מגזין אופס

‫מגזין אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫גיליון מס' ‪ | 10‬סמסטר סתיו ‪2012/13‬‬

‫‪12-15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪26‬‬

‫מסכמים את יום הסטודנט הראשון של האגודה!‬

‫להקפיץ את הציון‪ :‬כל הטיפים איך לתכנן נכון את הסמסטר‬ ‫ואת יום הלימודים ולהתכונן לבחינות‬

‫הטרנד החדש‪ :‬ללדת בלי לצאת מהבית‬

‫‪38‬‬

‫ניצחון הרוח‪ :‬חיות מחמד עם נכויות מוכיחות שהכול אפשרי‬

‫"אופס" חוגג‬

‫‪!10‬‬

‫ניצן הורוביץ | פנסיה | פילוסופיה וכדורגל | טקסט מורגש | ‪ | 30‬אקסים | או"פ בערבית | מוזיקה עתיקה | טבעונות | גלריות‬

‫אגודת הסטודנטים‬ ‫חברת דור אלון‬ ‫ומועדון הלקוחות ‪ <RX‬‬ ‫מפנקים אתכם עם הנחות‬ ‫והטבות מיוחדות!‬

‫הטבות למחזיקי כרטיס מועדון ‪(<RX‬שאינו כרטיס אשראי)‪:‬‬

‫*הנחה קבועה בתדלוק בדור אלון בסך של ‪ 24‬אג’ לבנזין ‪ ,95‬הנחה של ‪ ₪6.65‬לליטר סולר‪,‬‬ ‫‪ ₪1‬לליטר בנזין ‪.98‬‬ ‫**‪ 7%‬הנחה בחנויות הנוחות “אלונית”‪.‬‬ ‫‪ 5%‬הנחה ברשתות הקבוצה‪ ,6L (VSUHVVR :‬פיצה האט‪ ,.)& ,‬ורדינון‪ ,‬כפר השעשועים‪,‬‬ ‫ד”ר בייבי‪ ,‬נעמן פורצלן וששת‪.‬‬ ‫ועוד מגוון הטבות משתלמות במיוחד בכל רשתות מגה‪.‬‬

‫פטור מלא ב‪ 3-‬השנים הראשונות‪ ,‬מתשלום דמי הנפקה ודמי חבר (בסך ‪)₪144‬‬ ‫פרטים נוספים וטופס הצטרפות באתר אגודת הסטודנטים‪:‬‬ ‫‪ZZZ VWXGHQWRS RUJ LO‬‬

‫יש לפקסס בצירוף לטופס תעודת סטודנט הנושאת הטבעה‪“ :‬כולל דמי רווחה” או קבלה של האו”פ‬ ‫על תשלום דמי רווחה‪ .‬ניתן לצרף על אותו אישור‪ :‬בן‪/‬בת זוג או בן‪/‬בת משפחה‪ ,‬סה”כ עד שני‬ ‫כרטיסים לסטודנט‪ .‬מספר הפקס’‪.09-8649003 :‬‬

‫* המחיר מוזל ממחיר מחירון דור אלון בשירות מלא כולל מע"מ בלבד והוא תקף הן בתדלוק בשירות עצמי‬ ‫והן בתדלוק בשירות מלא‪ .‬ההנחות הנקובות כוללות מע"מ‪ .‬בתחנת איילות בלבד‪ :‬המחיר מוזל ממחיר‬ ‫מחירון דור אלון שאיננו כולל מע"מ‪ ,‬וסכומי ההנחות הנקובים לעיל יוקטנו בגובה רכיב המע"מ‪.‬‬ ‫** המבצעים בחנויות הנוחות אלונית שבמתחמי התדלוק בלבד‪ ,‬ואינם בתוקף בסופר אלונית‪ ,‬לרבות אלונית‬ ‫נטו ו‪/‬או אלונית בקיבוץ‪ /‬מושב‪ .‬ההנחה אינה חלה על המוצרים והשרותים המוחרגים בתקנון‪.‬‬ ‫ללא כפל הטבות מועדונים‪ .‬כפוף לתקנון ‪ .:PV‬חובה להעביר כרטיס ‪ :PV‬בתחילת הקנייה‪ .‬ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬

‫‪ ĮĤijĜ‬‬

‫‪ ħĞĠĝ‬‬

‫‪ ĵ ĤěĜĤıIJĵ‬‬

‫‪ ģijě‬‬

‫‪ ĭıĤĜ‬‬

‫‪ ĥĤijěĵ‬‬

‫‪ěėđĦ‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪32‬‬

‫דבר היו"ר‪ :‬מעין מור‬ ‫"אופס" חוגג גיליון ‪ :10‬מה זה אומר?‬ ‫חדשות האגודה‪ :‬כל מה שחדש באגודה‬ ‫יום הסטודנט ‪ :2012‬תמונות מיום בלתי נשכח‬ ‫או"פ בערבית‪ :‬על מפעל תרגום ספרי האו"פ לערבית‬ ‫הנבחרת החדשה‪ :‬הכירו את הוועד המנהל החדש של‬ ‫האגודה‬ ‫הצלחה בלימודים‪ :‬טיפים מזהב כיצד לתכנן את‬ ‫הסמסטר ולהתכונן לבחינות‬ ‫ריאיון עם ח"כ‪ :‬ניצן הורוביץ מסביר לנו איך עושים שינוי‬ ‫צרכנות פיננסית‪ :‬איך חוסכים לפנסיה‪ ,‬כבר מהיום‬ ‫בלי לצאת מהבית‪ :‬יותר ויותר נשים בוחרות ללדת בבית‬ ‫ולא בבית חולים‬ ‫לונלי פלאנט‪ :‬על תיירות ההמונים‬ ‫אינטרנט‪ :‬על מושג "חכמת ההמון" ברשת ובמחאה‬ ‫החברתית‬ ‫טקסט מורגש‪ :‬מקלדת במקום פה‪ .‬על שפה "כתובה‬ ‫דבורה" בעידן המקוון‬

‫‪34‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪49‬‬

‫יחסים‪ :‬האובססיבי‪ ,‬האובדני והמיתולוגית – אז‬ ‫איזה אקס יש לך?‬ ‫תזונה ובריאות‪ :‬כל הסיבות מדוע להפוך להיות‬ ‫טבעוני‬ ‫פילוסופיה וכדורגל‪ :‬שני מרצים באו"פ חוקרים‬ ‫את הפילוסופיה של המשחק הפופולארי בעולם‬ ‫אנימלס‪ :‬סיפורן המרגש של חיות מחמד עם נכויות‬ ‫מוסיקה עתיקה‪ :‬לנגן כמו במאה ה‪17-‬‬ ‫אופנה‪ :‬האתרים הכי שווים ברשת לקניית בגדים‬ ‫‪ 30‬לא משהו‪ :‬טור אישי על יומהולדת ‪30‬‬ ‫אמנות‪ :‬סיור בגלריות לאמנות בתל אביב‬ ‫מדרש תמונה‪ :‬מדור צילום חדש‬ ‫איך כתבתי ספר‪ :‬סטודנט באו"פ על ספר‬ ‫הביכורים שלו‬ ‫נדודי שירה‪ :‬סטודנטים כותבים שירה‬ ‫לימודים באו"פ‪ :‬על הממ"ן הראשון‬

‫ראש מחלקת הסברה ותקשורת‪ :‬מיקי ישורון‪Hasbara@studentop.org.il ,‬‬ ‫עורך‪ :‬יוחאי שויגר‪ys81@zahav.net.il ,‬‬ ‫אתר האינטרנט של האגודה‪www.studentop.org :‬‬ ‫איור השער‪:‬נתנאל קראוס‪nat.kraus@gmail.com ,‬‬ ‫מערכת‪ :‬דנה מויסון‪ ,‬אורן פלד‪ ,‬יוחאי שויגר‪ ,‬מעין מור‪ ,‬מיקי ישורון‪ ,‬נטעלי בראואר‪ ,‬טניה גרקבי‪-‬ריטרבנד‪ ,‬אור יזרעאלי‪ ,‬אילנה בייניש‪ ,‬סיוואנה אופיר‪ ,‬דנית‬ ‫בוקסבאום ‪ ,‬לילך בוינג'ו‪ ,‬ארז פיגלש‪ ,‬רונה כהן‪ ,‬מיכל טורנובסקי‪ ,‬שלמה ליבר‪ ,‬שי דימניק‪ ,‬מוחמד מראענה‪ ,‬עמית מאוטנר‪ ,‬דרור ינאי‪ ,‬אורי ליבנה‪ ,‬אייל‬ ‫שפירא‪ ,‬אליהו מור‪-‬יוסף‬ ‫כל הכותבים הינם סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה‬

‫רוצים לקחת חלק בפעילות העיתון? אנחנו מחפשים אתכם לתפקידי כתיבה‪ ,‬עריכה‪ ,‬צילום ואיור‪ .‬זו ההזדמנות שלכם לפרוץ קדימה!‬ ‫המעוניינים מוזמנים לפנות למייל ‪Hasbara@STUDENTOP.ORG.IL‬‬ ‫אנחנו הכתובת‪ ,‬זה המקום וכאן ההזדמנות שלכם! הצטרפו למחלקת ההסברה במגוון תפקידים‪ :‬כתבים‪ ,‬עורכים‪ ,‬מנהלי אתר‪ ,‬מנהלי פורום ועוד‪ .‬שלחו אלינו כתבות‪,‬‬ ‫טורים‪ ,‬דעות ורעיונות למדורים חדשים‪ ,‬ואנו נדאג ליצור אתכם קשר ונפרסם את הטובים ביותר בגיליון הבא או באתר האינטרנט‪ .‬למשלוח טקסטים ותמונות‪:‬‬ ‫מיקי ישורון – רמ"ח הסברה ותקשורת – ‪hasbara@studentop.org.il‬‬

‫ניהול סטודיו‪ :‬ענת קריספין‪-‬דעואל עיצוב‪ :‬סיגל פטרוניו‪ ,‬ליאת יוסף גרפיקה‪ :‬חלי עובדיה עריכה לשונית‪:‬‬ ‫אסנת גזית מנהל ייצור‪ :‬רונן כהן דפוס‪ :‬גרפופרינט תל יצחק מנהלת כאן דרום‪ :‬סוזי בן סימון הפקה‪ :‬רשת העיר‬

‫‪91‬‬

‫אייליינר‬ ‫טוש כחול בשווי‬

‫בקניה מעל ‪₪150‬‬

‫בנוסף‪ ,‬סדנת ‪She's got the look‬‬ ‫שווה במיוחד במתנה (‪)₪ 290‬‬ ‫בהצגת תעודת סטודנט | אין כפל מבצעים | הטבה אחת ללקוח ביום‬ ‫תוקף – סוף דצמבר ‪ | 2012‬מק"ט‪8857 :‬‬

‫‪|4‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

?ĕĞđĢģĚ ěđđĕė ĦĤĕēčč ęĕĔčĘĦĚ ęĕďđĚĕĘĐ ĖĘĐĚč ęėĘ ęĕČĦĦĥ ĐďđčĞ ęĕĥĠēĚ ?ęĚđĕĝč đČ !ęėĘĥ ĘČĕĢĜĔđĠĐ ĦČ ĥĚĚĘđ đĜč ĤĒĞĕĐĘ đČđč Ęėč ęėĦđĤĕĥĘ ,ĐĚĥĐĘđ ěđđėĐĘ ĐďĕēĕĐ , ĠđČ .ĐģđĝĞĦĐ ęđēĦč ČĥđĜ

‫ג'וב‬

:č ČđĢĚĘ đĘėđĦ ĐďđčĞĐ ĦđĞĢĐ ĦČ WWW.OPENU.AC.IL/JOBS

:đĜĕĘČ đĜĠ ęĕĠĝđĜ ęĕĔĤĠĘ -ĐĚĥĐđ ěđđėĐĠđČ ęĕĔĜďđĔĝĐ ěģĕď ĐēđĦĠĐ ĐĔĕĝĤčĕĜđČĐ 1 ĐĔĕĝĤčĕĜđČĐ ĖĤď ĐĜĜĞĤ

‫ג'וב‬

opjob@openu.ac.il 09-778150409

‫דבר היו"ר‬

‫רוח חדשה‬

‫"כל הנקודות כבר מתחברות לקו – משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו"‬ ‫(אילאיל תמיר)‬

‫חברים יקרים‪,‬‬ ‫אני גאה ומתרגשת לכתוב לכם ולהציג בפניכם את הגיליון העשירי של‬ ‫מגזין "אופס"‪.‬‬ ‫בימים אלה‪ ,‬רוח חדשה נושבת באגודה‪ .‬רוח שמביאים עימם המתנדבים‪,‬‬ ‫הנציגים והחברים החדשים בהנהלה‪ ,‬שנבחרו בבחירות בחודש יוני האחרון‪.‬‬ ‫אני מודה לכל אחת ואחד מכם על האמון ועל ההזדמנות שניתנה לי‬ ‫להוביל את האגודה בדרכה החדשה‪ .‬דרך שתמשיך את העשייה הנפלאה‬ ‫של האגודה מאז הקמתה ולאורך חמש השנים שבהן היא פועלת‪ .‬דרך‬ ‫שתמשיך ותבנה אגודה חזקה ומתפתחת‪ ,‬במטרה לתת לסטודנטים‬ ‫הלומדים באוניברסיטה הפתוחה את הגב והמענה הראוי והטוב ביותר – כי‬ ‫מגיע לכם!‬ ‫האגודה הנבחרת נמצאת בעיצומו של תהליך עמוס‪ ,‬אינטנסיבי‪ ,‬מעניין‬ ‫ומאתגר של למידה וחפיפה‪ ,‬לצד עבודה וטיפול בעשייה המרובה הקיימת‬ ‫באגודה‪ .‬כל זאת עם הפנים קדימה ושאיפה לבנות עבורכם‪ ,‬הסטודנטים‬ ‫שבחרתם בנו‪ ,‬אגודה חזקה‪ ,‬משמעותית ודומיננטית שתשרת ותגבה אתכם‬ ‫לכל אורך הלימודים האקדמיים ולאחריהם‪ ,‬ותוביל למען כולנו למציאות‬ ‫טובה יותר באוניברסיטה הפתוחה בפרט ובחברה הישראלית בכלל‪.‬‬ ‫אני מאמינה באנשים שנבחרו ומבטיחה שנעשה הכול (!) על מנת להיכנס‬ ‫לנעליים הגדולות שהשאירו לנו קודמינו בתפקיד‪ ,‬באופן המהיר והמיטבי‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו אני רוצה להודות באופן אישי להנהלה ולחברי הוועד המנהל‬ ‫במועצה היוצאת על הנתינה‪ ,‬ההשקעה‪ ,‬העבודה המסורה‪ ,‬והעשייה‬ ‫הענפה!‬ ‫אגודת הסטודנטים היא עבורי הזדמנות המסמלת את המעבר מהמקום‬ ‫המתלונן והמבקר למקום שלוקח אחריות ועושה עם זה משהו‪ ,‬ואני יכולה‬ ‫לומר לכם שעשייה רבה עוד לפנינו‪.‬‬ ‫כדרך חיים‪ ,‬אני מאמינה ופועלת במטרה להפוך את הסביבה שלי למקום‬ ‫טוב יותר‪.‬‬

‫אני מאמינה‪ ,‬בכנות‪ ,‬כי המרחק בין החלום למציאות הוא תוצאה של תעוזה‬ ‫ויוזמה‪ ,‬ואיני מפספסת אף הזדמנות להגשים חלומות ולבנות הווה ועתיד‬ ‫טובים יותר‪.‬‬ ‫מאז הקמתה‪ ,‬האגודה חרטה על דגלה לפעול בחמישה מישורים עיקריים‪:‬‬ ‫מעורבות חברתית‪ ,‬אקדמיה‪ ,‬תרבות‪ ,‬מלגות וסיוע כלכלי וכן הסברה‬ ‫ותקשורת‪ .‬בקדנציה הקרובה האגודה מציבה לעצמה מטרות חדשות‪,‬‬ ‫מתוך שאיפה להעצים את "גאוות היחידה" בקרב הסטודנטים הלומדים‬ ‫באו"פ‪ .‬ברמת ה"גאווה"‪ ,‬הדגש הוא בהעלאת היוקרה של התואר ושילוב‬ ‫בוגרים בשוק העבודה‪ .‬ברמת ה"יחידה"‪ ,‬המטרה היא ליצור אווירה‬ ‫סטודנטיאלית בקמפוסים ולחזק את הקשר החברי על ספסל הלימודים‪.‬‬ ‫מטרות אלו חותרות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לבסס את שיתוף הפעולה עם אגודות‬ ‫סטודנטים אחרות‪ ,‬במקביל להצטרפות מלאה להתאחדות הסטודנטים‬ ‫הארצית; לחזק את הכוח הצרכני של הסטודנטים; לחזק את הקשר בין‬ ‫האגודה לסטודנטים; להביא את האגודה לשטח ולהגיע לכל הקמפוסים‬ ‫ברחבי הארץ‪ ,‬לרבות הקמפוסים הקטנים והרחוקים יחסית‪.‬‬ ‫עלינו לזכור‪ ,‬שבשונה מאוניברסיטאות אחרות‪ ,‬אוכלוסיית הסטודנטים‬ ‫באו"פ הטרוגנית ביותר – דבר ההופך את תהליך איתור צרכי הסטודנטים‬ ‫וסיפוקם למאתגר הרבה יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬בטוחני כי אנו בדרך הנכונה‪ .‬מעגל‬ ‫הסטודנטים המכירים ושותפים לפועלה של האגודה הולך ומתרחב מיום‬ ‫ליום‪ ,‬וזהו עבורי המדד הראשון לכך שעבודת האגודה מניבה פירות‪.‬‬ ‫אם מתוך כל המילים הכתובות בדף הזה עלי לבחור במסר אחד משמעותי‬ ‫אותו אני רוצה שתיקחו עימכם‪ ,‬אני בוחרת לפתוח את הקדנציה הזו במסר‬ ‫הבא‪ :‬אנחנו כאן בשבילכם! היעזרו בנו‪ ,‬שתפו אותנו‪ ,‬היו חלק מהעשייה‬ ‫הכה חשובה הזו! לכולכם יש מקום ואתם מוזמנים להתנדב באגודה בכל‬ ‫תחום ובכל זמן‪.‬‬ ‫תמיד כאן בשבילכם‪,‬‬

‫בברכה‪,‬‬

‫מעין מור‪,‬‬

‫יושבת ראש אגודת הסטודנטים של‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‬

‫‪|6‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫"אופס" חוגג ‪10‬‬

‫‪10‬‬ ‫אתם אוחזים בגיליון מספר ‪ 10‬של מגזין "אופס"‪ .‬נו‪,‬‬ ‫אז מה? בסך הכול הספרה שאחרי ‪ 9‬ולפני ‪ .11‬נכון‪.‬‬ ‫והאמת‪ ,‬גם לא הכנו "גיליון חגיגי מיוחד" עם מלא‬ ‫כתבות סיכום ופולו‪-‬אפים לכתבות עבר‪ .‬כי עבורנו‬ ‫כל גיליון הוא חגיגי ומיוחד ותולדה של עבודה קשה‬ ‫והרבה מחשבה והשקעה‪ .‬כמו בגיליונות הקודמים‪,‬‬ ‫גם גיליון ‪ 10‬מכיל שפע של כתבות מעניינות‪ ,‬ראיונות‬ ‫וטורים‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬החלטנו לציין זאת‪ ,‬ואפילו‬ ‫להקדיש לכך את השער של הגיליון‪ .‬למה? כי זו נקודת‬ ‫ציון‪ ,‬כי כתבנו‪ ,‬הפקנו והדפסנו כבר ‪ 10‬גיליונות‪ ,‬ועבור‬ ‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬הצעירה בשנים‪ ,‬זה מקור לגאווה‪.‬‬ ‫אז גם אם אנחנו שומרים על פאסון‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬כפי‬ ‫ששוררה להקת "הדג נחש"‪" ,‬גם אנחנו כמו כל היהודים‬ ‫עסוקים במספרים ‪ 12 ,24/7‬חודשים"‪ .‬אז בדקנו קצת‬ ‫ומתברר שהספרה ‪ 10‬היא בעלת משמעות כמעט בכל‬ ‫תחומי החיים‪ ,‬במדע‪ ,‬במתמטיקה‪ ,‬ביהדות ובתרבות‬ ‫הפופולארית‪.‬‬ ‫‪ 10‬זה המספר הדו‪-‬ספרתי הראשון‪ ,‬והבסיס לשיטת‬ ‫המספרים העשרונית‪ 10 .‬הוא "מספר שמח"‪ ,‬שאם‬ ‫נחבר את סכום ריבועי הספרות שלו שוב ושוב נקבל‬ ‫בסופו של דבר ‪ .1‬הסימול הרומי ל‪ 10-‬הוא ‪.X‬‬ ‫‪ 10‬הוא מספר היקומים בתיאוריית המיתרים‪ ,‬וגם‬ ‫המספר האטומי של היסוד ניאון‪.‬‬ ‫‪ 10‬זה מספר שבטי ישראל‪ ,‬וגם הדיברות‪ .‬הוא מסמל‬ ‫את האחדות שבריבוי‪ ,‬כלומר את אלוהים‪ .‬בקבלה‪,‬‬ ‫האלוהות מורכבת מ‪ 10-‬ספרות‪ 10 .‬אנשים דרושים‬ ‫למניין‪ .‬וזה גם מספרם של הרוגי המלכות והצדיקים‬ ‫שנכנסו בשער גן עדן‪ .‬עשרה דברים נבראו בערב שבת‬ ‫בין השמשות‪ ,‬ועשרה דורות מפרידים בין האדם‬ ‫הראשון ועד נח ובין נח ועד אברהם‪.‬‬ ‫‪ 10‬זה מספר האצבעות בידיים ומספר הבהונות‬ ‫ברגליים‪ 10 .‬אגורות זה המטבע הכי שחוק‪ ,‬וזה גם שם‬ ‫אלבום המופת של פרל ג'אם‪ 10 .‬הוא ערוץ מסחרי‬ ‫בצרות כלכליות‪ .‬החודש העשירי בלוח השנה הוא‬ ‫אוקטובר‪ ,‬שבו מתחיל הסמסטר הראשון‪ 10 .‬זה הציון‬ ‫שאנחנו רוצים להוציא בכל מבחן‪ .‬ו"עשר" זו התשובה‬ ‫הכי ישראלית לשאלה "מה המצב?"‬ ‫והרשימה יכולה למלא מגילה‪ ...‬או עשר‪.‬‬

‫‪|8‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫תשעת הגיליונות הקודמים‪ ,‬וזה העשירי‪ ,‬כללו מאות‬ ‫כתבות‪ ,‬רובן ככולן פרי עטם של סטודנטים באו"פ‪,‬‬ ‫שכתבו‪ ,‬חקרו‪ ,‬ראיינו‪ ,‬צילמו‪ ,‬איירו והביאו את הכישרון‬ ‫שלהם לידי ביטוי באותיות של דיו‪ .‬כי זוהי תכליתו של‬ ‫המגזין‪ ,‬לתת לכם במה‪ ,‬להשמיע את קולכם‪ ,‬להציף‬ ‫נושאים‪ ,‬להתנסות בכתיבה עיתונאית‪ .‬המגזין פתוח‬ ‫לכל הסטודנטים באו"פ‪ ,‬ואם יצר הכתיבה בוער בכם‬ ‫ויש לכם מה להגיד‪ ,‬פנו אלינו‪ .‬וזהו כמובן גם המקום‬ ‫להודות לכל מי שהיה מעורב בעשייה של עשרת‬ ‫הגיליונות של "אופס"‪ ,‬החל מהכתבים‪ ,‬הצלמים‪,‬‬ ‫המאיירים‪ ,‬הגרפיקאים‪ ,‬העורכים וכל מי שתרם ועזר‬ ‫באגודה כדי שלסטודנטים באו"פ יהיה את המגזין‬ ‫הסטודנטיאלי הכי טוב שיכול להיות‪.‬‬

‫מערכת "אופס"‪.‬‬

‫חדשות האגודה‬ ‫ה‪ Blinday-‬ו‪"-‬קורס טייס" לכלבים‬

‫גם השנה נטלה האגודה חלק באירועי יום ההזדהות עם קהילת העיוורים ולקויי הראייה בישראל‪.‬‬ ‫בקמפוס קלאוזנר הוצבו תחנות שונות שהזמינו את הסטודנטים להתנסות במשחקים שונים‬ ‫בעיניים מכוסות‪ .‬אבל מי שגנב את ההצגה היו הכלבלבים מאת‪ :‬אייל שפירא‬ ‫גם השנה‪ ,‬כמו בשנה שעברה‪ ,‬הזדהתה אגודת הסטודנטים של האו"פ עם‬ ‫קהילת העיוורים ולקויי הראייה בישראל והצטרפה לאירועי ה‪,Blinday-‬‬ ‫יום הזדהות ארצי עם הקהילה החל מדי שנה בתאריך הסמלי – ה‪.6/6-‬‬ ‫מטרתו של היום היא להגביר את המודעות בקרב הציבור הרחב דווקא‬ ‫ליכולות של לקויי ראייה ועיוורים בישראל‪ ,‬ואולי זהו סוד הצלחתו ביצירת‬ ‫הזדהות בקרב האנשים‪ .‬רבים מאירועי היום העניקו לאנשים "רגילים" את‬ ‫האפשרות להתנסות באופן חווייתי‪" ,‬בקטנה"‪ ,‬מה זה להיות עיוור‪.‬‬ ‫מתוך החשיבות החברתית של הנושא‪ ,‬גם השנה לקחו האגודה והנהלת‬ ‫האו"פ חלק באירועי היום‪ .‬ברחבת הדשא בקמפוס קלאוזנר נערכה‬ ‫פעילות חווייתית לסטודנטים‪ ,‬שכללה תחנות שונות כגון מסלול מכשולים‬ ‫שהסטודנטים נדרשו לנווט בו בעיניים מכוסות תוך שימוש במקל נחייה‪,‬‬ ‫פינה למישוש ירקות ופירות וזיהויים לפי ריח וצורה בלבד‪ ,‬מסלול באולינג‬ ‫"על עיוור" ועוד‪ .‬בתחילה הסטודנטים חששו מעט לגשת‪ ,‬אך לאט‪-‬לאט אזרו‬ ‫אומץ והתנסו בתחנות השונות‪ ,‬ואף רשמו "אחוזי הצלחה" לא רעים בכלל‬ ‫בפעילויות השונות‪.‬‬ ‫ראוי גם לציין כי חברי הנהלת האגודה היוצאת‪ ,‬רגע לפני הבחירות למועצה‬ ‫החדשה‪ ,‬העתיקו את הישיבה לספסלים שליד הדשא וסייעו בהפעלת‬ ‫התחנות ואף התנסו בהן בעצמם‪.‬‬ ‫כלבים "עם שליחות"‪ .‬אירועי ה‪ Blinday-‬בקמפוס קלאוזנר‬

‫"קורס טייס" לכלבים‬ ‫אולם מי שגנבו את ההצגה היו הכלבלבים‪ ,‬שלושה גורי גולדן רטריבר‬ ‫זהובים שקיבלו את הסטודנטים הנכנסים בשערי הקמפוס בקשקושי זנב‬ ‫והתלהבות כלבית מצויה‪ .‬ואולם‪ ,‬חמידותם אסור שתבלבל‪ ,‬מדובר בכלבים‬ ‫"עם שליחות"‪ .‬הכלבים לבשו ז'קטים שעליהם היה כתוב "גור כלב נחיה‬ ‫באימון"‪ ,‬מטעם המרכז הישראלי לכלבי נחיה בבית עובד‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כלבים אלה נמצאים בעיצומו של מסלול אימונים שנועד להכשירם‬ ‫להיות בבוא היום כלב נחיה לאדם עיוור ולסייע לו בניידותו‪ .‬המתנדבים‬ ‫שהיו במקום הסבירו לסטודנטים‪ ,‬בין ליטוף לליטוף‪ ,‬על כל התהליך‪ .‬בשנה‬ ‫הראשונה לחייו של הגור הוא משתכן אצל "משפחת אומנה"‪ ,‬והם מקנים‬ ‫לכלב את המיומנויות והאילוף הבסיסיים‪ .‬לאחר כשנה עובר הכלב מסלול‬

‫אילוף בן חצי שנה במרכז הישראלי לכלבי נחיה בבית עובד‪ .‬מתברר שזה‬ ‫ממש "קורס טייס" לכלבים‪ ,‬כאשר רק הטובים מביניהם מסיימים בהצלחה‬ ‫את המסלול וזוכים "בדרגות"‪ .‬אגב‪" ,‬פרח טייס" שנושר בדרך‪ ,‬העמותה‬ ‫מחפשת עבורו בית חם‪ .‬כנסו לאתר העמותה ותוכלו לאמץ את אחד‬ ‫הכלבים המקסימים הללו‪.‬‬ ‫במהלך השיחות בין המתנדבים לסטודנטים הועלתה סוגיה חשובה שראוי‬ ‫לתת עליה את הדעת‪ .‬בעוד החוק מחייב בתי עסק ומקומות ציבוריים‬ ‫להתיר לעיוורים להכניס גם את כלבי הנחייה שלהם‪ ,‬אין החוק חל על‬ ‫הגורים המצויים בתהליך אימון‪ ,‬מה שפוגע בהכשרה של הכלב‪ ,‬שהרי כיצד‬ ‫ילמד הכלב את מה שיצטרך לעשות בתפקידו בפועל?‬

‫לעלות להר‬

‫ציונות וגם כיף היו המרכיבים ביום סיור בירושלים שארגנה האגודה עבור סטודנטים המתגוררים‬ ‫בישובי קו העימות‪ .‬אפילו הרצל לא נותר אדיש מאת‪ :‬אליהו מור‪-‬יוסף‬ ‫שנים לא קלות עוברות על התושבים החיים בישובים ובערים החשופים‬ ‫לאיום הרקטות מכיוון רצועת עזה‪ .‬בתור מי שאינם חיים במקומות הללו‪,‬‬ ‫לא באמת נוכל לדעת איך נראים החיים כאשר כל רגע השגרה עשויה‬ ‫להיקטע בקול יללת אזעקה‪ ,‬שמשמעה – "יש לך שניות ספורות למצוא‬ ‫מחסה"‪ .‬אבל חשוב לנו להביע הזדהות ולנסות לסייע ככל הניתן‪ .‬לא מעט‬ ‫סטודנטים מהאו"פ מתגוררים בישובים הללו‪ ,‬והאגודה משתדלת ככל‬ ‫יכולתה להראות להם שהם "לא לבד"‪.‬‬ ‫בחודש מרץ האחרון יצאו סטודנטים המתגוררים בישובי קו העימות ליום‬ ‫כיף בירושלים מטעם אגודת הסטודנטים‪ ,‬ביוזמתה של הסיו"ר היוצאת‬ ‫רינת מירון‪ .‬יום סיור זה כלל סיור רגלי בסמטאותיה העתיקות של ירושלים‪,‬‬ ‫שופינג טעימות בשוק מחנה יהודה ועלייה לכותל המערבי לחיזוק הנפש‪.‬‬ ‫אולם גולת הכותרת של היום היתה הביקור בהר הרצל ובמוזיאון הרצל‪,‬‬ ‫חוזה מדינת היהודים‪.‬‬ ‫הדבר האחרון שצריך ללמד את הסטודנטים מקו העימות זה ציונות‪ ,‬אבל‬ ‫המפגש המחודש עם מורשתו של הרצל עזרה להמחיש לכולנו למה אנחנו‬ ‫כאן‪ .‬יצאנו מחוזקים‪ .‬עבורי‪ ,‬בתור מי שבדיוק סיים בהצלחה את לימודי‬ ‫הקורס "בין ציון לציונות" באו"פ‪ ,‬הביקור בהר הרצל היה גם סוג של סגירת‬ ‫מעגל‪.‬‬

‫‪| 10‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫סטודנטים מישובי קו העימות בביקור בהר הרצל‬

‫מתנה‬

‫‪₪‬‬

‫בהצגת תעודת סטודנט‬

‫בנוסף‪ ,‬סדנת ‪She's got the look‬‬ ‫שווה במיוחד במתנה (‪)₪ 290‬‬ ‫האגודה חוסכת לסטודנטים ששילמו דמי רווחה בשיתוף איל מקיאג'‪ ,‬במוצרי האיפור‬

‫בהצגת תעודת סטודנט (המשלם דמי רווחה או אישור תשלום מהאו"פ‪,‬‬ ‫במימוש ההטבה) | אין כפל מבצעים | הטבה אחת ללקוח ביום | תוקף‬ ‫– סוף דצמבר ‪ | 2012‬מק"ט‪8856 :‬‬

‫חדשות האגודה‬ ‫יום של פעם בשנה‬

‫מי שיצמיד את אוזנו לדשא באמפי‪-‬פארק רעננה עוד יוכל לשמוע את הדי קולו המרטיט של‬ ‫אייל גולן‪ ,‬הגיטרה הקסומה של אהוד בנאי ואת השירה‪ ,‬השאגות ומחיאות הכפיים של אלפי‬ ‫הסטודנטים המשולהבים‪ .‬זיכרונות מיום הסטודנט הראשון של אגודת הסטודנטים של האו"פ‬ ‫מאת מערכת "אופס"‬

‫ה‪ 30-‬במאי ‪ 2012‬ייזכר כציון דרך בהיסטוריה (הצעירה‪ ,‬יש לומר) של אגודת‬ ‫הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬כאשר אלפי סטודנטים וסטודנטיות‬ ‫של האו"פ חגגו באירועי יום הסטודנט הראשון של אגודת הסטודנטים של‬ ‫האו"פ‪.‬‬ ‫גם כשהחלו המוני הסטודנטים לגדוש לקראת שקיעה את המדשאות‬ ‫באמפי‪-‬פארק היפיפה ברעננה והסתובבו בין מתחמי האוכל והשתייה‬ ‫ויריד המעצבים והסתלבטו בפינות הזולה‪ ,‬וגם כשהחלו על הבמה המרכזית‬ ‫הנאומים החגיגיים שפתחו את הערב‪ ,‬עדיין ניתן היה להבחין בצל של מתח‬ ‫על פניהם של ראשי האגודה‪ ,‬שהעבירו הלוך ושוב את מבטם מן הבמה אל‬ ‫הקהל‪ ,‬כלא מאמינים‪ .‬אבל אז‪ ,‬כשנדלקו ממעל האורות על הבמה וצלילי‬ ‫הגיטרה הכה מוכרים של אהוד בנאי הציפו את האמפי לקול תשואות‬ ‫ההמונים‪ ,‬ברגע אחד מטען אדיר של מתח וציפייה של חודשים התפרק‬ ‫והתחלף באדרנלין של "וואוו‪ ,‬זה באמת קורה – עשינו את זה!!"‪ .‬ובהמשך‬ ‫הערב‪ ,‬כשאייל גולן הרעיד את המקום בלהיט אחר להיט‪ ,‬כולם כבר היו‬ ‫באופוריה‪.‬‬ ‫‪ VIP STUDENTS‬הלכה למעשה‬ ‫ימי סטודנט כבר הפכו בארץ למסורת של הפנינג סטודנטיאלי ומוזיקה‬ ‫טובה עם מיטב האמנים‪ .‬השנה הצטרפה גם אגודת הסטודנטים של האו"פ‬ ‫לחגיגה הארצית והפיקה‪ ,‬בשיתוף חברת "‪ CPR‬הפקות"‪ ,‬את אחד מימי‬ ‫הסטודנט המוצלחים של השנים האחרונות‪ .‬יום הסטודנט התקיים באמפי‪-‬‬ ‫פארק ברעננה ומשך כ‪ 4,500-‬סטודנטים וסטודנטיות‪ ,‬שבאו לחגוג יחד‬ ‫רגע לפני הבחינות והעבודות של סוף הסמסטר‪ .‬לאחר נאומיהם הנרגשים‬ ‫של חברי האגודה שבירכו את קהל הסטודנטים וטקס הצדעה לסטודנטים‬ ‫המילואימניקים‪ ,‬שבו נאמו ח"כ יובל צלנר וקצין מילואים ראשי תא"ל שוקי‬ ‫בן ענת וחולקו מלגות בסך ‪ 100‬אלף ש"ח‪ ,‬החלה ה"תוכנית האמנותית" –‬ ‫הופעות של אהוד בנאי ואייל גולן‪ ,‬מהמוזיקאים המובילים בישראל כיום‪,‬‬ ‫שהלהיבו את הקהל עם כל הלהיטים והשירים האהובים‪.‬‬ ‫זהו הישג גדול עבור אגודת הסטודנטים של האו"פ‪ ,‬שהוקמה אך לפני‬ ‫שנים ספורות ב‪ .2009-‬לאחר שבשנתיים האחרונות הניסיונות להפיק‬ ‫יום סטודנט לא ממש צלחו‪ ,‬השנה הקדישו באגודה את כל המאמצים כדי‬ ‫להוציא לפועל יום סטודנט בלתי נשכח שיעמוד בכל הסטנדרטים‪ .‬כל מי‬ ‫שנכח באירוע‪ ,‬יסכים שהם עמדו במטרה‪ .‬הפקת יום סטודנט הינה מיזם‬ ‫מורכב‪ ,‬הכולל היבטים רבים של הפקה‪ ,‬לוגיסטיקה‪ ,‬ניהול תקציב‪ ,‬שיווק‬ ‫ויחסי ציבור‪ .‬האגודה בחרה לבנות את יום הסטודנט סביב המותג ‪VIP‬‬ ‫‪ ,STUDENTS‬וזאת כדי לבטא את המסר כי הסטודנט הוא במרכז וכי‬ ‫האירוע כולו נועד למענו‪ .‬וזו לא היתה רק סיסמה‪ .‬האגודה הקפידה שמחירי‬ ‫הכרטיסים יהיו אטרקטיביים (וכי הסטודנטים המשלמים דמי רווחה יזכו‬ ‫בהנחה משמעותית)‪ ,‬ושיהיו הסעות כך שסטודנטים של האו"פ מכל רחבי‬ ‫הארץ יוכלו לבוא וליהנות‪.‬‬ ‫המיתוג הזה התברר כהצלחה והצליח לעורר היענות רבות ופידבקים‬ ‫חיוביים מקהל הסטודנטים‪ .‬גם בפרסום ובשיווק הושקעו מאמצים רבים‪ .‬על‬ ‫נושא זה היתה אמונה המנהלת היוצאת של מחלקת הסברה ותקשורת‪ ,‬חנה‬ ‫רוקח‪ .‬לקראת היום נבנה אתר מיוחד עם כל הפרטים ויצא לפועל קמפיין‬ ‫שיווקי ופרסומי נרחב שנועד לעורר באז לקראת היום הגדול וכלל אייטמים‬ ‫בתחנות רדיו ובעיתונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הערב עצמו תועד וצולם‪ .‬כנסו ליו‪-‬טיוב‬ ‫וחפשו " ‪ VIP STUDENTS‬יום הסטודנט ‪ 2012‬של אגודת הסטודנטים של‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה" ותוכלו להיזכר בכל הרגעים היפים‪.‬‬ ‫זהו בעצם גם אירוע השיא שחתם את הקדנציה הנוכחית של יו"ר האגודה‬ ‫היוצא איתי בית הלוי וראשי המחלקות באגודה שהיו שותפים בהפקת‬ ‫היום‪ .‬מי שניהלה את האירוע מטעם האגודה היתה המנהלת היוצאת של‬

‫‪| 12‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫היו"ר והרמ"חים (היוצאים) ביום הסטודנט עם תגי ה‪ VIP-‬מימין לשמאל‪ :‬היו"ר‬ ‫הקודם איתי בית הלוי‪ ,‬רמ"ח תרבות היוצאת מורן מטוטי‪ ,‬רמ"ח אקדמיה היוצאת‬ ‫הילה פרסי‪ ,‬רמ"ח תקשורת והסברה היוצאת חנה רוקח‪.‬‬

‫מחלקת תרבות באגודה‪ ,‬מורן מטוטי‪ .‬כמה ימים לאחר מכן‪ ,‬תפסנו אותה‬ ‫לשיחת סיכום נרגשת‪.‬‬ ‫זה היה יום הסטודנט הראשון שהאגודה הוציאה לפועל‪ .‬ספרי קצת על‬ ‫ההכנות שקדמו ליום‪.‬‬ ‫"אגודת הסטודנטים חלמה על היום שבו נפיק בעצמנו עבור הסטודנטים‬ ‫'יום סטודנט' ברמה גבוהה שיעורר היענות גדולה מצד הסטודנטים‪ .‬ישבנו‬ ‫וחשבנו‪ ,‬הנהלת האגודה בשיתוף חברת ההפקה ‪ ,CPR‬על הקונספט‬ ‫המתאים שימשוך קהל‪ ,‬על האמנים שיופיעו‪ ,‬על המקום שבו יתקיים‬ ‫האירוע ועוד‪ .‬כל זאת כמובן על בסיס ההיכרות שלנו עם קהל הסטודנטים‬ ‫של האו"פ וניסיון העבר‪ .‬לאחר שהתקבלו ההחלטות יצאנו לדרך‪ .‬דרך‬ ‫ארוכה‪ ,‬מעניינת ומפותלת‪".‬‬ ‫האגודה היא עדיין גוף צעיר המבסס את מעמדו‪ .‬מה היתה החשיבות של‬ ‫קיום יום הסטודנט עבור האגודה?‬ ‫"זה היה חשוב מאין כמוהו‪ ,‬מתוך הבנה שלסטודנטים של האוניברסיטה‬ ‫הגדולה בארץ מגיע יום סטודנט משלהם‪ ,‬ייחודי ומושקע‪ .‬אני לא רואה סיבה‬ ‫לוותר על יום הסטודנט‪ .‬לכל הסטודנטים בארץ יש יום סטודנט אז ברור‬ ‫שגם לסטודנטים של האו"פ מגיע אירוע כזה‪ ,‬שיתגאו בו ויזדהו איתו‪ .‬אני‬ ‫רואה באירוע הזה גם הזדמנות לגיבוש בין הסטודנטים‪ ,‬שכל השנה עסוקים‬ ‫בלימודים ועבודה ובטירוף היומיומי‪ .‬אנחנו מקווים שהצלחנו להתחיל‬ ‫מסורת אמיתית ושהמותג ‪ VIP STUDENTS‬ילך ויתחזק‪".‬‬ ‫מה היו החששות לקראת יום הסטודנט?‬ ‫"החשש העיקרי היה תגובת הסטודנטים להפקה‪ .‬יום הסטודנט זה אירוע‬ ‫שמופק עבור הסטודנטים ולכן כל שהעסיק אותנו הוא תגובת הסטודנטים‪.‬‬ ‫עשינו המון על מנת ליצור אהדה לאירוע בקרב הסטודנטים ולטעמי גם‬ ‫הצלחנו‪ .‬כולי תקווה שזאת רק התחלה להצלחה של אירועים נוספים‬ ‫בעתיד‪".‬‬ ‫תוכלי לציין רגע מרגש אחד?‬ ‫"היו כמה רגעים כאלה‪ ,‬אבל הרגע החזק מכולם היה לעמוד בצד הבמה בין‬ ‫ההופעה של אהוד בנאי להופעה של אייל גולן ולקלוט את כמות הקהל‬ ‫שהגיע לאירוע‪ ,‬ההתלהבות והאווירה המטורפת‪ .‬זה רגע שבאמת אחזה בי‬ ‫צמרמורת של התרגשות‪".‬‬ ‫אנחנו כבר לא יכולים לחכות ליום הסטודנט ‪...2013‬‬ ‫לתמונות מיום הסטודנט‪ ,‬דפדפו לעמוד הבא‪.‬‬

‫יום הסטודנט‬

‫איפה אתם הייתם ביום הסטודנט ‪?2012‬‬

‫מנכל האו"פ‬ ‫חנהעם רמ"חי‬ ‫ואקדמיה‪,‬‬ ‫ות תקשורת‬ ‫רו‬ ‫קח‬ ‫ו‬ ‫הילה פרסי‬

‫מנכ"ל האו"פ עמית שטרייט‪.‬‬

‫היו‬

‫אימניקים‪ .‬קצין‬ ‫מצדיעים למילו "ל שוקי בן ענת‬ ‫מילואים ראשי תא‬

‫"ר איתי בית הלוי‬

‫ה על הבמה‬

‫ה באקסטז‬ ‫ברי האגוד‬

‫ח‬

‫‪| 14‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫היו‬

‫"ר בנאום נרגש‬

‫ורמ"ח תרבות מו‬

‫רן מטוטי‬ ‫מברכים את כולם‬

‫ח"כ יובל צלנר‬

‫הפ‬

‫נים היפו‬

‫ת‬ ‫של האו"פ‬

‫מי‪ .‬אהוד בנאי בהופעה‬

‫משורר הרוק הלאו‬

‫מלך ישראל‪.‬‬

‫א‬ ‫ייל גולן בהופעה‪.‬‬

‫וודסטוק באמפי‬

‫מאמין לא‬

‫"מי ש‬

‫מפחד" ‪-‬‬

‫זה המוטו‬

‫החדש של‬

‫פרדס חנה כרכור? ר‪-‬ע‪-‬נ‪-‬נ‪-‬ה!‬

‫האגודה?‬

‫ממ"ן‬

‫מי שלא קופץ!‬

‫ה‪-‬ד‪-‬ר‪-‬ן!‬

‫המשך יבוא‪ ...‬ב‪2013-‬‬ ‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪15‬‬

‫לימודים באו"פ‬

‫الجامعة املفتوحة‬ ‫באו"פ לומדים אלפי סטודנטים ערבים‪ ,‬ואולם הקורסים עצמם זמינים בעברית בלבד‪ .‬בפרויקט חלוצי‪,‬‬ ‫שהחל לפני כמה שנים‪ ,‬השלימה האו"פ את תרגומם של מספר קורסי מבוא לערבית‪.‬‬ ‫מה כתוב בכותרת‪ ,‬אתם שואלים? "האוניברסיטה הפתוחה"‪ ,‬בערבית מאת‪ :‬מוחמד מראענה‬

‫ספרים מתוך הקורסים "המזרח התיכון בין שתי מלחמות העולם" ו‪"-‬פסיכולוגיה‬ ‫בחינוך" (באדיבות הוצאת הספרים של האו"פ)‬

‫ראש הפרויקט פרופ' מוסטפא כבהא‪ ,‬ח"כ שלי יחימוביץ' ונשיאת האו"פ פרופ'‬ ‫חגית מסר‪-‬ירון‪ ,‬בכנס ההשקה (צילומים‪ :‬גדעון מרקוביץ)‬

‫לפחות באופן פורמאלי‪ ,‬הערבית מוגדרת בישראל כשפה רשמית‪ .‬ואולם‬ ‫בפועל‪ ,‬היא נדחקת אל השוליים כמעט לחלוטין בחיים בישראל‪ .‬כל הידע‬ ‫הרשמי‪ ,‬המקצועי‪ ,‬התרבותי – והאקדמי – זמין כמעט לחלוטין אך ורק‬ ‫בעברית‪ .‬אולי אנחנו עוד זוכרים שבעידן שבו הערוץ הראשון היה הערוץ‬ ‫היחיד היתה רצועת שידור בערבית ושלפעמים הסרטים באנגלית היו‬ ‫מתורגמים במקביל בשתי שורות לעברית וערבית‪ ,‬ואולם גם השמורה הזו‬ ‫כבר נכחדה מעולמנו‪.‬‬ ‫הלימודים האקדמיים מהווים אתגר אינטלקטואלי עבור כל סטודנט‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫כאשר אתה נדרש ללמוד בשפה שאינה שפת אמך הדבר קשה כפליים‪ .‬זהו‬ ‫למעשה הקושי שעימו מתמודדים הסטודנטים הערבים בישראל‪ ,‬אשר בבית‬ ‫הספר היסודי ובתיכון למדו בעיקר בשפה הערבית‪ ,‬שפת אמם‪ ,‬ובכניסה‬ ‫לאקדמיה נאלצים לראשונה לקרוא ולכתוב בעברית ברמה גבוהה‪ .‬המעבר‬ ‫החד הזה עשוי להיות טראומטי עבור רבים מהם‪.‬‬ ‫בשל מתכונתה הייחודית וקהל הסטודנטים המגוון שלה‪ ,‬המגיע מכל רחבי‬ ‫הארץ ומכל המגזרים בחברה הישראלית‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה מחויבת‬ ‫לתת מענה לסטודנטים מרקעים שונים ובעלי צרכים שונים‪ .‬על פי הנתונים‪,‬‬ ‫באוניברסיטה הפתוחה לומדים כ‪ 4,000-‬סטודנטים וסטודנטיות מן המגזר‬

‫‪| 16‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫הערבי‪ ,‬והמספר מצוי בשנים האחרונות במגמת עלייה‪ .‬כדי להקל וכדי‬ ‫למתן את ההשפעה של "הלם השפה" על ההשתלבות של הסטודנטים‬ ‫הערבים במסלול האקדמי‪ ,‬הוחלט לפני כמה שנים‪ ,‬בצעד חלוצי‪ ,‬על השקת‬ ‫מפעל לתרגום כמה קורסי מבוא באו"פ לערבית‪.‬‬ ‫המטרה של מפעל התרגום הינה כפולה – להקל על סטודנטים ערבים‬ ‫חדשים את תקופת ההתאקלמות באוניברסיטה ולאפשר להם "נחיתה‬ ‫רכה"‪ ,‬ולשפר את ההישגיות שלהם בכל התואר ולהגדיל בסופו של דבר את‬ ‫מספר הבוגרים הערבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפרויקט גם עשוי למשוך יותר צעירים‬ ‫ערבים לבוא וללמוד באו"פ‪ .‬לתוכנית יש גם ערך חברתי לא מבוטל‪ .‬מטבע‬ ‫הדברים‪ ,‬שילובם של האזרחים הערבים באקדמיה הינו מפתח לשילובם‬ ‫בשוק התעסוקה ובתחומי החברה השונים בישראל‪ ,‬ותוכנית זו בהחלט‬ ‫עשויה לתרום לכך‪ .‬במסגרת התוכנית גם מאפשרים לסטודנטים הערבים‬ ‫להכין מטלות ולהיבחן בשפה הערבית‪.‬‬ ‫בחודש אפריל האחרון נערך בקמפוס גבעת חביבה כנס חגיגי שבו הוכרז על‬ ‫סיום השלב הראשון של התוכנית‪ ,‬שבו הושלם תרגומם של מספר ספרים‬ ‫בקורסים מרכזיים באו"פ‪ .‬בכנס נשאו דברים בין היתר נשיאת האו"פ פרופ'‬ ‫חגית מסר‪-‬ירון‪ ,‬יו"ר ועדת המעקב העליונה לציבור הערבי בישראל‪ ,‬מוחמד‬ ‫זידאן‪ ,‬ויושבת ראש מפלגת העבודה ח"כ שלי יחימוביץ'‪ .‬כל הדוברים שיבחו‬ ‫את הפרויקט ודיברו על חשיבותו בקידום השוויון בישראל‪.‬‬ ‫מי שעומד בראש הפרויקט הוא פרופסור מוסטפא כבהא‪ ,‬ראש המחלקה‬ ‫להיסטוריה‪ ,‬פילוסופיה ומדעי היהדות באו"פ‪ .‬בריאיון ל"אופס" סיפר‬ ‫פרופסור כבהא על הפרויקט וחשיבותו‪" .‬המצב הטבעי הוא שסטודנט ילמד‬ ‫בשפת האם שלו‪ ,‬ובמיוחד בשלבים הראשוניים של התואר האקדמי‪".‬‬ ‫"בעבודת התרגום השתתפו ‪ 25‬מתרגמים ערבים‪ ,‬עורכים ויועצים אקדמיים‬ ‫בכירים‪ .‬עד עתה תורגמו כ‪ 11-‬ספרים במספר קורסים‪ ,‬ובהם קורס‬ ‫בהיסטוריה‪' ,‬המזרח התיכון בין שתי מלחמות העולם – כרך ראשון' ‪ ,‬קורס‬ ‫בחינוך‪' ,‬פסיכולוגיה בחינוך'‪ ,‬וקורס בסוציולוגיה‪' ,‬מבוא לחשיבה חברתית'‪.‬‬ ‫חשוב לציין שהאו"פ היא המוסד האקדמי הראשון שמאפשר לימוד קורסים‬ ‫שלמים בשפה הערבית"‪.‬‬ ‫ועל היעדים וההתקדמות בתוכנית הוסיף פרופ' כבהא‪" ,‬השלב הראשון של‬ ‫פרויקט התרגום נגמר עתה‪ ,‬בהוצאתם לאור של ‪ 11‬ספרים‪ .‬עוד לא התחלנו‬ ‫בשלב השני‪ ,‬שכן עלינו לגייס תקציבים שאינם נמצאים כעת ברשותנו‪ .‬אין‬ ‫הכוונה לתרגם את כל הקורסים של האו"פ לערבית‪ ,‬אלא השאיפה היא‬ ‫לתרגם ספרים של קורסי מבוא וקורסים ראשוניים‪".‬‬ ‫התוכנית הזו כמובן מתקבלת בחיוב בקרב הסטודנטים הערבים‪ .‬מגדי‬ ‫ספא‪ ,‬סטודנט לתואר ראשון בחוג לפסיכולוגיה באו"פ‪ ,‬אמר ל"אופס"‪:‬‬ ‫"אני חושב שתוכנית כזו תגביר את ההתעניינות של צעירים וצעירות‬ ‫מהמגזר בלימודים באו"פ‪ .‬זה בהחלט יתמוך ויסייע להם בכניסה לעולם‬ ‫האקדמי‪ .‬כסטודנט באו"פ‪ ,‬אני מברך אל המאמצים של האו"פ לבוא לקראת‬ ‫הסטודנטים והסטודנטיות הערבים‪ ,‬וכולנו מקווים שהפרויקט באמת ישיג‬ ‫את מטרתו וישלים את יעדיו"‪.‬‬ ‫פרויקט זה הוא חלק ממהלך נרחב יותר להנגשת ההשכלה הגבוהה בקרב‬ ‫המגזר הערבי‪ .‬נשיאת האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬פרופ' חגית מסר‪-‬ירון‪,‬‬ ‫אמרה‪" :‬מדובר במהלך רחב היקף‪ ,‬אשר עתיד לכלול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬פתיחת‬ ‫מרכזי לימוד נוספים במגזר הערבי‪ ,‬תרגום קורסים וחומר נלווה‪ ,‬פתיחת‬ ‫אתרי בית ומערך תמיכה אינטרנטי בערבית והכשרה טכנולוגית ומקצועית‬ ‫שתכלול הסבת אקדמאים ובעלי תעודת הוראה למקצועות יישומיים"‪.‬‬ ‫‪muhammad.maraana@gmail.com‬‬

‫מבצע‪“...‬הכן גופך לחורף“‬ ‫מסלולי החופש לכושר בכרטיס אישי אחד‪. . .‬‬ ‫במעל ‪ 100‬מועדוני כושר בפריסה ארצית‪.‬‬

‫כניסות יחידניות‪:‬‬ ‫התאמנת שילמת‪ ,‬לא התאמנת לא שילמת‬ ‫בהנחה של עד ‪ ₪ 29) 51%‬במקום ממוצע של ‪ ₪ 60‬לכניסה(‬ ‫)‪ ₪ 35‬במקום ממוצע של ‪(₪ 60‬‬ ‫מנוי שנתי גמיש ומוזל‪:‬‬ ‫עד ‪ 27%‬הנחה ממחיר מנוי רגיל‪.‬‬ ‫בשני המסלולים ניתן לעבור ולחזור בחזרה שוב בכל רגע‪.‬‬

‫‪ ,‬פריצת דרך מהפכנית‬ ‫להתאמן כמה שתרצה‪ ,‬מתי שתרצה ואיך שנוח לך‪-‬‬ ‫ללא התחייבות!‬

‫הכנס עכשיו‪XXX GSFFíU DP JM :‬‬ ‫או צור קשר‪03-3730300 :‬‬

‫חדשות האגודה‬ ‫הנבחרת החדשה של האגודה‬ ‫מעין מור‪ ,‬הילה קורדנה‪ ,‬עדי יפת‪ ,‬מיקי ישורון ואינגה מדורסקי – הכירו את הנבחרת החדשה‬ ‫של אגודת הסטודנטים‪ ,‬אשר נבחרו בבחירות האחרונות לאגודה שנערכו בחודש יוני‪ .‬שננו את‬ ‫השמות‪ ,‬זכרו את הפרצופים‪ ,‬הפנימו את החזון – הם כאן בשבילכם מאת מערכת "אופס"‬

‫מעין מור‬ ‫תפקיד‪ :‬יו"ר האגודה‬ ‫קצת על עצמי‪ :‬בת ‪ 25‬ממעלה אדומים‪ .‬סטודנטית מצטיינת נשיא לתואר ראשון‬ ‫בפסיכולוגיה וניהול‪ .‬בקדנציה הקודמת כיהנתי כמנהלת אזור ירושלים‪ .‬רקדנית‬ ‫ומדריכת נוער ובשנתיים האחרונות אני מתנדבת בארגון אלמנות ויתומי צה"ל ‪.‬‬ ‫היעד שלי‪ :‬לגעת בסטודנטים!! להוות גוף משמעותי וחזק עבור הסטודנטים‬ ‫הלומדים בפתוחה‪ ,‬ולתת לכם את הגב ואת המענה הראוי והטוב ביותר‪ ,‬כי מגיע‬ ‫לכם!‬ ‫המסר שלי לסטודנטים‪ :‬אנחנו כאן בשבילכם! היעזרו בנו‪ ,‬שתפו אותנו‪ ,‬היו חלק‬ ‫מהעשייה הכה חשובה הזו‪ .‬לכולכם יש מקום‪ ,‬ואתם מוזמנים להתנדב באגודה‬ ‫בכל תחום ובכל זמן‪ .‬זכרו כי אני תמיד כאן בשבילכם ולמענכם‪.‬‬

‫הילה קורדנה‬ ‫תפקיד‪ :‬סיו"ר האגודה‬ ‫קצת על עצמי‪ :‬לומדת במסלול פסיכולוגיה‪ ,‬בקמפוס אשדוד (עם צוות המנהלה‬ ‫הכי מדהים שיש ‪ -‬בתיה‪ ,‬אילנה‪ ,‬יהודית‪ .)...‬גרה בקרית מלאכי‪ ,‬שם אני גם חלק‬ ‫מקבוצת צעירים מתנדבת‪ ,‬אשר פועלת כדי להפוך את העיר לאטרקטיבית‬ ‫לצעירים‪ .‬לאחרונה‪ ,‬סיימתי את עבודתי כרכזת חברתית בתוכנית עזריאלי‬ ‫להעצמה חינוכית‪ ,‬לכיתות ז'‪-‬ט'‪.‬‬ ‫היעד שלי‪ :‬מבחינתי‪ ,‬הדבר הראשון שאליו אני חותרת‪ ,‬הוא שכל אחד ואחת‬ ‫יכירו את פועלה של האגודה ויפיקו את המירב מכל מה שיש לה להציע (ויש לה‬ ‫הרבה!)‪ .‬קודמינו בתפקיד עשו עבודה נפלאה בהקמת פרויקטים שונים לטובת‬ ‫כל הסטודנטים באו"פ‪ .‬ברגע שכולם יגלו יותר מעורבות בכלים ובשירותים שכבר‬ ‫קיימים וילמדו להשתמש בהם‪ ,‬יהיה אפשר לצמוח גבוה יותר – כי הרי השמיים‬ ‫הם הגבול מבחינתנו‪): .‬‬ ‫המסר שלי לסטודנטים‪ :‬מרגרט מיד אמרה ‪" -‬לעולם אל תפקפקו ביכולתה של‬ ‫קבוצה קטנה של אזרחים‪ ,‬המקדישים מחשבה ומחויבות‪ ,‬לשנות את העולם‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬זהו הדבר היחידי שמשנה את העולם"‪ .‬אני מזמינה אתכם להיכנס לאתר‬ ‫האגודה‪ ,‬להצטרף אלינו בפייסבוק‪ ,‬לראות‪ ,‬לשאול‪ ,‬לעשות‪ ....‬תעזרו לנו ‪ -‬לעזור‬ ‫לכם!‬

‫‪| 18‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫מיקי ישורון‬ ‫תפקיד‪ :‬ראש מחלקת הסברה ותקשורת‬ ‫קצת על עצמי‪ :‬בן ‪ ,32‬גר בהרצליה‪ ,‬בוגר תואר ראשון (בהצטיינות) במדעי הרוח והחברה‬ ‫באוניברסיטה הפתוחה‪ .‬אחת התשוקות הגדולות של חיי היא פילוסופיה ואני מנסה לשלבה‬ ‫בכל פעולותיי‪ .‬העיסוק ברעיונות פתח בפני צוהר לעולם תוכן עשיר ומעניין בו כל אדם יכול‬ ‫לפרוח מבחינה רוחנית ומעשית‪ .‬אני מתנדב במד"א ומשתתף בפרויקט "בשביל ישראל"‪ ,‬אני‬ ‫ספורטאי ונגן גיטרה מתחיל ששואף לגדולות ‪)-:‬‬ ‫היעד שלי‪ :‬לשפר את תדמית בוגרי האוניברסיטה הפתוחה בעיני הסטודנטים‪ ,‬הבוגרים‬ ‫ושוק העבודה‪ .‬התואר בפתוחה הוא אחד מהתובעניים בארץ‪ ,‬הדרישות האקדמיות גבוהות‬ ‫ביותר והבוגרים המסיימים את התואר הם מבין המקצוענים בתחומם‪ .‬הגיע הזמן שאנחנו‪,‬‬ ‫ושוק העבודה‪ ,‬נפנים זאת!‬ ‫המסר שלי לסטודנטים‪ :‬עבדו ביעילות‪ ,‬כי יש לכך תמורה; חשבו עמוק‪ ,‬כי לרוב קיימת‬ ‫תשובה; האמינו בעצמכם‪ ,‬כי בדרך כלל הפחד הוא המכשול היחיד; חברים‪ ,‬לטעות זאת לא‬ ‫בושה‪ ,‬לא לנסות – זה הכישלון האמיתי‪ .‬בהצלחה לכולנו ושנה טובה!‬

‫עדי יפת‬ ‫תפקיד‪ :‬ראש מחלקת סיוע כלכלי‪ ,‬מלגות‪ ,‬מעורבות חברתית וקשרי חוץ‬ ‫רקע על עצמי‪ :‬בת ‪ 23‬מפרדסיה‪ .‬סטודנטית שנה ג' לפסיכולוגיה וניהול במכללת‬ ‫רמת גן‪ .‬בשנה האחרונה התנדבתי בפרויקט 'בשביל ישראל'‪ ,‬פרויקט הדגל של‬ ‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬שמטרתו לעודד מעורבות חברתית בקרב סטודנטים‪.‬‬ ‫היעד שלי‪ :‬מטרתי היא לסייע לסטודנטים שזקוקים לסיוע כלכלי‪ ,‬כמו גם‬ ‫ליצור ולפתח פרויקטים חדשים‪ ,‬המקדמים את תחומי המנהיגות והמעורבות‬ ‫החברתית בקרב הסטודנטים‪ ,‬זאת על מנת שכלל הסטודנטים יוכלו לקחת בהם‬ ‫חלק פעיל‪ ,‬לקבל מלגה עבור התנדבותם ולתרום תרומה אמיתית לקהילה‬ ‫בתחומים שונים‪.‬‬ ‫המסר שלי לסטודנטים‪ :‬דלתי פתוחה בפניכם בכל עת‪ .‬אם אתם זקוקים לסיוע‬ ‫או מעוניינים לקחת חלק בפעילויות השונות‪ ,‬לתרום לקהילה ולהיות מעורבים‬ ‫חברתית‪ ,‬אתם מוזמנים להצטרף לשורותינו ולבחור מבין הפרויקטים הרבים של‬ ‫האגודה‪ .‬אני מאמינה כי זהו המקום שלנו‪ ,‬הסטודנטים‪ ,‬לשנות לטובה ולתרום‬ ‫לחברה הישראלית – אנחנו דור המחר‪ ,‬והמחר הזה מתחיל כבר היום‪.‬‬

‫אי‬ ‫נגה מדורסקי‬ ‫תפקיד‪ :‬ראש מחלקת אקדמיה‬ ‫קצת על עצמי‪ :‬בת ‪ ,29‬לומדת שנה ב' לתואר ראשון במדעי החברה והרוח‪ ,‬בדגש על‬ ‫לימודי המזרח התיכון‪ .‬לימודי התואר הם הגשמת חלום של שנים בשבילי‪.‬‬ ‫היעד שלי‪ :‬להשיג לפחות ‪ 80%‬מהמטרות שהוצבו לי על ידי האגודה ושהצבתי לעצמי‪.‬‬ ‫אחרת‪ ,‬יעדים הם רק רשימת מכולת‪ .‬ובעיני‪ ,‬המטרה העליונה שלי בתפקידי כראש מחלקת‬ ‫אקדמיה היא לתת מענה הולם לכל סטודנט ולהפיק לקחים מפניותיהם של הסטודנטים‬ ‫כדי לשפר את העתיד המשותף שלנו באוניברסיטה‪.‬‬ ‫המסר שלי לסטודנטים‪" :‬הינך צעיר‪ ,‬לכן אתה מלא כוחות‪ .‬הכוחות האלה שלך הן העושר‬ ‫הייחודי בימים אלה‪ .‬אז תשקיע אותן במשהו בעל ערך‪ ,‬ומעל לכול – בהבנת המציאות‬ ‫ובשיקול צעדייך לשיקומה של אותה מציאות"‪( .‬אנדרי ברבוס‪ ,‬הפגנת הסטודנטים‪ ,‬בריסל‪,‬‬ ‫דצמבר ‪.)1934‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪19‬‬

‫הצלחה בלימודים‬

‫לא למופרעים בלבד‬

‫"שימוש בכלים פשוטים יעזור לנו לצלוח‬ ‫את התואר בהצלחה"‪ .‬ארז פיגלש‪.‬‬

‫לפני שמתחילים ללמוד‪ ,‬אולי צריך קודם כול ללמוד איך ללמוד‪ .‬ריכוז‪ ,‬ארגון‪ ,‬עמידה בלחצים‪ ,‬ניהול‬ ‫מערכת הלימודים ושקט נפשי‪ ,‬הם מפתחות להצלחה בלימודים‪ .‬ארז פיגלש‪ ,‬מאמן אישי המתמחה‬ ‫בליווי סטודנטים עם לקויות למידה‪ ,‬מספק לכם טיפים יקרי ערך שלא תלמדו בשום קורס מבוא‬ ‫באו"פ ושעשויים להקפיץ לכם את הציון‪ .‬התחילו לשנן מאת‪ :‬ארז פיגלש‬ ‫כיום‪ ,‬כמעט כל אחד מאיתנו חושב שיש לו לקות‬ ‫למידה כזו או אחרת‪ ,‬או הפרעת קשב וריכוז‪.‬‬ ‫ולא בלי סיבה‪ :‬מי לא ריחף והתעפץ בהרצאה‪,‬‬ ‫ולא בגלל עייפות או שעמום? מי לא נתקע מול‬ ‫בעיה‪ ,‬תרגיל או שאלה ופשוט לא הצליח להבין‬ ‫מה רוצים ממנו? מי לא ניסה להתרכז במשהו‬ ‫שהוא חייב לעשות ופשוט לא הצליח לשבת יותר‬ ‫מעשרים דקות? הפך אותיות בהקלדה? החליף‬ ‫מינוס בפלוס? לכולנו זה קורה‪ .‬האם זו לקות‬ ‫למידה? אולי כן ואולי לא‪ .‬כך או כך‪ ,‬זה בהחלט‬ ‫משפיע על הלימודים‪ ,‬המבחנים ובסופו של דבר‬ ‫על הציונים‪ .‬בבית הספר‪ ,‬עוד יכולנו להחליק את‬ ‫זה‪ ,‬אך באקדמיה – יש לזה השלכות משמעותיות‬ ‫הרבה יותר‪ ,‬על סיום התואר‪ ,‬ולאחר מכן גם על‬ ‫מציאת עבודה והתקדמות בקריירה‪ .‬כאן כבר‬ ‫אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לתת לזה‬ ‫להפריע לנו ולהוריד את הציונים‪ .‬לחוצים? אין‬ ‫סיבה‪.‬‬

‫‪| 20‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫קצת היסטוריה (מותר לפהק)‬ ‫בעשורים האחרונים הולכת וגדלה המודעות‬ ‫ללקויות למידה והפרעות קשב וריכוז‪ .‬ככל‬ ‫שלומדים על התופעות האלה‪ ,‬לפתע אנשים‬ ‫בגילאי ‪ 30‬ומעלה מבינים בדיעבד כי הם לא היו‬ ‫"שובבים" או "עצלנים" או "תלמידים גרועים"‪,‬‬ ‫נחמדים אבל "לא מממשים את הפוטנציאל" –‬ ‫אלא אנשים רגילים לחלוטין‪ ,‬עם לקות למידה‬ ‫או הפרעת קשב וריכוז בלתי מאובחנות‪ .‬אם‬ ‫בעבר לא היתה הבנה מדוע אותם תלמידים‬ ‫"שובבים" או "מופרעים" לא לומדים כמו כולם‪,‬‬ ‫ציוניהם נמוכים יחסית והם לעיתים אפילו‬ ‫נפלטים ממסגרות חינוכיות‪ ,‬הרי שכיום ידוע‬ ‫כי לקויות למידה פוגעות בפיתוח יכולות‬ ‫הקריאה‪ ,‬הכתיבה‪ ,‬החישוב ומפריעות לרכוש‬ ‫ולבטא ידע ומיומנויות ברמה המצופה מאנשים‬ ‫בגיל ורמת ‪ IQ‬דומים‪ .‬בשל המודעות הגוברת‬ ‫והידע המחקרי הרב‪ ,‬אחוז המאובחנים כבעלי‬

‫לקויות למידה או הפרעות קשב (או גם וגם)‬ ‫הולך וגדל מדי שנה‪ ,‬ויש האומרים כי רבים עדיין‬ ‫לא מאובחנים וכי האחוז האמיתי גבוה בהרבה‬ ‫מהנתונים המפורסמים‪.‬‬ ‫לקות למידה נמשכת לאורך כל חייו של האדם‬ ‫ופוגעת בתפקודו גם בבגרות‪ .‬כיום‪ ,‬ישנם‬ ‫כלים רבים להתמודדות עם הקשיים הגלומים‬ ‫בלקויות למידה והפרעות קשב‪ ,‬ואלו רלוונטיים‬ ‫לא רק ללקויי למידה‪ ,‬אלא גם לכלל האנשים‪,‬‬ ‫ובמיוחד לסטודנטים באקדמיה‪ .‬שימוש נכון‬ ‫בכלים האלה יכול להביא לעלייה של ציון‬ ‫שלם‪ ,‬ובמקרים מסוימים אפילו שלושה ציונים‪,‬‬ ‫בממוצע הסופי של התואר‪ .‬כבר פגשתי מקרים‬ ‫של אנשים ששיפרו את ציוניהם מנכשל ל‪100-‬‬ ‫תוך שלושה חודשים‪.‬‬ ‫ללמוד עם העיניים‪ ,‬האוזניים והידיים‬ ‫לפני שמתחילים לחרוש בלי הפסקה‪ ,‬כדאי‬ ‫לדעת שישנם שלושה ערוצי למידה‪ :‬חזותי‪,‬‬ ‫שמיעתי ותחושתי‪ .‬לכל אחד יש ערוץ דומיננטי‪,‬‬ ‫דרכו הוא לומד טוב יותר‪ .‬זה מולד‪ .‬זיהוי הערוץ‬ ‫הדומיננטי יעזור לכם לקלוט ולזכור את החומר‬ ‫טוב יותר‪ .‬איך?‬ ‫דרך העיניים‪ .‬החזותיים קולטים חומר טוב יותר‬ ‫באמצעות תמונות‪ ,‬סרטים‪ ,‬ציורים‪ ,‬דיאגראמות‬ ‫וכולי‪ .‬השתדלו לתרגם את החומר הלימודי‬ ‫לתמונות וסרטים‪ ,‬השתמשו בצבעים‪ ,‬גם אם‬ ‫רק בדמיון‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬סרט המחשה ביו‪-‬‬ ‫טיוב או מקור אחר יהיה יעיל יותר מהרצאה‪.‬‬ ‫אה‪ ...‬עדיף אחרי ההרצאה‪ .‬חבל על הסוללה של‬ ‫הלפטופ‪...‬‬ ‫דרך האוזניים‪ .‬השמיעתיים לומדים טוב יותר‬ ‫דרך שמיעה‪ .‬לכם מומלץ להקליט הרצאות או‬ ‫את עצמכם‪ ,‬להקשיב להקלטה מספר פעמים‬ ‫או לבקש ממישהו שיקריא לכם‪ ,‬וגם לשוחח או‬ ‫לדון בחומר הנלמד עם מישהו‪ .‬הכי טוב‪ :‬להסביר‬ ‫את החומר למישהו אחר‪ .‬ואם אין אף ישות‬ ‫אינטליגנטית בסביבה‪ ,‬פשוט דברו לעצמכם‬ ‫בקול‪ .‬מממ‪ ,‬אבל עדיף לא ברחוב‪...‬‬ ‫דרך הגוף‪ .‬התחושתיים זקוקים למגע או לפעילות‬ ‫מסוימת כדי לזכור וללמוד חומר‪ .‬לעיסת מסטיק‪,‬‬ ‫משחק עם משהו ביד‪ ,‬שירבוט במחברת תוך‬ ‫כדי הרצאה‪ ...‬בקיצור‪ ,‬הנעה והפעלה של הגוף‬ ‫יקשרו את החומר הנלמד למידע תחושתי‪ .‬רק‬

‫שימו לב מה אתם עושים – אם תחליטו לכדרר‬ ‫כדור במהלך הרצאה זה עשוי להוציא מריכוז את‬ ‫השמיעתיים והחזותיים‪ ....‬ואולי גם את המרצה‪.‬‬ ‫נסו ובדקו באיזה ערוץ אתם קולטים‪ ,‬מבינים‬ ‫וזוכרים הכי טוב‪ ,‬והרבו להשתמש בו במהלך‬ ‫הלמידה‪.‬‬

‫לבד‪ ,‬חשוב להשתדל לצמצם את‬ ‫כל מסיחי הדעת (טלוויזיה‪ ,‬מוזיקה‪,‬‬ ‫רעשים‪ .)...‬ואה‪ ,‬כן‪ ,‬כשלומדים בבית‬ ‫או כשיושבים בהרצאה‪ ,‬חשוב‬ ‫להקפיד לכבות את הנייד – גורם‬ ‫ההסחה מספר אחד של ימינו!‬

‫תכנון נכון‬ ‫יופי‪ .‬עכשיו כשאתם יודעים איך להפנים את‬ ‫החומר בצורה הטובה ביותר‪ ,‬נעבור למפתח נוסף‬ ‫להצלחה בלימודים – תכנון מערכת הלימודים‬ ‫וניהול יום הלימודים‪ .‬אז איך בונים את המערכת‬ ‫הסמסטריאלית הטובה ביותר עבורי? יש לכך‬ ‫כמה טיפים וכללי אצבע‪ .‬יישום נכון שלהם‬ ‫עשוי להיות בעל השפעה משמעותית‪ ,‬במיוחד‬ ‫במסגרות גמישות כמו האו"פ‪.‬‬ ‫להשאיר את הקשה לסוף‪ .‬כל סטודנט יודע‬ ‫באילו תחומים קל או קשה לו יותר‪ .‬בסמסטרים‬ ‫הראשונים של תחילת התואר‪ ,‬מומלץ שמרבית‬ ‫הקורסים שלכם יהיו בתחומים שבהם קל לכם‬ ‫יותר‪ ,‬ולמעט בקורסים קשים‪ .‬הם לא יברחו‪ ,‬וחבל‬ ‫שבגלל עומס של קורסים קשים בסמסטר אחד‪,‬‬ ‫ציוניכם גם בקורסים קלים יותר ייפגעו‪ .‬על כן‪,‬‬ ‫דחו קורסים קשים שאינם תנאי מקדים לקורסים‬ ‫אחרים‪ .‬עדיף לקחת אותם בשלב מתקדם יותר‬ ‫של התואר‪ ,‬כשתהיו מוכנים יותר (גם אקדמית)‬ ‫להתמודד איתם‪.‬‬ ‫מסביב לשעון‪ .‬שימו לב באיזה חלק של היום‬ ‫אתם ערניים יותר‪ .‬לכל אחד יש שעות בהן‬ ‫התפקוד והריכוז שלו מקסימאליים (בוקר‪,‬‬ ‫צהריים‪ ,‬ערב‪ ,‬לילה)‪ ,‬ולכן עדיף ללמוד ולהכין‬ ‫עבודות בשעות בהן אתם במיטבכם‪ .‬הקפידו‬ ‫לבנות סדר יום שיאפשר זאת‪.‬‬ ‫לימודים לפני עבודה‪ ,‬או להיפך? אם אתם‬ ‫עובדים‪ ,‬השאירו מספיק זמן למנוחה לפני שאתם‬ ‫לומדים‪ .‬ועם זאת‪ ,‬עדיף ללמוד לפני העבודה ולא‬ ‫אחריה‪ ,‬כשאתם כבר עייפים והמוח שחוק‪ .‬רמת‬ ‫הריכוז והאנרגיה תרד ויעילות הלמידה תפחת‪.‬‬ ‫השאירו לעצמכם לפחות יום אחד בשבוע ללא‬ ‫שיעורים ועבודה‪ .‬הגוף‪ ,‬המוח והנפש חייבים‬ ‫לנוח כדי שתהיו במיטבכם‪.‬‬ ‫רווחו‪ .‬דחיסת קורסים בסמסטר אחד אולי‬ ‫נראית כצעד חכם כשרוצים לסיים מהר יותר את‬ ‫התואר‪ ,‬אך הוא עלול להביא למצב שבו‪ ,‬בתחילת‬ ‫הסמסטר עוד תחזיקו מעמד אבל לקראת הסוף‬ ‫תתחילו "לעגל פינות"‪ .‬כן‪ ,‬כן – זה קורה לטובים‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫לפתוח חלון‪ .‬אם יש לכם הפרעות קשב וריכוז‪ ,‬או‬ ‫נטייה להיפראקטיביות‪ ,‬דאגו ל"חלונות" במהלך‬ ‫היום‪ .‬זה יאפשר לכם לנקות את הראש‪ ,‬להטעין‬ ‫מצברים ולהיות ערניים ומרוכזים יותר בהמשך‬ ‫יום הלימודים‪.‬‬ ‫מה שנכון בהצגה‪ ,‬נכון בהרצאה‪ .‬למי שמתקשה‬ ‫להתרכז בהרצאות פרונטאליות מומלץ לשבת‬ ‫קרוב למרצה‪ ,‬רצוי בשורה הראשונה‪ ,‬רחוק‬ ‫מהדלת והחלון‪ .‬כשיושבים במיקום כזה‪ ,‬לא‬ ‫רואים את כל ההתרחשות של הסטודנטים‬ ‫האחרים או מה קורה בחוץ‪ ,‬וזה מפחית‬ ‫משמעותית את הסחות הדעת שגורמות לנדידת‬ ‫מחשבות ואיבוד הקשב למרצה‪ .‬גם כשלומדים‬

‫הישורת האחרונה‬ ‫יופי‪ .‬בניתם פגז של מערכת‪ ,‬הסמסטר זרם‬ ‫בסבבה‪ ,‬אפילו הצלחתם ללמוד משהו‪ .‬אבל‬ ‫כשמתקרבת תקופת המבחנים והגשת עבודות‪,‬‬ ‫לפתע הלחץ עולה‪ ,‬הריכוז יורד‪ ,‬אין זמן לנשום‪.‬‬ ‫איך שורדים את סוף הסמסטר?‬ ‫נא לפתוח יומנים‪ .‬קודם כול‪ ,‬פתחו יומן‪ ,‬סמנו‬ ‫את התאריכים של העבודות והמבחנים ברגע‬ ‫שהם מתפרסמים‪ .‬השלב השני הוא להעריך כמה‬ ‫שעות תצטרכו כדי ללמוד לכל מבחן או להכין‬ ‫עבודה‪ .‬שריינו ביומן שעות ייעודיות ללמידה בכל‬ ‫יום ויום – ממש רשמו לאיזה מבחן אתם אמורים‬ ‫להתכונן או איזו עבודה להכין‪ ,‬והכניסו תזכורות‪.‬‬ ‫עדיף ללמוד קצת מכל מקצוע בכל יום‪ ,‬מאשר‬ ‫לחרוש ביום מסוים חמש שעות רצופות באותו‬ ‫מקצוע‪ .‬השתדלו לא ללמוד יותר משעה וחצי‪-‬‬ ‫שעתיים ברצף במקצוע ספציפי‪ ,‬והשאירו את‬ ‫הימים האחרונים לפני הבחינה לפתרון מבחנים‬ ‫מלאים‪ ,‬להגהה ועריכה סופית של עבודות‪.‬‬ ‫קל בלימודים‪ ,‬קל במבחן‪ .‬גם כאן השתמשו‬ ‫בכלים שהשתמשתם בהם במהלך הסמסטר‪.‬‬ ‫השתדלו להתכונן ולהכין עבודות בשעות שבהן‬ ‫אתם בשיא הריכוז‪ .‬אם עבדתם נכון במהלך‬ ‫הסמסטר‪ ,‬יהיו לכם את כל החומרים מוכנים‬ ‫בצורה שהכי קל לכם ללמוד אותם‪ .‬שימו לב‬ ‫אם אתם במיטבכם בלמידה עצמית או בקבוצה‬ ‫ודאגו ליצור לעצמכם סביבה מתאימה‪ .‬אם אתם‬ ‫לומדים עם שותף ללימודים או קבוצה של‬ ‫אנשים‪ ,‬דאגו תמיד שיהיה בסביבתכם מישהו‬ ‫שיודע את החומר טוב מכם‪ ,‬כדי שיוכל לעזור‬ ‫ולהסביר כשאתם נתקלים בקושי‪.‬‬ ‫אמא'לה‪ ,‬מבחן!!‬ ‫ועכשיו הגיע רגע האמת‪ :‬מבחן סוף סמסטר‪.‬‬ ‫שיא הלחץ‪ ,‬מקרים של בלק‪-‬אאוט‪ ,‬חוסר בטחון‬ ‫בנכונות התשובה‪ .‬רק אתמול ידעתם את החומר‬ ‫פיקס‪ ,‬אבל איך שפתחתם את מחברת הבחינה –‬ ‫הכול נהיה סלט‪ .‬אז מה עושים?‬ ‫שנת ישרים‪ .‬ראשית‪ ,‬חשוב לישון טוב לפני מבחן‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כדאי אפילו לקחת "יום חופש" מלמידה‬ ‫למקצוע הזה לפני המבחן‪ .‬נשמע הזוי? טוב‪,‬‬ ‫אפשר לעשות חזרה קלילה וכללית על החומר‪,‬‬ ‫אך לא ללמוד משהו חדש‪ .‬מה שלמדתם ביום‬ ‫שלפני מבחן נשמר בזיכרון לטווח קצר וטרם‬ ‫הוטמע בזיכרון לטווח הארוך ועל כן תתקשו‬ ‫"לשלוף" אותו בעת הבחינה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הלחץ של‬ ‫הבחינה עשוי לעוות וליצור בלבול וחוסר ביטחון‬ ‫בהכרת החומר‪ ,‬עד כדי פקפוק במה שאתם כבר‬ ‫יודעים היטב‪ .‬מכאן הדרך למבחן פחות טוב‬ ‫קצרה‪.‬‬ ‫לוקיישן‪ ,‬לוקיישן‪ ,‬לוקיישן‪ .‬בכיתת הבחינה‪,‬‬ ‫השתדלו לבחור מקום ישיבה נטול הסחות‬ ‫דעת ככל שניתן‪ .‬בתחילת המבחן‪ ,‬לפני שאתם‬

‫פותחים את המחברת או מסתכלים על הטופס‪,‬‬ ‫שבו בכיסא זקופים‪ ,‬הניחו את כפות הידיים על‬ ‫הירכיים‪ ,‬עצמו עיניים ונשמו מספר נשימות‬ ‫עמוקות ואיטיות‪ .‬פעולה זו תוריד את רמת‬ ‫המתח ותזרים חמצן למוח‪ .‬אפשר לחזור על‬ ‫הפעולה בזמן המבחן‪ ,‬אם תרגישו לחץ או‬ ‫תיתקפו בלאק‪-‬אאוט‪.‬‬ ‫להתחיל בקל‪ .‬כשתפתחו את מחברת או טופס‬ ‫הבחינה‪ ,‬הקדישו מספר דקות לקריאת כל המבחן‬ ‫בלי לחשוב על הפתרונות‪ .‬לאחר שסיימתם‪,‬‬ ‫קראו שוב את כל המבחן‪ .‬הפעם‪ ,‬סמנו ליד כל‬ ‫שאלה וכל סעיף עד כמה אתם חושבים שאתם‬ ‫יודעים את הפתרון ועד כמה היא קלה או קשה‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬סמנו "‪ "+‬ליד שאלה קלה‪ "0" ,‬לשאלה‬ ‫בינונית‪ ,‬ו‪ "-"-‬לשאלה קשה ומסובכת או לשאלה‬ ‫שדורשת הרבה מאוד זמן‪ .‬לאחר שסימנתם‪,‬‬ ‫ענו קודם כול על השאלות שסימנתם ב‪,"+"-‬‬ ‫אחריהן על השאלות שסימנתם ב‪ "0"-‬ורק בסוף‬ ‫התמודדו עם השאלות הקשות‪ .‬ראשית‪ ,‬בשיטה‬ ‫זו תוכלו למקסם את הנקודות שתקבלו במבחן‪,‬‬ ‫וזאת על ידי פתרון כל השאלות הקלות יותר‪,‬‬ ‫חלק מהשאלות הבינוניות‪ ,‬ולבסוף אולי תצליחו‬ ‫לגרד כמה נקודות בשאלות הקשות‪ .‬אם תשיבו‬ ‫על השאלות בסדר הפוך או בסדר של הבחינה‪,‬‬ ‫אתם עשויים להשקיע בתחילת המבחן זמן רב‬ ‫ומאמץ לפתרון שאלות קשות‪ ,‬מה שעשוי לגרום‬ ‫לתחושות של ייאוש ותסכול‪ .‬עד שתמשיכו‬ ‫הלאה‪ ,‬תגלו שלא נותר מספיק זמן לפתור את‬ ‫השאלות הקלות‪ ,‬ואולי מחמת המהירות גם בהן‬ ‫יפלו טעויות‪ .‬שנית‪ ,‬ככל שאנחנו חווים הצלחה‬ ‫הביטחון העצמי שלנו עולה והלחץ יורד‪ .‬כשתגיעו‬ ‫לשאלות הבינוניות והקשות עם חוויית הצלחה‬ ‫וכמה נקודות "בטוחות" בכיס – הראש יהיה פנוי‬ ‫יותר להתמודד עם השאלה הקשה או המסובכת‪.‬‬ ‫שיטה זו הוכיחה עצמה עם מתאמנים רבים שלי‬ ‫והביאה לעלייה משמעותית ברמת הציונים‪.‬‬ ‫תקופת הלימודים באקדמיה היא תקופה‬ ‫מיוחדת‪ .‬לעיתים‪ ,‬היא עשויה להיות תקופה‬ ‫לחוצה וטראומטית‪ ,‬רצופת כישלונות וחוויות לא‬ ‫נעימות שיכולות להמאיס עלינו את הלימודים‬ ‫או את המקצוע‪ .‬באמצעות שימוש בכלים‬ ‫הנכונים ואף פנייה במידת הצורך לאיש מקצוע‬ ‫שיכול לעזור להתגבר על קשיים וחסמים ולבנות‬ ‫תוכנית עבודה למהלך התואר‪ ,‬אפשר לעבור את‬ ‫התקופה הזו הרבה יותר בקלות ובהצלחה‪.‬‬ ‫ארז פיגלש הינו מאמן אישי ועסקי‪ ,‬מומחה‬ ‫לאימון אנשים בעלי לקויות למידה והפרעות‬ ‫קשב להצלחה בחיים ובלימודים‪ ,‬יו"ר דירקטוריון‬ ‫חברת ש‪.‬פ‪.‬ע ומלווה עסקים ברחבי הארץ‬ ‫להצלחה וצמיחה כלכלית‪.‬‬ ‫‪054-2029202‬‬ ‫‪Erez.coach4life@gmail.com‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪21‬‬

‫פוליטיקה‬

‫"השינוי ייעשה רק אם סטודנטים יתחילו להצביע"‪ .‬ח"כ הורוביץ בהפגנה שנערכה‬ ‫למחארת הרצח בבר‪-‬נוער‬

‫ניצני תקווה‬

‫המחלוקות בחברה הישראלית נדמה מעולם לא היו גדולות יותר‪ ,‬אבל דבר אחד משותף לכולם –‬ ‫כולם רוצים שינוי‪ .‬אז איך עושים שינוי? ח"כ ניצן הורוביץ' טוען שזה מתחיל בפעולה אחת פשוטה‬ ‫מאת‪ :‬דרור ינאי‬

‫ישראל ‪ – 2012‬מחאות‪ ,‬אלימות ברחובות‪,‬‬ ‫פליטים ותהפוכות פוליטיות‪ .‬לפעמים נדמה‬ ‫שהמציאות שאנו חיים בה בשנה האחרונה‬ ‫יכולה היתה להיות סרט דרמה זוכה אוסקר‪.‬‬ ‫בין אם ראיתם את הפגנות המחאה בבית מול‬ ‫הטלוויזיה או צרחתם "העם דורש צדק חברתי"‬ ‫ברוטשילד‪ ,‬כולכם תסכימו איתי שמצב זכויות‬ ‫האדם במדינת החלב והדבש נמצא במדרון תלול‪.‬‬ ‫האמת‪ ,‬גם אנחנו‪ ,‬הסטודנטים‪ ,‬יוצאים די לוזרים‬ ‫מכל הסיפור‪ .‬איפה טעינו עד עכשיו? האם הכוח‬ ‫לשנות את המציאות באמת נמצא בידינו? האם‬ ‫יהיה סוף טוב לסרט הישראלי?‬ ‫בעברו הלא רחוק הוא כיכב במהדורות החדשות‪,‬‬ ‫בתפקידו ככתב לענייני חוץ בערוץ ‪ ,10‬ואולם‬ ‫כיום‪ ,‬ח"כ ניצן הורביץ משקיף על המציאות‬ ‫מעמדת פוליטיקאי‪ .‬בתור אחד שזכה גם לדווח‬ ‫על חדשות וגם להיות החדשות‪ ,‬אולי הוא יוכל‬ ‫להסביר לנו כיצד אפשר להשיג צדק חברתי‪.‬‬ ‫ניצן הוא אחד הפוליטיקאים היחידים ששוחה‬ ‫נגד הזרם‪ ,‬ועוד בסגנון חתירה‪ ,‬ואומר את דעתו‬ ‫בלי עכבות‪ .‬כדי לקבל פרספקטיבה חדשה על‬ ‫המציאות הנוכחית‪ ,‬שוחחתי עימו‪ .‬אך לפני‬ ‫שנכנסנו לפוליטיקה וצרות אחרות‪ ,‬עניין אותי‬ ‫לשמוע ממנו איך עברה עליו תקופתו כסטודנט‬ ‫למשפטים‪ ,‬המתמרן בין עבודה ללימודים‪ .‬נשמע‬ ‫מוכר‪ ,‬לא?‬

‫‪| 22‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫"זו היתה תקופה מעניינת‪ .‬מאוד אהבתי את‬ ‫הלימודים‪ .‬אבל במקביל עבדתי לכל אורך‬ ‫הלימודים‪ ,‬כעיתונאי ועורך בעיתון 'הארץ'‪ .‬זה‬ ‫היה קשה‪ ,‬אבל לא הייתי מוכן לוותר על עולם‬ ‫התקשורת וגם רציתי לגמור את התואר‪ .‬בוא‬ ‫נגיד שלא בכל הקורסים הנוכחות שלי היתה‬ ‫מלאה‪ ...‬אבל השקעתי‪ .‬בהחלט השקעתי‪".‬‬ ‫אין ספק שבלי השקעה אי אפשר להצליח‪ ,‬אבל‬ ‫בימינו‪ ,‬ההכרח לשלב בין עבודה ללימודים הופך‬ ‫למשימה כמעט בלתי אפשרית‪ ,‬שגובה מחיר לא‬ ‫קטן משפיותו של הסטודנט העובד‪ .‬אם נוסיף‬ ‫לשעות הלימודים הרבות גם ‪ 20-40‬שעות עבודה‬ ‫בשבוע‪ ,‬ועוד כמה שעות לחיי חברה‪ ,‬החשבון‬ ‫הפשוט אומר שנצטרך לוותר על השינה‪ .‬שלא‬ ‫לדבר על שכר הדירה המופקע‪ .‬קצת מוגזם‪ ,‬לא?‬ ‫שאלתי לעצתו של ניצן‪ ,‬איך משנים את המצב?‬ ‫"המצב הנוכחי באמת מעמיד את הסטודנט‬ ‫בעמדה כמעט בלתי אפשרית‪ .‬האמת‪ ,‬העצה הכי‬ ‫טובה שאני יכול לתת לכל סטודנט היא פשוט‬ ‫לתמוך בכוח פוליטי שהוא מאמין שיכול לשנות‬ ‫את המציאות הזאת‪ ,‬ולדעתי אפשר לשנות‬ ‫אותה‪ .‬שכר הלימוד יקר מדי‪ ,‬יוקר המחייה גבוה‬ ‫מדי והמשכורת שמרוויחים‪ ,‬אם אתה עובד‬ ‫במקביל‪ ,‬לא מאפשרת לנשום‪ .‬באירופה‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫שכר הלימוד הוא חינם‪ ,‬ואני חושב שכך זה צריך‬ ‫להיות גם בישראל‪ ,‬כי ההשכלה הגבוהה היא‬

‫ההשקעה הכי טובה בעתיד של המדינה‪".‬‬ ‫אז "להצביע ולהשפיע" היא העצה הכי טובה?‬ ‫ומה עם יוגה בכל יום בשש בבוקר‪ ,‬כדי להפיג‬ ‫מתחים?‬ ‫"תראה‪ ,‬גם יוגה זה טוב‪ ,‬גם לשחק טניס ולנסוע‬ ‫באופניים‪ ,‬אבל זה לא יעשה את השינוי‪ .‬השינוי‬ ‫ייעשה רק אם קבוצת האוכלוסייה הזאת‬ ‫שנקראת 'הסטודנטים'‪ ,‬המונה רבבות של אנשים‪,‬‬ ‫יצביעו באחוזים גבוהים‪".‬‬ ‫האם כדאי בכלל לצעירים להיכנס לפוליטיקה?‬ ‫"אני רואה את העבודה הפוליטית כסוג של‬ ‫שליחות‪ .‬אז קודם כול‪ ,‬זה דבר שצריך לבעור‬ ‫בך‪ .‬ודבר שני‪ ,‬אתה צריך לכוון את הפעילות‬ ‫הפוליטית למען עשיית שינוי‪ .‬אם זה לא בוער בך‬ ‫ואין לך שום רצון לחולל שינוי‪ ,‬אז אין טעם לבחור‬ ‫במסלול הזה‪".‬‬ ‫המחאה החברתית היא פלטפורמה מאוד‬ ‫טובה לכניסה לפוליטיקה‪ .‬אבל בינתיים נראה‬ ‫שאף אחד ממנהיגי המחאה לא רוצה להיכנס‬ ‫לזירה הפוליטית‪ .‬אתה חושב שהם פועלים‬ ‫נכון?‬ ‫"אני אגיד לך ככה – הקואליציה הזאת לא תעשה‬ ‫שום שינוי‪ ,‬כי זו קואליציה שלא מאמינה בצדק‬ ‫חברתי‪ .‬כל מה שהם יעשו יהיה אחיזת עיניים‬ ‫בלבד וניסיון למרוח‪ ,‬כפי שהיה עד כה‪ .‬אנחנו הרי‬ ‫כבר למודי ניסיון‪ ,‬זו לא ממשלה שקמה אתמול‪,‬‬ ‫היא כבר מכהנת כמעט ארבע שנים‪ .‬לכן‪ ,‬המחאה‬

‫"פעם לא חשבו שיכול להיות ח"כ הומו"‪ .‬ח"כ הורוביץ באירועי מצעד הגאווה‪.‬‬

‫חייבת להיות ממוקדת פוליטית‪ ,‬כי בסופו של‬ ‫דבר השינוי קורה רק דרך המערכת הפוליטית‪.‬‬ ‫"פה זה לא סוריה‪ ,‬פה זה לא מצרים‪ ,‬פה לא‬ ‫משנים מדיניות או מפילים ממשלה דרך הרחוב‪.‬‬ ‫בארץ יש מערכת דמוקרטית וצריך לנצל אותה‪.‬‬ ‫אני אתן לך דוגמה‪ :‬קהל היעד שאליו הכתבה‬ ‫הזאת מיועדת‪ ,‬קרי הסטודנטים‪ ,‬הוא ציבור‬ ‫שמצביע באחוזים נמוכים! זו עובדה‪ .‬על פי‬ ‫סקרים‪ ,‬זה סביב חמישים אחוז‪ .‬תשווה את‬ ‫זה לאחוזי ההצבעה בקרב ציבורים אחרים‪,‬‬ ‫כגון חרדים או מתנחלים‪ ,‬ותראה את ההבדל‪.‬‬ ‫אם ציבור הסטודנטים ייצא פעם בכמה שנים‬ ‫מאדישותו ויקדיש חמש דקות למימוש הזכות‬ ‫האזרחית הכי בסיסית שלו‪ ,‬אז יהיה אפשר‬ ‫לעשות שינוי עצום במדינה‪ .‬אתה מבין? בלי‬ ‫שינוי פוליטי לא יהיה צדק חברתי‪".‬‬ ‫אתה חושב שסטודנטים לא מצביעים בגלל‬ ‫אדישות?‬ ‫"חלק גדול‪ ,‬כן‪ ,‬בגלל אדישות‪ .‬אבל הם טועים‪.‬‬ ‫כשאתה שואל סטודנט שאלות ספציפיות‪,‬‬ ‫כמו 'כמה אתה משלם שכר דירה?'‪ ,‬והוא עונה‬ ‫לך '‪ ₪ 4,000‬לחודש'‪ ,‬ואני שואל 'וכמה אתה‬ ‫מרוויח?' והוא עונה‪ ₪ 4,000' ,‬בחודש'‪ ,‬ואז‬ ‫אני שואל 'וזה נראה לך סביר?!' ואז הוא משיב‬ ‫'וואלה‪ ,‬לא‪ '.‬הוא לא מבין שזאת אמירה פוליטית‪.‬‬ ‫זה מאוד פוליטי‪ .‬לכן צריך לעשות צעד פוליטי‪,‬‬ ‫שמתחיל קודם כול בהצבעה בבחירות‪".‬‬ ‫אתה מרבה להשמיע את קולך ודעתך‬ ‫בסוגיות שונות הקשורות בזכויות אדם‬ ‫ושוויון זכויות‪ .‬פליטים‪ ,‬שוויון בין המינים‪,‬‬ ‫זכויות להומוסקסואלים ועוד‪ .‬לאחרונה אי‬

‫אפשר שלא לשים לב שבכל הקשור לנושאים‬ ‫האלו ישנה שחיקה צורמת‪.‬‬ ‫"בהחלט‪ ,‬יש שחיקה במצב זכויות האדם בארץ‪.‬‬ ‫אנחנו רואים את זה במהלכים שמתרחשים‬ ‫בכנסת וגם בצורה שזה מתבטא ברחוב – ביחס‬ ‫המשטרה‪ ,‬ביחס הרשויות‪ ,‬באווירה הכללית‬ ‫וביחס של התקשורת‪ .‬בהחלט‪ ,‬אני רואה את זה‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬יש הרבה כוחות חיוביים שפועלים בשטח‪.‬‬ ‫המצב הנוכחי לא טוב‪ ,‬אבל אפשר לשנות אותו‪.‬‬ ‫אבל אני חוזר ואומר את זה עוד פעם – זה חייב‬ ‫להתחיל בהצבעה לכנסת‪ .‬יש ביטוי שאומר 'הדג‬ ‫מסריח מהראש'‪ .‬אז אם אתה רוצה לשנות את‬ ‫המצב‪ ,‬אתה צריך להחליף את הראש‪ .‬אי אפשר‬ ‫לעקוף את זה‪ ,‬ומי שחושב שהוא יכול להמציא כל‬ ‫מיני פטנטים מבלי לשנות את המפה הפוליטית‪,‬‬ ‫אז הוא טועה ומטעה‪".‬‬ ‫מבין ‪ 120‬חברי כנסת אתה ההומוסקסואל‬ ‫המוצהר היחיד‪ .‬סטטיסטית‪ ,‬זה לא כל כך‬ ‫הגיוני‪ ...‬ידוע לך במקרה על עוד "נציגים"‬ ‫או "נציגות" של הקהילה ממפלגות אחרות‬ ‫שאנחנו פשוט לא יודעים עליהם?‬ ‫"אתה שואל אם יש חברי כנסת בארון? (צוחק)‬ ‫אני ממש לא יודע‪ .‬עד שנבחרתי‪ ,‬בכלל לא‬ ‫האמינו שיכול להיות חבר כנסת הומו‪ .‬אבל‬ ‫דברים משתנים‪ ,‬החיים משתנים‪ .‬פעם עצם‬ ‫המילה 'הומו' נחשבה לקללה לכל הדעות‪ ,‬פעם‬ ‫מצעד הגאווה היה מצעד של עשרים איש וכיום‬ ‫זה הדבר הכי המוני שיש‪ .‬דברים משתנים‪ .‬תמיד‬ ‫צריך לשמור על אופטימיות ולדחוף את השינוי‬ ‫קדימה‪".‬‬ ‫אם ייכנסו עוד הומואים ולסביות בכנסת‪,‬‬ ‫ובכלל נציגים של מיעוטים נוספים‪ ,‬כגון‬

‫אתיופים‪ ,‬ערבים ועוד‪ ,‬אתה חשוב שזה יטה‬ ‫את המאזניים לטובתם ויקדם את מצבם של‬ ‫אותם מיעוטים בארץ?‬ ‫"בטח‪ .‬השינויים הללו תלויים במידה רבה בייצוג‬ ‫פוליטי‪ .‬תאר לך שלא היו נשים בכנסת‪ .‬כל קבוצה‬ ‫בחברה זקוקה לייצוג הולם‪ .‬ייצוג למיעוטים‪,‬‬ ‫לבני דתות שונות‪ ,‬לאנשים עם מקצועות שונים‬ ‫וממקומות שונים‪ .‬נורא חשוב שיהיה גיוון חברתי‬ ‫בכנסת‪".‬‬ ‫אם היית ראש הממשלה‪ ,‬מה היה הדבר‬ ‫הראשון שהיית עושה? איזה חוק היית‬ ‫מקדם?‬ ‫"יש הרבה‪ .‬יש לי השקפת עולם שמתפרשת על‬ ‫הרבה נושאים‪ .‬אני לא מתמקד רק בסוגיה אחת‪,‬‬ ‫והרבה דברים חשובים לי‪ .‬יש שורה של נושאים‬ ‫בחברת הישראלית שדורשים טיפול עמוק וחיוני‬ ‫לטפל בהם‪".‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬אם היית עושה הרבה דברים בבת‬ ‫אחת?‬ ‫(צוחק) "אין שום ספק‪".‬‬ ‫לא יכולתי שלא לשים לב למילה אחת שחזרה‬ ‫פעם אחר פעם בשיחה עם ח"כ הורוביץ' –‬ ‫"שינוי"‪ .‬ליתר דיוק‪ ,‬היא הופיעה ‪ 18‬פעמים!‬ ‫אולי באמת המסקנה היא שצריך לפעול לשינוי‬ ‫ולא רק לקוות לשינוי? דבר אחד בטוח‪ ,‬שבסרט‬ ‫הוליוודי טוב תמיד יש טוויסט‪ ,‬ולאור העובדה כי‬ ‫אנחנו הם בעצם הגיבורים – הכול תלוי בנו‪.‬‬

‫‪droryanaidym@gmail.com‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪23‬‬

‫צרכנות פיננסית‬

‫לחשוב על היום שאחרי‬ ‫לחשוב על הפנסיה זה כמו לחשוב על חיים אחרים שאינם שלנו‪ .‬ואולם‪ ,‬אם נזניח את התיק הפנסיוני‬ ‫שלנו‪ ,‬הפגיעה באיכות חיינו בעת הפרישה עשויה להיות גדולה‪ .‬בשוק הפנסיוני כיום יש לנו מגוון‬ ‫אפיקים טובים להבטחת עתידנו בגמלאות‪ .‬שי דימניק עושה לכם סדר מאת‪ :‬שי דימניק‬ ‫תוחלת החיים בעולם המערבי עולה משנה לשנה בקצב גבוה מבעבר‪ ,‬וזאת‬ ‫בעקבות התפתחות הרפואה והטכנולוגיה‪ ,‬המאריכים את חיינו ומשפרים‬ ‫את איכותם‪ .‬עובדה זו מחייבת כל אחד ואחד מאיתנו להיערך בצורה שונה‬ ‫לעתיד‪ .‬היערכות נכונה לגיל הפרישה יכולה להוות את ההבדל בין אדם‬ ‫אשר ייפול ברבות הימים על צוואר הקרובים שלו בשביל להתקיים ביומיום‪,‬‬ ‫לבין אדם אשר יבטיח לעצמו רמת חיים טובה‪ .‬גם אם שניהם יעבדו עד גיל‬ ‫הפרישה וירוויחו משכורת דומה‪ ,‬ההבדלים בגובה הפנסיה שלהם עשויים‬ ‫להיות מהותיים‪ .‬בשל כך‪ ,‬תכנון נכון לגיל פרישה נוגע בכל אחד ואחת‬ ‫מאיתנו בלי יוצא מהכלל‪ ,‬ויהיו לו השלכות לא רק עלינו באופן אישי כי אם‬ ‫גם על בני משפחתנו‪.‬‬

‫השעון מתקתק ‪ -‬זמן זה כסף‬ ‫בסקרים שנערכו‪ ,‬נמצא כי רוב הישראלים אינם בקיאים בפרטי התוכניות‬ ‫הפנסיוניות שלהם‪ ,‬ולרוב אינם מעדכנים את התיק הפנסיוני שלהם במהלך‬ ‫השנים בהתאם לנסיבות החיים המשתנות‪ .‬לכל זאת יש סיבה שבעיקרה‬ ‫היא סיבה פסיכולוגית‪ .‬חשיבה לפרישה נראית בעינינו כמשהו מסובך‬ ‫ומורכב‪ ,‬ובעיקר רחוק ולא ממש קשור ליומיום העכשווי‪ .‬כאשר מדברים עם‬ ‫אדם על חייו שלאחר היציאה לגמלאות‪ ,‬הוא לכל היותר מדמיין חלומות‬ ‫מתוקים על בילויים‪ ,‬תחביבים וזמן פנוי לעשות את כל מה שלא הספיק‬ ‫לעשות במהלך חייו‪ .‬ואולם‪ ,‬כדי לממש את החלומות הללו‪ ,‬או לפחות‬ ‫להבטיח רמת חיים נאותה‪ ,‬נדרשים אמצעי מימון‪ ,‬ואפילו אמצעים רבים‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬רוב הפורשים לגמלאות‪ ,‬גברים בגיל ‪ 67‬ונשים בגיל ‪ ,64‬הם עדיין‬ ‫אנשים צעירים‪ ,‬בגופם וברוחם‪ ,‬שלפניהם עוד שנות חיים רבות‪ ,‬שבמהלכן‬ ‫יבקשו לממש תוכניות וחלומות שטיפחו בשנים שבהן היו עסוקים‬ ‫בלימודים‪ ,‬הקמת משפחה‪ ,‬פרנסה וטיפוח קריירה‪ .‬לכן כיום‪ ,‬כשתוחלת‬ ‫החיים מתארכת‪ ,‬צריך להתחיל לחסוך כבר מגיל צעיר‪ .‬כבר עכשיו צריך‬ ‫לבחור בחיסכון ייעודי ובערוצים שיניבו תשואה נאה‪.‬‬ ‫לחלקנו‪ ,‬אין כלל תוכניות פנסיוניות‪ .‬אם גם לך אין כל תוכנית פנסיונית‪,‬‬ ‫דע כי עתידך מצוי בסכנה‪ ,‬וחשוב מאוד שכבר היום תתחיל לדאוג לעתידך‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬ייתכן שדווקא יש לך תוכניות פנסיוניות אבל אין לך מושג כמה נצבר‬ ‫בהן‪ ,‬כיצד הסכום נצבר בהן והאם הן אכן מתאימות לצרכיך‪.‬‬ ‫כולנו‪ ,‬שכירים כעצמאים‪ ,‬צעירים כמבוגרים‪ ,‬זקוקים להגנות פנסיוניות‬ ‫נאותות‪ ,‬בין אם להבטחת הכנסה שוטפת בשנות הפרישה‪ ,‬בין אם‬ ‫למקרה נכות או אובדן כושר עבודה ובין אם חלילה למקרה מוות‬ ‫(לטובת השאירים והמוטבים)‪.‬‬ ‫החל מהיום שבו תיפסק ההכנסה השוטפת כולנו נזדקק למימון‪,‬‬ ‫בין אם כקצבה חודשית או בסכום חד פעמי‪ ,‬שיאפשר לנו להמשיך‬ ‫לחיות באותה רמת חיים‪ ,‬לסעוד במסעדות מעת לעת‪ ,‬לצאת‬ ‫לחופשות בחו"ל‪ ,‬לשפץ את המטבח‪ ,‬ולא פחות חשוב‪ ,‬לעזור‬ ‫לילדים ולנכדים בשעת הצורך‪ .‬בעיקר‪ ,‬כסף שיבטיח לנו עצמאות כדי‬ ‫שחלילה לא ניפול למעמסה על המשפחה או הילדים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬לא רק שאנחנו חייבים להשקיע בחיסכון לטווח ארוך באמצעות קרן‬ ‫פנסיה‪ ,‬קופות גמל‪ ,‬פוליסת ביטוח או שילוב בין המוצרים‪ ,‬אנחנו‬ ‫חייבים גם לוודא שערוצי החיסכון שנבחרו הם המתאימים ביותר לנו‬ ‫ולנסיבות חיינו המשתנות‪.‬‬ ‫פנסיה לכל צורך‬ ‫עד כמה תוכנית פנסיה מותאמת אישית חשובה לכל אחד מאיתנו?‬ ‫מסתבר‪ ,‬שעד מאוד‪.‬‬ ‫ההבדלים בין תוכנית פנסיונית המותאמת לך אישית לבין תוכנית‬ ‫שנבנתה במהלך השנים כטלאי על טלאי ללא מחשבה אמיתית‪ ,‬יכולים‬ ‫להגיע לסכומים ניכרים‪.‬‬ ‫הנה מספר דוגמאות להמחשה‪:‬‬ ‫לדאוג לילד שלא נולד ולאישה שטרם הכרת‪:‬‬ ‫ליובל‪ ,‬רווק בן ‪ 25‬המשתכר ‪ ₪ 8000‬ברוטו בחודש‪ ,‬יש תוכנית פנסיה‬ ‫ממקום העבודה שלו‪ .‬כמו אצל כולם‪ ,‬חלק מהסכום שהוא מפריש מדי‬ ‫חודש מוקצה ל"ביטוח שאירים" – כי כך קבע המעביד‪ .‬כלומר‪ :‬חלק‬ ‫מהסכום המופרש אינו נכלל כלל בחיסכון הנצבר‪ ,‬אלא מיועד למימון‬

‫‪|24‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫תכנון נכון של התוכנית הפנסיונית עשוי להגדיל את קצבת הפניסיה במאות‬ ‫שקלים בחודש‪.‬‬

‫ביטוח למקרה מוות ונועד להבטחת הכנסה לאשתו ולילדיו‪.‬‬ ‫אבל שלומי הוא כאמור רווק ואין לא ילדים! וכך‪ ,‬הוא למעשה רוכש ביטוח‬ ‫שאין לו כל צורך בו‪ .‬אם נאמר זאת בפשטות‪ :‬שלומי פשוט זורק חלק‬ ‫מהכסף‪.‬‬ ‫בכמה כסף מדובר? מסתבר שלא מעט! אם נניח ששלומי יתחתן בגיל‬ ‫‪ ,33‬הרי שמדובר בשמונה שנים שבהן זרה את כספו לרוח‪ .‬בחישוב זהיר‪,‬‬ ‫הוצאה מיותרת זו תפחית את קצבת הפנסיה הסופית שלו בכ‪ ₪ 200-‬שקל‬ ‫בחודש‪ .‬לא חבל?‬ ‫הטיול הגדול שאחרי הפרישה‪:‬‬ ‫למיכל‪ ,‬בת ‪ ,47‬נשואה עם שתי בנות בגיל תיכון‪ ,‬יש קרן פנסיה כבר שנים‬ ‫רבות‪ ,‬ושנים רבות היא מטפחת חלום‪ :‬כשהבנות יסיימו צבא ויעמדו ברשות‬ ‫עצמן‪ ,‬היא ובעלה יוכלו לפרוש ולצאת לטיול ארוך סביב העולם‪ .‬טיול זה‬ ‫היא מתכוונת לממן מכספי הפנסיה‪.‬‬ ‫אך מיכל שכחה שקרן הפנסיה שלה היא תחליף למשכורת החודשית (קצבה‬ ‫או גמלה חודשית)‪ ,‬שנועדה לאפשר לה חיים מכובדים במשך שנים רבות‬ ‫שלאחר הפרישה‪ .‬כדי למשוך סכום כסף גדול שיספיק לטיול סביב העולם‪,‬‬ ‫מיכל צריכה להפריש סכומים חודשיים לחיסכון נוסף‪ ,‬במסגרת קופת גמל‪,‬‬ ‫אשר יאפשר לה לקבל סכום כסף חד פעמי בתקופת הפרישה‪ ,‬שבאמצעותו‬ ‫תוכל לממן את טיול החלומות מבלי לפגוע בהכנסה הפנסיונית‪.‬‬

‫את התוכניות הפנסיוניות שלהן‪ ,‬הייעוץ הפנסיוני הניתן בבנק הינו יעוץ‬ ‫ניטרלי ואובייקטיבי וללא עלות מצד הלקוח‪ .‬התגמול של הבנקים הינו‬ ‫עמלת הפצה שנתית של ‪ 0.25%‬שהם מקבלים על כל לקוח שהם מייעצים‬ ‫לו‪ ,‬ללא קשר לאיזו קופה הם הפנו בסופו של דבר את הלקוח‪ .‬כך שלמעשה‪,‬‬ ‫ליועץ בבנק אין כל עדיפות לקופה מסוימת‪ ,‬והאינטרס היחיד שלו הוא‬ ‫שהלקוח יהיה מרוצה מהייעוץ וימשיך לקבל ייעוץ במהלך כל שנותיו‪ ,‬כך‬ ‫שהבנק יקבל בעבורו כל שנה את עמלת ההפצה‪.‬‬ ‫הייעוץ ניתן על פי מצבו הפיננסי הנוכחי של הלקוח‪ .‬אם במהלך השנים‬ ‫הבאות יחול שינוי כלשהו במצבו הפיננסי או המשפחתי‪ ,‬יוכל אותו אדם‬ ‫ליצור קשר עם היועץ הפנסיוני על מנת להתאים מחדש את המוצרים‬ ‫הפנסיוניים‪.‬‬ ‫ההפרדה שנוצרה בעקבות רפורמת בכר בין קופות הפנסיה לבין הייעוץ‬ ‫הפנסיוני ביטלה את ניגוד העניינים שהיה קיים כאשר הבנק ניהל עבור‬ ‫לקוחותיו את קופות הגמל‪ .‬השוק כיום נפתח לתחרות‪ ,‬וכיום כל אחד‬ ‫מאיתנו יכול לבחור את הפנסיה שלו באופן מקצועי ואובייקטיבי‪ .‬התחרות‬ ‫בשוק הפנסיוני גם יצרה אפיקים ומוצרים פנסיוניים חדשים‪ ,‬העונים‬ ‫לצרכים שונים‪ .‬חשוב לזכור‪ ,‬שאנחנו רשאים לנייד את כספי החיסכון על פי‬ ‫שיקול דעתנו וללא תכתיבים מהמעסיק‪ .‬דווקא משום כך‪ ,‬חשוב שכל אחד‬ ‫ואחד מאיתנו ייקח אחריות על תכנון הפנסיה שלו ויידע להגדיר לעצמו את‬ ‫המטרות והצרכים שהחיסכון הפנסיוני שלנו אמור למלא‪.‬‬ ‫איך עושים את זה?‬ ‫פשוט מאוד‪ ,‬בכל הבנקים פזורים יועצים פנסיוניים אשר נותנים שירות‬ ‫בנושא השקעות פנסיוניות‪ .‬ניתן לפנות לפקיד בסניף ולבקש פגישת ייעוץ‬ ‫פנסיונית‪ .‬חשוב לציין כי לא חייבים להיות לקוחות של הבנק על מנת לקבל‬ ‫ייעוץ פנסיוני‪.‬‬ ‫דבר נוסף‪ ,‬יש לבחון את רמת היועץ‪ .‬ישנם בנקים אשר משלבים את ייעוץ‬ ‫ההשקעות בייעוץ פנסיוני‪ .‬תפקיד זה נקרא "יועץ פיננסי"‪ .‬הבעייתיות‬ ‫בתפקיד זה הינה העומס המוטל על היועץ‪ ,‬אשר עשוי גם לפגוע ברמת‬ ‫המקצועיות שלו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בנק דיסקונט מפריד בין יועצי ההשקעות‬ ‫בסניפים לבין היועצים הפנסיוניים‪ ,‬כך שלכל יועץ ישנה את ההתמחות‬ ‫המקצועית שלו והוא מקדיש את יום העבודה שלו אך ורק לתחום זה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לבנק דיסקונט ישנה את הפריסה וכמות היועצים הגדולות ביותר‬ ‫בארץ‪ .‬הבנק משקיע משאבים רבים בהכשרה והשתלמויות‪ ,‬מה שמגביר את‬ ‫רמת המקצועיות של היועצים‪.‬‬ ‫מומלץ לקבוע פגישה עם היועץ הפנסיוני לפחות פעם בשנה‪ ,‬כדי לבדוק‬ ‫עימו האם יש צורך לבצע עדכונים בתיק הפנסיוני בהתאם לשינויים בחיים‬ ‫אשר עשויים להשפיע על הצרכים הפנסיוניים שלך‪ ,‬לדוגמא נישואין או‬ ‫הבאת ילד לעולם‪.‬‬ ‫המחשבה על העתיד הרחוק מערבת חלומות מתוקים מחד וחרדות‬ ‫וחששות מאידך‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬כולנו רוצים ליהנות מרמת חיים גבוהה‬ ‫בשנות הפרישה ולדאוג לעתיד היקרים לנו‪ .‬ככל שתהיו מעורבים בתיק‬ ‫הפנסיוני שלכם‪ ,‬בסיוע אנשי מקצוע‪ ,‬כך תוכלו להיות רגועים יותר לקראת‬ ‫השנים שעוד יבואו‪ ,‬אי שם באמצע המאה הראשונה לאלף השלישי‪ ,‬ואשר‬ ‫עשויות להיות השנים היפות בחייכם‪.‬‬ ‫אתם מוזמנים לפנות אליי בכל נושא פיננסי‪:‬‬

‫‪dimnikshay@gmail.com‬‬

‫חיסכון בקופות גמל עשוי לממן‬ ‫בפרישה טיול חלומות מסביב לעולם‬

‫הפנסיה בידיים שלך‬ ‫בעקבות רפורמת בכר משנת ‪( 2005‬חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים‬ ‫ועיסוק בייעוץ פיננסי ובשיווק פנסיוני)‪ ,‬קרנות ההשתלמות וקופות הגמל‬ ‫שהיו בבעלות הבנק נמכרו לגופי השקעה פרטיים‪ ,‬וכיום הבנקים נותנים‬ ‫לציבור הרחב שירותי ייעוץ פנסיוני‪ .‬בניגוד לייעוץ מצד הקופות‪ ,‬המשווקות‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪25‬‬

‫גוף ונפש‬

‫לנסות את זה בבית‬ ‫יותר ויותר נשים בוחרות ללדת בבית‪ ,‬מתוך רצון לחוות את הלידה באופן טבעי יותר ושלם יותר‪ .‬איך‬ ‫עושים את זה נכון? מהם היתרונות ומהם הסיכונים? ומי "המשוגעות" שמסכימות לעבור את הלידה‬ ‫בלי אפידורל? מאת‪ :‬נטעלי בראואר‬

‫המיילדת שרהל'ה שפר‪-‬וינקלר בפעולה‬

‫לידה היא דבר מפחיד‪ .‬שיקום מי שחושב שלא‪.‬‬ ‫יש בלידה את כל האלמנטים כדי לשתק את‬ ‫המוח ולייצר חרדה‪ :‬נוכחותו הממשית של הלא‬ ‫נודע‪ ,‬תהליך פיזיולוגי בלתי הפיך‪ ,‬חיים חדשים‪,‬‬ ‫סכנת מוות‪ ,‬לאם וליילוד‪ .‬וכאב‪ ,‬בעיקר פחד‬ ‫מכאב‪ .‬לא סתם הגענו למצב שבו אנו מקיפים את‬ ‫האישה במכשירים ורופאים ואחיות‪ ,‬בהיכון בכל‬ ‫רגע לניתוח ומשככי הכאבים בשלוף‪.‬‬ ‫זוכרים את המערכון האלמותי של "מונטי פייטון"?‬ ‫חדר לידה לבן ובוהק‪ ,‬עמוס מכל עבר מכשירי‬ ‫מתכת‪ .‬האישה מתרוממת אך בקושי במיטתה‬ ‫ומבקשת בתמימותה לחבוק את התינוק‪.‬‬ ‫הרופאים פוטרים אותה בסמכותיות‪ ,‬תוך שהם‬ ‫אוחזים הפוך בבובת תינוק צווחני וחובטים בו‬ ‫בישבן‪" :‬את צריכה עכשיו לנוח! והדבר הזה‪...‬‬ ‫הדבר הזה צריך לעבור סטריליזציה!"‬ ‫אז איך הן עשו את זה קודם? איך הן נשאו את‬ ‫כאבי התופת בלי אפידורל? אחת ההחלטות‬ ‫הראשונות של אלוהים היתה‪" ,‬בצער תלדי‬ ‫בנים"‪ ,‬ואפילו רחל אימנו התקשתה בלידת בנה‬ ‫השני בנימין ומתה‪ .‬אנו חושבים לעצמנו‪ :‬הן ודאי‬ ‫מתו בהמוניהן‪ ,‬מדימום‪ ,‬מזיהומים‪ .‬לא היו אז‬ ‫רופאים‪ ,‬לא היו אז חדרי ניתוח‪ .‬הן ילדו בבית‪,‬‬

‫‪| 26‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫אלוהים ישמור‪...‬‬ ‫אז זהו‪ ,‬שבשקט‪-‬בשקט הולכת ומתפשטת לה‬ ‫במחוזותינו תופעה חדשה‪ ,‬שאולי אינה מוכרת‬ ‫לרבים מכם‪ ,‬וודאי שאינה מקובלת על כולם –‬ ‫לידה טבעית‪ ,‬בבית‪ .‬כן! אפשר ללדת בבית‪.‬‬ ‫כיום בישראל מתרחשות לא פחות מכ‪600-‬‬ ‫לידות בית בשנה‪ ,‬וכדי לענות לביקוש גם מספר‬ ‫מיילדות הבית נמצא בעלייה‪ .‬על פי מחקר‬ ‫רטרוספקטיבי חלוצי שערך ד"ר אבנר שיפטן‪,‬‬ ‫בשנים ‪ 2003-2004‬התרחשו בישראל ‪ 520‬לידות‬ ‫בית‪ 92.3% .‬מתוכן הסתיימו בבית בהצלחה‪ .‬רק‬ ‫‪ 40‬יולדות הועברו לבית החולים הקרוב‪ ,‬כאשר‬ ‫מרביתן (‪ )60%‬עקב חוסר התקדמות בלידה‪.‬‬ ‫עבור רבים‪ ,‬ללדת בבית עשוי להיראות כצעד‬ ‫חסר אחריות‪ ,‬פזיז ומסוכן‪ ,‬שמתרחש בארצות‬ ‫העולם השלישי בלית ברירה‪ .‬לאור המרחק‬ ‫הפיזי מבית החולים‪ ,‬לידת בית משולה בעינינו‬ ‫להסכמה לעבור ניתוח מעקפים באמצע רחוב‬ ‫בדלהי‪ .‬האם זה גם קשור גם לתרבות המערבית‬ ‫והניכור? אולי התרחקנו כל כך מהתפקוד הטבעי‬ ‫שלנו‪ ,‬ששכחנו את האמת על הבאת חיים חדשים‬ ‫לעולם? את האמת על יכולותיו של הגוף שלנו‬ ‫ועל עובדות החיים הבסיסיות?‬

‫להרגיש את הכאב זה להרגיש את הלידה‬ ‫נפגשתי עם אורית‪ ,‬אימא לשלושה שילדה בבית‪,‬‬ ‫בוגרת האו"פ בחוג לסוציולוגיה וניהול‪ ,‬אשר‬ ‫טוענת שהטבע עושה את שלו הכי טוב‪.‬‬ ‫לא פחדת?‬ ‫"אני חושבת שאם זו היתה לידה ראשונה הייתי‬ ‫מוותרת מפחד‪ ,‬אבל היה לי מספיק ניסיון‬ ‫מהלידות הקודמות שלי ורציתי לעשות את זה‬ ‫אחרת‪".‬‬ ‫מה גרם לך ללדת בבית?‬ ‫"בלידות הראשונות שלי לא יצאתי עם הרגשה‬ ‫שחוויתי את הלידה כמו שהייתי רוצה‪ .‬והלידה‬ ‫בבית אכן היתה שונה מאוד מבחינה חווייתית‪,‬‬ ‫מבחינה אתגרית‪ ,‬ההכנה הנפשית והפיזית‬ ‫שנדרשה‪ ,‬הכאב‪ .‬זה להסכים להרגיש את הדברים‬ ‫ולא לברוח מהתמודדות‪ ,‬שזה מה שכולנו נוטים‬ ‫לעשות כל הזמן‪.‬‬ ‫"זה מאוד מפתה לקחת אפידורל‪ ,‬כדי שיעבור‬ ‫מהר ולא יכאב‪ ,‬וזה הרבה יותר מעניין ועוצמתי‬ ‫להרגיש את הכאב ולא לפחד ממנו‪ .‬זו חוויה‬ ‫יוצאת דופן שלא הייתי מוותרת עליה‪ ,‬וצריך‬ ‫להבין‪ :‬זה לא כמו להיכנס לניתוח לב פתוח בלי‬ ‫הרדמה‪ ,‬זה ללדת – זה דבר טבעי‪".‬‬ ‫מה היה כל כך לא מספק בלידות הקודמות?‬ ‫"הרגשתי כמו בובה על חוט‪ .‬אמרו לי מה‬ ‫לעשות‪ ,‬איך להיות‪ ,‬איך לשכב‪ ,‬מתי ללחוץ‪ .‬לא‬ ‫הרגשתי‪ .‬בלידה הראשונה ראיתי שזה מתחיל‬ ‫לכאוב כמו שהפחידו אותי – ולקחתי אפידורל‪.‬‬ ‫בלידה השנייה שהיתה מאוד קצרה אבל מאוד‬ ‫טראומתית‪ ,‬לא חוויתי שום דבר חוץ מלחץ שמא‬ ‫יכאב לי‪ .‬ובהיריון השלישי‪ ,‬רציתי להרגיש את‬ ‫הלידה כמו שהיא צריכה להיות‪ .‬זה היה נפלא‪.‬‬ ‫גם מפחיד‪ ,‬אבל זה הרגיש מאוד נכון‪ .‬הייתי עם‬ ‫אנשים קרובים לי שחיבקו אותי‪ ,‬שתמכו ועודדו‬ ‫והיה לי טוב עם החשיפה לידם‪".‬‬ ‫אורית רהוטה‪ ,‬היא מחוברת לכל מילה שיוצאת‬ ‫לה מהפה‪ .‬אבל אולי זהו מקרה של אומץ יוצא‬ ‫דופן?‬ ‫אליזבת דייוויס‪ ,‬מנהלת המכון הלאומי למיילדות‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬טוענת שהכוח הזה מצוי בכולנו‪,‬‬ ‫הנשים‪ .‬הטבע דאג מבעוד מועד לצייד את‬ ‫הנשים ביכולת הביו‪-‬כימית לשאת את הלידה‪,‬‬ ‫ואפילו ליהנות ממנה‪" :‬כל מה שצריך לעשות‬ ‫הוא להביט בהורמונים שנוטלים חלק בתהליך‬ ‫הטבעי‪ :‬יש לנו לא רק את האנדורפינים (הורמון‬ ‫היוצר תחושה של רוגע ושמחה ומשתחרר גם‬ ‫בעת סקס‪ ,‬אכילת שוקולד ועיסוי)‪ ,‬אלא גם את‬ ‫האוקסיטוצין‪ ,‬המוכר כ'הורמון האהבה'‪ ,‬אשר‬ ‫יוצר תחושות נעימות של שחרור ואמון בין‪-‬אישי‬ ‫(ומשתחרר‪ ,‬אגב‪ ,‬גם בעת אורגזמה)‪ .‬הורמונים‬ ‫אלה הם ההיפך מהורמון האדרנלין‪ ,‬המופרש‬ ‫במצבים של פחד‪ ,‬חשש‪ ,‬דאגה‪ .‬לידה אמורה‬ ‫להיות כמו שעושים אהבה‪ ,‬זה צריך להיות מוגן‬ ‫ובטוח ובלי הפרעה‪".‬‬

‫לידה בפס ייצור‬ ‫בניגוד ללידת בית‪ ,‬התנאים השוררים בלידה‬ ‫בבית חולים עשויים לגרום למצב של סטרס אצל‬ ‫היולדת ועוברה‪ .‬ריבוי האנשים הנכנסים ויוצאים‪,‬‬ ‫רעש המכשירים‪ ,‬הצבעים והריחות הסטריליים‪,‬‬ ‫שלא לדבר על הבדיקות הווגינאליות החוזרות‬ ‫ונשנות‪ .‬אין פלא שבתנאים המלחיצים הללו‪,‬‬ ‫ללא תחושה של אינטימיות ופרטיות‪ ,‬הפקת‬ ‫"ההורמונים הטובים" בעת הלידה מתמעטת‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬זה קשור במישרין לאופן שבו הרפואה‬ ‫המודרנית מתייחסת אל הלידה והניסיון "לנהל"‬ ‫אותה בתוך לוח זמנים קבוע ונתון מראש‪,‬‬ ‫אשר סותר פעמים רבות את התהליך הטבעי‬ ‫והאינדיבידואלי‪ .‬נהלים אלו מביאים לעיתים‬ ‫קרובות את הרופאים להשתמש באמצעים‬ ‫לזירוז הלידה‪ ,‬מה שיוצר צירים תכופים וחזקים‬ ‫הרבה יותר – ואיתם‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם כאב שקשה‬ ‫ביותר לעמוד בו‪ .‬גם עבור העובר מדובר ברגעים‬ ‫קשים בעקבות ההתכווצויות התכופות‪ .‬זהו‬ ‫מעגל קסמים‪ ,‬כיוון שברוב המקרים שבהם ניתן‬ ‫הזירוז‪ ,‬מבקשת האישה אפידורל לשיכוך הכאב‬ ‫העז‪ ,‬והאפידורל עצמו עלול לגרום לשורה של‬ ‫תופעות לוואי כגון ירידה בדופק העובר‪ ,‬האטה‬ ‫נוספת של הצירים (זה לא מתקדם‪ ,‬אולי צריך‬ ‫ניתוח?) ולתינוק מעט מעורפל חושים ומנותק‬ ‫שמתקשה להתחבר אל אמו לאחר הלידה‪ .‬כן‪,‬‬ ‫חשוב גם לנסות לחשוב על הלידה מנקודת‬ ‫המבט של העובר היוצא אל העולם‪ .‬מגיע לתינוק‬ ‫שלנו שיקבלו את פניו ברכות‪ ,‬ללא פלורוסנטים‪,‬‬ ‫ללא מגע של אדם זר‪ ,‬ללא הפרדה של התינוק‬ ‫מאימו למען צרכי המחלקה‪ ,‬ללא פגיעה‬ ‫בהיווצרות הקשר הקדוש בין אם לבנה בשעות‬ ‫הראשונות לחייו‪.‬‬ ‫ד"ר מרסדן וגנר‪ ,‬אשר היה אחראי על בריאות‬ ‫האישה והילד בארגון הבריאות העולמי‪ ,‬טוען‬ ‫גם כן שהיד קלה ההדק בכל הנוגע לניתוחים‬ ‫קיסריים בבתי חולים‪ ,‬וכי עובדה זו מעלה בצורה‬ ‫משמעותית את הסיכון במוות בלידה של האם‪:‬‬ ‫"ב‪ 1985-‬קבע ארגון הבריאות העולמי כי שיעור‬ ‫הניתוחים הקיסריים צריך להיות בין ‪10%‬‬ ‫ל‪ .15%‬אם זה מעל ‪ ,15%‬מספר הנשים שמתות‬ ‫בלידה עולה‪ .‬בארצות הברית שיעור הניתוחים‬ ‫הקיסריים עומד על ‪ ,)!(29.5%‬כפול מהמספר‬ ‫האופטימאלי שמשרד הבריאות העולמי ממליץ‪.‬‬ ‫המשמעות היחידה היא שיש נשים רבות שמתות‬ ‫בלידה בגלל ניתוח קיסרי מיותר‪ ,‬וזו המציאות‬ ‫הקשה‪".‬‬ ‫התמונה העולה מהנתונים הללו נוקבת וקשה‬ ‫לעיכול‪ .‬האומנם בית החולים מהווה לעיתים‬ ‫סכנה בפני עצמו?‬ ‫הילרי קירשנבאום‪ ,‬מיילדת בית חולים ובית‬ ‫בעלת ‪ 30‬שנות ניסיון‪ ,‬מחזקת את הטענה הזו‪:‬‬ ‫"לידה היא חוויה מדהימה‪ ,‬אבל כמו לכל חוויה יש‬ ‫לה סיכונים‪ .‬הסיכוי שיקרה משהו בלידה טבעית‬ ‫קטן מאוד לעומת הסיכון שקיים בהתערבות כגון‬ ‫אפידורל (משכך כאבים)‪ ,‬פיטוצין (זירוז)‪ ,‬פקיעת‬ ‫מי שפיר יזומה‪ ,‬שכיבה כפויה על הגב‪ ,‬רגליים‬ ‫סגורות ועוד‪".‬‬ ‫ללדת בעיניים פקוחות לרווחה‬ ‫פניתי להילרי‪ ,‬כי ידעתי שהיא אישה שמדברת‬ ‫ישירות‪ ,‬ולעיתים בבוטות‪,‬על הדברים בלי לטייח‬ ‫שום דבר‪ ,‬תכונה אשר מאפיינת רבות ממיילדות‬ ‫הבית‪ .‬כנראה שכדי להיות מיילדת בית‪ ,‬ובמיוחד‬

‫בישראל‪ ,‬צריך להיות עשוי מחומר קשה ונדיר‪,‬‬ ‫קצת כמו יהלום‪.‬‬ ‫"הגעתי לעולם של לידות הבית כשילדתי את‬ ‫ביתי לפני ‪ 32‬שנים‪ .‬אחותי‪ ,‬שחייתה בארצות‬ ‫הברית‪ ,‬ילדה בבית כי זה היה יותר זול‪ ,‬ואהבתי‬ ‫את הרעיון‪ .‬הלכתי לפגוש את ד"ר מקאלה‪,‬‬ ‫שהיה אז בן ‪ ,70‬כדי שיילד אותי‪ ,‬ואמרתי לו '‪DR‬‬ ‫‪,'Mackalah, I want you to deliver my baby‬‬ ‫והוא ענה לי‪I'm sorry, darling, I don't ' ,‬‬ ‫‪[ ."'!deliver - I catch‬תרגום‪" :‬דוקטור מקאלה‪,‬‬ ‫אני רוצה שתיילד את התינוק שלי‪" – ".‬אני‬ ‫מצטער יקירתי‪ ,‬אני לא מיילד – אני תופס"]‬ ‫למעשה‪ ,‬ד"ר מקאלה העביר בצורה הומוריסטית‬ ‫ומתומצתת את הנקודה החשובה‪ ,‬והיא שאישה‬ ‫המבקשת ללדת בבית צריכה להבין שזו עבודה‬ ‫שלה‪ .‬היא חייבת לקחת בחשבון שהיא רחוקה‬ ‫מבית חולים‪ ,‬ובמקרה של קושי נפשי היא זו‬ ‫שצריכה להתמודד בעצמה‪ ,‬ללא התערבות‬ ‫הרופאים‪ .‬במקרים של סיבוך‪ ,‬המיילדת יכולה‬ ‫להתערב בצורה מוגבלת‪ .‬זהו סיכון שיש לקחת‬ ‫בעיניים פקוחות וללמוד את הנושא בצורה‬ ‫מעמיקה מראש‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש כי את מירב הסיבוכים ניתן לצפות‬ ‫מראש על ידי מעקב רציף‪ ,‬בזמן הצירים‪ ,‬של צבע‬ ‫מי השפיר‪ ,‬דופק העובר ועוד‪ .‬המיילדת המנוסה‬ ‫והמקצועית תדע מתי ישנו צורך להבהיל את‬ ‫היולדת לבית החולים‪ .‬הקריטריונים הבסיסיים‬ ‫לאישור של לידה בבית היא מעקב היריון תקין‪,‬‬ ‫קירבה לבית חולים‪ ,‬שלא תעלה על ‪ 30‬דקות‬ ‫נסיעה‪ ,‬וכן הריון תקין‪ ,‬לידה אחרי השבוע ה‪37-‬‬ ‫ובדיקות מקדימות הפוסלות מומים הדורשים‬ ‫טיפול נמרץ בעת היציאה לעולם‪ .‬מיילדות‬ ‫הבית מצוידות במזוודה ענקית עמוסה בציוד‬ ‫רפואי למגוון מקרים כגון דימום‪ ,‬התייבשות‪,‬‬ ‫צורך בזירוז טבעי‪ ,‬מצוקה נשימתית ועוד‪ .‬אבל‬ ‫יותר מכל הן מצוידות בניסיון‪ ,‬בחוכמה ובהבנה‬ ‫מעמיקה של הנפש ולמה היא זקוקה על מנת‬ ‫לעבור את המסע המפחיד בשלווה ובהצלחה‪.‬‬ ‫בארץ תופעת לידות הבית עדיין זניחה יחסית‬ ‫ובטח שלא זוכה לעידוד מצד הממסד‪ .‬אבל מה‬ ‫קורה באירופה? בהולנד‪ ,‬למשל‪ ,‬המדינה מעודדת‬ ‫לידה בבית‪ ,‬וזאת משום שהבינו שם כי הסיכון‬ ‫לסיבוכים בלידת בית נמוך יותר‪ ,‬ולידה ללא‬ ‫סיבוכים גם עולה פחות למדינה‪ .‬לכן‪ ,‬בהולנד‬ ‫המדינה מסבסדת למי שבוחרת ללדת בבית‬ ‫מיילדת על חשבון משלמי המיסים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנו‬ ‫תמריץ כספי שלילי למי שבוחרת ללדת בבית‬ ‫חולים ללא סיבה מוצדקת‪ .‬בישראל‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫אישה שבוחרת ללדת בבית נדרשת לשלם בין‬ ‫‪ 3,000‬ל‪ ₪ 5,000-‬למיילדת מוסמכת‪ ,‬והיא גם‬ ‫אינה זוכה לדמי הלידה מהביטוח הלאומי‪ ,‬מעצם‬ ‫העובדה שנשימתו הראשונה של תינוקה בעולם‬ ‫לא היתה של אוויר בית החולים‪ .‬וכך‪ ,‬לידה בבית‬ ‫הופכת בארץ לעסק יקר השמור למשוגעים לדבר‬ ‫ולמי שידם משגת בלבד‪.‬‬ ‫הילרי התחילה ליילד בבית בקנדה‪ ,‬לאחר‬ ‫שעברה הכשרה אצל איינה מיי גאסקין‪ ,‬אשר‬ ‫כתבה את הספר הראשון על לידות בית‬ ‫"‪ ,"Spiritual Midwifery‬שלימים הפך לתנ"ך‬ ‫של הנשים העוסקות בנושא‪ .‬היא שואבת‬ ‫סיפוק עצום מעבודתה‪ ,‬אבל גם סוחבת צלקת‬ ‫לא פשוטה‪ ,‬וזאת לאחר שהוגשה כנגדה תביעה‬ ‫עקב סיבוך שקרה בלידת בית בה התינוק נפגע‬ ‫במהלך הלידה‪.‬‬

‫הכותבת‪ ,‬נטעלי בראואר‪ ,‬לצד אחותה בלידת‬ ‫הבית שלה‬

‫מהי חווייתך מהיחס של המדינה והחברה‬ ‫למיילדות בית וללידות בית בכלל?‬ ‫"מכיוון שהמדינה שלנו לא מממנת לידות בבית‪,‬‬ ‫מי שנפגע חייב לתבוע מישהו כדי לקבל כסף‪.‬‬ ‫הכסף צריך לבוא מאיפשהו‪ .‬אני מבינה את‬ ‫הצורך להאשים מישהו‪ ,‬אבל מיילדות הבית‬ ‫נמצאות במצב מפחיד‪".‬‬ ‫אתן בעצם חשופות לתביעות והמעמד שלכן‬ ‫בעייתי כרגע‪ .‬אתן מאורגנות יחד?‬ ‫" כן‪ .‬ארגון מיילדות הבית מוכר על ידי משרד‬ ‫הבריאות הישראלי ואנו בשיחות מתמשכות‬ ‫ומייגעות איתם על זכויותינו‪ .‬הם מכירים בנו כגוף‬ ‫של אנשי מקצוע‪ ,‬אבל אין לנו ביטוח במקרים של‬ ‫בעיה ואין לנו ביטוח אחריות מקצועית ושאר‬ ‫זכויות כארגון מוכר אחר‪ .‬לא סופרים אותנו"‪.‬‬ ‫עד ‪ 2005‬היתה חברת ביטוח אשר סיפקה לארגון‬ ‫ביטוח למקרים של תביעה‪ .‬החברה משכה ידיה‬ ‫מן העניין‪ ,‬והותירה את המיילדות ללא כיסוי‬ ‫ובמצב רגיש ופגיע מאוד‪.‬‬ ‫בשל כך‪ ,‬היולדות מתבקשות לחתום על הסכם‬ ‫מול המיילדת‪ ,‬על כך שהן מודעות לסיכונים‬ ‫ולוקחות על עצמן אחריות בעיניים פקוחות‪ .‬אבל‬ ‫המצב הזה רחוק מלהיות אופטימאלי‪.‬‬ ‫ואולי זוהי רק עוד אנקדוטה על חופש הבחירה‬ ‫ועל צדק חברתי בישראל של היום‪.‬‬ ‫חרף היתרונות הרבים של לידת בית לעומת‬ ‫לידה בבית חולים‪ ,‬בסופו של דבר זוהי בחירתה‬ ‫של האם‪ .‬לידת בית לא תצלח עבור מי שחרדה‬ ‫ממנה ועושה זאת בעל כורחה‪ .‬זוהי אלטרנטיבה‬ ‫המתאימה למי שמרגישה שלידה בבית היא‬ ‫האופציה הבטוחה ביותר המתאימה לה‬ ‫ולתינוקה‪ ,‬למי שמתחברת וחשה שלמה עם‬ ‫הדרך הזו‪ .‬חשוב גם לציין כי זכותה של אישה‬ ‫לבחור את מקום הלידה מעוגנת בחוק יסוד כבוד‬ ‫האדם וחירותו‪.‬‬ ‫"כל אישה צריכה אופציות‪ ",‬מסכמת הילרי‪" ,‬אם‬ ‫זה בית‪ ,‬מרכז יום‪ ,‬בית חולים‪ ,‬בית חולים עם‬ ‫אמבטיה‪ ,‬אפידורל או ניתוח – אבל היא צריכה‬ ‫לעשות החלטה מתוך ידע‪".‬‬ ‫‪netali.breuer@gmail.com‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪27‬‬

‫ביקורת תרבות‬

‫מי לא קרא את 'לונלי פלאנט'?‬ ‫ונציה עוד לא שקעה מתחת למים‪ ,‬אבל כבר עתה היא טובעת בים של תיירים‪ .‬וכך גם פאריז‪,‬‬ ‫אמסטרדם ופראג‪ ,‬שבגלויות הקסומות אודותיהן לעולם לא תראו תורי ענק‪ ,‬רוכלים הדוחפים לתיירים‬ ‫סחורה גנובה ומזכרות אותנטיות שיוצרו בסין‪ .‬לונלי פלאנט הוא כבר מזמן רק שם של ספר‬ ‫מאת‪ :‬טניה גרקבי‪-‬ריטרבנד‬

‫הים השחור‪ .‬מאז ילדותי המוקדמת ליבי השתוקק למסעות‪ .‬אהבתי את‬ ‫נסיעות הרכבת הארוכות אל עבר אתרי נופש לחופי הים השחור‪ .‬קרונות‬ ‫השינה הכילו בתוכם ארבע מיטות‪ ,‬שתיים מתוכן היו נפתחות לקראת‬ ‫הלילה ויצרו שני מקומות שינה‪ .‬כמה התאוותי לישון עליהן שם‪ ,‬גבוה‪-‬גבוה‪,‬‬ ‫אך אמי הסכימה שאעלה למעלה רק במהלך הנסיעה בשעות היום‪ .‬וכך‬ ‫הייתי שוכבת לי שם‪ ,‬וראשי מופנה אל עבר הנופים המתחלפים בחלונות‬ ‫המאובקים‪ ,‬ומבטי עוקב בסקרנות אחר כבלי החשמל האינסופיים שחצו‬ ‫את המרחבים והתלוו לעיתים לפסי הרכבת‪ ,‬במקצב קבוע‪ ,‬שהתמזג עם‬ ‫נקישות הגלגלים על המסילות המתכתיות‪.‬‬ ‫מה מרגשים היו נופשי הקיץ‪ .‬האוויר התמלא בריחות לא מוכרים‪ ,‬והימים‬ ‫בחוויות חדשות‪ ,‬אם זה בורקס מיוחד שטעמתי לראשונה בחיי‪ ,‬או טיול‬ ‫לאורך החוף לאחר לילה של סערה‪ ,‬כאשר הים מסגיר את תכולתו הסודית‪,‬‬ ‫מדוזות ענקיות סגולות שנמשו היישר ממעמקים‪.‬‬ ‫כי אז‪ ,‬העולם היה חדש‪.‬‬ ‫ואילו היום‪ ,‬כאשר ליבי מתמלא פעילות של הרפתקה‪ ,‬ודמיוני בודה‬ ‫(האומנם בודה‪ ,‬או שמא ניזון מכל אותן כתבות תיירות?) יעד חדש‪ ,‬נכונות‬ ‫לי תמיד‪ ,‬לצד הגילויים החדשים עבורי‪ ,‬גם אכזבות רבות מאינספור‪.‬‬ ‫ונציה‪ .‬זכורה לי במיוחד נסיעתי לוונציה‪ ,‬לפני מספר שנים‪ .‬בתור מי שחייה‬ ‫נשזרו באהבה לאמנויות השונות‪ ,‬תמיד התאוויתי לבקר בוונציה‪ ,‬לגלות‬ ‫במבטי את כיכר סן מרקו‪ ,‬את הכנסיות‪ ,‬את הרחובות והתעלות‪ .‬וכך‪ ,‬כאשר‬ ‫נכנסתי לוונציה עם ספינה קטנה‪ ,‬גופי התמלא צמרמורת למראה העיר‬ ‫השמשית והיפהפייה‪ .‬דקות ארוכות מבטי תר על המבנים‪ ,‬האנשים‪ ,‬הים‪,‬‬

‫והשתוקקתי כבר לרדת ליבשה ולהגיע סוף כל סוף לכיכר סן מרקו‪ .‬וכך‬ ‫אכן קרה הדבר‪ ,‬הגעתי לכיכר‪ .‬אך במקום לראות את הכיכר‪ ,‬ואת היונים‬ ‫המפורסמות‪ ,‬מבטי לא הצליח למצוא סדק בין כל אותם יצורים גדולים‬ ‫מעט יותר שמילאו את הכיכר עד אפס מקום – ואלה היו התיירים‪ .‬מתברר‬ ‫כי לא הייתי היחידה בעולם שחשבה לבקר בכיכר סן מרקו‪ .‬וכך‪ ,‬במקום‬ ‫לחוות בקלילות את העיר שכבר היתה מוכרת לי מציורים ומספרים‪,‬‬ ‫נאלצתי לעמוד שעות ארוכות בשובל אנושי תחת השמש הקופחת‪ ,‬רק‬ ‫בשביל הזכות לסקור במבט חטוף את פנים הקתדרלה‪ .‬את נקודות המפגש‬ ‫עם הים ליוו דוכנים מאולתרים של מהגרים שדחפו לכל העובר לידם תיקי‬ ‫ג'וצי מזויפים‪ ,‬משקפי דולצ'ה וגבאנה ומזכרות שיוצרו בסין‪ .‬על השייט‬ ‫בגונדולה ויתרתי‪.‬‬ ‫תאילנד‪ .‬ואף כאשר הרחקתי לכת אל עבר המזרח הרחוק‪ ,‬או יותר נכון‬ ‫תאילנד‪ ,‬ולחוף המאיה ביי‪ ,‬המפורסם בזכות סרט בכיכובו של דיקפריו‪,‬‬ ‫ציפיתי לגלות חוף לבן ובתולי שמתמזג עם טורקיז מהפנט‪ .‬את החול הלבן‬ ‫לא ראיתי מרוב תיירים שמילאו בצפיפות את רצועת החוף הדקה‪ ,‬זוגות‪-‬‬ ‫זוגות‪ ,‬והדממה הקסומה שדמיינתי בראשי נקטעה על ידי רעש סירות מנוע‬ ‫גדושות התיירים‪ ,‬שהגיעו או עזבו את האי‪ .‬התקשיתי למצוא פינת חוף‬ ‫ריקה על מנת לזכות בצילום הנכסף שלי על רקע הטורקיז‪ ,‬שלפחות הוא‬ ‫נותר לא נגיש‪.‬‬ ‫אירופה הקלאסית‪ .‬ובטיולי האחרון לאירופה‪ ,‬שהיתי מספר ימים‬ ‫באמסטרדם‪ .‬אני‪ ,‬שכבר ביקרתי לעייפה במוזיאונים השונים וב"חובה לבקר"‬ ‫כאלה או אחרים‪ ,‬סירבתי בתוקף לבקר באתרי התיירות שכל התיירים‬ ‫פוקדים מסיבה בלתי ברורה‪ ,‬כמו מוזיאון מאדאם טוסו או "מוזיאון"‬ ‫הייניקן‪ .‬עד שלבסוף‪ ,‬ביום האחרון‪ ,‬שוכנעתי על ידי חברתי לקחת טיול‬ ‫בין ה"כפרים" לא רחוק מאמסטרדם‪ .‬הברושור של הסיור הבטיח במספר‬ ‫שפות שלושה כפרים‪ ,‬תחנות רוח‪ ,‬ביקור במפעל מסורתי לייצור כפכפי עץ‬ ‫ומפעל לייצור גבינה‪ .‬היות ובכל טיוליי האחרונים ניסיתי להתנזר מחוויות‬ ‫תיירות ברוח זו‪ ,‬נעניתי לבסוף בחיוב לתחנוניה של שותפתי למסע‪ ,‬שמאוד‬ ‫רצתה לבקר שם‪ .‬ובכן‪" ,‬הכפרים" היו מספר קבוצות של בתים מופרדים‬ ‫בתעלות‪ ,‬מסודרים להחליא וגינותיהם מקושטות במגוון הקיטש האפשרי‪,‬‬ ‫וכל זה כמובן‪ ,‬לצד תחנות רוח מבריקות ונוצצות‪ .‬המפעל ה"מסורתי"‬ ‫לייצור כפכפי עץ היה בעצם חנות מזכרות ענקית עם מרחב תצוגה קטן‪,‬‬ ‫בו הוסברנו בשלוש שפות על ידי עובדת מחופשת בלבוש הולנדי מסורתי‬ ‫כיצד מיוצרים כפכפי המזכרות בגדלים השונים‪ .‬החוויה ב"מפעל" לייצור‬ ‫גבינה היתה דומה‪ .‬חדר תצוגה עם הולנדית מחופשת אחרת‪ ,‬שחזרה גם כן‬ ‫בשלוש שפות שונות על אותן הבדיחות‪ ,‬שהצחיקו בכל פעם פלג אחר מתוך‬ ‫קבוצת התיירים שגדשה את החלל עד אפס מקום‪.‬‬ ‫לחזור הביתה‪ ,‬לפייסבוק‪ .‬ובעצם‪ ,‬אינני יכולה להתנער מהתחושה‪ ,‬שאין‬ ‫לך ברירה אלא לשלם כסף בשביל שיביאו אותך למקום בו לא יהיה לך‬ ‫מה לעשות מלבד לשלם עוד כסף‪ ,‬בין אם זה גבינות‪ ,‬כפכפי עץ או תיקי‬ ‫גוצ'י מזויפים‪ ,‬אבל לפחות תוכל לחזור הביתה ולהעלות את התמונות‬ ‫שלך לפייסבוק‪ ,‬ולגלות שלמישהו מחבריך יש גם אלבום בשם "תאילנד" או‬ ‫"אמסטרדם"‪ ,‬ועל אף כי שניכם טיילתם לחלוטין בנפרד‪ ,‬ללא שום תיאום‬ ‫ואף בהפרש של מספר חודשים טובים‪ ,‬מקבץ התמונות שלכם דומה באופן‬ ‫מעורר‪ ,‬אם לא מחשבות מיסטיות‪ ,‬אז לפחות חרדה קיומית‪.‬‬ ‫הכותבת היא סטודנטית למדעי הרוח והחברה‪.‬‬

‫תורי ענק‪ ,‬רוכלים מנג'סים ושמש קופחת‪ ,‬כל מה שלא תראו בגלויות‬ ‫של כיכר סן מרקו‪.‬‬

‫‪| 28‬‬

‫‪www.studentop.org.il‬‬

‫‪tanianana@gmail.com‬‬

‫אינטרנט‬

‫המון ‪ -‬לא עדר‬

‫האם המון יכול להיות "חכם"? מיזמים כמו ויקיפדיה מוכיחים שכן‪ .‬השאלה כעת היא האם‬ ‫במחאה החברתית נולד כאן בישראל "המון חכם" שיוביל לשינוי אמיתי מאת‪ :‬אילנה בייניש‬

‫"ידע זה כוח"‪ ,‬אמר פרנסיס בייקון‪ ,‬והפילוסוף‬ ‫הצרפתי בן המאה העשרים מישל פוקו הראה‬ ‫כיצד ייצור הידע משמש כלי מרכזי ביחסי‬ ‫השליטה בחברה שלנו‪ .‬בטרום עידן האינטרנט‪,‬‬ ‫מידע וידע היו מושגים בערוצים מאוד מוגדרים‪,‬‬ ‫כגון ספריות‪ ,‬מאגרי מידע ממוחשבים סגורים‪,‬‬ ‫בכיתות הלימוד במוסדות חינוך‪ ,‬ובעיקר‬ ‫במערכת ההשכלה הגבוהה‪ .‬הידע היה שייך‬ ‫אז לשכבה מצומצמת של "משכילים רשמיים"‪,‬‬ ‫שרכשו השכלה ותארים במוסדות האקדמיים‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬רשת האינטרנט שינתה מגמה זו לחלוטין‪,‬‬ ‫בכך שהיא מספקת כיום לקהל הרחב כלים‬ ‫פתוחים וללא חסמים לבנייה ושיתוף של ידע‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬לנגד עינינו‪ ,‬נוצר סוג חדש‪ ,‬דינמי‪ ,‬דמוקרטי‪,‬‬ ‫ולעיתים מהפכני‪ ,‬של ידע‪ ,‬ידע השייך להמון‪.‬‬ ‫אולי יותר מכול‪ ,‬כלים אלה אפשרו את צמיחתו‬ ‫של "המון חכם"‪ ,‬או של "עם חכם"‪ ,‬אשר חותר‬ ‫להשפיע באופן פעיל על עיצוב פני החברה‬ ‫על ידי ייצור מתמיד של ידע הקורא תיגר על‬ ‫האליטה השלטת‪.‬‬ ‫חוכמת ההמון – להיות אינדיבידואל בתוך‬ ‫המון‬ ‫המון? חכם? הביטוי "חכמת ההמון" עשוי‬ ‫להישמע בתחילה כסתירה פנימית‪ .‬המון אכן‬ ‫מסוגל להיות כוח רב עוצמה‪ ,‬להפיל משטרים‪,‬‬ ‫לחולל הפיכות ולהניע תהליכים חברתיים‬ ‫משמעותיים‪ .‬לעיתים‪ ,‬המון גם עשוי להיות כוח‬ ‫בלתי נשלט ואלים‪ ,‬שבו האינדיבידואל מאבד את‬ ‫שיקול הדעת שלו ופועל באופן אי‪-‬רציונאלי‪ .‬אם‬ ‫כך‪ ,‬כיצד ניתן לייחס להמון חוכמה‪ ,‬שהיא תכונה‬ ‫הקשורה לקוגניציה‪ ,‬תבונה‪ ,‬חשיבה לוגית‪,‬‬ ‫ובעיקר – אינדיבידואליות‪.‬‬ ‫בספרו "חכמת ההמונים" טוען החוקר ג'יימס‬

‫סורוביצקי כי כדי ליצור המון חכם צריכים‬ ‫להתקיים ארבעה מרכיבים‪ :‬גיוון דעות‪ ,‬עצמאות‬ ‫מחשבתית‪ ,‬ביזור בקבלת החלטות‪ ,‬ותיאום‬ ‫בין חברי הקבוצה בקבלת החלטות‪ .‬בשורה‬ ‫התחתונה‪ ,‬המון חכם הוא אוסף של פרטים‬ ‫הפועלים למען מטרה משותפת‪ ,‬אבל מבלי‬ ‫לאבד את האינדיבידואליות והחרות שלהם‪ .‬על‬ ‫פניו‪ ,‬מדובר בתכונות שאינן אפשריות במודל‬ ‫הקלאסי של המון‪ ,‬הפועל כעדר שבו הפרט נמחק‬ ‫בתוך המסה הגדולה‪ .‬ואולם‪ ,‬מאפיינים אלה של‬ ‫חכמת ההמון דווקא באים לידי ביטוי כיום ברשת‬ ‫האינטרנט‪ ,‬או יותר נכון‪ ,‬באותן פלטפורמות‬ ‫הקרויות ‪ ,Web 2.0‬המספקות לגולשים כלים‬ ‫פתוחים ליצירה‪ ,‬בנייה ושיתוף של ידע‪ .‬במשך‬ ‫השנים‪ ,‬התפתחו כלים רבים ומשוכללים‬ ‫המאפשרים לגולשים באשר הם‪ ,‬מכל מקום‬ ‫בעולם‪ ,‬ליצור תכנים מגוונים‪ ,‬להביע דעות‪,‬‬ ‫ולהשתתף בדיונים ובתהליכי קבלת החלטות‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬כולנו למעשה שותפים בתהליך המדהים‬ ‫של ייצור של ידע שיתופי חדש‪.‬‬ ‫ניתן למנות דוגמאות רבות לביטוייה של חכמת‬ ‫ההמונים ברשת האינטרנט‪ ,‬אולם הדוגמה‬ ‫הניצחת ביותר‪ ,‬אשר סימנה אולי עידן חדש‪,‬‬ ‫היא ויקיפדיה‪ ,‬האינציקלופדיה השיתופית שבה‬ ‫המשתמשים‪ ,‬כלומר הקוראים‪ ,‬מוזמנים לכתוב‬ ‫ולשכתב בעצמם את הערכים השונים‪ .‬ייחודה של‬ ‫ויקיפדיה היא היותה מורכבת מתכנים שנכתבו‬ ‫על ידי אנשים שלא בהכרח רכשו השכלה רשמית‬ ‫המסמיכה אותם להיות כותבי תוכן מומחים‪ ,‬ולא‬ ‫תמיד עומדים בדרישות אקדמיות המגדירות‬ ‫אדם כמשכיל‪ .‬ויקיפדיה עומדת בניגוד למודל‬ ‫הישן של האינציקלופדיה הקלאסית‪ ,‬הנכתבת‬ ‫על ידי שורה נבחרת של פרופסורים מוסמכים‬ ‫הנחשבים לברי סמכא בתחומם‪ .‬אם בתחילה‬ ‫העריכו המומחים כי מיזם זה נידון לכישלון‪ ,‬כיום‬ ‫זו כבר עובדה – ויקיפדיה היא האנציקלופדיה‬ ‫האנושית הגדולה והמהימנה ביותר‪ ,‬ובכך הוכיחה‬ ‫את כוחה של חוכמת ההמון ושל האינטרנט‬ ‫כפלטפורמה שבה חוכמת ההמון יכולה לבוא‬ ‫לידי ביטוי ולשגשג‪.‬‬ ‫חכמת ההמון במחאה החברתית‬ ‫אולם‪ ,‬השאלה המהותית יותר היא האם וכיצד‬ ‫"חכמת ההמון" באה לידי ביטוי במישור הפוליטי‬

‫ובקידום הרעיונות הבסיסיים שעומדים בייסוד‬ ‫הדמוקרטיה‪ .‬תשובה אחת לשאלה הזו קיבלנו‬ ‫אולי במחאה החברתית‪ ,‬שפרצה בישראל בקיץ‬ ‫האחרון ועדיין מתגלגלת בניסיון לחולל שינוי‬ ‫אמיתי בחברה‪ .‬המחאה החברתית למעשה‬ ‫צמחה כמעט מבלי שהשלטון השגיח בה‪,‬‬ ‫מלמטה‪ ,‬בדיוק בכל אותן פלטפורמות חדשות‬ ‫של ייצור ושיתוף ידע‪ .‬בבלוגים וברשתות‬ ‫החברתיות‪ ,‬בפייסבוק‪ ,‬בטוויטר וביו‪-‬טיוב‪,‬‬ ‫שם היא צברה כוח ותהודה על ידי השתתפות‬ ‫ההמונים‪ ,‬שהפיצו את המסר באמצעות לייקים‬ ‫ושיתופים שונים והוסיפו גם את קול המחאה‬ ‫הפרטי שלהם‪ .‬בשלב מסוים פרצה המחאה‬ ‫מהמרחב הווירטואלי וגלשה לרחובות בהפגנות‬ ‫הענק אשר שברו כל שיא שזכור כאן ותפסו את‬ ‫השלטון לא מוכן‪.‬‬ ‫תנועת המחאה היתה ביטוי מזוקק של המון חכם‪.‬‬ ‫היא לא הונהגה על ידי איש אחד או קבוצה אחת‪,‬‬ ‫וגם לא ביטאה אג'נדה אחת‪ .‬לכל אחד ניתנה‬ ‫האפשרות להביע את קולו‪ ,‬להקים אוהל‪ ,‬לארגן‬ ‫צעדה‪ ,‬לזכות בנתח של חשיפה תקשורתית‪.‬‬ ‫ולמרות ריבוי הקולות‪ ,‬יחדיו היתה זו זעקה אחת‪,‬‬ ‫זעקתו של העם‪" ,‬די! רוצים שינוי!"‪ .‬השאלה האם‬ ‫הצליחה המחאה החברתית פחות רלוונטית כאן‪.‬‬ ‫מה שחשוב להבין הוא‪ ,‬שהיא צמחה מתוך אותו‬ ‫המון‪ ,‬מחכמתו ותבונתו היומיומית ומהניסיון‬ ‫היומיומי שלו‪ .‬תחושת ההתעלות שליוותה‬ ‫את הימים הללו נבעה במידה רבה מההכרה‬ ‫המחודשת של ההמונים בכוחם להשפיע ולשנות‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬החכמה הטמונה בהמון היתה קיימת‬ ‫מאז ומעולם‪ ,‬ואולם היא התקשתה לבוא לידי‬ ‫ביטוי במבנה הדמוקרטי הקיים שבו כל הכוח‬ ‫מרוכז בידי המערכת הפוליטית ובתקשורת‬ ‫הממסדית‪ .‬רשת האינטרנט שינתה את האופן‬ ‫שבו יכולים אנשים כיחידים או כקבוצות להביע‬ ‫את דעתם‪ .‬הודות לשימוש בכלי ‪Web 2.0‬‬ ‫וברשתות חברתיות‪ ,‬המאפשרים את השיתוף‬ ‫ההדדי‪ ,‬התיעוד הכמעט נצחי וההד התקשורתי‪,‬‬ ‫יש להמון יותר כוח לממש את כוונותיו וחזונו‪,‬‬ ‫ואת חכמתו‪.‬‬

‫‪benish.ilana@gmail.com‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪29‬‬

‫דיבורשת‬

‫טקסט מורגש‬ ‫צ'אטים‪ ,‬מיילים‪ ,‬הודעות‪ .‬כולנו "מדברים" היום ברשת‪ ,‬פחות עם הפה ויותר עם המקלדת‪ .‬אבל איך‬ ‫כותבים משהו בצעקה? או להיפך‪ ,‬בשקט‪-‬בשקט? איך מבדילים בין "תודה" אמיתית ועמוקה ל"תודה"‬ ‫סרקסטית? איך כותבים בקול רועד? בקול סקסי? או סתם צרוד? מאת‪ :‬סיוואנה אופיר‬ ‫אני חוששת שהתגובה הראויה ביותר היא‪ :‬פחחח‬

‫בפרק הראשון של הספר "עברית אינטרנטית"‪,‬‬ ‫מסבירים כרמל וייסמן ואילן גונן את המושג‬ ‫החדש – "שפה כתובה דבורה"‪:‬‬ ‫"שפת הכתיבה באינטרנט קרובה יותר לדיבור‬ ‫הספונטני‪ .‬קיטוע ושגיאות באים בחשבון ואין‬ ‫אנו מצפים לניסוח ברמה גבוהה‪ .‬האינטרנט שובר‬ ‫את החלוקה הברורה בין שפה כתובה לבין שפה‬ ‫מדוברת ויוצר אפשרות שלישית – שפה כתובה‬ ‫דבורה… בתקשורת סינכרונית‪ ,‬בזמן אמת‪,‬‬ ‫המטרה העיקרית הינה קיום יחסים חברתיים –‬ ‫שיחות‪ ,‬משחקים‪ ,‬העברת הזמן בנעימים‪ ,‬הצגת‬ ‫דעות וכדומה‪".‬‬ ‫הכתיבה‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי בתקשורת‬ ‫הסינכרונית (בפייסבוק‪ ,‬בצ'אטים‪ ,‬בטקסטים‬ ‫סלולאריים וכולי)‪ ,‬מנסה לשקף כמה שיותר את‬ ‫מה שהיינו דוברים אם הנמען היה עומד מולנו‪.‬‬ ‫ככל שאנו כותבים טוב יותר את הדיבור‪ ,‬מייצגים‬ ‫אותו טוב יותר‪ ,‬מתקרבים לשקיפות‪ ,‬כך אנחנו‬ ‫פחות "כותבים" ויותר "מדברים"‪ .‬זוהי לא כתיבה‬ ‫לשם כתיבה‪ ,‬אלא כתיבה לשם דיבור‪.‬‬ ‫חיוך בטקסט‪ ,‬צחוק בטקסט‪ ,‬לעג בטקסט‪ ,‬זלזול‬ ‫בטקסט‪.‬‬ ‫ההיסטוריה החדשה של הדיבור‬ ‫הכתב החל אמנם כמייצג את הדיבור‪ .‬אולם בעוד‬ ‫המילים הנהגות בקול מתפוגגות בן רגע בחלל‪,‬‬ ‫הכתב משאיר את המילים "לנצח"‪ ,‬או לפחות‬ ‫לתקופת זמן מסוימת‪ .‬הכתב לא נותן למילים‬ ‫לחלוף עם הרוח ולהישכח‪ .‬הידיעה על כך גורמת‬ ‫לנו לנסח את עצמנו‪ ,‬לבדוק את עצמנו‪ ,‬לעצור‬ ‫את עצמנו‪ ,‬לשכתב את עצמנו‪ .‬למילים הכתובות‬ ‫יש משמעות‪ .‬הן ישפיעו‪ ,‬הן יישארו‪ ,‬הן יהפכו‬ ‫להיסטוריה‪ ,‬ייצרו היסטוריה‪ ,‬יעצבו היסטוריה‪.‬‬ ‫בלי כתב אין היסטוריה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בפלטפורמות התקשורת של עידן‬ ‫המידע המקוון והרשתות החברתיות‪ ,‬חלק ניכר‬ ‫מן השיחות הסינכרוניות‪ ,‬הספונטניות‪ ,‬אלו של‬ ‫כאן ועכשיו‪ ,‬אלו שלא נועדו להיות מתועדות‬

‫‪| 30‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫ולא חושבות על היסטוריה או על הנצח‪ ,‬גם הן‬ ‫נשמרות‪.‬‬ ‫צ'אט עם חבר בגוגל‪-‬טוק או בפייסבוק נשמר‪.‬‬ ‫אני יכולה להוכיח לו שהוא *אמר* שהוא קרא‬ ‫את דוסטוייבסקי‪ .‬ומשום כך‪ ,‬הטקסטים הללו‬ ‫הם גם בבחינת "ידע"‪ .‬הכול זה ידע‪ .‬התקשורת‬ ‫הסינכרונית אכן נועדה במהותה לקיום יחסים‬ ‫חברתיים‪ ,‬אך ברגע שהיא נשמרת – היא‬ ‫מתפקדת גם כידע‪ .‬השיחות החיות‪ ,‬האותנטיות‪,‬‬ ‫התגובות המיידיות‪ ,‬בלי מקורות‪ ,‬בלי ציטוטים‪,‬‬ ‫בלי חישובים ובלי נמשלים – הן מתועדות‪,‬‬ ‫הופכות להיסטוריה‪ ,‬של עצמנו‪ ,‬של היחסים‬ ‫החברתיים‪ ,‬של השפה האנושית‪ ,‬של הדיבור‬ ‫החדש‪.‬‬ ‫הרגשות שבין השורות‬ ‫לעומת המוח הרציונאלי שלנו‪ ,‬הרגשות פועלים‬ ‫בבסיסם באופן לא מילולי‪ .‬הרגשות גם פועלים‬ ‫מהר יותר מהמילים שנאמרות‪ ,‬ואף מהמילים‬ ‫שרק נהגות במחשבתנו‪ .‬כשאנחנו מגיבים‬ ‫לסביבה או למחשבותינו‪ ,‬הרגש הלא מילולי‬ ‫מקדים את המילים שמנסות לבטא (או לא‬ ‫לבטא) אותו‪ .‬קדימות זו של הרגש מצהירה על‬ ‫היותו טהור יותר‪ ,‬אמיתי יותר‪.‬‬ ‫אולם לא תמיד‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬אנו מבטאים‬ ‫במילים בדיוק את מה שאנו מרגישים (אם זה‬ ‫בכלל אפשרי)‪ .‬לפעמים אנו אפילו מבטאים את‬ ‫ההיפך‪ ,‬ובכוונה‪ .‬גם כשאנחנו כן רוצים להיות‬ ‫אמיתיים עם הסביבה לגבי מה שאנו מרגישים‪,‬‬ ‫אנו לא תמיד יודעים איך לעשות את זה‪ ,‬איך נכון‬ ‫לבטא רגש‪ ,‬או מצבור רגשות‪.‬‬ ‫היכולת לבטא רגש עצמי נחשבת לאחת‬ ‫הכשירויות החברתיות המרכזיות – ככל שאני‬ ‫פתוחה יותר לרגשות שלי‪ ,‬ככל שאני יותר יודעת‬ ‫להעריך אותם‪ ,‬לתת להם שמות‪ ,‬לבטא אותם‬ ‫במילים‪ ,‬כך אני יודעת יותר גם לקרוא תחושות‬ ‫של אנשים אחרים‪ ,‬והאינטליגנציה החברתית‬

‫שלי גבוהה יותר‪ .‬כשהמילים של האדם שמולי‬ ‫חולקות על מה שאני קולטת מצליל קולו‪,‬‬ ‫מהבעות הפנים שלו‪ ,‬מתנועות הגוף שלו – אני‬ ‫"אקשיב" לאמת הרגשית‪ ,‬כפי שאני קולטת‬ ‫אותה‪ ,‬ולא למילים שהוא מבטא‪.‬‬ ‫מה קורה כשאנו מתקשרים בטקסטים? האם‬ ‫האמת הרגשית נעלמת? אני טוענת שלא‪.‬‬ ‫בהחלט קל לנו יותר לשקר‪ ,‬לבטא שמחה עם‬ ‫מילים שמחות ולא לתת לעצב האמיתי להפריע‪,‬‬ ‫למשל‪ .‬זה כמובן נכון גם לגבי תמונת הפרופיל‬ ‫שלנו‪ ,‬האווטאר שלנו‪ .‬יכולתי להציג את עצמי‬ ‫עם תמונת פרופיל של דוגמנית מדרום אפריקה‪,‬‬ ‫אבל אני מעדיפה להיות אמיתית‪ .‬אני רוצה‬ ‫שהמרחב הווירטואלי יהווה המשך רציף ככל‬ ‫הניתן של הגוף הפיזי שלי והאישיות שלי‪ ,‬שייצג‬ ‫אותי נאמנה‪.‬‬ ‫ועל אותו משקל – אני רוצה שהסטטוסים שלי‬ ‫ייקראו בטון המתאים‪ ,‬כפי שהיה נשמע לו‬ ‫הייתי אומרת את הדברים בקול רם‪ .‬אני רוצה‬ ‫שכל מילה תיקרא עם הדגשים הנכונים‪ ,‬החיוך‪,‬‬ ‫הפינוק‪ ,‬הבושה‪ .‬אני רוצה להיות מובנת‪ .‬אני‬ ‫חושבת שאנחנו מנסים להיות מובנים בטקסטים‬ ‫כל הזמן‪ ,‬מנסים ללמוד לתקשר דיגיטלית‪.‬‬ ‫לומדים מסטטוס לסטטוס‪ ,‬מתגובה לתגובה‪,‬‬ ‫ואנחנו רק בהתחלה‪.‬‬ ‫הזירה הלשונית הדינמית ביותר כיום מתרחשת‬ ‫באינטרנט‪ ,‬ובעיקר ברשתות החברתיות‪ .‬בבלוג‬ ‫שלי‪" ,‬טקסט מורגש"‪ ,‬אני אוספת מתוך הזרם‬ ‫הבלתי פוסק של פוסטים‪ ,‬סטטוסים‪ ,‬שרשורים‬ ‫ותגובות‪ ,‬דוגמאות לפתרונות שאנשים ממציאים‬ ‫מתוך הספונטניות של התקשורת הבינ‪-‬אישית‬ ‫כדי לגשר על הפער בין השפה הכתובה לדיבור‪,‬‬ ‫בין הרציונאלי לבין הרגש‪ .‬הנה כמה דוגמאות‪.‬‬ ‫מתוך הבלוג "טקסט מורגש" של סיוואנה אופיר‬ ‫– ‪http://sivanna.wordpress.com‬‬

‫לפעמים מתחשק לי לצעוק לתוך‬ ‫הפייסבוק‪ ,‬ואני שואג בכל הכח‪ ,‬אבל כל מה שיוצא מהצד‬ ‫השני זה רק אותיות על המסך‪ .‬אבל אני מקווה שאתם שומ־‬ ‫עים את הצעקה שלי‪ ,‬כי אני ממש שואג! רררהההההה‬

‫העיקר כולם חפרו לא לשכוח להזיז את השעון‪ .‬כל‬ ‫השעונים הזיזו את עצמם כמו טהטהל'ה‪ ,‬וכל שנותר‬ ‫לי למלא במשוואה הזו זה להיות עייף‪.‬‬

‫או שאתה צועק או שאתה שואג‬ ‫בכל אופן זה ממש קשה לצעוק עם הררריישים‬ ‫וכן‪ ,‬אני חושב שאני שומע משהו‬ ‫שומעים‪ ,‬שומעים‬

‫וללמוד לאיית יידיש ‪):‬‬

‫דווקא צועק מצוין‪ ,‬שומעים בהחלט‬

‫טאטעעעעעעעעל'ה‬ ‫שואאגגג!‬

‫טאטל'ע‬ ‫יעדער גאון האט זיין שיגעון‬

‫חה חה חה!!! חה חה!!!!!!! חה חה חה!!!!!!! חה! חה חה!!!!‬ ‫חה!!! ווייהי!!! חה חה!!! (יש דברים שפשוט אי אפשר למסור‬ ‫בעזרת מקלדת‪ ,‬אבל תאמינו לי! חה חה!!!!! חה חה חה!!!!!‬ ‫חה חה חה חה חה החה חה החה חה חה חה!!!!‬

‫זה לא בהגיה תימנית?‬ ‫טעטעל'ה וטהטהל'ה‬

‫חה חה חה יוו איזה מדבק זה צחוק חה חה (‪:‬‬ ‫!!!&)(*))((*^‪a!@#$%‬‬

‫אהבתי‪ ,‬האו טרו‪): ...‬‬ ‫חיייייחהההההההחווווווווו‬

‫‪likes this.‬‬

‫חהחהחה!!!!!‬

‫???^&&&&&^^‪@#$%‬‬

‫בדיוק‬

‫אני אוהבת אותך ברמות מאוד גבוהות!‬ ‫גם אני מרגיש ככה לאחרונה‬

‫‪likes this.‬‬ ‫אני זקוקה לחופשה‬

‫!‪Match‬‬

‫כאילו גפרור‪ .‬את מדליקה את ליבי ‪):‬‬ ‫*פוערת פה כמו דגיג‬

‫בלי מילים‬

‫ומחכה שתנשק אותי*‬ ‫טוב‪ ,‬תביא חיבוק‬

‫*‪:‬‬

‫*חיבוק*‬ ‫פוערת פה כמו דגיג‬

‫נו‪ ,‬אחד אמיתי לא *אמיתי*‬ ‫חיבוק *אמיתי*‬

‫כל מה שיש לי זאת אנחה קיומית‪.‬‬ ‫‪*sigh‬‬

‫אנחה קיומית‬

‫גם אתם מוזמנים לשלוח לי לפרסום בבלוג צילומי מסך או‬ ‫ציטוטים שלכם‪ .‬למען המחקר!‬ ‫‪sivanna.ophir@gmail.com‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪31‬‬

‫יחסים‬

‫‪XXX‬‬ ‫לפעמים‪ ,‬האמת על הבן‪-‬זוג מתגלה רק כשהוא נהיה "אקס"‪ .‬אובססיבי‪ ,‬אובדני ומיתולוגי‪ .‬דנה מויסון‬ ‫יצאה למצוא את כל הטיפוסים המצויים‪ ,‬כדי שתדעו מה עשוי לצפות לכם רגע אחרי שיחת "זה לא‬ ‫אני – זה את‪/‬ה" מאת‪ :‬דנה מויסון‬ ‫"אה את לא מבינה איזה קטע! ראיתי‬ ‫את האקס שלך ו‪"...‬‬ ‫הלב מתחיל לפעום בחוזקה‪ ,‬הידיים‬ ‫מתחילות להזיע מעט‪ ,‬הנשימה‬ ‫מתחלפת במהירות שיא אך שום אוויר‬ ‫לא נכנס‪...‬‬ ‫בדרך כלל מדובר בסיפור פשוט למדי – היה‪,‬‬ ‫נגמר‪ .‬אבל זה לא באמת הסתיים‪ .‬גם אם‬ ‫מדובר בפרידה הכי טובה בעולם (יש‬ ‫חיה כזאת?) עדיין נרגיש אי נוחות‬ ‫שמהולה בלא מעט סקרנות כאשר‬ ‫השם של האקס מוזכר‪ ,‬והצרה‬ ‫האמיתית היא שלרובנו יש הרבה‬ ‫יותר מאחד כזה‪.‬‬ ‫למען הסדר הטוב‪ ,‬אנחנו מנסים‬ ‫למיין אותם ולהצמיד להם תוויות –‬ ‫מהריבאונד האחרון ועד לאקסית‬ ‫המיתולוגית‪ .‬אבל מה קורה‬ ‫כשהקטגוריות הופכות לפחות‬ ‫למשתמש?‬ ‫ידידותיות‬ ‫הנה כמה אנשים אמיצים‬ ‫שהסכימו לשתף‪...‬‬

‫האקס אובדני‪ :‬אי אפשר לחיות איתם ועדיף‬ ‫בלעדיהם‬ ‫לגלית כ‪ )51( .‬לא חסרים אקסים מוזרים להיזכר‬ ‫בהם‪ ,‬אבל היה אחד שבהחלט לקח את כל‬ ‫הקופה‪.‬‬ ‫ההתחלה‪" :‬הכרתי את דודי בגיל ‪ ,24‬הוא היה‬ ‫בן ‪ .25‬הוא ניסה לשכנע אותי לצאת איתו במשך‬ ‫חודשים אבל סירבתי כי באותה תקופה עבדנו‬ ‫יחד‪ .‬לאחר שהחליף מקום עבודה החלטתי לתת‬

‫‪| 32‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫לו צ'אנס‪ .‬אחרי כמה פעמים שיצאנו הבנתי מהר‬ ‫מאוד שזה לא זה וחתכתי‪".‬‬ ‫העקשנות (לא) משתלמת‪" :‬התחילו להגיע‬ ‫אלי הביתה זרי פרחים‪ ,‬טלפונים בלי הפסקה‬ ‫ולפעמים הוא גם היה מחכה מתחת למקום‬ ‫העבודה שלי‪ ...‬הוא ממש הפך למטרד‪.‬‬ ‫ניסיתי להתעלם ממנו אבל זה לא עזר‪ ,‬ובסופו‬ ‫של דבר הייתי צריכה להבהיר לו בצורה מאוד‬ ‫נחרצת שאני לא מעוניינת בשום קשר איתו‪".‬‬ ‫מה שלא הורג‪ ,‬מחשל‪" :‬אחרי אותה שיחה לא‬ ‫שמעתי ממנו במשך שבוע שלם וכבר חשבתי‬ ‫שהכול מאחורי‪ ,‬אבל אז יום אחד הגיע אלי‬

‫הביתה מכתב בדואר אקספרס עם שליח‪ .‬דודי‬ ‫כתב בצורה מאוד נסערת שהוא לא יכול לחיות‬ ‫בלעדיי‪ ,‬ושאם לא אגיע לבית שלו עד ‪19:00‬‬ ‫בדיוק הוא יתאבד‪ .‬המכתב עדיין‬ ‫שמור אצלי‪"...‬‬ ‫גלית לא הבינה איך בחור‬ ‫שיצאה איתו פחות‬ ‫מחודש כבר לא יכול‬ ‫לדמיין את החיים‬ ‫בלעדיה‪,‬‬ ‫שלו‬ ‫אבל היא גם לא‬ ‫רצתה לקחת‬ ‫על‬ ‫אחריות‬ ‫העניין ויצאה‬ ‫לכיוון ביתו‪.‬‬ ‫סרט אימה‪" :‬ברגע‬ ‫לדירה‬ ‫שנכנסתי‬ ‫הוא נעל את הדלת‬ ‫ולקח את המפתח‪ .‬ביד‬ ‫השנייה הוא החזיק אולר‪,‬‬ ‫כדי להבהיר שהוא לא מאיים‬ ‫איומי סרק‪ .‬הוא לא ניסה לפגוע בי אבל‬ ‫הייתי כלואה‪ .‬הוא ירד על הברכיים בתחינה שאני‬ ‫אחזור אליו‪ ,‬ואני רק חשבתי לעצמי איך לעזאזל‬ ‫הסכמתי לצאת איתו מלכתחילה?"‪.‬‬ ‫הזמן עובר מהר כשנהנים‪" :‬אחרי השעה הארוכה‬ ‫בחיי‪ ,‬הצלחתי לשכנע אותו להתקשר לבוס‬ ‫החדש שלו‪ ,‬אלון‪ ,‬היחידי איתו היה מוכן לדבר‬ ‫באותו רגע‪ .‬הוא כבר נאלץ להגיע לדירה ורק‬ ‫אחרי שהסברנו לו שאם לא ייתן לי ללכת נצטרך‬ ‫לערב את המשטרה‪ ,‬הוא הבין כמה קיצונית‬ ‫היתה ההתנהגות שלו‪ .‬הוא פתח לי את הדלת‬ ‫בדמעות ואני יצאתי עוד לפני שהספיק למצמץ‪".‬‬ ‫מעז יצא מתוק‪" :‬אלון התקשר אלי למחרת כדי‬ ‫לראות שהכול בסדר וככה בעצם הכרנו‪ .‬יצאנו‬

‫אחרי זה לתקופה ארוכה‪ ,‬מבלי שדודי ידע על‬ ‫כך‪ ,‬כמובן‪".‬‬ ‫דודי וגלית לא התראו מאז‪ ,‬עד שלפני כמה שנים‬ ‫נתקלו זה בזו במקרה ברחוב‪" .‬שנינו מלמלנו‬ ‫מעין שלום נבוך והמשכנו ללכת‪ .‬הוא בקושי יכול‬ ‫היה להסתכל לי בעיניים‪ ,‬אבל אני לא מאשימה‬ ‫אותו‪"...‬‬ ‫מסר לאומה‪" :‬אל תכניסו ראש בריא למיטה‬ ‫חולה" ואם כן לפחות תוותרו על האולר‪ ,‬זה לא‬ ‫סקסי‪.‬‬

‫אקס שמתאהב בחברה של האקסית‬ ‫אורין ו‪ )22( .‬היתה עם האקס שלה כמעט שנתיים‬ ‫כשהם נפרדו‪ .‬זאת היתה האהבה הראשונה‬ ‫שלהם‪ .‬הם המשיכו להיות בקשרי ידידות גם‬ ‫כשהיא הכירה מישהו חדש‪ ,‬כך שזה לא היה יותר‬ ‫מדי מוזר כשהיא רצתה לשדך לאח שלו את אחת‬ ‫החברות שלה‪.‬‬ ‫צחוק הגורל‪" :‬הזמנתי אותה למסיבה של חברים‬ ‫משותפים במטרה להכיר ביניהם‪ ,‬אבל עוד לפני‬ ‫שהספקתי להפגיש ביניהם כבר ראיתי שהיא‬ ‫לגמרי בקטע של מישהו אחר – האקס שלי‪".‬‬ ‫שאלת מליון הדולר‪" :‬אחרי שהיא גילתה שהוא‬ ‫האקס שלי‪ ,‬היא ביקשה את ברכתי ולא היתה לי‬ ‫סיבה ממשית לסרב‪ .‬הייתי לגמרי מאוהבת בחבר‬ ‫החדש שלי כך שלא היתה בי טיפת קנאה‪ .‬פשוט‬ ‫נפל לי האסימון שהם שידוך הרבה יותר מוצלח‬ ‫מהמקורי שתכננתי‪".‬‬ ‫החלפת תפקידים‪" :‬הוא כבר לא היה האקס שלי‬ ‫אלא החבר שלה‪ ,‬ולקח לי זמן להתרגל לסטטוס‬ ‫החדש שלו‪ .‬זה היה כבר בלתי אפשרי להישאר‬ ‫ידידים כי זה ממש הפריע לחברה שלי‪ ,‬בהתחשב‬ ‫בהיסטוריה שלנו‪ .‬החלטתי שאם נתתי לה אור‬ ‫ירוק אני לא צריכה להוות מכשול באמצע הדרך‪.‬‬

‫ויתרתי עליו‪ ,‬עם כל הקושי‬ ‫שבדבר‪".‬‬ ‫לכל אגדה יש סוף‪" :‬הקשר‬ ‫ביניהם נהיה ממש רציני ושמחתי‬ ‫כי הבנתי שעשיתי את הצעד הנכון‪,‬‬ ‫אבל לאחר שלוש שנים‪ ,‬כשלבסוף‬ ‫נפרדו‪ ,‬שוב הרגשתי חצויה‪ .‬לא‬ ‫יכולתי לעשות את הבחירה הזאת‬ ‫שוב‪ ,‬והיום אני בקשר טוב עם שניהם‪".‬‬ ‫במבט לאחור‪" ::‬אני לא מתחרטת על‬ ‫השידוך הזה‪ ,‬אבל לא הייתי עושה את‬ ‫זה שוב‪ ,‬וגם לא הייתי מציעה לאף אחד‬ ‫אחר ללכת בדרך הזאת‪ .‬לדעתי עדיף לכבד‬ ‫את מקומן של כל אותן מערכות יחסים שהיו‬ ‫משמעותיות עבורנו וליהנות‬ ‫מהזיכרון המתוק‪ .‬בדיעבד‬ ‫כל הסיפור הזה די הרס את‬ ‫הפנטזיה שהיתה לי בראש‬ ‫בקשר לזוג שהיינו‪".‬‬ ‫מסר לאומה‪" :‬אהבה ראשונה‬ ‫צריכה להישאר אהבה ראשונה‪".‬‬ ‫ובכלל‪ ,‬חברות טובות יכולות‬ ‫לחלוק מכנסיים‪ ,‬לא בחורים‪.‬‬ ‫אקסית אובססיבית‬ ‫עידן ת‪ )21( .‬הוא בעצמו אקס‬ ‫סדרתי‪ ,‬אבל הסיפור שלו קשור‬ ‫לאקסית אחת שלקחה את הפרידה‬ ‫קשה במיוחד‪.‬‬ ‫שיגמר‪" :"...‬לינוי‬ ‫"לרוץ מהר לפני שיגמר‪"...‬‬ ‫ואני יצאנו כשהיינו בני ‪ .18‬אחרי‬ ‫פחות משבועיים ביחד היא סיפרה‬ ‫לי שהיא הזמינה לנו צימר לסופשבוע‪,‬‬ ‫מה שהדליק אצלי נורה אדומה‪ .‬הגעתי למסקנה‬ ‫שאני לא עוד לא בשל לקשר רציני וסיימתי את‬ ‫זה איתה‪ ,‬או לפחות ניסיתי‪".‬‬ ‫האובססיה מתחילה‪" :‬במשך חודשיים וחצי היא‬ ‫הפציצה אותי בהודעות טלפונים בכל שעות‬ ‫היממה‪ .‬לא עבר יום בלי שהייתי רואה את השם‬ ‫שלה תחת 'שיחות שלא נענו'‪ .‬היא לא הפסיקה‬ ‫לשלוח לי הודעות בפייסבוק ולשאול למה‬ ‫אני מסנן אותה‪ .‬השיא היה‪ ,‬כשיום אחד היא‬ ‫התקשרה אלי באמצע הלילה שיכורה וביקשה‬ ‫טרמפ הביתה‪".‬‬ ‫האהבה עיוורת (ואולי גם סנילית)‪" :‬מסתבר‬ ‫שהיא היתה מספרת לאנשים שאנחנו עדיין ביחד‬ ‫אבל עוברים תקופה קשה‪ .‬איך אפשר להיות‬ ‫בתקופה קשה חודשיים‪ ,‬כשבסך הכול יצאנו‬ ‫שבועיים וחצי?"‬ ‫סוף לסיפור (או שלא)‪" :‬אחרי כמה חודשים‪,‬‬ ‫הטלפונים וההודעות הפסיקו‪ .‬כבר חשבתי‬ ‫שהכול מאחורי‪ .‬שנה לאחר מכן פגשתי אותה‬ ‫שוב כשהיא עברה לשרת בבסיס שלי‪ ,‬ואז הכול‬ ‫חזר על עצמו‪ .‬שוב ביליתי חודש בלסנן מספרים‬ ‫לא מוכרים‪ ,‬עד שלבסוף היא הכירה את החבר‬ ‫הנוכחי שלה‪ .‬חזרתי להיות חופשי‪".‬‬ ‫מסר לאומה‪" :‬עדיף שחיזור גורלי יישאר רק שם‬ ‫של סרט‪ ".‬וגם עדיף שיפסיקו להקרין אותו ב‪2-‬‬ ‫‪.yes‬‬

‫האקסית המיתולוגית‬ ‫טל ברוך והילי ישראל‪ ,‬כיום בני ‪ ,25‬הכירו בגיל‬ ‫‪ 17‬והיו ביחד ‪ 4‬שנים‪.‬‬ ‫הפרידה‪" :‬נפרדנו בגיל ‪ .21‬הילי כבר השתחררה‬ ‫והתחילה ללמוד משחק ואני עדיין הייתי תקוע‬ ‫בצבא‪ .‬אף אחד מאיתנו לא היה במקום של‬ ‫להתחייב למערכת יחסים‪ .‬שנתיים לאחר מכן‬ ‫עדיין שמרנו על קשר טוב‪".‬‬ ‫ועכשיו באמת‪" :‬בסוף הבנו שאם אנחנו באמת‬ ‫רוצים שיהיה לנו סיכוי להתגבר אחד על השנייה‬ ‫אנחנו צריכים לשמור מרחק‪ .‬הקשר בינינו ניתק‬ ‫לחלוטין כשהילי נסעה לחיות בניו יורק‪ .‬בתקופה‬ ‫הזאת חשבתי שהתגברתי עליה ויצאתי עם בנות‬ ‫אחרות אבל עם אף אחת מהן זה לא היה באמת‬ ‫רציני‪".‬‬ ‫אולי עוד קיץ ניפגש‪" :‬אחרי שנה בניו יורק הילי‬ ‫חזרה לארץ‪ ,‬אבל לא חידשנו קשר‪ .‬רק חצי שנה‬ ‫אחרי שחזרה נפגשנו במקרה במסיבה של חברים‬ ‫משותפים‪ ,‬ומשם הכול היסטוריה‪".‬‬ ‫אהבה או גאווה‪" :‬אני חושב ששנינו היינו צריכים‬ ‫לוותר על האגו שלנו כדי להודות שאנחנו רוצים‬ ‫לחזור להיות ביחד‪ .‬אין ספק שעדיין היו קיימים‬ ‫רגשות מתחת לפני השטח‪ ,‬והייתי צריך לבחור‬ ‫אם לתת להם להישאר רדומים בתקווה שייעלמו‬ ‫יום אחד או פשוט לשחרר אותם ולראות מה‬ ‫יהיה‪ .‬בחרתי באפשרות השנייה‪".‬‬ ‫סוף מהאגדות‪ :‬אחרי ‪ 4‬וחצי שנים לחוד‪ ,‬טל חזר‬ ‫לאקסית המיתולוגית שלו‪ .‬היום הם זוג כבר‬ ‫שנה וגרים ביחד‪" .‬בדיעבד אני חושב שהתקופה‬ ‫בנפרד עשתה לנו טוב‪ ,‬אף אחד מאיתנו לא‬ ‫מתחרט עליה אפילו שזה היה ממש קשה‪ .‬זה‬ ‫גרם לנו להתבגר ולראות דברים מפרספקטיבה‬ ‫אחרת‪ .‬אני יכול להגיד שהקשר שלנו עכשיו‬ ‫הרבה יותר חזק מפעם‪".‬‬ ‫מסר לאומה‪" :‬אין חוקים לאהבה"‪ .‬איכס‪ ,‬נו‬ ‫באמת‪.‬‬

‫‪moison@walla.com‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪33‬‬

‫תזונה ובריאות‬

‫תזונה מאוזנת היא מפתח להצלחה בלימודים‪.‬‬

‫טבעי להיות טבעוני‬ ‫ככל שגוברת המודעות לחשיבות התזונה לבריאות וכן לזכויות בעלי חיים‪ ,‬יותר ויותר אנשים בוחרים‬ ‫לאמץ אורח חיים טבעוני‪ .‬ואולם‪ ,‬יש לא מעט דעות קדומות שליליות בכל הנוגע לטבעונות וטבעונים‪.‬‬ ‫אז למה כדאי להיות טבעוני? אם תשאלו את דרור ינאי‪ ,‬כי זה בריא‪ ,‬מוסרי – וטעים! מאת‪ :‬דרור ינאי‬ ‫לאנשים מסוימים‪ ,‬ואולי אף לרוב האוכלוסייה‪,‬‬ ‫טבעוני היא מילה גסה‪ .‬בימינו‪ ,‬לספר לבני‬ ‫המשפחה ולחברים שלך שאתה טבעוני‪ ,‬זה כמעט‬ ‫כמו לצאת מהארון‪" .‬מילא צמחוני‪ ,‬אבל טבעוני?!‬ ‫תגיד לי – ירדת מהפסים?!"‪ .‬כן‪ ,‬את המשפט הזה‬ ‫שומע טבעוני ממוצע אינספור פעמים במהלך‬ ‫חייו‪ .‬טבעונים נתפסים לא פעם כאנשים מעט‬ ‫הזויים‪ ,‬המאמצים אורח חיים סגפני שהוא כמעט‬ ‫כנגד הטבע האנושי‪ .‬אך למה התפיסה החברתית‬ ‫כלפי טבעונות היא שלילית? ובכן‪ ,‬שורש הבעיה‬ ‫נטוע עמוק‪-‬עמוק בהיסטוריה האנושית‪.‬‬ ‫קיצור תולדות הקרניבור‬ ‫כמעט מאז ומעולם‪ ,‬בני האדם אכלו בשר‪ .‬בימי‬ ‫קדם‪ ,‬קבוצת ציידים היתה מתארגנת‪ ,‬צדה את‬ ‫החיה הראשונה שראתה ומביאה את הפגר לשבט‬ ‫המשפחה למאכל‪ .‬במהלך ההיסטוריה הלכנו‬ ‫והשתכללנו‪ .‬הבנו שלא צריך לחדד את הכידונים‬ ‫לציד – אפשר פשוט לגדל כמה בעלי חיים בחווה‪,‬‬ ‫וכך לספק מזון לכמות גדולה של אנשים‪ .‬גם כיום‪,‬‬ ‫הרעיון הוא אותו רעיון‪ ,‬אך בסדר גודל שונה לאין‬ ‫ערוך‪ .‬החווה הפכה למפעל‪ ,‬חיות המשק נולדות‬ ‫ומומתות בהיקפים של מיליונים ביום‪ ,‬רשתות‬

‫‪| 34‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫מזון מהיר כמו מקדונלדס ו‪ KFC-‬מנגישות את‬ ‫הבשר בכמויות גדולות ובזול (יחסית) למאות‬ ‫מיליוני אנשים‪ ,‬וכל זה מתנקז לכדי תעשייה‬ ‫שלמה ואדירה הנקראת "תעשיית הבשר"‪ ,‬אשר‬ ‫מגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה‪.‬‬ ‫אפשר לומר שעשינו דרך ארוכה‪...‬‬ ‫הנקודה החשובה היא‪ ,‬שבשר בתור מקור עיקרי‬ ‫של מזון מלווה אותנו כבר עשרות אלפי שנים‪,‬‬ ‫ולא פלא שהחברה המודרנית רואה באי‪-‬אכילת‬ ‫בשר נטע זר‪ .‬ואולם‪ ,‬לא צריך להסתכל בנתונים‬ ‫ובסטטיסטיקות כדי להיווכח שמספר הצמחונים‬ ‫והטבעונים בישראל ובעולם הולך וגדל בהתמדה‪.‬‬ ‫די לקפוץ לכל רשת מזון כדי לראות שכיום יש‬ ‫מקררים שלמים המוקדשים לאוכל צמחוני‬ ‫וטבעוני‪ ,‬והשם "טבעול" כבר הפך לדייר של קבע‬ ‫בהרבה בתים בישראל‪.‬‬ ‫הגידול בדרך החיים הטבעונית‪ ,‬בפרט‪ ,‬תפס‬ ‫תאוצה בשני העשורים האחרונים‪ .‬הקלידו‬ ‫"מסעדה טבעונית" בגוגל‪ ,‬ותקבלו עשרות‬ ‫תוצאות‪ .‬קחו לדוגמה את סיפור הצלחתה‬ ‫המסחררת של "בודהה בורגר" – מסעדת פאסט‪-‬‬ ‫פוד קטנה בתל אביב‪ ,‬על טהרת האוכל הטבעוני‪,‬‬ ‫אשר הפכה תוך שנים ספורות לרשת מצליחה‬

‫בת שלושה סניפים‪ ,‬כאשר הסניף החדש שנפתח‬ ‫בכפר סבא נהייה עמוס יותר מיום ליום‪ .‬זוהי‬ ‫הוכחה לכך שיש ביקוש לאוכל טבעוני (ושהוא‬ ‫טעים!)‪.‬‬ ‫גם מסעדות יוקרה שאינן טבעוניות מכניסות‬ ‫לתפריטים שלהן מנות טבעוניות כדי לספק‬ ‫את מגוון לקוחותיהם‪ .‬אפילו במסעדות בשרים‬ ‫תוכלו למצוא פה ושם מנות טבעוניות‪ .‬אילו‬ ‫מנות‪ ,‬אתם שואלים? בשביל זה צריך להבין מה‬ ‫זה בעצם אוכל טבעוני‪.‬‬ ‫פלאפל – זה טבעוני? ושווארמה?‬ ‫טבעונים נמנעים מכל מוצר המגיע מהחי‪ ,‬החל‬ ‫מבשר של בעלי חיים ועד לתוצרי מזון המופקים‬ ‫מגופם של בעלי החיים כמו חלב‪ ,‬ביצים ודבש‪ .‬כן‪,‬‬ ‫גם דבש‪ .‬אז מה נשאר לנו‪ ,‬בעצם? ובכן‪ ,‬כל השאר!‬ ‫וזה המון‪ .‬אם ניקח את כל הפירות והירקות‬ ‫בעולם בלבד‪ ,‬נגיע לאלפי מנות שאנו נתקלים‬ ‫בהן מדי יום‪ .‬נוסיף קטניות ודגנים ונקבל את רוב‬ ‫המאכלים והמנות שיש בעולם‪.‬‬ ‫חוץ מזה‪ ,‬נוכל גם למצוא גרסאות טבעוניות‪,‬‬ ‫ללא מוצרים מן חי‪ ,‬של סושי‪ ,‬פסטה‪ ,‬גלידה‬ ‫ואפילו פיצה‪ .‬כיום‪ ,‬הכול אפשרי ותאמינו לי שזה‬

‫גם הרבה יותר טעים‪ .‬אם תחשבו על זה‪ ,‬תגלו‬ ‫שמנות פופולאריות רבות‪ ,‬כמו צ'יפס ופלאפל‪,‬‬ ‫הן גם כן טבעוניות‪ .‬עוד על אוכל בהמשך הכתבה‪.‬‬ ‫מלבד מזון‪ ,‬רוב הטבעונים גם מחרימים כל‬ ‫מוצר אחר העשוי מן החי‪ ,‬בין אם מדובר בנעלי‬ ‫עור או מעילי פרווה‪ .‬ואולם‪ ,‬יש גם הרבה מאוד‬ ‫מוצרים תמימים למראה אשר מכילים בתוכם‬ ‫חומרים מהחי‪ .‬קצף גילוח‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מכיל חומר‬ ‫הנקרא "לנולין"‪ ,‬אשר מופק מתאי עור של‬ ‫כבשים‪ .‬למעשה‪ ,‬השימוש בחומרים מהחי כה‬ ‫נפוץ במוצרים יומיומיים‪,‬‬ ‫עד כי כמעט בלתי אפשרי‬ ‫להימנע מכל מוצר מהחי‪.‬‬ ‫כמעט בכל תחום צריכה‪,‬‬ ‫העולמיות‬ ‫התעשיות‬ ‫מחפשות דרכים וחומרים‬ ‫שיוזילו עלויות ויאריכו‬ ‫את חיי המדף של המוצר‪.‬‬ ‫לצערנו‪ ,‬זה בא על חשבון‬ ‫בעלי החיים‪.‬‬ ‫טבעונות‪ ,‬למען הבריאות‬ ‫כשבן אדם מחליט להיות‬ ‫טבעוני‪ ,‬זו צפויה להיות‬ ‫אחת ההחלטות הגדולות‬ ‫והחשובות בחייו‪ .‬עליו‬ ‫ראשית לכול להתמודד‬ ‫עם מסכת הסטיגמות לגבי טבעונות ולרכוש‬ ‫המון מידע וידע שיעזרו לו בהחלטה ובביצועה‪.‬‬ ‫הסטיגמה הגדולה מכול היא החשש הבריאותי‪.‬‬ ‫מרבית האנשים חושבים שבשר הוא המקור‬ ‫לבריאות‪ ,‬לגדילה ולחוזק‪ ,‬אולם לא כך הוא‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬עבור חלק מהאוכלוסייה‪ ,‬בשר מגביר‬ ‫את הסיכון ללקות במחלות שונות שעשויות אף‬ ‫לגרום למוות‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬אם אתם מעל גיל מסוים‪ ,‬רופא‬ ‫המשפחה שלכם עשוי להמליץ לכם על צמצום‬ ‫או הימנעות מוחלטת מאכילת בשר‪ ,‬וזאת משום‬ ‫שבשר‪ ,‬ובמיוחד בשר אדום‪ ,‬מעלה את הסיכון‬ ‫לחלות במחלות לב‪ ,‬סרטן ואוסטיאופורוזיס‪,‬‬ ‫ומקפיץ בצורה משמעותית את לחץ הדם‬ ‫בגופנו‪ .‬אך לא רק בשר עלול להזיק לנו‪ .‬גבינה‬ ‫צהובה היא גם כן מזון מן החי המשפיע לרעה‬ ‫על בריאותנו וגופנו‪ .‬כאבי ראש ומיגרנות‪ ,‬ליחה‬ ‫ורמות כולסטרול גבוהות הן רק חלק מתופעות‬ ‫הלוואי שמחקרים הוכיחו כי עשויות להיגרם על‬ ‫ידי צריכת יתר של גבינה צהובה‪.‬‬ ‫בנוסף להשפעות בטווח הקצר‪ ,‬ישנן לא מעט‬ ‫השפעות שליליות אשר נגרמות בטווח הארוך‬ ‫כתוצאה מנזק מצטבר של רעלים שונים‪ .‬בישראל‪,‬‬ ‫דוח הוועדה לשאריות כימיות במזון מהחי‬ ‫לשנת ‪ 2011‬קובע כי חומר מסרטן העונה לשם‬ ‫אפלאטוקסין נמצא בשנת ‪ 2008‬בכ‪ 15%-‬ממוצרי‬ ‫החלב המופקים מפרות המשק בישראל‪ .‬הסכנה‬ ‫האמיתית היא שאותו חומר מסרטן יכול לעבור‬ ‫שינוי בגופן של הפרות ולהפוך למסוכן אף יותר‪.‬‬ ‫החומר המסוכן מופרש ככל הנראה כתוצאה‬ ‫מהעיוות הגנטי שנגרם לפרות במשק הבשר‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ .‬ב‪ 34%-‬מביצי התרנגולות בישראל‪,‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬נמצאו שאריות של קלופידול‪,‬‬ ‫תרופה אנטיביוטית שניתנת לתרנגולות‪ .‬אם‬

‫אנטיביוטיקה נשמעת לכם דבר בריא‪ ,‬תזכרו‬ ‫שמה שטוב לתרנגולת לא בהכרח טוב לבן אדם‪.‬‬ ‫חלק מהנתונים בדוח מלמדים על חריגות‬ ‫משמעותיות מרמות המינון המותרות על‬ ‫פי החוק‪ .‬משרד הבריאות אחראי על קביעת‬ ‫המינונים המותרים של כימיקלים במזונות‬ ‫השונים‪ ,‬כך שלא יהוו סכנה בריאותית מיידית‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬האבסורד הזה רק מחדד את השאלה‬ ‫– למה בכלל שנסכים שיהיו מרכיבים מזיקים‬ ‫כלשהם באוכל שלנו?‬

‫בתור בשלן חובב‪ ,‬שמפרסם מתכונים‬ ‫במדור "שני צמחוני" ב‪ ,Ynet-‬אני לא יכול‬ ‫שלא להשאיר אתכם עם טעם טוב בפה‪ .‬אז‬ ‫הנה מתכון מנצח לקינוח טבעוני טעים‪:‬‬ ‫בשר מעובד‪ ,‬גבינה צהוגה וירקות מרוססים‪ ,‬והכול‬ ‫בצ'יזבורגר אחד‬

‫קריז לפסטרמה‬ ‫אם נבהלתם טיפה ויש בכם רצון לעבור‬ ‫לצמחונות או טבעונות‪ ,‬כדאי עם זאת גם להבין‬ ‫את הקשיים הכרוכים באימוץ אורח חיים זה‪.‬‬ ‫גוף האדם הוא מכונה של הרגלים‪ .‬כשבן אדם‬ ‫צורך סוג מסוים של מזון‪ ,‬כמו בשר או גבינה‪,‬‬ ‫במשך שנים רבות‪ ,‬לגוף שלו יהיה קשה מאוד‬ ‫להיפרד מאותם כימיקלים שבילו בו זמן כה רב‪,‬‬ ‫גם אם הזיקו לו בטווח הקצר והארוך‪ .‬לכן‪ ,‬הרבה‬ ‫צמחונים וטבעונים מתחילים מפתחים סוג של‬ ‫תסמיני גמילה מאותם מזונות‪ ,‬אשר עשויים‬ ‫להתבטא בתחושת תסכול‪ ,‬רעב‪ ,‬ובמקרים‬ ‫אחדים‪ ,‬כאבי ראש‪ .‬אך תהליך הגמילה הזה הוא‬ ‫חיוני כדי שהגוף יוכל להשתחרר מכל הכימיקלים‬ ‫הרעים שהצטברו בו‪.‬‬ ‫בהרצאה מרתקת‪ ,‬שכבר זכתה למיליוני צפיות‬ ‫באינטרנט‪ ,‬פעיל למען זכויות בעלי חיים‬ ‫המטיף לטבעונות בשם גארי יורופסקי מספר‬ ‫על החסרונות שבמוצרים מהחי ועל היתרונות‬ ‫שבטבעונות‪ .‬בהרצאה הוא משווה בין גבינה לבין‬ ‫סמים נרקוטיים‪ ,‬וממשיך ואומר שגבינה צהובה‬ ‫היא לא פעם הדבר שהכי קשה לטבעונים ולבני‬ ‫אדם בכלל להיגמל ממנו‪ ,‬מכיוון שהיא נמצאת‬ ‫בהרבה מאוד מאכלים וקשה מאוד להימנע‬ ‫ממנה‪.‬‬ ‫אם הצלחתם לשרוד חודש בלי מוצרים מהחי‪,‬‬ ‫כל הכבוד! זה אומר שהאופי שלכם יותר גדול‬ ‫מהקיבה וברגע שתגלו את כל מה שיש למטבח‬ ‫הטבעוני להציע אתם תחוו טעמים חדשים‪,‬‬ ‫תרגישו טוב יותר ורוב הסיכויים שגם תרדו‬ ‫במשקל‪.‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬ניגע אולי בחיסרון היחיד בכל עסקת‬ ‫הטבעונות – תוספי המזון‪ .‬קודם כול‪ ,‬לפני‬ ‫שאתם רצים לסופר‪-‬פארם בדאגה וקונים‬

‫עוגת תמרים‪ ,‬טחינה ואגוזים‬ ‫טבעונית‬ ‫מצרכים‪:‬‬ ‫‪ 2‬כוסות קמח מלא אורגני‬ ‫‪ 300‬ג' ממרח תמרים‬ ‫‪ 100‬ג' טחינה גולמית‬ ‫‪ 100‬ג' אגוזי מלך‬ ‫‪ 2‬כפות שמן זית‬ ‫אופן ההכנה‪:‬‬ ‫מחממים מראש את התנור ל‪ 180-‬מעלות‪.‬‬ ‫מכניסים את כל המצרכים‪ ,‬מלבד הטחינה‬ ‫הגולמית‪ ,‬לקערה גדולה – ומערבבים‪.‬‬ ‫כשמתקבלת עיסה נוזלית עד בצקית‪,‬‬ ‫מעבירים אותה לתבנית אפיה בגודל של‬ ‫‪.20X15‬‬ ‫על שכבת התמרים ואגוזים מורחים את‬ ‫הטחינה הגולמית‪.‬‬ ‫מכניסים לתנור ואופים למשך ‪ 20-30‬דקות‪.‬‬ ‫בתאבון!‬

‫צנצנות ויטמינים שלא לצורך‪ ,‬רצוי שתקבעו תור‬ ‫אצל רופא המשפחה ותעשו בדיקת דם לאחר‬ ‫כשבועיים של טבעונות‪ .‬אם הבדיקה תראה שיש‬ ‫צורך בנטילת ויטמינים ותוספי תזונה‪ ,‬כמו‪B12‬‬ ‫וברזל‪ ,‬הרי ששווה להשקיע את הכסף בבריאות‬ ‫ולא לזלזל בכך‪ .‬אך כדאי לזכור כי כל איבר‪ ,‬כל‬ ‫גוף וכל בן אדם הם שונים‪ .‬אם האחד צריך לבקר‬ ‫בסופר‪-‬פארם‪ ,‬אין זה אומר שהשני צריך ללכת‬ ‫אחריו‪.‬‬ ‫*למידע נוסף ומתכונים היכנסו לאתר עמותת‬ ‫"אנונימוס" ‪.anonymous.org.il -‬‬ ‫‪droryanaidym@gmail.com‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪35‬‬

‫ספורט‬

‫"האם מבחינה פילוסופית‪ ,‬ראוי לרדת להגנה?" פרופ' אמיר הורוביץ וד"ר יובל אילון מתמסרים‬

‫אני בועט‪ ,‬משמע אני קיים‬ ‫מה לאתיקה‪ ,‬מוסר ואידיאלים של יופי ולמשחק הכדורגל? שני מרצים מהחוג לפילוסופיה באו"פ‪,‬‬ ‫שחוקרים את "הפילוסופיה של הכדורגל"‪ ,‬מראים לנו כיצד הסוגיות הפילוסופיות באות לידי ביטוי‬ ‫בכל פס גאוני לגול‪ ,‬בעיטה לקורה או הרחקה לצד השני של המגרש בזמן פציעות מאת‪ :‬אורן פלד‬ ‫בצעירותי‪ ,‬זכיתי לשחק כדורגל במסגרת‬ ‫מקצוענית‪ .‬הייתי רחוק מלהיות שחקן מזהיר‪,‬‬ ‫אבל הצלחתי‪ ,‬איכשהו‪ ,‬בגיל ‪ ,16‬להשתלב‬ ‫בקבוצת הנערים של "הכח" רמת גן‪ ,‬וכעבור שנה‬ ‫בקבוצת הנוער של בית"ר רמת גן‪ .‬ב"הכח" זכה‬ ‫הישבן שלי להיכרות אינטימית עם הספסל‪ ,‬אבל‬ ‫בבית"ר הסיפור כבר היה שונה‪ .‬כן‪ 4 ,‬גולים ו‪2-‬‬ ‫בישולים (אבל מי סופר)‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬בתחילת‬ ‫השנה העוקבת פרשתי ממשחק פעיל‪ .‬לא‬ ‫התאים לי‪ ,‬לא התאמתי‪ .‬וידוי כואב‪ :‬התשוקה‬ ‫להיות שחקן כדורגל הביאה אותי בגיל ‪ ,15‬קצת‬ ‫לפני ההתחלה ב"הכח"‪ ,‬לנסות להתקבל להפועל‬ ‫ת"א‪ .‬לא התקבלתי‪ .‬לא מצטער‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬ועוד שנים לאחר מכן‪ ,‬מילאתי את‬ ‫החלל שנפער באמצעות צפייה במשחקי כדורגל‬ ‫מהארץ ומהעולם‪ ,‬ובאכלוס קבוע של יציע ‪4‬‬ ‫באצטדיון רמת גן ויציע ‪ 11‬באצטדיון בלומפילד‪.‬‬ ‫כיום אני עוקב מרחוק אחרי "הפצצה הצהובה"‬ ‫(והחיוורת)‪.‬‬ ‫האם אני מתחרט שלא המשכתי אל תוך קריירה‬ ‫מקצוענית בקבוצת בוגרים? ננסח זאת ככה‪:‬‬ ‫הצלחתי להדחיק עמוק עמוק את החלק שבי‬ ‫שחלם להיות שחקן כדורגל‪.‬‬ ‫למה לך לקחת ללב?‬ ‫קשה להפריז בחשיבות שאנשים רבים מייחסים‬ ‫לכדורגל‪ .‬קשה לא פחות להגזים בזלזול שאנשים‬ ‫רבים אחרים רוחשים כלפי מי שאוהבים‪ ,‬שלא‬ ‫לומר משחקים‪ ,‬כדורגל‪ .‬אתה יכול להיות מדוכדך‬

‫‪| 36‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫כי הקבוצה שלך הפסידה‪ ,‬וזוגתך תפטיר הערה‬ ‫מעודנת עם גוון של נזיפה נוסח‪" ,‬זה רק כדורגל‪,‬‬ ‫לא סוף העולם"‪ ,‬אבל נראה אותך מנסה לנגב‬ ‫לה את הדמעות אחרי סרט מרגש בעודך אומר‪,‬‬ ‫"למה לבכות? כולה סרט"‪.‬‬ ‫אז בדומה לרגשות האמיתיים שסרט טוב‬ ‫יכול לעורר בנו‪ ,‬כך גם התחושות שמתעוררות‬ ‫במהלך ובעקבות משחק כדורגל הן אותנטיות‬ ‫לגמרי‪ .‬משחק כדורגל הוא ההצגה הכי אותנטית‬ ‫שיש‪ .‬סיבוב מהיר על המקום‪ ,‬מסירה גאונית‬ ‫שמעמידה חלוץ מול שוער‪ ,‬בעיטת "וולה"‬ ‫במהירות האור‪ ,‬מהלכים שנראים כל כך פשוטים‪,‬‬ ‫אך בפועל קשים ביותר לביצוע – כל אלה מייצגים‬ ‫את האמנות שבכדורגל‪.‬‬ ‫אולי כדי להבין את המהות ואת היופי של‬ ‫המשחק צריך להסתכל עליו מזווית אחרת‪,‬‬ ‫בעין פילוסופית‪ .‬לאחרונה גונבה לאוזני שמועה‬ ‫על צמד מרצים לפילוסופיה באו"פ (מהמחלקה‬ ‫להיסטוריה‪ ,‬פילוסופיה ומדעי היהדות)‪,‬‬ ‫אשר עוסקים‪ ,‬לצד תחומי מחקר נכבדים כגון‬ ‫פילוסופיה של הנפש‪ ,‬המוסר‪ ,‬והחוק‪ ,‬ב‪...‬‬ ‫פילוסופיה של הכדורגל‪ .‬ללא היסוס ביקשתי‬ ‫מהשניים‪ ,‬פרופ' אמיר הורוביץ וד"ר יובל אילון‪,‬‬ ‫להיפגש לשיחה על כדורגל‪ .‬אמיר ויובל‪ ,‬שני‬ ‫אדומים – הפועל תל‪-‬אביב והפועל קטמון‪-‬‬ ‫ירושלים בהתאמה‪ ,‬ואנוכי – מכביסט צהוב‪ :‬דרבי‬ ‫אמיתי‪ .‬טוב‪ ,‬יריבות מרה לא באמת הייתה שם‪,‬‬ ‫אבל כמה תובנות מעניינות היו גם היו‪.‬‬

‫אמיר ויובל‪" ,‬הפילוסופיה של הכדורגל"‪ ,‬מה פשר‬ ‫תחום המחקר הזה?‬ ‫יובל‪ :‬הכותרת אולי גבוהה מדי‪ ,‬אבל בוא נאמר‬ ‫שאנחנו מדברים על פילוסופיה אפרופו כדורגל‪.‬‬ ‫אנחנו עוסקים בשאלות פילוסופיות רגילות‪,‬‬ ‫לפעמים אתיות‪ ,‬שעולות בעיקר מתוך משחק‬ ‫הכדורגל הטהור‪ ,‬כפי שמשוחק ב"שכונה"‪.‬‬ ‫אמיר‪ :‬כחלק מהעיסוק בכדורגל עולות שאלות‬ ‫פילוסופיות ומוסריות‪ ,‬אשר יכולות‪ ,‬ואפילו‬ ‫צריכות‪ ,‬להדריך את האדם‪ .‬למשל‪ ,‬כיצד לשחק‬ ‫בצורה הוגנת‪ .‬האם לבצע פאול זה הוגן או לא?‬ ‫זה ייחודי לכדורגל?‬ ‫יובל‪ :‬בכדורסל‪ ,‬לשם השוואה‪ ,‬מקובל לבצע‬ ‫פאול‪ .‬זה חלק מהטקטיקה של המשחק‪ .‬יש לזה‬ ‫מחיר מיידי ואין עם זה בעיה‪ .‬אבל בכדורגל צריך‬ ‫להימנע מלעשות פאולים‪ .‬וגם אם שחקן שיורד‬ ‫לגליץ' לוקח בחשבון שזה ייגמר בפאול‪ ,‬עדיין‬ ‫במקור המטרה שלו היא לחלץ את הכדור‪.‬‬ ‫אמיר‪ :‬בכדורסל‪ ,‬עצם ההגדרה של "עבירה‬ ‫בלתי ספורטיבית" מרמז שעבירה רגילה היא‬ ‫לגיטימית‪ .‬בכדורגל‪ ,‬אם שחקן עבר אותך יש‬ ‫מעין קוד אתי שמורה לנו לוותר‪ ,‬ולא לתפוס את‬ ‫השחקן ולעצור אותו בכל מחיר‪.‬‬ ‫אתם עוסקים רבות במושג ה"מזל" בכדורגל‪ .‬מה‬ ‫למזל ולמשחק פיזי וטכני כמו הכדורגל?‬ ‫יובל‪ :‬זה נושא פילוסופי קלאסי‪ .‬מה זה "מזל"?‬ ‫לפי ההגדרה האינטואיטיבית – אם התרחש‬ ‫מאורע לא‪-‬סביר חיובי בעל רלוונטיות אליך‪,‬‬

‫אנו נאמר שהיה לך מזל טוב‪ ,‬כנ"ל לגבי מאורע‬ ‫שלילי ומזל רע‪ .‬אבל בכלל לא בטוח שההגדרה‬ ‫הזו מספקת – וכאן אנחנו יכולים להפיק תובנה‬ ‫נוספת מהכדורגל‪ .‬בכדורגל‪ ,‬אני יכול לומר‬ ‫ששיחקתי מצוין‪ ,‬אבל הפסדתי כי "לא היה מזל"‪,‬‬ ‫או "היה לי מזל רע"‪ .‬בכדורגל יש חוקים‪ ,‬ואם‬ ‫אתה ממלא אותם הרי ששיחקת היטב‪ .‬אבל אם‬ ‫שיחקתי היטב‪ ,‬אז מדוע לא ניצחתי? יש כאן פער‬ ‫שדורש הסבר‪.‬‬ ‫אז כששחקן בועט לשער והכדור פוגע בקורה‬ ‫ויוצא‪ ,‬אני לא אגיד שלא היה לו מזל‪ ,‬אלא‬ ‫שהיכולת שלו לא טובה‪ ,‬כי אם הוא היה פועל לפי‬ ‫הכלל של "איך לבעוט נכון" אז הוא היה מבקיע‪.‬‬ ‫אמיר‪ :‬בוא נניח שבבעיטה נתונה הכול זה עניין‬ ‫של יכולת‪ .‬אבל אם בעטת ‪ 10‬פעמים והיית‬ ‫ממש קרוב אבל לא הבקעת‪ ,‬ואילו היריב בעט‬ ‫‪ 10‬פעמים‪ 9 ,‬מהן היו לשמיים ואחת נכנסה‬ ‫לשער – זה כבר עניין של "מזל"‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫ההצטברות של כל ה"כמעטים"‪ ,‬כל הפספוסים‪,‬‬ ‫שכל אחד מהם כשלעצמו זה פונקציה של יכולת‪,‬‬ ‫משמעותה מזל‪ ,‬מזל רע‪.‬‬ ‫היופי הוא בעיני המתגונן‬ ‫פילוסופיה‪ ,‬ולא משנה באיזה תחום‪ ,‬מנסה‬ ‫להגדיר אידיאל בתחום הנדון‪ .‬האם אפשר לומר‬ ‫שאתם באים ללמד מהו "כדורגל יפה"?‬ ‫יובל‪ :‬אם תכלית המשחק היא ניצחון בכל מחיר‪,‬‬ ‫יהיו שיגידו שלשחק יפה זה אידיוטי או מאולץ‪,‬‬ ‫ואז זה בטח לא יפה‪ .‬וזו טענה לגיטימית‪ .‬אבל על‬ ‫פי האתוס האנגלי‪ ,‬מצד שני‪ ,‬ניצחון הוא ניצחון‬ ‫הוגן בלבד‪ .‬אין דבר כזה ניצחון לא הוגן‪ ,‬כבר עדיף‬ ‫להפסיד‪ .‬מטרת המשחק היא רחבה יותר מסתם‬ ‫להבקיע שערים‪ .‬או למשל‪ ,‬הברזילאים של‬ ‫מונדיאל ‪ '82‬רצו ניצחונות בסטייל‪ ,‬עם משחק‬ ‫פתוח והתקפי‪ ,‬ושלא יבלבלו להם במוח על‬ ‫ירידה להגנה‪ .‬מבחינתם "אם לא היינו משחקים‬ ‫יפה לא היינו משחקים בכלל"‪ .‬יש כאן שאיפה‬ ‫לניצחון מסוג מסוים‪ ,‬ולא לסתם ניצחון‪.‬‬ ‫באחת ההרצאות שלכם דיברתם על כך שמשחק‬ ‫הכדורגל שואב את קיומו אך ורק מעצם החוקים‬ ‫היבשים שמגדירים אותו‪ ,‬ובראשם הכלל הבסיסי‬ ‫לפיו מנצח זה שמבקיע יותר גולים‪ .‬איך זה‬ ‫מתיישב עם האתוס האנגלי או הברזילאי?‬ ‫אמיר‪ :‬בספורט יש תפיסות שונות של הוגנות‪.‬‬ ‫אחת מהן היא התפיסה הפורמליסטית‪,‬‬ ‫שאומרת שלשחק הוגן זה לשחק לפי הכללים‬ ‫ולא להפר אותם‪ .‬אנחנו‪ ,‬יובל ואני‪ ,‬דוגלים‬ ‫בתפיסה הלא‪-‬פורמליסטית‪ ,‬שבמסגרתה‬ ‫נכנסים ערכים חיצוניים‪ ,‬מה שאנחנו קוראים‬ ‫"האתוס של המשחק"‪" .‬לשחק בונקר" זה הוגן או‬ ‫לא? לגיטימי לחשוב שכן‪ ,‬אבל בעינינו נועזות היא‬ ‫ערך שגלום במשחק‪ .‬יש להעז כדי לנצח גם אם‬ ‫יש סכנה להפסיד או להיות מובס‪.‬‬ ‫יובל‪ :‬הספורט מבטא ומגלם תכונות אופי בעלות‬ ‫ערך שלא קשורות רק לספורט‪ ,‬כמו העזה‬ ‫ואומץ‪ .‬לתכונות האלה יש מקום מרכזי במשחק‬ ‫הכדורגל‪.‬‬ ‫דיברנו הרבה על מזל ואתוס‪ .‬האם יש מקום לדבר‬ ‫גם על אינטליגנציה? או שכל מה שנדרש בכדורגל‬ ‫זה יכולות פיזיות ומוטוריות?‬ ‫אמיר‪ :‬צריך להפריד זאת לשתי שאלות‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫האם האינטליגנציה המוכרת‪ ,‬ה"רגילה"‪ ,‬מעניקה‬ ‫יתרון למי שמשחק כדורגל‪ ,‬ושנית‪ ,‬האם יש דבר‬

‫כזה שנקרא "אינטליגנציה כדורגלנית"‪ ,‬ככישור‬ ‫מנטאלי העומד בפני עצמו‪ .‬התשובה היא כן‪,‬‬ ‫לשתי השאלות‪ .‬נוהגים לומר על שחקני כדורגל‬ ‫משפטים מעליבים כגון‪" ,‬הם לא מפעילים את‬ ‫הראש אלא רק את הרגליים"‪ .‬זה בפירוש לא נכון!‬ ‫אצל כדורגלנים יש תכנון מחושב וקבלת החלטות‬ ‫מהירה בזמן אמת‪ .‬לא רק זריזות רגליים‪ ,‬אלא‬ ‫גם זריזות מחשבה‪ .‬כדורגלנים בהחלט ניחנים‬ ‫בכישורים מנטאליים לא מבוטלים‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫מחוץ למגרש‪ ,‬ייתכן שהכדורגלן לא ייתפס‬ ‫בעינינו כבן אדם "אינטליגנטי"‪.‬‬ ‫יובל‪ :‬רונאלדיניו [חלוץ ברזילאי מהטובים בכל‬ ‫הזמנים‪ ,‬פרח בעשור הראשון של שנות ה‪2000-‬‬ ‫– א"פ] הוא דוגמה לשחקן שהפגין "אינטליגנציה‬ ‫כדורגלנית" מהמעלה הראשונה‪ .‬כשחקן הוא‬ ‫תמיד חיפש תכליתיות מחושבת בכל מהלך‪.‬‬ ‫היתה לו רמת ריכוז ייחודית‪ ,‬הוא ראה כמה‬ ‫מהלכים קדימה‪ .‬כשהכדור היה בדרך אליו הוא‬ ‫כבר ידע איזה מהלך יעיל הוא עומד לבצע עם‬ ‫הכדור‪.‬‬ ‫אפשר להראות לאנשים שלא מתעניינים בכדורגל‬ ‫שמדובר במשחק עם המון מחשבה ויופי?‬ ‫יובל‪ :‬לגבי כל תחום בעל ערכים אסתטיים‪ ,‬קשה‬ ‫לשכנע אנשים מבחוץ באסתטיקה שלו‪ .‬הם‬ ‫צריכים להיחשף לזה בעצמם‪ ,‬ורק אז הם יוכלו‬ ‫ללמוד להעריך‪.‬‬ ‫אמיר‪ :‬אני דווקא יותר אופטימי‪ .‬אני מאמין‬ ‫שאפשר לשכנע אנשים ולהסביר להם מהו היופי‬ ‫בכדורגל‪ .‬קח לדוגמה את הפנדל של קרויף אי‪-‬‬ ‫שם בשנות השמונים [יוהאן קרויף‪ ,‬שחקנה‬ ‫האגדי של נבחרת הולנד וקבוצת "אייאקס‬ ‫אמסטרדם" ההולנדית – א"פ]‪ .‬במקום לבעוט‬ ‫ישירות לשער הוא רק נגע קלות בכדור‪ ,‬ואז‬ ‫שחקן אחר מקבוצתו נכנס מיד לרחבה – חוקי‬ ‫לחלוטין – נטל את הכדור ומסר בחזרה לקרויף‪,‬‬ ‫שהבקיע‪ .‬זה בדיוק לדעת לנצל את החוק‬ ‫לטובתך‪ ,‬וזה דוגמה ליופי‪.‬‬ ‫יובל‪ :‬או המקרה הביזארי שבו מאמן הורה להציב‬ ‫חומה במרחק ‪ 9‬מטרים מאחורי הכדור‪ ,‬ולא בין‬ ‫הכדור לשער כפי שעושים תמיד‪ ,‬במטרה למנוע‬ ‫מרוברטו קרלוס [כדורגלן ברזילאי שפרש לפני‬ ‫כמה שנים‪ ,‬אשר קנה לעצמו שם בזכות בעיטותיו‬ ‫האדירות ממרחק – א"פ] לקחת‪ ,‬כהרגלו‪ ,‬מרחק‬ ‫גדול‪ ,‬לקראת ביצוע בעיטה חופשית‪ .‬זו הברקה‪,‬‬ ‫גאונות‪ .‬כדי לגרום לאנשים להעריך את היופי‬ ‫בכדורגל צריך כנראה להשקיע מאמץ‪ ,‬כפי שצריך‬ ‫לעשות בהקשר של מוסיקה‪ .‬עם חינוך מוסיקלי‪,‬‬ ‫בסוף אתה פותח לאנשים את האוזניים וגורם‬ ‫להם לרכוש הערכה ואהבה למוסיקה‪.‬‬ ‫שחקני נשמה‬ ‫צריך להזכיר שתחומי המחקר שלכם באקדמיה‪,‬‬ ‫בהקשר הפילוסופי‪ ,‬מגוונים‪ :‬מוסר‪ ,‬נפש ועוד‪.‬‬ ‫האם "הפילוסופיה של הכדורגל" עומדת בשורה‬ ‫אחת עם כל השאר?‬ ‫יובל‪ :‬אני נוהג לציין את התחום הזה כאשר‬ ‫מבקשים לדעת מי אני ומה אני עושה באקדמיה‪,‬‬ ‫ואנשים לא נותרים אדישים‪ .‬לאחרונה הייתי בכנס‬ ‫בגרמניה‪ .‬המנחה חיפש עלי חומר באינטרנט‬ ‫ומצא משהו שקשור לפילוסופיה של הכדורגל‪.‬‬ ‫כיוון שזה היה בזמן טורניר היורו‪ ,‬הוא ציין את זה‬ ‫בתור אנקדוטה‪ ,‬משהו בנוסח "הנה מה שהייתם‬ ‫באמת רוצים לדעת על ד"ר יובל אילון "‪ .‬הייתי‬

‫המום שהוא בחר להבליט את זה‪ ...‬עם זאת‪,‬‬ ‫ברמת ההתעסקות האקדמית‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬זה‬ ‫תופס רק חלק קטן מהזמן‪.‬‬ ‫אמיר‪ :‬גם לגבי אפשר לומר דברים דומים‪.‬‬ ‫האם ה"דרייב" המחקרי הכי חזק שלי נמצא‬ ‫בפילוסופיה של הכדורגל? כנראה שלא‪ ,‬אבל‬ ‫כשאני עוסק בתחום אני עוסק בו ברצינות‪.‬‬ ‫יובל‪ :‬בדיוק כמו שמצפים מכדורגלן לתת את כל‬ ‫כולו‪ ,‬גם אם הוא עולה לשחק רק בעשר הדקות‬ ‫האחרונות של המשחק‪.‬‬ ‫וכמה זמן אתם עוסקים בתחום?‬ ‫יובל‪ :‬פורמאלית‪ ,‬אנחנו עוסקים בתחום בשלוש‬ ‫השנים האחרונות‪ .‬אחת לשנה מתקיים כנס‬ ‫של האגודה הישראלית לפילוסופיה‪ .‬אנחנו‬ ‫משתדלים מדי שנה לתת שם הרצאה שקשורה‬ ‫לכדורגל‪ .‬פעם אחת העברנו הרצאה במסגרת‬ ‫יום עיון רב‪-‬תחומי בנושא כדורגל שנערך באו"פ‪.‬‬ ‫מאמר שלנו בנושא מזל פורסם בספר "‪Football‬‬ ‫‪[ "and Philosophy‬ספר אחד מתוך סדרת ספרים‬ ‫העוסקים בשאלות פילוסופיות בהקשרים שונים‬ ‫– א"פ]‪.‬‬ ‫האם העיסוק בפילוסופיה של הכדורגל יכול‬ ‫להביא לשיפור רמת הכדורגל בארץ?‬ ‫אמיר‪ :‬השאיפה להביא לשיפור במסגרת‬ ‫המחקר היא מעט יומרנית‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬זה‬ ‫דומה לפילוסופיה של המוסר‪ ,‬שבה יש חלקים‬ ‫תיאורטיים ומושגיים‪ ,‬לצד חלקים שמייצרים‬ ‫מסקנות נורמטיביות לגבי איך צריך להתנהג‪.‬‬ ‫הפילוסופיה של הכדורגל‪ ,‬בהקשר של פאולים‬ ‫ו"בונקר" למשל‪ ,‬מספקת מסקנות ביחס לצורת‬ ‫התנהגות הראויה‪ .‬אם‪ ,‬למשל‪ ,‬נעלה אני ויובל על‬ ‫המגרש – מה שלא עשינו המון זמן – ונוביל בשער‬ ‫על הקבוצה השנייה‪ ,‬אין ספק שלקראת סוף‬ ‫המשחק‪ ,‬כאשר הלב ינחה אותנו להתבצר בהגנה‪,‬‬ ‫אנו נשאל את עצמנו אם אולי בכל זאת ראוי‬ ‫שנמשיך לנסות להבקיע‪ ,‬בשם ערכי המשחק‪ .‬וכל‬ ‫זה‪ ,‬כמובן‪ ,‬בהשפעת העיסוק האקדמי בנורמות‪.‬‬ ‫בסוף עוד ניראה כמו המערכון האגדי של מונטי‬ ‫פייטון על משחק הכדורגל בין פילוסופים יוונים‬ ‫וגרמנים‪...‬‬ ‫מלפפונים חמוצים‬ ‫נחזור לביצה המקומית‪ .‬ישראל היא מדינה‬ ‫שמובילה בהמון תחומים‪ .‬למה אנחנו מתקשים‬ ‫להצליח בכדורגל?‬ ‫אמיר‪ :‬צריך לזכור שאנחנו לא עושים הרבה‬ ‫יותר גרוע ממה שאפשר לצפות ממדינה בסדר‬ ‫גודל שלנו‪ .‬מצד שני‪ ,‬אפשר לעשות יותר‪ .‬יש‬ ‫במדינה שלנו המון שיקולים לא ענייניים‪ ,‬וכמובן‬ ‫פוליטיקה שחודרת לארגונים שאמונים על‬ ‫ההצלחה‪ ,‬ובראשם ההתאחדות לכדורגל‪.‬‬ ‫יותר מאשר במדינות אחרות?‬ ‫יובל‪ :‬לא בהכרח‪ ,‬אבל צריך לזכור שאצלנו‪ ,‬בניגוד‬ ‫למדינות המערב‪ ,‬אין תשתיות ראויות‪ .‬תרבות‬ ‫הספורט‪ ,‬והכדורגל בפרט‪ ,‬היא לא מי יודע מה‪.‬‬ ‫אפילו "עונת המלפפונים" לא מספיק מעניינת‬ ‫כדי שאעקוב‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬יש לכם טיפ מעניין עבור הכדורגלן‬ ‫המתחיל?‬ ‫יובל‪ :‬לא להזניח לימודים‪ ,‬ללמוד פילוסופיה!‬ ‫אמיר‪ :‬תראה משחקים טובים‪ ,‬שחקנים גדולים‪,‬‬ ‫ותלמד‪.‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪37‬‬

‫אנימלס‬

‫חיות עם נשמה‬ ‫אלברט החתול החירש‪ ,‬שמוליק החתול העיוור‪ ,‬סקוטי הכלב בעל שלוש הרגליים‪ ,‬וגם שרקן צולע‬ ‫אחד‪ .‬סיפור התמודדותן מעוררת ההשראה של החיות עם המגבלה מלמד אותנו בני האדם שיעור‬ ‫גדול על גישה נכונה לחיים מאת‪ :‬רונה כהן‬ ‫נכות היא דבר קשה‪ ,‬המלווה לרוב בתהליך‬ ‫ארוך של כאב נפשי‪ ,‬הסתגלות למצב החדש‬ ‫ולבסוף קבלה‪ .‬לכך יש להוסיף את תחושת‬ ‫השוני‪ ,‬המחשבה שאתה לא כמו כולם‪ ,‬ורגשות‬ ‫הנחיתות בהשוואה לאחרים‪ .‬בדומה לבני אדם‪,‬‬ ‫ישנם גם בעלי חיים המתמודדים עם מצבים של‬ ‫נכות ומגבלות גופניות‪ ,‬בין אם בעקבות פציעה‪,‬‬ ‫התעללות‪ ,‬דריסה‪ ,‬מחלה או מום מולד‪ .‬איך הם‬ ‫מתמודדים עם המגבלה?‬ ‫אנו בני האדם נוטים להשליך את רגשי הנחיתות‬ ‫ואת הסטריאוטיפים שלנו גם על החיות‪ ,‬ובראותנו‬ ‫חיית מחמד נכה אנחנו לרוב חשים שילוב של‬ ‫רתיעה ורחמים‪ .‬אנחנו באופן מיידי מקטלגים‬ ‫חיה כזו כמסכנה‪" .‬עדיף כבר להמית אותה‪",‬‬ ‫אולי אנחנו חושבים לעצמנו‪ .‬האם בצדק? הנה‬ ‫סיפורן של כמה חיות מחמד בעלות מוגבלות‪,‬‬ ‫שמוכיחות שבעזרת תמיכה‪ ,‬אהבה וגישה נכונה‬ ‫החיים הטובים ממשיכים חרף המגבלה‪ .‬ואולי יש‬ ‫פה גם שיעור חשוב לבני האדם על החיים עם‬ ‫מוגבלויות והתייחסות לשונה ולאחר‪.‬‬ ‫חיה דינסקי‪ ,‬יו"ר עמותת הצלת חיות באשקלון‪,‬‬ ‫מספרת על כלב יפהפה בשם פוקסי ששהה‬ ‫זמן רב במכלאה מבלי שנמצאו לו בעלים חמים‬ ‫שיסכימו לאמץ אותו‪ .‬האנשים שהיו מגיעים‬ ‫למכלאה היו מגיבים בתחילה בהתפעלות‬ ‫למראה הכלב המקסים‪ .‬אבל תגובותיהם היו‬ ‫מתחלפות באחת בסלידה כאשר גילו שפוקסי‬ ‫סובל מפגיעה בעמוד השדרה‪ ,‬שבעקבותיה הוא‬ ‫הולך בצורה מוזרה‪ .‬כל ניסיונותיה של חיה לטעון‬ ‫שהוא בעצם בסדר גמור ואינו נופל מכל כלב אחר‪,‬‬ ‫היו לשווא‪ .‬אף אחד לא רצה אותו‪ ,‬בגלל נכותו‪.‬‬ ‫לסיפורו של פוקסי יש סוף טוב‪ .‬למזלו‪ ,‬באחד‬ ‫הימים הגיעה למכלאה משפחה בכוונת תחילה‬ ‫לאמץ כלב עם נכות‪ ,‬ומאז הם חיים באושר‪.‬‬ ‫מלבד תפקידה כיו"ר עמותת הצלת חיות‬ ‫באשקלון‪ ,‬חיה היא גם בעליהם הגאים של מספר‬ ‫חתולים‪ .‬אחד מהם הוא אלברט‪ ,‬אותו אימצה‬ ‫כשהיה גור בן שנה‪ .‬אלברט‪ ,‬היא מספרת‪ ,‬הוא‬ ‫חתול מקסים – קופץ‪ ,‬משתעשע ומשחק עם‬ ‫החתולים האחרים‪ .‬אלברט הוא חירש‪ .‬הוא אינו‬ ‫"יודע" שהוא חירש‪ ,‬וגם החתולים האחרים לא‬ ‫יודעים זאת‪ .‬אלברט מתפקד כמו שאר החתולים‪,‬‬ ‫ולדבריה הוא חסר כל רגשי נחיתות ומרגיש‬ ‫בטוח בעצמו ושווה בין שווים‪ .‬אלברט הגיע אליה‬ ‫לאחר שכבר היה אצל משפחה אחרת‪ ,‬שהחזירה‬ ‫אותו בטענה שהם לא מצליחים להסתדר איתו‬ ‫בשל נכותו‪ .‬בגלל חירשותו‪ ,‬הם מצאו את עצמם‬ ‫במצב אבסורדי שבו הם צועקים פעם אחר פעם‬

‫‪| 38‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫על חתול שאינו שומע אותם ואינו מגיב‪ .‬חיה‬ ‫אימצה גישה אחרת ויצירתית יותר‪" .‬בכל פעם‬ ‫שאני רוצה לקרוא לו‪ ,‬אני פשוט תופסת את‬ ‫מבטו ומסמנת לו‪ .‬כשהוא עושה מעשה אסור‪,‬‬ ‫כמו לאכול חוטי חשמל‪ ,‬אני פשוט נותנת מכה על‬ ‫המשטח שעליו הוא עומד‪ ,‬והוא מרגיש את הרעד‬ ‫ומפסיק מיד‪ ".‬כה פשוט‪.‬‬ ‫אז האם הקושי להתמודד עם הנכות הוא שלנו‬ ‫או של החיות?‬ ‫את שמוליק החתול אפשר למצוא מככב‬ ‫בסרטונים ביו‪-‬טיוב‪ ,‬שבהם הוא נראה משתובב‬ ‫עם הזנב של חברתו הכלבה‪ ,‬מכרסם קורנפלקס‬ ‫ששלף מתוך קופסא‪ ,‬מטפס‪ ,‬קופץ ורודף אחרי‬ ‫כדור‪ .‬אה‪ ,‬שכחתי לומר ששמוליק הוא עיוור‪" .‬הוא‬ ‫אמנם עיוור‪ ,‬אבל הוא 'רואה' בחושיו האחרים‪",‬‬ ‫אומר עודד‪ ,‬בעליו הגאים‪ .‬עודד בן ה‪ 13-‬התנדב‬ ‫בקיץ שעבר בקליניקה של הווטרינר ד"ר עופר‬ ‫דוייב‪ ,‬ומשם מצא שמוליק את דרכו אליו הביתה‬ ‫ל"תקופת ניסיון"‪ .‬היום שמוליק הוא כבר חלק‬ ‫בלתי נפרד מהמשפחה‪.‬‬ ‫עודד מספר שכבר מהרגע הראשון שמוליק‬ ‫הסתובב בבית בחופשיות והתנייד כאילו הוא‬ ‫רואה‪ .‬בלי פחד שמוליק קופץ מכל מקום אפשרי‪,‬‬

‫למרות שאינו רואה אם הוא גבוה או נמוך‪ .‬הוא‬ ‫מתפתל בין עמודי גרם המדרגות ואינו נופל‪,‬‬ ‫מוצא כדורים שהוחבאו ומשחק עם שתי הכלבות‬ ‫שבבית‪ .‬שמוליק יודע להתמודד עם הנכות שלו‬ ‫ומפצה על כך בחושיו האחרים‪ .‬לעתים כל מה‬ ‫שנדרש מבעלים לחיה עם מגבלה הוא לראות‬ ‫מעבר למגבלה‪ .‬למרות גילו הצעיר‪ ,‬ואולי בשל‬ ‫כך‪ ,‬עודד הצליח לעשות זאת וזכה בחתול שמח‬ ‫ומשעשע‪.‬‬ ‫עידן ורעות החליטו לאמץ את סקוטי לאחר‬ ‫שקראו עליו באתר של כלביית לוד‪ .‬סקוטי הוא‬ ‫כלב מקסים בן ‪ .7‬הוא מאוד סקרן לגבי הסביבה‬ ‫שלו‪ ,‬קופץ מעל הגדר של הגינה ומתרוצץ אנה‬ ‫ואנה‪ ,‬וכל זאת בשלוש רגליים בלבד‪ .‬הוא אפילו‬ ‫מאוד דומיננטי עם זכרים אחרים‪ .‬כשמסתכלים‬ ‫על התנהגותו הגיוני להניח שהוא פשוט אינו‬ ‫מודע‪ ‬לנכות שלו‪ .‬גם עידן ורעות אינם מתייחסים‬ ‫למגבלה‪ ,‬בעיקר מפני שסקוטי לא נותן להם‬ ‫סיבה לעשות זאת‪" .‬הוא בכלל לא מודע לנכות‬ ‫שלו‪ ",‬אומרת רעות‪" .‬הוא נורא אוהב לשחק‬ ‫כדורגל‪ .‬הוא משתמש בשלושת רגליו לשחק עם‬ ‫הכדור"‪.‬‬

‫"אוהב לשחק כדורגל"‪ .‬סקוטי בעל שלוש הרגליים‬

‫היא מספרת סיפור על אחד השרקנים שנולד‬ ‫עם מום ברגל‪ ,‬שגרם לו ללכת בצורה מעוותת‪.‬‬ ‫ולמרות זאת‪ ,‬הילדים בכיתה אהבו אותו מאוד‬ ‫וטיפלו בו כמו בשאר השרקנים הקטנים‪ .‬הם‬ ‫אפילו חשבו שהוא הכי חמוד‪ ,‬ואמרו שזה בגלל‬ ‫שכשהוא הולך הוא נראה קופצני ומצחיק‪ .‬גם‬ ‫משפחתו של אותו שרקן‪ ,‬אחיו ואחיותיו ואמו‪,‬‬ ‫לא התייחסה אליו בצורה שונה‪ .‬רק הורי הילדים‪,‬‬ ‫שהיו מבקרים בפינת החי‪ ,‬נגעלו ממנו ולא הבינו‬ ‫למה ראוי שיהיה שרקן נכה בכיתה‪...‬‬

‫"הוא 'רואה' בחושיו האחרים"‪ .‬שמוליק החתול העיוור‬

‫על הגבול הדק שבין חיים עם מגבלה לבין‬ ‫חיים בסבל‬ ‫הסיפורים שלעיל מציירים תמונה די מעודדת‪,‬‬ ‫שבה אנו פוגשים בעל חיים עם נכות אשר‬ ‫מצליחים לחיות את חייהם ללא מגבלות‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫לצד זאת‪ ,‬חשוב גם להתייחס לשאלות מוסריות‬ ‫העולות במקרים של נכויות קשות יותר‪ .‬מתי‬ ‫הנכות מפריעה ופוגמת בחיי החיה? מהם‬ ‫הקריטריונים להמתת חסד? כיצד נדע לבחון‬ ‫אם השיקולים שגורמים לנו "להרדים" בעל חיים‬ ‫נובעים מהשלכת סטיגמה אנושית או פשוט כורח‬ ‫המצב הקשה? מתי יהיה נכון להמית בעלי חיים‬ ‫שלקה בנכות?‬ ‫הווטרינר ד"ר עופר דוייב‪ ,‬המנהל מרפאה‬ ‫וטרינרית עצמאית במושב חניאל‪ ,‬מספר שבשונה‬ ‫משבועת הרופאים‪ ,‬הנשבעים לשמר חיים בכל‬ ‫מחיר‪ ,‬הצו העליון של שבועת הווטרינרים היא‬ ‫"למנוע סבל מבעלי החיים"‪.‬‬ ‫אולם כאן מתעוררת השאלה‪ ,‬כיצד ניתן לדעת‬ ‫אם נכות מסוימת תגרום סבל קשה מנשוא לחיה‬ ‫או אם היא תהיה מסוגלת‪ ,‬באמצעות תמיכה‪,‬‬ ‫לחיות חיים רגילים‪.‬‬ ‫אפשר לסווג את הנכויות האופייניות של בעלי‬ ‫חיים לכמה דרגות חומרה‪ .‬החיות העיוורות‬ ‫והחרשות נוטות לפתח את חושיהן האחרים‬ ‫כפיצוי על המגבלה‪ .‬הן אינן נזקקות לטיפול‬ ‫מיוחד אלא רק להשגחה צמודה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬שלא‬ ‫יטיילו לבד בחוץ‪ .‬לגבי חיות עם נכויות כמו‬ ‫צליעה‪ ,‬קטיעה של רגל או רגליים לא מתפקדות‬ ‫– כל מקרה נבחן לגופו‪ .‬ישנן חיות המתפקדות‬ ‫עם הנכות באופן רגיל לגמרי ואינן נדרשות‬ ‫לטיפול מיוחד או אמצעי עזר‪ .‬מניסיונו‪ ,‬ד"ר דוויב‬ ‫מספר‪" :‬בדרך כלל‪ ,‬קטיעה של רגל אינה מהווה‬ ‫בעיה לחיה‪ .‬ברוב המקרים תוך מספר ימים היא‬ ‫לומדת לאזן את עצמה וללכת באמצעות שלוש‬

‫הרגליים הנותרות‪ .‬בעלי החיים מצוידים בכושר‬ ‫הסתגלות גבוה ביותר‪".‬‬ ‫במקרים שבהן שתי רגליים לא מתפקדות או‬ ‫קטועות‪ ,‬המצב קצת יותר מסובך‪ ,‬במיוחד‬ ‫כשהחיות אינן שולטות על עשיית הצרכים‪ .‬בשל‬ ‫כך‪ ,‬הבעלים נדרשים לטיפול מיוחד בחיה‪ ,‬וכאן‬ ‫מתעוררת שאלה מוסרית‪ :‬בעלים רבים לחיות‬ ‫הנזקקות לטיפול מיוחד מעדיפים להרדים את‬ ‫החיה‪ ,‬אך ד"ר דוייב מתעקש וטוען שאם לחיה‬ ‫יש סיכוי לחיות חיים טובים הוא אינו מוכן‬ ‫להרדימה‪ ,‬כיוון שקיימים פתרונות למגבלות‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬לגבי ניעות החיה‪ ,‬במקרים מסוימים ניתן‬ ‫להתקין לחיה גלגלי עזר אחוריים (מעין "כיסא‬ ‫גלגלים")‪ ,‬וכמו כן ניתן להשתמש בחיתולים‬ ‫כשהם נמצאים בבית‪ .‬לעיתים‪ ,‬החיה לומדת‬ ‫לגרור את עצמה בעזרת שתי רגליה הקדמיות‪,‬‬ ‫ובמקרה כזה חשוב לדאוג שלא יתפתחו פצעי‬ ‫לחץ באזור‪.‬‬ ‫ואולם לעיתים איכות החיים של החיה נפגעת‬ ‫בצורה משמעותית מדי‪ .‬אם למשל החיה אינה‬ ‫מצליחה להסתגל לגלגלי העזר‪ ,‬הנכות תגרום‬ ‫לה סבל רב‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬עדיף למרבה הצער‬ ‫להרדים את החיה‪ ,‬משום שהשארתה בחיים‬ ‫הינה בגדר התעללות‪.‬‬ ‫רצון הבעלים לא תמיד עולה בקנה אחד עם‬ ‫טובת החיה‪ .‬למשל‪ ,‬ישנם מקרים שבהם הבעלים‬ ‫רוצים להרדים את החיה כי אינו רוצה לסעוד‬ ‫אותה‪ ,‬וזאת למרות שיכולים להיות לה חיים‬ ‫טובים חרף הנכות‪ ,‬ומנגד‪ ,‬ישנם מקרים שבהם‬ ‫הבעלים מתעקש להחזיק בחיה למרות שברור כי‬ ‫היא תסבול‪ .‬בדילמות שכאלה מה שאמור לעמוד‬ ‫לנגד עיניו של הווטרינר הוא טובת החיה‪.‬‬ ‫המשל על השרקן הצולע‬ ‫בתקופת עבודתה כמורה‪ ,‬חיה דינסקי החזיקה‬ ‫וניהלה את פינת החי בבית הספר שבו לימדה‪.‬‬

‫פוקסי הכלב הצולע שקיבל משפחה אוהבת‪,‬‬ ‫אלברט החירש‪ ,‬שמוליק העיוור‪ ,‬סקוטי קטוע‬ ‫הרגל והשרקן הצולע מפינת החי – מהדוגמאות‬ ‫הללו ומסיפורים רבים נוספים עולה שבמקרים‬ ‫רבים הנכות אינה מפריעה לבעלי החיים לתפקד‬ ‫בצורה טובה בחייהם‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬גם בחברת בני‬ ‫מינם הם אינם מתקבלים כשונים או כנחותים‪,‬‬ ‫ולעתים קרובות נראה כי הם עצמם כלל אינם‬ ‫מודעים לנכותם שלהם‪.‬‬ ‫אז למה אנחנו בני אדם ממהרים להשליך את‬ ‫הסטיגמות שלנו וערכים אנושיים כמו יופי‬ ‫ומוסריות על חיות המחמד?‬ ‫בשונה מבעלי החיים‪ ,‬אנו בני האדם מתמודדים‬ ‫ברמה היומיומית עם קבלה עצמית‪ .‬אנו מנסים לקבל‬ ‫את עצמנו כמו שאנו‪ ,‬למרות מגרעותינו חסרונותינו‬ ‫כביכול‪ .‬חשוב שנתבונן בדוגמאות הללו ואולי נצליח‬ ‫להפנים תובנות שיעזרו לנו כחברה אנושית‪ .‬יש‬ ‫מקום להפנות את המבט ליופי שבשונות‪ ,‬לחבק‬ ‫ולקבל את האחר ולא לפחד מהלא מוכר – וכמו‬ ‫החיות‪ ,‬לדעת "לראות מעבר למוגבלות"‪.‬‬ ‫ועכשיו תכירו את שיפרה‪ ,‬כלבה מקסימה‬ ‫ומיוחדת המשותקת בשתי רגליה האחוריות‬ ‫ומתניידת באמצעות גלגלי עזר‪ .‬הסתכלו מעבר‬ ‫למוכר‪ ,‬התגברו על הסטיגמה‪ ,‬אמצו את שיפרה‬ ‫או כל חיה אחרת הסובלת ממוגבלות ומחפשת‬ ‫בית חם‪.‬‬

‫‪ronaco5@gmail.com‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪39‬‬

‫מוזיקה‬

‫לחזור למקורות‬ ‫כיצד צריך לנגן מוזיקה עתיקה מתקופות הבארוק והרנסאנס? זו בעצם שאלה שלא תמיד שאלו‪.‬‬ ‫זרם אלטרנטיבי בעולם המוזיקה הקלאסית‪ ,‬הקרוי "הביצוע ההיסטורי"‪ ,‬מבצע מחדש את היצירות‬ ‫הללו "כמו פעם"‪ ,‬עם הכלים העתיקים והסגנון התקופתי‪ ,‬ומציע למאזין חוויה חדשה מאת‪ :‬יוחאי שויגר‬ ‫"הפסנתר המושווה" היא אחת היצירות המפורסמות והאהובות ביותר של‬ ‫יוהאן סבסטיאן באך‪ ,‬המלחין הגרמני שפעל במחצית הראשונה של המאה‬ ‫ה‪ .18-‬מדובר בשני כרכים‪ ,‬שכל אחד מהם כולל ‪ 24‬צמדים של פרלודים‬ ‫ופוגות שנכתבו לסולמות המוזיקאליים השונים‪ .‬היצירות הללו‪ ,‬קצרות‬ ‫ומלודיות להפליא‪ ,‬הפכו לקאנון במאה ה‪ 20-‬וזכו לאינספור ביצועים‪ ,‬מידי‬ ‫כמעט כל פסנתרן בעל שם‪ .‬ואולם‪ ,‬התרגום העברי לשם היצירה‪" ,‬הפסנתר‬ ‫המושווה"‪ ,‬אינו אלא תולדה של טעות היסטורית שהשתרשה‪ ,‬כיוון‬ ‫שהפסנתר בצורתו המודרנית הומצא רק לאחר תקופתו של באך‪ ,‬ובמקורה‬ ‫נכתבה היצירה עבור כלי המקלדת הנפוץ של תקופתו של באך‪ ,‬הלוא הוא‬ ‫הצ'מבלו‪.‬‬ ‫מה ההבדל? למרות ששניהם כלי מקלדת‪ ,‬מנגנון הפקת הצליל בצ'מבלו‬ ‫ובפסנתר שונים למדי‪ .‬בעוד שבצ'מבלו הצליל מופק על ידי פריטה של‬ ‫המיתרים המתוחים בבטן הכלי‪ ,‬בפסנתר הצליל מופק על ידי פטישים‬ ‫קטנים המקישים על המיתרים כאשר הנגן לוחץ על הקלידים‪ .‬גם הצליל‬ ‫עצמו נשמע שונה‪ .‬בעוד שצליליו של הצ'מבלו הם קצרים ושטוחים‪ ,‬צליליו‬ ‫של הפסנתר עגולים ורכים יותר‪ ,‬והכלי גם מאפשר לנגן לשלוט בעוצמת‬ ‫הצליל ומשכו בהתאם ללחיצה על הקליד‪.‬‬ ‫ולמרות זאת‪ ,‬מרבית הביצועים המוכרים ליצירות המקלדת של באך‬ ‫מבוצעים במאה ה‪ 20-‬בפסנתר המודרני‪ ,‬ולא בצ'מבלו‪ .‬גם מלחינים‬ ‫מובילים אחרים של אותה תקופה‪ ,‬כגון ויואלדי והנדל‪ ,‬זכו במאה העשרים‬ ‫בעיקר לביצועים בכלים מודרניים ובהרכבים תזמורתיים שלא היו קיימים‬ ‫או מקובלים בתקופתם‪ .‬ניתן לומר שאותה מוזיקה עתיקה מן הרנסאנס‬ ‫והבארוק למעשה בוצעה בסגנון של תקופות מאוחרות יותר‪ ,‬הקלאסית‬ ‫והרומנטית‪ .‬בכך‪ ,‬משהו מן ההקשר ההיסטורי והאסתטי שבו נכתבו‬ ‫היצירות הללו‪ ,‬מן הצבעים והניחוחות‪ ,‬הכוונות והמשמעויות‪ ,‬פשוט אבד‪.‬‬ ‫מתוך כך‪ ,‬החלה למן המחצית השנייה של המאה ה‪ 20-‬להתפתח בעולם‬ ‫המוזיקה האמנותית אסכולה אלטרנטיבית‪ ,‬הקרויה "הזרם האותנטי" או‬ ‫"תנועת הביצוע ההיסטורי"‪ .‬אסכולה זו חותרת לבצע את היצירות של‬ ‫המלחינים מן המאות ה‪ 16-18-‬ברוח תקופתם‪ ,‬תוך שימוש בכלי התקופה‬ ‫האותנטיים ועל פי דגשי הביצוע שהיו נהוגים אז‪ .‬את "הפסנתר" המושווה‬ ‫של באך חזרו לנגן בצ'מבלו‪ ,‬ואת הסוויטות המפורסמות של באך לצ'לו‬ ‫עברו לבצע בכלים תקופתיים כגון הוויולה דה גמבה או הוויואלה דה‬ ‫ספאלה‪ .‬בשנות השישים והשבעים תנועה זו‪ ,‬שהיתה חתרנית ביסודה‬ ‫מאחר שקראה תיגר על צורות הביצוע המקובלות‪ ,‬נחשבה לנטע זר הן‬ ‫באקדמיות למוזיקה והן באולמות הקונצרטים‪ .‬ואולם עם השנים‪ ,‬בין היתר‬ ‫בשל מגמות תרבותיות נוספות של "חזרה למקורות"‪ ,‬צורת ביצוע זו הופכת‬ ‫להיות רווחת ומקובלת הרבה יותר‪ ,‬גם בעולם וגם בארץ‪.‬‬ ‫ניר ליכטיג‪ ,‬מוזיקאי אשר גם מנחה סדנאות של "האזנה מודרכת" לחובבי‬ ‫מוזיקה והקהל הרחב‪ ,‬מסביר על המגמה בהקשרה ההיסטורי‪" .‬במובנים‬ ‫רבים‪ ,‬אסכולת 'הביצוע ההיסטורי' היא תנועה מודרנית‪ ,‬שהתפתחה‬ ‫כאלטרנטיבה לאסכולות הישנות והובלה על ידי מוזיקאים צעירים שחיפשו‬ ‫לצאת מן המקובל ומצאו עניין והרפתקה במחוזות המוזיקה העתיקה‪ .‬מה‬ ‫שייחד אותם היה הניסיון לנגן את המוזיקה הזאת על כלי התקופה‪ .‬לכלי‬ ‫המבצע יש משמעות אדירה בהפקת הצליל ובהבנת היצירה‪ ,‬ולכן נגני הזרם‬ ‫האותנטי הם למעשה גם סוג של מוזיקולוגים‪ ,‬אשר מקדישים הרבה זמן‬ ‫למחקר תקופתי‪".‬‬ ‫לנגן לאור נרות‬ ‫האדם מנסה בדרכים שונות לדעת על העבר‪ .‬היסטוריה וארכיאולוגיה‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬הן דיסציפלינות מרכזיות לחקר וגילוי העבר‪ .‬ואולם‪ ,‬גם האמנות‬ ‫מספקת לנו צוהר אל תקופות מוקדמות יותר‪ .‬דיוקנותיו של רמברנדט‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬לא רק שמציגים בפנינו כיצד נראו והתלבשו אנשים במאה ה‪17-‬‬

‫‪|40‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫באירופה‪ ,‬אלא גם מלמדים אותנו על סולם הערכים התרבותיים והחברתיים‬ ‫של התקופה‪ .‬גם המוזיקה שנכתבה באותן מאות חושפת בפנינו טפח מן‬ ‫ההוויה של אותה עת‪ .‬ואולם‪ ,‬עד לעלייתו של "הזרם ההיסטורי"‪ ,‬היצירות‬ ‫המוזיקאליות מן הרנסאנס והבארוק לא כל כך זכו להתייחסות כתוצר‬ ‫היסטורי שנכתב בהקשר מאוד מסוים שיש לתת לו מקום גם בביצוע‬ ‫של היצירה‪ .‬הדבר אולי נבע מהתפיסה הרומנטית של המוזיקה בתרבות‬ ‫שלנו כ"על זמנית"‪ .‬הביצוע ההיסטורי שואף להשיב את המוזיקה העתיקה‬ ‫להקשרה התקופתי ולגלות אותה מחדש‪ ,‬לראשונה למעשה‪.‬‬ ‫שרון רוזנר‪ ,‬המנגן על כלי עתיק מתקופת הבארוק הנקרא ויולה דה גמבה‪,‬‬ ‫הוא דמות פעילה בתחום המוזיקה העתיקה והביצוע ההיסטורי בארץ‪ .‬הוא‬ ‫משמש כמנהל המוזיקאלי של הרכב שנקרא "סולני באך"‪ ,‬ואף מנחיל לדור‬ ‫הצעיר את רזי הביצוע ההיסטורי כמורה לוויולה דה גמבה בקונסרבטוריום‬ ‫בתל אביב‪.‬‬ ‫מה הייחוד של המוזיקה העתיקה ושל הביצוע ההיסטורי?‬ ‫מעבר למוזיקה עצמה מן התקופה‪ ,‬שמלווה אותי כבר הרבה שנים ושהיא‬ ‫פשוט מאוד‪-‬מאוד יפה‪ ,‬הביצוע ההיסטורי מייצג קודם כול גישה אחרת‬ ‫לעשיית מוזיקה‪ .‬אני חייב להתוודות שאין לי הרבה סימפטיה לדרך שבה‬ ‫מנגנים ושרים בעולם המוזר הזה של 'המוזיקה הקלאסית'‪ .‬זה המיינסטרים‬ ‫של המוזיקה הקלאסית‪ ,‬שמוציא לה שם רע בקרב צעירים‪ .‬אני חושב‬ ‫שבמוזיקה העתיקה אנחנו נותנים אלטרנטיבה חשובה‪ .‬באופן פרדוקסאלי‬ ‫הגישה ההיסטורית היא הרבה יותר עכשווית‪.‬‬ ‫אין משהו "מגביל" בביצוע ההיסטורי‪ ,‬בכך שהוא כובל את המבצע לסגנון‬ ‫ביצוע וחוקיות שהיו נהוגים אז?‬ ‫זו טענה רווחת‪ .‬המלחין ואלטר צימרמן‪ ,‬שהיה כאן בארץ לפני כמה חודשים‪,‬‬ ‫אמר שכאשר אנשים לא מציבים לעצמם מגבלות‪ ,‬הם בעצם חוזרים שוב‬ ‫ושוב על אותם השטיקים‪ ,‬אותן המניירות‪.‬‬ ‫מה התהליך שעוברים המבצעים בביצוע ההיסטורי?‬ ‫קודם כול‪ ,‬חוזרים לכתבי היד המקוריים‪ .‬יש לי במחשב כ‪ 70%-‬מכתבי היד‬ ‫המקוריים של הקנטטות של באך – פרטיטורות ותפקידים‪ .‬זה אוצר רציני‬ ‫שמספק הרבה תובנות לגבי המשמעות של המוזיקה‪ .‬כמובן שהרבה דברים‬ ‫לא כתובים במוזיקה עצמה‪ ,‬ואז אתה יכול להיעזר בספרי לימוד מהתקופה‪,‬‬ ‫או כל תיעוד אחר‪ ,‬איקונוגרפיה‪ ,‬כלים ששרדו וכדומה‪.‬‬ ‫מלבד הביצוע בכלי התקופה‪ ,‬אילו עוד דגשים חשובים יש בביצוע‬ ‫ההיסטורי?‬ ‫הדגש על רטוריקה – ההתייחסות למוזיקה כאל דיבור‪ .‬זה מרכיב חיוני‬ ‫באסתטיקה של הביצוע ההיסטורי‪ ,‬אשר חשוב גם לזמרים‪ ,‬אשר צריכים‬

‫"הגישה ההיסטורית היא בעצם הכי עכשווית‪ ".‬שרון רוזנר והוויולה דה גמה‪.‬‬

‫להתמקד קודם כול במילים‪ ,‬וגם לנגנים‪ ,‬אשר צריכים לנגן כאילו יש להם‬ ‫מילים‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬אנו שואפים שכל הידע הזה שצוברים במהלך הלימוד יזוקק‬ ‫לאינטואיציה ושהעשייה המוזיקלית שלנו פשוט תזרום‪ .‬זה גם מה שהקהל‬ ‫מגיב אליו והסיבה שהוא חוזר שוב ושוב לקונצרטים שלנו‪.‬‬ ‫יש גם כיום ניסיונות לכתוב מוזיקה חדשה לכלים עתיקים ואפילו לכתוב‬ ‫מוזיקה חדשה באחד מהסגנונות העתיקים‪ .‬אני די בטוח שזה הכיוון לעתיד‪,‬‬ ‫זה מה שהמוזיקה העתיקה אומרת לנו – שאנחנו צריכים לשכוח אותה‬ ‫ולעשות מוזיקה חדשה‪ ,‬אבל קודם כול אנחנו צריכים להכיר את העבר‪.‬‬ ‫האם התהליך הזה גם חיבר אותך לתקופה עצמה? לתקופות הבארוק‬ ‫והרנסאנס?‬ ‫בוודאי‪ .‬ככל שאתה מתעמק במוזיקה הזו אתה גם מוצא עניין בתופעות‬ ‫תרבותיות ואסתטיות אחרות של אותה התקופה‪ .‬אחד האמצעים הכי‬ ‫טובים להסביר את השוני של המוזיקה הזו‪ ,‬זה לחשוב על ההבדל בין אור‬ ‫חשמל שיש לנו היום‪ ,‬לאור נרות ששימש במאה ה‪ .18-‬אור הנרות הוא‬ ‫אמנם הרבה יותר חלש‪ ,‬אבל הוא גם הרבה יותר דינמי‪.‬‬ ‫עוד אלמנט חשוב שמופיע בכל האמנויות של אותה עת הוא עקרון הא‪-‬‬ ‫סימטריה‪ .‬תסתכל על ציורים ופסלים מהבארוק והרנסאנס ותבחין שכל‬ ‫הדמויות נמצאות באמצע איזושהי תנועה‪ ,‬רגל אחת קדימה‪ ,‬אחת אחורה‬ ‫וכולי‪ .‬זה בא לידי ביטוי גם במוזיקה – כל הזמן בתנועה‪ .‬כשאתה חושב על‬ ‫כל זה‪ ,‬זה נותן הרבה השראה ותובנה איך המוזיקה הזו צריכה להישמע‪.‬‬ ‫גם היתה הרבה יותר השתתפות פעילה של הקהל במוזיקה‪ ,‬ולקחו אותה‬ ‫הרבה פחות ברצינות ממה שמורגלים כיום‪ .‬זה דבר שאנחנו עוד צריכים‬ ‫ללמוד‪ .‬אנחנו צריכים ללמוד לשחרר‪ .‬זה דבר שאנו חושבים עליו כל הזמן‪.‬‬ ‫מוזיקה עתיקה – הדור הבא‬ ‫אסכולת המוזיקה העתיקה צמחה כאמור באירופה וצברה תאוצה בעשורים‬ ‫האחרונים‪ .‬גם בארץ צומחת בשנים האחרונות "סצנה" שוקקת למדי של‬ ‫הרכבים למוזיקה עתיקה וקהל חדש וצעיר יותר‪ .‬ישנם בארץ שלושה הרכבים‬ ‫בולטים בתחום‪" :‬תזמורת הבארוק ירושלים"‪ ,‬שהיא ההרכב הוותיק בארץ‬ ‫למוזיקה עתיקה‪" ,‬הבארוקדה"‪ ,‬הרכב שקיים כבר מספר שנים‪ ,‬ו"אנסמבל‬ ‫סולני באך"‪ ,‬שאותו כאמור הקים שרון רוזנר ביחד עם הצ'מבליסטית זהר‬ ‫שפי לפני כארבע שנים‪ .‬הרכבים המנגנים מוזיקה עתיקה מונים בדרך כלל‬ ‫מספר מצומצם יותר של נגנים (אנסמבל)‪ ,‬כפי שהיה נהוג באותה תקופה‪.‬‬ ‫לא תראו תזמורות ענק של עשרות נגנים כמו בפילהרמונית ואת הנגינה‬ ‫מלאת הפאתוס שעשויה להרתיע מאזינים מסוימים‪ .‬ההופעות הן לרוב‬ ‫אינטימיות יותר ומציעות לחובב המוזיקה חוויה אחרת‪ .‬מלבד העובדה‬ ‫שהקהל נחשף למלחינים חדשים מן הבארוק והרנסנס‪ ,‬שלא זכו להכרה‬ ‫ולהשמעה במאה העשרים‪ ,‬גם הרפרטואר המוכר של מלחינים כדוגמת‬ ‫באך‪ ,‬הנדל או ויואלדי מוארים באור אחר על ידי הביצוע ההיסטורי‪ .‬פתאום‪,‬‬ ‫המאה ה‪ 18-‬נשמעת כמו המאה ה‪ 18-‬ולא כמו המאה ה‪.19-‬‬ ‫לצד ההרכבים הוותיקים הללו‪ ,‬קמים בשנים האחרונות הרכבים חדשים‬ ‫וצעירים‪ .‬נטע היבשר‪ ,‬הלומדת באקדמיה למוזיקה בתל אביב‪ ,‬היא נגנית‬ ‫חליליות וחברה בהרכב חדש יחסית למוזיקה עתיקה בשם ‪In Camera‬‬ ‫‪ .XV‬ההרכב הוקם ב‪ 2009-‬על ידי הצ'מבליסט אבינעם שלו‪ ,‬וחברים בו‬ ‫סטודנטים נוספים הלומדים לתואר ראשון ושני בחוג למוזיקה‪ ,‬כמו גם בוגרי‬ ‫האקדמיה‪.‬‬ ‫ספרי קצת על ההרכב המוזיקאלי שבו את מנגנת‪.‬‬ ‫המטרה היתה לבצע ביחד מוזיקה עתיקה מכל מיני תקופות וסגנונות‬ ‫כדי שתהיה לנו מסגרת לחקור לעומק "ביצוע תקופתי" ונגינה בכלי נגינה‬ ‫היסטוריים‪ .‬ובכלל לעסוק ביחד בחומרים שמעניינים אותנו‪ ,‬להכיר רפרטואר‬ ‫שבאקדמיה לא מקדישים לו יותר מדי תשומת לב ובעצם לייצר לעצמנו‬ ‫פינה בתחום המוזיקה העתיקה שתהיה לגמרי שלנו‪ .‬בכל קונצרט אנחנו‬ ‫בדרך כלל מתמקדים בתחום ספציפי של הרפרטואר‪ .‬ניגנו למשל קונצרט‬ ‫של מוזיקה אנגלית‪ ,‬מוזיקה מאת בני משפחת באך‪ ,‬איטליה בראשית‬ ‫המאה ה‪ ,17-‬ועוד‪.‬‬ ‫מהם הדגשים החשובים כשמנגנים יצירה בסגנון "היסטורי"?‬ ‫חשוב לי להדגיש שבעיני‪ ,‬ביצוע "היסטורי" הוא לא רק עניין של כלי נגינה‪.‬‬ ‫בוודאי שנגינה בכלים ההיסטוריים מספקת נגישות רבה יותר לצליל של‬ ‫התקופה‪ ,‬לפחות במובן הטכני‪ ,‬אבל איכשהו בעיני זה משני‪ .‬יש ביצוע‬

‫יפהפה של אלכסנדר תארו לסוויטות של קופרן וראמו בפסנתר מודרני‬ ‫והוא לגמרי אותנטי מבחינתי‪ ,‬כי הוא קשוב לטקסט‪ ,‬וזה מה שחשוב‪ :‬מצד‬ ‫אחד לא לכפות עליו מושגים של ימינו‪ ,‬מצד שני לחפש את המושגים של‬ ‫תקופתו‪.‬‬ ‫כשאנחנו מכינים רפרטואר חדש בהרכב‪ ,‬במיוחד אם הוא מוקדם יותר‬ ‫מ‪ ,1650-‬החזרות ארוכות מאוד ואיטיות מאוד כי מעבדים ביחד את‬ ‫כל התובנות‪ .‬משתדלים לא לתת לשום פרט לעבור כמובן מאליו‪ .‬אנחנו‬ ‫מתייעצים עם כל מי שרק אפשר כדי לוודא שיש לנו את המושגים‬ ‫התקופתיים הנכונים‪ ,‬להבטיח שאנחנו לא מסתכלים על התווים בצורה‬ ‫אנאכרוניסטית‪ .‬הדגש הכי חשוב בעיניי – לעולם אל תניח שאתה יודע הכול‪.‬‬ ‫לכן המוטיבציה של ביצוע אותנטי היא לא "לשחזר את כוונת המלחין" או‬ ‫"לשחזר תקופה"‪ ,‬ובכלל לא לשחזר שום דבר‪ ,‬אלא להנגיש לאנשים משהו‬ ‫מתוך העולם האסתטי שבו היצירה נכתבה כדי שהם יקבלו מההאזנה את‬ ‫המקסימום‪ .‬אם הביצוע מתעלם מהקונטקסט‪ ,‬הוא נותן למאזין משהו‬ ‫מאוד חלקי ומטעה‪.‬‬

‫"הכי חשוב להיות קשוב לטקסט של היצירה‪ ".‬נטע היבשר‪.‬‬

‫איך אתם בוחרים את הרפרטואר שלכם?‬ ‫יש כל מיני דרכים‪ ,‬אני אישית מאוד אוהבת פשוט להקשיב להרכבים‬ ‫שמבצעים מוזיקה שאני לא מכירה‪ ,‬ומה שמוצא חן בעיניי אני שוקלת‬ ‫אם להציע להרכב‪ .‬אני אישית מתלהבת מחומרים שאני לא מכירה‪ .‬יש לי‬ ‫אובססיה לזניח‪ .‬לפעמים אנחנו פשוט עושים "ג'אם" של קריאה מהדף‪,‬‬ ‫מוציאים מלא תווים מהספרייה ובוחרים באופן דמוקרטי‪.‬‬ ‫האם את חושבת שמוזיקה כזאת יכולה לדבר יותר לקהל צעיר מאשר‬ ‫הקונצרטים‪ ,‬נאמר‪ ,‬של הפילהרמונית?‬ ‫הייתי רוצה לחשוב שכן‪ ,‬אבל אני לא באמת יודעת‪ .‬אידיאלית‪ ,‬אנחנו‬ ‫אמורים להיות מסוגלים לנגן כל מוזיקה אמנותית באופן שיהיה נגיש‬ ‫וקומוניקטיבי לכמה שיותר אנשים מכמה שיותר גילאים‪ .‬מהניסיון שלי‪,‬‬ ‫הדרך הכי יעילה לקרב מישהו‬ ‫לעולם של מוזיקה אמנותית‬ ‫זה לאפשר לו להתנסות בה‪.‬‬ ‫בכל גיל – לשיר במקהלה‪,‬‬ ‫להיות ניצב באופרה ולשחק‬ ‫עץ‪ ,‬ללמוד כלי‪ ,‬ללמוד הלחנה‪.‬‬ ‫זה לא בשמיים‪ ,‬הדברים האלה‪,‬‬ ‫למרות שאנחנו רגילים לחשוב‬ ‫עליהם בתור משהו נשגב ונורא‬ ‫נורא קשה‪ .‬גם דיני נזיקין זה‬ ‫קשה‪ ,‬ובישול‪ ,‬ונגרות‪ ,‬ותיאום‬ ‫מס‪ .‬ואנשים בכל זאת מתנסים‬ ‫בדברים האלה‪.‬‬ ‫"לכלי יש משמעות עצומה בהבנה של היצירה"‪.‬‬ ‫ניר ליכטיג‪.‬‬

‫‪ys81@zahav.net.il‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪41‬‬

‫אופנה‬

‫להוסיף לעגלת הקניות‬

‫ניו יורק‪ ,‬לונדון‪ ,‬פאריז ומילאנו הן בירות האופנה העולמיות‪ .‬היום בעידן הגלובלי‪ ,‬כשהכול במרחק‬ ‫קליק אחד ומשלוח אקספרס‪ ,‬אפשר לרכוש את המותגים הכי שווים גם באתרי האופנה באינטרנט‪.‬‬ ‫הנה כמה מאתרי השופינג לבגדים הכי טובים ברשת מאת‪ :‬לילך בוינג'ו‬ ‫בואו נודה‪ ,‬המחאה החברתית לא חוללה פה עד‬ ‫עכשיו איזו מהפכה של ממש‪ .‬הקוטג' – עדיין יקר‪.‬‬ ‫שכר דירה – בשמיים‪ .‬דיור ציבורי – הצחקתם את‬ ‫שטייניץ‪ .‬מה שכן‪ ,‬עבור חובבי הקניות באינטרנט‬ ‫האוהל שהקימה אז דפני ליף בהחלט הזיז משהו‪.‬‬ ‫אם אתם זוכרים‪ ,‬בשיא הזעקה הציבורית‪ ,‬ביבי‬ ‫זרק איזו עצם להמונים והודיע על ביטול המכס‬ ‫על קניות באינטרנט עד סכום של ‪( ₪ 1,200‬או‬ ‫‪ 325‬דולר ליתר דיוק)‪ .‬בהחלט ראש ממשלה עם‬ ‫סטייל‪ .‬רק להזכירכם‪ ,‬לפני כן הייתם משלמים‬ ‫מכס על כל קנייה מעל ‪ 50‬דולר!‬ ‫בשנים האחרונות קניית בגדים באינטרנט (כן‪,‬‬ ‫כן‪ ,‬בלי למדוד מראש מול מראה) נהייתה כבר‬ ‫הכי באופנה‪ ,‬וזה גם מאפשר לנו לקנות בגדים‬ ‫בחו"ל בלי לעבור בנתב"ג‪ .‬אז בואו נראה איך‬ ‫אנחנו מנצלים את ההטבה הזו בשביל לשדרג את‬ ‫המלתחה‪ .‬חיפשתי עבורכם (טוב‪ ,‬בעיקר עבורכן)‬ ‫את האתרים הכי שווים לקניות בגדים ברשת‪.‬‬ ‫שופינג בלונדון דרך הכבל התת‪-‬ימי‬ ‫קודם כול‪ ,‬ישנם כמובן את אתרי הקניות של‬ ‫המעצבים ומותגי האופנה עצמם‪ ,‬שמציעים לכן‪/‬‬ ‫לכם בגדי מעצבים בסיילים מטורפים כביכול‪.‬‬ ‫אבל היזהרו‪ ,‬ברבים מהאתרים האלו המחירים‬ ‫גם לאחר הנחה אינם בטווח המחירים שיכול‬ ‫הסטודנט הישראלי המצוי להרשות לעצמו‬ ‫(שהרי המחאה החברתית עדיין לא ממש‬ ‫הועילה)‪ .‬בעיני‪ ,‬זה די מיותר להוציא סכומים‬ ‫גדולים על מוצר אחד‪ ,‬גם אם זה נחמד להשוויץ‬ ‫שיש לכם דולצ'ה גאבנה או כל מותג בעל שם‬ ‫אחר בארון‪ .‬אני מעדיפה להיות פרקטית‪ ,‬ומתוך‬ ‫כך בחרתי עבורכם אתרים זולים יותר המציעים‬ ‫לכם מגוון רחב יותר של אפשרויות‪.‬‬ ‫נתחיל עם ‪ ,NET-A-PORTE‬אחד מאתרי הקניות‬ ‫הגדולים והמפורסמים בתחום האופנה‪ .‬האתר‬ ‫מקבץ יחדיו שלל בגדים‪ ,‬נעליים‪ ,‬תיקים‪ ,‬אביזרי‬ ‫אופנה ועוד‪ ,‬ממגוון מותגי על‪ ,‬החל מארמני‪,‬‬ ‫ראלף לורן‪ ,‬גוצ'י‪ ,‬ואיב‪-‬סאן לורן ועד למותגים‬ ‫קצת פחות מוכרים ויותר זולים כמו קיין (‪,)KAIN‬‬ ‫ששייך לשתי אחיות שמעצבות בגדים חביבים‬ ‫ביותר במחירים קצת יותר שפויים‪ .‬בשורה‬ ‫התחתונה‪ ,‬זה אמנם אחד האתרים הגדולים‪,‬‬ ‫ונקודת פתיחה טובה למסע הקניות הווירטואלי‬

‫‪| 42‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫שלנו‪ ,‬אבל בעיקר כדי להסתכל בחלון הראווה‬ ‫ולפנטז על בגדים שאנחנו לא כל כך יכולים‬ ‫להרשות לעצמנו‪.‬‬ ‫ואם אתן עדיין מתעקשות שאתן רוצות בארון‬ ‫ועל הגוף את שמלת המעצב היוקרתי‪ ,‬כדאי‬ ‫לכן לפשפש באתר‪ , theoutnet‬שזו בעצם חברת‬ ‫הבת של ‪ .NET-A-PORTE‬היתרון של האתר‪ ,‬ומה‬ ‫שהופך אותו לטיפה זול יותר מאתר‪-‬האם‪ ,‬הוא‬ ‫שהוא מציע לכן קולקציות של עונות קודמות‪,‬‬ ‫מה שמוזיל את המחיר של המותגים (אם כי‬ ‫עדיין‪ ,‬לטעמי‪ ,‬המחירים יקרים ומופרזים מדי)‪.‬‬ ‫וגם‪ ,‬שימו לב המחירים הם בפאונדים‪ ,‬אז תפתחו‬ ‫בחלון השני של הדפדפן מחשבון המרה‪ ,‬כדי שלא‬ ‫תקבלו חום כשתראו את הסכום בשקלים יורד‬ ‫באשראי‪ .‬עלות המשלוח לארץ היא ‪ 20‬פאונד‪.‬‬ ‫אתר שהוא קצת יותר ידידותי לכיס הישראלי‬ ‫הממוצע הוא אתר בריטי בשם ‪ ,ASOS‬המתאים‬ ‫לנשים ולגברים במבחר מידות‪ .‬האתר עצמו‬ ‫מעוצב יפה ונוח לשימוש‪ ,‬הבגדים במחירים‬ ‫סבירים‪ ,‬ואפילו תוכלו למצוא שם שמלות‬ ‫וחולצות במחירים יותר מבסדר‪ .‬על הקולבים‬ ‫הווירטואליים תמצאו שם בגדי מעצבים שונים‬ ‫שעל מרביתן בטח לא שמעתם מעולם‪ ,‬אבל הם‬ ‫מפתיעים בבגדים חביבים מאוד‪ ,‬ברמת מחירים‬ ‫בינונית‪ ,‬לא הכי זולים אבל גם לא יקרים כמו‬ ‫גוצ'י ושות'‪ .‬יחד עם המעצבים‪ ,‬האתר מציע לכם‬ ‫גם מותג בית משלו במחירים נוחים למדי‪ .‬עלות‬ ‫משלוח נעה בין ‪ 10‬ל‪ 20-‬פאונד‪ ,‬ומאחר שמדובר‬ ‫בבריטניה המשלוח מהיר יחסית‪.‬‬ ‫ונעבור לצד השני של האוקיאנוס‪...‬‬ ‫שני האתרים שהצעתי לכם נחמדים מאוד‪.‬‬ ‫אפשר למצוא בהם מציאות מגניבות‪ ,‬אבל חשוב‬ ‫לי לציין כי בשניהם מדובר בפאונדים ומי שלא‬ ‫בקיא בשער החליפין‪ ,‬פאונד אחד שווה יותר מ‪6-‬‬ ‫שקלים‪.‬‬ ‫כך שלמרות הכוונות הטובות והאתרים‬ ‫המושקעים‪ ,‬המחירים קצת מוציאים את החשק‬ ‫מהבגדים‪ .‬ומאחר שגם קניות ביורו זה יקר‪ ,‬אני‬ ‫מציעה לכם ולכן את האמת האלטרנטיבית‬ ‫שלי‪ :‬קניות זה רק בארצות הברית! הקלישאה‪,‬‬ ‫שבארצות הברית הכול יותר זול‪ ,‬פשוט מוכיחה‬ ‫לי כל פעם מחדש כי היא אמת לאמיתה‪ .‬אז בואו‬

‫נעביר את הדפדפן מ‪ co.uk-‬ל‪.com-‬‬ ‫ובנימה אופטימית זו אני מציעה לכם עוד שני‬ ‫אתרים שאני אוהבת‪ .‬אחד הוא לחובבות הרטרו‬ ‫והבגדים היותר מיוחדים‪ ,‬והשני הוא פשוט אתר‬ ‫חובה לכל בחורה‪.‬‬ ‫הראשון הוא ‪ ,Mod Cloth‬שמציע לחובבות‬ ‫הרטרו והלבוש הקלאסי מגוון בגדים במחירים‬ ‫סבירים בהחלט‪ .‬מדובר בבגדים קלאסיים ברוח‬ ‫שנות ה‪ '40-‬וה‪ ,'50-‬שרוב הסיכויים שלא תראו‬ ‫בשום מקום אחר‪ .‬החצאיות שם מדהימות‪,‬‬ ‫השמלות מסוגננות ומעוטרות בגזרות ובהדפסים‬ ‫מגניבים ורומנטיים‪ ,‬ממש כמו פעם‪ ,‬כשעוד‬ ‫היה תום בעולם‪ .‬הבגדים באתר לוקחים אותי‬ ‫לתקופה אחרת‪ ,‬שבה הגבר ביקש מאבא שלכן‬ ‫רשות לקחת אתכן לסרט ופתח לכן את הדלת‬ ‫של האוטו והזיז את הכיסא במסעדה‪ .‬טוב‪ ,‬אני‬ ‫לא באמת מהתקופה הזו‪ ,‬אבל ראיתי מספיק‬ ‫סרטים כדי לדעת שזו אכן היתה תקופה תמימה‬ ‫יותר וקסומה‪ .‬לא? אז לכל חובבות הווינטג'‪ ,‬זה‬ ‫ה‪-‬אתר בשבילכן! תיהנו ותחגגו! עלות משלוח‬ ‫לארץ היא ‪ 10$‬למשלוח סטנדרטי או ‪30.5$‬‬ ‫למשלוח אקספרס‪.‬‬ ‫את האתר הבא‪ ,‬והאחרון‪ ,‬אני חושבת שכל בחורה‬ ‫בארץ צריכה להכיר – האתר של ‪Victoria's‬‬ ‫‪ .Secret‬אתן בטח שמעתן על ליין ההלבשה‬ ‫התחתונה המדהימה שלהם ועל ‪ ,Pink‬מותג‬ ‫הבת שלהם שמציע קו צעיר יותר ויותר יומיומי‪,‬‬ ‫וכן מגוון מוצרי טיפוח כמו קרמים ובשמים‪.‬‬ ‫אבל אם תיכנסו לאתר של ‪Victoria's Secret‬‬ ‫אתן תופתעו לגלות כי הוא מציע גם בגדים!‬ ‫ואחלה בגדים‪ ,‬במחירים סבבה לגמרי לכיס‬ ‫הסטודנטיאלי‪ ,‬אם כי לא מדובר בבגדים מיוחדים‬ ‫כמו באתר של ‪ ,Mod Cloth‬והם לא מתהדרים‬ ‫במותג של ‪ .Victoria Secrets‬עלות משלוח לארץ‬ ‫היא כ‪.34$-‬‬ ‫ומילה חשובה לסיום‪ .‬למרות הפטור ממכס‪,‬‬ ‫בקניות מחו"ל תמיד חשוב להביא בחשבון לפני‬ ‫הרכישה את כל העלויות הנלוות‪ .‬לא רק המוצר‬ ‫והמשלוח‪ ,‬אלא גם המע"מ ומיסי יבוא ואגרות‬ ‫למיניהם‪ .‬תבררו טוב‪-‬טוב לפני הרכישה כמה‬ ‫יעלה לכם הכול ביחד‪ ,‬כדי שלא תחשבו שקניתם‬ ‫בזול ותגלו שקניתם ביוקר‪.‬‬

‫טור אישי‬

‫‪ 30‬לא משהו‬ ‫יומהולדת ‪ 30‬הוא כנראה "משבר הגיל" הראשון‪ ,‬העת לסכם פרק בחיים ולהשלים גם עם הדברים‬ ‫שלא הספקנו‪ .‬דנית בוקסבאום "חוגגת" ‪ 30‬ומנסה להביט קדימה ללא חרטות מאת‪ :‬דנית בוקסבאום‬ ‫אז רגע לפני ‪ ,30‬אני עוצרת לחשוב כיצד חלפו ביעף שנות ה‪ ,'20-‬ולא אלה עם ריקודי‬ ‫הצ'רלסטון וג'אז דיקסילנד‪ ,‬אלא השנים שלי‪ ,‬שהיו ולא יחזרו‪.‬‬ ‫איך עברו השנים "הכי יפות"? מי בכלל קבע שהן הכי יפות?! מממ‪ ,‬כנראה מישהו‬ ‫שלא מסונכרן עם המשפט החדש‪" ,‬ש‪ 30-‬זה ה‪ 20-‬החדש"‪.‬‬ ‫רק מהיום שבו נהייתי מודעת לזמן‪ ,‬הוא החל להתקיים‪ .‬אבל ברגע זה‪ ,‬של מבט‬ ‫לאחור‪ ,‬לא עולה תמונה בראשי‪ .‬אני יודעת שהייתי‪ ,‬עשיתי‪ ,‬רצתי‪ ,‬נפלתי‪ ,‬קמתי‪,‬‬ ‫בכיתי‪ ,‬שגיתי‪ ,‬אהבתי‪ .‬ידעתי רגליים חזקות‪ ,‬ריקודים אין קץ‪ ,‬אנרגיות סוחפות‪ .‬רק‬ ‫רציתי לאסוף עוד ועוד הישגים כדי שאוכל לחיות בשלום עם דמותי שבמראה וגם‬ ‫שיהיה מה לכתוב עליי ולספר לשאר‪.‬‬ ‫ראיתי בעיני רוחי לוח קליעה למטרה‪ ,‬שעליו המון שטחים שבהם אני צריכה לקלוע‪.‬‬ ‫חלק מהחיצים שזרקתי נתקעו בול במקומות הנכונים‪ ,‬היכן שכיוונתי מראש‪ .‬חלק‬ ‫מהם איבדו כיוון במעופם וחזרו כבומרנג לעברי‪ ,‬פגעו ושיסעו את ליבי‪ .‬יש מוסכמה‬ ‫בלתי כתובה כזאת‪ ,‬שכשספרת העשרות בגיל מתחלפת ל‪ ,3-‬הלוח שלך צריך להיות‬ ‫מלא חיצים תקועים‪ .‬גם אם לא כולם בהכרח נעוצים יפה במרכז הלוח‪ ,‬לפחות שיהיו‬ ‫מספיק שיעמדו במצב מאוזן‪ ,‬קבוע ויציב‪ .‬ואפרופו "יציב ומאוזן"‪ ,‬תמיד חשבתי שלא‬ ‫יפריע לי גילי כל עוד הציצים שלי יקיימו את הקריטריון הזה‪ .‬עד עתה‪ ,‬הם עדיין‬ ‫"עומדים" בציפיות‪.‬‬ ‫לפני כמה שנים‪ ,‬כשהייתי מסתכלת על בני ‪ 30‬הייתי מרחמת עליהם‪ ,‬בדיוק כמו‬ ‫שכיום אני מרחמת על בני ‪ 50‬ומעלה‪ .‬מעניין למה‪ ,‬אבל על עצמי אני עוד לא מרחמת‪,‬‬ ‫או בעצם תלוי באיזה יום אתם שואלים אותי‪ .‬יש ימים שבהם הריקושטים גדולים‬ ‫מהפידבקים‪ ,‬ואז קל לשקוע ברחמים עצמיים‪ .‬לא משנה באיזה גיל אתה‪ ,‬כל מי‬ ‫שמבוגר ממך נראה לך זקן ומסכן‪ ,‬וכל מי שצעיר ממך נראה לך חסר ניסיון שלא‬ ‫יודע עוד כלום על החיים‪ .‬לעיתים‪ ,‬כשאני רואה נשים מבוגרות שנראות טוב‪ ,‬אני‬ ‫מתמלאת בתקווה שאולי גם אני אהיה כוסית ברבות הימים‪ .‬למרות שלא משנה‬ ‫כמה יפה תהיי בגיל ‪ 40‬או ‪ ,50‬המחמאה שבה יכנו אותך מאחורי הגב שלך תהיה‬ ‫"שמורה היטב"‪.‬‬ ‫אז עכשיו כשהשעון מראה ‪ ,30‬מה יקרה למניה שלי? האם היא תתחיל לאבד מערכה?‬ ‫האם חלק מהמשקיעים יאבדו בה אמון וימכרו‪ ,‬או שאולי יהיו משקיעים שיאמינו‬ ‫שדווקא עכשיו‪ ,‬משפל חילופי העשור‪ ,‬היא דווקא תרקיע שחקים?‬ ‫יש רגע שבו המציאות נראית אחרת‪ ,‬החברה מסתכלת עלייך אחרת‪ ,‬ההורים שלך‬ ‫מסתכלים עלייך אחרת‪ ,‬או גרוע מכול‪ ,‬את מסתכלת על עצמך אחרת ומתחילה‬ ‫לסכם‪ .‬מה השגתי‪ ,‬מה הפסדתי‪ ,‬לאן אני עוד שואפת‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬אילו דברים שעוד לא‬ ‫קרו יקרו דווקא עכשיו‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬יש את אלה שחושבים חיובית וטוענים שאף פעם לא מאוחר‪ .‬והם צודקים‪ .‬שמעתי‬ ‫על אישה שהתחתנה שלוש פעמים‪ .‬לאחר ששני בעליה הראשונים מתו‪ ,‬היא זכתה‬ ‫להביא ילד לעולם בגיל ‪ 45‬דווקא עם בעלה השלישי‪ .‬ושמעתי על מורה לאזרחות‬ ‫שהפכה להיות עורכת דין בגיל ‪ ,55‬ושמעתי גם על שמעון פרס‪ ...‬אז שמעתי‪.‬‬ ‫המילה "שמעתי" מזכירה לי באופן חשוד את המילה "שמועה"‪ .‬ובמילון‪ ,‬שמועה היא‬ ‫ידיעה לא מאומתת שלרוב מתבררת כחסרת בסיס‪.‬‬

‫אז לא קראתי מספיק ספרים‬ ‫לא טיילתי במספיק אתרים‬ ‫לא הכרתי את כל סוגי האנשים‬ ‫לא קפצתי קפיצה חופשית‬ ‫אבל הספקתי לקרוע רצועה קדמית‪.‬‬ ‫ולא הגשמתי את כל חלומותיי‬ ‫ולא קניתי את דירת חיי‬ ‫ולא חסכתי את המיליון הראשון‬ ‫ולא כתבתי שיר או פזמון‬ ‫אבל ביקרתי פעם בראשון לציון‪.‬‬ ‫ולא רקדתי מספיק ריקודים‬ ‫ורציתי ללמוד עוד הרבה נושאים‬ ‫אני לא יודעת לבשל‬ ‫ואני לא יודעת לרגל‬ ‫אבל למדתי ברכות לאחל‪.‬‬ ‫מה עיקר ומה תפל‪,‬‬ ‫כבר איני יודעת להבחין‬ ‫הזמן ממשיך לנוע‪ ,‬חסר רחמים‬ ‫לא עוצר לשאול שאלות‪ ,‬לקלוע למטרות‪,‬‬ ‫לתהות תהיות‪.‬‬

‫‪bu_danit@hotmail.com ,‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪43‬‬

‫אמנות ישראלית‬

‫שפת רחוב‪ :‬רשמים על אמנות‬ ‫ישראלית בתל‪-‬אביב‬

‫הן מעט נחבאות אל הכלים בין הבניינים הגבוהים‪ ,‬בתי העסק והמולת העיר הגדולה‪ .‬אבל בפנים הן‬ ‫מכילות את האוצרות החדשים והישנים של האמנות הישראלית‪ .‬מיכל טורנובסקי עשתה סבב גלריות‬ ‫בתל אביב וממליצה לכם ללכת בעקבותיה בשביל האמנות מאת מיכל טורנובסקי‬ ‫בימים אלה‪ ,‬בהם רחובות העיר תל ‪ -‬אביב לוהטים בחום הקיצי‪ ,‬נדמה‬ ‫כי המרחב הלוהט עומד על סף שינוי‪ .‬העיר מצאה דרכה אל תוך מעמקי‬ ‫החללים הלבנים של הגלריות והמוזיאונים‪ ,‬כשהמפגש בין השניים מייצר‬ ‫תמצית מזוקקת של המולת הרחוב‪.‬‬ ‫התבוננות בתערוכות המוצגות חושפת את פניה האמיתיות של האמנות‬ ‫הישראלית‪ :‬חסרת אמירות יומרניות‪ ,‬נטולת גילויי נרקיסיזם ודימויים‬ ‫סטריליים‪ .‬זוהי אמנות שאינה מהססת להציג את המציאות בבוטות‬ ‫אלגנטית‪.‬‬ ‫פקדתי כמה מהגלריות המעניינות בתל אביב‪ ,‬ובתוכן גיליתי את פניה‬ ‫המגוונים של האמנות הישראלית‪ .‬אלו הם רשמיי‪.‬‬ ‫"נופים ופנים"‪ :‬מיכאל חלאק (אוצרת אורחת‪ :‬אפרת לבני)‬ ‫מוזיאון תל אביב לאמנות‪ :‬אולם האפט עליון‪ ,‬הבניין המרכזי‬ ‫(שדרות שאול המלך ‪)27‬‬ ‫תערוכתו של מיכאל חלאק‪ ,‬זוכה פרס רפפורט לצייר צעיר לשנת ‪,2011‬‬ ‫היא חיזיון תעתועים ריאליסטי‪ :‬בתערוכתו מוצגים ציורים משלוש השנים‬ ‫האחרונות של עשייתו האמנותית‪ .‬הנושאים של יצירותיו עוסקים בציורי‬ ‫דיוקן‪ ,‬טבע דומם ותיאורי נוף‪ .‬מתוך המוכר והקיים נוצרת מציאות חדשה‬ ‫המבוטאת בריאליזם כה חי ועוצמתי‪ ,‬עד שהדימויים מבקשים לפרוץ את‬ ‫גבולות הבד עליו הונחו‪ .‬ציוריו של חלאק עוסקים במושגים הבוחנים את‬ ‫טיב היחסים בין אמת לבדיון‪ ,‬הנצחה ומחיקה‪ ,‬תיעוד והסתרה‪ .‬בולטים‬ ‫בעוצמתם סדרת דיוקנאות עצמיים של האמן המתאר עצמו בעיניים‬ ‫עצומות או כשפיו מכוסה‪ ,‬ובכך נוגעים‪-‬לא נוגעים בשאלת הפרט וזהותו‪.‬‬

‫הפה המטושטש כביטוי ל‪"-‬סתימת פיות"‪( .‬מיכאל חלאק‪ .‬דיוקן עצמי‪.‬‬ ‫‪ ,2009‬שמן על בד‪ 70 x 55 ,‬ס"מ‪ .‬אוסף פרטי‪ ,‬תל אביב)‪.‬‬

‫‪| 44‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫"זמן חלום"‪ :‬הנרי שלזניאק (אוצר‪ :‬יאיר שולביץ)‬ ‫גלריה יאיר (אבן גבירול ‪)6‬‬ ‫תערוכת ציוריו של הנרי שלזניאק‪ ,‬מהאמנים הבולטים של ז'אנר ציורי "דלות‬ ‫החומר"‪ ,‬היא אכן זמן חלום‪ :‬חלום בהקיץ‪ ,‬לבן וטהור‪ .‬ציוריו מינימליסטיים‬ ‫על גבול הסגפנות‪ ,‬עוסקים בשאלת גבולותיה של יצירה והדימוי המתואר‬ ‫בתוכה‪ .‬היצירות חושפות רבדים של עולם חדש‪ ,‬המשורטט בקווים עדינים‪,‬‬ ‫דקיקים אך מדויקים‪ .‬הקווים חוברים יחדיו לדימוים מוכרים של אותיות‪,‬‬ ‫מספרים‪ ,‬ציפורים‪ ,‬פעמונים‪ ,‬כרכרה וסוס‪ .‬העמידה במרכז החלל של‬ ‫הגלריה היא כמו התבוננות דרך קלידוסקופ המציג תמונה יפה ומלאת‬ ‫הבעה‪ ,‬כזו המשלבת בין האמנות הקלאסית והמודרנית‪ .‬זוהי תערוכה שבה‬ ‫עדנת היצירה המאופקת מוצגת במלוא תפארתה‪ ,‬עדינה ושברירית‪.‬‬

‫אחת מעבודותיו העדינות של האמן‪ ,‬כמעשה רקמה ממש‪.‬‬ ‫(הנרי שלזניאק‪ ,‬ללא כותרת‪ ,1969 ,‬טכניקה מעורבת על ניר‪,‬‬ ‫‪ 34 x 50‬ס"מ‪ .‬צילום‪ :‬יוחאי גולדשמיד באדיבות גלריה יאיר)‪.‬‬

‫"ציוני דרך"‪ :‬יאן ראוכוורגר (אוצר‪ :‬גבי בינט)‬ ‫גלריה בינט (פרישמן ‪)15‬‬ ‫הגילוי של פיסת הים בסופו של‬ ‫רחוב פרישמן מרענן ומרגש‪,‬‬ ‫בולט בצבעוניותו החריגה בנוף‬ ‫הרחוב האפור‪ .‬ממש כגילוי זה‪,‬‬ ‫כך גם היא תערוכתו של יאן‬ ‫ראוכוורגר‪ .‬בתערוכתו בגלריה‬ ‫בינט שהסתיימה לאחרונה‪ ,‬הוצגו‬ ‫ציורים המתעדים חתך רוחבי‬ ‫של עשייה אמנותית מחלוף‬ ‫השנים‪ .‬העמידה מול ציוריו היא‬ ‫כלחש של סוד כמוס‪ ,‬העובר‬ ‫בסתר מהציורים אל הצופה בהם‪:‬‬ ‫ארוחת ערב משפחתית‪ ,‬קטעי‬ ‫נוף ורחוב‪ ,‬דיוקנאות וטבע דומם‬ ‫– כולם מתוארים בוירטואוזיות‬ ‫מנורת השולחן בולטת בעוצמתה‪ ,‬כגורד‬ ‫מופתית‪ .‬היצירות נוצרו במגוון‬ ‫שחקים ממש‪ ,‬ורגע הגילוי האישי שלי‪.‬‬ ‫טכניקות ומדיות‪ :‬ציורי שמן על‬ ‫(יאן ראוכוורגר‪ ,‬השדרה השביעית‪,‬‬ ‫‪ ,1998‬שמן על בד‪ 188 x 127 ,‬ס"מ‪.‬‬ ‫בד‪ ,‬דיו‪ ,‬טמפרה‪ ,‬גירי פסטל‪ ,‬עץ‪,‬‬ ‫באדיבות גלריה בינט)‪.‬‬ ‫זכוכית‪ ,‬נייר וקרטון‪ .‬ריבוי הכלים‬ ‫והאמצעים אינם גורעים ולו במעט‬ ‫מיופייה של ההרמוניה הגדולה‬ ‫ששררה בחלל התערוכה‪.‬‬

‫"פרפרים & פירמידות"‪ :‬גדעון גכטמן (אוצרת‪ :‬נירה יצחקי)‬ ‫תערוכה קבוצתית – ""‪ :CITYSIM‬ניר אדוני‪ ,‬ניבי אלרואי‪ ,‬קבוצה וכו'‪,‬‬ ‫תום פניני‪ ,‬אסף שחם‪ ,‬עירית תמרי (אוצרות‪ :‬עדי ארצי‪ ,‬שני ורנר)‬ ‫"אני רוצה‪ ,‬אני רוצה‪ ,‬אני רוצה"‪ :‬אסף גוטסמן אוצרת‪ :‬נירה יצחקי‬ ‫גלריה "שלוש" לאמנות עכשווית (מזא"ה ‪)7‬‬ ‫עם כל קומה שעולים בגלריית "שלוש" נחשף הרעיון המרכזי המאחד את‬ ‫חללי הגלריה‪ :‬העיסוק בקשר הסבוך והעדין שבין האדם לעיר‪ ,‬כששאלת‬ ‫הקיום מרחפת מעל לכול‪.‬‬ ‫בקומה הראשונה מוצגת תערוכתו של גדעון גכטמן העוסקת באלמותי‬ ‫ובסופי‪ :‬מיצב מודעות אבל עם שמו של האמן (שפורסמו עוד בחייו)‬ ‫המודבקות על גזירי פרפרים‪ ,‬חופשיותם מקורקעת בכבלי המסגרות‪.‬‬ ‫הפרפר הנשרף בסרטון הווידיאו מול הפירמידות‪ ,‬עליהן מודבקים‬ ‫דימויים משוכפלים המייצגים את ההרס‪ .‬דימוייו של גכטמן מראים כי‬ ‫גם הנצח הוא בר חלוף‪.‬‬ ‫בקומה השנייה מוצגת תערוכה קבוצתית בשם ‪ .CITYSIM‬העיר בתערוכה‬ ‫זו מאיימת וחותכת‪ ,‬והאדם נכנע למרותה‪ ,‬חסר אונים‪ .‬העיר על החלקים‬ ‫המרכיבים את פניה וזהותה‪ ,‬נבראת בתערוכה זו מתוך התערבות של‬ ‫האדם החי בתוכה‪ ,‬ולמרות זאת הוא אינו יכול לה‪ .‬העבודות חושפות את‬ ‫הקשר הבנוי על יחסי אהבה‪-‬שנאה שבין אדם למקום‪.‬‬ ‫בקומה השלישית מוצגת תערוכתו של האדריכל אסף גוטסמן‪ .‬בתערוכה‬ ‫מוצגת סדרת תצלומים של קטעי נוף עירוני‪ :‬חלקי צנרת‪ ,‬צלחות לוויין‪,‬‬ ‫חיבורי חשמל‪ ,‬כולם פריטי נוף אורבאני המופקעים מהיעוד העירוני שלהם‬ ‫ומקבלים משמעות חדשה‪ ,‬רגישה ופואטית ממש‪ ,‬המציגה את היופי‬ ‫שבהתבלות החומר התעשייתי הגס‪.‬‬

‫מציע ראייה מחודשת ועכשווית למושג הקיבוץ‪.‬‬ ‫דבר מעניין הוא הקשר בין שתי התערוכות‪ .‬אמנם שתיהן מוצגות בחדרים‬ ‫נפרדים‪ ,‬אך כשפותחים את הדלת לחלל התערוכה השנייה‪ ,‬סרט הוידיאו‬ ‫העוסק בקו הורוד נכנס גם הוא בדלת‪ ,‬מקרין עצמו על קיר התערוכה‬ ‫השנייה‪ ,‬ככה – בהתערבות חיננית‪.‬‬

‫הקו הורוד העוטף את רחוב דב הוז בדרך לגלריה הקיבוץ‪.‬‬ ‫(מתוך "קו לגוסטאב" של הגר מיטלפונקט‪ .‬צילום‪ :‬יח"צ באדיבות גלריה‬ ‫הקיבוץ)‪.‬‬

‫"‪ :"Atelier‬עופר ללוש‬ ‫גלריה זימאק (ה' באייר ‪)69‬‬ ‫עופר ללוש הוא אחד מהאמנים המרכזיים בעשייה האמנותית ישראלית‪.‬‬ ‫תערוכתו (שפירוש שמה בצרפתית הוא‪" :‬סטודיו") הציגה יצירות‬ ‫החולשות על עשרים שנה של יצירה רבגונית בפיסול וציור‪ .‬בכניסה לגלריה‬ ‫בולטים פסלי הברונזה והעץ המתכתבים עם עולמות קדומים‪ ,‬הפסלים הם‬ ‫עדות לחקר מדוקדק של הראש‪ ,‬וכוחם במבע האילם של הראש חסר תווי‬ ‫הפנים‪ .‬בחלל התחתון של הגלריה ניבטים מהקירות עשרות ציורי שמן על‬ ‫האמן‪ ,‬גם הם עוסקים בראש‪ ,‬מציגים את האמן המחזיק במכחול‪ ,‬מתעד‬ ‫עצמו מזוויות שונות‪ .‬הצבעוניות הכהה של הציורים מוארת במרומז בידי‬ ‫קווי צבע דקים ובהירים‪ .‬זוהי תערוכה המשמיעה את קולו של הפרט חסר‬ ‫הפנים‪.‬‬

‫השמש הכפולה המציגה את המרחב האורבני‪-‬לירי‪.‬‬ ‫(תום פניני‪" ,‬סאנסט – דמו סוניה"‪ ,2008 ,‬סטילס מוידיאו באדיבות גלריה "שלוש"‬ ‫לאמנות)‪.‬‬

‫"קו לגוסטאב"‪ :‬הגר מיטלפונקט (אוצר אורח‪ :‬רועי מעין‪ ,‬עבודת‬ ‫וידיאו – "מהו הקו הורוד?" מאת יסמין קיני)‬ ‫"פרויקט מדוזה"‪ :‬אלעד ערמון (אוצרת ראשית גלריה הקיבוץ‪ :‬יעל‬ ‫קיני)‬ ‫גלריה הקיבוץ (דב הוז ‪)25‬‬ ‫ההליכה ברחוב המוביל אל גלריית הקיבוץ שברחוב דב הוז היא כתב חידה‪.‬‬ ‫כבר במרחק כמה מטרים מהגלריה מתגלה קו ורוד בוהק ונועז‪ .‬הקו‪ ,‬הקרוי‬ ‫על שמו של הפילוסוף גוסטאב שטיינשניידר (שהתגורר בעבר ברחוב זה)‪,‬‬ ‫מתפתל ומתקדם‪ ,‬חולש על קירות הבתים‪ ,‬צמחיה‪ ,‬מדרכות‪ ,‬מוביל אל‬ ‫המדרגות היורדות אל מבנה הגלריה‪ ,‬שם נעצר בידי חומת שברי אספלט‪.‬‬ ‫הקו מעלה שאלות הקשורות בשימור וטריטוריה‪ ,‬חוקר את מקומו במרחב‪.‬‬ ‫בנוסף מוצגים בתערוכה שתי עבודות וידיאו העוסקות בקו זה‪ :‬תיעוד‬ ‫היצירה והמחיקה של הקו‪.‬‬ ‫בחלל השני של הגלריה מוצגת התערוכה "פרויקט מדוזה"‪ .‬פרויקט זה‬ ‫מוצג בתשעה פריימים הנותרים קבועים על קירות החלל ועליהם מוקרנים‬ ‫דימויים מתוך תשע המדוזות‪ ,‬לסירוגין ובאופן שרירותי‪ .‬הפריימים‬ ‫הם המשכה של סדרת צילומים המתעדת חללים ריקים בקיבוץ‪ .‬הקשר‬ ‫בין דימוי המדוזה לצילומים הוא קשר של תיעוד המבט בעין המתבונן‪,‬‬ ‫הקפאה של רגע‪ ,‬כמבטה המקפיא של המדוזה‪ .‬החיבור מרענן במקוריותו‪,‬‬

‫תצלום קבוצת פסלי ברונזה המציגים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את דימוי הראש הדומיננטי‪,‬‬ ‫והבחינה המדוקדקת והמתמסרת של הגוף במצבים שונים‪( .‬עופר ללוש‪" ,‬קבוצה"‪,‬‬ ‫‪ ,2012‬מהדורה של ‪ ,7‬ברונזה ‪ .77X40X44‬באדיבות גלריה זימאק‪ .‬צילום‪ :‬אבי חי‪).‬‬

‫חלק מהתערוכות המתוארות כאן כבר הוחלפו באחרות בעת קריאת‬ ‫שורות אלה‪ ,‬אך האמנות הישראלית ממשיכה להתקדם במורד הרחובות‬ ‫אל עבר חלל התצוגה הבא‪ .‬בתערוכות המתחלפות אנו עדים לשפה‬ ‫החדשה שנוצרה מתוך אותה שוטטות ברחובות‪ ,‬מתוך ליקוט ותיעוד אותן‬ ‫חוויות אנונימיות ואנושיות שיש לרחוב להציע‪ .‬ובתוך המארג הזה משתלב‬ ‫האמן‪ ,‬מבטא שפה זו כדימוי חזותי‪.‬‬ ‫לצופה המבקר בגלריה‪ ,‬רגע הגילוי הוא זה הנחשב‪ ,‬הרגע בו הכול מתחבר‬ ‫לתמונה אחת ברורה ומאירה‪ .‬האמנות הישראלית החבויה בין רבי קומות‬ ‫ובתי קפה‪ ,‬מחכה לרגע בו תתגלה‪ ,‬מציעה בתמורה נקודת מבט מסקרנת‬ ‫ומפתיעה‪ ,‬מלאת אמוציות‪ ,‬לכל מה שאנו מכירים ויודעים‪.‬‬ ‫‪m.tournovski@gmail.com‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪45‬‬

‫מדרש תמונה‬

‫מסע של משלחת סטודנטים מהאו"פ לפולין בשנת ‪2010‬‬

‫גדרות של תקווה‬ ‫מדרש תמונה ‪ /‬מאת עמית מאוטנר‬ ‫די בשני חוטי תיל כדי למתוח במוחנו אסוציאציה עזה של גטאות ומחנות‬ ‫ריכוז מתקופת השואה‪.‬‬ ‫נקודת המבט שבתצלום היא מהפנים אל החוץ‪ .‬הפנים חד וברור – גדר התיל‬ ‫נלחצת אל "הפרצוף" שלנו‪ .‬אפשר לספור בבירור כמה אצבעות משוננות‬ ‫מוציא כל אגרוף תיל‪ ,‬וכמה ליפופים חלודים ובלתי מאובצים מצויים בין‬ ‫אגרוף לאגרוף‪ .‬מנגד‪ ,‬החוץ שמעבר לגדר מטושטש‪ ,‬וניכר בו הירוק של עשב‬ ‫אירופאי המכסה את כל האזור‪ .‬בשול העליון של התצלום נרמזת אפשרות‬ ‫של יער עמוק – אולי משם יגיחו הפרטיזנים לחלץ את המתבונן? במרכז‬ ‫התצלום נער לבן‪-‬עור רוכב על אופניו‪ ,‬והוא כמו התגרות תמימה למשאלות‬ ‫התנועה של מי שעומד ומפקס את מבטו בגדר הקרובה‪ .‬נדמה שהצופה‬ ‫ִמפְּנים החוצה הוא קצר‪-‬רואי‪ ,‬רואה מזוגג אל המרחק‪ ,‬או אם נרצה‪ ,‬באופן‬ ‫מטאפורי‪ ,‬מן התנאים שבהם הוא נמצא כאן הוא אינו יכול לראות נכוחה את‬ ‫עתידו שם‪ ,‬במרחב המועם‪-‬מעורפל‪ .‬אבל מורגש לחלוטין שהחוץ מבטיח‬

‫‪| 46‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫טוֹב‪ ,‬ואילו הקרוב והאינטימי נותרים מחוסרים מאוד‪ ,‬בצל הריאה הנושמת‬ ‫את החופש השוקק בחוץ‪.‬‬ ‫אבל מי שייטיב להסתכל יבחין בתקווה הנעוצה בקומפוזיציה של התצלום‪,‬‬ ‫היוצרת כמעט את דגל ישראל‪ :‬הילד על אופניו יוצר משולש כחול‪-‬לבן‬ ‫הממוקם כמו חצי מגן דוד במרכז דגל ישראל‪ ,‬שכבלי התיל מחליפים בו את‬ ‫סימון שני פסי הלבן האופקיים‪ .‬אולי עין לציון צופייה‪ ,‬ואולי זו המדינה‪-‬‬ ‫שבדרך רוכבת בחולצה קיצית על אופניים בשביל הקיבוץ‪.‬‬

‫מעוניינים לפרסם תמונה במדור "מדרש תמונה"? שלחו תמונות ייחודיות‬ ‫שצילמתם לכתובת ‪ ,hasbara@studentop.org‬עבור המדור "מדרש תמונה"‬ ‫במגזין "אופס"‪.‬‬

‫מדרש תמונה‬ ‫בס"ד‬

‫איך קרה שכתבתי ספר‬ ‫מאחורי כל סיפור יש את סיפור כתיבתו‪ .‬אור יזרעאלי‪ ,‬סטודנט באו"פ‪ ,‬הוציא רומן ביכורים והוא‬ ‫כאן כדי לספר על כך‪ .‬על מוזה חמושה באקדח‪ ,‬לילות בלי שינה‪ ,‬עטים שנפלו חלל בדרך‪,‬‬ ‫כובעי קסקט וההמתנה למכתב ממלך שוודיה מאת‪ :‬אור יזרעאלי‬

‫זה התחיל כשיום אחד קפצה עלי המוזה‪ .‬חנקה‬ ‫אותי מאחור‪ ,‬עיקמה לי את היד והובילה אותי‬ ‫ביד בטוחה היישר לשולחן הכתיבה‪ .‬יפה היא לא‬ ‫היתה‪ ,‬ובוודאי שלא נחמדה‪" .‬תתחיל לכתוב!"‬ ‫ציוותה כמו סמל טירונים מרושע‪ .‬כתבתי‪ .‬נו‪,‬‬ ‫היתה לי ברירה? שורות‪-‬שורות של מחברת החלו‬ ‫להתמלא במלל כחלחל‪ ,‬שהתחלף לשחרחר ושוב‬ ‫לכחלחל ולכחול בגוון קצת אחר‪ .‬בכל פעם עט‬ ‫אחר נפל בשדה הקרב (כן‪ ,‬אני מאלה שעוד‬ ‫כותבים בעט)‪ ,‬כשלשווא אני מנסה להסביר שזו‬ ‫המוזה‪ ,‬לא אני‪.‬‬ ‫יש כאלה שיוצאים בתרועת חצוצרות לכיכר‬ ‫העיר ומודיעים כבל עם ועדה‪ ,‬מבלי להתחשב‬ ‫בשכנים שנמים את שנת הצהרים‪" :‬רבותיי אני‬ ‫כותב ספר!"‪ .‬אני מעריך אנשים כאלה‪ ,‬ובעיקר‬ ‫מאריך‪ .‬מאריך את השיחה איתם‪ ,‬ומקשיב להם‬ ‫כשהם מספרים בהתלהבות איך בפרק כ"ה בדיוק‬ ‫קופץ במפתיע על גיבור הספר זקן עם קלשון‪.‬‬ ‫וכשאני עייף מכל המעשיות הללו‪ ,‬אני נזכר שאני‬ ‫כתבתי את ספרי במחשכים‪ .‬קודם כול‪ ,‬הצהרות‬ ‫כאלה הן דבר מחייב ואני והתחייבויות (תשאלו‬ ‫את הבריכה שעשיתי אליה מנוי לשנתיים) זה‬ ‫לא משהו שהולך כל כך טוב ביחד‪ .‬דבר שני‪,‬‬

‫לא ידעתי לאן אגיע עם הסיפור שרקם לו עור‬ ‫על גידים‪ .‬וגם‪ ,‬שקט נפשי זה דבר נפלא לצורך‬ ‫כתיבה‪.‬‬ ‫יום וליל הציקה לי המוזה וגררה אותי אל‬ ‫שולחן הכתיבה‪ .‬הייתי קם באמצע הלילה כאחוז‬ ‫תזזית לעבר הדפים שנחו על השולחן‪ .‬רעייתי‪,‬‬ ‫שפקחה עין אחת בקושי‪ ,‬היתה שואלת בקול‬ ‫של כרית לאן בדיוק אני הולך באמצע הלילה‪.‬‬ ‫אמרתי לשירותים‪ ,‬וכך עשיתי‪ .‬סך הכול‪ ,‬לראות‬ ‫גבר הולך באמצע הלילה לשירותים זה מראה‬ ‫אופייני ופרוסטטי למדי‪ .‬לאחר שסיימתי את מה‬ ‫שסיימתי‪ ,‬הייתי מציץ מעבר לדלת‪ ,‬כמו שלמדנו‬ ‫באימוני הלש"ב (לוחמה בשטח בנוי) האחרונים‬ ‫במילואים‪ ,‬וכשווידאתי שעיניה נעצמו לגמרי‬ ‫הייתי פוסע בשקט אל ערמת הדפים‪ ,‬מאושר כמו‬ ‫נרקומן בחיק מנת הסם שלו‪ .‬בבקרים שלמחרת‪,‬‬ ‫כצפוי‪ ,‬הייתי מתקשה להקים את עצמי מהמיטה‬ ‫(כנראה המוזות ישנות בשעות האלה)‪.‬‬ ‫תוך כמה לילות עלתה האישה על הקטע‪.‬‬ ‫בהתחלה היא חשבה שיש לי בולמוס מקררים‬ ‫גברי ומיד מדדה לי את היקף המותניים‪.‬‬ ‫כשראתה שאני שמן באופן רגיל למדי היא‬ ‫נרגעה‪ .‬ואז ראתה את ערמת הדפים על השולחן‪.‬‬ ‫"אתה לא יכול להמשיך ככה!" פסקה‪" .‬אבל מה‬ ‫אני אעשה? אני מרגיש שהרעיונות בורחים לי‬ ‫מהראש ונפוצים לכל עבר"‪ ,‬אמרתי בייאוש‪.‬‬ ‫"תכתוב בנקודות את הרעיונות הנשגבים שלך"‪,‬‬ ‫הציעה‪ .‬אכן אישה חכמה‪ .‬ובאורך פלא‪ ,‬כשכתבתי‬ ‫בנקודות‪ ,‬המוזה שחררה אותי לנפשי וישנתי‬ ‫שנת עקומים (זה בגלל המזרן שעוד לא החלפנו)‪.‬‬ ‫לאחר שסיימתי את הספר שלחתי למספר‬ ‫הוצאות ספרים‪ ,‬והן השיבו לי שאלו נקודות‬ ‫מעניינות ואולי כדאי שאכתוב ספר‪...‬‬ ‫בכלל‪ ,‬אצלנו הירושלמים‪ ,‬כל מי שחוטא בכתיבה‪,‬‬ ‫ויהיה זה אפילו מסרון או מייל‪ ,‬חייב לחבוש‬ ‫קסקט לראשו וללכת לערבים שבהם מקריאים‬ ‫משיריה של ויסלבה שימבורסקה‪ .‬אני כשלעצמי‪,‬‬ ‫קסקט מנמיך אותי ושימבורסקה משמינה‪ ,‬אז‬ ‫ויתרתי על התענוג‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬תמיד מתווספים‬ ‫לאותו אדם מין הילת איש‪-‬ספר ומבט של משורר‬ ‫מיוסר שלוקח את עצמו ברצינות תהומית‪ .‬ובכלל‪,‬‬

‫לשימבורסקה לדעתי יש טעם של גפילטפיש‬ ‫מתוק (היא פולנייה הרי)‪ ,‬ואני התחנכתי על‬ ‫נפלאות המטבח ההונגרי‪ ,‬שבו גפילטע צריך‬ ‫להיות מלוח וקצת חריף‪ .‬דא עקא (זו מילה של‬ ‫חשובים ויודעי ספר)‪ ,‬בתוך כל המפגשים הללו‪,‬‬ ‫שלכולם יש קסקטים על הראשים והם מקריאים‬ ‫משיריהם‪ ,‬בו בזמן שהם חשים יחד כקולקטיב‬ ‫מאוד מיוחדים‪ ,‬אוונגרד נגד הזרם‪ ,‬אז דווקא אני‬ ‫נטול הקסקט וללא ספר שירה ביד חש מיוחד עוד‬ ‫יותר‪ .‬זה מין טריק שלמדתי מדודי מצד ימין‪ ,‬שכל‬ ‫חייו השקיע בלהיות כל כך לא מיוחד עד שהוא‬ ‫נהיה מיוחד באמת‪ .‬אל תראו את זה כדבר מובן‬ ‫מאליו‪ .‬למשל‪ ,‬כשלכולם היה שיער ארוך הוא‬ ‫השקיע בקרחת‪ .‬ריבועים בבטן אצלו היו עיגולים‬ ‫וכשהג'ינס נכנסו לאופנה הוא הלך עם דגמ"ח‬ ‫גדול ממידותיו‪ ,‬משל היה חייל שהאפסנאי שנא‬ ‫במיוחד‪.‬‬ ‫ועכשיו אני יושב בבית ומצפה לפרס נובל‪ .‬עברתי‬ ‫לערד‪ ,‬גם בשל מזג האוויר וגם כי אם וכאשר‬ ‫עמוס עוז (תושב ערד) יזכה בפרס הנכסף‪ ,‬אולי‬ ‫המעטפה משוודיה תתבלבל ותנחת על מפתני‪.‬‬ ‫אני בינתיים עובד על השוודית שלי‪ ,‬כדי שאוכל‬ ‫לברך את המלך השוודי בשפתו ולשאול אותו לפני‬ ‫דלת הכניסה‪" ,‬תגיד‪ ,‬יש לך מפתח שוודי?" אולי‬ ‫כל אלה (ומיליון הדולר‪ ,‬כמובן) יפצו את ייסוריה‬ ‫של אשתי‪ ,‬שתמיד ביטלתי לנו יציאות משותפות‬ ‫בטענה שאני צריך לעבוד על ממ"ן‪ .‬כשחזרה‬ ‫היתה שואלת‪" ,‬נו?‪ ,‬מה עם הממ"ן? מתקדם?"‬ ‫"כן‪ ",‬הייתי עונה‪" .‬הוספתי עוד שני קטעים!"‬ ‫"לממ"ן?" היתה שואלת‪" .‬לא‪ ,‬לספר!" פלא‬ ‫שאחרי כל כך הרבה שנים באוניברסיטה הזאת‬ ‫עדיין לא סיימתי תואר!‬ ‫"עזה כמוות אהבה"‪ ,‬אשר יצא לאור באחרונה‬ ‫בהוצאת "הדובדבן"‪ ,‬הוא רומן הביכורים של‬ ‫אור יזרעאלי‪ ,‬סטודנט באו"פ‪ .‬הספר מתאר את‬ ‫מציאות חייהם של נערים מתבגרים בהתנחלות‬ ‫קטנה בשומרון‪ ,‬השוכנת מעבר לקו הירוק‬ ‫והקונסנזוס הישראלי‪.‬‬ ‫‪izor33@gmail.com‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪47‬‬

‫נדודי שירה‬

‫סטודנטים כותבים שירה‬

‫אילנית שחר‬ ‫ָה ַלכְתִּ י ְל ִה ָלּחֵם ְל ַמעַן ַה ֶצּדֶק‬ ‫ָח ַברְתִּ י ְלכָל ַה ֶח ְברָה ו ְ ֶההָמוֹן הַצּוֹעֵד‬ ‫זָעַק‬ ‫ְבּיַחַד ‪‬א נ ִ ְהי ֶה ְלבַד‪.‬‬ ‫נ ֶ ֱע ַמדְתָּ ְל ִצדִּי‬ ‫אָ ַכלְתָּ ַק ְרטִיב ו ְ ִחיַּכְתָּ‬ ‫ָה ֶרגַע ָקפָא‬ ‫ֶה ְח ַלפְנוּ ִמלִּים‬ ‫אָ ַחז ְתָּ ְבּיָדִי ו ְ ִח ַלּצְתָּ אוֹתִ י מִתּוֹ‪‬‬ ‫ֶההָמוֹן‪ִ ,‬להְיוֹת ְבּיַחַד‪ְ ,‬לבַד‪.‬‬ ‫ָבּ ֶרקַע תִּ קְתּוּקֵי ַה ַמּ ְצלֵמוֹת‪ִ ,‬בּצְּעוּ‬ ‫ַמ ֲע ָצרִים לְלוֹ ֲחמֵי ַה ֶצּדֶק‬ ‫שֶׁ נָּאֶה ָלהֶם ַה ֶצּדֶק‪ְ ,‬כּפִי ַהנּ ִ ְראֶה‪.‬‬ ‫ֵק ַרבְתָּ אֶת שְׂ פָתֶ י‪ְ ‬ל ָפנ ַי‬ ‫ָט ַעמְתִּ י אֶת שְׂ פָתֶ י‪.‬‬

‫ֶההָמוֹן ָצעַק זוֹעֵם‬ ‫ַה ְרבֵּה סִבּוֹת ְל ִה ָלּחֵם‪.‬‬ ‫ו ַ ֲאנ ִי רוֹצָה ִלרְאוֹת אוֹתְ ‪‬‬ ‫שׁוּב‬ ‫ְכּ ַבמָּקוֹם שֶׁ בּוֹ ָקפָאנוּ‬ ‫ַבּח ֹם שֶׁ ל תֵּ ל‪-‬אָבִיב‬ ‫ַבּנּ ְשִׁ יקָה‬ ‫ִל ְפנ ֵי שֶׁ ָה ַלכְנוּ‪.‬‬ ‫זוֹ ֶכרֶת שֶׁ שּׁוֹטֵר ִמ ְלמֵל‬ ‫שֶׁ ֶצּדֶק הוּא רַק כּוֹכָב‪.‬‬ ‫ִה ְרגַּשְׁ תִּ י שֶׁ ֲאנ ִי ְמ ַר ֶחפֶת ְלאֵי שָׁ ם‬ ‫אוּלַי שָׁ ם ַה ֶצּדֶק‪.‬‬

‫מיכל טורנובסקי‬ ‫ָהרְחוֹבוֹת ְבּ ָדמִי‬ ‫י ִ ְללַת סִי ֶרנ ָה קוֹ ַרעַת אֶת ֲאו ִיר ַה ַלּיְלָה ַהקַּר‪,‬‬ ‫אָ ַמרְתָּ שֶׁ תָּ מִיד חָשׁוּ‪ִ ‬ל ְפנ ֵי עֲלוֹת הַשַּׁ חַר‪.‬‬ ‫בְּאוֹר מְכוֹנ ִיּוֹת עוֹצְרוֹת ֶה ֱאדִימָה ֶל ְחי ִי‪,‬‬ ‫אָ ַמרְתָּ שֶׁ ָהרְחוֹבוֹת ָה ֵאלֶּה נ ִ ְמ ָצאִים ְבּ ָדמִי‪.‬‬ ‫וְי ָ ַדעְתִּ י שֶׁ ֲאנ ִי ַחיּ ָה אֶת ָהרְחוֹבוֹת ַהלָּלוּ‪,‬‬ ‫אֶת נ ִימֵי ַה ִסּ ְמטָאוֹת שֶׁ בְּתוֹכִי ִהסְתַּ עֲפוּ‪.‬‬ ‫אָ ַמרְתָּ שֶׁ ָבּרְחוֹבוֹת ָה ֵאלֶּה ִק ַבּלְתִּ י אֶת כֹּחִי‪.‬‬

‫ברחובות שלנו יש קסם מיוחד‬ ‫בשיריהן של אילנית שחר ומיכל טורנובסקי‪ ,‬הדוברות מחפשות את עצמן ברחובות העיר הגדולה‪ ,‬הריקים והסואנים‪.‬‬ ‫דווקא היכן שגבולותיו של האני מיטשטשים עם הקולקטיבי והאורבני‪ ,‬הן מוצאות אולי אהבה והגדרה עצמית‪.‬‬ ‫מאת‪ :‬עמית מאוטנר‬

‫שירהּ של אילנית שחר מתאר את עוצמת‬ ‫ההמון של מחאת הקיץ בשנה שעברה‪ ,‬מחאה‬ ‫שגם הדוברת יוצאת להיכלל בה‪ ,‬ברחובות העיר‬ ‫הגדולה‪ .‬אלא שדווקא בתוך ההמון המשולהב‪,‬‬ ‫שפרטיו הם איבריה של ישות קולקטיבית‬ ‫אדירת ממדים‪ ,‬דווקא שם נפגשת הדוברת‬ ‫בגבר פרטי ביותר‪ .‬המפגש ביניהם מצליח ליצור‬ ‫מובלעת של רגע אינטימי בתוך הזמן ההיסטורי‬ ‫שנכתב ברחובות‪ ,‬ליצור קיפאון של רגע מיוחד‪-‬‬ ‫משמעותי בתוך ההמון הגולש ברחובות כמו‬ ‫ַלבָּה‪ .‬המפגש של הדוברת עם הנמען שלה הוא‬ ‫הדרגתי‪ :‬קודם מפגש עיניה המקנאות בפיו‬ ‫המתנשק עם השלגון‪ ,‬אחר כך חילופי מלים בינה‬ ‫לבינו ובינו לבינה‪ ,‬ואחר כך מגע פיסי‪ ,‬המתחיל‬ ‫עם ידו המושה אותה מן ההמון היוקד ונמשך‬ ‫עם אותו פֶּה המטעים את הדוברת בנשיקה‬ ‫המצננת את חום הקיץ ודוחה קלות את חשיבות‬ ‫ההמולה שמסביב‪ .‬לפתע ה'יחד' העוצמתי של‬ ‫המוחים הופך ל'יחד' עוצמתי אחר‪ ,‬ל'יחד‪-‬לבד'‪,‬‬ ‫לקירבה יציבה‪ ,‬ודאית אולי יותר מכל המאוחד‬ ‫הכללי והמעורער שברחוב‪ ,‬המלווה בלוחמנות‬ ‫פשטנית ובחרון שאין לו שם ברור‪ ,‬איחוד‬ ‫המלווה במעצרים ובהתנגדות‪ .‬ובעוד החוץ‬ ‫האינטנסיבי נאבק לחלץ ניצחונותיו‪ ,‬בתוך הלבב‬ ‫פנימה כבר נחקק הישג מוחשי‪ ,‬חתום בנשיקה‬ ‫עדינה וענוגה‪ .‬להפגנה אין צורה ברורה‪ ,‬ספקות‬ ‫מכרסמות בה‪ ,‬והצדק הוא אינו כוכב צפון ברור‪.‬‬ ‫לעומתם האהבה‪ ,‬ולו אשר היתה לרגע וכלתה‪,‬‬ ‫בה טמון פשר מהותי ועיקרי‪ ,‬והיא הרקיע‬ ‫השביעי‪ ,‬והיא מפת הכוכבים‪ ,‬והיא המזלות‪ .‬רגע‬

‫‪| 48‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫המפגש של הדוברת והגבר הנמען שלה נעמד‬ ‫בשיא השאיפה ורגע לפני הנשיפה‪ ,‬בריגוש‬ ‫חסר תנועה‪ .‬רגע "לפני שהלכנו" זה מזו‪ ,‬ו"לפני‬ ‫שהלכנו" שוב עם ההמון הצועד‪ ,‬שגרף אותנו‬ ‫עמו להמשך הרחובות‪ ...‬חמישה בתים יש בשיר‪.‬‬ ‫הבית השלישי הוא הבית של השיר‪ ,‬הוא רגע‬ ‫המפגש שבינה לבינו‪ .‬בית זה מבחינה מבנית‬ ‫הוא גם אמצע השיר‪ ,‬ובכך הופך את המפגש‬ ‫השאול והזמני בין הדוברת והנמען למעין אי‬ ‫ירוק הקרוע בים סוּף‪ ,‬מסביבו יתר בתי המחאה‬ ‫מושהים כעמודי מים‪ ,‬ותיכף ההמון המתנחשל‬ ‫ימחה את המפגש הזה‪ ,‬והשניים ימשיכו ב'יחד'‬ ‫שאינו לבד‪ ,‬ורק זיכרון האהבה ימתיק קלות את‬ ‫פיהם‪...‬‬ ‫עם שירהּ של מיכל טורנובסקי נצא גם כן‬ ‫לרחובות‪ ,‬אלא שבשיר זה הרחובות קרים‬ ‫וריקים‪ ,‬והדוברת תימצא בם לבדה‪ .‬אם בשיר‬ ‫הקודם נשארו הרחובות חיצוניים לדוברת‪ ,‬על‬ ‫אף שהצטרפה למחאה‪ ,‬הרי שבשיר הנוכחי‬ ‫הדוברת מפנימה את הרחובות‪ ,‬משל היתה‬ ‫לטאה המשנה את צבע עורה לפי גוון השטח בו‬ ‫היא שורה‪ .‬אמנם הדוברת נמצאת ברחוב‪ ,‬אבל‬ ‫הרחוב נמצא בה‪ ,‬בדיפוזיה של בדידות‪ .‬לילה‪,‬‬ ‫על כל המשתמע‪ .‬הרחוב חשוך וקר‪ .‬השקט‬ ‫המעיק מופר על ידי רעש‪ ,‬צופר התראה של‬ ‫ניידת משטרה או אמבולנס או של חובה אחרת‬ ‫המבהילה עצמה בכביש עם הפסקול השמור‬ ‫לבשורות הרעות‪ .‬תנועה קלושה של רכבים‬ ‫("מכוניות עוצרות") מעידה על ניכור בין המכאני‬ ‫הספון בתוך עצמו לבין הדוברת החשופה‪,‬‬

‫היחידה ברחוב בשעות קטנות אלה של הלילה‪.‬‬ ‫בהיעדר תנועה‪ ,‬קורה גם בשיר זה דבר גדול;‬ ‫מכוניות שעוצרות שלא לִשמה – עוצרות לשמה‪,‬‬ ‫כשפנסי הברקס שלהן מושחים צבע אדום על‬ ‫פניה של הדוברת‪ ,‬ומשלימים ללחייה סומק‪ .‬מה‬ ‫שלא בא לה טבעי‪ ,‬מגיע במקרה‪ .‬הרבה דברים‬ ‫טובים באים כך לחיינו‪ .‬אלא שהמקרה הזה‬ ‫הוא דרך כלל אצל הדוברת‪ ,‬ובשיטוט הרחובות‬ ‫הליליים שלה ממשיך הצבע האדום עוד פנימה‪,‬‬ ‫לזרום כדם בעורקיה‪ ,‬והיא נושמת את העיר‬ ‫הזאת על כל סמטאותיה‪ ,‬צומחת מן הרחוב עם‬ ‫השנים‪ ,‬ודווקא המנוכר הזה אותו היא מכירה‬ ‫היטב הופך תבנית נוף מולדתה‪ .‬הבדידות היא‬ ‫דחף לרגליים‪ ,‬ונדמה שהדוברת מבקשת לצאת‬ ‫הרבה כדי לבלוע את העיר הגדולה כמו חיית‬ ‫לילה‪ ,‬ומרוב הרגל היא כבר אוהבת את אורח‬ ‫החיים של הג'ונגל האורבני הזה‪ ,‬בו היא עצמה‬ ‫אולי סירנה מייללת‪ ,‬אישה המנסה למשוך‬ ‫בשירתה המכושפת ימאים הרפתקניים‪ ...‬מי‬ ‫היא בדיוק הדוברת? ומיהו הנמען שלה? אנה‬ ‫פניה? ומה יעלה עם שחר? אין לדעת באופן‬ ‫ודאי‪ ,‬וכל קורא ראשי לפרש כאוותו את הסיפור‬ ‫שמאחור‪ .‬זו גדולת השיר‪ ,‬המשאיר נימה‪-‬של‪-‬‬ ‫עוד לדמיוננו‪...‬‬ ‫עמית מאוטנר הינו משורר ומנחה סדנאות‬ ‫לכתיבה יוצרת‪.‬‬ ‫סטודנטים המעוניינים לפרסם שירים בטור מוזמנים לשלוח‬ ‫לדוא"ל‪amit_mauthner@yahoo.com :‬‬ ‫)השירים ינוקדו במערכת(‬

‫לימודים באו"פ‬

‫היו זממ"נים‬ ‫אם הממ"ן עוד זוכה לעדנה כלשהי בסמסטר הראשון של הלימודים‪ ,‬הרי שבהמשך הלימודים רבים‬ ‫מאיתנו רואים בו נטל מעיק‪ .‬ואולם‪ ,‬יש כאלה השומרים אמונים לממ"ן לאורך כל התואר‪ ,‬ובדרך כלל‬ ‫אנחנו פונים אליהם אחרי כמה שנים בתואר הכבוד "דוקטור" מאת‪ :‬שלמה ליבר‬ ‫נדמה שאפילו היום החם בהיסטוריה של‬ ‫המזה"ת‪ ,‬בשנת ‪ ,1942‬לא היה יכול לייצר דרמה‬ ‫עצבנית שכזו‪ .‬זעקות השבר של הצעירה‪ ,‬בקו‬ ‫‪ 31‬של אגד ממרכז העיר ירושלים לגן הטכנולוגי‬ ‫במלחה‪ ,‬הדהדו לאורכו של אוטובוס האקורדיון‪,‬‬ ‫ממקום מושבו של הנהג ועד הספסלים‬ ‫האחוריים‪ ,‬והקפיאו את צחקוקם של הצעירים‬ ‫המגודלים שהתנחלו בירכתי האוטובוס והרעישו‬ ‫עם פלאפוניהם‪" .‬איפה הקלסר שלי?!" זעקה‬ ‫הצעירה בקול בוכים‪ ,‬וגם ממרחק ניתן היה‬ ‫להרגיש את עיניה המלוחלחות‪ .‬כשסובבתי את‬ ‫ראשי אל מקור המהומה‪ ,‬זיהיתי את תמר במלוא‬ ‫גובהה‪ .‬מכיוון שמלכתחילה הכרתי את תמר‬ ‫כאדם שפוי יחסית‪ ,‬הפועל קודם כול מהראש‬ ‫ורק בלית ברירה מהבטן‪ ,‬שיערתי שזעקותיה‬ ‫אינם לשווא‪ .‬עוד בטרם הספקתי להיחפז אליה‬ ‫ולהחניף בהצעת עזרה‪ ,‬והאבידה נמצאה אי שם‬ ‫מתחת לאחד המושבים‪ .‬קצת תמהתי לראות‬ ‫שמדובר בתיק יד גדול‪ ,‬שהקלסר המשתרבב‬ ‫מפתחו הוא רק חלק ממנו‪.‬‬ ‫כשירדנו בתחנת מלחה‪ ,‬בואכה מרכז האו"פ בגן‬ ‫הטכנולוגי‪ ,‬לא יכולתי שלא לשאול אותה שאלה‬ ‫מתבקשת‪ :‬מה לך כי זעקת על הקלסר הסגול‪,‬‬ ‫וכי חשוב הוא מהתיק עם הארנק‪ ,‬האיי‪-‬פון‬ ‫והתמרוקים?‬ ‫"זה לא הקלסר‪ ,‬זה הממ"ן שלי!"‪ ,‬ענתה כשנימת‬ ‫הזעקה וההיסטריה שבו אל קולה‪.‬‬ ‫"מזל טוב תמר‪ .‬גם את ב'פתוחה'?"‬ ‫"תודה‪ .‬הסמסטר התחלתי"‪ ,‬התרכך קולה‪.‬‬ ‫כבר עברו מספר שנים ואינני זוכר על איזה‬ ‫תואר מפולפל ומשולב היא סיפרה שהיא‬ ‫מתחילה ללמוד בשעה טובה‪ .‬אבל אני כן זוכר‬ ‫את החשיבות שהיא ייחסה לממ"ן הביכורים‪.‬‬ ‫אני זוכר גם את הממ"ן הראשון שלי‪ ,‬בקורס‬ ‫מבוא לתקשורת המונים‪ .‬אחחח‪ ,‬היו זמנים‪ .‬כמו‬ ‫תמר‪ ,‬גם אני העליתי אותו על גבי כתב‪ ,‬כתבתי‬ ‫ומחקתי‪ ,‬כתבתי ומחקתי והשארתי כתמי צבע‬ ‫כחולים ומכוערים של מחיקות על גבי הדפים‪ ,‬עד‬ ‫שטרחו לספר באוזני שיש באתר הקורסים מסוף‬ ‫פעיל ושוקק כמו טרמינל רכבת‪ ,‬דרכו אפשר‬ ‫לשגר קובץ ממ"ן ממוחשב וסולידי‪ ,‬היישר אל‬ ‫המנחה של הקורס‪ ,‬המצפה ודאי בעניין רב‪.‬‬ ‫לאבד את קרום הלימודין‬ ‫תשאלו הורים על הדרמה שמייצרים ילדי הכיתות‬ ‫הנמוכות סביב שיעורי הבית‪ .‬בתקופה הראשונה‬ ‫הילדים חוזרים נלהבים מדי יום‪ ,‬מנופפים בספרי‬ ‫הלימוד ומנג'סים להורים לסייע להם בשיעורי‬ ‫הבית‪ .‬כולנו היינו שם‪ .‬וחלקנו הגדול היה גם‬ ‫במקום הזה של הכנת הממ"ן הראשון באו"פ‪,‬‬ ‫כאשר תחושות של לחץ נמהלות עם התקוות‬ ‫וההתרגשות של התחלה חדשה‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬כשהסטאטוסים של‬ ‫צביקה‪ ,‬עמיתי לעבודה‪,‬‬ ‫ברשתות החברתיות למיניהם‪,‬‬ ‫החלו לעסוק בלימודים‬ ‫ובממ"נים ‪ ,‬הבנתי שזה קורה‬ ‫גם לו‪ .‬וכשניסיתי לאתר את‬ ‫הבחור באחד הערבים‪ ,‬הוא‬ ‫שידר לי ללא הרף עד כמה הוא‬ ‫עסוק וחזר על חובתו לסיים‬ ‫את הממ"ן שלו‪ .‬כשהדבר חזר‬ ‫ונשנה גם בשיחת הטלפון‬ ‫הבאה‪ ,‬רגש העלבון התחלף‬ ‫בקנאה כאובה‪ .‬הבחור שעומד‬ ‫בעשור השלישי לחייו‪ ,‬הצית‬ ‫בי קנאה שרק בכוחם של בני‬ ‫גילאי העשרה לעורר בי‪ ,‬אלה‬ ‫הנמצאים בתחילת הדרך של‬ ‫החיים ה"אמיתיים"‪ ,‬לפני‬ ‫כל האכזבות והתסכולים‬ ‫עם‬ ‫ותוכפים‬ ‫שהולכים‬ ‫השנים‪ .‬אך מושא קנאתי‬ ‫היקר לא נתן לי זמן רב לעסוק‬ ‫בקנאה ותסכול‪ .‬כעבור מספר‬ ‫חודשים‪ ,‬בשיחת סמול טוק‬ ‫במסדרונות הקמפוס פלט‬ ‫קצת כפייתיות ונוירוטיות לא יזיקו בכל הקשור לעשיית ממנ"ים‬ ‫לי הבחור‪" ,‬אחח‪ ,‬הלוואי‬ ‫והיתה לי אפשרות להעביר‬ ‫הנסערת מקו ‪ , 31‬אוכל רק לומר לכם שכפי‬ ‫את הממ"ניאק הזה למישהו אחר‪ ,‬שיכין אותה הנראה‪ ,‬לא ירחק היום ואאלץ למחול על כבודי‬ ‫במקומי"‪.‬‬ ‫ולפנות אל הצעירה הזו בתואר "דוקטור"‪.‬‬ ‫דווקא מצאתי צדיקה אחת שסיפרה לי שהיא בינתיים היא כבר מעבירה את זמנה בין לימודים‬ ‫עדיין ניגשת כל פעם אל מלאכת כתיבת הממ"נים אינטנסיביים לתואר שני לבין שקידה על מבחנות‬ ‫בהתרגשות ובחדווה רבה‪ .‬שאלתי אותה כמה באחת ממעבדות הביולוגיה הנחשבות בארץ‪.‬‬ ‫שבועות היא לומדת ב"פתוחה" והיא הגיבה‪ :‬וכשאני שואל אותה בדבר הממ"נים‪ ,‬היא משיבה‬ ‫"שבועות? אני לומדת בפתוחה שנים!"‬ ‫לי בגאווה מוסתרת אך בקושי‪ ,‬שבמשך כל שנות‬ ‫"כמה שנים בפתוחה?" חתרתי‪.‬‬ ‫לימודיה באו"פ החמיצה אולי ממ"ן אחד‪ ,‬בשל‬ ‫"חמש‪-‬שש שנים"‪.‬‬ ‫אשפוזה של אימה‪.‬‬ ‫באו"פ‬ ‫פתחו‬ ‫שנים?‬ ‫הרבה‬ ‫כך‬ ‫כל‬ ‫"מה את לומדת‬ ‫יתכן ובתוך הבפנוכו שלה כבר קיננה אובססיה‪,‬‬ ‫בית ספר לרפואה ולא ידעתי?"‬ ‫שלא לומר נירוטיות‪ ,‬שסייעה לה לקחת‬ ‫"שלא תבין לא נכון"‪ ,‬ענתה לי המחומצנת‪-‬בלונד‪ ,‬ברצינות את הלימודים ואת הממ"נים הנלווים‬ ‫שקצות אצבעותיה היו מעוטרות בצבע טורקיז‪ ,‬אליו‪ .‬התכונות הללו‪ ,‬שנראו לי תמיד כה‬ ‫"אני לוקחת קורסים בקצב שלי‪ .‬ככה אחד לשנה‪.‬‬ ‫מחליאות והרסניות‪ ,‬נראות לי לפתע נחשקות‬ ‫מה חשבת? פראיירית אני לא"‪ .‬ואילו אני – בחור‬ ‫ונצרכות כל כך‪ ,‬על מנת לקחת ברצינות את כל‬ ‫מבריק אני לא‪ ,‬אך לצערי גם לא תמים‪.‬‬ ‫נושא הלימודים והמ"מנים וכן כן‪ ,‬גם להצליח‬ ‫בלימודים‪.‬‬ ‫חיים מממ"ן לממ"ן‬ ‫אני כשלעצמי אינני אוהב את מלאכת הכנת‬ ‫הממ"ן כמו בזוגיות‪ .‬עם חלוף השנים‪ ,‬ללא‬ ‫הממ"נים וגם אינני מתעב ואינני מקלל על‬ ‫עבודת תחזוק אינטנסיבית והמצאת כל מיני‬ ‫השעות הרבות שהיא גוזלת מזמני המדולדל‪.‬‬ ‫ריגושים פתטיים‪ ,‬הזוגיות נשחקת‪ ,‬ואת מקומה‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬נראה לי שכיום‪ ,‬במרחק שנים‬ ‫תופסת שיגרה מאולצת‪ .‬וכך דינו גם של הממ"ן‪,‬‬ ‫מתחילת הלימודים באקדמיה‪ ,‬מעט אובססיה‬ ‫שבתחילת הדרך הוא אהובם של רבים וטובים‪,‬‬ ‫לא תזיק לי כדי למ"מן את הלימודים‪.‬‬ ‫ובמרוצת הזמן הופך הוא לשנוא נפשם‪.‬‬ ‫ואם אתם רוצים לדעת מה קרה עם הצעירה‬ ‫‪motagim.sl@googlemail.com‬‬

‫‪www.studentop.org‬‬

‫| ‪49‬‬

‫משגבים ‪ -‬ביטוח‬

‫בשיתוף עם אגודת הסטודנטים‬

‫האגודה ומנורה‬ ‫חוסכים לכם‬ ‫בביטוחי הרכב‬ ‫והדירה‬

‫

‬ ‫

‬

‫אחוזי סגירה גבוהים‪-‬‬ ‫מדברים בעד עצמם!‬

‫נסו אותנו‪ ,‬לפרטים התקשרו לטל'‪ 03-6555114 :‬או‬ ‫השאירו פרטים באתר‪www.studentop.org.il :‬‬ ‫ונחזור אליכם להצעה לא מחייבת‬

‫עיצוב‪ :‬סטודיו אל‪.‬אס‪.‬ג’י‬

‫ביטוחים מוזלים לסטודנטים‬

ęĕĔĜďđĔĝĐ ĦďđĎČ Ęĥ Cal Students

ĐēđĦĠĐ ĐĔĕĝĤčĕĜđČĐ Ęĥ

,ĦđĠĔđĥĐ ĦđČĢđĐĐ ĘĞ ğĝė ĖđĝēĘ ĖĘ ĤĥĠČĚĥ ĕČĤĥČĐ ĝĕĔĤė ęĕĚĘĦĥĚ ĕČĤĥČ ĦđĜđĤĦĠđ ęĕĤĢđĚ ěđđĎĚĚ ĦđĜĐĕĘ .ęĕďđĚĕĘč ēĕĘĢĐĘ ĕđĜĠ ĥČĤĐ ĦČ ĖĘ ĤĕČĥĚđ

:ĦđĠĤĔĢĐ ĦĜĦĚĚ ęĕĜĐĜđ đĕĥėĞ ęĕĠĤĔĢĚ www.cal-online.co.il | 03-5726929 ĦĘĚĞ ĐčĎĕĦ ĐĒ ďĞđĚ ĤēČĘ .ĝĕĔĤėĐ ĦģĠĜĐ ďĞđĚĚ ęĕĜĥ 3 ĖĥĚĘ ĝĕĔĤė ĕĚďĚ ĤđĔĠ* ěĦĜĕĦ 31.12.12 :ĖĕĤČĦ ďĞ ęĕĥďē ęĕĠĤĔĢĚĘ** .Cal ĦĤčē ěđĠĕĤĞĦĘ ęČĦĐč ĝĕĔĤė ĕĚď ĦđĠĤĔĢĐĐ ĦĜĦĚ .ĦđĘĕčđĚ ĦđĦĥĤč ĥđĚĕĚĘ .Ĭ100 .Ĭ ĕđđĥč ĐĜĦĚ Ĥčđĥ ,ĦđĠĤĔĢĐ ĦĜĦĚ .ĥďđēč Ĭ750 Ĭ750 Ęĥ ĦđĥĕėĤ ĞĢđĚĚ ĞđĢĕčđ ęĕĥďđē 12 ĖĥĚč ĝĕĔĤėĐ ĦģĒēČĘ ğđĠėč ěĦĜĕĦ ĦĤčē ĤđĥĕČĘ ğđĠėč ĝĕĔĤėĐ ĦģĠĜĐ .Ĭ .Ĭ100 Ęĥ čđĕēč ĐėđĤė đĘČ ęĕČĜĦč ĐďĕĚĞ ĕČ Cal Students ĕČĤĥČ ĝĕĔĤėĘ ĦđĠĤĔĢĐĐ ĕėĚĝĚč ęĕčĕĕēĚĐđ ęĕČĘĚĐ ęĕČĜĦĐ .Cal ďĞđĕĚ ĕČĤĥČĐ ĝĕĔĤė ,ģĠĝ ĤĝĐ ěĞĚĘ .ĐēđĦĠĐ ĐĔĕĝĤčĕĜđČĐ Ęĥ ęĕĔĜďđĔĝĐ ĦďđĎČ Ęĥ Cal ĦĤčē .ďčĘč 35 ĘĞ ĐĘđĞ đĜĕČ ęĘĕĎĥđ ĐēđĦĠĐ ĐĔĕĝĤčĕĜđČč ęĕďĚđĘĐ ęĕĔĜďđĔĝĘ .ē.Ę.Ĕ .ĦđčĔĐĐđ ĦđĘĚĞĐ ,ęĕČĜĦĐ ĦČ ĦĞĘ ĦĞĚ ĦđĜĥĘ ĦĕČĥĤ