ממדינת מקדש לעם הספר היסטוריה של בית שני שגיא כהן
ממדינת מקדש לעם הספר היסטוריה של בית שני שגיא כהן ייעוץ מקצועי :פרופ' יהושע שוורץ ייעוץ פדגוגי :מיכאל ירון
4369 3.2.14
כנרת ,זמורה ,דביר — מוציאים לאור
כתיבה :שגיא כהן ייעוץ פדגוגי ודידקטי :מיכאל ירון ייעוץ מקצועי :פרופ' יהושע שוורץ ייעוץ מגדרי :ד"ר צפרירה שחם עריכה לשונית :יהודית נווה הפקה :תמי פרמונט עיצוב :אמרי זרטל עימוד וגרפיקה :לילי פרזי הספר והמדריך למורה אושרו כספר לימוד ע"י הממונה על אישור ספרי לימוד במשרד החינוך .לספר נלווה מדריך למורה .אישור מספר 4369מיום 3.2.14
אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,להקליט ,לתרגם ,לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל.
הכנה לדפוס :חלפי פתרונות דפוס מתקדמים בע"מ סידור ,עימוד והפקה במפעלי כנרת ,זמורה ,דביר — מוציאים לאור בע"מ רח' ההגנה ,10אור יהודה 6022410
נדפס בישראל מסת"ב 5־757־552־965־ISBN 978
כל הזכויות שמורות זכויות בעברית © תשע"ד 2014כנרת ,זמורה ,דביר — מוציאים לאור בע"מ www.kinbooks.co.il
תוכן העניינים פרק ראשון – יהודה בתקופה הפרסית
9
יחידה :1גלות בבל ,הצהרת כורש ושיבת ציון יחידה :2גיבושו של העם היהודי מחדש בציון ובניית בית המקדש יחידה :3ימי עזרא ונחמיה
12 22 29
פרק שני – האימפריה של אלכסנדר מוקדון ויורשיו ,ומאפייני ההלניזם
37
פרק שלישי – המפגש בין החברה ביהודה לבין ההלניזם
51
יחידה :1גבולות האימפריה של אלכסנדר מוקדון ושל הממלכות שקמו לאחר מותו 40 44 יחידה :2מאפייני העולם ההלניסטי
יחידה :1ארץ ישראל כזירת מאבק בין בית תלמי לבין בית סלווקוס יחידה :2השפעת ההלניזם על החברה ביהודה יחידה :3המאבק בין המתייוונים למתנגדיהם ביהודה יחידה :4גזירות אנטיוכוס יחידה :5מרד החשמונאים בימי מתתיהו ויהודה המקבי
54 56 60 62 64
פרק רביעי – ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומאי וחורבן בית המקד ש
73
יחידה :1ציוני דרך עיקריים בבניית המדינה החשמונאית וביסוסה יחידה :2הכיתות הדתיות ועיקרי המחלוקות ביניהן :פרושים ,צדוקים ,איסיים יחידה :3דפוסי השלטון הרומאי ברחבי האימפריה והשתלטות הרומאים על יהודה יחידה :4תקופת מלכותו של הורדוס -מלך בחסות הרומאים יחידה :5מאפייני שלטון הנציבים הראשונים והידרדרות יחסיהם עם היהודים יחידה :6הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בוויכוח על היציאה למלחמה ברומאים יחידה :7המרד ,תוצאותיו וחורבן בית המקדש יחידה :8מצדה -השלב האחרון במרד נגד הרומאים
113 122 142
פרק חמישי - בין ייאוש לבנייה ,מירושלים ליבנה
153
יחידה :1משבר החורבן יחידה :2שיקום האומה והקמת המרכז ביבנה יחידה :3מרד התפוצות בימי הקיסר טריאנוס יחידה :4מרד בר כוכבא יחידה :5הנשיאות בגליל
77 86 90 96 106
156 158 164 166 171
6
אל התלמיד הספר שלפניכם עוסק בחיי היהודים בימי בית המקדש השני .ראשיתו של הספר בימי שיבת ציון ,ימי שיבת היהודים לארץ ישראל לאחר גלות של כ־ 70שנה בבבל ,וסופו בהסתגלותו של העם היהודי למציאות החיים שלאחר חורבן בית המקדש השני. התבוננו בציר הזמן שלפניכם .אפשר להבחין כי לאורך כל התקופה הנדונה בספר זה חי העם היהודי תחת שלטון זר של אימפריות וממלכות שונות ,למעט כשמונים שנות עצמאות של ממלכת החשמונאים .החיים תחת שלטון של עם זר זימנו מפגשים בין העם היהודי לבין עמים ותרבויות שונים .המפגשים בין העם היהודי לבין עמים ותרבויות שונים העשירו את העולם היהודי ,אך גם העמידו במבחן את יכולתו לשמר את מסורותיו וערכיו הייחודיים .לא אחת הגיעו מפגשים אלו למאבק ולעימות תרבותי וצבאי .חלק ניכר מספר זה עוסק במפגשים בין החברה ביהודה לבין העמים שעמם באה במגע ,במפגש התרבויות ,באופיים של היחסים שהתפתחו בין הכובשים לנכבשים ובמתח ששרר בין קבוצות שונות בעם היהודי סביב שאלת היחס לעמים ולתרבויות הזרות. מן ההתבוננות בציר הזמן ניתן להבחין גם כי בראשיתה של התקופה וכן באחריתה חי העם היהודי ללא בית מקדש .חורבן בית המקדש היה שיאו של מאבק בין העם היהודי לבין כובשיו. ספר זה עוסק גם במקום המרכזי שמילא בית המקדש בחיי העם היהודי ,במשמעות של חורבנו בעבור היהודים ,בשינויים המפליגים שחלו באורח החיים היהודי לאחר החורבן ובהתאמת היהדות למציאות החדשה ללא מקדש.
7
בספר 5פרקים: פרק ראשון :יהודה בתקופה הפרסית פרק שני :האימפריה של אלכסנדר מוקדון ויורשיו פרק שלישי :המפגש בין החברה ביהודה לבין ההלניזם פרק רביעי :ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן המקדש פרק חמישי :בין ייאוש לבנייה ,מירושלים ליבנה כל אחד מחמשת הפרקים חולק למספר יחידות לימוד .בראש כל יחידה מופיעות שאלות מכוונות ,המציבות את השאלות המרכזיות שבהן תעסוק היחידה .אנו ממליצים לקרוא את השאלות בראשית הלימוד ,ולנסות לבררן תוך כדי קריאת היחידה. אנו מקווים כי תפיקו מן הספר עניין ומאחלים לכם קריאה מהנה.
8
פרק ראשון
יהודה בתקופה הפרסית
9
יהודה בתקופה הפרסית
מה בפרק? בשנת 586לפני הספירה חרב בית המקדש הראשון בידי נבוכדנאצר מלך בבל ,ורבים מן היהודים נשלחו לגלות .בגלותם השתלבו היהודים בארצותיהם החדשות ,אך הוסיפו לשמור על זיקה לארץ מולדתם ,ולקוות כי ישובו ויקימו את מקדשם החרב. בשנת 559לפני הספירה כבש כורש ,מלך פרס ,את האימפריה הבבלית ועמה את ארץ ישראל. כיבוש זה מסמל את ראשיתה של תקופה חדשה בתולדות העם היהודי ,תקופת שיבת ציון. כל אחת מן האימפריות הנדונות בספר זה ,נקטה מדיניות שונה כלפי נתיניה ,ואיפשרה להם מידה שונה של עצמאות ושמירה על ייחודיות תחת שלטונה .הבבלים נהגו להגלות עמים שלא קיבלו את מרותם ,וכך הקשו עליהם לשוב ולמרוד .שליטי האימפריה הפרסית ,לעומת זאת ,עודדו את נתיניהם לשמור על ייחודם .הם קראו להם לשוב למולדתם ,להקים מקדשים לאלוהיהם ,ונמנעו מכפיית אמונותיהם ותרבותם על העמים השונים .גם היהודים נהנו ממדיניותם של שליטי האימפריה הפרסית ,ותחת חסותם שבו לארצם והקימו בה את בית המקדש השני. מדיניות זו ,המטפחת שונות ומאפשרת שמירה על בדלנות וייחודיות ,יצרה תמיכה רחבה בשליטי האימפריה הפרסית ,וחסכה מהם מרידות רבות. מה הוביל את כורש ,שליט האימפריה הפרסית ,לנקוט מדיניות סבלנית כלפי נתיניו ,לאפשר להם לשוב לארצות מולדתם ולהקים את מקדשי אלוהיהם? האם לא ראה את אמונתו ואת אלוהיו כעדיפים על דתות אחרות? מדוע לא שאף להפיץ את דתו ואת האמונה באלוהיו לכל נתיניו? היהודים נפגשו עם מדיניותו הסבלנית של כורש בעודם בגלות בבל .כיצד השפיעה עליהם מדיניותו? האם ניצלו את ההזדמנות שנקרתה בדרכם ושבו ארצה? האם מימשו את תקוותיהם לשוב למולדתם ,או אולי התקשו לוותר על החיים שבנו בגלות? היהודים שבחרו לשוב ארצה הגיעו לארץ המיושבת בעמים שונים .מציאות זו הציבה אתגר גדול לשבים לציון .היה עליהם להתגבש מחדש לעם ,ולהגדיר את ייחודו .היה עליהם לקבוע מהו קריטריון הכניסה לעמם ,האם המוצא הוא שמייחד אותם מעמים אחרים ,או אולי נעוץ ייחודם בתרבותם ובערכיהם .דרך ההתמודדות עם אתגר זה השפיעה על יחסם של השבים לעמים השונים סביבם .בפרק זה נעקוב גם אחר תהליכים אלו אחר המנהיגים שהובילו אותם.
בפרק זה 3יחידות: יחידה — 1גלות בבל ,הצהרת כורש ושיבת ציון יחידה — 2גיבושו של העם היהודי בציון ובניית בית המקדש יחידה — 3ימי עזרא ונחמיה
11
1
גלות בבל ,הצהרת כורש ושיבת ציון
שאלות מכוונות: . 1 .2 .3 .4 .5
כיצד פירשו היהודים את חורבן בית המקדש הראשון ואת גלותם? מה היו עמדותיהם בנושא ההשתלבות בגולה? מה היתה מדיניותו של כורש כלפי העמים שכבש ,ומדוע נקט במדיניות זו? כיצד הגיבו היהודים לקריאתו של כורש לשוב לארצם? מהם הקשיים שהיו כרוכים בעזיבת חייהם בגולה?
א .היהודים בגלות בבל בשנת 586לפני הספירה חרב בית המקדש הראשון .שליטי האימפריה הבבלית כבשו את ממלכת יהודה ,החריבו את בית המקדש והגלו מן הארץ את מרבית תושביה בכמה גלים .הראשונים לגלות היו בני המעמדות הגבוהים ,ואחריהם יצאו לגלות גם בני מעמד הביניים .חלק קטן מן היהודים נותר בארץ ,והבבלים מינו אחד מהם ,גדליהו בן אחיקם ,להיות נציב מטעמם ביהודה. ואולם בשל מאבק פוליטי שלווה בחוסר סבלנות בחברה היהודית ,נרצח גדליהו בן אחיקם, ושארית היהודים בארץ ברחה למצרים מחשש שיפגעו בהם הבבלים. שליטי בבל נקטו מדיניות של כיבוש והגליה כלפי כל אומה שסירבה לקבל את שלטונם .הגלות הפכה את הגולים לחסרי תשתית מדינית ופוליטית .היה עליהם להתאקלם מבחינה תרבותית, חברתית וכלכלית בארצם החדשה ,ללמוד שפה ואורח חיים שלא הכירו ,ולהתבסס במקום מושבם החדש .מציאות זו הקשתה עליהם לשוב ולמרוד .יתרה מכך ,עמים שלא הוגלו ,סברו הבבלים, יראו את הסכנה הנשקפת להם במקרה שירצו למרוד ,ויעדיפו להשלים עם השלטון הבבלי. הנביא ירמיה לא גלה לבבל ,אך היה בקשר עם הגולים ,ושלח להם מסרים .הוא הורה להם להתבסס בגולה ולהשתלב בה ,ולצד זאת קרא להם גם להעלות את זכרה של ירושלים ,והבטיח כי בבוא היום ישיב אותם האל למולדתם: יתי ִמיר ּו ׁ ָש ִַלם ָּב ֶב ָלהְּ :בנ ּו ָב ִּתים, ּכֹה ָא ַמר ה' ְצ ָבאוֹ ת ֱאל ֵֹהי יִ שְׂ ָר ֵאל ְל ָכל ַהגּ וֹ ָלה ֲא ׁ ֶשר ִה ְג ֵל ִ יכם נָ ׁ ִשים ן .קח ּו נָ ׁ ִשים ,וְ הוֹ ִליד ּו ָּבנִ ים ו ָּבנוֹ תּ ,ו ְקח ּו ִל ְבנֵ ֶ ת־פ ְריָ ְ וְ ׁ ֵשב ּו ,וְ נִ ְטע ּו ַגנּ וֹ ת ,וְ ִא ְכל ּו ֶא ּ ִ ת־שלוֹ ם ל־ת ְמ ָעטו .וְ ִד ְר ׁש ּו ֶא ׁ ְ ־שם ,וְ ַא ִּ יכם ְּתנ ּו ַל ֲאנָ ׁ ִשים ,וְ ֵת ַל ְדנָ ה ָּבנִ ים ו ָּבנוֹ ת; ּו ְרב ּו ׁ ָ ת־בנוֹ ֵת ֶ וְ ֶא ְּ יתי ֶא ְת ֶכם ׁ ָש ָּמה וְ ִה ְת ּ ַפ ְלל ּו ַב ֲע ָד ּה ֶאל ה'ִּ :כי ִב ׁ ְשלוֹ ָמ ּה ,יִ ְהיֶ ה ָל ֶכם ׁ ָשלוֹ ם... ָה ִעירֲ ,א ׁ ֶשר ִה ְג ֵל ִ (ירמיהו כט ,ד-ז) ואכן ,רבים מהיהודים בגולה פעלו על פי הוראת הנביא ,ובמשך שנות דור השתלבו בחיי הכלכלה ,בחברה ובמנהל .הם זכו למידה רבה של עצמאות ולחופש תעסוקה ,והיו מהם שהגיעו למעמד גבוה ואף החזיקו במשרות בבית המלוכה .אחרים עסקו בחקלאות ,בגידול צאן ובקר, השתלבו בפקידות ואף שירתו בצבא .חלקם כה ביססו את מעמדם ,עד שנמנעו מלשוב ארצה
12
יהודה בתקופה הפרסית
כשעמדה לפניהם אפשרות זו .מידת השתלבותם של היהודים בגלות ,השפיעה מאוחר יותר על יחסם לשיבה ארצה. לצד השתקעותם של היהודים בבבל ,הוסיפו רבים לחוש געגוע למולדתם ,וקיוו לשוב אליה במהרה .תחושותיהם בגלות מצאו ביטוי בספר תהלים ,בפרק קלז: ּ .כי ַעל נַ ֲהרוֹ ת ָּב ֶבל ׁ ָשם יָ ׁ ַש ְבנ ּו ַ ּגם ָּב ִכינ ּו ְּבזָ ְכ ֵרנ ּו ֶאת ִצ ּיוֹ ןַ .על ֲע ָר ִבים ְּבתוֹ ָכ ּה ָּת ִלינ ּו ִּכ ֹּנרוֹ ֵתינו ִּ ׁ ָשם ׁ ְש ֵאלוּנ ּו ׁשוֹ ֵבינ ּו ִ ּד ְב ֵרי ׁ ִשיר וְ תוֹ ָל ֵלינ ּו (אויבנו) ִ ׂש ְמ ָחהִ ׁ .שיר ּו ָלנ ּו ִמ ִּׁשיר ִצ ּיוֹ ןֵ .א ְ יך נָ ׁ ִשיר ֶאת י .ת ְד ַּבק ְל ׁשוֹ נִ י ְל ִח ִּכי ִאם לֹא ֶאזְ ְּכ ֵר ִכי, ׁ ִשיר ה' ַעל ַא ְד ַמת נֵ ָכר? ִאם ֶא ׁ ְש ָּכ ֵח ְך יְ רו ׁ ָּש ָלִם ִּת ׁ ְש ַּכח יְ ִמינִ ִּ (תהלים קלז ,א-ו) ֹאש ִ ׂש ְמ ָח ִתי ... ִאם לֹא ַא ֲע ֶלה ֶאת יְ רו ׁ ָּש ַלִם ַעל ר ׁ בפרק זה מתקשים הגולים לשיר שירי שמחה ושירים לציון בעודם בגלות ,ומבטאים את החרבה. מחויבותם העמוקה לזכור את ירושלים ֵ
שאלות: .1קראו בשנית את הקטע המצוטט לעיל מספר ירמיהו פרק כט .מהן הנחיותיו של ירמיהו לגולים? .2מה ניתן ללמוד מהנחיות אלו על השקפתו של ירמיהו ועל מצבם של הגולים? .3קראו בשנית את הקטע המצוטט לעיל מספר תהלים פרק קלז .הסבירו על פי קטע זה מה היה הקושי שהכביד על הגולים למלא את הנחייתו של ירמיהו. חורבן בית המקדש הראשון והגלות העלו שאלות קשות בקרב היהודים .מדוע איפשר האל להחריב את מקדשו? מדוע גלו היהודים מארצם? ומהו חלקם של היהודים בחורבן? על פי ההסבר ההיסטורי ,נגרמו חורבן הבית וגלות היהודים כתוצאה מעוצמתה של האימפריה הבבלית ,אשר ממלכת יהודה סירבה להשלים עם השתלטותה עליה ועם פגיעתה בחירותה .תושבי יהודה לא שעו לעצת הנביא ירמיהו לתמוך באימפריה הבבלית ,וקיוו כי יזכו לסיוע ממעצמות אחרות. מאבקם באימפריה התפתח לעימות אלים שסופו חורבן וגלות. יהודים שעולמם היה מעוגן באמונה דתית חיפשו הסברים דתיים לחורבן .הנביא ירמיה ,נביאים וחכמים בדורות מאוחרים יותר ,הסבירו את החורבן כעונש על חטאי העם .עבודת האלילים והשחיתות שהתפשטו ביהודה וההתרחקות מחוקי התורה ,הם שגרמו לחורבן ולגלות .הנביאים לפני החורבן שבו והתריעו מפני החורבן הצפוי ,לאור חטאי היהודים .הגלות ,לפי גישה זו, נועדה לכפר על חטאיהם ,ולאחר שאלו יכופרו ,יוכלו היהודים לשוב לארצם .תפיסה זו תרמה לכך שהכרתם הדתית של גולי בבל התחזקה לאחר החורבן .הם פעלו לתיקון אורח חייהם הדתי ,היו נכונים לקיים מצוות ולהתרחק מעבודת האלילים.
13
ב .כורש ומדיניותו כלפי נתיניו האימפריה הבבלית החזיקה בשלטונה כשלושים שנה בלבד לאחר חורבן בית המקדש הראשון, ואחריה תפסה את מקומה אימפריה חדשה ,האימפריה הפרסית .בשנת 559לפני הספירה הומלך כורש למלך על פרס ומדי ,וכעבור שנים מספר הרחיב את ממלכתו ,וכבש שטחים נרחבים מידי האימפריה הבבלית .בין היתר כבש גם את יהודה ואת האזורים הסמוכים לה .האימפריה שהקים כורש היתה הגדולה ביותר שידע העולם עד לתקופה זו ,ושלטונה נמשך כ־ 230שנים, עד לכיבושיו של אלכסנדר מוקדון בשנים 331 ,332לפני הספירה. מפה :1האימפריה הפרסית במאות 5-6לפנה"ס
מפה :1האימפריה הפרסית במאות 5-6לפנה"ס ימת ארל
ספי הים
הכ פרתיה
מדי פוט
המדאן
סגרתיה
שושן
פרספוליס פרסיה
המ
פרץ
כיבושי כורש ( 530-550לפנה"ס) האימפריה של דריוש ( 486-522לפנה"ס) עיר גדולה עיר בירה באימפריה הפרסית גבול האימפריה הפרסית בשיאה
סי פר ה
מיה
מסו
ביתיניה
יוון
קפדוקיה צידון
קפריסין
ירושלים
הים
תיכון ה לוב
בבל מצרים
ערב
הים
טהרן
ארמניה
תרקיה
הא דום
כוראסמיה
הים השחור
מדיניותו של כורש בנוגע לעמים שכבש היתה שונה משל קודמיו ,שליטי האימפריה הבבלית. בניגוד לשליטי האימפריה הבבלית ,שנהגו להגלות את נתיניהם ובכך להשיג שליטה על העמים שכבשו ,איפשר כורש לעמים שונים לשוב למולדתם ,ולהקים בה מקדש לאלוהיהם .הוא שיקם מקדשים חרבים של עמים באימפריה ,למרות היותם בעלי דתות שונות משלו .תפיסתו של פוליתאיסטית *.הוא האמין באלים רבים ,ועל כן לא ראה כל בעיה בבניית מקדשים ֵ כורש היתה לאלוהי עמים שונים.
* ראו בעמוד הבא.
14
יהודה בתקופה הפרסית
הרחבה :פוליתאיזם ומונותאיזם פוליתאיזם הוא תפיסת עולם המניחה כי בעולם קיים מספר רב של אלים .על פי תפיסה זו, אמנם קיים בעולם כוח עליון אחד החולש על היקום כולו ,אך לצדו מתקיימים אלים מקומיים רבים .ואולם הכוח העליון אינו פועל בעולם על פי רצונו של אדם ,קבוצה או עם מסוימים, ואינו נענה לבקשותיהם של אנשים בעלי אינטרסים .אם בכל זאת זקוקים בני האדם לסיוע על־ אנושי ,עליהם לפנות לאלים המקומיים ,שאינם חולשים על העולם כולו .על פי הפוליתאיזם, קיימים אפוא אלים רבים בעולם ,אשר לכל אחד מהם תחום התמחות משלו ,וכל אדם וקבוצה יכולים לבחור את אלוהיהם בהתאם לצרכים שלהם ועל פי המסורות שעליהן חונכו .האמונה באל מסוים היתה במקרים רבים חלק מתרבותם וייחודם של העמים השונים .לעתים התפלל האדם לכמה אלים בעבור צרכים שונים :לאל אחד בעבור צרכי פרנסה ,ולאל אחר בעבור בעיות בפוריות .באמונה הפוליתאיסטית התגלו האלים בין היתר בגופים מוחשיים או בסמלים, כגון :שמש ,ירח ,בעלי חיים שונים ,פסלים ומסכות ,שיצרו בני האדם בעצמם .בדיעבד ,גילו מאמינים פוליתאיסטים סבלנות כלפי מאמינים שונים .התפיסה הפוליתאיסטית היא אחד מן המקורות שעשויים להסביר את סובלנותו של כורש מלך פרס כלפי העמים שכבש .הוא לא חש איום מקיומם של אלים נוספים על אלוהיו ,ולכן לא כפה על נתיניו את דתו .יתר על כן, הוא עודד אותם לשוב למולדתם ולהקים בה את מקדשי אלוהיהם. מונותאיזם הוא תפיסת עולם מנוגדת לפוליתאיזם, ולפיה שולט בעולם אל אחד .בדרך כלל אל זה אינו קיים כגוף מוחשי ,אלא כישות מופשטת ורוחנית. האמונה המונותאיסטית אמנם ראתה את האנושות כיחידה אחת הכפופה כולה לאותו האל ,אך לא אחת הובילה לחוסר סבלנות דתית ,ולחוסר קבלה של אלים ומאמינים אחרים .היהדות ,הנצרות והאסלאם מוגדרות כדתות מונותאיסטיות .מאמיני דתות אלו מאמינים כי האל ברא את העולם ,קבע את חוקי הטבע ומנהיג את העולם על פי רצונו.
צלמיות מתקופת הבית הראשון
15
מדיניותו של כורש
הגליל של כורש ,המוזיאון הבריטי ,לונדון (צילום :מייק פיל)
כנהוג באותם ימים ,פירסם כורש את מדיניותו לכל עם בשפתו ,וכמה מן ההודעות שפירסם השתמרו עד ימינו .אחת הכתובות המפורסמות מן התקופה הפרסית ,אשר השתמרה עד ימינו, היא כתובת הגליל של כורש .כתובת זו חרותה על אבן בצורת גליל ,ומכאן שמה .מן הכתובת ניתן ללמוד מה היתה השקפת עולמו של כורש ,וכיצד תפס את תפקידו כשליט האימפריה הפרסית .בכתובת טוען כורש ,כי הוא שליחו של האל ַמרדך ,ראש הפנתיאון* הבבלי ,והוא פועל על פי מצוותו .האל מרדך פקד עליו להשיב כל עם למולדתו ואף לבנות את מקדשי האלים של כל העמים .אם כן ,לא זו בלבד שכורש פעל לשקם מקדשי אלים שונים ,הוא טען כי זהו ציווי מאלוהיו .פעולתו של כורש גרמה לרבים מן העמים שכבש לראות בו מלך משחרר ולא כובש ,ולפתח כלפיו אהדה רבה .להלן חלקים מתוך כתובת הגליל בתרגום לעברית: אנוכי כורש מלך בבל ,המלך הגדול ,המלך העז ,מלך בבל ...מלך ארבע כנפות הארץ... כאשר נכנסתי בידידות לבבל וכוננתי בשמחה את מלכותי בהיכל המושלַ ,מרדך האדון הגדול הפך את לב תושבי בבל הרבים לאהבה אותי (גרם לנתינים שכבשתי לאהוב אותי) ,וביקשתי לעבוד אותו מידי יום ביומו ...דאגתי לשלום בבבל ובשאר ערי הקודש .בני בבל שמח ליבם כי הסרתי את העול המוטל עליהם .את בתיהם שהתיישנו תיקנתי ושמתי קץ לסבלם ...מרדך האדון הגדול שמח למעשי וביד נדיבה בירך אותי ...לכל העמים אשר מקדשיהם היו חרבים מלפני כן ,החזרתי את צלמי אלוהיהם ,בניתי את מקדשיהם ...בפקודת מרדך האדון הגדול הושבתי אותם בשלום למשכנם. (מעובד על פי תרגום לכתובת הגליל ,בתוך :ח' תדמור ,הרקע ההיסטורי להצהרת כורש, בתוך :עוז לדוד ,ירושלים תשכ"ד ,עמ' )4
* פנתיאון -מילה יוונית שפירושה "כל האלים" .המילה משמשת לכינוי קבוצה של אלים בדת או במיתולוגיה מסוימת וכן לתיאור מקדש.
16
יהודה בתקופה הפרסית
שאלות: קראו בשנית את כתובת הגליל של כורש וענו על השאלות שלפניכם: .1מנו את הפעולות שעשה כורש בעבור נתיניו על פי עדותו. .2מה היה יחסם של תושבי בבל לכורש? מה גרם ליחס זה על פי הכתוב? .3כיצד הגיב ,על פי הכתוב ,האל מרדך למעשיו של כורש? האם ראה בחיוב או בשלילה את שיקום מקדשי האלים של העמים השונים?
מה הניע את כורש לנקוט מדיניות סובלנית כלפי העמים שכבש ,לסייע בשיקומם של מקדשי אלים שונים ,ולהשיב עמים למולדתם ההיסטורית? שיקולים פוליטיים לצד אמונתו הדתית הם שעמדו בבסיס סובלנותו הדתית. כאמור ,הבבלים נהגו להגלות עמים שכבשו כדי להקשות עליהם להתקומם .אלא שלאורך זמן הוכחה הנחה זו כשגויה .מרידות חוזרות ונשנות פקדו את האימפריה הבבלית ,והקשו על ניהולה ותפקודה .כורש הבין כי כדי לבסס את שלטונו עליו להשיג את אהדת נתיניו ,ולהציג את עצמו כמלך משחרר ולא כמלך כובש .המדיניות המאפשרת לעמים לשוב למולדתם ולשקם את מקדשיהם הגבירה את האהדה כלפיו ,ומנעה מרידות ברחבי האימפריה .על פי השקפת עולמו של כורש ,דווקא הפעלת כוח ודיכוי יערערו את שלטונו ,ואילו סובלנות דתית תייצב את מעמדו כשליט רצוי ואהוד. לשיקול פוליטי זה חבר גם שיקול דתי .הסובלנות הדתית של כורש לא נבעה רק מרצונו להשיג יציבות שלטונית ,אלא גם מתפיסה דתית .כורש האמין כי בהשבת כל עם לארצו ובבניית מקדשים לאלוהיהם השונים ,הוא ממלא את רצון אלוהיו ,האל מרדך ,ומרצה את יתר האלים. לכאורה שיקום מקדשי אלים שונים עומד בסתירה לאמונתו של כורש באל מרדך ,אלא שבבסיס אמונתו של כורש עמדה התפיסה הפוליתאיסטית ,שלפיה קיימים בעולם אלים מקומיים רבים, וקיומו של אל כלשהו אינו סותר את קיומם של אלים נוספים .כורש סבר כי בבניית מקדשי האלים השונים הוא מרצה את האלים כדי שלא יפריעו לו להשיג את מטרותיו.
הצהרת כורש מדיניותו של כורש ,השבת עמים למולדתם ושיקום מקדשיהם ,ננקטה גם כלפי היהודים .בשנת 539לפני הספירה פירסם כורש הצהרה ייחודית ליהודים ,ובה קרא להם לשוב למולדתם ולהקים מחדש את בית המקדש .הצהרה זו מכונה "הצהרת כורש" ,והיא מצוטטת בתנ"ך פעמיים ,בספר עזרא* ובספר דברי הימים.
17
הצהרת כורש מתוך ספר עזרא:
* הספרים עזרא ונחמיה מצויים בתנ"ך כחלק מן הספרים המכונים "כתובים" .מהספרים עזרא ונחמיה ניתן ללמוד רבות על תקופת שיבת ציון ,על אופיים של העולים ,על הקשיים שעמם התמודדו, על מנהיגיהם וכן על הדילמות והמתחים שעלו בעת עיצוב החברה החדשה בארץ.
ו ִּב ׁ ְשנַ ת ַא ַחת ְלכוֹ ֶר ׁש ֶמ ֶל ְך ּ ָפ ַרס ִל ְכלוֹ ת ְ ּד ַבר ה' ִמ ּ ִפי יִ ְר ְמיָ ה ֵה ִעיר ה' ֶאת רו ַּח ּכֹ ֶר ׁש ֶמ ֶל ְך ּ ָפ ַרס וַ ַ ּי ֲע ֶבר קוֹ ל ְּבכָ ל ַמ ְלכוּתוֹ וְ גַ ם ְּב ִמכְ ָּתב ֵלאמֹרּ :כֹה ָא ַמר ּכֹ ֶר ׁש ֶמ ֶל ְך ּ ָפ ַרסּ .כֹל ַמ ְמ ְלכוֹ ת ָה ָא ֶרץ נָ ַתן ִלי ה' ֱאל ֵֹהי ַה ָּׁש ָמיִ ם וְ הוּא ָפ ַקד ָע ַלי ִל ְבנוֹ ת לוֹ ַביִ ת ִּבירו ׁ ָּש ַלִם ֲא ׁ ֶשר ִּביהו ָּדהִ .מי ָב ֶכם ִמ ָּכל ַע ּמוֹ יְ ִהי ֱאל ָֹהיו ִע ּמו וְ יַ ַעל ִלירו ׁ ָּש ַלִם ֲא ׁ ֶשר ִּביהו ָּדה וְ יִ ֶבן ֶאת ֵּבית ה' ֱאל ֵֹהי יִ ְ ׂש ָר ֵאל הוּא ָה ֱאל ִֹהים ֲא ׁ ֶשר ִּבירו ׁ ָּש ָלִם .וְ כָ ל ַה ִנ ׁ ְּש ָאר ִמ ָּכל ַה ְּמקֹמוֹ ת ֲא ׁ ֶשר הוּא ָגר ׁ ָשם יְ נַ ְּ ׂשאוּה ּו ַאנְ ׁ ֵשי ְמקֹמוֹ ְּב ֶכ ֶסף ו ְּבזָ ָהב ו ִּב ְרכו ּׁש ו ִּב ְב ֵה ָמה ִעם ַה ְּנ ָד ָבה (עזרא א ,א-ד) ְל ֵבית ָה ֱאל ִֹהים ֲא ׁ ֶשר ִּבירו ׁ ָּש ָלִם .
הצהרת כורש מתוך ספר דברי הימים: ו ִּב ׁ ְשנַ ת ַא ַחת ְלכוֹ ֶר ׁש ֶמ ֶל ְך ּ ָפ ַרסִ ,ל ְכלוֹ ת דְּ ַבר ה' ְּב ִפי יִ ְר ְמיָ הוֵּ ,ה ִעיר ה' ֶאת־רו ַּח ּכוֹ ֶר ׁש ֶמ ֶל ְך ּ ָפ ַרס ל־מ ְמ ְלכוֹ ת ָה ָא ֶרץ נָ ַתן ֹר :כֹה ָא ַמר ּכוֹ ֶר ׁש ֶמ ֶל ְך ּ ָפ ַרסָּ ,כ ַ וַ ַ ּי ֲע ֶבר קוֹ ל ְּב ָכל ַמ ְלכוּתוֹ וְ ַגם ְּב ִמ ְכ ָּתב ֵלאמ ּ ל־ע ּמוֹ , י־בכֶ ם ִמ ָּכ ַ ִלי ה' ֱאל ֵֹהי ַה ּׁ ָש ַמיִ ם ,וְ הוּא ָפ ַקד ָע ַלי ִל ְבנוֹ ת לוֹ ַביִ תִּ ,בירו ׁ ָּש ַל ִם ֲא ׁ ֶשר ִּביהו ָּדהִ :מ ָ (דה"י ב' ,פרק ל"ו ,כב-כג) ה' ֱאל ָֹהיו ִע ּמוֹ וְ יָ ַעל .
שאלות: הצהרת כורש מופיעה ,מלבד בספר עזרא ,גם בספר דברי הימים .קראו בשנית את שתי הגרסאות וענו על השאלות שלפניכם: .1בהצהרה שבספר דברי הימים לא הופיעו שתי הוראות של כורש .מהן ההוראות החסרות המופיעות בספר עזרא? .2שערו ,מהי הסיבה להבדלים בין ההצהרה בספר עזרא לבין ההצהרה בספר דברי הימים? האם קשור הדבר ליחסם של מחברי הספרים לכורש? .3בשתי גרסאות אלו נטען ,כי כורש פירסם את הצהרתו לאחר שאלוהי היהודים הניע אותו לעשות זאת .מי הניע את כורש לפעול ברוח הסבלנית על פי כתובת הגליל? הסבירו ממה נובע ההבדל בין כתובת הגליל להצהרת כורש? .4ספר דברי הימים מציג סקירה כרונולוגית המתחילה באדם הראשון ,כוללת את תולדות העם היהודי ,ומסתיימת בהצהרת כורש ,אשר חותמת את ספר דברי הימים .מדוע ,לדעתכם ,בחר מחבר ספר דברי הימים לחתום את ספרו דווקא בהצהרת כורש? מה מסמל סיום זה? בהצהרה זו ,כמו בכתובת הגליל ,מבהיר כורש כי הוא פועל על פי צו אלוהי .לדבריו ,אלוהי השמים הוא שנתן לו את שלטונו ,והוא גם ציווה עליו לבנות בית מקדש בירושלים .לאחר פתיחה זו קורא כורש ליהודים לעלות לירושלים ולבנות בה מחדש את בית מקדשם .כורש מודע לכך שלא כל היהודים בגולה יחליטו לשוב לארצם ,ועל כן קורא ליהודים שיישארו
18
יהודה בתקופה הפרסית
בגולה לתרום את חלקם ,ולהעביר כסף ורכוש לבניית המקדש .קריאתו של כורש לנותרים בגולה מבטאת את תפיסתו של כורש ,אך מלמדת גם על מצבם של היהודים בגולה .רבים מהם השתקעו בגלות והשתלבו בה .הם צברו רכוש וממון .סביר להניח שדווקא אלו שהצליחו מבחינה כלכלית ,לא מיהרו לשוב לארץ יהודה ,אפילו כדי לבנות בה את בית מקדשם החרב. השאלה מה הניע את כורש לנקוט מדיניות סבלנית כלפי נתיניו ,עולה גם בבחינת יחסו של כורש ליהודים .מה גרם לכורש ,שליט האימפריה הפרסית ,להעניק להם את הצהרת כורש? מדוע החליט להשקיע מזמנו לטיפול באחד מן העמים הקטנים הנמצאים תחת שלטונו? כלום הטרידו אותו גלותם של היהודים וחורבן בית מקדשם? כאמור ,היחס שנתן כורש ליהודים לא הוענק להם באופן ייחודי ויוצא דופן .היחס שקיבלו היה חלק ממדיניות כוללת ,שבה נהג כורש כלפי כל אוכלוסיית האימפריה. חוקרים שונים עירערו על מהימנותה של הצהרת כורש ,וטענו כי זויפה בידי מחבר ספר עזרא. לטענתם לא ייתכן שכורש יפרסם הצהרה בעברית .יתרה על כן ,כורש טוען שאלוהי היהודים (אלוהי השמים הוא כינוי לאלוהי היהודים בתקופה זו) פקד עליו לבנות לו בית בירושלים, כלום ייתכן שכורש האמין באלוהי היהודים ופעל למענו? ואולם כתובת הגליל מאששת את מהימנותה של הצהרת כורש .בכתובת הגליל מסביר כורש את מדיניותו ,ומבהיר כי הוא פועל לשיקום מקדשי אלים שונים ,ואין בזה סתירה לאמונתו הפוליתאיסטית .מעבר לזה ,הבבלים הפרסים מפרסמים נהגו לפרסם הצהרות לכל עם בלשונו .כך קורה גם במגילת אסתר ,כאשר ּ ַ לכל עם הודעה בשפתו :וַ ִ ּי ׁ ְש ַלח ְס ָפ ִרים ֶאל ָּכל ְמ ִדינוֹ ת ַה ֶּמ ֶל ְך ֶאל ְמ ִדינָ ה ו ְּמ ִדינָ ה ִּכ ְכ ָת ָב ּה וְ ֶאל ַעם וָ ָעם ִּכ ְל ׁשוֹ נוֹ (אסתר א ,כב).
שבי ציון מקבלים את כלי המקדש, גוסטב דורה * * גוסטב דורה — צייר צרפתי ( .)1883-1832בהיותו בן 33פרסם את "תנ"ך דורה" ,אסופת ציורי התנ"ך ,ובעקבותיהם התפרסם.
19
קראו את הערכתו של ההיסטוריון חיים תדמור על מהימנותה של הצהרת כורש וענו על השאלות שאחריה: בשעתו נחלקו הדעות בדבר מקוריותה של ההכרזה ,ויש אשר טענו שלא רק ניסוחה, אלא אף עצם ההרשאה של כורש הם המצאתו של כותב ספר עזרא .אך במרוצת השנים התברר שהביקורת אינה במקומה ,ושנוסח ההצהרה ולשונה תואמים את קווי מדיניותו של כורש ...המשפט "כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלוהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים" ,הולם את רוח הדברים בכתובת הגליל של כורש. (מעובד מתוך :ח' תדמור" ,עליית כורש והרקע ההיסטורי להכרזתו" ,בתוך :ח' תדמור (עורך) ,ההיסטוריה של עם ישראל :שיבת ציון — ימי שלטון פרס ,ירושלים תשמ"ג ,עמ' )5
שאלות: .1הסבירו מהי הביקורת שנמתחה על מהימנותה של הכרזת כורש. .2מהי עמדתו של חיים תדמור ,וכיצד הוא מנמק אותה? .3האם נימוקו של הכותב שיכנע אתכם? נמקו.
ג .תגובות היהודים להצהרת כורש תגובת היהודים בגלות להצהרתו של כורש לא היתה אחידה .ניתן היה להניח שחלק ניכר מן היהודים ישובו למולדתם .אלא שהמציאות היתה מורכבת יותר .עם חורבן בית המקדש הראשון והיציאה לגלות ,הנחה הנביא ירמיה את הגולים "בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פריין" (ירמיה כט ,ה) .יהודים רבים קיבלו את עצת הנביא והשתקעו בגולה .הם השתלבו בחיי הכלכלה ,ומעמדם החברתי התבסס .אם כן ,מימוש ההצהרה היה כרוך בניתוק מחייהם בגולה ,ורבים מהם בחרו שלא לשוב ארצה ולוותר על החיים שבנו בנכר .תופעה זו היתה נפוצה בעיקר בקרב המעמדות הגבוהים ,שכן להם היה קשה יותר להתנתק מן הגולה .לעומתם ,רבים מן המעמדות הנמוכים יותר החליטו להגשים את * גאולה היא מונח המבטא שחרור של תקוותם ,ופנו לממש את הכרזתו של כורש ,לשוב לארצם ולבנות בה את אדם או של עם ממצב קשה .במקרא מקדשם מחדש .נפילת האימפריה הבבלית נתפסה כהתגשמות הנבואה מתוארת הציפייה לגאולה של עם שנמסרה לעם ישראל ,והם האמינו כי הצהרת כורש היא אות המבשר ישראל הן כציפייה להשתחרר מכיבושם על גאולתם הקרבה *.השאיפה לשוב לציון כחלק מן השאיפה לגאולה של עמים אחרים ,והן כתקווה לשוב מן היה אם כן ,מניע מרכזי לשיבת ציון .התקוות לגאולה לא פסחו גם על הגלות לארץ ישראל .הגאולה עשויה להתרחש בידי האל ,או על ידי שליחיו. הנותרים בבבל ,והם תרמו מכספם לבניית בית המקדש ולשיקומה של שכן בספר ישעיה כונה כורש משיח, ירושלים .עליית היהודים לארץ ישראל לאחר הצהרת כורש מכונה "שיבת פעל להשיב את עם ישראל לארצו מן ציון" .ההיסטוריון ישראל אפעל סיכם את פרשנותם של הגולים והנביא הגלות ,ולכונן את בית מקדשם מחדש. ישעיהו השני לגלות ולהצהרת כורש :דש והגלתה את היהודים ,נתפסה
20
יהודה בתקופה הפרסית
כאות המבשר גאולה .הדבר התפרש כהתגשמות נבואות קדומות ,ובראשן נבואת ירמיהו על קצה של בבל ,ועורר תקוות משיחיות בקרב גולי בבל ,שראו בהופעת כורש את ראשית הגאולה ...הנביא (ישעיהו) קובע כי הופעת כורש ככובש בבבל באה אך ורק כדי לגאול את בני יהודה מגלותם. (מעובד על פי :י' אפעל (עורך) ,ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך ,2ירושלים ,1998עמוד .)226 קראו את דברי הנביא ישעיהו השני ביחס לגלות ,וענו על השאלות שאחריהם: ּכֹה ָא ַמר ה' ִל ְמ ׁ ִשיחוֹ ְלכוֹ ֶר ׁשֲ ...אנִ י ְל ָפנֶ ָ יחי יך ֵא ֵל ְך וַ ֲהדו ִּרים ֲאיַ ּׁ ֵשר .דַּ ְלתוֹ ת נְ חו ׁ ָּשה ֲא ׁ ַש ֵּבר ,ו ְּב ִר ֵ ַב ְרזֶ ל ֲאגַ דֵּ ַע וְ נָ ַת ִּתי ְל ָך אוֹ ְצרוֹ תְ ...ל ַמ ַען ֵּת ַדע ִּכי ֲאנִ י ה' ַה ּקוֹ ֵרא ְב ׁ ִש ְמ ָךֱ ,אל ֵֹהי יִ שְׂ ָר ֵאלְ .ל ַמ ַען ַע ְבדִּ י אתי... יה ָב ָר ִ יתי ֶא ֶרץ ,וְ ָא ָדם ָע ֶל ָ ֹה־א ַמר ה' ְקדוֹ ׁש יִ שְׂ ָר ֵאלָ ...אנ ִֹכי ָעשִׂ ִ יַ ֲעקֹב וְ יִ שְׂ ָר ֵאל ְּב ִח ִיריּ .כ ָ ָאנ ִֹכי ַה ִעיר ִֹתה ּו [את כורש] ְב ֶצ ֶדק ,וְ ָכל־דְּ ָר ָכיו ֲאיַ ּׁ ֵשר .הוּא־יִ ְבנֶ ה ִע ִירי וְ ָגלו ִּתי יְ ׁ ַש ֵּל ַח. (ישעיה מה ,א-יב)
שאלות: .1מהו הכינוי שלו זוכה כורש לפי ישעיהו? מה משמעותו של כינוי זה? .2מהם תפקידיו של כורש על פי דברי ישעיהו? .3האם האופן שבו רואה ישעיהו את ייעודו של כורש עולה בקנה אחד עם פועלו כלפי נתיניו?
מניעי העולים ליהודה המקורות ההיסטוריים העוסקים בשיבת ציון אינם מבהירים מה היו מניעיהם של שבי ציון לעזוב את הגולה ולשוב ליהודה ,ועל כן אין באפשרותנו להתחקות במדויק אחר מניעיהם .יחד עם זאת ,ניתן לשער שהציפייה לשוב לציון ,אשר ליוותה את היהודים מרגע יציאתם לגלות, היוותה מרכיב משמעותי בהחלטתם לממש את הצהרת כורש ולשוב ליהודה .לצד זאת ,סביר להניח שגם התקווה להתחלה חדשה ולהזדמנויות כלכליות וחברתיות שונות הכרוכות במעבר ובשינוי היוו חלק מן השיקולים להחלטתם של חלק משבי ציון לשוב ליהודה.
21
2
גיבושו של העם היהודי מחדש בציון ובניית בית המקדש
שאלות מכוונות: .1שבי ציון חזרו ליהודה ,אך בהיעדרם יושבה יהודה בעמים שונים .מהם הקשיים שעמדו בפני היהודים עם בואם לארץ ,ומה היו חששותיהם נוכח העמים שסביבם? .2מהו האתגר שעמד לפני היהודים בעת גיבושם לעם מחדש ,וכיצד התמודדו עזרא ונחמיה עם אתגר זה? האם הכול הסכימו עם דרכם?
א .אתגר עיצוב הזהות של שבי ציון שיבת ציון החלה מיד עם הכרזת כורש ,ואולם העלייה נעשתה בקבוצות ובגלי עלייה רבים, שנמשכו עשרות שנים .בספרים עזרא ונחמיה מופיעה רשימה של העולים ,ולפיה מנו העולים כ־ 50,000נפש .ככל הנראה רשימה זו מסכמת כמאה שנות עלייה לארץ .אחד האתגרים המשמעותיים של שבי ציון היה עיצוב זהותם כעם ייחודי ושונה.
מפה :2מדינת יהודה ושכנותיה בתקופה הפרסית
הים
שומרון
התיכון
ארץ טוביה ירושלים
ים המלח
עין גדי
אשדוד
חברון אדום
מפה :2מדינת יהודה ושכנותיה בתקופה הפרסית מדינת יהודה
22
יהודה בתקופה הפרסית
שאלות: .1היכן התרכזו שבי ציון על פי המפה? .2העריכו מדוע התרכזו שבי ציון דווקא בגבולות המופיעים במפה.
מהו ייחודם של היהודים — מוצאם או תרבותם? זהותו של אדם מושפעת מגורמים שונים הקשורים למוצאו ומורשתו של האדם וכן ממציאות חייו בהווה כגון :אירועים וחוויות שהאדם צובר במהלך חייו ,ואשר מותירים בו את רישומם ,החינוך שהאדם סופג והקשרים החברתיים שהוא מקיים .תהליך של עיצוב זהות אינו חל רק על הפרט .גם קבוצות שונות מעצבות את זהותן ,ומושפעות מחוויות ואירועים מן העבר המשותף ,ההיסטוריה של הקבוצה ,וכן ממפגש עם תרבויות שונות. השאלה מהו ייחודו של העם היהודי וכיצד יש לבטא ייחודיות זו ולשמר אותה עלתה בדורות שונים בעם היהודי ואף זכתה להתייחסות בספרים * ״זרע הקודש״ הוא מונח המתייחס שונים בתנ"ך .אפשר להבחין בגישות שונות לשאלה זו. לקבוצה אתנית כקבוצה ייחודית ושונה ביותר החשוב יש גישות שעל פיהן המוצא הוא המרכיב מקבוצות אתניות אחרות .הייחוד של לשימורו של העם היהודי כזרע הקודש * .משמעותה של קבוצה זו נשמר על ידי בידול מקבוצות אתניות אחרות .המונח "זרע הקודש" גישה זו היא כי נישואי תערובת מבטלים את ייחודו של העם מופיע בתנ"ך לראשונה בספר ישעיה, היהודי ,ופוגעים ביכולתו להתקיים כזרע הקודש .אמנם יהודי שם מתאר הנביא את היהודים בגלות שאינו מקיים את אורח החיים היהודי הנכון על פי מחזיקי גישה בבל כ"זרע קודש". זו ,אינו ממלא את ייעודו ונחשב לחוטא ,אך כל זמן שאינו נושא אישה שאינה מן העם היהודי ,אינו פוגם בייחודו של העם היהודי ובהמשכיותו של זרע הקודש .יחד עם זאת ,סביר להניח שההתעקשות על מניעת נישואי התערובת לא נבעה רק מהשמירה על המוצא ,אלא גם מהרצון לשמר את תרבותם של היהודים ,ומהנחה שנישואי התערובת ישפיעו על חינוכם של ילדי הנשים הנוכריות. על פי גישות אחרות ,אורח החיים היהודי והערכים שעל פיהם יפעלו היהודים ,הם המבטאים את ייחודו של העם היהודי ביחס לעמים אחרים .יהודי שחוטא ,ואינו מקיים את אורח החיים היהודי הנכון ,על פי מחזיקי גישה זו ,פוגע בייחודו של העם היהודי על עמים אחרים. המנהיגים הבולטים שליוו את העם היהודי בדורות אלו ואחריהם התחבטו בסוגיה זו ,והבולטים שבהם ,עזרא ונחמיה ,העריכו את המוצא כמרכיב משמעותי בייחודם של היהודים .ביחידה הבאה נעסוק במנהיגים אלו ובפועלם.
23
הרחבה פרק יט בספר ויקרא מציג עמדה שונה ממחבר ספר עזרא ,ומעמיד את אורח החיים והערכים שעל פיהם נוהגים היהודים כקריטריון המשמעותי בזהות היהודית .בפרק מצווה ה' את בני יכם" .קדוש" הוא ביטוי לדבר מיוחד שנבחר מבין ישראלְ :קד ׁ ִֹשים ִּת ְהי ּו ִּכי ָקדוֹ ׁשֲ ,אנִ י ה' ֱאל ֵֹה ֶ פרטים רבים .כך למשל בטקס הנישואין היהודי מוצאים האיש והאישה את המיוחד שבכל אחד מהם ,ובוחרים בבן זוגם על פני כל היתר ,והאיש מקדש את האישה .כשאלוהים מצווה את בני ישראל להיות קדושים ,הוא מצפה מהם להיות שונים ומיוחדים מיתר העמים .אך בשונה מעזרא ונחמיה ,שראו את הייחודיות במוצא ,פרק יט בספר ויקרא מציג דרך שונה להתקדשות. לאחר הציווי "קדושים תהיו" ,מופיעה רשימה ארוכה של ציוויים המחייבים התנהגות מוסרית: ית ָך .לֹא ֵת ֵל ְך י־דל וְ לֹא ֶת ְהדַּ ר ּ ְפנֵ י ָגדוֹ ל ְּב ֶצ ֶדק ִּת ׁ ְש ּפֹט ֲע ִמ ֶ לֹא ַת ֲעשׂ ּו ָעוֶ ל ַּב ִּמ ׁ ְש ּ ָפט ,לֹא ִת ּ ָׂשא ְפנֵ ָ ָ ָ ָר ִכיל ְּב ַע ֶּמ ָ יח ת־א ִחיך ִּב ְל ָב ֶבך; הוֹ ֵכ ַח ּתוֹ ִכ ַ ֹא־תשְׂ נָ א ֶא ָ יך ,לֹא ַת ֲעמֹד ַעל־דַּ ם ֵר ֶע ָךֲ ,אנִ י ה' .ל ִ ת־בנֵ י ַע ֶּמ ָך ,וְ ָא ַה ְב ָּת ְל ֵר ֲע ָך ָּכמוֹ ָך... ֹא־ת ּ ָׂשא ָע ָליו ֵח ְטא .לֹא ִת ּקֹם וְ לֹא ִת ּטֹר ֶא ְּ ית ָך וְ ל ִ ת־ע ִמ ֶ ֶא ֲ כ ֶאזְ ָרח ִמ ֶּכם יִ ְהיֶ ה ָל ֶכם ַה ֵ ּגר ַה ָ ּגר ִא ְּת ֶכם ,וְ ָא ַה ְב ָּת וְ ִכי יָג ּור ִא ְּת ָך ֵ ּגרְּ ,ב ַא ְר ְצ ֶכם לֹא תוֹ נ ּו אֹתוֹ ְּ . (ויקרא יט ,טו-יט ,לד) יתם ְּב ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם . י־ג ִרים ֱהיִ ֶ לוֹ ָּכמוֹ ךִּ ,כ ֵ קיומם של הציוויים המוסריים המפורטים בפרק יט ,הם שהופכים את העם היהודי לעם ייחודי על פי מחבר פרק זה .אורח חייהם של היהודים ותרבותם הם שמייחדים את היהודים כעם, ולא מוצאם .יתרה מכך ,כדי להוציא אל הפועל את ייחודם של היהודים ,עליהם לנהוג כבוד בנוכרים החיים עמם ,ואפילו לאהוב אותם .אם כן ,בעוד שהגישה התולה את ייחודו של העם היהודי במוצא יוצרת ניכור כלפי הנוכרים ,מתבדלת מהם ורואה בהם איום על קיומו של זרע הקודש ,הגישה התולה את ייחודו של העם היהודי באורח חייו ובתרבותו ,מחייבת כבוד לנוכרים ומצווה לאהוב אותם.
עיצוב הזהות של שבי ציון עם בואם לארץ נתקלו שבי ציון בחלקים מן העם היהודי שלא יצאו לגולה .יהודים אלו לא עברו את חוויית הגולה ,והיו מהם שהתבוללו בעמי הארץ .עם חזרתם של שבי ציון ,שאפו היהודים שלא גלו להשתלב בקרב שבי ציון ,ואף לקחת חלק בהנהגת העם .ואולם שבי ציון לא ראו אותם כחלק לגיטימי מהעם ,וחששו כי הקשר עמם יפגע בייחודו של העם ובקיומו של זרע הקודש. בקרב חלק משבי ציון רווחה התפיסה כי הם זרע הקודש .על פי תפיסה זו מחולקת האנושות לקבוצות על פי מוצאם של בני הקבוצה ,ומיזוג בין הקבוצות פוגע בהן ומאיים על המשך קיומן .היהודים ,לפי תפיסה זו ,נמנים על זרע הקודש .מוצאם שונה ,מובדל ,וייחודי ממוצאם של בני קבוצות אחרות ,וכדי להבטיח את המשך קיומו של העם היהודי כזרע הקודש ,יש למנוע מן היהודים להתערבב בקרבן של קבוצות ממוצא אחר .המונח "זרע הקודש" מופיע בתנ"ך לראשונה בספר ישעיה .הנביא מתאר את היהודים בגלות בבל כ"זרע קודש" .לפי דברי
24
יהודה בתקופה הפרסית
הנביא ,לאחר חורבן בית המקדש ,נשמרו הגולים בבבל כזרע הקודש של העם היהודי ,ומזרע זה ישתקם העם בעתיד. יהודים שלא יצאו לגלות לא נחשבו לחלק מזרע הקודש בעיני כל שבי ציון ,מכיוון שהתבוללו בעמי הארץ ולא עברו כגולים את חוויית הגולה .עם זאת ,הם שאפו להשתלב בקרב שבי ציון ,וראו את עצמם כחלק מן העם היהודי .חלק משבי ציון חששו מהקשר בין שבי ציון לבין היהודים שלא גלו ,וראו בו איום על שיקומו של העם היהודי כזרע הקודש.
השומרונים גורם נוסף שהקשה על שבי ציון לגבש את זהותם היה השומרונים .השומרונים הם קבוצה שככל הנראה הוגלתה ליהודה מאשור ,בבל וסוריה .השומרונים אימצו את האל המקומי, אל היהודים ,אך הוסיפו לעבוד גם את אלוהיהם .הם תפסו את עצמם כיהודים לכל דבר. כאשר החלו שבי ציון לבנות את בית המקדש ,פנו אליהם השומרונים וביקשו להצטרף. מכיוון שעבדו את אלוהי היהודים היה ברור להם כי עליהם להיות שותפים בבניית בית המקדש .ואולם הנהגת שבי ציון וחלק מן השבים לא ראו בהם חלק לגיטימי מן העם היהודי .התנגדותם של היהודים לקבלת השומרונים נבעה מהעובדה שהשומרונים עבדו גם אלוהים אחרים ,ומחשש כי השילוב עם השומרונים יפגע בזהות ובהמשכיות של העם היהודי כזרע הקודש. ראוי לציין כי המאבק על הזהות של שבי ציון בא לידי ביטוי גם בתחום הפוליטי. מלבד היהודים שלא גלו והשומרונים ,נתקלו שבי ציון בנוכרים שכבר ישבו בארץ בדורות שלפני החורבן ,וכן בעמים שהוגלו לארץ מארצות אחרות ,כאדומים .בין הנוכרים היו שחששו כי שבי ציון יתבעו נכסים ואדמות שנטשו בארץ כשגלו .כאשר החלו שבי ציון לבנות את בית המקדש השני, גבר חששם של הנוכרים .הם ראו בבניית בית המקדש עדות לשאיפתם של שבי ציון להשתלט על הארץ מבחינה מדינית ,ולכן התנגדו לשבי ציון ואף ניסו למנוע מהם לבנות את בית מקדשם. בספר עזרא מוזכרים "צרי יהודה ובנימין" כקבוצה אשר הערימה קשיים על שבי ציון בבניית בית המקדש .נהוג לזהות קבוצה זו עם היהודים שלא גלו ,השומרונים והנוכרים ,אשר נדחו על ידי שבי ציון.
בדלנות ופתיחות בעם היהודי אתגר עיצוב הזהות של שבי ציון ביהודה לנוכח עמי הארץ שקידמו את פניהם ,יצר מחלוקות פנימיות בקרב שבי ציון .היו שקראו להסתגרות מפני עמי הארץ ,וחששו מפגיעה בזרע הקודש. הם התנגדו לנישואים עם נוכרים ולשיתופם בחברת שבי ציון ,ודגלו בבדלנות של העם היהודי מעמים אחרים. ואולם בקרב שבי ציון היו גם שתמכו בהשתלבות בקרב עמי הארץ ,נשאו נשים שאינן מזרע הקודש ,ולא ראו סכנה לזהותם במפגש עם עמים אחרים .יתרה מכך ,הם סברו כי השילוב עם עמים אחרים יתרום להכרה של עמים שונים באלוהי ישראל .התפשטות העם היהודי היתה עשויה לתרום אף להכנסות בית המקדש .תומכי גישה זו דגלו באוניברסליות ,זאת אומרת, בתפיסה המגלה פתיחות כלפי תרבויות שונות ואינה חוששת מאובדן הזהות הייחודית של העם .יש להדגיש כי לא כל היהודים שהשתלבו עם העמים השונים עשו זאת מתוך תפיסת עולם מוצהרת של פתיחות ,אלא מכורח הנסיבות והשגרה של חיים לצד עמים שונים.
25
בתקופת שבי ציון פעלו מנהיגים בעם היהודי לחיזוק הגישה הבדלנית ,ולביסוסה ביהודה. פעולתם לחיזוק הגישה הבדלנית נעשתה בעזרת מערכת של צווים ואיסורים שהפרידה את הקבוצות זו מזו ,כגון :הפרדת הפולחן ,הפרדת הנישואין ועוד .נראה שמחברי הספרים עזרא ונחמיה צידדו בגישה הבדלנית ,ותמכו בדרך שהובילו עזרא ונחמיה .יחד עם זאת ,בשני הספרים ישנם ביטויים להתנגדות לדרכם של עזרא ונחמיה .החורים והסגנים* הביעו הסתייגות מניסיונותיו של נחמיה להקים חומה מסביב לירושלים .כמו כן קריאתו של עזרא לגירוש הנשים הנוכריות לא התקבלה על ידי רבים ביהודה ,ביניהם כוהנים ולוויים ,וחלקם מוזכרים בשמם בסופו של הספר.
ההנהגה ומקורות סמכותה כל הנהגה בעלת סמכות מקבלת את הלגיטימציה (הכרה ,הכשר ,אישור) לסמכותה ממקור כלשהו .עוצמתם של מקורות הסמכות מסייעים למנהיג לבסס את שלטונו ולהתמודד עם המתנגדים לפועלו .הסמכות של השליט עשויה לנבוע ממקורות שונים ,כגון ירושה ,כוח פיזי, אמונה דתית ורצון העם .רבים מן המנהיגים בעולם העתיק ,ואף אחדים מן המנהיגים בימינו, זכו בשלטונם בירושה מאביהם .ירושה זו היא המקור המעניק להם את הסמכות לשלוט .מקור אחר לסמכות עשוי להיות אמונה דתית .רבנים ואנשי דת שונים נהנים ממעמד נכבד ומהשפעה מתוקף בקיאותם בכתבי הקודש ומתוקף הקשר המשמעותי המיוחס להם עם האל .במדינות הדמוקרטיות המודרניות נהוג לראות את המקור לסמכות השליט בתבונתו ,ברצונו ובבחירתו של העם .על כן ,שינוי בבחירתו של העם ,עתיד לגרור גם שינוי בהנהגה .למנהיגים בתקופות שונות היתה השפעה רבה על אופייה של החברה ועל הערכים שעל פיהם היא מתנהלת .בכוחם להשפיע על הזהות של בני עמם ,ולהגדיר מי יתקבל אל החברה כשווה ,ומי יידחה ממנה. מי היו שליטי העם היהודי בתקופת שיבת ציון? מה היה המקור לסמכותם ,וכיצד סייע להם מקור זה לבסס את שלטונם? בראש העולים ליהודה עמדו כמה מנהיגים ,וששבצר הוא הראשון שבהם .ששבצר כונה בספר עזרא "הנשיא ליהודה" ,ונראה שמעמדו וסמכותו נבעו במידה רבה ממוצאו .ששבצר היה מצאצאי בית דוד ,ועל פי המסורת היהודית ,חידוש המלוכה בעם היהודי עתיד להיות משושלתו של דוד המלך .מנהיגותו העניקה תקווה ליהודים רבים ,כי כעת תיכון מחדש מלכות בית דוד .תואר נוסף שניתן לששבצר הוא "פחה" .פחה הוא כינוי למושל באימפריה הפרסית .מכינוי זה ניתן ללמוד שמנהיגותו זכתה ללגיטימציה לא רק ממעמדו בקרב היהודים ומהעובדה שהיה צאצא לבית דוד ,אלא גם ממינוי רשמי מטעם השלטון הפרסי .בספר עזרא מסופר שכורש השיב לידי ששבצר את כלי בית המקדש שנלקחו שלל עם חורבן בית המקדש הראשון. ששבצר לא כיהן בתפקידו זמן רב .לאחר מותו החליף אותו אחיינו ,זרובבל .כמו ששבצר ,מונה גם זרובבל לפחה מטעם השלטון הפרסי .זרובבל לא תפס את משרת ההנהגה לבדו .ישוע בן יוצדק היה אף הוא מנהיג בקרב שבי ציון ,אך סמכותו נבעה ממקור שונה .הוא לא היה בעל מינוי מטעם השלטון הפרסי ,ולא צאצא משושלת בית דוד .ישוע היה בנו של יוצדק ,הכוהן הגדול האחרון שכיהן בבית המקדש שחרב .ייחוסו המשפחתי ביסס את מעמדו כמנהיג וכמי שעתיד להתמנות למשרת הכוהן הגדול עם בניית בית המקדש .הכהונה הגדולה היתה משרה יוקרתית שעברה מאב לבנו ,וריכזה בידיה סמכויות דתיות ופוליטיות .נראה שבין שני מנהיגים אלו שררה מתיחות שנגעה להנהגה של כל אחד מהם ולסמכויותיו. * ראה להלן בעמוד .34
26
יהודה בתקופה הפרסית
שאלות: .1מה היה המקור לסמכותו של כל אחד מן המנהיגים שהוזכרו לעיל? .2כיצד סייעו מקורות הסמכות של מנהיגי שבי ציון לבסס את שליטתם? .3אילו קשיים היתה הנהגתם עשויה לעורר?
ב .בניית בית המקדש לאחר שחרב בית המקדש הראשון ,קיוו היהודים לכונן מחדש את בית מקדשם .תקווה זו ליוותה אותם בכל שנות הגלות .קריאתו של כורש ליהודים לשוב לארצם ולבנות את בית המקדש עודדה אותם להגשים את תקוותם .זמן קצר לאחר בואם לארץ ,חידשו שבי ציון בהנהגת זרובבל וישוע בן יוצדק את הקרבת הקורבנות לאלוהיהם ,אף שטרם החלו בבניית בית המקדש .חודשים ספורים אחר כך התפנו גם להנחת אבן הפינה לבית המקדש השני. בית המקדש היה מרכז דתי ,כלכלי וחברתי בעבור היהודים .הכוהנים היו היחידים המורשים להיכנס לבית המקדש ולבצע את עבודת הקודש *.עובדה זו העניקה להם מעמד מיוחד בקרב העם היהודי .יתרה מכך ,הכוהן הגדול היה בעל סמכות מדינית־פוליטית ,מלבד סמכותו הדתית .הוא היה לנציגם של היהודים אל מול שלטונות האימפריה .בית המקדש היה מרכז כלכלי שבו נשמרו אוצרות בית המקדש וכספים רבים של מעוטי יכולת ,אלמנות ויתומים. מעבר למרכז הדתי והפוליטי ,היה בית המקדש מעין מרכז לאומי ,אשר סביבו התאחד העם היהודי .יהודים נהגו להגיע למקדש שלוש פעמים * עבודת הקודש — זהו הכינוי בשנה ,בשלושת הרגלים ,פסח ,שבועות וסוכות ,וכן באירועים מיוחדים לעבודתם של הכוהנים והלוויים ואישיים ,כגון הקרבת קורבן של יולדת לאחר לידתה ,הקרבת קורבן ככפרה בבית המקדש .החלק המרכזי בעבודה זו היה הקרבת הקורבנות. על חטא ,או כהבעת הודיה לאל .בכל אחד מן הכינוסים בבית המקדש, הכוהנים בבית המקדש הקריבו נפגשו יהודים שונים מכל רחבי הארץ ,וכך זימן בית המקדש גם אירוע קורבנות לאלוהים מדי יום ביומו חברתי .חורבנו של בית המקדש הראשון עשרות שנים קודם לכן היה אירוע בעבור כל העם ולעתים בעבור טראומטי בעבור העם ,ובנייתו של בית המקדש השני בתקופת שיבת ציון יחידים ,אשר הגיעו למקדש כדי היתה אירוע משמעותי ומלכד ביותר בעבור היהודים. לכפר על עוונותיהם או כדי להביע את תודתם לאל .הקרבת הקורבנות בנייתו של בית המקדש השני הושלמה בשנים 515-516לפני הספירה. היתה טקס דתי שכלל סמיכה (הנחת ואולם הקמת בית המקדש לוותה בקשיים .כפי שכבר ראינו ,שבי ציון ידיים על ראש הבהמה הנשחטת) הגיעו לארץ המאוכלסת בקבוצות אתניות ודתיות שונות .צרי יהודה קיוו ווידוי או דברי שבח של מביא הקורבן להצטרף אל שבי ציון ,ולבנות עמם את בית המקדש .אלא שהיו בשבי לאלוהים ,שחיטה של הבהמה בידי ציון ובפרט בהנהגתם שראו בהם איום .הם חששו שיפגעו בזרע הקודש הכוהן ,התזת דמה על המזבח ושריפת איבריה עליו .לעתים אכלו הכוהן ובייחודם של היהודים .עם תחילת בניית בית המקדש פנו תושבי הארץ ובעל הקורבן את בשר הקורבן הנוכרים אל מנהיגי שבי ציון ובראשם זרובבל ,וביקשו להצטרף אליהם לאחר שריפתו .בנוסף על הקרבת בבניית בית המקדש .זרובבל סירב לצרפם לבניית בית המקדש .הוא שאף הקורבנות ,הקטירו הכוהנים קטורת לבדל את שבי ציון מאלו שלא נמנו על זרע הקודש לפי תפיסתו .צרי בכל יום והדליקו נרות במנורת יהודה לא מיהרו לוותר ,והוסיפו להערים קשיים על שבי ציון בבניית בית המקדש .הלוויים נהגו לשיר שירי שבח לאל מדי יום ביומו על מדרגות המקדש .הם אף פנו לשלטונות האימפריה הפרסית במכתב המכונה בספר המקדש ,ולסייע לכוהנים בעבודתם. עזרא "כתב שטנה" *,ובו טענו כי ירושלים היא עיר שתושביה מרדו זה מכבר ,וקיים חשש כי התבדלותם כעת תגרור מרידות נוספות. * עזרא פרק ד ,פסוק ו.
27
יכל ַלה' ֱאל ֵֹהי יִ שְׂ ָר ֵאל וַ ּי ְ ִּג ׁש ּו וַ ִ ּי ׁ ְש ְמע ּו ָצ ֵרי יְ ה ּו ָדה ו ִּבנְ יָ ִמן ִּכי ְבנֵ י ַהגּ וֹ ָלה [שבי ציון] ּבוֹ נִ ים ֵה ָ ֹאמר ָל ֶהם זְ ֻר ָּב ֶבל וְ יֵ ׁשו ַּע ו ׁ ְּש ָאר ֹאמר ּו ָל ֶהם נִ ְבנֶ ה ִע ָּמ ֶכם ...וַ ּי ֶ אשי ָה ָאבוֹ ת וַ ּי ְ ל־ר ׁ ֵ ֶאל־זְ ֻר ָּב ֶבל וְ ֶא ָ אשי ָה ָאבוֹ ת ְליִ שְׂ ָר ֵאל לֹא ָל ֶכם וָ ָלנ ּו ִל ְבנוֹ ת ַּביִ ת ֵלאל ֵֹהינוּ ...וַ יְ ִהי ַעם ָה ָא ֶרץ ְמ ַר ּ ִפים יְ ֵדי ַעם ָר ׁ ֵ יהם יוֹ ֲע ִצים ְל ָה ֵפר ֲע ָצ ָתם ָּכל־יְ ֵמי ּכוֹ ֶר ׁש ֶמ ֶל ְך ּ ָפ ַרס יְ הו ָּדה ו ְּמ ַב ֲה ִלים אוֹ ָתם ִל ְבנוֹ ת וְ ס ְֹכ ִרים ֲע ֵל ֶ ד־מ ְלכוּת דָּ ְריָ וֶ ׁש ֶמ ֶל ְך ּ ָפ ָרס .ו ְּב ַמ ְלכוּת ֲא ַח ׁ ְשוֵ רוֹ ׁש ִּב ְת ִח ַּלת ַמ ְלכוּתוֹ ָּכ ְתב ּו שִׂ ְטנָ ה ַעל־י ׁ ְֹש ֵבי וְ ַע ַ (עזרא ד ,פסוקים א-ו) יְ הו ָּדה וִ ירו ׁ ָּש ִָלם .
שאלות מקור: .1הציגו מן הקטע את הפעולות שנקטו עמי הארץ על מנת לקחת חלק בבניית בית המקדש. .2מדוע היו עשויים עמי הארץ לראות באור שלילי את התבדלותם של שבי ציון? יושבי הארץ הוותיקים לא היו הגורם היחיד שעיכב את בניית בית המקדש .ככל הנראה גם בעיות כלכליות עיכבו את הבנייה .ייתכן שפגעי טבע שונים הקשו על מצבם הכלכלי של היהודים ,ובראשם בצורת. הקשיים בבניית בית המקדש עיכבו את המשך הבנייה ואף עצרו אותה לזמן מה .כזכור ,בניית בית המקדש החלה תחת שלטון כורש ולאור הצהרתו בשנת 538לפני ספירה .בניית בית המקדש הושלמה רק לאחר ימיו של כורש ,תחת שלטונו של המלך דריווש *,בשנים 515-516לפני הספירה .חנוכת המקדש השני * דריווש — מלך האימפריה הפרסית התרחשה כשבעים שנה לאחר חורבנו של בית המקדש הראשון .לצד משנת 521לפנה"ס עד למותו בשנת ההתרגשות הרבה עם השלמת הבנייה ,זקני העם שזכרו את בית המקדש 486לפנה"ס .ידוע גם בכינויו דריווש הראשון חוו מפח נפש כשראו את בניין בית המקדש הדל .אילוצים שנבעו הגדול .כקודמיו ,מלכי האימפריה ממצבם הכלכלי של שבי ציון לא איפשרו להקים בניין מפואר כפי שהיה הפרסית ,הנהיג גם הוא מדיניות של סובלנות דתית באימפריה .בשנה בית המקדש שבנה שלמה ,בית המקדש הראשון .הקמת בית המקדש בית ה־ 6למלכותו הושלמה בניית אמנם היתה ציון דרך משמעותי בחייהם של שבי ציון ,אך לא ביטלה את המקדש השני. המחלוקת בעניין גיבוש הזהות היהודית של שבי ציון והיחס לעמי הארץ. יושבי הארץ הוסיפו לעסוק בשאלות אלו גם בדורות הבאים.
דרייווש יושב על כיסא מלכותו .תבליט שנמצא בפרספוליס בפרס ,המאה ה־ 5לפנה"ס
28
יהודה בתקופה הפרסית
3
ימי עזרא ונחמיה
שאלות מכוונות: .1מי היו עזרא ונחמיה ,וכיצד התמודדו עם אתגר גיבוש הזהות של שבי ציון? מדוע התנגדו חלק מתושבי יהודה למנהיגותם? .2מה היו המבנה החברתי והמוסדות שהוקמו בימי שיבת ציון ,ומה היתה תרומתם של מוסדות אלו לגיבוש שבי ציון?
א .עזרא הסופר ונחמיה בן חכליה שני מנהיגים בולטים שהובילו את שבי ציון היו עזרא הסופר ונחמיה בן חכליה .מנהיגים אלו פעלו רבות לגיבושו של העם היהודי ולעיצוב זהותו ביהודה. כשישים שנה לאחר חנוכת בית המקדש ,בשנת 458לפני הספירה ,עלה לארץ מבבל מנהיג יהודי חדש ,עזרא הסופר .עזרא זכה להערכה ולמעמד מכובד בקרב שבי ציון בשל בקיאותו בתורה .לא ברור לחלוטין מהי המשמעות של כינויו "סופר" ,והחוקרים מעלים אפשרויות שונות. חלק מן החוקרים סבורים שסופר הוא כינוי לאדם הבקיא בתורה .ואכן בתקופות מאוחרות יותר שימשה המילה סופר מילה נרדפת לחכם .על פי פרשנות זו עזרא היה מנהיג דתי ,הבקיא בתורה ועוסק בהנחלתה .חוקרים אחרים טענו כי סופר הוא תואר לפקיד באימפריה הפרסית. על פי פרשנות זו עזרא היה פקיד בכיר בשלטון הפרסי ,והגעתו לארץ נעשתה בשליחות או לכל הפחות בהסכמת השלטון הפרסי .מכל מקום ,מנהיגותו של עזרא זכתה ללגיטימציה דתית. בקיאותו בתורה העניקה לו מעמד משפיע בקרב יהודים רבים. קרא את הקטע שלהלן מתוך ספר עזרא ,וענה על השאלות שאחריו: וְ ַא ַחר ַהדְּ ָב ִרים ָה ֵא ֶּלה ְּב ַמ ְלכוּת ַא ְר ַּת ְח ׁ ַש ְס ְּתא ֶמ ֶל ְך ּ ָפ ָרס ֶעזְ ָרא ֶּבן־שְׂ ָריָ ה ֶּבן ֲעזַ ְריָ ה ֶּבן ִח ְל ִק ָ ּיה ...הוּא ֶעזְ ָרא ָע ָלה ִמ ָּב ֶבל וְ הוּא־ס ֵֹפר ָמ ִהיר ְּבתוֹ ַרת מ ֶֹשה ֲא ׁ ֶשר־נָ ַתן ה' ֱאל ֵֹהי יִ שְׂ ָר ֵאל וַ ִ ּי ֶּתן לוֹ ַה ֶּמ ֶל ְך ְּכיַ ד (עזרא ז ,א-ו) ה' ֱאל ָֹהיו ָע ָליו ּכֹל ַּב ָ ּק ׁ ָשתוֹ .
שאלות:
מהם מקורות הסמכות שעליהם היה עזרא עשוי לבסס את מעמדו ופועלו ביהודה על פי הכתוב?
29
עליית עזרא ,גוסטב דורה
פעולותיו של עזרא מתוקף תפקידו כמנהיג דתי וכפועל יוצא משיטת הנהגתו ,פעל עזרא בעיקר בתחום ההסברה והחינוך .הוא לא כפה את עמדותיו ,אלא פעל כדי לסחוף רבים אחרי דרכו .עזרא האמין כי העם היהודי הוא זרע הקודש ,והדרך לשמר אותו היא הימנעות מנישואי תערובת .עם הגיעו לארץ נודע לעזרא ,כי רבים משבי ציון נישאו לנשים נוכריות ולא התבדלו מעמי הארצות .על פי המתואר בספר עזרא ,הגיב עזרא בכאב רב ואף במנהגי אבלות: ו ְּכ ַכ ּלוֹ ת ֵא ֶּלה ,נִ ְ ּג ׁש ּו ֵא ַלי [עזרא] ַה ּ ָׂש ִרים ֵלאמֹר :לֹא נִ ְבדְּ ל ּו ָה ָעם יִ שְׂ ָר ֵאל וְ ַה ּכ ֲֹהנִ ים וְ ַה ְלוִ ִ ּים ֵמ ַע ֵּמי יהם ,וְ ִה ְת ָע ְרב ּו זֶ ַרע ַה ּק ֶֹד ׁש ְּב ַע ֵּמי ָה ֲא ָרצוֹ ת ,וְ יַ ד ַה ּ ָׂש ִרים יהם ָל ֶהם וְ ִל ְבנֵ ֶ ָה ֲא ָרצוֹ תִּ ...כי־נָ שְׂ א ּו ִמ ְּבנ ֵֹת ֶ ת־הדָּ ָבר ַה ֶ ּזהָ ,ק ַר ְע ִּתי אשוֹ נָ ה .ו ְּכ ׁ ָש ְמ ִעי ֶא ַ וְ ַה ְּס ָגנִ יםָ ,היְ ָתה ַּב ַּמ ַעל [שימוש ללא רשות] ַה ֶ ּזה ִר ׁ יתי... ֹאשי וּזְ ָקנִ י ...ו ְּב ִמנְ ַחת ָה ֶע ֶרבַ ,ק ְמ ִּתי ִמ ַּת ֲענִ ִ ילי וָ ֶא ְמ ְר ָטה [ואתלוש] ִמ ּ ְׂש ַער ר ׁ ִ ֶאת ִּב ְג ִדי ו ְּמ ִע ִ וָ ֶא ְכ ְר ָעה ַעל ִּב ְר ַּכי וָ ֶא ְפ ְרשָׂ ה ַכ ּ ַפיֶ ,אל ה' ֱאל ָֹהי .וָ א ְֹמ ָרהֱ :אל ַֹהיּ ,ב ְֹש ִּתי וְ נִ ְכ ַל ְמ ִּתי ְל ָה ִרים ֱאל ַֹהי ּ ָפנַ י ֵא ֶל ָ ֹאמר ֱאל ֵֹהינ ּו ֹאש ,וְ ַא ׁ ְש ָמ ֵתנ ּו ָג ְד ָלה ַעד ַל ּׁ ָש ָמיִ ם ...וְ ַע ָּתה ַמה נּ ַ יך ִּכי ֲעוֹנ ֵֹתינ ּו ָרב ּו ְל ַמ ְע ָלה רּ ׁ יתְּ ,ביַ ד ֲע ָב ֶד ָ ַא ֲח ֵרי זֹאתִּ ,כי ָעזַ ְבנ ּו ִמ ְצו ֶֹת ָ יאים ֵלאמֹרָ :ה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ַא ֶּתם ָּב ִאים יך ַה ְּנ ִב ִ יך ֲא ׁ ֶשר ִצ ִ ּו ָ יהם יהם ,ו ְּבנ ֵֹת ֶ יכם ַאל ִּת ְּתנ ּו ִל ְבנֵ ֶ ְל ִר ׁ ְש ָּת ּהֶ ,א ֶרץ נִ ָּדה ִהיא ְּבנִ ַּדת ַע ֵּמי ָה ֲא ָרצוֹ ת ...וְ ַע ָּתה ְּבנוֹ ֵת ֶ יכם ,וְ לֹא ִת ְד ְר ׁש ּו ׁ ְשל ָֹמם וְ טוֹ ָב ָתם ַעד עוֹ ָלם ְל ַמ ַען ֶּת ֶחזְ קוּ( ...עזרא ט ,א-יב) ַאל ִּתשְׂ א ּו ִל ְבנֵ ֶ
30
יהודה בתקופה הפרסית
שאלות: חזרו וקראו את הפסוקים שלעיל מספר עזרא וענו על השאלות שלפניכם: .1מהי תגובתו של עזרא לידיעה כי שבי ציון נשאו נשים נוכריות? .2הסבירו מהו ייחודו של העם היהודי על פי תגובתו של עזרא ,ומדוע נשיאת נשים נוכריות פוגמת בייחוד זה לדעתו? .3דעתו של עזרא לא היתה מקובלת על כל שבי ציון .מי הם הראשונים אשר פעלו בניגוד לתפיסת עולמו ,וכיצד יכלו הם להסביר את ייחודו של העם היהודי? .4שערו מדוע עמדתו של עזרא מופיעה בספר בפירוט רב ,ואילו גישתם של מתנגדיו מופיעה רק כבדרך אגב? מה ניתן ללמוד מעובדה זו על גישתו של מחבר ספר עזרא? עזרא נשא תפילה לעיני רבים משבי ציון ,ובמהלכה קרא להם להימנע מנישואים עם נוכרים ,ואף השביע את נציגי העם כי יבדלו מעמי הארצות ,יגרשו את הנשים הנוכריות ואף את בניהם .על פי המתואר בספר עזרא דבריו של עזרא נפלו על אוזניים קשובות, יל ִדים ִּכי ָבכ ּו ָה ָעם ַה ְר ֵּבה" (עזרא י ,פסוק א). "נִ ְק ְּבצ ּו ֵא ָליו ִמ ִ ּישְׂ ָר ֵאל ָק ָהל ַרב ְמאֹד ֲאנָ ׁ ִשים וְ נָ ׁ ִשים וִ ָ ואולם מתברר שלא כל שבי ציון פעלו על פי תפיסת עולמו של עזרא .לפעילותו ההסברתית והחינוכית של עזרא היתה הצלחה חלקית .רבים משבי ציון ,ובהם גם כוהנים ,לא גירשו את נשיהם וילדיהם הנוכריים .דרישתו של עזרא לקרוע משפחות לא היתה פשוטה .עזרא שאף לשמר את זרע הקודש ,אך במעשיו יצר קושי חדש .הנשים הנוכריות שגורשו עם ילדיהן נותרו ללא אבי המשפחה ,ונאלצו להתמודד לבדן עם הפגיעה במעמדן .ילדיהן חיו ללא אב ,ובזהות מורכבת וחצויה ,יהודית ונוכרית. קריאתו של עזרא לגירוש הנשים והילדים הנוכריים וההתנגדות לכך מצדם של כמה משבי ציון, הן דוגמה נוספת למאבק בין מצדדי הגישה ,המדגישה את חשיבותו של המוצא וההתבדלות, לבין מצדדי הגישה ,המעמידה את התרבות ואת אורח החיים כמרכיבי הזהות המשמעותיים. ניתן לשער כי מתנגדי עזרא לא קיבלו את מנהיגותו ,והערימו עליו קשיים כדי למנוע בעדו להוציא את תפיסת עולמו אל הפועל. פעולה נוספת של עזרא היתה אספת עם שבה קרא את התורה באוזני העם .אירוע זה עורר התרגשות רבה בקרב העם ,ותחושת מחויבות בקרב רבים לנאמר בתורה ולדרכו של עזרא. האירוע סייע לעזרא בגיבוש התודעה הדתית של העם .אספת העם התרחשה בראש השנה, ובעקבותיה קיים העם את חג הסוכות לראשונה זה זמן רב.
נחמיה בן חכליה 13שנים לאחר עליית עזרא ,בשנת 445לפני הספירה ,עלה לארץ נחמיה .טרם בואו שימש כשר המשקים של מלך פרס ,ועם בואו לארץ מונה לפחה ,מנהיג מקומי מטעם האימפריה. בניגוד לעזרא שהיה בעיקר בעל סמכות דתית ,והשפיע על שבי ציון מכוח בקיאותו בתורה, זכה נחמיה גם לסמכות פוליטית .מקור הלגיטימציה של שלטונו היה חיצוני לעם היהודי ,הוא מונה לפחה בידי שליטי האימפריה הפרסית .הוא השתמש בסמכות זו כדי להוציא אל הפועל את מדיניותו בתחומי חברה ,דת ,כלכלה וביטחון.
31
תפיסת עולמו של נחמיה היתה דומה לזו של עזרא בנוגע לשאלת הזהות של שבי ציון ולקשריהם עם עמים אחרים .ואולם מתוקף סמכותו כפחה ,פעל באופן נחרץ יותר ,בתוך כדי הפעלת כוח, ולא רק באמצעות הסברה וחינוך .הוא עסק בתחומים רבים יותר מעזרא ,ומלבד שאלת הנשים הנוכריות טיפל גם בבעיות כלכליות ובביטחון.
פעולותיו של נחמיה בניית חומות ירושלים — עם בואו ארצה פעל נחמיה לבניית חומות מסביב לירושלים. החומות ביצרו את העיר והיו ביטוי להתחזקותה של יהודה .להקמת החומות היתה משמעות נוספת :על ידי בנייתן שאף נחמיה למנוע מסחר בשבת בתוככי העיר ירושלים ,ולהצר את צעדיהם של תושבים שאינם מזרע הקודש בעיר .פעולה זו עוררה התנגדות עזה בקרב נוכרים ,שחשו כי הם מודרים מן העם היהודי וכן בקרב סוחרים שפרנסתם נפגעה ,אלא שמעמדו של נחמיה כפחה איפשר לו להפעיל כוח וסמכות ולהמשיך בבנייה .שלושה מן האנשים המוזכרים כמתנגדים לבניית החומה הם ַסנְ ַב ַּלט ַהחֹרֹנִ י ,ט ִֹב ָ ּיה ָה ַע ּמוֹ נִ י וְ ֶג ׁ ֶשם ָה ַע ְר ִבי. סנבלט החורני היה הפחה של שומרון .הוא ראה את השומרונים כיהודים ,ואת מקדש השומרונים בהר גריזים כבית המקדש האמיתי של העם היהודי .בניית החומה סביב ירושלים היתה צעד משמעותי בדחייתם של השומרונים ושל היהודים שלא גלו אל מחוץ לעם היהודי. טוביה העמוני היה יהודי ממעמד גבוה בעבר הירדן ,וככל הנראה ,גם הוא לא נחשב כחלק מזרע הקודש .גשם הערבי היה שליטם של שבטים שונים בין ארץ ישראל למצרים ,וביניהם גם האדומים .התנגדותם של השלושה לנחמיה נבעה מחששם כי מעמדו של נחמיה כפחה מטעם השלטון הפרסי ,התחזקות יהודה וביצורה יובילו לפגיעה במעמדם כשליטים באזור. שמיטת חובות — נחמיה סייע לאיכרים ביהודה אשר נקלעו למצב כלכלי קשה .אלו מהם שלוו כספים ולא הצליחו להשיבם ,נאלצו לוותר על קרקעותיהם ונותרו חסרי כול .נחמיה דרש מן האצולה להנהיג שמיטת חובות ,ולא לפגוע באדמות האיכרים .פעולה זו יצרה תמיכה רחבה של העם בנחמיה .ואולם בקרב המעמדות הגבוהים התקבלה דרישתו של נחמיה בהתנגדות. הם סירבו לשתף פעולה ולוותר על רכושם .התנגדותם של המעמדות הגבוהים לנחמיה ,נבעה גם מהפגיעה במעמדם המדיני בעקבות מינויו של נחמיה לפחה מטעם השלטון הפרסי .גם במקרה של שמיטת החובות ,מעמדו של נחמיה כפחה הוא אשר איפשר לו להוציא את מבוקשו אל הפועל. כריתת האמנה — כחלק מפעולותיו של נחמיה לעיצוב הזהות של שבי ציון ,פעל גם הוא לבסס את מעמד חוקי התורה ולגרש את הנשים הנוכריות .הוא יזם כריתת אמנה* בין העם לבין אלוהים. באירוע כריתת האמנה כונס העם והתחייב שלא לשאת נשים נוכריות ,לא לקיים מסחר עם נוכרים בשבת ,לקיים את מצוות שנת השמיטה ,לתרום מדי שנה בשנה כסף לתחזוקת בית המקדש וכן לקיים מצוות תרומות ומעשרות .על האמנה חתמו נציגי העם ,שרים ,כוהנים ולוויים .כריתת האמנה חיזקה את תחושת המחויבות של רבים מבין היהודים לדרך שהתווה נחמיה.
* אמנה -מקור המילה אמנה הוא בשורש "אמן" .המילה מבטאת הסכם או התחייבות כלשהי .במקרה הנידון האמנה היא התחייבות של העם לקיים את חוקי האל.
32
יהודה בתקופה הפרסית
קראו את הקטע שלהלן ,מתוך האמנה שנכרתה בין העם לאלוהים בהנהגת נחמיה ,וענו על השאלות שלאחריה: ו ְּב ָכל זֹאתֲ ,אנַ ְחנ ּו ּכ ְֹר ִתים ֲא ָמנָ ה וְ כ ְֹת ִבים ...ו ָּב ִאים ְּב ָא ָלה ו ִּב ׁ ְשבו ָּעה ָל ֶל ֶכת ְּבתוֹ ַרת ָה ֱאל ִֹהיםֲ ,א ׁ ֶשר נִ ְּתנָ ה ְּביַ ד מ ֶֹשה ֶע ֶבד ָה ֱאל ִֹהים וְ ִל ׁ ְשמוֹ ר וְ ַל ֲעשׂ וֹ ת ֶאת ָּכל ִמ ְצ וֹת ה' ֲאדֹנֵ ינוּ ,ו ִּמ ׁ ְש ּ ָפ ָטיו וְ ֻח ָ ּקיו ,וַ ֲא ׁ ֶשר ת־ה ַּמ ָ ּקחוֹ ת יאים ֶא ַ יהם לֹא נִ ַ ּקח ְל ָבנֵ ינוּ .וְ ַע ֵּמי ָה ָא ֶרץ ַה ְמ ִב ִ לֹא־נִ ֵּתן ְּבנ ֵֹתינ ּו ְל ַע ֵּמי ָה ָא ֶרץ וְ ֶאת ְּבנ ֵֹת ֶ ת־ה ּׁ ָשנָ ה ל־ש ֶבר [מזון] ְּביוֹ ם ַה ּׁ ַש ָּבת ִל ְמ ּכוֹ ר ,לֹא נִ ַ ּקח ֵמ ֶהם ַּב ּׁ ַש ָּבת ו ְּביוֹ ם ק ֶֹד ׁש ,וְ נִ ּטֹש ֶא ַ [סחורות] וְ כָ ׁ ֶ ישית ַה ּׁ ֶש ֶקל ַּב ּׁ ָשנָ הַ ,ל ֲעב ַֹדת ֵּבית יעית ו ַּמ ּׁ ָשא כָ ל־יָ ד .וְ ֶה ֱע ַמ ְדנ ּו ָע ֵלינ ּו ִמ ְצ וֹתָ ,ל ֵתת ָע ֵלינ ּו ׁ ְש ִל ׁ ִ ַה ּׁ ְש ִב ִ ל ֶל ֶחם ַה ַּמ ֲע ֶרכֶ ת ו ִּמנְ ַחת ַה ָּת ִמיד ו ְּלעוֹ ַלת ַה ָּת ִמיד ַה ּׁ ַש ָּבתוֹ ת ֶה ֳח ָד ׁ ִשים ַל ּמוֹ ֲע ִדים וְ ַל ֳ ּק ָד ׁ ִשים ֱאל ֵֹהינוְּ . ת־בכֹרוֹ ת ָּבנֵ ינ ּו ו ְּב ֶה ְמ ֵּתנוַּּ ,כ ָּכתוּב ית־אל ֵֹהינוּ ...וְ ֶא ְּ ֱ אכת ֵּב וְ ַל ַח ָּטאוֹ ת ְל ַכ ּ ֵפר ַעל־יִ שְׂ ָר ֵאל ,וְ כֹל ְמ ֶל ֶ ת־בכוֹ ֵרי ְב ָק ֵרינ ּו וְ צֹאנֵ ינוְּ ,ל ָה ִביא ְל ֵבית ֱאל ֵֹהינוַּ ,ל ּכ ֲֹהנִ ים ַה ְמ ׁ ָש ְר ִתים ְּב ֵבית ֱאל ֵֹהינוּ. ַּב ּתוֹ ָרה :וְ ֶא ְּ (נחמיה י ,א-לז)
שאלות: 1ערכו רשימה של ההתחייבויות המופיעות באמנה. .2מהו המעמד שחיזק נחמיה באמנה? בעזרת אילו הטבות חיזק את מעמדם? .3מדוע לדעתכם ביסס נחמיה דווקא את מעמדם של הכוהנים ובית המקדש?
שאלת סיכום
ערכו רשימה של פעולות שנקטו עזרא ונחמיה ,וסווגו אותן על פי תחומים שונים :ביטחון ,דת, כלכלה .שערו מה היו הסיכויים והסיכונים בקידום כל אחת מן הפעולות.
ב .מבנה ההנהגה ומוסדותיה בימי שיבת ציון פעלו העולים לגיבוש מבנה חברתי ולהקמת מוסדות .אחדים מן המוסדות כבר פעלו בימי בית ראשון ,ואחרים נוצרו לראשונה בימי שיבת ציון .גיבושו של מבנה חברתי חדש הוא חלק בלתי נפרד מהקמתה של חברה חדשה ,והוא הפן המשלים לעיצוב זהותה של החברה החדשה ביהודה .מנהיגי שבי ציון שמו להם למטרה לעצב את אופייה של החברה ביהודה. כדי לעצב את החברה על פי תפיסת עולמם ,ולבסס את השקפתם ,היה עליהם להקים מוסדות הנהגה .המוסדות הפוליטיים והדתיים נועדו להוציא אל הפועל את תפיסת עולמם ,ולהעניק להם כוח בעיצוב אופייה של החברה ובניהולה .מאחר שהיו גישות שונות בקרב שבי ציון בנוגע לאופי החברה הרצוי ,ליוו מתחים פוליטיים את הקמת מוסדות ההנהגה. הזכרנו זה מכבר מאבק ההנהגה בין ישוע בן יהוצדק ,בנו של הכוהן הגדול האחרון בבית המקדש הראשון ,לבין זרובבל ,צאצא לבית דוד .עם בואו של עזרא לארץ ,עלו עמו כוהנים ,וכך חיזק עזרא את מעמדם ביהודה .ואולם ביסוסם של הכהנים כמעמד המוביל ביהודה התרחש עם בניית
33
בית המקדש .על פי חוקי התורה ,היו הם היחידים שרשאים לעסוק בעבודת הקודש ,ובעבודתם שימשו כנציגי העם כולו .הכוהן הגדול ייצג את היהודים גם מול השלטון הנוכרי ,וכך מילא תפקיד מדיני לצד תפקידו הדתי .בבית המקדש נשמרו כספים רבים ,תרומות לתפעולו וכן כספים של אנשים פרטיים ,אשר ראו בבית המקדש מקום מבטחים לכספם .בתקופה מאוחרת יותר ,ישבה בבית המקדש גם הסנהדרין ,בית הדין היהודי ,שבראשו עמדו שניים — נשיא ואב בית הדין .הסנהדרין היתה מרכז משפטי בעבור היהודים ,ובה דנו בענייני הלכה ומשפט .בית המקדש ,אם כן ,שימש מרכז פוליטי ,משפטי ,דתי וכלכלי ,וכך ביצר את מעמד הכוהנים כמובילי העם .במאבק בין צאצאי בית דוד לבין הכהונה ,היתה ידם של הכוהנים על העליונה .בניגוד לתקופת בית המקדש הראשון שבה זכה המלך ,מצאצאי בית דוד ,לכוח רב לעומת הכוהנים, בתקופת הבית השני תפסו הכוהנים את הנתח המרכזי של ההנהגה. ואולם קבוצות נוספות שאפו להשיג עמדות הנהגה וכוח .לצד הכוהנים ,צמחה שכבה נוספת שנחשבה לאצולה ,אך לא בזכות עבודתם בבית המקדש ,אלא בעיקר לאור הרכוש הרב שבו החזיקו .שכבה זו מכונה בספר נחמיה "החורים והסגנים" ,ונראה שהיא מעין אצולה כלכלית, כלומר ,אצולה שאינה מבססת את מעמדה מתוקף דתי כלשהו .לא אחת הביעה קבוצה זו התנגדות לעזרא ונחמיה וכן לכהונה .מאבקי הכוח והשליטה בין הכהונה לבין קבוצת האצולה שאינה נמנית עם הכוהנים ישובו ויעלו גם בתקופות הבאות. בתקופה מאוחרת יותר צמחה בעם גם שכבה של תלמידי חכמים .אלו זכו במעמדם בשל השכלתם התורנית .המבוגרים והמצטיינים שבהם ,אשר עסקו שנים רבות בלימוד והוראה ,מונו ל"זקנים" .מקורו של תואר זה בשבעים הזקנים שעמדו לצדו של משה .הזקנים היו חלק מן הסנהדרין לצדו של הנשיא ,וזכו בה למעמד נכבד .בין החכמים לכוהנים ולאצולה הכלכלית עלה לא אחת מתח בנוגע לאופי החברה האידיאלי ,וביחסם למנהיגים הנוכרים השונים ,ששלטו ביהודה בדורות הבאים. מעת לעת כינסו מנהיגי העם את אספת העם .באספה השיגו המנהיגים את הסכמתו הרשמית של העם ואת תמיכתו בפועלם .בעזרת האספה ,יצרו המנהיגים תחושת מחויבות מצד העם לדרך שהנהיגו .בימי עזרא ונחמיה התחייב העם באספה ללכת על פי חוקי התורה ,ונציגיו חתמו בשם העם על אמנה בין העם לאלוהיו.
34
יהודה בתקופה הפרסית
פעילות לסיכום הפרק .1מדיניותם ודרכי פעולתם של שליטי האימפריות :הבבלית והפרסית הטבלה הבאה מסכמת את מדיניותם ודרכי פעולתם של שליטי האימפריה להבטחת שליטתם בנתיניהם .השלימו את החסר: האימפריה הבבלית כיצד ניסו להבטיח שליטי האימפריה את שליטתם באוכלוסייה שכבשו?
האימפריה הפרסית השבת כל עם למולדתו ,ועידודם לשקם את מקדשי אלוהיהם.
מה ניסו שליטי האימפריה להשיג באמצעות דרכי הפעולה שהנהיגו?
.2מדיניותו של כורש ומהימנותה של הצהרתו ליהודים א .כתובת הגליל מלמדת על יחסו של כורש לנתיניו .הציגו את מדיניותו של כורש כלפי העמים שכבש. ב .הסבירו כיצד מחזקת מדיניותו של כורש את ההערכה כי הצהרת כורש ליהודים המובאת בספר עזרא מהימנה מבחינה היסטורית.
.3בדלנות ופתיחות בעם היהודי א .הציגו את הגישות השונות בקרב שבי ציון ביחס לנוכרים ביהודה וליהודים שלא גלו. ב .הסבירו כיצד הוויכוח בשאלת הבדלנות והפתיחות בקרב שבי ציון בא לידי ביטוי ביחס לנשים הנוכריות ולשאלה מי זכאי לקחת חלק בבניית המקדש? ג .מה הייתה עמדתם של עזרא ונחמיה בשאלת הבדלנות והפתיחות ,וכיצד פעלו לממש את תפיסת עולמם בנושא זה?
.4הנהגתם של שבי ציון א .מה היה מקור הסמכות של כל אחד מן המנהיגים הבאים :ששבצר ,ישוע בן יהוצדק, עזרא ,נחמיה? ב .כיצד השפיעה סמכותו של עזרא וכיצד השפיעה סמכותו של נחמיה על הגשמת יעדיהם ביהודה? ג .השוו בין הנהגתו של עזרא לבין הנהגתו של נחמיה .התייחסו למדדים הבאים :מעמדו של כל אחד מן האישים ,פעולות עיקריות ,מתנגדיו ומידת הצלחתו.
35
.5המוסדות והמעמדות העיקריים שפעלו ביהודה לפניכם טבלה המסכמת את המוסדות והמעמדות העיקריים שפעלו ביהודה .השלימו את החסר: המוסד/ המעמד
הפעולות העיקריות של המוסד/המעמד
בית המקדש והכהונה
• הכוהנים ביצעו את עבודת הקודש בעבור העם כולו. • הכוהן הגדול ריכז בבית המקדש את תרומות העם (מחצית השקל) ,העביר מס לשליטי האימפריה בעבור כל העם ושמר על כספי יתומים ואלמנות. • הכוהן הגדול ייצג את האוכלוסייה לפני השלטון הנוכרי.
הסנהדרין והזקנים
האצולה הכלכלית אספת העם
36
מהו מקור הסמכות לפעולתו של מעמד/מוסד זה?
סמכותם של הזקנים נבעה ממקור דתי .בקיאותם בתורה העניקה להם מעמד בעיני העם ,והיתה קריטריון שעל פיו סמכו אותם לתפקיד.