הדרכת חוץ שבט צופי שקמה חוברת הסבר ומתן תשובות לכל שאלה המפתח להצלחה הוא תזמון .תסתכלו אחורה שנתיים ושלוש ותראו כמה השתנה רק בשנים האלה .כל נושא הרשתות החברתיות לא היה קיים כלל ,תחשבו על החיים בלי אינטרנט ובלי מנועי חיפוש .החוכמה היא לפגוש את הרכבת תוך כדי נסיעתה ברגע הנכון. ריימונד קורצוויל
זהו הרגע הנכון להצטרף למשפחה... הרכבת דוהרת!
משפחה אחת גדולה
מה בחוברת שכונת רמת השקמה שבט צופי שקמה קומונה נוכחית ]ג'[ תפקידי חוץ – דרישות סיפורים מהעבר – מדריכי חוץ קודמים.
שכונת רמת השקמה רמת השקמה – הוקמה בשנת , 1954ושוכנו בה תושבי ָמה שפונו המעברות חיריה ,סאקיה ו ַסל ֶ ממקומם דרומית לכביש מסובים .השכונה ָמה ג ' כשם הפרויקט ,אך כונתה בעבר ' ַסל ֶ שמה הרשמי ניתן לה על שם עץ השקמה העתיק שבגן הבנים ,הגן הציבורי המרכזי שבה .הכיכר הראשית בשכונה נקראת "כיכר הרב פרדס" ,על שמו של הרב אליהו פרדס ,הרב הראשי לשעבר של ירושלים ,שהיה גם רבה של רמת גן .בראשית דרכה אומצה השכונה על ידי יהודים נדבנים מפילדלפיה .מצבה של השכונה היה בכי רע לאורך שנים על אף קרבתה לשכונה האמידה רמת חן ,לכביש הטייסים ולפארק הלאומי .עם זאת ,בזכות מפעל בית הספר היסודי " נטעים "ובזכות הקרבה לבית הספר התיכון" בליך ",נודעה השכונה כמקום ערכי וחינוכי .בסוף שנות ה 70-זכתה השכונה להוביל את פרויקט שיקום השכונות שהשפיע ,נוסף על השיפור המצב הפיזי ,גם על שיפור המצב החברתי בשכונה .הפרויקט ,בשונה מפעולות "שיקום שכונות" אחרות שנעשו ברחבי ישראל בוצע כולו על ידי צוות אדריכלים בראשות האדריכל יונה פיטלסון .על אף פעולת השיקום ,שבה השכונה והוזנחה כשנה אחרי השלמת הפרויקט .בעשורים האחרונים החלה השכונה להשתקם: בתים חדשים נבנו בסמיכות לפארק הלאומי והוקמו מרכזי חינוך וחברה חדישים ,כמו שבט הצופים השכונתי ,שבט צופי שקמה ,המוביל בתחום הקהילתי ומעסיק יותר מ 100-חניכי ד -יב' מבית הספר "נטעים" ,מתנ"ס לנוער ולתלמיד ומרכז לקהילה הבוגרת..
שבט צופי שקמה שבט צופי שקמה ,קיים מזה שנים רבות ,לפי הערכות כ 40-שנה. אך לרוע מזלו ,עבר תהפוכות רבות ,השבט נסגר כמה פעמים לאורך שנות קיומיו ,עם הזמן נכנסו אליו קומונות שונות תחילה מגרעין רעים ,לאחר מכן מגרעין אתגר ואפילו היו מרכזים שכירים. לאחר נפילה של השבט לפני 4שנים ,אנו מתייחסים לשבט שקמה כשבט חדש בן שלוש שנים ]מקומונה א'[ בשנה שעברה נרשמו לשבט כ 60 -חניכים ,ואת השבט ניהלו קומונה ב', אחרי כמה חודשים נכנסה ראש שבט חדשה לתפקיד ,סיסי בן עזרא ,שנותנת את כולה למען השבט ,בזכותה של סיסי מסורת השבט נשמרת לאורך זמן, קיימת חשיבה של מבוגר אחראי בשבט והכי חשוב יש לכולנו אמא אוהבת. השנה נכנסה קומונה חדשה לשבט ,קומונה ג' ,במהלך השנה ניכר שינוי רחב בהתנהלות השבט מול גורמים רבים – עירייה ,הורים ,בתי ספר וכו'.. מפעליו של השבט היו מוצלחים מאין כמותם ,וזכינו לראות דברים שקורים בפעם הראשונה בשבט! ]לינת שטח בטיולים ,מצעד לפידים ,פורימון צופי וכו'[.. מספר החניכים גדל משמעותית ב 37% -משנה שעברה ,וכיום מונה השבט 85חניכים מכיתות ד' -יב'. השינוי הגדול עליו אנו נלחמים הוא חניכי בית הספר "נטעים" ששייכים לשבט צופי שקמה ולא לשבטים אחרים. בשבט מדריכים 7מדריכי חוץ משבט רמת חן ו 3מדריכים מהשכונה .בנוסף יש עוד 2שכב''גיסטים מהשכונה האחראיים על הנושא הלוגיסטי . בשבט מתחילה להירקם קבוצת הורים חדשה המורכבת מהורים מהשכונה ומהורים לא מהשכונה ,אלה עוזרים בעיקר בטיולים ומוסיפים אווירה מחממת לשבט ,ליזי יעקוביאן אחת המובילות של קבוצה זו. מבנה השבט נמצא בתוך אזור של המתנ''ס ,אך במבנה נפרד. בשבט יש – חדר מרכזים ,אולם גדול ,חדר ציוד וחדר קורס מחוץ לשבט ישנם שני קרוואנים אחד מהם הוא מחסן השני חדר שכב''ג. בין השבט למתנ'' ס קיים שיתוף פעולה במצב סביר והמטרה היא להגבירו על מנת לקדם את שני המוסדות.
הקומונה הקומונה הנוכחית מונה – 5חברי קומונה. רוני שניידר ,במקור מתל מונד ,מרכזת הדרכה של גדודי ז' -ט' וראשג''דית של גדוד ז'. איתי פלדמן ,במקור מאורנית ,מרכז השבט ואת ההדרכה של גדודי ד' -ו' טלי סמנון ,במקור מרעננה ,ראשג''דית ומדריכת ח' ומדריכת קורס ]ט[. שירה ירמיהו ,במקור מיבנה ,מדריכת קורס ]ט[. אביב קרקולי ,במקור מחולון ,מדריכת ד' ואחראית קשרי קהילה. עבודה עם הקומונה היא שונה לעומת עבודה מול מרכזים צעירים או מרכזים בוגרים .בגלל הקרבה לגיל והסמכות והאחריות הגדולה נוצר קשר אישי מדהים בינם לבין השכב''גיסטים והחניכים. הקומונה גרה ברחוב שלם ,כ 5-דק' הליכה מהשבט ,אמורה לצאת פעם בשבועיים הביתה ]תמיד נשארות יותר.[... חברי הקומונה מקיימים חיי שיתוף ומנהלים תקציב משותף. הקומונה אוהבת לארח את השכב''גיסטים וליהנות איתם! .
מאחלים בהצלחה למדריכי החוץ הבאים לשכב''ג שקמה ,ולקומונה ד'
תפקידים בשבט -דרישות מדריך שכבה צעירה – מותאם לשישיסטים ,שביעיסטים ,שמיניסטים .בעלי ניסיון הדרכתי ,אוהבים לתרום ,לויאליים ,סבלניים וסובלניים ,רוצים לשנות ויודעים ליצור קשר אישי מעולה עם חניכים.
מדריך נעורים – מותאם לשביעיסטים ,שמיניסטים ,בעלי ניסיון הדרכתי ,אוהבים לתרום ,לויאליים,סבלנים וסובלניים ,אוהבים ליזום ,רוצים לשנות ויודעים ליצור קשר אישי מעולה עם חניכים.
ראש גדוד – מותאם לשביעיסטים ,שמיניסטים ,בעלי ניסיון הדרכתי ,אוהבים לתרום ,לויאליים ,רוצים לשנות ויודעים ליצור קשר אישי מעולה עם חניכים ,יודעים לנהל עבודת צוות ,בעלי ראייה רחבה ,אוהבים ליזום ,שואפים למצוינות.
כל בעלי התפקידים יעברו ריאיון אישי לפני כניסתם לתפקיד לצורך התאמה מלאה לתפקיד.
חוצניקים לשעבר מספרים ... אור גלברט ]אולה[ –
שאמרו לי שקמה בשיבוצים אמרתי ...למה אני? מה אני הכי זוכר משבט שקמה ...את ההרגשה של משפחה" .שבט שקמה משפחה אחת גדולה" זה לא סתם הלוגו של השבט זאת המציאות.להיות בשבט זה להרגיש בבית. היחס שלי מול החניכים היה ...מאוד אישי ,החניכים שלי היו מאוד קרובים אליי למרות שלא הדרכתי אותם באופן ישיר.החניכים בשבט כולו הם חניכים אוהבים והם מאוד מודים על העבודה שלך בשבט. העבודה מול הקומונה ...שונה מעבודה מול אנשים בשבט רגיל ,כיף להתנסות בעבודה כזו שאין לנו בשבט רמת חן .כשהאנשים הבוגרים בשבט הם בני 19הרבה יותר קל להתחבר אליהם.וגם במשך השנה יוצא לך לעבוד עם אנשים שונים כי בכל מפעל מישהו אחר אחראי. בסוף השנה אני ...התלבטתי אם להישאר בשקמה עוד שנה. אם עכשיו אומרים לי "בוא לשקמה" אני ...אחשוב על זה ברצינות.
תום זגזג –
שאמרו לי שקמה בשיבוצים אמרתי....לא אמרו לי שקמה בשיבוצים ,שובצתי לצוות מחסן בשבט ואני הלכתי ובקשתי להדריך חוץ )זה היה "זמנים אחרים" שכל מי שרוצה יכול להדריך בשקמה כי לא הייתה קומונה וכו... איך קיבלו את זה בשבט המקורי ...זה היה תקדים ,חמשוש מדריך חוץ זה לא היה משהו באופנה ,אבל קיבלו את זה עם הרבה הערכה )התעניינו וכו (...וכמובן שגם בגלל חוסר המודעות אז להדרכת חוץ היו הרבה בשכבג שירדו עליי )כל מיני רמתחנים מקובעים כאלה- מדהים כמה שזה שונה היום{ היחס שלי מול החניכים היה ..יחס חם ואוהב ,חברי הרבה יותר ממדריך .השתדלתי לשמור איתם על קשר גם מחוץ לפעולות ולא ליצור מצב של הפרדה בין זמני הפעולות לשאר הזמנים בשכונה )שהרי החניכים די שונים בזמני האלו{ אם עכשיו אומרים לי "בוא לשקמה" אני ...לא בא ,שקמה זה אולי הדבר הכי מדהים שקרה לי בחוויות שחוויתי בצופים ,אני זוכר את הכל כל כך לטובה וכך גם הייתי משאיר את זה -זיכרון מתוק .ולכן אני לא חוזר לשקמה.
מאיה נרדי –
כשאמרו לך שקמה בשיבוצים אמרתי ..לא אמרו בשיבוצים ...התנדבתי! מה אני הכי זוכר משבט שקמה ...אהבה וזיכרון של כל חניך מהשמות עד לבעיות האישיות וכמובן היתרונות. העבודה מול הקומונה – לא הייתה קומונה לצערי.. אם עכשיו אומרים לי – בואי לשקמה – אני...עוזבת הכל ובאה!
רועי גלעד –
מה אני הכי זוכר משבט שקמה...את הווי...תמיד יש אווירה טובה ותמיכה מצד אנשים מסוימים...ותמיד אפשר ליהנות ולהפיק את המיטב. היחס שלי מול החניכים היה...ככה ככה כיוון שהחניכים שאני מדריך הם לא הסוג ששאפתי להדריך...כיוון שרציתי להעביר תהליך הדרכתי ולא משמעתי במהלך השנה .בנוסף אני יכול להגיד שהחניכים די אוהבים אותי אך ישנה בעיות בתחום הגבולות שמפריעות לאורך כל השנה. העבודה מול הקומונה...יש אנשים בקומונה שאני מעריך וכיף לי איתם ונוח לעבוד ולדבר ולהיות איתם. בסוף השנה אני ...השערתי מקום טוב לשנים הבאות .בנוסף מאוד נהניתי עם מספר אנשים מהשכבג ומהקומונה ששמחתי להכיר .כמו כן,אני מרגיש שהשבט זקוק לשינוי במספר תחומים.
שיר ארביב –
כשאמרו לך שקמה בשיבוצים אמרתי… הדבר הראשון שעבר לי בראש זה "אני לא הולכת לעשות את זה ".יצאתי מהשבט ופתאום תפסו אותי בחוץ ואמרו לי "אה! את המדריכה החדשה שלנו! איזה כיף!" מה שאני הכי זוכרת מהשבט זו החמימות והתחושה של הבית שנכנסים אליו .לא משנה מתי או למה ,תמיד יש הרגשה של בית ושל מקום שישמח לקבל אותך בזרועות פתוחות .תמיד כיף להיכנס לשבט כי יש אווירה טובה ואנשים מדהימים .במהלך השנה ראיתי שלא רק אני באתי לעזור להם ,הם גם עזרו לי ולימדו אותי הרבה ,הם הפכו למשפחה שלי בזמנים הטובים וגם הפחות טובים. בשבט המקורי בהתחלה זה היה מוזר ,אף אחד לא ידע איך לדבר על הדרכת חוץ ,מה מותר ומה אסור לשאול ,מה יקרה עכשיו ומה יהיה בהמשך.אבל לאורך הזמן התחילו להבין מי נגד מי ומה הולך ,החברים באו לבקר באירועים של שקמה -טקסים ,פסטי ,פעולות וכו' .וכמובן שמתי שמגיעים לשבט הכל כרגיל ,אתה נשאר חבר שכבה ,שכבג ,צוות. העבודה מול הקומונה הייתה מקצועית כפי שהיה צריך להיות בשבט אבל גם היה יותר מזה ,הם נהיו החברים הכי טובים שלי במהלך השנה, האנשים שהכי קרובים אליי ומכירים אותי הכי טוב .תמיד היה למי לפנות, על מי להישען ועם מי להתייעץ.
יובל אצבעוני –
מה אני הכי זוכר משבט שקמה ...את הקשר שנהיה לי עם חניכים לקראת סוף שנה כשבאמת התחברנו והייתי באה לפעולות כי כיף לי להעביר אותם והחניכים שלי זכו בפסטי בחביב הקהל אחרי עבודה מאוד קשה ועברנו איתם סוג של תהליך מטורף ...השינוי המטורף שאתה יכול לעשות בחניכים בשבט הזה במיוחד הוא כמעט בלתי נתפס .ברגע שמתחברים אליהם הם יעשו הכל . היחס שלי מול החניכים היה ...בהתחלה היה ממש קשה להתחבר אליהם ובגלל שאנחנו מרמת חן היה להם סוג של אנטי כלפינו ..במשך השנה התחלנו להתחבר אליהם ,הסברנו להם שנכון שאנחנו מרמת חן אבל השנה אנחנו בשקמה ,ועם הזמן האנטי השתחרר ונפתחנו חניכים למדריכים וגם ההפך .הקשר שיש לי עם החניכים האלו הוא מדהים! הם נשמות!! בסוף השנה אני ....שמחה שלא פרשתי .הדעה שלי על הדרכת חוץ השתנתה מקצה לקצה .אנשים לא מבינים כמה ההדרכה הזאת חשובה וכמה היא תורמת למי שעושה אתה וכמובן כמה היא חשובה בשבט שמדריכים בו.
יובל טמיר –
מה אני הכי זוכר משבט שקמה ...את המשפחתיות ,את התחושה של האחריות ושהכל עלינו המדריכים ,את הכיף עם החניכים. איך קיבלו את זה בשבט המקורי ...תמכו ,הצוותי פעילים שהייתי בהם ממש שיתפו פעולה וזה ממש תרם לאיך שהשכב"ג ראה אותי בשבט. היחס שלי מול החניכים היה ...באמת קשר כיפי ,פחות סמכותי ומרוחק ממה שזכרתי מהדרכה לפני .הרבה יותר קרוב ,חברי .הרבה יחס אישי .הרבה לבלות איתם מעבר לזמן פעולות בשביל הקשר ובשביל הקבוצה. בסוף השנה אני ....הייתי הכי מסופק שהייתי מכל השנים שלי כשכבגיסט ,הכי עצוב שנגמר והכי מרוצה מהתהליך . אם עכשיו אומרים לי "בוא לשקמה ,אני -קופץ על האוטובוס הראשון
גל דרורי –
מה אני הכי זוכר משבט שקמה...את האחווה והגיבוש המדהים שיש בין השכב"ג לבינו ,ובינו לבין החניכים ,זה דבר נורא מיוחד ומרגש ,שעוד לא יצא לי לראות במקומות אחרים. איך קיבלו את זה בשבט המקורי ....בהתחלה ,כשהייתי "עצובה" מזה ,אמרו לי שזה קטן עליי ושלא סתם בחרו אותי ,ודיברתי עם מדריכי חוץ אחרים ,שאמרו שזה דבר מדהים ומשמעותי .ורק עכשיו אני קולטת מה הם אמרו .השבט אך ורק תומך. היחס שלי מול החניכים היה ...כמו אם לילדיה .פשוט כמשמעו. שמרתי ,השגחתי ,וכמובן שטיפחתי .הבנים האלה מדהימים ,ומאוד נהניתי להשקיע בהם ,כי הם יודעים להכיר תודה. העבודה מול הקומונה ...ידעתי שאם לא אדע מה לעשות ,פשוט יהיה לי לאן לפנות .נורא נהניתי איתם לאורך כל הדרך ,גם אם היו רגעים קצת קשים ותקופות לחוצות.
יונתן ספקטור –
מה אני הכי זוכר משבט שקמה ...אני לא אשכח את החניכים שהדרכתי למרות שהם היו מופרעים וקשים ממש נהניתי להיות איתם .אני לא אשכח את תחושת המשפחתיות שמרגישים כשמגיעים לשבט ,את האהבה ,החום והשמחה הבלתי מוסברת שקיימת במקום הזה. איך קיבלו את זה בשבט המקורי ...בהתחלה לא ממש פרגנו לי על התפקיד בשקמה ,אבל אחרי כמה זמן ,שכב''גיסטים ברמת חן התחילו להתעניין וממש דיברו על העניין .חוץ מזה לא ממש אכפת לי מה אומרים, מי שלא היה חלק – לא יודע מה זה שבט שקמה! בסוף השנה אני ....הייתי מאוד עצוב ,רציתי להישאר עוד שנה ,היה לי מאוד קשה לעזוב את החניכים ,השכב''ג והקומונה .אני עוד מבקר שם במפעלים ובפעולות וזה עושה לי טוב. אם עכשיו אומרים לי – בואי לשקמה אני ...תהיו בטוחים שהרומן ביני לבין שבט שקמה עוד לא נגמר...