Desert city

‫עיר‬ ‫מדבר‬ ‫תיכון‬

‫אצדיון וסרמיל‬

‫אתר טבע במרכז העיר‬

‫רים‬ ‫ו‬

‫מג‬

‫טב‬

‫‪10,000‬‬

‫ע‬

‫‪ 230,000‬מ”ר‬ ‫הצעה לתכנון שכונת מגורים במקום אצדיון‬ ‫וסרמיל המתפנה ממרכז העיר‬

‫ראשי פרקים‬ ‫ערי מדבר‬

‫באר שבע‪ :‬מקרה חקר‬

‫הצעה‪ :‬שכונה בבאר שבע‬

‫הסתגלות למדבר‪ :‬מתודולוגיה‬

‫המדבר‪.‬‬ ‫רק ‪ 5‬דקות מבאר שבע‬

‫תקציר‬ ‫קיים פער גדול בין אורח החיים המדברי שסיגלו לעצמם תושבי המדבר‬

‫• מערכת פיסית – תכנון מרחבי אדריכלי לרקמה הבנויה היוצר תנאי‬

‫לפני התפתחות הטכנולוגיה‪ ,‬לבין אורח החיים העירוני אליו אנו רגילים‬

‫מיקרו אקלים נוחים יותר לחיים במדבר והמאפשרים שימוש במרחב‬

‫היום‪ .‬בזמן שערי המדבר בישראל מתוכננות לפי מודלים שונים של‬

‫הציבורי הפתוח‪ .‬עקרונות התכנון מסמכים על מסורות בנייה מדבריות‪,‬‬

‫תכנון ערים‪ ,‬הן אינן מתוכננות להתאמה למדבר‪ .‬חוסר ההתאמה פוגע הן‬

‫טכנולוגיות חדשות וידע הנובע מלמידת הדרך בה צמחים ובעלי חיים‬

‫בסביבה והן באיכות החיים של התושבים‪ ,‬כפועל יוצא של חוסר היכולת‬

‫התאימו עצמם למדבר‪.‬‬

‫להשתמש במרחב הציבורי של העיר‪.‬‬ ‫המסקנה העיקרית של המחקר היא כי בתכנון חכם ניתן ליצור מיקרו‬ ‫מטרת העבודה היא פיתוח גישה בין תחומית לקיום חיים עירוניים‬

‫אקלים ממותן גם בקנה מידה מבני וגם בקנה מידה עירוני‪ .‬ערי המדבר‬

‫במדבר‪ .‬העבודה מבוססת על מקרה חקר מתחום תכנון ערי המדבר‬

‫בארץ הינן מרווחות מאד‪ .‬תהליך התכנון אינו מתחיל בנפחים המותרים‬

‫והאדריכלות המדברית‪ ,‬למידת הסתגלות צמחים ובע”ח לסביבה מדברית‪,‬‬

‫לבנייה ומיקומם אלא בהגדרת המרחבים שיש לשמר ובמערכות הטבעיות‬

‫סקירת ספרות רחבה של גישות לתכנון עיר וייעוץ מאנשי מקצוע‪.‬‬

‫שיש לחזק‪ .‬אלו מביאים ליצירת ציפוף מושכל‪ ,‬אשר מחד מגן על‬ ‫השטחים הפתוחים ומנגד יוצר סביבה עירונית ממותנת ואטרקטיבית‪.‬‬

‫הגישה המוצעת מבחינה בין שלושה סוגים של מערכות ידע‪:‬‬

‫• מערכת טבעית ‪ -‬גישה הנובעת ממסקנות פרויקט המילניום להערכת‬ ‫מערכות אקולוגיות ורואה בטבע העירוני תשתית לניהול מים‪ ,‬וויסות‬ ‫איכות אוויר‪ ,‬הפחתת אי החום העירוני‪ ,‬יצירת מקומות נופש ופנאי וכן‬ ‫הלאה‪.‬‬

‫• ‬

‫מערכת חברתית – גישה מתחום התכנון העירוני הרואה באופן פיזור‬

‫המשאבים ברקמה הבנויה כלי לשוויון הזדמנויות מרחבי ולבניית חוסן‬ ‫חברתי‪ .‬לחברה בעלת אינטרסים משותפים יותר קל לשמור על משאביה‪.‬‬

‫פיניקס אריזונה | המאה ה‪21-‬‬

‫מאסדר אבו דאבי | המאה ה‪21-‬‬

‫בתי חצר‬

‫קירור והצללה פאסיביים‬

‫קירור באמצעות אפקט‬ ‫ונטורי‪ ,‬קירור באמצעות‬ ‫צמחייה והצללות‬

‫קירור של המרחב הציבור‬ ‫באמצעות מגדל קירור‪,‬‬ ‫הצללה עצמית של מבנים‬

‫ערי מדבר‬

‫ג’סלמאר‪ ,‬הודו | המאה ה‪12-‬‬

‫כיצד מבנה עירוני מותאם לסביבה מדברית‬ ‫קיים ניגוד מובנה במונח עיר מדבר‪ :‬בעוד שהחיים בעיר מאופיינים ע”י‬ ‫הרחובות והשטחים הפתוחים‪ ,‬החיים במדבר מאופיינים ביכולת להתגונן‬ ‫מהשטחים הפתוחים וליצור מרחב נשלט בו אקלים נעים לשהייה‪.‬‬ ‫מכאן שכדי להבין מהי עיר מדבר יש להבין כיצד ניתן ליצור מרחב ציבורי‬ ‫המתאים לאקלים המדברי‪.‬‬ ‫בחינה של ערי מדבר מסורתיות מגלה כי המבנה העירוני מתתפקד כגורם‬ ‫המגן מפני רוחות המדבר ומפני השמש החמה‪ .‬הרחובות בערים אלו הינם‬ ‫צרים ומוצללים ע”י הבינוי והמרחב הציבורי בעיקרו פועל לפי היגיון של חצר‬ ‫פנימית‪ .‬הבתים בערים אלו בנויים בטיפולוגיית “בתי חצר” ולעיתים קרובות‬ ‫מכילים אלמנטים פאסיבים לקירור כארובות רוח או ארובות צינון‪.‬‬ ‫עקב המחסור במים במדבר ערים אלו יפיקו את המירב מהמשאבים העומדים‬ ‫לרשותן‪ .‬לרוב תמצא בערים אלו מערכת לניהול מים כ”סכרים נבטים”‪,‬‬ ‫טרסות‪ ,‬לימנים וכדומה‪.‬‬ ‫במונחים של היום ערים אלו יוגדרו כ”ערים חסינות” (‪,)reslienet cities‬‬ ‫משום שיש ביכולתן לספוג שינויים ולהמשיך לכלכל את עצמן‪.‬‬ ‫ערים חדשות יותר‪ ,‬שנבנו לאחר שהרכב הפרטי שינה את דפוסי ההתניידות‬ ‫בעיר‪ ,‬לרוב אינן מכילות אף אחד ממאפיינים אלו‪ .‬הסיבה לכך היא הסתמכות‬ ‫יתרה על רשת החשמל והרכב הפרטי‪ .‬ערים אלו אינן חסינות משום שלא יוכלו‬ ‫לקיים חיים בזכות עצמן‪ .‬משמעות נוספת היא שערים אלו הן צרכניות אנרגיה‬ ‫כבדות יותר‪ ,‬ושהחיים העירוניים שלהם מתנהלים רק במרחבים סגורים‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם מתחילים לפתח מודל חדש של עיר‬ ‫מדבר‪ ,‬כזה שמצד אחד ישחזר את הצלחתה של העיר המסורתית בקיום מרחב‬ ‫ציבורי נעים לשהייה‪ ,‬ומצד שני יתאים לאורח החיים המודרני‪ ,‬לצפיפויות‬ ‫גבוהות יותר ודרכים המכילות רכבים‪.‬‬

‫עבודה זו מצטרפת לסוג חשיבה זה ומתמקדת בתכנון שכונה חדשה בבאר‬ ‫שבע‪ .‬השכונה המוצעת מצד אחד משפרת את תפקוד המבנה העירוני בסביבתה‬ ‫ומצד שני מציעה מגורים אטרקטיביים “ממוזגים” ומלאי צמחייה בלב העיר‬ ‫המדברית‪.‬‬

‫רחובות צרים‬ ‫הצללה על הרחוב‬

‫אזורי אקלים בישראל‬

‫פריסת אוכלוסייה בישראל ‪2014‬‬

‫ים תיכוני‬

‫שטח‬

‫‪22,072‬‬ ‫קמ"ר‬

‫‪24%‬‬

‫‪30%‬‬

‫‪16%‬‬

‫‪62%‬‬

‫אוכלוסייה‬ ‫‪8,836,000‬‬ ‫נפש‬

‫צחיח למחצה‬ ‫צחיח מדברי‬

‫מדבר‬

‫אזור בו יורדים פחות מ‪ 200-‬מ"מ מים בשנה‬

‫מדבור‬

‫תהליך של הידרדרות סביבתית אשר כולל שחיקה והרס של‬ ‫הקרקע הגורם לאיבוד היכולת לאגור מים ולתמוך בצמחייה‬ ‫ובבע”ח‪.‬‬

‫‪60%‬‬

‫‪8%‬‬

‫כיום רק ‪ 8%‬מאוכלוסיית המדינה חיה על ‪ 60%‬משטחה‬ ‫המשך מגמת המדבור העולמית תגדיל את שטח המדבר בישראל‬ ‫המשך גידול האוכלוסין יחייב אנשים לעבור לגור גם באזורים הצחיחים של‬ ‫הארץ‬

‫המדבר הישראלי‬ ‫המדבר הישראלי הוא חלק מרצועת המדבריות העולמית‪ .‬רצועת צפון הנגב מהווה אזור חיץ בין המדבר לאקלים הים תיכוני‪.‬‬ ‫כל שינוי שנעשה בתואי הקרקע המדברי משפיע על יכולת הקרקע להכיל מים וצמחייה‪.‬‬ ‫באזורי חיץ כצפון הנגב לשינויים משמעותיים בתואי הקרקע יש השפעה על “גבול המדבר”‬

‫”ספר מדבר”‬

‫באזורי ספר מדבר מתרחש מדבור‪ ,‬הן כתוצאה מתהליכים טבעיים והן כתוצאה‬ ‫ממעשה ידי אדם‪.‬‬ ‫רצועת צפון הנגב היא בעלת “ההפסדים” למדבר הכי גבוהים במזה”ת‪.‬‬ ‫למדבור רצועה זו השלכות על כל רצועת המדבריות האזורית‪.‬‬

‫תוצאות של מדבור‬ ‫ קרקע סלעית אשר צומח לא גדל עליה והעלמות בעלי החיים מהאזור‪.‬‬‫ לאיבוד הצומח ויכולת הקרקע לאגור מים יש השפעה שלילית על כמות‬‫המשקעים באזור‪.‬‬ ‫ אין צומח אין וויסות טמ”פ‪.‬‬‫ שחיקת קרקעות‬‫ עליית מידות החום והיובש‬‫ יותר קרינה‬‫ סופות חול‬‫‪ -‬פחות משקעים‬

‫“ספר מדבר”‬ ‫מיקום מקסימום‬ ‫ההפסדים למדבר באזור‬

‫מוקד עבודה זו‬

‫תכנון עירוני‬

‫מעיר במדבר‬

‫לעיר מדבר‬

‫תכנון אדריכלי‬

‫ערי מדבר סוגיות מרכזיות‬

‫מבנה טבעי‬ ‫מבנה פיזי‬ ‫מבנה חברתי‬

‫תכנון אזורי‬

‫יער להב‬

‫להבים‬

‫אופקים‬

‫רהט‬

‫נתיבות‬

‫בארי‪ ,‬אלומים‪ ,‬כפר מימון‬

‫עין הבשור‬

‫רצועת עזה‬

‫קיבוצים ומושבים חבל‬ ‫אשכול‬

‫מגן‬

‫באר שבע‬

‫נחל באר שבע‬

‫נחל הכובשים‬

‫צאלים‬

‫אוהד‪ ,‬ישע‪ ,‬מיטבים‪ ,‬שדה ניצן‪ ,‬ניר יצחק‬

‫לא תהיה התאמה למדבר ללא התייחסות למשאבי הקרקע והמים‬

‫באר שבע‪ :‬מקרה חקר‬ ‫מיתר‬

‫יער יתיר‬

‫חורה‬

‫ישנן ‪ 10‬ערים במדבר הישראלי‪ :‬באר שבע‪ ,‬רהט‪ ,‬חורה‪ ,‬אופקים‪ ,‬נתיבות‪ ,‬ערד‪,‬‬ ‫דימונה‪ ,‬ירוחם‪ ,‬מצפה רמון‪ ,‬אילת ‪ -‬רובן בצפון הנגב‪.‬‬ ‫מאפיין בולט של ערים אלו הוא מבנה עירוני מתפרש וצפיפות נמוכה‪.‬‬ ‫בעוד שנבדקו רעיונות אדריכליים שונים לבנייה המתאימה לאקלים המדברי‬ ‫כשכונות השטיח בבאר שבע ודימונה או בית הפירמידה בבאר שבע‪ ,‬קשה‬ ‫למצוא יישום של רעיונות אלו בקנה המידה העירוני‪.‬‬ ‫עבודה זו מתמקדת בבאר שבע כמקרה חקר לעיר מדבר ובוחנת כיצד שינויים‬ ‫במבנה העירוני יוכלו ליצור עיר טובה יותר לתושביה בזכות מיתון האקלים‬ ‫המדברי והסתגלות לחיים במדבר‪.‬‬ ‫עבור עיר הנמצאת במדבר‪ ,‬אלמנט חשוב מאד הוא היכולת לרתום מים‬ ‫לשימושיה‪.‬‬ ‫באר שבע ממוקמת בין ‪ 2‬ערוצי אכזב משמעותיים‪ :‬נחל באר שבע בדרומה‬ ‫ונחל הכובשים בצפון מערב‪ .‬בעונה הגשומה ערוצים אלו מובילים מים אל‬ ‫אזור הקיבוצים בחבל אשכול ואל הים‪.‬‬ ‫כיום יובלי ערוצים אלו הנצאים כואדיות בתחום העיר משמשים כשטחים‬ ‫פתוחים כאשר רובם אינם מפותחים‪.‬‬ ‫מאחר והשטחים נשמרו כפתוחים קיים פוטנציאל אדיר בניצול שטחים אלו‬ ‫לניהול מערך מים עירוני שייאפשר הן גידול צמחייה וחיסכון אדיר בהשקייה‬ ‫והן כמערכת ניהול וניצול עודפי המים‪.‬‬ ‫שיטות שונות לניהול מים במדבר יוכלו לסייע לעיר להפוך ל”נווה מדבר”‬ ‫עירוני בהשקעה יחסית מעטה של משאבים‪.‬‬

‫ישובי‬ ‫הבדואית‬

‫הפזורה‬

‫עד‬

‫לערד‬ ‫‪ 1‬ק”מ מזרחה‬

‫לדימונה‪-‬‬ ‫‪ 10‬ק”מ דרומה‬

‫‪200‬‬

‫ערערה הנגבה‬

‫מ”מ ג‬

‫שמים‬

‫לשנה‬

‫נבטים‬

‫ל‬ ‫תל‬

‫אב‬ ‫יב‬ ‫רמות‬

‫שכונו‬

‫ת‬

‫אוניברסיטה‬

‫מגור‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ש‬

‫שכונה ד’‬

‫אצדיון‬ ‫עירוני חדש‬

‫נב‬

‫נו ל‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬

‫‪197‬‬

‫ערוצי נחל גרר‬

‫שק‬

‫שכונה ט’‬

‫לא‬

‫רגר‬

‫בית חולים‬

‫שכונה ג’‬

‫אצדיון וסרמיל‬

‫שכונה א’‬

‫שכונה ה’‬

‫ו‬ ‫של‬

‫ים‬

‫קרית‬ ‫הממשלה‬

‫טוביהו‬

‫רכבת‬ ‫אוטובוסים‬ ‫העיר העתיקה‬

‫נחל באר שבע‬

‫לאי‬

‫יר‬

‫מע”ר‬

‫לת‬

‫ל‬

‫שכונה ב’‬

‫לון‬

‫שכונה יא’‬

‫ההצעה‪ :‬שכונת מגורים בבאר שבע‬ ‫גישות לתכנון בבאר שבע‬

‫מבין הערים במדבר הישראלי בולטת באר שבע כמרכז מטרופוליטני‬ ‫בה מרכז אוניברסיטאי‪ ,‬תרבותי ושלטוני עבור תושבי הנגב‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות באר שבע עוברת תהליך של שינוי הכולל‪ :‬שיפור‬ ‫מערכת התחבורה‪ ,‬בניית פארק היי‪-‬טק‪ ,‬שיקום נחל באר שבע‪ ,‬שיקום‬ ‫העיר העתיקה‪ ,‬בניית שכונות חדשות ובניית מתחמי תרבות ספורט‪.‬‬ ‫השקעה בעיר הינה מבורכת ויחד עם זאת‪ ,‬אופן פריסת ההשקעות בעיר‬ ‫נעשה בצורה שאינה מתמודדת עם האתגרים של עיר מדבר‪.‬‬

‫‪1900‬‬

‫עיר מסורתית | העיר התורכית‬ ‫שטח פתוח מצומצם ומוצל‬

‫‪1950‬‬

‫עיר גנים | תכנית שרון‬ ‫שטח פתוח רחב וירוק המחבר בין שכונות‬

‫‪1965‬‬

‫עיר מתחמים | תכנית מתאר‬

‫ההשקעות החדשות בעיר‪ ,‬בדומה להשקעות קודמות נעשות בשיטת‬ ‫המתחמים הממוקמים לרוב בפריפריית העיר‪ -‬רכב פרטי הוא האמצעי‬ ‫העיקרי להגיע אל כל אחד מהמתחמים הנ”ל‪ .‬שיטה זו מבטלת את‬ ‫הצורך ברחובות ומעצימה את הכבישים ‪ -‬תהליך הנובע מהצורך להגנה‬ ‫מהמדבר אך שולל את החיים העירוניים‪.‬‬ ‫ניתן לומר כי בעוד החיים העירוניים מתקיימים במרחב הציבורי –‬ ‫במדבר ישנו אקלים קיצון אשר דוחק את החיים העירוניים להתנהל‬ ‫במרחבים מרוכזים‪ ,‬סגורים וממוזגים‪.‬‬ ‫כיצד ניתן ליישב את הפער?‬

‫אתר התכנון‬ ‫אצדיון וסרמיל מתפנה ובמקומו מתוכננת שכונת מגורים‬ ‫זו השכונה החדשה היחידה שתבנה בתחום השכונות הותיקות‬

‫שטח פתוח מחוץ לעיר‬

‫‪1990‬‬

‫הכוונה‪ :‬רובעים | תכנית מתאר‬ ‫בפועל‪ :‬המשך בניית מתחמים‬

‫ל‬ ‫תל‬

‫אב‬ ‫יב‬

‫מצב קיים‪ :‬תואי הואדיות בבאר שבע ברובו נשמר כשצ”פ‬

‫רמות‬ ‫אצדיון‬ ‫עירוני חדש‬

‫ערוצי נחל גרר‬

‫אוניברסיטה‬

‫שכונה ד’‬

‫לון‬

‫שק‬

‫שכונה ט’‬

‫לא‬

‫רגר‬

‫בית חולים‬

‫שכונה ג’‬

‫ל‬

‫שכונה ב’‬

‫אצדיון וסרמיל‬

‫שכונה א’‬

‫שכונה יא’‬

‫שכונה ה’‬

‫יר‬

‫מע”ר‬

‫ו‬ ‫של‬

‫ים‬

‫קרית‬ ‫הממשלה‬

‫טוביהו‬

‫רכבת‬ ‫אוטובוסים‬ ‫העיר העתיקה‬

‫לאי‬

‫לת‬

‫נחל באר שבע‬

‫קיים פוטנציאל גדול בשטחים הפתוחים‪ ,‬הן עבור ציפוף עירוני והן עבור שימור טבע עירוני ויצירת תשתית‬ ‫עירונית לאיסוף וניהול מים ולקיום צימחייה ושטחי נוף ופנאי‪.‬‬

‫הפוטנציאל‪ :‬אתר טבע משמעותי במרכז העיר‬ ‫יש קשר בין תצורת נוף ה"ואדיות" לבין תהליך המדבור‬ ‫אובדן ואדיות והיעדר פיתרון אחר משמעו אובדן יכולת הקרקע לאגור מים ולקיים צמחייה‬

‫ערכיות הנוף הגבוהה ביותר היא בואדיות‬

‫קצב ספיקת מים בעת שיטפון‬

‫ערכיות עליונה‬

‫ספיקה‪ ,‬בק"ש‬

‫שטח פתוח‬ ‫שטח עירוני‬

‫ערכיות גבוהה‬ ‫ערכיות בינונית‬ ‫זמן בשעות‬ ‫שחיקת הקרקע‬

‫אובדן מים‬

‫צורת הפיתוח‪ :‬המדבור נגרם עקב שחיקת הקרקע‪ .‬צורת הפיתוח הקיימת בנגב‬ ‫כיום היא הרסנית לקרקע בשני מובנים‪:‬‬

‫הבעייה‪:‬‬ ‫ערים ויישובים המתוכננים על ערוצי ואדיות הורסים אותם ובכך יוצרים נזק‬ ‫אזורי בניהול מים‬

‫‪ .1‬הרס הואדיות להם תפקיד חשוב באגירת מים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הרס שכבת הקרקע הפורייה‪ -‬המצב הקיים בעיר כאשר השטחים הפתוחים‬ ‫אינם מחלחלים כמו ריצוף ואספלט או שטחים פתוחים עם קרקע “שחוקה”‬ ‫שהינם אטומים למים‪ .‬כתוצאה משחיקת הקרקע איבוד יכולת לאגור מים‪.‬‬

‫התוצאה‪:‬‬ ‫מי שטפונות בעיר זורמים באינטנסיביות על שטח לא חדיר למים עד‬ ‫שהם מוצאים מהעיר‪ .‬מחוץ לעיר הם גורמים לשחיקת הקרקע הפורייה כתוצאה‬ ‫מסחף והתחתרות ערוצי נחלים‪.‬‬

‫ל‬ ‫תל‬

‫אב‬ ‫יב‬

‫מצב קיים‪ :‬העיר היא מכלול מתחמים ומדבריות‬

‫רמות‬ ‫אצדיון‬ ‫עירוני חדש‬

‫ערוצי נחל גרר‬

‫אוניברסיטה‬

‫שכונה ד’‬

‫שק‬

‫שכונה ט’‬

‫לא‬

‫רגר‬

‫בית חולים‬

‫שכונה ג’‬

‫ל‬

‫שכונה ב’‬

‫שכונה יא’‬

‫אצדיון וסרמיל‬

‫שכונה א’‬

‫שכונה ה’‬

‫יר‬

‫מע”ר‬

‫ו‬ ‫של‬

‫ים‬

‫קרית‬ ‫הממשלה‬

‫טוביהו‬

‫רכבת‬ ‫אוטובוסים‬ ‫העיר העתיקה‬

‫לאי‬

‫לת‬

‫נחל באר שבע‬

‫לון‬

‫נקודות ההשקה בין אזורי העיר השונים מתקיימים כאזורי חיץ ולא כאזורי מפגש‬

‫אתגר ‪ :1‬נתק פיסי בין שכונות עיר‬ ‫“השלד החסר” ‪ -‬שטחים ריקים ובצפיפות נמוכה‬

‫האוניברסיטה‬ ‫שכונה ב אצטדיון‬ ‫וסרמיל‬ ‫שכונה רגר‬ ‫ג‬ ‫שכונה א‬ ‫העיר‬ ‫העתיקה‬

‫מגמת תכנון ‪-‬פיתוח בשולי העיר‬

‫ל‬ ‫תל‬

‫אב‬ ‫יב‬

‫מצב קיים‪ :‬שימושים עירוניים בשולי העיר‬

‫רמות‬ ‫אצדיון‬ ‫עירוני חדש‬

‫ערוצי נחל גרר‬

‫אוניברסיטה‬

‫שכונה ד’‬

‫שק‬

‫שכונה ט’‬

‫לא‬

‫רגר‬

‫בית חולים‬

‫שכונה ג’‬

‫אצדיון וסרמיל‬

‫שכונה א’‬

‫שכונה ה’‬

‫ו‬ ‫של‬

‫ים‬

‫קרית‬ ‫הממשלה‬

‫טוביהו‬

‫רכבת‬ ‫אוטובוסים‬ ‫העיר העתיקה‬

‫נחל באר שבע‬

‫לאי‬

‫יר‬

‫מע”ר‬

‫לת‬

‫ל‬

‫שכונה ב’‬

‫לון‬

‫שכונה יא’‬

‫אתגר ‪ :2‬שכונות “שינה”‬

‫מבני תרבות ופנאי‬

‫מבני חינוך וקהילה‬

‫שטחים פתוחים‬

‫ל‬ ‫תל‬

‫אב‬ ‫יב‬

‫מצב מוצע‪ 3 :‬מערכות פרוגרמתיות ממלאות את ה”שלד החסר”‬

‫‪.1‬הגדרת הואדיות כשצ”פים רציפים‬ ‫המחברים בין מרכז העיר לקצותיה ובין‬ ‫השכונות‪ .‬מטרתם כפולה‪ :‬גם פנאי ונופש וגם‬ ‫לניהול נגר וגידול צמחייה‬ ‫תשתית הנדסית רמות‬ ‫‪ .2‬חיזוק הזיקה בין מבני הציבור לואדיות‬ ‫ועידוד אחריות ציבורית מקומית‬ ‫‪ .3‬ציפוף ועיבוי העיר כדי ליצור “סף”‬ ‫לשימושים עירוניים בתוך השכונות וכפועל‬ ‫יוצא לעבות את המבנה העירוני כך שיוכל‬ ‫ליצור סביבות נשלטות וממותנות אקלים‬

‫אוניברסיטה‬

‫שכונה ד’‬

‫אצדיון‬ ‫עירוני חדש‬

‫ערוצי נחל גרר‬

‫שק‬

‫שכונה ט’‬

‫לא‬

‫רגר‬

‫בית חולים‬

‫שכונה ג’‬

‫ל‬

‫שכונה ב’‬

‫אצדיון וסרמיל‬

‫שכונה א’‬

‫שכונה ה’‬

‫יר‬

‫מע”ר‬

‫ו‬ ‫של‬

‫ים‬

‫קרית‬ ‫הממשלה‬

‫טוביהו‬

‫רכבת‬ ‫אוטובוסים‬ ‫העיר העתיקה‬

‫לאי‬

‫לת‬

‫נחל באר שבע‬

‫לון‬

‫שימוש בעיבוי העיר ליצירת מבנה עירוני מותאם למדבר‬

‫שכונה יא’‬

‫החזון‪ :‬אדפציה למדבר‬ ‫גישה נוכחית‬

‫איזור ‪Zooning‬‬

‫רשת תרבות ופנאי‬

‫פיזור מוקדי שירות‬

‫רשת חינוך וקהילה‬

‫‪+‬‬

‫גישה מוצעת‬ ‫רשתות‬

‫רשת שטחים פתוחים‬

‫מבנה טבעי‬ ‫טבע כתשתית‬ ‫תוואי הוואדיות כמערכת ליניארית המנהלת את‬ ‫מערך המים העירוני ומהווה שצ”פ ירוק בתחזוקה‬ ‫אקסטנסיבית ‪ -‬בתוך העיר‪.‬‬

‫מבנה חברתי‬ ‫פרוגרמה עירונית התומכת בחוסן חברתי‬ ‫שינוי גישת המתחמים שבחוץ ופיזור המשאבים‬ ‫כחלק מהרקמה הבנוייה‪ .‬גישת התכנון למרחב‬ ‫הציבורי ולמרחב הפרטי המשותף‪.‬‬

‫מבנה פיזי‬ ‫מיקרו אקלים ממותן‬ ‫תב”ע תלת מימדית ליצירת רקמה בנוייה‬ ‫המותאמת לתנאי האקלים בדומה לדרך בה‬ ‫צמחים ובע”ח מדבריים כמו גם אדריכלות‬ ‫מדברית מהעולם‪.‬‬

‫‪ 3‬מערכות‬ ‫אדפטציה עירונית לאקלים המדברי באמצעות ‪ 3‬מערכות המתפקדות יחד‬ ‫ויוצרות שינוי במבנה העירוני של העיר‪:‬‬

‫ל‬ ‫תל‬

‫אב‬ ‫יב‬

‫טיפולוגיות מגורים נפוצות בבאר שבע‬

‫כמה מגורים מתאימים לתנאי‬ ‫המדבר קיימים בבאר שבע? ‪5%‬‬

‫‪95%‬‬

‫מהמגורים בבאר שבע‬ ‫אינם מתאימים למדבר‬

‫רמות‬

‫ערוצי נחל גרר‬

‫אוניברסיטה‬

‫שכונה ד’‬

‫שק‬

‫שכונה ט’‬

‫לא‬

‫רגר‬

‫בית חולים‬

‫שכונה ג’‬

‫אצדיון וסרמיל‬

‫שכונה א’‬

‫שכונה ה’‬

‫ו‬ ‫של‬

‫ים‬

‫קרית‬ ‫הממשלה‬

‫טוביהו‬

‫רכבת‬ ‫אוטובוסים‬ ‫העיר העתיקה‬

‫נחל באר שבע‬

‫לאי‬

‫יר‬

‫מע”ר‬

‫לת‬

‫ל‬

‫שכונה ב’‬

‫לון‬

‫שכונה יא’‬

‫באר שבע‪ :‬מגורים‬

‫רוב הבנייה למגורים בבאר שבע היא בתכסית נמוכה‪ .‬ניכר כי לתושבים‬ ‫אין את האמצעים לתחזק שטח פת‬

‫בית פרטי‬

‫בנייה ציבורית‬

‫בנייה יזמית‬

‫‪ - 5%‬מגורים מותאמי אקלים בבאר שבע‬

‫שכונת השטיח | שנות ה‪| 06-‬‬ ‫נחום זולוטוב ודניאל חבקין‬

‫מבנה הפירמידה | שנות ה‪| 06-‬‬ ‫משה לופנפלד וגיורא גמרמן‬

‫בתי הפטיו| שנות ה‪ | 07-‬אריה‬ ‫שרון‬

‫אתר התכנון‪ :‬אצדיון וסרמיל‪ 234 ,‬ד’‬

‫“המכתש”‬

‫שכונה ד’‬

‫‪ 350‬מ’‬

‫מגרשי טניס‬ ‫בית ספר‬

‫תיכון אזורי‬

‫תו‬

‫אי ואד‬

‫אתר טבע עירוני‬

‫י עיר‬ ‫וני המ‬

‫תחבר‬

‫לנחל‬ ‫גרר ול‬

‫נ‬

‫חל הכ‬

‫ובשים‬ ‫‪35‬‬

‫‪0‬‬

‫בית ספר‬

‫מ’‬

‫‪0‬‬ ‫‪ 35‬מ’‬

‫שכונה ב’‬

‫אצדיון וסרמיל‬

‫‪35‬‬

‫‪0‬‬

‫מ’‬

‫שכונה ה’‬

‫למע”ר‬

‫בית ספר‬

‫בית ספר‬ ‫שכונה א’‬

‫לעי‬ ‫הע‬ ‫ר‬ ‫תי‬ ‫קה‬

‫מכללת סמי עופר‬

‫שכונת השטיח‬

‫שכונת מגורים‪ :‬מקרה בוחן‬ ‫תכנית מאושרת‪ :‬תכנית מתאר ‪114/102/02/5‬‬

‫יוצרת מסגרת תכנונית להקמת מתחם מגורים בשטח אצדיון וסרמיל המתפנה‪.‬‬

‫איפיון אתר התכנון‬

‫מבנה טבעי‬

‫‪ 100‬ד’ אתר טבע עירוני הכולל ואדי וגבעת תצפית‬ ‫תואי ואדי עירוני המקושר היטב מנקודה זו ועד לנחל‬ ‫הכובשים‬ ‫הצפות עונתיות באתר מראות כי יש מקום לאיסוף‬ ‫וניהול מי נגר‬

‫מבנה פיזי‬

‫נתק מובנה בין האתר לשכונות הסמוכות ע”י רצועת‬ ‫דרך רחבה‪ 30 :‬מ’ ובנוסף אליה ‪ 20-15‬מ’ רצועת‬ ‫מדבר‬ ‫סביבת האתר מאופיינת במרחבים פתוחים רחבים‬ ‫אשר אינם מאפשרים הצללה על רחובות או מרחבים‬ ‫“מוגנים” מחום הקיץ‬

‫מבנה חברתי‬

‫קישוריות רגלית מוגבלת אל השכונות הסמוכות‬ ‫חיבור אחד כל ‪ 350‬מ’‬ ‫שכונות המגורים מסביב הינם “שכונות שינה” וקיימים‬ ‫בהם רק מבני מגורים וחינוך‬

‫התכנית כוללת‪:‬‬ ‫‪ 2,000‬יח”ד “יוקרתיות”‬ ‫‪ 3,000‬מ”ר עיקרי למסחר‬ ‫מרכז ספורט ונופש הכולל‬ ‫מגרשי טניס ומרכז הארחה‬

‫‪ 2‬בתי ספר יסודיים‬ ‫‪ 2‬צמדים של גני ילדים‬ ‫מעון יום‬ ‫טיפת חלב‬

‫‪ .1‬שימור אתר הטבע‬

‫השכונה החדשה מתוכננת‬ ‫בשטח האצדיון בלבד ואינה‬ ‫מפרה את אתר הטבע‪.‬‬

‫הגדרת השטח אותו יש לשמר למען שמירה על איכויות הקרקע‪ ,‬הנוף‬ ‫והאקלים‬

‫מבנה טבעי ‪ :‬טבע כתשתית‬

‫שצ”פ לפי תב”ע‬

‫שצ”פ קיים‬

‫יחידות נוף קיימות‬

‫רווחים משמירת הנוף‬

‫‪ .2‬רוח | קירור פאסיבי‬ ‫שדרות קירור בכיוון הרוח ראשית‬ ‫‪ .1‬רוחות המדבר החמות מתקררות במעבר דרך מרחבים ירוקים‬ ‫‪ .2‬הרוחות הקרות מנותבות לרחובות ולחצרות‬

‫במדבר‪ :‬אוורור חשוב יותר מהפניות משום שהרוח יכולה לקרר את‬ ‫הרחובות ומסת המבנה‪ ,‬ובכך לסייע ביצירת מיתון אקלים‬

‫מבנה טבעי ‪ :‬טבע כתשתית‬ ‫כיוון הרוח הרצוי לאוורור יוצר את המבנה הפיסי‬

‫‪ .1‬שדרות קירור ברוחב כ‪ 20-‬מ’ בין רצפי בינוי‬

‫השפעת אי החום‬ ‫העירוני‬

‫‪ .2‬הגדלת הפתיחות כלפי הרוח הצפון מערבית‬ ‫הרצוייה‪ ,‬רוח “קרירה” המגיעה מהים‬

‫‪ .3‬סגירות כלפי הרוח המזרחית אשר אינה רצויה‬ ‫משום שהיא מביאה חולות מהמדבר‬

‫תקדימים‪ :‬מבנה עירוני מדברי המותאם לרוח‬

‫‪ +2‬קיץ‬ ‫‪ -3.1‬חורף‬

‫השפעת עצים על מיתון‬ ‫אקלים‬ ‫‪ -5‬קיץ‬

‫נווה צין‪ ,‬שדה בוקר‬

‫מאסדר‪ ,‬אבו דאבי‬

‫רחוב רחב בכיוון הרוח הראשי‬

‫חפיפה בין תוואי הפארק לכיוון הרוח הראשית‬ ‫בכדי לקרר את המרחב הציבורי‬

‫‪ .3‬ניהול מים באמצעות תכנון אגני‬ ‫ניהול נגר גרביטציוני באמצעות שצ”פים לינארים המתפקדים כ”ואדי בנוי” ומובילים מי גשמיים מהשכונה‬ ‫אל לימנים על תואי הואדי העירוני ומשם דרך מערכת לימנים נוספת אל שולי העיר‬

‫‪BRT‬‬

‫‪BRT‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪BRT‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪BRT‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪BRT‬‬

‫מבנה טבעי ‪ :‬טבע כתשתית‬

‫‪S‬‬

‫קציר מים =‬ ‫חיסכון מיליוני שקלים!‬

‫השהיית מים והחדרתם לקרקע‬

‫לימן‬

‫‪1‬‬

‫‪ .1‬סילוק מי שטפונות‬ ‫‪ .2‬המנעות מסחף קרקע‬ ‫‪ .3‬השקיית צמחייה‬

‫חינם!‬ ‫על ידי המערכת האקולוגית‬

‫נוף בנוי‪ -‬יצירת תואי המחקה ערוצי נחל‬ ‫שיפוע חד‪ -‬סחף קרקע‬

‫שיפוע מתון‪ -‬השהייה‬

‫חלחול וצמחייה‬

‫שלמה אהרונסון ‪7791‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ .4‬נוף כמשאב חברתי‪ :‬פרוגרמה נופית מגוונת‬ ‫אופי הפיתוח אינטנסיבי בתוך השכונה ובחצרות ואקסטנסיבי באתר הטבע‬

‫‪BRT‬‬

‫‪BRT‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪BRT‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪BRT‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪BRT‬‬

‫מבנה טבעי ‪ :‬טבע כתשתית‬ ‫תפישה עיצובית‪ :‬חלוקת יחידות הנוף ‪ -‬על פי דפוסי היווצרות ואדיות‬

‫אינטנסיבי‪..........................................................................................................‬אקסטנסיבי‬

‫סוגי רחובות‬

‫חזרת הרחובות באמצעות מיתון אקלים!‬ ‫נגישות למשאבים עירוניים במרחק הליכה מהבית‬

‫השדרה‬

‫שדרה עירונית על תואי ואדיות‪,‬‬ ‫ניהול נגר אגני ותמיכה בעצים‬

‫“הנקיק”‪ -‬רחוב ראשי המחבר בין שכונות‪,‬‬ ‫רחוב ראשי הצללה ע”י אלמנטים וצמחייה‬ ‫רחוב פנימי ממותן אקלים‪ ,‬כתוצאה ממבנה‬ ‫מרחבי מדברי‬ ‫“הואדי”‬

‫‪BRT‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪BRT‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬

‫‪P‬‬

‫‪BRT‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪BRT‬‬

‫שדרה נטועה בכיוון הרוח שמטרתה‬ ‫קירור וניהול מים‬

‫‪BRT‬‬

‫מבנה חברתי‪ :‬קישוריות רגלית ופרוגרמתית בין שכונות‬

‫ת‬

‫כנו‬ ‫ן אג‬

‫ני‪:‬‬

‫תכ‬

‫נון‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ני‪:‬‬

‫ת‬

‫כנו‬ ‫ן אג‬

‫ני‪:‬‬

‫וא‬ ‫די ב‬

‫וא‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫בנ‬

‫נוי‬

‫‪ 100‬דונם פארק רציף‬

‫וי‬

‫וא‬ ‫די ב‬

‫נוי‬

‫מסדרון אקולוגי‬

‫‪ 100‬דונם פארק‬ ‫רציף‬

‫מבנה חברתי‪ :‬פרוגרמה עירונית התומכת בחוסן חברתי‬ ‫תרבות‬

‫חינוך‬

‫מבנה תרבות עירוני על הצומת הראשית סוגר טבעת‬ ‫של מבני תרבות ופנאי המחברת את מרכז העיר עם‬ ‫השכונות הותיקות‬

‫מבני חינוך על תואי הואדי והדרכים אליהם מסייעים‬ ‫ב“מחיקת” הגבולות בין השכונות‬

‫עבודה ומסחר‬

‫פנאי וספורט‬

‫השימושים בעלי האופי העירוני כפנאי‪ ,‬מסחר ומשרדים‬ ‫נמצאים על הרחובות הראשיים‪ ,‬בעלי נצפות גבוהה‬ ‫ובסמוך לשבילי רגל רבים‬

‫מרכז ספורט ופארק מדברי המנצל את תואי הקרקע‬ ‫הקיים ומשמש כמחבר בין שכונות‬

‫‪ .3‬הגדרת ראשונית של חצרות פנימיות‬ ‫הפניית החצרות היא כלפי צפון וצורתן האליפטית מבטיחה זכויות שמש‬ ‫לדירות בתחומן‪.‬‬ ‫בהמשך תפורט אסטרטגיה לתכנון כל מבנן כך שיהווה סביבה מוגנת וממותנת‬ ‫עבור דייריו ויבטיח איכות חיים גבוהה‪.‬‬

‫‪ .4‬מבטים אל הפארק המדברי ומרפסות הגג‬

‫מבנה פיזי‪ :‬נפח הבנייה בהתאם לפרוגרמה‬

‫ק‪16+‬‬

‫ק‪13+‬‬ ‫ק‪3+‬‬ ‫ק‪4+‬‬

‫ק‪11+‬‬

‫ק‪10+‬‬

‫‪ .1‬נפח הבינוי‬

‫‪ .2‬התאמת גובה הבינוי לעיר ולאקלים‬

‫נפח הבינוי לאחר הפחתת המרחב הציבורי הנדרש למיתון האקלים בשכונה‬

‫שיקול עירוני‪ :‬הגבהת גובה הבינוי בסמוך לכבישים הראשיים תייצר רצף‬ ‫בנוי המגדיר את הרחוב ואשר ניתן לזהות מרחוק‪.‬‬

‫נפח הבינוי תואם לפרוגרמה שהוכתבה בתב”ע‪:‬‬ ‫‪ 2,000‬יח”ד‬ ‫‪ 15,000‬מ”ר עיקרי למסחר ולמשרדים‬ ‫מרכז ספורט ונופש הכולל מגרשי‬ ‫טניס ומרכז הארחה‬ ‫תוספת לתב”ע‪:‬‬ ‫‪ 15,000‬מ”ר למשרדים‬ ‫‪ 10,000‬מ”ר למבנה ציבור עירוני‬

‫‪ 2‬בתי ספר יסודיים‬ ‫‪ 2‬צמדים של גני ילדים‬ ‫מעון יום‬ ‫טיפת חלב‬

‫שיקול אקלימי‪ :‬הגבהת המבנים במזרח ובדרום מייצרת הצללה טובה על‬ ‫הרחובות ומאפשרת חזית צפונית לרוב המבנים‪.‬‬ ‫שיקול יזמי‪ :‬הגבהת הבינוי בהיקף הפרויקט יוצרת לרוב הדירות מבטים‬ ‫רחוקים אל הפארק המדברי וקרובים אל מרפסות הגג של בתי השכונה‪.‬‬

‫הסתגלות למדבר‪ :‬מתודולוגיה‬ ‫מרחב ציבורי| הכנסת הרחוב פנימה‬

‫הרחוב המוכר‪:‬‬ ‫מבנים בודדים מרוחקים זה מזה ומהרחוב‬

‫שינוי ‪ :1‬ממבנים בודדים למבנן‬ ‫יצירת מבנן בו היחידות השונות “משתפות‬ ‫פעולה” כדי לחסוך באנרגיה ולהינות ממיתון‬ ‫אקלים‬

‫רחוב פנימי‬

‫שינוי ‪ :2‬מיתון אקלים בתוך המבנן‬ ‫באמצעות הצללה עצמית ואלמנטים פאסיבים‬ ‫ואקטיביים לקירור‬

‫רחוב פנימי‬

‫שדרה‬

‫רחוב פנימי‬

‫שדרה‬

‫רחוב פנימי‬

‫שינוי ‪ :3‬מיתון אקלים בסביבה הקרובה‬ ‫הגדרת שדרות עצים בצידי המבנן כ”שכבת‬ ‫הגנה” העוזרת במיתון אקלים ומספקת מרחב‬ ‫מחיה משותף‬

‫התוצאה‪ .1 :‬טיפוסי רחובות ממותני אקלים‬ ‫‪ .2‬מקבץ מבנים היוצר מיקרו‪-‬אקלים נוח יותר בסביבתו‬

‫נקבוביות ‪ | 03‬טיפולוגיה‬

‫מבט מחצר פנימית‬

‫חיי חברה וגמישות לשינויים‬ ‫פרוגרמה ציבורית על הקרקע‬ ‫לחיזוק הרחוב‬

‫סגנון חיים שונה בהתאם לקרבה למערכת התנועה‬ ‫דירות ‪ 90-60‬מ"ר‬ ‫פרוגרמה משותפת‪:‬‬ ‫חדרי עבודה‬ ‫"סלון" חוץ‬ ‫‪+6.00‬‬ ‫דירות ‪ 40-80‬מ"ר‬ ‫פרוגרמה משותפת‪:‬‬ ‫חדרי עבודה‬ ‫"סלון" חוץ‬ ‫חדר כביסה‬ ‫מטבח‬ ‫חצר‬

‫שיתוף‬ ‫‪+12.00‬‬

‫דירות ‪ 160-85‬מ"ר‬ ‫משותפת‪:‬‬ ‫פרוגרמה‬ ‫רחוב עילי‬

‫הבדלות‬ ‫‪+18.00‬‬

‫המרחב שחוסר ליצירת תנאי נוחות‬ ‫הופך לחלק מטיפולוגיית מגורים‬ ‫ניתן לתכנן כל סוג של מגורים במבנה‬ ‫המוצע‪ .‬מרחב חסר קטן יכול לשמש‬ ‫כמרפסת בדירה גדולה‪ ,‬ואילו מרחב‬ ‫חסר גדול יכול להוות שטח חוץ‬ ‫שימושי למספר דירות קטנות‬

‫נקבוביות‪ :‬אסטרטגיה לתכנון מבנן היוצר מיקרו אקלים ממותן יותר בסביבתו‬ ‫נקבוביות ‪ | 01‬מעטפת שמש‬

‫נקבוביות ‪ | 02‬מערכות הובלה‬

‫צורה מרחבית היוצרת מיקרו אקלים מווסת‬

‫שיתוף מערכות חוסך כפילויות ותומך ביעילות אנרגטית‬

‫‪ .1‬המסה‬

‫מעבר תנועה פנימי‬

‫‪ .2‬חצרות‬

‫תנועה אנכית ואופקית‪-‬‬ ‫הפחתה במספר פירי המעלית‬

‫תאורה טבעית‪”+‬לראות שמיים”‬

‫‪ .3‬חדירות לכיוון צפון‬

‫תנועה כ"דרך הביתה" ולא כמסדרון‬

‫אוורור‪+‬מבטים‬ ‫‪ -Voids‬חירור המבנה האקלימי‬ ‫משמש כשפ”פ ויכול להיות‬ ‫משוייך ליחידת מגורים אחת או‬ ‫למקבץ דירות‬

‫‪ .4‬זכויות שמש‬

‫ארובות רוח וריבוד תרמי‬

‫מבנה חצר נקבובי‬

‫מערכות במרחב החסר‬

‫מבנה חצר מואר ומוצל‬ ‫השומר על זכויות השמש‬ ‫של כל יחידות הדיור ושל‬ ‫המרחב הציבורי‬

‫בהשאלה מהטבע מערכת התנועה‬ ‫הופכת להיות רבת תפקידים‪.‬‬ ‫מחד משמשת להובלת תנועה‪ ,‬מים‪,‬‬ ‫רוח ואנרגיה‪ ,‬ומנגד משמשת לפנאי‬ ‫ולחיי חברה ב”נקבים” הממותנים‪.‬‬

‫י בנוי‬ ‫ואד‬ ‫נימי‬ ‫פ‬ ‫חצר‬ ‫רחוב יס"|‬ ‫ומית‬ ‫ז‬ ‫"אוא ת דר‬ ‫י‬ ‫פנימ‬ ‫בנוי‬ ‫אדי‬ ‫ו‬

‫שטחים פתוחים‪:‬‬ ‫חדירות כלפי צפון‬

‫קומת הקרקע‬ ‫שימושים‪:‬‬ ‫לובי כלפי חצר פנימית ושימושים‬ ‫ציבוריים כלפי השצ”פ‬

‫דוגמא למקבץ בינוי‪ :‬גמישות בתכנון טיפולוגיית הבינוי‬

‫עבודה משותף‬ ‫מטבח משותף‬ ‫עבודה משותף‬ ‫"סלון" חוץ‬

‫פנאי‬ ‫מכבסה‬

‫עבודה משותף‬

‫פנאי‬

‫משרדים‬

‫משרדים‬ ‫פנאי‬

‫שיתוף בינוני‬

‫מפלס ‪+6.00‬‬

‫שימושים שאינם מגורים‬ ‫תנועה‬ ‫ופנאי‬

‫שיתוף גבוה‬

‫מפלס ‪+12.00‬‬

‫פנאי‬

‫טיפולוגיית “מגדל”‬

‫ארובה תרמית לאוורור הדירות‬

‫טיפולוגיית “בתי שורה”‬

‫מעטפת קלה להצללה בחזית דרומית‬

‫‘כובע’ גג ירוק‬

‫‘כובע’ הצללה‬

‫נקבוביות מבננית‬ ‫הצללת המרחב‬ ‫הציבורי יחד עם‬ ‫חירור עבור‬ ‫תאורה בחרוף‬

‫בינוי המצליל על המרחב הציבורי‬

‫“אואזיס” ‪ -‬גינון ירוק מטופח‬ ‫בלב הבינוי‬

‫ארובת קירור משולבת בתשתיות התנועה‬

‫שכונה “ממוזגת” במדבר‬

‫טיפולוגיית “בית פרטי”‬

‫נקבוביות ברמת יחידות דיור‬

‫מערך כבישים מקביל‬ ‫לשצ”פים שאינו חותך אותם‬

‫כניסה לחניה חפורה‬

‫שצ”פ לינארי משולב בשדרת קירור‬

‫תוואי האטת זרימה וחילחול‬

‫חירור עבור שמש חורפית לואדיות‬

‫כניסה שדרות קירור מכיוון צפון‬