חוברת הדרכה - המשלחת לארצות הברית

Page 1

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬ ‫האגף לחינוך‬

‫חוברת הדרכה‬ ‫המשלחת לארה”ב‬ ‫תשע”ב ‪2011-2012 -‬‬

‫ע”ר‬

‫ע”ר‬


‫דבר המזכ״ ל‬ ‫מדריכים יקרים‪,‬‬ ‫תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב‪ ,‬במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה‬ ‫משמעותית בשבטים שלה‪.‬‬ ‫מאחורי מילים גדולות אלה‪ ,‬מסתתרת פעולה פשוטה‪ ,‬היא פעולת ההדרכה‪.‬‬ ‫הרגעים האלה‪ ,‬בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם‬ ‫תפיסות וערכים‪ ,‬הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק‬ ‫נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה‪.‬‬ ‫ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב‪ ,‬דור‬ ‫חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה‬ ‫ואת העשייה החינוכית רבת השנים‪.‬‬ ‫האגף לחינוך‪ ,‬שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות‬ ‫בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה‪ ,‬יחד‬ ‫עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך‪.‬‬ ‫הדרכה איכותית מבוססת על למידת הנושא‪ ,‬התעמקות בו והתאמתו באופן‬ ‫ספציפי אל החניכים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים‪ ,‬על אמונה ביכולתם ועל‬ ‫רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי‪.‬‬ ‫אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת‪.‬‬ ‫המשיכו כך‪.‬‬

‫בברכת הצופים‬ ‫חזק ואמץ‬ ‫גל בן שימול‬

‫‪1‬‬


‫חוברת פעולות בנושא זהות יהודית והחברה הישראלית‬

‫תוכן עניינים‬ ‫‪ .1‬פעולת זהות יהודית אישית‬ ‫‪ .2‬פעולת יהדות כתרבות ויהדות בישראל‬ ‫‪ .3‬פעולת מיהו יהודי‬ ‫‪‬‬

‫נספח א'‪ :‬משפט הירושה‬

‫‪‬‬

‫נספח ב'‪ :‬הגדרות למיהו יהודי‬

‫‪‬‬

‫נספח ג'‪ :‬קטע קריאה‪' -‬למה אני אוהב להיות יהודי'‬

‫‪ .4‬פעולת מנטאליות אמריקאית‬ ‫‪‬‬

‫נספח ד'‪ :‬תכונות סטריאוטיפיות‬

‫‪ .5‬פעולת החברה הישראלית ואני‬ ‫‪‬‬

‫נספח ה'‪ :‬קטעי קריאה קפה דילמה‬

‫רציונאל‬ ‫חניכי המשלחת לארה"ב יוצאים לשליחות בת ‪ 3‬חודשים במהלכה הם נפגשים עם נוער אמריקאי שגדל‬ ‫בארה"ב‪ .‬במסגרת השליחות חווים החניכים את התרבות האמריקאית בכלל ואת תרבותם וחייהם של‬ ‫יהודי ארה"ב בפרט‪ .‬כחלק מההכנה לשליחות מהסוג הזה על החניכים להכיר את המרכיבים השונים של‬ ‫זהותם‪ ,‬לעמוד על זהותם היהודית ועל המשקל שיש לה בתוך ההגדרה שלהם לזהותם וכן להכיר את‬ ‫ההבדלים הקיימים בינם לבין בני הנוער אותם יפגשו‪ -‬פערים תרבותיים ומנטאליים‪.‬‬ ‫על מנת להשיג מטרות אלה עוברים החניכים פעולות בנושאים של זהות יהודית אישית ומחדדים את‬ ‫ההגדרה של מיהו יהודי‪ .‬נחשפים להבדלים התרבותיים הקיימים ודנים בסוגיות שונות שקשורות לחברה‬ ‫הישראלית‪.‬‬

‫‪2‬‬


‫זהות יהודית‪ -‬אישית‬ ‫מטרות‬ ‫‪ .1‬החניך יזהה את המרכיבים השונים המעצבים את זהותו כיהודי‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יבחן את משמעות זהותו היהודית בחייו וכיצד היא משפיעה עליו‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יבחן האם הוא מרגיש קשר ושייכות לזהות היהודית שלו‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‬ ‫‪‬‬

‫"יש לנו בית‪ ...‬בארץ ישראל‪ -"...‬כל אחד מהחניכים מקבל בסיס להכנת בית מנייר אותו‬

‫עליו לקשט‪ ,‬לגזור ולהדביק עד שיווצר לו בית קטן משלו שמייצג מבחינתו את הבית‬ ‫היהודי הקטן שלו‪ .‬יש להוסיף בכתב או בציור אלמנטים מרכזיים אותם נכניס לבית או‬ ‫נאסור בבית‪ .‬לדוגמא‪ :‬שמירת שבת‪ ,‬מזוזה בכניסה‪ ,‬סוכה בסוכות‪ ,‬חמץ בפסח‪ ,‬קידוש‪,‬‬ ‫תנ"ך‪ ,‬דגל‪ ,‬עברית‪ ,‬עולים חדשים‪ ,‬בן גוריון‪,‬מדינת ישראל‪ ,‬ארץ ישראל‪.‬‬ ‫לאחר מכן כל חניך יציג את הבית שלו ואת היסודות שעליהם הוא בונה את ביתו‬ ‫העתידי‪ 25 .‬דק'‬ ‫‪‬‬

‫קירות מדברים‪ -‬תולים על הקירות את ההיגדים הבאים‪ :‬במדינת ישראל כמדינה יהודית‬ ‫צריך להיות‪ :‬רוב יהודי‪ ,‬חינוך יהודי‪ ,‬מדינה דמוקרטית‪ ,‬חגים יהודיים‪ ,‬ירושלים כעיר‬ ‫בירה‪ ,‬קליטת עליה‪ ,‬השפה העברית‪ ,‬חוק איסור גידול חזיר‪ ,‬כשרות בצבא‪ ,‬שימוש בלוח‬ ‫העברי‪ ,‬השבתת תחבורה ציבורית בשבת‪.‬‬ ‫החניכים מסתובבים בחדר כשכל אחד מחזיק מדבקות בידיו‪ :‬ירוק – חשוב‪ ,‬אדום לא חשוב ולבן‪-‬‬ ‫רוצה להגיד משהו‪ ,‬ומדביקים מדבקות על ההיגדים על פי ראות עיניהם (אפשר יותר מאחד)‪.‬‬ ‫נותנים לחלק מהחניכים לדבר ולהביע את דעתם‪ 15 .‬דק'‬

‫‪‬‬

‫סולם מה חשוב לי כיהודי ‪ /‬יהודיה‪ -‬מסדרים לפי מה ששמו עליו הכי הרבה מדבקות‬ ‫ירוקות לאלו ששמו הכי הרבה מדבקות אדומות‪.‬‬ ‫אלו דברים עלו כחשובים יותר ואילו פחות? למה? ‪ 11‬דק'‬

‫‪‬‬

‫סיכום‪ -‬מה מאפיין אותי כיהודי? יש לציין ולהדגיש בפני החניכים את ההפרדה בין‬ ‫הזהות הישראלית לזהות היהודית‪ ,‬בדגש על ההבדל בין יהדות כדת ויהדות כלאום‪.‬‬ ‫שאלות לדיון‪ :‬מי יותר יהודי – דתי ב‪-‬ארה"ב או חילוני בארץ? האם שרות ב‪-‬צה"ל עושה‬ ‫אותך יותר יהודי מאחרים? האם יש דבר כזה יהודי טוב יותר? מהם הקריטריונים‬ ‫שעושים אותו לכזה? יש לחדד בפניהם כי במהלך השליחות יתקלו הרבה בשאלות‬ ‫בנושא‪ ,‬ולכן חשוב שידעו לעשות את ההפרדה בין ישראלי ליהודי‪ ,‬ולא להמעיט מערכם‬ ‫של יהודי ארה"ב כיהודים בגלל שאינם גרים במדינת ישראל‪ 15 .‬דק'‬

‫‪3‬‬


‫יהדות כתרבות‪ +‬יהדות בישראל‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניכים ילמדו ויקבלו שבתרבות היהודית ישנם דברים קבועים אך כל אדם לוקח אותם לכיוונים‬ ‫שלו (אורתודוקסים לעומת חילונים ובין הזרמים השונים)‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך ילמד אילו דברים מאפיינים את התרבות היהודית‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך ילמד אילו סממנים יהודיים מאפיינים את ישראל‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪ ‬צמידי יהדות‪ :‬במרכז המעגל מניחים חרוזים כחולים ולבנים‪ .‬כחול מייצג תרבות לבן מייצג‬ ‫אמונה‪ .‬מקריאים לחניכים מנהגים ומצוות יהודיים והחניכים משלימים את המשפט משתי‬ ‫אופציות‪ ,‬האחת זאת סיבה של אמונה והשנייה סיבה של תרבות (לפי איך שכל אחד מקבל את‬ ‫היהדות)‪ .‬בסוף יוצא לכולם צמיד כחול לבן יפה ששמים על היד‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬אני צם ביום כיפור משום ש‪...‬‬ ‫‪ o‬אני מרגיש מחויבות דתית וזאת הזדמנות לבקש סליחה על מעשיי‪(.‬חרוז לבן)‬ ‫‪ o‬שזה יום שבו כל הסביבה מסביבי צמה‪ ,‬אני אוהב להיכנס לאווירה הזאת פעם בשנה‪,‬‬ ‫אתגר אישי‪(.‬חרוז כחול) [ ‪ 15‬דקות]‬ ‫‪ ‬מפזרים לחניכים תמונות שונות של מצוות ומנהגים ביהדות‪ .‬החניכים צריכים להסתובב בחדר‬ ‫ולחשוב על תמונה אחת שהם לא מסכימים איתה בעליל ותמונה אחת שהם מתחברים אליה‪.‬‬ ‫לאחר מכן יוצרים דיון סביב הדעות השונות‪:‬‬ ‫בוחרים תמונה שיש עליה שתי דעות ושואלים‪:‬‬ ‫מי צרמה לו התמונה ולמה? בניגוד לזה‪ :‬מי התחבר לתמונה ולמה?‬ ‫מטרת הדיון היא ליצור שיח מגוון על תפיסת מנהגים שונים ובסופו של דבר להגיע להבנה משותפת שזה‬ ‫'בסדר' שיש תפיסות שונות ויש לקבל אותם לכאן ולכאן‪.‬‬ ‫נק' נוספות לדיון‪:‬‬ ‫‪ ‬לשים דגש על ההבדלים בין יהודים חילונים ויהודים אורתודוקסים בתפיסת העולם היהודי‪.‬‬ ‫‪ ‬לתת דוגמאות ממחנות‪ /‬משפחות מארחות בהם החניכים יתקלו בשמירת שבת‪ /‬תפילות שונה‬ ‫ממה שנהוג בארץ‪ .‬לגרום לחניכים לקבל את הזרמים השונים ולכבד‪.‬‬ ‫‪ ‬האם אתם מרגישים מחוברים ליהדות?‬ ‫‪ ‬האם החיבור נוצר בעקבות השייכות לדת או השהות בישראל כמדינה יהודית?‬ ‫רוב החניכים אומרים שהתפילות והיהדות זה הנושא במשלחת שהם הכי פחות מתחברים אליו והוא חדש‬ ‫להם‪ .‬חשוב להדגיש להם שיהדות זה לאו דווקא התפילות‪ ,‬אלא גם יש חלק תרבותי שבמקרה שלנו בא‬ ‫ליותר ביטוי כי אנחנו גרים בישראל ויהדות יכולה להתקבל בתרבות ולאו דווקא כאמונה‪ 35[.‬דקות]‬ ‫‪ ‬ישראל כמדינה יהודית‪ :‬מחלקים את האחווה לשתי קבוצות‪ .‬כל קבוצה צריכה למנות דברים‬ ‫יהודים שקיימים בחיי היום יום שלנו‪ .‬לאחר מכן כל קבוצה ממחיזה את ישראל כילד יהודי שחי‬ ‫בישראל‪ ,‬הם צריכים להמחיז את האופי היהודי בישראליות שלו שנובע מהדברים שהם מנו‬ ‫מקודם‪( .‬לדוגמא‪ -‬שר שירים של יוצרים ישראלים‪ ,‬מקיים קידוש בשישי‪ ,‬לומד בכיתה ה' ‪ – 3‬כי‬ ‫הכיתות בישראל הולכות לפי אותיות עבריות)‪ .‬הם יכולים לציין כל מיני דברים שהוא עושה‬ ‫במהלך השנה‪( .‬חגים‪ ,‬לא הולך לביה"ס בשבת)‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫‪ ‬מה ההבדל אם הייתם ממחיזים את ישראל כיהודי לא ישראלי?‬ ‫‪ ‬לשאול באחווה מי היה בחו"ל בזמן חג? איך הייתה ההרגשה?‬ ‫‪ ‬האם פה בארץ קורה שמגיע חג ולא נשים לב? מה קורה מסביבנו? (קישוט הרחובות‪,‬‬ ‫החנויות)‬ ‫‪ ‬החגים הם דוגמא לסממן יהודי שמאפיין את התרבות הישראלית‪.‬‬ ‫‪ ‬שימו לב לכמה דברים יהודים אנחנו חווים במהלך היום יום שלנו שמאפיינים חיים‬ ‫יהודים ואנחנו משליכים אותם כחיים ישראלים‪.‬‬ ‫‪ ‬לעבור עם החניכים על סממנים יהודים שהם לא חשבו עליהם‪.‬‬ ‫[‪ 30‬דקות]‬

‫‪4‬‬


‫מיהו יהודי‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניכים יחשפו לסוגיה‪ -‬מיהו בעצם יהודי?‬ ‫‪ .2‬החניכים יכירו הגדרות שונות למושג "יהודי"‬ ‫‪ .3‬החניכים יפרטו את ההבדלים בגישות השונות ליהדות‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪ ‬משפט הירושה‪ :‬עם כניסתם של החניכים לחדר הם מקבלים פתק עם אחד מהשמות‪ :‬ג'ף‪ ,‬גיל‪ ,‬ג'ון‬ ‫או צ'אק‪ .‬שלושה חניכים מקבלים פתק שעליו כתוב "שופט"‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הם מתבקשים לשבת בחדר‪ ,‬מחולקים לקבוצות על פי השמות אותם קיבלו בפתקים‪.‬‬ ‫מקריאים את הסיפור על ארבעת האחים‪ .‬מתחלקים לארבעת הקבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת את‬ ‫התיאור על ארבעת האחים ומתבקשת לבנות כתב הגנה ‪ /‬ייצוג משפטי עבור האח הרשום בפתק‬ ‫אותו קיבלו חברי הקבוצה‪ .‬הקבוצה תייצג את האח במסגרת משפט הירושה‪ .‬בזמן שהקבוצות‬ ‫המייצגות את האחים עובדות על הטיעונים שלהם על השופטים להכין‪/‬לכתוב את הדמות של‬ ‫היהודי האידיאלי מבחינת (אילו דברים חובה שיהיו בו) וככה עלפיו הם ישפטו את המשפט ויקבעו‬ ‫את ההחלטה‬ ‫בתום המשפט מתכנסים לדיון על למה מישהו מהם הוא יותר "יהודי" מהשני‪.‬‬ ‫מיהו יהודי? מפזרים על הרצפה הגדרות ל"מיהו יהודי" בלי לפרט על כל הגדרה וכל חניך יושב‬ ‫ליד ההגדרה שהוא מאמין כי היא הנכונה ביותר‪.‬‬ ‫לאחר מכן עורכים דיון בנוגע להגדרות‪ ,‬נק' לדיון‪:‬‬ ‫למה לדעתך זאת ההגדרה הכי מדויקת ליהודי?‬ ‫האם אתה חושב שזאת ההגדרה הכי נכונה?‬ ‫האם יכול להיות מצב שיש יותר מהגדרה אחת ל"מיהו יהודי"?‬ ‫הקראה של הקטע הבא‪:‬‬ ‫סוגיית "מיהו יהודי" היא אחת מהסוגיות המרכזיות והטעונות ביותר בשיח היהודי עכשווי‪.‬‬ ‫חשיבות הדיון נובעת מההשלכות שיש להגדרת המושג "יהודי" על עיצוב התודעה היהודית‬ ‫העצמית של כל יהודי‪ ,‬ומההשלכות על עיצוב זהותה היהודית של מדינת ישראל‪ .‬לצד ההשלכות‬ ‫החברתיות‪-‬תרבותיות יש לסוגיה גם היבטים משפטיים‪-‬אזרחיים מרחיקי לכת‪ ,‬הקשורים לחוק‬ ‫האזרחות ולחוק השבות‪.‬‬

‫כאן יש לתת לאחד החניכים או להקריא בעצמכם את חוק האזרחות וחוק השבות (מצורפת כרטיסיה)‬ ‫‪ ‬הסבר וחלוקת כרטיסיות עם התנאים‪ -‬הקראה בידי חניכים‪:‬‬ ‫להגדרת מיהו יהודי יש חמישה מרכיבים בסיסיים‪:‬‬ ‫בלעדיות‪ ,‬לידה כיהודי‪ ,‬גיור‪ ,‬תודעה יהודית‪ ,‬ישראליות‪.‬‬ ‫חילוקי הדעות מתמקדים במשקל שיש לתת לכל אחד מהמרכיבים השונים;‬ ‫בעיקר בשאלה אם הוא מהווה תנאי הכרחי (תנאי שחייב להתקיים) או תנאי מספיק (תנאי שמספק את‬ ‫דרישות ההגדרה)‪,‬‬ ‫ואם כן‪ ,‬איך ליישם אותו הלכה למעשה?‬ ‫‪‬‬

‫סיכום‪ :‬הגדרת "מיהו יהודי" היא לא ברורה והמטרה של הפעולה היא לא למידה של תשובה אחת‬ ‫נכונה אלא הרחבת אופקים ולמנוע מצב של צרות מחשבה ומצב שבו אנשים לא ממודעים לגישות‬ ‫שונות‪ .‬גם החניכים במהלך השליחות יצטרכו להתמודד עם הסוגיה ולראות יהודים שלא חיים‬ ‫כמוהם ועדיין מגדירים את עצמם כיהודים‪ .‬אין מה להשוות ולהגיד‪" -‬אני יהודי יותר"‪ "-‬אני‬ ‫יהודי פחות"‪ .‬זאת הגדרה אישית של כל אדם ואדם‪.‬‬

‫‪5‬‬


.‫ "למה אני אוהב להיות יהודי" וחלוקה לחניכים‬-‫*הקראת הקטע‬

‫ג'ף‬

'‫נספח א‬

‫ פרופסור‬.‫פרופ' ג'פרי סטיין הוא פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטה יוקרתית בניו אינגלנד‬ ‫ כמו גם‬,‫סטיין נערץ ע"י כל הסטודנטים שלו ומהווה מושא להערכה והערצה לרוב הסטודנטים‬ ‫ וברמה האישית הוא אדם בעל‬,‫ הוא ניחן ביכולות יוצאות מגדר הרגיל‬,‫ כמרצה‬.‫הקולגות שלו‬ ‫ אהבתו ותמיכתו של ג'פרי במדינת ישראל הנה עובדה ידועה זה מכבר ברחבי‬.‫אישיות נפלאה‬ ‫ ומשתתף בדיונים‬,‫ישראליות בכל הזדמנות הניצבת בפניו‬-‫ הוא מבטא את דעותיו הפרו‬.‫הקמפוס‬ .‫ ובקהילה בכלל‬,‫ באוניברסיטה בפרט‬,‫ופאנלים רבים‬ ‫ מחזיקים כיום בעמדות מפתח בממשל‬,‫ יהודים ולא יהודים כאחד‬,‫רבים מהסטודנטים שלו לשעבר‬ .‫ ובשאר תחומים רבי השפעה ציבורית‬,‫ בעיתונות והתקשורת האמריקנית‬,‫האמריקני‬ ‫ כל מנהיגי דעת הקהל הללו הנם תומכים נלהבים‬,‫כתוצאה ישירה של השפעתו של ג'פרי עליהם‬ ‫ בכך הם תורמים רבות ליחסי הציבור‬.‫ אשר מביעים את דעותיהם בפומבי בכל הזדמנות‬,‫בישראל‬ .‫של מדינת ישראל בחברה האמריקאית‬ Jeff

Professor Jeffrey Stein is the Professor of Jewish History at a prestigious university in New England. Professor Stein is admired by all of his students, and is a mentor and role model for most of his students and his colleagues as well. As a professor, he is known for his unique way of teaching and thinking outside the box, and on a personal level, he has a wonderful personality. Jeff’s love and devotion to the State of Israel is known throughout the campus. He shares his pro-Israel views at every opportunity he gets, and participates in many discussions and panels, both in the University and in the general community. Many of his past students, Jewish and non-Jewish alike today hold positions in the American government, in newspapers and American media, and in all other areas that hold influence over the public. As a direct result of Jeff’s influence on them, all these leaders of American culture have given much to Israel, and

6


offer their opinions at every opportunity. In this way, they have added much to the public relations of the State of Israel in American society.

‫גיל‬ ,'‫ כשהוא סיים את הקולג‬.‫גילברט סטיין היה תמיד מוקסם מסיפוריו של אביו על מדינת ישראל‬ .‫ ועשה עלייה‬,‫הוא נפרד לשלום מרבים ממכריו‬ ‫ שלוש‬.‫ הוא עבר להתגורר בקיבוץ בערבה‬,‫ לאחר שלוש שנות שירות‬.‫גיל שירת בצה"ל כחובש קרבי‬ :‫ כיום הם הורים לשלושה ילדים‬.‫שנים לאחר מכן הוא הפך חבר קיבוץ ונשא לאישה את מירב‬ ,‫ אשר לא מזמן סיים את שירותו הצבאי ועכשיו מטייל בדרום אמריקה עם חברתו‬,‫איתן‬ .'‫ תלמידות כיתה ט‬,‫והתאומות יעל ואסנת‬ .‫ ומשרת במילואים חודש בשנה‬,‫גיל מנהל את כל עסקי התיירות בקיבוץ‬ Gil

Gilbert Stein was always mystified by his father’s stories about Israel. When he graduated college, he said goodbye to his friends and family, and made Aliyah. Gil served in the Israeli Defense Forces as a medic in a combat unit. After three years of service, he moved to a Kibbutz. Three years later he became a member of this Kibbutz, and married Meirav, who was from the Kibbutz as well. Today they are the parents of three children: Eitan, who just recently finished his own service in the Israeli Defense Forces and is now traveling through South America with his girlfriend, and the twins Yael and Osnat, who are in 9th grade. Gil is the Director of Tourism on the Kibbutz, and will serve in the reserves next month.

7


‫ג'ון‬ ‫ הוא היה אחרון האחים‬.‫מערב ארה"ב‬-‫ג'ונת'ן סטיין הוא סגן נשיא בחברה לייצור מכוניות במרכז‬ .‫ ונשאר קרוב יחסית לאביו לאחר שזה חלה‬,‫לעזוב את בית אביו‬ ‫ בנה לעצמו ג'ון מוניטין של‬,‫ ביזע וביושר‬.‫תכונותיו ויכולותיו של ג'ון ידועות בענף המכוניות‬ ‫ וההצעות לא מפסיקות‬,‫ חברות רבות מעוניינות לגייסו לבין שורותיהן‬.‫מקצוען צעיר ומבטיח‬ .‫לזרום‬ ‫ בראשון בכל חודש הוא שולח צ'ק לארגון צדקה‬.‫ אימץ לעצמו ג'ון הרגל‬,‫זמן קצר לאחר נישואיו‬ .‫ אך ככל שהצליח יותר כן גדלו התרומות‬,‫ הוא התחיל עם סכומים קטנים באופן יחסי‬.‫בישראל‬ .‫ ומעורב בפרויקטים רבים של גיוס כספים לטובת ישראל‬,‫ ג'ון הוא פילנטרופ ידוע‬,‫כיום‬ .$21,111 ‫ ע"ס‬,‫הוא עדיין שולח צ'ק אישי בתחילת כל חודש‬

John

Jonathan Stein is the Vice President of an automobile factory in Midwest North America. HE was the last brother to leave his father’s house, and he stayed close with his father after he left. John’s abilities and qualities are well known in the car industry. Through hard work and dedication, John built for himself a reputation as a young and promising professional. Many companies and firms are interested in John and are trying to recruit him to work for them, and the offers keep coming. Not long after hi got married, John adopted a new habit. On the first day of every month he sent a check to an Israeli charity organization. He started with small amounts of money, but as he grew more successful in work, his donations increased. Today, John is a known philanthropist, and is involved in many fundraising projects for the betterment of Israel. He still sends a personal check at the beginning of every month, worth $20,000.

8


‫צ'אק‬ ‫ כמעט מאז ומעולם היה צ'אק קשור‬.‫ גדול בחוף המזרחי‬JCC ‫צ'ארלס סטיין הוא המנהל של סניף‬ ‫ כשהיה בקולג' צ'אק‬.‫ היא היה חניך ואחר כך מדריך בתנועת נוער‬.‫לישראל בדרכים כאלו ואחרות‬ ‫ ומנוהל כעת‬,‫ שקיים ומצליח עד עצם היום הזה‬,‫ייסד והוביל את המועדון הפרו ישראלי בקמפוס‬ .‫ עדי‬-‫על ידי בנו‬ ‫ "בוא‬,‫ שלו‬JCC-‫ חודשים לתלמידי תיכון ב‬3-‫לפני כשש שנים צ'אק פתח מסלול ייחודי שאורך כ‬ ‫ החברה‬,‫ אקטואליה ישראלית‬,‫ מדינת ישראל‬,‫ניסע לישראל" עוסק בנושאים כגון תולדות הציונות‬ ,‫ שבועות בישראל‬5 ‫ לפני סיום הקורס נוסעים התלמידים יחד לטיול מסובסד של‬.‫בישראל ועוד‬ .‫במהלכו הם מיישמים את מה שלמדו בקורס‬ ‫ התלמידים שלקחו חלק במסלול מאז פתיחתו עשו עלייה וחיים כיום בישראל‬241 ‫ מתוך‬12 .‫כאזרחים‬ Chuck Charles Stein is the Director of a large JCC on the West Coast. Basically for his entire life, Chuck has been connected to Israel in these and other ways. He was a camper and afterwards a counselor in a youth movement. When he was in college, Chuck started and led the pro-Israel club on campus, which has succeeded even until today, and is now led by his son, Adi. Chuck’s JCC is known for his Israeli programming. About 6 years ago, Chuck created a special academic track that lasts 3 months for high school students in his JCC. The curriculum, entitled “Let’s Travel to Israel” involves subjects such as the History of Zionism, the Foundation of the State of Israel, Israeli Current Events, Israeli Society, etc. Before the end of the course, the students travel together on a highly subsidized trip for 5 weeks to Israel, and during that trip the students are immersed in what they learned throughout the course. 12 out of 240 Students who took part in this program from its beginning made Aliyah and are now living in Israel as citizens.

9


‫נספח ב'‬

‫‪'#‬יהודי' ‪ -‬מי שנולד לאם יהודייה‬ ‫או שנתגייר ואינו בן דת אחרת"‬ ‫‪#‬יהודי הוא אדם שנולד לאם‬ ‫יהודייה או עבר תהליך של גיור‬ ‫כהלכה‪.‬‬ ‫‪ #‬יהודי הוא מי שאוכל כשר‬ ‫ושומר שבת‬ ‫‪#‬‬

‫‪11‬‬


‫יהודים הם אלו שאחד‬ ‫מאבותיהם היה יהודי ‪-‬יהודי‬ ‫בחוק בתור מי שיש לו לפחות‬ ‫שלושה סבים יהודים‪ ,‬או שיש לו‬ ‫רק שני סבים יהודים והוא שייך‬ ‫לקהילה היהודית או הנשוי‬ ‫ליהודייה‪.‬‬ ‫‪ #‬יהודי הוא מי שעשה צבא‬ ‫‪ #‬יהודי הוא מי ששומר מצווות‬ ‫ומנהגים‬ ‫‪#‬יהודי הוא אדם הנולד בארץ‬ ‫ישראל ודובר את השפה העברית‬ ‫‪11‬‬


‫‪#‬יהודי הוא אדם שמגדיר את‬ ‫עצמו כיהודי‬ ‫‪#‬יהודי הוא אדם ציוני‬

‫‪12‬‬


‫נספח ג'‬

‫למה אני אוהב להיות יהודי‬

‫זיכרו‪ -‬רק לפני ‪ 61‬שנה הובילו את היהודים למותם כמו צאן לטבח‪ .‬ללא מדינה‪ ,‬ללא צבא‪ ,‬ללא עוזר ותומך‬ ‫בעולם כולו ‪.‬‬ ‫רק לפני ‪ 55‬שנה‪ ,‬שבע מדינות ערביות הכריזו מלחמה על מדינת היהודים הקטנה ‪ ,‬רק בת מספר שעות ‪.‬‬ ‫היינו אז ‪ 651.111‬יהודים נגד שאר העולם הערבי‪ .‬לא צה"ל‪ ,‬לא חיל אויר נורא ואימתני‪ .‬רק חבורה של‬ ‫אנשים קשוחים שאין להם לאן ללכת‪ .‬זוכרים ?‪:‬‬ ‫לבנון‪ ,‬סוריה‪ ,‬עיראק‪ ,‬ירדן‪ ,‬מצרים‪ ,‬לוב‪ ,‬ערב‪-‬הסעודית ‪ -‬כולם תקפו בעת ובעונה אחת ‪.‬‬ ‫המדינה שהאו"ם "נתן לנו" הייתה מורכבת מ‪ 65-‬אחוז מדבר והתחלנו אותה מ‪-‬אפס ‪.‬‬ ‫רק לפני ‪ 35‬שנה נלחמנו נגד צבאותיהן של שלושת המדינות החזקות של המזרח התיכון ואנו מחקנו אותם‬ ‫אז‪ ,‬במלחמת ששת הימים ‪.....‬‬ ‫נלחמנו‪ ,‬במשך הזמן‪ ,‬בקואליציות שונות של מדינות ערביות עם צבא מודרני ומשופע בכמויות עצומות של‬ ‫נשק רוסי‪-‬סובייטי ועדיין ניצחנו ‪.‬‬ ‫היום יש לנו מדינה‪ ,‬צבא‪ ,‬חיל אויר חזק ומפואר‪ ,‬כלכלת היי‪-‬טק‪ ,‬המייצאת במיליונים‪ .‬אינטל ‪-‬‬ ‫מיקרוסופט ‪ -‬איי‪.‬בי‪.‬אמ‪ .‬מפתחים את העניינים שלהם כאן‪.‬‬ ‫הרופאים והמדענים שלנו זוכים בפרסים חשובים‪.‬‬ ‫הפכנו את המדבר לארץ פורחת‪ ,‬אנחנו מוכרים תפוזים‪ ,‬פרחים וירקות לכל העולם‪.‬‬ ‫ישראל שיגרה לחלל לוויינים‪ ,‬שלושה לוויינים יחד! אנחנו נמצאים במקום טוב באמצע יחד עם‪ :‬ארצות‪-‬‬ ‫הברית (‪ 251‬מליון תושבים)‪ ,‬רוסיה (‪ 211‬מליון תושבים )‪ ,‬סין (‪ 1.1‬מיליארד תושבים) ועם אירופה‪ :‬צרפת‪,‬‬ ‫אנגליה ‪ ,‬גרמניה (‪ 351‬מליון תושבים) ‪ -‬המדינות היחידות בעולם ששיגרו משהו לחלל ‪.‬‬ ‫ישראל (רק ‪ 6‬מליון תושבים‪ )...‬נמצאת היום במשפחת המעצמות הגרעיניות יחד עם ארה"ב‪ ,‬רוסיה‪ ,‬סין‪,‬‬ ‫הודו ‪ ,‬צרפת ואנגליה (אנחנו לעולם לא נודה בזאת‪ ,‬אבל כולם יודעים ‪).‬‬ ‫לחשוב שרק לפני ‪ 61‬שנה הובילו אותנו‪ ,‬בבושת פנים‪ ,‬בלי תקווה –‬ ‫אל מותנו ‪...‬‬ ‫זחלנו מתוך האודים הבוערים של אירופה‪ ,‬ניצחנו במלחמותינו כאן עם קצת פחות מכלום‪ ,‬ובנינו לנו‬ ‫"אימפריה" מכלום ‪.....‬‬ ‫מי זה‪ ,‬לעזאזל‪ ,‬נסראללה שיפחיד אותנו? אתה מצחיק אותנו ‪.‬‬ ‫התגברנו על פרעה ‪ ,‬התגברנו על היוונים‪ ,‬התגברנו על הרומאים‪ ,‬התגברנו על האינקוויזיציה הספרדית‪,‬‬ ‫התגברנו על הפוגרומים הרוסיים‪ ,‬התגברנו על היטלר‪ ,‬התגברנו על השואה‪ ...‬התגברנו על צבאותיהן של‬ ‫שבע מדינות ‪ ,‬התגברנו על סאדאם ‪.‬‬ ‫אז תירגעו‪ ,‬חברה'‪ ,‬אנו נתגבר גם על אויבינו הנוכחיים ‪...‬‬ ‫לכן בואו נרים את ראשנו ונזכור ‪:‬‬ ‫לא משנה איזו מדינה או תרבות‪ ,‬מי שניסה להתעסק איתנו ‪ -‬נכחד‪ ,‬בעוד שאנו ממשיכים בדרכנו !!!‬ ‫מצרים? מישהו יודע לאן נעלמה האימפריה המצרית ‪.‬‬ ‫היוונים? אלכסנדר מוקדון? הרומאים? האם מישהו היום מדבר לטינית ?‬ ‫הרייך השלישי? מישהו שמע איזה חדשות ממנו לאחרונה ?‬ ‫ותסתכלו עלינו‪ -‬אחרי העבדות במצרים‪ ,‬אחרי גלות של ‪ 2111‬שנה‪ -‬אנחנו עדיין כאן‪ ,‬מדברים את אותה‬ ‫שפה‪ ,‬ממש כאן‪ ,‬ממש עכשיו ‪.‬‬ ‫הערבים עוד לא יודעים את זה‪ ,‬אבל הם ילמדו שיש רק אלוהים אחד ‪.‬‬ ‫כל זמן שנשמור על זהותנו‪ ,‬נהיה נצחיים ‪.....‬‬ ‫אז סליחה שאיננו מודאגים‪ ,‬מקטרים‪ ,‬בוכים או פוחדים‪ ..‬העניינים כאן בסדר ‪.‬‬ ‫הם בהחלט יכולים להיות יותר טובים‪ ,‬אבל עדיין‪ :‬אל תתייחס לזבל התקשורתי‪ ,‬הם לא יספרו על‬ ‫האנשים שממשיכים לחיות כאן‪ ,‬שמגדלים ילדים‪ ,‬שעובדים‪ ,‬מפתחים‪ ,‬תורמים ויוצרים‪ ,‬יוצאים לבלות‪.‬‬ ‫כן! המוראל לפעמים שפוף‪ ,‬אז מה ?‬ ‫זה רק מפני שאנו מבכים את מתינו‪ ,‬בעוד הם צוהלים על הדם שנשפך ‪.‬‬ ‫זאת גם הסיבה שבזכותה אנחנו ננצח‪ ,‬אחרי הכל‪ ,‬לא נניח שמותם יהיה לשווא‪.‬‬ ‫בבקשה העבירו את האי מייל הזה לכל מקום אפשרי בעולם‪ ,‬היהודים בכל העולם הם חלק מהכוח שלנו‪.‬‬ ‫זה עשוי לעזור לחלק מהם להרים את הראש מעלה ‪....‬‬ ‫אמור להם שאין מה לדאוג‪ .‬אמור להם לחשוב בגדול ולראות את כל התמונה ‪.‬‬ ‫לשנה הבאה בירושלים הבנויה לנצח‪.‬‬

‫‪13‬‬


‫מנטאליות אמריקאית‪ -‬הלם תרבות‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יבין את משמעות השונות התרבותית בינו‪ ,‬כמייצג את התרבות הישראלית‪ ,‬לבין המדריכים‬ ‫והחניכים במחנה בו יהיה‪ ,‬כמייצגים תרבות שונה ממנו‪ -‬התרבות האמריקאית‬ ‫‪ .2‬החניך ייחשף לגישות שונות לניהול שונות תרבותית‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך ילמד מספר עקרונות בסיסיים למפגש בינו לבין האמריקאים‪ ,‬תוך מתן דגש לזכויות הילד‬ ‫בארה"ב‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫א‪ .‬משחק פתיחה‪ -‬מלך התנועות‪ :‬כל חניך בוחר לו תנועה וקול ומסתובב מחדר‪ ,‬בכל פעם ‪ 2‬חניכים שעושים‬ ‫תנועה וקול שונים נפגשים הם עושים אבן שוק עד ‪ 3‬והמפסיד צריך ללכת אחרי המנצח ולעשות את התנועה‬ ‫והקול של המנצח‪ ,‬בסוף מנצח מי שהצליח לכל האחווה לעשות את התנועה והקול שלו‪ 10 .‬דק'‬ ‫ב‪ .‬חלק א' תכונות‪/‬התנהגויות ואיך הן נתפסות‪ 40 -‬דק'‬ ‫יש פתקים על ריצפת החדר (נספח א') על כל פתק תכונה סטריאוטיפית של אחד הצדדים (ישראלי‪-‬‬ ‫אמריקאי( ומצידו השני של הפתק‪ ,‬הצורה שבה הצד השני "תופס" את התכונה‬ ‫כל חניך מתיישב ליד פתק (או לוקח ולא מסתכל בצידו השני) ומנחש אם התכונה היא ישראלית או‬ ‫אמריקאית‪ .‬האחווה מתחלקת לשניים (ישראלים ואמריקאים) ע"פ הפתקים ומחליפה את הפתקים עם‬ ‫הצד השני‪.‬‬ ‫כל קבוצה בונה מסכת סאטירית המציגה את תכונות הצד השני על כל סטריאוטיפיו ובסוף מתכנסים‬ ‫למעגל כדי לערוך דיון קצרצר אודות כל תכונה ולמה הצד השני תופס אותה כך‪.‬‬ ‫‪ ‬חלק ב' סיטואציות בחו"ל‪ 40 -‬דק'‬ ‫כל פעם בוחרים ‪ 3 -2‬חניכים(תלוי בסיטואציה) ומבקשים מהם להמחיז סיטואציה‪ ,‬והמדריך יקריא‬ ‫את ארבעת התשובות האפשריות‪ .‬כשהחניכים מסיימים להציג את הפתרונות נערכת הצבעה ונבחר‬ ‫הפתרון המועדף בסוף עורכים דיון קצרצר על כל סיטואציה ואיך כדאי לפתור אותה(מצורף)‬ ‫‪ ‬סיכום‪ 15 -‬דק'‬ ‫‪ .1‬בארה"ב נפגוש באוכלוסיות שונות‪ .‬חלקן עונות באופן מושלם על הסטריאוטיפים האמריקאים אולם‬ ‫מרביתן בסה"כ דומות לנו מאוד‪ .‬לכן‪ ,‬אין צורך לנהוג באופן שונה או מיוחד‪ ,‬מלבד הקפדה על‬ ‫נימוסים‪ ,‬מתוך הבנה כי אנו האורחים‪ ,‬והם המארחים‪.‬‬ ‫‪ .2‬נציע תמיד את עזרתנו‪ ,‬ונחשוב תמיד כי כל מה שאנחנו עושים משאיר חותם – ועל כן חשוב ביותר‬

‫‪14‬‬


‫להשאיר חותם חיובי‪.‬‬ ‫‪ .3‬זו לא בושה לסרב בנימוס‪ ,‬כל עוד אנחנו ערים לכך שאנחנו לא פוגעים במארחינו‪.‬‬ ‫‪ .4‬תמיד נהיה רגישים למארחינו ‪ -‬במחנה לדוגמא ניתן לעיתים להתלבש באופן שאינו הולם בבית‬ ‫משפחה מארחת (תלוי במחנה כמובן(‬ ‫‪ .5‬במקומות בהם אנחנו נתקלים בתרבות מעט שונה מהמוכר לנו‪ ,‬לא נכפה את התרבות שלנו עליהם‪,‬‬ ‫אלא נתאים את עצמנו למארחינו‪.‬‬ ‫‪ .6‬אין לצפות שהאמריקאים יתקנו אותנו כאשר נשגה‪ ,‬לרוב הם פשוט מנומסים ביותר‪ ,‬ולכן חשוב מאוד‬ ‫להיות ערים לסוגיות ורגישים לתגובותיהם‪" .‬יותר בסדר מבסדר‪".‬‬ ‫‪ .7‬נקודות חשובות נוספות‪ ,‬שראוי להדגיש בשלב זה –‬ ‫‪.7‬א‪ .‬לבוש צנוע (שוב – במחנות לעיתים נתקל בלבוש פחות צנוע‪ ,‬ובכל מקרה – הלבוש שלנו יהיה‬ ‫לעולם צנוע(‬ ‫‪.7‬ב‪ .‬אם לוויתם כסף‪ ,‬או מישהו הזמין אתכם במחנה לארוחה ‪ /‬גלידה – חשוב להחזיר או לדאוג‬ ‫להזמין בפעם הבאה‪ .‬במשפחות העניין מעט שונה – הם יזמינו אתכם לעיתים רבות לארוחה‪ ,‬ולא‬ ‫יצפו שתשלמו או שתזמינו אותם אח"כ‪ ,‬אבל עדיין ניתן להציע בעת קניית חטיף ‪ /‬ארוחה קלה‪.‬‬ ‫‪.7‬ג‪ .‬זה בסדר ומנומס להתקשר מבית המשפחה המארחת‪ ,‬אבל יש לעשות זאת רק עם כרטיס חיוג‪.‬‬ ‫‪.7‬ד‪ .‬יחס חברי מידי לרמה הממונה הינו הולם בדר"כ‪ .‬יחס נעים וידידותי הוא טוב‪ ,‬אבל חשוב לשמור‬ ‫גם על כבוד מתאים‪.‬‬

‫‪15‬‬


‫ידידותיות או בשלב‬ ‫מאוחר יותר מלאכותיות‬ ‫אדיבות ונימוס‬ ‫שטחיות‪,‬פורמליות‬ ‫מוגזמת‪ ,‬חוסר כנות‬ ‫חוסר טאקט‪ ,‬תוקפנות‪,‬‬ ‫חוסר נימוס‪ ,‬חוסר‬ ‫דוגריות‬ ‫רגישות‬ ‫התרחקות‪ ,‬חוסר‬ ‫חברתיות‪ ,‬נוקשות‪,‬‬ ‫פרטיות‬ ‫סנוביות‬ ‫חוסר התחשבות‪ ,‬חוסר‬ ‫נימוס‪ ,‬חוסר כבוד כלפי‬ ‫חוסר רשמיות‬ ‫המעביד‪ ,‬לקוח‪ ,‬סמכות‬ ‫וגיל‬ ‫חוסר גמישות‪ ,‬נוקשות‬ ‫תכנון מראש‬ ‫דבקות במטרה‪ ,‬התמדה תוקפנות‬ ‫רשמיות יתר‪ ,‬קרירות‬ ‫התנהגות מקצועית‬ ‫הטרדה‪ ,‬פלישה לפרטיות‬ ‫קשר אישי‬ ‫קפדנות יתר‬ ‫יעילות‬ ‫בלאגן‪ ,‬חוסר רצינות‪,‬‬ ‫גמישות‬ ‫חוסר מקצועיות‬ ‫חשיפה מגוחכת או לא‬ ‫גילוי לב לגבי פחדים‪,‬‬ ‫דאגות והחיים הפרטיים רצויה‬ ‫שחצנות‬ ‫ביטחון עצמי‬ ‫נספח ד'‬

‫‪16‬‬


‫פעולת החברה הישראלית ואני‪ -‬קפה דילמה‬ ‫מטרה‪:‬‬ ‫‪ o‬החניכים יחשפו לדעות חדשות ושונות משלהם הנוגעות לסוגיות מפתח בחברה הישראלית‪ ,‬דבר‬ ‫אשר יעזור להם לפתח יכולות הסברה טובות יותר‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫הפעולה תועבר לכל המשלחת כאשר האחוות יהיו קבוצות הדיון‪ .‬למעשה‪ ,‬נהפוך את החאן לבית קפה‪.‬‬ ‫המדריכים ישמשו מלצרים שיגישו קפה וכיבוד קל לחניכים‪ .‬החניכים מתיישבים מסביב לשולחן (לפי‬ ‫אחוות)‪ ,‬כל שולחן מקבל תפריטים בהם ‪ 3‬סוגי מנות כשהמנות עצמן הן שירים המייצגים אידיאלים‬ ‫שונים‪ ,‬כשבכל שיר גם נקודות לדיון‪.‬‬ ‫כל קבוצה מחליטה על אחת המנות (בהתחלה – ראשונה‪ ,‬לאחר מכן ‪ -‬עיקרית ובסוף ‪ -‬אחרונה)‪ ,‬והיא‬ ‫מקבלת את השירים כקבוצה‪.‬‬ ‫חלוקת זמנים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫כניסת החניכים וליווים למקום ישיבתם (‪ 11‬דקות)‬

‫‪‬‬

‫מנה ראשונה (‪ 15‬דקות)‬

‫‪‬‬

‫מנה עיקרית (‪ 15‬דקות)‬

‫‪‬‬

‫מנה אחרונה (‪ 15‬דקות)‬

‫רשימת ציוד‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫תפריטים‬

‫‪‬‬

‫אלבד עגול‬

‫‪‬‬

‫סינרים‬

‫‪‬‬

‫מיץ מהחד"א‬

‫‪‬‬

‫עוגיות‬

‫‪‬‬

‫צלחות חד"פ‬

‫‪‬‬

‫כוסות לשתייה חד"פ‬

‫‪‬‬

‫שילוט לבית קפה‬

‫‪‬‬

‫שירים‬

‫‪17‬‬


‫נספח ה'‬

‫מנות ראשונות‪:‬‬

‫שלום לך ארץ נהדרת ‪ /‬אילן גולהירש‬ ‫אין לי ארץ אחרת ‪ /‬אהוד מנור‬ ‫יכול להיות שזה נגמר ‪ /‬יהונתן גפן‬

‫מנות עיקריות‪:‬‬

‫מספרים ‪ /‬הדג נחש‬ ‫המסע לארץ ישראל ‪ /‬ח‪ 0‬אידיסיס‬ ‫בלה בליסימה ‪ /‬הדג נחש‬ ‫בלדה לדרוזי ‪ /‬יהונתן גפן‬

‫מנות אחרונות‪:‬‬

‫להיות ישראלי ‪ /‬יאיר לפיד‬ ‫עכבר ניו‪-‬זילנדי ‪ /‬טומי לפיד‬ ‫יהיה טוב ‪ /‬יהונתן גפן‬ ‫רק בישראל ‪ /‬אהוד מנור‬

‫‪₪ 810..‬‬ ‫‪₪ 000..‬‬ ‫‪₪ 62099‬‬

‫‪₪ 000..‬‬ ‫‪₪ 8108.‬‬ ‫‪₪ 880..‬‬ ‫‪₪ 200..‬‬

‫‪₪ 860..‬‬ ‫‪₪ 660..‬‬ ‫‪₪ 690..‬‬ ‫‪₪ 080..‬‬

‫‪18‬‬


‫שלום לך ארץ נהדרת ‪ /‬אילן גולדהירש‬ ‫הייתי בפריס וגם ברומא‬ ‫ראיתי את שבעת פלאי תבל‪,‬‬ ‫בקוטב הצפוני וגם דרומה‪,‬‬ ‫אך אין מקום כמו ארץ ישראל‪.‬‬ ‫וכמו גלויות של נוף יפות‬ ‫תמונות בזיכרוני עפות‪,‬‬ ‫כמו בעד עדשה של מצלמה‬ ‫בתרמילי אותו אשא‬ ‫בכל מקום‪ ,‬בכל מסע‬ ‫קטעי פסיפס מתוך תמונה שלמה‪.‬‬

‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫האם אתם מזדהים עם השיר?‬ ‫אם כן‪ ,‬עם מה בדיוק?‬

‫‪.2‬‬

‫האם אתם מכירים שירים‬ ‫נוספים אשר מעוררים בכם‬

‫שלום לך ארץ נהדרת‬ ‫עבדך הדל נושא לך שיר מזמור‪.‬‬ ‫גם אם לעיתים נודד אני על דרך‪,‬‬ ‫מה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור‪.‬‬

‫אותן תחושות?‬

‫‪.3‬‬

‫האם נכתבים שירים בעלי אופי‬ ‫כזה גם היום? אם לא‪ ,‬האם‬ ‫תוכלו להעריך למה? אם כן‪,‬‬

‫צריחי המגדלים בירושלים‬ ‫וסמטאות השוק הצבעוני‬ ‫גגות הרעפים של גבעתיים‬ ‫הניבטים מבעד חלוני‪.‬‬ ‫את האביב בתל אביב‪,‬‬ ‫את סבתי ואת סבי‪,‬‬ ‫את החלה ואת נרות שבת‪,‬‬ ‫את ים המלח מול אדום‬ ‫ואשת לוט צופה לסדום‬ ‫ואת הקיץ בואכה אילת‪.‬‬

‫אילו? מה היה שונה ומה‬ ‫דומה?‬

‫שלום לך ארץ נהדרת‪...‬‬ ‫מימיה הכחולים של הכנרת‬ ‫והרקיע התואם מעל‪.‬‬ ‫והרגשת הבית המוכרת‬ ‫בתוך עורקי זורמת כמו חשמל‪.‬‬ ‫הרי הגליל והשומרון‪,‬‬ ‫הפרדסים שבשרון‪,‬‬ ‫וילדים בגן המושבה‪.‬‬ ‫את הכרמל ואת הים‪,‬‬ ‫אחד אחד ואת כולם‪,‬‬ ‫תמיד קורצים‪ ,‬אומרים ברוך הבא‪.‬‬ ‫שלום לך ארץ נהדרת‪...‬‬

‫‪19‬‬


‫אין לי ארץ אחרת ‪ /‬אהוד מנור‬ ‫אין לי ארץ אחרת‬ ‫גם אם אדמתי בוערת‬ ‫רק מילה בעברית חודרת‬ ‫אל עורקי אל נשמתי‬ ‫בגוף כואב‬ ‫בלב רעב‬ ‫כאן הוא ביתי‪.‬‬

‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫כיצד אתם מפרשים את השיר?‬

‫‪.2‬‬

‫השיר נכתב ב‪ ,1982-‬בתגובה למלחמת ההתשה בה נהרג‬ ‫אחיו הצעיר של אהוד מנור‪ .‬אהוד טען בראיון כי השיר‬ ‫נכתב כביקורת על אוזלת היד והיעדר ההתייחסות למותם‬ ‫המיותר של חיילים רבים בזמן המלחמה‪ .‬השיר נתפס‬ ‫כשיר מחאה נגד מלחמת שלום הגליל שהחלה באותה‬

‫לא אשתוק כי ארצי‬ ‫שינתה את פניה‬ ‫לא אוותר לה אזכיר לה‬ ‫ואשיר כאן באוזניה‬ ‫עד שתפקח את עיניה‪.‬‬

‫תקופה‪.‬‬ ‫האם כעת הייתם מפרשים את השיר אחרת?‬ ‫‪.3‬‬

‫האם אתם מזדהים עם השיר? אם כן‪ ,‬עם מה בדיוק?‬

‫‪.4‬‬

‫האם אתם מכירים שירים נוספים אשר מעוררים בכם אותן‬ ‫תחושות?‬

‫‪.5‬‬

‫האם נכתבים שירים בעלי אופי דומה גם היום? אם לא‪,‬‬ ‫האם תוכלו להעריך למה? אם כן‪ ,‬אילו? מה שונה ומה‬ ‫דומה?‬

‫‪21‬‬


‫יכול להיות שזה נגמר ‪ /‬יהונתן גפן‬ ‫אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי‪.‬‬ ‫והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי‪.‬‬ ‫שומר עברי על סוס לבן‪ ,‬בלילה שחור‬ ‫על שפת הכנרת טרומפלדור היה גיבור‪.‬‬ ‫תל אביב הקטנה‪ ,‬חולות אדומים‪ ,‬ביאליק אחד‬ ‫שני עצי שקמים‪ ,‬אנשים יפים מלאים חלומות‬ ‫ואנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות‬ ‫כי לנו‪ ,‬לנו‪ ,‬לנו ארץ זאת‪.‬‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬

‫כאן‪ ,‬איפה שאתה רואה את הדשא‬ ‫היו פעם רק יתושים וביצות‪,‬‬ ‫אמרו שפעם היה כאן חלום נהדר‬ ‫אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫האם אתם מזדהים עם השיר?‬ ‫אם כן‪ ,‬עם מה בדיוק?‬

‫‪.2‬‬

‫האם אתם מכירים שירים נוספים‬ ‫אשר מעוררים בכם אותן‬

‫יכול להיות שזה נגמר‪.‬‬ ‫יכול להיות שזה נגמר‪.‬‬

‫תחושות?‬ ‫‪.3‬‬

‫אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי‪,‬‬ ‫והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי‪.‬‬ ‫פלמ"ח‪ ,‬פינג'אן‪ ,‬קפה שחור וכוכבים‪,‬‬ ‫אנגלים‪ ,‬מחתרת וילקוט הכזבים‪.‬‬ ‫שפם ובלורית‪ ,‬כאפיה על צוואר‪ ,‬ירון זהבי‪,‬‬ ‫אלתרמן‪ ,‬תמר‪ ,‬בחורות יפות‪ ,‬מכנסיים קצרים‬ ‫היה להם בשביל מה לקום בבוקר‬ ‫כי לנו‪ ,‬לנו לנו ארץ זאת‪.‬‬

‫האם נכתבים שירים בעלי אופי‬ ‫כזה גם היום? אם לא‪ ,‬האם‬ ‫תוכלו להעריך למה? אם כן‪,‬‬ ‫אילו? מה שונה ומה דומה?‬

‫כאן‪ ,‬איפה שאתה רואה את הדשא‪...‬‬ ‫אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי‪,‬‬ ‫והכל היה פשוט נפלא לפני שהגעתי‪.‬‬

‫‪21‬‬


‫מספרים ‪ /‬הדג נחש‬ ‫אחד ‪ -‬מספר המדינות מהירדן לים‬ ‫שתיים ‪ -‬מספר המדינות שיום אחד יהיו כאן‬ ‫שלוש שנים וארבעה חודשים זה הזמן שנתתי לצה"ל‬ ‫לא הייתי בקבע‪ ,‬הייתי בנח"ל‬ ‫חמישה שקלים עולה נסיעה באוטובוס עירוני‬ ‫בעצם ארבע תשעים‬ ‫אבל עד שהדיסק ייצא נותרו עוד כמה חודשים‬ ‫הייתי בן שש כשסאדאת בא לארץ‬ ‫בן שבע כשהם חתמו על ההסכמים‬ ‫שמונה הוא המספר של אורי מלמיליאן‬ ‫שהוא בלי שום ספק גיבור ילדותי‬ ‫תשע פעמים הייתי קרוב מדי לפיגוע‬ ‫לפחות נכון לעכשיו‬ ‫עשר ‪ -‬התשובה הכי ישראלית לשאלה‪ :‬מה המצב?‬ ‫גם אני כמו כל היהודים עסוק במספרים‬ ‫עשרים וארבע‪ ,‬שבע‪ ,‬שתים עשרה חודשים‬ ‫אשתי בת עשרים ושבע‪ ,‬אני בן שלושים‬ ‫מתקרב מאוד הרגע בו נרצה להביא ילדים‬ ‫אבל נרצה גם שיהיה להם הכל‬ ‫אוכל‪ ,‬בגדים‪ ,‬כדורגל‪ ,‬משחקים‬ ‫את מנכ"ל בנק הפועלים זה לא מטריד‬ ‫כי הוא מביא הביתה כל יום הביתה‬ ‫עשרים ותשע אלף‪ ,‬שמונה מאות ושש עשרה שקלים‬ ‫כל יום? אינעל ראבאק‬ ‫חלקו את זה בשתיים‪ ,‬בחמש‪ ,‬בעשר‬ ‫זו עדיין משכורת חודשית יפה להיום‬ ‫יסכימו איתו אלפי מפוטרי מפעלי הטקסטיל בישובי הדרום‬ ‫הצמיחה בישראל באלפים ואחת‬ ‫הייתה מינוס אפס נקודה שש אחוז‬ ‫אנשים שעד אתמול הייתה להם עבודה‬ ‫רואים עגבנייה בפח וחושבים "איזה בזבוז"‬ ‫מצב המשק הישראלי הוא החמור ביותר‬ ‫בארבעים ושמונה השנים האחרונות‬ ‫ארבעים ושמונה? מוכר לי המספר הזה‬ ‫מאיפה לעזאזל?‬ ‫ארבע חברות סלולר מתחרות על האוזן‬ ‫של שבעים וחמש אחוז מהישראלים‬ ‫מנכ"ל סלקום הולך לבנק פעם בחודש‬ ‫מפקיד משכורת שש מאות שבעים וארבע אלף שקלים‬ ‫יש רבע מיליון מובטלים‬ ‫שלושים ושש אלף מהם נוספו השנה‬ ‫כנראה שאלי לוזון צודק כשהוא שר‬ ‫גם אני כמו כל היהודים עסוק במספרים‬ ‫‪22‬‬


‫עשרים וארבע‪ ,‬שבע‪ ,‬שתים עשרה חודשים‬ ‫זייפנים מוציאים בעשרה שקלים‬ ‫דיסק שעבדנו עליו ארבע שנים‬ ‫הדולר עלה בעשרות אגורות‬ ‫תוך שלושה שבועות הזניק את שכר הדירה‬ ‫למאות אלפי אנשים‬ ‫בכיס אין מספיק לספרי לימוד וטיטולים‬ ‫מה עשתה הממשלה בתגובה?‬ ‫קיצצה שנים עשר אחוז מקצבאות הילדים‬ ‫שהאישה תלך לעבודה ותביא כל שעה‬ ‫שבע שקל ועשרים אגורות‬ ‫בממוצע פחות ממה שגבר באותה העבודה היה מביא‬ ‫ואני לא נביא אבל בין חמש מאות לשש מאות איש‬ ‫ימותו השנה בכביש‬ ‫אדוני כבוד שר התחבורה‬ ‫איך הנתון הזה גורם לך להרגיש?‬ ‫ועדיין המספר הכי גדול עד היום‬ ‫שמגלם את הקדמה אבל ממחיש את האסון‬ ‫זה שכשאומרים אותו כל אדם שפוי עובר לדום‬ ‫הוא שש מיליון‬ ‫גם אני כמו כל היהודים עסוק במספרים‬ ‫עשרים וארבע‪ ,‬שבע‪ ,‬שתים עשרה חודשים‬

‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מה מביע השיר? אילו טענות מועלות בו?‬

‫‪.2‬‬

‫בחרו את אחד הנושאים עליהם מעביר‬ ‫השיר ביקורת וחוו את דעתכם ועמדתכם‬ ‫בנושא זה‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫האם נכון‪ ,‬לדעתכם להביע דעות ‪ /‬טענות‬ ‫כאלו באמצעות שירים? האם יש לכך‬ ‫השפעה?‬

‫‪.4‬‬

‫האם הייתם משמיעים את השיר הזה‬ ‫בארצות הברית ומסבירים את משמעותו?‬

‫‪23‬‬


‫המסע לארץ ישראל ‪ /‬ח‪ .‬אידיסיס‬ ‫הירח משגיח מעל‬ ‫על גבי שק האוכל מוטל‬ ‫המדבר מתחתי‪ ,‬אין סופו לפנים‪,‬‬ ‫ואמי מבטיחה לאחיי הקטנים‬ ‫עוד מעט‪ ,‬עוד קצת‪,‬‬ ‫להרים רגליים –‬ ‫מאמץ אחרון לפני ירושלים‪.‬‬ ‫הירח החזק מעמד!‬ ‫שק האוכל שלנו אבד‪.‬‬ ‫המדבר לא נגמר‪ ,‬יללות של תנים‪,‬‬ ‫ואמי מרגיעה את אחיי הקטנים‪.‬‬ ‫עוד מעט‪ ,‬עוד קצת‪,‬‬ ‫בקרוב ניגאל‬ ‫לא נפסיק ללכת לארץ ישראל‪.‬‬ ‫ובלילה תקפונו זדים‪,‬‬ ‫בסכין גם בחרב חדה‪.‬‬ ‫במדבר גם אמי‪ ,‬הרח עדי‪,‬‬ ‫ואני מבטיחה לאחיי הקטנים‬ ‫עוד מעט‪ ,‬עוד קצת‪,‬‬ ‫יתגשם החלום‬ ‫עוד מעט נגיע לארץ ישראל‪...‬‬

‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מה מביע השיר? אילו רגשות הוא מעלה בכם?‬

‫‪.2‬‬

‫השיר מתאר את המסע של העולים מאתיופיה לארץ ישראל‬ ‫והתלאות שבדרך‪ ,‬בעקבות כמיהתם להגיע לירושלים‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫האם הרקע לכתיבת השיר תואם את המסר שעובר מקריאתו?‬

‫‪.4‬‬

‫האם נכון להביע דעות‪/‬טענות כאלו באמצעות שירים? האם יש‬ ‫לכך השפעה?‬

‫‪.5‬‬

‫מהי דעתכם בנושא זה? לאיזה טיפול הוא זוכה בחברה‬ ‫הישראלית‪ ,‬אם בכלל?‬

‫‪.6‬‬

‫האם הייתם משמיעים את השיר הזה בארצות הברית ומסבירים‬ ‫את משמעותו?‬

‫‪24‬‬


‫בלה בליסימה ‪ /‬הדג נחש‬ ‫זה סיפור איתו ראוי ילדים לחנך‬ ‫זה סיפור איתו ראוי ילדים לחנך‬ ‫זה סיפור איתו ראוי ילדים לחנך‬ ‫זה סיפור ראוי‬ ‫יום שלישי‪ 12 ,‬במאי‪1992 ,‬‬ ‫יוצאת אישה מביתה בירושלים‬ ‫יום רגיל סטנדרטי לא מיוחד כמו כל הימים‬ ‫הרחוב היה מלא ילדים היתה שביתת מורים‬ ‫באותה שעה ממש מחבל נאלח‬ ‫משליך סכין מטבח איתה דקר שני נערים חפים‬ ‫עוד פיגוע מטורף אכזרי‬ ‫עוד פיגוע לאומי‬ ‫הוא פותח במנוסה כי אחריו דולק המון‬ ‫שתופס אותו כעבור מספר שניות בתוך חניון‬ ‫עשרות אנשים בועטים בו הם רוצים לסגור חשבון‬ ‫אני לא שופט אותם‪ ,‬זה מקרה בלי הגיון‬ ‫זה מצב פגום‪ ,‬עגום‪ ,‬ארור‪ ,‬לא ברור‬ ‫אבל אז מגיעה האישה ומשנה את סוף הסיפור‬ ‫כי על המחבל היא מיד נשכבת ומגוננת בגופה‬ ‫על טרוריסט אבל גם אדם שבלי גופה היה גופה‬ ‫"אני לא מבין‪ ,‬לא פחדת עם מטורף מתחתייך וההמון כה קרוב?‬ ‫לא היה קל יותר לקום ולעזוב"?‬ ‫ענתה לעיתונאי שלא היה לה זמן לחשוב‬ ‫ענתה לעיתונאי שלא היה לה זמן לחשוב‬ ‫בלה בליסימה בלה בליסימה‪...‬‬ ‫המקרה של האישה הזאת נחרט לי בראש‬ ‫מאיפה הכח לשכב בלי לזוז‪ ,‬בלי לחשוש‬ ‫שואל את עצמי מה הייתי עושה במקומה‬ ‫לו בדיוק באותה שעה הייתי נקלע לסביבה‬ ‫ברור לי שלא הייתי בא ובועט‬ ‫אבל אם להיות הגון ולומר את האמת‬ ‫לא נראה לי שהייתי מסוגל לנהוג כמוה‬ ‫הרבה יותר מתאים לי לקום ולברוח‬ ‫אז מקסימום לנסות למצוא שוטר או משהו‬ ‫אבל היא שכבה שם עד שכוחותיה תשו‬ ‫עשרים דקות היא חטפה שם בעיטות‬ ‫הילדים שלה ראו ולא הפסיקו לבכות‪.‬‬ ‫בלה בליסימה בלה בליסימה‪...‬‬ ‫הגברת לסמל לא הפכה‬ ‫‪25‬‬


‫ושמה נמחק למעשה מהתודעה‪.‬‬ ‫אין בול שלה‬ ‫אולי כי ישראל עוד בשלה ולא בשלה‬ ‫לאמץ לחיקה גיבור‬ ‫שגבורתו לא מלחמתית‪ ,‬גיבור‬ ‫שגבורתו היא לא צבאית‪ ,‬גיבור‬ ‫שגבורתו רק מוסרית‪,‬‬ ‫גיבור אישה‪ ,‬ועוד חרדית‪.‬‬ ‫דעי לך אישה יקרה שלא שכחתי‬ ‫את סיפור גבורתך לעצמי הבטחתי‬ ‫שזה סיפור איתו ראוי ילדים לחנך‬ ‫זה סיפור איתו ראוי ילדים לחנך‬ ‫זה סיפור איתו ראוי ילדים לחנך‬ ‫זה סיפור ראוי‬ ‫בלה בליסימה בלה בליסימה‪...‬‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪ – 12/5/1992‬עדנאן אלאפנדי‪ ,‬מחבל פלסטיני ממחנה הפליטים דהיישה‪ ,‬דוקר ‪ 2‬נערים‬ ‫יהודים ישראלים ליד שוק מחנה יהודה ופוצע אותם קל‪ .‬מיד לאחר האירוע רודף אחריו‬ ‫המון זועם‪ ,‬תופס אותו בחניון ומתחיל להכות אותו‪.‬‬ ‫בלה פרוינד‪ ,‬חרדית מירושלים‪ ,‬רואה את האירוע‪ ,‬מפלסת דרכה בין ההמון ונשכבת‬ ‫על המחבל כדי להגן עליו בגופה תוך שההמון מכה גם אותה‪ .‬היא נשארה כך ‪27‬‬ ‫דקות עד שהגיעה משטרה‪.‬‬ ‫ב‪ 2001-‬איבדה בלה פרוינד חבר קרוב בפיגוע בעטרות‪ .‬בעקבות הפיגוע אמרה בראיון‬ ‫לעיתון שהיא אינה מצטערת על שהגנה על המחבל ‪ 9‬שנים קודם לכן‪ ,‬מפני ש"אנחנו‬ ‫לא כמוהם"‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫נסו לברר כמה מתוך חברי הקבוצה הכירו את הסיפור קודם לכן?‬

‫‪.2‬‬

‫"אולי כי ישראל עוד בשלה ולא בשלה‬ ‫לאמץ לחיקה גיבור‬ ‫שגבורתו לא מלחמתית‪ ,‬גיבור‬ ‫שגבורתו היא לא צבאית‪ ,‬גיבור‬ ‫שגבורתו רק מוסרית‪,‬‬ ‫גיבור אישה‪ ,‬ועוד חרדית‪".‬‬ ‫מה דעתכם על הקטע הזה מתוך השיר? האם בעיניכם בלה היא גיבורה או לא? למה?‬ ‫האם נכונה האמירה לגבי חוסר היכולת הישראלית לאמץ גיבורה על סמך מוסריותה‬ ‫בלבד?‬

‫‪.3‬‬

‫נסו לדמיין את עצמכם בסיטואציה דומה‪ ,‬בכנות – כיצד אתם חושבים שהייתה מגיבים?‬

‫‪.4‬‬

‫האם הייתם משמיעים את השיר הזה בארצות הברית ומסבירים את משמעותו?‬

‫‪26‬‬


‫בלדה לדרוזי ‪ /‬יהונתן גפן‬ ‫בכפר ירוק במורדות הכרמל‪,‬‬ ‫נולד בן נאמן למדינת ישראל‪.‬‬ ‫למד בבית הספר‪ ,‬בנים לחוד‪,‬‬ ‫שתי שעות מחמד ושלוש שעות ציונות‪.‬‬ ‫דהר קדימה עם הרוח שנשבה‪,‬‬ ‫בגיל שמונה עשרה התגייס לצבא‪,‬‬ ‫דווקא לסיירת ואחר כך קורס קצינים‪.‬‬ ‫מפקדיו התגאו בו וחילקו לו ציונים‬ ‫ואמרו‪ :‬נו‪ ,‬עם הדובון ועם העוזי‬ ‫מי יכול היה לראות שהוא דרוזי?‬ ‫בקריית שמונה מול אש ורוצחים‬ ‫הוא רץ ראשון ושלף אקדחים‪,‬‬ ‫וראשון נפל במעלה המדרגות‪,‬‬ ‫פצוע קשה ורגליו משותקות‪,‬‬ ‫ואלה שפינו אותו כבר הודיעו בחדשות‪:‬‬ ‫עם הדם שנשפך על הדובון והעוזי –‬ ‫מי יכול היה לראות שהוא דרוזי?‬ ‫למחרת‪ ,‬בהפגנה‪,‬‬ ‫אחיו של הפצוע בוכה בפינה‪,‬‬ ‫ולפתע מבלי שקודם יחשוש‪,‬‬ ‫הוא מתחיל לקבל אבנים בראש‪,‬‬ ‫משום שבלי הדובון ובלי העוזי‬ ‫כולם ראו עד כמה שהוא דרוזי‪.‬‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מה מביע השיר? אילו טענות מועלות בו?‬

‫‪.2‬‬

‫השיר נכתב בעקבות אירוע בו חייל עריק ישראלי‪ ,‬חבר תנועת כ"ך‪ ,‬עלה על אוטובוס‬ ‫בשפרעם והחל לירות לכל הכיוונים‪ .‬כתוצאה מהירי נהרגו ארבעה ערבים ודרוזים‬ ‫ותשעה נפצעו‪.‬‬ ‫האם הרקע לכתיבת השיר תואם את המסר שעובר מקריאתו?‬

‫‪.3‬‬

‫האם נכון להביע דעות‪/‬טענות כאלו באמצעות שירים? האם יש לכך השפעה?‬

‫‪.4‬‬

‫מהי דעתכם בנושא זה? לאיזה טיפול הוא זוכה בחברה הישראלית‪ ,‬אם בכלל?‬

‫‪.5‬‬

‫האם הייתם משמיעים את השיר הזה בארצות הברית ומסבירים את משמעותו?‬

‫‪27‬‬


‫להיות ישראלי ‪ /‬יאיר לפיד‬ ‫להיות ישראלי‪.‬‬ ‫לפתוח טלוויזיה בלילה ולראות שבמקום "רמבו ‪ "3‬משדרים סרט מתח מקומי‪ ,‬בהשתתפות כולנו‪.‬‬ ‫לקוות שאין שם אף אחד שאתה מכיר‪ ,‬לשמוח שאין שם אף אחד שאתה מכיר‪ ,‬להתבייש ששמחת ‪.‬‬ ‫להמשיך להסתכל על המסך למרות שאתה יודע בדיוק מה תהיה התמונה הבאה‪ .‬להגיד" ‪,‬לפני‬ ‫שבועיים הייתי שם‪ ,‬זה לא ייאמן"‪ .‬להרגיש שניצלת למרות שאפילו לא היית קרוב‪ .‬לעשות סיבוב‬ ‫בבית בשתיים בלילה‪ ,‬להסתכל בשקט איך הילדים ישנים ‪.‬לחשוב שככה‪ ,‬מתחת לשמיכות‪ ,‬הם‬ ‫שוב נראים קטנים פתאום‪.‬‬ ‫להיות ישראלי‪.‬‬ ‫לדעת שקרה משהו לפי השירים ברדיו‪ .‬להרהר‪ ,‬רק לעצמך‪ ,‬שדווקא בפיגועים יש את השירים הכי‬ ‫יפים‪ .‬להבין שאם הקריין אומר "יש נפגעים"‪ ,‬הוא מתכוון בעצם שיש הרוגים‪ ,‬וש"אנוש" פירושו‬ ‫נאבק על חייו‪ .‬לשאול את עצמך מה זה בדיוק "נפגעי הלם" ולהבין לבד אחרי כמה שניות מחשבה‪.‬‬ ‫לטלפן למשפחה למרות שמאוחר ולשאול מה נשמע כאילו סתם‪ .‬ללכת לקניון כאילו יצאת‬ ‫למילואים‪ ,‬ללכת למילואים כאילו יצאת למלחמה‪ .‬להגיד‪" ,‬אם היה לי טיפת שכל‪ ,‬הייתי עובר‬ ‫לאוסטרליה"‪ ,‬אבל לא להתכוון ברצינות‪ .‬לריב טיפה יותר עם מי שאתה חי איתו‪ ,‬אבל לא להודות‬ ‫בפני עצמך שזה בגלל המתח‪.‬‬ ‫להיות ישראלי‪.‬‬ ‫להגיד‪" ,‬צריך להיכנס בהם"‪ ,‬בלי לדעת במי בדיוק‪ .‬להגיד‪" ,‬זה לא יכול להימשך ככה"‪ ,‬אבל‬ ‫לחשוש שאולי ככה זה בדיוק יימשך‪ .‬להגיד‪" ,‬צריך לכבוש את עזה"‪ ,‬רק בשביל לשמוע את עצמך‬ ‫אומר את זה‪ .‬להבין שאין פתרון פשוט‪ ,‬אבל לקוות שאולי בכל זאת יש‪ .‬להקשיב לתוכניות רדיו‬ ‫שבהן אנשים מתקשרים ואומרים דברים איומים‪ ,‬לחשוב שזה מוכיח כמה הידרדרנו‪ ,‬אבל קצת‬ ‫לרצות להתקשר בעצמך‪ .‬לזכור שכבר סמכת בחיים על יותר מדי מנהיגים שאכזבו אותך‪ ,‬אבל‬ ‫למכור לעצמך שאולי יש עוד מישהו‪ .‬להגיד לעצמך שהגיע הזמן לכתוב צוואה‪ ,‬אבל לא לעשות את‬ ‫זה‪.‬‬ ‫להיות ישראלי‪.‬‬ ‫להרגיש באמצע היום עייפות בלתי מוסברת‪ ,‬שמתחילה בכתפיים ואז יורדת לאורך עמוד השדרה‪.‬‬ ‫להיות חילוני ששואל מה עם אלוהים‪ ,‬או דתי ששואל מה עם צה"ל‪ .‬להגיד‪" ,‬בתאונות דרכים‬ ‫מתים יותר"‪ ,‬אבל לא להי ות בטוח שזה עדיין נכון‪ .‬לעשות חשבון שאחרי ירושלים וחיפה בטח יגיע‬ ‫התור של תל‪ -‬אביב‪ .‬לכעוס כשאומרים "פיגוע מתוחכם"‪ ,‬כי אפילו המחמאה הזו לא מגיעה להם‪.‬‬ ‫לפגוש חבר ששואל אם שמעת שג'ורג' הריסון מת ולחשוב שהוא חי על המאדים‪ .‬לדעת‪ ,‬ידיעה‬ ‫ברורה ומשתקת‪ ,‬שבתוך יום‪ ,‬מקס ימום יומיים‪ ,‬יתברר לך שהכרת מישהו שמת‪ .‬ואם לא זה‪ ,‬אז‬ ‫מישהו שמכיר מישהו‪.‬‬ ‫להיות ישראלי‪.‬‬ ‫לומר "ש לומי טוב‪ ,‬המדינה חרא"‪ .‬להתחיל משפטים במילים "חוץ מהמצב"‪ .‬לבטל נסיעות כי זה‬ ‫לא הזמן‪ ,‬ואז לנסוע בכל זאת כי לעזאזל הכל‪ .‬להיזכר משום מה ברבין‪ .‬לגלות שאף פעם לא דיברת‬ ‫עם הבן שלך על המלחמה ההיא ולהישבע שתמצא לזה זמן‪ .‬לרצות ללכת לסרט הגרוזיני שכולם‬ ‫מדברים עליו‪ ,‬כי בא לך משהו ישראלי‪ .‬לאכול קצת יותר מהרגיל‪ ,‬לקום מאוחר ואז לרוץ‪ ,‬לשים‬ ‫לב שכולם מספרים בזמן האחרון בדיחות‪ .‬לדעת שכל זה מסמל משהו‪ ,‬אבל לא להיות בטוח מה‪.‬‬ ‫להיות ישראלי‪.‬‬ ‫להרגיש שהמדינה קצת גדולה עליך‪ .‬להחליף משפטים מוכרים עם אנשים זרים‪ ,‬לשמוע משפטים‬ ‫זרים מאנשים שחשבת שאתה מכיר היטב‪ .‬לשמוע את ראש הממשלה מדבר על "כושר עמידה"‬ ‫ולהבין‪ ,‬באיחור‪ ,‬שהכוונה אליך‪ .‬להתנחם בזה שהשנה לפחות יורד גשם‪ .‬לעמוד ליד החלון עם כוס‬ ‫‪28‬‬


‫תה ולחשוב‪ ,‬לראשונה זה שנים‪ ,‬כמה יפה מצד אלוהים לנקות ככה את העולם‪ .‬להסכים לקבל צ'ק‬ ‫דחוי‪ ,‬כי גם זה קשור למצב‪ .‬לשבת בלילה עם החשבונות ולהחליט שמוכרחים להצטמצם‪ .‬להסתכל‬ ‫בתמונות במקום לקרוא את העיתון‪.‬‬ ‫להיות ישראלי‪.‬‬ ‫להיות אדם קצת טוב יותר ממה שחשבת שאתה מסוגל להיות‪.‬‬

‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫לכמה מהמשפטים בקטע התחברתם? אילו ומדוע?‬

‫‪.2‬‬

‫עבור אדם שלא חי בארץ‪ ,‬אילו מחשבות ורגשות יעורר הקטע‪ ,‬לדעתכם?‬

‫‪.3‬‬

‫"להיות ישראלי‪ .‬להיות אדם קצת יותר טוב ממה שחשבת שאתה מסוגל להיות"‬ ‫למה הכוונה בשורה זו? כיצד היא מתחברת לשאר הקטע?‬

‫‪.4‬‬

‫האם הקטע באמת מתמצת את החיים כישראלי?‬

‫‪.5‬‬

‫אילו משפטים חסרים לכם בקטע? מה הייתם מוסיפים?‬

‫‪29‬‬


‫עכבר ניו‪-‬זילנדי ‪ /‬טומי לפיד‬ ‫לפעמים אני חושב בלבי ‪ ,‬איך זה לחיות בניו‪-‬זילנד ‪ .‬להיוולד באי באוקיינוס במדינה שקשה לאתר‬ ‫על המפה‪ .‬לגדול בעיירה מנומנמת שרעפיה אדומים‪ ,‬לטייל בשדה ירוק ולהתבונן באיכר הגוזז‬ ‫כבשה לבנה ‪.‬‬ ‫לגדול בבית שסבא בנה אותו‪ ,‬להיות נכד של סבא שמת מיתה טבעית ‪ ,‬ללמוד היסטוריה של ‪221‬‬ ‫שנה מתוך ספר ארוך ודק ‪ ,‬לשאוב יין מתוך חבית במרתף ‪ ,‬במרתף שאינו מקלט‪.‬‬ ‫להיות ניו‪-‬זילנדי ולתכנן בביטחון תוכניות ל‪ -5‬שנים מראש‪ .‬לעקוב בחרדה אחר גורלה של קבוצת‬ ‫כדורגל מקומית ‪ ,‬להתגייס לצבא קבע כי אין צבא חובה ולהתפטר מהצבא תוך שאיפה לחיים שיש‬ ‫בהם קצת מתח ‪.‬‬ ‫לקרוא עיתון בניו‪ -‬זילנד ולא להבין את המתרחש בארץ הקודש‪ ,‬מדוע נהרגים בני אדם על כל שעל‬ ‫אדמה צחיחה ‪ ,‬כאשר העולם הוא גדול והחיים יקרים?‬ ‫להאמין כי בני האדם אחים הם וכי עם קצת רצון טוב ניתן להסדיר כל בעיה אנושית‪ .‬להיות ניו‪-‬‬ ‫זילנדי ולדעת כי תותח יורה רק ביום הולדתה של מלכת בריטניה‪ ,‬לדעת כי רימון הוא פרי המשאיר‬ ‫כתם על בגד לבן‪ ,‬לדעת כי שק שינה נועד לטיולים‪ ,‬כי אלמנה היא אישה זקנה וכאשר הורה מספר‬ ‫נחבל‪.‬‬ ‫לא‬ ‫הבן‬ ‫אם‬ ‫אותו‬ ‫לשאול‬ ‫שנפל‪,‬‬ ‫בנו‬ ‫על‬ ‫להיות ניו‪ -‬זילנדי קטן וקטנוני‪ ,‬המסתגר בד' אמותיו‪ ,‬ואינו שותף בשום חוויה קוסמית‪ ,‬ואינו ערב‬ ‫לשום איש‪ ,‬ואיש אינו ערב לו‪ ,‬ואין הוא נדרש להקריב קורבנות אדם‪ ,‬ואין הוא מצפה שאיש יקריב‬ ‫את עצמו למענו‪ .‬להיות ניו‪ -‬זילנדי קטן שהחתולים אינם נכנסים בו ורעשים אינם חודרים אליו‪.‬‬ ‫אלוקים! שבחרתנו מכל העמים‪ ,‬אינני בא אליך בטענות‪ ,‬אני מקבל את הדין באהבה ובגאווה‪ ,‬לא‬ ‫הייתי מחליף את ירושלים בוול ינגטון‪ ,‬ואת החיים הקשים בישראל בחיים קלים יותר בשום מקום‬ ‫אחר עלי האדמות‪ .‬זוהי ארצי‪ ,‬המולדת של ילדי‪ ,‬אבל האם זה צודק שבניו‪-‬זילנד מתים משעמום?‬

‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫האם הרגשתם פעם תסכול מחיי השגרה בארץ? אם כן‪ ,‬באיזו סיטואציה?‬ ‫מדוע?‬

‫‪.2‬‬

‫נסו לדמיין את חייכם כיהודים בארץ אחרת – כיצד יראו? דונו בהבדלים‬ ‫ובשינויים‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫האם חשבתם פעם לעזוב את הארץ? האם תרצו כל חייכם לחיות כאן?‬

‫‪31‬‬


‫יהיה טוב ‪ /‬יהונתן גפן‬ ‫אני מביט מהחלון וזה עושה לי די עצוב‪,‬‬ ‫האביב חלף עבר לו מי יודע אם ישוב‬ ‫הליצן היה למלך הנביא נהיה ליצן‬ ‫ושכחתי את הדרך אבל אני עוד כאן‪...‬‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬

‫ויהיה טוב‪ ,‬יהיה טוב‪ ,‬כן‪,‬‬ ‫לפעמים אני נשבר‬ ‫אז הלילה‪ ,‬הו הלילה‬ ‫איתך אני נשאר‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫אילו מחשבות על ארץ ישראל מעורר‬ ‫בכם השיר? איזו אווירה הוא משדר?‬

‫‪.2‬‬

‫האם השיר אופייני ‪ /‬לא אופייני‬ ‫בעיניך לחברה הישראלית? למה?‬

‫‪.3‬‬

‫ילדים לובשים כנפיים ועפים אל הצבא‪,‬‬ ‫ואחרי שנתיים הם חוזרים ללא תשובה‪,‬‬ ‫אנשים חיים במתח מחפשים סיבה לנשום‪,‬‬ ‫ובין שנאה לרצח מדברים על השלום‪.‬‬

‫שני הבתים האחרונים בשיר נוספו‬ ‫לאחר חתימת הסכם השלום עם‬ ‫מצרים‪.‬‬ ‫האם כעת יש לשיר משמעות שונה‬ ‫בעיניכם? אם הייתם יכולים להוסיף‬

‫ויהיה טוב‪...‬‬

‫לו בתים חדשים היום‪ ,‬במה הם היו‬

‫שם למעלה בשמיים עננים לומדים לעוף‪,‬‬ ‫ואני מביט למעלה ורואה מטוס חטוף‪,‬‬ ‫ממשלות וגנרלים שחילקו לנו את הנוף‬ ‫לשלהם ושלנו מתי נראה את הסוף?‬

‫עוסקים?‬

‫ויהיה טוב‪...‬‬ ‫עוד נלמד לחיות ביחד בין חורשות עצי זיתים‬ ‫ילדים יחיו בלי פחד בלי גבולות‪ ,‬בלי מקלטים‬ ‫על קברים יפרח העשב לשלום ואהבה‬ ‫מאה שנים של חרב ועוד לא אבדה התקווה‬ ‫ויהיה טוב‪...‬‬ ‫הנה בא נשיא מצרים‪ ,‬איך שמחתי לקראתו‬ ‫פירמידות בעיניים ושלום במקטרתו‬ ‫ואמרנו בוא נשלימה ונחיה כמו אחים‬ ‫ואז הוא אמר קדימה‪ ,‬רק תצאו מהשטחים‪.‬‬ ‫ויהיה טוב‪...‬‬ ‫עוד נלמד לחיות ביחד‪ ,‬בין חורשות עצי זיתים‬ ‫ילדים יחיו בלי פחד‪ ,‬בלי גבולות‪ ,‬בלי מקלטים‪.‬‬ ‫על קברים יפרח העשב‪ ,‬ושלום ואהבה‬ ‫מאה שנים של חרב – וסוף סוף שנה טובה‪.‬‬

‫‪31‬‬


‫רק בישראל ‪ /‬אהוד מנור‬ ‫כל העם במילואים – רק בישראל‬ ‫מתנדבים עושים חיים – רק בישראל‬ ‫הכרמל יורד לים – פ‪ ,‬פ‪ ,‬פ‪....‬‬ ‫דיסקוטק נסגר מוקדם – רק בישראל‬

‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫פ‪ ,‬פ‪ ,‬פ‪ ,‬פ‪ ,‬פ‪....‬‬

‫אילו מחשבות על מדינת ישראל‬ ‫מעורר בכם השיר? איזו אווירה הוא‬ ‫משדר?‬

‫הקיבוץ והמושב – רק בישראל‬ ‫ירושלים של זהב – רק בישראל‬ ‫ילדים בגן חובה – פ‪ ,‬פ‪ ,‬פ‪....‬‬ ‫כל אחד רוצה טובה – רק בישראל‬

‫‪.2‬‬

‫האם כל המשפטים אכן מוכרים‬ ‫לכם מחיי היום‪-‬יום הישראלים?‬

‫‪.3‬‬

‫פ‪ ,‬פ‪ ,‬פ‪ ,‬פ‪ ,‬פ‪....‬‬

‫האם השיר אקטואלי גם היום?‬ ‫יהיה אקטואלי תמיד?‬

‫‪.4‬‬

‫התפוז הכי מתוק – רק בישראל‬ ‫הירקון תמיד ירוק – רק בישראל‬ ‫יום הולדת לאילן – פ‪ ,‬פ‪ ,‬פ‪....‬‬ ‫וכנרת מול גולן – רק בישראל‬

‫עבור אדם שלא חי בארץ‪ ,‬אילו‬ ‫מחשבות‪/‬רגשות יעורר השיר? האם‬ ‫בכלל?‬

‫פ‪ ,‬פ‪ ,‬פ‪ ,‬פ‪ ,‬פ‪....‬‬

‫‪32‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.