סנאהוילומ ואר סנאהוי תסנכה לומ וארתסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר סנאהוי לומ סנאהוי תסנכה וארואר ואר לומ לומ תסנכה תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי לומ תסנכה סנאהוי סנאהוי וארואר לומ לומ תסנכה תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר סנאהוי לומ סנאהוי תסנכה ואר ואר לומ לומ תסנכה תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה תסנכה לומ סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש לש יהיל יהיל ןמסורג ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי סנאהוי ואר לומ ואר תסנכה לומ תסנכה תסנכהו לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג ןמסורג יל יהיל ןמסורג סנאהוי סנאהוי ואר ואר לומ לומ תסנכה תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר סנאהוי לומ תסנכה ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר תסנכה לומ סנאהוי סנאהוי ואר לומ ואר תסנכה לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ סנאהוי תסנכה ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל לש יהיל ןמסורג ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר סנאהוי לומ תסנכה ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר סנאהוי לומ תסנכה ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל לש ןמסורג יהיל ןמסורג סנאהוי סנאהוי ואר ואר לומ לומ תסנכה תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לש לומ יהיל תסנכה ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל לש ןמסורג יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי סנאהוי ואר סנאהוי לומ ואר ואר תסנכה לומ לומ תסנכה תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי סנאהוי ואר לומ ואר תסנכה לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג Johannes Rau סנאהוי סנאהוי ואר ואר לומ לומ תסנכה תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי סנאהוי ואר לומ ואר תסנכה לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש לש יהיל יהיל ןמסורג ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ סנאהוי תסנכה ואר לומ תסנכה לש לש יהיל יהיל ןמסורג ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר סנאהוי לומ תסנכה ואר לומ סנאהוי תסנכה ואר לומ תסנכה סנאה ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר סנאהוי לומ ואר תסנכה סנאהוי סנאהוי לומ תסנכה ואר ואר לומ לומ תסנכה תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי סנאהוי ואר לומ ואר תסנכה לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש לש יהיל יהיל ןמסורג ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ סנאהוי תסנכה סנאהוי ואר לומ ואר תסנכה לומ תסנכה לש יהיל לש ןמסורג יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר סנאהוי לומ תסנכה ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר סנאהוי סנאהוי לומלומ תסנכה ואר ואר לומ לומ תסנכה תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר סנאהוי תסנכה ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש לש יהיל יהיל ןמסורג ןמסורג סנאהוי סנאהוי ואר ואר לומ לומ תסנכה תסנכה לש יהיל לש ןמסורג יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי סנאהוי ואר ואר לומ לומ תסנכה סנאהוי תסנכה ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג vor dem Knesset לש סנאהוי יהיל סנאהוי ואר ןמסורג לומ ואר תסנכה לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש לש יהיל יהיל ןמסורג ןמסורג ואר סנאה לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש לש יהיל לש יהיל יהיל ןמסורג ןמסורג ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ סנאהוי תסנכה ואר ןמסורגלומ תסנכה לש לש יהיל יהיל ןמסורג ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר סנאהוי לומ ואר תסנכה סנאהוי לומ תסנכה ואר לומ לש תסנכה יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש לש יהיל יהיל ןמסורג ןמסורג לש יהיל ןמסורג ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג Inszeniert von Lihi Grossmann לש יהיל ןמסורג סנאהוי סנאהוי ואר ואר לומ לומ תסנכה תסנכה לש יהיל ןמסורג ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהויסנאה סנאהויואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג יהיל לש ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל לש ןמסורג יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי לש יהיל ואר סנאהוי ןמסורג לומ תסנכה ואר לש לומ יהיל תסנכה ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל לש ןמסורג יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי לשואר לומ תסנכה סנאהוי ואר סנאהוי לומ תסנכה ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה יהיל ןמסורג סנאהוי סנאהוי ואר לומ ואר תסנכה לומ סנאהוי תסנכה ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר סנאהוי לומ תסנכה ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי סנאהוי ואר ואר לומ לומ תסנכה תסנכה לומלש יהיל ןמסורג סנאהוי יהילואר סנאהוי לומ תסנכה ואר סנאהוי לומ תסנכה ואר לומ תסנכה לש ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל לש ןמסורג יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה וארלש יהיל לש ןמסורג יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש לש יהיל יהיל ןמסורג ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיליהיל ןמסורג לש ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי לומ תסנכה סנאהוי סנאהוי ואר ואר לומ לומ תסנכה תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג ןמסורג לש יהיללש יהיל יהיל ןמסורג ןמסורג לש ןמסורגלש יהיל ןמסורג לשואר סנאהוי יהיללומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה לש יהיל ןמסורג סנאהוי ואר לומ תסנכה סנאהוי ואר לומ תסנכה ןמסורג יהיל לש ןמסורג יהיל לש לש לש יהיליהיל ןמסורג ןמסורג תסנכה לומ ואר סנאהוי ןמסורג יהיל לש
16. Februar 2000
Ansprache von Bundespr채sident Johannes Rau am 16. Februar 2000 vor der Knesset in Jerusalem Insziniert von Lihi Grossmann
Inhalt
Bibliografie Inzinierung Die rede Impressum
8-11 12-89 90-95 96
Johannes Rau (16 January 1931 – 27 January 2006)
War von 1999 bis 2004 der achte Bundespräsident der Bundesrepublik Deutschland. Zuvor war er Kommunal-, Landes- und Bundespolitiker der SPD. Von 1969 bis 1970 war er Oberbürgermeister der Stadt Wuppertal, 1977 bis 1998 Landesvorsitzender der SPD in Nordrhein-Westfalen und 1978 bis 1998 Ministerpräsident des Landes Nordrh ein-Westfalen. Bei der Bundestagswahl 1987 war er Kanzlerkandidat der SPD. Im Jahre 1993 führte er nach dem Rücktritt von Björn Engholm kommissarisch den Vorsitz der SPD-Bundespartei. Rau war Sohn des Kaufmanns und Blaukreuzpredigers Ewald Rau (* 1. April 1898; † 15. Dezember 1953) und Helene Rau geb. Hartmann (* 27. März 1901; † 1. August 1988). Auf Drängen des Vaters brach er im September 1948 den Besuch eines Gymnasiums nach der Obertertia ab.[1] Rau hatte mehrmals den Unterricht nicht besucht, so vertrat sein Vater die Meinung, er könne das Geld für die schulische Ausbildung einsparen. Johannes Rau begann am 5. Oktober 1948 eine Lehre als Verlagsbuchhändler beim Wuppertaler Verlagshaus Emil Müller. Nebenher war er ab 1949 freier Mitarbeiter der Westdeutschen Rundschau in Wuppertal. Nach beendeter Lehre arbeitete er zunächst ab Juni 1952 als Verlagsgehilfe in Wuppertal und wurde dann 1953 Lektor bei einem kleineren Verlag in Witten. Ab 1954 arbeitete er als Geschäftsführer beim Jugenddienst-Verlag; 1962 wurde er Mitglied des Vorstandes und 1965 Direktor dieses Verlages. 1950 trat der erste Bundesinnenminister Gustav Heinemann aus Protest gegen die geplante Wieder bewaffnung von seinem Amt zurück und zwei Jahre später auch aus der CDU aus, die er mitgegründet hatte. Heinemann gründete die Gesamtdeutsche Volkspartei (GVP), Rau wurde Mitglied und sogleich deren Kreisvorsitzender in Wuppertal. Bereits fünf Jahre später, 1957, löste sich die GVP wieder auf und Rau wurde zusammen mit Heinemann und anderen Mitglied der SPD. Von 1969 bis 1970 war Johannes Rau Oberbürgermeister in seiner Heimatstadt Wuppertal. Von 1958 bis 1962 war er Vorsitzender der Jungsozialisten in Wuppertal. 1958 wurde er erstmals in den Landtag Nordrhein-Westfalen gewählt, dem er bis 1999 angehörte. 1962 wurde er Mitglied im Vorstand der SPD-Fraktion und 1967 deren Vorsitzender. Von 1964 bis 1978 gehörte er außerdem dem Stadtrat von Wuppertal an, wo er zwischen 1969 und 1970 auch Oberbürgermeister war. 1968 wurde Rau in den Bundesvorstand der SPD gewählt. Ab 1973 war er Mitglied des Landesvorstandes in Nordrhein-Westfalen, von 1977 bis 1998 auch deren Vorsitzender. Ab 1978 war er Mitglied des Präsidiums der SPD und ab 1982 Stellvertretender Bundesvorsitzender. 1970 berief Ministerpräsident Heinz Kühn Rau ins Kabinett und übertrug ihm das Ressort Wissenschaft und Forschung. Während seiner Amtszeit wurden in Nordrhein-Westfalen zahlreiche Hochschulen gegründet (z. B. Bergische Universität Wuppertal, Fernuniversität in Hagen, Universität Duisburg-Essen und die Fachhochschulen. Die Entlassung 1972 von Joseph Beuys aus dem Professorenamt an der Kunstakademie Düsseldorf fiel auch in seine Amtszeit. 1978 wurde Rau Nachfolger von Heinz Kühn als Ministerpräsident. Unter seiner Führung konnte die SPD bei den Landtagswahlen 1980, 1985 und 1990 die absolute Mehrheit der Mandate erreichen beziehungsweise
8
verteidigen. Dabei scheiterten mit den CDU-Herausforderern Kurt Biedenkopf 1980, Bernhard Worms 1985, Norbert Blüm 1990 und Helmut Linssen 1995 bekannte Vertreter der NRW-CDU, die in den gänzlich auf Raus Person zugeschnittenen Wahlkämpfen der SPD unterlegen waren. 1985 erzielte die SPD in NRW unter Rau mit 52,1 % das beste Ergebnis ihrer Geschichte, was auch auf die Kampagne „Wir in Nordrhein-Westfalen“ zurückgeht. 1995 verlor die SPD mit 46 % der Stimmen die absolute Mehrheit und bildete eine Koalition mit Bündnis 90/Die Grünen. Nach seinem Rücktritt als Ministerpräsident wurde am 27. Mai 1998 Wolfgang Clement sein Nachfolger. Vom 1. November 1982 bis zum 31. Oktober 1983 war Rau darüber hinaus erstmals Bundesratspräsident. Er übte das Amt erneut vom 1. November 1994 bis zum 31. Oktober 1995 aus. Johannes Rau war unter den Parteichefs Willy Brandt, Hans-Jochen Vogel, Björn Engholm, Rudolf Scharping, Oskar Lafontaine und Gerhard Schröder stellvertretender SPD-Bundesvorsitzender. Nach dem Rücktritt von Björn Engholm übernahm Johannes Rau von 5. Mai bis zur Wahl von Rudolf Scharping am 23. Juni 1993 kommissarisch den SPD-Bundesvorsitz. Bei der Bundestagswahl 1987 war er Kanzlerkandidat der SPD, unterlag aber dem amtierenden Bundeskanzler Helmut Kohl 1998 trat er von seinen Ämtern als Landesvorsitzender der SPD und als Ministerpräsident von Nordrhein-Westfalen zurück. Sein Nachfolger im Parteiamt wurde Franz Müntefering, zum Ministerpräsidenten wurde der bis zu diesem Zeitpunkt amtierende Wirtschaftsminister Wolfgang Clement gewählt. 1994 wurde Johannes Rau erstmals Kandidat der SPD für das Amt des Bundespräsidenten (siehe Wahl des deutschen Bundespräsidenten 1994). Er unterlag aber im dritten Wahlgang dem Kandidaten der CDU Roman Herzog. 1999 wurde Rau erneut Kandidat für das Amt des Bundespräsidenten. Am 23. Mai 1999 wurde Johannes Rau im zweiten Wahlgang zum Bundespräsidenten gewählt (siehe Wahl des deutschen Bundespräsidenten 1999). Seine Gegenkandidaten waren für die CDU die spätere thüringische Wissenschaftsministerin Dagmar Schipanski und für die PDS die Tante seiner Ehefrau, die parteilose Theologin Uta Ranke-Heinemann. Am 1. Juli 1999 wurde Rau als Bundespräsident vereidigt. Die von seinem Amtsvorgänger Roman Herzog 1997 begonnene Reihe der Berliner Reden setzte Rau fort. Anders als unter Herzog hielt er die im jährlichen Turnus stattfindenden Reden alle selbst. Er griff dabei gesellschaftlich relevante Themen wie die Zuwanderung, die Bio- und Gentechnik oder die Globalisierung auf. Seine letzte Berliner Rede hielt er im Mai 2004 zum Thema Vertrauen in Deutschland – eine Ermutigung. Darin forderte er in für ihn ungewöhnlich direkter Weise Politiker und Unternehmer in Deutschland zu mehr Ehrlichkeit und Verantwortungsbewusstsein auf. Insgesamt unternahm Rau 76 Auslandsreisen als Staatsoberhaupt. Bei seinem Staatsbesuch in Israel im Jahr 2000 war er der erste deutsche Politiker, der in dieser Eigenschaft vor der Knesset stand. Seine dort am 16. Februar gehaltene Rede war die erste, die auf Deutsch gehalten wurde. Er bat dort um Vergebung für die Verbrechen des Holocaust. Johannes Rau gab am 22. Juni 2002 eine in ihrer Schärfe ungewöhnliche Erklärung anlässlich des Parteienspektakels um das Zuwanderungsgesetz ab, in welcher er das von den Parteien veranstaltete Gezerre um die Bundesratsabstimmung zum genannten Gesetz als unwürdig bezeichnete. Auf Grund dessen, dass die rechtliche Beurteilung der uneinheitlichen Stimmen abgabe des Landes Brandenburg, die durch den damaligen Bundesratspräsidenten Klaus Wowereit als Zustimmung gewertet wurde, in der Verfassungsliteratur umstritten war, fertigte er das Gesetz aus, um so eine Überprüfung des Gesetzes durch das Bundesverfassungsgericht mittels einer Abstrakten Normenkontrolle zu ermöglichen. 9
Nach Raus Amtsverständnis sei der Bundespräsident nur dann berechtigt, die Ausfertigung eines Gesetzes zu verweigern, wenn es “offenkundig und unstrittig” grundgesetzwidrig zustandegekommen sei. Die verfassungsrechtliche Beurteilung eines Gesetzes, über deren korrektes Zustandekommen es verschiedene rechtliche Meinungen gibt, obliege jedoch nicht dem Amt des Bundes präsidenten, sondern obliege der Kompetenz des Bundesverfassungsgerichts. In dieser Ansicht berief sich Rau unter anderem auf vergleichbare Entscheidungen seiner Vorgänger Carstens und Herzog. Im Ergebnis erklärte das Bundesverfassungsgericht das Zuwanderungsgesetz letztlich in seiner Entscheidung vom 18. Dezember 2002 für nichtig, weil der Bundesrat nicht zugestimmt habe und die uneinheitliche Stimmabgabe des Landes Brandenburg nicht als Zustimmung gewertet werden durfte. Johannes Rau (2003) Am 4. September 2003 gab Rau bekannt, bei der nächsten Wahl am 23. Mai 2004 nicht mehr für das Amt des Bundespräsidenten zu kandidieren. Zu diesem Zeitpunkt wurde davon ausgegangen, dass der Umstand, dass die ihn stützenden Parteien SPD und die Grünen keine Mehrheit in der Bundesversammlung hatten, der Hauptgrund für seine Entscheidung war. Jedoch lässt der Umstand, dass Rau recht kurz nach dem Ausscheiden aus dem Amt verstarb, den Schluss zu, dass Rau vor allem in Bewusstsein um seinen Gesundheitszustand auf eine zweite Amtszeit verzichtete. Am 23. März 2004 brach Rau seine Afrika-Reise vor dem geplanten Truppenbesuch bei deutschen Soldaten in Dschibuti ab. Laut Geheimdienstberichten sollte ein Mordanschlag auf einen hochrangigen europäischen Repräsentanten, also möglicherweise auf Rau, verübt werden. Am 23. April 2004 kehrte er vom letzten Staatsbesuch seiner Amtszeit aus Polen zurück. Am 29. Juni 2004 wurde er mit einem Großen Zapfenstreich von der Bundeswehr verabschiedet. Johannes Rau war Schirmherr der Initiative Schüler helfen Leben und Ehrenpate des weltweit millionsten Patenkindes des Kinderhilfswerks Plan International. Er hatte die Ehren patenschaft von seinem Amtsvorgänger Roman Herzog übernommen. Er war zudem Schirmherr der Deutschen Stiftung Denkmalschutz. Johannes Rau engagierte sich für die Stiftung Museum Schloss Moyland, deren Vorsitzender des Kuratoriums er bis 1998 war und der Festspiele Balver Höhle. 2000 übernahm er auch die Schirmherrschaft der Bürger initiative Gesicht zeigen!, die in Deutschland gegen Ausländerhass und sogenannte No-Go-Areas kämpft. Von 1965 bis 1999 gehörte Johannes Rau der Landessynode der Evangelischen Kirche im Rheinland an und war stellvertretendes Mitglied der Kirchenleitung der Evangelischen Kirche im Rheinland; dem Deutschen Evangelischen Kirchentag war Rau eng verbunden;
10
von 1966 bis 1974 war er Mitglied des Präsidiums und nahm auch danach regelmäßig am Kirchentag in offizieller Funktion und als Privatmann teil. Johannes Rau war langjähriger stellvertretender Vorsitzender der Friedrich-Ebert-Stiftung und Mitherausgeber der evangelischen Zeitschrift Zeitzeichen. Im Jahr 2000 gründete er seine eigene Stiftung, die „Johannes-Rau-Stiftung“.
Die Knesset (14. Februar 1949)
Die Knesset ist das israelische Einkammer-Parlament. Die Knesset trat am 14. Februar 1949 erstmals zusammen. Sie tagt in der israelischen Hauptstadt Jerusalem. Der Name Knesset und die Zahl von 120 Abgeordneten leitet sich von der Knesset Ha-Gdola, der Großen Versammlung, wie sie im Buch Nehemia beschrieben wird, ab. Diese jüdische Ratsversammlung tagte im 5. Jahrhundert v. Chr. unter Esra und Nehemia in Jerusalem, das heißt nach der Rückkehr der Juden aus dem Babylonischen Exil. Der Modus Operandi und die Traditionen der Knesset sind stark von den Zionistischen Weltkongressen der World Zionist Organization beeinflusst (der erste jüdische Weltkongress fand im Jahre 1897 in Basel statt). Anleihen wurden auch von dem Repräsentativorgan der jüdischen Gemeinde im Palästina der Mandatszeit genommen und auch das britische Parlament — die „Mutter aller Parlamente“ — hatte seinen Einfluss auf die Gewohnheiten und das tägliche Procedere. Die Wahlen zur ersten Knesset, die gemäß der Unabhängigkeitserklärung eine Verfassung verabschieden sollte, fanden am 25. Januar 1949, also neun Monate nach der Unabhängigkeitserklärung statt. Am 15. des Monats Schevat 5709, nach dem jüdischen Kalender, das heißt dem 14. Februar 1949, trat schließlich die konstituierende Versammlung zum ersten Mal zusammen. Der 15. Schewat wird jährlich gefeiert, die Zeremonie sieht unter anderem das Pflanzen von Bäumen vor. Am 16. Februar wurde der Name konstituierende Versammlung in Knesset geändert.
11
Meine Damen und Herren,
ich weiß, was es für manchen von Ihnen bede in diesem Hohen Hause heute die Deutsche Sprache zu hören.
Ihre Entscheidung, mich einzuladen, erfüllt mich mit
und des Mutes, die Schreckenslähmung die
eutet,
Ich empfinde sie als Zeichen des Willens,
Dankbarkeit.Geschichte niemals zu verdr채ngen,
eser Geschichte dennoch zu 체berwinden.
Im Angesicht des Volkes Israel verneige ich
Gräber haben, an denen ich sie um Vergebun
das, was Deutsche getan haben, für mich un
Kindeskinder willen, deren Zukunft ich an d
Angesicht des Volkes Israel verneige ich m
Gräber haben, an denen ich sie um Vergebun
das, was Deutsche getan haben, für mich un
Kindeskinder willen, deren Zukunft ich an d
Angesicht des Volkes Israel verneige ich m
Gräber haben, an denen ich sie um Vergebun
das, was Deutsche getan haben, für mich un
Kindeskinder willen, deren Zukunft ich an d
Angesicht des Volkes Israel verneige ich m
Gräber haben, an denen ich sie um Vergebun
das, was Deutsche getan haben, für mich un
Kindeskinder willen, deren Zukunft ich an d
mich in Demut vor den Ermordeten, die keine
ng bitten könnte. Ich bitte um Vergebung für
nd meine Generation, um unserer Kinder und
der Seite der Kinder Israels sehen möchte. Im
mich in Demut vor den Ermordeten, die keine
ng bitten könnte. Ich bitte um Vergebung für
nd meine Generation, um unserer Kinder und
der Seite der Kinder Israels sehen möchte. Im
mich in Demut vor den Ermordeten, die keine
ng bitten könnte. Ich bitte um Vergebung für
nd meine Generation, um unserer Kinder und
der Seite der Kinder Israels sehen möchte. Im
mich in Demut vor den Ermordeten, die keine
ng bitten könnte. Ich bitte um Vergebung für
nd meine Generation, um unserer Kinder und
der Seite der Kinder Israels sehen möchte.
0 0 2
Ich
de
tu
a d e
rt e nV
S
o v s
r e t re
a t
h rI
n e n
e d n
t a
,
s e
s
s I d
n r e
a r
h c a
l e
ed i w
J
S
d
b e g er
J
e or
d u
n
v n , e lt
in
de
e rW
a r o
lle
m
a
t.
r e d
ha
en
eb
eg
tg
b
ch
r e b
flu
wu
e d r
d n u
n e d
Zu
0 0
a J
r h
n e
n e d
Ăœ
le r e
n e b
n e d
o h
h a
תינ תורוד םיעצמא לש לרוגה .ןורכז ילב םש יח שיש אוה ב ינמרגה ינפל ולש ןויצל יוארה םואנה הלש ולשב ונתוא עיפומאוה שיש יח םש .ןורכז ילב ה אוה שיש יח םשםש ילב .ןורכז לרוגה .החתפ הזש םיתיעל תובורק דואמ שגה אוה ,ידוהילשיש איה םש יח .ןורכז ילב לרוגהאוה שיש לש יח םיעצמא ילב .ןורכז תורוד רוגה נתינ .תוומה אישנה ןמצייו ונתוא ונתוא ולשב הלש יוארה תושיגרה .דבאל םואנה.אוה שיש יח צל םש לב ונתוא הלשאלולשב םואנה ונתוא יוארה ולשב ןויצל ולש הלש ינפל םואנה ינמרגה יוארה אב .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ על הלאה תדוקנב טבמ לש מהה ונתוא ולשב הלש .החתפ הזש .החתפ עיפומ םיתיעל ,ידוהיל תובורק איה הזש דואמ עיפומ ליגה שישאוה שיש יח םש ילב .ןורכז אוה ,ידוהילשיש איהםש יח .ןורכז ילב לרוגה לש םיעצמא תורוד ינתינ אוה יח םש ילב .ןורכז הוגה תושיגרה אל .דבאל .החתפ ,ידוהיל איה לבא ונתוא ,םג הינמרגב ריאו תושיגרה .דבאל תושיגרה אל .דבאל לרוגה .ןורכז ילב םש יח שיש אוה םיעצמא לש תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ ונתוא ולשב הלש םואנה רה ונתוא הלשאלולשב םואנה יוארה ןויצל ולש ינפל ינמרגה אב ונתוא ולשב הלש םואנה וארה אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש תושיגרה אל .דבאל אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש מא .החתפ יוארה םואנה הלש ולשב ונתוא ולש ןויצל ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה ב אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה .החתפ ,ידוהיל איה הזש פומ הזש איה ,ידוהיל עיפומ םיתיעל תובורק דואמ ויגה .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל תובורק אוה םש יח שיש ילב .ןורכז לרוגה אוה שיש לש יח םיעצמא םש ילב תורוד .ןורכז אינ ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל לש אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש תושיגרה עיפומ הזש איה ,ידוהיל .החתפ םיתיעל דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב ריאו ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ל אוה שיש יח םש ילב .ןורכז ה אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה ש תושיגרה אל .דבאל .דבאל אל אוה שיש יח םש ב תושיגרה אל .דבאל .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ תיעל ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ונתוא ןויצל ולשב ולש הלש ינפל םואנה ינמרגה ה אוה שיש יח םש ילב .ןורכז רוגה .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל קלש .דבאל אל תושיגרה .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ ונתוא ולשב הלש םואנה רה ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה יצל עיפומEs gibt kein Leben oh ילבאוה שיש םש יח לשילב .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ ונתוא ולשב הלש תושיגרה אל .דבאל םש יח שיש אוה .ןורכז לרוגה םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל ייעבט אוה שיש יח םש ילב .ןורכז גה .החתפ ,ידוהיל איה הזש .החתפ םיתיעל ,ידוהיל תובורק איה דואמ הזש ומ ה ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה תושיגרה אל .דבאל .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל תושיגרה אל .דבאל .החתפ ,ידוהיל איה הזש פומ .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ יעל אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש מא ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל ולש ינפל ינמרגה דנאב אוה שיש יח םש ילב אוה .ןורכז שיש לרוגה יח םש לש ילב םיעצמא .ןורכז לרוגה תורוד לש םינתינ םיעצמא שודיחל תורוד ט .החתפ ,ידוהיל איה אוה שיש יח םש ילב םואנה הלש ולשב ונתוא יוארה ןויצל ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 ונתוא ולשב הלש םואנה ארה תושיגרה אל .דבאל תושיגרה אל .דבאל אוה אוה שיש שיש ולשיח םש .החתפ יח םש ילב ילב .ןורכז .ןורכז לרוגה לרוגה הזשלש לש םיעצמא םיעצמא לוד ,ידוהיל איה עיפומ Generationen verbind תושיגרה אל .דבאל תושיגרה אל .דבאל תושיגרה אל .דבאל ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל לש .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה ונתוא ולשב הלש ונתוא םואנה ולשב יוארה הלש ןויצל םואנה ולש ינפל יוארה ינמרגה ןויצל גאטסאדנאב ולש ינפל מרגה ב1 תושיגרה אל דבאל אוה שיש יח םש ילב .ןורכז הה םש יח שיש אוה ילב .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ ונתוא ולשב הלש .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא םג אוה שיש יח םש .החתפ ,ידוהיל איה הזש פומ ונתוא ונתוא ולשב ולשב הלש הלש םואנה םואנה יוארה יוארה ןויצל ןויצל ולש ולש ינפל נפל תושיגרה אל .דבאל שיש אוה יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא א .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל תושיגרה אל .דבאל .החתפ ,ידוהיל .החתפאיה הזש ,ידוהיל עיפומ םיתיעל גאטסאדנאבאיה הזש תובורק עיפומ דואמ םיתיעל .ינויגה תובורק לבא ואמ תוא hat uns in seiner denk ונתוא ולשב הלש םואנה ארה הלש ולשב ונתוא יוארהאלםואנה ןויצל ולש ינפל ינמרגה 1996 תופשב הלאה .החתפ ,ידוהיל איה תושיגרה .דבאל ונתוא ולשב הלש תושיגרה אל .דבאל .החתפ .החתפ ,ידוהיל ,ידוהיל איה איה הזש הזש עיפומ עיפומ םיתיעל םיתיעל תובורק ובורק מ אוה שיש יח םש ילב .ןורכז רוגה שיש אוה ןויצל יח םש .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט .החתפ ונתוא הלש ולשב םואנה יוארה ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה דוקנב אוה שיש יח ונתואםש ילב .ןורכז לרוגה לש א תושיגרה אל .דבאל אוה שיש יח םש ילב .ןורכז רוגה ילבאל .דבאל תושיגרה אל .דבאל .החתפ ,ידוהיל איה הזש פומ אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד תינ אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש םיעצמא רוד ,ידוהיל תושיגרהאיה עיפומ הזש םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ,םג הינמרגב יאו תושיגרה אל .דבאל .החתפ ,ידוהיל איה תושיגרה תושיגרה אל אל .דבאל .דבאל אוה שיש ונתואיח םש ילב .ןורכז לרוגה לש מא ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה in hebräischer Sprach אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 ב תושיגרה.החתפ איה ,ידוהיל עיפומ הזש תובורק דואמ .ינויגה לבא ,םג הינמרגב הפוריאו ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל ש ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה םיתיעל אוה יח שיש ונתוא םש ילב .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל תושיגרה אל .דבאל ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל ולש ינפל ינמרגה ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל ולש ינפל גה .דבאל אל ונתוא אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש יעצמא תושיגרה אל דבאל ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל לש .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל .החתפ ,ידוהיל .החתפ איה הזש עיפומ םיתיעל תובורק דואמ לבא ונתוא םג אל אוה שיש םש יח .ןורכז ילב לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תושיגרה .דבאל .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל אוה שיש .ינויגהיח םש ילב .ןורכז לרוגה .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ לרוגהונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב scheint sie oft selbstv אוה שיש יח םש ילב .ןורכז ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל תובורק דואמ דהה .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל תובורק אמ אוה שיש יח םש לב ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל ולש פל .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל אוה שיש אוה יח םש שיש ילב יח .ןורכז םש ילב לרוגה .ןורכז לש לרוגה םיעצמא לש תושיגרה אל .דבאל .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ יתיעל תושיגרה אל .דבאל הלש ולשב ונתוא םואנה יוארה ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה ב תושיגרה אל .דבאל ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה הל אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה תושיגרה ונתואאל .דבאל ,ידוהיל .החתפ איה הזש עיפומ םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא א ונתוא ולשב הלש םואנה רה תושיגרה אל .דבאל אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה ש תושיגרה אל .דבאל ולשב הלש .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל בורק תושיגרה אל .דבאל ונתוא ולשב ונתוא הלש ולשב םואנה הלש יוארה םואנה ןויצל יוארה ולש ןויצל ינפל אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת שמ תושיגרה אל .דבאל mit unserer ganz ande אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש צמא ,ידוהיל .החתפ הזש עיפומ לשתובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב ריאו .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ תל ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש מא תושיגרה אל .דבאל איהאוה שיש יח םש םיתיעלילב .ןורכז לרוגה םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט .החתפ ,ידוהיל איה הזש פומ ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה יצל .החתפ ,ידוהיל איה תושיגרה איה אל .דבאל םש יח שיש אוה ולשבילב .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא מ .החתפ ,ידוהיל .החתפ ,ידוהיל הזש איה עיפומ הזש םיתיעל עיפומ תובורק יתיעל ונתוא הלש םואנה יוארה ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב לאה ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל ולש ונתואאל תושיגרה ןויצל יוארה םואנה הלש ולשב.דבאל תושיגרה אל .דבאל .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ ל ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל לש ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 שב תושיגרה אל .דבאל .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ יעל lieren. Ich möchte aus תושיגרה אל .דבאל ולשביחונתוא הלש םואנה יוארה ילבינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב במ שיש ילב םש .ןורכז לרוגה אוה לש םיעצמא שיש עיפומיח םש תורוד םינתינ .ןורכז שודיחל לרוגה לש םייעבט םיעצמא דימת תורוד ףתשמ םינתינ תא דחא שודיחל רקיממ בט תושיגרה תושיגרה אל .דבאל אל .דבאל אוה אוה שיש שיש יח םש יח םש ילב ילב .ןורכז .ןורכז לרוגה לרוגה לש לש צמא .החתפ ,ידוהיל ןויצלאיה ולשהזש םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל אקבק אוה שיש יח םש ילב .ןורכז גה תושיגרה אל .דבאל .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש אוה םיעצמא שיש תורוד יח םש םינתינ ילב .ןורכז שודיחל לרוגה עבט תושיגרה אל .דבאל אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש םואנה,ידוהיל הזש איה םיתיעל דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע שש .החתפונת הלש ולשב יוארה ןויצל ונתוא ולש ולשב תובורקינפל הלש ינמרגה םואנה גאטסאדנאב יוארה ןויצל 1996 ולש תופשב ינפל ינמרגה הלאה תדוקנב גאטסאדנאב טבמ 199 לש ונתוא ונתוא ולשב ולשב הלש הלש םואנה םואנה יוארה יוארה ןויצל ןויצל ולש תושיגרה עיפומאל .דבאל weil ich es nicht bess תושיגרה אל .דבאל אוה שיש יח םש ילב ןורכז ונתוא ולשב הלש םואנה ארה תושיגרה אל .דבאל תושיגרה אל .דבאל ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל ולש ונתוא ינפל ולשב ינמרגה הלש גאטסאדנאב םואנה יוארה 199 צל אוה שיש יח םש ילב .ןורכז רוגה ונתוא תובורקולשב דואמ הלש םואנה יוארה ןויצל ,ידוהיל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 שב ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל תושיגרה .הח אל ,ידוהיל .דבאלאיה עיפומ הזש םיתיעל .החתפ ,ידוהיל אוהאיה .ינויגה הזש עיפומ לבא םיתיעל ונתוא ,םג תובורק הינמרגב דואמ הפוריאו .ינויגה םע לבא ונלש ונתוא לכ .החתפ ,ידוהיל איה איה הזש הזש עיפומ עיפומ םיתיעל םיתיעל רק אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש עצמא ונתוא ולשב הלש םואנה ה שיש .החתפיח םש ילב .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד .החתפ ,ידוהיל איה הזש פומ אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת שמ .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל .החתפ תובורק ,ידוהיל דואמ איה .ינויגה הזש לבא עיפומ ונתוא על ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה .החתפ איהאל,ידוהיל שיש הזש םיתיעליחעיפומ תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג אוה םש ילב .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד תינ .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל .דבאל אל תושיג תושיגרה .דבאל תושיגרה תושיגרה אל אל .דבאל .דבאל ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל ולש פל .החתפ ,ידוהיל איה הזש מ ולשונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל ולש ינפל נמרגה תושיגרה אל .דבאל אוה שיש יח םש ילב .ןורכז לרוגה לש מא ולשב ונתוא הלש םואנה ןויצל ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב לאה תושיגרה יוארהאל .דבאל תושיגרה אל .דבאל .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ תושיגרה אוהאל .דבאל ונתוא ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל ולש ינפל ינמרגה תושיגרה אל .דבאל שיש יח םש .החתפילב .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ יחל ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל בורק תושיגרה אל .דבאל תובורק .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל תובורק דואמ ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל ולש הזש איה ,ידוהיל .החתפ עיפומ םיתיעל דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב תושיגרה אל .דבאל אוה שיש ונתואיח םש ילב .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד .החתפ איה הזש עיפומ םיתיעל תובורק דואמ ה ונתוא ולשב ,ידוהילהלש םואנה יוארה ןויצל ולש ינפל ינמרגה טסאדנאב תושיגרה אל .דבאל תושיגרה אל .דבאל .החתפ ,ידוהיל איה הזש עיפומ םיתיעל ,ידוהיל .החתפ .דבאל אל תושיגרה םואנהאוה שיש יח םש ילב לרוגה לש ונתוא הלש יוארה .ןורכזןויצל ינפל ולש מרגה תושיגרה הזשאל .דבאל ולשבאיה עיפומ םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה קבא תושיגרה אל .דבאל ולשב הלש תובורקםואנה יוארה .החתפ איה עיפומ דואמ תושיגרה .דבאל שישאלאוה ,ידוהיל יח ונתואילב םש הזש.ןורכז לרוגה םיתיעל לש םיעצמא ןויצל תורוד ינתינ .החתפ ,ידוהיל יתיעל .דבאל אל תושיגרהונתוא הלש ולשב םואנה יוארה איהןויצל הזשולש עיפומינפל ינמרגה אב תושיגרה אל .דבאל ויגה דואמ תובורק םיתיעל עיפומ הזש איה ,ידוהיל .החתפ .דבאל אל תושיגרה
ןמצייו .אישנה .תוומה ירקיממ דחא תא ףתשמ דימת םייעבט שודיחל םינת תאזה תויכשמהה לש טבמ תדוקנב הלאה תופשב 1996גאטסאדנאב לרוגה ונתואלש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ אישנה תא ירקיממ דחא לשלש םיעצמא תורוד שודיחל םייעבט דימת ףתשמ אישנהתא דחא ירקיממ .תוומה ןמצייו . .ינויג לבא םינתינ,םג הינמרגב הפוריאו ירקיממ םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא לר םינ שודיחל םיעצמא םייעבט תורוד דימת םינתינ ףתשמ שודיחל תא םייעבט דחא דימת .תוומה ףתשמ תא דחא ןמצייו . ירקיממ .תוומה אישנה ןמצייו . גאטסאדנאו ולשב הלש םואנה יוארה ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב ןויצ ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה יל .ןורכז לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל תדוקנבםייעבט דימת ףתשמ תויכשמההתא ירקיממ דחא ישנה .תוומה ןויצל לרוגהולש ינפל 1996 ינמרגה תופשב גאטסאדנאב הלאה תדוקנב 1996 טבמ תופשב תויכשמהה לש הלאה תאזה לש טבמ תאזה םיתיע תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא תויכשמ תאזה .החתפ איה הזש םיתיעל תובורק דואמ םואנה יוארה ןויצל ולש ,ידוהילינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב .ינויגה טבמ לש זה תויכשמהה .ינוי םיתיעל לבא תובורק ונתוא ,םג דואמ הינמרגב .ינויגה הפוריאו תאלבא ונתוא ,םגםע ונלש הינמרגב עיפומלכ הירוטסיה הפוריאו ,תרחא םע ונלש הירוטסיה לכ ,תרחא לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה ןמצייו . םי שודיחל םייעבט דימת ףתשמ דחא ירקיממ .תוומה אישנה ןמצייו . לרו לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה ןמצייו . הפורא הזש עיפומ םיתיעל תובורק דואמ לבא .ינויגה ,םג ונתוא הינמרגב הירוטסיה לכ ונלש םע הפוריאו חא םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא תושיגרה אל .דבאל תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה . ןמצייו יואר ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה גאטסאדנא 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה ןויצל .ליו ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה ןמצייו . םיעצמ תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה אישנה. ןמצייו תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה עיפל לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ דחא ירקיממ .תוומה ןמצייו . םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא .ינו לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא םינתיע םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא ן ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה לרוגה שודיחל לש םיעצמא םייעבט תורוד דימת םינתינ ףתשמ שודיחל תא דחא םייעבט ירקיממ דימת .תוומה ףתשמ אישנה תא דחא .תוומה . ןמצייו ירקיממ .תוומה מצייו . ול ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ אישנה ןמצייו . הפור םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה ןמצייו . לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה אישנה. ןמצייו ילב .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה שנה םית תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא יוארה גאטסאדנאב ןויצל ולש 1996 ינפל תופשב ינמרגה הלאה גאטסאדנאב תדוקנב 1996 טבמ תופשב לש תויכשמהה הלאה תדוקנב תאזה טבמ לש תויכשמהה תאזה לר לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה . ןמצייו תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא יואר ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה ןוי ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ תדוקנב לש תויכשמהה תאזה hne Erinnerung. Das Schicksal der nachwachsenden שודיחל םייעבט דימת ףתשמ .תוומהתא גאטסאדנאבדחא ירקיממ .תוומה אישנה ןמצייו . םואנה יוארה ןויצל ולש ינפל ינמרגה 1996 תופשב הלאה טבמ לש תויכשמהה ה םי דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ אישנה לכ. ןמצייו לרוג לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה . ןמצייו .ינויגה עיפו םיתיעל לבא ונתוא תובורק ,םג דואמ הינמרגב .ינויגה הפוריאו לבא ונתוא םע ונלש ,םג הינמרגב הירוטסיה הפוריאו ,תרחא םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה ם תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא עיפ םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא םיתי תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו ונלש םע הירוטסיה .לכ ,תרחא םיעצמ תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה ןמצייו . גאטסאד 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה ת םייעבט םינתינ דימת שודיחל ףתשמ םייעבט תא דחא דימת ירקיממ ףתשמ .תוומה תא דחא אישנה ירקיממ הלאה. ןמצייו .תוומה אישנה ןמצייו א הזש עיפומ םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש .תוומהלכ הירוטסיה חא םיתיעלי .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ אישנה תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה יוא ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב תדוקנב טבמ תאזה ם תורו תורוד םינתינ םינתינ שודיחל שודיחל םייעבט םייעבט דימת דימת ףתשמ ףתשמ תא תא דחא דחא ירקיממ ירקיממ .תוומה .תוומה אישנה אישנה הירוטסיה. ןמצייו תויכשמהה. ןמצייו תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לשלכ ,תרחא et sich immer mit dem der Toten. Präsident Weizman ול ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה לבאף. ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש טבמלכ הירוטסיה ,תרחא 1996 ינמ גאטסאדנאב תופשב הלאה 1996 תדוקנב תופשב טבמ הלאה לש תויכשמהה תדוקנב תאזה ףתשמלש תויכשמהה תאזה .ד לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת תא דחא ירקיממ .תוומה ןמצייו . דחא ירקיממ .תוומה אישנה הלאה. ןמצייו םואנה יוארה ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ אישנה לש תויכשמהה אזה ,ם הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא ילב .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא ירקיממ .תוומה שנה עיפ םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב םע ונלש דחאלכ הירוטסיה ,תרחא ינמרגה תא ינ ינמרגה גאטסאדנאב גאטסאדנאב 1996 1996 תופשב תופשב הלאה תדוקנב תדוקנב טבמ טבמ הפוריאולש לש תויכשמהה תויכשמהה תאזה תאזה דחא ירקיממ .תוומה אישנה . ןמצייו תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא ונת דו .ינויגה ,םג הינמרגב לבא ונתוא הפוריאו ,םג הינמרגב םע ונלש לכ הפוריאו הירוטסיה םע ונלש ,תרחא לכ הירוטסיה ,תרחא kwürdigen Rede vor dem Deutschen Bundestag 1996 יוא ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה הזש םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה דימת לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו .תוומהםע ונלש םואנה יוארה ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב לכטבמ הירוטסיהלש תויכשמהה ה תו דואמ דואמ .ינויגה .ינויגה לבא לבא ונתוא ונתוא ,םג ,םג הינמרגב הינמרגב הפוריאו הפוריאו םע םע ונלש ונלש לכ לכ הירוטסיה הירוטסיה ,תרחא ,תרחא לר עיפומלש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט ףתשמ תא דחא ירקיממ אישנה רחאןמצייו . ם דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה . ןמצייו תד טבמ לש תויכשמהה תאזה םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה . ןמצייו לר לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה . ןמצייו עיפ םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא םינת שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה .תוומה. ןמצייו תור םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ ףתשמתא ונתואדחא ירקיממ .תוומה אישנה ןמצייו . הפורי םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא א הזש עיפומ םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא דחא,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש חא הירוטסיה םיעצמ תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת תא דחא ירקיממ אישנה ןמצייו . םעי ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה he den Blick für diese Kontinuität geöffnet. Für Juden ולשל םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא ירקיממ .תוומה אישנה לכ. ןמצייו תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה ינמרגי ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה ש םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה . ןמצייו גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה םי תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תדוקנבתא דחא ירקיממ .תוומה אישנה ןמצייו . ול ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה טבמ לש תויכשמהה תאזה .דע םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש .תוומהלכ הירוטסיה ,תרחא ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה ,ם הינמרגב הפוריאו םע ונלש לבאלכ הירוטסיה ,תרחא ף תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה ,םג . ןמצייו ם תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא דואגל לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ אישנה ןמצייו . ע םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה verständlich. Aber auch wir in Deutschland und Europa לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה ןמצייו . .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא יל .ןורכז לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה ינפ ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ .תוומהלש תויכשמהה תאזה תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא תורוד םיעצמא םינתינ תורוד שודיחל םינתינ םייעבט שודיחל דימת םייעבט ףתשמ דימת תא ףתשמ דחא ירקיממ תא דחא ירקיממ אישנה .תוומה . ןמצייו אישנה . ןמצייו םי תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה ל לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה . ןמצייו ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש הירוטסיה לכ ,תרחא יואר ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ טבמ לש תויכשמהה זה תאזה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה ןמצייו םואנה יוארה ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב תויכשמהה .לש תוב דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא ולש ינמרגה ינפל גאטסאדנאב ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב 1996 הלאה תופשב תדוקנב הלאה טבמ תדוקנב ירקיממלש תויכשמהה טבמ לש תויכשמהה תאזה תאזה ףתש תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה . ןמצייו eren Geschichte dürfen das Gespür dafür nicht verםיעצ תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא .תוומה אישנה . ןמצייו הפור םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה םיעצמ תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ ,םג תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה תאזה . ןמצייו דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה ןמצייו . עיפ םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש הירוטסיה לכ רחא ,תרחא ןוי ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ הירוטסיהלש תויכשמהה הזש עיפומ םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ירקיממ .תוומה אישנה לבא . ןמצייו םיות דואמ תובורק .ינויגה דואמ לבא .ינויגה ונתוא ,םג ונתוא הינמרגב ,םג הפוריאו הינמרגב םע הפוריאו ונלש לכ םע הירוטסיה ונלש לכ ,תרחא ,תרחא הל תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא ול ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה תופש הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו ירקיממםע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא םיעצמאs seiner Parabel über die Menschen Israels zitieren, םיתי. טב תובורקלש תויכשמהה תאזה םייעב יר .תוומה דימת אישנה ףתשמ לכ . ןמצייו תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה תא . ןמצייו םיעצ תורוד תורוד םינתינ םינתינ שודיחל שודיחל םייעבט םייעבט דימת דימת ףתשמ ףתשמ תא דחא דחא ירקיממ .תוומה .תוומה אישנה אישנה . ןמצייו . ןמצייו הפוריאו םע ונלש הירוטסיה ,תרחא תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא לרוג ףתשמלש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ דחאלכתא ירקיממ .תוומה אישנה ןמצייו . תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש הירוטסיה ,תרחא הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא םייע לש םיעצמא דימת ףתשמ תורוד תא םינתינ דחא שודיחל ירקיממ םייעבט .תוומה דימת אישנה ףתשמ . ןמצייו תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה ןמצייו . ם דימת תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה . ןמצייו םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ טבמ תא דחא ירקיממ תאזה.תוומה אישנה ןמצייו . ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא .ןל 96 תויכשמהה תופשב הלאה תאזה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה ולש ינפל ינפל ינמרגה ינמרגה גאטסאדנאב גאטסאדנאב 1996 1996 תופשב תופשב הלאה הלאה תדוקנב תדוקנב טבמ לש לש תויכשמהה תויכשמהה תאזה ser sagen kann: לרוגה לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ טבמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה מצייו . יוא ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב .תוומהלש תויכשמהה תאזה 96 ןויצ תופשב ולש ינפל הלאה ינמרגה תדוקנב גאטסאדנאב טבמ לש 1996 תויכשמהה תופשב תאזה הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה לר לש םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ אישנה ןמצייו . תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה םו ל ,םג הירוטסיה הינמרגב ,תרחא הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא תובור תובורק דואמ דואמ .ינויגה .ינויגה לבא לבא ונתוא ונתוא ,םג ,םג הינמרגב הינמרגב הפוריאו הפוריאו םע םע ונלש ונלש לכ הירוטסיה לכ הירוטסיה ,תרחא ,תרחא םיע תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה . ןמצייו יוארה ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה לכ. ןמצייו עיפ םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא ףתש תא דחא ירקיממ .תוומה ונתוא. ןמצייו םיתיע ,םג הינמרגב תובורק הפוריאו דואמ .ינויגה םע ונלש לבא לכ ונתוא הירוטסיה ,םג הינמרגב ,תרחא הפוריאו םע ונלש הירוטסיה ,תרחא םינתיני ןויצל ולש ינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה םינת, הינמרגב הפוריאו םע ונלש אישנהלכ הירוטסיה ,תרחא שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה . ןמצייו ם תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ,תרחא גאטסאדנאבינפ ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב ירקיממטבמ לש תויכשמהה תאזה םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא תא,םג הינמרגב הפוריאו ונלש םע הירוטסיה לכ ,תרחא ינ 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה םיעצמ תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ דחא .תוומה ןמצייו . הל תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה עיפומע םיתיעל תובורק דואמ .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש אישנהלכ הירוטסיה ,תרחא גאטסאדנאב 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה שודי םייעבט דימת ףתשמ תא דחא ירקיממ .תוומה אישנה . ןמצייו .ינויגה לבא ונתוא ,תרחא,םג הינמרגב הפוריאו הירוטסיהםע ונלש הירוטסיה ,תרחא תובוד .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש לכ ,תרחא דואמינפל ינמרגה גאטסאדנאב 1996 תופשב תדוקנב לשלכטבמ תויכשמהה הפוריאו םע ונלש לכ הירוטסיה ת םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ תא דחא .תוומה אישנה תאזהןמצייו . .ינויגה לבא ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו הלאהםע ירקיממונלש הירוטסיה לכ ,תרחא גאט 1996 תופשב הלאה תדוקנב טבמ לש תויכשמהה תאזה תובורק דואמ .ינויגה הלאהונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ירקיממ ונלש תאזה לכ הירוטסיה ינמל םיעצמא תורוד םינתינ שודיחל םייעבט דימת ףתשמ דחא ,תרחא.תוומה ןמצייו .אישנה גאטסאדנאב לבא1996 תופשב תדוקנב טבמ תאלש תויכשמהה לב ונתוא ,םג הינמרגב הפוריאו םע ונלש הירוטסיה לכ ,תרחא ולש לבאינפל ינמרגה תופשב תדוקנב ,תרחא.טבמ לש תאזה תויכשמהה םיד .ינויגה גאטסאדנאבונתוא הינמרגב ,םג הפוריאו הלאהםע .תוומהונלש לכ הירוטסיה שודיחל םייעבט דימת 1996ףתשמ תא דחא ירקיממ אישנה ןמצייו 1996תובורק םי תופשב דואמ לבא .ינויגה ונתוא הינמרגב ,םג תאזהםע הפוריאו ,תרחא הירוטסיה לכ ונלש גאטסאדנא הלאה תדוקנב תויכשמהה לש טבמ
,תרחא הירוטסיה לכ ונלש םע הפוריאו הינמרגב ,םג ונתוא לבא .ינו
“... 150 Generationen
sind seit der Feuersäule
des Auszugs aus Ägypten
b
Und ich, geboren aus den Nachkommen Abra
bis zu den Rauchsäulen
der Shoah vergangen.
ahams im Lande Abrahams, war überall mit dabei.
...Wie ich sie dort und in jenen Tagen begleitete, so begleiten mich meine Väter und stehen hier und heute neben mir.” So Präsident Weizman in seiner Rede.
Heute sorgen Wir
müssen unseren Kindern
wir uns darum,
wie die Nachg
diese Zusammenhänge
im
Darum ist die Schärfung des historischen Bewußtseins eine der wichtigste
Wenn die Zeitzeugen gestorben sind, muß das Wissen s Das sind
wir auch denjenigen
Deutschen schuldig,
die sich damals,
geborenen
mit der
Schuld ihrer Väter umgehen
werden.
mmer wieder erklären.
en politischen und kulturellen Aufgaben im deutsch-israelischen Verhältnis
sicher in die Hände der Jugend übergeben worden sein
als es darauf ankam, gerecht verhalten haben.
端r immer ein besonderes sein.
Wissen um das Geschehene halten wir die Erinnerung wach.
Oft wird gefragt, ob es f端r Deutsche und Israelis ang
Mit den Lehren aus der Vergangenheit gestalten wir gemeinsame Zukunft.
Das ist deutsch-israelische Normalität.
undifferenziert gestellt, kann ich diese Frage nur mit “nein” beantworten.
gesichts der Vergangenheit Normalität geben kann.
Das Verhältnis zwischen unseren Ländern wird
in den
Erziehung
Verantwortung. Sie beginnt mit der
folgt
Geschichte
Aus der
von St채tten des
Gedenkens.
Einrichtung und Pflege
und mit der
Schulen
Befreiung des Lagers von Auschwitz, dem 27. Januar, der a zentralen Holocaust-Mahnmals in Berlin auf den Weg gebra ses Mahnmal verfolgt haben. Ich bitte Sie, sie nicht anders m des Gedenkens. Niemals darf es dazu kommen, daß die E schuldigung fehlverstanden wird. Gedenken braucht Orte. ch einer langen Periode des Überlegens haben wir, der Herr Befreiung des Lagers von Auschwitz, dem 27. Januar, der a zentralen Holocaust-Mahnmals in Berlin auf den Weg gebra ses Mahnmal verfolgt haben. Ich bitte Sie, sie nicht anders m des Gedenkens. Niemals darf es dazu kommen, daß die E schuldigung fehlverstanden wird. Gedenken braucht Orte. ch einer langen Periode des Überlegens haben wir, der Herr Befreiung des Lagers von Auschwitz, dem 27. Januar, der a zentralen Holocaust-Mahnmals in Berlin auf den Weg gebra ses Mahnmal verfolgt haben. Ich bitte Sie, sie nicht anders m des Gedenkens. Niemals darf es dazu kommen, daß die E schuldigung fehlverstanden wird. Gedenken braucht Orte. ch einer langen Periode des Überlegens haben wir, der Herr Befreiung des Lagers von Auschwitz, dem 27. Januar, der a zentralen Holocaust-Mahnmals in Berlin auf den Weg gebra ses Mahnmal verfolgt haben. Ich bitte Sie, sie nicht anders m des Gedenkens. Niemals darf es dazu kommen, daß die E schuldigung fehlverstanden wird. Gedenken braucht Orte. ch einer langen Periode des Überlegens haben wir, der Herr Befreiung des Lagers von Auschwitz, dem 27. Januar, der a zentralen Holocaust-Mahnmals in Berlin auf den Weg gebra ses Mahnmal verfolgt haben. Ich bitte Sie, sie nicht anders m des Gedenkens. Niemals darf es dazu kommen, daß die E schuldigung fehlverstanden wird. Gedenken braucht Orte. ch einer langen Periode des Überlegens haben wir, der Herr Befreiung des Lagers von Auschwitz, dem 27. Januar, der a
auch in Deutschland ein Erinnerungstag geworden ist, den B acht. Sie werden, meine Damen und Herren, die Diskussion zu verstehen als das, was sie war: ein Ringen um die rich Errichtung eines Mahnmals etwa gar als symbolische Form . Aber Orte können das Gedenken nicht ersetzen. Nach e r Ministerpräsident hat davon gesprochen, am diesjährigen auch in Deutschland ein Erinnerungstag geworden ist, den B acht. Sie werden, meine Damen und Herren, die Diskussion zu verstehen als das, was sie war: ein Ringen um die rich Errichtung eines Mahnmals etwa gar als symbolische Form . Aber Orte können das Gedenken nicht ersetzen. Nach e r Ministerpräsident hat davon gesprochen, am diesjährigen auch in Deutschland ein Erinnerungstag geworden ist, den B acht. Sie werden, meine Damen und Herren, die Diskussion zu verstehen als das, was sie war: ein Ringen um die rich Errichtung eines Mahnmals etwa gar als symbolische Form . Aber Orte können das Gedenken nicht ersetzen. Nach e r Ministerpräsident hat davon gesprochen, am diesjährigen auch in Deutschland ein Erinnerungstag geworden ist, den B acht. Sie werden, meine Damen und Herren, die Diskussion zu verstehen als das, was sie war: ein Ringen um die rich Errichtung eines Mahnmals etwa gar als symbolische Form . Aber Orte können das Gedenken nicht ersetzen. Nach e r Ministerpräsident hat davon gesprochen, am diesjährigen auch in Deutschland ein Erinnerungstag geworden ist, den B acht. Sie werden, meine Damen und Herren, die Diskussion zu verstehen als das, was sie war: ein Ringen um die rich Errichtung eines Mahnmals etwa gar als symbolische Form . Aber Orte können das Gedenken nicht ersetzen. Nach e r Ministerpräsident hat davon gesprochen, am diesjährigen auch in Deutschland ein Erinnerungstag geworden ist, den B
n g i s t. A b e ra
n de r S a c
M
he m ist. u ß ndoen wor ch weite tan
-
un t s i Le
rgear be
lle e i r ate
nge rn a
eite sarb ang
w
en Z
ö k n ge
lion Mil das
Daß U
, igen häd
nn
ch u a en
fü t h nic
U s a rd
ntern e
tsc n e cht e r n
hmen und B u
ndes re
gieru ng ei ne St i
ftung
fü
체r hu mani t채
re Le i
stung en an
diese
Opfe
r d es
-
Regi m e s g e g r 체nd
N az i
et h a b e n, wa r w i ch t i g , w e i l sie
ei n B e k e
nn t n i s z u u n se
rer V e r a nt w o r t
G begleitet wĂźrde von verantwortlichem Handeln.
Zu diesem aktiven Gedenken geh
das den Ăœberlebenden der Shoah die ersehnte H
Die Mitverantwortung fĂźr Israel ist ein Grundge unseres Staates.
Gedenken wäre eine leere Hülse, wenn es nicht
hört auch unsere Mitverantwortung für das Land,
Heimstätte gegeben hat.
esetz deutscher Außenpolitik seit der Gründung
Gerade diesen jungen Menschen, von denen heute einige
- als Touristen oder als Volontäre im humanitären Einsatz.
Deutschen, die jedes Jahr zu Tausenden Israel besuchen
Zukunft suchen. Das gilt zunächst für die jungen
der Vergangenheit auseinandersetzen und gemeinsam
unserer beiden Länder kennen lernen, sich gemeinsam mit
Dazu gehört vor allem, daß sich die jungen Menschen
Sie sind wahrhaftige Botschafter unseres Landes.
Anerkennung aussprechen:
in diesem Hohen Hause zu Gast sind, mรถchte ich meine
einer Reise nach Deutschland gedr채ngt f체hlen.
die sich - verst채ndlicherweise - viel weniger zu
Das gilt aber auch f체r junge Israelis,
Ich wünschte mir, daß sich israelische Jugendliche stärker als bisher ein eigenes Bild von Deutschland machten. Wenn ich von einer jungen Israelin höre, die ihre jährlichen Besuche bei ihrem nach Deutschland zurückgekehrten Großvater lange zu Hause verheimlicht hat, weil sie sich schämte, dann schmerzt mich das.
Ich kann das Zögern, sich Deutschland zu nähern, gut verstehen. Aber ohne den Umgang unter den Jugendlichen unserer beiden Länder werden wir die Zukunft unserer einzigartigen Beziehung nicht so gedeihlich entwickeln können, wie wir uns das wünschen.
Dda n in e b ite r Ü d s mndein n u ngina n c n aite he ts e g n r Um m nsc eu n. h e L gs e n Döreöc s i fh m m n ud Da gan hM u e , h a Um nsc n. uIctu, numes Me fhölrees ztunin diei sei au als zduen intdschuts e allwerrdednenu deas de weeiner ein, dichn übchnteerze ein i n u rden we s hse da lfen he utig he
s e d n n e de b Ü en nie d n schn el r u i a i r n w de Is it m ir e z n er irdhenundnie n, m . W r L ass erwwisacndrael itteir dernWiür be deanrdd z chl Is ie bit mföer rn.ng rzenwi uts nde S, m zu rd aru g te in r De d uchtten en föinb run unm n e nhlanmö bit ernn zuereinbarumorurdeir das c ch Sie s Lrne e Veredfondf wet. Wen, I te seLe in V n ge ir en ff , dem . h diees n eineugeJu t. Wdi chaffenmit en miesTageen ees Jhes ieneckm schaelis ach d n ag ch isc k dZwam s ra m u l s sen Telisraewecem ogr mme I ut z e ra-is Z es pr gra ng ra n. e h isch em di ien ro l, ju ert c m a s ies as ndenp ol d vde m u dn, dtipendien s lan it z t m e S pe elf h i h utscelis rtrau t a ve r e nS s De I d n n e g a ti,gjun chl u eoll uts s De n e g
Bem端hungen ins Leere.
erantwortlichen laufen auch die besten
Ohne den Willen der politisch
Darum sage ich: Diese Initiativen b
brauchen Ihre Hilfe, damit sie zu einem Erfolg werden kรถnnen.
Welches Deutschland kรถnnen israelische Jugendliche heute kennen lernen?
Die Bundesrepublik Deutschland ist eine lebendige, pluralistische Demokratie. Unser Grundgesetz stellt nach all den furchtbaren Erfahrungen die Würde des Menschen allem voran.Der erste Artikel lautet:
“Die Würde des Menschen ist unantastbar”.
Einen Fremden zu hassen,
fällt eben allemal leichter,
wenn man ihn nicht kennt.
Zum heutigen Deutschland
gehĂśren auch die wieder
wachsenden jĂźdischen
Gemeinden. Sie sind ein
fester Teil des Lebens
in unserem Land. Ignatz
Bubis, der im Land seines
Glaubens seine letzte Ruhe
gefunden hat, hat zeit
seines Lebens Wert darauf
gelegt, ein Deutscher und
ein Jude zu sein.
Natürlich erleben wir auch Fremdenfeindlichkeit, Integrationsprobleme, und es gibt auch Antisemitismus. Das zu leugnen, wäre falsch und gefährlich. Hier stehen wir weiterhin vor großen Aufgaben. Manchmal sind diese Probleme aber gerade da am geringsten, wo es die meisten Bürger nichdeutscher Herkunft gibt, zum Beispiel in Berlin oder in den Ballungszentren Westdeutschlands.
un
untersch iedli
ch e
Deutsc e M
zu sa m
em dli ches in d , n i e s Land
n und
tfr as dg
eu n
ns ch en
ra
n Platz habe
enes, libe
ionen und K ult u
n ihre re
ein off
les
w ill
elig rR
m
en leb en
kรถnnen. D
hland
as Ver
u su bi n de n de z
te n
de r chen. Be i al
wi
r die
am gemeins
en We rte
le
c
su c he n
un d
Un ter s
soll
n pfl ege
ulturellen und religiö se n
en
nende, so nk
ed hi
nd
ähren muß. Das heißt, nicht das Tren Alltag bew
ch a f rschaft vorau t zur guten Nachba s,
m
ie Das setzt d
Be rei ts
die sich i
Gute Nachbarschaft - das gilt im Inneren eines
Staates wie f체r sein Verh채ltnis zu anderen.
Weg hat sich deshalb in den ver
Jahren eng mit dem Europas ve Es ist eine Geschichte der Hoffnung. Isr aelische Jugendliche, die sich mit der
deutschen Geschichte nach kรถnnten daraus durchaus w
rgangenen f체nfzig
erbunden.
h dem Holocaust besch채ftigen, wichtige Einsichten gewinnen:
uch die Europäer muß mit Deutschland vollko eutschland wurde vo uropa, aus dessen hu s sich selbst ausgesc ufgenommen - zunäch Mißtrauen, dann aber im G er zum Schlüssel der wurde. Das europäische er politischen Erfolgsge egenden Jahrzehnte. U ie entwickelt Anziehun uropäischen Grenzen h
ßten vor fünfzig Jahre ommen neu beginnen on seinen Nachbarn i umanistischer Traditio chlossen hatte, wiede hst mit verständlichem Geiste der Nachbarschaf europäischen Einigun e Einigungswerk ist ein eschichten der hinter un Und sie wird weitergehen ngskraft weit über di hinaus.
d n , ä t t s aff r h ve sc s e t g a ar, s a t te S tw a s h e räg a t r p ie ep hte ro t u n g hic E e i g r to lan esc k i G nfl r o e k d n e i e t iv r se h de rc n A u e h i r d ah in J es n. m e e d nn n a rb vo e v zu
, s i n
Die europäische Integration hat eine Periode
te. als jeder einzelne für sich erreichen könn
des Friedens und der
Prosperität eingeleitet, wie Europa sie noch nie erlebt hatte.
D i en a ti a on s l l er alen o e T n E e g in i Int l e n m i r g e e u ite h n m s i g n er sen sw a n d e d e rk e s r s hö v s e h i r n s e d c r e d hr je r a ä t ß N z u t s t ic nkt, z e n h f ü e r r g ib al t , a le ei n
(
Europa ist eine Wertegemeinschaft, die “auf den Grundsätzen der Freiheit, der Demokratie, der Achtung der Menschenrechte und Grundfreiheiten und der Rechtsstaatlichkeit” beruht.
)
So sagt es der Amsterdamer Vertrag. Europa wird es nicht zu lassen, daĂ&#x; dies von einem seiner Mitglieder in Frage gestellt wird. Wir werden nicht zulassen, daĂ&#x; Fremdenhass, Rassis mus und Nationalismus in Europa wieder Platz greifen.
(
Kann die sein, das werden k Osten?
e europäische Erfahrung ein Muster s auch in anderen Weltteilen erprobt kÜnnte, auch in Israel und im Nahen
)
Das ist eine oft g Lösung eines Ko anderer Konflikt Gewalt wieder a Das ist eine oft g Lösung eines Ko anderer Konflikt Gewalt wieder a Das ist eine oft g Lösung eines Ko anderer Konflikt Gewalt wieder a Das ist eine oft g Lösung eines Ko anderer Konflikt Gewalt wieder a Das ist eine oft g Lösung eines Ko anderer Konflikt Gewalt wieder a Das ist eine oft g Lösung eines Ko anderer Konflikt Gewalt wieder a
gestellte Frage. Konflikte sind nicht vergleichbar; die onfliktes kann nur selten zur Blaupause für die Lösung te werden. Das zeigt sich gerade in diesen Tagen, da ausgebrochen ist. Einen Schluß dürfen wir aber ziehen: gestellte Frage. Konflikte sind nicht vergleichbar; die onfliktes kann nur selten zur Blaupause für die Lösung te werden. Das zeigt sich gerade in diesen Tagen, da ausgebrochen ist. Einen Schluß dürfen wir aber ziehen: gestellte Frage. Konflikte sind nicht vergleichbar; die onfliktes kann nur selten zur Blaupause für die Lösung te werden. Das zeigt sich gerade in diesen Tagen, da ausgebrochen ist. Einen Schluß dürfen wir aber ziehen: gestellte Frage. Konflikte sind nicht vergleichbar; die onfliktes kann nur selten zur Blaupause für die Lösung te werden. Das zeigt sich gerade in diesen Tagen, da ausgebrochen ist. Einen Schluß dürfen wir aber ziehen: gestellte Frage. Konflikte sind nicht vergleichbar; die onfliktes kann nur selten zur Blaupause für die Lösung te werden. Das zeigt sich gerade in diesen Tagen, da ausgebrochen ist. Einen Schluß dürfen wir aber ziehen: gestellte Frage. Konflikte sind nicht vergleichbar; die onfliktes kann nur selten zur Blaupause für die Lösung te werden. Das zeigt sich gerade in diesen Tagen, da ausgebrochen ist. Einen Schluß dürfen wir aber ziehen:
?
möglich: Aus Kr jenseits aller Ver möglich: Aus Kr jenseits aller Ver möglich: Aus Kr jenseits aller Ver möglich: Aus Kr jenseits aller Ver möglich: Aus Kr jenseits aller Ver möglich: Aus Kr jenseits aller Ver möglich: Aus Kr jenseits aller Ver möglich: Aus Kr jenseits aller Ver möglich: Aus Kr jenseits aller Ver möglich: Aus Kr jenseits aller Ver
!
riegen heraus zu einem geordneten Zusammenleben zu kommen, ist rträge nur durch Einigung auf einen gemeinsamen Grundgedanken riegen heraus zu einem geordneten Zusammenleben zu kommen, ist rträge nur durch Einigung auf einen gemeinsamen Grundgedanken riegen heraus zu einem geordneten Zusammenleben zu kommen, ist rträge nur durch Einigung auf einen gemeinsamen Grundgedanken riegen heraus zu einem geordneten Zusammenleben zu kommen, ist rträge nur durch Einigung auf einen gemeinsamen Grundgedanken riegen heraus zu einem geordneten Zusammenleben zu kommen, ist rträge nur durch Einigung auf einen gemeinsamen Grundgedanken riegen heraus zu einem geordneten Zusammenleben zu kommen, ist rträge nur durch Einigung auf einen gemeinsamen Grundgedanken riegen heraus zu einem geordneten Zusammenleben zu kommen, ist rträge nur durch Einigung auf einen gemeinsamen Grundgedanken riegen heraus zu einem geordneten Zusammenleben zu kommen, ist rträge nur durch Einigung auf einen gemeinsamen Grundgedanken riegen heraus zu einem geordneten Zusammenleben zu kommen, ist rträge nur durch Einigung auf einen gemeinsamen Grundgedanken riegen heraus zu einem geordneten Zusammenleben zu kommen, ist rträge nur durch Einigung auf einen gemeinsamen Grundgedanken
Es gilt, nationale Das ist der Kern kann ein geregel gilt, nationale E ist der Kern des ein geregeltes N nationale Egoism der Kern des eur ein geregeltes N nationale Egoism der Kern des eur ein geregeltes N nationale Egoism der Kern des eur ein geregeltes N nationale Egoism der Kern des eur ein geregeltes N nationale Egoism der Kern des eur ein geregeltes N
.
e Egoismen in produktives gemeinsames Handeln umzuwandeln. n des europäischen Erfolges. Aus vermeintlicher Unversöhnbarkeit ltes Nebeneinander und schließlich ein Miteinander entstehen. Es Egoismen in produktives gemeinsames Handeln umzuwandeln. Das europäischen Erfolges. Aus vermeintlicher Unversöhnbarkeit kann Nebeneinander und schließlich ein Miteinander entstehen. Es gilt, men in produktives gemeinsames Handeln umzuwandeln. Das ist ropäischen Erfolges. Aus vermeintlicher Unversöhnbarkeit kann Nebeneinander und schließlich ein Miteinander entstehen. Es gilt, men in produktives gemeinsames Handeln umzuwandeln. Das ist ropäischen Erfolges. Aus vermeintlicher Unversöhnbarkeit kann Nebeneinander und schließlich ein Miteinander entstehen. Es gilt, men in produktives gemeinsames Handeln umzuwandeln. Das ist ropäischen Erfolges. Aus vermeintlicher Unversöhnbarkeit kann Nebeneinander und schließlich ein Miteinander entstehen. Es gilt, men in produktives gemeinsames Handeln umzuwandeln. Das ist ropäischen Erfolges. Aus vermeintlicher Unversöhnbarkeit kann Nebeneinander und schließlich ein Miteinander entstehen. Es gilt, men in produktives gemeinsames Handeln umzuwandeln. Das ist ropäischen Erfolges. Aus vermeintlicher Unversöhnbarkeit kann Nebeneinander und schließlich ein Miteinander entstehen.
Die Besonderheiten Ihrer Region verbieten es natürlich, vom europäischen Einigungswerk voreilig auf die Lösung der israelisch-arabischen Gegensätze zu schließen. Es wäre leichtfertig zu vergessen, daß selbst die Existenz Ihres Staates immer wieder in Frage gestellt worden ist. Die Besonderheiten Ihrer Region verbieten es natürlich, vom europäischen Einigungswerk voreilig auf die Lösung der israelisch-arabischen Gegensätze zu schließen. Es wäre leichtfertig zu vergessen, daß selbst die Existenz Ihres Staates immer wieder in Frage gestellt worden ist. Die Besonderheiten Ihrer Region verbieten es natürlich, vom europäischen Einigungswerk voreilig auf die Lösung der israelisch-arabischen Gegensätze zu schließen. Es wäre leichtfertig zu vergessen, daß selbst die Existenz Ihres Staates immer wieder in Frage gestellt worden ist. Die Besonderheiten Ihrer Region verbieten es natürlich, vom europäischen Einigungswerk voreilig auf die Lösung der israelisch-arabischen Gegensätze zu schließen. Es wäre leichtfertig zu vergessen, daß selbst die Existenz Ihres Staates immer wieder in Frage gestellt worden ist. Die Besonderheiten Ihrer Region verbieten es natürlich, vom europäischen Einigungswerk voreilig auf die Lösung der israelisch-arabischen Gegensätze zu schließen. Es wäre leichtfertig zu vergessen, daß selbst die Existenz Ihres Staates immer wieder in Frage gestellt worden ist. Die Besonderheiten Ihrer Region verbieten es natürlich, vom europäischen Einigungswerk voreilig auf die Lösung der israelisch-arabischen Gegensätze zu schließen. Es wäre leichtfertig zu vergessen, daß selbst die Existenz Ihres Staates immer wieder in Frage gestellt worden ist. Die Besonderheiten Ihrer Region verbieten es natürlich, vom europäischen Einigungswerk voreilig auf die Lösung der israelisch-arabischen Gegensätze zu schließen. Es wäre leichtfertig zu vergessen, daß selbst die Existenz Ihres Staates immer wieder in Frage gestellt worden ist.
israelisch-arabischen
Und dennoch: “Ewige” Feindschaft muß es nicht geben. Geschichte kann auch gelingen.
Ich bin davon überzeugt d auch in Ihrer Region überw mich hoffnungsfroh. Trotz sich in langer und mühevo auf das Ende des Konflikte den Friedensverhandlung ich denke dabei an Anwar Begin -, seit den Bemühun Rabin bis zu den Bemühu
daß der gute Wille heute wiegt, und das stimmt aller Rückschläge hat oller Arbeit die Hoffnung tes entfalten können seit gen der siebziger Jahre ar Sadat und Menachem ungen des großen Itzak ungen von heute.
Europaund derNaheOsten
sind auf vielf채ltige Weise und besonders eng verbundene Regionen.
Herr Pr채sident,
meine Damen und Herren, vor diesem Hohen Haus sprechen zu dürfen, habe ich als Chance und als besondere Ehre empfunden. Ich wünschte mir, daß von diesem Staatsbesuch neue Impulse für die Beziehungen zwischen unseren beiden Ländern ausgehen. Ich hoffe auf die Jugend unserer Völker. Ich bin überzeugt davon:
Wenn wir der Jugend
die Erinnerung weitergeben und sie zu Begegnungen ermutigen, dann brauchen wir uns um die Zukunft der Beziehungen zwischen Israel und Deutschland nicht zu sorgen.
Ich w端nsche Ihnen und uns diese Zuversicht. Das beginnende Jahrhundert soll ein Jahr
rhundert des Friedens werden: für die Söhne und Töchter Abrahams und für unsere Welt.
Ansprache von Bundespräsident Johannes Rau (am 16. Februar 2000 vor der Knesset in Jerusalem)
ich weiß, was es für manchen von Ihnen bedeutet, in diesem Hohen Hause heute die deutsche Sprache zu hören. Ihre Entscheidung, mich einzuladen, erfüllt mich mit Dankbarkeit. Ich empfinde sie als Zeichen des Willens, Geschichte niemals zu verdrängen, und des Mutes, die Schreckenslähmung dieser Geschichte dennoch zu überwinden. Im Angesicht des Volkes Israel verneige ich mich in Demut vor den Ermordeten, die keine Gräber haben, an denen ich sie um Vergebung bitten könnte. Ich bitte um Vergebung für das, was Deutsche getan haben, für mich und meine Generation, um unserer Kinder und Kindeskinder willen, deren Zukunft ich an der Seite der Kinder Israels sehen möchte. Ich tue das vor Ihnen, den Vertretern des Staates Israel, der nach 2000 Jahren wiedergeboren wurde und den Juden in der Welt, vor allem aber den Überlebenden der Shoah Zuflucht gegeben hat. Es gibt kein Leben ohne Erinnerung. Das Schicksal der nachwachsenden Generationen verbindet sich immer mit dem der Toten. Präsident Weizman hat uns in seiner denkwürdigen Rede vor dem Deutschen Bundestag 1996 in hebräischer Sprache den Blick für diese Kontinuität geöffnet. Für Juden scheint sie oft selbstverständlich. Aber auch wir in Deutschland und Europa mit unserer ganz anderen Geschichte dürfen das Gespür dafür nicht verlieren. Ich möchte aus seiner Parabel über die Menschen Israels zitieren, weil ich es nicht besser sagen kann: “... 150 Generationen sind seit der Feuersäule des Auszugs aus Ägypten bis zu den Rauchsäulen der Shoah vergangen. Und ich, geboren aus den Nachkommen Abrahams im Lande Abrahams, war überall mit dabei ... Wie ich sie dort und in jenen Tagen begleitete, so begleiten mich meine Väter und stehen hier und heute neben mir.” So Präsident Weizman in seiner Rede. Auch wir Deutschen werden in alle Zukunft begleitet werden: von den Bildern der Morde, die Deutsche zu verantworten haben. Deutsche und Israelis sind in dieser Erinnerung untrennbar verbunden. Die persönliche Schuld mag der Täter mit ins Grab nehmen. Die Folgen einer Schuld, die die Grundlagen menschlicher Sittlichkeit erschüttert hat, tragen die nach ihm kommenden Generationen. Lange vor der Shoah war solches Wissen in den gemeinsamen Traditionen der jüdischen und der christlichen Religion verankert; es war auch Grundbestand abendländischer Ethik.
90
Heute sorgen wir uns darum, wie die Nachgeborenen mit der Schuld ihrer Väter umgehen werden. Wir müssen unseren Kindern diese Zusammenhänge immer wieder erklären. Darum ist die Schärfung des historischen Bewußtseins eine der wichtigsten politischen und kulturellen Aufgaben im deutsch-israelischen Verhältnis. Wenn die Zeitzeugen gestorben sind, muß das Wissen sicher in die Hände der Jugend übergeben worden sein. Das sind wir auch denjenigen Deutschen schuldig, die sich damals, als es darauf ankam, gerecht verhalten haben. Oft wird gefragt, ob es für Deutsche und Israelis angesichts der Vergangenheit Normalität geben kann. So undifferenziert gestellt, kann ich diese Frage nur mit “nein” beantworten. Das Verhältnis zwischen unseren Ländern wird für immer ein besonderes sein. Im Wissen um das Geschehene halten wir die Erinnerung wach. Mit den Lehren aus der Vergangenheit gestalten wir gemeinsame Zukunft. Das ist deutsch-israelische Normalität. Aus der Geschichte folgt Verantwortung. Sie beginnt mit der Erziehung in den Schulen und mit der Einrichtung und Pflege von Stätten des Gedenkens. Nach einer langen Periode des Überlegens haben wir, der Herr Ministerpräsident hat davon gesprochen, am diesjährigen Tag der Befreiung des Lagers von Auschwitz, dem 27. Januar, der auch in Deutschland ein Erinnerungstag geworden ist, den Bau des zentralen Holocaust-Mahnmals in Berlin auf den Weg gebracht. Sie werden, meine Damen und Herren, die Diskussion um dieses Mahnmal verfolgt haben. Ich bitte Sie, sie nicht anders zu verstehen als das, was sie war: ein Ringen um die richtige Form des Gedenkens. Niemals darf es dazu kommen, daß die Errichtung eines Mahnmals etwa gar als symbolische Form der Entschuldigung fehlverstanden wird. Gedenken braucht Orte. Aber Orte können das Gedenken nicht ersetzen. Materielle Leistungen können auch nicht für das Unrecht entschädigen, das Millionen Zwangsarbeitern angetan worden ist. Daß Unternehmen und Bundesregierung eine Stiftung für humanitäre Leistungen an diese Opfer des Nazi-Regimes gegründet haben, war wichtig, weil sie ein Bekenntnis zu unserer Verantwortung ist. Aber an der Sache muß noch weitergearbeitet werden. Gedenken wäre eine leere Hülse, wenn es nicht begleitet würde von verantwortlichem Handeln. Zu diesem aktiven Gedenken gehört auch unsere Mitverantwortung für das Land, das den Überlebenden der Shoah die ersehnte Heimstätte gegeben hat. Die Mitverantwortung für Israel ist ein Grundgesetz deutscher Außenpolitik seit der Gründung unseres Staates. Deutschland und Israel stehen mitten in einem Generationenwechsel: Noch leben Zeitzeugen des Holocaust; bald werden ihre Enkel das politische Geschehen und Denken prägen. Das Wissen über die Vergangenheit von Generation zu Generation weiterzugeben, ist deshalb so wichtig.
91
Dazu gehört vor allem, daß sich die jungen Menschen unserer beiden Länder kennen lernen, sich gemeinsam mit der Vergangenheit auseinandersetzen und gemeinsam Zukunft suchen. Das gilt zunächst für die jungen Deutschen, die jedes Jahr zu Tausenden Israel besuchen - als Touristen oder als Volontäre im humanitären Einsatz. Gerade diesen jungen Menschen, von denen heute einige in diesem Hohen Hause zu Gast sind, möchte ich meine Anerkennung aussprechen: Sie sind wahrhaftige Botschafter unseres Landes. Das gilt aber auch für junge Israelis, die sich - verständlicherweise - viel weniger zu einer Reise nach Deutschland gedrängt fühlen. Ich wünschte mir, daß sich israelische Jugendliche stärker als bisher ein eigenes Bild von Deutschland machten. Wenn ich von einer jungen Israelin höre, die ihre jährlichen Besuche bei ihrem nach Deutschland zurückgekehrten Großvater lange zu Hause verheimlicht hat, weil sie sich schämte, dann schmerzt mich das. Ich kann das Zögern, sich Deutschland zu nähern, gut verstehen. Aber ohne den Umgang unter den Jugendlichen unserer beiden Länder werden wir die Zukunft unserer einzigartigen Beziehung nicht so gedeihlich entwickeln können, wie wir uns das wünschen. Das Lernen und Üben des Umgangs miteinander wird zwischen den Menschen in Deutschland und Israel nie aufhören. Ich möchte Sie bitten, mit mir alles zu tun, um dieses Lernen zu fördern. Wir werden in diesen Tagen eine Vereinbarung über ein deutsch-israelisches Jugendforum unterzeichnen, das diesem Zweck dient. Wir werden ein Stipendienprogramm schaffen, das helfen soll, junge Israelis mit dem heutigen Deutschland vertraut zu machen. Ohne den Willen der politisch Verantwortlichen laufen auch die besten Bemühungen ins Leere. Darum sage ich: Diese Initiativen brauchen Ihre Hilfe, damit sie zu einem Erfolg werden können. Welches Deutschland können israelische Jugendliche heute kennen lernen? Die Bundesrepublik Deutschland ist eine lebendige, pluralistische Demokratie. Unser Grundgesetz stellt nach all den furchtbaren Erfahrungen die Würde des Menschen allem voran. Der erste Artikel lautet: “Die Würde des Menschen ist unantastbar”. In unserem Gemeinwesen können sich Minderheiten entfalten; unterschiedliche Kulturen finden vielfältige Ausdrucksformen. Manche nennen unser Land multireligiös und multikulturell. Natürlich erleben wir auch Fremdenfeindlichkeit, Integrationsprobleme, und es gibt auch Antisemitismus. Das zu leugnen, wäre falsch und gefährlich. Hier stehen wir weiterhin vor großen Aufgaben. Manchmal sind diese Probleme aber gerade da am geringsten, wo es die meisten Bürger nichtdeutscher Herkunft gibt, zum Beispiel in Berlin oder in den Ballungszentren Westdeutschlands. Einen Fremden zu hassen, fällt eben allemal leichter,
92
wenn man ihn nicht kennt. Zum heutigen Deutschland gehören auch die wieder wachsenden jüdischen Gemeinden. Sie sind ein fester Teil des Lebens in unserem Land. Ignatz Bubis, der im Land seines Glaubens seine letzte Ruhe gefunden hat, hat zeit seines Lebens Wert darauf gelegt, ein Deutscher und ein Jude zu sein. Deutschland will ein offenes, liberales und gastfreundliches Land sein, in dem Menschen unterschiedlicher Religionen und Kulturen ihren Platz haben und zusammenleben können. Das setzt die Bereitschaft zur guten Nachbarschaft voraus, die sich im Alltag bewähren muß. Das heißt, nicht das Trennende, sondern das Verbindende zu suchen. Bei allen kulturellen und religiösen Unterschieden sollten wir die gemeinsamen Werte suchen und pflegen. Gute Nachbarschaft - das gilt im Inneren eines Staates wie für sein Verhältnis zu anderen. Deutschlands Weg hat sich deshalb in den vergangenen fünfzig Jahren eng mit dem Europas verbunden. Es ist eine Geschichte der Hoffnung. Israelische Jugendliche, die sich mit der deutschen Geschichte nach dem Holocaust beschäftigen, könnten daraus durchaus wichtige Einsichten gewinnen: Auch die Europäer mußten vor fünfzig Jahren mit Deutschland vollkommen neu beginnen. Deutschland wurde von seinen Nachbarn in Europa, aus dessen humanistischer Tradition es sich selbst ausgeschlossen hatte, wieder aufgenommen - zunächst mit verständlichem Mißtrauen, dann aber im Geiste der Nachbarschaft, der zum Schlüssel der europäischen Einigung wurde. Das europäische Einigungswerk ist eine der politischen Erfolgsgeschichten der hinter uns liegenden Jahrzehnte. Und sie wird weitergehen, sie entwickelt Anziehungskraft weit über die europäischen Grenzen hinaus. Europa hat es geschafft, sein konfliktorientiertes Staatsverständnis, von dem es Jahrhunderte lang geprägt war, in die Archive der Geschichte zu verbannen. Die nationalen Interessen aller Teilnehmer des Einigungswerks sind jetzt so eng miteinander verschränkt, daß sich für alle ein höherer Nutzen ergibt, als jeder einzelne für sich erreichen könnte. Die europäische Integration hat eine Periode des Friedens und der Prosperität eingeleitet, wie Europa sie noch nie erlebt hatte. Europa ist eine Wertegemeinschaft, die “auf den Grundsätzen der Freiheit, der Demokratie, der Achtung der Menschenrechte und Grundfreiheiten und der Rechtsstaatlichkeit” beruht. So sagt es der Amsterdamer Vertrag. Europa wird es nicht zulassen, daß dies von einem seiner Mitglieder in Frage gestellt wird. Wir werden nicht zulassen, daß Fremdenhass, Rassismus und Nationalismus in Europa wieder Platz greifen. Kann die europäische Erfahrung ein Muster sein, das auch in anderen Weltteilen erprobt werden könnte, auch in Israel und im Nahen Osten? Das ist eine oft gestellte Frage. Konflikte sind nicht vergleichbar; die Lösung eines Konfliktes kann nur selten zur Blaupause für die Lösung anderer Konflikte werden. Das zeigt sich gerade in diesen Tagen, da Gewalt wieder ausgebrochen ist. Einen Schluß dürfen wir aber ziehen: Aus Kriegen heraus zu einem geordneten Zusammenleben zu kommen, ist jenseits aller
93
Verträge nur durch Einigung auf einen gemeinsamen Grundgedanken möglich: Es gilt, nationale Egoismen in produktives gemeinsames Handeln umzuwandeln. Das ist der Kern des europäischen Erfolges. Aus vermeintlicher Unversöhnbarkeit kann ein geregeltes Nebeneinander und schließlich ein Miteinander entstehen. Die Besonderheiten Ihrer Region verbieten es natürlich, vom europäischen Einigungswerk voreilig auf die Lösung der israelisch-arabischen Gegensätze zu schließen. Es wäre leichtfertig zu vergessen, daß selbst die Existenz Ihres Staates immer wieder in Frage gestellt worden ist. Und dennoch: “Ewige” Feindschaft muß es nicht geben. Geschichte kann auch gelingen. Ich bin davon überzeugt, daß der gute Wille heute auch in Ihrer Region überwiegt, und das stimmt mich hoffnungsfroh. Trotz aller Rückschläge hat sich in langer und mühevoller Arbeit die Hoffnung auf das Ende des Konfliktes entfalten können - seit den Friedensverhandlungen der siebziger Jahre - ich denke dabei an Anwar Sadat und Menachem Begin -, seit den Bemühungen des großen Itzak Rabin bis zu den Bemühungen von heute. Die Hoffnung der Menschen auf Frieden ist trotz aller Probleme auf dem Weg dahin größer als je zuvor. Ich bin überzeugt davon, daß er erreichbar ist. Europa und der Nahe Osten sind auf vielfältige Weise und besonders eng verbundene Regionen. Diese Region hatte maßgeblichen Anteil an der Entwicklung dessen, was heute europäische Kultur ist. Die Stabilität des Nahen Ostens und der gesamten Region ist für eine friedliche und erfolgreiche Entwicklung Europas entscheidend. Niemand kann in Ruhe leben, wenn seine Nachbarn von politischer und sozialer Unsicherheit bedroht sind. Den Frieden im Nahen Osten können nur die Beteiligten selber schließen. Aber bei der Gestaltung des Friedens kann und will auch Europa Ihnen helfen. Herr Präsident, meine Damen und Herren, vor diesem Hohen Haus sprechen zu dürfen, habe ich als Chance und als besondere Ehre empfunden. Ich wünschte mir, daß von diesem Staatsbesuch neue Impulse für die Beziehungen zwischen unseren beiden Ländern ausgehen. Ich hoffe auf die Jugend unserer Völker. Ich bin überzeugt davon: Wenn wir der Jugend die Erinnerung weitergeben und sie zu Begegnungen ermutigen, dann brauchen wir uns um die Zukunft der Beziehungen zwischen Israel und Deutschland nicht zu sorgen. Ich wünsche Ihnen und uns diese Zuversicht. Das beginnende Jahrhundert soll ein Jahrhundert des Friedens werden: für die Söhne und Töchter Abrahams und für unsere Welt.
94
95
Impressum Die rede Johannes Rau Gesetzt in Bell MT Helvetica Reihen Konzept Politik inszeniert bei Tom Wiberenz Adresse Bismarckstrasse 67b 20259 Hamburg Telefonnummer + (49) 176 641 736 72 E-mail adresse lihi.grossmann@google.com lihik@hotmail.com Š2009
96
Johannes Rau erhielt als Erster die Gelegenheit, in der Knesset eine Rede auf Deutsch zu halten. Rau bezeugte in seiner Rede die Trauer um die von den Nazis Ermordeten und bekräftigte die Bitte der Deutschen um Vergebung. Der Bundes- präsident wiederholte damit Gesten, die vor ihm schon seine Amtsvorgänger Richard von Weizsäcker und Roman Herzog gemacht hatten. Das eigentliche Signal, das von Johannes Raus Rede ausging, war jedoch sein besonderer Appell, die Übergabe der einzigartigen Beziehungen zwischen beiden Ländern an die junge Generation vorzubereiten. Rede
אהוי הוי סנאהוי ר סנאהוי לש ל סנאהוי ואר סנאהוי ואר לש יהיל וארלש היל סנאהוי סנכהלש יהיל סנאהוי לומ ואר ואר סנאהוי תסנכה לומ סנאהוי סנאהוי ואר ואר לומ לומ תסנכה תסנכה ואר סנאהוי סנאהוי סנאהוי וארלומ ואר תסנכה תסנכה לומ מסורג יהיל לש לש יהיל ןמסורג לומלש יהיל תסנכהלש יהיל ןמסורג ןמסורג יהיל לש ןמסורג יהיל לש ןמסורגלש ןמסורג יהיל
›Politik inSzeniert‹ ist eine Buchreihe der Gestaltungsergebnisse des Kurses Buch- gestaltung an der DFI im Sommersemester 2009. Aus über 90 Jahren Deutscher Politik wurden 30 Reden ausgewählt, die in ihrem historischen Kontext beleuch- tet und deren Inhalte typografisch inszeniert wurden. Reihenkonzeption