Le Corbusier - Tribute? - By Omri Ron and Itai Rath.

Page 1

‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫למרות שחלפו יותר מ‪ 40‬שנים מאז נחנך הבניין‪ ,‬הוא שמר על אופיו האלגנטי‪ ,‬יחודו ויופיו המקורי‪.‬‬ ‫בכתבה "דור הנפילים" מציינת אסתר זנדברג‪:‬‬ ‫"בניין הספרייה המוקדם והבולט ביותר בדור הנפילים של הספריות בישראל הוא בית הספרים הלאומי‬ ‫והאוניברסיטאי בגבעת רם בירושלים‪ ...‬בנייינים ישראלים עכשווים שנראים טוב כמוהו‪ ,‬וודאי שלא ייראו כך אחרי‬ ‫עשרות שנים‪ .‬יש בו הידור צנוע‪ ,‬אינטימיות ויופי‪ ...‬הלב נצבט מול איכות הבנייה והטעם הטוב‪ ,‬שכמעט נעלמו‬ ‫מאז מהאדריכלות הישראלית"‪.‬‬ ‫(זנברג‪ ,‬אסתר‪" ,2001 ,‬דור הנפילים"‪ ,‬עיתון הארץ)‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫לדימוי המודרניסטי של הקופסא על עמודים היה גם הקשר מקומי‪ .‬מאז "בית‪-‬אנגל" שתוכנן‬ ‫ב‪" ,1933‬הקופסא על עמודים" הייתה לסממן הראשי של ארכיטקטורה "תל‪-‬אביבית"‪.‬‬ ‫זאב רכטר עצמו‪ ,‬במעין מחווה עצמית‪ ,‬קבע את הקופסא הלבנה כאמבלמה של מדינת ישראל‬ ‫בביתן הישראלי שתכנן ב‪-‬ביאנלה של ונציה‪ ,‬באותה תקופה‪.‬‬ ‫בית הספרים הלאומי היה אם "קופסא תל‪-‬אביבית" כבניין המרכזי‪ ,‬הייצוגי והחשוב ביותר של‬ ‫קריית האוניברסיטה בפסגת גבעת רם‪.‬‬ ‫הייתה בכך הצהרת כוונות ברורה בנוגע לדמותה הארכיטקטונית של ירושלים החדשה‪,‬‬ ‫הישראלית‪ :‬ירושלים היא מעתה חלק בלתי נפרד מהממלכה הישראלית‪ ,‬שערכיה החדשים הם‬ ‫בהירות‪ ,‬רציונליות ומודרנית – בדיוק כמו תל אביב‪.‬‬ ‫(רוטברד‪ ,‬שרון‪ ,2007 ,‬אדריכלות קונקרטית‪ ,‬עמ' ‪)180‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫גישתם של פובזנר ויסקי לפרויקט מדגימה את הרגישות המודרנית של הבנייה‬ ‫בהרים כפי שניסח אותה אדולף לוס עוד בתחילת המאה ה‪:20‬‬ ‫"הימנע מבנייה ציורית‪ ...‬דבר בשפתך‪ .‬עורך דין מווינה שמדבר עם האיכרים במעין ניב‬ ‫מקומי‪ -‬מגיע לו שיסקלו אותו‪ .‬המישור דורש בנייה אנכית‪ .‬ההרים בנייה אופקית"‪.‬‬ ‫(לוס‪ ,‬אדולף‪" 2004 ,‬כללים למי שבונה בהרים"‪ ,‬דיבור לריק למרות הכל‪ ,‬עמ' ‪))239‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬

‫בעוד לה‪-‬קורבוזיה כמעט מרקיד את המבקר המטייל בין חלקי הבית השונים‪ ,‬מערך התנועה בבית‬ ‫הספרים הלאומי שמר על מסגרת רציונלית‪ ,‬חסכונית ופונקציונלית‪ .‬את סימן ההיכר העיקרי של‬ ‫הטיילת הארכיטקטונית‪ ,‬הרמפות‪ ,‬אפשר לראות בעיקר בחוץ‪ ,‬בקומת הקרקע‪ ,‬היכן שממילא‬ ‫מטיילים‪.‬‬ ‫(רוטברד‪ ,‬שרון‪ ,2007 ,‬אדריכלות קונקרטית‪ ,‬עמ' ‪)179-180‬‬

‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫שרון רוטברד מסכים אף הוא שההליכה בעקבות לה‪-‬קורבוזיה הייתה בערבון מוגבל‪.‬‬ ‫"הטיילת הארכיטקטונית"‪ ,‬שהייתה מרכיב מרכזי אצל לה‪-‬קורבוזיה ושהבליטה את עקרון‬ ‫"התוכנית החופשית"‪ -‬צומצמה כמעט למינימום הנדרש‪.‬‬

‫וילה סבואה‪ ,1931 ,‬לה קורבוזייה‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫במאמרו "אדריכלות מודרנית מונומנטאלית" ממשיל ד"ר לוין בהסבריו‪:‬‬ ‫"הדמיון בין הספרייה הלאומית ווילה סבואה הוא כמובן צורני בלבד‪ .‬מבחינה פונקציונאלית שונים לחלוטין‬ ‫הצרכים של ספרייה מאלה של בית פרטי‪ .‬ההסתמכות על וילה סבואה מתבטאת בבנייה על עמודים בקומת‬ ‫הקרקע‪ ,‬שהיא קטנה בהרבה מן הקומות שמעליה‪ ,‬קירות זכוכית‪ ,‬רמפות ומדרגות ספירלות המקשרות מפלסים‪,‬‬ ‫חלונות פס וגג שטוח עם אלמנט פיסולי אסמיטרי‪ ..‬ניתן למצוא גם חדר מרכזי דו‪-‬מפלסי‪ ,‬בדומה לוילות אחרות‬ ‫של לה‪-‬קורבוזיה מאותן שנים"‪.‬‬ ‫(לוין‪ ,‬מיכה‪ ,1984 ,‬אדריכלות מודרנית מונומנטאלית‪ ,‬עמ' ‪)62‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫במאמרו "אדריכלות מודרנית מונומנטאלית" ממשיל ד"ר לוין בהסבריו‪:‬‬ ‫"הדמיון בין הספרייה הלאומית ווילה סבואה הוא כמובן צורני בלבד‪ .‬מבחינה פונקציונאלית שונים לחלוטין‬ ‫הצרכים של ספרייה מאלה של בית פרטי‪ .‬ההסתמכות על וילה סבואה מתבטאת בבנייה על עמודים בקומת‬ ‫הקרקע‪ ,‬שהיא קטנה בהרבה מן הקומות שמעליה‪ ,‬קירות זכוכית‪ ,‬רמפות ומדרגות ספירלות המקשרות מפלסים‪,‬‬ ‫חלונות פס וגג שטוח עם אלמנט פיסולי אסמיטרי‪ ..‬ניתן למצוא גם חדר מרכזי דו‪-‬מפלסי‪ ,‬בדומה לוילות אחרות‬ ‫של לה‪-‬קורבוזיה מאותן שנים"‪.‬‬ ‫(לוין‪ ,‬מיכה‪ ,1984 ,‬אדריכלות מודרנית מונומנטאלית‪ ,‬עמ' ‪)62‬‬


‫(רוטברד‪ ,‬שרון‪ ,2007 ,‬אדריכלות קונקרטית‪ ,‬עמ' ‪)178‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫שרון רוטברד מזכיר שהעקרון של וילה ש"התנפחה" למימדים של בניין ציבורי לא היה חדש‪ :‬סמוך‬ ‫מאוד להשלמתה של וילה סבואה ב‪ ,1931‬בפרוייקט למוזיאון לאמנות עכשווית בפריז (‪,)1931‬‬ ‫הגה לה‪-‬קורבוזיה את הרעיון "לנפח" את הקופסא על העמודים ולהעביר אותה לקנה‪-‬מידה של‬ ‫בניין ציבורי‪.‬‬ ‫אולם הפרוייקטים הציבוריים הראשונים שלו שבהם מתממש רעיון זה‪ ,‬הם בני זמנו של הפרוייקט‬ ‫בגבעת‪-‬רם‪ :‬המוזיאון ב‪-‬אחמדאבאד (‪ )1956‬והמוזיאון לאומנות המערב בטוקיו (‪.)1957‬‬

‫מוזיאון אומנות המערב‬ ‫טוקיו‬ ‫‪ ,1957‬לה קורבוזיה‬

‫מוזיאון באחמדאבאד‬ ‫הודו‬ ‫‪ ,1953-1957‬לה קורבוזיה‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫ד"ר מיכאל לוין בספרו "עיר לבנה" אומר‪:‬‬ ‫"התפיסה העומדת ביסוד עיצובו של בניין הספרייה‪ ,‬שואבת את השראתה מאדריכלות שנות ה‪ .30‬הבניין מהווה‬ ‫הגדלה‪ ,‬בקנה מידה עצום‪ ,‬של בית פרטי‪ -‬וילה סבואה‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬המדובר כאן בטרנספורמציה של בית מגורים פרטי לבניין ציבורי בעל חשיבות כלל‪-‬לאומית‪.‬‬ ‫הבניין מעוצב כקוביה הניצבת על עמודים חופשיים"‪.‬‬ ‫(לוין‪ ,‬מיכה‪ ,1984 ,‬עיר לבנה‪ ,‬מוזיאון ת"א‪ ,‬עמ' ‪)25-28‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫בית הספרים מתייחד כבניין הבולט והייצוגי בקמפוס‪ .‬והמונומנטליות שלו נוצרת לא מאיזו מחווה‬ ‫ארכיטקטונית יוצאת דופן‪ ,‬אלא דווקא בגלל הניצול השקט והמרוסן של הטופוגרפיה ושל התוכנית‬ ‫הכללית של הקמפוס‪.‬‬ ‫כמו הבניינים האחרים בחלק זה של הקמפוס‪ ,‬גם בית הלאומי חופה באבן נסורה‪ .‬אולם בעוד‬ ‫שבנייני הפקולטה האחרים התחמקו מהעומס הסימבולי באמצעות חיפויי אבן טרוורטין מודרנית‪,‬‬ ‫בית הספרים הלאומי חתר למראה המודרניסטי באמצעות טשטוש הערך של החומריות והדגשת‬ ‫הערך האופטי של המשטח רחב רחב הידיים של החזיתות ושל פני השטח החלקים של לוחות‬ ‫האבן הלבנים‪.‬‬ ‫(רוטברד‪ ,‬שרון‪ ,2007 ,‬אדריכלות קונקרטית‪ ,‬עמ' ‪)178‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫בית הספרים הלאומי הוא אחד מציוני הדרך הבולטים באדריכלות בארץ מאז הקמתה ועד היום‪.‬‬ ‫צורת הבנייה משקפת את הערצתם הרבה של חברי צוות התכנון לעקרונות העיצוב של לה‪-‬‬ ‫קורבוזיה ובמיוחד לעקרון העמודים ולחלון הרצועה האופקי‪.‬‬ ‫הבניין ממחיש טוב מכל בניין אחר את המרכיבים והמאפיינים של הסגנון הבינלאומי ה"קלאסי" וכן‬ ‫את ההשפעה העצומה שהייתה לתורת התכנון העיצובית של לה‪-‬קורבוזיה על האדריכלות בארץ‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫אולמות הקריאה‬ ‫באולמות הותקנו ‪ 600‬מקומות ישיבה לקוראים‪ ,‬המוארים באור טבעי מבוקר באמצעות ‪ 135‬כיפות‬ ‫שקופות המהוות חלק אינטגרלי ממבנה הגג‪.‬‬ ‫מחסני הספרים מאותרים ב‪ 3‬קומות המרתף מתחת למפלס קומת הכניסה‪ ,‬שם נמצאים גם חדרי‪-‬‬ ‫העבודה והאדמניסטרציה של הספריה‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫קומת הכניסה‬ ‫בקומת הכניסה‪ -‬הגובלת בכיכר המרכזית של האוניברסיטה‪ -‬נמצאים אולמי הקטלוגים‪ ,‬ההשאלה‬ ‫וההנהלה‪ .‬מקומה זו מוביל גרם מדרגות רחב ל‪ 2‬קומות הנתונות בגוש שרובו אטום כלפי חוץ‬ ‫ופתוח כלפי ‪ 2‬חצרות פנימיות‪ ,‬המשמשות מעין ריאות לבניין‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫המבנה‬ ‫שטח הבניין כ‪ 20,000-‬מ"ר‪ ,‬והוא בנוי עם ‪ 3‬קומות מרתף היוצרות מעין טרסה בצלע ההר‪ .‬מעל‬ ‫קומת עמודים שקופה ישנו גוף מאסיבי‪ ,‬כמעט אטום‪ ,‬בן ‪ 2‬קומות‪ .‬כך‪ -‬שלמרות המידות הגדולות‪-‬‬ ‫הבניין אינו בולט יתר על המידה בתוך הקריה וצורתו נשארה פשוטה ונקייה‪.‬‬ ‫(קרויאנקר‪ ,‬דוד‪ ,2002 ,‬תכנון ואדר' ‪ ,1953-2002‬עמ' ‪)122-137‬‬

‫חתכים‬


‫(אלחנני‪ ,‬אבא‪" ,‬בניין הספריה הלאומית"‪ ,‬הארץ‪)1960 ,‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫קשיים נוספים נבעו מכך שהצוות מנה שבעה אדריכלים אשר לא תמיד הייתה קיימת ביניהם‬ ‫אחדות דעות‪ .‬למרות קשיים אלו הצליח הצוות במשימה ואף זכה לדברי שבח מן האדריכל והמבקר‬ ‫אבא אלחנני‪" :‬אין ארצנו מצטיינת בהצלחות גדולות בעבודות צוות‪ ,‬ומסתבר שגם במקרה הזה‬ ‫נתגלו הקשיים הרגילים בשיטה זו‪ ,‬אך התוצאות מוכיחות שפעולות התאום היו יעילות ביותר וריבוי‬ ‫האדריכלים לא הזיק לבנין"‪.‬‬

‫לקראת סיום הבנייה מתקני מיזוג‬ ‫האוויר מורמים לגג באמצעות מסוק‬ ‫של חיל האוויר‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫עבודת התכנון שהחלה ב‪ 1956‬הייתה כרוכה בלימוד הבעיות הסבוכות והרבות של מבנה כה גדול‬ ‫ומורכב‪ .‬כמה מן המתכננים יצאו לסיור לימודים בחוץ‪-‬לארץ‪ ,‬ואספו חומר מקצועי רב הנוגע‬ ‫לספריות חדשות‪.‬‬ ‫בנוסף למורכבות התכנון של ספריות אוניברסיטאיות גדולות ובהן צורך לאפשר את הגדלת הבניין‬ ‫בעתיד‪ ,‬בירושלים נוספו דרישות בטחוניות ‪ ,‬והשתלבות בדרישות ואופי הבנייה בעיר בכלל‬ ‫ובקמפוס ובאוניברסיטה בפרט‪.‬‬

‫שלבים ראשונים של בנייה‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫בסוף שנת ‪ 1953‬הוחלט כי יש להתחיל בהקמת בית הספרים בקרית האוניברסיטה החדשה‬ ‫בגבעת רם והוכרזה תחרות פומבית לתכנון המבנה במרכז הגיאוגרפי‪-‬פיסי של הקריה‪.‬‬ ‫מאחר ולא נמצאה תוכנית ראויה הוחלט להקים צוות משותף לשם הכנת התוכנית הסופית‪.‬‬ ‫הצוות הורכב מ‪ 3-‬משרדי תכנון‪ :‬האדריכלים אמנון אלכסנדרוני ואברהם יסקי‪ ,‬האדריכלים זיוה‬ ‫ארמוני וחנן הברון‪ ,‬והאדריכלים מיכאל נדלר‪ ,‬שולמית נדלר ושמעון פובזנר‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫מקורות השפעה והשראה על האדריכלות בקמפוס‬

‫הספרייה הלאומית‬ ‫‪1956-1960‬‬ ‫יסקי‪ ,‬אלכסנדרוני‪ ,‬זיווה ארמוני‪ ,‬חנן הברון‪,‬‬ ‫שמעון פובזנר‪ ,‬מיכאל ושלומית נדלר‪.‬‬

‫פואסי – צרפת‬ ‫וילה סבואה‬ ‫‪ ,1931‬לה קורבוזייה‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫מקורות השפעה והשראה על האדריכלות בקמפוס‬

‫ירושלים – קריית האוניברסיטה‬ ‫אולם בריכת השחייה‬ ‫שנות ה‪ ,60-‬שמואל מסטצ'קין‬

‫קמברידג'‪ ,‬מסצ'וסטס‪.‬‬ ‫אולם הכינוסים של ‪MIT‬‬ ‫‪ .1955‬א‪.‬סארינן‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫מקורות השפעה והשראה על האדריכלות בקמפוס‬

‫ירושלים – קריית האוניברסיטה‬ ‫בית הכנסת‬ ‫‪ .1957‬היינץ ראו‪ ,‬דוד רזניק‬

‫רומא – היכל הספורט‬ ‫‪1956‬‬ ‫ל‪ .‬נרווי‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫מקורות השפעה והשראה על האדריכלות בקמפוס‬

‫ירושלים – קריית האוניברסיטה‬ ‫בניין ספריית הרמן (בניין קפלן לשעבר)‬ ‫‪ .1957‬יסקי ופובזנר‪.‬‬

‫קמברידג'ת מסצ'וסטס‪.‬‬ ‫מרכז לימודי המשך של אוניברסיטת הרווארד‬ ‫‪ .1950‬ו‪ .‬גרופיוס‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫מקורות השפעה והשראה על האדריכלות בקמפוס‬

‫ירושלים – קריית האוניברסיטה‬ ‫בניין שרמן (המנהלה לשעבר)‬ ‫‪ .1958‬דב כרמי‪ ,‬רם כרמי‪ ,‬מלצר‪.‬‬

‫ריו דה ז'אנרו‪ .‬בניין משרד החינוך והבריאות‬ ‫‪1936-1945‬‬ ‫ל‪.‬קוסטה‪ ,‬א‪.‬נימאייר ולה‪-‬קורבוזיה‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫מקור ההשראה העיקרי לסגנון בינלאומי זה ברחבי העולם הייתה תורתו התכנונית‪-‬עיצובית של‬ ‫לה‪-‬קורבוזיה כפי שבאה לידי ביטוי בכתביו ובבנייניו‪ ,‬כמו וילה סבואה בפואסי‪ ,‬פאריס (‪)1931‬‬ ‫ובבניין משרד החינוך והבריאות שתכנן ביחד עם לוצ'יו קוסטה ואוסקר נימאייר בריו‪-‬דה ז'אנרו‬ ‫(‪.)1936-1945‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫הסגנונות הארכיטקטוניים המיוצגים במרקם הקריה הם‪ ,‬על כן נציגים נאמנים של זמנם ושל‬ ‫תקופתם; סגנונות אלו יוצגו ע"פ חשיבות תקופתית‪-‬עיצובית‪ ,‬וע"פ הדומיננטיות של סגנון מסוים‬ ‫בחזות הכוללת של קמפוס האוניברסיטה‪.‬‬ ‫בקמפוס שרובו נבנה בשנות ה‪ 50‬ובתחילת שנות ה‪ ,60‬נפוץ ביותר הסגנון הבינלאומי‪.‬‬ ‫באותה תקופה הנכונות לקלוט רעיונות תכנוניים‪-‬עיצוביים מן הסביבה הבינלאומית ובעיקר מן‬ ‫הסגנון ה"קלאסי‪-‬קורבוזיאני" תוך תרגומו למונחים מקומיים הייתה עצומה‪.‬‬

‫חזית שריג עם חלונות אנכיים ומגני שמש אנכיים או אופקיים‬

‫ספריית הרמן (קפלן לשעבר)‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫בטון חשוף – אדריכלות ברוטליסטית‬

‫תחנת האוטובוסים‬ ‫גג בית צרפת‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫חלונות רצועה צרים וארוכים‬

‫הספרייה הלאומית‬ ‫האקדמיה למוסיקה ולמחול‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫עמודים עגולים וקיר זכוכית‬

‫בניין פאלדמן‬ ‫הספרייה הלאומית‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫בניינים נמוכים בעלי הדגש אופקי חזק‬

‫מקבץ הבניינים בין בניין‬ ‫המנהלה לספרייה הלאומית‬

‫בניין המכון לארכיאולוגיה (בניין הג'וינט)‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫הסגנונות הארכיטקטוניים המיוצגים במרקם הקריה הם‪ ,‬על כן נציגים נאמנים של זמנם ושל‬ ‫תקופתם; סגנונות אלו יוצגו ע"פ חשיבות תקופתית‪-‬עיצובית‪ ,‬וע"פ הדומיננטיות של סגנון מסוים‬ ‫בחזות הכוללת של קמפוס האוניברסיטה‪.‬‬ ‫בקמפוס שרובו נבנה בשנות ה‪ 50‬ובתחילת שנות ה‪ ,60‬נפוץ ביותר הסגנון הבינלאומי‪.‬‬ ‫באותה תקופה הנכונות לקלוט רעיונות תכנוניים‪-‬עיצוביים מן הסביבה הבינלאומית ובעיקר מן‬ ‫הסגנון ה"קלאסי‪-‬קורבוזיאני" תוך תרגומו למונחים מקומיים הייתה עצומה‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬

‫התופעה בה קמפוסים אוניברסיטאיים מהווים שדה תצוגה של ארכיטקטורה קיימת מזה שנים‬ ‫בעולם כולו‪ ,‬ומשקפת את ההערכה של ממסד ההשכלה הגבוהה לאדריכלות ואת הנכונות להשקעה‬ ‫כספית יחד עם פתיחות מחשבתית‪ ,‬יצירתית ועיצובית‪.‬‬ ‫(קרויאנקר‪ ,‬דוד‪ ,2002 ,‬תכנון ואדר' ‪ ,1953-2002‬עמ' ‪)63-64‬‬

‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫קריית האוניברסיטה בגבעת רם מהווה מוזיאון חי של רוב סגנונות וצורות הבנייה שהתגבשו בארץ‬ ‫בכלל ובירושלים בפרט‪ ,‬מאז ראשית שנות ה‪ 50-‬ועד היום‪.‬‬

‫קמפוס האוניברסיטה בראשית שנות ה‪.60‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫גבעת רם‬ ‫תהליך התכנון הארכיטקטוני של קמפוס גבעת רם בראשית שנות ה‪ 50‬היה מלווה בחילוקי דעות‬ ‫מקצועיים בין האסכולה הירושלמית‪-‬שמרנית‪ ,‬שיוצגה ע"י האדריכלים ברוצקוס‪ ,‬קאופמן‪ ,‬קלארוין‬ ‫וראו‪ ,‬לבין האסכולה התל‪-‬אביבית ובה האדריכלים אידלסון‪ ,‬אלכסנדרוני‪ ,‬יסקי‪ ,‬פובזנר‪ ,‬שרון‬ ‫ורכטר‪ .‬הויכוחים העיקריים התייחסו לבעיית אקלים‪ ,‬אור וצורת השימוש באבן‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫גבעת רם‬ ‫אזור גבעת רם הוא אזור גבעות במרכז הגיאוגרפי של ירושלים בו שוכנים כיום קריית הממשלה‪,‬‬ ‫הכנסת‪ ,‬בית משפט העליון‪ ,‬קריית המוזיאונים‪ ,‬קריית האוניברסיטה ושרידים של שכונת שיח'‬ ‫באדר‪ .‬בתחילת ‪ 1948‬שכן בכמה מבתי שכונת שיח' באדר מחנה של גדודי הנוער של ההגנה‬ ‫(גדנ"ע)‪ .‬השם "רם" הוא למעשה ראשי תיבות של "ריכוז‪-‬מפקדים" ואמנם בתחילה נקרא המקום‬ ‫"מחנה ר"ם"‪ .‬עם הזמן נפלו הגרשיים וכל האיזור נקרא "גבעת רם"‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫בית הספרים הלאומי‬ ‫קריית האוניברסיטה ‪ -‬גבעת רם‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫נבנה בין השנים ‪1956-1960‬‬ ‫אדריכלים‪ :‬יסקי‪ ,‬אלכסנדרוני‪ ,‬זיווה ארמוני‪ ,‬חנן הברון‪ ,‬שמעון פובזנר‪ ,‬מיכאל ושלומית נדלר‪.‬‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫מישהו מזהה?‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫מישהו מזהה?‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫מישהו מזהה?‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫מישהו מזהה?‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫מישהו מזהה?‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫בקומת הקרקע של המלון מופעל מרכז אירועים גדול‪ ,‬המארח באופן שוטף כנסים בני מאות‬ ‫משתתפים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מופעלות במלון שש מסעדות שונות‪ ,‬מכון כושר וספא‪ ,‬בריכת שחיה‪ ,‬בריכה‬ ‫לילדים‪ ,‬מועדון הבריאות והספא‪ ,‬חדר כושר‪ ,‬בית כנסת ומספר חנויות יוקרתיות‪.‬‬ ‫מסעדות המלון כוללות את יאקיומונו היפנית והמלך שלמה המזרח תיכונית‪.‬‬ ‫)מתוך אתר התיירות ‪)ׁwww.HOTELS.CO.IL‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫ממוקם בלב תל אביב‪ ,‬צופה על הים התיכון במרחת דקה מהחוף‪ .‬מרחק הליכה מדיזנגוף ומרכזי‬ ‫הבילוי והעסקים‪.‬‬ ‫המלון יושב בתוך גן העצמאות‪ ,‬על שפת הים התיכון וליד המרינה‪ ,‬עם גישה פרטית לחוף‪.‬‬ ‫מלון הילטון תל אביב הוקם בשנת ‪ 1965‬בשטח גן העצמאות‪ ,‬במתחם השוכן בקצה הרחובות‬ ‫ז'בוטינסקי וארלוזורוב וממערב לרחוב הירקון‪.‬‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫מלון‬ ‫הילטון‬ ‫תל אביב‬

‫‪1965‬‬ ‫יעקב רכטר‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬


‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫" הפגמים זועקים אליך מכל חלקי המבנה!‪ ...‬בטון חשוף מציג לראווה את הפרטים הקטנים‬ ‫ביותר של תבנית היציקה‪ ,‬את חיבורי הקרשים‪ ,‬את הסיבים והעיניים בעץ‪ ...‬האם בגברים ובנשים‬ ‫אין רואים את הקמטים וכתמי הלידה‪ ,‬את האפים העקומים‪ ,‬את המוזרויות הרבות מספור?‪...‬‬ ‫טעויות הן אנושיות‪ ,‬הן אני עצמנו‪ ,‬חיי היום‪-‬יום שלנו‪ .‬חשוב ללכת הלאה ‪ ,‬לחיות‪ ,‬להתלהב‪,‬‬ ‫להיות נאמן!‪ ...‬החלטתי ליצור יופי מתוך ניגודים‪ ,‬אמצא את השלמתם ואכונן משחק בין גסות‬

‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫לעדין‪ ,‬בין הדל לעז‪ ,‬בין דיוק לאקראי‪ ,‬אגרום לאנשים לחשוב ולהתבונן‪"...‬‬ ‫(מתוך נאום שנשא קורבוזיה לרגל חנוכתה של "יחדת המגורים במרסייי ‪)1952‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫הרעיון הבסיסי העומד מאחורי‬ ‫המבנה הוא בניין אוניברסאלי‬ ‫שיכול להבנות בכל מקום‬ ‫ולהתאים לכל סוגי האוכלוסיה‪.‬‬

‫הדימוי בו השתמש לה קורבוזיה‬

‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫בתכנון היה של ספינה אשר‬ ‫יכולה להמצא בלב ים ובה כל מה‬ ‫שהנוסעים זקוקים לו ובשל כך‬ ‫מנותך הבניין מהקרקע וכולל‬ ‫בתוכו פונקציות ציבוריות שונות‪.‬‬

‫בבניין ‪ 23‬יחידות מגורים שונות‬ ‫מיחידה המתאימה לנפש אחת‬ ‫ועד ליחידת מגורים למשפחה‬ ‫המונה עשר נפשות‪.‬‬


‫תאוריה של לה קורבוזיה בשם "מודולור"‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫תכנון הדירות עצמן היה מבוסס על‬ ‫(‪ )Modulor‬המנסה למצוא את המידות‬ ‫האידאליות לתכנון אדריכלי על סמך‬

‫פרופורציות הזהב בגוף האדם‪.‬‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫‪-‬‬

‫שני מפלסים‪ ,‬ומשתרעת מצדו האחד לצדו השני‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫המרכזי של כל קומה שלישית; כל דירה היא בת‬

‫בתוך הבניין נמשכים מסדרונות לאורך הציר‬

‫של הבניין‪ ,‬ולכל דירה מרפסת‪.‬‬ ‫כל זוג דירות נמצאות אחת מעל השנייה ‪ -‬אחת‬ ‫בצורת 'ר' ואחת בצורת '‪ 'L‬והמסדרון הציבורי‬ ‫עבר בין שתיהן‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫‪Unité d'Habitation‬‬ ‫היא שמו של עיקרון מודרני בבניית‬ ‫בתי מגורים‪ ,‬פרי המצאתו של לה‬ ‫קורבוזיה;‪ .‬בשנים ‪1947-1952‬‬ ‫ידוע גם בכינוי ‪"( Cité radieuse‬עיר‬ ‫קורנת")‪ .‬זוהי אחת מיצירתיו‬ ‫המפורסמת ביותר של לה קורבוזיה‪.‬‬ ‫יחידת המגורים במרסיי כוללת ‪337‬‬ ‫דירות בשתים‪-‬עשרה קומות‪ ,‬והבניין‬ ‫כולו עומד על עמודי פילוטי גדולים‪.‬‬ ‫כמו כן יש בבניין חנויות‪ ,‬שירותי‬ ‫חינוך‪ ,‬רפואה וספורט‪ ,‬וכן בית מלון‪.‬‬ ‫הגג השטוח מתוכנן כשטח משותף‪.‬‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫יחידת מגורים‬

‫‪Unité‬‬ ‫‪d'Habitation‬‬

‫מארסיי‪ ,‬צרפת ‪1947-1952‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫דני קראוון‪ ,‬אנדרטת חטיבת הנגב‪,‬‬ ‫‪ ,1963‬באר שבע‬

‫בתוך הזרם הכללי של האדריכלות הבינלאומית צמח כאן דור חדש‪ ,‬ישראלי‪ ,‬צברי‪ ,‬פיזי מאוד‪,‬‬ ‫קשור לדנצינגר‪ ,‬לכנעניות לשורשים של המקום הזה‪ -‬ציוני לאומי‪ .‬היה לנו רצון להיות אמיתיים‪.‬‬ ‫הסגנון הבינלאומי לא היה אמיתי‪ .‬עבורנו הבטון היה החומר הישראלי‪ .‬הבטון נתן את הרגשת‬ ‫היציבות‪ :‬כאשר אתה שותל אותו במקום‪ ,‬אף אחד לא יזיז אותו משם‪ ...‬העמודים הלבנים? אתה‬ ‫עושה פו ומעיף אותם‪ .‬הבטון החשוף הוא האמת‪ .‬החשיפה של החומר‪ .‬הלבן הוא רוחניות של‬ ‫הרעיון המודרני‪ .‬הוא כמו חולצה לבנה‪ .‬הבטון הוא כמו הגוף של הבניין‪"...‬‬ ‫("הברוטליזם הישראלי" מאת רם כרמי)‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬ ‫י‪.‬דנציגר‪" ,‬עקלתון"‪ ,1975 ,‬פארק הירקון‪ ,‬בטון לבן‬

‫יגאל תומרקין‪" ,‬אנדרטת הבקעה"‪ ,1972 ,‬בטון וברזל‬

‫בתוך הזרם הכללי של האדריכלות הבינלאומית צמח כאן דור חדש‪ ,‬ישראלי‪ ,‬צברי‪ ,‬פיזי מאוד‪,‬‬ ‫קשור לדנצינגר‪ ,‬לכנעניות לשורשים של המקום הזה‪ -‬ציוני לאומי‪ .‬היה לנו רצון להיות אמיתיים‪.‬‬ ‫הסגנון הבינלאומי לא היה אמיתי‪ .‬עבורנו הבטון היה החומר הישראלי‪ .‬הבטון נתן את הרגשת‬ ‫היציבות‪ :‬כאשר אתה שותל אותו במקום‪ ,‬אף אחד לא יזיז אותו משם‪ ...‬העמודים הלבנים? אתה‬ ‫עושה פו ומעיף אותם‪ .‬הבטון החשוף הוא האמת‪ .‬החשיפה של החומר‪ .‬הלבן הוא רוחניות של‬ ‫הרעיון המודרני‪ .‬הוא כמו חולצה לבנה‪ .‬הבטון הוא כמו הגוף של הבניין‪"...‬‬ ‫("הברוטליזם הישראלי" מאת רם כרמי)‬


‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫העתק?‬ ‫שלנו‪ ..‬סיגלו לעצמם אותה דרך קלה ובטוחה של שאיבה מצינורות זרים‪ ,‬וע"י כך הפכו לאדריכלי‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫‪-‬‬

‫אבא אלחנני‪" -‬מובן שאת האשמה העיקרית אין לחפש בצעירים דווקא‪ ...‬גם ותיקי האדריכלים‬ ‫מודה‪ ,‬תוך כדי התיימרותם להיות אדריכלים מודרניים‪....‬‬ ‫מובן שנוח להאמין בארכיטקטורה בינלאומית‪ ,‬כי תורה זו מקלה‪....‬‬ ‫כך קורה שבניין מפורסם זה או אחר הוא העתק‪ ,‬בקנה מידה קטן יותר ומוצלח פחות ‪ ,‬של בניין‬ ‫אחר ‪ ,‬חשוב מאוד ‪ ,‬במקום אחר בעולם‪ .‬ולא שהבניין כאן מכוער ‪ ,‬אך הוא עקר ולא במקומו‪"...‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫אופנה?‬ ‫האדריכלים בארץ חשופים ל"אדריכלות השעה" בעולם ‪ ,‬ע"י חומר כתוב (מגזינים) ‪ ,‬מסעות‬ ‫בעולם ואפילו ע"י לימודים של אדריכלים בני הדור הצעיר באירופה‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫גיור הבטון החשוף ‪-‬סוציליזם‬ ‫גיוס הברוטליזם הישראלי לשירות לאומי הפועל מתור קרביה של מפא"י‪.‬כמחאה נגד השמאל‬ ‫הממוסד "הקומוניזם" מתוך שאיפה מוצהרת לעממיות‪ -‬עבודת הפועל העברי‪.‬‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬


‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫בטון כביטוי להדר בירוקרטי?‬ ‫בשנות קום המדינה נבנים בנייני משרדם גדולים ‪ ,‬אך אלו שימשו בעיקר למוסדות השלטון‬ ‫הממשלתיים ‪ ,‬עירוניים ‪ ,‬קיבוציים והסתדרותיים‪ ,‬מוסדות אקדמאים ומוסדות צבאיים‪.‬‬ ‫ובהתאם ביטאה האדריכלות שלהם הדר בירוקרטי‪.‬‬

‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫שקיפות וכנות החומר (בטון חשוף) מבטאה את שקיפות המנגנונים ואת הבהירות הטיפולוגית‪.‬‬

‫‪ .16‬המרכז הטכני של חברת‪-‬החשמל‪ ,1960 ,‬טובה וגדעון זיו‪.‬‬ ‫‪ .17‬המועצה המקומית בית‪-‬שאן‪ ,1960 ,‬יוסף חי‬ ‫‪ .18‬בית עיריית ת"א‪-‬יפו‪ ,1957 ,‬מנחם כהן‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫‪-‬‬

‫זוהו כ"אוצרות טבע" גדולים הניתנים לניצול מיידי‪.‬‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫נמצאים בארץ בשפע ובאיכות גבוהה‪ .‬הבטון על מרכיביו (סיד‪ ,‬חול‪ ,‬זיף‪-‬זיף‪ ,‬וחצץ)‬

‫לאומיות‪-‬ציוניות –ישראליות?‬ ‫ראשית הברוטליזם פתח בפני בוני המדינה החדשה את האופציה לאדריכלות מקומית‬ ‫שבבסיסה העדפה של הבטון שנתפס כחומר ישראלי בהא הידיעה משום שמרכיביו‬

‫זוהי אדריכלות בתקופת צנע‪ ,‬נתוני השטח הם אלו שהכתיבו את הבניה בתקני מינימום‬ ‫הנדרש לקיום‪ .‬אך גם המעט משמש מקור לגאווה ומהווה סמל של חיים מושרשים‬ ‫במקום‪.‬‬ ‫לעומת האבן‪ -‬המזוהה כ"חומר ערבי" ‪ ,‬אדריכלות הבטון מציגה אומנם חומריות "דלה"‬ ‫וטכנולוגיה נמוכה ‪ ,‬אבל אין לה ‪ ,‬כלל‪ ,‬הרגלים מסורתיים או רגש שמרני‪ .‬היא מבוססת על‬ ‫כושר המצאה ועל מיומנות של האדריכל‪ ,‬המהנדס והבנאי‪.‬‬ ‫אופק חדש של מודרניזם‪ -‬רק לא "באוהאוס" – הסגנון הגלותי‪ ,‬התלוש‪ ,‬ההסוואתי של‬ ‫הדורות הקודמים‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬

‫מיד לאחר מלחמת העצמאות והקמת המדינה התרחש בארץ תהליך מהיר של חילופי דורות‪,‬‬ ‫שהפך את אלו שפעלו קודם לזקנים‪ .‬מעבר הדורות שיחק גם הבדל במעמד וההשפעה‪ .‬הדור‬ ‫הצעיר‪ ,‬דור יליד הארץ ייצג את דור בוני המדינה‪ .‬דור בעל מרץ ובעל תעוזה ‪ ",‬דור עכשווי"‪-‬‬

‫כל אלו תכונות נרדפות לרצוי והמצוי של מפעל הבניה הלאומי‪.‬‬

‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫קצת היסטוריה‬

‫א‪ .‬יסקי‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫ובישראל‪ ......‬ארץ לבנה הופכת לאפורה‬ ‫"נלבישך שמלת בטון ומלט‪"....‬‬ ‫"הך פטיש‪ ,‬עלה וצנח‪ ,‬כביש בטון בחול נמתך‪"...‬‬ ‫"מוצק הבטון ומורם המנוף‪ ,‬ספינות המטען מגיעות אל החוף‪"....‬‬

‫מדוע הבטון מזוהה בארץ כ"חומר הישראלי"???‬

‫א‪ .‬יסקי‬ ‫‪1959‬‬ ‫שיכון לדוגמא‬ ‫באר‪-‬שבע‬


‫ינואר ‪2009‬‬

‫קורבוזיה נשאר פוריסט‪ ,‬קלאסיקן‪ ,‬אמן הצורות והמידות הטובות‪ ,‬גם כשעה שהבניינים מגושמים‬ ‫וחשופים‪ ,‬וללא כל קשר לכינוי‪ -‬גינוי "ברוטליזם" שהודבק לו‪.‬‬ ‫וודאי שלא מכיר באלו שהעזו למחזר את רעיונותיו‪ ,‬לערבבם ולרוקנם מכל מימד מטאפיסי‪.‬‬

‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫"ארכיטקטורה ‪ ,‬פירושה יצירת יחסים מרגשים באמצעות חומרים גולמיים" (‪) MATERIERES BRUTES‬‬

‫‪Chapel Of Notre‬‬‫‪Dame du haut‬‬ ‫רונשאן‪ ,‬צרפת‬ ‫‪1950-1955‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬

‫כגון פסי הרוחב של החזיתות (משמוע תהליך היציקה)‪ ,‬הטקסטורות של אופני יציקת הבטון‬ ‫חברו למשחק צורני באחדות של החומר ה"גס"‪.‬‬

‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫הברוטליזם הקורבוזיאני הקפיד לשמר את התצורות של קורות העץ ששימשו כתבניות יציקה‬

‫‪Parliament House‬‬ ‫צ'אנדיגאר‪ ,‬הודו‪1952-1962 ,‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫‪BETON BRUT‬‬ ‫האמת של החומר‬ ‫בטון חשוף ‪ -‬בטון ברוט‪ ,‬הוצהר ע"י לה‬ ‫קורבוזייה כ"חומר טבעי" לא פחות מאבן‪.‬‬ ‫"על האדריכל המודרני להמנע מכל הסוואה‪,‬‬ ‫קישוט ‪ ,‬כיסוי הטעיה‪ ...‬בניין משרדים חייב‬ ‫להראות כבניין משרדים ותאטרון כתאטרון‪.‬‬ ‫כנות זו מצווה עלינו להמעיט בטיח כי מוטב‬ ‫להראות את חומרי הבניין הטבעיים‪ .‬להבליט את‬ ‫הקונסטרוקציה כדי שזו תראה ותובן‪ .‬להבליט את‬ ‫מפגשי הבטון ואפילו את חורי הפיגומים"‪.‬‬

‫‪Unite d’habitation‬‬ ‫מארסיי‪ ,‬צרפת‪1947-1953 ,‬‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫בית אנגל ‪1933‬‬ ‫הדוגמא הראשונה להשפעתו של לה קורבוזיה על האדריכלות הישראלית החדשה‪.‬‬ ‫פרי תיכנונו של זאב רכטר‪ ,‬מהאדריכלים רבי‪-‬ההשפעה בארץ באותה תקופה‪ ,‬שאף שהה בפאריס‬ ‫בשנות ה‪ 30‬המוקדמות‪ .‬זהו הבית הראשון שנבנה על עמודים בת"א‪ .‬רכטר היה חסיד נלהב של‬ ‫שיטת הבנייה על עמודים הנועדו לאפשר זרימת אוויר צח אל פנים הבית והרחבת הבנייה אל תוכו‪.‬‬ ‫צורת בנייה זו מעניקה לרחוב מראה רחב יותר‪.‬‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫בשכונה לדוגמא נבנו ‪ 24‬בניינים שהצטיינו במערך מרקמי חדשני‪ ,‬שילוב של בתים פרטיים‪ ,‬בנייני‬ ‫רכבת‪( ,‬קוטג'ים טוריים) עם גינות פרטיות ובנייני‪-‬דירות‪ ,‬אשר חלקם בנויים על עמודים‪.‬‬ ‫למרות הסגנונות השונים‪ ,‬הצורות והחומרים בבניינים היו זהים ויצרו מקבץ הומוגני הרמוני‪ ,‬מעבר‬ ‫ליחידותו בהיבט האדריכלי פרוייקט זה היה הראשון שלא תוכנן כפתרון למצוקת דיור למעמד‬ ‫הפועלים אלא כפרוייקט לאקדמאים ובורגנים שיתגוררו בו מבחירה‪.‬‬ ‫(העיר ת"א הפכה למקרה מבחן של העקרונות האידאולוגים וסגנונות האדריכלות עם האילוצים של‬ ‫מציאות עירונית שוקקת והעדפות של טעם הקליינטים הפרטיים השונים‪ .‬ת"א "זוכה" בתואר "בירת‬ ‫סגנון ‪.)"weissenhof‬‬ ‫מעניין לציין כי התערוכה זוהתה ע"י הנאצים כ"ארבנדוף"‪ ,‬כלומר כפר ערבי‪ .‬ובגלויות התעמולה‬ ‫שהוציאו למטרה זו הוסיפו דמויות של גמלים וערבים‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫‪weissenhof siedlung‬‬ ‫המפגש הראשון של סגנונות הבנייה שהתפתחו במוקדים השונים באירופה‪ ,‬התרחש בתערוכת‬ ‫האדריכלות ב‪ weissenhof siedlung -‬בשטוטגרט בשנת ‪.1927‬‬ ‫פרוייקט זה הביא בפעם הראשונה למגרש משותף את מרבית הזרמים של האדריכלות המודרנית‬ ‫שהתפתחו בחלקים השונים של אירופה עד לאותה עת ויוצגו על ידי ‪ 17‬אדריכלים מגרמניה‪ ,‬הולנד‪,‬‬ ‫בלגיה וצרפת‪.‬‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫‪-‬‬

‫רגולריות כמנוגדת לסימטריה‪ ,‬שלמות טכנית ופרופורציות נאות‪ ,‬בניגוד לעיטורים של הקלאסיקה‪.‬‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫הסגנון הבינלאומי הושפע רבות מאסכולת בית הספר לעיצוב ואדריכלות "באוהאוס" שפעל בדסאו‬ ‫שבגרמניה ושרבים מתלמידיו ומרציו תכננו בסגנון הבינלאומי‪ .‬אשר דגלה בתזה כי אומנות חייבת‬ ‫לענות על צרכי החבר‪ ,‬עיצוב טוב חייב לעבור את מבחן הסטנדרטים האסטטיים הפונקציונלים‬ ‫וההנדסיים‪.‬‬

‫הסגנון הבינלאומי הוא אסכולה אמנותית פונקציונאלית בתחומי האדריכלות והעיצוב‪ ,‬החל בסוף‬ ‫שנות ה‪ 20-‬של המאה העשרים‪.‬‬

‫בית הספר באוהאוס‬ ‫דסאו‪ ,‬גרמניה‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫במשך הזמן היו אלמנטים אלה לחלק בלתי נפרד מין האדריכלות הישראלית‪ .‬את השפעתו הרבה‬ ‫של לה קורבוזיה על האדריכלות בארץ ניתן להסביר בגורמים רבים‪:‬‬ ‫הבנייה בבטון הלמה את אופיו של כח העבודה המקומי הלא מיומן יותר משיטות בנייה אחרות‪,‬‬ ‫ובהעדרה של תעשיית‪-‬פלדה או טכנולוגית בנייה מתקדמת לא ניתן היה לאמץ או לחקות את מבני‬ ‫שלד הפלדה של מיס‪-‬ואן דה‪-‬רוהה‪.‬‬

‫אל הפלסטיות של צורות הטיח הלבן הבוהקות באור השמש התוודע לה‪-‬קורבוזיה עוד בתחילת‬ ‫המאה בעת שסייר באיטליה‪ ,‬בטורקיה וביוון‪.‬‬ ‫התרשימים והתצלומים הרבים שעשה במהלך סיוריו ממחישים את מידת התעניינותו באדריכלות‬ ‫הים תיכונית‪ ,‬עניין שהיה עתיד ללוות אותו לאורך כל ימי חייו‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬

‫האדריכלים בארץ ביקשו אחר פתרונות בניייה מספקים‪ ,‬אשר יהלמו את התנאים המקומיים‬ ‫המיוחדים‪.‬‬ ‫הם מצאו אותם בעבודותיו של לה‪-‬קורבוזיה‪ :‬השימוש בבטון מזויין‪ ,‬כתלים מסויידים לבן‪ ,‬איוורור‬ ‫באמצעות עמודים‪ ,‬תריסי אוורור וחלונות פס‪ ,‬תכנון גגות שטוחים ועיצוב תוכניות חופשיות‪.‬‬

‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫לה קורבוזיה הטביע את חותמו על האדריכלות הישראלית‪ ,‬הן על המושגים הרווחים בה והן על‬ ‫הצורות המאפיינות אותה‪.‬‬

‫בית פולישוק ‪,1934‬‬ ‫ש‪.‬ליאסקובסקי‪ ,‬י‪.‬אורנשטיין‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫חוסר מסורת הבנייה הקלה מאוד על קליטתה של האדריכלות המודרנית בארץ ישראל‪ ,‬והיעדר סגנון‬ ‫ודפוסים מחייבים מנע במידה רבה את ההתמודדות עם תפיסות אדריכליות מיושנות‪.‬‬ ‫השאיפה לבנות בהשראת האדריכלות המתקדמת הייתה חזקה‪ .‬הסגנון הבינלאומי נתפס לביטוי‬ ‫קשר עם תרבות המערב‪ ,‬ורבים מהאדריכלים לא חסכו באמצעים לשמור על קשרים עם אירופה‪.‬‬ ‫ייחודה של ישראל מבחינה זו הוא בריכוז הגדול של בניינים שעוצבו בסגנון הבינלאומי‪.‬‬ ‫לא היו אלו איים בודדים בים האדריכלות האקלקטית‪.‬‬ ‫אווירה עירונית שלמה ומיוחדת נוצרה בעקבות בנייה שהייתה ברובה הגדול בסגנון הבינלאומי‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫המשבר הכלכלי בעולם שהחל ב‪ 1929‬והגיע לשיאו ב‪ 1931‬גרם לאבטלה באירופה וארה"ב‪ ,‬והפעיל‬ ‫לחצים פוליטים וכלכליים על יהודי מזרח אירופה וגרמניה‪ .‬כוח המשיכה הכלכלי של ארץ ישראל גדל‬ ‫לגבי יהודי מרכז אירופה‪ ,‬שרצו להציל לפחות חלק מהונם הפרטי בייחוד לאחר עליית היטלר לשלטון‬ ‫ב‪ -1933‬עלייה אינטנסיבית של יהודי מרכז אירופה שהגבירה את הביקוש למזון‪ ,‬דיור ושירותים‪.‬‬ ‫האדריכלים המובילים עסקו דווקא במציאת פתרונות דיור לאוכלוסיה‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫ת"א בשנות ה‪ 20-‬וה‪30-‬‬ ‫התנופה המהירה בענף הבנייה הגיעה לשיאה בשנת ‪ ,1925‬אלפי עולים רכשו הכשרה מקצועית‬ ‫בענף הבנייה במקוצועת כגון טפסנות‪ ,‬טייחות וכדומה‪.‬‬ ‫קבלנות הבניין היהודית עשתה את צעדיה הראשונים‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫ת"א בשנות ה‪ 20-‬וה‪30-‬‬ ‫בעקבות גידול אוכלוסין בשנות ה‪ 20‬המוקדמות החל פיתוח מהיר של ענף הבנייה בעיר ת"א‪.‬‬ ‫האדריכלים שבנו בת"א באותה תקופה עלו לארץ עוד בתחילת שנות ה‪ .20‬רובם רכשו את השכלתם‬ ‫המקצועית באירופה‪.‬‬ ‫סגנון הבנייה באותה תקופה היה ליכוד של סגנונות ועירוב של מוטיבים מזרחיים מקומיים‪ ,‬כגון‬ ‫כיפות‪ ,‬קשתות מחודדות‪ ,‬מרכיבים השאולים מהאדר' הקלאסית‪ .‬בליל זה של סגנונות נקרא הסגנון‬ ‫האקלקטי‪ ,‬והוא יצג למעשה את הרצון והניסיון למזג בין המזרח למערב וליצור ע"י כך סגנון יהודי‪-‬‬ ‫מקומי‪.‬‬

‫בית הפגודה ‪1924‬‬ ‫אלכנסדר לוי‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫ת"א בשנות ה‪ 20-‬וה‪30-‬‬ ‫בעקבות גידול אוכלוסין בשנות ה‪ 20‬המוקדמות החל פיתוח מהיר של ענף הבנייה בעיר ת"א‪.‬‬ ‫האדריכלים שבנו בת"א באותה תקופה עלו לארץ עוד בתחילת שנות ה‪ .20‬רובם רכשו את השכלתם‬ ‫המקצועית באירופה‪.‬‬ ‫סגנון הבנייה באותה תקופה היה ליכוד של סגנונות ועירוב של מוטיבים מזרחיים מקומיים‪ ,‬כגון‬ ‫כיפות‪ ,‬קשתות מחודדות‪ ,‬מרכיבים השאולים מהאדר' הקלאסית‪ .‬בליל זה של סגנונות נקרא הסגנון‬ ‫האקלקטי‪ ,‬והוא יצג למעשה את הרצון והניסיון למזג בין המזרח למערב וליצור ע"י כך סגנון יהודי‪-‬‬ ‫מקומי‪.‬‬

‫בית העיריה הראשון‬ ‫‪ ,1925‬משה צ'רנר‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫לה קורבוזיה התייחס למכונית ואל הגישה מהבית אל המכונית ומשם העירה בכל‬ ‫תכנוניו‪.‬‬ ‫עוד הוא טען כי תכנון עירוני המבטל את המרחקים הגדולים בזכות הגישה המהירה‬ ‫והקלה לכל מקום על ידי מכונית פרטית‪ ,‬משחרר את מרכזי הערים מצפיפות מיותרת‪,‬‬ ‫מחלות ופשע הנובעים מהצפיפות הרבה וכי תכנון זה הוא בריא יותר לעיר ולחברה‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫תפישה אורבנית‬ ‫לה קורבוזיה האמין שהמצאת המכונית הפרטית (בעיקר שיכלול הייצור‬ ‫התעשייתי שלה) היא הזדמנות לחולל שינויים מרחיקי לכת גם במבנה העיר‪ .‬עוד‬ ‫בטרם החל תהליך הפרבור בארצות המערב ‪,‬חזה לה קורבוזיה את העיר‬ ‫המשתרעת על פני עשרות קילומטרים ומקושרת על ידי כבישים מהירים‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫‪ .5‬הגג השטוח‬ ‫מיועד לאזור בילוי ומרגוע לדיירים באוויר הפתוח‪ ,‬שימושי לחלוטין‪.‬‬ ‫מכיל לעתים גינה קטנה וסולריום שהיא מרפסת שיזוף עילית‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫‪ .4‬חלונות סרט‬ ‫החלונות מתמשכים אופקי רצוף המשמש כמוטיב במעטפת הבניין וכיוון שהקירות‬ ‫אינם משמשים עוד כקירות נושאים ניתן לפתוח בהם כל פתח רצוי להכניס אור‪,‬‬ ‫אוויר ותחושת זרימה לתוך המבנה‪ .‬חלון הסרט נותן לחזית הדגשה אופקית ודינמית‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬

‫התכנון הפנימי של דירת המגורים היה פונקציונאלי ופשוט‪.‬‬ ‫האדריכל חופשי למקם את הקיר בחלל הפנימי כאוות נפשו‪ ,‬בניתוק משלד המבנה‪.‬‬ ‫חופש זה מאפשר יצירה של חללים פשוטים המעוצבים בגודל הנדרש עבור הייעוד‬ ‫השימושי של החלל הפנימי‪.‬‬

‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫‪ .3‬התוכנית החופשית‬

‫קומת הכניסה‬

‫קומת מגורים‬

‫קומת הגג‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫‪ .2‬החזית החופשית‬ ‫הקיר באדריכלות המודרנית מנותק משלד המבנה‪ ,‬תפקידו לעטוף את החלל‬ ‫הפנימי כבגד אלסטי ולהפריד בין החלל החיצוני לפנימי‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫‪ .1‬עמודים‬

‫(‪(PILOTIS‬‬

‫את הבניין יש להרים על עמודים כך שאפשר להשתמש בחלל שמתחתם כקומה‬ ‫ראשונה פתוחה וזורמת‪ .‬עובדה זו אפשרה לנתק את קומת המגורים משאון הרחוב‬ ‫והלכלוך‪ ,‬להרחיב את שטחי הירק במפלס הרחוב ולשפר את האוורור באותו מפלס‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫‪ 5‬העקרונות של לה‪-‬קורבוזיה‬

‫קורבוזיה הגדיר את חמשת העקרונות הבסיסיים לתכנון הנובעים מהאפשרויות שנותן‬ ‫הבטון המזוין‪.‬‬

‫העקרונות של לה קורבוזיה אינן פנטזיות עיצוביות או גחמות אופייניות אלא מכתיבות‬ ‫דפוס חדש של בניה‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫קורבוזיה הוא אחד האדריכלים השנויים ביותר במחלוקת במאה ה‪.20-‬‬ ‫חלק מרעיונותיו נתנו השראה לכל האדריכלים המודרניסטים וחלקם גבלו בטירוף‪,‬‬ ‫כמו למשל תוכניתו (שלא יצאה לפועל) להרוס חלק נרחב ממרכז פריז ולבנות‬ ‫במקום מגדלים עצומים מוקפים בפארקים‪.‬‬ ‫ב‪ 27-‬באוגוסט ‪ ,1965‬בניגוד להמלצת רופאו‪ ,‬יצא לה קורבוזיה לשחייה בחוף הים‪.‬‬ ‫גופתו נמצאה צפה במים לאחר שככל הנראה לקה בלבו בעת שהיה בים‪.‬‬ ‫לאחר מותו זכה למחוות רבות מצד אדריכלים‪ ,‬אמנים ואנשי רוח רבים מכל העולם‪.‬‬


‫ינואר ‪2009‬‬ ‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫לה קורבוזיה (‪ )1887-1965‬נולד בשוויץ בשם שארל‪-‬אדואר ז'אנרה בשנת ‪ 1887‬ושינה‬ ‫את שמו ל‪.Le Corbusier-‬‬ ‫אדריכל רב השפעה‪ ,‬שתרם רבות להתגבשות האדריכלות המודרנית במאה ה‪20-‬‬ ‫וסגנון הבנייה הבינלאומי בפרט‪ .‬נחשב בעיני רבים לאחד האדריכלים החשובים‬ ‫ביותר בהיסטוריה‪.‬‬ ‫במקביל לעיסוקו כאדריכל שלח ידו גם בציור‪ ,‬פיסול‪ ,‬עיצוב רהיטים וכתיבה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1907‬עבר לגור בפריז והחל לעבוד ולהתלמד במשרדו של האדריכל הצרפתי‬ ‫הנודע אוגוסט פרה‪ .‬פרה היה מחלוצי השימוש בבטון מזוין והשפעתו על לה‬ ‫קורבוזיה בתחום זה הייתה ניכרת‪.‬‬


‫מגישים‪ :‬עמרי רון ואיתי רט‬

‫בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫‪-‬‬

‫ינואר ‪2009‬‬

‫אוניברסיטת ת"א‬

‫מחווה?‬ ‫בית אנגל‬

‫מלון הילטון תל אביב‬

‫בית הספרים הלאומי‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.