נקודת הקצה: טיילת הזכרון מסתיימת כמרפסת לנוף הפתוח של הרי ירושלים הטיילת עוברת ממפלס מחופר לטיילת עילית
קירוי רחבת הכניסה הוא המשך רציף של שד’ הרצל
טיילת הזכרון החפורה ,שד’ הרצל והמפגש בינהם ברחבת הכניסה. יד ושם
אתר הנצחה
הר הרצל קצה טיילת הזכרון- מבט לנוף נקודת המפגש בין מפלס הרחוב ורחבת הכניסה המונמכת
סכמת חיבור מוקדי הזכרון הלאומי והמפגש עם העיר
מוזיאון הרצל טיילת זכרון המחברת בין המוקדים שד’ הרצל
.01
החיבור האורבני :חיבור בין מוקדי הזכרון הלאומי והחיבור לרחוב. חיבור החוליות לכדי טיילת זכרון המתחילה באתר ההנצחה, יורדת אל עומקה של האדמה ונקשרת לרחבת הכניסה החפורה להר הרצל .משם ,ממשיכה הטיילת לכיוון אתר יד ושם כטיילת עילית ומסתיימת מעל הוואדי עם תצפית לנוף הירושלמי הפתוח. אורכה של הטיילת מן הקצה אל הקצה כ 1קילומטר והיא בעלת שיפועים מתונים ביותר המאפשרים הליכה נוחה. כבר היום ,הר הרצל מתפקד כמרחב ציבורי פתוח בין שכונות המגורים .אחר הצהרים ובשבתות המקום משמש את תושבי הסביבה כמקום מנוחה ושהיה .התכנון מציע מרחב קטן ,מושך ומעניין לישיבה ולמפגש.
מפגש בין מרחב ציבורי וזיכרון לאומי התכנון מציע מענה כפול: לייצר תווך בין היומיומי לפורמאלי ,מקום מייחד ומכבד. א. להיות מקום ציבורי ,נעים ומזמין כחלק ממערך העירוני המתקיים. ב.
חווית המקום מבוססת על המפגש בין השניים.
מבט מרחבת הכניסה המחופרת :קירוי הרחבה הוא כחלק רציף ממפלס הרחוב
תקדימים והשראה
רכיבי החוויה
א .קו הקרקע לאורך הטיילת המחופרת:
רחבה קיימת
קו הקרקע הקיימת
רחבה מקורה
קו הקרקע המוצע
ירידה לעומק האדמה, דפנות הטיילת הן אבן ההר החשופה
מפגש דו מפלסי בין עוברי אורח למבקרים
מקום ציבורי ,מזמין ומעניין מקום לזכרון לאומי במפלס נמוך ממפלס הרחוב
ב .הרחוב ורחבת הכניסה: מצב קיים:
מרפסת תצפית בקצה הטיילת לנוף הירושלמי הפתוח
רחבה
מצב מוצע: רחבה
רחוב
רחוב
.02
.04
מרכז דווידסון
נקבת השילוח
Cheonggyecheon, Seoul
טבעי
מלאכותי
מנעד השימוש באדמה כחומר מאבן חשופה ואדמה טבעית ועד אבן ירושלמית
א א
שד’ הרצל ב ב
חתך ב-ב :קירוי הכיכר מתפקד גם כמקום מנוחה ושהייה יומיומי כחלק מהרחוב
תכנית הטיילת החפורה 1:1000
.03
חתך א-א :הטיילת החפורה ושד’ הרצל
.02
.03
מפגש בין המבקרים בהר הרצל להולכים ברחוב קירוי הרחבה החפורה עומד כהמשך ישיר לשדרות הרצל והוא משופע קלות ,מאפשר ישיבה ומנוחה. בין מרווחי האבן הקטנים ניתן להביט מטה ולראות את המבקרים בהר הרצל ,והם יכולים להביט מעלה ולראות את הולכי הרגל. כך שנוצר מפגש בין עוברי האורח במרחב הציבורי ,מרחב האדם למבקרים במרחב הזכרון ,מרחב ה אדמה.
חניה
.01
נוף ירושלים
האדמה כחומר לשימוש בחומר האדמה ישנה האפשרות להעצים את חווית המקום .לאדמה ולאבן בפרט שימושים רבים בעולם הבנייה :המבקר תחילה חווה את דרכו עם האבן החשופה בחלקים של טיילת הזכרון המחופרת ונחשף בהדרגה לעיבודים נוספים כמו אדמה רכה, חצץ וטוף ועם הגעתו לכניסה להר הרצל ,קירוי הרחבה נעשה על ידי האבן הירושלמית המסורתית ובכך מעניק לה אינטרפרטציה מחודשת.
מבט מכיכר הכניסה המונמכת לעבר טיילת הזכרון החפורה