והשנה אני ממש מקווה שימשיך להיות מגניב‪ ,‬במיוחד שאנחנו כבר לא הכי‬ ‫קטנים בשבט‪ .‬חוץ מזה שבשנה שעברה כבר ממש התגבשנו בתור קבוצה‪ ,‬ואנחנו מסתובבים ביחד גם בבית‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫אמרתם לנו שיהיה לנו השנה מדריך חדש‪ ,‬ואני קצת חושש‪ ,‬כי המדריך הקודם היה מעולה וממש הכיר כל‬ ‫אחד מאיתנו‪ ,‬וידע מה הוא אוהב‪ ,‬שונא ויודע לעשות‪.‬‬ ‫אז תן לי לספר לך קצת על עצמי‪...‬‬ ‫כמו שהבנת יש לי כבר כמה חסברים ממש טובים והם חשובים לי‪ .‬רוב הזמן אנחנו אוהבים לשחק או‬ ‫סתם להסתובב ביחד‪ .‬לפעמים אנחנו רבים על שטויות או סתם הולכים מכות‪ ,‬אבל כולנו יודעים שתמיד‬ ‫נישאר חברים‪ .‬די חשוב לי מה חושבים עלי החברים שלי‪ ,‬ואני מאוד אוהב להצחיק אותם או לספר להם‬ ‫בדיחות‪.‬‬ ‫כבר הבנתי מה זה להיות חניך בקבוצה ואני יודע פחות או יותר איך ניראית פעולה‪ ,‬אבל יש דברים שעדיין‬ ‫ממש לא ברורים לי בשבט‪ ,‬כמו כל העניבות האלו ומה ההבדלים בין כל הצבעים? מה כתוב בכתובות אש‬ ‫שהגדולים בנו? מה הראשג"דים עושים אחרי המפקד? ובכלל למה צריך מפקד כזה גדול? בשביל לצעוק‬ ‫עלינו?‬ ‫אני ממש מקווה שהשנה אצליח להבין קצת יותר את כל הבאלגן בשבט שלנו‪ ,‬כי הבטחתי לאחי הקטן‬ ‫שאסביר לו איך הדברים עובדים‪...‬‬ ‫אז לפני שמתחילים אני רוצה להזכיר לך מה זה להיות בכיתה ה'‬ ‫להיות בכיתה ה' זה לרצות להרגיש חלד מקבוצת החברים‪ ,‬להרגיש שאוהבים אותי ומכירים אותי‪ .‬להיות‬ ‫בכיתה ה' זה לאהוב לדמיין דברים‪ ,‬בגלל זה אני אוהב מאוד להשתתף בהצגות והופעות‪.‬‬ ‫ומה נעשה בפעולה הבאה?‬ ‫להיות בכיתה ה' זה לדעת לתכנן‪ ,‬לארגן‪ ,‬לבנות‪ ,‬ליצור‪ ,‬לדמיין‪ ,‬להשתתף ולתרום‪ ,‬למרות שכדי לעשות את‬ ‫כל אלו תצטרך לעזור לנו המון‪ ,‬ובעיקר לתת דוגמאות הומחשות‪.‬‬ ‫להיות בכיתה ה' זה לדעת שיש טוב ורע בעולם‪ ,‬והיום אני כבר פחות או יותר יכול לדעת מה טוב ומה רע‪,‬‬ ‫אני גם יודע להגדיר מה אני מרגיש‪ ,‬מה מכעיס אותי או מעליב אותי‪ ,‬ומה ממש מהנה בעיני‪ .‬הבעיה היא‬ ‫שלפעמים קצת קשה לי לראות את האמצע‪ ,‬קשה לי לעשות הבחנות ובחירות ולכן אני משתמש במושגים‬ ‫של "משבר"‪" ,‬ברוגז"‪" ,‬חרם" או "נפלא"‪" ,‬מצוין"‪ ,‬אין מה לעשות בכיתה ה' מסתכלים על העולם בשחור‬ ‫ולבן‪.‬‬ ‫אז תן לי לתת לך כמה טיפים‪ ,‬כדי שתהיה לנו שנה נפלאה‪...‬‬ ‫לשלב כמה שיותר פעילויות לגיבוש הקבוצה ולחיזוק ההיכרות בינינו‪.‬‬ ‫לכוון אותנו לפתרון משימה על ידי שאלת שאלות מנחות‪.‬‬ ‫לגרות אותנו לחשיבה יותר דרך חידונים‪ ,‬תשבצים וכו'‪.‬‬ ‫לנצל את הסקרנות הטבעית שלנו‪ ,‬ולתת לנו לגלות בעצמנו ידע חדש‪.‬‬ ‫להשתמש בדילמות מוסריות פשוטות ומוכרות מחיי היום יום (משפחה‪ ,‬כיתה‪ ,‬קבוצה)‪.‬‬ ‫להשתמש באמצעי המחשה‪ ,‬עזרי הדרכה‪ ,‬סרטים‪ ,‬תחפושות והפתעות‪.‬‬ ‫לעשות לנו פעילות שתקרב בינינו ותשים דגש על פתרון בעיות בינינו‪ ,‬כי לפעמים אנחנו קצת מסוכסכים‪.‬‬ ‫לעזור לנו לפתח מיומנוית חברתיות לעזרה הדדית‪.‬‬ ‫להדגיש את הכישורים שלנו‪ ,‬ולתת לכל אחד בקבוצה להראות במה הוא טוב רק אל תשכח לתת לנו‬ ‫חיזוקים חיוביים‪.‬‬ ‫לשים דגש על תרבות דיבור והקשבה בקבוצה‪ ,‬כדי שכל אחד באמת יוכל להגיד את מה שהוא חושב‪.‬‬ ‫כדאי לנסות הרבה משחקי תפקידים והצגות‪.‬‬ ‫לחזק את ההיכרות שלנו עם המסגרת הצופית‪ ,‬ולחזק את רגש השייכות לקבוצה‪.‬‬ ‫לסיום‪,‬‬ ‫חשוב לי שתדע שבשבילי אתה ממש חשוב ומרכזי‪ .‬אני רואה בך דוגמא אישית (אני לא יודע אם שמת לב‪,‬‬ ‫אבל החלטתי לגדל שיער בזכות הקוקו שלך)‪ ,‬ואוזן קשבת‪ ,‬יש דברים שסיפרתי לך‪ ,‬ולא סיפרתי לאף אחד‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫‪116‬‬

‫אני ממש מחכה לפעולות שלנו ביחד‪ ,‬ומאוד מקווה שתשקיע במשחקים קבוצתיים והפתעות‪.‬‬ ‫שלך‪ ,‬אסף‬ ‫נ‪.‬ב‪.‬‬ ‫אי מקווה שכבר הבחנת בכשרון השירה הנדיר שלי‪ ,‬אז אני ממש בונה על סולו בפסטיבל‪...‬‬

‫מאפייני הגיל – ו'‬ ‫מדריך יקר!‬ ‫לפני כמה ימים נכנסת עם כמה חברים לכיתה שלנו בבית הספר‪ .‬ושמעתי מישהו צועק‪" :‬היי‪ ,‬עוד פעם‬ ‫הצופים האלו" אבל אני כבר חיכיתי שתבואו ותספרו לנו שהפעילות בשבט מתחילה‪.‬‬ ‫אני אמנם מכיר את השבט‪ ,‬את הפעולות‪ ,‬המפקדים‪ ,‬הטיולים‪ ,‬המורל וטקסי האש‪ ,‬ואפילו קיבלתי סמל‬ ‫או שניים על החאקי שלי‪ ,‬אבל בכל זאת אני קצת חושש שהשנה יהיה שונה‪.‬‬ ‫אז תן לי לספר לך קצת על עצמי‪...‬‬ ‫בזמן האחרון אני קצת מבובל‪ ,‬נראה לי שקוראים לזה "טרום התבגרות"‪ ,‬העניין הוא שהסביבה מתייחסת‬ ‫אליי לפעמים כמו ילד‪ ,‬אבל אני מרגיש שהייתי רוצה להיות קצת יותר עצמאי‪.‬‬ ‫מצד אחד אני כבר יודע מה אני אוהב ומה חשוב לי בחיים‪ ,‬אבל מצד שני אני זקוק ליד מכוונת ולתמיכה‪.‬‬ ‫אז מה אני בעצם‪ ,‬גדול? קטן? אולי מותר לי להיות גם וגם‪...‬‬ ‫נראה לי שהצלחתי לבלבל אותך‪,‬‬ ‫אז אני רוצה להזכיר לך מה זה להיות בכיתה ו'‬ ‫בביה"ס היסודי‪ ,‬ונראה לי שעם הניסיון שצברתי בצופים‪ ,‬אני מספיק גדול כדי לחשוב באופן הגיוני‪ ,‬להביע‬ ‫דעה ולהשתתף בדיון‪ ,‬כן קלטת! אני אוהב לדבר‪ ,‬במיוחד על דברים שאני עושה ביחד עם החברים שלי‪.‬‬ ‫להיות בכיתה ו' זה להבין‪ ,‬שיש מסביבי חברה שמסתכלת עליי‪ ,‬אני מדבר על החברים בקבוצה ועל מה‬ ‫שהם חושבים עליי‪ ,‬ומאוד חשוב לי להרגיש שייך‪.‬‬ ‫בכיתה ו' מתחילות השאלות מי הכי יפה בקבוצה? מי הכי חכם? מי הכי מצחיק? אולי לך זה נשמע מצחיק‪,‬‬ ‫אבל לי זה מאוד חשוב להיות מקובל ואהוב בקבוצה‪.‬‬ ‫להיות בכיתה ו' זה להבין שיש בנות בכיתה (הן לא ממש ראו אותנו ממטר עד היום)‪ ,‬אמנם יש בינינו פער‬ ‫גדול ותחומי עניין שונים אבל זה נחמד שהן כאן‪.‬‬ ‫להיות בכיתה ו' זה להיות מודע למה אתה מרגיש‪ ,‬ולדעת שלא כולם מרגישים תמיד כמוך‪ ,‬ולכן בכיתה ו'‬ ‫אתה מוצא את עצמך מתמודד עם דילמות‪ ,‬שאלות ומצבים לא נעימים‪.‬‬ ‫להיות בכיתה ו' זה לרצות להתנסות בכל מיני משימות‪ ,‬בכלל אני אוהב להוציא הרבה אנרגיה‪ ,‬וללמוד‬ ‫מפעילויות חדשות מאתגרות וצופיות‪.‬‬ ‫אז תן לי לתת לך כמה טיפים‪ ,‬כדי שתהיה לנו שנה נפלאה‪...‬‬ ‫תאתגר אותנו ותשתמש בהרבה עזרים‪ ,‬אמצעי המחשה‪ ,‬סרטים‪ ,‬תמונות‪ ,‬תחפושות והפתעות‪.‬‬ ‫תגרום לנו ליצור דברים חדשים צופיים ומעניינים‬ ‫תן לנו חידות ומשימות מאתגרות שמכריחות חשיבה!‬ ‫תדגיש את הכישורים שלנו‪ ,‬ותן הזדמנות לכל אחד בקבוצה להראות במה הוא טוב‪.‬‬ ‫תפתח את המנהיגות שלנו וחלק לנו תפקידים ותחומי אחריות משמעותיים‪.‬‬ ‫תעודד את הביטחון העצמי שלנו והעזרה ההדדית בין חברי הקבוצה‪.‬‬ ‫חשוב שנהיה מחוייבים אחד לשני ונפתור בעיות ביחד‪.‬‬ ‫תנסה ליצור גיבוש ולכידות בקבוצה‪ ,‬אתה יכול להשתמש בסמלים וסממניםמשותפים‪.‬‬ ‫תדע שזה בסדר שיש לנו גישות ודעות שונות‪ ,‬אז שתתן לנו לתקשר האחד עם השני ולהבין‪ ,‬תקפיד על‬ ‫הקשבה ופתיחות בקבוצה‪.‬‬ ‫תשתמש באנרגיה שלנו ותפעיל אותנו במשימות קבוצתיות‪.‬‬ ‫אנחנו באמת כבר יכולים לקחת אחריות על פרויקט אחד או שניים‪.‬‬ ‫לסיום‪,‬‬ ‫חשוב לי שתבין שאתה עדיין המדריך‪ ,‬שבשבילי הוא מודל לחיקוי‪ ,‬מנהיג ואח בוגר‪ ,‬רק שלפעמים אני‬ ‫והחברים שלי בקבוצה אוהבים להיות ביחד‪ ,‬ולהרגיש שאנחנו מצליחים לפעול גם בלי התערבות מלאה‪.‬‬ ‫הקבוצה בשבילנו היא הבית‪ ,‬המקלט‪ ,‬ואפילו מקור הביטחון והכוח‪.‬‬ ‫אז רק תזכור שאנחנו עדיין אוהבים‪ ,‬גם אם לא תמיד מראים‪ ,‬אני בכל אופן מבטיח לעזור ולהפוך את שנת‬ ‫ו' בצופים למוצלחת יותר‪.‬‬ ‫שלך‪ ,‬אסף‬ ‫נ‪.‬ב‪.‬‬ ‫רק אל תשכח שהבטחת לנו שצריך להפתיע את כל הגדוד עם הפרוייקט הקבוצתי‪.‬‬ ‫‪117‬‬

‫מאפייני הגיל – ז'‬

‫מדריך יקר!‬ ‫שנה חדשה הגיעה ועדיין קשה לי לעכל את כל השינויים שקורים כל כך מהר סביבי – החטיבה‪,‬‬ ‫המורים החדשים‪ ,‬הכיתות הגדולות וכל כך הרבה תלמידים שאני לא מכיר‪ .‬לפני שהספרקתי‬ ‫להבין מה קורה סביבי‪ ,‬הנה הצופים באיים‪ ...‬כמו כל שנה אתם כאן‪ ,‬משכנעים אותנו לשוב‬ ‫ולהצטרף לשבט‪ .‬אין לי ספק שכרגיל אגיע והירשם‪ ,‬ואני באמת מחכה לשנה הזו בצופים‪ .‬אני רק‬ ‫מקווה שיהיה מעניין‪ ,‬ולא נעבור שוב את אותן פעולות ואירועים שכבר עברנו בעבר‪ .‬אני מרגיש‬ ‫שאני רוצה לחוות דברים חדשים‪ ,‬מעניינים ומאתגרים‪.‬‬ ‫אז תן לי לספר לך קצת על עצמי‪...‬‬ ‫אני מרגיש בוגר יותר מבעבר‪ ,‬אולי אפילו קצת יותר עקשן ועומד על שלי‪ .‬היועצת שדיברה איתנו‬ ‫בבי"הס התייחסה ל"גיל ההתבגרות"‪ ,‬אבל אם ננסח את זה בשפה שלי ובלי יותר מידי ניתוחים‪,‬‬ ‫אני מרגיש שיש דברים שאני יודע לעשות יותר טוב מבעבר‪ ,‬בעיקר לקבל החלטות לגבי מה שטוב‬ ‫לי ומה שמעניין אותי‪ .‬אני אתן לך דוגמא – החלטתי שבא לי להתחיל לנגן‪ ,‬אז בזמן האחרון אני‬ ‫משקיע המון זמן בגיטרה החדשה שלי‪ ,‬אני אפילו לוקח שיעורים אצל מורה מקצועי‪ ,‬ומקפיד לבד‬ ‫להגיע בזמן ולא לאחר‪.‬‬ ‫נראה לי שהצלחתי לבלבל אותך‪,‬‬ ‫אז אני רוצה להזיכר לך מה זה להיות בכיתה ז'‬ ‫להיות בכיתה ז' זה להרגיש הכי קטן בחטיבה והאמת שאני קצת ב"שוק" שהמרכז הצעיר שלנו‬ ‫בבית הספר שלי‪ ,‬כולם כל כך גבוהים וזה קצת מבאס‪ ,‬בעיקר כי כבר התחלתי להתרגל להיות הכי‬ ‫גדול‪ .‬אמא אמרה לי שזה בסדר כי אוטוטו גם אני הולך לעבור כמה שינויים ולהתחיל לצמוח‪.‬‬ ‫להיות בכיתה ז' זה לרצות להיות כמה שיותר עם חברים וכמה שפחות עם המשפחה‪ ,‬בכלל – בזמן‬ ‫האחרון הפסקתי לספר לאמא על כך שטות שאני עושה‪ .‬החברים שלי נותנים לי את התחושה שאני‬ ‫לא לבד‪ .‬האמת שדי חשוב לי מה הם חושבים עליי‪ ,‬איך הם רואים אותי‪ ,‬האם אני טוב כמותם‪.‬‬ ‫אולי לך זה נשמע קצת רדוד אבל בכיתה ז' אתה בעיקר רוצה להרגיש כמו כולם‪ ,‬חלק מכולם‬ ‫ולהרגיש שייך‪.‬‬ ‫להיות בכיתה ז' זה גם להתחיל לשאול את עצמי שאלות אישיות קשות‪ ,‬כמו איזה מן אדם אני‪,‬‬ ‫איך הסביבה רואה אותי‪ ,‬מה חשוב לי ומה אני חושב על נושאים מסויימים‪ .‬יש לי אפילו דעה‬ ‫ברורה גם על מה שקורה במדינה שלנו‪.‬‬ ‫להיות בכיתה ז' זה להתחיל לקבל דמות של בוגר‪ ,‬אני לא מפחד להתמודד עם שאלות ודילמות‪,‬‬ ‫אני רוצה לקחת אחריות ולהיות יותר עצמאי‪ .‬אני רואה את עצמי מקבל החלטות שקשורות גם‬ ‫בחיים בשבט‪.‬‬

‫‪118‬‬

‫להיות בכיתה ז' זה להיות ביקורתי‪ .‬אני לא מבליג על דברים שבעבר קיבלתי כמובנים מאליהם‪,‬‬ ‫ושחוב לי להעביר ביקרות אם משהו לא נראה או נשמע לי‪ ,‬לפעמים אני נתפס כחוצפן אבל אמרתי‬ ‫לך כבר – יש לי דעה! אה‪ ,‬כן – אני נוטה למצבי רוח בעייתיים אם ממש משעמם לי‪...‬‬ ‫ובכלל חשוב לי לדעת מה קורה הלאה במהלך השנה ומה הולכים לעשות‪.‬‬ ‫להיות בכיתה ז' זה לרצות לעשות‪ ,‬להתנסות‪ ,‬לחוות כל מיני משימות וחוויות‪ ,‬להוציא הרבה‬ ‫אנרגיה‪ ,‬ללמוד ולדבר על פעילויות חדשות‪ ,‬מאתגרות וצופיות‪.‬‬ ‫אז תן לי לתת לך כמה טיפים‪ ,‬כדי שתהיה לנו שנה נפלאה‪...‬‬ ‫‪ ‬תגרום לנו ליצור בעצמנו דברים חדשים צופיים ומעניינים‪.‬‬ ‫‪ ‬תן לנו אחריות על הפעילות‪ ,‬אפילו להעביר פעולה מידי פעם‪.‬‬ ‫‪ ‬תדגיש את הכישורים שלנו ותן הזדמנות לכל אחד בקבוצה להראות במה הוא טוב‪.‬‬ ‫‪ ‬תפתח את המנהיגות שלנו וחלק לנו תפקידים ותחומי אחריות משמעותיים‪.‬‬ ‫‪ ‬תעודד את הביטחון העצמי שלנו ועזרה הדדית בין חברי הקבוצה‪ ,‬כי חשוב שנהיה‬ ‫מחוייבים אחד לשני ונפתור בעיות ביחד‪.‬‬ ‫‪ ‬תשתמש באנרגיה שלנו ותפעיל אותנו במשימות קבוצתיות‪.‬‬ ‫‪ ‬אנחנו באמת כבר יכולים לקחת אחריות על פרוייקט אחד או שניים‪ .‬רק חשוב שאח"כ‬ ‫תגרום לנו לדבר על מה שעשינו ומה הרגשנו‪.‬‬ ‫‪ ‬כשאתה מדבר איתנו חשוב שתפנה גם למצפון‪ ,‬ללב ולרגש‪ ,‬ואל תשכח להסביר את ההגיון‬ ‫שמאחורי הדברים‪.‬‬ ‫‪ ‬תן לנו להפעיל חשיבה ביקורתית‪ ,‬להביע דעה‪ ,‬לחיוב או לשלילה‪ ,‬תופעות‪ ,‬אירועים‬ ‫ונושאים שונים‪.‬‬ ‫‪ ‬תן לנו להתמודד עם שאלות ומצבים אפשריים‪ .‬מה היה קורה אילו? כיצד היינו נוהגים ב‪...‬‬ ‫או בעתיד‪...‬‬ ‫‪ ‬תן לנו להתנסות בתהליכים משותפים של קבלת החלטות‪ ,‬משא ומתן‪ ,‬נתינה‪ ,‬קבלה‪,‬‬ ‫הקשבה‪.‬‬ ‫‪ ‬אל תפחד לדרוש מאיתנו‪ ,‬רק תקפיד להיות אחיד ועקבי לאורך כל השנה‪.‬‬ ‫לסיום‪,‬‬ ‫אני יודע שבצופים אומרים שלא פשוט להדריך ז'‪ ,‬אבל אני חושב שאם תצליח להיות אבורינו מודל‬ ‫לחיקוי‪ ,‬ולא תרים ידיים‪ ,‬גם כשאנחנו עושים שטויות‪ ,‬תמשיך להיות עקבי ולסמוך עלינו שנוכל‬ ‫להוביל משימה או שתיים‪ ,‬תדע לנווט כל אחד מאיתנו בנפרד ואת כל הקבוצה ביחד‪ ,‬צפויה לנו‬ ‫שנה די מדהימה ביחד‪.‬‬ ‫שלך‬ ‫‪119‬‬

‫אסף‬ ‫נ‪.‬ב‪.‬‬ ‫רק אל תשכח שהבטחת לנו לפחות פעולה אחת עם הבנות‪...‬‬ ‫מאפייני הגיל – ח'‬ ‫אז תן לי לתת לך כמה טיפים‪ ,‬כדי שתהיה לנו שנה נפלאה‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫תגרום לנו ליצור בעצמנו דברים חדשים צופיים ומעניינים‪.‬‬ ‫תן לנו לקחת אחריות על הפעילות‪ ,‬אפילו להעביר פעולה מידי פעם‪.‬‬ ‫תדגיש את הכישורים שלנו ותן הזדמנות לכל אחד בקבוצה להראות במה הוא טוב‪.‬‬ ‫תפתח את המנהיגות שלנו וחלק לנו תפקידים ותחומי אחריות משמעותיים‪.‬‬ ‫תעודד את הביטחון העצמי שלנו ועזרה הדדית בין חברי הקבוצה‪ ,‬כי חשוב שנהיה‬ ‫מחוייבים אחד לשני ונפתור בעיות ביחד‪.‬‬ ‫תשתמש באנרגיה שלנו ותפעיל אותנו במשימות קבוצתיות‪.‬‬ ‫אנח נו באמת כבר יכולים לקחת אחריות על פרויקט אחד או שניים‪ .‬רק חשוב שאחר כך‬ ‫תגרום לנו לדבר על מה שעשינו ומה הרגשנו‪.‬‬ ‫כשאתה מדבר איתנו חשוב שתפנה גם למצפון‪ ,‬ללב ולרגש‪ ,‬ואך תשכח להסביר את ההגיון‬ ‫שמאחורי הדברים‪.‬‬ ‫תן לנו להפעיל חשיבה ביקורתית‪ ,‬להביע דעה‪ ,‬לחיוב או לשלילה ולבחון חושגים רחבים‬ ‫מכמה זוויות ראייה‪.‬‬ ‫תערב בתכני הפעילות נושאים חברתיים מ"עולם המבוגרים"‪ :‬שוויון‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬חופש‬ ‫הביטוי וכו'‪.‬‬ ‫תן לנו להתנסות בתהליכים משותפים של קבלת החלטות‪ ,‬משא ומתן‪ ,‬נתינה‪ ,‬קבלה‪,‬‬ ‫הקשבה‪.‬‬ ‫תן לנו משימות משותפות בקבוצות קטנות של ‪ 3-4‬חניכים‪ ,‬ואל תשכח אף פעם לתת לנו‬ ‫משוב על העבודה שלנו בכל התחומים‪.‬‬ ‫אל תפחד לדרוש מאיתנו‪ ,‬רק תקפיד להיות אחיד ועקבי לאורך כל השנה‪.‬‬

‫לסיום‪,‬‬ ‫אני יודע שבצופים כיתה ח' היא "משהו אחר" – מסע מים לים‪ ,‬ספארי בקיץ ועוד הרבה הפתעות‪.‬‬ ‫אני ממש מקווה שנצליח ביחד לענות על כל התקוות והציפיות‪ .‬מה שבטוח הוא שאם נהיה‬ ‫מגובשעים כקבוצה ומלאים גאוות יחידה‪ ,‬אני יודע שנצליח להגשים את כל החלומות ולהתגבר על‬ ‫כל המכשולים‪.‬‬ ‫שלך‪ ,‬אסף‬ ‫נ‪.‬ב‪.‬‬ ‫רק אל תשכח שהבטחת שהשנה בוחרים צבע ולוגו לקבוצה‪ ,‬ומפתיעים את כל השבט עם קמפיין‬ ‫מטורף‪.‬‬

‫‪121‬‬

‫ערך מנחה‪:‬‬

‫עבודת צוות‪ -‬אופציה א‬

‫"תטפח חיים קבוצתיים בחברה‪".‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .4‬החניכים ישתפו פעולה בתהליך של פתרון בעיה‪ ,‬תוך כדי העמקת ההכרות והיכולת של‬ ‫האנשים בצוות‪.‬‬ ‫‪ .5‬החניכים יפתחו טכניקות של תקשורת‪ ,‬הקשבה‪ ,‬שכנוע ודרכי חשיבה הבאים לידי ביטוי‬ ‫בעבודת הצוות‪.‬‬ ‫‪ .6‬החניכים יוציאו מסקנות מן התרגיל שנעשה וישליכו אותם לגבי ביצוע משימות דומות‬ ‫בעתיד‪ ,‬הטמעה לפתרון בעיות בעבודת הצוות‪.‬‬ ‫‪ .7‬החניכים יבינו שחלק מרכזי מההצלחה בתפקיד ההדרכה הנה עבודת צוות אפקטיבית‬ ‫בתוך צוות ההדרכה‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫פתיחה‬ ‫נחלק את השכבה למספר צוותים ‪ /‬אחוות הקורס‪.‬‬ ‫המדריך מציג בפני כל קבוצה את דף המשימה ‪ ,‬הנושא הוראות הביצוע ומשך הזמן המוקצב‪.‬‬ ‫(נספח)‬ ‫המטרה לפתור את התרגיל ע"פ דף המשימה‪.‬‬ ‫שלב שני – עבודה בקבוצות‬ ‫המדריך בשלב זה אינו עונה על שאלות שעולות‪ ,‬אלא ממשיך להדגיש את מגבלות המשימה‪.‬‬ ‫קבוצה שחושבת שהגיעה לפתרון הנכון קוראת למדריך ומציגה בפניו את הפתרונות‪.‬‬ ‫המדריך יאשר רק אם הקבוצה הגיעה לפתרון מלא של כל שאלות התרגיל‪ ,‬אם חלק מן התשובות‬ ‫נכון וחלק לא‪ ,‬המדריך לא יגלה מה נכון ומה לא והקבוצה תמשיך בעבודה‪.‬‬ ‫שלב שלישי‪ – ,‬שאלון הערכה אישי‬ ‫קבוצה אשר הגיעה לפתרון הנכון מקבלת שאלון הערכה אישי (נספח) עליו עונה בכתב כ"א מחברי‬ ‫הקבוצה באופן אישי‪.‬‬ ‫שלב רביעי‪ – ,‬שיחה בקבוצות – דיון ‪:‬‬ ‫המדריך ינהל שיחה על התרגיל שנעשה ועל המשמעויות שעולות ממנו‪.‬‬ ‫הדיון ייפתח בעזרת השאלות שעולות משאלון ההערכה האישי לפי שיקולי המדריכים כאשר‬ ‫לשאלה האחרונה בשאלון יש לייחס חלק נכבד ומרכזי בדיון‪.‬‬

‫‪121‬‬

‫זו היא השאלה המרכזית וממנה ניתן ורצוי לגבש יחד עם החניכים מספר כללים ועקרונות‬ ‫החשובים בעבודת צוות‪.‬‬ ‫תרגיל הרוצח – דף משימה‬

‫צוות יקר שלום רב !‬ ‫הנכם צוות פעולה שהוטל עליו לפתור תעלומה הקשורה בפשע חמור‪ .‬בכרטיסים שיחולקו לכם‬ ‫טמון הפתרון‪ .‬עליכם להגיע להסכמה בצוות על הפתרון‪.‬‬ ‫כל אחד מאנשי הצוות מקבל מספר כרטיסים עליהם רשומים רמזים לפתרון התעלומה‪.‬‬

‫עליכם לגלות ‪:‬‬ ‫‪ .1‬מי הרוצח?‬ ‫‪ .2‬מה היה כלי הרצח?‬ ‫‪ .3‬מה היו המניעים לרצח?‬ ‫‪ .4‬היכן קרה הרצח ובאיזה שעה?‬ ‫כאשר תגיעו להסכמה קראו למדריך ומסרו לו את תשובותיכם‪.‬‬ ‫במידה ורק חלק מן התשובות נכונות לא יגלה המדריך מה נכון ומה לא ועליכם להמשיך‬ ‫במשימה‪.‬‬

‫מגבלות‬ ‫‪ .1‬אתם רשאים להתארגן בכל דרך שנראית לכם‪.‬‬ ‫‪ .2‬אסור לכם לקום ממקומותיכם‬ ‫‪ .3‬אסור לכם להעביר את הפתקים ביניכם‪.‬‬ ‫‪ .4‬אסור כלל להראות את הכרטיסים שבידיכם לחבריכם לקבוצה‪.‬‬ ‫‪ .5‬החליפו דברים רק דרך הדיון הקבוצתי‪.‬‬

‫‪122‬‬

‫תרגיל הרוצח – שאלון הערכה אישי‬ ‫מי תרם ביותר להשגת המטרה?‬ ‫__________________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫מי עכב את התקדמות הקבוצה וכיצד?‬ ‫__________________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫איזה רגשות ותגובות היו לך? כלפי מה וכלפי מי?‬ ‫__________________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫האם מלאת תפקיד לאורך התרגיל?‬ ‫__________________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫האם הרגשת שאתה שותף מלא לביצוע?‬ ‫__________________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫איך עבד הצוות? האם אתה עבדת כחלק מהצוות?‬ ‫__________________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫מה נחוץ לצוות העובד על בעיה?‬ ‫__________________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫מהן המטרות שלך בתרגיל? ( ביצוע המשימה‪ ,‬חוויה חברתית‪ ,‬יכולת חבריך)‬ ‫__________________________________________________________________‬ ‫___ ___________________________________________________‬ ‫מהי דרך העבודה הנכונה בתרגיל?‬ ‫__________________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬

‫‪123‬‬

‫האם התחשבו בדעותיך?‬ ‫__________________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫איזו שלבים הרגשת שעברה הקבוצה בדרך לפתרון?‬ ‫__________________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫האם הייתה התארגנות ואיך?‬ ‫__________________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫האם הרגשת שותף להצלחת הצוות?‬ ‫__________________________________________________________________‬ ‫________________ ______________________________________‬ ‫מה למדתי מהתרגיל?‬ ‫__________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________‬ ‫________________________________________________‬

‫פתרון תרגיל הרצח‬

‫מר ראובן נפצע קל כאשר ירה בו מר כהן‪.‬‬ ‫אחר כך הלך לדירתו של מר זמיר‪ ,‬ושם דקר אותו מר‬

‫זמיר למוות‪ ,‬בשעה ‪ , 12:30‬משום שהתעסק עם אשתו‬ ‫של ראובן‪.‬‬ ‫תרגיל הרוצח – כרטיסיות רמזים‬ ‫‪ ‬כאשר נמצאה גופתו של מר ראובן‪ ,‬נראו נקב כדור ברגלו ופצע סכין בגבו‪.‬‬ ‫‪ ‬בחצות לילה ירה מר כהן באיש שפרץ אל ביתו‬

‫‪124‬‬

‫‪ ‬השכן מסר למשטרה שהוא ראה את מר ראובן רבע שעה אחרי חצות‬ ‫הלילה‬ ‫‪ ‬הכדור שהוצא מרגלו של מר ראובן מתאים לאקדח שבבעלות מר כהן‬ ‫‪ ‬רק כדור אחד נורה מאקדחו של מר כהן‬ ‫‪ ‬כאשר ראה השכן את מר ראובן‪ ,‬זב דם מרגלו אבל נראה במצב טוב למדי‬ ‫‪ ‬על הסכין נמצאו טביעות אצבעותיו של מר זמיר‬ ‫‪ ‬מר ראובן רושש את מר כהן ע"י זה שמשך אל עצמו את לקוחותיו של מר‬ ‫כהן‬ ‫‪ ‬השכן ראה את אשתו של מר ראובן הולכת לדירתו של מר זמיר בשעה‬ ‫‪ 11:31‬בערב‬ ‫השכן מסר שגב' אפרתי נהגה לצאת מהבניין עם מר זמיר‬ ‫גופתו של מר ראובן נמצאה בגן הציבורי‬ ‫גופתו של מר ראובן נמצאה בשעה ‪ 1:31‬לפנות בוקר‬ ‫בבדיקה רפואית נקבע שגופתו של מר ראובן נמצאה שעה לאחר המוות‬ ‫השכן ראה את מר ראובן בדרכו לדירתו של מר זמיר בשעה ‪ 12:15‬בלילה‪ .‬השכן שכב‬ ‫לישון בשעה ‪ 12:31‬בלילה‪.‬‬ ‫היה ברור ממצב גופתו של מר ראובן כי נגררה על הארץ דרך ארוכה‪.‬‬ ‫הגב' אפרתי ראתה את מר ראובן בהיכנסו לבניין של מר כהן בשעה ‪ 11:55‬בלילה‪.‬‬ ‫אשתו של מר ראובן נעלמה אחרי הרצח‪.‬‬ ‫דמו של מר ראובן נמצא על הסכין שהיה מונח בחדרה של הגב' אפרתי‬ ‫המשטרה גילתה שמר כהן נעלם אחרי הרצח‪.‬‬ ‫המשטרה לא הצליחה לאתר את מר זמיר לאחר הרצח‪.‬‬ ‫השכן מסר כי בטרם שכב לישון‪ ,‬ראה את הגב' אפרתי בכניסה לבניין שלו‪.‬‬ ‫הגב' אפרתי נהגה לעקוב אחרי מר ראובן‬ ‫מר כהן איים על מר ראובן כי יהרוג אותו‪.‬‬ ‫הגב' אפרתי מסרה שאיש לא יצא בין השעות ‪ 12:25‬ל‪ 12:45 -‬אחרי חצות‬ ‫כתמים מדמו של מר ראובן נמצאו במכוניתו של מר זמיר‬ ‫‪ ‬הירקן מחנות הירקות ברחוב של ראובן הכריז על הנחה של ‪ 51%‬על כל‬ ‫הירקות הירוקים‬ ‫‪ ‬השכנה ממול תלתה כביסה צבעונית עדינה‬ ‫‪ ‬מזג האוויר הפך קודר בשעות הבוקר‪ ,‬אך התבהר לקראת הערב‬

‫‪125‬‬

‫עבודת צוות‪ -‬אופציה ב‬ ‫ערך מנחה ‪:‬‬ ‫"תחנך לערכי חברות ורעות‪".‬‬ ‫"תטפח חיים קבוצתיים בחברה‪".‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך ילמד את חשיבות עבודת צוות‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך ייחשף למשמעות עבודת צוות במישור הצופי ובמישור החברתי‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יכיר את היתרונות והחסרונות שיש בעבודת צוות‪.‬‬ ‫‪ .4‬החניך יתמודד עם בעיות שונות שיש בעבודת צוות ויעלה הצעות לפתרון‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫נציג בפני החניכים לוח ובו קוים במקום אותיות‪ ,‬על מנת לזכות באות מסויימת על החניכים‬ ‫לבצע משימה‪ ,‬לכל אות יש משימה בדרגת קושי שונה (‪ )1,2,3‬ןכל משימה יוקצב זמן מסויים‬ ‫בהתאם לרמת הקושי‪ .‬סה"כ לכל הפעילויות תוקצב שעה וחצי‪ ,‬במידה והקבוצה לא הספיקה‬ ‫לעשות את המשימ ה הזמן ממשיך לרוץ והמשימה לא נחשבת להם‪ .‬ההגדרה היא לבחירת‬ ‫הצוות‪...‬‬ ‫משימות‪:‬‬ ‫דרגה‪1‬‬ ‫‪ .1‬ישו על המים – כל החניכים מתחלקים לזוגות ועומדים אחד מול השני בשתי‬ ‫שורות אחת מול השניה וכל זוג מחזיק בניהם סנדה באורך מטר עד מטר וחצי והם‬ ‫צריכים להחזיק אותה בגובה המותן‪ .‬נבחרים מראש ‪ 4‬חניכים והם יצטרכו ללכת‬ ‫על הסנדות המוחזקות‬ ‫‪ .2‬החניכים שוב מתחלקים לזוג ועומדים באותו מצב של המשימה הראשונה רק בלי‬ ‫הסנדות‪ ,‬הפעם כל אחד מצליב ידיים עם זה שמולו‪ ,‬מראש נבחרים ‪ 2‬חניכים‪,‬‬ ‫אותם צריכים להעביר מצד אחד של השורות לצד השני ע"י שהם "מקפיצים"‬ ‫אותם‬ ‫‪ .3‬רשת המארינס‪ .‬בין ‪ 2‬עצים עושים כמו "סבתא סורגת" ועל החבלים גם קושרים‬ ‫פעמונים‪ ,‬כל פעם חניך צריך לעבור בחור שמישהו אחר לא עבר ואז אם הפעמונים‬ ‫מצלצלים הוא נפסל וכולם צריכים לעבור שוב‪.‬‬ ‫דרגה ‪2‬‬ ‫‪ .4‬סודוקו קשה (צריך להשיג‪ ...‬נביא מאיזה עיתון‪)...‬‬

‫‪126‬‬

‫‪ .5‬בין ‪ 2‬עצים נקשור חבל סיירים בגובה הברכיים בערך‪ ,‬חניך שבחר יכנס לשמש‬ ‫מחבלים וכל שאר הקבוצה תצטרך לייצב אותו תוך כדי שהוא הולך על החבל‬ ‫סיירים‬ ‫דרגה ‪3‬‬ ‫‪ .6‬אגרוף קוף מחבל סיירים (‪ 11‬דקות)‬ ‫‪ .7‬צמיגים ובזנטים‪ -‬יהיו ‪ 5‬בזנטים מסודרים בשורה ועל השמאלי יסודרו ‪ 11‬צמיגים‬ ‫ועליהם מספרים מ‪ 11‬עד לפי הסדר מהצמיג העליון לתחתון החניכים צריכים‬ ‫להעביר אותם לבזנט הימני ביותר גם בסדר עולה מ‪ 1‬עד ‪ 11‬אבל יש להם חוקיות‬ ‫מסויימת‪ ,‬שאסור לשים מספר קטן ממספר אחר (ופשטות‪ ,‬נגיד יש צמיג שכתוב‬ ‫עליו חמש אז את ארבע שלוש שתים ואחד אסור לשים עליו‪).‬‬ ‫‪ .8‬ישנם ‪ 3‬חביות ועל החניכים להגיע מהראשונה לחמישית בעזרת סנדה אחת בלבד‬ ‫שרק היא תהיה ניידת‪....‬‬ ‫‪ .9‬מציירים עיגול ובתוכו מספרים מ‪ 1‬עד ‪ 31‬על כל חניך לדרוך על מספר אחד עם‬ ‫הרגל בצורה אקראית‪ .‬ז"א אסור לתכנן ואסור ליותר מחניך אחד להיות בתוך‬ ‫העיגול‪.‬‬ ‫דיון ‪:‬‬ ‫‪ .1‬איך הייתם מעדיפים לעבוד‪ ,‬כצוות או כיחידים?‬ ‫‪ .2‬מה הירונות שיש ליחד על פני הצוות?‬ ‫‪ .3‬מה יתרונות והחסרות שהיו לכם בתור קבוצה?‬ ‫‪ .4‬אילו מגבלות היו לכם במהלך הפעולה?‬ ‫‪ .5‬מה הפתרונות למגבלות שהיו לכם?‬ ‫‪ .6‬מהי חשיבות עבודת הצוות בעינייך?‬ ‫‪ .7‬איך עבודת צוות באה לידי ביטוי בשכב"ג?‬ ‫ציוד ‪:‬‬ ‫חבל סיירים‪ ,‬מספריים‪ 31 ,‬מדבקות‪ ,‬טוש‪ ,‬נייר ‪ 5 ,4A‬בזנאים‪ ,‬הלמניה‪ 11 ,‬צמיגים‪ 41 ,‬חבלי ‪, 4‬‬ ‫בריסטול ‪.‬‬

‫‪127‬‬

‫עבודת צוות‪-‬דף סיכום‪:‬‬ ‫העבודה בצוות יכולה להיות קשה‪,‬יש אנשים שיעדיפו לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה‪,‬אבל‬ ‫לדעת שהעבודה נעשתה על הצד הטוב ביותר‪ .‬אבל לעשות דברים לבד‪,‬זה משעמם יותר‪,‬קשה יותר‬ ‫וגם התוצאה הסופית פחות טובה כי לבן אדם אחד יש חצי מהרעיונות שיש לשניים‪.‬‬ ‫בעבודת צוות חשוב לנצל את הכשרון\המגבלה\יכולת של כל אחד מחברי הצוות על מנת לקדם את‬ ‫המטרות‪ .‬כמו כן‪,‬יש לטפל בהתנגדויות מצד חברי הצוות\הקבוצה ולא לתת לחניכים המתנגדים לא‬ ‫לקחת חלק מהמשימה‪.‬‬ ‫כדי שצוות יהיה צוות שמצד אחד לא רק עובד ביחד מסיים והולך הביתה‪,‬ומצד שני‪-‬לא יהיה צוות‬ ‫שכל הזמן יושב ומריץ צחוקים ולא עושה כלום ואח"כ מחלקים את העבודה‪,‬צריך לדעת‬ ‫לשלב‪.‬מצד אחד לדעת להתפשר‪,‬לנסות תמיד להבין את מי שעומד מולך‪,‬לעזור לו כשהוא לחוץ או‬ ‫עצוב ומצד שני להעיר לו כשהוא לא בסדר‪,‬לתקן לו טעויות וכמובן‪,‬לדעת להשתחרר ולצחוק‬ ‫ולעשות קצת כלום לפעמים‪...‬‬ ‫העבודה בצוות היא לא דבר פשוט והיא דורשת הרבה‪,‬אבל היא גם מספקת מאוד‪,‬מעשירה ויותר‬ ‫מהכל חוויתית‪-‬גם אם זה צוות הדרכתי וגם אם לא‪-‬צוות הוא צוות‪,‬ולרוב‪,‬האנשים שתהיה איתם‬ ‫בצוות ישפיעו לך על החיים בדרכים שלא הכרת ובקיצור‪" :‬לא טוב היות האדם לבדו‪"...‬‬

‫‪128‬‬

‫פעולת התמודדות עם בעיות משמעת‬

‫מטרת הפעולה‪:‬‬

‫לעסוק‪ ,‬להתלבט ולהציע דרכי טיפול בבעיות משמעת‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‬ ‫חלק ראשון‪:‬‬ ‫פתיחה – משחק "סולמות וחבלים"‬ ‫השכבה תתחלק למספר קבוצות קטנות‪ .‬כל קובצה תקבל לוח "סולמות וחבלים" עם כרטיסיות‬ ‫מקרים‪ ,‬קובייה וכלי משחק (חיילים)‪.‬‬ ‫כל חניך משחק בתורו כאשר המטרה היא להגיע אל נקודת הסיום‪.‬‬ ‫בדרך "יתקל" החניך במשבצות מסומנות וכאשר ייעצר על אחת מהן עליו לקחת כרטיסיות אירוע‪,‬‬ ‫להקריא את הבעיה או המקרה המדובר לשאר חברי הקבוצה ולהציע פתרון‪.‬‬ ‫אם הפתרון שהציע מקובל על הקבוצה והוא זוכה לתמיכה – רשאי החניך לטפס בסולם‪ .‬אם‬ ‫הפתרון שהציע אינו מקובל על רוב הקבוצה רשאים חניכים‬ ‫אחרים בקבוצה להציע פתרונות אלטרנטיביים משלהם‪.‬‬ ‫במידה ואכן ימצא פתרון אלטרנטיבי מוצלח שיהיה מקובל על רוב הקבוצה יצטרך החניך (בעל‬ ‫ההצעה הראשונית) לרדת בחבל והתור יעבור לחניך שהציע את הפתרון המועדף‪.‬‬ ‫(חניך שישתתף רבות בדיון הקבוצתי וימצא פתרונות מוצלחים לרוב יוכל להתקדם מהר יותר‬ ‫משאר חברי הקבוצה)‪.‬‬ ‫במידה ורוב הקבוצה אינה מסכימה עם הפתרון הראשוני שהוצע אך גם שאר הפתרונות‬ ‫האלטרנטיביים שהוצעו אינם זוכים לתמיכת הרוב‪ ,‬והדעות חלוקות – יישאר החניך (בעל‬ ‫ההצעה הראשונית) במקומו (לא עולה בסולם אבל גם לא יורד בחבל) והתור יעבור לחניך הבא‬ ‫על פי סבב מקום הישיבה‪.‬‬ ‫ה משחק מסתיים כאשר הורמו כל הכרטיסים או כשהראשון הגיע אל המשבצת האחרונה (לשיקול‬ ‫המדריכים)‪.‬‬ ‫בנספח המצורף לפעולה מפורטת רשימה של מקרים ואירועים אפשריים‪ ,‬העוסקים בבעיות‬ ‫משמעת אולם באפשרותכם כמובן לכתוב ולהשתמש באירועים אחרים ורצוי אף להשתמש‬ ‫ב"דוגמאות חיות" ומוכרות מהפעילות בשבט‪.‬‬ ‫אחד מחברי הקבוצה ינהל רישום של הבעיות שעלו בקבוצה והפתרונות שנמצאו‪.‬‬ ‫חלק שני‪:‬‬ ‫פורום שכבתי‬ ‫נציג מכל קבוצה שהשתתפה במשחק‪ ,‬יציג לפני כל השכבה בעיה מסוימת שעלתה במשחק‬ ‫והקבוצה התלבטה בנוגע לדרך פתרונה הראוי‪ .‬הנציג יסביר את ההתלבטיות שעמדו בפני חברי‬ ‫הקבוצה ואת הפתרון או "דרך ההתמודדות" שעליה הוחלט לבסוף‪.‬‬ ‫‪129‬‬

‫עם כל בעיה שתועלה והפתרון שהוצע לה‪ ,‬יפתח המדריך דיון בפורום השכבתי בנוגע לבעיה‬ ‫הספציפית ובנוגע לנקודות ודגשים חשובים בנושא בעיות משמעת‪.‬‬ ‫סביר להניח כי הדיון לא יביא לתשובות ברורות וחותכות – אנו עוסקים בחינוך וביחסי אנוש ולא‬ ‫במתמטיקה אולם דרך הדיון והטיפול בבעיות מסוג זה‪.‬‬ ‫ננסה להעלות כמה נקודות למחשבה‪ ,‬כיוונים ודגשים חשובים בנושא בעיות משמעת‪.‬‬ ‫סביר להניח כי הדיון לא יביא לתשובות ברורות וחותכות – אנו עוסקים בחינוך וביחסי אנוש ולא‬ ‫במתמטיקה אולם דרך הדיון והטיפול בבעיות מסוג זה‪.‬‬ ‫ננסה להעלות כמה נקודות למחשבה‪ ,‬כיוונים ודגשים ולגבש מעין "דרך התמודדות יעילה" עם‬ ‫בעיות משמעת‪.‬‬ ‫‪ ‬המשחק מתאים לקבוצות קטנות ולכן יש לחלק את השכבה לקבוצות‬ ‫קטנות‪.‬‬ ‫נקודות למחשבה ולדיון‪:‬‬ ‫‪ .1‬בראש ובראשונה נדגיש ונבהיר לחניכים כי המשמעת אינה מטרה שיש לשאוף‬ ‫אליה‪.‬‬ ‫המשמעת היא כלי‪ ,‬אמצעי להשגת מטרות שונות בקרב הקבוצה‪ ,‬ובעיות המשמעת יכולות‬ ‫לפגוע בתפקוד הקבוצה ובפעילותה השוטפת‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניתן לחלק את הנושא ולומר כי קיימים שני סוגים של משמעת‪:‬‬ ‫א‪ .‬משמעת חיצונית (פורמלית)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬משמעת פנימית (עצמית)‪.‬‬ ‫ככל שנגביר באמצעים חינוכיים את המשמעת הפנימית של כל חניך לחוד ושל הקבוצה‬ ‫ביחד‪ ,‬כך נזדקק פחות למשמעת החיצונית‪ .‬לעיתים משמשת המשמעת החיצונית כשלב‬ ‫מעבר לקראת יצירת נורמות בקבוצה ומשמעת פנימית‪.‬‬ ‫‪ .3‬המשמעת מופעלת באמצעות תגובות המדריך והקבוצה למעשים שונים‪ .‬אם‬ ‫התגובה תיהפך לעונש נוקם‪ ,‬רודני‪ ,‬משפיל – לא נשיג את המטרה ואז יקבל העונש‬ ‫משמעות שלילית‪ .‬יש ליצור אם כך אווירה חמה ונוחה בקבוצה ולא אווירת פחת‬ ‫ועונשין ואז במקרה של תגובה חינוכית‪ ,‬חיובית ואפילו תהא חריפה‪ ,‬יש סיכוי‬ ‫סביר שהיא תשיג את מטרה‪.‬‬ ‫קיימות מספר שאלות ובעיות עקרוניות הקשורות לבעיות המשמעת ולתגובה הכרוכה בהן‪,‬‬ ‫שסביר להניח כי יועלו בדיון‪:‬‬

‫‪131‬‬

‫מקור הסמכות‬ ‫‪ ‬מהו מקור הסמכות? המדריך או הקבוצה?‬ ‫תוך הנחה שבתנועת נוער‪ ,‬מקור הסמכות היא הקבוצה עצמה‪ ,‬מערכת החוקים והנורמות שקבע‬ ‫לעצמה‪ ,‬אזי המדריך אחראי לליווי ובדיקה שמערכת חוקים זו לא תחרוג ממטרותיה וממשמעותה‬ ‫החינוכית‪.‬‬ ‫המדריך אחראי על ביצוע ויישום החלטות וחוקי הקבוצה‪ .‬במידה והקבוצה לא במצב מגובש ובשל‬ ‫לקבל החלטות קשות לגבי עצמה וחבריה‪ ,‬המדריך הוא תחליף זמני ועליו במקביל להכשיר את‬ ‫הקבוצה לקראת קבלת האחריות! המדריך צריך לשאוף למטרה זו‪ ,‬עליו להקים מוסדות בקבוצה‬ ‫שינהלו את חייהם ויקבלו חוקים והחלטות כחלק מהתהליך לקראת יצירת הקבוצה כשהיא מקור‬ ‫הסמכות‪.‬‬ ‫ענישה קולקטיבית‬ ‫‪ ‬האם עדיין יש מקום לכך?‬ ‫‪ ‬האם ענישה קולקטיבית מחזקת את הפרט? את הקבוצה?‬ ‫בד"כ התשובה היא לא? כל אחד עם הבעיות האישיות שלו‪ ,‬עם הרצונות‪ ,‬האופי והציפיות השונות‪.‬‬ ‫הסיבות שמובילות כל חניך למעשה חריג וסוג הטיפול האפקטיבי שהוא צריך‪ ,‬מצדיקים טיפול‬ ‫ותגובה אישית‪ .‬את מומנט גיבוש הקבוצה נשיג לא ע"י ענישה‪ ,‬קולקטיבית כי אם ע"י לקיחת‬ ‫אחריות קולקטיבית לנעשה בקבוצה‪ ,‬קבלת אחריות לפעילות ואף קבלת החלטות על תגובות‬ ‫למעשים חריגים בקבוצה‪.‬‬ ‫מחיר התגובה‬ ‫‪ ‬האם להפסיק פעילות באמצע לאחר הפרעות של חניך מסוים לצורך שיחה וטיפול‬ ‫חינוכי איתו או האם להרחיקו מהפעילות?‬ ‫‪ ‬האם הרחקה תפטור את הבעיה?‬ ‫סביר להניח כי הבעיה תיפתר (או יותר נכון – תיעלם!) בטווח הקצר המיידי אולם היא לא תפטור‬ ‫את הבעיה בטווח הארוך‪ ,‬כחלק מתהליך בניית החניך והקבוצה‪.‬‬ ‫איזה מחיר אנו מעדיפים לשלם – פגיעה בפעילות ואלי אף הפסקתה או פגיעה במטרות ובתהליכים‬ ‫החינוכיים בקבוצה? השאלה נשאלת בקיצוניות והתשובה מתחבאת אי שם באמצע‪ ,‬בין שתי‬ ‫האופציות ומשתנה כמובן בהתאם לנסיבות הספציפיות הקיימות‪.‬‬ ‫אתה‪ ,‬המדריך לעתיד‪ ,‬תמצא את עצמך בוודאי מתלבט בשאלה ובבעיה זו‪ .‬ההתלבטות אכן חשובה‬ ‫וראוי כי תעשה בכל פעם בכובד ראש ותוך כדי ראייה כוללת ורחבה של כל הצדדים לדבר‪ .‬הפתרון‬ ‫הקל והמיידי אינו בהכרח הפתרון הטוב ביותר‪.‬‬ ‫דמות המדריך‬

‫‪131‬‬

‫כל טיפול וכל התייחסות שלך המדריך צריכה להתחשב במעמדך בקבוצה ובכישורים האישיים‪.‬‬ ‫אין שום טעם להיכנס למאבקים אישיים עם חניך בעייתי‪ ,‬ולהגיב במהירות (ולעיתים גם בפזיזות)‬ ‫למען "יראו וייראו"‪ .‬עליך לבדוק היטב ולדעת את "מיקומך" בקבוצה ואת יכולתך‪ ,‬ולא להיכנס‬ ‫במהירות גדולה מדי לכל מיני "מלחמות כח" מיותרות‪.‬‬ ‫טיפול מונע‬ ‫אחד מכללי הזהב למניעת בעיות משמעת הוא פשוט להיות מדריך טוב – חבר‪ ,‬מנחה שואל‪ ,‬עוזר‬ ‫ואח גדול‪ .‬מדריך טוב שמעביר פעולות טובות‪ ,‬מגוונות‪ ,‬מוכנות היטב‪ ,‬מתאימות לקבוצה‪ ,‬גמישות‬ ‫בהעברתן בהתאם לרצונות ומצבי הרוח ותוך מודעות והכרות עם חניכים "בעייתים"‪.‬‬ ‫מסגרות פורקן‬ ‫במקרים רבים נוצרות בעיות המשמעת כתוצאה ישירה מהצורך של החניך בפורקן‪ .‬צורך זה הוא‬ ‫צורך טבעי והגיוני המהווה חלק נורמלי ובריא מתהליך ההתבגרות ומ"ממרד הנעורים"‪ .‬תפקידנו‬ ‫כמדריכים בתנועת נוער הוא לא לדכא ולמנוע את אותו צורך טבעי של החניך אלא לנסות ולהפנות‬ ‫יצרים טבעיים אלו מאפיקי פורקן של הפרעה ובעיות משמעת (או של דברים מסוכנים) לאפיקים‬ ‫אחרים‪ .‬יש ליצור מסגרות פורקן עבור החניכים הזקוקים לכך ובכך לנטרל חלק ניכר מבעיות‬ ‫המשמעת‪.‬‬ ‫הצעה למדריכים –‬ ‫הודיעו מ ראש לחניכים‪ ,‬שעל כל אחד מהם להביא לפעולה הקרובה (הפעולה הנוכחית) כרית‪ .‬לא‬ ‫מסבירים כמובן את המטרה והסיבה ומספיק לציין שכדאי להביא ומי שלא יביא – אולי יצטער על‬ ‫כך‪ ...‬בשלב מסוים בפעולה (לשיקולכם ובחירתכם) עושים הפסקה מטודית קצרה ומכריזים על‬ ‫מלחמת העולם ה – ‪ -3‬מלחמת כריות‬ ‫לאחר שיתפזרו ענני עשן המלחמה מעל שדה הקרב נחזיר את החניכים לנושא הפעולה שלנו ונדבר‬ ‫על נושא "מסגרות הפורקן" (כלי המלחמה לשעבר – הכריות‪ -‬ישמשו כמובן כריפוד נוח לישיבה)‪.‬‬ ‫מלחמת כריות שכזו היא דוגמא פשוטה אך מצוינת למסגרת פורקן‪ .‬ננסה להבין יחד עם החניכים‬ ‫מדוע חשוב ונכון ליצור מסגרות שכאלו במהלך הפעילות השוטפת ולבסוף נבקש מהחניכים‬ ‫להעלות הצעות ורעיונות למסגרות פורקן נוספות שאפשר וכדאי לשלב בפעילות הצופית‪ .‬את‬ ‫הרעיונות נעלה ונרשום על פלקט גדול‪( .‬ניתן ורצוי לאמץ הלכה למעשה את הרעיונות שיועלו ע"י‬ ‫החניכים ולבצע את מסגרות פורקן אלו בעתיד‪ ,‬במסגרת השכבתית)‪.‬‬ ‫מנהיגות שלילית בקבוצה‬ ‫מצורף חומר עזר שעוסק בנושא ההתמודדות עם המנהיג הבעייתי – השלילי בקבוצה‪.‬‬ ‫במקרים רבים "מכריז" אותו מנהיג על קיומו ואי – שביעות רצוננו ע"י יצירת בעיות משמעת ופוגע‬ ‫במעמד המדריך בקבוצה ובעיקר בתפקודה ובפעילותה השוטפת של הקבוצה‪.‬‬ ‫ניתן ורצוי לגעת גם בנקודה זו ולנסות ולגבש יחד עם השכבה מספר כללים ועצות להתנהגות‬ ‫במקרים שכאלו ועם חניך שכזה‪.‬‬ ‫‪132‬‬

‫לסיכום הדיון‬ ‫ננסה לגבש יחד מספר כללים חשובים הקשורים והעוסקים בנושא התגובה החינוכית לבעיות‬ ‫משמעת‪:‬‬ ‫‪ .1‬התגובה צריכה להיות קשורה למעשה – לא "טרטור" ולא כדי להעניש‬ ‫ולצאת ידי חובה‪ .‬שברת – תתקן‪ ,‬תשלם‪ ,‬אחרת – תקדים‪ .‬לכלכת –‬ ‫תארגן יום ניקיון וכו'‪ .‬החניך צריך להבין בעזרת וע"י התגובה‬ ‫החינוכית שהוא מקבל את האלמנט השלילי והבעייתי בהתנהגותו‪ .‬רק‬ ‫תגובה הקשורה למעשה תשיג את המטרה הנ"ל‪.‬‬ ‫‪ .2‬התגובה צריכה להיות בפרופורציה למעשה – לא לנפח את העניין ללא‬ ‫הצדקה ולעשות "זבוב לפיל" ולהפך‪ .‬לא להסתפק בנזיפה קלה אם‬ ‫חניך היכה חבר או גנב ממנו ולא להרחיק מהתנועה חניך שאחר‬ ‫לפעולה או הגיע ללא חאקי‪ .‬יש לנתח ולהעריך את חומרת המעשה‬ ‫ולדאוג שהתגובה תהיה בהתאם‪ .‬מעשה חמור יגרור אחריו תגובה‬ ‫חמורה‪ .‬ולהיפך – אין צורך להחמיר במעשה קטן ושולי‪.‬‬ ‫‪ .3‬התגובה צריכה להיות בעיתוי מתאים – בד"כ עדיף להגיב מיידית‪,‬‬ ‫כשהעניין ברור‪" ,‬טרי" ואפשר לטפל בנושא "בעודו חם"‪ .‬אך לעיתים‬ ‫הסיטואציה לא נוחה לקבוצה‪ ,‬או מביכה ללא כל צורך את החניך‬ ‫ועדיף לדחות את התגובה‪ .‬דחיית התגובה תוכל גם לרוב לאפשר לך‬ ‫המדריך לשקול שוב את העניין ביתר כובד ראש וכשאתה רגוע ושקול‬ ‫יותר‪ ,‬ואף תאפשר לך להתייעץ ולקבל חו"ד נוספת בניין (ממדריכים‬ ‫אחרים‪ ,‬ראשג"ד‪ ,‬מרכזים ובמקרים מסוימים אף חניכים) אולם אסור‬ ‫לדחות את התגובה יותר מידי‪ ,‬כי אז תיווצר אוירה לא בריאה בקבוצה‬ ‫ויווצר גם הרושם של מתן לגיטימציה למעשה שנעשה ע"י החניך‪.‬‬ ‫(מכיוון שלא ניתנה עליו שום תגובה מצד המדריך)‪ .‬גם אם תגיע‬ ‫התגובה לבסוף אך יהא תגיע לאחר פרק זמן ארוך מדי‪ ,‬יווצר ניתוק בין‬ ‫המעשה שנעשה מזמן והתגובה עליו‪ ,‬שמגיעה רק עכשיו וניתוק זה‬ ‫יטשטש את חומרת המעשה ויגרום לאי פרופורציה בין התגובה‬ ‫למעשה‪.‬‬ ‫‪ .4‬התגובה צריכה להיות בונה – תגובה ("עונש") של לא לצאת לטיול עם‬ ‫הקבוצה אינה תורמת לרוב לאיש וגם החניך‪ ,‬גם הקבוצה וגם המדריך‬

‫‪133‬‬

‫יוצאים לרוב בהפסד‪ .‬הרחקה מפעילות אינה בונה אלא הורסת‪ .‬תגובה‬ ‫בונה יכולה להיות לקיחת אחריות נוספת – "מהיום אתה אחראי‬ ‫על‪" "...‬תדאג ל‪ "...‬החניך אמור להבין דרך התגובה את הבעייתיות‬ ‫במעשה שעשה ויש להניח כי הוא יבין זאת בצורה הטובה ביותר רק‬ ‫אם התגובה תהייה "בונה"‪ .‬על החניך להבין את מעשהו החריג ולקחת‬ ‫את האחריות על המעשה ותוצאותיו‪ .‬עליו להבין את הפגיעה שנעשתה‬ ‫בחברו בפעילות או במדריך (ולעיתים אף בעצמו!) לעתים אפשר להגיע‬ ‫למצב זה של הבנה ע"י בחינה משותפת של מה שנעשה והחלטה‬ ‫משותפת (של החניך והמדריך) בנוגע למה שיעשה (התגובה)‪( .‬לדוגמא –‬ ‫"מה היית עושה במקומי"? או "בוא נחשוב ונחליט יחד על תגובה‬ ‫הולמת")‪.‬‬ ‫‪ .5‬התגובה – צריכה להיות מתאימה לחניך – יש להתחשב ברקע של‬ ‫החניך‪ ,‬במטען האישי‪ ,‬ב"עבר הפלילי" שלו‪ .‬הערה קלה לאחד או מבט‬ ‫חודר יכולה להיות אפקטיבית כמו הרחקה מפעילות לאחר ככל שנכיר‬ ‫טוב יותר את החניכים שלנו‪ ,‬את אופיים ודרך חשיבתם כך נדע‬ ‫להתאים ביתר קלות את התגובה המתאימה והאפקטיבית לכל אחד‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫‪ .6‬התגובה – צריכה לבוא רק לאחר בירור העניין – אין להסיק מסקנות‬ ‫נמהרות ולהגיב בספונטניות‪ .‬הפגיעה של תגובה לא נכונה ולא צודקת‬ ‫יכולה להשפיע מאוד על הקבוצה בכלל ועל החניך שנענש בפרט‪ .‬בירור‬ ‫מעמיק גם יגרום לחניך להבין את סיבת התגובה‪ ,‬את משמעותה ואת‬ ‫הרגשת המדריך לאור מעשהו של החניך‪.‬‬ ‫‪ .7‬יש לעודד ולטפח במקביל‪ ,‬הישגים והצלחות ולא רק חריגים‪ ,‬טעויות‬ ‫וכישלונות‪ .‬תגובות חיוביות על מעשים חיוביים ייצרו תמריץ להמשך‬ ‫ההתנהגות החיובית ויגרמו לחניכים אחרים בקבוצה לנסות ולהשיג‬ ‫בעצמם (בצורה אישית או קבוצתית) תגובות חיוביות שכאלו‪.‬‬ ‫‪ .8‬יש להימנע "מלזרוק" חניכים מפעילות אלא לנסות להתמודד שכן‬ ‫"גדולים אנו בלחנך את המחונכים"‪.‬‬ ‫מנהיגות שלילית בקבוצה ‪ -‬איך אנהג עם המנהיג השלילי‬ ‫רגע‪ ,‬רגע‪ ...‬לפני שתאמץ לעצמך רעיון – חשוב! האם החניך אותו אתה מזהה כמנהיג שלילי הוא‬ ‫בכלל מנהיג או שאולי הוא רק חניך שיש לך איתו בעיה‪ .‬האם הוא זה שלא נותן להעביר פעולה? או‬ ‫שהוא רק זה שמושך אחריו גם את כל הקבוצה?‬

‫‪134‬‬

‫וכעט מתוך מודעות עיין בדרכי הפעולה המוצעים לעיל‪ ,‬אולי תימצא פתרון ראוי לאותו מנהיג‬ ‫שלילי ואף לחניך הבעייתי‪.‬‬ ‫‪ ‬נסה לאמץ לעצמך כשיטה‪ ,‬לתת לאותו חניך ומנהיג תגובות חיוביות על כל מעשה שהוא‬ ‫חיובי מבחינתך‪ ,‬ומאידך על כל מעשה שלילי – אל תגיב‪ .‬כך ילמד החניך שעל מעשיו‬ ‫הטובים הוא מקבל תגמול – תגובה‪.‬‬ ‫‪ ‬נסה ליצור עם אותו מנהיג תקשורת אישית‪.‬‬ ‫א פשרות כזו יכולה להיעשות בהפסקות בין פעולות או עם סיום הפעולה בדרך הביתה… תן‬ ‫לו הרגשה שחשוב לך לדעת מה הוא חושב ובעיקר מה הוא מרגיש‪ .‬ניתן לסכם זאת כך‪:‬‬ ‫העבר אותו לצד שלך…‬ ‫זכור! קשה מאוד להפריע למדריך שמתעניין‪ ,‬מתחשב ובעיקר למדריך שיש איתו קשר אישי‪.‬‬ ‫‪ ‬נסה לתת ל ו להתנסות בהפעלת הקבוצה‪ ,‬אולם לא בהבלטה מיוחדת כלומר‪ ,‬תן לעוד‬ ‫חניכים בקבוצה להתנסות בהעברת פעולה או פעילות כדי לטשטש את מטרתך (דבר‬ ‫שלא יזיק גם לשאר החניכים)‪.‬דרך התנסות כזו המנהיג השלילי יוכל להיות מודע יותר‬ ‫לאיך זה להיות מדריך (ההרגשה‪ ,‬הקושי) – ויחד עם זאת תתאפשר לו "במה למנהיגות"‪.‬‬ ‫‪ ‬נסה לערוך עם אותו מנהיג הסכם התנהגות המקובל עליך ועליו בהסכם זה הבהר לו‬ ‫מהם "הקווים האדומים" שלך‪ .‬סכמו ביחד מה ניתן לעשות כאשר הוא עובר אותם‪.‬‬ ‫אתה הופך אותו לשותף אחראי על התנהגותו ויחד עם זאת הינך מנטרל כעסים‬ ‫מצטברים על עונשים חוזרים ונישנים‪.‬‬ ‫‪ ‬ברר מהם דרכי הפעולה האהובים על חברי הקבוצה בכלל והמנהיג "השלילי" ואז נסה‬ ‫לשלב בפעולותיך טכניקות כאלו‪ ,‬כך יגלה אותו חניך מעורבות בנעשה ולא יתפנה בארגון‬ ‫הקבוצה לכיוון שלילי‪.‬‬ ‫לסיכום‬ ‫הסכמנו שאין מקום לענישה בתנועת הצופים אלא יש מקום אפשרי לתגובה חינוכית‪ .‬ההבדל בין‬ ‫"עונש" ותגובה חינוכית" אינו רק הבדל סמנטי אלא הבדל מהותי ועקרוני‪ ,‬ועלינו‪ ,‬כמדריכים‬ ‫בצופים‪ ,‬לדאוג ולחדד הבדל זה ולהשתמש במקרה הצורך בתגובה החינוכית כאמצעי עזר בפעילות‬ ‫הצופית השוטפת בכלל וכפתרון לבעיות משמעת בפרט‪.‬‬ ‫תגובה חינוכית שכזו צר יכה לנבוט בתוך אווירה מתאימה וחיובית‪ ,‬ומתוך הקבוצה עצמה ורק אז‪,‬‬ ‫בעזרת הכללים והדגשים שצוינו‪ ,‬נשיג תוצאות חינוכיות ואמיתיות ולא פתרונות זמניים וארעיים‪.‬‬ ‫אסור לנו כמדריכים לשכוח דבר אחד מרכזי וחשוב‪ .‬החניכים אותם אנו מדריכים הם בראש‬

‫‪135‬‬

‫ובראשונה ילדים‪ .‬קטנים יותר או קטנים פחות – אבל עדין ילדים‪ ,‬ילדים אלו מגיעים לצופים בכדי‬ ‫לפגוש את חבריהם‪ ,‬להשתולל ולהתפרק קצת וליהנות‪" .‬משמעת צבאית"‪ ,‬עונשים‪ ,‬צעקות‪,‬‬ ‫איומים ושאר הפחדות אינם מסייעים לכך כלל וכלל וגורמים כמובן לרוב לתוצאה ההפוכה‪.‬‬ ‫כמדריכים אנו מעונינים בקבוצה פעילה ותוססת ולא בסיירת של חיילים ממושמעים וצייתנים‬ ‫ולכן עלינו ליצור את האווירה המתאימה לכך‪ .‬החניך צריך בראש ובראשונה ליהנות בפעילות‬ ‫הצופית שלו ולרצות להיות חלק ממנה‪ .‬שגן אם לא ייהנה – לא יגיע‪ ,‬ואם לא יגיע יהיה ההפסד של‬ ‫כולם‪ :‬של החניך‪ ,‬של המדריך ושל הקבוצה‪ .‬אם נצליח ליצור אוירה חיובית בקבוצה‪ ,‬אווירה‬ ‫נעימה וכפיית‪ ,‬נעשה את הצעד הראשון בכך שנגרום לחניך לרצות ולהיות חלק מהקבוצה‪ ,‬חלק‬ ‫מהצופים‪ .‬לאותו חניך לא יהיה אינטרס לפגוע בפעילות אשר הוא נהנה ממנה‪ .‬אם תהיה אוירה של‬ ‫פחת מהדריך ומהעונשים שלו נשיג אולי שקט בפעילות אבל לא הרבה מעבר לכך‪ .‬הדגש אם כן‬ ‫חייב להיות על יצירת אותה אווירה נוחה ונימה בקבוצה שתגרום באופן די ישיר להפחתת בעיות‬ ‫המשמעת‪ .‬זהו הטיפול המונע בו נגענו כבר בפעולה וזהו למעשה הבסיס אשר בלעדיו יהיה לנו‬ ‫המדריכים קשה מאוד ולעיתים אף בלתי אפשרי להתמודד עם בעיות המשמעת‪ .‬רק אם נשים דגש‬ ‫על "טיפול מונע" שכזה‪ ,‬נחנך למשמעת פנימית (אישית וקבוצתית) ולהעברת מקור הסמכות‬ ‫מהמדריך לקבוצה‪ ,‬ניצור מסגרות פורקן בפעילות השוטפת ונדאג שפעילות זו תהיה אכן מגוונת‬ ‫ומרתקת‪ ,‬ניצור קשר אישי עם החניכים וננהג בגמישות ובחכמה בהתאם לרצונות ומצב הרוח של‬ ‫הקבוצה ותוך מודעות והיכרות עם חניכים בעייתים‪ ,‬רק כך נוכל לנטרל כמעט לחלוטין את בעיית‬ ‫המשמעת‪.‬‬ ‫כמובן ש"טיפול המונע" לא ימנע לחלוטין את בעיות המשמעת אולם והוא יביא לכך שבעיות אלו‬ ‫יהיו חריגות ונדירות ובמקרים שכאלו יוכל המדריך לטפל בעזרת שימוש בכללים ובעצות בהם נגעו‬ ‫בפעולה זו‪.‬‬ ‫לסיכום – רק אם נשים את הדגש על החלק הראשון – "הטיפול המונע"‪ ,‬נוכל להביא לכך שהחלק‬ ‫השני – "התגובה חינוכית"‪ ,‬יהיה אכן יעיל ואפקטיבי‪.‬‬ ‫אירועים לכרטיסיות משחק‬ ‫‪ .11‬יובל הגיע אליך ומתלונן שעדי הרביץ לו בדרך לפעולה ללא כל סיבה ‪ .‬הוא מסביר‬ ‫לך שעדי נוהג להרביץ גם לילדים אחרים בקבוצה‪.‬‬ ‫‪ .12‬אפי‪ ,‬חניך כיתה ח' בקבוצתך‪ ,‬לקח בהיעדר הוריו את מכוניתם ונהג בה‪ .‬אחה"צ‬ ‫אף אסף בדרכו לפעולה בשבט כמה חברים והגיע איתם ועם המכונית‪ .‬אתה שומע‬ ‫את זה בנקרה מאחד החניכים ‪ ,‬אפי עדיין נמצא בשבט‪.‬‬ ‫‪ .13‬אמיר‪ ,‬חניך כיתה ו' בקבוצתך‪ ,‬מראה לך בגאווה בקבוק וויסקי וקופסת סיגריות‬ ‫שהביא לחאפלה הלילית של הקבוצה‪.‬‬

‫‪136‬‬

‫‪ .14‬עדי וניר חניכי כיתה ו' בקבוצתך ‪,‬מפריעים לך מתחילת הפעולה‪ ,‬מסרבים להפסיק‬ ‫או לעזוב וגם מקללים אותך‪.‬‬ ‫‪ .15‬במחנה הקיץ‪ ,‬התלוננו הבנות ששניר מציץ להם במקלחות ‪ ,‬שניר לא מכחיש אך‬ ‫להגנתו אומר שערב קודם שמע את הראשג"ד מספר על חוויותיו ממחנה הקיץ שלו‬ ‫כחניך ובין היתר סיפר שהוא וחבריו הציצו למקלחות של הבנות‪.‬‬ ‫‪ .16‬אתה ומדריכה נוספת מצוותך עשיתם לקבוצותיכם פעולת שיא מאוחרי השבט עם‬ ‫מדורה‪ ,‬למרות שאסברת זאת מפורשות שיחקו כמה ילדים עם האש וזרקו דברים‬ ‫למדורה‪.‬‬ ‫‪ .17‬חניך בקבוצתך חלה‪ ,‬מה אתה כמדריך תעשה?‬ ‫‪ .18‬חניך זרק ביצה על מדריך בטיול?‬ ‫‪ .19‬בקבוצתך יש חניך שאוהב פעולות עיוניות והאחרים רוצים בעיקר לשחק‪ .‬מה‬ ‫תעשה כדי שכולם יהנו?‬ ‫‪ .21‬לחניך שלך יש יום הולדת והוא הזמין אותך למסיבת הכיתה שתערך בערב שישי‬ ‫בביתו‪ ,‬מה תעשה?‬ ‫מכתב למדריך‬ ‫נקודה נוספת למחשבה בנושא בעיות משמעת יכולה בהחלט לעלות מקריאת המכתב הנ"ל‪ ,‬ששלח‬ ‫לפני מספר שנים חניך כיתה ז' משבט צופים בחיפה‪ ,‬למדריכו‪:‬‬ ‫לאסף המדריך!‬ ‫היום אחרי שהעפת אותי מהפעולה‪ ,‬ישבתי וחשבתי כמה שאני מופרע ושבסוף עוד יעיפו אותי‬ ‫לגמרי מהצופים‪ .‬ובגלל זה באתי לשבט בערב כי רציתי לבקש ממך סליחה‪ .‬נכון שעשיתי מלא‬ ‫דברים רעים‪ ,‬הרבצתי לחני‪ ,‬הפרעתי לך בפעולה וגם זרקתי עליך אבנים קטנות כשהקראת מהדף‬ ‫ואחרי זה נשבעתי שזה לא אני‪ .‬זה כן הייתי אני‪ .‬אני מודה‪.‬‬ ‫בדרך לשבט בערב‪ ,‬חשבתי שאני באמת לא בסדר ומופרע אבל כשהגעתי לשבט אמרו לי שאתה כבר‬ ‫בפעולה ואתה לא יכול לצאת‪ ,‬אז טיפסתי בכל זאת במדרגות והצצתי מהחלונות הקטנים כדי‬ ‫לרואת אותך‪.‬‬ ‫והמדריך – תדע שעכשיו אני שונא אותך כי אתה צבוע ושקרן‪ .‬למה שאתה תבוא ותגיד לנו כל‬ ‫הזמן להיות בשבט ולא להפריע‪ ,‬שאתה מפריע בעצמך למדריכה שלך‪ .‬אתה מקשקש לנו כל הזמן‬ ‫על גיבוש הקבוצה והצופה אדיר ורע לכל צופה‪ .‬תסתכל איך שאתה מתנהג בפעולה שלך‪ .‬בדיוק‬ ‫כמוני ואפילו יותר גרוע‪ .‬אז אל תבוא לנו בפעולה ותגיד לנו איך להתנהג‪ ,‬ואם אתה מאיים שאתה‬ ‫תעיף אותי מהצופים אז קודם תעוף אתה בעצמך‪ .‬וחוץ מזה אני בכלל לא רוצה לבוא יותר‬ ‫לפעולות המטו מטמות והמשעממות שלך שבמילא לא שוות כלום‪ .‬צבוע אחד שמזבל כל הזמן‬ ‫שקרים‪.‬‬ ‫ואם אתה רוצה לדעת אז כולם בקבוצה אומרים שאתה סתם משעמם ואפס וזה מה שאתה באמת‪.‬‬ ‫אביחי‬ ‫צריך להכין לפעולה‬ ‫‪ ‬משחק סולמות וחבלים‪:‬‬ ‫‪ .1‬לוח משחק‬ ‫‪ .2‬כרטיסיות אירוע‬ ‫‪137‬‬

‫‪ .3‬כלי משחק (חיילים)‬ ‫‪ .4‬קוביית משחק‬ ‫(יש להכין מספר ערכות משחק שכאלו בהתאם לגודל השכבה)‬ ‫‪ ‬כלי כתיבה ודפים לכל קבוצה‪.‬‬ ‫‪ ‬כריות ("מסגרת פורקן")‪.‬‬ ‫מבנה סכמתי לפעולה‬ ‫א‪ .‬פתיחה – משחק "סולמות וחבלים" בקבוצות‬ ‫ב‪ .‬דיון בפורום שכבתי – סיכום המשחק‪.‬‬ ‫נקודות לדיון‪:‬‬ ‫‪ ‬משמעת פנימית מול משמעת חיצונית‪.‬‬ ‫‪ ‬מקור הסמכות‪.‬‬ ‫‪ ‬ענישה קולקטיבית‪.‬‬ ‫‪ ‬מחיר התגובה‪.‬‬ ‫‪ ‬דמות המדריך‪.‬‬ ‫‪ ‬טיפול מונע‪.‬‬ ‫‪ ‬מסגרות פורקן‪.‬‬ ‫‪ ‬מנהיגות שלילית בקבוצה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גיבוש כללים בנושא התגובה החינוכית לבעיות משמעת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תגובה קשורה למעשה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תגובה בפרופורציה למעשה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תגובה בעיתוי מתאים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תגובה מתאימה לחניך‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תגובה רק לאחר בירור העניין‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עידוד טיפול במקביל של הישגים‬

‫והצלחות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סיכום הפעולה‬

‫‪138‬‬

‫תקשורת בין אישית‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תכיר בזכות קיומן של דעות ואמונות שונות ותפעל למען פתרון מחלוקות על‪-‬ידי הקשבה‪ ,‬פתיחות‬ ‫מחשבתית ודרכי נועם‪.‬‬ ‫תקדם יוזמה‪ ,‬מצוינות ומקצועיות‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ ‬החניך יבין שעל מנת להפיק תועלת משיחות‪/‬דיונים עם אחרים עליו ללמוד להקשיב‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך יבין שעליו להיות פתוח לדעות שונות משלו‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‬ ‫‪ o‬פתיחה משחק‪ :‬תופסת זוגות – כל הקבוצה מתחלקת לזוגות‪ ,‬המשחק נערך בשטח‬ ‫פתוח‪ ,‬כל זוג מתיישב על הרצפה במרחק מסוים אחד מהשני‪ ,‬זוג אחד מהווה את‬ ‫התופס ואת הנתפס‪ ,‬התופס אמור לתפוס את הנתפס כאשר הנתפס יכול להציל את‬ ‫עצמו ע"י התיישבות ליד אחד הזוגות‪ ,‬כאשר הוא מתיישב מתבצע חילוף תפקידים‬ ‫כך שאחד מבני הזוג שלידם ישב הנתפס הופך להיות התופס‪ .‬והתופס הופך להיות‬ ‫הנתפס ‪( :‬על הנתפס להתיישב מאחורי האדם שאמור להיות התופס החדש) וכן‬ ‫הלאה ‪.‬‬ ‫ מסר המשחק – עצם החלפת התפקידים מהווה שינוי בעמדה –‬‫התפשרות‪/‬התגמשות‪.‬‬ ‫התפוז הסיני ‪ :‬מחלקים את הקבוצה לשניים‪ ,‬כל קבוצה מקבלת סיפור משלה‪.‬‬ ‫תמצית סיפור א'‬ ‫חלק א – היה היה בארץ רחוקה ונידחת על הר מאוד מאד גבוה אשר קשה מאוד להגיע אליו עץ‬ ‫פלאים של תפוזים סיניים אשר פירותיו יכולים להציל בני אדם מכל מחלה אפשרית‪.‬‬ ‫הפרי המיוחד הצומח על עץ קסמים זה גדל אחת לשלוש שנים והעץ מניב פרי אחד בלבד‪.‬‬ ‫חלק ב – באותו הזמן חיה לה משפחה בהודו אשר אם המשפחה חולה במחלה סופנית‪,‬‬ ‫המשפחה התייעצה עם אין ספור רופאים אך ללא הצלחה‪ ,‬עד שלבסוף נאמר להם מפי זקן‬ ‫‪139‬‬

‫חכם מאוד כי באותה ארץ רחוקה גדל עץ הקסמים הזה ושקליפתו של הפרי תגרום להחלמת‬ ‫האם ממחלתה‪.‬‬ ‫אתם נבחרתם לבצע שליחות מסוכנת זו ולהביא בהקדם האפשרי את קליפתו של התפוז ובכך‬ ‫להציל את האם‪.‬‬ ‫תמצית סיפור ב – לסיפור ב' יש את אותה ההקדמה – חלק א‬ ‫חלק ב – באותו הזמן חיה לה משפחה במקסיקו אשר הילד הבכור חלה במחלה סופנית ‪ ,‬לאחר‬ ‫התייעצות עם המון רופאים‪ ,‬ללא הצלחה‪ ,‬נאמר להם מפי זקן חכם מאוד‪ ,‬כי באותה ארץ‬ ‫רחוקה גדל עץ הקסמים הזה ושתכולת הפרי תגרום להחלמת הבן‪.‬‬ ‫אתם נבחרתם לבצע שליחות מסוכנת זו ולהביא בהקדם האפשרי את תכולתו (פלחי התפוז) של‬ ‫הפרי ובכך להציל את הבן‪.‬‬ ‫‪ ‬המשך מתודה – מניחים את התפוז במרכז החדר (האזור) ואומרים לכל קבוצה כי התפוז‬ ‫מונח במקום מסוים ועליהם להשיג אותו‪ .‬הקבוצה שתשיג את מטרתה ראשונה תנצח‪.‬‬ ‫‪ ‬מטרת המשחק ‪ :‬סביר להניח שהמשחק יגרור ויכוח בין שתי הקבוצות עד כדי כך שהם לא‬ ‫ישימו לב שבעצם כל קבוצה צריכה חלק אחר מהתפוז‪ ,‬המטרה להראות ולהוכיח לחניכים‬ ‫שהם לא מקשיבים זה לזה ושאם היתה תקשורת ביניהם שתי הקבוצות היו יכולות לנצח‬ ‫במשחק‪.‬‬ ‫ולהבריא את שני החולים הסופניים‪.‬‬ ‫משחק תרבויות ‪ :‬מחלקים את הקבוצה לשתי קבוצות‪ ,‬כל קבוצה מקבלת דף עם מאפייני תרבות‬ ‫שונים‪ ,‬על הקבוצה לנהוג עפ"י מאפיינים אלו תוך כדי ניהול דיון על נושא מסוים‪ .‬יש למנות מנהיג‬ ‫לכל קבוצה האחראי על רשות הדיבור‪.‬‬ ‫* מאפייני תרבות א' – (קבוצה א)‬ ‫ כדי לדבר ‪/‬להגיב יש לשים את כף היד על הפה‪.‬‬‫ לפני שמתחילים לדבר צריך לומר את שמך‪.‬‬‫ כשמסיימים לדבר צריך להגיד נקודה‪.‬‬‫ אסור לדבר בו זמנית‪ ,‬כאשר מישהו מדבר יש להיות בשקט‪.‬‬‫ כשאתה לא מסכים עם מישהו צריך לחייך‪.‬‬‫‪ ‬מאפייני תרבות ב' – (קבוצה ב')‬ ‫ כשמישהו רוצה לדבר הוא צריך להוציא לשון‪.‬‬‫ לפני שמתחילים לדבר יש למחוא כף‪.‬‬‫ כשמסיימים לדבר יש ללטף את ראשו של מי שמימינך‪.‬‬‫ אסור לדבר בו זמנית‪ ,‬כאשר מישהו מדבר יש להיות בשקט‪.‬‬‫‪ -‬כשמישהו מסכים עם מישהו הוא מחייך‪.‬‬

‫‪141‬‬

‫‪ ‬הצעות לדיון‬ ‫‪ .1‬פוליטיקה‬ ‫‪ .2‬שילוב חניכי צמי"ד בקבוצות רגילות‪.‬‬ ‫‪ .3‬בעד ונגד מדריכי שנה ראשונה שידריכו ט'‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫במהלך הדיון על המדריכים להחליף בין חלק מחברי הקבוצה‪( .‬שניים מקבוצה א'‬ ‫עוברים לקבוצה ב' ולהפך)‪ .‬על המדריכים להיות תצפיתנים או למנות תצפיתנים‬ ‫ולבדוק מה קורה למשתלבים החדשים (לקבוצה אסור לידע את המשתתפים החדשים‬ ‫על החוקים ואסור לחרוג מנושא הדיון)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫הקבוצות לא יודעות שיש להן חוקים שונים‪.‬‬ ‫מטרת המשחק ‪ :‬בחינת רמת התקשורת של החניכים‪ ,‬רמת השתלבות החניכים‬ ‫בקבוצה חדשה‪ ,‬תרבות חדשה‪ ,‬דבר שדורש פתיחות ונכונות לקבל שינויים ורמת‬ ‫תקשורת והקשבה גבוהה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫שילוב טקסט – יש לבחור טקסט שמתאים לתוכן ההפעלה מקריאים את הטקסט‬ ‫לחניכים הדיון על הטקסט יוביל לדיון המסכם של הפעולה‪.‬‬ ‫הצעות לטקסטים – (אפשר להשיג בספריה ‪/‬אינטרנט)‬ ‫* שישיפוש והמלצר של הדוד שלי ‪.‬‬ ‫* אוזו מוזו מכפר קקרוזו‪.‬‬ ‫* טקסטים שקשורים לתקשורת באינטיליגנציה רגשית‪.‬‬ ‫* אפס הגדול הולך לחפש חברים חדשים‪.‬‬

‫‪ ‬נקודות לדיון מסכם ‪:‬‬ ‫ הפקת המיטב מכל שיחה או סוג של תקשורת שהיא‪.‬‬‫ קבלת דעות של אחרים גם אם הן שונות משלך‪.‬‬‫ פתיחות‪ ,‬השתלבות‪.‬‬‫ הצעה ‪ :‬לחשוף את מטרות הפעולה בפני החניכים ולשאול האם לדעתם המטרה הושגה ?‬‫האם חלקם הולכים לשנות את הגישה? מה הם לוקחים מהפעולה?‬ ‫ תקשורת בגדוד ‪ :‬ללמוד להקשיב אחד לשני יוביל לגיבוש גדודי ולפיתוח עצמי‪.‬‬‫‪141‬‬

‫קבוצה קטנה קבוצה גדולה‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫"תעודד את הפרט לקחת חלק מרכזי בעיצוב עולמו הערכי‪ ,‬האישי והחברתי‪ ,‬כמו גם אחריות על‬ ‫בחירותיו ומעשיו‪".‬‬ ‫"תקדם יוזמה‪ ,‬מצוינות ומקצועיות‪".‬‬ ‫מטרת הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יבין את היתרונות והחסרונות בקבוצות גדולות וקטנות‬ ‫‪ .2‬ידע כיצד להתמודד כשיזדקק לכך‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫המדריך יחלק את החניכים לרביעיות והם יעברו בתחנות שונות כמפורט להלן‪:‬‬ ‫‪ ‬תחנת משחקי קלפים ‪ /‬דוקים‪.‬‬ ‫‪ ‬תחנת דיון‪ .‬המדריך יערוך דיון בנושא מסוים‪.‬‬ ‫‪ ‬תחנת חידונים‪.‬‬ ‫‪ ‬תחנה בהם יעסקו החניכים במחנאות‪.‬‬ ‫נערוך דיון ונמלא את הטבלה הבאה‬ ‫יתרונות קב' קטנה‬

‫יתרונות קב' גדולה‬ ‫גאוות יחידה‬

‫קל להשיג משמעת‬

‫השגת המטרות לגבי יותר חניכים‬

‫יחס אישי לכל חניך‬

‫יותר מתודות‬

‫היכרות מעמיקה‬ ‫התקדמות גדולה יותר עם כל חניך‬

‫עניין רב יותר‬ ‫חיי קב' עשירים יותר‬

‫גיבוש‬

‫‪142‬‬

‫סיכום‪:‬‬ ‫אין פסול בקבוצה של ‪ 7 – 4‬חניכים נהפוך הוא‪ .‬גם על מדריך קבוצה גדולה להיערך לפעולות בהם‬ ‫מגיעים מס' נמוך של חניכים (וזה קורה)‪ ,‬על המדריך להתמקד ביתרונות הקב' הקטנה בזמן הכנת‬ ‫הפעולה‪.‬‬

‫‪143‬‬

‫תוכן עניינים ‪ -‬מערך‬ ‫אחריות חברתית‬ ‫מטרות למערך‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬

‫החניך ייחשף לפערים הרבים בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫החניך יכיר את המצוקות האקטואליות של התקופה בה הוא חי‪.‬‬ ‫החניך יכיר בכך שיש לו כוח להשפיע ולשנות‪.‬‬ ‫החניך יקבל כלים – על מנת שיוכל להשפיע על המציאות בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫החניך ייחשף לרב תרבותיות וזרמים שונים בתנועת הצופים‪.‬‬ ‫החניך יכיר את מאפייני הקהילה בתוכה הוא חי‪( .‬דפי מידע למיפוי קהילתי)‪.‬‬ ‫החניך יזום פעילות קהילתית‪.‬‬ ‫פעולה‬

‫מס"ד‬ ‫‪1‬‬

‫פערים בחברה הישראלית‬

‫‪2‬‬

‫אני ואתה נשנה את העולם‪ 2 -‬אופציות‬

‫‪3‬‬

‫לקחת יוזמה ואחריות‪ ,‬פעולת אחריות‪ 2 -‬אופציות‬

‫‪4‬‬

‫מודעות‪ ,‬יציאה מהבועה‪ ,‬אקטואליה‬

‫‪5‬‬

‫רב תרבותיות‬

‫‪6‬‬

‫מיפוי קהילה – דף מידע‬

‫‪144‬‬

‫אני ואתה נשנה את העולם‪ -‬אופציה א'‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תעשה כל שביכולתה לפתרון מצוקות חברתיות‬ ‫תעודד מעורבות‪ ,‬תרומה ולקיחת אחריות על קידומה ועתידה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ ‬החניכים יווכחו לראות כי אפילו המעשה הפעוט ביותר יכול להוות תרומה‬ ‫משמעותית‪.‬‬ ‫‪ ‬החניכים יבינו את חשיבות הצופים בהפיכתם לאזרחים טובים יותר‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך יבין את משמעותו כצופה כפרט בקבוצה וכצופה בקבוצה בחברה‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך יברר אילו תפקידים ומשימות נדרשים בני נוער למלא כיום‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך יבחן באמצעות מגילת העצמאות את הקשר בין משימות בני נוער אז והיום‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך יעלה רעיונות לאתגרים ולמשימות שבני נוער יכולים למלא כיום‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה ‪:‬‬ ‫הפעולה תתחלק לשני חלקים ‪ ,‬חלק ראשון יתמקד בצופה כפרט בחברה‪ .‬חלק שני יתמקד בצופים‬ ‫כקבוצה בחברה‪.‬‬ ‫חלק ‪: 1‬‬ ‫יצירת מצבים שונים בהם אנו בוחנים את החניך ללא ידיעתו על תגובתו והתנהגותו במצבים שונים‬ ‫בחברה‪ .‬כל חניך הוא הצופה כפרט והקבוצה היא החברה‪.‬‬ ‫לפני תחילת הפעולה יבחרו ‪ 4‬חניכים מהקבוצה באופן שרירותי ולהם יינתנו התפקידים הבאים ‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫החניך המנודה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫החניך הרשע שיתאכזר למנודה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫החניך הפצוע‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫התצפיתן‪.‬‬

‫אלו יהיו מושתלים בקבוצה ללא ידיעתם של שאר הקבוצה ‪ ,‬יועברו משחקים ופעילויות‬ ‫פשוטות שבהן המושתלים ישחקו תפקידים והמדריך והתצפיתן ישימו לב לתגובות הקבוצה‬ ‫לסיטואציות‪.‬‬ ‫חלק ‪: 2‬‬ ‫המדריכים יצרו סיטואציות בהן הם בוחנים את התנהגות הקבוצה בתור כלל‪.‬‬ ‫הסיטואציות הן ‪:‬‬

‫‪145‬‬

‫‪-‬‬

‫לוקחים את הקבוצה לחדר מסוים בשבט שיזוהם מראש ומעבירים שם פעילות‬ ‫ובודקים אם הם נוקטים בצעדים כלשהם על מנת לנקות וכו'‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫או תה הסיטואציה במקום כלשהו בישוב מחוץ לתחומי השבט בבחינה אם יפעלו‬ ‫גם כאשר הסיטואציה במקום ניטרלי‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ניצור סיטואציה בה מוכר בחנות יבקש עזרה בסחיבת שקיות זבל מהחנות שלו‬ ‫למקום כלשהו‪ .‬מעמיד אותם במבחן העזרה לזולת כקבוצה‪.‬‬

‫דיון ‪:‬‬ ‫המושתלים יגלו את זהותם ויגידו כיצד התבטאה ההתייחסות אליהם כפרטים בקבוצה‪ ,‬לאחר‬ ‫מכן התצפיתן ידווח על התופעות שראה בקבוצה‪.‬‬ ‫נקודות לדיון ‪:‬‬ ‫‪ ‬האם ההתייחסות למנודה על ידכם כפעילים בתנועה שונה מהתייחסות ילדים‬ ‫רגילים ?‬ ‫‪ ‬השוואת הילד הפצוע לנכה והתייחסות לנכים בחברה‪( .‬חלק ‪)2‬‬ ‫‪ ‬האם אתם חושבים שבעל החנות היה פונה לילדים ללא חאקי ואם כן האם היו‬ ‫נענים לבקשה ?‬ ‫‪ ‬הבדלים בין ניקיון ועזרה בשבט לבין עזרה וניקיון במקום ציבורי בישוב‪.‬‬ ‫*לקשר את המערך למערך הבטחה שעברו בכיתה ח'‪.‬‬ ‫חלק שלישי‪:‬‬ ‫למדריך‪ :‬לפני שנדבר ונתכנן עשייה חשוב לברר עמדות ומצב נוכחי‪ .‬לא להוכיח ולבקר אלא להציג‬ ‫תמונה מהימנה ככל הניתן‪ ,‬לעודד ביקורת‪ ,‬לגיבוש עמדה‪ .‬החניך יבחר אם הוא מעוניין לפעול אל‬ ‫מול עמדותיו‪ ,‬מהן התחושות כתוצאה מהפער בין עמדותיו למעשיו‪.‬‬ ‫החניך ימקם עצמו לאור הדילמות ‪ /‬מצבים בהם עסקנו בפעולות הקודמות ולהלקוחות מחיי היום‬ ‫יום‪ .‬על רצפת החדר נציב את הסרטוט הבא‪:‬‬

‫עושה משהו‬

‫לא אכפת לי‬

‫אכפת לי‬

‫לא עושה משהו‬ ‫‪146‬‬

‫המדריך יקריא היגדים והחניכים יתבקשו לבחור האם אכפת להם או לא? והאם הם נוהגים‬ ‫לעשות משהו בנידון או לא? חשוב לבחור על פי המצוי ולא הרצוי‪ ,‬החניכים יעמדו במקום‬ ‫המתאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬יש בעיר שבה אני גר כ – ‪ 311‬משפחות שחיות מתחת לקו העוני‪.‬‬ ‫‪ .2‬בשבט השכן לא מוכנים לקבל חניכים מדרום העיר‪.‬‬ ‫‪ .3‬יש בשכונה בה אני גר בני נוער מחבר העמים המסתובבים ללא מעש‪.‬‬ ‫‪ .4‬ליד השבט שלנו יש פח זבל שעולה על גדותיו כבר יותר משבוע‪.‬‬ ‫‪ .5‬חניכים שומרי שבת לא יכולים לצאת למסע פסח כי יום היציאה נקבע‬ ‫לשבת‪.‬‬ ‫‪ .6‬במרכז לאיסוף מזון לנזקקים שבשכונתי מחפשים מתנדבים‪.‬‬ ‫‪ .7‬פנו אלינו בבקשה לצרף ילדי צמי"ד (ילדים עם צרכים מיוחדים)‬ ‫לפעילות בשבט‪.‬‬ ‫*** ניתן להוסחיף היגדים נוספים בהתאם לשיח המתפתח עם חניכים‪.‬‬ ‫בסוף שלב זה‪ ,‬יתברר כי ברוב המקרים אכפת לחניכים מהסובב אותם‪ ,‬אך במקביל הם אינם‬ ‫פועלים לשינוי המצב‪ .‬חשוב לא ליצור אוירה של ביקורת ‪ ,‬איננו מוכיחים אותם על כך שאינם‬ ‫עושים‪ ,‬אלא מחזקים את העובדה שיש בידם את הכוח ליצור מצב של שינוי‪ .‬השינוי כרוך בלקיחת‬ ‫אחריות אישית וקבוצתית‪.‬‬ ‫* המדריך מציג פלקט עם השורות הבאות‪:‬‬ ‫ "כשבאתי לא מצאתי שום דבר‬‫יכול להיות שזה נגמר?"‬ ‫* לאחר הצגת הפלקט המדריך מקריא לחניכים את השורות הבאות מתוך שירו של‬ ‫יהונתן גפן‪:‬‬ ‫"יכול להיות שזה נגמר"‪:‬‬ ‫כאן איפה שאתה רואה ת'דשא‬ ‫היו פעם רק יתושים וביצות‬ ‫אומרים שפעם היה כאן חלום נהדר‬ ‫אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר‬ ‫יכול להיות שזה נגמר? יכול להיות שזה נגמר?‬ ‫והיה לנו בשביל מה לקום בבוקר‬ ‫‪147‬‬

‫כי לנו לנו לנו ארץ זאת"‬ ‫* בתום קריאת השיר המדריך יערוך דיון במליאה‪:‬‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪ .1‬יהונתן גפן מציין משימות לאומיות משנותיה הראשונות של המדינה (ייבוש ביצות‪,‬‬ ‫בנייה)‪ .‬האם נסתיימו משימות אלו?‬ ‫‪ .2‬מהם האתגרים של החברה הישראלית היום?‬ ‫‪ .3‬מה דומה בהם לאתגרים ה"ינשים"? ומה שונה?‬ ‫‪ .4‬מה מקומו של הנוער בעשייה – אילו תפקידים ואתגרים יש ויכולים להיות לנוער‬ ‫בימינו?‬ ‫‪ ‬המדרי ך יתלה על קירות החדר‪ ,‬כמו בתערוכה‪ ,‬בצורה מעניינת ואתטתית‪ ,‬את‬ ‫הקטעים שבנספח‪-‬אמירות‪ ,‬היגדים ושירים‪ ,‬המבטאים נתינה‪ ,‬אכפתיות‪ ,‬מעורבות‬ ‫חברתית ועזרה לזולת‪.‬‬ ‫‪ ‬כל חניך יתבקש לבחור קטע אחד מן התערוכה‪ ,‬שאליו הוא מתחבר או שאותו הוא‬ ‫רואה כמשמעותי ביותר‪.‬‬ ‫‪ ‬המדריך יחלק את החניכים לתת קבוצות וכל קבוצה תענה על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מה המסר המובע כל קטע?‬ ‫‪ .2‬מהי לדעתכם החשיבות של מעורבות חברתית בכלל ושל נתינה בפרט?‬ ‫‪ .3‬מהו המשקל של נושא המנהיגות‪ ,‬ללכת אחרי‪ ,‬אני מוביל‪ ,‬לוקח אחריות?‬ ‫‪ .4‬האם לדעתכם יש לבני נוער תפקיד ייחודי הקשור לנתינה ולמעורבות? אם כן‪ ,‬מהו?‬ ‫‪ .5‬העלו רעיונות לאתגרים‪ ,‬למשימות ולעשייה חברתית המתאימים לכם כבני נוער‬ ‫(במישור האישי‪ ,‬הקבוצתי והלאומי)‪.‬‬ ‫‪ .6‬בחרו מתוך הרעיונות שהועלו ‪ 2-3‬משימות שבהן הייתם רוצים ליטול חלק‪.‬‬ ‫* נציגי הקבוצות יציגו את המשימות שבחרו‪.‬‬ ‫* המדריך יקרין ‪ /‬יציג ע"ג הקיר קטעים הלקוחים ממגילת העצמאות (ראה נספח) ויערוך דיון‪.‬‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪ .1‬האם ניתן למצוא במגילה רעיונות שניתן לתרגמם למשימות לאומיות?‬ ‫‪ .2‬האם יש קשר בין התפקידים והאתגרים של החברה הישראלית ובני הנוער‪,‬‬ ‫שהעליתם בקבוצות‪ ,‬לבין הרעיונות במגילה? מה דומה? מה שונה?‬

‫‪148‬‬

‫הערה למדריך‪ :‬ייתכן שהמשתתפים יתקשו לתרגם את ההצהרות למשימות‪ .‬ניתן לכוון אותם על‬ ‫ידי הפניה למילים מסוימות כגון‪ :‬יצירת נכסי תרבות‪ ,‬החייאת השפה העברית‪ ,‬עליה יהודית‬ ‫וקיבוץ גלויות‪.‬‬ ‫‪ .3‬האם יש המשכיות או נתק בין האתגרים והמשימות של אז והיום?‬ ‫‪ .4‬האם תפקידינו כיום קלים יותר או קשים יותר מתפקידי בני נוער לפני קום‬ ‫המדינה ובשנותיה הראשונות?‬ ‫‪ .5‬אילו אתגרים נוספים ניתן להציב בפני בני נוער?‬ ‫‪ .6‬מאהטמה גנדי אמר‪" :‬כל אחד מאיתנו חייב להיות השינוי שאנו רוצים לראות‬ ‫בעולם" – מה ניתן להבין מאמירה זו? האם אתם מסכימים לה? למה היא‬ ‫מחייבת?‬ ‫*מומלץ לסכם את הרעיונות ע"ג בריסטול ולתלות לפני כולם‪.‬‬ ‫סיכום – בדרך לעשייה‬ ‫בסיכום פעולה זו ובפעולות הבאות נעסוק בתכנון‪ ,‬בעשייה ובסיום של מעורבות חברתית עפ"י‬ ‫אותן משימות ואתגרים שהועלו ע"י החניכים בפעולה‪.‬‬ ‫הפעולות מציעות מודל לקראת מעורבות חברתית‪-‬קהילתית אשר יתחלק לחמישה חלקים‪:‬‬ ‫‪ ‬בחירת נושא מעורבות ‪( -‬יעשה בפעולה זו)‬ ‫‪ ‬איתור צרכים – יעשה ע"י צוות שיבחר בתום פעולה זו ויאתר צרכים בשטח עד‬ ‫לפעולה הבאה (בין פעולה מס' ‪ 7‬לפעולה מס' ‪. )8‬‬ ‫‪ ‬עשייה בפועל לפי החלטה של הקבוצה על המקום והזמן‬ ‫‪ ‬סיכום ומשוב (פעולה מס' ‪)9‬‬ ‫המודל המוצע מאפשר מעורבות מתוך מודעות‪ ,‬בחינה‪ ,‬בדיקה והתמודדות עם שאלות הערכיות‬ ‫שנבחנו בפעולות‪ .‬על כן חשוב כי החניכים יתנסו במספר פעולות בטרם יגיעו לשלב המעשי וכי‬ ‫במהלך העשייה ייבחנו עמדות החניכים במבחן המציאות‪.‬‬ ‫הכנת תוכנית המעורבות והפעלתה‪ ,‬ע"פ המודל המוצע‪ ,‬מזמנת בחינה של ערבות ומעורבות בין‬ ‫חברי כל קבוצה‪ .‬אנו מקווים כי התהליך הקבוצתי שיעברו החניכים יהיה משמעותי עבורם בבחינת‬ ‫גילויי הרגישויות החברתיות כלפי חבריהם בקבוצה תוך עשייה למען אחרים מחוץ לקבוצה‪.‬‬ ‫שני עקרונות מרכזיים עומדים בבסיס התהליך‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניכים הם האחראים לעשייה כולה‪ ,‬מבחירת התחום ותכנון העשייה ועד‬ ‫הביצוע‪ .‬העיסוק בנושא מחייב מעורבות מלאה של החניכים בכל תחומי העשייה‪.‬‬

‫‪149‬‬

‫‪ .2‬מן הראוי שהעשייה החברתית תבוצע מתוך התעניינות באחר ובצרכיו ולא מתוך‬ ‫עליונות ופטרונות‪.‬‬ ‫ולעבודה‪...‬‬ ‫החניכים יתחלקו לאותן קבוצות שבחרו משימות ואתגרים‪ .‬כל קבוצה תקבל כרטיס משימה‬ ‫קבוצתי‪.‬‬ ‫כרטיס משימה קבוצתי‪:‬‬ ‫‪ .1‬בחרו באחד מתחומי המעורבות שהעלתם בשלב הקודם‪ ,‬בו אתם מעוניינים‬ ‫להשתלב ולתרום בקהילתכם‪.‬‬ ‫‪ .2‬נמקו את בחירתכם‪ ,‬תוך התייחסות לשאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪ ‬מהן האפשרויות שלכם למעורבות בתחום?‬ ‫‪ ‬מיהם הגורמים המקצועיים האחראיים בתחום זה?‬ ‫‪ ‬האם גורם התנדבותי נוסף פועל בתחום? מה יהיה טיב הקשרים איתו?‬ ‫‪ .3‬הכינו עצמכם להצגת הדברים במליאה‪.‬‬ ‫במליאה‬ ‫‪ .1‬כל קבוצה תציג את תחום המעורבות שנבחר ע"י חבריה‪.‬‬ ‫למדריך‪ :‬רצוי לשקף את ההבדלים בין ההצעות השונות ולקשרן לבירור הערכי שנערך בפרקים‬ ‫הקודמים‪ .‬לדוגמה – התייחסות לסוגיה‪" :‬שוויון הזדמנויות" "קבוצות שונות בחברה"‪ ,‬בחינת‬ ‫מידת המעורבות האישית שהתחום דורש‪ ,‬אופן ההתייחסות לאחר‪ ,‬מידת החשיבות שמייחסים‬ ‫לרווח "שלנו" מהתוכנית וכו'‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניכים יבחרו באופן דמוקרטי פרויקט או תחום אחד (או יותר) שאותו הם רוצים‬ ‫להוציא לפועל‪ .‬הבחירות יכולות להיות גלויות או חשאיות‪ ,‬לפי שיקול דעת‬ ‫המשתתפים‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניכים יתחלקו לכמה קבוצות ועל כל קבוצה תוטל משימות איתור הצרכים‬ ‫ומיפוי הקהילה לקראת המפגש הבא‪ .‬חשוב שכל חברי הקבוצה יקחו חלק במיפוי‬ ‫הקהילה על מנת שירגישו מעורבים‪ .‬איתור צרכים יכול להתבצע בעזרת‪ :‬סיור‬ ‫מוקדם‪ ,‬ראיונו ת‪ ,‬ייזום שיחות עם גורמים בקהילה או ברשות‪ ,‬פגישה עם רכזת‬ ‫מחוייבות אישית וכו'‪ .‬ניתן להיעזר בנספח "מיפוי קהילה" למשימה זו‪.‬‬ ‫המלצות‪:‬‬ ‫אם נבחר לבצע פרויקט שיסייע לאנשים פרטיים או לגוף כלשהו‪ ,‬יש לברר במה ניתן לתרום‬ ‫בהיבט החברתי‪ ,‬בהיבט תרבותי ובהיבט הסעודי‪ .‬לדוגמה – אם בחרו החניכים במעורבות‬ ‫במחלקת ילדים בבית חולים‪ ,‬יבררו עימם ועם הצוות הרפואי במקום‪ ,‬מהם הצרכים‬ ‫החברתיים‪ ,‬התרבותיים והסעודיים של הילדים‪.‬‬ ‫‪151‬‬

‫אם נבחר פרויקט מול מבנה או אתר‪ ,‬יש לבדוק את מי משרת המקום? מה חסר לאותם אנשים‬ ‫במקום? מה דורש שיפוץ‪ ,‬תיקון‪ ,‬השבחה וכד'‪.‬‬ ‫נספחים‪:‬‬ ‫‪ ‬קטעים ממגילת העצמאות‬ ‫‪ ‬אמירות‪ ,‬היגדים‪ ,‬שירים‬ ‫‪ ‬מיפוי קהילה‬

‫קטעים ממגילת העצמאות‬ ‫הארץ ישראל קם העם היהודי בה עוצבה דמות הרוחנית‪ ,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי חיי קוממיות‬ ‫ממלכתית‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים‬ ‫הנצחי‪.‬‬ ‫‪...‬מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה‬ ‫ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים‪ ,‬חלוצים מגינים הפריחו שממות‪ ,‬החיו שפתם העברית‪,‬‬ ‫בנו כפרים וערים והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו‪ ,‬שוחר שלום ומגן על עצמו‪,‬‬ ‫מב יא ברכת הקדמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית‪ ...‬לפיכך התכנסנו אנו‬ ‫חברי מועצת העם‪ ...‬ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת מועצת האומות‬ ‫המאוחדות‬ ‫אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל‪.‬‬ ‫מדינת ישראל תהיה פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות‪ ,‬תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל‬ ‫תושביה‪ ,‬תהה מושתת על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום‪ ,‬לאור חזונם של נביאי ישראל‪ .‬תקיים‬ ‫שיוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין‪ .‬תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪,‬‬ ‫לשון ותרבות‪ .‬תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת‬ ‫האומות המאוחדות‪.‬‬ ‫אנו קוראים לכל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבניין ולעמוד לימינו‬ ‫במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל‪...‬‬ ‫אמירות‪ ,‬היגדים‪ ,‬שירים‪:‬‬ ‫‪ ‬אל תלך לפני – כי אולי לא אצעד אחריך‪ ,‬אל תלך מאחורי – כי אולי לא אדע‬ ‫להוביל‪ ,‬לך פשוט לצידי–והייה ידיד‪.‬‬

‫(אלבר קאמי)‬ ‫‪ ‬כבני נוער במדינת ישראל קיבלנו את ההזדמנות להיות שותפים ומעורבים‪ ,‬לעשות‪,‬‬ ‫להשפיע ולשנות‪...‬באמצעות עבודה‪ ,‬עשייה ומאמץ הצליחו מועצות התלמידים‬ ‫ברחבי הארץ להגשים מטרות רבות‪ .‬בני נוער קיימו פעולות למען הקהילה‪ ,‬למען‬ ‫‪151‬‬

‫הכרת השונה‪ ,‬למען ייצוג אמיתי של בני נוער‪ ,‬מציאת מענה לצרכיו ולרצונותיו‪,‬‬ ‫למען הידברות‪ ,‬ולמען הזכות שלנו כנוער להשפיע על המתרחש במדינה‪.‬‬ ‫( מתוך דברי ליעד מודריק‪ ,‬יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית בשנת תשנ"ז)‪.‬‬ ‫‪ ‬למחרת חזרתי לאותו רחוב והלכתי לכל אורכו עד שמצאתי את מספר ‪ .259‬עליתי‬ ‫בצעדים לא כל כך בטוחים אל הקומה השלישית‪ .‬הדלת נפתחה‪ .‬לפני עמד אדם‬ ‫בשנות ה – ‪ 41‬והביט בי בעיניים מפוחדות קמעה‪.‬‬ ‫שלום‪ ,‬אמרתי‪ ,‬אני מתנדבת אצלכם בעניין ה"עברית"‪.‬‬ ‫הו‪ ,‬זו את‪ ,‬ללמד עברית אותי ואת הבנות שלי‪-‬כן?‬ ‫אין צורך להמשיך ולתאר לכם את הדיאלוג‪ .‬רק אומר עוד משפט אחד‪ :‬עכשיו אני‬ ‫מאושרת וכמוני גם המשפחה‪.‬‬ ‫נהייתי בת בית אצלם תוך זמן קצר‪.‬‬ ‫העיקר – להתגבר על הקשיים ולצעוד הלאה‪ ,‬יש מי שמרוויח מזה!‬ ‫(מתוך‪" :‬הפגישה הראשונה" מאת רותי זיקרי)‪.‬‬ ‫‪ ‬בעיני מחולק העולם לשלוה סוגי אנשים‪ :‬המעטים שהם המפעילים‪ ,‬הרבים שהם‬ ‫המופעלים והרוב המכריע העומד מהצד ואינו מפעיל ואינו מופעל‪.‬‬ ‫(ניקולס מארי בטלר)‬ ‫‪ ‬העולם מתחלק לשניים‪ :‬המאמינים בבלתי ייאמן והמבצעים את הבלתי אפשרי‪.‬‬ ‫(אוסקר ווילד)‬ ‫‪ ‬סוג האהבה היסודי ביותר‪ ,‬שעליו מבוססים כל סיפורי האהבה‪ ,‬הוא אהבת‬ ‫האחים‪ .‬בזאת מתכוון אני להרגשת האחריות‪ ,‬הדאגה‪ ,‬יחס הכבוד שמתכוון אליו‬ ‫הפסוק‪ :‬וא הבת לרעך כמוך‪ .‬באהבת אחים יש משום חווית הברית בין כל בני‬ ‫האדם‪ ,‬הסולידריות האנושית‪ ,‬האחדות האנושית‪ .‬אהבת אחים מבוססת על‬ ‫ההרגשה שכולנו היננו אחד‪ .‬הבדלי הכישרון‪ ,‬התבונה והדעת מבוטלים הם לעומת‬ ‫זהות התוך האנושי המשותך לכל בני האדם‪.‬‬ ‫(אריך פרום‪ ,‬אמנות האהבה)‬ ‫‪ ‬שירה הנוער שיר עתידנו ‪ /‬שיר התגשמות בניין ועלייה‪.‬‬ ‫כל עוד הנוער לנו במולדת ‪ /‬קום יקום חזון עם ישראל‪.‬‬ ‫(שמואל בס)‬ ‫‪ ‬אני ואתה נשנה את העולם ‪ /‬אני ואתה‪ ,‬אז יבואו כבר כולם ‪ /‬אמרו את זה קודם‬ ‫לפניי לא משנה‪ ,‬אני ואתה נשנה את העולם‬ ‫(אריק איינשטיין)‬ ‫‪ ‬שינוי יכול להיות גם קטן‪ ,‬אך יש להדגיש את האמונה ביכולת שלי לשנות‪.‬‬ ‫‪ ‬זהו סיפור על ארבעה אנשים ששמותיהם היו‪ :‬כולם‪ ,‬מישהו‪ ,‬כל אחד‪ ,‬ואף אחד‪.‬‬ ‫הייתה עבודה חשובה שצריך היה לבצע וכולם נתבקש לעשותה‪.‬‬ ‫כולם היה בטוח שמישהו יעשה זאת‪ .‬כל אחד יכול היה לבצעה אבל אף אחד עשה זאת‪.‬‬ ‫מישהו כעס מאוד‪ ,‬מפני שהיה זה תפקידו של כולם לעשות‪ .‬כולם חשב שמישהו יכול‬ ‫לעשות זאת‪,‬‬ ‫אבל אף אחד הבין שכולם לא עשה‪ .‬זה הסתיים כאשר כולם האשים את מישהו‪,‬‬ ‫שאף אחד לא עשה את מה שכל אחד יכול היה לעשות‪.‬‬ ‫(תרגום מאנגלית)‬ ‫זה בא לי בחזון לפני שניים שלושה לילות ומאז הרעיון הזה מטרטר לי בראש‪.‬‬ ‫למה לא לחשוף את המנגנון של הטוסטר‪ ,‬אמרתי לעצמי‪ ,‬לראות איך הלחם משנה את‬ ‫צבעוח מלבן לחום זהוב? לראות את המטמורפוזה במו עיניך‪ .‬אני מדבר על זכוכית שקופה‬ ‫עם הסלילים הזוהרים בפנים‪.‬‬

‫‪152‬‬

‫אלוהים‪ ,‬כמה שהייתי רוצה לעבוד על זה עכשיו‪ ,‬לשבת לשרטט כמה תכניות לעשות את העולם‬ ‫טוב יותר‪ .‬להביא קצת יופי לפינות אפרוריות והמשמימות של הנשמה‪ .‬אפשר לעשות את זה עם‬ ‫טוסטר‪ ,‬אפשר לעשות את זה עם שיר‪ ,‬אפשר לעשות את זה כשמושיטים יד לאדם זר‪ .‬לא חשוב‬ ‫איך עושים את זה‪ .‬להשאיר את העולם קצת יותר טוב ממה שהיה כשמצאת אותו‪ .‬זה הדבר הכי‬ ‫טוב שאדם יכול לעשות‪.‬‬ ‫(מתוך "טימבוקטו" מאת פול אוסטר)‬ ‫‪" ‬הנוער הוא עתידה של המדינה"; בפתגם זה מתכוונים ראשית לכך‪ ,‬שילדנו וילדי‪-‬‬ ‫ילדנו – הם שיחיו במדינה אחרינו; אך גם לכך‪ ,‬שכל דור מקווה שהדור אחריו –‬ ‫הוא אשר ייצור חברה טובה יותר‪ ,‬שאליה אנו תמיד שואפים‪ ,‬כלומר הנוער – הוא‬ ‫אשר יביא את השינוי המצופה בחברה‪ .‬אנו תולים תקוות אלה דווקא בנוער‪ ,‬כי‬ ‫הוא מסמל עבורנו קבוצה שאפתנית‪ ,‬נכונה ונמרצת יותר לחולל את אותו שינוי‬ ‫נכסף‪.‬‬ ‫תנועת נוער היא ארגון‪ ,‬המפעיל את בני הנוער; ומה טוב יותר מקבוצה כדי לחולל שינויים?‬ ‫וההיסטוריה של תנועת הצופים‪ ,‬כתנועת נוער‪ ,‬אכן רצופה עשייה‪ ,‬שחוללה שינויים‬ ‫חברתיים וקידמה את מדינת ישראל‪ :‬הצטרפות למאבק להקמת מדינת ישראל‪ ,‬הקמת‬ ‫יישובים ברחבי הארץ‪ ,‬נקיטת עמדה בנושאים חברתיים‪-‬פוליטיים‪ ,‬התנדבות בקהילות‬ ‫השונות וחינוך הנוער‪.‬‬ ‫נשאלת אפוא השאלה‪ :‬מה יהיה תפקידה ומקומה של תנועת הצופים בחברה הישראלית‬ ‫בעתיד? כלומר מה יהיה השינוי שיחולל הנוער של היום‪ ,‬שישפיע על הנוער של העתיד?‬ ‫‪" ‬תנועת הצופים העיבריים היא תנועת נוער ציונית‪ ,‬ממלכתית שייעודה הוא להקים‬ ‫ולפתח מסגרות חינוכיות ערכיות בהם יפעלו‪ ,‬ילדים ובני נוער בכל רחבי הארץ‬ ‫במגוון פעילויות חברתיות וחווייתיות‪ .‬העשייה החינוכית בצופים ממוקדת על ערכי‬ ‫חברות ורעות על נתינה ומעורבות חברתית‪ .‬תנועת הצופים מעודדת את בוגריה‬ ‫לקחת חלק בפעילות תורמת לקהילה במסגרת שנת שירות לפני הצבא‪ ,‬במסגרת‬ ‫גיוס ושירות משמעותי בצבא ובמסגרת פעילות חברתית מאורגנת לאחר השירות‬ ‫הצבאי‪(".‬מתוך ייעוד תנועת הצופים)‬ ‫‪" ‬תנועת הצופים תשלב את הנושא במערכים החינוכיים לצורך לימוד יסודי והגברת‬ ‫המודעות למען צמצום פערים ויצירת שוויון הזדמנויות בחינוך"‬ ‫‪" ‬תנועת הצופים תפעל להגדלת מספר בוגרי תנועה היוצאים לדרך המשך שיפעלו‬ ‫במסגרות חינוכיות שונות תוך הגשמה בתחום החברתי וחידוד המטרות במסלולים‬ ‫הקיימים בכיוון של פיתוח מנהיגות מקומית עצמאית" (מתוך החלטות מועצת‬ ‫התנועה הנ"א)‬

‫‪153‬‬

‫פעולת פערים בחברה‪.‬‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תפעל להבנת חשיבות קיומה של מדינת ישראל והחיים בה‪.‬‬ ‫תעודד עזרה לזולת וערבות הדדית‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫*החניך יצא מהפעולה עם מודעות גדולה יותר לפערים החברתיים הקיימים במדינה‪.‬‬ ‫*החניך יבין את חשיבותה של העבודה והרווחה בארץ‬ ‫*החניך יבין את הקשיים שבחיי היום יום של אנשים מבוגרים ושל אנשים עובדים בכללי‪.‬‬ ‫*החניך יפתח מודעות למצב בארץ מבחינת פערים בחברה‪.‬‬ ‫*החניך יהיה מודע לפערים במערכת החינוך‪ ,‬כראי לפערים בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫*החניך יברר מהי מחויבות המדינה ומהי מחויבות הפרט לצמצם הפערים‪.‬‬ ‫הפעלת פתיחה‪:‬‬ ‫מחלקים את הקבוצה ל‪ 2-‬קבוצות (קונים ועובדים)‪.‬‬ ‫את קבוצת העובדים ממקמים בדוכנים שונים מפוזרים בשטח‪ .‬לדוגמא‪ :‬פקיד בבנק‪,‬פיצריה‪ ,‬מוכר‬ ‫בחנות בגדים וכו'‪...‬‬ ‫כל קבוצת הקונים מקבלים רשימות של קניות שהם חייבים לקנות‪ ,‬אך לחלקם יהייה הרבה כסף‬ ‫ולחלקם יהייה ממש מעט (שכר מינימום)‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬כשהחניכים ממוקמים בחנויות שלהם והאחרים מסתובבים להם‪ ,‬המטרה שלהם היא‬ ‫לקנות את הדברים שלהם תוך כדי חישוב הכסף הנותר להם והזמן שהוצב להם‪.‬‬ ‫העובדים צריכים לשווק את עצמם כך שיבואו לחנות מהם ולא מחנויות האחרות‪ .‬הם צריכים‬ ‫לקבוע לעצמם את המחירים של המוצרים (מקציבים להם מחירים התחלתיים לכל מוצר) הם‬ ‫צריכים לצייר לעצמם שלטים ומחירונים‪.‬‬ ‫גם העובדים מקבלים רשימות קניות וכל הכסף שנכנס ושהם מקבלים הם ישתמשו בו בסיבוב הבא‬ ‫ולכן חשוב יהיה להם למכור יותר‪.‬‬ ‫בסיבוב השני העובדים והקונים מתחלפים‪ ,‬האלה שעבדו עכשיו צריכים עם הכסף שהם הרוויחו‪,‬‬ ‫לקנות את המוצרים ברשימת קניות שלהם‪ .‬האנשים שקנו צריכים לשמש כעובדים בחנויות והם‬ ‫יקבלו רשימת חשבונות (מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬טלאפון) שבשביל לממן אותה הם יצטרכו לשווק את עצמם‬ ‫גם כן‪ .‬כך יסתובבו האנשים עד תום הזמן שניתן להם‪.‬‬ ‫דוכנים‪:‬‬ ‫אוכל‬ ‫בגדים‬ ‫בצפר‬ ‫תכשיטים‬ ‫חנות מכשירי חשמל‬ ‫‪154‬‬

‫דיון‪:‬‬ ‫*מה היה יותר קשה? העבודה עצמה או התלבטות עם עצמך בקשר למה לקנות?‬ ‫*למה יש כאלו שהצליחו וכאלו שלא?‬ ‫*מי הם האנשים מסביבך שמוצבים במצב הזה? ובאיזה תפקיד הם משמשים בחברה?‬ ‫* האם אתם מודעים לפערים החברתיים בישראל?‬ ‫*רצוי לתת להם נתונים לעוני שיש בישראל‬ ‫ישנם אתרים באינטרנט כגון באתר של עמותת "לתת"‪ ,‬דוח העוני האלטרנטיבי‪.‬‬ ‫רשמ"צ‪:‬‬ ‫*בריסטולים‬ ‫*שלטים‬ ‫*כסף של מונופול‬ ‫*עוגות‬ ‫*בקבוקי שתיה‬ ‫*ספרים‬ ‫*עפרונות‪ ,‬עטים‬ ‫*בגדים‬ ‫*תכשיטים‬ ‫*ציוד חשמלי‬ ‫*רשימת קניות‬ ‫חידון פערים‪:‬‬ ‫המדריך יחלק את הקבוצה לשתי קבוצות המתחרות בחידון ידע בנושא פערם בחברה – המדריך‬ ‫מקריא את השאלה ואת ארבעת האפשרויות לתשובה‪ ,‬הקבוצה הראשונה שמרימה את היד עונה‬ ‫על התשובה‪ .‬קבוצה שענתה נכון מקבלת נק'‪ .‬אם התשובה היתה שגויה אפשר לתת לקבוצה השניה‬ ‫הזדמנות לענות ולזכות בניקוד‪.‬חשוב להקריא את התשובה הנכונה במידה ושתי הקבוצות לא ידעו‪.‬‬ ‫(נתונים ושאלות לחידון בנספח)‪.‬‬ ‫שלב א'‪ -‬אישי במליאה‪:‬‬ ‫למדריך‪ :‬קרא בקול קטע מהמקאמה "דומים‪ ,‬לא דומים" (ראה נספח)‪.‬‬ ‫כל חניך מתבקש להשלים את המקאמה‪ ,‬בסבב‪.‬‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫כיצד מצטייר עתידם של דוד ויונתן בעיניכם? במה תלוי עתידם של דודו יונתן? הסבירו‪.‬‬ ‫אם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬יצליח יונתן לצמצם את הפערים בינו לדוד?‬ ‫מי משפיע על עתידנו? ההורים‪ ,‬ההשכלה‪ ,‬החברה‪ ,‬המצב הכלכלי?‬ ‫כיצד ניתן "להצמיח" אנשים כמו יונתן למרות התנאים והמגבלות?‬ ‫שלב ב' – קבוצתי‪:‬‬ ‫החניכים יתחלקו לקבוצות בנות ‪ 5-6‬חברים‪.‬‬

‫‪155‬‬

‫כל קבוצה תקבל מעטפה ועליה היגד ושאלה‪ .‬חברי הקבוצה ידונו על ההיגד שקיבלו‪ .‬אחר כך‬ ‫יפתחו את המעטפה‪.‬‬ ‫כל מעטפה כוללת כרטיס משימה‪ ,‬קטעי מידע ומילון מושגים‪.‬‬ ‫חברי הקבוצה ידונו על השאלות שבכרטיס המשימה‪.‬‬ ‫שלב ג' – במליאה‪:‬‬ ‫‪ .1‬דיווח קבוצתי – כל קבוצה תציג את עיקרי המידע ואת עמדתה‪.‬‬ ‫‪ .2‬דיון בשאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪ ‬מהם‪ ,‬לדעתכם‪" ,‬המפתחות" להצלחה חברתית‪-‬כלכלית? הסבירו‬ ‫‪ ‬האם השכלה מאפשרת לאדם יותר בחירה?‬ ‫‪ ‬האם החברה הישראלית מאפשרת‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬שיוויון הזדמנויות‬ ‫בחינוך? הסבירו‪.‬‬ ‫‪ ‬מהם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הגורמים לפערים בהשכלה? האם פערים אלה‬ ‫צריכים להטריד אותנו כאזרחים במדינה דמוקרטית? הסבירו‪.‬‬ ‫‪ ‬מהם הקריטריונים שהייתם קובעים לצורך הקצאת משאבים‬ ‫לצמצום פערים בחינוך? למי נותנים? מדוע?‬ ‫‪ ‬מהי‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬האחריות של כל אחד מאיתנו – כלפי עצמו וכלפי‬ ‫אחרים – לצמצום פערים בחברה? הביאו דוגמאות‪.‬‬ ‫למדריך ‪ :‬רצוי לקשר את הקטעים למחויבות החברתית של החניכים‪ .‬ליצור תחושת מסוגלות‬ ‫ומוטיבציה בקרב אוכלסיה בעלת דימוי עצמי נמוך‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫המדריך יבק ש משני חניכים להקריא מדבריה של אבירמה גולן "קו הבושה" לסיכום הנושא‬ ‫(בנספח)‬ ‫נספחים‪:‬‬ ‫‪ ‬היגד ושאלה‬ ‫‪ ‬קטעי מידע‬ ‫‪ ‬מילון מושגים‬ ‫‪ ‬מקאמה "דומים לא דומים"‬ ‫‪ ‬חידון "להתחיל מהשכלה"‬ ‫‪ ‬אבירמה גולן "קו הבושה"‬ ‫‪156‬‬

‫היגד ושאלה – על גבי המעטפה‬ ‫כל קבוצה מקבלת מעטפה אחת ועל גבה אחד משלושת ההיגדים הבאים ובתוכה כרטיס משימה‬ ‫קבוצתי וקטעי מידע‪.‬‬ ‫לקבוצה מס' ‪1‬‬ ‫"התשובה האמיתית לעוני טמונה בהשקעה בחינוך" – מה דעתכם על היגד זה?‬ ‫לקבוצה מס' ‪2‬‬ ‫"במקום לחלק להם דגים מוטב לתת להם חכות" – מה דעתכם על היגד זה?‬ ‫לקבוצה מס' ‪3‬‬ ‫"מקום המגורים משפיע על הסיכויים להגיע להשכלה גבוהה" – מה דעתכם על היגד זה?‬ ‫כרטיס משימה קבוצתי‬ ‫קראו את קטעי המידע המצורפים וענו על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מהם המסרים העיקריים העולים מקטעי המידע?‬ ‫‪ .2‬האם הממצאים וקטעי המידע הפתיעו אתכם או חידשו לכם?‬ ‫‪ .3‬אלו דלתות נפתחות בפני אדם משכיל?‬ ‫‪ .4‬על מי מוטלת האחריות לצמצום הפערים בחברה הישראלית?‬ ‫‪ .5‬הסבירו כיצד לדעתכם ניתן לעשות זאת?‬ ‫‪ .6‬בחרו משפט אחד או שניים המסכמים את הנושא והתכוננו להציג במליאה את‬ ‫עיקרי המידע ואת עמדת הקבוצה‪.‬‬

‫קטעי מידע‪:‬‬ ‫להלן קטעי מידע המבוססים על מחקרים ונתונים סטטיסטיים שהתפרסמו‪.‬‬ ‫למדריך‪ :‬בחר‪ ,‬לפי שיקול דעתך‪ 3-5 ,‬קטעי מידע לכל קבוצה והכנס אותם למעטפה המיועדת‬ ‫לקבוצה‪.‬‬ ‫אי שיוויון בא לידי ביטוי גם במספר הנבחנים וגם במספר הזכאים‬ ‫‪‬‬ ‫לתעודת הבגרות‪ .‬כך למשל‪ 56% ,‬מתלמידי הערים המבוססות זכאים‬ ‫לתעודת הבגרות‪ ,‬לעומת ‪ 29%‬מתלמידי עיירות פיתוח‬ ‫ו‪ 5%-‬בלבד מתלמידי היישובים הערביים‪.‬‬ ‫(מתוך‪ :‬תמר טרבלסי – "ידיעות אחרונות" ‪)22.11.11‬‬

‫‪157‬‬

‫‪ 42%‬מהתלמידים העניים נכשלו במחני הקריאה לעומת זאת‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקרב בני העשירון העליון רק ‪ 11%‬נכשלו‪ ,‬כך עולה מנתונים של משרד‬ ‫החינוך‪ .‬הנתונים הראו כי במבחנים דומים שנערכו לילדי כיתות ד' גם התגלו‬ ‫פערים‪ ,‬אם כי קטנים יותר (‪ 38%‬מבני העשירון התחתון נכשלו לעומת ‪14%‬‬ ‫מבני העשירון העליון) כך שהפערים בלימודים בין עשירים לעניים מתחילים‬ ‫להתגלות כבר בגיל צעיר‪ .‬יש לציין כי המבחן נערך לכ – ‪ 5111‬תלמידים בבתי‬ ‫ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים‪ ,‬והם לא כללו עולים חדשים או תלמידי‬ ‫חינוך מיוחד‪.‬‬ ‫(אילאיל שחר‪" ,‬מעריב"‪)17.11.11 ,‬‬ ‫‪‬‬

‫מחקרים מלמדים שככל שרמת ההשכלה עולה‪ ,‬כך גדלה רמת‬

‫ההכנסה באופן דרמטי‪ .‬אנשים חסרי השכלה ומקצוע נידונים בעולם המודרני‬ ‫לאי ביטחון כלכלי ולעוני לכן הבעיה טמונה בפערי ההשכלה הקיימים אצלנו‪.‬‬ ‫ישראל הצליחה במשך השנים לשפר את רמת ההשכלה הממוצעת של‬ ‫תושביה‪ ,‬אך נכשלה בניסיון לצמצם את הפערים‪ .‬מחקרים מלמדים שהפער‬ ‫בהשכלה בין יוצאי המזרח ליוצאי המערב נשארו יציבים לאורך השנים‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬ביכתה ד' בבית הספר היסודי אין פער בין שתי הקבוצות‪ .‬בכיתה ז'‬ ‫קופץ הפער ל‪ .12%-‬בקרב מקבלי תעודת הבגרות עולה הפער ל‪ ,16%-‬בקרב‬ ‫בעלי התואר הראשון הוא מגיע ל‪ ,32%-‬וכאשר מדובר בתואר ראשון במדעים‬ ‫– נוסק הפער ל‪ 61%-‬בין יוצאי מזרח למערב‪ .‬לכן‪ ,‬התשובה האמיתית לעוני‬ ‫טמונה בהשקעה בחינוך בעיירות הפיתוח ובמקומות החלשים‪ ,‬ובהעברת‬ ‫המשק לצמיחה כדי להוריד את האבטלה‪.‬‬ ‫(מתוך‪ :‬נחמיה שטסלר‪",‬הארץ" ‪)21.12.99‬‬ ‫הקיטוב הכלכלי בו שרויה מדינת ישראל הוביל אותה גם לקיטוב חברתי חמור‪ ,‬ואין ספק כי‬ ‫צמצום הפערים הקיימים מתחיל קודם כל בחינוך‪ .‬על מנת לשפר את מערכת החינוך‪ ,‬צריך פשוט‬ ‫ליישם חוקים שנחקקו בכנסת‪.‬‬ ‫בראש בראשונה‪ ,‬דרוש כסף לחינוך ולתשתיות‪ .‬השאלה הבאה אינה "מאין יבוא הכסף"‪ ,‬אלא‬ ‫"איך מחלקים אותו" כלי חשוב ומיידי לחלוקה נכונה יותר הוא‪ ,‬כמובן‪ ,‬תקציב המדינה‪ .‬תיקון‬ ‫תקציב המדינה ל – ‪ 2111‬הינו המבחן הכלכלי‪-‬חברתי החשוב ביותר של ממשלת שרון‪ .‬שריון‬ ‫תקציבים להשקעה בתשתיות‪ ,‬בחנוך‪ ,‬בבריאות וברווחה‪.‬‬ ‫(מתוך‪" :‬גלובס"‪)13.12.11 ,‬‬ ‫קיימת תופעה של חינוך פרטי בתוך המערכת הציבורית‪ ,‬הממומנת כולה מקופת המדינה‪ .‬המאפיין‬ ‫הבולט ביותר של בתי ספר אלה הוא מיון התלמידים על בסיס היכולת והרצון של הוריהם לשלם‪.‬‬

‫‪158‬‬

‫אחת הטענות המקובלות בזכות התופעה היא הזכות הדמוקרטית של ההורים לבחור את חינוך‬ ‫ילדיהם‪ .‬השאלה האמיתית בהקשר היא היכן מתחילה והיכן מסתיימת זכות זו ומהם הגבולות‬ ‫שסופם אנרכיה‪ .‬חינוך צריך להינתן במציאות של שוק חופשי‪ .‬מצב שבו כל בית ספר בוחר את‬ ‫תלמידיו וקובע את עלות הלימודים הופך את מערכת החינוך לשוק פרטי אכזרי‪ ,‬שבו האוכלוסיות‬ ‫החזקות ייבדלו מהחלשות‪ .‬במצב זה גם השקעת כספי הציבור באוכלוסיות החזקות תהיה גדולה‬ ‫יותר‪ ,‬בדיוק ההפך מהמתבקש ממערכת חינוך ציבורית החותרת לשיוויון הזדמנויות ומתן‬ ‫אפשרויות למוביליות חברתית‪.‬‬ ‫בניגוד לעמדת משרד החינוך שבו מועסק כותב שורות אלה (ד"ר שי כנעני – סמנכ"ל המינהל‬ ‫לפיתוח) אני סבור לאפשר הקמת בתי ספר פרטיים הורים שירצו בכך יוכלו לשלוח את ילדיהם‬ ‫לבתי ספר אלה‪ ,‬שיהיו בפיקוח המדינה‪ ,‬אך יועילו בטובם וישלמו את המחיר המלא של הלימודים‬ ‫בהם‪ .‬זה דמוקרטי והוגן‪.‬‬ ‫(מתוך‪":‬הארץ"‪)31.11.11,‬‬ ‫‪‬‬

‫משרד החינוך יקצץ שעות לימוד כדי להגדיל את התקציבים‬

‫המוקדשים ל"צמצום פערים" הכספים שיחסכו בעקבות הקיצוץ יועברו‬ ‫ל"תגבור תוכניות חינוכיות חשובות שנועדו לצמצם פערים בערי הפיתוח‬ ‫ובשכונות המצוקה‪ ,‬לחינוך הערבי ולחיזוק יישובי קו העימות"‪ .‬יו"ר ועדת‬ ‫החינוך של הכנסת ביקר אתההחלטה ואמר כי אסור לקצץ שעות הוראה‬ ‫מתלמידים כי לממן פרויקטים חינוכיים‪ .‬על משרד החינוך להשיג לשם כך‬ ‫תוספת תקציבית מיוחדת מהאוצר‪.‬‬ ‫(מתוך‪" :‬הארץ")‬ ‫האגודה לקידום החינוך – גוף ציבורי שמממן במשותף ע"י משרד החינוך והרשויות המקומיות –‬ ‫אחראי לפרויקט הכולל ארוחה חמה‪ ,‬שיעורי עזר וחוגי העשרה – ממחשבים ומדעים ועד לשעת‬ ‫חברה – הניתנים לקבוצות של עשרות ילדים בכל בי"ס שיש בו אוכלוסיה חלשה‪ ,‬ארבע פעמים‬ ‫בשבוע‪ ,‬ארבע שעות בכל פעם‪.‬‬ ‫האם תפקיד משרד החינוך הוא להתחרות על נפשם של הילדים בעזרת ארוחה חמה‪ ,‬או שמא‬ ‫להקים בתי ספר טובים‪ ,‬כדי שהילדים יוכלו לעבור את בחינות הבגרות ולהגיע‬ ‫לאוניברסטיאות?‬ ‫(מתוך‪":‬הארץ")‬ ‫כ‪ 611-‬מיליון ‪ .₪‬זהו הסכום שדרוש לאישור החוק המיוחד‪ ,‬שיעשה‬ ‫‪‬‬ ‫את חייהם של ‪31161‬ילדים לקצת יותר נסבלים‪.‬‬ ‫"אם לא יאושר התקציב‪ ,‬תיבלם אפשרותם של עשרות אלפי ילדים בישראל להשתלב בחברה‬ ‫הרגילה‪ ,‬והם יהיו כאות קין על מצחה של החברה הישראלית‪ ,‬ובאשמתה"‪.‬‬ ‫‪159‬‬

‫(מתוך‪" :‬השבוע באשדוד"‪)19.12.11,‬‬ ‫‪‬‬

‫מחקר מכון פאלק על עוני בקרב ילדים בישראל מצא כי בשנים‬

‫‪ 1981-1995‬בשנים אלה חלה התקרבות עקבית בין אשכנזים למזרחים ואילו‬ ‫הילדים החיים מתחת לקו העוני בלא שינוי‪ ,‬כ‪24%-‬‬ ‫שיעור העוני בקרב הילדים נובע משני מקורות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫מעוני בקרב הוריהם‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ממספר הילדים הממוצע למשפחה‪.‬‬ ‫במחקר נוסף שהתבסס על מפקדי אוכלוסין של ‪ 1983‬ו‪ ,1995-‬נמצא שיותר מ‪ 61%-‬מהעניים‬ ‫ב‪ 1983-‬נחלצו מהעוני ב‪ 1995-‬הם מצאו שההבדל העיקרי בין ילדי עניים שנחלצו מעוני לאלה‬ ‫שנותרו עניים היה מידת שיפור ההשכלה‪.‬‬ ‫("הארץ"‪ ,‬פרופ' יורם מישר‪)29.16.11 ,‬‬ ‫רמת ההשכלה היא גורם מרכזי ביכולת ההשתכרות של עובדים‬ ‫‪‬‬ ‫והיא משפיעה על הרצון להשתתף בכוח העבודה ועל הסיכוי למצוא תעסוקה‪.‬‬ ‫רמת הפיריון אף היא תלויה בהשכלת העובדים‪.‬‬ ‫בישראל עיקר ההכשרה המקצועית נעשתה בבתי ספר על‪-‬יסודיים‬ ‫‪‬‬ ‫מקצועיים‪ .‬עד שנות השמונים יותר ממחצית תלמידי התיכון למדו במסלולים‬ ‫מקצועיים‪ .‬מסלולים אלה מילאו תפקיד משולש‪ :‬הם נועדו לשרת תלמידים‬ ‫שלא התאימו לדרישות המסלולים העיוניים‪ ,‬לספק כוח אדם מיומן למשק‬ ‫ולקדם את סיכוייהם של בני השכבות החלשות‪ .‬בפועל המסלולים‬ ‫המקצועיים לא זכו להערכה רבה‪ .‬חוקרים אף האשימו את החינוך המקצועי‪-‬‬ ‫בתיכוני בהנצחת האי‪-‬שיוויון העדתי‪ .‬בלחץ הביקורת עשה האגף לחינוך‬ ‫מקצועי במשרד החינוך כמה רפורמות‪ ,‬שעיקרן אקדמיזציה חלקית של‬ ‫החינוך המקצועי‪ .‬ההבדלים התוכניים בין המסלולים העיוניים והמקצועיים‬ ‫מצטמצמים והולכים עם הזמן לצד התפתחות ההשכלה העיונית בולטת‬ ‫חולשתה של מערכת ההכשרה המקצועית‪ .‬עיקר ההכשרה נעשית בידי משרד‬ ‫העבודה ובמימונו‪ .‬המשרד מציע מגוון תוכניות‪ ,‬שעיקרון הכשרה מקצועית‬ ‫ייחודית‪ .‬מידת היעילות של מסגרות אלו שנויה במחלוקת‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬רוב‬ ‫משתתפיהן מוצאים תעסוקה במשך הקורס או בסיומו (אם כי מחציתם‬ ‫עובדים במקצוע שונה מזל שלמדו)‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬בקורסים של הנדסאים‬ ‫וטכנאים שיעור השלמת הלימודים נמוך‪ ,‬בעיקר משום שתלמידים רבים – כ‪-‬‬ ‫‪ - 84%‬אינם מסיימים את ה"פרויקט"‪,‬שהוא גולת הכותר של הלימודים‪.‬‬ ‫(מתוך‪":‬הארץ")‬

‫‪161‬‬

‫באזור הדרום פעילות ‪ 14‬קבוצות של יזמים צעירים שמתנסים‬ ‫‪‬‬ ‫בתהליך של בניית חברה‪ ,‬בחירת מוצר ורעיון עסקי‪ ,‬בדיקת תכנית כלכלית‬ ‫וגיבוש רעיון‪ ,‬מינוי בעלי תפקידים בחברה‪ ,‬גיוס הון‪ ,‬שיווק ומכירת המוצר‬ ‫בירידים‪ ,‬ולבסוף הכנת דו"חות כספיים‪ ,‬הפקת לקחים‪ ,‬השתתפות בתחרויות‬ ‫אזורית וארצית‪ ,‬ופירוק החברה‪ .‬הפרויקט‪ ,‬שיצא לדרך לפני עשר שנים‪ ,‬פועל‬ ‫כמלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח)‪ ,‬ובראשו דירקטוריון ומועצה ציבורית‬ ‫מייעצת‪ .‬הנציגים בדירקטוריון הם מהמגזר העסקי והתעשייתי וכן אנשי‬ ‫חינוך ואקדמיה‪ .‬הפעילות מתקיימת בבתי ספר התיכוניים ובחטיבות‬ ‫הביניים‪ ,‬כשכל קבוצת יזמים כוללת כ‪ 25-‬תלמידים‪ .‬אגב‪ ,‬הפעילות מתקיימת‬ ‫בזמנם הפנוי של התלמידים‪.‬‬ ‫רוב הנוער הישראלי אינו זוכה בתעודת בגרות‬ ‫‪‬‬ ‫אחד האמצעים הממלכתיים העיקריים להתמודדות עם האי‪-‬שוויון הוא מערכת החינוך‪.‬‬ ‫השכלה‪ ,‬ובעיקר השכלה גבוהה‪ ,‬תורמת הן לצמיחה של המשק והן לקידום האישי‪ .‬אלא‬ ‫שמ ערכת החינוך הממלכתית בישראל מעניקה השכלה באורח מאוד לא שוויוני ועקב כך‪,‬‬ ‫במקום שתשמש כלי לצמצום האי‪-‬שוויון החברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬היא מקבעת אותו ואף תורמת‬ ‫להרחבתו‪ .‬על מידת האי‪-‬שוויון בתוך מערכת החינוך ניתן ללמוד מן ההבדלים הבין יישוביים‬ ‫בשיעור הזכאים לתעודת בגרות‪ .‬בשנת ‪ 56.2% ,2111‬מבני‪/‬ות ‪ 17‬לא השיגו תעודת בגרות‪,‬‬ ‫רובם למדו ביישובים ערביים‪ ,‬בשכונות ובעיירות פיתוח‪ .‬בכל היישובים הערביים למעט‬ ‫שניים‪ ,‬שיעור הזכאים לתעודת בגרות היה נמוך מן הממוצע הארצי‪.‬‬ ‫(תמונת מצב חברתית ‪ 2112‬מרכז אדווה)‬ ‫לכל כל תעודות הבגרות שוות‬ ‫‪‬‬ ‫האי‪-‬שוויון בין בתי הספר ניכר לא רק בשיעור מקבלי תעודת בגרות‪ ,‬אלא גם בטיבה של‬ ‫תעודת הבגרות‪ .‬בתי ספר מבוססים‪ ,‬בעלי כוח הוראה מיומן ותוכנית לימודים מלאה‬ ‫ועשירה‪ ,‬מובילים את בוגריהם לתעודת הבגרות העומדת בהצלחה בכל דרישות‬ ‫האוניברסיטאות‪ .‬ב‪ ,2111-‬למשל‪ 15% ,‬מן הזכאים לתעודת בגרות החזיקו בתעודה של עמדה‬ ‫בדרישות אלה‪.‬‬ ‫(הלמ"ס‪ ,‬מועמדים לתואר ראשון‪ ,‬סטודנטים ומקבלי תארים באוניברסיטאות תשנ"ט‪-‬‬ ‫תשס"א‪ ,‬פרסום ‪ ,1181‬מאי ‪)2112‬‬ ‫יישום גישת הקונפליקט בחינוך‬ ‫‪‬‬ ‫גישת הקונפליקט רואה את ביה"ס כמוסד חברתי שמשרת את האינטרסים של קב'העילית‬ ‫בחברה‪ .‬וובר היה קורא להם קב' דומיננטיות‪ ,‬מארקס היה אומר מעמד גבוה‪ .‬המטרה של‬ ‫קב' העילית היא הנצחת הסדר החברתי‪ ,‬להבטיח שילדיהם יאיישו את עמדות המפתח‬

‫‪161‬‬

‫בחברה וישארו במעמד הגבוה‪ .‬כלומר‪ ,‬ההבדל בין הפונקצינליזם לקונפליקט הוא שהפונ'‬ ‫תאמר שהבי"ס נועד לשרת את הצרכים החברתיים‪ ,‬ההפך מהקונפליקט ששם הוא משרת‬ ‫אינטרסים של המעמד הגבוה‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬אנשי הפונ' יאמרו שהביה"ס נועד לרכישת נורמות חברתיות כלכליות‪ ,‬לעומתן‪ ,‬אנשי‬ ‫גישת הקונ' יגידו שאנשי החינוך שונה בין הקבוצות החברתיות‪ ,‬כאשר כל קבוצה לומדת את‬ ‫נורמות הרלוונטיות למעמדה‪.‬‬ ‫אם מבחינת הפונ' יהיה שוויון הזדמנויות לכולם‪ ,‬יש מערכת מריטוקרטית וכולם יפיקו‬ ‫מרפורמות חברתיות‪ ,‬אז הקונ' יאמר שמי שמצליח להפיק תועלת מרפורמות חברתיות אלה‬ ‫בני המעמד הגבוה‪ .‬כלומר‪ ,‬לפי הנורמקסיסזם מי ששולט בבניין העל הוא זה שיפיק תועלת‬ ‫מרפורמות חינוכיות כי הוא מגבש אותם בצורה שתעזור לבני המעמד שלו להתקדם‪.‬‬ ‫ניקח לדוג' את הסיסמא הרווחת במע' החינוך הישראלית‪" :‬שוויון הזדמנויות"‪ ,‬הגישה הפונ'‬ ‫תגיד שביה"ס באמצעות שוויון ההזדמנויות החברה תצליח לברור טוב יותר את הכישורים‬ ‫של החברים בחברה ולהפיק מהם את המיטב‪.‬‬ ‫גישת הקונ' יגידו שזה מיתוס כלומר יוצר אמונו של חברה שוויונית‪ ,‬אבל היא מעמידה את‬ ‫בני המעמד הנמוך בתודעה כוזבת‪.‬‬ ‫הם יאמרו גם שזו הדרך להסוות את התפקיד של ביה"ס כמי שמנציח את הסדר החברתי‪.‬‬ ‫מילון מושגים‬ ‫‪ ‬שוויון‬ ‫ערך בסיסי אשר הפך לאחד הסמלים העיקריים של מדינה דמוקרטית‪.‬‬ ‫שוויון בין בני אדם פירושו הכרה בזכויות שלהם להגשים את שאיפותיהם כיחידים וכעם בלי‬ ‫שמישהו יקפח זכות זו‪ .‬הרעיון המונח ביסוד הערך הינו ש"כל בני האדם נולדו שווים" ואמירה זו‬ ‫מחייבת את כלל החברה השוויון בא לידי ביטוי בין השאר בזכויות הבאות‪ :‬הזכות לבחור‬ ‫ולהיבחר‪ ,‬הזכות להביע דעה‪ ,‬הזכות לנוע ממקום למקום‪ ,‬הזכות לבחור את האמונה ואת תחומי‬ ‫העיסוק‪.‬‬ ‫‪ ‬שוויון הזדמנויות‬ ‫לכל בני האדם מגיעה הזדמנות שווה להשיג את מטרותיהם‪ .‬לעיתים לא די במניעת הפליה כדי‬ ‫להשיג שוויון אלא יש להשקיע יותר משאבים בקבוצה מסוימת כדי להשיג הזדמנות שווה‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫ילדים הבאים ממ שפחות מעוטות יכולת‪ ,‬אם לא נשקיע בהם יותר‪ ,‬הם לא יוכלו להשתלב בחברה‬ ‫כאזרחים שווי זכויות‪.‬‬ ‫‪ ‬העדפה מתקנת‬ ‫כדי להבטיח שוויון לקבוצות שהופלו בעבר לרעה‪ ,‬ומצבן נחות נדרשת העדפתן על פני קבוצות‬ ‫אחרות‪ .‬לדוגמה‪ :‬עד עתה לא נתמנו כמעט נשים למועצות מנהלים של חברות ממשלתיות‪ .‬כדי‬ ‫לשנות מצב זה נחקק חוק הקובע מתן ייצוג הולם לנשים במינויים ציבוריים‪.‬‬ ‫‪162‬‬

‫‪ ‬מדינת רווחה‬ ‫מדינה שבה הממשלה דואגת לרווחת התושבים באמצעות נטילת אחריות ממלכתית כוללת‪ ,‬כדי‬ ‫לצמצם פערים כלכליים חברתיים‪ ,‬ומתן הזדמנויות שוות לכל‪.‬‬ ‫מדינת רווחה נוקטת מדיניות של מתן שירותים לנזקקים ע"י טיפול ביחידם ובקבוצות שאינם‬ ‫מסוגלים או שמתקשים להתמודד עם חסכים ומצוקות‪.‬‬ ‫‪ ‬קו העוני‬ ‫קו העוני הוא מדד לרמת חיים של האוכלוסייה‪ ,‬המאפשר למיין את האנשים לעניים ולא עניים‪.‬‬ ‫כעוני מוגדר מצב שבו המקורות הכספיים של משפחה אינם מספיקים לרמת חיים סבירה‪.‬‬ ‫קו העוני הוא כלי סטטיסטי הנתון לשינויים ע"פ הגישה לעוני‪ .‬האם במילה "עוני" נתייחס למי‬ ‫שאין להם די לקיום פיזי בסיסי‪ ,‬או שהכוונה לגישה יחסית המדגישה מצב של מצוקה ואי שוויון‬ ‫יחסית לחברה שבה הם חיים? (לפי גישה זו‪ ,‬לא נוכל להשוות "עוני" בחברה בעולם השלישי‬ ‫ובחברה ש לנו)‪ .‬קו העוני מחלק את האוכלוסייה לשתי קבוצות ומגדיר את אלו שישי צורך לסייע‬ ‫להם‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק הבטחת הכנסה‬ ‫כדי להתקיים זקוק אדם להכנסה מינימלית‪ .‬החוק מקנה זכות לגמלה חודשית למי שהכנסתם‬ ‫קטנה במיוחד‪ .‬הכוונה למי שאינם יכולים לעבוד ואין להם הכנסה‪ ,‬וכן למי שהכנסתם מכל מקור‬ ‫שהוא (דמי מזונות‪ ,‬דמי אבטלה וכו') פחותה מהכנסה מינימלית‪ .‬אלה האחרונים יקבלו השלמת‬ ‫הכנסה‪.‬‬ ‫‪ ‬הבטחת תעסוקה‬ ‫חלק ניכר מהמובטלים במדינה הם בעלי השכלה נמוכה‪ ,‬פחות מ‪ 12-‬שנות לימוד (להוציא את‬ ‫המובטלים מקרב העולים החדשים)‪ ,‬ואים להם הכשרה לעבודה מקצועית כלשהי‪ .‬כדי להקטין את‬ ‫מספר מקבלי הבטחת הכנסה‪ ,‬החליטה הממשלה להתמודד עם הגידול באבטלה הן באמצעות‬ ‫קורסי הכשרה למבוגרים במקצועות טכנולוגיים (התוכנית אמורה להקיף כ‪ 2111-‬משתתפים בכל‬ ‫שנה‪ .‬הקורסים ניתנים באוניברסיטאות‪ ,‬במכללות ובמפעלים) והן באמצעות תוכנית להשלמת‬ ‫השכלת יסוד‪ ,‬הכשרה מקצועית בסיסית‪ ,‬הכשרה וייעוץ לחיפוש עבודה ולהתמדה בעבודה‪.‬‬ ‫‪ ‬המגזר השלישי‬ ‫כינוי לקבוצות המספקות בהתנדבות שירותים סוציאליים שונים בחברה המודרנית‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק חינוך חובה‬ ‫"כל ילדי ישראל חייבים לקבל חינוך מגן חובה (גיל ‪ )5‬ועד סוף כיתה י' (או עד לגיל ‪ ,16‬לפי‬ ‫המוקדם יותר)"‪.‬‬ ‫‪ ‬חינוך חובה*‬

‫‪163‬‬

‫החינוך בישראל משולם ע"י המדינה‪ .‬ילדים (או הוריהם) לא צריכים לשלם עבור החינוך וההשכלה‬ ‫שהם מקבלים‪ .‬כל הילדים מגן חובה ועד סוף כיתה י"ב זכאים לחינוך חינם‪.‬‬ ‫*חשוב לזכור את הבעייתיות שבכך‪ .‬אמנם "החינוך חינם" אך ההוצאות רבות (עזרים‪ ,‬ספרי לימוד‪,‬‬ ‫טיולים וכו') מה שמכביד על משפחות רבות ובסופו של דבר זה אינו חינם‪.‬‬ ‫‪ ‬חינוך אפור‬ ‫תוספת לתוכנית הלימודים בבתי הספר‪ ,‬שאינה ממומנת ע"י המדינה במסגרת חוק חינוך חובה‬ ‫אלא ממומנת ע"י כסף פרטי (תשלומי הורים)‪ .‬תוכניות הלימודים ממומנות בכספיי ההורים הן‬ ‫עשירות ולעיתים אף מעמיקות יותר מהתוכניות הרגילות של בתי הספר‪ .‬החינוך האפור הפך לגורם‬ ‫מרכזי הקובע את טיב החינוך בבתי הספר ומגדיל את פער בין המקומות שבהם הורים מסוגלים‬ ‫לשלם מכיסם לבין בתי הספר שבהם מתקיימת רק תוכנית הלימודים הממלכתית הרגילה‪.‬‬ ‫*בכתיבת המושגים הסתייענו בספר‪:‬‬ ‫המדריך לאזרח – מדריך לזכויות ולחובות של האדם והאזרח בישראל בעריכת עו"ד אליהו אברם‪.‬‬ ‫הוצאת כיסוי – העמותה לקידום שוויון הזדמנויות והאגודה לזכויות האזרח בישראל‪.1997 ,‬‬ ‫דומים‪ ,‬לא דומים (קטע ממקאמה ‪ /‬הרצל ובלפור חקק)‬ ‫דוד ויונתן‪ ,‬תאומים זהים וקטנטנים‪,‬‬ ‫נשלחו למשפחות מאמצות ביישובים שונים‪.‬‬ ‫לא נספר למה הופרדו השניים מאימם‪,‬‬ ‫אך נבחן מכאן ואילך את סדר חייהם ויומם‪.‬‬ ‫התברר שלמרות הזהות בתורשה ובפוטנציאל‬ ‫גורלם לא היה דומה כלל וכלל‪.‬‬ ‫את דוד אימצו אבא מנכ"ל היי‪-‬טק‪ ,‬אמא מרצה לאנגלית‪,‬‬ ‫והוא קיבל חדר גדול ממש ליחיד‪,‬‬ ‫חדר יפהפה וים של צעצועים‪,‬‬ ‫מחשב עם ג'ויסטיק ומשחקים נפלאים‪.‬‬ ‫את יונתן אימצו אבא חשמלאי במפעל מקומי ואמא עובדת במתפרה‬ ‫והוא גר בחדר עם שלשוה אחים והרגיש לא רע‪.‬‬ ‫כאשר דוד שיחק בצעצועים והביט בצג המחשב הזוהר‬ ‫יונתן השתעשע עם אחיו והביט מן החלון אל החצר‪.‬‬ ‫בגיל שש בבוקר צחור‬ ‫הם נכנסו לכיתות א' שונות במרחק שנות אור‪.‬‬ ‫דוד כנס לחדר מרווח‪ ,‬מצויד במחשבים מקוונים‬ ‫והוא זכה לשיעורי פסנתר ולשלושה חוגים מעניינים‪.‬‬ ‫‪164‬‬

‫הוא כבר ידע לקרוא מן הגן ולנגן בשני כלים‬ ‫ומגיל צעיר הוא מקליד את שיעוריו על מעבד תמלילים‪.‬‬ ‫יונתן למד בבניין מיושן שיש בו לוח וגיר‬ ‫אצל מורה שלא מצאה עבודה בעיר‪.‬‬ ‫בכיתה הוא מתבייש ליד החברים‪.‬‬ ‫כי להוריו אין כסף לקנות לו את כל המחברות והספרים‪.‬‬ ‫במקום חוגים הוא משחק בשכונה כדורגל כמעט חדש‬ ‫וכשאבא צועק בכאב על מחסוריו‪ ,‬יונתן בורח למגרש‪.‬‬ ‫בחטיבת הביניים שוב נבקעים בין השניים בקיעים ופרצות‬ ‫כאשר התלמידים מתחלקים לשתי קבוצות‪.‬‬ ‫דוד כמובן בהקבצה א' למבוססים במרוץ‬ ‫ויונתן בהקבצה ב' למבוססים בבוץ‪.‬‬ ‫דוד דוהר מהישג להישג‪ ,‬ויש לו הנתונים לפתוח כל שער‬ ‫ויונתן יודע שההשכלה חשובה‪ ,‬אך הוא מתקשה להדביק את הפער‪.‬‬

‫‪165‬‬

‫חידון "להתחיל מהשכלה"‬ ‫נתונים‬ ‫‪ ‬בשנת ‪ 56.2% 2111‬מבני‪/‬ות ‪ 17‬לא השיגו תעודת בגרות‪ ,‬רובם למדו‬ ‫ביישובים ערביים‪ ,‬בשכונות ובעיירות פיתוח‪.‬‬ ‫‪ ‬ב‪ ,2111-‬בקרית טבעון ‪ 72%‬השיגו תעודת בגרות‪.‬‬ ‫‪ ‬ב‪ ,2111-‬באופקים ‪ 39%‬השיגו תעודת בגרות‪.‬‬ ‫‪ ‬ב‪ ,2111-‬שיעור הלומדים באוניברסיטה יוצאי אירופה ואמריקה‬ ‫היה ‪.32.6%‬‬ ‫‪ ‬ב‪ ,211-‬שיעור הלומדים באוניברסיטה יוצאי אפריקה ואסיה היה‬ ‫‪.16.5%‬‬ ‫‪ ‬ב‪ ,2111-‬העשירון העליון קיבל פי ‪ 12.1‬מן העשירון התחתון‪.‬‬ ‫‪ ‬ב‪ ,2111-‬שכיר אשכנזי השתכר פי ‪ 1.5‬משכיר מזרחי ופי ‪ 2‬משכיר‬ ‫ערבי‪.‬‬ ‫‪ ‬ב‪ ,2111-‬הפרש השכר בין נשים לדברים היה ‪.21%‬‬ ‫‪ ‬ב‪ ,2111-‬עלות שכר המנהלים הבכירים הייתה גבוהה משכר‬ ‫מינימום פי ‪.41‬‬ ‫‪ ‬ב‪ ,2111-‬שיעור הילדים העניים לפי הכנסת הוריהם עמד על ‪.35.7%‬‬ ‫‪ ‬ב‪ ,2112-‬שיעור דורשי העבודה בכפר שמריהו היה ‪.1.8%‬‬ ‫‪ ‬ב‪ ,2112‬שיעור דורשים העבודה בירוחם היה ‪.17%‬‬ ‫‪ ‬משפחות יהודיות החיות מתחת לקו העוני ‪.18%‬‬ ‫‪ ‬משפחות ערביות החיות מתחת לקו העוני ‪.42.3%‬‬ ‫‪ ‬עולים חדשים החיים מתחת לקו העוני ‪.18%‬‬ ‫‪ ‬מספר הנשים שנרצחו ע"י בעליהן בשנת ‪ 2111‬היה ‪ 27‬נשים ובת‬ ‫עשרה‪.‬‬ ‫‪ ‬מספר הילדים שנרצחו ע"י הוריהם בשנת ‪ 2111‬היה ‪.9‬‬ ‫בישראל ‪ 811111‬ילדים ובני נוער בגילאים ‪.12-18‬‬ ‫‪ 11% ‬במצבי ניתוק – לא לומדים ולא עובדים‪.‬‬ ‫‪ 11% ‬בקשיי תפקוד בשל עזובה והתעללות פיזית‪ ,‬רגשית ומינית‪.‬‬ ‫‪ 6% ‬שימוש קבוע בסמים או באלכוהול‪.‬‬ ‫‪166‬‬

‫‪ 15% ‬במצב סיכון גבוה – אלימות‪ ,‬התעללות‪ ,‬ניצול‪.‬‬ ‫‪ ‬נשירה ממסגרות חינוך‪ 6.5% :‬בקרב אוכלוסייה יהודית‪11.7% ,‬‬ ‫בקרב אוכלוסייה ערבית‪ 12% ,‬בקרב אוכלוסיית העולים‪67% ,‬‬ ‫בקרב אוכלוסייה הבדואים‪.‬‬ ‫קו הבושה ‪ /‬אבירמה גולן‬ ‫הביטוח הלאומי הטיל פצצה לחלל האוויר והיא התפזרה לאט‪-‬לאט‪ ,‬השאירה את רישומה פה‬ ‫ושם‪ ,‬והנה‪-‬הנה היא עומדת להיעלם‪ .‬להתאדות‪ .‬חצי מיליון אנשים בארץ הזאת חיים כמעט‬ ‫מכלום‪ ,‬בבושה גדולה‪ ,‬במצוקה רעה וקשה‪ .‬אז מה‪ .‬תנו לנו לישון בשקט‪.‬‬ ‫ביום שישי מילאה הטלוויזיה את תפקידה והקרינה כתבה על ילד עני ביפו‪ .‬מיד אחר‪-‬כך טילפנו‬ ‫כמה נשמות טובות לאולפן‪ .‬אנשים רוצים לעזור‪ .‬לתת כסף‪ .‬לשפר את המצב‪ .‬למחוק את‬ ‫המציאות‪ .‬אחרים‪ ,‬שהתמונות והמספרים סטרו על פניהם השאננות‪ ,‬העלו שוב את הטיעון המוכר‬ ‫– בישראל אין אנשים רעבים‪.‬‬ ‫נכון‪ .‬צריך להודות‪ .‬אין בישראל אנשים רעבים שמתגוללים ברחובות חסרי כל‪ ,‬כמו בארצות‬ ‫קפיטליסטיות מסוימות‪ .‬אין‪ .‬פה ושם זקנים עריריים נוברים בלילות באשפת השוק‪ ,‬אבל לילדים‬ ‫אין כאן‪ ,‬למזלנו‪ ,‬חוסר חמור בויטמינים מפני שיש שמש ופרי הדר בשפע ובזול‪ .‬וגם הים עדיין‬ ‫בחינם‪ ,‬בחלק מהמקומות‪ .‬אבל הגדרת העוני‪ ,‬למרות כל הטענות והעובדות האלה‪ ,‬הגדרת העוני‬ ‫היא אחרת לחלוטין‪ .‬לא בפרוסת לחם במרגרינה מדובר‪ .‬אם לא בגרונות העוף שהם מבשלים‪,‬‬ ‫במשפחות רבות‪ ,‬מרק‪ ,‬וקוראים לזה מנת בשר‪.‬‬ ‫הגדרת העוני היא עמוקה מזה‪ .‬היא חברתית‪ .‬היא נפשית‪ .‬אדם עני מגדל ילדים עניים שיגדלו‬ ‫ילד ים עניים‪ .‬שלא יוכלו לחלום אפילו על התקדמות‪ ,‬על לימודים‪ ,‬על התפתחות‪ .‬מי מדבר על‬ ‫אוכל‪ ,‬אע"פ שגם האוכל הוא בעיה‪ ,‬כמובן‪ .‬מדובר בחינוך‪ .‬מדובר בשניים או שלושה או יותר‬ ‫ילדים‪ ,‬שאי‪-‬אפשר לקנות להם נעליים או טרנינג חדש והם לא יכולים ללכת לחוג אחרי הצהריים‬ ‫ומדובר בחמישים ‪ ₪‬לחודש שצריך לשלם בעד החינוך האפור‪ .‬מדובר ברופא פרטי שצריך להתייעץ‬ ‫איתו אם יש בעיה חמורה‪ ,‬ואי‪-‬אפשר לשלם לו אז מסתפקים במערכת הבריאות החולה‪ ,‬ולפעמים‬ ‫נגרם נזק לילד שהאבחנה שעשו לו הייתה שגויה‪ .‬מדובר ברופא שיניים שבצפון ת"א עושה ציפוי‬ ‫וסתימות וניקוי אבן‪ ,‬וגובה הון תועפות‪ .‬מדובר בשוויון ההזדמנויות המפורסם שאבד עליו הכלח‪.‬‬

‫‪167‬‬

‫לקיחת יוזמה ואחריות – הגדלת ראש‪ -‬אופציה‬ ‫א'‬

‫ערך מנחה‪:‬‬

‫תקדם יוזמה‪ ,‬מצוינות ומקצועיות‪.‬‬ ‫תעודד מעורבות‪ ,‬תרומה ולקיחת אחריות על קידומה ועתידה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה ‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניכים יגורו לפעול ביוזמתם האישית ותחת אחריותם‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יפעל עפ"י עקרונותיו ואף מעבר למה שעשה עד כה‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה ‪:‬‬ ‫החניך מגיע לפעולה עם מחשבות ועקרונות מסוימים‪ ,‬אך עוד אין בידיו את הכלים או הרצון‬ ‫לעשות משהו מעבר ‪.‬‬ ‫במהלך הפעולה החניך יעבור מתודות שיביאו אותו להבנה שיש בידיו את היכולת להגדיל ראש‬ ‫ולעשות מעבר‪ ,‬כלומר‪ ,‬במהלך הפעולה החניכים יתעודדו ויבינו שהם מסוגלים וגם רוצים להפעיל‬ ‫ביוזמתם – בנוגע למה שמפריע להם‪ ,‬בנוסף לכך לקחת את האחריות ליוזמה שלהם‪.‬‬ ‫החניך בסוף הפעולה יבין שתמיד ניתן לקדם את המטרות הלאה‪ ,‬ולהגיע להישגים יותר מכפי‬ ‫שעשה עד כה ותהיה לו מוטיבציה להמשך מעורבות בסביבתו‪ ,‬הפעלת יוזמות ופרויקטים שיתרמו‬ ‫לחברה שמסביבו ויקדמו גם אותו באופו אישי‪.‬‬ ‫רעיונות למתודה ‪:‬‬ ‫* החומה של עליבאבא – הקבוצה מתחלקת לשתיים – שתי שורות אחת מול השנייה‪ ,‬המטרה היא‬ ‫לפרוץ את החומה שממול‪.‬‬ ‫ עלי באבא מה אתם רוצים ? – לפרוץ את החומה אנחנו רוצים‪( .‬כולם שרים ביחד ואז בוחרים‬‫נציג שרץ בכל כוחו ומנסה לפרוץ את החומה‪ .‬אם הצליח – לקבוצה יש נקודה ‪ .‬אם לא – הוא שבוי‬ ‫ומחכה שהחומה תיפרץ שוב ויוכל להשתחרר ‪)....‬‬ ‫כך החניכים "פורצים" את החומה ורואים את מה שמעבר‪ ,‬מה הם רוצים – לשנות את מה שמפריע‬ ‫להם‪.‬‬ ‫‪ ‬הפעילות בנושא מעורבות חברתית – סביבתית תתבצע במקום מזוהם במיוחד‬ ‫(למשל חוף ים מה שגם יכול להיות אטרקצית פתיחה מוצלחת) ובמקום הזה‬ ‫החניכים יבינו מה הולך סביבם ומה ניתן לבצע כאשר פועלים בקבוצה ניתן לשנות‬ ‫ביחד מה שמפריע‪.‬‬ ‫הנה ניקינו חוף – מה הלאה ?!‬

‫‪168‬‬

‫לקיחת יוזמה ואחריות – הגדלת ראש‪ -‬אופציה‬ ‫ב'‬

‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יבין את המושג אחריות‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יבין כי אחריות היא התכונה המרכזית שמדריך צריך לרכוש‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יבין את כובד האחריות בהדרכת חניכים צעירים‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫חלק ראשון‬ ‫שבוע לפני הפעולה יש לחלק לכל החניכים ביצים‪.‬‬ ‫הפעולה עצמה תיערך רק לאחר שבוע‪.‬‬

‫על כל ביצה יהיה סימן כלשהו שרק אתה יכול לעשות‪ ,‬ואין דרך לעשות את הסימן‪ ,‬אלא בעזרתך‪.‬‬ ‫ספר לחניכים שעליהם לשמור על הביצה שלמה לפרק זמן שתבחר‪.‬‬ ‫למדריך‪ :‬לא רצוי זמן של פחות משבוע או יותר משבועיים‪.‬‬ ‫העבר מס' חוקים הנוגעים לשמירת הביצה‪:‬‬ ‫‪ ‬יש להסתובב עם הביצה מרגע ההשכמה ועד לזמן השינה‪.‬‬ ‫‪ ‬אין להזניחה ולו לרגע‪.‬‬ ‫‪ ‬יש להגיע לביקורת לפחות פעם בשבוע‪.‬‬ ‫‪ ‬יעשו בדיקות פתע לבדיקת השמירה‪.‬‬ ‫‪ ‬כל פעם שייתפס חניך כשהוא מזניח את ביצתו‪ ,‬ירדו לו נקודות‪.‬‬ ‫‪ ‬יינתנו בונוסים לרעיונות מקוריים לשמירה על ביצה‪.‬‬ ‫בסוף פרק הזמן הנבחר‪ ,‬למעשה הפעולה הזו ‪ -‬יתאספו כל מחזיקי הביצים‪ ,‬יספרו הבונוסים‬ ‫וההזנחות ויוכרז המנצח‪.‬‬ ‫כדי לעודד את המשחק חשוב לבחור פרס "שווה" למנצח‪.‬‬ ‫חלק שני‪:‬‬ ‫לאחר שבוע של שמירת הביצה‪ ,‬תתאספו לפעולה בנושא‪.‬‬ ‫הצג בפניהם את הגדרת המושג אחריות ‪:‬‬ ‫אחריות‬ ‫‪ .1‬נכונות לשמור ולקיים בכל עת ובכל מצב עקרון מוסרי או חברתי וכד'‪.‬‬ ‫‪ .2‬בעל אחריות = אדם אחראי‪ ,‬המקיים בנאמנות ובדייקנות את המוטל עליו‪.‬‬ ‫שיחה‪/‬דיון‪:‬‬ ‫‪ ‬נבקש מהחניכים לנסות לחשוב איזו הגדרה מוצגת בפניהם‪.‬‬ ‫‪ ‬נבקש מהחניכים לספר על הקשיים שהיו במהלך השבוע?‬ ‫‪169‬‬

‫‪ ‬נבקש מן החניכים לדבר על הרגשות והלבטים שהיו להם לגבי השמירה על‬ ‫הביצה?‬ ‫במידה ויש מי שביצתו נשברה וקיבל חדשה‪,‬‬ ‫‪ ‬שאל אותו לגבי הרגשתו ברגע שנשברה?‬ ‫‪ ‬מה הרגיש כאשר היה צריך להתקשר אליך ולספר לך?‬ ‫‪ ‬איך הרגיש כלפי הביצה החדשה?‬ ‫ננסה לעבור לדבר על אחריות בצופים‬ ‫‪ ‬כיצד הייתם מגדירים את המושג אחריות בצופים?‬ ‫‪ ‬איזו אחריות באה לידי ביטוי בצופים?‬ ‫‪ ‬האם זה דומה לתרגיל שעשינו? אם כן מה? אם לא למה?‬ ‫‪ ‬איזו אחריות יש למדריך?‬ ‫‪ ‬מה היא אחריות של מדריך?‬ ‫‪ ‬מה היא האחריות האישית של מדריך? איך היא צריכה ובאה לידי ביטוי?‬ ‫‪ ‬מה היא אחריות חינוכית? נסו לתת דוגמאות?‬ ‫‪ ‬מה היא אחריות פיזית? נסו לתת דוגמאות?‬ ‫לערוך דיון עם החניכים העוסק באחריות המוטלת על החניכים בהיותם מדריכים – הן האחריות‬ ‫הפיזית והן האחריות החינוכית‪ .‬רצוי להציג בפני החניכים דוגמאות מחיי השבט לנושא זה ‪.‬‬ ‫לדוגמא ‪:‬‬ ‫אחריות פיזית – מדריך שלא ספר את חניכיו בטיול ושכח את אחד החניכים בלחניון הלינה‪.‬‬ ‫אחריות חינוכית – מדריך שהעלים עין מהעובדה שחניך שלו הביא תמונה פורנוגרפית לפעולה‬ ‫והעביר אותה בין החניכים‪.‬‬ ‫או מדריך ששר עם חניכיו שירים גסים שלאחר מכן יכולים להגיע אל הוריהם‪.‬‬ ‫חלק שלישי‪:‬‬ ‫בחלק האחרון של הפעולה נעסוק בלקיחת אחריות מול חלוקת אחריות‪.‬‬ ‫‪ .1‬יש לבחור מספר מצבים בהם יתקלו החניכים בשנה הבאה‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫א‪ .‬תכנון פעולה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוצאה של טיול‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫א"ש לילה‪.‬‬

‫ד‪ .‬ישיבת צוות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בעיות משמעת של חניכים‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫תכנון יום כיף‪.‬‬ ‫‪171‬‬

‫‪ .2‬על פלקט יש לרשום את כל בעלי התפקידים הקיימים בשבט‪:‬‬ ‫מרכז שבט (בוגר)‪.‬‬ ‫מרכז צעיר (אם יש)‪.‬‬ ‫רכז הדרכה צעיר (אם יש)‪.‬‬ ‫רשג"ד‪.‬‬ ‫ראשי ועדות‪.‬‬ ‫‪ . 3‬יש לחלק לכל חניך שקית פנס סיני לפי מספר בעלי התפקידים על הפלקט ‪+‬‬ ‫עוד שקית שתייצג את עצמו‪ .‬על כל שקית יש לרשום את בעל התפקיד‪.‬‬ ‫‪ .4‬יש להעמיד מריצה מלאה בחול ולתת לכל חניך כף חול‪.‬‬ ‫נעבור על המצבים בהם יכול החניך להיתקל במהלך שנת הפעילות‪ .‬בכל מצב עליו לשפוך בכל‬ ‫שקית לפחות כף חול אחת שמייצגת את נגיעתו של בעל התפקיד במצב הנתון‪.‬החניך חייב למלא‬ ‫תמיד כפות חול כמספר השקיות‪ ,‬בין אם כף חול אחת בכל שקית או כל כפות החול בשקית‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬בסיום כל המצבים‪ ,‬יקרה אחד מהשניים‪:‬‬ ‫א‪ .‬שקית החניך תהיה ריקה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שקית החניך תהיה מלאה בחול עד אפס מקום ואף יתכן שיצטרך יותר משקית‬ ‫אחת שתייצג אותו‪.‬‬ ‫ניתן להבין משני המצבים כי‪:‬‬ ‫א‪ .‬אין החניך לוקח אחריות והוא סומך על הסובבים אותו יתר על המידה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החניך לוקח יותר מידי סמכויות ויש סיכוי שלא יוכל לעמוד במעמסה שלקח על עצמו‪.‬‬ ‫המטרה בחלק זה היא להביא את החניך למצב בו השקית שלו תהיה מלאה עד מחציתה‪ .‬יש‬ ‫להסביר לחניכים את תפקידם של האנשים הסובבים אותם‪ ,‬באיזו צורה הם יכולים לעזור להם‬ ‫ולהיעזר בהם‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫כל תפקיד בשבט דורש מבעל התפקיד להיות אחראי ולקיים בנאמנות את המוטל עליו‪ .‬האחריות‬ ‫מתחלקת בין כל חברי השכב"ג ומרכז השבט‪.‬‬ ‫חשוב לדעת לא לקחת יותר מידי אחריות לידיים ומצד שני לא להתנער מהאחריות ולהעביר אותה‬ ‫לידי אדם אחר‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש כי האחריות אותה לוקח מדריך על עצמו הינה אחריות גדולה ומשמעותית והיא‬ ‫אחריות אישית שלו על קבוצתו‪.‬‬ ‫במהלך הדיון דיברנו על האחריות החינוכית בחינוך ילדים אחרים והאחריות הפיזית שבשמירה‬ ‫על בריאות ושלום החניכים וכעת נעצים את חשיבות ההבנה לכובד האחריות המלווה את תפקיד‬ ‫המדריך‪.‬‬ ‫חשוב להציג בפני החניכים דוגמאות רבות ככל שניתן ולשמוע מהם את‬ ‫חוות דעתם‪.‬‬ ‫‪171‬‬

‫מודעות ‪ ,‬יציאה מהבועה‪ ,‬אקטואליה‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תעודד מעורבות‪ ,‬תרומה ולקיחת אחריות על קידומה ועתידה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫תפעל למען פיתוחו של הפרט במישור האישי כאזרח תורם ומעורב‪.‬‬ ‫תפעל למען חברה שכל אחד מחבריה נוהג כלפי רעהו בכבוד הדדי‪ ,‬בשמירה על יושר‬ ‫והגינות‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה ‪:‬‬ ‫‪ ‬החניך יהיה מודע לסביבה הרחוקה ממנו‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך יגלה רצון להרחיב את הידע לגבי המתרחש בעולם‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך יבין את חשיבות המעורבות בקהילה‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך יכיר דרכים מרביות לתרומה ולמעורבות בקהילה‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך יבחן את הקהילה וינסה לענות על צרכיה‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך ילמד לנצל את השנה הצופית למפעלים קהילתיים (דגש על החגים)‪.‬‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫החניך מגיע לפעולה כחמשוש (ט'טניק) שחי במסגרת הפנימית והמצומצמת שלו‪ ,‬לרוב אינו מודע‬ ‫למתרחש בעולם‪/‬בארץ‪/‬בישוב שלו‪ .‬אם יש לו מודעות מסוימת לרוב הוא בוחר להתעלם‪/‬לא‬ ‫לשנות‪/‬לא לגעת בעניין‪ .‬במהלך הפעולה החניך יעבור השוואה בין הרצונות האישיים שלו לעומת‬ ‫המתרחש בעולם – בתחילה בסביבה היותר קרובה שלו‪( .‬אקטואליה – עיתונות)‬ ‫רעיון למתודה ‪:‬‬ ‫בתחילת הפעולה כל חניך מקבל פתק עליו כותב דבר שהוא ממש רוצה שיתרחש‪ ,‬דבר שמפריע לו‪,‬‬ ‫את הפתק שם בכיס ‪ ,‬לאחר מכן נכנסת הקבוצה לחדר עם המון כתבות בנושא אונס‪ ,‬זנות‪ ,‬רעב‪,‬‬ ‫עוני‪ ,‬טרור‪ ,‬תאונות דרכים ‪ ....‬כל חניך מתיישב ליד כתבה שנגעה לו ומסביר מדוע‪ .‬לבסוף כל חניך‬ ‫מוציא את הפתק מהכיס ועורך השוואה בין מה שכתב לבין הנאמר על הכתבות‪ .‬כל חניך יחשוב על‬ ‫עצמו ‪ ,‬הדרכים שלו במתבקש בפתק‪.‬‬ ‫כך החניך רואה איך הוא מאמין בדברים‪ ,‬יש לו עקרונות אך לבסוף חושב על המעגל הקרוב לו‪.‬‬ ‫‪ ‬אפשר לקיים תרגיל המחשבות שמבקשים מכל חניך לכתוב על פתק מחשבה‬ ‫שעברה לו בראש במהלך היום ושם אותה בכיס‪ .‬כל מחשבה היא לגיטימית ‪ .‬בסוף‬ ‫הפעולה חוזרים למחשבות ומבקשים מכל ילד לספר על המחשבה שהייתה לו‪ ,‬מה‬ ‫שנראה זה שכל המחשבות מתרכזות במעגל "האני" ‪ ,‬הייתי רעב‪ ,‬עייף‪.‬‬ ‫כל אחד חושב על עצמו ולא על דברים מהותיים בעולם ‪ ,‬במדינתנו ובסביבתנו‪.‬‬ ‫ותחת מטריית הצופים עלינו לעשות מעבר ליום יום שלנו‪.......‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪ ‬פירמידה‪ -‬נציג בפני החניכים פירמידה בעלת מס' שלבים‪ ,‬כל שלב הוא פעילות‪ .‬שלבי‬ ‫הפירמידה הם תהליך תרומה לקהילה‪ .‬לאחר כל שלב ייחשף השלב הבא‪...‬‬ ‫על החניכים לבנות את הפירמידה‪.‬‬

‫‪172‬‬

‫נתלה בחדר תמונות שנות העוסקות בילדים ונוער‪ ,‬גיל ‪ 51 -25‬ואוכלוסייה מבוגרת‪ .‬כל חניך יבחר‬ ‫את התמונה שאליה הוא הכי מתחבר ויסביר למה‪ .‬ע"פ התמונה שכל חניך בחר האחווה תתחלק‬ ‫לקבוצות הנ"ל ‪.‬‬ ‫שלב ‪( 1‬שיקוף מצב )‪-‬‬ ‫כל קבוצה תרשום מי נכלל בקהל יעד שלה‪ .‬ומהם הבעיות או הצרכים שלה‪.‬‬ ‫לאחר מכן כל קבוצה תעביר את מה שהיא רשמה לשאר הקבוצות כדיי שיוכלו להוסיף‪.‬‬ ‫שלב ‪( 2‬בחירת מפעל ) ‪-‬‬ ‫כל קבוצה תבחר לעצמה מספר נושאים שלדעתם הכי חשובים מתוך הרשימה מהשלב הקודם‪,‬‬ ‫ותעלה דרכים מרביות לתרומה ולמעורבות בקהילה‪.‬‬ ‫שלב ‪( 3‬מטרות למפעל‪ +‬מסגרת כללית) ‪-‬‬ ‫לאחר שכל קבוצה תבחר מהם הבעיות והצרכים החשובים ביותר של קהל היעד שלה‪ .‬היא תמלא‬ ‫טבלה (ראה נספח) של הבעיה‪ /‬צורך ואיך אותה קבוצה בתוך חברים בתנועה יכולים לתרום בנושא‬ ‫זה ותעביר לשאר הקבוצות (אולי יש להם רעיונות אחרים)‪.‬‬ ‫שלב ‪ 4‬בחירת ועדות‪ +‬הגדרות תפקיד‪+‬שיבוץ בועדות)‪-‬‬ ‫כל קבוצה תבנה לעצמה תהליך מפורט (תרשים זרימה) שבו היא מוציאה את אותה פעילות (משלב‬ ‫‪ )3‬לפועל‪ .‬מהם הגורמים שיהיו מעורבים‪ ,‬באיזה אופן וכו' ‪.‬‬ ‫שלב ‪( 5‬קביעת לו"ז עבודה ‪+‬נק' לביקורת‪ +‬הגשת תוכניות)‪-‬‬ ‫אחרי ששלב ‪ 4‬יעבור בהצלחה [=)] נחזור לשלב ‪ 2‬וכל קבוצה תבנה לעצמה לוח זמנים שנתי ותציב‬ ‫לעצמה יעדים ומטרות‪.‬‬ ‫רשימת ציוד‪:‬‬ ‫כדור‬ ‫סנדות‬ ‫חבלי ‪4‬‬ ‫מסקנטייפ‬ ‫כ‪ 21 -‬דפי עיתון‬ ‫‪ 5‬לורדים בצבעים שונים‬ ‫כ‪ 15 -‬עטים‬ ‫כ‪ 21 -‬דפי ‪A4‬‬ ‫כמות הציוד הינה לאחווה אחת המונה כ‪ 12 -‬חניכים‪.‬‬ ‫תהליך התרומה לקהילה ‪:‬‬ ‫שלב ‪ : 1‬שיקוף מצב ‪ +‬יעדים ומטרות כללים‪.‬‬ ‫שלב ‪ : 2‬בחירת מפעל ( עונה על היעדים והמטרות)‪.‬‬ ‫שלב ‪ : 3‬כתיבת מטרות למפעל ‪ +‬מסגרת כללית‪.‬‬ ‫שלב ‪ : 4‬בחירת וועדות ‪ +‬הגדרות תפקיד ‪ +‬שיבוץ בוועדות‪.‬‬ ‫שלב ‪ : 5‬קביעת לו"ז עבודה ‪ +‬נק' לביקורת ‪ +‬הגשת תוכניות‪.‬‬ ‫שלב אחרון ‪ :‬ביצוע המפעל‪.‬‬ ‫‪173‬‬

‫פעולת רב תרבותיות‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫"תנועת הצופים תכיר בזכות קיומן של דעות ואמונות שונות ותפעל למען פתרון מחלוקות על ידי‬ ‫הקשבה‪ ,‬פתיחות מחשבתית ודרכי נועם‪".‬‬ ‫מטרות הפעולה ‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך ילמד את הגדרות כור ההיתוך אל מול רב התרבותיות‬ ‫‪ .2‬החניך יכיר את יתרונותיהן וחסרונותיהן של ההגדרות‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יבין את חשיבותה של הסבלנות וקבלת השונה‪.‬‬ ‫‪ .4‬החניך ייחשף לרב תרבותיות וזרמים שונים בתנועת הצופים‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪ :‬חלק א' משחק הימורים‬ ‫מחלקים את הגדוד ל‪ , 2 -‬כלומר‪ ,‬כל ‪ 3‬אחוות מתחרות ביניהן‪ .‬הסיפור מסגרת הוא מתוך מאמר‬ ‫ה"יאקירמא"‪ ,‬בכל פעם כל אחווה צריכה לבחור נציג אמיץ שיסכים לבצע משימה‪ .‬לאחר שנבחר‬ ‫נציג מציגים את המשימה שהיא אחד מהאפיונים "המוזרים" של שבט ה"יאקיראמ"‪ .‬כל אחווה‬ ‫מהמרת על אחד הנציגים מי יסכים לבצע את המשימה (בטופי‪/‬כסף) והנציגים נדרשים לבצע את‬ ‫המשימה (במפקד הגדודי של אותו היום)‬ ‫המשימות לא באמת יבוצעו‪ ,‬אחרי הסיכום החניכים יבינו זאת‪ ..‬כל נציג שמסכים לבצע את‬ ‫המשימה מקבל מעטפה סגורה שבתוכה יהיה החלק מהמאמר המתייחס למשימה‪.‬‬ ‫המשימות‪:‬‬ ‫להכניס שיער של מישהו לתוך הפה‪(.‬נספח ‪ -1‬פולחן הפה‪).‬‬ ‫לחרוט שם של מישהו מהאחווה על היד (נספח ‪ -2‬פולחן הגבר‪).‬‬ ‫להכניס את היד לתוך התנור לדקה (נספח ‪ -3‬פולחן האישה‪).‬‬ ‫חלק ב' במסגרת אחוותית‬ ‫כל אחווה מתחלקת לשתי קבוצות‪ ,‬ומקבלת מאמר בנושא "כור היתוך" (נספח ‪ )4‬או "רב‬ ‫תרבותיות" (נספח ‪ ) 5‬בנוסף לכל מאמר יצורפו שאלות לדיון‪ .‬לפי שאלות אלו והדיון שנערך‬ ‫בקבוצות הקטנות על כל קבוצה להכין קמפיין שמשכנע בעד התיאוריה שלה‪ .‬לאחר הצגת‬ ‫הקמפיינים ננסה להגיע להסכמה קבוצתית לגבי הדרך הרצויה‪.‬‬ ‫חלק ג' רב תרבותיות בתנועה‬ ‫כל קבוצה מקבלת אפיונים של מגדר כלשהו בהתאחדות הצופים ‪ .‬המשימה הקבוצתית היא לתכנן‬ ‫עצרת תנועתית שיוכלו לקחת בה חלק כל המגדרים בתנועה‪ .‬מטרת כל קבוצה לייצג את קבוצתה‬ ‫כך שלא תיפגע במהלך העצרת‪ ,‬עליהם לחשוב איך אפשר להתחשב בכל אחד מהמגדרים‪.‬‬ ‫עדת הצופים (נספח ‪ )6‬הצופים האורתודוכסים‪ ,‬הצופים הקתולים‪ ,‬הצופים הדרוזים‪ ,‬הצופים‬ ‫המוסלמיים‬ ‫(נספח ‪)7‬‬ ‫חלק ד' סיכום‬ ‫‪174‬‬

‫כל נציג פותח את המעטפה שלו ומקריא לקבוצה‪ ,‬מסבירים את העיקרון של ה"יאקירמא"‪-‬‬ ‫אמריקאי ואיך כל מאפיין בא לידי ביטוי בחיים שלנו‪.‬‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪ ‬מה אתם חושבים על המנהגים שלנו ששבט ה"יאקיראמא" ביצע?‬ ‫‪ ‬אם המנהגים שלנו ושלהם זהים‪ ,‬איך לא קישרנו בין המנהגים וראינו אותם כמוזרים?‬ ‫למדריך‪ :‬יש להדגיש את עניין הגישה הנכונה וזווית הראייה‪ ,‬כלומר מכיוון שאנו רגילים לדרך‬ ‫חיינו ומנהגינו נראים לנו פשוטים אך כאשר מציגים לנו אותם מזווית ראייה שונה הם נראים לנו‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫המסקנה‪ :‬לא לשלול דברים בשל זווית ראייתנו אלא של המעשה עצמו‪.‬‬ ‫בנוסף יש לשים דגש על סובלנות בין העמים בשל רב תרבותיות‪ ,‬איחוד העם לא חייב לנבוע מעצם‬ ‫העובדה שכולם זהים‪ ,‬אלא בשל הסובלנות "כל איש באמונתו יחיה" יש להדגיש את יתרונות‬ ‫השונות‪.‬‬ ‫(הצעה לסיום‪ :‬כל אחווה מקבלת עדה כלשהי או מגדר בעם‪/‬בתנועה והם צריכים להכין עלון קיר‬ ‫שמתאר את המאפיינים כולל תמונות‪ ,‬כתבות‪ ,‬יתרונות כחלק מהאומה וכו'‪ ,‬הכוונה להדגיש את‬ ‫הרב תרבותיות והמגדרים השונים המרכיבים את החברה הישראלית)‪.‬‬ ‫נספח ‪ – 1‬פולחן הפה של ה"יאקירמא"‬ ‫פולחן הגוף היומי המבוצע ע"י כל בני ה"יאקירמא" כולל פולחן הפה הכולל מראה שיראה לזר‬ ‫כפולחן דוחה ביותר‪ .‬מדווח כי פולחן זה מבוצע באמצעות הכנסת אוסף שערות קטן לפה‪ ,‬עם‬ ‫אבקות מאגיות מסוימות‪ ,‬שאותן מניעים בתנועות ספציפיות ומוכתבות מראש‪.‬‬ ‫בנוסף לפולחן פה הפרטי מבקרים פעם בשנה אצל איש הפה הקדוש‪.‬‬ ‫נספח ‪ – 2‬פולחן הגבר של ה"יאקירמא" מחבר המאמר הוא מינר הורס והמאמק נקרא "פולחן‬ ‫הגוף של היאקרימא"‪.‬‬ ‫‪ -http://www.reader.co.il/article‬מושגים בתרבות סוציולוגיה‬

‫יש המכנים את פולחן הגוף של הגבר כבעל נטיות סדיסטיות‪ ,‬בפולחן זה מגרד הגבר וסורט את פניו‬ ‫בעזרת מכשיר חד‪ .‬טקסים נשיים מיוחדים המצטיינים באכזריותם מבוצעים כארבע פעמים‬ ‫בחודש לערך‪.‬‬ ‫נספח ‪ – 3‬פולחן האישה של ה"יאקירמא"‬ ‫נספח ‪ – 4‬מאמר "מכור היתוך לרב תרבותיות"‬ ‫נספח ‪ – 5‬מאמר "רב תרבותיות בחברה"‬

‫‪175‬‬

‫נספח ‪ – 6‬מגזרים בתנועת הצופים‪:‬‬ ‫מגזר עדת הצופים‪.‬‬ ‫עדת הצופים הוקמה לפני יותר מ‪ 61 -‬שנה מתוך צורך להיות בסיס מאחד‪ ,‬תומך ומתגבר לשבטי‬ ‫הדתיים ברחבי התנועה‪.‬בעדת הצופים ישנם ‪ 11‬שבטים המפוזרים ב‪ 5 -‬הנהגות שונות ומונים כ‪-‬‬ ‫‪ 1711‬חניכים‪.‬‬ ‫עדת הצופים הינה חלק בלתי נפרד מתנועת הצופים אך מחנכת ומאמינה לערכי התורה‪ ,‬שמירת‬ ‫מצוות וקיום הלכה למעשה‪ .‬את כל ערכיה היא יונקת מתורת ישראל‪.‬‬ ‫עדת הצופים מאמינה בגישור והדברות בין דתיים לחילוניים ולכן נמצאת בתוך תנועת הצופים‬ ‫ודוגלת בפעילויות משותפות בדיונים עקרוניים תוך כדי שמירה על כבוד האדם וחופש הפרט וכבוד‬ ‫הדדי‪ .‬עדת הצופים מחנכת לשירות צבאי ולאומי ולעשייה חברתית למען העם והמולדת‪.‬‬

‫מהנעשה בעדה‪:‬‬ ‫עדת הצופים מוסיפה על ערכי ותכני התנועה את הדת היהודית והמסורת ועל כן מוציאה שבתות‬ ‫סמינר לכל שכבה בשכב"ג העוסקות בשילוב של תורה וערכים‪.‬‬ ‫עדת הצופים מחזקת את חניכי החמישיות בקורס חמישיות לקראת הדרכה בנוסף על הקורס‬ ‫ההנהגתי לחיזוק דמות המדריך הדתי‪.‬‬ ‫ל עדת הצופים תוכנית הדרכה כללית ארצית לחניכים הדתיים בדומה להדרכה ‪2111‬‬ ‫ע דת הצופים מציינת באירועים מיוחדים את חגי ישראל‪ ,‬לדוגמא‪ :‬סיורי סליחות לקראת ימים‬ ‫נוראים‪ ,‬חידון תנ"ך לקראת שבועות‪ ,‬מסיבת ר"ח אדר ועוד הרבה‪.‬‬ ‫עדת הצופים פו עלת להידברות בין דתיים לחילוניים ולפעילויות רעיוניות ודיונים ערכיים הגורמים‬ ‫להכרות של שני הצדדים וליצירת כבוד הדדי על בסיס כיבוד הדעה השונה של האחר‪ .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫אוהל הידברות בטיולי חנוכה‪ ,‬בית מדרש משותף‪ ,‬לימוד הושענה רבה‪ ,‬משחק יום ירושלים וכד'‪.‬‬ ‫עדת הצופים פועל ת לאפשר לכל חניך דתי השומר את תורתו לקחת חלק בכל מפעלי התנועה מבלי‬ ‫שיצטרך לוותר או להתפשר על אמונתו‪.‬‬ ‫תיאור הפעילות (בעדה)‬ ‫השבטים הדתיים פועלים בשלישי ושבת כאשר בשבת ההשקעה רבה כי החניכים הולכים ברגל‬ ‫מבתיהם לשבט לבושים חאקי לבן‪.‬בכל שבטי העדה ישנם תפילות במסגרת פעילות השבט (מנחה‬ ‫וערבית) ‪ .‬הבנות מגיעות בחצאיות והבנים עם כיפות כמובן‪.‬הפעילות היא פעילות צופית שגרתית‬ ‫המשלבת בתוכה טקסטים דתיים‪ ,‬מונחים יהודיים‪ ,‬תכנים שונים‪ .‬החניכים לומדים בבתי ספר‬ ‫דתיים‪ ,‬ישיבות ובאולפנות ותיכונים דתיים‪.‬‬ ‫צופי שב"א‪.‬‬ ‫כיום בארץ ישנם כ‪ 115,111-‬אזרחים בני העדה האתיופית רובם גרים באזורי הפריפריה של ערים‬ ‫מרכזיות‪.‬מידי חודש ממשיכים להגיע כ‪ 611 -‬עולים לארץ בני הפלש‪-‬מורה (יהודים שהתנצרו‬ ‫בתקופת שונות עבור הטבות שונות‪ ,‬כיום חוזרים בהם ועולים לארץ) ישנם עוד כ ‪ 21,111 -‬יהודי‬ ‫פלשמורה עדיין באתיופ יה‪.‬תוכנית צופי שב"א‪ ,‬כמו שמה נועדה בכדי לשלב את בני אתיופיה‬ ‫בחברה הישראלית‪ ,‬מכיוון שליוצאי אתיופיה חלק גדול בחברה הישראלית‪ ,‬אנו תנועת הצופים‬ ‫כחלק מהחברה בישראל מנסים ורוצים לשלב את עולי אתיופיה בחברה‪.‬‬ ‫מודלים של פעילות – צופי שב"אשבטים עצמאיים‪ :‬בשבטים אלה קיימת דומיננטיות מספרית של‬ ‫בני העדה האתיופית הן כחניכים והן כמדריכים והפעילות נעשית במסגרת של שבט הצופים‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬שבט "זיו" ‪ -‬יבנה‪ ,‬שבט "אדיס" – עפולה‪ ,‬שבט "אדרה" – בית שמש‪ ,‬שבט "לב" –‬ ‫נצרת עלית‪.‬שבטים בהתפתחות‪ :‬בשבטים אלה פועלים עם השבטים הותיקים ובחלקם בקבוצה‬ ‫הומוגנית של בני העדה כאשר המטרה היא לאפשר לקבוצה ההומוגנית להתחזק תחילה ואז‬ ‫‪176‬‬

‫להשתלב בתוך קבוצה מתוך סימטריה במידה והיא מעוניינת ‪ .‬דוגמאות‪ :‬שבט "כרם" – כרמיאל‪,‬‬ ‫שבט בקרית מלאכי‪ ,‬שבט "יעד" בראשון לציון‪.‬‬ ‫חניכים בתוך שבטים ותיקים‪ :‬בשבטים אלה השתלבו חניכים מבני העדה האתיופית באופן טבעי‬ ‫כחלק בלתי נפרד משאר השבטים הותיקים‪ .‬שבט "העמק" – מגדל העמק‪ ,‬שבט "עידן" – קריית‬ ‫מוצקין ושבטים בחיפה‪.‬‬ ‫מחלקת צופי שב"א‪-‬‬ ‫הערך בו היא עוסקת הוא כמובן רב תרבותיות‪.‬מחלקה זו דואגת לשילובם של בני אתיופיה‬ ‫בתנועת הצופים העבריים ומעודדת גיוס של עולי אתיופיה לצה"ל‪.‬‬ ‫הנהגת שבא‪-‬אף שאינה אחראית על הנהגת שבא‪ ,‬היא מקיימת עימה שיח מתמיד ולוקחת חלק‬ ‫בפעילותה השוטפת‪.‬‬ ‫חג הסג'ד‪ -‬מספר חודשים לפני כ"ט בחשוון שהוא יום הסג'ד הכוהנים‪ ,‬זקני העדה נהגו להכין את‬ ‫הציבור היהודי בכל הכפרים לקראת החג הקרב ובא‪.‬חג זה בא לאחד את כל היהודים אשר‬ ‫באתיופיה ולחזק את יהדותם אשר ניסו לשמור בכל מחיר מהגויים שניצלו מצבים כלכליים קשים‬ ‫של יהודים בכדי לנצרם תמורת הטבות שונות‪.‬העלייה להר וקריאת עשרת הדברות וה"אורית"‬ ‫(התורה) מסמלת את עלייתו של משה רבנו אל הר סיני וקבלת התורה‪ .‬כיום יהודי אתיופיה עולים‬ ‫מידי שנה לירושלים ליום תפילה לשלום עם ישראל‪ ,‬לאחדותו‪ ,‬לשלום משפחות שנשארו באתיופיה‬ ‫ולבניית בית המקדש במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫פעילות הכנה לצה"ל מטעם צופי שב"א‪-‬פרויקט הכנה לצה"ל פועל במסגרת צופי שב"א זו שנה‬ ‫שני יה במתן מענה והכנה לפני הגיוס‪ ,‬תיאום ציפיות מול המערכת הצבאית‪ ,‬יצירת סביבה וקהילה‬ ‫תומכת למועמדים למלש"ב (מועמד לשרות בטחון) תוך כדי מעורבות הורים בתהליך‪ .‬וכן ליווי‬ ‫החייל\ת במהלך השרות הצבאי בשיתוף צה"ל‪ ,‬הגדלת מספר החיילים המשרתים בתפקידים‬ ‫משמעותיים‪.‬‬ ‫מגזר צופי ים‪.‬‬ ‫מסגרת צופי ים היא בעלת ייחוד בצופיות העברית בארץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬היא חלק מהסתדרות הצופים‬ ‫הכללית הפועלת במקביל ובמשותף ליתר השבטים‪ ,‬ומיוצגות באופן מלא בהנהגות המקומיות‬ ‫ובכל מוסדות התנועה‪ .‬כחלק מתנועת הצופים היא מקבלת על עצמה ומוציאה אל הפועל את ערכי‬ ‫התנועה‪ .‬כמו בצופים כך גם בצופי ים‪ ,‬המטרה היא חינוך הנוער והכנתו לחיים‪ .‬ההבדל העיקרי בין‬ ‫צופי ים לצופים הרגילים הוא אופן העברת הערכים לחניכים‪ .‬בניגוד לצופים‪ ,‬אשר מאמינים כי‬ ‫בעזרת מחנאות‪ ,‬שהייה בטבע ‪ ,‬משחקי חברה ועוד‪ ,‬ניתן ליצור קבוצות ילדים מגובשות הנשענות‬ ‫על ערכי הצופה‪ ,‬צופי ים משתמשים בסירות חתירה ומפרשים‪ ,‬לשם השגת אותן מטרות‪ .‬זאת‬ ‫בשילוב עם מתודות ההדרכה הצופיות‪.‬גילאי החניכים הוא מכיתה ה' ועד כיתה י"ב‪ ,‬כאשר ברוב‬ ‫השבטים קיימת קבוצה של הורים‪ ,‬המשתתפים בפעילות‪ .‬כיום בארץ פועלים שישה שבטים‪ :‬בתל‬ ‫אביב‪ ,‬ביפו‪ ,‬בחיפה‪ ,‬בהרצלייה‪ ,‬במושבה כנרת ובטבריה‪ .‬צופי ים היא המסגרת היחידה שבה‬ ‫משולבת פעילות חברתית של תנועת הצופים‪ ,‬בפעילות ימית כאמצעי להשגת מטרות שיש בה‬ ‫חוויות יוצאות דופן‪ :‬חתירה‪ ,‬קיאקים‪ ,‬גלישת רוח ומפרשנות על מגוון כלי שייט‪.‬הפעילות השוטפת‬ ‫של צופי הים תורמת רבות לעיצוב האישיות‪ ,‬התפקוד בתנאי לחץ בצוות‪ ,‬הפיקוד על חברים‬ ‫לשכבה‪ ,‬ההתמודדות עם קשיים פיסיים‪ ,‬המשמעת העצמית הגבוהה הנרכשת בים‪ ,‬המשלבים‬ ‫אתגר עם הנאה‪.‬‬ ‫צופי צמי"ד‪.‬תנועת הצופים העבריים אשר הוקמה ב‪ ,1919‬חרטה על דגלה ערכים רבים‪ ,‬דוגמת‬ ‫אלטרואיזם ושוויון‪ ,‬אהבת הטבע‪ ,‬קבלת האחר והשתייכות לקבוצה‪ ,‬ואת ההזדמנות לחוויות‪-‬‬ ‫למידה דרך התנסות‪ .‬לכן‪ ,‬לפי כשני עשורים‪ ,‬החלה התנועה לשלב חניכים עם צריכים מיוחדים‬ ‫במסגרת הפעילות הצופית השוטפת‪ .‬כיום משולבים בפעילות כ‪ 1111-‬ילדים ונערים עם נכויות‬ ‫שונות בלמעלה משמונים שבטים ברחבי הארץ‪ ,‬המהווים מחצית ממספר הכולל של שבטי התנועה‪.‬‬ ‫מהי תוכנית צמי"ד?תכנית צמי"ד‪ ,‬ראשי התיבות של המונח‪ ,‬צרכים מיוחדים‪ ,‬מכוונת לשילוב‬ ‫ילדים ומתבגרים עם צרכים מיוחדים בפעילות צופית מותאמת‪ .‬פעילות החיכים נעשית על‪-‬ידי‬ ‫שילוב פרטני שלחניך בקבוצה נורמטיבית בהתאם לגילו הביולוגי או המנטאלי‪ ,‬או על‪-‬ידי יצירת‬ ‫קבוצה בת כעשרה חניכים בעלי דמיון בגיל ביכולות‪ .‬לקבוצה זו צוות הדרכה‪ ,‬אר נבחר בקפידה‬ ‫על‪-‬ידי מרכזי השבטים ועובר קורס הכשרה הכולל הכרות עם האוכלוסייה‪ ,‬עקרונות עבודה‪ ,‬כלים‬ ‫להעצמת יכולות החניכים והתמודדות עם קשיים‪.‬‬ ‫‪177‬‬

‫צופי צמי"ד החלו בכך שבשנת ‪ ,1984‬פנה בית –ספר לחינוך מיוחד בירושלים לשבט צופי "היובל"‬ ‫בירושלים‪ ,‬בבק שה לשלב תלמידים מבית ספרם בפעילות השבט‪ .‬בכוחות משותפים ובליווי‬ ‫מקצועי של אנשי בית‪-‬הספר‪ ,‬הוקמה קבוצת צמי"ד הראשונה שיועדה לחניכים הלוקים בפיגור‬ ‫שכלי קל עד בינוני ובעלי כישורים חברתיים‪.‬‬ ‫הצלחת היוזמה הביאה להרחבת פעילות תכנית לבת ספר נוספים לחינוך מיוחד בירושלים‬ ‫ולשבטים נוספים בעיר‪ .‬בשנת ‪ 1987‬היא אף אומצה על‪-‬ידי מחלקת צמי"ד בעיריית ירושלים‪,‬‬ ‫הפועלת לקידום פעילות פנאי ואיכות חייהם של אנשים עם נכויות בעיר‪ ,‬וקיבלה ממנה את מה‪-‬‬ ‫תוכנית צמי"ד‪ .‬במסגרת התוכנית‪ ,‬אנשי מקצוע מהמסגרות המפנות חנכו מקצועית את מדריכי‬ ‫צמי"ד וסי יעו להם בבחירת החניכים העתידים להשתתף בפעילות‪ .‬במטרה ליצור אווירה מקבלת‬ ‫בשבט‪ ,‬השכב"ג והחניכים הודרכו לקראת השילוב המתוכנן‪ ,‬מתכונתו והשלכותיו‪.‬‬ ‫מאמצע שנות ה‪ 91-‬ועד היום‪ ,‬זכתה התוכנית לתנופה גם בשבטי הצופים במרכז ארץ‪ .‬היוזמות‬ ‫הברוכות נבנו כמקומיות והושתתו על ערכי התנועה בשילוב עם רצון טוב‪ .‬הגידול המספרי של‬ ‫חניכי צמי"ד בתנועת הצופים הוביל להתמקצעות ולאפשרות לשלב חניכים מקשת נכויות רחבה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫"תוכנית שילוב צופי צמי"ד" מדגישה את שילוב חניכים אלו בשבטי הצופים לטווח הארוך‪.‬‬ ‫חזון צופי צמי"ד‪.‬‬ ‫החזון מגדיר את מטרות התוכנית והיעדים הנגזרים ממנה‪-‬‬ ‫‪ ‬תכנית צמי"ד חותרת לתת הזדמנות שווה לאנשים עם נכויות לממש את זכותם לפעילות‬ ‫פנאי משלבת הטומנת בחובה הנאה וחינוך לערכים צופיים‪.‬‬ ‫‪ ‬התכנית מופעלת מתוך כוונה לתת חינוך ערכי לכלל חניכי הצופים לקבלת אנשים עם‬ ‫צרכים מיוחדים כשווים בחברה‪ ,‬תוך יצירת הזדמנויות למפגשים ין אוכלוסיות שונות‪.‬‬ ‫מהו שילוב?‬ ‫המושג "שילוב" הוא פועל יוצא של עקרון הנורמליזציה‪ ,‬לפיו אנשים בעלי נכויות מגיעה איכות‬ ‫חיים הזהה לאלו שאינם בעלי הנכות‪ ,‬ולכן הם זכאים לשירותי בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬פנאי רווחה וכל‬ ‫שירות קהילתי אחר הניתן לכלל הציבור‪ .‬פעילות השילוב נעשית עבור אנשים בכל הגילאים‬ ‫ובתחומים רבים‪ .‬חוק החינוך המיוחד (‪ ,)1988‬אשר מעודד שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים‬ ‫במערכת החינוך הנורמטיבית‪ ,‬הוא וגמא מובהקת לכך‪.‬‬ ‫פעולת השילוב מכוונת לשתי מטרות עיקריות‪-‬‬ ‫‪ ‬לשלב לאדם בעל הצרכים המיוחדים הזדמנויות‪-‬חיים‪ ,‬שיאפשרו לו בחירה‪ ,‬מיצוי‬ ‫יכולות ואיכות חיים‪.‬‬ ‫‪ ‬לאפשר לאוכלוסיה המשלבת להכיר את השונה ובו‪-‬זמנית לראות בו גם את השווה‪.‬‬ ‫המודלים השונים של השילוב עוסקים בשילוב מלא או חלקי של קבוצה עם צרכים מיוחדים‬ ‫במערכת חינוך‪ /‬פנאי נורמטיבית‪ ,‬או של פרטים כאלו בקבוצות נורמטיביות‪.‬אופן השילוב‬ ‫והמסגרת בה משולב הילד‪ /‬האדם בעל הצרכים המיוחדים‪ ,‬צריכים להיבחר בקפידה ולאחר בחינה‬ ‫מקיפה של יכולותיו לצד צרכיו המיוחדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש להגדיר מטרות ויעדים ברורים ולוודא‬ ‫שלמערכת הקולטת תשתות פיזיות ומקצועיות שיאפ‬

‫רשימת ציוד‪:‬‬ ‫חבילת סוכריות או מטבעות שוקולד לכל אחווה‬ ‫‪ 3‬בריסטולים גדולים לכל אחווה‬ ‫לורדים‬ ‫גואש‪+‬מכחולים‪+‬כוסות חד"פ‬ ‫ניירות עיתון ‪ /‬דפי ‪A4‬‬ ‫כלי כתיבה‬ ‫‪ 3‬מעטפות לכל אחווה‬

‫‪178‬‬

‫מיפוי קהילה – דף מידע‬ ‫מיפוי קהילה מהווה כלי מרכזי ללמידה וניתוח של הגורמים המשפיעים בקהילה‪ .‬השימוש בכלי זה‬ ‫משמעותי מאוד בבואך לתכנן כל פעילות קהילתית‪.‬‬ ‫חשוב להכיר וללמוד את הנושא – ‪ 2‬הערות כלליות‪:‬‬ ‫‪ .1‬המיפוי המפורט להלן מהנקודה הבסיסית ביותר‪ ,‬כלומר ההנחה היא שאינך מכיר‬ ‫כלל את הקהילה בה אתה פועל‪ .‬לפיכך יש להפעיל שיקול דעת באילו חלקים של‬ ‫המיפוי כדאי להשתמש ובאילו לא‪.‬‬ ‫‪ .2‬השימושי במונח "יישוב" מתייחס לכל קהילה שהיא – שכונה בתוך עיר גדולה‪,‬‬ ‫מועצה מקומית או אזורית מושב‪ ,‬קיבוץ וכו'‪.‬‬ ‫מטרת המיפוי‪:‬‬ ‫‪ .1‬למידת המוסדות והגורמים הפועלים הקהילה והמשוייכים לה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכרות עם בעלי תפקידים משפיעים ומשמעותיים בקהילה‪.‬‬ ‫‪ .3‬זיהוי הכוחות הבולמים והמסייעים בקהילה‪.‬‬ ‫‪ .4‬איסוף אינפורמציה רלוונטית לתכנון הפעילות הקהילתית‪.‬‬ ‫זכרו – יש ללמוד ולהכיר היטב את הזירה בה אתם פועלים או מתכננים לפעול‪.‬‬ ‫למידה זו תמזער את ההפתעות שבדרך‪ ,‬תכין אתכם לכל התסריטים האפשריים ותקדם אתכם‬ ‫לקראת מימוש היעד והמשימה שבחרתם לבצע‬ ‫בהצלחה!‬ ‫היישוב‬ ‫‪-‬‬

‫תאריך הקמת היישוב‪_____________ :‬‬

‫‪-‬‬

‫מספר התושבים ביישוב‪_____________ :‬‬

‫‪-‬‬

‫פרישה גילאית‪:‬‬

‫‪-‬‬

‫האם קיימים ביישוב מוסדות קהילתיים ייחודיים? פרט‪:‬‬ ‫______________________________________________________‬

‫‪-‬‬

‫ילדים (‪_____________ )6-13‬‬

‫‪-‬‬

‫נוער (גילאי ‪_____________ )14-18‬‬

‫‪-‬‬

‫צעירים (גילאי ‪_____________ )18-29‬‬

‫‪-‬‬

‫מבוגרים_____________‬

‫‪-‬‬

‫קשישים_____________‬

‫‪179‬‬

‫______________________________________________________‬ ‫__________‬ ‫‪-‬‬

‫מהן נק' החוזק של היישוב? (למשל‪ :‬מצב כלכלי‪ ,‬השכלה‪ ,‬התנדבות‪ ,‬פעילות‬ ‫חברתית‪ ,‬מקומות בילוי‪ ,‬בתי ספר וכו')‪.‬‬ ‫___________________ ___________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫______________________________‬

‫‪-‬‬

‫מהן נק' החולשה של היישוב? (למשל‪ :‬מרוחק מהמרכז‪ ,‬מצב כלכלי‪,‬‬ ‫תעסוקה‪ ,‬קונפליקט וחוסר שילוב בין קבוצות אוכלוסיה)‪.‬‬ ‫______________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫______________________________‬

‫‪-‬‬

‫מהם המקומות ביישוב בהם אפשר לקיים פעילות קהילתית – המונית?‬ ‫______________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫______________________________‬

‫‪-‬‬

‫אילו עמותות או ארגונים מקיימים פעילות ושותפויות עם האוכלוסייה‬ ‫ביישוב?‬ ‫______________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫______________________________‬

‫מהם המקומות הלגיטימיים לפרסום (לוחות מודעות‪ ,‬טלוויזיה קהילתית‪ ,‬רדיו מקומי‪ ,‬מקומונים‬ ‫וכד')?‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫___________________________________________________‬ ‫‪-‬‬

‫מהם מקומ ות הבילוי המרכזיים ביישוב (קניונים‪ ,‬אולמות‪ ,‬ספריות‪ ,‬מקומות‬ ‫ריכוז בלתי פורמליים וכו')?‬ ‫______________________________________________________‬ ‫‪181‬‬

‫______________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫______________________________‬

‫מוסדות הרשות המקומית‬ ‫ברשומת המקומית יש פונקיות מסוימות אותן כדאי להכיר לצורך מימוש הפעילות הקהילתית‪.‬‬ ‫זהו את האנשים ונסו לבחון את אופי היחסים ביניהם‪ ,‬מידת ההתקשרות והסיוע שניתן לקבל‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫‪ ‬ראש העיר ‪ /‬מועצה‪:‬‬ ‫__________________________ _________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫‪ ‬מנהל מחלקת החינוך‪:‬‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________מנהל האגף‬ ‫לחינוך בלתי פורמלי‪:‬‬ ‫__________________ _________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫‪ ‬מנהל המחלקה לחינוך מיוחד‪:‬‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫‪ ‬מנהל היחידה לקידום נוער‪:‬‬ ‫_________ __________________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫‪ ‬מנהל מחלקת רווחה‪:‬‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________מנהל מחלקת‬ ‫נוער‪ ,‬ספורט ואירועים‪:‬‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬

‫‪181‬‬

‫‪ ‬בעלי תפקידים נוספים‪:‬‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫____________________ _______________________________________‬ ‫_______________________‬ ‫החינוך הפורמלי מיפוי‬ ‫בתי ספר יסודיים‬

‫חטיבות ביניים‬

‫מס' בתי ספר ביישוב‬ ‫בתי הספר הגדולים‬ ‫לעומת הקטנים‬ ‫ייחודיות של כל בית‬ ‫ספר‬ ‫בתי ספר של החינוך‬ ‫המיוחד ואופיו‬ ‫פרטים על בתי הספר‬ ‫שם ביה"ס‬ ‫כתובת‬ ‫טלפון‬ ‫שם מנהל‪/‬ת ביה"ס‬ ‫שם ביה"ס‬ ‫כתובת‬ ‫טלפון‬ ‫שם מנהל‪/‬ת ביה"ס‬ ‫שם ביה"ס‬ ‫כתובת‬ ‫טלפון‬ ‫שם מנהל‪/‬ת ביה"ס‬ ‫שם ביה"ס‬

‫‪182‬‬

‫תיכונים‬

‫כתובת‬ ‫טלפון‬ ‫שם מנהל‪/‬ת ביה"ס‬ ‫שם ביה"ס‬ ‫כתובת‬ ‫טלפון‬ ‫שם מנהל‪/‬ת ביה"ס‬

‫שם ביה"ס‬ ‫כתובת‬ ‫טלפון‬ ‫שם מנהל‪/‬ת ביה"ס‬ ‫שם ביה"ס‬ ‫כתובת‬ ‫טלפון‬ ‫שם מנהל‪/‬ת ביה"ס‬ ‫שם ביה"ס‬ ‫כתובת‬ ‫טלפון‬ ‫שם מנהל‪/‬ת ביה"ס‬ ‫שם ביה"ס‬ ‫כתובת‬ ‫טלפון‬ ‫שם מנהל‪/‬ת ביה"ס‬ ‫שם ביה"ס‬ ‫כתובת‬ ‫טלפון‬ ‫שם מנהל‪/‬ת ביה"ס‬ ‫שם ביה"ס‬ ‫כתובת‬

‫‪183‬‬

‫טלפון‬

‫החינוך הבלתי פורמלי‬ ‫‪ ‬מהן המסגרות החינוך הבלתי פורמלי ביישוב (מתנ"סים‪ ,‬מרכזים קהילתיים‪,‬‬ ‫מועדוניות‪ ,‬פנימיות וכו')‪:‬‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫_________________________________________‬ ‫‪ ‬פעילות ייחודית לגילאי ‪:6-13‬‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫_________ ______________________________________‬ ‫‪ ‬פעילות ייחודית לגילאי ‪:14-18‬‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫‪ ‬פעילות ייחודית לגילאי ‪:18-29‬‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫_________________________________________‬ ‫‪ ‬פעילות ייחודית לאוכלוסיית המבוגרים‪:‬‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫_ __________________________________________________________‬ ‫_________________________________________‬ ‫‪ ‬פעילות ייחודית לאוכלוסיית הקשישים‪:‬‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫___ ______________________________________‬ ‫‪ ‬פעילות בנושא קליטת עלייה ביישוב‪:‬‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬

‫‪184‬‬

‫‪ ‬סניפי תנועות נוער נוספים ביישוב ואופי פעילותם קהילתית‪:‬‬ ‫______________________ _____________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫‪ ‬מהן נק' החוזק של מסגרות החינוך הבלתי פורמליות‪:‬‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫‪ ‬מהן נק' החולשה של מסגרות החינוך הבלתי פורמליות‪:‬‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫‪ ‬פרטים על מסגרות החינוך הבלתי פורמליות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫שם המסגרת‪:‬‬

‫______________________________________________________‬ ‫__________________________________________‬ ‫כתובת המסגרת‪:‬‬ ‫‬‫______________________________________________________‬ ‫__________________________________________‬ ‫טלפון‪:‬‬ ‫‬‫______________________________________________________‬ ‫__________________________________________‬ ‫שם מנהל המסגרת‪:‬‬ ‫‬‫______________________________________________________‬ ‫__________________________________________‬ ‫שם המסגרת‪:‬‬ ‫‬‫______________________________________________________‬ ‫__________________________________________‬ ‫כתובת המסגרת‪:‬‬ ‫‬‫______________________________________________________‬ ‫__________________________________________‬ ‫‪-‬‬

‫טלפון‪:‬‬

‫______________________________________________________‬ ‫__________________________________________‬ ‫‪185‬‬

‫‪-‬‬

‫שם מנהל המסגרת‪:‬‬

‫______________________________________________________‬ ‫__________________________________________‬ ‫‪-‬‬

‫שם המסגרת‪:‬‬

‫______________________________________________________‬ ‫__________________________________________‬ ‫‪-‬‬

‫כתובת המסגרת‪:‬‬

‫______________________________________________________‬ ‫__________________________________________‬ ‫‪-‬‬

‫טלפון‪:‬‬

‫______________________________________________________‬ ‫__________________________________________‬ ‫שם מנהל המסגרת‪:‬‬ ‫‬‫______________________________________________________‬ ‫__________________________________________‬ ‫תחום הרווחה‬ ‫‪-‬‬

‫חתך האוכלוסייה ביישוב בהיבט הסוציואקונומי‪:‬‬

‫________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________‬ ‫______________________________________‬ ‫מהו נפח האוכלוסייה הנזקקת ביישוב‪:‬‬ ‫‬‫________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________‬ ‫______________________________________‬ ‫מה המצוקה העיקרית בקרב אוכלוסיית היישוב‪:‬‬ ‫‬‫________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________‬ ‫______________________________________‬ ‫מה אחוז הנוער המנותק ביישוב‪:‬‬ ‫‬‫________________________________________________________‬

‫‪186‬‬

‫________________________________________________________‬ ‫______________________________________‬

‫‪-‬‬

‫מהן מסגרות הרווחה ביישוב‪( :‬פנימיות‪ ,‬מועדוניות‪ ,‬מוקדי איסוף‬ ‫מזון וביגוד‪ ,‬מקלטים והוסטלים טיפוליים וכד')?‬ ‫________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________‬ ‫______________________________________אילו פרויקטים ייחודיים‬ ‫בתחום הרווחה מתקיימים ביישוב?‬ ‫________________________________________________________‬ ‫________________________________________‬

‫‪187‬‬

‫תוכן עניינים ‪ -‬מערך‬ ‫חופשי‬ ‫זה אינו מערך‪ -‬אלה אוסף של פעולות שאנו ממליצים להעביר לחניכים‪.‬‬ ‫פעולה‬

‫מס"ד‬ ‫‪1‬‬

‫מהי הנהגה‬

‫‪2‬‬

‫מעורבות כערך מרכזי‬

‫‪3‬‬

‫ניהול זמן‬

‫‪4‬‬

‫מדריך זה כמו להיות במאי‬

‫‪5‬‬

‫הקבוצה‬

‫‪6‬‬

‫פעולת יום הזיכרון‬

‫‪7‬‬

‫פעולת יום השואה‬

‫‪8‬‬

‫פעולה על יצחק רבין ז"ל‬

‫‪9‬‬

‫פעולת מוסר עבודה וזיקה לשבט‬

‫‪11‬‬

‫פעולת חבר מביא חבר‬

‫‪188‬‬

‫מהי ההנהגה‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫תעודד את הפרט לקחת חלק מרכזי בעיצוב עולמו הערכי‪ ,‬האישי והחברתי‪ ,‬כמו גם אחריות על‬ ‫בחירותיו ומעשיו‪.‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יכיר את המערכת ההנהגתית ‪ ,‬תפקידה ‪ ,‬מטרותיה ומשמעותה ‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יבין את המשמעות של עזרה הדדית ושיתוף פעולה בתוך המערכת‬ ‫ההנהגתית בין השבטים השונים‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יגביר את היכרותו עם השבטים השונים בהנהגה ויכיר מאפיינים הייחודים‬ ‫של שבט‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫את הפעולה חשוב להעביר עם גדוד נוסף משבטי ההנהגה‬ ‫חלק ראשון"גלגל המזל"‬ ‫נחלק את החניכים למספר קבוצות לפי גודל הגדוד שיתחרו ביניהם במשחק גלגל המזל ‪ .‬בכל סבב‬ ‫תינתן הגדרה הקשורה להנהגה ומספר אותיות העונות להגדרה זו ‪.‬‬ ‫הקבוצה הראשונה תנסה לנחש אותיות העונות להגדרה זו‪ .‬אם הצליחה תמשיך לנחש עד שתגיע‬ ‫למושג ‪ ,‬אם לא הצליחה לנחש ‪ ,‬התור יעבור לקבוצה הבאה‪ .‬לפני כל ניחוש תסובב הקבוצה את‬ ‫הגלגל על מנת לקבוע באיזה סכום נקודות היא זוכה ‪ .‬ניתן לשלב בגלגל גם משבצות הפתעה‬ ‫"צופיות" ‪ .‬לאחר גילוי כל מושג ייתן המדריך הסבר קצר‪.‬‬ ‫דיון קצר‬ ‫‪ ‬בשביל מה בעצם צריך הנהגה ?‬ ‫‪ ‬מדוע השבטים לא יכולים להתקיים לבד ?‬ ‫‪ ‬כיצד הייתם רוצים לראות את ההנהגה האידיאלית ‪ ,‬הגורמים הפועלים ? תפקידם‬ ‫וכו'‪...‬‬ ‫סיכום ביניים ‪ :‬הנהגה = שבטי ההנהגה‬

‫‪189‬‬

‫חלק שני‬ ‫כל קבוצה תקבל שאלון על המאפיינים הייחודיים של השבט השני (ניתן לחלק למספר קבוצות‬ ‫בתוך הגדוד ) ‪ ,‬שאלות כן‪/‬לא ‪ .‬הקבוצות צריכות לענות של השאלות לבד ללא עזרה מן השבט‬ ‫השני ‪ ...‬כך שאת רוב התשובות הם לא ידעו‪.‬‬ ‫דוגמאות לשאלות ‪ :‬מי היה המרכז לפני שנה ?‬ ‫האם החמישיות בונים טקס אש ?‬ ‫זכו במחנה קיץ לפני‪? ...‬‬ ‫מה צבעי השבט?‬ ‫אילו ועדות שכב"ג יש בשבט?‬ ‫איזה מפעל הינו המפעל החשוב ביותר לשבט למה?‬ ‫כיצד נבחר נושא למחנה קיץ?‬ ‫מה מאפיין את השבט?‬ ‫האם השבט מוציא הדרכת חוץ ?‬ ‫ועוד שאלות על מסורות ומאפיינים ‪....‬‬ ‫תהליך הבדיקה ‪:‬‬ ‫המדריכים נוקבים במספר שאלה וכל קבוצה בתורה צריכה להרים שלט כן ‪ /‬לא לגבי התשובה‬ ‫הספציפית שלה‪.‬‬ ‫המטרה של כל קבוצה להשיג כמה שיותר חפצים‪:.‬‬ ‫‪ ‬אם שתי הקבוצות ענו תשובות נכונות – שתיהן מקבלות חפץ‪.‬‬ ‫‪ ‬אם קבוצה אחת טעתה ואחת צדקה – מי שצדק מקבל שני חפצים ומי שטעה‬ ‫מחזיר חפץ‪.‬‬ ‫‪ ‬אם שתי הקבוצות ענו תשובות שגויות – שתיהן מחזירות חפץ‪.‬‬ ‫ככל שהשאלות עולות כך ניתן להציב תנאים נוספים ‪ ,‬בין אם זה הגבלת זמן וכו'‪...‬‬ ‫חשוב מאד לתת אפשרות לדיון ‪ ,‬מו"מ בין נציגי הקבוצות ‪ ,‬גילוי תשובות נכונות ותיאום אפשרי ‪,‬‬ ‫כך שייווצר מצב של שיתוף פעולה ‪ /‬חוסר שיתוף פעולה בין הקבוצות מן השבטים השונים‪.‬‬

‫חלק שלישי‬ ‫כל קבוצה מקבלת ביצה ‪ ,‬הם צריכים בעזרת החפצים שאספו ‪ /‬קיבלו להגן על הביצה שלא‬ ‫תישבר ‪ ,‬חובה להשתמש בכל החפצים‪.‬‬ ‫נערוך תחרות זריקת ביצים מגובה נמוך ‪ ,‬לראות אם הביצה מוגנת או לא ‪.‬‬ ‫החפצים ‪ :‬צמר גפן ‪ ,‬קרפים ‪ ,‬בד ‪ ,‬חוטי ברזל ‪ ,‬גומיות ‪ ,‬ניילון ‪ ,‬עיתון ‪ ,‬קרטון וכו'‪...‬‬ ‫‪191‬‬

‫הרעיון ‪ :‬הביצה היא המרכז ‪ ,‬הצופים ‪ ,‬הערכיות האמיתית ‪ ,‬וכל דבר קטן שמסביבה חשוב‪ .‬כל‬ ‫פרט קטן ככל שיהיה משמעותי גם אם הוא נראה שולי וזאת כדי להגן על הביצה ולשמור על‬ ‫שלמותה – ההנהגה כגוף אחד‪.‬‬ ‫דיון מסכם‬ ‫‪ ‬האם בהתחלה כל שבט ידע לענות על השאלות על השבטים האחרים ?‬ ‫‪ ‬האם יכולים החניכים להגיד כי הם מכירים את השבטים האחרים בצורה טובה ?‬ ‫‪ ‬האם היה שיתוף פעולה לאורך התרגיל בין הקבוצות ‪ ,‬בין השבטים ‪ ,‬האם היה‬ ‫אמון ?‬ ‫‪ ‬האם הייתה הצלחה הדדית או דווקא על חשבון האחר ? מדוע ?‬ ‫‪ ‬תחרותיות ספורטיבית בריאה או פנאטיות מוגזמת ?‬ ‫‪ ‬מה החשיבות בשיתוף פעולה והכרות בין שבטים ?‬ ‫‪ ‬איך ניתן להיעזר בשבטים אחרים ויותר מכך לעזור להם ?‬ ‫‪ ‬מה המשמעות של הנהגה ?‬

‫‪191‬‬

‫מעורבות כערך מרכזי‬ ‫ערך מנחה‪:‬‬ ‫"תעודד מעורבות‪ ,‬תרומה ולקיחת אחריות על קידומה ועתידה של מדינת ישראל‪".‬‬ ‫מטרות הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יהיה מודע לחשיבות המעורבות כערך מרכזי בחייו הצופיים ‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יעלה דרכי יישום לערך זה בחיי השכבה ‪ ,‬השבט ‪ ,‬והקהילה‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫קו הסיום‬ ‫כל אחד בקבוצה צריך להגיע לקו הסיום של מסלול שנקבע מראש ‪.‬‬ ‫בדרך יש להם מכשולים שרק פרטים בקבוצה יכולים להתגבר עליהם ללא עזרה‪ ,‬כגון ‪:‬‬ ‫‪ ‬אסור לדרוך על הרצפה בשטח מסוים – צריך ללכת על החבל שיש רק למספר‬ ‫חברים בקבוצה‪.‬‬ ‫‪ ‬רק אם עושים גלגלון אפשר לעבור ( ידיים )‪.‬‬ ‫‪ ‬המדריך נותן לעבור רק אם הוא מקבל ביס מתפוח ( יש מספר בודד של תפוחים )‪.‬‬ ‫‪ ‬יש לחשוב על מכשולים נוספים ‪...‬‬ ‫הרעיון ‪ :‬העולם שלנו מלא באינטרסים אישיים – להגיע לקו הסיום – אך האם האינטרסים שלי‬ ‫הם גם לעזור לחברי לממש את האינטרסים שלהם ?‬ ‫לא נגיד שזה תחרות אך קרוב לוודאי שכל אחד ירצה להגיע לקו הסיום ראשון ולבד ! למה ?‬ ‫פסל אנושי‬ ‫הקבוצה תקבל משימה להכין פסל אנושי הכי מיוחד‪ ( .‬לא כולם חייבים להיות שותפים לפסל )‬ ‫הרעיון ‪ :‬מדוע לא ניצלנו את כל המשאבים שעמדו ברשותנו ? לצופים יש כוח אדיר ולא תמיד אנו‬ ‫מנצלים את כל הכוח שעומד לרשותנו ‪.‬‬

‫‪192‬‬

‫"הקפות"‬ ‫נשחק הקפות – כדור בסיס ‪ 1‬כאשר בתחנות יד דף עיתון עליו כתוב – לדוגמא ‪:‬‬ ‫‪ ‬הצעה לאירוע שבטי לילדי השכונה והקהילה‬ ‫‪ ‬יוזמה אישית לפעילות שכבתית‬ ‫‪ ‬פעילות שתעזור לאוכלוסיה מסוימת בעיר‬ ‫‪ ‬או דברים אחרים המבטאים יוזמה ומעורבות‬ ‫על מנת לעבור מתחנה לתחנה על כל חניך המגיע לתחנה לרשום רעיון אחד העונה על השאלה‪.‬‬ ‫בסוף נאסוף דפי העיתון ונשתמש בתשובות במהלך הדיון‪.‬‬ ‫‪ ‬מה המטרה ?‬ ‫נציג בפני החניכים ארבעה אירועים רגילים שהצופים עושים וננסה לחשוב עמם ביחד מהם‬ ‫המטרות של כ"א מן האירועים הללו‪.‬‬ ‫הרעיון ‪:‬‬ ‫האם בצופים אנו עוסקים לרוב בעצמנו או באמת שואפים להיות מעורבים ?‬

‫דיון‬ ‫‪ ‬מהי הסיבה לצורך במעורבות ?‬ ‫‪ ‬האינטרסנטיות של האדם ? מדוע ?‬ ‫‪ ‬האם לתת ‪ ,‬לעזור ‪ ,‬להיות מעורב הם חלק מהאינטרסים שלי ?‬ ‫‪ ‬הכוח הלא מנוצל של הצופים ? האם זה נכון ?‬ ‫‪ ‬פרס ההתנדבות והמעורבות במחנה הקיץ ? האם זה טוב ‪ /‬נכון ?‬ ‫‪ ‬האם זה מעודד מעורבות או הופך את הרצון להיות מעורב לרצון לנצח ?‬ ‫‪ ‬האם הפרס מיותר ?‬ ‫‪ ‬כיצד יכולה לבוא המעורבות שלנו כחניכי שכבה בוגרת לעתיד ? באילו מעגלים ?‬ ‫‪ ‬במי זה תלוי ? האם האחריות היא שלנו ?‬ ‫‪ ‬המעורבות היא חובה ולא זכות של חבר שכבה וחבר שכבה בוגרת בצופים !‬

‫‪193‬‬

‫יש אפשרות לשלב מתודה נוספת בפעולה ‪:‬‬ ‫‪ ‬מהי מעורבות ? – כל חניך מקבל שלוש כוסות – בשתיים יש שתי צבעים שונים ‪ ,‬על‬ ‫החניך למצוא את הצבע שנוצר משניהם – ערבוב יוצר משהו חדש משופר ‪ ,‬ערך‬ ‫מוסף ‪.‬‬ ‫‪ ‬מעגלי החברה אליהם אנו משתייכים – ( בית ‪ ,‬ביה"ס ‪ ,‬גדוד ‪ ,‬שבט ‪ ,‬הנהגה ‪,‬‬ ‫תנועה ‪ ,‬קהילה ‪ ,‬ארץ ‪ ,‬חברה ‪ ) ...‬על הקיר נתלה פלקטים עם שמו של כל חניך ‪ :‬כל‬ ‫חניך יצייר עם הצבעים שעומדים לרשותו ציור של המקום שהוא הכי אוהב או‬ ‫שייך אליו‪ .‬מתבוננים על הציורים ומחליטים כי צריך להופכם לצבעוניים יותר‪.‬‬ ‫‪ ‬חשיבות המעורבות כערך ‪ -‬כל חניך נע בסבב בין הציורים ומוסיף את הצבע שלו‬ ‫לשאר הציורים ( לדוגמא מצב של גג כחלק מבית אפשר לצבוע אותו בכחול )‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫ברגע שאני אוהב משהו אני אהיה מעורב בו וברגע שאני אהיה מעורב בו אני אתרום אשנה‬ ‫ואשפיע !!!‬

‫פעולת תכנון‪-‬ניהול זמן‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫החניכים ייקבלו טיפים לייעול זמן‬ ‫החניכים לא יצלחו עם סידור הזמן לשנה הבאה‬ ‫החניכים יבינו כי בשנה הבאה הזמן שלהם נהפך תלוי באנשים אחרים וכי אחרים תלויים בזמן‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫החניכים ירכשו מיומנויות הדרכה מהמדריך (הפעולה תעבור באחוות)‬ ‫מתודה ‪ :1‬בנק הזמן‬ ‫האחווה תתחלק לזוגות‪ .‬כל זוג יקבל כסף (כמספר השניות ביום)‪ .‬כל זוג ייקבל דף עיתון ועליו‬ ‫יצטרך לעצב את הבית שלו‪ .‬כל פעם נציג להם קטגוריה של דברים שהם יכולים לקנות‪ :‬מוצרי‬ ‫חשמל‪ ,‬כלי מטבח‪ ,‬דברים לאמבטיה וכו'‪ .‬כל פעם יהיה להם את הכסף לקנות‪ .‬החניכים ייצטרכו‬ ‫להחליט מה הם מעדיפים לקנות בכל קטגוריה‪ .‬אחרי כל קטגוריה הכסף ייתאפס – מה שנשאר‬ ‫הלך וכולם שוב מקבלים אותו סכום כסף‪.‬‬ ‫קישור למטרות‪ :‬החניכים ייראו כי היממה חולפת‪ ,‬והזמן איננו מצטבר‪ .‬חשוב לנצל את הזמן נכון‬ ‫כדי שבזמן שיש נוכל להספיק כמה שיותר דברים שאנחנו רוצים ואוהבים‪.‬‬ ‫ציוד‪ :‬דפי עיתון‪ ,‬קטגוריות‪ .‬הערכת זמן‪ 15 :‬דקות‪.‬‬ ‫דיון באחווה‪:‬‬ ‫מה עשינו במתודה? מה קרה בכל פעם לכסף?‬ ‫נסביר את משמעות המתודה‪.‬‬ ‫מהי הבעייתיות בניצול הזמן? מה הופך את סידור הזמן לקשה?‬ ‫מה מלחיץ אתכם?‬ ‫נסביר כי במהלך הפעולה ניתן טיפים לייעול זמן‪.‬‬ ‫‪194‬‬

‫מתודה ‪ :2‬דחוף חשוב‬ ‫ניתן לחניכים את הטבלה של דחוף חשוב ונסביר להם את העקרון העומד מאחוריו‪ .‬ניתן לחניכים‬ ‫סיטואציות שהם ייצטרכו להציב בתוך הטבלה‪:‬‬ ‫לראות טלוויזיה‪ ,‬להפגש עם חבר‪ ,‬להתקשר לחניכים‪..‬‬ ‫ציוד‪ :‬סיטואציות מהדף של אמא של תומר‪ ,‬בריסטול עם הטבלה‪ .‬זמן‪ 11 :‬דקות‬ ‫מתודה ‪ :3‬איתור בזבזני זמן‪.‬‬ ‫החניכים ייקבלו מפה של השבט‪ .‬בשבט יהיו תלויים הרבה ציורים של דברים שהם אוהבים‬ ‫לעשות‪ .‬אח"כ הקבוצה תלך יחד בשבט ותאתר דברים שהם בזבזני זמן ותסמן אותם במפה‪.‬‬ ‫ציוד‪ :‬בזבזני זמן תלויים‪ .‬זמן‪ 11 :‬דקות‬ ‫קישור למטרות‪ :‬טיפ טוב לייעול זמן הוא איתור בזבני זמן‪ .‬עכשיו כשאנחנו יודעים היכן נמצאים‬ ‫בזבזני הזמן שלנו אנו יכולים ללכת בדרך אחרת ולא לתת להם להפריע לנו בדרכנו‪.‬‬ ‫מתודה ‪ :4‬שליטה שלי בזמן של חבריי לצוות‬ ‫משחקים מרוץ טנקים של כן לא שחור לבן‪ .‬נדביק על הקיר את התשובות כן לא שחור ולבן‪ .‬את כל‬ ‫הקבוצה נקשו ר בחבל‪ .‬כל פעם נשאל שאלה הקשורה בחלוקת זמן‪ .‬כל חניך ייצטרך למשך אל כיוון‬ ‫התשובה שלו‪.‬‬ ‫ציוד‪ :‬חבל‪ ,‬שלטים‪ ,‬מסקינטייפ‪ ,‬שאלות‪ .‬זמן‪ 11 :‬דקות‬ ‫קישור למטרות‪ :‬כאשר עובדים בצוות הזמן שלי תלוי בזמן של אחרים‪ ,‬והזמן של אחרים תלוי בי‪.‬‬ ‫צריך למצוא את מקום ההתפשרות כדי שלא נבזבז זמן במאבקים ומריבות‪.‬‬ ‫מתודה לפני דיון‪ :‬מתודת הבקבוק והאבנים‬ ‫לוקחים בקבוק חצוי‪ .‬כל פעם ממלאים אותו במשהו ואז שואלים אם יש עוד מקום‪ .‬השלבים‪:‬‬ ‫אבנים גדולות‪ ,‬חצץ‪ ,‬חול‪ ,‬מים‪.‬‬ ‫החניכים יאמרו שלא נשאר עוד מקום‪ ,‬ואנחנו כל פעם נראה שניתן להוסיף‬ ‫קישור למטרות‪ :‬נראה לחניכים שכאשר מסדרים את הזמן נכון‪ ,‬קודם שמים את הדברים‬ ‫החשובים ואז לאט לאט את הדברים החשובים פחות אז אפשר להספיק ויש מקום להכל‪ .‬אם‬ ‫מלכתחילה היינו ממלאים הכל מים אז לא היה מקום לאבנים הגדולות להכנס‪.‬‬ ‫נקודות לדיון‪:‬‬ ‫מעבר על הטיפים‬ ‫נספחים ‪:‬‬

‫כיצד את‪/‬ה מנהל‪/‬ת את זמנך?‬ ‫אף‬ ‫פעם‬ ‫באיזו תדירות את‪/‬ה מתכנן‪/‬ת דברים כדי‬ ‫למנוע מעצמך 'להתנהל ללא שליטה'‬

‫‪1‬‬

‫באיזו תדירות את‪/‬ה רושם‪/‬ת רשימות יומיות‬ ‫של מטלות שעליך לבצע?‬

‫‪1‬‬

‫האם את‪/‬ה גמיש‪/‬ה עם תכניות הזמן שלך?‬

‫‪1‬‬ ‫‪195‬‬

‫לעיתים‬ ‫רחוקות‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫לפעמים‬

‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫לעיתים‬ ‫קרובות‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫כמעט‬ ‫תמיד‬

‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬

‫באיזו תדירות את‪/‬ה מצליח‪/‬ה ליישם את כל‬ ‫התכניות שקבעת לעצמך לאותו היום?‬

‫‪1‬‬

‫באיזו תדירות את‪/‬ה מתעדף‪/‬ת את המשימות‬ ‫היומיות שלך (חשיבות‪ ,‬דחיפות)‬

‫‪1‬‬

‫באיזו תדירות תכניותיך לא יוצאות לפועל‬ ‫עקב 'הפרעות' שלא לקחת בחשבון?‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪196‬‬

‫מיפוי הזמן‪:‬‬ ‫נסה‪/‬י להעריך כמה זמן יומי (ב‪ )% -‬הקדשת ותקדיש‪/‬י לתחומים הבאים במסגרת תפקידך (הקודם‪..‬מול‬ ‫החדש) בצופים?‬ ‫תפקיד‬ ‫קודם‬

‫תפקיד‬ ‫חדש‬

‫תכנון‬ ‫קבלת החלטות‬ ‫פתרון בעיות אד‪-‬הוק‬ ‫שיחות פורמאליות‬ ‫שיחות בלתי פורמאליות‬ ‫ביצוע בפועל של עבודה (הדרכה‪ ,‬העברת מידע‪ ,‬מחסן‪ ,‬ועוד)‬ ‫יישוב סכסוכים‬ ‫למידה (פורמאלית)‬ ‫אחר‪:‬‬ ‫‪111%‬‬

‫‪111%‬‬

‫‪...‬בונוס‪:‬‬ ‫נסה‪/‬י להעריך את הקצאת הזמן שלך בשנת הלימודים הבאה‪:‬‬ ‫שעות‬

‫ב‪% -‬‬

‫בית ספר‬ ‫למידה ‪ /‬שיעורים ‪ /‬ספרייה (בבית)‬ ‫חוגים (מוסיקה‪ ,‬ספורט)‬ ‫פנאי (אך לא פעילות חברתית)‬ ‫פעילות חברתית‬ ‫פעילות עם המשפחה‬ ‫שינה‬ ‫שונות (אכילה‪ ,‬מקלחת‪ ,‬הגעה ממקום למקום‪ ,‬ועוד)‬ ‫צופים בשבט‬ ‫צופים מחוף לשבט (תכנון בבית‪ ,‬טלפונים‪ ,‬ישיבות‪ ,‬הכנה)‬ ‫אחר‪:‬‬ ‫‪ 24‬ביממה ‪111%‬‬ ‫את‪/‬ה מזהה בעייתיות‪ ,‬אם כן – היכן? __________________________________________‬

‫‪197‬‬

‫ניהול משימות ותיעדופן – עבודה בקבוצות (‪)3-4‬‬ ‫מפו את המשימות שלכם בתפקידכם החדש‪:‬‬ ‫משימות‬

‫תעדוף (ראה טבלה‬ ‫מתחת חשוב‪-‬דחוף)‬

‫נובעות ממטרה‪:‬‬

‫טבלת תיעדוף (חשוב‪/‬דחוף)‪:‬‬

‫דחוף‬ ‫חשוב‬

‫לא חשוב‬

‫לא דחוף‬

‫כשיש דד‪-‬ליין‬ ‫בעיות תובעניות‬ ‫טיפול במשבר‬ ‫עיכוב עבודת שטח‬ ‫בעיות של ה 'רגע האחרון'‬

‫הכנה ותכנון‬ ‫מניעת משברים‪/‬תקלות‬ ‫שיפור מיומנויות‬ ‫התייעצות‬

‫הפרעות‬ ‫בעיות קטנות דחופות‬ ‫שיחות טלפון‬ ‫תיקונים‬

‫בזבזני זמן‬ ‫שיחות טלפון‬

‫‪junk mail‬‬

‫‪198‬‬

‫עשרת הדברות לניהול מושכל של זמן‪:‬‬ ‫‪ .1‬הצבת מטרות קצרות וארוכות טווח‪ .‬רשום‪/‬רשמי לעצמך את המטרות לגבי משימות‬ ‫חשובות שלך‪ :‬ישיבת צוות‪ ,‬לימוד הצוות‪ ,‬שיחה עם חניכים‪ ,‬שיחה עם הורים‪ ,‬פגישות‬ ‫וישיבות עם צוות המרכזים‪.‬‬ ‫חשוב‪/‬חשבי‪ :‬מה אני רוצה להשיג בפעילות הזו? והתמקד‪/‬י בכך‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.11‬‬

‫הצב‪/‬י יעדים ריאלים וברי ביצוע בהתאם ליכולותיך ומסוגלותך‪.‬‬ ‫הורדת מטלות ומשימות שאינן מתחברות ישירות למטרות שלך‪.‬‬ ‫מחזוריות יומית‪ :‬אם את‪/‬ה טיפוס יום‪ ,‬נסה‪/‬י לבצע את המשימות התובעניות בבוקר‪,‬‬ ‫לאחרי ארוחות ולערב השאיר‪/‬י את המשימות השגרתיות‪ ,‬הטכניות‪ ,‬המעייפות‪.‬‬ ‫למד‪/‬י לומר לעיתים 'אני לא יכול‪/‬ה לבצע את זה'‪.‬‬ ‫שתף‪/‬י את סביבת העבודה שלך‪ ,‬האציל‪/‬י סמכויות‪ ,‬למד‪/‬י להיעזר באחרים‪.‬‬ ‫לא לקחת יותר מדי על עצמך (פיסית‪ ,‬ביצועית‪ ,‬נפשית‪)...‬‬ ‫אזן‪/‬י את פעילויותיך‪.‬‬ ‫תעדף‪/‬י את משימותייך‪.‬‬ ‫למד‪/‬י מהשגיאות של עצמך ונסה‪/‬י ליצור שיפור בעתיד‪.‬‬

‫‪199‬‬

‫"מדריך‪ ,‬זה כמו להיות במאי"‬ ‫*******************‬

‫עקרונות ומושגים‬ ‫איזה מין מדריך אני (אתה‪ ,‬הוא‪? )...‬‬ ‫‪‬‬

‫לא ניתן לסווג מדריכים על‪-‬פי אישיותם !‬

‫‪‬‬

‫לא ניתן לסווג מדריכים על‪-‬פי התנהגותם !‬

‫‪‬‬

‫ניתן לסווג מדריכים על‪-‬פי המידה שבה הם משיגים או אינם משיגים את המטרות אותן‬ ‫הם אמורים להשיג‪.‬‬

‫מטרות אישיות‬ ‫המטרות שיש לך באופן אישי בכל מה שקשור לתפקיד המדריך‪.‬‬

‫מטרות תנועתיות‬ ‫המטרות שהתנועה ו‪/‬או השבט בו אתה פועל מצפים מכל מדריך להשיג‪.‬‬ ‫אפקטיביות – המידה שבה המדריך משיג את מטרותיו‪.‬‬ ‫לכל מדריך יש שלושה תחומים של אפקטיביות‪:‬‬ ‫אפקטיביות תנועתית – המידה שבה המדריך משיג את המטרות המוגדרות של תפקידו‪.‬‬ ‫אפקטיביות אישית – המידה שבה המדריך משיג את המטרות שלו באופן אישי‪.‬‬ ‫אפקטיביות נראית לעין – המידה שבה המדריך נתפס ע"י אחרים כמשיג את מטרות התפקיד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫העקרונות התיאורטיים עליהם מבוססים שיעורים אלה הם מארבע מקורות ‪-‬‬

‫א‪ .‬התיאוריה של ‪ / T.A.‬אריק ברן‪ ,‬ביישומה לתחום החינוכי (ראה גם בחוברת "מדריכים כבני אדם")‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תאורת התקשרות‪-‬עם‪-‬ילדים של פרופסור חיים גינות(ראה גם ספריו "בין הורים לילדים" – הוצ' לוין אפשטיין‪" ,‬בין הורים לבני‪-‬עשרה" –‬ ‫הוצ' לוי אפשטיין‪" ,‬בין הורים למורים" – הוצ' עם‪-‬עובד)‪.‬‬ ‫התרגילים‪ ,‬בחלקם נלקחו מספרים אלה ומעבודות אחרות של ח‪ .‬גינות ו"תורגמו" למציאות תנועתית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ספרו של פרופסור דרייקוס – "ילדים האתגר"‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תיאוריית "המנהיגות התלת‪-‬ממדית" של רדין‪.‬‬

‫‪211‬‬

‫מדריך זה כמו להיות במאי‬ ‫תהליך החינוך דומה במידה רבה לחזרה על מחזה בו הגיבור לומד מה תפקידו‪ ,‬מי הם בעלי‬ ‫התפקידים ומהם מערכות היחסים בינו לבינם‪ .‬הוא לומד גם למה עליו לצפות בהמשך העלילה‬ ‫מעצמו ומהאחרים‪ .‬המסקנות שהוא מסיק בתהליך זה יעצבו את חייו וילוו אותו שנים רבות‪.‬‬ ‫חניכים רבים מגיע ים לתנועה כאשר המחזה שלהם פחות או יותר ברור‪ .‬ולך המדריך‪ ,‬כבמאי‪ ,‬יש‬ ‫שותפים רבי עוצמה – ההורים‪ ,‬המורים (ובגיל ההתבגרות ואילך גם ה"חבר'ה")‪.‬‬ ‫אע"פ כן‪ ,‬אתה יכול בהתנהגותך ובטיב מערכת היחסים שאתה קושר עם חניכיך‪ ,‬להשפיע השפעה‬ ‫רבה על עיצוב הדרמה שלהם‪.‬‬ ‫המטרה היא רחוקה וקשה – לאפשר לחניך את מירב התנאים על מנת שיוכל להיות אדם פתוח‪,‬‬ ‫חם‪ ,‬אנושי‪ ,‬מאושר וגורם אושר לאחרים‪ ,‬בעל יכולת לבטא את כשרונותיו‪ ,‬בעל יכולת להנות‬ ‫מחייו ולהנות אחרים‪.‬‬ ‫איך אומר הפתגם הסיני הידוע – "גם המסע הארוך ביותר מתחיל תמיד בפסיעה קטנה אחת"‪.‬‬ ‫האם את‪/‬ה מוכן‪/‬ה להתחיל לצעוד קדימה ?‬

‫*******************‬

‫‪211‬‬

‫איזה מין אפקטיביות‬ ‫לפניך משפטים שאומרים מדריכים במצבים שונים‪ .‬כל משפט יכול לבטא נסיון של המדריך‬ ‫להשיג מטרות – תנועתיות‪ ,‬אישיות‪ ,‬נראות לעין או צרוף של כל אלה‪.‬‬ ‫דון עם חברי הצוות שלך לגבי כל אחד מהמצבים על תגובתו של המדריך ואיזה מטרות הוא רוצה‬ ‫להשיג (תנועתיות‪ ,‬אישיות‪ ,‬נראות לעין) ? באיזה מידה‪ ,‬ובהסתמך על הנתונים שבידכם‪ ,‬יש‬ ‫סיכוי שהתגובה תהיה אפקטיבית (המטרה תושג) ?‬ ‫‪ .1‬החניכים ביקשו מהמדריך שיכין עבורם "ערב"‪ .‬תגובתו – "אני מצטער‪ ,‬הערב הוא שלכם‬ ‫ועל יכם להכינו בכוחות עצמכם‪ .‬אני מוכן לעזור לכם בארגון‪ ,‬ברעיונות נוספים‪ ,‬אך לא לכתוב את‬ ‫הערב עבורכם"‪.‬‬ ‫‪ . 2‬החניכים המשיכו בהמולה גם לאחר שעת הלינה במחנה‪ .‬המדריך ביקש מכל החניכים לצאת‬ ‫מהאוהלים והזחיל אותם במשך שעה על שדה קוצים סמוך‪.‬‬ ‫‪ .3‬בזמן מסדר הפריע אחד החניכים‪ .‬המדריך העמידו לפני שאר החניכים ואמר – "תסתכלו עליו‬ ‫– דוגמא טיפוסית של חניך חסר אחריות עם שכל מצומצם‪ .‬מי שיתנהג כמוהו ילך בדרכו" (פונה‬ ‫אל החניך) – "עוף הביתה !"‪.‬‬ ‫‪ .4‬חניך פונה אל המדריך ושוטח בפניו את בעייתו – הוצע לו לעבור ללמוד בפנימיה והוא לא יודע‬ ‫כיצד להחליט – "מה לדעתך אני צריך לעשות ?" תגובת המדריך – "אני מבין שאתה מתלבט‬ ‫כרגע בין שתי האפשרויות – להישאר בבית הספר או לעבור לפנימיה‪ .‬מה הם היתרונות‬ ‫והחסרונות של כל אפשרות כזו מבחינתך ?"‬ ‫*******************‬ ‫הקשבה פעילה‬ ‫במצבים הבאים מתוארות פניות שונות של חניכים אל המדריך‪ .‬עליך לכתוב את תשובת המדריך‬ ‫אשר תתחיל בהצהרת הבנה בדרך של הקשבה פעילה לתוכן או מובן או הקשבה פעילה לרגשות‬ ‫(שיקוף רגשי) השתמש בתבניות משפט כגון‪ :‬לדעתך‪ /...‬אתה טוען ש‪ /...‬מה שאני מבין מדברייך‬ ‫הוא‪ /...‬אתה מתכוון לומר ש‪ /...‬אתה מרגיש‪ ...‬כי‪ /...‬אני מתאר לעצמי שהרגשתך היא‪ /...‬ניכר‬ ‫שאתה‪ /...‬וכו'‪...‬‬ ‫‪ .1‬חניך – אני בכלל לא מסכים עם דני ואני חושב שצריך לחייב את החבר'ה לבוא לכל פעולה‪.‬‬ ‫מדריך ‪____________________________________________________ -‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .2‬חניך – (לאחר ריב עם חניך אחר בשם ערן) – נמאס לי ממנו‪ .‬אני אתפוס אותו ואגמור איתו‬ ‫עניין‪ .‬האמין לי!‬ ‫‪212‬‬

‫מדריך ‪____________________________________________________ -‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .3‬חניך – קיבלתי הודעה לא נעימה – נכשלתי בוועדת הקבלה של המשלחת לחו"ל‪.‬‬ ‫מדריך ‪____________________________________________________ -‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .4‬חניך – אני חושב שיש יותר מידי דיבורים בפעולות ופחות מידי משחקים‪.‬‬ ‫מדריך ‪__________________________________________ __________ -‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .5‬חניך – (בתרעומת) בכל הפעולה הצבעתי ואתה לא שאלת אותי אפילו פעם אחת‪.‬‬ ‫מדריך ‪____________________________________________________ -‬‬ ‫_____________________ _____________________________________‬ ‫‪ .6‬חניך – אני לא מוכן לישון איתם באוהל אחד‪ .‬הם כל הזמן "יורדים" עליי‪.‬‬ ‫מדריך ‪_____________________________________________________ -‬‬ ‫__________________________________________________________‬

‫שלושת תחומי האפקטיביות של המדריך‬ ‫‪ . 1‬לפניך סיפורים של חמישה מדריכים ומדריכות‪ .‬נסה לסווג כל אחד מהם לאחד משמונה‬ ‫הצירופים האפשריים של שלושת תחומי האפקטיביות‪.‬‬ ‫אפ' תנועתית‬

‫אפ' נראית לעין‬

‫אפ' אישית‬

‫‪.1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪+‬‬

‫‪+‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫‪+‬‬

‫‪.3‬‬

‫‪+‬‬

‫‪+‬‬

‫‪+‬‬

‫‪.4‬‬

‫‪+‬‬

‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.5‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.6‬‬

‫‪-‬‬

‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.7‬‬

‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪213‬‬

‫שם המדריך‬

‫‪.8‬‬

‫‪-‬‬

‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫שלמה – מיד עם כניסתו של שלמה להדרכה‪ ,‬החלו להגיע אליו תלונות‪ .‬החניכים התלוננו לרשג"ד‬ ‫שהפעולות שלו משעממות והפסיקו לבוא לפעולות‪ .‬הרשג"ד בא אליו בטענות שלא רואים אותו‬ ‫בישיבות וכי בכל פעם‪ ,‬עם תום הפעולה‪ ,‬הוא בורח הביתה‪.‬‬ ‫שלמה עצמו היה מאוד לא מרוצה מההדרכה‪ .‬כל העניין שעמם אותו‪ ,‬הרגיז אותו והוא חיפש דרך‬ ‫להיפטר ממנו‪ .‬חודשיים לאחר כניסתו לעבודה‪ ,‬עזב שלמה את ההדרכה‪.‬‬ ‫חוה – מאז שנכנסה חוה להדרכה‪ ,‬שוקמה קבוצת החניכים‪ .‬החניכים החלו לבוא לפעולות; החדר‬ ‫קושט בכשרון רב‪ ,‬והפעילות בקבוצה הלכה וגברה‪ .‬האמת היא‪ ,‬שכולם תמהו מה הסיבה לכך‪.‬‬ ‫"חוה הזאת כל כך שקטה‪ ,‬בקושי רואים אותה" אמרו כולם‪" ,‬בטח יש לה מזל"‪ .‬בפעולות כמעט‬ ‫שלא הורגשה נוכחותה של חוה‪ .‬הפעולות היו מצוינות ומעורבות החניכים גבוהה ולא היה כל צורך‬ ‫לשמור על השקט או להתערב בשיחה‪.‬‬ ‫בשיחה גלויה עם חבריה‪ ,‬הודתה חוה שהיא משקיעה בהדרכה זמן רב‪ ,‬במיוחד במחשבה‬ ‫והרהורים‪ .‬זה כמעט שאינו מותיר לה זמן לנגינה – תחביבה האהוב – והיא מאוד מתוסכלת‪.‬‬ ‫חיים ‪ -‬חיים אוהב לעשות רושם‪ .‬הוא נהנה כשאנשים שומעים אותו ומתייחסים לדבריו‪.‬‬ ‫מאז שנכנס להדריך "פורח" חיים; טוב לו‪ .‬בשכבה שלו מסתכלים בהתפעלות על הבחור שהשתנה‬ ‫לפתע – מתרוצץ בכל השבט‪ ,‬מארגן‪ ,‬מסדר‪ ,‬מודיע ומתכנן‪ .‬מה שמשמח בעיקר את חיים הוא‪ ,‬שבין‬ ‫המתפעלים ממנו נמצאת גם נורית‪.‬‬ ‫בקבוצת החניכים של חיים יש קצת דיכאון – חיים "מחזיק אותם באגרוף ברזל" והם נלחצים‬ ‫מאוד‪ .‬חניכים אחדים התלוננו על כך בפני מרכז השבט וחלקם אף הודיעו על כוונתם לעזוב את‬ ‫התנועה‪.‬‬ ‫טובה – אם תראו ברחוב נערה מסתובבת ועליה "אשכול של חניכים"‪ ,‬כמעט בטוח שזו טובה‪ .‬כל‬ ‫השבט מדבר על טובה "איזה פעולות יש לה"‪" ,‬איזה מרץ יש לה"‪" ,‬תראו תראו איזו מדריכה"‪,‬‬ ‫והחניכים – הם מסתכלים עליה כל הזמן במבט של "מה היינו עושים בלעדייך" ונאנחים מרוב‬ ‫הערצה‪.‬‬ ‫בכל המהומה הזו נשארה טובה שקטה ומחייכת‪ .‬טוב לה‪ .‬היא נהנית מההדרכה‪ .‬חשוב לה מאוד‬ ‫שהקבוצה תפעל כמו שצריך וזה בדיוק מה שקורה‪ .‬חשוב לה מאוד שהקשר בינה לבין החניכים‬ ‫יהיה ידידותי ופתוח – וזה בדיוק מה שקורה‪ .‬אז מה עוד צריך בן‪-‬האדם?‪.‬‬

‫‪214‬‬

‫מיקי – שבוע לאחר שנכנס מיקי לתפקיד המדריך‪ ,‬החל חיוך גדול לזרוח על פניו‪ .‬אחת החניכות –‬ ‫דלית – גילתה לו את א הבתה הלוהטת ומיקי קפץ על המציאה בשמחה רבה ועכשיו הם חבר‬ ‫וחברה ושניהם אומרים ש"נורא נורא טוב להם"‪ ...‬למי לא טוב מכל העניין? לשאר החניכים כמובן‪.‬‬ ‫הם פשוט מתפוצצים מכעס‪ ,‬אבל שום דבר לא עוזר להם‪ .‬החניכים מתייחסים למיקי בבוז‪ ,‬והוא –‬ ‫אדיש‪ .‬שותף לכעס הכללי על מיקי גם הרשג"ד שלו‪ .‬שיחות ארוכות שניהל עד עתה עם מיקי לא‬ ‫הועילו‪ .‬הרשג"ד שוקל ברצינות רבה לסלקו מהתפקיד‬ ‫‪ . 2‬ספר את סיפורם של שלושת המדריכים הנותרים והשלם את שמותיהם‪:‬‬

‫*******************‬

‫"הוראות בימוי ומסקנות דרמטיות"‬ ‫תגובות שונות של המדריך משמשות כ"הוראות בימוי" לחניך‪ .‬החניך מפרש את משמעותן‬ ‫כאינפורמציה בה הוא משתמש על מנת להעריך את עצמו‪ ,‬את האחרים ואת מערכת היחסים עם‬ ‫האחרים‪.‬‬

‫‪215‬‬

‫לא כל תגובה מהווה "הוראת בימוי"‪ .‬שים לב ש"הוראות בימוי" מתחלקות לשני סוגים‪ :‬מה אתה‬ ‫לא‪( ...‬נחמד‪ ,‬מסוגל‪ ,‬יכול‪ ,‬מצליח) מה אתה כן‪( -‬יכול‪ ,‬מסוגל‪ ,‬מצליח‪ ,‬אהוב וכו')‪.‬‬ ‫‪ ) 1‬רונן הראה למדריך כפיתה שעשה כתרגול ואמר‪" :‬נכון שזה יצא קצת עקום?"‬ ‫תגובה א' – זה לא יצא לך כמו שרצית‪ ,‬אתה מאוכזב‪.‬‬ ‫מסקנות עצמיות ______________________________________________‬ ‫___________________________________ __________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫תגובה ב' – מה אתה רוצה‪ ,‬חשבת שלך זה ייצא ישר? (צוחק)‬ ‫מסקנות עצמיות ______________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫‪ )2‬חניך נכנס לדבריו של המדריך‪.‬‬ ‫תגובה א' – אני רוצה לסיים את דברי‪.‬‬ ‫מסקנה _____________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫תגובה ב' – כרגיל אתה חסר נימוס‪.‬‬ ‫מסקנה _____________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ )3‬חניך שיחק כדורגל במועדון ושבר בשוגג שמשה‪.‬‬ ‫תגובה א' – אני מאוד כועס על זה‪ .‬אני ממש רותח‪ .‬כדורגל משחקים במגרש ולא במועדון‪.‬‬ ‫מסקנה _____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫תגובה ב' – איזה מן בן‪-‬אדם אתה‪ .‬כמה פעמים צריך להסביר לך כל דבר‪ .‬אין לך טיפת שכל בראש‪.‬‬ ‫מסקנה _____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫‪ )4‬שוקי ניסה לפתוח את החלון ולא הצליח‪.‬‬ ‫‪216‬‬

‫תגובה א' – אפילו חלון אתה לא מסוגל לפתוח?‬ ‫מסקנה _____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫תגובה ב' – החלון הזה שוב לא נפתח‪.‬‬ ‫מסקנה _____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫‪ ) 5‬צחי שבר את הגרזן בו השתמש במחנה והסתיר אותו‪ .‬המדריך מצא את השברים ליד אוהלו של‬ ‫צחי‪.‬‬ ‫דו‪-‬שיח ראשון‪:‬‬ ‫מדריך – איפה הגרזן שנתתי לך?‬ ‫צחי – באיזה שהוא מקום‪.‬‬ ‫מדריך – לא ראיתי שהשתמשת בו בזמן האחרון‪.‬‬ ‫צחי – אני לא יודע איפה זה‪.‬‬ ‫מדריך –חפש אותו‪ .‬אני רוצה לראותו‪.‬‬ ‫צחי – אולי משהו "סילק" אותו‪.‬‬ ‫מדריך – שקרן שכמוך! אני שונא שקרנים‪ ,‬אתה מבין?! חוץ מזה אתה לא גבר‪ ,‬אין לך מילה‪ ,‬אתה‬ ‫סתם שקרן!!!‬ ‫מסקנה _____________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫דו‪-‬שיח שני‪ :‬מדריך – אני רואה כי הגרזן החדש נשבר‪.‬‬ ‫צחי – הממ‪ ....‬נכון!‬ ‫מדריך – הוא לא החזיק מעמד זמן רב‪.‬‬ ‫צחי – כן‪ ,‬אחרי כמה מכות הוא נשבר‪.‬‬ ‫מדריך – חבל‪ ,‬הוא עלה הרבה כסף‪.‬‬ ‫מסקנה _____________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬

‫‪217‬‬

‫*******************‬ ‫א‪ .‬מה עושים עם רגשות שליליים?‬ ‫משחק תפקידים‪" :‬מחוץ לאוהל"‬ ‫חניך – אתה יושב עכשיו מחוץ למחנה כועס מאוד‪ .‬כאשר התחלקו כל החבר'ה לאוהלים‪ ,‬הצטרפת‬ ‫גם אתה לשלושה ילדים‪ .‬כאשר התחלתם לבנות אוהל אמרו לך השלושה בצורה ברורה שאתה לא‬ ‫רצוי‪ .‬מאוד נפגעת ואתה מרגיש גם כעס רב עליהם‪ .‬כאשר המדריך החל לשוחח איתך‪ ,‬אתה אומר‬ ‫לו ש"מתחשק לי לשרוף את האוהל עם הילדים"‪.‬‬

‫מדריך – אתה נמצא יחד עם חניכיך במחנה‪ .‬היום הוא היום הראשון למחנה ואתה מאוד עסוק‪.‬‬ ‫ביקשת את כל החניכים להתחלק לקבוצות לאוהלים וכעת אתה רואה את אחד מחניכיך יושב‬ ‫מחוץ למאהל "שפוף"‪ .‬אתה ניגש לדבר איתו‪.‬‬

‫נקודות לתצפית‬ ‫‪ .1‬כיצד מגיב המדריך לרגשות השליליים שמביע החניך?‬ ‫‪ . 2‬האם יש שוני בין תגובת המדריך לרגשות שליליים ובין תגובתו למעשים שליליים?‬ ‫‪ .3‬האם האירוע מסתיים בצורה טובה? אם "לא" – מדוע? ומה ניתן היה לעשות על מנת שיסתיים‬ ‫טוב יותר‪ ,‬אם "כן" – מדוע‪ ,‬לדעתך‪ ,‬האירוע הסתיים כך?‬

‫*******************‬ ‫ב‪ .‬שיטות אכזבה בהדרכה – א'‬ ‫לפניך תגובות שונות של מדריכים למצבים שאונים אשר כפי שתראה – לא הועילו‪.‬‬ ‫רשום ליד כל תגובה של המדריך מה מאפיין אותה ומדוע‪ ,‬לדעתך‪ ,‬היא לא הועילה‪ .‬מה היה יכול‬ ‫המדריך לעשות על מנת למנוע את הבעיה‪.‬‬ ‫צביקה שיחק בכדור בתוך השבט‪ .‬המדריך‪ ,‬שראה זאת‪ ,‬ביקשו להפסיק‪ .‬לאחר מספר בקשות שלא‬ ‫הועילו‪ ,‬אמר המדריך‪ :‬אם תמשיך לשחק בתוך השבט – אקח לך את הכדור"‪.‬‬ ‫‪218‬‬

‫צביקה המשיך לשחק בכדור‪ ,‬ואז החלה מהומה בשבט‪.‬‬ ‫מדריך – "תביא את הכדור!"‬ ‫צביקה – "לא רוצה"‪.‬‬ ‫מדריך – "תביא את הכדור‪ .‬אם לא – אקח בכוח!"‬ ‫צביקה – "לא רוצה"‪.‬‬ ‫מדריך – (מנסה לקחת בכוח‪ ,‬צביקה בוכה) "אני אומר לך שזה הסוף שלך בשבט הזה"‪.‬‬ ‫צביקה – "אז אני בכלל לא אבוא יותר‪"...‬‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫________________________________ _____________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_________________‬

‫*******************‬ ‫ג‪ .‬שיטות אכזבה בהדרכה – ב'‬ ‫לפני הפעולה פנתה אסתי‪ ,‬המדריכה‪ ,‬אל יעל ואמרה לה‪" :‬יעל‪ ,‬אם תהיי שקטה בפעולה ולא‬ ‫תפריעי בכלל‪ ,‬תקבלי ממני ארטיק‪ ,‬מה דעתך?" יעל חייכה ולא ענתה דבר‪.‬‬ ‫בזמן הפעולה הפריעה יעל מאוד‪ .‬בתום הפעולה פנתה אסתי ליעל ואמרה לה‪:‬‬ ‫"אין לך אופי בכלל‪ .‬גם כאשר את מבטיחה משהו את לא מקיימת"‪.‬‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________‬ ‫שלמה לא הפסי ק לרגע לדבר‪ .‬פניותיו של צדוק‪ ,‬מדריכו‪ ,‬לא הועילו‪ .‬לבסוף‪ ,‬הפסיק צדוק את‬ ‫השיחה ואמר‪" :‬שלמה‪ ,‬צא החוצה!" – "מה פתאום?" אמר שלמה‪" ,‬עכשיו לא עשיתי כלום!"‪.‬‬ ‫‪219‬‬

‫"בסדר גמור‪ ,‬או שאתה יוצא או שהפעולה נפסקת"‪ .‬כל החניכים הביטו בשלמה ובצדוק וציפו‬ ‫לבאות‪" .‬מה איכפת לי‪ .‬אתה יכול להפסיק את הפעולה" – אמר שלמה‪ .‬צדוק אסף את חפציו ויצא‬ ‫מהחדר‪.‬‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________‬ ‫נורית החליטה שהדרך הטובה ביותר היא לערוך שיחה אישית עם יעל חניכתה‪.‬‬ ‫נורית – "תראי‪ ,‬יעל‪ ,‬כל החניכים מתלוננים על כך שאת מתפרעת"‪.‬‬ ‫יעל – "הם סתם מלשינים"‪.‬‬ ‫נורית – "זה לא חשוב‪ .‬אני דורשת ממך שההתפרעות תיפסק‪ .‬יותר מזה – אתן לך לחזור לפעולה‬ ‫רק אם תבטיחי לי שלהבא תהיי ילדה טובה ולא תתפרעי"‪.‬‬ ‫יעל – "טוב‪ ,‬אני מבטיחה"‪.‬‬ ‫נורית – "יופי! אז אני מקווה שהבעיה נפתרה!"‪.‬‬ ‫פעולה אחת שמרה יעל על הבטחתה‪ .‬בפעולה לאחר מכן התפרעה במשנה מרץ עד שלנורית לא‬ ‫נותרה ברירה אלא לסלקה בכוח מהחדר‪.‬‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫____________________________________‬ ‫*******************‬

‫כעס וביקורת‬ ‫לפניך ביטויים שונים של כעס וביקורת מפי מדריך על חניכיו‪ .‬רשום ליד כל אחד מהביטויים האלה‬ ‫אם הוא מכוון להשגת מטרה תנועתית או למטרה אישית המנוגדות למטרה תנועתית‪.‬‬ ‫‪ . 1‬הדרך שבה אתם אוכלים ממש מעצבנת אותי‪________________________ .‬‬ ‫‪ . 2‬אף פעם לא נתקלתי בקבוצה של חסרי אחריות כמותכם‪_________________.‬‬ ‫‪ . 3‬אתם תמיד מזלזלים בכל מה שאומרים לכם‪ ,‬אתם חסרי התחשבות לחלוטין ___‬ ‫‪ .4‬הרגשתי נעלב מרמת החומר שהצגתם ב"ערב" האחרון של הגדוד ___________‬ ‫‪ . 5‬חבורת מטומטמים ומופרעים שכמותכם!!! אני בטוח שעוד תתראו באיזה שהוא בית‪-‬סוהר‬ ‫בעתיד !!! ____________________________________________‬

‫‪211‬‬

‫‪ . 6‬אין לי שום כוונה לשוחח איתך‪ .‬בשביל שיחה צריך רמה מינימלית של אינטיליגנציה ואני‬ ‫מפקפק אם יש לך‪_______________________________...‬‬ ‫‪ . 7‬מאוד לא נראית לי הדרך שבה אתה מתפרץ בפעולות‪ .‬אני חושב שגם שאר חברי הקבוצה‬ ‫מרגישים כך! __________________________________________‬ ‫‪ .8‬כשאני רואה אותך ללא בגדי תנועה‪ ,‬בא לי לצרוח מכעס!!!_______________‬ ‫‪ . 9‬את סתם סכסכנית ודוחפת את האף שלך לאן שלא צריך_________________‬ ‫‪ . 11‬למה צריך להעביר לך כל דבר עשרים פעם?!_________________________‬ ‫*******************‬ ‫ה‪ .‬שבח מועיל – שבח לא מועיל‬ ‫מדריך‪/‬ה אומר‪/‬ת לחניך‪/‬ה‪:‬‬ ‫‪ .1‬תודה על הכנת הערב‪ ,‬הוא היה ממש מרתק‪.‬‬ ‫‪ .2‬הדרך בה הבעת את דעותיך בפעולה מאוד מצאה חן בעיני‪.‬‬ ‫‪ .3‬את נהדרת! ממש החניכה הכי מוכשרת שלי‪.‬‬ ‫‪ .4‬אתה ילד פיקח‪.‬‬ ‫‪ .5‬אתה ילד מאוד הגון‪.‬‬ ‫‪ .6‬יפה שאמרת כי שילמתי לך יותר מידי‪ .‬אני מעריכה זאת מאוד‪.‬‬ ‫‪ .7‬המתקן שבנית הוא מאוד שימושי ובנוי בצורה טובה מאוד‪.‬‬ ‫‪ .8‬יש לך ידי זהב‪ ,‬גאון קטן שלי‪.‬‬ ‫שבח מועיל‬

‫שבח לא מועיל‬

‫תשובת צוות‬

‫‪211‬‬

‫תשובת מדריך‬

‫*******************‬

‫ו‪ .‬ביקורת בונה וביקורת הורסת‬ ‫לפניך תיאור אירוע ותגובות של שני מדריכים לו‪ .‬אנא‪ ,‬ענה‪/‬עני על השאלון בכל אחד מחלקי‬ ‫האירוע‪.‬‬ ‫דני בן ה‪ 11 -‬היה מאוד מבסוט‪ .‬היום יום קישוט בשבט וזה בדיוק מה שדני אוהב‪ .‬כרגע סיים‬ ‫לגזור גיליונות נייר והוא רץ לקחת צבעים‪ .‬בדרך הוא נתקל בקופסת צבע העומדת על הרצפה‪.‬‬ ‫הקופסה נופלת והצבע נשפך‪.‬‬ ‫מדריך א' – "כמה פעמים אמרתי לך לא לרוץ כאן‪ ,‬מטומטם אחד‪ .‬השכל שלך לא מספיק לתפוס‬ ‫דבר כל כך פשוט?"‬ ‫שאלה – מה המחיר של טעותו של דני ומה המחיר של דברי המדריך?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫מדריך ב' – "אני רואה שכמעט כל הצבע נשפך‪ .‬הנה‪ ,‬כאן יש סמרטוט‪ .‬גם לנקות אני מיד אבוא‬ ‫לעזור לך"‪.‬‬ ‫שאלה – כיצד ירגיש דני לאחר תגובה כזו וכיצד יתייחס למעשהו ?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬

‫‪212‬‬

‫*******************‬ ‫ז‪ .‬אירועים בהדרכה‬ ‫לפניך אירועים שונים‪ .‬בכל אירוע מובאות תגובות שונות אפשריות של המדריך‪.‬‬ ‫עלייך לציין מהי התגובה העדיפה ולהסביר מדוע‪.‬‬ ‫דוד התקשה מאוד לסיים לבנות את השולחן שאת בנייתו החל לפני כשעה‪ .‬הוא עמד נבוך‪ ,‬הביט‬ ‫לצדדים ובמיוחד הסתכל לעבר המדריך רוני‪ ,‬אשר הסתובב בין החבר'ה‪ .‬רוני ניגש לדני ואמר‪:‬‬ ‫ "למה אתה עומד כמו טמבל‪ ,‬פתאום שכחת איך עושים כפיתות?"‬‫‪-‬‬

‫"נו‪ ,‬אז מה עושים עכשיו?"‬

‫‪-‬‬

‫"שמע‪ ,‬אני בטוח שתדע איך ממשיכים‪ .‬אני סומך עליך"‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫"זה די מסובך לבנות שולחן כזה‪ .‬מה שכדאי לעשות זה כך (המדריך מדגים)"‪.‬‬

‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫כאשר נכנסה רחל לחדר הפעולה ראתה קריקטורה גדולה שלה תלויה על הקיר‪.‬‬ ‫הקריקטורה הייתה מאוד מצחיקה ומצוירת בצורה קולעת‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫(בקול רם) "מי שצייר את הציור הזה שירים את ידו"‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫"תורידו את זה מהקיר ותורידו את החיוך מהפרצוף שלכם"‪.‬‬

‫ (צוחקת) "ציור מוצלח‪ .‬מי הצייר המוכשר?"‬‫_________________ _________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫דליה רתחה מכעס לאחר החידון שערך המדריך‪" .‬אתה שאלת את שאר הילדים הרבה יותר פעמים‬ ‫מאשר אותי"‪ ,‬התלוננה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫"את הרגשתי כאילו הפליתי אותך לרעה?" (דליה – "כן!") – "תודה שאמרת לי‪ .‬בפעם‬ ‫הבאה אשתדל לזכור זאת"‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫"לא נכון! שאלתי אותך בדיוק כמו כולם!"‬

‫‪-‬‬

‫"כאשר משהו לא נראה לך‪ ,‬את יכולה לומר זאת ביתר נימוס"‪.‬‬ ‫‪213‬‬

‫ ‪"-‬כל פעם את מקטרת על משהו אחר"‪.‬‬‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫יאיר התנדב לעבוד בגינת השבט אחה"צ על פי בקשת המדריכה‪ .‬בבית ראה כי יש לו שיעורים רבים‬ ‫והוא התחרט על התנדבותו‪ .‬בכל זאת הגיע לשבט‪ ,‬וכאשר פגש את ענת המדריכה‪ ,‬אמר לה שהוא‬ ‫מעונין לעבוד זמן קצר בלבד על מנת שיספיק להכין את שיעוריו‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫"למה אתה דוחה את השיעורים לרגע האחרון?"‬

‫‪-‬‬

‫"למה התנדבת אם ידעת יש לך כל כך הרבה שיעורים?"‬

‫‪-‬‬

‫"אתה 'נקרע לגזרים' ובכל זאת באת לעזור‪ .‬זוהי ממש דבקות במשימה‪ .‬וזה מראה שמאוד‬ ‫חשוב לך לעמוד בדבריך"‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫"בפעם הבאה תחשוב פעמיים לפני שתתנדב"‪.‬‬

‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬

‫*******************‬ ‫ח‪ .‬אירוע "עמוס"‬ ‫חניך – עמוס‬ ‫אתה חניך בכיתה ו' והתלוננת בפני המדריך שלך נועם‪ ,‬כי חניך מכיתה ח' הרביץ לך על הראש עם‬ ‫מקל‪ .‬החניך היכה אותך ללא כל סיבה או התגרות מצידך‪.‬‬ ‫מדריך‪ -‬נועם‬ ‫אתה מדריך של קבוצת חניכים תלמידי כיתה ו'‪ .‬עמוס הוא חניך שלך‪ .‬הוא ניגש לשוחח אתך ופניו‬ ‫היו בוכיות‪ .‬כפי שאתה מכיר את עמוס הוא ילד שאוהב להתגרות בילדים אחרים ואף פעם לא‬ ‫מקבל מכות בלי סיבה‪.‬‬

‫‪214‬‬

‫הוראות לצופים‬ ‫האם המדריך מאזין לעמוס או רק "מדבר"?‬ ‫האם הוא מכחיש עובדות (שמעלה עמוס)?‬ ‫האם הוא מכיר ברגשות (למשל ‪" -‬זה כנראה מאוד הכאיב לך"‬ ‫"זה בטח הדליק אותך עליו")?‬ ‫שחזר שיחה טובה בין עמוס לנועם‪:‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬

‫*******************‬

‫ט‪ .‬צרור טעויות‬ ‫לפניך אירוע "פשוט" בו עשה המדריך צרור טעויות‪ .‬רשום ליד כל אחת מהטעויות היכן הופיעה‬ ‫בתגובת המדריך‪.‬‬ ‫אלון אחר לפעולה‪ .‬המדריך קדם את פניו "מה התירוץ שלך היום?"‬ ‫אלון סיפר מדוע התעכב‪.‬‬ ‫המדריך – "אני לא מאמין לאף מילה מהפה שלך‪ .‬אני יודע טוב מאוד למה אתה מאחר – התנועה‬ ‫לא בראש שלך!!! יש לך דברים יותר חשובים! אני מכיר את אחיך והוא חסר בושה כמוך‪ .‬אני רוצה‬ ‫לומר לך‪ ,‬כי אם לא תבוא בזמן – סופך כאן יהיה רע ומר"‪.‬‬ ‫טעויות של המדריך‪:‬‬

‫‪215‬‬

‫מטיל דופי באופי תלמידו‬ ‫כנהו במילות גנאי‬ ‫כורך עלבון משפחתי‬ ‫כיצד לדעתך היה המדריך צריך להגיב במקרה זה?‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫*******************‬

‫י‪ .‬משמעת משמעת משמעת‬ ‫לפניך אירועי משמעת שונים‪ .‬ביימו דו‪-‬שיח בין המדריך והחניך‪ ,‬או בין המדריך והקבוצה‪ ,‬אשר‬ ‫ידגים‪:‬‬ ‫א‪ .‬גישה נכונה לבעיות המשמעת;‬ ‫ב‪ .‬גישה לא נכונה לבעיות משמעת‪.‬‬ ‫א‪ .‬חדר הפעולות היה מלוכלך זמן רב ואף אחד מהחניכים לא הראה נכונות כל שהיא לתקן את‬ ‫המצב‪ .‬החלטת לנקוט יוזמה בפעולה הבאה‪...‬‬ ‫ב‪ .‬בלהט ריב בין עמית ושושי בחדר השבט לאחר הפעולה‪ ,‬שמעת את עמית אומר לשושי‪:‬‬ ‫"חתיכת זונה מסריחה"‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ארז פטפט בפעולה בלי הרף‪ .‬פנית אליו פעמים אחדות בסבלנות ואמרת לו כי התנהגותו מפריעה‬ ‫למהלך הפעולה‪ .‬בפעם האחרונה שפנית אליו‪ ,‬חייך ארז חיוך קונדסי ואמר‪:‬‬ ‫"מה יש‪ ,‬לא למדך בקורס הדרכה איך מתנהגים עם חניך כמוני? יש לך עוד הרבה מה ללמוד‬ ‫חביבי"‪.‬‬ ‫הקבוצה כולה התגלגלה מצחוק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בזמן מחנה ראית חניך אחד רץ עם סנדה אחרי חניך אחר ומנסה להכות בו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מירי לא שמעה את כל בקשותיך להיכנס למסדר והיא ממשיכה לעמוד מחוץ לשלשות ועל פניה‬ ‫שפוף חיוך גדול‪.‬‬

‫‪216‬‬

‫ו‪ .‬רפי מעיר הערו ת ומדבר בכל נושא שעולה בקבוצה‪ .‬חברי הקבוצה וגם אתה‪ ,‬חשים מאוד לא‬ ‫בנוח‪ .‬הוא מותיר רק מעט זמן לאחרים לדבר‪.‬‬ ‫ז‪ .‬בכל פעם‪ ,‬לאחר הפעולה‪ ,‬משחקים החברה כדורגל‪ .‬מוטי נשאר תמיד בצד ואינו משתתף‬ ‫במשחק‪ .‬נודע לך כי אברהם הוא זה ש"מארגן" את אי‪-‬שיתופו של מוטי‪ .‬אברהם הוא מסיג חברתי‬ ‫בקבוצת הבנים‪.‬‬ ‫ח‪ .‬בלכתך בחצר השבט הגיעו אליך‪ ,‬בו זמנית‪ ,‬שני חניכים בוכים‪ .‬שניהם פתחו במשפט הפתיחה‪:‬‬ ‫"תגיד לו"‪ ,‬כשהם מצביעים איש על רעהו‪.‬‬ ‫*******************‬ ‫יא‪ .‬מיומנויות תקשורת של מדריך‬ ‫כל אחד מהמשפטים הבאים המתוארים להלן ייצג את אחד מ – ‪ 4‬מיומנויות התקשרות‪.‬‬ ‫הקשבה פעילה‪ :‬אישור קליטת דברי החניך בדרך של חזרה על דבריו‪ ,‬או על תמציתם (דוגמה –‬ ‫"לדעתך הפעולה משעממת)‪.‬‬ ‫תיאור התנהגות‪ :‬תיאור התנהגות החניך (תיאור בלבד‪ ,‬ללא שיפוט!! לדוגמה – מאז תחילת‬ ‫הפעולה אתה ויוסי מדברים זה עם זה)‪.‬‬ ‫שיקוף ריגשי‪( :‬הקשבה פעילה לרגשות)‪ :‬אישור קליטת רגשות החניך והבנתם (דוגמה – את‬ ‫בוודאי מאוד מאוכזבת מסירובם של הוריך לאפשר לך לצאת לטיול)‪.‬‬ ‫תיאור הרגשה‪ :‬תיאור הרגשה עצמית של המדריך‪ .‬הכוונה להרגשות חיוביות ולהרגשות שליליות‬ ‫(לדוגמה – כשאני רואה את הבלגן – אני מתפוצץ!)‪.‬‬

‫מיומנויות תקשורת‬ ‫‪ . 1‬מדבריך אני מבין שאתה אינך מסכים עם ענת ולדעתך יש‬ ‫לחייב את כולם לבוא בתלבושת‪.‬‬ ‫‪ . 2‬כשראיתי את הערב שהכנתם‪ ,‬בא לי לחבק את כולכם‪ .‬זה היה‬ ‫ערב מהנה מאוד‪ .‬תודה רבה לכם!‬ ‫‪ .3‬אתה נשען כל פעם על יצחק והוא דוחף אותך למקומך‪.‬‬

‫‪217‬‬

‫‪ .4‬נראה לי שנפגעת מאוד מדברי ענת‪.‬‬ ‫‪ .5‬מאוד נפגעתי מהאופן שבו פנית אליי‪ ,‬יוסי‪.‬‬ ‫‪ .6‬נראה כי אתה ממש רותם מכעס‪ ,‬יזהר‪.‬‬ ‫‪ .7‬אני נותן הוראות ת"ס‪ ,‬וחברי הקבוצה אינם מגיבים!‬ ‫‪ .8‬האם הכוונה שלך היא‪ ,‬שיש צורך לערוך שיחה קבוצתית‬ ‫בנושא ההפרעות?‬ ‫*******************‬

‫יב‪ .‬איפה נהייה "קצר"?‬ ‫לפניך תיאור של שיחות בין מדריכים וחניכים‪ .‬בכל שיחה כזו יש "קצרים" אחדים‪.‬אשר מובילים‬ ‫בסופו של דבר לקצר מוחלט‪ .‬נסה לאתר קצרים אלה ולהגדירם‪.‬‬ ‫רמי עומד בחצר השבט ומביט בדמותו של משה'לה מרכז השבט‪ ,‬אשר זה עתה "ירד" עליו לפני כל‬ ‫שאר החניכים מפני שצרח בחצר בשעת משחק‪ .‬שמוליק‪ ,‬מדריכו של רמי‪ ,‬שחזה אף הוא במתרחש‪,‬‬ ‫שמע כמו כל האחרים את רמי אומר בכעס רב‪" :‬חתיכת חרא‪ ,‬הלוואי שתמות!"‬ ‫משה'לה המרכז לא שמע את הדברים האלה‪.‬‬ ‫שמוליק – תגיד לי איך אתה מדבר?‬ ‫רמי – שלא יצעק עליי‪.‬‬ ‫שמוליק – משה'לה יכול לעשות מה שמתחשק לו ולך אין כל סיבה לכעוס עליו כי הוא צודק‪.‬‬ ‫רמי – אז שלא יגיד לי דברים כאלה‪( ...‬מנגב דמעות מעיניו)‪.‬‬ ‫שמוליק – תסלח לי‪ ,‬אבל לדעתי אתה מתנהג עכשיו כמו ילדה! אין לך שום סיבה לבכות‪.‬‬ ‫רמי – (לא עונה)‪.‬‬ ‫שמוליק – תענה לי כשאני מדבר אליך‪.‬‬ ‫רמי – תעזוב אותי! (הולך בבכי)‪.‬‬ ‫הזמן – מחנה קיץ‪ .‬המאהל ריק מחניכים‪ .‬כולם נמצאים ב"שטח" ביום מילוט‪ .‬כולם מלבד זיו‬ ‫שאתמול "גילה" אצלה הרופא חום גבוה והיום היא שוכבת באוהל מרפאה‪ .‬המדריכה התורנית‬ ‫באה לדבר אתה‪.‬‬ ‫נחמה – אהלן זיווית‪.‬‬ ‫זיווית – שלום (עצובה)‪.‬‬ ‫נחמה – תראי‪ ,‬זה לא נורא‪ .‬יהיו לך עוד הרבה מילוטים כאלה‪.‬‬ ‫‪218‬‬

‫זיווית – אבל כל החברים שלי שם!‬ ‫נחמה – פעם גם לי קרה דבר כזה‪ ,‬הייתי חולה בדיוק בזמן טיול‪.‬‬ ‫זיווית – לא עונה‪.‬‬ ‫נחמה – רוצה לעזור לי לערוך רשימת תורנים?‬ ‫זיווית – הם עושים גם אומגה היום‪.‬‬ ‫נחמה – מה פתאום?!‪ ...‬ואם כן‪ ,‬אז מה? תראי זיווית‪ ,‬ס"ה את לא השגחת על עצמך וקיבלת חום‪.‬‬ ‫בפעם הבאה תשגיחי על עצמך‪.‬‬ ‫זיווית – (מפנה את גבה לנחמה)‪.‬‬ ‫נחמה – מה שאפשר ללמוד מזה‪...‬‬ ‫זיווית – אני עייפה ורוצה לישון‪.‬‬

‫פעולת הקבוצה‬ ‫המטרה‪ :‬החניך יכיר ביתרונות הקבוצה ותפקידיו כמדריך קבוצתי‪.‬‬ ‫המטודה‪ :‬מונופול "עומר"‪.‬‬ ‫חלוקה ל‪ 4 -‬קבוצות בתוך הקבוצה‪.‬‬ ‫כל קבוצה מקבלת ‪ 1111‬ש"ח‪ ,‬על כל קבוצה להחליט על היעדים שברצונה לרכוש תמורת ביצוע‬ ‫משימות‪ ,‬על כל רכש מקבלים דף הפתעה‪.‬‬ ‫אחרי כל משימה המדריך ירשום את המשמעות שלה מבחינת הקבוצה‪.‬‬

‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫המשימה‬ ‫‪ .1‬מי מתחיל? שאלת טריוויה (מי היה‬ ‫הנשיא הראשון של מדינת ישראל? חיים‬ ‫ויצמן)‪ ,‬תחרות מהירות ותחרות כוח‪.‬‬ ‫‪ .2‬משימות לקבוצות‪:‬‬ ‫לימוד קשר שטוח‬ ‫להעביר טלפון שבור‬ ‫להכין משחק מגבש‬ ‫להכין משחק שיבליט משהו‬ ‫‪ .3‬משחקי תפקידים‪:‬‬ ‫שיחת פתיחה עם ההורים‬ ‫שיחה עם מנהיג שלילי‬ ‫שיחה עם ראשג"ד – תוכנית לגיוס‬ ‫מס' מקסימלי של חניכים לטיול‪.‬‬ ‫שיחה עם חניך שהיה שקט מהרגיל‬ ‫בפעולה‬ ‫המדריך ישחק את התפקידים‪.‬‬

‫המשמעות‬ ‫נתינת ביטוי לכל חניך בקבוצה על‪-‬פי‬ ‫כישוריו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫קל יותר ללמד קבוצה קטנה‪.‬‬ ‫תקשורת טובה יותר‬ ‫קל לגבש קבוצה קטנה‬ ‫טיפול בבעיות חריגים‬

‫א‪ .‬קשר אישי‪ ,‬טיפול בבעיות אישיות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬טיפול בבעיות חריגים‬ ‫ג‪ .‬אחריות כלפי דרג ממונה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬קשר אישי‪.‬‬

‫‪219‬‬

‫‪ .4‬משימת סיום – על אלפסי שעד עכשיו לא‬ ‫היה למכירה‪.‬‬

‫בניית פעולה לפי אופי הקבוצה – יש לחלק‬ ‫דפי בניית פעולה‪.‬‬ ‫המדריך יעבור בין הקבוצות יבדוק את‬ ‫הפעולות ויסכם בסוף מבלי להציג את כל‬ ‫הפעולות לכולם‪.‬‬

‫ציוד‪ :‬חבלים‪ ,‬לוח משחק‪ ,‬מחירון‪ ,‬דפי הפתעה‪ ,‬דפי משימות משחק תפקידים‪ ,‬דפי משימות תכנון‬ ‫פעולה‪ ,‬דפי בניית פעולה‪ ,‬כסף (שטרות של ‪ 51‬ש"ח)‪.‬‬

‫‪221‬‬

‫מחירון‬ ‫‪ .1‬מועדון כפרי עומר – ‪ 251‬ש"ח‬ ‫‪ .2‬מרים – ‪ 511‬ש"ח‬ ‫‪ .3‬מועצה – ‪ 411‬ש"ח‬ ‫‪ .4‬אלפסי – לא למכירה בשלב א'‪.‬‬ ‫‪ .5‬פאסון – ‪ 211‬ש"ח‬ ‫‪ .6‬בית בדש – ‪ 311‬ש"ח‬ ‫‪ .7‬בית ליליאן – ‪ 351‬ש"ח‬ ‫‪ .8‬קומונה – ‪ 111‬ש"ח‬ ‫‪ .9‬מקווה – ‪ 51‬ש"ח‬ ‫‪ .11‬מרכז הפיס – ‪ 151‬ש"ח‬

‫‪221‬‬

‫דפי הפתעה‬ ‫‪ .1‬מועדון כפרי עומר – תושבים נכוו בעינהם עקב עודף כלור בג'אקוזי עליכם לשלם ‪51‬‬ ‫ש"ח קנס לקופה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מרים – עקב הרעלת שקשוקה עליכם לשלם ‪ 51‬ש"ח לכל תושב‪.‬‬ ‫‪ .3‬מועצה – על כל תושב לשלם ‪ 51‬ש"ח מס עבור שחזור אגם עומר‪.‬‬ ‫‪ .5‬פאסון – על כל חבר שכב"ג לשלם ‪ 51‬ש"ח עבור פינת קפה‪.‬‬ ‫‪ .6‬בית בדש – עליכם לשלם ‪ 111‬ש"ח למשטרה עבור אבטחה‪.‬‬ ‫‪ .7‬בית ליליאן – אתם עובדים בהתנדבות שלמו ‪ 51‬ש"ח מיסי שבט‪.‬‬ ‫‪ .8‬קומונה – קיבלתם ארנונה חינם מהמועצה ‪ 51‬ש"ח‪.‬‬ ‫‪ .9‬מקווה – קבלו מכל תושב ‪ 51‬ש"ח עבור דמי שימוש‪.‬‬ ‫‪ .11‬מרכז הפיס – קבלו מכל תושב ‪ 51‬ש"ח עבור חוג קארטה‬

‫‪222‬‬

‫משימות – משחק תפקידים‬ ‫נציג מהקבוצה יקיים שיחה עם חניך שהיה מאוד שקט בפעולה וכמעט ולא השתתף למרות‬ ‫שבדר"כ הוא מהמובילים בקבוצה‪.‬‬

‫נציג מהקבוצה יקיים שיחה עם הראשג"דית שלו בה יציג את תוכניתו לקראת טיול פסח –‬ ‫"איך להוציא את מירב החניכים בקבוצה"‪.‬‬ ‫יש לכם ‪ 3‬שבועות עד הטיול‪.‬‬

‫נציג מהקבוצה יקיים שיחת הכרות עם הורים של חניך בקבוצתו‪ .‬הכינו את השיחה‪,‬‬ ‫התמקדו בהכרות אישית‪ ,‬תוכניות לעתיד‪ ,‬בעיות של החניך בעבר…‬

‫נציג מהקבוצה יקיים שיחה עם חניך בקבוצתו שנתגלה "כמנהיג שליל" – הוא הפריע‬ ‫בפעולה האחרונה אך זו לא הפעם הראשונה‪.‬‬

‫‪223‬‬

‫משימות – תכנון פעולה‬ ‫עליכם לתכנן פעולה לכיתה ז' לקבוצה בת ‪ 15‬בנים "לא שקטים" – בנושא שיתוף פעולה‪.‬‬ ‫עליכם לתכנן פעולה לכיתה ה' לקבוצה בת ‪ 11‬בנות שאוהבות הפעלות רבות – בנושא‬ ‫שיתוף פעולה‬

‫עליכם לתכנן פעולה לכיתה ה' לקבוצה בת ‪ 11‬בנות זוהי הפעולה הראשונה והצוות של‬ ‫שנה שעברה סיפר לכם שהן קצת מפונקות ולא פשוט להפעיל אותן‪.‬‬

‫עליכם לתכנן פעולה לכיתה ו' לקבוצה בת ‪ 11‬בנים שאוהבים צופיות מעשית – בנושא‬ ‫שיתוף פעולה‪.‬‬

‫‪224‬‬

‫הקבוצה‪ -‬דף לחניך‬ ‫בתנועת הצופים מחולק כל גדוד לקבוצות בעלות מדריך אישי קבוע‪.‬‬ ‫יש חשיבות עצומה לשמירה על מסגרת קבוצתית קבועה לאורך כל השנה ובמקביל גיבוש גדודי‪.‬‬ ‫בטבלה שלפניכם תוכלו להיווכח ביתרונות הרבים שבקבוצה קטנה‪ ,‬משימתו של המדריך היא‬ ‫להגדיל במידת האפשר את קבוצתו על‪-‬ידי גיוס ילדים נוספים לצופים ובכך‪ ,‬להנות מיתרונות של‬ ‫קבוצה גדולה‪.‬‬ ‫יתרונות קבוצה קטנה‬ ‫קל להשיג משמעת‬ ‫יחס אישי לכל חניך‬ ‫היכרות מעמיקה‬ ‫התקדמות גדולה יותר עם כל חניך‬ ‫גיבוש‬

‫יתרונות קבוצה גדולה‬ ‫גאוות יחידה‬ ‫אפשרות לשימוש ביותר מטודות‬ ‫עניין רב יותר‬ ‫חיי קבוצה עשירים יותר‬ ‫השגת המטרות לגבי יותר חניכים‬ ‫משימות המדריך הקבוצתי בצופים‪:‬‬

‫‪ .1‬גיבוש הקבוצה – על כל מדריך לטפח מרכיבים סביבם תתלכד קבוצתו‪ .‬מרכיבים חיצוניים‬ ‫(סמל‪ ,‬שיר‪ ,‬דגל וכו') ורגשיים (חוויות משותפות מפעולות‪ ,‬טיולים‪ ,‬פעולות שרות וכו')‪.‬‬ ‫‪ .2‬פיתוח יחס אישי כלפי כל חניך – הכרות עם החניך‪ ,‬בעיותיו‪ ,‬משפחתו‪ ,‬מצבו בלימודים‪ ,‬מצבו‬ ‫החברתי וכו'‪ .‬ככל שהמדריך יכי ר טוב יותר את חניכיו כך יזכה להערכה מצידם אשר תביא‬ ‫בהכרח לנוכחות גבוה בפעולות‪ ,‬ירידה בבעיות משמעת וכו'‪.‬‬ ‫‪ .3‬טיפול בבעיות משמעת ובעיות חריגים – היחס האישי יביא לטיפול מסור בבעיות אשר היו‬ ‫מוזנחות במסגרת גדודית‪.‬‬ ‫‪ .4‬אחריות כלפי קבוצתו – בהתאמת הפעולות לקבוצה‪.‬‬ ‫‪ .5‬אחריות כלפי הרשג"ד – בנוכחות חניכיו בפעולות‪ ,‬פרויקטים וטיולים‪.‬‬ ‫‪ .6‬שימוש מושכל בלחץ קבוצתי – הלחץ הקבוצתי אשר מתרחש בכל קבוצה יכול להיות חיובי‬ ‫(הגעה לפעולות‪/‬טיולים‪ ,‬טיפול קבוצתי במפריעים וכו') או שלילי (פגיעה בחריגים וכו')‪ .‬תפקידו‬ ‫של המדריך הקבוצתי הוא להשתמש בלחץ קבוצתי חיובי ולנטרל את השלילי‪.‬‬ ‫‪ .7‬טיפול במנהיגים בקבוצה – בכל קבוצה ישנם מנהיגים טבעיים אשר להם כוח השפעה רב על‬ ‫שאר חברי הקבוצה‪ .‬אנו מבחינים בשני סוגי מנהיגים טבעיים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מנהיג שלילי – המנהיג אשר מסית את שאר חברי הקבוצה נגד המדריך והפעולות‪ .‬תפקידו‬ ‫של המדריך הוא להתקרב למנהיג ולהופכו לחיובי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מנהיג חיובי – הרווחת! עכשיו רק נשאר לרתום אותו לעגלה ולהיעזר בו לקידום מטרותיך‬ ‫בקבוצה‪.‬‬

‫‪225‬‬

‫פעולת יום הזיכרון‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניכים יעסקו בשאלה מדוע יש צפירה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הההחניכים יתעסקו במה הצפירה מסמלת בשבילם‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניכים יתעסקו בשאלה מהי קהות חושים ומה הצפירה עושה בעניין? האם קהות‬ ‫חושים היא דבר טוב והאם צפירה היא דבר טוב‪.‬‬ ‫‪ .4‬האם צריך להכריח לעמוד בצפירה?‬ ‫מתודה ‪ :1‬סיפור של אתגר קרת באחוות‪.‬‬ ‫משחק פתיחה‪ :‬משחקים תופסת‪ .‬בכל פעם נבקש מהחניכים לעצור ולקפוא במקומם‪.‬‬ ‫קישור למטרות‪ :‬למה נועדה צפירה? להכריח את כולם לעמוד‪.‬‬ ‫מתודה ‪:2‬‬ ‫כל חניך מקבל דף ורושם עליו את כל האסוציאציות שעולות לו מהמילה צפירה‪ .‬אח"כ שואלים‬ ‫שאלות על מה שהם כתבו (בהתחלה על אסוציאציות מובנות ואז כל כלליות‪ -‬זוהי קהות חושים כי‬ ‫כל אחד חושב על משהו אחר‪ -‬למה בעצם עומדים בצפירה אם למעשה לא חושבים על הנופלים?)‬ ‫מתודה ‪:3‬‬ ‫כל חניך מקבל כסא על דף רושם את שמו ומשהו שכואב לו ביום הזה‪ .‬החניכים יעברו ויכתבו‬ ‫דרכים לפתרון או התמודדות‪ -‬רוב הפתרונות יהיו קשורים בהדחקה‪ -‬הצפירה כתירוץ לחשוב‬ ‫ולהדחיק‪.‬‬ ‫מתודה ‪:4‬‬ ‫כל אחווה עומדת מול ‪ 9‬בקבוקים עטופים בדפים‪ .‬כל חניך מקבל לוח בינגו עם מונחי אבל‪ .‬כל פעם‬ ‫חושפים בקבוק אחד‪ .‬מאחורי האחרון תהיה תמונה של בחורה ערומה‪.‬‬ ‫קישור למטרות‪ :‬אנחנו לא יודעים מה כל אחד חושב בצפירה‪ .‬האם עצם העמידה זוהי הזדהות?‬ ‫האם אנחנו יכולים להכריח מישהו להזדהות?‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫סיכום מתודות‪.‬‬ ‫שאלות מהמטרות‪.‬‬ ‫אפשרות לכל חניך לספר את הסיפור האישי שלו או מה הוא מרגיש לגבי יום הזיכרון‪ .‬גם מדריך‬ ‫האחווה ישתף את האחווה בתחושה אישית שלו ליום הזיכרון‪.‬‬

‫‪226‬‬

‫פעולת יום השואה‪ -‬פעולה בנושא שנאת חינם‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניכים יבינו מהי שנאת חינם‬ ‫‪ .2‬החניכים ישליכו את דעותיהם על שנאת החינם על המצב במדינה‪ ,‬בחברה ובשכבה‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניכים יעסקו בשאלה מדוע קשה להם לקבל מישהו השונה מהם ולראות אותו‬ ‫כשווה‪.‬‬ ‫‪ .4‬החניך ייבחן אם הוא נופל לשנאת חינם או לא‪.‬‬

‫מתודה ‪:1‬‬ ‫מציאת הבדלים בין תמונות במונחים של היום‪.‬‬ ‫קישור למטרות‪ :‬יש שוני‪ .‬תמיד אפשר למצוא אותו‪.‬‬ ‫ציוד‪ :‬תמונות‬ ‫מתודה ‪:2‬‬ ‫על הרצפה יהיו מפוזרות תמונות של גרמני מול יהודי‪ .‬החניכים ייצטרכו לכתוב הבדלים‪ .‬במקביל‬ ‫נסמן הבדלים אצל החניכים‪.‬‬ ‫קישור למטרות‪ :‬הבלטת השוני כדי שיהיה קל לשנוא‪.‬‬ ‫ציוד‪ :‬תמונות‬ ‫מתודה ‪:3‬‬ ‫הספינה טובעת‪ -‬נציג מכל אחווה הולך והשכבה קובעת מי עף קודם‪ .‬את מי להעיף? עפ"י מה? את‬ ‫מי ששונה! למה?‬ ‫מתודה ‪:4‬‬ ‫באחוות‪ :‬מציגים תמונות של עובדים זרים‪ +‬פספורטים מול בדיקת פספורט של יהודי ושואלים‬ ‫אם יש הבדל? מה השוני? מה ההבדל? האם יש שנאה כלפי עובדים זרים? מה מקורה? מדוע מותר‬ ‫לפי החוק לשלם להם פחות?‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫מעבר על המתודות והמטרות‪.‬‬ ‫מהו שוני?‬ ‫ממה נובע שוני בין בני אדם?‬ ‫שוני להדגשה כדי ליצור שנאה‪ .‬מה נעשה ליהודים?‬ ‫השלכה למדינה‪ :‬עובדים זרים‪.‬‬ ‫השלכה לשכבה‪ :‬האם אנחנו נטפלים לאנשים שונים? למה?‬ ‫האם שוני בהכרח הופך אותי ליותר טוב?‬ ‫דיון עם המדריך על פולין ועל מסרים שעברו בטיול לפי בחירה‪ :‬ערך החיים‪ /‬מוסר‪ /‬אדישות‪....‬‬ ‫רצוי לשלב תמונות של הצווט' בפולין‪.‬‬

‫‪227‬‬

‫פעולת רבין‬ ‫"ההפך מאהבה זה לא שנאה‪ ,‬זה אדישות" אינשטיין‪.‬‬ ‫אופי הפעולה‪ :‬פעולה אחוותית ‪ +‬סיום וסיכום שכבתי‪.‬‬ ‫ערכים מובילים‪:‬‬ ‫תנועת הצופים תעודד עזרה לזולת וערבות הדדית‪.‬‬ ‫תנועת הצופים תחנך לאזרחות טובה ופעילה‪.‬‬ ‫תנועת הצופים תפעל למען פיתוחו של הפרט במישור החברתי כאזרח תורם ומעורב‪.‬‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניכים ייראו כיצד האירועים שקדמו לרצח בחודש לפניו ויעלו את השאלה כיצד‬ ‫לא נמנע הרצח?‬ ‫‪ .2‬החניכים יבינו כי האדישות היא זו הגרועה משנאה‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניכים ייראו כי החברה בישראל לא השתנתה וכיום היא עדיין חברה אדישה‪.‬‬ ‫‪ .4‬החניכים ישליכו את הבנתם בנושא זה על השכבה – עדיף שיכעסו זה על זה ויתרגזו‬ ‫על ענייני השכבה מאשר שלא יהיה להם אכפת‪.‬‬ ‫סיפור מסגרת‪:‬‬ ‫‪ .1‬נתלה על הקיר בתחילת הפעולה שלט גדול ומושקע "בסוף הפעולה עומד לקרות‬ ‫משהו נורא"‪ .‬לאורך הפעולה נתמקד ברצח רבין ובאירועים שקדמו לו‪.‬‬ ‫הקשר למטרות‪ :‬נראה כי הכתובת הייתה תלוייה על הקיר לאורך כל הזמן והאנשים היו‬ ‫אדישים לכתובת זו‪ .‬ציוד‪ :‬כתובת על הקיר‬ ‫‪ .2‬ניתן לקבוצה בלון‪ .‬בכל פעם נקריא לחניכים אירוע שקדם לרצח‪ .‬נדון באירוע‪ ,‬על‬ ‫החניכים יהיה לבצע משימה ‪ /‬לענות על שאלה ואח"כ לנפח עוד את הבלון‪.‬‬ ‫הקשר למטרות‪ :‬הבלון בסופו של דבר ייתפוצץ – כלומר‪ ,‬אחרי כל כך הרבה אירועים‬ ‫שניפחו את מימד ההסתה‪ ,‬הרצח היה דבר בלתי נמנע‪ .‬ציוד‪ :‬קטעי קריאה‪ ,‬בלון‪ .‬זמן‪15 :‬‬ ‫דקות‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫הקראת קטע מס' ‪ :1‬ההפגנה בכיכר ציון‪ .‬אחרי ההקראה החניכים יתחלקו לזוגות‪ .‬כל זוג יצטרך‬ ‫לכתוב את העמוד הראשון בעיתון של היום למחרת‪ .‬החניכים יציגו בפני הקבוצה את עמוד השער‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫קישור למטרות‪ :‬החניכים ייראו לקבוצה בצורה זו כיצד הם חושבים שהיה צריך להגיב במקרה‬ ‫זה‪ .‬זמן‪ 11 :‬דקות‬ ‫הקראת קטע מס' ‪ :2‬פגרי היונים שנשלחו למשרדו של רבין החניכים מתחלקים לשתי קבוצות‪ .‬כל‬ ‫קבוצה צריכה להציג קטע מתוכנית סאטירה "ארץ נהדרת"‪"/‬יצפאן" שמציגה מערכון בנושא זה‪.‬‬ ‫הקשר למטרות‪ :‬תפקיד התקשורת הוא לעורר את הציבור‪ ,‬להביא לידיעתו‪ .‬האם התקשורת‬ ‫הביאה למצב בו הציבור היה מודע במאת האחוזים למתרחש סביבו? זמן‪ 11 :‬דקות‬ ‫הקראת קטע מס' ‪ :3‬נאומו של רבין בועידת העסקים‪ .‬קוראים את החלק הראשון ומשמיטים את‬ ‫תגובותיו של רבין‪ .‬שואלים את החניכים כיצד לדעתם צריך רבין להגיב באירוע שכזה‪ .‬זמן‪5 :‬‬ ‫דקות‬ ‫קריאת קטע קריאה מס' ‪ :4‬איומים על לאה ומשפחתו של רבין משחקים דומינו אנושי‪ .‬לכל חניך‬ ‫מ דביקים מדבקה על המצח ועל התחת‪ .‬החניכים ייצטרכו לגלות מה יש להם על המדבקות‬ ‫ולהצמד אל ההפך שלהם במקום המתאים (נאמנות‪-‬בוגדנות‪ ,‬סובלנות‪-‬אלימות‪ ,‬אהבה‪-‬שנאה)‪.‬‬ ‫יהיה אחד בודד שהוא יהיה למעשה "אדישות"‪ .‬החניך שקיבל אדישות לא יידע לאן להתאים את‬ ‫המילה‪ .‬נדון בקבוצה על מהי אדישות‪.‬‬

‫‪228‬‬

‫הקשר למטרות‪ :‬מהי למעשה אדישות? מהו ההפך של אדישות? כשאכפת לי ואני אוהב משהו אני‬ ‫לא אדיש כלפיו‪ .‬מתי אני אדיש? (כשאין לי זמן‪ ,‬רצון‪ ,‬מספיק ידע‪)...‬‬ ‫ציוד‪ :‬מדבקות עם הפכים‪ .‬זמן‪ 15 :‬דקות‬ ‫דיון אחוותי‪:‬‬ ‫‪ .1‬קראנו את האירועים שקדמו לרצח‪ .‬איך זה ייתכן שלא הייתה תגובה ראוייה?‬ ‫(הכתובת היתה תלויה על הקיר)‬ ‫‪ .2‬הצגת קטעי עיתונים של הימים שלמחרת ורואים כי לא הייתה תגובה מספקת‪.‬‬ ‫‪ .3‬אדישות‪ .‬מהי? ממה היא נובעת? הדגשת פן ההבטחה‪ .‬חניכים שעברו‪/‬יעברו‬ ‫הבטחה והבטיחו למען עמם ארצם ומולדתם‪ ,‬יכולים להשאר אדישים?‬ ‫‪ .4‬עברו ‪ 11‬שנים והחברה בישראל לא למדה שום לקח‪ .‬רמת האדישות לא השתפרה‪.‬‬ ‫מראים לחניכים את התמונות של שרון במדי סטאלין‪ .‬אם התמונות האלו לא‬ ‫מזיזות לנו‪ ,‬האם האדישות נהפכה לשגרה? מה ייגרום לנו לעשות משהו שישנה את‬ ‫עשר השנים הבאות? מציגים לחניכים את המאמר "מה השתנה – לא הרבה" ואת‬ ‫התמונות של פעם בהשוואה להיום‪.‬‬ ‫ציוד‪ :‬כתבה‪ ,‬תמונות‪ ,‬קטעי עיתונים‪ .‬זמן‪ 15 :‬דקות‬ ‫מתודה שכבתית‪:‬‬ ‫משחקים און אפון קלאפ אבל ללא מילים‪ .‬כל אחד למעשה זורק את האחריות למישהו אחר‪ .‬מי‬ ‫שמתבלבל יוצא מן המעגל‪.‬‬ ‫הקישור למטרות‪ :‬כולם זורקים אחריות על כולם‪ ,‬וכולם נשארים אדישים‪ .‬מי שייתבלבל ולא‬ ‫ייקח את האחריות אין לו מקום כאן‪.‬‬ ‫זמן‪ 5 :‬דקות‪.‬‬ ‫סיכום שכבתי‪:‬‬ ‫משליכים את הדיון על האדישות בחברה הישראלית לאדישות בשכבה‪.‬‬ ‫‪ .1‬אנו נמצאים בקו פרשת המים של השכבה – עכשיו תקבעו אם להשאר אדישים‬ ‫למצב בשכבה או להחליט לטפל במצב‪ ,‬ולא להיות אדישים‪ .‬החליטו עכשיו כדי‬ ‫שלא יהיה מאוחר מידי‪.‬‬ ‫‪ .2‬האם אתם יכולים להשאר אדישים למצבים שקורים בשכבה? כשחברים פוגעים‬ ‫בחברי שכבה אחרים?‬ ‫הערכת זמן‪ 21 :‬דקות‬ ‫נספח‪-‬קטע קריאה‪.‬‬ ‫מה השתנה (לא הרבה – הימין קצת התמתן)‬ ‫מאת יאיר שלג‪.‬‬ ‫עשר שנים אחרי רצח רבין מה השתנה בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫בחצות הלילה שבו נרצח יצחק רבין אמרה השרה שולמית אלוני‪ ,‬כי "ממחר זו כבר לא תהיה אותה‬ ‫מדינה"‪ .‬בבוקר שלמחרת דיבר השר יוסי שריד בנימה דומה‪" :‬מאמש‪ ,‬מדינת ישראל אינה אותה‬ ‫מדינה"‪ .‬הם ביטאו תחושה שרווחה באותו שבוע בכל הדיונים התקשורתיים והשיחות הפרטיות‪.‬‬ ‫עשר שנים אחרי‪ ,‬דבר אחד השתנה בוודאות‪ :‬שריד ואלוני הם כבר לא שרים והעמדות שייצגו אינן‬ ‫מבוטאות עוד סביב שולחן הממשלה‪ .‬אבל עשר שנים הן תקופה מספקת כדי לבחון מה באמת‬ ‫השתנה בחברה הישראלית בעקבות הרצח‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬ ‫הנושא המרכזי שעלה בעקבות הרצח הוא‪ ,‬כמובן‪ ,‬אופיו של השיח הפוליטי וגבולותיו‪ .‬כבר בזמן‬ ‫אמת‪ ,‬בשבוע לאחר הרצח‪ ,‬היו הדעות חלוקות בשאלה כיצד הוא ישפיע על השיח‪ .‬מצד אחד‪ ,‬היו‬ ‫הערכות פסימיות‪ ,‬כמו זו של העיתונאי אמנון דנקנר‪ ,‬שצפה כי "האופק שלנו נעשה קודר ושחור‪.‬‬ ‫כל מיני דברים שחשבנו שאצלנו הם בלתי אפשריים נמצאים עכשיו על השולחן‪ .‬ברגע שנהיינו‬ ‫כגרועות שבאומות‪ ,‬גם מלחמת אחים אפשרית"‪ .‬מנגד‪ ,‬היו בעלי הערכות אופטימיות יותר‪ ,‬כמו‬ ‫‪229‬‬

‫הפרופ' שלמה אבינרי‪ ,‬שצפה מיתון של השיח‪" :‬חלק מההתבטאויות האלימות וחסרות האחריות‬ ‫של מנהיגים פוליטיים לא תחזורנה יותר (‪ )...‬תהיה יותר עירנות של המערכת הפוליטית‬ ‫והמשפטית לגבי שימוש בחוק כדי למנוע הפגנות בלתי חוקיות (‪ )...‬אני צופה גם חשבון נפש‪ ,‬לפחות‬ ‫אצל חלק מהרבנים והמנהיגים הדתיים"‪.‬‬ ‫כעבור עשור מאמצים שני יריבים פוליטיים‪ ,‬יו"ר מועצת יש"ע בנצי ליברמן ומזכ"ל "שלום עכשיו"‬ ‫יריב אופנהיימר‪ ,‬את הניתוח האופטימי‪ .‬לדברי ליברמן‪" ,‬הציבור שלנו היה תמיד ממלכתי באופן‬ ‫בסיסי‪ ,‬ובכל זאת זה לא מקרי שמאבקי הרחוב סביב ההתנתקות היו פחות אלימים מאשר סביב‬ ‫הסכמי אוסלו בשעתם‪ .‬זה לא קרה רק בהשפעת הרצח‪ ,‬אבל בהחלט ללקחי הרצח גם היתה‬ ‫משמעות"‪.‬‬ ‫מעניין שגם אופנהיימר מפרגן ליריבים מהימין על התמתנותם‪" :‬החברים שלי בשמאל לא יאהבו‬ ‫את הדברים האלה‪ ,‬אבל ההתנהלות של הימין במהלך ההתנתקות הוכיחה שרוב המחנה הזה הפיק‬ ‫לקחים מרצח רבין‪ ,‬מיתן מאוד את ההתבטאויות ואת אופי הפעילות‪ ,‬ולמעט שני מקרי הרצח‬ ‫(בשפרעם ובשבות‪-‬רחל‪ ,‬שבהם נרצחו שמונה פלשתינאים וערבים‪-‬ישראלים‪ ,‬י"ש)‪ ,‬לא היו מקרי‬ ‫אלימות משמעותיים‪ .‬עדיין נותרה בעיה בתחום הדה‪-‬לגיטימציה של הכרעות הכנסת‪ ,‬אבל המספר‬ ‫הנמוך של הסרבנים מוכיח שאפילו בתחום הזה רוב הציבור הדתי‪-‬לאומי יותר בוגר ודמוקרטי‬ ‫ממנהיגיו"‪.‬‬ ‫מה קרה ל"נוער הנרות"‬ ‫כידוע‪" ,‬נוער הנרות" שימש בסיס לתקווה מחודשת לצמיחת שכבת מנהיגות חילונית צעירה‪,‬‬ ‫שתהיה מקבילה באנרגיות ובנחישות שלה לאלה של הנוער הדתי‪ .‬העיתונאי סבר פלוצקר כתב‬ ‫בשבוע שלאחר הרצח‪ ,‬ש"רצח רבין עשוי להתחיל מהפכה תרבותית בישראל‪ ,‬כפי שרצח קנדי‬ ‫התחיל את המהפכה התרבותית של אמריקה‪ .‬הנוער והצעירים יובילו אותה‪ .‬בני ‪ 14‬עד ‪ 24‬יביאו‬ ‫אל התקשורת את כובד הראש‪ ,‬את רצינות הוויכוח‪ ,‬את עומק הביטוי‪ ,‬את החיפוש אחר משמעות‪,‬‬ ‫את הרצון להבין את העולם ואת עצמם"‪.‬‬ ‫פלוצקר היה בוודאי שמח לגרוס היום את כל עותקי המאמר‪ ,‬אבל למען האמת‪ ,‬מתחת לאפה של‬ ‫התקשורת‪ ,‬משהו מינורי בכל זאת צמח מ"נוער הנרות"‪ .‬הכוונה היא למכינות הקדם‪-‬צבאיות‬ ‫החילוניות‪ ,‬שכמו קודמותיהן הדתיות נולדו מתוך מגמה ברורה להצמיח שכבת מנהיגות‪ ,‬שתבלוט‬ ‫במשך השירות הצבאי אבל גם בחיים האזרחיים שאחריו‪ .‬אגב‪ ,‬באופן סמלי‪ ,‬אחת המכינות האלה‬ ‫(זו שבמדרשת אורנים של התנועה הקיבוצית) קרויה על שם רבין‪.‬‬ ‫המכינה הקדם‪-‬צבאית החילונית הראשונה‪" ,‬נחשון"‪ ,‬החלה להתגבש כמה חודשים לאחר הרצח‬ ‫ופתחה את שעריה כשנתיים אחריו‪ .‬מנהלה‪ ,‬זאב נתיב‪ ,‬אומר ש"הרעיון נולד אצל מקימי המכינה‬ ‫עוד לפני הרצח‪ ,‬במטרה להתמודד עם משבר המנהיגות בציבור החילוני‪ ,‬אבל בוודאי שהרצח נתן‬ ‫לכך דחיפה משמעותית"‪ .‬לדבריו‪ ,‬כרבע מבוגרי המכינה שלו ממשיכים כיום בפעילות חברתית גם‬ ‫אחרי השירות הצבאי‪ ,‬בעיקר בשכונות מצוקה‪ .‬שתי אירוניות היסטוריות בכל זאת גלומות בסיפור‬ ‫המכינות החילוניות‪ .‬האחת ‪ -‬שדווקא בעקבות הרצח של אישיות חילונית בידי אדם דתי נולד‬ ‫מפעל שבא להעתיק לעולם החילוני יוזמה שהחלה קודם בציבור הדתי; השנייה ‪ -‬רצח פוליטי‬ ‫הוליד (או לפחות זירז) יוזמה שבוגריה‪ ,‬גם כשהם פעילים בתחום החברתי‪ ,‬מתרחקים כמו מאש‬ ‫מהשדה הפוליטי עצמו‪ ,‬הנתפש כ"מלוכלך"‪.‬‬ ‫סיפור המכינות‪ ,‬והמורכבות של ייחוס הקמתן לרצח רבין‪ ,‬מוכיחים את מה שאפילו פרי‪ ,‬שכתב‬ ‫ספר על השפעות הרצח‪ ,‬מודה בו‪" :‬מבחינה מתודית‪ ,‬באמת קשה לקבוע בבירור איזה משקל ניתן‬ ‫לייחס לרצח לגבי כל אחד מהתהליכים שקרו בעשור האחרון"‪ .‬מה שמוביל למסקנה שהיא אולי‬ ‫נכונה יותר מכל‪ :‬החברה הישראלית‪ ,‬כמו כל חברה‪ ,‬מעוצבת יותר על ידי תהליכים רחבים מאשר‬ ‫על ידי אירוע נקודתי כלשהו‪ ,‬טראומתי ככל שיהיה‪ .‬האירועים הללו מסוגלים‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬רק‬ ‫להעצים ולזרז תהליכים שהיו מתרחשים גם בלעדיהם‪.‬‬

‫‪231‬‬

‫פעולת חבר מביא חבר‪ -‬פיתוח קשרים‬ ‫בינאישיים בקבוצה‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫מספר החניכים בפעולה הזו ובפעולות שלאחריה יהיה גדול יותר‬ ‫החניכים יבינו את חשיבות הקשרים האישיים בשכבה‬ ‫החניכים יבינו את הכוח שלהם כקבוצה גדולה וכשכבה‬ ‫החניכים יכירו טוב יותר זה את זה‪ ,‬ויכירו חברים חדשים בתוך השכבה‬ ‫סיפור מסגרת‪:‬‬ ‫תכנית הרדיו של איריס קול‪ .‬מעמידים מחיצה‪ .‬בצד אחד של המחיצה יהיה תפאורה של תוכנית‬ ‫הרדיו של איריס קול ובצד השני תהיה תפאורה של בית – שולחן עם מפה וטלפון‪.‬‬ ‫לפני כל מתודה תהיה המחזה של מישהו אחר המתקשר לתוכנית ומחפש פתרון לסכסוך משפחתי‪.‬‬ ‫החניכים יתחילו את הפעולה בזוגות‪ ,‬אחר כך יתחברו לרביעיות‪ ,‬שמיניות וכן הלאה עד הפיכה‬ ‫לשכבה‪.‬‬ ‫הקשר למטרות‪ :‬החניכים יבינו שהקשרים בשכבה הם כמו קשרי משפחה‪ ,‬ככל שיהיה להם קשר‬ ‫עם יותר חברים יהיו יותר יתרונות ותוצאות למעשיה של השכבה – פתרון בעיותיהם של‬ ‫המתקשרים לתוכנית‪.‬‬ ‫הערכת זמן כללי‪ 11 :‬דקות‬ ‫ציוד‪ :‬מחיצה‪ ,‬שולחן‪ ,‬מפה‪ ,‬טלפון‪ ,‬אוזניות רדיו‪.‬‬ ‫בית שדה – אמא‪ ,‬ובת שבורחת מהבית‪.‬‬ ‫האמא עצבנית כי הבת שלה ברחה מהבית ולא לקחה את הסוודר שלה‪ .‬משחקים בית שדה בזוגות‪.‬‬ ‫מלבישים על כדור חולצה ארוכה‪ .‬כל פעם יוצא זוג ובכל תחנה תחכה לו שאלת הכרות אישית‪.‬‬ ‫צריך לענות על השאלה בשביל להמשיך לשחק‪.‬‬ ‫כל פעם שיש שלושה שרופים מתחלפות הקבוצות של הבית והשדה‪.‬‬ ‫הקשר למטרות‪ :‬להכיר באופן אישי את הזוג בשכבה‪ ,‬לא לברוח מהחברות ולא לוותר עלייה למען‬ ‫הניצחון‬ ‫ציוד‪ :‬כדור‪ ,‬חולצה ארוכה‪ ,‬גיר‪ ,‬שאלות הכרות‪.‬‬ ‫הערכת זמן‪ 15 :‬דקות‬ ‫רבעיות – הבעל שלי התמכר להימורים‬ ‫מתחברים לרביעיות ומשחקים רביעיות הכרות‪ .‬כל אחד מקבל ‪ 4‬קלפים עם שאלות הכרות שונות‪.‬‬ ‫משחקים רביעיות שהמטרה היא להשיג ‪ 4‬קלפים של אותה שאלה עם התשובות של כולם‪ .‬המנצח‬ ‫שם לעצמו נקודת גואש על המצח‪ .‬מי ששם לב שהוא שם‪ ,‬צריך לשים גם‪ .‬האחרון ששם נפסל‪ ,‬ואז‬ ‫משחקים שוב‪ .‬של‬ ‫ציוד‪ :‬קלפים מצולמים עם שאלות‪ ,‬גואש‪.‬‬ ‫הערכת זמן‪ 21 :‬דקות‬ ‫משחק המספרים – הילד שלי לא גרוע במתמטיקה והמורות כל הזמן מתקשרות שהוא לא מכין‬ ‫שיעורים‪.‬‬ ‫מתחברים לשמיניות ומשחקים את המשחק שצריך להזיז ‪ 8‬ספרות מבולגנות לסדרם בצורה‬ ‫אנושית‪ .‬ה שדרוג‪ :‬כל פעם נגיד סוג של אפיון שקשור לבית ספר לדוגמה "כל מי שהמקצוע האהוב‬ ‫עליו זה מתמטיקה"‪ .‬רק מי שהאפיון תקף לגביו יכול לזוז‪.‬‬ ‫ציוד‪ :‬פתקים עם מספרים‪ ,‬גיר‪.‬‬ ‫זמן‪ 15 :‬דקות‬

‫‪231‬‬

‫טלפתיה – האב המסכן לא מצליח לתקשר עם הבן שלו‪.‬‬ ‫משחקים כמו סלט פירות רק טלפתי‪ .‬כל אחד חושב בראש על מישהו אחר שיושב במעגל‪ .‬כל פעם‬ ‫נגיד אפיון‪ .‬מי שהאפיון תקף לגבי מי שהוא חשב עליו קם ומחליף מקום עם אחרים‪ .‬המטרה היא‬ ‫לגלות על מי אחרים חשבו‪.‬‬ ‫זמן‪ 11 :‬דקות‬ ‫חזרה לזוגות – עזרה לכל מי שהתקשר לתוכנית‬ ‫החניכים מקבלים את מספרי הטלפון של ‪ 4‬האנשים שצלצלו לתוכנית‪ .‬הם יצטרכו להתקשר‬ ‫למספרים ולהגיד "איריס קול שלום"‪ .‬רק מספר טלפון אחד יהיה אמיתי וזה יהיה תא קולי שייתן‬ ‫פירוש לכתב חידה שיהיה כתוב על הלוח‪.‬‬ ‫כתב החידה יאמר "מיצר – גם הכמות וגם האיכות‪.‬‬ ‫זמן‪ 11 :‬דקות‬ ‫ציוד‪ :‬כתב חידה‪ ,‬טלפונים‪ ,‬תא קולי‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫הסבר על החש יבות של הכרות אישית בתוך השכבה‪ ,‬וחשיבות של הקשרים האישיים בתוך‬ ‫השכבה‪.‬‬ ‫תמיד יישאר לכם את החבר הטוב האחד שיש לכם בשכבה‪ ,‬אבל גם תמיד יהיו עוד אנשים מסביב‬ ‫ששווה להכיר ולדעת מי הם‪.‬‬ ‫זמן‪ 11 :‬דקות‬

‫‪232‬‬