חוברת הדרכה - ימי זיכרון

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬ ‫האגף לחינוך‬

‫חוברת הדרכה‬ ‫ימי זיכרון‬ ‫תשע”ב ‪2011-2012 -‬‬

‫ע”ר‬

‫ע”ר‬

‫דבר המזכ״ ל‬ ‫מדריכים יקרים‪,‬‬ ‫תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב‪ ,‬במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה‬ ‫משמעותית בשבטים שלה‪.‬‬ ‫מאחורי מילים גדולות אלה‪ ,‬מסתתרת פעולה פשוטה‪ ,‬היא פעולת ההדרכה‪.‬‬ ‫הרגעים האלה‪ ,‬בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם‬ ‫תפיסות וערכים‪ ,‬הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק‬ ‫נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה‪.‬‬ ‫ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב‪ ,‬דור‬ ‫חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה‬ ‫ואת העשייה החינוכית רבת השנים‪.‬‬ ‫האגף לחינוך‪ ,‬שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות‬ ‫בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה‪ ,‬יחד‬ ‫עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך‪.‬‬ ‫הדרכה איכותית מבוססת על למידת הנושא‪ ,‬התעמקות בו והתאמתו באופן‬ ‫ספציפי אל החניכים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים‪ ,‬על אמונה ביכולתם ועל‬ ‫רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי‪.‬‬ ‫אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת‪.‬‬ ‫המשיכו כך‪.‬‬

‫בברכת הצופים‬ ‫חזק ואמץ‬ ‫גל בן שימול‬

‫‪1‬‬

‫חוברת ימי זיכרון‬ ‫רציונל‪ :‬מערך זה מיועד לחברי השכבה הבוגרת‪.‬‬ ‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה מצוין מידי שנה‬ ‫בכותרות‪ ,‬בתקשורת‪ ,‬בטקסים עירוניים‪ /‬ישוביים ובבתי הספר השונים‪.‬‬ ‫תנועת הצופים דוגלת בערכי יהדות‪ ,‬ציונות ואהבת הארץ‪ .‬מערך זה המכיל מספר רב ומגוון של פעולות‬ ‫המציינות את הזיכרון הזה מקנה זווית הסתכלות נוספת‪ ,‬מגובה העיניים מידי מדריך השכבה אשר אם‬ ‫כעת או בעברו משרת את המדינה‪.‬‬ ‫המערך אינו בנוי בהמשכיות או בהתבססות על העברת הפעולות בסדר מסוים אלא מציע מספר כיוונים‬ ‫להעברת מועד הזיכרון‪ .‬בידי מדריך השכבה היכולת להתאים ולבחור איזו פעולה מתאימה‪.‬‬

‫הפעולות‪:‬‬ ‫שלוש פעולות יום השואה‬ ‫שתי פעולות יצחק רבין ז"ל‬ ‫יום סיור בהר הרצל‬ ‫הצעות לפעילויות יום הזיכרון‬ ‫שש פעולות יום הזיכרון‬

‫‪2‬‬

‫פעולה ‪ 1‬יום השואה‬ ‫הכחשת השואה‬ ‫מתחלקים לשתי קבוצות‪ .‬תולים לכל קבוצה על חבל מספר בלונים‪ .‬המטרה של כל קבוצה היא לפוצץ את‬ ‫הבלונים של הקבוצה השניה על ידי נרות‪ .‬מותר לזוז רק על ידי קפיצה על רגל אחת‪ .‬עושים זאת בצורה של‬ ‫מרוץ שליחים‪ .‬הקבוצה הראשונה שמפוצצת את כל הבלונים מתנצחת‪ .‬בסיום המשחק מורידים את החבל‬ ‫התלוי וזורקים לפח‪.‬‬ ‫סרטון מוזיקה קלאסית‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫מה היה פה עכשיו? היו בלונים?! מה נשאר? מים‪ ....‬כמה זמן המים ישארו? מחר יאמינו שהיו פה בלונים‬ ‫עם מים‪ .‬משהו ידע אם לא נספר לו? להמשיל את זה על הכחשת השואה‪ .‬ניתן לדבר על כך שהיום גם‬ ‫מקטינים את הבעיה‪" .‬טוב‪ ,‬היו בלונים‪ ,‬אבל לא היום ‪ ,02‬היו רק ‪".....0‬‬ ‫יהודים בשואה‬ ‫קושרים לכל אחד את הידיים והרגלים באזיקונים‪ .‬המטרה של כל אחד היא לעבור מרחק מסוים (גדול)‪.‬‬ ‫השכבה תתחלק לשלוש‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫כאלה שלא הגיעו לסוף‪.‬‬ ‫כאלה שהגיעו לסוף תחת הנסיבות‪.‬‬ ‫כאלה שקרעו את האזיקונים והגיעו לסוף‪.‬‬

‫מה הקשר ליהודים בשואה? להציג להם בתור עובדה שהיו כאלה שהיו קורבנות של הנאצים‪ ,‬היו כאלה‬ ‫ששרדו‪ ,‬והיו כאלה שמרדו או רדפו את הנאצים אחרי השואה‪.‬‬ ‫סרטון‪ -‬אייכמן‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫ידע על אייכמן לכידתו ומשפטו‪ ,‬נטירת טינה‪ ,‬רדיפת אויבים גם אחרי המון זמן‪.‬‬ ‫דור המעבר‬ ‫אנחנו דור המעבר‪ ,‬אנחנו יכולים עדין לשמוע את הדברים ממקור ראשון‪ ,‬שהולך ונעלם‪ .‬הדור הבא יצטרך‬ ‫לשמוע את הדברים מאתנו‪.‬‬ ‫קטע קריאה‬ ‫"אני לא רוצה להיות גיבור" ‪ +‬דיון ביקורתי על בן גוריון (לא לגלות להם שהוא המצוטט)‬ ‫המשפט של בן גוריון‪" :‬תכנו אותי אנטישמי אבל אני חייב לומר זאת אנו נחנקים מבושה מהמתרחש‬ ‫בגרמניה בפולין ובאמריקה‪ ,‬שיהודים אינם מעיזים להיאבק אין אנו שייכים לעם היהודי הזה‪ ,‬אנו‬ ‫מתמרדים נגד עם יהודי כזה‪ ,‬אין אנו רוצים להיות יהודים כאלה"‪.‬‬ ‫מתודת סיכום ‪ 3 -‬סירי אורז‬

‫‪3‬‬

‫מכינים שלוש קערות עם אורז‪ .‬האחת עם אורז לא מוכן‪ .‬השניה עם אורז מבושל‪ .‬השלישית עם אורז שרוף‪.‬‬ ‫נותנים לחניכים לאכול מהאורז‪.‬‬

‫דיון‪:‬‬ ‫מה כל האחת מן מהקערות מסמלות? אפשר להמשיל מצב ניצולי השואה בארץ‪ .‬בשואה – אורז לא מוכן‪.‬‬ ‫בתחילה בארץ – אורז מוכן‪ .‬כיום – אורז שרוף‪ .‬אנחנו צריכים לשמור על האורז מוכן‪ ,‬להוציא אותו בזמן‬ ‫ולשמור שלא ישרף‪ .‬רוב ניצולי השואה חיים מתחת לקו העוני‪ ,‬מזניחים אותם ואף אחד לא דואג להם‪.‬‬ ‫האורז השרוף הוא עוד הפעם מתפרק‪ .‬אפשר גם להמשיל את האורז המוכן לניצולי השואה שהצליחו‬ ‫לעלות לארץ ישראל ולהקים משפחה‪ ,‬ואת האורז השרוף לאלו שהושמדו בשואה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ניתן להשוות את האורז לעם ישראל‪ ,‬צריך לשמור על העם שלא ישרף תרתי משמע‪ .‬עם ישראל לא‬ ‫יכול להרשות לעצמו לשבת בחיבוק ידיים ולחכות למשיח ושהאורז ישרף‪ .‬לא לחכות לאסון כדי להתאחד‬ ‫והשאלה באמת היא מדוע צריך אסון כדי להתאחד?! שואה‪ ,‬רצח רבין‬ ‫משפט חכמה‪:‬‬ ‫"במקום בו אני עומד לפניכם‪ ,‬שופטי ישראל‪ ,‬ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן ‪ ,‬אינני עומד יחידי‪ .‬עימדי‬ ‫ניצבים כאן‪ ,‬בשעה זו‪ ,‬שישה מיליון קטגורים‪ .‬אך אין הם יכולים לקום על רגליהם לשלוח אצבע מרשיעה‬ ‫כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם 'אני מאשים'‪ .‬מפני שעפרם נערם בין גבעות אושוויץ ושדות‬ ‫טרבלינקה‪ ,‬נשטף בנהרות פולין וקבריהם פזורים על פני אירופה לאורכה ולרוחבה‪ .‬דמם זועק‪ ,‬אך קולם‬ ‫לא יישמע‪ .‬אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את דבר האישום הנורא"‬ ‫סיפור אישה עם כלי מעץ‪.‬‬ ‫רשמ"צ‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫בלונים‬ ‫נרות‬ ‫חוט שפגט‬ ‫אזיקונים‬ ‫מקרן‬ ‫לפטופ‬ ‫גפרורים‬ ‫אורז‬

‫‪4‬‬

‫פעולה ‪ 2‬יום השואה‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬נלמד אודות תנועות הנוער בשואה‪.‬‬ ‫‪ .0‬נלמד מתוך התנהלות היהודים בשואה על התנהלות שאנו יכולים לשאוף אליה היום‬ ‫‪ .3‬ננסה להחדיר בחניך את הרגש להשפיע על מצב ניצולי השואה בישראל‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫חלק א'‪-‬‬ ‫דיון‪ -‬מה לדעתכם חשוב לעשות כיום בעניין השואה?‬ ‫חלק ב'‪-‬‬ ‫כל חניך יקבל פתק בו ירשום את כל הדברים שעושים היום במסגרת הצופים‪.‬‬ ‫נרשום בטור את כל הדברים על הלוח‪.‬‬ ‫חלק ג'‪-‬‬ ‫כל חניך ירשום בפתק את כל הדברים שמפריעים לו בעולם‪ ,‬בחייו האישיים‪ ,‬בהתנהלות המדינה‪ ,‬בבית ספר‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫נרשום את כל הדברים בטור מול הדברים שרשמנו שאנו עושים בתנועת הנוער‪.‬‬ ‫כעת ננסה לשייך דברים שמפריעים לדברים שאנו עושים ויכולים לעזור לפתור זאת‪.‬‬ ‫חלק ד'‪-‬‬ ‫בחלק זה נדון בסוגיית תנועת הנוער בגטו ע"י המסופר‪ -‬נחלק אותו לחניכים שיקריאו כל אחד קטע‪.‬‬ ‫לאחר מכן ניתן לחניכים לקורא את העדויות‪.‬‬ ‫חלק ה'‪ -‬מתוך הסרט התיעודי מוסר השילומים‬ ‫‪http://www.views.co.il/story_2211_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8‬‬‫‪%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D‬‬‫‪%D7%A4%D7%A8%D7%A7-1‬‬ ‫דקה ‪ 02‬לסרט‬ ‫לפני הסיכום נקריא את הקטע "התנגד"‬ ‫לסיכום‬ ‫מה דעתכם? מפריע לכם? מה צריך לעשות? מה המקום של תנועת הנוער במצב של ניצולי השואה?‬

‫‪5‬‬

‫עדויות‪:‬‬ ‫"בגטו הייתי כל הזמן רעבה‪ ,‬ובחורף סבלתי נורא מקור‪ .‬נעלתי קפקפי עץ שגרמו לי ייסורים רבים‪ .‬בהעדר‬ ‫מים חמים לא הרביתי להתקלח וקיבלתי גרדת מוגלתית‪ .‬בחורף השני קיבלתי שעול וחום – דבר המבשר‬ ‫רעות‪ .‬לא מזמן נודע לי שאמי פנתה ביאושה לפייבל פודמבסקי‪ ,‬המדריך שלי בתנועה‪ ,‬והוא סידר לי‬ ‫ביקור אצל רופא טוב והשיג לי תרופות ‪ ,‬דבר שהציל אותי משחפת‪...‬‬ ‫בזמנים הכי קשים ב‪ 1491-‬הופיע אצלנו בבית פייבל והודיע שמארגנים בגטו‪ ,‬במחתרת‪ ,‬כל תנועות הנוער‪,‬‬ ‫ובזה התנועה שלי מכיתה ד'‪ -‬השומר הצעיר‪ .‬אמי נדבה את הדירה שלנו לפגישות‪ .‬מאותו הרגע זקפתי‬ ‫את ראשי‪ ,‬פעמיים בשבוע היינו נפגשים (אחרי שעות העבודה)‪ ,‬שרים שירים בעברית‪ ,‬מתכוננים לעליה‬ ‫ארצה‪ ,‬לומדים ידיעת הארץ‪ ,‬קשר ועזרה ראשונה‪ .‬הבוגרים לימדו אותנו על חיים נחמן ביאליק‪ .‬שרנו‬ ‫"תחזקנה"… צעקנו‪" :‬אנו נבנה הגליל"‪ ,‬ארגנו ערבים מוקדשים לסופרים ולחגים‪ ,‬ארגנו עזרה הדדית‪.‬‬ ‫הרגשנו שזו ההתנגדות שלנו לגרמנים‪".‬‬ ‫ישראל אבירם‪ ,‬ניצול שואה‪ ,‬יליד לודז'‪ .‬גדל במשפחה דתית‪ .‬שימש מדריך זוטר בתנועת ה 'נוער הציוני'‬ ‫בגטו לודז'‪ .‬אחרי המלחמה הצטרף לתנועת ה'שומר הצעיר'‪.‬‬ ‫"אני יליד ‪ .1401‬גדלתי במשפחה דתית מאוד… בשנות השלושים האחרונות חדרה אווירה ציונית לביתנו‪,‬‬ ‫והציונות לא היתה לי עוד זרה…‬ ‫הצטרפתי לתנועת "הנוער הציוני" רק ב ‪ .1490‬לא ידעתי כלל על קיום ההכשרות במרישין‪ ,‬ולו ידעתי‪,‬‬ ‫הייתי "רץ" לשם…‬ ‫ערב אחד‪ ,‬הזמין אותי חבר עמו עבדתי‪ ,‬לבוא לפגישת ה"קן" של "הנוער הציוני"…הערב ההוא‪ ,‬בו באתי‬ ‫לראשונה ל"קן"‪ ,‬היה נקודת מפנה בחיי‪ .‬כל מה שהיה לפני הערב הזה‪ ,‬לא דמה למה שהיה אחריו‪.‬‬ ‫פתאום היה טעם אפילו לחיי היום יום האפורים והעצובים של הגטו‪ .‬היה למה לצפות במשך היום ובערבי‬ ‫ה "‪( "Zbiorka‬ההתכנסות)‪ ,‬או בערבים של סתם פגישות עם חברים‪ ,‬הגטו מסביבי כאילו לא היה קיים !‬ ‫לא הגירושים ואפילו לא הרעב‪.‬‬ ‫אני יכול לומר בוודאות‪ ,‬כי הודות לתנועה שרדתי וניצלתי מרעב‪ .‬הלא לפני כן הייתי רעב בשעות כל‬ ‫היממה‪ ,‬ואילו מאז שבאתי לתנועה‪ ,‬בשעות ששהיתי ב"קן" ובין החברים‪ ,‬לא רעבתי‪ ,‬לא זכרתי כלל את‬ ‫הרעב‪ .‬הייתי עסוק‪ ,‬ראשי וכולי ‪ ,‬בדברים אחרים‪".‬‬ ‫כיבוש ומעבר לתוך הגטו ( ספטמבר ‪ -1131‬אפריל ‪)1191‬‬ ‫שבוע לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה‪ ,‬ב ‪ 8‬בספטמבר ‪ ,1434‬נכבשה העיר לודז'‪ .‬על אף שרבים ממנהיגי‬ ‫תנועות הנוער ברחו מזרחה מפני הנאצים‪ ,‬לא התפרקה המסגרת של התנועות כליל‪ .‬בחצי השנה הראשונה‬ ‫לכיבוש‪ ,‬עת נחתו על היהודים גזירות ורדיפות קשות‪ ,‬חלה אמנם "נסיגה" טבעית של בני הנוער אל התא‬ ‫המשפחתי‪ ,‬אולם חברי התנועות שמרו על קשר והתכנסו (לעתים רחוקות) על מנת לקיים הערכות מצב‬ ‫ולנסות להמשיך בפעילות תחת מציאות חדשה ולא מוכרת‪.‬‬ ‫כשנסגר הגטו בשכונת העוני באלוטי באמצע שנת ‪ ,1492‬הצטופפו בו כ ‪ 119,222‬יהודים‪ .‬הם נדחסו בתוך‬ ‫בתים שרובם היו בתי עץ‪ ,‬ללא מים זורמים ובלי ביוב‪ .‬עד מהרה התפתחו בגטו תנאים של רעב‪ ,‬קור‬ ‫ומחלות‪ .‬סך הכל מתו בתנאים הקשים כ ‪ 93,222‬יהודים ‪ 01% -‬מן הכלואים בגטו‪ ,‬בלמעלה מארבע שנות‬ ‫קיומו‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬מרבית תנועות הנוער המשיכו להתקיים בתוך הגטו וקיימו מסגרות שאפשרו לבני הנוער לשמור‬ ‫על החיוניות‪" ,‬לברוח" מן המציאות הקשה אל העולם שהכירו לפני המלחמה‪ ,‬ולהפליג בדמיונם אל מעבר‬ ‫לחומות הגטו‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫הפעילות במרישין (מאי ‪-1191‬‬ ‫מרץ ‪)1191‬‬ ‫במאי ‪ 1492‬הוקם במסגרת המנהל‬ ‫היהודי אגף מיוחד לטיפול בגנים‬ ‫ובחלקות החקלאיות שנכללו בתוך‬ ‫שטח הגטו‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‬ ‫התפרסמה הודעה לתושבי הגטו‬ ‫על החכרת חלקות אדמה לעיבוד‬ ‫חקלאי במרישין‪ -‬שכונה בעלת‬ ‫בסיס חקלאי ממזרח לבאלוטי‬ ‫שנכלל בתחומי הגטו‪ .‬ההודעה על‬ ‫ההחכרה עוררה את התעניינותם‬ ‫של מדריכי תנועות הנוער השונות‪,‬‬ ‫שקיבלו רשות להקים במקום מעין‬ ‫קיבוצי הכשרה שיתופיים‪ ,‬בדומה‬ ‫להכשרות שקיימו לפני המלחמה‪ .‬באופן זה קיוו המדריכים לנתק את בני הנוער‪ ,‬עד כמה שניתן‪ ,‬מתנאי‬ ‫המצוקה וחוסר המעש ששררו בגטו ולחדש את הפעילות התנועתית‪ .‬גם מרדכי חיים רומקובסקי (להלן ר')‪,‬‬ ‫"זקן היהודים" ( שם מקביל לראש ה 'יודנרט')‪ ,‬שהיה ציוני‪ ,‬ראה בהתחלה את הרעיון בעין יפה ותמך בו‪.‬‬ ‫חברי ההכשרות במרישין אף זכו‪ ,‬ביוזמתו‪ ,‬לקבל הקצבות מזון גדולות יותר מאשר שאר תושבי הגטו‪.‬‬ ‫כל תנועה קבלה בית אחד או יותר‪ ,‬בהתאם למספר חבריה וכן שטח עיבוד חקלאי‪ .‬בסוף קיץ ‪ 1492‬היו‬ ‫במרישין כ ‪ 09‬קבוצות ציוניות ובהם כמעט ‪ 1,222‬חברים‪ .‬כמו כן הצטרפו שתי קבוצות לא ציוניות‪ :‬של‬ ‫חברי ה 'צוקונפט' (הבונד) ושל 'אגודת ישראל'‪ .‬במקביל התיישבו במרישין גם קבוצות נוער ללא רקע‬ ‫מפלגתי או תנועתי משותף‪ ,‬על סמך היכרות משותפת‪ ,‬מבית הספר בעיקר‪ .‬גם בקבוצות הללו היו החלק‬ ‫הארי של החברים מרקע ציוני וחלקם הקימו תנועה חדשה בשם "חזית דור בני המדבר" ( או חדב"מ)‪.‬‬ ‫התנועה איחדה את כל הפלגים הציוניים על בסיס המכנה המשותף ביניהן‪.‬‬ ‫חברי ההכשרות עסקו בעיבוד חלקות האדמה‪ ,‬בעבודות עבור הקהילה כגון הדרכה בבתי יתומים‪ ,‬סיוע‬ ‫בבתי חולים ובתי תמחוי ובעבודות ציבוריות כגון סלילת דרכים‪ .‬לאחר העבודה קיימו פעילות תרבותית‬ ‫וחינוכית ענפה‪ ,‬בהתאם לאופי הרעיוני של הקבוצה‪ .‬ברוב הקבוצות הושם דגש על לימוד העברית‬ ‫וההיסטוריה היהודית‪ .‬מרישין הפכה במהרה למוקד משיכה עבור מאות מצעירי הגטו שהגיעו לפעולות‬ ‫והצליחו לזמן מה להתנתק ממציאות החיים‪ .‬נערכו חגיגות משותפות לכל התנועות הציוניות כמו "יום‬ ‫הרצל ו "יום ביאליק" וערבי שירה וריקוד‪( .‬עדות על החיים במרישין )‬ ‫לקראת סוף שנת ‪ 1492‬השתנה המצב‪ .‬המצוקה הגוברת בגטו אילצה חברים רבים לשוב לבתיהם על מנת‬ ‫לעזור לבני משפחתם‪ .‬במקביל החל תהליך של תיעוש הגטו והקמת מפעלים ('רסורטים')‪ .‬ר' שינה את‬ ‫גישתו ודרש מן הנערים להשתלב בעבודה ב'רסורטים' אך הם לא מהרו לקחת חלק במאמץ‪ .‬עקב כך נוצרו‬ ‫חיכוכים בין "ועד הקיבוצים"‪ -‬הגוף שייצג את כל קבוצות ההכשרה למשטרה היהודית ומנהל הגטו ועד‬ ‫מרץ ‪ 1491‬פורקו כל הקיבוצים במרישין‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫התארגנות מחודשת ופעילות‬ ‫התנועות עד לחיסול הגטו (אפריל‬ ‫‪ -1191‬סתיו ‪)1199‬‬ ‫פירוק מרישין גרם למשבר זמני‬ ‫בפעילות התנועות‪ .‬הנוער שב לביתו‬ ‫והשתלב בהדרגה בחיי הגטו‪ .‬עתה‬ ‫הפכה הפעילות להיות מחתרתית‬ ‫למחצה בבתי החברים (אם כי‬ ‫סביר להניח כי ר' והגרמנים ידעו‬ ‫אודותיה ובחרו להתעלם ממנה)‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1491‬עסקו התנועות בעיקר‬ ‫בהתארגנות מחדש‪ ,‬הסתגלות‬ ‫למצב ומיסוד פעילותן‪ .‬בסוף אותה‬ ‫שנה חדלו להתקיים בתי הספר וכל‬ ‫מסגרות החינוך האחרות בוטלו‪ .‬ב ‪ ,1490‬היתה האטה גדולה בפעילות עקב הרעב הנורא והגירושים‬ ‫הגדולים (סה"כ גורשו מלודז' ונרצחו במחנה ההשמדה חלמנו כ ‪ 02,222‬איש בשנת ‪ ,1490‬מהם ילדים‬ ‫רבים)‪.‬‬ ‫בשנים ‪ ,1499-1493‬בהן חלה התייצבות יחסית ופסקו הגירושים‪ ,‬שבה והתעוררה פעילות תנועתית ערה עד‬ ‫לימיו האחרונים של הגטו‪.‬‬ ‫פעילות התנועות היתה במספר אפיקים עיקריים‪:‬‬ ‫פעילות חינוכית ותרבותית – המדריכים העבירו פעולות במגוון נושאים יהודיים וציונים‪ ,‬כאשר העיניים‬ ‫היו נשואות תמיד לא"י‪ .‬חברי התנועות המשיכו ללמוד את השפה העברית‪ ,‬העלו הצגות בעברית ושרו‬ ‫שירים בעברית‪.‬‬ ‫עזרה הדדית בין חברים – מדי יום נאספו פירורי מזון ותרופות על מנת לעזור לחברים נזקקים וחולים או‬ ‫כאלו שהיו רשומים ברשימות הגירוש והסתתרו‪ .‬היה לכך לא רק ערך חומרי אלא בעיקר מוראלי‪ .‬חברים‬ ‫בתנועה ידעו שהם לא לבד‪ ,‬אלא חלק מקבוצה ושיש מי שדואגים להם‪ .‬כך למשל‪ ,‬ב'חזית הציונית'‬ ‫(איחוד של ה'נוער הציוני' עם 'חדב"מ') שלם כל חבר "מס" לתנועה‪ 12 :‬גרם לחם‪ 2 ,‬גרם סוכר ו ‪ 02‬גרם‬ ‫מרגרינה‪ .‬בתנאי התזונה בגטו היתה זו הקרבה יוצאת דופן ובלתי נתפסת‪.‬‬ ‫קליטתם של חברים שגורשו אל הגטו ‪ -‬מסתיו ‪ ,1491‬גורשו אל הגטו יהודים רבים מן מגטאות בסביבה‬ ‫אשר חוסלו‪ .‬הם הגיעו לגטו חסרי כל‪ ,‬ובמקרים רבים גם יתומים והדאגה להם הצילה רבים והפיחה בהם‬ ‫תקווה‪.‬‬ ‫כתיבת עלונים ועיתוני קיר ‪ -‬בהתאם למסורת שהיתה קיימת לפני המלחמה‪ ,‬תנועות נוער רבות פרסמו‬ ‫(בצורה מחתרתית) עלונים ועיתוני קיר‪ .‬העלון הראשון נכתב ידנית ואחר כך הודפס בחשאי וחולק לחברים‪.‬‬ ‫מאבק לשיפור תנאי העבודה ‪ -‬במאבק זה לקחו חלק בעיקר חברים בתנועת הנוער הקומוניסטית‪ .‬עיקר‬ ‫הפעילות היתה בשנים ‪ .1499-1493‬סיסמתם של בני הנוער היתה "‪ "Pracuj Powoli‬דהיינו "עבוד לאט"‪,‬‬ ‫כשהטענה היתה‪" :‬אנחנו אוכלים מעט ולכן אנו עובדים לאט"‪ .‬החברים ארגנו שביתות רבות אותם הצליח‬ ‫רומקובסקי לשבור ביד קשה אך תרמו להעלאת המורל‪.‬‬ ‫בניגוד לגטאות אחרים בהם נודע בשלבים מאוחרים של המלחמה על ההשמדה‪ ,‬היה גטו לודז' סגור ומבודד‬ ‫ולמעט שמועות שהסתננו מדי פעם‪ ,‬לא ידעו היהודים בגטו על ההשמדה ולא יכלו להצטייד באמצעי‬ ‫לחימה‪ .‬זוהי אחת הסיבות שתנועות הנוער לא הפכו לתנועות מרי‪ ,‬כפי שקרה בגטאות אחרים‪ ,‬וכך המשיכו‬ ‫בפעילות רגילה בכל שלבי קיום הגטו‪.‬‬ ‫יחד עם חיסול הגטו בסוף ‪ ,1499‬חוסלו כמעט כל חברי תנועות הנוער‪ .‬רק מעטים מהם‪ ,‬כמה מאות‪ ,‬ניצלו‬ ‫והיוו גורם מוביל ודומיננטי בקרב שארית הפלטה ששמה פעמיה‪ ,‬אחרי המלחמה‪ ,‬אל ארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫פעולה ‪ 3‬יום השואה – עם כח גדול באה אחריות גדולה‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫החניך ייבחן את סוגיית ההיסחפות והשפעותיה‪.‬‬ ‫החניך ייבחן את כוחה של תנועת הנוער ואת יכולתה להשפיע על חניכים‪.‬‬ ‫מהלך‪:‬‬ ‫במהלך כל הפעולה יהיה בריסטול שחור מכוסה בבד שבו כתוב משרדי תנועת הנוער‬ ‫הנאציוסוציאליסטית‪.‬‬ ‫‪ .1‬בחדר יונחו כרזות עם סיסמאות הקוראות להצטרפות לתנועות נוער נאציות הלובשות גוון‬ ‫לאומני‪.‬בין הכרזות יתלו תמונות של פרטיזנים ובכרזות לא יהיה שיוך ספציפי לנאצים אלה‬ ‫ייתנו תחושה שלהצטרפות למחתרות של נוער יהודי‪.‬כל חניך נכנס לחדר ובוחר כרזה ‪,‬כל חניך‬ ‫מסביר למה הוא בחר כרזה זו‪.‬‬ ‫‪ .0‬מתחלקים ל ‪- 4‬קבוצות ע"פ הכרזות וכל קבוצה מקבלת משימות‪:‬‬ ‫‪ ‬להמציא נוסח לשבועת התנועה‪.‬‬ ‫‪ ‬להמציא המנון לתנועה‪.‬‬ ‫‪ ‬תוכנית גיוס למתנדבים) ססמאות וכו('‬ ‫‪ ‬תפסתם חוליית אוייב שלא מוכנה לדבר עליכם להוציא ממנה את כל המידע בכל צורה שהיא‪.‬‬ ‫כל קבוצה מציגה את משימתה ומחלקים נקודות לכל קבוצה לשם עידוד התחרות‪.‬‬ ‫‪ .3‬מקריאים מכתב ‪-‬כל חניך מקבל פיסת מכתב שנכתב מהמנהיג ‪,‬שהמדריך שומר את פיסת‬ ‫המכתבהאחרונה בידו‪.‬המכתב כולה מלא פטריוטיזם וגאווה ובסוף חתום עליו אדולף היטלר‪...‬‬ ‫מכאן ‪ -‬לדיון‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪ o‬מה משך אתכם להצטרף לתנועה?‬ ‫‪ o‬האם אתה היית יכול להיות חבר בתנועת נוער היטלראית?‬ ‫‪ o‬אם לא ‪:‬האם יש הבדל ומהו?‬ ‫‪ o‬אם כן ‪:‬האם הנערים הגרמנים אשמים?‬ ‫‪ o‬אם כן ‪:‬איך הם יכלו להבין שהם עושים משהו רע ?האם הם יכלו להתנגד לתנועה?‬ ‫‪ o‬אם לא ‪:‬האם יש אשמים ?האם היה דרך למנוע זאת?‬ ‫‪ o‬האם אנחנו כתנועת נוער יכולים להשפיע על חניך שהגיע אלינו בכתה ד 'בכל דבר שנרצה?‬ ‫‪ o‬מה כוח ההשפעה שלנו כקבוצה?‬ ‫‪ o‬האם בסביבה כזו) של תנועה (אנו עושים גם דברים שלא הינו עושים לבד?‬ ‫מראים תמונות של חיילים במצבים לא הומנים‪.‬‬ ‫שאלה ‪:‬איך הוא) החייל (הגיע למצב כזה?‬ ‫‪ .2‬מחלקים לכל קבוצה מכתב עדות וכל קבוצה צריכה להוציא את המניע של החייל מהמכתב‪.‬‬ ‫מציגים את התשובה‪.‬‬ ‫שאלה ‪:‬האם כל אדם יכול להגיע למצב זה‪?...‬‬ ‫לכל חברי התנועה שלום‪.‬‬ ‫ברצוני להצדיע לכם על העבודה הקשה שאתם עושים כל יום ‪.‬אתם הנוער של עמנו ‪,‬מקריבים כל כך‬ ‫הרבה למען המשכיות עמנו ומונעים בגופכם השמדה של כולנו‪ .‬בחלק מהמקרים אתם נאלצים להקריב‬ ‫את חייכם אבל דעו לכם שאתם עושים זאת בגבורה ובאומץ וכבוד לעם שאלו הם בניו‪.‬‬ ‫בשבועות הקרובים נצטרך להגביר ולחזק את פעילותינו על מנת להגביר את כוחנו ואת יכולותינו ‪.‬כולי‬ ‫תקווה שמסירותכם תוביל אחריה אנשים נוספים וכך נוכל לדאוג שמספר בלתי מבוטל של בני נוער יהיו‬ ‫חברים בתנועה זו‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫כוחם גדול מכפי שאתם חושבים ‪,‬יש לכם יכולות להשפיע ולהוביל את עמנו ‪,‬אתם ‪-‬דור העתיד !!אתם‬ ‫אלו שתובילו את עמנו לאחר שננצח במלחמת הקיום הנוכחית ‪.‬אתם ולא אף אחד אחר‪.‬‬ ‫נכון לעיתים המלחמה נראית קשה ‪,‬שוחקת ולעיתים בלתי אפשרית‪,‬והאויב נראה חסר רחמים אך בטוח‬ ‫אני שבעזרת נערים נפלאים כמוכם יש ביכולתנו לשרוד מלחמה זו‪.‬‬ ‫מנהיגי תנועתכם מקבלים ממני אות כבוד וגבורה על פועלם למען חברתנו ועל כך שגם ברגעים אלו‬ ‫שנראים בלתי אפשריים יש להם את היכולת והרצון לעמוד בחוד החנית‪.‬כולי תקווה שבקרוב מאד‬ ‫תסתיים המלחמה ונחזור אל חיינו השלבים והרגועים‪,‬‬ ‫בכבוד ובהערכה‪,‬‬ ‫אדולף היטלר‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫פעולה ‪ 1‬רבין‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ ‬החניך יבין את המשמעויות שנובעות מן הרצח‪( .‬פגיעה בדמוקרטיה‪ ,‬הסתה‪ ,‬שימוש באלימות‬ ‫כפיתרון לבעיה‪ ,‬הרצח של רבין כאדם שהקים את המדינה)‬ ‫‪ ‬החניך ידון בבעייתיות שקיימת עם יום הזיכרון כפי שהוא היום‪.‬‬ ‫‪ ‬החניך יבין את המהות של קיום יום הזיכרון – כנורת אזהרה של מה שיכול להתקיים בחברה‬ ‫הישראלית‪( .‬ואסור לו)‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫מחלקים לחניכים שאלון (ראה נספחים)– השאלון יכוון את החניכים לגלות לעצמם שלמעשה הנוער לא‬ ‫מתחבר ליום הזיכרון‪ ,‬לפחות לא מבחינה רגשית – ולכן אין צורך בקיום יום הזיכרון באופן שבו הוא‬ ‫מתקיים כיום‪ 11( .‬דק')‬ ‫לאחר השאלון – המדריך יקריא את קטע הקריאה "ביטול יום הזיכרון לזכרו של יצחק רבין" (ראה‬ ‫נספחים) (‪ 2‬דק')‬ ‫מחלקים את השכבה לשתי קבוצות – בעד ונגד קיום יום הזיכרון‪.‬‬ ‫לאחר כתיבת הטענות – כל קבוצה תציג את סיבותיה שלה‪.‬‬

‫‪ 21‬דק'‬

‫תולים על הקיר ארבעה פלקטים – כאשר כל פלקט מייצג את אחד מארבעת הנושאים הרשומים במטרה‬ ‫הראשונה‪ .‬על הפלקט לא רושמים את הכותרת‪ 5( .‬דק')‬ ‫שואלים את השכבה אילו משמעויות עולות מהיום – כאשר כל אמירה של חניך נכתבת במקום אליו היא‬ ‫מתקשרת‪.‬‬ ‫מחלקים את השכבה ל – ‪ 9‬קבוצות – כאשר כל קבוצה מייצגת פלקט (פגיעה‪,..‬שימוש ב‪, ...‬הסתה ‪,‬‬ ‫הרצח של רבין‪ - )...‬וכל קבוצה צריכה לשכנע‪ ,‬מדוע ביום הזה חשוב להתעסק דווקא בנושא שלה‪ 15( .‬דק')‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫‪ .1‬האם הניסיון לחבר רגשית הוא מה שמקשה עלינו כמדריכים אל מול החניכים?‬ ‫‪ .0‬למה לדעתכם כשכל האנשים שהיו בתקופת הרצח כבר לא יהיו בחיים – ישנו צורך לקיים את‬ ‫היום הזה?‬ ‫‪ .3‬לחשוב מהם הדברים שחשוב להמשיך ולדון בשיח הציבורי‪/‬חינוכי ע"מ למנוע קיום דברים מסוג‬ ‫זה בעתיד‪.‬‬ ‫‪ .9‬מהי המשמעות של היום עבורכם כאזרחים במדינה דמוקרטית – שלאו דווקא מתחברים רגשית‬ ‫לנושא?‬ ‫‪ .2‬איך תרצו אתם בעתיד לראות את הנוער נוגע בנושא?‬ ‫נספחים‪:‬‬ ‫מה אני זוכר מהרצח ‪:‬‬ ‫‪ ‬כלום‬ ‫‪ ‬אני זוכר שהגדולים דיברו על זה ולא כל כך הבנתי מה קורה‬ ‫‪ ‬אני זוכר שאמא ואבא בכו‬ ‫הייתי עצוב‪ :‬כן‪ /‬לא‬ ‫‪11‬‬

‫הפעם האחרונה שבכיתי ביום הזיכרון ליצחק רבין ‪:‬‬ ‫‪ ‬לא זוכר מתי‬ ‫‪ ‬בטקס ההוא כשהיה שיר עצוב‬ ‫‪ ‬כשראיתי את הנאום של נועה בן ארצי‬ ‫אני בא לעצרת כי‪ :‬כל התנועה תהיה שם‪ /‬העצרת ממש מרגשת ויפה‪ /‬זו ההזדמנות שלי להתחבר ליום הזה‬ ‫הטקס בשבט‪:‬‬ ‫‪ ‬מיותר ומכביד על החניכים‬ ‫‪ ‬יכול להיות טוב‪ ,‬תלוי בשכבה שעושה אותו‬ ‫‪ ‬חשוב ומחבר את החניכים לפעולה‬ ‫כשאומרים לי לכתוב פעולה על רבין אני ‪:‬‬ ‫‪ ‬מתבאס‪ -‬איך אפשר לעזאזל לחבר את החניכים לנושא הזה‬ ‫‪ ‬בין הפעולות שיותר קשה לרשום אותן‬ ‫‪ ‬החיבור לנושא עוזר לי לכתוב את הפעולה‬ ‫קטע קריאה ‪ -‬אזרח‬ ‫ביום הזיכרון ליצחק רבין כבר לא בוכים‬ ‫ממשלת ישראל‪,‬‬ ‫במשך החמש שנים האחרונות אני עובר בין טקסי זיכרון שונים‪ ,‬ביקרתי בכמה פעולות בתנועות נוער ביום‬ ‫הזיכרון‪ ,‬נכנסתי לשיעורי חינוך והגעתי למסקנה חשובה‪ -‬צריך לבטל את יום הזיכרון הזה ומיד!!!‬ ‫לא רק שהילדים לא בוכים בטקס‪ ,‬הם גם מרשים לעצמם להפריע‪ ,‬לצחוק ולבזות את הזיכרון של האדם‬ ‫החשוב הזה‪ ,‬אלה שהיו פעם נוער הנרות הם כבר בני שלושים לפחות והנוער של היום היה עוד בחיתולים‬ ‫כשהכל קרה‪ .‬ולכן סבור אני שאי קיום יום זה ימנע את ההתעסקות המיותרת הזו במה שלום הרוצח‬ ‫ולאיזה תא הוא עבר בשנה האחרונה ויחסוך את כל הבדיחות השחורות שנוצרו לאורך השנים‪.‬‬ ‫אודה לכם אם תשקלו ביטול יום זה למען שמירה על כבודו של יצחק רבין ז"ל‪.‬‬ ‫בברכה‬ ‫אזרח שעוד זוכר מה קרה שם‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫פעולה ‪ 2‬רבין‬ ‫מלחמת אחים‬ ‫מחלקים את השכבה לשתי קבוצות‪ .‬כל חניך מקבל נר‪ ,‬מדליק אותו ומדביק אותו לקרקע לידו‪ .‬שתי‬ ‫הקבוצות מפוזרות ברחבי האזור‪ .‬המטרה של כל קבוצה היא שיהיו לה כמה שיותר נרות דולקים‪ .‬מותר‬ ‫לכבות נר ע"י רוח או מגע עם היד‪ .‬אי אפשר להדליק נר שכבה‪ .‬הקבוצה שיש לה כמה שיותר נרות דולקים‬ ‫מנצחת‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫מה הקטע? הנה כבנו את כל הנרות‪ ,‬נהיה חושך לכולם‪ .‬מרוב שרצינו שיהי לנו יותר נרות דולקים‪ ,‬כולנו‬ ‫נשארנו בחושך‪ .‬מה היתה המטרה? לא לכבות אחד לשני את הנרות‪ ,‬אלא שיהיה לך כמה שיותר נרות‬ ‫דולקים‪ .‬למה אפשר להמשיל את זה? זה דומה למלחמת אחים – גם במלחמת אחים כל צד חושב איך‬ ‫לפגוע בצד השני וכל המערכת קורסת‪ .‬צריך להתפשר על מנת שלא נגיע למצב של חשכה מוחלטת‪ .‬אולי לא‬ ‫כל הנרות ידלקו‪ ,‬אבל לפחות חלקם – מה שבטוח יהיה אור‪ .‬מספיק אור קטן כדי שלא יהיה חושך‪.‬‬ ‫מחלוקות שלנו ואיך הן נפתרו‬ ‫מתי היינו קרובים למלחמת אחים? התנתקות‪ ,‬אלטלנה‪ ,‬הפנתרים השוחרים‪ ,‬גמר האח הגדול‪ ,‬השילומים‬ ‫מגרמניה‪ ,‬אירועי אוקטובר‪ ,‬רצח רבין‪ .‬מה הייתה המחלוקת? מי היו המנהיגים? וכיצד פעלו בסיטואציה?‬ ‫כיצד קיבלו המנהיגים החלטה?כיצד התנהגות המנהיגים השפיעה על האירועים ועל סיומם?האם התנהגות‬ ‫אחרת היית היכולה להביא לתוצאות שונות? איך נפתרו המחלוקות האלו? יש הבנה שאם העם יתפצל‪ ,‬לא‬ ‫נשרוד‪ .‬יש הבנה כי אין לי ארץ אחרת‪ ,‬עם אחר או מדינה אחרת‪.‬‬ ‫את הנעשה אין להשיב‬ ‫כל חניך מקבל נייר וכותב עליו משהו שעצבן אותו בטיול או בשבוע האחרון או עם ההורים או האחים‬ ‫ומוציא את הכעס על הנייר‪ .‬לאחר מכן אומרים לחניכים לנסות להחזיר את הנייר לקדמותו‪.‬‬ ‫יגאל משתחרר‬ ‫מקריאים את הקטע הבא‪http://www.zofim.org.il/pics/center/rabin2.pdf :‬‬ ‫דיון על שני הנושאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫האם יכול להיות מצב שבו מה שכתוב בקטע יהיה לגיטימי? משהו יכול לחשוב על סיטואציה בה‬ ‫הוא משתחרר?‬ ‫האם הפשע שבצע הוא פשע נסלח?‬ ‫האם יש הבדל בין רוצח של רה"מ לבין רוצח "רגיל"? האם צריך להיות הבדל ביחס?‬

‫נייר שקומט או נקרע כבר לא יהיה חדש‪ .‬יראו את הקמטים והקרעים‪ .‬ישראל היא אמנם מדינה צעירה אך‬ ‫מקומטת‪ .‬רצח רבין גרם לקמטים לקרעים בנייר המדינה‪ .‬האם יגאל עמיר הצליח במעשה שעשה? עובדה‪,‬‬ ‫נחלש מאוד‪ ,‬אם לא נעצר תהליך השלום‪ .‬האם זה בגלל הרצח או שהדבר היה קורה בלאו הכי? אין לדעת‬ ‫מה היה קורה אם‪ .....‬הוא הצליח כי תמיד ישארו הקמטים והקרעים על נייר המדינה‪ ,‬לא ניתן להשיב את‬ ‫המצב לקדמותו‪ ,‬לדף חלק‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫אדישות ומתן לגיטימציה לאלימות‬ ‫משחקים קדוואה‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫מה הקטע? הרי כולנו יודעים שזה משחק די אלים שלא נותנים לו יותר מידי לגיטימציה בצופים‪ .‬למה‬ ‫שחקנו בו? כאשר נותנים לגיטימציה לאלימות לא יודעים לאן זה התפתח ולאן זה יוביל אותנו‪ .‬אני לא‬ ‫ידעתי לאן המשחק יקח אתכם‪ .‬בקלות זה יכול היה להתפתח למשהו אלים במיוחד‪ .‬מה נותן לגיטימציה‬ ‫לאלימות? נשיא שמואשם באונס‪ ,‬זה לגיטימציה‪ .‬שוטרים ששמים מטעני חבלה‪ ,‬זה לגיטימציה‪ .‬כאשר מי‬ ‫שאמור להוות דוגמא‪ ,‬לשמור על החוק ולאכוף אותו‪ ,‬מפר אותו – זה נותן לגיטימציה‪ .‬זה נותן לגיטימציה‬ ‫לרצח פוליטי‪ .‬זה נותן לגיטימציה לרצח סתם‪ .‬עדר לא יודע גבולות‪ ,‬ברגע שמרשים לו ונותנים לו‬ ‫לגיטימציה לדבר קטן‪ ,‬הוא לוקח הכל‪ .‬הלגיטימציה עולה והגבול נמתח עוד ועוד‪ .‬לא רק צריך לעצור‬ ‫אלימות – אסור לתת לה לגיטימציה‪ ,‬אסור לתת לה אפשרות להתפתח‪ .‬צריך למנוע אותה בטרם מתרחשת‬ ‫ולכן אל לנו להיות אדישים‪ .‬אדישות גרמה בין השאר לרצח רבין (כל נושא ההסטה נגדו‪ ,‬הלבישו אותו‬ ‫במדים של נאצי ושל ערפאת)‪ .‬הכתובת היתה על הקיר אך אנו האמנו שלנו זה לא יקרה‪.‬‬ ‫רצח סתם‬ ‫בקיץ האחרון היו הרבה מקרי אלימות של רצח ללא סיבה‪ ,‬שהמפורסם שבה הוא רצח אריק קרפ‪ .‬בישראל‬ ‫רצח ללא סיבה הוא אינו דבר שכיח‪ ,‬אך לאחרונה רבים המקרים‪ .‬האם אנו ישנים בעמידה? בארה"ב היו‬ ‫רציחות פוליטיות – לינקולן‪ ,‬קנדי‪ .‬בישראל לפני רצח רבין היתה הרגשה שפה זה לא יכול לקרות‪ ,‬ולכן גם‬ ‫ההלם הגדול‪( .‬אפשר לזרוק כמה מילים אל צום גדליה ורצח ארלוזרוב)‪ .‬אך הנה‪ ,‬גם בארץ זה קרה‪.‬‬ ‫בארה"ב ישנם מקרים של רצח סתם – אנשים נכנסים לבית ספר ומתחילים לירות על אנשים‪ .‬האם גם‬ ‫בארץ התופעה מתחילה להתרחב? לדעתי עד היום ניתן למנות בבודדים את הרציחות ללא סיבה (אפשר‬ ‫לתת דוגמא את רצח נהג המונית בהרצליה לפני שנים מספר)‪ .‬האם האוירה בארץ השתנתה ויש הרגשה‬ ‫שיש לגיטימציה לאלימות? האם שתיית אלכוהול משפיעה על אוירה זו? האם אתם מרגישים שיכול להיות‬ ‫מצב שבו אדם שותה יותר מידי עד שהדבר מגיע לרצח‪ ,‬כמו במקרה של אריק קרפ? האם זה יכול לקרות‬ ‫לנו? מה ההבדל בנינו לאחרים?‬ ‫הפגנה מול הסטה‬ ‫נותנים לכל חניך לאכול כמה פתיבר‪ ,‬על מנת לפתח צמא‪ .‬אפשר גם קצת להריץ אותם‪ ,‬לדוגמא – עומדים‬ ‫בארבע טורים ועושים תחרות בין הקבוצות‪ .‬סוג של מרוץ שליחים כזה שבסופו יש פתי בר‪ .‬על כל חניך‬ ‫לאכול אחד‪ .‬רק כשהוא מסיים ומראה פה ריק יכול לחזור ולבוא הבא אחריו‪ .‬העיקר שיפתחו צמא קל‪.‬‬ ‫אחר כך מגישים לכולם כוס מים‪ .‬כולם שותים‪ .‬שואלים אותם מי רוצה עוד? מכריזים על פתיחת תחרות –‬ ‫מי ששותה הכי הרבה כוסות מים מנצח‪ .‬כל פעם מוזגים כוס אחת וכולם שותים יחד‪.‬‬ ‫דיון‪ :‬כל דבר בחיים צריך לעשות במידה‪ .‬כמעט כל דבר שמפריזים בו‪ ,‬הופך לדבר רע‪ ,‬אפילו אכילת פתיבר‬ ‫ושתיית מים שהם צורך קיומי בסיסי‪ ,‬אי אפשר בלעדיהם‪ .‬הגיעו מים עד נפש! למה אפשר להמשיל את‬ ‫הדבר? איזה דבר בדמוקרטיה שמפריזים בו‪ ,‬הופך לרע? מה ההבדל בין הפגנה להסטה? מהו הגבול בין‬ ‫חופש הביטוי להסטה? הפגנה היא צורך בסיסי בדמוקרטיה בדיוק כמו המים צורך בסיסי לקיום החיים‪.‬‬ ‫ברגע שמפריזים‪ ,‬ההפגנה עוברת את הגבול והופכת להסטה‪ .‬הפגנה בדר"כ נגד רעיון‪ .‬הסטה היא נגד פרט‪.‬‬ ‫איך העניין קשור לרבין? האם ההסטה היא חלק מהגורמים לרצח? האם בכלל הפעולות שעשו נחשבים‬ ‫להסטה? אפשר גם לדבר פה על נושא המורל בין שבטים????‬ ‫משפט חכמה מהפעולה‪ :‬המלחמה היא נמנעת‪ ,‬השלום הוא בלתי נמנע – מנחם בגין‬ ‫רשמצ‪:‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫נר לכל חניך‬ ‫גפרורים‬ ‫חומר מידעי על אלטנה‪ ,‬התנתקות ושות'‪.‬‬ ‫נייר לכל חניך‬ ‫עט לכל חניך‬ ‫גיר‬ ‫פתיבר וכוסת חד פעמים‬

‫יום סיור הר הרצל‬

‫"ונזכור את כולם‪ ,‬את יפי הבלורית והתואר‪ ,‬כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח‪"...‬‬ ‫סיור בבית הקברות בהר הרצל‪ .‬מחלקת גדולי האומה לחלקה הצבאית‪ ,‬נפגוש ונלמד מסיפור חייהם של‬ ‫רבים וטובים שמסרו את נפשם למען תקומת העם והמולדת‪ .‬החל בהרצל‪ ,‬חנה סנש ושאר הצנחנים‬ ‫ממלחמת העולם השניה‪ ,‬מחלקת הל"ה‪ ,‬ראשי ממשלות ורמטכ"לים וכלה בסיפורם האישי של אלו שלא‬ ‫זכינו להכיר בחייהם אך הם מאירים לנו במותם‬

‫רקע כללי לקראת הסיור‪:‬‬ ‫הר הרצל הוא הר המתנשא לגובה של ‪ 839‬מטר וממוקם במערב ירושלים‪ ,‬ביער ירושלים ובין השכונות עין‬ ‫כרם‪ ,‬בית הכרם ובית וגן‪ .‬על ההר ממוקמים מספר מוסדות לאומיים בהם חלקת קברו של בנימין זאב‬ ‫הרצל‪ ,‬בית הקברות הצבאי הראשי של מדינת ישראל‪ ,‬חלקת גדולי האומה וחלקת ראשי התנועה הציונית‪.‬‬ ‫כמו כן ממוקם במורדותיו המערביים של ההר‪ ,‬בכתף ההר המכונה הר הזיכרון ‪ -‬המוזיאון והמרכז לחקר‬ ‫השואה "יד ושם" וכן מוזיאון הרצל‪.‬‬ ‫הרחבה שלפני קברו של הרצל משמשת מדי שנה כאתר טקס הדלקת המשואות ‪ -‬הטקס הרשמי של סיום‬ ‫אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ותחילת חגיגות יום העצמאות‪ .‬הטקס כולל פתיחת חגיגות יום‬ ‫העצמאות והדלקת המשואות‬ ‫הר הזיכרון בירושלים מתחלק לשלושה חלקים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫אתר יד ושם ‪ -‬המוסד הרשמי להנצחת השואה‪.‬‬ ‫חלקת גדולי האומה ‪ -‬בה נקברים גדולי המנהיגים של מדינת ישראל ובראשם הרצל‪ ,‬שעל שמו‬ ‫נקרא חלק זה של ההר‪.‬‬ ‫בית הקברות הצבאי לחללי מערכות ישראל ‪ -‬בו נקברים חללי צבא ההגנה לישראל שמוצאים את‬ ‫מותם בפעילויות צבאיות‪ ,‬בעת מילוי תפקידם ובעת שירותם‪.‬‬

‫הר הזיכרון מסמל את צמיחתו ותקומתו של העם היהודי בארצו על ידי כך שהוא מנציח את קטסטרופת‬ ‫השואה שממנה צמחה מדינת ישראל‪ ,‬את המנהיגים הגדולים שהובילו את העם לתקומה זו ואת החיילים‬ ‫שהגשימו את החזון הציוני מאז מלחמת העולם השנייה ועד היום‪.‬‬ ‫רקע להקמתו‬ ‫בשנת ‪ 1498‬עוד לפני סיומה של מלחמת העצמאות‪ ,‬החליטה ממשלת ישראל במסגרת מאמציה לביסוס‬ ‫מוסדות המדינה (המוחשיים והסמליים) – להעלות את עצמותיו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל‬ ‫‪15‬‬

‫ולקוברן בשטח המדינה‪ .‬בכך הייתה מעוניינת הממשלה ביצירת אתר קבורה ממלכתי וייצוגי – פנתאון של‬ ‫מנהיגי המדינה ושל ההנהגה הציונית שקדמו להקמתה‪ .‬הרצל‪ ,‬שנפטר בשנת ‪ ,1429‬ביקש בצוואתו להיקבר‬ ‫בווינה ולהיות מועבר בידי נציגי העם היהודי יחד עם בני משפחתו לקבורה‪ ,‬בארץ ישראל‪ ,‬אולם לא ציין‬ ‫במפורש את המקום בו הוא מבקש להיקבר‪ .‬הוועדה שמונתה לבחירת המקום‪ ,‬והייתה משותפת לממשלת‬ ‫ישראל ולהסתדרות הציונית‪ ,‬התלבטה באשר למקום בו ייקבר הרצל‪ ,‬זאת מפני שעד תקופה זו‪ ,‬נקברו‬ ‫מנהיגיה של התנועה הציונית במספר רב של מקומות דוגמת קבוצת כנרת (בה נקברו ראשי הציונות‬ ‫הסוציאליסטית) ובית הקברות ע"ש יוסף טרומפלדור בתל אביב‪ .‬הוועדה‪ ,‬שלא הייתה מעוניינת לקבור את‬ ‫הרצל בבית קברות קיים‪ ,‬אלא ליצור אתר חדש בעל משמעות סמלית לתקומת המדינה אותה חזה‪ ,‬בחרה‬ ‫בירושלים כמקום קבורתו וזאת לא רק עקב היותה הבירה‪ ,‬אלא גם לצורך הדגשת ריבונותה של ישראל על‬ ‫העיר‪ ,‬שהייתה אמורה להישאר תחת ריבונות בינלאומית על פי תוכנית החלוקה של האו"ם משנת ‪.1490‬‬ ‫מבין החלופות נבחרה פסגה חשופה באזור שכונת "בית וגן" במערב ירושלים‪ ,‬שכונתה עד אותה תקופה‬ ‫בשמה הערבי "אלשראפה" ("הנשקפת")‪ .‬אזור זה נכבש על ידי פלוגת יהונתן במלחמת העצמאות בשנת‬ ‫‪ 1498‬ושימש כבסיס כוחות עיקרי לחיילים שנקראו לכבוש את העיר‪ .‬בין השיקולים שהובילו לבחירת‬ ‫האתר צויינו שליטתו הטופוגרפית על האזור (זו היא אחת הפסגות הגבוהות ביותר בירושלים‪ ,‬בגובה ‪839‬‬ ‫מ' מעל פני הים) וריחוקו מקו הגבול עם צבא ירדן‪ .‬טקס הקבורה נערך ב‪ 10 -‬באוגוסט ‪ ,1494‬ועל הקבר‬ ‫הוצבה מצבה זמנית‪ ,‬בעוד תהליך עיצוב האתר כולו‪ ,‬ארך עוד כמה שנים‪.‬‬ ‫אתר הקבר‬ ‫לאחר טקס הקבורה הוקמה ועדה משותפת לממשלת ישראל ולהסתדרות הציונית שמטרתה הייתה‬ ‫החלטה על תכנון קברו של הרצל וסביבתו‪ .‬ישראל‪ ,‬שהייתה באותה תקופה בשיאו של משבר כלכלי ותחת‬ ‫משטר ה"צנע" לא יכלה להרשות לעצמה הקמת אנדרטה רחבת היקף‪ .‬לפיכך הופיעה במפרט התחרות‬ ‫לתכנון האתר בקשה לפשטות וצניעות המתאימות "לתנועה עממית ולמדינה צעירה שנאבקת על קיומה‬ ‫ועסוקה במפעל קיבוץ הגלויות" וכמו כן לא לעבור על האיסור ההלכתי בעשיית "פסל ותמונה"‪ .‬המפרט‬ ‫דרש‪ ,‬מלבד תכנון קבר הרצל‪ ,‬גם את תכנון קברם של בני משפחתו ואת קברו של דוד וולפסון (ממשיכו של‬ ‫הרצל בראשות התנועה הציונית)‪ .‬ליד קברו של הרצל‪ ,‬נקברו הוריו‪ .‬בספטמבר ‪ 0221‬הועלו עצמות ילדיו‬ ‫האנס ופאולינה‪ ,‬ונקברו גם הם לצידו‪.‬‬ ‫עד מאי ‪ 1421‬הגישו את הצעותיהם לאתר ‪ 13‬אדריכלים ופסלים מ‪ 11-‬ארצות‪ .‬חבר השופטים החליט פה‬ ‫אחד ובחר את תוכניתו של האדריכל הירושלמי יוסף קלארווין (שלימים תכנן גם את משכן הכנסת בעיר)‪.‬‬ ‫תהליך "התקדשותו" של הר הרצל כסמל המרכזי לזיכרון הקולקטיבי של מדינת ישראל הוא תוצאה של‬ ‫גורמים נוספים מלבד קבורת הרצל בפסגתו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫קבורתם של מנהיגים ציוניים נוספים באתר‪ ,‬בהם זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬מקים התנועה‬ ‫הרוויזיוניסטית‪ ,‬וראשי ההסתדרות הציונית‪.‬‬ ‫הקמת בית העלמין הצבאי הראשי של ישראל על מורדותיו של ההר (ראו בהמשך)‪.‬‬ ‫הקמת חלקת "גדולי האומה" בה נקברו ראשי ממשלות‪ ,‬נשיאים ויושבי ראש הכנסת‪.‬‬ ‫קיום טקסיה הרשמיים של המדינה ברחבת הפארק‪ ,‬ובראשם טקס יום העצמאות‪ ,‬המתקיים‬ ‫במקום עד היום‪.‬‬ ‫הקמת מוסד יד ושם על שלוחה קרובה להר‪ ,‬המכונה כיום הר הזיכרון‪ .‬ניתן לראות בקרבה בין‬ ‫המוסדות סמל לאחד הנראטיבים המרכזיים בתרבות הישראלית (במיוחד בשנים הראשונות‬ ‫להקמתה) והוא המעבר שביצע העם היהודי "משואה לתקומה"‪ ,‬כאשר הר הרצל מביע הן את‬ ‫השאיפה להקמת המדינה (בדמות קברו של הרצל והמנהיגים הציוניים) והן את המחיר להקמתה‬ ‫(בדמות בית העלמין הצבאי)‪.‬‬

‫רקע להקמתו של בית העלמין הצבאי‬ ‫במקביל לתהליך הבאתו לקבורה של הרצל (ובתחילה גם ללא קשר ישיר) החל משרד הביטחון בשנת ‪1494‬‬ ‫לפעול להקמתם של מספר בתי קברות צבאיים מרכזיים שבהם יובאו לקבורה ההרוגים הרבים של מלחמת‬ ‫העצמאות‪ .‬במספר ערים נבחרו שטחים בהם יוקמו בתי העלמין הצבאיים‪ ,‬וכך פנה משרד הביטחון אל‬ ‫הקרן הקיימת על מנת לאתר אזור בירושלים שבו יוקם בית העלמין הצבאי של העיר‪ .‬זמן קצר לפני טקס‬ ‫‪16‬‬

‫קבורתו של הרצל בפסגת ההר החליטה הקרן הקיימת לייעד את מורדותיו הצפוניים של ההר לצורך הקמת‬ ‫בית העלמין הצבאי של ירושלים‪ ,‬אליו יועברו גופותיהם של הנופלים בקרב על ירושלים‪ ,‬זאת מתוך מודעות‬ ‫לסמליות הרבה בבחירת האתר‪ .‬לאחר שנבחר האתר‪ ,‬החליטו ראשי מערכת הביטחון להפוך את המקום‬ ‫לבית העלמין הצבאי הממלכתי ובכך לחזק את הקשר הסמלי החזק בין הנופלים במערכות ישראל לבין‬ ‫המדינה הריבונית המיוצגת באמצעות הר הרצל‪ .‬בתוך כך נקברו במקום גם נופלים מהתקופה שלפני הקמת‬ ‫המדינה – נופלי המחתרות‪ ,‬לוחמי הבריגדה היהודית הצנחנים באירופה הנאצית וכדומה‪ ,‬והוקמו בו‬ ‫אנדרטות מרכזיות לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע‪.‬‬ ‫בהר הוקמו מספר אנדרטות ענק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫אנדרטת הצוללת דקר‪ ,‬האנדרטה מעוצבת בצורה המזכירה את הצוללת‬ ‫אנדרטת נרצחי הטרור‪ ,‬עליה כתובים שמות כל נרצחי הטרור‪ .‬ביום הזיכרון לחללי פעולות איבה‪,‬‬ ‫מתקיים טקס אזכרה ממלכתי ליד האנדרטה‬

‫תיאור המסלול‪:‬‬ ‫הר הרצל מורכב מחלקת גדולי האומה ובית העלמין הצבאי‪ .‬אנו נזכיר מספר אנשים מעניינים‪ ,‬שיעזרו לנו‬ ‫להבין את סיפורה של מדינת ישראל מאחר והם אלו שתרמו להקמתה‪.‬‬ ‫בראש ההר קברו של בנימין זאב הרצל‪ ,‬חוזה מדינת היהודים‪ ,‬שביקש בצוואתו שכאשר תקום מדינה‬ ‫יהודית‪ ,‬שיעלו את עצמותיו ארצה מוינה‪ ,‬ויקברו אותו כאן‪ .‬ברחבה שלפני הקבר נערכת מדי שנה האזכרה‬ ‫הממלכתית בד' באייר‪ ,‬יום הזיכרון לחללי צה"ל‪ ,‬ובערב של אותו היום טקס פתיחת חגיגות יום העצמאות‪.‬‬ ‫כשהוחלט על הקמת חלקת גדולי האומה בהר הרצל‪ ,‬התלבטו מי הם אלו שיזכו להיקבר במקום‪.‬‬ ‫הקריטריון שנבחר הוא נשיאים‪ ,‬ראשי ממשלות‪ ,‬ויושבי ראש הכנסת ובני ‪ /‬בנות זוגם‪ .‬לא כולם אכן נקברו‬ ‫כאן‪ ,‬הדוגמה הבולטת ביותר היא דוד בן גוריון ז"ל‪ ,‬שנקבר ליד שדה בוקר על המצוק של נחל צין‪ .‬ונקברו‬ ‫גם אישים שלא עומדים בקריטריונים‪ :‬טדי קולק‪ -‬על תרומתו היוצאת דופן לבירת ישראל‪ .‬ואליעזר קפלן‪-‬‬ ‫שר האוצר הראשון שנקבר בחלקה לפני שהוחלטו הקריטריונים‬ ‫ניתן לערוך דיון מי הם אלו הראויים להיקבר כאן ומדוע‪ ,‬ולערוך קריטריונים משלכם‪.‬‬ ‫בולט בין הקברים קברו של יצחק רבין ז"ל‪ ,‬שנרצח על ידי יהודי שפל בארבעה בנובמבר ‪ ,1442‬רצח שזעזע‬ ‫את המדינה כולה‪.‬‬ ‫במורד ההר נמצא בית הקברות הצבאי‪ .‬ייחודם של בתי הקברות הצבאיים בארץ הוא בכך שעל כל הקברים‬ ‫מונחת מצבה בגודל זהה‪ ,‬ועליה כיתוב בנוסח זהה‪ .‬רק בשנים האחרונות לאחר הגשת בג"ץ על ידי משפחות‬ ‫הנופלים‪ ,‬הוחלט לאפשר כתיבת שורה אחת‪ ,‬ובה תוספת אישית‪ .‬השוויון בין המצבות בא להדגיש את‬ ‫העובדה שכולם מסרו את חייהם לתקומתה ובטחונה של מדינת ישראל‪ ,‬ועל כן הם ראויים לאותו הכבוד‬ ‫ואין זה משנה האם החייל היה טוראי או רמטכ"ל‪.‬‬ ‫מתחת לחלקת גדולי האומה‪ ,‬נמצאים קבריהם של הצנחנים שיצאו בזמן מלחמת העולם השניה‪ ,‬לעזרת‬ ‫אחיהם באירופה‪ ,‬בניסיון להצילם‪ .‬הידועה שבהם היא חנה סנש‪ ,‬שנתפסה‪ ,‬עונתה והוצאה להורג על‬ ‫ניסיונה זה‪ .‬הקברים מסודרים בצורה של חופת מצנח‪ ( .‬מצורף שירה המפורסם אשרי הגפרור)‬ ‫אַ ְׁש ֵרי הַ גַפְׁ רּור שֶׁ נ ְִּׁש ַרף וְׁ ִּה ִּצית לֶׁהָ בוֹת‪,‬‬ ‫אַ ְׁש ֵרי הַ לְׁ הָ בָ ה שֶׁ בָ ע ֲָרה בְׁ ִּס ְׁת ֵרי לְׁ בָ בוֹת‪.‬‬ ‫אַ ְׁש ֵרי הַ לְׁ בָ בוֹת שֶׁ י ְָׁדעּו ל ְַׁחדֹל ְׁבכָבוֹד…‬ ‫אַ ְׁש ֵרי הַ גַפְׁ רּור שֶׁ נ ְִּׁש ַרף וְׁ ִּה ִּצית לֶׁהָ בוֹת‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫מובאת בזאת רשימה חלקית של הקברים אותם כדאי לפקוד בבית העלמין הצבאי‪ .‬כל אדם וכל קבר‬ ‫מעבירים מסר כלשהו‪ ,‬לנו החיים‪ ,‬אותו ניתן ללמוד ולהפנים‪ ,‬ובכך להמשיך את דרכם של הנופלים‪.‬‬ ‫באישים בהם בחרתי‪ ,‬ניסיתי ללוות תקופות שונות מתקופותיה של המדינה‪.‬‬ ‫יגאל ידין ‪ -‬הרמטכ"ל הראשון (בפועל) של מדינת ישראל‪ .‬היה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬ארכיאולוג נודע‪ ,‬והוא היה‬ ‫הראשון לחשוף את מגילות בר ‪ -‬כוכבא‪ ,‬שנמצאו במדבר יהודה‪ .‬סמליות רבה הייתה בדבר‪ ,‬שאת מגילותיו‬ ‫של המנהיג הצבאי האחרון שהיה לעם ישראל בארץ ישראל‪ ,‬מוצא לאחר ‪ 0222‬שנה‪ ,‬המנהיג הצבאי‬ ‫הראשון של עם ישראל כעם בארצו‪ .‬שימו לב לעובדה שקברו של הרמטכ"ל לא שונה בדבר משאר הקברים‬ ‫שסביבו‪.‬‬ ‫יובל הראל ‪ -‬בזמן מלחמת לבנון‪ ,‬נפל יובל‪ ,‬בנה של משפחת הראל משכונת קריית יובל בירושלים‪.‬‬ ‫המבשרים טעו בבית‪ ,‬ופנו לביתם של משפחה אחרת בקרית יובל‪ ,‬שגם לה בן‪ ,‬העונה לשם יובל הראל‪,‬‬ ‫ששירת באותה תקופה בלבנון‪ .‬משהתבררה הטעות‪ ,‬מיהרו להודיע למשפחות‪ ,‬אך לאחר מספר שעות הגיעה‬ ‫הידיעה המרה‪ ,‬כי גם יובל הראל השני נפל בלבנון‪.‬‬ ‫מחלקת הל"ה ‪ -‬בזמן מלחמת העצמאות היה שרוי גוש עציון במצור כפול‪ ,‬מפני שהגוש קיבל את אספקת‬ ‫האוכל‪ ,‬התחמושת והתרופות מירושלים‪ ,‬שגם היא הייתה נתונה במצור‪ .‬לאחר מספר שיירות שנפגעו על‬ ‫ידי הערבים‪ ,‬וגבו מחיר דמים כבד‪ ,‬הוחלט לנסות ולצאת ברגל אל גוש עציון הנצור‪ .‬מחלקה של ‪ 32‬לוחמים‬ ‫מן הפלמ"ח ומן ההגנה‪ ,‬יצאו בלילה חשוך לכיוון הגוש‪ .‬הם התגלו עם שחר‪ ,‬ונפלו כולם לאחר קרב גבורה‬ ‫שנמשך כמעט יום שלם‪ ,‬אל מול אלפי פורעים ערבים‪ .‬סיפור מותם של הל"ה זעזע את המדינה כולה‪,‬‬ ‫שמנתה אז כ‪ 222,222 -‬יהודים בלבד‪ ,‬שבכל יום איבדה אחדים מטובי בניה‪ ,‬אך ביום אחד איבדה ‪32‬‬ ‫בחורים צעירים שהיו רק בתחילת דרכם‪ .‬הם נקברו תחילה בכפר עציון שנפלה בשבי הירדנים‪ ,‬ולאחר‬ ‫הסכמי שביתת הנשק עם ירדן‪ ,‬בשנת ‪ 1422‬הובאו לקבורה בהר הרצל (ר' פריט מידע בנושא)‪.‬‬ ‫נופלי גוש עציון ‪ -‬כאמור‪ ,‬בזמן מלחמת העצמאות היה שרוי גוש עציון במצור כפול‪ .‬על אף הקשיים‪ ,‬הוחלט‬ ‫לא לפנות את ארבעת יישובי הגוש‪ :‬כפר עציון‪ ,‬משואות יצחק‪ ,‬עין צורים ורבדים‪ ,‬שהחזיקו מעמד במשך‬ ‫שישה חודשים של לחימה עיקשת‪ ,‬אלא לפנות רק את הילדים ואת הנשים שלא היו נחוצות לתפקידי‬ ‫הלחימה‪ .‬ביום ד' באייר תש"ח‪ ,‬פרצו הלגיונרים הירדנים את גדרות קיבוץ כפר עציון‪ ,‬והוציאו להורג את‬ ‫כל חברי הקיבוץ‪ ,‬לוחמי הפלמ"ח‪ ,‬וההגנה שהיו בו‪ .‬בקרב האחרון על גוש עציון נהרגו כ‪ 182 -‬לוחמים‬ ‫ולוחמות‪ .‬שאר האנשים שהיו ביישובי הגוש‪ ,‬נלקחו לשבי בירדן ושוחררו לאחר פרק זמן מסוים‪ .‬מדינת‬ ‫ישראל הוכרזה למחרת‪ ,‬ביום ה' באייר תש"ח‪ ,‬על ידי דוד בן גוריון‪ ,‬לאורו של גוש עציון הבוער‪ .‬רבים‬ ‫מבניו ובנותיו של קיבוץ כפר עציון‪ ,‬נותרו יתומים לאחר אותו קרב נורא‪ .‬יום הזיכרון לחללי צה"ל נקבע‬ ‫ביום נפילתו של גוש עציון שהיה סמל לגבורה ולמופת‪ .‬לאחר הסכמי שביתת הנשק עם ירדן הובאו‬ ‫גופותיהם של החללים להר הרצל‪ ,‬בה נטמנו בקבר אחים‪.‬‬ ‫יונתן נתניהו ‪ -‬יוני היה בן להורים ציוניים‪ .‬בזמן שהיה תלמיד בתיכון‪ ,‬נסעו הוריו לשליחות בארה"ב‪ .‬יוני‬ ‫הצטרף אליהם‪ ,‬אך עם הגיעו לגיל ‪ 18‬חזר ארצה‪ ,‬והתגייס לצה"ל‪ .‬המרחק האטלנטי שנוצר תחילה בין יוני‬ ‫לחבריו‪ ,‬ולאחר מכן בין יוני למשפחתו‪ ,‬הולידו חליפת מכתבים ארוכה ומרתקת‪ ,‬החושפת את עולמו של‬ ‫יוני‪ .‬לאחר מותו פורסמו המכתבים בקובץ שנקרא "מכתבי יוני"‪ .‬יוני עלה אט אט בדרגות הפיקוד‪ ,‬יצא‬ ‫ללימודים‪ ,‬וחזר לצבא‪ .‬בסופו של דבר שימש כמפקד סיירת מטכ"ל‪ .‬הוא נפל במהלך מבצע אנטבה‪ ,‬לחילוץ‬ ‫שבויים ישראלים ממטוס שנחטף לאוגנדה בשנת ‪ ,1401‬במבצע שהרשים את העולם ביכולתו האדירה של‬ ‫הצבא הישראלי הקטן‪.‬‬ ‫אנדרטת אח"י דקר‪ -‬פרטים למטה‬ ‫נופלי הרובע היהודי ‪ -‬בנוסף לרובע היהודי שנפל בידי הלגיון הירדני‪ ,‬בזמן מלחמת העצמאות‪ ,‬נפלו בידם‬ ‫גם קבריהם של הלוחמים‪ ,‬שנקברו במהלך הקרבות בתוך הרובע היהודי‪ .‬לאחר המלחמה נותרו המשפחות‬ ‫ללא קבר לבכות עליו‪ .‬עבור המשפחות ולזכרם של הנופלים הוקמה אנדרטה‪ ,‬בצורת סמטה בעיר העתיקה‪,‬‬ ‫עשויה אבן ירושלמית‪ ,‬ועליה מונחות מציבות לזכרם של הנופלים‪ .‬רובם לא היו לוחמים‪ ,‬אלא אנשי הרובע‪,‬‬ ‫שלמדו תוך כדי המלחמה‪ ,‬כיצד להגן על ביתם‪ ,‬ובניהם נערים צעירים‪ .‬כל אותם נופלים קיבלו לאחר‬ ‫המלחמה מספר אישי של צה"ל‪ ,‬על אף שצה"ל קם לאחר מותם‪ .‬סיפורו של ניסים גיני מפורט למטה‬

‫‪18‬‬

‫נחשון וקסמן ‪ -‬באוקטובר ‪ ,1449‬נחטף חייל צה"ל נחשון וקסמן‪ ,‬על ידי חוליית מרצחים של החמאס‪.‬‬ ‫התקופה הייתה תקופה קשה מאוד בארץ‪ ,‬והפילוג בין תומכי תהליך השלום למתנגדיו היה גדול מאוד‪.‬‬ ‫במשך השבוע בו נערכו החיפושים אחרי נחשון‪ ,‬היה בארץ גל של אחדות שזמן רב לא נראה כמוהו‪ ,‬כולם‬ ‫היו שותפים לדאגה לשלומו והתפללו למציאתו‪ .‬שבוע לאחר חטיפתו‪ ,‬אותר הבית בו הוחזק נחשון ובמבצע‬ ‫של סיירת מטכ"ל ניסו לשחררו‪ ,‬אך נחשון נמצא ללא רוח חיים‪ .‬קצין צה"ל מסיירת מטכ"ל‪ ,‬ניר פורז ז"ל‪,‬‬ ‫שילם על המבצע בחייו‪.‬‬

‫מייקל לוין‪ -‬עולה חדש אשר התגייס לצנחנים ונהרג בלבנון השנייה‪ ( .‬סרט עליו נראה לפני היציאה מהשבט‬ ‫) הסיור יסתיים ליד קברו ושם נקריא את קינת דוד‪.‬‬

‫הַ ְׁצבִּ י יִּ ְׁש ָראֵ ל עַ ל בָ מוֹתֶׁ יָך חָ לָל‪ ,‬אֵ יְך נָפְׁ לּו גִּ בו ִֹּרים?‬ ‫ַאל‪ַ -‬תגִּ ידּו בְׁ גַת‪ַ ,‬אל‪ְׁ -‬תבַ ְׁשרּו בְׁ חּוצוֹת אַ ְׁש ְׁקלוֹן‪,‬‬ ‫פֶׁ ן‪ִּ -‬ת ְׁשמַ ְׁחנָה בְׁ נוֹת פְׁ לִּ ְׁש ִּתים‪ ,‬פֶׁ ן‪ַ -‬תעֲֹלזְׁ נָה בְׁ נוֹת הָ ע ֲֵרלִּ ים‪.‬‬ ‫ּוש ֵדי ְׁתרּומוֹת‬ ‫הֲ ֵרי בָ גִּ לְׁ בוֹעַ ַאל‪-‬טַ ל וְׁ ַאל‪-‬מָ טָ ר ֲעלֵיכֶׁם ְׁ‬ ‫כִּ י שָ ם נִּגְׁ עַ ל מָ גֵן גִּ בו ִֹּרים‪ ,‬מָ גֵן שָ אּול בְׁ לִּ י מָ ִּשיחַ בַ שָ מֶׁ ן‬ ‫ִּמ ַדם חֲ לָלִּ ים מֵ חֵ לֶׁב גִּ בו ִֹּרים‪ֶׁ ,‬קשֶׁ ת יְׁ ה ֹונָתָ ן ֹלא נָשוֹג ָאחוֹר‬ ‫יקם‪.‬‬ ‫וְׁ חֶׁ ֶׁרב שָ אּול ֹלא ָתשּוב ֵר ָ‬ ‫ימם בְׁ חַ יֵיהֶׁ ם‪,‬‬ ‫שָ אּול וִּ יה ֹונָתָ ן הַ נֶׁאֱ הָ בִּ ים וְׁ הַ נְׁ עִּ ִּ‬ ‫ּובְׁ מוֹתָ ם ֹלא נִּפְׁ ָרדּו‪.‬‬ ‫ִּמנְׁ שָ ִּרים ַקלּו מֵ אֲ ָריוֹת גָבֵ רּו‬ ‫בְׁ נוֹת יִּ ְׁש ָראֵ ל אֶׁ ל‪-‬שָ אּול בְׁ כֶׁינָה‬ ‫הַ מַ לְׁ בִּ ְׁשכֶׁם שָ ִּני עִּ ם‪-‬ע ֲָדנִּים‪,‬‬ ‫בּושכֶׁ ן‪.‬‬ ‫הַ מַ ֲעלֶׁה ע ֲִּדי זָ הָ ב עַ ל לְׁ ְׁ‬ ‫אֵ יְך נָפְׁ לּו גִּ ב ִֹּרים בְׁ תוְֹך הַ ִּמלְׁ חָ מָ ה‪,‬‬ ‫יְׁ ה ֹונָתָ ן עַ ל‪-‬בָ מוֹתֶׁ יָך חָ לָל‬ ‫ָאחי יְׁ ה ֹונָתָ ן‪ ,‬נָעַ ְׁמ ָת לִּ י ְׁמאֹד‬ ‫צַ ר‪-‬לִּ י עָ לֶׁיָך ִּ‬ ‫נִּפְׁ לְׁ ַאתָ ה ַאהֲ בָ ְׁתָך לִּ י מֵ ַאהֲ בַ ת נ ִָּשים‬ ‫אֵ יְך נָפְׁ לּו גִּ בו ִֹּרים וַ יֹאבְׁ דּו כְׁ לֵי ִּמלְׁ חָ מָ ה?‬ ‫מידע כללי נוסף על אישים ( מומלץ לקרוא ולהרחיב!!!)‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫בנימין זאב הרצל‬

‫‪19‬‬

‫נולד בבודפשט‪ ,‬הונגריה‪ ,‬ב ‪-1860‬ונפטר ב ‪-1904‬באוסטריה‪ .‬חוזה מדינת היהודים‪ ,‬אבי‬ ‫הציונות המדינית ומייסדה של ההסתדרות הציונית העולמית‪.‬‬ ‫נולד למשפחה בעלת זיקה ליהדות והתחנך ברוח ה"השכלה "היהודית‪-‬גרמנית של זמנו‪ .‬ב ‪-1878‬‬ ‫עבר עם משפחתו לווינה‪ ,‬ושם סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים‪ .‬לאחר שנה אחת נטש את‬ ‫מקצוע המשפטים‪ .‬ב ‪-1885‬החל לפרסם פיליטונים ‪,‬סיפורים פילוסופיים ומחזות‪ ,‬וכמה מהם‬ ‫הוצגו בהצלחה באוסטריה ובגרמניה ‪.‬‬ ‫ב ‪-1891‬החל לשמש כתבו הפריסאי של העיתון הווינאי ‪ Neue Freie Presse.‬כשהחריפה‬ ‫האנטישמיות בצרפת גברה התעניינותו בשאלת היהודים‪ .‬בתקופה זו ראה בבעיית היהודים‬ ‫שאלה חברתית‪ ,‬העשויה לבוא על פתרונה בתנועת שמד גדולה ומאורגנת של היהודים בני הדור‬ ‫הצעיר‪ .‬עבודתו בסיקור עיתונאי של פרשת דרייפוס שינתה את השקפתו ‪.‬הרצל הגיע למסקנה‬ ‫שלבעיית היהודים יש פתרון אחד ‪ -‬יציאה המונית של היהודים מתחומי האנטישמיות וריכוזם‬ ‫בטריטוריה משלהם‪ ,‬שבה יוכלו לקיים ריבונות עצמאית‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1895-1896‬ניסה להשפיע על שניים מעשירי היהודים ומגדולי הנדבנים היהודים של‬ ‫זמנו ‪ -‬הברון מוריס הירש והברון אדמונד דה‪-‬רוטשילד ‪ -‬לתמוך בתוכנית שגיבש‪ :‬הקמה של‬ ‫מדינת יהודים שתקלוט את המוני היהודים הסובלים באירופה ‪.‬ואולם‪ ,‬בשיחות אלו לא השיג‬ ‫את התוצאות שקיווה להן‪ ,‬והוא הגיע למסקנה שעליו להציע את תוכניתו לציבור הרחב ‪.‬‬ ‫בתחילת ‪ 1896‬פרסם הרצל את "מדינת היהודים‪ :‬ניסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים"‪,‬‬ ‫חיבור קצר ובו קריאה לרכז את היהודים במדינה עצמאית משלהם ‪ -‬ארץ‪-‬ישראל או ארגנטינה ‪.‬‬ ‫רוב יהודי אירופה המערבית ואף מקצת "חובבי ציון" במזרח ובמערב דחו את תוכניתו של הרצל‬ ‫משום שנראתה להם מרחיקת לכת‪ ,‬אולם רבים מ"חובבי ציון "ומהסטודנטים הציונים‬ ‫באוסטריה ובארצות אחרות קידמו את רעיונותיו בהתלהבות‪ .‬מתוך קשריו עם "חובבי ציון"‪,‬‬ ‫בייחוד ממזרח אירופה‪ ,‬בא הרצל לכלל הכרה שרק בארץ‪-‬ישראל ‪ -‬ולא בארגנטינה או בארץ‬ ‫אחרת ‪ -‬ירצו היהודים להקים את מדינתם ‪.‬‬ ‫לפיכך החליט הרצל לפתוח בפעילות מדינית‪ .‬בשנת ‪ 1896‬החל בפגישות עם ראשי השלטון‬ ‫העות'מאני (עם הווזיר הגדול ואחר כך עם הסולטן)‪ ,‬כדי לקבל מהם זיכיון להתיישבות יהודית‬ ‫בארץ‪-‬ישראל‪ .‬בשנת ‪ 1898‬נפגש עם קיסר גרמניה בירושלים והציע לו תוכנית שלפיה היהודים‬ ‫יקבלו עליהם את תיקון מצבה הפיננסי של האימפריה העות'מאנית תמורת ויתורו של הסולטן‬ ‫על שלטונו בארץ‪-‬ישראל והסכמתו שתהיה למדינה יהודית בלתי תלויה‪ .‬ואולם‪ ,‬מאמציו‬ ‫המדיניים הישירים בקושטא לא נשאו פרי‪ ,‬וגם פגישתו עם הקיסר לא הביאה לתוצאות שציפה‬ ‫להן‪.‬‬ ‫בד בבד עם מגעיו של הרצל עם ראשי השלטון העות'מאני‪ ,‬באוגוסט ‪ 1897‬הוא כינס בבאזל את‬ ‫הקונגרס הציוני הראשון ‪ -‬האספה הלאומית של העם היהודי החפץ בתחייתו‪ .‬בקונגרס זה‬ ‫אושרה "תוכנית באזל"‪ ,‬שלפיה מטרת הציונות היא "להקים בית לאומי עבור העם היהודי‬ ‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שיהיה מובטח על בסיס משפט העמים‪ ,"...‬והוקמה ההסתדרות הציונית‬ ‫העולמית‪ .‬הרצל ניהל את דיוני הקונגרס ונבחר לנשיאה של ההסתדרות הציונית העולמית;‬ ‫בכהונה זו שימש עד מותו‪ .‬מאז ואילך חתר בהתמדה להשגתן של שתי מטרות עיקריות‪ :‬הקמת‬ ‫מולדת לעם היהודי בארץ‪-‬ישראל בהסכמת המעצמות‪ ,‬שתושג באמצעות משא‪-‬ומתן דיפלומטי‪,‬‬ ‫כפי שנקבע בתוכנית באזל; חיזוקה ופיתוחה של ההסתדרות הציונית עד שתהיה מסוגלת להיות‬ ‫גורם בעל משקל במשא‪-‬ומתן המדיני ולעמוד בראש מפעל ההתיישבות בבוא היום‪.‬‬ ‫לאחר הקונגרס הציוני הראשון פעל הרצל להקמתו של בנק ציוני‪ ,‬שנועד להיות הבסיס הכספי‬ ‫למשא‪-‬ומתן עם השלטון העות'מאני (תוכניתו היתה לשלם תמורת הזיכיון להתיישב בארץ‬ ‫ישראל)‪ .‬הרצל הניח שעם סיומו המוצלח של המשא‪-‬ומתן יוקמו המוסדות הכלכליים הדרושים‬ ‫‪21‬‬

‫לפיתוחה של הארץ ולארגון תנועות העלייה וההתיישבות בה‪ .‬הבנק ‪,‬שנקרא "אוצר התיישבות‬ ‫היהודים"‪ ,‬הצליח לגייס הון קטן בלבד‪ ,‬בשל התנגדותם של בעלי הבנקים היהודיים הגדולים‬ ‫באירופה לציונות המדינית‪.‬‬ ‫לשם גיוס אהדתם של המדינאים ודעת הקהל בבריטניה לציונות‪ ,‬כינס הרצל את הקונגרס‬ ‫הציוני הרביעי ב ‪-1900‬בלונדון‪ .‬הוא בא בדברים עם ממשלת בריטניה בעניין השגת זיכיון‬ ‫להתיישבות יהודית בקפריסין‪ ,‬בחצי‪-‬האי סיני ובחבל הסמוך לוואדי אל‪-‬עריש ‪ -‬חבלי ארץ שהיו‬ ‫נתונים בחסותה של בריטניה וקרובים לארץ‪-‬ישראל‪ .‬הרצל קיווה כי התיישבות יהודים בשכנות‬ ‫לארץ‪-‬ישראל תניע את השלטון הטורקי לוויתורים‪ .‬ואולם ‪,‬מאמציו להניע את בריטניה להסכים‬ ‫ליישב יהודים במקומות אלו לא נשאו פרי‪.‬‬ ‫באפריל ‪ 1903‬דחה הרצל את הצעתה של בריטניה ליישב יהודים בחבל ארץ באפריקה המזרחית‬ ‫(תוכנית אוגנדה)‪ .‬ואולם‪ ,‬בינתיים הגיעו ידיעות על הפרעות שנערכו ביהודי קישינב‪ ,‬והתעורר‬ ‫צורך בהצלתם הדחופה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ראה הרצל לנכון להמשיך במשא‪-‬ומתן עם ממשלת בריטניה גם‬ ‫על יסוד תוכנית אוגנדה‪ ,‬שכן סבר שאוגנדה עשויה לשמש מקום מקלט זמני ליהודים פליטי‬ ‫אירופה המזרחית והניח שאוגנדה תשמש גם כעין משען למרכז העתיד לקום בארץ‪-‬ישראל ‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ 1903‬נמסרה הודעתה של ממשלת בריטניה בדבר הסכמתה העקרונית להקמת מושבה‬ ‫יהודית אוטונומית באפריקה המזרחית תחת שלטונו של מושל יהודי ובהנהלתה העליונה של‬ ‫בריטניה‪ .‬הרצל הביא את תוכנית אוגנדה לקונגרס הציוני השישי ‪,‬שהתכנס בבאזל באוגוסט‬ ‫‪1903.‬הרצל הודיע במפורש שאין הצעה זו באה לשנות דבר בעניין המטרה הסופית של הציונות‬ ‫ התיישבות בארץ‪-‬ישראל ‪ -‬ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן עוררה התוכנית תסיסה והתנגדות נמרצת בקונגרס‪,‬‬‫בייחוד בקרב הצירים מרוסיה‪ ,‬שראו בכך בגידה בארץ‪-‬ישראל ‪.‬כשהוחלט למרות התנגדותם‬ ‫לקדם את נושא ההתיישבות באפריקה המזרחית‪ ,‬עזבו המתנגדים את אולם הקונגרס‪ .‬בשיחה‬ ‫עם הצירים שפרשו הצהיר הרצל לפניהם שלא הפסיק אף לרגע אחד את מאמציו להשגתה של‬ ‫ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬והיא היתה ותהיה לעולם מטרתה של הציונות‪ ,‬וכך עלה בידיו למנוע את פילוגה‬ ‫של התנועה‪ .‬בישיבת הסיום של הקונגרס‪ ,‬שבה השתתפו כל הצירים ‪,‬הצהיר חגיגית‪" :‬אם‬ ‫אשכחך ירושלים תשכח ימיני‪".‬‬ ‫ואולם‪ ,‬השתדלויותיו של הרצל בעניין ארץ‪-‬ישראל לא הביאו לתוצאות ממשיות‪ .‬בתחילת‬ ‫נובמבר ‪ 1903‬נתכנסו בחרקוב חברי הוועד הפועל הציוני מרוסיה כדי לדרוש מהרצל התחייבות‬ ‫בכתב על הסתלקותו מתוכנית אוגנדה ומכל הצעה להתיישב מחוץ לארץ‪-‬ישראל‪ .‬הרצל סירב‬ ‫לקבל את שליחיהם‪ .‬לאחר חודשים של מאבק קשה ופולמוס חריף בעיתונות הציונית ובאספות‬ ‫עם‪ ,‬החליט הרצל לכנס את הוועד הפועל הציוני הגדול לשם בירור המחלוקת‪ .‬הכינוס התנהל‬ ‫בווינה באפריל ‪ 1904.‬בדיונים הסוערים הצהיר הרצל לפני חברי הוועד הפועל שהוא מוסיף‬ ‫לשמור אמונים לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬והצליח להרגיע את האופוזיציה ולשמור על האחדות של‬ ‫ההסתדרות הציונית ‪.‬‬ ‫ועידת התפייסות זו היתה מפעלו הגדול האחרון של הרצל למען התנועה הציונית‪ .‬מלחמותיו‬ ‫הקשות ועבודתו המאומצת למען הציונות החלישו את לבו‪ .‬הרצל נפטר במקום המרפא אדלך‪,‬‬ ‫על‪-‬יד זמרינג שבאוסטריה‪.‬‬ ‫בזכות פעילותו של הרצל קיבל העם היהודי הכרה כאומה בין האומות ונפתחה לפניו תקופה‬ ‫חדשה‪ .‬הרצל הפך את התנועה הציונית לתנועה עולמית‪ ,‬וההסתדרות הציונית הקנתה לה דמות‬ ‫של ארגון מדיני המייצג את העם היהודי‪ .‬מכאן הוליכה דרך ישירה להצהרת בלפור )‪(1917‬‬ ‫ולייסודה של מדינת ישראל ‪.‬‬ ‫בספרו "אלטנוילנד )‪" (1902‬צפה הרצל התרחשויות עתידיות בחיי העם במולדתו‪ .‬הוא קרא‬ ‫לפיתוחה של הארץ בעזרת המדע והטכנולוגיה והטיף לסבלנות ולסובלנות בכל התחומים‪ ,‬ובכלל‬ ‫זה ביחסים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית‪ .‬המוטו של הספר‪" ,‬אם תרצו ‪ -‬אין‬

‫‪21‬‬

‫זו אגדה"‪ ,‬נעשה ססמה לתנועה הציונית כולה‪.‬‬ ‫בצוואתו ביקש הרצל שיקברוהו ליד קבר אביו בווינה‪ ,‬עד שהעם היהודי יעביר את עצמותיו‬ ‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬באוגוסט ‪ 1949‬הועברו עצמותיו להר‪-‬הרצל שבירושלים ‪.‬לשם הועברו גם עצמות‬ ‫הוריו ואחותו‪ .‬יום מותו‪ ,‬כ' בתמוז‪ ,‬הוא יום זיכרון לאומי במדינת ישראל ולציונים בכל העולם‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫זאב ולדימיר ז'בוטינסקי‬ ‫מנהיג ציוני ‪ -‬מייסד התנועה הרוויזיוניסטית ובית"ר‪ ,‬סופר‪ ,‬משורר‪ ,‬עיתונאי ומתרגם‪ .‬נולד באודסה‬ ‫שברוסיה (היום אוקראינה) בי"ב בחשוון תרמ"א (‪ 18‬באוקטובר ‪ .)1880‬קיבל השכלה ליברלית על‪-‬פי‬ ‫מסורת האמנסיפציה‪ ,‬עם תוכן יהודי פורמלי מועט‪ .‬בגיל ‪ 18‬יצא ללמוד משפטים באיטליה ובשווייץ‪,‬‬ ‫ושימש כתב של עיתונים רוסיים ידועים במדינות אלה‪ .‬רשימותיו ‪ -‬שעל חלקן חתם בשם העט "אלטלנה" ‪-‬‬ ‫הקנו לו שם של אחד העיתונאים המזהירים בשפה הרוסית‪.‬‬ ‫לאחר הטבח ביהודי קישינייב בשנת ‪ ,1903‬ובמהלך גל הפוגרומים שבאו בעקבותיו‪ ,‬התמסר ז'בוטינסקי‬ ‫לעבודה ציונית ונאבק על זכויות המיעוט היהודי ברוסיה‪ .‬באותה תקופה הוא נרתם לפעילות ציונית ואף‬ ‫נבחר ציר לקונגרס הציוני השישי ‪ -‬האחרון בהשתתפות הרצל ‪ -‬ופעל למען תחיית השפה העברית והתרבות‬ ‫העברית ברוסיה‪.‬‬ ‫עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בשנת ‪ ,1914‬יצא לחזיתות הלחימה ככתב צבאי‪ .‬באלכסנדריה‬ ‫שבמצרים הוא נפגש עם יוסף טרומפלדור והחל לפעול להקמת גדודים עבריים במסגרת הצבא הבריטי‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ 1917‬קם הגדוד העברי הראשון‪ ,‬ובו שירת ז'בוטינסקי בדרגת סגן‪ .‬הוא השתתף בקרב על‬ ‫מעברות הירדן ובכיבוש העיירה א‪-‬סאלט שבעבר הירדן המזרחי מידי הטורקים‪.‬‬ ‫בפסח של שנת ‪ 1920‬הנהיג ז'בוטינסקי את ההגנה על ירושלים מפני הפורעים הערבים‪ .‬הוא נעצר בידי‬ ‫הבריטים באשמת נשיאת נשק בלתי חוקית ונדון ל‪ 15-‬שנות מאסר עם עבודת פרך בכלא עכו‪ .‬עקב הסערה‬ ‫שפרצה בנושא זה הוא קיבל חנינה ושוחרר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1921‬היה ז'בוטינסקי לחבר ההנהלה הציונית‪ ,‬והיה ממייסדי קרן היסוד‪ .‬כעבור שנתיים התפטר‬ ‫‪22‬‬

‫מההנהלה הציונית‪ ,‬במחאה על מדיניותו של חיים וייצמן‪ ,‬שלדעתו לא קידמה את הציונות המדינית‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1923‬ייסד בריגה‪ ,‬בירת לטביה‪ ,‬את תנועת הנוער בית"ר ‪ -‬כדי לחנך את הצעירים ברוח לאומית וצבאית ‪-‬‬ ‫ועמד בראשה‪ .‬בשנת ‪ 1925‬הקים את "ברית הציונים הרוויזיוניסטים" (הצה"ר)‪ ,‬והיה לדובר העיקרי של‬ ‫האופוזיציה בקונגרס הציוני‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1928‬התיישב ז'בוטינסקי בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬וכאן ערך את היומון "דואר היום" וניהל פעילות מדינית‬ ‫ענפה‪ .‬בסוף שנת ‪ 1929‬יצא לחו"ל לקיים סדרת הרצאות‪ ,‬ומשביקש לשוב לא התירו לו הבריטים להיכנס‬ ‫לארץ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1933‬הקדיש ז'בוטינסקי את זמנו להזמת ההאשמה כי חברי תנועתו רצחו את ארלוזורוב‪ ,‬ובשנת‬ ‫‪ 1934‬חתם בלונדון עם דוד בן‪-‬גוריון על שלושה הסכמים בניסיון לפוגג את האיבה שהתעצמה בין ימין‬ ‫ושמאל ביישוב ובתפוצות‪ ,‬אולם כל ההסכמים האלה נדחו במשאל של חברי ההסתדרות‪ .‬בשנת ‪ 1935‬פרש‬ ‫ז'בוטינסקי‪ ,‬עם תנועתו‪ ,‬מההסתדרות הציונית‪ ,‬לאחר שנדחתה תביעתו להכריז כי מטרתה הסופית של‬ ‫הציונות היא הקמת מדינה יהודית‪ ,‬והקים את "ההסתדרות הציונית החדשה" (הצ"ח)‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1937‬קיבל ז'בוטינסקי על עצמו את הפיקוד העליון על האצ"ל‪ ,‬כזרוע הצבאית של הצה"ר‪ ,‬ותמך‬ ‫בפעולותיו של ארגון זה להפסקת ההבלגה כלפי מעשי האיבה והרצח של כנופיות ערביות נגד יהודים‪.‬‬ ‫באותה שנה הביע התנגדות עקרונית לתוכנית החלוקה של ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שהציעה ועדת‪-‬פיל‪ ,‬תוכנית‬ ‫שההנהגה הציונית הרשמית הסכימה לדון בה‪.‬‬ ‫כראש הצ"ח פעל לקשירת קשרים עם ממשלות ועם גורמים מדיניים אחרים‪ .‬כראש תנועת בית"ר עסק‬ ‫בחינוך הנוער היהודי להיאבק למען שחרור ארץ‪-‬ישראל ובניינה‪ .‬בהנהגתו פעלו האצ"ל‪ ,‬הצ"ח ובית"ר יחד‬ ‫בארגון עליית "אף על פי" וסייעו בהעלאת רבבות מעפילים לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫עוד בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה הזהיר ז'בוטינסקי את העם היהודי מהחורבן הצפוי לו וקרא‬ ‫ליהודים היושבים בתפוצות "לחסל את הגולה בטרם תחסל הגולה אתכם"‪ .‬עם פרוץ המלחמה פעל‬ ‫בבריטניה ובארה"ב להקמת צבא יהודי שיילחם נגד גרמניה לצד בעלות הברית‪.‬‬ ‫ז'בוטינסקי נפטר בכ"ט בתמוז ת"ש (‪ 4‬באוגוסט ‪ ,)1940‬בעת ביקורו במחנה קיץ של בית"ר בניו‪-‬יורק‪,‬‬ ‫מהתקף לב‪ .‬בצוואתו הורה כי רק בפקודת הממשלה העברית אשר תקום בארץ‪-‬ישראל יועברו עצמותיו‬ ‫ארצה‪ .‬הדבר נעשה בשנת ‪ ,1964‬עת הורה ראש הממשלה לוי אשכול‪ ,‬בניגוד למדיניות של קודמו‪ ,‬דוד בן‪-‬‬ ‫גוריון‪ ,‬לקיים צוואה זו‪ .‬עצמות זאב ז'בוטינסקי ורעייתו יוענה נטמנו בהר‪-‬הרצל בירושלים‪.‬‬ ‫זאב ז'בוטינסקי השאיר אחריו ירושה ספרותית והגותית עצומה; כתביו יצאו לאור ב‪ 18-‬כרכים בשנות ה‪-‬‬ ‫‪ 50‬של המאה הקודמת‪ ,‬ועתה יוצאים לאור כרכי איגרותיו‪ .‬על שמו נקראו עשרות רחובות ומוסדות ברחבי‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫הכנסת חוקקה בי"ב באדר ב' תשס"ה (‪ 23‬במרס ‪ )2005‬את חוק ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופועלו)‪.‬‬ ‫כל עיזבונו הספרותי של ז'בוטינסקי ‪ -‬כתביו וכתבי היד שלו‪ ,‬מאמריו‪ ,‬איגרותיו וכל מה שפורסם על‬ ‫אודותיו בכל השפות ובכל המקומות ‪ -‬שמור בארכיונו העצום במכון ז'בוטינסקי בתל‪-‬אביב‪.‬‬

‫סיפור חיים‪ -‬גיני‪ ,‬ניסים‬ ‫‪23‬‬

‫בן מרים ויצחק‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1938‬בעיר העתיקה של ירושלים ושם חי את חייו‬ ‫הקצרים מראשיתם ועד סופם‪ .‬למד בבית‪-‬ספר עד שמלחמת‪-‬העצמאות והמצור‬ ‫על הרובע היהודי הפסיקו את מהלך חייו התקין‪.‬‬ ‫משהחלו הקרבות התנדב‪ ,‬כעשרות חבריו הקטנים‪ ,‬להגנת עירו ומולדתו ותבע תפקיד‪ .‬באין טלפונים‬ ‫ומכשירי‪-‬אלחוט לקשר בין עמדות‪-‬המגן שבסימטאות הפתלתלות‪ ,‬הוטל עליו לשמש מקשר בין עמדה‬ ‫לעמדה ואת תפקידו זה מילא באחריות ובנאמנות של מבוגר בתוך ברד כדורים ורעמי פצצות‪ .‬באחרונה אף‬ ‫ביקש אקדח‪ ,‬למקרה שערבי יבוא מולו‪ ...‬אך לא קיבל‪ .‬ביום ‪ ,27.5.1948‬בעת נפילת אחת העמדות בידי‬ ‫האויב‪ ,‬נפצע קשה ואחרי יום של מכאובים מת ביום י"ט באייר תש"ח )‪ .)28.5.1948‬נקבר בעיר העתיקה‪.‬‬ ‫בן עשר שנים היה במותו‪ ,‬הצעיר בחללי מערכות ישראל‪.‬‬ ‫שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר‪-‬הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים‬ ‫שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר‪-‬הזיתים‪.‬‬

‫אח"י דקר‪:‬‬ ‫אח"י "דקר" הייתה צוללת מדגם ‪ ,T‬אשר הושקה במספנות דוונפורט בשנת ‪ ,1492‬שירתה בצי הבריטי‬ ‫עד יוני ‪ 1412‬עת נרכשה על‪-‬ידי חיל הים‪.‬‬ ‫עם רכישתה עברה הצוללת סדרת שיפוצים והתקנות‪..." .‬אלה היו צוללות ממלחמת העולם השנייה‪,‬‬ ‫ש'חתכו' אותן ויצרו מהן גוף הידרו‪-‬דינאמי‪ ,‬המתאים יותר להפלגה‪ .‬הותקנה בהן קיבולת חשמלית‪,‬‬ ‫שהקנתה לצוללות כושר שהייה ממושך יותר במים‪ .‬השיפורים כללו גם הכנסת מערכות גילוי‪ ,‬ניווט‬ ‫וקשר מודרניות ואמינות‪ ,‬שהיו בשימוש באותה העת אצל הבריטים‪ .‬צוללות ה‪ T-‬דמו לצוללות‬ ‫מודרניות‪ ,‬אם כי הן לא היו המילה האחרונה"‪ .‬דברי תא"ל(במיל') הדר קמחי‪ ,‬בעבר מפקד שייטת‬ ‫הצוללות‪.‬‬ ‫בתקופת מלחמת ששת הימים שהתה אח"י "דקר" באנגליה עקב התארכות השיפוצים‪.‬‬ ‫הצוללת ביצעה אימוני היבנות במימי סקוטלנד‪ ,‬קיבלה אישור כשירות‪ ,‬בטיחות והפעלה ממפקד שייטת‬ ‫הצוללות הבריטית‪.‬‬ ‫בתום האימונים שבה ה"דקר" לבסיס הצוללות בפורטסמות'‪ ,‬לתיקונים חוזרים ולהצטיידות לקראת‬ ‫יציאתה ארצה‪.‬‬ ‫ב‪ 4-‬בינואר ‪ 1418‬יצאה מנמל פורטסמות'‪ ,‬בריטניה‪ ,‬בדרכה לישראל‪ ,‬כשעל סיפונה ‪ 14‬צוללנים בפיקודו‬ ‫של רס"ן יעקב רענן ז"ל‪.‬‬ ‫בהתאם למסלול ההפלגה המתוכנן עגנה ב‪ 12-‬בינואר בנמל גיברלטר לצרכי תדלוק ואספקה‪ .‬בנמל ירד‬ ‫מהצוללת כתב "קול ישראל" ערן שורר והתחלפו גם אנשי צוות ה"דקר"‪.‬‬ ‫עם יציאתה מנמל גיברלטר‪ ,‬בדרכה מזרחה לכיוון ישראל‪ ,‬עברה הצוללת להפלגה בצלילה‪ ,‬בהתאם‬ ‫להנחיות מפקדת חיל‪-‬הים‪.‬‬ ‫ב‪ 02-‬בינואר‪ ,‬שתי דקות לאחר חצות‪ ,‬העבירה מברק מוצפן אחרון בהתאם לנהלי הקשר המחייבים‪.‬‬ ‫במברק זה דווח מקום הצוללת ולא דווחה כל בעיה‪ .‬אח"י "דקר" נמצאה בעת הדיווח האחרון כ‪312-‬‬ ‫מייל מחופי ארץ ישראל‪ .‬באותו בוקר בשעה ‪ 8:22‬הייתה הצוללת מחויבת להקים קשר נוסף עם‬ ‫המפקדה‪ ,‬אך לא נקלטה כל תשדורת‪ .‬ההאזנה לצוללת תוגברה‪ ,‬בצהריים התקיים עימה קשר מקוטע‬ ‫‪24‬‬

‫בלבד‪ ,‬ההערכה באותו רגע הייתה כי הצוללת נתקלה בקושי כלשהו בהקמת הקשר‪.‬‬ ‫עם בוקר ה‪ 01-‬בינואר‪ ,‬לאחר שלא נוצר קשר כלשהו עם הצוללת‪ ,‬החלו פעולות החיפוש שנוהלו על‪-‬ידי‬ ‫מפקדת חיל‪-‬הים‪.‬‬ ‫היקף מבצע החיפושים אחר הצוללת היה חסר תקדים ובקנה מידה בינלאומי‪ .‬בין המועדים ‪ 01‬בינואר‬ ‫ועד ה‪ 31-‬בינואר נערכו חיפושים על‪-‬ידי כוחות בינלאומיים ועד ה‪ 9-‬בפברואר על‪-‬ידי כוחות ישראליים‪.‬‬ ‫בחיפושים השתתפו בו זמנית כלי‪-‬שייט וטייס צבאיים ואזרחיים‪ ,‬שסרקו שטח נרחב במזג אוויר חורפי‬ ‫ובתנאי ים קשים‪.‬‬ ‫מה‪ 9-‬בפברואר הוכרזה הצוללת‪ ,‬על ‪ 14‬אנשי צוותה כאבודה‪ .‬שר הביטחון משה דיין ז"ל‪ ,‬הרמטכ"ל‬ ‫רא"ל חיים בר‪-‬לב ז"ל ומפקד חיל הים אלוף שלמה אראל הודיעו על כך למשפחות ובאותו יום הוכרז‬ ‫יום אבל לאומי‪ .‬טקס אשכבה לאנשי ה"דקר" נערך מעל סיפון המשחתת "יפו"‪ .‬הרב הראשי לצה"ל‪,‬‬ ‫אלוף שלמה גורן‪ ,‬הוציא תעודות פטירה לאנשי הצוות הנעדרים‪.‬‬ ‫כעבור ‪ 13‬חודשים‪ ,‬ב‪ 4-‬בפברואר ‪ 1414‬מצא ערבי תושב חאן יונס את מצוף החירום האחורי של‬ ‫הצוללת‪ .‬המצוף נמסר לבדיקות מומחים ותוצאות הבדיקות שימשו כנתונים חשובים להערכות לגבי‬ ‫נסיבות היעלמות הצוללת‪ .‬המומחים סברו כי הצוללת נעלמה באזור המרכזי של אגן הים‪-‬התיכון‬ ‫המזרחי‪ .‬בהסתמך על הזרמים השכיחים באזור ועל הצמחייה שנמצאה על המצוף‪ ,‬הועלתה האפשרות‬ ‫שהצוללת ו‪/‬או המצוף סטו כ‪ 92-02-‬מייל דרומה מהנתיב לחיפה‪ ,‬כלומר לאזור מצרים‪.‬‬ ‫בעקבות הסכם השלום עם מצרים ניתנה לישראל האפשרות לחפש את הצוללת האבודה במימי מצרים‪.‬‬ ‫החיפושים באזור לא הניבו כל תוצאות‪.‬‬ ‫בספטמבר ‪ 1480‬יצאה משלחת אמריקנית מצוידת בציוד‪ ,‬ששימש לגילוי שרידי המעבורת "צ'לאנג'ר"‪,‬‬ ‫לחיפושים מול חופי מצרים‪ ,‬אך ללא כל תוצאות‪.‬‬ ‫ב‪ 1480-‬מונתה ועדה בראשות תא"ל במיל הדר קמחי‪ ,‬לבחון מחדש את כל הממצאים‪ .‬הממצאים הובילו‬ ‫להגדרת אזור חיפוש‪ .‬באוקטובר ‪ 1440‬יצאה משלחת חיל‪-‬הים לאזור רודוס וחלקו המזרחי של האי‬ ‫כרתים לחידוש החיפושים על‪-‬פי הממצאים‪.‬מבצע החיפושים האחרון ארך חמישה שבועות והחל לאחר‬ ‫שהים נרגע מסערות החורף‪ .‬בחיפושים השתתפו שנים‪-‬עשרה מומחים אמריקאים ושתי ספינות‪.‬‬ ‫בספטמבר ‪ 1442‬מינה מפקד חיל הים האלוף עמי איילון את תא"ל (מיל') גדעון רז במקומו של תא"ל‬ ‫(מיל') הדר קמחי‪ ,‬לעמוד בראשות הועדה החילית לאיתור מקום טביעת הדקר‪.‬‬ ‫תא"ל רז הציג עמדה עקרונית על פיה יש לשתף פעולה עם ציים זרים הידועים ביכולת הטכנית העומדת‬ ‫לרשותם לשם איתור עצמים במעמקי הים‪ ,‬בעמק של אלפי מטרים‪.‬‬ ‫לשם כך רוכז החומר והוכנה חוברת שנכתבה באנגלית עם פרוט על הצוללת‪ ,‬צוותה‪,‬תוכנית הפלגתה‬ ‫ופעילות החיפושים שבוצעה מאז העלמה במזרח הים התיכון‪.‬‬ ‫תא"ל עמי איילון‪ ,‬מפקד חיל הים דאז פנה למפקד צי ארה"ב‪ ,‬אדמירל בורדא על מנת שיסייע במציאת‬ ‫הצוללת‪.‬‬ ‫אדמירל בורדא‪ ,‬הודיע למח"י הנכנס האלוף אלכס טל‪ ,‬על נכונות צי ארה"ב לשתף פעולה במאמץ‬ ‫החיפושים עם מיטב אנשיו ואמצעיו‪.‬‬ ‫קבוצת מומחים של צי ארה"ב וחברת "מרידיאן" (נאוטיקוס) בראשות אדמירל קרול‪ ,‬הגיעה ארצה‬ ‫בפברואר ‪ 1440‬כדי לקיים עם ועדת תא"ל רז תהליך של לימוד הפרטים שהיו בראשות חיל הים‪,‬‬ ‫ובהמשך לקיים סיעור מוחות שיביא בעקבותיו‪ ,‬בהסתברות הגבוהה ביותר את הגדרת אזור טביעת‬ ‫הדקר‪.‬‬ ‫בעקבות סיעור מוחות זה שנמשך שלושה שבועות‪ ,‬המליצה הועדה בפני תא"ל רז לסרוק את נתיב‬ ‫הצוללת המתוכנן ותא"ל רז סמך את ידיו על ההמלצה‪ ,‬תוך התנתקות מההנחה שרווחה עד כה שיש‬ ‫קשר בין אתר טביעת הצוללת לאתר מצוף ההצלה שלה שנמצא בחוף חאן יונס בפברואר ‪.1414‬‬ ‫בשנת ‪ 1448‬יצאה משלחת משולבת של צי ארה"ב וחיל הים על סיפון אניית חיל הים לביצוע חיפושים‬ ‫באזור שנקבע‪ ,‬מבצע חיפושים זה לא העלה תוצאות‪ .‬הלקח שהופק הביא לפנייה באמצעות מכרז‬ ‫לחברות אזרחיות המתמחות באיתור עצמים במים עמוקים‪ .‬למשימה נבחרה חברת "נאוטיקוס"‬ ‫מארה"ב‪ .‬בראש הצוות של החברה עמד תום דטויילר ומטעם חיל הים רס"ן יחיאל געש‪.‬‬ ‫ביום שישי ה‪ 08-‬במאי ‪ 1444‬נמצאה וזוהתה הדקר בוודאות ע"י תא"ל רז יחד עם מפקדי הצוללות‬ ‫לשעבר דורון עמיר ומיכאל קיסרי‪ .‬לפי סימנים מובהקים כגון‪ :‬מבנה הגשר הייחודי‪,‬האנטנה לגילוי‬ ‫שידורי מכ"מ ועוד‪.‬‬ ‫במשך שלושים ואחת השנים וארבעת החודשים שחלפו מהיעלמות ה"דקר"‪ ,‬ערך חיל‪-‬הים ‪ 02‬מבצעי‬ ‫חיפושים עיקריים אחריה‪ .‬חיל הים לא שכח ולא חסך מאמצים למציאת אח"י "דקר" ופתרון תעלומת‬ ‫היעלמותה למען יקירי הצוללנים‪.‬‬ ‫כשנה לאחר מציאת הצוללת נערך "סקר" נוסף במטרה לאתר שרידי אנוש ולהביאם לקבורת ישראל‪.‬‬ ‫במהלך ה"סקר" נחקרו סיבות טביעת הצוללת וכן נישלו מספר פריטים מקרקעית הים כמו חליפת מדים‬ ‫‪25‬‬

‫שנשתמרה היטב וכן גשר הפיקוד של הצוללת המוצבים כאות זיכרון במוזיאון ההעפלה וחיל‪-‬הים‪.‬‬ ‫מאות אלפי דולרים הושקעו בחיפושים אחר הצוללת‪ .‬היו שחשבו שחיפושים אלו נעשו לשווא והביאו‬ ‫לבזבוז עצום של כספים ומשאבים שיכלו להועיל במקומות נחוצים יותר‪.‬‬ ‫החייל הוא נציג של צה"ל ומצופה כי יתרום כל שביכולתו למען צה"ל‪ ,‬כך גם לצה"ל אחריות כלפי החייל‬ ‫אותו הוא שלח להילחם‪ .‬בהתאם לרוח זו ‪ -‬צה"ל עושה כל מאמץ לשחרר חיילים שבויים מהשבי‬ ‫להחזירם הביתה או להביא את גופות החללים לקבורה בישראל‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫הצעות לפעולות יום הזכרון‬ ‫כדאי שהפעולה תהיה מיד אחרי הטקס ‪.‬הפעולה היא בד"כ שכבגי"ת ‪.‬יש צורך להרים" הפקה "של ממש‪.‬‬ ‫תפאורה מטורפת של צבא‪ -‬רשת צל ענקית ‪,‬מטרות דמות ‪,‬אפוד ‪,‬קסדות נעלי צבא ‪.‬קוורצים ואורות ‪,‬‬ ‫אלונקה‪,‬‬ ‫דגלי ישראל וכו‪'...‬זוהי פעולת אווירה של כ ‪ 30-40‬דקות ולאחריה דיון ערכי ‪.‬החניכים באמת ישתפו‬ ‫פעולה אם‬ ‫יוכנסו לאווירה המתאימה‪.‬‬ ‫רעיונות שעשינו במהלך השנים‪:‬‬ ‫‪.1‬מור"ק – כחול וחום ) מבצע של גולני ושל השייטת בשנת ‪ 1988 (.‬ישנה מצגת על המור"ק – רקע‪,‬‬ ‫תמונות מהשטח ‪,‬אוייב ‪,‬מי היו ראשי המדינה וכו ‪'.‬מחלקים תפקידים בין הצוות הבוגר ‪.‬כל פעם קטע‬ ‫מהמור"ק ‪.‬זו ממש הצגה עם טקסט ועם המחזה של קטעים – מארב ‪,‬ירי) רעש של יריות ‪,‬מסוק וכו‪'(,‬‬ ‫סחיבת פצוע וכו ‪'.‬על הבמה יש ממש דגמים מפוליגל של הבניינים של המחבלים – מעיין מפה חיה‬ ‫שעליה מתרחשת ההמחזה ‪.‬אחרי כל הצגה יש כמה שקופיות במצגת ‪,‬קולות ירי ברקע ‪,‬נפץ ‪,‬דיבורים‬ ‫בקשר ‪,‬וכל מה שאפשר לחשוב עליו" להחיות "את המור"ק ‪.‬ישנו גם סרט תו"כ של החילוץ ‪,‬ומידע‬ ‫ותמונות של סא"ל אמיר מיטל ז"ל שנפל בקרב ‪.‬לאחר מכן יש מצגת של כל ערכי צה"ל ונערך דיון על‬ ‫התנגשות ערכים במור"ק – דבקות במשימה אל מול חיי אדם) האם לחלץ באור יום תו"כ סיכון לוחמי‬ ‫חיל האוויר ‪? (.‬זהו דיון חזק הממחיש את עצמתו הערכית של צה"ל‪.‬‬ ‫‪.2 60‬שנה של מלחמת קיום – התפאורה אותה תפאורה ‪...‬המסר של הפעולה הוא שיש צורך בצה"ל‬ ‫וחשוב השירות המשמעותי בו ‪.‬המצגת מורכבת מסרטים ‪,‬ומתארת את ההסטוריה של מלחמות‬ ‫ישראל ‪.‬הכרזת העצמאות ‪,‬מלחמת העצמאות ‪,‬מבצע קדש ‪,‬ששת הימים וכו ‪'.‬על כל מלחמה יש‬ ‫במצגת שיר רקע שונה מתקופתה ‪,‬תמונות ‪,‬כותרות עיתונים וכו ‪'.‬יש" ‪ 3‬מיני מורקים "תוך כדי‬ ‫שממחיזים אותם רק לתת דגש – הקרב על הטנק בדגניה א ב ‪ 48 ',‬תל פאחר ב ‪ 67 ',‬כח צביקה ב‬ ‫‪73 '.‬מה שמיוחד במצגת היא שהיא מתחילה באזעקת צבע אדום) בווליום גבוה (‪ ..‬בשדרות ‪,‬ולפני כל‬ ‫מלחמה במצגת יש אזעקה ‪.‬כנ"ל סרט על מלחמת לבנון השנייה ‪,‬מלחמת המפרץ וכו ‪'.‬המצגת‬ ‫שמסתיימת שוב – בשנת ‪ 2008‬ובאזעקה בשדרות ‪.‬הדיון נסוב סביב מלחמת קיומינו פה והצורך‬ ‫בצבא ‪.‬אין צורך להיות מיליטריסטים פשוט להדגיש את העובדה שאנחנו עדיין לא במצב של שלום‬ ‫מלא שכינינו ושעדיין אנחנו צריכים צבא חזק ‪.‬שאלות ‪ :‬מה שונה בחיילים של היום מהחיילים של‬ ‫שנת ? ‪ 48‬היום יותר מפונקים ? צבא אחר ?אתם כמתגייסים בעוד כמה שנים – מה אתם חושבים על‬ ‫הנושא?‬ ‫‪.3‬מצגת וסרטים" ‪ +‬מיני הצגות "על נושא השבויים והנעדרים ‪.‬למשל – רון ארד ‪ -‬מדריך עם חליפת‬ ‫טייס בנאום" אני מאשים "את הקהל ששכחו אותו ‪,‬ולא שחררו תמורתו מחבלים ‪,‬גלעד שליט ‪,‬נחשון‬ ‫וקסמן וכו‪'..‬כל פעם יש סרט ותמונות מהתקופה ‪ +‬המחזה של קטע ‪.‬למשל – יש סרט על חטיפת‬ ‫וקסמן ואז יש שעון מתקתק ויש לחניכים ‪ 5‬דקות להחליט האם מחלצים אותו ומסכנים לוחמים אחרים‬ ‫או לא) ? הדילמה שהייתה לממשלת רבין ז"ל וגם להם לא היה הרבה זמן ‪(.‬בסוף מתקיים דיון על‬ ‫פדיון שבויים – בכל מחיר?‬

‫‪27‬‬

‫פעולת יום הזיכרון‬ ‫מטרת הפעולה‬ ‫‪ .1‬לדון עם החניכים במטרת ימי הזיכרון למדינה‬ ‫‪ .0‬להתעמת עם השאלה מה על קבוצות שלא מזדהות עם ימי זיכרון‬ ‫‪ .3‬האם יום זיכרון הפך לכלי בידי הפוליטיקאים?‬ ‫‪ .9‬מה מטרת הצפירה?‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫חלק ראשון‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.0‬‬

‫‪.3‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.1‬‬

‫השאלה – מהם ימי הזיכרון הרשמיים של מדינת ישראל? (יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬יום‬ ‫הזיכרון לחללי צהל ולנפגעי פעולות איבה‪ ,‬יום הזיכרון לזכר יצחק רבין ז"ל)‬ ‫מדוע נקבעו דווקא בתאריכים האלו?‬ ‫‪ .a‬יום השואה – פרוץ מרד גטו וורשה‪ ,‬יום הזיכרון בערב יום העצמאות‪.‬‬ ‫‪ .b‬על מנת לסמל אירוע חשוב ביותר שיש לזכור אותו‬ ‫מה המשמעות של יום זיכרון על העם?‬ ‫‪ .a‬להנציח אירוע מסוים שאסור שיחזור‬ ‫מה יקרה אם לא נזכור?‬ ‫הדור שלנו כחולייה מקשרת בין האנשים שחוו את האירועים על בשרם לבין האנשים שלא יכירו‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫מה על קבוצות שלא מזוהות עם יום הזיכרון (אפשר לבטל ולהעביר לסוף הפעולה אם יישאר זמן‪,‬‬ ‫אני מניח שלא יישאר)‬

‫חלק שני‬ ‫‪ .1‬סיפור של אדגר קרת שאנחנו מקריאים למישהו והוא יעביר את זה הלאה‪( .‬כנראה שמספיק פעם‬ ‫אחת)‪.‬‬ ‫‪ .0‬נגיע למסקנה שמה שלא נזכור כעם אפשר להגיד עליו שלא קרה בכלל‪.‬‬ ‫‪ .3‬למשל‪:‬‬ ‫‪ .a‬השמדת היהודים באירופה‪.‬‬ ‫‪ .b‬התגייסות כלל מדינות ערב למלחמה במדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .c‬ולהבדיל‪ ,‬גירוש ערביי ישראל (יפו‪ ,‬חיפה‪ ,‬המשולש) ב‪( 98-‬שאף אחד במדינה לא מדבר‬ ‫עליו כדי שעוד ‪ 02‬שנה כולם ישכחו שזה קרה)‪.‬‬ ‫חלק שלישי‬ ‫‪ .1‬האם יום הזיכרון הפך לכלי בידי הפוליטיקאים‬ ‫‪ .a‬בנוגע ליום הזיכרון לשואה ולגבורה‪:‬‬ ‫ואז באמצע הטקס התחילו להגיע ידיעות על הטרגדיה בדהב‪ .‬ואז‪ ,‬כל מה שרצו לדעת‬ ‫בשידורי הטלוויזיה הוא אם יש נפגעים ישראלים‪ .‬זו עוד אחת מההתנהגויות‬ ‫האגוצנטריות שהנחיל לנו יום השואה‪ :‬לראות רק את הסבל של עצמנו‪ .‬אף אחד לא חושב‬ ‫על כך שהרציחות האלה והסבל הזה שסובלים המצרים הם חלק מהמחיר שמצרים‬ ‫משלמת על השלום שהיא עשתה אתנו‪ .‬במקום להרגיש סולידריות עם מצרים‪ ,‬אנחנו‬ ‫מעקמים את האף‪ ,‬כאילו הם לא מספיק ידידותיים אתנו לטעמנו‪ .‬כשאני שומע דברים‬ ‫כאלה אני מתחלחל ורואה עד כמה לא למדנו כלום מהשואה‪.‬‬ ‫‪ .b‬ניצול של פוליטיקאים את הבמה הציבורית להעלות שאלות פוליטיות במקום להזדהות‬ ‫עם האירועים שקרו‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫חלק רביעי‬ ‫‪ .1‬מה מטרת הצפירה בעד ונגד‪:‬‬ ‫‪ .0‬בנוגע לביטול הצפירה‬ ‫‪ .a‬הממשלה מתכננת החל משנת ‪ 0220‬לבטל את הצפירה בימי הזיכרון !‬ ‫כפי שפורסם בקול ישראל‪( ,‬התקבל בדוא"ל שלי )‬ ‫מתכננת הממשלה החל משנת ‪( 0220‬כלומר בעוד שנתיים) לבטל את הצפירה הנהוגה ביום‬ ‫השואה וביום הזיכרון ‪.‬‬ ‫סגנית הממונה על הטקסים במשרד ראש הממשלה‪ ,‬הגברת רותם חמן מסרה כי ההחלטה‬ ‫התקבלה לאחר דיונים בהם נטען כי מכיוון שאין שום מדינה אחרת אשר מקיימת צפירה‬ ‫כלל‪-‬ארצית מספר פעמים בשנה‪ ,‬אין צורך בהמשך מימון המנגנונים הדרושים לקיום‬ ‫הצפירות (מעבר למימון המוזרם גם כך לכוננות שעת‪-‬חירום )‬ ‫האם אין גבול לחוצפה ???הרי אין אדם אחד בארץ אשר לא חווה את זוועות השואה‬ ‫ו‪/‬או השכול בעצמו או דרך משפחתו !האם אנחנו יכולים לממן מכספי משלם המיסים‬ ‫פרויקטים גרנדיוזיים וראוותניים אך כאשר מגיעים להקצבה מינימאלית לקיום דקות‬ ‫דומייה ספורות בשנה‪ ,‬דקות אשר מאחדות את כל העם באשר הוא – זה לא ???‬ ‫אנו קוראים לכולכם לתת יד למניעת ההחלטה המבישה הזאת !לא ניתן לציניות הקרה‬ ‫לשלוט בחיינו! יש דברים יותר חשובים מכסף !!!‬ ‫לתשומת לבכם‪ :‬אין מדובר ב"מספר פעמים בשנה"‪ ,‬אלא בשני מועדים בלבד‪ :‬יום השואה‬ ‫ויום הזיכרון‪ .‬נכון שאין לדבר אח ורע במקומות אחרים‪ .‬תושבי חוץ שהתמזל מזלם‬ ‫להיות כאן בדיוק במועדים הללו עמדו נפעמים נוכח הסולידריות הלאומית‪ .‬ביטול‬ ‫הצפירה יהיה הרבה יותר מאשר חוצפה או ציניות‪ .‬זה שילוב קטלני של טמטום ואטימות‪.‬‬ ‫באותן דקות דומיה ספורות (‪ 3‬בשנה‪ ,‬למען הדיוק) יוצרת הצפירה יותר סולידריות‬ ‫לאומית מאשר הדגל או ההמנון‪ .‬האם יש לגב' הממונה על הטכסים מחולל‪-‬סולידריות‬ ‫בסדר גודל כזה "חסכוני "יותר? כך‪ ,‬לאט לאט‪ ,‬פרור אחר פרור‪ ,‬הורסים כל מה שנבנה‬ ‫כאן‬ ‫למה שלא נשיר את התקווה במקום?‬ ‫נספח סיפור קצר‪:‬‬ ‫טיפות ‪ /‬אדגר קרת‬ ‫חברה שלי אומרת שמישהו באמריקה המציא תרופה נגד להרגיש לבד‪ .‬היא שמעה על זה אתמול בשישים‬ ‫שניות בגלי צה"ל‪ ,‬ועכשיו היא כבר שולחת מכתב אקספרס לאחותה שתקנה לה מזה ארגז ושתשלח בדואר‪.‬‬ ‫השישים שנויות אמרו שבחוף המזרחי מוערים את זה בכל רשתות השיווק‪ ,‬ושבניו‪-‬יורק זה כבר ממש‬ ‫להיט‪ .‬זה בא בשני סוגי אריזות – טיפות ותרסיס‪ .‬חברה שלי ביקשה טיפות‪ ,‬היא אולי לא רוצה להרגיש‬ ‫לבד‪ ,‬אבל גם לא לפגוע באוזון‪.‬‬ ‫את הטיפות אתה מטפטף לאוזן ותוך עשרים דקות אתה מפסיק להרגיש בודד‪ .‬זה עובד על איזה קטע כימי‬ ‫במוח‪ ,‬הסבירו על זה ברדיו‪ ,‬אבל חברה שלי לא הבינה‪ .‬היא לא בדיוק מארי קירי‪ ,‬החברה שלי‪ ,‬היא אפילו‬ ‫קצת מטומטמת‪ .‬כל הזמן רק יושבת וחושבת שאני הולך לבגוד בה ולעזוב אותה וכאלה‪ .‬אבל אני אוהב‬ ‫אותה‪ ,‬אוהב אותה כמו משוגע‪ .‬עכשיו‪ ,‬היא אומרת כשהיא חוזרת מהדואר‪ ,‬היא כבר יכולה להפסיק לגור‬ ‫איתי‪ .‬כי הטיפות או‪-‬טו‪-‬טו יגיעו‪ ,‬והיא כבר לא מפחדת להיות לבד‪.‬‬ ‫לעזוב אותי? אני אומר‪ ,‬בשביל טיפות? למה? אני הרי אוהב אותה‪ ,‬אוהב אותה כמו מטורף‪ .‬תלכי אם את‬ ‫רוצה‪ ,‬אני אומר לה‪ ,‬אבל שתדעי לך ששום טיפות אוזניים מסריחות לא יאהבו אותך כמו שאני אהבתי‪ .‬רק‬ ‫שטיפות אוזניים גם אף‪-‬פעם לא יבגדו בה‪ .‬זה מה שהיא אומרת‪ ,‬ואחר‪-‬כך הולכת‪ .‬כאילו שאני כן‪.‬‬ ‫עכשיו היא שכרה דירת גג בפלורנטין‪ ,‬ומחכה כל יום לדוור‪ .‬אני‪ ,‬אין לי כלום מהדואר‪ ,‬זה לא מרגש אותי‪,‬‬ ‫וגם אין לי חברים בחו"ל שישלחו לי דברים‪ .‬אם היו לי‪ ,‬כבר מזמן הייתי נוסע אליהם‪ .‬הייתי יוצא אתם‬ ‫לשתות ביחד ומספר להם את הצרות שלי‪ .‬הייתי מתחבק איתם הרבה ולא מתבייש לבכות לידם וכאלה‪.‬‬ ‫יכולנו לבלות ככה שנים‪ ,‬להעביר את כל החיים שלנו‪ .‬טבעי מהטבע‪ .‬יותר טוב מטיפות‪.‬‬ ‫‪29‬‬

‫פעולת יום הזיכרון‬

‫‪ ‬מטרת הפעולה‪:‬‬ ‫החניכים יכירו סיפורי נופלים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫החניכים ידונו בשאלות‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪ ‬הסתערות‬ ‫‪ ‬פיקוד‬ ‫‪ o‬החניכים ידונו בשאלת החיילים החטופים‪:‬‬ ‫‪ o‬שבועת צה"ל‪ -‬החניכים ידונו בשבועה ובנוסחה‪.‬‬ ‫‪ o‬מעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות והקרבה ליום העצמאות‪.‬‬ ‫‪ ‬מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪ o‬הפעולה מתחלקת ל‪ 9-‬שלבים‪ :‬סיפורים אישיים‪ ,‬שאלת החיילים החטופים‪ ,‬שבועת צה"ל‪,‬‬ ‫המעבר בין יום העצמאות ליום הזיכרון‪.‬‬ ‫‪ o‬סיפורים אישיים‪:‬‬ ‫‪ ‬איתן בלחסן‪-‬‬ ‫‪ ‬הקראת הסיפור והעדויות‬ ‫‪ ‬רקע על איתן‬ ‫‪ ‬הקראת הקטעים‬ ‫‪ ‬דיון‪:‬‬ ‫‪ o‬מהם הסיבות שגורמות לחייל‪/‬אדם להסתער?‬ ‫‪ o‬האם אפשר להאשים מישהו בזה שהוא לא עושה זאת?‬ ‫‪ o‬האם להסתער זוהי לא פעולה נגד הטבע של האדם?‬ ‫‪ ‬ליאור רוטשילד‪-‬‬ ‫‪ ‬פתיחה שלי‬ ‫‪ ‬הקראת סיפור‬ ‫‪ ‬רקע על ליאור‬ ‫‪ ‬הוספת פרטים‪ -‬מי ישב מאחורה ואיך‬ ‫‪ ‬כנס מפקדים‪ -‬ליאור מדבר‬ ‫‪ ‬דיון‪:‬‬ ‫‪ o‬מה זה לפקד?‬ ‫‪ o‬מה המניעים שלנו לפקד?‬ ‫‪ o‬מה יכול לגרום לאדם לוותר על דברים שהוא יודע שצריך‬ ‫לעשות?‬ ‫‪ o‬איזה צורות התמודדות ניתן לעשות במקרה כזה?‬ ‫‪ o‬חיילים חטופים‪:‬‬ ‫‪ ‬רקע על החטיפות‪.‬‬ ‫‪ ‬סיפור של כל חייל‪.‬‬ ‫‪ ‬דיון‪:‬‬ ‫‪ o‬מה ניתן לעשות?‬ ‫‪ o‬מה הדילמה פה?‬ ‫‪ o‬מה המחיר שצריך לשלם?‬ ‫‪ o‬איפה הקווים?‬ ‫‪ o‬מה יכול לגרום עמידה בכל הדרישות?‬ ‫‪ o‬שבועת צה"ל‪-‬‬ ‫‪ ‬מה זה שבועה‪.‬‬ ‫‪ ‬מתי אנחנו משתמשים בשבועה?‬ ‫‪ ‬למה זה טוב ומה מטרותיה?‬ ‫‪ ‬נוסח שבועת צה"ל‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫‪ ‬סיפור ההתנגדות לשבועה‪.‬‬ ‫‪ o‬מעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות‪:‬‬ ‫‪ ‬האם זה דבר טוב?‬ ‫‪ ‬מה מטרות המעבר הזה?‬ ‫‪ ‬יש כאלה שלא יכולים לחגוג‪.‬‬ ‫‪ ‬אם זהו לא מעבר חד מדי‪ -‬אנשים מתארגנים‪ ,‬מכינים יציאות וכו'‬ ‫‪ o‬סיכום‪:‬‬ ‫‪ ‬הבאתי בכוונה מקרים שאפשר לדון עליהם‪ -‬לא מרים טהורים‪.‬‬ ‫‪ ‬אתם עומדים להתגייס ואף פעם אל תוותרו על הקווים שלכם‪ ,‬על מה שאתם‬ ‫מאמינים‪ -‬אל תפחדו לתת מי שאתם!!!‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫הכנות‪:‬‬ ‫‪ o‬להדפיס נאום נדב מילוא‪ ,‬להדפיס קטעים‪.‬‬ ‫ציוד‪:‬‬ ‫‪ o‬טושים‪.‬‬ ‫‪ o‬דפי ‪A4‬‬

‫‪31‬‬

‫פעולת יום הזיכרון‬ ‫‪ .1‬סרטון על שרון שגב ‪http://www.youtube.com/watch?v=UjlLE6Xsgd0‬‬ ‫‪" .0‬חברותות"‪ -‬שלושה קטעים עם שאלות לדיון בקבוצות ואח"כ כל קבוצה מספרת על הדמות‬ ‫שעליה היא קראה‪ ,‬והאם ולמה היא‪ /‬הוא גיבור בעיניהם‬ ‫‪ .3‬דיון‪:‬‬ ‫ מי הוא גיבור?‬‫ מי הוא בעצם גיבור במדינה שלנו?‬‫ האם חייבים "לקפוץ על רימון" כדי להיות גיבור? מה עם גבורה "פשוטה" של אהבת האדם‪,‬‬‫תרומה לקהילה‪ ,‬סולידריות חברתית‪ ,‬חינוך‪ ,‬שירות משמעותי ועוד ועוד?‬ ‫ האם זה ראוי לדעתכם שאדם כמו רועי קליין ואדם שנהרג בתאונת דרכים לצורך העניין‬‫מוגדרים תחת אותה כותרת של חלל צה"ל?‬ ‫ האם ואיך צריכה להיות ההבדלה בין חללים כאלה וחיילים כאלה?‬‫‪ .9‬ציטוטים‪:‬‬ ‫ אנחנו עם אשר האנדרטאות שהקים לא היו אף פעם אנדרטאות נצחון‪ .‬על האנדרטאות שלנו‬‫חקוקים שמות הנופלים‪ .‬אצל עמים אחרים תמצאו שערי נצחון‪ ,‬ואילו סמלי הגבורה שלנו הם‬ ‫דווקא; מצדה‪ ,‬תל‪-‬חי וגטו ורשה ‪ -‬מקומות שבהם אמנם הפסדנו בקרב‪ ,‬אבל ניצחנו במלחמת‬ ‫הקיום של העם היהודי‪ .‬דוד אלעזר‬ ‫‪ .2‬הקרבה‪ -‬כל אחד יכתוב את המסלול חיים שלו‪ .‬אחרי שהם מסיימים לכתוב נציג בפניהם פתקים‬ ‫עם דברים קטנים וגדולים של תרומה שדורשים הקרבה ו"משבשים" את מהלך החיים שהם‬ ‫תכננו‪ ,‬לראות כמה הם נכונים להקריב‬ ‫ גבורה כוזבת מצפה למאורעות גדולים; גבורה אמתית מתגברת יום יום על אויביך הקטנים"‪-‬‬‫פול ניזאן‬ ‫‪ .1‬דיון‪:‬‬ ‫‪ .0‬האם אתם מחשיבים את עצמכם לגיבורים?‬ ‫‪ .8‬איך אנחנו יכולים להיות גיבורים?‬ ‫‪ .4‬מה בעצם נדרש מאיתנו כדי להיות "גיבורים"? הדבר המרכזי הוא הקרבה‪ .‬יכלנו לראות גם‬ ‫בשלושת הסיפורים‪ ,‬שלושת הגיבורים הקריבו מעצמם למען הכלל‪ -‬במקרה הקיצוני בקפיצה על‬ ‫רימון‪ ,‬כלה בשירות צבאי משמעותי תוך שמירה על האמונות שלך וגם עצם החיים בארץ שאינם‬ ‫מובנים מאליהם‪ .‬כל דבר שאנו עושים ששובר לנו את השגרה הוא מעין הקרבה אך אין עלינו‬ ‫לראות זאת כך‪ .‬זוהי הרי זכות שלנו לגור בארץ ולשרת אותה‪.‬‬ ‫‪ .12‬עלינו לקחת סיכונים‪ ,‬לעשות את הדברים שנראים לנו הנכונים ולראות את המטרה הסופית‬ ‫והחשובה בעינינו‪ ,‬כל אחד בעיני עצמו‪ -‬בין אם זה חינוך‪ ,‬אהבת הארץ‪ ,‬בטחון המדינה וכ'ו וכ'ו‪.‬‬ ‫***להוסיף‪:‬‬ ‫‪ .11‬קטע קריאה על גבורה‪ /‬הקרבה‬ ‫‪ .10‬פתקים עם אופציות להקרבה בחיים‪:‬‬ ‫‪ ‬תרומה לנזקקים (‪ 02‬ש"ח בדלת)‬ ‫‪ ‬תרומת דם‬ ‫‪ ‬שירות צבאי משמעותי‬ ‫‪ ‬שנת שירות‬ ‫‪ ‬הקמת ארגון סיוע לקהילות מוחלשות‬ ‫‪ ‬התנדבות קבועה בקהילה פעם‪ /‬פעמיים בשבוע‬ ‫‪ ‬יציאה לקצונה‪ /‬חתימת קבע בצבא‬ ‫‪ ‬ריכוז שבט בצופים‬ ‫‪ ‬מעבר לנגב לצורך פיתוחו‬

‫‪32‬‬

‫מאיר אליהו פלש ז"ל‬ ‫מאיר נקרא ע"ש שני אחי אביו‪ ,‬מאיר ואליהו הי"ד אשר נרצחו ע"י הגרמנים י"ש בשנת תש"ה‪.‬‬ ‫את השכלתו היסודית רכש בביה"ס היסודי של מושב "נחלים"‪ ,‬והמשיך את לימודיו בישיבת 'כפר הרואה' ‪.‬‬ ‫מאיר שילב את שירותו הצבאי בלימודיו במסגרת עתודה אקדמית ב"מכון לב‪".‬‬

‫משנתבקש לתרום כסף עבור משפחה נזקקת‪ ,‬או לכתיבת ספר תורה לבית הכנסת בו התפלל‪ ,‬לא היסס‬ ‫לפתוח את כיסו‪ ,‬גם כאשר משפחתו הסתמכה על משכורתה הלא‪-‬גבוהה של אשתו כאשר עשה עדיין את‬ ‫שירות החובה‪ .‬בתקופת לימודיו וגם לאחר שנישא‪ ,‬נהג לערוך קניות שבועיות עבור דודתו הקשישה של‬ ‫אביו ומידי פעם אף הסיר את האבק מהמדפים ולאחר שסיים את הקניות עבורה בשוק והביאם לביתה‪.‬‬ ‫גם את שירותו הצבאי עשה מאיר בהתאם לשיטתו‪ ,‬שילוב של תורה ומדע‪ .‬הוא שילב את שירותו הצבאי‬ ‫בלימודיו במסגרת עתודה אקדמית במכון לב‪ .‬לאחר לימודיו שירת ביחידה מובחרת שבה יכול היה ליישם‬ ‫את לימודיו כמהנדס ולהרחיב אף לתחומים בהם לא למד‪ ,‬בתחומי הפיזיקה והמחשבים‪ .‬מאיר השאיר‬ ‫רושם עמוק על כל אלה שעבדו עמו במהלך שירותו ביחידה‪ .‬אנשי מקצוע שעשו ועושים שימוש בעבודתו‪,‬‬ ‫חזרו והביעו התפעלות מהרמה המקצועית והמחשבה שהושקעה בה (בהתאם לדברי מפקד היחידה)‬ ‫מאיר חלה עקב שירותו הצבאי ונפטר בד' אלול תשמ"ט‪ ,‬לאחר אישפוז ממושך‪ .‬הוא נקבר בבית העלמין‬ ‫שבמושב נחלים בו גדל‪.‬‬ ‫אורית אוזרוב ז"ל‬ ‫אורית‪ ,‬בת דליה ויחזקאל‪ ,‬נולדה בירושלים בג' באדר תשל"ד (‪ ,)02.20.1409‬אחות לירון‪ .‬אביה הינו בן‬ ‫למשפחת ניצולי שואה‪ ,‬ואימה – דור חמישי בארץ‪ ,‬ממוצא תימני‪.‬‬ ‫אורית גדלה והתחנכה בירושלים – למדה בבית הספר היסודי בשכונת נוה יעקב‪ ,‬ובתיכון "רנה קסין"‪,‬‬ ‫שבשכונת רמת אשכול‪.‬‬ ‫לאחר שירותה הצבאי‪ ,‬פנתה אורית ללימודים אקדמאיים במכללת "דוד ילין" בירושלים‪ .‬בסיום‬ ‫הלימודים הוענקו לה תואר ראשון‪ ,‬ותעודת הסמכה להוראה‪.‬‬ ‫עם סיום לימודיה‪ ,‬בשנת ‪ ,1448‬החלה אורית לעבוד במשרד החוץ‪ .‬בתקופה האחרונה לעבודתה שם‪,‬‬ ‫שימשה מזכירתו של סמנכ"ל ההסברה והתקשורת‪.‬‬ ‫אורית הייתה בחורה צנועה‪ ,‬שקטה‪ ,‬שלווה ויפת‪-‬מראה‪ .‬היא התברכה בכישרונות אינספור‪ ,‬הייתה צמאה‬ ‫לדעת‪ ,‬אהבה לשיר ולרקוד‪ ,‬ובכלל – לעסוק באמנות‪ .‬אורית הייתה אדם נעים הליכות‪ ,‬אהובה ומחוזרת כל‬ ‫חייה‪ .‬היא נהגה לשמור במשך שנים על קשר הדוק עם חברים‪ ,‬שהכירה במהלך דרכה‪.‬‬ ‫עם התקדמותה בעבודה במשרד החוץ‪ ,‬אורית פנתה ללימודי תואר שני‪ ,‬בחוג ללימודי פולקלור (תרבות‬ ‫עמים) באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬קרוביה מעידים כי יש בכך לסמל את כמיהתה התמידית לעצב‬ ‫ולשפר את סביבתה‪ ,‬להחדיר צבע ויופי למקום בו שוררים לא פעם כאב ואף אכזריות‪.‬‬ ‫במוצאי שבת כ"ו באדר תשס"ב (‪ ,)24.23.0220‬סמוך לשעה ‪ ,00:32‬פוצץ את עצמו מחבל פלסטינאי בקפה‬ ‫"מומנט"‪ ,‬השוכן ברחוב עזה בשכונת רחביה בירושלים‪ .‬המטען הגדול החריב לחלוטין את בית הקפה על‬ ‫יושביו‪ .‬כ– ‪ 12‬בני אדם נפגעו‪ 11 ,‬מיושבי המקום נהרגו‪ .‬אורית‪ ,‬שבאה לבלות בערב זה במקום עם כמה‬ ‫מחברותיה‪ ,‬היתה בין ההרוגים‪.‬‬ ‫אורית הייתה בת ‪ 08‬במותה‪ .‬הותירה הורים ואח‪ .‬היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בגבעת שאול‬ ‫בירושלים‪.‬‬ ‫שאלות‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫מי הוא האדם?‬ ‫מה היא סיבת המוות שלו?‬ ‫למה מזכירים אותו ביום הזכרון?‬ ‫האם הוא גיבור בעיניכם? למה?‬ ‫האם האמירה "במותו ציווה לנו את החיים" הולמת את המקרה?‬

‫‪33‬‬

‫רועי קליין‬ ‫רועי נולד ברעננה ב‪-‬ב' באב ה'תשל"ה (‪ 12‬ביולי ‪ )1402‬לאהרון ושושנה‪ ,‬כאח צעיר ליפעת ולנועה‪.‬‬ ‫למד בבית‪-‬הספר היסודי "יבנה" ברעננה‪ ,‬ובכיתה ז' המשיך לחטיבת הביניים של ישיבת 'בני עקיבא'‬ ‫ברעננה ובתיכון הטכנולוגי אמי"ת בר‪-‬אילן במגמה הריאלית‪.‬‬ ‫מאפיין נוסף ב אישיותו היה השילוב בין חוש הומור בהיותו עם חבריו לבין רצינות עניינית‪ ,‬בלתי אופיינית‬ ‫לבני גילו‪ ,‬בכל הנוגע למשימות שלקח על עצמו‪ .‬רצינותו התגלתה בין השאר בעת לימוד קריאת כל התורה‬ ‫בטעמיה ונגינה על פסנתר וסקסופון‪ .‬צחוקו המתגלגל הפך לסמל המסחרי שלו‪.‬‬ ‫מגיל צעיר רועי היה מעורה מאוד בתנועת הנוער 'בני עקיבא' רעננה‪ ,‬בתחילה כחניך ובהמשך כמדריך‪.‬‬ ‫האווירה האידיאליסטית שנשבה בסניף בכלל ובחבורה שרועי השתייך אליה בפרט‪ ,‬המדריכים שלו‪,‬‬ ‫הטביעו חותם משמעותי עליו‪.‬‬ ‫בנוסף לזה רועי התנדב במרכז קליטה ברעננה בקריאת התורה בטעמים מדי שבת‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ 1449‬התגייס למסלול עורב צנחנים‪ .‬כחצי שנה אחרי תחילת המסלול‪ ,‬הוקמה בצה"ל יחידה‬ ‫מיוחדת שתפקידה לוחמת גרילה (ביערות) כדי לשפר את הלחימה בדרום לבנון נגד ארגון החיזבאללה‪,‬‬ ‫הצוות של רועי הועבר כולו יחד עם צוותים נוספים והוקמה יחידת "אגוז"‪ ,‬שהייתה תחת חטיבת גולני‪.‬‬ ‫לאחר תעסוקה מבצעית אינטנסיבית‪ ,‬ביוני ‪ ,1441‬יצא לקורס קצינים‪ ,‬ובסיומו חזר לשרת במשך שמונה‬ ‫חודשים כמפקד מחלקה של טירונים ב"אגוז"‪ .‬בהמשך שימש כמפקד צוות מבצעי ‪ 10‬חודשים‪ .‬במשך‬ ‫שירותו הקפיד על לימוד תורה‪ ,‬כשבין השאר הקפיד ללמוד "דף יומי" כל יום‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ 1448‬השתחרר מהצבא וחזר למכינה בעלי כבוגר‪ .‬בשנה זו אף טייל כחודשיים באפריקה‬ ‫וזימבבואה יחד עם שניים מחבריו‪.‬‬ ‫במהלך שנה זו הוצע לו לשמש כמפקד הכשרות‪ ,‬ואכן הוא חזר לצה"ל כדי לשמש כמ"פ הכשרות‪ .‬עם‬ ‫הנסיגה מלבנון עבר לתפקיד מ"פ‪.‬‬ ‫בתחילת תשס"ו (‪ )0221‬החל רועי בתפקיד סגן מפקד גדוד ‪ 21‬של גולני‪ .‬למרות האינטנסיביות של התפקיד‪,‬‬ ‫רועי לא ויתר על לימוד הדף היומי‪ ,‬וכשנכנס לפיגור‪ ,‬היה משלים אותו בשבת‪.‬‬ ‫במלחמת לבנון השנייה‪ ,‬בעודו בן ‪ 31‬היה קליין סגן מפקד גדוד ‪ 21‬של חטיבת גולני‪ .‬במהלך הקרב בבינת‬ ‫ג'ביל נזרק רימון יד לעבר הכוח עליו פיקד‪ .‬קליין זינק על הרימון‪ ,‬עצר בגופו את הפיצוץ ונהרג‪ .‬במעשהו‬ ‫הציל את חיי יתר החיילים ששהו בקרבת הרימון‪ .‬חייליו סיפרו כי תוך כדי המעשה זעק "שמע ישראל"‪.‬‬ ‫בעקבות מעשה זה הוחלט בצה"ל להעניק לרועי קליין את עיטור העוז‪ .‬העיטור הוענק ב‪ 0-‬בספטמבר ‪0220‬‬ ‫בטקס בהיכל התרבות בתל אביב‪ .‬את האות קיבלו בשמו אביו ואלמנתו של קליין‪.‬‬ ‫שאלות‪:‬‬

‫שאלות‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫מי הוא האדם?‬ ‫מה היא סיבת המוות שלו?‬ ‫למה מזכירים אותו ביום הזכרון?‬ ‫האם הוא גיבור בעיניכם? למה?‬ ‫האם האמירה "במותו ציווה לנו את החיים" הולמת את המקרה?‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫מי הוא האדם?‬ ‫מה היא סיבת המוות שלו?‬ ‫למה מזכירים אותו ביום הזכרון?‬ ‫האם הוא גיבור בעיניכם? למה?‬ ‫האם האמירה "במותו ציווה לנו את החיים" הולמת את המקרה?‬

‫‪34‬‬

‫תרומה לנזקקים (‪ 21‬ש"ח‬ ‫בדלת)‬

‫ריכוז שבט בצופים‬

‫תרומת דם‬

‫יציאה לקצונה‪ /‬חתימת קבע‬ ‫בצבא‬

‫התנדבות קבועה בקהילה פעם‪/‬‬ ‫פעמיים בשבוע‬

‫שירות צבאי משמעותי‬

‫‪35‬‬

‫הקמת ארגון סיוע לקהילות‬ ‫מוחלשות‬

‫שנת שירות‬

‫מעבר לנגב לצורך פיתוחו‬

‫פעולת יום הזיכרון‬ ‫ליאור‬ ‫נולד ב‪ 32‬באוגוסט ‪.1402‬‬ ‫למד במגמת תיאטרון בבית ספר בתלאביב ולאחר מכן בתיכון תלמה ילין‪.‬‬ ‫התגייס בגאווה לצה"ל ושירת שרות מלא‪.‬‬ ‫שהשתחרר זכה בפרסים רבים‪.‬‬ ‫תורם רבות לילדים נזקקים‪.‬‬ ‫מספרים עליו שהוא בן אדם שמח חביב‪.‬‬ ‫ב‪ 0222‬נישא לנעם בן גוריון וב‪ 0220‬נולד בנם הבכור‪.‬‬

‫נדב‬ ‫נולד ב‪ 12‬ביולי ‪.1402‬‬ ‫גדל ברעננה ולמד בבית הספר היסודי יבנה בתיכון אמי"ת‪.‬‬ ‫למד הנדסה תעשיה וניהול במכללת יהודה ושומרון וסיים בהצטיינות‪.‬‬ ‫התגייס לצנחנים ועבר ליחידת אגוז‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 0221‬קיבל ציון לשבח מאלוף פיקוד מרכז‪.‬‬ ‫‪36‬‬

‫מספרים עליו שהוא בישן רגיש ומוכשר‪.‬‬ ‫בתחילת ‪ 0220‬התחתן עם שרה ונולדו לו שני בנים גלעד ויואב‪.‬‬

‫תמיר‬ ‫נולד ב‪ 01‬בינואר ‪ 1409‬בקיבות עינת‪.‬‬ ‫גדל בעינת ולמד בבית הספר מעבר אפק ובתיכון חוף השרון‪.‬‬ ‫בילדותו שיחק כדורסל רכב על סוסים ובתיכון שיתף גם קארטה ובכיתה יב קיבל חגורה שחורה‪.‬‬ ‫התגייס לקורס טיס נשר אחרי חצי שנה והגיע ליחידת מגלן‪.‬‬ ‫השתחרר מצה"ל ב‪ .48‬ונסע לדרום אמריקה ל‪ 0‬חודשים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1444‬החל ללמוד מחשבים ומנהל עסקים במכללה למנהל בשנה השלישית ללמודים קיבל הצעת‬ ‫עבודה מהמוסד אגף המחשבים והחליט לנשור מהלימודים ולעבוד במוסד‪.‬‬ ‫ב‪ 0220‬התחתן עם יפעת ובתחילת ‪ 0223‬נולדה לו הבת אורי‪.‬‬

‫דיון‪:‬‬ ‫כיצד החיים נעצרים לנו‪.‬‬ ‫האם שווה ללכת לצבא?‬ ‫האם ילד בן ‪ 18‬באמת יודע מה המשמעות של סכנת חיים?‬ ‫מה יקרה אם לא יילכו לצבא?‬ ‫‪ 22%‬גיוס לצה"ל מכלל האוכלוסיה ‪-‬‬

‫‪ )2‬מלך הטריוויה ‪ 02‬דק'‬ ‫מטרה‪ -‬החניך יירכש מידע על מלחמות ישראל ופעולות האיבה‪ ,‬והחומר יועיל לו בשנות הדרכותיו‪.‬‬‫מחלקים את המחלקה לשתי קבוצות‪ ,‬כאשר המשחק מתנהל לפי כללי התכנית "מלך הטריוויה"‪.‬‬ ‫הטבלה‪:‬‬ ‫מלחמת השחרור‬ ‫(מלחמת‬ ‫העצמאות)‬ ‫‪122‬‬ ‫‪022‬‬ ‫‪322‬‬

‫מלחמת סיני‬ ‫(מבצע קדש)‬ ‫‪122‬‬ ‫‪022‬‬ ‫‪322‬‬

‫מלחמת ששת‬ ‫הימים‬ ‫‪122‬‬ ‫‪022‬‬ ‫‪322‬‬

‫מלחמת‬ ‫ההתשה‬ ‫‪122‬‬ ‫‪022‬‬ ‫‪322‬‬

‫מלחמת יום‬ ‫הכיפורים‬ ‫‪122‬‬ ‫‪022‬‬ ‫‪322‬‬

‫‪37‬‬

‫מלחמת לבנון‬ ‫(מבצע שלום‬ ‫הגליל)‬ ‫‪122‬‬ ‫‪022‬‬ ‫‪322‬‬

‫מלחמת‬ ‫המפרץ‬ ‫‪122‬‬ ‫‪022‬‬ ‫‪322‬‬

‫השאלות‪:‬‬ ‫מלחמת השחרור (העצמאות)‪ -‬נמשכה כשנתיים ובה נהרגו ‪ 9111‬חיילים‪.‬‬ ‫‪ -122‬מי היו המדינות האויבות שנגדן נלחמנו? (ירדן‪ ,‬מצרים‪ ,‬לבנון‪ ,‬סוריה ועיראק)‬ ‫‪ -022‬מי היה ראש הממשלה בעת המלחמה? (דוד בן גוריון)‬ ‫‪ -322‬לאחר איזה אירוע חשוב נפתחה המלחמה? (הכרזת האו"ם על מדינת ישראל כמדינה ריבונית‬ ‫מלחמת סיני (מבצע קדש)‪ -‬מטרת המבצע הייתה להסיר את המצור שהטילו המצרים על תעלת סואץ‪.‬‬ ‫‪-122‬מי היה הרמטכ"ל בזמן המבצע? (משה דיין)‬ ‫‪ -022‬באיזה שנה התרחש המבצע? (‪)1421‬‬ ‫‪ -322‬מי היו המדינות האויבות נגדן נילחמנו (מצריים)‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ -‬לאחר המלחמה‪ ,‬ירושליים אוחדה מחדש לאחר ‪ 11‬שנים בהן הייתה חצוייה בין‬ ‫ישראל וירדן‪.‬‬ ‫‪ -122‬באיזה שנה הייתה המלחמה? (‪)1410‬‬ ‫‪ -022‬מיהן המדינות האויבות? (סוריה‪ ,‬מצריים וירדן)‬ ‫‪ -322‬אילו מקומות כבש צה"ל? (יהודה ושומרון‪ ,‬הגולן‪ ,‬רצועת עזה וחצי האי סיני)‬ ‫מלחמת ההתשה‪ -‬חוץ ממצרים‪ ,‬הייתה חזית משנית בגזרה הסורית ובמקביל הפעילו המחבלים חזיתות‬ ‫נוספות בירדן ובלבנון‪.‬‬ ‫‪-122‬מי היה ראש הממשלה? (גולדה מאיר)‬ ‫‪ -022‬מתי התרחשה המלחמה? (‪)1410-1401‬‬ ‫‪ -322‬מי הייתה מדינת האוייב העיקרית? (מצריים)‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪ -‬צבאות מצרים וסוריה הפתיעו את ישראל בפלישה אל תוך המדינה‪ .‬בתוך ‪3.5‬‬ ‫שבועות של לחימה קשה‪ ,‬הצליח צבא ישראל להדוף אותם‪ .‬אלפי חיילים נהרגו‪.‬‬ ‫‪ -122‬מתי התרחשה המלחמה? (אוקטובר ‪)1403‬‬ ‫‪ -022‬מי היה הרמטכ"ל? (דוד אלעזר)‬ ‫‪ -322‬מיהן מדינות האוייב? (סוריה ומצריים)‬ ‫מלחמת לבנון (שלום הגליל)‪ -‬המטרה הראשונית הייתה להיכנס ללבנון ולמגר חוליות של מחבלים‬ ‫היושבות באיזור‪ .‬מכאן התפתחה מלחמה שנמשכה ‪ 3‬שנים‪ .‬כתוצאה מכך ישבה ישראל בדרום לבנון‬ ‫במשך ‪ 11‬שנים‪ ,‬שבהן מאות חיילים נהרגו‪.‬‬ ‫‪ -122‬באיזה שנים התרחשה המלחמה? (‪)1480-1482‬‬ ‫‪ -022‬מי היה ראש הממשלה? (מנחם בגין)‬ ‫‪ 322‬מי הייתה מדינת האוייב? (לבנון)‬ ‫מלחמת המפרץ‪ -‬ישראל הותקפה ע"י עיראק בניסיון לגרור את ישראל לפעולה צבאית שתביא לפירוק‬ ‫הקואליציה‪ .‬כמו כן העיראקים התנקמו בישראל על הפצצת הכור האטומי העיראק בידי ישראל‪.‬‬ ‫‪ -122‬באיזה שנה התנהלה המלחמה? (‪)1441‬‬ ‫‪ -022‬בתגובה לאיזה מקרה התרחשה המלחמה? (הפלישה של עיראק לכווית)‬ ‫‪ -322‬מי הייתה המדינה היוזמת את הלחמה? (ארה"ב‪ -).‬והיא הצליחה לשכנע עוד מדינות רבות יצטרפו‬ ‫עליה‪.‬‬ ‫שני דגלים – כל שטח קבוצה מחולק לשלושה חלקים‪.‬‬ ‫כל שבוי שנתפס נכנס לכלא‪.‬‬ ‫שבוי אפשר להחזיר תמורת שטח או שבויים אחרים‪.‬‬ ‫שבוי שנתפס ‪ 3‬פעמיים נחשב חולה ויכול לעזור רק בהגנה‪.‬‬ ‫‪38‬‬

‫שבוי שנפתס ‪ 2‬פעמיים נחשב מת לא יוכל לשחק במשחק הבא‪.‬‬

‫עסקות שבויים‪.‬‬ ‫משחק שאחרי –‬ ‫שתי שרורות של הקבוצות – כאשר צריך להצחיק אחד את השני‪ .‬חניך שצוחק נפסל‪.‬‬

‫האם מותר לצחוק בימי זיכרון?‬ ‫איך העצב שלנו גורם לנו להתייחד עם ההרוגים?‬

‫דיון מדוע לדעתם שינו את שם יום הזיכרון ל"יום הזיכרון לנופלים ולנפגעי פעולות האיבה"? האם ניתן‬ ‫להשוות ביניהם?‬ ‫מה הקשר בין שני ימי הזיכרון? אולי היה צריך להוסיף יום זיכרון שלישי?‬

‫פעולת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה‬ ‫מטרת הפעולה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫לעלות דילמות ערכיות לחניכים הכוללות נק' מעמיקות למחשבה‪.‬‬ ‫האם צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם‪ -‬כמה שווה לנו המוסר שלנו?‬ ‫איך נתפסים בעינינו חיילים בוכים?‬

‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬האם ראוי להכניס את נפגעי פעולות האיבה באותה נשימה עם חללי מערכות ישראל?‬ ‫‪ .0‬תופסת ראשים‪ ,‬כל מי שנוגעים לו בראש צריך לשכב על המזרון‪ ,‬ישנו מזרון אחד בלבד‪ .‬משמע כל‬ ‫התפוסים צריכים לשכב אחד על השני וכל תפוס צריך לזכור מי תפס אותו‪ .‬אחרי שיש ערימה‬ ‫מפוארת שואלים את החניכים מי סבל‪ .‬בהמשך אומרים להם שמשחקים שוב באותו המשחק אבל‬ ‫אסור שלאף אחד יכאב‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.8‬‬

‫מקריאים לחניכים את הקטע "הצבא הכי מוסרי בעולם" אחר כך מספרים על טוהר הנשק ועל‬ ‫מחלקת הל"ה‪.‬‬ ‫דיון בנושא כמה אנחנו מוכנים להקריב תמורת המוסר שלנו?‬ ‫סיפור בנוגע לעופרת יצוקה‪ -‬מיטות‪ /‬שטיחים‬ ‫סיפור על מעצר בשטחים‪ -‬משפחה תמימה שנכנסו אליה בטעות‬ ‫קוראים את הקטע "חיילים לא בוכים בהלוויות"‬ ‫דיון בנושא יורים ובוכים‬ ‫‪39‬‬

‫‪ .4‬רחוב האלוף שדה על שם מי על שם מה?‪ -‬יצחק שדה מפקד הפלמ"ח (הזקן)‬ ‫"אהוב את הנשק ושנא את המלחמה‪ ~ ".‬אמר לפקוד בצד לאחר שהצהיר כי הוא שונא את הנשק‬ ‫שהורג אך יודע שהוא חייב‪.‬‬ ‫‪ .12‬קטע של יאיר לפיד‪" -‬דברו של המת"‬ ‫הכי מוסרי בעולם ‪ /‬ליהי רוטשילד‬ ‫הצבא המוסרי ביותר בעולם‬ ‫מחרף נפשו על זכויות האדם‪,‬‬ ‫ובין לבין אל חשש אל יאוש‪,‬‬ ‫מוצא את הזמן ללוחמה וכיבוש‪.‬‬ ‫ואם דבר מה על הנחה זו מערער‬ ‫מהר מאוד ימצא לו הסבר‪.‬‬ ‫יהא זה מקרה מיוחד‪ ,‬או חריג‪,‬‬ ‫או דבר מה עליו לא יכלו להבליג‪.‬‬ ‫האישה שנפטרה כשבמחסום ילדה‪,‬‬ ‫החביאה בבטנה תינוק מפלדה‪.‬‬ ‫והקשיש לא הגיע לבית החולים‪,‬‬ ‫החביא שרידים של פצצות בסלים‪.‬‬ ‫האמבולנס השביעי נפגע בטעות‪,‬‬ ‫וגם הרופא בו היה בדעת מיעוט‪,‬‬ ‫מצלמת הכתב רק במקרה נשברה‪,‬‬ ‫הוא הפר הוראות הכניסה לגזרה‪.‬‬ ‫אש חיה יורים אך ורק על שמאלנים‪,‬‬ ‫קומוניסטים אנרכיסטים‪ ,‬נורא מסוכנים‪,‬‬ ‫ולבחור שנהרג ממטול גז בבילעין‬ ‫בכלל לא הייתה סיבה להפגין‪.‬‬ ‫גם הילדה שנורתה כי קרבה לגדר‪,‬‬ ‫כלל לא הייתה אמורה לצאת לחצר‪.‬‬ ‫והקצין שבילד קטן התעלל‪,‬‬ ‫עשה זאת לתפארת מדינת ישראל‪.‬‬ ‫כך בין סגר לכתר‪ ,‬רצח ביזה וגם שוד‪,‬‬ ‫על מוסר חיליו ממשיך צה"ל לשקוד‪,‬‬ ‫ואין בו מתום‪ ,‬ואין בו שום פגם‪,‬‬ ‫הן זה הוא הצבא המוסרי בעולם‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫פעולת זיכרון‬ ‫‪ .1‬משחקי מרץ שלא קשורים‬ ‫‪ .0‬משחק גילוי הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .a‬מי זוכר הכי הרבה מספרים‬ ‫‪ .b‬מי זוכר הכי הרבה שמות של חיות‬ ‫‪ .c‬מסבירים את העקרון שחשוב לזכור בקבוצות ואז מנסים שוב‪.‬‬ ‫‪ .3‬משחק הזכרון‬ ‫‪ .a‬מכינים זוגות של קלפים שרשומות בהם מתודות לשיפור הזיכרון‪ ,‬ומשחקים משחק‬ ‫הזיכרון‪.‬‬ ‫‪ .b‬מתודות להלן‪:‬‬ ‫‪ )1‬שינון מיידי – אידיוט‪.‬‬ ‫‪ )0‬חזרות מפוזרות ‪* -‬‬ ‫‪ )3‬קריאה לפני השינה – *‬ ‫‪ )9‬קריאה בקול‪ ,‬דיבור בקול – תחרות בין שתי קבוצות על שינון הקטע‪ ,‬אחת‬ ‫משננת עם זיכרון בקול ואחת לא‪ .‬אנחנו בוחרים נציגים משתי הקבוצות‬ ‫ומעמתים אותם על הקטע‪ ,‬מילה מילה‪ .‬הראשון שטועה מושלך לכרישים‪.‬‬ ‫‪ )2‬אקרוסטיכון – רקוויאם לבלונדינית‪.‬‬ ‫‪ )1‬החדר הרומאי (זיכרון חזותי) ‪* -‬‬ ‫‪ )0‬תזונה‪ ,‬ויטמינים וירקות ‪ -‬הירקן החשדן‬ ‫‪ )8‬ראשי תיבות – נשיאים או ראשי ממשלה‬ ‫‪ )4‬מקומות קבועים – איש יוצא החוצה ומחלקים שיר למילים‪ ,‬כשהוא חוזר‪ ,‬הוא‬ ‫שואל שאלות את השאר וכל אחד צריך לדחוף את המילה שלו‪.‬‬ ‫‪ )12‬התניה ‪* -‬‬ ‫‪ )11‬שימוש ברגש ‪* -‬‬ ‫‪ )10‬מיקום (לזכור שמות) ‪* -‬‬ ‫‪ )13‬חזרה – שלפלף‬ ‫‪ )19‬דמיון (אסוציאציות) ‪* -‬‬ ‫‪ )12‬שאלה – כל מי שרוצה יכול להסביר על שם המשפחה שלו‬ ‫‪ )11‬חלוקה לקבוצות ‪* -‬‬ ‫‪ )10‬סיפור מקשר ‪ -‬מכינים מילים והחניכים צריכים להכין מהם משפטים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ילד‪ ,‬אקדח‪ ,‬קיפוד‪ ,‬דשא‪ ,‬אפרסק‪ ,‬מצוף‪ ,‬משוט‪ ,‬מסור‪ ,‬חפירה‪ ,‬תפוח‪,‬‬ ‫ורד‪ ,‬דלי‬ ‫‪ .0‬כלב‪ ,‬בית‪ ,‬מעדר‪ ,‬קקי‪ ,‬קולה‪ ,‬מספריים‪ ,‬זיקוקים‪ ,‬דיסק‪ ,‬סטייק‪ ,‬טלפון‪,‬‬ ‫גומייה‪ ,‬טיפקס‬ ‫‪ )18‬מוזיקה – ערכי הצופה בשיר‬ ‫‪ )14‬חיבור עם מסר ‪* -‬‬ ‫‪ )02‬דימויים ‪* -‬‬ ‫‪ )01‬ספורט – ‪ 3‬מקלות‪.‬‬ ‫‪ )00‬מים – מיקי מיקי‪.‬‬ ‫מטלות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מכינים פתקים גדולים עם השמות של הקטגוריות‬ ‫‪ .0‬צריך גזר * ‪0‬‬ ‫‪ .3‬להכין את הפתקים עם המילים לסיפור‪.‬‬ ‫‪ .9‬צריך את הדיסק של מוניקה סקס ‪ +‬משהו שמנגן דיסקים‪.‬‬ ‫‪ .2‬צריך את ערכי הצופה‪.‬‬ ‫‪41‬‬