חוברת הדרכה - טבע ויהדות

Page 1

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬ ‫האגף לחינוך‬

‫חוברת הדרכה‬ ‫טבע ויהדות‬ ‫תשע”ב ‪2011-2012 -‬‬

‫ע”ר‬

‫ע”ר‬


‫דבר המזכ״ ל‬ ‫מדריכים יקרים‪,‬‬ ‫תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב‪ ,‬במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה‬ ‫משמעותית בשבטים שלה‪.‬‬ ‫מאחורי מילים גדולות אלה‪ ,‬מסתתרת פעולה פשוטה‪ ,‬היא פעולת ההדרכה‪.‬‬ ‫הרגעים האלה‪ ,‬בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם‬ ‫תפיסות וערכים‪ ,‬הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק‬ ‫נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה‪.‬‬ ‫ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב‪ ,‬דור‬ ‫חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה‬ ‫ואת העשייה החינוכית רבת השנים‪.‬‬ ‫האגף לחינוך‪ ,‬שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות‬ ‫בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה‪ ,‬יחד‬ ‫עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך‪.‬‬ ‫הדרכה איכותית מבוססת על למידת הנושא‪ ,‬התעמקות בו והתאמתו באופן‬ ‫ספציפי אל החניכים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים‪ ,‬על אמונה ביכולתם ועל‬ ‫רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי‪.‬‬ ‫אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת‪.‬‬ ‫המשיכו כך‪.‬‬

‫בברכת הצופים‬ ‫חזק ואמץ‬ ‫גל בן שימול‬

‫‪1‬‬


‫חוברת הדרכה טבע ויהדות‬ ‫הקדמה‪:‬‬ ‫הטיול הצופי‪ ,‬מחנה הקיץ וכל הזדמנות של חיים בטבע‪ ,‬מכילים בתוכם את האופציה לבחינה מיוחדת של‬ ‫הקשר שבין האדם‪ -‬הטבע‪ -‬והאל‪ .‬זוהי הזדמנות שלרוב אנחנו מחמיצים אותה בגלל התפיסה המוטעית‬ ‫שהיהדות נמצאת אך ורק בספרים‪ .‬היציאה לטבע‪ ,‬אם נעשית בצורה נכונה‪ ,‬יכולה להראות לנו שהיהדות‬ ‫טומנת בחובה לא רק דפי גמרא וספרי הלכה אלא גם חיבור טבעי וראשוני לחיים הדתיים‪ ,‬חיבור שאף‬ ‫גדולי החכמים במהלך הדורות חוו אותו‪ .‬בפעולות הבאות נתכונן ליציאה לטבע ובייחוד לשבת בטבע‪ ,‬נדון‬ ‫ונחווה את האפשרויות השונות שיש לנו להנות מהטבע ואף לחזק את האמונה דרכו‪ ,‬וגם להבין מה‬ ‫התפקיד שלנו בתור בני אדם בשמירה על הטבע‪.‬‬

‫‪2‬‬


‫פעולה ‪ -1‬לקראת שבת בקורסים ובשטח‬ ‫במהלך הקיץ‪ ,‬רוב החניכים מבלים שבת אחת לפחות מחוץ למסגרת העירונית המוכרת‪ ,‬אם זה בשטח ואם‬ ‫זה באכסניות שונות‪ .‬מדובר במחנות הקיץ‪ ,‬בקורסים השונים‪ ,‬בסמינרים שבטיים וכו'‪ ...‬שבת כזו מביאה‬ ‫איתה התמודדויות חדשות שהחיים בעיר מאפשרים לנו להימנע מהם‪ ,‬אם זה הצורך ליצור עירוב בעצמנו‪,‬‬ ‫לדאוג לאוכל חם או לרמוז לגוי של שבת‪ .‬הפעולה הזו‪ ,‬מטרתה להעלות את המרכיבים העיקריים ולחשוב‬ ‫עליהם ביחד הן ברמה ההלכתית והן ברמה החינוכית‪ .‬כמובן שקשה מאד להקיף את כל ההלכות‪ ,‬לכן‬ ‫הפעולה נוגעת בדברים הרלונטיים בצורה שטחית‪ .‬סביר להניח שיעלו שאלות רבות במהלך הפעולה כמו‪:‬‬ ‫למה? מה הקשר? איך הגיעו מזה לזה? וכו'‪ ...‬חשוב להבהיר לחניכים שזה בסדר לא לדעת הכל‪ ,‬בשביל זה‬ ‫יש רבנים שישבו ולמדו ולהם הסמכות לפסוק‪ ,‬ומצד שני חלק גדול מהיותנו דתיים הוא שאנחנו לא מבינים‬ ‫הכל בבחינת ואידך זיל גמור‪...‬‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫הכרת הסוגיות ההלכתיות המרכזיות ופתרונן ההלכתי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הבנת חשיבותן של ההלכות השונות והעקרונות שעומדים מאחוריהן‬

‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫פתיחה‪:‬‬ ‫‪.1‬בחדר יהיו תלוים פתקים עם כל מיני סוגים של אנשים לפי לט אבות מלאכה‪ -‬החורש‪ ,‬הזורע‪ ,‬המרקד‪,‬‬ ‫המתיר‪ ,‬הצד צבי וכו'‪( ...‬ראו את כל אבות המלאכה בנספח)‪ ,‬אפשר לגוון ולהוסיף המגניב‪ ,‬החתיך וכאלה‪,‬‬ ‫אבל בכל מקרה שתים מהדמויות חייבות להיות האופה והמוציא מרשות לרשות‪ .‬כל חניך בוחר לעצמו‬ ‫דמות אחת‪ .‬מסתובבים בחדר ונפגשים אחד עם השני‪ .‬כל אחד צריך לנחש מהו השני‪ ,‬מי שניחשו את‬ ‫הדמות שלו יוצא מהמשחק‪ ,‬מי שנשאר אחרון‪ ,‬ניצח‪.‬‬ ‫‪.2‬תולים את הרשימה המלאה של לט אבות מלאכה‪ ,‬מקריאים אותם ומחלקים אותם לקטגוריות כפי‬ ‫שמובא בנספח‪ .‬כל חניך (או קבוצת חניכים‪ ,‬תלוי במספר החניכים) בוחר לעצמו קטגוריה אהובה ומתיישב‬ ‫איתה‪( .‬אפשר שכל קבוצה תעשה מורל למלאכה אהובה‪ ,‬לבחור צבע לכל קטגוריה)‪.‬‬ ‫‪.3‬כל קבוצה מקבלת דף עם שאלות‪ :‬הסבירו את המלאכות השונות‪ .‬מדוע לפי דעתכם המלאכות הללו‬ ‫אסורות בשבת? האם זה רלוונטי לימינו? מה לפי דעתכם התולדות של המלאכות הללו? מדוע נקבעו דווקא‬ ‫ההלכות הללו?‬ ‫‪ .4‬עשיה צופית‪ -‬מחלקים את החניכים לשלוש קבוצות‪ -‬עירוב‪ ,‬חימום בשבת‪ ,‬והבדלה‪ -‬קבוצת העירוב‬ ‫תלמד כיצד לבנות עירוב ותבנה עירוב מסביב לשבט או כל שטח מוגדר אחר‪ .‬קבוצת החימום בשבת תחשוב‬ ‫על דרך להטמין את החמין לפני שבת (רמז‪ -‬בור מתחת למדורה‪ .)...‬וקבוצת ההבדלה תכין דברי הבדלה (נר‬ ‫בתוך פלפל‪ ,‬כוס מקושטת‪ ,‬כלי לבשמים מבוסים וכו'‪ .)...‬לאחר שהקבוצות יסיימו‪ ,‬כל קבוצה תציג את מה‬ ‫שהיא עשתה לשאר החניכים‪( .‬אפשר בשבלב זה להעלות עוד רעיונות יצירתיים וגם לחשוב על הדברים‬ ‫הנוספים שאפשר לעשות בטבע בשבת‪.‬‬ ‫סיכום‪ :‬שבת בשטח מהווה אתגר לצופה הדתי‪ ,‬מצד אחד מסורבל וקשה יותר להתנהל בשטח בשבת ומצד‬ ‫שני החיים בטבע מאפשרים לנו לחזור להלכות הבסיסיות‪ ,‬להכיר אותם טוב יותר ולהבין איך אפשר להיות‬ ‫יהודי בטבע בצורה משמעותית‪.‬‬ ‫‪3‬‬


‫פעולה ‪ -2‬על המשולש אדם‪ ,‬טבע והקב"ה‪-‬‬ ‫‪ .1‬פתיחה בטבע‪ -‬נלך לחורשה הקרובה‪ -‬נשמיע את שירת העשבים של נעמי שמר כפתיחה להכניס‬ ‫לאווירה‪ .‬על העצים יהיו תלויים פסוקים ומשפטים הקשורים ליהדות וטבע‪ ,‬כל אחד צריך לבחור משפט‬ ‫אחד וחפץ כלשהוא מהטבע (אצטרובל‪ ,‬אבן‪ ,‬מחטי אורן וכו‪ )...‬ואז הולכים לחדר‬ ‫‪ .2‬כעת ננסה לברר‪ -‬מה היציאה לטבע נותנת לנו כיהודים? על הלוח נצייר את המשולש‪ -‬אלוקים‪ -‬אדם‪-‬‬ ‫טבע‪ .‬נדון ביחסים שבין שלושת קודקודי המשולש‪ .‬האם הטבע הוא אלוקי והוא ניתן לנו לשמירה? האם‬ ‫אנו חלק מהטבע? האם אנחנו צריכים ללמוד מהטבע? ננסה לחשוב על הדברים דרך החוויות שלנו‬ ‫כמטיילים‪.‬‬ ‫המפגש עם הטבע יכול להשפיע עלינו בכמה דרכים‪:‬‬ ‫האופן הראשון – היציאה לטבע מטביעה חותם על המטייל בהיבט המוסרי‪ .‬הטבע מלמד את המטייל מוסר‬ ‫ומידות טובות‪ .‬המטייל חווה מפגש ישיר עם תופעות שונות המשפיעות על אישיותו ובונות אותה‪ .‬אך‬ ‫בתנאי‪ ,‬שייתן דעתו על הסובב אותו ויקשיב היטב ל"שיעור" שהטבע מלמד לו; במה שהוא חווה פיזית‬ ‫בגופו ממש‪ ,‬בחוויותיו הויזואליות והשמיעתיות‪ ,‬במפגש עם צמחים או בעלי חיים ובמפגש עם השטח‬ ‫הגיאוגרפי והשפעתו הנפשית על המטייל‪.‬‬ ‫האופן השני – המפגש עם הטבע מביא את המטייל לתובנות רוחניות עמוקות‪ ,‬המלמדות אותו על הבורא‪.‬‬ ‫הטבע משמש כשער לעולם רוחני עמוק‪ ,‬המפגיש את המטייל עם הרצון האלוקי‪ ,‬עם ההשגחה האלוקית‬ ‫ועם החכמה האלוקית המתגלים בטבע‪.‬‬ ‫האופן השלישי‪ -‬הטבע הוא מתנה מאת ה'‪ ,‬שעלינו הוא ציווה לשמור עליו‪ ,‬היציאה לטבע מבהירה לנו את‬ ‫הצורך הזה‪ .‬השמירה היא בשני מישורים‪ -‬במישור הפיזי של בל תשחית וכו ובמישור הרוחני של שמירת‬ ‫מצוות ועשיית דבר ה' בעולמו‪.‬‬ ‫‪ .3‬חוזרים למה שמצאנו בטבע ועושים יצירה יהודית עם מה שכל אחד הביא ודרכה ננסה להמחיש את‬ ‫שלושת המגמות הללו‪( .‬ברקע עוד קצת שירי טבע וכאלה)‬

‫‪4‬‬


‫פעולה ‪ :3‬אנחנו והאבנים‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניכים יבינו שלכל דבר בטבע יש חיבור ליהדות‬ ‫‪ .2‬החניכים יבינו כיצד הטבע עשוי להשפיע על החיים הדתיים שלנו‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מבקשים מהחניכים למצוא אבן‪ ,‬כל אחד מביא את האבן שלו ומסביר למה הוא בחר‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫‪ .2‬נקרא ביחד את המדרש על תחילתו של רבי עקיבא ונדבר על ההשפעה של האבנים על רבי‬ ‫עקיבא‪ ,‬על הקשר שבין המים והאבנים ועל היחס בין האבנים‪ ,‬המים והתורה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מחלקים את החניכים לזוגות‪ ,‬כל זוג צריך לחשוב על משהו בטבע שהוא מתחבר אליו‪-‬‬ ‫מדבר‪ ,‬ים‪ ,‬עץ מסוים‪ ,‬חיה שהוא אוהב‪ ,‬ולכתוב מדרש שמתאר את ההשפעה של אותו‬ ‫חלק בטבע על החיים הדתיים שלו‪.‬‬ ‫‪ .4‬מתאספים‪ ,‬כל זוג מקריא את המדרש שלו ומסביר‪.‬‬ ‫לסיכום‪ -‬יש נטיה לחשוב שהיהדות נמצאת בין כותלי בית המדרש ובספרים‪ .‬המדרש על רבי‬ ‫עקיבא מראה שההתחלה של הכל היא דווקא בטבע ומשם ממשיך הלימוד תורה ומתפתח‪.‬‬

‫‪5‬‬


‫פעולה ‪ -4‬הטמעת "יראת שמים" בטיול בעקבות הרמב"ם‬ ‫[לכיתות ו‪-‬יב]‬

‫מטרות‪:‬‬

‫‪ .1‬החניך ירגיש חיבור דתי לטבע‬ ‫‪ .2‬החניך יראה עצמו כחלק מן הבריאה ויעצים את מושג הקב"ה כבורא‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬הגיעו לפינת טבע מיוחדת (נוף מרהיב‪ ,‬שקט‪ ,‬מגוון צבעים‪ ,‬חוף ים‪ ,‬מאגר מים‪ .)...‬ומקמו כל חניך‬ ‫לבדו בפינה שקטה‪[ .‬למדריך‪ -‬הקפד כי כל החניכים עדין בקשר עין איתך ומתודרכים היטב שלא‬ ‫לעזוב את מקומם כלל ושמוגדרת נקודת איסוף]‪.‬‬ ‫‪ .2‬בקשו מהחניכים להתנתק ממכשירים‪ ,‬להירגע ולשבת בנינוחות אך בריכוז‪.‬‬ ‫‪ .3‬חלקו לחניכים את דף המשימות [נספח ‪ ]1‬ובקשו מכל אחד למלאו לבדו בפינה שקטה לאחר‬ ‫התבוננות טובה ויסודית על פני הטבע הנשקף לעיניהם‪.‬‬ ‫‪ .4‬לאחר מילוי דף המשימות בקשו מכל החניכים לעצום עינים ל‪ 4-‬דקות ולחשוב מחשבות רק על‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫‪ .5‬לאחר ‪ 4‬דקות בקשו מהם לפתוח עיניים‪ ,‬להסתכל שוב טוב טוב על הטבע ולסקור את כל מה‬ ‫שסביבם ולכתוב בכמה משפטים מה שהם מרגישים‪.‬‬ ‫‪ .6‬כנסו את כל החניכים‪ ,‬חלקו להם הקטע לעיל על הרמב"ם והקריאו אותו ושאלו‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מה אתם הרגשתם בתרגיל ולאחר מילוי דף המשימות?‬

‫‪‬‬

‫אילו מחשבות היו לכם על הקב"ה בזמן התרגיל?‬

‫‪‬‬

‫מה דעתכם על הקטע של הרמב"ם?‬

‫‪‬‬

‫האם גם אתם מרגישים אוהבים או יראים יותר את הקב"ה?‬

‫‪ .7‬השמיעו‪/‬הקריאו את השיר‪" -‬פשפש" של סיני תור [נספח ‪.]3‬‬

‫‪6‬‬


‫פעולה ‪ -5‬מה הטבע היהודי שלי?‬ ‫מטרות‪-‬‬ ‫‪ .1‬החניכים יראו כיצד הטבע אומר שירה לקב"ה‬ ‫‪ .2‬החניכים ימצאו את השירה הטבעית המיוחדת שלהם‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מסדרים את החדר כמו יער (עדיף לעשות את הפעילות בטבע כמובן אם מזג האוויר מאפשר‪ )...‬כל‬ ‫חניך נכנס בתורו לחדר ומקבל חלק אחד מ'פרק שירה' עם מספר שאלות‪:‬‬

‫א‪ .‬בחרו את אחד מן הפסוקים בפרק שקיבלתם‪ ,‬קראו אותו‪ ,‬הבינו אותו ונסו להבין את הקשר‬ ‫בין מי שאומר את השירה לבין השירה שהוא אומר‪:‬‬ ‫מה הם התכונות המיוחדות של הבריאה שבחרתם?‬ ‫איזה מקום הבריאה הזו תופסת בעולם? האם היא נתפס כחיובית? שלילית? טובה לאדם?‬ ‫מה החשיבות של הבריאה החיי האדם? מה היא נותנת לנו?‬ ‫חשבו‪ ,‬מה הבריאה הזו צריכה לעשות כדי למלא את רצון ה' בעולם?‬ ‫כיצד אתם מתייחסים לבריאה? האם אתם אוהבים אותה? האם אתם מפחדים ממנה?‬ ‫מדוע בחרתם דווקא את הבריאה הזו? מה הקשר בינכם לבינה?‬ ‫איזה קשר יש בין הבריאה שבחרתם לבין עבודת ה' שלכם?‬

‫ב‪ .‬עשו מעשה יהודי רוחני עם החלק שבחרתם‪ -‬מדיטציה (הצעה למדיטציה עם פרק שירה בנספח‬ ‫‪ .)1‬צרו יצירה יהודית עם החומרים שסביבכם‪ ,‬חברו לחן למילים‪ ,‬כתבו שיר‪ ,‬כתבו סיפור‪,‬‬ ‫העלו הצגת יחיד‪ ,‬כתבו מונולוג‪ ,‬רקדו‪ ,‬כתבו תפילה ועוד ועוד לפי רצונכם‪.‬‬

‫‪ .2‬נתאסף למעגל וכל אחד יציג את מה שהוא עשה‪.‬‬

‫‪ .3‬כל חניך מקבל דף שעליו כתוב‪ :‬אני אומר‪ _________ :‬הוא צריך להשלים את המשפט עם‬ ‫השירה המיוחדת לו ולפי הטבע שלו‪ .‬בואכם לכתוב את פרק שירה שלכם‪ ,‬היעזרו בשאלות‬ ‫הבאות‪ :‬מה הם התכונות המיוחדות שלי? מהו המקום המיוחד שלי בעולם? האם אני עושה טוב‬ ‫לברואים שמסביבי ולטבע?‬ ‫מה אני צריך לעשות כדי למלא את רצון ה' בעולם?‬ ‫כיצד מתבטא הקשר הטבעי ביני לבין הקב"ה וכיצד זה בא לידי ביטוי בעבודת ה' שלי?‬

‫‪7‬‬


‫פעולה ‪ -6‬קפה מדרש‪ -‬שתי אופציות ללימוד לקראת היציאה לטבע‪ -‬על מנהיגות וגשם‬ ‫ועל שמירה על הטבע בעיני היהדות‬ ‫אופציה ראשונה‪ -‬על מנהיגות וגשם‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫מסדרים את החדר בצורת בית קפה‪ ,‬עם שולחנות עגולים ושתיה וקצת כיבוד (אפשר להשקיע ולהוסיף‬ ‫אלמנטים של טבע‪ -‬אצטרובלים מקושטים‪ ,‬פרחים מהגינה וכו'‪ )...‬מחלקים את החניכים לקבוצות של‬ ‫שלוש או ארבע‪ ,‬לכל קבוצה מחלקים את אחד המדרשים‪ .‬הם צריכים לקרוא את המדרש ולדון בו לפי‬ ‫השאלות‪.‬‬ ‫מקור מספר ‪ -1‬על גשם וצדקה‪:‬‬ ‫‪ .1‬בימיו של רבי תנחומא נצטרכו ישראל למטר‪ .‬באו אליו ואמרו לו‪ :‬גזור תענית שירד מטר‪.‬‬ ‫גזר תענית פעם ראשונה ושניה ולא ירדו גשמים‪ ,‬בשלישית קם ודרש‪ :‬כל העם יחלקו צדקה‪.‬‬ ‫קם איש אחד‪ ,‬לקח מה שהיה בביתו ויצא לחלק בשוק‪.‬‬ ‫פגעה בו גרושתו‪ ,‬אמרה לו‪ :‬זכה בי כי מהיום שיצאתי מביתך לא ראיתי טוב‪.‬‬ ‫כיון שראה אותה ערומה ובצרה גדולה‪ ,‬נתמלא עליה רחמים ונתן לה‪ ,‬על שום "ומבשרך לא תתעלם"‪.‬‬ ‫צפה בהם איש אחד הלך ואמר לר' תנחומא‪:‬‬ ‫אמר לו [האיש]‪ :‬רבי‪ ,‬מה אתה יושב כאן ועבירה כאן?‬ ‫אמר לו‪ :‬מה ראית?‬ ‫אמר לו‪ :‬ראיתי איש אחד נפגש עם גרושתו ונותן לה פרוטות‪ .‬אילולא היה חשוד עמה‪ ,‬היה נפגש איתה ונותן לה‬ ‫פרוטות?‬ ‫שלח רבי תנחומא להביא אותו‪.‬‬ ‫אמר לו [ר' תנחומא]‪ :‬הרי אתה לא יודע שהעולם שרוי בצער‪ ,‬בני אדם שרויים בצער‪ ,‬החיות שרויות בצער ואתה‬ ‫נפגשת עם אשתך ונתת לה פרוטות? לולא הית חשוד עמה לא הית נותן לה‪.‬‬ ‫אמר לו‪ :‬ולא אתה דרשת ומבשרך לא תתעלם? ואתה אמרת כל העם יצאו ויחלקו צדקה‪ ,‬ולקחתי מה שיהיה בביתי‬ ‫ויצאתי לשוק לחלק‪ .‬ופגעה בי גרושתי ואמרה לי זכה בי כי מהיום שיצאתי מביתך לא ראיתי טוב‪ ,‬כיון שראיתי שהיא‬ ‫ערומה ובצרה גדולה‪ ,‬נתמלאתי עליה רחמים ונתתי לה‪ ,‬על שום ומבשרך לא תתעלם‪.‬‬ ‫באותה שעה הגביה ר' תנחומא פניו לשמים ואמר‪ :‬ומה אם בשר ודם אכזרי ואין עליו מזונות‪ ,‬כיון שראה אותה‬ ‫ערומה ובצרה גדולה נתמלא עליה רחמים ונתן לה‪ ,‬אנו‪ ,‬שאנו בני בחוניך‪ ,‬בני אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ומזונותינו עליך‪,‬‬ ‫על אחת כמה וכמה‪.‬‬ ‫באותה שעה ירדו גשמים ונתרווה העולם‪.‬‬ ‫ויקרא רבה פרשה לד‪ ,‬סימן יד (על פי תרגום הרב שטינזלץ)‬

‫שאלות למחשבה‪:‬‬ ‫מה מייצג הגשם בסיפור?‬ ‫מדוע לפי דעתכם לא ירד גשם מלכתחילה?‬ ‫איזה תהליך עובר רבי תנחומא במהלך הסיפור?‬ ‫מה היה מיוחד במעשיו של האיש שחילק צדקה לגרושתו?‬ ‫מה ניתן ללמוד מהסיפור ביחס לרצונו של ה' מאיתנו?‬ ‫‪8‬‬


‫‪ .2‬בציפורין [‪ ]...‬חד זמן צרכון מיעבד תענית‪ ,‬ולא נחת מיטרא‪ .‬עבד רבי יהושע תעניתא בדרומא ונחת מטרא‪ ,‬והוון‬ ‫ציפוראיי אמרין‪ :‬רבי יהושע בן לוי מחית מיטרא לדרומאיי‪ ,‬ורבי חנינה עצר מיא מן ציפוראיי‪ .‬צרכון מיעבד זמן‬ ‫תיניינות‪ .‬שלח ואייתי לרבי יהושע בן לוי‪ .‬אמר ליה‪ :‬מישגח מרי מיפוק עימן להתענות‪ .‬נפקון תריהון לתעניתא ולא‬ ‫נחת מיטרא‪ .‬עאל ואמר קומיהון‪ :‬לא רבי יהושע בן לוי מחית מיטרא לדרומאיי‪ ,‬ולא רבי חנינה עצר מיטרא מן‬ ‫ציפוראיי‪ ,‬אלא דרומאיי ליבהון רכיך‪ ,‬ושמעין מילה דאורייא ומתכנעין‪ ,‬וציפוראיי ליבהון קשי‪ ,‬ושמעין מילה דאורייא‬ ‫ולא מיתכנעין‪.‬‬ ‫תרגום‪:‬‬ ‫פעם אחת הייתה בצורת ברחבי ארץ ישראל‪ .‬גזר רבי חנינה תענית בציפורי‪ ,‬התענו הציבור‪ ,‬ולא ירד גשם‪ .‬באותו‬ ‫זמן בדרום הארץ ‪ -‬התקין רבי יהושע בן לוי תענית‪ ,‬וירד גשם‪ .‬היו אנשי ציפורי אומרים‪ :‬רבי יהושע בן לוי מוריד‬ ‫גשם לדרומיים‪ ,‬ורבי חנינה עוצר את הגשמים מאנשי ציפורי‪ .‬פעם אחרת היו צריכים שוב לתענית מפני הבצורת‪.‬‬ ‫שלח רבי חנינה והביא את רבי יהושע בן לוי לציפורי‪ .‬אמר לו‪ :‬התרצה לצאת עמי מן העיר ונתענה יחדיו? יצאו‬ ‫שניהם והתענו‪ ,‬ולא בא הגשם! קם רבי חנינה ואמר לפני אנשי ציפורי‪ :‬לא רבי יהושע בן לוי מוריד מטר לדרומיים‪,‬‬ ‫ולא רבי חנינה עוצר את הגשם מאנשי ציפורי‪ .‬אלא דרומיים ליבם רך ופתוח‪ ,‬ושומעין דברי תורה ונכנעים לפני‬ ‫הבורא‪ .‬ואילו אנשי ציפורי ליבם קשה‪ ,‬ושומעין דברי תורה ובכל זאת לא נכנעים לפני הבורא‪...‬‬ ‫תלמוד ירושלמי‪ ,‬מסכת תענית‪ ,‬פרק ג‪ ,‬הלכה א‬

‫שאלות למחשבה‪:‬‬ ‫מה הבדל בתפיסת המנהיג בין רבי חנינא ורבי יהושע בן לוי?‬ ‫כיצד העם תופס את המנהיג בשתי המקרים?‬ ‫מה הטעות המרכזית של אנשי ציפורי?‬

‫‪9‬‬


‫אופציה ב'‪ -‬שמירה על הטבע בעיני היהדות‪:‬‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫מסדרים את החדר בצורת בית קפה‪ ,‬עם שולחנות עגולים ושתיה וקצת כיבוד (אפשר להשקיע ולהוסיף‬ ‫אלמנטים של טבע‪ -‬אצטרובלים מקושטים‪ ,‬פרחים מהגינה וכו'‪ )...‬מחלקים את החניכים לקבוצות של‬ ‫שלוש או ארבע‪ ,‬לכל קבוצה מחלקים את המקורות בהדרגה לפי הסדר‪ .‬הם צריכים לקרוא ולדון לפי‬ ‫השאלות‪.‬‬ ‫בראשית ‪ /‬חיים חפר‬ ‫ָארץ;‬ ‫ב ְֵּראשִׁ ית ב ָָּּרא אֱ ֹלהִׁ ים אֶ ת הַ שָּ מַ י‪.‬ם ו ְּאֶ ת הָּ ֶ‬ ‫ָארץ הָּ י ְּתָּ ה ת ֹּהּו ו ָּב ֹּהּו ו ְּח ֹּשֶ ְך עַ ל‪ְּ -‬פנֵי תְּ הֹום;‬ ‫ו ְּהָּ ֶ‬ ‫ּובַּיֹום הָּ ִׁראשֹון הִׁ בְּדִׁ יל אֱ ֹלהִׁ ים בֵין ח ֹּשֶ ְך לְּאֹור‬ ‫וַי ְּהִׁ י אֹור‬‫ו ְּהַ ב ֹּקֶ ר‪ ,‬בָּהִׁ יר‪ ,‬ז ַָּרח בָּעֹולָּם ו ְַּאחֲ ָּריו בָּא הַ ַלי ְּלָּה‬ ‫שָּ חֹור‪-‬‬‫וַי ְּהִׁ י עֶ ֶרב וַי ְּהִׁ י ב ֹּקֶ ר – יֹום אֶ חָּ ד‪.‬‬ ‫ּובַּיֹום הַ שֵ נִׁי הּוא י ָּצַר אֶ ת הָּ ָּרקִׁ יעַ ‪,‬‬ ‫הָּ ָּרקִׁ יעַ הַ נִׁ ְּפלָּא ו ְּהַ כָּח ֹּל‪,‬‬ ‫הָּ ָּרקִׁ יעַ שֶ פָּ ַרץ מִׁ תֹוְך הַ מַ י ִׁם ו ְּהִׁ בְּקִׁ יעַ‬ ‫ו ְּנִׁ ְּפ ַרש מֵ עַ ל גָּבֹוהַ ו ְּעָּ ג ֹּל–‬ ‫וַי ְּהִׁ י עֶ ֶרב וַי ְּהִׁ י ב ֹּקֶ ר – יֹום שֵ נִׁי‪.‬‬ ‫ּובַּיֹום הַ שְּ לִׁישִׁ י הּוא י ָּצַר אֶ ת הַ ּיַבֶשֶ ת‪,‬‬ ‫אֶ ת הָּ עֵ מֶ ק‪ ,‬אֶ ת הָּ הָּ ר ו ְּאֶ ת הַ ּיָּם‪,‬‬ ‫ו ְּנָּטַ ע הַ ְּרבֵה עֵ צִׁים ו ְּגַם שָּ תַ ל ְּפ ָּרחִׁ ים ו ָּדֶ שֶ א‬ ‫שֶ הִׁ ְּפלִׁיאּו אֶ ת הָּ עַ י ִׁן ְּבי ָּפְּ י ָּם–‬ ‫וַי ְּהִׁ י עֶ ֶרב וַי ְּהִׁ י ב ֹּקֶ ר – יֹום שְּ לִׁישִׁ י‪.‬‬ ‫ּובַּיֹום הָּ ְּרבִׁיעִׁ י אֶ ת הַ שֶ מֶ ש ב ָָּּרא ו ְּי ֵָּרחַ עָּ לָּה ַבלֵילֹות‬ ‫ִׁרבְּבֹות כֹו ָּכבִׁים‪ ,‬כָּל כֹוכָּב הּוא מַ זָּל ‪,‬סֹובְּבּו‬ ‫ו ְּעָּ בְּרּו בַמְּ סִׁ לֹות–‬ ‫וַי ְּהִׁ י עֶ ֶרב וַי ְּהִׁ י ב ֹּקֶ ר ְּרבִׁיעִׁ י‪.‬‬ ‫‪11‬‬


‫ּובְּיֹום חֲ מִׁ ישִׁ י הּוא י ָּצַר חַ ּיִׁים בַמַ י ִׁם–‬ ‫אֶ ת הַ צְּדָּ פִׁים‪ ,‬אֶ ת הַ דָּ גִׁים‪ ,‬הַ תַ נִׁינִׁים‪,‬‬ ‫ּובְּאֹותֹו הַ ּיֹום פָּ ְּרחּו ְּבנֵי‪-‬הַ ָּכנָּף אֶ ל הַ שָּ מַ י ִׁם–‬ ‫הַ נְּשָּ ִׁרים‪ ,‬הַ סְּ נּונִּׁיֹות ו ְּהַ ּיֹונִׁים –‬ ‫וַי ְּהִׁ י עֶ ֶרב וַי ְּהִׁ י ב ֹּקֶ ר – חֲ מִׁ ישִׁ י‪.‬‬ ‫ּובַּיֹום הַ שִׁ שִׁ י הּוא י ָּצַר חַ ּיֹות בַחֶ לֶד‪,‬‬ ‫אֶ ת הַ פִׁילִׁים ‪,‬הָּ אַ ּיָּלֹות‪ ,‬אֶ ת הַ צְּבֹועִׁ ים;‬ ‫ּובְּאֹותֹו הַ ּיֹום מַ מָּ ש‪ ,‬הּוא ב ָָּּרא ָאדָּ ם ְּב ֶצלֶם‪,‬‬ ‫הּוא ב ָָּּרא ָאדָּ ם ְּב ֶצלֶם אֱ ֹלהִׁ ים–‬ ‫וַי ְּהִׁ י עֶ ֶרב וַי ְּהִׁ י ב ֹּקֶ ר – יֹום שִׁ שִׁ י‪.‬‬ ‫ו ְּהָּ ָאדָּ ם אִׁ לֵף כָּל בְּהֵ מָּ ה‪.‬‬ ‫ו ְּהָּ ָאדָּ ם חָּ ַרש בָּאֲ דָּ מָּ ה‪.‬‬ ‫ו ְּהָּ ָאדָּ ם הִׁ מְּ צִׁיא אֶ ת הַ ַג ְּלגַל‪.‬‬ ‫ו ְּהָּ ָאדָּ ם הֵ שִׁ יט סְּ ִׁפינֹות עַ ל גַל‪.‬‬ ‫ו ְּהָּ ָאדָּ ם ִׁרסֵ ן אֶ ת הַ קִׁ טֹור‪.‬‬ ‫ו ְּהָּ ָאדָּ ם טָּ ס מַ עְּ לָּה ַכצִׁפֹור‪.‬‬ ‫ו ְּהָּ ָאדָּ ם ָּכבַש כֹו ְּכבֵי מָּ רֹום‪.‬‬ ‫ו ְּהָּ ָאדָּ ם ב ָָּּרא אֶ ת הָּ אֲ טֹום‪.‬‬ ‫ָארץ הָּ י ְּתָּ ה ת ֹּהּו ו ָּב ֹּהּו ו ְּח ֹּשֶ ְך עַ ל‪ְּ -‬פנֵי תְּ הֹום‪.‬‬ ‫ו ְּהָּ ֶ‬ ‫ּובַּיֹום הָּ ִׁראשֹון הִׁ בְּדִׁ יל אֱ ֹלהִׁ ים בֵין ח ֹּשֶ ְך לְּאֹור‬ ‫וַי ְּהִׁ י אֹור‬‫ו ְּהַ ב ֹּקֶ ר‪ ,‬בָּהִׁ יר‪ ,‬ז ַָּרח בָּעֹולָּם‪ ,‬ו ְַּאחֲ ָּריו בָּא הַ ַלי ְּלָּה‬ ‫שָּ חֹור‪-‬‬‫וַי ְּהִׁ י עֶ ֶרב וַי ְּהִׁ י ב ֹּקֶ ר – יֹום אֶ חָּ ד‪.‬‬ ‫ּובַּיֹום הַ שֵ נִׁי הּוא י ָּצַר אֶ ת הָּ ָּרקִׁ יעַ ‪,‬‬ ‫הָּ ָּרקִׁ יעַ שֶ פָּ ַרץ מִׁ תֹוְך הַ מַ י ִׁם ו ְּהִׁ בְּקִׁ יעַ ‪:‬‬ ‫ּובַּיֹום הַ שְּ לִׁישִׁ י הּוא י ָּ ַצר אֶ ת הַ ּיַבֶשֶ ת‪,‬‬ ‫ו ְּנָּטַ ע הַ ְּרבֵה עֵ צִׁים ו ְּגַם שָּ תַ ל ְּפ ָּרחִׁ ים ו ָּדֶ שֶ א;‬

‫‪11‬‬


‫וַי ְּהִׁ י עֶ ֶרב וַי ְּהִׁ י ב ֹּקֶ ר יֹום שְּ לִׁישִׁ י‪ ,‬יֹום שְּ לִׁישִׁ י‬ ‫ו ַּיִׁב ְָּּרא אֶ ת הַ מְּ אֹורֹות ב ְָּּרבִׁיעִׁ י‪.‬‬ ‫ּובְּיֹום חֲ מִׁ ישִׁ י הּוא י ָּצַר חַ ּיִׁים בַמַ י ִׁם‬ ‫ּובְּאֹותֹו הַ ּיֹום פָּ ְּרחּו ְּבנֵי הַ ָּכנָּף אֶ ל הַ שָּ מַ י ִׁם;‬ ‫ּובַּיֹום הַ שִׁ שִׁ י הּוא ָּרָאה כִׁי מַ עֲ שֵ הּו תָּ ם–‬ ‫ו ַּיִׁשְּ ב ֹּת מִׁ כָּל מְּ לַאכְּתֹו ו ְֹּלא ב ָָּּרא אֶ ת הָּ ָאדָּ ם –‬ ‫ו ַּי ְַּרא אֱ ֹלהִׁ ים כִׁי טֹוב‪.‬‬ ‫ש ְמ ָרּה"‬ ‫ָאדם; וַיַ נִּ חֵ הּו בְ גַן‪-‬עֵ ֶדן‪ ,‬לְ עָ בְ ָדּה ּולְ ָ‬ ‫ֹלקים‪ ,‬אֶ ת‪-‬הָ ָ‬ ‫"וַיִּ ַקח ה' אֱ ִּ‬ ‫בראשית ב‪,‬טו‬ ‫שאלות למחשבה‪:‬‬ ‫האם האדם מיותר בעולם?‬ ‫האם האדם כיום מקיים את התפקיד שה' נתן לו?‬ ‫האם היחסים בין האדם לטבע הם רק שהאדם צריך לשמור על הטבע? חשבו על עוד דרכים שבהם הקשר‬ ‫הזה מתבטא‬

‫היה אדם!‬ ‫'אל תשחית דבר'‪ ,‬היא הקריאה הראשונה והכללית ביותר של הא‪-‬ל‪ ,‬אשר באה אליך‪ ,‬אדם‪ ,‬כאשר אתה‬ ‫מזהה בעצמך את אדון כל הארץ‪ ...‬אכן‪ ,‬אדמה‪ ,‬צומח וחי‪ ,‬נושאים כבר את חותמך הנובע מהמיומנות‬ ‫האנושית הטכנית; הם עברו טרנספורמציה באמצעות ידך האנושית עבור צרכיך האנושיים‪ ,‬לדיור‪ ,‬לביגוד‪,‬‬ ‫למזון ולכלים‪ ,‬ואתה תופס אותם כרכושך‪ .‬וכך‪ ,‬אתה עומד במרכז ממלכתך הארצית‪ ,‬והם כולם משרתים‬ ‫את כוחך‪ .‬אם כעת תרים את ידך על מנת לשחק משחק ילדותי ולספק את זעמך חסר הטעם‪ ,‬ותבקש‬ ‫להשחית את מה שמיועד לשימוש; אם תבקש להשמיד את מה שעליך לנצל; אם תתייחס ליצורים שתחתיך‬ ‫כאל אובייקטים חסרי זכויות ולא תתפוס את הא‪-‬ל שברא אותם‪ ,‬ולכן תבקש גם כי יחושו את עצמת מצב‬ ‫רוחך המזלזל במקום להשתמש בהם כאמצעים לפעילות אנושית חכמה ‪ -‬כי אז קריאתו של הא‪-‬ל תקרא‬ ‫לך 'אל תשחית דבר'! היה אדם!‬ ‫הרב שמשון רפאל הירש‪ ,‬חורב ( על טעמי מצוות)‪,‬הוצאת פלדהיים‪ ,‬ניו–יורק תשי"ג‪ ,‬מצווה שצז‬ ‫שאלות למחשבה‪:‬‬ ‫מהי גישתו של הרשר הירש אל הטבע?‬ ‫מה המשמעות של 'היה אדם'?‬ ‫איזה עיקרון חברתי אנחנו לומדים מדבריו?‬ ‫חשבו‪ ,‬מה עוד אתם יכולים ללמוד מהיחס הרצוי לטבע?‬ ‫‪12‬‬


‫רבי שמעון (יש גורסים‪ :‬רבי יעקב) אומר‪ :‬המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר‪' :‬מה נאה אילן זה‬ ‫ומה נאה ניר זה' ‪ -‬מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו‪.‬‬ ‫יש שהסיקו ממשנה זו על יחסם השלילי של חז"ל כלפי הטבע‪ ,‬על חוסר רגישותם לצומח ולנוי הטבעי‪.‬‬ ‫ביררנו בהרחבה שהבנה זו מוטעית‪.‬‬ ‫נשלים את הדברים מתוך עיון במאמר שכתב מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל סביב משנה זו‪ .‬המאמר‬ ‫נקרא "נויו של אילן"‪ .‬הרב צבי יהודה מבאר שאין חז"ל שוללים את הקשר אל הטבע ואת ההתפעלות‬ ‫ממנו‪ .‬אדרבה‪ ,‬קשר זה הוא ברוך‪ ,‬אבל בתנאי שאין הוא מנותק מהתורה‪ .‬מתוך תורה‪ ,‬ודרך התורה‪,‬‬ ‫מתגלה ערכו האלוקי של הטבע‪" :‬מתוך שפע התורה תופס האדם את גילויו של נוי זה‪' ,‬מה נאה אילן זה'‪,‬‬ ‫המופיע כולו בתוכה ועל ידה"‪ .‬הביקורת של משנתנו מכוונת כלפי מי ש"מפסיק"‪ ,‬כלומר‪ :‬מנתק‪ ,‬בין‬ ‫התורה לטבע‪" .‬בהפסקת חיוניותו ממקור שפע זה (של התורה)‪ ,‬מסתלפת פנייתו הנפרדת אל אותו הנוי‬ ‫מחוסר החיים"‪.‬‬ ‫ביאור‪ :‬האדם זקוק למזון רוחני כשם שהוא זקוק למזון גשמי‪ .‬המזון הרוחני מחיה אותו‪ ,‬את רוחו ואת‬ ‫נפשו ‪ -‬רוח חיים ממלא אותו‪ .‬ככל שפוגש האדם יותר מקורות תזונה רוחניים‪ ,‬כך הוא יותר "חי"‪ ,‬חייו‬ ‫הרוחניים הם יותר בריאים ויותר טהורים‪ .‬מפגשים שאינם מעניקים לו מנות חיים רוחניים‪ ,‬הם מפגשים‬ ‫"מתים"‪.‬‬ ‫מה דינו של המפגש עם הטבע? עונה משנתנו‪ :‬אם המפגש עם נויו של האילן והצומח מחובר מבחינה‬ ‫רעיונית עם התורה והאמונה‪ ,‬אם אדם מגלה את אלוקים בטבע‪ ,‬ופורצת מפיו ברכה לה' ריבון כל‬ ‫העולמים‪ ,‬אזי שפע חיים זורם באדם‪ .‬אבל אם המפגש שלו עם הטבע‪ ,‬מנותק מהתורה‪ ,‬אזי הוא פוגש "נוי‬ ‫מחוסר חיים" ומאבד מנות חיים‪ .‬בלשונם של חז"ל‪" :‬מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו"‪.‬‬ ‫הרב אלישע אבינר‪ ,‬היחס אל הטבע (ב)‪ ,‬מתוך‪ :‬אתר ישיבת ההסדר ברכת משה‬ ‫שאלות למחשבה‪:‬‬ ‫מה היחס של חז"ל לפי הרב אבינר אל היחס בין התורה והטבע?‬ ‫האם ייתכן תורה בלי טבע או טבע בלי תורה?‬ ‫מה ההבדל בהסתכלות בטבע כשהיא מגיעה דרך התורה?‬

‫‪13‬‬


‫נספחים לפעולה ‪-1‬‬ ‫לט אבות מלאכה‪ -‬מסכת שבת פרק ז' משנה ב'‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫אבות מלאכות ארבעים חסר אחת‪ :‬החורש‪ ,‬והזורע‪ ,‬והקוצר‪ ,‬והמעמר‪ ,‬והדש‪ ,‬והזורה‪ ,‬והבורר‪ ,‬והטוחן‪,‬‬ ‫והמרקד‪ ,‬והלש‪ ,‬והאופה‪ ,‬הגוזז את הצמר‪ ,‬והמלבנו‪ ,‬והמנפצו‪ ,‬והצובעו‪ ,‬והטווהו‪ ,‬והמסך‪ ,‬והעושה שני בתי‬ ‫נירין‪ ,‬והאורג שני חוטין‪ ,‬והפוצע שני חוטין‪ ,‬הקושר‪ ,‬והמתיר‪ ,‬והתופר שתי תפירות‪ ,‬והקורע על מנת לתפור‬ ‫שתי תפירות‪ ,‬הצד צבי‪ ,‬והשוחטו‪ ,‬והמפשיטו‪ ,‬והמולחו‪ ,‬והמעבדו‪ ,‬והמוחקו‪ ,‬והמחתכו‪ ,‬הכותב שתי אותות‪,‬‬ ‫והמוחק על מנת לכתוב שתי אותות‪ ,‬הבונה‪ ,‬והסותר‪ ,‬המכבה‪ ,‬והמבעיר‪ ,‬והמכה בפטיש‪ ,‬והמוציא מרשות‬ ‫לרשות‪--‬הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת‪.‬‬ ‫ובחלוקה לקטגוריות‪:‬‬ ‫ַארבָ עִ ים חָ סֵ ר ַאחַ ת‪:‬‬ ‫אֲ בוֹת ְמלָאכוֹת ְ‬

‫סדר הכנת הפת ‪ 11 -‬מלאכות;‬ ‫הַ ּזו ֵֹרעַ ‪ ,‬וְ הַ חו ֵֹרׁש‪ ,‬וְ הַ ּקוֹצֵ ר‪ ,‬וְ הַ ְמעַ מֵ ר; הַ ָדׁש‪ ,‬וְ הַ ּזו ֶֹרה; הַ בו ֵֹרר‪ ,‬הַ ּטוֹחֵ ן‪ ,‬וְ הַ ְמ ַר ֵּקד‪ ,‬וְ הַ לָׁש‪ ,‬וְ הָ אוֹפֶ ה;‬

‫סדר הכנת הבגד ‪ 13 -‬מלאכות‬ ‫חטּטין‪,‬‬ ‫ִירין‪ ,‬וְ הָ או ֵֹרג ְׁשנֵי ִ‬ ‫הַ ּגוֹזֵ ז אֶ ת הַ צֶ מֶ ר‪ ,‬הַ ְמלַבְ נוֹ‪ ,‬וְ הַ ְמנַפְ צוֹ‪ ,‬וְ הַ צוֹבְ עוֹ‪ ,‬וְ הַ ּטוֹוֶ ה‪ ,‬וְ הַ מֵ סֵ ְך‪ ,‬וְ הָ עו ֶֹשה ְׁשנֵי בָ ֵתי נ ִ‬ ‫חטּטין; הַ ּקוֹׁשֵ ר‪ ,‬וְ הַ מַ ִתיר‪ ,‬וְ הַ תוֹפֵ ר ְׁש ֵתי ְתפִ ירוֹת‪ ,‬הַ ּקו ֵֹרע עַ ל ְמנָת לִ ְתפוֹר ְׁש ֵתי ְתפִ ירוֹת;‬ ‫וְ הַ פוֹצֵ עַ ְׁשנֵי ִ‬

‫סדר כתיבת ספר ‪ 9 -‬מלאכות‬ ‫הַ צָ ד ְצבִ י‪ ,‬הַ ּׁשוֹחֲ טוֹ‪ ,‬וְ הַ מַ פְ ִׁשיטוֹ‪ ,‬הַ מוֹלְ חוֹ‪ ,‬וְ הַ ְמעַ בֵ ד אֶ ת עוֹרוֹ‪ ,‬וְ הַ מוֹחֲ קוֹ‪ ,‬וְ הַ ְמחַ ְתכוֹ; הַ ּכוֹתֵ ב ְׁש ֵתי או ִֹתּיוֹת‪,‬‬ ‫וְ הַ מוֹחֵ ק עַ ל ְמנָת לִ כְ תוֹב ְׁש ֵתי או ִֹתּיוֹת;‬

‫הבונה והסותר ‪ 2 -‬מלאכות (בניית בית)‬ ‫הַ ב ֹונֶה‪ ,‬וְ הַ ּסוֹתֵ ר;‬ ‫המכבה והמבעיר ‪ 2 -‬מלאכות (חרושת ועבודה באש)‬

‫‪14‬‬


‫הַ ְמכַבֶ ה‪ ,‬וְ הַ מַ בְ עִ יר;‬

‫המכה בפטיש (תיקון כלי והשלמתו)‪,‬‬ ‫הַ מַ ּכֶה בַ פַ ִּטיׁש;‬ ‫המוציא מרשות לרשות (מסחר)‪.‬‬ ‫הַ מו ִֹציא מֵ ְרׁשטּת לִ ְרׁשטּת‬ ‫נספחים לפעולה ‪-2‬‬ ‫הרמה המוסרית‪:‬‬

‫תיקון המידות ע"י היציאה‬ ‫"שאמרו רבותינו זכרונם לברכה‪ :‬כל האומר פרק שירה בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא‪ .‬ואין‬ ‫הכונה על ההגיה והצפצוף בפה‪ ,‬אלא על מחשבת הלב‪ ,‬כמו‪ :‬אמרתי אני בלבי (קהלת ב')‪ .‬והמחשבה היא‬ ‫שיסתכל כי מכל אחד מן הנבראים הנראים לעין‪ ,‬יש ליקח ראיה על איזו מדה טובה או מוסר השכל או דבר‬ ‫חכמת בינה‪...‬‬ ‫ספר העקרים מאמר ג' פרק א' עמ' רנה‪ ,‬הוצאת מישור תשנ"ה‪.‬‬

‫א"ר חייא‪ ,‬מאי דכתיב‪ :‬מלפנו מבהמות ארץ‪ .‬זו פרדה שכורעת טּמַ ְשתֶ נֶת‪ ,‬ומעוף השמים יְ חַ ּכְ מנו‪ .‬זה תרנגול‬ ‫שמפייס ואחר כך בועל‪ .‬אמר רבי יוחנן‪ :‬אלמלי לא נתנה תורה לישראל‪ ,‬למדנו צניעות מחתול וגזל מנמלה‬ ‫ועריות מיונה (עירובין פרק י' דף ק' ע"ב)"‬ ‫אם כן‪ ,‬עלינו להתבונן וללמוד מוסר וחכמה מהטבע ככל יכולתנו‪.‬‬ ‫הרמה הרוחנית‪:‬‬ ‫בנין האמונה והעמקתה ההתבוננות בטבע בונה ומחזקת באדם את אמונתו‪ .‬וכך כתב הרב קוק‪" :‬צריך‬ ‫להראות את הדרך איך נכנסים אל הטרקלין ‪ -‬דרך השער‪ .‬השער הוא האלהות המתגלה בעולם‪ ,‬בעולם בכל‬ ‫יפיו והדרו‪ ,‬בכל רוח ונשמה‪ ,‬בכל חי ורמש‪ ,‬בכל צמח ופרח‪ ,‬בכל גוי וממלכה‪ ,‬בים וגליו‪ ,‬בשפרירי שחק‬ ‫ובהדרת המאורות‪"...‬‬ ‫וכבר לימדנו הרמב"ם‪" :‬והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו‪ .‬בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו‬ ‫הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ‪ ,‬מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה‬ ‫גדולה לידע השם הגדול‪ ,‬כמו שאמר דוד‪ :‬צמאה נפשי לאלהים לאל חי‪ .‬וכשמחשב בדברים האלו עצמן‪ ,‬מיד‬ ‫הוא נרתע לאחוריו וירא ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים‬ ‫‪15‬‬


‫דעות‪ .‬כמו שאמר דוד‪ :‬כי אראה שמיך וגו' מה אנוש כי תזכרנו וגו'‪ .‬ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים‬ ‫גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם‪ .‬כמו שאמרו חכמים בענין אהבה‬ ‫שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם"‪.‬‬ ‫ומוסיף הרמב"ם‪" :‬בזמן שאדם מתבונן בדברים האלו ומכיר כל הברואים ממלאך וגלגל ואדם וכיוצא בו‬ ‫ויראה חכמתו של הקב"ה בכל היצורים וכל הברואים‪ ,‬מוסיף אהבה למקום ותצמא נפשו ויכמה בשרו‬ ‫לאהוב המקום ברוך הוא‪ ,‬ויירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו‪"...‬‬ ‫אם כן‪ ,‬חובה עלינו לצאת לטבע ולהתבונן בנפלאות הבורא‪ ,‬כדי להתקרב אליו ‪ .‬חובה זו הדגיש רבנו בחיי‪:‬‬ ‫"הבחינה בברואים והבאת ראיה מהם לחכמת הבורא ית' אנו חייבין בה מן המושכל ומן הכתוב ומן‬ ‫הקבלה"‪.‬‬ ‫בראיה פנימית יותר‪ ,‬סבור רבי אליהו די וידאש‪ ,‬בעל ראשית חכמה‪ ,‬שיש להעמיק בכל פרט ופרט בבריאה‪:‬‬ ‫"צריך להסתכל ולדעת כי כפי הנתיב שעל ידו נבראו‪ ,‬כך יורה בחינתה וצורתה ‪.‬‬ ‫כמו השושנה שיש לה שלשה עשר עלין וחמשה עלין תקיפין‪ ,‬כדפרש רשב"י ז"ל (בראשית א‪ ,‬א) צריך להבין‬ ‫ולהסתכל בחכמה האלהית שבראה בכח נתיב פלוני ומפני כך חייב יציאת פעולתה בכך עלין‪ .‬ויש שושנה‬ ‫שבה חמשה עלין‪ ,‬כדפרשו בתקונים (עא‪ ,‬א) המורה על חמש אותיות אלהים כדפרש רשב"י שם‪...‬‬ ‫ויש עוד דברים בעניין הבחינה כאשר יבחין ויש בענייני פרטי העולם ימצאם כולם רומזים לעניינים‬ ‫עליונים ואין צריך להאריך בהם‪." ...‬‬ ‫ועוד מרחיב ומדגים שיש להקשיב לרעם‪ ,‬ולקולות שמשמיעות החיות וללמוד מהם‪ ,‬ולהיות מוכנים לקבל‬ ‫מהם את ההשפעה הרצויה‪.‬‬ ‫כך גם מלמדנו הרב צבי ישראל טאו‪" :‬הרבה יש ללמוד מסדרי ההנהגה האלוקית בבריאה בכללה לסדרי‬ ‫ההנהגה האלוקית באנושות‪ ,‬ובאומה הישראלית בפרט‪ .‬באיוב אומר אליהוא‪' :‬מלפנו מבהמות ארץ ומעוף‬ ‫השמים יחכמנו' כוונת דבריו – לומר שחכמה יתרה יש באדם על בעלי החיים‪ .‬אולם יש להסביר שכוונת‬ ‫הפסוק היא ללמדנו שיש להתבונן בחכמה הגדולה הנסתרת בעניינים הטבעיים‪ ,‬וללמוד ממנה לתהליכים‬ ‫העוברים על האדם בכלל ועל האומה הישראלית בפרט‪ .‬יש מקום איפה‪ ,‬להתבונן בתהליכים הטבעיים‬ ‫המתרחשים בעולם הטבע על מנת ללמוד מהם לסדרי גאולת ישראל"‪ .‬מרחיב הרב טאו להסביר את‬ ‫התופעות הטבעיות העוברות על הפרפר על פי המחקר המדעי‪ ,‬ומשווה אותן לתהליכי גאולת ישראל‪" :‬אנשי‬ ‫האמונה שבדור יודעים הם שכשם שכל שלבי ההתפתחות והנסיגה של הפרפר לא במקרה הם נעשים‪...‬כך‬ ‫גם בבניינה של כנסת ישראל"‪...‬‬

‫‪16‬‬


‫נספח לפעולה ‪-3‬‬

‫מה היה תחילתו של רבי עקיבא?‬ ‫אמרו‪ :‬בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום‪.‬‬ ‫פעם אחת היה עומד על פי הבאר‪.‬‬ ‫אמר‪ ,‬מי חקק אבן זו‪,‬‬ ‫אמרו לו‪ ,‬המים שתדיר נופלים עליה בכל יום‪.‬‬ ‫אמרו לו‪ ,‬עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"‪,‬‬ ‫מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו‪:‬‬ ‫מה רך פסל את הקשה‪ ,‬דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה‬ ‫שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם‪.‬‬ ‫מיד חזר ללמוד תורה‪.‬‬ ‫הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות‪.‬‬ ‫אמר לו‪ ,‬רבי למדני תורה‪.‬‬ ‫אחז רבי עקיבא בראש הלוח‪ ,‬ובנו בראש הלוח‪.‬‬ ‫כתב לו אלף בית ולמדה‪ .‬אלף תיו ולמדה‪ ,‬תורת כהנים ולמדה‪.‬‬ ‫היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה‪.‬‬ ‫[אבות דרבי נתן ו']‬ ‫נספחים לפעולה ‪-4‬‬

‫א‪ .‬האל הנכבד והנורא הזה‪--‬מצוה לאוהבו וליראה ממנו‪ ,‬שנאמר "ואהבת‪ ,‬את ה'‬ ‫אלוהיך" (דברים ו‪,‬ה; דברים יא‪,‬א) ונאמר "את ה' אלוהיך תירא" (דברים ו‪,‬יג;‬ ‫דברים י‪,‬כ)‪[ .‬ב] והיאך היא הדרך לאהבתו‪ ,‬ויראתו‪ :‬בשעה שיתבונן האדם‬ ‫במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים‪ ,‬ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ‪--‬‬ ‫מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול‪ ,‬כמו שאמר‬ ‫דויד "צמאה נפשי‪ ,‬לאלוהים‪--‬לאל חי" (תהילים מב‪,‬ג)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬וכשמחשב בדברים האלו עצמן‪ ,‬מיד הוא נרתע לאחוריו‪ ,‬ויירא ויפחד ויידע‬ ‫שהוא בריה קטנה שפלה אפלה‪ ,‬עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות‪ ,‬כמו‬ ‫שאמר דויד "כי אראה שמיך ‪ . . .‬מה אנוש‪ ,‬כי תזכרנו" (תהילים ח‪,‬ד‪-‬ה)‪.‬‬

‫[רמב"ם‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬הלכות יסודי התורה‪ ,‬פרק א]‬ ‫‪17‬‬


‫[נספח ‪ ] 1‬דף משימות לתרגיל בטבע‬ ‫שלב א‪ :‬רישמו על הטבלה ‪ 12‬פרטי‪-‬טבע שונים שאתם רואים (מים‪ ,‬עלה‪ ,‬הר‪ ,‬עץ פיקוס‪ ,‬עץ אלון‪ ,‬אדמת כורכר‪,‬‬ ‫נמלה‪ ,‬ציפור דרור‪)...‬‬ ‫שלב ב‪ :‬ליד כל פריט ציינו ממה הוא מורכב (גבעול‪ ,‬נוצות‪ ,‬גרגרים‪ ,‬על כותרת‪ ,‬כנפיים‪ ,‬עץ‪)...‬‬ ‫שלב ג‪ :‬ציינו מאלו צבעים הוא מורכב‬ ‫שלב ד‪ :‬נסו לשער בן כמה אותו פריט טבע (שבועיים‪ ,‬חודש‪ ,‬שנתיים‪ ,‬מילארד שנה‪)...‬‬ ‫שלב ה‪ :‬מלאו בטבלה איזו מקצועות ותחומי ידע צריך להכיר כדי להבין היטב פרט‪-‬טבע זה‪ .‬ניתן להיעזר‬ ‫ברשימה המצויה מטה*‬ ‫שלב ו‪ :‬סכמו כמה שנות חיים יש להקדיש כדי להבין כל פרט ידע ולבסוף כמה שנות חיים צירך אדם להקדיש‬ ‫כדי להכיר את כל פרטי הטבע הללו במלואם ולאשורם‪.‬‬ ‫פריט‪-‬טבע‬

‫שלב א‬

‫שלב ב‬

‫שלב ד‬

‫שלב ג‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪.5‬‬

‫‪.6‬‬

‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬

‫‪.9‬‬

‫‪18‬‬

‫שלב ה‬

‫שלב ו‬


‫בהמה דקה טהורה אומרת‪ :‬מי כמוכה באלים יי ‪ ,‬מי כמוכה נאדר בקדש ‪ ,‬נורא תהילות עושה פלא‬ ‫‪:‬‬ ‫בהמה גסה טהורה אומרת‪ :‬הרנינו לאלהים עוזנו ‪ ,‬הריעו לאלהי יעקב‬ ‫‪:‬‬ ‫בהמה דקה טמאה אומרת‪ :‬היטיבה יי לטובים ‪ ,‬ולישרים בלבותם‬ ‫‪:‬‬ ‫בהמה גסה טמאה אומרת‪ :‬יגיע כפיך כי תאכל ‪ ,‬אשריך וטוב לך‬ ‫‪:‬‬ ‫גמל אומר‪ :‬יי ממרום ישאג ‪ ,‬וממעון קדשו יתן קולו ‪ ,‬שאוג ישאג על נוהו‬

‫‪:‬‬

‫סוס אומר‪ :‬הנה כעיני עבדים ‪ ,‬אל יד אדוניהם ‪ ,‬כעיני שפחה ‪ ,‬אל יד גברתה ‪ ,‬כן עיננו אל יי אלהינו ‪ ,‬עד שיחננו‬ ‫‪:‬‬ ‫פרד אומר‪ .:‬יודוך יי כל מלכי ארץ ‪ ,‬כי שמעו אמרי פיך‬

‫‪:‬‬

‫חמ ור אומר‪ :‬לך יי הגדולה ‪ ,‬והגבורה והתפארת והנצח וההוד ‪ ,‬כי כל בשמים ובארץ ‪ ,‬לך יי הממלכה ‪,‬‬ ‫והמתנשא לכל לראש ‪:‬‬ ‫שור אומר‪ :‬אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליי ‪ ,‬ויאמרו‬ ‫לאמר ‪ ,‬אשירה ליי כי גאה גאה ‪ ,‬סוס ורכבו רמה בים ‪ :‬חיות השדה אומרים‪ . :‬ברוך הטוב והמטיב‬ ‫צבי אומר‪ :‬ואני אשיר עזך ‪ ,‬וארנן לבקר חסדך ‪ ,‬כי היית משגב לי ‪ ,‬ומנוס ביום צר לי‬ ‫‪:‬‬ ‫פיל אומר‪ :‬מה גדלו מעשיך יי ‪ ,‬מאד עמקו מחשבתיך‬ ‫אריה אומר‪ :‬יי כגבור יצא ‪ ,‬כאיש מלחמות יעיר קנאה ‪ ,‬יריע אף יצריח ‪ ,‬על אויביו יתגבר‬ ‫‪ ,‬ירונו ישבי סלע ‪,‬‬ ‫דוב אומר‪ :‬ישאו מדבר ועריו חצרים ‪ ,‬תשב קדר‬ ‫‪:‬‬ ‫מראש הרים יצווחו ‪ :‬ישימו ליי כבוד ‪ ,‬ותהלתו באיים יגידו‬

‫‪:‬‬

‫‪:‬‬

‫זאב אומר‪ :‬על כל דבר פשע ‪ ,‬על שור על חמור על שה על שלמה ‪ ,‬על כל אבדה אשר יואמר כי הוא זה ‪ ,‬עד‬ ‫‪:‬‬ ‫האלהים יבוא דבר שניהם ‪ ,‬אשר ירשיען אלהים ‪ ,‬ישלם שנים לרעהו‬ ‫‪:‬‬ ‫שועל אומר‪ :‬הוי בנה ביתו בלא צדק ‪ ,‬ועליותיו בלא משפט ‪ ,‬ברעהו יעבד חנם ‪ ,‬ופעלו לא יתן לו‬ ‫‪:‬‬ ‫זרזיר אומר‪ :‬רננו צדיקים ביי ‪ ,‬לישרים נאוה תהלה‬ ‫‪:‬‬ ‫חתול אומר‪ :‬ארדוף אויבי ואשיגם ‪ ,‬ולא אשוב עד כלותם‬ ‫פרק ששי‬ ‫שרצים אומרים‪ :‬ישמח ישראל בעושיו ‪ ,‬בני ציון יגילו במלכם‬

‫‪:‬‬

‫אלים שבשרצים אומרים‪ :‬אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך ‪ ,‬בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך‬ ‫‪:‬‬ ‫נחש אומר‪ :‬סומך יי לכל הנפלים ‪ ,‬וזוקף לכל הכפופים‬ ‫‪:‬‬ ‫עקרב אומר‪ :‬טוב יי לכל ‪ ,‬ורחמיו על כל מעשיו‬ ‫‪:‬‬ ‫שבלול אומר‪ :‬כמו שבלול תמס יהלוך ‪ ,‬נפל אשת בל חזו שמש‬ ‫‪:‬‬ ‫נמלה אומרת‪ :‬לך אל נמלה עצל ‪ ,‬ראה דרכיה וחכם‬ ‫‪:‬‬ ‫עכבר אומר‪ :‬ואתה צדיק על כל הבא עלי ‪ ,‬כי אמת עשית ואני הרשעתי‬ ‫‪:‬‬ ‫חולדה אומרת‪ :‬כל הנשמה תהלל יה הללויה‬ ‫‪:‬‬ ‫כלבים אומרים‪ :‬באו נשתחוה ונכרעה ‪ ,‬נברכה לפני יי עשנו‬ ‫‪24‬‬

‫‪:‬‬


‫[נספח ‪]3‬‬ ‫פשפש‬ ‫מילים ולחן‪ :‬סיני תור‬ ‫בא לי לצעוק אליך ‪ -‬אההההההההההה‬ ‫בא לי לשיר אליך‬ ‫בא לי לתת לך מתנה‬ ‫לתת לך מנחה גדולה‪,‬‬ ‫מנחה גדולה‬ ‫אבל מה‪-‬‬ ‫פשפש כמוני‪ ,‬פשפש כמוני‬ ‫יכול לתת לא‪-‬לוקה שכמותך‪ ,‬א‪-‬לוקה שכמותך‪.‬‬ ‫אבל מה‪-‬‬ ‫תולעת שכמוני‬ ‫יכולה לתת לא‪-‬לוקה שכמותך‪ ,‬א‪-‬לוקה שכמותך‪.‬‬ ‫הייתי רוצה להתקרב אליך‪,‬‬ ‫הייתי רוצה לחבק אותך חזק‪.‬‬ ‫הייתי רוצה לתת לך מתנה‪,‬‬ ‫לתת לך מנחה גדולה‪ ,‬מנחה גדולה‪.‬‬ ‫אבל מה‪-‬‬ ‫פשפש כמוני‪ ,‬פשפש כמוני‬ ‫יכול לתת לא‪-‬לוקה שכמותך‪ ,‬א‪-‬לוקה שכמותך‪.‬‬ ‫אבל מה‪-‬‬ ‫תולעת שכמוני‬ ‫יכולה לתת לא‪-‬לוקה שכמותך‪ ,‬א‪-‬לוקה שכמותך‪.‬‬ ‫אבל מה‪-‬‬ ‫צפרדע שכמוני‬ ‫יכולה לתת לא‪-‬לוקה שכמותך‪.‬‬ ‫אבל מה‪-‬‬ ‫תרנגולת שכמוני‬ ‫יכולה לתת לא‪-‬לוקה שכמותך‪ ,‬א‪-‬לוקה שכמותך‪.‬‬ ‫אז מה‪ ,‬אז מה נשאר לי בעולם‪,‬‬ ‫מלבד לקרקר לקרקר לקרקר אליך‬ ‫אז מה‪ ,‬אז מה נשאר לי בעולם‪,‬‬ ‫מלבד לקרקר לקרקר לקרקר אליך‬

‫‪21‬‬


‫נספחים לפעולה ‪-5‬‬ ‫נספח ‪:1‬‬ ‫אם רק נקשיב נוכל להבחין‪ .‬הבריאה כולה אומרת שירה‪ .‬נעצור לרגע‪ .‬נשתתף בשירה‪ .‬נתחבר‬ ‫לנפלאות הטבע ולשירת הברואים‪ .‬ננשום עם טבע נשמת העולם‪.‬‬ ‫כ מדיטציה‪ ,‬ההמלצה שלי היא לקחת פסוק מפרק שירה ולהשתמש בו בחשיבה איטית כמו‬ ‫מנטרה‪ .‬וכך להתבונן בטבע‪ .‬למשל‪ ,‬אִׁ ילָּנֹות מהם אומְּ ִׁרים‪ָ ,‬אז י ְַּרנְּנּו עֲ צֵי הַ ּיָּעַ ר מִׁ לִׁפְּ נֵי ה'‪ .‬האם‬ ‫תוכלו לחוש ולשמוע את שירת העצים? אם שטים בים‪ ,‬אפשר לזכור מה אומרים הימים‪ ,‬מִׁ ק ֹּלֹות‬ ‫מַ י ִׁם ַרבִׁים אַ דִׁ ִׁ‬ ‫ירים מִׁ שְּ ב ְֵּרי י ָּם‪.‬‬ ‫מקובלי צפת הדגישו מאוד את החשיבות של קריאת פרק שירה כי ראו בכך דרך שהאדם יעשה‬ ‫את חלקו בהבאת שפע לנבראים‪ ...‬פרק שירה כולל בתוכו את המנוני המלאכים הממונים‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫אומר הרמ"ק‪ ,‬סופו של דבר‪ ,‬העיקר תלוי "במעשי האדם‪ ,‬אם ייטיב ירבה הקב"ה כוחם וישפיע‬ ‫ירה "ויודע‬ ‫פֶרק שִׁ ָּ‬ ‫בהם טובה וברכה‪ ...‬ואם ירע ימעט שפעם"‪ .‬כך גם האר"י משבח את מי שאומר ֶ‬ ‫לכווין ‪ ...‬שהוא גורם שפע לכל הנבראים‪.‬‬ ‫בתקופה התלמודית עסקו בפרק שירה כחלק מסודות "מעשה בראשית" והגיעו לחזיונות‬ ‫אקסטאטיים‪ .‬אך‪ ,‬גם אם אנו רחוקים מדרך זו של התנאים שגילו את סודות פרק שירה‪ ,‬אין זה‬ ‫מסיר מחובתנו לעצור לפעמים ולהתבונן בעולם הטבע‪ .‬ההתבוננות בבריאה וההתפעלות מעוצמת‬ ‫היצירה האלוהית מכשירות את הדרך לחוות את ההרמוניה שבטבע ולחוש את החסד האין סופי‬ ‫שבעולם‪ .‬התבוננות בדורנו‪ ,‬בעידן הטכנולוגי ישנו ערך מיוחד לעצירת מרוץ החיים לשם‬ ‫התבוננות זו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בעידן של הרס המערכות האקולוגית על ידי האדם‪ ,‬יכול החיבור לטבע‬ ‫באמצעות פרק שירה לעודד אותנו לקבל על עצמנו לפעול לשמירה על העולם ועל שירתו‬ ‫הייחודית של כל נברא ונברא ‪.‬‬ ‫'פרק שירה'‬ ‫פרק ראשון‬ ‫שמים אומרים‪ :‬השמים מספרים כבוד אל ‪ ,‬ומעשה ידיו מגיד הרקיע ‪ :‬ארץ אומרת‪ :‬ליי הארץ ומלואה ‪ ,‬תבל‬ ‫ויושבי בה ‪ ,‬ואומר ‪ .‬מכנף הארץ זמרת שמענו ‪ ,‬צבי לצדיק ‪:‬‬ ‫גן עדן אומר‪ :‬עורי צפון ובואי תימן ‪ ,‬הפיחי גני יזלו בשמיו ‪ ,‬יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו ‪:‬‬ ‫גיהנום אומר‪ :‬כי השביע נפש שוקקה ‪ ,‬ונפש רעבה מלא טוב ‪:‬‬ ‫מדבר אומר‪ :‬ישושום מדבר וציה ‪ ,‬ותגל ערבה ותפרח כחבצלת ‪:‬‬ ‫שדות אומרים‪ :‬יי בחכמה יסד ארץ ‪ ,‬כונן שמים בתבונה‪:‬‬ ‫מים אומרים‪ :‬לקול תתו המון מים בשמים ‪ ,‬ויעל נשאים מקצה ארץ‪:‬‬ ‫‪21‬‬


‫ימים אומרים‪ :‬מקולות מים רבים ‪ ,‬אדירים משברי ים ‪ ,‬אדיר במרום יי‪:‬‬ ‫נהרות אומרים‪ :‬נהרות ימחאו כף ‪ ,‬יחד הרים ירננו ‪:‬‬ ‫מעינות אומרים‪ :‬ושרים כחוללים ‪ ,‬כל מעיני בך‪:‬‬ ‫פרק שני‬ ‫יום אומר‪ :‬יום ליום יביע אמר ‪ ,‬ולילה ללילה יחוה דעת ‪:‬‬ ‫לילה אומר‪ :‬להגיד בבקר חסדך ‪ ,‬ואמונתך בלילות ‪:‬‬ ‫שמש אומר ‪ :‬שמש ירח עמד זבולה ‪ ,‬לאור חציך יהלכו ‪ ,‬לנגה ברק חניתך‪:‬‬ ‫ירח אומרת‪ :‬עשה ירח למועדים ‪ ,‬שמש ידע מבואו‪:‬‬ ‫כוכבים אומרים‪ :‬אתה הוא יי לבדך‪ ,‬אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם ‪ ,‬הארץ וכל אשר עליה ‪,‬‬ ‫הימים וכל אשר בהם ‪ ,‬ואתה מחיה את כלם ‪ ,‬וצבא השמים לך משתחוים ‪:‬‬ ‫עבים אומרים‪ :‬ישת חשך סתרו ‪ ,‬סביבותיו סוכתו ‪ ,‬חשכת מים עבי שחקים‪:‬‬ ‫ענני כבוד אומרים‪ :‬אף ברי יטריח עב ‪ ,‬יפיץ ענן אורו ‪:‬‬ ‫רוח אומר‪ :‬אמר לצפון תני‪ ,‬ולתימן אל תכלאי‪ ,‬הביאי בני מרחוק‪ ,‬ובנותי מקצה הארץ ‪:‬‬ ‫ברקים אומרים‪ :‬ברקים למטר עשה ‪ ,‬מוצא רוח מאוצרותיו‪:‬‬ ‫טל אומר‪ :‬אהיה כטל לישראל ‪ ,‬יפרח כשושנה ‪ ,‬ויך שרשיו כלבנון‪:‬‬ ‫גשמים אומרים‪ :‬גשם נדבות תניף אלהים ‪ ,‬נחלתך ונלאה אתה כוננתה‪:‬‬ ‫פרק שלישי‬ ‫אילנות שבשדה אומרים‪ :‬אז ירננו עצי היער ‪ ,‬מלפני יי כי בא לשפוט את הארץ ‪:‬‬ ‫גפן אומרת‪ :‬כה אמר יי ‪ ,‬כאשר ימצא התירוש באשכול ‪ ,‬ואמר ‪ ,‬אל‬ ‫תשחיתהו כי ברכה בו ‪ ,‬כן אעשה למען עבדיי ‪ ,‬לבלתי השחית הכל ‪:‬‬ ‫תאנה אומרת‪ :‬נצר תאנה יאכל פריה ‪:‬‬ ‫רמון אומר‪ :‬כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך ‪:‬‬ ‫תמר אומר‪ :‬צדיק כתמר יפרח ‪ ,‬כארז בלבנון ישגה‪:‬‬ ‫תפוח אומר‪ :‬כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצילו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי‪:‬‬ ‫שיבולת חיטים אומרת‪ :‬שיר המעלות ממעמקים קראתיך יי‪:‬‬ ‫שיבולת שעורים אומרת‪ :‬תפלה לעני כי יעטוף ולפני יי ישפוך שיחו‪:‬‬ ‫שאר השיבולים אומרים‪ :‬לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר‪ ,‬יתרועעו אף ישירו‪:‬‬ ‫ירקות שבשדה אומרים‪ :‬תלמיה רוה ‪ ,‬נחת גדודיה ‪ ,‬ברביבים תמוגגנה ‪ ,‬צמחה תברך‪:‬‬ ‫דשאים אומרים‪ :‬יהי כבוד יי לעולם ‪ ,‬ישמח יי במעשיו‪:‬‬

‫‪22‬‬


‫פרק רביעי‬ ‫תרנגולת אומרת‪ :‬נתן לחם לכל בשר ‪ ,‬כי לעולם חסדו ‪:‬‬ ‫יונה אומרת‪ :‬כסוס עגור ‪ ,‬כן אצפצף ‪ ,‬אהגה כיונה ‪ ,‬דלו עיני למרום ‪ ,‬אדני עשקה לי ערבני ‪ :‬אומרת יונה לפני‬ ‫הקדוש ברוך הוא ‪ ,‬רבונו של עולם ‪ ,‬יהיו מזונותי מרורים כזית בידך ‪ ,‬ואל יהיו מתוקים כדבש ‪ ,‬על ידי בשר ודם‬ ‫‪ :‬נשר אומר‪ :‬ואתה יי אלהים צבאות אלהי ישראל ‪ ,‬הקיצה לפקוד כל הגוים ‪ ,‬אל תחן כל בגדי און סלה ‪:‬‬ ‫עגור אומר‪ :‬הודו ליי בכנור בנבל עשור זמרו לו ‪:‬‬ ‫צפור אומר‪ :‬גם צפור מצאה בית ‪ ,‬ודרור קן לה ‪ ,‬אשר שתה אפרחיה את מזבחותיך ‪ ,‬יי צבאות מלכי ואלהי‪:‬‬ ‫סנונית אומרת‪ :‬למען יזמרך כבוד ולא ידם ‪ ,‬יי אלהי לעולם אודך ‪:‬‬ ‫טסית אומרת‪ :‬עזרי מעם יי עשה שמים וארץ ‪:‬‬ ‫ציה אומרת‪ :‬אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה ‪:‬‬ ‫רציפי ( נ"א אונכי ) אומר‪ :‬נחמו נחמו עמי ‪ ,‬יאמר אלהיכם ‪:‬‬ ‫חסידה אומרת‪ :‬דברו על לב ירושלים ‪ ,‬וקראו אליה ‪ ,‬כי מלאה צבאה ‪ ,‬כי נרצה עוונה ‪ ,‬כי לקחה מיד יי כפלים‬ ‫בכל חטאתיה‪:‬‬ ‫עורב אומר‪ :‬מי יכין לעורב צידו כי ילדיו אל אל ישוועו ‪:‬‬ ‫זרזיר אומר‪ :‬ונודע בגוים זרעם ‪ ,‬וצאצאיהם בתוך העמים ‪ ,‬כל רואיהם יכירום ‪ ,‬כי הם זרע ברך יי ‪:‬‬ ‫אוז שבבית אומרת‪ :‬הודו ליי קראו בשמו ‪ ,‬הודיעו בעמים עלילותיו ‪ :‬שירו לו זמרו לו ‪ ,‬שיחו בכל נפלאותיו ‪:‬‬ ‫אוז הבר המשוטטת במדבר ‪ .‬כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת‪ :‬קול קורא במדבר ‪ ,‬פנו דרך יי ‪ ,‬ישרו‬ ‫בערבה מסילה לאלהינו ‪ ,‬ועל מציאות מזונותיה במדבר אומרת ‪ .‬ארור הגבר אשר יבטח באדם ‪ ,‬ברוך הגבר‬ ‫אשר יבטח ביי והיה יי מבטחו ‪:‬‬ ‫פרוגיות אומרים‪ :‬בטחו ביי עדי עד ‪ ,‬כי ביה יי צור עולמים‪:‬‬ ‫רחמה אומרת‪ :‬אשרקה להם ואקבצם ‪ ,‬כי פדיתים ורבו ‪ ,‬כמו רבו ‪:‬‬ ‫צפרת כרמים אומרת‪ :‬אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי ‪:‬‬ ‫חסיל אומר‪ :‬יי אלהי אתה ‪ ,‬ארוממך ‪ ,‬אודה שמך כי עשית פלא ‪ ,‬עצות מרחוק ‪ ,‬אמונה אמן‪:‬‬ ‫שממית אומרת‪ :‬הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה‪:‬‬ ‫זבוב אומר‪ :‬בשעה שאין ישראל עוסקים בתורה ‪ ,‬קול אומר קרא ואמר ‪ ,‬מה אקרא ‪ ,‬כל הבשר חציר ‪ ,‬וכל חסדו‬ ‫כציץ השדה ‪ ,‬יבש חציר נבל ציץ ‪ ,‬ודבר אלהינו יקום לעולם ‪ : ,‬בורא ניב שפתים ‪ ,‬שלום שלום לרחוק ולקרוב ‪,‬‬ ‫אמר יי ורפאתיו‪:‬‬ ‫תנינים אומרים‪ :‬הללו את יי מן הארץ ‪ ,‬תנינים וכל תהומות ‪:‬‬ ‫לויתן אומר‪ :‬הודו ליי כי טוב ‪ ,‬כי לעולם חסדו ‪:‬‬ ‫דגים אומרים‪ :‬קול יי על המים ‪ ,‬אל הכבוד הרעים ‪ ,‬יי על מים רבים ‪:‬‬ ‫צפרדע אומרת‪ :‬ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד‪:‬‬ ‫פרק חמישי‬

‫‪23‬‬


‫‪:‬‬ ‫בקדש ‪ ,‬נורא תהילות עושה פלא‬ ‫בהמה דקה טהורה אומרת‪ :‬מי כמוכה באלים יי ‪ ,‬מי כמוכה נאדר‬ ‫‪:‬‬ ‫יעקב‬ ‫בהמה גסה טהורה אומרת‪ :‬הרנינו לאלהים עוזנו ‪ ,‬הריעו לאלהי ‪:‬‬ ‫בהמה דקה טמאה אומרת‪ :‬היטיבה יי לטובים ‪ ,‬ולישרים בלבותם‪:‬‬ ‫בהמה גסה טמאה אומרת‪ :‬יגיע כפיך כי תאכל ‪ ,‬אשריך וטוב לך‬

‫‪:‬‬

‫גמל אומר‪ :‬יי ממרום ישאג ‪ ,‬וממעון קדשו יתן קולו ‪ ,‬שאוג ישאג על נוהו‬ ‫סוס אומר‪ :‬הנה כעיני עבדים ‪ ,‬אל יד אדוניהם ‪ ,‬כעיני שפחה ‪ ,‬אל יד גברתה ‪ ,‬כן עיננו אל יי אלהינו ‪ ,‬עד שיחננו‬ ‫‪:‬‬

‫‪:‬‬

‫פרד אומר‪ .:‬יודוך יי כל מלכי ארץ ‪ ,‬כי שמעו אמרי פיך‬ ‫חמ ור אומר‪ :‬לך יי הגדולה ‪ ,‬והגבורה והתפארת והנצח וההוד ‪ ,‬כי כל בשמים ובארץ ‪ ,‬לך יי הממלכה ‪,‬‬ ‫והמתנשא לכל לראש ‪:‬‬ ‫שור אומר‪ :‬אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליי ‪ ,‬ויאמרו‬

‫‪:‬‬

‫לאמר ‪ ,‬אשירה ליי כי גאה גאה ‪ ,‬סוס ורכבו רמה בים ‪ :‬חיות השדה אומרים‪ . :‬ברוך הטוב והמטיב‬ ‫היית משגב לי ‪ ,‬ומנוס ביום צר לי‬ ‫צבי אומר‪ :‬ואני אשיר עזך ‪ ,‬וארנן לבקר חסדך ‪ ,‬כי ‪:‬‬ ‫פיל אומר‪ :‬מה גדלו מעשיך יי ‪ ,‬מאד עמקו מחשבתיך‬

‫‪:‬‬

‫יצריח ‪ ,‬על אויביו יתגבר‬ ‫ישבי אף‬ ‫ירונו‪ ,‬יריע‬ ‫קנאה‬ ‫סלע ‪,‬‬ ‫אריה אומר‪ :‬יי כגבור יצא ‪ ,‬כאיש מלחמות יעיר ‪,‬‬ ‫דוב אומר‪ :‬ישאו מדבר ועריו חצרים ‪ ,‬תשב קדר‬

‫‪:‬‬

‫מראש הרים יצווחו ‪ :‬ישימו ליי כבוד ‪ ,‬ותהלתו באיים יגידו‬ ‫על כל אבדה אשר יואמר כי הוא זה ‪ ,‬עד‬ ‫זאב אומר‪ :‬על כל דבר פשע ‪ ,‬על שור על חמור על שה על שלמה ‪: ,‬‬ ‫האלהים יבוא דבר שניהם ‪ ,‬אשר ירשיען אלהים ‪ ,‬ישלם שנים לרעהו‬

‫‪:‬‬

‫שועל אומר‪ :‬הוי בנה ביתו בלא צדק ‪ ,‬ועליותיו בלא ‪:‬משפט ‪ ,‬ברעהו יעבד חנם ‪ ,‬ופעלו לא יתן לו‬ ‫זרזיר אומר‪ :‬רננו צדיקים ביי ‪ ,‬לישרים נאוה תהלה‬

‫‪:‬‬

‫חתול אומר‪ :‬ארדוף אויבי ואשיגם ‪ ,‬ולא אשוב עד כלותם‬ ‫פרק ששי‬

‫‪:‬‬

‫שרצים אומרים‪ :‬ישמח ישראל בעושיו ‪ ,‬בני ציון יגילו במלכם‬

‫‪:‬‬

‫ביתך ‪ ,‬בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך‬ ‫אלים שבשרצים אומרים‪ :‬אשתך כגפן פריה בירכתי ‪:‬‬ ‫הכפופים‬ ‫נחש אומר‪ :‬סומך יי לכל הנפלים ‪ ,‬וזוקף לכל ‪:‬‬ ‫עקרב אומר‪ :‬טוב יי לכל ‪ ,‬ורחמיו על כל מעשיו‬

‫‪:‬‬

‫שבלול אומר‪ :‬כמו שבלול תמס יהלוך ‪ ,‬נפל אשת בל‪ :‬חזו שמש‬ ‫נמלה אומרת‪ :‬לך אל נמלה עצל ‪ ,‬ראה דרכיה וחכם‬

‫‪:‬‬

‫עכבר אומר‪ :‬ואתה צדיק על כל הבא עלי ‪ ,‬כי ‪:‬אמת עשית ואני הרשעתי‬ ‫חולדה אומרת‪ :‬כל הנשמה תהלל יה הללויה‬

‫‪:‬‬

‫כלבים אומרים‪ :‬באו נשתחוה ונכרעה ‪ ,‬נברכה לפני יי עשנו‬ ‫‪24‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.