צועדים ממ"ד ד

‫צועדים בדרך המילים ד׳‬ ‫לימודי השפה העברית‬ ‫לחינוך הממלכתי דתי‬

‫בינה גלר־טליתמן וחנה שליטא‬ ‫התאמה לחינוך הממלכתי־דתי‪ :‬דבורה כהן‬ ‫ייעוץ ספרותי‪ :‬ד"ר רבקה איילון‬

‫‪2708‬‬ ‫‪25.7.2017‬‬

‫חינוך לשוני‪ :‬עברית ‪ -‬שפה‪ ,‬ספרות‪ ,‬תרבות‬

‫עיונים ספרותיים‪ :‬‬

‫ד"ר רבקה איילון; ד"ר יפה בנימיני‬

‫עריכה ועיבוד פדגוגי ודידקטי‪ :‬בינה גלר־טליתמן וחנה שליטא‬ ‫התאמה לחינוך הממלכתי דתי‪ :‬דבורה כהן‬ ‫ייעוץ מגדרי‪ :‬‬

‫ד"ר צפרירה שחם‬

‫איורים‪ :‬‬

‫ניר עדי ואחרים‬

‫הפקה‪ :‬‬

‫תמי פרמונט‬

‫תודה מיוחדת לד"ר דנה טאובה על שקראה‪ ,‬העירה והציעה‪.‬‬ ‫תודה ללאה אחי מרים‪ ,‬לתמי פרמונט ולרחל רייזברג על תרומתן לספר‪.‬‬ ‫הספר ערוך על פי תכנית הלימודים לחינוך לשוני עברית —‬ ‫שפה‪ ,‬ספרות ותרבות תשס"ג והתוויות תשע"א‪.‬‬ ‫הספר יצא באישור אגף אישור ספרי לימוד במשרד החינוך‪,‬‬ ‫אישור מספר ‪ 2708‬מיום ‪.25.7.2017‬‬

‫‪2708‬‬ ‫‪25.7.2017‬‬

‫מסת"ב ‪ISBN 978-965-566-539-0‬‬ ‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לשדר או לקלוט בכל דרך או‬ ‫אמצעי אלקטרוני‪ ,‬אופטי או מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪ .‬שימוש מסחרי מכל‬ ‫סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל‪.‬‬

‫סידור‪ ,‬עימוד והפקה במפעלי כנרת‪ ,‬זמורה‪ ,‬דביר — מוציאים לאור בע"מ‪,‬‬ ‫רח' ההגנה ‪ ,10‬אור יהודה ‪6022410‬‬ ‫כנרת בית הוצאה לאור‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫© ‪ 2017‬כנרת‪ ,‬זמורה‪ ,‬דביר — מוציאים לאור בע"מ‬

‫איורים‬ ‫אורי נאור ‪,270 ,257 ,255 ,252 ,245 ,234 ,226 ,215 ,201 ,200 ,188 ,185 ,183 ,178 ,177 ,164 ,133 ,131 ,85 ,23 ,8 ,6‬‬ ‫‪ ; 316 ,294 ,277 ,275 ,272‬עדי ניר ‪,194 ,184 ,168 ,127 ,126 ,120 ,119 ,104 ,101 ,72 ,68 ,44 ,40 ,36 ,25 ,22 ,19 ,15 ,11‬‬ ‫‪ ;315 ,260 ,242 ,238 ,237 ,227 ,225 ,219‬איילת שליטין אופירם‪ ;232 ,211 ,173 ,115 , 99 ,‬ליאת בנימיני אריאל ‪;192‬‬ ‫אייל אילת ‪ ;213‬טובית אוריאל ‪ ;303 ,138 ,64‬לוסי אלקיויטי ‪ ;122-124‬יניב שמעוני‪ ;235 ,‬ליאורה גרוסמן ‪;195‬‬ ‫נעמה נחושתאי ‪ ;53 freepik ;111‬לנה גוברמן ‪17‬‬ ‫תצלומים‬ ‫ויקיפדיה ‪ ;326 ,307 ,295 ,267 ,264 ,245 ,160 ,156 ,117 ,93 ,85 ,80 ,55 ,50 ,49 ,30‬פול אבר ‪ ;146 ,81 ,65‬יונה‬ ‫זילברמן ‪ ;217 ,210‬לשכת העיתונות הממשלתית ‪ ;282‬אבישי טייכר‪ ;283 ,268 ,‬זיוה מימוני ‪ ;135‬תמי פרמונט‪,223 ,‬‬ ‫‪ ;326 ,292 ,291‬עידו פרץ ‪ ;134 ,97 ,96‬שאטרסטוק ‪ ;327 ,326 ,236 ,216 ,157 ,142 ,53‬זמיר שליטא ‪ ;69‬איילת‬ ‫שליטין–אופירם ‪324 ,322‬‬

‫‪2‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫תוכן העניינים‬ ‫יחד ּולחוד ‪6 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫חבר שלם ‪ /‬שלומית כהן־אסיף ‪8. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫הקטטה ‪ /‬קדיה מולודובסקי ‪11. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫האדון חלום ‪ /‬לאה גולדברג‪15. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ילדה מזלג וילדה כף ‪ /‬נורית זרחי‪17. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫גִ 'ינג'י ‪ /‬מרין ילן־שטקליס ‪19. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫מועדון קוראים‪ :‬פצפונת ואנטון ‪ /‬אריך קסטנר ‪21. . .‬‬ ‫מועדון קוראים‪ :‬האוצר של ַפ ְתחי ‪ /‬אמונה אלון ‪22. .‬‬ ‫לומדים‪23 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ִהלֵ ל לומד תורה ‪25. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ִהלֵ ל הזקן ‪ /‬ש' דור ‪27. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫תלמיד חכם ‪ /‬הרמב"ם ‪29. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫תולדות חייו של הרמב"ם ‪33. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫אסתר ‪ /‬נורית זרחי ‪36. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ַּבהתעמלות ‪ /‬אדמונדו ד'אמיצ'יס‬ ‫תרגום‪ :‬מרים שוסטרמן פאדובני‪39. . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫המספרים ‪ /‬רמי שיר ‪43. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫גָ אֹוס קוסם ִ‬ ‫המצאת הכתב‪49. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫איזה מין כתב זה? ‪ /‬לנה חארש־זהבי ‪54. . . . . . . . . . . .‬‬ ‫משחק‪58. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 21 :‬‬

‫הסּור ָיק ָטה ‪96. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ִ‬ ‫מספרים סיפורים ּוממשילים משלים ‪99 . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫מידאס ‪ /‬אגדות יוון ‪101. . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫מגע הזהב של ָ‬ ‫הקמצן ‪ֵ /‬איזֹוּפּוס ‪104. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ִמכְ רֹות הזהב בדרום אפריקה ‪ /‬אודי רן‪106. . . . . . . . . . . .‬‬ ‫השועל ובת־העורב ‪ /‬איזופוס ‪110. . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫האם העורבים באמת טיפשים? ‪112. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫הנמלה והחגב ‪ֵ /‬איזֹוּפֹוס ‪115. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫נמלה וחגב ‪ /‬קטע מידעי‪117. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫לך אל נמלה עצל ‪ /‬משלי ‪118. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫השועל והחסידה ‪ /‬ע' הלל‪119. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫מזבוב עד פיל ‪ /‬ע' הלל ‪122. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ְפ ֵר ֵד ִריק ‪ /‬ליאו ליאוני ‪126. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫מועדון קוראים‪ :‬הקוסם מארץ עוץ ‪/‬‬ ‫ל' פרנק באום ‪130. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫משחק ריכוז ‪131. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫מבט אל הסביבה‪133 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫ככה זה בעברית ‪ /‬דתיה בן־דור ‪60. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫הדב ָּורה בארץ ישראל ‪ /‬ראובן סיוון ‪61. . .‬‬ ‫חידוש העברית ְ‬

‫ארץ קטנה ובטון בה רב! ‪ /‬ש׳ דור‪135. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫המוסך מזהם את הסביבה ‪ /‬יהושוע גלניר ‪138. . . . . . . .‬‬ ‫סכנת היעלמות חופי הים הטבעיים בעולם ‪139. . . . . . . .‬‬ ‫מדוע האדמה רועדת? ‪ /‬רגב יולס ‪142. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫רעידת אדמה בעוצמה ‪ 4.8‬הורגשה באילת ‪/‬‬ ‫יהודית זילברשטין‪145. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫הורים וילדים ‪64 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫לגעת בשמים ‪146 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫רבי טרפון ואמו ‪ /‬תלמוד ירושלמי‪66. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫יוסי ילד שלי מוצלח ‪ /‬ע' הלל ‪68. . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫חוכמת הזקנים ‪ /‬עיבד‪ :‬יהודה אטלס ‪72. . . . . . . . . . . . .‬‬

‫כיצד העופות מצליחים לעוף? ‪148. . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫מורלי ‪152. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫וא ָיקרּוס ‪ /‬ז'קלין ֵ‬ ‫ֵד ָדאלֹוס ִ‬ ‫המצאת הכדור הפורח ‪155. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫המצאת המטוס ‪ /‬האחים ַרייט חלוצי התעופה ‪159 . . . .‬‬

‫שּפחתיּות" ְּב ֶק ֶרב בעלי ַהּכנף‪81. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫"מ ַ‬ ‫ִ‬ ‫ידידי היפים‪ָ ,‬ה ֲע ַטלֵ ִפים ‪ /‬דוד מקין ‪84. . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ַ‬ ‫ָשחור לָ ָבן ָשחור ‪ /‬טל ַּב ְרטֹוב ‪89. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫הצּופית ‪ -‬ציּפֹור שיר זְ ִעירה‪92. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ִ‬ ‫מצפצפים ‪ /‬ע' הלל ‪93. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫שבת‪164 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫ורוממתנו מכל הלשונות ‪59 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫בממלכת החיות‪80 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫כנסת ישראל היא בן זוגך ‪ /‬מדרש ‪165. . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫רבי חנינא בן דוסא ואשתו ‪168. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫קיּפניס ‪172. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫סוד החלה העגולה ‪ /‬לֵ וין ְ‬

‫צועדים בדרך המילים ד' ‪3‬‬

‫מֹוע ָדי ‪177 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ֵא ֶלה ֵהם ֲ‬ ‫ראש השנה ‪178 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫שלושה ספרים נפתחים בראש השנה ‪ /‬מדרש‪179. . . . .‬‬ ‫היום תאמצנו ‪ /‬פיוט ‪180. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫בזכות צנצנת דבש ‪ /‬דוד כהן ‪182. . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫מצעד האביב ‪ /‬נעמי שמר ‪235. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ָהא לַ ְח ָמא ַענְ יָ א ‪ /‬מתוך ההגדה של פסח ‪238. . . . . . . . .‬‬ ‫שתי כובסות בערב פסח ‪ /‬סיפור עם ‪240. . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪243 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫מן המקורות ‪187. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫אבן גדולה וַ אבנים קטנות ‪ /‬סיפור עם ‪189. . . . . . . . . . . .‬‬

‫לזכור ולעולם לא לשכוח‪244. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫כך התחיל אסונם של היהודים ‪ /‬חיה אבירם‪245. . . . . . .‬‬ ‫לספר את הסיפור ‪ /‬אביגיל יצחקי ‪247. . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫מועדון קוראים‪ :‬שמונָ ה ְּב ִעקבות אחד ‪/‬‬ ‫ימימה אבידר טשרנוביץ ‪251. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫אושפיזין ‪192. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ארבעת המינים ‪ /‬מדרש ‪193. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫בזכות מצוות סוכה ‪ /‬סיפור חסידי ‪195. . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫לחללי מלחמות ישראל‬ ‫יום הזיכרון ְ‬ ‫ונפגעי פעולות האיבה ‪253 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫יום הכיפורים ‪186 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫סוכות‪192 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫חנוכה‪198 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫רֹותי ַהּזְ ִע ִירים ‪ /‬מ' רֹוזֶ נְ ֶפלְ ד ‪199. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫נֵ ַ‬ ‫גְ זֵ רות הדת של ַאנטיֹוכּוס ‪ /‬מתוך ספר המקבים ‪201. . . .‬‬ ‫ירוע במודיעין ‪ /‬מתוך ספר המקבים ‪201. . . . . . . . . .‬‬ ‫הא ַ‬ ‫ֵ‬ ‫טיהור המקדש וַ חנוכתו ‪ /‬מתוך ספר המקבים ‪204. . . . .‬‬ ‫על ספר המקבים ‪ /‬ש' שי ‪206. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫חורף ‪208 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫באלפי חלילים ‪ /‬נורית זרחי ‪209. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫כיצד נוצרים ַה ִמ ְש ָק ִעים?‪211. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ט"ו בשבט ‪213 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ט"ו בשבט ‪ -‬ראש השנה לאילן ‪214. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫כשם שיגעו אבותי לי ‪217. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫בוא ונטע ‪ /‬רבי יוחנן בן זכאי ‪220. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫בחמישה עשר בשבט ‪ /‬ש' שלום ‪221. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫יוזמים נטיעת עצים ‪222. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫‪4‬‬

‫פסח — חג האביב ‪234 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫מעלים את זכרם ‪254. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫פעם אחת היה ‪ /‬רעיה הרניק ‪255. . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫נרקיסים למזכרת ‪ /‬יוסי מרגלית ‪258. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫במערכות ישראל‬ ‫ְ‬ ‫הנצחת הנופלים‬ ‫ִּב ְשמות יישובים ‪ /‬שולמית ְּפרידור ‪262. . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫אלי כהן‪ ,‬המרגֵ ל שלא חזר ‪ /‬תמר אּורי ‪265. . . . . . . . . . .‬‬ ‫יום העצמאות ‪268 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ַה ִּת ְקוָ ה ‪ /‬נפתלי הרץ אימבר‪270. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫בנימין זאב הרצל — חוזה המדינה ‪272. . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫איך נברא דגל ישראל? ‪ /‬יואל ַר ֶּפל ‪275. . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫הרב מאיר בר־אילן ‪278. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ‪/‬‬ ‫שולמית פרידור ‪280. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫מתוך מגילת העצמאות ‪283. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫יהודי מרוקו מעפילים לארץ ישראל ‪ /‬רבקה לוי ‪285. . . .‬‬ ‫ֵ‬ ‫סיפורו של יוסי ‪ /‬יוסי קטרי ‪287. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫יתא ישראל ‪ /‬שולמית ְּפרידור‪289. . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ֵּב ָ‬

‫פורים ‪224 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫ל"ג בעומר‪292 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫מתוך מגילת אסתר ‪225. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ּפּורים‪229. . . . . . . . . . . .‬‬ ‫מתוך תפילת "על הניסים" לְ ַחג ִ‬ ‫ביקור בשושן הבירה ‪ /‬לאה גולדברג‪230. . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫הרפתקאות דוד אריה‬ ‫ְ‬ ‫מועדון קוראים‪:‬‬ ‫בג'ונגל הסיבירי ‪ /‬יָ נֵ ץ לוי ‪233. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫קורבן העומר וספירת העומר ‪ /‬מן המקורות‪293. . . . . . .‬‬ ‫ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ‪/‬‬ ‫הרב חיים יוסף (הבן איש־חי) ‪295. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫רבי שמעון בר יוחאי ‪299. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫כיצד להדליק מדורה בלי גפרורים? ‪ /‬עמוס בר ‪300. . . . .‬‬ ‫בל"ג בעומר נזהרים ֵמאש‪ ...‬כמו מאש‪302. . . . . . . . . . . .‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫יום ירושלים‪304 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫קיץ‪320 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫ירושלים‪ ,‬בירתו הנצחית של העם היהודי ‪305. . . . . . . . .‬‬ ‫חומת ירושלים ּושעריה ‪309. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ירושלים של זהב ‪ /‬נעמי שמר‪311. . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫תכניות ‪ /‬משה דור‪321. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫קרינת השמש מועילה‪ ,‬אך עלולה גם להזיק‪324. . . . . . .‬‬

‫שבועות ‪314 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫חג השבועות בימים שבית המקדש‬ ‫היה קיים והחג בימינו ‪ /‬ש' דור ‪315. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫יִ ְת ַע ְּדנּו ָּבנַ י ‪ /‬מדרש מקֹהלת רבה‪317. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה ‪ /‬הרמב"ם ‪319. . .‬‬

‫תוכן עניינים לשוניים‬ ‫ניבים ‪297 ;261 ;239 ;197 ;167 ;125 ;77 ;71 ;63 ;14‬‬ ‫פתגמים ‪;121 ;116 ;105 ;103 ;95 ;37 ;29 ;26 ;10 ,7‬‬ ‫‪327 ;308 ;301 ;284 ;271 ;228 ;210 ;207 ;191‬‬ ‫ציוני זמן ‪261‬‬ ‫ה"א היידוע ‪171 ;78‬‬ ‫השורש ומשפחת מילים ‪;114 ;83 ;77 ;57 ;26 ;16‬‬ ‫‪316 ;264 ;261 ;181‬‬ ‫ו"ו החיבור ‪109 ;52‬‬ ‫ו"ו ההיפוך ‪204‬‬ ‫כותרת ‪45‬‬ ‫כ' הדמיון ‪210‬‬ ‫כינויי הגוף ‪141‬‬ ‫לשון חכמים ‪219 ;187‬‬ ‫מילות קישור ‪282 ;207 ;109 ;31‬‬ ‫מילות יחס ואותיות יחס ‪32‬‬ ‫ראשי תיבות ‪297 ;201 ;14‬‬ ‫זמן הפועל וכינויי הגוף ‪223 ;141‬‬ ‫הפועל‪ ,‬שם הפועל ושם הפעולה ‪326 ;151‬‬ ‫פועל המציין פעולה הדדית ‪83‬‬ ‫סימני פיסוק ‪323 ;162 ;140 ;129 ;53‬‬ ‫סלנג ‪94‬‬ ‫צירופי סמיכות ‪78‬‬ ‫שם המספר ‪47‬‬ ‫שמות בלשון זכר ובלשון נקבה ‪60‬‬ ‫תואר הפועל ‪41‬‬ ‫פעלים בסביל ‪326 ; 298 ;297 ;207‬‬ ‫מילים נרדפות ‪30 ;10‬‬

‫הדרכה‬ ‫דיון ‪35 ;9‬‬ ‫דרכי הבנת מילים חדשות ‪77‬‬ ‫כתיבת קטע מידע ‪108 ;88‬‬ ‫השוואה ‪229 ;150 ;46‬‬ ‫העברה מסוגה לסוגה ‪13‬‬ ‫הרצאה ‪274‬‬ ‫טענה וטיעון ‪86‬‬ ‫כתיבת דו־שיח ‪129‬‬ ‫כתיבת סיפור ‪176 ;76 ;13‬‬ ‫כתיבת סיסמה ‪203‬‬ ‫כתיבת מכתב אישי ‪16‬‬ ‫כתיבת מכתב רשמי ‪137‬‬ ‫כתיבת ראיון עיתונאי ‪163 ;131‬‬ ‫כתיבת המלצה על ספר ‪252 ;38‬‬ ‫ניסוח כללים ‪303‬‬ ‫יצירת קולז' ‪237 ;71‬‬ ‫כתיבת כתבה ‪277‬‬ ‫כתיבת עלון הסברה ‪327‬‬ ‫ניהול שיחה ‪9‬‬

‫צועדים בדרך המילים ד' ‪5‬‬

‫יחד ּולחוד‬ ‫"איזֶ הּו ְמכֻ ָּבד? ‪ַ -‬ה ְּמ ַכ ֵּבד ֶאת ַה ְּב ִרּיֹות"*‬ ‫ֵ‬ ‫(מסכת אבות‪ ,‬פרק ד משנה א)‬

‫* המשפט מתוך "מסכת אבות" מפנה את תשומת לבנו למושג "כבוד"‪ .‬כבוד הוא מתן‬ ‫המ ְשנָ ה אומרת‪ ,‬שאדם זוכה לכבוד כאשר‬ ‫חשיבות וערך לכל אחד ואחד במשפחת האדם‪ִ .‬‬ ‫הוא מתייחס יפה ַּובהגינות לכל אדם ומכבד אחרים ולא כאשר הוא ִמ ְתנַ ֵׂשא עליהם‪.‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬המשנָ ה שואלת‪ :‬מיהו מכּובד? ומשיבה על כך‪ .‬האם התשובה הפתיעה אתכם? הסבירו‪.‬‬ ‫‪ֵ .2‬אילו מילים מנּוגדות למילה "כבוד" אתם מכירים?‬ ‫‪ .3‬הביאו דוגמאות לְ יחס של כבוד כלפי חבריכם בכיתה; כלפי קטנים מכם; כלפי נֵ כים‪.‬‬ ‫המכ ֶּבדת את האחר‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫‪ .4‬הציעו כללים להתנהגות‬ ‫‪ .5‬הציעו כיצד אפשר לשכנע מישהו שמעליב ופוגע בחברים להפסיק לנהוג כך?‬

‫‪6‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫ס סהמדור כולל אימרות וקטעים מדברי חכמינו זכרם לברכה (חז"ל) על חשיבותה‬ ‫של התנהגות המכבדת את כל בני האדם‪ .‬נקרא את‪" :‬הקטטה" שיר מאת קדיה‬ ‫מולודובסקי המעורר מחשבה על מידת הסובלנות ויחס הכבוד שלנו כלפי דעות‬ ‫מצּוקתו של ילד‬ ‫ָ‬ ‫של אחרים‪ .‬נלמד את השיר "ג'ינג'י" מאת מרים ילן שטקליס על‬ ‫מאחרים בכיתה‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫שונה‬ ‫ס סמה מעניין ילדים? על מה הם חושבים? כיצד מבוגרים משפיעים עליהם? נלמד‬ ‫על כך בשירים "חבר שלם" מאת שלומית כהן אסיף‪" .‬האדון חלום" מאת לאה‬ ‫גולדברג ו"ילדה כף וילדה מזלג" מאת נורית זרחי‪.‬‬

‫וׂשיח‬ ‫ַ‬ ‫לשון‬ ‫שנתבטא בלשון מדויקת בכתב ובעל־פה‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫וצירופים חדשים כדי‬ ‫ • נלמד מילים ֵ‬ ‫ •נמשיך ונתנַ ֶסה בניהול דיונים לפי כללים מוסכמים‪.‬‬ ‫ •נכתוב סיפור‪.‬‬ ‫שמק ְשרות בין חלקי המשפט או בין שני‬ ‫ַ‬ ‫ •נלמד להשתמש במילת קישור‪ ,‬מילים‬ ‫משפטים‪ ,‬כמו‪ֲ :‬א ָבל‪ְּ ,‬כ ֵדי‪ִּ ,‬בגְ לַ ל ועוד‪.‬‬ ‫הפועל‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ •נכיר את ֵשם‬ ‫ •נעסוק בראשי תיבות‪.‬‬

‫י ְִהי ּכְ בֹוד ֲח ֵב ְרָך ָח ִביב ָעלֶ יָך ּכְ ֶׁשּלְ ְך ‪ּ -‬כֵ ַיצד?‬ ‫רֹואה ֶאת ּכְ בֹוד ֲח ֵברֹו‪ּ .‬וכְ ֵׁשם‬ ‫רֹואה ֶאת ּכְ בֹודֹו‪ּ ,‬כָ ְך י ְֵהא ָא ָדם ֶ‬ ‫ְמלַ ֵּמד ֶׁשּכְ ֵׁשם ֶׁש ֶ‬ ‫הֹוציא‬ ‫רֹוצה ֶׁשֹּלא לְ ִ‬ ‫רֹוצה ֶׁש ֵּי ֵצא ֵׁשם ַרע ַעל ּכְ בֹודֹו‪ּ ,‬כָ ְך י ְֵהא ָא ָדם ֶ‬ ‫ֶׁש ֵאין ָא ָדם ֶ‬ ‫ֵׁשם ַרע ַעל ּכְ בֹודֹו ֶׁשל ֲח ֵברֹו‪.‬‬ ‫נּוס ָחה א‪ ,‬פרק טו)‬ ‫(מ ֶּסכֶ ת ֲאבֹות ְּד ַר ִּבי נָ ַתן ְ‬ ‫ַ‬

‫‪ .1‬לְ מה מתכוון ֶהחכם כשהוא אומר "שלא להוציא ֵשם רע על כבודו של חברו"?‬ ‫‪ .2‬כיצד מציע החכם לנהוג באחרים?‬ ‫‪ .3‬מה הקשר בין האמירה‪ָ ,‬מה ֶׁש ָּׂשנּוא ָע ֶליָך ֹלא ַּת ֲע ֶׂשה ַל ֲח ֵב ְרָך לבין הכתוב באבות‬ ‫דרבי נתן?‬

‫וחלּו דחי ‪7‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫מיהו חבר אמת לדעתכם? ִּכתבו במחברת‪.‬‬

‫ָח ֵבר ָׁש ֵלם ‪/‬‬

‫ן־א ִסיף‬ ‫לֹומית ּכ ֵֹה ָ‬ ‫ְׁש ִ‬

‫ּכָ ל ֶא ָחד ָצ ִריְך‬ ‫ֶׁשּיִ ְהיֶ ה לֹו ָח ֵבר ֶא ָחד לְ ָפחֹות‬ ‫יֹותר ֵמ ָאחֹות‪.‬‬ ‫יֹותר ֵמ ָאח‪ֵ ,‬‬ ‫ָח ֵבר ֵ‬ ‫ָח ֵבר ּכָ ל ַהּזְ ַמן‪ּ ,‬כָ ל ַהּיָ ִמים‬ ‫ֹלא ָח ֵבר לִ ְפ ָע ִמים‪.‬‬ ‫ָח ֵבר ֶׁש ַּמ ְק ִׁשיב‬ ‫ּיֹוד ַע לָ ִריב‪.‬‬ ‫ֶׁש ֵ‬ ‫ָח ֵבר ְּבלִ י לְ ַׁש ֵּקר‬ ‫ָח ֵבר ֶׁש ָּת ִמיד חֹוזֵ ר‪.‬‬ ‫ּכָ ל ֶא ָחד ָצ ִריְך‬ ‫ֶׁשּיִ ְהיֶ ה לֹו ָח ֵבר‪.‬‬ ‫ֹלא ֶר ַבע ָח ֵבר‪,‬‬ ‫ֹלא ֲח ִצי‪,‬‬ ‫ָח ֵבר ָׁשלֵ ם‪ֶ ,‬א ָחד לְ ָפחֹות‬ ‫יֹותר ֵמ ָאחֹות‪.‬‬ ‫יֹותר ֵמ ָאח‪ֵ ,‬‬ ‫ָח ֵבר ֵ‬

‫ולכתיבה‬ ‫ לשיחה ִ‬ ‫‪ .1‬א‪ֵ .‬שם השיר הוא "חבר שלֵ ם"‪ְ .‬מנּו את מספר הפעמים שהמילה‬ ‫"חבר" מופיעה בשיר‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ ‬ ‫הדֹובר?‬ ‫ֵ‬ ‫הר ָּבה הזאת על ההמלצה של‬ ‫מהחזָ ָרה ַ‬ ‫ֲ‬ ‫ב‪ .‬מה אפשר ללמוד‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬מה הן תכונות האופי של חבר טוב לפי הבית הראשון?‬ ‫ב"חצי ָח ֵבר"‪.‬‬ ‫שהדובר אינו רוצה ֲ‬ ‫ֵ‬ ‫השני ָּכתוב‬ ‫ ב‪ַּ .‬ב ַּבית ֵ‬ ‫ איזֹו שורה ַּב ַּבית הראשון יכולה להסּביר ַמהו "חצי חבר"?‬

‫‪8‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫שמציֵ ין השיר חשוב גם בעיניכם? הסבירו תשובתכם‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫‪ . 3‬מה ִמתֹוך הדברים‬ ‫"ח ֵב ָרה"‪.‬‬ ‫‪ .4‬בשיר מופיעה המילה "חבר"‪ .‬החליפו את המילה "חבר" במילה ֲ‬ ‫ ַהתאימו לשינוי את השיר כולו‪.‬‬ ‫"קנֵ ה ְלָך ֲח ֵבר"‪ .‬חפשו‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬במשנה‪ ,‬פרקי אבות פרק א‪ ,‬משנה ו כתוב‪ְ :‬‬ ‫הּפירושים השונים למילה "קנה" והעתיקו את הפירוש‬ ‫במילון את ֵ‬ ‫המתאים לאמירת חכמינו‪.‬‬ ‫במ ְשנָ ה‪ְ :‬מ ָצא לך חבר או ַח ֵּפׂש לך חבר‪ ,‬אלא‬ ‫ב‪ .‬שערו מדוע לא כתוב ִ‬ ‫ְקנֵ ה לך חבר? נמקו תשובתכם‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫"ח ֵבר ְּבלִ י לְ ַׁש ֵּקר"‪.‬‬ ‫‪ . 1‬אחת התכונות שהדובר מחשיב אצל חבר היא ֲא ִמ ַירת ֱא ֶמת‪ָ :‬‬ ‫האם קרה שחבר שיקר לכם? אם כן‪ ,‬איך הרגשתם?‬ ‫‪ .2‬המילה "ריב" במשפט‪" :‬חבר שמקשיב‪ ,‬שיודע לריב" ‪ -‬פירושה בשיר‪ :‬חבר‬ ‫שאומר את דעתו אפילו היא שונה מדעת ֲח ֵברֹו‪.‬‬ ‫חילּוקי ֵדעות פוגעים ַּב ֲח ֵברות או תורמים לה?‬ ‫ֵ‬ ‫ מה דעתכם‪ ,‬האם‬

‫הדרכה לניהול השיחה‬ ‫לשיחה שני חלקים‪ .‬בחלק הראשון שוחחו ביניכם בקבוצה ובחלק השני סכמו‬ ‫את הדיון במליאת הכיתה‪.‬‬ ‫ • ַהקדישו מחשבה לנושא‪.‬‬ ‫בחברות‪ ,‬ואלה החושבים‬ ‫ֵ‬ ‫ •אלה החושבים שחילוקי דעות פוגעים‬ ‫שחילוקי דעות תורמים לחברות ישוחחו ביניהם בנִ פרד וִ יגבשו נימוקים‬ ‫משכנעים במסגרת הקבוצה‪.‬‬ ‫ •שני הצדדים יביעו את דעתם‪ ,‬יְ נמקו ויָביאו דוגמאות לחיזוק ֶע ְמ ָד ָתם‪.‬‬ ‫והציגו אותם‬ ‫ • ַהחליטו ֵאילו מהנימוקים של כל ֵדעה הם נימוקים חזקים ַ‬ ‫לפני הכיתה‪.‬‬ ‫הׂשיח בקבוצה‪:‬‬ ‫ַ‬ ‫לאחר הדיון שוחחו על האופן שבו התנַ ֵהל‬ ‫לדברי חברינו?‬ ‫ֵ‬ ‫ •האם ִהקשבנו‬ ‫לדּבר?‬ ‫ •האם ִאפשרנו לכל חברי הקבוצה ֵ‬ ‫החברים בקבוצה יְ ַסיימו את ִד ְב ֵריהם?‬ ‫ֵ‬ ‫ •האם חיכינּו בסבלנּות שכל‬ ‫בסֹובלָ נּות ּובכבוד לְ דעות מנּוגָ דות לַ דעות שלנו?‬ ‫ְ‬ ‫ •האם התייחסנו‬ ‫(המשך בעמוד הבא)‬

‫וחלּו דחי ‪9‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫יש מילים נרדפות נוספות למילה חבר בעברית‪ .‬גם המילה ֵר ַע פירושה‬ ‫"ח ֵבר"‪ ,‬וגם המילה ָאח משמשת לפעמים במשמעות של חבר קרוב‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫דומה לו; הוא‬ ‫משמעות המשפט ֵאין לֹו ָאח וָ ֵר ַע בעברית של היום היא‪ :‬אין ֶ‬ ‫יחיד במינו‪ .‬לדוגמה‪ :‬לִ נְ דיבּותֹו של האיש ֵאין ָאח וָ ֵר ַע ָּבעֹולָ ם‪.‬‬

‫בצירוף גם המילה אח וגם המילה ֵר ַע?‬ ‫‪ . 1‬א‪ַ .‬שערו‪ ,‬מדוע מופיעות ֵ‬ ‫וש ְּבצו בו את הצירוף שלעיל‪.‬‬ ‫ב‪ִּ .‬כתבו משפט ִ‬ ‫‪ .2‬יש עוד מילים נרדפות המופיעות ִּב ְצ ָמ ִדים דוגמת ָאח וָ ֵר ַע‪.‬‬ ‫ ַהשלימו את המילה החסרה ַּב ְצ ָמ ִדים ֶשלְ ָהלָ ן וכִ תבו משפט לכל צמד‬ ‫מילים‪ .‬היעזרו במחסן המילים‪ :‬‬ ‫בלב ו ‪---‬‬ ‫על כל ַצ ַעד ו ‪ ---‬‬ ‫וכזָ ב‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫‪--‬‬‫ ‬ ‫דין ו ‪---‬‬ ‫מחסן מילים‪ֶ :‬ש ֶקר‬

‫נֶ ֶפש‬

‫ַש ַעל‬

‫ֶח ְשּבֹון‪.‬‬

‫ָא ַמר לָ ֶהם ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הוא לְ ְיׂש ָראל‪:‬‬ ‫ָּבנַ י ָמה ֲאנִ י ְמ ַב ֵּקׁש ִמּכֶ ם?‬ ‫אֹוה ִבים זֶ ה ֶאת זֶ ה ִת ְהיּו ְמכַ ְּב ִדים זֶ ה ֶאת זֶ ה‪.‬‬ ‫ֵאינִ י ְמ ַב ֵּקׁש ֶאּלָ א ֶׁש ִּת ְהיּו ֲ‬ ‫(ס ֶדר ֵאלִ ָּיהּו ַר ָּבה)‬ ‫ֵ‬

‫האם אפשר למצוא קשר בין האמירה שבמסגרת למשפט שבשער המדור?‬ ‫נמקו תשובתכם‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ •קראו את שם השיר והסבירו אותו (תוכלו להיעזר במילון)‪.‬‬ ‫ •מה אפשר לדעת על נושא השיר מכותרתו?‬

‫ַה ְּק ָט ָטה ‪/‬‬

‫ֹולֹודֹוב ְס ִקי‬ ‫ְ‬ ‫ַק ְדיָ ה מ‬

‫זֶ ה ָהיָ ה ּכְ חֹם ַהּיֹום‪,‬‬ ‫יֹום ֶׁשל ַקיִ ץ‪ֵ ,‬אין ָענָ ן‪.‬‬ ‫ִׂש ֲחקּו לָ ֶהם ַה ַּטף‪,‬‬ ‫ַּב ָּׂש ֶדה‪ְּ ,‬ב ֵצל ִאילָ ן‪.‬‬

‫ּפֹורץ ְּב ַכ ַעס‪:‬‬ ‫ִמיכָ ה ָאז ֵ‬ ‫ֶׁש ֶקר‪ֶׁ ,‬ש ֶקר‪ ,‬לַ ֲה ָד"ם!‬ ‫ֵא ֶצל ַס ָּבא ַעל ַהּגַ ג‬ ‫יְ ֵׁשנָ ה ִהיא ַעל ֻסּלָ ם!‬

‫ָּכְך ֵמ ִריב לְ ִצ ָּפ ְרנַ יִ ם‬ ‫ּומ ֶּד ִחי ֱאלֵ י ֶּד ִחי‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫זֶ ה יָ ָצא ְּב ֵׁשן וָ ַעיִ ן‪,‬‬ ‫זֶ ה ְּבח ֶֹטם‪ ,‬זֶ ה ְּבלֶ ִחי‪.‬‬

‫לֹוׁשה‪:‬‬ ‫ִמ ְס ָּפ ָרם ָהיָ ה ְׁש ָ‬ ‫יפלֶ ט‪ָׂ ,‬ש ָרה‪ִ ,‬מיכָ ה‪.‬‬ ‫ֱאלִ ֶ‬ ‫ּפּוחים ָק ְטפּו לָ ֶהם‬ ‫ַּת ִ‬ ‫יחא‪.‬‬ ‫ּומ ְּב ֵאר ָׁשתּו ֵהם‪ ,‬נִ ָ‬ ‫ִ‬

‫ָאז ּכָ ֵאׁש נִ ְדלֶ ֶקת ָׂש ָרה‪:‬‬ ‫יקים ַא ֶּתם‪ַ ,‬ה ַּטף!‬ ‫ַמ ְצ ִח ִ‬ ‫ַהּלְ ָבנָ ה מּול ִמ ָּט ִתי‬ ‫נֹוע ַעת ַעל ָענָ ף‪.‬‬ ‫ִמ ְת ַ‬

‫וְ ַע ְכ ָׁשו ַא ֶּתם ַה ְחלִ יטּו‬ ‫לֹוׁשה‪.‬‬ ‫צֹודק ֵּבין ַה ְּׁש ָ‬ ‫ִמי ֵ‬ ‫ַרק ָּד ָבר ֶא ָחד זִ ְכרּו נָ א‪:‬‬ ‫ְּבלִ י ַמּכֹות‪ְּ ,‬ב ַב ָּק ָׁשה‪.‬‬

‫ַאְך ַהּגִ יל וְ ַה ְּׂש ָמחֹות‬ ‫ֹלא ָא ְרכּו‪ַ ,‬הּכֹל ָע ַבר‪.‬‬ ‫יהם נָ ְפלָ ה ְק ָט ָטה‪,‬‬ ‫ֵּבינֵ ֶ‬ ‫ּכָ כָ ה ְס ָתם‪ַ ,‬על ֹלא ָּד ָבר‪.‬‬

‫הקטטה‬

‫ָּבא ָה ֶע ֶרב‪ַ .‬הּלְ ָבנָ ה‬ ‫ַּב ָּׁש ַמיִ ם ִמ ְתּגַ לְ ּגֶ לֶ ת‪.‬‬ ‫ָאז ִה ְת ִחילּו ְמ ַד ְּב ִרים‬ ‫יפלֶ ט‪.‬‬ ‫ִמיכָ ה‪ָׂ ,‬ש ָרה‪ֱ ,‬אלִ ֶ‬ ‫יפלֶ ט ָסח‪ֶ :‬א ְצלֵ נּו‬ ‫ֱאלִ ֶ‬ ‫ֶּב ָח ֵצר ָח ִבית נִ ֶּצ ֶבת‪,‬‬ ‫ָׁשם ַּב ַּמיִ ם ַעל ַמ ְח ֶצלֶ ת‬ ‫ַהּלְ ָבנָ ה לִ יׁשֹן ׁשֹוכֶ ֶבת‪.‬‬

‫וחלּו דחי ‪11‬‬

‫ּומגיבים‬ ‫ְמ ַש ְת ִפים ְ‬ ‫עוררים אצלנו ְרגָ שות שונים‪ .‬לעיתים אנחנו ּכֹועסים‬ ‫ְקריאת סיפור או שיר ְמ ְ‬ ‫הדמּויֹות‪ ,‬לעיתים אנחנו ִמזְ ַד ִהים ִעמן‪ ,‬לעיתים‬ ‫מתּפלאים על התנַ ֲהגות ְ‬ ‫ַ‬ ‫או‬ ‫הדמּויֹות או התנַ ֲהגּותן ְמ ַש ְע ְשעים אותנו ּולְ עיתים היצירה ּכֹה ְמ ַהנָ ה‬ ‫ִד ְב ֵרי ְ‬ ‫עד שאנחנו רוצים להשתתף בעלילה‪.‬‬ ‫חבריכם‪.‬‬ ‫ׂשוחחו על השיר וְ ָהגיבּו לְ ִד ְב ֵרי ֵ‬ ‫ֲ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫"ה ְק ָט ָטה" הוא שיר ַה ְמ ַס ֵּפר סיפור‪.‬‬ ‫‪ .1‬השיר ַ‬ ‫ ִקראו ֵשנית את שני הבתים הראשונים הּפותחים את השיר‪.‬‬ ‫ מה יודעים מהפתיחה‪:‬‬ ‫מתר ֶח ֶשת העלילה?‬ ‫ַ‬ ‫א‪ .‬על המקום ֶשּבו‬ ‫שת ְתפות בעלילה?‬ ‫המ ַ‬ ‫ב‪ .‬על הדמויות ִ‬ ‫שׂש ְר ָרה בין הילדים?‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬מדוע השתנתה אווירת השלווה ָ‬ ‫טוען כל אחד מהילדים?‬ ‫ב‪ .‬מה ֵ‬ ‫ג‪ .‬מה דעתכם על הטענות האלה?‬ ‫ההיד ְר ְדרּות בהתנהגות הילדים‬ ‫ַ‬ ‫‪ֵ .3‬אילו ביטויים מתארים את שלָ בי‬ ‫וויּכוח? השלימו‪:‬‬ ‫ַ‬ ‫ַּב‬ ‫אליפלֶ ט‪ --- :‬‬ ‫ֶ‬ ‫ ‬ ‫ מיכה ‪ --- ---‬‬ ‫ שרה ‪ --- ---‬‬ ‫‪ִ .4‬קראו ֵשנית את הבית האחרון‪:‬‬ ‫צֹודק בין השלושה"?‬ ‫א‪ .‬מה היא תשובתכם לִ שאלת המשוררת "מי ֵ‬ ‫ב‪ִ .‬קראו בקול רם את הבית האחרון בשיר‪ִ .‬חשבו לפני שתקראו‬ ‫מּוסר או‬ ‫בחיּבה‪ְּ ,‬בהטפת ָ‬ ‫ָ‬ ‫באיזו ַהנְ גָ נָ ה מתאים לקרוא אותו‪ְּ :‬ב ַכ ַעס‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫מתוך ֲה ָבנָ ה? לאחר הקריאה ַהסבירו את בחירתכם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬האם אפשר להבין מהשיר מה יַ חסה של המשוררת לילדים?‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬בדקו את החריזה בכל בית‪ .‬אילו שורות מתחרזות?‬ ‫ב‪ .‬האם החריזה אחידה בכל הבתים?‬

‫‪12‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬האם אתם מסכימים עם דברי המשוררת שהסיבה לַ ְק ָט ָטה היא "ככה‬ ‫דבריכם‪.‬‬ ‫ְס ָתם‪ ,‬על לא דבר"? ַהסּבירּו ֵ‬ ‫ב‪ .‬אם גם לכם קרה שהשתתפתם ִּבקטטה שהתחילה "ככה סתם על לא‬ ‫סּפרּו‪.‬‬ ‫דבר‪ְ ",‬‬ ‫"ח ֵבר ָשלֵ ם" בעמוד ‪ .8‬האם גם הוא שיר סיּפּורי? נַ מקּו‪.‬‬ ‫‪ִ .2‬חזרו אל השיר ָ‬

‫ כותבים במחברת או מקלידים במחשב‬ ‫כתבו את עלילת השיר כסיפור‪.‬‬ ‫המסּפר‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ַּב ֲחרו באחד הילדים ַּבשיר לתפקיד‬

‫הדרכה‬ ‫ׂשוחחּו‪:‬‬ ‫ֲ‬ ‫ •על מה אנחנו מוַ ותרים כאשר הופכים שיר לְ סיּפור?‬ ‫ •מה אנחנו מוסיפים לַ סיפור?‬ ‫הּבחירה הזאת‬ ‫המס ֵּפר‪ .‬איך ַּתשפיע ְ‬ ‫ַ‬ ‫ילדי החבּורה לתפקיד‬ ‫ • ְּב ַחרתם באחד ִמ ֵ‬ ‫מת ֵאר‬ ‫הׂשפה ֶשּבה ייּכָ תב הסיּפור? ( ַה ְמ ַס ֵּפר שתבחרו ָ‬ ‫על תוכֶ ן הסיפור? על ָ‬ ‫איך קרו הדברים לפי מה שהוא ראה ושמע‪ .‬כמו כן ׂשפתו של ַה ְמ ַס ֵּפר שונָ ה‬ ‫ִמׂשפת המשוררת‪).‬‬ ‫"ּכ ֵאש‬ ‫המסּפר (מיכה "ּפורץ בכעס"; ׂשרה ָ‬ ‫ֵ‬ ‫המזֶ ג של‬ ‫ •כיצד יבוא לידי ביטוי ֶ‬ ‫נדלֶ קת") בסיפור?‬ ‫לשלֵ ב דו־שיח?‬ ‫ •חשבו בין אילו דמויות שמופיעות בשיר כדאי ַ‬ ‫ •תכננו ִסיּום לַ סיפור‪ .‬כיצד הסתיֵ ים הריב? האם הילדים נשארו חברים?‬ ‫וחשבּו לפני הכתיבה‪.‬‬ ‫האם למדו לֶ ַקח מהסיפור? תכננו ִ‬ ‫לאחר הכתיבה בדקו‪:‬‬ ‫ •האם הסיפור כולל את כל הדמויות?‬ ‫ •האם כללתם בסיפור את כל האירועים המופיעים בשיר?‬ ‫חברי הקבוצה ַּובקשּו מהם להציע שיּפּורים‪.‬‬ ‫ •עתה ִקראו את הסיפור לִ ְפנֵ י ֵ‬ ‫חבריכם‪ ,‬לפי בחירתכם‪.‬‬ ‫לה ָערות מֹועילות של ֵ‬ ‫ •המשיכו לשפר את הסיפור בהתאם ֶ‬ ‫תגּובת המורה‪ ,‬ואם יש צורך‬ ‫ַ‬ ‫ •תוכלו להכניס את הסיפור לְ ַתלְ ִקיט ּולקבל את‬ ‫ְּבכָ ְך‪ ,‬שפרו שּוב‪.‬‬

‫וחלּו דחי ‪13‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫‪ . 1‬בשיר כתוב‪" :‬זה היה ְּכחֹום ַהיֹום"‪ .‬הצירוף "כחום היום" נמצא בספר‬ ‫יֹוׁשב ֶּפ ַתח‬ ‫מסּוּפר על אברהם‪" :‬וְ הּוא ֵ‬ ‫ָ‬ ‫בראשית פרק טו‪ ,‬פסוק א‪ ,‬שבו‬ ‫ָהא ֶֹהל ְּכחֹם ַהּיֹום"‪.‬‬ ‫הצירוף המּודגש?‬ ‫ א‪ .‬מה ֵּפירוש ֵ‬ ‫ ב‪ּ .‬כִ תבו ִּבקצרה ִמ ְק ֶרה והשתמשו ַּב ֵצירוף ַהזה‪.‬‬ ‫‪ .2‬א‪ִּ .‬בדקו ַּבמילון וכתבו את ּפירוש הניבים האלה‪:‬‬ ‫יָ ָצא ְּב ֵׁשן וָ ַעיִ ן‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ִמ ֶּד ִחי ֶאל ֶּד ִחי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מקרה והשתמשו ְּב ֶאחד ֵמהניבים האלה‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫ב‪ַ .‬ס ְּפרּו ִּבקצרה על‬ ‫ראשי תיבות‬ ‫להשתמש ָּבאותיות הראשונות‬ ‫ֵ‬ ‫ֵתיבה היא מילה נִ ְר ֶד ֶפת למילה‪ .‬נוהגים‬ ‫של המילים כדי לקצר‪ .‬קיצור זה נקרא ראשי תיבות‪.‬‬ ‫לָ ָה ָד"ם הם ראשי תיבות לצירוף "לא היו דברים מעולם"‪.‬‬ ‫סימן הקיצור נקרא "גֵ ְר ַשיִ ים"‪.‬‬

‫הצירוף המתאימים‬ ‫‪ַ .3‬התאימו לכל אחד מראשי התיבות את המילה או ֵ‬ ‫מתוך מחסן המילים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬רצ"ב‬ ‫ה‪ .‬ת"א‬ ‫ג‪ .‬ז"ל‬ ‫ א‪ .‬רמב"ם‬ ‫ח‪ .‬ק"ג‬ ‫ו‪ .‬תנ"ך‬ ‫ד‪ .‬בד"כ‬ ‫ ב‪ .‬חז"ל‬ ‫מחסן מילים‪:‬‬ ‫זִ כרֹו‪/‬ה לִ ְברכה תל אביב רבי משה בן ַמימון חכמינו זכרם לברכה‬ ‫תּובים‬ ‫יאים ּכְ ִ‬ ‫ּתֹורה נְ ִב ִ‬ ‫ָ‬ ‫קילוגרם ְּב ֶדרך כלל ָרצּוף ָּבזֶ ה‬

‫דוגמאות לראשי תיבות שהפכו למילים‪:‬‬ ‫ַּתּפּוז (תפוח זהב)‬ ‫ארה"ב (ארצות הברית)‬ ‫ַד"ש (דרישת שלום)‬ ‫לָ ָה ָד"ם (לא היו הדברים מעולם)‬

‫‪14‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫דו"ח (דין וחשבון)‬ ‫רמטכ"ל ראש המטה הכללי)‬ ‫צה"ל (צבא ההגנה לישראל)‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ •לפני שנים רבות כתבּו ילדים לַ משוררת לֵ אה גולדברג ושאלו‪:‬‬ ‫מהו חלום? איך באים החלומות לבני האדם?‬ ‫בשיר‪" :‬האדון חלום" עונַ ה להם המשוררת על שאלותיהם‪.‬‬

‫ָה ָאדֹון ֲחלֹום ‪/‬‬

‫לֵ ָאה גֹולְ ְד ֶּב ְרג‬

‫ּקֹומה ַה ִּׁש ִּׁשית‬ ‫— ִמי זֶ ה ּגָ ר‪ִ ,‬מי זֶ ה ּגָ ר ַּב ָ‬ ‫ִמ ַּת ַחת לַ ּגַ ג ָה ָאדֹם?‬ ‫ּקֹומה ַה ִּׁש ִּׁשית ַּת ַחת ּגַ ג ָאדֹם‬ ‫— ַּב ָ‬ ‫ּגֹורר ָה ָאדֹון ֲחלֹום‪.‬‬ ‫ִמ ְת ֵ‬

‫אכּתֹו‪,‬‬ ‫ָּוב ֶע ֶרב נִ ְׁשלֶ ֶמת ָּת ִמיד ְמלַ ְ‬ ‫מּונֹותיו‬ ‫ָ‬ ‫לֹוק ַח ֶאת ָּכל ְּת‬ ‫הּוא ֵ‬ ‫יֹוצא ִמ ֵּביתֹו לְ ַחּלֵ ק ַמ ָּתנֹות‬ ‫וְ ֵ‬ ‫לַ ּיְ ֵׁשנִ ים — לַ ְ ּגדֹולִ ים וְ לַ ַּטף‪.‬‬

‫יֹוצא ִמ ֵּביתֹו‪,‬‬ ‫ּדּוע ֵאינֶ ּנּו ֵ‬ ‫ּומ ַ‬ ‫— ַ‬ ‫ֹלא יַ ְר ֶאה ֶאת ָּפנָ יו ּכָ ל ַהּיֹום?‬ ‫עֹובד וְ ָע ֵמל‬ ‫— הּוא ָעסּוק ַעד ְמאֹוד‪ ,‬הּוא ֵ‬ ‫ּכָ ל ַהּיֹום‪ָ ,‬ה ָאדֹון ֲחלֹום!‬

‫ּווַ ַּדאי ּגַ ם ַהּלַ יְ לָ ה ִיָביא לְ ֻכּלְ ֶכם‬ ‫ַמ ָּתנֹות ַה ֲח‬ ‫לֹום־ה ַּצּיָ ר‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫מּונֹותיו ְּב ֵעינַ יִ ם ְסגּורֹות‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫ִאם ִּת ְראּו ְּת‬ ‫ֲהלֹוא ְּת ַס ְּפרּו לִ י ָמ ָחר!‬

‫ּומ ַצּיֵ ר‬ ‫יֹוׁשב ְ‬ ‫ֵמ ָהנֵ ץ ַה ַח ָּמה הּוא ֵ‬ ‫ַה ֻא ְמנָ ם ֹלא ְׁש ַמ ְע ֶּתם עֹוד ָמה ְמלַ אכְ ּתֹו?‬ ‫ּוצ ָמ ִחים‪ ,‬וְ ַחּיֹות‪,‬‬ ‫ֲאנָ ִׁשים‪ְ ,‬‬ ‫ַה ֲחלֹום הּוא ַצּיָ ר ּגָ דֹול‪,‬‬ ‫ּקֹומה ַה ִּׁש ִּׁשית‪ ,‬אדון חלום וְ ַה ְר ָּבה ְּד ָב ִרים ֶׁש ָהיּו ֶּב ֱא ֶמת‬ ‫יֵ ׁש לֹו ַּבד ּגַ ם נְ יָ ר ַּב ָ‬ ‫וְ ֶׁשֹּלא יְ כֹולִ ים לִ ְהיֹות‪.‬‬ ‫ּומכְ חֹול‪.‬‬ ‫ּוצ ָב ִעים ִ‬ ‫ֶע ְפרֹונֹות ְ‬ ‫ּבֹודה ִמּלִ ּבֹו ַאּגָ דֹות‬ ‫לִ ְפ ָר ִקים הּוא ֶ‬ ‫ּומ ַצּיְ ָרן ּכָ ל ַהּיֹום‪,‬‬ ‫יֹוׁשב ְ‬ ‫וְ ֵ‬ ‫צּורים ְמ ֻׁשּנִ ים‪,‬‬ ‫וְ ִהּנֵ ה ַּב ְּתמּונֹות יְ ִ‬ ‫אֹותם ַרק ַּב ֲחלֹום!‬ ‫רֹואים ָ‬ ‫ֶׁש ִ‬

‫וחלּו דחי ‪15‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬‬

‫השיר הוא שיר־סיפור‪ .‬מה ְמ ַס ֵּפר השיר‪:‬‬ ‫עׂשיו של "האדון חלום" ִמּבוקר עד ֶערב?‬ ‫א‪ .‬על ַמ ָ‬ ‫ב‪ .‬על כלֵ י עבודתו?‬ ‫מעׂשיו ַּבלילות?‬ ‫ָ‬ ‫ג‪ .‬על‬ ‫מהו חלום לפי השיר?‬ ‫וצטטו מהשיר‪.‬‬ ‫מעׂשי "האדון חלום" למעשי ָא ָמן? הסבירו ַ‬ ‫ֵ‬ ‫במה דומים‬ ‫ֵאילו נוׂשאים מציֵ יר "האדון חלום"?‬ ‫הּבית האחרון?‬ ‫אילו סוגֵ י חלומות מציֵ יר "האדון חלום" לפי ַ‬ ‫אם הדבר היה אפשרי‪ ,‬איזה חלום הייתם מבקשים ֵמ"האדון חלום"?‬ ‫ִקראו שנית את השיר‪ .‬מה מבקשת המשוררת מהילדים?‬

‫ ‬

‫ִענְ יְ ינֵ י לשון‬

‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪ .7‬‬

‫ּבֹודה?‬ ‫"ּבֹודה ִמלִ ּבו אגדות"‪ .‬מה פירוש המילה ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬כתּוב ש"אדון חלום"‬ ‫"ּבֹודה"?‬ ‫ַהסּבירו לפי ֲה ַבנַ ְת ֶכם ִּובדקּו ַּבמילון‪ .‬ב‪ .‬מה הוא שורש המילה ֶ‬ ‫ ‬ ‫"ּב ָדיָ ה" ִמלְ ַבד השורש?‬ ‫ּבֹודה" ולמילה ְ‬ ‫משּותף למילה " ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ ג‪ .‬מה‬ ‫"ס ֶרט ִּב ְדיֹונִ י"?‬ ‫‪ .2‬איזה סּוג של סרט ְמ ַכנִ ים ֶ‬

‫ כותבים במחברת או מקלידים במחשב‬ ‫מבקשים לא‬ ‫ִּכתבו מכתב ל"אדון חלום"‪ַ .‬ס ְּפרו לו על חלומות שאתם ַ‬ ‫לשלוח לכם ועל חלומות שאתם רוצים לַ חזור וְ לַ חלום‪.‬‬ ‫ • ְּבראש המכתב ַציינו את התאריך משמאל לעמוד‪.‬‬ ‫ •כתבו משפט ְּפנִ יָ יה‪" :‬לכבוד האדון חלום"‪.‬‬ ‫ •זֶ הו מכתב ַּב ָק ָשה אישי‪ ,‬לכן נֵ כתוב אותו ִּבלְ ָב ִביּות ְּוב ָׂש ָפה נִ רגֶ ֶשת‪.‬‬ ‫זמן‬ ‫ •אפשר להתחיל כך‪ :‬זה זְ ַמן מה אני ִמ ְתּכֹונֶ נֶ ת לכתוב לך‪ ...‬או ַּב ַ‬ ‫האחרון חלמתי חלום‪....‬‬ ‫תוכן המכתב‪.‬‬ ‫עתה ִּכתבו את ֶ‬ ‫ • ַסיימו במשפט ברכה כגון‪" :‬בכבוד רב"; "בידידות רבה" וכדומה‪.‬‬ ‫ • ִחתמו את שמכם‪.‬‬ ‫ • ִּבדקו שבמכתב יש מענה לכל הנקודות שלעיל‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫מש ֵמש המזלג בחיי יום יום?‬ ‫ •למה ַ‬ ‫ •קראו את כותרת השיר‪ .‬שערו‪ ,‬האם מדובר בשיר על ילדה אחת או שתים?‬

‫יַ ְל ָּדה ַמזְ ֵלג וְ יַ ְל ָּדה ַּכף ‪/‬‬

‫נּורית זַ ְר ִחי‬ ‫ִ‬

‫ּדֹוק ֶרת‪,‬‬ ‫יַ לְ ָּדה ַמזְ לֵ ג ָהיְ ָתה ֶ‬ ‫עֹוב ֶרת‪.‬‬ ‫ָּת ִמיד ּכְ ֶׁש ָהיְ ָתה ֶ‬ ‫נֹוע ֶצת‬ ‫יַ לְ ָּדה ַמזְ לֵ ג ָהיְ ָתה ֶ‬ ‫עֹוק ֶצת‪.‬‬ ‫ְּבכָ ל ֶא ָחד ִמּלָ ה ֶ‬ ‫אֹותה ֲאנָ ִׁשים ָּב ַאף‬ ‫ָּת ְפסּו ָ‬ ‫אֹותה לְ יַ לְ ָּדה ּכַ ף‪,‬‬ ‫וְ ָה ְפכּו ָ‬ ‫וְ כֻ ּלָ ם ָמ ֲחאּו ּכַ ף‬ ‫וְ יָ ְצאּו ְּב ָמחֹול‪.‬‬ ‫ַאְך ִה ְת ָּב ֵרר ַא ֲח ֵרי ַהּכֹל‪,‬‬ ‫ֶׁש ַעכְ ָׁשו ֵאין לָ ֶהם ַּב ֶּמה לֶ ֱאכֹל‪:‬‬ ‫ֹלא עּוגֹות‪,‬‬ ‫ֹלא ָּב ָׂשר‪,‬‬ ‫ֹלא ָּדגִ ים‪,‬‬ ‫ֹלא יָ ָרק‪.‬‬ ‫ּוב ֶֹקר וָ ֶע ֶרב וְ ָצ ֳה ַריִ ם‬ ‫ֵהם אֹוכְ לִ ים ַאְך וְ ַרק‬ ‫ָמ ָרק‪.‬‬

‫וחלּו דחי ‪17‬‬

‫משתפים ומגיבים‬ ‫ׂשוחחו על מחשבות ורגשות שהשיר עורר אצלכם‪ ,‬והגיבו לדברי חבריכם‪.‬‬ ‫ֲ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬האם ַהשערתכם לפני הקריאה מתאימה לַ ּכָ תּוב ַּבשיר?‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬התנהגות "ילדה מזלג" מתוארת בעזרת שלושה ְּפ ָעלים רצּופים‪.‬‬ ‫שערו מדוע הם מופיעים בצפיפות?‬ ‫ב‪ֵ .‬אילו תכונות אופי של "ילדה מזלג" מדגישים הפעלים האלה?‬ ‫ג‪ .‬האם הכינוי "ילדה מזלג" מתאים לילדה? נמקו תשובתכם‪.‬‬ ‫לשנות את ילדה מזלג?‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬מדוע החליטו האנשים ַ‬ ‫ב‪ .‬מדוע התחרטו על כך?‬ ‫ ּבשיר לא כתוב ִּבמפורש איזה שינוי עברה הילדה‪ .‬שערו וכתבו לפי‬ ‫‪ .4‬א‪ַ .‬‬ ‫הרמזים ַּב ַּבית השני‪.‬‬ ‫‪ .5‬ארבע פעמים חוזרת המילה "לא" בבית השני‪ .‬מה לדעתכם‪ ,‬באה‬ ‫החזרה להדגיש‪.‬‬ ‫‪ .6‬כתבו בשני טורים‪ .‬תוכלו גם להוסיף על הרשימה‪.‬‬ ‫ מה מתאים ברשימה שלהלן להתנהגות "ילדה ּכַ ף" ומה ל"ילדה מזלג"?‬ ‫ מעליבה • מנומסת • מציקה • נעימה • יש לה ֵדעה משלּה • ממושמעת‬ ‫מסכימה עם כל דעה שאומרים • מתווכחת •‬ ‫מתחצפת • משעממת‬ ‫ֶ‬

‫ מדברים על זה‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪18‬‬

‫המשוררת נורית זרחי לא אומרת במפורש את דעתה על השינוי‬ ‫שעברה הילדה‪.‬‬ ‫האם בכל זאת אפשר להבין מה היא חושבת על כך?‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫גִ 'ינְ גִ 'י ‪/‬‬

‫ן־ׁש ֵט ֵקלִ יס‬ ‫ִמ ְריָ ם יָ לָ ְ‬

‫א‬

‫אֹומ ֶרת ָּת ִמיד‪ַ :‬מ ְח ַמ ִּדי‪,‬‬ ‫ִא ָּמא ֶ‬ ‫לְ יַ לְ ִּדי רֹאׁש־זָ ָהב‪,‬‬ ‫רֹאׁש־זָ ָהב לְ יַ לְ ִּדי‪.‬‬ ‫קֹור ִאים לִ י‪ ...‬גִ 'ינְ גִ 'י‪.‬‬ ‫ָּוב ְרחֹוב ֵהם ְ‬ ‫קֹור ִאים לִ י גִ 'ינְ גִ 'י‪.‬‬ ‫ַּבּכִ ָּתה ֵהם ְ‬

‫ב‬

‫ְּתכֵ לֶ ת ָּפ ַר ְׂש ָּת ַעל ְּפנֵ י ַה ָּׁש ַמיִ ם‪,‬‬ ‫ּולְ ִא ָּמא ֶׁשּלִ י חּומֹות ָה ֵעינַ יִ ם‪,‬‬ ‫יָ רֹק לֶ ָעלֶ ה‪ ,‬וְ לַ ּוֶ ֶרד וָ רֹד‪,‬‬ ‫אֹו לָ ָבן‪ ,‬אֹו ָאדֹם‪ ,‬וְ עֹוד יֵ ׁש‪ ,‬וְ עֹוד‬ ‫ַר ִּבים ַה ְּצ ָב ִעים ִע ְּמָך‪ ,‬ה'‪,‬‬ ‫ּומ ֻר ִּבים!‬ ‫יָ ִפים ְ‬ ‫את לְ ָך יְ לָ ִדים ְצ ֻה ִּבים‪,‬‬ ‫וְ לָ ָּמה ָּב ָר ָ‬ ‫ה'‪ְ ,‬צ ֻה ִּבים?‬ ‫יתי ָה ֶע ֶרב לִ ְפנֵ י ַה ֵּׁשנָ ה‪,‬‬ ‫ָ ּבכִ ִ‬ ‫וְ ִא ָּמא נִ ּגְ ָׁשה‪ ,‬וְ ִד ְמ ָעה ְּב ֵעינָ ּה‪.‬‬ ‫ַמ ְח ַמ ִּדי‪ ,‬לָ ֲח ָׁשה‪ַ ,‬מ ְח ַמ ִּדי‪...‬‬

‫ג‬

‫ה־ּבּלַ יְ לָ ה וַ ּיָבֹוא ֵאלִ ּיָ הּו‪,‬‬ ‫ַּובּלַ יְ לָ ַ‬ ‫וַ ּי ֲַעמֹד ַעל־יָ ִדי‪,‬‬ ‫קּומה‪ ,‬יַ לְ ִּדי!‬ ‫קּומה‪ָ ,‬‬ ‫ֹאמר‪ָ :‬‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ִּובכְ נַ ף ַא ַּד ְרּתֹו ֲע ָט ַפנִ י‬ ‫ּונְ ָׂש ַאנִ י — ֶאל ָעל‪.‬‬

‫ד‬

‫ן־ע ֶדן — ֵהיכַ ל‪,‬‬ ‫וְ ָׁשם ַּב ָּמרֹום‪ְּ ,‬בגַ ֵ‬ ‫א־ה ַּמלְ כּות‪,‬‬ ‫ּובֹו ַּב ֵהיכָ ל — ּכִ ֵּס ַ‬ ‫יֹוׁשב לֹו ַה ֶּמלֶ ְך ָּדוִ ד‪,‬‬ ‫וְ ֵ‬ ‫ְּוביָ דֹו ַה ַּׁש ְר ִביט‪,‬‬ ‫וַ ֲא ִרי ִמיְ ּ ִמינֹו וַ ֲא ִרי ִמ ְּׂשמֹאלֹו‪,‬‬ ‫עֹומ ִדים לְ ָפנָ יו ְמ ָׁש ְר ָתיו וְ ָׂש ָריו‪,‬‬ ‫וְ ְ‬

‫ילֹותיו‪,‬‬ ‫עֹומ ִדים לְ ָפנָ יו ְר ָבבֹות ֵח ָ‬ ‫וְ ְ‬ ‫וְ ַהּכֹל — זָ ָהב‪.‬‬ ‫יֹור ִדים ַּתלְ ַּתּלָ יו —‬ ‫ּומ ַּת ַחת לַ ֶּכ ֶתר ְ‬ ‫ִ‬ ‫ְצ ֻה ִּבים ַּתלְ ַּתּלָ יו ֶׁשל ַה ֶּמלֶ ְך ָּדוִ ד‪,‬‬ ‫ְצ ֻה ִּבים ַּתלְ ַּתּלָ יו!‬ ‫וְ כֻ ּלֹו ַא ְדמֹונִ י‪.‬‬ ‫ה‬

‫ֹאמר ַה ֶּמלֶ ְך ָּדוִ ד‪:‬‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ּגַ ׁש ֵאלַ י‪ְ ,‬ק ַטנְ טֹנִ י‪,‬‬ ‫ֶּפ ִתי ֶׁשּלִ י‪,‬‬ ‫ְּור ֵאה — ּגַ ם ֲאנִ י גִ 'ינְ גִ 'י!‬ ‫וְ ִה ִּביט ֶאל ֵעינַ י‪,‬‬ ‫ּתֹוכי‪,‬‬ ‫וְ ִה ִּביט ֶאל ִ‬ ‫רֹוחי‪,‬‬ ‫רֹוחי‪ֶ ,‬א ְפ ִ‬ ‫וַ ּיִ לְ ַחׁש‪ֶ :‬א ְפ ִ‬ ‫גִ 'ינְ גִ 'י ֶׁשּלִ י!‬ ‫ּכָ ְך ָא ַמר לִ י ָּדוִ ד‪ָּ ,‬כְך ָא ַמר לִ י ַה ֶּמלֶ ְך‪.‬‬

‫ו‬

‫וְ ִא ָּמא ֶׁשּלִ י —‬ ‫ּגַ ם ִהיא ָׁשם ָהיְ ָתה ִע ָּמ ִדי‪,‬‬ ‫וְ לָ ֲח ָׁשה — ַמ ְח ַמ ִּדי‪,‬‬ ‫ַמ ְח ַמ ִּדי‪...‬‬

‫וחלּו דחי ‪19‬‬

‫משתפים ומגיבים‬ ‫לומר לַ יֶ לד כאשר‬ ‫ריאת השיר? מה הייתם רוצים ַ‬ ‫שּפיעה עליכם ְק ַ‬ ‫איך ִה ִ‬ ‫ׂשֹוחחּו וְ ָהגיבּו זה לְ ִד ְב ֵרי זה‪.‬‬ ‫ואּומלל? ֲ‬ ‫ְ‬ ‫ּבֹוכה‬ ‫קראתם שהוא ֶ‬ ‫ֶ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫בתים א‪-‬ב‬ ‫הדובר ַּבשיר?‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .1‬מה אנחנו יודעים על‬ ‫לועגים למישהו ִּבגלל שהוא‬ ‫אחרים שבהם ֲ‬ ‫מּכירים מקרים ֵ‬ ‫‪ .2‬האם אתם ִ‬ ‫שונֶ ה ִמּכולם?‬ ‫והמ ַחזְ קים את הילד ּומי הם ֵאלֶ ה שמעליבים אותו?‬ ‫תומכים ְ‬ ‫‪ .3‬מי ֵהם ַה ְ‬ ‫‪ָ .4‬ה ֵאם ְמ ַכנָ ה את ּבנָ ה "ראש זהב" וְ ִאילו ָּברחוב ַּובּכיתה ְמכַ נִ ים אותו‬ ‫"ג'ינג'י"‪.‬‬ ‫ א‪ .‬מה משותף לִ ְשנֵ י ַהּכינּויים? ב‪ָ .‬מה ַה ֶהבדל ביניהם?‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬לָ ָמה העידּוד והאהבה של ָה ֵאם אינם מסּפיקים לַ ילד? הסּבירו‬ ‫לפי הבנתכם‪.‬‬ ‫ ב‪ .‬לפי מה אפשר לדעת ְש ִסבלֹו של הילד ַמכְ איב לָ ֵאם?‬ ‫בתים ג‪-‬ו‬ ‫הּכ ֵאב?‬ ‫‪ .7‬כיצד עוזֵ ר החלום לילד להתגַ ֵּבר על ְ‬ ‫"הּביט אל תֹוכִ י"?‬ ‫מתּכוון הילד ַּכאשר הוא אומר שדוד המלך ִ‬ ‫ַ‬ ‫‪ .8‬לְ ָמה‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫מצאו בשיר משפטים המסתיימים בסימן קריאה‪.‬‬ ‫העתיקו את המשפט בשיר שבו תפקיד סימן הקריאה‪:‬‬ ‫לצוֹות ּולְ זָ ֵרז‪.‬‬ ‫ א‪ַ .‬‬ ‫ ב‪ .‬להביע תמיהה‪.‬‬ ‫ ג‪ .‬להביע רגש חזק‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ת וְה ַאנְ ַּב ָ‬ ‫ִּפ ְצּפֹונֶ ָ‬ ‫ּמ‬ ‫מ‬ ‫דֹור?ריך ֶק ְס ְטנֵ ר | הוצאת אחיאסף‬ ‫טֹון ‪ֵ /‬א‬

‫מועדון‬ ‫קוראים‬

‫לקראת קריאה‬ ‫קוראים את המכתב לקוראות ולקוראים בהקדמה‬ ‫לקוראיו כיצד חיו‬ ‫ָ‬ ‫המ ַת ְרגֵ ם שעליו להסביר‬ ‫‪ַ .1‬שערו‪ ,‬מדוע חשב ְ‬ ‫בגרמניה בזמן כתיבת הספר‪.‬‬ ‫‪ִ .2‬קראו את "המבוא הקצר במידת האפשר" (בעמודים ‪.)13-11‬‬ ‫האירועים שמסופרים‬ ‫תשּובתו של הסופר לַ שאלה‪ :‬האם ֵ‬ ‫ָ‬ ‫מהי‬ ‫ַּבספר קרו באמת?‬

‫במהלך קריאת הספר‬ ‫חברּות אמת‪.‬‬ ‫המלַ מדים שבין פצפונת לאנטון ָׂשררה ֵ‬ ‫‪ַ .1‬ציינו ֵאירועים ְ‬ ‫‪ .2‬בחרו קטעים שמהם אפשר ללמוד במה מיוחדת דמותה של פצפונת‪.‬‬ ‫עליה ִמקטעים אלה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫והסבירו מה לְ מדתם‬ ‫ִקראו אותם בפני הכיתה ַ‬ ‫והסבירו מה מצחיק‬ ‫‪ .3‬בחרו משפטים או קטעים משעשעים ֵמהעלילה ַ‬ ‫בהם‪.‬‬

‫מדברים על זה‬ ‫ּבחרו באחד או יותר מהנושאים הבאים וׂשוחחו עליהם‪:‬‬ ‫החביבה עליכם ביותר בסיפור? נַ מקו בחירתכם‪.‬‬ ‫‪ .1‬מהי הדמות ֲ‬ ‫והסבירו במה היא שונה מהנשים‬ ‫‪ .2‬בחרו את אחת הנשים בספר ַ‬ ‫בימינו‪.‬‬ ‫ותרים? נַ מקו דבריכם‪.‬‬ ‫‪ .3‬על אילו דמויות הייתם ְמוַ ִ‬ ‫עותיו של הסופר בנושאים שונים‪ֵ .‬אילו‬ ‫‪ .4‬בין פרקי העלילה משולבות ֵד ָ‬ ‫ִמ ֵדעותיו מוצאות חן בעיניכם? ַהסבירו ונַ מקו‪.‬‬

‫צפייה‬ ‫צפו בסרט "פצפונת ואנטון"‪ .‬תוכלו לשאול אותו ַ ּב ֲחנות הווידיאו או להזמין‬ ‫בווי־או־די‪.‬‬ ‫יפים‪ :‬לקרוא את הספר או לִ ְצּפות בסרט? ַהסבירו דבריכם‪.‬‬ ‫מה אתם ַמ ֲע ִד ִ‬

‫ כותבים‬ ‫ָהכינו תעודת הערכה לאנטון בשם המשטרה‪.‬‬

‫וחלּו דחי ‪21‬‬

‫מועדון‬ ‫קוראים‬

‫האוצר של פתחי ‪ /‬אמונה אלון | הוצאת ספרית בית אל‬

‫לקראת קריאה‬ ‫שוחחו‬ ‫מרמת־אל‬ ‫ֵ‬ ‫המספר יאיר מצהיר בפתיחת הסיפור‪" :‬ידידות בין ילד‬ ‫לבין ילד ערבי מג'יזפון איננה דבר רגיל"‪.‬‬ ‫שגרתי?‬ ‫ •האם לדעתכם רצוי שהדבר יהיה עניין ָ‬ ‫ •האם רצוי להכיר ילדים ערבים ּולְ ַפ ֵת ַח ִקשרי ידידות עם אחד‬ ‫מהם?‬

‫במהלך הקריאה‬ ‫‪ .1‬סמנו בעזרת סימנִ יַ ית נייר קטעים שבהם חבריו ואנשים שנפגשים‬ ‫עמם מביעים את דעתם על החברות בין השניים‪.‬‬ ‫קראו לפני חבריכם‪.‬‬ ‫‪ .2‬מה תרמה ַה ֲח ֵברּות לכל אחד מהשניים? הביאו דוגמאות‬ ‫מהסיפור‪.‬‬ ‫משנים?‬ ‫לשנות משהו בעלילה‪ ,‬מה הייתם ַ‬ ‫‪ִ .3‬אילו יכולתם ַ‬

‫ כותבים‬ ‫אם תרצו‪ ,‬כתבו מכתב למחברת‪ ,‬אמונה אלון‪.‬‬ ‫תוכלו לשאול אותה שאלות ולהביע את מחשבותיהם בעקבות‬ ‫הקריאה‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לומדים‬ ‫ּלֹומד ִמּכָ ל ָא ָדם‪ *.‬‬ ‫ֵאיזֶ הּו ָחכָ ם‪ַ ,‬ה ֵ‬

‫(מ ֶּסכֶ ת ָאבֹות ֶּפ ֶרק ד‪ִ ,‬מ ְׁשנָ ה א)‬ ‫ַ‬

‫המשנה‪ ,‬חכם הוא אדם המבין שהוא יכול ללמוד ֵמ ֲאחרים והוא מוכן ללמוד מכל‬ ‫לפי ִ‬ ‫אדם‪ ,‬גם מילדים‪.‬‬

‫םידמול ‪23‬‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫למד על אהבה ּומסירות ללימוד תורה ונקרא על‬ ‫המ ֵ‬ ‫ס סנלמד את המדרש על הלל ְ‬ ‫תולדות חייו‪.‬‬ ‫מּוב ָאה ‪ 1‬מדברי ר' משה בן ַמיְ מֹון (רמב"ם) ונכיר את תולדות חייו‪.‬‬ ‫ס סנקרא ָ‬

‫ס סנקרא את השיר "אסתר" על ילדה שקריאת ספרים ממלאת את כל עולמה‪.‬‬ ‫כתבה את השיר נורית זרחי‪.‬‬

‫להתגבר על ְקשיים וכן התנהגותנו‬ ‫ֵּ‬ ‫כוח הרצון והנחישּות‬ ‫ס סבבית הספר עומדים לְ מבחן ַ‬ ‫כלפי השונים בחברה‪ .‬נקרא על כך ַ ּבסיפור "בהתעמלות" מאת הסופר האיטלקי‬ ‫ד'אמיציס‪.‬‬

‫התרגּול‬ ‫ס סנלמד על תלמיד יוצא דופן שהצליח למצוא דרכים לְ ָה ֵקל ּולקצר את ִ‬ ‫בחשבון ַ ּב ַכתבה "גָ אוס קוסם המספרים"‪.‬‬

‫הּומצא הכתב? כיצד שינה‬ ‫ס סאיך חיו בני האדם לפני המצאת הכתב? מתי ועל ידי מי ְ‬ ‫הכתב את חיי האדם? תשובות לשאלות האלו ולשאלות נוספות תמצאו בקטע‬ ‫המידע "המצאת הכתב" ַּובכתבה‪" :‬איזה מין כתב זה?" מאת לֶ נה חרשי‪.‬‬

‫יח‬ ‫לשון וָ ִׂש ַ‬ ‫וצירופים חדשים שבעזרתם נוכל להתבטא בלשון מדויקת ִּבכתב‬ ‫ •נלמד מילים ֵ‬ ‫ּובעל־פה‪.‬‬ ‫ •נדון ִ ּב ְמאפייני כתבה בעיתון‪.‬‬ ‫ •נכתוב תולדות חיים‪.‬‬ ‫ •נעסוק בתפקידה של ו"ו החיבור‪.‬‬ ‫תֹואר הפועל ִבכתב ובעל־פה‪.‬‬ ‫ •נלמד על חשיבות השימוש ְב ַ‬ ‫ •נלמד על שם הפועל‪.‬‬ ‫ •נבין את משמעות הצירוף "כש‪ "...‬ואת הצירוף‪" :‬אף על פי ש‪"...‬‬

‫‪24‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬

‫ִה ֵלל לומד תורה‬

‫אמרו עליו הלל ‪2‬‬

‫עֹוׂשה‬ ‫ָא ְמרּו ָעלָ יו ַעל ִה ֵּלל ַהּזָ ֵקן‪ֶׁ ,‬ש ְּב ָכל יֹום ָהיָ ה ֶ‬ ‫ׁשֹומר ֵּבית ַה ִמ ְד ָרׁש‪,‬‬ ‫נֹותן לְ ֵ‬ ‫עפיק‪ֶ .1‬ח ְציֹו ֵ‬ ‫ּומ ְש ַּׂת ֵּכר ִּב ְט ֶר ִ‬ ‫ִ‬ ‫וְ ֶח ְציֹו — לְ ַפ ְרנָ ָסתֹו ּולְ ַפ ְרנָ ַסת ְּבנֵ י ֵּביתֹו‪.‬‬ ‫ַּפ ַעם ַא ַחת ֹלא ָמ ָצא לְ ִה ְש ַּׂת ֵּכר‪,‬‬ ‫ׁשֹומר ֵּבית ַה ִּמ ְד ָרׁש לְ ִה ָּכנֵ ס‪.‬‬ ‫וְ ֹלא ִה ִ ּניחֹו‪ֵ 2‬‬ ‫ָעלָ ה וְ נִ ְתלָ ה וְ יָ ַׁשב ַעל ִּפי ֲא ֻר ָּבה‪,3‬‬ ‫וא ְב ַטלְ יֹון‪.‬‬ ‫ֹלהים ַחיִ ים ִמ ִּפי ְׁש ַמ ְעיָ ה ַ‬ ‫ְּכ ֵדי ֶׁשיִ ְׁש ַמע ִּד ְב ֵרי ֱא ִ‬ ‫‪4‬‬ ‫ּכְ ֶׁש ָעלָ ה ַעּמּוד ַה ַּׁש ַחר ‪,‬‬ ‫ָא ַמר לֹו ְׁש ַמ ְעיָ ה לְ ַא ְב ַטלְ יֹון‪ַ :‬א ְב ַטלְ יֹון ָא ִחי‪,‬‬ ‫ְּב ָכל יֹום ַה ַּביִ ת ֵמ ִאיר‪ ,‬וְ ַהּיֹום ָא ֵפל‪.‬‬ ‫יהם וְ ָראּו ְּדמּות ָא ָדם ָּב ֲא ֻר ָּבה‪.‬‬ ‫ֵה ִציצּו ֵעינֵ ֶ‬ ‫‪5‬‬ ‫ָעלּו ָ‬ ‫ּומ ְצאּו ָעלָ יו רֹום ָׁשלֹוׁש ַאּמֹות ֶׁשלֶ ג‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫דּורה‪,‬‬ ‫הֹוׁשיבּוהּו ְּכנֶ גֶ ד ַה ְּמ ָ‬ ‫ֵּפ ְרקּוהּו וְ ִה ְר ִחיצּוהֹו וְ ָסכּוהּו וְ ִ‬ ‫ָא ְמרּו‪ָ :‬ראּוי זֶ ה לְ ַחּלֵ ל ָעלָ יו ֶאת ַה ַּׁש ָּבת‪.‬‬ ‫(תלמוד בבלי‪ ,‬יומא לה‪ ,‬ע"ב)‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ . 1‬כיצד מצטיֶ ירת דמותו של ִהלל לפי שני המשפטים הפותחים את‬ ‫האגדה?‬ ‫‪ .2‬לפי מה מהמסופר אפשר לדעת שהיה מקובל בימים ההם‬ ‫לשלם עבור לימוד תורה?‬ ‫‪ .3‬אילו מעשים של הלל מלמדים שהוא היה מסור ללימוד תורה?‬ ‫כתבו יותר מעניין אחד‪.‬‬ ‫‪ .4‬על מה התפלא ֶהחכם ְש ַמ ְעיָ ה למחרת בבוקר?‬

‫עפיק‪ — 1‬מטבע‬ ‫ְט ֶר ִ‬ ‫שערכו מועט‪.‬‬ ‫ולא ִהנִ יחֹו‪ — 2‬לא הרשה‬ ‫לו‪.‬‬ ‫רּוּבה‪ — 3‬חלון בגג‬ ‫ֲא ָ‬ ‫המשמש לִ כניסת אור‬ ‫יאת עשן מהאח‪.‬‬ ‫יצ ַ‬ ‫ולִ ִ‬ ‫עמוד השחר‪ — 4‬אור‬ ‫הבוקר הראשון‪.‬‬ ‫אֹורְך‬ ‫ַא ָמה‪ִ 5‬היא ִמ ַידת ֶ‬ ‫דּומה‪ּ .‬כַ ֲח ִצי ֶמ ֶטר‬ ‫ְק ָ‬ ‫ֶשהּוא ַה ֶמ ְר ָחק ֵּבין‬ ‫ָה ֶא ְצ ַּבע לַ ַמ ְר ּ ֵפק‪.‬‬ ‫ֵּפירקוהו‪ — 6‬הורידו אותו‬ ‫מהגג‪.‬‬ ‫ָסכוהו‪ִ — 7‬עסּו אותו בשמן‬ ‫לחממו‪.‬‬ ‫כנגד‪ — 8‬מול‪.‬‬

‫וא ְב ַטלְ יֹון כאשר התברר להם שהלל‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬בפני איזו בעיה עמדו ְש ַמ ְעיָ ה ַ‬

‫םידמול ‪25‬‬

‫נמצא על הגג?‬ ‫בהלל בסופו של דבר? ַהעתיקו את הפעלים‬ ‫ב‪ .‬כיצד נהגו שמעיה ואבטליון ִ‬ ‫המתאימים מתוך האגדה‪.‬‬ ‫דֹוחה ַשּבת"‪.‬‬ ‫ֹומא‪ ,‬דף פד עמוד ב קובעת ש"פיקוח נפש ֶ‬ ‫ג‪ .‬הגמרא ְּב ַמ ֶסכֶ ת י ָ‬ ‫עברה‪.‬‬ ‫כלומר אם אדם עושה מעשה אסור בשבת‪ ,‬כדי להציל חיים זו אינה ֵ‬ ‫ האם לדעתכם שמעיה ואבטליון אכן ִחלְ לּו את השבת? נמקו דבריכם‪.‬‬‫עֹולם ָמ ֵלא‪.‬‬ ‫"ּכל ַה ְּמ ַא ֵּבד נֶ ֶפׁש ַא ַחת‪ַ ,‬מ ֲע ִלים ָע ָליו ְּכ ִאּלּו ִא ֵּבד ָ‬ ‫‪ָ .6‬‬ ‫עֹולם ָמ ֵלא"‬ ‫וְ ָכל ַה ְּמ ַקּיֵ ם נֶ ֶפׁש ַא ַחת ‪ַ -‬מ ֲע ִלים ָע ָליו ְּכ ִאּלּו ִקּיֵ ים ָ‬ ‫(משנָ ה מסכת סנהדרין ד‪ ,‬ה)‬ ‫(שווים ְּב ֶע ְר ָּכם) כנגד העולם כולו‪ :‬כל בני האדם‬ ‫והפירוש‪ ,‬חיי אדם אחד ְׁשקּולִ ים ָ‬ ‫נבראו מאדם אחד ‪ -‬האדם הראשון שברא האלוקים ‪ -‬ולכן חיי אדם יקרים‪.‬‬ ‫האמרה הזאת? נמקו דעתכם‪.‬‬ ‫ּוּפר ַּבמדרש לבין ִ‬ ‫ האם יש קשר בין המס ָ‬‫ירּושים ְּב ַעמּוד ‪ַּ ,25‬בשּולַ יִ ים)‪.‬‬ ‫יעזְ רּו ְּב ֵפ ִ‬ ‫(ה ָ‬ ‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון ֵ‬

‫‪ .1‬‬

‫‪ .2‬‬

‫‪ .3‬‬

‫‪ .4‬‬

‫‪26‬‬

‫א‪ .‬בדקו במילון את פירוש המילה "שחר"‪ .‬במדרש מסופר שהלל התגלה‬ ‫רק ְכ ֶש ָע ָלה ַעּמּוד ַה ַש ַחר‪ַ .‬ס ְּפרו ִּבקצרה מקרה והשתמשו ַּבצירוף‬ ‫המּודגש‪.‬‬ ‫"ׁש ֲח ִרית"?‬ ‫"ׁש ַחר" לתפילת ַ‬ ‫ב‪ .‬מה הקשר בין המילה ַ‬ ‫הלל היה מכוסה בשלג ברֹום שלוש אמות‪ .‬כלומר בגובה שלוש אמות‪.‬‬ ‫מה המשותף למילה רום ולמילים המודגשות האלה‪:‬‬ ‫רֹומים יורדת ברכה‪.‬‬ ‫ִמ ְמ ִ‬ ‫רֹומם ‬ ‫מצב רוחי ְמ ָ‬ ‫חפשו במילון את פירוש המילה פורקן‬ ‫מסופר ששמעיה ואבטליון ֵפ ְרקּוהּו (את הלל)‪.‬‬ ‫בתפילת על הנסים כתוב‪ַ " :‬על ַהּנִ ִּסים וְ ַעל ַה ֻּפ ְר ָקן"‪.‬‬ ‫מהו השורש המשותף למילים המודגשות האלה?‬ ‫האם יש למילים האלה יש גם פירוש משותף? הסבירו‪.‬‬ ‫למה מתכוונים כשאומרים‪:‬‬ ‫א‪" .‬החייל ֵּפ ֵרק את נשקו"? ב‪ .‬הוא ָּפ ַרק מעל לבו את הסוד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הנערים ָּפ ְרקּו כל עול כשהחליטו צאת לטיול ללא מבוגרים‪.‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ִה ֵלל הזקן ‪/‬‬

‫ש' דור‬

‫ִה ֵּלל היה בן למשפחה מכובדת ְּב ָב ֶבל‪ ,‬בתקופה שבית המקדש השני היה‬ ‫ירּוׁשלַ יִ ם‪ .‬הוא עלה בגיל ארבעים בחוסר כל לארץ ישראל‪ ,‬יחד עם‬ ‫קיים ִּב ָ‬ ‫משפחתו‪ .‬בארץ ישראל חיו הלל ומשפחתו חיי עוני‪ִ .‬ה ֵּלל התפרנס מחטיבת‬ ‫עצים וקיבל ׂשכר יומי על עבודתו‪ .‬הוא חילֵ ק את יומו לִ ְשנֵ י חלקים‪ .‬בחלק‬ ‫הראשון חטב עצים ַּובחלק השני למד תורה מפי שני חכמי הדור ׁ ְש ַמ ְעיָ ה‬ ‫וא ְב ַטלְ יֹון‪ .‬הלל היה ִעילּוי‪ 1‬בתורה‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ִּבתקופת הלל שלטו הרומאים ָּב ָא ֶרץ‪ .‬הרומאים ִא ְפ ְׁשרּו לקיֵ ים אסיפת חכמים‪.‬‬ ‫"סנְ ֶה ְד ִרין" ּומספר חבריה היה ‪ .71‬חברי הסנהדרין‬ ‫לאסיפת החכמים קראו ַּבשם ַ‬ ‫נהגו לְ ִה ְת ַּכנֵ ס ִמ ֵדי יום ב"לִ ְׁש ַּכת ַהגָ זִ ית" שהיא אחת מששת החדרים שהיו‬ ‫מצויים ַּבחצר המקדש‪.‬‬ ‫הסנְ ֶה ְד ִרין‬ ‫המילה ַסנְ ֶה ְד ִרין נכנסה לָ עברית מיוונית‪ .‬פירושה הוא‪ :‬ישיבה ביחד‪ַ .‬‬ ‫הסנְ ֶה ְד ִרין‬ ‫קבעה את כל ענייני הדת היהודית והעם קיבל את החלטותיה‪ַ .‬‬ ‫יכה רבנים‪ִ ,‬מנְ ָתה ַדיָ ינים‪ָ ,‬שפטה את העם וקבעה את המועדים בלוח‬ ‫ִה ְס ִמ ָ‬ ‫הסנְ ֶה ְד ִרין גם ייצגה את עם ישראל לפני השלטונות הרומאים‪.‬‬ ‫השנה‪ַ .‬‬

‫הסנְ ֶה ְד ִרין לוַ ותר על תפקידו‬ ‫כאשר התפרסם הלל בחוכמתו‪ֶ ,‬החליט נְ שיא ַ‬ ‫למען הלל‪ .‬הלל עלה עליו ְּב ְיד ָענּותֹו ּובחכמתו והוא ִהכיר בגדולתו‪ .‬הלל היה‬ ‫לנשיא המנהיג את ַעם ישראל‪ .‬שּותפו לַ הנהגה היה ַש ַמאי‪ ,‬ששימש אב בית‬ ‫דין‪ ,‬התפקיד השני ַ ּבחשיבותו בסנהדרין‪.‬‬ ‫שח ַפץ ללמוד תורה היה יכול ללמוד בבית המדרש‪.‬‬ ‫עד ימי הלל לא כל אדם ָ‬ ‫ללימודים‪ ,‬התקבלו רק בני משפחות עשירות ּומכובדות‪ .‬הלל פתח את בית‬ ‫והחליט שבית המדרש יהיה‬ ‫המדרש לפני העניים‪ ,‬ביטל את שכר הלימוד ֶ‬ ‫ּופתוח לַ ּכול‪ .‬וכך בימיו גָ ַדל מספר לומדי התורה במידה רבה‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫עממי‬ ‫"מה ֶש ָשנּוא ָע ֶליָך ַאל ַת ֲע ֶשה ַל ֲח ֶב ְרָך" וגם‬ ‫הלל הוא החכם שלימד אותנו‪ָ :‬‬ ‫"לא ַה ַּביְ ָׁשן ָל ֵמד"‪ ,‬כלומר אם לא ֵהבנת — אל תתבייש לשאול עד שתבין;‬ ‫יע את דעתך‪.‬‬ ‫תהיה פעיל בשיעור וְ ַת ִּב ַ‬ ‫‪ִ 1‬עילּוי ‪ְ -‬מעּולֶ ה‪ ,‬מצטיין במיוחד‪.‬‬

‫םידמול ‪27‬‬

‫ההערצה להלל היתה כה גדולה‪ ,‬שגם צאצאיו‪ ,‬בניו ּובני בניו אחריו‪ ,‬נבחרו‬ ‫למ ְש ַׂרת ראש הסנהדרין במשך כ־‪ 400‬שנים לאחר פטירתו‪.‬‬ ‫ִ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪. 4‬‬ ‫‪ .5‬‬

‫הּפסקה הראשונה‪ .‬מה לְ מדתם על הלל?‬ ‫ִקראו שנית את ִ‬ ‫המידע במסגרת להבנת הקטע?‬ ‫מה מוסיף ֵ‬ ‫א‪ .‬כיצד נוכחו הכול לדעת שהלל הוא החשוב בחכמי ישראל בדורו?‬ ‫ב‪ .‬מי היה שותפו להנהגת העם?‬ ‫תנאי הכניסה לבתי המדרש?‬ ‫ֵאילו שינויים ערך הלל ִּב ֵ‬ ‫ֵאילו שני כללי התנהגות חשובים לימד הלל את עם ישראל?‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ .1‬ספרו על לומדי תורה במשפחתכם או בסביבתכם הקרובה‪.‬‬ ‫באילו הזדמנויות אתם מקיימים מצוות לימוד תורה מחוץ לבית הספר?‬ ‫‪ֵ .2‬‬ ‫‪ .3‬כיצד אפשר לנהוג לפי אחת מאמירותיו של הלל?‬

‫‪28‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫גם בימי הרמב"ם וגם בימינו‪ ,‬לעיתים‪ ,‬בלהט הוויכוח התלמידים מרימים את קולם‬ ‫וצועקים‪ .‬הרמב"ם שהיה אף הוא תלמיד חכם לא ראה זאת בעין יפה‪ .‬גם התנהגות‬ ‫של חוסר נימוס של התלמידים גרמה לו אי נחת‪ .‬הוא כתב את דעתו על כך בקטע‬ ‫הבא‪:‬‬

‫(ה ַר ְמ ָּב"ם)‬ ‫מׁשה ֶּבן ַמיְמֹון ָ‬ ‫ַתלְ ִמיד ָחכָ ם ‪ /‬ר' ֶ‬ ‫צֹועק וְ צֹווֵ ַח ִּב ְׁש ַעת ִדּבּורֹו ּכִ ְב ֵהמֹות וְ ַחּיֹות‪,‬‬ ‫ַתלְ ִמיד ָחכָ ם ֹלא י ְֵהא ֵ‬ ‫יֹותר‪ֶ ,‬אלָ א ִדּבּורֹו ְּבנַ ַחת ִעם ּכָ ל ַה ְּב ִריֹות‪*.‬‬ ‫וְ ֹלא יַגְ ִּב ַיה קֹולֹו ְּב ֵ‬ ‫* ְּב ִריֹות ‪ -‬בני אדם‬ ‫‪...‬‬ ‫תהא נוחה ‪-‬‬ ‫ רּוחם ֵ‬ ‫** ָ‬ ‫יהיו מרוצים‬ ‫נֹוחה** ֵה ֵימנּו‪***.‬‬ ‫רּוחם ְת ֵהא ָ‬ ‫ַּומ ְק ִדים ָׁשלֹום לְ כָ ל ָה ָא ָדם‪ּ ,‬כְ ֵדי ֶׁש ָ‬ ‫ימנּו ‪ -‬ממנו‬ ‫*** ֵה ֶ‬ ‫‪...‬‬ ‫ְמ ַס ֵּפר ִּב ְׁש ַבח ֲח ֵברֹו וְ ֹלא ִּבגְ נּותֹו ּכְ לָ ל‪.‬‬ ‫ׁשֹותק‪.‬‬ ‫אֹומר — וְ ִאם לָ או ֵ‬ ‫מֹועילִ ים וְ נִ ְׁש ָמ ִעים — ֵ‬ ‫רֹואה ֶׁש ְד ָב ָריו ִ‬ ‫‪ִ ...‬אם ֶ‬ ‫(מתֹוְך ִהלְ כֹות ֵדעֹות א‪ ,‬ז)‬ ‫ִ‬

‫״תלמיד חכם״ ִּכינּוי לְ צדיק ירא שמים‪ ,‬לַ ְמ ָדן גדול שמקדיש זמן רב‬ ‫במצוֹות ובהלכות‪.‬‬ ‫ללימּוד תורה‪ .‬הוא ָּבקי ִ‬ ‫מדנים גדולים‪.‬‬ ‫דֹורֹותיו‪ ,‬החשיבו וְ ִכ ְּבדּו מאוד לַ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְּב ַעם ישראל לְ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫קובע כללי התנהגות לתלמיד חכם‪ .‬הוא מנַ ֵס ַח כללים‬ ‫‪ .1‬הרמב"ם ֵ‬ ‫אלה בשתי צורות‪ :‬כך תעשה‪ ...‬וכך לא תעשה‪ .‬נַ סחו בעברית של‬ ‫ימינו את כללי ההתנהגות האלה‪ִּ .‬כתבו בשני טורים‪:‬‬ ‫ֲע ֵׂשה‬

‫תעׂשה‬ ‫ֶ‬ ‫לא‬

‫הר ְמ ָּב"ם כתבו החכמים ַּבמשנָ ה‪:‬‬ ‫ִּכ־‪ 800‬שנים לפני ַ‬ ‫ּתֹורה ִעם ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ" (משנה‪ ,‬מסכת אבות פרק ב‪ ,‬משנה ב)‬ ‫"יָ ֶפה ַתלְ מּוד ָ‬

‫כלּפיהם‪ַּ .‬כוונת‬ ‫הצירוף "דרך ארץ" פירושו נימּוס‪ ,‬יחס של ִה ְת ַח ְשבּות ַּב ֲא ֵחרים וכבוד ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫אֹותה ָראּוי לְ ֶש ַבח‪.‬‬ ‫המ ְשנָ ה היא‪ :‬השילוב ֵּבין לימוד תורה לְ התנהגות נְ ָ‬ ‫הא ְמ ָרה ֵמ ִ‬ ‫ִ‬

‫םידמול ‪29‬‬

‫‪ . 2‬האם תוכלו למצוא קשר בין דברי הרמב"ם לדברי המשנה? הסבירו תשובתכם‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫תלמידי חכמים‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫התנהגּות נְ אֹותה עבּור‬ ‫ֲ‬ ‫הרמב"ם כתב כלָ לֵ י‬ ‫‪ .1‬קראו את דברי הרמב"ם שבעמוד הקודם וחשבו‪ :‬כיצד קשורים דבריו לחיי‬ ‫החברה בבית הספר?‬ ‫משּפחה ראוי לְ ַש ֵּפר לדעתכם?‬ ‫ָ‬ ‫הספר ַּוב‬ ‫תנהגּויות ַּבּכיתה‪ַּ ,‬ב ֲח ַצר ֵּבית ֵ‬ ‫‪ֵ .2‬אילו ְה ֲ‬ ‫הביאו דוגמאות‪.‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫‪ִ .1‬מצאו ְּב ִדברי הרמב"ם‪:‬‬ ‫"ׁש ַבח"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מילה ְמנּוגֶ ֶדת למילה ֶ‬ ‫"צֹועק"‪ .‬‬ ‫ֵ‬ ‫רד ֶפת למילה‬ ‫א‪ .‬מילה נִ ֶ‬ ‫ֹואה ׁ ֶש ְד ָב ָריו מ ִֹועילִ ים וְנִ ְש ָמ ִעים —‬ ‫"אם ר ֶ‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬בקטע מדברי הרמב"ם כתוב‪ִ :‬‬ ‫ֹותק"‪ .‬בחרו מבין הפירושים האלה את פירוש המילה‬ ‫ֹומר — וְ ִאם לָ או ׁש ֵ‬ ‫א ֵ‬ ‫המודגשת‪:‬‬ ‫ •נקלטו הקולות באוזני השומעים‪.‬‬ ‫ •נאמרו בקול רם‪.‬‬ ‫ •נתקבלו על הלב‪ ,‬שמעו בקולו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כתבו מילה נרדפת למילה "לָ או"‪.‬‬ ‫פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו‪,‬‬ ‫קֹורדֹובה‪ ,‬ספרד‬ ‫ָ‬

‫חתימת ידו של הרמב"ם‬

‫‪30‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫‪ .1‬א ‪ִ .‬מצאו מילה נרדפת למילה "גאון" ַּבפסקה הראשונה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חברו משפט והשתמשו במילה הנרדפת הזאת‪.‬‬

‫יחידה א ‪ -‬מילות קישור‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫יה קולו ֶא ָלא דיּבּורו ְּבנַ ַחת עם כל‬ ‫•הרמב״ן אמר שתלמיד חכם "לא יַגְ ִּב ַ‬ ‫בני האדם"‪.‬‬ ‫רּוחם ְת ֵהא‬ ‫•כתוב גם ֶש ַעל תלמיד חכם לְ ַה ְקדים ָשלום לְ כל האדם‪ְּ ,‬כ ֵדי ְש ָ‬ ‫נוחה ממנו‪.‬‬ ‫ָ‬

‫‪ .2‬העתיקו והשלימו את המשפטים שלהלן‪ .‬היעזרו במחסן המילים‪.‬‬ ‫חברי ___________משום שאני מתייחס בידידות ובהגינות‬ ‫רוחם של ַ‬ ‫א‪ָ .‬‬ ‫לכולם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אשמע אותך גם אם לא_____________‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אני נוהג ___________ לכל אדם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בשעה שסבי ְמ ַד ֵּבר‪ ,‬דבריו ______ _______‪.‬‬ ‫מחסן מילים‪ :‬נשמעים בנחת להקדים שלום נוחה ממני תגביה את קולך‬ ‫המילים המּודגָ שות לעיל הן דוגמאות למילות קישור‪.‬‬ ‫מילֹות קישּור‬ ‫ַאְך אֹו גַ ם ו‪ ...‬חּוץ מ‪ּ ...‬כְ ֵדי ּכְ מֹו לָ כֵ ן‬ ‫ֶאלָ א‬ ‫ֲא ָבל‬ ‫ְּפ ַרט לְ ‪...‬‬ ‫ִמשּום ֶש‪..‬‬ ‫משּפטים או בין משפטים‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫לקי‬ ‫לָ ַמ ְדנּו שהן מחברות בין מילים‪ֵּ ,‬בין ֶח ֵ‬

‫האלה ְּבעזרת מילות‬ ‫משּפטים ֵ‬ ‫ָ‬ ‫‪ . 3‬הוסיפו מילות קישור מתאימות לַ‬ ‫הקישור ַּב ִמסגרת שלעיל‪.‬‬ ‫מוצא זמן לכך‪.‬‬ ‫שאיני ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫‪--‬‬‫רוצה לטיֵ יל ָּבעולם‬ ‫ אני ֶ‬ ‫גלידה‬ ‫‪--‬‬‫בטעם שוקולד‬ ‫גלידה ַ‬ ‫‪--‬‬‫ אני אוהבת‬ ‫בטעם פירות‪.‬‬ ‫ֲחצילים‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫‪ --‬כל סּוגֵ י הירקות‬‫אני אוהב‬ ‫‪ --‬לתיאטרון‪.‬‬‫נֵ לֵ ך לַ קולנוע‬ ‫‪ --‬אחי‪.‬‬‫ּכּולם יֵ צאו לַ טיול‬

‫םידמול ‪31‬‬

‫את מילֹות הקישּור ְמחלקים לִ ְקבוצות‪.‬‬ ‫להלן אחדות מהקבוצות‪:‬‬ ‫מילים ֶׁש ְמ ָת ֲארֹות ניגּוד — אבל אך אולם אלא‬ ‫סיּבה — כי משום ש‪ ...‬מכיוון ש‪...‬‬ ‫מילים שמתארות ָ‬ ‫תוצ ָאה — לכן אי לכך משּום כך‬ ‫מילים המתארות ָ‬

‫בשתיים ממילות הקישּור ַּב ִמסגרת‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫והשתמשּו לפחות‬ ‫ַ‬ ‫‪ּ .4‬כִ תבו ִּב ְק ָצרה על ִמקרה‬

‫יחידה ב ‪ -‬מילות יחס ואותיות יחס‬ ‫ואותיות יַ ַחס‬ ‫ִ‬ ‫ִמילֹות יַ ַחס‬ ‫ַעל‬ ‫ִמן‬ ‫ִּבגְ לַ ל לִ ְפנֵ י‬ ‫ֶאת‬ ‫ֵא ֶצל‬ ‫ֶאל‬ ‫ַא ֲח ֵרי‬ ‫ִעם‬ ‫למילות יַ ַחס‪ .‬מילות יחס ְמ ַח ְּברֹות בין מילים‪.‬‬ ‫ַת ַחת הן דוגמאות ִ‬ ‫אותיות היחס ב‪,‬ל‪,‬מ ְמ ַח ְּברֹות אף הן ֵּבין מילים‪.‬‬

‫ֶׁשל‬

‫‪ . 5‬השלימו את אותיות ב‪ .‬ל‪ .‬מ‪ַּ .‬ב ְמקומות המתאימים‪:‬‬ ‫ א‪ .‬תלמיד ָח ָכם מקדים שלום לכל אדם‪.‬‬ ‫_שעת דיּבּורו‪.‬‬ ‫צועק ְ‬ ‫ ב‪ .‬תלמיד חכם ֵאינו ֵ‬ ‫ ג‪ .‬מּוקדם _ּבוקר יצאתי _ּביתי והלכתי _יְ שיבה‪.‬‬ ‫מדּברים _נימּוס לְ כּולם‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫תלמידי חכמים‬ ‫ֵ‬ ‫ ד‪.‬‬ ‫_ד ֶרך ֶא ֶרץ‪.‬‬ ‫ ה‪ .‬גם אנחנו ִמ ְתנַ ֲהגִ ים ֶ‬ ‫‪ .6‬השלימו את המשפטים בעזרת מחסן מילות היחס‪:‬‬ ‫לבקר ______"?‬ ‫ א‪ .‬דן שאל‪" :‬למה לא נוכל ֵ‬ ‫ ב‪ .‬יהיו לנו אורחים ָה ֶערב ‪ ,‬צריך להכין כיּבוד_____‪.‬‬ ‫ ג‪ .‬אנחנו ְמ ַת ְכנְ נים להזמין _____ לְ ַבלֹות _____ בספארי‪.‬‬ ‫מסּוּכן‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ ד‪ .‬הכלב ____‬ ‫מחסן מילות יחס‪ֶ ׁ :‬שלהם‬

‫ֶא ְצלָ ם‬

‫ֶא ְתכֶ ם‬

‫ִּב ְש ִבילָ ם ִא ָתנּו‬

‫ׂשימּו ֵלב‪ :‬בעברית ַּת ִקינָ ה אומרים ֶא ְצלָ ם (ולא אצלהם)‪ִּ ,‬ב ְש ִבילָ ם (ולא‬ ‫בשבילהם)‪ֶ ,‬א ְת ֶכם (ולא אותכם)‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫תולדות חייו של רבי משה בן ַמימון – הרמב"ם‬ ‫הרמב"ם ‪ -‬רבי משה בן מימון נולד לפני כ־‪ 800‬שנים בעיר קורדובה‬ ‫שבספרד‪ .‬הוא היה מגדולי חכמי ישראל‪ .‬רבים ראו בו את הרב והמנהיג‬ ‫משה (רבנו)‬ ‫"מ ֶ‬ ‫הגדול ביותר שקם לישראל מאז משה רבנו‪ .‬אמרו עליו‪ִ :‬‬ ‫משה״‪.‬‬ ‫עד משה (בן־מימון) ֹלא ָקם (מנהיג דגּול) ְּכ ֶ‬ ‫בצעירותו למד תורה מאביו וגם מרבי יוסף אבן מיגאש‪ .‬כאשר היה בן עשר‪,‬‬ ‫פלשו מוסלמים מצפון אפריקה לספרד והחלו לרדוף את היהודים‪ .‬משפחת‬ ‫מימון ברחה מספרד ולאחר תלָ אות התיישבה בעיר ֶפס שבמרוקו‪ .‬בגיל ‪30‬‬ ‫פֹוס ַטאס (שמה‬ ‫עזב הרמב"ם את מרוקו ועבר למצרים‪ .‬הוא התגורר בעיר ְ‬ ‫של קהיר הקדומה) וחי בה עד מותו‪ .‬הרמב"ם התפרנס ממקצוע הרפואה‬ ‫ואף נבחר לְ ִמ ְׂש ַרת רופאו הפרטי של הסּולְ ַטאן‪ ,‬שליט מצרים‪.‬‬ ‫בהלָ ָכה‪ .‬הרבה‬ ‫ּפֹוסק ֲהלָ ָכה לרבים משום בקיאּותו העצומה ֲ‬ ‫הרמב"ם היה ֵ‬ ‫קהילות ישראל בעולם שלחו אליו שאלות לבירור עניינים הכתובים בהלכה‬ ‫והיה לגביהם ָס ֵפק‪ ,‬או שהיתה מחלוקת בענייני כשרות או שבת וכדומה‪ .‬רבי‬ ‫משה בן מימון השיב לפונים תשובה שהיא פסיקה מחייבת‪.‬‬ ‫הרמב"ם כתב ספרים רבים‪ .‬אחד מספריו הראשונים היה חיבור שכתב על‬ ‫המ ְשנָ ה בערבית‪ .‬הוא כתב את הספר בערבית כדי להקל על לימוד המשנה‬ ‫ִ‬ ‫עבור יהודים שלא שלטו היטב בעברית‪ .‬שמו העברי של הספר הוא‪" :‬פירוש‬ ‫המשנָ יות לרמב"ם"‪ .‬הוא סיים את הספר בדברים האלה‪" :‬אני משה בר מימון‬ ‫לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה והשלמתיו‬ ‫הדיין‪ ...‬התחלתי ֵ ּ‬ ‫בן שלושים שנה‪".‬‬ ‫"משנֶ ה תורה" הנקרא גם בשם‪" :‬הי"ד‬ ‫ִספרו הגדול והחשוב של הרמב"ם הוא ִ‬ ‫החזקה" משום שהוא כולל ‪ 14‬כרכים‪ .‬הספר מסכם את כל המצוות והוא‬ ‫הספר היחיד שכתב בעברית‪ .‬ספר נוסף שכתב הרמב"ם בערבית היה "ספר‬ ‫המצוות" הכולל רשימה מדויֶ קת של ‪ 248‬מצוות ֲ'ע ֵשׂה' ו־‪ 365‬מצוות 'לא‬ ‫המצוות תורגם כמה פעמים לעברית‪ .‬התרגום‬ ‫תעשׂה' שניתנו בתורה‪ .‬ספר ִ‬ ‫ֶ‬ ‫הראשון נכתב עוד בימי חייו של הרמב"ם‪.‬‬ ‫הרמב"ם הלך לעולמו בגיל ‪ .69‬הוא נקבר בטבריה לפי בקשתו‪.‬‬ ‫(לפי ויקיפדיה)‬

‫םידמול ‪33‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬הקטע שקראתם כולל פסקת פתיחה קצרה‪ .‬האם היא מעוררת את‬ ‫סקרנותכם להמשיך לקרוא? הסבירו תשובתכם‪.‬‬ ‫‪ .2‬מה למדתם מתוך הקטע על‪:‬‬ ‫א‪ .‬נדודי הרמב"ם בימי חייו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬על המקצוע שממנו התפרנס‪.‬‬ ‫ג‪ .‬על הספרים שכתב‪.‬‬ ‫"מּמ ֶֹשה ַעד מ ֶֹשה ֹלא ָקם ְּכמ ֶֹשה"?‬ ‫‪ .3‬מדוע נאמר על הרמב"ם‪ִ :‬‬ ‫‪ .4‬כתבו את שתי המילים הראשונות בכל פסקה‪.‬‬ ‫כמה פסקאות מצאתם בקטע?‬ ‫‪ .5‬לפי איזה סדר כתובים תולדות חייו של הרמב"ם?‬ ‫‪ .6‬הקטע על הרמב"ם הוא קטע מידעי‪ .‬אלו מההיגדים האלה מתאימים‬ ‫לקטע מידעי?‬ ‫א‪ .‬הכותב מביע את דעתו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הכותב מציין עובדות בלבד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הכותב אינו משתמש בגוף ראשון בכתיבה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מטרת הכתיבה היא מסירת מידע‪ ,‬תיאור והסבר‪.‬‬

‫ ‬

‫גולשים‬

‫גִ לשו במרשתת והקלידו‪ :‬יוטיוב סרט אנימציה על חייו ופועלו של הרמב"ם‪.‬‬ ‫מה הוסיפה לכם הצפייה בסרט לכתוב בקטע?‬

‫‪34‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫תרגיל‬ ‫מאפשר הבעת‬ ‫ֵ‬ ‫אתם מתבקשים לדון בקבוצות בנושא הנוגע לחייכם והוא‬ ‫דעות שונות והנמקתן‪.‬‬ ‫עבדו לפי ההדרכה‪.‬‬

‫ ‬

‫ְל ִדּיּון‬

‫מדי פעם אנחנו מתלבטים בין החובה לבצע ִּבשעות אחר הצהריים מטלות‬ ‫שקיבלנו בבית הספר‪ ,‬לבין הפיתוי לבלות עם חברים‪.‬‬ ‫רוני התּכֹונֵ ן למבחן ַּבבית כאשר לירן בא לְ ַהזמין אותו לִ ְצּפות במשחק כדורגל‪.‬‬ ‫קּבל את ההזמנה או להמשיך בעבודה?‬ ‫מה אתם חושבים‪ ,‬האם רוני צריך לְ ֵ‬

‫הדרכה‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫• ַהחליטו מה דעתכם על הנושא‪.‬‬ ‫• ִרשמו ִּבנקודות נימּוקים ודוגמאות לחיזּוק דעתכם‪.‬‬ ‫•עתה ִערכו דיון ְּבמסגֶ ֶרת הקבּוצה‪.‬‬ ‫•קבעו את סדר הדוברים‪.‬‬ ‫•דברו בנחת והקשיבו בתשומת לב לדברי חבריכם‪.‬‬ ‫•תוכלו להשתמש במשפטים‪ :‬אני מבקש‪/‬ת להוסיף על דבריך‪...‬אני חולק‬ ‫על דבריך כי לדעתי‪...‬‬ ‫•עודדו חברים שאינם משתתפים להביע את דעתם‪.‬‬ ‫הדגֶ ם הזה‪:‬‬ ‫• ַסכמו את הדיון ִּבמשּותף לפי ֶ‬

‫שחשבו שרוני צריך לָ לֶ כֶ ת לַ משחק ‪. ---‬‬ ‫סּפר ַהחברים בקבוצה ָ‬ ‫ ִמ ַ‬ ‫ הם נִ מקּו את דעתם ַּבנִ ימוקים האלה‪. --- :‬‬ ‫ מספר החברים בקבוצה‪ ,‬שחשבו שרוני צריך להכין שיעורים ‪. ---‬‬ ‫ הם נִ מקו את דעתם ַּבנימוקים האלה‪. --- :‬‬ ‫להסּכמה ש ‪. ---‬‬ ‫ָ‬ ‫ הקבוצה הגיעה‬ ‫להסּכמה‪ ,‬כי ‪. ---‬‬ ‫ָ‬ ‫ הקבוצה לא הגיעה‬ ‫ילּופי ַה ִדעֹות וְ ַה ַהנְ ָמקֹות‬ ‫הּכיתה על ִח ֵ‬ ‫וח לִ ְמליאת ִ‬ ‫‪ַּ .1‬ב ֲחרּו נָ ציג ֶשיְ ַדוֵ ַ‬ ‫שאליו הגיעו ַח ְב ֵרי הקבוצה‪.‬‬ ‫ְּב ַמ ֲהלָ ך ִַהדיּון ועל הסיּכּום ֵ‬ ‫הצּבעה‪ :‬מי ִמיַ לְ ֵדי הכיתה תומכים‬ ‫ָ‬ ‫‪ .2‬אחרי שכל הקבוצות ִדוְ וחּו ִערכו‬ ‫ַּב ֲהליכה לַ מׂשחק ּומי נגד?‬

‫םידמול ‪35‬‬

‫ֶא ְס ֵּתר ‪/‬‬

‫נּורית זַ ְר ִחי‬ ‫ִ‬

‫קֹוראת ּכְ ֶׁש ִהיא הֹולֶ כֶ ת ָּב ְרחֹוב‪.‬‬ ‫ֶא ְס ֵּתר ֵ‬ ‫קֹוראת ּכְ ֶׁש ִהיא ַּב ִּמ ָּטה‪.‬‬ ‫ֶא ְס ֵּתר ֵ‬ ‫קֹוראת ִּבזְ ַמן ָהאֹכֶ ל‪.‬‬ ‫ֶא ְס ֵּתר ֵ‬ ‫קֹוראת ּכְ ֶׁש ִהיא ַּבּכִ ָּתה‪.‬‬ ‫ֶא ְס ֵּתר ֵ‬ ‫קֹוראת ְּב ָכל ָמקֹום‪.‬‬ ‫ֶא ְס ֵּתר ֵ‬ ‫קֹוראת ּכָ ל ַהּיֹום‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ֶא ְס ֵּתר הֹולֶ כֶ ת ָּב ְרחֹוב‬ ‫יׁשים‪.‬‬ ‫רֹואה ּכְ ִב ִ‬ ‫וְ ֹלא ָ‬ ‫ֶא ְס ֵּתר הֹולֶ כֶ ת יָ ָׁשר‬ ‫רֹואה ֲאנָ ִׁשים‪.‬‬ ‫וְ ֹלא ָ‬ ‫ֶא ְס ֵּתר‪ִ ,‬הּזָ ֲה ִרי‪,‬‬ ‫יָ ָׁשר ַעל ַעּמּוד ַא ְּת עֹולָ ה!‬ ‫וְ ֶא ְס ֵּתר נִ ְת ְקלָ ה‪.‬‬ ‫ימה ֶאת ָהרֹאׁש‪:‬‬ ‫ַאְך ִהיא ֹלא ְמ ִר ָ‬ ‫ִהיא ְּב ֶא ְמ ַצע ַה ִּמּלָ ה‪.‬‬ ‫קֹוראת ּגַ ם ָּב ַא ְמ ַּב ְטיָ ה‪.‬‬ ‫ֶא ְס ֵּתר ֵ‬ ‫עּורים‪.‬‬ ‫קֹוראת ּכְ ֶׁש ִהיא ְמכִ ינָ ה ִׁש ִ‬ ‫ֵ‬ ‫וְ ֵאין לָ ּה ַאף ַּפ ַעם ָמה לִ ְקרֹא —‬ ‫ּכִ י ֶא ְס ֵּתר ּגָ ְמ ָרה ּכְ ָבר‬ ‫ֶאת ּכָ ל ַה ְּס ָפ ִרים‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫משתפים ומגיבים‬ ‫חבריכם ַּב ֲחוָ ויַ ית ְקריאת השיר‪.‬‬ ‫ַש ְתפּו את ֵ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫בית א‬ ‫האלֶ ה נָ הּוג‬ ‫באילו מהמקומות ֵ‬ ‫קוראת בכל מינֵ י מקומות‪ֵ .‬‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬אסתר ֵ‬ ‫ובאילו לא נָ הּוג?‬ ‫ לקרוא ֵ‬ ‫יהן?‬ ‫החזָ רה ֲעלֵ ֶ‬ ‫ב‪ִ .‬מצאו את המילים החוזרות ַּב ַּבית הראשון‪ .‬מה מדגישה ֲ‬ ‫בית ב‬ ‫רואה אנשים ‪...‬‬ ‫רואה ְּכבישים‪ ...‬ולא ָ‬ ‫‪ .1‬בבית ב כתוב על אסתר‪" :‬לא ָ‬ ‫באמצע המילה"‪ .‬כיצד עוזרים לנו המשפטים‬ ‫לא ְמרימה את הראֹש‪ ,‬היא ֶ‬ ‫להּכיר את אסתר?‬ ‫ִ‬ ‫האלה‬ ‫ּומ ַחזֵ ק את מה שאנחנו יודעים‬ ‫‪ .2‬איזה משפט אחר שמופיע בבית ב' מוסיף ְ‬ ‫הסּבירו ְּבחירתכם‪.‬‬ ‫על אסתר? ַ‬ ‫‪ .3‬לפי דעתכם ִמי אומר את המשפט‪" :‬אסתר היזהרי‪ ,‬ישר על עמּוד ַאת‬ ‫עולָ ה!" נמקו תשובתכם‪.‬‬ ‫הרּבה?‬ ‫ֵ‬ ‫קוראת כל כך‬ ‫‪ .4‬מדוע‪ ,‬לפי דעתכם‪ ,‬אסתר ֵ‬ ‫בית ג‬ ‫המסיימות את השיר ְּבקול‪ .‬איזו‬ ‫ַ‬ ‫‪ִ . 1‬אילו התבקשתם לקרוא את שלוש השורות‬ ‫מילה ֱהייתם מבליטים ּומדגישים ִּבמיוחד? באיזו ַהנְ גָ נָ ה הייתם קוראים אותה?‬ ‫‪ַ .2‬ה ִאם המשוררת ְמ ַח ֶּב ֶבת את אסתר? נַ מקו דעתכם‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ .1‬מה ְמ ַׁש ֲע ֵׁש ַע ֶאתכם ַּבשיר?‬ ‫(מ ְׁשלֵ י כה‪ ,‬טז)‬ ‫את ֱאכֹל ַדיֶ ָך ֶּפן ִת ְש ָּׂב ֶענּו וַ ֲה ֵקאתֹו" ִ‬ ‫ְ“ד ַבׁש ָמ ָצ ָ‬ ‫מפ ֶתח לאכול ממנו הרבה‪ ,‬אבל אם נגזים ַּב ֲאכילת‬ ‫פירושו‪ :‬הדבש המתוק ַ‬ ‫דבש‪ִּ ,‬במוקדם או ִּבמאוחר נחוש בחילה ונקיא‪.‬‬ ‫להיעׂשות במידה‪ ,‬משום שההגזמה מזיקה‪.‬‬ ‫כוונת הפתגם היא שכל דבר צריך ֵ‬

‫םידמול ‪37‬‬

‫‪ .2‬האם הפתגם מתאים לַ שיר? נַ מקו תשובתכם‪.‬‬ ‫‪ .3‬האם יש‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬תחומים נוספים שצריך להיזהר שלא להגזים בהם?‬ ‫ָהביאו דוגמאות‪.‬‬

‫ קוראים בקול רם‬ ‫ׂשוחחּו‬ ‫קראו את השיר בדיְ ָיקנות ַּוב ַהנגנה המתאימה‪ .‬לפני הקריאה ֲ‬ ‫ביניכם‪:‬‬ ‫ּולתרגל בקול לפני שקוראים לפני קהל?‬ ‫להתא ֵמן ַ‬ ‫ַ‬ ‫ •מדוע חשוב‬ ‫ •כיצד עוזרים לנו סימני הפיסּוק ַּבקריאה?‬ ‫לאילו מן המילים כדאי להתאים ַהנְ גָ נָ ה מיוחדת?‬ ‫ • ֵ‬ ‫שהמ ֲאזינים יּוכלו להבין אותנו?‬ ‫ַ‬ ‫ •על מה חשוב להקפיד‪ ,‬כדי‬

‫ ‬

‫מציגים‬ ‫ַהציגו בפנטומימה את אסתר ָּב ְרחֹוב‪ִּ ,‬בזְ ַמן האוכֶ ל ּוכשהיא מכינה שיעורים‪.‬‬

‫ כותבים במחברת או מקלידים במחשב‬ ‫כתבו המלצה על ספר שקראתם‪ .‬תוכלו להיעזר באחדות מההצעות האלה‬ ‫לפי בחירתכם‪:‬‬ ‫ •בהמלצה על ספר נציין את שמו ושם המחבר‪ .‬ונסביר מדוע קריאתו‬ ‫הייתה מהנה‪.‬‬ ‫ •תארו את הדמויות ובמיוחד ספרו על דמויות שחיבבם‪ ,‬דמויות‬ ‫משעשעות או דמויות שמעשיהן העציבו אתכם‪.‬‬ ‫ •אם הספר שקראתם הוא ספר מתח כתבו על הרגעים שהייתם מתוחים‬ ‫בשעת קריאתם‪.‬‬ ‫ •אם היו בספר מצבים מצחיקים כתבו עליהם‪.‬‬ ‫ •אם הספר מעציב‪ .‬ספרו מדוע התעצבתם‪.‬‬ ‫מהכתּוב או ַהמליצו בעל‪ -‬פה על הספר לפנֵ י‬ ‫המלצתכם‬ ‫ַ‬ ‫ • ִקראו את‬ ‫ָּ‬ ‫הכיתה‪.‬‬ ‫שקראתם ִרשמו את ִש ְמ ֶכם בלוח‬ ‫שתרצו להמליץ על ספר ְ‬ ‫ •בכל פעם ִ‬ ‫המודעות תחת הכותרת‪ :‬תֹור להמלצה על ֵספר‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ׁשּות ֶקת‪ .‬כיצד הוא מתייחס להיותו נכה? כיצד מתייחסים אליו‬ ‫נלי הוא ילד נכה ֶׁשיָ דֹו ְמ ֶ‬ ‫חבריו בבית הספר? ִקראו על כך בסיפור שלהלן‪.‬‬

‫ַּבהתעמלות* ‪/‬‬

‫אדֹובני‬ ‫ָ‬ ‫רמן ָּפ‬ ‫שּוס ֶט ָ‬ ‫ֶא ְדמֹונְ דֹו ְד ָ'א ִמ ִיצ'יס תרגום‪ :‬מרים ְ‬

‫א‬

‫מכיוון שמזג האוויר המשיך להיות נאה ביותר‪ ,‬שינו את תכנית שיעורי ההתעמלות‬ ‫ועברנו מהתעמלות ָּבאולם להתעמלות מכשירים ַּב ֲח ַצר בית הספר‪ .‬גארונה היה‬ ‫אתמול במשרדו של המנהל כשבאה לשם אמו של נֵ לי‪ .‬הגברת הזאת‪ ,‬בהירת‬ ‫השיער והלבושה ִּבשחורים‪ ,‬באה כדי לשחרר את בנה מהתרגילים החדשים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כל מילה היתה בשבילה מאמץ‪ ,‬והיא דיברה ְּכ ֶשיָ דה מונחת על ראש בנה‪.‬‬ ‫"הוא לא יכול‪ "...‬אמרה למנהל‪.‬‬ ‫אלא שנלי נראה עצוב מאוד על כך שנִ ְב ַצר ממנו להשתתף בהתעמלות מכשירים‬ ‫ולהיות מּושפל בעוד עניין‪" ...‬עוד תראי‪ ,‬אמא‪ ",‬אמר‪" ,‬שאעשה כמו האחרים‪".‬‬ ‫אמו ִהביטה בו ִּבדממה‪ּ ,‬ופניה אמרו ֶח ְמלָ ה וחיבה‪ .‬אחר כך ציינה בהיסוס‪,‬‬ ‫שילעגו לו‪".‬‬ ‫ֲ‬ ‫"אני חוששת מחבריו‪ "...‬רצתה לומר‪" ,‬אני חוששת‬ ‫אך נלי ענה‪" ,‬זה לא משנה לי‪ ...‬וחוץ מזה‪ ,‬יֶ שנו גארונה‪ .‬די לי שהוא לא‬ ‫יצחק‪ — ".‬ואז ִהניחו לו להשתתף בשיעורים‪.‬‬

‫ב‬

‫המורה מיד לקח אותנו אל המוטות האנכיים‪ ,‬המתנשאים לגובה רב‪ ,‬הורה‬ ‫וקֹור ִטי‬ ‫רֹוסי ֵ‬ ‫לנו לטפס עליהם עד הקצה ולעמוד זקופים על המוט האופקי‪ֵ .‬ד ִ‬ ‫קֹוסי הקטן עלה בזריזות‪ ,‬אף על פי שמעילו‬ ‫טיפסו ועלו כשני קופים; גם ְּפ ֵר ִ‬ ‫הגדול המגיע עד ברכיו הפריע לו — ּוכדי להצחיק אותו חזרו כולם על הפזמון‬ ‫החוזר שלו‪" ,‬סלח־לי‪ ,‬סלח־לי‪".‬‬ ‫אר ִדי רטן בכעס וְ ֶה ֱא ִדים כתרנגול הודו‪ .‬אבל גם אילו היה מתפוצץ — היה‬ ‫ְס ַט ְ‬ ‫מגיע אל קצה המוט‪ ,‬ואכן הגיע‪ ,‬וכך גם נוביס‪ ,‬שכשהיה שם למעלה נעמד‬ ‫יסר; אבל וֹוטיני החליק פעמיים — למרות הבגד החדש הנאה‪ ,‬המפוספס‬ ‫כמו ֵק ָ‬ ‫בפסים תכולים‪ ,‬שניתפר ִּבמיוחד לשיעורי התעמלות‪.‬‬ ‫אחר כך הגיע תורו של גארונֶ ה‪ ,‬שעלה בקלות תוך כדי לְ עיסת לחם‪ ,‬ואני‬ ‫חושב שיכול היה לשאת אחד מאיתנו על ְּכ ֵת ָפיו ִּבשעת הטיפוס — עד כדי כך‬ ‫גופו חזק והוא בעל כוח‪ ,‬השור הצעיר הזה‪ .‬ואחרי גארונֶ ה — תורו של נלי‪ .‬רק‬ ‫רּבים‬ ‫ראו אותו כשהוא נצמד אל המוט בידיו הארוכות והדקות‪ ,‬ומיד התחילו ִ‬ ‫לצחוק ּולְ לגלֵ ג; אבל גארונה שילֵ ב את ידיו הגדולות על חזו ושלח סביב־סביב‬ ‫ילדי כיתה ד' במשך שנה באיטליה‪.‬‬ ‫מס ֵּפר על קורות ֵ‬ ‫"הלֵ ב"‪ .‬הספר ַ‬ ‫*הסיפור הזה הוא ֶּפ ֶרק ִמתוך הספר ַ‬

‫םידמול ‪39‬‬

‫ּומיד שיחטיף ארבע ַמ ֲהלּומֹות גם‬ ‫מבט רב־משמעות‪ ,‬עד שהּובן ֵת ֶכף ִ‬ ‫בנוכחות המורה — וכולם הפסיקו לצחוק ּכְ ֶה ֶרף ַעיִ ן‪.‬‬ ‫נלי התחיל לטפס‪ .‬הוא התאמץ‪ ,‬המסכן‪ ,‬פניו נעשו סגּולות‪ ,‬נשימתו‬ ‫ָּכבדה‪ ,‬זיעתו ניגרה ממצחו‪ .‬המורה אמר — "רד למטה‪ ".‬אבל הוא לא‬ ‫ירד‪ :‬התאמץ‪ ,‬התעקש‪ :‬ציפיתי שבכל רגע יתגלגל וייפול למטה כשהוא‬ ‫מת לְ ֶמ ֱח ָצה‪ .‬נלי המסכן! חשבתי לי‪ ,‬שאילו הייתי כמוהו ואמי היתה‬ ‫רואה אותי — כמה היתה סובלת‪ִ ,‬אמי המסכנה; עוד אני מהרהר כך‪,‬‬ ‫והנה ֶרגֶ ש אהבה חזק לנלי ָש ַט ָ‬ ‫ף־ע ַבר אותי‪ ,‬והייתי נותן אינני־יודע־מה‬ ‫כדי שיצליח לַ ֲעלות‪ ,‬כדי שאוכל לדחוף אותו מלמטה בלי לְ ֵה ָראֹות‪.‬‬ ‫בינתיים אמרו גארונה‪ ,‬דרוסי וקורטי‪" ,‬נו‪ ,‬נלי‪ ,‬נו‪ ,‬קדימה‪ ,‬עוד קצת‪ ,‬אל‬ ‫יֵ יאוש!" ונלי עוד התאמץ מאמץ רב‪ ,‬נֶ ֱאנַ ק ונמצא במרחק ֶט ַפח או שניים‬ ‫מהמוט‪" .‬יופי!" צעקו האחרים; "קדימה! עוד דחיפה אחת!"‬ ‫כּפיים‪" .‬יופי!" אמר המורה‪" .‬אבל‬ ‫סוף־סוף נלי נאחז במוט‪ .‬הכול מחאו ַ‬ ‫כעת‪ ,‬מספיק — אתה יכול לרדת‪ ".‬ואולם נלי רצה לעלות עד הסוף‬ ‫ולאחר קצת מאמצים הצליח להניח את מרפקיו על המוט‪ ,‬אחר כך את‬ ‫הברכיים‪ ,‬אחר כך את הרגליים‪ּ .‬ולבסוף התרומם והזדקף‪ ,‬כשהוא מביט‬ ‫בנו למטה מתנשף ומחייך‪ .‬שוב מחאנו כפיים‪ ,‬והוא הביט אז אל הרחוב‪.‬‬ ‫ג‬

‫נפנֵ יתי לצד הרחוב‪ ,‬וראיתי — מבעד לצמחים המכוסים על גִ דרות‬ ‫מעזה להביט‪ .‬נלי‬ ‫הגן — את אמו מטיֶ ילת לאורך המדרכה ואינה ִ‬ ‫ירד‪ ,‬וכולם ֵּבירכו אותו בחגיגיות; הוא היה ְמשֹולְ ָהב‪ ,‬וְ ַר ְד ַרד‪,‬‬ ‫עיניו נוצצות; הוא כבר לא נראה כמו תמיד‪.‬‬ ‫ביציאה‪ ,‬כשאמו באה לקראתו ושאלה אותו מוטרדת מעט‬ ‫מסּכן‪ ,‬איך היה? איך היה?" ענו‬ ‫ֵ‬ ‫ּומחבקת אותו‪" ,‬ובכן‪ֵּ ,‬בן‬ ‫ְ‬ ‫כל החברים פה אחד‪" ,‬הוא הצליח יפה!" — "הוא עלה‬ ‫שתדעי לך‪" — ".‬הוא זריז!" — "הוא‬ ‫כמונו‪" — ",‬הוא חזק‪ֵ ,‬‬ ‫בדיוק כמו כולם‪".‬‬ ‫פניה‪ :‬האושר שהציף את האישה‬ ‫ָ‬ ‫צריך היה לראות אז את‬ ‫לחצה את‬ ‫הזאת! היא רצתה לְ הֹודֹות לנו ולא יכלה‪ ,‬היא ֲ‬ ‫ידם של שלושה־ארבעה‪ ,‬ליטפה את גארונה‪ ,‬נטלה עמה‬ ‫את בנה‪ ,‬וראינו שהם הולכים שעה ארוכה בחיפזון‪ ,‬משֹוחחים‬ ‫ומנועעים בידיהם בינם לבין עצמם‪ ,‬שניהם שמחים כפי שלא‬ ‫ראה אותם איש מעולם‪.‬‬ ‫(מתוך הספר הלב‪ ,‬הוצאת מחברות לספרות)‬

‫‪40‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ּומגיבים‬ ‫ְמ ַש ְת ִפים ְ‬

‫רושם השאיר ְעליכם נלי? מה אתם מרגישים ּכְ לַ ֵּפי אימו? כלפי גארונֶ ה?‬ ‫איזֶ ה ֶ‬ ‫ׂשוחחּו על הסיפור וְ ָהגיבּו זה לְ ִד ְב ֵרי זה‪.‬‬ ‫האם הייתם רוצים לְ למוד ַּבּכִ יתה של נלי? ֲ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫חלק א‪:‬‬ ‫‪ .1‬למה ביקשה האם לשחרר את בנה נלי משיעורי ההתעמלות?‬ ‫התגּובה של נֶ לי לדברי אימו‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫‪ .2‬קראו שנית את ִד ְב ֵרי ָה ֵאם לַ מנהל וְ את ִד ְברי‬ ‫ומהתנהגותו ַּב ֲח ַדר ַהמנהל?‬ ‫ מה למדתם על תכּונות האופי של נֶ לי ִמדבריו ֵ‬ ‫חלק ב‪:‬‬ ‫‪ .1‬במה שונֶ ה ֵתיאּור הטיּפּוס של נֶ לי על המוט מתיאור הטיּפוס של הילדים‬ ‫ׂשפתכם והוסיפו ציטּוטים קצרים מהסיפור‪.‬‬ ‫האחרים? ִּכתבו ִּב ַ‬ ‫ֵ‬ ‫סּבירּו תשובתכם‪.‬‬ ‫‪ .2‬האם ַהצלָ ֲחתו של נֶ לי בטיפוס על מוט ִה ְפתיעה ֶאתכם? ַה ִ‬ ‫שהמסּפר אומר ְּבגּוף ראשון‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫בּפסקה השנייה בעמוד ‪ 39‬את הדברים‬ ‫‪ִ .3‬מצאו ִ‬ ‫השערתכם‪.‬‬ ‫והסבירו את ְ‬ ‫המסּפר‪ַׁ .‬ש ֲערּו‪ַ ,‬‬ ‫ֵ‬ ‫במפֹורש מי הּוא‬ ‫ָ‬ ‫א‪ .‬לא כתוב‬ ‫המסּפר לנֶ לי מדבריו? נמקו תשובתכם‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ב‪ .‬האם אפשר לדעת מה יַ ֲחסֹו של‬ ‫חלק ג‪:‬‬ ‫ּומ ִד ְב ֵרי ֲח ֵבריו?‬ ‫‪ .1‬מה יכולה ַה ֵאם לִ לְ מֹוד על נֶ לי‪ֵ ,‬מ ַהצלָ חתו ִ‬ ‫‪ .2‬מה אנחנו יכולים ללמוד א‪ .‬מנלי? ב‪ .‬מגארונה?‬

‫ ‬

‫ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫תואר הפועל‬ ‫ּפֹועל‪.‬‬ ‫תֹוא ֵרי ַ‬ ‫בסיפור יש ֵתיאורי פעולה מרובים‪ .‬מכנים אותם בשם ֲ‬ ‫תיאור הפעולות עוזר לנו לדמיין אותן בשעת הקריאה‪.‬‬ ‫תואר הפועל מופיע אחרי הפועל (קרוסי עלה בזריזות)‪.‬‬ ‫"ה ִּביטה ִּבדממה"‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬על אמא של נֶ לי מסופר שהיא ִ‬

‫במשפט‪" :‬היא דיברה ּכְ ֶשידה מונחת על ראש בנה"‪ ,‬הצירוף ּכְ ֶש (=כאשר)‬ ‫מציין פעולה או מצב המקבילים לִ פעולה או מצב שהוזכרו קודם‪:‬‬ ‫אמו של נלי דיברה ובאותו הזמן הניחה את ידה על ראשו‪.‬‬ ‫השם מופיע אחרי השם (הילד היפה)‪.‬‬ ‫שימו לב‪ ,‬גם תואר ֵ‬

‫םידמול ‪41‬‬

‫הנה כמה תוארי פועל נוספים‪:‬‬ ‫ְּב ַא ֲה ָבה ִּב ְמ ִהירּות‬ ‫ְּב ִׂש ְמ ָחה‬

‫ִּבזְ ִהירּות‬

‫יעילּות‬ ‫ִּב ִ‬

‫קֹוׁשי‬ ‫ְּב ִ‬

‫ּפֹועל ַּבסיפור‪.‬‬ ‫תוארי ַ‬ ‫‪ִ .1‬מצאו לפחות עוד שני ֲ‬ ‫‪ּ .2‬כִ תבו מקרה שקרה בהפסקה בבית הספר‪ַ .‬הקפידו לתאר את הפעולות בכתיבתכם‪.‬‬ ‫‪ַ .3‬השלימו לפי הקטע את המשפטים ֶשלְ ַהלָ ן‪:‬‬ ‫יה מביעות‪....‬‬ ‫א‪ִ .‬אמו של נלי ִהביטה בו ִּבדממה‪ְּ ,‬כ ֶש ָּפנֶ ָ‬ ‫ב־משמעּות‪ ,‬כשידיו‪...‬‬ ‫ָ‬ ‫חבריו מבט ַר‬ ‫ב‪ .‬גארונה שלח אל ֵ‬ ‫ג‪ .‬נוביס נֶ עמד כמו קיסר‪ ,‬כש‪...‬‬ ‫טיּפס בקלות על המוט‪ ,‬כשהוא‪...‬‬ ‫ד‪ .‬גארונה ֵ‬ ‫ה‪ .‬נלי התחיל לְ ַט ֵּפס‪ ,‬כשנשימתו‪...‬‬ ‫ו‪ .‬נלי ואמו צעדו הביתה שמחים‪ ,‬כשהם‪...‬‬ ‫ז ‪ .‬אמו של נלי ִהביטה בבנה לאחר שהצליח בטיפוס על המוט‪ ,‬כאשר‪...‬‬ ‫‪ִ .4‬קראו את המשפט שלהלן‪" :‬גם פרקוסי הקטן עלה בזריזות‪ ,‬אף על פי‬ ‫שמעילו הגדול המגיע עד ברכיו הפריע לו"‪.‬‬ ‫וכ ְתבּו‬ ‫ נַ סחו את המשפט מחדש מבלי להשתמש ַּב ֵצירוף "אף על פי ש"‪ִ ,‬‬ ‫מהי המשמעות של צירוף זה‪.‬‬ ‫‪ַ .5‬השלימו את המשפטים שלהלן לפי הסיפור‪:‬‬ ‫א‪ .‬סטארדי הגיע לקצה המוט‪ ,‬אף על פי ש‪...‬‬ ‫ב‪ .‬אף על פי שתפרו לווטיני בגד התעמלות מיוחד‪...‬‬ ‫ג‪ .‬נלי הצליח במשימת הטיּפוס על המוט‪ ,‬אף על פי ש‪...‬‬ ‫ד‪ .‬אף על פי שהיה חלש‪ ,‬החליט נלי‪...‬‬ ‫‪ַ .6‬החליפו את המילה המודגשת בכל אחד מהמשפטים שלהלן במילה או‬ ‫בצירוף ממחסן המילים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מזג האוויר היה יפה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התלמיד לא יכול להשתתף בהצגה‪.‬‬ ‫חרדה לבריאות ְּבנה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬האם ֵ‬ ‫ד‪ .‬קיבל רשות להשתתף בהצגה‪.‬‬ ‫השתתקּו מיָ ד‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ה‪ .‬כשהמורה נכנסה לַ כיתה‪ ,‬כולם‬ ‫חֹוש ֶשת‬ ‫מחסן מילים וצירופים‪ֶ :‬‬

‫‪42‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫נאה ֵהניחו לו‬ ‫ֶ‬ ‫כה ֶרף עין נִ ְב ַצר ִמ ֶמנו‬ ‫ֶ‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ •על מי ְמ ַד ֶּב ֶרת הּכותרת "גאוס קוסם המספרים"? מה היא אומרת עליו?‬

‫המספרים ‪/‬‬ ‫ָגאֹוס קוסם ִ‬

‫רמי שיר‬

‫ככה זה היה באמת!‬ ‫הדבר קרה לפני יותר מ־‪ 200‬שנים בגֶ רמניה‪ .‬באותם ימים רוב הילדים לא ָהלכו‬ ‫ילדי עניים למדו‬ ‫ילדי העשירים למדו ְב ָב ֵתי ספר פרטיים‪ .‬רק מעט ֵ‬ ‫לבית הספר‪ֵ .‬‬ ‫בבתי ספר‪ .‬בכיתה אחת למדו כל התלמידים של הכפר‪ ,‬גם הצעירים וגם הּבוגרים‪.‬‬ ‫בכיתה אחת ישבו ילדים בני שבע עם ילדים בני ארבע־עׂשרה‪ .‬לרוב למדו בכיתה‬ ‫לאמן‪.‬‬ ‫רק בנים‪ .‬הבנות נִ שארּו ַּב ַּבית ועזרו ִ‬ ‫קשּוח‪ ,‬שהיה צריך לדאוג לשקט ּולמשמעת‪ .‬הוא הלך עם סרגל עץ‬ ‫ַ‬ ‫המורה היה‬ ‫ֶ‬ ‫ללמד גם גדולים וגם קטנים‪ ,‬חילק המורה את‬ ‫והיּכה כל ילד שהפריע‪ .‬כדי שיוכל ֵ‬ ‫הכיתה לִ קבוצות קטנות‪ .‬הוא לימד קבוצה אחת משהו ונתן לה עבודה או תרגילים‪.‬‬ ‫ִּבזמן שילדי הקבוצה עשו את העבודה‪ ,‬הוא עבר לקבוצה אחרת‪.‬‬ ‫ארל גָ אֹוס‬ ‫התגלית של ַק ְ‬ ‫ארל גָ אֹוס היה בן למשפחת איכרים ענִ ייה‪ .‬הוריו שלחו אותו ללמוד בבית‬ ‫ַק ְ‬ ‫הספר‪ .‬כאשר הוא היה רק בן שבע‪ ,‬אבל כבר אז היה תלמיד מצטיֵ ין‪.‬‬ ‫לח ֵשב חיּבּור ארוך‪ ,‬הוא נתן לקבוצה תרגיל‬ ‫יום אחד‪ ,‬אחרי שהמורה לימד איך ַ‬ ‫ללמד גם את הקבוצות‬ ‫ֵ‬ ‫ּומסּוּבך‪ .‬המורה עשה זאת כי היה חייב לעבור‬ ‫ָ‬ ‫ארוך‬ ‫האחרות‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫לח ֵשב כמה זה אחת ועוד‬ ‫"תלמידים!" אמר המורה‪" ,‬עכשיו אתם צריכים ַ‬ ‫שתיים‪ ,‬ועוד שלוש ועוד ארבע ועוד חמש וכן הלאה‪ ,‬עד ועוד עשר‪".‬‬ ‫המורה לא סיים לכתוב את התרגיל על הלוח‪ ,‬וקארל הקטן קם‪ ,‬ניגש אל‬ ‫המורה ואמר‪" ,‬המורה‪ ,‬התוצאה חמישים וחמש!"‬ ‫שחישבת את התרגיל כל כך מהר! ֵשב‬ ‫ָ‬ ‫"מה?!" נדהם המורה‪" ,‬לא יכול להיות‬ ‫במקום וחשב את התרגיל עד שתים־עשרה!"‬ ‫"שבעים ּושמונה‪ ",‬ענה קארל בלי להתבלבל‪.‬‬ ‫המורה הסתכל על כל התלמידים בקבוצה‪.‬‬ ‫כולם היו שקועים בחישוב התרגיל הארוך‪.‬‬

‫םידמול ‪43‬‬

‫"טוב‪ ",‬אמר המורה‪" ,‬בוא נראה איך אתה ְמ ַח ֵשב את התרגיל עם‬ ‫מספרים עוקבים הבאים זה אחר זה‪ .‬עד מאה‪"!...‬‬ ‫קארל שוב פעם לא התבלבל‪ .‬הפעם הוא חזר אל הכיסא‬ ‫שלו‪ ,‬ישב דקה‪ ,‬רשם את התרגיל על הנייר ואז‬ ‫חזר אל המורה‪.‬‬ ‫המורה עוד לא הספיק לגשת אל הקבוצה‬ ‫השנייה של הבוגרים‪ .‬הוא הסתכל על‬ ‫קארל ושאל‪" ,‬מה‪ ,‬התרגיל ארוך מדי בשביל‬ ‫החֹוכמולוג הקטן?"‬ ‫קארל הניד את ראשו‪" ,‬לא‪ ,‬אדוני‪ ,‬התוצאה‬ ‫היא חמשת אלפים וַ חמישים‪".‬‬ ‫המורה היה המום‪ ,‬גם הוא לא ידע את‬ ‫רידריך‬ ‫התוצאה של התרגיל שנתן לקארל ְפ ְ‬ ‫גָ אֹוס‪ .‬המורה ישב שעה ארוכה ּובדק את התרגיל‪ .‬קארל לא טעה‪.‬‬ ‫"איך אתה עושה את התרגיל מהר כל כך?" שאל המורה בפליאה‪.‬‬ ‫"גיליתי שיטה‪ .‬אני מחבר את המספר הראשון בסדרה ואת האחרון‪ ,‬למשל אחת‬ ‫ועוד עשר‪ .‬יחד זה אחת־עשרה‪ .‬עכשיו אני מחלק את המספר הגדול בסדרה‬ ‫לשתיים‪ .‬עשר לחלק לשתים זה חמש‪ .‬בסוף אני מכפיל‪ :‬חמש כפול אחת־עשרה‪.‬‬ ‫וזוהי התוצאה שביקשת לחשב‪".‬‬ ‫"זה גאוני!" אמר המורה‪.‬‬

‫איך לעשות את התרגיל בשיטה של גאוס?‬ ‫התרגיל של גאוס פשוט‪ ,‬אבל תזדקקו למחשב כיס‪.‬‬ ‫ָשלָ ב ראשון‪ַ :‬חברו את המספר הראשון והאחרון‪.‬‬ ‫בדוגמה עד עשר המספר הראשון הוא ‪ ,1‬והאחרון הוא ‪10+1=11 :10‬‬ ‫הס ָפרות בסדרה בשתיים‪.‬‬ ‫שלב שני‪ַ :‬חלקו את מספר ְ‬ ‫בסדרה שלנו יש ‪ 10‬מספרים‪10:2=5 :‬‬ ‫בשלב השלישי והאחרון‪ַ :‬הכפילו זו בזו את שתי התוצאות שקיבלתם‪5x11=55 :‬‬

‫‪44‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫התפרסם קארל גאוס?‬ ‫ֵ‬ ‫במה‬ ‫למ ֵת ָמ ִט ָיקאי‪ ,‬חוקר מספרים‪ֵ ,‬מהחשובים של כל הזמנים‪ .‬את‬ ‫גאוס נחשב עד היום ַ‬ ‫התגְ לִ יות שלו גילה עד גיל ‪ .17‬בגיל ‪ 22‬היה כבר דוקטור למתמטיקה‪ .‬גאוס היה‬ ‫כל ַ‬ ‫לח ֶקר הכוכבים‪.‬‬ ‫גם מומחה ֵ‬ ‫קארל פרידריך גאוס נולד בשנת ‪ ,1777‬לפני כ־‪ 250‬שנים‪ .‬הוא מת בשנת ‪.1855‬‬ ‫(מתוך "אצבעוני"‪ ,‬עיתון לילדים)‬

‫כותרות‬ ‫קיימים סוגים שונים של כותרות‪:‬‬ ‫מוס ֶרת ֵמידע — תפקידה ליַ ֵיד ַע את הקורא על נושא הכתיבה למשל‪:‬‬ ‫ּכותרת ֶ‬ ‫"המצאת הדפוס"‪.‬‬ ‫נוׂשא הכתיבה‪ ,‬אך היא מעוררת‬ ‫חידתית ‪ -‬שאי אפשר להבין ִמקריאתה את ֵ‬ ‫כותרת ָ‬ ‫עניָ ין לקרוא את הכתוב כגון‪" :‬לבן שחור לבן"‪.‬‬ ‫"שמרו על יערות הגשם"‪.‬‬ ‫שמ ַציֶ ינֶ ת ֵדעה ‪ -‬שבה הכותב מציין את דעתו כגון‪ִ :‬‬ ‫כותרת ְ‬ ‫כותרת ִמ ְׁשנֶ ה – לעיתים מופיעות בקטע גם כותרות ִמ ְׁשנֶ ה (מלשון שני) הן כתובות‬ ‫מתחת לכותרת הראשית או לפני חלקי הכתבה‪ .‬על פי רוב‪ ,‬כותרת המשנה מרחיבה‬ ‫ומפרטת את הכתוב בכותרת הראשית‪.‬‬

‫ •‬ ‫ •‬ ‫ •‬ ‫ •‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬‬ ‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪. 4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪ .7‬‬

‫א‪ .‬קראו את הכתוב במסגרת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איזו סוג כותרת היא הכותרת הראשית בכתבה?‬ ‫מה תפקידן של כותרות המשנה?‬ ‫במה שונה כותרת המשנה הראשונה משאר כותרות המשנה‬ ‫שבכתבה?‬ ‫כיצד הצליח ַקארל להדהים את המורה בפעם השנייה?‬ ‫המ ְס ָּפרים גילה קארל גאוס?‬ ‫איזו תופעה בעולם ִ‬ ‫במה התפרסם קארל גאוס כאשר התבגר?‬ ‫"ככה זה היה באמת" היא כותרת ִמ ְשנֶ ה‪ַ .‬שערו‪ ,‬מדוע הכותב מצא‬ ‫לנכון לכתוב אותה?‬

‫םידמול ‪45‬‬

‫‪ .8‬א‪ .‬השלימו את הטבלה‪:‬‬ ‫נושא ההשוואה‪ :‬הדמיון והשוני בין שני בתי ספר‬ ‫לפני ‪ 200‬שנה‪-‬‬ ‫תבחינים להשוואה‬ ‫בימי גאוס‬ ‫מספר הלומדים בבית מרבית הילדים העניים לא‬ ‫הלכו לבית ספר‬ ‫הספר‬ ‫____‬ ‫מקום הלימוד של ילדי‬ ‫העשירים‬

‫בית הספר שבו‬ ‫אנחנו לומדים‬ ‫____‬ ‫____‬

‫מין הלומדים‬

‫____‬

‫____‬

‫חלוקה לכיתות‬

‫____‬

‫____‬

‫ב‪ .‬מה למדתם מההשוואה?‬ ‫אפשר להשוות בטבלה ואפשר להשוות במשפטים משלנו‪.‬‬

‫הדרכה‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪46‬‬

‫•כדי להשוות במשפטים משלנו‪ ,‬נכתוב תחילה משפט פתיחה‪:‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬מטרת ההשוואה היא להכיר את הדומה ואת השונה בין בית‬ ‫הספר שבכתבה לבין בית הספר שבו אנחנו לומדים‪.‬‬ ‫•בהמשך נכתוב את גוף ההשוואה נפרט במה דומים בתי הספר‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬גם בבית ספרנו וגם בבית הספר שבכתבה לומדים מתמטיקה‪.‬‬ ‫ואחר כך נכתוב על השונה‪ .‬לדוגמה ‪ :‬בעבר נשלחו ללמוד בעיקר בנים‪,‬‬ ‫ואילו היום לומדים גם בנים וגם בנות בבית הספר‪.‬‬ ‫•נמשיך ונכתוב משפטי השוואה נוספים‪.‬‬ ‫ניעזר במילות השוואה לציון הדומה‪ :‬בדומה ל‪ ...‬כשם ש‪ ....‬כפי ש‪...‬‬ ‫כך גם‪ ...‬בהשוואה ל‪...‬‬ ‫ובמילות השוואה לציון השונה‪ :‬לעומת זאת‪ ...‬אלא ש‪ ...‬בניגוד ל‪...‬‬ ‫אלא‪...‬‬ ‫•בסיום נכתוב מה למדנו מההשוואה‪.‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ ‬

‫ִענְ יְ ינֵ י לשון‬

‫המספר‬ ‫ֵשם ִ‬ ‫התבוננו ַּב ַטבלה‪ׂ .‬שימו לֵ ב לַ הבדלים בין ְמנִ יָ יה ִּבלְ שון זָ כָ ר לִ ְמנִ יָ יה בלשון נְ ֵק ָבה‪.‬‬ ‫הסבירו זה לזה כיצד לא נתּבלּבל ּבין ֵשם המספר ְּבזכר לְ ֵבין ֵשם המספר‬ ‫ִּבנְ ֵק ָבה?‬ ‫זכר‬

‫נקבה‬

‫זכר‬

‫נקבה‬

‫זכר‬

‫נקבה‬

‫ֶא ָחד‬

‫ַא ַחת‬

‫ד־ע ָׂשר‬ ‫ַא ַח ָ‬

‫ת־ע ְׂש ֵרה‬ ‫ַא ַח ֶ‬

‫ֶע ְׂש ִרים וְ ֶא ָחד‬

‫ֶע ְׂש ִרים וְ ַא ַחת‬

‫ְׁשנַ יִ ם‬

‫ְׁש ַּתיִ ם‬

‫ים־ע ָׂשר‬ ‫ָ‬ ‫ְׁשנֵ‬

‫ים־ע ְׂש ֵרה‬ ‫ֶ‬ ‫ְׁש ֵּת‬

‫ּוׁשנַ יִ ם‬ ‫ֶע ְׂש ִרים ְ‬

‫ּוׁש ַּתיִ ם‬ ‫ֶע ְׂש ִרים ְ‬

‫לֹוׁשה‬ ‫ְׁש ָ‬

‫ָׁשלֹוׁש‬

‫לֹוׁש־ע ְׂש ֵרה‬ ‫ֶ‬ ‫ה־ע ָׂשר ְׁש‬ ‫לֹוׁש ָ‬ ‫ְׁש ָ‬

‫לֹוׁשה ֶע ְׂש ִרים וְ ָׁש�ֹלׁש‬ ‫ּוׁש ָ‬ ‫ֶע ְׂש ִרים ְ‬

‫ַא ְר ָּב ָעה‬

‫ַא ְר ַּבע‬

‫ע־ע ְׂש ֵרה‬ ‫ה־ע ָׂשר ַא ְר ַּב ֶ‬ ‫ַא ְר ָּב ָע ָ‬

‫ֶע ְׂש ִרים וְ ַא ְר ָּב ָעה ֶע ְׂש ִרים וְ ַא ְר ַּבע‬

‫ֲח ִמ ָּׁשה‬

‫ָח ֵמׁש‬

‫ׁש־ע ְׂש ֵרה‬ ‫ה־ע ָׂשר ֲח ֵמ ֶ‬ ‫ֲח ִמ ָּׁש ָ‬

‫ֶע ְׂש ִרים וַ ֲח ִמ ָּׁשה ֶע ְׂש ִרים וְ ָח ֵמׁש‬

‫ִׂש ּ ָׂשה‬

‫ֵׁשׁש‬

‫ה־ע ָׂשר‬ ‫ִׂש ּ ָׂש ָ‬

‫ִׁש ְב ָעה‬

‫ֶׁש ַבע‬

‫ע־ע ְׂש ֵרה‬ ‫ה־ע ָׂשר ְש ַב ֶ‬ ‫ִׁש ְב ָע ָ‬

‫ְׁשמֹונָ ה‬

‫ּוׁשמֹונֶ ה‬ ‫ּוׁשמֹונָ ה ֶע ְׂש ִרים ְ‬ ‫ה־ע ְׂש ֵרה ֶע ְׂש ִרים ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ה־ע ָׂשר ְׁשמֹונֶ‬ ‫ָ‬ ‫ְׁשמֹונֶ ה ְׁשמֹונָ‬

‫ִּת ְׁש ָעה‬

‫ְּת ַׁשע‬

‫ֲע ָׂש ָרה‬

‫ֶע ֶׂשר‬

‫ׁש־ע ְׂש ֵרה‬ ‫ֵׁש ֶ‬

‫ע־ע ְׂש ֵרה‬ ‫ה־ע ָׂשר ְּת ַׁש ֶ‬ ‫ִּת ְׁש ָע ָ‬ ‫ֶע ְׂש ִרים‬

‫ֶע ְׂש ִרים‬

‫ֶע ְׂש ִרים וְ ִׁש ָּׁשה‬

‫ֶע ְׂש ִרים וְ ֵׁשׁש‬

‫ֶע ְׂש ִרים וְ ִׁש ְב ָעה ֶע ְׂש ִרים וְ ֶׁש ַבע‬ ‫ֶע ְׂש ִרים וְ ִת ְׁש ָעה ֶע ְׂש ִרים וְ ֵת ַׁשע‬ ‫לֹוׁשים‬ ‫ְׁש ִ‬

‫לֹוׁשים‬ ‫ְׁש ִ‬

‫השם‪.‬‬ ‫ׂשימו לֵ ב‪ :‬בעברית מתאימים את מין ַה ִמ ְס ָּפר לְ ִמין ֵ‬ ‫ּוׁשנֵ י לחמים" או‪" :‬לַ מסיבה ִהגיעו ְׁש ֵּתים ֶע ְׂש ֵרה‬ ‫למשל‪" :‬קניתי ְׁש ֵתי חלות ְ‬ ‫ּוׁשנֵ ים ָע ָׂשר בנים"‪.‬‬ ‫בנות ְ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫הס ָפרות במילים‪:‬‬ ‫‪ִּ .1‬כתבּו את ְ‬ ‫ית ֵתנּו ‪ּ 18‬בנֹות ו־‪ 17‬בנים‪.‬‬ ‫בכ ָ‬ ‫א‪ִ .‬‬ ‫חודשים‪.‬‬ ‫ב‪ְּ .‬ב ָשנה יש ‪ָ 12‬‬ ‫ֹלהים ברא את העולם ב־‪ 7‬ימים‪.‬‬ ‫אׁשית ֶא ִ‬ ‫המסּוּפר בספר ְּב ֵר ִ‬ ‫ַ‬ ‫ג‪ .‬לפי‬ ‫ד‪ִ .‬קריַ ית ‪ 8‬הוא ְש ָמה של עיר ִּבגבּול הצפון‪.‬‬ ‫פועלים ו־‪ 29‬פועלות‪.‬‬ ‫מפעל עובדים ‪ֲ 18‬‬ ‫ה‪ַּ .‬ב ַ‬

‫םידמול ‪47‬‬

‫כאשר מציינים מספר‪ ,‬הוא מופיע בלשון נקבה‪.‬‬

‫ •‬ ‫ •‬ ‫ ‬

‫ׂשרה ָּפחֹות ֵת ַשע"‪.‬‬ ‫ע־ע ֶ‬ ‫"ש ַב ֶ‬ ‫בתרגילי חשבון אומרים לדוגמה‪ְ :‬‬ ‫המ ְס ָּפר ִּבלְ שון זָ ָכר‪.‬‬ ‫מופיע ִ‬ ‫ַ‬ ‫אחרי המילָ ה ִּפי‬ ‫רּבע"‪.‬‬ ‫סּפר ַא ָ‬ ‫לדוגמה‪" :‬המספר ְש ֵתיים עׂשרה גדול ִּפי שלושה ֵמ ַה ִמ ָ‬ ‫"מספר התלמידים בבית הספר גָ ַדל פי שניים"‪.‬‬ ‫שקלים‪ ,‬קילוגרמים וקילומטרים מופיעים אף הם ִּבלְ שון זָ ָכר‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫ִשבעה קילוגרמים; ִת ְש ָעה שקלים; תשעים ותשעה קילומטרים‪.‬‬

‫ •‬

‫הס ָפרות במילים‪:‬‬ ‫‪ִּ .2‬כתבו את ְ‬ ‫במ ֶשך ‪ 4‬חודשים‪.‬‬ ‫א‪ .‬אחי טיֵ יל בהודּו ֶ‬ ‫לח ֵשב‪.2 + 3 = 5 :‬‬ ‫ב‪ .‬אחותי הקטנה בת ‪ .4‬היא מסּוגֶ לֶ ת ַ‬ ‫ג‪ .‬השוקולד עלה ‪ 8‬שקלים‪ .‬הגלידה עלתה ‪ 17‬שקלים‪.‬‬ ‫הדלֶ ק פי ‪.3‬‬ ‫ּומחיר ֶ‬ ‫ד‪ְ .‬מחיר החלב ָעלה פי ‪ְ 2‬‬ ‫ה‪.13 + 8 = 21 .‬‬ ‫ו‪ .‬אבי שוקל פי ‪ 4‬ממני‪.‬‬ ‫ז‪ .‬אני גר ְּב ֶמרחק ‪ 75‬קילומטרים ִמ ֵּבן דודי‪.‬‬ ‫ח‪ָ .‬מה גדול יותר ‪ 8‬או ‪?7‬‬

‫‪48‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ּכותרת‪ָּ ,‬ב ִאיּורים ַּובתצלומים עד עמוד ‪.53-49‬‬ ‫ • ַעיינו ַּב ֶ‬ ‫מּוׂשג ּכְ ללי על התוכֶ ן‪.‬‬ ‫תקּבלּו ָ‬ ‫ְ‬ ‫המשפט הראשון בכל ִּפסקה‪ .‬כך‬ ‫ִקראּו את ִ‬ ‫הנוׂשא‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ • ִרשמּו שאלות ֶש ְמ ַעניֵ ין ֶאתכם לדעת על‬ ‫ •עתה ִקראו בעיּון‪.‬‬

‫ַה ְמ ָצ ַאת ַה ְּכ ָתב‬ ‫‪ 1‬בימינו‪ ,‬כאשר רוצים לזכור מידע חשוב‪ ,‬כותבים אותו על דף נייר או‬ ‫שומרים אותו בקובץ במחשב‪ ,‬אבל לפני אלפי שנים ַהּכְ תב לא היה קיים‪.‬‬ ‫יֶ דע שהיה חשּוב שמרּו ַּבזיכרון או שהידע ָא ַבד‪ .‬הרועים זכרו את מספר‬ ‫והעזִ ים ָב ֵעדר‪ ,‬והאיכרים זכרו את מספר ַׂש ֵקי התבואה‪ .‬זקני‬ ‫הּכ ָב ִׂשים ִ‬ ‫ְ‬ ‫יּפרּו מהזיכרון אגדות ושירים שעברו בעל־פה מדור לדור‪ .‬גם‬ ‫השבט ִס ְ‬ ‫ֵ‬ ‫נשמרו ַּבזיכרון וגרמו לא אחת סכסוכים כאשר כל‬ ‫הסּכמים בין סוחרים ְ‬ ‫ֵ‬ ‫אחר מההסכם‪.‬‬ ‫צד זָ ַכר ְּפרט ֵ‬ ‫‪ 2‬הכתב התחיל להתפתח דרך ציּורי מערות‪ .‬לפני אלפי שנים בני האדם‬ ‫לש ֵמר ֵאירועים חשובים שקרו ובעיקר‬ ‫ציירו ציורים על קירות המערות כדי ַ‬ ‫כדי להעביר ידע על שיטות ַציִ ד ושיטות מלחמה לדורות הבאים‪.‬‬ ‫‪ 3‬הראשונים שהתחילו לכתוב היו סֹופרי המלך במצרים הקדומה ַּוב ֲא ַרם‬ ‫נַ ֲה ַריִ ם לפני כ־‪ 5000‬שנה‪ .‬הם השתמשו ִּבכתב תמונות‪ .‬לדוגמה‪ :‬את המילה‬ ‫‪ֵ ,‬קן כתבו‬ ‫פר כתבו כך‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ועיִ ן — כך‪:‬‬ ‫‪ַ ,‬‬ ‫כך‪:‬‬ ‫הם רשמו ְּב ֶעזרת כתב התמונות‬ ‫במחסני‬ ‫ְ‬ ‫את ְמלַ אי התבואה‬ ‫המסים‬ ‫המלך‪ ,‬את מידת גְ ִביית ִ‬ ‫שחוקק המלך‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ואת החוקים‬ ‫ִּבכתב התמונות היו אלָ פים רבים‬ ‫של ציורים ורק אנשים ְמ ַע ִטים‬ ‫מהח ְברה הגבוהה קראו והבינו‬ ‫ֶ‬ ‫המ ָת ֲא ִרים ַציִ ד לִ פני ַה ְמצאת הכתב‬ ‫ציורים ְ‬ ‫אותו‪.‬‬

‫םידמול ‪49‬‬

‫במצריִ ם על אבנים ּולאחר מכן ִהמציאו‬ ‫ַ‬ ‫‪ַּ 4‬ב ַהתחלה ָחרטו את כתב התמונות‬ ‫גֹומא שגדלו על גדות נהר הנילּוס‬ ‫הּפ ִּפירּוס‪ .‬המצרים לקחו צמחי ֶ‬ ‫את ַד ֵּפי ָ‬ ‫ואילו ַּב ֲא ָרם‬ ‫והפיקו ממנו דּפים שטוחים שאפשר לכתוב עליהם ִּבדיו ְּובצבע‪ִ ,‬‬ ‫ֵ‬ ‫ביתד‬ ‫נַ ֲה ַריִ ם כתבו ִּבכתב היְ ֵתדֹות‪ :‬לקחו לוחות ֵח ָמר רך ולח שעליהם חרטו ֵ‬ ‫(מקל שקצהו התחתון שטוח) ולָ חצּו על לוח ֵח ָמר רטוב עד שנוצרו קווים‬ ‫לוח ֵיבש‬ ‫ייּבשּו ַּבשמש או ָׂשרפו בתנורים ויצרו ַ‬ ‫וסימנים אחרים‪ .‬את הלּוחֹות ְ‬ ‫קשיח‪ .‬במהלך הדורות‪ ,‬העמים שהשתמשו ִּבכתב יתדות עברו ְּב ַה ְד ָרגָ ה‬ ‫ַ‬ ‫להשתמש ִּבכתב סימנים קבוע (ראו דוגמה מימין)‪.‬‬ ‫התפתח כתב הסימנים לִ כְ ַתב ְצלילים‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫‪ 5‬במשך הזמן‬ ‫לש ֵמש לִ ְכתיבת המילים רצון‪ ,‬רגיל‪,‬‬ ‫הצליל ר היה יכול ַ‬ ‫ראשי‪ .‬הצליל ש היה יכול לְ ַש ֵמש לכתיבת כמה וכמה‬ ‫מילים‪ ,‬כגון‪ׂ :‬שמחה‪ׂ ,‬שמלה‪ ,‬שמשייה ועוד‪ .‬אך גם ִּבכתב‬ ‫הצלילים עדיין היו ֵמאות סימנים וְ נִ דרש זמן ַרב ללמדם‪.‬‬ ‫‪ 6‬השלב האחרון ְּב ִהתפתחות הכתב ֵהחל לפני הרבה מאוד‬ ‫בפניקיה (לבנון של ימינו) ִהמציאו את שיטת‬ ‫שנים‪ ,‬כאשר ֵ‬ ‫האלף־בית שיש בה רק ‪ 22‬סימנים‪ ,‬כמו בעברית שלנו‪.‬‬ ‫הּכנַ ֲענִ י שהתפתח לַ ּכְ תב שבו אנו משתמשים‬ ‫ זה הכתב ְ‬ ‫היום‪.‬‬ ‫לוח ֵח ָמר ועליו כתב‬ ‫היתדות‪ .‬הוא בגודל כף יד‬

‫התפתחות האלף־בית העברי‬ ‫ציור של ראש‬ ‫שהתפתח‬ ‫והפך לסימן‬ ‫קבוע בכתב‬ ‫היתדות‬

‫מּכתב ְּכנַ ֲענִ י ‬ ‫ְ‬ ‫לִ כתב ֵפניקי ‬ ‫לַ ְּכתב ָה ִעברי הקדום ‬ ‫המרּוּבע ‬ ‫ָ‬ ‫וְ לַ ְּכתב ָה ִעברי‬

‫‪50‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫א ב ג ד ה ו‬

‫השפעת המצאת הכתב על התפתחות התרבות‬ ‫אמצעי התקשורת החשוב ביותר כמעט בין בני אדם‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫‪ 7‬הכתב בימינו הוא‬ ‫אי אפשר לדמיין את העולם כיום בלי הכתב‪ .‬בעזרת הכתב אנחנו חוקרים‬ ‫ּומ ָת ֲע ִדים את תֹולדות‬ ‫את העולם‪ְ ,‬מ ַש ְמרים את היֶ דע שנאסף בספריות ְ‬ ‫קבלות וחשבונות‪.‬‬ ‫ָה ַעמים‪ .‬הכתב ְמ ַש ֵמש גם לִ כְ תיבת מסמכים‪ ,‬אישורים‪ּ ָ ,‬‬ ‫באמצעות הכתב אנחנו ַמביעים רגשות‪ ,‬כותבים מחשבות‪ְ ,‬מ ַס ְּפ ִרים‬ ‫במסרונים‪,‬‬ ‫סיפורים‪ ,‬כותבים שירים ּומתקשרים לבני אדם — במכתבים‪ִ ,‬‬ ‫באי מיילים‪ ,‬במרשתת‪ ,‬בפייסבוק ועוד‪.‬‬ ‫ ובעיקר‪ ,‬בלי הכתב לא יְ כולתם לקרוא כאן עכשיו איך התפתח הכתב‪.‬‬ ‫(מעובד על פי מקורות שונים)‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫שּכ ַתבתם לקראת הקריאה ְמצאתם תשּובה ְּבקטע‬ ‫לאילו שאלות ְ‬ ‫‪ֵ .1‬‬ ‫המידע?‬ ‫ֵ‬ ‫‪ִ .2‬קראו ִּפסקה ראשונה‪ .‬כיצד ֶהעבירו את היֶ דע לִ פנֵ י המצאת הכתב?‬ ‫המערות?‬ ‫ָ‬ ‫לציֵ יר על קירות‬ ‫לאילּו ְצ ָרכים התחילו ַ‬ ‫‪ִ .3‬קראּו ִּפסקה שנייה‪ֵ .‬‬ ‫מעטים ֵהבינו וְ יָ דעו לִ כתוב ב"כתב הציורים" לפי פסקה ‪?3‬‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬מדוע רק ַ‬ ‫חֹומ ֵרי ַה ְּכתיבה ְב ַא ָרם נַ ֲה ַריִ ים ֵמחֹומרי הכתיבה‬ ‫ב‪ .‬במה שונים היו ְ‬ ‫במצריִ ם לפי פסקה ‪?4‬‬ ‫ַ‬ ‫התּפתחות‪ַ .‬ציינו אותם‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫‪ַ .5‬הכתב עבר ארבעה ְׁשלַ ֵּבי‬ ‫‪ַּ .6‬בקטע שקראתם יש יסוד של ַהשוואה בין שתי תקּופות‪ :‬התקופה‬ ‫שלִ פנֵ י המצאת הכתב והתקופה ֶשלְ אחריה‪.‬‬ ‫קראו ֵשנית את ִּפסקה ‪ 1‬ואת פסקה ‪ 7‬וְ ַהשלימו את הטבלה שבראש‬ ‫העמוד הבא‪.‬‬

‫םידמול ‪51‬‬

‫יה‬ ‫אח ֶר ָ‬ ‫הּכתב ּולְ ֲ‬ ‫המצ ַאת ְ‬ ‫ָ‬ ‫סירת ֵמ ַידע לִ פני‬ ‫השוואה בין ְמ ַ‬ ‫תבחינים‬

‫לפני המצאת הכתב‬

‫אחרי המצאת הכתב‬

‫כיצד מסרו את היֶ ַדע?‬ ‫החסרונות לדרך‬ ‫מה ֶ‬ ‫ַה ֲע ָב ַרת היֶ ַדע?‬ ‫מה היתרונות לדרך‬ ‫ַה ֲע ָב ַרת היֶ ַדע?‬ ‫מסקנתי ֵמ ַההשוָ ואה‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫‪ .7‬מה מוסיפה הטבלה שבעמוד ‪ 50‬למטה לַ ֲה ָבנַ ת התפתחּות הכתב?‬ ‫‪ .8‬איזה יֶ דע חדש למדתם מהקטע?‬ ‫‪ .9‬לפי איזה סדר נמסר המידע שבקטע?‬

‫ ‬

‫ענְיְינֵי לשון‬ ‫ִ‬ ‫ו"ו החיבור‬ ‫האות ו"ו ְמ ַח ֶּב ֶרת בין מילים ("הרועים זָ כרו את מספר הכבשים וְ ָה ִעזים‬ ‫בעדר")‪.‬‬ ‫ההסּכמים ּבין‬ ‫ֵ‬ ‫ו"ו החיבור גם ְמחברת בין ֶחלְ ֵקי משּפטים‪( .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫הסוחרים נשמרו בזיכרון וְ גרמו לא אחת סכסוכים כאשר כל ַצד זָ ַכר ְּפרט‬ ‫אחר מההסּכם")‪.‬‬ ‫ֵ‬

‫האלה‪:‬‬ ‫הוסיפו את ו"ו החיבור ַּבמקומות הדרושים ַּב ְמשפטים ֵ‬ ‫‪ּ .1‬בני אדם ִציְ ירו ציורים כדי להעביר יֶ דע על שיטות ַציִ ד שיטות מלחמה‪.‬‬ ‫‪ .2‬החוקרים ְמ ַׁש ְמ ִרים את היֶ דע שנֶ אסף מתעדים את תולדות העמים‪.‬‬ ‫קּבלות‪.‬‬ ‫מסמכים‪ ,‬אישורים ָ‬ ‫ָ‬ ‫משמש לִ כתיבת‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .3‬הּכתב‬

‫‪52‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫מסּפרים‬ ‫ְ‬ ‫הּכתב אנחנו מּביעים רגָ שות ּכותבים מחשבות‬ ‫‪ .4‬בעזרת ְ‬ ‫מת ַק ְשרים לבני אדם‪.‬‬ ‫סיּפורים ְ‬ ‫‪ַּ .5‬ב ֲהכנת שיעורי הבית לעיתים אני כותבת לעיתים אני מקלידה‪.‬‬ ‫מתי מופיע ו' החיבור במשפט ומתי ‪ -‬פסיק?‬ ‫‪ַּ .6‬ב ִּפסקה האחרונה יש רשימה שכוללת ארבעה פריטים‪:‬‬ ‫"הכתב משמש לכתיבת מסמכים‪ ,‬אישורים‪ ,‬קבלות וחשבונות"‪.‬‬ ‫הסבירו מתי מופיע ְּפ ִסיק ַּבמשפט שלעיל ומתי אינו מופיע?‬ ‫‪ַ .7‬העתיקו והוסיפו ְּפ ִסיק ַּבמקומות המתאימים‪:‬‬ ‫ואירועים‪.‬‬ ‫א‪ .‬באמצעות הכתב אנחנו מספרים על רגָ שות מחשבות ֵ‬ ‫ב‪ .‬נסענו מחיפה לאילת‪ּ ַ .‬בדרך ָחנינו בנתניה בתל אביב‬ ‫ובבאר שבע‪.‬‬ ‫ג‪ַּ .‬בקלמר יש לי עפרונות ֵעטים עפרונות צבעוניים ּומחק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בחרתי לַ דמויות בסיפור שכתבתי את ְשמות אחותי ואחי‪ :‬רעות יובב‬ ‫דוד ואליהו‪.‬‬ ‫‪ִ .8‬רשמו את הפריטים המצויים ביַ לקוטכם וְ כִ תבו סימני פיסוק ַּבמקומות‬ ‫המתאימים‪.‬‬

‫םידמול ‪53‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫•היזכרו בסוגים השונים של הכותרות‪ .‬במידת הצורך היעזרו בכתוב במסגרת‬ ‫בעמוד ‪.45‬‬ ‫שערּו‪ ,‬מדוע ָּב ֲחרה הכותבת שלא לגַ לֹות לנו ִּב ְמפורש‬ ‫• ִקראו את כותרת הכתבה‪ֲ .‬‬ ‫נושׂא הכתבה?‬ ‫ַּבכותרת‪ ,‬מה הּוא ֵ‬ ‫הּפסקה ָה ֲאחרונה‪ ,‬מה הבנתם‬ ‫• ִקראו את המשפט הראשון בכל ִּפסקה ואת ִ‬ ‫מהם על נושא הכתבה?‬ ‫•בזמן הקריאה חשבו מה מוסיפה הכתבה הזאת על מה שלמדתם על המצאת‬ ‫הכתב?‬

‫איזה מין כתב זה? ‪/‬‬

‫לֵ נָ ה חארש־זֶ ָה ִבי‬

‫המצאתי כתב ְס ָתרים‪ ,‬אבל היה לי משעמם להשתמש‬ ‫ֵ‬ ‫‪ 1‬כשהייתי בכיתה ד'‬ ‫המפתח של כתב הסתרים לכל החברים‬ ‫ַ‬ ‫בו לבדי‪ ,‬והתחלתי לחלֵ ק את‬ ‫שלי‪ .‬התכתבנו זה ִעם זה ִּבזמן השיעורים‪ ,‬וגם ִאם המורה היתה מחרימה‬ ‫הּפתק‪ ,‬היא לא הבינה את מה שהיה ָּכתּוב בו‪ .‬יום אחד היא החרימה‬ ‫את ֶ‬ ‫גם את המפתח‪ .‬הכתב הפסיק להיות כתב סתרים‪.‬‬ ‫בא ְרכֵ יאֹולֹוגְ יָ ה‪ 1,‬התברר לי שהיה כתב עתיק‪,‬‬ ‫‪ 2‬כשגדלתי והתחלתי להתעניין ַ‬ ‫שבמשך שנים רבות מאוד איש לא הצליח לפענֵ ַח אותו‪ ,‬כי לא נִ שאר ָּבעֹולם‬ ‫אדם שידע לקרוא אותו או לכתוב בו‪ .‬במשך ‪ 1,500‬שנה היה ַהּכְ תב הזה‪,‬‬ ‫במצריִם על קירות של ִמקדשים‪ ,‬בתוך ְק ָברים‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫ְּבעצם‪ ,‬כתב סתרים‪ .‬הוא נמצא‬ ‫על חפצים ועל ָּפ ִּפירוסים‪ 2,‬והיה גָ לּוי לָ ַעין‪ ,‬אבל איש לא ידע לקרוא אותו‪.‬‬ ‫לֹועזִ ית) על שם החרטומים‪,‬‬ ‫(הירוגְ ליפים‪ְּ ,‬ב ֲ‬ ‫טּומים" ִ‬ ‫"ּכ ַתב ַה ַח ְר ִ‬ ‫הוא נקרא ְ‬ ‫המ ְצ ִרים שהמציאו אותו‪ ,‬והיה מורכב ִמציורים‪ ,‬ולא ֵמאותיות‪.‬‬ ‫הכוהנים ִ‬ ‫שנים רבות ניסו אנשים לְ ַפ ֲענֵ ַח את כתב החרטומים‪ ,‬ולא ִהצליחו‪ ,‬לא רק‬ ‫מפני שהסימנים היו מסתוריים‪ ,‬אלא מפני שהׂשפה שבה הוא כתוב‪ִ ,‬מ ְצ ִרית‬ ‫דיּבר בה‪ .‬אבל הכתובות‬ ‫קדומה‪ ,‬כבר היתה שפה ֵמתה זה זמן רב‪ ,‬ואיש לא ֵ‬ ‫לסקרן את החוקרים‪ ,‬והם לא ִהפסיקו לנַ סות לפענח אותן‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫המשיכו‬ ‫‪ 3‬לפנֵ י יותר מ־‪ 200‬שנים‪ ,‬בשנת ‪ ,1799‬חפרּו חיילָ יו של נַ ּפֹולֵ אֹון‪ ,‬קיסר צרפת‪,‬‬ ‫יְ סודות לְ ִביצורים ְסביב הכפר ַה ִמ ְצ ִרי ָר ִשיד (הצרפתים קראו לו רוזֵ טה)‪,‬‬ ‫ארכיאולוגיה‪ - 1‬מדע העוסק בחשיפת חפצים עתיקים מתוך האדמה ובחקירתם‬ ‫ֵ‬ ‫הגומא — פפירוס‬ ‫ֶ‬ ‫ָּפ ִּפירוסים‪ — 2‬נייר מצרי‪ ,‬עשוי מצמח‬

‫‪54‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫תֹובת‬ ‫ּומצאו שם ֶאבן שחורה ועליה ְכ ֶ‬ ‫ּובשלושה‬ ‫ָ‬ ‫בשתי שפות — ִמצרית ויוָ ונִ ית —‬ ‫כתבים שונים‪ :‬כתב מצרי עתיק‪ ,‬כתב‬ ‫ֵדמֹוטי‪ ,‬שהוא כתב מצרי מאוחר ופשוט‬ ‫החרטומים‪ּ ,‬וכתב יְ וָ וני‪.‬‬ ‫יותר מכתב ַ‬ ‫‪ 4‬תשע שנים לפני שנמצאה האבן ברוזֵ טה‪,‬‬ ‫ ‬ ‫בשנת ‪ ,1790‬נולד בצרפת ילד ושמו‬ ‫זַ 'אן ַש ְמּפֹולְ יֹון‪ .‬זַ 'אן אהב ָׂשפות וניסה‬ ‫ללמוד בעצמו עברית‪ ,‬ערבית ואפילו‬ ‫סינית‪ .‬כשגדל למד שפות רבות‪ ,‬למד‬ ‫אבן הרוזֵ טה‬ ‫ַּבלְ ָשנּות‪ 1‬והיה לחוקר שפות‪ .‬כשהיה בן‬ ‫יפענֵ ַח את‬ ‫‪ ,11‬שמע על האבן ֵמרוזֵ טה ונשבע שיגלה את הסוד שלה וִ ַ‬ ‫הכתב המצרי העתיק‪ .‬ובאמת הוא ִהצליח‪ַּ .‬בשלב הראשון הוא ניסה לפענח‬ ‫את מה שכתוב על האבן‪ .‬כאמור‪ ,‬אחת הׂשפות שבכתובת היתה הׂשפה‬ ‫היוָ ונית העתיקה‪ ,‬ואנשים רבים ידעו לקרוא אותה ולכתוב בה‪ .‬ז'אן שמפוליון‬ ‫שבשלושת הכתבים ַהחרּוטים ָּבאבן כתוב אותו הדבר‪ ,‬ושהוא יוכל‬ ‫ֶ‬ ‫שיער‬ ‫ֵ‬ ‫להיעזר ַּביְ וָ ונית כדי לפענח את מה שכתוב ַב ְּכתב ַה ִמצרי העתיק‪ .‬הוא‬ ‫ֵ‬ ‫ָצ ַדק‪ .‬המילים הכתובות ִּביוונית שימשו ֵמ ֵעין מילון לִ כְ ַתב החרטומים‪.‬‬ ‫ענוח הכתובת היה רק תחילת הדרך‪ .‬לז'אן שמפוליון נדרשו ‪25‬‬ ‫ אבל ִּפ ַ‬ ‫שנים כדי לְ ַפ ֵצ ַח את חידת כתב החרטומים‪ .‬בעזרת הסימנים שכבר היו‬ ‫ידועים לו מהכתובת שעל האבן‪ ,‬הצליח לקרוא מילים גם ִּבכתובות אחרות‪.‬‬ ‫‪ַ 5‬שמפוליון הצליח לפענח רק ֵחלק קטן ֵמאלפי הסימנים של כתב החרטומים‪,‬‬ ‫בין היֶ תר‪ ,‬מּפנֵ י שמת בגיל צעיר — ארבעים ואחת‪ .‬אבל העבודה שלו סללה‬ ‫את הדרך לחוקרים אחרים‪ ,‬והיום חידת כתב החרטומים פתורה לגמרי‪.‬‬ ‫מתּכוונים‬ ‫ַ‬ ‫היום‪ ,‬כאשר אומרים למישהו שהוא כותב בכתב חרטומים‪,‬‬ ‫שהכתב שלו לא ברור ואי אפשר לפענח את מה שהוא כותב‪.‬‬ ‫(מתוך "עיניים"‪" ,‬שפה"‪ ,‬גיליון ‪)6‬‬ ‫ַּב ְל ָשנּות‪ - 1‬היא חקר השפות‪ַּ .‬בלְ ָשן ‪ -‬אדם הבקי בשפות רבות‪ .‬וחוקר מדעי של שפות‪.‬‬

‫םידמול ‪55‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫פסקה ‪1‬‬ ‫המידע שבקטע בטבלה‪ַ .‬השלימו לפי הדוגמה‪.‬‬ ‫לרּכז את עיקר ֵ‬ ‫‪ .1‬נוח ֵ‬ ‫(אפשר לשרטט את הטבלה במחשב)‪.‬‬ ‫איזה מין כתב זה?‬ ‫על מי או על מה כתוב?‬

‫פסקה ‪ 1‬לנה חרשי (הכותבת)‬ ‫טּומים‬ ‫הח ְר ִ‬ ‫פסקה ‪ 2‬כתב ַ‬

‫מה כתוב?‬

‫___‬ ‫‪ .1‬זֶ הּו כתב ציורים שנמצא על‬ ‫קירות מקדשים‪ ,‬על חפצים‬ ‫ועל ַּפ ִּפירוסים‪.‬‬ ‫‪ .2‬במשך ‪ 1,500‬שנים לא הצליחו‬ ‫לפענח מה כתוב בו‪.‬‬ ‫‪ .3‬המציאו אותו החרטומים‪ ,‬כוהני‬ ‫מצרים הקדומה‪ .‬השפה לא‬ ‫היתה בשימוש זמן רב מאוד‪,‬‬ ‫ואיש לא דיבר בה‪.‬‬

‫פסקה ‪ 3‬אבן הרוזֵ טה‬

‫‪----‬‬

‫פסקה ‪ 4‬ז'אן ַשמפוליון‬

‫‪----‬‬

‫פסקה ‪ 5‬ז'אן ַשמפוליון‬ ‫ִּפענוח כתב החרטּומים‬

‫‪----‬‬

‫‪ .2‬מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬בחרה הכותבת לפתוח את הכתבה בסיפור אישי‬ ‫מילדותה?‬ ‫‪ .3‬מדוע נוהגים לקרוא לִ כתב בלתי ָקריא ַּבשם "כתב חרטּומים"?‬

‫‪56‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ כותבים במחברת או מקלידים במחשב‬ ‫ַשערו שז'אן שמפוליון הוזמן להרצות בכנס בלשנים על ִּפענוח כתב‬ ‫כת ָבה‪ .‬תוכלו‬ ‫החרטומים ִּכתבו את דבריו בגוף ראשון‪ֵ .‬היעזרו ַּב ֵמ ַידע ֶש ַּב ָ‬ ‫להתחיל כך‪ :‬נושא הרצאתי‪....‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫‪ .1‬‬

‫‪ .2‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ .3‬‬

‫‪ .4‬‬

‫ההבדל ביניהם‪.‬‬ ‫וּפענוח — ַהסבירו במילים שלכם מהו ֶ‬ ‫ֵּפירוש‪ַּ ,‬תרגום ִ‬ ‫ֵהיעזרו במשפטים שלהלן‪:‬‬ ‫אנחנו ְמ ָפרשים פסוק מן המקרא‪.‬‬ ‫אנחנו מתרגְ מים מעברית לאנגלית‪.‬‬ ‫מפענחים כתב סתרים‪.‬‬ ‫אנחנו ַ‬ ‫ְ ּבפסקה ‪ 5‬כתוב על עבודתו של שמפוליון‪:‬‬ ‫"אבל העבודה שלו ָס ְל ָלה את הדרך לחוקרים אחרים"‪.‬‬ ‫יש בׂשפה העברית צירופים רבים עם המילה ֶד ֶרך‪ַ .‬חפשו במילון את‬ ‫משמעות הצירופים שלהלן ושבצו אותם במשפטים משלכם‪:‬‬ ‫א‪ .‬זו היתה ְּפריצת דרך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוא ִהמשיך את דרכה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הוא ִהשחית את דרּכו‪.‬‬ ‫סּוּפר בתורה שאימו של משה ִה ְצ ִּפינָ ה את משה שלושה חודשים‬ ‫ְמ ָ‬ ‫המ ְצרים‪ ,‬אבל לאחר מכן‪ ,‬כתוב‪ֹ" :‬לא יָ כְ לָ ה עֹוד ַה ְצ ִפינֹו"‪.‬‬ ‫ִמ ְּפנֵ י ִ‬ ‫"צֹופן"‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫א‪ַ .‬הסבירו מדוע המילה ַהּנִ ְר ֶד ֶפת לִ כְ ַתב ְס ָתרים היא‪:‬‬ ‫בשם‪":‬ה ְצ ָּפנָ ה"?‬ ‫ַ‬ ‫ב‪ .‬מדוע קוראים לַ ַה ְמ ָצ ָאה של כתב סתרים‬ ‫לפניכם תפזורת של מילים‪ַ .‬סדרו אותן בקבוצות לפי שורשיהן‪:‬‬ ‫ֶ‬ ‫ִספרות ּכְ ַתב‬ ‫מדּפסת להדּפיס כתיבה ספרייה ְדפּוס‬ ‫ְּכ ִתיב‬ ‫הדּפסה‬ ‫ָ‬ ‫סופר מכתב‬ ‫ֵ‬ ‫ֵספר‬

‫ יוצרים‬ ‫ִאם ִתרצו‪ַ ,‬המציאו ְּכתב סתרים משלכם‪ַ .‬הסבירו את העיקרון שלפיו ְּבניתם‬ ‫אותו‪.‬‬

‫םידמול ‪57‬‬

‫ַחיֵ י ַה ֶחברה שלנו ִמ ְתנַ ֲהלים ְּב ֶחלְ ָקם ַּב ַה ְפ ָסקות‪.‬‬ ‫בּוצתי‪.‬‬ ‫הק ָ‬ ‫המׂשחק ְ‬ ‫מהּפעילּויות ַה ֶח ְב ָר ִתיֹות ַה ְמ ַהנֹות בהפסקה היא ִ‬ ‫ְ‬ ‫אחת‬ ‫ׂשּומת לֵ ב וְ ַׂש ֲחקּו‬ ‫לִ פניכם הוראות ַה ְפ ָעלָ ה לְ ִמ ְשחק ָח ֵצר‪ִ .‬קראו אותם ִּב ְת ֶ‬ ‫לפיהם‪.‬‬

‫שם המשחק‪21 :‬‬ ‫מסּפר המשתתפים‪ 8 :‬עד ‪.12‬‬ ‫ַ‬ ‫גרשי ֲח ַצר בית הספר‪.‬‬ ‫ְמקום המשחק‪ :‬אחד ִמ ִמ ֵ‬ ‫ֲא ִביזָ ִרים‪ :‬כדור ָעף או כדור ַרך‪.‬‬ ‫הוראות המשחק‬ ‫‪ַ .1‬חלקו את הילדים לשתי קבוצות שוות‪.‬‬ ‫מקבלת ראשונה את הכדור‪.‬‬ ‫‪ִ .2‬קבעו בהגרלה איזו קבוצה ַ‬ ‫התּפזרּו ַּבמגרש‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫‪ .3‬‬ ‫חברי הקבוצה‪.‬‬ ‫‪ִ .4‬מסרו את הכדור בין ֵ‬ ‫שה ַּפלתם את הכדור או שחברי הקבוצה השנייה הצליחו‬ ‫‪ .5‬במקרה ִ‬ ‫לתפוס אותו‪ ,‬הכדור עובר אליהם‪.‬‬ ‫שמ ְצליחה להשלים ‪ְ 21‬תפיסות היא המנצחת‪.‬‬ ‫‪ .6‬קבוצה ַ‬ ‫(על פי "משחקים של פעם"‪ ,‬אתר משרד החינוך)‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ִּ .1‬כתבו דוגמאות לְ מילֹות ַה ַה ְפ ָעלָ ה בהוראות המשחק‪.‬‬ ‫ניסּוח ההוראות למשחק ברור? ַהסבירו‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫‪ .2‬האם לדעתכם‪,‬‬ ‫‪ .3‬האם לדעתכם אפשר לְ ַה ְקדים את הוראה ‪ 5‬לפני הוראה ‪ ?4‬נַ מקו‪.‬‬

‫ כותבים‬ ‫כתבו הוראות הפעלה לְ משחק שאתם מכירים לפי ַה ֶדגֶ ם ֶשלְ ֵעיל‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫רֹומ ְמ ָּתנּו ִמ ָּכל ַה ְּלׁשֹונֹות"‬ ‫"וְ ַ‬

‫(מתוך התפילה)‬

‫ַדברו עברית!‬

‫אליעזר בן יהודה‬

‫כותרת המדור "ורוממתנו מכל הלשונות"‪ .‬היא משפט מתוך התפילה‪ .‬רוממתנו ‪-‬‬ ‫רוממת אותנו‪ ,‬את עם ישראל‪ ,‬כאשר נתת לנו את השפה העברית‪ .‬עברית היא השפה‬ ‫שאלוקים דיבר בה כאשר ברא את העולם במאמר‪ .‬ה' דיבר אל אדם הראשון ואל משה‬ ‫בעברית ואף עשרת הדברות נכתבו בעברית על הר סיני‪ .‬לכן העברית היא שפה שיש‬ ‫בה כבוד וִ יקר‪.‬‬ ‫‪µ‬‬ ‫"רֹומם" כך‪:‬‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .1‬במילון מוסברת המילה‬ ‫ ג‪ֵ .‬הרים גבוה ֵמעל אחרים‪.‬‬ ‫ב‪ִ .‬ש ַיּבח‬ ‫ א‪ֶ .‬ה ֱעלָ ה ּגָ בֹוּהַ ‬ ‫ איזה מהפירושים מתאים למשפט שלעיל?‬ ‫רֹומם?‬ ‫רֹומם? את מי ֵ‬ ‫‪ .2‬מיהו ַה ְמ ֵ‬ ‫‪ .3‬שערו‪ ,‬מדוע מכנים את העברית בשם "לְ ׁשֹון קודש"?‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫ המדור מדגיש את המאמץ הגדול שהשקיעו אליעזר בן יהודה וחיים נחמן ביאליק‬ ‫למען חידוש הדיבור בעברית בארץ ישראל‪ .‬בזכותם אנחנו לומדים‪ ,‬מדברים‪ ,‬קוראים‬ ‫וכותבים בשפה שבה ניתנה התורה לישראל‪.‬‬ ‫ס סנִ קרא את השיר "ככה זה בעברית" מאת ַדתיה בן־דור ונכיר צּורות יוצאות דֹופן‬ ‫ִּבלשון רבים‪.‬‬ ‫ס סנקרא קטע מידע על חידוש הדיּבּור בעברית בארץ ישראל‪.‬‬

‫ּתְַמֹורְו" ‪59‬‬ ‫ּ ָנ מ‬ ‫שְּלַה לָּכִמ ו‬

‫ָּכ ָכה זֶ ה ְּב ִע ְב ִרית ‪/‬‬

‫ָד ִתיָ ה ֶּבן־דֹור‬

‫אֹומ ִרים ‪ַ -‬ה ְר ֵּבה ח ִֹרים וְ חֹר ֶא ָחד ‪-‬‬ ‫ִאם ְ‬ ‫הֹורים וְ הֹר ֶא ָחד?‬ ‫אֹומ ִרים ‪ַ -‬ה ְר ֵּבה ִ‬ ‫לָ ָּמה ֹלא ְ‬ ‫אֹומ ִרים חֹר ֶא ָחד וְ ַה ְר ֵּבה ח ִֹרים ‪-‬‬ ‫וְ ִאם ְ‬ ‫אֹורים?‬ ‫אֹומ ִרים ‪ -‬אֹור ֶא ָחד וְ ַה ְר ֵּבה ִ‬ ‫לָ ָּמה ֹלא ְ‬ ‫לָ ָּמה? ּכָ כָ ה זֶ ה ְּב ִע ְב ִרית‪.‬‬ ‫אֹומ ִרים ‪ַ -‬ה ְר ֵּבה ַּב ְרנָ ִׁשים ַּוב ְרנָ ׁש ֶא ָחד‬ ‫ִאם ְ‬ ‫אֹומ ִרים ‪ַ -‬ה ְר ֵּבה ֲאנָ ִׁשים וְ ָאנָ ׁש ֶא ָחד?‬ ‫לָ ָּמה ֹלא ְ‬ ‫חֹופים‬ ‫אֹומ ִרים ‪ -‬חֹוף ֶא ָחד וְ ַה ְר ֵּבה ִ‬ ‫וְ ִאם ְ‬ ‫עֹופים?‬ ‫אֹומ ִרים ‪ -‬עֹוף ֶא ָחד וְ ַה ְר ֵּבה ִ‬ ‫לָ ָּמה ֹלא ְ‬ ‫לָ ָּמה? ּכָ כָ ה זֶ ה ְּב ִע ְב ִרית‪.‬‬

‫‪µ µµ‬‬ ‫ ‬

‫ִענְ יְ ינֵ י לשון‬

‫‪ .1‬השלימו לפי ֶדגֶ ם השיר‪:‬‬ ‫למה אומרים "הרבה גּורים" וְ " ‪ ---‬אחד"?‬ ‫למה לא אומרים‪" :‬הרבה ‪ " ---‬וְ "שּוק אחד"?‬ ‫אם אומרים‪" :‬הרבה ִּביצות" וְ " ‪ ---‬אחת"?‬ ‫"ּו"ביצה אחת"?‬ ‫ֵ‬ ‫למה לא אומרים‪" :‬הרבה ‪---‬‬ ‫השמות האלה‪:‬‬ ‫‪ַ . 2‬השלימו את צורת הרבים של ֵ‬ ‫ְלׁשֹון נְ ֵק ָבה‬ ‫ְלׁשֹון זָ ָכר ‬ ‫ ‬ ‫רבים‬ ‫יחיד ‬ ‫רבים ‬ ‫ יחיד ‬ ‫ְּדבו ִֹרים‬ ‫בֹורה ‬ ‫ְּד ָ‬ ‫אֹוצרֹות ‬ ‫ָ‬ ‫אֹוצר ‬ ‫ָ‬ ‫ ‬ ‫‪--‬‬‫ְּת ֵאנָ ה ‬ ‫‪ --‬‬‫ חֹוב ‬ ‫‪--‬‬‫נְ ָמלָ ה ‬ ‫‪ --‬‬‫ ְּבכֹור ‬ ‫‪--‬‬‫ִׁשיּבֹולֶ ת ‬ ‫‪ --‬‬‫ ִד ֵיּבר ‬

‫‪60‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫כותרות המשנה‪ַ .‬שערו‪ ,‬מה תוכן הכתוב?‬ ‫ • ִקראו את הכותרת ואת ְ‬ ‫ •עתה קראו בעיון‪.‬‬

‫בּורה בארץ ישראל ‪/‬‬ ‫הד ָ‬ ‫חידוש העברית ְ‬

‫ראובן סיוון‬

‫ְּבבוקר ְס ָתיו ‪ 1881‬עגנה אונִ יַ ית קיטור בחוף יפו‪ .‬בין הנוסעים שירדו לחוף‬ ‫היה זוג צעיר‪ֱ :‬אליעזר בן יהודה ואשתו דבורה‪ ,‬שנישאה לו כמה חודשים קודם‬ ‫נישק את אדמת הקודש‪ ,‬ואחר כך החזיק אליעזר בשתי ידיו ִּב ֵידי‬ ‫לכן‪ .‬הזוג ֵ‬ ‫ידּברו ביניהם רק בעברית‪.‬‬ ‫אשתו הצעירה ואמר לה בקול נמרץ‪ ,‬שמכאן וְ ֵאילָ ך ְ‬ ‫מסּפר‬ ‫ָ‬ ‫שיר ֵחם עליה‪ .‬הרי ידעה רק‬ ‫בעיניים דומעות ביקשה דבורה מאליעזר ַ‬ ‫המבקש הוא לַ ֲעׂשותה אילֶ ֶמת? הבעל‬ ‫ֵ‬ ‫קטן של מילים שלמדה ממנו ָּבאונייה‪.‬‬ ‫יה‪ .‬הוא החליט שהוא והיא חייבים לבנות את הבית‬ ‫לת ֲחנּונֶ ָ‬ ‫הצעיר לא ָש ָעה ַ‬ ‫הדובר עברית בארץ ישראל‪ ,‬אחרי ַאלְ ַּפיִ ם ְשנות גלּות שבהן התפזֵ ר‬ ‫ֵ‬ ‫הראשון‬ ‫העם היהודי וחי בארצות שונות‪ .‬עד ְמ ֵהרה גילה בן יהודה‪ ,‬כי אין זה קל לנַ ֵהל‬ ‫בית בׂשפה העברית‪ ,‬פשוט מפני שחסרּו המילים היומיומיות הדרושות לכך‪.‬‬ ‫כאשר רצה אליעזר להסביר לִ דבורה כיצד מכינים מאכל מסוים‪ ,‬הוא נֶ אלץ‬ ‫לומר‪" :‬קחי את הככה וׂשימי אותו על הככה והוסיפי לו ככה"‪ ...‬מכיוון שלא‬ ‫לח ֵדש מילים‪.‬‬ ‫היו מילים בעברית בשביל "ככה"‪ ,‬הוא התחיל ַ‬ ‫בט"ו באב ‪ 1882‬נולד בנם הבכור‪ :‬בן ציון איתמר‪ .‬דבורה כבר דיברה עברית‪,‬‬ ‫ואביו ֶהחליט שהילד ידבר וְ יִ שמע עברית בלבד‪ .‬אליעזר ּבֹודד אותו ֵמ ֶחברת‬ ‫ילדים אחרים כדי שלא יִ שמע ׂשפות אחרות‪.‬‬ ‫לאיתמר בן אב"י נתלווה כינוי החיבה שכינוהו כל חייו‪" :‬הילד ָה ִעברי הראשון"‪.‬‬ ‫אליעזר בן יהודה מגשים את החלום‬ ‫בקרב היהודים שחיים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫אליעזר נשבע להפיץ את הדיּבור בעברית ֶ‬ ‫הוא האמין שיצליח להחזיר את השפה העברית לשימוש יומיומי‪ ,‬בזמן ׂשיחה‬ ‫לשם‬ ‫ּובשעת מׂשחקי הילדים בארץ‪ֵ .‬‬ ‫ברחוב‪ ,‬בשיחה עם המוכרים ַּבשוק ִ‬ ‫כך החליט להוציא לאור עיתון בשם "הצבי"‪ ,‬שבו כתב על הרעיון שיהודים‬ ‫והקים את "ועד הלשון" שכלל חמישה חברים‬ ‫צריכים לדבר בעברית בארץ ֵ‬ ‫(וַ ַעד הלשון פעל אף הוא לחידוש מילים עבריות)‪ .‬המפעל החשוב ביותר‬

‫ּתְַמֹורְו" ‪61‬‬ ‫ּ ָנ מ‬ ‫שְּלַה לָּכִמ ו‬

‫של אליעזר בן יהודה היה ְּכתיבת מילון בשם "מילון הלשון‬ ‫חידּושי‬ ‫ֵ‬ ‫העברית הישנה והחדשה"‪ַּ .‬במילון ּכָ לַ ל בן יהודה את‬ ‫הלשון שלו וְ ֶשל בני דורו‪.‬‬ ‫המשורר חיים נחמן ביאליק ֵהבין אף הוא את הצורך להוסיף‬ ‫מילים חדשות לעברית‪ ,‬אך התנַ גֵ ד להחלטתו של בן יהודה‬ ‫להוסיף את חידושי הלשון לַ ִמילון לפני שהתברר שהם נכנסו‬ ‫לשימוש קבוע על ידי דוברי העברית‪ .‬הוא טען שבן יהודה ְמ ַמ ֵהר‬ ‫לח ֵדש מילים‪ ,‬בעוד הוא‪ ,‬ביאליק‪ ,‬מעדיף לנצל מילים קדומות‬ ‫ַ‬ ‫שקיימות בעברית על פני המצאת מילים חדשות‪ .‬הוא אמר‪:‬‬ ‫"היּו זהירים בהכנסת מילים זָ רות לַ ָׂשפה העברית!"‬ ‫ֱ‬ ‫דוברי‬ ‫ֵ‬ ‫שהציע ביאליק נכנסו לשימוש אצל‬ ‫לעתים החידושים ִ‬ ‫שד ֲח ָקה ַה ִצ ָדה את המילה אווירון שהציע בן יהודה‪,‬‬ ‫העברית‪ ,‬כגון המילה ָמטֹוס ָ‬ ‫ולעתים המילים שחידש אליעזר בן יהודה היו אלו שנכנסו לשימוש‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫סוכך שהציע ביאליק‪.‬‬ ‫המילה ִמטרייה שהציע בן יהודה התקבלה‪ ,‬ולא המילה ֵ‬ ‫ביאליק היה ְמרּוצה מחידוש המילה‪ :‬מכונית על ידי איתמר‪ ,‬בנו בכורו של‬ ‫בן יהודה‪ .‬הוא פגש אותו על ׂשפת ימה של תל אביב ושיבח אותו על המילה‬ ‫מכונית שהמציא‪ .‬איתמר ענה לו‪" :‬אבל אתה ִהנצחת את המילה ִּב ִיצירותיך!"‬ ‫"אם תרצו אין זו אגדה!"‬ ‫ַּב ֲערֹוב ימיו זכה אליעזר בן יהודה לראות את התגשמות חלומו‪ .‬הדיבור העברי‬ ‫נעשה ללשון יום־יום של יהודי ארץ ישראל‪ ,‬והשלטון הבריטי ִהכיר ַּבׂשפה העברית‬ ‫ְּכׂשפה רשמית בארץ‪.‬‬ ‫(מעובד על פי "אליעזר בן יהודה ותחיית הדיבור העברי"‪" ,‬לשוננו לעם")‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬הסבירו את הכותרת‪" :‬חידּוש העברית הדבּורה בארץ ישראל"‪.‬‬ ‫‪ .2‬א‪ֵ .‬אילו פרטים על יֹוזְ ָמתֹו לחידּוש הׂשפה העברית כתובים בפסקה‬ ‫האחרונה בעמוד ‪ 61‬ותחילת עמוד ‪?62‬‬ ‫ב‪ .‬כיצד שימשו אליעזר בן יהודה ומשפחתו דוגמה אישית לשימוש‬ ‫בעברית בחיי היומיום?‬ ‫‪ֵ .3‬אילו ְק ָשיים התעוררו כאשר התעקשּו על דיבור בעברית במשפחה?‬ ‫‪ֵ .4‬אילו ִמ ְּפעולותיו של בן יהודה סייעו להפיכת השפה העברית לשפת‬ ‫הדיבור בארצנו? ִּכתבו ִּבנקודֹות‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫הּפסקה השניָ יה בעמוד ‪.62‬‬ ‫‪ . 5‬קראו את ִ‬ ‫ב‪ִ .‬מ ָמה ָח ַשש ביאליק?‬ ‫ א‪ִ .‬מ ָמה ִהזהיר ביאליק את בן יהּודה? ‬ ‫‪ֵ .6‬אילו מחידושי המילים של ביאליק מוזכרים בקטע?‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫‪ .1‬אליעזר נשבע להפיץ את הדיבור בעברית בקרב היהודים שחיים בארץ‬ ‫ישראל‪ַ .‬העתיקו רק את הפירוש המתאים ביותר למילה להפיץ מבין‬ ‫הפירושים האלה‪:‬‬ ‫ב‪ .‬לעׂשותו ידוע ומּוכר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רסם‪.‬‬ ‫לפ ֵ‬ ‫א‪ַ .‬‬ ‫ד‪ .‬להביא לשימוש באופן נרחב‪.‬‬ ‫ג‪ .‬להגיע איתו לִ מקומות רבים‪ .‬‬ ‫ה‪ַ .‬הסבירו זה לזה מדוע מתאימה‬ ‫האפשרות שבחרתם מכל האפשרויות שלעיל‪.‬‬ ‫"ּב ֲערֹוב‪ ‬יָ ָמיו זכה אליעזר בן יהודה לראות את ִה ְתגַ ְשמּות חלומו"‪.‬‬ ‫‪ַ .2‬‬ ‫ָערֹוב היום ‪ -‬הזמן שהיום מתקרב לסופו‪.‬‬ ‫שּפירושו‪ִּ :‬בשנותיו האחרונות‪.‬‬ ‫ַּב ֲערֹוב‪ ‬יָ ָמיו ‪ -‬ביטוי ציּורי ֵ‬ ‫ַח ְּברו משפט והשתמשו בצירוף המודגש‪.‬‬

‫ גולשים ומאזינים‬ ‫בק ֶשב רב לַ שיר‪.‬‬ ‫וה ֲאזינו ֶ‬ ‫‪ .1‬גִ לשּו ַּב ִמ ְר ֶש ֶתת‪ַ ,‬הקלידו‪" :‬בן יהודה מתי כספי"‪ַ ,‬‬ ‫מסּוּפר גם בשיר?‬ ‫ָ‬ ‫סּוּפר ַּבקטע שקראתם על בן יהודה‬ ‫‪ׂ .2‬שימו לֵ ב מה ֵמ ַה ְמ ָ‬

‫ העשרה ואתגר‬ ‫‪ .1‬חפשו באנציקלופדיה או באינטרנט מידע על תולדות חייו של המשורר‬ ‫חיים נחמן ביאליק וכתבו בקצרה את תולדות חייו‪ֵ .‬היעזרו ִ ּב ְפ ָעלים כמו‪:‬‬ ‫נולד‪ • ....‬חי ְ ּב ‪ • ...‬למד • כתב • ִהנהיג • התפרסם • הצליח • נפטר‬ ‫תולדות חיים כותבים לפי סדר הזמנים‪ :‬מה קרה קודם ּומה קרה אחר כך‪.‬‬ ‫‪ .2‬הקטע פותח ַּב ִמשפט‪" :‬בבוקר ְס ָתיו‪ ...‬עגנה אוניית קיטור בחוף יפו"‪.‬‬ ‫רש ֶתת‪.‬‬ ‫ַחפשו מידע על אוניות הקיטור באנציקלופדיה או ַּב ִמ ֶ‬ ‫תארגֵ ן‬ ‫ֵהיעזרו ְּבארבע הנקודות הראשונות ַּב ַהדרכה בעמוד ‪ּ ,88‬כְ די לְ ִה ַ‬ ‫הּכתיבה‪ .‬עתה ִּכתבו עּובדות שנִ ראות לכם חשּובות‪.‬‬ ‫לִ קראת ְ‬ ‫סקה או משפט לְ סיּום‪.‬‬ ‫הוסיפו ּ ִפ ָ‬

‫ּתְַמֹורְו" ‪63‬‬ ‫ּ ָנ מ‬ ‫שְּלַה לָּכִמ ו‬

‫הורים וילדים‬

‫ּתֹורת ִא ֶּמָך‪"*...‬‬ ‫מּוסר ָא ִביָך‪ ‬וְ ַאל ִּתּטֹש ַ‬ ‫"ש ַׁמע ְּבנִ י ַ‬ ‫ְ‬ ‫(משלי פרק י‪ ,‬פסוק א)‬ ‫ מּוסר ‪ -‬להבחין בין טוב לרע‪ ,‬לדעת מהי ההתנהגות הרצויה לפי התורה ולנהוג לפיה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫*‬ ‫חובת ההורים להדריך ּולכַ וון את ילדיהם כדי שיֵ דעו מה מותר ומה אסור‪ .‬חובת הבנים‬ ‫והבנות לשמוע בקול ההורים וללמוד מהם מהי ההתנהגות הנכונה ומהם המעשים הראּויִ ים‪.‬‬

‫לֹוק ַחת לֹו [קֹונָ ה ֲעבּורֹו]‬ ‫עֹושה‪ַּ :‬ביֹום ֶׁש ָהי ְָתה ַ‬ ‫ִיתה ִאּמֹו ֶׁשל ר' ַּתנְ חּום ֶּבן ר' ִח ַָּיא ֶָ ׂ‬ ‫ּכָ ְך ָהי ָ‬ ‫לֹוק ַחת לֹו ְׁש ַּתיִם‪ַ ,‬א ַחת לֹו וְ ַא ַחת לַ ֲענִ ִּיים; ַּבּיֹום‬ ‫לִ ְיט ָרא ַא ַחת ֶׁשל ָּב ָׂשר [ּכְ ֶר ַבע ִקילֹו]‪ַ .‬‬ ‫לֹוק ַחת לֹו ְׁש ַּתיִם‪ַ ,‬א ַחת לֹו וְ ַא ַחת לַ ֲענִ ִּיים‪.‬‬ ‫גּודה ַא ַחת ֶׁשל י ֶ​ֶרק ָהי ְָתה ַ‬ ‫לֹוק ַחת לֹו ֲא ָ‬ ‫ֶׁש ָהי ְָתה ַ‬ ‫יקתא דרב ַּכ ֲהנָ א‪ִּ ,‬פ ְס ָקה כח)‬ ‫(ּפ ִס ְ‬ ‫ְ‬

‫במה יכולה אימו של רבי תנחום לשמש דוגמה לִ ְבנָ ּה‪ ,‬לנו ולכל בני האדם?‬

‫‪64‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫ס סנלמד את המדרש ״רבי ַטרפון ואימו״ ואת הסיפור "חכמת הזקנים" הקשורים‬ ‫לַ ָּפסוק ממשלֵ י שבעמוד הקודם‪.‬‬ ‫המסּפר על יחסים בין ילד יוצא דופן ואימו‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ס סנִ למד את השיר "יוסי ילד שלי מוצלח"‬

‫יח‬ ‫לשון וָ ִׂש ַ‬

‫ס סנכיר פעלים המציינים הדדיות‪.‬‬

‫ס סנלמד על שמות עצם‪ ,‬תארים וסמיכויות‪.‬‬ ‫ס סנמצא מילים נרדפות ונלמד פתגמים‪.‬‬

‫ס סנלמד לבנות מילים‪ ,‬כלומר לגזור משפחות מילים השייכות לאותו השורש‪.‬‬

‫אמא אוָ וזה‬

‫משפחת ֲאוָ וזים ָקנָ ִדיִ ים שמעליה ָעף קֹונדֹור (ציפור טרף)‪.‬‬

‫לאן מביטה אימא אווזה? שערו והסבירו מדוע‪.‬‬

‫םידליו םירוה ‪65‬‬

‫ִל ְק ַראת קריאה‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫"ּכ ֵּבד ֶאת ָא ִביָך וְ ֶאת ִא ֶּמָך"‪( .‬שמות פרק כ‪ ,‬פסוק יא)‪.‬‬ ‫•בעשרת הדברות כתוב‪ַ :‬‬ ‫ספרו כיצד אתם מקיימים את המצווה?‬ ‫•כיצד מקיימים אחיכם או אחיותיכם את המצווה?‬ ‫•אם אתם מכירים סיפורים על קיום מצוות כיבוד הורים‪ ,‬ספרו‪ .‬‬ ‫המ ַס ֵּפר כיצד ִקיֵ ים רבי טרפון את מצוות ּכִ יּבּוד הורים‪.‬‬ ‫•עתה קראו את המדרש ְ‬

‫ַר ִּבי ַט ְרפֹון וְ ִאּמֹו‬ ‫קֹור ַד ְקיֹוס‪ֶׁ 1‬שּלָ ּה‪.‬‬ ‫ִאּמֹו ֶׁשל ַר' ַט ְרפֹון י ְָר ָדה לְ ַט ֵּיל לְ תֹוְך ֲח ֵצ ָרּה ְּב ַׁש ָּבת וְ נִ ְפ ַסק ְ‬ ‫סֹות ָיה‪ 2‬וְ ָהי ְָתה ְמ ַהּלֶ כֶ ת ֲעלֵ ֶיהן ַעד ֶׁש ִהּגִ ָיעה לְ ִמ ָּט ָתּה‪.‬‬ ‫ָהלַ ְך ַר' ַט ְרפֹון וְ ִהּנִ ַיח ְׁש ֵּתי י ָ​ָדיו ַּת ַחת ַּפ ְר ֶ‬ ‫ַּפ ַעם ַא ַחת ָחלָ ה וְ נִ כְ נְ סּו ֲחכָ ִמים לְ ַב ְּקרֹו‪.‬‬ ‫יֹותר ִמ ַּדי‪.‬‬ ‫נֹוהג ִּבי ּכָ בֹוד‪ֵ 3‬‬ ‫ָא ְמ ָרה לָ ֶהם‪ִ :‬ה ְת ַּפּלְ לּו ַעל ַט ְרפֹון ְּבנִ י‪ֶׁ ,‬שהּוא ֵ‬ ‫ָא ְמרּו לָ ּה‪ֶ :‬מה ָע ָׂשה לָ ְך?‬ ‫ִס ְּפ ָרה לָ ֶהם אֹותֹו ַה ַּמ ֲע ֶׂשה‪.‬‬ ‫ּתֹורה ֹלא ִהּגִ ַיע‪.‬‬ ‫עֹוׂשה ּכֵ ן ֶאלֶ ף ֲאלָ ִפים‪ֲ ,4‬ע ַדיִן לַ ֲח ִצי ּכָ בֹוד ֶׁש ָא ְמ ָרה ַה ָ‬ ‫ָא ְמרּו לָ ּה‪ֲ :‬א ִפּלּו ֶ‬ ‫(תלמוד ירושלמי‪ ,‬מסכת פאה ג‪ ,‬ב)‬

‫והתגֹורר ָּב ִעיר לֹוד‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫שּפחת ּכֹוהנים לפני כ־‪ָ 1900‬שנים‬ ‫ַר ִּבי ַט ְרפֹון נֹולד לְ ִמ ַ‬ ‫השני‪.‬‬ ‫המ ְקדש ֵ‬ ‫ְּבילדּותֹו זָ ָכה לראֹות ְּבמֹו עיניו את ֵּבית ִ‬ ‫רּבי יוחנן בן זּכאי ונחשב לְ ֶאחד ֵמחכְ ֵמי הדֹור הגְ דֹולים‪.‬‬ ‫מתלמידי ִ‬ ‫ֵ‬ ‫היה‬ ‫רּבים‪.‬‬ ‫מעשי חסד ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ועׂשה‬ ‫ַר ִּבי ַט ְרפֹון היה עשיר ַּובעל רכּוש ַרב‪ .‬הוא גם היה נַ ְד ָבן ָ‬

‫________________‬ ‫לתקנֹו או להביא לה ַא ֵחר)‬ ‫השּבת לא היה אפשר ַ‬ ‫ָ‬ ‫(ּובשל דינֵ י‬ ‫הסנְ דל ְ‬ ‫קֹור ַד ְקיֹוס‪ - 1‬נִ ְקרעה סּולְ יַ ית ַ‬ ‫וְ נִ ְפ ַסק ְ‬ ‫סֹותיה‪ּ - 2‬כַ ּפֹות ַרגְ ליה‬ ‫ַּפ ְר ֶ‬ ‫ָּכבֹוד‪ּ - 3‬כְ בֹוד ֵאם‬ ‫מסּפר מדּויָ ק)‬ ‫ָ‬ ‫ֶא ֶלף ֲא ָל ִפים‪ִּ - 4‬פי ּכַ ָמה וְ כַ ָמה (אין ַהּכַ וָ ונה לְ‬

‫‪66‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ִ .1‬קראּו רק את שתי השּורֹות הראשֹונֹות‪ .‬מה עשה רבי טרפון למען אימו?‬ ‫המ ְדרש משורה ‪ 3‬ואילך‪.‬‬ ‫המ ֵשך ִ‬ ‫‪ִ .2‬קראּו את ְ‬ ‫יֹותר ִמ ַּדי"‪.‬‬ ‫נֹוהג ִּבי ּכָ בֹוד ֵ‬ ‫"ׁשהּוא ֵ‬ ‫ָה ֵאם אֹומרת ַעל בנּה ר' טרפון‪ֶ :‬‬ ‫א‪ .‬למה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬חושבת כך האם?‬ ‫סּבירּו ְתש ַּוב ְתכם‪.‬‬ ‫ּותפים לְ ִה ְת ַּפעלּותה של ָה ֵאם ִמ ְּבנּה? ַה ִ‬ ‫ב‪ַ .‬ה ִאם ּכולם היו ש ָ‬ ‫לעתים משתמשים בניב "לשאת על כפיים" במשמעות לטפל באהבה ובמסירות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪" :‬האחיות נושאות על כפיים את הפצועים שבטיפולן"‪.‬‬ ‫ולעתים משתמשים בניב במשמעות‪ :‬מתייחסים בכבוד לאדם משום שהוא רם‬ ‫ונכבד‪ .‬לדוגמה‪" :‬תושבי העיר נושאים על כפיים את רב היישוב"‪.‬‬

‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪ .6‬‬

‫אילו מהפירושים של הניב "לשאת על כפיים" (במסגרת לעיל) מתאים‬ ‫למעשהו של ר' טרפון‪ :‬הפירוש הראשון? השני? או שני הפירושים יחד?‬ ‫מה לדעתכם רצו החכמים לְ לַ מד אֹותנּו‪ ,‬הקֹוראים‪ ,‬כאשר הביעּו את‬ ‫המעשה הטֹוב שעשה רבי טרפון?‬ ‫ֶ‬ ‫דעתם על‬ ‫א‪ .‬לְ ִמ ְדרשים אין ּכֹותרת‪ .‬הציעו כותרת למדרש‪.‬‬ ‫סּבירּו מדּוע‬ ‫שהצעתם היא הקֹולעת ְּביֹותר? ַה ִ‬ ‫מּבין ַהּכֹותרֹות ִ‬ ‫ב‪ֵ .‬איזֹו ֵ‬ ‫ְּבחרתם בה‪.‬‬ ‫א‪ .‬במדרש מופיע דו־שיח שבו מביעות הדמויות דעות מנוגדות‪.‬‬ ‫מהו הנושא שבו בא לידי ביטוי ניגוד הדעות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במדרש מופיעות מילים שלא משתמשים בהם בעברית של ימינו או‬ ‫שמשתמשים בהם במשמעות אחרת‪ .‬מצאו אותן‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ .1‬איזה משפט לדעתכם הוא החשוב ביותר במדרש? נמקו דבריכם‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציעו דרך נוספת שבה יכול היה רבי טרפון לעזור לאימו‪.‬‬

‫ קוראים בקול רם‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫דברי החכמים‬ ‫והשני את ֵ‬ ‫דברי ָה ֵאם ֵ‬ ‫•התחלקּו לזּוגֹות‪ .‬אחד יקרא את ֵ‬ ‫ובהנְ גנה מתאימה‪.‬‬ ‫ְּב ַדיְ יקנּות ַ‬ ‫•תּוכלּו לקרֹוא ֵשנית ולהחליף תפקידים‪.‬‬

‫םידליו םירוה ‪67‬‬

‫יֹוסי יֶ ֶלד ֶׁש ִּלי ֻמ ְצ ָלח ‪/‬‬ ‫ִ‬

‫ע' ִהּלֵ ל‬

‫זֹור ַחת‪,‬‬ ‫ֶׁש ֶמׁש ַּב ָּמרֹום ַ‬ ‫יֹוסי ְּבנָ ּה ׁשֹולַ ַחת‪:‬‬ ‫ִא ָּמא ֶאת ִ‬ ‫לֵ ְך ָה ֵבא ַּב ְקּבּוק ָחלָ ב‪,‬‬ ‫לֵ ְך יָ ָׁשר וְ ַאל ִּת ְׁש ַּכח‪,‬‬ ‫יֹוסי‪ ,‬יֶ לֶ ד ֶׁשּלִ י ֻמ ְצלָ ח‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫ּפֹוס ַע‪,‬‬ ‫יֹוסי ַּב ְּׂש ֵד ָרה ֵ‬ ‫ִ‬ ‫ּופ ְתאֹום אֹורֹות ֵעינָ יו‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫ָאץ הּוא ָרץ הּוא לְ ָפנָ יו;‬ ‫ּגּור ְּכלָ ִבים ִמ ְס ֵּכן צֹולֵ ַע —‬ ‫חֹובק ִּב ְׁש ֵּתי יָ ָדיו‪.‬‬ ‫הּוא ֵ‬ ‫ִא ָּמא ְמ ַח ָּכה ַּב ַּביִ ת‪.‬‬ ‫יֹוסי? ֵאין ָחלָ ב‪.‬‬ ‫— ֵאיפֹה ִ‬ ‫ַאְך ִהּנֵ ה ַהּיֶ לֶ ד ָּבא ִעם‪...‬‬ ‫— ָמה זֶ ה?‬ ‫— ח ֶֹמד ֶׁשל ְּכלַ ְבלַ ב‬ ‫אתי לָ ְך‪.‬‬ ‫ַמ ָּתנָ ה ֵה ֵב ִ‬

‫ַה ְּׂש ֵד ָרה לֹו ְמ ַצּיֶ ֶצת‪.‬‬ ‫קֹופצֹות ֵעינָ יו‪,‬‬ ‫ּ ֶפ ַתע ׁשּוב ְ‬ ‫רֹועׁשֹות‪ ,‬נֹוגְ נֹות ָאזְ נָ יו‪:‬‬ ‫ֲ‬ ‫נֹוצ ֶצת‬ ‫ּפּוחית ְק ַטּנָ ה ֶ‬ ‫ַמ ִ‬ ‫תֹותיו‪.‬‬ ‫אֹוסף ֶאל ִׂש ְפ ָ‬ ‫הּוא ֵ‬

‫— אֹוי לִ י‪ ,‬יֶ לֶ ד ֶׁשּלִ י ֻמ ְצלָ ח‪.‬‬ ‫זֹור ַחת‪,‬‬ ‫ֶׁש ֶמׁש ַּב ָּמרֹום ַ‬ ‫יֹוסי ְּבנָ ּה ׁשֹולַ ַחת‪:‬‬ ‫ִא ָּמא ֶאת ִ‬ ‫לֵ ְך ָה ֵבא נָ א לִ י ִּכ ַּכר‪,‬‬ ‫לֶ ֶחם ַחם‪ַ ,‬אְך ַאל ִּת ְׁש ַּכח‪,‬‬ ‫יֹוסי‪ ,‬יֶ לֶ ד ֶׁשּלִ י ֻמ ְצלָ ח‪.‬‬ ‫ִ‬

‫ִא ָּמא ְמ ַחּכָ ה ַּב ַּביִ ת‪.‬‬ ‫יֹוסי? לֶ ֶחם ֵאין‪,‬‬ ‫ָמה לְ ִ‬ ‫ַאְך ִהּנֵ ה ַהּיֶ לֶ ד ָּבא ִעם‪...‬‬ ‫— ָמה זֶ ה?‬ ‫(יֹוסי ְמנַ ּגֵ ן)‬ ‫ִ‬ ‫אתי לָ ְך‪.‬‬ ‫— ַמנְ ּגִ ינָ ה ֵה ֵב ִ‬ ‫— אֹוי לִ י‪ ,‬יֶ לֶ ד ֶׁשּלִ י ֻמ ְצלָ ח‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫זֹור ַחת‪,‬‬ ‫ֶׁש ֶמׁש ַּב ָּמרֹום ַ‬ ‫יֹוסי ְּבנָ ּה ׁשֹולַ ַחת‪:‬‬ ‫ִא ָּמא ֶאת ִ‬ ‫יתים‪,‬‬ ‫— לְ ָפחֹות ָה ֵבא זֵ ִ‬ ‫זֶ ה ַהּכֹל‪ַ ,‬אְך ַאל ִת ְׁש ַּכח‪,‬‬ ‫יֹוסי‪ ,‬יֶ לֶ ד ֶׁשּלִ י ֻמ ְצלָ ח‪.‬‬ ‫ִ‬

‫ֵריק ַה ַּביִ ת‪,‬‬ ‫ֵאין ָחלָ ב‪,‬‬ ‫לֶ ֶחם ֵאין‬ ‫וְ לּו ּכַ זַ יִ ת‪.‬‬ ‫ַאְך ָמלֵ א‪ָ ,‬מלֵ א ַה ַּביִ ת‬ ‫ּופ ַרח‬ ‫ַא ֲה ָבה נִ ּגּון ֶ‬ ‫ּונְ ִביחֹות ּכְ לַ ְבלַ ב‪.‬‬

‫יֹוסי —‬ ‫לֹוח ֶׁשת‪ִ :‬‬ ‫ַה ְּׂש ֵד ָרה ֶ‬ ‫רֹוקדֹות ֵעינָ יו‪,‬‬ ‫ִהּנֵ ה ׁשּוב ְ‬ ‫ָמה נֶ ְח ָמד הּוא‪ ,‬לְ ָפנָ יו‬ ‫ֶּפ ַרח ַא ְדמֹונִ י — ַאי‪ ,‬י ִֹפי‪.‬‬ ‫ְמ ַבלְ ֵּבל לֹו ֶאת ָה ַאף‪.‬‬ ‫ִא ָּמא ְמ ַח ָּכה ַּב ַּביִ ת‪,‬‬ ‫יֹוסי‪ ,‬זַ יִ ת ֵאין‪,‬‬ ‫אֹוי לִ י‪ִ ,‬‬ ‫ַאְך ִהּנֵ ה ַהּיֶ לֶ ד ָּבא ִעם‪...‬‬ ‫— ָמה זֶ ה?‬ ‫— לָ ְך ַהּכֹל ֶא ֵּתן‪.‬‬ ‫ְק ִחי‪ַ ,‬ה ֶּפ ַרח הּוא ֶׁשּלָ ְך‪.‬‬ ‫— אֹוי לִ י‪ ,‬יֶ לֶ ד ֶׁשּלִ י ֻמ ְצלָ ח‪.‬‬

‫ׂשדרות הילד ברמת גן‬ ‫ֵ‬

‫םידליו םירוה ‪69‬‬

‫משתפים ומגיבים‬ ‫שעוברות עליו הייתם רוצים גם‬ ‫ְ‬ ‫עוׂשה עליכם יוסי? ֵאילּו ֵמ ַה ֲחוָ ויֹות‬ ‫ֵאיזה רושם ֶ‬ ‫לַ ְחוֹות? מה הייתם רוצים לומר לו? שֹוחחו על השיר וְ ָהגיבּו זה לְ ִד ְב ֵרי זה‪.‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫והשלימו‪:‬‬ ‫‪ .1‬שלוש פעמים שולחת אמא את יוסי לקנות‪ַ .‬העתיקו ַ‬ ‫מה מבקשת אמא להביא?‬

‫מה מביא יוסי?‬

‫ַּב ַּפעם הראשונה‬ ‫בפעם השנייה‬ ‫בפעם השלישית‬

‫‪ .2‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ .3‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ .4‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ .5‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .6‬‬

‫א‪ .‬מה משּותף לַ דברים שאימא מבקשת מיוסי להביא?‬ ‫לאמו?‬ ‫ב‪ .‬מה משותף לַ מתנות שיוסי מביא ִ‬ ‫ג‪ .‬במה שונות המתנות מהדברים שאימא ִּבקשה?‬ ‫מהׂשדרה‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫מתנותיו‬ ‫יוסי מביא את ְ‬ ‫הׂשדרה והעתיקו‪.‬‬ ‫התנהגות ְ‬ ‫ֲ‬ ‫א‪ִ .‬מצאו משפטים בשיר שבהן מתוארת‬ ‫לת ֵאר את הׂשדרה כאילו היא יצּור חי?‬ ‫ב‪ .‬מדוע לדעתכם‪ ,‬בחר המשורר ָ‬ ‫אימא חוזרת ואומרת‪" :‬אֹוי לִ י‪ ,‬יֶ לֶ ד ֶׁשלִ י מ ְּוצלָ ח" בכל פעם שיוסי חוזֵ ר עם מתנה‪.‬‬ ‫א‪ .‬מה דעתכם‪ ,‬האם המשפט ַמ ִּביע צער? ַאכזבה? אהבה? תקווה? ִחשבו‬ ‫שתענו ונַ מקו את תשובתכם‪.‬‬ ‫לפני ַ‬ ‫דברי ָה ֵאם ְּב ַהנְ גָ נָ ה המתאימה‪.‬‬ ‫ב‪ִ .‬קראו בקול את ֵ‬ ‫קראו ֵשנית את שני הבתים האחרונים בשיר‪.‬‬ ‫שאין ַּב ַּבית או מה שיש בו?‬ ‫מה לדעתכם חשוב יותר‪ ,‬לפי השיר‪ ,‬מה ֵ‬ ‫כיצד ְת ָת ֲארּו את יוסי לפני מישהו שלא קרא את השיר?‬

‫ קוראים בקול רם‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫המ ַד ְּברים בשיר‪.‬‬ ‫•התחלְ קּו לִ קבוצות לפי ִמ ְספר הקולות ְ‬ ‫עותק מּודפס של היצירה‬ ‫המ ַד ְּברים ִּב ְצבעים שונים על ֶ‬ ‫• ַסמנּו את הקולות ְ‬ ‫בדייקנות ְּוב ַהנְ גָ נָ ה‬ ‫ָ‬ ‫שתקּבלו ֵמהמורה‪ִ ,‬התאמנּו ִּב ְקריאת השיר ְּב ַתפקידים‬ ‫ְ‬ ‫המתאימה כאילו אתם ַׂשחקנים‪.‬‬

‫(המשך בעמוד הבא)‬

‫‪70‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ ‬

‫•תוכלו לקרוא יותר ִמ ַּפעם אחת ּולְ החליף תפקידים‪.‬‬ ‫ •תוכלו להקליט ּולְ ַהאזין לִ קריאתכם כדי שתוכלו לבדוק‪:‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫— האם הקריאה מדּויֶ ֶקת?‬ ‫— האם ְקריאתכם ְּברּורה ואפשר לַ הבינה?‬ ‫ההנְ גָ נָ ה ְמ ָפ ֶר ֶׁשת את המשפט?‬ ‫— האם ַ‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫בש ֵׂדרה כך‪ּ" :‬ופתאום אורות ֵעיניו"‪.‬‬ ‫מת ֵאר את יוסי ְ‬ ‫המשורר ע' הלל ָ‬ ‫הביטוי "אֹורּו ֵעינָ יו" יוצר בדמיוננו ציור‪ ,‬לכן קוראים לו ִּביטוי ִציּורי‪.‬‬ ‫וׂשמח או גִ ילה דבר חדש‪.‬‬ ‫"אורו עיניו" הוא ביטוי ציורי שכוונתו מאושר ָ‬ ‫לעיתים כותב המשורר ביטוי ציורי ִמ ֶשלו למשל‪" ,‬הנה שּוב רוקדות עיניו"‪.‬‬ ‫מה ֵּפירוש הביטויים הציוריים האלה‪" :‬קופצות עיניו"; "נוגנות אזניו"‬ ‫בהקשר לשיר‪.‬‬

‫ ‬

‫גולשים‬ ‫האזינו לשיר‪.‬‬ ‫במ ְר ֶש ֶתת והקלידו‪" :‬יוסי ילד שלי מוצלח"‪ֲ .‬‬ ‫גִ לשו ִ‬ ‫א‪ .‬האם המנגינה עליזה‪ ,‬עצובה‪ ,‬מרגשת? — נַ מקו דבריכם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬המנגינה מתאימה לשיר? ַהסבירו‪.‬‬

‫ יוצרים‬ ‫ִחשבו על דרך יצירתית בקבוצות או ִּב ִיצירה עצמית לבטא את התמונות ואת‬ ‫האווירה בשיר‪.‬‬ ‫תוכלו להכין במשותף ֵספר ובו איוריכם לשיר; תוכלו לחבר ריקוד; לדמיין‬ ‫שיוסי הוא חברכם לַ ִּכיתה ולכתוב סיפור על מקרים שקרו לו בכיתה; להכין‬ ‫עבודת קולָ ז' ובה אחת התמונות המתוארות בשיר‪.‬‬

‫(ה ְד ֵּבק)?‬ ‫קולז' ֶ‬ ‫מהו ָ‬ ‫ַּבעבודת קולז' משתמשים בגִ זרי שבועונים צבעוניים‪ְּ ,‬בגִ זרי עיתונים‪ִּ ,‬בנייר‬ ‫אריזה צבעוני ְּוב ִפיסות אריגים וגְ רוטאות שונות‪ .‬מדביקים על ְּבריסטול ויוצרים‬ ‫תמונה‪ .‬אפשר לשלֵ ב גם תוספות מצוירות‪.‬‬

‫םידליו םירוה ‪71‬‬

‫במהלך הקריאה‬ ‫לה ְקשֹות עליכם להבינו כהלכה‪ָ .‬הכינו רשימה של המילים‬ ‫בסיפור יש מילים שעלולות ַ‬ ‫וכתבו את פירושן אחרי שתקראו את ההדרכה בעמוד ‪.77‬‬ ‫הללו במהלך הקריאה ִ‬ ‫לאחר סיום הקריאה הראשונה מומלץ לקרוא בפעם השנייה‪.‬‬

‫חוכמת הזקנים ‪/‬‬

‫עיבד‪ :‬יהודה אטלס‬

‫א‪.‬‬ ‫הק ֶדם ַחי פעם מלך‪ ,‬שביקש להישאר צעיר לָ נֶ ַצח‪ .‬מדי בוקר‬ ‫באחת מארצות ֶ‬ ‫היה ניגש אל הראי ּובוחן את פניו במשך שעה ארוכה‪ ,‬מחּפׂש ִּבדאגה אחר‬ ‫אותות של זִ קנה‪ .‬כשהיה מגַ לֶ ה ׂשערת ֵׂשיבה בׂשערו או ִּבזקנו‪ ,‬היה תולש‬ ‫למע ֶסה המלכותי‬ ‫ֲ‬ ‫אותה ּבחֹורי ַאף‪ .‬אם מצא ֶק ֶמט דק לְ יַ ד ָה ַעין‪ ,‬היה קורא מיד‬ ‫ּומצוֶ וה עליו לעסות את פניו היטב ִּבשמנים‬ ‫חכמת הזקנים‬ ‫היטשטש‬ ‫ֵ‬ ‫רּוקים‪ ,‬עד שהקמט‬ ‫ּובת ְמ ִ‬ ‫ַ‬ ‫לבלי ַה ֵּכר‪ .‬אם היה נדמה לו כי‬ ‫השתּפלּו מעט ִמדאגה‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫זָ וִ ויות פיו‬ ‫היה ְמ ַעוֶ וה את פניו בחיוך‪ ,‬עד‬ ‫כי לבשו ֵשנית ֲא ֶר ֶשת צעירה‬ ‫ושובבה‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬ככל שניסה המלך‬ ‫לְ ָה ִס ַיח דעתו מן הזִ קנה‬ ‫הממשמשת ּובאה‪ ,‬כן‬ ‫גָ ְב ָרה ֶחרדתו ִמ ָּפניה‪.‬‬ ‫פניו עדיין היו טובות‬ ‫וחלָ קֹות ּוׂשערו שחור‬ ‫עֹורב‪ ,‬אך מדי צאתו אל מחוץ‬ ‫ּכָ ֵ‬ ‫לָ ארמון ראה זקנים וזקנות ְשחּוחים‪,‬‬ ‫וׂשבי ׂשיער‪ ,‬ומראם לא‬ ‫רּושי פנים ָ‬ ‫ֲח ֵ‬ ‫מנוח‪ .‬עמד ֵאפֹוא יום אחד‬ ‫ַ‬ ‫נתן לו‬ ‫וגזר לגרש את כל הזקנים מממלכתו‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫זקן בבית או ִמחוצה‬ ‫ימ ֵצא במדינה וכל המסתיר ֵ‬ ‫וְ חֹוק יצא ִמלפניו‪ :‬כל זקן שיִ ָ‬ ‫לו — יואשמו ִּב ְפלילים ויהיו צפויים לָ עונש החמּור ִמּכול‪ :‬מוות‪.‬‬ ‫מקל הנדודים‪ ,‬נִ פרדו‬ ‫ֲחזְ ָקה גזֵ ַרת המלך על נְ תיניו‪ .‬נטלו הזקנים והזקנות את ֵ‬ ‫ִּבדמעות מבני משפחתם וְ יָ צאו לגלּות בארץ נֵ כָ ר‪ְּ .‬ב ֵצאת המלך לִ רחובות העיר‬ ‫נדמה לו כי סרה מעליו ֵאימת הזִ קנה‪.‬‬ ‫ראו עיניו מעתה אך צעירים ּוצעירות והיה ֶ‬ ‫העלֶ ם את‬ ‫ְּובאחד הכפרים באותה ממלכה גרו איכר צעיר ואביו הזָ ֵקן‪ .‬אהב ֶ‬ ‫למלאה‪ .‬הקים‬ ‫ָ‬ ‫אביו אהבה ַעזָ ה‪ ,‬וכשיצאה גְ זֵ רת הגֵ ירוש מלפני המלך‪ֵ ,‬סירב‬ ‫ּומדי לילה‪ ,‬בחסּות החשכה‪ ,‬היה סר‬ ‫לאביו ִּב ְק ָתה קטנה ונוחה בלב היער‪ִ ,‬‬ ‫ולׂשֹוח ַח עמו‪ ,‬ואיש לא ידע דבר‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ֵאליו לבקרו‪ ,‬להביא לו מאכל ּומשקה‬ ‫ב‪.‬‬ ‫לפ ְר ָקה‪ ,‬באו נסיכים ורוזנים רבים‬ ‫וְ לַ מלך בת יחידה‪ ,‬יפהפייה‪ָּ ,‬ב ַבת עינו‪ .‬כשהגיעה ִ‬ ‫לבקש את ידה‪ .‬החליט המלך — אף ִּפרסם זאת בפי ּכָ רֹוזֹות ברחבי הממלכה —‬ ‫ֵ‬ ‫הברכה המלכותית שבחצרו‬ ‫יתן את בתו רק לאותו צעיר שיצליח לצלול אל ֵ‬ ‫כי ֵ‬ ‫וְ לִ ְשלֹות ַּכד זהב המונח על קרקעיתה‪ .‬אך תנאי חמור ִהתנה‪ :‬כל צעיר שינסה‬ ‫לברכה ויֵ צא בידיים ריקות — יּושלך לַ ֶּכלא לכל ימי חייו‪.‬‬ ‫לצלול ֵ‬ ‫שש ַמע יֹופיָ ה של הנסיכה הגיע‬ ‫הסכנה לא ִהרתיעה את המחזרים הנועזים‪ֵ ,‬‬ ‫הברכה —‬ ‫לאוזניהם‪ .‬מדי יום התייצבו בחצר המלך צעירים ַעזֵ י נפש‪ ,‬קפצו אל ֵ‬ ‫והושלכו לַ ּכֶ לא‪ .‬איש מהם לא הצליח להעלות את ּכַ ד הזהב‪ .‬השמועה עשתה‬ ‫הנידחים הגיעה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫לה כנָ ַפיים‪ ,‬ואף אל הכפרים‬ ‫"גם אני רוצה לנסות את מזלי‪ ",‬אמר האיכר הצעיר לאביו שעה שביקר אצלו‬ ‫ַּב ִּב ְק ָתה ביער‪.‬‬ ‫העלֶ ם היה‬ ‫להניא את בנו מן המעׂשה‪ ,‬שכל ָּב ָאיו לא יְ שּובּון‪ ,‬אך ֶ‬ ‫ניסה הזקן ָ‬ ‫נָ חּוש בדעתו‪.‬‬ ‫"ואף על פי כן — ֵאלך‪ ",‬אמר‪.‬‬ ‫ִהרהר האב שעה קלה ולבסוף אמר‪" ,‬אם החלטת — לֵ ך‪ .‬אך בקשה לי ֵאלֶ יך‪:‬‬ ‫תנסה את כוחך מיָ ד‪ ,‬ביום הראשון‪ .‬בוא אל ֲח ַצר הארמון והתבונן בכל‬ ‫ֶ‬ ‫אל נא‬ ‫ּותסּפר לי‪".‬‬ ‫ֵ‬ ‫וא ַחר תשוב‬ ‫אשר יִ קרה בשבע עיניים — ַ‬ ‫הברכה‪ְּ ,‬ב ֵצל‬ ‫לבש הצעיר את בגדיו היפים והלך אל חצר הארמון‪ .‬על ׂשפת ֵ‬ ‫עץ גבוה וענֵ ף‪ ,‬על כיסא זהב‪ ,‬ישב המלך‪ ,‬ולידו ִּבתו‪ ,‬שיופייה עלה על כל אשר‬ ‫העלם את ָּפניה‪ ,‬נקשר בה לאהבה‪ ,‬אם כי ָת ַמּה‬ ‫אודותיה‪ .‬אך ראה ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫סּוּפר על‬ ‫ָ‬

‫םידליו םירוה ‪73‬‬

‫בלִ ּבו על שום מה נתנה הסכמתה לתחרות כה אכזרית‪ .‬כשאהיה בעלה —‬ ‫יח אותה על המעשה‪.‬‬ ‫אֹוכ ַ‬ ‫חשב בלבו — ִ‬ ‫רוח קלה ִּבידרה את עליו של העץ שלמרגלותיו ישבו המלך ובתו‪ .‬נסיך אחד‪,‬‬ ‫שעורו בהק באור השמש ושריריו רטטו‪ ,‬עמד על שפת הברכה נכון לצלילה‪ .‬על‬ ‫הקרקעית‪ ,‬בתוך המים הצלולים‪ ,‬בין הצללים של ענפי העץ‪ ,‬הבהיק כד הזהב‪.‬‬ ‫החצוצרה תקעה ַּבשלישית‪ .‬הנסיך זינק אל המים והעלה גלים סביבו‪.‬‬ ‫ּבֹו־ּברגע נעלם הכד‪ .‬שעה ארוכה שהה מתחת לפני המים — ושב ועלה בידיים‬ ‫ָ‬ ‫ריקות‪ .‬הוא לא מצא את כד הזהב‪ .‬העיף מבט אחרון‪ ,‬עצוב‪ ,‬בנסיכה‪ ,‬שעה‬ ‫שעבדי המלך ׂשמו אזיקים על גופו ּולְ ָקחּוהו לבית הסוהר‪.‬‬ ‫שלושה נסיכים נוספים ניסו את מזלם באותו יום — ובכולם חזר וְ נִ ְשנָ ה אותו‬ ‫מעׂשה‪.‬‬ ‫יּפר האיכר הצעיר לאביו את כל אשר ראו עיניו‪.‬‬ ‫באותו ערב ִס ֵ‬ ‫"ואת ּכַ ד הזהב שבמים — בעיניך ראית?" שאל‪.‬‬ ‫"בעיני ראיתי‪".‬‬ ‫"וכשקפץ הקופץ — נעלם הכד?"‬ ‫"נֶ עלם כלא היה‪".‬‬ ‫ִהרהר הזקן שעה ארוכה ולבסוף שאל‪" ,‬ואת הכד ראית נשקף במים ִמ ֵּבין‬ ‫ִצלְ לֵ י הענפים של אותו עץ?"‬ ‫"אכן‪ ",‬אמר הבן‪.‬‬ ‫אומר לך את אשר תעׂשה‪".‬‬ ‫"ק ַרב אלי‪ ,‬בני‪ ,‬ואני ַ‬ ‫"ובכן‪ ",‬אמר הזקן‪ְ ,‬‬ ‫ׂשֹוחחּו האב ובנו‪.‬‬ ‫עוד שעה ארוכה ֲ‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הברכה‪ ,‬וכד הזהב הּבֹוגְ ָדני‬ ‫שוב ישבו המלך ובתו ְּב ֵצל העץ ֶה ָענֵ ף‪ ,‬על ׂשפת ֵ‬ ‫קרקעיתה‪ .‬שני נסיכים נוספים ניסו את מזלם — לַ ָשווא — ונלקחו‬ ‫ָ‬ ‫נִ צנץ על‬ ‫לבית הסוהר‪ .‬הגיע תורו של האיכר הצעיר‪.‬‬ ‫"הנְ נִ י ואביא לכם את‬ ‫"הוד מלכותך‪ ,‬נסיכה עדינה‪ ",‬פנה אל המלך ואל בתו‪ִ ,‬‬ ‫כד הזהב!"‬ ‫"רבים ניסּו זאת לפניך ונִ כשלו‪ ",‬אמר המלך ִּב ְׂשחוק קל‪" ,‬ואיך תצליח אתה?"‬ ‫העלֶ ם בביטחון‪" ,‬רשאי אתה אף לְ ַה ִתיז את ראשי ֵמ ָעלַ י‪".‬‬ ‫"אם לא אצליח‪ ",‬ענה ֶ‬

‫‪74‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫הסומק‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫חיוָ ורון קל עלה בפני הנסיכה‪ ,‬אך בפני המלך עלה‬ ‫"אל יִ ַ‬ ‫תהלֵ ל חוגֵ ר ִּכ ְמ ַפ ֵת ַח‪ ",1‬אמר בזעף‪.‬‬ ‫העלֶ ם פשט את בגדיו‪ָ ,‬חלַ ץ את נעליו ועמד נכון לזינוק‪.‬‬ ‫החצוצרה ֵהריעה‪ֶ .‬‬ ‫והס הושלך ַּבקהל‪ .‬אך כשהריעה החצוצרה בשלישית‪ ,‬עלה‬ ‫תרועה שנייה — ַ‬ ‫לתימהון כולם‪ ,‬במקום לקפוץ למים‪ ,‬הפך‬ ‫ְ‬ ‫רחש של הפתעה ִמ ֶק ֶרב הצופים‪.‬‬ ‫הברכה‪.‬‬ ‫העלֶ ם את פניו ומיהר וטיפס על העץ שעל שפת ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫המתר ְב ֵרב‪ "...‬פרץ המלך בצחוק‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫הּפחד בנער‬ ‫"ברגע האחרון אחז ַ‬ ‫העלֶ ם וירד מן העץ — כשבידו ּכַ ד הזהב‪.‬‬ ‫עוד מילתו על ׂשפתיו‪ ,‬שב ֶ‬ ‫המלך קם לקראתו‪ .‬אף הנסיכה קמה ועל פניה חיוך‪ .‬לחץ המלך את ידו ואמר‪,‬‬ ‫אחרי‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫"אכן‪ ,‬כד הזהב ְּביָ ְדך‪ ,‬איש צעיר‪ִּ .‬בתי תהיה לך לאישה ואתה תמלוך‬ ‫ית את הסוד‪ ,‬שכל הצעירים‬ ‫ֹאמר לי איך גִ ילִ ָ‬ ‫"אבל‪ ",‬הוסיף ושאל‪" ,‬הלוא ת ַ‬ ‫הללו שניסו מזלם לפניך לא גילו?"‬ ‫נפל הצעיר על ברכיו לפני המלך ואמר‪" ,‬אל נא יִ ַחר ַא ְּפָך בי‪ ,‬הוד מלכותך‪.‬‬ ‫לא חוכמתי היא שעמדה לי‪ ,‬אלא חוכמתו של אבי הזקן‪ .‬אתה גזרת לְ גָ ֵרש מן‬ ‫הארץ את כל הזקנים‪ ,‬אך אני ֵהפרתי את פקודתך‪ .‬אב זקן לי‪ ,‬איש טוב‪ ,‬גַ ּבֹו‬ ‫ָּכפּוף‪ ,‬ראשו ֵׂש ָיבה ּופניו ְתלָ ִמים‪ ,‬אך ּכּולֹו ְּכלִ י מלא חוכמה וניסיון‪ִ .‬הסתרתי‬ ‫אותו ְּב ִבקתה ביער ונהגתי בו ּכִ יבוד אב ֵח ֶרף ְּפקודתך‪ .‬הוא שּפיענח את הסוד‬ ‫לברכה‪ ,‬אות הוא‬ ‫ימת שקופץ מישהו ֵ‬ ‫באומרו לי‪' :‬בני‪ ,‬אם נעלם כד הזהב כל ֵא ַ‬ ‫בּואתֹו הנשקפת במים‪ .‬הכד עצמו‪,‬‬ ‫כי לא את הכד רואות עיניכם‪ ,‬אלא את ָּב ָ‬ ‫לאמיתו של דבר‪ ,‬תלוי במהופך למעלה־למעלה‪ ,‬בין ענפי העץ'"‪.‬‬ ‫"אכן‪ ,‬איש חכם הוא אביך‪ ",‬אמר המלך‪.‬‬ ‫באותו רגע ִה ְת ָח ֵרט על כל הרעה אשר עולל לזקנים‪.‬‬ ‫והרעיפו עליהם‬ ‫"וקראו לכל הזקנים לָ שּוב לארצי ַ‬ ‫"מ ֲהרּו‪ ",‬אמר לׂשריו ולעבדיו‪ִ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫אך כבוד וִ ָיקר‪ .‬אמנם‪ ,‬לַ צעירים יופי ועוז ּוגבורה — אך החוכמה‪ ,‬מסתבר‪ ,‬היא‬ ‫נַ חלת הזקנים‪".‬‬ ‫(מתוך סיפורים שאהבתי‪ ,‬הוצאת שבא‪)1985 ,‬‬

‫הצליח‬ ‫ַ‬ ‫להתּפאר ּולְ ִה ְת ַר ְב ֵרב כמו זה שכבר‬ ‫ָ‬ ‫אל יתהלל חוגֵ ר ִּכ ְמ ַפ ֵת ַח‪ - 1‬מי שמתחיל בפעולה אל לו‬ ‫בביצועה‪.‬‬

‫םידליו םירוה ‪75‬‬

‫משתפים ומגיבים‬ ‫לעיתים ֲעלִ ילָ תו של הסיּפּור מעוררת רגָ שות ְמע ָֹורבים‪ִׂ :‬ש ְמ ָחה‪ַ ,‬ה ֲע ָרכָ ה וְ ִה ְת ַּפ ֲעלּות‬ ‫וגם ּכַ עס‪ .‬האם גם אצלכם התעוררו רגָ שות ְמע ָֹורבים כאשר קראתם את הסיפור?‬ ‫ׂשוחחו על הסיפור וְ ָהגיבּו זה לְ ִד ְב ֵרי זה‪.‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ . 1‬שחזרו בכתב בקצרה את עלילת הסיפור ( דלגו על פרטים‪ ,‬אך אל תפגעו ברצף‬ ‫העלילה)‪ .‬לפני השחזור בדקו שאתם יודעים את התשובות לשאלות האלו‪:‬‬ ‫הזקנים מהממלכה?‬ ‫ •מדוע ציווה המלך לגָ רש את ֵ‬ ‫לה ִציל את אביו הזקן מגזֵ רת הגֵ ירוש?‬ ‫ •כיצד הצליח האיכר הצעיר ַ‬ ‫לׂשאת את בת המלך לאישה?‬ ‫ •מהו המבחן שצריך לעבור מועמד המעוניין ֵ‬ ‫ •מה יעץ האב הזקן לבנו כאשר הצעיר סיפר לו שהוא מתכוון להיבחן‬ ‫לׂשאת את בת המלך?‬ ‫ולהוכיח שהוא ראוי ֵ‬ ‫ •מה היה סוד ההצלחה של האיכר הצעיר?‬ ‫ •כיצד הצליח האיכר הצעיר לשכנֵ ַע את המלך לבטל את הגזרה?‬ ‫‪ .2‬לסיפור שלושה חלקים‪ .‬תנו כותרת לכל ֵחלֶ ק‪.‬‬ ‫תאמנו לְ ַס ֵּפר אותו לפני הכיתה‪.‬‬ ‫‪ .3‬לאחר ֶש ִש ְחזַ רתם את הסיפור ִּב ְכ ַתב‪ִ ,‬ה ַ‬

‫ַה ְד ָר ָכה‬

‫ •עבדו בזוגות‪ .‬כל אחד‪/‬ת יְ ַס ֵּפר‪/‬תספר את הסיפור בקול רם וברור‪.‬‬ ‫לש ֵּפר‪,‬‬ ‫לה ֲאזין לִ ְקריאתכם‪ .‬כך ֵתדעו מה ַ‬ ‫להקליט‪ ,‬כדי שתּוכלו ַ‬ ‫ •תוכלו ַ‬ ‫לה ֲאזין לכם ּולְ הציע הצעות שיּפּור‪.‬‬ ‫ או ַּבקשו מחברים ַ‬ ‫ •עתה ַספרו את הסיפור לפני הכיתה‪.‬‬ ‫המ ֲאזינים‪.‬‬ ‫ • ִשמרו ֶק ֶשר ַעין עם ַ‬ ‫סיּפרתם לפי הנקודות ֶשלְ ֵעיל‪.‬‬ ‫האופן שבו ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ • ַּבקשו ֵמ ַחבריכם לומר את דעתם על‬ ‫‪ . 4‬א‪ .‬מצאו בסיפור וקראו בקול את המשפט המתאר את יַ ֲחסו של המלך אל‬ ‫הזקנים ִּב ְתחילת הסיּפור ואת המשפט המתאר את יחסו אליהם בסוף הסיפור‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ב‪ .‬מהי הסיּבה לשינוי ֶש ַחל ַּב ֶמלֶ ך?‬

‫‪ .5‬התורה ְמ ַצוָ וה‪" :‬וְ ָה ַד ְר ָּת ְּפנֵ י זָ ֵקן" ‪( ‬ויקרא יא‪ ,‬פסוק לב)‪.‬‬ ‫ַספרּו על מקרים שבהם התייחסתם בכבוד לזקנים‪.‬‬ ‫במעׂשיָ יה לבין ִמ ְצוַ ות התורה?‬ ‫ִ‬ ‫המסּוּפר‬ ‫ָ‬ ‫‪ .6‬האם אפשר למצוא קשר בין‬

‫‪76‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ קוראים בקול רם‬ ‫וקראו בתפקידים ַּב ַהנְ גָ נָ ה‬ ‫התחלקּו לזוגות‪ .‬בחרו את אחת הׂשיחות בסיפור ִ‬ ‫המתאימה‪ ,‬כאילו אתם שחקנים‪.‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫באופנִ ים שונים‪:‬‬ ‫ַ‬ ‫נוכל להבין מילים בלתי מוכרות‬ ‫מּוּכ ֶרת אם קוראים ֵשנית את‬ ‫משמעּות מילה ּבלתי ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ˆ לעיתים אפשר להבין‬ ‫"ח ֶרף" ַּב ִמשפט‪:‬‬ ‫המשפט שּבו היא ְּכלּולָ ה‪ .‬למשל‪ ,‬אפשר להבין את המילה ֵ‬ ‫"הסתרתי אותו ְּב ְבקתה ַּביער ונהגתי בו ְּכבֹוד־אב ֵח ֶרף ְּפקודתך"‪ .‬קריאת‬ ‫ַ‬ ‫המשפט כולו עוזרת להבין שהמילה ֵח ֶרף ֵּפירושה‪ :‬לַ מרות‪ַ ,‬על ַאף‪.‬‬ ‫הּפסקה‬ ‫משמעּות מילה כאשר קוראים את ִ‬ ‫ָ‬ ‫ˆ לעיתים אפשר להבין‬ ‫להיש ֵאר ָצעיר‬ ‫ָ‬ ‫"‪ּ...‬ביקש‬ ‫ֵ‬ ‫מּותה‪ :‬למשל‪ ,‬את המילה "נֶ ַצח" ַּבמשפט‪:‬‬ ‫ִּבשלֵ ָ‬ ‫מּותה‪,‬‬ ‫הּפסקה הראשונה של הסיּפור ִּב ְשלֵ ָ‬ ‫לַ נֶ ַצח"‪ .‬כאשר קוראים את ִ‬ ‫להבין שמשמעות המילה היא‪ :‬לתמיד‪.‬‬ ‫אפשר ָ‬ ‫רּוׁשי‬ ‫רּוׁשי ָּפנִ ים" ַּבמשפט‪" :‬המלך ראה זקנים וזקנות ֲח ֵ‬ ‫"ח ֵ‬ ‫את הצירוף‪ֲ :‬‬ ‫ָּפנִ ים"‪ ,‬אפשר להבין בעזרת השורש‪ :‬חר"ש או בעזרת מילים הגזורות‬ ‫חורש; לַ ְחרוש; ֲחרישה; ַמ ְח ֵר ָשה‪ .‬כך נבין שהמשמעות היא‪:‬‬ ‫מהשורש הזה‪ֵ :‬‬ ‫קּומטֹות‪.‬‬ ‫ָּפנים ְמ ָ‬ ‫"ּב ַבת ֵעינֹו" ַּבמשפט‪" :‬ולמלך ּבת‪ ,‬יחידה‪ ,‬יפהפייה‪ָּ ,‬ב ַבת ֵעינֹו"‪,‬‬ ‫ˆ את הצירוף ָ‬ ‫נוכל להבין רק אם נִ ְפנֶ ה לַ מילון‪.‬‬ ‫נחּפׂש את‬ ‫"עינֹו" היא מילת שייכות ָ(ה ַעיִ ן שלו) לכן ֵ‬ ‫ׂשימו לב‪ :‬המילה ֵ‬ ‫"עיִ ן‪".‬‬ ‫הצירוף בערך המילוני‪ַ :‬‬

‫‪ .1‬מה ֵּפירוש המילים המּודגשות במשפטים שלהלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬רוח קלה ִּב ְד ָרה את ָעליו של העץ‪.‬‬ ‫יבה ופניו ְּת ָל ִמים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גבו כפוף‪ ,‬ראשו ֵׂש ָ‬ ‫ג‪ִ .‬קראו לְ כל הזקנים וְ ַה ְר ִעיפּו עליהם כבוד וִ ַיקר‪.‬‬ ‫להסּביר את ֵּפירוש המילים‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫הסבירו זה לזה במה נֶ ֶעזַ ְר ֶתם כדי‬

‫םידליו םירוה ‪77‬‬

‫ירּופי ְסמיכּויות‬ ‫ֵצ ֵ‬ ‫לק ֵצר ֵצירּופים‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫בעברית נהוג ַ‬ ‫"ּבית המלך"‪.‬‬ ‫"ה ַּביִ ת של המלך" אומרים‪ֵ :‬‬ ‫ִּבמקום לומר ַ‬ ‫דוגמה נוספת‪:‬‬ ‫"ּב ֵרכַ ת המלך"‪.‬‬ ‫"ה ְּב ֵרכָ ה של המלך" אומרים בקיצור‪ְ :‬‬ ‫לֹומר‪ַ :‬‬ ‫במקום ַ‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫בסמיכויות האלה מופיע ֵשם ובסמוך לו ֵשם ֵ‬ ‫לצורה המקוצרת קוראים בשם‪" :‬צירוף סמיכות"‪.‬‬

‫האלה‪:‬‬ ‫הצירופים ֵ‬ ‫‪ִּ .2‬כתבו ְּבקיצּור את ֵ‬ ‫ַהחוכמה של הזקנים ַה ַּבת של המלך ַה ֵּבן של הזקן הבקתה של‬ ‫המ ַח ְצ ֵצר ָהא ָֹוצר של המלך‪.‬‬ ‫הזקן הּכֶ לא של המדינה ַה ֲחצ ְֹוצ ָרה של ְ‬ ‫‪ .3‬לפניכם צירופי סמיכּות מתוך הסיפור‪.‬‬ ‫העתיקו את הטבלה או ְצרּו אותה ַ ּב ַמחשב והשלימו לפי הדוגמה‪:‬‬ ‫צירופי הסמיכויות‬

‫פירוק הסמיכות‬

‫א‪.‬‬

‫חוכמת אבי‬

‫החוכמה של אבי‬

‫ב‪.‬‬

‫ענפי העץ‬ ‫ֵ‬

‫__________‬

‫ג‪.‬‬

‫אותות הזִ קנה‬

‫__________‬

‫ד‪.‬‬

‫גְ זֵ ַרת המלך‬

‫__________‬

‫ה‪.‬‬

‫רחובות העיר‬

‫__________‬

‫ידּוע נוספת לְ ֵצירּוף ְס ִמיכּות‪.‬‬ ‫ֵה"א היִ ַ‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫ ָׂש ֵרי ַהמלך ָצפּו ַּב ַמ ֲחזה‪.‬‬ ‫ִּבגדי ַהמלך היו מהּודרים‪.‬‬ ‫ּבצירוף הסמיכות‪.‬‬ ‫השני ֵ‬ ‫מצטרפת תמיד לַ ֵשם ֵ‬ ‫ָ‬ ‫ׂשימו לב‪ :‬ה"א היִ ידוע‬ ‫"ּבית ה ֵספר סגור" ולא‪" :‬ה ֵּבית ספר‬ ‫לכן בעברית ַּתקינָ ה אומרים‪ֵ :‬‬ ‫סגור"; "לוח ַהמודעות ָמלֵ א" ולא‪" :‬הלוח מודעות מלא"‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ירּופי סמיכות‪.‬‬ ‫שלושה ֵצ ֵ‬ ‫ָ‬ ‫הּפסקה שלהלן‬ ‫‪ .3‬העתיקו מתוך ִ‬ ‫הּכד‪ְּ ,‬פרט‬ ‫המ ַחזרים שרצו לִ זְ ּכות ְּבבת המלך לא הצליחו למצוא את ַ‬ ‫ְ‬ ‫לְ צעיר אחד שהצליח ִּבזְ כּות חוכמת האב וזכה ַּבנְ סיכה‪ .‬חתּונת הזּוג‬ ‫נֶ ערכה ִּב ְפ ֵאר והדר בגַ נֵ י המלך‪ .‬אורחים ַר ֵּבי מעלה השתתפו ַּב ֲחגיגה‪.‬‬ ‫‪ .4‬הוסיפו את ה"א היידוע לצירופי הסמיכות האלה‪:‬‬ ‫ארון קודש עונות שנה חבר כנסת חבר ממשלה בגד ים ספר‬ ‫שקיעת ֶש ֶמש דג זהב‬ ‫ַ‬ ‫ְמלּונַ ת כלב ֵּבית ּבּוּבות יום שבת‬ ‫לימוד‬ ‫ַּבׂשפה העברית קיֶ ימת קבוצה נוספת של ֵצירופים‪ִּ .‬בקבוצה הזו מופיעים ֵשם‬ ‫בתוספת תֹואר‪:‬‬ ‫התואר "כפוף"‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫לדוגמה הצירוף‪" :‬גַ ב ָּכפּוף" — "גב" הוא ֵשם ונוסף לו‬ ‫"חמּור"‪.‬‬ ‫בצירוף‪" :‬עונש ָחמּור" — "עונש" הוא שם ונוסף לו התואר ָ‬

‫מּודה המתאימה‬ ‫בע ָ‬ ‫הצירּופים השונים ֲ‬ ‫‪ .5‬שרטטו טבלה וכתבו את ֵ‬ ‫שבטבלה‪:‬‬ ‫ימי חמסין ידידּות חמה‬ ‫ֵ‬ ‫ִׂשמחה גדולה‬ ‫רוח ַעזה‬ ‫ַ‬ ‫בית הספר‬ ‫ריצת ָמ ָרתון ׂשיחה ְמ ַעניֶ ינת‬ ‫ַ‬ ‫ארון ְּבגדים בית הכנסת‬ ‫הׂשיער‬ ‫ְּבלורית ֵ‬ ‫המקהלה‬ ‫ֵ‬ ‫תיבת דואר שירת‬ ‫ַ‬ ‫צירופי סמיכות‬

‫צירוף שם בתוספת שם תואר‬

‫ֵּבית הרופא‬

‫רופא מצּוין‬

‫‪-----‬‬

‫‪-----‬‬

‫‪-----‬‬

‫‪-----‬‬

‫םידליו םירוה ‪79‬‬

‫בממלכת החיות‬ ‫שפן סלע‬

‫יעל‬ ‫חסידה לבנה‬

‫רֹוׁשים ֵּב ָיתּה‪.‬‬ ‫נּו ‪ ‬ח ִס ָידה‪ְּ ,‬ב ִ‬ ‫ֲ‬ ‫ר־ׁשם ִצ ֳּפ ִרים יְ ַקּנֵ‬ ‫"א ֶׁש ָ‬ ‫ֲ‬ ‫ים ‪ ‬סלָ ִעים‪ַ ,‬מ ְח ֶסה לַ ְׁש ַפּנִ ים"*‬ ‫ְ‬ ‫ָה ִרים ַהּגְ ב ִֹהים לַ ּיְ ֵעלִ‬ ‫(תהילים קד‪ ,‬פסוקים יז‪-‬יח)‬ ‫המּביע אהבה רבה לה' על שברא בחכמה עולם‬ ‫ִ‬ ‫* הפסוק הוא ציטוט ממזמור‬ ‫מושלם והוא מקיים אותו ודואג בחסדו להתחדשות העצים והמשכיות הברואים‪.‬‬ ‫הקן על עצים‪ .‬שם הן מוצאות ֲהגָ נָ ה‬ ‫נב ְראו גם לתועלת הציפורים אשר בונות את ֵ‬ ‫העצים ְ‬ ‫ֵ‬ ‫היעל והשפן מסתתרות בהרים‪,‬‬ ‫היבשה החלשות כמו ֵ‬ ‫הדגירה‪ .‬חיות ַָ ּ‬ ‫בין הענפים בשעת ְ‬ ‫מוצאות הגנה מטורפים במקומות גבוהים וביטחון ִּב ְשעת המלטת הגורים וגידּולם‪.‬‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫מראה שונֶ ה‪ ,‬מזון שונֶ ה וצּורת התארגנות ֶחברתית‬ ‫ֶ‬ ‫שתּכירו ַּבמדור יש‬ ‫ס סלבעלי החיים ַ‬ ‫שונָ ה‪ ,‬והם מיוחדים ּומעניינים‪ .‬נלמד עליהם לפי מידע שאספו עליהם חוקרים‬ ‫שעקבו אחריהם בטבע‪.‬‬ ‫ס סנלמד את שירו של ע' הלל "מצפצפים" ונדון בשוני בין קטע מידע לשיר‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת הקריאה‬ ‫ •קראו את הכותרת והסבירו מהי "משפחתיות" להבנתכם‪.‬‬ ‫המשּפחתית של הקוקיות‬ ‫ַ‬ ‫ •במהלך הקריאה ׂשימו לב‪ :‬במה שונָ ה ההתנהגּות‬ ‫מהתנהגות הברבורים ובמה היא דומה?‬ ‫"מ ְׁש ַּפ ְח ִתיּות" ֵאצל ְּבני‬ ‫"מ ְׁש ַּפ ְח ִתיּות" אצל בעלי החיים זהה למושג ִ‬ ‫המּוׂשג ִ‬ ‫ָ‬ ‫ •האם‬ ‫האדם? נַ ְמקּו דעתכם‪.‬‬

‫שּפחתיּות" ְּב ֶק ֶרב בעלי ַהּכנף‬ ‫"מ ַ‬ ‫ִ‬ ‫אצל בעלי החיים ְמצּויִ ים סוגים שונים של משפחות‪ :‬משפחות שהן לֶ ָה ָקה‬ ‫שחברות‬ ‫ֵ‬ ‫נקבות אחדות וגּורים כמו אצל האריות‪ ,‬משפחות‬ ‫הּכוללת זכר אחד‪ֵ ,‬‬ ‫בה רק נקבות וצאצאיהן כמו אצל‬ ‫הפילים‪ ,‬משפחות שרק הנקבה‬ ‫הנמרה‬ ‫ֵ‬ ‫יה כמו‬ ‫גור ָ‬ ‫מגדלת את ֶ‬ ‫ּומשפחות שיש להם בן זוג קבוע‬ ‫והנאמנות בין בני הזוג היא לכל‬ ‫הּברּבורים‪.‬‬ ‫חיֵ יהם‪ ,‬כמו אצל ַ‬ ‫הברבורים הם עופות מים גדולים‬ ‫צילם‪ּ :‬פֹול ֶא ֶבר‬ ‫שמזכירים בצורתם אווזים או‬ ‫ּוצחורות וְ ַצוָ וארם ארוך ומעּוקל‪ .‬הם חיים בלהקות‬ ‫ַּברוָ וזים‪ .‬נוצותיהם לבנות ְ‬ ‫גדולות שמתחלקות לזוגות אוהבים מסּורים ּוקבועים‪ .‬בני האדם רואים בהם‬ ‫ולאצילות‪.‬‬ ‫לחן‪ ,‬ליופי‪ַ ,‬‬ ‫ֵסמל ודּוגמה ֵ‬ ‫לפני עונת הקינּון בני הזוג מתגפפים בצוואריהם ורוקדים ריקוד חיזּור‪ .‬הם‬ ‫נסתרת בין ָקנים סמוך לִ ׂשפת המים‪ .‬הקן בנוי‬ ‫בונים ֵקן שצורתו חרּוט ְּבפינה ֶ‬ ‫ּומרוּפד בנוצות רכות‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫מצמחים מקומיים‬ ‫הנקבה מטילה בין ארבע לשבע ביצים‪ ,‬שעליהן היא דוגרת לבדה במשך‬ ‫ותוקף כל‬ ‫ֵ‬ ‫משוטט ִּבסביבת הקן‬ ‫ֵ‬ ‫ִּכשלושים ושישה ימים‪ִּ .‬בזמן הדגירה הזכר‬ ‫שמנסה להתקרב לקן‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫מי‬ ‫השני‬ ‫האפרוחים ּבוקעים בצבע אפור חום ונשארים אפורים עד סוף הקיץ ֵ‬ ‫הוריהם לאורך זמן רב‪.‬‬ ‫לחייהם‪ .‬הברבורים הצעירים נשארים עם ֵ‬ ‫ּומגַ דלים אותם יחד‪ .‬הם לומדים‬ ‫בני הזוג דואגים לכל ַמחסורם של הגוזלים ְ‬ ‫לעוף ִּבתמיכת הוריהם רק לאחר שגדלו מעט‪.‬‬

‫תויחה תכלממב ‪81‬‬

‫בניגוד לברבורים ּולְ ַמ ְר ִּבית ַּב ֲעלֵ י‬ ‫הכנף שהם הורים ְמסּורים‪ ,‬הקוקייה‬ ‫יוצאת‬ ‫המצּויֶ צת מתנהגת בצורה ֵ‬ ‫דופן‪ .‬היא אינה טורחת לִ בנות ֵקן‬ ‫ּולגדל את גֹוזליה בעצמה‪ :‬היא‬ ‫ֵ‬ ‫מטילה את ביציה ְּב ִק נים של‬ ‫וסומ ֶכת עליהן‬ ‫ֶ‬ ‫ציפורים אחרות‪,‬‬ ‫שיגַ דלו את הגוזל‪ .‬בארץ נוהגות‬ ‫לקנים‬ ‫הקוקיות להגניב את ביציהן ִ‬ ‫של עורבים אפורים‪.‬‬ ‫יצת‬ ‫קֹוקיָ יה ְמצּויֶ ֶ‬ ‫ִ‬ ‫בקנָ אות‬ ‫אכן‪ ,‬לא לחינם שומר העורב ַ‬ ‫הקן שלו‪ַ .‬סּכָ נָ ה גדולה מאיֶ ימת על הביצים ַּב ֵקן מן הרגע שהוטלו! הקוקייה‬ ‫על ֵ‬ ‫יה שלה‪:‬‬ ‫יצ ָ‬ ‫אֹור ֶבת ליד ַה ֵקן של העורב כדי להטיל בתוכו את ֵּב ֶ‬ ‫המצּויֶ צת ֶ‬ ‫סיח את דעתו של העורב‪ ,‬ובזמן זה הקוקייה‬ ‫ּומ ַ‬ ‫זְ ַכר הקוקייה עף סביב הקן ֵ‬ ‫יציה‪ .‬ההטלה מהירה ונמשכת‬ ‫ּומטילה בו את ֵּב ֶ‬ ‫הנקבה ִמ ְתגַ נֶ ֶבת אל הקן ְ‬ ‫ְשנִ יות ספּורֹות ִּבלבד‪ .‬לעתים קרובות הקוקייה מנַ קרת ַּב ֵּביצים או ַּבגֹוזלים‬ ‫הֹופ ִכים‪ ,‬אם ֵּכן‪ ,‬להורים ְמ ַא ְמצים ְּב ַעל‬ ‫של העורב ופֹוגַ ַעת בהם‪ .‬העֹורבים ְ‬ ‫ּכֹור ָחם‪ .‬הם אינם שמים לב לכך שהביצים שבקן אינן שלהם‪ ,‬או שהגוזלים‬ ‫ְ‬ ‫וחה‬ ‫הּפעּורים לִ ְרוָ ָ‬ ‫קֹורים ְ‬ ‫שבקעו מהן אינם דומים כלל לַ גוזלים שלהם‪ַ .‬די ַּב ַמ ִ‬ ‫להׂשביע את ַר ֲעבֹונָ ם‬ ‫כדי לִ גרום לָ עורבים להתרוצץ מבוקר עד ערב על מנת ַ‬ ‫יצי הקוקייה ּומטפלת בגוזלי‬ ‫עֹורב דוגרת על ֵּב ֵ‬ ‫של הקטנים‪ .‬כך יוצא שנְ קבת ָה ֵ‬ ‫הקוקייה בנוסף על גוזליה שלה או ‪ ...‬במקומם‪ .‬בניגוד לַ ּברבורים ּולמרבית‬ ‫הקּוקיָ יה מתנהגת באופן יוצא דופן‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫בעלי הכנף‪,‬‬ ‫(הקוקיה‪ :‬מתוך הספר רמת הנדיב — הדברים הנסתרים מן העין מאת גידי זנד‪ ,‬סמדר ריספלד ונורית‬ ‫קינן‪ ,‬מט"ח‪ ,‬תשס"ה‪)2005 ,‬‬

‫‪82‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬‬ ‫‪ .2‬‬

‫ ‬

‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫‪ .5‬‬

‫נֹועדּו לשכנע את הקוראים שהברבורים חיים‬ ‫ֵאילו עובדות בכתבה ָ‬ ‫יפה?‬ ‫בזוגיות ָ‬ ‫לפניכם כמה שלַ ּבים בחיי הברבורים הקשורים בהולדת הצאצאים ובגידולם‪.‬‬ ‫ סדרו אותם לפי הסדר הנכון‪ .‬היעזרו בקטע‪:‬‬ ‫א‪ַ .‬‬ ‫ְּבקיעת האפרוחים; קינּון; חיזּור; ְדגירה; חינוך‬ ‫הּברּבּורֹונים‪.‬‬ ‫ כתבו במילים שלכם ִּבנקודות את כל השלבים של גידול ַ‬ ‫ב‪ִּ .‬‬ ‫קֹודם‪ ,‬לפני כן ‪ ,‬לאחר ִמ ֵּכן‪ ,‬בשלב‬ ‫המּביעות זמן‪ ,‬כמו‪ֶ :‬‬ ‫ֵהיעזרו במילים ַ‬ ‫ֵשני‪ ,‬לְ ַבסֹוף‪ְּ ,‬ב ֶמ ֶשך‪.‬‬ ‫קורה?‬ ‫א‪ .‬כתוב שהעורבים הופכים להורים ְמ ַא ְמ ִצים‪ ,‬כיצד זה ֶ‬ ‫ב‪ .‬מדוע לדעתכם בחר הכותב לכתוב דווקא על ברבור ועל קוקייה?‬ ‫הכותב קטע מידע יכול לארגן את הכתיבה בדרכים שונות‪ :‬לפי סדר‬ ‫האירועים; על ידי תאור הסיבות והתוצאות לתופעה מסוימת; על ידי‬ ‫השוואה בין שתי תופעות שונות‪ .‬לפי מה ִא ְרגֵ ן הכותב את הקטע?‬ ‫ערכו השוואה בין התנהגות הברבורים להתנהגות הקוקיות‪ .‬במה היא‬ ‫שונה ובמה היא דומה?‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫יהם ְצחֹורֹות‪ .‬מה ֵּפירוש המילה‬ ‫נֹוצֹות ֶ‬ ‫ֵ‬ ‫ּבּורים ֶׁש‬ ‫‪ . 1‬א‪ .‬נֶ ֱא ַמר על ַה ַּב ְר ִ‬ ‫המּודגֶ ֶשת? ַהסבירו כיצד ֵה ַבנתם אותה‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫"צחור ּכַ שלג"‪.‬‬ ‫משּפטים לַ ֵצירופים האלה‪" :‬סדינים צחורים"‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫ ב‪ַ .‬הציעו‬ ‫וכתבו‬ ‫"מ ְתגַ ֵּפף" ִ‬ ‫ש"הברּבּורים ִמ ְתגַ ּ ְפ ִפים" ַחפשו ַּבמילון בערך ִ‬ ‫ַּ‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬כתוב‬ ‫מה פירוש הפועל ִמ ְתגַ ְּפ ִפים‪.‬‬ ‫ הפועל ִמ ְתגַ ְּפ ִפים מציין פעולה ֲה ָד ִדית‪ ,‬כלומר פעולה שהאחד עושה לְ ֵר ֵעהּו‪.‬‬ ‫‪ . 3‬א‪ .‬לפניכם כמה שורשים שאפשר ליצור ולגזור מהם ְּפעלים המציינים‬ ‫ֲה ָד ִדיּות‪ :‬כת"ב רא"ה חב"ק נג"ש אה"ב‬ ‫ִמצאו את הפעלים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬מהשורש רש"מ אפשר לגזור את הפועל מתרשם‪.‬‬ ‫ כתבו על מקרה שקרה בין שני חברים טובים‪ַ .‬שּבצו בו לפחות שני‬ ‫ ב‪ִּ .‬‬ ‫פעלים המציינים הדדיות‪.‬‬

‫תויחה תכלממב ‪83‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫יח‪ .‬האם הוא מעורר עניין לקרוא את ַהּכַ ָת ָבה? נַ מקו ִדבריכם‪.‬‬ ‫ • ִקראו את ַה ָּפ ִת ַ‬ ‫ּכותרות המשנֶ ה‪ ,‬את המשפט הראשון בכל‬ ‫ • ִקראו ברפרּוף‪ ,‬כלומר ִקראו את ְ‬ ‫מּוׂשג כללי על הכתבה‪.‬‬ ‫ִּפסקה ואת הפסקה האחרונה‪ .‬כדי לקבל ָ‬ ‫ •אחר כך קראו בעיון‪.‬‬

‫ידידי היפים‪ָ ,‬ה ֲע ַט ֵל ִפים ‪/‬‬ ‫ַ‬

‫דוד מקין‬

‫הייתי רוצה להציג בפניכם ידידים שלי‪ .‬לא הרבה אנשים מכירים אותם‪.‬‬ ‫שידידי אוהבים לצאת החוצה רק בחושך‪ ,‬והן משום שכדי‬ ‫ַ‬ ‫הן משום‬ ‫לראות אותם בביתם‪ ,‬יש לזחול בתוך מערות‪ .‬ובכל זאת‪ַ ,‬מ ְר ִּבים האנשים‬ ‫לחשוב עליהם‪ ,‬כאילו הם ַמזיקים נוראים‪ ,‬אני מתכוון ָלעטלפים‪.‬‬ ‫מסוּכן לָ עטלפים!‬ ‫ָ‬ ‫‪ 1‬העטלפים לא ְמסּוּכנים לאדם‪ .‬האדם‬ ‫מּפירות‪ ,‬ולכן כועסים עליהם ְמגדלֵ י ֲע ֵצי הפרי‬ ‫יש עטלפים שאוכלים וניזונים ֵ‬ ‫(אפילו שאינם עושים נזק באמת)‪ ,‬ויש עטלפים הניזונים מחרקים שונים‬ ‫שמזיקים לַ ֵּפירות‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬מאז ומתמיד המציאו עליהם‬ ‫ובהם כאלה ַ‬ ‫סיפורים‪ :‬אמרּו שהעטלפים מסתבכים בׂשיער של האנשים‪ .‬אמרו שהעטלפים‬ ‫מוצ ִצים דם‪( .‬נכון שיש מינים‬ ‫ַמ ֲעבירים ַמחלות‪ ,‬אמרו אפילו‪ ,‬שהעטלפים ְ‬ ‫בודדים בין אלף מיני העטלפים שאכן מוצצים דם‪ ,‬אולם הם חיים רק בכמה‬ ‫רֹומה‪ .‬ומלבד זאת‪ ,‬אפילו הם אינם‬ ‫אזורים מרוחקים‪ ,‬במרכז אמריקה ִּוב ְד ָ‬ ‫ממש ַמזיקים לחיות בגלל כמות הדם הקטנה שהם זקוקים לה)‪.‬‬ ‫‪ 2‬ישן כל החורף‪ ,‬וראשו למטה‬ ‫האמת היא שיש לעטלפים הקטנים ַהלָ לו כמה‬ ‫תכּונֹות זרות ּומוזרות לנו‪ :‬למשל‪ ,‬כאשר הם‬ ‫עומדים‪ ,‬הם אינם עומדים ישר וראשם למעלה‪,‬‬ ‫מהּוּפך‪ ,‬דווקא‪ ,‬רגלֵ יהם למעלה‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫כמֹונּו‪ ,‬אלא ִּב‬ ‫אוחזות ַּבתקרה‪ ,‬ורֹאשם למטה!‬ ‫העטלפים אינם אוהבים את החורף הקר‪ ,‬וכאשר‬ ‫הוא מתקרב ‪ -‬הולכים כולם לישון לכמה חודשים‪ .‬כל הקיץ אוכלים העטלפים‬ ‫שּומן‬ ‫(ּפירות או חרקים)‪ ,‬ועם בוא החורף יש להם די ָ‬ ‫כמויות גדולות של מזון ֵ‬ ‫העטלפים הם בעלי‬ ‫חיים ֵדי קטנים‪ ,‬ולמרות‬ ‫שיש להם כנפיים‪ ,‬והם‬ ‫מעֹופפים ‪ -‬אין הם‬ ‫ציפורים‪ ,‬אלא יונקים‬ ‫ַדוְ ָוקא‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫כדי לְ ַפ ְרנֵ ס את גופם עד אשר יתעוררו באביב‪ .‬כדי לשמור על השומן הזה‬ ‫ְּב ֵעת שנת החורף ‪ -‬יורד חום גופם מאוד‪ ,‬וגם נשימתם ופעימות הלב שלהם‬ ‫ּכֹוח‪ .‬יש עטלפים שבמקום לישון בחורף‬ ‫נעשות אטיות יותר‪ ,‬וכך הם חוסכים ַ‬ ‫ארצות אחרות‪ ,‬חמות יותר‪.‬‬ ‫ נודדים מאות‪ ,‬ואפילו אלפי קילומטרים‪ ,‬לַ ָ‬‫‪ 3‬העטלפים "רואים" גם באוזניים‬ ‫עוד סיפור לא נכון שאנשים מספרים על העטלף הוא שאיננּו רואה‪ .‬העטלפים‬ ‫שר ִאיָ יתם ַּבלילה מצּוינת‪ .‬נכון‪ ,‬אמנם‪,‬‬ ‫אינם עיוורים! יש אפילו עטלפים‪ְ ,‬‬ ‫הּכיוּון עושים העטלפים בעזרת קול שהם משמיעים‪.‬‬ ‫שאת מלֶ אכת מציאת ִ‬ ‫מתפשט‪ ,‬וכאשר גלֵ י הקול פוגעים בחפץ כלשהו‪ ,‬הם חוזרים כמו ֵהד‬ ‫ֵ‬ ‫הקול‬ ‫ּומגיעים אל אוזני העטלפים‪ .‬הם משמיעים קולות גבוהים כל כך‪ ,‬שאוזן אדם‬ ‫סּומה‪,‬‬ ‫לא מסוגלת לשמוע‪ ,‬ומן ַה ֵהד הם לומדים איפה פתוחה הדרך ואיפה ֲח ָ‬ ‫ואפילו איפה נמצאים החרקים‪ .‬לכן אוזניו של העטלף חייבות להיות טובות‬ ‫מאוד ּומפותחות‪ֶּ ,‬ובאמת ‪ֵ -‬הן גם גדולות‪.‬‬ ‫טרמפ על בטן אמו‬ ‫‪ 4‬גור עטלפים תופס ֶ‬ ‫הגורים נולדים באביב או בקיץ‪ ,‬כל מין עטלפים ִּבזמנו‪ .‬בדרך כלל יש לכל‬ ‫שאמו עפה‪ ,‬עד‬ ‫אמא־עטלף גור אחד קטן‪ ,‬שנשאר צמוד לְ ִב ְטנָ ה גם בזמן ִ‬ ‫אשר הוא לומד לעוף‪ ,‬וכאשר ָה ֵאם תלויה כשראשה כלַ ֵּפי מטה‪ ,‬גם הגור תלוי‬ ‫מתק ְּבצים ביחד על תקרת‬ ‫ַ‬ ‫איתה כשהוא הפוך‪ ...‬איזה כיף‪ ...‬יש שהעטלפים‬ ‫מערה ואוחזים זה בזה כדי לשמור על חּומם של כל התינוקות‪.‬‬ ‫ּומדוע אני מספר לכם את כל זה?‬ ‫‪ּ 5‬ובכן ‪ -‬פעם היו בארץ ישראל המונֵ י עטלפים‪ ,‬וְ ִהנֵ ה‪ַּ ,‬בשנים האחרונות קורה‬ ‫להם משהו‪ .‬מינים אחדים של עטלפים שהיו ָּבארץ נעלמו‪ .‬יש כל מיני‬ ‫הּפירות ַמזיקים‬ ‫סיבות לכך‪ ,‬בין השאר‪ ,‬משום שהחקלאים ֶהאמינו שעטלפי ֵ‬ ‫ּומאחר‬ ‫למטעים ‪ -‬ולכן ניסו להשמיד אותם ִּב ְרעלים‪ֵ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫שלא ִהכירו אותם ‪ -‬הרעילו מערות‪ַּ ,‬ובמערות‬ ‫חיים עטלֵ פי פירות (שגם הם‪ ,‬כפי שכבר‬ ‫סיפרתי‪ ,‬אינם ַמזיקים נוראים) ביחד‬ ‫עם עטלפי חרקים (שהם רק מועילים)‪,‬‬

‫תויחה תכלממב ‪85‬‬

‫וכך ִהשמידו עטלפים רבים‪ ,‬משני הסוגים‪ .‬גם ְמטיילים‪ ,‬אפילו כאלה‬ ‫שאוהבים חיות‪ ,‬אינם מחבבים כל כך עטלפים‪ .‬יש מטיילים שמבקרים‬ ‫שמעירים אותם משנת‬ ‫במערות‪ ,‬מרעישים ומבהילים את העטלפים‪ ,‬יש ְ‬ ‫החורף שלהם‪ .‬התעוררות כזו עלולה לִ גרום אפילו למותם של העטלפים‪ ,‬כי‬ ‫שאגְ רו מספיק להם לשנה בלבד‪ .‬כאשר הם מתעוררים‪ ,‬שוב עולה‬ ‫השומן ָ‬ ‫חום גופם‪ ,‬והם צורכים יותר שומן‪ ,‬הם לא יחזיקו מעמד עד הקיץ וימותו‪.‬‬ ‫צֹורכים‬ ‫יש מטיילים המדליקים נֵ רות במערות‪ ,‬והנרות ‪ -‬עליכם לדעת ‪ְ -‬‬ ‫ַח ְמ ָצן ֵמהאוויר‪ַּ .‬במערה יש מעט אוויר‪ ,‬והנרות עוד ַמפחיתים אותו‪ ,‬וכך ‪-‬‬ ‫חסר חמצן‪ ,‬ורבים מתים‪.‬‬ ‫לָ עטלפים ֵ‬ ‫‪ 6‬ילדים‪ִ ,‬שמרו על העטלפים!‬ ‫עכשיו‪ ,‬לאחר שסיפרתי לכם על העטלפים‪ ,‬שהם גם חיות מוגנות על פי‬ ‫החוק בישראל‪ ,‬אני מקוֶ וה שתלמדו גם אתם לאהוב אותם‪ ,‬וכאשר אתם‬ ‫ישנים ‪-‬‬ ‫מטיילים‪ ,‬הזכירו לחבריכם ולבני המשפחה שיש מערות שבהן הם ֵ‬ ‫שם ביתם — וְ ִתמנעו ביחד מלהרעיש ּולהפריע להם‪ .‬וכך גם בעזרתכם יינצלו‬ ‫בעלי החיים החביבים הללו‪.‬‬ ‫(מתוך "פשוש"‪ ,‬עיתון לילדים‪ ,1980 ,‬מגזין ארץ וטבע)‬

‫ַט ֲענָ ה וטיעּון‬ ‫לְ ֵד ָעה קוראים גם בשם ַט ֲענָ ה‪.‬‬ ‫צוד ֶקת‪.‬‬ ‫וּכ ַח אם היא נכֹונה או ֶ‬ ‫ַט ֲענָ ה היא ֵד ָעה שאפשר להתוַ ֵ‬ ‫אופניים"‪.‬‬ ‫"מסּוּכן לִ ְרּכוב על ַ‬ ‫ָ‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫הטֹוען לנַ ֵמק את דעתו‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫שהטענה הזאת נכונה‪ ,‬על‬ ‫ַ‬ ‫כדי לְ ַׁש ְכנֵ ַע‬ ‫ודּוגמאות קוראים בשם ִטיעּון‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫לְ טענה ֶש ְמ ַחזְ ִקים בנימּוקים‪ ,‬עּובדות‬

‫ •‬ ‫ •‬ ‫ •‬

‫‪86‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ְּב ָמה שונָ ה ידיעה מכתבה?‬ ‫ידיעה מספרת ִּבקצרה ָּבעיתון‪ ,‬ברדיו‪ ,‬בטלוויזיה או במרשתת על ֵאירוע‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫ּבארץ ֶ‬ ‫שאירע בישראל או ֶ‬ ‫חשוב או מעניֵ ין ֵ‬ ‫ּביע את דעתו על האירוע‪ .‬הוא כותב את העּובדות ִּבלבד‪.‬‬ ‫בידיעה הכתב אינו ַמ ַ‬ ‫פֹורט יותר‪.‬‬ ‫מּור ֶח ֶבת המתארת אירוע באופן ְמ ָ‬ ‫כתבה היא ידיעה ְ‬ ‫לסּפר על חוויותיו‪ ,‬לתאר את רגִ שותיו או להסביר את‬ ‫ֵ‬ ‫בכתבה יכול הכותב‬ ‫דעתו‪ .‬כתבות נכתבות על נושאים מגוונים על מקומות‪ ,‬על אישים‪ ,‬על‬ ‫תופעות טבע ועוד‪ .‬לעתים כתבה נכתבת כדי לשכנע את הקוראים לקבל‬ ‫את דעתו של הכותב‪.‬‬ ‫כת ֶבת כדי‬ ‫ְ ּבכתבה יש ֵחלק שהוא מידע וחלק סיּפּורי‪ .‬לעיתים כתבה נִ ֶ‬ ‫לקּבל‬ ‫ֵ‬ ‫המ ֲאזינים ָּברדיו או את הצופים בטלוויזיה‬ ‫לשכנֵ ע את הקוראים‪ ,‬את ַ‬ ‫את דעת ַה ַּכ ָתב‪.‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬א‪ִּ .‬כתבו ְּבמשפט אחד‪ :‬מה דעתם של אנשים רבים על ַה ֲע ָטלֵ פים?‬ ‫ובאילו ֱאמּונֹות משתמשים האנשים האלה כדי‬ ‫ב‪ְּ .‬ב ֵאילּו עּובדות ֵ‬ ‫לְ ַׁש ְכנֵ ַע שדעתם על העטלֵ פים נכונה?‬ ‫לשכנֵ ַע‬ ‫הכותב‪ ,‬כדי ַ‬ ‫ֵ‬ ‫התנהגות בני האדם מביא‬ ‫ֲ‬ ‫‪ .2‬א‪ֵ .‬אילו עּובדות על‬ ‫ אותנו שדווקא בני האדם ְמ ַס ְּכנִ ים את העטלפים?‬ ‫מֹועילים וְ ֵאינם ְמסּוּכָ נים?‬ ‫הוכחות ֵמביא הכותב שהעטלפים ִ‬ ‫ב‪ֵ .‬אילו ָ‬ ‫כתבה משּולב מידע על העטלפים‪:‬‬ ‫‪ַּ .3‬ב ָ‬ ‫והשלימו את המשפטים‪:‬‬ ‫ ַהעתיקו ַ‬ ‫‪--‬‬‫א‪ .‬העטלפים שייכים למשפחת‬ ‫‪--‬‬‫ב‪ .‬העטלפים אוכלים‬ ‫כל החורף‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫נוהג‬ ‫ג‪ .‬העטלף ֵ‬ ‫‪--‬‬‫יורד בחורף מכיוון ש‬ ‫הּפעימות ֵ‬ ‫ד‪ .‬חֹום הגּוף ֶוק ֶצב ְ‬ ‫‪--‬‬‫ה‪ .‬העטלפים משמיעים קולות‪ ,‬כדי‬ ‫‪--‬‬‫ו‪ .‬בשנים באחרונות נֶ ֶעלמו עטלפים רבים בארץ בגלל ש‬ ‫‪ .4‬במה שונים העטלפים ִמ ְש ַאר היונקים?‬

‫תויחה תכלממב ‪87‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ .1‬לפי מה מהכתוב אפשר לדעת מה יחסו של הכותב לעטלפים? הסבירו‬ ‫והדגימו‪.‬‬ ‫לקּבל‬ ‫ֵ‬ ‫הּכ ָת ַבה כדי לשכנֵ ַע אותנו‬ ‫‪ .2‬כיצד נוכל לדעת שהעיתונאי כתב את ַ‬ ‫את דעתו?‬

‫ּגֹול ִׁשים‬ ‫ְ‬ ‫ ‬ ‫והקלידו‪" :‬עטלפים לא מה שחשבתם‪ ,‬יוטיוב‪ְ ".‬צפּו‬ ‫גִ לשו במרשתת ַ‬ ‫בסרטון‪ .‬מה למדתם עליהם מהצפייה?‬

‫ העשרה ואתגר‬ ‫והכינו עליו‬ ‫בחרו ַּב ַעל ַחיִ ים שאהוב עליכם או שאתם ַסקרנים ללמוד עליו ָ‬ ‫קטע מידעי‪.‬‬

‫הדרכה‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪88‬‬

‫מהמחשב או ַצלמו מאנציקלופדיה‬ ‫ֵ‬ ‫• ַּב ֲחרו שני מקורות מידע שונים‪ .‬הדפיסו‬ ‫עותק מכל ָמקֹור שבחרתם והתאמתם לנושא הכתיבה‪.‬‬ ‫שּבחרתם על דף‬ ‫המידע המתאים מתוך כל אחד מהמקורות ְ‬ ‫• ִּכתבו את ֵ‬ ‫נפרד‪.‬‬ ‫ּפרטים חוזרים ִּבשני‬ ‫המידע שאספתם‪ַ .‬סמנו בצבע‪ָ :‬‬ ‫• ַהשוּו בין ְּפ ָר ֵטי ֵ‬ ‫אחר‪ :‬מידע שקיָ ים רק במקור אחד‪.‬‬ ‫המקורות השונים‪ .‬סמנו ְּב ֶצבע ֵ‬ ‫מנוע חזרות מיּותרות‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫הסימון בא לִ‬ ‫•ׂשימו לב‪ִּ :‬בכתיבת קטע מידעי על בעלי חיים נוהגים לכתוב‪:‬‬ ‫ּומבנה הגוף של בעל החיים‪.‬‬ ‫המראה ִ‬ ‫ֶ‬ ‫‪ .1‬על‬ ‫‪ .2‬המקומות שבהם הוא ַחי‪.‬‬ ‫‪ .3‬התאמת מבנֵ ה הגּוף לָ ֵאזור בו הוא חי‪.‬‬ ‫הציִ ד)‪.‬‬ ‫טורף‪ּ ,‬כִ תבו על שיטת ַ‬ ‫‪ .4‬מִמה הוא ניזֹון (אם ְּב ַחרתם בבעל חיים ֵ‬ ‫‪ .5‬האם הוא חי ִּבקבוצה או ִּכ ְפרט בודד‪.‬‬ ‫‪ .6‬כיצד מאורגנים חייֵ הקבוצה?‬ ‫אמצעי ההגנה (כיצד הוא מגן על עצמו?)‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .7‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ •האם אפשר להבין ִמ ְקריאת הכותרת בלבד את תוכֶ ן הּכַ ָתבה? ַהסבירו‪.‬‬ ‫בח ָרה הכותבת בכותרת ברּורה?‬ ‫ • ַש ֲערו מדוע לא ֲ‬ ‫המשנֶ ה‪ ,‬ואת המשפט הראשון בכל ִּפסקה‪ .‬מה‬ ‫כותרות ִ‬ ‫הּפ ִתיח‪ ,‬את ְ‬ ‫ • ִקראו את ָ‬ ‫הּכ ָתבה?‬ ‫נוׂשא ַ‬ ‫למדתם מהם על ֵ‬

‫ָשחור ָל ָבן ָשחור ‪/‬‬

‫טל ַּב ְרטֹוב‬

‫יש להן ַּפסים שחורים ּולבנים‪ ,‬הן חיות ַּב ֲעדרים גדולים‪ ,‬והשליטים‬ ‫שלהן עצבניים ותוקפניים‪.‬‬ ‫ִמפגש עם זֶ ְּברות וניסיון להבין מדוע הן לובשות פיג'מה‪.‬‬ ‫בר ֲע ָמה שחורה‪ .‬היא יפה מאוד‪ .‬את‬ ‫הזברה מקושטת בפסים ומעוטרת ַ‬ ‫הזברות פוגשים תמיד בקבוצות‪ ,‬לעולם לא לבד‪ .‬הן חיות ַּב ֲע ָדרים‪ ,‬וכל ֵעדר‬ ‫מּורכב מזָ ָכר ַשליט ומכמה נקבות וצעירים‪ .‬הזכרים השליטים גדולים יותר‬ ‫משאר הזברות‪ ,‬והם מתנהגים כמו מלכים נרגזים‪ :‬נובחים בקול‪ ,‬בועטים זה‬ ‫בזה ומתרוצצים ללא ֶה ֶרף ְסביב בני המשפחה שלהם‪.‬‬ ‫כל משפחה כוללת ּכַ ־‪ 15‬זברות‪ ,‬וכמה משפחות חוברות זו לזו ויוצרות עדר גדול‬ ‫של עד ‪ 200‬זברות‪ .‬העדר נותן לַ זברות ביטחון מסוים נגד טורפים‪ .‬כאשר טורף‬ ‫השליטים‬ ‫מתקיף אותן‪ ,‬מתאחדות המשפחות לחבורת הגנה גדולה‪ַ :‬הזְ כרים ַ‬ ‫מהעדר‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫נשארים מאחור‪ ,‬תוקפים את הטורף‪ ,‬בועטים בו ּומנסים לְ ָהנִ יס אותו‬ ‫ָ‬ ‫ישנות בשלווה‪ ,‬ניצבות אחדות מהן על‬ ‫גם במשך הלילה‪ ,‬כאשר רוב הזברות ֵ‬ ‫ּומעירות את כולן אם מתעוררת סכנה‪ .‬כל זברה ַמכירה היטב את‬ ‫המשמר ְ‬ ‫ְּבנות משפחתה‪ ,‬ובדרך כלל ַה ְק ָשרים ביניהן נשמרים לכל החיים‪.‬‬ ‫הזברות הן חיות חסרות שקט ותוקפניות‪ .‬בכל הזדמנות יוצאים הזכרים לקרב‬ ‫ְּבעיטות ּונשיכות‪ .‬בגלל ההתנהגות התוקפנית הזאת בני האדם לא אילפו את‬ ‫הזברות ולא הפכו אותן לחיות עבודה או רכיבה כמו הסוס או החמור‪ .‬בקיץ‪,‬‬ ‫ועׂשב‪ ,‬הזברות תמיד צועדות‬ ‫כאשר בעלי חיים נודדים בהמוניהם לִ מקומות מים ֶ‬ ‫עם עדרי הגְ נּו‪ .‬הגְ נּו והזברה ניזונים מאותו סוג ֵעׂשב קצר וקשה‪ ,‬והם הולכים יחד‬ ‫בעקבות העשב‪ .‬חוקרים גילו שרוב הטורפים מעדיפים את הגְ נּו על פני הזברה‪.‬‬ ‫השהּות ִּבמחיצת ֶעדרי הגְ נּו מבטיחה את שלומן של הזברות ּומאפשרת‬ ‫אולי ְ‬

‫תויחה תכלממב ‪89‬‬

‫להן זמן לברוח ּולְ התארגן‬ ‫ב ש ע ה ש ה לב י א ו ת‬ ‫מתנפלות על גְ נו סמוך‪.‬‬ ‫בזמן הנדידה מתארגנות‬ ‫המפּוס ָפ סֹות‬ ‫ְ‬ ‫הזברות‬ ‫בטור מסודר‪ ,‬ראש אחרי‬ ‫זנב‪ ,‬וכך הן צועדות להן‪.‬‬ ‫הטור הארוך הזה ‪ -‬מאה‬ ‫עד מאתיים זברות ‪-‬‬ ‫מתּפ זֵ ר רק ִּב שעות‬ ‫ַ‬ ‫נּוסה ִמטורף או כשהן‬ ‫ְמ ָ‬ ‫ַמגיעות לאתר המרעה‬ ‫מתפצל הטור‬ ‫ֵ‬ ‫ֶהחדש‪ .‬אז‬ ‫לִ קבוצות משפחתיות‪,‬‬ ‫וכל זכר אוסף סביבו את‬ ‫בני משפחתו‪.‬‬

‫מכיר את הפסים של אמא‬ ‫הסיָ יח יכול‬ ‫ההיריון של הזברה נמשך כמעט שנה‪ְ .‬‬ ‫עׂשב כבר מגיל שבועיים‪ ,‬אך הוא ממשיך‬ ‫לאכול ֶ‬ ‫לינוק עד גיל שבעה חודשים‪ .‬ההמלטה עצמה מהירה‬ ‫ונמשכת דקות אחדות‪ַּ .‬ביָ מים הראשונים שאחרי‬ ‫ההמלטה ֵמגן הזכר על ָה ֵאם ועל הסייח‪ ,‬ושום זברה‬ ‫אינה מתקרבת ֲאליהם‪ָ .‬ה ֵאם משגיחה על הסייח‬ ‫ימ ֵצא במרכז העדר‪ ,‬שם הוא פחות חׂשּוף‬ ‫ודואגת שיִ ָ‬ ‫לסכנות‪ .‬היא גם מגֹונֶ נֶ ת עליו אם יותקף על ידי טורפים‬ ‫תישקף סכנה גם לחייה‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫נוטשת אותו אלא אם‬ ‫ולא ֶ‬ ‫בימים האלה הסייח הצעיר לומד לְ זַ הות ּולהכיר את אמו‬ ‫ִמ ֵּבין כל הזברות האחרות‪.‬‬ ‫בהמשך חייו יזְ ֶהה הצעיר את‬ ‫אמו בקלות לפי צליל קולּה‬ ‫ולפי דגם הפסים שעל גופה‪.‬‬ ‫לכל זברה יש ֶדגֶ ם פסים‬ ‫שמייחד אך ורק אותה‪ ,‬כמו‬ ‫טביעת האצבעות שלנו‪.‬‬

‫לבלּבל את הטורפים‬ ‫ֵ‬ ‫או את הזבובים?‬ ‫קשה להבין מדוע חיה שחוששת כל כך מפני טורפים ִמ ְת ַה ֶד ֶרת ִּבלבוש ַּפסים‬ ‫שחור־לבן כה בולט‪ .‬הרי כאשר הזברה ניצבת בלי תנועה על משטח עשב ירוק‪,‬‬ ‫רואים אותה מרחוק‪ .‬ובכן‪ ,‬יש חוקרים הטוענים שטורפים כמו אריות וצבֹועים‬ ‫רואים את הצבע הירוק כצבע ֲא ַפ ְר ָּפר‪ ,‬וכך הזברה משתלבת בצמחייה‪ .‬במהלך‬ ‫היום‪ ,‬כאשר אדי חֹום עולים מן הקרקע ומערפלים את הכול‪ ,‬הפסים מעלימים‬ ‫שטש את מראה הגוף‬ ‫ּומ ַט ֵ‬ ‫את הזברה מעיני הטורפים‪ .‬דגם הפסים גם שובר ְ‬ ‫כשהזברה נמצאת ִּבתנועה (מסיבה זו גם אוניות מלחמה נצבעות בפסים של‬ ‫צבעים מנוגדים)‪.‬‬ ‫ה־צה שעקיצתם‬ ‫הצ ֶ‬ ‫חוקרים אחרים סבורים שהפסים נועדו לבלבל את זבובי ֶ‬ ‫מסכנת חיים‪ .‬הזברות אינן מעלות גֵ ירה‪ ,‬ולכן בשעות החום‪ ,‬כאשר כל‬ ‫האנטילוּפות נחות בצל‪ ,‬הזברות חייבות להמשיך לאכול‪ .‬הבעיה היא שזה‬ ‫הּפ ִסים להגנתן של הזברות‪.‬‬ ‫ה־צה פעילים‪ .‬וכאן באים ַ‬ ‫הצ ֶ‬ ‫הזמן שבו זבובי ֶ‬

‫‪90‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫עיני הזבובים מאפשרות להם להבחין רק בכתמים גדולים שנעים על רקע‬ ‫הֹותה ְּכגּוף שלם‪ ,‬והזברות כמעט‬ ‫השמים‪ַּ .‬פ ֵסי הזברה ַמקשים עליהם לזַ ָ‬ ‫שאינן נעקצות‪ .‬נראה שלכל אחת ֵמ ַה ַה ְש ָערות האלה יש ערך כלשהו‪ ,‬אבל‬ ‫החוקרים עדיין אינם בטוחים איזו היא התשובה הנכונה‪.‬‬ ‫(מתוך‪" :‬מסע צעיר"‪ ,‬גיליון ‪)105‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫ ‬

‫מדוע נודדות הזברות?‬ ‫מדוע לא אילפו בני האדם את הזברות?‬ ‫כיצד מתגוננות הזברות מפני טורפים?‬ ‫אילו הן התשובות האפשריות לַ שאלה‪" :‬מדוע לזברה יש פסים"?‬ ‫שּב ִמסגרת לַ קטע ַה ֶמרכזי?‬ ‫א‪ .‬מה מוסיף המידע ַ‬ ‫הּכתוב ַּבמסגרת חשוב? הסבירו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האם לדעתכם ָ‬

‫ ‬

‫ִענְ יְ ינֵ י לשון‬

‫בכתבה כתוב‪" :‬אריות וצבועים רואים את הצבע הירוק כצבע ֲא ַפ ְר ַּפר"‪.‬‬ ‫במילה ֲא ַפ ְר ַּפר מכּפילים את שתי האותיות האחרונות‪ .‬התופעה נפוצה‬ ‫בעולם הצבעים‪ :‬יְ ַר ְק ַרק‪ ,‬לְ ַבנְ ַ ּבן‪ְ ,‬צ ַה ְב ַהב‪ְּ ,‬כ ַחלְ ַחל ועוד‪.‬‬ ‫מה השֹונִ י‪:‬‬ ‫א‪ .‬בין המילה זְ ַקנְ ַקן למילה זָ ָקן?‬ ‫ב‪ .‬בין המילה ְּכ ַל ְב ַלב למילה ֶּכ ֶלב?‬ ‫ג‪ .‬בין המילה ְש ַמנְ ַמן למילה ָׁש ֵמן?‬ ‫ד‪ .‬בין המילה ְּכ ַת ְמ ַתם למילה ָּכתֹם?‬

‫ העשרה ואתגר‬ ‫ִקראו באנציקלופדיה או במרשתת על הזברה‪ִּ .‬כתבו פרטים שאינם כתובים‬ ‫ַּב ַּכתבה‪ ,‬כגון‪ :‬לאיזו קבוצת בעלי חיים הן שייכות? מה משקלן? ועוד‪.‬‬

‫תויחה תכלממב ‪91‬‬

‫הצּופית ‪ -‬ציּפֹור שיר זְ ִעירה‬ ‫ִ‬ ‫"צּופית" היא ציפור שיר זְ עירה‪ ,‬בעלת ַמקור ארוך וכפוף‪ .‬אורך גופה כ‪-‬‬ ‫ִ‬ ‫כלפי מטה ּומותאם‬ ‫ֵּ‬ ‫‪ 10‬ס"מ‪ ,‬משקלה ‪ 8-7‬גרם‪ ,‬מקורּה הארוך כפוף‬ ‫הּפרח וְ לִ ינִ יקת הצּוף‪ .‬הרגלַ יִ ם ארוּכֹות יחסית והזנב קצר‪.‬‬ ‫לַ ֲחדירה לתוך ֶ‬ ‫יש שוׂני ַּבצבעים בין זכר לִ נקבה‪.‬‬ ‫זוהי ציפור סקרנית וחקרנית‪ ,‬המתנועעת ללא הרף מחפשת וְ ָת ָרה אחר מזון‪.‬‬ ‫יה‬ ‫רחבי הארץ‪ .‬משך חיֶ ָ‬ ‫ּומ ֲח ָרקים ואפשר לראות אותה בכל ֲ‬ ‫היא ניזוׂנה ִמצּוף ֵ‬ ‫הוא כארבע שנים‪.‬‬ ‫היא ניזונה מפיסות נייר‪ִּ ,‬בדלי סיגריות‪,‬‬ ‫עלים ּוקליּפות עצים‪ .‬זמן הדגירה הוא‬ ‫כשבועיים והאפרוחים עוזבים את הקן‬ ‫לאחר שבועיים לחיים עצמאיים‪.‬‬ ‫העיקריים של הצּופית הם‪ ‬‬ ‫ָ‬ ‫יה‬ ‫אויב ָ‬ ‫ֶ‬ ‫נְ ָחשים‪ ‬ממינים שונים‪ ,‬יונקים‪ ‬טורפים‬ ‫העורבני שמצליח לעתים‬ ‫ָ‬ ‫ועופות כמו גם‬ ‫הקן ולפגוע ָּב ֵאם ּובגוזלים‪.‬‬ ‫להיכנס אל ֵ‬ ‫(לפי אנציקלופדיה ויקיפדיה)‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫השם "צּופית" לַ ציּפֹור?‬ ‫מדּוע מתאים ֵ‬ ‫מה ְמזֹונה של הצּופית?‬ ‫ֵּכיצד מּותאם ַמקֹורה לסּוגֵ י המזֹון שהיא אֹוכלת?‬ ‫לבין צּופית‬ ‫להבחין ֵּבין צּופית זָ כָ ר ֵ‬ ‫ְ‬ ‫התּבֹוננּו ַּב ַתצלּומים‪ֵּ .‬כיצד אפשר‬ ‫נְ ֵק ָבה?‬

‫‪92‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ְמ ַצ ְפ ְצ ִפים ‪/‬‬

‫ע' ִהּלֵ ל‬

‫ַּפ ַעם ָק ְראּו לִ י‬ ‫"יֹונֵ ק ַה ְּד ַבׁש"‪.‬‬ ‫ַהּיֹום‪:‬‬ ‫"צּופית"‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫'ּפ ְתלִ י?!‬ ‫ְכ ַ‬ ‫ֲאנִ י ָק ָטן‬ ‫וְ ַקל ִמ ַּקׁש‬ ‫ּוכ ֶׁש ִּמ ְת ַח ֵּׁשק לִ י‬ ‫ְ‬ ‫נִ ְבלַ ע ֻּכּלִ י‬ ‫פּופית‬ ‫יע ּ ֶפ ַרח לְ ִ‬ ‫ִּבגְ ִב ַ‬ ‫אֹו ְס ָתם ָח ְט ִמית זַ יְ ָפנִ ית‪,‬‬ ‫צּופים‬ ‫לֹוגֵ ם ִט ָּפה ֶׁשל נ ֶֹפת ִ‬ ‫ֶׁש ַּט ֲע ָמּה ָמתֹוק ִמ ְּד ַבׁש‬ ‫יחנִ ית‪,‬‬ ‫ּגַ ם ִׁש ְב ָע ַתיִ ם ֵר ָ‬ ‫ֻּב ְּׁשלָ ה ַמ ָּמׁש ִּב ְׁש ִבילִ י!‬ ‫ִּת ְרצּו ‪-‬‬ ‫ִק ְראּו לִ י "יֹונֵ ק ַה ְּד ַבׁש"‬ ‫"צּופית"‬ ‫ִ‬ ‫ִּת ְרצּו ִק ְראּו לִ י‬ ‫‪1‬‬ ‫ָה ִע ָּקר ֶׁשּיֵ ׁש ִט ָּפה ֶׁשל יַ י"ׁש ‪.‬‬ ‫ַעל ָּכל ַה ְּׁש ַאר ‪-‬‬ ‫ְמ ַצ ְפ ְצ ִפים!‬

‫יפנִ ית‬ ‫ָח ְט ִמית זִ ָ‬

‫פּופית‬ ‫לְ ִ‬

‫יַ י"ש‪ - 1‬יֵ ין ֵׁשכָ ר‪.‬‬

‫תויחה תכלממב ‪93‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫בית א׳‬ ‫הדֹובר ַּבשיר?‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬מי הוא‬ ‫ב‪ .‬מה היה שמו הקודם?‬ ‫קשתם לקרֹוא את הבית הראשֹון ְּבקֹול רם‪ ,‬איזֹו מילה ֱהייתם‬ ‫ֶ‬ ‫‪ִ .2‬אילּו ִה ְת ַּב‬ ‫הּפנים המתאימים‬ ‫ּובהּבעת ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַמ ְבליטים? ִקראּו אֹותה ְּבקֹול ְּב ַהנְ גָ נָ ה‬ ‫לדעתכם‪.‬‬ ‫ואומרים‬ ‫ְ‬ ‫ּומק ְצרים מילים‬ ‫מש ְּבשים ַ‬ ‫ְּבדיּבּור יֹומיֹומי לְ עיתים אנחנּו ַ‬ ‫"תפֹוס את החתּול"; ּולעיתים אנחנּו‬ ‫"תפֹוס ָת ָ'חתּול" ִּב ְמקֹום ְ‬ ‫למשל‪ְ :‬‬ ‫ָ‬ ‫"פ ְשלָ ה";‬ ‫מקּוּבלֹות ָּבעברית ַה ַתקינה‪ְּ ,‬כגון‪ַ :‬‬ ‫ָ‬ ‫משת ְמשים ְּבמילים שאינן‬ ‫ַ‬ ‫"ּב ֵכיף"; "יֵ ש ַמ ָצב"‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫משּוּבש ְּב ָׂשפה קֹוראים ְסלֶ נְ ג אֹו ָעגָ ה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫לְ שימּוש‬

‫'ּפ ְתלִ י"?‬ ‫"כ ַ‬ ‫‪ . 3‬א‪ .‬מהי הצּורה ַה ַתקינה של המילה ְ‬ ‫חילּוקי ֵדעות‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫הּכיתֹות התעֹוררּו‬ ‫‪ְּ .4‬באחת ִ‬ ‫ ַמלְ ָּכה אמרה‪" :‬לדעתי‪ ,‬לא ִא ְכ ַּפת כלל לְ צּופית ֶששינּו את ְשמה‪".‬‬ ‫משנים את ְשמֹו זה ִאכְ ַּפת מאֹוד‪".‬‬ ‫ָדוִ ד אמר‪" :‬לכל אחד ֶש ַ‬ ‫שּוב ְתכם‪.‬‬ ‫ומה דעתכם שלכם? נַ מקּו ְת ַ‬ ‫ַּביִ ת ב‬ ‫גֹודלה?‬ ‫‪ .1‬מה אֹומרת הציּפֹור על ְ‬ ‫"מ ַצ ְפ ְצ ִפים"‪.‬‬ ‫‪ .2‬השיר מסתיים ַּבמילה ְ‬ ‫"מ ַצ ְפ ְצ ִפים" קיימות משמעּויֹות ֲא ָחדֹות‪:‬‬ ‫ לַ מילה ְ‬ ‫ •ציּוץ או שריקה‬ ‫ •צליל גבֹוה וחד‬ ‫ •בסלנג‪ :‬זלזּול ְּבמישהּו או ְּב ַמשהּו‪ ,‬אי ִאכְ ַּפ ִתיּות‪.‬‬ ‫"מ ַצ ְפ ְצ ִפים" ַּבשיר?‬ ‫מתאים לַ מילה ְ‬ ‫האלֶ ה ְ‬ ‫מהמ ְשמעּויֹות ֵ‬ ‫ַ‬ ‫א‪ֵ .‬אילּו‬ ‫הדֹובר כשהּוא‬ ‫ֵ‬ ‫"מ ַצ ְפ ְצ ִפים" להבין את ּכַ וַ ונת‬ ‫ב‪ֵּ .‬כיצד עֹוזר ֵשם ַהשיר ְ‬ ‫'ּפ ְתלִ י" ַּבבית הראשֹון?‬ ‫"כ ַ‬ ‫אֹומר‪ְ :‬‬

‫‪94‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫‪ . 3‬על ַהיַ יִ ן נֶ ֱאמר‪" :‬יַ יִ ן יְ ַׂשמח לְ ַבב ֱאנֹוׁש" (תהילים פרק כד‪ ,‬פסוק טו)‪,‬‬ ‫ּומ ְש ֶרה מצב רּוח טֹוב על ְּבנֵ י האדם‪.‬‬ ‫לֹומר ַהיַ יִ ן ְמ ַׂשמח ַ‬ ‫ְּכ ַ‬ ‫מכנָ ה הציּפֹור את הצּוף ַּב ִּכינוי יַ י"ש?‬ ‫ שערו‪ ,‬מדּוע ַ‬ ‫דֹובר להתנהג‬ ‫פשר לַ ֵ‬ ‫מא ֵ‬ ‫שהמשֹורר ַ‬ ‫ֵ‬ ‫למדֹות‬ ‫המ ְ‬ ‫‪ָ .4‬הביאּו דּוגמאֹות ֵמ ַהשיר ְ‬ ‫כאילּו הוא אדם‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫סּבירּו ִד ְבריכם‪.‬‬ ‫‪ַ .1‬ה ִאם השיר מצא חן ְּבעינֵ יכם? ַה ִ‬ ‫‪ְּ .2‬ב ָמה שֹונֶ ה השיר ִמ ֶקטע ַה ֵמידע על הציּפֹור?‬

‫צּופית זכר‬

‫צופית נקבה‬

‫תויחה תכלממב ‪95‬‬

‫הסּור ָיק ָטה‬ ‫ִ‬

‫‪1‬‬ ‫הסּור ַיקטֹות שייכות למשפחת היונקים הנְ מיָ תיים‪ ,‬ולכן הן קרובות משפחה‬ ‫ִ‬ ‫של הנְ ִמיֹות החיות בישראל‪ .‬הן מגיעות אלינו מאזורי המדבר בדרום אפריקה‪.‬‬ ‫רּפרה ועיגולים שחורים סביב העיניים‪ ,‬כאילו היא‬ ‫חּומה־אפ ָ‬ ‫ַ‬ ‫לַ סוריקטה פרוָ וה‬ ‫ותֹוחלֶ ת חייה היא‬ ‫ֶ‬ ‫משקפי שמש‪ .‬משקלה פחות מקילוגרם אחד‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫מרכיבה‬ ‫בין ‪ 5‬ל־‪ 20‬שנים‪ .‬הן הופכות אבנים‪ ,‬חופרות בחול במרץ — הכול כדי למצוא‬ ‫בעלי חיים קטנים‪ ,‬חרקים‪ ,‬עקרּבים‪ ,‬עּכְ בישים קטנים‪ ,‬ציפורים או לטאות וגם‬ ‫ביצים שאותן הסוריקטות אוכלות‪ .‬הסוריקטות מצטיינות ִּבלכידת בעלי חיים‬ ‫ארסיים‪ ,‬כגון עקרבים שאותם הן מגלגלות בחול עד שהעוקץ נפרד מהגוף‬ ‫והעקרב אינו מסוכן עוד‪ .‬אם מופיע פתאום נחש‪ ,‬הקבוצה מסתובבת סביבו‬ ‫ּומנסה למצוא את נקודת התורפה שלו‪ ,‬להרוג אותו ולאכול את בשרו‪ .‬הן‬ ‫‪ 2‬אוכלות גם שורשים וצמחים‪.‬‬ ‫הסוריקטות חופרות לעצמן מחילות‪ 1‬למגורים מתחת לאדמה‪ .‬הן חופרות‬ ‫מיּומנֹות‪ .‬יש להן ציפורניים חזקות ומעוקלות בגַ ַּפיִ ים הקדמיים‪ ,‬שמשמשות‬ ‫ָ‬ ‫אותן לחפירה באדמה כמו גם לַ אחיזה ַּבמזון‪.‬‬ ‫ילה‪ְ — 1‬ת ָעלָ ה או ִמנְ ָה ָרה שבעלי חיים חופרים ִמ ַת ַחת לָ אדמה‪.‬‬ ‫ְמ ִח ָ‬

‫‪96‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫הסוריקטות חיות במשפחות הכוללות עד ‪ 30‬חברים‪ .‬לכל משפחה יש זוג‬ ‫שליט שמנהיג את הקבוצה‪ ,‬והוא גם היחיד שמתרבה‪ .‬שאר חברי הלהקה‬ ‫אינם מתרבים‪ ,‬והם בדרך כלל צאצאים בוגרים יותר של הזוג השליט‪ .‬הזכרים‬ ‫הבוגרים עוזבים את הלהקה בחיפושיהם אחר להקה משל עצמם‪ .‬הנקבות‬ ‫לרוב נשארות בלהקה שבה הן נולדו‪ .‬בין חברי קבוצת סוריקטות מתקיים קשר‬ ‫חזק‪ .‬אם סוריקטה מתרחקת מהגורים שלה ולפתע מאיימת עליהם סכנה‪,‬‬ ‫מיד ימהרו אליהם כמה מחברי הקבוצה‪ ,‬יָגֵ נּו עליהם ויאספו אותם הביתה‪.‬‬ ‫הסוריקטות ידועות בזכות התנהגות השמירה שלהן‪ .‬כאשר חברי המשפחה‬ ‫פעילים בחיפוש מזון‪ ,‬השומר מטפס לִ נקודת תצפית‪ ,‬עומד על שתי רגליו‬ ‫האחוריות וסוקר את הסביבה כדי לאתר טורפים‪ .‬השמירה היא לא רק על‬ ‫מתריע על כך השומר‬ ‫ַ‬ ‫הגורים‪ ,‬אלא על הקבוצה כולה‪ ,‬וכאשר מתגַ לֶ ה טורף‬ ‫בקריאה שבדרך כלל גורמת לכולם לנּוס למחילות‪ .‬השומר עולה על משמרתו‬ ‫רק כאשר הוא ָׂש ֵב ַע ואינו צריך לחפש מזון‪ ,‬וניצב במקום שבו הוא יהיה הראשון‬ ‫להגיע למחילה הבטוחה‪ .‬למעשה‪ ,‬עמדת השמירה כה בטוחה‪ ,‬שהסוריקטות‬ ‫לעתים מתחרות ביניהן מי יעלה לשמור‪.‬‬ ‫הסוריקטות פעילות ביום והן אינן יוצאות ממחילתן בלילה‪ .‬הסוריקטות נעות‬ ‫ומחפשות מזון רק כאשר חם מספיק בחוץ‪ ,‬אך אם חם מדי הן תיכנסנה לתוך‬ ‫ַ‬ ‫המחילות להתקרר‪.‬‬ ‫צֹופה אל ֶּפ ַתח המחילה כדי לוודא‬ ‫בבוקר‪ ,‬כאשר הסוריקטות מתעוררות‪ ,‬נשלח ֶ‬ ‫שאין סכנה בסביבה‪ .‬הסוריקטה התורנית מטפסת אל ראש גבעה קרובה או עץ‬ ‫סמוך‪ ,‬נעמדת על רגליה‬ ‫האחוריות ומסובבת את‬ ‫ראשה לכל ֵע ֶבר‪ .‬רק אז‬ ‫יוצאים כל חברי הקבוצה‬ ‫מהמחילה‪ ,‬מתמתחים‬ ‫ויוצאים לחפש מזון‪.‬‬ ‫בעת סכנה הסוריקטות‬ ‫מצטופפות יחד‪ ,‬מעלות‬ ‫אבק כדי ליצור רושם שהן‬ ‫מתקיפות את האויב‪.‬‬ ‫(על פי "מסע צעיר"‪ ,‬אפריל ‪)2004‬‬

‫תויחה תכלממב ‪97‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫הסּור ָיקטֹות‪ַ .‬השלימו לפי הּכָ תּוב‪:‬‬ ‫ִ‬ ‫מוסר ֵמידע על‬ ‫‪ .1‬הקטע ֵ‬ ‫השם‪ :‬סוריקטה‪ .‬המשפחה‪ ---- :‬הצבע‪ ---- :‬המשקל‪---- :‬‬ ‫האזור שבו הן חיות‪ ---- :‬תפקיד הציפורניים‪---- :‬‬ ‫ המזון‪ ---- :‬מקום המגורים‪ ---- :‬תוחלת החיים‪---- :‬‬ ‫מבנה הקבוצה‪---- :‬‬ ‫תפקיד הזוג השליט‪ ---- :‬התנהגות חברתית‪---- :‬‬ ‫תפקיד השומר‪---- :‬‬ ‫‪ .2‬פסקה ‪ 4‬פותחת במשפט כללי‪" :‬הסוריקטות ידועות בזכות התנהגות‬ ‫השמירה שלהן"‪ .‬כיצד הכותב מפרט את המשפט הזה?‬ ‫מגּורי הסוריקטות?‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .3‬מה הם יתרונות השימוש ִּב ְמחילה לִ‬ ‫הסּור ָיקטֹות?‬ ‫ִ‬ ‫‪ֵ .4‬אילו יתרונות יש לַ חיים ִּבקבוצה עבור‬ ‫‪ .5‬לפי מה נוכל לדעת שלפנינו קטע מידע?‬ ‫מידע שונֶ ה ִמ ַּכ ָת ָבה‪ַ .‬העתיקו את הטבלה או ְצרּו אותה במחשב‪.‬‬ ‫‪ .6‬קטע ָ‬ ‫ַציינו ✓ ָּב ֲעמּודה המתאימה‪:‬‬ ‫תבחינים‬ ‫גשותיו‬ ‫ָ‬ ‫יע את דעתו או את ִר‬ ‫הכותב אינו ַמ ִּב ַ‬

‫קטע מידע‬

‫כתבה‬

‫כתבה לשם‬ ‫ִש ְכנּוע‬

‫✓‬

‫יע את דעתו‬ ‫הכותב ַמ ִּב ַ‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫מופיעות בו עּובדות בלבד‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫רסם בעיתונים‪ ,‬בטלוויזיה וברדיו‬ ‫מתּפ ֵ‬ ‫ַ‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫ובספרי לימוד‬ ‫ֵ‬ ‫נמצא באנציקלופדיות שונות‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫לשכְ נֵ ַע את הקוראים‬ ‫כתב כדי ַ‬ ‫נִ ַ‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫כותרת‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫וכתבו את פירוש המילה המודגשת‪.‬‬ ‫‪ִּ .1‬בדקו במילון ִ‬ ‫"מיּומן")‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫יּומנֹות"‪( .‬חפׂשּו ביחיד‪ ,‬זכר‪:‬‬ ‫א‪" .‬הסוריקטות הן חופרות ְמ ָ‬

‫‪98‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫יֹוסף לֶ ַקח"*‬ ‫"יִ ְׁש ַמע ָחכָ ם וְ ֵ‬ ‫(משלי פרק א‪ ,‬פסוק ה)‬

‫ְמספרים סיפורים‬ ‫ּוממשילים משלים‬ ‫ ל ַקח ‪ -‬מסקנה‪.‬‬ ‫* ֶ‬ ‫* ְ קריאת משלים מועילה לכל בני האדם‪ ,‬ואף חכמים ונבונים ילמדו מהם‪ .‬המשלים‬ ‫אינם מותחים ביקורת ישירה על מעשי האדם אלא מספרים סיפור מעולם החי‬ ‫או הצומח‪ ,‬והמסקנה מהסיפור מלמדת על תכונות האופי של האדם ועשויה‬ ‫להשפיע על הקורא לתקן את התנהגותו‪.‬‬ ‫‪µ‬‬ ‫ס סשוחחו על הקשר בין המשפט מספר ִמשלֵ י לכותרת המדור‪.‬‬

‫ ‪99‬‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫המדור כולל אגדות* ומעשיות שעברו מאדם לאדם ומדור לדור בעל־פה ואין יודעים מי‬ ‫והּועלו על הכתב‪ .‬המדור כולל גם משלי‬ ‫ֲ‬ ‫חיבר אותן‪ .‬לאחר זמן נאספו הסיפורים האלו‬ ‫חיות‪ .‬המשל הוא סיפור על חיות‪ ,‬על צמחים או על חפצים שמתנהגים כמו בני אדם‪.‬‬ ‫המשלים‪ ,‬האגדות והמעשיות מלמדים אותנו על התנהגותם של בני האדם‪.‬‬ ‫‪π‬‬ ‫מּוקסמים ֵמהמתכת הזהובה הנוצצת ‪ -‬הזהב‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ס סבכל הזמנים וגם בימינו בני האדם‬ ‫המשיכה‬ ‫הזהב מסמל עושר‪ְּ ,‬פ ֵאר ויּוקרה‪ .‬בסיפורים ּובשירים שונים מסופר על ְ‬ ‫מידאס" בעיבוד נירה הראל ואת‬ ‫העזה לזהב‪ .‬נקרא שני סיפורים‪" :‬מגע הזהב של ָ‬ ‫"מכְ רֹות הזהב בדרום אפריקה" מאת אורי דן‪.‬‬ ‫"הקמצן" מאת ֵאיזֹוּפֹוס וְ כן כתבה על ִ‬ ‫ס סנקרא שני משלים על עורבים‪" :‬השועל ובת העורב" מאת ֵאיזֹוּפֹוס‪ ,‬ואת שיר המשל‬ ‫"השועל והחסידה" מאת ע' הלל‪.‬‬ ‫"מזבוב ועד פיל"‪.‬‬ ‫ס סשיר־משל משעשע נוסף מאת ע' הלל הוא ִ‬

‫ס סחריצות הנמלים משכה את תשומת לבם של ְמ ַס ְּפ ֵרי משלים‪ .‬נקרא את משל‬ ‫"הנמלה והחגב" מאת ֵאיזֹוּפֹוס ואת המשל על הנמלה מתוך ספר משלֵ י שבתנ"ך‪.‬‬ ‫אֹורח חיֵ י הנמלים והחגבים כאשר סיפר את המשל‪.‬‬ ‫נבדוק אם ֵאיזֹוּפֹוס ִהכיר את ַ‬ ‫פרדריק לבין‬ ‫"פ ֶר ֶד ִריק" וְ נַ חשוב‪ :‬האם אפשר לִ מצוא ִד ְמיון בין ֶ‬ ‫סיּפּור־מ ָשל ְ‬ ‫ָ‬ ‫ס סנקרא‬ ‫ֶהחגב במשל "הנמלה והחגב"?‬

‫*באגדות‪ ,‬בניגוד למעשיות‪ ,‬האנשים מוזכרים בשמם‪ ,‬והמקום והזמן שבהם התרחשו ידועים‪.‬‬

‫‪100‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫מידאס‬

‫מידאס ‪/‬‬ ‫מגע הזהב של ָ‬

‫מן המיתולוגיה היוָ ונית ‪ /‬עיבדה‪ :‬נירה הראל‬

‫מידאס היה איש עשיר מאוד‪ ,‬אבל לא מאושר‪ .‬לא ַדי היה לו בכסף‬ ‫המלך ָ‬ ‫שּבארמונו‪ ,‬הוא רצה עוד וָ עוד; הרבה זהב; המון זהב; בלי סוף זהב‪.‬‬ ‫ַּובזהב ְ‬ ‫וככל שהיה לו יותר‪ ,‬כן גדל ַתאבונו‪.‬‬ ‫מידאס ֶהעשיר היה מבלֶ ה את כל זמנו במרתף האוצר שלו‪ ,‬מונֶ ה ּומונה את‬ ‫ומצטער על שאין לו יותר‪" .‬הלוואי שהייתי עשיר‬ ‫ֵ‬ ‫מטבעות הזהב שבארגזים‬ ‫מּופלַ ג‪ ",‬אמר לעצמו כל הזמן‪" ,‬חבל שאינני עשיר ממש‪".‬‬ ‫לרּפא אותו ֵמאהבה זו‪ .‬הם שלחו‬ ‫האלים כמה מידאס אוהב זהב והחליטו ֵ‬ ‫ראו ֵ‬ ‫שליח שהביא לו מתנה מיוחדת במינה — מגע זהב‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫אליו‬ ‫"האלים החליטו לתת לך מתנה‪ ",‬אמר השליח למידאס‪" ,‬כל דבר שידיך ייגעו‬ ‫ֵ‬ ‫בו‪ ,‬יהיה לזהב‪".‬‬ ‫איזו מתנה נפלאה! מידאס קיבל אותה בהתרגשות רבה‪ .‬הוא התחיל לגעת‬ ‫בכל מה שהיה סביבו‪ ,‬ובאמת‪ ,‬הכול היה לזהב‪ .‬הכיסא‪ ,‬השולחן‪ ,‬המיטה — כל‬ ‫הרהיטים בחדרו היו ִּבן רגע לרהיטי זהב‪.‬‬ ‫מידאס יצא ִמגִ ְדרֹו מׂשמחה ועבר בכל הארמון כולו‪ ,‬נגע בכל דבר והפך את‬ ‫כל אשר בו לזהב‪ .‬אחר כך יצא לגן והפך את הפרחים לפרחי זהב ואת העצים‬ ‫שּפנה‪ ,‬ראה זהב‪.‬‬ ‫לַ ֲע ֵצי זהב‪ .‬בכל מקום ָ‬

‫ילשמ םילישממּו םירופיס םירפסְמ ‪101‬‬

‫לאושרו לא היה גבול‪ֲ .‬ה ֵריהּו האיש ֶהעשיר ביותר בעולם‪ ,‬כמו שחלם להיות‪.‬‬ ‫כמה טוב לו!‬ ‫שהגישו לו הפך מיד לזהב‬ ‫ואז החל מידאס לחוש רעב וצמא‪ ,‬אך כל מאכל ִ‬ ‫וכל ַמשקה שרצה לְ ָקרב לְ ִפיו הפך מיָ ד לזהב‪ .‬וכך התהלֵ ך מידאס רעב וצמא‬ ‫ולּבֹו כבד עליו‪.‬‬ ‫לשם מה לו זהב אם אינו יכול לאכול וְ לִ שתות כמו כל אדם? מהי התועלת‬ ‫ֵ‬ ‫צמא ורעב? מיהר מידאס אל‬ ‫במגע הזהב שקיבל במתנה‪ ,‬אם בגללו הוא ֵ‬ ‫האלים וביקש שייקחו בחזרה את הכוח שהעניקו לו במתנה‪" .‬אינני רוצה‬ ‫ֵ‬ ‫"קחּו את מגע הזהב ממני‪ ,‬קחו אותו!"‬ ‫זהב‪ ,‬אני רוצה לחיות‪ּ ",‬ביקש מידאס‪ְ ,‬‬ ‫נענו האלים לבקשתו של מידאס וציוו עליו להתרחץ ְּב ֵמי הנהר הקדוש‪.‬‬ ‫מידאס רץ אל הנהר‪ ,‬רחץ את גופו וחזר להיות כמו כל אדם‪ ,‬ואהבת הזהב‬ ‫שלו נֶ ֶעלְ ָמה כאילו לא היתה מעולם‪.‬‬

‫משתפים ומגיבים‬ ‫יאת האגדה?‬ ‫יּומּה של ְק ִר ַ‬ ‫על מה אתם מעּוניָ ינים לְ ַד ֵּבר עם ִס ָ‬ ‫"מ ֲחלָ תֹו" של מידאס? מה ִהרגַ שתם ּכְ לַ ָּפיו בתהליך‬ ‫איזה ֶרגֶ ש עוררה ָּבכם ַ‬ ‫והגִ יבו זה לְ ִדברי זה‪.‬‬ ‫הריּפּוי שעבר? ׂשוחחו על הסיפור ָ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫לר ֵּפא את ִמ ָידאס?‬ ‫‪ .1‬מדוע החליטּו ָה ֵאלים שצריך ַ‬ ‫השת ְמשּו ָה ֵאלים‪ ,‬כדי לַ ֲעזור למידאס?‬ ‫ַ‬ ‫מיּוח ֶדת‬ ‫ֶ‬ ‫באיזו דרך‬ ‫‪ֵ .2‬‬ ‫שמתארים את ְתגּובתו של מידאס כאשר קיבל את‬ ‫ֲ‬ ‫ מצאו משפטים‬ ‫‪ .3‬א‪ִ .‬‬ ‫האלים‪.‬‬ ‫ַמ ְתנת ֵ‬ ‫ב‪ .‬מדוע שימחה מתנת האלים את מידאס?‬ ‫‪ .4‬מדוע מאס במתנה‪ ,‬למרות שהיא איפשרה לו להשיג זהב כאוות נפשו?‬ ‫שהאלים הסכימו לבקשתו לקחת ממנו‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .5‬כיצד השתנה מידאס לאחר‬ ‫"מגַ ע ַהזָ ָהב"?‬ ‫את ַ‬ ‫‪ .6‬מה הוא הלֶ ַקח שרצה ְמ ַס ֵּפר האגדה ללַ ֵמד את בני האדם?‬

‫‪102‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ מדברים על זה‬ ‫בחרו אחד מהנושאים האלה‪:‬‬ ‫"הּכֹול זהב"‪.‬‬ ‫הּפזמונאי חיים חפר כתב שיר בשם ַ‬ ‫‪ִ .1‬‬ ‫בבית הראשון של השיר כתוב‪:‬‬ ‫"אתה יוצא לעולם הרחב ‪ /‬אתה מּביט והּכול בו זהב‬ ‫תחמם בקרני הזהב‬ ‫ֵ‬ ‫ּומ‬ ‫אתה יושב מול הים ונִ ְשזָ ף ‪ִ /‬‬ ‫ּומלַ ֵטף תלתלים של זהב ‪ /‬כן‪ ,‬הכול זהב‪".‬‬ ‫ְ‬ ‫א‪ .‬לְ מה מתכוון הדובר בשיר כשהוא אומר "הכול זהב"?‬ ‫ב‪ .‬במה שונה "הכול זהב" אצל מידאס מ"הכול זהב" בשיר?‬ ‫‪ .2‬במשנָ ה במסכת אבות א פסוק ד כתוב‪:‬‬ ‫"איזֶ הּו ָע ִׁשיר? — ַה ָּׂש ֵמ ַח ְּב ֶח ְלקֹו"‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫א‪ַ .‬הסבירו את הפתגם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כיצד קשור הפתגם הזה לסיפור על המלך מידאס?‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫‪ .1‬‬

‫‪ .2‬‬

‫‪ .3‬‬

‫‪. 4‬‬

‫לפניכם שני צירופים למילה זהב‪ַ .‬ח ְּברו קטע קצר והשתמשו בו באחד מן‬ ‫הצירופים‪:‬‬ ‫ֵלב זָ ָהב — נדיבות‪.‬‬ ‫ָׁשוֶ ה זָ ָהב — מצוין‪ ,‬מעולה‪ ,‬משובח‪.‬‬ ‫כתוב שמידאס קיבל מהאלים "ידי זהב"‪.‬‬ ‫א‪ .‬מה פירוש הצירוף ידי זהב באגדה?‬ ‫ב‪ .‬מה פירוש הצירוף הזה בימינו? היעזרו בדוגמה הבאה‪:‬‬ ‫"יוסף יכול לתקן כל תקלה בבית‪ .‬יש לו ידי זהב"‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אם אתם מכירים צירופים נוספים למילה זָ ָהב — ּכִ תבו‪.‬‬ ‫מסופר שמידאס "שאף להיות ָע ִשיר ֻמ ְפ ָלג"‪ .‬בשפת יום־יום אפשר‬ ‫לומר שמידאס שאף להיות עשיר מאוד־מאוד‪ ,‬כלומר "מיליארדר"‪.‬‬ ‫ּכִ תבו סיפור קצר והשתמשו בו בצירוף זה‪.‬‬ ‫בסיפור כתוב ‪" :‬וכך התהלך מידאס ולבו כבד עליו"‪.‬‬ ‫בספר שמות ט פסוק ז כתוב‪ " :‬ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם"‪.‬‬ ‫לאיזה משפט מתאים הפירוש‪ :‬התעקש ולאיזה מתאים הפירוש‪ :‬התעצב?‬

‫ילשמ םילישממּו םירופיס םירפסְמ ‪103‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫המשל שתקראו נקרא "הקמצן"‪ .‬כיצד אתם מבינים את התואר "קמצן"? ּכִ תבו במחברת‪.‬‬

‫הקמצן ‪/‬‬

‫ֵאיזֹוּפּוס‪ ,‬תרגום‪ :‬חנה לבנת‬

‫היֹה היה פעם קמצן אחד שנהג להחביא את הזהב שלו ליד עץ שצמח בגינתו‪.‬‬ ‫לֹותיו ּולהביט‬ ‫ואולם ִמ ֵדי שבוע נהג הקמצן לגשת אל העץ‪ ,‬לחפור לְ ַמ ְרגְ ָ‬ ‫ּבח ְמ ָדה באוצרותיו‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫שודד אחד הבחין במנהגו זה של הקמצן ּומיהר לגשת לשם ולחּפור ליד העץ‪.‬‬ ‫הוא הוציא את הזהב מן הבור והסתלק איתו בלי גינּונים של ֶט ֶקס‪.1‬‬ ‫כעבור שבוע ניגש הקמצן שוב אל העץ כדי להביט בחמדה באוצרותיו‪ ,‬אבל לא‬ ‫מצא ָשם אלא חלל ֵריק לגמרי‪ .‬הוא ָמ ַרט את ׂשערו ופרץ ִּבזעקות רמות כל כך‬ ‫והקיפו אותו‬ ‫עד שכל השכנים נֶ ְח ְּפזּו אליו ִ‬ ‫סיּפר להם איך נהג לבוא‬ ‫מכל ֵע ֶבר‪ .‬הקמצן ֵ‬ ‫לשם כדי לֵ יהנות ממראה הזהב שלו‪.‬‬ ‫"לקחת לעצמך קצת מן הזהב הזה ֵאי־‬ ‫ָ‬ ‫פעם?" שאל אחד מן השכנים שהצטופפו‬ ‫סביבו‪.‬‬ ‫"לא‪ ",‬ענה הקמצן‪" ,‬באתי אך ורק כדי‬ ‫להביט בו‪".‬‬ ‫"אם כך‪ ,‬תוכל לבוא שוב ולהביט בבור‬ ‫"ת ְצ ַמח‬ ‫הריק‪ ",‬אמר אחד מן השכנים‪ִ ,‬‬ ‫תועלֶ ת‪ ,‬לא ּפחות‬ ‫לך מזה בדיוק אותה ֶ‬ ‫ולא יותר‪".‬‬ ‫נּוצל ‪ְּ -‬כ ִאילּו ֵאינֹו ַקיָ ים ְּכ ָלל‪.‬‬ ‫עֹושר ֶׁש ֵאינֹו ְמ ָ‬ ‫ֶ‬

‫גינונים של טקס‪ - 1‬גמנהגים הנהוגים בטקס‪ ,‬כגון‪ :‬הצדעה‪ ,‬הנפת הדגל‪ ,‬שירת ההימנון ועוד‪ .‬במשל כתוב‪:‬‬ ‫"הסתלק בלי גינונים של טקס"‪ ,‬והכוונה‪ ,‬הזדרז להסתלק‪.‬‬

‫‪104‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬האם התיאור שתיארתם "קמצן" לקראת הקריאה מתאים לדמות‬ ‫שבסיפור? ַהסבירו תשובתכם‪.‬‬ ‫המרּכזי ַּב ֲעלילה?‬ ‫ָ‬ ‫‪ .2‬מהו האירוע‬ ‫‪ִ .3‬קראו ֵשנית את הׂשיחה בין השכן לַ קמצן‪.‬‬ ‫ללמד את הקמצן?‬ ‫ֵ‬ ‫הש ֵכן‬ ‫הסבירו מה רצה ָ‬ ‫‪ .4‬יש פתגם האומר‪:‬‬ ‫דומה ַל ֲחמור שסוחב מׂשא זהב על גּבֹו ואוכל ַקש"‪.‬‬ ‫"קמצן ֶ‬ ‫א‪ַ .‬הסבירו את כוונת הפתגם‪.‬‬ ‫ב‪ַ .‬הסבירו את הקשר בין הפתגם לבין המשל‪.‬‬ ‫‪ .5‬האם ֶאפשר למצֹוא ִדמיון בין המשל הזה לבין האגדה על מידאס?‬ ‫נַ מקּו תשובתכם‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ . 1‬במה שונה התנהגות קמצן מהתנהגות חסכן?‬ ‫"עֹושר שאינו ְמנּוצל ּכְ ִאילו אינו‬ ‫ֶ‬ ‫‪ַ .2‬הלֶ ַקח כתוב ִּב ְמפורש בסֹוף המשל‪:‬‬ ‫אוצרו‪ ,‬כך שהאוצר‬ ‫קיים ְּכלל"‪ַ .‬הציעו כיצד היה הקמצן יכול לנַ ֵצל את ָ‬ ‫יגרום לו אושר וסיּפּוק?‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫לֹותיו‬ ‫‪ . 1‬במשל כתוב‪" :‬מדי שבוע נהג הקמצן לגשת אל העץ‪ ,‬לחפור ְל ַמ ְרגְ ָ‬ ‫ולהביט בחמדה באוצרותיו"‪.‬‬ ‫א‪ .‬מה פירוש המילה ַמ ְרגְ לֹות?‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫ב‪ַ .‬השלימו‪ :‬המילה מרגלות נוצרה ונגזרה מהמילה‬ ‫ג‪ַ .‬חברו משפט והשתמשו במילה מרגלות‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫שֹותיו נוצרה ונגזרה מהמילה‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬המילה ְמ ַר ֲא ָ‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫שֹותיו?‬ ‫ב‪ .‬מהי המילה המנוגדת למילה ְמ ַר ֲא ָ‬ ‫הצירוף הציורי הזה?‬ ‫‪ .3‬כתוב שהקמצן ָמ ַרט את ׂשערו‪ .‬מה פירוש ֵ‬ ‫בדקו במילון תחילה במילה ֵׂש ָער ואם לא תמצאו חפשו במילה‪" :‬מרט"‪.‬‬

‫ילשמ םילישממּו םירופיס םירפסְמ ‪105‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ומ ַהּכתוב ַּב ִמסגָ רות?‬ ‫מהכותרת‪ ,‬מהתצלום ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫הּכתבה‪,‬‬ ‫תוכן ַ‬ ‫ •מה אפשר ללמוד על ֶ‬ ‫בעיּון את הכתבה‪.‬‬ ‫ •עתה ִקראו ִ‬

‫ִמ ְכרֹות הזהב בדרום אפריקה ‪/‬‬

‫אודי רן‬

‫קוד ַח ַּבסלע‬ ‫ּכֹורה ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫ְּב ִמכרה זהב ִּב ְדרום‬ ‫אפריקה‪ ,‬שהוא‬ ‫המכרה הגדול‬ ‫ִ‬ ‫ָּבעולם‬

‫וילי כבר בן עשר‪ .‬בכל לילה‪ ,‬בשעה שלוש‪ ,‬הוא מתעורר כשאבא שלו קם‬ ‫סרּבל העבודה שלו‪ ,‬לוקח בידו את הקסדה‬ ‫מהמיטה שליד‪ ,‬לובש בשקט את ַ‬ ‫המגן‪ ,‬את תיק האוכל‪ ,‬נאנח אנחה‬ ‫משקפי ָ‬ ‫ְ‬ ‫הכחּולה שאליה מחובר פנס‪ ,‬את‬ ‫גדולה‪ ,‬שווילי מכיר כל כך טוב‪ְ ,‬מנַ ֵשק את וילי ואת שלוש אחיותיו‪ ,‬ואז את‬ ‫אמא‪ּ ,‬פֹולֵ ט שוב אנחה עמוקה ויוצא‪ְּ .‬כריס‪ ,‬אבא של וילי‪ ,‬עובד במכרה הזהב‬ ‫שּבדרום אפריקה‪ .‬בשעה ארבע‬ ‫ְמפֹונַ נְ ג ִ‬ ‫הזהב ְמ ַש ֵמש לְ יִ יצור תכשיטים בשל היותו‬ ‫לפנות בוקר הוא כבר עומד עם חבריו‬ ‫ּומנצנץ‪ .‬מזהב מייצרים מטבעות‬ ‫ֵ‬ ‫מבריק‬ ‫בפתח של המעלית שמורידה אותם‬ ‫ּומטביעים עליהם דיֹוקן של אישיות חשובה‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫למעמקי האדמה‪ .‬אתם ודאי רואים‬ ‫ַ‬ ‫באולימפיאדת הספורט מעניקים מדליית‬ ‫בדמיון שלכם מעלית קטנה עם דלתות‬ ‫זהב למנצח‪.‬‬ ‫אוטומטיות כמו אצלכם בבניין‪ .‬אבל‬ ‫המסּוּפר בתנ"ך‪ ,‬גם כלֵ י המקדש היו עשויים‬ ‫ָ‬ ‫לפי‬ ‫שּב ִמ ְכ ֶרה היא ענקית‪ ,‬יש‬ ‫המעלית ַ‬ ‫זהב‪ .‬מכיוון שהזהב אינו מחליד‪ ,‬הוא משמש‬ ‫בה שלוש קומות‪ ,‬ונכנסים אליה ‪150‬‬ ‫בימינו בתעשיית המחשבים‪.‬‬ ‫כורים בבת אחת‪ .‬הם בקושי נִ ְד ַחסים‬

‫‪106‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫פנימה‪ .‬לכל אחד מהכורים יש ביד קופסה‬ ‫סּופה קטנה‪ ,‬ובתוכה‪ ,‬כך לדברי הּכֹורים‪,‬‬ ‫ּכְ ָ‬ ‫נמצאים החיים‪ .‬בקופסה הזאת יש ִמ ְתקן‬ ‫נשימה קטן‪ ,‬שבמקרה שהכורים ייכנסו‬ ‫במ ֲע ֵבה‬ ‫לתוך כיס של אוויר מחניק ַ‬ ‫האדמה‪ ,‬הוא יעניק להם חצי שעה חמצן‬ ‫כדי שיוכלו לנסות לְ ַחלֵ ץ את עצמם‪.‬‬ ‫וילי ידע שעבודת אביו מסּוּכֶ נת‪ .‬הוא ידע‬ ‫שבעומק המכרה הזהב נמצא בתוך‬ ‫עומקים כאלה קשים‬ ‫הסלעים‪ ,‬והסלעים ְּב ָ‬ ‫מאוד‪ .‬הדרך היחידה כמעט להוציא את‬ ‫הזהב ִמתוכם היא לפוצץ את הסלעים‪:‬‬ ‫לפוצץ סלע קודחים בו חורים‬ ‫ֵ‬ ‫כשרוצים‬ ‫קטנים ּומכניסים לתוכם כמות קטנה של חומר נפץ‪ .‬אבני הסלעים בעומק רב‬ ‫דחּוסֹות ויש להן ִמ ְר ָקם קשה‪ .‬הפיצוצים‪ ,‬גם כשהם קטנים‪ ,‬מרעידים את כל‬ ‫המכרה ולפעמים אפילו גורמים רעידות אדמה קטנות‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫ָתארו לכם מה קורה כשמכניסים חומר נפץ לסלע בעומק שכזה‪ .‬הרי כשיש‬ ‫פיצוץ‪ ,‬יש ֶה ֶדף אוויר חזק מאוד ממקום הפיצוץ‪ .‬ואם המקום קטן וסגור‪ ,‬אין‬ ‫שיֹוצר הפיצוץ לאן להשתחרר‪ ,‬והוא עלול לפגוע ַּבּכורים‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫לַ ֶה ֶדף‬ ‫יום אחד בא וילי לבקר את אביו ַּב ִמכְ ֶרה‪ .‬הוא ראה שאנשים נאספים בהתרגשות‬ ‫ּומ ַס ְּפרים זה לזה על‬ ‫המכרה‪ .‬הם הולכים בבהלה לכל הכיוונים ְ‬ ‫ליד ֶּפתח ִ‬ ‫פיצוץ במכרה‪.‬‬ ‫התמוטט"‪ ,‬הוא שמע את מנהל העבודה אומר בהתרגשות לִ מנהל‬ ‫ֵ‬ ‫"מכרה ‪232‬‬ ‫המכרה‪" .‬חמישה כורים נלכדו בתוך המכרה"‪ .‬וילי התחיל להזיע‪ .‬מכרה ‪232‬‬ ‫הוא המכרה שבו אבא שלו עובד‪ .‬הוא רץ לראות מי עולה ומי לא עולה‪ .‬קבוצת‬ ‫ּכֹורים‪ ,‬חברים של אבא‪ ,‬עלו בשקט‪ ,‬ולאחר כמה דקות של פחד הוא ראה‬ ‫ִ‬ ‫את אבא שלו יוצא מהמעלית כשכתפו הימנית חבושה‪ .‬וילי רץ לאביו וחיבק‬ ‫אותו‪ .‬אביו הביט בו ואמר‪" ,‬מה שלא יהיה‪ ,‬אל תעבוד במכרה‪ ...‬בשבילי זה‬ ‫מאוחר מדי‪ ...‬אבל אתה לא תעבוד במכרה‪".‬‬

‫במשך השנים התמעטו מאגְ רי הזהב הגדולים‬ ‫בעולם מכיוון שככל ֶשּכורים יותר זהב מבטן‬ ‫האדמה‪ ,‬כך צריך להעמיק לחפור אם רוצים‬ ‫למצוא עוד זהב‪ .‬בדרום אפריקה כבר יש‬ ‫מכרות בעומק של חמישה קילומטרים ואף‬ ‫הרבה יותר! כיום אי אפשר לכרות זהב או‬ ‫מתכות אחרות ללא אישורים מתאימים‬ ‫מהמדינה‪ ,‬גם כאשר השטח בבעלות פרטית‪.‬‬ ‫המדינות אינן ַמתירות כל פעילות הפוגעת‬ ‫בחי ובצומח בסביבה‪ .‬האיסור על פגיעה‬ ‫בטבע כולל מקומות שהשלטונות מתירים‬ ‫(מתוך אתר "מסע אחר")‬ ‫בהם כריית זהב‪.‬‬

‫(מעובד ומקוצר מתוך "ילדי טבע הדברים"‪ ,‬גיליון ‪)202‬‬

‫ילשמ םילישממּו םירופיס םירפסְמ ‪107‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬מדוע עבודת הכורים קשה ומסוכנת?‬ ‫ּומסגרות שמוסיפֹות פרטים‬ ‫‪ְּ .2‬ב ַכתבות ְּוב ִקטעי מידע מופיעות תמונות ִ‬ ‫שקשּורים לַ קטע‪.‬‬ ‫ַעיינּו בתצלום‪ .‬בעמוד ‪.106‬‬ ‫הּכֹורה?‬ ‫ֶ‬ ‫משמשים את‬ ‫א‪ֵ .‬אילּו ֲאביזָ רים ַ‬ ‫ב‪ .‬מה למדתם מהתצלום על ֲעבודת הּכֹורים?‬ ‫ג‪ .‬כיצד מסביר המידע שבמסגרֹות בעמודים ‪ 107-106‬את ְמחירו‬ ‫בֹוה של הזָ הב?‬ ‫ַהגָ ַ‬

‫ְמ ַד ְּברִ ים ַעל זֶ ה‬

‫ ‬

‫תעבוד ַּב ִמכְ ֶרה"?‬ ‫ א ‪ .‬מדוע אומר ָה ָאב לוילי‪" :‬אתה לא ֲ‬ ‫ב‪ .‬באיזה תנַ אי עׂשּוי להתגַ ֵשם רצונו של האב?‬

‫ כותבים‬ ‫"שלּבי כריית הזהב מבטן האדמה"‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ּכִ תבו קטע קצר שכותרתו‪:‬‬

‫הדרכה‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫•לַ קטו מתוך הכתוב עובדות על שלבי כריית הזהב מתחילתם ועד סופם‪.‬‬ ‫•נַ סחו ברצף את העּובדות שליקטתם‪.‬‬ ‫•הוסיפו משפט מסקנה לסיום‪.‬‬

‫ִענְ יְ ינֵ י לשון‬

‫"ּכ ָכל ֶשּכורים יותר זהב מבטן האדמה‪ָּ ,‬כך צריך‬ ‫‪ .1‬בפסקה ‪ 3‬כתוב‪ְ :‬‬ ‫מציֵ ין ִמ ְת ָאם‪,‬‬ ‫להעמיק לחּפור"‪ .‬הצירוף ככל ֶש‪ ...‬כך המופיע בקטע ַ‬ ‫ֶקשר‪ ,‬בין שתי תופעות או שני תהליכים‪.‬‬ ‫ַהשלימו את המשפטים שלהלן‪ .‬היעזרו בדוגמה מן הכתבה‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫א‪ .‬ככל שנגדיל את ְּכ ִריַ ית הזהב‪ ,‬כך‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫ב‪ .‬ככל שנעמיק לחּפור בבטן האדמה‪ ,‬כך‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫שיתמ ֵעט השימוש בזהב‪ ,‬כך‬ ‫ָ‬ ‫ג‪ .‬ככל‬ ‫‪ ,‬כך תצליחו בלימודים‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫ד‪ .‬ככל ש‬

‫‪108‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ׂשוחחּו בכיתה וְ ַהסבירו את תפקידן של‬ ‫‪ִ .2‬קראו את המשפטים שלהלן‪ֲ ,‬‬ ‫מילֹות הקישור ו"ו החיּבּור; אֹו; ֲא ָבל‪ ,‬לפי ֲה ַבנתכם‪:‬‬ ‫שקפי המגן וְ ֶאת תיק האוכל‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫הק ְס ָדה‪ ,‬את ִמ‬ ‫ •האב לוקח את ַ‬ ‫ּומכניסים לתוכם‬ ‫קטנים ַ‬ ‫קודחים בו חורים ַ‬ ‫לפוצץ ֶסלע ְ‬ ‫ֵ‬ ‫ •כשרוצים‬ ‫ חומר נפץ‪.‬‬ ‫ •המקום קטן וְ ָסגור‪.‬‬ ‫ּומנַ צנֵ ץ‪.‬‬ ‫ •הזהב מבריק ְ‬ ‫שּובה‪.‬‬ ‫דיֹוקן של אישיות ֲח ָ‬ ‫ּומטביעים עליהם ָ‬ ‫ •מיַ יצרים ַמטבעות מזהב ַ‬ ‫תעבוד ַּב ִמכרה‪.‬‬ ‫ •בשבילי זה מאוחר ִמ ַידי‪ֲ ,‬א ָבל אתה לא ֲ‬ ‫ברירה אחרת‪.‬‬ ‫ •העבודה במכרה ְמסּוּכֶ נת‪ ,‬אבל לאבא של וילי אין ֵ‬ ‫יור ֶדת?‬ ‫ •המעלית לַ ִמכְ ֶרה עולָ ה או ֶ‬ ‫מּוב ָטל‪.‬‬ ‫להסתּכֵ ן בעבודה ַּב ִמכרֹות או להיות ְ‬ ‫ַ‬ ‫ •אבא של וילי יכול‬ ‫ישּוריֹות‬ ‫המשּפטים‪ַ .‬התאימו לכל אחד מהם אחת ֵמ ַה ִק ִ‬ ‫ָ‬ ‫‪ַ .3‬השלימו את‬ ‫האלה‪ :‬ו"ו החיבור‪ ,‬אבל‪ ,‬אֹו‪.‬‬ ‫השת ַת ְפנו ְּב ַצ ֲע ַדת הּכִ נרת‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫אבי‬ ‫ א‪ .‬אני‪ ,‬אחי‬ ‫אימא לא ִה ְר ְשתה לי‪.‬‬ ‫מחשב‬ ‫ֵ‬ ‫לׂש ֵחק ְּבמׂשחקי‬ ‫ ב‪ .‬רציתי ַ‬ ‫בגולן‪.‬‬ ‫ ג‪ִ .‬ה ְתלַ ַּב ְטנּו ַּבמשפחה אם לִ נְ ּפֹוׁש ַּבגליל‬ ‫הוא ָשכַ ח‪.‬‬ ‫קֹולנֹוע‬ ‫ַ‬ ‫ ד‪ .‬יוסי ִהבטיח שנֵ לך יחד לַ‬ ‫ֶמלון ַּב ַקיץ‪.‬‬ ‫טיח‬ ‫ ה‪ .‬אני נֶ ֱהנֶ ה לאכול ִּבמיוחד ֲא ַב ַ‬

‫ילשמ םילישממּו םירופיס םירפסְמ ‪109‬‬

‫השועל ובת־העורב ‪/‬‬

‫איזופוס ‪ /‬תרגום‪ :‬חנה לבנת‬

‫ת־עֹורב שעפה לה ְמ ַמ ַעל כשחתיכת גבינה אחּוזה ְּב ַמקורה‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫שועל אחד ראה ַּב‬ ‫עד מהרה נעמדה בת־העורב על ענף של עץ‪.‬‬ ‫מיּועדת לי מאחר שאני שועל‪ ",‬אמר אדון שועל ומיהר‬ ‫ֶ‬ ‫"חתיכת הגבינה הזאת‬ ‫להתייצב ליד גזע העץ‪.‬‬ ‫"שלום לך‪ ,‬גברת עורבת‪ ",‬קרא השועל‪" .‬את נראית היום יפה כל כך! נוצותייך‬ ‫מבריקות כל כך‪ ,‬עינייך זוהרות כל כך‪ ,‬ואין לי ספק כי גם קולך ָע ֵרב מקולן‬ ‫של כל הציפורים האחרות ממש ְּכ ֵשם שדמותך נאה מדמותן‪ .‬אנא‪ַ ,‬השמיעי‬ ‫באוזנַ י שיר אחד בלבד כדי שאוכל להכריז עלייך כעל מלכת הציפורים כולן‪".‬‬ ‫בת־העורב זקפה את ראשה והחלה לצרוח כמיטב יכולתה‪ ,‬אבל ברגע שפתחה‬ ‫את פיה נשמטה חתיכת הגבינה אל הארץ‪ ,‬ואדון שועל מיהר לחטוף אותה‪.‬‬ ‫"די‪ ,‬מספיק‪ ",‬אמר לה‪" .‬כבר עשית בדיוק את מה שרציתי‪ִּ .‬בתמּורה לגבינה‬ ‫נּוּפה בפיו‪".‬‬ ‫שד ְב ֵרי ֲח ָ‬ ‫תבטחי במי ִ‬ ‫ְ‬ ‫אתן לך עצה טובה לעתיד — אל‬

‫‪110‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬באיזו דרך זָ מם השועל להׂשיג את הגבינה?‬ ‫‪ .2‬מדוע הייתה לשועל השפעה כה גדולה על בת העורב?‬ ‫המסּוּפר אפשר‬ ‫ָ‬ ‫‪ .3‬קראו שנית את דברי השועל לבת העורב‪ .‬לפי מה ֵמ‬ ‫הש ַבח לבת העורב?‬ ‫ברי ֶ‬ ‫ללמוד שהשועל מגביר בהדרגה את ִד ֵ‬ ‫סּפר‪ :‬א‪ .‬לַ שועל? ב‪ .‬לְ ַבת העורב?‬ ‫המ ֵ‬ ‫‪ֵ .4‬אילו תכונות אופי מייחס ְ‬ ‫מתּכוֵ ון לִ רמוז להתנהגות קיֶ ימת אצל‬ ‫ַ‬ ‫‪ַ .5‬ה ָמשל ְמ ַס ֵּפר על ַּב ֲעלֵ י חיים‪ ,‬אך‬ ‫בני האדם‪.‬‬ ‫ א‪ .‬מה היא התכונה הבולטת של השועל שאפשר למצוא אותה גם אצל‬ ‫בני האדם?‬ ‫ ב‪ .‬מה היא התכונה הבולטת אצל בת העורב שאפשר למצוא אותה גם‬ ‫אצל בני האדם?‬ ‫‪ . 6‬מהו הלֶ קח שאפשר ללמוד מהמשל?‬

‫ מדברים על זה‬ ‫נּוּפה ּבפיו"‪.‬‬ ‫ברי ֲח ָ‬ ‫שד ֵ‬ ‫בטחי במי ִ‬ ‫השועל אומר לחסידה‪" :‬אל ִת ְ‬ ‫להשתמש בהם ַּב ֲעצת השועל‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ַספרו על מקרים שאתם מכירים וכדאי היה‬

‫ קוראים בקול רם‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫המ ַד ְּברים ַּב ָמ ָשל ואיזה סימן ּפיסּוק עוזר לזַ הות אותם‪.‬‬ ‫•ׂשימו לב‪ ,‬מי הם ְ‬ ‫•התאמנו ִּבקריאה מדויֶ ֶקת בקול רם ָּוברור ְּוב ַהנְ גָ נָ ה המתאימה לְ ִד ְב ֵרי‬ ‫הדמויות‪.‬‬ ‫•תוכלו לקרוא יותר ִמ ַּפעם אחת‬ ‫ּולְ ַהחליף תפקידים‪.‬‬

‫משווים בין האיורים‬ ‫‪ . 1‬התּבוננו ָּבאיור בעמוד ‪ָּ 110‬ובאיור הזה‪.‬‬ ‫‪ .2‬לאיזו שורה מהמשל רומז כל איור?‬ ‫מוצא ֵחן בעיניכם יותר?‬ ‫‪ .3‬איזה איור ֵ‬ ‫ַהסבירו בחירתכם‪.‬‬

‫ילשמ םילישממּו םירופיס םירפסְמ ‪111‬‬

‫האם העורבים באמת טיפשים?‬ ‫‪ 1‬‬

‫‪ 2‬‬

‫‪ 3‬‬

‫‪ 4‬‬

‫ ‬

‫זה זמן רב מעסיקה את החוקרים השאלה אם בעלי חיים יכולים לתכנֵ ן‬ ‫ּכֵ לים‪ ,‬כלומר לקחת חפץ קיים ולשנותו כך שישמש למטרה מסּויֶ מת‪ .‬ניסויים‬ ‫שנערכו ְּב ֶק ֶרב שימפנזים לא עלו יפה‪ .‬ואז באה ההפתעה‪ :‬עורבת החיה‬ ‫במעבדה באוניברסיטה באנגליה הצליחה במקום שנכשלו בו השימפנזים‪.‬‬ ‫כֹופף היה‬ ‫שני עורבים‪ ,‬זכר ּונקבה‪ ,‬קיבלו ְּכלי עם אוכל‪ ,‬שרק בעזרת חוט ְמ ָ‬ ‫אפשר להגיע אליו‪ .‬החוקר ִהניח ַּבּכלוב שני חוטי ברזל‪ :‬האחד ישר והשני‬ ‫מכופף‪ .‬העורבת‪ ,‬שהרימה את החוט הישר‪ ,‬הסתכלה כיצד בן זוגה שולף‬ ‫את המזון בקלות עם החוט המכופף שלו‪ .‬היא ניסתה לעשות כן בעזרת‬ ‫החוט הישר ונכשלה‪ .‬עד ְמ ֵה ָרה הצליחה העורבת לפתור את הבעיה‪ :‬היא‬ ‫לעבר האוכל‪.‬‬ ‫כופפה את החוט בעזרת המקור שלה ּומיהרה ֵ‬ ‫החוקר ֶה ָהמּום חזר על הניסוי שוב וָ שוב‪ ,‬ובכל פעם שהעורבת קיבלה חוט‬ ‫ישר‪ ,‬העורבת כופפה אותו‪ .‬האם זה אומר שעורבים יודעים ליצור ּכֵ לים ממש‬ ‫כמו בני אדם? עדיין מוקדם לקבוע‪ ,‬אומרים המומחים‪ ,‬אבל תוצאות הניסוי‬ ‫מעלות שאלות חדשות ומרגשות בנוגע לִ יכֹולֶ ת החשיבה של העורבים‪.‬‬ ‫החוקרים ערכו ניסוי נוסף‪ .‬הם העניקו לארבעה עורבים שגודלו ַּבשבי ַמ ְב ֵחנָ ה‬ ‫עם מים ובתוכה תולעת‪ִ .‬מ ְפלַ ס המים במבחנה היה נמוך‪ .‬ליד המבחנה‬ ‫והניחו‬ ‫ִהניחו החוקרים אבנים‪ .‬העורבים הצליחו לאחוז את האבנים במקור ִ‬ ‫אותן בתוך המבחנה כדי להעלות את ִמ ְפלַ ס המים עד שהצליחו לצוד את‬ ‫התולעת שצפה על פני המים‪ .‬החוקרים סיפרו כי שני עורבים ִהצליחו בניסיון‬ ‫הראשון להעלות את המים עד לגובה שבו יכלו להגיע עם המקור לתולעת‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬שני עורבים אחרים הצליחו רק בניסיון השני‪ַ .‬אחד הדברים שריתקו‬ ‫את החוקרים הוא שהעורבים הצליחו לדיֵ יק במספר האבנים שנדרשו כדי‬ ‫להעלות את מפלס המים לגובה ַהנָ חּוץ‪ ,‬ולא ניסו לצוד את התולעת בכל‬ ‫המבחנה‪ .‬במהלך סדרת הניסויים הגישו‬ ‫ֵ‬ ‫שהשליכו אבן אחת לתוך‬ ‫פעם ִ‬ ‫החוקרים אבנים‪ ,‬חלקן ִּבגדלים שאי אפשר להכניסם למבחנה‪ .‬העורבים‬ ‫ִהצליחו לבחור את האבנים בגודל הרצוי ּובכך הצליחו לִ זּכות ַּב ְּפרס הטעים‪.‬‬ ‫שוב נוכחו החוקרים לדעת כי לעורבים יש יכולת לפתור בעיות הכוללות‬ ‫בכלים שונים כדי להשיג מזון ּומים‪.‬‬ ‫שימוש ֵ‬ ‫המקּווָ ן ‪)Ynet‬‬ ‫(מקוצר מתוך "מסע צעיר"‪ ,‬גיליון ‪ ,56‬ומתוך העיתון ְ‬

‫‪112‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬מה הוא סוג הכותרת של הקטע ?‬ ‫ ב‪ .‬מהי התשובה לשאלה שבכותרת?‬ ‫‪ .2‬קראו פסקה ‪ַ .1‬שערו‪ ,‬מדוע בהתחלה בחרו המדענים בקופים מסוג‬ ‫שימפנזים לניסוי?‬ ‫‪ .3‬קראו פסקות ‪ 2‬ו‪ .3-‬העתיקו והשלימו‪:‬‬ ‫ הניסוי הראשון‬ ‫———‬ ‫ ‬ ‫ המשתתפים בניסוי‪:‬‬ ‫———‬ ‫ ‬ ‫ הכלי שקיבל העורב‪:‬‬ ‫———‬ ‫ ‬ ‫ הכלי שקיבלה העורבת‪:‬‬ ‫———‬ ‫ ‬ ‫ למי מהעורבים היתה בעיה?‬ ‫———‬ ‫ ‬ ‫ מה היתה הבעיה?‬ ‫———‬ ‫ ‬ ‫ כיצד פתרה העורבת את הבעיה?‬ ‫———‬ ‫ ‬ ‫ החוקרים חזרו על הניסוי שוב ושוב כדי‬ ‫ ———‬ ‫ מה למדו החוקרים מהניסוי הראשון?‬ ‫‪ .4‬קראו את פסקה ‪ .4‬העתיקו והשלימו‪:‬‬ ‫ הניסוי השני‬ ‫———‬ ‫ ‬ ‫ המשתתפים בניסוי השני‪:‬‬ ‫———‬ ‫ ‬ ‫ אביזרי הניסוי‪:‬‬ ‫———‬ ‫ הבעייה שהיתה לעורבים‪ :‬‬ ‫———‬ ‫ ‬ ‫ כיצד פתרו את הבעיה?‬ ‫———‬ ‫ ‬ ‫ החוקרים למדו מהניסוי השני ש‪...‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ .1‬מה מוכיחה העובדה שהעורבים ִהצליחו לבחור את האבנים ַ ּבגודל‬ ‫הרצוי‪ ,‬אף שהוצעו להם אבנים בגדלים שונים?‬ ‫אותיו של הניסוי‬ ‫מתוצ ָ‬ ‫ְ‬ ‫תוצאות הניסוי הראשון‬ ‫נבדלות ְ‬ ‫‪ .2‬במה‪ ,‬לדעתכם‪ָ ,‬‬ ‫השני?‬

‫ילשמ םילישממּו םירופיס םירפסְמ ‪113‬‬

‫‪ַּ .3‬במשל שקראנו בת־העורב היא ְּפ ַתיָ ה‪.‬‬ ‫א‪ .‬האם הדבר כך לפי הניסויים? נַ מקו דבריכם‪.‬‬ ‫מהמשלים על האופן שבו בני האדם תפסו את‬ ‫ְ‬ ‫ב‪ .‬מה אפשר להסיק‬ ‫תכונות בעלי החיים בתקופה שבה נכתבו המשלים?‬ ‫‪ .4‬קטע מידע שונֶ ה ִמסיפור‪ .‬כיצד נדע שהקטע הוא מידעי?‬ ‫למ ְבנֶ ה של סיפור או לקטע ֵמ ָידע‪.‬‬ ‫ַציינו לְ יַ ד כל ֵהיגֶ ד אם הוא שייך ִ‬ ‫מֹוסר מידע ‪---‬‬ ‫ֵ‬ ‫יש בו ֲעלִ ילָ ה ‪---‬‬ ‫ִדמיוני ‪---‬‬ ‫ְמ ָת ֵאר ּומסביר תופעות ‪---‬‬ ‫ַמשווה בין עּובדות ‪---‬‬ ‫מוצאים אותו באנציקלופדיות ‪---‬‬ ‫סֹופר ‪---‬‬ ‫הּכֹותב הוא ֵ‬ ‫נוׂשא ‪---‬‬ ‫מּומ ֶחה לַ ֵ‬ ‫הכותב הוא ַמ ְד ָען או ְ‬

‫ לצפייה‬ ‫ְצפו ביוטיוב‪ ,‬בסרטון "עורב חכם מאוד"‪ .‬הסרטון מדגים את הניסויים שנערכו‬ ‫בעורבים‪http://www.youtube.com/watch?v=jil0OD5AlJw .‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫וח ִק ָירה‪,‬‬ ‫יסיֹון קרובות במשמעותן‪ ,‬וכך גם המילים ֶמ ְח ָקר ֲ‬ ‫המילים נִ יסּוי ונִ ָ‬ ‫קשרים מסוימים נוצר הבדל ביניהם‪ַ .‬השלימו את המשפטים‬ ‫בה ֵ‬ ‫ובכל זאת ֶ‬ ‫שלהלן‪:‬‬ ‫חדשים על ְס ַמך היֶ דע‬ ‫‪--‬‬‫‪ .1‬אנשי מדע עורכים‬ ‫שרכשו‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫וה‬ ‫‪ ,‬ואילו קצין המשטרה‬ ‫‪--‬‬‫עֹורך‬ ‫‪ .2‬המדען‪ ,‬למשל‪ֵ ,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫מבצע‬

‫‪114‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫הנמלה והחגב ‪/‬‬

‫ֵאיזֹוּפֹוס ‪ /‬תרגום‪ :‬חנה לבנת‬

‫וזימר‬ ‫במ ְר ָח ָביו של שדה‪ ,‬ואף ציֵ יץ ֵ‬ ‫ביום קיץ אחד קפץ לו ָחגָ ב ֶ‬ ‫לו להנאתו‪.‬‬ ‫בעודו מקפץ כך סביב–סביב‪ ,‬חלפה לידו נמלה שנׂשאה עמה‬ ‫הקן שלה‪.‬‬ ‫יעה רבה גרגיר של חיטה שביקשה להביא אל ֵ‬ ‫ִּביגִ ָ‬ ‫"למה שלא תבואי לפטפט איתי קצת‪ ",‬אמר ֶהחגב‪" ,‬במקום לעמול‬ ‫ולהתייגע כל כך?"‬ ‫"אני עוזרת לֶ ֱאגור מזון לעונת החורף‪ ",‬אמרה הנמלה‪" ,‬ואני מייעצת לך‬ ‫לִ נהוג כמוני‪".‬‬ ‫"למה לטרוח ולדאוג כבר עכשיו לעונת החורף?" אמר החגב‪" ,‬כרגע יש לנו‬ ‫שפע של מזון‪".‬‬ ‫ואולם הנמלה הלכה לה לדרכה והמשיכה לשאת ָּבעֹול‪.‬‬ ‫כשהגיע החורף לא היה לחגב אוכל והוא הלך וגווע ברעב‪ .‬באותה שעה ראה‬ ‫המלַ אי שאגרו בקיץ‪.‬‬ ‫את הנמלים מחלקות מדי יום ביומו גרגירים וזֵ רעונים מן ְ‬ ‫אז הבין החגב כי מוטב להתכונן לקראת ימים של מחסור‪.‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫ּכות ֶרת לפי המשל‪.‬‬ ‫‪ .1‬א‪ַ .‬התאימו לכל איּור ֶ‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫מסּוּפר על התנַ ֲהגות בעלי החיים‪ ,‬אבל‬ ‫ָ‬ ‫המ ַאיֵ יר ֶשאמנם‬ ‫רומז ְ‬ ‫ב‪ .‬כיצד ֵ‬ ‫מדּוּבר ַעל התנהגות בני ָה ָאדם?‬ ‫ָ‬ ‫בע ֶצם‬ ‫ֶ‬ ‫ייה של הנמלה לפי הפתיחה (ארבע‬ ‫‪ְּ .2‬ב ָמה שונים חייו של החגב ֵמ ַח ָ‬ ‫השורות הראשונות ַּבמשל)?‬

‫ילשמ םילישממּו םירופיס םירפסְמ ‪115‬‬

‫מצבו בחורף?‬ ‫‪ . 3‬כיצד השפיעה צורת החיים של ֶה ָחגב על ָ‬ ‫והחגב‪.‬‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬קראו בזוגות בקול רם את הׂשיחה ֵּבין הנמלה ֶ‬ ‫ ב‪ .‬מה אפשר ללמוד ממנה על תכּונות האופי של כל אחד מהם?‬ ‫רּושיהם‪:‬‬ ‫ּופ ֵ‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬קראו את הפתגמים האלה ֵ‬ ‫ּנֹולד" (מסכת תמיד‪ ,‬דף לב)‪,‬‬ ‫ת‪ ‬ה ָ‬ ‫רֹואה ֶא ַ‬ ‫‪ ‬ה ֶ‬‫ ""איזֶ הּו ָח ָכם ָ‬ ‫ • ֵ‬ ‫ֵּפירושו‪ :‬החכם יכול לדעת מראש מה יהיו התוצאות של מעשיו‪.‬‬ ‫ֹאכל ְּב ַׁש ָּבת" (משנה‪ ,‬עבודה זרה‪ ,‬פרק ג משנה א)‬ ‫ "מי ֶש ָט ַרח ְּב ֶע ֶרב ַׁש ָּבת י ַ‬ ‫ • ִ‬ ‫יֵהנֶ ה ִמסעודת השּבת‪ ,‬והּכוונה‬ ‫פירושו‪ :‬מי שהשקיע מאמצים והתּכֹונֵ ן לשבת ָ‬ ‫יהנות ִמ ְּפרי ֲעבודתו ְּבבוא הזמן‪.‬‬ ‫היא שמי שעבד וְהתּכונן ַּבזמן יּוכל לֵ ָ‬

‫ב‪ .‬למי מהדמויות במשל מתאים כל אחד מהפתגמים? הסבירו בחירתכם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ספרו על מקרה שאפשר להשתמש בו באחד מהפתגמים האלה‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫ ‬

‫עם מי אתם מזדהים יותר עם מעשי הנמלה או מעשי החגב?‬ ‫נמקו דבריכם‪.‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫יעה רבה גרגיר של חיטה"‪.‬‬ ‫‪ .1‬במשל כתוב על הנמלה שהיא "נָ ְׂש ָאה ִע ָמה ִּביגִ ָ‬ ‫מה פירוש המילים המודגשות? ַהסבירו זה לזה כיצד הבנתם את ֵּפירושן‪.‬‬ ‫ׂשאת ָּבעֹול"‪ִ .‬מצאו את פירוש הצירוף במילון‪.‬‬ ‫מסּוּפר שהנמלה "המשיכה ָל ֵ‬ ‫ָ‬ ‫‪ .2‬‬ ‫ִּבדקו ָּבערך עֹול אם לא תמצאו‪ְּ ,‬בדקו בערך‪ :‬נָ ׂשא‪.‬‬

‫ ‬

‫ַמ ִּצ ִיגים‬ ‫לאחר החורף‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ • ַד ְמיְ ינּו שהחגב והנמלה נפגשו‬ ‫שאלה הנמלה את החגב?‬ ‫ חשבו על מה ִד ְּברו ַּב ְּפגישה? מה ֲ‬ ‫ •ִ‬ ‫סיּפר ומה שאל?‬ ‫מה אמרה לו? והחגב ‪ -‬מה ֵ‬ ‫משּפטים סיימו את הׂשיחה?‬ ‫ָ‬ ‫ּבאילּו‬ ‫ • ֵ‬ ‫והציגו‪.‬‬ ‫והחליטו מי יהיה ְּבתפקיד הנמלה ּומי ְּבתפקיד החגב ַ‬ ‫ התחלקו לזוגות ַ‬ ‫ַ‬ ‫ •‬

‫‪116‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫והחגב‪.‬‬ ‫לפנֵ יכם מידע אנציקלופדי קצר המתאר את חייהם של הנמלה ֶ‬ ‫ִקראו את המידע‪:‬‬ ‫נְ ָמ ַלת הקציר‬ ‫בקיץ אפשר לראות שיירות נמלים ארּוּכות צועדות על פני שבילים המובילים‬ ‫לִ ׂשדות החיטה‪ .‬אלה הן הנמלים מסוג "נְ ָמלַ ת הקציר"‪ .‬הן בדרכן לאסוף‬ ‫גרעינים ּוזרעים שאותם הן אוגרות ַּב ֵקן הנמצא בתוך הקרקע‪ִ .‬קני נמלת‬ ‫הקציר עׂשּויים להגיע עד לעומק שלושה מטרים ויותר‪ .‬הקן בנוי ממחילות‪,‬‬ ‫ּוממחסני מזון‪.‬‬ ‫ֵמחדרים ִ‬ ‫בדרך כלל נמלת הקציר אוספת את הזרעים‬ ‫הנמלים מסוגלות‬ ‫שהא ְס ָפנִ ית עולה על הצמח‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫על הקרקע‪ .‬יש‬ ‫לסחוב משקל‬ ‫נושכת את הגבעול עם הפרי ִּב ְשלֵ מותו ומובילה‬ ‫הּכבד פי עׂשרה‬ ‫דיָירי‬ ‫מׂשמש להזנת ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫אותו לקן‪ .‬המזון שנאסף‬ ‫ממשקל גופן‪.‬‬ ‫הקן בתקופה שאי אפשר למצוא מזון בחוץ‪.‬‬ ‫נמלה‬

‫ֶהחגב‬ ‫(צ ְרצּור) ַהחגבים"‪.‬‬ ‫ַאחד הצלילים המאפיינים את הקיץ הוא "שירת ִ‬ ‫צרצור ֶהחגב נוצר על ידי שפשוף רגליו האחוריות כנפיו‪ .‬רגליו‬ ‫האחוריות של ֶהחגב גדולות‪ ,‬והוא מנתר בעזרתן ממקום למקום‪.‬‬ ‫פעמים רבות ניתן לצפות בחגבים במהלך שהייה בשטח‪,‬‬ ‫בהיותם בולטים בשדה וללמוד על התנהגותם‪.‬‬ ‫(מעובד ומקוצר מתוך האנציקלופדיה ‪(ynet‬‬

‫חגב‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫שּבעמוד‬ ‫‪ֵ . 1‬אילו ְּפ ָרטים על ַחיֵ י הנמלה והחגב ְּבעֹונַ ת הקיץ ּכְ תּובים ַּב ֵמ ַידע ַ‬ ‫הזה?‬ ‫‪ . 2‬האם אפשר לִ למוד ִמ ֵתיאור ַחיֵ י הנמלה וחיי החגב במשל שאיזופוס הכיר‬ ‫תּב ְססו ִּב ְתשובתכם על המידע שבעמוד הזה‪.‬‬ ‫את ַמ ֲע ֵׂשיהם ַּב ַקיץ? ִה ַ‬

‫ילשמ םילישממּו םירופיס םירפסְמ ‪117‬‬

‫ְך־אל־נְ ָמלָ ה ָע ֵצל‬ ‫לֵ ֶ‬ ‫ְר ֵאה ְד ָרכֶ ָיה וַ ֲחכָ ם‪.‬‬ ‫ְך־אל־נְ ָמלָ ה ָע ֵצל ‬ ‫לֵ ֶ‬ ‫ׁש ֵֹטר ּומ ֵֹׁשל‪.‬‬ ‫ֲא ֶׁשר ֵאין־לָ ּה ָק ִצין ‬ ‫ָאגְ ָרה ַב ָּק ִציר ַמ ֲאכָ לָ ּה‪.‬‬ ‫ָּתכִ ין ַּב ַּקיִץ לַ ְח ָמּה ‬ ‫ד־מ ַתי ָע ֵצל ִּת ְׁשּכָ ב? ָמ ַתי‪ָּ ,‬תקּום ִמ ְּׁשנָ ֶתָך?‬ ‫ַע ָ‬ ‫(ספר ִמ ְׂשלֵ י‪ ,‬פרק ו‪ ,‬פסוקים י‪-‬ט))‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫משּב ַח הכתוב?‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬את מי‬ ‫ב‪ .‬על מה הוא משבח?‬ ‫‪ .2‬למה הכוונה במילים‪" :‬אשר ֵאין לה קצין שוטר ומושל"?‬ ‫‪ .3‬על מה הכותב ְמגַ נֶ ה את ֶהעצל?‬

‫ מדברים על זה‬ ‫בחרו מבין הנושאים האלה‪:‬‬ ‫‪ .1‬האם גם אתם הייתם ממליצים ללמוד מהנמלה? ַהסבירו דבריכם‪.‬‬ ‫והחגב"?‬ ‫‪ .2‬א‪ְּ .‬ב ָמה מזכיר הקטע מספר ִמ ְשלֵ י את משל "הנמלה ֶ‬ ‫ב‪ .‬במה הוא שונה?‬

‫ העשרה ואתגר‬ ‫ִקראו על הנמלה באנציקלופדיה‪ ,‬במרשתת או ב"מדריך החרקים בישראל‬ ‫לילדים ונוער" בהוצאת מודן‪.‬‬ ‫ברה אצל הנמלים‪.‬‬ ‫הח ָ‬ ‫ִּכתבו ִּפסקה המסבירה כיצד מאורגנת ֶ‬

‫‪118‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ּׁשּועל וְ ַה ֲח ִס ָידה ‪/‬‬ ‫ַה ָ‬

‫ע' ִהּלֵ ל‬

‫ּׁשּועל‬ ‫ָּפגַ ׁש ַה ָ‬ ‫ַּב ֲח ִס ָידה‪,‬‬ ‫וְ ָׁש ַאל‬ ‫ִאם ֶא ְפ ָׁשר לִ ְׁשאֹל‬ ‫ִח ָידה‪,‬‬ ‫"ּב ַטח!"‬ ‫ֶ‬ ‫ֵה ִׁש ָיבה ַה ֲח ִס ָידה‪.‬‬

‫"איזֹו ְׁש ֵאלָ ה!‬ ‫ֵ‬ ‫ּׁשּועל!"‬ ‫ֲה ֵרי זֶ ה ַה ָ‬ ‫"נִ ְפלָ א!"‬ ‫ּׁשּועל‪,‬‬ ‫ָא ַמר ַה ָ‬ ‫"וְ אּולַ י עֹוד ִח ָידה?"‬ ‫"לָ ָּמה ֹלא?"‬ ‫ָא ְמ ָרה ַה ֲח ִס ָידה‪.‬‬

‫ּׁשּועל‪:‬‬ ‫ָסח ַה ָ‬ ‫"ּתֹודה‪".‬‬ ‫ָ‬ ‫וְ ָׁש ַאל‪:‬‬ ‫"נַ ֲח ִׁשי ִמי ֲהכִ י‬ ‫ֲהכִ י ֲהכִ י ֲהכִ י‬ ‫זָ ִריז‪,‬‬ ‫ּ ִפ ֵּק ַח‪,‬‬ ‫ְמ ֻמּלָ ח‬ ‫השועל והחסידה ‪2‬‬ ‫ּומ ֻפלְ ָּפל?"‬ ‫ְ‬

‫ּׁשּועל‪:‬‬ ‫ָסח ַה ָ‬ ‫"ּתֹודה‪".‬‬ ‫ָ‬ ‫וְ ָׁש ַאל‪:‬‬ ‫"נַ ֲח ִׁשי‪,‬‬ ‫חֹוׁשב‬ ‫נַ ֲח ִׁשי ַעל ָמה ֵ‬ ‫נֹורא ָר ֵעב‪,‬‬ ‫ׁשּועל ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַהּפֹוגֵ ׁש ֲח ִס ָידה ְׁש ֵמנָ ה?"‬

‫ילשמ םילישממּו םירופיס םירפסְמ ‪119‬‬

‫השועל והחסידה‬

‫"על ֲח ֻתּנָ ה!"‬ ‫ַ‬ ‫"ט ְּפ ָׁשה‪ֹ ,‬לא נִ ַח ְׁש ְּת!"‬ ‫ִ‬ ‫ׁשֹוׁשּנָ ה!"‬ ‫ַ‬ ‫"על‬ ‫ַ‬ ‫"ט ְּפ ָׁשה‪ֹ ,‬לא נִ ַח ְׁש ְּת!"‬ ‫ִ‬ ‫"טֹוב‪",‬‬ ‫ָא ְמ ָרה ַה ֲח ִס ָידה‪,‬‬ ‫"עכְ ָׁשו ֶּב ַטח ֲאנַ ֵחש‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫ַאְך ִּב ְתנַ אי ֶׁש ַּת ֲעצֹם ֵעינֶ יָך‬ ‫וְ ִת ְסּפֹר ַעד ֵׁשׁש‪".‬‬ ‫"ּב ֵס ֶדר‪".‬‬ ‫ְ‬

‫‪120‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ּׁשּועל ֵעינָ יו וְ ָס ַפר ַעד ֵׁשׁש‪.‬‬ ‫ָע ַצם ַה ָ‬ ‫ַאְך אֹוי וַ ֲאבֹוי‪ַּ ,‬כ ֲא ֶׁשר ְּפ ָק ָחן‪,‬‬ ‫נֶ ֱאלַ ץ ְּב ַע ְצמֹו לְ נַ ֵחׁש‬ ‫ֶאת ַה ִח ָידה‪,‬‬ ‫לְ ָאן נֶ ֶעלְ ָמה ַה ֲח ִס ָידה‪...‬‬ ‫וְ ָכל ּכָ ְך לָ ָּמה?‬ ‫ּופ ְר ָחה לָ ּה‪,‬‬ ‫ּכִ י זֹו ֵּבינְ ַתיִ ם ָע ָפה ָ‬ ‫ּוצחֹוק ּגָ דֹול ָצ ֲח ָקה לָ ּה‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫ׁשּועל ִט ֵּפׁש‪,‬‬ ‫ַעל אֹותֹו ָ‬ ‫ֶׁשּנִ ְׁש ַאר לִ ְסּפֹר ַעד ֵׁשׁש‪.‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫בחרו וענו על ‪ 1‬או ‪:2‬‬ ‫‪ֵ .1‬איזו תכּונה שּבולֶ טת אצל השועל הוא אינו מזכיר בחידה הראשונה?‬ ‫‪ .2‬המילה "הכי" חוזרת בחידה הראשונה ארבע פעמים‪ .‬איזו תכונה של‬ ‫השועל היא ַמדגישה?‬ ‫שאלה! הרי זה השועל"‪.‬‬ ‫"איזו ֵ‬ ‫מאזינה לַ חידה הראשונה ועונה‪ֵ :‬‬ ‫‪ .3‬החסידה ֲ‬ ‫באיזו ַהנְ גָ נָ ה אומרת החסידה את המשפט הזה‪:‬‬ ‫ֵ‬ ‫ְּב ַה ֲע ָר ָצה? ְּבלִ גלוג? ַּב ֲאדישות? נמקו תשובתכם‪.‬‬ ‫שנראית לכם מתאימה‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫בהנגנה‬ ‫עתה ִקראו את המשפט ַ‬ ‫כשל השועל ִּב ְמזימתו? ִּכתבו יותר ִמסיבה אחת‪.‬‬ ‫‪ .4‬מדוע נִ ַ‬ ‫‪ .5‬כיצד למד השועל שטעה ַּכאשר זִ לזֵ ל ַּבחסידה?‬ ‫‪ .6‬ע' הלל לא כתב נִ משל לַ משל‪ִּ .‬כתבו אתם את הנמשל‪ .‬אם תרצו‪,‬‬ ‫ציע יותר מנמשל אחד‪.‬‬ ‫לה ַ‬ ‫תוכלו ַ‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ .1‬אם אתם מּכירים אנשים שמתנהגים כמו השועל‪ַ ,‬סּפרו‪.‬‬ ‫‪ .2‬א‪ִ .‬קראו את הפתגמים האלה והסבירו אותם‪:‬‬ ‫פתי — תמים‬ ‫"ּפ ִתי ַמ ֲא ִמין ְל ָכל ָּד ָבר"‬ ‫ֶ‬ ‫ ‬ ‫חופר מלּכודת‬ ‫כורה שחת — ֵ‬ ‫"ּכֹורה ַׁש ַחת ָּבּה יִ ּפֹול"‬ ‫ֶ‬ ‫ ‬ ‫הּפתגמים ֶׁשלְ ֵעיל לַ משל?‬ ‫ב‪ .‬מה הקשר בין ִ‬ ‫‪ .3‬האם השיר מצא חן בעיניכם? ַהסבירו ִדבריכם‪.‬‬

‫ קוראים בקול רם‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫•השיר שלמדנו הוא שיר־משל שמופיעה בו ׂשיחה בין שתי הדמּויות‪.‬‬ ‫המסּפר‪ ,‬את דברי‬ ‫ֵ‬ ‫דברי‬ ‫התחלקו לִ קבוצות של שלושה‪ַ .‬אתרּו את ֵ‬ ‫ַ‬ ‫•‬ ‫השועל ואת דברי החסידה‪.‬‬ ‫חקנים‪.‬‬ ‫•עתה קראו את השיר כאילו אתם ַׂש ָ‬ ‫ותקנו את‬ ‫קריאתכם ברשמקול או בוידאו ַ‬ ‫ַ‬ ‫•אם תרצו‪ַ ,‬הקליטו את‬ ‫וקראו‬ ‫הּבעות פנֵ יכם לפי הצורך‪ַ .‬החליפו ֵּביניכם תפקידים ִ‬ ‫ַה ַהנגָ נה ואת ָ‬ ‫פעם נוספת‪.‬‬

‫ילשמ םילישממּו םירופיס םירפסְמ ‪121‬‬

‫ִמּזְ בּוב ַעד ִּפיל ‪ /‬ע' ִה ֵּלל‬ ‫— הֹוי‬ ‫ָמה ָק ֶׁשה‪ֶ ,‬מה ָעלּוב‬ ‫לִ ְהיֹות זְ בּוב! —‬ ‫זִ ְבזֵ ב ַהּזְ בּוב‬ ‫ְּבקֹול ָעצּוב‪.‬‬ ‫ּכֻ ּלָ ם‪,‬‬ ‫אֹותי‪.‬‬ ‫רֹוד ִפים ִ‬ ‫ּכָ ל ָהעֹולָ ם ְ‬ ‫פּוי‪ ,‬זֶ ה ַחּיִ ים? זֶ ה ִּד ִיד ִ‬ ‫יטי‪!1‬‬ ‫יתי לְ ָמ ָׁשל‬ ‫ָהּה‪ ,‬לּו ָהיִ ִ‬ ‫ְצ ָר ַצר! —‬ ‫ַהּזְ בּוב ָא ַמר‪.‬‬ ‫— לַ ֲעזָ אזֵ ל ַא ָּתה ִעם ַה ָּמ ָׁשל‪,‬‬ ‫ַרק ִּבגְ לָ לֹו ֲאנִ י ּכָ ל ּכָ ְך ֻא ְמלָ ל! —‬ ‫ַה ְּצ ָר ַצר ִמ ְּמגֵ ָרתֹו נִ ֵּסר‪.‬‬ ‫ָמ ָׁשל!‬ ‫ַרק זֶ ה ָח ֵסר!‬ ‫אֹותי ֻּכּלָ ם‪,‬‬ ‫ַאי‪ַ ,‬מ ְרּגִ יזִ ים ִ‬ ‫קֹור ִאים לִ י ְּב ֵׁשמֹות‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫"ע ְצלָ ן‪ַ ,‬ע ְצלָ ן!‬ ‫ַ‬ ‫עֹוׂשה‪ַ ,‬רק ְמנַ ּגֵ ן!"‬ ‫ּכְ לּום ֹלא ֶ‬ ‫ְׁש ָק ִרים!‬ ‫ִּדּבֹות!‬ ‫ֲאנִ י ִמ ְסּכֵ ן‪ִ ,‬מ ְסּכֵ ן!‬ ‫וַ י וַ י לִ י‪ַ ,‬מר!‬ ‫ַהלְ וַ אי וְ יָ כֹלְ ִּתי‬ ‫לִ ְהיֹות ַעכְ ָּבר!‬ ‫דידיטי‪ — 1‬חומר להשמדת זבובים‬

‫‪122‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫— ַעכְ ָּבר!‬ ‫ּגֹורל ַאכְ זָ ר! —‬ ‫אֹויָ ה‪ ,‬אֹויָ ה‪ָ ,‬‬ ‫ִצּיֵ ץ ְּבלֵ ב נִ ְׁש ָּבר‬ ‫ִמ ְּבכִ י ָה ַעכְ ָּבר‪.‬‬ ‫ָּת ִמיד ֵמ ֲחתּולִ ים לִ ְבר ַֹח‪ ,‬לְ ַה ְפ ִחיד נָ ִׁשים‪.‬‬ ‫ַחּיִ ים ָק ִׁשים!‬ ‫ַחּיִ ים ְמ ֻקּלָ לִ ים!‬ ‫עֹולָ ם ָר ָׁשע ֶׁשל ֲחתּולִ ים!‬ ‫ִאם ְּכ ָבר‬ ‫ָאז ּכְ ָבר‪:‬‬ ‫ּכֶ לֶ ב ָאז! —‬ ‫— ַהב ַהב!‬ ‫ָחלִ ילָ ה‪ַ ,‬הב‪ ,‬וָ ַחס!‬ ‫ִט ֵּפׁש!‬ ‫ית עֹוד ֶׁשּיֵ ׁש‬ ‫ֵאיפֹה ָר ִא ָ‬ ‫לּובים‬ ‫ּכָ ֵאּלֶ ה ֲע ִ‬ ‫ּכְ מֹו ַחּיֵ י ּכְ לָ ִבים?! —‬ ‫הּובים‪.‬‬ ‫ִה ְב ֵהב ַהּכֶ לֶ ב ִה ְב ִ‬ ‫ִּת ְׁש ַמע‪:‬‬ ‫רֹוצה לִ ְהיֹות‬ ‫ּכֶ לֶ ב ִמי ֶׁש ֶ‬ ‫ּכֶ לֶ ב!‬ ‫ֲה ֵרי ִאם לִ ְהיֹות‪,‬‬ ‫ָאז סּוס לְ ָפחֹות! —‬ ‫ִסּכֵ ם ַהּכֶ לֶ ב ִּב ְׁש ֵּתי נְ ִביחֹות‪.‬‬

‫ְׁשטּויֹות!‬ ‫ָצנַ ף ְּבקֹול ּבֹוכִ ים ַהּסּוס‪.‬‬ ‫ּכַ ּנִ ְר ֶאה ֶׁש ָעלֶ יָך ַאף ַּפ ַעם ֹלא ָּכ ֲעסּו!‬ ‫וְ כַ ּנִ ְר ֶאה ֶׁשּגַ ם ֹלא ָר ְתמּו לַ ֲעגָ לֹות‬ ‫וְ כַ ּנִ ְר ֶאה ֶׁשֹּלא ִע ְצ ְּבנּו ִּב ְקלָ לֹות‬ ‫וְ כַ ּנִ ְר ֶאה ֶׁשּגַ ם ֹלא ִהּכּו ְּבׁשֹוט‪,‬‬ ‫ּיֹוצא ָּב ֵאּלֶ ה ָּכל ִמינֵ י ּבּוׁשֹות‪,‬‬ ‫וְ כַ ֵ‬ ‫ֶׁשּנִ ְׁש ַא ְר ָּת ִט ֵּפׁש ָּכל ּכָ ְך ְמאֹוד!‬ ‫ּכִ י סּוס לִ ְהיֹות‬ ‫נֹורא ַמ ְׁש ִּפיל!‬ ‫זֶ ה ָ‬

‫ֲאנִ י‪,‬‬ ‫לּו יָ כֹלְ ִּתי‪,‬‬ ‫יתי ִּפיל!‬ ‫ּכְ ָבר ָהיִ ִ‬ ‫ּכֻ ּלָ ם ְמ ֻט ְמ ָט ִמים ָׁשוֶ ה!‬ ‫חֹוׁש ִבים‬ ‫ְ‬ ‫ֶׁש ִאם‬ ‫ֲאנִ י ָּכזֶ ה ָע ֶבה‬ ‫וְ גָ דֹול‪,‬‬ ‫ָאז ַהּכֹל יָ כֹול!‬

‫ילשמ םילישממּו םירופיס םירפסְמ ‪123‬‬

‫ִהּנֵ ה‪ ,‬לְ ָמ ָׁשל‪ַּ ,‬ת ִּביטּו ַעכְ ָׁשו‪,‬‬ ‫ֵאיְך ַה ָּמ ַה ָרגָ 'ה‪ֶ 1‬ה ָעגֹל‪,‬‬ ‫ַעל ֵׁשׁש נָ ָׁשיו‪,‬‬ ‫יסר ָּבנָ יו‪,‬‬ ‫ַעל ְּת ֵר ַ‬ ‫ַעל ֶע ְׂש ִרים וְ ֶא ָחד ְמ ָׁש ְר ָתיו‬ ‫וַ ֲע ָב ָדיו‪,‬‬ ‫ַעל ַה ֻּט ְר ָּבן‪ְּ 2‬ברֹאׁשֹו וְ ָעלָ יו‬ ‫ַהּלּולָ ב —‬ ‫ּכֻ ּלָ ם ְּביַ ַחד ֶא ְצלִ י‬ ‫ַעל ַהּגַ ב!‬ ‫וַ ֲאנִ י ִמ ַּת ְח ָּתיו‬ ‫ָצ ִריְך לִ ְסּבֹל!‬ ‫ָאז ַּתּגִ ידּו — ֵאיְך ֲאנִ י יָ כֹול‬ ‫לְ נֹכַ ח ַה ַּמ ָּצב‬ ‫ֹלא לִ ְהיֹות ּכֻ ּלִ י ְמ ֻאכְ זָ ב?‬ ‫וְ ֵאיְך ֲאנִ י יָ כֹול‬ ‫ֹלא לָ ֵצאת ִמּכֵ לַ י‪,‬‬ ‫ּנֹוסף לַ ּכֹל‪,‬‬ ‫ּכְ ֶׁש ָ‬

‫ַמ ָּמׁש נֶ גֶ ד ֵעינַ י‬ ‫ִּב ְק ֵצה ַה ֶּׁשנְ ָהב‬ ‫נָ ח לֹו זְ בּוב‬ ‫ָחצּוף‪,‬‬ ‫ׁשֹובב!‬ ‫ָ‬ ‫ְּבלִ י ְּב ָעיֹות‪ְּ ,‬בלִ י ְּד ָאגֹות ְּובלִ י ָּכל‬ ‫הֹודֹו ַעל ַהּגַ ב!‬ ‫ַאי‪ִ ,‬א ָּמא!‬ ‫מּוטב‬ ‫ּכְ ֵׁשם ֶׁש ֲאנִ י ִּפיל‪ְּ ,‬ב ַחּיַ י ָ‬ ‫יתי ֲאנִ י ַּת ְח ָּתיו! —‬ ‫לּו זְ בּוב ָהיִ ִ‬ ‫נִ ּגֵ ב ַה ִּפיל ִּד ְמעֹות ֵעינָ יו‪.‬‬ ‫— ָמה ָק ֶׁשה‪,‬‬ ‫ֶמה ָעצּוב‬ ‫לִ ְהיֹות זְ בּוב! —‬ ‫זִ ְבזֵ ב ַהּזְ בּוב ְּבקֹול ָעצּוב‪.‬‬

‫מהרג'ה‪ — 1‬כנוי למלך בהודו (המלך בהודו רכב על פיל)‬ ‫טּור ָּבן ‪ — 2‬סוג של כובע‬ ‫ְ‬

‫‪124‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫משתפים ומגיבים‬ ‫וש ְתפּו ַּב ֲחוָ ויַ ית‬ ‫ִחזְ רּו וקראו את "משתפים ומגיבים" בראש עמוד ‪ַ 12‬‬ ‫הקריאה של השיר‪.‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬א‪ֵ .‬שם השיר רומז על הסדר שבו מופיעות החיות בשיר‪ .‬מהו הסדר?‬ ‫ ב‪ .‬מה המשותף לתלונות השונות של בעלי החיים?‬ ‫‪" .2‬חיי כלב" — מה הם בעיני העכבר‪ ,‬ומה הם בעיני הכלב?‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬על מה מתלונן הצרצר?‬ ‫ב‪ .‬לאיזה משל מתכוון הצרצר ִּבתלונתו?‬ ‫‪ .4‬מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הפיל הגדול והמלכותי רוצה להיות זבוב קטן? ַהציעו‬ ‫לפחות שני הסברים‪.‬‬ ‫באילו שורות בשיר יש הגזמות? ָהביאו דוגמאות‪.‬‬ ‫‪ .5‬א‪ֵ .‬‬ ‫ב‪ .‬מה מדגישה ההגזמה?‬ ‫‪ .6‬לעתים משוררים ממציאים מילים או ביטויים‪ ,‬למשל‪" :‬זִ ְבזֵ ב הזבוב"‬ ‫במקום "זִ מזם הזבוב"‪ .‬כמה פעמים חוזר רצף האותיות "זב" בביטוי?‬ ‫ב‪ .‬מהו הצליל שאתם שומעים ּבחזרה הזאת?‬ ‫ג‪ִ .‬מצאו שנֵ י ֵצירופי לשון נוספים שהמציא המשורר בשיר‪.‬‬ ‫ַשערו‪ ,‬לאיזה צורך עׂשה זאת?‬ ‫ ‬ ‫‪ .7‬השיר הוא ָמ ָשל‪ .‬מה הוא מלמד אותנו על בני האדם?‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫"מזבוב ועד פיל" — פירושו כל החיות‪ִ ,‬מקטנה ועד גדולה‪.‬‬ ‫"מנער ועד זקן"‪.‬‬ ‫ַהסבירו למה הכוונה כשאומרים‪" :‬מדן ועד אילת"‪ִ ,‬‬

‫ קוראים בקול רם‬ ‫וקראו אותה בפני חבריכם בלי‬ ‫בחרו את אחת מתלונות בעלי החיים ִ‬ ‫להזכיר את שם החיה‪.‬‬ ‫עשע אתכם‬ ‫שש ֵ‬ ‫ַּבקשו מהם לנחש באיזו חיה בחרתם או בחרו בקטע ִ‬ ‫במיוחד וקראו אותו ַב ַהנְ גָ נָ ה המתאימה‪.‬‬

‫ילשמ םילישממּו םירופיס םירפסְמ ‪125‬‬

‫ְפ ֵר ֵד ִריק ‪/‬‬

‫לֵ יאֹו לֵ יאֹונִ י ‪ /‬תרגום‪ַ :‬תלְ ָמה ָאלְ יָ גֹון־רֹוז‬

‫לאֹורּכו של ָה ָאחּו‪ַּ ,‬במקום שבו הפרות ָרעּו והסוסים ָד ֲהרּו‪ ,‬ניצבה חומת‬ ‫הא ָסם‪ ,‬גרה משפחה‬ ‫הגורן ומן ָ‬ ‫ֶ‬ ‫אבן עתיקה‪ .‬בין אבנֵ י החומה‪ ,‬לא רחוק מן‬ ‫עכּברי שדה‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫פטפטנית של‬ ‫טּושה‪ ,‬וְ ָה ָא ָסם‬ ‫אבל האיכרים שגרו שם עזבו את המקום מזמן‪ .‬הגורן היתה נְ ָ‬ ‫היה ֵריק ִמתבואה‪.‬‬ ‫וכיוון שהחורף כבר היה קרוב‪ ,‬החלו העכברים הקטנים לאסוף חיטה ואגוזים‬ ‫וקש ּוׂשעורה לִ ימי הקרה‪.‬‬ ‫כולם עבדו מבוקר ועד ערב‪.‬‬ ‫מפ ֵר ֵד ִריק‪.‬‬ ‫כולם — חוץ ְ‬ ‫"למה אתה לא עובד?" שאלו העכברים‪.‬‬ ‫"אני כן עובד‪ ",‬ענה להם פרדריק‪" .‬אני אוסף קרני שמש לימי החורף הקרים‬ ‫והחשּוכים‪".‬‬ ‫וכשראו העכברים איך פרדריק סתם יושב לו באחו ומתבונן במרחבים‪ ,‬אמרו‬ ‫לו‪" ,‬ועכשיו‪ ,‬פרדריק?"‬ ‫"אני אוסף צבעים‪ ",‬ענה להם פרדריק בתום‪" .‬כי החורף אפור‪".‬‬ ‫ופעם היה נדמה להם שפרדריק קצת נִ מנם‪.‬‬ ‫"אתה חולֵ ם‪ ,‬פרדריק?" גערו בו אז‪.‬‬ ‫ּופרדריק ענה בנחת‪" ,‬בכלל לא‪ ,‬עכשיו אני אוסף‬ ‫מילים‪ ,‬כי החורף ארוך ולא נגמר‪ ,‬ואולי לא יישאר‬ ‫לנו מה לומר‪".‬‬ ‫ּוכשפתית י השלג‬ ‫ֵ‬ ‫ימי החורף הגיעו‪,‬‬ ‫הראשונים החלו לרדת‪ ,‬הסתתרו חמשת‬ ‫עכּברי השדה הקטנטנים בין אבני החומה‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫בתחילה היה להם מזון בשפע‪ ,‬והם סיפרו‬ ‫זה לזה בדיחות על שועלים ועל חתולים‬ ‫מטופשים‪ .‬הם היו משפחה מאושרת‪.‬‬ ‫אבל לאט־לאט הם חיסלּו את כל האגוזים‬ ‫כמעט‪ ,‬ואת הגרגירים‪ ,‬ואת השעורים‪,‬‬ ‫זיכרון זהב‬ ‫הקש נגמר‪ ,‬ומהחיטה רק ְ‬ ‫וגם ַ‬

‫‪126‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫טּפט‪,‬‬ ‫לפ ֵ‬ ‫נשאר‪ ,‬והיה שם קר בין אבני החומה‪ ,‬ולאף עכבר כבר לא היה חשק ַ‬ ‫וגם לא היה על מה‪.‬‬ ‫עכּברי השדה במה שפרדריק אמר על הקרניים ועל הצבעים ועל‬ ‫ְ‬ ‫אז נזכרו‬ ‫המילים ועל כל השאר‪.‬‬ ‫"ואיפה מה שאתה ָא ַס ְפ ָת‪ ,‬פרדריק?"‬ ‫הם שאלו‪.‬‬ ‫"עצמו את העיניים‪ ",‬אמר פרדריק וטיפס על אבן גבוהה‪" .‬עכשיו אני שולֵ ַח‬ ‫ִ‬ ‫הזוהר‪"...‬‬ ‫ֵ‬ ‫לכם את קרני השמש היפות‪ .‬האם אתם מרגישים איך הזהב‬ ‫עכּברי השדה שנעשה‬ ‫וככל שהמשיך פרדריק לדבר על השמש‪ִ ,‬הרגישו ארבעת ְ‬ ‫להם קצת ַחם יותר‪ .‬האם היה זה קולו של פרדריק? ואולי היה זה קסם?‬ ‫הצ ָבעים שאספת‪ ,‬פרדריק?" הם שאלו בהתרגשות‪.‬‬ ‫"ּומה עם ְ‬ ‫הצדפות הכחולות‪,‬‬ ‫"עצמו שוב את העיניים‪ ",‬אמר פרדריק‪ .‬ואז סיפר להם על ָ‬ ‫ִ‬ ‫ועל הפרגים האדּומים‪ ,‬ועל החיטה הזהובה‪ ,‬ועל העלים הירוקים של ׂשיחי‬ ‫הפטל‪ ,‬והם ראו את כל הצבעים ברור‪ ,‬כאילו היה להם בתוך הראש ציור‪.‬‬ ‫"ומה עם המילים‪ ,‬פרדריק?"‬ ‫פרדריק ִּכ ְח ֵּכ ַח ִּבגרונו‪ ,‬קצת ִה ְת ַמ ְה ֵמ ַה‪ ,‬ואז כמו ֵמעל במה‪ ,‬הוא אמר‪:‬‬ ‫מפזֵ ר את פתיתי השלג? מי מפשיר את הקרחון?‬ ‫"מי ַ‬ ‫מי ֵמעיר את השמש? מי שולֵ ַח גל של חום?‬ ‫פור ַח?‬ ‫בגלל מי באביב הכול ֵ‬ ‫מי את אור היום ְמ ַע ְמ ֵעם ּומדליק את הירח?‬ ‫עכּברי שדה שגרים בשמים‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫ארבעה‬ ‫כמותכם וכמוני — בלי כנפיים‪.‬‬ ‫יח הכול‪,‬‬ ‫פר ַ‬ ‫שמ ִ‬ ‫ראשון הוא עכבר־אביב ַ‬ ‫ואשכול‪.‬‬ ‫אחריו בא עכבר־קיץ ּומבשיל שיּבֹולת ֶ‬ ‫אוסף את הפירות‪,‬‬ ‫הבא בתור‪ ,‬עכבר־סתיו‪ֵ ,‬‬ ‫אחרון חביב‪ ,‬עכבר־חורף‪ ,‬עם רגליים קטנות וקרות‪.‬‬ ‫האין אנחנו בני מזל שיש רק ארבע עונות? —‬ ‫לא יותר‪ ,‬כמה טוב‪ ,‬וגם לא פחות!"‬ ‫עכּברי השדה‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫כשסיים פרדריק לדבר‪ֵ ,‬הריעו לו כל‬ ‫משורר!"‬ ‫ֵ‬ ‫"הי‪ ,‬פרדריק‪ ",‬הם אמרו‪" ,‬אתה פשוט‬ ‫ֵ‬ ‫פרדריק הסמיק‪ ,‬קד קידה ואמר בביישנות‪" ,‬אני יודע‪".‬‬

‫ילשמ םילישממּו םירופיס םירפסְמ ‪127‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫זמנים שונים‪ַ .‬השלימו‪:‬‬ ‫מתר ֵחש בשנֵ י ַ‬ ‫ַ‬ ‫‪ .1‬הסיפור‬ ‫א‪ .‬העלילה מתחילה ְּבסֹוף עֹונַ ת ‪. ---‬‬ ‫ב‪ .‬העלילה ממשיכה בעונת ‪. ---‬‬ ‫‪ִ .2‬מצאו וְ ִקראו ֵשנית את הׂשיחה הראשונה בין ְפ ֶר ֶד ִריק לבין ֶא ָחיו‪.‬‬ ‫א‪ .‬מה לומדים מהׂשיחה על היְ ָחסים ביניהם?‬ ‫"אֹוסף" בדברי פרדריק לְ ֶא ָחיו?‬ ‫ֵ‬ ‫הּפועל‬ ‫ַ‬ ‫ב‪ .‬איך אתם מבינים את‬ ‫‪ .3‬א‪ַּ .‬בׂשיחה השנִ יָ יה בין העכברים לפרדריק‪ ,‬הוא מתחיל את ְדבריו‬ ‫ ְּב ַבקשה ֵמ ַה ַעכברים לַ ֲעצום את ָה ֵעיניים‪.‬‬ ‫מחבריכם לקרוא ְּבקֹול את דברי פרדריק‪ .‬עצמו את‬ ‫ֵ‬ ‫ ַהציעו לְ אחד‬ ‫בדמיונכם ַּבזמן‬ ‫העיניים ונסו לחוות את דבריו‪ֵ .‬אילו תמונות ראיתם ִ‬ ‫ֶׁש ֶה ֱאזַ נְ ֶתם לַ ְקריאה?‬ ‫ב‪ .‬מה "מרוויחים" כאשר מאזינים לסיפור או למוזיקה בעיניים‬ ‫עצומות?‬ ‫שיתף פרדריק את ֶא ָחיו?‬ ‫באילּו מחשבות ֵ‬ ‫‪ֵ .4‬‬ ‫‪ .5‬מדוע השתנָ ה יַ ֲחסם של העכברים לפרדריק?‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ִ .1‬חזרּו אל השיר "יוסי ילד שלי מוצלח" בעמוד ‪ .68‬במה מזכיר פרדריק‬ ‫את יוסי? ובמה הוא שונֶ ה ממנו?‬ ‫מֹוצא ִפי ה'‬ ‫‪ .2‬בתורה כתּוב‪ּ" :‬כִ י ֹלא ַעל ַהּלֶ ֶחם לְ ַבּדֹו יִ ְחיֶ ה ָה ָא ָדם‪ּ ,‬כִ י ַעל ּכָ ל ָ‬ ‫יִ ְחיֶ ה ָה ָא ָדם" (דברים פרק ח‪ ,‬פסוק ג)‬ ‫א‪ .‬הסבירו את הפסוק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במה מזכיר הפסוק את הסיפור? במה אינו מזכיר? נמקו דבריכם‪.‬‬

‫ כותבים‬ ‫יח בין פרדריק לבין הנמלה‪.‬‬ ‫דּו־ׂש ַ‬ ‫ִ‬ ‫וכתבו‬ ‫היזכרו במשל "הנמלה והחגב" ִ‬ ‫(המשך בעמוד הבא)‬

‫‪128‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫יח‬ ‫דּו־ׂש ַ‬ ‫ִ‬ ‫הדרכה לכתיבת‬ ‫ירושּה "שניים"‪.‬‬ ‫שמתקיֶ ימת בין שניים‪ .‬המילה "דּו" ֵּפ ָ‬ ‫ַ‬ ‫יח הוא ׂשיחה‬ ‫דּו־ׂש ַ‬ ‫ִ‬ ‫ובנקודֹותיים‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫ַ‬ ‫במ ְיר ָכאות‬ ‫ִּב ְכתיבת דו־שיח משתמשים ֵ‬ ‫שמזכיר לי אותך‪".‬‬ ‫הנמלה‪" :‬אני מכירה מישהו ַ‬ ‫פרדריק‪" :‬מי הוא?"‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫האחּו‪ ,‬במקום שבו הפרות רעו‬ ‫‪ . 1‬הסיפור פותח במשפט‪" :‬לאורכו של ָ‬ ‫והסוסים דהרו"‪ַ .‬הסבירו מה פירוש המילה ָאחּו לפי ֶהקשרה במשפט‪.‬‬ ‫‪ .2‬בסיפור כתוב‪" :‬הגורן היתה נטושה‪ ,‬והאסם היה ריק מתבואה"‪.‬‬ ‫ַהסבירו את המילים המודגשות במשפט זה‪ .‬היעזרו בהדרכה בעמוד ‪.77‬‬ ‫טּושה" הוא בלשון נקבה‪ ,‬אבל במילון הפועל כתוב‬ ‫ שימו לב‪ :‬הפועל "נְ ָ‬ ‫ִּבלשון זכר‪ .‬לכן נחפש בערך "נָ טּוש"‪.‬‬ ‫מתי משתמשים במירכאות?‬ ‫כאשר ְמ ַצ ְט ִטים דברים מדּויָ קים שאמר מישהו‪ .‬לדוגמה‪ :‬העכברים אמרו‬ ‫משֹורר!" ‪ -‬משתמשים במירכאות‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫לפרדריק‪" :‬אתה פשּוט‬ ‫"היֶ לד חיים והמפלצת‬ ‫מציְ ינים ֵשם של יצירה ְּבמשפט‪ .‬לדוגמה‪ַ :‬‬ ‫כאשר ַ‬ ‫(שם סרט);‬ ‫(שם ספר); "השוטר ַאזּולָ אי" ֵ‬ ‫מירושלים" ֵ‬ ‫מוסד כגון‪" :‬קריַ ית ביַ אליק" (מקום);‬ ‫ושם ָ‬ ‫כאשר מציינים ֵשם מקום ֵ‬ ‫ימה"‪.‬‬ ‫"הּב ָ‬ ‫"הביטוח הלאומי"; תיאטרון ִ‬ ‫ַ‬ ‫מֹותָך!" ומתכוונים ההיפך ‪-‬‬ ‫כאשר אומרים למישהו משפט כגון‪" :‬חכם ֶׁש ְּכ ְ‬ ‫טיּפשי‪.‬‬ ‫מעׂשה ְ‬ ‫ֶ‬ ‫שהוא עשה‬

‫ •‬ ‫ •‬ ‫ •‬ ‫ •‬

‫‪ . 3‬העתיקו את המשפטים והוסיפו מירכאות ונקודתיים במקומות הדרושים‪:‬‬ ‫ א‪ .‬פרדריק אמר לאחיו עצמו עיניכם‪.‬‬ ‫ ב‪ .‬למה אתה לא עובד? שאלו העכברים‪.‬‬ ‫ ג‪ .‬ויאמר אלהים יהי אור‪.‬‬ ‫ ד‪ .‬ראיתי את הסרט שלושה בעקבות אחד‪.‬‬ ‫ ה‪ .‬אנחנו מכנים את הילד הגבוה ביותר בכיתה בשם גמד‪.‬‬

‫ילשמ םילישממּו םירופיס םירפסְמ ‪129‬‬

‫מועדון‬ ‫קוראים‬

‫הקוסם מארץ עוץ ‪ /‬ל' פרנק באום | הוצאת מחברות לספרות‬

‫לקראת קריאה‬ ‫הקדמית וְ ִד ְפ ְדפּו ַּב ֵספר‪ׂ .‬שימּו לב לָ ִאיּורים‪.‬‬ ‫התּבוננו ַּב ֲעטיפה ִ‬ ‫תקּבלו רושם ּכְ לָ לִ י על‬ ‫ְ‬ ‫חֹורית‪ .‬כך‬ ‫הּכתּוב על העטיפה ָה ֲא ִ‬ ‫ִקראּו את ָ‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫ֵ‬

‫במהלך הקריאה‬ ‫‪ִ 1‬רשמו את ְשמות הדמויות שדורותי פוגשת‪.‬‬ ‫ִּכתבו ליד כל דמות מה מיוחד בה‪.‬‬ ‫‪ִ .2‬רשמו את שמות המקומות שהחבורה עוברת על פניהם בדרכה‬ ‫האזְ ַמ ְרגָ ד‪.‬‬ ‫לעיר ִ‬ ‫‪ .3‬דורותי וחבריה המוזרים מתנסים בהרפתקאות וחֹווִ ים סכנות‪.‬‬ ‫וקראו לפני הכיתה או בחרו לקרוא לפני‬ ‫מעורר מתח ִ‬ ‫ֵ‬ ‫בחרו קטע‬ ‫ששעשעו אתכם‪.‬‬ ‫הכיתה‪ ,‬קטעים או משפטים ִ‬

‫אחרי הקריאה‬ ‫ מדברים על זה‬ ‫‪ .1‬‬

‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫בחרו אחד או יותר מהנושאים האלה‪:‬‬ ‫א‪ִ .‬אילו הייתם מעלים מחזה לפי הספר‪ ,‬איזה תפקיד בהצגה הייתם‬ ‫רוצים לעצמכם? נַ מקו דבריכם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איזה תפקיד לא הייתם רוצים? נַ מקו‪.‬‬ ‫מה תרמה החברות לכל אחד מהחבורה?‬ ‫האם תכללו את הספר ברשימת הספרים האהובים עליכם? נַ מקו‪.‬‬ ‫תוכלו לצפות בסרט‪ .‬לאחר הצפייה דונו בשאלה במה שונה הסרט‬ ‫מהספר‪.‬‬

‫ כותבים‬ ‫מקנְ זָ ס‪ ,‬שגונבה לאוזניו השמועה על הרפתקאותיה‬ ‫אחד העיתונאים ֶ‬ ‫הריאיון‪.‬‬ ‫של דורותי‪ ,‬החליט לראיין אותה לעיתון‪ּ .‬כִ תבו את ֵ‬

‫‪130‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫מועדון‬ ‫קוראים‬

‫הדרכהה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫מ‬ ‫ ‬ ‫א‪ .‬‬ ‫ב‪ .‬‬

‫ג‪ .‬‬

‫ ‬

‫ד ‪.‬‬

‫המציג שאלות‪ ,‬והשני‬ ‫הקבוצה תתחלק לזוגות‪ .‬אחד יהיה עיתונאי ַ‬ ‫יְגַ לֵ ם את תפקיד דורותי‪.‬‬ ‫המראיין יכין שאלות‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫הרגשת כשנודע לך שהרגת בטעות את‬ ‫ְ‬ ‫לס ֵּפר מה‬ ‫ •האם תוכלי ַ‬ ‫המכשפה הרעה?‬ ‫ •האם יש אמת בידיעה שקיבלת נעלי פלא?‬ ‫ • ֶאת מי ִמ ֵּבין חבריך למסע חיבבת במיוחד?‬ ‫ •מה הפחיד אותך ביותר ִּבזמן המסע?‬ ‫ •מדוע ֵצירפת אליך למסע דמויות מוזרות? וכן הלאה‪.‬‬ ‫בן או בת הזוג השני(ה) יענו על שאלותיו‪.‬‬ ‫לאחר שתסיימו את הכנת הריאיון‪ַ ,‬הציגו אותו בפני הקבוצה‪.‬‬ ‫המליאה‪.‬‬ ‫כל קבוצה תבחר את הריאיון המוצלח ביותר להצגה בפני ְ‬

‫משחקים‬ ‫ָהכינו משחק ריכוז לשני משתתפים לפי הספר‪.‬‬ ‫חומרים‪:‬‬ ‫רבע גיליון נייר בריסטול‬ ‫קוביית משחק‬ ‫שני כפתורים (או שני מטבעות)‬ ‫בגודל שונה או בצבע שונה‬ ‫לוח המשחק‬ ‫הלבנים‬ ‫ֵ‬ ‫א‪ָ .‬הכינו על גבי לוח הבריסטול תרשים דמיוני של שביל‬ ‫הצהובות מרגע נחיתתה של דורותי ועד ְמקום ארמון הקוסם‬ ‫מארץ עוץ‪.‬‬ ‫לבנה בשביל‪.‬‬ ‫ב‪ִ .‬רשמו מספרים עוקבים בתוך כל ֵ‬ ‫ג‪ .‬ציינו בעזרת ֵחץ בצדי השביל את ְשמות המקומות שעברו דורותי‬ ‫וַ ֲחבּורתה בדרכם אל הקוסם‪.‬‬ ‫ד‪ְּ .‬ב ֶרקע השביל ַאיירו את הנוף (יערות‪ ,‬נחלים‪ ,‬בתים וכיוצא באלה)‪.‬‬

‫ילשמ םילישממּו םירופיס םירפסְמ ‪131‬‬

‫מועדון‬ ‫קוראים‬

‫כללי המשחק‬ ‫הלבנים‬ ‫ֵ‬ ‫משתתף ַמנִ יח בתורו את הכפתור על מספר ‪ 1‬בשביל‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .1‬כל‬ ‫הצהובות‪.‬‬ ‫לבנים ַּבשביל ּכַ מספר‬ ‫ומתקדם כמה ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .2‬המשתתף מטיל את הקובייה‬ ‫המופיע על הקובייה‪.‬‬ ‫המורה על מקום‬ ‫ֶ‬ ‫התקדם והגיע לְ ָמקֹום שבו יש ֵחץ‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .3‬אם המשתתף‬ ‫לבנים לאחור או‬ ‫מסוכן‪ ,‬עליו לחזור עם הכפתור או המטבע שלוש ֵ‬ ‫לנקודת ההתחלה‪.‬‬ ‫מֹורה על ֵאירוע נעים‪ ,‬הוא מתקדם ִמ ְס ָּפר‬ ‫החץ ֶ‬ ‫‪ .4‬אם הגיע למקום שבו ֵ‬ ‫לבנים מכפי שהקובייה הראתה‪.‬‬ ‫כפּול של ֵ‬ ‫‪ .5‬המנצח הוא מי שהגיע ראשון אל הארמון‪.‬‬ ‫* תוכלו לשנות את כללי המשחק לפי בחירתכם‪.‬‬

‫ גולשים ומאזינים‬ ‫והזאב" היא אגדה מּוזיקלית‪ .‬את המוזיקה‬ ‫ֵ‬ ‫"ּפ ֶטר‬ ‫‪ֶ .1‬‬ ‫ואת המילים ליצירה המוזיקלית חיבר סרגיי פרוקופייב‪.‬‬ ‫רש ֶתת‪ַ .‬הקלידו‪ :‬פטר והזאב וְ ַה ֲאזינו לָ אגדה וְ לַ ֶהסברים‪.‬‬ ‫א‪ .‬גִ לשו ַּב ִמ ֶ‬ ‫הדרכה בעמוד ‪.76‬‬ ‫ב‪ .‬עתה ַסּפרו את האגדה לפני הכיתה‪ֵ .‬היעזרו ַּב ָ‬ ‫הצלילים לַ דמּויות באגדה‬ ‫תאמת ְ‬ ‫ג‪ .‬האזינו פעם נוספת ושימו לב לְ ַה ָ‬ ‫המוזיקלית‪ַ .‬הביעּו דעתכם על ההתאמה‪.‬‬ ‫ויותיכם ִמצפיָ יה בסרט מּוזיקלי או במחזה מוזיקלי‪.‬‬ ‫‪ .2‬אם ִתרצו‪ ,‬סּפרו חוָ ֵ‬ ‫ התּכוננו לְ ַד ֵּבר לפני הכיתה‪.‬‬ ‫‪ .3‬האם אתם ְמנַ גְ נִ ים בכלי נגינה?‬ ‫ומ ָהאימּונים בבית‪.‬‬ ‫ַספרו לַ כיתה חוָ ויות ִמשעּורי הנגינה ֵ‬

‫‪132‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫מבט אל הסביבה‬ ‫"מה ַרּבּו ַמ ֲע ֶׂשיָך ה' ּכֻ ּלָ ם ְּב ָחכְ ָמה ָע ִׂשית‪ָ ,‬מלְ ָאה ָה ָא ֶרץ ִקנְ יָ נֶ ָך"*‬ ‫ָ‬ ‫(תהילים קד‪ ,‬פסוק כד)‬

‫י‬

‫לדים‪ִ ,‬שמרו על כדו‬

‫הארץ!‬ ‫ר‬

‫ ה ָא ֶרץ ‪ -‬העולם‬ ‫* ָ‬ ‫ִקנְ יָ נְ ָך ‪ -‬שייכת לך‬ ‫העולם שאלוקים ברא הוא ְּב ַב ֲעלּותֹו‪ ,‬כלומר הוא האדון על כל היצּורים בעולמנו‪.‬‬

‫הביבסה לא טבמ ‪133‬‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫אוצרות הטבע של ארצנו‪.‬‬ ‫לעֹורר פעולה למען שמירת ְ‬ ‫ֵ‬ ‫ס סהמדור נועד‬

‫ּובטון בה רב!" מאת ש' דור‪ ,‬וכתבה על מוסך‬ ‫ס סנקרא את המאמר "ארץ קטנה ֶ‬ ‫שמזהם את הסביבה‪.‬‬ ‫ס סנקרא על סכנת ֵהיעלמות חופי הים בעולם‪.‬‬

‫תופ ַעת טבע וכיצד להתגונֵ ן‬ ‫המסּפר על ָ‬ ‫ֵ‬ ‫"מדוע ָהאדמה רועדת?" הוא קטע ֵמ ָידע‬ ‫ַ‬ ‫סס‬ ‫יה‪.‬‬ ‫ִמ ָּפנֶ ָ‬ ‫ס סנקרא ידיעה על רעידת אדמה באילת‪.‬‬

‫לשון ושיח‬

‫ס סנלמד על כינויי הגוף המסתתרים בנטיית הפועל‪.‬‬

‫נוף מדברי‪ַ .‬מכְ ֵתש ָרמון‬

‫‪134‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫בימינו חיים ִּבמדינת‬ ‫ואילו ֵ‬ ‫לפני קום המדינה חיו בארץ למעלה ממיליון בני אדם‪ִ ,‬‬ ‫ישראל למעלה ֵמשמונה מיליון תושבים‪ .‬היישּובים שנבנים עבורם נֹוגְ ִסים ַּבנוף היפה‬ ‫עוסק ַּב ְ ּבעיה הזאת‪.‬‬ ‫ארצנו‪ .‬הקטע שתקראו ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫של‬

‫ארץ קטנה ובטון בה רב! ‪/‬‬

‫ש׳ דור‬

‫תנופת הבנִ ייה הגדולה בישראל מחסלת לאט־לאט את מעט השטחים הירוקים‪.‬‬ ‫הולכים ונעלמים פרדסי פרי ההדר‪ ,‬שטחי הכותנה‪ ,‬שדות ִּפרחי הבר‪ ,‬היְ ערות‬ ‫המרעה‪ .‬את מקומם תופסים יישובים חדשים‪ ,‬שכונות מגורים ְמרּווָ חות‬ ‫ֶ‬ ‫וְ ִשטחי‬ ‫וקניונים‪ .‬אנשי "החברה להגנת הטבע" חוששים שבעוד ‪ 20‬שנה לא יהיה לאן‬ ‫לטייל‪ ,‬ואנשים שגרים ַּביישובים החדשים שנבנו לא יוכלו לנשום אוויר נקי‪ ,‬משום‬ ‫ה"ראֹות הירוקות" — (השטחים הירוקים‬ ‫יימצאו ֵ‬ ‫שסביב השטח העירוני לא ָ‬ ‫ְ‬ ‫ייּפלט מהמכוניות‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬חּורשות וִ ָיערות המספקים חמצן לסביבה) ועשן רב ָ‬ ‫שּכן את כל האנשים?" שואלים אנשים התומכים בהמשך הּבנִ יָ יה‪.‬‬ ‫"והיכן נְ ֵ‬ ‫תרבים‪ ,‬ועל כן בונים בתים וסוללים‬ ‫"ה ָארץ ִּבצמיחה מתמדת‪ ,‬תושביה ִמ ַ‬ ‫ָ‬ ‫כבישים‪ ,‬וטוב שכך! האם אפשר לא לבנות שכונות? האם אפשר לומר לאנשים‬ ‫לא נבנֶ ה יותר בתים?"‬ ‫לאנשי "החברה להגנת הטבע"‪ ,‬לַ "ירוקים" ּולאנשי איכות הסביבה יש תשובה‪:‬‬ ‫"אפשר גם אפשר לבנות!" אלא שצריך להשקיע מחשבה ותכנּון‪ .‬כיום קיים‬ ‫לה ְת ִּפיל אותה‪ ,‬כפי‬ ‫למ ְחזֵ ר את הקרקע‪ַ ,‬‬ ‫בזבוז גדול של קרקע‪ .‬אי אפשר ַ‬ ‫לייבא אותה‪ ,‬ועל כן צריך להשקיע הרבה מאוד‬ ‫שמתפילים ֵמי יָ ם‪ ,‬ואפילו לא ֵ‬ ‫מחשבה קדימה‪ .‬היום ַצו השעה‬ ‫הוא שימּור הקרקע‪.‬‬ ‫כיצד? הפתרון הוא ְּבנִ יָ יה לגובה‪,‬‬ ‫בנייה שמנצלת שטחים קטנים‪,‬‬ ‫מס ֶּפקת פתרונות מגורים‬ ‫אבל ַ‬ ‫לאנשים רבים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬צריך‬ ‫לחשוב על "בנייה חכמה"‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫החנָ ָיה‬ ‫לא לִ ְפרֹוׂש את ִשטחי ֲ‬ ‫מסביב לבתים‪ ,‬אלא לבנות אותם‬ ‫מתחת לקרקע כדי לחסוך כמה‬ ‫שאפשר בשטחי אדמה‪.‬‬ ‫תל אביב‬

‫הביבסה לא טבמ ‪135‬‬

‫אנו חיים ִּבמדינה קטנה ּוצפופה‪ .‬כבר היום צפיפות המגורים בארץ היא‬ ‫מהגבוהות בעולם‪ .‬שטחי הקרקע העומדים לרשותנו מוגבלים‪ ,‬וחובה עלינו‬ ‫לעשות מאמץ כדי לשמור עליהם לכל המטרות שלהם הם מיועדים‪ ,‬לנו ולכל‬ ‫(לפי ויקיפדיה)‬ ‫הדורות הבאים‪.‬‬ ‫רעבים לאדמה‬ ‫דוּבאי יִ ְּיב ָשה חלק מהים ובנתה איים‬ ‫ַּ‬ ‫מלאכותיים‪ .‬על האיים בנו מגדלי‬ ‫בנייה מפוארים ִלמגורים‪.‬‬ ‫זה נשמע אולי מדע בדיוני‪ ,‬אבל‬ ‫מדינות צפופות אימצו מזמן את‬ ‫שיטת האיים המלאכותיים‪ ,‬שכובשת‬ ‫שטח חדש לבנייה בים‪ .‬זה קורה‬

‫ביפן‪ ,‬בהונג קונג‪ ,‬בדובאי ואפילו‬ ‫במיאמי ביץ' שבארצות הברית‪.‬‬ ‫לא ְכ ֵלס‬ ‫שבדנְ ַמ ְרק סיימו ַ‬ ‫בקוֹ ּ ֶפנְ ָה ֶגן ֶ‬ ‫עכשיו שכונה שלמה של ‪1,300‬‬ ‫שיוּבשה‪.‬‬ ‫ְּ‬ ‫דירות על רצועת ים‬ ‫(לפי ויקיפדיה — איי התמרים)‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪. 3‬‬ ‫‪. 4‬‬ ‫‪. 5‬‬ ‫‪ .6‬‬

‫איזו בעיה מוצגת בפסקה הראשונה?‬ ‫ֵאילו נימוקים מביאים המתנגדים לבנייה כדי לשכנע שצריך להפסיק‬ ‫את הבנייה בשטחים הירוקים?‬ ‫אילו פתרונות מציעים אנשי החברה להגנת הטבע לַ צורך להמשיך לבנות?‬ ‫מה דעתה של הכותבת על הבעיה? באילו משפטים מהכתוב זיהיתם‬ ‫אותה?‬ ‫כיצד נדע שהקטע נכתב למטרות שיכנוע?‬ ‫קראו את הכתוב במסגרת‪" :‬רעבים לאדמה" שבראש העמוד‪.‬‬ ‫כיצד פתרה דובאי את המחסור באדמה?‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫ַהשלימו את המשפטים שלְ ַהלָ ן (אינכם חייבים להתייחס למחלוקת שבקטע)‪.‬‬ ‫לְ ַד ַעת אחרים‪...‬‬ ‫ ‬ ‫יֵ ש הטוענים כי‪...‬‬ ‫יש המתנגדים התנגדּות נִ ְמ ֶר ֶצת ל‪...‬‬ ‫יש ַהדֹוגְ לִ ים בכל מחיר ב‪ ...‬‬ ‫אני‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬חושב ש‪...‬‬

‫‪136‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ כותבים‬ ‫נשער שעומדים לַ ֲעקור חורשה בקצה ְשכּונַ ְתכם ולִ בנות ִּבמקומה קניון‬ ‫באישור העירייה‪.‬‬ ‫ִּכתבו לראש ָהעיר מכתב ִרשמי ַּוב ְקשּו לְ ַב ֵטל את תכנית ְּבנִ יַ ית הקניון‪.‬‬

‫הדרכה‬ ‫ •לפני הכתיבה דּונּו ַּב ְּב ָעיות השונות‬ ‫עירייה‪.‬‬ ‫עֹור ֶרת ַהחלטת ָה ִ‬ ‫שמ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫שתמש‬ ‫ • ִחשבו ְּב ֵאילּו נימּוקים ּכְ דאי לְ ִה ַ‬ ‫לש ְכנֵ ַע את ראש העיר‪.‬‬ ‫ְּכ ֵדי ַ‬ ‫ •רשמו את הנימּוקים החזקים ְּביותר‬ ‫ַּב ַמחּברת‪ּ ,‬כדי שתוכלו להשתמש בהם‬ ‫ְּב ִמכתב ַה ַּבקשה‪.‬‬ ‫המקּוּבלים‬ ‫ָ‬ ‫ • ִּכתבו בהתאם לַ ֲחלקים‬ ‫ִּבכתיבת המכתב הרשמי‪:‬‬ ‫ תאריך עברי ולועזי‪ ,‬פנייה וברכה‪ ,‬הנידון‪,‬‬ ‫גוף המכתב כולל משפט פתיחה‬ ‫(פתיח)‪ ,‬תיאור הבעיה והבקשה‪,‬‬ ‫משפט מסכם לסיום‪.‬‬ ‫ ולבסוף‪ :‬סיום המכתב‪ ,‬ברכה וחתימה‪.‬‬

‫הר ְשמי‪:‬‬ ‫אלה הם ֶח ְל ֵקי המכתב ִ‬ ‫תאריך עברי ולועזי‬ ‫פנייה לנמען‬ ‫ברכה‬

‫(מצד שמאל)‬

‫(לכבוד ראש העיר‪ - ...‬מצד ימין)‬

‫(שלום רב‪),‬‬

‫נושא הפנייה במשפט אחד‬ ‫גוף המכתב‬

‫(הנדון‪):‬‬

‫(תיאור הבעיה וְ תיאור הפעולה‬

‫המבוקשת ְּבלָ שֹון ִענְ יָ ינית‪).‬‬

‫סיום (ביטויים של נימוס‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫בברכה‪ ,‬בכבוד רב‪ ,‬בתודה)‬

‫חתימת השולח ‪ /‬שולחים‬

‫עתה גְ שּו לכתיבה או להקלדה‪.‬‬ ‫אפשר להתחיל את גּוף המכתב כך‪:‬‬ ‫תוש ֵבי ְשכּונַ ת‪ְ .......‬מ ַב ְקשים לְ ַע ְר ֵער על ַהחלָ טת ָה ִע ִיריָ ה‬ ‫ אנחנו ְ‬ ‫לִ ְבנות‪ְּ ........‬בנימּוקים האלה‪.......‬‬ ‫לאחר סיום הכתיבה‪:‬‬ ‫ • ִּבדקו אם ְּכתבתם לפי ֶדגֶ ם המכתב ֶש ְמ ְׂשמאֹל‪.‬‬ ‫תיבתכם ְמ ַׁש ְכנַ ַעת?‬ ‫ •האם ְּכ ֵ‬ ‫ּומ ַכ ֵּבד את ראש העיר?‬ ‫נּומס ְ‬ ‫הניסּוח ְמ ָ‬ ‫ַ‬ ‫ •האם‬ ‫צורך‪.‬‬ ‫וש ְּפרו את המכתב בהתאם לַ ֶ‬ ‫יכם ַ‬ ‫ • ַה ְראּו את המכתב לְ ַח ְב ֵר ֶ‬ ‫יּוטה השונים כדי שהמורים יּוכלו לַ ֲעקוב אחרי‬ ‫ •הכניסו לְ ַתלְ ִקיט את ַד ֵּפי ַה ְט ָ‬ ‫התקדמּות עבודתכם‪.‬‬

‫הביבסה לא טבמ ‪137‬‬

‫המוסך מזהם את הסביבה‬ ‫מאת כתבנו יהושוע גלניר‬ ‫תושבים מאזור המגורים החדש‬ ‫שבצפון העיר מתלוננים על זיהום‬ ‫סביבתי‪ :‬עשן מכוניות‪ ,‬רעש מנועים‬ ‫הנספג באדמה הנגרם על ידי‬ ‫ַּ‬ ‫ודלק‬ ‫מוסך "המנוע" השייך למשפחת כהן‪.‬‬ ‫בעקבות תלונות התושבים ובדיקת‬ ‫מזהמים סביבתיים הוחלט בעירייה‬ ‫לסגור את המוסך ולדרוש ִמ ְּבעליו‬ ‫להעבירו לאזור התעשייה שבמזרח‬ ‫העיר‪.‬‬ ‫בעלי המוסך מתנגדים להעברתו‬ ‫וטוענים שהמוסך פועל במקום ‪38‬‬ ‫שנים‪ ,‬כאשר באזור עדיין היו לולים‬ ‫וּ ַפרדסים‪ ,‬ולא בתי מגורים‪ .‬לטענתם‪,‬‬ ‫התושבים החדשים במקום ידעו על‬

‫הימצאותו של המוסך עוד לפני שבאו‬ ‫לגור במקום‪ .‬העברתו תגרום להם נזק‬ ‫כספי גדול‪.‬‬ ‫מהנדס העיר אמר שהדברים נבדקים כדי‬ ‫למצוא פתרון שיתאים לכל הצדדים‪.‬‬ ‫(מתוך מקומון השרון)‬

‫אני מפריעה לכם?‬

‫‪ .‬לשיחה ִולכתיבה‬ ‫נוׂשא התלונה של תושבי צפון רעננה?‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬מהו ֵ‬ ‫ב‪ .‬מה היא דעת בעלי המוסך?‬ ‫‪ .2‬מי צודק‪ ,‬לדעתכם‪ :‬בעל המוסך או התושבים? נַ מקו דעתכם‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫ִערכּו דיּון בין ַּבעל המּוסך לבין נְ ציגֵ י שכּונת המגּורים‪.‬‬ ‫ •התחלקו לשתי קבוצות‪ .‬קבוצה אחת תייצג את בעלי המוסך וקבוצה‬ ‫שנייה תייצג את התושבים‪.‬‬ ‫ •כל צד יַ ציג את ַט ֲענָ תו וִ ינַ ֵמק אותה‪.‬‬ ‫ •כל צד יכול להוסיף נימּוקים שאינם מּוזכרים ַּביְ דיעה‪.‬‬ ‫קּוּבלת על שני הצדדים‬ ‫ישתדלּו להגיע בסוף הדיון לִ ְפ ָשרה שתהיה ְמ ֶ‬ ‫הצדדים ַ‬ ‫(היעזרו בהדרכה בעמוד ‪.)9‬‬

‫‪138‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫הט ְבעיים ָּבעולם‬ ‫חופי ַהיָ ם ִ‬ ‫יע ְלמּות ֵ‬ ‫ַס ָּכנַ ת ֵה ָ‬ ‫לשלגון שמשאירים מחוץ‬ ‫הקרים של העולם נְ ֵמ ִסים (בדומה ַ‬ ‫הקרחונים באזורים ָ‬ ‫התח ְממות כדור הארץ‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ימ ֶיהם זורמים אל הימים והאוקיינוסים בגלל‬ ‫ּומ ֵ‬ ‫למקּפיא) ֵ‬ ‫לכן חוששים מדענים רבים מעלִ יַית ִמ ְפלַ ס ְּפנֵ י הים (גובה ֵמי הים הוא המקום שבו‬ ‫הם פוגשים ביבשה)‪ .‬המדענים ָמ ְדדּו ּומצאו שבמאה השנים האחרונות ִמ ְפלַ ס‬ ‫בעׂשרה סנטימטרים‪ .‬תופעה זו של התחממות איטית של כדּור‬ ‫ָ‬ ‫פני הים עלה‬ ‫יכסּו ישובים‬ ‫הגואים ִיציפּו חלָ קים מהיבשות וִ ַ‬ ‫ִ‬ ‫חשש‪ֶ ,‬ש ֵמי הים‬ ‫מעור ֶרת ָ‬ ‫ֶ‬ ‫הארץ‬ ‫שנמצאים סמּוך לַ ים‪.‬‬ ‫ַק ְרחֹון הוא ֵמ ֵעין נהר גדול‪ ,‬עׂשּוי ֶק ַרח‪,‬‬ ‫מטּפלים ַּבּבעיה? בנושא זה קיימת‬ ‫ְ‬ ‫כיצד‬ ‫שנמצא ִּבתנועה איטית ְמאוד‪ .‬הקרחונים‬ ‫ְ‬ ‫מחלוקת בין האחראים על החופים‪.‬‬ ‫יש הטוענים שיש להקים חומות‪ ,‬כדי מכַ סים עׂשירית ִמ ֶשטח כדּור הארץ‪ ,‬אבל‬ ‫התחממּות כדור הארץ‪ֶ ,‬חלקם‬ ‫ְ‬ ‫ִּבגלל‬ ‫לְ ָהגֵ ן על היישובים שנמצאים ְּב ִק ְר ַבת‬ ‫נמסים‪ ,‬וְ ִשטחם ָק ֵטן והולֵ ך‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫הימים והאוקיינוסים מפני הצפה‪ ,‬ואילו‬ ‫אחרים טוענים שכדאי להשאיר את‬ ‫החוף במצב ִטבעי בכל מחיר‪ .‬לדעתם‪ ,‬גלֵ י הים‬ ‫יַ ּכּו ַּבחומה וְ יִ ְפ ְרצּו בה ִּפירצֹות ולכן זו הצעה בלתי‬ ‫שעם בנִ יַ ית החומה‪ ,‬החול‬ ‫יעילה‪ .‬הם גם חוששים ִ‬ ‫הטבעי שמוליכים הגלים אל החוף יֵ יעלם ואיתו‬ ‫לאורך ְרצּועת החוף‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫הצמחיָ יה והחי‬ ‫יֵ ָעלְ מּו ִ‬ ‫התומכים בהקמת חומת ַה ָמגֵ ן ַמציעים לפתור את‬ ‫קרחון נָ ֵמס‬ ‫בעיית ֵהיעלמות החוף על ידי הוספת חול לַ חופים‬ ‫באופן מלאכותי‪ ,‬אבל להביא ולהוסיף חול לחופים‪ ,‬הוא ִּפ ְתרֹון יקר מדי‪ ,‬טוענים‬ ‫המתנגדים‪ .‬הפתרון הזה ישפיע לרעה על הצומח והחי באזור שממנו יעבירו‬ ‫את החול‪ .‬לדעתם‪ ,‬צריך לאסור בנִ יָיה חדשה ַּבשטחים שליד הים בגלל החשש‬ ‫לנזקים בעתיד‪ ,‬לְ ֵה ָיע ֵרְך לפינוי התושבים ולמצוא ִדיּור חילופי עבורם‪.‬‬ ‫האם זה באמת נורא? — "ודאי!" עונים הקוראים‪ ,‬אבל הדבר יִ קרה ֶּבעתיד ויש‬ ‫מספיק זמן למצוא דרכים להציל את השטחים שליד הים‪ִּ .‬במדינת יׂשראל עוקבים‬ ‫ּומתברר שבשנים האחרונות המפלס ֵדי יציב‪,‬‬ ‫אחר השינויים ְּבמפלס הים התיכון ִ‬ ‫אבל הדבר אינו מצביע ְּב ֶהכְ ֵר ַח על המצב בעתיד‪ .‬לכן העוסקים בנוׂשא צריכים‬ ‫"א ְצ ַּבע על הדופק!"‪.‬‬ ‫להיות ֵערים וְ לָ ִׂשים ֶ‬ ‫(לפי סקירה שּפּורסמה בעיתון "הארץ")‬

‫הביבסה לא טבמ ‪139‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫ּבּפסקה הראשונה?‬ ‫‪ . 1‬א‪ .‬איזו בעיה מציג הּכותב ִ‬ ‫ ב‪ .‬מדוע נוצרה הּבעיה הזאת?‬ ‫‪ .2‬השלימו‪ :‬א‪ .‬ההצעה הראשונה לְ ִפ ְתרון הּבעיה‪:‬‬ ‫‪-------‬‬‫הנימוקים‪:‬‬ ‫ב‪ .‬ההצעה השנייה לפתרון הבעיה‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‪-------‬‬‫הנימוקים‪:‬‬

‫‪-----‬‬

‫‪--------‬‬

‫‪ .3‬באיזו הצעה אתם תומכים ומדוע?‬ ‫‪ .4‬שערו‪ ,‬מדוע החליט הכתב להעלות את הנושא בעיתון?‬

‫ גולשים ומשוחחים‬ ‫ּוצפו באחד הסרטונים‪.‬‬ ‫והקלידו "יוטיוב קרחון"‪ .‬בחרו ְ‬ ‫גִ לשו במרשתת ַ‬ ‫הסרטון להבנת הקטע?‬ ‫מה הוסיף לכם ִ‬

‫ עִנְיְינֵי לשון‬ ‫משמשים ִּב ְכתיבה‪:‬‬ ‫סוגריים ַ‬ ‫א‪ .‬כדי לְ ָפ ֵרט‪ ,‬או להסביר ב‪ .‬לכתיבת הערת ַאגַ ב‪.‬‬ ‫הסוגריים מוסיפים לַ ֲהבנת הכתוב או מעוררים מחשבה נוספת אצל‬ ‫בר ֶצף הקריאה‪.‬‬ ‫הקוראים‪ ,‬אבל אינם פוגעים ֶ‬ ‫ואתרּו את המשפטים בסוגריים‪.‬‬ ‫‪ִ . 1‬קראו ֵשנית את ַה ִּפסקה הראשונה ַ‬ ‫ַהסבירו ְּב ָמה תורם כל אחד מהם להבנת הכתוב‪.‬‬ ‫‪ַ .2‬מיינּו את המשפטים שלהלן ֶש ַּבסֹוגְ ַריִ ים לִ שתי קבוצות לפי ַה ֶה ְס ֵּבר‬ ‫ַּבמסגרת שלעיל‪.‬‬ ‫הּכניסה לַ ּפארק חופשית (להוציא רוכבי אופניים)‪.‬‬ ‫ א‪ְ .‬‬ ‫ ב‪ .‬לִ ְקטיף הדּובדבנים ַּבגולן הגיעו ַרּבים ִמּכל ְקצות הארץ (מכל היישובים)‪.‬‬ ‫ּומכַ סים ֵחלק‬ ‫(ּפנֵ י הים עולים ְ‬ ‫תופ ַעת ַהגֵ אּות ְ‬ ‫ ּבאוקיינוסים ּבולֶ ֶטת ָ‬ ‫ ג‪ָ .‬‬ ‫(ּבזמן השפל ַהיָ ם נָ סוג לְ אחֹור כמה מטרים ִמ ַקו‬ ‫וה ֵש ֶפל ִ‬ ‫מהחוף) ַ‬ ‫החוף)‪ .‬התופעה ִמ ְת ַר ֶח ֶשת ִמ ֵידי יום ְּביֹומֹו ִּבזְ מנים קבועים‪.‬‬

‫‪140‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫כינויי הגוף‬ ‫מגלים את ִּכינּויֵ י ַהגּוף ַּבּפועל‪:‬‬ ‫"הזְ ִהיר" יודעים שהּוא עשה זאת‪.‬‬ ‫כאשר אומרים ִ‬ ‫שאנִ י עשיתי את הפעולה‪.‬‬ ‫ֲ‬ ‫"הזְ ַה ְר ִּתי" יודעים‬ ‫כאשר אומרים ִ‬ ‫כאשר אומרים "לא ִהזְ ַה ְר ֶּתם" יודעים שלא אתם עשיתם את הפעולה‪.‬‬ ‫נוהגים לכנות את הגופים‪ :‬אני ‪ -‬גּוף ראשון; אתה ‪ -‬גוף ֵשני; ֵהם ‪ -‬גוף שלישי‪.‬‬ ‫טבלת ִּכינויי הגוף‬ ‫לשון יחידה (נקבה)‬

‫לשון יחיד (זכר)‬ ‫אני‬

‫גוף ראשון‬

‫אני‬

‫גוף ראשון‬

‫אתה‬

‫גוף שני‬

‫את‬

‫גוף שני‬

‫הוא‬

‫גוף שלישי‬

‫היא‬

‫גוף שלישי‬

‫לשון רבות‬

‫לשון רבים‬ ‫אנחנו‬

‫גוף ראשון‬

‫אנחנו‬

‫גוף ראשון‬

‫אתם‬

‫גוף שני‬

‫אתן‬

‫גוף שני‬

‫הם‬

‫גוף שלישי‬

‫הן‬

‫גוף שלישי‬

‫וְהשלימו לפי הדּוגמה‪:‬‬ ‫הּפעלים המ ְּודגָ שים ַּב ִּפסקה הזאת ְּבטבלה ַ‬ ‫ ש ְּבצּו את ְ‬ ‫א‪ַ .‬‬ ‫חוש ֶשת ֵמ ֲעלִ יַית ִמפלס פני הים‪" .‬אין מה לחשוש‪ִ ",‬הרגיעה אותי אמי‪ .‬גם‬ ‫ אני ֶ‬ ‫רגיע אותי‪" .‬ספק אם הדבר יִ ְק ֶרה‪ ",‬הצטרף אחי‬ ‫אבי ִה ַ‬ ‫פסיקּו לדבר על הנוׂשא!" צעקה אחותי מהחדר השני‪.‬‬ ‫לשיחה‪" .‬די! ַת ִ‬ ‫הגוף‬

‫הפועל‬

‫המין‬

‫יחיד‪/‬רבים‬

‫ַת ְפ ִסיק‬

‫אתה ‪ -‬גוף שני‬

‫יחיד‬

‫זכר‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫ב‪ .‬המשיכו את הטבלה‪ַ ,‬ש ְּבצּו בה את הפעלים האלה והשלימו‪:‬‬ ‫יֹאכַ ל • ִה ְׁש ִמינּו • ִּתלְ ַמד • נִ ְרקוד • ְת ַס ְּפ ִרי • יָ ִטילּו • נִ כְ ּתֹוב • ֶא ְת ַקלֵ ַח‬ ‫ּפֹועל ֵאין הבדל ֵּבין לְ שֹון זָ כָ ר לִ לְ ׁשֹון נְ ֵק ָבה?‬ ‫ג‪ִּ .‬ב ְדקּו‪ְּ :‬ב ֵאילּו ִמ ִּכנּויֵ י ַהגּוף ַּב ַ‬ ‫ ‬

‫הביבסה לא טבמ ‪141‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫המ ְׁשנֶ ה‪ַ .‬עיינו בתרשים‪.‬‬ ‫כותרות ִ‬ ‫ • ִקראו את הכותרת ואת ְ‬ ‫ •מה למדתם מהם על תוכן הקטע?‬ ‫ •עד כה למדנו שהאדם פוגע בטבע‪ .‬בקטע הבא תלמדו על תופעת טבע הפוגעת‬ ‫בבני האדם‪.‬‬

‫מדוע האדמה רועדת? ‪/‬‬

‫ֶרגֶ ב יֹולֶ ס‬

‫מעטפת‬ ‫גלעין‬

‫קרום דק‬ ‫בעובי עד‬ ‫‪ 70‬ק"מ‬

‫‪ 1‬את מבנה כדור הארץ מחלקים לשלושה חלקים‪:‬‬ ‫א‪ .‬במרכז כדור הארץ נמצא הגלעין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬את הגלעין עוטפת שכבה הנקראת‪:‬‬ ‫ַמ ֲע ֶט ֶפת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬החלק העליון של כדור הארץ נקרא‬ ‫להשוֹות את מבנה כדור‬ ‫ְקרּום‪ .‬אפשר ַ‬ ‫יצת תרנגולת‪.‬‬ ‫הארץ למבנה של ֵּב ַ‬ ‫החלמון הצהוב הנמצא‬ ‫הגלעין הוא ֶ‬ ‫החלּבון הלבן‪,‬‬ ‫במרכז‪ ,‬המעטפת היא ֶ‬ ‫והיא עוטפת את הגלעין‪ .‬קליפת הביצה‬ ‫וְשברירית כמו קרום כדור הארץ‪.‬‬ ‫דקה ביותר ַ‬ ‫‪ 2‬קרּום כדור הארץ אינו עשוי ֶר ֶצף סלע אחד‪,‬‬ ‫ֶאלָ א הוא מורכב מלוחות ענקיים‪ .‬כיום מֹונִ ים‬ ‫טחי ָיַּבשה וגם‬ ‫ַּכ ֲעשרה לוחות גדולים בגודל של ָיַּבׁשות (הם כוללים גם ִש ֵ‬ ‫שטחי יָ ם) ועוד מספר דומה של לוחות קטנים יותר‪ .‬הלוחות האלה זָ זִ ים לאט‬ ‫מאוד‪ ,‬כדי כמה ֶסנטימטרים בכל שנה‪ .‬לפעמים הם נפרדים זה מזה ולפעמים‬ ‫דומה לגושי ֶק ַרח שצפים על ְּפנֵ י הים או אגם ותוך‬ ‫נדחפים זה אל זה‪ .‬המצב ֶ‬ ‫תקלים זה‬ ‫מתר ֲחקים זה מזה‪ .‬במקום שבו הם נִ ָ‬ ‫ַ‬ ‫תנועתם נתקלים זה בזה או‬ ‫הקצה של האחד על הקצה של משנֵ הו‪ .‬ההתנגשויות של‬ ‫ֶ‬ ‫בזה‪ ,‬עולֶ ה לְ ַאט‬ ‫הלוחות זה בזה משחררות חֹום רב והן הגורמות לִ רעידות האדמה‪ .‬המקום‬ ‫מֹוקד רעידת‬ ‫תח ְּככּות הלוחות נקרא ֵ‬ ‫שתחררת האנרגיה הנוצרת ֵמ ִה ַ‬ ‫ֶ‬ ‫שּבֹו ִמ‬ ‫הזעזּוע מתפשטים ממנו לִ מקומות רחוקים יותר (כמו הגלים‬ ‫ַ‬ ‫האדמה‪ .‬גַ לֵ י‬ ‫להזדעזֵ ַע ולרעוד‪.‬‬ ‫שיוצרת אבן שנזרקה למים)‪ֵ .‬הם הגורמים לָ ֲאדמה ִ‬

‫‪142‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫‪ 3‬כאשר ְמקום החיּכּוך והלחץ בין שני הלוחות מתרחש במקום שהוא מתחת‬ ‫שמתפשט ִּבמהירות‪ .‬לגל‬ ‫ֵ‬ ‫לִ פני הים‪ ,‬עלּול גַ ל הלחץ שנוצר לַ ֲהדֹוף גַ ל מים גדול‬ ‫הזה קוראים צּונָ ִמי‪ .‬גל מים כזה‪ ,‬העלול להיות בגובה ‪ 10‬מטרים ואף יותר‪,‬‬ ‫מגיע למרחקים של מאות קילומטרים עד ליבשה וגורם לשיטפון ּולְ הרס גדול‪.‬‬ ‫‪ 4‬היכן נפגשים בארצנו שני לוחות?‬ ‫בב ַקע ים המלח (הנקרא גם ַה ֶש ֶבר הסּורי־‬ ‫בארצנו נפגשים שני לוחות ֶ‬ ‫אפריקני)‪ֶ .‬שבר זה נמשך ִמיָ ם סּוף דרך מפרץ אילת‪ ,‬ים המלח‪ ,‬עמק הירדן‪,‬‬ ‫בקעת הלבנון וצפונה עד טורקיה‪ .‬בגלל החיכוך בין הלוחות צפּויֹות בישראל‬ ‫רעידות אדמה‪ ,‬ואכן קורות מדי כמה שנים רעידות שאנחנו מרגישים היטב‪,‬‬ ‫ּובערך אחת למאה שנים מתרחשת רעידת אדמה רצינית בארץ‪ .‬הרעידה‬ ‫האחרונה התרחשה בשנת ‪ 1927‬והחריבה בתים רבים ִּבצפת‪ ,‬טבריה ורמלה‪.‬‬ ‫‪ 5‬כיצד מודדים את עוצמת רעידת האדמה?‬ ‫ריכטר מכשיר מדידה של עוצמת הרעש‬ ‫ֶ‬ ‫בתחלת המאה העשרים המציא ַצ ְ'רלִ ס‬ ‫יסמֹוגְ ָרף‪ ,‬והוא מודד את עוצמת החֹום שמשתחרר בזמן רעידת‬ ‫הנקרא‪ֵ :‬ס ְ‬ ‫האדמה‪ .‬כאשר מודיעים שהיה רעש אדמה עד ‪ 3‬בסולם ריכטר‪ ,‬הרעידה עדיין‬ ‫אינה מורגשת‪ .‬בכל דרגה בסולם ריכטר הרעש חזק יותר‪ .‬כאשר יש רעידה בדרגה‬ ‫‪ 6‬בסולם ריכטר‪ ,‬או יותר מזה‪ ,‬הכוונה לרעש מורגש שעלול לגרום נְ זקים לבתים‪.‬‬ ‫בימינו יש ַּבלַ וְויָ ינִ ים מכשירים שעוקבים אחרי תנועת לוחות כדור הארץ‪.‬‬ ‫מה אפשר לעשות כדי להקטין את הנזקים שגורמות רעידות האדמה?‬ ‫לצאת מיד החוצה‪ .‬אסור להשתמש‬ ‫ • כאשר מרגישים שמתחילה רעידה‪ ,‬יש ֵ‬ ‫במעלית‪.‬‬ ‫ •יש לחזֵ ק בתים ישנים שאינם מוגנים מפני קריסה בזמן רעידת אדמה‪.‬‬ ‫ • אנחנו לא חשים כשמתקרבת רעידת אדמה‪ ,‬אבל בעלי חיים מרגישים בכך‬ ‫ומתנהגים בצורה מוזרה‪ .‬כשאנחנו ׂשמים לב לכך‪ ,‬רצוי להיזהר‪.‬‬ ‫ • יש להמשיך ּולְ ַפ ֵת ַח שיטות יעילות שלפיהן נדע ִמ ְּבעֹוד מועד על רעידת‬ ‫אדמה קרובה‪.‬‬ ‫(ערוך מתוך אתר הוועדה הארצית להיערכות לרעידות אדמה)‬

‫הביבסה לא טבמ ‪143‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫ ‬ ‫‪. 3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬

‫‪ .6‬‬

‫ממה בנוי ְקרּום כדור הארץ?‬ ‫ב‪ .‬למה קוראים מוקד הרעש?‬ ‫א‪ .‬כיצד נוצרת רעידת אדמה? ‬ ‫ג‪ .‬כיצד מודדים את עוצמת הרעש?‬ ‫מה הם הנזקים שעלולה לגרום רעידת אדמה?‬ ‫מדוע הצונמי הוא ּכֹה מסוכן?‬ ‫להקטנת הנזקים ֵמרעידת האדמה‪.‬‬ ‫ִקראו שנית את ההצעות ַ‬ ‫חשבו איזו מהן היא החשובה ביותר? נַ מקו תשובתכם‪.‬‬ ‫לעיתים מוסיפים איור‪ ,‬תצלום‪ ,‬ומידע קצר במסגרת‪ .‬התבוננו וקראו‪.‬‬ ‫מה הם מוסיפים להבנת נושא הקטע?‬ ‫האם הקטע נכתב‪:‬‬ ‫לס ֵּפר סיפור?‬ ‫ב‪ .‬כדי ַ‬ ‫ ‬ ‫כנּוע‬ ‫א‪ .‬למטרת ִש ַ‬ ‫ג‪ .‬למטרת מסירת מידע‪ ,‬תיאור והסבר‬ ‫בחרו וְ ַהסבירו לפי מה החלטתם‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫מה אתם מעּוניָ ינים לדעת עוד על מבנה כדור הארץ או על רעידות אדמה?‬ ‫היכן אפשר למצוא מידע על כך?‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫והסבירו את תפקידם ַּבמשפט‪.‬‬ ‫משּפטים ְּבסוגְ ריים ַ‬ ‫ָ‬ ‫ַאתרו ַּב ִּפסקה השנייה ְשנֵ י‬ ‫תענו‪.‬‬ ‫ַעיְ ינּו ַּב ָּכתוב ַּב ְמסגרת בעמוד ‪ 140‬לפנֵ י ֶש ֲ‬

‫ העשרה ואתגר‬ ‫בחרו אחד מהנושאים‪:‬‬ ‫ַחּפׂשּו מידע על התפרצות הרי געש באנציקלופדיה לילדים או ַּב ִמרשתת‬ ‫והכינו הרצאה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫לשלֵ ב בהרצאה מצגת או את הסרטון המתאים‪.‬‬ ‫תוכלו ַ‬

‫‪144‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫רעידת אדמה בעוצמה ‪ 4.8‬הּורגשה באילת‬ ‫יהודית זילברשטין‬ ‫רעש אדמה בעוֹ צמה בינונית הורגש‬ ‫אחר הצהרים בעיר הדרומית‪.‬‬ ‫לא היו נפגעים ולא נגרם נזק ִלרכוש‪.‬‬ ‫הרעידה הורגשה היטב גם בקהיר‪.‬‬ ‫רעידת אדמה הורגשה היום (שבת)‬ ‫סמוך לשעה ‪ 15:00‬בצהריים באילת‪.‬‬ ‫את הרעידה הרגישו בעיקר ַדיָ ֵירי‬ ‫קומות גבוהות ָּב עיר‪ .‬אל תחנת‬ ‫המשטרה באילת הגיעו קריאות של‬ ‫תושבים שסיפרו כי חשו שהאדמה‬ ‫רועדת‪ .‬אין נפגעים ולא נגרם נזק‬ ‫ִלרכוּ ש‪ .‬עוצמת רעידת האדמה היתה‬ ‫‪ 4.8‬שהיא עוצמה ֵּבינונית‪ .‬מוקד‬ ‫(מרכז) הרעש היה ‪ 48‬קילומטרים‬

‫מצפון־מערב לעיר א־טוּ ר שבסינַ י‪,‬‬ ‫והוא הורגש היטב גם בקהיר‪.‬‬ ‫רעידות האדמה באזור ים סוף‬ ‫מתרחשות לעתים קרובות וחלקן‬ ‫בעוצמה נמוכה‪ .‬האחרונה בהן הורגשה‬ ‫באילת בחודש דצמבר האחרון‪ .‬מוקד‬ ‫הרעש אז היה כ־‪ 40‬קילומטרים מצפון‬ ‫לאילת‪.‬‬ ‫רעידת האדמה החזקה ביותר עד כה‬ ‫היתה באילת ב־‪ 1995‬ועוצמתה היתה‬ ‫אז יותר מ־‪ .6‬באותה רעידה ניזוֹ קוּ בנייני‬ ‫מגורים רבים ובתי מלון‪ ,‬ואחד מהם אף‬ ‫הוגדר כמבנה מסוכן ונהרס‪.‬‬ ‫(יוני ‪)nrg 2013‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ַ .1‬השלימו‪:‬‬ ‫ א‪ .‬מתי הורגשה הרעידה? ‪ ---‬ב‪ .‬היכן? ‪---‬‬ ‫ ג‪ .‬עוצמת הרעידה היתה‪ --- :‬ד‪ .‬מוקד הרעידה היה ב‪--- :‬‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬מתי התרחשה רעידת האדמה בעוצמה של יותר מ־‪ 6‬בסולם ריכטר‬ ‫ באילת?‬ ‫ ב‪ֵ .‬אילו נזקים נגרמו בשעת הרעידה הזאת?‬

‫הביבסה לא טבמ ‪145‬‬

‫לגעת בשמים‬ ‫"ׁשל ָֹשה ֵה ָּמה נִ ְפלְ אּו ִמ ֶּמּנִ י‪ֶּ ...‬ד ֶרְך ַהּנֶ ֶׁשר ַּב ָּׁש ַמיִ ם‪*"...‬‬ ‫ְ‬ ‫(משלֵ י פרק ל‪ ,‬פסוקים יח‪-‬יט)‬

‫* שלושה דברים הם ֶּפלֶ א גדול שהוא ֵמ ֵע ֶבר לַ הבנתי‪ ...‬אחד מהם הוא איך הנשר שהוא‬ ‫כבד וגדול אינו נופל לאדמה בשעת מעופו באוויר‪.‬פירוש אחר‪ :‬פלא הוא שהנשר עף‬ ‫ואינו משאיר סימנים באוויר המראים את מסלול תעופתו‪.‬‬ ‫(לפי פירוש מצודת דוד ודעת מקרא)‬

‫צילם ּפֹול ֶא ֶּבר‬

‫‪146‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫וקנאו בהן על יכולתן להתרומם‬ ‫אלפי שנים התבוננו בני האדם בציפורים ִ‬ ‫במשך ֵ‬ ‫לגובה ולָ עּוף לַ מרחקים‪ .‬המחשבה שבני אדם יצליחו לָ עּוף ִהלהיבה את‬ ‫דמיונם‪ ,‬אך הם לא היו מסוגלים להגשים את החלום‪ .‬הם ביטאו את הרצון‬ ‫לעוף באגדות ֶש ָר ְקמּו על ְּכלֵ י תעּופה דמיוניים‪ .‬לפני ‪ 250‬שנים הפך החלום‬ ‫למציאות‪.‬‬ ‫המדור עוקב אחרי שלבי התפתחות התעופה‪.‬‬ ‫ס סנקרא קטע מידע המסביר "כיצד העופות מצליחים לעוף"‪.‬‬

‫ס סכיצד ביטאו בני האדם את תשּוקתם העזה לעוף? נִ קרא על כך באגדה היוונית‬ ‫וא ָיקרּוס"‪.‬‬ ‫"ד ָדאלֹוס ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ס סנִ קרא כתבה על "המצאת הכדור הפורח"‪ ,‬וְ קטע מידע על המצאת המטוס‪.‬‬

‫יח‬ ‫לשון וָ ִׂש ַ‬

‫לשם ַה ְּפעּולָ ה‪.‬‬ ‫הּפֹועל ֵ‬ ‫ַ‬ ‫ס סנבחין בין‬

‫ס סנזהה משפט כללי ומשפטים המפרטים אותו‪.‬‬ ‫ס סנמשיך לשים לב לשוני בין כתבה לבין ידיעה‪.‬‬

‫םימשב תעגל ‪147‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫הקטע שלהלן לקוח מספר לימוד‪.‬‬ ‫שאלה‪.‬‬ ‫משּפטי ֵ‬ ‫ָ‬ ‫כֹותרות המשנֶ ה הן‬ ‫הּכֹותרת הראשית וְ ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ •‬ ‫הקטע?‬ ‫להבין את תוכן ֶ‬ ‫כיצד עוזרות הכותרות האלה ָ‬ ‫בעיון‪.‬‬ ‫ •עתה ִקראו ִ‬

‫כיצד העופות מצליחים לעוף?‬ ‫כיצד מסוגלים העופות הקטנים ָלעּוף?‬ ‫קטנִ ים‪ ,‬כגון‪ :‬דרור הבית או יונה‪ ,‬נדרשים לְ הנִ יע‬ ‫עֹופֹות ַ‬ ‫את ַּכנפיהם במהירות רבה כדי לָ עּוף‪ .‬העופות צריכים להיות קלי משקל‪.‬‬ ‫הנוצות המכסות את גופם קלות מאוד‪ ,‬וכך גם העצמות‪ .‬העצמות חלּולות‪,‬‬ ‫אך הן חזקות מאוד‪ .‬אך לא ַדי בכך כדי לעוף הּכְ נָ פיים צריכות להיות גדולות‬ ‫יותר מהגוף (כמו ּכַ נפי מטוס)‪ ,‬והרגליים‬ ‫קטנות‪ .‬שרירי הכנפיים חזקים‪ ,‬והעופות‬ ‫העטלֵ פים יודעים לעוף‪ ,‬אולם‬ ‫ַ‬ ‫מניעים בעזרתם את הכנפיים במהירות‬ ‫הם אינם שייכים לִ קבוצת‬ ‫הציפורים‪ :‬הם יונקים שאינם‬ ‫"ח ִת ָירה"‪.‬‬ ‫ובחוזקה ִּבתנועה שנקראת ֲ‬ ‫מטילים ביצים‪ ,‬אלא ממליטים‬ ‫נפנוף הכנפיים דורש מאמץ גדול של‬ ‫יהם‪ ,‬ואלה יונקים‬ ‫את ֶצ ֱא ָצ ֵא ֶ‬ ‫השרירים‪.‬‬ ‫מאמם‪ .‬העטלפים עפים‬ ‫חלב ִ‬ ‫בעזרת הידיים‪ ,‬שמשמשות‬ ‫ּוכבדים?‬ ‫ֵּכיצד עפים עופות גדולים ְ‬ ‫ֵמעין כנפיים‪ַ .‬ע ְצמות הידיים‪,‬‬ ‫העופות הגדולים הם בעלֵ י משקל‬ ‫ובמיוחד עצמות ַּכף היד‪ ,‬ארּוּכות‬ ‫כבד מאוד‪ .‬הם אינם יכולים לעוף רק‬ ‫ודקות‪ .‬בין עצמות הידיים ובין‬ ‫בעזרת הכנפיים שלהם‪ ,‬כי לשם כך‬ ‫הגוף מתוח עור חזק וגמיש‬ ‫נחוצות להם כנפיים ענקיות‪ .‬העופות‬ ‫אפשר להם לעוף‪.‬‬ ‫שמ ֵ‬ ‫ְ‬ ‫הגדולים‪ ,‬כגון הנשר והחסידה‪ ,‬עפים‬ ‫בדרך מיוחדת‪ .‬הם עפים כמעט מבלי‬ ‫יע את הכנפיים‪ .‬לדרך זו קוראים‬ ‫לְ ָהנִ ַ‬ ‫"ד ִאיָ יה"‪ .‬העופות הגדולים פורׂשים את‬ ‫ְ‬ ‫כנפיהם ומתרוממים לגובה רב בעזרת‬ ‫זִ רמי אוויר ַחמים העולים מן הקרקע‬

‫‪148‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫מח ֶממת את ִשכבות האוויר הקרובות‬ ‫כלּפי מעלה (השמש ַ‬ ‫ֵ‬ ‫ּומעלים אותם‬ ‫מתרומם כלפי מעלה)‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫לאדמה‪ ,‬והאוויר החם‬ ‫כדי שיוכלו לעלות עם זִ רמי האוויר‪ ,‬יש לעופות הגדולים כנפיים גדולות‪,‬‬ ‫רחבות וַ ארוכות‪.‬‬ ‫כשהם מגיעים לַ גובה‪ ,‬הם עפים קדימה בכנפיים פרוׂשות‪ ,‬ואז לאט־לאט הם‬ ‫יורדים לגובה נמוך יותר‪ .‬אנחנו קוראים לתנועה זו "גְ לישה"‪ .‬כשהם מגיעים‬ ‫בעזרתו שּוב לַ גובה‪ .‬העופות הגדולים חוזרים על‬ ‫ָ‬ ‫לְ זֶ רם אוויר חדש‪ ,‬הם עולים‬ ‫פעולה זו פעמים רבות‪ ,‬וכך הם מתקדמים‪.‬‬ ‫(מתוך‪" :‬מסע מדע לכיתה ד"‪ ,‬הוצאת כנרת)‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫עיקר המידע ַּבקטע‪.‬‬ ‫נארגֵ ן את ַ‬ ‫והשלימו‪:‬‬ ‫‪ִ .1‬מצאו בקטע ַ‬ ‫מידע על ִמבנֶ ה הגּוף‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫הציּפורים הקטנות‬ ‫קלֹות מאוד ‬ ‫הנוצות‬ ‫ ‬ ‫‪----‬‬‫העצמות‬ ‫‪----‬‬‫הרגלים‬ ‫‪----‬‬‫הכנפיים‬

‫הציפורים הגדולות‬ ‫‪----‬‬‫המשקל‬ ‫‪----‬‬‫הכנפיים‬

‫םימשב תעגל ‪149‬‬

‫"ד ִאיָ יה"‬ ‫"ח ִת ָירה" ּומה היא ְ‬ ‫‪ִ .2‬מצאו את המשפטים המסבירים מה היא ֲ‬ ‫והשלימו‪:‬‬ ‫ַ‬ ‫התעּופה‬ ‫שיטת ְ‬ ‫ַ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫"ח ִת ָירה" היא‪:‬‬ ‫ֲ‬

‫"ד ִאיָ יה" היא‪:‬‬ ‫ְ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ -----‬‬

‫‪-----‬‬

‫ ‬

‫‪ -----‬‬

‫‪-----‬‬

‫ ‬

‫נוׂשא ההשוואה?‬ ‫‪ַּ . 3‬בקטע יש השוָואה‪ .‬מהו ֵ‬ ‫‪ . 4‬אחרי שתשלימו את הטבלה‪ ,‬כתבו השוואה במילותיכם‪ .‬הקפידו לכתוב‪:‬‬ ‫א‪ .‬את מטרת ההשוואה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השתמשו במילות ניגוד או דמיון בגוף ההשוואה (ראו עמוד ‪46‬‬ ‫סעיף ‪.)4‬‬ ‫ג‪ .‬כתבו משפט סיכום ובו הסבר מה למדתם מההשוואה‪.‬‬ ‫ַּב ֲחרּו וענו על ‪ 4‬או ‪ 5‬והמשיכו ל־‪:6‬‬ ‫לגודל הגוף של העופות?‬ ‫אופן התעּופה ֶ‬ ‫‪ .4‬כיצד מּותאם ֶ‬ ‫התעּופה‪ :‬הדרור או החסידה? נַ מקו תשּובתכם‪.‬‬ ‫מתאמץ יותר ִּבזְ מן ְ‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .5‬מי‬ ‫הּכתוב ַּב ִמסגרת‪ .‬במה שונים העטלֵ פים מהעופות‪ ,‬ובמה הם‬ ‫‪ִ .6‬קראו את ָ‬ ‫דומים?‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫והשלימו‪:‬‬ ‫‪ֵ .1‬היעזרו במחסן המילים ַ‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫א‪ .‬ציפורים עפות באוויר‪ ,‬לכן הן נקראות‬ ‫דֹואה גולשת‬ ‫ב‪ .‬כמו שגולש על גלשן מתרומם על הגלים בים‪ ,‬כך ציפור ָ‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫‪--‬‬‫על‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫וגם‬ ‫‪--‬‬‫ג‪ .‬לתנועה באוויר קוראים‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫ד‪ .‬למטוס קל שדואה על זרמי האוויר קוראים‬ ‫מחסן מילים‪ :‬טיסה‬

‫‪150‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫עופות‬

‫ְד ִאיָ יה‬

‫ָדאֹון‬

‫תעופה‬

‫זִ רמי אוויר‬

‫עּולה‬ ‫ֵשם ַה ְּפ ָ‬ ‫את הפעולות השונות שעושים בני אדם או בעלי חיים אפשר לתאר‬ ‫לא רק על ידי ְּפ ָעלִ ים (קמים‪ ,‬הולכים‪ ,‬שותים)‪ ,‬אלא גם באמצעות‬ ‫ְשמֹות פעולה‪ .‬למשל‪ :‬לַ ְּפ ָעלים ַּב ִמשפט "הם ָקמּו בבוקר‪ָ ,‬אכְ לּו‬ ‫ּוש ִתיָ יה‪.‬‬ ‫ימה‪ֲ ,‬אכִ ילָ ה ְ‬ ‫מקּבילים ְשמות פעולה אלו‪ִ :‬ק ָ‬ ‫ִ‬ ‫ושתּו"‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫בקטע מידעי משתמשים לעתים קרובות ִּב ְשמות פעולה‪.‬‬ ‫‪ .2‬השלימו את הטבלה שלְ הלן‪:‬‬ ‫הפועל‬ ‫ַ‬

‫הפועל‬ ‫ַ‬ ‫ֵשם‬

‫שם הפעּולה‬

‫ַט ְס ִתי‬ ‫יִ ְצלְ לּו‬ ‫ָע ִפים‬ ‫ִמ ְת ַא ְמ ִצים‬ ‫ּפֹור ִשים‬ ‫ְ‬

‫לָ טּוס‬ ‫‪---‬‬‫‪---‬‬‫‪---‬‬‫‪----‬‬

‫יסה‬ ‫ִט ָ‬ ‫‪---‬‬‫‪---‬‬‫‪---‬‬‫‪----‬‬

‫‪ . 3‬כתבו את המילים המודגשות במשפטים האלה בעמודה המתאימה‬ ‫בטבלה שלהלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬הגוזל פרׂש כנפיים ועף‪.‬‬ ‫ ב‪ .‬התעופה הממושכת ִעיְ יפה את הגוזל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הגוזל ביצע צלילה לעבר קן המשפחה‪.‬‬ ‫שרירי הכנפיים של הגוזל‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ד‪ .‬המאמץ ִּבזמן התעופה חיזֵ ק את‬ ‫ה‪ .‬הילדה המשיכה להתבונן ַּבשמיים גם לאחר שהגוזל החליט לחזור‬ ‫לקן‪.‬‬ ‫הד ִאיָ יה של הנשרים וחשבה לעצמה שאף היא‬ ‫ו‪ .‬הילדה ראתה את ְ‬ ‫תוכל ִל ְדאות בעזרת ָדאון‪.‬‬ ‫הפועל‬

‫שם הפועל‬

‫שם הפעולה‬

‫ָּפ ַרׂש‬

‫םימשב תעגל ‪151‬‬

‫יקרּוס ‪/‬‬ ‫וא ָ‬ ‫ֵד ָדאלֹוס ִ‬

‫מורלי ‪ /‬עיבוד‪ :‬חנה ברנר‬ ‫ז׳קלין ֵ‬

‫באתּונה שביוָ ון מהנדס מהּולל בשם ֵד ָדאלֹוס‪.‬‬ ‫לפני שנים רבות חי ַ‬ ‫באחד הימים קיבל ֵד ָדאלֹוס הזמנה לבוא לָ אי ּכְ ֵר ִתים ולבנות ארמון לִ בנו של‬ ‫ַ‬ ‫ִמינֹוס‪ ,‬מלך ּכְ ֵר ִתים‪ .‬הוא בנה את הארמון‪ ,‬אך כאשר רצה לשוב למולדתו‪ ,‬לא‬ ‫התיר לו המלך מינֹוס לחזור וְ כָ לא אותו ואת ִא ָיקרּוס‪ּ ,‬בנו הצעיר‪ְּ ,‬במגדל גָ בוה‪.‬‬ ‫להימלט מהמגדל‪ .‬הוא אמר‬ ‫לחּפׂש דרך ִ‬ ‫ֵ‬ ‫עם חלוף הימים התחיל דדאלוס‬ ‫לאיקרוס בנו‪" ,‬המלך מינוס יכול לַ ְחסום ּבפנינו את דרכי הים והיבשה‪ ,‬אך‬ ‫אינו יכול לחסום ְּבפנינו את דרך האוויר‪ .‬הבה ננסה להימלט בדרך זו‪".‬‬ ‫דדאלוס ביקש מאיקרוס ּבנו לֶ אסוף את הנוצות שנשרּו מהציפורים שחלפו‬ ‫מעל גג המגדל‪ .‬שנה שלמה נדרשה לאיקרוס לאסוף ֵדי נוצות כדי לְ ַמ ֵמש‬ ‫שצץ במוחו של דדאלוס‪ .‬כאשר הושלמה משימת איסוף הנוצות‪,‬‬ ‫את הרעיון ָ‬ ‫ִהתקין דדאלוס לעצמו ולאיקרוס בנו כנפיים‪ִּ .‬בתחילה ָקלַ ע יחד כמה נוצות‬ ‫קטנות ואחר כך הוסיף להן עוד ועוד ְשכבות של נוצות‪ .‬את הגדולות קשר‬ ‫בחוטים ואת הקטנות הדביק בדֹונָ ג‪.‬‬ ‫אכת יצירת הכנפיים‪ ,‬הן היו רחבות וארוכות ּכְ ֶשל ַּכנפי‬ ‫כאשר הסתיימה ְמלֶ ֶ‬ ‫נשר‪ ,‬ואורכן היה גדול בהרבה ִמזרועותיו המושטות של איקרוס‪ .‬השניים עמדו‬ ‫על הגג‪ .‬דדאלוס הראה לִ בנו איך להשחיל את זרועותיו ָּברצועות שבצדן‬ ‫"ה ֵרם את זרועותיך‬ ‫התחתון של הכנפיים‪ ,‬ואחר ָחגַ ר גם הוא את הכנפיים‪ָ .‬‬ ‫כך‪ ",‬אמר לאיקרוס‪" ,‬ושוב‪ָּ ,‬כך‪ִּ ,‬בתנועות ֲח ִת ָירה‪ ,‬ממש כמו הציפורים‪".‬‬ ‫איקרוס היה יכול לָ חּוש את האוויר ֵמרים אותו מעט מהקרקע‪ .‬הוא החליק‬ ‫ּומ ָשכֹו בחזרה‪.‬‬ ‫שת ָפסֹו ַּב ָע ֵקב ְ‬ ‫לאורך הגג והיה צועד ֵמעבר לו‪ִ ,‬אלְ ָמלֵ א אביו ְ‬ ‫"הקשב היטב!‬ ‫"אנו יוצאים למסע‪ ,‬איקרוס‪ ",‬אמר דדאלוס בפנים קשּוחות‪ַ .‬‬ ‫ייׂשא אותנו‪ַ ,‬אל‬ ‫כנפי‪ְּ ,‬פרוׂש את שלך וַ ֲע ֵׂשה כמוני‪ .‬האוויר ָ‬ ‫כשאפרוׂש את ַ‬ ‫פחד כלל‪ .‬אולם עלֶ יך להישאר צמוד אלי‪ .‬עלינו לעוף לא נמוך מדי‪ ,‬כדי‬ ‫ִת ַ‬ ‫שערּפילי הים לא ידּביקו את נוצותינו‪ ,‬ולא גבוה מדי‪ ,‬כדי שהשמש לא ָת ֵמס‬ ‫ִ‬ ‫השעווה המחזיקה בהן‪ .‬עכשיו‪ ,‬אם אתה מוכן‪ ,‬נאֹמר שלום למלך מינוס‬ ‫את ַ‬ ‫ולַ ִמגדל השֹנּוא הזה לעולם‪".‬‬ ‫איקרוס הבטיח להישאר קרוב לאביו‪ .‬דדאלוס נשק לבנו בדמעות בעיניו‪,‬‬ ‫אחרי!" איקרוס צעד לתוך האוויר‪ .‬הוא חתר בחוזקה‬ ‫חיּבקֹו ואמר‪" ,‬עתה קפוץ ַ‬ ‫בכנפיו החוצה‪ ,‬הרחק מעבר לכותלי ארמון ִּכלְ אֹו‪ִ .‬הביטו האיכרים החורשים‬

‫‪152‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫הפלֶ מי פיטר ְּברֹויְגֶ ל האב (‪)1569-1525‬‬ ‫הציָ יר ְ‬ ‫דדאלוס ואיקרוס ‪ִ /‬ציֵ יר ַ‬

‫ּבֹוצרי הענבים ָשמטּו את‬ ‫ֵ‬ ‫בשמים שתי ציפורים גדולות‪.‬‬ ‫בשדות למעלה וראו ָ‬ ‫וה ֵצלו על ֵעיניהם‪ ,‬מתלבטים אם הם אכן רואים אנשים בעלי כנפיים‪.‬‬ ‫ַסלֵ יהם ֵ‬ ‫בעת מעֹופם‪.‬‬ ‫האיכרים קראו ליַ לדיהם לבוא ולראותם ֵ‬ ‫רחק מתחתיו‪" .‬אני למעלה עם הנשרים‪ ",‬חשב‪,‬‬ ‫איקרוס ראה את עופות הים ַה ֵ‬ ‫גבוה יותר‪ .‬הוא שכח‬ ‫ָ‬ ‫רקיע‬ ‫ַ‬ ‫למטה עם השחפים‪ ".‬בכמה מכות כנף ִה‬ ‫"לא שם ַ‬ ‫את ַאזהרת אביו‪ .‬מרחב היה סביבו! הים ִמ ַתחתיו כמעט שלא נראה‪ .‬השמש‬ ‫והתרומם יותר ויותר‪" .‬אני יכול להגיע לכוכבים בלי‬ ‫ֵ‬ ‫היתה על גבו‪ .‬הוא עף‬ ‫והרקיע‬ ‫להתעייף‪ .‬שום ציפור לא הגיעה אי־פעם לגובה כזה‪ ".‬הוא המשיך ִ‬ ‫מעלה־מעלה מאּושר ונלהב‪.‬‬ ‫השמש ִהתיכה את השעווה‪ ,‬ואט־אט ניתקו הנוצות מכנפיו‪ .‬איקרוס נפל כאבן‬ ‫לה ִצילו‪ .‬הגלים ָסגרו עליו‪ ,‬והוא ָט ַבע‪.‬‬ ‫לתוך הים‪ .‬לַ ַשוְ וא קרא לאביו ַ‬ ‫דדאלוס‪ ,‬שחיפש נואשֹות את ְּבנו‪ ,‬מצא רק נוצות ָצפות על הים‪ .‬הוא בכה‪,‬‬ ‫שהביאה על בנו את מותו‪.‬‬ ‫דמעות זלגו מעיניו והוא קילֵ ל את חוכמתו על ֵ‬ ‫שארית ימיו ְּביָגֹון רב‪.‬‬ ‫הוא עף לכיוון מולדתו‪ ,‬ושם חי את ֵ‬ ‫(מעובד על פי ספרה של ז'קלין מורלי‪ ,‬הסוס הטרויאני)‬

‫םימשב תעגל ‪153‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫ִקראו ֵשנית את הפתיחה לסיפור והשלימו‪:‬‬ ‫‪ .1‬א‪ֶ .‬ד ָדאלֹוס הוא האב‪ .‬מקצועו הוא‪--- :‬‬ ‫הּבן הוא‪--- :‬‬ ‫ שם ֵ‬ ‫ שם המלך הוא‪--- :‬‬ ‫ב‪ .‬היכן נכלאו דדלוס ובנו?‬ ‫מהּפסקה הראשונה על תכּונֹות ָהאֹופי של ֶד ָדאלֹוס?‬ ‫ִ‬ ‫‪ .2‬מה אפשר ללמוד‬ ‫הסבירו את תשובתכם‪.‬‬ ‫‪ .3‬כיצד התּכֹונן ֶד ָדאלֹוס לַ ְּבריחה?‬ ‫‪ַ .4‬סדרו את המשפטים שלהלן לפי סדר העלילה‪:‬‬ ‫ •איקרוס נפל ְּכ ֶאבן לתוך הים‪.‬‬ ‫ •הנוצות התנתקו ִמ ְּכנפיו של איקרוס‪.‬‬ ‫ •הגלים סגרּו עליו‪ ,‬והוא טבע‪.‬‬ ‫ •איקרוס קפץ מן הגג והחל לַ ְחתור בכנפיו בעקבות אביו‪.‬‬ ‫ •איקרוס נהנה מאוד מהתעופה‪.‬‬ ‫ •השמש ִהתיכה את השעווה שהדביקה את הנוצות לכנפיים‪.‬‬ ‫ •הוא התעלֵ ם ֵמאזהרותיו של אביו ועף מעלה־מעלה‪.‬‬ ‫שא ַירע?‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬מה היא ַהסיבה לָ אסֹון ֵ‬ ‫שד ָדאלֹוס יכול היה‬ ‫ב‪ .‬חפׂשּו ֶרמז בעמוד ‪ 152‬שלפיו אפשר להבין ֶ‬ ‫לִ ְצּפות מראש‪ ,‬כיצד יתנהג איקרוס כאשר יהיה באוויר‪.‬‬ ‫‪ְ .6‬מ ַס ֵּפר האגדה מעּוניָ ין שנִ למד מהסיּפור לֶ ַקח שיועיל לנו בחיֵ ינּו‪.‬‬ ‫ מהו הלֶ ַקח שלמדתם מהאגדה?‬

‫‪154‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לפני קריאה‬ ‫עֹופף? ּכִ תבו שאלות‪.‬‬ ‫המ ֵ‬ ‫הּכדור ְ‬ ‫המצ ַאת ַ‬ ‫ָ‬ ‫ •מה מעניֵ ין ֶאתכם לַ ָדעת על‬ ‫הק ַטע‪.‬‬ ‫ • ִקראו את ֶ‬

‫המצאת הכדור הפורח‬ ‫‪ 1‬הכול ֵהחל לפני כ־‪ 250‬שנים‪ .‬בני האדם עדיין לא ידעו לבנות מכוניות ּומטוסים‪.‬‬ ‫הם ִהגיעו ממקום למקום ברגל‪ִּ ,‬ברכיבה על בעלי חיים‪ִּ ,‬בנסיעה בעגלות‬ ‫רּכרות או בסירות ּובאוניות‪.‬‬ ‫ּובכ ָ‬ ‫ִ‬ ‫‪ 2‬באחד הימים הבחינו האחים ז'וזֵ ף וז'אק מֹונְ גֹולְ ִפיֶ ה מהעיירה לִ יֹון שבצרפת‬ ‫מתרומם כלפי מעלה‪ .‬הם ִהסיקו מכך שאוויר חם‬ ‫ֵ‬ ‫כי עשן הארובה בביתם‬ ‫מתרומם למעלה‪ .‬הם ִמלאו שקית נייר ַּבעשן מדורה וראו שהיא מתרוממת‬ ‫ֵ‬ ‫ושֹוהה בו במשך דקות אחדות‪ .‬ואז צץ רעיון במוחם‪ .‬הם ערכו‬ ‫ָ‬ ‫לה באוויר‬ ‫מצוּפה ִּבנייר‪ .‬הם‬ ‫ֶ‬ ‫סדרת ניסויים ִּבדגמים מוקטנים ּובנו כדור פורח ִמ ַּבד ִּפשתן‬ ‫חיּברו לכדור ַסל נוסעים עשוי נְ ָצ ִרים‪ ,‬קשרו את הנצרים לבלון ִּבכבלים חזקים‬ ‫ְ‬ ‫ממתכת ּומילאו אותו באוויר חם ממדורה‪ ,‬והוא ריחף בגובה רב במשך כ־‪10‬‬ ‫הּפלֶ א הזה‪ .‬הידיעות‬ ‫דקות‪ַ .‬שערו בנפשכם עד כמה נדהם הקהל למראה ֶ‬ ‫על הניסוי המרעיש התפשטו עד מהרה ברחבי צרפת ּובאירופה כולה‪.‬‬ ‫‪ 3‬האחים הבינו שחימום האוויר בתחתית הבלון הוא דרך פשוטה לַ ֲה ָט ַסת כדור‬ ‫ּפֹור ַח‪ .‬האוויר החם מתפשט‪ ,‬ולכן הוא צפוף פחות מהאוויר הקר וקל ממנו‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ַהנִ יסיון הבא של האחים מונגולפיה היה ֵאירוע מיוחד במינו‪ ,‬שאליו הוזמנו‬ ‫בשיגּור כבׂשה‪,‬‬ ‫חצרֹו‪ .‬הם באו לִ ְצּפֹות ִ‬ ‫מלך צרפת‪ ,‬לּואי ה־‪ ,16‬וכל אנשי ֵ‬ ‫פור ַח‪ .‬החיות נחתו בשלום‪ .‬לאחר ההצלחה הזאת‬ ‫ַּברווז ותרנגול ְב ַכדור ֵ‬ ‫שּב־‪ 12‬בנובמבר ‪ 1783‬הם יטיסו אנשים בבלון‪.‬‬ ‫הודיעו האחים מונגולפיה ִ‬ ‫המון רב נאסף ְב ַפ ְרוָ ֵורי פריז כדי לצפות בהמראת הכדור הפורח‪ .‬זו היתה‬ ‫מעׂשה ידי אדם‪ .‬לטיסה‬ ‫ֶ‬ ‫במתקן‬ ‫הפעם הראשונה שאנשים המריאו באוויר ִ‬ ‫להסת ֵּכן‪ .‬היו אלה מנהל מּוזיאון‬ ‫ַ‬ ‫המאּויֶ שת נמצאו שני מתנדבים שהסכימו‬ ‫ּוקצין צבא צרפתי המקורב לחצר המלוכה‪ .‬האחים מונגולפיה‬ ‫המדע של פריז ְ‬ ‫ֵהכינו את הבלון לטיסה‪ ,‬וכדי לשמור על חּומו של האוויר שבבלון ׂשרפו שני‬ ‫הטייסים חבילות קטנות של קש מתחת לבלון‪ ,‬וכך ִשיְ יטו באוויר במשך ‪25‬‬

‫םימשב תעגל ‪155‬‬

‫כדור פורח שבנו האחים‬ ‫מוׂנְ גוׂלְ ְפיֶ ה‬

‫התק ֵרר‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫ַדקות‪ .‬הם עברו מרחק של קרוב לִ ־‪ 8‬קילומטרים‪ ,‬וכשהאוויר בבלון‬ ‫הכדור הפורח ִהנמיך‪ ,‬והם נחתו ללא ֶּפגַ ע‪.‬‬ ‫הכדורים המעופפים הראשונים היו פשוטים‪ .‬הטיָ יסים ישבּו בתוך סל גדול‬ ‫הקשור לבלון‪ .‬לא היתה להם שליטה על גובה הבלון או על ִּכיוון הטיסה‬ ‫משום שהבלון ניׂשא עם הרוח‪ .‬בבלונים האלה‪ ,‬המלֵ אים באוויר חם‪ ,‬יכלו‬ ‫התקרר‪ ,‬הם נאלצו לנחות‬ ‫ֵ‬ ‫לטוס כל עוד האוויר בבלון היה חם‪ .‬כאשר האוויר‬ ‫להתחמק ממכשולים על הקרקע‪ ,‬כגון בניין או ֵעץ‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫מבלי שיכלו‬ ‫שא ְפשרּו לחמם את האוויר‬ ‫ּובנו בלונים ִ‬ ‫יּפרּו את ההמצאה ָ‬ ‫‪ 4‬לאחר מכן ִש ְ‬ ‫שהּוצב בפתח הבלון‪ .‬המבער מאפשר לְ כַ וֵ ון את‬ ‫ַ‬ ‫בא ְמצעּות ַמ ְב ֵער‬ ‫שבתוכם ֶ‬ ‫הּב ֵערה‪ ,‬לשלוט בגובה הטיסה‪ ,‬להתרומם מעל ִמכשולים כמו הרים‬ ‫עוצמת ְ‬ ‫וגם לִ נחות במקום מתאים‪.‬‬ ‫הבלון הפורח היה הצעד הראשון בדרך להגשמת חלומם של בני האדם לכבוש‬ ‫את השמים‪ .‬אנשים החלו לטוס בבלון המעופף‪.‬‬ ‫המצאת "הספינה המעופפת"‬ ‫המצאת הכדור הפורח המשיכה להשתכלֵ ל‪ .‬את ְמקום הכדורים העגולים‬ ‫אֹורכים‪ ,‬שנקראו "ספינות ֲאוויר"‪ .‬הם‬ ‫ּומ ָ‬ ‫החליפו במשך הזמן בלונים גדולים ְ‬ ‫ימן או גז ֶהליּום‪ ,‬שהוא קל מהאוויר (את הגז‬ ‫היו אטומים ּוממולאים בגז ֵמ ָ‬ ‫נֹוע והגה‪ ,‬שבעזרתם היה‬ ‫מייצרים בבית חרושת)‪ .‬לִ ספינת האוויר ִח ְיּברּו ָמ ַ‬ ‫הטייס יכול להטיסה לַ ִּכיוון וְ לַ גובה הרצויים‪.‬‬

‫‪156‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫הספינה המעופפת מהירה‬ ‫הרבה יותר מאוניית נוסעים‬

‫הספינות המעופפות הצליחו להטיס אנשים רבים (עד ‪ 150‬איש בכל טיסה)‬ ‫ּומטענים למרחקים גדולים‪ .‬הטייסים ואיתם נוסעים ישבו בתוך תא גדול‬ ‫וסגור התלּוי בתחתית הבלון‪.‬‬ ‫(מעובד על פי "גלילאו צעיר"‪)2004 ,‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬‬ ‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫ ‬ ‫‪. 4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪ .7‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .8‬‬

‫קראו את השאלות שכתבתם לקראת הקריאה‪ .‬לאילו מהן מצאתם‬ ‫תשובה בקטע?‬ ‫איזו תופעה עוררה אצל האחים מונגולפיה את הרעיון לבנות כדור פורח?‬ ‫בחרו וענו על א או ב‪:‬‬ ‫א‪ .‬כיצד ִהצליח הכדור הפורח לעלות לאוויר?‬ ‫ב‪ .‬על איזו תכונה של האוויר התבססה ֲה ָט ַסת הכדור הפורח?‬ ‫מדוע נדהמו הצופים שצפו בניסוי הראשון להפרחת הכדור?‬ ‫גּבלֹות היו בהטסת הכדור הפורח?‬ ‫ֵאילו ִמ ָ‬ ‫המ ְב ֵער את התעופה של הכדור הפורח?‬ ‫קידם ַ‬ ‫במה ֵ‬ ‫"המצאת הכדור הפורח המשיכה להשתכלֵ ל"‪ ,‬הוא משפט פתיחה כללי‬ ‫הפותח את החלק האחרון של המידע‪.‬‬ ‫ּומֹוכיח את המשפט הזה?‬ ‫ַ‬ ‫כיצד הכתוב מפרט‬ ‫הּכתבה?‬ ‫לפי איזה ֵס ֶדר ִארגֵ ן הּכותב את ַ‬

‫םימשב תעגל ‪157‬‬

‫ ‬

‫לדיון‬

‫חשוב או לא חשוב?‬ ‫והעתיקו רק את ארבעת‬ ‫לא כל דבר ַּב ַּכתבה חשוב להבין או לזּכור‪ .‬בחרו ַ‬ ‫המשפטים החשובים ביותר מהמשפטים שלהלן‪.‬‬ ‫השוּו את תשּובֹותיכם והשתדלו להגיע להסכמה משּותפת ביניכם‪.‬‬ ‫‪ .1‬הכול ֵה ֵחל לפני כ־‪ 250‬שנים‪.‬‬ ‫מצּוּפה ִּבנייר‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫פור ַח ִמ ַּבד ִּפשתן‬ ‫‪ .2‬האחים מונגולפיה ָּבנּו כדור ֵ‬ ‫‪ .3‬האחים הבינו שחימום האוויר בתחתית הבלון הוא דרך פשוטה להטסת‬ ‫כדור פורח‪.‬‬ ‫מתפשט‪ ,‬ולכן הוא צפוף פחות מהאוויר הקר וקל ממנו‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .4‬האוויר החם‬ ‫חצרֹו באו לִ ְצּפות בשיגור כבׂשה‪,‬‬ ‫‪ .5‬מלך צרפת‪ ,‬לואי ה־‪ ,16‬וכל אנשי ֵ‬ ‫ברווז ותרנגול בכדור פורח‪.‬‬ ‫ונוחת‪.‬‬ ‫מתק ֵרר‪ ,‬הכדור הפורח מנמיך ֵ‬ ‫ָ‬ ‫‪ּ .6‬וכשהאוויר בבלון‬ ‫‪ .7‬הכדורים המעופפים הראשונים היו פשוטים ולא היה אפשר לשלוט‬ ‫בּכיוּונָ ה‪.‬‬ ‫בגובה הטיסה או ִ‬ ‫‪ .8‬המתנדבים הראשונים שטסו בכדור הפורח היו מנהל מוזיאון המדע של‬ ‫פריז וקצין צבא צרפתי‪.‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫מהרה ברחבי‬ ‫התּפ ְשטו עד ֵ‬ ‫ַ‬ ‫‪ .1‬בקטע כתוב‪" :‬הידיעות על הניסוי המרעיש‬ ‫צרפת ובאירופה כולה"‪.‬‬ ‫א‪ .‬איזה מהפירושים מתאים לַ ִמילה מרעיש במשפט שלעיל‪:‬‬ ‫ •קולות חזקים ּובלתי נעימים לָ אֹוזן‪.‬‬ ‫מעורר התרגשות רבה‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ •‬ ‫דיוּוח שלכם‬ ‫ששמעתם עליו והשתמשו ַּב ַ‬ ‫ב‪ַ .‬ס ְּפרו ִּבקצרה על מקרה ְ‬ ‫בצירוף‪ :‬ידיעה ַמרעישה‪.‬‬ ‫‪ַ .2‬הסבירו במילים שלכם את הצירוף טיסה מאּויֶ ֶשת‪.‬‬

‫‪158‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לפני הקריאה‬ ‫ •למדנו שהמצאת הכדור הפורח והמצאת הספינה המעופפת ִקדמּו את הגשמת‬ ‫חלום התעופה של האדם‪ .‬נקרא על שלב נוסף בהשגת המטרה‪.‬‬ ‫נציקלוּפדיה‪ .‬מה אתם ְמ ַצּפים למצוא באנציקלופדיה?‬ ‫ֶ‬ ‫קּוח ֵמ ֶא‬ ‫ •הקטע לָ ַ‬ ‫המטוס הראשון והטיסה הראשונה‬ ‫ •כתבו שאלות‪ :‬מה מעניֵ ין ֶאתכם לדעת על ָ‬ ‫בעולם?‬

‫המצאת המטוס‬ ‫האחים ַרייט חלוצי התעופה‬ ‫אוליבר ּווִ ילְ ּבֹור ַרייט חיו באמריקה בתחילת המאה העשרים‪ .‬הם‬ ‫ֶ‬ ‫‪ 1‬האחים‬ ‫התּפרנסּו מיִ יצור אופניים בבית המלאכה שהקימו‪ ,‬אך התעניינו ִּבתעופה‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫הם חלמו להמציא כלי ַטיִ ס גדול וכבד מהאוויר‪ ,‬שיטיס אנשים‪ ,‬וישלוט בו‬ ‫ַטיָ יס שיכול לכוֵ ון אותו‪ .‬באותן שנים כבר היו ידועים היסודות החשובים‬ ‫לטיסה‪ :‬כנפיים ומנוע‪ ,‬אך עדיין נותרה בעיה רצינית‪ :‬כיצד לשלוט בכיוון‬ ‫הטיסה‪ .‬על סמך התבוננות בציפורים ידעו האחים שהן מכוונות את עצמן‬ ‫דומה את המטוס‬ ‫לכוֵ ון בדרך ָ‬ ‫על ידי סיבוב קל ִּבקצות ּכַ נפיהן וחיפשו דרך ַ‬ ‫שתכננו לבנות‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫ותכננו את המטוס‪ .‬הם בנו‬ ‫‪ 2‬במשך ארבע שנים ערכו האחים ניסויים שונים ִ‬ ‫אותו במו ידיהם בבית המלאכה שבבעלותם והוסיפו לו מנוע הפועל על‬ ‫דלק‪ .‬הם למדו כיצד לשלוט בו וכיצד לכוונו באוויר‪ .‬הם גם למדו כיצד לנחות‬ ‫בשלום‪ .‬הם קראו למטוס בשם "מעופף ‪.)Flyer1( "1‬‬ ‫‪ 3‬בשנת ‪ ,1903‬לפני יותר ממאה וחמש־עשרה שנים‪ ,‬ערכו האחים את טיסת הניסוי‬ ‫הראשונה‪ .‬וִילְ ּבֹור‪ ,‬האח הגדול‪ ,‬החל להמריא עם המטוס במורד גבעה‪ .‬ואולם הוא‬ ‫הזד ֵקר המטוס‪ ,‬נפל ונתקע ַּבחֹול‪.‬‬ ‫ּומיד לאחר ההמראה ַ‬ ‫ההגה יותר ִמ ַדי‪ִ ,‬‬ ‫משך את ֶ‬ ‫נשּברּו‪ .‬האחים תיקנו מיד את הנזקים‪ ,‬והאח הצעיר‬ ‫החרטום והכנף השמאלית ְ‬ ‫המריא נגד הרוח‪ .‬הוא הגיע לגובה ‪ 3‬מטרים והצליח לִ שהֹות ָּבאוויר ‪ 12‬שניות‪,‬‬ ‫שּבמ ֲהלכן עבר ‪ 39‬מטרים‪ .‬טיסה זו היתה הראשונה בעולם שבה מטוס נשלַ ט‬ ‫ַ‬ ‫"האין זה מדהים שכל‬ ‫ּוטס על פי רצונו של הטייס‪ .‬לאחר מכן הוא כתב לחברו‪ֵ :‬‬ ‫וה ַ‬ ‫הסודות האלה נשמרו כל כך הרבה שנים רק כדי שאנחנו נגַ לֶ ה אותם?!" באותו‬ ‫היום ִהספיקו האחים לטוס‪ ,‬כל אחד בתורו‪ ,‬עוד שלוש פעמים‪ .‬בטיסה האחרונה‬ ‫הצליח וילבור לָ טּוס שוב בגובה ‪ 3‬מטרים ושהה באוויר במשך ‪ 59‬שניות‪ .‬הוא נחת‬ ‫הסתּפקּו בהצלחתם‪ .‬הם‬ ‫ְ‬ ‫בשלום במרחק ‪ 279‬מטר ִממקום ההמראה‪ .‬האחים לא‬

‫םימשב תעגל ‪159‬‬

‫מעופף ‪)Flyer1( 1‬‬

‫ִשכללו את מטוסם במשך שנתיים ובשנת‬ ‫‪ 1905‬הצליחו להטיס את המטוס לאורך‬ ‫‪ 40‬קילומטרים רצופים במהירות של כ־‪60‬‬ ‫קמ"ש‪ .‬כעת כבר היה המטוס שלהם מצּויד‬ ‫במושב לנוסע נוסף על מושב הטייס‪ .‬זה היה‬ ‫האחים ַריִ יט‬ ‫מטוס הנוסעים הראשון בעולם‪ .‬וילבור‪ ,‬האח‬ ‫ההעזה שהיתה לנו‬ ‫בתדהמה על ֶ‬ ‫ֵ‬ ‫הגדול‪ ,‬כתב‪" :‬לאחר שנים של ניסיון אני מביט‬ ‫לנַ סות לטוס עם מכונה חדשה שלא נּוסתה מעולם‪".‬‬ ‫הצלחתם עודדה ממציאים אחרים לבנות מטוסים משוכללים וחזקים יותר‪,‬‬ ‫להתּפ ֵת ַח תעׂשיית‬ ‫ַ‬ ‫‪ 4‬שטסו גבוה וגָ ְמאּו ֵמרחקים‪ .‬כעבור שנים ספורות החלה‬ ‫מטוסים במדינות שונות ּולְ מטרות שונות‪ :‬מטוסי ְק ָרב‪ ,‬מטוסי תובלה לדואר‬ ‫ּולמטענים ּומטוסי נוסעים‪ .‬כך‪ ,‬הודות לשני אנשים חכמים‪ ,‬נועזים ּונחושים‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫בעולמנו‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫השתנו החיים‬ ‫אלפי‬ ‫ֵ‬ ‫כיום טסים המטוסים הגדולים בגובה רב ּומובילים מאות אנשים למרחק‬ ‫חֹוצים ָיַּבשות ויַ ִמים בתוך שעות‪ .‬טיסות לארצות‬ ‫‪ 5‬קילומטרים בכל טיסה‪ .‬הם ִ‬ ‫שגרתי‪ ,‬אבל תמיד ייזָ כרו האחים רייט כמי‬ ‫מתּב ְצעֹות ִמ ֵדי יום באופן ָ‬ ‫ַ‬ ‫רחוקות‬ ‫התעּופה עבּור בני האדם ּכּולם‪ .‬מטוסם מּוצג ַּבמוזיאון‬ ‫ָ‬ ‫רעיון‬ ‫שהגשימו את ְ‬ ‫ִ‬ ‫הלאומי לִ ְתעופה וחלל בוֹושינגְ טון‪ִּ ,‬בירת ארצות הברית‪.‬‬ ‫(מעובד מתוך האנציקלופדיה "הבט ּולמד"‪ ,‬הוצאת כנרת)‬

‫‪160‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬‬

‫‪ .2‬‬ ‫‪. 3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪ .7‬‬

‫לאילו שאלות ְמ ָצאתם‬ ‫א‪ִ .‬מ ֵּבין השאלות ששאלתם לפני הקריאה‪ֵ ,‬‬ ‫תשובה ַּבכתּוב?‬ ‫נמצאות ְּבמקום אחד‪ ,‬או שהן ְמפּוזָ רֹות ִּבמקומות‬ ‫ב‪ .‬האם התשובות ָ‬ ‫שונים?‬ ‫"חלּוצי התעופה" מתאים לאחים רייט?‬ ‫ֵ‬ ‫האם התואר‬ ‫נַ מקו תשובתכם‪.‬‬ ‫מה היה חלומם של האחים ַרייט?‬ ‫ֵאילו בעיות היה על האחים ַרייט לפתור כדי שתכניתם תצליח?‬ ‫א‪ .‬תארו את שלבי התקדמות תכניתם של האחים ִּבנקּודות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לאיזה הישג ִהגיעו בשנת ‪?1905‬‬ ‫ֵאילו תכונות אופי עזרו להצלחתם של האחים?‬ ‫(חשבו על‬ ‫ֵּכיצד השתנו חייהם של בני האדם בעקבות המצאת המטוס? ִ‬ ‫תחומי חיים שונים‪).‬‬ ‫כיצד ִארגן הכותב את המידע? העתיקו את התשובה הנכונה‪:‬‬ ‫א‪ .‬השוואה בין חיי בני האדם לפני המצאת המטוס לבין חייהם אחריה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לפי סדר האירועים הקשורים להמצאת המטוס‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לפי הסיבות להמצאת המיטוס ותוצאות ההמצאה‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫"צ ַעד קטן לאדם — צעד‬ ‫א‪ .‬כאשר נחת האדם הראשון על הירח‪ ,‬הוא אמר‪ַ :‬‬ ‫התּכוֵ ון כשאמר זאת‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫גדול לָ ֱאנֹושּות"‪ַ .‬הסבירו למה‬ ‫ב‪ .‬האם אפשר לומר זאת גם על הטיסה הראשונה בעולם? נַ מקו דבריכם‪.‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫‪ .1‬כתבו את פירוש המילים המּודגשות בכל אחד מהמשפטים האלה‪:‬‬ ‫הח ְרטֹום והכנף הׂשמאלית נשברו‪.‬‬ ‫א‪ַ .‬‬ ‫ב‪ .‬לאחר ההמראה ִהזְ ַד ֵקר המטוס ונפל‪.‬‬ ‫נועזים ּונחושים השתנו החיים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הודות לשני אנשים חכמים‪ָ ,‬‬ ‫ד‪ .‬טס גבוה וגָ ָמא מרחקים‪.‬‬

‫םימשב תעגל ‪161‬‬

‫מה אנחנו יודעים על השימוש בסימני פיסוק?‬ ‫נקודה (‪ ).‬מסמנים בסוף משפט אמירה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬המטוס הראשון נבנה בארצות הברית‪.‬‬ ‫סימן שאלה (?) מסמנים בסוף שאלה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬מתי התקיימה הטיסה הראשונה?‬ ‫סימן קריאה (!) מסמנים בסוף משפט שמביע‪:‬‬ ‫ב‪ .‬תוקפנות‪ :‬תסתלק מכאן!‬ ‫ ‬ ‫א‪ .‬התרגשות‪ :‬איזה יופי!‬ ‫ג‪ .‬קריאה‪ :‬אוי ואבוי!‬ ‫פסיק (‪ְ ),‬מ ַס ְמנים‪:‬‬ ‫א‪ .‬אחרי מילת ְּפנִ ייָ ה‪ :‬יוסי‪ ,‬תפסיק לפטפט‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לפני מילת קישּור‪ :‬אני אוהבת לרקוד‪ ,‬אבל לא מצאתי מורה לריקוד‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬כדי להפריד בין פריטים שונים במשפט‪ .‬אבל פסיק לא יבוא לפני ו"ו החיבור‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ֵ :‬רעּות‪ ,‬סיגל‪ ,‬רינה וזוהר קבעּו להיפגש אחר הצהרים‪.‬‬ ‫נקודתיים ומירכאות (‪ )":‬מסמנים‪:‬‬ ‫לפני התחלת ציטוט ובסופו‪ .‬לדוגמה‪ :‬ויאמר אלוהים‪" :‬יהי אור"‪.‬‬

‫‪ .2‬עבדו בזוגות‪ .‬מצאו בקטע דוגמאות לכל אחד מסימני הפיסוק וקראו‬ ‫בקול את המשפט שבו הם משובצים‪ .‬התאימו את ההנגנה למשפט‬ ‫שאלה‪ ,‬למשפט הדגשה ולמשפט אמירה‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .3‬הוסיפו סימני פיסוק מתאימים למשפטים האלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬המורה אמרה לרינת כתבת עבודה מעניינת מאוד‬ ‫ב‪ .‬הכדור פגע ַּב ִשמשה ושבר אותה‬ ‫ג‪ .‬דן רונן וכנרת הצטיינו במשחק הכדורגל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יפעת ַמ ֲה ִרי ּובואי הביתה‬ ‫וחרּפה‬ ‫ָ‬ ‫ה‪ּ .‬בּושה‬ ‫ו‪ .‬בתקנון בית הספר כתוב אסור להרעיש ַּב ִמסדרונות ַּב ַהפסקות‪.‬‬

‫‪162‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ כותבים ריאיון עיתונאי‬ ‫עבדו בזוגות‪.‬‬ ‫נש ֵער שעיתונאי ִר ְאיֵ ן את ָה ַאחים ַרייט אחרי ֶשנָ כַ ח בטיסה הראשונה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫הריאיון‪ .‬כגון‪:‬‬ ‫שהכין העיתונאי לִ קראת ֵ‬ ‫שאלות ֵ‬ ‫א‪ָ .‬הכינו מראֹש רשימת ֵ‬ ‫עׂשיתם לקראת ְּבנִ יַ ית המטוס?‬ ‫ֶ‬ ‫ • ֵאילו ֲהכָ נות‬ ‫ •כמה שנים ָא ְרכָ ה בנִ יָ יתו?‬ ‫יאשים במימּוש הרעיון?‬ ‫ •האם היו רגעים ְמיָ ֲ‬ ‫פשריות לפי הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הכינו תשובות ֶא ִ‬ ‫הצורך — ַתקנו‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫ּומעניינות ְּוב ִמקרה‬ ‫נּומקות ְ‬ ‫ג‪ִּ .‬בדקו ֶש ַהתשובות ְמ ָ‬ ‫עתה גשו לכתיבת הריאיון‪:‬‬ ‫ •כתבו משפט פתיחה כגון‪ :‬אחרי הצלחת הטיסה הראשונה‪ ,‬ראיינתי את‬ ‫האחים רייט‪.‬‬ ‫ •כתבו את השאלות והתשובות לפי הסדר‪( .‬כתבו שאלה בשורה אחת‬ ‫ובשורה חדשה את תשובת האחים רייט‪).‬‬ ‫ •כתבו משפט או משפטי סיכום שכתב המראיין‪.‬‬

‫העשרה ואתגר‬ ‫לשגרתית‪ִ ,‬התחילו בני האדם‬ ‫לאחר שהתעופה סביב כדור הארץ הפכה ִ‬ ‫לחשוב על טיסה לחלל‪.‬‬ ‫ַחפשו באנציקלופדיות או במרשתת מידע על הטיסה המאוישת‬ ‫הראשונה לירח ּכִ תבו את עיקר הדברים שלמדתם מהקריאה‪.‬‬

‫הדרכה‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫המאּויֶ ֶשת הראשונה לחלל‪ .‬הדפיסו‬ ‫•בחרו שני מקורות שונים על הטיסה ְ‬ ‫מהמחשב או צלמו מאנציקלופדיה עותק ִמּכל מקור‪.‬‬ ‫• ִּכתבו את המידע המתאים מתוך כל אחד מהמקורות שבחרתם על דף נפרד‪.‬‬ ‫•השוּו בין ְּפ ָרטי המידע שאספתם‪ .‬סמנו ְּב ֶצבע פרטים חוזרים בשני‬ ‫המקורות השונים‪ַ .‬סמנו בצבע אחר‪ :‬מידע שקיָ ים רק במקור אחד‪ .‬הסימּון‬ ‫מיּותרות‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫למנֹוע חזרות‬ ‫ַ‬ ‫הזה בא‬ ‫•עתה ּכִ תבו עובדות שנראות לכם עיקריות‪.‬‬ ‫•ּכִ תבו לפי סדר האירועים‪ .‬הוסיפו ִּפסקה או משפט לסיּום‪.‬‬ ‫קּבל ָמשֹוב מהמורה‬ ‫להציג את העבודה לפני הכיתה ּולְ ֵ‬ ‫• ִחשבו כיצד אפשר ַ‬ ‫ּומחבריכם‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫•הכניסו לתלקיט (גם את הטיוטות השונות)‪.‬‬

‫םימשב תעגל ‪163‬‬

‫שבת‬

‫יעי‪ ,‬וַ יְ ַק ֵּדׁש אֹתֹו‪( *"...‬בראשית פרק ב‪ ,‬פסוק ג)‬ ‫ֹלהים ֶאת‪-‬יֹום ַה ְּׁש ִב ִ‬ ‫"וַ יְ ָב ֵרְך ֱא ִ‬ ‫* וַ יְ ָב ֶרְך ‪ -‬שיהיה היום השביעי יום של מנוחה ומרגוע ‪.‬‬ ‫המעׂשה שקדמּו לו‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫ימי‬ ‫וַ ּיִ ָּק ֵדׁש ‪ -‬אלוקים קבע את היום השביעי כיום שונֶ ה ומּובדל ִמששת ֵ‬

‫ְ"ראּויָ ה ָה ִא ּ ָׁשה לְ ִה ְת ַּפּלֵ ל לה' יִ ְת ָּב ַרְך ִּב ְׁש ַעת ַה ְדלָ ַקת ַהּנֵ ר ֶׁשל ַׁש ָּבת ‪-‬‬ ‫ּתֹורה‪ּ ,‬כִ י ַה ְּת ִפּלָ ה ‪-‬‬ ‫יה ‪ֶׁ -‬שּיִ ֵּתן לָ ּה ה' ָּבנִ ים ְמ ִא ִירים ַּב ָ‬ ‫ֶׁש ִהיא ִמ ְצוָ ה ֻמ ֶּטלֶ ת ָעלֶ ָ‬ ‫(דברי רבינו בחיי)‬ ‫ ‬ ‫יֹותר נִ ְׁש ַמ ַעת ִּב ְׁש ַעת ֲע ִׂשּיַ ת ַה ִּמ ְצוָ ה"‪.‬‬ ‫ֵ‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫ס סנקרא מדרש שסיפר רבי שמעון בר יוחאי על הקשר בין עם ישראל לבין השבת‪.‬‬ ‫ס סנלמד את המדרש על רבי חנינא בן דוסא ואשתו‪.‬‬

‫קיּפניס — סיפור הכתוב בסגנון‬ ‫ס סנקרא את הסיפור "סוד החלה העגולה" מאת לֵ וין ְ‬ ‫סיפור בלשי‪.‬‬

‫ משוחחים ושרים‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪164‬‬

‫•במה שונה ומיוחדת השבת במשפחתכם משאר ימות השבוע?‬ ‫•אילו ממצוות השבת אתם מקיימים?‬ ‫• ֵאילו ִמזמירות השבת אהובות עליכם במיוחד?‬ ‫•אתם מוזמנים להתארגן בקבוצה ולהכין מופע זמירות שבת‪.‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫על המדרש‬ ‫קיימים שני סוגי מדרשים‪:‬‬ ‫"מדרשי אגדה" ‪ -‬כוללים סיפורים ומשלים שמחנכים להתנהגות טובה‬ ‫ויחסים טובים בין אדם לחברו‪ ,‬ובין אדם לאלוקים‪.‬‬ ‫"מדרשי הלכה" ‪ -‬מחברים בין הפסוקים הכתובים בתורה ובין ההלכה אותה‬ ‫אנו מקיימים‪ ,‬ומראים כיצד אנחנו לומדים מן הפסוקים את ההלכה‪.‬‬

‫לקראת הקריאה‬ ‫יֹוחאי‪ .‬מה אתם יֹודעים עליו?‬ ‫שתקראּו ָדרש ר' שמעֹון ַּבר ַ‬ ‫ְ‬ ‫המ ְד ָרש‬ ‫ •את ִ‬ ‫סּוּפר עליו ְּבעמּוד ‪ַּ 299‬ב ֵספר‪.‬‬ ‫המ ָ‬ ‫ • ִקראּו את ְ‬ ‫המ ְדרש‪.‬‬ ‫ •עתה ִקראּו את ִ‬

‫ּכְ נֶ ֶסת י ְִׂש ָר ֵאל ִהיא ֶּבן זּוגֵ ְך‬ ‫יֹוחאי‪:‬‬ ‫ָא ַמר ַר ִּבי ִׁש ְמעֹון ֶּבן ַ‬ ‫ֹלהים ֶאת יֹום ַה ְּׁש ִב ִיעי"‪.‬‬ ‫ּכָ תּוב‪" :‬וַ י ְָב ֵרְך ֱא ִ‬ ‫לָ ָּמה ֵּב ְרכֹו?‬ ‫ָא ְמ ָרה ַה ַּׁש ָּבת לִ ְפנֵ י ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא‪ִ :‬רּבֹונֹו ֶׁשל עֹולָ ם‪,‬‬ ‫לְ כֻ ּלָ ם יֵׁש ֶּבן זּוג וְ לִ י ֵאין ֶּבן זּוג!‬ ‫ָא ַמר לָ ּה ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא‪ּ :‬כְ נֶ ֶסת י ְִׂש ָר ֵאל ִהיא ֶּבן זּוגֵ ְך‪.‬‬ ‫וְ כֵ יוָ ן ֶׁש ָע ְמדּו י ְִׂש ָר ֵאל לִ ְפנֵ י ַהר ִסינַ י‪,‬‬ ‫ָא ַמר לָ ֶהם ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא‪ :‬זִ כְ רּו ַה ָּד ָבר ֶׁש ָא ַמ ְר ִּתי לַ ַּׁש ָּבת‪:‬‬ ‫ּכְ נֶ ֶסת י ְִׂש ָר ֵאל ִהיא ֶּבן זּוגֵ ְך‪,‬‬ ‫וְ זֶ הּו ַה ִּדּבּור‪' :‬זָ כֹור ֶאת יֹום ַה ַּׁש ָּבת לְ ַק ְּדׁשֹו'"‪.‬‬ ‫(מּתֹוְך‪ :‬בראשית רבה‪ָּ ,‬פ ָר ָׁשה יא‪ ,‬ח)‬ ‫ִ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ֶ .1‬ה ָחכם שואל ְש ֵאלה על ָּפסוק מהתורה‪.‬‬ ‫א‪ .‬מהו הפסוק?‬ ‫ב‪ .‬מה היא ַה ְש ֵאלה?‬

‫ְּכנֶ ֶסת ‪ִ -‬מלְ שֹון‬ ‫ּכֶ נֶ ס‪ ,‬האנשים בכנס‬ ‫מאּוחדים במטרה‬ ‫משותפת‪.‬‬ ‫ְּכנֶ ֶסת יִ ְׂש ָר ֵאל ‪-‬‬ ‫כינוי לעם ישראל‬ ‫ַה ְמכּונָ ס ומאוחד‬ ‫ִּבקדושה בזכות‬ ‫שמירת השבת‪.‬‬ ‫מדרש בראשית רבה‬ ‫(רבה ‪ -‬גדול בארמית)‬ ‫כולל מדרשי אגדה‬ ‫קדומים שנאמרו‬ ‫כפי הנראה לפני באי‬ ‫בתי הכנסת בארץ‬ ‫ישראל‪ .‬רוב הדרשות‬ ‫ב"בראשית רבה"‬ ‫מתקשרות לפסוקים‬ ‫מספר בראשית‪.‬‬ ‫המדרשים מוצאים‬ ‫בפסוקים השונים‬ ‫דברים שאינם כתובים‬ ‫בתורה במפורש‪.‬‬ ‫בתקופה מאוחרת‬ ‫יותר ערכו את‬ ‫המדרשים והעלו‬ ‫אותם על הכתב‪.‬‬

‫תבש ‪165‬‬

‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫ ‬

‫‪ .5‬‬

‫במה ֵּב ַרְך הקדוש ברוך הוא את השבת‪ ,‬לפי המדרש?‬ ‫"ּכנֶ ֶסת ישראל היא בן זוגֵ ך" במדרש‪.‬‬ ‫פעמיים חוזר המשפט ְ‬ ‫באיזה הקשר נאמר המשפט בכל פעם?‬ ‫ה' מצווה במעמד סיני על עם ישראל "זָ כֹור ֶאת יֹום ַה ַּׁש ָּבת לְ ַק ְּדׁשֹו"‪.‬‬ ‫למילה לְ ַק ֵּדׁש יש שני פירושים‪:‬‬ ‫א‪ .‬לעשותו שונה ומיוחד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לשון קידושין‪ ,‬כלומר ברית נישואין קדושה בין עם ישראל והשבת‪.‬‬ ‫איזה משני הפירושים מתאים לדעתכם למדרש? נמקו תשובתכם‪.‬‬ ‫המדרש ממשיל את היחסים בין עם ישראל ליום השבת ליחסים בין בני‬ ‫זוג‪ .‬כלומר הם מחוברים לָ נֶ ַצח וכל אחד עושה מעשים לטובת השני‪.‬‬ ‫מה עושה כל אחד למען השני?‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫הּכינויים שבהם ְמ ַכנִ ים ַה ֲחכמים ‑את אלוקים‪.‬‬ ‫וכתבו את שני ִ‬ ‫‪ִ .1‬מצאו ִ‬ ‫‪ .2‬בר יוחאי מכנה את אלוקים "ריּבֹונֹו של עולם"‪ ,‬כלומר אדון העולם‪.‬‬ ‫ (ריּבֹון — אדון‪ ,‬שליט ֶעליון)‪.‬‬ ‫האם אתם מכירים כינויים נוספים לאלוקים? כתבו‪.‬‬ ‫פּופה לשלטון זר‪ .‬יש לה‬ ‫‪ .3‬מדינה ריּבונית היא מדינה עצמאית שאינה ּכְ ָ‬ ‫ממשלה‪ ,‬בית נבחרים וצבא‪.‬‬ ‫ ַהשלימו את המשפטים בעזרת מחסן המילים‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫א‪ .‬מדינת ישראל היא מדינה עצמאית ו‬ ‫יחיד במרבית הארצות‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫ב‪ .‬בעבר המלך היה‬ ‫‪--‬‬‫‪ .3‬כאשר היוָ ונים כבשו את ארץ ישראל‪ ,‬המלך אנטיוכוס היה‬ ‫בארץ ישראל‪.‬‬ ‫מחסן מילים‪ִ :‬ריּבֹון ִריּבֹונּות ִריּבֹונִ ית‪.‬‬ ‫"ּכנֶ ֶסת יׂשראל" היא כינוי לעם ישראל‪.‬‬ ‫‪ . 4‬במדרש ְ‬ ‫בימינו משתמשים בצירוף הזה במשמעות נוספת‪ .‬מה היא?‬

‫ קוראים בקול רם‬ ‫ִקראו את המדרש בתפקידים‪ַ :‬ה ְמ ַס ֵּפר‪ ,‬השבת‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‪.‬‬

‫‪166‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫המדרש הבא מספר על רבי חנינא‪ .‬קראו את הידוע עליו‪:‬‬

‫התגֹורר ַּביִ שּוב "ערב"‬ ‫ֵ‬ ‫דֹוסא חי לפנֵ י ְּכ־‪ָ 2000‬שנים‪ .‬הוא‬ ‫ָ‬ ‫ַר ִּבי ֲחנִ ינא ֶּבן‬ ‫יֹוחנָ ן ֶּבן זַ ּכָ אי‪ .‬רבי חנינא היה מהחסידים‬ ‫ַּבגָ ליל התחתֹון‪ .‬היה תלמידֹו של ַר ִּבי ָ‬ ‫קּפידּו‬ ‫שה ִ‬ ‫שחיּו ְּביָ מים ְקדּומים‪ִּ .‬כינּו אֹותם "יִ ְר ֵאי ֵח ֵטא" (משּום ִ‬ ‫הראשֹונים ָ‬ ‫"אנשי ַמ ֲע ֶׂשה" (משּום שפעלּו למען העניים והסֹובלים‬ ‫ֵ‬ ‫המ ְצוֹות)‪ ,‬וְ גם‬ ‫לְ קיֵ ים את ִ‬ ‫וק ְרבה עמּוקה לְ בֹורא עֹולם‪.‬‬ ‫ברה)‪ .‬הם נהגּו להאריך ִּבתפילה ִמתוך אהבה ִ‬ ‫ַּב ֶח ָ‬ ‫מסת ֵּפק ַּבאכילת ֲחרּובים‬ ‫ַ‬ ‫ּומ ַס ּ ְפרים שהיה‬ ‫רבי חנינא בן דוסא היה עני מרּוד ְ‬ ‫מערב שבת עד ֶערב שבת‪.‬‬ ‫ֶ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬העתיקו רק משפטים שמתאימים לחסידים הראשונים‪:‬‬ ‫א‪ָ .‬היּו קרובים במחשבותיהם וברגשותיהם לה'‪.‬‬ ‫ב‪ָ .‬עזרו לַ סובלים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬וִ תרו על התפילות‪.‬‬ ‫ד‪ִ .‬הקפידו לקיים את כל המצוות‪.‬‬ ‫ה‪ֶ .‬האריכו בתפילה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מה למדתם מהקטע על ר' חנינא בן דוסא?‬ ‫מסּוּפר שרבי חנינא בן דוסא היה עני ָמרּוד כלומר ֲח ַסר כול‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫‪ .3‬‬ ‫"לצערנו‪ ,‬יש עניים ְמרּודים שמתקיימים ִמנדבות"‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫אפשר לומר למשל‪:‬‬ ‫כתבו גם אתם משפט והשתמשו ַּבצירוף המודגש‪.‬‬

‫תבש ‪167‬‬

‫רבי חנינא בן דוסא ואשתו‬ ‫א‪ַ .‬ה ְּׁש ֵכנָ ה ָה ָר ָעה‬ ‫ּדֹוסא ְרגִ ילָ ה לְ ַה ִּסיק ֶאת ַה ַּתּנּור‬ ‫ָּכל ֶע ֶרב ׁ ַש ָ ּבת ָהיְ ָתה ִא ׁ ְשּתֹו ׁ ֶשל ַר' ֲחנִ ינָ א ֶ ּבן ָ‬ ‫ּבּושה‪.‬‬ ‫וְ ֵה ִטילָ ה ּבֹו אּוד ָע ׁ ֵשן‪ִ ,1‬מּׁשּום ׁ ָ‬ ‫יֹוד ַעת ֲאנִ י ׁ ֶש ֵאין לָ ֶהם וְ ֹלא כְ לּום‪ֵ ,‬אלֵ ְך‬ ‫ָהיְ ָתה לָ ּה ׁ ְש ֵכנָ ה ָר ָעה‪ָ ,‬א ְמ ָרה‪ֲ :‬ה ֵרי ַ‬ ‫וְ ֶא ְר ֶאה ָּכל ָּכְך ַמהּו?‬ ‫[א ְׁשּתֹו‬ ‫ָהלְ ָכה וְ ָט ְפ ָחה ַעל ַה ֶ ּדלֶ ת‪ .‬נִ ְת ַ ּביְ ּ ׁ ָשה ִ‬ ‫ֶׁשל ַר ִּבי ֲחנִ ינָ א] וְ נִ ְכנְ ָסה לַ ֶח ֶדר‪.‬‬ ‫ּומ ְצ ָאה ַה ׁ ּ ְש ֵכנָ ה ֶאת ַה ַּתּנּור ָמלֵ א‬ ‫נַ ֲע ָשׂה לָ ּה נֵ ס ָ‬ ‫‪2‬‬ ‫ִּכ ָּכרֹות וְ ָה ֲע ֵר ָבה ְמלֵ ָאה ִע ָּסה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יאי ִמ ְר ֶ ּדה ‪,‬‬ ‫ָא ְמ ָרה לָ ּה‪ְ ּ :‬פלֹונִ ית‪ְ ּ ,‬פלֹונִ ית! ָה ִב ִ‬ ‫ׁ ֶש ּ ִפ ֵּתְך נִ ְת ָח ְרכָ ה‪.4‬‬ ‫ָא ְמ ָרה לָ ּה‪ַ :‬אף ֲאנִ י נִ ְכנַ ְס ִּתי לְ ָכְך‪.5‬‬ ‫ב‪ֶ .‬רגֶ ל ַהּזָ ָהב‬ ‫ימ ַתי ָאנּו ִמ ְצ ַט ֲע ִרים וְ הֹולְ כִ ים ָּכל ָּכְך?‬ ‫ָא ְמ ָרה לֹו ִא ׁ ְשּתֹו לְ ַר' ֲחנִ ינָ א‪ַ :‬עד ֵא ָ‬ ‫ּומה נַ ֲע ֶשׂה?‬ ‫ָא ַמר לָ ּה‪ָ :‬‬ ‫‪6‬‬ ‫יקים לֶ ָע ִתיד לָ בֹוא‪.‬‬ ‫ּטֹובה ַה ְ ּגנּוזָ ה לַ ַ ּצ ִ ּד ִ‬ ‫ָא ְמ ָרה לֹו‪ּ ַ :‬ב ֵ ּקׁש ַר ֲח ִמים ׁ ֶשיִ ּ ְּתנּו לְ ָך ָ ּד ָבר ִמן ַה ָ‬ ‫ִה ְת ּ ַפ ֵּלל וְ יָ ְצ ָאה ְּכ ִמין ּ ִפ ַּסת יָ ד וְ נָ ְתנָ ה לֹו ֶרגֶ ל ַא ַחת ׁ ֶשל ׁ ֻשלְ ַחן זָ ָהב‪.‬‬ ‫אֹוכלִ ים ַעל ׁ ֻשלְ ַחן זָ ָהב ׁ ֶשל ׁ ָשֹלש ַרגְ לַ יִ ם וְ ֵהם ַעל‬ ‫יקים ְ‬ ‫ָר ָאה ַ ּב ֲחלֹומֹו‪ֶ ׁ ,‬ש ָּכל ַה ַ ּצ ִ ּד ִ‬ ‫ׁ ֻשלְ ָחן ׁ ֶשל ׁ ְש ֵּתי ַרגְ לַ יִ ם‪.‬‬ ‫ֹאכל ַעל‬ ‫ֹאכלּו ַעל ׁ ֻשלְ ָחן ׁ ֶשל ׁ ָשֹלש ַרגְ לַ יִ ם‪ ,‬וְ ָאנּו נ ַ‬ ‫יקים י ְ‬ ‫נֹוח לָ ְך ׁ ֶש ָּכל ַה ַ ּצ ִ ּד ִ‬ ‫ָא ַמר לָ ּה‪ַ :‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ׁ ֻשלְ ָחן ׁ ֶש ִ ּנ ְּטלָ ה ַא ַחת ֵמ ַרגְ לָ יו?‬ ‫לּוה ִמ ְּמָך‪.‬‬ ‫ּומה נַ ֲע ֶשׂה? ִה ְת ּ ַפ ֵּלל וְ יִ ְּט ָ‬ ‫ָא ְמ ָרה לֹו‪ָ :‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לּוה‪.‬‬ ‫ִה ְת ּ ַפ ֵּלל ּונְ ָט ָ‬ ‫יֹותר ִמן ָה ִראׁשֹון‪,‬‬ ‫[ח ָכ ֵמינּו]‪ּ ָ :‬גדֹול ַה ֵ ּנס ָה ַא ֲחרֹון ֵ‬ ‫ׁ ָשנּו ֲ‬ ‫נֹוטלִ ים‪.‬‬ ‫נֹותנִ ים ֲא ָבל ֵאין ְ‬ ‫ׁ ֶש ָּכְך ְמ ֻק ָ ּבלִ ים ָאנּו‪ִ :‬מן ַה ׁ ּ ָש ַמיִ ם ְ‬ ‫אתר האגדה לפי התלמוד הבבלי‪ ,‬מסכת תענית‪ ,‬דף כד‪ ,‬עמוד ב ‪ -‬דף כה‪ ,‬עמוד א‪.‬‬

‫מעלָ ה ָע ָשן‪.‬‬ ‫גחלֶ ת ֲ‬ ‫אּוד ָע ֵשן‪ֶ - 1‬‬ ‫הּבצק‪.‬‬ ‫מתּפיחים ולָ ִשים את ָ‬ ‫ִ‬ ‫ָה ֲע ֵר ָבה‪ - 2‬הּכְ לי שּבֹו‬ ‫ִמ ְר ֶדה‪ּ - 3‬כְ לי שבעזרתֹו מֹוציאים את הלֶ חם מן התנּור‬ ‫להיׂש ֵרף‬ ‫ָ‬ ‫לחמך נֶ ְח ַרך‪ ,‬מתחיל‬ ‫ֵ‬ ‫ִפ ֵתְך נִ ְת ָח ְר ָכה‪- 4‬‬

‫‪168‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫נִ ְכנַ ְס ִתי ְל ָכְך‪ - 5‬נכנסתי ּכְ ֵדי להביא את ַה ִמ ְר ֶדה‬ ‫ַהגְ נּוזָ ה‪ - 6‬השמּורה ֵהיטב‬ ‫נִ ְט ָלה‪ - 7‬נִ לְ קחה‬ ‫לּוה‪ - 8‬נטלּו אֹותה‪ ,‬לקחּו אֹותה‬ ‫נְ ָט ָ‬

‫ מדברים על זה‬ ‫ואילו מחשבות הוא עורר בכם המדרש?‬ ‫קראו את המדרש‪ֵ .‬אילו רגָ שות ֵ‬ ‫ַס ְּפרו זה לזה‪.‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫המדרש מחולק לתמונות‪:‬‬ ‫תמונה ראשונה ‪ -‬המשפחה הענייה (שורות ‪)1-2‬‬ ‫שממנּו‬ ‫המשּפט ִ‬ ‫ָ‬ ‫מש ַּפחת רבי חנינא היתה ֲענִ יָ יה מאוד‪ַ .‬ה ֲעתיקּו את‬ ‫‪ .1‬א‪ְ .‬‬ ‫ לֹומדים על כך‪.‬‬ ‫לא ֶשת רבי חנינא לא היה עם מה להכין את סעּודֹות השבת‪ ,‬מדּוע‬ ‫ ב‪ֵ .‬‬ ‫הא ִפיָ יה?‬ ‫ בכל זאת הדליקה את תנּור ֲ‬ ‫תמונה שנייה ‪ -‬השכנה הרעה (שורות ‪ 3‬עד ‪)6‬‬ ‫הש ֵכנה ַּבתֹואר ָ"ר ָעה"?‬ ‫סּפר את ְ‬ ‫המ ֵ‬ ‫‪ .2‬מדּוע מכנֶ ה ְ‬ ‫הש ֵכנה‬ ‫‪ .3‬על מה ְמעידה התנהגּותה של ֵא ֶשת רבי חנינא כאשר נכנסה ְ‬ ‫לביתה?‬ ‫ֵ‬ ‫תמונה שלישית ‪ -‬הנס (שורות ‪ 4‬עד ‪)7‬‬ ‫‪ֵּ .4‬כיצד ניצלה ֵא ֶשת רבי חנינא מהּבּושה?‬ ‫סּבירה ֵא ֶשת רבי חנינא לַ ְש ֵכנה הרעה את סיבת כניסתה‬ ‫ ּכיצד ִה ִ‬ ‫‪ .5‬א‪ֵ .‬‬ ‫ַה ְמהירה לַ ֶחדר?‬ ‫ב‪ַ .‬ש ֲערּו‪ ,‬מדּוע לא אמרה ֵא ֶשת רבי חנינא לַ ְשכֵ נה את הסיבה‬ ‫האמיתית לִ ְכניסתה אל ַה ֶחדר?‬ ‫תמונה רביעית ‪ -‬דו־שיח בין ר' חנינא ואשתו (שורות ‪ 12‬עד ‪)14‬‬ ‫‪ .6‬על מה התלוננה אשת רבי חנינא לפני בעלה?‬ ‫‪ .7‬מה הציעה אשת רבי חנינא כדי לפתור את בעייתם?‬ ‫‪ .8‬לפי מה מהמסופר אפשר ללמוד שרבי חנינא הוא צדיק בעינֵ י הקדוש‬ ‫ברוך הוא?‬ ‫תמונה חמישית ‪ -‬החלום שחלם רבי חנינא (שורות ‪ 17‬עד ‪)20‬‬ ‫‪ .9‬א‪ .‬מה חלם רבי חנינא?‬ ‫ב‪ .‬הסבירו את ֵּפ ֶׁשר חלומו לפי הבנתכם‪.‬‬

‫תבש ‪169‬‬

‫‪ .10‬א‪ .‬לפי מה מהמסופר אפשר ללמוד על גְ דּולתה של אשת רבי חנינא?‬ ‫הרגֶ ל? במה זכו?‬ ‫ב‪ .‬מה הפסידו רבי חנינא ואשתו כאשר החזירו את ֶ‬ ‫תמונה שישית ‪ -‬הנס השני (שורות ‪ 18‬עד ‪)20‬‬ ‫‪ .11‬מהם שני הניסים שנעשו לרבי חנינא ולאשתו בחלק השני של המדרש?‬ ‫א‪ .‬מדוע חשבו החכמים שהנֵ ס הראשון גדול מהנס השני?‬ ‫נֹותנִ ים" ‪ּ .‬כִ תבו יותר מדוגמה‬ ‫"מן ַה ָּׁש ַמיִ ם ְ‬ ‫ב‪ .‬במשפט האחרון כתוב‪ִ :‬‬ ‫אחת על המתנות שהקדוש ברוך הוא נותן לנו‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫להיחשב לִ ְשכֵ נה טֹובה?‬ ‫השכֵ נה הרעה לעשות‪ּ ,‬כְ די ֵ‬ ‫‪ . 1‬מה לדעתכם‪ ,‬היה על ְ‬ ‫‪ .2‬מה לדעתכם רצו חכמינו ללמד אותנו כשסיפרו את המדרש?‬

‫ קוראים בקול רם‬ ‫המסּפר‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫המ ְדרש‪ :‬שֹומעים את קֹולֹותיהם של ארבע דמּויֹות‪:‬‬ ‫לקי ִ‬ ‫ִּבשנֵ י ֶח ֵ‬ ‫הש ֵכנה‪ֵ ,‬א ֶשת רבי חנינא וחנינא‪ִ .‬ה ְתחלקּו לקבּוצֹות‪ .‬בכל קבּוצה ארבעה‬ ‫ְ‬ ‫תלמידים‪ַ .‬חלקּו ֵּביניכם את התפקידים‪ִ .‬קראּו ְּב ַדיְ יקנּות ְּוב ַהנְ גָ נָ ה מתאימה‬ ‫המ ְדרש ְּכאילּו אתם ַׂש ְחקנים‪.‬‬ ‫את ִ‬ ‫ּולהחליף תפקידים‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫תּוכלּו לקרֹוא ֵשנית‬

‫ כותבים במחברת או מקלידים במחשב‬ ‫ַּב ֲחרּו וְ ִּכתבו על אחד מהנוׂשאים האלה‪:‬‬ ‫יה של ֵא ֶׁשת רבי חנינא‪ .‬תּוכלּו להרחיב ולהֹוסיף‬ ‫המ ְדרש ִמ ִּפ ָ‬ ‫‪ִּ .1‬כתבו את ִ‬ ‫ְּפ ָרטים ִמ ִדמיֹונכם‪ֲ ,‬אבל ַאל ְתשנּו את העלילה‪.‬‬ ‫לדוגמה במשפט‪ :‬הדלקתי את התנור ביום שישי אף שלא היה קמח‬ ‫לאפיַ ית ַחלות לשבת‪ִ .‬לבי כאב ועיני מלאו דמעות‪...‬‬ ‫ִ‬ ‫בבית‬ ‫המשפטים המודגשים הם דוגמה להרחבה שאינה כתובה במדרש‪.‬‬ ‫‪ָּ .2‬כתוב שרבי חנינא בן דוסא ִּביקש רחמים‪ּ ,‬כְ לֹומר התפלל‪ִ .‬ח ְשבּו מה‬ ‫אמר ִּבתפילתֹו הראשֹונה וְ ִּכתבו אֹותה‪.‬‬

‫‪170‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫ושם תֹואר‬ ‫ֵה"א ַהיִ ידּוע ְּב ֵצירוף ֵשם ֶע ֶצם ֵ‬ ‫"ה ְשכֵ נָ ה ָר ָעה"?‬ ‫"ה ְשכֵ נָ ה ָה ָר ָעה" לְ ֵבין ָה ֲאמירה ַ‬ ‫ִחשבּו מה ההבדל ֵּבין ָה ֲאמירה‪ַ :‬‬ ‫מש ֵתי האמירֹות אפשר לָ ִׂשים נקּודה?‬ ‫אחרי איזֹו ְ‬ ‫קראו את הכתוב במסגרת‪ֵ .‬‬ ‫הש ֵכנה הרעה גָ רה ְּב ַבית‬ ‫למ ָשל‪ְ :‬‬ ‫משּפט‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫הש ֵכנה הרעה היא ֲאמירה ְּבתֹוך‬ ‫ְ‬ ‫משּפט ִּבפנֵ י עצמֹו‬ ‫ָ‬ ‫"הש ֵכנה ָר ָעה" היא‬ ‫ְ‬ ‫מפֹואר‪ .‬לעּומת זאת ָה ֲאמירה‬ ‫אחריה‪.‬‬ ‫וְ אפשר לָ ִׂשים נקּודה ֲ‬ ‫משּפט‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫יּודע לפנֵ ינּו‬ ‫ושם ַהתֹואר אינֹו ְמ ָ‬ ‫יּודע ֵ‬ ‫השם ְמ ָ‬ ‫ְּבמילים ֲאחרֹות‪ַּ ,‬כאשר ֵ‬

‫משּפטים ֶשלְ ַהלָ ן‪ .‬לפנֵ י שתכתבו‬ ‫ָ‬ ‫שּב ַמ ְח ַסן המילים ַּב‬ ‫‪ַ .1‬שּבצּו את המילים ְ‬ ‫ידּוע‪.‬‬ ‫ידּוע ּומתי הוא יֹופיע ללא יִ ַ‬ ‫ִחשבּו מתי יֹופיע ֵשם התֹואר עם ֵה"א ַהיִ ַ‬ ‫א‪ .‬אשתֹו של ר' חנינא בן דֹוסא היתה רגילה להסיק את התנּור כל ֶערב‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫אמרה‪ֲ :‬ה ֵרי יודעת אני שאין להם וְ לא כְ לּום‪.‬‬ ‫הש ֵכנה‬ ‫ב‪ְ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הּבית‬ ‫ונכנסה אל ַ‬ ‫וט ְפחה על ֶדלת‬ ‫ג‪ .‬הלכה ָ‬ ‫לַ ַצדיקים לֶ עתיד‬ ‫ד‪ַּ .‬ב ֵקש רחמים ֶשיִ יתנּו לְ ָך ָד ָבר מן הטֹובה‬ ‫לָ בֹוא‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫היה גָ דול מהנֵ ס‬ ‫ה‪ַ .‬הנֵ ס‬ ‫זָ ָכה ותפילתֹו נֶ ֶענְ ָתה‪.‬‬ ‫ו‪ .‬רבי חנינא‬ ‫נעזרה ְּבמקל ֲהלִ יכה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬אישה‬ ‫‪.‬‬ ‫ח‪ַ .‬ה ַּמלְ ָּכה‬ ‫מחסן מילים‪ :‬ראשֹון זָ ֵקן‬ ‫אחרֹון‬

‫רעה‬ ‫ברזל‬

‫גָ נּוז‬ ‫ֵעץ‬

‫ַצדיק‬

‫יפה‬

‫"ּפלֹונִ ית"‪.‬‬ ‫וה ֲעתיקּו את ֵּפירּוש המילה‪ְ :‬‬ ‫‪ִ .2‬מצאּו ַּבמילֹון ַ‬ ‫"הלְ כָ ה וְ ָט ְפ ָחה ַעל ַה ֶ ּדלֶ ת"?‬ ‫משּפט‪ָ :‬‬ ‫ָ‬ ‫המּודגשת ַּב‬ ‫ְ‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬מה ֵּפירּוש המילה‬ ‫סּבירּו זה לזה לפי מה ֵה ַבנתם‪.‬‬ ‫ַה ִ‬ ‫הקשר ֵּבין המילים האלה‪ָ :‬ט ַפח; ֵה ִקיׁש; ָד ַפק?‬ ‫ב‪ .‬מה ֶ‬

‫תבש ‪171‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ •כיצד רומזת כותרת הסיפור שבסיפור מסופר על תעלומה?‬

‫סוד החלה העגולה ‪/‬‬

‫קיּפניס‬ ‫לֵ וין ְ‬

‫א‪.‬‬ ‫ּובערבי חגים היתה דופקת על דלתנו אישה ישישה‬ ‫ֵ‬ ‫טּובי מספר‪ :‬בערבי שבתות‬ ‫אחת כשהיא ְשעּונה על מקלּה וׂשק גדול על ִשכמּה‪ִ .‬אמי היתה פונה אלי‬ ‫ואומרת‪" ,‬לֵ ְך‪ ,‬טּובי‪ ,‬ותן לה את ַה ַחלה שלה העגולה‪".‬‬ ‫שורה של חלות שבת היתה מסודרת במזנון‪ַּ ,‬ובקצה — חלה אחת עגולה‪,‬‬ ‫שהיתה שמורה בשביל הישישה‪.‬‬ ‫ְּפעמים הייתי מסתכל בחלון‪ִּ ,‬ובראותי את הישישה מתקרבת ּובאה‪ ,‬לא חיכיתי‬ ‫עד שתדפוק‪ ,‬והייתי יוצא לקראתה עם החלה ביד‪ .‬הישישה היתה נוטלת את‬ ‫החלה‪ׂ ,‬שמה בׂשקה ואומרת‪" :‬תודה‪ ,‬ילד טוב!" מפשילה את השק על ִשכמה‬ ‫שכננו‪.‬‬ ‫ּומסתלקת‪ .‬ראיתי שהיא דופקת על דלת ֵ‬ ‫"עניָ יה‪ ",‬חשבתי‪" ,‬אין לה חלה לשבת‪ .‬אפשר יש לה בבית בעל זקן‪ ,‬או בן‬ ‫חולה‪ ,‬אולי נכדים יתומים‪"...‬‬ ‫לאמי‪:‬‬ ‫שחתי פעם ִ‬ ‫כסדרה בכל ערב שבת וחג‪ ,‬לא יעצור אותה הגשם בסתיו‪ ,‬והקור‬ ‫"ישישה זו ִ‬ ‫בחורף‪ ,‬ולא השרב הגדול בקיץ‪"...‬‬ ‫ענתה לי אמי‪" ,‬בוודאי נִ ְצ ֶר ֶכת היא‪ ,‬המסכנה!"‬ ‫ופעם‪ ,‬בערב שבת אחד‪ ,‬רצתי לקראתה והושטתי לה את החלה העגולה‪.‬‬ ‫נטלה הישישה את החלה ואמרה להכניסה אל תוך ׂשקה — ולא יכלה‪ ,‬כי היה‬ ‫השק מלא חלות עד ֶא ֶפס מקום‪.‬‬ ‫היא הציצה אלי‪ ,‬חיוך רחב התפשט על פניה‪ ,‬ועיניה הקטנות זהרו מאוד‪.‬‬ ‫"ת ֲאריך ימים‪ ,‬ילד טוב!" אמרה‪ ,‬החזירה את השק על שכמה ואת החלה שלי‬ ‫ַ‬ ‫ׂשמה תחת בית שחייה ונֶ ְח ְּפזָ ה ללכת‪.‬‬ ‫היא לא דפקה עוד על דלת שכננו ועל שום דלת אחרת‪ ,‬היא פנתה והלכה ישר‬ ‫בכיוון הרחוב הארוך‪ .‬לאחר שהתרחקה‪ ,‬עמדתי על מקומי ותמהתי‪" :‬למה‬ ‫ישה זו כל כך הרבה חלות?" שק מלא‪ ...‬הן דין חמש־שש חלות בשביל‬ ‫יש ָ‬ ‫לה לִ ִ‬ ‫השבת‪ :‬אין זאת שלְ הּוטים הם לאכול חלות סֹולֶ ת לבנות כל ימי השבוע‪...‬‬ ‫ואולי היא מוכרת את החלות‪"...‬‬

‫‪172‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ב‪.‬‬ ‫תעׂשה ַּבׂשק גדול זה המלא‬ ‫ֶ‬ ‫החלטתי מתוך סקרנות ללכת אחריה ולראות מה‬ ‫יה‪ ,‬אך נעצרתי במרחק־מה אחריה‪ ,‬למען לא‬ ‫חלות‪ ...‬רצתי‪ ,‬כמעט ִהׂשגְ ִת ָ‬ ‫עוקב אחריה‪.‬‬ ‫תרגיש בי‪ ,‬שאני ֵ‬ ‫הישישה עברה ֵמרחוב לִ רחוב‪ .‬רחובות אחדים‪ ,‬והיא מתכופפת מאוד ממשא‬ ‫הׂשק המלא‪ .‬מפעם לפעם עמדה לָ פּוש מעט‪ ,‬ואז הייתי ממהר להסתתר‬ ‫ַ‬ ‫בפינת בית או מאחורי גדר‪ .‬באותה שעה ִהרהרתי‪" :‬האם לא טוב יותר לעזור‬ ‫לׂשאת את השק?‪"...‬‬ ‫לה ֵ‬ ‫לפ ְרוָ ור שמחוץ לעיר‪ ,‬אל השכונה הבנויה‬ ‫והישישה הלכה והלכה‪ ,‬עד שהגיעה ַ‬ ‫והטילה פנימה‬ ‫צריפי עץ ּופח‪ .‬היא קרבה לצריף אחד‪ ,‬פתחה לאט את דלתו ֵ‬ ‫ֵ‬

‫תבש ‪173‬‬

‫חלה אחת; קרבה לצריף אחר והטילה שתי חלות; כך הלכה מצריף לצריף‪.‬‬ ‫וׂשמה את‬ ‫יש שדילגה על צריפים אחדים‪ .‬היה צריף שדלתו היתה נעולה ָ‬ ‫החלה על ֶא ֵדן החלון בחוץ‪.‬‬ ‫גמרה לחלק את החלות‪ ,‬קיפלה את השק הריק‪ ,‬שמה על כתפה וחזרה‬ ‫זקּופת קומה‪ .‬מעשה טוב זה של הישישה נגע עד לבי‪ ,‬והוא ִהּכַ נִ י על אשר‬ ‫ַ‬ ‫והרהרתי בדבר‪.‬‬ ‫חשדתי בה‪ .‬נעמדתי בקרן הרחוב ִ‬ ‫פתאום — הנה יד נגעה בי‪ ,‬ונחרדתי‪ .‬לְ ָפנַ י עמדה הישישה‪ ,‬והיא כאילו זועפת‪,‬‬ ‫אך מחייכת‪.‬‬ ‫הׂשק לביתי‪ ,‬לא הרחק מכאן‪.‬‬ ‫"עזֹור נא לי לשאת את ַ‬ ‫"עייפתי‪ ,‬בני!" אמרה‪ֲ .‬‬ ‫אמנם הׂשק ֵריק‪ ,‬אך יש שׂשק ֵריק כבד ִמׂשק מלא‪"...‬‬ ‫והיא הורידה את השק מעל כתפה ונתנה לידי‪ .‬אני ֶה ְא ַדמתי‪ ,‬אך נטלתי את‬ ‫לצדה‪ .‬הישישה מוסיפה לדבר אלי מבלי להציץ בפני‪.‬‬ ‫דּומם ִ‬ ‫הׂשק והלכתי ָ‬ ‫וית לראות את מעונות העניים‪ ...‬כן‪ ,‬כן‪ִ .‬מ ְצוָ וה‬ ‫"דרך ארוכה עשית‪ ,‬בני‪ִ ...‬ה ְת ַאוֵ ָ‬ ‫גדולה לתמוך בעניים‪ .‬כל ימי השבוע הם מסתפקים בפת ֲח ֵר ָבה ּושחורה‪.‬‬ ‫יטעמו לפחות בשבת פרוסת חלה לבנה — והיה להם לעונֶ ג שבת!"‬ ‫מכאוביהם‪ ,‬עד שהיגענו‬ ‫ֵ‬ ‫וכל הדרך סיפרה לי על גָ ֵרי הצריפים‪ ,‬על עניים ועל‬ ‫ּופניתי ללכת‪.‬‬ ‫לצריפה המרּוחק‪ ,‬המוקף גינה קטנה‪ .‬הושטתי לה את הׂשק ָ‬ ‫תנוח‪ "...‬לא יכולתי‬ ‫ַ‬ ‫"חּכה רגע‪ ",‬אמרה לי‪" ,‬הלוא תיכנס‪ִ ,‬תראה את ֵהיכלִ י‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫להשיב פניה ֵר ָיקם ונכנסתי‪.‬‬ ‫הצריף היה נקי ּומסודר‪ .‬וילון צבעוני פרוׂש על החלון‪ ,‬מפה לבנה מכסה את‬ ‫השולחן‪ ,‬על הקירות תצלומים רבים של מבוגרים וִ ילָ דים‪.‬‬ ‫המנֹוח‪ ".‬היא מראה באצבעה על תמונה גדולה אחת ומסבירה‪:‬‬ ‫"זהו בעלי ָ‬ ‫"איש יקר היה‪ ...‬ואלה ָּבנַ י ובנותי‪ּ ,‬ונְ ָכ ַדי — כולם ַּב ֶמרחקים‪ ,‬ואני ערירית‪"...‬‬ ‫היא ִהגישה לי ָרקיק‪" .‬אכול‪ ,‬בני‪ ,‬וְ יֶ ֶע ַרב לך‪ ,‬ממאפה תנורי הוא‪".‬‬ ‫"ע ֵרב מאוד!"‬ ‫נגסתי ואמרתי‪ָ ,‬‬ ‫ַקו של אושר נמתח על ּפניה‪ֵ ,‬הניפה אצבעה למּולי ואיימה כאילו "אבל‪ ,‬בני‪,‬‬ ‫נעׂשית ַּב ֵסתר‪...‬‬ ‫ֵ‬ ‫המצווה אם היא‬ ‫תסּפר לאיש ִמכול אשר ראית‪ ,‬חשובה ִ‬ ‫ֵ‬ ‫אל‬ ‫ועתה אוץ־רוץ הביתה‪ִ ,‬אמך תדאג לך!"‬ ‫פרדה‪ .‬היא ליוותנִ י עד שער הגינה‪ .‬נׂשאתי את רגלי ורצתי‪.‬‬ ‫הושטתי לה יד לִ ֵ‬ ‫את הסוד שמרתי ימים רבים‪.‬‬

‫‪174‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫משתפים ומגיבים‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫להשת ַתף ַּב ֲחוָ ויָ ה שעברה על טובי‪ ,‬מדוע?‬ ‫ַ‬ ‫•האם הייתם רוצים‬ ‫•טובי למד דברים שלא ידע ֲעלֵ יהם כאשר ִ"ריגֵ ל" אחרי ַהזְ ֵקנה‪.‬‬ ‫והגִ יבו זה לְ ִדברי זה‪.‬‬ ‫האם גם אתם לְ ַמ ְד ֶתם? ׂשוחחו על הסיפור ָ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫חלק א‬ ‫המס ֵּפר?‬ ‫ַ‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬מי הוא‬ ‫ ב‪ .‬מי הן הדמּויות ַּבסיפור?‬ ‫מתר ֶח ֶשת העלילה?‬ ‫ַ‬ ‫באילו מקומות‬ ‫‪ֵ .2‬‬ ‫‪ .3‬מדוע עוררה התנהגות הישישה את סקרנּותו של טובי?‬ ‫חלק ב‬ ‫זהר טובי לא‬ ‫‪ .1‬קראו את ‪ 7‬השורות הראשונות של חלק ב‪ .‬כיצד נִ ָ‬ ‫להתגלות?‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬מצאו שני משפטים בעמוד ‪ 174‬שאפשר ללמוד מהם שטובי מרגיש‬ ‫הזקנה והעתיקו‪.‬‬ ‫עוקב אחרי ֵ‬ ‫ַא ְש ָמה ּומבוכה על שהוא ֵ‬ ‫ ב‪ .‬מדוע הצטער טובי על שחשד ַּבזְ קנה?‬ ‫להניח שהישישה מבינה מדוע טובי הולך אחריה‪ .‬אבל בשיחתה‬ ‫ַ‬ ‫‪ .3‬אפשר‬ ‫סּבר אחר‪ .‬שערו והסבירו מדוע‪.‬‬ ‫איתו היא נותנת לכך ֶה ֵ‬ ‫בחרו וענו על ‪ 4‬או ‪:5‬‬ ‫נעׂשית ַּב ֵסתר"‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫המצווה אם היא‬ ‫‪ .4‬הזקנה אומרת לַ ילד‪" :‬חשּובה ִ‬ ‫ממי צריך להסתיר? מדוע?‬ ‫"מ ָּתן ְּב ֵס ֶתר" והסבירו מדוע שמר טובי את‬ ‫‪ .5‬א‪ָּ .‬בררו ַּבמילון מה פירוש‪ַ :‬‬ ‫סודּה של הזקנה ימים רבים?‬ ‫ב‪ .‬שאלו בני משפחה מבוגרים על מקרים של מתן בסתר בימינו שהם‬ ‫יודעים עליהם‪ .‬כתבו אותם וְ ַס ְּפרּו לַ כיתה‪.‬‬

‫ כותבים במחברת או מקלידים במחשב‬ ‫וכתבו סיפור על תעלומה הכולל מעקב של דמות אחת אחרי‬ ‫דמיינו ִ‬ ‫דמות אחרת לפי ֶדגם הסיפור שקראתם‪.‬‬

‫תבש ‪175‬‬

‫הדרכה לכתיבת סיפור הכולל מעקב של דמות אחת אחרי דמות אחרת‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ּכֹות ֶרת‪.‬‬ ‫•לכל סיפור יש ֶ‬ ‫•על כותרת הסיפור כדאי להחליט רק אחרי שמסיימים את ְּכתיבתו‪.‬‬ ‫•לכל סיפור יש פתיחה שבה כותבים‪:‬‬ ‫מתר ֵחש הסיפור?‬ ‫ַ‬ ‫— מתי‬ ‫— היכן הוא מתרחש?‬ ‫— מי הן הדמויות המשתתפות בסיפור?‬ ‫השתלשלות העלילה‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫•בחלק השני של הסיפור ְמגֹולְ לִ ים ּומספרים את‬ ‫•החליטו‪ ,‬כיצד יופתע העוקב?‬ ‫•כל סיפור צריך סוף‪ .‬בחלק השלישי מספרים כיצד הסתיים האירוע או‬ ‫האירועים שבסיפור‪.‬‬

‫לפני הכתיבה‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫מהּבית? אולי ְדמּות‬ ‫ַ‬ ‫התעלומה‪ ,‬אולי ֵח ֶפץ יקר שנֶ עלם‬ ‫ֲ‬ ‫•החליטו מה תהיה‬ ‫יה מעוררים חשד וכדומה‪.‬‬ ‫ומעׂש ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ִמסתורית שעברה לגור ִּב ְשכֵ נותכם‬ ‫לבצ ַע ַמ ֲעקב?‬ ‫•מדוע מרגישה הדמות צורך ֵ‬ ‫•מי יהיו העוקבים?‬ ‫•מה התגלה ִּבזמן המעקב?‬ ‫•כיצד נפתרה התעלומה?‬ ‫לסּפר את הסיפור מפי הדמות החוקרת‬ ‫ֵ‬ ‫•ׂשוחחו ַּבמליאה‪ :‬אפשר לבחור‬ ‫שעוקב‬ ‫ֵ‬ ‫את התעלומה‪ ,‬מפי הדמות שאחריה עוקבים או מפי מישהו‬ ‫משת ֵתף בהם‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫אחרי האירועים‪ ,‬אך לא‬ ‫הסּבירו מדוע?‬ ‫ִ‬ ‫— האם סיּפוריהם יהיו שונים? אם כן‬

‫אחרי הכתיבה‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪176‬‬

‫וש ְּפרו לפי ההצעות שקיבלתם והן מצאו חן‬ ‫•קראו את הסיפור לחבריכם ַ‬ ‫בעיניכם‪.‬‬ ‫•לאחר שתיקנתם והוספתם‪ ,‬הכניסו את עבודתכם לתלקיט‪ַ ,‬הגישו‬ ‫למורה ותקנּו לפי הצעותיה‪.‬‬ ‫ּולשּבץ בו את אוסף הסיפורים שכתבתם‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫•תוכלו להכין אלבום כיתתי‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫מֹוע ָדי‬ ‫ֵא ֶּלה ֵהם ֲ‬

‫מֹוע ָדי‪*"...‬‬ ‫ר‪ּ-‬ת ְק ְראּו א ָֹתם ִמ ְק ָר ֵאי ק ֶֹדׁש‪ֵ ,‬אּלֶ ה ֵהם ֲ‬ ‫"מֹוע ֵדי ה׳ ֲא ֶׁש ִ‬ ‫ֲ‬ ‫(ויקרא פרק כג‪ ,‬פסוק ב)‬ ‫ מֹועד ‪ -‬זמן קבוע‪ ,‬חג‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫*‬ ‫מֹוע ָדי ‪ -‬אלה החגים שלי‪ ,‬בא להדגיש שהחגים נקבעו על ידי אלוקים‪.‬‬ ‫ֲ‬ ‫ֵא ֶּלה ֵהם‬ ‫אספת עם לרגל החג הקדוש‪.‬‬ ‫ִמ ְק ָר ֵאי ק ֶֹדׁש ‪ -‬קריאה והכרזה בכל רחבי הארץ לַ ֵ‬ ‫רש"י אומר ‪" :‬נכלל בזה אכילה ושתייה ּולבוש‪ ,‬ותפילה והזכרת היום"‪.‬‬

‫ֵה הֶלֵא ‪177‬‬ ‫ּ‬ ‫ומ ‬ ‫דֲע ם‬ ‫ֹ‬

‫ראש השנה‬

‫"ּובח ֶֹדׁש ַה ְּׁש ִב ִיעי ְּב ֶא ָחד לַ ח ֶֹדׁש ִמ ְק ָרא ק ֶֹדׁש יִ ְהיֶ ה לָ כֶ ם‪ּ .‬כָ ל ְמלֶ אכֶ ת ֲעב ָֹדה‬ ‫ַ‬ ‫רּועה‪ ,‬יִ ְהיֶ ה לָ כֶ ם"*‪.‬‬ ‫ֹלא ַת ֲעׂשּו‪ .‬יֹום ְּת ָ‬ ‫(במדבר פרק כט‪ ,‬פסוק א)‬

‫יעי ‪ -‬ניסן הוא החודש הראשון לפי הספירה בתורה‪ ,‬ולכן תשרי הוא החודש השביעי‪.‬‬ ‫* ַ בח ֶֹדׁש ַה ְּׁש ִב ִ‬ ‫רּועה ‪ -‬יום שבו תוקעים בשופר‪.‬‬ ‫יֹום ְּת ָ‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫ס סנלמד מה כתוב על ראש השנה בתורה ונבין איזו משמעות נוספה לחג במשך הדורות‪.‬‬ ‫ס סנקרא את הסיפור "בזכות צנצנת דבש" מאת דוד כהן‪.‬‬ ‫ס סנלמד את הפיוט "היום תאמצנו"‪.‬‬

‫יח‬ ‫לשון וָ ִׂש ַ‬ ‫("שכֵ נֵ נּו") או בשתי מילים‪"( :‬השכן שלנו")‪.‬‬ ‫ס סנלמד שאפשר לציֵ ין שייכות במילה אחת ְ‬ ‫ס סנכיר פעלים המציינים הדדיות‪.‬‬

‫‪178‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לֹוׁשה ְס ָפ ִרים נִ ְפ ָּת ִחים ְּברֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה‬ ‫ְׁש ָ‬ ‫לֹוׁשה ְס ָפ ִרים נִ ְפ ָּת ִחים ְּברֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה‪:‬‬ ‫יֹוחנָ ן‪ְׁ :‬ש ָ‬ ‫"א ַמר ַר ִּבי ָ‬ ‫ָ‬ ‫מּורים‪ ,‬וְ ֶא ָחד ֶשל ֵּבינֹונִ ִּיים‪.‬‬ ‫מּורים‪ ,‬וְ ֶא ָחד ֶשל ַצ ִּד ִיקים ּגְ ִ‬ ‫ֶא ָחד ֶשׁל ְר ָׁש ִעים ּגְ ִ‬ ‫מּורים ‪ -‬נִ כְ ָּת ִבים וְ נֶ ְח ָּת ִמים לְ ַאלְ ָּתר לְ ַח ִיּים‪.‬‬ ‫ַצ ִּד ִיקים ּגְ ִ‬ ‫מּורים – נִ כְ ָּת ִבים וְ נֶ ְח ָּת ִמים לְ ַאלְ ָּתר לְ ִמ ָיתה‪,‬‬ ‫ְר ָׁש ִעים ּגְ ִ‬ ‫ּפּורים‪.‬‬ ‫עֹומ ִדים ֵמרֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה וְ ַעד יֹום ַהּכִ ִ‬ ‫ֵּבינֹונִ ִּיים – ְּתלּויִים וְ ְ‬ ‫זָ כּו – נִ כְ ָּת ִבים לְ ַח ִיּים‪ֹ .‬לא זָ כּו – נִ כְ ָּת ִבים לְ ִמ ָיתה‪".‬‬ ‫(מ ֶּסכֶ ת רֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה‪ ,‬ט"ז ע'ב)‬ ‫ַ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬ר' יוחנן כותב על שלוש קבוצות בני אדם‪ .‬כתבו את שמותיהן‪.‬‬ ‫שּוב ְתכם‪.‬‬ ‫‪ .2‬לאיזֹו קבּוצה ַשיָ יכים לפי דעתכם‪ ,‬רֹוב ְּבנֵ י האדם? נַ ְמקּו ְת ַ‬ ‫הקדֹוש ָּברּוך הוא הּוא ֵאל ַרחּום וְ ַחנּון‪ֵּ .‬כיצד בא הדבר לִ ֵידי ִּביטוי ַּבקטע?‬ ‫‪ָ .3‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫"צדיק גָ מּור" ועל ָ"ר ָשע גָ מּור"‪.‬‬ ‫מדּוּבר על ַ‬ ‫ָ‬ ‫‪ַּ .1‬ב ִמדרש‬ ‫העתיקו רק את הפירוש המתאים למילה "גָ מּור" לפי הקשרה‪.‬‬ ‫(סלֶ נְ ג)‬ ‫מחּוסל‪ָ ,‬אבּוד ְ‬ ‫ָ‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫עׂשיָ יתו‬ ‫א‪ .‬מושלם שנגמרה ִ‬ ‫ּכֹוח (סלנג)‬ ‫ד‪ .‬עיֵ יף ְמאוד‪ֲ ,‬ח ַסר ַ‬ ‫ג‪ .‬מּוחלט‪ ,‬לְ גַ ְמ ֵרי ‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬חפׂשו את המילה "לְ ַאלְ ַּתר" בקטע ממסכת ראש השנה‪ ,‬והסבירו‬ ‫אותה לפי הבנתכם‪ .‬עתה ִּבדקו ַּבמילון שפירשתם ִּבמדויק‪.‬‬ ‫לש ֵּבץ ּבֹו את המילה "לְ ַאלְ ָּתר"‪.‬‬ ‫משּפט שאפשר ַ‬ ‫ָ‬ ‫ב‪ַ .‬הציעּו‬ ‫‪ִ .3‬קראו את השורה החמישית‪.‬‬ ‫סּבירו זה לזה לפי מה‬ ‫עֹומ ִדים"? ַה ִ‬ ‫"תלּויִ ים וְ ְ‬ ‫א‪ .‬מה פירוש הצירוף‪ְ :‬‬ ‫ֵה ַבנְ ֶתם‪.‬‬ ‫"תלּוי" אם לא תמצאו‪ִּ ,‬ב ְדקּו‬ ‫ב‪ .‬עתה ִּבדקו ַּבמילון‪ .‬תחילה ִּב ְדקּו במילה ָ‬ ‫"עֹומד"‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫במילָ ה‬

‫הנשה שאר ‪179‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫(אינְ ֶט ְרנֶ ט) וְ ַה ְקלִ ידו‪" :‬היום תאמצנו"‪.‬‬ ‫ •גִ לְ ׁשּו ַ ּב ִמ ְר ׁ ֶש ֶתת ִ‬ ‫ַה ֲאזִ ינּו לאחד מהביצועים של הפיוט‪.1‬‬

‫ַהּיֹום ְּת ַא ְּמ ֵצנּו ‪/‬‬

‫פיוט‬

‫ַהּיֹום‪ּ‬ְ ‭‬ת ַא ְּמ ֵצּנּו ‬‬ ‫ַהּיֹום‪ּ‬ְ ‭‬ת ָב ְרכֶ נּו‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪ּ‬ְ ‭‬תגַ ְּדלֵ נּו‬‬‬ ‫טֹובה‬‬‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪‬ִּ ‭‬ת ְד ְר ֵׁשנּו‪‬ ‭‬לְ ָ‬ ‫ַהּיֹום‪ּ‬ְ ‭‬ת ַה ְּד ֵרנּו‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪ּ‬ְ ‭‬תוַ ֲע ֵדנּו‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪‬ִּ ‭‬תזְ ּכְ ֶרּנּו‪ּ‬ְ ‭‬ב ַר ֲח ֶמיָך‬‬‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪ּ‬ְ ‭‬ת ַח ְּסנֵ נּו‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪ּ‬ְ ‭‬ת ַט ֲה ֵרנּו‪‬ִ ‭‬מּכָ ל‪‬ֵ ‭‬ח ְטא‬‬‬‬‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪ּ‬ְ ‭‬תיַ ְּש ֵרנּו‪‬ ‭‬לְ ָפנֶ יָך‬‬‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪ּ‬ְ ‭‬ת ַכ ְּב ֵדנּו‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪ּ‬ְ ‭‬תלַ ְּב ֵבנּו‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪ּ‬ְ ‭‬ת ַמּלְ ֵטנּו‪‬ִ ‭‬מּכָ ל‪‬ַ ‭‬רע‬‬‬‬‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪ּ‬ְ ‭‬תנַ ֵּקנּו‪‬ֵ ‭‬מ ָע ֹון‬‬‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪ּ‬ִ ‭‬ת ְס ְמכֵ נּו‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪‬ַּ ‭‬ת ֲענֶ נּו‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪‬ִּ ‭‬ת ְפ ְק ֵדנּו‪‬ ‭‬לְ ַחּיִ ים‪‬ ‭‬וְ לִ ְב ָרכָ ה‬‬‬‬‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪ּ‬ְ ‭‬ת ַצ ְּד ֵקנּו‬‬‬ ‫קֹומ ֵמנּו‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪ּ‬ְ ‭‬ת ְ‬ ‫ַהּיֹום‪ּ‬ְ ‭‬ת ַר ֲח ֵמנּו‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪‬ִּ ‭‬ת ְׁש ַמע‪ׁ‬ַ ‭‬שוְ ָע ֵתנּו‬‬‬‬‬ ‫‬ּת ְת ְמכֵ נּו ‬‬‬ ‫ַהּיֹום‪ִ ‭‬‬

‫בקהילות האשכנזים‬ ‫אומרים נוסח מקוצר‬ ‫של הפיוט (שבע שורות‬ ‫בלבד)‪ ,‬בראש השנה וביום‬ ‫הכיפורים לקראת סוף‬ ‫התפילה‪ :‬ארון הקודש פתוח‬ ‫וכל הקהל עומד‪.‬‬ ‫החזן אומר כל משפט‬ ‫והקהל עונה אחריו "אמן"‪.‬‬ ‫בקהילות הספרדים אומרים‬ ‫בדרך כלל את הפיוט המלא‪.‬‬

‫ ‬ ‫תפקדנו ‪ -‬תזּכֵ ֵרנּו‬ ‫ֵ‬ ‫ ‬

‫ ַשועתנו ‪ -‬הצעקה שלנו‬

‫שובץ לעיתים בתפילה‪.‬‬ ‫פיוט‪ - 1‬הוא שיר קודש שכותב ּ ַפיְ ָטן ַה ָ ּב ִקי ַ ּב ְמקֹורֹות‪ .‬הפיוט ְמ ָ ּ‬

‫‪180‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫בשם מי פונה הפייטן?‬ ‫ב‪ֵ .‬‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬אל מי פונה הפייטן? ‬ ‫‪ .2‬כל שורה בפיוט נפתחת במילה "היום"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מה אתם יודעם על היום הזה?‬ ‫א‪ .‬לאיזה יום הכוונה?‬ ‫‪ .3‬במה מאמינים המתפללים בזמן אמירת הפיוט?‬ ‫‪ .4‬העתיקו והתאימו לכל ביטוי בטור א את הסברו בטור ב‬ ‫טור א‬ ‫‪ .1‬היום תאמצנו‬ ‫‪ .2‬תועדנו‬ ‫‪ .3‬תישרנו‬ ‫‪ .4‬תסמכנו‬ ‫‪ .5‬תקוממנו‬

‫טור ב‬ ‫א‪ .‬תגרום לנו להיות אנשים הגונים וישרים‬ ‫ב‪ .‬תדאג שנהיה חזקים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תתמוך ותעזור לנו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שנרגיש גאווה‪ ,‬נלך בקומה זקופה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬תאסוף אותנו‪ ,‬תדאג שכולנו‪ ,‬כל עם ישראל‬ ‫יהיה יחד במקום אחד‪.‬‬

‫‪ .5‬בקשו מהמורה עותק של השיר‪ .‬סמנו בצבע את האות השנייה בפועל‬ ‫בכל שורה‪ .‬מה גילתם?‬ ‫בפיוטים מופיע לעיתים ִארגון ְמכּווָ ן של שורות‪ ,‬מילים או של בתים‪ ,‬באופן שהאותיות‬ ‫שבראש כל שורה‪ ,‬או האותיות האמצעיות בכל שורה‪ ,‬או האות הראשונה בראש כל‬ ‫בית יוצרות סדר מסוים‪ ,‬למשל סדר הא"ב‪ ,‬שם הכותב‪,‬או לפי ביטוי או משפט מוכר‪.‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫בשפה העברית‪ ,‬המילים מחולקות לקבוצות‪ .‬כל קבוצה היא משפחת מילים‪.‬‬ ‫לכל משפחת מילים משותף השורש‪ .‬השורש ומשפחת המילים עוזרים‬ ‫לנו לעיתים להבין פירוש מילה חדשה‪.‬‬ ‫"ּתוַ ֲע ֵדנּו" ‪ְּ -‬תוַ ֵעד אותנו‪ ,‬הוא וע"ד‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬שורש המילה ְ‬ ‫המילים מהשורש הזה היכולות לעזור לנו להבין את פירוש המילה הן‪:‬‬ ‫"ועידה" ‪ -‬אסיפה; להיוָ ֵעד ‪ -‬להתאסף; התוַ ֲעדות ‪ -‬התאספות‪.‬‬ ‫‪ .1‬היעזרו בשורש ובמשפחת המילים והסבירו את פירוש המילה‪:‬‬ ‫ב‪" .‬תתמכנו"‬ ‫א‪" .‬תמלטנו" ‬ ‫בדקו את תשובותיכם במליאה‪.‬‬

‫הנשה שאר ‪181‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ •אילו מהמאכלים שהם מסימני ראש השנה אהובים עליכם? התייחסו ‪:‬‬ ‫‪ .1‬לטעם המאכל‪.‬‬ ‫‪ .2‬לתוכן הברכה‪ .‬ספרו על המחשבות והרגשות שמתעוררים אצלכם בשעת‬ ‫תקיעת השופר?‬ ‫ •ספרו על האווירה בביתכם בראש השנה‪.‬‬

‫בזכות צִנְצֶנֶת דבש ‪/‬‬

‫דוד כהן‬

‫מֹורת השלישית‬ ‫תוקע ּומעורר לרחמים‪ָּ .‬ב ַא ְש ֶ‬ ‫א ימי אלול ּו"סליחות"‪ .‬השופר ֵ‬ ‫שטן — לפי‬ ‫האמונה‪,‬‬ ‫הק ֵרב‪,‬‬ ‫מתּכנסים בבתי הכנסת ַּבחרדה ֵמ ְּפני יום דין ָ ֵ‬ ‫ַ‬ ‫משכימים זקן ונער‪,‬‬ ‫השטן הוא‬ ‫הר ַשע‪.‬‬ ‫מלאך ֶ‬ ‫והצדיק עובר לפני התיבה‪ .‬עטוף הוא טלית רקומה כסף‪ ,‬שעברה אליו‬ ‫ַ‬ ‫מפ ֶתה‬ ‫הוא ַ‬ ‫מאבות אבותיו‪ ,‬כולם צדיקים‪ ,‬יְ ֵר ִאים ּושלמים;‬ ‫בני אדם‬ ‫לחטוא ואחר‬ ‫המ ַק ְט ֵרג‪ 2‬צוחק‪ּ ,‬ודבריו‬ ‫הׂש ָטן‪ְ 1‬‬ ‫ והוא מתפלֵ ל ּומתחנן ּומעורר רחמים‪ .‬אבל ָ‬ ‫כך ְמ ַק ְט ֵרג‬ ‫ומדבר‬ ‫הקשים יורדים על ראשו של הצדיק ּומחשיכים עליו את עולמו‪" ,‬רחמים‬ ‫עליהם ָרעות‬ ‫ואיֵ ה רחמיהם?"‬ ‫הם מבקשים‪ַ ,‬‬ ‫לפני אלהים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בא היום הקדוש והנורא‪ .‬יום ראש השנה‪ .‬בית הכנסת מלא ִמ ֶּפה לְ ֶפה‪.‬‬ ‫הכול עומדים צפופים‪ ,‬תולים עיניהם בצדיק‪ ,‬שומעים את קולו הבא‬ ‫מקטרג — מדבר‬ ‫נגד‪ ,‬מאשים‪.‬‬ ‫המ ַק ְט ֵרג‪" .‬רחמים‬ ‫ממעמקי הלב ּותפילתו־תחינתו נאבקת עם השטן ְ‬ ‫הׂשטן לִ תפילתו של הצדיק‪ .‬את‬ ‫מעׂשיהם?" צוחק ָ‬ ‫ֵ‬ ‫המה מבקשים‪ּ .‬ומה‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪182‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫עקדת יצחק הוא מעלה‪ ,‬את חסד אברהם ויעקב הוא מזכיר‪ .‬אבל מה‬ ‫ֵ‬ ‫ֵל ִאים — עייפים‪.‬‬ ‫שבמעׂשיהם? ּותפילת‬ ‫ֵ‬ ‫עושים הם כולם יום־יום? מה החסד ּומה הרחמים‬ ‫יושר ‪-‬‬ ‫ֵמ ִליץ ֶ‬ ‫הוא מי שאומר‬ ‫הּב ָרק‪.‬‬ ‫הצדיק נשברת‪ָ ,‬מ ָשל פגע בה ָ‬ ‫דברים טובים על‬ ‫בני האדם‪.‬‬ ‫ הפסיק הצדיק את תפילתו‪ ,‬הוריד את הטלית מעל ראשו‪ ,‬וְ נִ גלּו פניו‬ ‫שּוליה ‪ -‬מתלַ ֵמד הלֵ אים‪ 1.‬ועיניו העמּוקות דֹומעות‪ ,‬והוא ֵמ ֵסב את פניו אל הקהל הרב‪,‬‬ ‫ּומחּפׂש ביניהם אחד‪ ,‬שבמעשיו יהיה מליץ יושר‪ 2‬וישתיק את‬ ‫ֵ‬ ‫מבקש‬ ‫ִק ְטרּוגֹו של הׂשטן‪ .‬חרדה בין המתפללים‪ .‬איש נדחק אל רעהו‪ ,‬הראשים‬ ‫מושפלים‪ ,‬כאילו ביקשו שעיני הצדיק החודרות לא תראינה אותם‪.‬‬ ‫קּורנָ ס ‪ -‬פטיש‬ ‫ְ‬ ‫‪3‬‬ ‫ּוב ְק ֵצה בית הכנסת‪ ,‬ליד הכיור‪ ,‬בין פשוטי העם‪ ,‬עומד דחוק שּולְ יַ ית‬ ‫ג ִ‬ ‫ניּכרו בפניו‪.‬‬ ‫יח ְ‬ ‫הּפ ַ‬ ‫הנַ ָּפח; ואם כי רחץ עצמו לקראת היום הקדוש‪ְ ,‬שיָ ֵירי ִ‬ ‫עומד הוא ליד אביו‪ ,‬ועיניו תקועות בתוך המחזור אשר בידיו‪ .‬חש הוא‬ ‫ְ‬ ‫כי עיני הצדיק תלּויֹות בו‪ .‬רועדות ידיו ּכְ ִבשעת החזקת‬ ‫הקּורנָ ס‪ 4‬הכבד‪.‬‬ ‫ּוכשהוא שומע את קול הצדיק הקורא בשמו‪ ,‬תוקפת אותו חּולְ ָשה‪.‬‬ ‫"ק ַרב אל ארון הקודש הפתוח‪".‬‬ ‫ "גַ ש אלי‪ ",‬קורא אליו הצדיק‪ְ ,‬‬ ‫ּומפנה לו ולאביו מקום; כי רק בכוחו של האב יכול‬ ‫ הקהל נֶ חצה לשניים ְ‬ ‫מעׂשיך‬ ‫ֶ‬ ‫עומד הוא לפני הצדיק‪ ,‬וזה שואל אותו‪" ,‬מה היו‬ ‫הוא לעשות ְצעדיו‪ֵ .‬‬ ‫בנּפחייה‪ ,‬ומה ֵאירע איתך‬ ‫ית את עבודתך ָ‬ ‫בערב היום הקדוש? מתי ִּכילִ ָ‬ ‫בשעת הליכתך אל הבית?"‬ ‫ד מאות עיניים זועמות תלויות בזה שוליית הנפח‪ ,‬כי מי יודע מה עשה ואם‬ ‫הק ְטרּוג הגדול? אבל הצדיק מחזק את לבו של השוליה‪,‬‬ ‫לא בגללו בא ִ‬ ‫"שמעתי וידעתי‪ ,‬בני‪ ,‬את אשר עשית‪ ,‬אבל ַס ֵּפר נא בקול כדי שישמעו‬ ‫למטה ולמעלה‪".‬‬ ‫מקּוטע‪" :‬היום‪ ,‬בערב ראש השנה‪ ,‬עשינו‬ ‫ָ‬ ‫ נבוך השוליה ּומספר בחרדה‪ ,‬בקול‬ ‫בעבודה עד חצות היום‪ּ .‬וכשנעלנו את הנַ ָּפ ִחיָ יה הוציא הנפח את הארנק‬ ‫מֹוס ָרן‬ ‫והעניק לי‪ ,‬לראשונה‪ ,‬כמה אגורות‪ .‬ציווה עלי להביאן הביתה ּולְ ְ‬ ‫יׂשמחו אבי ואמי לכסף זה‬ ‫לאבי‪ ...‬שמחה גדולה ירדה עלי‪ .‬ידעתי כמה ְ‬ ‫מּוצה הביתה‪ ,‬ולאוזנַ י מגיע בכי קורע‬ ‫בידי‪ .‬והנה‪ ,‬בעוד אני ממהר ביד ְק ָ‬ ‫לב‪ .‬מי בוכה? אני מביט ורואה כי הבוכה אינו אלא שלמה'לה היתום‪ ,‬שהיה‬ ‫חברי לַ חדר ּומאז מת עליו אביו הוא עובד אצל פיני החייט‪".‬‬ ‫ֵ‬ ‫ "'מה קרה לך‪ ,‬שלמה'לה? מי פגע בך?'‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫הנשה שאר ‪183‬‬

‫ "ּושלמה'לה ממרר בבכי ואומר‪:‬‬ ‫"'קיבלתי לכבוד החג מפיני החייט כמה‬ ‫ ‬ ‫ואחי‬ ‫לׂש ֵמ ַח את לב אמי ַ‬ ‫פרוטות‪ .‬חפצתי ַ‬ ‫הקטנים ּולהביא צנצנת דבש לסעודת החג‪,‬‬ ‫כדי שתהיה לנו שנה מתוקה‪ .‬והנה‪ ,‬כאשר‬ ‫עברתי את רחוב הגויים‪ ,‬התנפלו עלי כמה‬ ‫ְש ָק ִצים‪ 1,‬היּכּונִ י וגזלו ממני את הפרוטות‪.‬‬ ‫וכיצד אבוא הביתה ללא דבש לחג?'"‬ ‫"ס ֵּפר‪ ,‬בני!"‬ ‫ "ּומה עשית אתה?" מעודד הצדיק בקול אבהי את שוליית הנפח‪ַ ,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עותי‪,‬‬ ‫ והנער מוריד ראשו ואומר‪" ,‬ריחמתי על שלמה'לה ונתתי לו את ָמ ַ‬ ‫והוא מחה את דמעותיו והבטיח לי כי יבוא יום והוא יחזיר לי את החוב‪".‬‬ ‫והשוליה מוחה דמעה מעיניו ואומר‪" :‬חטאתי לאבי ולאמי‪ ,‬שלא סיפרתי‬ ‫להם את אשר עשיתי‪".‬‬ ‫ה היה הצדיק מלטף את פני השוליה‪ ,‬בשובו עם אביו אל הכיור‪ ,‬ואחר כך‬ ‫ ‬ ‫"הס‪ָ ,‬ק ֵטגֹור!‬ ‫כיסה את ראשו בעטרת הטלית וקרא מתוך התלהבות‪ַ ,‬‬ ‫לע ְמך זכות צנצנת הדבש ּוכְ תוב לנו שנה‬ ‫אלוהי הרחמים‪ ,‬תעמוד ַ‬ ‫ֵ‬ ‫ואתה‪,‬‬ ‫טובה‪ ,‬שנה מתוקה!"‬ ‫ והתפילה נתקבלה‪.‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬מי הן הדמּויות ַּבסיפור?‬ ‫מתר ֵחש בשני זמנים שונים‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫‪ .2‬הסיפור‬ ‫א‪ .‬מהו הזמן שבו מתחיל הסיפור?‬ ‫מתר ֶח ֶשת ֲעלילת הסיפור העיקרית?‬ ‫ַ‬ ‫ב‪ .‬מתי‬ ‫ג‪ .‬העלילה מתרחשת בשלושה מקומות‪ .‬ציינו אותם‪.‬‬ ‫האווירה ְּב ֵבית ַהּכְ נסת עד לרגע שבו הפסיק הצדיק את תפילתו‪.‬‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬תארו את ֲ‬ ‫האל?‬ ‫לרחמי ֵ‬ ‫הׂשטן ִּבזמן שהצדיק מתפלֵ ל ומתחנֵ ן ֲ‬ ‫ב‪ַּ .‬ב ֶמה עסוק ָ‬ ‫שעיניו של הצדיק דומעות ‪ -‬מדוע?‬ ‫סּוּפר ֵ‬ ‫ג‪ְ .‬מ ָ‬ ‫המתח בבית הכנסת לׂשיאֹו?‬ ‫‪ .4‬באיזה רגע מגיע ֶ‬

‫‪184‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ְש ָק ִצים‪— 1‬‬ ‫כינוי לנערי‬ ‫הגויים‬

‫ָמעֹות‪— 2‬‬ ‫מטבעות‬

‫התייחס אליו הצדיק?‬ ‫ֵ‬ ‫‪ . 5‬כיצד התייחסו המתפללים לשוליית הנפח וכיצד‬ ‫‪ .6‬כיצד השתנה מצב רוחו של הצדיק בסיום הסיפור (ארבע השורות‬ ‫האחרונות)?‬ ‫‪ .7‬הסיפור מסתיים במשפט‪" :‬והתפילה נתקבלה"‪.‬‬ ‫המתּפלל?‬ ‫ַ‬ ‫ א‪ .‬מי הוא‬ ‫ ב‪ִּ .‬בזכות מה התקבלה תפילתו?‬

‫ מדברים על זה‬ ‫לסלוח לכולם ִּבזכות‬ ‫ַ‬ ‫א ‪ .‬האם זכּור לכם סיפור מהתורה שאלוקים היה מוכן‬ ‫סּפרו‪.‬‬ ‫אדם אחד? ְ‬ ‫ב‪ִּ .‬פתחו את ספר בראשית פרק יח וקראו בקול פסוקים י' עד לג‪.‬‬ ‫ במה מזכיר הסיּפור ִּב ְבראשית את הסיפור שקראנו ּובמה הוא שונֶ ה?‬

‫ קוראים בקול רם‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫•התחלקו לזוגות‪ .‬אתרו את סיפורו של שּוליַ ית הנַ ָּפח בסיפור "בזכות‬ ‫צנצנת דבש" בעמודים ‪.184-182‬‬ ‫•אחד יקרא את סיפורו בקול והשני יעקוב אחרי קריאתו ויבדוק אם הקורא‬ ‫ִדיֵ יק‪.‬‬ ‫•עתה‪ ,‬התחלפו בתפקידים וקראו פעם נוספת בקול‪.‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫‪ִ . 1‬מצאו בסיפור מילים או צירופי מילים נרדפים למילים או לצירופים שלהלן‪:‬‬ ‫ ‬ ‫א‪ .‬מתאספים (פסקה א)‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ב‪ַ .‬מביטים (פסקה ב)‬ ‫ג‪ָ .‬מלֵ א עד אפס מקום (פסקה ב) ‬ ‫ד‪ְ .‬מ ַד ֵּבר נגד‪ ,‬מאשים (פסקה ב) ‬

‫מד ֵּבר טובות על בני האדם‬ ‫ה‪ַ .‬‬ ‫(פסקה ב)‬ ‫ו‪ .‬פטיש כבד (פסקה ג)‬ ‫ז‪ .‬בכי מזעזע (פסקה ד)‬ ‫ח‪ .‬מנַ גֵ ב דמעותיו (פסקה ד)‬

‫מהצירופים שבסיפור‪ .‬בחרו אותם מתוך‬ ‫ֵ‬ ‫‪ַ .2‬ח ְּברו משפטים לַ ֲא ָחדים‬ ‫תשובותיכם לתרגיל ‪.1‬‬

‫הנשה שאר ‪185‬‬

‫יום הכיפורים‬

‫"אְך ֶּב ָעׂשֹור לַ ח ֶֹדׁש ַה ְּׁש ִב ִיעי ַהּזֶ ה יֹום ַהּכִ ֻּפ ִרים הּוא‪ִ ,‬מ ְק ָרא‪-‬ק ֶֹדׁש יִ ְהיֶ ה‬ ‫ַ‬ ‫לָ כֶ ם‪ ,‬וְ ִעּנִ ֶיתם ֶאת נַ ְפׁש ֵֹתיכֶ ם ּכִ י יֹום ּכִ ֻּפ ִרים הּוא לְ כַ ֵּפר ֲעלֵ יכֶ ם‪ ,‬לִ ְפנֵ י ה'‬ ‫ֱאֹלקיכֶ ם"*‪.‬‬ ‫(ויקרא פרק כג‪ ,‬פסוקים כז‪-‬כח)‬

‫יכם ‪ -‬תצומו‪.‬‬ ‫ׁשֹות ֶ‬ ‫יתם ֶאת נַ ְפ ֵ‬ ‫* ֶ ּב ָעׂשֹור ‪ -‬ביום העשירי לחודש‪ .‬וְ ִעּנִ ֶ‬ ‫כי יום הכיפורים הוא ‪ -‬יום שמיועד לכפר על עוונותיכם‪.‬‬ ‫ְל ַכ ֵּפר ‪ -‬האדם ְמ ַכ ֵּפר כשהוא עושה תשובה ואלוקים מכפר‪ ,‬כלומר סולח לו על‬ ‫חטאי העבר‪.‬‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫המשנָ ה על משמעות החג?‬ ‫ס סנקרא מה כתוב בתורה על יום הכיפורים ּומה אומרת ִ‬ ‫המעׂשייה "אבן גדולה וַ אבנים קטנות"‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫ס סנקרא את‬

‫‪186‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ .1‬כיצד מרגישים בביתכם את קדושת יום הכיפורים?‬ ‫‪ .2‬כיצד מרגישים באווירת הקדושה ביישוב שאתם גרים בו?‬ ‫‪ .3‬במה אתם ְמ ַה ְר ְה ִרים ביום הכיפורים? ספרו‪.‬‬

‫יֹומא ּכָ תּוב‪:‬‬ ‫ַּב ִּמ ְׁשנָ ה ְּב ַמ ֶּסכֶ ת ָ‬

‫ֲע ֵברֹות‪ - 1‬חטאים‪.‬‬ ‫ָמקֹום‪ - 2‬כינוי‬ ‫לאלוקים‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ִרּבֹון‪ - 3‬אדון‪ ,‬שליט‪.‬‬

‫ּפּורים ְמכַ ֵּפר;‬ ‫"ע ֵברֹות‪ֶׁ 1‬ש ֵּבין ָא ָדם לַ ָּמקֹום‪ — 2‬יֹום ַהּכִ ִ‬ ‫ֲ‬ ‫ּפּורים ְמכַ ֵּפר‪,‬‬ ‫ֲע ֵברֹות ֶׁש ֵּבין ָא ָדם לַ ֲח ֵברֹו — ֵאין יֹום ַהּכִ ִ‬ ‫ַעד ֶׁש ְּי ַר ֶּצה ֶאת ֲח ֵברֹו‪".‬‬

‫ּפּורים‪:‬‬ ‫ּכָ תּוב ַּב ַּמ ְחזֹור לְ יֹום ַהּכִ ִ‬ ‫ִ"רּבֹון‪ּ 3‬כָ ל ָהעֹולָ ִמים ָאב ָה ַר ֲח ִמים וְ ַה ְּסלִ יחֹות‬ ‫את ֶאת ָה ָא ָדם לְ ֵה ִיטיב לֹו ְּב ַא ְח ִריתֹו‪,‬‬ ‫ַא ָּתה ָּב ָר ָ‬ ‫את לֹו ְׁשנֵ י י ְָצ ִרים‪,‬‬ ‫ָּוב ָר ָ‬ ‫י ֵֶצר טֹוב וְ י ֵֶצר ָה ַרע‪ּ ,‬כְ ֵדי ֶׁש ִּת ְהיֶה ַה ְּב ִח ָירה ְּביָדֹו לִ ְבחֹר ְּבטֹוב אֹו ָּב ָרע‪".‬‬

‫זהו קטע מתפילה‬ ‫זַ ּכָ ה‪ .‬תפילה זו‬ ‫נאמרת בערב יום‬ ‫הכיפורים לפני‬ ‫תפילת "כל נִ ְד ֵרי"‪.‬‬

‫ּכָ תּוב ִּב ְת ִפּלַ ת נְ ִעילָ ה‪:‬‬ ‫"אּנָ א ֵאל נָ א‬ ‫ָ‬ ‫ָׂשא נָ א‪ְ ,‬סלַ ח נָ א‪ְ ,‬מ ַחל נָ א‪,‬‬ ‫ֲחמֹל נָ א‪ַ ,‬ר ֵחם נָ א‪ּ ,‬כַ ֵּפר נָ א‬ ‫ּכְ בׁש ֵח ְטא וְ ָעוֹון‪".‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫מהמשנָ ה‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫ִקראּו את ַה ֶקטע‬ ‫מכנים ַּב ִמ ְשנה‪:‬‬ ‫‪ֵּ .1‬כיצד ַ‬ ‫לּפי ֱאלֹוקים?‬ ‫א‪ֲ .‬ח ָטאים ְּכ ֵ‬ ‫לּפי ְּבנֵ י אדם?‬ ‫ב‪ֲ .‬ח ָט ִאים ְּכ ֵ‬ ‫(המשך בעמוד הבא)‬

‫םירופיכה םוי ‪187‬‬

‫‪ .2‬א‪ .‬כתבו את דברי המשנה במשפטים משלכם‪.‬‬ ‫לעבירה שבין אדם לחברו‪.‬‬ ‫לעבירה שבין אדם למקום‪ ,‬ודוגמה ֵ‬ ‫ב‪ .‬תנו דוגמה ֵ‬ ‫‪ִ .3‬קראו את קטע התפילה מתוך המחזור ליום הכיפורים‪.‬‬ ‫ַהשלימו את המשפטים‪:‬‬ ‫‪--‬‬‫;‬ ‫‪--‬‬‫א‪ .‬בתפילה מכנים את אלוקים‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫ו‬ ‫‪--‬‬‫ב‪ .‬לכל אדם יש שני יצרים‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫או‬ ‫‪--‬‬‫ג‪ .‬כל אדם יכול לבחור להיות‬

‫ מדברים על זה‬ ‫ספרו על מקרה שבו התגברתם על היֵ ֶצר הרע וַ עשיתם מעשה טוב‪.‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ִ .1‬קראו את הקטע מתוך תפילת נעילה‪.‬‬ ‫ַשערו לפי שם התפילה‪ ,‬מתי היא נאמרת?‬ ‫רּכזית ִּבתפילה זו?‬ ‫המ ָ‬ ‫הּבקשה ֶ‬ ‫‪ .2‬מה ַ‬ ‫א‪ .‬איזו מילה חוזרת ִּבתפילת נעילה?‬ ‫ב‪ .‬מה היא מדגישה?‬ ‫‪ַ .3‬העתיקו מהתפילה מילה נרדפת למילים‪ :‬א‪ְ .‬סלַ ח; ב‪ַ .‬ר ֵחם‪.‬‬

‫תפילת יום הכיפורים‪ִ ,1919 ,‬ציֵ יר יעקב קרמר (‪)1962-1892‬‬

‫‪188‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫אבן גדולה וַ אבנים קטנות ‪/‬‬

‫מעשייה עממית־יהודית‬

‫הּבריֹות‪ .‬אנשים ונשים היו‬ ‫ּומכּוּבד על כל ְ‬ ‫ָ‬ ‫היֹה היה יהודי צדיק שהיה אהוב‬ ‫לבקש ִּברכתו ּולהתוַ ודות לפניו על ֶחטאיהם‪.‬‬ ‫באים ֵאליו ֵ‬ ‫לשם מה‬ ‫באחד הימים באו אליו שתי נשים ֵּובירכוהו לשלום‪ .‬כששאל אותן ֵ‬ ‫ַ‬ ‫ָּבאו אליו‪ ,‬ענתה האחת‪" ,‬באתי להתוַ ודֹות על ֵחטא כבד שחטאתי‪ .‬אמנם‬ ‫יּבֹותי לו רעה‪ ,‬ובכל זאת אין ַמצּפּוני נותן לי‬ ‫שה ִס ִ‬ ‫כבר ביקשתי סליחת האדם ֲ‬ ‫מנוחה‪ ,‬כי אינני יודעת אם האלוהים ְסלַ ח לי‪ ,‬כי חמּור מאוד ַה ֵחטא שעשיתי‪.‬‬ ‫ַּב ָקשתי היא כי גם האלוהים יסלח לי‪".‬‬ ‫והצדיק — שומע ּומחריש‪.‬‬ ‫ַא ַחר פנה אל האישה השנייה ויִ ְשאלֵ נָ ה‪" ,‬ומה לָ ך?"‬ ‫חברתי זו שבאה להתוַ ודות לפניך‬ ‫וַ ַת ַען האישה וַ תא ַֹמר‪" ,‬אני רק ליוויתי את ֶ‬ ‫זה עתה‪".‬‬ ‫"ּומה רצונֵ ך בכל זאת?" שאל הצדיק‪.‬‬ ‫לקּבל את ברכתך‪ ",‬ענתה האישה‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫"אׂשמח‬ ‫רּכתי נתונה לך‪ .‬אך ִחשבי היטב‪ֶ ,‬ש ָמא גם לך יש‬ ‫"ּב ָ‬ ‫"יפה מאוד‪ ",‬ענה הצדיק‪ִ ,‬‬ ‫על מה להתוודות‪".‬‬ ‫המלַ וָ וה‪" ,‬אין כל דבר המכביד על מצּפּוני‪ ,‬ברוך השם‪ .‬ואם‬ ‫וַ תאֹמר לו האישה ְ‬ ‫עברות קלות וְ ַח ְסרות ֵערך‪ ,‬ואין טעם לגזול‬ ‫חטאתי — הרי ֵאלו חטאים קטנים‪ֵ ,‬‬ ‫עברות של מה ְּב ָכך‪".‬‬ ‫ּולסּפר אותן‪ .‬אלו ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫מזמנך‬ ‫אז אמר הצדיק לאישה הראשונה‪" ,‬ראיתי כי נכנע לבבך‪ ,‬לכן זאת ֲע ִׂשי‪ ,‬בתי‪.‬‬ ‫והביאי לי אבן גדולה ּוכבדה ככל אשר תוכלי‬ ‫צאי אל ֵמעבר לגֶ דר ֵּביתי‪ַ ,‬חפׂשי ָ‬ ‫החטא שחטאת‪".‬‬ ‫לׂשאת‪ ,‬כי גדול ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫עברותייך קטנות‬ ‫וצברי אבנים קטנות‪ ,‬כי ֵ‬ ‫ואל השנייה פנה ואמר‪" ,‬גם את צאי‪ִ ,‬‬ ‫היו‪".‬‬ ‫יצאו שתי הנשים ועשו כמצוותו‪ .‬האחת הביאה אבן גדולה ּוכבדה‪ ,‬והשנייה‬ ‫הביאה שק ּובו צרורות אבן קטנים‪ .‬העביר הישיש עיניו הזקנות על פני האבן‬ ‫הֹואלְ נָ ה וְ ַה ְחזֵ ְרנָ ה את האבן‬ ‫"היטבתן לעשות‪ .‬ועתה‪ֵ ,‬‬ ‫והצרורות וַ יאמר להן‪ֵ ,‬‬ ‫ואת צרורות האבנים ממש למקום שממנו לקחתן אותם‪ .‬אחר כך שֹובנה‬ ‫דברי‪".‬‬ ‫אלי ואגיד לכן את ַ‬

‫םירופיכה םוי ‪189‬‬

‫יצאו השתיים מלפני הצדיק לעשות ִּכדבריו‪ .‬הראשונה מצאה על נְ ַקלָ ה את‬ ‫המקום שממנו לקחה את האבן הגדולה‪ ,‬וַ תניח את האבן במקומה‪ .‬והשנייה‬ ‫טרחה להחזיר את צרורות האבנים למקום שממנו אספה אותן‪ ,‬אך לא יכלה‪,‬‬ ‫לקּבֹוע את מקומן‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫כי לא ידעה‬ ‫חזרה האישה השנייה אל הישיש עם מׂשא האבנים הקטנות‪ ,‬והאישה הראשונה‬ ‫דברי‪ַ .‬את‪ ,‬הראשונה‪,‬‬ ‫חזרה אליו בידיים ריקות‪ .‬וַ יאמר הזקן‪" ,‬עתה אגיד לכן את ַ‬ ‫הנחת את האבן הגדולה ִּבמקומה כי זכרת ִמנַ יִ ין לקחת אותה‪ .‬כן גם עניין‬ ‫נׂשאת בתוכֵ חות אנשים שנזפו‬ ‫נפשך‪ַ ,‬‬ ‫ֲעוֹונֵ ך‪ ,‬את זכרת את ֶחטאך‪ ,‬עינית את ֵ‬ ‫נֹוח כי רצית לשוב ִּבתשובה‪ .‬לאחר שהתוַ ֵודית על‬ ‫בך‪ּ ,‬ומצּפּונֵ ך לא נתן לך ָמ ַ‬ ‫ֶחטאך — אלוהים סלח לך‪ .‬ואילו ַאת‪ ,‬בעלת האבנים הקטנות‪ ,‬חטאת לכאורה‬ ‫חטאים קטנים‪ ,‬קלים ושונים‪ .‬הם לא ִהכבידו על לִ ֵּבך ולא הכאיבו לך‪ ,‬לא‬ ‫יסרך‪ .‬את גם אינך זוכרת למי חטאת‪ ,‬ונראה‬ ‫התח ַר ְטת עליהם ּומצּפונֵ ך אינו מיַ ֵ‬ ‫ָ‬ ‫יכולת למצוא את‬ ‫ְ‬ ‫במעׂשיִ יך היום — לא‬ ‫ַ‬ ‫עברות קלות‪ .‬כן גם‬ ‫שאלו היו רק ֵ‬ ‫לך ֵ‬ ‫ְמקום האבנים הקטנות‪ .‬ואיך יסלח לך האלוהים? עליִ יך לדעת למי חטאת‪,‬‬ ‫ּולבקש את סליחתו‪ ,‬ורק אחר כך יסלח לך גם האלוהים‪".‬‬ ‫ֵ‬ ‫לְ התחרט‬ ‫שתי הנשים עזבו את הצדיק‪ ,‬כשכל אחת מהן ּפֹונָ ה לדרכה ּומהרהרת בדברי‬ ‫הצדיק‪.‬‬ ‫דרשן מיהודי סוריה)‬ ‫ָ‬ ‫(רשם‪ :‬משה רבי‪ִ ,‬מ ִּפי‬

‫‪190‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪. 7‬‬

‫הצדיק?‬ ‫מדוע באו הנשים אל ַ‬ ‫במה שונה הווידּוי של האישה הראשונה מזה של האישה השנייה?‬ ‫‪--‬‬‫השלימו‪ :‬האבן הגדולה ְמ ַס ֶמלֶ ת‬ ‫‪--‬‬‫האבנים הקטנות מסמלות‬ ‫מה רצה הצדיק ללַ ֵמד את הנשים כאשר שלח אותן להחזיר את האבנים‬ ‫ִלמקומן?‬ ‫למעׂשי האישה ַּב ֲעלַ ת החטאים הקלים‬ ‫ֵ‬ ‫במה שונֶ ה יחסו של הצדיק‬ ‫חברתה?‬ ‫למעׂשי ֶ‬ ‫ֵ‬ ‫ִמיַ חסו‬ ‫ִקראו את המשפט האחרון ַּבסיפור‪ .‬דמיינו וכִ תבו במה ִה ְר ֲה ָרה האישה‬ ‫שּובה לביתה?‬ ‫ַּב ֲעלַ ת החטאים הקלים ְּב ָ‬ ‫גֹור ֶרת ֲע ֵב ָרה"‪.‬‬ ‫"ע ֵב ָרה ֶ‬ ‫כתוב במשנה‪ ,‬במסכת אבות‪ ,‬פרק ד‪ ,‬משנה ב כתוב‪ֲ :‬‬ ‫א‪ .‬הסבירו את ָה ֲא ִמ ָירה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איזו מסקנה אפשר להסיק מהאמירה?‬ ‫ג ‪ .‬האם אפשר למצוא קשר בין הסיפור לבין האמירה? נמקו תשובתכם‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫לדעתכם‪ ,‬למי משתי הנשים דומים רוב בני האדם? נַ מקו דבריכם‪.‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫משת ְח ֵרר‬ ‫ַ‬ ‫מּוע ָקה‪ ,‬למשהו שמטריד‪ ,‬כאשר אדם‬ ‫‪ . 1‬האבן היא גם ָמ ָשל לְ ֲ‬ ‫"א ֶבן נָ גֹולָ ה ֵמ ַעל לִ ּבֹו"‪ .‬למי נגולה אבן מהלב בסיפור?‬ ‫ממועקה‪ ,‬אומרים‪ֶ :‬‬ ‫‪ .2‬בסיפור מוזכרת ארבע פעמים המילה ַמ ְצּפּון‪.‬‬ ‫ מצפון הוא רגש המּוסר והיושר בלב האדם‪.‬‬ ‫ראה תמיד את הכיוון ָצפון‪.‬‬ ‫המ ָ‬ ‫ַמ ְצ ֵּפן הוא מכשיר שקבועה בו מחט מגנֶ טית‪ַ ,‬‬ ‫ ‬ ‫המצּפּון‬ ‫‪ ,‬כך ַ‬ ‫‪--‬‬‫מראה לָ אדם את‬ ‫ֶ‬ ‫שהמצּפן‬ ‫ֵ‬ ‫ ַהשלימו‪ְּ :‬כ ֵשם‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫מראה לָ אדם כיצד‬ ‫ֶ‬

‫םירופיכה םוי ‪191‬‬

‫סוכות‬ ‫"ּב ֻּסּכֹת ֵּת ְשׁבּו ִש ְׁב ַעת יָ ִמים"‪( .‬ויקרא כג פסוק מב)‬ ‫ַ‬

‫אּוש ִּפיזִ ין‬ ‫ְ‬

‫‪1‬‬

‫ה"אּוׁש ִּפיזִ ין"‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫לפי המסורת‪ ,‬כל סוכה זוכה לביקוריהם של שבעה אורחים נכבדים‬ ‫אלה הם נשמותיהם של אברהם‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב‪ ,‬יוסף‪ ,‬משה‪ ,‬אהרון ודוד שבאים‬ ‫אחר של החג‪.‬‬ ‫יה‪ .‬כל אורח מגיע ְּביום ֵ‬ ‫יושב ָ‬ ‫ֶ‬ ‫לסוכה כדי לברך את‬ ‫בכל ערב לפני תחילת הארוחה בסוכה‪ ,‬אנחנו מזמינים ִּבתפילה את האורח לארוחה‪.‬‬ ‫מסמלת את חיֵ י הנדודים של עם ישראל במדבר וְ כך גם כל‬ ‫יש לדעת שהסוכה ַ‬ ‫אחד מהאושפיזין נדד בימי חייו‪.‬‬ ‫אּוש ִּפיז‪.‬‬ ‫אושפיזין‪ - 1‬אורחים ; לשון יחיד‪ְ :‬‬

‫אורחי הסּוכה‬ ‫ֵ‬ ‫אּוׁש ִּפיזִ ין ‪-‬‬ ‫ָה ְ‬

‫יצחק אבינו‬

‫אברהם אבינו‬

‫יעקב אבינו‬

‫משה רבנו‬

‫יוסף הצדיק‬

‫דוד המלך‬

‫אהרון הכהן‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬

‫ס סנלמד את ַא ַחד המדרשים על ארבעת המינים‪ .‬ונחשוב מה בא המדרש ללמדנו?‬ ‫"ּבזכות מצוות סוכה"‪.‬‬ ‫ס סנקרא את הסיפור ִ‬

‫‪192‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫"‪ּ ..‬ולְ ַק ְח ֶּתם לָ כֶ ם ַּבּיֹום ָה ִראׁשֹון‪ְּ ,‬פ ִרי ֵעץ ָה ָדר ּכַ ּפֹת ְּת ָמ ִרים‪ ,‬וַ ֲענַ ף ֵעץ ָעבֹת‪,‬‬ ‫ּוׂש ַמ ְח ֶּתם לִ ְפנֵ י ה' ֱאֹלקיכֶ ם‪.‬‬ ‫וְ ַע ְר ֵבי־נָ ַחל‪ְ ,‬‬ ‫ַּב ֻּסּכֹת ֵּת ְׁשבּו ִׁש ְב ַעת יָ ִמים‪ּ .‬כָ ל ָה ֶאזְ ָרח ְּביִ ְׂש ָר ֵאל יֵ ְׁשבּו‪ַּ ,‬ב ֻּסּכֹת‪ ,‬לְ ַמ ַען‪ ,‬יֵ ְדעּו‬ ‫אֹותם ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם‪."...‬‬ ‫יאי ָ‬ ‫הֹוצ ִ‬ ‫ת־ּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל‪ְּ ,‬ב ִ‬ ‫הֹוׁש ְב ִּתי ֶא ְ‬ ‫דֹר ֵֹתיכֶ ם ּכִ י ַב ֻּסּכֹות ַ‬ ‫(ויקרא פרק כג‪ ,‬פסוקים מב‪-‬מג)‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬

‫‪ .4‬‬

‫מהן המצוות המוזכרות בחומש ויקרא‬ ‫בקשר לסוכות?‬ ‫איזה הסבר ניתן בחומש ויקרא לגבי‬ ‫מצוות הישיבה בסוכה?‬ ‫האם הייתה לכם הזדמנות לבקר בשוק‬ ‫ארבעת המינים? מה ראיתם?‬ ‫על מה מקפידים הקונים? ספרו‪.‬‬ ‫את מי אתם מארחים בסוכה?‬ ‫אצל מי אתם נוהגים להתארח?‬

‫ענפי הדס בשוק‬ ‫אנשים בוחנים ֵ‬ ‫ארבעת המינים בבני ברק‬

‫ַא ְר ַּב ַעת ַה ִמינִ ים‬ ‫ָה ֶא ְתרֹוג יש ּבֹו ֵר ַיח ויש ּבֹו טעם‪ .‬כך ְיׂש ָראל ‪ -‬יש בהם ְּבנֵ י אדם‬ ‫עׂשים טֹובים‪.‬‬ ‫תֹורה ָוחכְ מה ּובעלֵ י ַמ ִ‬ ‫שהם בעלי ָ‬ ‫(ּפרי התמר) וְ אין ּבֹו ֵר ַיח‪ .‬כך ְיׂש ָראל ‪-‬‬ ‫ַהלּולָ ב יש ּבֹו טעם ְ‬ ‫עׂשים טֹובים‪.‬‬ ‫תֹורה וְ אין בהם ַמ ִ‬ ‫יש בהם אנשים שהם ַּב ֲעלֵ י ָ‬ ‫ַה ֲה ַדס יש ּבֹו ֵר ַיח וְ אין ּבֹו טעם‪ .‬כך ְיׂש ָראל ‪ -‬יש אנשים‪,‬‬ ‫תֹורה‬ ‫עׂשים טֹובים‪ ,‬וְ אין בהם ָ‬ ‫שיֵש בהם ַמ ִ‬ ‫ָה ֲע ָר ָבה שאין ָּבה לא טעם ולא ֵר ַיח‪ .‬כך ְיׂש ָראל ‪-‬‬ ‫עׂשים טֹובים‪.‬‬ ‫תֹורה וְ לא ַמ ִ‬ ‫יש בה אנשים שאין בהם ָ‬ ‫גּודה ַא ַחת וְ ֵהן ְמכַ ְּפ ִרין ֵאּלּו ַעל ֵאּלּו‪.‬‬ ‫ְקּוׁשרּו ּכּולָ ם ֲא ָ‬ ‫ֶאּלָ א ָא ַמר ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הוא י ְ‬ ‫(לְ ִפי וַ ּיִ ְק ָרא ַר ָּבה ל‪ ,‬יא)‬

‫תוכוס ‪193‬‬

‫ארּבעת המינים וְ ַהשלימּו‪:‬‬ ‫ַ‬ ‫המ ְדרש על‬ ‫‪ִ .5‬קראּו את ִ‬ ‫ארּבעת המינים‬ ‫ַ‬ ‫ְשמם של‬ ‫ ‬ ‫ב‪ַּ .‬ב ִמ ְדרש‪:‬‬ ‫ ‬ ‫חּומש "וַ יִ קרא"‪:‬‬ ‫ ּב ָ‬ ‫א‪ְ .‬‬ ‫ פרק כג‪ ,‬פסוקים כג‪-‬כד‬ ‫‪---‬‬‫ ‬ ‫"ּפ ִרי ֵעץ ָה ָדר"‬ ‫ְ‬ ‫ ‬ ‫‪---‬‬‫ ‬ ‫"ּכּפֹות ְּת ָמ ִרים"‬ ‫ַ‬ ‫ ‬ ‫‪---‬‬‫ ‬ ‫"ענַ ף ֵעץ ָעבֹות"‬ ‫ֲ‬ ‫ ‬ ‫‪---‬‬‫ ‬ ‫"ע ְר ֵבי נַ ַחל"‬ ‫ַ‬ ‫ ‬ ‫מארּבעת המינים‪ַ .‬השלימּו‪:‬‬ ‫ַ‬ ‫יארּו את ְתכּונֹותיו של כל אחד‬ ‫‪ֲ .6‬חזַ "ל ֵת ֲ‬ ‫לכן הוא ָמ ָשל לְ‬ ‫וְ יש‬ ‫לָ ֶאתרֹוג יש‬ ‫לכן הוא ָמ ָשל לְ‬ ‫וְ אין‬ ‫לַ לּולב יש ‬ ‫‪.‬‬ ‫לכן הוא ָמ ָשל ל‬ ‫לַ ֲה ַדס ‬ ‫‪.‬‬ ‫לכן הוא ָמ ָשל ל‬ ‫לָ ֲע ָר ָבה‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫בחרו וענו על ‪ 7‬או ‪ 8‬והמשיכו ל־‪:9‬‬ ‫ארּבעת המינים?‬ ‫יׂש ָראל ְּב ַ‬ ‫‪ֵּ .7‬כיצד באה לִ ֵידי ִּביטוי ַא ְחדּות ַעם ְ‬ ‫שּבמדרש‪.‬‬ ‫‪ .8‬הסבירו לפי הבנתכם את המשפט האחרון ַ‬ ‫מהמסּוּפר במדרש? ִחשבו על יותר מעניין אחד‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫‪ .9‬מה אפשר ללמוד‬

‫ העשרה ואתגר‬ ‫"הֹוׁש ָענָ ה ַר ָּבה"‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫היֹום השביעי של סּוּכֹות נקרא ַּב ֵשם‪:‬‬ ‫"הֹוׁש ָענה ַר ָּבה"‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫מחקר קטן על‬ ‫ָ‬ ‫ִערכּו‬ ‫"הֹוׁש ָענה ַר ָּבה"‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫שמעניֵ ין ֶאתכם לדעת על‬ ‫שאלֹות ְ‬ ‫ •ּכִ תבו ֵ‬ ‫תבתם‪ַ :‬ש ֲאלּו חברים‬ ‫שּכ ֶ‬ ‫השאלֹות ְ‬ ‫ֵ‬ ‫"הֹוׁש ָענה ַר ָּבה" לפי‬ ‫ַ‬ ‫ • ִאספּו ֵמידע על‬ ‫לֹוּפ ְדיָ ה‪.‬‬ ‫יק ֶ‬ ‫ביבתכם הקרֹובה‪ִ ,‬קראּו ָּב ִאינְ ֶט ְרנֶ ט או ְּב ֶאנְ ִצ ְ‬ ‫ואנשים ִמ ְס ַ‬ ‫ׂשֹוחחּו עליו ַּב ִּכיתה‪.‬‬ ‫ספתם וְ ֲ‬ ‫שא ֶ‬ ‫המידע ֲ‬ ‫עיקר ֵ‬ ‫ • ַה ֲעלּו על ַהּכְ תב את ַ‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ .1‬את מי אתם מארחים בסוכה? אצל מי אתם נוהגים להתארח?‬ ‫משּפחתיים הקשורים ְּבסוּכות‪ַ ,‬ס ְּפרו עליהם‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫‪ .2‬אם יש לכם זיכרונות אישיים או‬

‫‪194‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ִּבזְ כות ִמצוַ ות סוכה ‪/‬‬

‫סיפור חסידי‬

‫רדיצ'ב אין אפילו אתרוג אחד לקיֵ ים בו‬ ‫חג הסוכות הלך והתקרב‪ ,‬ובכל העיר ֶּב ֶ‬ ‫את המצווה‪ .‬אין אתרוג לצדיק‪ ,‬רבי לוי יצחק‪ ,‬ואין אתרוג אף לאחד ִמיהודי העיר‪.‬‬ ‫ּוככל שמתקרבים ימי החג‪ ,‬מעמיק צערֹו‪ .‬שליחים נָ פֹוצּו‬ ‫עצוב רבי לוי יצחק ְ‬ ‫השוָ וקים‪ִ ,‬חיזְ רּו על כל בתי היהודים ‪ָ ,‬א ְרבּו בדרכים‪,‬‬ ‫בכל הסביבה‪ .‬ביקרו בכל ְ‬ ‫ייתקלו ביהודי הנושא עימו אתרוג לחג הסוכות‪.‬‬ ‫אולי ָ‬ ‫לביתו‪ּ ,‬ובידו‪ ,‬ממש לא יֵ יאמן‪:‬‬ ‫המאמצים נָ ְׂשאּו ְּפרי‪ .‬נמצא יהודי שהיה בדרכו ֵ‬ ‫אתרוג מהּודר‪ .‬ולא זֹו בלבד‪ִּ ,‬ברשותו של היהודי גם לולב‪ ,‬הדסים וַ ערבות‪ .‬מי‬ ‫היה ַמ ֲעלֶ ה על דעתו מציאה מושלמת ונפלאה כזו?‬ ‫בשמחה גדולה ביקשו השליחים מהיהודי למכור להם את האתרוג‪ִ .‬הציעו לו‬ ‫ּומ ַפ ֶתה‪ .‬אולם היהודי ְמ ָס ֵרב‪ .‬האתרוג אינו למכירה‪ .‬שלו הוא‪ .‬גם‬ ‫מחיר גבוה ְ‬ ‫הוא יהודי המחּויב ִּבנטילת ארבעת‪-‬המינים‪.‬‬ ‫ותחנונים‪ .‬השליחים ניסו לבקשו שיואיל לפחות להתעּכֵ ב‬ ‫לא הועילו ַה ְפ ָצרֹות ַ‬ ‫בברדיצ'ב וְ לִ ְׁשהֹות עימם ִּבימי חג הסוכות‪ ,‬כדי שיוכלו גם בני העיר לְ ָב ֵרְך‬ ‫ולצאת ידי חובת המצווה ִּבזְ כּות האתרוג היחיד שבידו‪.‬‬ ‫היהודי לא נֵ יאות‪ .‬מתגעגע הוא אל אשתו ואל ילדיו‪ .‬זה זמן רב שנֶ עדר מביתו‬ ‫שיכנּוע אחרון‬ ‫ַ‬ ‫ובדעתו לחגוג בחיק משפחתו‪ .‬אך בני ברדיצ'ב לא ויתרו‪ .‬במאמץ‬ ‫התחננו בפניו‪ :‬לכל הפחות ייּכָ נס נא אל הצדיק רבי לוי יצחק‪ .‬לזאת נענה היהודי‪.‬‬ ‫בחלקָך"‪ ,‬ניסה הרבי לשכנעו‪" .‬כל הקהילה הגדולה תוכל‬ ‫"זכּות גדולה נפלה ֶ‬ ‫ִּבזכותך לקיֵ ים את המצווה החשובה"‪ .‬אך היהודי בשלו‪ :‬ברצונו לשוב לביתו‬ ‫ולעשות את החג במחיצת בני משפחתו‪.‬‬ ‫כשראה הצדיק שדבר לא יָ זיזֹו מדעתו אמר לו‪" :‬אם תישאר כאן לחג הסּוכות‪,‬‬ ‫יצ ִתי בגן‪-‬עדן"‪ .‬להבטחה שכזו אי‪-‬אפשר‬ ‫אני מבטיח לך שתהיה איתי ִּב ְמ ִח ָ‬ ‫לס ֵרב‪ .‬הבטחה מפֹורשת להיות בגן‪ -‬עדן יחד עם הצדיק רבי לוי‪-‬יצחק! היהודי‬ ‫ָ‬ ‫ּוכה ֶרף עין שבה‬ ‫נענה ל'עיסקה' ונשאר בעיר‪ִ .‬מ ֶּפה‪-‬לְ אוזן עברה הבׂשורה‪ֶ ,‬‬ ‫הׂשמחה לִ ְשּכון ֵּבלבבות היהודים המתכוננים לחג ַה ְמ ַמ ְש ֵמש ּובא‪.‬‬ ‫אחרי תפילת ערבית‪ ,‬בלילו הראשון של החג‪ָ ,‬סר היהודי האורח לעבר הסוכה‬ ‫הצמודה לאכסניה בה השתּכֵ ן‪ .‬הוא היה במצב רוח מרֹומם מאוד‪ .‬הכבוד הגדול‬ ‫ְ‬ ‫הֹותר סיבות‬ ‫סיּפקּו לו ַדי וְ ֵ‬ ‫שזכה לו מבני העיר והמחשבה על גן העדן המובטח לו ְ‬ ‫להיות שמח‪ .‬בלב גָ דּוש שמחה עמד להיכנס לסוכה ולקיים את מצוות הישיבה‬

‫תוכוס ‪195‬‬

‫בסוכה‪ .‬בנימוס אך ִּבתקיפות הסביר לו ְמארחו‪ ,‬כי הכול הוא יכול לתת לו‪ ,‬רק לא‬ ‫לשבת בסוכה‪ .‬היהודי נדהם‪" .‬מה זאת אומרת?!"‪ ,‬תמה‪" ,‬אני רוצה לקיים את‬ ‫לא ְפ ֵשר לו את הכניסה לסוכה‪.‬‬ ‫מצוות סוכה‪ ".‬אך המארח ְּב ֶשלֹו‪ :‬אין הוא יכול ַ‬ ‫"מארח מוזר"‪ ,‬חשב האורח בליבו ופנה לבית השכן‪ .‬חשב לבקש מהשכנים‬ ‫ליאתו‪ ,‬גם משפחה זו ֵסירבה לפתוח בפניו את‬ ‫להתארח בסוכתם‪ .‬למרבה ְּפ ָ‬ ‫לאר ַח אותו‪ .‬אט‪-‬אט‬ ‫הסוכה‪ .‬לתדהמתו הגוברת גם יֶ ֶתר השכנים לא הסכימו ֵ‬ ‫החל היהודי להבין שאין ֵאלו סתם מקרים‪ .‬הרבי‪ ,‬כך מסתבר‪ ,‬ציווה על בני‬ ‫הקהילה שלא יכניסּוהּו בשום פנים ואופן לסוכה‪ .‬אך מדוע ?!‬ ‫מיואש ּומבולבל כיוֵ ון פעמיו לעבר בית הצדיק‪" .‬האם כך משלמים לי עבור‬ ‫הטובה שעשיתי?!"‪ָ ,‬ק ַבל‪" .‬נעתרתי לבקשתכם ונשארתי כאן‪ ,‬במקום זר‪,‬‬ ‫לבלות בנעימים עם משפחתי‪ ,‬על‪-‬מנת לזּכֹותכם‬ ‫במשך כל ימי החג ִּב ְמקום ַ‬ ‫במצווה‪ ,‬ואתם מונעים ממני מצווה חשובה לא פחות‪ ,‬מצוות ישיבה בסוכה!"‬ ‫"זהו הדין"‪ִ ,‬הרגיעו הרבי‪" .‬אם אין אתרוג אין מברכים עליו‪ .‬אם אין סוכה‪,‬‬ ‫פטורים גם מן החיוב לשבת בה"‪.‬‬ ‫"אין סוכה?!"‪ ,‬דברי הרבי הקפיצו את האיש‪" .‬הרי בעיר מאות סוכות!"‬ ‫עּוׂשה‪.‬‬ ‫"מה אפשר לעשות?" ענה הרבי באדישות ְמ ָ‬ ‫"רבי"‪ ,‬זעק האיש בעיניים דֹומעות‪" ,‬אנא ַר ֵחם עלי ותן לי לשבת בסוכה‪ .‬אני‬ ‫מוכן לתת את כל הֹוני כדי לא להפסיד את המצווה"‪.‬‬ ‫ותר על ההבטחה שנתתי לך‪ ,‬בדבר ֶחלקך בגן‪-‬עדן‪ ,‬אתן לך מיד לשבת‬ ‫"אם תוַ ֵ‬ ‫בסוכה‪ ",‬אמר הצדיק בשלווה‪.‬‬ ‫היהודי האורח קפא על עמדו כשהוא נבוך‪ .‬מלחמה פנימית קשה התלקחה‬ ‫בליבו‪ .‬האם יווַ תר על ההבטחה הנפלאה רק כדי לקיים מצוות סוכה? ואולי‬ ‫כדאי‪ ,‬לוותר על הסוכה‪ ,‬כדי לזכות בגן‪-‬עדן?‬ ‫בוט ַח ונחּוש‪" .‬אני מוותר על הבטחתך‪ .‬מה‬ ‫והוא החליט‪" .‬רבי‪ ",‬אמר בקול ֵ‬ ‫ֶּב ַצע לי בגן‪-‬עדן אם אינני יכול לחיות כיהודי ּולקיים את מצוות סוכה ככל‬ ‫עמנו בני‪ -‬ישראל‪ .‬אנא הנח לי לקיים את מצוות סוכה"!‬ ‫חיוך לבבי זרח על פניו של הרבי‪" .‬הנך מוזמן לסעוד עמנו בסוכה‪ .‬ועכשיו אני‬ ‫ָשב ּומבטיחָך‪ :‬מקומך בגן‪-‬עדן שמור לך‪ ,‬עמי ִּב ְמחיצתי‪ .‬לא רציתי שתזכה‬ ‫בגן‪-‬עדן רק בזכות חּושָך המסחרי‪ .‬רציתי שתהיה ראוי לכך‪ .‬ועכשיו‪ ,‬כשהוכחת‬ ‫מסירּות‪-‬נפש למען קיום מצווה‪ִ ,‬הינְ ָך ראוי באמת להיות במחיצתי בגן‪-‬עדן!"‬ ‫(מתוך‪ :‬אתר הברכות הישראלי סיפור חסידי לסוכות)‬

‫‪196‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ מדברים על זה‬ ‫המעׂשייה? ַס ְּפרו זה לזה‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫ואילו מחשבות עוררה בכם‬ ‫ֵאילו רגשות ֵ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬מי הן הדמויות המופיעות בעלילה?‬ ‫‪ .2‬א ‪ .‬באילו דרכים ניסו השליחים לשכנֵ ַע את היהודי לתת להם את האתרוג?‬ ‫ב‪ .‬מה אפשר ללמוד על תכונות האופי של היהודי ִמתשובותיו לשליחים?‬ ‫ּומ ַתן בין השליחים‪,‬‬ ‫בתיאור המשא ַ‬ ‫‪ .3‬שערו‪ ,‬מדוע בחר ַה ְמ ַס ֵּפר להאריך ֵ‬ ‫הרבי ובעל האתרוג‪.‬‬ ‫‪ .4‬מדוע הסכים בעל האתרוג בסופו של דבר להישאר בעיר?‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬מהו המבחן שבו העמיד הצדיק את היהודי?‬ ‫ ב‪ .‬מה למדתם על בעל האתרוג מבחירתו?‬ ‫‪ .6‬המספר מעוניין לעורר את סקרנותנו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬האם יצליחו השליחים‬ ‫בסופו של דבר לשכנע את היהודי למכור את האתרוג‪.‬‬ ‫מצאו מצבים נוספים בסיפור אשר מעוררים את סקרנותכם לדעת מה‬ ‫יקרה בהמשך הסיפור‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫קוראי הסיפור?‬ ‫ֵ‬ ‫ללמד את שומעיו או את‬ ‫ֵ‬ ‫מה רצה ַה ְמ ַס ֵּפר‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫להלן משפטים מהסיפור‪ .‬התאימו לכל מילה או צירוף מודגש את הפירוש‬ ‫המתאים‪ :‬תוכלו להיעזר במחסן הפירושים‪.‬‬ ‫ה‪-‬לאוזֶ ן עברה הבשורה‪.‬‬ ‫‪ .1‬א‪ִ .‬מ ֶּפ ָ‬ ‫ב‪ִּ .‬כיוֵ ון ְּפ ָע ָמיו אל בית הצדיק‪.‬‬ ‫עּוׂשה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הרבי ענה באדישות ְמ ָ‬ ‫הֹוכ ְח ָת ְמסירּות‪-‬נפש למען קיום מצווה‪.‬‬ ‫ד‪ַ .‬‬ ‫מחסן פירושים‪:‬‬ ‫עשה את עצמו העמיד פנים מאחד לשני צעדיו נכונות לְ ַס ֵּכן דבר יקר‪.‬‬ ‫‪ .2‬בחרו שניים מהצירופים בתרגיל ‪ 1‬וְ ַח ְּברּו להם משפטים‪.‬‬

‫תוכוס ‪197‬‬

‫חנוכה‬

‫"נרותי הזעירים‪ ,‬מה רבו הסיפורים‪ ,‬לי יִ לְ ַאט* האור"‪.‬‬

‫* יִ ְל ַאט ‪ -‬ילחש‬

‫(מתוך "נרותי הזעירים" מאת ש' רוזנפלד)‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫ס סנִ למד את שירו של מ' רוזנפלד "נרותי הזעירים"‪.‬‬

‫ס סנקרא מידע על "ספר המקבים" ונלמד קטעים מתוכו על מלחמת המקבים‬ ‫בכובשים היוונים‪.‬‬ ‫יח‬ ‫לשון וָ ִׂש ַ‬ ‫ס סנלמד עוד על מילות קישור (קישוריּות)‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪198‬‬

‫•במה שונה הדלקת נרות חנוכה מהדלקת נרות שבת?‬ ‫•ספרו על הערב הראשון שבו מדליקים נרות חנוכה בביתכם‪.‬‬ ‫•הדגימו בכיתה כיצד מברכים ומדליקים את נרות החנוכייה‪.‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫והקלידו‪" :‬נרותי הזעירים יוטיוב" האזינו לשיר‪.‬‬ ‫גִ לשו באינטרנט ַ‬

‫רֹותי ַהּזְ ִע ִירים ‪/‬‬ ‫נֵ ַ‬

‫מ' רֹוזֶ נְ ֶפלְ ד‬

‫רֹותי ַהּזְ ִע ִירים‬ ‫נֵ ַ‬ ‫ּפּורים‬ ‫ָמה ַרּבּו ַה ִּס ִ‬ ‫לִ י יִ לְ ַאט ָהאֹור‬ ‫ַעל ָּד ִמים וְ ִכ ְׁשלֹונֹות‬ ‫ַעל ְּתרּועֹות ֶׁשל נִ ְצחֹונֹות‬ ‫ַעל ְק ָרבֹות ֶׁשל ְּדרֹור‪ַ ,‬על ְק ָרבֹות ֶׁשל ְּדרֹור‪.‬‬ ‫אֹורכֶ ם ַה ָּקט‬ ‫ֵעת ֶא ְר ֶאה ְ‬ ‫יַ ֲע ֵטנִ י ֵצל ַּבּלָ אט‬ ‫קֹול ֵאלַ י יִ ְק ָרא‬ ‫קֹול ֵאלַ י יִ ְק ָרא‪:‬‬ ‫יִ ְׂש ָר ֵאל‪ָׂ ,‬ש ַב ְע ָּת ְק ָרב‬ ‫ֶא ֶפס‪ּ ,‬גַ ם יָ ַד ְע ָּת ַרב‬ ‫עֹז וְ ִת ְפ ָא ָרה‪ ,‬עֹז וְ ִת ְפ ָא ָרה‪.‬‬

‫יִ ְל ַאט ‪ -‬ילחש‬

‫יַ ֲע ֵטנִ י ‪ -‬יעטוף אותי‬ ‫ַּב ָלאט ‪ -‬בשקט‬ ‫ֶא ֶפס ‪ֲ -‬א ָבל‬

‫רֹותי ַהּזְ ִע ִירים‪,‬‬ ‫נֵ ַ‬ ‫ּפּורים‬ ‫ּכֹה ִס ְּפרּו לִ י ִס ִ‬ ‫ַעל ָע ָבר ֶׁשל ָעם‬ ‫ַעל ָע ָבר ֶׁשל ַעם‬ ‫וְ ֶא ְׁש ַמע ּכָ ל נֵ ר וָ נֵ ר‬ ‫עֹורר!‬ ‫קֹורא קּום ִה ְת ֵ‬ ‫לִ י ֵ‬ ‫ַעם ַחּיָ ה וָ ָקם‪ַ ,‬עם ַחּיָ ה וָ ָקם‪.‬‬ ‫(תרגם מיידיש‪ :‬ר' אבינועם)‬ ‫ִ‬

‫הכונח ‪199‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫בית א‬ ‫‪ .1‬שערו‪ ,‬אילו סיפורים מזכירים נֵ רות החנוכה לַ משורר?‬ ‫לוחשים‪ .‬מה מוסיף הדבר לאווירה שבשיר?‬ ‫‪ .2‬הנרות שבבית הראשון ֲ‬ ‫בית ב‬ ‫קֹורא למשורר‪ .‬שערו מאין בא הקול? רמז‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬בבית השני מופיע קול ַה ֵ‬ ‫תמצאו בבית השלישי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כיצד מעודד "הקול" את המשורר?‬ ‫‪ .5‬למה ְמ ַצ ִּפים הנרות מהדובר בשיר?‬ ‫‪ .6‬כיצד אפשר לדעת שהמשורר כתב את השיר כמה עׂשרות שנים לפני‬ ‫הקמת המדינה?‬ ‫‪ .7‬בשיר אפשר למצוא ניגּודים (למשל לשון יחיד ּולשון רבים)‪ .‬מצאו שני‬ ‫ניגודים נוספים והסבירו אותם‪.‬‬

‫ קוראים בקול רם‬ ‫קראו את השיר בקול רם ְּב ַהנְ גָ נָ ה שתתאים לתוכנו‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ַ . 1‬ה ֲאזִ ינּו לשיר פעם נוספת ביו טיוב או בזמרשת‪.‬‬ ‫ מה דעתכם‪ ,‬האם יש ֶה ְת ֵאם בין תוכן השיר לַ מנגינה? נמקּו ִדבריכם‪.‬‬ ‫‪ .2‬בשירי חנוכה רבים מופיעים נרות ואור‪ֵ .‬אילו שירים כאלו אתם מכירים?‬ ‫ֵאילו מהם אתם אוהבים? נמקו‪.‬‬

‫‪200‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫מסּוּפרים בו האירועים שקרו בימים ההם‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫המקּבים א'‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫קטעים ִמ ֵס ֶפר‬ ‫ •לפניכם ָ‬ ‫סופר ֶשחי בארץ ישראל‪ֵַ .‬מהספר הזה אנחנו לומדים על ֶמ ֶרד המקבים ועל‬ ‫ִמ ִּפי ֵ‬ ‫ניצחֹונם על היוָ ונים‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ •קראו מידע נוסף על ספר המקבים בעמוד ‪.206‬‬

‫ְגזֵ רות הדת של ַאנטיֹוכּוס ‪/‬‬

‫מתוך ספר המקבים א'‪ ,‬פרק א'‬

‫רּוׁשלַ יִ ם‬ ‫יחים) ֶאל יְ ָ‬ ‫(ׁשלִ ִ‬ ‫(מ ְכ ָּת ִבים) ְּביַ ד ַמלְ ָאכִ ים ְ‬ ‫וַ ּיִ ְׁשלַ ח ַה ֶּמלֶ ְך ְס ָפ ִרים ִ‬ ‫הּודה לָ לֶ ֶכת ַא ֲח ֵרי ֻח ִּקים זָ ִרים לָ ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫וְ ֶאל ָע ֵרי יְ ָ‬ ‫ּופ ִסילִ ים וְ לִ זְ ּב ַֹח ֲחזִ ִירים‬ ‫יכלֹות ְ‬ ‫לְ ַחּלֵ ל ַׁש ָּבתֹות וְ ַחּגִ ים; לִ ְבנֹות ָּבמֹות‪ ,‬וְ ֵה ָ‬ ‫ְּוב ֵהמֹות ְט ֵמאֹות‪.‬‬ ‫יהם ִּבלְ ִּתי נִ ּמֹולִ ים‪.‬‬ ‫יח ֶאת ְּבנֵ ֶ‬ ‫לְ ַהּנִ ַ‬ ‫ּתֹורה ֲא ֶׁשר ָמ ְצאּו ָק ְרעּו וְ ָׂש ְרפּו ָּב ֵאׁש‪.‬‬ ‫וְ ֶאת ִס ְפ ֵרי ַה ָ‬ ‫יׁשהּו נָ ַהג ַעל‬ ‫ּתֹורה)‪ ,‬וְ ִאם ִמ ֶ‬ ‫(ה ָ‬ ‫יׁשהּו ֵס ֶפר ַה ְּב ִרית ַ‬ ‫ַּוב ֲא ֶׁשר נִ ְמ ָצא ִּב ֵידי ִמ ֶ‬ ‫ּתֹורה‪ִ ,‬מ ְצוַ ת ַה ֶּמלֶ ְך לְ ָה ִמיתֹו‪.‬‬ ‫ִּפי ַה ָ‬

‫ירוע במודיעין ‪/‬‬ ‫הא ַ‬ ‫ֵ‬

‫מתוך ספר המקבים א'‪ ,‬פרק ב'‬

‫יעים ָה ִעיר לִ זְ ּב ַֹח‪.‬‬ ‫מֹוד ִ‬ ‫וַ ּיָבֹואּו ַאנְ ֵׁשי ַה ֶּמלֶ ְך לְ ִ‬ ‫וַ יְ ּ ַד ְּברּו ֶאל ַמ ִּת ְתיָ הּו לֵ אמֹר‪:‬‬ ‫רֹאׁש וְ נִ כְ ָּבד וְ גָ דֹול ַא ָּתה ָּב ִעיר ַהּזֹאת‪ָ .‬ק ֵרב ִראׁשֹון וַ ֲע ֵׂשה ִמ ְצוַ ת ַה ֶּמלֶ ְך‪...‬‬ ‫אֹוה ֵבי ַה ֶּמלֶ ְך‪ ,‬וְ ַא ָּתה ָּובנֶ יָך ְּת ֻכ ְּבדּו ְּב ֶכ ֶסף ְּובזָ ָהב‬ ‫ית ַא ָּתה ָּובנֶ יָך ֵמ ֲ‬ ‫וְ ָהיִ ָ‬ ‫ְּוב ַמ ָּתנֹות ַרּבֹות‪.‬‬ ‫בֹותינּו! ָחלִ ילָ ה‬ ‫ֹאמר ְּבקֹול ּגָ דֹול‪ֲ :‬אנִ י ָּובנַ י נֵ לֵ ְך ִּב ְב ִרית ֲא ֵ‬ ‫וַ ּי ַ​ַען ַמ ִּת ְתיָ הּו וַ ּי ֶ‬ ‫ּומ ְצוֹות‪.‬‬ ‫ּתֹורה ִ‬ ‫לָ נּו לַ ֲעזֹב ָ‬ ‫[תרגום‪ :‬אוריאל רפפורט]‬

‫לעיתים אנחנו משתמשים במילה‪ :‬מקבי ולעיתים במילה מכבי‪ .‬במה השוני?‬ ‫המּכה באויבים‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫ַמ ָּק ִּבי ‪ -‬מלשון ַמ ֶּק ֶבת‪ ,‬פטיש חזק‬ ‫"מי ָּכמֹוָך ָּב ֵאלִ ים ה'" לפי שירת הים (שמות טו‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫ַמ ָּכ ִּבי ‪ .1 -‬ראשי תיבות ִ‬ ‫משפט זה היה סיסמתם של המכבים במלחמתם ַּביוונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬כינוי ליהודה המכבי‪.‬‬

‫הכונח ‪201‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬מה גזר אנטיוכוס על היהודים? ִּכתבו ִּבנקודות ַּבמילים שלכם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לפי מה בחר אנטיוכוס את הגזֵ רות?‬ ‫הצוִ וים ִמטעם המלך‪.‬‬ ‫שהתּפרסם לוח מודעות על ַ‬ ‫ַ‬ ‫‪ .2‬נשער‬ ‫ַהשלימו את הכתוב ִּבׂשפתכם (על פי הכתוב בספר החשמונאים‪:‬‬

‫במסגרת חו‬ ‫קי המלך בנוגע לחינוך‬ ‫הילדים‪:‬‬ ‫א‪ .‬חובה לשלוח‬ ‫את הילדים לבתי ספר‬ ‫ה‬ ‫מלמדים בשפה היוונית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬ ‫ג‪ .‬‬

‫ב‬ ‫מסגרת חו‬ ‫קי‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ך‬ ‫הקשורי‬ ‫ם בשבת‪:‬‬

‫א‪ .‬חובה ל‬ ‫החנו פתוח את‬ ‫יות‬ ‫ב‪ .‬‬ ‫ג‪ .‬‬

‫במסגרת חוקי המלך האוסרים‬ ‫לקיים את החגים לפי התורה‪:‬‬ ‫א‪ .‬אסור לבנות סוכה‬ ‫ב‪ .‬‬ ‫ג‪ .‬‬

‫כל העובר על צו המלך‪ ,‬דינו מוֶ ת!‬ ‫ימלאּו את ְּפקודותיו?‬ ‫‪ .3‬מה ִהכריז המלך כדי שהיהודים ַ‬ ‫‪ַ . 4‬שערו‪ ,‬כיצד היה יכול אנטיוכוס לבדוק שהיהודים אכן מקיימים את הגזרות?‬

‫ מדברים על זה‬ ‫שליחי המלך‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫‪ִּ . 1‬כתבו ִּבׂשפתכם את תשובתו של מתיתיהו לִ‬ ‫‪ .2‬אתם בוודאי זוכרים את הגזֵ רות שגזרו פרעה והמן‪.‬‬ ‫ מה ההבדל בין גזרות פרעה והמן לִ גזרות אנטיוכוס?‬

‫‪202‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫לפניכם כמה משפטים מתוך ספר המקבים פרק א‪ .‬נַ סחו אותם מחדש‬ ‫במילים שלכם‪:‬‬ ‫הּודה לָ לֶ כֶ ת ַא ֲח ֵרי‬ ‫רּוׁשלַ יִ ם וְ ֶאל ָע ֵרי יְ ָ‬ ‫ •וַ יִ ְׁשלַ ח ַה ֶּמלֶ ְך ְס ָפ ִרים ְּביַ ד ַמלְ ָא ִכים ֶאל יְ ָ‬ ‫חּוקים זָ ִרים לָ ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫ּתֹורה‪,‬‬ ‫יׁשהּו נָ ַהג ַעל ִּפי ַה ָ‬ ‫יׁשהּו ֵס ֶפר ַה ְּב ִרית‪ ,‬וְ ִאם ִמ ֶ‬ ‫ּוב ֲא ֶשר נִ ְמ ָצא ִּב ֵידי ִמ ֶ‬ ‫ • ַ‬ ‫ִמ ְצוַ ות ַה ֶּמלֶ ְך לְ ָה ִמיתֹו‪.‬‬ ‫ •וְ ַר ִּבים ְּביִ ְׂש ָר ֵאל ִה ְת ַא ְּמצּו וְ ִה ְת ַחּזְ קּו לְ ִבלְ ִּתי ֱאכֹול ָט ֵמא‪.‬‬

‫ יוצרים‬ ‫ִאילו היו היהודים המתנגדים לִ גזרות המלך ְמ ִעיזים לכתוב סיסמאות נגד‬ ‫אנטיוכוס ונגד הגזרות‪ ,‬מה היו כותבים? הציעו סיסמה‪.‬‬

‫הדרכה לכתיבת סיסמה‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫•סיסמה היא משפט קצר שלאנשים ַקל לִ זְ ּכור אותו‪.‬‬ ‫•סיסמאות כותבים במשפטים קצרים‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫"אנטיוכוס עמלֵ ק‪ֵ ,‬מארצנו הסתלֵ ק!"‬ ‫•אפשר לכתוב ַּבחרוזים‪ ,‬אך אין זו חובה‪.‬‬ ‫•הסיסמה צריכה להיות קצרה ּוקליטה‪.‬‬ ‫•בסיסמה צריכה להיות אמירה ברורה נגד הגזרות ונגד אנטיוכוס או‬ ‫סיסמה בעד מלחמה בגזרות ַּובשלטון הזָ ר‪.‬‬ ‫•ּכִ תבו את הסיסמאות על גבי בריסטול או הקלידו אותן במחשב‪ .‬תלו את‬ ‫עבודותיכם בכיתה‪.‬‬

‫הכונח ‪203‬‬

‫טיהור המקדש וַ חנוכתו ‪/‬‬

‫מתוך ספר המקבים א'‪ ,‬פרק ד'‬

‫הּודה ְּבנֹו ַהּנִ ְק ָרא ַמ ַּק ִּבי וַ ּי ְַעזְ רּו לֹו‬ ‫וַ ּיִ ְק ְרבּו יְ ֵמי ַמ ִּת ְתיָ הּו לָ מּות‪ .....‬וַ ּי ָ​ָקם ַּת ְח ָּתיו יְ ָ‬ ‫הּודה‪ֵ :‬הם‬ ‫ֹאמר יְ ָ‬ ‫ָּכל ֶא ָחיו וְ ָכל ֲא ֶׁשר ָּד ְבקּו ְּב ָא ִביו וַ ּיִ ּלָ ֲחמּו ִמלְ ֶח ֶמת יִ ְׂש ָר ֵאל‪ ...‬וַ ּי ֶ‬ ‫ׁשֹותינּו‬ ‫אֹותנּו ‪ ...‬וַ ֲאנַ ְחנּו נִ לְ ָח ִמים ַעל נַ ְפ ֵ‬ ‫(הּיְ וָ נִ ים) ָּב ִאים ֵאלֵ ינּו ְּברֹב ַ ּג ֲאוָ ה לְ ַה ְׁש ִמיד ָ‬ ‫ַ‬ ‫יהם‪.‬‬ ‫אֹותם לְ ָפנֵ ינּו וְ ַא ֶּתם ֶאל ִּת ְיראּו ִמ ְּפנֵ ֶ‬ ‫ּתֹור ֵתנּו‪ .‬ה' יִ ּגֹף ָ‬ ‫וְ ַעל ָ‬ ‫ר־צּיֹון‪.‬‬ ‫וַ ֵיּ ָא ֵסף ּכָ ל ַה ַּמ ֲחנֶ ה וַ ּי ֲַעלּו ֶאל ַה ִ‬ ‫רּופים — — —‬ ‫ׁשֹומם‪ ,‬וְ ֶאת ַה ִּמזְ ֵּב ַח ְמ ֻחּלָ ל וְ ֶאת ַה ְּׁש ָע ִרים ְׂש ִ‬ ‫וַ ּיִ ְראּו ֶאת ַה ִּמ ְק ָּדׁש ֵ‬ ‫יהם‪.‬‬ ‫אׁש ֶ‬ ‫יהם וַ ְּיִבּכּו ֶּב ִכי ּגָ דֹול‪ ,‬וַ ּי ִָׂשימּו ֵא ֶפר ַעל ָר ֵ‬ ‫וַ ּיִ ְק ְרעּו ֶאת ִ ּבגְ ֵד ֶ‬ ‫רּועה וַ ּיִ ְצ ֲעקּו ַה ָּׁש ַמיְ ָמה‪.‬‬ ‫צֹוצרֹות ַה ְּת ָ‬ ‫יהם ַא ְר ָצה‪ ,‬וַ ּיִ ְת ְקעּו ַּב ֲח ְ‬ ‫וַ ּיִ ְּפלּו ַעל ְּפנֵ ֶ‬ ‫וַ ּיִ ּוָ ֲעצּו ַעל אֹודֹות ִמזְ ַּבח ָהעֹולָ ה ַה ְּמ ֻחּלָ ל‪ָ ,‬מה יַ ֲעׂשּו לֹו‪.‬‬ ‫טֹובה לְ ָה ְרסֹו‪ ,‬לְ ַבל יִ ְהיֶ ה לָ ֶהם לְ ֶח ְר ָּפה‪ִּ ,‬כי ִט ְּמאּוהּו ַהּגֹויִ ים‪,‬‬ ‫וַ ִּתּפֹל לָ ֶהם ֵע ָצה ָ‬ ‫(ׁש ְברּו‪ָ ,‬ה ְרסּו) אֹותֹו‪.‬‬ ‫וַ ּיִ ְּתצּו ָ‬ ‫ּתֹורה‪ ,‬וַ ְּיִבנּו ִמזְ ֵּב ַח ָח ָדׁש‪ּ ,‬כְ מֹו ָה ִראׁשֹון‪ ,‬וַ ּי ֲַעלּו ָק ְר ָּבן‪.‬‬ ‫וַ ּיִ ְקחּו ֲא ָבנִ ים ְׁשלֵ מֹות‪ּ ,‬כַ ּכָ תּוב ַּב ָ‬ ‫רֹוסים‪ְּ ,‬בכִ ּנֹורֹות ִּוב ְמ ִצלְ ַּתיִ ם‪.‬‬ ‫(ּבית ַה ִּמ ְק ָּדׁש) ְּב ִׁש ִירים ְּוב ַק ְת ִ‬ ‫— — — ַּבּיֹום ַההּוא נֶ ְחנַ ְך ֵ‬ ‫וַ ּי ֲַעׂשּו ֶאת ֲח ֻנ ַּכת ַה ִּמזְ ֵּב ַח יָ ִמים ְׁשמֹונָ ה‪,‬‬ ‫וַ ְּת ִהי ִׂש ְמ ָחה ּגְ דֹולָ ה ְמאֹוד ָּב ָעם‪ ,‬וַ ָּתסּור ֶח ְר ַּפת ַהּגֹויִ ים‪.‬‬ ‫יהם‪ִ ,‬מ ֵּדי‬ ‫יּוחגּו יְ ֵמי ֲח ֻנּכַ ת ַה ִּמזְ ֵּב ַח ִּבזְ ַמּנֵ ֶ‬ ‫הּודה וְ ֶא ָחיו וְ כָ ל ֲע ַדת יִ ְׂש ָר ֵאל‪ּ ,‬כִ י ֲ‬ ‫וַ יִ ּ ְק ְּבעּו יְ ָ‬ ‫ָׁשנָ ה ְּב ָׁשנָ ה‪ ,‬יָ ִמים ְׁשמֹונָ ה‪ִ ,‬מן ַה ֲח ִמ ָּׁשה וְ ֶע ְׂש ִרים ְּבח ֶֹדׁש ּכִ ְסלֵ ו‪ְּ ,‬ב ִׂש ְמ ָחה ְּוב ָׂשׂשֹון‪.‬‬ ‫[תרגום‪ :‬אוריאל רפפורט]‬

‫ מדברים על זה‬ ‫האירועים שקרו בימים ההם? נַ מקו דבריכם‪.‬‬ ‫מה יכולים בני דורנו ללמוד מן ֵ‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫ו"ו ַה ִהיּפּוך‬ ‫בפרק ד' מתוך ספר המקבים א' מופיעים רוב הפעלים בצורת עתיד‬ ‫כשו"ו ַה ִהיּפּוך באה לפניהם‪ ,‬אף על פי שהם מציינים פעולות שקרו בעבר‪.‬‬ ‫הּודה לְ ֶא ָחיו"‪ ,‬כשלמעשה‪ ,‬הכתוב ְמ ַס ֵּפר‬ ‫ֹאמר יְ ָ‬ ‫כך‪ ,‬בפסוק הראשון כתוב‪" :‬וַ ּי ֶ‬ ‫לנו על מה שאמר יהודה לאחיו‪ .‬שימוש מיוחד זה אופייני לִ לְ שֹון התנ"ך‪.‬‬

‫‪204‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬‬

‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫‪. 5‬‬ ‫‪ .6‬‬

‫מה קרה קודם? מה קרה אחר כך? סדרו את המשפטים שלהלן לפי‬ ‫הסדר‪.‬‬ ‫ •ויעזרו לו כל ֶאחיו וכל אשר דבקו באביו‪.‬‬ ‫ •ויקם תחתיו יהודה בנו‪.‬‬ ‫ •ויִ יקבעו יהודה ואחיו ‪....‬כי יוחגו ימי חנוכת המזבח‪ ...‬מדי שנה בשנה‬ ‫ •ויִ ילחמו מלחמות ישראל‬ ‫ •ויבנו מזבח חדש‬ ‫ • ִטמאוהו הגויים‬ ‫ •ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה‬ ‫ספרו בקצרה את הכתוב בקטע ִּבלְ שונכם‪.‬‬ ‫אילו מעשים של יהודה המכבי מלמדים על כישרונו כמנהיג?‬ ‫א‪ .‬שחרור המקדש על ידי החשמונאים אמור להיות ֵאירוע משמח‪.‬‬ ‫התא ְּבלו הלוחמים? ַהסבירו וצטטו‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫אם כן‪ ,‬מדוע‬ ‫ב‪ֵ .‬אילו מנהגי ֵאבל מוזכרים בקטע?‬ ‫האבלים?‬ ‫ֵ‬ ‫לעודד את לוחמיו‬ ‫ֵ‬ ‫מה עׂשה יהודה כדי‬ ‫שׂשרר בעם‬ ‫המ ָת ֵאר את מצב הרוח ָ‬ ‫ַהעתיקו מתוך הקטע את המשפט ְ‬ ‫בזמן חנוכת המזבח‪.‬‬

‫ כותבים המחברת או מקלידים במחשב‬ ‫בחרו אחד מהנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ִּ .1‬כתבו ִּבלשונכם את הכתוב בפרק ד'‪ .‬השתמשו ִּבפעלים בזמן עבר‪,‬‬ ‫כנהוג בעברית שלכם‪.‬‬

‫הכונח ‪205‬‬

‫על ספר המקבים ‪/ 1‬‬

‫ש' שי‬

‫ִס ְפ ֵרי המקבים או בשמם הנוסף "ספרי החשמונאים" הם חלק מקבוצת‬ ‫ספרים הנקראים "ספרים חיצוניים"‪.‬‬ ‫מה הם "הספרים החיצוניים"?‬ ‫שמסיבות שונות חכמי ישראל לא כללו אותו באוסף ספרי התנ"ך‪,‬‬ ‫אלה ספרים ִ‬ ‫אף על פי שחלקם נכתבו עוד לפני חתימת התנ"ך‪ ,‬כלומר לפני שחכמי ישראל‬ ‫קבעו את מספרם הסופי של ספרי התנ"ך‪ .‬מאז נחתם התנ"ך‪ ,‬לפני כ–‪1,800‬‬ ‫שנים‪ ,‬לא הוסיפו ולא גָ ְרעּו ממנו דבר‪ .‬כל שאר הספרים‪ ,‬שהוחלט שלא לכלול‬ ‫אותם בתנ"ך‪ ,‬נקראים "ספרים חיצוניים"‪.‬‬ ‫בתוך קבוצת ה"ספרים החיצוניים" נמצאים גם ארבעה ספרי המקבים‪.‬‬ ‫ספרים אלה נכתבו לפני חתימת התנ"ך‪ ,‬והם מכילים שפע של מידע על‬ ‫ֵאירועי התקופה בארץ ישראל‪ .‬נמצא בהם ֵמ ַידע חשוב על מרד החשמונאים‬ ‫ועל מלחמתם ַּביוונים‪.‬‬ ‫ֵספר אחד מבין הארבעה‪ ,‬מקּבים א'‪ ,‬נכתב בעברית בארץ ישראל‪ ,‬אבל‬ ‫השתמר רק התרגום שלו ליוונית‪ .‬אי לכך הוא תורגם בימינו לעברית ִמיוָ ונית‬ ‫ֵ‬ ‫עתיקה‪ .‬ספר המקבים הזה הוא מקור‬ ‫רב־ערך שאפשר ללמוד ממנּו פרטים‬ ‫ֵ‬ ‫‪1‬‬ ‫חשובים על מרד החשמונאים‪.‬‬ ‫(על פי ישראל והעמים דרך סיפור יעקב ועשו‪ ,‬מאת ַמ ְתיָ ה קם)‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬‬ ‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫כתוב שחכמי ישראל חתמו את התנ"ך‪.‬‬ ‫בררו במילון‪ ,‬מה הוא "ספר ָחתּום"?‬ ‫לאיזו קבוצת ספרים קוראים "הספרים החיצוניים"?‬ ‫על איזו תקופה לומדים מספרי המקבים?‬ ‫מה ידוע‪ :‬א‪ .‬על מקום כתיבת ספר מקבים א' ?‬ ‫ב‪ .‬על השפה ֶשּבה נכתב?‬

‫‪ 1‬מקּבים — מלשון ַמ ֶק ֶבת‪ ,‬פטיש גדול‪.‬‬

‫‪206‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ ‬

‫ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫בס ִביל‬ ‫פעלים ָ‬ ‫הּפֹועל ְּב ָסביל אינן‬ ‫ַ‬ ‫הּפעלים ְּבצּורה ְסבילה‪ .‬צּורֹות‬ ‫טעי ֵמידע לעיתים ְּכתּובים ְ‬ ‫ְּב ִק ֵ‬ ‫עוׂשה‬ ‫ניצל" לא ְמציְ ינים את ֵ‬ ‫"האיש ַ‬ ‫משּפט‪ָ :‬‬ ‫ָ‬ ‫למשל ַּב‬ ‫הּפעּולה‪ָ .‬‬ ‫עוׂשה ְ‬ ‫ְמציְ ינֹות את ֵ‬ ‫הּפסקה‪.‬‬ ‫המשּפט או ִ‬ ‫ָ‬ ‫קשר של‬ ‫מהה ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫ההצלה כשהוא ָּברּור‬ ‫ָ‬ ‫ְּפעּולת‬

‫‪ .1‬כתבו את צורת ַה ָסביל של ַה ְּפ ָעלִ ים המּודגשים במשפטים האלה‪:‬‬ ‫ספר המקבים נכתב‪.‬‬ ‫א‪ .‬הסופר כתב את ספר המקבים‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הגזרות‬ ‫ב‪ .‬אנטיוכוס גזר גזרות קשות ‬ ‫‪.‬‬ ‫הצבא היוונים‬ ‫ג‪ .‬המקבים סלקו את הצבא היווני ‬ ‫‪.‬‬ ‫התנ"ך‬ ‫ד‪ .‬חכמינו חתמו את התנ"ך ‬ ‫ה‪ .‬את ספר המקבים א' תרגמו ליוונית הספר‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .2‬מצאו והעתיקו שלושה פעלים בצורת הסביל מתוך הקטע‪.‬‬ ‫‪ .3‬בקטע כתוב‪" :‬מאז נחתם התנ"ך לפני כ־‪ 1,800‬שנים‪ ,‬לא הוסיפו‬ ‫ולא גרעו ממנו דבר"‪.‬‬ ‫גֹור ַע"‪.‬‬ ‫שני פעלים אלו מופיעים בביטוי הידוע "כל המוסיף — ֵ‬ ‫א‪ִ .‬מצאו במילון מה פירוש גורע?‬ ‫ב‪ִּ .‬כתבו על מקרה שמתאים להשתמש בו בביטוי הזה‪.‬‬ ‫והשלימו את המשפטים שלהלן‪ .‬שימו לב למילות הקישור‪:‬‬ ‫‪ַ .4‬העתיקו ַ‬ ‫א‪ .‬כמה מן הספרים החיצוניים נכתבו לפני חתימת התנ"ך‪,‬‬ ‫‪--‬‬‫ למרות זאת‬ ‫‪--‬‬‫ב‪ .‬ה"ספרים החיצוניים" נקראים כך‪ ,‬משום ש‬ ‫ג‪ .‬אמנם ספר מקבים א' נכתב בארץ ישראל בעברית‪ ,‬אבל‬ ‫‪--‬‬‫‪--‬‬‫ד‪ .‬ספר מקבים א' השתמר רק בתרגומו ליוונית‪ ,‬לכן‬

‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫מילות קישור‬ ‫המילים ִמשּום ֶש‪ ...‬לָ כֵ ן‪ּ ...‬כִ י‪ ...‬למרות זאת‪ֲ ...‬א ָבל‪ ...‬אּולָ ם הן מילות קישור‪.‬‬ ‫לק ֵשר בין ֶחלקי המשפט או לְ ַק ֵשר בין משפטים‪.‬‬ ‫תפקידן ַ‬

‫הכונח ‪207‬‬

‫חורף‬

‫ִאם ְּב ֻחּק ַֹתי ֵּתלֵ כּו וְ ֶאת ִמ ְצו‍ ַֹתי ִּת ְׁש ְמרּו וַ ֲע ִׂש ֶיתם א ָֹתם‪ ,‬וְ נָ ַת ִּתי גִ ְׁש ֵמיכֶ ם ְּב ִע ָּתם‬ ‫וְ נָ ְתנָ ה ָה ָא ֶרץ יְ בּולָ ּה‪ ,‬וְ ֵעץ ַה ָּׂש ֶדה יִ ֵּתן ִּפ ְריֹו"‪.‬‬ ‫‪µ‬‬

‫(ויקרא פרק כו‪ ,‬פסוקים ג‪-‬ד)‬

‫‪ .1‬א‪ .‬מה משפיע על ירידת גשמים לפי הפסוק?‬ ‫ב‪ .‬מהי הסיבה לשנת בצורת בארץ ישראל‪ ,‬לפי חומש "ויקרא"?‬ ‫‪ .2‬מדוע חשוב שהגשמים ירדו ְּב ִע ָּתם?‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫"באלפי חלילים" מאת נורית זרחי‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ס סנקרא את השיר‬ ‫שק ִעים וכיצד הם נוצרים‪.‬‬ ‫ס סנלמד מהם ִמ ָ‬ ‫יח‬ ‫לשון וָ ִׂש ַ‬ ‫ס סנלמד על כ' הדמיון‪.‬‬

‫ס סנכיר ביטויי זמן שונים‪.‬‬

‫ס סנשתמש במילת קישור עד כי‪.‬‬

‫‪208‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ְּב ַא ְל ֵפי ֲח ִל ִילים ‪/‬‬

‫נּורית זַ ְר ִחי‬ ‫ִ‬

‫יע‬ ‫מֹוד ַ‬ ‫ַהּגֶ ֶׁשם ֵאינֶ ּנּו ִ‬ ‫יע‪.‬‬ ‫ָמ ַתי הּוא יַ ְפ ִּת ַ‬ ‫ַאְך ְׁשנֵ י ָה ֵע ִצים ָה ָרזִ ים ֶּב ָח ֵצר‬ ‫רֹורים ַעל ַהּגַ ג‬ ‫וְ גַ ם ְׁשנֵ י ַה ְּד ִ‬ ‫ּקֹוצים ַּב ִּפּנָ ה‬ ‫וְ כִ ַּתת ַה ִ‬ ‫וְ ַׁש ְּבלּול ַהּגִ ּנָ ה‪,‬‬ ‫יעים לִ ְק ָראתֹו ּכַ ֲע ַדת הֹולְ לִ ים‪,‬‬ ‫ְמ ִר ִ‬ ‫ְּב ַאלְ ֵפי ֲחלִ ילִ ים‪,‬‬ ‫ׁשֹומ ַע‬ ‫ַעד ּכִ י ִאיׁש ֹלא ֵ‬ ‫ֶאת ְּבכִ י ַהּיַ ּתּוׁש וְ ִקינַ ת ַהּנְ ָמלִ ים‪.‬‬

‫ףרוח ‪209‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ִּ .1‬כתבו בשני טורים‪:‬‬ ‫מי המצטערים בגשם?‬ ‫הׂשמחים לקראת הגשם?‬ ‫ֵ‬ ‫מי‬ ‫‪ .2‬בשיר יש מילים של ִׂשמחה ּומילים של עצב‪ַ .‬העתיקו בשני טורים‪:‬‬ ‫מילים של עצב‬ ‫ ‬ ‫מילים של שמחה‬ ‫‪ִ .3‬אילו החליטו היַ תוש והנמלה לדבר על מצוקתם במקום לבכות‪ ,‬מה היו‬ ‫אומרים? ִּכתבו בשמם‪.‬‬ ‫מאפשרת‬ ‫ֶ‬ ‫‪ .4‬א‪ִ .‬מצאו בשיר מילים וצירופי מילים המלמדים שהמשוררת‬ ‫ לבעלי החיים להתנהג כאילו הם בני אדם‪.‬‬ ‫פשר לבעלֵ י החיים להתנהג כך?‬ ‫ ב‪ִ .‬חשבו מדוע המשוררת בוחרת לְ ַא ֵ‬

‫ מדברים על זה‬ ‫אפשרי שהמשוררת כותבת על עצים ועל בעלי חיים‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫‪ .1‬מה דעתכם‪ ,‬האם‬ ‫אבל מכוֶ ונת אותנו לחשוב על החורף אצל בני האדם? נַ מקו תשובתכם‪.‬‬ ‫‪ָ .2‬הביאו דוגמאות מן החיים למצב הנחשב בעיני אנשים מסוימים למצב‬ ‫טוב‪ ,‬ובעיני אחרים — למצב רע‪.‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫הדובר בשיר משתמש בביטוי‬ ‫ֵ‬ ‫הׂשמחים בגשם‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫‪ . 1‬כדי שנוכל לדמיֵ ין את‬ ‫הול ִלים"‪ .‬ביטוי זה נקרא דימּוי‪.‬‬ ‫"ּכ ֲע ַדת ְ‬ ‫ציורי‪ַ ,‬‬ ‫א‪ַ .‬חפשו במילון את פירוש המילה הולל (יחיד של "הוללים")‪.‬‬ ‫ב‪ַ .‬הסבירו את משמעות הצירוף‪.‬‬ ‫ג‪ .‬האות כ' בהקשר זה מכונה כ' הדמיון‪ .‬האם תוכלו להסביר מדוע?‬ ‫ד‪ .‬הציעו דימוי אחר לשמחים בגשם‪.‬‬ ‫‪ .2‬בשיר כתוב‪:‬‬ ‫"עד כי איש לא שומע את בכי היתוש וקינת הנמלים"‪.‬‬ ‫"ּבכי" ל"קינה"? היעזרו במילון‪.‬‬ ‫א‪ .‬מה ההבדל בין ֶ‬ ‫ב‪ַ .‬השלימו במילים שלכם‪:‬‬ ‫ •הרעש שמקימים המאושרים מן הגשם הוא כה חזק‪ ,‬עד כי‪...‬‬ ‫‪ ,‬עד כי‪...‬‬ ‫‪--‬‬‫ •ההתרגשות שלי היא כה‬ ‫ ג‪ .‬חברו משפט משלכם והשתמשו במילים‪ :‬עד כי‪.‬‬

‫‪210‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫קּוח ִמ ֵס ֶפר לימוד‪.‬‬ ‫הקטע שלהלן לָ ַ‬ ‫תוכן הקטע?‬ ‫הכות ֶרת ואת שתי השורות הראשונות‪ .‬מה אפשר ללמוד ֵמהן על ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ • ִקראו את‬ ‫ •מה אתם כבר יודעים על המשקעים?‬ ‫ •עתה ִקראו ְּבעיון‪.‬‬

‫כיצד נוצרים ַה ִמ ְש ָק ִעים?‬

‫א‪.‬‬

‫לגשם‪ ,‬שלג ּוברד קוראים בשם הכולל משקעים‪,‬‬ ‫משום שהם שוקעים מהענן לקרקע‪.‬‬ ‫כיצד נוצר גשם?‬ ‫מתאדים‬ ‫ַ‬ ‫כאשר מחזיקים מים ִּבכלי ָּפתוח‪ ,‬הם‬ ‫לא ֵדי מים באוויר‪ .‬דבר דומה קורה‬ ‫והופכים ֵ‬ ‫ֵמעל האֹוקיינוסים‪ ,‬הימים והאגמים‪:‬‬ ‫השמש מחממת את המים‪ .‬הם ִמ ְת ַאדים‬ ‫ב‪.‬‬ ‫והופכים לאדי מים המגיעים לאוויר‪.‬‬ ‫גם מעל היבשה מתאדים מים‪ :‬מצמחים‪,‬‬ ‫ּומנחלים‪.‬‬ ‫מהקרקע‪ִ ,‬מנְ ָהרות ִ‬ ‫ּומגיעים לַ שכבות‬ ‫אדי המים עולים באוויר ַ‬ ‫מֹוס ֶפ ָרה שהטמפרטורה בהן‬ ‫בא ְט ְ‬ ‫הקרות ַ‬ ‫נמוכה מאוד‪ .‬האדים מתקררים והופכים‬ ‫לטיפות מים זעירות‪ .‬כך נוצרים עננים‪ .‬כאשר‬ ‫(מתח ְּברות)‪ ,‬הן יוצרות טיפות גדולות יותר‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫כמה טיפות מים זעירות מתלַ ְּכדות‬ ‫רק כאשר נוצרות בעננים טיפות מים שהן די גדולות (בגודל של מילימטר אחד)‪,‬‬ ‫הן נופלות מהענן ויורדות לקרקע בצורת גשם‪.‬‬ ‫כיצד נוצר שלג?‬ ‫לקיקי קרח זעירים‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫לח‬ ‫לפעמים טיפות המים הזעירות שבעננים קופאות והופכות ֶ‬ ‫ולהפוך לקרח‪.‬‬ ‫גם ֵא ֵדי מים יכולים לקּפוא ַ‬ ‫ממש כמו טיפות המים בעננים‪ ,‬גם חלקיקי הקרח הזעירים מתלכדים (מתחברים)‬ ‫זה עם זה כשהם נופלים למטה‪ ,‬עד שנוצרים חלקיקים גדולים יותר‪ .‬הם עוזבים את‬ ‫הענן ויורדים לקרקע בצורת שלג‪ .‬פתיתי השלג הם קטנים ורכים‪ ,‬ויש בהם אוויר רב‪.‬‬ ‫לפתיתי השלג הקטנים יש צורות יפות ּומגוונות‪ .‬בכדי לראותן נעזרים במיקרוסקופ‪.‬‬

‫ףרוח ‪211‬‬

‫השלג מכסה בתים‪ ,‬דרכים‪ ,‬עצים ּוצמחים‪ .‬הוא‬ ‫יכול להועיל לחקלאות‪ .‬מדוע?‬ ‫ִּבפתיתי השלג יש אוויר רב‪ .‬אוויר הוא חומר מב ֵֹודד‬ ‫להגן מפני קור‪ .‬לכן השלג‪ ,‬המכסה את הקרקע‪,‬‬ ‫ויכול ָ‬ ‫ֵמגן מפני הקור על הזרעים והשורשים של צמחים‬ ‫שנמצאים בקרקע‪ .‬אך השלג יכול גם לגרום נזק‪:‬‬ ‫שלג רב הנערם על עצים ועל צמחים יכול לשּבור‬ ‫צורות של פתיתי שלג‬ ‫את ענפי העצים ואף לגרום לקריסת הצמח כולו‪.‬‬ ‫מוגדלות במיקרוסקופ‬ ‫כיצד נוצר ברד?‬ ‫בענן מתנגשים לפעמים ֶחלקיקי קרח קטנים בטיפות מים קרות מאוד‪ .‬טיפות‬ ‫המים מתחברות לחלקיקי הקרח וקופאות גם הן‪ .‬כך נוצרים חלקיקי קרח‬ ‫גדולים יותר‪ ,‬חלקיקי ברד‪ .‬בדרך כלל חלקיקי הברד שוקלים כמה גרמים בלבד‪,‬‬ ‫אך יש שנוצרות אבני ברד גדולות מאוד‪ ,‬שמשקלן יכול להגיע לחצי קילוגרם!‬ ‫חלקיקי ברד גדולים הפוגעים במבנים‪ִּ ,‬בכְ לֵ י רכב ּובצמחייה יכולים לגרום נזק‬ ‫הּפח‬ ‫ּולעקם את ַ‬ ‫ֵ‬ ‫רב‪ :‬הם יכולים לִ שּבור זגוגיות בחלונות‪ ,‬לשבור רעפים בגגות‬ ‫של כלי הרכב‪ .‬חלקיקי ברד יכולים לשבור ענפים ִּבצמחים‪ .‬פגיעה בצמחים‬ ‫גורמת נזק קשה לחקלאות‪.‬‬ ‫(מתוך ספר הלימוד "מסע מדע"‪ ,‬הוצאת כנרת)‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫המּוס ָּברֹות ַּב ִּפסקה הראשונה אפשר לראות באיורים‬ ‫ְ‬ ‫‪ .1‬אילו שתי תופעות‬ ‫שבעמוד ‪( ?211‬שימו לב לחיצים‪).‬‬ ‫לתופעות הטבע שלהלן‪ ,‬לפי הכתוב בקטע‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫‪ִּ .2‬כתבו את ההסבר‬ ‫התופעה‬

‫נוצר ענן‬ ‫ַ‬ ‫יורד שלג‬ ‫ֵ‬ ‫שומר על הצמחים‬ ‫השלג ֵ‬ ‫יורד ברד‬ ‫ֵ‬ ‫גורם לנזקים‬ ‫הברד ֵ‬

‫‪ .3‬איזה ידע חדש נוסף לכם על המשקעים?‬ ‫‪ .4‬מה עוד הייתם רוצים לדעת על המשקעים?‬

‫‪212‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ההסבר‬

‫ט"ו בשבט‬ ‫‪ּ...‬ב ֵרְך ָעלֵ ינּו‬ ‫ָ‬ ‫יעותנּו‬ ‫ֶאת ּכָ ל נְ ִט ֵ‬ ‫ּותזַ ּכֵ נּו ‪....‬‬ ‫ְ‬ ‫לִ נְ ט ַֹע ֵע ִצים ַעל ַא ְד ַמת יִ ְׂש ָר ֵאל‬ ‫יחת ָה ִאילָ נֹות‬ ‫לִ ְראֹות ִּב ְצ ִמ ַ‬ ‫וְ לֵ ָהנֹות ָּב ֶהם ֶאת ַה ְּב ִרּיֹות‬ ‫ׁשֹומ ַע ְּת ִפּלָ ה‬ ‫ָּברּוְך ַא ָּתה ֵ‬ ‫ָא ֵמן ּכֵ ן יְ ִהי ָרצֹון‬

‫ּנֹוט ַע"‬ ‫"ּת ִפילַ ת ַה ֵ‬ ‫(מּתֹוְך ְ‬ ‫ִ‬ ‫ַה ְּמ ַח ֵּבר ָה ַרב ָׁש ַאר יָ ׁשּוב)‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫הּפרי ואת תחילתה‬ ‫ס סט"ו בשבט הוא תאריך המציֵ ין את סיּומה של שנה אחת בחיי ְ‬ ‫לקּבוע יום כזה? נלמד על כך בקטע מידע‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫של שנה אחרת‪ .‬מדוע חשוב‬ ‫ס סנלמד מדרש "כשם שיָגעו אבותי לי"‪.‬‬ ‫ס סנקרא קטע מהגמרא‪.‬‬

‫ס סנלמד את השיר "בחמישה עשר בשבט" מאת ש' שלום‪.‬‬

‫יח‬ ‫לשון וָ ִׂש ַ‬

‫ס סנמשיך להשתמש בביטויי זמן‪.‬‬

‫טבשב ו"ט ‪213‬‬

‫ט"ו בשבט ‪ -‬ראש השנה לאילן‬ ‫‪ 1‬בפעם הראשונה מוזכר ט"ו בשבט במשנה ובתלמוד בשם‪" :‬רֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה‬ ‫יסן‪ֶ ,‬א ָחד ֶּב ֱאלּול‪,‬‬ ‫אׁשי ָׁשנִ ים‪ֶ :‬א ָחד ְּבנִ ָ‬ ‫מא ְר ָּב ָעה ָר ֵ‬ ‫לָ ִאילָ ן"‪ .‬במשנָ ה הוא אחד ַ‬ ‫ילן‪ְּ ,‬כ ִד ְב ֵרי ֵבית ַׁש ַּמאי‪.‬‬ ‫"ּב ֶא ָחד ִּב ְׁש ָבט רֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה ָל ִא ָ‬ ‫ֶא ָחד ְּב ִת ְׁש ֵרי וְ ְ‬ ‫אֹומ ִרים‪ַּ ,‬ב ֲח ִמ ָּׁשה ָע ָׂשר ּבֹו" (מסכת ראש השנה א‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ֵּבית ִה ֵּלל‬ ‫המחלוקת בין שמאי והלל בהבדלים בכמות‬ ‫ֶ‬ ‫ יש המסבירים את סיבת‬ ‫הגשמים באזורי הארץ השונים בארץ ישראל‪ .‬חכמי בית שמאי הקדימו את‬ ‫ראש השנה לאילן לא' בשבט לפי כמות הגשמים באזורים החמים בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬כמו הנגב‪ ,‬העמק והשפלה‪ ,‬שבהם מקדימים הצמחים לפרוח‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬חכמי בית הלל בחרו בחמישה‪-‬עשר ִּבשבט לפי האזור ההררי‬ ‫בארץ‪ ,‬שבו קריר יותר‪ ,‬החורף מתארך במקצת והפריחה גם היא‪ .‬וההלכה‬ ‫נקבעה לפי בית הלל‪.‬‬ ‫‪ 2‬ט"ו בשבט הוא תאריך המציין את סיומה של שנה אחת בחיי הפרי ואת‬ ‫תחילתה של שנה אחרת‪ .‬בט"ו בשבט מתחילים את ספירת שנות הפרי‬ ‫הפרות מפרישים תרומה לכהן‪,‬‬ ‫לצורך הפרשת תרומות ומעשרות‪ .‬מכל ֵ‬ ‫ַמ ֲע ֵׂשר ללוי‪ ,‬מעשר שני הנאכל בירושלים ומעשר עני הניתן לעני‪.‬לכן‪,‬‬ ‫לפרות של השנה‬ ‫שחנְ טּו (החלו להבשיל) לפני ט"ו בשבט נחשבים ֵ‬ ‫ֵפרות ַ‬ ‫ופרות שחנטו אחרי ט"ו בשבט‬ ‫שעברה‪ֵ ,‬‬ ‫לפרות של השנה החדשה‪.‬‬ ‫נחשבים ֵ‬ ‫‪ 3‬ספירת שנותיו של הפרי חשובה בקשר‬ ‫למצוות התלויות בארץ‪ ,‬מצוות שמקיימים‬ ‫רק בארץ ישראל ועניינן בין השאר ֵפרות‬ ‫האילן‪ ,‬כגון‪ :‬איסור ָערלה‪ .‬בשלוש השנים‬ ‫הראשונות לנטיעת העץ‪ ,‬הפרי הגדל עליו‬ ‫אסור באכילה ובהנאה והוא נקרא ָ'ערלה'‪.‬‬ ‫בדרך כלל פרי זה נקטף ּומּושמד‪ .‬בשנה‬ ‫הרביעית הפרי מכּונה 'נֶ ַטע ְר ָב ִעי'‪ .‬בזמן‬ ‫שבית המקדש היה קיים‪ ,‬נאכל הפרי של‬ ‫השנה הרביעית על ידי בעליו בירושלים‪.‬‬ ‫ּפֹודים את הפרי של השנה הרביעית‬ ‫כיום ִ‬ ‫סעודת ט"ו בשבט‬

‫‪214‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫במטבע ְּבׁשֹווִ י של אגורה ורק אחר כך אפשר‬ ‫לאכול אותו‪ .‬החל מהשנה החמישית מּותרים‬ ‫הפרות לַ אכילה בכל מקום ּובלא הגבלה‪:‬‬ ‫ֵּ‬ ‫ בחומש ויקרא פרק יט‪ ,‬פסוקים כג‪-‬כה כתוב‪:‬‬ ‫ "וְ ִכי ָתבֹאּו ֶאל ָה ָא ֶרץ‪ּ ,‬ונְ ַט ְע ֶּתם ָּכל ֵעץ ַמ ֲא ָכל‬ ‫וַ ֲע ַר ְל ֶּתם ָע ְר ָלתֹו ֶאת ִּפ ְריֹו ָׁשלׁש ָׁשנִ ים יִ ְהיֶ ה‬ ‫ָל ֶכם ֲע ֵר ִלים ֹלא יֵ ָא ֵכל‪.‬‬ ‫ּלּולים‬ ‫יעת יִ ְהיֶ ה ָּכל ִּפ ְריֹו ק ֶֹדׁש ִה ִ‬ ‫ּוב ָּׁשנָ ה‪ָ ,‬ה ְר ִב ִ‬ ‫ַ‬ ‫ ‬ ‫לה'‪.‬‬ ‫בּואתֹו‪ "...‬‬ ‫הֹוסיף ָל ֶכם‪ְּ ,‬ת ָ‬ ‫ֹאכלּו ֶאת ִּפ ְריֹו‪ְ ,‬ל ִ‬ ‫יׁשית‪ּ ,‬ת ְ‬ ‫ּוב ָּׁשנָ ה ַה ֲח ִמ ִ‬ ‫ַ‬ ‫ ‬ ‫העמים ובית המקדש ָח ַרב‪ ,‬אי אפשר‬ ‫‪ 4‬כאשר גָ לָ ה עם ישראל והתפזֵ ר בין ַ‬ ‫היה לקיים את המצוות התלויות בארץ‪ .‬אבל במאות האחרונות חגגו בגולה‬ ‫את ט"ו בשבט באכילת פירות הארץ ִּובברכה על אכילת פירות אלה‪.‬‬ ‫ מעמדו של ט"ו בשבט ְּכיום חג בלוח השנה העברי החל בלפני כ‪400-‬‬ ‫שנים לאחר שהמקובלים ִּבצפת הנהיגו מנהג אכילת פירות שארץ ישראל‬ ‫נִ ְש ַת ְּב ָחה בהם‪.‬‬ ‫‪ 5‬לפני למעלה מ‪ 100-‬שנים‪ ,‬מקימי הישובים הראשונים בארץ‪ ,‬החליטו‬ ‫התפשט‬ ‫ֵ‬ ‫להנהיג יציאה אל הטבע ּונטיעת עצים בט"ו בשבט‪ .‬מנהג זה‬ ‫ָּבארץ ונהוג אף בימינו‪.‬‬ ‫(מקוצר ובשינויים קלים מאתר משרד החינוך)‬

‫מצוות התלויות בארץ‬ ‫בתורה‪ ‬כתובה קבוצת מצוות שקוראים לה‪" :‬מצוֹות התלּויות ָּבארץ"‪ :‬מצוות‬ ‫אלו אפשר לקיים רק‪ ‬בארץ ישראל‪ ,‬והן קשורות לַ ֲעבודת האדמה וליְ בּול ארץ‬ ‫עֹורלָ ה ונֶ ַטע ְר ָב ִעי‪ ‬וכן‪ ‬מתנות‬ ‫(מ ֲע ֵׂשר)‪ ,‬איסור ְ‬ ‫ׁת‪ּ ‬ומ ַע ְׂשרֹות ַ‬ ‫ישראל‪ ,‬ובהן ְתרּומו ַ‬ ‫לעניים‪ ‬לסוגיהן‪ .‬המשותף לכל המצוות התלויות בארץ הוא הרעיון שאדמת‬ ‫"ּכי לִ י ָה ָא ֶרץ" (ויקרא‪ ‬פרק כה ‪ ,‬פסוק כג)‪ .‬ה'‪ ,‬בורא‬ ‫ארץ ישראל היא ארצו של ה'‪ִ :‬‬ ‫עולם‪ ,‬בחר בארץ ישראל ונתן אותה לעם ישראל ‪ ,‬בתנאי שיקיימו בה חיֵ י צדק‬ ‫חברתי ויקיימו את מצווַ ת התורה‪.‬‬ ‫ֶ‬

‫(לפי לקסיקון לתרבות ישראל)‬

‫טבשב ו"ט ‪215‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫המחלוקת בין ַח ְכ ֵמי בית הלל לבין חכמי בין ַש ַמאי לפי‬ ‫ֶ‬ ‫‪ .1‬על מה הייתה‬ ‫הּפסקה הראשונה?‬ ‫ִ‬ ‫‪ .2‬כיצד ִהסבירו את הסיבה למחלוקת בין בית הלל לבין בית שמאי בעניין‬ ‫"ראש השנה לאילנות" לפי פסקה ‪?1‬‬ ‫‪ .3‬מדוע היה צורך לקבוע תאריך ל"ראש השנה לאילנות" לפי הפסקה‬ ‫השנייה?‬ ‫הּפסקה השלישית על "המצוות‬ ‫ומ ִ‬ ‫‪ .4‬מה למדתם מהכתוב ַּבמסגרת ֵ‬ ‫התלויות בארץ"?‬ ‫‪ .5‬הסבירו את המושגים‪:‬‬ ‫א‪ַ .‬מ ֲע ֵׂשר‬ ‫ב‪ָ .‬ע ְרלָ ה‬ ‫ג‪ .‬נֶ ַטע ְר ָב ִעי‪.‬‬ ‫‪ .6‬במהלך השנים נוספו לט"ו בשבט מנהגים שונים‪.‬‬ ‫א‪ .‬איזה מנהג ִהנהיגו ִּבצפת לפני ‪ 400‬שנים?‬ ‫ב‪ .‬איזה מנהג הנהיגו החלוצים הראשונים שעלו לארץ והתיישבו בה‬ ‫לפני כ־‪ 100‬שנים?‬ ‫‪ .7‬קראו את הכתוב במסגרת בעמוד ‪.215‬‬ ‫א‪ .‬מה המשותף ל"מצוות התלויות בארץ"?‬ ‫ב‪ .‬הביאו דוגמאות ל"מצוות התלויות בארץ"‪.‬‬ ‫‪ .8‬הציעו כותרת משנה לכל פסקה בקטע‪.‬‬ ‫‪ .9‬א‪ .‬קטע מידע כולל מידע תיאור והסבר‪ .‬אילו מושגים מסביר הקטע?‬ ‫ב‪ .‬באיזה הקשר מופעים ציטוטים בקטע? שערו‪ ,‬מה תפקידם?‬

‫‪216‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫בֹותי ִלי‬ ‫ְּכ ֵׁשם ֶׁשּיָ ְגעּו ֲא ַ‬ ‫עֹובר ִּב ְׁש ִבילֵ י‬ ‫ַמ ֲע ֶׂשה ְּב ַא ְד ִרּיָ אנּוס ֶׁש ָהיָ ה ֵ‬ ‫חֹופר‬ ‫עֹומד וְ ֵ‬ ‫ְט ֶב ְריָ ה‪ָ .‬ר ָאה זָ ֵקן ֶא ָחד ֶׁש ֵ‬ ‫נֹוט ַע נְ ִטיעֹות‪.‬‬ ‫ֲח ִפירֹות וְ ֵ‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ :‬זָ ֵקן‪ ,‬זָ ֵקן! ֶּבן ַּכ ָּמה ַא ָּתה ַהּיֹום?‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ֶּ :‬בן ֵמ ָאה ָׁשנָ ה‪.‬‬ ‫נֹוט ַע נְ ִטיעֹות — וְ ִכי ָסבּור ַא ָּתה‬ ‫טֹור ַח וְ ֵ‬ ‫עֹומד וְ ֵ‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ַ :‬א ָּתה זָ ֵקן ֶּבן ֵמ ָאה ָׁשנָ ה‪ֵ ,‬‬ ‫לֶ ֱאכֹל ֵמ ֶהן?!‬ ‫יעֹותי; וְ ִאם‬ ‫נֹוט ַע‪ִ .‬אם ֶאזְ ֶּכה — א ַֹכל ִמ ֵּפרֹות נְ ִט ַ‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ֲ :‬אדֹונִ י ַה ֶּמלֶ ְך‪ֲ ,‬ה ֵרינִ י ֵ‬ ‫בֹותי‪ָּ ,‬כְך ֲאנִ י יָגֵ ַע לְ ָבנַ י‪.‬‬ ‫לָ או — ְּכ ֵׁשם ֶׁשּיָגְ עּו לִ י ֲא ַ‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ְּ :‬ב ַחּיֶ יָך‪ ,‬זָ ֵקן‪ִ ,‬אם נְ ִטיעֹות ֶׁשּלְ ָך עֹוׂשֹות ֵּפרֹות ְּביָ ֵמינּו‪ַ ,‬א ָּתה ַמ ֲאכִ ילֵ נִ י ֵמ ֶהם‪.‬‬ ‫נֹותיו ְּת ֵאנִ ים‪.‬‬ ‫לְ יָ ִמים ָעׂשּו ִאילָ ָ‬ ‫יעה ַה ָּׁש ָעה ֶׁש ֵאלֵ ְך ֵא ֶצל ַה ֶּמלֶ ְך‪.‬‬ ‫ָא ַמר‪ִ ,‬הּגִ ָ‬ ‫אֹותּה ַּבּכּורֹות ֶׁשל ְּת ֵאנִ ים יָ פֹות‬ ‫ּומּלֵ א ָ‬ ‫(ק ָע ָרה) ִ‬ ‫ֶמה ָע ָׂשה אֹותֹו זָ ֵקן? נָ ַטל ּכַ לְ ּכַ ּלָ ה ְ‬ ‫(א ְרמֹון) ֶׁשל ֶמלֶ ְך‪.‬‬ ‫וְ ָעלָ ה וְ ָע ַמד ְּב ַׁש ַער ָּפלָ ִטין ַ‬ ‫ּׁשֹוע ִרים‪ָ :‬מה ִע ְס ְקָך?‬ ‫ָא ְמרּו לֹו ַה ֲ‬ ‫ָא ַמר לָ ֶהם‪ :‬לִ ָּכנֵ ס ֵא ֶצל ַה ֶּמלֶ ְך ֲאנִ י ְמ ַב ֵּקׁש‪.‬‬ ‫ִה ְכנִ יסּוהּו ֵא ֶצל ַה ֶּמלֶ ְך‪.‬‬ ‫ֵּכיוָ ן ֶׁשּנִ ְכנַ ס ָא ַמר לֹו‪ָ :‬מה ִע ְס ְקָך?‬ ‫נֹוט ַע נְ ִטיעֹות‪,‬‬ ‫חֹופר ֲח ִפירֹות וְ ֵ‬ ‫ָא ַמר לֹו‪ֲ :‬אנִ י הּוא אֹותֹו זָ ֵקן ֶׁש ָע ַב ְר ָּת ָעלַ י וַ ֲאנִ י ֵ‬ ‫וְ ָא ַמ ְר ָּת לִ י‪ִ ,‬אם נְ ִטיעֹות ַהּלָ לּו עֹוׂשֹות ּ ֵפרֹות ְּב ַחּיֶ יָך‪ַ ,‬א ָּתה ַמ ֲאכִ ילֵ נִ י ֵמ ֶהם‪ .‬וַ ֲה ֵרי‬ ‫כשם שיגעו אבותי‬ ‫יהם ֵהן‪.‬‬ ‫רֹות ֶ‬ ‫ּות ֵאנִ ים ַהּלָ לּו ִמ ֵּפ ֵ‬ ‫יתי ְ‬ ‫זָ ִכ ִ‬ ‫הֹוׁשיבּוהּו‬ ‫אֹותּה ָׁש ָעה ָא ַמר ַא ְד ִרּיָ אנּוס לַ ֲע ָב ָדיו‪ִ :‬‬ ‫ָ‬ ‫(ה ְּק ָע ָרה)‬ ‫ּוטלּו ַהּכַ לְ ּכָ לָ ה ַ‬ ‫ַעל ּכִ ֵּסא ֶׁשל זָ ָהב ְ‬ ‫אּוה ִּדינְ ֵרי זָ ָהב‪.‬‬ ‫ּומ ְּל ָ‬ ‫יקּוה ַ‬ ‫ִמּיָ ָדיו וַ ֲה ִר ָ‬ ‫ָא ְמרּו לֹו ֲע ָב ָדיו‪ :‬וְ כָ ל ּכָ ְך ַא ָּתה ְמכַ ֵּבד לְ אֹותֹו‬ ‫זָ ֵקן?‬ ‫ּבֹוראֹו ְמ ַכ ְּבדֹו! — וַ ֲאנִ י ֹלא ֲא ַכ ְּבדֹו?‬ ‫ָא ַמר לָ ֶהם‪ְ :‬‬ ‫(מקוצר לפי ספר האגדה ביאליק ‪ -‬רבניצקי)‬

‫טבשב ו"ט ‪217‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫מתר ֶח ֶשת כל פגישה?‬ ‫ַ‬ ‫שתי פגישות‪ .‬היכן‬ ‫סּוּפר על ֵ‬ ‫‪ַּ .1‬ב ִסיפור ְמ ָ‬ ‫הפגישה הראשונה‬ ‫התּפלֵ א המלך אדריאנוס כאשר ראה את עיסּוקֹו של הזקן?‬ ‫ַ‬ ‫‪ .2‬מדוע‬ ‫בֹותי לִ י‪ּ ,‬כָ ְך ֲאנִ י יָגֵ ַע לְ ָבנַ י"‪.‬‬ ‫"ּכ ֵׁשם ֶׁשיָגְ עּו ֲא ַ‬ ‫‪ .3‬הזקן מסביר למלך‪ְ :‬‬ ‫לְ מה ִהתכוֵ ון בדבריו?‬ ‫‪ .4‬לזקן ולמלך יש ֵדעות שונות על הנטיעה‪ .‬מהם חילּוקי הדעות ביניהם?‬ ‫הפגישה השנייה‬ ‫שלפיה אפשר להבין מתי התקיימה הפגישה‬ ‫ָ‬ ‫‪ .5‬העתיקו את השורה‬ ‫השנייה‪.‬‬ ‫‪ .6‬מדוע השתכנֵ ַע ַא ְד ִריָ אנּוס שהזקן צודק?‬ ‫‪ .7‬במה שונה יַ ֲחסו של אדריאנוס לזקן ַּב ִמפגש הראשון ִמיַ חסו אליו‬ ‫ַּבמפגש השני? הסבירו מדוע?‬ ‫‪ .8‬במהלך השיחה בין הזקן והמלך חוזרת הפתיחה‪" :‬אמר לו" המצויה‬ ‫במדרשים רבים‪ .‬כיצד אפשר להבין מי הוא האומר?‬

‫ מדברים על זה‬ ‫בחרו באחד מהנושאים האלה ושוחחו‪:‬‬ ‫ללמד את הקוראים?‬ ‫ֵ‬ ‫הסיּפור‬ ‫יּפר את ִ‬ ‫שס ֵ‬ ‫‪ .1‬מה רצה החכם ִ‬ ‫באילו תחומים אחרים‪ ,‬חוץ ִמנטיעות‪ ,‬מּוטל על האדם‬ ‫‪ .2‬לפי הבנתכם‪ֵ ,‬‬ ‫לִ ְדאֹוג לדורות הבאים?‬

‫ קוראים בקול רם‬ ‫ִעבדו ִּבקבוצות של שלושה וְ ַחלקּו ֵּביניכם את התפקידים‪.‬‬ ‫המדרש‪.‬‬ ‫בדייקנּות ַּוב ַהנְ גָ נָ ה המתאימה את ִ‬ ‫ָ‬ ‫התאמנּו לקרוא‬ ‫ַ‬ ‫תוכלו לקרוא יותר ִמ ַּפעם אחת ּולְ החליף תפקידים‪.‬‬

‫מציגים‬ ‫המדרש לפני הכיתה‪ .‬השתדלו להשתמש בביטויים‬ ‫אם תרצו‪ַ ,‬הציגו את ִ‬ ‫מהמדרש‪.‬‬

‫‪218‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ כותבים‬ ‫והסביר לו מדוע‬ ‫סיּפר לִ בנו על פגישותיו עם הזקן ִ‬ ‫נדמיין שאדריאנוס קיסר ֵ‬ ‫מכּבד אותו‪ִּ .‬כתבו את דבריו‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫הוא‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫סּברים מתוך מחסן‬ ‫‪ .1‬לפניכם ביטויים מלְ שון הסיפור‪ַ .‬התאימו להם ֶה ֵ‬ ‫המילים‪:‬‬ ‫בֹותי‬ ‫ב‪ְּ .‬כ ֵׁשם ֶׁשּיָגְ עּו ֲא ַ‬ ‫א‪ .‬וְ ִכי ָסבּור ַא ָּתה ‬ ‫ד‪ָּ .‬פלָ ִטין ֶׁשל ֶמלֶ ְך‬ ‫ ‬ ‫ג‪ .‬לְ יָ ִמים‬ ‫אֹותּה ָׁש ָעה‬ ‫ָ‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ה‪ָ .‬מה ִע ְס ֶקָך?‬ ‫עֹובר‬ ‫ח‪ֶ .‬ש ָהיָ ה ֵ‬ ‫ ‬ ‫ּבֹוראֹו ְמ ַכ ְּבדֹו‬ ‫ז‪ְ .‬‬ ‫ט‪ְ .‬טלּו‬ ‫מחסן מילים‪:‬‬ ‫חֹוׁשב‬ ‫ַה ִאם ַא ָּתה ֵ‬ ‫ְּבאֹותֹו ֶרגַ ע‬ ‫ַּכ ֲעבֹר זְ ַמן‬ ‫ֹלהים ְמכַ ֵּבד אֹותֹו‬ ‫ֱא ִ‬ ‫ֶׁש ָע ַבר‬ ‫ְקחּו‬ ‫ַא ְרמֹון ַה ֶּמלֶ ְך‬ ‫הֹורי ָע ְמלּו‬ ‫ְּכמֹו ֶׁש ַ‬ ‫את?‬ ‫ְּב ֵאיזֶ ה ִענְ יָ ן ָּב ָ‬ ‫‪ַ .2‬חלקּו את המילים והצירופים שבמשימה ‪ 1‬לִ שתי קבוצות‪:‬‬ ‫א‪ .‬מילים שמשתמשים בהן באותה ַמ ְש ָמעות בעברית של ימינו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מילים ֶש ַמ ְש ָמעּותן השתנתה בימינו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מילים שממעטים להשתמש בהן בימינו‪.‬‬

‫הרומאים בארץ ישראל‪ ,‬נכנְ סּו לְ שימוש בעברית מילים‬ ‫ָ‬ ‫ימי ְשלֹוט‬ ‫ִּב ֵ‬ ‫שח ָכ ֵמינו‬ ‫"ּפלָ טין" ַ‬ ‫ֵמ ַה ָׂשפה הלָ טינית‪ְׂ ,‬ש ַפת הרומאים‪ .‬ביניהן הייתה המילה ָ‬ ‫השתמשו בה בסיפור הזה‪ .‬באותה תקּופה נכנסו לַ עברית ִמלַ טינית מילים‬ ‫נוספות שאנחנו מכירים בעברית של ימינו כגון‪:‬‬ ‫ַא ְסלָ ה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫ִטירֹון‬ ‫ְקנָ ס סּולְ יָ ה‬ ‫ ‬

‫טבשב ו"ט ‪219‬‬

‫ר' יוחנן בן זכאי היה אומר‪:‬‬ ‫יעה ְּבתֹוְך יָ ֶדָך‬ ‫ִאם ָהיְ ָתה נְ ִט ָ‬ ‫יח‬ ‫ֹאמר לְ ָך‪ֲ :‬ה ֵרי ַה ָּמ ִׁש ַ‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫יעה וְ ַא ַחר ָּכְך ֵצא וְ ַה ְק ִּבילֵ הּו‪.‬‬ ‫ּבֹואּו ּונְ ַטע ֶאת ַהּנְ ִט ָ‬ ‫(ּב ְבלִ י ַמ ֶּסכֶ ת ַּת ֲענִ ית)‬ ‫ַ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫המ ְדרש?‬ ‫‪ .1‬איזה מצב ְמ ָתאר ִ‬ ‫‪ְּ .2‬ב ָמה מתלבט האדם ַּבמצב הזה?‬ ‫‪ .3‬מהי תשּובתֹו של ר' יוחנן בן זכאי לַ ִהתלבטּות?‬ ‫קֹודמת הנְ טיעה לקבלת ְּפני המשיח? ִח ְשבּו לפנֵ י שתענּו‪.‬‬ ‫‪ .4‬מדּוע ֶ‬ ‫"ק ֵּבל את ָּפניו"‪.‬‬ ‫‪ִ .5‬מצאו במדרש מילה שמשמעותה‪ַ :‬‬ ‫‪ִ .6‬קראּו את שירֹו של ש' ָשלֹום ֶשלְ ַהלָ ן‪.‬‬ ‫מסּביר המשֹורר את חשיבות הנְ טיעה?‬ ‫ִ‬ ‫ ֵּכיצד‬

‫רבי יוחנן בן זכאי (ריב"ז)‬ ‫רבן יוחנן בן זכאי חי לפני כ‪ 2000 -‬שנים‪ .‬הוא היה מתלמידיו הצעירים של‬ ‫הלל הזקן‪ ‬בירושלים‪ .‬רבן יוחנן בן זכאי התנגד למרד הגדול נגד השליטים‬ ‫הרומאים וצפה את כישלונו‪ .‬הוא הבין שבעקבות המרד קיומו של עם ישראל‬ ‫נמצא בסכנה מכיוון שכישלון המרד יגרור חורבן וגלות וללא המקדש אי‬ ‫אפשר יהיה לקיים את תורת ישראל‪.‬‬ ‫רבן יוחנן בן זכאי ִׁשכְ נַ ע את הרומאים לאפשר לו לעזוב את ירושלים שהיתה‬ ‫נְ צ ָּורה בזמן המרד על ידי הצבא הרומאי‪ .‬הוא התיישב ביבנה והקים שם מרכז‬ ‫ללימוד תורה‪ .‬הוא איחד את העם סביב התורה‪ ,‬קיום המצוות ושימור זכר המקדש‪.‬‬

‫ העשרה ואתגר‬ ‫קראו באנציקלופדיה או באינטרנט על רבי יוחנן בן זכאי וכתבו לפחות‬ ‫שלושה פרטים על ריב"ז שאינם מוזכרים בקטע‪.‬‬

‫‪220‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ַּב ֲח ִמ ָּשׁה ָע ָש ׂר ִּב ְש ָׁבט ‪/‬‬ ‫ַ ּב ֲח ִמ ׁ ּ ָשה ָע ָשׂר ִ ּב ׁ ְש ָבט‪,‬‬ ‫ְ ּבבֹוא ָא ִביב ֵאלֵ ינּו‪,‬‬ ‫יֹורד ַמלְ ָאְך‪ִ ּ ,‬פנְ ָקס ַ ּביָ ּד‬ ‫ֵ‬ ‫רֹושם ָּכל ִציץ‪ָּ ,‬כל ֵעץ‪ָּ ,‬כל ַ ּבד ‬ ‫ֵׁ‬ ‫וְ ָכל נִ ְט ֵעי ַ ּג ֵ ּנינּו‪.‬‬ ‫ֵמ ִעיר ֶאל ִעיר‪ִ ,‬מ ְּכ ָפר ֶאל ְּכ ָפר‬ ‫נִ ּ ָשׂא הוא ַקל ְּכנָ ַפיִ ם;‬ ‫יֹורד ַ ּב ַ ּגיְ א‪ ,‬עֹולֶ ה ָ ּב ָהר‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫יעף ֶאת ַה ִּמ ְד ָ ּבר‬ ‫עֹובר ִ ּב ָ‬ ‫ֵ‬ ‫וְ ׁ ָשב ֶאל ַה ׁ ּ ָש ַמיִ ם‪.‬‬

‫ש' ָׁשלֹום‬

‫ַבד ‪ -‬ענף‬

‫ּוכ ׁ ֶש ַה ּ ִפנְ ָקס יִ ְהיֶ ה ָמלֵ א‬ ‫ְ‬ ‫ׂיח‪,‬‬ ‫ָּכל ֵעץ וְ ִציץ וְ ִש ַ‬ ‫ּוכ ׁ ֶש ַה ִּמ ְד ָ ּבר יַ ֲהפְֹך ָש ֶׂדה‬ ‫ְ‬ ‫וְ ָכל ַא ְר ֵצנּו ‪ּ ַ -‬גן ָרוֶ ה‪,‬‬ ‫יח‪.‬‬ ‫יע ַה ָּמ ׁ ִש ַ‬ ‫יֹופ ַ‬ ‫ִ‬

‫המשורר ש' שלום (שלום יוסף שפירא) בן למשפחת רבנים ידועה‬ ‫היה ממייסדי "כפר חסידים"‪.‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪. 3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫ב‪ .‬‬ ‫‪ .6‬‬

‫ָה ִאם השיר דומה לשירי ט''ו בשבט אחרים שאתם מכירים? נמקו‬ ‫תשובתכם‪.‬‬ ‫מה דעתכם‪ ,‬האם המשורר הכיר את המדרש שבעמוד ‪ ?220‬נמקו‬ ‫תשובתכם‪.‬‬ ‫תנו שם למלאך המופיע בשיר‪.‬‬ ‫והעתיקו‪.‬‬ ‫מצאו בשיר מילים הקשורות ִּבנְ טיעה ִוב ְשתילה ַ‬ ‫א‪ .‬כיצד מסתיים השיר?‬ ‫מה מוסיף הסיום לשיר כולו?‬ ‫בחרו תמונה מן השיר וציירו‪.‬‬

‫טבשב ו"ט ‪221‬‬

‫יוזמים נטיעת עצים‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪222‬‬

‫בני האדם מרבים להשתמש בעץ‪ ,‬השימוש רב כל כך עד שיערות שלמים‬ ‫בֹור ִאים ורק לעתים רחוקות נוטעים עצים חדשים תחתם‪ .‬למה‬ ‫ּומ ָ‬ ‫כרתים ְ‬ ‫נִ ָ‬ ‫חשוב לשמור על העצים?‬ ‫כדאי לדעת שהעצים משמשים ּכִ מטהרי אוויר‪ .‬הם סופגים רעלים שונים הנפלטים‬ ‫ּומעשן כלי הרכב‪ .‬העצים קולטים ַּבעליהם בעיקר את גז‬ ‫ממפעלי התעשייה‪ֵ ,‬‬ ‫משרפה‪ּ ,‬ומכלֵ י רכב‪ּ ,‬ופולטים במקומו‬ ‫ֵ‬ ‫הנוצר מנשימה‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫דּו־תחמוצת הפחמן‪,‬‬ ‫ֶ‬ ‫חמצן‪ ,‬הדרוש לנו לנשימה‪ .‬לכן מכּונים אזורי צמחייה ָּבעיר בשם ֵ"ריאֹות ירּוקות"‪.‬‬ ‫ארגונים רבים בעולם פועלים למען יצירת "ריאות ירוקות" הם דורשים שתכניות‬ ‫בקרבת שכונות‬ ‫הגדלים ִ‬ ‫לבניַ ית שכונות חדשות יכללו שטחים ירוקים‪ .‬עצים ֵ‬ ‫מגורים‪ ,‬גם בולמים רעשי מכוניות ּומאפשרים לנו לישון בשקט‪.‬‬ ‫שורשי העצים ביער נאחזים היטב בקרקע‪ּ ,‬ומונעים סחף אדמה הנוצר בעת‬ ‫הגשמים‪ .‬העצים גם עוצרים חולות נודדים המצויים בדרום הארץ‪ּ ,‬ומונעים‬ ‫ּולכסות את היישובים ואת השטחים החקלאיים‪.‬‬ ‫להתפשט ַ‬ ‫ֵ‬ ‫מהם‬ ‫ּופריָ ים‬ ‫היער מועיל גם לבעלי החיים‪ .‬הם מוצאים בו מסתור‪ .‬עלֵ י העצים ִ‬ ‫משמשים למאכל החיות‪ ,‬והציּפורים בונות את ֵּביתן בין ענפי העצים‪.‬‬ ‫בארצות הברית כורתים מיליונים רבים של עצים מדי שנה ּומשתמשים בשטח‬ ‫שנחשף לבניית בתים חדשים‪ָּ .‬בעצים הכרותים משתמשים לבנות עוד בתים‪,‬‬ ‫לייצר רהיטים‪ ,‬לייצר נייר לספרים ועיתונים‪ ,‬לבנות כלי נגינה‪ ,‬ועוד‪ּ .‬כְ ריתת העצים‬ ‫גדולה ִמ ַּכמות העצים ששותלים‪ ,‬וכך יש בכל שנה פחות ּופחות עצים בעולם‪.‬‬ ‫שּבכריתת עצים ִּבפעולה למען‬ ‫יש אנשים טובים המנסים לצמצם את הנזק ִ‬ ‫נטיעת עצים חדשים‪ .‬בין האנשים שפועלים לִ שמירת העצים בארצות הברית‬ ‫אימהֹוף ושרה ַט ְק ָטלָ ה‪ .‬הם יצאו למסע ארוך ומיוחד בכל‬ ‫ידוע הזוג ג'וזף ָ‬ ‫המדינות בארצות הברית‪ .‬בכל אזור שאליו הם מגיעים הם שותלים עצים‬ ‫כמו אלה הגדלים במקום‪ .‬הם אומרים שמטרתם העיקרית היא "לדאוג לכך‬ ‫שגם הדורות הבאים ייהנו מאוויר נקי ּוממים נקיים"‪.‬‬ ‫גם בארצנו פועלת זה עׂשרות שנים "הקרן הקיימת לישראל" (ובקיצור‪ :‬קק"ל)‬ ‫להגדלת שטחי היערות בישראל‪ .‬בזכות פעולתה‪ ,‬מדינת ישראל היא המדינה‬ ‫היחידה בעולם שיש לה כיום יותר עצים מאשר היו בה לפני מאה שנים‪.‬‬ ‫עובדי "הקרן הקיימת לישראל" ְמ ַס ְקלִ ים ּומכשירים שטחים חדשים ושותלים‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫בשטח עצים שיצמחו ליער כל שנה‪ּ .‬בזכות‬ ‫היערות אנחנו נהנים לנסוע בסופי שבוע‬ ‫יערֹות שצמחו‪ ,‬לׂשחק‪,‬‬ ‫ּובחופשות לבלות ִּב ָ‬ ‫ּומרעשיה‪.‬‬ ‫לערוך פיקניק ולנוח מהעיר ֵ‬ ‫(לפי אתר "הקרן הקיימת לישראל")‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬‬ ‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .6‬‬

‫יער ירושלים‬

‫ִקראו מפסקה ‪ 1‬עד פסקה ‪ .3‬מהם היתרונות בקיּום יערות ועצים רבים‬ ‫ּבעולם? כתבו יותר מעניין אחד‪.‬‬ ‫בשם ֵ"ריאות ירּוקות"?‬ ‫מדוע ְמ ַכנים יערות חורשות וגַ נים ֵ‬ ‫מתמ ֲעטים היְ ערות ָּבעולם?‬ ‫ָ‬ ‫ִקראו שנית את הפסקה השלישית‪ .‬מדוע‬ ‫שאפשר לִ שמור‬ ‫מהן שתי הדוגמאות שמביא הכותב כדי לשכנֵ ַע אותנו ֶ‬ ‫על קיּום ֵהעצים?‬ ‫מדוע לדעתכם‪ ,‬חשב הכותב שחשּוב להביא את המידע ַּבקטע לִ ִידיעת‬ ‫הקוראים?‬ ‫האם לדעתכם הקטע הוא ֶקטע שנכתב כדי לשכנע את הקוראים?‬ ‫נַ ְמקּו תשובתכם‪.‬‬

‫ עניְ יני לשון‬ ‫התקיימה הפעולה וגם את‬ ‫ַ‬ ‫ּפֹועל מציֵ ין גם את הזמן שבו‬ ‫כבר למדנו ֶׁש ַה ַ‬ ‫(אנִ י; ַא ֶּתם; ַא ָּתה; הּוא וכדומה)‪.‬‬ ‫הגּוף ֲ‬ ‫ִּכתבו את הזמן ואת הגוף שבו כתוב הפועל במשפטים האלה‪:‬‬ ‫א ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬ ‫ג‪ .‬‬ ‫ד‪ .‬‬ ‫ה‪ .‬‬ ‫ו‪ .‬‬

‫"הקרן הקיימת" נטעה יערות רבים בארצנו‪.‬‬ ‫השת ַת ְפ ִתי בנטיעת גינה חדשה בשכונה‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ילדי כיתתנו יֵ צאו לנטיעות בט"ו בשבט‪.‬‬ ‫אני חושב שאסור להגזים ִּבכריתת עצים‪.‬‬ ‫אני מכין מצגת על יַ ערות ארצנו‪.‬‬ ‫מחר ַאראה את המצגת למורה‪.‬‬

‫הזמן‬ ‫עבר‬ ‫‪--‬‬‫‪--‬‬‫‪--‬‬‫‪--‬‬‫‪---‬‬

‫הגוף‬ ‫גוף שלישי (היא)‬ ‫‪--‬‬‫‪--‬‬‫‪--‬‬‫‪--‬‬‫‪---‬‬

‫טבשב ו"ט ‪223‬‬

‫פורים‬

‫"וְ ַא ָּתה ְּב ַר ֲח ֶמיָך ָה ַר ִּבים ֵה ַפ ְר ָּת* ֶאת ֲע ָצתֹו"‬

‫ביטלת‬ ‫ָ‬ ‫* ֵה ַפ ְר ָּת ‪-‬‬

‫(מתוך תפילת "על הנסים" לפורים)‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫ס סנקרא קטעים ממגילת אסתר ּומתפילת "על הנִ סים" לפורים‪.‬‬ ‫ס סנבין על מה השמחה בפורים‪.‬‬

‫משעש ַע‪" :‬ביקור בשושן הבירה" מאת לאה גולדברג‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ימי‬ ‫ּפּור ִ‬ ‫ס סנקרא שיר ִ‬ ‫ס סנערוך פסטיבל גּוזְ ָמ ִאים‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪224‬‬

‫•אילו מצוות נוהגים לקיים בפורים?‬ ‫ויתם בחג הפורים‪.‬‬ ‫מהנות ֶש ֲחוִ ֶ‬ ‫•ספרו על ֲחוָ ויֹות ַ‬ ‫•ספרו על האווירה בבית הכנסת בזמן קריאת המגילה‪.‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫את מגילת אסתר קוראים בפורים פעמיים כדי לפרסם את הנֵ ס‪:‬‬ ‫נֹותה (לקרוא פעם שנייה) ביום‪.‬‬ ‫"חייב אדם לִ קרוא את המגילה בלילה ולִ ְש ָ‬ ‫שהיו צועקים בימי ָצ ָר ָתם יום ולילה‪.‬‬ ‫נשים חייבות במקרא מגילה‪ ,‬שאף הן היו באותו הנס"‪.‬‬ ‫(מסכת מגילה‪ ,‬דף ד‪ ,‬עמוד א)‬

‫‪µ‬‬ ‫"מנהג טוב להביא קטנים ּוקטנות לשמוע מקרא מגילה"‪.‬‬ ‫(שולחן ערוך‪ ,‬סימן תרפ"ט‪ ,‬סעיף ו)‬

‫ •‬

‫המן זומם להשמיד את היהודים‪.‬‬

‫קראו על כך ִּב ְמגילת אסתר ֶּפרק ג‪:‬‬ ‫ם‪-‬א ָחד ְמ ֻפּזָ ר ְּומפ ָֹרד ֵּבין ָה ַע ִּמים‪ְּ ,‬בכֹל ְמ ִדינֹות‬ ‫ֹאמר ָה ָמן‪ ,‬לַ ֶּמלֶ ְך ֲא ַח ְׁשוֵ רֹוׁש‪ ,‬י ְֶׁשנֹו ַע ֶ‬ ‫ח וַ ּי ֶ‬ ‫ת‪ּ-‬ד ֵתי ַה ֶּמלֶ ְך ֵאינָ ם ע ִֹׂשים‪ ,‬וְ לַ ֶּמלֶ ְך ֵאין ׁשֹוֶ ה‪ ,‬לְ ַהּנִ ָיחם‪.‬‬ ‫כּותָך; וְ ָד ֵת ֶיהם ׁשֹנֹות ִמּכָ ל ָעם‪ ,‬וְ ֶא ָ‬ ‫ַמלְ ֶ‬ ‫ט ִאם ַעל ַה ֶּמלֶ ְך טֹוב‪ ,‬יִּכָ ֵתב לְ ַא ְּב ָדם; וַ ֲע ֶׂש ֶרת ֲאלָ ִפים ּכִ ּכַ ר ּכֶ ֶסף‪ֶ ,‬א ְׁשקֹול ַעל י ְֵדי ע ֵֹׂשי‬ ‫ַה ְּמלָ אכָ ה‪ ,‬לְ ָה ִביא‪ֶ ,‬אל ּגִ נְ זֵ י ַה ֶּמלֶ ְך‪.‬‬ ‫הּודים‪.‬‬ ‫ת‪-‬ט ַּב ְעּתֹו‪ֵ ,‬מ ַעל יָדֹו; וַ ִּי ְּתנָ ּה‪ ,‬לְ ָה ָמן ֶּבן ַה ְּמ ָד ָתא ָה ֲאגָ גִ י צ ֵֹרר ַה ְּי ִ‬ ‫י וַ ָּי ַסר ַה ֶּמלֶ ְך ֶא ַ‬ ‫ֹאמר ַה ֶּמלֶ ְך לְ ָה ָמן‪ַ ,‬הּכֶ ֶסף נָ תּון לָ ְך; וְ ָה ָעם‪ ,‬לַ ֲעׂשֹות ּבֹו ּכַ ּטֹוב ְּב ֵעינֶ יָך‪.‬‬ ‫יא וַ ּי ֶ‬ ‫לֹוׁשה ָע ָׂשר יֹום ּבֹו‪ ,‬וַ ִּיּכָ ֵתב ּכְ כָ ל ֲא ֶׁשר ִצּוָ ה‬ ‫יב וַ ִּי ִקראּו ס ְֹפ ֵרי ַה ֶּמלֶ ְך ַּבח ֶֹדׁש ָה ִראׁשֹון‪ִּ ,‬ב ְׁש ָ‬ ‫ָה ָמן‪ְּ ...‬ב ֵׁשם ַה ֶּמלֶ ְך ֲא ַח ְׁשוֵ רֹׁש נִ כְ ָּתב‪ ,‬וְ נֶ ְח ָּתם ְּב ַט ַּב ַעת ַה ֶּמלֶ ְך‪.‬‬ ‫לֹוח ְס ָפ ִרים ְּביַד ָה ָר ִצים‪ֶ ,‬אל ּכָ ל ְמ ִדינֹות ַה ֶּמלֶ ְך לְ ַה ְׁש ִמיד לַ ֲהרֹג ּולְ ַא ֵּבד ֶאת ּכָ ל‬ ‫יג וְ נִ ְׁש ַ‬ ‫לֹוׁשה ָע ָׂשר לְ ח ֶֹדׁש ְׁשנֵ ים ָע ָׂשר הוא‬ ‫הּודים ִמּנַ ַער וְ ַעד זָ ֵקן ַטף וְ נָ ִׁשים ְּביֹום ֶא ָחד‪ִּ ,‬ב ְׁש ָ‬ ‫ַה ְּי ִ‬ ‫ח ֶֹדׁש ֲא ָדר; ְּוׁשלָ לָ ם לָ בֹוז‪.‬‬

‫מהמנְ ָהגים שלנּו‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫ּומנהגֵ יהם שֹונים‬ ‫ָ‬ ‫יהם ׁשֹנֹות ‪-‬‬ ‫וְ ָד ֵת ֶ‬ ‫ָּד ֵתי ַה ֶּמ ֶלְך ‪ַ -‬ה ַצוִ וים של המלך‪.‬‬ ‫יחם ‪ -‬לא ּכְ דאי להניח להם לִ ְחיות‪.‬‬ ‫ֵאין ׁשֹוֶ ה ְל ַהּנִ ָ‬ ‫ְל ַא ְּב ָדם ‪ -‬לְ ַה ְשמידם‪.‬‬ ‫אֹוצר המלך‪.‬‬ ‫הא ְח ָראים על ַ‬ ‫אכה ‪ַ -‬‬ ‫ע ֵֹׂשי ַה ְּמ ָל ָ‬ ‫אוצרות המלך‪.‬‬ ‫ּגִ נְ זֵ י ַה ֶּמ ֶלְך ‪ -‬המקֹום שּבֹו ְשמּורים ְ‬ ‫הּודים ‪ׂ -‬שֹונא היהּודים‪.‬‬ ‫צ ֵֹרר ַהּיְ ִ‬ ‫ְס ָפ ִרים ‪ -‬מכתבים‪.‬‬

‫םירופ ‪225‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫ֵּכיצד הצליח ָה ָמן לשכנע את ֲא ַח ְשוֵ ורֹוש להרֹוג ַּביְ הּודים?‬ ‫מא ַח ְשוֵ ורֹוש לְ ָה ָמן?‬ ‫הטּבעת ֲ‬ ‫ַ‬ ‫מסמלת ְמסירת‬ ‫ֶ‬ ‫מה‬ ‫הּכתוב את ָה ָמן?‬ ‫באיזה ֵשם מכנֶ ה ָ‬ ‫שעׂשה ָה ָמן ּכְ ֵדי לְ ַמ ֵמש את ָתכְ ניתֹו?‬ ‫ָ‬ ‫הּפעּולה הראשֹונה‬ ‫מה ְ‬

‫ מדברים על זה‬ ‫ימי ֲא ַח ְשוֵ ורֹוש‪,‬‬ ‫יש דמיֹון ֵּבין ַמ ַצב העם היהּודי ְּביָ ֵמינו למצבֹו ִּב ֵ‬ ‫הדֹומה וְ השֹונֶ ה‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫ׂשֹוחחּו על‬ ‫אך יש גם שֹוני‪ֲ .‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫"מ ְׁשנֶ ה‬ ‫הׂשר החשוב ְּביֹותר‪ ,‬הוא ּכִ יהן ּכְ ִ‬ ‫ַּב ְּפסּוקים ֶש ְקראתם ְּב ֶפרק ג ָּכתוב ֶש ָה ָמן היה ַ‬ ‫לַ ֶּמלֶ ְך"‪ .‬על ההיּפּוך ֶשחל ְּבמעמדֹו ִקראּו ַּב ְּפסּוקים האלה ִמ ֶּפרק ו‪:‬‬

‫המלך אחשוורוש ְמ ַביֵיׁש את המן‬ ‫ֹאמר ַה ֶּמלֶ ְך‪ ,‬יָבֹוא‪.‬‬ ‫ֹאמרּו נַ ֲע ֵרי ַה ֶּמלֶ ְך‪ֵ ,‬אלָ יו ִהּנֵ ה ָה ָמן‪ ,‬ע ֵֹמד ֶּב ָח ֵצר‪ .‬וַ ּי ֶ‬ ‫ה וַ ּי ְ‬ ‫ֹאמר לֹו ַה ֶּמלֶ ְך‪ַ :‬מה ּלַ ֲעׂשֹות ָּב ִאיׁש ֲא ֶׁשר ַה ֶּמלֶ ְך ָח ֵפץ ִּב ָיקרֹו?‬ ‫ו וַ ָּיבֹוא ָה ָמן‪ ,‬וַ ּי ֶ‬ ‫יֹותר ִמ ֶּמּנִ י?‬ ‫ֹאמר ָה ָמן ְּבלִ ּבֹו‪ ,‬לְ ִמי י ְַחּפֹץ ַה ֶּמלֶ ְך לַ ֲעׂשֹות י ְָקר ֵ‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ל‪-‬ה ֶּמלֶ ְך‪ִ :‬איׁש ֲא ֶׁשר ַה ֶּמלֶ ְך ָח ֵפץ ִּב ָיקרֹו‪ .‬ח י ִָביאּו לְ בּוׁש ַמלְ כּות‪ֲ ,‬א ֶׁשר לָ ַבׁש‬ ‫ֹאמר ָה ָמן ֶא ַ‬ ‫ז וַ ּי ֶ‬ ‫ּבֹו ַה ֶּמלֶ ְך‪ ,‬וְ סּוס ֲא ֶׁשר ָרכַ ב ָעלָ יו ַה ֶּמלֶ ְך וַ ֲא ֶׁשר נִ ַּתן ּכֶ ֶתר ַמלְ כּות ְּברֹאׁשֹו‪.‬‬ ‫ת‪-‬ה ִאיׁש‪ֲ ,‬א ֶׁשר‬ ‫ט וְ נָ תֹון ַהּלְ בּוׁש וְ ַהּסּוס ַעל יַד ִאיׁש ִמ ָּׂש ֵרי ַה ֶּמלֶ ְך ַה ַּפ ְר ְּת ִמים‪ ,‬וְ ִהלְ ִּביׁשּו ֶא ָ‬ ‫ל‪-‬הּסּוס ִּב ְרחֹוב ָה ִעיר וְ ִקראּו לְ ָפנָ יו‪ּ ,‬כָ כָ ה י ֵָע ֶׂשה לָ ִאיׁש‬ ‫ַה ֶּמלֶ ְך ָח ֵפץ ִּב ָיקרֹו‪ ,‬וְ ִה ְרּכִ ֻיבהּו ַע ַ‬ ‫ֲא ֶׁשר ַה ֶּמלֶ ְך ָח ֵפץ ִּב ָיקרו!‬ ‫ת‪-‬הּסּוס ּכַ ֲא ֶׁשר ִּד ַּב ְר ָּת‪ ,‬וַ ֲע ֵׂשה‪-‬כֵ ן לְ ָמ ְר ֳּדכַ י‬ ‫ת‪-‬הּלְ בּוׁש וְ ֶא ַ‬ ‫ֹאמר ַה ֶּמלֶ ְך לְ ָה ָמן‪ַ ,‬מ ֵהר ַקח ֶא ַ‬ ‫י וַ ּי ֶ‬ ‫ּיֹוׁשב ְּב ַׁש ַער ַה ֶּמלֶ ְך‪.‬‬ ‫הּודי‪ַ ,‬ה ֵ‬ ‫ַה ְּי ִ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫ׂשֹוח ַח עם המלך? ‬ ‫‪ . 1‬א‪ .‬לְ מה ִקיוָ וה ָה ָמן כאשר ֵ‬ ‫ ב‪ .‬מדּוע התאכזב?‬ ‫שעשע ַּב ִׂשיחה ֵּבין ָה ָמן וַ ֲא ַח ְשוֵ ורֹוש?‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .2‬מה ְמ‬

‫‪226‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫‪ .3‬איזֹו תכּונת אֹופי של ָה ָמן ּבֹולטת ַּב ְּפסּוקים האלה?‬ ‫מּוזּכר‬ ‫ָ‬ ‫רֹוצה לַ ְחלֹוק לֹו ּכָ בֹוד‪ְּ .‬ב ֵאיזה ֶהקשר‬ ‫"ח ֵפץ ִּב ָיקרֹו" ֵּפירּושֹו ֶ‬ ‫הּביטוי‪ָ :‬‬ ‫‪ִ .4‬‬ ‫הּביטוי ַּב ְמגילה?‬ ‫ִ‬

‫ קוראים בקול רם‬ ‫ַּב ְּפסּוקים ִמתוך ֶּפרק ו ִמ ְתנהלֶ ת ִׂשיחה ֵּבין המלך לְ ָה ָמן‪.‬‬ ‫ִה ְתחלקּו לקבוצות‪ .‬האחד יקרא את דברי המספר‪,‬‬ ‫דברי ָה ָמן‪.‬‬ ‫דברי המלך והשלישי — את ֵ‬ ‫השני יקרא את ֵ‬ ‫לאחר הקריאה הראשֹונה ַה ְחליפּו תפקידים וְ ִקראּו ֵשנית‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫הקפידּו לקרֹוא ְּב ַדיְ יקנּות ַּוב ַהנְ גָ נָ ה הנְ כֹונה‪.‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ •שימו לב‪ :‬הכתוב במסגרת שלהלן הוא מדרש‪ .‬המסופר במדרש אינו כתוב‬ ‫במגילת אסתר‪.‬‬

‫במדרש מסופר‪:‬‬ ‫"‪ָ ---‬א ַמר ָה ָמן [למרדכי]‪'ֲ :‬עלֵ ה ְּור ַכב ַעל ַהּסּוס'‪.‬‬ ‫ָא ַמר [מרדכי]‪'ֵ :‬מ ִעּנּויֵ י ַהּצֹום‬ ‫ּכֹוח לַ ֲעלֹות וְ לִ ְרּכֹב‬ ‫ֵאין ִּבי ַ‬ ‫ַעל ַהּסּוס'‪.‬‬ ‫ָמה ָע ָׂשה ָה ָמן? ִה ְׁש ִּפיל ֶאת‬ ‫ַע ְצמֹו וְ נָ ַתן לְ ָמ ְר ְּד ַכי ַרגְ לֹו‬ ‫ַעל ַצּוָ ארֹו וְ ָעלָ ה וְ ָר ַכב‬ ‫ַעל ַהּסּוס‪".‬‬ ‫(מתוך ילקוט שמעוני)‬

‫םירופ ‪227‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫קראו את המדרש שבעמוד הקודם‪.‬‬ ‫הּכתוב ִּב ְמגילת אסתר?‬ ‫המ ְדרש על ָ‬ ‫‪ .1‬מה מֹוסיף ִ‬ ‫יק ָתא הוא ִּפתגם ַּב ָׂשפה ָה ֲא ָרמית‪.‬‬ ‫‪ֵ .2‬מ ִאגָ ָרא ָר ָמא ְל ֵב ָירא ֲע ִמ ְ‬ ‫בֹוה לְ בֹור ָעמֹוק"‪ .‬הפתגם הוא ָמ ָשל‬ ‫"מגַ ג גָ ַ‬ ‫ֵּפירּושֹו המילּולי של הפתגם‪ִ :‬‬ ‫המ ְדרגה‪.‬‬ ‫לִ נְ ִפילה של אדם ִמ ִׂשיא הגדּולה וההצלחה ֶאל ֵש ֶפל ַ‬ ‫למצבֹו של ָה ָמן לפי המסופר במדרש?‬ ‫ָ‬ ‫ַה ִאם יש ֶקשר ֵּבין הפתגם‬ ‫‪µ‬‬ ‫על השפה הארמית‬ ‫השפה הארמית קרובה לשפה העברית‪ .‬במשך כל ימי הבית השני ואף‬ ‫לאחר חורבן בית שני דברו בארץ ישראל בארמית ומילים ארמיות רבות‬ ‫נכנסו בהדרגה לשפה העברית‪.‬‬

‫לקיֵ ים ְ ּבפּורים‪.‬‬ ‫ִּב ְמגילת אסתר מּוזְ ָּכרֹות ִמצוֹות ֲא ָחדֹות שעלינו ַ‬ ‫ִקראּו את ַה ֶקטע ֶשלְ ַהלָ ן מתוך מגילת אסתר פרק ט‪:‬‬

‫מרדכי קובע את תאריך חג הפורים ומצוותיו‬ ‫הּודים‪ֲ ,‬א ֶׁשר ְּבכָ ל ְמ ִדינֹות‬ ‫ת־ה ְּד ָב ִרים ָה ֵאּלֶ ה‪ ,‬וַ ִּי ְׁשלַ ח ְס ָפ ִרים ֶאל ּכָ ל ַה ְּי ִ‬ ‫כ וַ ִּיכְ ּתֹב ָמ ְר ֳּדכַ י‪ֶ ,‬א ַ‬ ‫חֹוקים‬ ‫רֹובים וְ ָה ְר ִ‬ ‫ַה ֶּמלֶ ְך ֲא ַח ְׁשוֵ רֹוׁש ַה ְּק ִ‬ ‫יֹום־ח ִמ ָּׁשה ָע ָׂשר ּבֹו‪,‬‬ ‫ֲ‬ ‫כא לְ ַק ֵּים ֲעלֵ ֶיהם לִ ְהיֹות ע ִֹׂשים ֵאת יֹום ַא ְר ָּב ָעה ָע ָׂשר לְ ח ֶֹדׁש ֲא ָדר‪ ,‬וְ ֵאת‬ ‫ְּבכָ ל ָׁשנָ ה וְ ָׁשנָ ה‪.‬‬ ‫כב ּכַ ּי ִָמים‪ֲ ,‬א ֶׁשר נָ חּו ָב ֶהם ַה ְּיה ִּודים ֵמ ֹאי ְֵב ֶיהם‪ .‬וְ ַהח ֶֹדׁש ֲא ֶׁשר נֶ ְה ַּפְך לָ ֶהם ִמ ָּיגֹון לְ ִׂש ְמ ָחה‪ֵּ ,‬ומ ֵא ֶבל‬ ‫ֹלח ָמנֹות ִאיׁש לְ ֵר ֵעהּו ַּומ ָּתנֹות לָ ֶא ְביֹנִ ים‪.‬‬ ‫לְ יֹום טֹוב‪ ,‬לַ ֲעׂשֹות א ָֹותם י ְֵמי ִמ ְׁש ֶּתה וְ ִׂש ְמ ָחה‪ִּ ,‬ומ ְׁש ַ‬ ‫(מתוך פרק ט)‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫‪228‬‬

‫הסיּבה לחג‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫המסּביר את‬ ‫ִ‬ ‫המשּפט‬ ‫ָ‬ ‫ַה ֲעתיקּו את‬ ‫המגִ ילה?‬ ‫מהו התאריך שּבֹו חֹוגגים את ּפּורים לפי ְ‬ ‫ֵאילו ִמ ִמצוות חג הפורים כתובות בפסוק כב?‬ ‫המ ִּביע את ההיפוך שחל במצב היהודים‪.‬‬ ‫מצאו והעתיקו את המשפט ַ‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ּפּורים‪:‬‬ ‫"על ַהּנִ ִּסים" לְ ַחג ִ‬ ‫ִמּתֹוְך ְּת ִפּלַ ת ַ‬ ‫ׁשּוׁשן ַה ִּב ָירה‪ּ ,‬כְ ֶׁש ָע ַמד ֲעלֵ ֶיהם ָה ָמן ָה ָר ָׁשע —‬ ‫"‪ּ...‬ב ֵימי ָמ ְר ְּדכַ י וְ ֶא ְס ֵּתר ְּב ָ‬ ‫ִ‬ ‫הּודים ִמּנַ ַער וְ ַעד זָ ֵקן‪ַ ,‬טף וְ נָ ִׁשים ְּביֹום‬ ‫ִּב ֵּקׁש לְ ַה ְׁש ִמיד לַ ֲהרֹג ּולְ ַא ֵּבד ֶאת ּכָ ל ַה ְּי ִ‬ ‫ים־ע ָׂשר הּוא ח ֶֹדׁש ֲא ָדר‪ְּ ,‬וׁשלָ לָ ם לָ בֹוז‪.‬‬ ‫ה־ע ָׂשר לְ ח ֶֹדׁש ְׁשנֵ ָ‬ ‫ֹלׁש ָ‬ ‫ֶא ָחד‪ִּ ,‬ב ְׁש ָ‬ ‫וְ ַא ָּתה ְּב ַר ֲח ֶמיָך ָה ַר ִּבים ֵה ַפ ְר ָּת ֶאת ֲע ָצתֹו וְ ִקלְ ַקלְ ָּת ֶאת ַמ ְח ַׁש ְבּתֹו וַ ֲה ֵׁשב ָֹות לֹו ּגְ מּולֹו‪"...‬‬

‫ לשיחה ולִכתיבה‬ ‫הֹודיָ ה‪.‬‬ ‫‪ .1‬תפילת "על הנִ סים" היא תפילת ָ‬ ‫ַהסבירו‪ ,‬מדוע התפילה נקראת "על הנִ סים"?‬ ‫‪ .2‬אילו אירועים מהמסופר ב"מגילת אסתר" מוזכרים בתפילת "על הניסים"‬ ‫לפורים?‬ ‫האירועים‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬תפילת "על הנִ סים" נאמרת גם בחנוכה‪ִ .‬ערכו השוואה בין ֵ‬ ‫ שהובילו לִ קביעת החגים‪ַ .‬השלימו את הטבלה‪:‬‬ ‫האירועים שקדמו לקביעת החגים‪.‬‬ ‫הדומה והשונה בין ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫מטרת ההשוואה‪ :‬למצוא את‬ ‫בפורים‬

‫בחנוכה‬

‫תבחינים‬ ‫הגזרה שנגזרה על היהודים‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫הארץ שבה נגזרה‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫תגובת היהודים לגזרה‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫מעשה ההצלה‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫דומה ובמה שונָ ה סיבת החג בכל אחד מהחגים?‬ ‫ב‪ .‬במה ָ‬ ‫‪ .4‬אחרי שהכנו את הטבלה נתנסה בכתיבת השוואה במילים שלנו‪.‬‬ ‫נכתוב תחילה משפט פתיחה‪ :‬השווינו בין שני חגים כדי למצוא את‬ ‫הדמיון והשוני‪.‬‬ ‫גוף ההשוואה‪ :‬נסביר במה החגים דומים‪ :‬לדוגמה ‪ :‬גם בחנוכה וגם‬ ‫בפורים אומרים את תפילת "על הנסים"‪.‬‬ ‫נכתוב על השוני‪ :‬לדוגמה‪ :‬בעוד שנס פורים אירע ב‪ , .....‬נס חנוכה אירע ב‪....‬‬ ‫נֶ ָעזֵ ר במילות השוואה לציון הדומה‪ :‬בדומה ל‪ ,...‬כשם ש‪ ,...‬כפי ש‪ ,...‬כך גם‪,...‬‬ ‫בהשוואה ל‪...‬‬ ‫ובמילות השוואה לציון השוני‪ :‬לעומת זאת‪ ,...‬אלא ש‪ ,...‬בניגוד ל‪ ,...‬ועוד‬ ‫בסיום נכתוב מה למדנו מההשוואה‪.‬‬

‫םירופ ‪229‬‬

‫ׁשּוׁשן ַה ִּב ָירה ‪/‬‬ ‫ִּבּקּור ְּב ָ‬

‫לֵ ָאה גֹולְ ְד ֶּב ְרג‬

‫"ּב ָּׁשנָ ה ֶׁש ָע ְב ָרה‬ ‫ָסח ַה ֻּגזְ ַמאי‪ַ :‬‬ ‫פּורים‪,‬‬ ‫ַּב ָּׁשנָ ה ֶׁש ָע ְב ָרה ְּב ִ‬ ‫ׁשּוׁשן ַה ִּב ָירה‬ ‫נָ ַס ְע ִּתי ִּפ ְתאֹום לְ ָ‬ ‫ׁשּוׁשן ַהּיָ ָפה ֶּב ָע ִרים‪.‬‬ ‫לְ ָ‬ ‫בֹודּה‪,‬‬ ‫וְ ֶא ְס ֵּתר ַה ַּמלְ ּכָ ה ְּב ַע ְצ ָמּה‪ִּ ,‬בכְ ָ‬ ‫יָ ְצ ָאה לְ ַק ֵּבל ֶאת ָּפנַ י‪,‬‬ ‫ּדֹודּה‬ ‫וְ לָ ַחץ ֶאת יָ ִדי ָמ ְר ְּדכַ י ֶּבן ָ‬ ‫וְ ַה ֶּמלֶ ְך ָסגַ ד לְ ָפנַ י‪.‬‬ ‫יח יָ ָקר‬ ‫וַ יְ זָ ָתא ֵה ִביא לִ י ָׁש ִט ַ‬ ‫ּופ ָרׂשֹו ְּב ֶא ְמ ַצע ָה ְרחֹוב‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫אתי ּגַ ם ָה ָמן וְ ָא ַמר‪:‬‬ ‫וְ יָ ָצא לִ ְק ָר ִ‬ ‫"אנִ י ֶא ְהיֶ ה יֶ לֶ ד טֹוב‪".‬‬ ‫ֲ‬ ‫ּמּובן‪ּ ,‬גֵ ַר ְׁש ִּתיו ִמ ָּפנַ י‪,‬‬ ‫ַאְך ֲאנִ י‪ּ ,‬כַ ָ‬ ‫"אינִ י ַמ ֲא ִמין‪".‬‬ ‫וְ ָא ַמ ְר ִּתי‪ֵ :‬‬ ‫וְ ָהיּו ָאז ְּתׁשּואֹות ַא ִּדירֹות‪ְּ ,‬בנִ י‪,‬‬ ‫ּומּיָ ִמין‪.‬‬ ‫וְ כִ ְּבדּונִ י ִמ ְּׂשמֹאל ִ‬ ‫ׁשּוׁשן ַה ִּב ָירה‬ ‫ּומ ָאז חֹוגְ גִ ים ְּב ָ‬ ‫ֵ‬ ‫ּופ ֵאר‪,‬‬ ‫ֶאת ֶה ָחג ֶּב ָה ָדר ְ‬ ‫ׁשּוׁשן — זֶ ה ָהיָ ה ְמא ָֹרע‬ ‫ּבֹואי לְ ָ‬ ‫ּכִ י ִ‬ ‫‪1‬‬ ‫ֶׁשּלָ ַעד ָּב ַע ִּמים יִ ּזָ כֵ ר‪.‬‬ ‫ּסֹופר‬ ‫ַרק ֲח ָבל ְמאֹוד ֶׁשאֹותֹו ַה ֵ‬ ‫"מגִ ּלַ ת‬ ‫קֹורֹותי ִּב ְ‬ ‫ַ‬ ‫ֹלא ּכָ ַתב‬ ‫ֶא ְס ֵּתר"!‬ ‫מתוך הספר גּוזְ ַמאי ַה ַּב ַדאי‬

‫לַ ַעד‪ - 1‬לעולמים‪ ,‬לנֶ צח‬

‫‪230‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬המשוררת מכנה את הדובר בשיר‪" :‬גּוזְ ַמאי ַה ַּב ַדאי"‪ .‬נברר את משמעות‬ ‫הכינוי‪.‬‬ ‫ א‪ִּ .‬בדקו במילון את פירוש המילים‪ :‬א‪ .‬גּוזְ ָמה ב‪ְּ .‬ב ָדיָ ה‪.‬‬ ‫ ב‪ .‬עתה ַהסבירו את משמעות הכינוי "גוזמאי הבדאי"‪.‬‬ ‫‪ .2‬האם השם "גוזמאי הבדאי" מתאים לדמות שבשיר?‬ ‫הביאו דוגמאות מסיפורו ִּבתשובתכם‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגוזמאי נותן הסבר שונה מהמקּובל מדוע חוגגים את חג הפורים עד‬ ‫היום ּומדוע המאורע בשושן ייזכר לָ ַעד‪ .‬מה ִהסביר?‬ ‫‪ .4‬מה היא לדעתכם ההגזמה המשעשעת ביותר בשיר?‬ ‫מתֹואר שהגוזְ ָמאי חוזר לַ ְמציאות‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫שּבהן‬ ‫שתי שּורֹות ָ‬ ‫‪ַּ .5‬בשיר יש ֵ‬ ‫ַהעתיקו אותן‪.‬‬ ‫‪ .6‬הגוזמאי יודע שסיּפּורו ֵאינו מציאותי‪ .‬מדוע בכל זאת הוא משמיע אותו?‬ ‫והסבירו‪.‬‬ ‫ַשערו ַ‬ ‫ ‬

‫ ִעניְ יני לשון‬ ‫‪ .1‬‬

‫‪ .2‬‬ ‫‪. 3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫בשיר כתוב‪" :‬והמלך ָסגַ ד לְ ָפנַ י"‪.‬‬ ‫ִמצאו במילון את פירוש המילה סגד ואת פירוש המילה ִמ ְסגָ ד‪.‬‬ ‫מה קשר המשמעות ביניהן?‬ ‫בשיר כתוב‪" :‬והיו אז תשּואֹות אדירות‪ ,‬בני"‪.‬‬ ‫וכתבו את פירוש הצירוף המודגש‪.‬‬ ‫היעזרו במילון ִ‬ ‫ִמצאו בשיר צירוף שמשמעותו באופן חגיגי ביותר‪.‬‬ ‫ירוע והשתמשו במילים ובצירופים האלה‪:‬‬ ‫כתבו בקצרה על ֵא ַ‬ ‫הדר • ְּפ ֵאר • ְּתׁשּואֹות ַאדירֹות • לָ ַעד ‬

‫םירופ ‪231‬‬

‫ יוצרים‬ ‫והכינו ִּבמשותף קומיקס לשיר‪.‬‬ ‫‪ . 1‬אם תרצו‪ ,‬התחלקו לקבוצות ָ‬ ‫ כל אחד ֵמ ַח ְב ֵרי הקבוצה יִבחר ֵאירוע‪ ,‬יצייר ויציג אותו‪.‬‬ ‫ ַח ְּברו את התמונות השונות ברצף לפי העלילה‪.‬‬ ‫‪ .2‬אם תרצו תכננו פסטיבל גוזמאים‪.‬‬

‫היכונו!! היכונו!!‬ ‫מחר מתקיים בכיתה ֶפסטיבל‬ ‫מספרי גוזמאות‪.‬‬ ‫ָהכינו גוזמה והציגו בפני הכיתה‪.‬‬ ‫תוכלו לספר על הרפתקה שהיתה לכם‪,‬‬ ‫באפריקה‪ ...‬בדרום אמריקה‪ ...‬בניו יורק‪,‬‬ ‫או בקהיר‪ ...‬או בכל מקום אחר‪.‬‬ ‫ִחשבו על מפגש עם עב"מ‪,‬‬ ‫ביקור אצל אישיות חשובה‪,‬‬ ‫פגישה עם גיבור‪ ...‬שחקן‪ ...‬זמר‬ ‫מסע בחלל‪ ...‬או כל רעיון אחר‪.‬‬ ‫המרּבה ִּב ְב ָדיה ובהגזמה —‬ ‫ֶ‬ ‫כל‬ ‫משּוּבח!‬ ‫ָ‬ ‫הרי זה‬

‫‪232‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫הרפתק ַּב ָ‬ ‫אותדֹור?‬ ‫ּמ‬ ‫דוד אריה בג'ונגל הסיבירי ‪ /‬יָ נֵ ץ לוי‬ ‫ָמה ְ‬

‫מועדון‬ ‫קוראים‬

‫הוצאת זמורה־ביתן‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ִקראו בגב ֲעטיפת הספר מה כתב קוּבי ניב על הספר‪ .‬איזה ֵמידע‬ ‫על הספר ָּכלול בו?‬ ‫אם תרצו הביאו לכיתה ְס ָפ ִרים וְ ַעיינו ַּבּכָ תוב בגב העטיפה של אחד מהם‪.‬‬ ‫האם הקריאה בו עוזֶ רת לְ החליט אם אתם ְמעּונְ יָ ינִ ים לקרוא אותו?‬

‫במהלך הקריאה‬ ‫וקראו אותם לפני הכיתה‪.‬‬ ‫בחרו קטעים משעשעים בספר ִ‬

‫ מדברים על זה‬ ‫בחרו באחד או יותר מהנושאים האלה‪:‬‬ ‫‪ .1‬גּוזְ ָמה היא סיפור שאינו מתקבל על הדעת‪ ,‬שלא ייתכן שאכן‬ ‫קרה או יקרה‪.‬‬ ‫לאירועים דמיוניים‬ ‫ ָהביאו דוגמאות לגוזמאות ודוגמאות ֵ‬ ‫שיכולים להתרחש במציאות‪.‬‬ ‫‪ .2‬בסוף הספר צפריר אומר‪" :‬וינון וַ אני? — אנחנו עוד‬ ‫ָר ִבים‪ ,‬אבל יש ימים שאנחנו גם כמעט חברים‪".‬‬ ‫א‪ .‬האם התיאור הזה מתאים גם ליְ חסים ביניכם‬ ‫אחיכם או אחיותיכם? ַס ְּפרּו‪.‬‬ ‫לבין ֵ‬ ‫ב‪ .‬האם התיאור הזה יכול להתאים גם‬ ‫יח ִסים בין חברים? נַ מקו דבריכם‪.‬‬ ‫לִ ָ‬ ‫‪ .3‬א‪ִ .‬קראו שנית בגב עטיפת הספר את דעתו‬ ‫של קובי ניב על הספר‪.‬‬ ‫ האם אתם מסכימים עמה? ַהסבירו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אם אתם ַמכירים ספרי גוזמאות שכתבו‬ ‫סופרים אחרים‪ַ ,‬ס ְּפרו עליהם‪.‬‬

‫ כותבים‬ ‫ַדמיינו וכתבו סיפור "גּוזְ ָמ ִאי" על הרפתקה ִּבמערה סודית‪.‬‬

‫םירופ ‪233‬‬

‫פסח — חג האביב‬

‫ ‬ ‫"הּיֹום‪ַ ,‬א ֶּתם י ְֹצ ִאים ְּבח ֶֹדׁש ָה ָא ִביב‪"1‬‬ ‫ַ‬

‫(שמות פרק יג‪ ,‬פסוק ד)‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫"מצעד האביב"‪.‬‬ ‫ס סהאביב הוא הזמן לטיולים בטבע‪ .‬נלמד את שירה של נעמי שמר ִ‬

‫"הא לַ ְח ָמא ַענְ יָ א"‬ ‫ס סנלמד על ִמצוֹות פסח מחומש "דברים" וכן נלמד את הקטע ָ‬ ‫מתוך ההגדה של פסח‪.‬‬ ‫ס סנקרא סיפור ַעם יהודי‪" :‬שתי כובסות בערב פסח"‪.‬‬ ‫יח‬ ‫לשון וָ ִׂש ַ‬ ‫ס סנתרגל שימוש במילות קישור (קישוריֹות)‪.‬‬

‫יה ַרכים והיא‬ ‫התבּואה ירוק‪ ,‬גרעינֶ ָ‬ ‫ָ‬ ‫חודש ָה ָאביב‪ - 1‬הּוא החודש שּבו צבע‬ ‫לפני סיום ַהבשלתּה‪.‬‬ ‫"אב" ‪ -‬צמח צעיר ורענן‪.‬‬ ‫שורש המילה הוא אב"ב‪ .‬ממנו נגזרה ונוצרה המילה ֵ‬ ‫"חג האביב"‪ 1‬הוא ּכינּוי‪ ‬לחג הפסח; "חודש האביב" הוא כינוי‪ ‬לחודש ניסן‪( .‬לפי אנציקלופדיה גשר)‬

‫‪234‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫כשבית המקדש היה קיים עלו לַ ֶרגֶ ל לירושלים בפסח‪ ,‬בשבועות ובסוכות‪.‬‬ ‫תאריכי החגים האלה המוזכרים בתורה קשּורים גם לעונות השנה‪.‬‬ ‫פסח ‪ָ -‬חל בעונת האביב שבה מתחילים את ְקציר הׂשעֹורים‪.‬‬ ‫שבועות ‪ -‬חל בקיץ בזמן ְקציר החיטה‪.‬‬ ‫סוכות ‪ -‬חל בסוף הקיץ כאשר מסיימים את איסּוף הפירות‪.‬‬

‫ִמ ְצ ַעד ָה ָא ִביב ‪/‬‬

‫נָ ֳע ִמי ֶׁש ֶמר‬

‫ִאם ְיָבׁשּו ְׁשלּולִ ּיֹות‬ ‫וְ ִאם ָּפ ְרחּו ַה ַּפ ְר ֵ ּד ִסים‬ ‫נּורּיֹות‬ ‫ִאם יָ ְרׁשּו ִ‬ ‫יסים ‪-‬‬ ‫קֹומם ֶׁשל נַ ְר ִק ִ‬ ‫ֶאת ְמ ָ‬ ‫ימן ֶׁש ָא ִביב‬ ‫זֶ ה ִס ָ‬ ‫יׁשים‬ ‫ּכְ ָבר ְמ ַטּיֵ ל ַעל ַהּכְ ִב ִ‬ ‫וְ ַחּלֹון יֵ ׁש לִ ְפּת ַֹח‬ ‫יסים‪.‬‬ ‫ּולְ ַסּלֵ ק ֶאת ַה ְּת ִר ִ‬ ‫אדי‬ ‫ִצ ְבעֹונִ י ָעלָ ה ַּבּוָ ִ‬ ‫רֹועים ַּבּנִ יר‬ ‫מֹורים ִ‬ ‫ֲח ִ‬ ‫וַ ֲאנִ י ִּפ ְתאֹום ָׁש ַמ ְע ִּתי‬ ‫ּדֹוב ֶרת ִׁשיר‪.‬‬ ‫ּכָ ל ַא ְר ִצי ֶ‬

‫ר־ה ֶּׁשלֶ ג‬ ‫ַעל ִּפ ְסּגַ ת ַה ַ‬ ‫נַ ֲעלֶ ה ְּביֹום ָּכחֹל‬ ‫וְ יָ ָׁשר לְ ֵאילַ ת‬ ‫נִ ְתּגַ לְ ּגֵ לָ ה ַּב ִּמ ְׁשעֹול‬ ‫ֶּב ָח ֵצר ְּבחּולָ ָתא‬ ‫ַעל ַה ֶּד ֶׁשא נֵ ָר ֵדם‬ ‫ּולְ ַמ ָּטה־לְ ַמ ָּטה‬ ‫נִ ְת ַק ֵּדם ִעם ַהּיַ ְר ֵּדן‪.‬‬ ‫ּנֹוסר‬ ‫ְּב ֻח ְר ַׁשת ִ ּג ַ‬ ‫נְ ַט ֵּפס ַעל ֵעץ ָּת ָמר‬ ‫ָּב ַא ְר ֵּבל נְ גַ לְ ּגֵ ל‬ ‫ֲא ָבנִ ים ֵמרֹאׁש ָה ָהר‪.‬‬

‫יֹומיִ ם‬ ‫ּכִ י ּכָ אן ָה ָא ִביב הּוא ֶּבן ַ‬ ‫ָּכאן ָה ָא ִביב יָ מּות ָצ ִעיר‬ ‫יֹוׁשב ַּב ַּביִ ת‬ ‫ּכָ ל ִמי ֶׁשעֹוד ֵ‬ ‫הּוא ִּפ ֵּס ַח אֹו נָ זִ יר‬ ‫ּכֵ ן‬ ‫הּוא ִּפ ֵּס ַח אֹו נָ זִ יר‪.‬‬

‫ביבאה גח — חספ ‪235‬‬

‫ְס ָע ָרה ֶׁשל חֹולֹות‬ ‫ָאז ִּת ָּׂש ֵאּנּו ַעד לִ ְסדֹום‬ ‫— ָמה נִ ְׁש ָמע‪ּ ,‬גְ ֶב ֶרת לֹוט?‬ ‫— ָהיָ ה נָ ִעים!‬ ‫— ֲהיִ י ָׁשלֹום!‬ ‫ּלּוח‬ ‫יחי ַה ַּמ ַ‬ ‫ֵּבין ִׂש ֵ‬ ‫ֶאל ֵעין־ּגֶ ִדי נִ ְת ַר ֵחק‬ ‫רּוח‬ ‫ַּב ַּמ ָּפל ִעם ָה ַ‬ ‫וְ ַה ַּמיִ ם נְ ַׂש ֵחק‪.‬‬ ‫ַּב ַּמכְ ֵּתׁש ֲהכִ י ּגָ דֹול‬ ‫נְ ַמּלֵ א ַּב ְקּבּוק ִעם חֹול‬ ‫עֹוד ְמ ַעט‪ ,‬עֹוד ְמ ַעט‬ ‫וַ ֲאנַ ְחנּו ְּב ֵאילַ ת‪.‬‬

‫אדי‬ ‫ּכִ י ַה ִּצ ְבעֹונִ י ַּבּוָ ִ‬ ‫רֹועים ַּבּנִ יר‬ ‫מֹורים ִ‬ ‫וַ ֲח ִ‬ ‫וְ ָאנ ִֹכי ִּפ ְתאֹום ָׁש ַמ ְע ִּתי‬ ‫ּדֹוב ֶרת ִׁשיר‪.‬‬ ‫ּכָ ל ָה ָא ֶרץ ֶ‬ ‫זֶ ה ַהּזְ ַמן ַחּלֹון לִ ְפּת ַֹח‬ ‫נֹופי יָ רֹק ַמ ְר ִהיב‬ ‫ֶאל ֵ‬ ‫נָ א לִ זְ ּכֹר וְ ֹלא לִ ְׁשּכ ַֹח —‬ ‫ַּפ ַעם ַּב ָּׁשנָ ה ָא ִביב!‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫ׂשור ֶרת ַּבשיר? הוסיפו ציטטות מתאימות בתשובתכם‪.‬‬ ‫‪ .1‬איזֹו ֲאווירה ֶ‬ ‫‪ֵ .2‬אילּו מסימני האביב מוזכרים בשני הבתים הראשונים?‬ ‫דֹוב ֶרת ִׁשיר"?‬ ‫מתּכוֶ ונת המשוררת כשהיא אומרת‪ּ" :‬כָ ל ָה ָא ֶרץ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫‪ .3‬לְ ָמה‬ ‫‪ַ .4‬העתיקו את המשפט ֶש ְמזָ ֵרז את הקוראים לָ ֵצאת לטיֵ יל?‬ ‫לאלֶ ה שיוצאים ֶאל הטבע?‬ ‫מצּפות ֵ‬ ‫מהנות ַ‬ ‫‪ֵ .5‬אילו חוָ ויות ַ‬ ‫‪ .6‬א‪ַּ .‬בשיר יש ְּפ ָעלים רבים‪ .‬העתיקו אותם‪.‬‬ ‫שערו מה תורמים ַה ְּפ ָעלִ ים הרבים לַ ֲהבנת הרעיון ֶש ַּבשיר?‬ ‫ב‪ֲ .‬‬ ‫‪ .7‬האם אפשר לדעת מהשיר מה יחסּה של המשוררת לַ נוף וְ לַ טבע‬ ‫בארצנו? נמקו תשובתכם‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫במרשתת תצלומים של המקומות המּוזכרים ַּבשיר‪.‬‬ ‫‪ִ .8‬מצאו ִ‬ ‫ ַהתאימו לכל תצלּום משפט ֵמ ַהשיר וְ ַהדביקו במחברת‪.‬‬

‫‪236‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ביבאה דעצמ‬

‫ מדברים על זה‬ ‫והקלידו‪" :‬מצעד האביב יוטיוב"‪.‬‬ ‫גִ לשו ַּב ִמ ְר ֶש ֶתת ַ‬ ‫ַה ֲאזינו לַ שיר‪.‬‬ ‫מה דעתכם‪ַ ,‬ה ִאם המנגינה מתאימה לאווירה ולתוכן השיר?‬

‫ העשרה ואתגר‬ ‫והכינו תכנית לטיול אביב‪.‬‬ ‫באחד המקומות הסמוכים לִ מקום מגוריכם ָ‬ ‫בחרו ַ‬ ‫ • ַהציעו מסלול ליעד מסוים‪.‬‬ ‫ • ִּבדקו מה הם המקומות המעניינים לאורך המסלול‪.‬‬ ‫הסּבר לכמה מקומות שהמטיילים יעברו בהם‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ • ִּכתבו דברי‬ ‫ • ִּכתבו למטיילים הוראות לסוג הלבוש ולציוד שכדאי להביא‪.‬‬ ‫ • ָהכינו תכנית מסודרת (מה תעשו בבוקר‪ ,‬אחר הצהריים‪ ,‬לפנות ערב) כדי‬ ‫שהאנשים יֵ דעו אם הטיול מתאים להם‪.‬‬

‫ מציירים‬ ‫בחרו באחת מהמשימות האלה‪:‬‬ ‫‪ .1‬בחרו באחד הנופים שמתארת הדוברת וציירו אותו‪.‬‬ ‫‪ָ .2‬הכינו קולז'‪ ,‬עבודת אמנות‪ ,‬בנושא "אביב"‪.‬‬

‫הדרכה‬ ‫קולז' הוא שילוב תצלומים וחפצים ִּבתמונה אחת‪.‬‬ ‫בחרו מתוך "גוגל" תמונות ותצלומים של המקומות המוזכרים בשיר‪ ,‬פרחי‬ ‫אביב‪ ,‬ציפורים ּופרפרים והדפיסו אותם‪.‬‬ ‫ •חשבו על צבעים שהייתם רוצים להבליט‪ ,‬כדי לבטא שעבודתכם עוסקת‬ ‫באביב‪.‬‬ ‫והדביקו אותם על ֶרבע בריסטול‪.‬‬ ‫ •שלבו את התמונות ואת גִ זרי העיתונים ַ‬ ‫הערה‪ :‬אפשר לשלב גם חלקים מצוירים ורקע מתאים‪.‬‬

‫ביבאה גח — חספ ‪237‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬ספרו על ההכנות בביתכם לקראת חג הפסח‪.‬‬ ‫ב‪ .‬באילו מההכנות האלה אתם משתתפים?‬ ‫‪ .2‬דפדפו בהגדה של פסח‪ .‬לאילו קטעים מתוך ההגדה אתם נהנים להאזין?‬ ‫קראו אותם לפני הכיתה‪.‬‬

‫ָהא ַל ְח ָמא ַענְ יָ א ‪/‬‬

‫ִמּתֹוְך ַה ַהּגָ ָדה ֶׁשל ֶּפ ַסח‬

‫ֲא ָר ִמי ‬ ‫ת‬ ‫ָהא לַ ְח ָמא ַענְ יָ א ‬ ‫ִּדי ֲא ָכלּו ַא ְב ָה ָתנָ א ‬ ‫ְּב ַא ְר ָעא ְד ִמ ְצ ָריִ ם ‬ ‫יתי וְ יֵ יכֹול ‬ ‫ָּכל ִּדכְ ִפין יֵ ֵ‬ ‫יתי וַ ּיִ ָּפ ֵס ַח ‬ ‫ָּכל ִּד ְצ ִריְך יֵ ֵ‬ ‫ָה ַׁש ָּתא ָה ָכא ‬ ‫לְ ָׁשנָ ה ַה ָּב ָאה ְּב ַא ְר ָעא ְדיִ ְׂש ָר ֵאל ‬ ‫ָה ַׁש ָּתא ַע ְב ֵ ּדי ‬ ‫חֹורין ‬ ‫לַ ָּׁשנָ ה ַה ָּב ָאה ְּבנֵ י ִ‬

‫יש הנוהגים ִּבזמן‬ ‫קריאת הקטע‬ ‫לפתוח את‬ ‫הדלת כדי לסמל‬ ‫את הרעיון של‬ ‫הכנסת אורחים‬ ‫לחג‪.‬‬

‫ַת ְרּגּום ְל ִע ְב ִרית‬ ‫זֶ הּו לֶ ֶחם ָהעֹנִ י‬ ‫בֹותינּו‬ ‫ֶׁש ָא ְכלּו ֲא ֵ‬ ‫ְּב ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם‬ ‫ָּכל ָה ָר ֵעב יָבֹוא וְ יֹאכַ ל‬ ‫ָּכל ַה ָּצ ִריְך יָבֹוא וְ יִ ְׁש ַּת ֵּתף ְּב ָק ְר ַּבן ַה ֶּפ ַסח‪.‬‬ ‫ַה ָּׁשנָ ה ּכָ אן‬ ‫לַ ָּׁשנָ ה ַה ָּב ָאה ְּב ֶא ֶרץ יִ ְׂש ָר ֵאל‬ ‫ַה ָּׁשנָ ה ֲע ָב ִדים‬ ‫לַ ָּׁשנָ ה ַה ָּב ָאה ָח ְפ ִׁשּיִ ים‪.‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫ֹאכל‬ ‫יָמים ּת ַ‬ ‫ֹאכל ָעלָ יו ָח ֵמץ‪ִׁ ,‬ש ְב ַעת ִ‬ ‫בחומש דברים פרק טז‪ ,‬פסוק ג כתוב‪ֹ" :‬לא ת ַ‬ ‫הּפירּושים השֹונים ֶשלְ ַהלָ ן‪:‬‬ ‫ָעלָ יו ַמּצֹות ֶל ֶחם עֹנִ י"‪ .‬מהו "לֶ ֶחם עֹונִ י"? ‪ִ -‬קראּו את ֵ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪238‬‬

‫•"לֶ ֶחם עֹנִ י" ‪ -‬לֶ ֶחם ֶש ַּמזְ ּכִ יר ֶאת ָהעֹנִ י ֶשּנִ ְת ַעּנּו ְּב ִמ ְצ ַריִ ם (רש"י)‬ ‫בֹותינּו אֹוכְ לִ ים ְּב ִמ ְצ ַריִ ם ַּב ֲענִ ּיּות‪ִּ ,‬כי ֹלא ָהיָ ה לָ ֶהם ְּפנַ אי‬ ‫•"לֶ ֶחם עֹנִ י" ‪ -‬לֶ ֶחם ֶׁש ָהיּו ֲא ֵ‬ ‫פֹורנֹו)‬ ‫(ס ְ‬ ‫לֶ ֱאפֹות ֶאת ַה ָּב ֵצק ַעד ֶׁשּיֶ ְח ַמץ (יִ ְת ַּפח) ִמ ַּפ ַחד ַהּנֹוגְ ִׂשים ַה ִּמ ְצ ִרים‪ְ .‬‬ ‫רּוסה‪ .‬זֵ ֶכר‬ ‫רּוסה‪ַ ,‬אף ּכָ אן ְּבלֵ יל ַה ֵּס ֶדר ִּב ְפ ָ‬ ‫•"לֶ ֶחם עֹנִ י" ‪ָ -‬מה ָענִ י ַּד ְרּכֹו ִּב ְפ ָ‬ ‫יֹוד ַע‬ ‫חֹוצים ֶאת ַה ַּמ ָּצה ("יַ ַחץ") ְּכ ַד ְרּכֹו ֶשל ָענִ י ֲא ׁ ֶשר ֵאינֹו ֵ‬ ‫לְ ַע ְבדּות ִמ ְצ ַריִ ם‪ִ .‬‬ ‫חֹוצה‬ ‫אֹוכל ַהּכֹול ִמּיָ ד‪ֶ ,‬אּלָ א ֶ‬ ‫ִאם יִ ְהיֶ ה לֹו לֶ ֶחם לַ ְּס ֻע ָּדה ַה ָּב ָאה‪ּ ,‬ולְ ִפיכָ ְך ֵאינֹו ֵ‬ ‫(א ַּב ְר ַּבנְ ֵאל)‬ ‫שֹומר‪ַ .‬‬ ‫ֶאת לַ ְחמֹו‪ֲ ,‬ח ִצי אֹוכֵ ל ִמּיָ ד וַ ֲח ִצי ֵ‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫‪ .1‬‬

‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫המ ָצה שנֵ ֱא ֵפית ִּבמהירּות?‬ ‫מסּביר שלֶ חם עֹוני הוא ַ‬ ‫ִ‬ ‫א‪ .‬איזה ֵּפירּוש‬ ‫ב‪ .‬באיזה ֵּפירּוש נֶ ֱאמר שלֶ חם עֹוני הוא ַדק?‬ ‫יׂש ָראל‬ ‫ג‪ .‬באיזה ֵּפירּוש נֶ ֱאמר שהּכִ ינּוי "לֶ ֶחם עֹונִ י" מזּכִ יר את עינּויֵ י ְּבנֵ י ְ‬ ‫מצריִ ם?‬ ‫ְּב ַ‬ ‫ד‪ .‬באיזה ֵּפירּוש מּוסבר מדּוע חוצים את המצה בליל הסדר?‬ ‫"הא לַ ְח ָמא ַענְ יָ א"?‬ ‫איזֹו ִמצוָ וה עלֵ ינּו לְ ַקיֵ ים לפי ַה ֶקטע ָ‬ ‫"הא לַ ְח ָמא ַענְ יָ א"‪.‬‬ ‫ּומצאּו את ַה ֶקטע ָ‬ ‫ִּפתחּו את ההגָ ָדה של ֶּפסח ִ‬ ‫ַש ֲערּו מדּוע ַה ֶקטע נמצא ִּבתחילת ההגָ ָדה?‬ ‫מהי ִת ְקוַ ות היהּודים החיים ַּבגֹולה לפי ַה ֶקטע?‬

‫ מדברים על זה‬ ‫תּוח לִ ְרוָ ָחה‪ ,‬וְ י ְִהיּו ֲענִ ִּיים ְּבנֵ י ֵּב ְיתָך"‬ ‫"י ְִהי ֵּב ְיתָך ָּפ ַ‬

‫(המשנה‪ ,‬מסכת אבות פרק א‪ ,‬משנה ד)‬

‫‪ .4‬מה הקשר בין אמירה זו לקטע מתוך ההגדה של פסח?‬ ‫‪ַ .5‬עיינו בספר בראשית יח‪ ,‬פסוקים א‪-‬ח‪.‬‬ ‫סּפרו מדוע‪.‬‬ ‫מי במסורת היהודית משמש ֵס ֶמל להכנסת אורחים? ְ‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫הא ָר ִמית‬ ‫הׂשפה ֲ‬ ‫הארמית והערבית‬ ‫הא ָר ִמית היא ׂשפה "אחות" לעברית‪ .‬העברית‪ָ ,‬‬ ‫הׂשפה ֲ‬ ‫שיָ יכות לִ קבוצת הׂשפות הנקראות "ׂשפות ֵש ִמיֹות" על שם בנו של נוח —‬ ‫ֵשם‪ֶּ .‬בעבר הרחוק היתה הארמית ׂשפה נפוצה כמו האנגלית בימינו‪.‬‬

‫‪ֵ .1‬אילו מילים בארמית ַּבקטע אפשר להבין גם ללא תרגום? ַהסבירו מדוע‪.‬‬ ‫על מי שאוכל מזון מועט אפשר לומר שהוא אוכל "לחם עוני"‪.‬‬ ‫לצערנו‪ ,‬יש ילדים רבים האוכלים לחם עוני כל השנה‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫לדוגמה‪:‬‬

‫‪ִּ .2‬כתבו גם אתם משפט והשתמשו בצירוף לחם עוני‪.‬‬

‫ביבאה גח — חספ ‪239‬‬

‫שתי כובסות בערב פסח ‪/‬‬

‫סיפור עם‬

‫יסיָ ה שתי גיסות‪ ,‬האחת עשירה והשנייה עניָ יה‪.‬‬ ‫לפני שנים רבות חיו במדינת טּונִ ְ‬ ‫הגיע חודש ניסן‪ָ ,‬ק ַרב חג הפסח‪ ,‬והעשירה קנתה בגדי ַמ ְחלָ צֹות‪ ,‬צבעה את‬ ‫וכבׂש לסעודת החג קשור לפני דלתּה‪.‬‬ ‫ביתה ומילאה אותו בכל טּוב ֶ‬ ‫מצרכי החג‪ ,‬אפילו לקנות מצות לא ִהׂשיגה‬ ‫ְ‬ ‫ולענייה אין כסף לקנות את‬ ‫וצחצחה את ביתה הדל ונטלה את‬ ‫ידה‪ ,‬אך את מצוַ ות החג לא ָת ֵפר‪ .‬נקתה ִ‬ ‫לכּבסם בנהר‪ ,‬כי אמרה בלבה‪" ,‬לא נָ ֵסב לליל הסדר ִּבבגדים‬ ‫לֹואים ְ‬ ‫הּב ִ‬ ‫הבגדים ְ‬ ‫שדבק בהם חמץ‪".‬‬ ‫מלוכלכים ָ‬ ‫הולכת היא לעבר הנהר‪ ,‬נאנחת ונזכרת כי מדי שנה נִ ְשנֶ ה הדבר‪ .‬גיסתה‬ ‫העשירה שולחת לה מצות שרופות‪ ,‬שאריות ירקות ּובגדי סמרטוטים לִ ילָ ִדים‪...‬‬ ‫ּבֹושה ונִ ְכלֶ ֶמת‪ ,‬לא מוצאת עוז בנפשה להגיד לגיסתה הגאה כי אינה‬ ‫והיא ָ‬ ‫זקוקה לנִ דבתה‪.‬‬ ‫ישבה הענייה על שפת הנהר והתחילה מכבסת‪ .‬מלבינים הבגדים הבלואים‬ ‫מכוח ידיה ּוממי הנהר‪ .‬נושאת הּכובסת עיניה למרום‪ ,‬והנה למולה איש זקן‪,‬‬ ‫ּוזקנו יורד לו על חזֵ הו‪.‬‬ ‫עיניו טובות ָ‬ ‫"מה את עוׂשה‪ ,‬בתי?" שואל הזקן‪.‬שתי כובסות‬ ‫"מכ ֶּבסת‪ ",‬משיבה האשה‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫"קנית מצות לפסח?"‬ ‫ָ‬ ‫"כן‪ ",‬היא משיבה‪.‬‬ ‫"אשר לא ָהיָ ה — יהיה!" אמר והוסיף לשאול‪:‬‬ ‫"המּוכן ֵּביתך וצבוע?"‬ ‫"כן‪ .‬אשר לא היה — יהיה!"‬ ‫ִסיֵ ים הזקן את דבריו והלך‪.‬‬ ‫אספה האישה את הבגדים‬ ‫ּופנתה לשוב לביתה‪ָ .‬ק ְרבה לבית‬ ‫ונעצרה נדהמת‪:‬‬ ‫ּובפתחו קשור כבש‪.‬‬ ‫צבוע‪ִ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫הבית‬ ‫בהיכנסה מצאה בית מלא כל‬ ‫טּוב‪ ,‬מצות‪ ,‬ירקות ויין‪ּ ,‬ובארון —‬

‫‪240‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫"הּביתי הוא זה?" קראה בשמחה‪ .‬אספה את ילדיה ושמחו‬ ‫בגדים חדשים לחג‪ֵ .‬‬ ‫גם הם ִעמה‪.‬‬ ‫מיד נטלה מגש מלא כל טּוב ושלחה לבית גיסתה‪.‬‬ ‫"מנַ יִ ן כל הטּוב הזה?" מיהרה לחקור‬ ‫קיבלה העשירה את המגש ותמהה‪ִ :‬‬ ‫לפ ֶשר הדבר‪.‬‬ ‫ולדרוש ֵ‬ ‫כשבאה לבית גיסתה הענייה‪ ,‬גָ ַבר ִתמהונה ִש ְב ָע ַתיִ ם‪ִּ .‬במקום הבית ֶהעלוב‬ ‫השפע‬ ‫"מנַ יִ ן כל ֶ‬ ‫והדל‪ ,‬מצאה בית נאה ומלא כל טּוב‪ .‬חקרה את גיסתה‪ִ ,‬‬ ‫הזה?" וזו סיפרה לה‪:‬‬ ‫זקן אחד‪ ,‬שאל‬ ‫בגדינו הבלואים‪ ,‬ישבתי וכיבסתי‪ .‬הופיע שם ֵ‬ ‫"הלכתי לנהר עם ֵ‬ ‫שאלות‪ ,‬ואני עניתי‪ .‬חזרתי לביתי‪ ,‬והנה כל טּוב‪".‬‬ ‫שמחה העשירה בלבה‪ ,‬מיהרה לביתה‪ ,‬אספה פה ושם בגדים בלואים ואצה‬ ‫רצה לנהר‪ .‬ישבה על שפת הנהר‪ ,‬כיבסה ונאנחה‪.‬‬ ‫לפתע צץ הזקן לפניה ושאל‪:‬‬ ‫מכּבסת‪ ,‬בתי?"‬ ‫ֶ‬ ‫"מה את‬ ‫"את בגדי ילדי המסכנים‪ ",‬נאנחה האישה‪.‬‬ ‫נית מצות לפסח?"‬ ‫"ק ָ‬ ‫ָ‬ ‫"לא‪".‬‬ ‫"אשר לא היה — יהיה!" אמר הזקן ושאל‪:‬‬ ‫"קנית כבׂש לסעודת החג?"‬ ‫"לא‪".‬‬ ‫"אשר לא היה — יהיה!" והוסיף לשאול‪:‬‬ ‫"המוכן ביתך וצבוע?"‬ ‫"לא‪".‬‬ ‫"אשר לא היה — יהיה!"‬ ‫ִסיֵ ים דבריו ונעלם‪.‬‬ ‫השאירה העשירה את הבגדים ונחפזה לשוב לביתה‪ְ ,‬ת ֵא ָבה לראות את העושר‬ ‫הרב שנוסף לה‪ .‬ומה היא רואה? הכבׂש איננו‪ ,‬המצות ׂשרופות‪ ,‬והבית ריק‪.‬‬ ‫הסדר בשמחה‪ ,‬ודלתה פתוחה לַ ּכֹול‪.‬‬ ‫ְּוב ֵבית הענייה חגגו את ליל ֵ‬

‫ביבאה גח — חספ ‪241‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ִ .1‬קראו ֵשנית את ִּפסקת הפתיחה‪.‬‬ ‫מתר ֵחש הסיפור?‬ ‫ַ‬ ‫א‪ .‬מתי‬ ‫המוזּכרות ַּב ְּפתיחה?‬ ‫ָ‬ ‫ב‪ .‬מי הן הדמויות‬ ‫מהמסּוּפר ַּב ְּפתיחה?‬ ‫ָ‬ ‫ידּוע על כל אחת ֵמ ַהדמויות‬ ‫ג‪ .‬מה ַ‬ ‫‪ .2‬כאשר האישה ָהענייה ְמ ַכ ֶּב ֶסת את בגָ דיה ַּבנָ הר מופיעה ְדמּות נוספת‬ ‫ַּבסיפור‪ .‬כיצד אפשר להבין שהדמות הזאת היא דמות ִּפלְ ִאית?‬ ‫"א ֶׁשר ֹלא ָהיָ ה יִ ְהיֶ ה"‪.‬‬ ‫הק ֶסם‪ֲ :‬‬ ‫‪ .3‬הזקן שהופיע משתמש במשפט ֶ‬ ‫ַהסבירו אותו ַּב ִמילים שלכם‪.‬‬ ‫‪ .4‬מדוע הגיעה הגיסה העשירה לנהר?‬ ‫‪ .5‬על כל אחת מהגיסֹות נאמר שהיא "נֶ ֱאנַ ַחת"‪ .‬במה שונות ָה ֲאנָ חֹות?‬ ‫‪ .6‬במה שונות תכּונֹות האופי של שתי הנשים?‬ ‫‪ .7‬מה רצה ְמ ַס ֵּפר הסיפור ללַ ֵמד אותנו?‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫‪ִ .1‬מצאו בתחילת הסיפור ביטויים נרדפים לביטויים שלהלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬בגדי פאר והדר; ב‪ .‬לא היה לה כסף לקנות; ג‪ .‬מתביישת‬ ‫‪ .2‬בסיפור כתוב שהאישה הענייה "לא מוצאת עוז בנפשה"‪ ,‬כלומר אינה‬ ‫ְמ ִעזָ ה‪ .‬כתבו על מקרה קצר והשתמשו בצירוף הזה‪.‬‬ ‫"ת ֵא ָבה‬ ‫‪ .3‬א‪ַ .‬הסבירו את פירוש המילה ְת ֵא ָבה לפי ֶהקשרה במשפט‪ְ :‬‬ ‫ לראות את העושר הרב"‪.‬‬ ‫ב‪ִּ .‬בדקו במילון את השערתכם‪( .‬שימו לב‪ְ ,‬ת ֵא ָבה היא מילה בלשון‬ ‫נקבה‪ ,‬ועליכם לבדוק את פירוש המילה בלשון זכר‪ָ :‬ת ֵאב‪).‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ .1‬האם אתם מכירים מעשיות אחרות שמתרחשים בהן מעשי פלא? ַספרו‬ ‫זה לזה‪.‬‬ ‫וש ְּבצו בו את‬ ‫שתי הנשים ֵמחדש במילים שלכם ַ‬ ‫‪ .2‬התכוננו וְ ַסּפרּו את סיּפור ֵ‬ ‫המשפטים האלה‪ּ :‬בֹושה ונִ כלֶ מת אפילו לקנות מצות לא ִהשיגה ידה‬ ‫ְת ֵא ָבה לראות את העושר הרב‬ ‫גָ ַבר תמהונה ִש ְב ָע ַתיִ ים‬

‫‪242‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬

‫"‪...‬לִ זְ ּכֹור‪ֶ ,‬את ַהּכֹול לִ זְ ּכֹור‬ ‫ּכֹוח"‬ ‫וְ ָד ָבר ֹלא לִ ְׁש ַ‬

‫(המשורר אברהם ְשלונסקי)‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫ס סנקרא את "לזכור ּולעולם לא לשכוח"‪.‬‬

‫ס סנקרא את "כך התחיל אסונם של היהודים" מאת חיה אבירם‪.‬‬ ‫ס סנקרא את הריאיון העיתונאי "לספר את הסיפור"‪.‬‬

‫הרובגלו האושל ןורכיזה םוי ‪243‬‬

‫לזכור ולעולם לא לשכוח‬ ‫"תקופת השואה" היא כינוי לשנים שבהן כמעט כל יבשת אירופה נכבשה על‬ ‫ידי גרמניה הנאצית‪ .‬במילה שואה משתמשים כדי לתאר את האסון הנורא‬ ‫שפקד את העם היהודי‪ ,‬כאשר כשישה מיליון יהודים נרצחו על ידי הנאצים‪.‬‬ ‫הּכנסת הראשונה קבעה את יום כ"ז בניסן‪ ,‬היום שבו החל מרד גֶ טו וַ ְר ָשה‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫כ"יום הזיכרון לשואה ולגבורה"‪ ,‬ובשנת ‪ 1955‬חוקקה את "חוק יָ ד וָ ֵשם"‪.‬‬ ‫להנציח את ֵששת מיליוני היהודים‬ ‫החוק קובע שתפקיד מוסד "יד ושם" הוא ַ‬ ‫שנרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם‪ .‬בארכיון‪" 1‬יד ושם" נאספו עדויות שהוקלטו‬ ‫על ידי ניצולי השואה ואוסף של תצלומים מתקופה זו‪ .‬יש ַּבמקום ֶמרכז‬ ‫למידה שאליו באים תלמידים‪ ,‬חיילים ּוסטודנטים מכל רחבי הארץ והעולם‬ ‫ללמוד על תקופת השואה‪.‬‬ ‫והסתירו יהודים ְּב ֵביתם מפני רודפיהם הנאצים‬ ‫את המעטים שסיכנו את חייהם ִ‬ ‫סידי אּומֹות העולם‪ .‬לכבודם הקימו ב"יד ושם" את‬ ‫אנחנו ְמ ַכנים בשם ֲח ֵ‬ ‫"ׂשדרת חסידי אומות העולם" ואת "גן חסידי אומות העולם"‪.‬‬ ‫(מעובד על פי מקורות שונים ועל פי אתר "יד ושם")‬ ‫ַא ְר ִכיֹון‪ - 1‬מקום שבו מאחסנים תעודות‪ ,‬תצלומים ומסמכים חשובים‪.‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬‬ ‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫א‪ .‬באיזה תאריך מציינים את יום השואה והגבורה?‬ ‫ב‪ .‬מדוע בחרה הכנסת בתאריך הזה?‬ ‫מדוע מכנים את שנות השלטון הנאצי במדינות אירופה "תקופת השואה"?‬ ‫מה תפקידו של מוסד "יד ושם"?‬ ‫"חסידי אומות העולם"?‬ ‫ֵ‬ ‫א‪ .‬מי הם‬ ‫מעׂשיהם של חסידי אומות‬ ‫ֵ‬ ‫ב‪ .‬לפי הכתוב‪ ,‬כיצד מֹוקיר העם היהודי את‬ ‫העולם?‬

‫ מדברים על זה‬ ‫קורּבנות השואה?‬ ‫ְ‬ ‫‪ַ .1‬ס ְּפרו אם אתם ַמכירים דרכים נוספות להנצחת‬ ‫‪ .2‬אם אתם יודעים מה עוד עשתה מדינת ישראל למען "חסידי אּומֹות‬ ‫סּפרּו‪.‬‬ ‫העולם"‪ְ ,‬‬

‫‪244‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫כך התחיל אסונם של היהודים ‪/‬‬

‫חיה אבירם‬

‫‪ 1‬למעלה ֵמ ֲחצי מיליון יהודים חיו בגרמניה לפני ֲעלֹות המפלגה הנאצית‬ ‫תושבי‬ ‫ָ‬ ‫לַ שלטון‪ .‬הם נֶ הנו מחיים טובים והיו להם זכויות שוות כמו לִ שאר‬ ‫ּומשוררים‪ׂ ,‬שחקנים ַּובמאים‪,‬‬ ‫גרמניה‪ .‬הם היו מדענים ורופאים‪ ,‬סופרים ְ‬ ‫עורכי דין ַּובעלי עסקים מׂשגׂשגים‪ .‬הם ֵשירתו בצבא הגרמני והיו נאמנים‬ ‫לגרמניה‪ .‬מצבם השתנָ ה לרעה כאשר המפלגה הנאצית עלתה לַ שלטון‪.‬‬ ‫כלּפי היהודים‪ .‬הם‬ ‫‪ 2‬הנאצים הכריזו חרם על היהודים‪ .‬הנאצים עוררו ִׂשנאה ֵ‬ ‫לה ְפלות אותם לרעה‪.‬‬ ‫בהכרזָ ה שהיהודים הם אויבי גרמניה ולכן יש ַ‬ ‫ָ‬ ‫יצאו‬ ‫משמרות של נאצים במדים‪ ,‬לעיתים חמּושים ברובים עמדו לפני כל חנות‬ ‫ָ‬ ‫ְּב ַב ֲעלּות יהודית ּומנעו כניסת קונים גרמנים‪ .‬ברחובות עברו מׂשאיות‬ ‫מקושטות ִּבשלטים ורמקולים‪ ,‬חיילים נאצים קראו סיסמאות "להתגונן‬ ‫ולא לקנות אצל יהודים"‪ .‬הנאצים גם ִּפיטרו מורים יהודים שעבדו בבתי‬ ‫הספר‪ ,‬גֵ ירשו את המדענים היהודים ֵמ ָה ַא ָק ֶד ְמיָ ה למדעים‪ ,‬אסרו על יהודים‬ ‫לבריכות ׂשחייה‪ ,‬להיכנס לבתי קפה‪,‬‬ ‫להשתיֵ יך לארגוני ספורט‪ ,‬להיכנס ֵ‬ ‫למסעדות ולבתי קולנוע‪ .‬על לא יהודים נאסר לקנות בחנויות של יהודים‬ ‫או להיעזר ברופא יהודי‪.‬‬

‫חיילים נאצים עומדים בפתח ּכולּבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה‪.‬‬ ‫הם נושאים שלָ טים שאוסרים לקנות אצל יהודים‪.‬‬

‫הרובגלו האושל ןורכיזה םוי ‪245‬‬

‫וכך סיפר שרגא הר־גיל‪:‬‬ ‫"עם סיום שנת הלימודים‬ ‫השנייה בגן‪ ,‬בגרמניה הוחלט‬ ‫שיצלֵ ם תמונה‬ ‫ַ‬ ‫להזמין ַצלָ ם‬ ‫קבוצתית של הילדים‪ .‬כולנו‬ ‫יצאנו החוצה לגן הציבורי‪,‬‬ ‫נעמדנו בשורה‪ ,‬לפעמים כמה‬ ‫ילדים חיבקו אחד את השני‬ ‫כחברים‪ ,‬ואז פתאום באה‬ ‫אלי הגננת ואמרה‪" :‬אתה לא!‬ ‫אתה ילד יהודי! וסובבה אותי‬ ‫עם הפנים לַ קיר‪ ,‬כך שרק‬ ‫יראו את החלק האחורי שלי‪,‬‬ ‫כי אני ילד יהודי ואסור לי לקלקל את התמונה"‪.‬‬

‫שּביֵ ים אמיר הר־גיל ‪2004‬‬ ‫מתוך סרט ִ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪---‬‬

‫לבין‬

‫‪ .1‬השלימו‪ַּ :‬בקטע יש השוָ ואה בין שתי תקופות‪ :‬בין‬ ‫‪--‬‬‫התקופה‬ ‫‪ .2‬כיצד השתנָ ה מצבם של היהודים בגרמניה אחרי שהנאצים עלּו לשלטון?‬ ‫‪ .3‬התבוננו בתצלום שבעמוד הזה וְ ִקראו ֵשנית את ההסבר הנלווה‪.‬‬ ‫ כיצד מרגיש ילד שכך מתיַ יחסים אליו?‬ ‫וה ֶהסבר במסגרת בעמוד הזה חשובים בעיניכם? נמקו‪.‬‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬האם התצלום ַ‬ ‫ב‪ .‬מה מוסיפים התצלום וההסבר לַ ֲהבנת הקטע המרכזי שבעמוד ‪?245‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫אם ְקראתם סיפור או ספר שמיּועד לִ ילָ דים בנוׂשא השֹואה‪ַ .‬ספרו לפני‬ ‫הכיתה‪.‬‬

‫‪246‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לספר את הסיפור ‪/‬‬

‫אביגיל יצחקי‬

‫"אני ניצול שואה‪ .‬משפחתי גרה בהולנד‪ .‬כאשר כבשו אותה הנאצים‪ ,‬הם‬ ‫יֹוא ִכים‪,‬‬ ‫ן־ּבלְ זֶ ן‪ ",‬מספר פרופסור יוסף ָ‬ ‫שלחו אותי עם אחי למחנה הריכוז ֶּב ְרגֶ ֶ‬ ‫מדען בכיר באוניברסיטת תל אביב‪ .‬היה איתנו במחנה הרב ַד ְס ֶּב ְרג‪ ,‬שהיה‬ ‫הרב הראשי של הולנד‪ .‬הוא גילה שאני מתקרב לגיל שלוש־עשרה‪ ,‬והחליט‬ ‫שהוא חייב לערוך לי טקס בר־מצווה‪.‬‬ ‫באותו זמן לא כל כך הבנתי מדוע זה חשוב‪ ,‬אבל עכשיו אני מבין שהוא רצה‬ ‫לעודד את האסירים בצריף‪ .‬היה לו ספר תורה קטן מאוד‪ ,‬שהוא לקח עמו בכיס‬ ‫מעילו למחנה הריכוז‪ .‬מהספר הזה קראתי ולמדתי בלילות עד שהייתי מוכן‬ ‫"שמור‬ ‫לטקס‪ .‬הרב ערך לי את טקס בר־המצווה בצריף ואחרי הטקס אמר לי‪ְ ,‬‬ ‫אצלך את ספר התורה‪ ,‬כי לך יש יותר סיכוי לצאת בחיים מפה‪ .‬רק תבטיח לי‬ ‫שתספר את הסיפור על הטקס ועל ִסבלנו‪ ".‬לאחר חודשיים רצחו אותו הנאצים‪.‬‬ ‫כשהיה בן ארבע־עשרה שוחררו יוסף ּומשפחתו מהמחנה בגלל היותם בעלי דרכון‬ ‫זר‪ ,‬והם עלו לארץ ישראל‪ .‬את ספר התורה הזעיר נשא עמו יואכים לכל מקום‪.‬‬ ‫"כשהנכדים שלי גדלו‪ ,‬הראיתי להם את ספר התורה‪ ,‬סיפרתי להם את סיפור‬ ‫חיי‪ ,‬ובנינו יחד ארון קודש זעיר לספר‪ ",‬מספר פרופסור יואכים‪" .‬אילן רמון‪,‬‬ ‫האסטרונאוט הישראלי‪ ,‬היה אצלי בבית וראה את ארון הקודש ואת ספר‬ ‫התורה‪ .‬סיפרתי את הסיפור‪ ,‬והוא ממש נפעם‪ .‬הוא אמר שהוא נפעם גם‬ ‫יהּודי וגם משום שאמו ניצולת שואה‪ ,‬והוא רוצה לחשוב מה לעשות כדי‬ ‫ִּכ ִ‬ ‫בפּומ ֵּבי‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫לספר את הסיפור‬ ‫"לאחר כמה חודשים שאל אותי אילן אם אני מסכים שהוא ייקח את ספר‬ ‫התורה עמו לחלל ויציג את זה בתור משהו שמייצג את כל העם היהודי‪.‬‬ ‫ִהסכמתי‪ .‬העברתי לאילן גם את הזיכרונות שכתבתי בשנים האחרונות‪ .‬הוא‬ ‫קרא את זה ומאוד התרגש‪ ,‬כי פתאום הוא גילה שאת כל מה שאני מתאר‬ ‫חוויתי כשהייתי בגיל של הבן שלו‪ .‬הוא נתן גם לאסטרונאוטים האחרים שיצאו‬ ‫עמו לקרוא את מה שכתבתי‪".‬‬ ‫מר ֵתק על החיים הקשים‬ ‫ספר זיכרונותיו של פרופסור יואכים הוא ֵתיעוד ַ‬ ‫ממנה יומית‬ ‫ואחיו נאלצו לעבוד ַּבחטיבת עצים והתקיימו ָ‬ ‫במחנה הריכוז‪ .‬הוא ָ‬ ‫של פרוסת לחם דקיקה ּוממרק דל שנתנו להם הגרמנים‪" .‬בחורף שכבתי‪,‬‬ ‫והיה לי קר מאוד‪ ,‬רגלַ י היו קפואות וַ חבושות‪ ,‬והן כאבו‪".‬‬

‫הרובגלו האושל ןורכיזה םוי ‪247‬‬

‫בא ְמ ְס ֶט ְר ָדם‪ ,‬בירת הולנד‪ ,‬וסבלה שם‬ ‫ִּבתחילת המלחמה נשארה משפחתו ַ‬ ‫שהטילו הנאצים על יהודי העיר‪ .‬בתחילת שנת ‪ 1942‬הועברה‬ ‫מהגזרות ִ‬ ‫ּבֹורק‪ּ ,‬ולאחר כשנה הופרדו שני האחים‬ ‫המשפחה למחנה העבודה וֶ ְס ֶט ְר ְ‬ ‫ן־ּבלְ זֶ ן שבגרמניה‪ .‬לפני שנפרד מעליהם‪,‬‬ ‫מהוריהם והועברו למחנה הריכוז ֶּב ְרגֶ ֶ‬ ‫הורה האב ליוסף לשמור על אחיו הצעיר ולהיות לו לאב ּולאם‪" .‬היתה‬ ‫לאמירה הפשוטה והקצרה הזאת השפעה עצומה עלי‪ ",‬כותב פרופסור‬ ‫יואכים בזכרונותיו‪" .‬זו כנראה הסיבה שנותרתי בחיים‪".‬‬ ‫ביקור מפתיע באמצע טקס בר־המצווה‬ ‫ּוממשיך פרופסור יואכים ּומספר‪" :‬לילה אחד במחנה לא יכולתי להירדם‪ ,‬הייתי‬ ‫נרגש‪ .‬היה זה יום בר־המצווה שלי‪ .‬מישהו בא וקרא ִּבשמי בלחש‪ .‬התלבשתי‬ ‫וניגשתי לשולחן שעמד בצריף‪ .‬עמד שם הרב ַד ְס ֶּב ְרג וחיכה לי עם אנשים‬ ‫רבים מהמחנה‪ ,‬שהטריחו עצמם לקום שעה מוקדם מהרגיל‪.‬‬ ‫היו שם ארבעה נרות על השולחן‪ ,‬שניים בכל צד‪ ,‬וביניהם ניצב ספר התורה‪.‬‬ ‫שמיכות נתלּו על החלונות כדי לאטום אותם כך ששומרי המחנה לא יוכלו‬ ‫לראות מבחוץ מה שנעשה בצריף‪.‬‬ ‫"התחלנו בתפילותינו‪ .‬לפתע נשמעה נקישה על הדלת‪ .‬קפאנו כולנו‪ ,‬וכמה‬ ‫מהאנשים נעלמו בין שורות המיטות‪ .‬מישהו ניגש לדלת ּופתח אותה‪ .‬משב‬ ‫של אוויר קר פרץ לתוך החדר הסגור וגרם לרגלַ י לפעום מּכְ ֵאב‪ .‬מישהו קרא‬ ‫בחשכת הלילה להגיע לצריף שלי‪ .‬ניגשתי‬ ‫בשמי‪ .‬היתה זו אמי‪ ,‬שהצליחה ֶ‬ ‫לפתח הצריף‪ .‬היא אמרה לי שקודם ביקרה את אבי ואחי‪ ,‬ששכבו ִּבצריף‬ ‫אליה ֶ‬ ‫החולים של המחנה‪ ,‬ואחר כך ִהגיעה ֵאלַ י‪ .‬היה אסור לאישה להיכנס למחנה‬ ‫הגברים‪ .‬היא רצתה להיכנס לצריף‪ ,‬אבל האנשים פחדו להכניס אותה‪ ,‬כך‬ ‫שהיא נאלצה לנסות להקשיב מבחוץ‪.‬‬ ‫"המשכנו ִּבתפילותינו‪ ,‬ואז ספר התורה נפתח‪ ,‬ואני נתבקשתי לקרוא בתורה‪.‬‬ ‫הספר שקראתי ממנו היה הספר הזעיר שהרב דסברג הביא עמו למחנה‪ .‬זכרתי‬ ‫את השיעורים הסודיים שקיבלתי ממנו‪ ,‬ואחרי שקראתי‪ ,‬חשבתי שפתאום אני‬ ‫צריך להרגיש כמו גֶ ֶבר‪ .‬כולם חייכו אלי ושמחתי כל כך עד שאפילו לא שמעתי‬ ‫פרּוסת לחם עם חתיכת‬ ‫ַ‬ ‫ממּכ ַרי נתן לי‬ ‫ָ‬ ‫את הדרשה הקצרה שנשא הרב‪ .‬אחד‬ ‫ואחר נתן לי חתיכת שוקולד וחפיסה מיניאטורית של ַקלפי משחק‪.‬‬ ‫נקניקייה‪ֵ ,‬‬ ‫הרב בירך אותי‪ ,‬ומכל הצדדים שמעתי קריאות "מזל טוב‪ ,‬יוסף‪ ,‬מזל טוב!"‬

‫‪248‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫"ואז שמענו את המשרוקית של הגרמנים וסיימנו במהירות את תפילותינו‪.‬‬ ‫יצאתי לאמי‪ ,‬שנשקה לי והעניקה לי חצי מנה שבועית של לחם וזוג כפפות‬ ‫ִמ ְפלָ נֵ ל שהוברחו מבית המלאכה‪ .‬ליוויתי אותה עד לשער וחזרתי לנקות את‬ ‫הצריף עם יתר הנערים‪ .‬כך הפכתי להיות בר־מצווה‪".‬‬ ‫רכבת אל החופש‬ ‫פקד מחנה הריכוז‪ .‬הוא‬ ‫בבוקר אחד בסוף שנת ‪ 1944‬נקראו האחים אל ְמ ֵ‬ ‫ן־סלְ וָ דֹור‪ .‬התברר להם‪ ,‬כי‬ ‫שאל אותם מדוע לא דיווחו על כך שהם אזרחי ָס ַ‬ ‫שהצליח להימלט לִ שוַ ויץ‪ ,‬קנה לכל בני המשפחה דרכונים‬ ‫דודם ֶהעשיר‪ִ ,‬‬ ‫(שהיו מזויפים) של מדינה בדרום אמריקה‪ .‬בזכות הדרכונים האלה שוחררה‬ ‫המשפחה ממחנה הריכוז שלושה חודשים לפני תבוסת הנאצים‪ ,‬ובניה הועלו‬ ‫על רכבת שהובילה אותם לתחנת הגבול עם שוַ ויץ‪ .‬ברכבת ראו אדם רזה‪,‬‬ ‫חלוש ּומלוכלך‪ ,‬שזחל על ארבע בקרונות‪ ,‬וכאשר פגש בהם‪ ,‬החל לבכות‪.‬‬ ‫היה זה אביהם‪ .‬האב המשיך לחפש ברחבי הרכבת עד שמצא גם את אמם‪.‬‬ ‫אחרי שעברו גלגולים נוספים‪ ,‬עלו בני המשפחה לארץ ישראל‪.‬‬ ‫יוסף קיים את הבטחתו לרב דסברג‪ ,‬שנִ ְס ָּפה‪" ,‬לספר את הסיפור"‪ .‬הוא מסר‬ ‫לידיו של אילן רמון‪ ,‬האסטרונַ אוט הישראלי הראשון‪ ,‬את ספר התורה‪ .‬אילן‬ ‫לקח את הספר אל החלל החיצון‪.‬‬ ‫יהּודי‬ ‫במהלך הטיסה בחלל פנה אילן רמון בשידור חי אל אזרחי ישראל ולִ ֵ‬ ‫העולם‪ .‬הוא תיאר את לקיחת ספר התורה עמו לטיסה‪ ,‬מאסון השואה אל‬ ‫זוהר ֶה ָחלָ ל‪ ,‬כסמל לתקומת העם היהודי‪ .‬בין היֶ תר‪ ,‬אמר אילן‪" :‬אין מקום‬ ‫ַ‬ ‫טוב יותר להביע בו את ַא ְחדּות בני האדם בעולם מאשר בחלל‪ .‬כולנו בני אדם‪,‬‬ ‫שרוּבנו‪ ,‬אולי כמעט כולנו‪ ,‬בני אדם טובים‪"...‬‬ ‫ֵ‬ ‫ואני מאמין‬ ‫"קֹולֹומ ְּביָ ה"‪ ,‬שממנה שידר‬ ‫ְ‬ ‫ּבורת היה סוף עצוב‪ .‬מעבורת החלל‬ ‫המ ְע ֶ‬ ‫לסיפור ַ‬ ‫יהּודי העולם‪ ,‬התפרקה בשובה מהחלל אל כדור הארץ‪ ,‬ואילן‬ ‫אילן רמון לִ ֵ‬ ‫נִ ְס ָּפה עם ששת חבריו למסע‪.‬‬ ‫(מעובד מתוך ‪" ,ynet‬ממחנה ריכוז לחלל החיצון")‬

‫ מדברים על זה‬ ‫סּברג מספר הפרופסור יואכים?‬ ‫‪ .1‬על ֵאילו מעשים של הרב ֵד ֶ‬ ‫‪ .2‬מסירות נפש היא הנכונות לְ ַס ֵּכן את החיים למען היהדות‪.‬‬ ‫מה דעתכם‪ ,‬האם אפשר לראות במעשיו של הרב ַד ְס ֶּברג משום‬ ‫מסירות נפש? נמקו דבריכם‪.‬‬

‫הרובגלו האושל ןורכיזה םוי ‪249‬‬

‫ כותבים‬ ‫באחד מהנושאים הבאים‪:‬‬ ‫בחרו ַ‬ ‫‪" .1‬כך הפכתי להיות בר־מצווה"‪ .‬כתבו את חוויותיו של הילד יוסף‬ ‫יואכים‪.‬‬

‫הדרכה‬ ‫ •בקשו מהמורה עותק של הכתבה‪ .‬סמנו בעותק את הקטעים המתארים‬ ‫את השיעורים הסודיים‪ ,‬את ארגון הטקס ומהלכו הטקס‪ ,‬ההפתעה‬ ‫בטקס‪ ,‬ההתרגשות של הילד‪ .‬היעזרו במשפטים שסימנתם בזמן הכתיבה‪.‬‬ ‫ •הקפידו לכתוב לפי סדר האירועים בלשונכם‪.‬‬ ‫ •כתבו בגוף ראשון‪ .‬תוכלו להתחיל כך‪" :‬שמי יוסף יואכים‪ .‬טקס בר‬ ‫המצווה שלי התקיים במחנה הריכוז ברגן בלזן‪"....‬‬ ‫ •לאחר שתסיימו את הכתיבה עיינו בהדרכה בעמוד ‪ 13‬בחלק לאחר‬ ‫הכתיבה ופעלו לפי הכתוב‪.‬‬ ‫‪ַ . 2‬ספרו את הסיפור מחדש תחת הכותרת‪" :‬גִ לגוליו של ספר תורה זעיר‪".‬‬ ‫‪ .3‬אפשר לשער שהסיפור הוא פרי ריאיון עיתונאי עם פרופסור יוסף‬ ‫יואכים‪ַ .‬ח ְּברּו עשר שאלות ששאל המראיין והתשובות להן נמצאות‬ ‫בסיפור (למשל‪ ,‬מי נכח בטקס בר־המצווה שלך במחנה? מה קרה לִ בני‬ ‫המשפחה האחרים שלך?) היעזרו בהדרכה בעמוד ‪.163‬‬

‫ ִעניְ ינֵ י לשון‬ ‫‪ַ .1‬השלימו את המשפטים האלה‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫יֹוא ִכים הייתי ממש‬ ‫ •כאשר קראתי את סיּפּורו של יוסף ָ‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫ •יוסף שמר מכל ִמשמר את ֵספר התורה ה‬ ‫על החיים הקשים‬ ‫‪--‬‬‫ •ספר זיכרונותיו של יוסף הוא ֵתיעּוד‬ ‫ַּב ַמחנה‪.‬‬ ‫הלילה להגיע לַ צריף שלי‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫ • ִאמי הצליחה‬ ‫רתק‬ ‫ְמ ֵ‬ ‫בחשּכת נִ ְפ ָעם זָ ִעיר‬ ‫מחסן מילים‪ֶ :‬‬ ‫‪ .2‬מסופר שהרב ַד ְס ֶּב ְרג נִ ְס ָּפה ‪ -‬מה הקשר בין המילה "נִ ְס ָּפה" למילה‬ ‫"סוף"?‬

‫‪250‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫שמונָהה ַּב ְּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמ ִעדֹור?‬ ‫מ‬ ‫נֹוביץ | הוצאת כתר‬ ‫קבות אחד ‪ /‬יְ מימה אבידר ְט ֶש ְר ִ‬

‫מועדון‬ ‫קוראים‬

‫לקראת קריאה‬ ‫‪ַ .1‬ס ְּפרו כיצד אתם בוחרים ספר לִ קריאה‪.‬‬ ‫‪ִ .2‬קראו את הכתוב על גבי העטיפה האחורית‪ .‬האם הכתוב עורר‬ ‫בכם עניין לקרוא את הספר? ַהסבירו‪.‬‬

‫המכתב לקוראים וההקדמה‬ ‫‪ .1‬הסופרת מצאה לנכון לכתוב לכם מכתב‪.‬‬ ‫ִקראו אותו בעמודים ‪.7-9‬‬ ‫א‪ .‬מה לְ מדתם מהמכתב על התקופה שעליה מסופר בספר?‬ ‫ב‪ .‬מה עורר את הסופרת לכתוב את הספר?‬ ‫"מ ֵעין הקדמה" בעמודים ‪.10-15‬‬ ‫‪ִ .2‬קראו את ֵ‬ ‫א‪ֵ .‬אילו פרטים חשובים ְמ ַס ֵּפר חגי על עצמו?‬ ‫מסוּפר בספר?‬ ‫ָ‬ ‫ב‪ .‬מה מוסיפה ההקדמה לַ הבנת התקופה שבה‬

‫קוראים בקול רם‬ ‫‪ .1‬בחרו וסמנּו בעזרת סימנייה‪:‬‬ ‫א‪ .‬קטעים מותחים בעלילה‪.‬‬ ‫משעשעים‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ב‪ .‬קטעים‬ ‫והסבירו מדוע‬ ‫ִקראו אותם בקול רם לפני הקבוצה או לפני הכיתה ַ‬ ‫ְּבחרתם בהם‪.‬‬

‫הרובגלו האושל ןורכיזה םוי ‪251‬‬

‫מועדון‬ ‫קוראים‬

‫לאחר הקריאה‬ ‫ַהציעו נושאים לדיון או בחרו מהנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬האם תכללו את הספר ִּברשימת הספרים האהובים עליכם? נַ מקו‬ ‫דבריכם‪.‬‬ ‫‪ִ .2‬אילו הייתם מחליטים להמחיז את הספר‪ ,‬איזה תפקיד הייתם רוצים‬ ‫לקבל?‬ ‫נַ מקו תשובתכם‪.‬‬ ‫‪ .3‬על העטיפה הקדמית כתוב‪" :‬עיבוד מחדש"‪.‬‬ ‫א‪ .‬לְ מה הכוונה במילים עיּבּוד מחדש?‬ ‫לע ֵּבד מחדש את הספר?‬ ‫ב‪ַ .‬שערו‪ ,‬מדוע הסופרת מצאה לנכון ַ‬

‫ כותבים‬ ‫ִּכתבו את דעתכם על הספר‪.‬‬

‫הדרכה‬ ‫תוכלו לכתוב לפי הדגם הזה‪:‬‬ ‫קראתי את הספר‪ ...‬מאת‪ ...‬הספר מספר על ‪...‬‬ ‫הדמות שחיבבתי בספר במיוחד היא ‪ ...‬מכיוון ש‪...‬‬ ‫עורר בי מחשבות‪...‬‬ ‫הספר ֵ‬ ‫התרגשתי כאשר‪...‬‬ ‫הייתי במתח כאשר‪...‬‬ ‫צחקתי כאשר‪...‬‬ ‫התעצבתי כאשר‪...‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬נהניתי לקרוא את הספר כי‪...‬‬ ‫ אין צורך להתייחס לכל הנקודות‪.‬‬

‫‪252‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫יום הזיכרון‬ ‫לחללי מלחמות ישראל ונפגעי פעולות האיבה‬ ‫ְ‬

‫טּורי ַהּנִ ָּצחֹון‬ ‫"יִ ְהיּו ַחלְ לֵ י ַמ ַע ְרכֹות יִ ְש ָֹר ֵאל ֲע ֵ‬ ‫תּומים ְּבלֵ ב יִ ְש ָֹר ֵאל לְ דֹור ּדֹור"*‪( .‬מתוך תפילת יזכור)‬ ‫ֲח ִ‬ ‫טּורי ַהּנִ ָּצחֹון" ‪ -‬ביטוי ציורי שפירושו‪ :‬המנצחים‪( .‬בימים קדומים נהגו לעיתים‬ ‫ "ע ֵ‬ ‫* ֲ‬ ‫לע ֵטר את ראש המנצח בזר עלֵ י דפנה‪).‬‬ ‫ַ‬ ‫תּומים" ‪ -‬סגורים ושמורים‪.‬‬ ‫"ח ִ‬ ‫ֲ‬ ‫"לדֹור ּדֹור" ‪ -‬לעולמים‪.‬‬ ‫ְ‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫ס סנקרא את הקטע‪" :‬מעלים את זִ כרם"‪.‬‬

‫ס סנקרא את השיר "פעם אחת היה" מאת רעיה ֶה ְרנִ יק שכותבת ֵאם על בנה שנפל‬ ‫ואת הסיפור "נרקיסים למזכרת " מאת יוסי מרגלית‪.‬‬

‫במערכות ישראל ִּבשמות יישובים מאת שולמית ְּפרידור‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ס סנִ למד על ַהנְ ָצ ַחת הנופלים‬ ‫ס סנקרא על המרגל אלי כהן שהוצא להורג בסוריה‪.‬‬

‫יח‬ ‫לשון וָ ִׂש ַ‬

‫ס סנמשיך ללמוד על ציּונֵ י זמן‪.‬‬

‫הביאה תולועפ יעגפנו לארשי תומחלמ ילְלחל ןורכיזה םוי ‪253‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬

‫‪ .1‬עיינו בכותרת שער המדור‪ .‬את מי אנחנו זוכרים ומזכירים ביום הזיכרון?‬ ‫מחּבר התפילה?‬ ‫ֵ‬ ‫מבקש‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .2‬מה‬ ‫‪ .3‬מה פירוש המילה "חתומים" במשפט‪ :‬יהיו חללי מערכות ישראל עטּורי‬ ‫הניצחון חתומים בלב ישראל‪ ?"...‬היעזרו במילון‪.‬‬ ‫‪ . 4‬אם אתם מכירים מישהו או מישהי מהנופלים? ספרו על נסיבות נפילתו‪.‬‬ ‫‪ .5‬הכינו ְּכ ָרזָ ה של המשפט מהתפילה‪ .‬תוכלו להקליד במחשב או בכתב‬ ‫ידכם‪ .‬חשבו אילו מילים להדגיש‪ ,‬כיצד אפשר להדגיש אותן? בחרו‬ ‫בצבעים ההולמים את תוכנו‪.‬‬

‫מעלים את זכרם‬

‫ביום כט בנובמבר‪ ,‬לפני למעלה מ־‪ 50‬שנים‪ ,‬החליטו באומות המאוחדות‬ ‫(האו"ם) על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות‪ ,‬מדינה יהודית ומדינה ערבית‪.‬‬ ‫הערבים לא הסכימו לחלוקת הארץ ופתחו במלחמה נגד היישוב העברי‪.‬‬ ‫ִצ ְבאות ֲערב הצטרפו אליהם‪ .‬מלחמה זו מכונה "מלחמת העצמאות"‪ .‬במלחמה‬ ‫ניצחו היהודים ומדינת ישראל הייתה לעובדה קיימת‪.‬‬ ‫"מלחמת העצמאות" הסתיימה בהסכמי שביתת נשק בין הצדדים הלוחמים‪,‬‬ ‫אך לא בהסכם שלום‪ .‬בשנים הבאות התחוללו מלחמות נוספות‪" :‬מלחמת‬ ‫סיני"‪" ,‬מלחמת ששת הימים"‪" ,‬מלחמת ההתשה"‪" ,‬מלחמת יום הכיפורים"‪,‬‬ ‫מלחמות לבנון ומאבק מתמשך בטרור הפלשתיני‪ .‬במלחמות האלו ִא ְ ּבדו‬ ‫משפחות רבות את בניהם והצער על מותם נמהל בשמחת הניצחון‪.‬‬ ‫הכנסת קבעה יום מיוחד בשנה שבו כל העם זוכר את הנופלים ומתאבל עליהם‪.‬‬ ‫ביום הזיכרון מעלים את זִ כרם של חיילי ישראל שנפלו בכל מלחמות ישראל‪,‬‬ ‫ּומספרים את מעׂשי הגבורה שלהם‪ .‬אנו מעלים גם את זכרם‬ ‫בריהם ְ‬ ‫מבקרים את ִק ֵ‬ ‫של כל הנופלים בפעולות איבה ‪ -‬נשים וגברים‪ ,‬ילדים וקשישים‪ .‬לצד הצער על‬ ‫להבטיח לכולנו עצמאות‬ ‫ַ‬ ‫החללים‪ ,‬אנו חוזרים ומזכירים לעצמנו כי הם נלחמו כדי‬ ‫ּוביטחון‪ .‬משום כך קבעו שיום הזיכרון יתקיים בערב יום העצמאות‪ ,‬כלומר ביום‬ ‫הישמע הצפירה לסיום יום הזיכרון נפתחות חגיגות יום העצמאות‪.‬‬ ‫שלפניו‪ .‬עם ָ‬ ‫(מעובד מתוך "האנציקלופדיה הראשונה שלי"‪ ,‬הוצאת כנרת)‬

‫ מדברים על זה‬ ‫אּומי?‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬במה שֹונֶ ה ֵא ֶבל ְּפ ָר ִטי ֵמ ֵא ֶבל לְ ִ‬ ‫אּומי"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אחת הדרכים להנציח את הנופלים היא קביעת "יום זיכרון לְ ִ‬ ‫ַספרו על דרכים נוספות להנצחת הנופלים‪.‬‬ ‫‪ֵ .2‬אילו עּובדֹות ֵמביא הכותב כדי להסביר מדוע מציינים את יום הזיכרון?‬

‫‪254‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ַּפ ַעם ַא ַחת ָהיָ ה ‪/‬‬

‫ַר ְעיָ ה ַה ְרנִ יק‬

‫ַּפ ַעם ַא ַחת ָהיָ ה‪...‬‬ ‫ּפּורים ַר ִּבים‪.‬‬ ‫ָּכְך ַמ ְת ִחילִ ים ִס ִ‬ ‫ּגַ ם ַה ִּסּפּור ַהּזֶ ה ַמ ְת ִחיל ָּכ ָכה‪:‬‬ ‫ּוׁשמֹו גּונִ י‪.‬‬ ‫ַּפ ַעם ָהיָ ה לִ י ֵּבן ְ‬ ‫חֹוׁש ֶבת ָעלָ יו ּכָ ל ַהּזְ ַמן‬ ‫ַע ְכ ָׁשו ֲאנִ י ֶ‬ ‫ְּבגַ ֲאוָ ה ְּוב ֶע ֶצב‪.‬‬ ‫אֹומ ִרים לִ י‪:‬‬ ‫ֲאנָ ִׁשים ְ‬ ‫גּונִ י נֶ ֱה ַרג ְּכגִ ּבֹור‪.‬‬ ‫יֹוד ַעת‪ :‬הּוא ַחי ְּכגִ ּבֹור‪,‬‬ ‫ֲא ָבל ֲאנִ י ַ‬ ‫הּוא ָּת ִמיד ָע ָׂשה ֶאת ָמה ֶׁש ָח ַׁשב ֶׁש ָּצ ִריְך לַ ֲעׂשֹות‪.‬‬ ‫לָ ָּמה נֶ ֱה ַרג גּונִ י‪ַ ,‬הּיֶ לֶ ד ַהּיָ ֶפה ֶׁשּלִ י?!‬ ‫ּכִ י הּוא ָא ַהב ֶאת מֹולַ ְדּתֹו‬ ‫וְ הּוא ָא ַהב ֶאת ֲח ֵב ָריו‬ ‫קּודיו‪.‬‬ ‫וְ ָח ַׁשב ֶׁשהּוא ַא ְח ַראי לִ ְפ ָ‬ ‫הּוא ֹלא נֶ ֱה ַרג ִּכי ָׂשנֵ א ֲע ָר ִבים‪,‬‬ ‫וְ הּוא ֹלא נֶ ֱה ַרג ִּכי ָר ָצה לִ ְהיֹות ּגִ ּבֹור‬ ‫הּוא נֶ ֱה ַרג ִּבגְ לַ ל ָה ַא ֲה ָבה‬ ‫ּוכנַ ַער‪,‬‬ ‫לָ ָא ֶרץ ַהּיָ ָפה ַהּזֹאת ֶׁש ָּבּה ִטּיֵ ל ְּכיֶ לֶ ד ְ‬ ‫וְ לַ ָּצ ָבא ֶׁש ָח ַׁשב ֶׁשהּוא ַהּטֹוב ִמ ֻּכּלָ ם‪.‬‬ ‫יה ֶׁש ֶה ֱא ִמין ָּב ֶהם‪.‬‬ ‫וְ לַ ַּסּיֶ ֶרת ּולְ ַחּיָ לֶ ָ‬ ‫זֶ ה סֹוף ָעצּוב לְ ִסּפּור ֲא ִמ ִּתי‪.‬‬ ‫זֶ ה סֹוף ָעצּוב לְ גּונִ י וְ לִ י‪,‬‬ ‫ֲא ָבל ֹלא לָ ֶכם‪ ,‬יְ לָ ִדים‪.‬‬ ‫גּונִ י ָר ָצה ֶׁש ִּת ְחיּו ְּב ֶׁש ֶקט ְּוב ַׁשלְ וָ ה‪,‬‬ ‫ֶׁש ִּתגְ ְּדלּו ְּב ִׂש ְמ ָחה ְּכמֹו ֶׁשהּוא ּגָ ַדל‪,‬‬ ‫ֶׁש ֵּתלְ כּו לַ ּגַ ן ּולְ ֵבית ַה ֵּס ֶפר‬ ‫אֹותּה‪.‬‬ ‫ֹאהבּו ָ‬ ‫ּות ַטּיְ לּו ָּב ָא ֶרץ וְ ת ֲ‬ ‫ְ‬ ‫יכם וְ ַעל ּכָ ל יִ ְׂש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫וְ ֶׁשּיִ ְהיֶ ה ָׁשלֹום ֲעלֵ ֶ‬ ‫וְ ִאם יִ ְהיֶ ה ָׁשלֹום וְ ֹלא יִ ְהיּו עֹוד ִמלְ ֲחמֹות‪,‬‬ ‫ָאז ַה ִּסּפּור ַעל גּונִ י יִ ְהיֶ ה ְּכמֹו ַאּגָ ָדה‪.‬‬ ‫ּזֹוכ ִרים — ְּכמֹו ֲחלֹום‪ּ ,‬כְ מֹו ִׁשיר‪.‬‬ ‫ַמ ֶּׁשהּו ֶׁש ְ‬ ‫(מתוך דבריה של רעיה הרניק על גּונִ י בנה)‬ ‫גוני היה מפקד סיירת גולני ונפל בקרב על הּבֹופֹור ביוני ‪.1982‬‬

‫הביאה תולועפ יעגפנו לארשי תומחלמ ילְלחל ןורכיזה םוי ‪255‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬א‪ֵ .‬שם השיר הוא‪" :‬פעם אחת היה"‪ .‬איזה סּוג של סיפורים מתחיל‬ ‫ בצירוף‪" :‬פעם אחת היה"?‬ ‫השם?‬ ‫מצפים כאשר אתם קוראים את ֵ‬ ‫ב‪ .‬לְ ָמה אתם ַ‬ ‫‪ִ .2‬קראו את השיר‪.‬‬ ‫הציּפיות שלכם לְ תוכן השיר? ַהסבירו‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫ האם יש התאמה בין‬ ‫שמ ַס ְּפרות על מותו‪.‬‬ ‫שמ ַס ְּפרות על חייו של גּונִ י ושורות ְ‬ ‫‪ִ .3‬מצאו שורות ְ‬ ‫ַּבחרו שלושה משפטים ושבצו בטבלה‪:‬‬ ‫שורות על חייו של גוני‬

‫שורות על מותו של גוני‬

‫‪-----‬‬

‫‪-----‬‬

‫‪-----‬‬

‫‪-----‬‬

‫‪-----‬‬

‫‪-----‬‬

‫ותה?‬ ‫‪ .4‬רעיה ַהרניק ִאמו של גּונִ י עצובה‪ ,‬אבל גֵ ָאה בו‪ .‬על מה גַ ֲאוָ ָ‬ ‫האמירה‪" :‬הוא חי ְּכגִ יּבור" מהאמירה‪" :‬הוא לא נֶ ֱה ַרג כי רצה‬ ‫‪ .5‬במה שונה ֲ‬ ‫להיות גיבור"?‬ ‫‪ְּ .6‬בסיום השיר אומרת אמא של גּונִ י‪" :‬אז הסיפור על גוני יהיה כמו אגדה"‪.‬‬ ‫ַהסבירו‪ ,‬לְ מה היא מתכוונת?‬

‫ קוראים בקול רם‬ ‫ובהנְ גָ נָ ה מתאימה לָ אווירה ַּבשיר‪.‬‬ ‫ִקראו את השיר בדייקנות ַ‬

‫‪256‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ מדברים על זה‬ ‫ּומיָ ד אחר כך אנחנו‬ ‫אנחנו נוהגים להעלות את זֵ כר הנופלים ביום הזיּכָ רון ִ‬ ‫חוגגים את יום העצמאות‪ .‬אחת הסיבות לכך היא ההבנה שהנופלים‬ ‫"במותם ציוּו לנו את החיים"‪.‬‬ ‫א‪ַ .‬הסבירו את המשפט הזה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כיצד ִמ ְת ַק ֵשר המשפט לַ ּבקשה שמבקשת ִאמו של גוני מאיתנו?‬

‫ יוצרים‬ ‫המסר של הדוברת‪.‬‬ ‫ִּכתבו או ַהקלידו את השורות המבטאות את ֶ‬ ‫(חשבו על צורת כתיבה שתבטא את המסר‪ַ :‬תכננו איזו מילה תהיה‬ ‫ִ‬ ‫ּומה ְּבאות קטנה; איזו צורה לתת למילים‬ ‫במרכז; מה יהיה באות גדולה ָ‬ ‫באילו צבעים לצּבוע)‪.‬‬ ‫ולאותיות; ֵ‬

‫כותבים במחברת או מקלידים במחשב‬ ‫לאמו של גוני וְ ַס ְּפרו כיצד התרשמתם ִמגוני לפי השיר‪.‬‬ ‫ִּכתבו מכתב ִ‬ ‫ושלחו לה את המכתב‪.‬‬ ‫אם תרצו ָּבררו את כתובתּה בירושלים ִ‬

‫הביאה תולועפ יעגפנו לארשי תומחלמ ילְלחל ןורכיזה םוי ‪257‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫קראנו את השיר ‪":‬פעם אחת היה" שכתבה אימו של גוני שנפל בלבנון‪ ,‬כדי להנציח את‬ ‫המיוחד באופיו של בנה‪.‬‬ ‫הסיפור "נרקיסים למזכרת" מספר אף הוא על הנצחת הדוד בנימין באופן שמתאים לאופיו‪.‬‬

‫נרקיסים למזכרת ‪/‬‬

‫יוסי מרגלית‬

‫א יש לנו גינה יפה ליד הבית‪ּ ,‬ובה דשא ירוק ופרחים שונים‪ .‬הפרחים יפים בגינה‪,‬‬ ‫ומהם קוטפת אמא ּומכניסה אותם הביתה ושמה בצנצנות‪ .‬גם אנחנו וגם‬ ‫ּומריחם הנעים‪.‬‬ ‫האורחים הבאים אלינו נהנים מצבעיהם היפים ֵ‬ ‫עׂשב‪ ,‬אמא‬ ‫ואולם ּפינה אחת יש ַּבגינה‪ ,‬שבקיץ אין בה שום צמח‪ .‬אם עולה שם ֶ‬ ‫ממהרת לעקור אותו‪ ,‬אך אינה שותלת שם דבר‪ .‬כל הקיץ נראית ַּב ִּפינה ההיא‬ ‫האדמה החומה בלבד‪.‬‬ ‫אך לאחר שיורדים הגשמים הראשונים — ְמציצים פתאום מתוך האדמה ְּבפינה זו‬ ‫עלים צרים וַ ארוכים‪ ,‬דומים לעלי הבצל או השום‪ִּ .‬במקומות רבים בפינה זו ְמציצים‬ ‫הם בבת אחת‪ ,‬וכעבור ימים לא רבים נעשית כל ַה ִּפינה ירוקה‪ .‬עוד ָשבועות אחדים‬ ‫עוברים — והנה צומחים ועולים ִמ ֵּבין ֶהעלים ִּפרחי נרקיס נהדרים‪ ,‬בעלי כותרת‬ ‫בריחם הנפלא‪.‬‬ ‫לבנה עדינה‪ ,‬וגביע צהוב במרכזה‪ ,‬ומי שמתקרב אליהם — חש ֵ‬ ‫בצנצנת יפה מיוחדת‪ ,‬ואת הצנצנת‬ ‫אז באה סבתא‪ ,‬קוטפת מן הנרקיסים ושמה ִ‬ ‫הא ְצ ַט ָּבה שלפני תמונת הדוד בנימין‪ ,‬התלּויָ ה על הקיר‪ .‬כל‬ ‫היא מעמידה על ִ‬ ‫זמן שאין נרקיסים — אין פרחים לפני התמונה; אולם כל זמן‬ ‫שהנרקיסים פורחים בגינה — מכניסה סבתא אחדים‬ ‫ורעננים‪,‬‬ ‫הנֹובלים ִּבטריים ֲ‬ ‫מהם בכל פעם‪ ,‬מחליפה את ְ‬ ‫וכך עד שמגיע הזמן שבו אין ִּפרחי נרקיסים‪ ,‬ורק‬ ‫ֶהעלים הירוקים עוד צומחים בגינה‪ .‬בא‬ ‫הקיץ‪ ,‬והעלים מתייבשים ונעלמים‪,‬‬ ‫ושוב נשארת הפינה ֵריקה עד‬ ‫לחורף הבא‪.‬‬ ‫פעמים רבות התפלאתי‪ ,‬מדוע‬ ‫דואגת סבתא שיהיו כל הזמן‬ ‫נרקיסים רעננים לפני תמונת הדוד‬

‫‪258‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫בנימין‪ ,‬ומדוע אין היא נוהגת כך גם ִּבפרחים אחרים‪ .‬פעם שאלתי אותה‪ .‬הושיבה‬ ‫אותי סבתא לידה על הספה‪ ,‬הסתכלה בעצב ִּבתמונת הדוד בנימין וסיפרה‪:‬‬ ‫ואחיה בנימין היה‬ ‫ָ‬ ‫ב לפני שנים רבות‪ ,‬כאשר ִא ְמָך עוד היתה ילדה בכיתה א'‬ ‫בכיתה ה'‪ ,‬היו עוד ָׂשדות רבים ּורחבים מסביב לביתנו‪ .‬השיּכּונים לא היו‪ ,‬וגם לא‬ ‫הפרדסים‪ .‬מכאן אפשר היה לראות את השדות הרחבים‪ ,‬עד לגבעות ָה ְרחוקות‪.‬‬ ‫בחורף‪ַּ ,‬בימים היפים שבין גשם לגשם‪ ,‬היו הילדים יוצאים לטיֵ יל בסביבה וחוזרים‬ ‫בידיים מלאות‪ .‬רבים־רבים היו אז הפרחים בסביבה‪ .‬הנה פרחו הכלניות ַּב ֲהמוניהן‪,‬‬ ‫הק ְחוָ ונים והפרגים‪ .‬אפשר היה לאסוף בקלות‬ ‫הצבעונים‪ ,‬והנה בא תור ַ‬ ‫אחריהן — ִ‬ ‫זֵ רים גדולים ּולהביא אותם הביתה‪.‬‬ ‫והיו ילדים שהרחיקו לֶ ֶכת עד הוואדי‪ .‬שם‪ ,‬באדמה הּכְ ֵבדה‪ ,‬פרחו נרקיסים רבים‪.‬‬ ‫אפשר היה לראות אותם מרחוק‪ :‬כתמים לבנים על פני האדמה החומה‪ .‬הילדים‬ ‫לחיֵ יהם אדומות‪,‬‬ ‫חשכה‪ָ ,‬‬ ‫היו ממהרים לרוץ אל הוואדי הרחוק וחוזרים אל הכפר עם ֵ‬ ‫יהם זרי נרקיסים‪.‬‬ ‫רגליהם מכוסות בוץ‪ ,‬פניהם מאירות‪ִּ ,‬וב ֵיד ֶ‬ ‫בנימין יצא לקטוף פרחים רק לעתים רחוקות‪ .‬הוא השתדל להכין יפה את שיעוריו‬ ‫ואחר כך היה צריך לעזור ַּב ַּבית ַּוב ֶמ ֶשק‪ :‬לנקות את הלול‪ ,‬לַ ֲעקור עׂשבים רעים‬ ‫בערוגות או לעזור בתיקון הגדר‪ .‬כאשר היה חופשי מעבודה — היה הערב קרוב‪,‬‬ ‫לכן לא יכול היה להגיע אל הוואדי לקטוף נרקיסים‪ ,‬והוא הביא הביתה רק פרחים‬ ‫מהסביבה הקרובה‪.‬‬ ‫רק לעתים רחוקות היה מביא נרקיסים אחדים הביתה‪ :‬את אלה נתנו לו חבריו‬ ‫שהביאו‪.‬‬ ‫מן הזֵ רים הגדולים ֵ‬ ‫והנה פעם קרה שבנימין היה פנוי אחר הצהריים‪ .‬בשמחה יצא גם הוא אל הוואדי‬ ‫עם חבריו‪ ,‬אל הנרקיסים‪ .‬כאשר ִהגיעו הילדים לַ ָמקום — התחילו להתרוצץ ולקטוף‬ ‫כל נרקיס נָ ֶאה שראו‪ .‬אולם בנימין לא עשה כך‪ .‬הוא ניגש אל אחד מצמחי הנרקיס‬ ‫הּבצל‬ ‫באצּבעותיו‪ .‬לאט ְּובסבלנות חפר‪ ,‬עד שנִ גלה ָ‬ ‫ְ‬ ‫והתחיל לחּפור סביבו‬ ‫הירוקים ִ‬ ‫אצּבעותיו מתחת לבצל‪ ,‬בין השורשים‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫של הנרקיס‪ ,‬עמוק באדמה‪ .‬אז תקע את‬ ‫והוציא את הצמח מן האדמה‪ .‬בידו היה צמח נרקיס שלם‪ ,‬עם בצלו ושורשיו‪.‬‬ ‫באותה פינת ָׂשדה נשאר בנימין כל הזמן‪ .‬לאט‪ ,‬בסבלנות ִּובזְ הירות חפר והוציא‬ ‫והניח בסדר לידו‪ .‬לבסוף‪ ,‬כאשר נאספו הילדים עייפים ונושמים ִּבכבדות‬ ‫צמח אחר ִ‬ ‫יהם מלאות פרחים‪ ,‬קם בנימין על רגליו ואחז ַּב ְצמחים הירוקים‪ ,‬כולם כמעט‬ ‫וִ ֵיד ֶ‬ ‫ללא פרח‪.‬‬

‫הביאה תולועפ יעגפנו לארשי תומחלמ ילְלחל ןורכיזה םוי ‪259‬‬

‫ג‬

‫‪260‬‬

‫שהספקת?" שאלו החברים‪ ,‬קצת ברחמים וקצת בלעג‪.‬‬ ‫"זה כל מה ִ‬ ‫"אני יכול לבוא ֵהנָ ה רק לעתים רחוקות‪ִ ",‬הסביר בנימין‪" .‬אשתול את צמחי‬ ‫לחּפ ָׂשם ּפֹה‪".‬‬ ‫ְ‬ ‫הנרקיס ליד הבית‪ ,‬אולי יפרחו שם‪ ,‬ולא אצטרך לבוא‬ ‫"כמה יהיו לך שם?" קראו הילדים בבוז‪" ,‬גם אם יִ ָיקלטו בגינה‪ ,‬אף פעם לא ייתנו‬ ‫כל כך הרבה פרחים כפי שאנו יכולים לאסוף פה בשעה אחת!"‬ ‫בנימין לא ענה‪ .‬הוא חזר הביתה עם כל החברים‪ .‬הוא ִהכניס לתוך הבית נרקיסים‬ ‫שהביא‪.‬‬ ‫אחדים‪ ,‬אולם מיד פנה אל הגינה ושתל את הצמחים ֵ‬ ‫לקשט את הבית בפרחי נרקיסים‬ ‫ֵ‬ ‫הצמחים נקלטו‪ ,‬ועוד באותו חורף יכולנו‬ ‫מהגינה שלנו‪ .‬ומאז‪ ,‬שנה־שנה‪ ,‬בבוא החורף‪ ,‬צצּו ועלו מחדש ִצמחי הנרקיס‬ ‫רחיהם‪ .‬בקיץ‪ ,‬כאשר נעלמו הנרקיסים‪ ,‬היינו עודרים‬ ‫בפינה הזאת ונתנו את ִּפ ֵ‬ ‫כאן ושותלים פרחים אחרים‪ .‬פעמים רבות ֶהעלה המעדר בצלי נרקיס מתוך‬ ‫האדמה‪ .‬אף על פי כן לא ָּפ ַחת מספרם של צמחי הנרקיס‪ַ .‬א ְד ַר ָּבה‪ִ ,‬מ ָשנה לשנה‬ ‫הם נעשו צפופים יותר ונתנו פרחים רבים יותר‪.‬‬ ‫וְ ִהנֵ ה פרצה מלחמת העצמאות‪ .‬בנימין‪ ,‬שכבר היה אז בחור‪ ,‬היה בין הלוחמים‪.‬‬ ‫שּכתב הביתה היה שואל לשלום הנרקיסים‪ :‬האם כבר ֵהציצו מן‬ ‫ַּב ִמכתבים ָ‬ ‫האדמה? האם רּבים הם? האם כבר רואים את גִ בעולי הפרחים?‬ ‫ובאחד הקרבות נפל בנימין‪ .‬לא דברים רבים נשארו ממנו למזכרת‪ :‬תמונות‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫מכתבים וַ חפצים אחדים‪ .‬את אחת מתמונותיו האחרונות ִהגדיל הצלם‪ ,‬ואותה‬ ‫תלינו פה על הקיר‪ .‬בתוך צנצנת פרחים שמנו את הנרקיסים שאהב‪ .‬היו אלה‬ ‫אחרוני הנרקיסים שפרחו בגינה‪.‬‬ ‫וניׂשאה לאביך‪ ,‬ואתה נולדת‪ .‬בשטח שליד הוואדי‬ ‫מאז עברו שנים‪ִ .‬אמך גדלה ְ‬ ‫והתקינו שם צינורות ּביוב‪ .‬כל אותם‬ ‫בנו שיּכונים‪ .‬את הוואדי יישרו בדחּפורים ִ‬ ‫שּפרחו כאן ַּבׂשדות‪ ,‬כאשר אמא והדוד בנימין היו ילדים — כל‬ ‫פרחים נהדרים‪ָ ,‬‬ ‫אלה כמעט נֶ ֶעלמו לגמרי‪.‬‬ ‫ַּבמקום שהיה הוואדי אולי אפשר למצוא בחורף נרקיס בודד פה וָ שם‪ .‬אבל‬ ‫אצלנו ליד הבית‪ ,‬כפי שאתה רואה‪ ,‬צומחים הנרקיסים ּופורחים ְּב ֶש ַפע‬ ‫שנה־שנה‪ .‬כן — כך סיימה סבתא את סיפורה — כאשר פורחים הנרקיסים‬ ‫הראשונים‪ ,‬אני ממהרת לקטוף מהם ולָ ׂשים ּבצנצנת לפני תמונתו של בנימין‪.‬‬ ‫הרי זו מזכרת נפלאה ורעננה ממנּו‪ ,‬החוזרת וֹמתחדשת שנה־שנה ואף ממלְ אה‬ ‫בחיּבה ַּב ְּפרחים הלבנים‬ ‫ָ‬ ‫את אוויר הבית‪ .‬והוא כאילו גם הוא נמצא איתנו ּומתבונן‬ ‫והעדינים שאהב כל כך‪...‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .2‬‬

‫‪ .3‬‬ ‫‪. 4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪ .7‬‬ ‫‪ .8‬‬ ‫‪ .9‬‬

‫ ‬

‫אחר והוא מסּופר מפי‬ ‫מתרחש ִּבזמן ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫שלושה ֲחלָ קים‪ .‬כל ֵחלק‬ ‫ָ‬ ‫לַ סיּפּור‬ ‫מתרחש כל חלק?‬ ‫ֵ‬ ‫המסּפר בכל חלק? ב‪ .‬באיזה זמן‬ ‫ֵ‬ ‫ְמ ַס ֵּפר אחר‪ .‬א‪ .‬מי‬ ‫ג‪ .‬תנו כותרת לכל חלק‪.‬‬ ‫פינת הגינה נראית שונה בכל עונת שנה‪.‬‬ ‫א‪ .‬מצאו משפטים המתארים את פינת הגינה בחורף ּובקיץ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במה שונה מראה פינת הגינה בחורף מהמראה בקיץ?‬ ‫ָּכתוב שהנרקיסים ְמציצים פתאום מתוך האדמה‪ַ .‬הסבירו‪ ,‬כיצד הם‬ ‫צצים מבלי שיהיה צורך לשתול אותם כל שנה ֵמחדש?‬ ‫על מה מתעוררת פליאתו של המספר?‬ ‫במה היה שונה הדוד בנימין מחבריו כאשר היה ילד?‬ ‫כיצד הנציחה סבתא את בנימין ְּבנָ ּה?‬ ‫מדוע מתאימה חלקת הנרקיסים לְ ַש ֵמש הנצחה לבנימין?‬ ‫זּכרת נפלאה ורעננה ממנּו‪ ,‬החוזרת ּומתחדשת‬ ‫בקטע כתוב‪" :‬הרי זו ַמ ֶ‬ ‫שנה־שנה"‪ .‬מה פירוש הצירוף שנה־שנה?‬ ‫חברו משפט מתאים והשתמשו בציּונֵ י הזמן האלה‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫ד‪ .‬מדי צהריים‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪--‬‬‫א‪ .‬בוקר־בוקר‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫ה‪ .‬חודשיים בשנה‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪--‬‬‫ב‪ .‬כל הבוקר‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫ו‪ .‬יום ַא ַחר יום‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪--‬‬‫ג‪ .‬כל קיץ‬

‫ מדברים על זה‬ ‫בחרו באחד או יותר מהנושאים ֶשלהלן ושוחחו עליהם‪.‬‬ ‫‪ .1‬המילה הנצחה שייכת למשפחת המילים משורש נצ"ח‪ .‬ופירושה‪:‬‬ ‫לשמור על הזיכרון לאורך זמן‪.‬‬ ‫ההנצחה של המשפחה‪ .‬אם אתם מכירים דרכי‬ ‫ָ‬ ‫בסיפור מסופר על דרך‬ ‫הנצחה אחרות אצל משפחות הנופלים‪ַ ,‬ספרו‪.‬‬ ‫‪" .2‬יד לְ ָבנים" הוא ארגון להנצחת חללי מערכות ישראל‪.‬‬ ‫ ַהסבירו את פירוש הצירוף "יד לְ ָבנים"‪.‬‬ ‫‪ .3‬בררו אם קיים "בית יד לבנים" ביישוב שבו אתם גרים והתעניינו לדעת‬ ‫מהן הפעילויות שמתקיימות בו‪ַ .‬ס ְּפרּו ַּב ִּכיתה‪.‬‬

‫הביאה תולועפ יעגפנו לארשי תומחלמ ילְלחל ןורכיזה םוי ‪261‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫משּפחות הנופלים‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫אישיֹות של‬ ‫רכי ַהנְ ָצ ָחה ִ‬ ‫קראנו שיר וסיּפור על ַד ֵ‬ ‫הנופלים ִּב ְד ָרכים שונות‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫גם ַעם ישראל ּומדינת ישראל ַמנְ ִציחים את‬ ‫הק ָטעים שלהלן‪.‬‬ ‫נִ קרא על ָּכך ִּב ְשנֵ י ְ‬

‫במערכות ישראל ִּב ְשמות יישובים ‪ /‬שולמית ְּפרידור‬ ‫ְ‬ ‫הנצחת הנופלים‬

‫ִמ ְש ַמר השלושה‪ ,‬קריית שמונָ ה‪ִ ,‬מ ְש ַמר השבעה‪ ...‬נוסעים על כבישי הארץ‬ ‫השמות?‬ ‫סּפרים ֵ‬ ‫מקּוּפל סיפור‪ .‬מה ְמ ְ‬ ‫ָ‬ ‫שּבשמותיהם‬ ‫וחולפים על פני יישובים ִ‬ ‫המספרים?‬ ‫מה אומרים ִ‬ ‫קריית שמונָ ה‬ ‫השם של קריית שמונה ַ‬ ‫ֵ‬ ‫ל־חי‪,‬‬ ‫ניתן לה על שם שמונָ ה מחברי היישוב הסמוך‪ֵ ,‬ת ַ‬ ‫שנהרגו בהתקפה על יישובם‪.‬‬ ‫ִּבשנת ‪ 1920‬תקפו הערבים את תל־חי‪,‬‬ ‫יע להם‬ ‫ּושניים מחבריה נפלו‪ .‬כדי לסיֵ ַ‬ ‫תגּבֹורת אל המקום ּובראשה‬ ‫ֶ‬ ‫נשלחה‬ ‫רּומ ֶּפלְ דֹור‪ .‬ביום י"א באדר (מרס‬ ‫יוסף ְט ְ‬ ‫‪ )1920‬נהרגו שמונָ ה מאנשי תל־חי‪ :‬יוסף‬ ‫טרומפלדור‪ ,‬דבורה ְד ַר ְכלֶ ר‪ ,‬שרה צ'יזיק‪,‬‬ ‫טֹוקר‪ ,‬בנימין ֶמנְ ֶטר‪ ,‬זאב ֶש ְרף‪ְֵ ,‬שניאֹור‬ ‫יעקב ֶ‬ ‫ּפֹושנִ יק ואהרן ֶשר‪ .‬קרב תל־חי נמשך כל‬ ‫ֶש ְ‬ ‫ְשעות היום והסתיים ִּבנְ סיגת מגיני תל־חי‬ ‫עם נפגעיהם לִ כפר גִ לְ ָע ִדי‪ .‬כעבור חודשים‬ ‫אחדים ָשבו אנשי תל־חי ליישוב‪ .‬תל־חי‬ ‫הפכה ֵסמל לִ גבורה‪ .‬בכל שנה נערך טקס‬ ‫זיכרון לִ טרומפלדור ולַ חבריו ָּב ְרחבה בבית‬ ‫השואג‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫הקברות שבה מוצב פסל האריה‬ ‫בשנת ‪ 1949‬הוקמה ליד תל־חי העיר קריית‬ ‫שמונָ ה לזכר שמונת הנופלים ִּבקרב תל־חי‪.‬‬ ‫תחילה היתה קריית שמונה עיירת עולים‬ ‫השואג בתל חי‪ַ ,‬ה ַּפ ָסל אברהם ֶמלינקוב‬ ‫ֵ‬ ‫פסל הארי‬ ‫ועם הזמן התפתחה לעיר‪.‬‬

‫‪262‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ִמ ְש ַמר השלושה‬ ‫יח את זִ כרם של שלושה ִמ ְּבני המקום שנרצחו‬ ‫נצ ַ‬ ‫שמו של היישוב הזה ַמ ִ‬ ‫בבית־גן לכיוון‬ ‫מאירוע ֵ‬ ‫ִּב ֵידי ערבים בשנת ‪ַּ 1937‬ב ֲחצות לילה‪ ,‬בשעה שחזרו ֵ‬ ‫המושבה ְיַבנְ ֵאל שליד הכנרת‪ .‬חודש לאחר הרצח הונחה אבן הפינה למושב‬ ‫העובדים ֶהחדש הנושא את השם משמר השלושה‪.‬‬ ‫יֹוביץ‪.‬‬ ‫שלושת החברים שנהרגו הם משה זַ לְ ָמן‪ ,‬גְ ַדלְ יָ הּו גֵ לֶ ר וִ יהודה ֶאלְ ִ‬ ‫ליישב את הגליל‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫השלושה היו חלוצים שהגיעו מיישובים אחרים בארץ כדי‬ ‫לגאול אדמות ּולחזק את היישוב העברי ַּבאזורים שבהם היו היהודים חׂשּופים‬ ‫יום־יום לסכנת מוות‪ .‬שלושת החברים נהרגו באותו מקום‪ .‬באמצע הדרך‬ ‫תקפו אותם ִּביריות ערבים ששכבו ִּבתעלה בצד הכביש‪.‬‬ ‫והקימו ליד יבנאל‬ ‫"מ ָס ָדה" ֵ‬ ‫ַּביום השלושים לָ רצח עלו שלושים חברי ארגון ַ‬ ‫ובית־גן יישוב חדש ששמו משמר השלושה‪ .‬תחילה שּוּכְ נו מתיישבי המושבה‬ ‫החדשה באוהלים והּוקם צריף ציבורי אחד‪ .‬כמו כן הוקצה מקום לבית תרבות‬ ‫על שמם של הנרצחים‪.‬‬ ‫סיּפורו של היישוב משמר השלושה הוא סיפור המושבות העבריות הראשונות‬ ‫שקמו לפני כשבעים שנים ַּבאזורים לא מפותחים ּודלילים בתושבים יהודים‪.‬‬ ‫היום משמר השלושה הוא חלק מיבנאל‪.‬‬ ‫משמר השבעה‬ ‫נֹוט ִרים (שומרים) חברי ארגון "ההגנה" שעמדו‬ ‫יישוב זה נקרא על שם שבעה ְ‬ ‫בראש שיירה שיצאה ִּבשנת ‪ ,1948‬במלחמת העצמאות‪ ,‬מתל־אביב‪ .‬הטנדר‬ ‫והתלק ַח‪ ,‬ורוב נוסעיו נפגעו מיד‪ .‬המוני‬ ‫ֵ‬ ‫שבו נסעו השבעה עלה על מוקש‬ ‫ערבים הסתערו על הנוטרים שעדיין נותרו בחיים והרגו אותם‪ .‬הדבר ֵאירע‬ ‫ליד הכפר הערבי יאזּור (כיום היישוב היהודי ָאזּור)‪ְ .‬שמות הנופלים הם יעקב‬ ‫איבניצקי‪ ,‬אליהו שמיר‪ַ ,‬קלְ ָמן רוזנבלום‬ ‫ְ‬ ‫עולמי‪ ,‬מנחם אבטיחי‪ ,‬צבי זְ עירא‪ ,‬דוד‬ ‫קורדובה‪ַּ .‬במקום הוקמה אנדרטת זיכרון הנקראת "אנדרטת השבעה"‪.‬‬ ‫ויצחק ְ‬ ‫בשנת ‪ ,1949‬שנה אחת לאחר הרצח‪ֵ ,‬הקימו חיילים משוחררים את משמר‬ ‫השבעה‪ ,‬מושב עובדים הנמצא ִּכשלושה קילומטרים מצפון לראשון לציון‪.‬‬ ‫כיום יש במקום יותר מאלף תושבים‪ ,‬רבים מביניהם מתפרנסים ֵמחקלאות‪.‬‬

‫הביאה תולועפ יעגפנו לארשי תומחלמ ילְלחל ןורכיזה םוי ‪263‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ַ .1‬השלימו את הטבלה‪:‬‬ ‫האירוע שהשם מנציח‬

‫תאריך האירוע‬

‫תאריך הקמת היישוב‬

‫שם היישוב‬ ‫קריית שמונה‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫משמר השלושה‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫משמר השבעה‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪ .2‬כיצד היישוב יכול לפעול‪ ,‬כדי שהכול יכירו את האירועים ואת הנופלים‬ ‫יח?‬ ‫ששמו ַמנְ ִצ ַ‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫‪ .1‬מהן אותיות השורש של משפחת המילים שלהלן‪:‬‬ ‫יֹוׁש ִבים ִה ְתיַ ֵשב‬ ‫ְ‬ ‫ׁשּובים ִה ְתיַ ְשבּות‬ ‫א‪ .‬יִ ִ‬ ‫ב‪ .‬זִ ָּכרֹון ִהזְ ִּכיר זֵ ֶכר ַמזְ ֶּכ ֶרת‬ ‫"הנְ ָצ ָחה" מלבד השורש?‬ ‫‪ .2‬מה הקשר בין המילה "נֶ ַצח" למילה ַ‬ ‫בּורה"?‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬מה הוא שורש המילה‪" :‬גְ ָ‬ ‫ממשּפחת המילים משורש גב"ר אתם מכירים?‬ ‫ְ‬ ‫ב‪ֵ .‬אילו מילים נוספות‬ ‫האלו מלבד השורש?‬ ‫‪ .4‬מה משותף למילים ֵ‬

‫ העשרה ואתגר‬ ‫באחד מהנושאים הבאים‪:‬‬ ‫בחרו ַ‬ ‫‪ .1‬יישובים נוספים הוקמו בארץ לזכרם של הנופלים (כגון‪ :‬נְ תיב העשרה‪,‬‬ ‫יחיעם‪ ,‬נְ תיב הל"ה‪ ,‬כוכב יאיר; משגב דֹב; יד חנה‪ ,‬וָ עוד)‪ .‬בחרו אחד מהם‬ ‫שקראתם‪).‬‬ ‫וכתבו עליו‪( .‬היעזרו בדגם של הקטעים ְ‬ ‫ִ‬ ‫המציג את‬ ‫במ ְר ֶש ֶתת מידע על דרכי הנצחה לנופלים וכִ תבו קטע ַ‬ ‫‪ַ .2‬חפשו ִ‬ ‫הדרכים השונות‪ַ .‬הקפידו להוסיף משפט ְּפתיחה ּומשפט סיום‪ַ .‬הדפיסו‬ ‫והדביקו במחברתכם‪.‬‬ ‫מהמרשתת תמונות מתאימות ַ‬

‫‪264‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫הפתיח ושערו מה תוכן הכתוב במידע‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ִקראו את הכותרת ואת‬

‫המרגל שלא חזר ‪ /‬תמר אּורי‬ ‫ֵ‬ ‫אלי כהן‪,‬‬

‫אלי כהן‪ ,‬מפקד בצה"ל‪ ,‬נשלח ְל ַרגֵ ל למען‬ ‫ישראל בסוריה בשנים ‪ .1965-1960‬הוא‬ ‫שולל את ַצ ֶמרת‬ ‫ָ‬ ‫ִהגיע לסוריה‪ִ ,‬הצליח להוליך‬ ‫השלטון והצבא בסוריה ּולהעביר לישראל מידע‬ ‫רב־חשיבות‪ .‬זֶ הותו כמרגל התגלתה‪ ,‬והוא‬ ‫נתפס והוצא להורג‪.‬‬ ‫אלי כהן (‪ )1965-1924‬נולד בעיר ָאלֶ ְּכ ַסנְ ְד ִריָ ה‬ ‫במצרים למשפחה יהודית שהיגרה מסוריה‪.‬‬ ‫"המֹוסד למודיעין"‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫ִּבשנת ‪ 1957‬עלה לישראל‪ .‬בשנת ‪ 1960‬התגייס לשורות‬ ‫בד ֶמ ֶשק בירת סוריה‪ .‬כדי להצליח לחדור לסוריה‬ ‫כדי לבצע משימות ריגול ַ‬ ‫ּולאמץ לעצמו‬ ‫ֵ‬ ‫ישראלי‬ ‫ולאסוף בה מידע‪ ,‬היה עליו להסתיר את היותו יהודי ְ‬ ‫שמוצאו‬ ‫ָ‬ ‫אמל אמין ַת ַ'ּבת‪ ,‬סוחר עור‬ ‫זֶ הות חדשה של ערבי מוסלמי ששמו ָק ַ‬ ‫ממשפחה סורית שהיגרה לארגנטינה‪ .‬הוא עבר אימונים ְמ ָפ ְרכִ ים כדי להתאים‬ ‫את עצמו לדמות החדשה של סוחר ַא ְרגנְ ִטינַ אי‪ .‬הוא שינן בעל־פה תפילות‬ ‫מהקּוראן הספר הקדוש למוסלמים‪ ,‬למד על סוריה‪ ,‬על המנהגים שנהוגים‬ ‫ָ‬ ‫שיּפר את המבטא הערבי־סורי‬ ‫בדמׂשק‪ .‬הוא גם ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫בה ועל האנשים החשובים‬ ‫שלו וגידל שפם‪.‬‬ ‫התקּבל בקהילת הסורים‬ ‫ֵ‬ ‫לא ְרגֶ נְ ִטינָ ה ִּבשנת ‪ּ 1961‬ולאט־לאט‬ ‫אלי כהן נסע ַ‬ ‫בארגנטינה‪ .‬כאשר ִהתחיל להרגיש ביטחון ַּבזהות החדשה שלו‪ .‬הוא נסע‬ ‫לדמשק כמי שמבקר ִּביקור מולדת ראשון בסוריה‪.‬‬ ‫להתריע על‬ ‫ַ‬ ‫כאשר ִהגיע לסוריה‪ ,‬בשנת ‪ ,1962‬מׂשימתו העיקרית היתה‬ ‫אפשרות תקיפה סורית באמצעות איסוף מודיעין ממקורות שונים על הנעׂשה‬ ‫בסוריה ִּובצבאה‪ .‬הוא השתמש בפיקחותו ּובכישרונותיו והצליח להתיַ ֵידד עם‬ ‫אפז ולרכוש את אמונם של מפקדים בכירים ַּב ָצבא‬ ‫נשיא סוריה ָאמין ֶאל ָח ֶ‬

‫הביאה תולועפ יעגפנו לארשי תומחלמ ילְלחל ןורכיזה םוי ‪265‬‬

‫בקרבת המטכ"ל הסורי ְּב ַד ֶמ ֶׂשק והשתלב במערכת‬ ‫הסורי‪ .‬הוא ָׂשכר דירה ִ‬ ‫להתק ֵרב לראשי הצבא‪ ,‬הוזמן‬ ‫ָ‬ ‫שידורי ההסברה של רדיו סוריה‪ .‬הוא ִהצליח‬ ‫לסיורים ברמת הגולן שהיתה אז חלק מסוריה‪ ,‬ועלה בידיו לאסוף מידע אמין‬ ‫ּומדויק על ִּביצּורי הצבא הסורי ִּבגבול ישראל‪ ,‬על אספקת ְמטוסים‪ ,‬טנקים‬ ‫המתרחש‬ ‫ֵ‬ ‫ונשק לסוריה‪ ,‬על מקומם של ַמאגְ רי הדלק ּומאגרי הנשק ועל‬ ‫שידר אלי כהן‬ ‫בישיבות הממשלה בדמשק‪ .‬את כל המידע החשוב שאסף ֵ‬ ‫במשדר אלחוטי‪ .‬הוא היה "העיניים והאוזניים" של מדינת‬ ‫לִ מפקדיו בישראל ַ‬ ‫ישראל בסוריה‪ .‬המידע שהעביר אלי כהן חסך חיֵ י חילים רבים ּומנע תקריות‬ ‫גבול בין חיילי סוריה לחיילי צה"ל‪ .‬המידע שאסף לפני מלחמת ששת הימים‬ ‫רב־ערך‪ ,‬והיה לו חלק חשוב בניצחון הגדול על סוריה במלחמת‬ ‫ֵ‬ ‫היה מידע‬ ‫ששת הימים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1964‬החלו הסורים לחשוד שיש מרגל ישראלי בצבא הסורי‪ .‬אלי‬ ‫נתפס בעיצומו של שידור לישראל‪ .‬הסורים עצרו אותו והעמידו אותו למשפט‪.‬‬ ‫השופט כינה אותו "ּבֹוגֵ ד"‪ ,‬אך הוא השיב‪" :‬אני לא בוגד‪ ,‬אני שליח!" אלי‬ ‫כהן נידון למוות‪ .‬ממשלת ישראל עשתה מאמצים להצילו או לפחות לְ ָה ֵקל‬ ‫בעונשו‪ .‬היא העמידה לרשותו עורכי דין מעּולים שיגנו עליו במשפט‪ .‬היא‬ ‫פנתה למנהיגים דתיים ולִ מדינאים ברחבי העולם וביקשה שיתערבו לטובתו‪.‬‬ ‫אך הסורים התעקשו להוציאו להורג‪.‬‬ ‫ב־‪ 18‬למאי ‪ 1965‬הוצא אלי כהן להורג‪ .‬הוריו‪ ,‬אשתו‪ ,‬ילדיו וכל הציבור‬ ‫המּומים‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫בישראל נותרו‬ ‫על שמו של אלי כהן‬ ‫נקראו רחובות ּובתי כנסת‬ ‫בכמה מערי הארץ‪.‬‬ ‫מושב ֶאלְ ָעד וקטע משביל‬ ‫ישראל בגולן נקראו אף‬ ‫הם על שמו‪.‬‬

‫ֶּפ ֶסל ַּבזֶ לֶ ת בשביל אלי כהן‬ ‫ברמת הגולן‪.‬‬ ‫הּפ ָסל ‪ -‬יובל לופן‪.‬‬ ‫ַ‬

‫‪266‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ספרו‪ ,‬כיצד חוגגים א‪ .‬בבית הספר ב‪ .‬במשפחתכם ג‪ .‬בישוב שלכם את יום‬ ‫העצמאות?‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬

‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫ ‬ ‫‪. 5‬‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪ .7‬‬

‫ִּכתבו את ארבע התחנות שבהן חי ּופעל אלי כהן‪.‬‬ ‫שּבכתיבת תולדות חיים נהוג לציין תאריכים‪ ,‬לפי סדר האירועים‪,‬‬ ‫למדנו ִ‬ ‫כלומר מתאריך הלידה של הדמות וָ ֵאילך‪.‬‬ ‫ִּכתבו‪ ,‬מה קרה בכל אחד מהתאריכים האלה בחיי אלי כהן‪:‬‬ ‫א‪.......1957 .‬‬ ‫ב‪.......1960 .‬‬ ‫ג‪.......1961 .‬‬ ‫ד‪.......1962 .‬‬ ‫ה‪.......1964 .‬‬ ‫ו‪.......1965 .‬‬ ‫בד ֶמ ֶׂשק?‬ ‫א‪ .‬איזה תפקיד הוטל על אלי כהן ַ‬ ‫המידע שאסף והעביר לִ מדינת ישראל?‬ ‫ב‪ .‬מה חשיבות ֵ‬ ‫ֵאילו תכונות אופי ֶהכרחיות לִ מרגל היו לאלי כהן?‬ ‫ַציינו לפי מה מהכתוב החלטתם זאת‪.‬‬ ‫לְ מה התכוון אלי כהן כאשר אמר‪" :‬אני לא בוגד‪ ,‬אני שליח!"‬ ‫מה עשתה מדינת ישראל כדי להציל את אלי כהן מעונש מוות?‬ ‫כיצד מנציחים את אלי כהן ִּבמדינת ישראל?‬

‫ מדברים על זה‬ ‫וסּפרו‬ ‫היזָ כרו בסיפורים על מרגלים שלמדתם עליהם בתורה ובספר יהושע ַ‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫תוכלו להיעזר בחומש במדבר פרק יג‪ ,‬מפסוק יג ִוביהושע פרק ב‪.‬‬

‫הביאה תולועפ יעגפנו לארשי תומחלמ ילְלחל ןורכיזה םוי ‪267‬‬

‫יום העצמאות‬

‫יחת ּגְ ֻאּלָ ֵתנּו"*‬ ‫אשׁית ְצ ִמ ַ‬ ‫יׂש ָראל‪ֵ ,‬ר ִ‬ ‫"ּב ֵרְך ֶאת ְמ ִדינַ ת ְ‬ ‫ָ‬ ‫(מתוך התפילה לשלום המדינה)‬ ‫יחת ּגְ ֻא ָּל ֵתנּו ‪ -‬הקמת המדינה היא רק התחלת הגאולה‪ .‬עדיין אין היא‬ ‫אׁשית ְצ ִמ ַ‬ ‫* ֵ ר ִ‬ ‫גאולה שלֵ מה‪.‬‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫ס סנכיר ונבין מדוע נבחר השיר "התקווה" להמנון המדינה ונקרא את המאמר "איך‬ ‫נברא דגל ישראל" מאת יואל ַר ֶּפל‪.‬‬ ‫ס סנקרא על הרצל ועל תכניתו להקים מדינה ליהודים בקטע המידע "בנימין ֵתאודור‬ ‫הרצל — חוזה המדינה"‪.‬‬ ‫ס סנכיר את תולדות חייו ופעולותיו למען העם של הרב מאיר בר אילן‪.‬‬

‫ס סנקרא קטע מידע על קשיים שהערימו על אלה שרצו לעזוב את מדינותיהם ּולהגיע‬ ‫לארץ אחרי קום המדינה‪.‬‬

‫‪268‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ת‪-‬ה ָא ֶרץ ַהּזֹאת" (בראשית פרק יב‪ ,‬פסוק ז)‬ ‫"לְ זַ ְר ֲעָך ֶא ֵּתן ֶא ָ‬

‫המדינה היא מתנת אלוקים לעם ישראל‪ ,‬מתנה שניתנה לנו אחרי השואה‬ ‫האיומה‪ ,‬ואשר בזכות עצמאותה יכולה לקלוט את ְׁש ֵא ִרית ַה ְּפלֵ ָטה‪ ,1‬ועד היום‬ ‫(הרב משה צבי נֵ ִריָ ה זצ"ל)‬ ‫ִהינָ ה מקלט לכל נִ ָיד ֵחי ישראל‪ ."2‬‬ ‫ְׁש ֵא ִרית ַה ְּפלֵ ָטה‪ - 1‬כינוי לניצולים מהשואה • נִ ָיד ֵחי ישראל‪ - 2‬קהילות יהודיות הנמצאות במקומות נידחים ומרוחקים‪.‬‬

‫ממנהגי החג‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫•מניפים את דגל המדינה בראשי הבתים ובמוסדות ציבוריים בערב יום‬ ‫העצמאות לפני שקיעת החמה‪ .‬יש שאומרים פסוקים מיוחדים מספר‬ ‫תהילים בטקסים בעת הנפת הדגלים‪.‬‬ ‫הודיָ ה מספר תהלים‪.‬‬ ‫•פותחים את תפילת ערבית במזמורי ָ‬ ‫המשיח' ומאחלים איש לרעהו‬ ‫ַ‬ ‫יאת‬ ‫•שרים את 'אני מאמין ֶּב ֱאמּונָ ה שלמה ְּב ִב ַ‬ ‫"מועדים לשמחה לְ ַאלְ ָתר לִ גאולה שלמה"‪.‬‬ ‫(לפי אתר הרבנות הראשית)‬

‫ מדברים על זה‬

‫‪ .1‬האם אפשר למצוא קשר בין הבטחת אלוקים לאברהם לבין דברי הרב‬ ‫משה צבי נֵ ריה?‬ ‫‪ .2‬מדוע מכנה הרב נריה את מדינת ישראל "מתנת אלוקים"?‬ ‫‪ .3‬כיצד אנחנו מביעים את שמחתנו על הקמת המדינה?‬

‫יח‪,‬‬ ‫יאת ַה ָּמ ׁ ִש ַ‬ ‫"אנִ י ַמ ֲא ִמין ֶ ּב ֱאמּונָ ה ׁ ְשלֵ ָמה ְ ּב ִב ַ‬ ‫ֲ‬ ‫וְ ַאף ַעל ּ ִפי ׁ ֶשיִ ְת ַמ ְה ֵמ ַּה‪ִ 3‬עם ָּכל זֶ ה ֲא ַח ֶּכה ּלֹו ְ ּבכָ ל יֹום ׁ ֶשיָ ּבֹוא‪".‬‬ ‫(העיקר ה־י"ב מתוך י"ג עיקרי האמונה בפירוש למשנה‪ /‬הרמב"ם)‬ ‫יִ ּ ְת ַמ ְה ֵמ ַּה‪ - 3‬יתעּכֵ ב‪ ,‬יְ ַא ֵחר מאוד לבוא‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫שערו מדוע נוהגים לשיר את השיר ביום העצמאות לפני המנון התקווה?‬ ‫סּפרו דוגמה‪.‬‬ ‫כיצד יכול העיקר ה־י"ב לְ ַחזֵ ק אותנו במצבים קשים ַּבחיים? ְ‬ ‫גלשו באינטרנט והקלידו "אני מאמין יוטיוב"‪ .‬האזינו לשיר‪.‬‬ ‫אם אתם מכירים את הניגון הצטרפו לשירה‪.‬‬ ‫כיצד מציינים את יום העצמאות בבית הכנסת‪ַּ ,‬ביישוב שלכם ובביתכם?‬

‫תואמצעה םוי ‪269‬‬

‫ַה ִּת ְקוָ ה ‪/‬‬

‫נַ ְפ ָּתלִ י ֶה ְרץ ִא ְימ ֶּבר‬

‫ימה‬ ‫ּכָ ל עֹוד ַּבּלֵ ָבב ְּפנִ ָ‬ ‫הֹומּיָ ה‪,‬‬ ‫הּודי ִ‬ ‫נֶ ֶפׁש יְ ִ‬ ‫ימה‬ ‫ּולְ ַפ ֲא ֵתי ִמזְ ָרח ָק ִד ָ‬ ‫צֹופּיָ ה —‬ ‫ַעיִ ן לְ ִצּיֹון ִ‬ ‫עֹוד ֹלא ָא ְב ָדה ִּת ְקוָ ֵתנּו‪,‬‬ ‫ַה ִּת ְקוָ ה ַּבת ְׁשנֹות ַאלְ ַּפיִ ם‪,‬‬ ‫לִ ְהיֹות ַעם ָח ְפ ִׁשי ְּב ַא ְר ֵצנּו‪,‬‬ ‫ירּוׁשלַ יִ ם!‬ ‫ֶא ֶרץ ִצּיֹון וִ ָ‬

‫ימ ֶּבר בשנת ‪ .1878‬השיר הפך לַ המנון הלאומי של העם‬ ‫ את השיר "התקווה" כתב נפתלי ֶה ְרץ ִא ְ‬ ‫היהודי כאשר שרו אותו בקֹונְ גְ ֶרס היהודי‪ .‬בה' באייר תש"ח‪ ,‬יום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל‪,‬‬ ‫כאשר דוד בן גוריון סיים לקרוא את מגילת העצמאות‪ ,‬קמו הנוכחים על רגליהם ושרו את "התקווה"‪.‬‬

‫‪270‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ַּב ֵל ָבב — בלב‬ ‫הֹומיָ יה ‪ -‬נכספת‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫מתגעגעת‪.‬‬ ‫ַּפ ֲא ֵתי מזרח —‬ ‫בצד מזרח‬

‫ מדברים על זה‬ ‫"המנון" ִמשיר־זמר?‬ ‫‪ .1‬במה שונֶ ה ִ‬ ‫‪ְּ .2‬ב ֵאילו ִהזדמנּויות שרים את ההמנון?‬ ‫‪ .3‬מדוע עומדים דֹום בשעת שירת ההמנון?‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬לְ מה מקוִ וים היהודים השרים את "התקווה"?‬ ‫‪ .2‬כמה זמן מלווה "התקווה" את היהודים המפוזרים בעולם?‬ ‫‪ .3‬איך מכנֶ ה הדובר את ארץ ישראל בשיר?‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫פות ַח ַּבמשפט‪" :‬כל עוד בלֵ בב פנימה‪ /‬נפש יהודי הומיָ יה"‪.‬‬ ‫‪ .1‬א‪ַ .‬ה ִה ְמנֹון ֵ‬ ‫ ִּכתבו את המשפט הזה במילים משלכם‪.‬‬ ‫ ב‪ .‬השלימו את המשפטים לפי רצונכם‪:‬‬ ‫ כל עוד יורד גשם‪...‬‬ ‫ כל עוד אחותי בגן‪...‬‬ ‫הצירוף המּודגש ַּב ִמשפט הזה‪:‬‬ ‫ ג‪ .‬הסבירו את ֵ‬ ‫ "ברחתי מהסוס ָּכל עֹוד נַ ְפ ִׁשי ּבי"‪ .‬תוכלו להיעזר במילון‪.‬‬ ‫וש ְּבצו אותם במשפטים‬ ‫‪ִ .2‬מצאו במילון את ֵּפירושם של הביטויים שלהלן ַ‬ ‫משלכם‪ִ .‬חשבו מהו המשותף לפעלים המודגשים‪:‬‬ ‫ָא ְפסּו כל הסיכויים; נָ גֹוז החלום; ָּפג התוקף‪.‬‬ ‫‪ָּ .3‬כתוב בהמנון "עין לציון צופייה"‪ .‬נַ סו להבין את משמעות המילה‬ ‫המודגשת בעזרת מילים אחרות ממשפחת המילים שאליה היא שייכת‪:‬‬ ‫מצפה; תצפית; לְ ַצּפות‪.‬‬ ‫צופה; ַ‬

‫ כותבים במחברת או מקלידים במחשב‬ ‫"לא אבדה תקוותנו" — הוא צירוף למילה תקווה‪ .‬כתבו על מקרה מחיי‬ ‫היומיום שאפשר להשתמש בו בצירוף הזה‪.‬‬

‫תואמצעה םוי ‪271‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ •מה אתם יודעים על בנימין זאב הרצל?‬ ‫ •מה אתם רוצים לדעת עוד עליו?‬

‫בנימין זאב הרצל — חוזה המדינה‬ ‫‪ 1‬הרצל היה עיתונאי יהודי חשוב‪ .‬הוא חי בווינה‪ ,‬בירת אוסטריה‪ .‬באוניברסיטה‬ ‫נאת היהודים‪ .‬הרצל הבין שגם אם‬ ‫נִ ְת ַקל הרצל לראשונה באנטישמיות — ִׂש ַ‬ ‫ונראה כמו כולם‪ ,‬תמיד יהיו כאלה שלא ירצו‬ ‫ֶ‬ ‫שמו תאודור‪ ,‬וגם אם הוא מוכשר‬ ‫ויׂשנְ אּו אותו‪ ,‬רק משום שהוא יהודי‪.‬‬ ‫להיות חברים שלו ְ‬ ‫עורך העיתון מווינה לפריז‪ ,‬עיר הבירה של צרפת‪,‬‬ ‫‪ 2‬בשנת ‪ 1891‬שלח אותו ֵ‬ ‫ובשנת ‪ָ 1894‬ס ַקר את משפט ְד ַריְ פּוס‪ַ .‬אלְ ְפ ֶרד דריפוס היה קצין יהודי‬ ‫צרפתי‪ .‬יום אחד התגלָ ה שסודות של ְצבא צרפת דלפו לָ אויב הגרמני‪ .‬החשד‬ ‫נפל על דריפוס בגלל היותו יהודי‪ .‬על סמך‬ ‫דרייפוס‬ ‫ראשי הצבא הצרפתי העמידו‬ ‫ֵ‬ ‫מסמכים שזִ יְ יפו‬ ‫אותו למשפט ַּב ֲעוֹון בגידה בעם הצרפתי‪" .‬זהו‬ ‫שקר!" קרא דריפוס‪.‬‬ ‫‪" 3‬בוגד אתה!" קבע בית המשפט וְ ָח ַרץ את דינו‪:‬‬ ‫ָקרעו את דרגותיו מעל ַמדיו‪ ,‬שברו את ַח ְרּבֹו‬ ‫ושפטּו אותו למאסר עולם ב"אי הׂשטן"‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫שׂשנאת היהודים קיֶ ימת‬ ‫שוב נוכח הרצל לדעת ִ‬ ‫בכל מקום‪ ,‬אפילו בארצות שהוכרז בהן על ִשוויון‬ ‫ׂשונאי‬ ‫ֵ‬ ‫זכּויות לַ יהודים‪ .‬דריפוס לא בגד‪ ,‬אבל‬ ‫היהודים ָט ְפלּו עליו עלילת ֶשקר‪.‬‬ ‫ניצח לבסוף — החזירו את דריפוס‬ ‫הצדק אמנם ַ‬ ‫לצבא ואפילו ֶהעלו אותו ְּבדרגה — אך הרצל‪ ,‬שהיה‬ ‫בטקס שלילת הדרגות ֵמ ַאלְ ְפ ֶרד ְד ַריְ פּוס‬ ‫ֵעד למשפט‪ ,‬הבין שאין מדינה בעולם שהיהודים‬ ‫השּפלָ ה‬ ‫ָ‬ ‫שוברים את חרבו לאות‬ ‫(איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)‬ ‫שיׂשנאו אותם ובלי שיָ ְפלו‬ ‫ְ‬ ‫יוכלו לִ חיות בה בלי‬ ‫אותם לרעה‪ .‬הרצל הבין שיש רק פתרון אחד —‬ ‫מדינה עצמאית לעם היהודי‪ .‬והיכן תקום המדינה הזאת?‬ ‫המדינה תקום בארץ ישראל‪ ,‬ארצם של אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ ,‬בארץ שממלֶ כֶ ת‬ ‫בירתה ירושלים ובה היה בית המקדש‪.‬‬ ‫דוד ושלמה היתה בה‪ ,‬הארץ ֶש ָ‬

‫‪272‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ואולם היו מכשולים בדרך להגשמת הרעיון‪ .‬באותם ימים היתה ארץ ישראל נתונה‬ ‫תחת שלטון האימפריה העות'מאנית והתגוררו בה יהודים מועטים‪ .‬השאלה‬ ‫לשתף פעולה איתו‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫הראשונה שהרצל שאל את עצמו היא אם הטורקים יסכימו‬ ‫והציע לו‬ ‫הרצל החליט לפעול‪ .‬הוא פנה לשליט האימפריה‪ ,‬הסולטאן הטורקי‪ִ ,‬‬ ‫ירּכשו את ַא ְדמות ארץ ישראל מהטורקים ויקימו שם מדינה יהודית‪.‬‬ ‫שהיהודים ְ‬ ‫יהודי הגולה‪ ,‬והם לא תרמו ִמּכַ ספם לִ רכישת האדמות‪.‬‬ ‫מעׂשי לִ ֵ‬ ‫ִ‬ ‫הרעיון לא נראה‬ ‫מק ְד ִמים את הרעיון‪ .‬קודם כול‪,‬‬ ‫השאלה הבאה שהרצל חשב עליה היתה כיצד ַ‬ ‫מב ְצ ִעים אותה‪ .‬הרצל הבין שיש צורך לארגֵ ן את כל‬ ‫כותבים תכנית ואחר כך ַ‬ ‫יהודי העולם כדי להקים מדינה יהודית‪ .‬הוא אמר להם‪" :‬בואו נתּכַ נֵ ס ונחשוב‬ ‫יחד איך ְמקימים מדינה יהודית"‪.‬‬ ‫והחליטו שמדינת‬ ‫בּבזֶ ל שבשוויץ נציגים יהודים מארצות שונות ֶ‬ ‫וכך התכנסו ָ‬ ‫היהודים תקּום ְּבציון‪ ,‬ארצם העתיקה של היהודים‪ .‬כינוס זה היה הקונגרס‬ ‫שהקימו נקרא "ההסתדרות הציונית"‪ .‬הרצל נבחר‬ ‫הציֹוני הראשון‪ ,‬והארגון ֵ‬ ‫להיות הנׂשיא הראשון של ההסתדרות הציונית‪.‬‬ ‫"בּבזֶ ל ֵהקמתי את מדינת היהודים"‪.‬‬ ‫כעבור זמן אמר‪ָ :‬‬ ‫עמי העולם יּכירו בצורך להקים מדינה יהודית‪.‬‬ ‫הוא ֵהבין שחשוב מאוד שכל ֵ‬ ‫לשם כך יזם מפגשים עם קיסר גרמניה ועם מלך איטליה‪ ,‬עם ָׂשרים בריטים‬ ‫ועם הסּולְ ָטאן הטורקי‪.‬‬ ‫הרצל ֵהבין שיש להלהיב את העם היהודי כדי‬ ‫שיאמינו ברעיון‪ .‬הוא נסע ממקום למקום ּובכל‬ ‫אספות והכריז‪:‬‬ ‫מקום כינֵ ס ֵ‬ ‫"אם ִתרצו — אין זו אגדה"‪.‬‬ ‫הרצל מת בגיל צעיר ולא זכה לראות את חלומו‬ ‫מתגשם‪ .‬לאחר קום מדינת יׂשראל העלו את‬ ‫ַעצמותיו וקברּו אותן באחד מהרי ירושלים‪.‬‬ ‫להר קוראים היום על שמו ‪ -‬הר הרצל‪.‬‬ ‫כאשר ביקר הרצל בארץ ישראל‪ ,‬הוא פגש‬ ‫חלוצים יהודים שעלו ארצה ועיבדו את האדמה‪.‬‬ ‫הרצל התקבל בארץ ישראל ִּב ְכבֹוד מלכים‪.‬‬ ‫(מתוך האנציקלופדיה "הבט ּולְ ַמד"‪ ,‬הוצאת כנרת)‬

‫הרצל פוגש את קיסר גרמניה‪,‬‬ ‫וילהלם השני‪ ,‬במקוה ישראל ב־‪1898‬‬

‫תואמצעה םוי ‪273‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪. 5‬‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪ .7‬‬

‫איזו תופעה ֶחברתית מוזכרת ַּב ִּפסקה הראשונה?‬ ‫מדוע עבר הרצל מווינה‪ ,‬בירת אוסטריה‪ ,‬לפריז‪ ,‬בירת צרפת?‬ ‫איזה אירוע גרם להרצל להבין שהיהודים חייבים להקים לעצמם‬ ‫מדינה? ִּכתבו במפורט‪.‬‬ ‫הרצל ֶהחליט לחפש דרכים להקמת מדינה ליהודים — ֵאילו פעולות‬ ‫למ ֵמש את החלום הזה?‬ ‫עשה כדי ַ‬ ‫למ ֵמש את הרעיון שלו?‬ ‫קשיִ ים נתקל הרצל כאשר רצה ַ‬ ‫באילו ָ‬ ‫ֵ‬ ‫א‪ .‬מה פירוש המילה קֹונְ גְ ֶרס? היעזרו במילון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לשם מה ִּכינֵ ס הרצל את נציגי היהודים בעולם?‬ ‫לפי מה ארגֵ ן הכותב את המידע?‬

‫ העשרה ואתגר‬ ‫שקראתם מוקדשת פסקה אחת למשפט ְד ַריְ פּוס‪ .‬אם מעניין אתכם‬ ‫בקטע ְ‬ ‫לדעת יותר על האירוע הזה‪ִ ,‬קראו באנציקלופדיה או במרשתת וכִ תבו עליו‬ ‫בהרחבה‪.‬‬ ‫תוכלו להכין הרצאה על משפט דרייפוס‪.‬‬

‫הדרכה‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪274‬‬

‫יה‪.‬‬ ‫הצעות ָ‬ ‫ֶ‬ ‫• ַהראו למורה את הטיוטה שּכְ תבתם ותקנו לפי‬ ‫• ִחשבו כיצד להציג את הדברים בצורה מעניינת לפני הכיתה‪.‬‬ ‫(אפשר לשלב מצגת ולהקרין תצלומים‪).‬‬ ‫שהכנתם פעמים ַא ֲחדות כדי‬ ‫•התכוננו להרצאה‪ .‬קראו את ההרצאה ֵ‬ ‫לזּכור טוב יותר את תוכנּה‪.‬‬ ‫•השמיעו אותה לפני בני משפחתכם ִּובדקו‪:‬‬ ‫מובנֶ ת לַ שומע?‬ ‫— האם ההרצאה ֶ‬ ‫מדּברים בקול רם ָּוברור?‬ ‫ְ‬ ‫— האם אתם‬ ‫— האם אתם שומרים על קשר עין עם המאזינים?‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ּכותרות המשנֶ ה והתבוננו ָּבאיּורים‪ .‬שערו מה נושא הקטע?‬ ‫• ִקראו את הכותרת‪ ,‬את ְ‬ ‫•מה אתם יודעים על ֶדגֶ ל ישראל?‬ ‫•מה אתם עוד רוצים לדעת על הדגל שלנו? כתבו שאלות‪.‬‬ ‫•קראו את הקטע בעיּון ושימו לב‪ ,‬לאילו משאלותיכם יש תשובה בקטע?‬

‫איך נברא דגל ישראל? ‪/‬‬

‫יואל ַר ֶּפל‬

‫דגל שבעת הכוכבים‬ ‫בצורך בדגל וחשב גם על צורתו‪ .‬בספרו מדינת‬ ‫ֶ‬ ‫ד"ר בנימין זאב הרצל ִה ִּכיר‬ ‫היהודים הוא מתאר כך את הדגל העברי‪:‬‬ ‫מס ֶמלת את החיים החדשים‪,‬‬ ‫"דגל לבן עם שבעה ּכוכְ ֵבי זהב‪ .‬היריעה הלבנה ַ‬ ‫הטהורים‪ .‬הכוכבים הם שבע ְשעות העבודה שלנו‪ ,‬כי בסימן העבודה הולכים‬ ‫היהודים אל הארץ החדשה"‪.‬‬ ‫הצעתו של הרצל לא התקבלה‪.‬‬ ‫הטלית — דגל ישראל‬ ‫ִָדוד וֹולְ ְפסֹון היה עוזרו הקרוב של הרצל‪ .‬הוא‬ ‫היה גם הנשיא השני של ההסתדרות הציונית‬ ‫העולמית‪ .‬בזיכרונותיו על ימי הקונגרס הציוני‬ ‫הראשון הוא כותב‪" :‬השאלה הקטנה והקשה‬ ‫נקשט את‬ ‫ֵ‬ ‫שהתעוררה היתה‪ :‬באיזה דגל‬ ‫בניין הקונגרס? אין לנו דגל! ּומחשבה עלתה‬ ‫בראשי‪ :‬הן יש לנו דגל‪ ,‬וצבע כחול־לבן לו!‬ ‫הדגל שלנו הוא הטלית‪ ,‬שבה אנו מתעטפים‬ ‫המעׂשה‬ ‫ֶ‬ ‫ּבימי‬ ‫לתפילה יום־יום‪ ,‬בחֹול ּובשבת‪ֵ ,‬‬ ‫ּופ ֵסי‬ ‫ימי המועד‪ .‬הטלית לבנה היא‪ַ ,‬‬ ‫ּוב ֵ‬ ‫ִ‬ ‫תכלת עוטרים אותה‪ .‬יהיה נא דגלנו לבן‬ ‫עם פסי תכלת‪ ...‬לעיני כל ישראל ּולעיני‬ ‫כל העמים ציוויתי לעשות דגל לבן ּותכלת‬ ‫ּולצייר בו ָמגֵ ן דוד‪ .‬כך נברא דגלנו הלאומי"‪.‬‬

‫תואמצעה םוי ‪275‬‬

‫במושבות יהודה קיבלו החלוצים את הרעיון של דגל‬ ‫ְ‬ ‫לא רק ַּבגולה‪ ,‬אלא גם‬ ‫כחול־לבן‪.‬‬ ‫בראשונה הונף הדגל בראשון לציון‪ ,‬בקיץ של שנת ‪ .1885‬הסופר ישראל‬ ‫"דגלנו‬ ‫דּוּבנֹוב‪ִ :‬‬ ‫ֶּבלְ ִקינְ ד‪ ,‬אחד מבני ראשון לציון‪ ,‬כתב בשנה ההיא אל חברו ְ‬ ‫יה‪,‬‬ ‫צֹות ָ‬ ‫הוא יריעת ָא ִריג לבנה‪ .‬שתיים‪ ,‬שתיים רצועות של תכלת ִמשני ְק ֶ‬ ‫כמו הטלית שלנו‪ּ ,‬ומגן דוד של תכלת באמצע‪ .‬שש שנים לאחר מכן‪ ,‬בחורף‬ ‫‪ ,1891‬נערך טקס הנחת היסוד למושבה נֵ ס ציונה‪ .‬בעת הטקס הופיע מיכאל‬ ‫ַהלְ ֵּפ ִרין‪ ,‬שהיה מראשי החלוצים העברים בימים ההם‪ .‬הוא בא בראש קבוצת‬ ‫רוכבים‪ ,‬כולם לבושים תכלת־לבן‪.‬‬ ‫הלפרין הרים דגל וקרא‪" :‬אחים‪ ,‬הנה הדגל הכחול־לבן‪ ,‬הוא הדגל העברי‬ ‫טֹוהר‬ ‫שלנו‪ .‬צבע התכלת הוא כצבע השמים של ארצנו‪ ,‬והצבע הלבן הוא ְּכ ַ‬ ‫אמונתנו‪ .‬כאן תקום מדינה עברית‪ ,‬וזה יהיה ִדגלּה!"‬ ‫כאשר קמה מדינת ישראל בשנת תש"ח (‪ ,)1948‬קיבלה מועצת המדינה‬ ‫את הדגל הכחול־לבן‪ ,‬עם מגן דוד באמצע‪ ,‬כדגל הרשמי של ישראל‪.‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬וֹולְ ְפסֹון והרצל ִהציעו הצעות לדגל לקראת הקונגרס‪.‬‬ ‫א‪ .‬מה מסמלת כל אחת ֵמההצעות?‬ ‫נימק כל אחד את הצעתו?‬ ‫ב‪ .‬כיצד ֵ‬ ‫‪ .2‬א‪ַ .‬שערו‪ ,‬מדוע התקבלה הצעתו של וולפסון?‬ ‫דומה הדגל לטלית ובמה הוא שונֶ ה?‬ ‫ב‪ .‬במה ֶ‬ ‫באילו הזדמנויות הונף הדגל בפעמים הראשונות בארץ ישראל?‬ ‫‪ .3‬א‪ֵ .‬‬ ‫ב‪ .‬במה שונה הסברו של הלפרין לדגל מהסברו של וולפסון?‬ ‫ ‬

‫‪276‬‬

‫כאשר הוקמה מדינת ישראל‪ ,‬החליטה ועדה מיוחדת שהדגל‬ ‫יהיה דגלּה של המדינה‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫שהציע דוד וולפסון‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫‪ַ .4‬השלימו את המשפטים שלהלן לפי הקטע‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫א‪ .‬הצבע הלבן ְמ ַב ֵטא‬ ‫ב‪ .‬פסי התכלת שבדגל ישראל מזכירים את‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫ּומדגישים‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫מיצג‬ ‫ֵ‬ ‫ג‪ .‬הצבע הכחול‬ ‫ד‪ .‬מגן הדוד שבמרכזו של דגל ישראל ְמ ַס ֵמל‬ ‫שהציע בנימין זאב הרצל ְמ ַש ֵקף‬ ‫ה‪ .‬הדגל ִ‬

‫‪---‬‬

‫‪--‬‬‫‪---‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫ כותבים‬ ‫כתב ספורט שיצא לסקר את האולימפיאדה היה נוכח בטקס הענקת מדליית‬ ‫הספורטאי עמד על דוכן המנצחים‪ ,‬שעה שההמנון‬ ‫ַ‬ ‫לספורטאי ישראלי‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫זהב‬ ‫"התקווה" הושמע ודגל ישראל הונף‪.‬‬ ‫ִּכתבו את הכתבה ששלח הכתב לעיתון‪.‬‬

‫הדרכה‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫מהט ֶקס גִ לשו ּבמרשתת (אינטרנט)‪ ,‬הקלידו‪ ":‬טקס‬ ‫ֶ‬ ‫להתר ֵשם‬ ‫ַ‬ ‫•כדי‬ ‫מוׂשג‬ ‫ּוצפּו בטקס‪ .‬כך יהיה לכם ָ‬ ‫הענקת מדליות באולימפיאדה יוטיוב" ְ‬ ‫הּכתב‪.‬‬ ‫תגּובת המנַ ֵצח ועל תגובת ַ‬ ‫ַ‬ ‫טוב יותר על האווירה‪ ,‬על‬ ‫לת ֵאר את הציּפייה לקראת הטקס‪.‬‬ ‫•בפתיחה תוכלו ָ‬ ‫מהלך הטקס‪.‬‬ ‫•תארו את ֲ‬ ‫קּבלי המדליה‪.‬‬ ‫•את תגובתם של ְמ ְ‬ ‫ההמנון שלנו‪.‬‬ ‫•את הרגשת הּכַ תב כאשר נשמעה נגינת ִ‬ ‫•כתבו משפט שמסכם את החוויה‪.‬‬

‫תואמצעה םוי ‪277‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫המ ֵשך תֹולדֹות חייו‬ ‫תיח‪ַ .‬ה ִאם הוא עֹורר אצלכם סקרנּות לקרֹוא את ְ‬ ‫• ִקראּו ַה ָּפ ַ‬ ‫סּבירּו ִד ְבריכם‪.‬‬ ‫של ָה ַרב ֵמאיר ַּבר־אילן? ַה ִ‬ ‫•מה ְמ ַעניֵ ין ֶאתכם לָ דעת על ָה ַרב ַּבר־אילן?‬ ‫הּכתוב‪.‬‬ ‫•עתה ִקראּו את ָ‬ ‫הקריאה ִּבדקּו לְ ֵאלו ִמ ְש ֵאלֹותיכם ְמצאתם תשּובה ַּבּכָ תוב‪.‬‬ ‫לאחר ְ‬ ‫• ַ‬

‫הרב מאיר בר־אילן‬ ‫שליַ ד‬ ‫"ּבית ֵמ ִאיר" ְ‬ ‫רסיטת ַבר־אילן‪ ,‬וְ ַהיִ שּוב‪ֵ :‬‬ ‫ַ‬ ‫אּוניב‬ ‫ֶ‬ ‫ובתי ֵספר‬ ‫ֵ‬ ‫ירּושלים‪ְ ,‬שמֹות רחֹובֹות ְּב ָערים שֹונֹות‪,‬‬ ‫שּובים רּבים נקראים על ְשמֹו של הרב מאיר בר־אילן‬ ‫ְּביִ ִ‬ ‫(ּברלין) ִמ ַמנְ היגֶ יה החשּובים של הציֹונּות הדתית‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫‪ 1‬הרב בר־אילן נולד לפנֵ י ּכְ ־‪ 150‬שנה (בשנת ‪ .)1880‬אביו‬ ‫היה הרב המפורסם נפתלי צבי יהודה ֶּב ְרלִ ין (הנצי"ב) אשר‬ ‫שּבּפֹולין שהיתה בימיו תחת שלטון רוסיה‪.‬‬ ‫שימש ראש "ישיבת וֹולֹוז'ין" ְ‬ ‫"ישיבת וֹולֹוז'ין" נחשבה לִ ישיבה ְּברמה גבוהה ְּביותר‪ .‬מאיר הנער לָ מד בה‬ ‫ְּבהצטיְ ינות‪.‬‬ ‫רּוסים נכנסו‬ ‫עׂשרה‪ ,‬היה ֵעד לְ ֵאירוע ְמזַ ְעזֵ ַע‪ :‬שוטרים ִ‬ ‫ֵ‬ ‫שתים‬ ‫‪ִּ 2‬בהיותו נער ֶּבן ֵ‬ ‫לחדרי הלימּוד‪ ,‬גֵ ירשּו את התלמידים‪ָ ,‬אסרּו ללַ ֵמד‬ ‫ֵ‬ ‫אל ישיבת וֹולֹוז'ין‪ .‬פרצו‬ ‫מצ ַער החליט שזה הזמן‬ ‫השבּור ַ‬ ‫וְ ללמֹוד בישיבה ונעלו את המקֹום‪ .‬אביו ָ‬ ‫יׂש ָראל עם משפחתֹו‪ ,‬אך לא הספיק להגיע אליה‪ ,‬הוא ָחלָ ה‬ ‫לארץ ְ‬ ‫לעלֹות ֶ‬ ‫מסעֹותיו לָ מד‬ ‫ירוּפה‪ְּ .‬ב ְ‬ ‫ארצֹות ֵא ָ‬ ‫תֹורה ְּב ְ‬ ‫למרּכזֵ י ָ‬ ‫ְ‬ ‫וְ נפטר‪ .‬מאיר הנער נָ דד‬ ‫הציֹונּות הדתית שקראה לַ יהּודים לעלֹות‬ ‫ידּועי ֵשם וְ התקרב אל ִ‬ ‫אצל ַר ָּבנים ֵ‬ ‫יׂש ָראל‪.‬‬ ‫לְ ֶארץ ְ‬ ‫מזּכיר‬ ‫שּבגרמניה ובשנת ‪ 1912‬מּונָ ה לַ ִ‬ ‫‪ְּ 3‬ב ַבגרּותֹו לָ מד ְּבאּוניברסיטת ֶּברלין ְ‬ ‫"ה ִמזְ ָר ִחי" וְ יִ יצג את התנּועה ַּבקֹונְ ֵגרסים הציֹונִ יִ ים‪.‬‬ ‫העֹולמי של תנּועת ַ‬ ‫לא ְרצֹות הברית ָשם ֵהקים את הסניף‬ ‫ְּב ִמלחמת העֹולם הראשֹונה ָעבר ַ‬ ‫יהן ּכִ נְ ׂשיא התנּועה‪ֵּ .‬בין יֶ ֶתר תפקידיו‬ ‫"ה ִמזְ ָר ִחי" וגם ּכִ ֵ‬ ‫האמריקאי של תנּועת ַ‬ ‫ְּבאותה תקּופה ניתן לִ ְמנֹות את עמידתֹו ְּבראש ישיבת "רבי יצחק ֶאלְ ָחנָ ן"‪,‬‬ ‫רסיטי" ואת הקמת ארגון "נְ שֹות ַה ִמזְ ָר ִחי"‪.‬‬ ‫"ישיבה יּונִ ֶיב ִ‬

‫‪278‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫הסּברה‪ֶ ,‬וקסם אישי שתרמּו‬ ‫ָ‬ ‫נֹועם‬ ‫ישרון‪ַ ,‬‬ ‫ הרב מאיר בר־אילן היה בעל ִּכ ָ‬ ‫יׂש ָראל‪.‬‬ ‫להשּפיע על היהּודים לעלֹות לְ ֶארץ ְ‬ ‫ִ‬ ‫לִ יכֹולתֹו‬ ‫והתגֹורר ִּבירּושלים‪ .‬היה‬ ‫ֵ‬ ‫יׂש ָראל בשנת ‪1924‬‬ ‫‪ 4‬הרב בר־אילן ָעלָ ה לְ ֶארץ ְ‬ ‫"ה ִע ְב ִרי" שנתן ִּביטוי‬ ‫יסד את עיתון ָ‬ ‫מֹועצת המדינה הזמנית‪ .‬יִ ֵ‬ ‫ָח ֵבר ְּב ֶ‬ ‫התּפ ֵתח לְ יָ מים העיתֹון היֹומי‬ ‫ַ‬ ‫הציֹונּות הדתית‪ .‬מעיתֹון זה‬ ‫לָ רעיֹונֹות של ִ‬ ‫מציו השקיע הרב ְּביִ יסּוד ישיבֹות‪ָּ ,‬בתי ִמ ְדרש‬ ‫מרּבית ַמ ֲא ָ‬ ‫ִ‬ ‫צֹופה"‪ .‬את‬ ‫"ה ֶ‬ ‫ַ‬ ‫הׂש ָּכלה‬ ‫לימּודי קֹודש עם ְ‬ ‫ֵ‬ ‫תֹורה ָּב ָארץ‪ .‬הוא תמך ְּבשילּוב‬ ‫לְ מֹורים ּומכֹונֵ י ָ‬ ‫הטבע‪ָ ,‬מ ֵת ָמטיקה‪ ,‬היסטֹוריה‬ ‫מדעי ֶ‬ ‫ֵ‬ ‫לימּודי ַמ ָדעים ְּכגון‬ ‫ֵ‬ ‫ְּכללית הּכֹולֶ לת‬ ‫פרס הרב קּוק לְ ִספרּות תֹורנית‪.‬‬ ‫וְ עֹוד‪ .‬הוא זכה ִּב ַ‬ ‫ עד יֹומֹו האחרֹון היה הרב בר־אילן ָּפעיל למען ַע ֵמנּו‪ .‬הוא זָ ָכה לראֹות‬ ‫יׂש ָראל ִּבשנת תש"ח‪.‬‬ ‫הקמת מדינת ְ‬ ‫ַּב ָ‬ ‫ הוא הלך לְ עֹולמֹו ִּבירושלים ִּבשנת תש"ט (‪.)1949‬‬ ‫(לפי אתר ויקיפדיה ואוניברסיטת בר־אילן)‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬איזה ֵמידע על חייו הפרטיים של הרב מאיר בר־אילן ּכְ תּובים ְּב ִפסקֹות‬ ‫‪ 2‬ו־‪?3‬‬ ‫יהן‪ :‬א‪ַּ .‬בגֹולה? ב‪ָּ .‬ב ָארץ?‬ ‫באילּו תפקידים ִּכ ֵ‬ ‫‪ֵ .2‬‬ ‫ּתֹורה" הוא תואר כבוד לתלמיד חכם גדול בתורה ובחוכמה‪.‬‬ ‫ "ּכ ֶתר ָ‬ ‫‪ֶ .3‬‬ ‫לפי המסּוּפר בקטע‪ ,‬מדוע מתאים התואר "כתר תורה" לרב‬ ‫בר־אילן? ִּכתבו יותר מעניין אחד‪.‬‬ ‫‪ .4‬אם תרצו‪ ,‬בררו אצל מבוגרים או שאלו את הרב מהו פירוש הצירופים‬ ‫האלה‪" :‬כתר מלכות"‪" ,‬כתר כהונה" ו"כתר ֵשם טוב‪".‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ .1‬לפי איזה ֵס ֶדר ְּכתּובים תֹולדֹות חייו של הרב מאיר בר־אילן?‬ ‫אּוניב ְרסיטת בר־אילן ָׂשמים ָדגֵ ש על לימּודי יַ ֲהדּות‪ ,‬לימּודי ֶארץ‬ ‫ֶ‬ ‫‪ְּ .2‬ב‬ ‫ולימּודי ַמ ָדעים — מדּוע לדעתכם מתאים לקרֹוא‬ ‫ֵ‬ ‫הכשרת מֹורים‬ ‫ָ‬ ‫יׂש ָראל‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫אוניב ְרסיטה על ְשמֹו של הרב מאיר בר־אילן? נמקו דבריכם‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫לָ‬

‫תואמצעה םוי ‪279‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫למדנו שבנימין זאב הרצל היה הראשון שפעל להגשים את חלום הקמת מדינה‬ ‫ליהודים‪ .‬בקטע שתקראו מסופר על היום שבו התגשם החלום‪.‬‬

‫ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ‪/‬‬

‫שולמית פרידור‬

‫‪ 1‬לפני כ־‪ 100‬שנים‪ ,‬בשנת ‪ ,1917‬כבשו האנגלים את ארץ ישראל מידי‬ ‫הטורקים‪ .‬הם ִהגבילו את מספר היהודים שמּורשים לעלות לארץ ישראל‬ ‫ּולהתיישב בה‪ ,‬ואסרו על רכישת אדמות בארץ לצורך הקמת‬ ‫ֵ‬ ‫מארצות אחרות‬ ‫יישובים יהודיים‪ .‬לאחר ‪ 31‬שנים של שלטון בריטי בארץ‪ ,‬בכ"ט בנובמבר שנת‬ ‫‪ִ ,1948‬הצביעו נציגי המדינות בעצרת האומות המאוחדות בעד הקמת מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬חמישה חודשים אחר כך עזבו הבריטים את הארץ‪.‬‬ ‫‪ 2‬ביום ה' באייר תש"ח (‪ 15‬במאי ‪ )1948‬הסתיֵ ים שלטון האנגלים על ארץ‬ ‫יׂשראל‪ .‬באותו יום התכנסו ארבעים ושבעה נציגי היישוב היהודי בארץ ישראל‬ ‫במוזיאון תל אביב ושמעו את דוד בן־גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל‪.‬‬ ‫בטקס ההכרזה החגיגי על הקמת המדינה הוקראה מגילת העצמאות‪,‬‬ ‫והנוכחים בטקס חתמו עליה‪ .‬בין החותמים היה ראש הממשלה הראשון‪,‬‬ ‫דוד בן־גוריון‪ ,‬וחברי המועצה הזְ מנית של מדינת ישראל‪.‬‬

‫מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה‬ ‫(היום "בית העצמאות")‬

‫‪ 3‬מיד לאחר הכרזת המדינה כל מדינות ֲערב והערבים שישבו בארץ ישראל‬ ‫"מלְ ֶח ֶמת העצמאות"‪" ,‬מלחמת‬ ‫פתחו במלחמה הידועה אצלנו ַּב ֵשמות ִ‬ ‫הקֹומ ִמיּות"‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫השחרור" ּו"מלחמת‬ ‫ִ‬

‫‪280‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫דוד בן־גוריון קורא את מגילת העצמאות במעמד ההכרזה‬ ‫על הקמת המדינה‬

‫‪ 4‬כבר ִּבמגילת העצמאות נמצאת הקריאה של ישראל‬ ‫לִ שכנותיה לחיות יחד בשכנּות טובה ַובאווירת שלום‪.‬‬ ‫"אנו מושיטים יד לשלום ּושכנּות טובה לכל המדינות‬ ‫ועמיהן"‪ .‬אבל מדינות ערב לא ִהשלימו עם‬ ‫השכנות ֵ‬ ‫קיומה של ישראל‪ .‬הן התנגדו להקמת מדינה יהודית‬ ‫באזור זה‪ ,‬ולא הסכימו להחלטת ארגון האומות המאּוחדות לחלֵ ק את ארץ‬ ‫ישראל לשתי מדינות‪ :‬מדינה ערבית ּומדינה יהודית‪ .‬היישוב היהודי‪ ,‬לעומת‬ ‫קיּבל את ההחלטה הזאת בשמחה רבה‪.‬‬ ‫זאת‪ֵ ,‬‬ ‫(לפי יומנו של זאב שרף מזכיר המדינה)‬

‫תואמצעה םוי ‪281‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬‬ ‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .4‬‬

‫ַציינו שני אירועים חשובים בחיי העם היהודי שקרו לפני הכרזת‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫שמו של מי מוזכר בקטע? מדוע מזכירים את שמו?‬ ‫א‪ .‬מדוע פרצה "מלחמת העצמאות"?‬ ‫ב‪ֵ .‬אילו שמות נוספים יש ל"מלחמת העצמאות"?‬ ‫שכנּות טובה בין עמים‪:‬‬ ‫לפניכם ֶהיגֵ ִדים המסבירים מהי ֵ‬ ‫ • מאפשרים גבול ָּפתוח‪ ,‬תנועה חופשית של אנשים ושל סחורות בין‬ ‫המדינות‪.‬‬ ‫ •לומדים את ׂשפתו של העם השכן‪ ,‬את מנהגיו ואת תרבותו‪.‬‬ ‫ •מסכימים לפתור סכסוכים רק בדרכי שלום‪.‬‬ ‫ •לכל מדינה שגרירּות אצל המדינה האחרת‪.‬‬ ‫מט ְּפלים ִּב ְמשותף בנושאי זיהום האוויר וזיהום המים‪.‬‬ ‫ • ַ‬ ‫ •מקימים מפעלים משותפים לפיתוח האזור‪.‬‬ ‫ •מקיימים שירותי דואר וטלפון בין המדינות‪.‬‬ ‫ההיגדים ֶשלְ ֵעיל? נַ מקו‪.‬‬ ‫ההיגד החשוב ביותר מתוך ֶ‬ ‫מהו לדעתכם ֶ‬

‫ ענייני לשון‬ ‫ַהשלימו בעזרת מחסן המילים‪:‬‬ ‫‪ .1‬האנגלים ִהגבילו את מספר היהודים שמּורשים לעלות לארץ‬ ‫לעורר את כעסם של הערבים‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ישראל ‪ ---‬לא‬ ‫‪ .2‬בן־גוריון כינס את נציגי היישוב העברי בארץ ‪ ---‬להכריז על‬ ‫הקמת מדינה ליהודים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הערבים התנגדו לחלֵ ק את ארץ ישראל לשתי מדינות ‪---‬‬ ‫היישוב העברי ִהסכים לחלוקה בשמחה‪.‬‬ ‫‪ .4‬הערבים פתחו במלחמה נגד היישוב העברי ‪ ---‬שהם התנגדו‬ ‫להקמת המדינה‪.‬‬ ‫מחסן מילים‪ :‬משום ש‪...‬‬

‫‪282‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫כדי‬

‫אבל‬

‫אולם‬

‫כי‬

‫על מנת‬

‫ת‪-‬ה ָא ֶרץ ַהּזֹאת‪"...‬‬ ‫"ּבּיֹום ַההּוא‪ָּ ,‬כ ַרת ה' ֶאת ַא ְב ָרם ְּב ִרית לֵ אמֹר‪ :‬לְ זַ ְר ֲעָך נָ ַת ִּתי ֶא ָ‬ ‫ַ‬ ‫(בראשית פרק טו‪ ,‬פסוק יח)‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ביום הקמת מדינת ישראל קרא דוד בן גוריון את מגילת העצמאות שחלק ממנה‬ ‫מופיע במסגרת שלהלן‪:‬‬

‫ִּב ְמגִ ּלַ ת ָה ַע ְצ ָמאּות ּכָ תּוב‪:‬‬ ‫ •"מְד ִינ ַת יִשְׂרָאֵל ּתְהֵא ּפ ְתּוחָה לַעֲלִּי ָה י ְהּוד ִית ּולְקִּבּוץ ּג ָלּויֹות‪.‬‬ ‫ •‪- - -‬‬ ‫שב ֶיהָ‪.‬‬ ‫ •"ּתִשְׁקֹד עַל ּפ ִּתּוחַ הָאָר ֶץ ל ְטֹובַת ּכ ָל ּתֹו ָׁ‬ ‫ •"ּתְקַּי ֵם שִׁו ְיֹון ז ְכּויֹות חֶבְרָתִי ּומְד ִינ ִי ּג ָמּור לְכ ָל אֶזְרָחֶיהָ ּבְל ִי הֶבְּד ֵל ּד ָת‪,‬‬ ‫תר ְּבּות;‬ ‫ּתבְטִיחַ חֹפֶשׁ ּד ָת‪ ,‬מַצ ְּפּון‪ ,‬לָשֹׁון‪ ,‬חִּנּוְך ו ְ ַ‬ ‫ּג ֶז ַע ּומִין; ַ‬ ‫הּד ָתֹות"‪.‬‬ ‫שִים שֶׁל ּכ ָל ַ‬ ‫הּקְדֹו ׁ‬ ‫הּמְקֹומֹות ַ‬ ‫ּתִשְׁמֹר עַל ַ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫והשלימו את הטבלה‪:‬‬ ‫‪ַ .1‬העתיקו ַ‬ ‫כשלא היתה לנו מדינה‪:‬‬

‫אחרי שהמדינה נוסדה‪:‬‬

‫א‪ .‬ארצנו נקראה פלֶ סטינה־א"י‬

‫‪---‬‬

‫ב‪ .‬הממשלה האנגלית קבעה את החוקים בארץ‪.‬‬

‫‪---‬‬

‫ג‪ .‬בארצנו ָשלט נציב מטעם מלך אנגליה‪.‬‬

‫‪---‬‬

‫ד‪ .‬לא היה לנו נציג בארגון האומות המאוחדות‪ ,‬האו"ם‪.‬‬

‫‪---‬‬

‫ה‪ .‬האנגלים החזיקו צבא בארץ‪.‬‬

‫‪---‬‬

‫ו‪ .‬רק חלק קטן מהיהודים שרצו לעלות ארצה יכלו לעשות זאת‪.‬‬

‫‪---‬‬

‫‪ .2‬איזו זכות שהיא מיוחדת ליהודים בעולם כולו‪ ,‬מבטיחה מגילת העצמאות?‬ ‫‪ .3‬מה מציעים תושבי מדינת ישראל לפלֶ סטינים תושבי מדינת ישראל?‬

‫תואמצעה םוי ‪283‬‬

‫לעמי המדינות השכנות?‬ ‫ֵ‬ ‫‪ . 4‬מה ַמציעים תושבי מדינת ישראל‬ ‫‪ַ .5‬שערו‪ ,‬מדוע היה חשוב למנהיגינו להציע שלום לִ מדינות ערב השכנות?‬ ‫הערבים‬ ‫‪ .6‬מגילת העצמאות ַמציעה "אזרחּות מלאה ושווה" לתושביה ְ‬ ‫ההיגדים הבאים מסבירים לְ מה הּכַ וונה‪:‬‬ ‫של מדינת ישראל‪ֶ .‬‬ ‫ •הזכות להצביע לכנסת‬ ‫ •הזכות להיבחר לחברי כנסת‬ ‫הערבית‬ ‫הערבית ּובשפה ָ‬ ‫ •החופש ללמוד בבתי הספר על התרבות ְ‬ ‫ •הזדמנות הוגנת לעסוק במשרות ציבוריות מטעם הממשלה והעיריות‬ ‫ •החופש להתארגן ְּבמפלגות‬ ‫ •הזדמנות שווה ללמוד באוניברסיטאות‬ ‫ •תכנית טלוויזיה ועיתונות חופשית ַּבׂשפה הערבית‪.‬‬ ‫ההיגֶ דים החשובים בעיניכם מתוך ההיגדים שלעיל?‬ ‫ ֵאילו הם שלושת ֵ‬ ‫ַהסבירו את בחירתכם‪.‬‬

‫ ענייני לשון‬ ‫‪ִּ .1‬כתבו את פירוש שני הביטויים שלהלן‪ .‬היעזרו במילון‪:‬‬ ‫ָח ַרת על ִדגלו נקרא אל הדגל‬ ‫‪ .2‬מהי משמעות הפועל דֹוגֵ ל במשפט‪" :‬אני דוגל בשוויון זכויות מלא‬ ‫אזרחי מדינת ישראל"?‬ ‫לכל ְ‬

‫‪284‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫והשם "מעפיל"‪.‬‬ ‫"מ ְע ִּפילִ ים" ֵ‬ ‫ •קראו את הכותרת והסבירו את פירוש הפועל ַ‬ ‫תוכלו להיעזר ַּבמילון‪.‬‬ ‫ •למדנו שבמגילת העצמאות כתוב שכל יהודי שירצה יוכל לעלות לארץ‪ .‬אך לא כל‬ ‫המדינות הרשו ליהודים שרצו בכך לעלות‪ .‬נקרא על אחת הפרשות האלה‪.‬‬

‫יהודי מרוקו מעפילים לארץ ישראל‪/‬‬ ‫ֵ‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫רבקה לוי‬

‫העלייה בעלת מספר העולים הגדול ביותר ממדינה ערבית היא עליית יהודי‬ ‫מרוקו‪ .‬קרוב לרבע מיליון יהודים עזבו את מרוקו ועלו לישראל אחרי קום המדינה‪.‬‬ ‫פרשת עלייתם הייתה כרוכה בסודיות ובקשיים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1956‬שמונה שנים אחרי הקמת מדינת ישראל‪ ,‬פרסמה ממשלת מרוקו‬ ‫צו האוסר על יהודי מרוקו לעלות לארץ‪ .‬למרות האיסור החליטה ממשלת‬ ‫ישראל למצוא דרך להעלות את יהודי מרוקו‪ .‬הממשלה שלחה שליחים מהארץ‬ ‫למרוקו‪ .‬תפקידם היה לארגן את היהודים ולהכין אותם לעלייה ַּב ֵסתר‪ ,‬ללא‬ ‫ידיעת השלטונות במרוקו‪ .‬היהודים בטחו בשליחים והתכוננו לעלייה‪ .‬ארזו מה‬ ‫מּבתיהם ַּבחשכה ויצאו בקבוצות קטנות באישון לילה אל מקומות‬ ‫שיכלו‪ָ ,‬ח ְמקּו ָ‬ ‫הריכוז בנמל‪ ,‬כדי להפליג בספינות קטנות לספרד ולצרפת ומשם בדרך הים‬ ‫לארץ‪ .‬כך התנהלה העלייה במשך חמש שנים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1961‬קרה אסון‪ .‬האונייה "אגוז" ועליה ‪ 46‬יהודים עזבה בחשאי את מרוקו‪.‬‬ ‫האונייה נקלעה לסערה ו־‪ 43‬מנוסעיה טבעו בים‪ .‬העיתונים והרדיו פרסמו את ְּפרטי‬ ‫האסון ְּודבר העלייה בסתר התפרסם גם במרוקו ועורר שנאה ליהודים שעדין חיו‬ ‫בה‪ .‬בארץ נפוצו ידיעות מדאיגות על מעצרים‪ ,‬חקירות ועינויים של קרובי משפחתם‬ ‫וידידיהם של הטבּועים; ברדיו המרוקאי נשמעו איומים כלפי יהודי מרוקו‪.‬‬ ‫מדינת ישראל החליטה לארגן מבצע להצלת היהודים שעדיין לא עלו‪ .‬המבצע‬ ‫נקרא בשם‪" :‬יכין" על שם אחד מעמודי בית המקדש‪ .‬ממשלת ישראל הביאה‬ ‫בחשבון שמלך מרוקו לא יסכים לדבר ישירות עם נציגים מישראל‪ ,‬לכן היא‬ ‫נעזרה בארגונים יהודיים בעולם‪ .‬הארגונים פנו אל מלך מרוקו ובקשו לאפשר‬ ‫ליהודים לעזוב את ממדינתו‪ .‬הוסכם ביניהם על תשלום ‪ 50‬דולר לאוצר המלך‬ ‫עבור כל יהודי שיצא מהמדינה‪ .‬מדינת ישראל שלחה את הכסף ּו"במבצע יכין"‬ ‫עלו ארצה עשרות אלפי יהודים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1967‬שש שנים אחרי טביעת האונייה "אגוז"‪ ,‬הוקמה בעיר דימונה‬ ‫אנדרטה לזכר חללי האונייה‪ .‬בשנת ‪ 1980‬קבעה הכנסת את יום כ"ג בטבת‬ ‫כיום זיכרון להעפלה ממרוקו‪.‬‬ ‫(מעובד על פי מקורות מידע שונים ולפי אתר "דעת")‬

‫תואמצעה םוי ‪285‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ . 1‬א‪ַ .‬שערו‪ ,‬מדוע אסרו השלטונות על יהודי מרוקו לעלות לישראל?‬ ‫ב‪ .‬מתוך מה מהכתוב אפשר ללמוד שיהודי מרוקו היו נחושים לעלות?‬ ‫‪ .2‬כיצד בכל זאת הצליחו יהודי מרוקו לעלות?‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬במה היה שונה גורלה של הספינה "אגוז" מאוניות עולים אחרות ‬ ‫שיצאו ממרוקו?‬ ‫ב‪ .‬מדוע הסכימה מרוקו בסופו של דבר ליציאת היהודים מהמדינה?‬ ‫‪ַ .4‬שערו‪ ,‬מדוע הוקמה האנדרטה לעולי הספינה "אגוז" דווקא בדימונה?‬ ‫‪ .5‬הקטע שקראתם הוא קטע מידעי‪ .‬העתיקו רק את המשפט שאינו‬ ‫מתאים לכתיבת קטע כזה‪:‬‬ ‫ב‪ .‬בקטע פסקת פתיחה קצרה על נושא הכתוב‪.‬‬ ‫א ‪ .‬הקטע מוסר עובדות‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬הכותב פונה בדברים אל הקוראים ‪ .‬ד ‪ .‬הכותב לא מביע את דעתו הפרטית‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ .1‬במה שונה "מבצע יכין" ִמ ְתרּומת השליחים לַ עלייה ממרוקו?‬ ‫‪ .2‬אם אתם יודעים כיצד באה לידי ביטוי מסורת מיוחדת של יהודי מרוקו‬ ‫במדינת ישראל‪ ,‬ספרו על כך‪.‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫‪ .1‬בפסקה ‪ 3‬כתוב‪" :‬גַ ל של ׂשנאת יהודים שטף את מרוקו"‪.‬‬ ‫א‪ .‬כתבו משפטים משלכם עם הצירופים שלהלן‪.‬‬ ‫ גל של התלהבות שורה של צעדים‬ ‫ַמּבול של ברכות‬ ‫ְש ִביב של תקווה‪.‬‬ ‫ חומה של שתיקה קומץ של אנשים‬ ‫ב‪ .‬חשבו מה המשותף למילים המודגשות‪.‬‬ ‫ּו‑מ ֵצבת זיכרון קרובות במשמעותן למילה ַאנְ ָד ְר ָטה‬ ‫‪ .2‬המילים יָ ד‪ ,‬גַ ְל ֵעד ַ‬ ‫המופיעה בקטע (פסקה ‪ַ .)5‬חפשו את כל המילים האלה במילון וחשבו‬ ‫איזה הבט של זיכרון מדגישה כל אחת מהן‪.‬‬ ‫‪ .3‬המילים "אגוז"; "מבצע יכין" והצירוף "יום זיכרון להעפלה וללוחמי‬ ‫המחתרות בצפון אפריקה" מופיעים במירכאות‪ַ .‬הסבירו מדוע‪.‬‬ ‫‪ .4‬ציינו במספרים‪:‬‬ ‫ט"ו בשבט כ"ג בטבת י"א באדר ל"ג בעומר מ"ג חללי הספינה‪.‬‬

‫‪286‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫למדנו על הסבל ועל הסכנות שחוו יהודי מרוקו שהעפילו לארץ‪ .‬הקטע הבא הוא‬ ‫עדות של נער מסוריה שהעפיל לארץ אחרי קום המדינה‪.‬‬

‫סיפורו של יוסי‬ ‫‪ 1‬מדינת ישראל היתה בת שבע‬ ‫כאשר הייתי בן שלוש־עשרה‪.‬‬ ‫משפחתנו גרה בדמשק‪ ,‬בירת‬ ‫סוריה‪ .‬החיים היו טובים בדמשק‪,‬‬ ‫אבל שמעתי את הורי מדברים‬ ‫בכל הזדמנות על זה שצריך‬ ‫לעלות לישראל‪ .‬יום אחד גונבה‬ ‫לאוזני שמועה שקבוצות קטנות‬ ‫של יהודים מצליחות לעזוב את‬ ‫יוסי קטרי ויוסי נאּומה עלו יחד לארץ‬ ‫סוריה לִ לבנון ומשם חוצות את‬ ‫הגבול לישראל‪ .‬גם אני רציתי‪ .‬החלטתי יחד עם שלושה חברים לעלות‬ ‫לישראל‪ .‬ידעתי שהורי לא יסכימו‪ ,‬לכן היה עלי לשמור את תכניתי בסוד‬ ‫והסכים תמורת‬ ‫מהמשפחה‪ִ .‬הגענו לנַ הג מונית‪ .‬הוא ידע שאנחנו יהודים ִ‬ ‫תשלום הגון להסיע אותנו לִ לבנון‪ .‬קבענו איתו לנסוע למחרת היום בשעה‬ ‫שלוש אחר הצהריים‪.‬‬ ‫‪ 2‬לפני הנסיעה הלך כל אחד להיפרד מהמשפחה שלו בלי להגיד לאן הוא הולך‪.‬‬ ‫אחותי הקטנה היתה בת שנה וחצי‪ .‬אמרתי לה שלום והלכתי‪ .‬עברתי דרך‬ ‫החנות של המשפחה‪ ,‬אבל אבא שלי לא היה‪ .‬רק סבא היה בחנות‪ .‬בירכתי‬ ‫"אלְ לָ ה ַמ ְעּכּום"‪ ,‬כלומר "יְ ֵהא אלוהים‬ ‫אותו לשלום‪ ,‬והוא בירך אותי כרגיל‪ַ :‬‬ ‫ִעמך"‪ ,‬והלכתי לבלי שוב‪ .‬יצאנו לדרך‪.‬‬ ‫‪ 3‬נַ הג המונית העביר את ארבעתנו לידי מישהו שהוביל אותנו לראש הכפר‪,‬‬ ‫והוא אמר לנו‪" :‬אני אקח אתכם עד הנקודה של פסי הרכבת‪ ,‬תלכו לאורך‬ ‫הפסים ותגיעו לִ לבנון"‪ .‬השעה היתה תשע בלילה‪ִ .‬התחלנו ללכת לצד פסי‬ ‫הרכבת‪ .‬היה חשוך‪ֵ .‬מרגע שעזבנו את הבית לא אכלנו כלום‪ ,‬אפילו מים לא‬ ‫שתינו‪ ,‬שום דבר‪ .‬היינו מפוחדים‪ ,‬אבל ֵהבנו שאין כבר דרך חזרה‪.‬‬

‫תואמצעה םוי ‪287‬‬

‫והנה‬ ‫לּבירּות בירת לבנון‪ .‬הרגשנו זָ רים‪ ,‬לא ִהכרנו שום דבר ואף אחד‪ִ .‬‬ ‫‪ִ 4‬הגענו ֵ‬ ‫ימנְ טֹוב'‪ .‬סימנטוב זה יהודי‪ ,‬אמרנו‪ ,‬יאללה‬ ‫'ס ַ‬ ‫ראינו ִמספרה‪ ,‬והיה כתוב עליה‪ִ :‬‬ ‫ניּכנס אליו‪ .‬אמרנו לו‪" :‬באנו מסוריה לכאן‪ .‬אנחנו לא יודעים מה לעשות"‪.‬‬ ‫מהמספרה היתה‬ ‫ִ‬ ‫הוא אמר לנו‪" :‬חכו ּפֹה‪ ,‬ואני אלך לסדר את זה"‪ .‬לא הרחק‬ ‫חנות מכולת שהיתה שייכת לדודי‪ .‬סימנטוב ִהזעיק אותו ‪ ,‬והדוד לקח אותנו‬ ‫תחת חסותו‪ .‬לאבא שלי בסוריה היה טלפון‪ .‬טלפון אז זה היה דבר נדיר‪ .‬הדוד‬ ‫הודיע לו שארבעה פחי השמן ִהגיעו‪ ,‬והכול בסדר‪ .‬ואבא הבין את הרמז‪.‬‬ ‫כעבור זמן קצר ִהצלחנו להגיע לישראל בעזרת אנשי המודיעין של צה"ל‬ ‫שפעלו בסתר בלבנון ועזרו לנו לעבור את הגבול לישראל‪ .‬עשרים שנים יחלפו‬ ‫ואראה את הורי ואת בני משפחתי בארץ‪.‬‬ ‫שאחזור ֶ‬ ‫עד ֶ‬ ‫(מעובד ומקוצר לפי סיפורו של יוסי קטרי‪ .‬פורסם באתר "וואלה")‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬

‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪. 6‬‬ ‫‪ .7‬‬

‫ַשערו‪ ,‬מדוע רצתה משפחתו של יוסי ומשפחות של יהודים אחרים‬ ‫בסוריה לעלות לארץ?‬ ‫ואילו מחשבות‬ ‫מס ֵּפר על רגשותיו‪ .‬שערו‪ֵ ,‬אילו רגשות ֵ‬ ‫יוסי כמעט שאינו ַ‬ ‫התעוררו בו כאשר נפרד ֵמאחותו ּומסבו?‬ ‫ערבים זה לזה הוא פתגם שפירושו‪ :‬יהודים עוזרים‬ ‫כל ישראל ֵ‬ ‫לִ יהודים בצרה‪.‬‬ ‫האם אפשר למצוא קשר בין הפתגם לסיפור? נַ מקו תשובתכם‪.‬‬ ‫יוסי וַ חבריו עזבו את ֵּביתם בלי לספר על כך להוריהם‪ .‬מה דעתכם על‬ ‫כך? ַהסבירו תשובתכם‪.‬‬ ‫ַשערו‪ֵ ,‬אילו סיכונים לקחו על עצמם הנערים כאשר החליטו לצאת‬ ‫לַ דרך?‬ ‫ִאילו ְּפגשתם את יוסי‪ ,‬מה הייתם שואלים אותו?‬ ‫סּופר הוא ֵעדּות?‬ ‫שהמ ָ‬ ‫ְ‬ ‫כיצד נוכל לדעת‬

‫ כותבים במחברת או מקלידים במחשב‬ ‫ַּב ְּקׁשּו ממבוגר במשפחתכם שיספר על אירוע חשוב בחייו או בחייה וכתבו את‬ ‫הסיפור מפיו בגוף ראשון‪.‬‬

‫‪288‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫למדנו על הקשיים והסבל של העולים ממרוקו ושל העולים מסוריה‪ ,‬הקטע הבא מוסר‬ ‫מידע על יהודי אתיופיה ועל הסבל והקשיים שעברו‪.‬‬

‫יתא ישראל ‪/‬‬ ‫ֵּב ָ‬

‫שולמית ְּפרידור‬

‫בלִ בה של ארץ ַח ָ ּבש (שמה הקודם של אתיופיה) שביבשת אפריקה התגורר עד‬ ‫יתא ישראל"‪.‬‬ ‫"ּב ָ‬ ‫לִ שנות ה־‪ 90‬של המאה ה־‪ 20‬שבט שחום עור‪ ,‬שקרא לעצמו ֵ‬ ‫בני השבט שמרו ִּבקפידה ַּובאדיקות רבה את מצוֹות התורה ולא פסקו להתפלל‬ ‫"פלָ ִשים"‪ ,‬כינוי גְ נַ אי‬ ‫לזכות לִ גאולת ישראל בארץ הקודש‪ .‬כינו אותם בארצם ָ‬ ‫שפירושו "הזָ רים" (בשל המנהגים השונים שלהם)‪ .‬הם דיברו בשפה אתיופית‬ ‫עתיקה הנקראת "גֶ ְעז"‪.‬‬ ‫שּת ַע ְצמּו‬ ‫כדי לחוש את המפגש עם העולם המרתק של עדה מופלאה זו רצוי ַ‬ ‫לרגע את עיניכם‪ ,‬תנשמו עמוק ּותדמיינו ְמחוזות הרריים ירוקים שבהם פזורים‬ ‫מבֹודדים‪ּ ,‬ובהם בתי "טּוקּול" עשויים עץ וקש‪ .‬אין בכפרים הללו לא‬ ‫ָ‬ ‫כפרים‬ ‫בתי כולבו‪ ,‬לא קולנוע‪ ,‬לא מסעדות ולא כבישים‪ .‬אין בתי קומות‪ּ ,‬ובבתים אין‬ ‫טלוויזיה‪ ,‬אין עיתון יומי או חודשי‪ ,‬ואין רדיו‪ .‬נשים כובסות בנהר‪ ,‬מביאות דליי‬ ‫מים מהבאר‪ ,‬רוחצות בנהר ּומגהצות בעזרת גחלים‪ ...‬לא‪ ,‬הם לא שמעו על‬ ‫מכונת כביסה או על ֵמדיח כלים וגם לא על אור בבית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הם שמעו‬ ‫הרבה על מסורת‪ ,‬על יהדות‪ ,‬והחליטו לעלות לישראל לא בגלל רעב‪ ,‬לא בגלל‬ ‫עוני‪ ,‬אלא כי גדולה היתה כמיהתם לעלות לארץ הקודש‪ ,‬ישראל‪.‬‬ ‫מי הם יהודי אתיופיה? היכן שורשיהם?‬ ‫ספר מלכים א' פרק י' מגולל את‬ ‫ההשערה‪ ,‬כי יהודי אתיופיה הם‬ ‫צאצאי שבט דן‪ ,‬שגלה ממלכת‬ ‫ישראל לפני כ־‪ 3,000‬שנה‪ ,‬בימי‬ ‫בית המקדש הראשון‪ .‬זו גם המסורת‬ ‫המקובלת בקרב קהילת ביתא־‬ ‫בקרב‬ ‫ישראל‪ .‬מאז‪ ,‬אף על פי שישבו ֶ‬ ‫עמים זרים שלהם אמונות אחרות‪,‬‬ ‫ואף על פי שלא היה להם קשר‬

‫תואמצעה םוי ‪289‬‬

‫עם שבטים אחרים ועם תפוצות‬ ‫אחרות של יהודים בעולם‪ִ ,‬המשיכו‬ ‫ביתא־ישראל לדּבוק באמונתם‬ ‫ּובאורח החיים המיוחד להם‪.‬‬ ‫לפני כ־‪ 140‬שנה יצאו כמה אלפים‬ ‫מביתא־ישראל למסע מזרחה‪,‬‬ ‫לעבר ים סוף‪ ,‬בהנהגתו של אבא‬ ‫ַמ ְה ִרי‪ .‬המסע נכשל‪ ,‬אך התקווה‬ ‫להגיע לִ ירושלים נשארה‪ .‬כל‬ ‫נוחתות‬ ‫שנה ִּבתחילת החורף ֲ‬ ‫באתיופיה‪ .‬שנה אחר‬ ‫החסידות ֶ‬ ‫שנה הן נֹודדות ועוברות מעל‬ ‫ארץ ישראל במסלּולן לאפריקה‬ ‫ּובחזרה‪ .‬החסידה במסורת ביתא־‬ ‫ישראל היא סמל לַ געגועים העזים‬ ‫ּולכיסופי הלב לִ ירּושלים‪ .‬יהודי‬ ‫מצבה בבית קברות יהודי באתיופיה‬ ‫אתיופיה האמינו שהחסידות‬ ‫חולפות בדרכן חזרה מעל לִ ירושלים ונושאות איתן את תקוותם ואת חלומם‬ ‫לִ גאולה‪ .‬מדי שנה ביקשו הילדים בכפרים לשמוע דרישת שלום מירושלים מפי‬ ‫החסידות שעצרו לִ מנוחה באתיופיה בדרכן חזרה‪.‬‬ ‫והתגשם‪ .‬הוא ִהתחיל להתממש‬ ‫ֵ‬ ‫חלום ַהשיבה לציון של ֵּביתא־ישראל קם‬ ‫לפני יותר מ־‪ 30‬שנה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ִ 1984‬הגיעו לישראל ידיעות על מצבם הקשה של היהודים באתיופיה‪.‬‬ ‫התעורר צורך ִּבמציאת נְ תיב בריחה סודי מאתיופיה לסּודן‪ ,‬שיאפשר להעביר‬ ‫את היהודים לישראל‪ .‬רוב יהודי אתיופיה גרו בכפרים‪ּ ,‬וכדי להגיע לסודן הם‬ ‫נֶ ֶאלצו לעבור ָּברגל מרחק של מאות קילומטרים‪ .‬הם הלכו בעיקר בלילה ּובמשך‬ ‫ּומכנופיות שודדים‪ .‬רבים מהם‬ ‫ְ‬ ‫היום הסתתרו מהשמש הלוהטת‪ ,‬מהמשטרה‬ ‫לא עמדו במסע הקשה ּומתו בדרך ֵמרעב‪ֵ ,‬מחולשה או ִממחלות‪ .‬היו גם כאלה‬ ‫שנתפסו בדרך ִּב ֵידי אנשי צבא או שודדים‪ ,‬נאסרו או נהרגו‪.‬‬ ‫יהודי אתיופיה נאלצו להשאיר מאחוריהם את כל רכושם‪ ,‬וגם כאשר ִהגיעו‬ ‫ֵ‬

‫‪290‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לסודן‪ ,‬נאלצו לחכות במחנות פליטים עד לַ הטסתם לאירופה ּומשם לישראל‪.‬‬ ‫עולי אתיופיה נוהגים לקיים ביום ירושלים טקס לזכרם של יהודי אתיופיה‬ ‫שנִ ְסּפּו בדרכם לארץ‪.‬‬ ‫ישראלית למען יהודי אתיופיה"‬ ‫(מתוך האתר "אגודה ְ‬ ‫וספר הלימוד "בשבילי נברא העולם" בהוצאת כנרת)‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪. 3‬‬ ‫‪. 4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .6‬‬

‫"פלָ ִשים"?‬ ‫מדוע כינו האתיופים את ֲע ַדת בית ישראל בשם ָ‬ ‫מה מספרת המסורת על מוצאם של בני העדה הזאת?‬ ‫באיזה אופן ביטאו יהודי אתיופיה את הקשר העמוק שלהם לארץ‬ ‫ישראל?‬ ‫ַשערו‪ ,‬מדוע היו יהודי אתיופיה מנותקים משאר קהילות היהודים בעולם?‬ ‫ֵאילו ְתלָ אות עברו על יהודי אתיופיה שעלו לארץ?‬ ‫ַשערו‪ ,‬מדוע בחרו עולי אתיופיה לציין את זכרם של הנספים בדרך‬ ‫דווקא ב"יום ירושלים"?‬

‫ מדברים על זה‬ ‫מה לְ מדתם מהכתוב על יהודי אתיופיה שלא ידעתם עד כה?‬

‫ העשרה ואתגר‬ ‫גִ לשו במרשתת וחפׂשו מידע על "חג הסיגָ ד" המיוחד לָ ֵעדה האתיופית‪.‬‬ ‫ִמצאו תשובה לַ שאלות האלה‪ :‬מתי מציינים את החג? מה הטעמים לחג?‬ ‫מה פירוש השם "סיגד"? כיצד ִציְ ינו את החג באתיופיה? כיצד מציינים‬ ‫אותו בישראל? מה לְ מדתם על ה"סיגד"? ַדוְ וחו לפני הכיתה‪.‬‬ ‫גִ לשו במרשתת והקלידו "חג הסיגד ‪ּ "2012‬וצפו ַּבסרטון‪.‬‬

‫תואמצעה םוי ‪291‬‬

‫ל"ג בעומר‬

‫יֹוחאי‬ ‫וַ ֲא ַמ ְר ֶּתם ּכֹה לֶ ָחי* ַר ִּבי שמעֹון ַּבר ַ‬ ‫(מתוך פיוט לל"ג בעומר)‬ ‫* ּכֹה ֶל ָחי ‪ -‬ביטוי ברכה ושבח‪.‬‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫ס סנקרא מידע על "קורבן העומר" ו"ספירת העומר"‪.‬‬ ‫ס סנלמד מה קרה בימי ספירת העומר לפי התלמוד‪.‬‬

‫ס סנקרא בפירוש המאירי מדוע מתאבלים בימי הספירה ומדוע נפסק האבל בל"ג‬ ‫בעומר‪.‬‬ ‫ס סנלמד את הפיוט‪ :‬ר' שמעון בר־יוחאי ונלמד מדוע הוא קשור לל"ג בעומר‪.‬‬ ‫ס סנקרא את הסיפור "כיצד להדליק מדורה בלי גפרורים" מאת עמוס בר‪.‬‬

‫‪292‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫המשפט בשער המדור ְמ ַק ֵשר בין ל"ג בעומר‪ ,‬היום ה־‪ 33‬לעומר ‪ ,‬לָ אירועים שקרו בחייו של‬ ‫רבי שמעון בר יוחאי‪ .‬לפי מסורות שונות הוא נולד‪ ,‬הוסמך לרב‪ ,‬התחתן ונפטר בל"ג בעומר‪.‬‬ ‫לפי‪ ‬הכתוב ב"ספר הזוהר" (המיוחס לרבי שמעון בר יוחאי)‪ ,‬ביום מותו היה ביתו ָאפּוף‬ ‫ֵאש‪ּ ,‬ולזֵ כר אותה אש נוהגים להדליק מדורות‪.‬‬ ‫הסבר נוסף למנהג הדלקת המדורות קשור למרד בר כוכבא‪ .‬המורדים הדליקו מדורות‬ ‫על ראשי ההרים‪ ,‬כדי להודיע על ְּפרוץ המרד‪ ,‬ומדורות ל"ג בעומר הן זֵ כֶ ר לאותן מׂשּואות‪.‬‬ ‫בגולה נהגו הילדים לצאת לטבע ולשחק בקליעה למטרה בחץ וקשת כזכר לאירועי‬ ‫מרד בר כוכבא‪.‬‬ ‫המנהג בא להזכיר‪ ,‬שבימיו של רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה קשת בשמים שהיא‬ ‫סימן‪ ‬לִ ְקללה על חטאים‪ .‬צדיקּותו היא שהבטיחה את שלום העולם‪.‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫עֹומר כמה פירושים‪:‬‬ ‫ •למילה ֶ‬ ‫א‪ .‬עומר קוראים לאלומת שיבולים שהבשילו‪.‬‬ ‫(מנחה) מן הׂשעורים הראשונות שצמחו באותה שנה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עומר הוא שמו של קרבן ִ‬ ‫ג‪ .‬עומר הוא כמות של שניים וחצי ליטר שהם ּכִ שמונה כוסות‪ .‬זוהי כמות קמח‬ ‫שה ְקריב הכהן על המזבח ביום הראשון של חול המועד פסח‪.‬‬ ‫השעורים ִ‬

‫קרבן העומר וספירת העומר‬ ‫בשמות פרק כג‪ ,‬פסוקים י ו־יא כתוב‪:‬‬ ‫אתם‬ ‫ּוק ַצ ְר ֶּתם ֶאת ְק ִצ ָירּה וַ ֲה ֵב ֶ‬ ‫‪ִּ ..." 1‬כי ָתבֹאּו ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר ֲאנִ י נ ֵֹתן לָ ֶכם ְ‬ ‫אׁשית ְק ִצ ְיר ֶכם ֶאל ַהּכ ֵֹהן‪ .‬וְ ֵהנִ יף ֶאת ָהע ֶֹמר לִ ְפנֵ י ה'‪"...‬‬ ‫ֶאת ע ֶֹמר ֵר ִ‬ ‫ בימים שבית המקדש היה קיים‪ ,‬היו יוצאים שליחים במוצאי חג הפסח‬ ‫הׂשעורה‬ ‫לַ ָׂשדות שליד ירושלים כדי לקצור בפעם הראשונה את שיבולי ְ‬ ‫שהבשילו‪ .‬קציר זה נקרא בשם‪" :‬קציר העומר"‪ .‬את קציר העומר היו‬ ‫כמנחה (קרבן) בשם עם ישראל ביום ט"ז בניסן‪,‬‬ ‫מביאים לבית המקדש ִ‬ ‫ממחרת החג הראשון של פסח‪.‬‬ ‫שהּובאּו מהמוץ‪ ,‬קֹולים‬ ‫ְ‬ ‫‪ 2‬בבית המקדש היו מקלפים את גרעיני השעורה‬ ‫אותם באש‪ ,‬טוחנים את הגרעינים לקמח‪ ,‬מודדים כמות של עומר‪ ,‬מוסיפים‬ ‫בוׂשם)‪ ,‬מערבבים ומכניסים לכלי‪.‬‬ ‫לכמות זו שמן ּולְ בֹונָ ה (מין ֶ‬ ‫‪ 3‬אחד הכוהנים היה עומד בצד המזרחי של המזבח‪ ,‬אוחז ַּבּכְ לי המכיל את‬ ‫תערובת קמח השעורים ומניף אותו לכל הכיוונים‪ :‬צפון‪ ,‬דרום‪ ,‬מזרח ומערב‬ ‫וכן מעלה מטה‪ ,‬כדי לסמל שהארץ שייכת לבורא עולם‪ .‬שארית השעורים‬ ‫שנשארו אחרי הקרבת הקרבן ניתנו למאכל לכוהנים‪.‬‬ ‫המק ֶשרת בין פסח‬ ‫ַ‬ ‫‪ 4‬באותו יום‪ ,‬לאחר הקרבת העומר‪ ,‬מתחילה ספירת העומר‬

‫רמועב ג"ל ‪293‬‬

‫(יציאת מצרים) לבין שבועות (מתן תורה)‪ .‬וכך כתוב בחומש ויקרא פרק‬ ‫יא ֶכם ֶאת‬ ‫"ּוס ַפ ְר ֶּתם לָ ֶכם ִמ ָּמ ֳח ַרת ַה ַּׁש ָ ּבת ִמּיֹום ֲה ִב ֲ‬ ‫כג‪ ,‬פסוקים טו‪-‬טז‪ְ :‬‬ ‫נּופה ֶׁש ַבע ַׁש ָ ּבתֹות ְּת ִמימֹת ִּת ְהיֶ ינָ ה ַעד ִמ ָּמ ֳח ַרת ַה ַּׁש ָ ּבת ַה ְּׁש ִב ִיעת‬ ‫ע ֶֹמר ַה ְּת ָ‬ ‫ִּת ְס ְּפרּו ֲח ִמ ִּׁשים יֹום וְ ִה ְק ַר ְב ֶּתם ִמנְ ָחה ֲח ָד ָׁשה לַ ה"‪.‬‬ ‫ גם לאחר חורבן בית המקדש אנחנו ממשיכים לספור את ימי העומר‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫בל"ג בעומר סופרים ומתפללים כך‪" :‬היום שלושה ושלושים יום שהם ארבעה‬ ‫שבועות וחמישה ימים לעומר"‪.‬‬ ‫ ספירת העומר ְמ ַח ֶּב ֶרת ֵּבין חג הפסח לבין חג השבועות ‪ -‬בין יציאת‬ ‫מצרים‪ ‬לבין מתן תורה‪.‬‬ ‫ את ספירת העומר המשיכו לקיים גם לאחר חורבן‪ ‬בית המקדש ונוהגים‬ ‫לקיימּה גם בימינו‪ ,‬מידי ערב סופרים בברכה את העומר‪.‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬כיצד הכינו את הׂשעורים לקרבן?‬ ‫‪ .2‬מדוע קוראים להקרבת העומר בשם‪" :‬עומר התנופה"?‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬עיינו שנית בפסקה הראשונה ַּובפסקה האחרונה‪ .‬מה מצווה התורה‬ ‫לקיים בט"ז בניסן? כתבו שני עניינים‪.‬‬ ‫ ב‪ .‬כמה ימים נמשכת ספירת העומר?‬

‫ַּב ַּתלְ מּוד ְמ ֻס ָּפר‪:‬‬ ‫ים־ע ָׂשר ֶאלֶ ף זּוגֹות ַּתלְ ִמ ִידים ָהיּו לֹו לְ ַר ִּבי ֲע ִק ָיבא‪ .‬וְ כֻ ּלָ ם ֵמתּו ְּב ַמּגֵ ָפה‬ ‫"א ְמרּו‪ְׁ :‬שנֵ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְּב ַח ָּייו ֵּבין ֶּפ ַסח וְ ַחג ַה ָּׁשבּועֹות‪ִּ ,‬ב ֵימי ְס ִפ ַירת ָהע ֶֹמר‪ִ ,‬מ ְּפנֵ י ֶׁשֹּלא נָ ֲהגּו ּכָ בֹוד זֶ ה ָּבזֶ ה"‪.‬‬

‫ְּב ֵפרּוׁש ַה ֵּמ ִא ִירי ּכָ תּוב‪:‬‬ ‫נֹוהגִ ים‬ ‫"ּכָ ל י ְֵמי ְס ִפ ַירת ָהע ֶֹמר ֵהם י ְֵמי ֵא ֶבל ַעל מֹות ַּתלְ ִמ ֵידי ַר ִּבי ֲע ִק ָיבא‪ .‬לְ ִפיכָ ְך ֲ‬ ‫ֶׁשֹּלא לְ ִה ְס ַּת ֵּפר וְ ֹלא לְ ִה ְת ַח ֵּתן ִּב ֵימי ְס ִפ ַירת ָהע ֶֹמר‪ֲ .‬א ָבל ְּביֹום לַ "ג ָּבע ֶֹמר ַמ ְפ ִס ִיקים‬ ‫ֶאת ִמנְ ֲהגֵ י ָה ֵא ֶבל‪ּ ,‬כִ י ְּביֹום זֶ ה ָּפ ְס ָקה ַה ַּמּגֵ ָפה ְּב ֶק ֶרב ַה ַּתלְ ִמ ִידים"‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫העֹומר?‬ ‫ֶ‬ ‫ימי ספירת‬ ‫‪ .1‬מדּוע נֹוהגים ִמנהגֵ י ֲא ֵבלּות ִּב ֵ‬ ‫עֹומר ֲאבל ָאסור ִּב ְשאר יְ ֵמי ַה ְספירה?‬ ‫‪ .2‬מדּוע מּותר להתחתן ְּבלַ "ג ָּב ֶ‬

‫‪294‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ •קראו את הכתוב בעמוד ‪ 299‬במסגרת וענו על השאלות‪.‬‬ ‫ •עתה קראו את הפיוט‪.‬‬

‫יֹוחאי ‪ /‬הרב חיים יוסף (הבן איש־חי)‬ ‫וַ ֲא ַמ ְר ֶּתם ּכֹה ֶל ָחי‪ַ 1‬ר ִּבי שמעֹון ַּבר ַ‬

‫‪ 1‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 3‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 5‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 7‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 9‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 11‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 13‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 15‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 17‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 19‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 21‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 23‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 25‬‬ ‫ ‬

‫ֹלהים ָקדֹוׁש הּוא‪ַ ,‬א ׁ ְש ֵרי‪ַ 2‬עיִ ן ָר ַא ְתהּו‬ ‫ִאיׁש ֱא ִ‬ ‫יֹוחאי‬ ‫לֵ ב ָח ָכם יַ ְש ִּׂכיל ּ ִפיהּו‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫ָ ּברּוְך הוא ִמ ּ ִפי ֶעלְ יֹון‪ָ ,‬קדֹוׁש הוא ֵמ ֵה ָריֹון‬ ‫יֹוחאי‬ ‫ָמאֹור‪ּ ָ 3‬גלִ יל ָה ֶעלְ יֹון‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫ימה‬ ‫תֹורה ְּת ִמ ָ‬ ‫ִ ּגיּבֹור וְ ִאיׁש ִמלְ ָח ָמה‪ּ ְ 4,‬ב ַדת ָ‬ ‫יֹוחאי‬ ‫ָמלֵ א ַמ ָ ּדע וְ ָח ְכ ָמה‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫ָ ּד ַרׁש ָּכל ַּת ֲעלּומֹות‪ּ ְ 5,‬בעֹז וְ ַת ֲעצּומֹות‬ ‫יֹוחאי‬ ‫ָעלָ ה ַמ ֲעלֹות ָרמֹות‪ֲ 6,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫ֻה ְח ָ ּבא ְ ּבתֹוְך ְמ ָע ָרה‪ִ ,‬מ ּ ְפנֵ י ַה ְ ּגזֵ ָרה‬ ‫יֹוחאי‬ ‫תֹורה‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫ׁ ָשם לָ ַמד ִס ְת ֵרי ָ‬ ‫וְ ׁ ָשם נִ ְב ָרא ַמ ְעיָ ן לֹו‪ ,‬וְ ָחרּוב לְ ַמ ֲא ָכלֹו‬ ‫יֹוחאי‬ ‫ַמה טֹוב ֶחלְ קֹו וְ ֶח ְבלֹו‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫‪7‬‬ ‫יכא‬ ‫יכא ַּובר ֵר ָ‬ ‫זֵ ֶכר ַצ ִ ּדיק לִ ְב ָר ָכה‪ּ ִ ,‬דין ֵר ָ‬ ‫יֹוחאי‬ ‫זָ כָ ה וְ ַר ִ ּבים זִ ָּכה‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫ִח ֵ ּדׁש ַּכ ָּמה ֲהלָ כֹות‪ֵ ,‬הן ְ ּב ִמ ׁ ְשנָ ה ֲערּוכֹות‬ ‫יֹוחאי‬ ‫זֶ ה ַה ַּמ ְר ִ ּגיז ַמ ְמלָ כֹות‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫אֹותּה נְ ִקיָ ּה‬ ‫ִט ֵהר ֶאת ִעיר ְט ֶב ְריָ ה‪ָ ,‬ע ָשׂה ָ‬ ‫יֹוחאי‬ ‫הֹודּו לֹו ִמן ׁ ְש ַמיָ ּא‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫עֹושׂים ּ ֵפרֹות‬ ‫יָ ַדע ָּכל ַה ִ ּנ ְס ָּתרֹות‪ּ ְ ,‬ד ָב ָריו ִ‬ ‫יֹוחאי‬ ‫ִ ּב ֵּטל ַּכ ָּמה ְ ּגזֵ רֹות‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫ָּכל יָ ָמיו ֲא ׁ ֶשר ַחיָ ּה‪ ,‬אֹות ַה ֶ ּק ׁ ֶשת ֹלא נִ ְהיָ ה‬ ‫יֹוחאי‬ ‫ִּכי הוא אֹות עֹולָ ם ָהיָ ה‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫תֹורה ַה ָ ּב ִהיר‬ ‫יׂש ָראל ֵה ִאיר‪ּ ְ ,‬בסֹוד ָ‬ ‫לְ ָכל ְ‬ ‫יֹוחאי‬ ‫ְּכאֹור ַה ַח ָּמה ַמזְ ִהיר‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫ּ ‪8‬‬ ‫ָמקֹום ָ ּב ַחר ִ ּב ׁ ְש ַמיָ ּא‪ִ ,‬עם ַה ָ ּנ ִביא ֲא ִחיָ ה‬ ‫יֹוחאי‬ ‫זֶ ה ִמ ְ ּבנֵ י ֲעלִ יָ ּה‪ֲ ,9‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬

‫ִּפיּוט הוא‪ ‬שיר קודש שנוספה לו מנגינה‪.‬‬ ‫יטן קוראים לִ מחבר הפיוט‪.‬‬ ‫בשם ַּפיְ ָ‬ ‫ּכֹה ֶל ָחי‪ִּ - 1‬ביטוי ְּב ָרכָ ה ושבח ַהלוַ ואי וְ יהיה כך לְ ַה ָּבא‪.‬‬ ‫ֲאדֹונֵ נּו ‪ -‬כינוי המעניק לרשב"י תכונות אלוקיות‪.‬‬ ‫ּומבֹורך‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫מאּושר‬ ‫ָ‬ ‫ַא ְׁש ֵרי‪- 2‬‬ ‫שֹופך אֹור ‪ּ ,‬כִ ינּוי לַ ֲענק ַּבתֹורה‪.‬‬ ‫ָמאֹור‪ֵ - 3‬‬ ‫להּביע התנגדּות‬ ‫ִ‬ ‫ּגִ ּבֹור וְ ִאיׁש ִמ ְל ָח ָמה‪ִּ - 4‬בגלל ֶש ֵה ֵעז‬ ‫רֹומאים‪.‬‬ ‫לָ ָ‬ ‫שּבתֹורה‪.‬‬ ‫סתר ַ‬ ‫הס ִּביר את הנִ ָ‬ ‫ָּד ַרׁש ָּכל ַּת ֲעלּומֹות‪ְ - 5‬‬ ‫גבֹוהה‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫ָע ָלה ַמ ֲעלֹות ָרמֹות‪ - 6‬הוא היה ְּבדרגה‬ ‫הקדֹוש ָּברּוך‬ ‫נש ַמעת על יְ ֵדי ָ‬ ‫הּכַ וונָ ה שתפילתֹו ְ‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫יכא‪ַּ - 7‬ב ֲא ָר ִמית‪ :‬מלך ֶּובן מלך‪.‬‬ ‫ּובר ֵר ָ‬ ‫יכא ַ‬ ‫ִּדין ֵר ָ‬ ‫יחסים ֵאליו ּכמו לְ מלך‪.‬‬ ‫מתיַ ֲ‬ ‫ָמקֹום ָּב ַחר ִּב ְׁש ַמּיָ א עם ַהּנָ ִביא ֲא ִחּיָ ה‪ - 8‬רשב"י ָּבחר‬ ‫ְּבחייו את מקֹומֹו ְּבגן ֵע ֶדן לְ יַ ד הנביא ֲא ִחיָ ה ַה ִשילֹוני‪.‬‬ ‫ֹוהה‪.‬‬ ‫נשמה גב ָ‬ ‫זֶ ה ִמ ְּבנֵ י ֲע ִלּיָ ה‪ - 9‬רשב"י הוא ַּבעל ָ‬

‫המערה בפקיעין שבה נחבא‪ ,‬על פי‬ ‫המסורת‪ ,‬רבי שמעון בר יוחאי במשך‬ ‫‪ 13‬שנה‪ ,‬עם בנו‪ ,‬רבי אלעזר‬

‫רמועב ג"ל ‪295‬‬

‫‪ 27‬‬ ‫ ‬ ‫‪29‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ 31‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 33‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 35‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 37‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 39‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 41‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 43‬‬ ‫ ‬

‫נֶ ְח ָמד ְמאֹד לְ ַמ ְעלָ ה‪ ,‬זָ ָכה לִ ָיקר ּוגְ ֻד ָּלה‬ ‫יֹוחאי‬ ‫ֶּכ ֶתר ֶעלְ יֹון לֹו נִ גְ לָ ה‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫‪2‬‬ ‫בּורה‬ ‫ִסינַ י‪ִ 1‬סינַ י לֹו נִ ְק ָרא‪ֲ ,‬א ִרי ׁ ֶש ַ ּב ֲח ָ‬ ‫יֹוחאי‬ ‫ּתֹורה‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫ִמ ֶּמּנּו ֵּת ֵצא ָ‬ ‫ָע ָשׂה ׁ ִש ְב ִעים ִּתּקּונִ ים‪ ,‬יְ ָק ִרים ִמ ּ ְפנִ ינִ ים‬ ‫יֹוחאי‬ ‫ָ ּבם ִּת ֵ ּקן ָה ֶעלְ יֹונִ ים‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫‪3‬‬ ‫לּומה‬ ‫הֹוציא אֹור ַּת ֲע ָ‬ ‫ּ ָפ ַתח ּ ִפיהּו ְב ָח ְכ ָמה‪ִ ,‬‬ ‫יֹוחאי‬ ‫ִּת ֵ ּקן זָ ֳה ֵרי ַח ָּמה‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫‪4‬‬ ‫ַצ ִ ּדיק יְ סֹוד עֹולָ ם ִ ּג ָּלה ִמ ְדרש ַה ֶ ּנ ֱעלָ ם‬ ‫יֹוחאי‬ ‫יָ כֹול לִ ְפטֹור ָהעֹולָ ם‪ֲ 5‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫‪6‬‬ ‫ּקֹוצים‬ ‫יצים‪ ,‬וְ ִה ְכ ִרית ֶאת ָּכל ַה ִ‬ ‫קֹולֹו זִ ֵּמר ָע ִר ִ‬ ‫יֹוחאי‬ ‫חּוצים‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫וְ ִה ִ ּציל ַה ְּל ִ‬ ‫ָר ָאה ָפנָ יו ְמ ִא ִירים‪ּ ְ ,‬ב ׁ ִש ְבּתֹו ִעם ֲח ֵב ִרים‬ ‫יֹוחאי‬ ‫ֵעת ִ ּג ָּלה סֹוד נִ ְס ָּת ִרים‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫ׁ ָשלֹום ַרב ַעל ִמ ׁ ְש ָּכבֹו‪ַ 7,‬מה ּטֹוב ֶחלְ קֹו וְ טּובֹו‬ ‫יֹוחאי‬ ‫ּדֹובר ֱא ֶמת ִ ּבלְ ָבבֹו‪ֲ ,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬ ‫ֵ‬ ‫ּתֹורתֹו ָמגֵ ן לָ נּו‪ִ ,‬היא ְמ ִא ַירת ֵעינֵ ינּו‬ ‫ָ‬ ‫יֹוחאי"‬ ‫הּוא יַ ְמלִ יץ טֹוב ָעלֵ ינּו‪ֲ 8,‬אדֹונֵ נּו ַ ּבר ַ‬

‫תֹורה ומחדש הלכות‪.‬‬ ‫ִסינַ י‪ּ - 1‬כִ ינּוי לְ אדם ָּבקי ַּב ָ‬ ‫בּורה‪ - 2‬אדם חשּוב‪ ,‬מנהיג‪.‬‬ ‫ֲא ִרי ֶׁש ַּב ֲח ָ‬ ‫לּומה‪ֵ - 3‬האיר את סודות‬ ‫הֹוציא אֹור ַּת ֲע ָ‬ ‫ִ‬ ‫התֹורה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ִמ ְד ַרש ַהּנֶ ֱע ָלם‪ִ - 4‬מ ְדרש ַהנֶ ֱעלָ ם הוא ֵחלק‬ ‫"זֹוהר"‪.‬‬ ‫מספר ַה ַ‬ ‫ֵ‬ ‫הקדֹוש‬ ‫עֹולם‪ - 5‬מהגְ זֵ רֹות שגָ זר ָ‬ ‫יָ כֹול ִל ְפטֹור ָה ָ‬ ‫ָּברּוך הוא ‪.‬‬ ‫ּקֹוצים‪- 6‬‬ ‫יצים וְ ִה ְכ ִרית ֶאת ָּכל ַה ִ‬ ‫קֹולֹו זִ ֵּמר ָע ִר ִ‬ ‫יׂש ָראל וְ הקֹוצים‬ ‫השֹושנָ ה היא ָמשל לְ ָעם ְ‬ ‫ַ‬ ‫המקיפים אותה הם ָמשל לָ ָעמים‬ ‫ַ‬ ‫ביבתה‪.‬‬ ‫שּב ְס ָ‬ ‫ִ‬ ‫שמת‪.‬‬ ‫ַעל ִמ ְׁש ָּכבֹו‪ִּ - 7‬בזמן ֵ‬ ‫‪8‬‬ ‫הּוא יַ ְמ ִליץ טֹוב ָע ֵלינּו ‪ -‬הוא יָגֵ ן עלינּו ֵמ ַרע‪.‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪. 4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪ .7‬‬

‫‪296‬‬

‫יֹוחאי‪.‬‬ ‫הּפיְ יטן את רבי שמעֹון ַּבר ַ‬ ‫שּבהם מכנֶ ה ַ‬ ‫הּכינּויִ ים ָ‬ ‫ִמצאּו את ִ‬ ‫ִקראּו אותם זה לזה ְּבקֹול רם‪.‬‬ ‫המ ַס ְּפרים על גאֹונּותֹו‬ ‫הּפיּוט ְ‬ ‫משּפטים ִמתוך ִ‬ ‫ָ‬ ‫ַּב ֲחרּו וְ ַה ֲעתיקּו שלֹושה‬ ‫סּבירּו את ְּבחירתכם זה לזה‪.‬‬ ‫יֹוחאי‪ַ .‬ה ִ‬ ‫של רבי שמעֹון ַּבר ַ‬ ‫הקשּורים לְ אֹור‪.‬‬ ‫משּפטים ְ‬ ‫ָ‬ ‫א‪ַ .‬ה ֲעתיקּו ִמתוך ַה ִּפיּוט מילים ִּביטויִ ים או‬ ‫הקשּורים‬ ‫הּביטויִ ים ְ‬ ‫יֹוחאי מריּבּוי ִ‬ ‫ב‪ .‬מה אפשר ללמֹוד על רבי שמעֹון ַּבר ַ‬ ‫לְ "אֹור" ַּב ִּפיּוט?‬ ‫יֹוחאי‪.‬‬ ‫למד על אֹומץ לִ ּבֹו של רבי שמעֹון ַּבר ַ‬ ‫המ ֵ‬ ‫משּפט ְ‬ ‫ָ‬ ‫ִמצאּו וְ ַה ֲעתיקּו‬ ‫מה יחסו של הפייטן לרשב"י? הסבירו לפי מה למדתם בפיוט על כך‪.‬‬ ‫מּוזּכרים ַּב ִּפיּוט?‬ ‫ָ‬ ‫עׂשים של הרשב"י‬ ‫ֵאילּו ַמ ִ‬ ‫הוספנו מימין מספרים לשורות לנוחיותכם‪ .‬בדקו ומצאו לפי איזה סדר‬ ‫נכתבו השורות האי־זוגיות בפיוט?‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ מאזינים‬ ‫ביּוטיֹוּב‪ :‬ואמרתם ּכֹה לֶ ָחי רבי שמעֹון‪ .‬האזינּו לְ אחד‬ ‫ְ‬ ‫וה ְקלידּו‬ ‫גִ לשּו ַּב ִמ ְר ֶש ֶתת ַ‬ ‫מּכירים את הלַ חן הצטרפּו לַ שירה‪.‬‬ ‫הּפיּוט לפי ְּבחירתכם‪ִ .‬אם ַאתם ִ‬ ‫יצועי ִ‬ ‫מּב ֵ‬ ‫ִ‬

‫ העשרה ואתגר‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬גלשו באינטרנט והקלידו‪ :‬רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי ‪-‬‬ ‫אתר ‪ my tzadik‬כתבו חמישה היגדים שמצאתם על חייו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אילו מההיגדים שמצאתם נמצאים בפיוט?‬ ‫‪ .2‬סדרו את הפרטים על תולדות חייו ַּב ִּפיּוט לפי סדר‪ .‬מה מוקדם ומה מאוחר?‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫"ה ֲא ִרי ֶש ַּב ֲחבּורה" (שורה ‪.)29‬‬ ‫קצרה על מקרה ושלְ בּו את הניב‪ָ :‬‬ ‫‪ַ .1‬ס ְּפרו ִּב ָ‬ ‫מּודגש את ֵּפירּושֹו‬ ‫וה ְתאימּו לכל ֵצירוף ְ‬ ‫הּבאים ַ‬ ‫המשּפטים ָ‬ ‫ָ‬ ‫‪ִ .2‬קראּו את‬ ‫סּברים‪.‬‬ ‫חסן ַה ֶה ֵ‬ ‫ִמתוך ַמ ַ‬ ‫יֹוחאי ַּבּכִ ינּוי ְמאֹור ַהדֹור‪.‬‬ ‫א‪ .‬נֹוהגים לכנֹות את רבי שמעֹון ַּבר ַ‬ ‫התֹורה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫מסת ֵרי‬ ‫ְ‬ ‫יֹוחאי ָשפך אור על‬ ‫ב‪ .‬רבי שמעֹון ַּבר ַ‬ ‫קשה‪.‬‬ ‫מסּביר רעיֹון ֶ‬ ‫ִ‬ ‫המֹורה ֵמאיר את ֵעינֵ ינּו כאשר הוא‬ ‫ֶ‬ ‫ג‪ .‬‬ ‫להמליץ על‬ ‫ְ‬ ‫המורה לַ תלמיד ָש ָרצה‬ ‫ֶ‬ ‫ד‪ְּ .‬פ ַתח ִּפיָך וְ יָ ִאירּו ְּד ָב ֶריָך‪ ,‬אמר‬ ‫ֵספר שקרא‪.‬‬ ‫יֹוחאי‪.‬‬ ‫רּבים הֹולכים לאֹורֹו של רבי שמעֹון ַּבר ַ‬ ‫ו‪ִ .‬‬ ‫דברי ָחכְ מה האמין ּבֹו וְ נָ הג לפיו‬ ‫אֹופן ָּברּור וֶ ֱאמֹור ֵ‬ ‫סּברים‪ַ :‬ד ֵּבר ְּב ֶ‬ ‫מחסן ֶה ֵ‬ ‫ַ‬ ‫ממנּו‬ ‫אֹופן ָּברּור ָּובהיר לֹומד ֶ‬ ‫הסּביר ְּב ֶ‬ ‫ִ‬ ‫מּובנים‬ ‫שאינם ָ‬ ‫דברים ֵ‬ ‫הסּביר ָ‬ ‫ִ‬ ‫השּפעתֹו;‬ ‫ָ‬ ‫תֹואר ָּכבֹוד לְ מנהיג דתי ּבֹולט ְּב ָחכמתֹו ְּוב‬ ‫ירּופי המילים ֶש ְּבתרגיל ‪.2‬‬ ‫מצ ֵ‬ ‫משּפטים משלָ ֶכם לִ שלֹושה ֵ‬ ‫ָ‬ ‫‪ַ .3‬הציעּו‬ ‫‪ .4‬כיצד נוצרו ראשי התיבות רשב"י? היזכרו בשמות מקוצרים נוספים‪.‬‬ ‫בס ִביל‬ ‫פעלים ָ‬ ‫הּפֹועל ְּב ָסביל אינן‬ ‫ַ‬ ‫הּפעלים ְּבצּורה ְסבילה‪ .‬צּורֹות‬ ‫טעי ֵמידע לעיתים ְּכתּובים ְ‬ ‫ְּב ִק ֵ‬ ‫עוׂשה‬ ‫ניצל" לא ְמציְ ינים את ֵ‬ ‫"האיש ַ‬ ‫משּפט‪ָ :‬‬ ‫ָ‬ ‫למשל ַּב‬ ‫הּפעּולה‪ָ .‬‬ ‫עוׂשה ְ‬ ‫ְמציְ ינֹות את ֵ‬ ‫הּפסקה‪.‬‬ ‫המשּפט או ִ‬ ‫ָ‬ ‫קשר של‬ ‫מהה ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫ההצלה כשהוא ָּברּור‬ ‫ָ‬ ‫ְּפעּולת‬ ‫(המשך בעמוד הבא)‬

‫רמועב ג"ל ‪297‬‬

‫אתגר‬ ‫הּבאים לפי הדּוגמה‪:‬‬ ‫המשּפטים ָ‬ ‫ָ‬ ‫מחדש את‬ ‫ָ‬ ‫‪ִּ .1‬כתבו‬ ‫הּפעּולה‬ ‫עֹוׂשה ְ‬ ‫ֵ‬ ‫ָּפעיל‬ ‫ישיבה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫רשב"י ֵהקים‬

‫הּפעּולה‬ ‫מקּבל ְ‬ ‫ֵ‬ ‫הסביל‬ ‫ָ‬ ‫הּוקמה‬ ‫הישיבה ְ‬

‫"זֹוהר"‬ ‫חיּבר את ֵספר ַה ַ‬ ‫רשב"י ֵ‬ ‫הרֹומאים גָ זרּו על רשב"י עֹונש מיתה‬ ‫ָ‬

‫עֹונש המיתה‬

‫טיהר את ָהעיר טבריה‬ ‫רשב"י ֵ‬

‫ָהעיר טבריה‬ ‫ְּבהשתדלּותּו בּוטל ָהאיסּור על קיּום השבת‬ ‫ְּוברית המילה‪.‬‬

‫הטבלה לפי הדּוגמה‪:‬‬ ‫‪ַ .2‬השלימּו את ַ‬ ‫הּפעּולה‬ ‫מקּבל ְ‬ ‫ֵ‬ ‫הסביל ‪-‬‬ ‫ָ‬

‫הּפעּולה‬ ‫עֹוׂשה ְ‬ ‫ֵ‬ ‫ָּפעיל ‪-‬‬ ‫רּבים‬ ‫א‪ .‬זִ ָכה ִ‬

‫רּבים זּוּכּו‬ ‫ִ‬

‫ב‪ָ .‬ע ָשה נסים‬

‫הנסים‬

‫ג‪ִ .‬ב ֵטל את הגְ זֵ רה‬

‫הגְ זֵ רה‬

‫ד‪.‬‬ ‫ה‪ֵ .‬ה ִאיר את עינֵ י תלמידיו‬

‫במערה‬

‫ֻה ְח ָבא במערה‬ ‫עינֵ י תלמידיו‬

‫משּפטים ְּב ָסביל‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫‪ַ .3‬ה ֲע ִתיקּו רק‬ ‫ברתה‪.‬‬ ‫א‪ .‬רּות השלימה עם ֲח ָ‬ ‫טעמים נגמרּו ִּבמהירּות‪.‬‬ ‫המ ַ‬ ‫ב‪ַ .‬‬ ‫הּולדתה על ְׂשפת הּכִ נרת‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ג‪ .‬נּורית ָחגגה את יֹום‬ ‫הּכנרת‪.‬‬ ‫נחגַ ג ְׂשפת ִ‬ ‫הּולדתה ְ‬ ‫ְ‬ ‫ד‪ .‬יום‬ ‫המורה שילְ בה את ֶידיה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ה‪ .‬‬ ‫ו‪ .‬הנזק לַ מכונית תּוקן ִּבזריזּות‪.‬‬ ‫מהּכיתה‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫הּכלב סּולק‬ ‫ז‪ֶ .‬‬ ‫ח‪ .‬החתּול ָאכל את העּוגה‪.‬‬

‫‪298‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י)‪ ,‬היה אחד מגדולי חכמי ישראל‪ ,‬חי לפני כ־‪1900‬‬ ‫שנים‪ ,‬לאחר חורבן בית המקדש השני ִּב ֵידי ממלכת רומי‪.‬‬ ‫רבי שמעון למד תורה בישיבתו של רבי עקיבא שאף ִהסמיך אותו לרבנות‪ .‬הוא‬ ‫הקים ישיבות בצידון ובמירון וחיבר את "ספר הזוהר"‪.‬‬ ‫מספרים שבזכות צדיקותו‪ ,‬לא נראתה קשת בשמיים בימיו‪( .‬הקשת המופיעה בכל‬ ‫פעם שבני האדם חוטאים כתזכורת להבטחה האלוקית לא להביא שוב מבול‪).‬‬ ‫בימי רשב"י שלטו הרומאים בארץ‪ .‬הם גזרו גזרות קשות על היהודים‪ :‬אסור היה‬ ‫לשמור שבת‪ ,‬ללמוד תורה ולערוך ברית מילה‪.‬‬ ‫באחד הימים נפגש רשב״י עם חברים והשמיע דברי זלזול וביקורת על הרומאים‪.‬‬ ‫הדבר נודע להם והם גזרו עליו גזר דין מוות‪ .‬כדי שלא יתפסוהו‪ ,‬הוא נאלץ לברוח‬ ‫ולהסתתר עם בנו ר' אלעזר במערה במשך ‪ 12‬שנים‪ .‬במערה למדו הוא ובנו תורה‪.‬‬ ‫כאשר התבטלו גזרות הרומאים‪ ,‬יצא רבי שמעון בר יוחאי עם בנו מהמערה‪.‬‬ ‫כאשר רבי שמעון ובנו יצאו מהמערה‪ ,‬עורם היה מכוסה ִּבפצעים‪ .‬משום כך הם‬ ‫רּפאו‪ .‬לאות תודה רצה רשב"י לעשות משהו למען העיר‪.‬‬ ‫בח ֵמי טבריה ונִ ְ‬ ‫התרחצו ַ‬ ‫ההלָ ָכה קובעת שאסור לכוהנים העוסקים‬ ‫טבריה נבנתה על אדמת בית קברות‪ֲ .‬‬ ‫בקודש להיכנס לבתי קברות או להתקרב לַ ֵמת לכן הכוהנים אינם יכולים לגור‬ ‫מּוסים (סוג של‬ ‫תּור ִ‬ ‫בה או לעבור דרכה‪ .‬בתלמוד הירושלמי מסופר שרשב"י לקח ְ‬ ‫ּומ ֶש ָעשה כן‪ ,‬עלו עצמות המתים מעל האדמה והן‬ ‫ִק ְטנִ יָ יה) קיצץ ופיזר בשוק ִ‬ ‫הועברו לקבורה מחוץ לעיר‪.‬‬ ‫לאחר טיהור העיר‪ ,‬באו יהודים רבים לגור בטבריה והיא הפכה לעיר חשובה‬ ‫ומרכז תורני‪.‬‬ ‫לפי המסורת‪ ,‬שמעון בר יוחאי נולד ומת בל"ג בעומר‪.‬‬ ‫(לפי אנציקלופדיה יהודית דעת)‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬השלימו את המשפטים שלהלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬רשב"י הוא קיצור (ראשי תיבות) של השם‬ ‫‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רשב"י היה תלמידו שלל‬ ‫‪.‬‬ ‫ג‪ .‬רשב"י כתב את ספר‬ ‫‪ .2‬מדוע הסתתרו רשב"י ובנו במשך שנים במערה?‬ ‫‪ .3‬על מה ראוי לדעתכם‪ ,‬רשב"י להערצה?‬

‫‪.‬‬

‫רמועב ג"ל ‪299‬‬

‫כיצד להדליק מדורה בלי גפרורים? ‪/‬‬

‫עמוס בר‬

‫גרּביים ונעל‬ ‫חיים היה ילד כמו כולם‪ :‬הוא לבש חולצה ּומכנסיים‪ ,‬הוא גָ ַרב ַ‬ ‫נעליים‪ .‬ילד רגיל‪.‬‬ ‫אבל בדבר אחד היה חיים שונֶ ה מכולם — ַּבמשקפיים‪ .‬הילדים לעגו לחיים‬ ‫על שהרכיב משקפיים‪ ,‬וקראו לו "חיים משקפיים"‪ ,‬עד שיום אחד השתנה‬ ‫המצב‪ ,‬וכולם החלו לקנֵ א בו‪ .‬הדבר קרה בל"ג בעומר‪.‬‬ ‫כבר בבוקר ֶהחליטו הילדים להדליק מדורה גדולה‪ִּ .‬בקצה הרחוב היה מגרש‬ ‫ֵריק — שם תהיה המדורה‪.‬‬ ‫והביאו ניירות ומקלות‪ ,‬קרשים וַ ענפים‪ ,‬ארגזים‬ ‫מכל ֵע ֶבר גררו הילדים ֵ‬ ‫ּוסמרטוטים וגם עׂשבים ֵיבשים‪ .‬כאשר ׂשמו את הכול בערמה‪ ,‬התחילו הצרות‪.‬‬ ‫צרה ראשונה‪ :‬האימהות אמרו שצריך לחזור הביתה מוקדם‪.‬‬ ‫צרה שנייה‪ :‬ילדים גדולים באו ואמרו שהמגרש הוא שלהם‪ ,‬וגירשו אותם‬ ‫מהמקום‪ .‬אז איך ידליקו את המדורה? לרוץ הביתה לא התחשק‪ .‬וצרה‬ ‫שלישית‪ :‬אותה לא נגלה עכשיו‪ ,‬בינתיים היא סוד‪.‬‬ ‫חשבו הילדים ואמרו‪" :‬אם לא נוכל להיות אחרונים‪ ,‬לפחות נהיה ראשונים‪.‬‬ ‫אנחנו נדליק את המדורה עוד לפני שקיעת השמש‪".‬‬ ‫הדליקים שאספו לִ קצה המגרש וערמו אותם‬ ‫הם העבירו את כל החומרים ְ‬ ‫בערמה‪ :‬הניירות והעשבים למטה‪ ,‬מעליהם ענפים‪ ,‬למעלה הארגזים‪ ,‬עוד‬ ‫ֵ‬ ‫יותר גָ בוה הקרשים‪ ,‬והכי למעלה — המן הרשע‪ ,‬עשוי מסמרטוטים‪...‬‬ ‫והכניס ידו לַ ּכִ יס; אבל מיד הוציא‬ ‫"אני אדליק את המדורה!" צעק ילד אחד ִ‬ ‫את היד‪" :‬אין לי גפרורים"‪...‬‬ ‫ילד שני ִהכניס את שתי ידיו לכיסים ונאנח גם הוא‪" :‬אוי‪ ,‬גם לי אין גפרורים!!!"‬ ‫כך קרה גם לילד השלישי ולרביעי‪ .‬כולם שכחו להביא גפרורים‪.‬‬ ‫פתאום קרא חיים‪:‬‬ ‫"אני יכול להדליק מדורות גם בלי גפרורים!"‬ ‫"אתה ְשתוק!" התנפלו עליו הילדים‪" ,‬אי אפשר להדליק בלי גפרורים! ּובכלל‪,‬‬ ‫אתה חיים־משקפיים‪"...‬‬ ‫חיים נעלב וְ ִכמעט הלך הביתה‪ ,‬אבל רק כמעט‪ .‬הוא החליט להראות לילדים‬ ‫שהוא שווה יותר ממה שחושבים עליו‪.‬‬ ‫חיים הסתכל וראה שהשמש שולחת קרניים על המגרש ועל המדורה‪.‬‬

‫‪300‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫הוא הסיר את המשקפיים מהעיניים‪ ,‬כרע על ברכיו והתחיל לקרב את‬ ‫המשקפיים אל ַק ְמצּוץ עשב יבש‪ֵ :‬קירב והרחיק‪ֵ ,‬קירב והרחיק‪.‬‬ ‫קרני השמש עברו דרך זכוכית המשקפיים והתרכזו בנקודה אחת‪ .‬נקודת‬ ‫האור היתה כה חמה‪ ,‬עד שעשן דקיק ִהתחיל לעלות מהעשב‪.‬‬ ‫ּומ ֵּכיוָ ון שאין עשן בלי אש — מתוך העשן עלתה להבה קטנה‪ ,‬שהחלה לזלול‬ ‫ִ‬ ‫העׂשב היבש‪ .‬חיים החל לנשוף ִּבזהירות על האש‪ ,‬וזו גדלה וגברה עד‬ ‫ֶ‬ ‫את‬ ‫ּומהניירות לענפים‪ ,‬למקלות‬ ‫שהעשב נדלק‪ .‬האש עברה מהעשב לניירות ֵ‬ ‫ולקרשים‪ .‬שמחו הילדים ורקדו ָסביב למדורה‪:‬‬ ‫"חיים‪ ,‬מלך המדורה‪ ,‬חי־חי וקיים‪ ...‬חיים‪ ,‬מלך המדורה‪"...‬‬ ‫גם חיים רקד וׂשמח נורא‪ ,‬ורק דבר אחד ציער אותו‪ :‬שאין לו מגָ בים על‬ ‫המשקפיים כמו לִ מכונית‪ ...‬כי זכוכיות המשקפיים נרטבו קצת ִמ ִדמעות‬ ‫השמחה שהתגנבו מעיניו החוצה‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫בחרו מהנושאים האלה‪:‬‬ ‫‪ַּ .1‬בסיּפור אנחנו נפגשים עם שתי תופעות חברתיות‪ַ .‬סּפרו על כל אחת‬ ‫ֵמהן ִּבקצרה‪.‬‬ ‫‪ .2‬כיצד התייחסו הילדים לְ חיים לפני הדלקת המדורה‪ ,‬וכיצד ִשינו את‬ ‫יחסם אליו לאחר הדלקתה‪ַ .‬הסבירו וצטטו דוגמאות להוכחת דבריכם‪.‬‬ ‫‪ .3‬מה יכלו הילדים ללמוד מיחסם לחיים לפני המדורה וַ אחריה?‬ ‫קורה שאדם‬ ‫‪ .4‬חכמינו אומרים "יש קונֶ ה עולמו ְּב ָשעה אחת" כלומר‪ֶ ,‬‬ ‫מגיע להצלחה ִּבן רגע‪.‬‬ ‫האמרה מתאימה לסיפור? ַהסבירו‪.‬‬ ‫ האם ִ‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ַ .1‬עיינו בשיר "ג'ינג'י" בעמוד ‪ .19‬במה הוא מזכיר את חיים ּובמה הוא‬ ‫שונה ממנּו?‬ ‫וספרו‪.‬‬ ‫‪ .2‬היזכרו במקרים אחרים שבהם אדם קונה את עולמו בשעה אחת ַ‬

‫רמועב ג"ל ‪301‬‬

‫בל"ג בעומר נזהרים ֵמאש‪ ...‬כמו מאש‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫• ְמ ַמנים מבוגר שילוֶ וה את תהליך הקמת המדורה‪.‬‬ ‫ּומעׂשבים ְּבמרחק ביטחון סביר‬ ‫• ְמ ַמקמים את המדורה בשטח נקי ִמקוצים ֵ‬ ‫ממבנים ּוממתקנים‪.‬‬ ‫•לא מבעירים מדורה מתחת לקווי חשמל וטלפון‪ ,‬בקרבת עצים ושיחים‬ ‫או ִמתקני דלק‪.‬‬ ‫השכנה גדול מספיק‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫•מוודאים שהמרחק מהמדורה‬ ‫לסמן את הקו שאותו לא עוברים‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫•מסמנים ַּבאבנים גבול ְּבטיחות למדורה כדי‬ ‫•נועלים נעליים גבוהות ולובשים מכנסיים ארוכים וחולצה מתאימה לַ הגנה‬ ‫ּוש ָר ִצים הנמשכים אל‬ ‫על הגוף מפני גִ צים וגחלים ּומפני עקיצות זוחלים ְ‬ ‫חום המדורה‪.‬‬

‫ •‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫•מחזיקים בקרבת המדורה שני דליי מים מלאים למקרה של התפשטות‬ ‫שרפה‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫•מרחיקים כל חומר דליק מהמדורה‪ .‬אסור בתכלית האיסור להחזיק בקרבת‬ ‫האש ְמ ָכלֵ י דלק ו‪/‬או ְמ ָכלֵ י גז!‬ ‫•מומלץ שאת הכנסתם של תפוחי האדמה לאש ואת הוצאתם יעשה מבוגר‪.‬‬ ‫לוודא ּכיּבוי מוחלט של המדורה על ידי שפיכת חול‬ ‫•בסיום הקומזיץ‪ :‬יש ֵ‬ ‫או מים‪.‬‬

‫ •‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫‪ .1‬כתבו דוגמאות לפעלים מהפעלים המופיעים בכללי הזהירות‪.‬‬ ‫‪ .2‬נסחו חמישה מהכללים מחדש לפי הדוגמה‪:‬‬ ‫חשוב לוודא שהמרחק מהמדורה השכנה גדול מספיק‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫יש‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫אין‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫אסור‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫מן הראוי‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫צריך‬

‫‪302‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫כיצד מנסחים כללים?‬ ‫הסדר‪.‬‬ ‫כללים כותבים בצורת ִסדרת הוראות‪ ,‬לפי ֵ‬ ‫כותבים כל כלל במשפט קצר אחד‪.‬‬ ‫משתמשים ִּבלְ שון ציווי‪ .‬לדוגמה‪ :‬השגיחו‪ַ :‬השגיחו ִשמרו; ַהציבו‬ ‫אפשר להשתמש במילים כמו‪ :‬אסור; אין; יש‪ ,‬בתוספת שם הפועל‪:‬‬ ‫לשמור‪.‬‬ ‫צריך‬ ‫להניח‪...‬‬ ‫יש‬ ‫להשתמש‪....‬‬ ‫ אסור‬ ‫אפשר לנסח כללים בלשון רבים לדוגמה‪ :‬מרחיקים; שומרים‪.‬‬

‫‪ַ . 3‬השלימו המלצות לִ ישיבה סביב מדורת ל"ג בעומר שאינן אזהרות‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫כדאי להצטייד בסוֶ ודר למקרה שיהיה קר יותר בלילה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫יהיה נעים אם‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫יהיה כיף אם‬

‫רמועב ג"ל ‪303‬‬

‫יום ירושלים‬

‫רּוׁשלָ יִ ם"‬ ‫רּושׁלַ יִ ם ִע ֶירָך ִּב ְמ ֵה ָרה ְביָ ֵמינּו‪ָּ ,‬ברּוְך ַא ָּתה ה' ּבונֵ ה יְ ָ‬ ‫" וְ ִת ְבנֶ ה יְ ָ‬ ‫(מתוך הברכה השלישית ב"ברכת המזון")‬ ‫‪µ‬‬

‫‪ . 1‬מה אנחנו מבקשים מה' בברכה?‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬כיצד מכונה ה' בברכת המזון?‬ ‫ ב‪ .‬אם אתם זוכרים היכן עוד מוזכר הכינוי הזה לה'‪ ,‬כתבו‪.‬‬ ‫מב ֵטא ִאיזְ ּכּור ירושלים בתפילה ובברכת המזון מידי‬ ‫‪ .3‬מה לדעתכם ַ‬ ‫יום ביומו?‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫ס סהמדור פותח בחשיבותה של ירושלים לעם היהודי‪.‬‬ ‫ס סנלמד על שערי חומת ירושלים העתיקה‪.‬‬

‫ס סלסיום נלמד את השיר של נעמי שמר‪" ,‬ירושלים של זהב"‪.‬‬

‫‪304‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫לקראת קריאה‬ ‫ • ִקראו את הכותרת וְ ִרשמו ִּבנקודות דברים שאתם יודעים על ירושלים‪.‬‬ ‫ •עתה קראו את הקטע ְּב ִעיּון‪.‬‬

‫ירושלים‪ ,‬בירתה הנצחית של העם היהודי‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫והכריז עליה כעיר המלוכה‪,‬‬ ‫•לפני ּכִ ־‪ 3,000‬שנה ּכבש המלך דוד את ירושלים ִ‬ ‫כלומר בירת ממלכתו‪ְּ .‬בנו‪ ,‬שלמה המלך‪ ,‬בנה את בית המקדש הראשון‬ ‫ִּבירּושלים במקום הקרוי בימינו "הר הּבית"‪.‬‬ ‫•כל שנה נהגו בני ישראל לעלות לָ ֶרגֶ ל לִ ירּושלים להביא ִמ ְּפרי אדמתם‬

‫ֶדגֶ ם בית המקדש‬ ‫השני במוזיאון‬ ‫ישראל בירושלים‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ימי בית המקדש השני‪ ,‬עלו לרגל לִ ירּושלים‬ ‫תרומה לבית המקדש הראשון‪ִּ .‬ב ֵ‬ ‫זּורה‪.‬‬ ‫גם יהודים רבים ֵמ ַה ְּפ ָ‬ ‫•כאשר ֶהחריבו הרומאים את בית המקדש השני‪ ,‬רק חלק מהחומה החיצונית‬ ‫הכותל המערבי — נשאר עומד על ִּתלו‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫חצר המקדש —‬ ‫של ַ‬ ‫•הכותל המערבי והר הבית‪ ,‬שבו ָשכַ ן‬ ‫המקדש‪ ,‬מקּודשים לעם היהודי‪.‬‬ ‫•תמיד היו יהודים ִּבירּושלים‪ .‬היו‬ ‫שנים שבהן חיו מעט יהודים בעיר‪,‬‬ ‫והיו שנים שהתיישבו בה יהודים‬ ‫והקימו שכונה‬ ‫ֵמארצות הגולָ ה ֵ‬ ‫יהודית סמוך לכותל המערבי ּושמה‬ ‫הרובע היהודי‪.‬‬ ‫שער יפו‬

‫םילשורי םוי ‪305‬‬

‫ ‬

‫•בכל ְשנות הגלות המשיכו היהודים לְ ַבּכֹות את חורבן ירושלים ּולהתּפלל‬ ‫מקדשָך‬ ‫ֶ‬ ‫ולירּושלים בית‬ ‫ביאנּו לציון ברינה ִ‬ ‫"וה ֶ‬ ‫לשוב וְ לחיות בה‪ָ :‬‬ ‫בשמחת עולם" (מתוך תפילת "מוסף לשלושה רגלים")‪.‬‬ ‫ •במלחמת העצמאות ֵה ִטילּו הערבים ָמצֹור על ירושלים‪ .‬הם השתלטו על‬ ‫ּומנעו אספקת מזון‪ ,‬מים ודלק‪ .‬הם תקפו כלי רכב‬ ‫הדרכים המובילות לעיר ָ‬ ‫ּומי הגשמים‬ ‫שהיו בדרכם לירושלים‪ .‬המחסור בירושלים היה חמור‪ .‬המזון ֵ‬ ‫שנאספו בבורות מים חולקו לתושבים במנות קטנות‪ .‬גם חשמל לא היה‪.‬‬ ‫שיירות מזון מתל אביב וסביבותיה שהיו מאובטחות על ידי לוחמינו ניסו‪,‬‬ ‫ולעיתים הצליחו לפרוץ את המצור ולהיכנס לירושלים‪ ,‬אולם הם ספגו‬ ‫ֲא ֵבדֹות קשות‪.‬‬ ‫רובע היהודי של העיר העתיקה‪.‬‬ ‫ •במיוחד קשה היה מצבם של היהודים ָּב ַ‬ ‫הערבים חסמו את הגישה אל הרובע‪ .‬וכאשר ְצבא ממלכת ירדן ָּפלַ ש לארץ‬ ‫כדי להשתלט על ירושלים‪ ,‬המצב היה כה חמּור שאנשי הרובע החליטו‬ ‫להיּכנע‪ 50 .‬הלוחמים ו‪ 290-‬מהתושבים נלקחו‬ ‫ָ‬ ‫אחרי שישה חודשי מצור‬ ‫ַּב ֶשבי לממלכת ירדן‪ ,‬שאר התושבים ּפּונו לירושלים המערבית‪ .‬לאחר כחצי‬ ‫שנה ַּבשבי הוחזרו השבויים למדינת ישראל‪.‬‬ ‫ •במשך תשע־עשרה שנים היתה ירושלים מחולקת לשניים‪ :‬ירושלים‬ ‫המערבית‪ ,‬שהיתה חלק ממדינת ישראל‪ ,‬וִ ירּושלים המזרחית‪ ,‬שהיתה‬ ‫נתונה תחת שלטֹון ירדן‪.‬‬ ‫ • ַּבשנים שבהן היתה העיר מחולקת לא יכלו היהודים להגיע אל הּכֹותל‬ ‫המערבי ּולהתּפלֵ ל לידו‪ .‬רק בשנת ‪ ,1967‬במלחמת ששת הימים‪ ,‬שוחררה‬ ‫ירושלים המזרחית על ידי גדוד צנחנים‪ .‬כשנודע ְדבר שחרור הכותל‪ ,‬אחזה‬ ‫ׂשמחה ַר ָּבה בעם ישראל בארץ ּובתפוצות‪.‬‬

‫"הייתה התרגשות גדולה‪ ,‬היה קשה להאמין שירושלים העתיקה נמצאת‬ ‫בידנו… זהו מאורע שאף אחד לא חשב שיִ זְ ּכֶ ה לו…‬ ‫"אני זוכר שאנשים בכו… ולא התביישו לבכות למרות שהם אנשים מבוגרים…‬ ‫ירושלים העתיקה הייתה בשבילנו תמיד סמל ַמ ְׂש ַאת נפש… זאת עיר הבירה‬ ‫שלנו‪ ...‬הייתה שמחה שלימה‪".‬‬ ‫(מתוך "שיח לוחמים" בעריכת אברהם שפירא )‬

‫‪306‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫משרדי‬ ‫ְ‬ ‫•ירושלים היא בירת העם היהודי ּובירת מדינת ישראל‪ .‬שוכנים בה‬ ‫הּכנסת‪ ,‬בית המשפט העליון והסוכנות היהודית‪.‬‬ ‫הממשלה‪ ,‬בית הנשיא‪ְ ,‬‬ ‫•יום איחוד שני חלקי העיר הּוכרז כיום חג‪ ,‬הלוא הוא יום ירושלים‪.‬‬ ‫חרורה ואיחודה מחדש של‪ ‬ירושלים בירת ישראל‪.‬‬ ‫בכ"ח באיָיר ַעם יׂשראל חוגג את ִש ָ‬ ‫ֵאירועי היום כוללים טקס ממלכתי בגבעת התחמושת שהייתה ֵמ ֲא ָת ֵרי‬ ‫אומרים‪ ‬הלֵ ל‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫הקשים בקרבות בירושלים‪ .‬בבתי הכנסת‪ ‬‬ ‫הלְ חימה ָ‬ ‫•בלֵ יל יום ירושלים מתקיֶ ימת ִמ ֵדי שנה ֲע ֶצ ֶרת גדולה בישיבת מרכז הרב‪,‬‬ ‫ואישי ציבור‪ .‬לאחר ֲחצֹות הלילה מתקיימת צעדה‬ ‫ֵ‬ ‫בהשתתפות רבנים רבים‬ ‫מהישיבה אל הכותל המערבי‪ .‬‬ ‫(לפי אתר משרד החינוך)‬

‫ב"יום ירושלים" מקיימים את "צעדת ירושלים" שבה משתתפים אלפים רבים‬

‫םילשורי םוי ‪307‬‬

‫לׂשיחה ִולכתיבה‬ ‫ִ‬ ‫ ‬ ‫‪ .1‬המידע שבקטע הוא חלקי‪ .‬השוו את מה שכתבתם על ירושלים לפני‬ ‫חידש לכם הקטע‪.‬‬ ‫הקריאה‪ ,‬לַ ָּכתּוב ַּבקטע‪ .‬ציינו מה ֵ‬ ‫העם היהודי לירושלים בכל‬ ‫הק ֶשר של ַ‬ ‫‪ .2‬מה אפשר ללמוד מהקטע על ֶ‬ ‫הדורות?‬ ‫‪ .3‬לפי הכתּוב‪ ,‬כיצד ִה ִּביעו היהודים את געגועיהם לירושלים ַּבגָ לות?‬ ‫בפסקה באים משפטי פירוט שמסבירים‬ ‫‪ .4‬למדנו שאחרי משפט כללי ִ‬ ‫או מנמקים אותו‪" .‬במלחמת העצמאות ֵה ִטילּו הערבים ָמצֹור על‬ ‫ירושלים" הוא משפט כללי‪ .‬מהו הפירוט שמופיע אחריו? כתבו‬ ‫בשפתכם‪.‬‬ ‫הקטע ַּבמסגרת לַ ֲה ָבנַ ת חשיבותה של ירושלים לכולנו?‬ ‫‪ .5‬מה מוסיף לכם ֶ‬ ‫‪ .6‬במה שונָ ה עיר הבירה מכל עיר אחרת במדינה?‬

‫ גולשים במרשתת‬ ‫חפשו בגוגל והקלידו‪" :‬הטקס הממלכתי לציון יום ירושלים מגבעת‬ ‫התחמושת רשות השידור‪".‬‬ ‫צפו בעשר הדקות הראשונות של הטקס וכתבו‪ :‬מה מאפיין טקס‬ ‫ממלכתי?‬

‫השוו את תשובותיכם‪.‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫עֹומד ַעל ִתילֹו"‪ ,‬כלומר הוא לא‬ ‫‪ .1‬כתוב בקטע‪" :‬הכותל המערבי נשאר ֵ‬ ‫נהרס‪ ,‬הוא ַקיָ ים ִּב ְשלֵ מותו ִּבמקומו הקבוע‪.‬‬ ‫אפשר לומר‪" :‬כתובת השילוח בירושלים עומדת על תילָ ה"‪.‬‬ ‫הציעו גם אתם משפט והשתמשו בצירוף המודגש‪.‬‬ ‫‪ .2‬בהר הבית ָׁש ַכן המקדש‪.‬‬ ‫משתּכֵ ן‪ ,‬שיּכּון‪ ,‬שכֵ נים?‬ ‫ַ‬ ‫מה הקשר בין המילים‪ִ :‬מ ְש ָּכן‪ ,‬שכּונה‪,‬‬

‫‪308‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫חומת ירושלים ּושעריה‬

‫החומה המקיפה היום את ירושלים העתיקה‪ ,‬נבנתה לפני כ‪ 500-‬שנים‪ ,‬בימים‬ ‫שארץ ישראל הייתה תחת שלטון הטורקי‪.‬‬ ‫כיום קבועים בחומות ירושלים שמונָ ה שערים‪ .‬שבעה מהם פתוחים‪ ,‬אחד‬ ‫הר ֲחמים — אטּום‪ .‬השערים נהרסו ונבנו פעמים רבות במהלך‬ ‫מהם — שער ַ‬ ‫המלחמות הרבות שהעיר ידעה‪.‬‬ ‫שינויים אלה נראים ְּבמבנה השערים ַּובקישוטים שלהם‪.‬‬ ‫השערים נבנו במקומות הנמוכים ביותר של החומה בגלל קרבתם למקורות‬ ‫ולברכות לַ אגירת מי השטפונות‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫המים‬ ‫למרּכזי היישוב החשובים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫מן השערים יצאו הדרכים הראשיות‬ ‫נרחיב מעט על כמה מהשערים‪.‬‬ ‫שער האריות‬ ‫השער נמצא בחומה המזרחית של העיר העתיקה‪ .‬על השער מצויה כתובת‬ ‫המציינת את שנת בנייתו של השער (‪ )1539‬ואת שמו של סולימאן המפואר‪.‬‬ ‫בצדי ֶּפתח השער הם שהעניקו לשער את שמו‪ .‬האגדה‬ ‫שני אריות החקוקים ִ‬ ‫הירושלמית תולה את שם השער ַּבאריות מאיימים שעליהם חלם סולימאן‬ ‫המפואר שוב וָ שוב‪.‬‬ ‫דרך שער האריות פרצו לוחמי חטיבה ‪ 55‬במלחמת ששת הימים בשנת‬ ‫‪ 1967‬לעיר העתיקה ּומכאן להר הבית‪.‬‬ ‫שער הרחמים‬ ‫שער כפול‪ ,‬חסום‪ ,‬היחיד הקבוע בשערי הר הבית שבחומה המזרחית‪ .‬מאחוריו‪,‬‬ ‫בשטח הר הבית‪ֵּ ,‬בית שער עם עמודים וכותרות מפוארים‪.‬‬ ‫השער נחסם ִּב ֵידי צלאח ַא־דין אחרי שכבש את ירושלים בשנת‏‪ 1187‬לספירה‪.‬‬ ‫לפי המסורת היהודית‪ ,‬המשיח עתיד להיכנס לִ ירּושלים דרך שער זה‪.‬‬ ‫האשּפֹות‬ ‫שער ַ‬ ‫נמצא בחלק הדרומי של החומה‪ ,‬סמוך לכותל המערבי‪ .‬האגדה מספרת‬ ‫תושבי ירושלים והסביבה להשליך אשפה בקרבת‬ ‫שבמשך שנים רבות נהגו ָ‬ ‫השער כדי להסתיר את הכותל המערבי מפני היהודים‪ ,‬כדי שלא יוכלו להתפלל‬ ‫במקום הקדוש להם‪.‬‬ ‫(מעובד ומקוצר על פי האתר‪:‬‬ ‫‪)cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/.../Jerusalem/.../Shearim.htm‬‬

‫םילשורי םוי ‪309‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ַ .1‬השלימו את הטבלה לפי המידע שבקטע (לא כל המידע נמצא בכתוב)‪:‬‬ ‫שער האריות‬

‫שער הרחמים‬

‫שער האשּפתות‬

‫ְמקום השער‬ ‫מראה השער‬ ‫ֵ‬ ‫ֵאירועים שקשּורים‬ ‫לשער‬ ‫אגדות על השער‬

‫אחרים שבטבלה?‬ ‫‪ .2‬מה המיוחד בכל ַשער ְּבהשוואה לַ ְשערים ָה ֵ‬

‫ העשרה ואתגר‬ ‫ַחפשו במרשתת ּובאנציקלופדיה מידע על שערי ירושלים‪.‬‬ ‫וכתבו על כל אחד‬ ‫בחרו שניים מהשערים שאינם מוזכרים במידע ֶשלְ ֵעיל ִ‬ ‫מהם ִּפסקה קצרה‪ .‬היעזרו בנקודות שבטבלה‪.‬‬ ‫הכותל המערבי‬

‫‪310‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ִמ ְסגד כיפת הסלע‬ ‫על הר הבית‬

‫רּוׁש ַליִ ם ֶׁשל זָ ָהב ‪/‬‬ ‫יְ ָ‬ ‫א‪ֲ .‬אוִ יר ָה ִרים ָצלּול ּכַ ּיַ יִ ן‬ ‫יח ֳא ָרנִ ים‬ ‫וְ ֵר ַ‬ ‫רּוח ָה ַע ְר ַּביִ ם‬ ‫נִ ָּׂשא ְּב ַ‬ ‫ִעם קֹול ַּפ ֲעמֹונִ ים‪.‬‬ ‫ְּוב ַת ְר ֵּד ַמת ִאילָ ן וָ ֶא ֶבן‬ ‫לֹומּה‬ ‫ְׁשבּויָ ה ַּב ֲח ָ‬ ‫יֹוׁש ֶבת‬ ‫ָה ִעיר ֲא ֶׁשר ָּב ָדד ֶ‬ ‫חֹומה‪.‬‬ ‫ְּובלִ ָּבּה ָ‬

‫נָ ֳע ִמי ֶׁש ֶמר‬

‫בֹואי ַהּיֹום לָ ִׁשיר לָ ְך‬ ‫ג‪ַ .‬אְך ְּב ִ‬ ‫‪1‬‬ ‫וְ לָ ְך לִ ְקׁשֹר ְּכ ָת ִרים‬ ‫ָקטֹנְ ִּתי ִמ ְּצ ִעיר ָּבנַ יִ ְך‬ ‫ׁשֹור ִרים‪.‬‬ ‫ּומ ַא ֲחרֹון ַה ְּמ ְ‬ ‫ֵ‬ ‫צֹורב ֶאת ַה ְּׂש ָפ ַתיִ ם‬ ‫ּכִ י ְׁש ֵמְך ֵ‬ ‫‪2‬‬ ‫ת־ׂש ָרף‬ ‫ָ‬ ‫ּכִ נְ ִׁש ַיק‬ ‫רּוׁשלַ יִ ם‬ ‫ִאם ֶא ְׁש ָּכ ֵחְך יְ ָ‬ ‫ֲא ֶׁשר ֻּכּלָ ּה זָ ָהב‬

‫רּוׁשלַ יִ ם ֶׁשל זָ ָהב‬ ‫יְ ָ‬ ‫חׁשת וְ ֶׁשל אֹור‬ ‫וְ ֶׁשל נְ ֶ‬ ‫ֲהלֹוא לְ כָ ל ִׁש ַיריִ ְך‬ ‫ֲאנִ י ּכִ ּנֹור‬ ‫יכה ְיָבׁשּו ּבֹורֹות ַה ַּמיִ ם‬ ‫ב‪ֵ .‬א ָ‬ ‫ּכִ ּכָ ר ָה ִעיר ֵר ָיקה‬ ‫ּפֹוקד ֶאת ַהר ַה ַּביִ ת‬ ‫וְ ֵאין ֵ‬ ‫ָּב ִעיר ָה ַע ִּת ָיקה‪.‬‬ ‫ַּוב ְּמ ָערֹות ֲא ֶׁשר ַּב ֶּסלַ ע‬ ‫ְמיַ ּלְ לֹות רּוחֹות‬ ‫יֹורד ֶאל יַ ם ַה ֶּמלַ ח‬ ‫וְ ֵאין ֵ‬ ‫ְּב ֶד ֶרְך יְ ִריחֹו‪.‬‬

‫השיר נכתב בזמן שירושלים העתיקה‬ ‫היתה בשליטת ממלכת ירדן‪.‬‬

‫להלֵ ל‬ ‫לקשור כתרים‪ַ — 1‬‬ ‫ָׂש ָרף‪ — 2‬מלאך‬

‫לקראת פסטיבל הזמר והפזמון בשנת תשכ"ז שהתקיים בירושלים‪ ,‬התבקשה נעמי שמר‬ ‫לכתוב שיר לכבוד ירושלים‪ .‬השיר שכתבה "ירושלים של זהב" נִ כתב ִּבזמן שירושלים‬ ‫העתיקה הייתה תחת שלטון ממלכת ירדן‪.‬‬ ‫שלושה שבועות לאחר הפסטיבל פרצה מלחמת ששת הימים והעיר העתיקה בירושלים‬ ‫שּוחררה‪ .‬השיר ָה ַפך לְ ֵמ ֵעין ִהמנון ליִ רושלים המאוחדת‪.‬‬ ‫לאחר שחרור העיר הוסיפה המשוררת שני בתים לַ שיר‪.‬‬

‫םילשורי םוי ‪311‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫בית א‬ ‫‪" .1‬ירושלים של זהב" הוא ֵשם של תכשיט יקר מזהב בתבנית העיר ירושלים‪.‬‬ ‫בנות ישראל נהגו לענוד את התכשיט הזה על ַצוָ וארן בימים קדּומים‪.‬‬ ‫ שערו מדוע בחרה המשוררת בשם הזה ככותרת לשיר?‬ ‫‪ . 2‬ירושלים היא עולם של ריחות וקולות עבור המשוררת‪ .‬מצאו את המשפטים‬ ‫בעזרת החושים‪.‬‬ ‫ּוחדּות שבעיר ֶ‬ ‫שבהם קולטת המשוררת את המי ָ‬ ‫‪ .3‬במה שונָ ה האווירה בארבע השורות הראשונות מארבע השורות‬ ‫האחרונות בבית הראשון?‬ ‫"שבּויָ ה‬ ‫מד ָמה את העיר לאישה‪ .‬היא אומרת על העיר שהיא ְ‬ ‫‪ .4‬המשוררת ַ‬ ‫לֹומה"‪ .‬מה כוונת האמירה?‬ ‫ַּב ֲח ָ‬ ‫‪ .5‬המשוררת מתארת את העיר ְּכ"עיר ְּובלִ ָיּבה חומה"‪ .‬לְ מה היא רומזת?‬ ‫בית ב‬ ‫"איך"‪.‬‬ ‫אֹורכֶ ת של המילה ֵ‬ ‫יכה" שהיא צורה ְמ ֶ‬ ‫"א ָ‬ ‫‪ .1‬הבית השני נפתח במילה ֵ‬ ‫ גם "מגילת ֵאיכה" שבתנ"ך כוללת שירי ֵא ֶבל על חּורבן ירושלים וְ היא‬ ‫נפתחת במילה "איכה‪".‬‬ ‫יכה" על מצב הרוח של המשוררת?‬ ‫"א ָ‬ ‫ מה רומזת לנו המילה ֵ‬ ‫‪ .2‬תארו את מצבה של העיר ירושלים לפי הבית השני?‬ ‫בית ג‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬איזו מילה בבית ג מתארת את רגש הענווה והצניעות שחשה‬ ‫ המשוררת בזמן כתיבת השיר?‬ ‫ב‪ .‬מדוע היא מרגישה כך לפי הבית הזה?‬ ‫רּוׁשלַ יִ ם ִּת ׁ ְש ַּכח יְ ִמינִ י‪ ".‬היא שבועה שנשבעו היהודים‬ ‫"אם ֶא ְׁש ָּכ ֵחְך יְ ָ‬ ‫‪ִ .2‬‬ ‫שנאלצו לעזוב את ירושלים ואת ארץ ישראל לְ גָ לּות לארץ ָּב ֶבל אחרי‬ ‫חורבן העיר‪ .‬השבועה כתובה בספר תהילים בתנ"ך‪.‬‬ ‫א‪ .‬כתבו את השבועה במילים שלכם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איזה רגש הביעו הגולים ִּבשבועה הזאת?‬ ‫ג‪" .‬אם אשכחך ירושלים אשר כולה זהב" נִ ְש ַּב ַעת המשוררת‪.‬‬ ‫ שערו מדוע בחרה המשוררת לשלֵ ב חלק מהשבועה הזאת בשיר?‬ ‫מבטא השיר את הקשר של העם היהודי לירושלים?‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .3‬איך‬

‫‪312‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ .1‬מה יחסה של המשוררת לִ ירושלים? לפי מה בשיר אפשר לדעת זאת?‬ ‫‪ִ .2‬אילו כתבה המשוררת את השיר לאחר איחּודה של העיר במלחמה‬ ‫והתכָ נים של השיר?‬ ‫ֵש ֶשת ַהיָ מים‪ ,‬במה לדעתכם היו שונים האווירה ְ‬ ‫‪ .3‬אחרי איחודה של העיר הוסיפה המשוררת את שני בתי השיר האלה‪:‬‬ ‫ָחזַ ְרנּו ֶאל ּבֹורֹות ַה ַּמיִ ם‬ ‫לַ ּׁשּוק וְ לַ ּכִ ּכָ ר‬ ‫קֹורא ְּב ַהר ַה ַּביִ ת‬ ‫ׁשֹופר ֵ‬ ‫ָ‬ ‫ָּב ִעיר ָה ַע ִּת ָיקה‬

‫ַּוב ְּמ ָערֹות ֲא ֶׁשר ַּב ֶּסלַ ע‬ ‫זֹורחֹות‬ ‫ַאלְ ֵפי ְׁש ָמׁשֹות ְ‬ ‫נָ ׁשּוב נֵ ֵרד ֶאל יַ ם ַה ֶּמלַ ח‬ ‫ְּב ֶד ֶרְך יְ ִריחו!‬

‫מב ֵטא הבית הנוסף את השינוי ְּב ַמ ָצ ָבה של העיר לאחר איחוד‬ ‫‪ .4‬כיצד ַ‬ ‫חלקי העיר?‬ ‫"אלְ ֵפי ְש ָמשות זורחות"?‬ ‫‪ .5‬מה משותף לַ צירופים‪" :‬ירושלים של זהב" וְ ַ‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪ .1‬נעמי שמר הביעה בשיר את רגשותיה לירושלים‪ .‬ספרו מה אתם‬ ‫מרגישים כאשר אתם חושבים על ירושלים?‬ ‫‪ .2‬האם השיר מוצא חן בעיניכם? הסבירו‪.‬‬

‫ גולשים ושרים‬ ‫והאזינו ב"יוטיוב" לביצוע השיר על ידי שולי נתן‪ .‬הצטרפו לַ שירה‪.‬‬ ‫גִ לשו במרשתת ַ‬ ‫האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הלַ ַחן מתאים לשיר? ַהסבירו דבריכם‪.‬‬

‫ יוצרים‬ ‫‪ָ .1‬הכינו קולז' שיבטא את ֵתיאור ירושלים בשיר‪.‬‬ ‫היעזרו בהדרכה בעמוד ‪.71‬‬ ‫‪ .2‬אם תרצו ַח ְּברּו ריקוד לפי מנגינת השיר‪.‬‬

‫םילשורי םוי ‪313‬‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬

‫שבועות‬

‫ּכּורי ַמ ֲע ֶׂשיָך‪ֲ ,‬א ֶׁשר ִּתזְ ַרע ַּב ָּׂש ֶדה"*‬ ‫ֹלשה ְרגָ לִ ים‪ָּ ,‬תחֹג לִ י ַּב ָּׁשנָ ה‪ ...‬וְ ַחג ַה ָּק ִציר ִּב ֵ‬ ‫"ׁש ָ‬ ‫ְ‬ ‫(חומש שמות פרק כג‪ ,‬פסוקים יד ו‪-‬טז)‬ ‫* שלושת החגים שהתורה ציוותה לעלות בהם לרגל לירושלים‪ ,‬לבית המקדש‪ ,‬הם חג‬ ‫הפסח‪ ,‬חג השבועות וחג הסוכות‪ .‬המילה ְ"רגָ ִלים" פירושה בלשון המקרא ְּפ ָע ִמים‪.‬‬

‫מתבוננים באיור השער‬ ‫היכן אפשר למצוא רמז‪:‬‬ ‫א‪ .‬למתן תורה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לעלייה לרגל לירושלים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬להבאת ביכורים למקדש בשבועות‪.‬‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫ס סנלמד במה שונה החג בימינו מהחג בימים קדומים בקטע המידע "חג השבועות‬ ‫בימים קדומים והחג בימינו" מאת ש' דור‪.‬‬ ‫ס סנקרא את המדרש "יתעדנו ָּבנַ י" הקשור למתן תורה ואת דברי הרמב"ם על לימוד תורה‪.‬‬

‫‪314‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫חג השבועות בימים שבית המקדש היה קיים‬ ‫והחג בימינו ‪ /‬ש' דור‬ ‫שלושת ָה ְרגָ לִ ים‪ ,‬הפעמים‬ ‫ֶ‬ ‫לפי התורה‪ ,‬חג השבועות הוא ֶאחד ִמ‬ ‫לעלות לָ ֶרגל לִ ירושלים‪ .‬חגים אלה הם‪:‬‬ ‫שבהם ְמצּווִ ים בני ישראל ֲ‬ ‫פסח‪ ,‬שבועות וסוכות‪.‬‬ ‫בימים קדומים ָע ְמדה במרכז החג העלייה לָ רגל לִ ירושלים והבאת‬ ‫הביכורים למקדש‪ .‬בעלי האדמות הביאו ביּכּורים לבית המקדש‬ ‫תאנה‪,‬‬ ‫ארצנו‪ ,‬חיטה‪ׂ ,‬שעורה‪ ,‬גפן‪ֵ ,‬‬ ‫ֵ‬ ‫ִמ ִש ְב ַעת המינים ׁ ֶש ִה ְת ָ ּב ְרכָ ה בהם‬ ‫רימון‪ ,‬זַ ית ותמר‪.‬‬ ‫ְ ּבכל הארץ התּכוננו לִ ְק ַראת ֲה ָב ַאת הביכורים‪ .‬בעלֵ י הׂשדות והמטעים‬ ‫נהגּו לקשור ֶסרט סביב ֶהענף שעליו ֵה ֵחל להבשיל ִּפ ְריֹו הראשון של‬ ‫אשית הפרי‪ .‬כל הפירות שהבשילו‬ ‫לסמן לעצמם שזהו ֵר ׁ ִ‬ ‫ֵ‬ ‫העץ‪ְּ ,‬כ ֵדי‬ ‫ראשונים נקטפו והּובאו למקדש‪ .‬יושבי הכפרים הקרובים היו מביאים‬ ‫ֵּפירות טריים וְ האיכרים שגָ רו רחוק ִמירושלים ֵהביאו פירות ְמיובשים‪.‬‬ ‫שאליה הצטרפו עולי רגל‬ ‫ָ‬ ‫בת ֲהלּוכה‬ ‫עולֵ י הרגל התארגנו לָ לֶ כת ַ‬ ‫מהכפרים שבדרך‪ .‬בראש ַה ַּת ֲהלּוכָ ה הלך ׁשֹור שקרנָ יו היו ְמצּוּפֹות זָ ָהב‪.‬‬ ‫האווירה היתה עליזה ומלֵ את שמחה‪ .‬עולֵ י הרגל ליוו את התהלוכה‬ ‫ִּבנגינה ְּובשירה‪ .‬הביּכורים שהועלו לירושלים נמסרו לַ ּכֹוהנים וְ לַ לוִ ויים‪.‬‬ ‫עצמאותו ּובית המקדש ָח ַרב‪ָּ ,‬פ ַסק ִמנְ הג העלייה‬ ‫ָ‬ ‫איּבד העם את‬ ‫כאשר ֵ‬ ‫ארצות שונות‪.‬‬ ‫דמתו והתפזֵ ר ְּב ָ‬ ‫מא ָ‬ ‫לרגל‪ַ .‬עם ישראל היה ברּוּבו מנּותק ַ‬ ‫אחר ׁשל החג ‪-‬‬ ‫לה ְת ַמ ֵקד ְּבתוכֶ ן ֵ‬ ‫חכמי יׂשראל שזה הזמן ִ‬ ‫באותם ָשנים ָקבעו ֵ‬ ‫ב"מ ַתן תורה"‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫בליל חג השבועות נהוג להישאר ֵערים וללמוד תורה כל הלילה‪.‬‬ ‫למנהג זה קוראים בשם‪" :‬תיקון ליל שבועות"‪ .‬לקראת הבוקר‪ ,‬יש‬ ‫הקוראים גם את מגילת "שיר השירים"‪.‬‬ ‫(מעובד על פי מתיה קם‪ ,‬מט"ח‪ ,‬קרן אבי־חי)‬

‫תועובש ‪315‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫המ ַציֵ ין את‬ ‫המוקד של חג השבועות מחג חקלאי לחג ְ‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .1‬מדוע השתנָ ה‬ ‫אירוע ַמ ַתן תורה?‬ ‫‪ .2‬העתיקו את הטבלה או ְצרּו אותה ַּבמחשב וסמנו √ בטור המתאים‬ ‫(אפשר לסמן יותר מפעם אחת)‪:‬‬ ‫מרכז החג‬

‫בימי התנ"ך אחרי חורבן‬ ‫המקדש‬

‫עליָ יה לָ ֶרגֶ ל לַ מקדש שבירושלים‬

‫‪‬‬

‫בימינו‬

‫עורכים "תיקון לֵ יל שבועות"‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫מתארגנים בשיָ ירה לַ ֲעלייה לָ רגל לירושלים‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫התּברכה‬ ‫ָ‬ ‫ֵהביאו משבעת המינים שבהם‬ ‫ארץ ישראל לירושלים‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫(שמות פרק כג‪ ,‬פסוקים טו)‬

‫ ‬ ‫ּכּורי ַמ ֲע ֶׂשיך"‬ ‫"וְ ַחג ַה ָּק ִציר ִּב ֵ‬ ‫(במדבר‪ ,‬פרק כח‪ ,‬פסוק כו)‬ ‫ּכּורים‪ְּ ,‬ב ַה ְק ִר ְיבכֶ ם ִמנְ ָחה ֲח ָד ָשׁה לַ ה'" ‬ ‫"ּוביֹום ַה ִּב ִ‬ ‫ְ‬ ‫ְך‪ :‬מ ָה ֵחל ֶח ְר ֵמׁש‪ַּ ,‬ב ָּק ָמה‪ָּ ,‬ת ֵחל לִ ְסּפֹר‪,‬‬ ‫"ׁש ְב ָעה ָׁש ֻבעֹת‪ִּ ,‬ת ְס ָּפר‪-‬לָ ֵ‬ ‫ִ‬ ‫(דברים פרק טז‪ ,‬פסוקים ט‪-‬י)‬ ‫ִׁש ְב ָעה ָׁש ֻבעֹות‪ ‬וְ ָע ִׂש ָית ַחג ָׁש ֻבעֹות‪ "...‬‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬מהם שמות החג לפי הפסוקים האלה?‬ ‫ב‪ .‬מה מדגיש כל ֵׁשם בקשר למשמעות החג?‬ ‫‪ .4‬עיינו באיור השער‪ .‬לאילו שמות של החג הוא רומז?‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫המילה ּביּכּורים גזורה ונוצרה מן השורש בכ"ר‪.‬‬ ‫ּוב ִכיר מלבד השורש? היעזרו‬ ‫מה הקשר בין מילה זו למילים ְּבכֹור‪ִ ,‬ה ְב ִּכיר ָ‬ ‫במילון‪.‬‬

‫ מציירים‬ ‫וציירו שני סמלים‪ֵ :‬סמל שידגיש את האופי החקלאי של החג כחג‬ ‫ַתכננו ַ‬ ‫ביכורים‪ ,‬וסמל שידגיש את אופיו של שבועות כחג מתן תורה‪.‬‬

‫‪316‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫יִ ְת ַע ְּדנּו ָּבנַ י ‪/‬‬

‫מדרש‬

‫ָא ַמר ַר' יִ ְצ ָחק‪:‬‬ ‫ּתֹורה ִמּיָ ד‪,‬‬ ‫יׂש ָראל ְּב ָׁש ָעה ֶׁשּיָ ְצאּו ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם ֶׁש ִּתּנָ ֵתן לָ ֶהם ַה ָ‬ ‫ְראּויִ ים ָהיּו ְ‬ ‫ֶאּלָ א ָא ַמר ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא‪ֲ :‬ע ַדיִ ן ֹלא ָּבא זִ יוָ ם‪ֶׁ 1‬של ָּבנַ י ִמ ִּׁש ְעּבּוד ִטיט‬ ‫תֹורה ִמּיָ ד‪.‬‬ ‫ּולְ ֵבנִ ים יָ ְצאּו וְ ֵאין יְ כֹולִ ים לְ ַק ֵּבל ָ‬ ‫ּדֹומה?‬ ‫ָמ ָׁשל לְ ָמה ַה ָּד ָבר ֶ‬ ‫לְ ֶמלֶ ְך ֶׁש ָע ַמד ְּבנֹו ֵמ ָחלְ יֹו‪ ,2‬וְ ָא ַמר לֹו ּ ֵפ ָדגֹוגֹו‪ :3‬יֵ לֵ ְך ִּבנְ ָך לְ ִא ְסּכֹולֵ י‪ֶׁ 4‬שּלֹו‪.‬‬ ‫אֹומר "יֵ לֵ ְך ִּבנְ ָך לְ ִא ְסּכֹולֵ י ֶׁשּלֹו"?‬ ‫ָא ַמר‪ֲ :‬ע ַדיִ ן ֹלא ָּבא זִ יוֹו ֶׁשל ְּבנִ י וְ ַא ָּתה ֵ‬ ‫ֹלשה יְ ָר ִחים ְּב ַמ ֲאכָ ל ְּוב ִמ ְׁש ֶּתה וְ ְיַב ִריא‪ ,‬וְ ַא ַחר‬ ‫ּוׁש ָ‬ ‫ֶאּלָ א יִ ְת ַע ֵּדן‪ְּ 5‬בנִ י ְׁשנַ יִ ם ְ‬ ‫ָּכְך יֵ לֵ ְך לְ ִא ְסּכֹולֵ י ֶׁשּלֹו‪.‬‬ ‫ָּכְך ָא ַמר ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא‪ֲ :‬ע ַדיִ ן ֹלא ָּבא זִ יוָ ם ֶׁשל ָּבנַ י‪ִ .‬מ ִּׁש ְעּבּוד ִטיט‬ ‫ּתֹורה?‬ ‫נֹותן לָ ֶהם ֶאת ַה ָ‬ ‫ּולְ ֵבנִ ים יָ ְצאּו — וַ ֲאנִ י ֵ‬ ‫ּוׁש ָ‬ ‫ֶאּלָ א יִ ְת ַע ְּדנּו ָּבנַ י ְׁשנַ יִ ם ְ‬ ‫ּוׂשלָ ו וְ ַא ַחר ּכָ ְך ֲאנִ י‬ ‫לֹושה ֳח ָד ִׁשים ְּב ָמן ְּוב ֵאר‪ְ 6‬‬ ‫ּתֹורה‪.‬‬ ‫נֹותן לָ ֶהם ֶאת ַה ָ‬ ‫ֵ‬ ‫(קֹהלת רבה‪ ,‬פרשה ג‪ ,‬טו)‬

‫ֹלא ָּבא זִ יוָ ם‪ֲ - 1‬עדיין אין להם ְמאֹור ָּפנים‪ֲ ,‬עדיין ֹלא ִה ְבריאּו‬ ‫ֶׁש ָע ַמד ְּבנֹו ֵמ ָח ְליוֹ‪ִ - 2‬ה ְבריא‬ ‫ֵפ ָדגֹוגֹו‪ְ - 3‬מ ַחנכֹו‬ ‫ּכֹולי‪ֵּ - 4‬בית ֵספר‬ ‫ִא ְס ֵ‬ ‫ויתחזֵ ק‬ ‫ַ‬ ‫יתּפנֵ ק‬ ‫יִ ְת ַע ֵּדן‪ַ - 5‬‬ ‫מדּבר ִמ ָמקום לְ ָמקום‪.‬‬ ‫יׂש ָראל ַּב ָ‬ ‫ְב ֵאר‪ֵ - 6‬מי ְּב ֵאר ִמ ְריָ ם שהלכה עם ְּבנֵ י ְ‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫צרים‪ ,‬לפי‬ ‫יׂש ָראל מיָ ד עם ֵצאתם ִמ ִמ ַ‬ ‫התֹורה לבני ְ‬ ‫ָ‬ ‫‪ .1‬מדּוע לא ניתנה‬ ‫המ ְדרש?‬ ‫ִ‬ ‫יׂש ָראל?‬ ‫הקדֹוש ָּברּוך הוא את ְּבנֵ י ְ‬ ‫‪ .2‬א‪ֵּ .‬כיצד מכנֶ ה ָ‬ ‫הקדֹוש ָּברּוך הוא לְ ַעם‬ ‫מהּכינּוי הזה על יַ ֲחסֹו של ָ‬ ‫ִ‬ ‫ב‪ .‬מה אפשר ללמֹוד‬ ‫יׂש ָראל?‬ ‫ְ‬

‫תועובש ‪317‬‬

‫‪ .3‬בכל מדרש שמופיע בו ָמ ָשל‪ ,‬מקדימים חכמינו וכותבים‪" :‬משל לְ ָמה‬ ‫דומה"?‬ ‫הדבר ֶ‬ ‫לכן‪ ,‬כאשר אנחנו פוגשים ַּבמשפט הזה אנחנו יודעים שאחריו יָבוא ָמ ָשל‪.‬‬ ‫משל‪ַ .‬השלימּו את הנמשל‪:‬‬ ‫ַּב ִמ ְדרש מֹופיע ָמ ָשל ונִ ָ‬ ‫המ ָשל‬ ‫ָ‬

‫משל‬ ‫הנִ ָ‬

‫המלך‬ ‫ֶּבן המלך‬ ‫ַמ ֲחלתֹו של ֶּבן המלך‬ ‫המ ֲחלה‬ ‫הפ ָסקת ַ‬ ‫ְ‬ ‫הספר‬ ‫ההחלָ ָמה שנִ ְדרש לפני ַה ֲהליכה לְ ֵבית ֵ‬ ‫ְ‬ ‫זמן‬

‫‪ .4‬כיצד אפשר ללמוד מהמדרש שאלוקים הוא "אב הרחמים"?‬

‫ מדברים על זה‬ ‫המ ָשל ַּב ִמ ְדרש הזה?‬ ‫מה תפקידֹו של ָ‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫משת ְמשים ָּבהם‬ ‫ַ‬ ‫ַּב ִמ ְדרש יש ִּביטויִ ים ּומילים ֶש ָּבעברית של יָ ֵמינו כבר לא‬ ‫משת ְמשים‬ ‫ַ‬ ‫מהּביטויים ָהאלה לא‬ ‫ִ‬ ‫וְ ָכאלה שהם ְּבשימּוש גם ְּביָ ֵמינו‪ְּ .‬ב ֵאילּו‬ ‫ְּביָ ֵמינו?‬ ‫ָע ַמד ֵמ ָחלְ יֹו‬ ‫יִ ְת ַע ֵּדן‬ ‫ָּבא זִ יוָ ם‬ ‫ו־ּפ ָדגֹוג נכנסּו לְ שימּוש ַּב ָׂשפה ָהעברית ִמיוָ ונית‪.‬‬ ‫(א ְסּכֹולָ ה) ֵ‬ ‫המילים ִא ְסּכֹולֵ י ַ‬ ‫להשת ֵמש בהן ְמקֹורן ַּב ָׂשפה היוָ ונית‪ְּ ,‬כגון‪:‬‬ ‫ַ‬ ‫מר ִּבים‬ ‫מילים רּבֹות נֹוספֹות שאנחנּו ְ‬ ‫סּכין • ִה ְמנֹון • ִּפיּוט • ְספֹוג • ֵספל‬ ‫גרּוטאֹות • ִאטריֹות • סּופגָ ניֹות • ִ‬ ‫ָ‬ ‫נימּוס • דֹורֹון •‬ ‫• ַּכרטיס • ִס ְמטה • תיאטרון‬

‫‪318‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ּתֹורה‪,‬‬ ‫”ּכל ִאיׁש ִמּיִ ְׂש ָר ֵאל ַחּיָ ב ְּב ַתלְ מּוד ָ‬ ‫ָ‬ ‫ֵּבין ָענִ י ֵּבין ָע ִׁשיר‪,‬‬ ‫ּסּורין‪ ,‬‬ ‫ֵּבין ָׁשלֵ ם ְּבגּופֹו ֵּבין ַּב ַעל יִ ִ‬ ‫ּובין ֶׁש ָהיָ ה זָ ֵקן ּגָ דֹול ֶׁש ָּתׁשּוׁש ּכֹחֹו‪ .‬‬ ‫ֵּבין ָּבחּור ֵ‬ ‫ּומ ַחּזֵ ר ַעל ַה ְּפ ָת ִחים‪ ,‬‬ ‫ֲא ִפּלּו ָענִ י ַה ִּמ ְת ַּפ ְרנֵ ס ִמן ַה ְּצ ָד ָקה ְ‬ ‫ּובנִ ים‪,‬‬ ‫וַ ֲא ִפּלּו ַּב ַעל ִא ָּׁשה ָ‬ ‫ּובּלַ יְ לָ ה"‪.‬‬ ‫ּתֹורה ַּבּיֹום ַ‬ ‫ַחּיָ ב לִ ְקּב ַֹע לֹו זְ ַמן לְ ַתלְ מּוד ָ‬

‫ּסּורין ‪ -‬חולה‪ ,‬סובל מכאבים קשים‪.‬‬ ‫ַּב ַעל יִ ִ‬ ‫ָּתׁשּוׁש ּכֹחֹו ‪ -‬חלש‪.‬‬ ‫ְמ ַחּזֵ ר ַעל ַה ְּפ ָת ִחים ‪ -‬מבקש נדבות‪ ,‬עני‬

‫(הרמב“ם‪ ,‬ספר המדע‪ִ ,‬הלכות תלמוד תורה‪ ,‬פרק א‘‪ ,‬הלכה ח)‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫ּיִׂש ָראל ַחּיָב ְּב ַתלְ מּוד‬ ‫משּפט ּכְ לָ לי‪ּ" :‬כָ ל ִאיׁש ִמ ְ‬ ‫ָ‬ ‫‪ָ . 1‬ה ַר ְמ ָּב"ם ּפֹותח את דבריו ְּב‬ ‫ּת ָֹורה"‪.‬‬ ‫המשּפט הּכְ לָ לי?‬ ‫ָ‬ ‫ּומסּביר ָה ַר ְמ ָּב"ם את‬ ‫ִ‬ ‫מפרט‬ ‫ֵ‬ ‫ֵּכיצד‬ ‫‪ַ .2‬השלימּו (תּוכלּו להיעזר במחסן המילים)‪:‬‬ ‫ּסּורין"‪ָּ ,‬בעברית של יָ ֵמינו‬ ‫"ּב ַעל יִ ִ‬ ‫משת ֵמש ַּב ִּביטוי‪ַ :‬‬ ‫ַ‬ ‫א‪ָ .‬ה ַר ְמ ָּב"ם‬ ‫‪----‬‬‫אומרים‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫"מ ַחּזֵ ר ַעל ַה ְּפ ָת ִחים"‪,‬‬ ‫משת ֵמש ַּב ִּביטוי‪ְ :‬‬ ‫ַ‬ ‫ב‪ָ .‬ה ַר ְמ ָּב"ם‬ ‫‪----‬‬‫אומרים‪:‬‬ ‫ָּבעברית של יָ ֵמינו ְ‬ ‫ּכֹוח"‬ ‫"ּתׁשּוׁש ַ‬ ‫משת ֵמש ַּב ִּביטוי‪ְ :‬‬ ‫ַ‬ ‫ג‪ָ .‬ה ַר ְמ ָּב"ם‬ ‫‪----‬‬‫אומרים‪:‬‬ ‫ָּבעברית של יָ ֵמינו ְ‬ ‫נדבה‬ ‫מבקש ָ‬ ‫ֵ‬ ‫מחסן מילים‪:‬‬

‫ַחלָ ש‬

‫חולֶ ה‬

‫ העשרה ואתגר‬ ‫סּבר להם?‬ ‫הה ֵ‬ ‫ִערכּו ֶמחקר קטן‪ֵ :‬אילּו מנהגים נהוגים ְּבשבּועֹות ומה הוא ֶ‬ ‫באינט ְרנט או באנציקלופדיה‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫ביבתכם הקרובה‪ִ ,‬קראּו‬ ‫ַש ֲאלּו חברים ואנשים ִמ ְס ַ‬ ‫שאס ְפתם ושוחחו עליו ַּבּכִ יתה‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫המידע‬ ‫עיקר ֵ‬ ‫הּכתב את ַ‬ ‫ַה ֲעלו על ְ‬

‫ מדברים על זה‬ ‫ספרו על מנהגים הנהוגים בביתכם בחג השבועות‪.‬‬

‫תועובש ‪319‬‬

‫קיץ‬ ‫"נ ֵֹתן ֶש ֶׁמׁש לְ אֹור‪ ...‬ה' ְצ ָבאֹות ְׁש מֹו"* ‬

‫(ירמיהו לא‪ ,‬פסוק לד)‬

‫"יֹומם ַה ֶּׁש ֶמׁש ֹלא יַ ּכֶ ּכָ ה וְ יָ ֵר ַח ַּבּלָ יְ לָ ה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ה' יִ ְׁש ָמ ְרָך ִמּכָ ל ָרע יִ ְׁשמֹר ֶאת־נַ ְפ ֶׁשָך"‪.‬‬ ‫(תהילים קכא‪ ,‬פסוקים ו‪-‬ז)‬ ‫ נֹותן ַל ֶּׁש ֶמׁש אֹור ‪ -‬ה' ברא את השמש להאיר את היום‪.‬‬ ‫* ֵ‬ ‫ה' ְצ ָבאֹות ‪ -‬כינוי לה' שהוא אלוהי צבא השמים‪ ,‬השמש‪ ,‬הירח והכוכבים‪.‬‬ ‫תיּפגע ממכת שמש‪ ,‬תהיה מּוגן גם ביום וגם בלילה‪.‬‬ ‫ַה ָּׁש ֶמׁש ֹלא יַ ֶּכ ָּכה‪ - ...‬לא ָ‬ ‫יִ ְׁשמֹר ֶאת נַ ְפ ְׁשָך ‪ -‬ישמור על חייך‪.‬‬

‫מה ַּב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּמדֹור?‬ ‫מתּפנים לתכנן תכניות שונות לבילוי ִּביְ ֵמי החופשה‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ס סלקראת החופש הגדול אנחנו‬ ‫על תכניותיו של עוזי נקרא בשיר "תכניות" מאת משה דור‪.‬‬ ‫ס סרחצה בים ּושהייה בשמש בקיץ מחייבות לזהירּות מפני נזקי השמש‪ .‬נקרא על כך‬ ‫ִּבקטעים מתוך ספר הלימוד "מסע מדע"‪.‬‬

‫‪320‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ָּת ְכנִ ּיֹות ‪/‬‬

‫מׁשה ּדֹור‬ ‫ֶ‬

‫יֵ ׁש לִ י ֲהמֹון ָּתכְ נִ ּיֹות ֻמ ְצלָ חֹות‬ ‫ֶׁשּלְ ַהגְ ִׁשים ָ‬ ‫י־הכִ י טֹוב זֶ ה ַעכְ ָׁשו‪.‬‬ ‫אֹותן — ֲהכִ ֲ‬ ‫ּכְ ֶׁש ַּקיִ ץ‪ ,‬וְ ַחם ָּוב ִהיר‪ ,‬וְ ָה ִא ָּמהֹות ֹלא נֶ ֱאנָ חֹות‬ ‫"ּת ְצ ַטּנֵ ן" וְ ֶׁש"אֹוי‪ ,‬הּוא ּכְ ָבר נִ ְר ַטב‪",‬‬ ‫"ּתּזָ ֵהר" וְ ֶׁש ִ‬ ‫ֶׁש ִ‬ ‫לְ ָמ ָׁשל‪:‬‬ ‫לָ ַק ַחת ְקנֵ ה סּוף ָארְֹך וְ ֶק ֶרס וְ ֶח ֶבל ַּדק‬ ‫ּופ ָּתיֹון)‬ ‫(עם ִמ ְׁשקֹלֶ ת ִ‬ ‫וְ לַ ֲעׂשֹות ַחּכָ ה ְמ ֻצּיֶ נֶ ת ִ‬ ‫וְ לָ לֶ כֶ ת לִ ְׂש ַפת ַהּיַ ְרקֹון וְ לָ דּוג ָּדג‬ ‫יתם ַעד ַהּיֹום‪.‬‬ ‫ֶׁשּכָ מֹוהּו ֹלא ְר ִא ֶ‬ ‫ּולְ ָמ ָׁשל‪:‬‬ ‫לִ ְבנֹות ֵמ ַה ְּק ָר ִׁשים ֶׁש ַּב ַּמ ְח ָסן ִס ָירה‬ ‫— יֵ ׁש לִ י ַמ ְס ְמ ִרים‪ ,‬וְ ֶד ֶבק ֶא ַּקח ִמ ַּׁשי —‬ ‫וְ ֶאת ַה ִּסּנָ ר ַהּיָ ָׁשן לַ ֲהפְֹך לְ ִמ ְפ ָרׂש‪,‬‬ ‫יסין‪ ,‬אּולַ י‪,‬‬ ‫ּולְ ַה ְפלִ יג ַּבּיָ ם ַעד‪ַ ...‬ק ְפ ִר ִ‬ ‫ּולְ ָמ ָׁשל‪:‬‬ ‫סּוסים וְ לִ ְבחֹר ֶאת ַהּסּוס‬ ‫לָ גֶ ֶׁשת לְ ַחוַ ּת ִ‬ ‫יֹותר וְ לִ ְפּת ַֹח ִּב ְד ָה ָרה‬ ‫יֹותר וְ ַה ָּמ ִהיר ְּב ֵ‬ ‫ָה ַא ִּביר ְּב ֵ‬ ‫ּדֹוה ִרים ַּב ְּס ָר ִטים‪ְּ ,‬בלִ י ַּפ ַחד ְּובלִ י ִהּסּוס‪,‬‬ ‫ּכְ מֹו ֶׁש ֲ‬ ‫ּומ ְט ַּפ ַחת ַעל ַצּוָ אר‪ִּ ,‬ב ְס ָע ָרה‪.‬‬ ‫ִעם ֲענַ ן ָא ָבק ֵמ ָאחֹור‪ִ ,‬‬ ‫ּולְ ָמ ָׁשל‪:‬‬ ‫מֹועדֹון ִטילִ ים ּולְ ַה ְרּכִ יב ֲחלָ לִ ית‬ ‫לְ ַא ְרּגֵ ן ֲ‬ ‫בֹוהה‪ִ ,‬מ ֶּצ ַבע ּכֶ ֶסף — ֶא ְפ ָׁשר ִמ ַּפח —‬ ‫ִעם ְסנַ ִּפ ִירים‪ּ ,‬גְ ָ‬ ‫יאים וְ עֹולִ ים‬ ‫ּולְ ַה ְמ ִציא ֶּדלֶ ק ּכָ זֶ ה ְמיֻ ָחד‪ֶׁ ,‬ש ְּב ֶעזְ ָרתֹו ַמ ְמ ִר ִ‬ ‫ׁשּומים ַּב ַּמ ָּפה‪.‬‬ ‫לְ כֹוכָ ִבים ֶׁש ֵאין לָ ֶהם ֵׁשם וְ ֹלא ְר ִ‬

‫ץיק ‪321‬‬

‫יתי לְ ׂשּום יֶ לֶ ד‬ ‫וְ יֵ ׁש לִ י עֹוד ָּתכְ נִ ּיֹות ֶׁשֹּלא ּגִ ּלִ ִ‬ ‫וַ ֲא ִפּלּו ֹלא לְ ָא ִחי ַה ָּק ָטן ֶׁשּמּוכָ ן לַ ֲעזֹר ָּת ִמיד‪,‬‬ ‫וְ יֵ ׁש לִ י ָּתכְ נִ ּיֹות ּכָ ֵאּלּו ֶׁש ֵהן ֶּב ֱא ֶמת ַמ ֶּׁשהּו ֹלא ָרגִ יל‪ֶ ּ ,‬פלֶ א‪,‬‬ ‫אֹותן‪ֲ ,‬אנִ י ַהּיָ ִחיד‪.‬‬ ‫וְ ַרק ֲאנִ י ְמ ֻסּגָ ל לְ ַתכְ נֵ ן ָ‬ ‫יֹומן‬ ‫אֹותן ְּבׁשּום ַמ ְח ֶּב ֶרת ְּובׁשּום ָ‬ ‫רֹוׁשם ָ‬ ‫וַ ֲאנִ י ֹלא ֵ‬ ‫ּכְ ֵדי ֶׁשֹּלא יָ ִציצּו‪ ...‬וַ ֲאנִ י ָצ ִריְך ַרק זְ ַמן‪...‬‬ ‫ּדּורים‬ ‫'ּס ִ‬ ‫ֲא ָבל ֵאיְך ֲאנִ י יָ כֹול לַ ְחׁשֹב ּולְ ַס ֵּדר ַּת ִ‬ ‫עּורים‪".‬‬ ‫"עּזִ י‪ֵׁ ,‬שב לְ ָך לְ ָהכִ ין ִׁש ִ‬ ‫נֹוח‪ֻ :‬‬ ‫נֹותנִ ים לִ י ָמ ַ‬ ‫ּכְ ֶׁשֹּלא ְ‬

‫‪322‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬הילד הדובר בשיר מספר על התכניות שלו‪.‬‬ ‫התכנית‬

‫האם ניתן לבצעה?‬

‫בית ב‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫בית ג‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫בית ד‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫בית ה‬

‫‪---‬‬

‫‪---‬‬

‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫מה‪ ,‬לטענתו של עוזי‪ ,‬מפריע לו להגשים את תכניותיו?‬ ‫להצטרף?‬ ‫ָ‬ ‫אל ֵאילו מהתכניות של עוזי הייתם רוצים גם אתם‬ ‫שואב עוזי רעיונות לתכניותיו? ַהעתיקו את השורה המתאימה‬ ‫מאין ֵ‬ ‫מהשיר‪.‬‬ ‫א‪ִּ .‬כתבו שלוש דּוגמאות לַ ֲחריזה ַּבשיר‪.‬‬ ‫חֹורזֹות ַּב ִשיר?‬ ‫ב‪ֵ .‬אילּו שורות ְ‬ ‫ג‪ִּ .‬בדקו אם ַה ֲחריזה ֲאחידה בכל הבתים‪.‬‬

‫ מדברים על זה‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬

‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫שאלֶ ת לב"?‬ ‫"מ ֶ‬ ‫מה ההבדל בין "תכנית" לבין ִ‬ ‫לכל ילד וילדה יש חלומות שהם רוצים להגשים‪ַ .‬ספרו על אחד‬ ‫מחלומותיכם‪ .‬השתמשו באחד ממשפטי הפתיחה לְ ַהלָ ן‪:‬‬ ‫ִאילו הייתי יכול‪ ,‬הייתי‪...‬‬ ‫הייתי מאושר לּו‪...‬‬ ‫האם תוכלו להביא דוגמאות של דברים שפעם נראו בעיני בני אדם‬ ‫דמיוניים‪ ,‬אבל במשך השנים ביצעו אותם בהצלחה?‬ ‫לסימני הפיסוק יש תפקיד חשוב בשיר‪ .‬בשיר שקראתם מופיעות‬ ‫לעתים שלוש נקודות‪ .‬בבית השלישי וכן בבית שלפני האחרון תוכלו‬ ‫והסבירו מה הן המחשבות שאפשר למלא‬ ‫למצוא שלוש נקודות‪ִ .‬קראו ַ‬ ‫במקומן‪.‬‬

‫ץיק ‪323‬‬

‫לקראת קריאה‬ ‫אחד ממאפייני הקיץ היא קרינת השמש החזקה בארצנו‪ .‬נלמד על חשיבות השמש‬ ‫ועל הסכנות מחשיפה רבה של גופנו לשמש בקטע שלהלן‪.‬‬

‫קרינת השמש מועילה‪ ,‬אך עלולה גם להזיק‬ ‫קרינת השמש חשובה לקיומם של כל היצורים החיים‪ :‬היא חשובה לצמחים‪,‬‬ ‫לבעלי החיים וגם לאדם‪ .‬היא נותנת אור וחום שבלעדיהם לא יכולים להתקיים‬ ‫גדלים ּומתפתחים‬ ‫חיים‪ .‬הצמחים מייצרים מזון בעזרת קרינת השמש‪ .‬הצמחים ֵ‬ ‫בעזרת המזון שהם מייצרים‪ .‬בעלי החיים והאדם אוכלים את הצמחים או‬ ‫חלקים מהם‪ ,‬וכך הם יכולים להתקיים‪ ,‬לגדול ּולהתפתח‪.‬‬ ‫אבל חלק מקרינת השמש (קרינה על־סגולה) ַמזיק ליצורים החיים וגם לנו‪,‬‬ ‫אם יחדור לתוך גופנו בכמויות גדולות‪.‬‬ ‫כיצד ֵמגן על ינו העור מפני השמש?‬ ‫כאשר אנחנו חשופים לקרינת שמש‪ ,‬נוצר‬ ‫בעור עוד ֵמלָ נִ ין‪.‬‬ ‫המלָ נִ ין שבעור ֵמגן על הגוף‪ :‬הוא קולט‬ ‫ֵ‬ ‫את הקרינה המזיקה של השמש ּומונע‬ ‫ממנה לחדור לתוך העור‪ .‬אצל אנשים‬ ‫המזיקה של‬ ‫בהירי עור מצליחה הקרינה ַ‬ ‫השמש לחדור לתוך העור‪ ,‬לפני שנוצר‬ ‫שם ֵדי מלנין‪ .‬לכן‪ ,‬לעומת האנשים ּכֵ הי‬ ‫העור‪ ,‬האנשים בעלי העור הבהיר מוגנים‬ ‫המזיקה של השמש‪.‬‬ ‫פחות מפני הקרינה ַ‬ ‫לפעמים אצל בהירי העור (ּובמיוחד אצל‬ ‫הג'ינג'ים)‪ ,‬המלנין מצטבר בעור בצורה‬ ‫של נקודות או כתמים — אלו הם הנמשים‪.‬‬ ‫חשיפה לקרני השמש מעוררת יצירה של‬ ‫עוד מלנין בעור‪ .‬המלנין החדש לא נוצר‬ ‫מיד‪ .‬עובר זמן עד שנוצר בעור ֵדי מלנין כדי‬ ‫להתגונן מקרינת שמש חזקה‪ .‬עד שהמלנין‬

‫‪324‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫עור בהיר ‪ -‬מעט ֵמלָ נִ ין‬

‫עור כהה ‪ -‬הרבה ֵמלָ נִ ין‬

‫נוצר‪ ,‬העור יכול להפגע מהקרינה‪ .‬כדי למנוע נזק עלינו להגן על העור‪.‬‬ ‫"מ ְסנֵ ן קרינה"‪.‬‬ ‫אנחנו נעזרים ִּבקרם הגנה שנקרא גם ַ‬ ‫הקרם פועל בדומה למלנין‪ :‬מונֵ ע חדירה של קרינת שמש לתוך הגוף‪.‬‬ ‫מה קורה לנו כאשר אנחנו נחשפים זמן רב לשמש חזקה?‬ ‫כאשר אנחנו נחשפים במשך זמן רב לקרינה המזיקה של השמש‪ ,‬נפגעת‬ ‫ונוצרות כוויות שמש‪.‬‬ ‫השכבה החיצונית של העור ָ‬ ‫לאחר זמן מתחדשת שכבת העור החיצונית‪ .‬השכבה שנפגעה מתייבשת‬ ‫ּומתחלפת בשכבה דקה‪ .‬אנחנו נוהגים לומר ש"העור מתקלף"‪.‬‬ ‫העור ַּבׂשפתיים רגיש מאוד‪ַּ .‬בחׂשיפה ממושכת לשמש הׂשפתיים מתייבשות‪,‬‬ ‫ּולרּפא‪ .‬אבל‬ ‫ֵ‬ ‫מתּבקעות וכואבות‪ .‬אלה נזקים לעור שהגוף מצליח לתקן‬ ‫ַ‬ ‫החשיפה לשמש עלולה לגרום נזקים חמורים הרבה יותר‪.‬‬ ‫חׂשיפה ממושכת לִ קרינת שמש חזקה גורמת גם נזקים שמתגלים רק אחרי‬ ‫מאּבד את‬ ‫ֵ‬ ‫זמן רב‪ .‬אחרי שנים של חׂשיפה לשמש העור מתחיל להתייבש‪,‬‬ ‫ונוצרים בו קמטים‪ .‬מופיעים בעור כתמים‪ ,‬וגרוע‬ ‫הצורה החלקה והרעננה שלו ָ‬ ‫מכך‪ ,‬מתפתחים בעור גידולים ּובהם גם גידולים סרטניים‪.‬‬ ‫השמש מסוכנת גם לעיניים‪ .‬היא פוגעת בחלק הפנימי של העין ועלולה‬ ‫לפגוע בראייה ולכן רצוי להרכיב משקפי שמש בקיץ‪.‬‬ ‫(מתוך הספר "מסע מדע"‬ ‫לכיתה ד'‪ ,‬הוצאת כנרת)‬

‫העור "נשרף" כאשר לא מגינים עליו מפני השמש‬

‫ץיק ‪325‬‬

‫ לשיחה ִולכתיבה‬ ‫‪ .1‬‬ ‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הּכותב את ָה ֲא ִמ ָירה‬ ‫ֵ‬ ‫"ּבלִ י ֶׁש ֶמׁש ֵאין ַחיים"‪ .‬כיצד מסביר‬ ‫נהוג לומר‪ְ :‬‬ ‫הזאת ַּב ִּפסקה הראשונה?‬ ‫ַהסבירו את תפקידו של ַה ֶמלָ נִ ין‪.‬‬ ‫להיזהר ִּבמיוחד ִמנִ זְ ֵקי השמש?‬ ‫ֵ‬ ‫הירי עור‬ ‫מדוע צריכים אנשים ְּב ֵ‬ ‫עיינו בתצלומים‪ .‬מה הם מוסיפים לַ ֲהבנת הנוׂשא?‬ ‫א‪ .‬מה הסיבה לנזקים מהשמש?‬ ‫ב‪ .‬מהן התוצאות של חשיפה ממושכת לשמש?‬ ‫ג‪ .‬כיצד אפשר להימנע ִמנִ זְ ֵקי השמש לפי הקטע?‬ ‫ד‪ .‬חפׂשו ָּבאנציקלופדיה או ָּבמרשתת מידע נוסף על נזקי השמש וכתבו‪.‬‬

‫ ִענְ יְ ינֵ י לשון‬ ‫ אתגר‬ ‫• בקטעים שאינם ספרותיים כתובים לעתים הפעלים בצורתם‬ ‫ הסבילה‪ .‬בקטע פגשתם פעלים סבילים כמו‪:‬‬ ‫נֹוצ ִרים קמטים בעור; העור נִ ְפגַ ע; בעלי עור בהיר מּוגָ נִ ים ‬ ‫ָ‬ ‫ ‬ ‫ פחות; נֶ ֱעזָ ִרים ִּב ְק ֶרם הגנה‪.‬‬ ‫עוׂשה הפעולה‪.‬‬ ‫• צורות הפועל בסביל אינן מציינות את ֶ‬ ‫השלימו את הטבלה במחברת לפי הדוגמה‪:‬‬ ‫פעיל — עושה הפעולה‬

‫‪326‬‬

‫סביל ‪ -‬מקבל הפעולה‬

‫קרם ההגנה עוזר לנו לשמור על העור‬

‫אנחנו נעזרים בקרם הגנה כדי לשמור על העור‪.‬‬

‫השמש‪......‬‬

‫השכבה העליונה של העור נפגעת‪.‬‬

‫המלנין שומר על העור מפני הקרינה‬

‫העור‪.....‬‬

‫העור‪.....‬‬

‫נוצר בעור‬ ‫המלָ נין ַ‬ ‫ֶ‬

‫הכובע‪....‬‬

‫נימנע מחשיפה לשמש בעזרת כובע‬

‫הילדה לבשה חולצה על בגד הים כדי להגן על‬ ‫עורה‬

‫החולצה‪.....‬‬

‫קרינת השמש נותנת אור וחום לבעלי החיים‬ ‫ולצמחים‪.‬‬

‫לבעלי החיים והצמחים‪......‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫ מדברים על זה‬ ‫יכם" (דברים פרק ד‪ ,‬פסוק טו)‪,‬‬ ‫כתוב בתורה‪" :‬ונִ ְש ַמ ְר ֶתם ְמאֹד ְלנַ ְפש ֵֹת ֶ‬ ‫ׂשחייה‬ ‫להימנַ ע מכל מעשה שיש בו סּכָ נת נפשות‪ .‬לדוגמה‪ִ :‬‬ ‫ָ‬ ‫כלומר עלינו‬ ‫בים כאשר מונף דגל אזהרה אדום‪.‬‬ ‫‪ -‬כיצד אנחנו יכולים לקיים את ההוראה הזו? הציעו דוגמאות‪.‬‬

‫ כותבים‬ ‫ָהכינו עלון הסברה או כרזה שמזהירים מפני הסכנות שבחׂשיפה מרובה‬ ‫למנוע אותן‪ִ .‬חשבו‪ :‬למי ַת ְפנּו את העלון? (לִ ילָ ִדים‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫לשמש ּומסבירים כיצד‬ ‫לִ בני נוער‪ ,‬להורים‪ ,‬למורים‪ ,‬לַ אנשים אחרים)‪.‬‬ ‫בהתאם‬ ‫המוסר מידע‪ ,‬מסביר ּומשכנע לפעול ֶ‬ ‫ֵ‬ ‫ֲעלון ַה ְס ָּב ָרה הוא דף‬ ‫להמלצות‪ .‬לדוגמה‪ :‬עלון הסברה על טיפול נכון ְּב ַחיות הבית‪.‬‬ ‫ָהביאו לכיתה עלונֵ י הסברה מטעם חברת החשמל‪ ,‬מטעם קופת חולים‪,‬‬ ‫ּובדקו‪ ,‬כיצד הם מאורגָ נים?‬ ‫הוצאות ספרים וכיוצא באלה‪ַ .‬עלְ ְעלּו בהם ִ‬

‫ •‬

‫הדרכה‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫• ִאספו מידע שיעזור לכם להכין את הּכְ רזה או העלון‪:‬‬ ‫וכתבו במחברת‪:‬‬ ‫א‪ַ .‬הגדירו ִ‬ ‫ איזה מידע נחוץ לכם למשל‪ֵ ,‬אילו מחלות ונזקים השמש גורמת?‬ ‫ואילו קשה לרפא?‬ ‫ ֵאילו נזקים אפשר לרפא ֵ‬ ‫ כיצד עלינו להתנהג כדי למנוע את נזקי השמש?‬ ‫ב‪ַ .‬ציינו במחברת היכן ְמצאתם את המידע הנחוץ (במרּכְ זי בריאות‪,‬‬ ‫בקופות החולים‪ ,‬באגודה למלחמה בסרטן‪ִּ ,‬בספרים‪ ,‬במרשתת‪,‬‬ ‫בעיתונות)‪.‬‬ ‫ג‪ַ .‬חפשו תמונות ואיורים שימחישו את הכתוב‪.‬‬ ‫נעצב את העלון?‬ ‫•דונו עם חבריכם בשאלה‪ :‬כיצד ֵ‬ ‫לאחר שסיימתם בחרו את העלונים המוצלחים ביותר בכיתה‪.‬‬ ‫• ַהציגו את העלונים שהכנתם בכיתה‪ ,‬או במסדרון בית הספר‪.‬‬

‫ץיק ‪327‬‬

‫רשימת מקורות לספר ד'‬ ‫הוצאת כנרת מודה לכל הארגונים והאנשים אשר נתנו אישורם להדפסת התמונות והיצירות בספר‪ .‬אנו‬ ‫מתנצלים בפני כל גורם שנעשה שימוש ביצירתו ושאינו מוזכר כאן‪ .‬במקרה ויש כזה ‪ -‬נשמח לעדכן במהדורות‬ ‫הבאות‪.‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאקו”ם אלא אם מצוין אחרת ‬ ‫הסוריקטה‪ ,‬לפי אתרים שונים באינטרנט ולפי "מסע צעיר"‪ ,‬אפריל ‪ ;2004‬האם העורבים באמת טפשים?‬ ‫מקוצר ומעובד מתוך "מסע צעיר"‪ ,‬גיליון ‪ 56‬ומתוך העיתון המקוון ‪ ;ynet‬סכנת היעלמות חופי הים‬ ‫הטבעיים בעולם ‪ -‬על פי כתבה מעיתון הארץ פברואר ‪ ;2015‬המצאת הכדור הפורח‪ ,‬מעובד על פי‬ ‫"גלילאו צעיר"‪ ;2004 ,‬המצאת המטוס‪ ,‬מעובד מתוך האנציקלופדיה "הבט ולמד"‪ ,‬הוצאת כנרת; בל"ג‬ ‫בעמר נזהרים מאש‪ ...‬כמו מאש‪ ,‬מתוך‪ :‬פרסום באינטרנט ארגון בטרם ‪ ; telecenter@beterem.org‬חומת‬ ‫ירושלים ושעריה‪ ,‬לפי אתר משרד החינוך; הלל הזקן‪ ,‬לפי אתר דעת; אבירם חיה ‪ -‬כך התחיל אסונם של‬ ‫היהודים; אודי רן ‪ -‬מכרות הזהב בדרום אפריקה‪ ,‬מעובד ומקוצר מתוך "ילדי טבע הדברים"‪ ,‬גיליון ‪ ;2‬אטלס‬ ‫יהודה ‪ -‬חוכמת הזקנים‪ ,‬עיבוד‪ ,‬מתוך‪ :‬סיפורים שאהבתי‪ ,‬שבא; איזופוס ‪ -‬הקמצן‪ ,‬השועל ובת העורב‪,‬‬ ‫הנמלה והחגב‪ ,‬תרגום‪ :‬חנה לבנת‪ ,‬מתוך‪ :‬משלי אזופוס‪ ,‬מחברות לספרות‪ ;1996 ,‬אליגון‪-‬רוז תלמה ‪-‬‬ ‫בנימין תיאודור הרצל ‪ -‬חוזה המדינה‪ ,‬מתוך האנציקלופדיה "הבט ולמד"‪ ,‬הוצאת כנרת; בן דור דתיה ‪-‬‬ ‫ככה זה בעברית‪ ,‬מתוך‪ :‬ככה זה בעברית‪ ,‬עם עובד‪ ;1991 ,‬בר עמוס ‪ -‬כיצד להדליק מדורה בלי גפרורים?‬ ‫מתוך‪ :‬פילון מספר‪ ,‬מסדה‪ ;1980 ,‬ברטוב טל ‪ -‬שחור לבן שחור‪ ,‬ערוך מתוך‪" :‬מסע צעיר" גיליון ‪ ;10‬גולדברג‬ ‫לאה ‪ -‬האדון חלום‪ ,‬מתוך‪ :‬החלום הוא צייר גדול‪ ,‬ספריית פועלים‪ ;1988 ,‬ביקור בשושן הבירה‪ ,‬מתוך‪ :‬מר‬ ‫גוזמאי הבדאי‪ ,‬ספריית פועלים; ד'אמיצ'יס אדמונדו ‪ -‬בהתעמלות‪ ,‬תרגום‪ :‬מרים שוסטרמן פאדובני ‪ ,‬מתוך‪:‬‬ ‫"הלב"‪ ,‬מחברות לספרות; ש' דורי ‪ -‬ארץ קטנה ובטון בה רב‪ ,‬חג השבועות בזמן שבית המקדש היה‬ ‫קיים ובימינו; דור משה תוכניות‪ ,‬מתוך‪ :‬כולם רוצים להיות גדולים‪ ,‬ב עריכת ש' טנאי‪ ,‬הוצאת ידידים; הראל‬ ‫נירה ‪ -‬מגע הזהב של מידאס‪ ,‬מתוך‪ :‬סוס הפלא המעופף‪ ,‬מסדה‪ ;1983 ,‬הרניק רעיה ‪ -‬פעם אחת היה‪,‬‬ ‫מתוך‪ :‬גוני‪ ,‬הוצאת כרמל‪ ;1999 ,‬זילברשטין יהודית ‪ -‬רעידת אדמה בעוצמה ‪ 4.8‬הרגשה באילת‪ Nrg ,‬יוני‬ ‫‪ ;2013‬זנד גידי‪ ,‬רייספלד סמדר וקינן ‪ -‬הקוקייה‪ ,‬מתוך‪ :‬רמת הנדיב ‪ -‬הדברים הנסתרים מן העין‪ ,‬תשס"ה‪,‬‬ ‫‪ ;2005‬ז'קלין מורלי ‪ -‬דדאלוס ואיקרוס‪ ,‬עיבוד‪ :‬חנה ברנר‪ ,‬מתוך הספר‪ :‬הסוס הטרויאני‪ ,‬סיפורי המיתולוגיה‬ ‫היוונית‪ ,‬הוצאת כנרת; זרחי נורית ‪ -‬אסתר‪ ,‬מתוך‪ :‬הספר הגדול של נורית זרחי‪ ,‬עם עובד‪ ;1996 ,‬זרחי נורית‬ ‫‪ -‬ילדה כף וילדה מזלג; באלפי חלילים‪ ,‬מתוך‪ :‬אני אוהב לשרוק ברחוב‪ ,‬מסדה; ‬

‫יולס רגב ‪ -‬מדוע‬

‫האדמה רועדת? ערוך מתוך‪ :‬אתר הוועדה הארצית להיערכות לרעידת אדמה; ילן שטקליס מרים ‪ -‬תפילה‪,‬‬ ‫ג'ינג'י‪ ,‬מתוך‪ :‬שירים וסיפורים‪ ,‬דביר‪ ;1986 ,‬יצחקי אביגייל ‪ -‬לספר את הסיפור‪ ,‬עיבוד מתוך‪ ,YNET :‬ינואר‬ ‫‪ ;http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2385774,00.html ,2003‬כהן דוד ‪ -‬בזכות צנצנת דבש‪ ,‬מתוך‪:‬‬ ‫מפגשים ד'‪ ,‬עם עובד‪ ;1987 ,‬כהן־אסיף שלומית ‪ -‬חבר שלם‪ ,‬מתוך‪ :‬הספר הגדול של שלומית‪ ,‬עם עובד;‬ ‫לוי רבקה ‪ -‬יהודי מרוקו מעפילים לארץ ישראל; ליאוני ליאו ‪ -‬פרדריק‪ ,‬תרגום‪ :‬תלמה אליגון‪-‬רוז‪ ,‬מתוך‪:‬‬ ‫משלי פרדריק‪ ,‬כנרת‪ ;2009 ,‬לנה חארש זהבי ‪ -‬איזה מין כתב זה? מתוך‪" :‬עיניים גליון" ‪ ;36‬מולודובסקי‬ ‫ַק ְדיה ‪ -‬הקטטה‪ ,‬תרגום‪ :‬פניה ברגשטיין‪ ,‬מתוך‪ :‬פתחו את השער‪ ,‬הקיבוץ המאוחד ‪ ;1945‬דוד מקין ‪-‬‬ ‫ידידי היפים‪ ,‬העטלפים‪ ,‬מתוך‪ :‬עיתון "פשוש" ‪ 1980‬באישור המחבר; מרגלית יוסי ‪ -‬נרקיסים למזכרת;‬

‫צועדים בדרך המילים ד' ‪329‬‬

‫סיון ראובן ‪ -‬חידוש העברית הדבורה בא"י‪ ,‬מעובד מתוך‪ :‬אליעזר בן יהודה ותחיית הדבור העברי‪ ,‬לשוננו‬ ‫לעם; סיפור עם ‪ -‬שתי כובסות בערב פסח‪ ,‬מתוך‪ :‬משלוח מנות‪ :‬סיפורי עם לחגים‪ ,‬חיה בר יצחק ועדנה‬ ‫קרמר‪ ,‬ספריית פועלים; ספר המקבים א' ‪ ,‬פרקים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ד'‪ :‬מבוא‪ ,‬תרגום ופירוש אוריאל רפופורט‪ ,‬יד יצחק בן‬ ‫צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ד ‪ ;2004‬ע' הלל ‪ -‬מזבוב עד פיל‪ ,‬מתוך‪ :‬מתוך מזבוב ועד פיל‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪;1977 ,‬‬ ‫יוסי ילד שלי מוצלח‪ ,‬מתוך‪ :‬מה עושים העצים? שירים‪ ,‬כנרת ‪ ;1986‬השועל והחסידה‪ ,‬מתוך‪ :‬בוקר טוב‪,‬‬ ‫הקיבוץ המאוחד‪ ;1961 ,‬שולמית פרידור ‪ -‬ההכרזה על הקמת מדינת ישראל‪ ,‬ביתא ישראל; טרי יוסי ‪-‬‬ ‫סיפורו של יוסי; קיפניס לוין ‪ -‬סוד החלה העגולה‪ ,‬מתוך‪ :‬מועדי ישראל (שבת)‪ ,‬שמואל זימזון; רבי משה ‪-‬‬ ‫אבן גדולה ואבנים קטנות‪ ,‬סיפור עם מיהודי סוריה‪ ,‬מתוך‪ :‬חג לעם מאת אליעזר מרכוס‪ ,‬כתר; בזכות‬ ‫מצוות סוכה רשם משה רבי‪ ,‬מפי הרב יוסף משאש‪ ,‬זצ"ל‪ ,‬ממרוקו‪ .‬מתוך‪ :‬ארכיון הסיפור העממי בישראל‬ ‫ע"ש דב נוי (אסע"י)‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬באסע"י‪ ;10670 :‬רוזנפלד מוריס ‪ -‬נרותי הזעירים‪ ,‬תרגום‪ :‬ראובן‬ ‫גרוסמן (אבינועם) ‪ ,‬מתוך‪ :‬חג בלב‪ ,‬מסדה‪ ;1981 ,‬רפל יואל ‪ -‬איך נברא דגל ישראל? מתוך‪ :‬עיתון "העולם‬ ‫החדש"; שי ש' ‪ -‬על ספר המקבים‪ ,‬ערוך על פי‪ :‬ישראל והעמים דרך סיפור יעקב ועשיו‪ ,‬מאת מתיה קם‪,‬‬ ‫מט"ח; שיר רמי ‪ -‬גאוס קוסם המספרים‪ ,‬מתוך‪ :‬עיתון אצבעוני; שמר נעמי ‪ -‬מצעד האביב‪ ,‬מתוך‪ :‬ספר‬ ‫גימל‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ;1982 ,‬שמר נעמי ‪ -‬ירושלים של זהב‪ ,‬מתוך‪ :‬כל השירים‪ ,‬ידיעות אחרונות‪;1967 ,‬‬

‫‪330‬‬

‫ צועדים בדרך המילים ד'‬

‫תודה‬ ‫ על עטיפות הספרים‬- ‫ הוצאת עם עובד‬,‫ הוצאת כתר‬,‫ הוצאת אחיאסף‬,‫ ספרי חמד‬- ‫הוצאת ידיעות ספרים‬ ‫ באדיבות עיזבון ג'ון רוברטס‬,‫ תפילת יום הכיפורים‬- ‫יעקב קרמר‬ ‫ הוצאת כנרת‬,"‫ על קטעים מתוך הספר "מסע מדע לכיתה ד‬,‫ד"ר שרה קלצ'קו‬ 246 ‫אמיר הר־גיל על התצלום בעמוד‬ ‫; אתר מאקו וחברת קשת‬Walla ‫; אתר‬Ynet ‫לעיתונים מסע צעיר; אצבעוני ולרמי שיר; עיניים; גלילאו צעיר; אתר‬ ‫ ספריית פועלים‬- ‫הוצאת הקיבוץ המאוחד‬ ‫מט"ח‬ ‫ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים‬ ;‫ אוניברסיטת חיפה‬,)‫לארכיון הסיפור העממי בישראל ע"ש דב נוי (אסע"י‬ ‫ צלם בן ליו סונג‬90 :‫מאתר פליקר‬ https://www.flickr.com/photos/blieusong/7233859260/in/photolist-c2eqko-5Ba4jb-nUoDYh-cEuJz7-eBKhvm-imGzoF-rMZrqF-ibMouD-9qFjyP-8983cU-54CcK7-6KjiMj-eKjMu8-7dhM94-puSh85-8WKeaS-5mgVd3-8z3fgS-niYfkA-75HiQJ-zi5iH-7JYDS2-6gHw-67PeK6-8FEgxZ-9XVS6d-4EuvmP-bzTrsQ-dFHL1V-4EuwRK-4qFLPz-9AjqAU5dGLf1-9t799m-i9m9Ga-8mYCLD-i9mhdS-4w7XRT-mjf29-98pL3v-ocEEDN-6PtVEk-qFnNH9-8QyYT5-iTwpuit2BbU9-7y7XcQ-eJqgWG-iRfXpJ-89XouE

139 ‫מתיו הולשר‬ haaretz.co.ilKx-2kc9XY-2k8bRZ-2kbNYo-2kcEDE-2kc6z5-2k7tb4-2k7nKB-2kcjQQ-2kcAdQ-2k82kk-2k7WKB

324 httpswww.flickr.comphotos22986659@N043641404138inphotolist-6xM9zY-5ESWtK-5LHQCf-5ESWnP-5m7dj-

dbQyGG-6podLS-5m7ed-Gu2rq-5oCM6L-rqwjPU-dbQy3X-G1gXQ-dbQySd-bmsfxT-bmrXD2-bmrZ5X-5EXfWu-bmsrCt-bmstqD-8aHCqn-AGpkM-oJSVC8-bmseq2-snnk47-5m7aC-j2AkLb-7oDqsE-8vBWnB-4jhu6U-5jbYZU6Ac1HP-4riPHv-7i5zrs-aXDJ76-ihKv2q-p25MZH-7z2gzm-4u72Z8-5QLpW1-bms4pB-2YEupR-9Dmmd-9YopUP4xvB2e-bmrS1n-6AbZGz-N5AGx-6AeGBU-r2Jr7o

325 ‫צ'לסי מארי היקס‬ https://www.flickr.com/photos/seafaringwoman/5808573199/in/photolist-9RhsrM-5NHm6G-9pWUG-4dLQWB7FFEx2-cmEAL-a4K3Fy-g2Sva-9QKTbq-9QKT1d-9QKSKU-9QH4nR-4ZosL-9QH5a2-9QH58z-9QH4Fa9QH49i-9QH45c-9QKU71-9QH35M-edSAHw-go6qJ-7uPcay-9ymvjx-58JZYC-4QUQR8-7T4kY2-h7JPA2Lc4hv-fh44Rb-KomCT-8FGRqh-cQy7LQ-7wirnj-6VRprH-4dLQWv-2DynFY-8PBWoQ-6wW7NB-4Z58Fp-neVe99jZ4j-7tkv4q-eswLv-9LMceJ-6kt1Nk-6zsQaT-fh4349-fh44QC-fh44HW

92 ‫ צלם ניר אופיר‬,‫ ויקיפדיה‬,‫ נקבה בקן‬,‫צופית בוהקת‬ .‫ נוצר על ידי מעלה היצירה‬- Nir Ofir - GlassOWater ‫)" מאת‬Nactarinia osea (female" - ‫ דרך ויקישיתוף‬CC BY-SA 3.0 ‫מתפרסם לפי רישיון‬

https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Nactarinia_osea_(female).jpg#/media/File:Nactarinia_osea_(female).jpg

‫נקבה‬ .‫ נוצר על ידי מעלה היצירה‬- Nir Ofir - GlassOWater ‫)" מאת‬Nactarinia osea (female" - ‫ דרך ויקישיתוף‬CC BY-SA 3.0 ‫מתפרסם לפי רישיון‬

https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Nactarinia_osea_(female).jpg#/media/File:Nactarinia_osea_(female).jpg

‫זכר‬ - ‫ מתפרסם לפי רישיון ייחוס דרך ויקיפדיה‬.Alonteach ‫" מאת‬Nectarinia osea"

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Nectarinia_osea.JPG#/media/File:Nectarinia_ osea.JPG

331 '‫צועדים בדרך המילים ד‬