צילום‹‹‹ ינה פידמן
קומיקס‹‹‹ לאה אטיאס
³ ² ³ °³
¡ © ± § ³ ²« ¢
מצא את ההבדלים‹‹‹ מיטל זכריה
#סטודנטים שצריך להרוג‹‹‹
shitשמרצים אומרים‹‹‹
#יש לי פרוייקט גדול אני צריך קיר שלם. #יותר אהבתי את מה שעשית בפעם שעברה ,זוכרת? #אז על זה הלכת בסוף? ..חבל אהבתי את מה שעשית בהתחלה. #הפרויקט מאד ’מנומס‘. #יום לפני הגשה :זה לא יעבוד לך אני הייתי עושה את זה אחרת. #אהה ,ותדאגו לכיבוד לאורחים כן? 6 #חתכים זה מספיק?!?!? #אני רוצה שהקונספקט יצוף מתוך הפרוייקט. #אולי עדיף שתעשי עוד מודל בסקייל גדול יותר ועוד מודל בסקייל #שבוע לפני הגשה :סיימתי הכל ואפילו הדפסתי ,נראה לי שאני אעשה מודל נוסף. קטן יותר. #אני דווקא ישנתי מעולה! #רגע ...זה תכנית או חתך? #זה אחלה. #זה אחלה. #הם לא יאהבו את זה. #איך בדיוק מחליפים מצעים פה? הציור לילד‹‹‹ אדריכלות במספרים 50
49
51
52 53 54
48
55 56
60 59
47 N
46
58
K
J G
M
41 44 45 1
43
37 40 2
42
38 39
36
33
3
34 35
32
29
4
30 31
25 28 5
26 27
57
L
I
F
C B
H
E
D
A
23
24 9 6
8 7
13 10
12 11
17 14
16 15
21 18
20 19
22
כאן גרים‹‹‹ אריאל ערמוני )שנה ג‘( וחן וינר המקום :רחוב שיריזלי ,נחלאות. בית אבן מערתי בן 140שנה 2 ,כיווני אויר ,גינה קטנה ,סלון ,חדר שינה ,פינת אוכל מטבח וחדר מוסיקה 45 -מ“ר. מרחק מהמחלקה 4 -דקות הליכה איטית. פרט :ארון בגדים שנבנה מחלונות.
יום שני ,שש בערב ,הסטודיוים נותרו מיותמים וכולם נהרו לאולם האודיטוריום .הפעם לא היה צורך במערכת הכריזה שתאיץ בנו לרדת לאודיטוריום בכדי לכבד את המרצים ולשמוע על נעשה בעולם הארכיטקטורה .באזז היה ,ולא סתם ,הרי זוהי הרצאה של זוכי פרס פריצקר ,המשרד המדובר עליו כל מנחה סטודנט למדן ואדריכל מדופלם שמע ,קרא ,ולעתים אף תכנן בהשראת פרוייקטים שלו .יתרה מזאת ,סאנה הם אלו שמתכננים את הקמפוס החדש של בצלאל. פרסום ההרצאה היה בעמוד הפייסבוק ובפוסטרים שפוזרו במחלקה. באותיות של טל ומטר צוין כי יש להירשם בכתובת מייל להרצאה. השאלה בדבר השתתפות הסטודנטים בהרצאה נראתה מיותרת אבל נכחנו לגלות שלא ,גם סטודנטים נדרשו להירשם ומי שאישר הגעה בפייסבוק לא נחשב .המחתרתיים שבינינו נכנסו מהדלת האחורית, הצייתנים הסכיתו בחלל המבואה בו הוקרנו הפרויקטים עליהם בחרו צמד היפנים לדבר .וביניהם ,בנין הקמפוס החדש. בהרצאה הציגו הצמד תשעה פרוייקטים נבחרים ,קיוויתי ללמוד על הקמפוס החדש יותר .הוצגו הדמיות ותכניות סכמטיות והזוג היפני הסביר בכלליות מה יהיו החומרים ואיפה כל מחלקה תשב .בזה נגמר נושא הקמפוס וחבל .להגיד שהבנתי הרבה בנוגע לתכנון החדש אני לא ממש יכולה .בנוסף ,חלל האודיטוריום היה עמוס באנשים חשובים שישבו מקדימה ובסטודנטים פחות חשובים שישבו ועמדו מאחור ,היה צפוף וחם ומגבלות השפה היו בולטות.
חילופים‹‹‹ ברלין
עם כל הכבוד‹‹‹ כרמל אבידני
הילה גורדון
גרה בברלין ,לומדת ב,Dessau Institute of Architecture- בעיר דסאו ,המכונה .Depressau בירה עולה בין 0.75ל 3.5-אירו ,תלוי איפה קונים. בסטודיו בונים בית קולנוע בנסיון ליצור מרחב ציבורי איכותי ברחוב שידוע כמרכז הזונות והסמים של ברלין. .לא יודעת אם זה המקום שאני הכי אוהבת ,אבל אני תמיד שמחה למצוא עוד אחד מאינספור ה .schrebergarten-גוגל איט ,זה היסטרי .התממשות הרומנטיקה הגרמנית.
ענבל הלצר
ההרצאה היה שיחת היום ,אבל כולנו שוכחים שהאקדמיה ביטלה את התחרות שהייתה בזמנו ובמקומה פתחה את המכרז רק לשלושה משרדים בינלאומיים )בשיתוף משרד מקומי( .תחרויות תכנון הן לחם חוקנו בתור אדריכלי המחר והדבר מעורר תהיה -האקדמיה שממנה נצא ,לא מאמינה שהאדריכלים בארץ טובים מספיק וקוראת לאדריכלים מבחוץ כדי שיתכננו? אולי זאת בכלל שאלה ישנה .יותר מקומם לדעתי הוא הכבוד אותו האקדמיה רוחשת לאורחים מבחוץ ועל חשבון הסטודנטים במחלקה. נו טוב ,לפחות ראינו את סג‘ימה בלייב! גרה בברלין ,לומדת בUDK - 3.5-0.75יורו בית הארחה ב Kultur Forum -בברלין ,שאמור לנסות להציל את הפורום ממצבו העגום וחסר החיים.
צילום‹‹‹ גילי מרין
פארק טמפלהוף -לשעבר שדה תעופה שיצא מכלל שימוש והוסב לפארק עצום .הפארק מורכב מדשא אינסופי )כמעט בלי צמחייה גבוהה( ,מסלולי המראה שחוצים אותו ,ובקצה )רוח רפאים של(בית נתיבות פאשיסטי.
שליטה וחופש במרחב הציבורי‹‹‹ ימית אשכנזי ``We will be connected to the environment called the ``wilderness only if we are allowed to wander. בהקשר לסביבה הפיזית בה אנו חיים ,התוכננה ועוצבה באופן מלאכותי ,משמעותו של משפט זה היא ,שרק סביבה בה הסוביקט יכול לשוטט כרצונו ,מאפשרת התפתחות אורגנית וספונטנית שלא תוכננה על ידי בני אדם .מכך ניתן להסיק ,שבסביבה שאינה מקיימת תנאים אלו ,הסובייקט נשלט על ידי מערכת חוקים ,שעל פיהם עליו לפעול .מערכת זו ,מהווה חלק ממערכת אחרת של מנגנוני שליטה, המופעלים על ידי גופים בעלי כוח או סמכות כלשהי .מטרתם של מנגנונים אלו היא לאחד את הסובייקטים לכדי מסה אחת ,דהיינו, קבוצה הפועלת על פי אותן עקרונות המוכתבים על ידי גופי הכוח. עם התגבשותו של זרם המודרניזם ,חלה נקודת מפנה כללית אשר השפיעה על תחומים רבים ,ביניהם ,הפעלתם של מנגנוני שליטה דרך הארכיטקטורה .לפני כן ,נוצרו בעיקר מבנים שמטרתם היתה לשרת את גופי השלטון ,האקדמיה או הדת ,כאשר מאפייניהם הצורניים הוכתבו על ידי גופים אלו באמצעות מערכות כללים וחוקים .החל מסוף המאה ה 19-ובעיקר במאה ה 20-החלה מגמה שלפיה האדם הפשוט ממוקם במרכז ,ולא גופי הכח הממלכתיים ,וכן הארכיטקטורה צריכה להתגייס למענו ולשרת את מטרותיו .במקרה זה ,גופי הכח הפכו להיות הארכיטקטים עצמם ,הבמאים של המרחב ,וכן מפעילי מנגנוני השליטה אשר באו לידי ביטוי על ידי הנחתו של גריד נוקשה התוכנן באמצעות ראייה שטחית המסתכמת במניית פונקציות ופיזורן ,תכנון המרחב כ'-אריזה מרחבית' והנחת מונומנטים.
במאמר " "Breaking down into particlesשנכתב על ידי קנגו קומה עולים רעיונות המנוגדים לתכנון עירוני מודרניסטי ,הכופה על תושביו אורח חיים מוגדר .לפיהם ,סיטואציה עירונית המאפשרת ציבוריות ,מורכבת מחלקיקים המפוזרים במרחב ,שהתעצבו על פי צרכי הסובייקטים ,וכן מסתמנת כסבך בעל רבדים רבים וקשרים אשר לא בהכרח נראים לעין .העיר מוצגת במאמר כיצור חי ,אשר מתפתח, נושם ,גדל ,מייצר עוד רקמות וכן קושר קשרים רבים וסבוכים, המתהווים לכדי רשת אשר לא ניתן להבינה בקריאה שטחית .ברצוני להציע תרגום גרפי ,המתאר מהי היחידה הבסיסית ,שימושה בעיר מודרנית ,וכן ,מהי לעומתם עיר רבגונית המאפשרת ציבוריות. בחינת גישות אלו ,הדנות בשליטה לעומת שחרור וחופש ,מציפה שאלות רבות בארכיטקטורה ,על הסביבה הבנויה בה אנו חיים ,בדגש על הציבוריות המתאפשרת לנו ,אם בכלל .למשל, האם בכוחו של האדריכל לשבש מנגנון שליטה ,כפי שבידו להפעילו .וכן בראש ובראשונה ,עולה התהייה לגבי יכולתו של הארכיטקט לעצב ולייצר מצב מרחבי ניטרלי לחלוטין, נטול משליטה ,בו הסובייקט יוכל לפעול ולשוטט כרצונו.
עיר וכניסה‹‹‹ עמרי לוי הכניסה ,ראשית לכל ,הינה הפתח אשר נבחר כדי להעביר מהחוץ לפנים .כתוצאה מכך הכניסה הינה המפגש הראשון של הנכנס עם הפנים; הכניסה ,היא זו המסמלת לאורח מה צפוי עבורו במבנה; הכניסה הינה המסננת בין אורחים רצויים וכאלו שלא .עבור התייר מסמלת הכניסה מפגש ראשון וקבלת פנים מול העיר ,עבור תושב העיר ,מסמלת הכניסה חזרה הביתה. בלאטינית ,לדלת הכניסה קוראים ,Portaאותה המילה המשמשת גם לנמל ,אשר תורגם לאנגלית כ .Portאם הכניסה לעיר היא אכן הנמל ,אילו נמלים משמשים את העיר? נמל התעופה? תחנת הרכבת? תחנת האוטובוס המרכזית? נמל התעופה לרוב פונה לקהל היותר אמיד של העיר ,הוא מציג את אופי המקום ,אופי העיר ,כפי שהייתה נראית לו הייתה יותר עשירה ĬıļĭİĭĨĬ ĨĭĬ ĬļĭĺłĬ ĴĶĸ . .ŀıĺĬ ĴŁ łıĴijĴijĬתחנת הרכבת ,לרוב מסודרת מאוד; שער גדול בכניסה המעיד על שם התחנה מוביל לפואייה רחב בו הנכנסים יכולים לבחור; מצד אחד המשרדים ודוכני קניית הכרטיסים ,מצד שני האזור המסחרי בו ניתן להמתין ,לאכול ולנוח ,לפני או אחרי הנסיעה; מלפנים ,פסי הרכבת ,המסודרים במקביל זה לזה ,ולפי כיווני הנסיעה ĴŁ łıĸĭĪŀıĨĬ ĬıļĭİĭĨĬ ĬĸıĬ łĩijŀĬ łĸįł . .ŀıĺĬתחנות מרכזיות הן לרוב כאוטיות; ראשית ,בנסיון לפנות לכל היעדים ,המסחר בהן מציע סחורה זולה ולא אמינה במיוחד; חברות
האוטובוס נאלצות למצוא למשרדיהן ולדוכני המכירות שלהם מקום, וכך מפזרות עצמן במספר מקומות ברחבי התחנה; לרוב ,ישנם שני מפלסים ואף יותר של רציפי המתנה ,לעיתים החלוקה לפי כיוון, לעיתים החלוקה לפי חברת האוטובוס ,ולעיתים החלוקה אקראית; לעתים ,בכדי לווסת את התנועה ,מאפשרים כניסה רק ממקום אחד, ויציאה רק ממקום אחר ,מה שעלול לגרום אף יותר בלבול ĬĸįłĬ . .ŀıĺĬ ĴŁ łıİĭĨijĬ ĬıļĭİĭĨĬ ĬĸıĬ łıĮijŀĶĬ הכניסה לעיר ,בעצמה ,מיצרת מבט על העיר מבחוץ .המוכר והזר נפגשים ,בין אם בעייני תושב העיר ,שיצא מהעיר וחזר אליה ,או בעיני זר ,הרואה בה את השתקפות עירו .הכניסה לעיר מאפשרת מקום מפלט ,מקום עשיר גירויים ,מקום להעלם ,תחליף למיניות מודחקת או לא מתאפשרת .הכניסה ,אשר עבור חלק מתושבים העיר הינה דלת ,שברצונם לעבור כמה שיותר מהר ,הינה עבור אחרים ,דלת לעולם הבלתי אפשרי והמוגבל. מקומות הקיצון הללו ,בין אם הינן תחנות מרכזיות או מונומנטים סימבולים ,טומנים בתוכם פוטנציאל גבוה להיווצרות התחושה האל ביתית.
מרצה‹‹‹
אדר` דני מינץ
מה היית הורס בירושלים ]שאלה שנשאלה ע“י עיתונאי[... השאלה עצמה מייצגת את שיטת הפעולה הרווחת שהצמיחה את רוב הבניינים והשכונות שהיום אוהבים לשנוא :זיהוי של מקומות ”בעייתיים“ או ”ריקים“ ,הריסה )ראה אגם החולה ,העיר העתיקה של טבריה או שכונת המוגרבים( ובניה של מציאות חדשה שלכאורה מתאימה לאינטרסים ולרוח התקופה. להרוס זה לא לבנות ----לבנות זה לא להרוס ”צריך להרוס את חומת ירושלים ,היא איננה יהודית .היא נבנתה על ידי סולטן טורקי במאה ה . 16-אנו רוצים שירושלים תהיה עיר גדולה. אחת .חשוב לנו הכותל -והוא עומד וקיים .ואילו להריסת החומה יהיה ערך פוליטי עולמי .אז יידע העולם שיש ירושלים אחת ובה אפשרי מיעוט ערבי“) .דוד בן-גוריון ,חבר כנסת וראש ממשלה לשעבר ,באסיפת רפ“י בבית הרופא בירושלים 19 ,ביוני , 1967כשבוע לאחר מלחמת ששת הימים(. מורה שלי לארכיטקטורה סיפר לי פעם על משחת קסם ,אשר באפשרותה להמיס בניינים .כל מבנה שלא נראה לו ,נמס ונעלם במסעותיו הדימיוניים. העלמה והנכחה של מציאות בדויה הינן רק הזיה מתוקה ,שלעיתים קרובות מדי מתממשת בעבודתו של האדריכל .זהו פיתרון קל אשר מונע עבודה מתמדת של בניית איזון מחודש אל מול מעשים שרירותיים ,בוטים ואלימים המאפיינים את מרחב הבנייה בארץ ובירושלים. ירושלים ,שכל מהותה הוא צבירה של אירועים הסטוריים ותרבותיים ,אינה יכולה להרשות לעצמה להיות שותפה בתהליכים של מחיקה. תהליכים אלו לעולם אינם יוצרים ”טבולה ראסה“ ,אלא נחרטים במרחב .ירושלים ,באופן בו היא נבנית ,נמחקת גם כדימוי וגם כאידיאה, ולכן נדרשת לקיחת אחריות על תהליך ממושך שהוא מעבר לכאן ולעכשיו .תהליך ,שיאפשר לירושלים להגשים את מלוא ההבטחה של המצב העירוני של עיר בירה באמצעות אינטנסיביות של מסה בנויה ,של נוף ושל חוויה אנושית .רק צבירה מהותית של שלושת המרכיבים הללו מבטיחה אורבאניות שאינה מדומה. כמו סיזיפוס של אלבר קאמי הרץ במורד הגבעה בעקבות האבן המתדרדרת עם חיוך על שפתיו ,עלינו לקבל באהבה את גורלנו :לבנות מודעות לפעולה מתמשכת של בניה– צבירה – תרבות המכון הגיאולוגי קמפוס גבעת רם
הפרויקט דן בתכנון מלון דרכים במדבר ,לצד הכביש, מול דימונה .זו הזדמנות למקם את דימונה במרחב. לפתוח את השדה הרעיוני דרכו עובר הכביש הארצי. במתח שבין שני התסריטים ,בין תושבי העיר הקבועים ובין אלו החולפים על פניה בדרכם ,דימונה יכולה להתקיים ,כעיר על אם הדרך.
מלון הדרכים הינו תחנת עגינה לפרקי זמן שונים למשתמשי הכביש, נוודים ,תועים ותיירי המדבר .המלון אוסף את המים שיכולים היו להופיע בפאטה מורגנה .מספר הבריכות במלון כמספר 100החדרים .ברגע הכי פרטי ,כשמשילים הכול ,ברגע של רחצה ,אז מתחיל הזמן מחדש, )לפאוזה( .רגע שנדמה וגילינו עיר ,באופק בין בית ודרכו של מדבר.
שנה ה‹‹‹
יערה רבינוביץ .סטודיו פריפריה -פרופ` אדר` צבי אפרת ואדר` רן גרוס
הזיית דימונה חם. דימונה נצרבת בשמש צפה בערפל המדברי דומה לחיזיון תעתועים
עם סלילת כביש ,25מעלה תמר-סדום ,בשנת ,1953הוחלט להקים את דימונה בק”מ ה 35-מבאר שבע .המיקום נקבע בהתאם לקרבתה לשני אזורי תעשייה מרכזיים -מפעלי ים המלח ומכרות הפוספטים. העיר מפנה לכביש את גבה ומתרחקת ממנו בצמיחתה .הכביש המהיר עם התנועה המעטה שבו ,מתכחש לדימונה ,חולף על פניה ,מתמסר באופן אידיאלי לתשוקה העמוקה היחידה -לנוע.
”נהיגה היא צורה חזיונית של אמנזיה .לגלות הכול, למחוק הכול ”.כותב ז`אן בודריאר ב`אמריקה`, ”המהירות מוחקת את הקרקע ואת מראי המקום ,מפני שהיא מאיצה את משך הזמן ואת הדרך על מנת לבטל אותם”. בז‹אנר הקולנועי של סרטי דרכים במדבר ,נוסעים אל עבר האופק האינסופי ,במדבר חסר גבולות .אך המדבר הישראלי קטן מהמדבר הסינמטי .נראה שדימונה נמצאת בקצה ,שרגע אחרי דימונה נופלים ממנו .אך אולי דימונה היא לא הקצה? אולי ניתן שוב לייחס לה את המשכיות הכביש שברא אותה?
שנה ד‹‹‹
לוסיה פרז ראמוס ויעל ג`ונסון .מנחים :אדר` ליאת בריקס ואדר` ארי אתגר
באיזה אופן ניתן לייצר רשת כלכלית שתאפשר התחדשות עירונית במרחבים הציבוריים ובמרחבים הפרטיים? קשר שכונתי הוא הצורה הבסיסית להתאגדות בתוך העיר. אינטרסים משותפים של תושבי אותה שכונה יכולים להוביל לשיתוף פעולה פורה .כך לדוגמא ,בקרית יובל ברחוב שטרן ממוקמים שיכונים החובקים את המרכז המסחרי ,השכנים מכירים ומעורבים בחיים האישיים האחד של השני .על ידי התלכדות תושבי השכונה סביב אינטרס משותף ניתן ליצור סולידריות אף בקבוצת פרטים בעלי צרכים שונים .השכונה בתנאים אלו משמשת
כתרבית ליצירת אגודה שיתופית ,ארגון חברתי כלכלי הפועל מתוך השכונה למען צרכי השכנים בעניינים הנוגעים למקום. יישות כלכלית זו תכלול ועד שכונתי המורכב מנציגים מכל בניין בשכונה .קבוצה זו תתמודד יחד עם בעיותיהם וצרכיהם של תושבי השכונה הן באזורים הפרטיים והם במרחבים הפתוחים של השכונה .פיתוח האזור המסחרי שנמצא בלב השכונה הוא התשתית החברתית והכלכלית לפיתוח השכונה כולה .אחת המטרות של פרוייקט זה הוא יצירת ארגון חברתי מקומי שבו הפרט נעשה תלוי וקשור יותר ויותר לקבוצה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה.
שנה ג‹‹‹
עמירם מאירה ,דפנה בר-יוסף ,בר מוסן לוי .מנחה :אדר` שרון רוטברד מטרת הפרוייקט :הקמת פרגולה המצלילה על שטח של 25מטרים רבועים באפס תקציב .הפרוייקט עוסק בשימוש מחדש בשאריות שקיות ניילון הנשארות ללא שימוש ומושלכות בכל יום לפח ובכמויות עצומות .טכניקת העבודה שפותחה במהלך הסמסטר היא עבודה באמצעות הלחמה .בתחילה בעבודת יד שהעלתה את הצורך ליצר כלים מתאימים ליצירה מאסיבית של החלקים .המטרה« הפיכת השקיות לקונסטרוקטיביות ובאותו זמן לשמור על צורתה המקורית של שארית השקית ויצירת סטרוקטורה ספונטנית. החתיכות מקבלות חריצים ומתחברות בטכניקה של זכר ונקבה ליצרת מבנה הצללה בגובה 2מטר.
בשנה ב` עיקר העיסוק בסטודיו סובב סביב סוגיית המגורים ,תוך התמקדות בנושא העירוניות ודיון במגורים איכותיים בסביבה אורבנית צפופה .מכיוון שהעיסוק הוא באוכלוסיה שבמצב סוציואקונומי נמוך יחסית ,החלטנו לתקוף את בעיית המגורים בכלים זולים ,ישימים ומהירים .אלו העקרונות המנחים של הפרויקט שלנו .מקסימום תוצאה במינימום השקעה .האמצעים שלנו יהיו יחידות מודולריות שיערמו זו על גבי זו ,כך שלא ידרשו קונסטרוקציה, הן יהוו הארכה ישירה לדירות .הדיירים יוכלו להרכיב בהתאמה אישית )תינתן בחירה של פונקציית היחידה ושל גמר חומרים ,אשר יהיה זול ופשוט בבסיסו( את התוספות לפי צרכיהם ,כך תשתנה צורתו של הבלוק ותהפוך עשירה ומגוונת.
שנה ב‹‹‹
ניר לשם וקונסטנטין מלכובסקי .מנחים :אדר` אורי שלום ואדר` מורן עמיקם
הפרוייקט עוסק בחזית כתפר בין פנים וחוץ ,ובחלל דואלי שיודע להיות שלם ומנגד מפורק לחלוטין- איך השימוש והפעולות שנעשות בחלל משנות אותו. חלל דואלי -הקובייה הלבנה המושלמת ,שיודעת גם להתפרק כולה ולהיות ההפך של עצמה .החלטנו שהקובייה תהיה למשרד ,חלל עבודה ,שכן זה מצריך ריהוט מסוים ,פעולות ספציפיות ומרחב עבודה נוח ,אבל גם את הרגע בו הכל נעלם ואפשר להוציא מהקיר רק כסא בודד ולחשוב בקובייה לבנה .כרגע האתגר שלנו הוא להצליח לפרק אותה כמה שיותר ,כאשר לכל פירוק יש שימוש.
שנה א‹‹‹
סתיו דרור ויפעת זילר .מנחים :אדר` אורן שגיב ואדר` דבורה ורשבסקי
לו”ז ‹‹‹ 21.6-20 19.6-18 הגשות שנה א הגשות שנה ב 23.6 הגשת מבחן בית מקדים -שנה ב 16.7 תשעה באב
25.6-24 הגשות שנה ג
27.6-26 הגשות שנה ד
18.7-17 הגשות פרוייקט גמר
19.7 פתיחת תערוכה במחלקה
18.8 חופשה מרוכזת עובדי בצלאל 15.9 הגשת סמינרים שנה ג-ד-ה
חיי שרה ‹‹‹ שאלה :איך אני בודק האם עשיתי מספיק קורסים ומספיק נקודות לתואר? תשובה :סטודנט צריך לצבור מינימום 150נקודות לתואר ,מתוכן 30נקודות ביחידה להיסטוריה ותיאוריה ו 120-במחלקה. שאלה :איך אני יודע לספור את הנקודות? תשובה :קורסי המחלקה מתחילים תמיד בספרה ,70כאשר נקודות הקורס רשומות בסמוך לציון הסופי .בנוסף ,אין לחשב נקודות כזיכוי כאשר אין ציון עובר על יד הנקודות. שאלה :סמינרים ,איך אני ממיר סמינר להיסטוריה ותיאוריה? תשובה :סטודנט חייב ללמוד סמינר אחד בהיס“ת וסמינר אחד במחלקה – חובה .בנוסף יכול סטודנט ללמוד ,אך ורק בשנה ד` ,סמינר נוסף ואותו להמיר להיס“ת) .רק אחרי שקיבל ציון עובר בקורס( לא ניתן ללמוד שני סמינרים בשנה ג` ולהמיר נקודות. שאלה :מהם הפרמטרים למתן הציונים במחלקה? תשובה :יש להסתכל ,ובכלל מומלץ לעיין בתקנון הסטודנטים בשנתון בצלאל ,יש פירוט. שאלה :כיצד מבצעים ערעור? תשובה :מפורט בתקנון הסטודנטים. שאלה :מהו נוהל יציאה לסטודיו קיץ? תשובה :בכול שנה מוקצבים אחד או יותר סטודיו קיץ ,המאפשר לסטודנט לשחרר קורס סטודיו במהלך אחד הסמסטרים. הסטודיו מחודש כסטודיו שנה ג` בלבד ,כלומר חובת הסטודנט לסיים 4סטודיו מבוא ,שנים א`+ב`. כל מרצה המרכז סטודיו קיץ מנחה את הפרמטרים המותאמים לנושא הסטודיו .מאחר וכך לא ניתן להצביע על הפרמטרים מראש. אני רוצה לנצל במה זאת ולאחר לכולכם סיום שנת לימודים מוצלחת ,חופשה נעימה ומהנה. שלכם ולרשותכם תמיד שרה
צילום‹‹‹ אפרת חזות
מבט על ‹‹‹ בתוך המולת היומיום ,בין שרטוט למודל ,אנחנו מפספסים הרבה מהמתרחש מסביבנו .המבט שלנו לרוב מופנה פנימה ,אל העבודה האישית שלנו ,על הפרוייקט המיידי ,אל עבר הההגשה הבאה. ומסביבנו ,ממש בחדרים הקרובים ,נרקמים פרוייקטים אחרים ,נהגות מחשבות חדשות ,נקודות מבט נוספות על העולם נוצרות .אנחנו מאמינים שכיוצרים ,אם נרים את הראש ,נוכל להגיע להישגים טובים יותר. מבט-על ינסה ,בעזרתכם ,לאסוף חלקים מהמיית הדבורים הזו ,כדי שנוכל כולנו להנות מהדבש .ננסה, בכל חודש ,ליצור תמונה שלמה יותר ,כוללת יותר של הנעשה במחלקה ,ואולי אפילו מחוצה לה. לב העיתון הוא היצירה שלנו ,כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרוייקטי הסטודיו בשנים השונות .הוספנו לכך פרוייקט של מנחה ,כדי לראות קצת איך נראים הדברים בעולם האמיתי ,מחוץ לכוורת .חלקנו גם חוטאים בכתיבה ,לרוב למגירה .גם לביטויים מסוג זה נמצא מקום ,ואנחנו מקווים שהרעיונות והמילים שתפגשו כאן בין התמונות יעוררו דיון ,הרהור או ,הכי טוב – השראה. אנחנו לא יוצרים בריק .מסביב לנו יש מסגרת שתפקידה לעזור לנו לחדד את הכלים שיש בידינו ולרכוש כלים חדשים .כהרגלן של מסגרות ,גם לזו יש חוקים וכללים ,וגם אלו משתנים כל הזמן לפי הצורך .חלק נוסף בעיתון הוא עדכונים מרכזיים מועדת ההוראה של המחלקה – המקום בו מתקבלות החלטות לגבי תכנית הלימודים ,טיפול במקרים חריגים וקידום יוזמות חדשות. תודה לכל מי שתרם ושלח חומרים לגליון הראשון ,בלו“ז הצפוף שהעמדנו .תודה מיוחדת לאיתי בכור על עיצוב הלוגו .תודה למחלקה על עזרה במימון הדפסת הגיליון הראש. זהו הגליון הראשון ,וכולנו מקווים שיהיו נוספים ורבים .כדי להגשים את התקווה הזו אנחנו זקוקים לעזרתכם :שלחו לנו חומרים שלכם – דימויים ,טקסטים ,רעיונות ,סקיצות .כל דבר שיכול לעניין אחרים, או שאתם הייתם רוצים לראות פה. אנחנו גם זקוקים לעזרה בעריכה ,עימוד ,הפצה ,מימון וכן הלאה .נשמח לכל יד -דברו איתנו.
אנחנו מזמינים אתכם להרים את הראש ,להסתכל סביב ולהנות מהעשייה הרבה שנעשית כאן. archstudentsbezalel@gmail.com ככר השבת ,עמית שלוש ,שנה ג‘
ש מידי חודש יפורסם במחלקה עיתון חדש המאגד דימויים חזותיים נבחרים מעבודות סטודנטים ,עבודות מנחים מהמחלקה ,פרוטוקולים מחלקתיים ,סמינרים ,הרצאות ועוד אירועים כאלה ואחרים.. שלחו לנו חומרים לפרסום מעבודות סטודיו ,דרך פרוייקטים אישיים ועד אירועים חברתיים .אנחנו -נערוך ,נסדר את שלכם ונוסיף עידכונים מחלקתיים . ~ החומרים צריכים להיות מקוריים שלכם ><archstudentsbezalel@gmail.com
עיתון הסטודנטים של המחלקה לאדריכלות ,בצלאל | גיליון | 1יוני 2013