יסעוריתון

‫ינואר ‪ | 2013‬גליון מס׳ ‪28‬‬

‫“הבטתי סביבי ונזכרתי שחסר משהו‪ .‬רצתי לעבר‬ ‫הפורד הישן ומצאתי מה שחיפשתי‪ .‬דגל לאומי יפה‬ ‫שהוכן במיוחד ליום היסטורי זה‪ .‬בינתיים‪ ,‬התחזקה‬ ‫הרוח וחברים אחדים רצו לעזרתי כדי לקבוע את הדגל‬ ‫במקום היאה לו‪ .‬מיד מצאנו סלע בולט ושם תקענו‬ ‫את דיגלנו וחיזקנו בגל אבנים‪ .‬צלם זריז אחד הנציח‬ ‫לשביעות רצוננו רגע היסטורי זה‪”.‬‬ ‫מיומנו האישי של אברהם ברקת ז”ל‪ ,‬ממייסדי הקיבוץ‬ ‫ארכיון יסעור‪ ,‬ינואר ‪1949‬‬

‫‪ 64‬שנים ליסעור‪ ,‬יומן מסע‪ ,‬אז והיום‬ ‫‪1‬‬

‫יום משפחות יסעור‪ ,‬סוכות ‪2012‬‬

‫צילם‪ :‬יהודה רוזנבליט‬

‫‪yehuda1934@gmail.com‬‬

‫‪2‬‬

‫דבר העורכות‬

‫תוכן עניינים‬ ‫ ‬ ‫משולחן ההנהלה ‪ /‬גבי טריינין ומיכה טיסר‬

‫‪4‬‬

‫ ‬ ‫בתים מספרים‪ / ..‬עמי קילון‬

‫‪5‬‬

‫מי מתעסק? ‪ /‬נועם כלפון ‬

‫‪6‬‬

‫ ‬ ‫טור אישי ‪ -‬הם היו‪ / ..‬יעקב שני‬

‫‪8‬‬

‫ ‬ ‫בעיני רוחי ‪ /‬אורית דוד‬

‫‪10‬‬

‫ ‬ ‫מראה מקום ‪ /‬אלון מורדכוביץ‬

‫‪11‬‬

‫סבים ונכדים מאחלים‬ ‫ ‬ ‫‪ /‬סיון יוגב גלבמן וענבל שגיא‬

‫‪12‬‬

‫ ‬ ‫חדשים בשבילים ‪ /‬הדר לואיס‬

‫‪13‬‬

‫ ‬ ‫אל המעיין ‪ /‬דותן רוב‬

‫‪14‬‬

‫מקבץ תמונות ‪ -‬אז והיום‪ / ..‬יהודה רוזנבליט ‬

‫‪ 16‬‬

‫ ‬ ‫אומנים יוצרים ביסעור ‪ /‬שלומית פרימור‬

‫‪18‬‬

‫ ‬ ‫סשן פרטי ‪ /‬איריס חמו‬

‫‪19‬‬

‫ ‬ ‫מדור הורים ‪ /‬הדס בר לוי‬

‫ ‪20‬‬

‫ ‬ ‫מכתבים למערכת‬

‫‪21‬‬

‫ ‬ ‫מפי הטף ‪ /‬סיון יוגב גלבמן‬

‫‪22‬‬

‫ ‬ ‫שירה ‪ /‬רינה אלמן‬

‫‪23‬‬

‫חברת ילדים ונוער יסעור ‪ / 2012‬נטלי פורמן ‬

‫‪23‬‬

‫ ‬ ‫שיעור טבע ‪ /‬אלון מאיר‬

‫‪24‬‬

‫ ‬ ‫ד”ש מהנעורים ‪ /‬אראל בר לוי‬

‫‪25‬‬

‫ ‬ ‫רק בריאות ‪ /‬שלי שמרלינג‬

‫‪26‬‬

‫ ‬ ‫מצד אחד ומצד שני ‪ /‬אדם מאהלר‬

‫‪27‬‬

‫ ‬ ‫מיחזור ומה שביניהם ‪ /‬שלומית פרימור‬

‫‪27‬‬

‫ ‬ ‫קל לאכול בריא ‪ /‬עינת כתר‬

‫‪28‬‬

‫ ‬ ‫משהו טוב לארוחת ערב ‪ /‬סיון יוגב גלבמן‬

‫‪29‬‬

‫יסעור משלב ידיים ‪ -‬סיכום אירוע ‪ /‬נועם כלפון ‬

‫‪30‬‬

‫‪ /‬שלומית פרימור ומי‪-‬טל גל‬

‫אנו נרגשות לכתוב את דברינו לראשונה ‪ -‬ב”יסעוריתון” בכלל‬ ‫ובמדור זה בפרט‪...‬‬ ‫גיליון ‪ 28‬פותח את השנה האזרחית ‪ ,2013‬ומציין את חג‬ ‫הקיבוץ‪ .‬בין הכתבות תמצאו את הישן של אז בריקוד הורה‬ ‫משותף עם החדש של היום‪ .‬תמצאו את האידיאלים של פעם‬ ‫שלובים יד ביד עם הערכים של היום‪ .‬תמצאו גם את האהבה‬ ‫והחיבור הקסום של האנשים לקיבוץ שלנו‪ ,‬אז כהיום בעבודה‬ ‫אינטנסיבית ובשיתוף פעולה מרשים במיוחד של רבים מתוכנו‪,‬‬ ‫יצאנו לדרך עם הגיליון‪.‬‬ ‫כאן המקום להודות לכל המראיינים‪ ,‬המרואיינים הכותבים‬ ‫והכותבות שנרתמו לעניין ובפרק זמן כה קצר שעמד לרשותינו‪.‬‬ ‫תודה גדולה ליהודה רוזנבליט‪ ,‬הצלם שלנו‪ ,‬על מסירותו וצילומיו‬ ‫הנאמנים לאורך השנים וגם עתה‪ .‬תודות גם לענבל שגיא על‬ ‫העזרה והרוח הגבית ולרבקה המדהימה שלנו שתמיד יודעת‬ ‫לשלוף את התמונה המתאימה מהארכיון‪.‬‬ ‫אנו פותחות את הדלת לכותבים נוספים מבוגרים כצעירים‬ ‫להצטרף לשורותינו (תרתי משמע)‪.‬‬ ‫בחרנו לסיים בסיפור קטן‪:‬‬ ‫אי שם בארץ רחוקה‪ ,‬חד המלך‪ ,‬לרגל השנה החדשה‪ ,‬את‬ ‫תושבי ממלכתו שלוש חידות‪:‬‬ ‫מהו הדבר העשיר בעולם? מהו הדבר החד בעולם? ומהו הדבר‬ ‫המתוק בעולם? מי שיענה את הפתרון החכם ביותר‪ ,‬יתמנה‬ ‫לתפקיד המכובד‪ :‬יועץ המלך‪.‬‬ ‫רבים מחכמי ומכובדי הממלכה ניסו להשיב על חידות המלך‪.‬‬ ‫המלך הקשיב לכולם‪ ,‬מחלקם אף התרשם‪ ,‬אך דחה בנימוס את‬ ‫תשובתם‪ .‬אשתו של גנן עני אחד מכפר רחוק דחקה בו לגשת‬ ‫לארמון ולהציע תשובתו‪ .‬הוא צחק ובצניעותו סירב‪“ :‬הן כל חיי‬ ‫גנן אנוכי‪ ,‬הנני זקן מידי לתפקיד שכזה‪ .‬ומה הסיכוי שיתקבלו‬ ‫תשובותיי לעומת מלומדי הממלכה?”‪ .‬אשתו המשיכה לדחוק בו‪,‬‬ ‫ולבסוף נכנע ונאות לעשות זאת‪ .‬הוא יצא לדרכו‪ ,‬והגיע בשעות‬ ‫הערב המאוחרות לארמון המלך‪.‬‬ ‫כשנכנס הגנן לארמון אמר בשקט‪“ :‬הדבר העשיר בעולם זו‬ ‫האדמה‪ ,‬שהרי כל מה שיש כאן מסביב‪ ,‬כל הפאר וכל הביגוד‬ ‫היפה – הכל מגיע מהאדמה‪ .‬הכי חדה בעולם היא העין ‪ -‬למי‬ ‫שיודע לראות‪ .‬הדבר המתוק בעולם הוא השינה‪ .‬לילה טוב לך‪,‬‬ ‫כבוד המלך”‪ .‬והמלך בחר בגנן ליועצו האישי‪.‬‬ ‫תשובות הגנן היו טובות‪ ,‬אך הייחוד בהן מכל תשובות מלומדי‬ ‫הממלכה היה‪ ,‬שהוא לא הכניס את עצמו לתוכן‪ .‬אנשים נוטים‬ ‫לראות השתקפות של עצמם בכל דבר‪ ,‬מביטים החוצה דרך‬ ‫זכוכית ורואים בזכוכית בעיקר את הבבואה של עצמם‪ .‬משמעות‬ ‫היכולת להתעלם מהמסגרת ולצאת מעבר לזכוכית החלון‪ ,‬היא‬ ‫לפתוח את החלון‪ ,‬להביט‪ ,‬ולראות את הדברים באופן צלול ונקי‪.‬‬ ‫חברים יקרים‪ ,‬השמים יפים‪ ,‬האנשים טובים‪ ,‬האדמה פורייה‪ .‬רק‬ ‫נותר לאחל לכולנו שנה אזרחית נפלאה‪ .‬קריאה מהנה‪,‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫שלומית ומי‪-‬טל‬

‫‪3‬‬

‫משולחן ההנהלה‬ ‫לפתחה‪ :‬ניהול חברתי וארגוני‪ ,‬ניהול כלכלי של סל השירותים‪,‬‬ ‫הועד המקומי‪ ,‬פעילויות הקהילה‪ ,‬משאבי אנוש של כלל‬ ‫הקבוץ‪ ,‬הצמיחה הדמוגרפית‪ ,‬מערכות המידע לחברים‪ ,‬שילוב‬ ‫החברים ועוד‪ .‬היקף המשרה הנדרש עולה על הקיים היום‬ ‫(‪ 3‬ימים בשבוע) ויש צורך במשרה מלאה‪ .‬קשה מאוד לאתר‬ ‫מחליף ראוי ומוכשר בעל ניסיון בקבוץ המשתנה וכישורים גם‬ ‫כלכלים‪ ,‬גם חברתיים ועוד‪ .‬אנו מנסים לאתר את המועמד‬ ‫הראוי ביותר בשלב הראשון ולהתאים את החליפה לעת‬ ‫שיאותר המועמד עם היכולות והאפשרויות שיביא עימו‪.‬‬ ‫מבנה ארגוני‪ :‬ההנהלה עוסקת בהתאמת המבנה הארגוני‬ ‫לקבוץ יסעור המשתנה‪ ,‬הכוונה לתת עוצמות‪ ,‬סמכויות‬ ‫ואוטונומיה להנהלת הקהילה‪ .‬בתוך מסגרת הקבוץ ולא כגוף‬ ‫מנותק‪ .‬אנו מנסים ליצור אורגן שייתן ביטוי לצרכים‪ ,‬לרצונות‬ ‫של הרבדים השונים תוך הסתמכות על הניסיון והידע שנצבר‬ ‫ביסעור‪ .‬אני מקווה שבשבועות הקרובים נביא את המבנה‬ ‫המוצע לדיון ואישור החברים‪.‬‬ ‫תכנית ‪ 2013‬לקהילה‪ :‬צוותים עוסקים באינטנסיביות בתכנית‬ ‫(במסגרת הדיונים בתקציב ‪ )0‬אנו חייבים להציג תכנית ל‪-‬‬ ‫‪ ,2013‬בדרך כלל הצלחנו להציג את התכנית לדיון ואישור‬ ‫לפני סוף השנה‪ .‬אני מאוד מקווה שנשכיל ונצליח לעשות‬ ‫זאת גם השנה ואם לא‪ ,‬נקבל החלטות ביניים שיאפשרו‬ ‫להמשיך ולמצות את המהלך של תקציב ‪ ,0‬יחד עם תקציב‬ ‫שניתן להתנהל לפיו גם ברמה האישית וגם מערכתית‬ ‫בפעילויות השונות ובקהילה‪.‬‬ ‫שיוך נכסים‪ ,‬הבנת המערכת‪ :‬קיימנו ‪ 2‬אסיפות בהשתתפות‬ ‫חברים רבים מאוד באסיפה הראשונה עם עו”ד מיכל ינאי‬ ‫ורו”ח גיורא מרקר שהציגו את ההחלטות הקיימות בשיוך‬ ‫הנכסים‪ .‬באסיפה השנייה‪ ,‬בהשתתפות פחות מרשימה‪ ,‬הציג‬ ‫רו”ח הקבוץ דורון שטיין את המבנה הארגוני‪ ,‬את מאזני‬ ‫הקבוץ ואת מצבו הכלכלי של הקבוץ‪ .‬האסיפות נגעו והסבירו‬ ‫גם את מהות הערבות ההדדית‪ ,‬את המחויבויות אליה (הרשם‪,‬‬ ‫התנועה וערכי הקבוץ) ואת הכלים לקיומה‪ .‬האסיפות היוו‬ ‫אסיפות הסברה ולימוד ובהמשך נגבש מתכונת לדיון פתוח‬ ‫בשאלות שעלו ויעלו מהמצב הקיים והשלכותיו על העתיד‪.‬‬ ‫צמיחה דמוגרפית‪ :‬מספר המשפחות שהתקבלו השנה לא‬ ‫מתאים לתכנית ולהחלטות שהתקבלו‪ ,‬מצב שיוצר בעיתיות‬ ‫מבחינת המקורות לבינוי התשתיות‪ .‬יעקב סיים את תפקידו‬ ‫ארוך השנים בניהול וקבלה (ובהזדמנות זאת תודות על‬ ‫הנכונות המסירות וההשקעה הרבה)‪ ,‬הדס החליפה אותו‬ ‫באופן זמני באשור ההנהלה ובהזדמנות זאת בהצלחה גם‬ ‫לה‪ .‬עם בחירת מנהל הקהילה החדש יהיה צורך גם לארגן‬ ‫את מסגרת ההובלה והתפעול של הצמיחה הדמוגרפית‪.‬‬ ‫בסופו של דבר שתהיה שנה לא פחות טובה מהשנה שחלפה‬ ‫גם ברמה האישית וגם לכולנו כקבוץ יסעור‪.‬‬

‫משולחן המנהל העסקי ‪ /‬גבי טריינין‬ ‫לחברים שלום‪ ,‬סיימנו את השנה האזרחית ‪ 2012‬וכבר ניתן‬ ‫להעריך בקירוב כיצד תסתיים השנה במגזר העסקי‪ .‬להלן‬ ‫סקירה תמציתית לפי ענפים‪:‬‬ ‫רפת‪ :‬הרפת עדיין מתאוששת ממחלת קדחת שלושת הימים‬ ‫שפקדה את העדר ב‪ .2010-‬חל שיפור לעומת ‪ 2011‬אבל עדיין‬ ‫ייצרנו כ‪ 200,000-‬ליטר (‪ )7%‬פחות מהמכסה‪ .‬ב‪ 2013-‬אנחנו‬ ‫מתכננים להשלים את החסר על ידי תגבור העדר בחולבות‬ ‫נוספות‪.‬‬ ‫מטע‪ :‬הרימונים סבלו מתופעה כלל ארצית של אי קבלת‬ ‫צבע בפרי‪ ,‬אשר פגעה במטע של יסעור באופן קיצוני‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך חלק גדול מהיבול נשלח לתעשיית המיץ‪ ,‬מה‬ ‫שגרם לנזק כלכלי ניכר‪ .‬לאחרונה התקיים דיון בהשתתפות‬ ‫מומחים בניסיון למצוא דרכים להתמודד עם התופעה בעתיד‪.‬‬ ‫העונה אנחנו קוטפים את יבול האבוקדו הראשון מהשטחים‬ ‫הצעירים שניטעו לפני ‪ 4‬שנים‪.‬‬ ‫לול‪ :‬בשנתו השנייה מאז הקמתו הלול הציג תוצאות‬ ‫מקצועיות וכלכליות משופרות‪ .‬המצב הכללי בענף הפטם‬ ‫בכי רע עקב עודפי היצע הנובעים מהקמת לולים רבים בכל‬ ‫המדינה בשנים האחרונות‪ .‬היותנו חלק מארגון גדול (מילועוף)‬ ‫מגן עלינו אבל אין לצפות לחלוקת רווחים מצד ארגון זה‬ ‫בקרוב‪.‬‬ ‫גד”ש‪ :‬השנה הייתה תוצאה יוצאת דופן לטובה בגידול‬ ‫האבטיחים‪ .‬שילוב של יבול טוב ומחירים גבוהים במשך כל‬ ‫עונת השיווק יצרו פער חיובי של ‪ 2.5‬מיליון ‪ ₪‬לעומת התכנית‪.‬‬ ‫התוצאות ביתר הגידולים היו ממוצעות כך שהרווח הכללי‬ ‫יהיה טוב מהצפוי‪.‬‬ ‫מערכות סולאריות‪ :‬במהלך שנת ‪ 2013‬תוקם מערכת‬ ‫בינונית בעלת הספק של ‪ 630‬קילוואט על גג הרפת‪ .‬באשר‬ ‫למערכות הביתיות‪ ,‬המכסה נוצלה במלואה מוקדם מהצפוי‪.‬‬ ‫בינואר אמורה להיפתח מכסה חדשה כאשר התעריף אינו‬ ‫ידוע‪ ,‬מעריכים שיהיה נמוך מהקודם על פי ניסיון העבר‪.‬‬ ‫עמל לילך‪ :‬הייתה שנה יוצאת דופן לטובה מכל הבחינות‪.‬‬ ‫הבית מנוהל ברמה גבוהה ומביא תוצאות כלכליות מצוינות‪.‬‬ ‫יסעור אלון‪ :‬קיטון מרווח תחנות תידלוק הנגזר מהחלטות‬ ‫ממשלה פגע ברווחיות‪ .‬הסופר ממשיך להציג תוצאות‬ ‫משופרות ומתקיים משא ומתן להקמת בית קפה במקום‪.‬‬

‫משולחן יו”ר הקיבוץ ‪ /‬מיכה טיסר‬ ‫שלום לחברים‪ ,‬סיימנו את שנת ‪ 2012‬ואנו נערכים לשנת ‪2013‬‬ ‫בקהילה‪ ,‬בעסקים‪ ,‬בתאגידים ובפעילויות השונות ביסעור‪.‬‬ ‫מנהל קהילה ‪ :‬אנו עוסקים בימים אלו באיתור מחליף לערן‪,‬‬ ‫לאור המורכבות בהתנהלות הקהילה ובאתגרים העומדים‬

‫‪4‬‬

‫בתים מספרים‪....‬‬

‫‪ /‬עמי קילון‬

‫מה בתים יודעים לספר?‬ ‫היום‪ ,‬בימים של בניית בתים חדשים‪ ,‬סלילת כבישים‬ ‫משולבים‪ ,‬שינוי המראה הכללי של הקיבוץ שלנו‪ ,‬יש בלב‬ ‫פינה של געגוע‪ .‬ולפני שהכל משתנה‪ ,‬לפני שהחדש מוחק‬ ‫את הישן‪ ,‬אנחנו מטיילים בקיבוץ ורואים את אותם בתים‬ ‫ישנים‪ ,‬לעיתים מטים ליפול‪ ,‬אך אוצרים בקירותיהם חיים‬ ‫שלמים‪.‬‬ ‫בתים שעברו זמן וגלגולים‪ ,‬ספגו את סיפורי המקום‪ ,‬את‬ ‫האנשים ואת הדרך הארוכה שלנו‪ .‬מסיבות די ברורות‪ ,‬הם‬ ‫לא יודעים להביא את סיפוריהם אלינו בדברים ובודאי שלא‬ ‫בכתב‪ .‬כל שאביא כאן הוא בגדר הזיכרונות שלי כילד‪ ,‬כנער‬ ‫וכחבר צעיר וגם מבוגר יותר‪ .‬אני מניח‪ ,‬שיצוצו אי דיוקים‬ ‫כאלה או אחרים ותסלח לי ההיסטוריה‪ ...‬כך טבעם של‬ ‫זיכרונות‪.‬‬ ‫הכי נגיש‪ ,‬הכי באמצע – שריד מחדר האוכל הישן‪ .‬בית צנוע‪,‬‬ ‫וקטן והיום כבר מט ליפול ועל דלתו עדיין שלט – “מרכולית”‪,‬‬ ‫ממש סמוך לחדר האוכל החדש (גם הוא כבר כמעט בן ‪.)...50‬‬ ‫הבית הזה היה חלק מהמטבח וחדר האוכל שהשתרע עד‬ ‫פינת הזיכרון של חללי צה”ל‪ .‬מלבד הבניין הקטן הזה‪ ,‬כל‬ ‫שאר מבנה חדר האוכל היה צריף שנהרס כמה שנים לאחר‬ ‫הקמת חדר האוכל החדש יותר‪ .‬לימים‪ ,‬הבית הקטן הזה‬ ‫הופך להיות מוסד חדשני ומהפכני ביסעור ‪ -‬הכלבו‪.‬‬ ‫לפני קום הכלבו‪ ,‬שכן לו פחון במקומו של המועדון היום ובו‬ ‫התקיים המוסד האלמותי (עד שמת‪“ - )...‬האספקה הקטנה”‬ ‫שבו קיבלנו‪ ,‬חינמי לגמרי‪ ,‬מצרכים שונים כמו נייר טואלט‪,‬‬ ‫גפרורים‪ ,‬סכיני גילוח‪ ,‬סבון‪ ,‬סמרטוטי רצפה‪ ,‬חומרי ניקוי‬ ‫שונים‪ ,‬סיגריות‪ ,‬ועוד‪..‬‬ ‫אז מה חידש הכלבו ? בנוסף ל”אספקה קטנה”‪ ,‬נפתח‬ ‫המקום גם למוצרים נוספים וממתקים ‪ -‬שוקולד‪ ,‬סוכריות‪,‬‬ ‫עוגיות‪ ,‬ופלים וכאלה (אם כי במגוון מאד מצומצם‪ ,)..‬שנמכרו‬ ‫כנגד תלושים שווי כסף שקיבלו החברים‪ .‬נזכור ונזכיר‪,‬‬ ‫שמרכולי ירכא והערים בסביבה אפילו עוד לא היו בתוכנית‪.‬‬ ‫זו הייתה ההתחלה‪ .‬עם הזמן גדל מגוון המצרכים וגם השתנו‬ ‫שיטות הצריכה והחיוב הנהוגות בקיבוץ‪ .‬המקום כונה על שמו‬ ‫של משה שדמי (פפי) ז”ל‪ ,‬שניהל את הענף‪ ,‬בשם הנחמד‬ ‫“פפיה”‪.‬‬ ‫לאחר כמה שנים עבר הכלבו למרתף חדר האוכל (שהיום‬ ‫משמש לחוגים שונים) ואילו הבית הזה הפך למוסד‬ ‫חדש בפני עצמו – המרכולית‪ .‬כמו המעבר מה”אספקה‬ ‫קטנה” לכלבו‪ ,‬גם כאן מדובר במהפך של ממש – המעבר‬ ‫מה”חלוקה” בחדר האוכל למרכולית‪.‬‬ ‫מהי ה”חלוקה” ? אירוע שהתרחש פעם בשבוע ובו עמדנו‬ ‫בחדר האוכל בתור ארוך ומתפתל‪ ,‬שבסופו קיבלנו קצת‬

‫גבינ”צ‪ ,‬עוד יותר קצת נקניק וקצת פירות יוקרתיים‬ ‫(אבוקדו‪ )...‬כדי להתפנק בבית כתוספת לארוחות המקודשות‬ ‫שבחדר האוכל‪ .‬המרכולית כבר היתה קפיצת מדרגה או‬ ‫שתיים‪.‬‬ ‫המרכולית נפתחה פעמיים‪-‬שלוש בשבוע ובה ניתן היה לקבל‬ ‫באופן חופשי מוצרי חלב בסיסיים‪ ,‬פירות וירקות העונה‬ ‫ומוצרים יקרים יותר כמו גבינ”צ‪ ,‬נקניקים וכו’ בהקצבה בלבד‪.‬‬ ‫את המרכולית ניהלה בתחילת הדרך אסתר בארי שעזבה‬ ‫את הקיבוץ לפני שנים לא רבות‪ .‬מאוחר יותר התאחדו‬ ‫והתנהלו ביחד במקום אחר ובשיטה אחרת המרכולית‬ ‫והכלבו‪ ,‬אך זה כבר סיפור אחר‪.‬‬ ‫זהו סיפור על בית אחד‪ ,‬יש עוד רבים כאלה‪.‬‬ ‫המשך‪ ,‬אולי‪ ,‬יבוא‪.‬‬ ‫עמי קילון‬

‫‪amikilon@walla.com‬‬

‫‪5‬‬

‫מי מתעסק?‬

‫‪ /‬נועם כלפון‬

‫והפעם ‪ :‬בנימין סנדו – סנדלר הקיבוץ‬

‫בזמן החקירה‪ ,‬ניצל בנימין הזדמנות בה הסובבים לא שמו לב‬ ‫אליו וקפץ באומץ מחלון הקומה השנייה‪ .‬בדיעבד התברר‪,‬‬ ‫שזו הייתה הקומה הרביעית בשל מדרון ההר עליו המבנה‬ ‫היה בנוי‪ .‬בנימין שבר את רגלו בשלוש מקומות‪ ,‬ולא יכול היה‬ ‫לזוז ממקומו‪ .‬הוא נתפס ע”י הנאצים‪ ,‬שהיכו אותו עד אבדן‬ ‫הכרה‪ .‬הוא נלקח לבי”ח ממשלתי שם במהלך ארבעה ימים‬ ‫היה מחוסר הכרה והתעורר לפרקים‪ .‬הרופא קיבל פקודה‬ ‫להשאירו בחיים‪ ,‬אך לא לטפל ברגל‪ .‬כאשר התעורר נלקח‬ ‫לבית סוהר (שהיה בעבר בי”ס של הרבנות) שם קיבל טיפול‬ ‫ברגל מרופא יהודי שגם היה שבוי‪.‬‬ ‫לאחר ארבעה חודשים‪ ,‬השתחרר מבית הסוהר בעזרת “שוס‪-‬‬

‫את בנימין בן ה‪ ,88-‬פגשתי בבית האבות הסיעודי בקיבוץ‪.‬‬ ‫בנימין נולד בבודפשט‪ ,‬הונגריה בשנת ‪ 1924‬וגדל עם אמו‬ ‫ואחיו‪ .‬בגילאי ‪ 14-17‬למד סנדלרות בהונגריה‪ .‬הלימודים הקנו‬ ‫לו תעודה מקצועית ותוך כדי לימודיו עבד ורכש ניסיון‪ .‬לצורך‬ ‫קבלת התעודה‪ ,‬עבודת הגמר הייתה לייצר נעליים מתחילת‬ ‫התהליך ועד סופו‪ .‬בזמנו ייצור הנעלים התבצע ע”י תפירה‬ ‫ידנית או בעזרת מסמרי עץ‪ .‬האח נספה בשואה בהונגריה‬ ‫ונקבר בקבר אחים‪.‬‬ ‫‫במאי ‪ ,1944‬בהיותו בן ‪ ,20‬נתפס ונלקח ע”י הגסטאפו לחקירה‬‬ ‫‫בעקבות הלשנה של אישה סרבית‪,‬עמה היה בקשר‪ .‬אישה זו‪,‬‬ ‫‫ששירתה במודיעין הגרמני‪ ,‬טמנה לו פח והסגירה אותו‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫לאחר מכן‪ ,‬הוא הצטרף לגרעין ההכשרה בקבוצת שילר‪ ,‬שם‬ ‫היה חצי שנה‪ .‬כשורד אמיתי‪ ,‬הצליח להשתלב בתקופה זו‬ ‫כסנדלר ועזר בפרדס בקטיף‪.‬‬ ‫משם עבר עם קבוצת צעירים מהונגריה לצאלים‪ ,‬לצורך יישוב‬ ‫הנגב‪ .‬שם קמה פלוגת עבודה‪ ,‬שעבדה על יד רחובות לצורך‬ ‫פרנסה לקיבוץ‪ .‬בנימין עבד בקיבוץ כסנדלר ועזר איפה‬ ‫שצריך‪ .‬הוא מאוד אהב את התקופה בצאלים‪ .‬בתום שנה‬ ‫וחצי בצאלים‪ ,‬הוא עבר לכפר החורש‪ ,‬שם היה גרעין הונגרי‪.‬‬ ‫גם בכפר החורש עבד בעיקר כסנדלר‪ ,‬אך שם לא חש בבית‬ ‫כי הייתה שם עבודה שכירה‪ ,‬דבר שלא דיבר ללבו‪ .‬ב‪1950 -‬‬ ‫החליט לעזוב ועבר לקיבוץ מרחביה‪ ,‬שם שהה שנה וחצי‬ ‫ועסק בסנדלרות‪ .‬במרחביה לא היו הונגרים לכן ביקש לעזוב‬ ‫וכך הגיע בסופו של דבר בפברואר ‪ 1952‬לקיבוץ יסעור‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬לכל מקום אליו הגיע השתלב כסנדלר מקצועי ונתן‬ ‫שירות בעזרת תיק כלי העבודה שלו‪ ,‬שליווה אותו ממקום‬ ‫למקום עוד מהונגריה‪ .‬תמיד תיקן ויצר נעליים חדשות‬ ‫לחברים ולילדים‪.‬‬ ‫מתוך אמונה בסיסמא‪“ ,‬תן כפי יכולתך וקבל את שנחוץ לך”‪,‬‬ ‫ובזכות היותו בחור חסון‪ ,‬עבד בנימין בכל המקומות שקשה‬ ‫לעבוד בהם‪ .‬למשל בקטיף עגבניות‬ ‫וסלק‪ ,‬שבמסגרתו נאלץ לסחוב‬ ‫שקים מאוד כבדים‪ ,‬שהקומביין‬ ‫השאיר תוך כדי הקטיף‪ .‬עזר בדיר‬ ‫להחזיק כבשים בעת ביצוע גז‪.‬‬ ‫הוא היה מרים את הכבשה ברגליה‬ ‫והופך אותה במכה אחת (ראו‬ ‫תמונה)‪.‬‬ ‫הסנדלרייה של בנימין סנדו נדדה‬ ‫ביסעור ממקום למקום עד הגעתה‬ ‫למיקומה הנוכחי בבטונדה מאחורי‬ ‫המזכירות‪ .‬כאשר נכנסים לשם‬ ‫מרגישים כאילו הזמן עמד מלכת‪,‬‬ ‫כשרואים את כל הכלים מפעם‪ ,‬חלקי עור ונעליים בשלבי‬ ‫עשייה שונים‪ .‬בנימין עבד כסנדלר עד לפני ‪ 15‬שנה בערך‪,‬‬ ‫כאשר השתלב במפעל עץ הדעת עם ירידת העבודה בענף‬ ‫הסנדלרות‪ .‬עקב פציעתו יצר לעצמו את נעליו‪ ,‬והיה מתקן‬ ‫אותם לעצמו מידי פעם‪.‬‬ ‫וזהו סיפורו המדהים של האיש הזה‪ ,‬החי בקרבנו‪ ,‬בנימין סנדו‪.‬‬ ‫נאחל לבנימין עוד שנים רבות של בריאות שלמה יחד אתנו‬ ‫ביסעור‪.‬‬ ‫נועם כלפון‬

‫פס”‪ ,‬ניירת שמקנה זכויות של‬ ‫אזרח שוודי‪ ,‬שקיבל מהשגרירות‬ ‫השוודית ועד נובמבר ‪ 1944‬שהה‬ ‫בבית דודתו בבודפשט‪ .‬כאשר‬ ‫דודתו נלקחה לגטו בבודפשט‬ ‫הוא עבר לגור בבית מוגן עד‬ ‫פברואר ‪.1945‬‬ ‫באותו זמן התנהל קרב קשה‬ ‫בבודפשט בין הפשיסטים‬ ‫(ההונגרים) לצבא האדום (הרוסים)‪ .‬בודפשט נהרסה כליל‬ ‫בשלהי המלחמה‪.‬‬ ‫באפריל ‪ ,1945‬כשנה לאחר הפציעה‪ ,‬הצליח סוף סוף‪ ,‬לטפל‬ ‫בעצמו‪ .‬הוא נאלץ לבצע צילום רנטגן בבית חולים אחד בו‬ ‫היה גנרטור‪ ,‬ונותח בבית חולים אחר בו עבד הרופא שלו‪.‬‬ ‫תוצאת הניתוח הייתה קיצור של הרגל בחמישה ס”מ‪.‬‬ ‫בנימין היה חבר בהכשרה של ארגון המכבי הצעיר‪ ,‬איתם עלה‬ ‫ארצה‪ ,‬בקיץ ‪ ,1946‬בהפלגה עם האנייה “ההגנה”‪ ,‬שהגיעה‬ ‫לעתלית ונתפסה ע”י השלטון האנגלי‪ ,‬שם ירד מהאנייה יחד‬ ‫עם כולם והוכנס למחנה הסגר בעתלית למשך חודשיים‪.‬‬

‫‪nhalfon1@gmail.com‬‬

‫‪7‬‬

‫טור אישי ‪ -‬הם היו‪...‬‬

‫‪ /‬יעקב שני‬

‫הם היו דור המיסדיים ודור הנפילים‪ .‬הם היו‬ ‫בחורים ובחורות‪ ,‬צעירים וצעירות כולם יוצאי‬ ‫אירופה ההרוסה והפצועה מימי המלחמה‪,‬‬ ‫מחנות הריכוז ואובדן גדול של משפחות‬ ‫שלמות‪ ,‬זכרונות‪ ,‬נופי ילדות‪.‬‬

‫ומצד שני המשפחה מוותרת על הצורך הטבעי בלינת הילדים‬ ‫לידם‪ .‬שיטת הלינה יצרה קונפליקטים לא פשוטים בלינת‬ ‫הילדים שלא בביתם‪ .‬איך הרגישו ההורים? איך הרגישו‬ ‫אמהות שהילד לא ישן איתם? איך הרגישו ילדים שהלינה‬ ‫המשותפת קשה להם?‪ .‬אני מעלה את השאלות הללו עם‬ ‫סימן שאלה מכוון שכל משפחה וילד התמודדו עם הלינה‬ ‫באופן שונה‪ .‬היו מתחים‪ ,‬הסכמה בשתיקה תוך כדי כאב‪.‬‬ ‫הצורך לא למרוד או להיות שונה ולקבל את החלטות החברה‬ ‫גבר על הכל‪ .‬היו ילדים שברחו מבית הילדים בצעקות לבית‬ ‫הוריהם והוחזרו בחזרה לבית הילדים והיו ילדים שהלינה‬ ‫הייתה חגיגה בשבילם‪ .‬המתח הזה בין היחיד לחברה נמשך‬ ‫לאורך כל קיומו של הקיבוץ ובתוך המתח הזה ראה הקיבוץ‬ ‫את עצמו כאחראי לכל צורכי החבר‪.‬‬

‫הגרעין ההונגרי עבר את השואה על גופם ונפשם במחנות‬ ‫ריכוז ועבודה‪ .‬הגרעין האנגלי היה ברובו נערים ונערות‬ ‫מאוסטריה וגרמניה שנשלחו על ידי הוריהם לאנגליה ובכך‬ ‫הצילו אותם מציפורניו הארוכות של הרייך הגרמני‪ .‬כולם היו‬ ‫חניכי “השומר הצעיר”‪ .‬מאוחר יותר בשנת ‪ 1956‬הגיעו ליסעור‬ ‫גרעין ההשלמה הברזילאי‪.‬‬

‫הוקמו ועדות שהיו אחראיות על כל פרט ופרט בחייו של‬ ‫החבר‪/‬ה‪ .‬מצד שני נדרש החבר לתת את כולו לבניית החברה‬ ‫והמשק‪ .‬להיות שותף לעשייה‪ ,‬לשיחות קיבוץ ולחיי התרבות‪.‬‬ ‫ומה לגבי הרצונות האישיים של החבר כמו ללמוד‪ ,‬לצייר‪,‬‬ ‫לכתוב‪ ,‬לשחק ולהגשים את עצמו מול הצורך לעבוד וללמוד‬ ‫ולעסוק במה שהקיבוץ חשב לנכון?‪......‬‬

‫משנת ‪ 1948‬החלה בנייתו של קיבוץ יסעור‪ .‬הם היו חבורה‬ ‫אידאליסטית‪ ,‬בעלת רצון עז לשנות את פני ההיסטוריה‬ ‫היהודית אחרי ‪ 2000‬שנות גלות‪ ,‬לקחת את האחריות על‬ ‫חייהם ולעסוק בדבר אחד בניית אחת היצירות האנושיות‬ ‫הגדולות המופלאות והמרתקות ביותר של המאה ה‪.20-‬‬ ‫איך הם עשו זאת? איך בונים קיבוץ בלי ניסיון וידע? ממה‬ ‫מתחילים? איך יוצרים משהו ענק מכלום?‪ .‬הכלים שעמדו‬ ‫לעזרתם ‪ -‬רצון אדיר‪ ,‬תחושת שליחות עצומה והרצון להגשים‬ ‫ולבנות עולם אחר וחדש‪.‬‬

‫הקיבוץ בנה מערך שלם של ענפי שירות‪ ,‬עזר‪ ,‬חקלאות‬ ‫ותעשייה‪ .‬החברים ראו “בהעבודה” ערך עליון ואחד מיסודות‬ ‫המרכזים של הקיבוץ‪“ .‬העבודה” הייתה לקיבוץ “דת”‪ ,‬אך‬ ‫הייתה לה גם חשיבות חינוכית מרכזית‪ .‬כך שמגיל צעיר‬ ‫מאד (כיתה א›) החלו הילדים לעשות תורניות בבתי הילדים‬ ‫ובהמשך השתלבו בעבודה באחד הענפים או בעבודה‬ ‫עונתית כמו קטיף‪ ,‬עישוב‪ ,‬דילול ואסיף‪.‬‬

‫כבר מראשית הקמת הקיבוץ עמדו לפניו שאלות מאד‬ ‫מורכבות שמלוות את הקיבוץ מראשית דרכו‪ .‬לבנות מסגרת‬ ‫חיים מלאת חיים ועשייה תוך כדי תנועה וכל הזמן לתקן‪,‬‬ ‫להוסיף ולהמשיך‪.‬‬

‫לכל חבר היה מקום בעבודה‪ ,‬לכל דבר היה חבר‪/‬ה אחראי‬ ‫ כמו הספרן‪ ,‬סדרן העבודה‪ ,‬אחות מרפאה‪ ,‬אחות שיניים‪,‬‬‫רכז קניות‪ ,‬גזבר‪ ,‬מזכיר קיבוץ ומרכז משק‪ ,‬התופרת‪,‬‬ ‫מחסנאית בגדים והכובסת‪ .‬האקונומית והטבח‪ ,‬רכז החינוך‪,‬‬ ‫המורה והמחנך‪ ,‬המטפלת‪ ,‬רכזי הוועדות‪ :‬התרבות והחגים‪,‬‬ ‫ההשכלה‪ ,‬החברים‪ ,‬המתנדבים‪ ,‬צריכה וספורט‪ ,‬חתונות‪ ,‬מזמין‬ ‫הסרטים ועוד‪ .‬בקיבוץ פעלו ענפי העזר‪ :‬החשמלאי‪ .‬המסגר‪.‬‬ ‫המוסכניק‪ ,‬איש המים והקיטור‪ .‬החצרן‪ .‬התברואן‪ .‬רכז הבנייה‪,‬‬ ‫ה”נוייניק”‪ .‬ענפי משק ‪ -‬לול‪ .‬צאן‪ .‬רפת‪ .‬מטעים‪ ,‬גידולי שדה‬ ‫ותעשייה‪.‬‬

‫השאלה המרכזית שבעצם עמדה לפתחם של דור המייסדים‬ ‫הוא איך משלבים באופן נכון בין החברה (הקולקטיב) לבין‬ ‫החבר הפרטי וממנו יצאו בעצם כל ענפיו החברתיים של‬ ‫הקיבוץ‪.‬‬ ‫“הלינה המשותפת” עם ה”בית הכולל”‪“ ,‬המוסד החינוכי”‬ ‫ובית הספר היסודי‪ .‬הלינה המשותפת יצרה את הקונפליקט‬ ‫בין הצורך הקיבוצי שהילדים ילונו בבית הילדים גם בשל‬ ‫אילוצים פיזים של הבית המשפחתי וגם מהתפיסה שאמרה‬ ‫שיש לאפשר לחבר‪/‬ה להיות פנויים לעשייה חברתית והמשק‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫הקיבוץ ידע להעשיר את עצמו בחגים וערבי שישי בשילוב‬ ‫תכנים ישראלים ויהודיים וחדשנות מקומית‪ .‬היה ברור שכל‬ ‫ערב שישי מתקיים ערב תרבות אם בפעילות עצמית‪,‬‬ ‫מופעים מבחוץ ‪ -‬להקות מחול‪ ,‬הצגות‪ ,‬אמנים ידועיים וכו›‪,‬‬ ‫חגים מלאים בתוכן ומסורת שנבנתה‪ .‬הקמת מוסדות ציבור‬ ‫ובראשם חדר האוכל שמלבד שלוש ארוחות שהוגשו בו‪,‬‬ ‫היה מרכז החיים החברתיים‪ ,‬הרכילות‪ ,‬שיחות קיבוץ‪ ,‬תרבות‬ ‫וחגים‪ .‬המכבסה הקומונה‪ ,‬הספרייה‪ ,‬המועדון לחבר‪ ,‬חדר‬ ‫המוסיקה ועוד‪ .‬חברי הקיבוץ יצרו מסגרת חיים עמוסה‬ ‫ומחייבת‪ .‬הכל היה כל כך אינטנסיבי ולעיתים לחוץ‪.‬‬

‫אנגליה‪ ,‬ושאר אירופה וגרעינים ישראליים כולם באו‪ ,‬הפריחו‬ ‫תקוות ולאחר תקופה קצרה לא נשארו‪.‬‬ ‫ניסינו להכניס מפעלים ליסעור שלא צלחו‪ .‬בשלב מסויים‬ ‫בסוף שנות ‪ 90‬ידענו לקבל על עצמנו את אחת ההחלטות‬ ‫החשובות‪ ,‬ללכת לשינוי חברתי וכלכלי‪ .‬למרות האי וודאות‬ ‫שהוביל השינוי‪ ,‬עשינו אותו באופן מכובד‪ .‬החלטנו שאנחנו‬ ‫קיבוץ מתחדש שבו אנחנו ממשיכים לדאוג לצרכיו של החבר‬ ‫אך החבר חייב לדאוג ולהיות אחראי לפרנסתו‪ .‬היה חשוב‬ ‫לנו להבטיח את תנאי חייהם של חברי דור המייסדים לחיות‬ ‫בכבוד‪ ,‬ולהבטיח גם לחברי הקיבוץ הוותיק הצעיר יותר את‬ ‫מלוא זכויותיהם הסוציאליות והפנסיה‪.‬‬

‫זהו מפעל ענק שהחל מכלום וכל הזמן בנה ובנה את עצמו‪.‬‬ ‫והמטוטלת בין הפרט לחברה המשיכה לנוע כל הזמן והיא‬ ‫לאט לאט החלה לנוע לכיוון שבו החבר‪ ,‬המשפחה‪ ,‬האם‬ ‫והילד צוברים יותר ויותר נוכחות להיות במרכז‪ .‬השינויים החלו‬ ‫להבשיל עוד הרבה שנים לפני שהחלו להתממש‪ ,‬רק שכמו‬ ‫בכל חברה מהפכנית לא ראינו את הכתובות בזמן אלא ניסינו‬ ‫לדחות את השינוי המתבקש והמשכנו להיצמד למוכר והידוע‪.‬‬ ‫אך מטבעם של תהליכים‪ ,‬שהם חזקים מכל דבר והם זורמים‬ ‫מתחת לפני השטח ומחכים לעלות‪ .‬והם שהובילו לשינויים‬ ‫בזמן בנוסף לצורך קיומי‪.‬‬

‫מבחינתנו היה זה תנאי ברור ומחייב ללכת למהלך השינוי‪.‬‬ ‫היה חשוב לנו להבטיח תנאי מינימום למשפחה שלא מצליחה‬ ‫להגיע לסף ההכנסה שנקבע‪ .‬הוקמה קרן עזרה הדדית‬ ‫וערבות הדדית נשמרה‪ .‬ליד זה לקחנו על עצמנו עוד כמה‬ ‫החלטות חשובות הצורך הדחוף בצמיחה דמוגרפית‪ ,‬הצורך‬ ‫בשיוך דירות ושיוך נכסים (אפשרות הורשה)‪ .‬עשינו מהלכים‬ ‫חשובים שהקדמנו בהם את רוב התנועה הקיבוצית‪.‬‬ ‫אפשר להיות גאים ביום ההולדת שלנו על מה שיש לנו כיום‪.‬‬ ‫המון ילדים‪ ,‬חברים חדשים שהכניסו תנופה ועשייה חשובה‪.‬‬ ‫יש לנו אתגר גדול כל הזמן לבנות את עצמנו כקהילה אחת‬ ‫מתוך תפיסות עולם שונות‪ ,‬להתגבר על חששות ולעיתים‬ ‫באי‪ -‬אמון שעולה‪ ,‬ולראות את האפשרויות שעומדות לפנינו‬ ‫להמשיך‪ .‬יש בתוכנו כוחות אנושיים חדשים וטובים ובעזרת‬ ‫ניסיונם של חברים הוותיקים ניתן בעזרת דיאלוג תמידי וגלוי‪,‬‬ ‫לדבר על הכל‪ .‬לבנות הבנות משותפות‪ ,‬בניית השותפות‪,‬‬ ‫לגבש ולשכלל את השפה החברתית‪ .‬יסעור הוא מקום טוב‬ ‫ויש בידינו לעשותו טוב יותר כל הזמן‪.‬‬

‫ממרחק הזמן וממעוף הציפור ‪ -‬עדין מה שעשו ובנו מייסדי‬ ‫הקיבוץ מכלום נשאר לי אחד הדברים המופלאים‪ ,‬החידתיים‬ ‫והמרתקים בחיי‪ .‬את יסעור פגשתי לראשונה לפני ‪ 43‬שנים‪.‬‬ ‫בפעם הראשונה שהגעתי ליסעור ושאלתי אפוא גרה דבורה‪,‬‬ ‫על פי תשובת החברים הרגשתי שאני נמצא במקום חם‬ ‫ומקבל‪.‬‬ ‫אני עצמי בן קיבוץ‪ ...‬והפגישה הראשונה עם יסעור עשתה לי‬ ‫משהו חדש‪ .‬כשעליתי לראשונה לתל‪ ,‬הקיבוץ כולו נבלע בין‬ ‫העצים שהיו נטועים בכל מקום‪ .‬זה היה מחזה מרהיב‪ .‬לעיתים‬ ‫הנוסטלגיה מטיבה עם הדברים ומנסה להשכיח את הקשיים‬ ‫הלא פשוטים‪.‬‬

‫אני מעלה בזיכרוני חבר‪/‬ה אחרי חבר‪/‬ה מדור הנפילים‬ ‫ואומר להם‪ :‬עשיתם זאת ובניתם מפעל אנושי אדיר‪ ,‬אני‬ ‫מצדיע לכם! ואני אומר לנו בואו נהלך ברוחם ונמשיך לגלות‪,‬‬ ‫להתחדש איפוא שחשוב שנתחדש‪ ,‬לבנות יחדיו קהילה‬ ‫בעלת אפשרויות לכל אחד לממש בה את הפוטנציאל שלו‪,‬‬ ‫לטובתו ולטובת יסעור‪.‬‬

‫יסעור התמודד כל השנים עם תדמיתו‪ .‬מצד אחד היה ידוע‬ ‫כקיבוץ טוב מבחינה חברתית חם ומקבל ומצד שני מהבחינה‬ ‫הכלכלית והצמיחה הדמוגרפית לא הצלחנו‪ .‬עשרות “גרעיני‬ ‫השלמות” ‪ -‬חניכים מתנועת השומר הצעיר העולמית‪ ,‬מכל‬ ‫רחבי הגלובוס מאוסטרליה הרחוקה‪ ,‬דרך ארה”ב‪ ,‬דרך‬

‫יעקב שני‬

‫‪yacov_shani@hotmail.com‬‬

‫‪9‬‬

‫בעיני רוחי‬

‫‪ /‬אורית דוד‬

‫באמצע המדבר‪ ,‬הודעתי בלהט שיש כמה דברים שלעולם‬ ‫לא אעשה וביניהם ‪ -‬לעולם לא אהיה חברת קיבוץ (אחרי‬ ‫סופ”ש של השומר הצעיר ‪,‬שבו חטפנו יחס לא נעים‬ ‫מהקיבוצניקים שבמחנה‪.!!!)...‬‬ ‫וככה לאט לאט הקיבוץ התחיל להתעורר‪ ,‬עוד משפחות‬ ‫מגיעות לקיבוץ‪ ,‬ילדים‪ ,‬שיפוצים ובנייה‪ .‬הגנים שלפני זה מנו‬ ‫שישה או שבעה ילדים‪ ,‬מכפילים ואף משלשים את הכמות‬ ‫וגני המשחקים פורחים‪...‬‬

‫מזל טוב לקיבוץ היפה שלנו !‬ ‫זכיתי להכיר את הקיבוץ עוד בתקופה שחדר האוכל היה‬ ‫פעיל‪ ,‬הקומונה עבדה במרץ‪ ,‬הפאב תיפקד ובחדר ש”היד‬ ‫הטובה” נמצאת בו הייתה רחבת ריקודים עם שירים‪...‬שיש‬ ‫רק בקיבוצים ושדירת הפיקוסים עוד הייתה קיימת‪ ...‬ברגע‬ ‫שראיתי את השדרה היפיפייה הזו (הייתה פעם ליד משפ’‬ ‫לואיס וגוליחוב והגיעה עד לבית שלי) התאהבתי בה ובקיבוץ‬ ‫כולו‪ .‬הקיבוץ והאווירה שבו הזכירו‬ ‫לי את הילדות שלי בערד ‪ -‬זו‬ ‫שהייתה פעם ושנעלמה לי‪.‬‬

‫הרעש מתחיל עם הכביש הראשון‬ ‫והנורא מכל קורה מבחינתי‬ ‫ שדירת הפיקוסים ‪ -‬יקירתי ‪-‬‬‫קורסת! נעלמת‪ ...‬צריף הסבתות‪...‬‬ ‫הכלניות‪ ...‬מחיר הצמיחה בולט‬ ‫על פני השטח וזה כואב‪ ,‬זה לא‬ ‫פשוט‪ .‬חלק מהוותיקים האהובים‬ ‫עוזב אותנו והרגשה אחרת‬ ‫תופסת מקום ‪ -‬הקיבוץ משתנה‪,‬‬ ‫הופך להיות משהו אחר‪ ,‬אותי זה‬ ‫הבהיל כי זה הזכיר לי את מה שקרה לערד ‪ -‬ממקום מקסים‪,‬‬ ‫פורח ומלא תקווה הוא הפך למשהו שאף אחד לא רצה‬ ‫להיות בו יותר‪...‬‬ ‫הקליטה מתקדמת בקצב מהיר שקשה לעקוב אחריו‪ ,‬יש‬ ‫מספר גדול של משפחות שאני בכלל לא מכירה‪ ,‬תשתיות‪,‬‬ ‫צינורות‪ ,‬הבנייה בשדות‪ ,‬אבק‪ ,‬בנייה‪ ,‬תכניות וקבלנים‪....‬עידן‬ ‫חדש בפתח !‬

‫זו הייתה תקופה של חגיגות‪,‬‬ ‫הגענו לכאן המון לביקורים‪,‬‬ ‫לחברים‪ ...‬פשיטות של שישי‬ ‫לפנות בוקר על הסירים במטבח‪...‬‬ ‫טיולים למערה‪ ...‬הקיבוץ היה מלא‬ ‫שמחת חיים ויפה‪ ,‬הכל הרגיש‬ ‫מאוד אופטימי‪ .‬החבר’ה שסיימו‬ ‫צבא נשארו בקיבוץ‪ ,‬חדרים‬ ‫חדרים מאוכלסים בצעירים‪ ,‬הוותיקים היו כולם כאן – הזוג‬ ‫לביא המקסימים‪ ,‬הזוג ברום ועוד יקרים‪ ...‬אני יושבת וכותבת‬ ‫ונזכרת בהם וחיוך עולה ‪...‬אהבתי אותם‪ ,‬הם היו הקיבוץ‪.‬‬ ‫יום אחד ‪ -‬שינויים בחדר‪-‬האוכל‪ ,‬על חלק משלמים‪ ,‬הפאב‬ ‫נסגר‪ ,‬החברה עוזבים‪ ....‬שינויים! הקיבוץ הולך ומתרוקן‪ ,‬כל‬ ‫פעם שאנחנו באים לביקור יש פחות ופחות חברים לבקר‪ ,‬אין‬ ‫מקום לצאת אליו‪ ,‬הלב עצוב‪ ,‬השינוי מורגש ומתחילים לראות‬ ‫את זה על הפנים של כולם‪...‬‬

‫הגיליון הזה אמור להגיע לתאי הדואר ב‪ ,1.1.2013-‬אז אם‬ ‫הצלחנו לעבור את ה‪ 22/12/2012-‬בשלום וכולנו כאן יושבים‬ ‫וקוראים את הגיליון המדהים הזה ‪ -‬אשרינו !‬

‫שנים עוברות ונולד לי ילד ראשון‪ ,‬זיכרון שדירת הפיקוסים‬ ‫עדיין בליבי והקיבוץ הוא כבר סוג של בית‪ ,‬אחרי שיחה קצרה‬ ‫עם נורית מסתבר שהבית שבקצה שדירת הפיקוסים מחכה‬ ‫ריק‪...‬זה היה הסימן‪ ,‬נכנסנו‪ ...‬ימים שלמים טיילתי עם טולי‬ ‫בעגלה בשבילים‪ ,‬ילדים בקושי פגשנו‪ ,‬הם היו מעטים‪ ,‬היה‬ ‫שקט‪ ...‬ריק‪ ...‬הרגשה של משהו שנגמר ולא ברור אם יצליח‬ ‫לצמוח משהו חדש‪...‬‬ ‫הטלפון מצלצל‪ ,‬יעקב שני מהצד השני מתאם ביקור‬ ‫אצלנו‪ ,‬משהו קורה‪ ,‬הוא נשמע נרגש והזמן לוחץ‪ ...‬חייבים‬ ‫לדבר‪ ,‬מתארגנת קבוצה‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬מתחיל שינוי וחייבים‬ ‫לנוע איתו בקצב הנכון‪ ...‬יסעור מתפתחת‪ ,‬תהליך ההפרטה‬ ‫בעיצומו‪ ...‬שיוך דירות ‪ -‬מונח חדש‪ ...‬ואנחנו מבולבלים בתוכו‬ ‫ ‪...‬מצטרפים? הולכים? מחכים לסיבוב הבא??? ‪....‬חיכינו‬‫לסיבוב הבא‪.‬‬ ‫התקבלנו לחברות‪ .‬אני חברת קיבוץ ‪ -‬מי היה מאמין‪ ,‬יש לי‬ ‫זיכרון רחוק מאוד מהילדות ‪,‬שבאיזה שיח חברות‪ ,‬כשישבנו‬

‫כולנו הגענו ליסעור כי משהו משך אותנו לכאן‪ ,‬שמעתי‬ ‫מהרבה אנשים שזה הקסם שבמקום‪ ,‬ואני בטוחה שיש עוד‬ ‫עשרות סיבות שונות‪ ,‬אבל אני חושבת שלכולנו משותפת‬ ‫ההרגשה שיסעור זה מקום מיוחד‪ ,‬ולכן‪ ,‬בואו וננסה כולנו‬ ‫לשמור על יסעור‪ ,‬לבנות‪ ,‬להתפתח ולצמוח ותמיד תמיד‬ ‫להשתדל ולשמר את הקיבוץ הישן‪ ,‬לשמור ולהגן עליו ועל‬ ‫וותיקיו‪ ,‬על שביליו‪ ,‬על הריח המיוחד שבאוויר‪ ...‬כי זה מה‬ ‫שמבדיל אותנו מעוד סתם ישוב קהילתי‪ ,‬שהימים הופכים‬ ‫אותו לחסר ייחוד‪.‬‬ ‫אסיים כפי שהתחלתי‪,‬‬ ‫מזל טוב לקיבוץ היפה שלנו !!!‬ ‫היית כזה ותמיד תישאר‪.‬‬ ‫אורית דוד‬ ‫‪ordavi@gmail.com‬‬

‫‪10‬‬

‫מראה מקום‬

‫‪ /‬אלון מורדכוביץ‬

‫*מיוחד לחג הקיבוץ‪ ,‬ולקיבוץ‪ ,‬באשר הוא שם‬

‫התל‬ ‫בתוך נפשו של אדם‪ ,‬ופי כמה‬ ‫כשהאדם עודו ילד‪ ,‬מתרוצצות‬ ‫להן או שוכבות פרקדן‪ ,‬כאבן‬ ‫שאין לה הופכין‪ -,‬הנחות שגויות‬ ‫וטעויות התמצאות המביאות אותו‬ ‫למחוזות משונים ומופרכים‪- ,‬‬ ‫לעיתים מסוכנים ממש ולעיתים‪,‬‬ ‫כמו במקרה הזה‪ ,‬סתם לסמטה‬ ‫נפתלת‪ ,‬פיתול במחשבה‪ ,‬המקשה‬ ‫עוד יותר לפצח את חידות עולמנו‪.‬‬ ‫זה קורה הרבה עם מילות שירים‪,‬‬ ‫שנים ארוכות אתה שר במלוא‬ ‫גרון ובשיא ההתכוונות מילים שלא‬ ‫נכתבו מעולם‪ ,‬אחרי הכול דיקציה‬ ‫וכתיב הן מסוג הטרחנויות שאין‬ ‫בהן חן או זוהר (ראה אבשלום‬ ‫קור)‪– .‬‬ ‫ללהקת “תמוז” יש שיר שנקרא “הולך בטל” (מאיר אריאל‬ ‫זילבר – כתב ושר)‪ ...‬עד כמה קרוב מגיע הרדיו לתוככי‬ ‫הקיבוץ הקטן שלנו? גם אריאל זילבר הולך בתל? ולמה זה‬ ‫שווה שיר? שנים ניסיתי לפצח את הפיוט שבהליכה בתל ורוב‬ ‫הפעמים‪ ,‬כקורה אותי ביוצאי לטבע‪ ,‬פגשתי סתם ארץ חרבה‪,‬‬ ‫לא רומנטית בעליל‪ ,‬יפה בקושי‪ ,‬הומת זבובים ושורטת‪ ,‬קוצים‪,‬‬ ‫אשפה וסבך יבש וצהוב‪ .‬ארץ ישראל‪ ,‬ובכלל ארצות‪ ,‬נקנות‬ ‫בייסורים‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬נתחברתי ל”עצמאי בשטח‪ /‬לא צריך טובות” ו”פעם‬ ‫צעד לא בטוח‪ /‬פעם צעד כן” והגעתי למסקנה הבלתי‬ ‫נמנעת שהעולם מוזר כמוני ויסעור בטבורו‪ .‬ובמבואו התל‪.‬‬

‫מבט מהתל (תמונת ארכיון)‬ ‫שפופים על גבעה בקצה עמק עכו‪ ,‬מגרדים עורף קשה‬ ‫ושעיר ברחש יבשושי העובר כצמרמורת בקוצים‪ ,‬עד היום‬ ‫ישוב ישוב על ישוב ושוב‪,‬שנים על שנים‪ ,‬שחיקת הזמן‪ ,‬זמן‬ ‫שחקים‪ ...‬השמיים התכופפו קמעה‪ ,‬והתל‪ ,‬על אף גובהו הלא‬ ‫מרשים‪ ,‬שוכן בשמיים‪.‬‬ ‫עזובת אדם שטבע צמח עליה‬ ‫ובעצם טבע האדם גם הוא טבע‪ - ,‬להרוס‬ ‫וגם טבעו לבנות‪ -,‬הרבה יותר טבעו לבנות על גבי הריסות‪,‬‬ ‫לדבוק בתשתית של אחרים ‪ -‬לחסוך יזע ודמעות‪ .‬לחשוב‬ ‫שמישהו חשב כבר – ולהניח שעשה זאת כהלכה‪.‬‬

‫התל איננו טבע‪ ,‬הוא מכוסה בטבע שמוריק כל אביב‪ ,‬מצהיב‬ ‫כל קיץ ומשחיר משריפה אחת לשבע עונות בר‪ ,‬פחות או‬ ‫יותר‪ .‬לאחר הגשם החושף שכבות נסתרות של ארכיאולוגיה –‬ ‫אפשר לצאת ולחפש מטבעות‪ - ,‬למצוא‪ ,‬אי אפשר‪.‬‬ ‫שכבות של הריסות קדומות זו על זו – עץ זית פרוש ענפים‪,‬‬ ‫פחית קרלסברג ריקה‪ ,‬עטיפת תפוצ’יפס ופחמי מדורה‬ ‫בשכבה שלנו עד חרסים אדמדמים ומאורות חולדים‬ ‫בשכבות שמתחת‪ ,‬עד ימי התנ”ך ולמטה מזה‪ ,‬קדמונים‬

‫בעומדך על שיפוליו המערביים של התל‪ -,‬נפרש לפניך עמק‬ ‫עכו בשלל מלבני שדותיו‪ ,‬מפתל את נחל החילזון עקלקלות‬ ‫עד למרחוק שם מנצנץ הים‪ ,‬אפור וקמאי‪ ,‬מעלה מתוכו‬ ‫שמיים ארוכים וגבוהים המלטפים את מה שנותר מבלוריתך‬ ‫המתבדרת‪.‬‬ ‫אלון מורדכוביץ‬

‫‪alonmord@gmail.com‬‬

‫‪11‬‬

‫סבים ונכדים מהקיבוץ‬ ‫מאחלים ליסעור‪ / ...‬סיון יוגב גלבמן וענבל שגיא‬ ‫כלפי כל דבר‪ .‬צריכה להיות פתיחות רבה יותר ושקיפות בכל‬ ‫שלב ‪ .‬אני מאחל לקיבוץ שידע גם בעתיד לקלוט חברים‬ ‫חדשים איכותיים‪ ,‬שיתרמו מיכולתם וכשרונם לקהילה ושביתנו‬ ‫ישגשג יתפתח ויהיה כיף לגור בו‪.‬‬ ‫ג’ק בן ‪ 5‬נולד כאן‪ .‬המקום האהוב עלי בקיבוץ הוא הבית שלי‪,‬‬ ‫אני אוהב רק את התירס בשדה‪ .‬אני לא אוהב את הפחים ‪.‬‬ ‫אני מאחל שיהיה מזל טוב והרבה מתנות ובלונים‪ ,‬הרבה חיות‪,‬‬ ‫נפש ושמחה‪ .‬שהלב ישמח והמון יוגורט‪.‬‬

‫לכבוד ציון חג הקיבוץ ה‪ ,64-‬פנינו לסבים ונכדיהם ושאלנו‬ ‫מספר שאלות‪ .‬תודה לכל המשיבים‪.‬‬ ‫• מתי הגעת ליסעור או האם נולדת פה?‬ ‫• מה אתה הכי אוהב בקיבוץ?‬ ‫• מה אתה לא אוהב בקיבוץ?‬ ‫• מה אתה מאחל לקיבוץ?‬ ‫חנה ונווה בר ישראל‬ ‫חנה הגיעה ליסעור בגיל ‪ .23‬אני הכי אוהבת‪ ,‬ששלושה מתוך‬ ‫שבעה נכדי גרים איתי בקיבוץ‪ ,‬וגם לשמוע את קולות הילדים‬ ‫ברחבי הקיבוץ‪ .‬אני לא אוהבת שאין לנו חדר אוכל בקיבוץ‬ ‫כמו שהיה פעם‪ .‬אני מאחלת שהקיבוץ ימשיך להתפתח‬ ‫ולקלוט עוד הרבה משפחות חדשות‪.‬‬ ‫נווה בן ‪ ,9‬נולד ביסעור‪ .‬אני הכי אוהב בקיבוץ את הבריכה‪.‬‬ ‫אני לא אוהב שאין לנו חדר אוכל בקיבוץ כמו שהיה פעם‪ .‬אני‬ ‫מאחל שהקיבוץ יגדל וישתכלל ושיבנו אצטדיון‪.‬‬

‫זלמן ותמר שפר‪ ,‬נבו גלבמן‬ ‫תמר הגיעה לקיבוץ בשנת ‪ ,46‬בגיל ‪ . 21‬אני הכי אוהבת את‬ ‫הנינים שלי‪ ,‬את העצים ואת הגבעה הקטנה והתל‪ .‬אני לא‬ ‫אוהבת שאנשים עוברים מולי ולא אומרים שלום‪ .‬אני מאחלת‬ ‫לקיבוץ‪ ,‬שיישאר קיבוץ טוב ומלוכד ושהוותיקים כמונו לא‬ ‫יחשבו לסוג ב’ ושבקשותיהם לא ייעלמו על הקיר‪.‬‬ ‫זלמן הגיע לקיבוץ בגיל ‪ .24.5‬אני הכי אוהב את הנוף בקיבוץ‪,‬‬ ‫אוהב לראות ילדים מסתובבים במדרכות‪ .‬אני לא אוהב‬ ‫שמבטיחים דברים לותיקים ולא מקיימים (לדוגמא לתקן את‬ ‫שביל הגישה לביתנו)‪ .‬אני מאחל שהקיבוץ ימשיך להתפתח‬ ‫ויקלוט עוד אנשים טובים‪.‬‬ ‫נבו בן ‪ ,6‬נולד ביסעור‪ .‬אני הכי אוהב לשחק בפליימוביל‪,‬‬ ‫לשתול שתילים‪ ,‬לנסוע על אופניים בכביש ‪ .18‬אין משהו שאני‬ ‫לא אוהב בקיבוץ‪ .‬אני מאחל שקיבוץ יסעור יהיה חזק ואמיץ‬ ‫וינצח את כל העולם אמן‪.‬‬

‫אידה‪ ,‬שמואל‪ ,‬טולי וגלי מורדכוביץ’‬ ‫שמואל הגיע מברזיל ליסעור בשנה ‪ ,1956‬בגיל ‪ .21‬אני‬ ‫אוהב את החגים כאשר כולם נפגשים ביחד וכמובן לפגוש‬ ‫בשבילים את הנכדים ללא תכנון‪ .‬אני לא אוהב את ההרגשה‬ ‫שאני כבר לא מכיר את כולם‪ .‬אני מאחל שהקיבוץ ישגשג‬ ‫וכל חבר בקהילה ירגיש טוב בקיבוץ‪.‬‬ ‫אידה הגיעה מברזיל ליסעור בשנת ‪ ,1957‬בגיל ‪ .19‬אני אוהבת‬ ‫לראות את שקיעת השמש מאחורי ביתי ושיש לי נכדים‬ ‫בקבוץ‪ . ‬אני לא אוהבת לראות את שבילי הקיבוץ ריקים מבני‬ ‫אדם‪ .‬אני מאחלת שנרגיש כולנו שיסעור הוא ביתנו‪.‬‬ ‫טולי בן ‪ 11‬ו‪ 9-‬חודשים‪ ,‬הגיע מהוד השרון בגיל שנה וחצי‪ .‬אני‬ ‫הכי אוהב את הירוק בקיבוץ ובשדות‪ ,‬את האנשים הנחמדים‬ ‫והפעילויות המגוונות‪ .‬אין משהו מיוחד שאני לא אוהב בקיבוץ‪.‬‬ ‫אני מאחל הרבה בהצלחה לתושבים ושימשיך להיות קיבוץ‬ ‫נהדר‪.‬‬ ‫גלי בן ‪ ,9‬נולד ביסעור‪ .‬אני הכי אוהב שאני מכיר את כל‬ ‫האנשים‪ ,‬שיסעור מקום כייפי והייתי רוצה לבלות בו הרבה זמן‪.‬‬ ‫אין משהו שאני לא אוהב בקיבוץ‪ .‬אני מאחל שימשיך להיות‬ ‫קיבוץ מדליק‪.‬‬

‫שלומית גלבוע ופלג שגיא‬ ‫שלומית בת ‪ ,62‬נולדה ביסעור‪ .‬אני הכי אוהבת את פלג!‬ ‫שהמשפחה שלי פה‪ ,‬את התל‪ ,‬את העבודה שלי‪ ,‬שיש‬ ‫משפחות צעירות ונולדים ילדים‪ ,‬את האווירה‪ .‬קשה לי‬ ‫שהורסים את הדשאים ואת המקומות הירוקים עקב הבניה‪.‬‬ ‫אני מאחלת לקיבוץ שימשיך לצמוח כלכלית וחברתית‪,‬‬ ‫שדברים ישתפרו‪.‬‬ ‫פלג בן ‪ ,5‬נולד ביסעור‪ .‬אני הכי אוהב את קיבוץ יסעור‬ ‫בעולם! אני אוהב לעשות כיף חיים‪ .‬מה שאני לא אוהב זה‬ ‫את המחסומים האלה‪ ,‬כי הם כל הזמן מציקים‪ .‬את המחסום‬ ‫הצהוב (שער הכניסה) אני אוהב כי לפעמים שהמכונית‬ ‫קרובה אליו הוא נפתח בחזרה‪ ,‬אבל במחסומים האלה צריך‬ ‫להמתין קצת ורק אז להמשיך‪ .‬אני מאחל לקיבוץ‪ ,‬שיהיה לו‬ ‫כיף מאד ושכולם יאהבו אותו ושיהיו לו מתנות יפות‪.‬‬

‫יונתן גנבר וג’ק גרייס‬ ‫יונתן נולד בקיבוץ וחי בו עד כה‪ .‬אני אוהב את הביחד‬ ‫והרצון לעזור ולהשתתף‪ ‬באירועי הקהילה‪ ,‬בחגים‪ ‬ובמבצעים‬ ‫חברתיים והאפשרות של פיתוח יוזמות ורצונות אישיים‪ .‬אני‬ ‫לא אוהב את אי האמון בהנהלה ובמובילי תהליכים והחשדנות‬

‫ענבל שגיא ‪inbal453@gmail.com‬‬ ‫סיון יוגב גלבמן ‪sivanyogev@walla.com‬‬

‫‪12‬‬

‫חדשים בשבילים‬

‫‪ /‬הדר לואיס‬

‫בערב סוער וגשום אני מחליטה להיות הרפתקנית והולכת‬ ‫ברגל מהבית שלנו לביתם של משפחת ברוך‪ .‬אני מגיעה‬ ‫קצת רטובה‪ ,‬אבל הבית החמים והנעים של משפ’ ברוך‬ ‫והתה החם אליו מצטרפות העוגיות המנחמות שאמו של‬ ‫אבי אפתה‪ ,‬משכיחים את הסערה שבחוץ‪.‬‬ ‫אבי‪ ,‬מנהל איכות בכתר (‪ )42‬ויעל (‪ )35‬מורה לזומבה ועובדת‬ ‫במשרד תכנון כבישים ופיתוח‪ ,‬חיים איתנו ביסעור (בשכונה‬ ‫החדשה ליד משפ’ מאיר) מספטמבר האחרון והם מפנים‬ ‫מזמנם היקר כדי לדבר איתי ולהתראיין ליסעוריתון‪.‬‬ ‫יעל ואבי בעברם מיקנעם עילית‪ ,‬הם המשיכו לקיבוץ‬ ‫הסוללים וגרו כשנה גם בשמשית ומטעם העבודה של אבי‬ ‫הם גם חיו שנתיים בדרום אפריקה ויש להם בעיקר זיכרונות‬ ‫נהדרים משם‪.‬‬ ‫כבר ביוהנסבורג הם התחילו לקרוא על יסעור ועל קליטת‬ ‫משפחות חדשות והחליטו שכאן הם רוצים להקים את ביתם‪.‬‬ ‫השיקולים היו לוגיסטיים (מיקום גיאוגרפי‪ ,‬מחיר‪ ,‬חינוך וכד’)‬ ‫אבל כמו תמיד צריך שיהיה גם “קליק” ולאבי היה “קליק” עם‬ ‫יסעור כבר בנעוריו‪ .‬בכל שנה אבי הגיע עם החבר’ה לרקוד‬ ‫ביסעור במסיבה הדרום אמריקאית שהקפיצה פעם את כל‬ ‫הצפון‪....‬‬ ‫יעל‪ ,‬בת יחידה‪ ,‬נפרדה מאמה הביולוגית ומאמא אדמה‬ ‫אוקראינה בגיל ‪ .20‬מגיל ‪ 12‬ועד שעלתה לארץ היא חיה‬ ‫קרוב לאדמה וגידלה יחד עם אמה ירקות בחלקה חקלאית‪,‬‬ ‫זה לא מפתיע אם כך שגם כאן בחצר שלהם היא כבר‬ ‫מעבדת חלקת ירקות קטנה ולמרות התנאים הלא אידיאליים‬ ‫(צל) יעל נשמעת די בטוחה שתוכל להצליח עם ירקות‬ ‫מסוימים‪ .‬יעל עלתה לארץ כי היא “חיפשה את עצמה” ולא‬ ‫מטעמים ציוניים‪ .‬כשהיא הגיעה ועברה את המסלול (אולפן א’‬ ‫ואולפן ב’) שבמהלכו נחשפה לחגים ולמסורת היא התאהבה‬ ‫והחליטה לעבור תהליך גיור‪ .‬אח”כ “התפקחה” והיא אומנם‬ ‫יהודייה אבל לגמרי חילונית‪.‬‬ ‫אבי ויעל נפגשו (הפגישה שלהם זה סיפור בפני עצמו)‬ ‫התחתנו (מאוד מקורי) ונולדה להם הבכורה שקד (‪ )8‬ואילון‬ ‫(‪ 5‬וחצי)‪ .‬שקד מספרת על חוויות נפלאות מהטיול הגדול‬ ‫שהם עשו מחוץ ליוהנסבורג לפני שהם חזרו לארץ ואילון היה‬ ‫קצת קטן מידי מכדי לזכור‪ ,....‬ספארי עצום בגודל של מדינת‬ ‫ישראל פגישות עם פילים‪ ,‬קופים‪ ,‬ג’ירפות‪ ....‬היא דיברה‬ ‫אנגלית בלי שום בעיה והשתלבה במהירות‪.‬‬ ‫וגם ביסעור היא מרוצה מאוד “יש לי הרבה חברים כאן‪.‬‬ ‫מאחורינו עומר ושניר‪ ,‬מלפנינו אור‪ ,‬באלכסונינו שחר עזרא‬ ‫וגם איילה לא רחוקה‪ ...‬זה כיף”‪ .‬לאילון המתוק יש כבר חברים‬ ‫וטוב לו בגן‪ .‬בקיצור ‪ -‬הילדים מרוצים‪.‬‬

‫ומה עם ההורים? מה אתם מספרים על תהליך הקבלה?‬ ‫אבי‪ 7“ :‬מדורי גיהינום את מתכוונת? לא‪ ..‬סתם‪ ,‬סתם‪”..‬‬ ‫יעל‪“ :‬האמת היא שזה לא תהליך פשוט‪ ...‬הוא מאוד חושפני‪.‬‬ ‫בודקים את תלושי השכר‪ ,‬רוצים לדעת שאת מכוסה מבחינת‬ ‫ביטוח הבריאות‪ ,‬ברור שקולטים משפחות עם ילדים צעירים‬ ‫כי יש להן פוטנציאל לגדול‪ ...‬בקיצור‪ ,‬רוצים כאן חברה‬ ‫אידיאלית‪ .‬חוץ מזה התהליך ארוך מן הצפוי ולא מתנהל‬ ‫בצורה מספיק מסודרת ומאורגנת”‪.‬‬ ‫אבי‪“ :‬אח”כ היה כל הסיפור מול המינהל שהקפיץ פתאום‬ ‫את המחירים ב‪ 100-‬אלף ש”ח‪ .‬אנשים כבר תכננו והתחייבו‬ ‫ומכרו בית והוציאו כספים ואז הונחתה המכה הזאת‪ .‬איך‬ ‫אפשר להישאר אדישים לאירוע כזה? זה היה מאוד מכעיס‪.‬‬ ‫אנחנו הובלנו ויזמנו את המאבק שבסופו של דבר הצליח‬ ‫אבל חוסר האכפתיות וחוסר התמיכה מצד ההנהלה הייתה‬ ‫חוויה מזעזעת ומאוד מאכזבת‪ .‬מצד שני המפגש האנושי‬ ‫עם המשפחות שהתחברו לטובת המאבק הזה היה מאוד‬ ‫מעודד”‪.‬‬ ‫ועכשיו? כשאתם כבר כאן?‬ ‫בסה”כ בסדר גמור‪ ...‬אבל אנחנו חושבים שיש מקום רב‬ ‫לשיפור‪ .‬יש לנו הרגשה שיותר מידי דברים לא מתנהלים‬ ‫נכון ובשקיפות מספקת‪ ,‬שיותר מידי דברים שאמורים להיות‬ ‫ברורים ופשוטים נראים ונשמעים מסובכים ‪ ...‬אנחנו מקווים‬ ‫שלאט לאט יתחלפו בעלי תפקידים ויהיה פה טוב יותר‪ .‬גם‬ ‫במערכת החינוך יש מקום לשיפור‪ ,‬גם את מבני הציבור‬ ‫צריכים להרחיב ולחדש‪ .‬יש הרבה מה לעשות אבל שוב‪,‬‬ ‫אנחנו סומכים על הקהילה שתדחוף כל הזמן קדימה‪.‬‬ ‫ולסיום ‪ -‬אני מצטרפת לתקוות ומאחלת ליעל‪ ,‬אבי‪ ,‬שקד‬ ‫ואילון השתלבות קלה ונעימה וחיים מאושרים כאן ביסעור‪.‬‬ ‫עד כאן להפעם‪.‬‬ ‫הדר לואיס‬

‫‪hadarlouis@gmail.com‬‬

‫‪13‬‬

‫אל המעיין‬

‫‪ /‬דותן רוב‬

‫בנוסף‪ ,‬יש את אתר האינטרנט “עמוד ענן“ אשר אוגר בתוכו‬ ‫עוד מידע רב חופשי לציבור שמעודכן ע”י ציבור המטיילים‪.‬‬ ‫בעקבות מהפכת המידע‪ ,‬התחילו אנשים רבים להגיע‬ ‫למעיינות ולמרות שלעיתים יש עומסים בתנועה‪ ,‬לרוב נגלה‬ ‫שציבור הטובלים הוא נעים הליכות והאווירה היא חברותית‪.‬‬ ‫כולם מדברים עם כולם‪.‬‬ ‫החיסרון בגילוי המעיינות הוא שבסופי שבוע יהיה קשה לחוות‬ ‫בהם אינטימיות זוגית‪ ,‬אך היתרון הוא כמות הולכת וגדלה של‬ ‫אוהדי מעיינות שעושים ככל יכולתם להשאיר את המעיינות‬ ‫פתוחים ומפכים לציבור ואת אלו הסגורים לפתוח באמצעים‬ ‫לא לגמרי חוקיים‪.‬‬

‫לאחר לחץ פיסי מתון (מבט משלומית) ודד ליין של ‪ 12‬שעות‬ ‫עם עוד מבט‪ ,‬הבטחתי לכתוב‪.‬‬ ‫אל המעיין כנראה יעסוק במעיינות בדרך ההגעה אליהם‬ ‫וברמת הטבילה ובהתאם לקהל המעריצים שילך ויגדל אנווט‬ ‫את כתיבתי לזכות באהדת ההמון ללא חוט שידרה או מסר‬ ‫ערכי‪.‬‬ ‫עכשיו כביכול חורף והציבור ברובו מבלה בקניונים עקב‬ ‫מזג האוויר הפראי‪ ,‬סופות השלג הקשות וקורבנות השפעת‬ ‫הרבים‪ ,‬כנ”ל בקיץ רק עם שמש נוגדת דאודורנט‪ .‬הגשם‪,‬‬ ‫הבוץ והרוח הפכו לאויבי החברה העירונית‪ .‬שלושתם ביחד‬ ‫בפגיעה ישירה בילד שווים למכת‬ ‫ברק‪.‬‬ ‫האם באמת נהיים חולים אם‬ ‫יוצאים עם שיער רטוב ?‬ ‫האם הטמפרטורות החזויות הן‬ ‫בשמש או בצל ?‬ ‫למה לטבול בסתיו?‬

‫תכלס – האגם במחצבת‬ ‫געתון הוא מקור המים הקרוב‬ ‫ביותר ליסעור‪ ,‬מלבד הים‪,‬‬ ‫ובהחלט בסדר גודל של‬ ‫מדינתנו הצחיחה הוא ראוי‬ ‫להיקרא אגם ולא בריכה‪.‬‬ ‫גודלו כמעט כגודל מגרש‬ ‫כדורגל‪.‬‬ ‫דרך ההגעה – צומת אחיהוד‬ ‫לצומת יסיף ימינה וצפונה‬ ‫לצומת כברי ומשם ימינה‬ ‫ומזרחה לצומת געתון ובצומת ימינה כ‪ 200-‬מטר עד הגשר‬ ‫שחוצה את נחל געתון וממש לפניו מימין יש חנייה ברחבת‬ ‫עפר של מתקן מקורות‪ .‬מחנים את הרכב ועולים בדרך‬ ‫קצרצרה על קיר המחצבה ויורדים לתחתיתה‪ ...‬ואל האגם‪.‬‬

‫בפינלנד נהוג בימי החורף הקרים‬ ‫לשבת באחוות גברים בסאונה‬ ‫ולשתות מעל הממוצע בערכים‬ ‫קיצוניים‪ .‬לאחר שכולם מאבדים‬ ‫את שיקול הדעת יוצאים הפינים‬ ‫(אפשר גם בפ’ דגושה) אל האגם הקפוא‪ ,‬פוערים חור‬ ‫בתקרת האגם או ברצפתו‪ ,‬תלוי מאיפה מסתכלים‪ ,‬ולאחר‬ ‫פרץ צחוק מובן הם קופצים אל המים הקפואים (אוקסימורון‬ ‫פיסיקאלי) וחלקם טובעים ומתים אבל לא נהיים חולים‪.‬‬

‫האגם עמוק וקריר ומצריך ידע בשחייה מהמטר הראשון‬ ‫או לפחות עזרי ציפה‪ .‬ניתן לנפח סירות בלי חשש‪ ,‬לעלות‬ ‫למישהו על הראש – במים יש מספיק מקום לכולם‪.‬‬ ‫יש מעט צל בחוץ – אבל בסתיו ובחורף זה לא ממש חיסרון‪.‬‬ ‫היו ניסיונות רבים של בעלי המחצבה לסגור את דרכי הגישה‬ ‫לאגם אך הם לא עמדו מול תשוקת הטובל וכל מחסום הוסר‪.‬‬

‫הטמפרטורות החזויות הן בצל‪ ,‬כך שתוספת של ‪ 3‬מעלות‬ ‫ובידוד מרוח‪ ,‬יכול ביום שמש להגיע באזורנו לתחושת חמימות‬ ‫נהדרת‪ .‬אם כך הרוב הדומם יכול לטבול בסתיו‪ .‬הקיצוניים‬ ‫מוזמנים למעיינות באזור צפת‪ ,‬בליל פברואר‪ ,‬לטבילות עם‬ ‫יהודים‪ ,‬תוהים לתחושות כאבי קור חזקות מ”קור כלבים”‪.‬‬ ‫פרט טריוויה – המעיין הקר בארצנו הוא הדן שנובע ב‪6-‬‬ ‫מעלות‪.‬‬

‫האגם דומה לעוד כמה אגמי מחצבות בארץ שחפרו מספיק‬ ‫עמוק והגיעו למי התהום‪ .‬בתמנע הדרומית האגם עדיין קיים‬ ‫אך במנחמיה ובמכתש רמון יובשו האגמים‪ .‬לא ירחק היום‬ ‫שגם אגם זה ייאלץ לעמוד מול כוחות רשע‪ ...‬אז טבלו לפני‬ ‫שיהיה מאוחר‪.‬‬ ‫מים גנובים ימתקו!‪.‬‬ ‫ט‪.‬ל‪.‬ח – אבל מותר ללמוד מטעויות‪.‬‬ ‫דותן רוב‬

‫בניגוד לרצוי אתחיל בהמלצה הכי טובה שיש לי ולאט לאט‬ ‫אוריד את רמתי עד העצירה המוחלטת‪ ,‬לא לפני שאתן מאבק‬ ‫אלתורים‪ ,‬פרפורים והתפתלויות להפיח חיים בים המוות‪ .‬עוד‬ ‫דבר פתיחה עם ריח של קורס מבוא באוניברסיטה – בעבר‬ ‫היה נהוג בין הטובלים לשמור בסודי סודות את מיקומי‬ ‫המעיינות אך סדרת ספרים‪ ,‬שהמומלצים ביותר הם ‪ 3‬כרכים‬ ‫בהוצאת חברת “מסלולים“ הנקראים – “מעיין לכל יום“ ואכן‬ ‫מתוארים ‪ 365‬מעיינות ודרכי הגישה אליהם‪.‬‬

‫‪krembo23@walla.co.il‬‬

‫‪14‬‬

‫יום משפחות יסעור‪ ,‬סוכות ‪2012‬‬

‫‪15‬‬

‫אז‪ ...‬והיום‬ ‫אז‪...‬‬ ‫והיום‬

‫אז‪...‬‬ ‫והיום‬

‫אז‪...‬‬ ‫והיום‬

‫אז‪...‬‬ ‫והיום‬

‫אז‪...‬‬ ‫והיום‬

‫‪16‬‬

‫‪ /‬יהודה רוזנבליט‬

‫אז‪...‬‬ ‫והיום‬

‫אז‪...‬‬ ‫והיום‬

‫אז‪...‬‬ ‫והיום‬

‫אז‪...‬‬ ‫והיום‬

‫אז‪...‬‬ ‫והיום‬

‫‪17‬‬

‫אומנים יוצרים ביסעור‬

‫‪ /‬שלומית פרימור‬

‫ולנטינה‪ ,‬או וליין כפי שמשפחתה מכנה אותה בחיבה‪ ,‬לומדת‬ ‫במגמת איכות סביבה והיא זו שציירה את ציור הנסיכות‬ ‫שהוזכר קודם‪“ .‬אבא רצה‬ ‫לבנות ארון בקצה הגינה”‪ ,‬וליין‬ ‫מספרת‪“ ,‬ובגלל שרואים את‬ ‫הארון מהכביש‪ ,‬הוא ביקש‬ ‫שניצור משהו אסתטי‪ .‬אז‬ ‫חקרתי קצת באינטרנט‪ ..‬ובסוף‬ ‫הגעתי לרעיון של הנסיכות‬ ‫המודרניות האלו‪“ .‬נכון‪ ,‬זה לא‬ ‫משהו מקובל‪ ,‬לצייר נסיכות‬ ‫ועוד ברחוב‪ ,‬אך בגלל‬ ‫שהאווירה בקיבוץ היא‬ ‫כל כך חופשית‪ ,‬לא‬ ‫היססתי‪ .‬אני ציירתי‬ ‫וחואקינה עזרה לצבוע‪.‬‬ ‫וכך נוצר לו הציור”‪.‬‬

‫והפעם‪ ..‬הבנות למשפחת גוליחוב‪..‬‬ ‫רבות דובר בפינה זאת על אומנים מיסעור‪ ,‬אומנים מוכשרים‬ ‫ללא עוררין‪ .‬והפעם‪ ,‬הוחלט להביא גם‬ ‫אומנות צעירה‪ ,‬עכשווית מבית היוצר‬ ‫של הקיבוץ שלנו‪ .‬אז קבלו בבקשה את‬ ‫הבנות המקסימות של משפ’ גוליחוב‪.‬‬ ‫חלקכם אולי לא מכירים את שם‬ ‫המשפחה‪ ,...‬כי אצלנו בקיבוץ הרשמיות‬ ‫נשארה בשער הצהוב‪ .‬אז על מנת‬ ‫להקל עליכם הוספתי את שמות‬ ‫ההורים‪ :‬אדריאנה ואלחנדרו‪ .‬ואם אתם‬ ‫עדיין תוהים היכן הם מתגוררים (כחדשה בקיבוץ זה קורה‬ ‫לי חדשות לבקרים)‪ ,‬אז עצמו את עיניכם‪ ...‬תגיעו למתפרה‬ ‫הישנה‪ ,‬צעדו במעלה כביש ‪ 18‬וממש מצד שמאל‪ ,‬ניצב לו‬ ‫ציור מקסים ואופטימי של נסיכות מודרניות‪ ,‬שמצויר על‬ ‫עץ‪ ,‬כל פעם שאני עוברת ליד הציור חיוך עולה על שפתיי‪.‬‬ ‫בכניסה לבית תוכלו למצוא מפל מים‪ ,‬שגולש לתוך בריכה‬ ‫קטנטנה מלאה בצמחים יפהפיים‪ .‬כשנכנסים לביתם הצנוע‬ ‫חשים חמימות‪ ,‬שמגיעה לא רק מהקמין שניצב במרכז‬ ‫הבית‪ ,‬אלא גם מהצבעים הרבים שעל‬ ‫הקירות‪.‬‬

‫כשנכנסים לחדרה‬ ‫רואים צד אחד צבוע‬ ‫בירוק ובצד האחר משהו שנראה כמו טפט‪.‬‬ ‫כשמתקרבים‪ ,‬מבינים שוליין גזרה תמונות‬ ‫מעיתוני קומיקס ויחד עם אביה ואחותה‬ ‫הדביקו את התמונות על הקיר ויצרו טפט‬ ‫פסיפס מרהיב‪ .‬חייבת לציין שירוק זה הצבע‬ ‫האחרון שהייתי בוחרת לחדר של נערה‬ ‫ובכלל‪ ,‬אך במקרה זה החדר שלה מדהים‬ ‫ומזמין‪ .‬בימים אלו וליין מציירת על קירות‬ ‫חדר התרפיה בבית האבות בקיבוץ שלנו‬ ‫ובעיקר מציירת בבית לעצמה‪.‬‬ ‫נראה לי שהסקתם בדיוק כמוני‪ ,‬שכבר בגיל כה צעיר‪ ,‬לוליין‬ ‫יש אמירה משל עצמה‪ .‬וחואקינה הולכת בדרכה של אחותה‪..‬‬ ‫חשיבה יצירתית שהופכת למציאות‪.‬‬ ‫הבנות ביקשו להעביר מסר לאומנים הצעירים שבינינו‪ ,‬שלא‬ ‫יחששו להציג את האומנות שלהם‪ ,‬כי אנו גרים בקיבוץ פתוח‪,‬‬ ‫אוהב‪ ,‬מחבק ומפרגן וזה לא משהו שיש בכל מקום‪ .‬חואקינה‬ ‫אף ציינה‪ ,‬כי בעבר התקיים בקיבוץ יריד אומנים והיא‬ ‫הייתה שמחה שאירוע שכזה יתרחש שוב‪ ,‬בדגש על אומנים‬ ‫מהקיבוץ‪ .‬לטענתה‪ ,‬אירוע שכזה‪ ,‬יעזור לכולנו להיפתח‬ ‫ולהכיר אחד את השני‪ ....‬ואני אוסיף שמדהים כמה הבנה יש‬ ‫לנוער בימנו‪ .‬אז מי מוכן להרים את הכפפה?‬ ‫שלומית פרימור‬

‫ההורים עלו לארץ לפני כ‪ 14 -‬שנה‬ ‫מארגנטינה‪ .‬ומזה זמן מתגוררים‬ ‫ביסעור יחד עם בנותיהן‪ ,‬ולנטינה‬ ‫בת ה‪ 16-‬וחואקינה בת ה‪ .15-‬הבנות‬ ‫מתארות ילדות מאושרת ביסעור‪ .‬הן‬ ‫מספרות על יסעור אחרת‪ ,‬בנימת‬ ‫געגוע‪ ,‬שמתובלת בהבנה שזוהי דרכה‬ ‫של קידמה‪ ,..‬אך סבורות כי ניתן היה להכניס את הקידמה‬ ‫ליסעור בדרך שתשמר את הקיים‪.‬‬ ‫חואקינה‪ ,‬לומדת במגמת צילום ושואפת ללמוד עיצוב פנים‬ ‫ואופנה כשתגדל‪ .‬כשביקשתי לראות מיצירותיה‪ ,‬התביישה‬ ‫קלות‪ .‬ביישנות זו נעלמת‪ ,‬כשמתבוננים בתמונות היפות של‬ ‫תבלינים אדומים שכמעט אפשר להרגיש את החריפות של‬ ‫הפלפל מרוב חדות הגוונים‪ .‬היא אוהבת אף ליצור דברים‬ ‫בעצמה‪ ,‬כמו יצירת לוח מודעות קטן וביתי ממסגרות ישנות‬ ‫שצבעה ותלתה עליהן אטבי עץ קטנים‪ .‬או לבקש מאחותה‪,‬‬ ‫שתעתיק לקיר בחדרה‪ ,‬תמונה בצבעי אדמה‪ ,‬מקופסא‬ ‫קטנטנה של מקס ברנר‪ ,‬כן‪ ,‬השוקולד‪ .‬ולנטינה ציירה‪,‬‬ ‫חואקינה צבעה וכך נולד לו ציור יפהפה‪ .‬כי ככה זה כשיש‬ ‫שתיים‪...‬‬

‫‪arc.shlomit@gmail.com‬‬

‫‪18‬‬

‫סשן פרטי‬

‫‪ /‬איריס חמו‬

‫כשהבית מתפרק‪...‬‬ ‫הדד‪-‬ליין שהגיע במייל רפה את ידיי מיד ‪ -‬כזו אני בדרך כלל‪.‬‬ ‫עוד יומיים? אני לא אספיק‪ ,‬זה לא תלוי בי‪ .‬המוזה צריכה‬ ‫להגיע ‪ -‬והיא לא מגיעה לפי הזמנה‪ .‬אין סיכוי‪!!..‬‬ ‫אבל בשבת בבוקר‪ ,‬מוקדם לכל הדעות בבוקר‪ ,‬הכנסתי‬ ‫מכונת כביסה (עוד שתיים בדרך ‪ -‬ושלושה מייבשים)‪ ,‬כוס תה‬ ‫ואני בסככה‪ ,‬בפוזה הרגילה‪ .‬תה‪ ,‬סיגריה ודפים‪.‬‬ ‫אני מתחילה לחשוב על יסעור בת ה‪ .64-‬על מה היה בחגיגות‬ ‫ה‪ ,60-‬ואיך הייתה ההרגשה הלאומית (קיבוצית) אז‪ .‬מקסים‪.... .‬‬ ‫מה השתנה?‬ ‫ואז נופלת הבנה‪ .‬לאט לאט ‪ -‬כמו נוצה שנשרה מגוף ציפור‬ ‫במעופה ‪ -‬ומתנדנדת באוויר מצד לצד‪ ,‬מרחפת ‪ -‬עד‬ ‫שנופלת על הדשא‪ ...‬במקרה ויש לך כזה‪...‬‬ ‫אני גרה בבית ישן של הקיבוץ‪ .‬לא בניתי ואין לי תכניות‬ ‫ממשיות קרובות‪ ,‬כי אין לי כסף לזה ‪ -‬יש דברים שיותר‬ ‫דחופים לי‪.‬‬ ‫והבית מתפרק‪ .‬גם בחוץ‪ ,‬גם בפנים‪ .‬דברים לא נוחים‪..‬‬ ‫שירותים אחד‪ ,‬הילדה איתנו בחדר‪ ,‬מחשב אחד ‪ -‬רק בן‬ ‫‪ - 6‬שבפעם האחרונה שהוא קרס לי‪ ,‬צפריר הסביר לי שזה‬ ‫נחשב עתיק ממש ‪ -‬ומאז הוא מגמגם ומאיים לשבוק כל‬ ‫שבוע מחדש‪ .‬המקרר נוזל‪ ,‬ואז קופא‪ ,‬ואז נוזל שוב‪ ,‬למכונת‬ ‫הכביסה יש את השטיקים שלה‪ .‬הגג דולף בנקודות מסוימות‬ ‫כשיש סופת גשמים רצינית והרצפה מקרקשת וזזה בנקודות‬ ‫אחרות‪ .‬באמת‪ ,‬כל‪-‬מיני‪...‬‬ ‫אבל בפנים גרה משפחה‪ ,‬שאני חווה כחמה ‪ -‬משפחה‬ ‫אוהבת‪ ,‬מעניקה‪ ,‬חושבת‪ ,‬משתדלת‪.‬‬ ‫מה שחשוב לי‪ ,‬יותר מהכל‪ ,‬זה המשפחה ‪ -‬הילדים‪ ,‬הזוגיות‪,‬‬ ‫החוויות‪ ,‬הדרך‪.‬‬ ‫וזה מה שמביא אותי ל‪ 64-‬שנות יסעור‪ .‬הגענו למקום בו אנחנו‬ ‫נחשבים (לא רק בעינינו) לקיבוץ טוב! המון ילדים ‪ -‬וילדים‬ ‫טובים (רואים את זה כשיוצאים החוצה ‪ -‬איתם‪ ,‬או בלעדיהם)‪,‬‬ ‫המון קשישים ‪ -‬והמון באמצע‪ .‬תרבות משגשגת לכולם‪ .‬בנייה‬ ‫מתפרצת (שלא נגמרת‪ )..‬ושינוי תשתיות‪.‬‬ ‫אבל פתאום בולט לי לעין (ולנפש) ‪ -‬שמה שעושה אותנו‬ ‫מיוחדים ‪ -‬תהייה רק האהבה שתשרור בינינו !!!‬ ‫ברור שיש קליקות‪ ,‬ולכל אחד יש כאלו שהוא אוהב יותר‬ ‫וכאלו שפחות ‪ -‬וזה לגיטימי ובריא‪ ,‬בכל קהילה ביקום‪ .‬אבל‬ ‫אם נקודת המוצא של כל אחד ואחת מאיתנו תהייה לשמר‬ ‫את האהבה בבית הזה‪ ,‬לתת ‪ -‬ולא בשביל לקבל‪ ,‬כדי ליצור‬ ‫חוויות‪ ,‬וזיכרונות טובים ומורשת קהילתית ‪ -‬לא יכול להיות רע‪.‬‬

‫גם אם השבילים מכוסים בבוץ ואין איפה לחנות כי עושים‬ ‫כביש במשך שנה‪ ,‬וגם אם קיבלו בשבילנו החלטה שלא‬ ‫נראית לנו (הכל ניתן לשינוי‪ - )..‬אנחנו עושים בשביל עצמנו!!‬ ‫רואים את זה המון‪ ,‬כבר היום‪ .‬תסתכלו סביבכם ‪ -‬חברים‬ ‫חדשים וישנים יותר ‪ -‬נותנים מזמנם היקר כדי לעשות מגוון‬ ‫דברים עבור הקהילה ‪ -‬תכנון תקציבים וכספים‪ ,‬הרמת‬ ‫חגים ואירועים שונים‪ ,‬תחזוק מקומות שנותנים לנו להתקבץ‬ ‫ולהתחבר כמו היד הטובה‪ ,‬צמח‪-‬בר‪ .‬ליליאנה ‪ -‬שעושה הרבה‬ ‫למען הקהילה‪ .‬היסעוריתון הזה ‪ -‬שאנחנו כל כך נהנים לקבל‬ ‫ולעלעל בו ‪ -‬שתדעו לכם שבאף קיבוץ אין עיתון כמו שלנו!!‬ ‫אם ניקח את כל הכוח האנושי הזה ונתרכז בו ונעצים אותו‬ ‫ תארו לכם עם אילו חוויות ילדינו יגדלו‪ ,‬ובאיזה הרגשה‬‫נתהלך פה בשבילים !?‬ ‫זה החזון בעיניי ‪ -‬ללכת בשביל‪ ,‬ולהגיד בחיוך שלום לכל אחד‬ ‫שבא לקראתי (גם אם הוא לא הכוס תה שלי)‪ .‬שלום לבבי‪.‬‬ ‫אמיתי ‪ -‬שבא מתוך ידיעה‪ ,‬שגם הוא‪ ,‬יחד איתי‪ ,‬בבית שלנו ‪-‬‬ ‫ואנחנו מתחזקים את הבפנוכו שלו ‪ -‬ביחד‪.‬‬ ‫ותזכרו את זה בפעם הבאה ‪ -‬שמבקשים מכם להתנדב‬ ‫למשהו‪...‬‬ ‫איריס חמו‬

‫‪hamoim1@walla.co.il‬‬

‫‪19‬‬

‫מדור הורים‬

‫‪ /‬הדס בר לוי‬

‫היכולת לבחור‪ ,‬לקחת החלטה‪ ,‬להיות שלם איתה‪ ,‬הינה כישור‬ ‫שחשוב מאד למימוש בחיים הבוגרים‪ ,‬וכמו דברים רבים‬ ‫אחרים בחיים‪ ,‬היא תוצר של תרגול ומיומנות‪ .‬חיינו מורכבים‬ ‫מאין סוף בחירות‪ .‬בכל רגע אנו עושים בחירה כלשהי‪ ,‬לעתים‬ ‫במודע ולעתים שלא במודע‪ .‬ישנן בחירות קריטיות‪ ,‬אחרות‬ ‫לא משמעותיות; ובכל בחירה טמונים רווחים והפסדים‪.‬‬

‫הרהורים לקראת בחירות‪...‬‬ ‫או ‪ -‬איך הורים עוזרים לילדים לפתח את היכולת לבחור‬ ‫בעצמם‪ ,‬לפתח את הקול האישי שלהם‪...‬‬ ‫עוד מספר שבועות‪ ,‬כולנו נלך לקלפי לבחירות‪ .‬אני מוצאת‬ ‫עצמי בימים האחרונים מתלבטת‪ ...‬מאין הכל התחיל‪ .‬מאיפה‬ ‫יש לנו היכולת לבחור‪ ,‬ולהיות שלמים עם הבחירה? (האם אנו‬ ‫שלמים עם הבחירה? ואם טעינו?)‪.‬‬

‫אם כך‪ ,‬היכן מתרגלים מיומנות זו‪ ,‬אם לא בסביבה הכי קרובה‬ ‫ובטוחה‪ ,‬בבית?‬ ‫הנכונות ללמד את הבחירה‪ ,‬דורשת מההורה לוותר‪ .‬ויתור‬ ‫כמובן באופן מודע (ומתוך בחירה)‪ ,‬ומתוך מטרה ברורה של‬ ‫איפשור ההתנסות‪ .‬היא יוצרת מצב בו ההורה יהיה מוכן‬ ‫לעיתים לקבל‪ ,‬שהילד הצעיר יפעל בדרך הפוכה מכפי‬ ‫שההורה חושב לנכון‪ .‬נדרש מההורה להיות מוכן בעיקר‬ ‫לשחרר‪ .‬להיות מוכן לאפשר לילד להתנסות בדרך משלו‪,‬‬ ‫לטעות‪ ,‬ליפול‪ ,‬לקום‪.‬‬ ‫אחת הדרכים שמאפשרות לימוד של מושג הבחירה‪,‬‬ ‫משאירה עדיין את השליטה המלאה אצל ההורה‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬ ‫אפשר לומר לקטנה‪ :‬מה את בוחרת‪ ,‬לצאת לבד או שאעזור‬ ‫לך לצאת מהמקלחת‪ .‬סביר שהתשובה שתגיע במהירה‬ ‫תהיה “לצאת לבד”‪ .‬דרך אחרת‪ ,‬יותר מאפשרת‪ ,‬לדוגמא‪,‬‬ ‫לומר לבן הרוצה לצאת לגשם ללא לבוש הולם‪“ ,‬אם תצא‬ ‫כך אתה עלול להתקרר ולהיות חולה” (ובהזדמנות זו להזכיר‬ ‫לו דברים שעלול להפסיד אם יחלה עכשיו)‪ ,‬והיה אם ממשיך‬ ‫להתעקש על בחירתו‪ ,‬לאפשר זאת ולתת לו להינות מהמים‬ ‫ומהשלוליות‪ .‬ובין שתי דרכים אלה‪ ,‬קיימות כמובן אין סוף‬ ‫אפשרויות ביניים‪.‬‬

‫ילדים בני ‪ 18‬בעלי זכות בחירה‪ .‬אחרי הצבא‪ ,‬מתחילים החיים‬ ‫“האמיתיים”‪ ,‬בהם נדרש האדם לבחור עבור עצמו‪ :‬נסיעה‬ ‫לטיול? לימודים? עבודה? מאין מתחילה היכולת לבחור?‬ ‫והיכולת להשלים עם זה שלא תמיד הבחירה שלנו היא זו‬ ‫שמתקבלת על דעת האחרים?‬ ‫ואולי‪ ,‬הבחירה היא תהליך טבעי‪ ,‬שנעצר לפעמים ע”י‬ ‫מוסכמות וגבולות?‬ ‫החופש לבחור‪.‬‬ ‫מגיל צעיר ההורים מחליטים על ילדיהם‪ .‬מחליטים איפה‬ ‫יגורו‪ ,‬באיזה גן יהיו‪ ,‬עם מי ישחקו‪ .‬אם כן‪ ,‬אם עולם המבוגרים‬ ‫מחליט הכל עבור הילדים‪ ,‬איך בדיוק מכשירים אותם‬ ‫לבצע את הבחירות שלהם בכוחות עצמם‪ .‬האם לא מדובר‬ ‫במיומנות שדורשת תרגול? ואם כן‪ ,‬האם באמת יצרנו עבורם‬ ‫מספיק הזדמנויות להתנסות בכך? ובכלל‪ ,‬מה זאת אומרת‬ ‫‘לבחור נכון’? איך יודעים מה נכון? ולפי מה בוחרים?‬ ‫נוח לנו להחליט על הילדים‪ .‬יותר נוח מהאפשרות שהם‬ ‫יבחרו משהו הנוגד את דעת המבוגר‪ ,‬ואז יתחיל הויכוח או‬ ‫המשא ומתן‪ .‬אך אם נסתכל על זה‪ ,‬ולו לרגע‪ ,‬הרי‬ ‫שהבחירה של הילד‪ ,‬מפתחת חשיבה עצמאית‪,‬‬ ‫התנסות‪ ,‬וביטחון עצמי‪ .‬כל אלה‪ ,‬אם ניתן להם‬ ‫ביטוי‪ ,‬מעלים גם את הדימוי העצמי של הילד‪,‬‬ ‫והאמונה שלו בעצמו וביכולתיו‪.‬‬ ‫ניקח דוגמא‪ :‬חורף בחוץ‪ .‬האמא אומרת לבן ה‬ ‫‪ :7‬קר בחוץ וגשום‪ .‬היום לובשים מעיל ומגפיים‪.‬‬ ‫הילד מתנגד‪ ,‬ומתעקש על נעליים רגילות‬ ‫וחולצה בלבד‪ .‬עד כמה מאפשרים לילד את‬ ‫בחירתו או מחליטים עליו?‬ ‫דוגמא אחרת‪ :‬בת השש אמורה לצאת‬ ‫מהמקלחת אחרי שסיימה ומסרבת‪ .‬היא‬ ‫מתעקשת להישאר במים הזורמים‪ .‬עד כמה‬ ‫מאפשרים לה? האם זו בחירה?‬

‫אין כאן תבנית ברורה של עשה‪/‬אל תעשה‪ .‬יש‬ ‫כאן העלאת מודעות לנושא‪ .‬הדימוי העצמי נבנה‬ ‫בתהליך שבו הילד יוזם‪ ,‬מנסה‪ ,‬עושה‪ ,‬בודק‪ .‬החשיבה‬ ‫העצמאית מתפתחת ככל שמאפשרים לילד‬ ‫להתנסות בה‪ ,‬ומכאן שהתנסויות חוזרות בתרגול‬ ‫הבחירה‪ ,‬התמודדות עם הרווח וההפסד‬ ‫שבצידה‪ ,‬והיכולת לקבל את תוצאות‬ ‫הבחירה‪ ,‬כל אלה תורמים בסופו של דבר‪,‬‬ ‫לפיתוח מיומנויות‪ ,‬כישורי חיים‪ ,‬וחיזוק‬ ‫האמונה של הילד ביכולותיו‪.‬‬ ‫הדס בר לוי‬

‫‪b.hadass@gmail.com‬‬

‫‪20‬‬

‫מכתבים למערכת‬

‫תמיכה לאחר לידה – נוסחה משמעותית ליצירת קהילה‬ ‫חזקה ומגובשת ‪ /‬ניקול מאהלר וענבל שגיא‬ ‫למי שמכיר ולמי שעדין לא‪ ,‬רצינו לספר ולהזכיר פרויקט‬ ‫ייחודי ומקסים שקרם עור וגידים לפני יותר משנה ביסעור ‪-‬‬ ‫פרויקט תמיכה לאחר לידה‪.‬‬ ‫משפחות לאחר לידת ילדם קיבלו תמיכה מחברי הקהילה‬ ‫בצורת הבאת ארוחות ומזון לביתם במהלך כחודש ויותר‬ ‫לאחר הלידה‪ .‬משפחות רבות נהנו מארוחות עשירות וטעימות‬ ‫פרי השקעתם של חברים רבים בקהילה‪ ,‬גם כאלה שלא‬ ‫הכירו את המשפחה‪.‬‬ ‫נתינה זו אפשרה לכל הצדדים לפתוח את הלב ולתרגל‬ ‫נתינה וקבלה‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬שבמהלך התהליך שנוצר היו‬ ‫משפחות שבתחילה חשו קושי בקבלת המחוות הללו‪ ,‬אך‬ ‫רגשות אלה השתנו עם הזמן‪.‬‬ ‫בתקופה האחרונה לא היו הרבה לידות ויש הרגשה שצריך‬ ‫לרענן ולחדש את הנוהג החשוב הזה לקראת הלידות‬ ‫הקרבות ובאות‪ .‬כדי שזה ימשיך לקרות‪ ,‬חשוב שכל פעם‬ ‫מישהו מהקרובים למשפחה ירכז את העזרה‪ ,‬כך שפיזור‬ ‫הבאת הארוחות יתקיים באופן הטוב ביותר והמדויק ביותר‬ ‫למשפחה‪ .‬בצורה זאת‪ ,‬היולדת יכולה להרגיש בנוח בזמן‬ ‫הרגיש הזה‪ ,‬להתנהל מול מישהו שהיא מכירה טוב ומספיק‬ ‫נוח כדי להגיד כמה ומתי נוח לה לקבל מבקרים‪ ,‬אוכל ועזרה‪.‬‬

‫איך זה יראה?‬ ‫ניקח בחשבון שיהיו יולדות שישמחו לקבל עזרה רבה‪ ,‬ויהיו‬ ‫כאלה שפחות וזה בסדר‪ .‬גם לצד השני‪ ,‬הנותן‪ ,‬לא תמיד‬ ‫מתאפשר לעזור וגם זה בסדר‪ ,‬מאחר ובסך הכול אנחנו רבים‬ ‫וטובים‪ .‬חשוב להדגיש שמשך התמיכה יכול להשתנות בין‬ ‫משפחה למשפחה ע”פ הצורך‪.‬‬

‫אז איך זה מתנהל?‬ ‫לקראת הלידה אדם הקרוב ליולדת ייקח אחריות על ארגון‬ ‫מערך התמיכה של הקהילה מול היולדת‪.‬‬

‫“משכב‪-‬לידה” היא תקופה הנמשכת ‪ 6‬שבועות ויהיה זה דבר‬ ‫נהדר אם התמיכה תוכל להתפרס לאורך תקופה זו ואף‬ ‫יותר!‬

‫האחראי ידאג לפרסום דבר הלידה ויפרסם את הדרך ליצור‬ ‫איתו קשר‪ .‬חברי הקהילה יוכלו לפנות ולקבוע יום שנוח‬ ‫להם להגיש את העזרה הגדולה הזאת‪ ,‬והאחראי יתאם מול‬ ‫המשפחה‪.‬‬

‫בברכת מזל טוב למשפחות יעקובוביץ’‪ ,‬שפירא וגור‪.‬‬ ‫שתרוו רק נחת ותאכלו הרבה אוכל טעים ומלא באהבה‪.‬‬

‫מה תפקידכם?‬ ‫ניקול מאהלר ‪hadfanim@gmail.com‬‬

‫לברר אם מישהו לקח את האחריות ולראות זאת כהזדמנות‬ ‫ליצירת קהילה חזקה ותומכת ולא כעול‪.‬‬

‫ענבל שגיא ‪inbal453@gmail.com‬‬

‫‪21‬‬

‫מפי הטף‬

‫‪ /‬סיון יוגב גלבמן‬

‫נבו גלבמן מדפדף בעיתון ומוצא בפנים מפה של‬ ‫ארץ ישראל‪:‬‬ ‫“היי אמא רוצה מפה של ארץ ישראל?”‬ ‫סיון‪“ :‬לא כי אין לי מה לעשות איתה כרגע”‪.‬‬ ‫נבו‪“ :‬למה לא? אפשר לנסוע לאנגליה‪ ,‬או תל‬ ‫אביב”‪...‬‬

‫אופק צברי הגיע לבדיקת תקשורת‪.‬‬ ‫איריס חמו מראה לו מסרק ושואלת‪“ :‬מה זה”?‬ ‫אופק‪“ :‬מסרקת” (נשמע כמו מברשת)‪.‬‬

‫אביב גל‪“ :‬אמא‪ ,‬הילדים קיללו את החתול שלנו”‪.‬‬ ‫מי‪-‬טל‪“ :‬זה בסדר‪ ,‬הוא ממילא לא מבין עברית”‪.‬‬ ‫אביב (נרגשת)‪“ :‬מה?? הוא אנגלי??”‪.‬‬

‫בספריית הילדים ‪-‬‬ ‫רומיה מיכלין‪“ :‬רבקה‪ ,‬אתמול הלכתי עם אמא‬ ‫וראינו שלולית ‪ ‬ע נ ק י ס ט י ת”‪.‬‬ ‫אלון שמרלינג‪“ :‬אני כבר ראיתי את הספר הזה‪,‬‬ ‫אבל לא ב ר ב ק י ה”‪.‬‬ ‫רבקה מרימה את יאיר שטייניץ על הידיים‬ ‫ושואלת‪“ :‬כמה אתה שוקל?”‬ ‫יאיר‪ 62 :‬מטר‪.‬‬ ‫אלעד מינדל חברבר‪“ :‬את יודעת כמה אני?‬ ‫מדדתי היום בבית וראיתי שאני יותר מ‪.”100-‬‬

‫אופק כהן ענבר‪“ :‬פעם שהייתי קטן נולדתי‬ ‫בפסח”‪.‬‬ ‫מאיה אשקר אומרת לעידו מועלם‪“ :‬אני אתחתן‬ ‫איתך”‪.‬‬ ‫עידו עונה לה‪“ :‬את לא מאיה”‪.‬‬ ‫מאיה מתעקשת ואומרת שוב‪“ :‬אני כן”‪.‬‬ ‫עידו פונה לקרן (מינדל חברבר) אמא של אלעד‬ ‫ורוטן בפניה‪“ :‬היא אומרת שהיא רוצה להתחתן‬ ‫איתי‪ ,‬אבל אני לא רוצה! אני רוצה להתחתן עם‬ ‫אלעד”‪.‬‬ ‫אלעד מינדל חברבר‪“ :‬כן‪ ,‬אנחנו נתחתן”‪.‬‬ ‫קרן בתגובה עונה‪“ :‬אני מקווה שיום אחד תחליט‬ ‫שלהתחתן עם בנות זה דווקא נחמד”‪.‬‬ ‫אלעד‪“ :‬נכון‪ ,‬כי בנים ובנות צריכים להתנשק”‪.‬‬

‫בשבת יפיפייה נסענו לשמורת עין אפק לתערוכת‬ ‫צילומים של אלון מאיר‪ .‬כשנכנסו לשמורה‪ ,‬אני‬ ‫(סיון יוגב גלבמן) אומרת לנבו‪:‬‬ ‫“תראה כמה יפה כאן‪ ,‬הירוק מסביב‪ ,‬והנוף”‪.‬‬ ‫נבו‪“ :‬כן ממש יפה‪ ,‬בטח אלון מאיר עשה את זה”‪...‬‬ ‫‪sivanyogev@walla.com‬‬

‫קהילת יסעור מברכת במזל טוב את‪:‬‬ ‫משפחת יעקובוביץ’‬ ‫מילה‪ ,‬סטאס וליסה‬ ‫להולדת הבן יוני‪.‬‬ ‫משפחת שפירא‬ ‫נירית‪ ,‬ארז וגיא‬ ‫להולדת הבן רותם‪.‬‬ ‫משפחת גור‬ ‫ענת‪ ,‬רוני‪ ,‬רומי וענבר‬ ‫להולדת הבן אורי‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫ רינה אלמן‬/

‫תמיד היית שם‬

YOU WERE ALWAYS THERE

‫אמרת אל תבכיני‬

You told me not to mourn for you,

‫שירה‬

You said that life goes on,

‫החיים נמשכים אמרת‬ ‫אך בראותי את הזריחה‬

But each time I watch the sun rise,

‫או את השמש השוקעת‬

Or see the setting sun, Or sit alone at twilight

‫או בין ערביים‬

When the day is done,

‫ביושבי בדד עם רדת יום‬

I think of you, my dearest love,

‫אחשוב עליך יקירי‬

And of the life we shared.

‫ועל חיינו שחלקנו‬

There are many things I do not know

‫דברים רבים לא אדע‬

And do not understand,

‫ואף לא אבינם‬ ‫אבל אחת ידעתי‬

But one thing I know

‫בבטחה‬

For certain and sure, In the turmoil of life

‫בהמולת החיים‬ ‫בתפילותי דומם‬

And in my silent prayer,

‫כשנזקקתי לך‬

Whenever I needed you,

‫תמיד היית שם‬

You were always there.

renaellman@yahoo.com ‫רינה אלמן‬

‫ נטלי פורמן‬/

2012 ‫חברת ילדים ונוער יסעור‬

‫תודה לאורית נחום‬ ‫על ריכוז הנתונים‬

23

‫שיעור טבע‬

‫‪ /‬אלון מאיר‬

‫השינה של ההורים ונעלנו אותה עלינו‪ .‬משם נכנסנו אל חדר‬ ‫המקלחת וגם אותה נעלנו עלינו‪ .‬משם נכנסנו אל המקלחון‪,‬‬ ‫פתחנו את המים כדי לא לשמוע את הדפיקות בדלת ואמרנו‬ ‫לעצמנו מה שיהיה יהיה‪ .‬למחרת פרצה האינתיפאדה‪.‬‬

‫שיעור טבע ‪ / 42‬על דגים מאחורי הבית‬ ‫כל‪-‬כך אהבתי את אותן שבתות בהן נסענו כל המשפחה‬ ‫אל חוף הארגמן בעכו‪ .‬דחוסים כולנו בסוסיתא סטיישן‬ ‫הלבנה של אבא‪ ,‬כשבבגאז’ בין השימשיה הפרחונית‪ ,‬סירת‬ ‫הגומי והציידנית עם הסנדוויצ’ים נזרקנו אחי התאום ואני‪.‬‬ ‫בכל פעם שנראו מרחוק שוטרים‪ ,‬כולם קראו “אורן! אלון!‬ ‫תתכופפו שוטרים” ואנחנו מיד הצטנפנו לבל נתגלה על ידי‬ ‫החוק‪ .‬רק משעברנו מעל גשר נחל הנעמן העזנו להרים את‬ ‫הראש לבדוק אם ניחשנו נכון את צבע המים‪ .‬לפעמים נצבע‬ ‫הנחל באדום באדיבותם של אצות אדומיות אשר הובאו‬ ‫לצורך טיפול בתמלחות של מפעל מילועוף‪ ,‬ולפעמים היה‬ ‫צבעו שחור מהבלק ליקר‪ ,‬שמקורו בזרעי הכותנה אשר עובדו‬ ‫במפעל מילובן‪ .‬כל פעם שבכינו על כך שהתנאים באוטו‬ ‫גרועים מאלה של הנחל‪ ,‬היה אבא פוסק‪“ :‬לאילת אתם רוצים‬ ‫לנסוע ואפילו לא מצליחים לשבת בשקט עד לים”‪.‬‬

‫נחל חילזון הזורם מאחורי קיבוצנו‪ ,‬מהווה את יובלו המרכזי‬ ‫של הנעמן‪ .‬על אף זיהומו‪ ,‬מקיים הנחל מספר מיני דגים‪ .‬אחד‬ ‫מהם הוא השפמנון המצוי הנחשב גם לדג בעל השרידות‬ ‫הגבוהה ביותר‪ .‬השפמנון הוא אוכל כל כשאת מזונו ואת דרכו‬ ‫בזוהמה הוא מאתר באמצעות שמונה בינים רגישים‪ ,‬הנראים‬ ‫כשפם ומכאן גם שמו‪ .‬עיניו למעשה מנוונות‪ .‬אם התייבשות‬ ‫מקור המים‪ ,‬אף מצליח השפמנון עוד לקלוט שעות ארוכות‬ ‫חמצן מהאוויר ולכן הוא האחרון למות במקווה מים מתייבש‪.‬‬ ‫יכולת זו מאפשרת לו אפילו להתקיים בשפכי ביוב‪ .‬בסין אף‬ ‫קיימים מיני שפמנון המהלכים ביבשה בעזרת סנפיריהם‬ ‫בחפשם אחר מקור מים חדש‪ .‬עוד בחילזון ניתן למצוא‬ ‫את דגי הגמבוזיה אשר מהווים מדבירים ביולוגים ולכן יש‬ ‫שאוספים אותם לתוך בריכות הדגים בחצר הבית‪ .‬אלה הובאו‬ ‫בתחילת המאה ה‪ 20-‬על ידי הבריטים במטרה להדביר את‬ ‫זחליהם של יתושי האנופלס ומאז התפשטו לאורך כל נחלי‬ ‫החוף‪ .‬פרוייקט מעניין‪ ,‬קשור בהשבתו של דג “לבנון הירקון”‪.‬‬ ‫הלבנון הושב לשמורת עין אפק הסמוכה ובה מקורות הנעמן‪.‬‬

‫מיותר לציין שמעולם לא נסענו לאילת‪ .‬מהים היינו חוזרים‬ ‫תמיד עם כמה סרדינים בתוך גיגית‪ ,‬כאלה שהצליחו לשרוד‬ ‫את מעבדת הכימיה שזרמה לה בשפך הנעמן‪ .‬למחרת‬ ‫כולם היו מתים מחוסר חמצן‪ .‬פעם אחת בנסיון להפיג את‬ ‫השיעמום של החופש הגדול זרקנו אחי ואני את הסרדינים‬ ‫המתים מחלון חדרנו שבקומה השלישית היישר על ראשיהם‬ ‫של העובדים הפלשתנאים בחנות הירקות “ספיד”‬ ‫שמתחת לביתנו‪ .‬אגב ספיד היו ראשי התבות של‪ :‬סל‪,‬‬ ‫פירות‪,‬ירקות דאהן (דאהן היא משפחת פשע)‪ .‬אז‬ ‫האמנו שאם לא יראו אותנו זורקים לא יעלו על זה‬ ‫שזה אנחנו‪ ,‬מה שיכל להיות נכון‪ ,‬אבל כן ראו‬ ‫אותנו‪ .‬בחלקיק שנייה נלכדתי במבטו של‬ ‫עימאד מרמאללה שסימן באצבעות יד‬ ‫ימינו “חכה חכה!!!” וביד השנייה מחה את‬ ‫הסרדין מראשו‪ .‬צעקתי לאחי לנעול את‬ ‫הדלת ומרוב פחד גם הצמדנו שולחן‬ ‫לדלת‪ .‬לא חלפה דקה ונשמעה דפיקה‬ ‫בדלת‪“ .‬מי זה?” שאלנו מבועתים‪.‬‬ ‫“אמא” נשמעה קריאה מעברה‬ ‫השני של הדלת‪ .‬הצצנו מהעינית‬ ‫וראינו שלאמא יש שפם‪ ,‬מה שחיזק את‬ ‫ההשערה שלא מדובר באמא אלא‬ ‫בעימאד מרמאללה‪ .‬רצנו אל חדר‬

‫‪24‬‬

‫ד”ש מהנעורים‬

‫‪ /‬אראל בר לוי‬

‫בתחילת ‪ 2007‬לאחר שנעלם מרוב נחלי החוף בשל רגישותו‬ ‫לזיהום המים‪ .‬בשנת ‪ 2005‬נלקחו פרטים מתוך מערכת‬ ‫נחל דליה ברמות מנשה לצורך ריבויו של הדג במעבדה‬ ‫האיכטיולוגית באוניברסיטת תל אביב‪ .‬לאחר הצלחת ריבויו‬ ‫בשבייה הוחלט להשיבו לשמורה ולצורך כך יצרו באחת‬ ‫הבריכות תנאים שיקלו את הסתגלותו המחודשת כמו זרימת‬ ‫מים קבועה לצורך איוורורן והצבת אבנים בקרקעית הבריכה‬ ‫הרדודה שישמשו מצע נוח למסתור מטורפים ולהטלות‪ .‬לא‬ ‫אחת צילמתי את השלדגון הגמדי שבפיו לבנון הירקון הנדיר‪.‬‬ ‫תצפיות חוזרות ונשנות של לכידות לבנונים יכולות להעיד על‬ ‫התבססות הדג בבריכה‪ .‬בעתיד יעשו אלה את דרכם אל כל‬ ‫מערכת הבריכות בשמורה ומשם אל ערוץ הנעמן ואולי אף‬ ‫יום אחד יראו בחילזון‪.‬‬

‫“נושא משותף”‬ ‫ביסעוריתון הקודם‪ ,‬תיארתי לכם מהו ה”נושא משותף”‬ ‫בבית הספר “אופק”‪ ,‬וכמה הוא חשוב‪ .‬להזכירכם‪ ,‬מדובר‬ ‫בנושא אותו מעבירה שכבת י”א לכל שכבות ביה”ס‬ ‫למעט ז’‪ .‬פעילות שנמשכת ‪ 3‬ימים‪.‬‬ ‫באותם ימים עוד לא ידעתי להגיד לכם מה הנושא הנבחר‬ ‫והנה היום אנחנו כבר אחרי הפעילות כולה‪.‬‬ ‫הנושא שהשכבה שלי בחרה הוא “בחירות”‪ ,‬שנבחר‬ ‫בהצבעה דמוקרטית עם קול אחד הפרש מהנושא השני‪.‬‬ ‫מהרגע שנבחר הנושא‪ ,‬התחלנו לעבוד‪ .‬חזרנו הביתה‬ ‫מאוחר מאוד ואף ישנו בבית ספר בשביל להספיק את‬ ‫הכל‪ .‬התחלקנו לצוותים‪ ,‬צוות טכני‪ ,‬צוות כתיבה‪ ,‬צוות‬ ‫מנחים‪ .‬כל צוות והתעסוקה שלו‪.‬‬

‫אז אמנם לא מדובר בציפור גן עדן או איזה דב פנדה‬ ‫חמוד המצטלם מצויין‪ ,‬אך גם מינים כמו אלה חשוב מאוד‬ ‫לשמר על מנת שיהיה ניתן לאושש את המערכת האקולוגית‬ ‫החבוטה‪ .‬לצד כל אלה ניתן כמובן גם למצוא בחילזון אמנונים‬ ‫וקרפיונים פראיים אשר מצאו את דרכם לנחל מברכות‬ ‫הדגים המצויות לאורך ערוצו והתפראו בנחל‪.‬‬

‫הנושא “בחירות” שהוא כל כך אקטואלי עכשיו‪ ,‬היה מאוד‬ ‫מתאים‪ ,‬ולחניכים הסברנו את המושגים הכלליים‪ ,‬את‬ ‫המושגים הקצת יותר מסובכים‪ ,‬וכל זאת בדרך של יצירה‬ ‫ודיונים בקבוצות‪.‬‬ ‫ביום השני לנושא‪ ,‬הגיעו נציגי מפלגות כדי להציג‬ ‫ולהסביר קצת על המפלגה שלהם‪ .‬הגיעו רוברט אילטוב‬ ‫מ”הליכוד ביתנו” (המדורג ‪ 6‬בפריימריז של מפלגת‬ ‫ישראל ביתנו ו‪ 26-‬לאחר האיחוד!)‪ ,‬ודובי אביגור מ”מר”צ”‬ ‫(כן אנחנו יודעים שזה קצת קיצוני‪.)..‬‬

‫כשהיינו באים לישון אצל סבתא מאשה‪ .‬לא פעם מצאנו‬ ‫באמבטייה קרפיון שסבתא זרקה למים על מנת לשמור על‬ ‫טריותו‪ .‬מרוצים מחיית המחמד החדשה קראנו בהתרגשות‬ ‫“פלופי חזר‪ ,‬פלופי חזר”!!‪ .‬היה לנו פלופים סידרתיים‪ .‬פלופי‬ ‫‪ ,1‬פלופי ‪ ,2‬פלופי ‪ 3‬וכך הלאה‪ ..‬את כולם אהבנו ועל כולם‬ ‫התאבלנו מאוחר יותר‪ ,‬אך זכור לי במיוחד פלופי ‪ 17‬שנראה‬ ‫חלש יותר מהאחרים‪ ,‬ובכל זאת שכנענו את עצמנו ששחייתו‬ ‫על הגב רק מצביעה על כך שהפלופי הזה מאולף‪ .‬נגענו בו‬ ‫באצבע והוא היה שוקע לקרקעית ושוב עולה למעלה‪“ .‬איזה‬ ‫פלופי מצחיק” אמרנו בדאגה‪ .‬פתאום פלופי ‪ 17‬פיהק פיהוק‬ ‫רחב כזה לפני שמתים כנראה‪ ,‬אבל אנחנו שמחנו ממחוות‬ ‫החיים שעשה למעננו “פלופי חי‪ ,‬פלופי חי“ רקדנו וצחקנו‪.‬‬ ‫באושרנו לא שמנו לב שסבתא התגנבה לאמבטיה ולקחה‬ ‫את פלופי ‪ 17‬למטבח‪ .‬אנחנו המשכנו לרקוד גם לקולות‬ ‫דפיקות הפטיש אשר עלו מהמטבח וצעקותיה של סבתא‬ ‫“תמות!! תמות כבר דג מסריח!!” והוא באמת הקשיב לה ומת‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬הוא היה מאולף‪.‬‬

‫בתור אחד מהמראיינים של השניים‪ ,‬אני יכול להגיד‬ ‫שלזמן הפעילות הוקצבה שעה וחצי‪ ,‬והיו לנו ‪13‬‬ ‫שאלות‪+‬זמן לתת לקהל לשאול שאלות‪ .‬לאחר שעה וחצי‪,‬‬ ‫שאלנו ‪ 5‬שאלות ושאלה אחת מן הקהל‪ .‬איך זה קרה?‬ ‫כאשר נציגי שתי המפלגות לא הקשיבו אחד לשני אלא‬ ‫רק תקפו אחד את השני וניסו להגן על המפלגה הכל כך‬ ‫יקרה להם‪ ,‬זה מה שקורה‪.‬‬ ‫לאחר ‪ 3‬ימים והכנות מפרכות‪ ,‬אני יכול להגיד‪ ,‬שזאת‬ ‫חוויה שלדעתי כל אחד צריך לעבור‪ ,‬בין אם הוא תלמיד‬ ‫כיתה ח’‪ ,‬או תלמיד בכיתה יב’‪ .‬אני אישית‪ ,‬גם למדתי‬ ‫המון על הנושא‪ ,‬ואנחנו בתור שכבה‪ ,‬התגבשנו‪ ,‬התווכחנו‪,‬‬ ‫השלמנו‪ ,‬ועם המחמאות שקיבלנו‪ ,‬אני חושב שאפשר‬ ‫להגיד שעברנו את זה בהצלחה‪.‬‬ ‫אראל בר‪-‬לוי‬

‫אלון מאיר‬ ‫‪alon_meir0@walla.com‬‬

‫‪25‬‬

‫רק בריאות‬

‫‪ /‬שלי שמרלינג‬

‫יום ביומה של אחות שובתת‬ ‫הרבה אנשים שואלים אותי אם אני בשביתה‪...‬‬ ‫חברה במחלקה הסכימה לענות‪ .‬תודה לליאת‪.‬‬

‫במקביל לדאוג להעביר מטופל אחר לבית חולים רמב”ם‬ ‫לניתוח מעקפים‪ ,‬לשלוח מטופל לצינתור (דחוף ‪ -‬כי בשביתה‬ ‫הצינטורים המוזמנים נידחים)‪ ,‬להתחיל בחלוקת תרופות‬ ‫נוספות של שעה ‪..10‬‬ ‫אה כן‪ ..‬להספיק ללגום כוס קפה ולאכול פרוסה ב‪ 10 -‬דקות‪.‬‬ ‫לקבל חזרה את המטופל מצינתור‪ .‬לעקוב אחר מצבו הווה‬ ‫אומר לבדוק שאינו מדמם כל רבע שעה‪ ,‬לעקוב אחר לחץ‬ ‫דם כל רבע שעה‪ ,‬לוודא שהוא נותן שתן ושהוא מקבל נוזלים‬ ‫כמו שצריך (אחרת הוא עלול לסכן את הכליות) לוודא שלחץ‬ ‫הדם שלו לא גבוה מידי אחרת עלול לדמם מאזור הצינתור‪,‬‬ ‫להתחיל לשחרר לחץ מהעורק דרכו נעשה הצינתור‪ ,‬לוודא‬ ‫סטורציה‪ ,‬לוודא שהמשפחה רגועה‪ ,‬שהמטופל רגוע‪ ,‬מרגיש‬ ‫טוב‪ ..‬לרוץ למטופל נוסף שמתחיל להשתולל מאחר וכבר‬ ‫מספר ימים לא הייתה לו יציאה והוא מאוד‪ ,‬אבל מאוד סובל‬ ‫מהעניין (וגם קצת מבולבל)‪ .‬להוריד אותו לשירותים – שוקל‬ ‫‪ 100‬ק”ג‪ ...‬להעלות אותו למיטה‪ ,‬להוריד שוב‪ ,‬להושיב על‬ ‫כורסא עם מינימום שיתוף פעולה שלו (מזל שהמשפחה‬ ‫לצידו)‪ .‬לוודא שיבוא ייעוץ פסיכיאטרי עבורו‪...‬‬ ‫במקביל בחדרים אחרים מטופלות נוספות‪ ,‬סיעודיות‪ ,‬זקוקות‬ ‫לשינוי תנוחה (אחרת ייפתחו פצע לחץ)‪ ,‬חלקן צריכות‬ ‫החלפת טיטול‪ ,‬חלקן רוצות ללכת לשירותים אבל מחוברות‬ ‫לאינפוזיה ועל כן יש ללוות אותן‪.‬‬ ‫קבלת מטופל נוסף לאחר צינתור‪ ,‬לוודא חיבור של הנוזלים‬ ‫שעליו לקבל‪ ,‬לוודא חיבור ללחץ דם וכיול המכשיר‪ ,‬לעשות‬ ‫אק”ג ולוודא שלא הופיעו בעיות אחרי הצינטור‪ ,‬לוודא שאין‬ ‫דימום‪ ..‬שנותן שתן‪ ...‬חצי שעה אחרי הגעתו למחלקה מופיע‬ ‫דימום עורקי‪ ..‬צריך לקרוא לרופא המצנטר שיבדוק‪ ,‬חייבים‬ ‫לעצור את הדימום‪ ..‬כמובן שהדבר גוזל זמן ותשומת לב‬ ‫משאר המטופלים‪ .‬במקביל מגיע ממיון מטופל נוסף עם‬ ‫כאבים בחזה ועלייה של אנזימים בדם (כלומר בהתקף לב)‬ ‫– צינתור היום או ביום אחר? לקחת סימנים‪ ,‬אק”ג‪ ,‬קבלת‬ ‫פרטים חשובים ממנו והערכת מצבו‪ ..‬רישום תרופותיו ולקיחת‬ ‫בדיקות דם נוספות שלא נעשו במיון‪..‬‬ ‫צריך גם לשמור כמה דקות בשביל רישום ודיווח בתיק של‬ ‫כל מטופל‪‘ ,‬מה שלא נרשם לא נעשה’ וצריך לתעד כל פרט‬ ‫ובדיקה שעברו על החולה‪ .‬ואיפה הדקות שהולכות להסבר‬ ‫והדרכת המטופלים ומשפחותיהם בנוגע למצבם הרפואי‪,‬‬ ‫תרופותיהם‪ ,‬איך ומה לעשות בבית כדי לחזור לשגרה‪.‬‬ ‫אם לא הייתה שביתה הייתי צריכה למצוא זמן גם למטופלים‬ ‫שהוזמנו לצינטור או השתלת קוצב לב מראש‪ ,‬החולים‬ ‫האלקטיביים‪ .‬מה אתם אומרים‪ ,‬הייתי מוצאת זמן לטפל גם‬ ‫בהם?”‬ ‫שלי שמרלינג‬

‫“בואו תשמעו איך עברה עלי היום משמרת בוקר במחלקה‬ ‫עמוסה שהיא לא פנימית‪ ....‬בשביתה‪...‬‬ ‫‪ 7‬בבוקר – קבלת מחלקה‪ ,‬העברת מידע ורישום פרטים‬ ‫חשובים על המטופלים במחלקה‪.‬‬ ‫‪ 7:10‬תחילת רחצות וסידור מיטות – כלומר רחצה של ארבעה‬ ‫חולים סיעודיים במיטתם או במקלחת על כסא – חולים‬ ‫שממעטים לשתף פעולה‪ ,‬גדולים‪ ,‬שוקלים הרבה‪ ,‬ומורכבים‬ ‫מבחינה רפואית‪ .‬במקביל ו‪ /‬או תוך כדי החלפת מצעים‬ ‫וסידור המיטה‪ .‬כאמור לפעמים עושים זאת כאשר החולה‬ ‫שוכב במיטתו‪ .‬כן זו מיומנות נרכשת שלוקח לעשות אותה‬ ‫משהו כמו ‪ 2‬דקות‪ ..‬והופ המיטה מסודרת יבשה ונקייה‪.‬‬ ‫‪ 7:45‬לקיחת סוכרים‪ ,‬לקיחת מדדים ‪ -‬לחץ דם‪ ,‬דופק‪ ,‬אומדן‬ ‫כאב‪ .‬להתייחס בכובד ראש לממצאים – לחץ דם גבוה‪ ,‬נמוך‪,‬‬ ‫כאב‪...‬‬ ‫‪ 8:00‬חלוקת תרופות של בוקר‪ ,‬ריצה אחר רופאים לבקש‬ ‫הוראות של אינסולין לחולי סוכרת (צריך להספיק לתת את‬ ‫האינסולין מייד לפני ארוחת הבוקר‪...‬לא אחרי) לוודא שכל‬ ‫החולים מסוגלים לאכול ארוחת בוקר‪,‬לעזור למי שלא יכול‪,‬‬ ‫לוודא שכולם לוקחים תרופות כמו שצריך‪.‬‬ ‫בואו נדבר רגע על חלוקת תרופות‪ :‬כל אחות חייבת לוודא‬ ‫שהיא מחלקת את התרופה הנכונה‪ ,‬לחולה הנכון‪ ,‬במינון‬ ‫הנכון‪ ,‬בזמן הנכון‪ .‬כמובן שלפני חלוקת התרופות צריך לדעת‬ ‫מה מחלקים כלומר להכיר את התרופה ואת תופעות הלוואי‬ ‫שלה ובמקביל גם לדעת מה מצבו של המטופל‪ .‬אף אחד‬ ‫לא רוצה לתת תרופה להורדת לחץ דם לחולה שלחץ הדם‬ ‫שלו גם ככה מאד נמוך‪ ...‬הנושא הזה שהוא חשוב ביותר‬ ‫ללא עוררין‪ ,‬במצב של לחץ בעבודה‪ ,‬כאשר מספר מטופלים‬ ‫מופקדים לכל אחות‪ ,‬הינו אחד הקריטיים ביותר מאחר ועשוי‬ ‫להוביל לטעויות חמורות מסכנות חיים‪.‬‬ ‫במקביל לסדר היום השגרתי‪ ..‬לטפל בחולה אחד עם‬ ‫עצירות‪ ,‬בחולה אחר שלחץ דם שלו נופל‪ ,‬אינו משתף פעולה‪,‬‬ ‫סטורציה (רמת חמצן בדם) שלו לא נמדדת מרוב שהיא‬ ‫נמוכה‪ ,‬אינו מוכן לקחת חמצן‪ ,‬לוקח תרופות אך מתקשר‬ ‫בקושי וקשה להבין מה הוא אומר (שננסה שפת סימנים?)‬ ‫בקושי שותה ועל כן חייב לקבל נוזלים באינפוזיה דבר‬ ‫המחייב הוראה מרופא ולכן יש לחפש רופא‪...‬‬ ‫להזמין עבור מטופל אחר שצריך לבצע סיטי ואולטראסאונד‬ ‫אנשי תחבורה‪ ,‬לרדת עם המטופל לבדיקות מאחר והוא זקוק‬ ‫לחמצן לחזור למחלקה לאחר חצי שעה‪ ,‬לרוץ לבדוק את‬ ‫שאר החולים‪ .‬פתאום לשים לב שמצבו של אחד המטופלים‬ ‫מתדרדר‪ ,‬לקרוא לרופאה‪ ,‬להחליט על המשך טיפול‪.‬‬

‫‪shmerling.shelly@gmail.com‬‬

‫‪26‬‬

‫מצד אחד ומצד שני‬

‫‪ /‬אדם מאהלר‬

‫מיחזור ומה שביניהם‬

‫‪ /‬שלומית פרימור‬ ‫(סליחה מראש לקוראיי ממין זכר)‪ .‬האחת צחקה שהצליחה‬ ‫להשיג שני פחים כי אמרה לבחור החביב שיש לה שני‬ ‫מטבחים‪ .‬השנייה‪ ,‬בנימה של הקלה‪ ,‬הודיעה שעכשיו היא‬ ‫יודעת איפה לשמור את חלקי הלגו הקטנטנים שמפוזרים לה‬ ‫בכל הבית‪ .‬האחרת אמרה שעד אתמול היא לא ידעה איפה‬ ‫לאחסן את האוכל לארנבים ועכשיו נפתרה הבעיה ועוד‬ ‫בחסות ראש המועצה‪ ,‬מי היה מאמין‪ .‬ועוד ועוד ועוד‪....‬‬ ‫לצערי‪ ,‬ושבבקשה יישאר בינינו‪ ,‬גם אני פשעתי קלות‪.‬‬ ‫“המטבח שלי קטן מאוד לשני פחים” מלמלתי לעצמי‬ ‫“כשנעבור לבית החדש אני מבטיחה שאתחיל להפריד את‬ ‫הזבל”!‪ ...‬מזכיר לכם משהו? אולי הצהרות מסוג‪ ..‬מחר אפסיק‬ ‫לעשן‪ ...‬מחר מתחילים בדיאטה !‬

‫הכל התחיל כשביקשנו מאדם לצייר לנו משהו ל”יסעוריתון”‬ ‫וזכינו בתמונה מעלה‪ .‬כן‪ ,‬תמונה השווה אלף מילים‪ .‬או בעצם‬ ‫יותר במקרה זה‪ .‬או שבעצם זה התחיל לפני כחודשיים‪,‬‬ ‫כשאנשים זרים הסתובבו לנו בקיבוץ‪ ,‬מדלת לדלת‪ ,‬נושאים‬ ‫קופסאות קטנות בצבע בז’ חום‪ ..‬ואותנו הצחיק שהם קראו‬ ‫לקופסאות הללו פחים‪ .‬טוב‪ ,‬נו‪ ...‬הם כל כך התאמצו‪ ..‬אז‬ ‫נתתי להם להיכנס וגם כוס מים (מי אמר שאין הכנסת‬ ‫אורחים ביסעור?!)‪“ .‬אבל בעצם נותנים מתנה? ‪..‬אז תגידי‬ ‫תודה ותיקחי!‪ ,”...‬מלמלתי לעצמי והמתנתי‪ .‬הבחור החביב‪,‬‬ ‫ניגב את זיעתו והתחיל לפרוס את משנתו‪ ..‬די קצרה אני‬ ‫חייבת לציין‪”...‬הקופסא הקטנה” אמר “היא בסך הכל על מנת‬ ‫שנפריד את הזבל שלנו”‪.‬‬ ‫“זבל?” תהיתי‪ ..‬כל זה בשביל זבל?!‪ ....‬קופסא ‪ /‬מתנה ‪ /‬זבל‪...‬‬ ‫העלילה כנראה מסתבכת‪ .‬אז המשכתי לשתוק‪ .‬אבל צינית‬ ‫או לא צינית‪ ,‬גם התחלתי להקשיב‪.‬‬ ‫מתברר שמדובר בחלק ממהפך הפסולת הלאומי ושהכסף‬ ‫לכך (‪ 8.5‬מיליון ‪ )₪‬הוקצה למועצה על ידי המשרד להגנת‬ ‫הסביבה‪ .‬משמעות ההפרדה הינה הפרדת הפסולת לשני‬ ‫‘זרמים’‪‘ :‬זבל רטוב’ – שכולל את כל השאריות האורגאניות‬ ‫ואשר ייזרק לפח בצבע חום ו’זבל יבש’ ‪ -‬הכולל את כל שאר‬ ‫הפסולת (מלבד בקבוקי פלסטיק ונייר) ואשר ייזרק לפח‬ ‫בצבע ירוק‪ .‬כל טון אשפה אשר לא יוטמן יסייע לשמירה על‬ ‫כדור הארץ ולחיסכון כלכלי‪ .‬נשמע הגיוני ופשוט‪ .‬לא?!?!?‪.‬‬ ‫ולמחרת‪ ,‬איך לא‪ ,‬הגעתי לגן המשחקים (ערוץ תקשורת‬ ‫שביסעור שם את האינטרנט ‪ 10‬ג’יגה של בזק בכיס הקטן)‪.‬‬ ‫הקופסא הקטנה הזאת הצליחה להסעיר את היסעורניקיות‬

‫אז זהו שלא!‪ .‬ואני פונה ללב שלכם‪ ...‬אני לא אלאה אתכם‬ ‫בתיאוריות כאוס מפחידות של התחממות כדור הארץ או‬ ‫החור באוזון‪ .‬באמת שלא‪ .‬רק אבקש מכם ומעצמי שניקח‬ ‫אחריות קטנטנה על הזבל שלנו‪ .‬ואפילו אני שוב אפנה ללב‬ ‫שלכם‪ ..‬ואפרוט לכולנו על הנים הרגיש ביותר שלנו‪ ..‬הילדים!‪..‬‬ ‫זהו העולם שאנו נותיר לילדנו‪ ...‬הילדים שאנו שומרים עליהם‬ ‫מכל משמר‪ .‬לא שווה שנתאמץ קצת?!‪.‬‬ ‫אז בואו נתחיל להפריד את הזבל ונזרוק אותו בפחים שהציבו‬ ‫עבורנו בכל רחבי הקיבוץ‪ ,‬כי אולי המשפט הזה כבר הפך‬ ‫לקיט’ש‪ ..‬אבל צעד קטן לאדם הוא לחלוטין צעד גדול‬ ‫לאנושות‪ .‬ואנו‪ ,‬כן‪ ,‬רק אנו! אחראיים על גורלנו‪.‬‬ ‫פרימור שלומית‬ ‫‪arc.shlomit@gmail.com‬‬

‫‪27‬‬

‫קל לאכול בריא‬

‫‪ /‬עינת כתר‬

‫יש מיני סוגי רכיבי מזון‪ .‬רכיבים רגילים שרובנו מכירים ורכיבים‬ ‫מיוחדים כמו מזונות על‪ ,‬שהזכרתי בכתבות קודמות ומה‬ ‫שביניהם ‪ -‬יש מיוחדים יותר ומיוחדים פחות‪.‬‬ ‫מתכון בריא הוא קודם כל כזה שמכיל מזון שלם ושאינו מכיל‬ ‫תוספות מתועשות‪ ,‬מעובדות וכימיקלים‪ .‬מחד‪ ,‬אפשר להכין‬ ‫מתכונים מיוחדים מאוד עם רכיבים שהנם פחות מוכרים‬ ‫ושמכילים הרבה ויטמינים‪ ,‬מינרלים וכדומה‪ .‬מאידך‪ ,‬ניתן‬ ‫לשדרג כל מתכון שנראה רגיל למתכון שיהיה בריא‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬בהתייחס לשני המתכונים מטה‪:‬‬ ‫רצועות עוף ‪ -‬מומלץ להשתמש בירקות חיים‪ ,‬בתבלינים‬ ‫בריאים כגון מלח ים אפור או מלח הימלאיה וורוד המכילים‬ ‫מינרלים רבים כגון מגנזיום‪ ,‬אשלגן‪ ,‬ברזל וסידן‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן‬ ‫להשתמש בכורכום שהנו אנטי דלקתי‪ ,‬נוגד חמצון ונוגד‬ ‫סרטן‪ ,‬בעוף אורגני שהנו ללא הורמונים וללא אנטיביוטיקה‪.‬‬ ‫לא מומלץ להשתמש באבקות מרק‪ ,‬במלח שולחן רגיל‬ ‫שהנו מזוכך‪ ,‬מולבן ומכיל שני סוגי מינרלים בלבד‪ ,‬ברטבים‬ ‫מתועשים המכילים כימיקלים וסוכרים‪...‬‬ ‫עוגות ‪ -‬מומלץ להשתמש בקמח כוסמין‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬קמח‬ ‫חומוס‪( ...‬ראו כתבות קודמות על סוגי קמחים)‪ ,‬אגבה‪ ,‬שוקולד‬ ‫עם אחוזי קקאו גבוהים‪ ...‬לא מומלץ להשתמש בקמח לבן‪,‬‬ ‫סוכר לבן‪ ,‬שוקולד חלב מתחת ל‪.60%-‬‬

‫עוגת מוקה שיש ‪ /‬פיליס גלזר‪:‬‬ ‫חומרים לתבנית סיר פלא קוטר ‪ /26‬תבנית אינגליש קייק‪:‬‬ ‫‪ 2‬כוסות קמח מלא‪ /‬קמח כוסמין‪ /‬חצי מלא וחצי לבן‪...‬‬ ‫‪ 1.5‬כפיות אבקת אפייה‬ ‫‪ 1/4‬כפית מלח‬ ‫‪ 1/2‬כוס קפה חזק (‪ 2‬כפיות קפה ו‪ 1/2‬כוס מים רותחים) ‪-‬‬ ‫לקרר לטמפרטורת החדר‬ ‫‪ 1‬כוס שמן קנולה (מכבישה קרה)‬ ‫‪ 1.5‬כוסות סוכר חום ‪ 1 /‬כוס סירופ אגבה‬ ‫‪ 3‬ביצים‬ ‫‪ 1‬כפית תמצית וניל טהור‬ ‫‪ 75‬גרם שוקולד מריר (סביב ה‪)70%-‬‬ ‫אופן ההכנה‪:‬‬ ‫מחממים תנור ל‪ 180-‬מעלות‪ ,‬משמנים את התבנית‪.‬‬ ‫מנפים לקערה קמח‪ ,‬אבקת אפייה ומלח‪.‬‬ ‫טורפים במערבל שמן‪ ,‬סוכר‪ ,‬ביצים ווניל במהירות בינונית‪,‬‬ ‫עד לקבלת תערובת בהירה ואוורירית‪ .‬מנמיכים את המהירות‬ ‫ומוסיפים את תערובת הקמח לסירוגין עם הקפה‪ .‬מערבבים‬ ‫בכף עץ אך לא טורפים‪.‬‬ ‫ממיסים את השוקולד בסיר כפול או בקערה מעל מים‬ ‫רותחים‪ .‬מערבים היטב עם ‪ 1/3‬מהבלילה‪.‬‬ ‫יוצקים מחצית מבלילת הקפה לתוך התבנית‪ .‬יוצקים מעליה‬ ‫מחצית מתערובת השוקולד‪ .‬מכסים ביתרת בלילת הקפה‬ ‫ומסיימים עם יתרת תערובת השוקולד‪ .‬מערבבים בתוך‬ ‫הבלילה בתבנית עץ הפוכה בתנועת זיג זג או בחצי עיגולים‬ ‫כדי ליצור דוגמת שיש‪.‬‬ ‫אופים כ‪ 50-‬דק’ או עד שקיסם שהוחדר למרכז העוגה יוצא‬ ‫נקי‪ .‬מוציאים ומצננים כ‪ 10-‬דק’‪ .‬הופכים את העוגה על צלחת‪.‬‬ ‫בתיאבון !‬ ‫עינת כתר‬

‫להלן שני מתכונים – פשוטים‪ ,‬קלים ומשודרגים‪:‬‬

‫רצועות עוף עם ירקות‪:‬‬ ‫חומרים‪:‬‬ ‫רצועות עוף (אורגני אם אפשר)‬ ‫שומר‪ ,‬בצל‪ ,‬בטטה‪ ,‬קישוא‪ ,‬פטרוזיליה‬ ‫פפריקה אדומה‪ ,‬כורכום‪ ,‬מלח גס (עשבים‪/‬הימלאיה‪ ,)...‬פלפל‪,‬‬ ‫קצת שמן זית‪ ,‬מים‬ ‫אופן ההכנה‪:‬‬ ‫מטגנים פרוסות בצל ושום ‪ -‬בשמן זית או בשמן קנולה‬ ‫בכבישה קרה‪ ,‬או רק במים‬ ‫מוסיפים קוביות ירקות‬ ‫מוסיפים תבלינים‬ ‫ממשיכים לטגן עם תוספת של מים (גם אם טיגנתם עם שמן‬ ‫בשלב זה מוסיפים מעט מים)‬ ‫מוסיפים את הרצועות וממשיכים לטגן עם המים (להוסיף עוד‬ ‫קצת מים כל פעם שצריך)‬ ‫מכסים ומבשלים שעה בערך‬

‫‪einat_ketter@walla.com‬‬

‫‪28‬‬

‫משהו טוב לארוחת ערב‬

‫‪ /‬סיון יוגב גלבמן‬

‫הסדר מניחים את יתרת הבשמל‪ ,‬העגבניות הכתושות‬ ‫והחצילים‪ .‬מסיימים בפיזור גבינה צהובה או פרמזן‪.‬‬ ‫אופים ‪ 20‬דקות עד שהמאפה מזהיב‪ ,‬מגישים חם‪.‬‬

‫מוסקה צמחונית‬ ‫‪ 6‬מנות‪ ,‬תבנית מרובעת בינונית‬ ‫מרכיבים‪:‬‬ ‫‪ 4‬חצילים בינוניים חתוכים לפרוסות בעובי ‪ 1/2‬ס”מ‬ ‫‪ 1/4‬כוס שמן זית‬ ‫‪ 400‬גרם עגבניות כתושות (אפשר עגבניות מרוסקות‬ ‫משימורים)‬ ‫‪ 1‬ק”ג תפוחי אדמה קלופים וחצויים‬ ‫‪ 25‬גרם חמאה‬ ‫גבינה צהובה או פרמז›ן‬ ‫מלח‪ ,‬פלפל שחור‬ ‫רוטב בשמל‬ ‫הכנת רוטב הבשמל‬ ‫מרכיבים‪ 2 :‬כוסות חלב או שמנת לבישול‬ ‫‪ 3‬כפות חמאה‬ ‫‪ 3‬כפות קמח‬ ‫‪ 1/8‬כפית אגוז מוסקט טחון‬ ‫מלח‪ ,‬פלפל שחור‬ ‫ההכנה‪ :‬שמים את החמאה בסיר בינוני וממיסים אותה על‬ ‫להבה בינונית‪ .‬מוסיפים את הקמח ומערבבים תוך כדי בישול‬ ‫כשתי דקות‪ .‬מוסיפים את החלב או השמנת ומערבבים היטב‬ ‫במטרפה (שלא ייווצרו גושים) עד שהרוטב מתחיל להסמיך‬ ‫ובמרכז הסיר נוצרת בועה גדולה‪ .‬מסירים מהכיריים‪ ,‬מתבלים‬ ‫במלח‪ ,‬פלפל שחור ובאגוז מוסקט ומערבבים‪.‬‬

‫עוגת ביסקוויטים וקוקוס תבנית בקוטר ‪ 28‬ס”מ‬ ‫מרכיבים‪:‬‬ ‫‪ 150‬גרם ביסקוויטים שבורים גס‬ ‫‪ 25‬גרם חמאה‬ ‫‪ 1‬כף סוכר‬ ‫‪ 1‬כוס חלב‬ ‫למילוי הקוקוס‪:‬‬ ‫‪ 2‬כוסות חלב‬ ‫‪ 200‬גרם חמאה‬ ‫‪ 200‬גרם סוכר‬ ‫‪ 200‬גרם קוקוס יבש‬ ‫לציפוי‪:‬‬ ‫‪ 200‬גרם שמנת מתוקה‬ ‫‪ 200‬גרם שוקולד מריר‬ ‫אופן ההכנה‬ ‫לבסיס העוגה‪ :‬ממיסים במחבת את החמאה‪ ,‬מוסיפים‬ ‫ביסקוויטים וכף סוכר‪ .‬מערבבים יחדיו על אש קטנה עד‬ ‫לקבלת תערובת אחידה ומצננים לטמפרטורת החדר‪.‬‬ ‫מחממים בסיר את החלב ומסירים מהאש רגע לפני שהוא‬ ‫רותח‪ .‬יוצקים לסיר החלב את תערובת החמאה והביסקוויט‬ ‫ומערבבים‪ .‬יוצקים לתבנית באופן אחיד‪.‬‬ ‫למילוי הקוקוס‪ :‬מחממים בסיר את החלב ומסירים מהאש‬ ‫רגע לפני שהוא רותח‪ .‬מוסיפים לסיר החלב את החמאה‬ ‫והסוכר ומערבבים‪ .‬מצננים לטמפרטורת החדר‪.‬‬ ‫לאחר שהטמפרטורה התקררה יוצקים לסיר את הקוקוס‬ ‫הקצוץ ומערבבים היטב‪.‬‬ ‫מוזגים מעל לבסיס העוגה ומיישרים בעזרת כף גדולה (עדיף‬ ‫להרטיב את הכף כדי שהתערובת לא תידבק)‪.‬‬ ‫לציפוי‪ :‬מחממים במחבת את השמנת על אש נמוכה‪ .‬שוברים‬ ‫את השוקולד לקוביות ומכניסים לשמנת החמה‪ ,‬מערבבים‬ ‫עד לקבלת מרקם אחיד‪.‬‬ ‫יוצקים את השוקולד מעל מילוי הקוקוס ומכניסים למקרר‬ ‫לשעה עד להתקשות‪.‬‬ ‫בתאבון!‬ ‫סיון יוגב גלבמן‬

‫ההכנה‪:‬‬ ‫החצילים‪ :‬מחממים את התנור לחום בינוני‪-‬גבוה (‪ 190‬מעלות)‪.‬‬ ‫ממליחים מעט את החצילים‪ ,‬מושחים אותם בשמן זית משני‬ ‫צדם ומניחים על רשת התנור‪ .‬אופים כ‪ 20-‬דקות‪ ,‬עד שהם‬ ‫מזהיבים‪( .‬מומלץ להניח בתחתית התנור תבנית‪ ,‬מאחר‬ ‫שהחצילים עלולים לטפטף שמן)‪ .‬מוציאים ומניחים לצינון‪.‬‬ ‫תפוחי האדמה‪ :‬ממלאים סיר עם מים מומלחים‪ ,‬מוסיפים את‬ ‫חצאי תפוחי האדמה ומבשלים עד שהם מתרככים לגמרי‪.‬‬ ‫מסננים‪ ,‬מעבירים את תפוחי האדמה לקערה ומועכים אותם‬ ‫לפירה (ידנית‪ ,‬לא במעבד מזון)‪ .‬במהלך המעיכה מוסיפים‬ ‫לתפוחי האדמה חמאה ו‪ 4-‬כפות גדושות מרוטב הבשמל‪.‬‬ ‫מתבלים במלח ובפלפל שחור ומניחים לצינון‪.‬‬ ‫הרכבת המנה‪ :‬משמנים את התבנית בשמן זית‪ .‬מניחים‬ ‫בתחתית התבנית שכבה של חצילים‪ .‬מורחים עליהם מחצית‬ ‫מכמות הבשמל ומניחים על הבשמל כמחצית מהעגבניות‬ ‫הכתושות‪ .‬עליהן מניחים את כל הפירה ומיישרים‪ .‬עליו לפי‬

‫‪sivanyogev@walla.com‬‬

‫‪29‬‬

‫יסעור משלב ידיים ‪ -‬סיכום אירוע‬ ‫‪ /‬נועם כלפון‪ ,‬בשם ועדת קליטה‬

‫מרכז כושר בריאות ויופי‪ ,‬משק חי לילדים‪ ,‬הקמת בוסתן‬ ‫קהילתי‪ ,‬ספר מתכונים קהילתי‪ ,‬חוג לילדים עם כלבים‪,‬‬ ‫בנק הזמן (קבלה ונתינה מכישרונות בתוך הקהילה)‪ ,‬טיולי‬ ‫משפחות עם לינת לילה‪ ,‬משחקיה לילדים ושעת סיפור‪,‬‬ ‫חבורת זמר מקומית‪ ,‬שיפוץ גני ילדים ומשחקים‪ ,‬חידוש‬ ‫מסורת קפה גן והכנת מאכלים‪ ,‬ועוד‪ .‬בשלב האחרון כל‬ ‫משתתף כתב על פתק משהו שאף אחד לא יודע עליו והיו‬ ‫צריכים לנחש למי שייך כל פתק‪ .‬כמובן שזה שולב בסיפורים‬ ‫מעניינים ומצחיקים‪.‬‬

‫אירוע “יסעור משלב ידיים” היה חלק מפרויקט בינוי קהילתי‬ ‫שחל לפני שנתיים ובו נטלו חלק‪ ,‬רוב חברי קהילת יסעור‪.‬‬ ‫האירוע תרם מאוד למרקם החברתי והיה זכור לנו לטובה‪.‬‬ ‫בשנתיים האחרונות התקבלו עוד כ‪ 25-‬משפחות חדשות‬ ‫ליסעור כאשר רובן כבר גרות בקיבוץ‪.‬‬ ‫מדובר בקבוצה גדולה של חברים‪ ,‬כאשר החיבור הראשוני‬ ‫נעשה בד”כ עם חברים להם יש ילדים באותה שכבת גיל‪.‬‬ ‫לנו חברי ועדת קליטה ששותפים לתהליך הקליטה של‬ ‫המשפחות החדשות‪ ,‬היה חשוב לבצע פרויקט שיוכל להרחיב‬ ‫ולהעמיק את מעגלי ההיכרות הנרקמים בין החברים השונים‪.‬‬

‫לסיכום אני רוצה לשתף במספר תחושות ומסקנות של‬ ‫המשתתפים באירוע‪:‬‬ ‫ב ערב מהנה ומוצלח עם אוירה טובה‪ ,‬הרבה הומור‪ ,‬החברים‬ ‫הביעו שביעות רצון וחשק לעוד ערבים שכאלו בתדירות של‬ ‫חצי שנה עד שנה‪.‬‬ ‫ב ברוב הקבוצות הדינמיקה בין האנשים הייתה טובה מאוד‪,‬‬ ‫ובחלקן פחות‪ .‬האירוע השיג את מטרתו אבל הבקשה הייתה‬ ‫שבפעם הבאה יהיו חיבורים מתאימים יותר‪.‬‬ ‫ב הכרות עם אנשים שלא הכירו קודם‪ ,‬יהיה יותר נעים‬ ‫כשיפגשו בשבילים‪.‬‬ ‫ב היה יופי‪ ,‬כל הכבוד על היוזמה‪ ,‬כיף וחבל שנגמר‪.‬‬ ‫ב האירוע הגיע בזמן לאחר תקופה לא טובה בקיבוץ‪ ,‬החזיר‬ ‫את תחושת ה”ביחד” שאבדה מעט בשנתיים האחרונות‪ ,‬מאז‬ ‫פרויקט הבינוי שנגדע בעודו צעיר‪ .‬יוצאים עם רצון להתקרב‬ ‫לקהילה וגם לתרום לה‪.‬‬

‫מתוך כך יזמנו את אירוע “יסעור משלב ידיים” בפורמט דומה‬ ‫לזה שהתרחש לפני שנתיים וגם קיווינו לשחזר את ההצלחה‬ ‫שהייתה‪ .‬את הוועדה ומנחי הקבוצות‪ ,‬ליוותה איריס אסאדו‪-‬‬ ‫סיני‪ ,‬יועצת ומפתחת קהילתית ממחלקת הרווחה ושירותים‬ ‫חברתיים במועצה‪.‬‬ ‫מאוד שמחנו על ההיענות הגבוהה שהייתה ובאירוע השתתפו‬ ‫‪ 160‬חברים ב‪ 14-‬בתים במקביל‪ ,‬מתוכם ‪ 40‬ותיקים‪ 90 ,‬חברים‬ ‫חדשים ו‪ 30-‬חברים טריים (עד שנתיים חברים)‪ ,‬כולל חברים‬ ‫שעדיין לא גרים ביסעור‪.‬‬ ‫האירוע התנהל באווירה נעימה ונינוחה על כוס קפה (יין‬ ‫ופונטש בחלק מהבתים) ומאפים שונים שהכינו החברים‪ .‬כל‬ ‫חבר הציג את עצמו‪ ,‬משפחתו‪ ,‬עיסוקו‪ ,‬ומקום ביסעור אליו‬ ‫הוא מתחבר‪ .‬רבים ציינו את גני השעשועים‪ ,‬התל‪ ,‬השבילים‪,‬‬ ‫השדות והאווירה המיוחדת בקיבוץ‪ .‬לאחר שכל אחד ציין‬ ‫תחום עיסוק או תחביב אישי‪ ,‬התחלקנו לקבוצות לפי מכנה‬ ‫משותף כאשר המשימה הייתה להעלות רעיונות שיתרמו‬ ‫לקהילה ולתכנן את דרך הפעולה ליישומם‪ .‬כל ההצעות‬ ‫נאספו ויועלו לאתר קהילנט של יסעור לפורום חדש בשם‬ ‫“פרויקטים למען יסעור”‪ .‬מעט דוגמאות‪ :‬קיר אקולוגי (גידול‬ ‫צמחים על בד לבד מיוחד על קיר)‪ ,‬חדר יצירה רב גילאי‪,‬‬

‫תודה לכל מי שבא והשתתף באירוע‪ ,‬ותודה גדולה לכל‬ ‫המארחים ולכל המנחים‪ .‬עד הפעם הבאה‪...‬‬ ‫נועם כלפון‬

‫‪nhalfon1@gmail.com‬‬

‫‪30‬‬

31

‫ארכיון יסעור‪ ,‬ינואר ‪1949‬‬