חוברת הדרכה - צבר

Page 1

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬ ‫האגף לחינוך‬

‫חוברת הדרכה‬ ‫צבר‬ ‫תשע”ב ‪2011-2012 -‬‬

‫ע”ר‬

‫ע”ר‬


‫גרעין צבר‬ ‫משפחה לכל‬ ‫החיים‬

‫‪1‬‬


‫דבר המזכ״ ל‬ ‫מדריכים יקרים‪,‬‬ ‫תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב‪ ,‬במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה‬ ‫משמעותית בשבטים שלה‪.‬‬ ‫מאחורי מילים גדולות אלה‪ ,‬מסתתרת פעולה פשוטה‪ ,‬היא פעולת ההדרכה‪.‬‬ ‫הרגעים האלה‪ ,‬בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם‬ ‫תפיסות וערכים‪ ,‬הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק‬ ‫נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה‪.‬‬ ‫ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב‪ ,‬דור‬ ‫חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה‬ ‫ואת העשייה החינוכית רבת השנים‪.‬‬ ‫האגף לחינוך‪ ,‬שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות‬ ‫בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה‪ ,‬יחד‬ ‫עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך‪.‬‬ ‫הדרכה איכותית מבוססת על למידת הנושא‪ ,‬התעמקות בו והתאמתו באופן‬ ‫ספציפי אל החניכים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים‪ ,‬על אמונה ביכולתם ועל‬ ‫רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי‪.‬‬ ‫אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת‪.‬‬ ‫המשיכו כך‪.‬‬

‫בברכת הצופים‬ ‫חזק ואמץ‬ ‫גל בן שימול‬

‫‪2‬‬


‫למה תנועת הצופים?‬ ‫מאז ומתמיד הייתה תנועת הצופים העבריים מעורבת בהובלת תהליכים לאומיים ושינויים חברתיים‬ ‫במדינת ישראל‪ .‬תפיסת האחריות החברתית של הצופים הובילה להקמתן של אין ספור יוזמות‬ ‫ותוכניות‪ ,‬שמטרתן הייתה להשתתף בבניין הארץ ובמשימות הלאומיות‪ .‬חניכי תנועת הצופים‬ ‫ובוגריה לקחו חלק פעיל בהתיישבות והקמת קיבוצים‪ ,‬בקליטת עלייה‪ ,‬בהקמת שבטי צופים‬ ‫באזורי פריפריה‪ ,‬בשילוב נוער בסיכון ועוד‪ .‬המחויבות של התנועה למדינת ישראל ותושביה לא‬ ‫נעצרה בגבולות המדינה‪ :‬כבר בעשורים הראשונים להקמתה פעלה תנועת הצופים בשליחות‬ ‫המדינה בתפוצות‪ ,‬במטרה לחזק את הזיקה של יהודי העולם למדינת ישראל ולפתח תודעה של‬ ‫ערבות הדדית בקרב העם היהודי‪.‬‬

‫צופים גרעין צבר – מידע כללי‬ ‫צופים גרעין צבר הינו גרעין ייחודי של תנועת הצופים‪ ,‬אשר החל את דרכו בשנת ‪ ,1991‬ונתמך על‪-‬ידי‬ ‫המשרד לקליטת העלייה‪ ,‬הסוכנות היהודית – המחלקה לעלייה וחברת מסע‪ .‬חברי הגרעין הם‬ ‫צעירים וצעירות יהודים ובני ישראלים בני ‪ 11‬עד ‪ 32‬השוהים בחו"ל ובוחרים לחזור\לעבור לחיות‬ ‫בארץ‪ ,‬במטרה לשרת שירות מלא בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית כאזרחי מדינת ישראל‪.‬‬

‫מטרות גרעין צבר‬ ‫‪ .1‬יצירת מסגרת קבוצתית של תמיכה וליווי לצעירים יהודים ובני ישראלים‪ ,‬אשר בחרו לחזור ‪/‬‬ ‫לעבור לגור בישראל‪ ,‬על מנת לשרת שירות מלא ומשמעותי בצה"ל‪.‬‬ ‫‪ .3‬יצירת מסגרת תומכת ומייעצת בתהליך החיבוטים הנפשיים והחברתיים‪ ,‬טרם המעבר לישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬סיוע בתהליך הקליטה האישי והקבוצתי בישראל‪ ,‬לכל אורך התכנית‪.‬‬

‫שלבי התוכנית‬ ‫‪ .1‬טרום תחילת התוכנית ‪ -‬הכנה בתפוצות‬ ‫כל מועמד עובר סדרה של שלושה עד חמישה סמינרי הכנה שמטרתם העיקרית היא בירור עצמי של‬ ‫המניעים והכנה מנטאלית של הבודד והקבוצה‪ .‬אנו פועלים בשמונה מוקדי הכנה במקביל‪ :‬ניו‬ ‫יורק‪ ,‬פלורידה‪ ,‬טורונטו‪ ,‬שיקגו‪ ,‬סאן פרנסיסקו‪ ,‬לוס אנג'לס‪ ,‬לונדון ומהשנה גם בהונג קונג‪ .‬ניהול‬ ‫תהליך ההכנה‪ ,‬לרבות כתיבת הפעולות‪ ,‬מיפוי וניטור מספרי החניכים בכל גרעין‪ ,‬והעברת הנתונים‬ ‫לצה"ל בסיום פרק ההכנה מתבצע בתיאום מול הצד הקולט בישראל הכולל את תנועת הצופים‪,‬‬ ‫הקיבוצים הקולטים ורשויות צה"ל‪.‬‬

‫‪3‬‬


‫‪ .2‬פרק הקליטה‬ ‫כולל את התקופה מהגעתם לארץ ועד גיוסם לצה"ל של חברי הגרעין‪ .‬במהלך פרק הקליטה גרים חברי‬ ‫הגרעין בקיבוץ קולט אשר משמש להם בית חם בתקופת טרום הגיוס ולאורך כלל השירות הצבאי‪.‬‬ ‫חברי הגרעין מלווים ע"י צוות הגרעין של תנועת הצופים‪ ,‬עוברים תוכנית חינוכית אינטנסיבית‪,‬‬ ‫משפרים את העברית באולפן ומתמיינים ליחידות צה"ל השונות אליהם הם מבקשים להתקבל‪.‬‬ ‫הקיבוץ הקולט הינו החוליה החשובה ביותר בשרשרת הקליטה בארץ‪ .‬הקיבוץ משמש עבור בני‬ ‫הגרעין בית‪ ,‬מיום תחילת התכנית ועד לשחרורם מהצבא‪ .‬הקיבוץ משמש כמעגל חברתי (חברת‬ ‫הנעורים‪ ,‬החיילים ושאר הצעירים)‪ ,‬כתא משפחתי מארח לסופי שבוע‪ ,‬חגים ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקיבוץ‬ ‫נותן מענה לצרכים יומיומיים כגון שירותי מרפאה‪ ,‬כביסה‪ ,‬אחזקת החדרים ועוד‪.‬‬

‫פירוט הפעילות בפרק הקליטה‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫יצירת קבוצה מגובשת וחזקה – חברי הגרעין עוברים פעילויות חברתיות רבות‪ ,‬יוצאים לטיולים בארץ‪,‬‬ ‫מקימים לעצמם ועדות לניהול עצמי ואף מכינים טקס הכרזת גרעין בסיום פרק הקליטה‪ ,‬וזאת במטרה‬ ‫ליצור קבוצת תמיכה חברתית חזקה‪ ,‬שבה חברי הגרעין יהוו תחליף משפחה האחד לשני‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫חיזוק הקשר בין חברי הגרעין לרכז הגרעין ולקיבוץ – הקשר של חברי הגרעין עם הקיבוץ ועם רכז הגרעין‬ ‫הוא חשוב ביותר‪ .‬לכל חבר גרעין יש משפחה מארחת בקיבוץ‪ ,‬אליה הוא יכול להגיע בכל עת‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫מאורגנות פעילויות כלליות עם חברי הקיבוץ בכלל והצעירים בפרט‪ .‬חברי הגרעין משתלבים באופן חלקי‬ ‫בעבודה בקיבוץ‪ ,‬במטרה להתקרב לחברי הקיבוץ להרגיש חלק מחיי הקולקטיב הקיבוצי‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫הכנה לצה"ל אשר מתחלקת ל‪ 3-‬חלקים‪:‬‬ ‫‪ )1‬הכנה טכנית – בדיקות רפואיות‪ ,‬מיון ושיבוץ לתפקיד מתאים וקבלת מעמד של "חיילים בודדים"‪.‬‬ ‫‪ )3‬הכנה חינוכית – הכרות עם ההיסטוריה‪ ,‬המבנה‪ ,‬התפקידים‪ ,‬מערכת החוקים והסלנג בצה"ל‪ .‬הכנה זאת‬ ‫כוללת גם שבוע גדנ"ע באחד מבסיסי צה"ל‪ ,‬סיורים בבסיסים שונים ויום מורשת קרב ברמת הגולן‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫לימוד עברית ‪ -‬ללימוד העברית יש חלק חשוב מאוד בקליטה בארץ בכלל‪ ,‬ובצבא בפרט‪ .‬בכל קיבוץ קולט‬ ‫מתקיים אולפן המועבר על‪-‬ידי ‪ 3‬מורות מטעם משרד החינוך‪ .‬האולפן מציע לכל היותר ‪ 32‬שעות לימוד‬ ‫עברית שבועיות‪ ,‬בחלוקה ל‪ 3-‬רמות עברית‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש עבודה פרטנית של מורות חיילות עם חברי גרעין‬ ‫הזקוקים לכך‪ .‬קיימת חובת השתתפות מינימאלית באולפן‪.‬‬

‫ה‪.‬‬

‫הכרות עם מדינת ישראל (היסטוריה‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬חברה ישראלית) – במהלך פרק הקליטה יוצאים חברי‬ ‫הגרעין למספר טיולים ברחבי הארץ – בירושלים‪ ,‬בתל‪-‬אביב‪ ,‬בצפון הארץ ובדרומה‪ ,‬וזאת במטרה להכיר‬ ‫את ישראל מקרוב‪ .‬בנוסף‪ ,‬חברי הגרעין עוברים פעולות רבות על ההיסטוריה והחברה בישראל‪ ,‬פעולות אלו‬ ‫מועברות על‪-‬ידי צוות הגרעין ועל‪-‬ידי מרצים חיצוניים‪.‬‬

‫‪4‬‬


‫‪ .3‬השירות בצה"ל‬ ‫לאחר הגיוס לצה"ל‪ ,‬משתלבים חברי הגרעין במסלולי שירות על בסיס אינדיבידואלי‪ ,‬בהתאם‬ ‫ליכולותיהם‪ ,‬רצונותיהם וצרכי הצבא‪ .‬מסגרת הגרעין ממשיכה להתקיים גם במהלך תקופת‬ ‫השירות הצבאי – חברי הגרעין ממשיכים להתגורר בקיבוץ במהלך סופי השבוע ובחופשות‪ .‬צוות‬ ‫הגרעין בקיבוץ וצוות ליווי מטעם תנועת הצופים בישראל‪ ,‬ממשיכים ללוות את חברי הגרעין‬ ‫לאורך השירות הצבאי‪ ,‬עוקבים אחר תהליך השתלבותם במערכת הצבאית ומארגנים סמינרים‬ ‫ואירועים תוך כדי השירות בצה"ל‪ ,‬על מנת להמשיך ולשמר את מסגרת הגרעין‪.‬‬

‫במסגרת השירות הצבאי זוכים חברי הגרעין בהזדמנות שווה לגיוס לכלל תפקידי צה"ל וזאת הודות לשיתוף‬ ‫הפעולה ההדוק עם יחידת מיטב (היחידה האחראית על תהליכי הגיוס בצה"ל) העוזרת בהכוונת ושיבוץ‬ ‫המועמדים‪.‬‬ ‫לאחרונה פרסם מפקד מיטב את הנתונים הבאים המתייחסים למחזור ‪3212:‬‬ ‫‪ 39%‬מחברי הגרעין בעלי קב"א קצונה‪.‬‬ ‫‪ 39%‬מהבנים בעלי פרופיל קרבי ומשובצים ביחידות קרביות‪.‬‬ ‫פיזור הבנות מתפרש בלמעלה מ‪ 32-‬יחידות צה"ל שונות‪.‬‬ ‫‪ 84‬בנים עברו גיבוש ליחידות התנדבותיות (‪ 33‬מתוכם לחטיבת הצנחנים)‪.‬‬ ‫כלל חברי הגרעין המשרתים בצה"ל עושים זאת כחיילים בודדים ובמהלך שירותם זוכים לתמיכה‬ ‫צמודה מצד רכזי גרעין צבר בתנועת הצופים ומרכזי הקיבוצים בהם הם מתגוררים‪.‬‬

‫‪5‬‬


‫התוכנית החינוכית‬ ‫התוכנית בנויה משבועות כשלכל שבוע יש את הנושא שלו ‪:‬‬ ‫שבוע ראשון – קליטה ‪ :‬יום בירוקרטיה (עם משרדי הממשלה הרלוונטיים ) ‪ ,‬נהלים ‪,‬שבת בישראל‬ ‫וכו'‬ ‫שבוע שני – בניית קבוצה ‪ :‬דינמיקה קבוצתית ‪,‬הכנה לגדנ"ע והכנה לצו ראשון ‪ ,‬גבולות ואני‬ ‫שבוע שלישי –גדנ"ע ‪ :‬שבוע גדנ"ע בשדה בוקר‬ ‫שבוע רביעי‪ -‬זהות יהודית ‪ :‬רכישת זהות ‪ ,‬זהות ציונית ‪ ,‬מחויבות לשירות וכו'‬ ‫שבוע חמישי‪ -‬שבוע התחלות חדשות (בהתקשר לראש השנה )‬ ‫שבוע שישי‪ -‬שבוע תרבות ישראלית‬ ‫שבוע שביעי –שבוע סוכות‬ ‫שבוע שמיני –שבוע תרבות ישראלית‬ ‫שבוע תשיעי –שבוע הכרזת גרעין (הכרזת קבוצה )‬ ‫שבוע עשירי –שבוע הכנה לגיוס‬ ‫שבוע אחד עשר –טיול גיוס‬ ‫שבוע שניים עשר‪ -‬רגילה (חופש לפני הגיוס )‬ ‫שבוע שלוש עשר – שבוע כושר קרבי (עבור אלה שלא התגייסו עדיין )‬ ‫שבוע ארבעה ואחרון – שבוע התנדבות בקהילה‬

‫‪ #‬הפעולות המצורפות בהמשך שייכות לשבוע זהות יהודית‬

‫‪6‬‬


‫פעילות בנושא זהות‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫גיבוש זהות הינו השלב הראשון בתהליך הפיכת הנוער לנוער מעורב ומשפיע בחברה‪.‬מחד רוב בני הנוער אינם‬ ‫נחשפים לעיתים קרובות למושג זהות \ומאידך נמצאים באחד השלבים המשמעותיים ביותר בגיבוש זהותם‪.‬‬ ‫מטרות‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫קיום שיח ברמה גבוהה על משמעות המושג זהות ועל גיבושה‪.‬‬ ‫הקניית ידע וחומר מחשבה על הזהות שלי כפרט ועל זהות הקבוצה שלי‪.‬‬

‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫חלק א'‪ :‬כל משתתף מקבל דף ובו עליו לרשום את כל הקבוצות שאליהן הוא משתייך (לדוגמא‪ -‬ישראלי‪ ,‬אוהד‬ ‫בית"ר‪ ,‬יהודי)‪ .‬לאחר מכן מבקשים מהמשתתפים להפוך את הדף ולכתוב בכמה שורות איך הם מגדירים‬ ‫את עצמם (מי אני?‪ ,‬איך אני מציג את עצמי?) בסוף מנהלים דיון על כך שהקבוצות שאני משתייך אליהן הן‬ ‫בעצם מי שאני והן הדרך שלי להגדיר את עצמי‪.‬‬ ‫חלק ב'‪ :‬הדעות שלי‬ ‫מקריאים למשתתפים כותרות בנושאים שיש עליהם מחלוקות רבות ושואלים לדעתם‪ ,‬מנסים ליצור וויכוח על‬ ‫עמדות שונות‬

‫חלק ג'‪ :‬שאלון זהות‪" -‬מה ההורים שלי מצביעים"‬ ‫מבקשים מהמשתתפים לכתוב לאיזו מפלגה ההורים שלהם מצביעים‪ .‬לאחר מכן מבקשים מהם להגיד לאיזו‬ ‫מפלגה הם היו מצביעים‪ .‬ננהל דיון מדוע התשובה יוצאת לרוב זהה‪ .‬נמשוך את הדיון לכיוון של זהות‪.‬‬

‫חלק ד'‪ :‬מהי זהות?‬ ‫זהות הוא מונח בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה המתאר את תפיסת האדם את עצמו‪ ,‬ואת תפיסת החברה אותו‪.‬‬ ‫הזהות האישית אינה מפסיקה להתגבש כל עוד האדם חי‪ ,‬אך מקובל להניח שהשלבים הקריטיים של עיצוב‬ ‫הזהות הם בימי הנעורים‪( .‬מתוך ויקיפדיה)‬

‫‪7‬‬


‫זהות‬ ‫ז‪.‬ה‪.‬ה‬ ‫‪-‬‬

‫ז‪.‬ה‬ ‫‪-‬‬

‫האם האדם הוא‬ ‫תבנית נוף מולדתו‬

‫האדם הוא ישות אוטונומית‬ ‫שמעצבת את זהותה‪ .‬כמו‬ ‫פלסטלינה‪.‬‬

‫חלק ה'‪ :‬אז מה הזהות שלי?‬ ‫מקרנים קטעים מתוך פרק של הסדרה עניין של זמן שמדבר על זהות יהודית לאחד רצח רבין‪.‬‬ ‫קטע ‪ – 22:22-25:42 :1‬תולדות העם‪ ,‬גיוס קרבי‪ ,‬תנ"ך ומורשת‪.‬‬ ‫קטע ‪ -20:20-29:32 :3‬מה קורה עם שרית? מבולבלת?!‬ ‫קטע ‪ -10:14-11:52 :2‬פחד מהזהות שלי‪ ,‬פחד לגבש זהות‪.‬‬

‫דיון‪:‬‬ ‫האם אנחנו יודעים מה הזהות שלנו ויודעים להגדיר אותה?‬ ‫האם סיימנו לגבש אותה או שאנחנו עדיין מגבשים אותה?!‬ ‫מהי זהות קבוצתית? האם הקבוצות שאני משתייך אליהן עוזרות לי לדעת מה הזהות שלי?‬ ‫האם אני מגבש זהות מותך השתייכות לקבוצה או מצטרף לקבוצה בשל הזהות שלי?‬

‫חלק ו'‪ :‬סיכום‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫כל אחד מאיתנו חבר בקבוצות רבות‪ ,‬חלקן שאנו שייכים אליהן באופן טבעי‪ -‬כמו קבוצת הבנות או הבנים‪,‬‬ ‫וחלקן קבוצות שאנו בוחרים להשתייך אליהן כמו תנועת נוער‪ ,‬קבוצת כדורגל או חוג מסוים‪.‬‬ ‫אנו משתייכים לקבוצות שאנו מכירים בהן את כל האנשים וגם משתייכים אל קבוצות שאיננו מכירים בהן‬ ‫את כל האנשים‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬אנו מכירים את כל חברי הכיתה שלנו‬ ‫אבל‪...‬איננו מכירים את כל אזרחי מדינת ישראל‬ ‫לרוב אם הקבוצה היא קטנה נכיר את כל החברים בה‪ ,‬וכשהקבוצה היא גדולה מדי לא נוכל להכיר באופן‬ ‫אישי את כל חבריה אך עדיין נשתייך אליה‪.‬‬ ‫לפעמים אנחנו מפסיקים להשתייך לקבוצה מסוימת ואף על פי כן אנשים רואים אותנו כשייכים אליה‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬הרבה פעמים אנחנו ממשיכים לראות באדם עולה חדש גם אם הוא כבר הרבה שנים בארץ‪ .‬הזהות‬ ‫אינה מפסיקה להתגבש כל עוד אדם חי‪.‬‬ ‫גיבוש זהות הוא השלב הראשון בהפיכתנו לאנשים מעורבים ומשפיעים בחברה‪.‬‬ ‫‪8‬‬


‫רכישת ידע‪-‬‬ ‫חקירה‬

‫הבעת דעת‪-‬‬ ‫שיח‬

‫גיבוש זהות‬

‫ז‪.‬ה‪.‬ה‬

‫עשייה‬

‫ז‪.‬ה‬

‫ערב חברתי קבוצתי ואישי‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכרות מעמיקה וחיבור אישי של חברי הגרעין‬ ‫‪ .3‬עריכת בירור אישי סביב קבוצות שייכות אליהן אנו משתייכים וחיפוש אחר המשמעות הערכית‬ ‫של אותה ההשתייכות‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫הרעיון של הפעילות הוא מסע אישי‪-‬קבוצתי במהלכו יתחלקו המשתתפים בכל פעם לקבוצת שייכות‬ ‫שונה המתאימה להם ע"פ– ג'נדר‪,‬פוליטי‪ ,‬אמונה‪ ,‬שורשים‪,‬צבא ‪ .‬במסגרת קבוצת השייכות יבחנו‬ ‫החברים כיצד ההשתייכות לקבוצה משפיעה עליהם ברמה הערכית ויערכו בחינה אישית סביב‬ ‫ההשתייכות לקבוצה תוך שיתוף‪ ,‬שיח והכרות מעמיקה‪ .‬את הפעילות נערוך ביער ירושלים ‪ ,‬נסדר‬ ‫‪ 4‬מעגלים של פנסים סינים בשטח סביב ‪ 4‬מדורות‪ ,‬נדאג לקפה חם‪ ,‬עוגיות‪ ,‬מרשמלו ושיפודים‪.‬‬ ‫בכל קבוצה יהיו עד ‪ 12‬חברים ממעגלים מקצועיים שונים ומהנהגות שונות‪.‬‬

‫קבוצה השתייכות ‪ – I‬שורשים‬ ‫‪‬‬

‫כל משתתף יקבל מדבקה וירשום עליה בגדול מאיזה עדה או עדות הוא ‪ ,‬המשתתפים יסתובבו‬ ‫ויצטרכו להתקבץ למספר קבוצות ע"פ העדות‪ ,‬במידה ומישהו הוא בן למספר עדות יבחר‬ ‫‪9‬‬


‫באחת העדות הדומיננטית מבחינתו‪ ,‬בהתאם לחלוקה שנוצרה‪ ,‬נקבץ או נפצל את הקבוצות כך‬ ‫שיהיו לנו ‪ 5-4‬קבוצות של ‪ 0-12‬חברים בכל קבוצה‪ ,‬כל קבוצה תתיישב במעגל הפנסינים סביב‬ ‫מדורה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נערוך סבב‪ ,‬כל משתתף יפרט מעט יותר על שורשיו (עדות נוספות‪ ,‬מאין בדיוק‪ ,‬מתי עלו‬ ‫ההורים‪/‬סבים‪-‬סבתות‪,‬גודל המשפחה וכו')‬

‫‪‬‬

‫בהתייחסות חופשית המשתתפים יצטרכו לספר כיצד ההשתייכות לקבוצה העדתית השפיעה‬ ‫עליהם ברמה הערכית (במידה וישנן דמויות מתוך העדה או המשפחה שחיזקו את ההשפעה‬ ‫מומלץ להזכירן)‬ ‫קבוצת השתייכות ‪ - II‬פוליטי‬

‫‪‬‬

‫כל משתתף יקבל מדבקה וירשום עליה בגדול לאיזה קבוצה פוליטית הוא שייך ע"פ החלוקה‬ ‫הבאה – קבוצת השמאל‪,‬הימין‪,‬המרכז‪,‬הקולות הצפים‪,‬הפתקים הלבנים‪ ,‬אחר‪ .‬המשתתפים‬ ‫יסתובבו ויצטרכו להתקבץ למספר קבוצות ע"פ הקבוצה הפוליטית אליה הוא שייך‪ ,‬בהתאם‬ ‫לחלוקה שנוצרה‪ ,‬נקבץ או נפצל את הקבוצות כך שיהיו לנו ‪ 5-4‬קבוצות של ‪ 0-12‬חברים בכל‬ ‫קבוצה‪ ,‬כל קבוצה תתיישב במעגל הפנסינים סביב מדורה‬

‫‪‬‬

‫נערוך סבב‪ ,‬כל משתתף יפרט מעט יותר על השקפתו הפוליטית ובהתייחסות חופשית המשתתפים‬ ‫יצטרכו לספר מה הם העקרונות והערכים המרכזיים שמציבים אותם בקבוצה הפוליטית בה הם‬ ‫נמצאים‬ ‫קבוצת השתייכות ‪ – III‬ג'נדר‬

‫‪‬‬

‫נתחלק ל ‪ 5-4‬קבוצות בהן גברים ונשים בנפרד‪ ,‬בכל קבוצה ‪ 0-12‬חברים‪ .‬נקבץ או נפצל את‬ ‫הקבוצות כך שיהיו לנו ‪ 5-4‬קבוצות של ‪ 0-12‬חברים בכל קבוצה‪ ,‬כל קבוצה תתיישב במעגל‬ ‫הפנסינים סביב מדורה‬

‫‪‬‬

‫נערוך סבב כל משתתף‪/‬ת יספר מה נשי‪/‬גברי בעיניו (תכונה‪,‬התנהגות‪,‬חיצוניות או כל דבר אחר‬ ‫בהתייחס למין ההפוך‪-‬כלומר הגברים מה נשי והנשים מה גברי)‬

‫‪‬‬

‫בהתייחסות חופשית המשתתפים יצטרכו לספר כיצד ההשתייכות לקבוצת הג'נדר שלו משפיע או‬ ‫השפיע על ערכיהם או תכונותיהם‬ ‫קבוצת השתייכות ‪ – IX‬אמונה‬

‫‪‬‬

‫כל משתתף יקבל מדבקה וירשום עליה בגדול לאיזה קבוצה אמונית(מלשון אמונה) הוא שייך ע"פ‬ ‫החלוקה הבאה‪ -‬יהודי מאמין‪ ,‬יהודי דתי‪ ,‬יהודי חילוני‪,‬יהודי מסורתי‪ ,‬אפיקורס‪ .‬המשתתפים‬ ‫יסתובבו ויצטרכו להתקבץ למספר קבוצות ע"פ הקבוצה האמונית אליה הם שייכים‪ ,‬בהתאם‬ ‫לחלוקה שנוצרה‪ ,‬נקבץ או נפצל את הקבוצות כך שיהיו לנו ‪ 5-4‬קבוצות של ‪ 0-12‬חברים בכל‬ ‫קבוצה‪ ,‬כל קבוצה תתיישב במעגל הפנסינים סביב מדורה‬

‫‪11‬‬


‫‪‬‬

‫נערוך סבב‪ ,‬כל משתתף יספר בקצרה מדוע בחר להשתייך לקבוצה ומה או מי הוביל אותו לעיצוב‬ ‫האמונה שלו‬

‫‪‬‬

‫בהתייחסות חופשית המשתתפים יצטרכו לספר כיצד ההשתייכות לקבוצה האמונית משפיעה או‬ ‫השפיעה על אורח חייהם‬ ‫קבוצת השתייכות ‪ – X‬צבאית‬

‫‪‬‬

‫כל משתתף יקבל מדבקה וירשום עליה בגדול לאיזה קבוצה צבאית הוא שייך ע"פ החלוקה הבאה‪-‬‬ ‫לוחמים‪,‬קצינים‪,‬פרופילניקים‪/‬תומכי לחימה‪,‬חינוך‪/‬חוויה‪/‬טיולים‪,‬אחר המשתתפים יסתובבו‬ ‫ויצטרכו להתקבץ למספר קבוצות ע"פ הקבוצה הצבאית אליה הם שייכים‪ ,‬בהתאם לחלוקה‬ ‫שנוצרה‪ ,‬נקבץ או נפצל את הקבוצות כך שיהיו לנו ‪ 5-4‬קבוצות של ‪ 0-12‬חברים בכל קבוצה‪ ,‬כל‬ ‫קבוצה תתיישב במעגל הפנסינים סביב מדורה‬

‫‪‬‬

‫נערוך סבב כל משתתף‪/‬ת יספר מה עשה בשירותו הצבאי וכן סיפור או חוויה מעצבת משירותו‬ ‫הצבאי‬

‫‪‬‬

‫בהתייחסות חופשית המשתתפים יצטרכו לספר כיצד ההשתייכות לקבוצה הצבאית משפיעה או‬ ‫השפיעה על ערכיהם או תכונותיהם‬

‫עזרים והכנות‪ :‬מדבקות‪,‬כלי כתיבה‪ ,‬נרות ושקיות חומות‪,‬עצים‪,‬מדליק‪ ,‬מרשמלו‪ ,‬קפה ‪,‬סוכר‪,‬תה‪,‬‬ ‫פינג'אנים‪ ,‬ג'ריקנים עם מים‪ ,‬עמדת כיבוי אש‪,‬כוסות לשתייה חמה‪,‬עוגיות‪.‬‬

‫‪11‬‬


‫פעילות‪ :‬מחויבות שירות‬ ‫מטרות‪ - :‬החניכים יכירו בחובת הגיוס לצה"ל‪.‬‬ ‫ החניכים ימנו את המניעים השונים לגיוסם‪ ,‬ואת האנשים שהשפיעו על‬‫תפיסתם בנוגע לצבא‪.‬‬ ‫ החניכים יתנסו בצורה של הצגה בעמדות השונות לגבי גיוס בקרב בני נוער‪.‬‬‫‪ -‬החניכים יגבשו עמדה של מחוייבות לשירות משמעותי בצה"ל‪.‬‬

‫מהלך‪:‬‬ ‫‪ #‬מציגים את חוק השירות חובה (נספח א') על פלקט ומסבירים אותו‪.‬‬ ‫‪ #‬מפעילים את החניכים במשחק "מסכים‪ /‬לא מסכים"‪ :‬על קיר אחד של החדר‬ ‫מדביקים את השלט "מסכים" ועל הקיר בצד השני מדביקים "לא מסכים"‪ .‬המדריך‬ ‫מקריא משפטים עם עמדות בנוגע לגיוס‪ .‬מי שמסכים הולך לצד אחד של החדר‪ ,‬מי‬ ‫שלא מסכים הולך לצד השני‪ ,‬ומי שמתלבט עומד באמצע‪ .‬לפי איפה שכל אחד עומד‪,‬‬ ‫אפשר לפתח דיון בנוגע לעמדות השונות‪.‬‬ ‫משפטים לדוגמה‪:‬‬ ‫ רק המתאימים ביותר על‪-‬פי בחירת הצבא ישרתו‪ .‬לחימה היא מקצוע קשה‬‫ויש לבחור את המתאימים ביותר שיגנו עלינו‪.‬‬ ‫ רק מי שרוצה ישרת‪ ,‬אסור להכריח אדם להילחם בניגוד לרצונו‪ .‬צה"ל יהיה‬‫טוב יותר אם אנשים יהיו שם מרצון‪.‬‬ ‫ השירות הוא חובה לכל אזרחי המדינה‪ ,‬למען בטחון המדינה‪ ,‬ואסור לערער על‬‫זה‪.‬‬ ‫ רק מי שיש לו סיבה אישית טובה לא יתגייס‪.‬‬‫ אסור שהגיוס לצבא יהרוס קריירות של אנשים כשרוניים במיוחד‪.‬‬‫ רק מי שיש לו סיבה אידיאולוגית לא ישרת‪ .‬כולם צריכים להתגייס למעט מי‬‫שזה נוגד את מצפונו ואמונותיו‪.‬‬ ‫‪ #‬מעלים מצב היפותטי בו חוק שירות החובה מתבטל‪ -‬מי מהחניכים מתגייס ומי לא?‬ ‫‪ #‬מבקשים ‪ 0‬מתנדבים‪ ,‬ועושים משחק תפקידים‪ .‬מחלקים להם כרטיסיות עם דמויות‬ ‫(נספח ב')‪ ,‬וכל חניך צריך להציג את העמדה של הדמות שלו‪.‬‬

‫‪12‬‬


‫תמונת מצב‪ :‬ערן בן ‪ .11.4‬ערן סיים עכשיו בגרויות ובעוד שבוע אמור להתגייס לצה"ל‪.‬‬ ‫הוא נמצא בסלון ביתו עם משפחתו וקרוביו‪ ,‬ומתייעץ עם סביבתו אם שווה להתגייס‬ ‫או לא‪.‬‬ ‫בסוף‪ ,‬שואלים את מי ששיחק את ערן מי הדמות שהכי השפיעה עליו‪ ,‬ומה הוא הולך‬ ‫לעשות?‬

‫‪ #‬אם יש זמן‪ ,‬אפשר לעשות עוד משחק תפקידים‪ .‬הפעם בזוגות‪ .‬מחלקים להם‬ ‫כרטיסיות דמויות (נספח ג')‪ .‬תמונת מצב‪ :‬שני בני‪-‬נוער יושבים ביחד באוטובוס‪,‬‬ ‫מפתחים שיחה‪ ,‬ומנסים להשפיע אחד על השני בנושא הגיוס‪.‬‬ ‫‪ .1‬דתי מפונה מגוש קטיף – ציוני אמריקאי‬ ‫‪ .3‬קרבי מורעל מהקיבוץ – פציפיסט‬ ‫‪ .2‬נערה משכונת מצוקה – רקדנית במגמת מחול יוקרתית‬ ‫‪ #‬שואלים את החניכים מה המניעים שלהם לגיוס (או לאי‪-‬רצון בגיוס)‪ ,‬והמדריך כותב‬ ‫אותם על בריסטול‪ .‬תוך כדי הקשבה תשובותיהם‪ ,‬הוא מחלק את התשובות ל‪3-‬‬ ‫חלקים‪ :‬מניעים אישיים‪ ,‬ומניעים מדיניים‪-‬ערכיים‪ -‬ורושם אותם ב‪ 3-‬צדדים שונים‬ ‫של הבריסטול‪ .‬בסוף שואלים את החניכים מה ההבדל בין ‪ 3‬הצדדים‪ ,‬נותנים להם‬ ‫למצוא כותרת לכל צד של הפלקט‪ ,‬ומשווים איזה מרכיב יותר חזק אצלם בעמדת‬ ‫הגיוס‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬ ‫ישראל היא מדינה בה השירות הוא חובה‪ ,‬כך שבעוד שנתיים תתמודדו עם מציאות‬ ‫הגיוס‪ .‬חשוב שתדעו מאיפה העמדה שלכם לגבי הגיוס נובעת‪ ,‬מי הגורמים שהשפיעו‬ ‫על עיצובה (משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬קהילה וכו')‪ ,‬ומה המניעים שלכם לגיוס‪ -‬אם זה מתוך‬ ‫חובה‪ ,‬או מתוך מחוייבות‪ .‬זו תחילת הדרך בהתמודדות והכנה לקראת הצבא‪.‬‬

‫‪13‬‬


‫אפשר לחתום את הפעילות עם אמירה אישית של החייל המדריך לגבי חוויות הגיוס‬‫שלו ומה הצבא נתן לו ולימד אותו על עצמו‪ .‬חשוב להעביר את המסר ששירות יכול‬ ‫להיות משמעותי בכל תפקיד שהוא‪ ,‬אם החייל ייתן לו משמעות‪.‬‬

‫רשימת ציוד‪:‬‬ ‫‪ #‬פלקט עם חוק שירות החובה (נספח א')‬ ‫‪ #‬שלטי "מסכים" ו"לא מסכים"‬ ‫‪ #‬כרטיסיות עם דמויות למשחקי התפקידים (נספח ב'‪ ,‬נספח ג')‬ ‫‪ #‬בריסטול ריק וטוש (לכתיבת המניעים לגיוס)‬

‫‪14‬‬


‫נספח א'‪ -‬חוק שירות חובה‬

‫‪‬‬ ‫חוק שירות ביטחון‪:‬‬ ‫החובה לשירות ביטחון‬

‫נקבעת‬ ‫בחוק‪ ,‬לפיו חובת‬ ‫השירות מוטלת על כל‬

‫אזרחי‬ ‫המדינה למעט חריגים‬ ‫אותם מגדיר החוק‬ ‫‪15‬‬


‫נספח ב'‪-‬כרטיסיות דמויות לערן ומשפחתו‪:‬‬

‫ערן‪:‬‬

‫אביו של ערן‪:‬‬

‫בן ‪ .54.9‬סיים בגרויות‬

‫שירת בתותחנים‪ ,‬ומאוד גאה‬

‫ובעוד שבוע אמור להתגייס‪-‬‬

‫על כך‪.‬‬

‫אין לו עמדה ברורה בקשר לזה‪.‬‬

‫רוצה שערן יתגייס לקרבי‬

‫ערן מנהל שיחה עם בני משפחתו‪.‬‬

‫ואף יתקדם לקצונה!‬

‫אימו של ערן‪:‬‬

‫חברתו של ערן‪:‬‬

‫מודאגת בקשר לבנה‪.‬‬

‫בת ‪ .51‬פוחדת מהגיוס‬

‫רוצה שערן ישרת קרוב לבית‬

‫של ערן‪ ,‬כי לא יראו אחד את השני‬

‫ולא יתגייס לקרבי‪.‬‬

‫כל יום כמו שהיו עד עכשיו‪,‬‬ ‫ואולי יתרחק ממנה‪.‬‬

‫דודו של ערן‪:‬‬

‫בן דודו של ערן‪:‬‬

‫בעל מפעל משגשג למוצרי‬

‫התחמק מהשירות הצבאי‬

‫אלקטרוניקה‪ .‬מנסה לשכנע את ערן‬

‫וכתוצאה מכך לא התקבל‬

‫לעזור לו במפעל ולהרוויח הרבה כסף‪,‬‬

‫לעבודה‪ .‬עכשיו הוא מצטער‬

‫במקום "להתבזבז" בצבא‪.‬‬

‫על כך‪.‬‬

‫‪16‬‬


‫נספח ג'‪ -‬כרטיסיות למשחק תפקידים בזוגות‪:‬‬ ‫מפגש מס' ‪ :1‬דתי מפונה גוש קטיף – ציוני אמריקאי‬

‫דתי מפונה גוש קטיף‪:‬‬

‫ציוני אמריקאי‪:‬‬

‫חיילים באו ופינו אותו מהבית‪-‬‬

‫הגיע לישראל עם גרעין של‬

‫הוא מרגיש שהוא לא יכול להיכנס‬

‫עולים חדשים‪ ,‬במיוחד בשביל‬ ‫להתגייס‪.‬‬

‫הוא לא רוצה להתגייס‪.‬‬

‫רוצה לשרת את המדינה ולתרום לה‪,‬‬

‫למערכת ש"בגדה" בו‪.‬‬

‫מתוך ציונות ואהבת המולדת‪.‬‬

‫מפגש מס' ‪ :2‬קרבי מורעל מהקיבוץ – פציפיסט‬

‫קרבי מורעל מהקיבוץ‪:‬‬

‫פציפיסט (נגד מלחמות)‪:‬‬

‫קיבוצניק שגדל על המושג‪:‬‬

‫מאמין שאת הכל אפשר לפתור בדרך‬ ‫השלום‪ ,‬הדיבור והשלווה‪.‬‬

‫מאמין בשירות קרבי‪ ,‬רוצה להגן על‬

‫לא מוכן להחזיק נשק‪.‬‬

‫"קרבי זה הכי אחי"‪.‬‬

‫המדינה ולהוכיח את עצמו בצבא‪.‬‬

‫מפגש מס' ‪ :9‬נערה משכונת מצוקה – רקדנית במגמת מחול יוקרתית‬ ‫‪17‬‬


‫נערה משכונת מצוקה‪:‬‬

‫רקדנית במגמת מחול יוקרתית‪:‬‬

‫שאפתנית‪ ,‬חכמה‪ ,‬ושקדנית‬ ‫בלימודים‪.‬‬

‫נערה חילונית‪ ,‬רוקדת כל חייה‪.‬‬ ‫לא רוצה לאבד את הקריירה שלה‪-‬‬

‫רוצה לקדם את עצמה ולרכוש מקצוע‬

‫לכן מתכוונת להצהיר שהיא דתייה‪,‬‬

‫בצבא‪ ,‬שיוכל לשרת אותה במהלך‬

‫לקבל פטור ולהמשיך לרקוד בלהקה‪.‬‬

‫חייה‪.‬‬

‫‪18‬‬


‫פעולת הבית היהודי‬ ‫מטרות הפעולה ‪:‬‬ ‫‪ .1‬כל חניך ייבחן את ערכי הבית שהוא רוצה לבנות לעצמו‬ ‫‪ .3‬הקבוצה תייצר שיח על מהו "הבית היהודי "‬

‫מהלך הפעולה ‪:‬‬ ‫‪ ‬כל חניך יקבל את "הבית היהודי " ( מצורף בהמשך ) ויתבקש להגדיר לעצמו‬ ‫כיצד היה רוצה לבנות את ביתו ( כאשר יקים משפחה )‬ ‫‪ ‬לאחר מכן ישתף כל חניך על הבית שבנה ולמה ?‬ ‫‪ ‬נק' לדיון ‪:‬‬ ‫‪ .1‬מה השארתי מהבית בו גדלתי ומה לא ?‬ ‫‪ .3‬מהו בית יהודי לדעתי ?‬ ‫‪ .2‬היכן הייתי רוצה לגדל את ילדי ( מבחינת מקום ) כדי שאכן אצליח להנחיל‬ ‫את הערכים האלה ?‬

‫ציוד לפעולה ‪ :‬עטים ‪ ,‬לצלם את הבית היהודי‬

‫‪19‬‬


‫בן‪/‬בת זוגי‬ ‫יהיה‪/‬תהיה‬ ‫הבית שלי יהיה ב‪...‬‬

‫יהודי‪/‬ה‬

‫ישראל ‪ /‬חו"ל ‪/‬‬ ‫לא משנה לי‬ ‫אתחתן דרך‬ ‫הרבנות ‪ /‬דרך‬ ‫צוהר ‪ /‬בחתונה‬ ‫לבני אעשה‪/‬‬

‫רפורמית ‪ /‬לא‬

‫לא‬

‫בבית שלי‬ ‫נחגוג‬ ‫את כל‬

‫אעשה‬

‫החגים‬

‫ברית‬

‫היהודיי‬

‫מילה‬

‫בבית שלי‬ ‫נקיים‬ ‫לילדי יקראו בשמות‬

‫קידוש‬

‫ישראליים‪/‬‬

‫בערב‬

‫יהודיים‬

‫בבית שלי‬ ‫תישמר‬ ‫כשרות‬ ‫‪ /‬לא‬ ‫בבית שלי‬ ‫בבית‬ ‫שלי‬

‫שבת ‪ /‬לא‬

‫נצום‬

‫תישמר‬

‫ביום‬

‫שבת‬

‫כיפו‬ ‫יהיה לי חשוב‬ ‫שילדי‬ ‫יתגייסו‬ ‫לצה"ל‬ ‫כן‪/‬לא‬

‫תישמר‬

‫שלושת ספרי החובה‬ ‫שיהיו בביתי‬ ‫הם‪:‬‬ ‫______________‬ ‫___________‬ ‫‪21‬‬

‫נלך לבית‬ ‫כנסת‬ ‫בשבתות‬

‫איזה בית‬

‫‪ /‬חגים ‪/‬‬

‫כנסת?____‬

‫יום כיפור‬

‫____‬


‫באיזה מציאות אני חי?‬ ‫רקע ‪-‬השינוי בחברה הישראלית‪ :‬לאחר ניצחון מלחמת ששת הימים חלה ירידה משמעותית במידת הרגש‬ ‫וה"אתוס הציוני"‪ .‬על מנת להתמודד עם תחושות חדשות אלו של ריקנות וריחוק‪ ,‬קיים צורך להתמלא‬ ‫מחדש‪ .‬צורך זה מושג ע"י הדור הצעיר באמצעות ריגושים זמניים‪ ,‬דוגמת הסמים‪.‬‬ ‫המוזיקה הנה מרכיב מרכזי בתהליך ההתבגרות‪ .‬כיום‪ ,‬כאשר נער נכנס לחדרו ו"מתנתק" מן העולם‪ ,‬הוא שומע‬ ‫מוזיקה בווליום גבוה במיוחד‪ .‬המסרים המועברים אליו דרך המוזיקה המודרנית הנם של בריחה‪ ,‬ריקנות‬ ‫וצורך בריגוש‪.‬‬

‫הפעולה עוסקת במציאות היומיומית הקשה בה אנו חיים‪ :‬אלימות‪ -‬על כל היבטיה‪ ,‬תאונות דרכים‪ ,‬סמים וכו'‪.‬‬ ‫מאפייני המציאות הזו לצד תחושות אישיות קיימות‪ :‬הריקנות‪ ,‬הצורך לברוח‪ ,‬הצורך לתת‪ ,‬הצורך‬ ‫להתנסות וכו'‪ .‬ובשלב השלישי המפגש בין שתי מציאויות אלו‪.‬‬

‫מטרות הפעולות‬ ‫‪ .1‬עימות חניכי הגרעין מול תופעות התנהגותיות שליליות‪ ,‬הבאות לידי ביטוי בקרב בני הנוער בכלל‪,‬‬ ‫ובחברה הישראלית בפרט‪.‬‬ ‫‪ .3‬בירור תפיסות אישיות של בני הנוער מול המציאות בה הם חיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הנעת החניכים לנקיטת עמדה ברורה ולשלילת הלגיטימיות של תופעות אלו‪.‬‬

‫‪21‬‬


‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫חלק א' (‪ 22‬דקות)‬ ‫המדריך יביא עיתונים שיאסוף מן השבוע החולף ויפזר אותם על הרצפה‪.‬‬ ‫ההנחיה‪ :‬כל חניך ידפדף בעיתון ויחפש תופעה שמטרידה אותו ויגזור אותה‪.‬‬ ‫כל חניך יציג את התופעה שהטרידה אותו‪.‬‬ ‫לאחר מכן ננהל דיון קצר‪...‬‬

‫נקודות לדיון‪( :‬חשוב שהדיון לא ייגע לחלוטין בעשייה אלא אך ורק בשיקוף המציאות בה אנו חיים)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מה סוג הדברים שמפריעים לנו בחברה?‬

‫‪.3‬‬

‫איזו מציאות מצטיירת מתוך העיתונים?‬

‫‪.2‬‬

‫האם זאת המציאות שאתם מרגישים שאתם חיים בה?‬

‫‪.5‬‬

‫מה מפחיד במציאות הזו?‬

‫חלק ב' (‪ 42‬דקות)‬ ‫המדריך יפזר שירים על הרצפה את מילות השירים הבאים‪ -‬ללא ציון שם הכותב והזמר‪( .‬ניתן גם להשמיע את‬ ‫השירים)‪:‬‬ ‫‪ .1‬סוף העולם‪ /‬המכשפות‬ ‫‪ .3‬יושב על הגדר‪ /‬אריק איינשטיין‬ ‫‪ .2‬באנו חושך ללגרש‪ /‬סאב לימינל‬ ‫‪ .5‬אם כבר לבד‪ /‬חברים של נטאשה‬ ‫‪ .4‬אור הירח‪ /‬אביב גפן‬ ‫‪ .0‬כולנו זקוקים לחסד‪ /‬נתן זך‬ ‫‪ .0‬תבלע את הכדור‪ /‬אביב גפן‬ ‫‪ .1‬לתת‪ /‬בועז שרעבי‬ ‫‪ .9‬יחד‪ /‬שבע‬ ‫‪ .12‬מתים משעמום‪/‬אביב גפן‬ ‫‪ .11‬כל החבר'ה‪ /‬מוניקה סקס‬

‫‪22‬‬


‫כל חניך יבחר את השיר שהכי מתאים לו‪ ,‬לאחר עיון בכולם‪ .‬השירים שלא נבחרו ייקראו על ידי המדריך‪( .‬על‬ ‫מנת שחניכים לא "יברחו" משירים על סמים‪ ,‬שתייה וכו'‪ ,‬צריך להנחות אותם ששיר שבו הם ייבחרו יכול‬ ‫גם לשקף משהו שקורה אצל חברים שלהם‪ ,‬אחים וכד')‪.‬‬

‫כעת נקיים דיון נוסף‪:‬‬ ‫‪ .1‬מה מדבר אליך בשיר?‬ ‫‪ .3‬מי המבצע? מי כתב את השיר? בן כמה הוא?‬ ‫‪ .2‬על איזו מציאות הכותב מדבר? מה ההתמודדות שלו איתה?‬ ‫‪ .5‬איך אתה היית מתמודד במקום כותב השיר?‬ ‫‪ .4‬האם השירים משקפים את המציאות עליה דיברנו קודם? או חושפים רובד נוסף?‬ ‫‪ .0‬נסו להפריד בין השירים שמהווים "סיבה" לבין השירים שהם ה"תוצאה"‪.‬‬

‫למדריך‪ ,‬חלק מן השירים דנים בריקנות בחיינו ("הסיבה"‪ ,‬בכך שאין עניין בלחיות במציאות כל כך עגומה ולכן‬ ‫אנו בורחים אל הפתרונות הקלים‪" -‬התוצאה"‪ -‬נהיגה פרועה‪ ,‬אלימות וכד)‬ ‫‪ .0‬האם לדעתכם יש סיבות נוספות למציאות הזו? לבריחה?‬

‫סיכום‬ ‫פעולה זו שיקפה את המציאות שבה אנו חיים‪ ,‬תוך ניסיון למצוא את הסיבות לכך‪ ,‬את השורשים הטמונים‬ ‫בהתנהגות בארץ ובעולם‪ .‬אנו שואפים לטפל בבעיות אך כל עוד לא יודעים את הסיבה לא יכולים למצוא‬ ‫פיתרון‪.‬‬

‫‪23‬‬


‫נספחים‬ ‫‪ ‬מילות השירים‬ ‫נספח א' – מילות השירים‬ ‫שיר ‪2‬‬

‫שיר ‪5‬‬ ‫זה סיפור שהתחיל די מזמן‬

‫יושב על הגדר‬

‫מעל תהום ריחף אז אור לבן‬

‫רגל פה‪ ,‬רגל שם‬

‫נולדנו עם כפית‪ ,‬יושבים לשולחן‬

‫יושב על הגדר‬

‫הכל מוכן לכבודנו‪.‬‬

‫בסדר עם כולם‪.‬‬ ‫דופק חיוכים לכל הכיוונים‬

‫לכבוד ט"ו בשבט עקרתי עץ קטן‬

‫ותמיד‪ ,‬תמיד נמצא בעניינים‪.‬‬

‫במזל טוב נולד לי תינוק מנוון‬

‫יושב על הגדר‬

‫נושמת לאט‪ ,‬לא נשאר עוד חמצן‬

‫רגל פה‪ ,‬רגל שם‬ ‫יושב על הגדר‬

‫אנחנו כאן לבדנו‪.‬‬

‫משקיף על העולם‬

‫אין מה לשרוף‬

‫דופק חיוכים לכל הכיוונים‬

‫הכל כבר נבול‬

‫ותמיד‪ ,‬תמיד נמצא בעניינים‪.‬‬

‫עיוורים גם בסוף‬ ‫מחכים למבול‬

‫יושב על הגדר‬

‫שעוד רגע ישטוף‪,‬‬

‫רגל פה‪ ,‬רגל שם‬ ‫יושב על הגדר‬ ‫לוקח את הזמן‬ ‫דופק חיוכים לכל הכיוונים‬ ‫ותמיד‪ ,‬תמיד נמצא בעניינים‪.‬‬

‫יושב חושב על הגדר‬ ‫מביט לפה‪ ,‬מציץ לשם‬ ‫קורא עיתון שומע חדשות בזמן‬ ‫‪24‬‬

‫שוטף את עצמו במסך עשן‪.‬‬


‫שיר ‪9‬‬

‫באנו חושך לגרש‬ ‫בידנו אור ואש‬ ‫כל אחד הוא אור קטן‬ ‫וכולנו אור איתן‬ ‫סורה חושך‪ ,‬הלאה שחור!‬ ‫סורה מפני האור!‬

‫באתי חושך לגרש לגרש ת'חושך!‬ ‫כל מסע מתחיל בצעד‪ ,‬לא חשוב האורך!‬ ‫אם תשאל אותי מי ימלל גבורות ישראל?‬ ‫מי יחנך תדור הבא?‬ ‫כנראה אני!!‬ ‫כחול לבן מגן דוד מגן עלי תמיד‬ ‫יושב בבית שובך ליונה‪ ,‬עלה של זית‬ ‫חומה ומגדל‬ ‫אם הדור הבא גדל‬ ‫הצל וסאבלימינל בראש הגל!‬ ‫נושאים לפידים בלילות אפלים‬ ‫לא חוסכים מאמצים‪,‬‬ ‫לא חוסכים צעדים‬ ‫אנחנו "שמאל ימין" ביד ואש לשחור‬

‫‪25‬‬


‫שיר ‪8‬‬

‫שיר ‪9‬‬

‫ולא כמו בעבר‬

‫כשאלוהים ברא ת'חושך‬

‫ולא כמו שדובר‬

‫הוא ברא לנו ירח‬

‫הכל עומד‪ ,‬לא זז‬

‫שיראו איך אנחנו בודדים‬

‫עצב‪ ,‬גשם‪ ,‬אהבה‬

‫את הירח שם גבוה‬

‫לא משנים דבר‬

‫שלא נוכל לנגוע‬

‫משהו מת‪ ,‬משהו נגמר‬

‫ויש כמה שעדיין מנסים‬

‫אהבה רחוקה ברכבת תחתית‬

‫ילדים מתעופפים‬

‫שחוצה בלונדון איזושהי כיכר‬

‫כדורים כחולים סגולים‬

‫לי כותבת‪" :‬קצת קר עכשיו‪,‬‬

‫והאור שמלווה אותו צונח‬

‫מתי אתה בא?"‬

‫זה אור הירח‬ ‫כשאלוהים ברא ת'חושך‬

‫מיליוני אנשים לבד‬

‫הוא ברא לנו ירח‬

‫ואם כבר לבד‬

‫שיראו איך אנחנו פוחדים‬

‫אז שיהיה בתנועה‬ ‫שנתחמם‪ ,‬שלא נקפא‬

‫הילדים נעלמים‬

‫שלא נשתגע‬

‫עמודים בעיתונים‬

‫זה משתנה‪ ,‬אבל לאט‬

‫והאור שמלווה אותו צונח‬

‫ומשנה כ"כ מעט‬

‫זה אור הירח‬

‫איפה אני? ואיפה את?‬

‫הילדים במשברים‬

‫את לא כאן את בראש‬

‫ההורים כחולים סגולים‬

‫את ברכבת תחתית‬

‫והאור שמלווה אותו צורח‬

‫ואולי את בכלל לא אמיתית‬ ‫מתי אני בא‪...‬‬

‫זה אור הירח‬

‫והמצאתי שקר עכשיו ושאכפת לך‬

‫‪26‬‬


‫שיר ‪6‬‬

‫שיר ‪1‬‬

‫כולנו זקוקים לחסד‪,‬‬ ‫כולנו זקוקים למגע‪.‬‬

‫תבלע את הכדור הזה תבלע‪,‬‬

‫לרכוש חום לא בכסף‪,‬‬

‫תספור עד עשר בצורה סדירה‪:‬‬

‫לרכוש מתוך מגע‪.‬‬

‫‪11 9 8 7 6 5 4 3 2 1‬‬

‫לתת בלי לרצות לקחת‬ ‫יותר שוב לא נראה אותך‪.‬‬

‫ולא מתוך הרגל‪.‬‬

‫יותר שוב לא נהיה איתך‪.‬‬ ‫כמו שמש שזורחת‪,‬‬

‫יותר שוב לא נכיר אותך‪.‬‬

‫כמו צל אשר נופל‪.‬‬

‫יותר שוב לא תהיה אתה‪.‬‬

‫בואי ואראה לך מקום‬ ‫תירק את הכדור הזה‪ ,‬תירק‪.‬‬

‫שבו עוד אפשר לנשום‪.‬‬

‫תספור אחרוה ותחזיק חזק‬ ‫‪11 9 8 7 6 5 4 3 2 1‬‬

‫כולנו רוצים לתת‪,‬‬ ‫רק מעטים יודעים איך‪.‬‬ ‫צריך ללמוד כעת‬

‫יותר שוב לא נראה אותך‪.‬‬

‫שהאושר לא מחייך‪,‬‬

‫יותר שוב לא נהיה איתך‪.‬‬

‫שמה שניתן אי פעם‬

‫יותר שוב לא נכיר אותך‪.‬‬

‫לא יילקח לעולם‪.‬‬

‫יותר שוב לא תהיה אתה‪.‬‬ ‫תבלע את הכדור הזה תבלע‪...‬‬ ‫יופי!‬

‫שיש לכל זה טעם‪,‬‬ ‫גם כשהטעם תם‪...‬‬ ‫בואי ואראה לך מקום‬ ‫שבו עוד אפשר לראות‪.‬‬

‫‪27‬‬


‫שיר ‪4‬‬

‫שיר ‪3‬‬

‫לתת את הנשמה ואת הלב‬

‫יחד‪ -‬לב אל לב‬

‫לתת‪ ,‬לתת כשאתה אוהב‬

‫נפתח ונראה‬

‫ואיך מוצאים את ההבדל‬

‫ת'אור שבשמים‬

‫שבין לקחת ולקבל‬

‫יחד‪ -‬לב אל לב‬

‫עוד תלמד לתת‪ ,‬לתת‬

‫נפתח בתקווה לאהבה‬

‫לגלות סודות בסתר‬

‫איך שהלב נפתח‬

‫להתיר את סבך הקשר‬

‫חובק את העולם‬

‫כשהלב בך נצבט‬

‫ובקריאה גדולה‬

‫מכל חיוך מכל מבט‬

‫זה שיר לאהבה‬ ‫אמרו הכל אפשר‬

‫אתה נזהר‪ ,‬אתה יודע‬

‫זה לא מאוחר‬

‫וחוץ ממך איש לא שומע‬

‫השחר כבר עלה‬

‫פוסע בין הדקויות‬

‫זמן לאהבה‬

‫וממלא שעות פנויות‬ ‫לתת את הנשמה ואת הלב‬

‫ורק אם נאמין‬ ‫ובלי שום דאווין‬

‫אתה לומד עם השנים‬

‫בדרך העולה‬

‫לבנות ביחד בניינים‬

‫זה שיר לאהבה‬

‫לחיות עם כל השינויים‬ ‫לרקום איתה סיפור חיים‬

‫יחד‪...‬‬

‫ולעבור ימים קשים‬ ‫במצוקות וריגושים‬

‫‪28‬‬


‫שיר ‪50‬‬

‫שיר ‪55‬‬

‫הולכים כמו גוויות על הכביש הראשי‬

‫כל החבר'ה עברו בתוכך כאילו את רכוש ציבורי‬

‫מחפשים ריגושים למצב הנפשי‬

‫אבל הם לא מהסוג שהולך לכלא‪ ,‬הם מהסוג שהולך לקרבי‬

‫מטביעים ספינותינו בים אלכוהול‬

‫הם מהסוג שמרים את הדגל בטקסים בבית ספר ובתנועה‬

‫ואחרי זה זיון ואחרי זה ליפול‬

‫הם למדו בצופים איך לקשור את החבל‬

‫שטוחים מרצפה וטיפשים מזבובים‬

‫והרבה יותר קל לקשור בחורה‪.‬‬

‫הלב כמו הלונה פארק בשיפוצים‬ ‫ריקים מדעות‪ ,‬נמוכים מעפר‬

‫כל החבר'ה חוזרים כל לילה לביקור בתוכך‬

‫כשאנחנו נולדנו‪ ,‬התוכן נפטר‪.‬‬

‫הרופאים מקשיבים אם משהו זז בבטן‪,‬‬ ‫אבל הם לא מקשיבים לליבך‬

‫תסתכלו עלינו ותראו‪ -‬אנו מתים משעמום‬

‫כי אין תרופה לאבן בנפש‪ ,‬לזה אי אפשר לעשות הפלה‬

‫אנחנו זבל של האלף הנוכחי‪ ,‬פסולת רעילה‬

‫הרופאים מרוצים‪ ,‬הניתוח הצליח‬ ‫ומעכשיו את לא חולה‪.‬‬

‫אורזים כאבים מעלים למטוס‬ ‫ונוסעים להודו‪ ,‬כאילו לנפוש‬

‫כל החבר'ה הביעו צער שכל הסיפור הסתבך‬

‫בולעים שם קרטון מגרדים את השפיות‬

‫וחרטה וכל החרא אז למה הם לא מפסיקים לחייך‬

‫וחוזרים לאשפוז‪ ,‬מקווים לא למות‬

‫כי השופט הקל את העונש‪ ,‬כי לא צעקת ולא היית בתולה‬

‫אנחנו תירוץ שעשו ההורים‬ ‫אנחנו בובות שאיבדו את החוטים‪.‬‬

‫החוק היבש לא נרטב אף פעם‬ ‫אפילו לא מדמעה של ילדה‪.‬‬

‫‪29‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.