שורשים וכנפיים ט

Page 1

‫שורשים ּו כנפיים‬ ‫מקראה לתלמידי כיתות ט'‬

‫מרים מיינר בינה גלר־טליתמן שולמית פרידור‬ ‫ייעוץ מדעי ופדגוגי‪ — ‬ד"ר יפה בנימיני‬ ‫על־פי תכנית הלימודים החדשה בספרות התשס"ז‬

‫‪3158‬‬ ‫‪19.7.10‬‬


‫עריכה וכתיבה‪ :‬שולמית פרידור‪ ,‬בינה גלר־טליתמן ומרים מיינר‬ ‫ייעוץ מדעי ופדגוגי‪ :‬ד"ר יפה בנימיני‬ ‫ייעוץ במחשבת ישראל‪ :‬ישראל פיבקו‬ ‫ייעוץ בפיתוח חשיבה‪ :‬ד"ר אמנון גלסנר‬ ‫ייעוץ באמנות‪ :‬ד"ר נאוה שדה‬ ‫ייעוץ מגדרי‪ :‬ד"ר צפרירה שחם‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬יהודית נווה‬ ‫עיצוב‪ :‬אמרי זרטל‪ ,‬אשר בן־דוד‬ ‫הפקה‪ :‬תמי פרמונט‬ ‫הספר ערוך על פי תכנית הלימודים החדשה התשס"ז‬

‫לספר נלווה מדריך למורה‬ ‫הספר אושר לבתי הספר הממלכתיים על ידי‬ ‫גף אישור ספרי לימוד במשרד החינוך‬ ‫אישור מס' ‪ 3158‬מיום ‪19.7.10‬‬

‫‪3158‬‬ ‫‪19.7.10‬‬

‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪,‬‬ ‫לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני‪,‬‬ ‫אופטי או מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪.‬‬ ‫שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט‬ ‫אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל‪.‬‬

‫© כל הזכויות שמורות להוצאת כנרת‪ ,‬רח' התעשייה ‪ ,10‬אור יהודה ‪60212‬‬ ‫נדפס בישראל‪2010 ,‬‬


‫תוכן העניינים‬ ‫‪ .1‬מרקמי זהות ‬

‫‪7‬‬

‫א‪" .‬אני" לעצמי‬ ‫מרקמי זהות ‪ -‬קטע מידע ‪ /‬י"ב עמנואל ‬ ‫לכל איש יש שם ‪ /‬זלדה ‬ ‫שיחה ‪ /‬דן פגיס ‬ ‫ציפור ‪ /‬יונה וולך ‬ ‫בעיות זהות ‪ /‬יונה וולך ‬ ‫שאלה מצחיקה ‪ /‬דן פגיס ‬

‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪19‬‬

‫ב‪" .‬אני" במשפחה‬ ‫מהמדבר לעיר דרך ההורים ‪ /‬שלמה ַא ָּביוּ ‬ ‫כניסת הקדושה מתוך הקובץ שירים לאבי ‪ /‬אנטון שמאס ‬ ‫נוסח ‪ /‬בן ציון תומר ‬ ‫סרוויס צ'כי ‪ /‬יעקב שבתאי ‬ ‫יש ילדים שהוריהם ‪ /‬אייל מגד ‬ ‫עם סבי ‪ /‬זלדה ‬

‫‪20‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪41‬‬

‫ג‪" .‬אני" בין תרבויות‬ ‫אני בסך הכול ‪ /‬אריה סיון ‬ ‫בארבה ניקוס ‪ /‬ה"מ פטראקיס ‬ ‫נעילה ‪ /‬פרץ בנאי ‬ ‫אורן ‪ /‬לאה גולדברג ‬ ‫כרטיס ביקור ‪ /‬יואב חייק ‬

‫‪42‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪53‬‬

‫ד‪" .‬אני" והקבוצה‬ ‫חבורה ‪ /‬פרנץ קפק א‬ ‫מאתנו ‪ /‬דנון אפרת ‬ ‫אחת ִ‬ ‫המחרוזת ‪ /‬גי דה מופסאן ‬ ‫לאחר ארוחת הצהריים ‪ /‬חוליו קורטאזר ‬

‫‪54‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪79‬‬


‫ה‪ .‬ממשאלותי‬ ‫לו גנב הייתי ‪ /‬אברהם חלפי ‬ ‫אני רוצה תמיד עיניים ‪ /‬נתן זך ‬ ‫היציאה ‪ /‬פרנץ קפקא ‬ ‫תפילה אחרונה ‪ /‬אורי צבי גרינברג ‬

‫‪88‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪94‬‬

‫‪ .2‬קווים לדמות אהבתי ‬

‫‪98‬‬

‫שיכורים מאהבה ‪ /‬פרץ בנאי ‬ ‫סונטות על חייה של הגבירה לאורה ‪ /‬פרנצסקו פטררקא ‬ ‫פגישה ‪ /‬ארז ביטון ‬ ‫לילות לילך ‪ /‬חיים לנסקי ‬ ‫יום יום אני הולך למעונך ‪ /‬יעקב פיכמן ‬ ‫תפוחים מן המדבר ‪ /‬סביון ליברכט ‬ ‫ברית בין פירורים ‪ /‬ק' צטניק ‬ ‫להיות יחד ‪ /‬שלמה זמיר ‬ ‫זה לא הים ‪ /‬לאה גולדברג ‬ ‫כשצלצלת רעד קולך ‪ /‬נתן זך ‬ ‫שיר ערב ‪ /‬נתן זך ‬ ‫הלובן היה הולך וצחיח ‪ /‬רחל חלפי ‬ ‫ניגון עתיק ‪ /‬נתן אלתרמן ‬

‫‪99‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪138‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪143‬‬

‫‪ .3‬בעקבות המיתולוגיה היוונית ‬

‫‪149‬‬

‫הלבירינת ‪ -‬חוט אריאדנה ‪ /‬מן המיתולוגיה ‪ /‬נירה הראל ‬ ‫חוט ‪ /‬חיה שנהב ‬ ‫אורפיאוס ואורידיקה ‪ /‬מן המיתולוגיה ‪ /‬נירה הראל ‬ ‫אורפיאוס מפנה את ראשו ‪ /‬נתן זך ‬ ‫איקרוס ודדאלוס ‪ /‬מן המיתולוגיה ‪ /‬נירה הראל ‬

‫‪150‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪159‬‬

‫‪" .4‬דרמה"‪" ,‬מחזה" "הצגה" "קומדיה" ו"הומור" ‬

‫‪165‬‬

‫על "דרמה"‪" ,‬מחזה" "הצגה" "קומדיה" והומור ‪ -‬קטע מידע ‪ /‬י"ב עמנואל ‬ ‫על ה"קומדיה דל'ארטה" ועל מולייר ומחזותיו ‪ -‬קטע מידע ‪ /‬י"ב עמנואל ‬ ‫פיגמליון וגאלאתיאה ‪ /‬מן המיתולוגיה ‬ ‫על המחזה פיגמליון והמחזמר גבירתי הנאווה ‬

‫‪166‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪174‬‬ ‫‪178‬‬


‫‪ .5‬מחאה וביקורת ‬

‫‪180‬‬

‫מחאה מהי? ‪ -‬קטע מידע ‪ /‬י"ב עמנואל ‬ ‫מקרה פעוט ‪ /‬נתן אלתרמן ‬ ‫עץ הזית ‪ / 2002‬אגי משעול ‬ ‫קו העוני ‪ /‬רוני סומק ‬ ‫שיר קנייה בדיזינגוף ‪ /‬ארז ביטון ‬ ‫בכניסה לבלוק ‪ /‬איתן גלס ‬ ‫תכנון ‪ /‬דן פגיס ‬ ‫כל התפוזים ‪ /‬יפה בנימיני ‬ ‫נעלמו החמורים ‪ /‬אהרון אלמוג ‬ ‫גנרל הטנק שלך ‪ /‬ברטולד ברכט ‬ ‫בעלטת ‪ /‬אמיר גלבוע ‬ ‫בנהריה ‪ /‬אלונה פרנקל ‬ ‫סוף והתחלה ‪ /‬ויסלבה שימבורסקה ‬ ‫מעין אחרית הימים ‪ /‬יהודה עמיחי ‬ ‫אדון זקן מאוד עם כנפיים ענקיות ‪ /‬גבריאל גרסיה מארקס ‬ ‫תחנה ‪ /‬יוסף אידריס ‬

‫‪181‬‬ ‫‪183‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪202‬‬ ‫‪203‬‬ ‫‪205‬‬ ‫‪211‬‬ ‫‪213‬‬ ‫‪217‬‬ ‫‪224‬‬ ‫‪225‬‬ ‫‪231‬‬ ‫‪234‬‬ ‫‪241‬‬ ‫‪247‬‬

‫‪ .6‬ייחודה של יוצרת — משירי רחל ‬

‫‪256‬‬

‫אל ארצי ‬ ‫אקליפטוס ‬ ‫בגני נטעתיך ‬ ‫כנרת ‬ ‫ואולי לא היו דברים מעולם ‬ ‫צבעים ‬ ‫רחל ‬

‫‪259‬‬ ‫‪262‬‬ ‫‪268‬‬ ‫‪270‬‬ ‫‪273‬‬ ‫‪277‬‬ ‫‪278‬‬

‫‪ .7‬מפגש עם יוצרת ‪ -‬דליה רביקוביץ' ‬

‫‪280‬‬

‫כישופים ‪ /‬דליה רביקוביץ '‬ ‫כף יד רשעה ‪ /‬דליה רביקוביץ' ‬ ‫אהבה ‪ /‬דליה רביקוביץ' ‬ ‫עננים‪ /‬דליה רביקוביץ' ‬

‫‪283‬‬ ‫‪285‬‬ ‫‪287‬‬ ‫‪289‬‬


‫‪ .8‬חגים ומועדים ‬

‫‪303‬‬

‫פסח ‬

‫‪304‬‬

‫קטעים מההגדה של פסח ‬ ‫מצה זו ‪ /‬דוד בן גוריון ‬ ‫כל אדם צריך מצרים ‪ /‬אמנון ריבק ‬

‫‪305‬‬ ‫‪309‬‬ ‫‪312‬‬

‫שבועות ‬

‫‪317‬‬

‫קטע מתוך מחזור התפילה לחג השבועות ‬ ‫מלון הורי ‪ /‬יהודה עמיחי ‬

‫‪319‬‬ ‫‪320‬‬

‫יום הזיכרון ליצחק רבין ‬

‫‪323‬‬

‫המחלוקת בין בית הלל לבית שמא י‬ ‫המקום שבו אנו צודקים ‪ /‬יהודה עמיחי ‬

‫‪325‬‬ ‫‪328‬‬

‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה ‬

‫‪333‬‬

‫שם אמרתי ‪ /‬טוביה ריבנ ר‬ ‫החזן והאסיר הוותיק ‪ /‬פרימו לוי ‬ ‫איליית ביניים ‪ -‬מתוך הקובץ עיני הנפש בעיני הבשר ‪ /‬אורי צבי גרינברג ‬

‫‪334‬‬ ‫‪340‬‬ ‫‪345‬‬

‫יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ‬

‫‪347‬‬

‫ברית דמים ‪ /‬עמנואל צבר ‬ ‫תחילה בוכים ‪ /‬אברהם חלפ י‬ ‫אין לנו חיילים אלמונים ‪ /‬יהודה עמיחי ‬ ‫תפילה לשלום המדינה ‬ ‫פרחים בקנה ‪ /‬אפי נצר ‬

‫‪348‬‬ ‫‪352‬‬ ‫‪353‬‬ ‫‪354‬‬ ‫‪358‬‬

‫‪ .9‬ספרי קריאה ‬

‫‪359‬‬

‫פרחים לגברת האריס ‪ /‬פול גליקו ‬ ‫יש ילדים זיג זג ‪ /‬דוד גרוסמן ‬ ‫מסע בעקבות האהבה ‪ /‬עמי גדליה ‬ ‫המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה ‪ /‬מארק האדון ‬ ‫גיא אוני ‪ /‬שולמית לפיד ‬ ‫מתאים לך שאת צוחקת ‪ /‬יונה טפר ‬ ‫רוץ‪ ,‬ילד‪ ,‬רוץ ‪ /‬אורי אורלב ‬ ‫רשימת מקורות ‬

‫‪360‬‬ ‫‪370‬‬ ‫‪380‬‬ ‫‪388‬‬ ‫‪392‬‬ ‫‪397‬‬ ‫‪401‬‬ ‫‪407‬‬


‫מרקמי זהות‬

‫מרקמי זהות‬

‫“לעולם אינני קיים ־ אני מתהווה”‬ ‫אנדריי ז'יד‬


‫מרקמי זהות ‪/‬‬

‫י״ב עמנואל‬

‫המונח ״זהות״ מכוון כאן למהות הייחודית של אישיות האדם‪ ,‬כפי שהאדם עצמו חש‬ ‫ותופס אותה‪ ,‬מודע לה והולך ומפנים אותה‪ ,‬וכפי שהאחרים שמסביבו תופסים ומעריכים‬ ‫ומשדרים אותה‪ .‬אישיות האדם כוללת את אופיו‪ ,‬שהוא סך תכונות היסוד שלו‪ ,‬אלה‬ ‫שנחרתו בו ובאו לו מהתורשה ומהסביבה‪.‬‬ ‫הביטוי ״מרקמי זהות״ בא להגיד כאן מראש‪ ,‬שזהותו של אדם אינה חד משמעית‬ ‫וסטטית‪ ,‬אלא היא רבת מרקמים‪ ,‬דינמית ומשתנה‪.‬‬ ‫ההנחה היא שלכל אדם מרקמי זהות‪ ,‬בין אם הוא מודע להם ובין אם לא‪.‬‬ ‫יש בזהות האישית מרכיבים‪ ,‬שנולדים ִאתם‪ ,‬כמו‪ :‬מוצא‪ ,‬צבע עור‪ ,‬מין ועוד‪ .‬הם עשויים‬ ‫להכתיב לאדם את הזהות ולכפות אותה עליו מבחוץ‪.‬‬ ‫יש בזהות האישית מרכיבים‪ ,‬שבוחרים בהם ורוכשים אותם‪ ,‬כמו‪ :‬השכלה‪ ,‬מקצוע‪,‬‬ ‫מעמד‪ ,‬השקפת עולם ועוד‪ .‬זו זהות שבדרך כלל עולה מבפנים‪ ,‬מהסיפור האישי של‬ ‫האדם ומנסיבות התרחשותו‪.‬‬ ‫היום יודעים‪ ,‬שגם אלה וגם אלה עשויים להשתנות מכל מיני סיבות ונסיבות וכל שינוי‬ ‫עלול לגרור משבר זהות‪.‬‬ ‫גם חיבוטי זהות וגם משברי זהות עשויים להיות חלק מהזהות האישית של האדם‪ .‬זו‬ ‫הולכת ונרקמת ומתגבשת אצלו כל פעם מחדש‪ ,‬בהתאם לתהליכי השינוי במרוצת‬ ‫חייו‪.‬‬ ‫״זהות אישית״ עשויה לקבל גוונים מיוחדים מקטגוריות נוספות של ״זהות״‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫אלה הקשורות להיבטים מתורת החברה (סוציולוגיה)‪ :‬כמו‪ :‬זהות לאומית‪ ,‬זהות דתית‪,‬‬ ‫זהות מגדרית‪ ,‬זהות דורית‪ ,‬זהות עדתית‪ ,‬זהות קבוצתית ועוד‪.‬‬ ‫אלה הקשורות להיבטים מתורת הנפש (פסיכולוגיה)‪ :‬זהות כפולה‪ ,‬זהות שאולה‪ ,‬זהות‬ ‫גנובה‪ ,‬זהות מזויפת‪ ,‬זהות נכספת ועוד‪.‬‬

‫פעילויות‬ ‫הכינו לעצמכם ״תעודת זהות״‪:‬‬ ‫‪ .1‬בהתאם לתבנית המקובלת של תעודות הזהות בארץ‪.‬‬ ‫‪ .2‬בהתאם לכל תבנית אחרת שתבחרו בה‪.‬‬

‫ ‬


‫א‪" .‬אני לעצמי"‬ ‫זלדה מירשקובסקי (‪ — )1984-1914‬נולדה באוקראינה‪ ,‬בת למשפחת הרבי‬ ‫מלובביץ'‪ .‬בשירתה נמצא שילוב של שפת המקורות היהודיים עם השפה העברית‬ ‫המתחדשת ושילוב של העולם האמוני עם נושאים מחיי היומיום‪.‬‬

‫ְל ָכל ִא ׁיש יֵ ׁש ׁ ֵשם‬

‫‪ /‬זֶ ְל ָדה‬

‫ְל ָכל ִא ׁיש יֵ ׁש ׁ ֵשם‬ ‫ׁ ֶש ָּנ ַתן לוֹ ֱאל ִֹהים‬ ‫וְ נָ ְתנוּ לוֹ ָא ִביו וְ ִא ּמוֹ‬ ‫ְל ָכל ִא ׁיש יֵ ׁש ׁ ֵשם‬ ‫ׁ ֶש ָּנ ְתנוּ לוֹ קוֹ ָמתוֹ וְ א ֶֹפן ִח ּיוּ כוֹ‬ ‫וְ נָ ַתן לוֹ ָה ָא ִריג‬ ‫ְל ָכל ִא ׁיש יֵ ׁש ׁ ֵשם‬ ‫ׁ ֶש ָּנ ְתנוּ לוֹ ֶה ָה ִרים‬ ‫וְ נָ ְתנוּ לוֹ ְּכ ָת ָליו‬ ‫ְל ָכל ִא ׁיש יֵ ׁש ׁ ֵשם‬ ‫ׁ ֶש ָּנ ְתנוּ לוֹ ַה ַּמ ָ ּזלוֹ ת‬ ‫וְ נָ ְתנוּ לוֹ ׁ ְש ֵכנָ יו‬ ‫ְל ָכל ִא ׁיש יֵ ׁש ׁ ֵשם‬ ‫ׁ ֶש ָּנ ְתנוּ לוֹ ֲח ָט ָאיו‬ ‫יהתוֹ‬ ‫וְ נָ ְתנָ ה לוֹ ְּכ ִמ ָ‬ ‫ְל ָכל ִא ׁיש יֵ ׁש ׁ ֵשם‬ ‫ׁ ֶש ָּנ ְתנוּ לוֹ שׂ וֹ נְ ָאיו‬


‫וְ נָ ְתנָ ה לוֹ ַא ֲה ָבתוֹ‬ ‫ְל ָכל ִא ׁיש יֵ ׁש ׁ ֵשם‬ ‫ׁ ֶש ָּנ ְתנוּ לוֹ ַח ָ ּגיו‬ ‫אכ ּתוֹ‬ ‫וְ נָ ְתנָ ה לוֹ ְמ ַל ְ‬ ‫ְל ָכל ִא ׁיש יֵ ׁש ׁ ֵשם‬ ‫ׁ ֶש ָּנ ְתנוּ לוֹ ְּתקוּ פוֹ ת ַה ּׁ ָשנָ ה‬ ‫וְ נָ ַתן לוֹ ִעוְ רוֹ נוֹ‬ ‫ְל ָכל ִא ׁיש יֵ ׁש ׁ ֵשם‬ ‫ׁ ֶש ָּנ ַתן לוֹ ַה ָ ּים‬ ‫וְ נָ ַתן לוֹ‬ ‫מוֹ תוֹ ‪.‬‬

‫פעילויות‬ ‫בשירה של זלדה שמו של האדם משמעו – זהותו‪ .‬המילה זהות מורכבת מהמילים‬ ‫"זה – הוא"‪.‬‬ ‫‪ .1‬השיר של זלדה נקרא‪ :‬״לכל איש יש שם״‪ .‬ספרו את סיפור השם שלכם‪ ,‬מה משמעותו‪,‬‬ ‫ומדוע הוחלט עליו במשפחה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ההגדרה המילונית למילה ״שם״ היא‪ :‬״כינוי מיוחד שנקרא אדם‪ ,‬מקום או בעל‬ ‫חיים כדי להבדילם מאחרים״‪ .‬זלדה מרחיבה מאוד את משמעות ״שמו״ של האדם‬ ‫והיא כוללת בהיווצרותו של השם מרכיבים רבים‪.‬‬ ‫בדקו‪ :‬אילו מרכיבים בשמו של האדם תלויים בו‪ ,‬ואילו מרכיבים נקבעו בשמו ללא‬ ‫בחירתו?‬ ‫ קראו את השיר ודונו ביניכם על כל אחד מהמרכיבים‪.‬‬ ‫‪ .3‬בשיר נמצאת תבנית חיצונית שמכילה יסודות קבועים החוזרים על עצמם‪.‬‬ ‫א‪ .‬רשמו את התבנית החוזרת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דונו ביניכם‪ ,‬איך פועלת עליכם קביעותה של התבנית החוזרת?‬ ‫ג‪ .‬מתי האדם פסיבי ומתי הוא אקטיבי בקביעת שמו?‬

‫‪10‬‬


‫‪ .4‬בתבנית החיצונית יש גם יסודות משתנים המופיעים בכל בית בצמדים‪ ,‬כשבכל‬ ‫צמד מופיע ניגוד‪.‬‬ ‫א‪ .‬מה ההבדל בין השם שנותנים לאדם קומתו ואופן חיוכו לבין השם שנותנים לו‬ ‫ההרים‪ ,‬הכתלים והאריג?‬ ‫ב‪ .‬הסבירו איך יכולים החטאים‪ ,‬הכמיהות‪ ,‬השונאים והאהבות להיות חלק בשמו‬ ‫של אדם?‬ ‫ג‪ .‬מה בשם שנותנים החגים לאדם תלוי בו? ואולי אינו תלוי בו?‬ ‫‪ .5‬״השם״ על פי זלדה הוא גם הזהות שאדם בונה ורוכש לעצמו‪ ,‬אישיותו‪ .‬כיצד מחזק‬ ‫הפירוט הרב שניתן בשיר קביעה זו‪.‬‬ ‫‪ .6‬הביטוי ״טוב שם משמן טוב״‪ ,‬מקורו בקוהלת פרק ז פסוק א‪ ,‬ופירושו‪ :‬השם הטוב‪,‬‬ ‫המוניטין — מה שחושבים על האדם — חשוב יותר משמן טוב‪ ,‬כלומר מדברים‬ ‫חומריים שהוא רוכש לעצמו‪.‬‬ ‫א‪ .‬כיצד מתקשר משפט זה אל שירה של זלדה?‬ ‫ב‪ .‬מה היא דעתכם על משפט זה? היעזרו בביטויים הבאים‪ :‬איש שם‪ ,‬בן בלי שם‪,‬‬ ‫בעל שם‪ ,‬יצא שמו למרחוק‪ ,‬עשה לו שם‪.‬‬ ‫‪ .7‬לשיר של זלדה חובר לחן בידי חנן יובל והוא מושר ע"י חוה אלברשטיין ותוכלו‬ ‫לשמוע אותו ביו טיוב‪ .‬מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬מושמע השיר פעמים רבות בימי זיכרון?‬

‫‪11‬‬


‫דן פגיס (‪ — )1986-1930‬משורר‪ ,‬מתרגם וחוקר ספרות‪ ,‬נולד ברומניה ועבר בה‬ ‫את מאורעות השואה‪ .‬עלה ארצה בשנת ‪.1946‬‬

‫יחה ‪/‬‬ ‫שִׂ ָ‬

‫דָּ ן ּ ָפ ִגיס‬

‫ַא ְר ָּב ָעה שׂ וֹ ֲחחוּ ַעל ָהא ֶֹרן‪ֶ .‬א ָחד ִה ְגדִּ יר אוֹ תוֹ ְל ִפי ַה ּסוּג‪ַ ,‬ה ִּמין וְ ַה ָ ּזן‪ֶ .‬א ָחד ָע ַמד ַעל ִמ ְג ְרעוֹ ָתיו‬ ‫ְּב ַת ֲעשִׂ ַ ּית ַה ְ ּק ָר ׁ ִשים‪ֶ .‬א ָחד ִצ ֵּטט ׁ ִש ִירים ַעל ֳא ָרנִ ים ְּב ָכל ִמינֵ י ׁ ָשפוֹ ת‪ֶ .‬א ָחד ִה ָּכה ׁש ֶֹר ׁש‪ ,‬הוֹ ׁ ִשיט‬ ‫ֲענָ ִפים וְ ִר ׁ ְש ֵר ׁש‪.‬‬

‫פעילויות‪:‬‬ ‫‪ . 1‬ארבעה משוחחים על ״עץ האורן״‪ .‬האם זוהי אכן שיחה? שימו לב למילים המופיעות‬ ‫״ה ָּכה שורש״‪.‬‬ ‫לפני כל אחד מהם‪ :‬״הגדיר״‪ ,‬״עמד על״‪,‬״ ציטט״‪ִ ,‬‬ ‫ האם יש כאן דיבור איש עם רעהו או איש ליד רעהו? היעזרו בשתי ההגדרות שלהלן‪:‬‬ ‫שיחה — חליפת דברים בין אנשים‪ ,‬דיבור איש עם רעהו‬ ‫הרצאה — דברי הסבר על נושא מיוחד‬ ‫‪ . 2‬אילו כל אחד מן המשוחחים נתבקש לכתוב את ״כרטיס הביקור״ שלו‪ ,‬מה היה‬ ‫כל אחד מהם כותב על עצמו‪ ,‬כיצד היה מאפיין את עצמו? (שימו לב‪ ,‬כל משוחח‬ ‫מתגלה לנו על פי הדברים שהוא משמיע על האורן)‪.‬‬ ‫‪ .3‬כיצד היה נראה ״כרטיס הביקור״ של המשתתף הרביעי?‬ ‫‪ .4‬מעשיו של המשתתף הרביעי מתוארים באמצעות אימאז'‪.‬‬ ‫ א ‪ .‬איזו תמונה מציאותית מחיי האדם הוא ממחיש? היעזרו בהסבר למושג אימאז'‪.‬‬ ‫אימאז' — ביטוי מילולי ציורי ביצירה ספרותית‪ ,‬הממחיש מושג‪ ,‬רעיון‪ ,‬רגש או מצב‬ ‫כלשהו‪ .‬הכותב ״מצייר״ תמונה במילים והוא סומך על הדמיון ועל החושים של הקורא‪,‬‬ ‫שיראה‪ ,‬שישמע ושיחוש את התמונה‪ ,‬וכן שיבין בשכלו את הרעיון שבה‪ ,‬ושירגיש בנפשו‬ ‫את הרגש שטמון בה‪.‬‬ ‫ ב‪ .‬כיצד באים אמירתו ודבריו של האדם הרביעי לידי ביטוי?‬ ‫‪ . 5‬עם מי מארבעת המשוחחים אתה בוחר להזדהות ומדוע?‬ ‫‪ .6‬בחרו דמות מחייכם או מהספרות והציגו אותה בפני המליאה‪ .‬הבליטו את מורכבות‬ ‫אישיותה ואת ריבוי הפנים שלה‪.‬‬

‫‪12‬‬


‫יונה וולך (‪ — )1985-1944‬התחילה לכתוב בגיל צעיר‪ .‬בלטה מאוד בהיותה יוצאת‬ ‫הדופן‪ ,‬ולא אחת נוצרו סביבה שערוריות ועם זה הייתה הערכה רבה לשירתה‪ .‬יש‬ ‫הרואים ביונה וולך מחדשת ופורצת דרך בשירה הנשית החדשה‪.‬‬

‫ִצ ּפוֹ ר ‪/‬‬

‫יוֹ נָ ה ווֹ ָל ְך‬

‫ִצ ּפוֹ ר ַא ַחת ׁ ָש ָרה‬ ‫ֲא ָבל לֹא ֶאת ַה ּׁ ִשיר ׁ ֶש ָּל ּה‬ ‫ִצ ּפוֹ ר ַא ֶח ֶרת ׁ ָש ָרה ִמ ְ ּגרוֹ נָ ּה‬ ‫זִ ְּמ ָרה זֶ ֶמר ׁשוֹ נֶ ה‬ ‫ַה ִ ּצ ּפוֹ ר לֹא ִה ִּכ ָירה‬ ‫לֹא יָ ְד ָעה ׁ ֶש ֶ ּזה זֶ ֶמר ַא ֵחר‬ ‫ישהוּ ַא ֵחר ְמ ַד ֵּבר ִמ ְ ּגרוֹ נָ ּה‬ ‫ִמ ׁ ֶ‬ ‫ָּת ִמיד ִהיא ָח ׁ ְש ָבה ׁ ֶש ֶ ּזה ִהיא‬ ‫ַּב ַה ְת ָח ָלה ּ ָפ ֲח ָדה ְק ָצת‬ ‫ַא ַחר ָּכ ְך ַ ּגם זֶ ה לֹא‬ ‫נֶ ֶעשְׂ ָתה לֹא ִא ְכ ּ ַפ ִּתית‬ ‫ַק ַּלת דַּ ַעת וְ לֹא ְר ִצינִ ית‬ ‫ַּכ ָּמה? ְּכ ִא ּלוּ ׁ ֶש ֶ ּזה ִהיא‬ ‫ָעשְׂ ָתה ֵעינַ יִ ם ְל ָכל עוֹ ֵבר וָ ׁ ָשב‬ ‫ְּב ִלי זֶ הוּ ת ְל ַג ְמ ֵרי‬ ‫ֲא ָבל לֹא ִה ְת ַק ּׁ ְש ָרה ְל ַאף ֶא ָחד‬ ‫ִּכי לֹא ָהיָ ה ָל ּה קוֹ ל ׁ ֶש ָּל ּה‬ ‫קוֹ ָל ּה עוֹ ֵפף לוֹ ָח ְפ ׁ ִשי‬

‫וְ ִד ֵּבר ִמ ָ ּגרוֹ ן ַא ֵחר‬ ‫ׁ ֶש ַ ּגם הוּ א לֹא יָ ַדע‬ ‫ִּכי ִמי ׁ ֶשהוּ א דִּ ֵּבר ִמ ְ ּגרוֹ נוֹ‬ ‫ַא ֵחר‬ ‫וְ ַגם לוֹ לֹא ָהיָ ה ִא ְכ ּ ַפת‬ ‫נַ ֲעשָׂ ה לֹא ְר ִצינִ י‬ ‫וְ קוֹ לוֹ ַ ּגם הוּ א ִה ְתעוֹ ֵפף‬ ‫וְ ִד ֵּבר ִמ ָ ּגרוֹ ן ַא ֵחר‬ ‫וְ ָכ ְך ָה ְל ָאה‬ ‫וְ ָכ ְך ָה ְל ָאה‬ ‫ָּכל קוֹ ל‬ ‫דִּ ֵּבר ִמ ָּכל ָ ּגרוֹ ן‬ ‫ַא ֵחר‬ ‫וְ ַאף ֶא ָחד‬ ‫לֹא‬ ‫יָ ַדע‬ ‫ִמיהוּ ‪.‬‬

‫‪13‬‬


‫פעילויות‬ ‫‪ .1‬‬ ‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬

‫‪14‬‬

‫מילת השלילה "לא" מופיעה בצפיפות לאורך כל השיר‪ .‬במה עוזרת נוכחותה בשיר‬ ‫להגדרת הזהות?‬ ‫שימו לב לאורך השורות בשיר מה קורה להן במהלך השיר?‬ ‫כיצד מתאים אורך השורות להגדרת הזהות?‬ ‫כששורות השיר הולכות ומתקצרות חוזר ונשנה השימוש ב‪-‬ו' החיבור‪ .‬מהו לדעתכם‬ ‫תפקיד ו' החיבור בחלק זה של השיר? איזה תהליך הוא מחזק?‬ ‫כיצד מדגימה צורת הכתיבה של סוף השיר את תהליך איבוד הזהות?‬


‫ְּב ָעיוֹ ת זֶ הוּת ‪/‬‬

‫יוֹ נָ ה ווֹ ָל ְך‬

‫ִצ ּפוֹ ר ָמה ַא ְּת ְמזַ ֶּמ ֶרת‬ ‫ישהוּ ַא ֵחר‬ ‫ִמ ׁ ֶ‬ ‫ְמזַ ֵּמר ִמ ְ ּגרוֹ נֵ ְך‬ ‫ישהוּ ַא ֵחר‬ ‫ִמ ׁ ֶ‬ ‫ִח ֵּבר ֶאת ׁ ִש ֵיר ְך‬ ‫ׁ ָשר ַּב ַּביִ ת‬ ‫דֶּ ֶר ְך ְ ּגרוֹ נֵ ְך‪.‬‬ ‫ִצ ּפוֹ ר ִצ ּפוֹ ר‬ ‫ָמה ַא ְּת ׁ ָש ָרה‬ ‫ישהוּ ַא ֵחר ׁ ָשר‬ ‫ִמ ׁ ֶ‬ ‫דֶּ ֶר ְך ְ ּגרוֹ נֵ ְך‪.‬‬

‫פעילויות‬ ‫קראו שנית את שני השירים ״בעיות זהות״ ו״ציפור״ שכתבה יונה וולך‪.‬‬ ‫‪ .1‬בשיר "בעיות זהות" אין סימני פסוק ולכן אנו יודעים מיד איך לקרוא למשל את‬ ‫השורה הראשונה‪ .‬פסקו את השיר על פי הבנתכם והציעו נימות שונות של קריאה‬ ‫שהיא פרשנית‪.‬‬ ‫‪ .2‬האם חשתם פעם שמישהו אחר מדבר מגרונכם? מה זה אומר?‬ ‫‪ .3‬יונה וולך מדברת על תופעה‪ ,‬שבה אנשים אינם אמיתיים‪ ,‬מישהו אחר מדבר‬ ‫מגרונם‪.‬‬ ‫למה אנשים בוחרים לנהוג כך?‬ ‫‪ .4‬באילו מצבים אנחנו מדברים מגרוננו? איזה מחיר אנחנו משלמים על כך?‬ ‫‪ .5‬קיים הבדל בין לראות את האחר לבין לדבר מגרונו‪ .‬מה הוא ההבדל? היכן תהיה‬ ‫התקשורת טובה יותר‪ ,‬אמיתית‪ ,‬וכנה יותר?‬

‫‪15‬‬


‫‪ .6‬דונו בקבוצה‪:‬‬ ‫א‪ .‬זהות מקורית מהי? מה קובע אותה?‬ ‫ב‪ .‬באילו מקרים ׁ״שוֹנוּ ת״ יוצרת מקוריות? תנו דוגמאות‪.‬‬ ‫נקודת הראות של אדם על זהותו נבנית על ידי מתן משמעות ופרשנות למציאות בה‬ ‫הוא חי ולאירועים שהוא חווה‪ .‬אותה מציאות ואותם אירועים יכולים לקבל פרשנויות‬ ‫אחרות‪.‬‬ ‫יוסף זריצקי (‪ .)1891-1985‬אחד מחשובי מהציירים באמנות הישראלית‪ .‬יליד‬ ‫אוקראינה‪ .‬עלה לישראל בשנת ‪ .1923‬היה ממייסדי קבוצת ״אופקים חדשים״ בשנת‬ ‫‪ .1948‬יצירתו של זריצקי לא תמיד הובנה על ידי הציבור‪ ,‬אלא על ידי מיעוט שהכיר‬ ‫בגדולתו‪ .‬בין השנים ‪ 1985-1970‬עבר זריצקי להתגורר בקיבוץ צובה‪ ,‬שהפך לנושא‬ ‫חשוב בעבודתו האמנותית‪ .‬זריצקי צייר בעיקר בצבעי מים את נופי הארץ‪ ,‬בסגנון מופשט‬ ‫המושפע מאוד מן הציור הצרפתי‪ .‬סגנונו מכונה ״המופשט הלירי״‪ ,‬ומתאפיין בהדגשת‬ ‫כתמי הצבע ורגישות הקו‪ .‬זריצקי העניק משמעות מיוחדת לאופן נגיעת המכחול‪ ,‬שהינה‬ ‫בעלת משמעות בהעברת רגשותיו של האמן לנייר או לבד‪.‬‬ ‫״אופקים חדשים״ — תנועה אמנותית שהוקמה בשנת ‪ .1948‬אמני הקבוצה התנגדו‬ ‫להיותה של האמנות מגוייסת לנושאים לאומיים וחברתיים‪ ,‬והעדיפו לעסוק בהבעה‬ ‫אישית־רגשית באמצעות הצבע‪ .‬שלושת האמנים הבולטים בקבוצה הינם‪ :‬יוסף זריצקי‪,‬‬ ‫יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי‪ .‬אמנים אלו הושפעו מאוד מן האמנות האירופאית‪,‬‬ ‫ובעיקר הצרפתית‪ ,‬ונטו לכיוון סגנון ״המופשט הלירי״ (ראו להלן)‪ .‬סגנון זה מתאפיין‬ ‫בהתמקדות באמצעים האמנותיים הטהורים ביותר‪ :‬קו‪ ,‬צבע כתם וביחסים ביניהם‪.‬‬

‫״המופשט הלירי״ — סגנון ציור המתמקד באמצעים של קו‪ ,‬כתם וצבע‪ .‬אמצעים אלו‬ ‫נועדו להביע את רגשותיו של האמן והלוך רוחו האישי‪ ,‬כאשר לא ניתן לזהות בציור‬ ‫דימויים הלקוחים מעולם המציאות‪.‬‬

‫‪16‬‬


‫יחיעם‪ ,‬יוסף זריצקי‪ ,1960 ,‬שמן על בד‬

‫‪17‬‬


‫פעילויות‪:‬‬ ‫‪ .1‬‬

‫‪. 2‬‬ ‫‪. 3‬‬ ‫‪. 4‬‬ ‫‪ .5‬‬

‫התבוננו בציור ״יחיעם״ של יוסף זריצקי‪ .‬תארו מה אתם רואים‪ .‬אילו משמעויות‬ ‫יש לדעתכם לצבעים?‬ ‫מאיזה כיוון מצויר הציור? איזו תמונה נגלית לאדם המסתכל על נוף מעמדה זו?‬ ‫מאיזו נקודת מבט מתאר האמן את הקיבוץ? מה מאפשרת נקודת מבט זו לאמן?‬ ‫מה ניתן ללמוד על המקום המצוייר ומה מרגיש כלפיו הצייר? מה אתם מרגישים?‬ ‫פעמים רבות מזוהה אדם עם המקום שבו הוא חי ונטוע‪ .‬הביאו דוגמאות מהיצירות‬ ‫שלמדתם במדור זה‪ ,‬ומחייכם על הקשר שבין מקום לזהות‪.‬‬ ‫אילו קווי דמיון‪ ,‬ואילו קווי שוני ניתן למצוא בין זהותו של מקום‪ ,‬לבין זהותו של‬ ‫אדם? היעזרו במידע הבא‪.‬‬

‫בציור מתאר זריצקי מעין מראה נוף מהאוויר של הקיבוץ‪ .‬המראה הוא ספק דמיוני ספק‬ ‫מציאותי‪ .‬יחד עם זאת הציור מחולק לשני חלקים‪ :‬משטח בגווני ירוק כהה ומתחתיו‬ ‫מבצבצים כתמים ורודים וכתומים‪ ,‬ומשטח בגוונים שקופים של לבן‪ ,‬ורדרד וירקרק‪.‬‬ ‫נראה שכוונת האמן היתה לייצג באופן זה את חלקות השדה המעובדות לעומת השטחים‬ ‫הלא מעובדים של הקיבוץ‪ .‬במרכז האזור הבהיר מימין מופיע מעין־קו אדום‪ ,‬אשר‬ ‫מייצג את שרידיה של המצודה הצלבנית העתיקה מן המאה ה־‪ 12‬ששרידיה נמצאים‬ ‫ביחיעם עד היום‪ .‬ליצירה אופי של מפה טופוגרפית בשל התפיסה המרחבית השטוחה‬ ‫של התיאור‪ ,‬אשר נצפה כביכול מנקודת מבט עילית‪ ,‬החלוקה למשטחי צבע‪ ,‬והקווים‬ ‫הבהירים והאדומים הנעים בה‪ .‬עם זאת‪ ,‬האופי הכתמי הכללי של היצירה יוצר מראה‬ ‫שאינו מוגדר באופן חד וברור‪ .‬האמן נתן פרשנות משלו לנוף קיים ויצר את הזהות‬ ‫של המקום מנקודת ראותו‪ .‬הוא עשה זאת באמצעים חזותיים כמו קו‪ ,‬צבע דרך הנחת‬ ‫המכחול ועוד‪.‬‬

‫‪18‬‬


‫ׁ ְש ֵא ָלה ַמ ְצ ִח ָיקה ‪/‬‬

‫דָּ ן ּ ָפ ִגיס‬

‫"אנִ י ָּכאן‪ֵ ,‬איפֹה ֲאנִ י ָצ ִר ְ‬ ‫יך ִל ְהיוֹ ת?"‪ָּ ,‬כ ְך‬ ‫ְּכמוֹ ַה ּ ְפרוֹ ֶפסוֹ ר ַה ְּמ ֻפ ָ ּזר ׁ ֶש ִ ּצ ְל ֵצל ַה ָּביְ ָתה וְ ׁ ָש ַאל‪ֲ :‬‬ ‫"אנִ י ָדן‪ִ ,‬מי ֲאנִ י ָצ ִר ְ‬ ‫יך ִל ְהיוֹ ת?"‪ ,‬וּ ֵמרֹב ּ ִפ ּזוּ ר נֶ ֶפ ׁש לֹא ִה ְר ַ ּג ׁ ְש ִּתי ׁ ֶש ַה ַ ּקו‬ ‫ִצ ְל ַצ ְל ִּתי ֲאנִ י וְ ׁ ָש ַא ְל ִּתי‪ֲ :‬‬ ‫ָּתפוּ ס‪.‬‬

‫פעילויות‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫‪. 5‬‬ ‫‪. 6‬‬ ‫‪ .7‬‬ ‫‪. 8‬‬

‫מה מוזר בשאלה של הפרופסור?‬ ‫״הפרופסור המפוזר״ הפך למטבע לשון‪ .‬על איזו תופעה בנוי הניב?‬ ‫האם רק פרופסורים לוקים בפיזור נפש? מה הם התנאים שיוצרים אצל כל אחד‬ ‫מאתנו פיזור נפש?‬ ‫ִ‬ ‫הקטע התחיל במילית ״כמו״‪ ,‬שמשמשת להשוואה‪ .‬כיצד מתחילה הצלע השנייה‬ ‫של ההשוואה? מה ההבדל בין שני חלקי המשוואה? מי מדבר על החוץ? ומי מדבר‬ ‫על הפנים?‬ ‫מה פירוש השאלה ״מי אני צריך להיות?״ — מה מטריד אותו?‬ ‫״‪...‬ומרוב פיזור נפש לא הרגשתי שהקו תפוס‪.‬״ — באילו אופנים אפשר להסביר את המשפט?‬ ‫כיצד מתקשר משפט זה לחלק הראשון של המשפט? מה הסיבה ומה התוצאה?‬ ‫השאלה ״מי אני צריך להיות״ היא שאלה שכל אחד מתלבט בה‪ .‬הביאו דוגמה‬ ‫להתלבטות כזאת‪.‬‬ ‫דונו בקבוצה‪ :‬האם יש מי שמכתיב לנו מה אנו צריכים להיות? מתי כן? מתי לא?‬

‫‪19‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.