שורשים ּו כנפיים מקראה לתלמידי כיתות ח'
מרים מיינר בינה גלר־טליתמן שולמית פרידור ייעוץ מדעי ופדגוגי — ד"ר יפה בנימיני על־פי תכנית הלימודים החדשה בספרות התשס"ז
אישור מס' 3147מיום 22.7.09
עריכה וכתיבה :שולמית פרידור ,בינה גלר־טליתמן ומרים מיינר ייעוץ מדעי ופדגוגי :ד"ר יפה בנימיני ייעוץ במחשבת ישראל :ערן שטראוס ייעוץ באמנות :דפנה להב ייעוץ מגדרי :ד"ר צפרירה שחם עריכה לשונית :יהודית נווה עיצוב :אמרי זרטל ,אשר בן־דוד הפקה :תמי פרמונט הספר ערוך על פי תכנית הלימודים החדשה התשס"ז
הספר אושר לבתי הספר הממלכתיים על ידי גף אישור ספרי לימוד במשרד החינוך, אישור מס' 3147מיום 22.7.09
אישור מס' 3147מיום 22.7.09
אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,להקליט ,לתרגם ,לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל.
© כל הזכויות שמורות להוצאת כנרת ,רח' התעשייה ,10אור יהודה 60212 נדפס בישראל2008 ,
תוכן העניינים אדם לאדם
7
קשב /ט' כרמי עוברים דירה /ציור /נורמן רוקוול על הדימוי החזותי /דפנה להב מעגלים /ציור /ואסילי קנדינסקי המשרתת /סיפור חסידי /עיבוד :מרטין בובר הטבעת /סיפור חסידי /עיבוד :מרטין בובר אקמק /אשר ברש נקמתו של סבל /יהושע בר יוסף פעילויות על סיפור על נהג האוטובוס שרצה להיות אלוהים /אתגר קרת דברים שבטבע האדם /דוד שחר גאווה /דליה רביקוביץ עזר לו לבכות /פאולו קאולו עלבון /יונתן רטוש להשאיר /שלמה טנאי המוזה הישנה /פסל /קוסטנטין ברנקוזי תחילת העולם /פסל /קונסטנטין ברנקוזי הנסיכה דיאנה /תצלום עיתונות ברנש מסוכן מאוד /דמון ראניון זיקית /אנטון צ'כוב החבר /אלזה מורנטה ילדות /יונתן רטוש שמונה עיניים /סופי עבדאללה מר יודע כול /סומרסט מוהם נערה עם עגיל פנינה /ציור /יאן ורמר יאנקו מן העיר התחתית /יהואש ביבר
8 10 11 12 14 15 16 24 29 32 37 40 41 42 45 45 47 49 53 57 61 63 67 75 77
לחיות יחד בישראל
87
גגות תל אביב /תחריט /מנשה קדישמן תצלום גגות תל אביב /דפנה להב שיר ישראלי /אהוד מנור
87 89 90
לא היה צר המקום /מקורות מניח תפילין /תצלום /אלכס ליבק ארץ ישראל /ע' הלל בשער הגיא /יפה בנימיני לחיות בארץ ישראל /אריה סיוון עקדת יצחק /פסיפס ירושלים /יהודה עמיחי ירושלים /רחל פרחי הסיכוי /אהרון בכר פסל שלושת הדקלים /פסל /אורנה לוצקי קטע מתוך השיר תיירים /יהודה עמיחי
94 95 96 98 100 102 103 105 106 108 109
אנחנו והורינו
110
שטיח /ציור /מאיר פיצ'חדזה שיר לילדה שכבר נולדה /רוני סומק אמא שלי /טניה הדר ִחטה /רוני סומק האמנית ובתה /ציור /אליזבט לה ברון עץ התפוח /קתרין מנספילד סלסילת פירות /ציור /קארווג'ו תקשיב לכל האל ת־ /של סילברסטיין תפוחים בשלג /תצלום /אלי אטיאס הייתי פעם שד /אורלי קסטל בלום התיק השחור /יהושע קנז חגיגת 'יום האם' /סטפן ליקוק אופרת סבון /מיצב /זיוה בן ערב פעילויות לסיפור לשבור את החזיר /אתגר קרת מקרה גבול /סביון ליברכט סבא שלי /אסתר אטינגר סבון /בנימין תמוז השאון המעורר /אפרים קישון בית על רגל / תצלום /טובה לוטן
110 111 113 114 116 118 122 124 125 127 131 138 142 145 147 155 157 160 165
היכרות עם המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק
167
חיים נחמן ביאליק — ביוגרפיה /י' עמנואל תרזה יפה תרזה /ציור /יוסל ברגנר לא ביום ולא בלילה
168 169 171 173
בין נהר פרת ונהר חידקל ציל־צליל דפני ואפולו /פסל /ג'ובאני ברניני אגדת שלושה וארבעה מי הגנב? מאחורי השער ביום קיץ ,יום חום בנכר
175 177 181 183 190 193 195 198
ממועדי תשרי
199
ראש השנה
200
ונתנה תוקף /פיוט אלוהי /לאה גולדברג ַ למדני
201 206
יום הכיפורים
207
תפילת נעילה /מתוך המחזור ליום הכיפורים פתח לנו שער /פיוט פתח לנו שער /רעיה הרניק
208 210 212
ימי הזיכרון
214
יום הזיכרון ליצחק רבין
214
יצחק רבין ז"ל /ע' יפה רצח פוליטי מהו? /י' עמנואל ליצחק רבין /נתן זך כיכר רבין בימי האבל /תצלום /זיו קורן דמוקרטיה /כרזה /ענת שטיינר הו רב־חובל /וולט וויטמן די לאלימות /פסל /קארל פרידריק רוטרסווארד
215 220 223 224 226 228 231
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
232
אני מאמין /הרמב"ם אני מאמין /שאול טשרניחובסקי ילדי הצל /בן ציון תומר כריך גלותי /עדה פגיס שלוש אחיות /תצלום /ורדי כהנא בלה של החורשה /אמנון שמוש
233 235 238 239 245 247
בחזרה לאושוויץ /אבנר טריינין משחק עם מפתח /אידה פינק חסידי אומות העולם /חיים חפר חסידי אומות העולם /שני סיפורים מנשר של מושל ורשה חסיד אומות העולם האלמוני /פסל /שלמה זלינגר המפלצת השחורה /אידה פינק לאדם שהחזיר לי את האמונה באנושות /ציור /יהודה בקון
255 256 259 261 261 263 265 272
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
273
זמן רעד /תצלום /יעל ברתנא זיכרון אישי וזיכרון לאומי /י' עמנואל תפילת יזכור תפילה /חיים גורי חיילים במלחמת לבנון השנייה /תצלומים /זיו קורן נעילה /שלֹמה וינר האנדרטה לחללי הפיגוע בצומת בית ליד /שרה קונפרטי נושאת אותך /רעיה הרניק קשת בשריפה /תצלום /זיו קורן
273 275 277 281 282 283 285 287 288
יצירות ספרותיות על פי סוגה
290
מערכון
291
החגורה /אפרים קישון איור /ענבל לייטנר
292 295
ספרי קריאה
296
מומו /מיכאל אנדה על "מומו" /ניתוח /ד"ר יפה בנימיני סומכי /עמוס עוז הגברת עם המגבעת /אורי אורלב אליפים /אסתר שטרייט־וורצל אבא ֶא ֶרך־רגליים /ג'ין ובסטר איך מתחילים אהבה /נאוה סמל צבע הפנינה /אנה מריה יוקל אהבת איתמר /דבורה עומר
299 304 312 315 321 326 339 335 339
רשימת מקורות
343
אדם לאדם
אדם לאדם
“ַ...רק ׁשֹולֶה הַ ְּפנִינִים אֹו סֹוחֵ ר הָ ַעּתִ יקֹות ָיכֹול לְִקּב ֹע ּבְ לִי חֲ ׁשָ ׁש :אֹותֹו יָם!”... ט .כרמי
מעגלים /ואסילי קנדינסקי
ט' כרמי ( — )1994-1925משורר ישראלי .נולד בניו יורק וחי בירושלים .מלבד כתיבה עסק גם בתרגום ,כמו יצירות מאת שקספיר ,מאנגלית לעברית ,וגם בתרגום יצירות עבריות לשפות אחרות.
ֶק ׁ ֶשב /
ט' ַּכ ְר ִמי
ל־מ ָּמ ׁש. ה־ש ַ יח ׁ ֶ ָק ׁ ֶשה ִל ׁ ְש ֵּתי קוֹ נְ ִכ ּיוֹ ת ְלשׂ וֹ ֵח ַח שִׂ ָ ָּכל ַא ַחת ַמ ָּטה אֹזֶ ן ַל ָ ּים ׁ ֶש ָּל ּה. ר־ה ַע ִּתיקוֹ ת ה־ה ּ ְפנִ ינִ ים אוֹ סוֹ ֵח ָ ַרק ׁשוֹ ֶל ַ יָ כוֹ ל ִל ְק ּב ַֹע ְּב ִלי ֲח ׁ ָש ׁש :אוֹ תוֹ יָ ם.
השיר שלפנינו נקרא "קשב" .מה אומרת לכם המילה קשב? למי אנחנו מקשיבים? מה מרגיש אדם שמקשיבים לו? או לחלופין אדם שלא מקשיבים לו?
פעילויות .1מדוע ,לדעתכם ,כל כך קשה לבני אדם לשוחח ביניהם ולהקשיב זה לזה? .2השיר "קשב" מצייר תמונה באמצעות מילים .לתופעה זו קוראים ציור לשוני (אימאז') .איזו תמונה מצטיירת בשיר? מי משתתף בתמונה? .3אילו אפיונים של בני אדם מייצגת הקונכייה? היעזרו בהסבר הבא: ציור לשוני־אימאז' ביטוי מילולי ציורי ביצירה ספרותית ,הממחיש מושג ,רעיון ,רגש או מצב כלשהו .הכותב "מצייר" תמונה במילים .והוא סומך על הדמיון ועל החושים של הקורא ,שיראה ,שישמע ושיחוש את התמונה ,יבין את הרעיון שבה ,וירגיש את הרגש שטמון בה. .4בשורה השנייה נאמר" :כל אחת מטה אוזן לים שלה" .בשורה הרביעית נאמר" :רק שולה הפנינים ...יכול לקבוע בלי חשש :אותו ים" .על איזה ים מדובר בכל אחת מן השורות? .5סוחר העתיקות ושולה הפנינים רואים את המשותף שבשונה .הסבירו קביעה זו. שיח — חליפת דברים בין אנשים; דיבור בין איש לרעהו. . 6 .7
.8 .9
כיצד עוזרת קביעתם של שולה הפנינים וסוחר העתיקות לקיומו של שיח בין בני האדם? בשיר זה ,כמו גם בשיר "להשאיר" (עמ' )42מאת שלמה טנאי ,נמתחים באופן סמוי ובצורה ציורית גבולות לאדם .מה הם הגבולות בשיר זה ובשיר "להשאיר" של טנאי? מה זו "שיחה של ממש" בעיני הדובר? מה מייחד אותה? עם מי אתם מנהלים "שיחות של ממש"? מה מייחד את השיחות האלה?
\F:ספרות חטיבה ח\טקסטים לעימוד\אדם לאדם תוספות -לעימוד.doc
"עוברים דירה" נורמן רוקוול — שמן על בד 1967
"עוברים דירה" ,1967שמן על בד –נורמן רוקוול נורמן רוקוול (1978-1894) ,היה צייר ומאייר אמריקאי
נורמן רוקוול )1978-1894( ,צייר ומאייר אמריקאי
פעילויות .1תארו את המתרחש בציור ,התייחסו לדמויות השונות ,ללבושן ,לרקע ולפרטים .1תארו את המתרחש בציור ,התייחסו לדמויות השונות ,ללבושן ,לרקע ולפרטים נוספים המצויים ביצירה. נוספים המצויים ביצירה. .2ביצירה מתוארות שתי קבוצות של ילדים .ערכו רשימה של הדומה והשונה בין שתי הקבוצות .התייחסו לתחומים קבוצות של ילדים .ערכו רשימה של הדומה והשונה בין שתי .2ביצירה מתוארות שתי הבאים :גיל ,מראה ,לבוש ,בעלי חיים. מראה ,לבוש ,בעלי חיים. אתםגיל, הבאים: לתחומים התייחסו יודעים? על פי מה לשכונה החדשה? הקבוצות.את מי .3שערו ,מי מקבל יודעים? אתם מה פי על החדשה? לשכונה מי את מקבל מי שערו ,על ידי אמן אמריקאי בשנות השישים ,שנים שבהן הגיע לשיא המתח הבין גזעי בארצות הברית .מה הוא .3.4הציור צויר השישים ,שנים שבהן הגיע לשיא המתח מנסהעל ידי צויר הציור בשנות זאת? אמריקאי הוא עושה אמן בציור? כיצד להעביר אותו הצייר .4הרעיון ש הקבוצות .האם מנסה הקונכיות שהצייר בין שתי ערכו השוואה לשוחח ביניהן. המתקשות קונכיות בשירו בשתי .5ט' כרמי עוסק בציור? לשתיאותו להעביר הרעיון מה הוא הברית. בארצות הבין־גזעי זאת?הילדים תוכלנה לנהל אי פעם שיחה של ממש? על סמך מה אתם מבססים את עושהקבוצות הקונכיות/ לדעתכם כיצדשתיהוא
פעילויות
עמוד 6מתוך 53
10
6
.5ט' כרמי עוסק בשירו בשתי קונכיות המתקשות לשוחח ביניהן .ערכו השוואה בין שתי הקונכיות לשתי הקבוצות .האם לדעתכם שתי הקונכיות/קבוצות הילדים תוכלנה לנהל אי פעם שיחה של ממש? על סמך מה אתם מבססים את תשובתכם? .6בשירו של ט' כרמי נאמר כי "רק שולה הפנינים או סוחר העתיקות יכול לקבוע בלי חשש :אותו הים" .דמו את עצמכם לשולה הפנינים המתבונן בשתי הקונכיות ,ועתה התבוננו בשתי הקבוצות של הילדים .האם גם אתם יכולים לקבוע כי שתי הקבוצות הללו הן 'מאותו הים'? אם כן ,מהו 'הים' המשותף לשתי קבוצות הילדים?
על הדימוי החזותי /
דפנה להב
במקראה שלפניכם משובצים דימויים חזותיים .דימוי חזותי יכול להיות יצירת אמנות, כגון ציור ,פסל או תצלום .דימוי חזותי יכול להיות גם פוסטר או מדבקה .למעשה, כשאנו אומרים דימוי חזותי אנו מתכוונים לכל דבר שיש בו משהו ויזואלי ,ושנוצר על ידי אנשים. הדימוי החזותי אינו שייך רק למוזיאונים .התרבות שבה אנו חיים מלאה בדימויים כאלה בטלוויזיה ,במחשב ,באינטרנט ,בפרסומות ,בעיתונות וברחוב .דימוי חזותי הוא תוצר של מחשבה ושל מעשה .כמו ביצירה ספרותית גם כאן יש כמה כללים שעוזרים לנו להבין אותו .קודם כול עלינו להתבונן היטב ביצירה ,ולהבין אם היא פסל ,תצלום ,ציור או משהו אחר .צריך לשים לב לצבעים ,לצורות ,לקווים וליחס שבין החלקים השונים של הדימוי .ככל שנאסוף יותר פרטים על החומרים שמהם עשויה היצירה ,ונדע מי האמן ומתי היא נוצרה ,נצליח להבין אותה יותר .דימוי חזותי קשור לזמן ולמקום שבו הוא נוצר ,ולכן לרקע ההיסטורי שלו יש משמעות בפרשנות שלנו ליצירה .לעתים ,נוכל גם להיעזר בדברים שאמר האמן על הדימוי ,או שאמרו אנשים אחרים שעסקו בדימוי שלפנינו .לפעמים לא נסכים ִעמם ונגבש רעיון שונה .לבסוף ,נוכל לפרש אותו בעצמנו ונבין את הדימוי ואת האופן שבו הוא משפיע עלינו בצורה עצמאית ומנומקת. רגע חושבים פענוח "תמונה" מילולית נותן בידי הקורא כלי להבנת משמעות היצירה המבוסס על זיהוי והשוואה בין המסמל לבין המסומל .אם מצליחים בפענוח ,מתחזקת משמעות היצירה.
11
הצייר ואסילי קנדינסקי ( — )1944–1866נחשב לאחד מהחשובים ,המחדשים והמשפיעים שבקרב אמני המאה ה־ .20קנדינסקי חתר ביצירותיו לכיוון ההפשטה. לצורות ולצבעים ניתן ביצירה קיום עצמאי ונטול ֶהקשר ריאליסטי .על פי קנדינסקי, הצבעים והצורות שעל בד הציור אמורים להוביל אותנו אל תחושות ורגשות תוך הסתמכות על דמיוננו והבנתנו בלבד ,בלי שניעזר באובייקטים מן המציאות המוכרת לנו. ציורו של האמן ואסילי קנדינסקי שולב בשער הנקרא "אדם לאדם" (בעמוד )7מתוך מחשבה שהוא מבטא את הקשרים והיחסים בחברה האנושית .תוכלו להשתמש בכללים שהבאנו כאן על מנת להבין ולפרש את יצירת האמנות הזאת .כמובן ,תוכלו להשתמש בכללים אלה גם בשאר השאלות במקראה שעוסקות בדימוי חזותי.
פעילויות .1 .2 .3 .4
.5
12
התבוננו ביצירתו של ואסילי קנדינסקי בעמוד השער .תארו אותה תוך התייחסות לנקודות האלה :צורות ,צבעים והמיקום של הצורות השונות ,אחת ביחס לאחרת. מהו היחס שבין המעגלים השונים .כיצד הם מתקיימים זה לצד זה? האם הם משפיעים זה על זה? באיזה אופן? למעגל ישנן משמעויות סמליות רבות ,כמו :מחזור החיים של בני אנוש ,שלמות, רכות (בהשוואה לריבוע) ,יכולת תנועה. כיצד משתלבות המשמעויות הסמליות של המעגלים במערך היחסים המתקיים בין המעגלים המוצגים ביצירה? וספרו על מערכת יחסי בהנחה שהעיגולים מייצגים בני אדם ,בחרו שני עיגולים ַ הגומלין ביניהם .מה צריך לקרות כדי שייווצרו יחסים ביניהם? על מה יוותר כל אחד מהעיגולים? מה יעניק? מה יקבל? בתשובתכם היעזרו גם בצבעים של היצירה כשותפים למערכת היחסים. יצירה זו מופיעה בפרק העוסק ביחסים בין בני אדם .ערכו השוואה בין היחסים המוצגים בין המעגלים השונים ביצירה לבין היחסים המוצגים בין בני אדם באחת מיצירות הספרות שבפרק.
מרטין בובר ( ,)1965-1878פילוסוף יהודי ,סופר ועורך .אחד ממפעליו החשובים היה איסוף מחדש של כל המעשיות החסידיות .הספר "אור הגנוז" מכיל בתוכו מאות סיפורי חסידים ,שעברו מדור לדור בעל פה ובכתב .הספר ערוך לפי סדר כרונולוגי של דורות הצדיקים בתנועת החסידות.
על הסיפור החסידי תנועת החסידות נוסדה על ידי רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט.)1760–1700 , מטרת התנועה הייתה להחדיר התחדשות דתית וחברתית בעם היהודי .היא הלכה וצמחה בעיקר במזרח אירופה על רקע של משבר כלכלי ,שהקשה בעיקר על פשוטי העם לקיים במלואו את אורח החיים היהודי ,כפי שדרשו זאת בקפדנות הרבנים הלמדנים. הדרך שהלך בה הבעש"ט בהוראת תורתו החדשה ושאומצה אחר כך על ידי כל ממשיכי דרכו ,לא הייתה דרך של הטפת מוסר ישירה ,אלא דרך מתן דוגמה אישית של התנהגות רצויה .פגישה זו הייתה בעיקר עם סיפורים ,בדרך כלל קצרצרים ,העוברים מפה לאוזן. בסיפור החסידי ,מופיע בדרך כלל גם הרבי הצדיק ,כינוי למורה הרוח בתנועת החסידות ,השומעים למדו בדרך הזדהות את עקרונות התורה וערכיה. החסידות ייחסה לעצם הסיפור כוח השפעה רב .היא ראתה בסיפור ,המסופר היטב לאוזן שומעת ,אמצעי ראשון במעלה להשגת המטרה של חינוך לערכים החברתיים והמוסריים ,בהם דגלה. קובץ הסיפורים "אור הגנוז" ,שנאסף ונערך על ידי הפילוסוף היהודי מרטין בובר ( ,)1965–1878כולל מאות סיפורי חסידים ,שעברו מדור לדור בעל פה ובכתב .הספר ערוך לפי סדר כרונולוגי של דורות הצדיקים בתנועת החסידות. הסיפורים שלפניכם עוסקים במשפחה ומעמידים שני ערכים המיוצגים על ידי שתי דמויות .הרבי שמיצג את הדאגה לחלש בקהילתו ,והאישה שמייצגת את הדאגה למשפחתה.
13
המשרתת /
סיפור חסידי ,עיבוד :מרטין בובר
פעם אחת נפלה קטטה בין אשתו של רבי זאב ובין המשרתת שלה .בעלת הבית האשימה את המשרתת בשבירת כלי ודרשה ממנה לשלם את הנזק ,והמשרתת הכחישה את האשמה וסירבה לשלם .נמשך הריב עד שהחליטה האישה לתבוע את המשרתת שלה לדין תורה. משראה רבי זאב שהיא מחליפה את בגדיה ועומדת לילך אל הרב ,הלך ולבש גם הוא בגדי שבת .שאלה אותו אשתו למה הוא עושה כך .השיב רבי זאב שגם הוא רוצה לילך אל הרב .התנגדה אשתו לכך ואמרה כי הדבר אינו יאה לו והרי היא עצמה תדע להציע "את ,את בוודאי תדעי ",השיב הצדיק" ,אבל אותה יתומה מסכנה, טענותיה בבית הדיןַ . המשרתת שלך ,היא לא תדע להציע טענותיה ,ואני מבקש להיות לה למליץ ,כי אין ריבה". ּ לה מי שיריב "מתוך אור הגנוז; מרטין בובר
רגע חושבים חשבו ,מדוע קשה לייצג מישהו כאשר לא מזדהים עם דעתו? מה מפריע? מה צריך לנטרל כדי לייצג אותו נאמנה?
פעילויות .1 .2 .3 .4 . 6 .7
14
עלילת הסיפור מזמנת תגובות צפויות ,כלומר תגובות שכרגיל אנשים נוהגים להגיב במקרים דומים .מי בסיפור מייצג זאת? מה היתה ציפייתו? מדוע הרב רואה צורך לעמוד לצד המשרתת במשפט? הסיפור מעלה שני ערכים .מה הם הערכים ומדוע נוצרת התנגשות ביניהם? שערו ,איזה שינוי היה חל בדמות האישה אילו היה הסיפור מסתיים בתגובת האישה? מה היו ,לדעתכם ,השיקולים שהביאו לצירופו של הסיפור החסידי הזה לנושא "אדם לאדם". נהלו דיון בקבוצה בשני שלבים: שלב א' — אילו היה מתקיים ויכוח בין הרבי לאשתו מה היה טוען הרבי? מה היתה שאתה אתם מזדהים בסיפור והעלו את טוענת אשתו? בחרו לייצג את הדמות ִ הנימוקים שאותה דמות מביאה להצדקת התנהגותה. שלב ב' — החליפו תפקידים .מי שייצג את עמדת הרב ייצג עתה את עמדת אשתו.
הטבעת /
סיפור חסידי ,עיבוד :מרטין בובר
עני אחד חיזר על פתחו של רבי שמלקי בשעה שלא היתה פרוטה בבית .נטל הרבי טבעת ונתן לו .לאחר רגע נודע הדבר לאשתו והוכיחה אותו בדברים קשים ,שנתן לאותו קבצן תכשיט יקר ,שקבועה בו אבן טובה .ציוה רבי שמלקי לקרוא לעני ואמר ערכה רב מאוד .תן דעתך שלא למכרה ּ לו" :עתה זה נודע לי ,שהטבעת שנתתי לך בזול". מתוך אור הגנוז; מרטין בובר
פעילויות סיפור חסידי זה בנוי על הפתעה הנוצרת משבירת ציפיות. .1לאחר שנודע לרבי ערכה האמיתי של הטבעת ,עמדו בפניו כמה אפשרויות של תגובה .הציעו אפשרויות אחדות. .2למה ציפתה האישה? מה היתה השערתה? .3מה מפתיע בהתנהגות הרב? .4היכן בסיפור נרמזת תגובתה של האישה למעשיו של בעלה? .5לו היה מסתיים הסיפור במשפט" :ציווה רבי שמלקי לקרוא לעני ואמר לו — "...מהו ההמשך שהייתם מציעים? .6על מה מעידה התנהגותו של הרבי?
15
אשר ברש ( — )1952-1889סופר המתאר בסיפוריו הווי חיים ,הן כפי שהכירוֹ במקום הולדתו גליציה ,והן כפי שהתגלה לו בארץ .הסיפור שלפניכם עוסק בימים האחרונים של השלטון התורכי בארץ .אשר ברש גם ִתרגם ועיבד יצירות קלסיות מספרות העולם ,ביניהן רובינזון קרוזו ואוהל הדוד תום.
ֶא ְק ֶמק /
אשר ברש
המצביא התורכי העריץ ,הפקר ִּ 'מהגר' יהודי ,מגורש עם כל תושבי תל אביב בפקודת לכל גזרת זדון ,ישב שדמי עם משפחתו הקטנה בחיפה .אחרי גלגולים רבים מצא דירה בבניין ,שהיה לפנים בית חרושת לאבני מלט ,במושבה הגרמנית ליד דרך המלך .החצר היתה מלאה ציבורי אבנים מחוטבות יוצאות תבנית דפוסים שונים ,שאיש לא מצא בהן חפץ כל שנות המלחמה; בחורף רחצן הגשם ,חיספס את חלקתן והבליט את גרגרי הזיפזיף הגס ,ובקיץ טסו עליהן לטאות פזיזות ,בעלות עיניים סקרניות ,ועכבישים מתחו ביניהן ציפוּ יוֹ על ידי את אריגיהם הנפלאים .צריף הפחים הגדול והריק נתפרק בקיץ האחרון ּ צבא לימאן פון סאנדרס ,ושלד העץ הגבוה עמד ָערוּ ם ומפולש ,כסמל להרס החרושת האזרחית .אלמלא שני עצי הזית עבותי הנוף שליד הגדר ,והתאנה גדולת העלים שליד החלון ,מן הנמנע היה לגור בחצר המוות הזאת. בסוף הקיץ ,בימים האחרונים לשלטון התורכים ,כשהתושבים היו ממעטים לדבר מבכל ימות השנה ,אך עיניהם נפגשו ברחובות מתוך רמיזות של שמחה כבושה על המתרגש לבוא ,עמד שדמי בבוקר עם בתו ,בת השנתיים ,תחת אותה התאנה גדולת העלים והציץ לבין ענפיה הסבוכים ,לראות אם אין עוד אחת מן האפילות ,שנעלמו במקרה מעיני הרועים הערביים ,שהיו מעוללים את העץ בהשכימם לרפתי בעליהם הגרמנים. רה הוורוד שיחקה לרגלי אביה בתוך נצרי השורש של העץ. התינוקת בכותונתה לבשׂ ּ עודנו מסלק במתינות מרוכזת את הענפים הנמוכים לתוּ ר אחרי פרי חבוי ,והנה לפתה הילדה את רגלו וקראה בקול נבעת: "אבא!" הוא הוציא את ראשו הפרוע מעבר לעץ ,לראות מה קרה ,והנה לפניו חייל תורכי,
16
אחד מן הנמושות ,שנשארו בעיר קרועים ובלויים ורעבים ,ורובם גם בלתי מזוינים. יום־יום ראה אותם שדמי בעברם לעשרות ולמאות ברחובות בסך תחת צליפות הסגנים הצרודים ומודלקי העיניים ,ומהם גוחנים בכל רגע להרים קליפת אבטיח או חתיכת חרוב מושלכת בחוץ ולועסים אותה בתאוות חיות .יום־יום ראה אותם בשׂ אתם ארבעה וחמישה את אחד מחבריהם שגווע ,ובראותם לרגליהם פסולת מזון ,הם מורידים את ועטים על השלל .יום־יום ראה אותם בתעותם חולים ,יחפים וגזוזי שיער בתוך המת ָ הסמטאות הצרות ,נכרים ואילמי שפה והרעב בוער בעיניהם ,אך לא קרהו המקרה לעמוד פנים אל פנים עם אחד מהם. וזה שעמד לפניו עכשיו היה גבר לא צעיר ,תלוי שפם ממראה הטבק ,וקדקודו הגזוז מבהיק מתחת ל'אנווריה' הקטנה והקרועה; רגליו הצבות יחפות ומעילו האפור וגס החוטים תלוי על רזון גופו בלי חגורה .עיניו הקטנות והאפורות הציצו ביגון מתוך הפנים החיוורים .כשראה את שדמי השתחווה קצת ורמז בחיוך נבוך אל התינוקת הלופתת את רגל אביה בחזקה .אחר כך ניסה לפשוט יד וללטוף את ראשה ,אך נמלך והשיבה אל לבו ובראשו נענע מחייך ,לאמור :גם לי כזאת! שדמי השתמש בכל ידיעתו בתורכית ושאלו: "אנַ טוֹ לי!" ַ "אוד! ֶאוד! (כן! כן!)" ענה התורכי מתוך התעוררות ,ובעיניו נִ צנץ משהו רחוק אך ֶ תקיף מאוד .הוא ניסה להתקרב יותר אל התינוקת ,אך היא ,שלא גרעה ממנו עין ,נרתעה מפניו ,והוא הרפה את ידיו כמבויש .בלבו של שדמי ניעור רגש חם ביחס לגבר הזר הזה, וברמזו ראשונה אליו ואחר כך אל בתו ,שאלהו ערבית: וולאד?" (כלומר :יש לך ילדים?) "א ַ ַ "אוד! אוד!" ענה הלז ונצנוץ עיניו החל להאיר יותר; ובהרימו אצבע אחת ובהצביעו אחר כך על הפעוטה ,התכוון לומר :בת כזאת ממש. חשק שדמי לשאלו ,כמה שנים עברו מאז שלא ראה אותה ,אך לא מצא את הרמז המובן ,והלז שחשב כי הוא נשאל לעיניה של בתו ,שם את שתי אצבעותיו על עיניו, ואחר כך נשקן בדבקות ,לאמור :עיניה כעיניו הוא. מתוך שלא יכלו להמשיך יותר את השיחה ,עמדו שני הגברים רגעים מספר מחרישים. אך שתיקה זו היתה שקולה כנגד שיחה ארוכה ,כי השאלות והתשובות האנושיות העמוקות ביותר נתבטאו בה; ומין ידידות נפש ,מעין ִקרבת משפחה מסתורית ,נתהוותה ביניהם. ותמוה :גם התינוקת הרפתה מרגל אביה והיתה עומדת בין הגדולים בלי פחד ,שפתיה
17
פשוקות משהו ועיניה נשואות אל פני התורכי המסכן מלאות הבנה .ופתאום כבו עיניו והבעתו הראשונה ,המטומטמת ,שבה אליו ,פשט את היד וחינן את קולו הצרוד: "אקמק! (לחם)". ֶ גם שדמי התעורר למציאות ,גחן ולחש לילדה אילו מילים ,וזו הרימה את רגליה הפעוטות ,ורצה בהתלהבות ילדותית לתוך הבית ,וכעבור רגע שבה עם פרוסת לחם גדולה ,ובלי לחכות עוד לדבר אביה ,הושיטתו במין שמחה של מצווה לחייל הרעב. הלז חטף את הפרוסה בשתי ידיו ונתנה לתוך פיו ,אך פתאום נמלך ותחבה בכיס בגדו, ובהעיפו עוד מבט נוסף על התינוקת התמהה מיהר להימלט מתוך החצר. בערב אותו יום היתה העיר שרויה באי מנוחה יותר משאר הערבים האחרונים' .המהגרים' מיהרו לבוא בבתיהם ושם ישבו על הכיסאות השאולים ולעסו את ּ ִפתם התפלה ,העשויה רובה דוּ רה ,לאור מנורת השמן העשנה .אפילו אותו המורה הירושלמי ,שהיה מתגנב בלילות ,בשעות האסורות ,בחירוף נפש ,להפיץ שמועה מעודדת על אודות מעשי הציונים ומעמד האגלים ,ישב הערב בביתו בתוך משפחתו רבת הילדים ,והזה מתוך טירוף הלב בספר יִ ידי ,שחלם זה כמה שנים לתרגמו עברית .אחרי כן קשה היה לגדולים להירדם ,והלבבות כלו חרדים לקראת הבא .המֹה המוּ אל הקרובים והמכירים הנמצאים שם 'בדרום' לראותם ,לעבוד ולשמוח עמהם על הגאולה והישועה ,ובייחוד ,והרגש הזה היה החזק ביותר ,ליהנות כמוהם מן 'החיים' ,כלומר מן הלחם הלבן והסוכר הזול ,אחרי ירחי העמל והרעב בגולה זו המנוולת .גם בחוץ התרגש מה כל אותו הלילה .שרידי קציני הצבא והפקידים התורכים דהרו ברחובות על סוסיהם ,כאילו ביקשו מפלט מן העיר ,אך לשווא :כל הדרכים כבר נכבשו על ידי האויב .אחרי חצות שמע שדמי פתאום מאות רגליים רצות על פני הדרך ,וקולות בודדים קוראים ,מתרים ונוזפים ומשתתקים. הוא ואשתו מיהרו לרדת מן המיטות ,ומבעד לחרכי התריסים הציצו החוצה .היה ליל ירח ,והם ראו את צבא התורכים החונה בעיר רץ באבק הדרך ,בלי סדר ובלי מנהיג, כעכברים הנמלטים משרפה ,לאן? רגעים אחדים עמד שדמי ,ופניו כבושים בתריס החלון ,והנה תקפהו פחד גדול: ומה אם העדר הרעב הזה ,המשולח לנפשו ,יתחיל לחדור לתוך הבתים ,לשלול ולחמוס ולגמול את עצמו על התלאות ,המחסור והרעב שסבל במשך ירחים ושנים? מי יעצור בעדו? ועדיין הם רצים ורצים בדממה באבק הדרך יחפים ופתוחי מעילים .והנה קפצו אחדים מעל לגדר לתוך החצר ועטו על העצים ,עצי הזית ,ואחרים פשטו על גן העצים
18
לבירות .דמו של שדמי נקרש בבשרו, הסמוך של הגרמני ,אשר נמלט שלשום בתוך צבאו ֵּ אך עדיין עומד היה ליד אשתו ועיניו נעוצות בחרכי התריסים לראות ולראות .החיילים עשו את מעשיהם בלי שאון ,הם קטפו את עוללות הזיתים המרים ולעסום בתאווה, כשהם מרשרשים קצת בענפים ובעלים היבשים .אחרי כן פרשה חבורה קטנה ,כארבעה או חמישה ,והתקרבה אל הבית .הפחד איבן את שדמי ואשתו .אך הללו שבחצר גחנו וחיפשו כה וכה על הרחבה שלפני הבית ,אחרי כן פנו הצדה ויצאו שוב לדרך .וכן נמלטו חבורות־חבורות ואחד־אחד ,עד כי נעלמו כולם. "ודאי גם 'אקמק' ביניהם!" — נִ צנץ במוחו של שדמי ,ובקול אמר לאשתו: "עדר כבשים! תארי לך חיילים אירופיים במצבם! לא היו מניחים בית שלם". בבוקר כבר היה גלוי לכול ,כי הגורל נחתך .הקאימקאם חזר ,כי לא מצא עוד דרך מפלט .מאיור גרמני ,שנשאר במקרה ,התהלך בדרכים המובילות אל מחוץ לעיר כלביא בסוּגר ,חבוש משקפיו וילקוטו הטובים ,ועיניו יושבות למוֹ ארב .סיפרו ,כי הציע את סוסו היקר לערבי ,שיעבירנו בסירה לצור ,אך הלז פחד .סגני האופיצרים התורכים התגודדו לפני חנויות הערביים ,חילקו ביניהם את המחיר שקיבלו בעד הסבון והסוכר ,שהוציאו מתוך מחסן בית החולים .הדגים היו בזול ,כי יהודיות רבות פחדו לצאת אל השוק .ובעשר בדיוק התחיל התותח היחיד ,שהעמידו האוסטרים על הכרמל ,לירות על הפרשים ההודים המתקרבים ואיש לא ראם .קצין תורכי צעיר עז נפש עמד על דעת עצמו והגן על העיר בתותח היחיד .להט האש הבהיק חד ומסנוור פעם בכל עשרה רגעים בדיוק על ראש הכרמל ,כמדליק זוהר השמים ,והמשחית נישא מעל לעיר הקודחת .הכול ידעו ברור ,כי היריות האלה תשתתקנה עד מהרה ,בכל זאת הרגיזו את העצבים עד לשיגעון .והנה הופיעו שלושה אווירונים ,חגו כעופות גדולים מעל להר ,התרוממו וירדו ,עשו מה שעשו ובהיעלמם נשתתקו היריות .דממה מעיקה השתררה בכל העיר .התנועה פסקה ,הכול היו דרוכי ציפייה .ופתאום התחילו דוהרים מכל עבר ,מעל הכרמל ומכל מבואי העיר ,הפרשים ההודים בסערת מלחמה: זנבות צניפיהם הארוכים עפים ברוח ורמחיהם מרוצצים בידיהם מתוך שאגות פראים, ובשטפם על סוסיהם האבירים היה מראיהם כמראה השדים .הקצין עז הנפש הוא שגרם לכיבוש סערה זה. כעבור שעה ָשלמה המלאכה ,והתושבים יכלו לצאת לקבל את פני הכובש .הפרשים מילאו עתה בערב־רב את כל החוצות ,פרקו במתינות את זינם ואת משא הסוסים ,והיו
19
וחילות חדשים עדיין נוהרים לתוך נושאים מים להשקותם בתוך דליי הבד אשר להםֵ . העיר ,למאות ולאלפים; אין קצה לתכונה .אבל עתה צעדם מתון וכבד ,הסוסים הגדולים ורוכביהם מכוסי אבק ,אך מה כבד זינם ומה עשירה צידתם! עין לא ראתה! התושבים, שהיו רגילים במראה הצבא התורכי ,היו נדהמים למראה .אף הגרמנים היו אביונים כנגדם! בזה אחר זה רכבו הפרשים האנגלים דקי הפנים ,הסקוטים לובשי השמלה ,האוסטרלים נושאי הנוצה ,ובין כולם הודים והודים והודים .כולם כותונתם הכהה לבשרם ,שרווליהם מופשלים למעלה ממרפקיהם ,ונשקם הקצר תחוב בצד האוכף ,ומראיהם כמראה הקצבים אחרי אשר כילו את מלאכתם. אף שדמי יצא לראות במחזה על פני הדרך .משני עברי הרחוב הראשי זרמו עתה התושבים ,רובם פנים חדשות ,מאלה שהיו מתחבאים במשך שנים מאימת הגיוס ועבודת האונס .הנה גם הערבי השחור ,המצולק ,שהיה מציץ כל השנה כחיה דורסת מתוך האשנב הסרוג שבסמטה .הנה גם אלה ,שהיו עד עתה אסורים על סחרם בכסף .הערבייה המסורבלה ,שכנתו או פילגשו של הערבי השחור בסמטה ,מקושטת עתה צבעונים מנענעת בראשה ובידיה ומברכת את הצבא בערבית רוננת ,עיניה בוערות ופניה מפיקים אושר אין קץ .הנה מובלה ועוברת שורה של שבויים תורכים ,מן האחרונים שנשבו במבוא לפאק הגדול ימאבשי הזקן והכחוש ,בעל הקוֹ ּ ּ הב העיר בעמדם להגן על האבוד ,וביניהם ּ והישן .מה מעוך הוא הקולפאק! חרבו ניטלה מירכו ועל לחיו הרזה נגלד חוט של דם: ימבאשי עיניו העוממות נעוצות באבק הדרך ,והוא פוסע בראש השיירה בחשיבות של ּב ּ זקן .הנה עומד בתוך הקהל המורה הירושלמי ובעיניו הנוצצות דמעות של אושר ,על לא ֵמת שזכה סוף־סוף לראות את החיילים החביבים ,המנצחים ,הגואלים ,אלה שבאו ַ את הכרזת הגאולה הגדולה .ופתאום מתנפל על שדמי המורה התל אביבי הזקן ,גבר החמודות ,זה שסבל יותר מכל חבריו ,שהתגלגל עם בנותיו הגדולות במושבות ובבתי ערביים ,ועתה נפתחה לפניו הדרך לבוא בעוד יום או יומיים לביתו ,שם בפרבר הגאול, החוגג ,היהודי ,המלא תשואות! הוא התנפל על שדמי ,חיבקו בעוז והתנשק ִאתו בחזקה, והחילות עדיין נוהרים ,אין ושדמי לא יכול לבלי השתתף בשמחתו החמימה ,האמיתיתֵ . קצה להם. אך מה זה? בצד הרחוב ,בתוך האבק ,מוטל חלל פגרו של חייל תורכי בלי נשק. הלקחו ממנו את נשקו ,או דקרוהו בעברו ברחוב לתומו ,או בברחו להיחבא? ואחרי שניים־שלושה צעדים עוד אחד ,ושוב אחד .כל אחד ערמת בשר עלובה בתוך גל של סחבות ,ולידה ,בתוך האבק ,שלולית שחורה קטנה .פני כולם מכוסים בקרע בגד שהופשל
20
עליהם .השען 'המהגר' מיפו עומד לפני פתח דירתו ומספר בצחוק גדול ,שהוא ראה "איך דקרו את הכלבים .הנה זה הרים ידיו ,אך הפרש ההודי תקע בו את רמחו ,עד כי יצא הרומח מגבו ,הניפו מעט והשליכו לארץ ,חו־חו־חו! זה צבא ,זה צבא!" והוא חובט על שוקיו השמנות ורוקד מצחוק וניקוש שיניים .חייל סקוטי צעיר ורך פנים מאוד, כמעט ילד ,עובר על סוסו ,כפוף ועייף .הוא מביט בעצב אל הנדקר ,המתבוסס באבק, ומשהה עליו מבט ארוך ,אך הוא עובר הלאה; "מלחמה היא!" חושב מוחו הרך והמנוסה קודם זמנו. ליד אחד החללים ,מושלך קצת הצדה ,במבוא סמטה עזובה ,עמד שדמי והסתכל בו מתוך התכווצות הלב :רגל אחת היתה מכונסה ונעולה נעל קרועה ,והשנייה פשוטה ויחפה; הגוף נראה כל כך דל בתוך התלבושת התורכית העבה .והנה תקפתו תשוקה נמרצה לגלות את פניו .הוא פנה כה וכה ,ואחרי כן סילק במקלו את המטלית מעל פני החלל — והתפלץ :החייל האנאטולי שביקר אתמול בחצרו היה מוטל לפניו .ברור הדבר. בכל זאת גחן והתבונן בו מקרוב ,והנה פרוסת לחם בולטת קצת מתוך כיס בגדו .המראה הזה נגע ללבו של שדמי עד לדמעות .הוא לא יכול לעמוד עוד על מקומו ,מיהר לכסות את פני המת ,ורץ לביתו .שם תפס את בתו ,שהתבוננה בחצר למעשי הפרשים ההודים, לחצה אל לבו ,רץ ִאתה לתוך החדר ,ובהושיבו אותה על השולחן ,אחז בכתפיה הרכות וקרא בעיניים גדולות: "את יודעת? ֶ'אקמק' מת!" כל הצער והרוך האנושי היו בשם המשונה הזה. מתוך כתבי אשר ברש ,מסדה
עלילת הסיפור "אקמק" מתרחשת בארץ ישראל שלפני קום המדינה בימי מלחמת העולם הראשונה.קראו את הקטע הבא ,תוכלו להרחיב את המידע באתר ויקיפדיה באינטרנט באתר הר"מ או בכל אתר אחר שתמצאו. http://www.jewishagency.org/JewishAgency/Hebrew/Education/Compelling+Content/ Israel+and+Zionism/Timeline/120/meah+esrim1.htm
21
בתקופת מלחמת העולם הראשונה ,1918-1914נלחמו התורכים יחד עם הגרמנים נגד מדינות ההסכמה .הצבא התורכי ששהה על אדמת ארץ ישראל בדרכו למערכה בתעלת סואץ ,נזקק לאספקה והחרים את מלאי המזון של תושבי הארץ לצרכיו .הרעב בא"י היה קשה גם בשל בצורות ומכת ארבה שפקדו את הארץ .היחס של הממשל התורכי ליהודים הקשיח ככל שמצבם במלחמה הלך והתדרדר .הם הטילו מסים כבדים ,כמו מס מלחמה ,החרימו בהמות עבודה ,כלים ומזון .בעקבות ניתוק הקשר עם מדינות אחרות ,נפגעו הסוחרים ונעצרה קבלת התרומות .התורכים אף ביצעו מספר גירושים מהארץ .ב־ 1915אספו אנשים שהסתובבו ברחובות תל אביב ויפו והעבירו אותם באנייה למצרים .ב־ 1917ביצעו את גירוש תל אביב בו גורשו יהודי ת"א ויפו לחיפה וסביבותיה. הצבא הבריטי התקדם מדרום הארץ והתורכים חששו שהיהודים בת"א יסייעו לבריטים להשתלט על הארץ.
פעילויות .1קראו את המידע ההיסטורי ,וכתבו מה הן העובדות ההיסטוריות המופיעות בסיפור? .2על רקע העובדות ההיסטוריות ,נפגשים מורה עברי וחייל תורכי .שערו מה הם הרגשות של כל אחד מהם בתחילת המפגש. .3קראו את הקטע המתחיל במילים" :התינוקת בכותנתה "...עד "עוד מבט נוסף על התינוקת התמהה ומיהר להימלט". א .העתיקו מתוך הקטע את המשפטים המעידים על ההתקרבות של שתי הדמויות. ב .מה לדעתכם אפשר את המשפט" :מעין קרבת משפחה מסתורית נתהוותה ביניהם"? משבץ המספר קטעי מידע על מצבה של האוכלוסייה בארץ, ֵּ .4בין פרקי העלילה ובכלל זה מצבן של הדמויות .כיצד לדעתכם מבליטים קטעים אלו את המפגשים האנושיים בסיפור? .5העתיקו משפט אחד המתאר את הצבא המנצח ,ומשפט אחד המתאר את הצבא התורכי הנסוג. א .מה ההבדלים ביניהם?
22
ב .מדוע אומר המספר על הצבא המנצח "ומראיהם כמראה הקצבים אחרי אשר כילו את מלאכתם"? מה אומר המשפט על יחסו לצבא זה? הסבירו תשובתכם. .6משפט מפורסם אומר" :במלחמה אין מנצחים" .הסבירו משפט זה על רקע הסיפור כולו. סמל :צורת כתיבה בה דבר מסוים ,בדרך כלל מוחשי ,מייצג תכונה רעיון או רגש .לדוגמה, הצבע הלבן מייצג טוהר ,תמימות ,וגם מעברים בחיים והוא יכול גם לייצג כניעה .תלוי בהקשר שבו הוא משובץ .הסמל מרחיב את המשמעות של היצירה. .7הסיפור מסתיים במילים" :את יודעת ,אקמק מת" .אילו רגשות מתעוררים בקורא עם קריאת מילים אלו? " .8אקמק" פירושו "לחם" בתורכית ,האם לדעתכם ,הוא גם סמל בסיפור? הסבירו תשובתכם.
23