תנועת הצופים העבריים בישראל
תנועת הצופים העבריים בישראל האגף לחינוך
חוברת הדרכה טבע ויהדות תשע”ב 2011-2012 -
ע”ר
ע”ר
דבר המזכ״ ל מדריכים יקרים, תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב ,במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה משמעותית בשבטים שלה. מאחורי מילים גדולות אלה ,מסתתרת פעולה פשוטה ,היא פעולת ההדרכה. הרגעים האלה ,בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם תפיסות וערכים ,הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה. ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב ,דור חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה ואת העשייה החינוכית רבת השנים. האגף לחינוך ,שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה ,יחד עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך. הדרכה איכותית מבוססת על למידת הנושא ,התעמקות בו והתאמתו באופן ספציפי אל החניכים. כמו כן ,הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים ,על אמונה ביכולתם ועל רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי. אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת. המשיכו כך.
בברכת הצופים חזק ואמץ גל בן שימול
1
חוברת הדרכה טבע ויהדות הקדמה: הטיול הצופי ,מחנה הקיץ וכל הזדמנות של חיים בטבע ,מכילים בתוכם את האופציה לבחינה מיוחדת של הקשר שבין האדם -הטבע -והאל .זוהי הזדמנות שלרוב אנחנו מחמיצים אותה בגלל התפיסה המוטעית שהיהדות נמצאת אך ורק בספרים .היציאה לטבע ,אם נעשית בצורה נכונה ,יכולה להראות לנו שהיהדות טומנת בחובה לא רק דפי גמרא וספרי הלכה אלא גם חיבור טבעי וראשוני לחיים הדתיים ,חיבור שאף גדולי החכמים במהלך הדורות חוו אותו .בפעולות הבאות נתכונן ליציאה לטבע ובייחוד לשבת בטבע ,נדון ונחווה את האפשרויות השונות שיש לנו להנות מהטבע ואף לחזק את האמונה דרכו ,וגם להבין מה התפקיד שלנו בתור בני אדם בשמירה על הטבע.
2
פעולה -1לקראת שבת בקורסים ובשטח במהלך הקיץ ,רוב החניכים מבלים שבת אחת לפחות מחוץ למסגרת העירונית המוכרת ,אם זה בשטח ואם זה באכסניות שונות .מדובר במחנות הקיץ ,בקורסים השונים ,בסמינרים שבטיים וכו' ...שבת כזו מביאה איתה התמודדויות חדשות שהחיים בעיר מאפשרים לנו להימנע מהם ,אם זה הצורך ליצור עירוב בעצמנו, לדאוג לאוכל חם או לרמוז לגוי של שבת .הפעולה הזו ,מטרתה להעלות את המרכיבים העיקריים ולחשוב עליהם ביחד הן ברמה ההלכתית והן ברמה החינוכית .כמובן שקשה מאד להקיף את כל ההלכות ,לכן הפעולה נוגעת בדברים הרלונטיים בצורה שטחית .סביר להניח שיעלו שאלות רבות במהלך הפעולה כמו: למה? מה הקשר? איך הגיעו מזה לזה? וכו' ...חשוב להבהיר לחניכים שזה בסדר לא לדעת הכל ,בשביל זה יש רבנים שישבו ולמדו ולהם הסמכות לפסוק ,ומצד שני חלק גדול מהיותנו דתיים הוא שאנחנו לא מבינים הכל בבחינת ואידך זיל גמור... מטרות: הכרת הסוגיות ההלכתיות המרכזיות ופתרונן ההלכתי. .1 .2
הבנת חשיבותן של ההלכות השונות והעקרונות שעומדים מאחוריהן
מהלך הפעולה: פתיחה: .1בחדר יהיו תלוים פתקים עם כל מיני סוגים של אנשים לפי לט אבות מלאכה -החורש ,הזורע ,המרקד, המתיר ,הצד צבי וכו'( ...ראו את כל אבות המלאכה בנספח) ,אפשר לגוון ולהוסיף המגניב ,החתיך וכאלה, אבל בכל מקרה שתים מהדמויות חייבות להיות האופה והמוציא מרשות לרשות .כל חניך בוחר לעצמו דמות אחת .מסתובבים בחדר ונפגשים אחד עם השני .כל אחד צריך לנחש מהו השני ,מי שניחשו את הדמות שלו יוצא מהמשחק ,מי שנשאר אחרון ,ניצח. .2תולים את הרשימה המלאה של לט אבות מלאכה ,מקריאים אותם ומחלקים אותם לקטגוריות כפי שמובא בנספח .כל חניך (או קבוצת חניכים ,תלוי במספר החניכים) בוחר לעצמו קטגוריה אהובה ומתיישב איתה( .אפשר שכל קבוצה תעשה מורל למלאכה אהובה ,לבחור צבע לכל קטגוריה). .3כל קבוצה מקבלת דף עם שאלות :הסבירו את המלאכות השונות .מדוע לפי דעתכם המלאכות הללו אסורות בשבת? האם זה רלוונטי לימינו? מה לפי דעתכם התולדות של המלאכות הללו? מדוע נקבעו דווקא ההלכות הללו? .4עשיה צופית -מחלקים את החניכים לשלוש קבוצות -עירוב ,חימום בשבת ,והבדלה -קבוצת העירוב תלמד כיצד לבנות עירוב ותבנה עירוב מסביב לשבט או כל שטח מוגדר אחר .קבוצת החימום בשבת תחשוב על דרך להטמין את החמין לפני שבת (רמז -בור מתחת למדורה .)...וקבוצת ההבדלה תכין דברי הבדלה (נר בתוך פלפל ,כוס מקושטת ,כלי לבשמים מבוסים וכו' .)...לאחר שהקבוצות יסיימו ,כל קבוצה תציג את מה שהיא עשתה לשאר החניכים( .אפשר בשבלב זה להעלות עוד רעיונות יצירתיים וגם לחשוב על הדברים הנוספים שאפשר לעשות בטבע בשבת. סיכום :שבת בשטח מהווה אתגר לצופה הדתי ,מצד אחד מסורבל וקשה יותר להתנהל בשטח בשבת ומצד שני החיים בטבע מאפשרים לנו לחזור להלכות הבסיסיות ,להכיר אותם טוב יותר ולהבין איך אפשר להיות יהודי בטבע בצורה משמעותית. 3
פעולה -2על המשולש אדם ,טבע והקב"ה- .1פתיחה בטבע -נלך לחורשה הקרובה -נשמיע את שירת העשבים של נעמי שמר כפתיחה להכניס לאווירה .על העצים יהיו תלויים פסוקים ומשפטים הקשורים ליהדות וטבע ,כל אחד צריך לבחור משפט אחד וחפץ כלשהוא מהטבע (אצטרובל ,אבן ,מחטי אורן וכו )...ואז הולכים לחדר .2כעת ננסה לברר -מה היציאה לטבע נותנת לנו כיהודים? על הלוח נצייר את המשולש -אלוקים -אדם- טבע .נדון ביחסים שבין שלושת קודקודי המשולש .האם הטבע הוא אלוקי והוא ניתן לנו לשמירה? האם אנו חלק מהטבע? האם אנחנו צריכים ללמוד מהטבע? ננסה לחשוב על הדברים דרך החוויות שלנו כמטיילים. המפגש עם הטבע יכול להשפיע עלינו בכמה דרכים: האופן הראשון – היציאה לטבע מטביעה חותם על המטייל בהיבט המוסרי .הטבע מלמד את המטייל מוסר ומידות טובות .המטייל חווה מפגש ישיר עם תופעות שונות המשפיעות על אישיותו ובונות אותה .אך בתנאי ,שייתן דעתו על הסובב אותו ויקשיב היטב ל"שיעור" שהטבע מלמד לו; במה שהוא חווה פיזית בגופו ממש ,בחוויותיו הויזואליות והשמיעתיות ,במפגש עם צמחים או בעלי חיים ובמפגש עם השטח הגיאוגרפי והשפעתו הנפשית על המטייל. האופן השני – המפגש עם הטבע מביא את המטייל לתובנות רוחניות עמוקות ,המלמדות אותו על הבורא. הטבע משמש כשער לעולם רוחני עמוק ,המפגיש את המטייל עם הרצון האלוקי ,עם ההשגחה האלוקית ועם החכמה האלוקית המתגלים בטבע. האופן השלישי -הטבע הוא מתנה מאת ה' ,שעלינו הוא ציווה לשמור עליו ,היציאה לטבע מבהירה לנו את הצורך הזה .השמירה היא בשני מישורים -במישור הפיזי של בל תשחית וכו ובמישור הרוחני של שמירת מצוות ועשיית דבר ה' בעולמו. .3חוזרים למה שמצאנו בטבע ועושים יצירה יהודית עם מה שכל אחד הביא ודרכה ננסה להמחיש את שלושת המגמות הללו( .ברקע עוד קצת שירי טבע וכאלה)
4
פעולה :3אנחנו והאבנים מטרות: .1החניכים יבינו שלכל דבר בטבע יש חיבור ליהדות .2החניכים יבינו כיצד הטבע עשוי להשפיע על החיים הדתיים שלנו מהלך הפעולה: .1מבקשים מהחניכים למצוא אבן ,כל אחד מביא את האבן שלו ומסביר למה הוא בחר אותה. .2נקרא ביחד את המדרש על תחילתו של רבי עקיבא ונדבר על ההשפעה של האבנים על רבי עקיבא ,על הקשר שבין המים והאבנים ועל היחס בין האבנים ,המים והתורה. .3מחלקים את החניכים לזוגות ,כל זוג צריך לחשוב על משהו בטבע שהוא מתחבר אליו- מדבר ,ים ,עץ מסוים ,חיה שהוא אוהב ,ולכתוב מדרש שמתאר את ההשפעה של אותו חלק בטבע על החיים הדתיים שלו. .4מתאספים ,כל זוג מקריא את המדרש שלו ומסביר. לסיכום -יש נטיה לחשוב שהיהדות נמצאת בין כותלי בית המדרש ובספרים .המדרש על רבי עקיבא מראה שההתחלה של הכל היא דווקא בטבע ומשם ממשיך הלימוד תורה ומתפתח.
5
פעולה -4הטמעת "יראת שמים" בטיול בעקבות הרמב"ם [לכיתות ו-יב]
מטרות:
.1החניך ירגיש חיבור דתי לטבע .2החניך יראה עצמו כחלק מן הבריאה ויעצים את מושג הקב"ה כבורא מהלך הפעולה: .1הגיעו לפינת טבע מיוחדת (נוף מרהיב ,שקט ,מגוון צבעים ,חוף ים ,מאגר מים .)...ומקמו כל חניך לבדו בפינה שקטה[ .למדריך -הקפד כי כל החניכים עדין בקשר עין איתך ומתודרכים היטב שלא לעזוב את מקומם כלל ושמוגדרת נקודת איסוף]. .2בקשו מהחניכים להתנתק ממכשירים ,להירגע ולשבת בנינוחות אך בריכוז. .3חלקו לחניכים את דף המשימות [נספח ]1ובקשו מכל אחד למלאו לבדו בפינה שקטה לאחר התבוננות טובה ויסודית על פני הטבע הנשקף לעיניהם. .4לאחר מילוי דף המשימות בקשו מכל החניכים לעצום עינים ל 4-דקות ולחשוב מחשבות רק על הקב"ה. .5לאחר 4דקות בקשו מהם לפתוח עיניים ,להסתכל שוב טוב טוב על הטבע ולסקור את כל מה שסביבם ולכתוב בכמה משפטים מה שהם מרגישים. .6כנסו את כל החניכים ,חלקו להם הקטע לעיל על הרמב"ם והקריאו אותו ושאלו:
מה אתם הרגשתם בתרגיל ולאחר מילוי דף המשימות?
אילו מחשבות היו לכם על הקב"ה בזמן התרגיל?
מה דעתכם על הקטע של הרמב"ם?
האם גם אתם מרגישים אוהבים או יראים יותר את הקב"ה?
.7השמיעו/הקריאו את השיר" -פשפש" של סיני תור [נספח .]3
6
פעולה -5מה הטבע היהודי שלי? מטרות- .1החניכים יראו כיצד הטבע אומר שירה לקב"ה .2החניכים ימצאו את השירה הטבעית המיוחדת שלהם מהלך הפעולה: .1מסדרים את החדר כמו יער (עדיף לעשות את הפעילות בטבע כמובן אם מזג האוויר מאפשר )...כל חניך נכנס בתורו לחדר ומקבל חלק אחד מ'פרק שירה' עם מספר שאלות:
א .בחרו את אחד מן הפסוקים בפרק שקיבלתם ,קראו אותו ,הבינו אותו ונסו להבין את הקשר בין מי שאומר את השירה לבין השירה שהוא אומר: מה הם התכונות המיוחדות של הבריאה שבחרתם? איזה מקום הבריאה הזו תופסת בעולם? האם היא נתפס כחיובית? שלילית? טובה לאדם? מה החשיבות של הבריאה החיי האדם? מה היא נותנת לנו? חשבו ,מה הבריאה הזו צריכה לעשות כדי למלא את רצון ה' בעולם? כיצד אתם מתייחסים לבריאה? האם אתם אוהבים אותה? האם אתם מפחדים ממנה? מדוע בחרתם דווקא את הבריאה הזו? מה הקשר בינכם לבינה? איזה קשר יש בין הבריאה שבחרתם לבין עבודת ה' שלכם?
ב .עשו מעשה יהודי רוחני עם החלק שבחרתם -מדיטציה (הצעה למדיטציה עם פרק שירה בנספח .)1צרו יצירה יהודית עם החומרים שסביבכם ,חברו לחן למילים ,כתבו שיר ,כתבו סיפור, העלו הצגת יחיד ,כתבו מונולוג ,רקדו ,כתבו תפילה ועוד ועוד לפי רצונכם.
.2נתאסף למעגל וכל אחד יציג את מה שהוא עשה.
.3כל חניך מקבל דף שעליו כתוב :אני אומר _________ :הוא צריך להשלים את המשפט עם השירה המיוחדת לו ולפי הטבע שלו .בואכם לכתוב את פרק שירה שלכם ,היעזרו בשאלות הבאות :מה הם התכונות המיוחדות שלי? מהו המקום המיוחד שלי בעולם? האם אני עושה טוב לברואים שמסביבי ולטבע? מה אני צריך לעשות כדי למלא את רצון ה' בעולם? כיצד מתבטא הקשר הטבעי ביני לבין הקב"ה וכיצד זה בא לידי ביטוי בעבודת ה' שלי?
7
פעולה -6קפה מדרש -שתי אופציות ללימוד לקראת היציאה לטבע -על מנהיגות וגשם ועל שמירה על הטבע בעיני היהדות אופציה ראשונה -על מנהיגות וגשם מהלך הפעילות: מסדרים את החדר בצורת בית קפה ,עם שולחנות עגולים ושתיה וקצת כיבוד (אפשר להשקיע ולהוסיף אלמנטים של טבע -אצטרובלים מקושטים ,פרחים מהגינה וכו' )...מחלקים את החניכים לקבוצות של שלוש או ארבע ,לכל קבוצה מחלקים את אחד המדרשים .הם צריכים לקרוא את המדרש ולדון בו לפי השאלות. מקור מספר -1על גשם וצדקה: .1בימיו של רבי תנחומא נצטרכו ישראל למטר .באו אליו ואמרו לו :גזור תענית שירד מטר. גזר תענית פעם ראשונה ושניה ולא ירדו גשמים ,בשלישית קם ודרש :כל העם יחלקו צדקה. קם איש אחד ,לקח מה שהיה בביתו ויצא לחלק בשוק. פגעה בו גרושתו ,אמרה לו :זכה בי כי מהיום שיצאתי מביתך לא ראיתי טוב. כיון שראה אותה ערומה ובצרה גדולה ,נתמלא עליה רחמים ונתן לה ,על שום "ומבשרך לא תתעלם". צפה בהם איש אחד הלך ואמר לר' תנחומא: אמר לו [האיש] :רבי ,מה אתה יושב כאן ועבירה כאן? אמר לו :מה ראית? אמר לו :ראיתי איש אחד נפגש עם גרושתו ונותן לה פרוטות .אילולא היה חשוד עמה ,היה נפגש איתה ונותן לה פרוטות? שלח רבי תנחומא להביא אותו. אמר לו [ר' תנחומא] :הרי אתה לא יודע שהעולם שרוי בצער ,בני אדם שרויים בצער ,החיות שרויות בצער ואתה נפגשת עם אשתך ונתת לה פרוטות? לולא הית חשוד עמה לא הית נותן לה. אמר לו :ולא אתה דרשת ומבשרך לא תתעלם? ואתה אמרת כל העם יצאו ויחלקו צדקה ,ולקחתי מה שיהיה בביתי ויצאתי לשוק לחלק .ופגעה בי גרושתי ואמרה לי זכה בי כי מהיום שיצאתי מביתך לא ראיתי טוב ,כיון שראיתי שהיא ערומה ובצרה גדולה ,נתמלאתי עליה רחמים ונתתי לה ,על שום ומבשרך לא תתעלם. באותה שעה הגביה ר' תנחומא פניו לשמים ואמר :ומה אם בשר ודם אכזרי ואין עליו מזונות ,כיון שראה אותה ערומה ובצרה גדולה נתמלא עליה רחמים ונתן לה ,אנו ,שאנו בני בחוניך ,בני אברהם יצחק ויעקב ,ומזונותינו עליך, על אחת כמה וכמה. באותה שעה ירדו גשמים ונתרווה העולם. ויקרא רבה פרשה לד ,סימן יד (על פי תרגום הרב שטינזלץ)
שאלות למחשבה: מה מייצג הגשם בסיפור? מדוע לפי דעתכם לא ירד גשם מלכתחילה? איזה תהליך עובר רבי תנחומא במהלך הסיפור? מה היה מיוחד במעשיו של האיש שחילק צדקה לגרושתו? מה ניתן ללמוד מהסיפור ביחס לרצונו של ה' מאיתנו? 8
.2בציפורין [ ]...חד זמן צרכון מיעבד תענית ,ולא נחת מיטרא .עבד רבי יהושע תעניתא בדרומא ונחת מטרא ,והוון ציפוראיי אמרין :רבי יהושע בן לוי מחית מיטרא לדרומאיי ,ורבי חנינה עצר מיא מן ציפוראיי .צרכון מיעבד זמן תיניינות .שלח ואייתי לרבי יהושע בן לוי .אמר ליה :מישגח מרי מיפוק עימן להתענות .נפקון תריהון לתעניתא ולא נחת מיטרא .עאל ואמר קומיהון :לא רבי יהושע בן לוי מחית מיטרא לדרומאיי ,ולא רבי חנינה עצר מיטרא מן ציפוראיי ,אלא דרומאיי ליבהון רכיך ,ושמעין מילה דאורייא ומתכנעין ,וציפוראיי ליבהון קשי ,ושמעין מילה דאורייא ולא מיתכנעין. תרגום: פעם אחת הייתה בצורת ברחבי ארץ ישראל .גזר רבי חנינה תענית בציפורי ,התענו הציבור ,ולא ירד גשם .באותו זמן בדרום הארץ -התקין רבי יהושע בן לוי תענית ,וירד גשם .היו אנשי ציפורי אומרים :רבי יהושע בן לוי מוריד גשם לדרומיים ,ורבי חנינה עוצר את הגשמים מאנשי ציפורי .פעם אחרת היו צריכים שוב לתענית מפני הבצורת. שלח רבי חנינה והביא את רבי יהושע בן לוי לציפורי .אמר לו :התרצה לצאת עמי מן העיר ונתענה יחדיו? יצאו שניהם והתענו ,ולא בא הגשם! קם רבי חנינה ואמר לפני אנשי ציפורי :לא רבי יהושע בן לוי מוריד מטר לדרומיים, ולא רבי חנינה עוצר את הגשם מאנשי ציפורי .אלא דרומיים ליבם רך ופתוח ,ושומעין דברי תורה ונכנעים לפני הבורא .ואילו אנשי ציפורי ליבם קשה ,ושומעין דברי תורה ובכל זאת לא נכנעים לפני הבורא... תלמוד ירושלמי ,מסכת תענית ,פרק ג ,הלכה א
שאלות למחשבה: מה הבדל בתפיסת המנהיג בין רבי חנינא ורבי יהושע בן לוי? כיצד העם תופס את המנהיג בשתי המקרים? מה הטעות המרכזית של אנשי ציפורי?
9
אופציה ב' -שמירה על הטבע בעיני היהדות: מהלך הפעילות: מסדרים את החדר בצורת בית קפה ,עם שולחנות עגולים ושתיה וקצת כיבוד (אפשר להשקיע ולהוסיף אלמנטים של טבע -אצטרובלים מקושטים ,פרחים מהגינה וכו' )...מחלקים את החניכים לקבוצות של שלוש או ארבע ,לכל קבוצה מחלקים את המקורות בהדרגה לפי הסדר .הם צריכים לקרוא ולדון לפי השאלות. בראשית /חיים חפר ָארץ; ב ְֵּראשִׁ ית ב ָָּּרא אֱ ֹלהִׁ ים אֶ ת הַ שָּ מַ י.ם ו ְּאֶ ת הָּ ֶ ָארץ הָּ י ְּתָּ ה ת ֹּהּו ו ָּב ֹּהּו ו ְּח ֹּשֶ ְך עַ לְּ -פנֵי תְּ הֹום; ו ְּהָּ ֶ ּובַּיֹום הָּ ִׁראשֹון הִׁ בְּדִׁ יל אֱ ֹלהִׁ ים בֵין ח ֹּשֶ ְך לְּאֹור וַי ְּהִׁ י אֹורו ְּהַ ב ֹּקֶ ר ,בָּהִׁ יר ,ז ַָּרח בָּעֹולָּם ו ְַּאחֲ ָּריו בָּא הַ ַלי ְּלָּה שָּ חֹור-וַי ְּהִׁ י עֶ ֶרב וַי ְּהִׁ י ב ֹּקֶ ר – יֹום אֶ חָּ ד. ּובַּיֹום הַ שֵ נִׁי הּוא י ָּצַר אֶ ת הָּ ָּרקִׁ יעַ , הָּ ָּרקִׁ יעַ הַ נִׁ ְּפלָּא ו ְּהַ כָּח ֹּל, הָּ ָּרקִׁ יעַ שֶ פָּ ַרץ מִׁ תֹוְך הַ מַ י ִׁם ו ְּהִׁ בְּקִׁ יעַ ו ְּנִׁ ְּפ ַרש מֵ עַ ל גָּבֹוהַ ו ְּעָּ ג ֹּל– וַי ְּהִׁ י עֶ ֶרב וַי ְּהִׁ י ב ֹּקֶ ר – יֹום שֵ נִׁי. ּובַּיֹום הַ שְּ לִׁישִׁ י הּוא י ָּצַר אֶ ת הַ ּיַבֶשֶ ת, אֶ ת הָּ עֵ מֶ ק ,אֶ ת הָּ הָּ ר ו ְּאֶ ת הַ ּיָּם, ו ְּנָּטַ ע הַ ְּרבֵה עֵ צִׁים ו ְּגַם שָּ תַ ל ְּפ ָּרחִׁ ים ו ָּדֶ שֶ א שֶ הִׁ ְּפלִׁיאּו אֶ ת הָּ עַ י ִׁן ְּבי ָּפְּ י ָּם– וַי ְּהִׁ י עֶ ֶרב וַי ְּהִׁ י ב ֹּקֶ ר – יֹום שְּ לִׁישִׁ י. ּובַּיֹום הָּ ְּרבִׁיעִׁ י אֶ ת הַ שֶ מֶ ש ב ָָּּרא ו ְּי ֵָּרחַ עָּ לָּה ַבלֵילֹות ִׁרבְּבֹות כֹו ָּכבִׁים ,כָּל כֹוכָּב הּוא מַ זָּל ,סֹובְּבּו ו ְּעָּ בְּרּו בַמְּ סִׁ לֹות– וַי ְּהִׁ י עֶ ֶרב וַי ְּהִׁ י ב ֹּקֶ ר ְּרבִׁיעִׁ י. 11
ּובְּיֹום חֲ מִׁ ישִׁ י הּוא י ָּצַר חַ ּיִׁים בַמַ י ִׁם– אֶ ת הַ צְּדָּ פִׁים ,אֶ ת הַ דָּ גִׁים ,הַ תַ נִׁינִׁים, ּובְּאֹותֹו הַ ּיֹום פָּ ְּרחּו ְּבנֵי-הַ ָּכנָּף אֶ ל הַ שָּ מַ י ִׁם– הַ נְּשָּ ִׁרים ,הַ סְּ נּונִּׁיֹות ו ְּהַ ּיֹונִׁים – וַי ְּהִׁ י עֶ ֶרב וַי ְּהִׁ י ב ֹּקֶ ר – חֲ מִׁ ישִׁ י. ּובַּיֹום הַ שִׁ שִׁ י הּוא י ָּצַר חַ ּיֹות בַחֶ לֶד, אֶ ת הַ פִׁילִׁים ,הָּ אַ ּיָּלֹות ,אֶ ת הַ צְּבֹועִׁ ים; ּובְּאֹותֹו הַ ּיֹום מַ מָּ ש ,הּוא ב ָָּּרא ָאדָּ ם ְּב ֶצלֶם, הּוא ב ָָּּרא ָאדָּ ם ְּב ֶצלֶם אֱ ֹלהִׁ ים– וַי ְּהִׁ י עֶ ֶרב וַי ְּהִׁ י ב ֹּקֶ ר – יֹום שִׁ שִׁ י. ו ְּהָּ ָאדָּ ם אִׁ לֵף כָּל בְּהֵ מָּ ה. ו ְּהָּ ָאדָּ ם חָּ ַרש בָּאֲ דָּ מָּ ה. ו ְּהָּ ָאדָּ ם הִׁ מְּ צִׁיא אֶ ת הַ ַג ְּלגַל. ו ְּהָּ ָאדָּ ם הֵ שִׁ יט סְּ ִׁפינֹות עַ ל גַל. ו ְּהָּ ָאדָּ ם ִׁרסֵ ן אֶ ת הַ קִׁ טֹור. ו ְּהָּ ָאדָּ ם טָּ ס מַ עְּ לָּה ַכצִׁפֹור. ו ְּהָּ ָאדָּ ם ָּכבַש כֹו ְּכבֵי מָּ רֹום. ו ְּהָּ ָאדָּ ם ב ָָּּרא אֶ ת הָּ אֲ טֹום. ָארץ הָּ י ְּתָּ ה ת ֹּהּו ו ָּב ֹּהּו ו ְּח ֹּשֶ ְך עַ לְּ -פנֵי תְּ הֹום. ו ְּהָּ ֶ ּובַּיֹום הָּ ִׁראשֹון הִׁ בְּדִׁ יל אֱ ֹלהִׁ ים בֵין ח ֹּשֶ ְך לְּאֹור וַי ְּהִׁ י אֹורו ְּהַ ב ֹּקֶ ר ,בָּהִׁ יר ,ז ַָּרח בָּעֹולָּם ,ו ְַּאחֲ ָּריו בָּא הַ ַלי ְּלָּה שָּ חֹור-וַי ְּהִׁ י עֶ ֶרב וַי ְּהִׁ י ב ֹּקֶ ר – יֹום אֶ חָּ ד. ּובַּיֹום הַ שֵ נִׁי הּוא י ָּצַר אֶ ת הָּ ָּרקִׁ יעַ , הָּ ָּרקִׁ יעַ שֶ פָּ ַרץ מִׁ תֹוְך הַ מַ י ִׁם ו ְּהִׁ בְּקִׁ יעַ : ּובַּיֹום הַ שְּ לִׁישִׁ י הּוא י ָּ ַצר אֶ ת הַ ּיַבֶשֶ ת, ו ְּנָּטַ ע הַ ְּרבֵה עֵ צִׁים ו ְּגַם שָּ תַ ל ְּפ ָּרחִׁ ים ו ָּדֶ שֶ א;
11
וַי ְּהִׁ י עֶ ֶרב וַי ְּהִׁ י ב ֹּקֶ ר יֹום שְּ לִׁישִׁ י ,יֹום שְּ לִׁישִׁ י ו ַּיִׁב ְָּּרא אֶ ת הַ מְּ אֹורֹות ב ְָּּרבִׁיעִׁ י. ּובְּיֹום חֲ מִׁ ישִׁ י הּוא י ָּצַר חַ ּיִׁים בַמַ י ִׁם ּובְּאֹותֹו הַ ּיֹום פָּ ְּרחּו ְּבנֵי הַ ָּכנָּף אֶ ל הַ שָּ מַ י ִׁם; ּובַּיֹום הַ שִׁ שִׁ י הּוא ָּרָאה כִׁי מַ עֲ שֵ הּו תָּ ם– ו ַּיִׁשְּ ב ֹּת מִׁ כָּל מְּ לַאכְּתֹו ו ְֹּלא ב ָָּּרא אֶ ת הָּ ָאדָּ ם – ו ַּי ְַּרא אֱ ֹלהִׁ ים כִׁי טֹוב. ש ְמ ָרּה" ָאדם; וַיַ נִּ חֵ הּו בְ גַן-עֵ ֶדן ,לְ עָ בְ ָדּה ּולְ ָ ֹלקים ,אֶ ת-הָ ָ "וַיִּ ַקח ה' אֱ ִּ בראשית ב,טו שאלות למחשבה: האם האדם מיותר בעולם? האם האדם כיום מקיים את התפקיד שה' נתן לו? האם היחסים בין האדם לטבע הם רק שהאדם צריך לשמור על הטבע? חשבו על עוד דרכים שבהם הקשר הזה מתבטא
היה אדם! 'אל תשחית דבר' ,היא הקריאה הראשונה והכללית ביותר של הא-ל ,אשר באה אליך ,אדם ,כאשר אתה מזהה בעצמך את אדון כל הארץ ...אכן ,אדמה ,צומח וחי ,נושאים כבר את חותמך הנובע מהמיומנות האנושית הטכנית; הם עברו טרנספורמציה באמצעות ידך האנושית עבור צרכיך האנושיים ,לדיור ,לביגוד, למזון ולכלים ,ואתה תופס אותם כרכושך .וכך ,אתה עומד במרכז ממלכתך הארצית ,והם כולם משרתים את כוחך .אם כעת תרים את ידך על מנת לשחק משחק ילדותי ולספק את זעמך חסר הטעם ,ותבקש להשחית את מה שמיועד לשימוש; אם תבקש להשמיד את מה שעליך לנצל; אם תתייחס ליצורים שתחתיך כאל אובייקטים חסרי זכויות ולא תתפוס את הא-ל שברא אותם ,ולכן תבקש גם כי יחושו את עצמת מצב רוחך המזלזל במקום להשתמש בהם כאמצעים לפעילות אנושית חכמה -כי אז קריאתו של הא-ל תקרא לך 'אל תשחית דבר'! היה אדם! הרב שמשון רפאל הירש ,חורב ( על טעמי מצוות),הוצאת פלדהיים ,ניו–יורק תשי"ג ,מצווה שצז שאלות למחשבה: מהי גישתו של הרשר הירש אל הטבע? מה המשמעות של 'היה אדם'? איזה עיקרון חברתי אנחנו לומדים מדבריו? חשבו ,מה עוד אתם יכולים ללמוד מהיחס הרצוי לטבע? 12
רבי שמעון (יש גורסים :רבי יעקב) אומר :המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר' :מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה' -מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו. יש שהסיקו ממשנה זו על יחסם השלילי של חז"ל כלפי הטבע ,על חוסר רגישותם לצומח ולנוי הטבעי. ביררנו בהרחבה שהבנה זו מוטעית. נשלים את הדברים מתוך עיון במאמר שכתב מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל סביב משנה זו .המאמר נקרא "נויו של אילן" .הרב צבי יהודה מבאר שאין חז"ל שוללים את הקשר אל הטבע ואת ההתפעלות ממנו .אדרבה ,קשר זה הוא ברוך ,אבל בתנאי שאין הוא מנותק מהתורה .מתוך תורה ,ודרך התורה, מתגלה ערכו האלוקי של הטבע" :מתוך שפע התורה תופס האדם את גילויו של נוי זה' ,מה נאה אילן זה', המופיע כולו בתוכה ועל ידה" .הביקורת של משנתנו מכוונת כלפי מי ש"מפסיק" ,כלומר :מנתק ,בין התורה לטבע" .בהפסקת חיוניותו ממקור שפע זה (של התורה) ,מסתלפת פנייתו הנפרדת אל אותו הנוי מחוסר החיים". ביאור :האדם זקוק למזון רוחני כשם שהוא זקוק למזון גשמי .המזון הרוחני מחיה אותו ,את רוחו ואת נפשו -רוח חיים ממלא אותו .ככל שפוגש האדם יותר מקורות תזונה רוחניים ,כך הוא יותר "חי" ,חייו הרוחניים הם יותר בריאים ויותר טהורים .מפגשים שאינם מעניקים לו מנות חיים רוחניים ,הם מפגשים "מתים". מה דינו של המפגש עם הטבע? עונה משנתנו :אם המפגש עם נויו של האילן והצומח מחובר מבחינה רעיונית עם התורה והאמונה ,אם אדם מגלה את אלוקים בטבע ,ופורצת מפיו ברכה לה' ריבון כל העולמים ,אזי שפע חיים זורם באדם .אבל אם המפגש שלו עם הטבע ,מנותק מהתורה ,אזי הוא פוגש "נוי מחוסר חיים" ומאבד מנות חיים .בלשונם של חז"ל" :מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו". הרב אלישע אבינר ,היחס אל הטבע (ב) ,מתוך :אתר ישיבת ההסדר ברכת משה שאלות למחשבה: מה היחס של חז"ל לפי הרב אבינר אל היחס בין התורה והטבע? האם ייתכן תורה בלי טבע או טבע בלי תורה? מה ההבדל בהסתכלות בטבע כשהיא מגיעה דרך התורה?
13
נספחים לפעולה -1 לט אבות מלאכה -מסכת שבת פרק ז' משנה ב': .1 אבות מלאכות ארבעים חסר אחת :החורש ,והזורע ,והקוצר ,והמעמר ,והדש ,והזורה ,והבורר ,והטוחן, והמרקד ,והלש ,והאופה ,הגוזז את הצמר ,והמלבנו ,והמנפצו ,והצובעו ,והטווהו ,והמסך ,והעושה שני בתי נירין ,והאורג שני חוטין ,והפוצע שני חוטין ,הקושר ,והמתיר ,והתופר שתי תפירות ,והקורע על מנת לתפור שתי תפירות ,הצד צבי ,והשוחטו ,והמפשיטו ,והמולחו ,והמעבדו ,והמוחקו ,והמחתכו ,הכותב שתי אותות, והמוחק על מנת לכתוב שתי אותות ,הבונה ,והסותר ,המכבה ,והמבעיר ,והמכה בפטיש ,והמוציא מרשות לרשות--הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת. ובחלוקה לקטגוריות: ַארבָ עִ ים חָ סֵ ר ַאחַ ת: אֲ בוֹת ְמלָאכוֹת ְ
סדר הכנת הפת 11 -מלאכות; הַ ּזו ֵֹרעַ ,וְ הַ חו ֵֹרׁש ,וְ הַ ּקוֹצֵ ר ,וְ הַ ְמעַ מֵ ר; הַ ָדׁש ,וְ הַ ּזו ֶֹרה; הַ בו ֵֹרר ,הַ ּטוֹחֵ ן ,וְ הַ ְמ ַר ֵּקד ,וְ הַ לָׁש ,וְ הָ אוֹפֶ ה;
סדר הכנת הבגד 13 -מלאכות חטּטין, ִירין ,וְ הָ או ֵֹרג ְׁשנֵי ִ הַ ּגוֹזֵ ז אֶ ת הַ צֶ מֶ ר ,הַ ְמלַבְ נוֹ ,וְ הַ ְמנַפְ צוֹ ,וְ הַ צוֹבְ עוֹ ,וְ הַ ּטוֹוֶ ה ,וְ הַ מֵ סֵ ְך ,וְ הָ עו ֶֹשה ְׁשנֵי בָ ֵתי נ ִ חטּטין; הַ ּקוֹׁשֵ ר ,וְ הַ מַ ִתיר ,וְ הַ תוֹפֵ ר ְׁש ֵתי ְתפִ ירוֹת ,הַ ּקו ֵֹרע עַ ל ְמנָת לִ ְתפוֹר ְׁש ֵתי ְתפִ ירוֹת; וְ הַ פוֹצֵ עַ ְׁשנֵי ִ
סדר כתיבת ספר 9 -מלאכות הַ צָ ד ְצבִ י ,הַ ּׁשוֹחֲ טוֹ ,וְ הַ מַ פְ ִׁשיטוֹ ,הַ מוֹלְ חוֹ ,וְ הַ ְמעַ בֵ ד אֶ ת עוֹרוֹ ,וְ הַ מוֹחֲ קוֹ ,וְ הַ ְמחַ ְתכוֹ; הַ ּכוֹתֵ ב ְׁש ֵתי או ִֹתּיוֹת, וְ הַ מוֹחֵ ק עַ ל ְמנָת לִ כְ תוֹב ְׁש ֵתי או ִֹתּיוֹת;
הבונה והסותר 2 -מלאכות (בניית בית) הַ ב ֹונֶה ,וְ הַ ּסוֹתֵ ר; המכבה והמבעיר 2 -מלאכות (חרושת ועבודה באש)
14
הַ ְמכַבֶ ה ,וְ הַ מַ בְ עִ יר;
המכה בפטיש (תיקון כלי והשלמתו), הַ מַ ּכֶה בַ פַ ִּטיׁש; המוציא מרשות לרשות (מסחר). הַ מו ִֹציא מֵ ְרׁשטּת לִ ְרׁשטּת נספחים לפעולה -2 הרמה המוסרית:
תיקון המידות ע"י היציאה "שאמרו רבותינו זכרונם לברכה :כל האומר פרק שירה בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא .ואין הכונה על ההגיה והצפצוף בפה ,אלא על מחשבת הלב ,כמו :אמרתי אני בלבי (קהלת ב') .והמחשבה היא שיסתכל כי מכל אחד מן הנבראים הנראים לעין ,יש ליקח ראיה על איזו מדה טובה או מוסר השכל או דבר חכמת בינה... ספר העקרים מאמר ג' פרק א' עמ' רנה ,הוצאת מישור תשנ"ה.
א"ר חייא ,מאי דכתיב :מלפנו מבהמות ארץ .זו פרדה שכורעת טּמַ ְשתֶ נֶת ,ומעוף השמים יְ חַ ּכְ מנו .זה תרנגול שמפייס ואחר כך בועל .אמר רבי יוחנן :אלמלי לא נתנה תורה לישראל ,למדנו צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה (עירובין פרק י' דף ק' ע"ב)" אם כן ,עלינו להתבונן וללמוד מוסר וחכמה מהטבע ככל יכולתנו. הרמה הרוחנית: בנין האמונה והעמקתה ההתבוננות בטבע בונה ומחזקת באדם את אמונתו .וכך כתב הרב קוק" :צריך להראות את הדרך איך נכנסים אל הטרקלין -דרך השער .השער הוא האלהות המתגלה בעולם ,בעולם בכל יפיו והדרו ,בכל רוח ונשמה ,בכל חי ורמש ,בכל צמח ופרח ,בכל גוי וממלכה ,בים וגליו ,בשפרירי שחק ובהדרת המאורות"... וכבר לימדנו הרמב"ם" :והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו .בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ ,מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול ,כמו שאמר דוד :צמאה נפשי לאלהים לאל חי .וכשמחשב בדברים האלו עצמן ,מיד הוא נרתע לאחוריו וירא ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים 15
דעות .כמו שאמר דוד :כי אראה שמיך וגו' מה אנוש כי תזכרנו וגו' .ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם .כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם". ומוסיף הרמב"ם" :בזמן שאדם מתבונן בדברים האלו ומכיר כל הברואים ממלאך וגלגל ואדם וכיוצא בו ויראה חכמתו של הקב"ה בכל היצורים וכל הברואים ,מוסיף אהבה למקום ותצמא נפשו ויכמה בשרו לאהוב המקום ברוך הוא ,ויירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו"... אם כן ,חובה עלינו לצאת לטבע ולהתבונן בנפלאות הבורא ,כדי להתקרב אליו .חובה זו הדגיש רבנו בחיי: "הבחינה בברואים והבאת ראיה מהם לחכמת הבורא ית' אנו חייבין בה מן המושכל ומן הכתוב ומן הקבלה". בראיה פנימית יותר ,סבור רבי אליהו די וידאש ,בעל ראשית חכמה ,שיש להעמיק בכל פרט ופרט בבריאה: "צריך להסתכל ולדעת כי כפי הנתיב שעל ידו נבראו ,כך יורה בחינתה וצורתה . כמו השושנה שיש לה שלשה עשר עלין וחמשה עלין תקיפין ,כדפרש רשב"י ז"ל (בראשית א ,א) צריך להבין ולהסתכל בחכמה האלהית שבראה בכח נתיב פלוני ומפני כך חייב יציאת פעולתה בכך עלין .ויש שושנה שבה חמשה עלין ,כדפרשו בתקונים (עא ,א) המורה על חמש אותיות אלהים כדפרש רשב"י שם... ויש עוד דברים בעניין הבחינה כאשר יבחין ויש בענייני פרטי העולם ימצאם כולם רומזים לעניינים עליונים ואין צריך להאריך בהם." ... ועוד מרחיב ומדגים שיש להקשיב לרעם ,ולקולות שמשמיעות החיות וללמוד מהם ,ולהיות מוכנים לקבל מהם את ההשפעה הרצויה. כך גם מלמדנו הרב צבי ישראל טאו" :הרבה יש ללמוד מסדרי ההנהגה האלוקית בבריאה בכללה לסדרי ההנהגה האלוקית באנושות ,ובאומה הישראלית בפרט .באיוב אומר אליהוא' :מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו' כוונת דבריו – לומר שחכמה יתרה יש באדם על בעלי החיים .אולם יש להסביר שכוונת הפסוק היא ללמדנו שיש להתבונן בחכמה הגדולה הנסתרת בעניינים הטבעיים ,וללמוד ממנה לתהליכים העוברים על האדם בכלל ועל האומה הישראלית בפרט .יש מקום איפה ,להתבונן בתהליכים הטבעיים המתרחשים בעולם הטבע על מנת ללמוד מהם לסדרי גאולת ישראל" .מרחיב הרב טאו להסביר את התופעות הטבעיות העוברות על הפרפר על פי המחקר המדעי ,ומשווה אותן לתהליכי גאולת ישראל" :אנשי האמונה שבדור יודעים הם שכשם שכל שלבי ההתפתחות והנסיגה של הפרפר לא במקרה הם נעשים...כך גם בבניינה של כנסת ישראל"...
16
נספח לפעולה -3
מה היה תחילתו של רבי עקיבא? אמרו :בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר. אמר ,מי חקק אבן זו, אמרו לו ,המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו ,עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים", מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה ,דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם. מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו ,רבי למדני תורה. אחז רבי עקיבא בראש הלוח ,ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה .אלף תיו ולמדה ,תורת כהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה. [אבות דרבי נתן ו'] נספחים לפעולה -4
א .האל הנכבד והנורא הזה--מצוה לאוהבו וליראה ממנו ,שנאמר "ואהבת ,את ה' אלוהיך" (דברים ו,ה; דברים יא,א) ונאמר "את ה' אלוהיך תירא" (דברים ו,יג; דברים י,כ)[ .ב] והיאך היא הדרך לאהבתו ,ויראתו :בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ,ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ-- מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול ,כמו שאמר דויד "צמאה נפשי ,לאלוהים--לאל חי" (תהילים מב,ג). ב .וכשמחשב בדברים האלו עצמן ,מיד הוא נרתע לאחוריו ,ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה ,עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות ,כמו שאמר דויד "כי אראה שמיך . . .מה אנוש ,כי תזכרנו" (תהילים ח,ד-ה).
[רמב"ם ,משנה תורה ,הלכות יסודי התורה ,פרק א] 17
[נספח ] 1דף משימות לתרגיל בטבע שלב א :רישמו על הטבלה 12פרטי-טבע שונים שאתם רואים (מים ,עלה ,הר ,עץ פיקוס ,עץ אלון ,אדמת כורכר, נמלה ,ציפור דרור)... שלב ב :ליד כל פריט ציינו ממה הוא מורכב (גבעול ,נוצות ,גרגרים ,על כותרת ,כנפיים ,עץ)... שלב ג :ציינו מאלו צבעים הוא מורכב שלב ד :נסו לשער בן כמה אותו פריט טבע (שבועיים ,חודש ,שנתיים ,מילארד שנה)... שלב ה :מלאו בטבלה איזו מקצועות ותחומי ידע צריך להכיר כדי להבין היטב פרט-טבע זה .ניתן להיעזר ברשימה המצויה מטה* שלב ו :סכמו כמה שנות חיים יש להקדיש כדי להבין כל פרט ידע ולבסוף כמה שנות חיים צירך אדם להקדיש כדי להכיר את כל פרטי הטבע הללו במלואם ולאשורם. פריט-טבע
שלב א
שלב ב
שלב ד
שלב ג
.1 .2 .3 .4
.5
.6
.7 .8
.9
18
שלב ה
שלב ו
בהמה דקה טהורה אומרת :מי כמוכה באלים יי ,מי כמוכה נאדר בקדש ,נורא תהילות עושה פלא : בהמה גסה טהורה אומרת :הרנינו לאלהים עוזנו ,הריעו לאלהי יעקב : בהמה דקה טמאה אומרת :היטיבה יי לטובים ,ולישרים בלבותם : בהמה גסה טמאה אומרת :יגיע כפיך כי תאכל ,אשריך וטוב לך : גמל אומר :יי ממרום ישאג ,וממעון קדשו יתן קולו ,שאוג ישאג על נוהו
:
סוס אומר :הנה כעיני עבדים ,אל יד אדוניהם ,כעיני שפחה ,אל יד גברתה ,כן עיננו אל יי אלהינו ,עד שיחננו : פרד אומר .:יודוך יי כל מלכי ארץ ,כי שמעו אמרי פיך
:
חמ ור אומר :לך יי הגדולה ,והגבורה והתפארת והנצח וההוד ,כי כל בשמים ובארץ ,לך יי הממלכה , והמתנשא לכל לראש : שור אומר :אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליי ,ויאמרו לאמר ,אשירה ליי כי גאה גאה ,סוס ורכבו רמה בים :חיות השדה אומרים . :ברוך הטוב והמטיב צבי אומר :ואני אשיר עזך ,וארנן לבקר חסדך ,כי היית משגב לי ,ומנוס ביום צר לי : פיל אומר :מה גדלו מעשיך יי ,מאד עמקו מחשבתיך אריה אומר :יי כגבור יצא ,כאיש מלחמות יעיר קנאה ,יריע אף יצריח ,על אויביו יתגבר ,ירונו ישבי סלע , דוב אומר :ישאו מדבר ועריו חצרים ,תשב קדר : מראש הרים יצווחו :ישימו ליי כבוד ,ותהלתו באיים יגידו
:
:
זאב אומר :על כל דבר פשע ,על שור על חמור על שה על שלמה ,על כל אבדה אשר יואמר כי הוא זה ,עד : האלהים יבוא דבר שניהם ,אשר ירשיען אלהים ,ישלם שנים לרעהו : שועל אומר :הוי בנה ביתו בלא צדק ,ועליותיו בלא משפט ,ברעהו יעבד חנם ,ופעלו לא יתן לו : זרזיר אומר :רננו צדיקים ביי ,לישרים נאוה תהלה : חתול אומר :ארדוף אויבי ואשיגם ,ולא אשוב עד כלותם פרק ששי שרצים אומרים :ישמח ישראל בעושיו ,בני ציון יגילו במלכם
:
אלים שבשרצים אומרים :אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך ,בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך : נחש אומר :סומך יי לכל הנפלים ,וזוקף לכל הכפופים : עקרב אומר :טוב יי לכל ,ורחמיו על כל מעשיו : שבלול אומר :כמו שבלול תמס יהלוך ,נפל אשת בל חזו שמש : נמלה אומרת :לך אל נמלה עצל ,ראה דרכיה וחכם : עכבר אומר :ואתה צדיק על כל הבא עלי ,כי אמת עשית ואני הרשעתי : חולדה אומרת :כל הנשמה תהלל יה הללויה : כלבים אומרים :באו נשתחוה ונכרעה ,נברכה לפני יי עשנו 24
:
[נספח ]3 פשפש מילים ולחן :סיני תור בא לי לצעוק אליך -אההההההההההה בא לי לשיר אליך בא לי לתת לך מתנה לתת לך מנחה גדולה, מנחה גדולה אבל מה- פשפש כמוני ,פשפש כמוני יכול לתת לא-לוקה שכמותך ,א-לוקה שכמותך. אבל מה- תולעת שכמוני יכולה לתת לא-לוקה שכמותך ,א-לוקה שכמותך. הייתי רוצה להתקרב אליך, הייתי רוצה לחבק אותך חזק. הייתי רוצה לתת לך מתנה, לתת לך מנחה גדולה ,מנחה גדולה. אבל מה- פשפש כמוני ,פשפש כמוני יכול לתת לא-לוקה שכמותך ,א-לוקה שכמותך. אבל מה- תולעת שכמוני יכולה לתת לא-לוקה שכמותך ,א-לוקה שכמותך. אבל מה- צפרדע שכמוני יכולה לתת לא-לוקה שכמותך. אבל מה- תרנגולת שכמוני יכולה לתת לא-לוקה שכמותך ,א-לוקה שכמותך. אז מה ,אז מה נשאר לי בעולם, מלבד לקרקר לקרקר לקרקר אליך אז מה ,אז מה נשאר לי בעולם, מלבד לקרקר לקרקר לקרקר אליך
21
נספחים לפעולה -5 נספח :1 אם רק נקשיב נוכל להבחין .הבריאה כולה אומרת שירה .נעצור לרגע .נשתתף בשירה .נתחבר לנפלאות הטבע ולשירת הברואים .ננשום עם טבע נשמת העולם. כ מדיטציה ,ההמלצה שלי היא לקחת פסוק מפרק שירה ולהשתמש בו בחשיבה איטית כמו מנטרה .וכך להתבונן בטבע .למשל ,אִׁ ילָּנֹות מהם אומְּ ִׁריםָ ,אז י ְַּרנְּנּו עֲ צֵי הַ ּיָּעַ ר מִׁ לִׁפְּ נֵי ה' .האם תוכלו לחוש ולשמוע את שירת העצים? אם שטים בים ,אפשר לזכור מה אומרים הימים ,מִׁ ק ֹּלֹות מַ י ִׁם ַרבִׁים אַ דִׁ ִׁ ירים מִׁ שְּ ב ְֵּרי י ָּם. מקובלי צפת הדגישו מאוד את החשיבות של קריאת פרק שירה כי ראו בכך דרך שהאדם יעשה את חלקו בהבאת שפע לנבראים ...פרק שירה כולל בתוכו את המנוני המלאכים הממונים .ואולם, אומר הרמ"ק ,סופו של דבר ,העיקר תלוי "במעשי האדם ,אם ייטיב ירבה הקב"ה כוחם וישפיע ירה "ויודע פֶרק שִׁ ָּ בהם טובה וברכה ...ואם ירע ימעט שפעם" .כך גם האר"י משבח את מי שאומר ֶ לכווין ...שהוא גורם שפע לכל הנבראים. בתקופה התלמודית עסקו בפרק שירה כחלק מסודות "מעשה בראשית" והגיעו לחזיונות אקסטאטיים .אך ,גם אם אנו רחוקים מדרך זו של התנאים שגילו את סודות פרק שירה ,אין זה מסיר מחובתנו לעצור לפעמים ולהתבונן בעולם הטבע .ההתבוננות בבריאה וההתפעלות מעוצמת היצירה האלוהית מכשירות את הדרך לחוות את ההרמוניה שבטבע ולחוש את החסד האין סופי שבעולם .התבוננות בדורנו ,בעידן הטכנולוגי ישנו ערך מיוחד לעצירת מרוץ החיים לשם התבוננות זו .זאת ועוד ,בעידן של הרס המערכות האקולוגית על ידי האדם ,יכול החיבור לטבע באמצעות פרק שירה לעודד אותנו לקבל על עצמנו לפעול לשמירה על העולם ועל שירתו הייחודית של כל נברא ונברא . 'פרק שירה' פרק ראשון שמים אומרים :השמים מספרים כבוד אל ,ומעשה ידיו מגיד הרקיע :ארץ אומרת :ליי הארץ ומלואה ,תבל ויושבי בה ,ואומר .מכנף הארץ זמרת שמענו ,צבי לצדיק : גן עדן אומר :עורי צפון ובואי תימן ,הפיחי גני יזלו בשמיו ,יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו : גיהנום אומר :כי השביע נפש שוקקה ,ונפש רעבה מלא טוב : מדבר אומר :ישושום מדבר וציה ,ותגל ערבה ותפרח כחבצלת : שדות אומרים :יי בחכמה יסד ארץ ,כונן שמים בתבונה: מים אומרים :לקול תתו המון מים בשמים ,ויעל נשאים מקצה ארץ: 21
ימים אומרים :מקולות מים רבים ,אדירים משברי ים ,אדיר במרום יי: נהרות אומרים :נהרות ימחאו כף ,יחד הרים ירננו : מעינות אומרים :ושרים כחוללים ,כל מעיני בך: פרק שני יום אומר :יום ליום יביע אמר ,ולילה ללילה יחוה דעת : לילה אומר :להגיד בבקר חסדך ,ואמונתך בלילות : שמש אומר :שמש ירח עמד זבולה ,לאור חציך יהלכו ,לנגה ברק חניתך: ירח אומרת :עשה ירח למועדים ,שמש ידע מבואו: כוכבים אומרים :אתה הוא יי לבדך ,אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם ,הארץ וכל אשר עליה , הימים וכל אשר בהם ,ואתה מחיה את כלם ,וצבא השמים לך משתחוים : עבים אומרים :ישת חשך סתרו ,סביבותיו סוכתו ,חשכת מים עבי שחקים: ענני כבוד אומרים :אף ברי יטריח עב ,יפיץ ענן אורו : רוח אומר :אמר לצפון תני ,ולתימן אל תכלאי ,הביאי בני מרחוק ,ובנותי מקצה הארץ : ברקים אומרים :ברקים למטר עשה ,מוצא רוח מאוצרותיו: טל אומר :אהיה כטל לישראל ,יפרח כשושנה ,ויך שרשיו כלבנון: גשמים אומרים :גשם נדבות תניף אלהים ,נחלתך ונלאה אתה כוננתה: פרק שלישי אילנות שבשדה אומרים :אז ירננו עצי היער ,מלפני יי כי בא לשפוט את הארץ : גפן אומרת :כה אמר יי ,כאשר ימצא התירוש באשכול ,ואמר ,אל תשחיתהו כי ברכה בו ,כן אעשה למען עבדיי ,לבלתי השחית הכל : תאנה אומרת :נצר תאנה יאכל פריה : רמון אומר :כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך : תמר אומר :צדיק כתמר יפרח ,כארז בלבנון ישגה: תפוח אומר :כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצילו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי: שיבולת חיטים אומרת :שיר המעלות ממעמקים קראתיך יי: שיבולת שעורים אומרת :תפלה לעני כי יעטוף ולפני יי ישפוך שיחו: שאר השיבולים אומרים :לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר ,יתרועעו אף ישירו: ירקות שבשדה אומרים :תלמיה רוה ,נחת גדודיה ,ברביבים תמוגגנה ,צמחה תברך: דשאים אומרים :יהי כבוד יי לעולם ,ישמח יי במעשיו:
22
פרק רביעי תרנגולת אומרת :נתן לחם לכל בשר ,כי לעולם חסדו : יונה אומרת :כסוס עגור ,כן אצפצף ,אהגה כיונה ,דלו עיני למרום ,אדני עשקה לי ערבני :אומרת יונה לפני הקדוש ברוך הוא ,רבונו של עולם ,יהיו מזונותי מרורים כזית בידך ,ואל יהיו מתוקים כדבש ,על ידי בשר ודם :נשר אומר :ואתה יי אלהים צבאות אלהי ישראל ,הקיצה לפקוד כל הגוים ,אל תחן כל בגדי און סלה : עגור אומר :הודו ליי בכנור בנבל עשור זמרו לו : צפור אומר :גם צפור מצאה בית ,ודרור קן לה ,אשר שתה אפרחיה את מזבחותיך ,יי צבאות מלכי ואלהי: סנונית אומרת :למען יזמרך כבוד ולא ידם ,יי אלהי לעולם אודך : טסית אומרת :עזרי מעם יי עשה שמים וארץ : ציה אומרת :אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה : רציפי ( נ"א אונכי ) אומר :נחמו נחמו עמי ,יאמר אלהיכם : חסידה אומרת :דברו על לב ירושלים ,וקראו אליה ,כי מלאה צבאה ,כי נרצה עוונה ,כי לקחה מיד יי כפלים בכל חטאתיה: עורב אומר :מי יכין לעורב צידו כי ילדיו אל אל ישוועו : זרזיר אומר :ונודע בגוים זרעם ,וצאצאיהם בתוך העמים ,כל רואיהם יכירום ,כי הם זרע ברך יי : אוז שבבית אומרת :הודו ליי קראו בשמו ,הודיעו בעמים עלילותיו :שירו לו זמרו לו ,שיחו בכל נפלאותיו : אוז הבר המשוטטת במדבר .כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת :קול קורא במדבר ,פנו דרך יי ,ישרו בערבה מסילה לאלהינו ,ועל מציאות מזונותיה במדבר אומרת .ארור הגבר אשר יבטח באדם ,ברוך הגבר אשר יבטח ביי והיה יי מבטחו : פרוגיות אומרים :בטחו ביי עדי עד ,כי ביה יי צור עולמים: רחמה אומרת :אשרקה להם ואקבצם ,כי פדיתים ורבו ,כמו רבו : צפרת כרמים אומרת :אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי : חסיל אומר :יי אלהי אתה ,ארוממך ,אודה שמך כי עשית פלא ,עצות מרחוק ,אמונה אמן: שממית אומרת :הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה: זבוב אומר :בשעה שאין ישראל עוסקים בתורה ,קול אומר קרא ואמר ,מה אקרא ,כל הבשר חציר ,וכל חסדו כציץ השדה ,יבש חציר נבל ציץ ,ודבר אלהינו יקום לעולם : ,בורא ניב שפתים ,שלום שלום לרחוק ולקרוב , אמר יי ורפאתיו: תנינים אומרים :הללו את יי מן הארץ ,תנינים וכל תהומות : לויתן אומר :הודו ליי כי טוב ,כי לעולם חסדו : דגים אומרים :קול יי על המים ,אל הכבוד הרעים ,יי על מים רבים : צפרדע אומרת :ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: פרק חמישי
23
: בקדש ,נורא תהילות עושה פלא בהמה דקה טהורה אומרת :מי כמוכה באלים יי ,מי כמוכה נאדר : יעקב בהמה גסה טהורה אומרת :הרנינו לאלהים עוזנו ,הריעו לאלהי : בהמה דקה טמאה אומרת :היטיבה יי לטובים ,ולישרים בלבותם: בהמה גסה טמאה אומרת :יגיע כפיך כי תאכל ,אשריך וטוב לך
:
גמל אומר :יי ממרום ישאג ,וממעון קדשו יתן קולו ,שאוג ישאג על נוהו סוס אומר :הנה כעיני עבדים ,אל יד אדוניהם ,כעיני שפחה ,אל יד גברתה ,כן עיננו אל יי אלהינו ,עד שיחננו :
:
פרד אומר .:יודוך יי כל מלכי ארץ ,כי שמעו אמרי פיך חמ ור אומר :לך יי הגדולה ,והגבורה והתפארת והנצח וההוד ,כי כל בשמים ובארץ ,לך יי הממלכה , והמתנשא לכל לראש : שור אומר :אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליי ,ויאמרו
:
לאמר ,אשירה ליי כי גאה גאה ,סוס ורכבו רמה בים :חיות השדה אומרים . :ברוך הטוב והמטיב היית משגב לי ,ומנוס ביום צר לי צבי אומר :ואני אשיר עזך ,וארנן לבקר חסדך ,כי : פיל אומר :מה גדלו מעשיך יי ,מאד עמקו מחשבתיך
:
יצריח ,על אויביו יתגבר ישבי אף ירונו ,יריע קנאה סלע , אריה אומר :יי כגבור יצא ,כאיש מלחמות יעיר , דוב אומר :ישאו מדבר ועריו חצרים ,תשב קדר
:
מראש הרים יצווחו :ישימו ליי כבוד ,ותהלתו באיים יגידו על כל אבדה אשר יואמר כי הוא זה ,עד זאב אומר :על כל דבר פשע ,על שור על חמור על שה על שלמה : , האלהים יבוא דבר שניהם ,אשר ירשיען אלהים ,ישלם שנים לרעהו
:
שועל אומר :הוי בנה ביתו בלא צדק ,ועליותיו בלא :משפט ,ברעהו יעבד חנם ,ופעלו לא יתן לו זרזיר אומר :רננו צדיקים ביי ,לישרים נאוה תהלה
:
חתול אומר :ארדוף אויבי ואשיגם ,ולא אשוב עד כלותם פרק ששי
:
שרצים אומרים :ישמח ישראל בעושיו ,בני ציון יגילו במלכם
:
ביתך ,בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך אלים שבשרצים אומרים :אשתך כגפן פריה בירכתי : הכפופים נחש אומר :סומך יי לכל הנפלים ,וזוקף לכל : עקרב אומר :טוב יי לכל ,ורחמיו על כל מעשיו
:
שבלול אומר :כמו שבלול תמס יהלוך ,נפל אשת בל :חזו שמש נמלה אומרת :לך אל נמלה עצל ,ראה דרכיה וחכם
:
עכבר אומר :ואתה צדיק על כל הבא עלי ,כי :אמת עשית ואני הרשעתי חולדה אומרת :כל הנשמה תהלל יה הללויה
:
כלבים אומרים :באו נשתחוה ונכרעה ,נברכה לפני יי עשנו 24