Portfolio

‫אדריכל אורי שלום‬

‫תיק עבודות ‪2016‬‬

‫סטביליטי סטודיו‬ ‫המשרד פעיל משנת ‪ ,2002‬מונה שבעה אדריכלים ופועל בקנה‬ ‫מידה משתנה‪.‬‬ ‫למשרד ניסיון עשיר במגוון תחומים‪ ,‬ובעיקר תכנון עירוני‪ ,‬בנייני‬ ‫מגורים ומבני ציבור‪.‬‬ ‫בבסיס עבודת התכנון עומד מיפוי המשתנים בפרויקט והבנתם‬ ‫על מנת לייצר שדה קריא ונוח לפעולה פיסית שאינה מיידית‪.‬‬ ‫צרכי הלקוח ותקציב הפרויקט הינם בחשיבות עליונה עבורנו‪.‬‬ ‫בכל פרויקט מושקעת מחשבה ובדיקות מרובות‪ ,‬על מנת להפיק את‬ ‫התכנון המיטבי‪.‬‬

‫אדריכל אורי שלום‬ ‫בראש המשרד עומד אדריכל אורי שלום‪ ,‬בוגר בהצטיינות של הטכניון‬ ‫ואוניברסיטת לה וילט בפריס‪ ,‬וחבר הסגל האקדמי בבצלאל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫בעבר עבד במשרדים מובילים בעולם‪ ,‬בינהם ז’אן נובל בפאריס‬ ‫וקונסארק‪-‬דיזיין‪-‬גרופ באירלנד‪.‬‬ ‫עצמאי משנת ‪ ,2002‬ובעלים של חברת סטביליטי סטודיו‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫אורי שלום‬

‫עידן שיין‬

‫טל הלוי‬

‫קונסטנטין לוקין‬

‫אלכסיי שמובסקי‬

‫אולגה אלקניוק‬

‫מאור בורמד‬

‫יקטרינה צ'ומיצ'קינה‬

‫‪3‬‬

‫מסחר‪ ,‬תעסוקה ומלונות‬

‫‪57‬‬

‫שטיבל ‪76‬‬ ‫סוקולוב ‪34‬‬ ‫תוצרת הארץ ‪20‬‬ ‫יצחק שדה ‪31‬‬

‫‪58‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪70‬‬

‫תכנון עירוני‬

‫‪73‬‬

‫מתחם האגם‬ ‫מיני ישראל‬ ‫ניבה‬ ‫‪the urb-urb‬‬

‫‪74‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪84‬‬

‫עיצוב פנים‬

‫‪89‬‬

‫משרדי אסנס סקיוריטי‬ ‫משרדי קבוצת קאופמן‬ ‫דלפק קבלה‬

‫‪90‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪98‬‬

‫מרקוריה‬

‫‪4‬‬

‫תוכן העניינים‬

‫מבני ציבור‬

‫‪9‬‬

‫בית ספר הרמב''ם‬

‫‪10‬‬ ‫‪16‬‬

‫מגורים‬

‫‪21‬‬

‫הגדוד העברי ‪35-37‬‬ ‫הירשנברג ‪9‬‬ ‫מבנה מגורים ‪ -‬כפר טרומן‬ ‫ישראליס ‪9‬‬ ‫פרנקל ‪76‬‬ ‫הונא ‪16‬‬ ‫אצ”ל ‪35‬‬ ‫קמואל ‪8‬‬ ‫ראש פינה ‪2-4‬‬

‫‪22‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪52‬‬

‫איצטדיון יבנה‬

‫‪5‬‬

‫‪636‬‬

‫‪382‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1.50‬‬

‫‪273‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪.80‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1.040‬‬

‫‪530‬‬

‫‪636‬‬

‫‪00‬‬

‫‪2.0‬‬

‫‪750‬‬

‫‪712‬‬

‫‪900‬‬

‫‪300‬‬

‫‪00‬‬

‫‪2.7‬‬

‫‪00‬‬ ‫‪5.0‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪10.5‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪15.00‬‬

‫‪17.000‬‬

‫‪180.000‬‬

‫שנה‬

‫‪6‬‬

‫אצ”ל ‪35‬‬ ‫הארץ ‪20‬‬ ‫תוצרת‬ ‫שדה ‪31‬‬ ‫יצחק‬ ‫פרנקל ‪76‬‬

‫הונא ‪16‬‬

‫קמואל ‪8‬‬

‫ס‪9‬‬ ‫י‬ ‫שראל אגם‬ ‫י‬ ‫םה‬ ‫תח‬ ‫מ‬ ‫בנה‬ ‫ון י‬ ‫די‬ ‫איצט לוב‬ ‫וקו‬ ‫ס‬

‫יי‬

‫מינ‬

‫ו‬ ‫רי‬

‫רג‬

‫ב‬ ‫ית‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫א יר‬ ‫ש‬ ‫ניב סנס נב‬ ‫ה‬

‫‪9‬‬

‫פר‬

‫ה‬

‫רמ‬

‫בי‬

‫טי‬

‫פר‬

‫ס‬ ‫קי‬

‫‪-‬כ‬

‫טרו‬

‫מ‬

‫רק‬

‫ור‬

‫יה‬

‫מג‬ ‫ור‬

‫ב‬ ‫נה‬

‫מ‬

‫מן‬

‫ים‬

‫קא‬

‫ופ‬

‫ש‬

‫שר‬

‫ימ‬

‫מן‬

‫טי‬

‫בל‬

‫‪76‬‬

‫אל‬

‫מ‘‘ר‬

‫‪7‬‬

8

‫מבני ציבור‬ ‫‪9‬‬

10

‫בית ספר הרמב"ם‬ ‫בית ספר יסודי‪ ,‬שלב א‘‬

‫‪2007-2009‬‬ ‫רמת השרון‬ ‫‪ 1,200‬מ"ר‬ ‫הושלם‬ ‫בית ספר יסודי בן ‪ 6‬כיתות הכולל‬ ‫ספריה וחדרי מדעים‪ .‬הנפחים‬ ‫של המבנים השונים בבית הספר‬ ‫הוגדרו כקופסאות פשוטות‪ .‬כמו‬ ‫במשחקי קופסא של ילדים‪ ,‬כל‬ ‫קופסא היא ייחודית ‪ -‬מוגדרת על‬ ‫ידי צבע או מסה שונים‪ .‬מבנה‬ ‫הכיתות תוכנן כמסה היוצרת‬

‫חזית ברורה לרחוב ובמקביל‬ ‫מתפקדת כחסם רעש‪ ,‬על מנת‬ ‫להעניק לחצרות בית הספר‬ ‫פרטיות‪.‬‬

‫‪11‬‬

12

‫בית ספר הרמב"ם‬ ‫בית ספר יסודי‪ ,‬שלב ב‘‬

‫‪2015-2016‬‬ ‫רמת השרון‬ ‫‪ 2,700‬מ"ר‬ ‫לקראת ביצוע‬

‫אגף נוסף לבית הספר הכולל ‪10‬‬ ‫כיתות‪ ,‬משרדים‪ ,‬חדרי מדעים‬ ‫וטכנולוגיה וכן פיתוח לשטחי‬ ‫החוץ‪.‬‬ ‫האגף הנוסף תוכנן בהמשך ישיר‬ ‫לתפיסה העיצובית של האגף‬ ‫הקיים‪ .‬המרווחים בין "קופסאות"‬ ‫המבנים נוצלו ליצירת חללים‬

‫ציבוריים איכותיים בתוך המבנה‬ ‫ומחוצה לו‪ .‬עבודת התכנון כללה‬ ‫שיקולי אקלים כך שעיצוב‬ ‫החזיתות הדרומיות משלב בתוכו‬ ‫אלמנטי הצללה‪.‬‬

‫‪13‬‬

14

‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪15‬‬

‫‪10‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬ ‫תכנית בית ספר רמב”ם לאחר תוספת האגף‬

‫‪15‬‬

0

5

16

10

20

30

‫איצטדיון יבנה‬ ‫מבנה תמיכה‬

‫‪2013-2014‬‬ ‫יבנה‬ ‫‪ 530‬מ"ר‬ ‫הושלם‬ ‫המבנה תוכנן כרצועה ארוכה‬ ‫המכילה את השימושים השונים‪:‬‬ ‫קופות‪ ,‬חדרי הלבשה‪ ,‬משרדים‬ ‫וחדרי צוות‪.‬‬ ‫המבנה תוכנן כמבנה יביל שניתן‬ ‫לשנע ולמקם בהתאם לצרכי‬ ‫האיצטדיון‪.‬‬

‫תכנית המבנה וחלוקה לשימושים השונים‬

‫חזית המבנה‬

‫‪17‬‬

18

19

20

‫מגורים‬ ‫‪21‬‬

22

‫הגדוד העברי ‪35-37‬‬ ‫בניין דירות‬

‫‪2013-2016‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪ 4,000‬מ"ר‬ ‫ביצוע‬ ‫המבנה מכיל ‪ 40‬יחידות דיור‬ ‫מעל חזית מסחרית רציפה‬ ‫לאורך הרחוב‪ .‬נפח הבניין מחולק‬ ‫לארבעה נפחים משניים בכדי‬ ‫לרכך את ההשפעה שיש לגודל‬ ‫הפרוייקט על הרחוב‪.‬‬ ‫הרווחים בין הנפחים מאפשרים‬ ‫חדירה של אור ואוויר‪.‬‬

‫אותה תפיסה עיצובית ניכרת גם‬ ‫בפרטים‪ ,‬כאשר הדגש היה על‬ ‫עידון החזית על אף השימוש‬ ‫סטנדרטים‬ ‫בניה‬ ‫בחומרי‬ ‫ובתקציב צנוע‪.‬‬

‫‪23‬‬

24

‫הסכמה תוכננה כדי להכיל את‬ ‫האופציה להגדלת מספר הדירות‬ ‫לפי מדיניות הצפיפות של עיריית‬ ‫תל אביב‪.‬‬ ‫בכל אחת מהדירות‪ ,‬על אף‬ ‫שטחן המצומצם‪ ,‬נפתחת ויסטה‬ ‫רחבה מרגע הכניסה לדירה ומכל‬ ‫נקודה בחלל הציבורי שלה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬התקבלו דירות קומפקטיות‬ ‫ויעילות מחד‪ ,‬ובנוסף בעלות‬ ‫תחושת מרחב‬

‫פירוק המבנה לרכיבים ממחיש את חלוקת המסה לארבע חזיתות נפרדות‬

‫‪25‬‬

26

‫הירשנברג ‪9‬‬

‫תוספת למבנה קיים‬

‫‪2009-2016‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪ 712‬מ"ר‬ ‫רישוי‬ ‫הפרוייקט כולל תוספת שתי‬ ‫קומות למבנה קיים לפי תכנית‬ ‫תמ"א ‪.38‬‬ ‫המבנה ממוקם באזור הכרזת‬ ‫אונסק"ו על העיר הלבנה במרכז‬ ‫תל אביב‪ ,‬וככזה הטיפול בחזיתות‬

‫המבנה הוא עדין ללא שינויים‬ ‫מהותיים‪.‬‬ ‫תכנון הקומות הנוספות כלל‬ ‫שינויים מינוריים על מנת להבדיל‬ ‫את התוספת מהמקור‪.‬‬

‫תחילת העבודות באתר‬

‫‪27‬‬

‫תכנית קומת הקרקע‬

‫‪15‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬

‫‪28‬‬

‫‪15‬‬

‫תכנית קומה טיפוסית‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬

‫‪29‬‬

30

‫מ‪ .‬מגורים בכפר טרומן‬ ‫בית פרטי‬

‫‪2007-2008‬‬ ‫כפר טרומן‬ ‫‪ 300‬מ"ר‬ ‫הושלם‬ ‫הקונספט היה למקסם את‬ ‫החלל הפתוח על ידי צמצום‬ ‫טביעת הרגל של הבית על‬ ‫הקרקע ומתן פרטיות לחללים‬ ‫האלה‪.‬‬ ‫הבית מאורגן בסכמת "ריש"‬ ‫כאשר תמיד נשמר המבט אל‬ ‫הגינה‪.‬‬ ‫שתי הקומות הופרדו על‬ ‫ידי חומרים שונים ועל ידי‬ ‫טיפולוגיה שונה‪ :‬הקומה‬ ‫העליונה בולטת ומעניקה‬ ‫צל לקומה התחתונה‪ ,‬בעוד‬ ‫הקומה התחתונה נפתחת‬ ‫בקלות אל החצר הפרטית‪.‬‬ ‫המדרגות נמתחו אנכית על‬ ‫מנת לשמש כמעין מגדל‬ ‫אנרגיה‪ ,‬המקרר את הבית‬

‫‪31‬‬

32

‫ישראליס ‪9‬‬ ‫שימור ותוספת‬

‫‪2014-2016‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪ 1,040‬מ"ר‬ ‫ביצוע‬ ‫מבנה לשימור שאינו מחמיר‬ ‫באזור הכרזת אונסק"ו של העיר‬ ‫הלבנה במרכז תל אביב‪.‬‬ ‫המבנה כולל סה"כ ‪ ٩‬יחידות דיור‬ ‫ב‪ ٣-‬קומות קיימות ובתוספת‬ ‫קומות גג ומרתף‪.‬‬ ‫כמבנה לשימור‪ ,‬נראות המקור‬

‫למטה‪ :‬מצב קיים‪ ,‬משמאל‪ :‬מצב מוצע‬

‫שואפת לצניעות כאשר התוספת‬ ‫מנותקת עיצובית ומאופיינת‬ ‫על ידי חומר קל ‪ -‬אבץ מיושן‪,‬‬ ‫חומר מסורתי באירופה לגגות‬ ‫משופעים אשר כאן נעשה‬ ‫בו שימוש בכדי להדגיש את‬ ‫הקונטרסט בין הישן לחדש‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫‪15‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬

‫למעלה‪ :‬תכנית טיפוסית‬ ‫משמאל‪ :‬חתך טיפוסי‬

‫‪34‬‬

35

36

‫פרנקל ‪76‬‬ ‫בניין דירות‬

‫‪2016‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪ 636‬מ"ר‬ ‫רישוי‬ ‫מבנה חדש בשכונת פלורנטין‪.‬‬ ‫התכנון התמודד מול תא השטח‬ ‫המצומצם והמגרש הצר‪ ,‬והיכולת‬ ‫לקיים מבנה מגורים הכולל את‬ ‫כל המערכות הדרושות בתא‬ ‫שטח כזה‪.‬‬ ‫התכנונית‬ ‫המציאות‬ ‫לאור‬

‫משמאל‪ :‬מבט מהרחוב‬

‫המורכבת בישראל‪ ,‬המחייבת‬ ‫מרחבים מוגנים ונהלי בטיחות‬ ‫קפדניים‪ ,‬הפרוייקט מעמיד‬ ‫בשאלה את גבולות האפשרי‬ ‫במסגרת הזאת‪ ,‬מבלי לאבד‬ ‫איכויות בחללי המגורים‪.‬‬

‫‪37‬‬

38

39

40

‫הונא ‪16‬‬

‫בניין דירות‬

‫‪2016‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪ 382‬מ"ר‬ ‫תכנון מוקדם‬ ‫אופי המגרש בשילוב עם התנאים‬ ‫הסטטיטוריים הייחודיים בשכונת‬ ‫התקווה‪ ,‬הביאו לתכנון ייחודי גם‬ ‫כן‪ .‬הפרוייקט מורכב מארבע‬ ‫דירות טריפלקס‪ ,‬כלומר כל‬ ‫דירה משתרעת על פני כל שלוש‬ ‫קומות הבניין‪ .‬ארגון התנועה‬

‫האנכית בתוך הדירות בלבד‬ ‫(ולא באמצעות מהלך משותף)‬ ‫איפשר את קיום הפרוייקט תחת‬ ‫התנאים הסטטוטוריים הסבוכים‪,‬‬ ‫ולכן היווה את המחולל המרכזי‬ ‫של התכנון‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫מגרש‬

‫נפחים של הדירות‬

‫מערכות‬

‫‪42‬‬

‫תכנית קומת הקרקע‬

‫‪15‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬

‫‪43‬‬

44

‫אצ"ל ‪35‬‬

‫בניין דירות‬

‫‪2016‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪ 2,000‬מ"ר‬ ‫רישוי‬ ‫הפרוייקט ממוקם בשכונת‬ ‫השכונות‬ ‫אחת‬ ‫התקווה‪,‬‬ ‫המורכבות בישראל‪ ,‬הן ברמת‬ ‫התכנון הפיזי והן ברמה של‬ ‫חלוקת הבעלויות‪.‬‬ ‫המגרש הנתון בצורת ”ריש”‬ ‫פונה בשתי קצותיו לרחוב‪ ,‬כך‬ ‫שהחללים הנגישים לציבור‬ ‫מוקמו בקצוות ‪ -‬בקצה האחד‬

‫מסחר ובקצה השני הכניסה‬ ‫לבניין‪.‬‬ ‫המסחר ממוקם בקומת הקרקע‬ ‫וחללי‬ ‫הראשונה‪,‬‬ ‫ובקומה‬ ‫המגורים ממוקמים בקומות‬ ‫העליונות‪ .‬הפרוייקט כולל שתי‬ ‫דירות דופלקס בלבד כאשר‬ ‫בכל אחת החללים המשותפים‬ ‫(סלון ומטבח) ממוקמים בקומה‬ ‫העליונה‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫‪15‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬

‫תכנית הקומה השניה‬

‫‪46‬‬

47

48

‫קמואל ‪8‬‬ ‫בית דירות‬

‫‪2016‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪ 273‬מ"ר‬ ‫תכנון מוקדם‬ ‫פרוייקט קטן המשלב מסחר‬ ‫ומגורים‪ .‬הפרוייקט כולל מספרה‬ ‫בקומת הקרקע ובמרתף‪ ,‬וכן שתי‬ ‫יחידות דיור‪ :‬יחידה רגילה ויחידת‬ ‫דופלקס‪ .‬תכנון החזית מבקש‬ ‫להשיג בעת ובעונה אחת ניקיון‬ ‫עיצובי אך גם מורכבות ועניין‬

‫הנובעים משימוש בחומרים‬ ‫שונים‪ .‬מורכבות זו היא חלק‬ ‫בלתי נפרד מהתחושה של‬ ‫הסביבה הבנויה בשכונת התקווה‪,‬‬ ‫ופרוייקט זו מהווה את הפרשנות‬ ‫של המשרד לאווירה זו‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫חתך טיפוסי‬

‫‪50‬‬

‫חזית אל הרחוב‬

‫‪51‬‬

52

‫ראש פינה ‪2-4‬‬ ‫בנייני דירות‬

‫‪2016‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪ 2300‬מ"ר‬ ‫תכנון‬ ‫שני בנייני מגורים הכוללים‬ ‫‪ 32‬יחידות דיור‪ .‬בין הבניינים‬ ‫תוכננה נקודת מגע אחת‬ ‫שתפקידה להטיב עם המרחב‬ ‫הציבורי ובאותה פעולה לשפר‬ ‫משמעותית את תנאי המגורים‪.‬‬ ‫החיבור בין שני המבנים רק‬ ‫בחלק הפונה לרחוב ראש פינה‬ ‫מייצר חזית רציפה לרחוב‪ ,‬קומה‬

‫מסחרית המשכית וגמישה‬ ‫ושקט ויזואלי בקשר בין המבנים‪.‬‬ ‫עבור הדיירים מתקבלת מערכת‬ ‫כניסות משותפת לשני הבניינים‪,‬‬ ‫דרך חצר פנימית מוצלת‪ ,‬מגוננת‬ ‫הרחוב‪.‬‬ ‫מהמולת‬ ‫ומופרדת‬ ‫החיבור בין המרפסות מגדיל‬ ‫משמעותית את מרחב המחייה‬ ‫בדירה והקשר אל החוץ‪.‬‬

‫‪53‬‬

0

54

5

15

‫למעלה‪ :‬תכנית טיפוסית‬ ‫משמאל‪ :‬חתך טיפוסי‬

‫‪55‬‬

56

‫מסחר‪ ,‬תעסוקה ומלונות‬ ‫‪57‬‬

58

‫שטיבל ‪76‬‬

‫שינוי יעוד מבנה תעשייה למלון‬

‫‪2011-2015‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪ 636‬מ"ר‬ ‫רישוי‬ ‫הסבת מבנה תעשייה קיים‬ ‫למלון‪ ,‬תוך פתיחת פנים המבנה‬ ‫לאור ואוורור טבעי‪ ,‬בשני צירים‬ ‫ צפון‪-‬דרום‬‫ומזרח‪-‬מערב‬

‫מצב קיים‬

‫‪59‬‬

‫חתך טיפוסי‬

‫‪60‬‬

61

62

‫סוקולוב ‪34‬‬

‫תוספת על מבנה מסחרי‬

‫‪2013-2016‬‬ ‫רמת השרון‬ ‫‪ 17,000‬מ"ר‬ ‫רישוי‬

‫תוספת על מבנה מסחרי ברחוב‬ ‫סוקולוב‪ ,‬הרחוב המסחרי הראשי‬ ‫של רמת השרון‪ .‬התכנון כולל‬ ‫חיזוק של המבנה הקיים ושידרוג‬ ‫החזיתות‪.‬‬ ‫לאור מרכזיותו של הרחוב‪,‬‬

‫מצב מוצע‪:‬‬ ‫חלופה ‪1‬‬

‫והשינויים שהוא עתיד לעבור‬ ‫בשנים הקרובות‪ ,‬עבודת התכנון‬ ‫כללה לימוד תלת מימדי מקיף‬ ‫של השתלבות המבנה בסביבה‪,‬‬ ‫וכן חלופות מרובות לבדיקות‬ ‫ראשוניות של חומריות ונפחים‪.‬‬ ‫מצב מוצע‪:‬‬ ‫חלופה ‪2‬‬

‫מצב קיים‬

‫מצב מוצע‪:‬‬ ‫חלופה ‪3‬‬

‫‪63‬‬

64

‫תוצרת הארץ ‪20‬‬ ‫מלון‪ ,‬משרדים ומסחר‬

‫‪2016‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪ 1,800‬מ"ר‬ ‫תכנון מוקדם‬ ‫בנייה חדשה באזור העסקים‬ ‫המתפתח של רחוב תוצרת‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫בתכנון המוקדם נבחנו שתי‬ ‫חלופות‪ :‬מלון ומבנה משרדים‪.‬‬ ‫הסכמה תוכננה בכדי לנצל מצב‬ ‫עתידי בו ניתן יהיה לבנות קומות‬ ‫נוספות‪ ,‬ומרימה את המסה‬ ‫העיקרית של המבנה הקובייתי‬

‫מעל שתי קומות פתוחות‪.‬‬ ‫עד לאישור הקומות הנוספות‪ ,‬גג‬ ‫קומת הקרקע המסחרית מנוצל‬ ‫לטובת גינה פתוחה‪.‬‬

‫למעלה ומשמאל‪ :‬חלופה ראשונה‬ ‫ מלון‪ .‬למטה‪ :‬חלופה שניה ‪ -‬מבנה‬‫משרדים‪.‬‬

‫תוצרת הארץ ‪20‬‬

‫‪65‬‬

66

‫יצחק שדה ‪31‬‬ ‫מלון ומסחר‬

‫‪2016‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪ 1,500‬מ"ר‬ ‫תכנון מוקדם‬

‫חזית הבניין פונה לרחוב יצחק‬ ‫שדה הסואן‪ ,‬ולכן מחייבת מיסוך‬ ‫שיעניק פרטיות למבקרים‬ ‫במלון‪ .‬לכן התכנון כולל דופן‬ ‫נוספת לחזית‪ ,‬המורכבת מסדרה‬ ‫של לוברים אופקיים המשמשים‬ ‫גם כאלמנט הצללה‪.‬‬ ‫המרפסות של חדרי המלון‬

‫ממוקמות בתווך שבין שתי‬ ‫הדפנות של החזית‪ ,‬כך שמצד‬ ‫אחד הן "מוגנות" מהרחוב‬ ‫ומקבלות הצללה‪ ,‬ומהצד השני‬ ‫ניתן להביט החוצה‪.‬‬ ‫האפקט החזותי של הקצב‬ ‫המשתנה של אלמנטי ההצללה‬ ‫מושג על ידי תכנון פרמטרי;‬

‫בעזרת המחשב ניתן לסובב כל‬ ‫אחד מהאלמנטים סביב הציר‬ ‫שלו בזוית מעט שונה‪.‬‬

‫למעלה‪ :‬הקוד השולט על מידת‬ ‫הסיבוב של כל אחד מאלמנטי‬ ‫ההצללה‪ .‬משמאל‪ :‬מבט על המבנה‬ ‫מרחוב יצחק שדה‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫משמאל‪ :‬חתך‬ ‫ותכנית טיפוסית‬

‫טיפוסי‬

‫‪68‬‬

69

0

5

15

70

‫מרקוריה‬ ‫בניין משרדים‬

‫‪2001‬‬ ‫פראג‪ ,‬צ'כיה‬ ‫‪ 5,000‬מ"ר‬ ‫הושלם‬

‫מיחזור מלון מרקוריה בפראג‬ ‫והפיכתו למבנה משרדים עם‬ ‫קומה מסחרית בקרקע‪.‬‬ ‫המשרדים‬ ‫חללי‬ ‫תכנון‬ ‫התבסס על הסטרוקטורה‬ ‫הקיימת של המבנה‪ ,‬אך‬ ‫בקומת הקרקע ניתן חופש‬ ‫תכנוני גדול יותר‪.‬‬ ‫התכנון התרכז בחללים‬ ‫הציבוריים ובחידוש החזית‪.‬‬ ‫התכנון כלל גם הוספת חופת‬ ‫כניסה גדולה על מנת להעניק‬ ‫למהלך הכניסה תחושה‬ ‫חדשה‪.‬‬

‫‪71‬‬

72

‫תכנון עירוני‬ ‫‪73‬‬

74

‫מתחם האגם‬

‫תכנית מתאר‬

‫‪2014-2016‬‬ ‫הוד השרון‬ ‫‪ 180,000‬מ"ר‬ ‫רישוי‬ ‫הפרוייקט ממוקם בקצה הדרומי‬ ‫של הוד השרון בסמוך לאגם‬ ‫מלאכותי ובוחן את ההתייחסות‬ ‫של העיר אל הגבול הדרומי‬ ‫שלה‪ .‬התכנון ממשיך את הגריד‬ ‫העירוני ומושך אותו לכיוון האגם‪.‬‬ ‫הבינוי לאורך האגם מאופיין‬ ‫בקו עקמומי המשכי היוצר רצף‬

‫של כיכרות פתוחות הצופות‬ ‫על האגם‪ .‬כמו כן‪ ,‬תוכננו לאורך‬ ‫קו הטיילת ניתוקים בבינוי‬ ‫המאפשרים מעבר ומבט פתוח‬ ‫לכיוון האגם‪.‬‬ ‫התכנון שומר על צללית נמוכה‬ ‫בקרבת האגם‪ ,‬ועלייה לגובה ככל‬ ‫שמרחיקים ממנו‪.‬‬

‫‪75‬‬

76

77

78

79

‫שביל אופנ"ם‬ ‫חנית אופנ"ם‬ ‫חנית מכוניות‬ ‫שביל הולכי רגל‬ ‫תחום מיניאטורות‬

‫‪ 50‬מ“ר‬

‫כנסים‪ ,‬אירועים‪ ,‬מופעים ותערוכות‬ ‫אמפיתיאטרון‪ ,‬קולנוע והקרנה‬

‫אזור טכני לתפעול הפארק‪ :‬סדנאות ואיחסון‬

‫‪2‬‬

‫*חלוקת השימושים למבנים תהיה גמישה‬ ‫ותבוצע במסגרת הבקשה להיתר בניה‬

‫‪9‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬

‫מימין לשמאל‪ :‬תכנית העמדה‬ ‫ותכנית השבילים המתוכננים‬

‫‪5‬‬

‫‪5‬‬

‫‪80‬‬

‫מיני ישראל‬

‫תכנית שדרוג המתחם‬

‫‪2011-2016‬‬ ‫מטה יהודה‬ ‫‪ 10,550‬מ"ר‬ ‫רישוי‬ ‫בנייה‬ ‫מאפשרת‬ ‫התכנית‬ ‫טבעתית בהיקף המתחם הקיים‬ ‫כיום באופן המגדיר את החלל‬ ‫ומאפשר הצללה‬ ‫על המעברים והשבילים‪.‬‬ ‫התכנית מאפשרת שימושים‬ ‫שיעצימו את החווייה התיירותית‬ ‫של המתחם כמו הסעדה‪ ,‬אולמות‬ ‫כנסים והופעות‪.‬‬

‫מבט מהשביל הטבעתי אל עבר פארק המיניאטורות‬

‫‪81‬‬

82

‫ניבה‬

‫תכנית בניין עיר‬ ‫‪2005-2016‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪ 15,000‬מ"ר‬ ‫רישוי‬ ‫התכנית ממוקמת על דרך יפו‪-‬‬ ‫תל אביב‪ ,‬קו התפר בין האזור‬ ‫ההיסטורי של תל אביב הקטנה‬ ‫ובין שכונת פלורנטין‪ .‬אזור זה‬ ‫מאופיין בבתי מלאכה ומסחר‬ ‫שהיו חלק מרצועה ששירתה‬ ‫בעבר את קו הרכבת תל אביב‪-‬‬

‫ירושלים‪.‬‬ ‫הפרוייקט נועד לשרת את‬ ‫תעשיית הטקסטיל של האזור‬ ‫ומתבסס בקומת הקרקע על‬ ‫ההחלטה התכנונית לשמר את‬ ‫סימטת גת רימון‬

‫מלמעלה למטה‪ :‬סכמת נפחים‬ ‫ופרוגראמה‪ ,‬תרשים סביבה‬

‫‪83‬‬

84

‫‪THE URB URB‬‬

‫הביתן הישראלי במסגרת‬ ‫הביאנלה לארכיטקטורה‬ ‫בונציה‬

‫התערוכה‪ ,‬אותה אצר אורי שלום‬ ‫יחד עם רועי ברנד וקרן יעלה‪-‬‬ ‫גולן‪ ,‬הציגה סיכום של מאה שנות‬ ‫אדריכלות מודרניסטית בישראל‪.‬‬ ‫במרחב הישראלי של מאה‬ ‫השנים האחרונות המרחב נהגה‬ ‫ונכתב לפרטי‪-‬פרטיו בפעולה‬ ‫מחזורית‪ ,‬כל פעם מחדש‪ ,‬כלוח‬ ‫חלק‪.‬‬ ‫בנוף הבנוי הישראלי העכשווי‪,‬‬ ‫הדיכוטומיה המוכרת של עיר‬ ‫ופרבר היטשטשה לטובת יציר‬ ‫כלאיים חדש‪ ,‬ה‪ - Urburb-‬לא‬ ‫עיר ולא פרבר כי אם פסיפס‬ ‫הבנוי איים איים‪.‬‬ ‫תפיסה זו יוצגה בתערוכה באופן‬ ‫פשוט וישיר‪ :‬ארבע מדפסות‬ ‫מתוות דימויים על חול מדברי ואז‬ ‫מוחקות אותן‪.‬‬ ‫קנה המידה של הדימויים‬ ‫המודפסים על החול משתנה‪:‬‬ ‫תכניות ערים ישראליות‪ ,‬שכונות‬ ‫ובנייני מגורים‪.‬‬

‫‪85‬‬

86

87

88

‫עיצוב פנים‬ ‫‪89‬‬

90

‫משרדי אסנס סקיוריטי‬ ‫עיצוב חלל משרדים‬

‫‪2004-2006‬‬ ‫הרצליה‬ ‫‪ 900‬מ"ר‬ ‫הושלם‬

‫עיצוב פנים עבור המשרד הראשי‬ ‫של החברה בהרצליה‪.‬‬ ‫המשרדים כוללים מעבדות‪,‬‬ ‫חללים לוגיסטיים והנהלה‪.‬‬ ‫מהלך התנועה מאפשר ניצול‬ ‫מקסימאלי של המאפיינים‬ ‫הטבעיים המקיפים את החלל ‪-‬‬ ‫אור שמש ואוורור טבעי‪.‬‬ ‫העיצוב שם דגש על שימוש‬ ‫בחומרים איכותיים‪ ,‬ועל גוונים‬ ‫טבעיים‪.‬‬

‫‪91‬‬

92

93

94

‫משרדי קבוצת קאופמן‬ ‫עיצוב חלל משרדים‬

‫‪2011‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪ 750‬מ"ר‬ ‫הושלם‬ ‫סכמות מעניינות בדרך כלל נוצרות‬ ‫בתנאים מגבילים במיוחד‪ .‬במקרה זה‪,‬‬ ‫מדובר בתנאים בסיסיים מורכבים‪ :‬חלל‬ ‫ארוך מאוד‪ ,‬כ‪ 100-‬מטר‪ ,‬וצר במיוחד ‪-‬‬ ‫פחות מ‪ 10-‬מטר‪ .‬על מנת להימנע מסכמת‬ ‫מסדרון קלאסית‪ ,‬בחרנו לאתגר את נושא‬ ‫המעבר‪.‬‬ ‫התכנון נשען על סכמת מעבר "מזוגזגת"‬ ‫מייצרת מהלך א‪-‬סימטרי‪ ,‬מבטים‬ ‫משתנים וחללים בגדלים שונים‪.‬‬ ‫הפרמטר המשמעותי הבא לתכנון היה‬ ‫תאורה טבעית‪ .‬החלונות הקיימים פנו‬ ‫צפונה ומוקמו על חזית זאת בלבד‪ .‬על‬ ‫מנת לאפשר לאור טבעי לחדור לעומק‬ ‫החלל‪ ,‬כל המחיצות המקבילות לחלונות‬ ‫אופיינו כזכוכית‪ ,‬הניצבת כקיר מלא‪.‬‬ ‫לאחר החלטות בסיס אלו‪ ,‬אפיינו את‬ ‫התקרות והתאורה בהתאם לסכמה‪.‬‬

‫‪95‬‬

‫התקרה נפתחת לכל גובה החלל במעבר‪,‬‬ ‫וכך קיבל המעבר חתך שונה מזה של‬ ‫המשרדים‪.‬‬ ‫כל המערכות עוברות בחלל התקרה‬ ‫ונותרו גלויות‪.‬‬ ‫גופי תאורה עגולים בגדלים שונים נתלו‬ ‫על מנת לחדד את האפיון השונה של אזור‬ ‫המעבר‪.‬‬

‫‪96‬‬

97

98

‫דלפק קבלה‬

‫עיצוב חלל משרדים‬

‫‪2016‬‬ ‫הוד השרון‬ ‫ביזנס סנטר‬

‫דלפק קבלה מהווה חלק בלתי‬ ‫נפרד מעיצוב פנים בחללי‬ ‫מבואות של מבני משרדים‪.‬‬ ‫שימוש בחומרים וטכנולוגיות‬ ‫עכשויות מדגיש את יעוד המקום‪,‬‬ ‫מקנה לו מראה אלגנטי ויוצר‬ ‫אווירה ייחודית‪.‬‬

‫‪99‬‬

100

101

102