158

‫גיליון ‪ 12.11.2013 158‬ט' בכסלו תשע"ד‬

‫‪+‬‬ ‫=‬

‫שילוב ראוי?‬ ‫הקריאות לשלב חרדים בשוק העבודה הפכו‬ ‫לסיסמה שגורה בשיח הפוליטי אולם בין הדרישה לבין‬ ‫המציאות עומדים חסמים ערכיים‪ ,‬תרבותיים ולימודיים‬ ‫עצומים האם תפקיד האקדמיה הוא לגשר על הפער?‬

‫‪ 12‬בנובמבר ‪2013‬‬

‫אלף מילים נופר קפלן‬ ‫פסטיבל האבירים‪ ,‬העיר העתיקה‬

‫פי המערכת ‪/‬‬

‫כוסות רוח למת‬ ‫לפני שנתיים פורסמה ב"פי האתון" כתבת‬ ‫תחקיר שכותרתה "סכסוך שכנים"‪ .‬בכתבה‪,‬‬ ‫שעסקה במצב הביטחון האישי המידרדר בסביבת‬ ‫קמפוס הר הצופים‪ ,‬תוארו בפירוט מקרים של‬ ‫פריצות לכלי רכב והשחתה שלהם‪ ,‬וכן שורה של‬ ‫תקיפות מיניות קשות בדרך שבין האוניברסיטה‬ ‫למעונות‪ .‬סקר שערכה אגודת הסטודנטים באותה‬ ‫תקופה אף גילה כי יותר מ‪ 70-‬אחוז מהסטודנטיות‬ ‫שענו לסקר הוטרדו באותו אזור לפחות פעם אחת‬ ‫בתקופה של שלושה חודשים‪.‬‬ ‫לאחר מספר חודשים שנראו כרגיעה זמנית‪,‬‬ ‫מתפשטת באחרונה סוגיית האלימות בהר הצופים‬ ‫ובגבעה הצרפתית פעם נוספת‪ .‬אולם אין לטעות‪:‬‬ ‫לא מדובר בתופעה חדשה או חד‪-‬פעמית‪ ,‬אלא‬ ‫במציאות מתמשכת וארוכת שנים‪ ,‬שכמו בתנועת‬ ‫מטוטלת מתפרצת באמצעי התקשורת וברשתות‬ ‫החברתיות אחת לכמה שנים‪ .‬כפי שיודע כל‬ ‫שוטר מתחיל‪ ,‬מה שנדמה לנו לעתים כ"תקופת‬ ‫רגיעה" אינו שינוי של ממש במציאות‪ ,‬אלא פשוט‬ ‫ירידה בהיקף הדיווחים‪ ,‬שנובעת לרוב מייאוש או‬ ‫מאדישות של תושבי האזור‪.‬‬ ‫מספיק שתקום תנועת מחאה קולנית אחת )כמו‬ ‫קבוצת הפייסבוק "אין ביטחון ‪ -‬אין לימודים"(‬ ‫או שיהיה אירוע קשה אחד )כאילו שכל הטרדה‬ ‫כשלעצמה אינה אסון( ‪ -‬כדי לעורר עיסוק ציבורי‬

‫בסוגיה פעם נוספת‪ .‬לפני שנתיים‪ ,‬אגב‪ ,‬הגיע‬ ‫הנושא לדיון בכלי התקשורת הגדולים במדינה‬ ‫ואפילו לוועדת החינוך של הכנסת‪ .‬המשטרה‬ ‫טענה כי תגברה את סיוריה באזור‪ ,‬וכל הגורמים‬ ‫הרלוונטיים‪ ,‬כולל האוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫הבטיחו כי "יפעלו מידית לשינוי המצב"‪.‬‬ ‫אלא שהצעדים הללו הם בבחינת כוסות רוח‬ ‫למת‪ .‬פפה אללו וחבריו מ"מרצ" יכולים לדבר עד‬ ‫מחר על הצורך להשקיע בתשתיות ובחינוך בכפר‬ ‫עיסאוויה הסמוך‪ ,‬אלא שהשקעה כזו ‪ -‬חשובה‬ ‫ככל שתהיה ‪ -‬תניב פירות במקרה הטוב בעוד ‪20‬‬ ‫שנה‪ .‬צעיר לא יוצא עם חבריו לשתות אלכוהול‬ ‫ולהציק לבחורות כי יש לו בור מתחת לבית‬ ‫שהעירייה לא תיקנה ‪ -‬הוא עושה זאת פשוט כי‬ ‫אין מי שימנע ממנו לעשות זאת‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬מדי יום‪ ,‬סטודנטים באחת‬ ‫האוניברסיטאות המובילות בעולם‪ ,‬ששוכנת‬ ‫באזור בעל משמעות היסטורית בעיר הבירה של‬ ‫ישראל‪ ,‬אינם יכולים להחנות את רכבם ולהיות‬ ‫בטוחים שכשיחזרו אליו השמשה לא תהיה‬ ‫מנופצת‪ .‬כמו כן‪ ,‬סטודנטיות חוששות ללכת ברגל‬ ‫לביתן אחרי השעה שש בערב מכיוון שהוטרדו‬ ‫בעצמן בעבר‪ ,‬או כי שמעו על מקרים אלימים‬ ‫שקרו לחברותיהן ללימודים‪.‬‬ ‫על אף שכבר שנים רבות הסטודנטים‬

‫מתחננים בכל דרך אפשרית למשטרת ישראל ‪-‬‬ ‫האחראית הבלעדית לביטחון באזור ‪ -‬שתגביר‬ ‫את האכיפה באופן משמעותי‪ ,‬דבר לא השתנה‪.‬‬ ‫הוספת ניידת בשעות הערב או בנייה של ‪30‬‬ ‫עמודי תאורה נוספים לא תפתור דבר ‪ -‬במקרה‬ ‫הטוב היא תוריד את כמות המקרים המדווחים‬ ‫מ‪ 200-‬ל‪ 150-‬בשנה‪ .‬לצורך פתרון אמיתי יש‬ ‫ליצור אחת ולתמיד נוכחות משטרתית ממשית‪,‬‬ ‫מתמשכת ומרתיעה באזור כולו‪.‬‬ ‫כפי שכל נהג נמנע מלשתות ולנהוג לא משום‬ ‫שהוא מבין את תהליכי השפעת האלכוהול על‬ ‫קבלת ההחלטות שלו )תופעה שמדעני מוח בקושי‬ ‫מבינים(‪ ,‬אלא מכיוון שהוא יודע שיש סיכוי‬ ‫סביר שהוא ייתפס ויישפט‪ ,‬כך בדיקות‪ ,‬סיורים‬ ‫ומעצרים יזומים יכולים ‪ -‬בזמן קצר יחסית ‪-‬‬ ‫לשים סוף לתופעה הבלתי נסבלת הזו‪.‬‬ ‫על תנועת "התעוררות"‪ ,‬נציגת הסטודנטים‬ ‫והצעירים שזכתה להצלחה מרשימה בבחירות‬ ‫המוניציפליות האחרונות‪ ,‬לפעול בכל דרך‬ ‫אפשרית כדי להביא להגברה מיידית של האכיפה‪,‬‬ ‫במטרה לשים סוף לתופעה‪ .‬ברקוביץ'‪ ,‬לתשומת‬ ‫ליבך‪ .‬אנחנו מחכים‪.‬‬ ‫‪ //‬ערן אמסלם‬

‫פי האתון | מגזין הסטודנטים הירושלמי | מו"ל אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית | עורכת ראשית מיכל קליין | עורך משנה ערן אמסלם‬ ‫אקטואליה נטע סרוסי | מגזין מיכל תותחני | תרבות וריכוז כתבים נעמי נידם | צלמת מערכת נופר קפלן | עיצוב והפקת צילום אביגיל רוביני‬ ‫עריכת לשון אביגיל חיים | מערכת ומינהלה קמפוס הר הצופים‪ ,‬בניין פרנק סינטרה‪ ,‬קומה ‪ | 3‬פקס ‪02-5321021‬‬ ‫דואר אלקטרוני ‪ | pihaton@scopus02.co.il‬מנכ"ל סקופוס אמיר חכימיאן | מחלקת שיווק )הדס ברוש( ‪052-5525942‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪12.11.2013‬‬

‫‪/‬‬

‫ט' בכסלו תשע"ד‬

‫פי ההמון‬

‫הפינה הפיננסית‬

‫לחשוב על התמונה הגדולה‬ ‫בעקבות הכתבה ”בדרך לברלין‪ :‬מחצית‬ ‫מהסטודנטים בעברית שוקלים לעזוב את‬ ‫הארץ“ שהתפרסמה בגיליון ‪157‬‬

‫הכתבה שהתפרסמה בגיליון האחרון של ”פי‬ ‫האתון”‪ ,‬שקבעה שרוב הסטודנטים באוניברסיטה‬ ‫העברית שוקלים לרדת מהארץ בסוף התואר‪,‬‬ ‫מצטרפת לגל הכתבות האחרון על ”הדור האבוד”‬ ‫ועל ברלין‪ .‬איכשהו‪ ,‬הבירה הגרמנית נהפכה‬ ‫לאחרונה לחלק בלתי נפרד מהחיים ומהפיד שלי‪.‬‬ ‫כשהיינו קטנים אמרנו ”חוצלארץ” עם עיניים‬ ‫בורקות‪ ,‬אבל תמיד במטוס חזרה מחאנו כפיים‬ ‫ושרנו ”הבאנו שלום עליכם”‪ .‬התלוננו על המצב‬ ‫הביטחוני‪ ,‬הכלכלי והכללי‪ ,‬אבל על ירידה מהארץ‬ ‫אפילו לא חשבנו‪ .‬אלא שבעשור האחרון משהו‬ ‫השתנה‪ ,‬או אולי יותר נכון לומר שמשהו נשבר‪.‬‬ ‫המטרות של כולנו היום הן לעשות ‪ ,Exit‬לנסות‬ ‫לקבל ‪ Relocation‬לאירופה ולהגיע לברלין‪ .‬האם‬ ‫התייאשנו? אפילו את השפה שלנו אנחנו כבר‬ ‫משכיחים‪ .‬למסתכל מהצד זה יהיה כל כך מוזר‬ ‫שאנחנו שוכחים את העברית שלנו ושהמטרה שלנו‬ ‫היא לגור בבירה אירופית כזו או אחרת ‪ -‬כאילו לא‬ ‫קרו הדברים מעולם‪.‬‬ ‫חברה שלי אומרת לי לא לשפוט‪ .‬שאנשים פשוט‬ ‫רוצים לחיות טוב‪ ,‬בלי דאגות‪ .‬אבל זה לא מרפה‬ ‫ממני וזה רק הופך לתופעה רחבה הרבה יותר‪ .‬אולי‬ ‫זה פשוט חלק מתרבות הראליטי והאינסטנט שלנו‪,‬‬ ‫שאנחנו צריכים סיפוקים קרובים ולא חושבים על‬ ‫התמונה הגדולה‪ .‬בינתיים אני אנסה שלא לשפוט‪,‬‬ ‫אבל תעשו לי טובה‪ :‬תנסו לחשוב אם ברלין היא‬ ‫באמת הפתרון‪.‬‬ ‫‪ /‬אלדד פוסטן‪ ,‬סטודנט שנה ג' לפכ”ם וסגן‬ ‫יו”ר אגודת הסטודנטים‬

‫***‬ ‫ארץ זבת חלב ודבש?‬ ‫בעקבות הכתבה ”בדרך לברלין‪ :‬מחצית‬ ‫מהסטודנטים בעברית שוקלים לעזוב את‬ ‫הארץ“ שהתפרסמה בגיליון ‪157‬‬

‫ברלין ברלין‪ ,‬כמה מדברים בזמן האחרון על‬ ‫ברלין‪ .‬בכל דיון מגיע השלב שבו אני נשאל אם אני‬ ‫תומך בהגירה‪ .‬התשובה? כן‪ ,‬אני תומך בה‪ .‬נכון‪,‬‬ ‫להתחמק מהבעיות זה לא הפתרון‪ ,‬אבל למה לי‪,‬‬ ‫למה לנו‪ ,‬להיאבק עבור מדינה שסועה‪ ,‬שונאת‪,‬‬ ‫שבה מוסדות השלטון איבדו את אמוננו והתחושה‬ ‫היא שהמדינה באופן עקבי לא ממלאת את הצד‬ ‫שלה בעסקה?‬ ‫אני אתייחס ספציפית למעבר לגרמניה‪,‬‬ ‫לפרייבורג‪ ,‬שאותו אני שוקל‪ .‬אני רוצה לעשות‬ ‫תואר שני‪ ,‬כי בשל האינפלציה בתארים בארץ‬ ‫ובעולם‪ ,‬תואר ראשון לא מבטיח לי כלום‪ .‬בארץ‬ ‫אני אפרד מעשרות אלפי שקלים במהלך שנתיים‬ ‫של לימודים‪ ,‬בשעה ששכר הלימוד בפרייבורג‪ ,‬למי‬ ‫שאינו אזרח האיחוד‪ ,‬הוא כ‪ 300-‬יורו לשנה‪ .‬עלות‬ ‫המחיה גם היא נמוכה באופן משמעותי‪.‬‬ ‫וזה לא רק זה‪ .‬הרבה אנשים מהגרים כי בארץ‬ ‫אין אופק תעסוקתי‪ .‬התחושה היא שאדם הנשאר‬ ‫‪4‬‬

‫‪12.11.2013‬‬

‫‪/‬‬

‫ט' בכסלו תשע"ד‬

‫בארץ לא רק מוותר על הכנסה בהווה‪ ,‬אלא גם על‬ ‫אפשרויות קידום ועל מסלול קריירה טוב יותר‪ .‬הוא‬ ‫מסכים שהמדינה תיקח ממנו יותר‪ ,‬עד כדי יצירת‬ ‫עודף בגביית מיסים‪ ,‬ותיתן לו הרבה פחות‪ ,‬עד כדי‬ ‫הפרטת שירותים כמו ביטחון‪ ,‬חינוך ורפואה‪.‬‬ ‫מבחינתי‪ ,‬ישנן שלל סיבות מדוע לעזוב את‬ ‫הארץ‪ .‬חלקן כלכליות‪ ,‬חלקן פוליטיות וחלקן‬ ‫אישיות‪ .‬מצד שני‪ ,‬יש גם סיבות להישאר‪ .‬אולם‬ ‫לטעמי כל אדם ‪ -‬גם אם הוא מחליט להישאר‬ ‫בארץ ‪ -‬צריך לעשות חשבון נפש ארוך‪ .‬אולי זה‬ ‫יעזור להתפכח מתפיסת ה”ארץ זבת חלב ודבש”‬ ‫שמנסים להנחיל לנו‪.‬‬ ‫‪ /‬אסף מדיקס‪-‬וקסלר‪ ,‬סטודנט שנה ג' ליחב”ל‬ ‫ושנה ב‘ בתוכנית הרב‪-‬תחומית‬ ‫למדעי הרוח‬

‫***‬ ‫ליקויי הוראה‬ ‫בעקבות הכתבה ”מאובחנים“ שהתפרסמה‬ ‫בגיליון ‪157‬‬

‫קראתי בעניין רב את הכתבה על מה שמכונה‬ ‫ליקויי למידה‪ ,‬ויש לי מספר מחשבות‪ .‬אני רוצה‬ ‫להציע שנתייחס לעניין של הליקויים האלה בצורה‬ ‫אחרת‪ .‬כפי שידוע‪ ,‬שפה יוצרת אופן חשיבה‪ .‬אם‬ ‫אלה היו באמת ליקויי למידה‪ ,‬כפי שנהוג לכנות‬ ‫אותם‪ ,‬אז לא היה יכול לקרות מצב של מישהו‬ ‫שסובל מהם ומקבל ציונים טובים‪ .‬מה שמסביר )אך‬ ‫לא מצדיק( את היחס של הביטוח הלאומי לכאלו‪.‬‬ ‫במקום הכינויים ”ליקויי למידה” ו”לקויי‬ ‫למידה”‪ ,‬אני רוצה להציע פרשנות אחרת‪ .‬אנשים‬ ‫שונים לומדים באופנים שונים‪ .‬בכל קורס נתון‪ ,‬יהיו‬ ‫כאלה שבמשך כל השיעור מסכמים‪ ,‬ואת אלה שכל‬ ‫השיעור משחקים ”קנדי קראש” ודומיו‪ .‬הניסיון‬ ‫ללמד את כולם באותו אופן הוא זה שגורם‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫להיפראקטיביות להיחשב כליקוי למידה‪.‬‬ ‫כאשר תלמיד בבית‪-‬ספר יסודי עושה קיפולי‬ ‫נייר או שרבוטים באמצע השיעור‪ ,‬המורה תדרוש‬ ‫ממנו להפסיק‪ .‬יש לכך שתי תוצאות אפשריות‪:‬‬ ‫הראשונה היא פגיעה ביכולת של אותו ילד ללמוד‪,‬‬ ‫מאחר שהוא אינו מסוגל להתרכז‪ .‬השנייה היא‬ ‫שיגדירו את הילד כ”מופרע” ויענישו אותו בכל‬ ‫מיני אופנים‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬הילד הזה לא ילמד כראוי‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אני מציע שנקרא לבעיות האלה ”ליקויי‬ ‫הוראה”‪ .‬הבעיות לא נובעות מהתלמידים‪ ,‬אלא‬ ‫מההוראה הממוסדת‪ .‬אי‪-‬אפשר ללמד קבוצה של‬ ‫אנשים בצורה שתתאים לכולם ‪ -‬על אחת כמה‬ ‫וכמה בכיתה של ‪ 40-30‬תלמידי יסודי‪.‬‬ ‫הפתרון אינו תרופה בעלת תופעות לוואי‬ ‫חמורות מאוד‪ ,‬כפי שנעשה בבתי‪-‬ספר יסודיים‬ ‫שונים‪ ,‬לעתים בכפייה‪ .‬הפתרון הוא התחשבות‬ ‫בשוני שבין אנשים באופן הלימוד שלהם‪ .‬העבודה‬ ‫שעמותת ”לשם” עושה היא צעד גדול בכיוון הנכון‪,‬‬ ‫אבל כל זמן שמבחינה תודעתית הבעיה מוגדרת‬ ‫כנובעת מהתלמיד‪ ,‬נמשיך לראות את אנשי הביטוח‬ ‫הלאומי מתנכלים לאנשים שאובחנו כ”לקויי‬ ‫למידה”‪ ,‬אך מצליחים בזיעת אפם להוציא ציונים‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫‪ /‬מתי ברמן פאלק‪ ,‬סטודנט ללימודי התאטרון‬

‫ספרד יוצאת‬ ‫מהמיתון‪ ,‬אך הצמיחה‬ ‫צפויה להיות איטית‬ ‫הסקירה מעודכנת ל‪24.10.2013-‬‬ ‫לאחרונה חל שיפור במדדי האמון‬ ‫המצביעים על התאוששות ומעבר לצמיחה‬ ‫חיובית של כלכלת ספרד‪ ,‬ובפרט חל גידול‬ ‫משמעותי בהזמנות לייצוא‪ .‬במקביל‪ ,‬חל‬ ‫שיפור מתון בנתוני הכלכלה‪ ,‬וביניהם‬ ‫בייצוא ובמכירות הקמעונאיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנו‬ ‫מאמינים כי קצב הצמיחה של כלכלת ספרד‬ ‫בשנה הקרובה צפוי להיות איטי‪.‬‬ ‫ברבעון השני התכווצה כלכלת ספרד‬ ‫בשיעור של ‪ 0.1‬אחוז‪ ,‬השיעור המתון ביותר‬ ‫מאז הרבעון השלישי של ‪ .2011‬הירידה בקצב‬ ‫התכווצות התוצר נובעת מגידול בייצוא‪,‬‬ ‫אשר מיתן את החולשה בביקוש המקומי‪.‬‬ ‫לפי תחזית הבנק המרכזי של ספרד‪ ,‬צפויה‬ ‫הכלכלה לצאת מהמיתון ברבעון השלישי‬ ‫של ‪ ,2013‬ולצמוח בקצב רבעוני של ‪ 0.1‬אחוז‪,‬‬ ‫בעקבות גידול איטי בייצוא‪ ,‬ירידה בייבוא‬ ‫וגידול מתון בצריכה הפרטית‪ ,‬ואולם מנגד‬ ‫ההשקעות צפויות להמשיך ולהתכווץ‪.‬‬ ‫ספרד ביצעה רפורמות שסייעו לפתור‬ ‫את הבעיות המבניות והביאו להגמשת שוק‬ ‫העבודה‪ ,‬לירידה בעלות התוצר ליחידת עבודה‬ ‫ועוד‪ .‬רפורמות אלה מגבירות את התחרותיות‬ ‫של כלכלת ספרד ותומכות בהתאוששות‬ ‫מתונה ובגידול בייצוא‪ ,‬אם כי השפעתן תורגש‬ ‫בטווח הארוך ולא בשנה הקרובה‪ .‬אך‪ ,‬הייצוא‬ ‫אינו מספיק על מנת להביא להתאוששות‬ ‫משמעותית של כלכלת ספרד‪ ,‬מכיוון שהוא‬ ‫מהווה כ‪ 30-‬אחוז מהתוצר‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬קצב‬ ‫צמיחת הייצוא מוגבל מכיוון שכ‪ 50-‬אחוז‬ ‫מהייצוא מיועד למדינות גוש האירו אשר‬ ‫צפויות לצמוח בקצב מתון‪.‬‬ ‫האבטלה הגבוהה‪ ,‬יחד עם הירידה בשכר‪,‬‬ ‫המינוף הגבוה של משקי הבית‪ ,‬שיעור‬ ‫החיסכון הנמוך והירידה החדה במחירי‬ ‫הבתים‪ ,‬צפויים להמשיך ולפגוע בצריכה‬ ‫הפרטית בשנים הקרובות‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬ ‫הביקוש המקומי צפוי להמשיך למתן את‬ ‫הצמיחה בשנה הקרובה וההתאוששות תלויה‬ ‫בעיקר בייצוא‪ .‬אנו מאמינים כי ספרד תמשיך‬ ‫להתאושש‪ ,‬אולם קצב ההתאוששות צפוי‬ ‫להיות איטי‪.‬‬ ‫‪ /‬עינת מאיר‪ ,‬אנליסטית מאקרו ושווקים‬ ‫מחלקת מאקרו כלכלה ואנליזה בנקאית‬ ‫הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט לישראל‬ ‫בע“מ‪ :‬הניתוח הכלול בסקירה זו הינו למטרת אינפורמציה‬ ‫בלבד וככל שמדובר בייעוץ אין לראות בו המלצה‪ ,‬תחליף‬ ‫לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל‬ ‫אדם או הזמנה לייעוץ כאמור או הצעה להחזיק‪/‬לקנות‪/‬‬ ‫למכור ני“ע או נכסים פיננסיים או התחייבות של בנק‬ ‫דיסקונט לישראל בע"מ )להלן‪” :‬הבנק"( לייעץ ללקוחותיו‬ ‫בהתאם לאמור בו‪ .‬עשוי להיות למחברי הסקירה ו‪/‬או לבנק‬ ‫עניין אישי בנושא הסקירה‪.‬‬

‫חדשות‬

‫מעורבים אישית‬

‫בין הלימודים והעבודה‪ ,‬מצאו ‪ 17‬סטודנטים פרויקט דגל‪ :‬שיפור תכנית "המחויבות‬ ‫האישית" של מערכת החינוך בלי להיבהל מהגזענות הגואה במסדרונות‪ ,‬הם‬ ‫מסתכלים לתלמידים בעיניים‪ ,‬מאמינים ומפתחים בהם תחושת שייכות‬ ‫עופר מילר‬

‫”מחויבות אישית” זכורה למרביתנו כנטל‬ ‫יותר מאשר כחוויה‪ ,‬אם היא בכלל נחרתה‬ ‫בזיכרוננו‪ .‬התלמידים עסוקים בחישובי השעות‬ ‫שבהן הם חייבים‪ ,‬והחברה‪ ,‬שאמורה להיות‬ ‫נתרמת מכל התהליך‪ ,‬נותרת לרוב ללא השפעה‪.‬‬ ‫קבוצת סטודנטים החליטה לשים סוף לתופעה‪,‬‬ ‫ובהתאגדות ראשונה מסוגה החלה להיכנס לבתי‪-‬‬ ‫ספר בעיר כדי לחולל את המהפכה מבפנים‪.‬‬ ‫הקבוצה‪ ,‬המכונה ”בשביל”‪ ,‬כוללת כיום‬ ‫‪ 17‬סטודנטים במוסדות לימוד בירושלים‪ ,‬אשר‬ ‫מעבירים שיעורים לתלמידי כיתה ט‘ על החשיבות‬ ‫העצמית והחברתית שיש לפרויקט ה”מחויבות‬ ‫האישית”‪ .‬המטרה שניצבת בבסיס הפרויקט היא‬ ‫הנחלת ערכים לתלמידים כדי שיבצעו את העשייה‬ ‫באופן כן ואמיתי‪” .‬פרויקט 'מחויבות אישית' הוא‬ ‫בעל פוטנציאל מעולה‪ ,‬אבל בפועל הדבר שונה”‪,‬‬ ‫אומר אסף גרנות‪ ,‬סטודנט בתוכנית ”רביבים”‬ ‫וממקימי ”בשביל”‪.‬‬

‫דור הפלזמות‬ ‫לכל אחד מהסטודנטים חלק פעיל בפרויקט‪.‬‬ ‫”אנחנו מאמינים בשלושה דגלים”‪ ,‬אומר גרנות‪,‬‬ ‫ומפרט‪” :‬חוויית הצלחה‪ ,‬שייכות חברתית והעמקת‬ ‫השיח החברתי‪ .‬תלמיד מוערך הוא תלמיד טוב‪,‬‬ ‫וילד המקבל משמעות ומשיג הצלחה יוכל להצליח‬ ‫גם בתחומים אחרים”‪.‬‬ ‫כדי להוציא את חזונם לפועל‪ ,‬הסטודנטים‬ ‫מעבירים שיעורים לחצאי כיתות שכוללים ‪20‬‬ ‫תלמידים בלבד‪ ,‬דבר שמאפשר מתן יחס אישי‬ ‫ברמה גבוהה לכל תלמיד ותלמידה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫מקיים כל אחד מהם שלוש שיחות לאורך השנה‬ ‫עם כל אחד מן התלמידים‪ ,‬ודואג ללוות מקרוב‬ ‫את החוויה שלהם‪.‬‬ ‫אוריאל אשד‪ ,‬סטודנטית למשפטים ולחינוך‬ ‫ומיוזמי הפרויקט‪ ,‬אומרת כי הדבר חשוב במיוחד‬ ‫בעידן שבו ילדים רבים מרותקים למסכים‬ ‫ומנותקים מהסביבה‪” .‬המטרה היא להראות להם‬ ‫לכמה מעגלים הם באמת שייכים‪ ,‬ושבסופו של‬ ‫דבר העשייה תהיה מתוך תחושה של שייכות‬ ‫וחיבור‪ ,‬ולא מתוך הכרח”‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬הדבר מניב תופעות מעניינות גם בתוך‬ ‫הכיתות‪ ,‬וביניהן דיון עצמאי בעוני‪ ,‬במוגבלויות‬ ‫ואף בזכויות עובדים ומיעוטים‪ .‬קיום שיח מהסוג‬ ‫הזה איננו מובן מאליו‪ ,‬ודאי לא על רקע דיווחים‬ ‫חוזרים ונשנים על מקומה המרכזי של הגזענות‬ ‫במסדרונות מערכת החינוך‪.‬‬ ‫גם חברי הפרויקט מעידים על התופעה‪,‬‬

‫”האידיאל הוא להיות עצמאים ברמת הניהול והתוכן‪ ,‬אבל‬ ‫בחסות המדינה‪ .‬ביום שבו המדינה תממן אותנו‪ ,‬זה אומר‬ ‫שהיא לוקחת אחריות ומבינה את הפוטנציאל הגדול שלנו“‬ ‫ולדברי גרנות עלבונות על רקע צבע עור למשל‬ ‫נשמעים לעתים בכיתות‪” .‬אנחנו נמצאים בבתי‪-‬‬ ‫הספר בינתיים רק חודש וחצי‪ ,‬ואני לא מתיימר‬ ‫לומר שבתקופה זו הילדים כבר מתביישים‬ ‫לומר משהו גזעני‪ .‬אבל אני חושב שלתלמידים‬ ‫המשתתפים בפרויקט אמירות גזעניות כן יפריעו‪,‬‬ ‫והם לא ייתנו לשיעור להמשיך‪ .‬אני מקווה שבטווח‬ ‫הרחוק תהיה לכך השפעה”‪.‬‬

‫היעד‪ :‬פריסה ארצית‬ ‫במקביל לפרויקט בבתי‪-‬הספר‪ ,‬מקימים‬ ‫חלק ממשתתפי הפרויקט לצד חברים נוספים‬ ‫קהילה בקריית יובל‪ ,‬וחלקם כבר עזבו את‬ ‫המשולש הקדוש רחביה‪-‬נחלאות‪-‬מרכז העיר‬ ‫ועברו להתגורר בה‪” .‬מצד אחד הרבה מאתנו היו‬ ‫בשנות שירות ובמכינות ומפחדים מאוד מהיעדר‬ ‫הפרטיות‪ .‬מצד שני‪ ,‬אני רואה את אבא שלי ועוד‬ ‫הרבה אנשים מבוגרים‪ ,‬שברגע שהם נשאבו לתוך‬ ‫התא המשפחתי ולחיים המקצועיים‪ ,‬האלמנט‬ ‫החברתי הפך עבורם לדל ולא מספק‪ ,‬ומשם בא‬ ‫רעיון הקהילה”‪ ,‬אומר גרנות‪.‬‬ ‫באשר לבחירת המיקום‪ ,‬מספרת הקבוצה על‬

‫שכונה שנמצאת בצמיחה‪ ,‬ומקווה שתהיה לה‬ ‫השפעה בתהליך הפיתוח שהיא עוברת‪ .‬הקבוצה‬ ‫פועלת בשותפות עם מדרשת עין‪-‬פרת‪ ,‬הגן‬ ‫הבוטני בגבעת רם ועמותת ”רוח חדשה” בבתי‪-‬‬ ‫הספר סליגסברג ובויאר שבירושלים‪ ,‬תוך כדי שהם‬ ‫מקבלים תמיכה מהמורים ומהמנהלים ובתיאום עם‬ ‫משרד החינוך‪.‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬אי אפשר שלא לתהות מה גורם‬ ‫לסטודנטים להקדיש זמן לפעילות נוסף על עבודה‪,‬‬ ‫לימודים וחברים‪” .‬אנחנו לוקחים דברים שאנחנו‬ ‫מאמינים בהם‪ ,‬נהנים מהם ויכולים להעביר‬ ‫אותם הלאה”‪ ,‬מספרת ענבל סוננברג‪ ,‬סטודנטית‬ ‫למשפטים ומכוח החלוץ של הפרויקט‪ .‬היעד‪ ,‬כך‬ ‫הם מספרים‪ ,‬הוא פריסה ארצית נרחבת‪” .‬אנחנו‬ ‫רוצים להיות פרויקט שקוראים לו”‪ ,‬מסביר גרנות‪.‬‬ ‫”לקבל טלפון ממנהל שאומר‪' :‬אני רוצה אותך‬ ‫אצלי'”‪.‬‬ ‫בסופו של יום‪ ,‬הם מקווים לעבור לתחומו של‬ ‫המגזר הראשון‪ ,‬כלומר ללב ליבה של מערכת‬ ‫החינוך‪” .‬האידיאל הוא להיות עצמאים ברמת‬ ‫הניהול והתוכן‪ ,‬אבל בחסות המדינה‪ .‬ביום שבו‬ ‫המדינה תממן אותנו‪ ,‬זה אומר שהיא לוקחת‬ ‫אחריות ומבינה את הפוטנציאל שלנו”‪.‬‬ ‫ט' בכסלו תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪12.11.2013‬‬

‫‪7‬‬

‫חדשות‬

‫השבועיים ‪ 25 < 12‬בנובמבר‬

‫"‬

‫נוכחות חובה בשיעורים‪ :‬מיותרת‬ ‫וקנטרנית או חשובה וחיונית?‬

‫יט ָט ע‬ ‫* ִצ ַ‬

‫ראיתי את הירח בדרך‬ ‫לשיעור‪ .‬הירח זורח בלילה‪ ,‬לכן‬ ‫או שאני מלמד בלילה או שהירח‬ ‫זורח ביום‪ .‬אני לא יודע מה עדיף‬ ‫ד"ר אליעזר זילברפניג‪,‬‬ ‫לוגיקה‪8:00 ,‬‬

‫"‬

‫‪ 500‬משרות סטודנט‬ ‫ייפתחו בצה“ל‬ ‫החל משנת ‪ 2014‬ייפתחו בצה”ל כ‪ 500-‬משרות‬ ‫סטודנט על בסיס שעתי בשכר ממוצע של ‪ 45‬שקל‬ ‫לשעה‪ .‬המשרות הן במגוון תחומים‪ ,‬ביניהם הנדסה‪,‬‬ ‫מחשבים ורפואה‪ ,‬ומיועדות לסטודנטים בלבד‪ .‬מודל‬ ‫ההעסקה החדש אושר לפני כחודשיים על ידי מנכ”ל‬ ‫משרד הביטחון‪ ,‬דן הראל‪ ,‬ומחכה לאישור סופי של‬ ‫משרד האוצר‪ ,‬לפי הדיווח של עיתון ”במחנה”‪.‬‬ ‫על מנת לעבוד בצה”ל יעברו הסטודנטים‬ ‫ריאיון ביחידה המיועדת‪ ,‬ובמקרה הצורך גם סיווג‬ ‫בטחוני‪ .‬במידה שיימצאו מתאימים‪ ,‬הם יועסקו‬ ‫כאזרחים עובדי צה”ל ויקבלו תשלומי פנסיה כחוק‪.‬‬ ‫הסטודנטים יתחייבו למקסימום של ‪ 120‬שעות‬ ‫עבודה בחודש‪ ,‬תקופת העסקתם תוגבל עד חמש‬ ‫שנים ובמהלכה הם יוכלו לתאם את שעות העבודה‬ ‫שלהם לפי מערכת הלימודים‪.‬‬ ‫השכר הצפוי בעבור התפקידים שייפתחו שונה‪,‬‬ ‫אך גבוה משכר הסטודנט הנהוג‪ :‬סטודנטים הלומדים‬ ‫מחשוב‪ ,‬ארכאולוגיה‪ ,‬גאולוגיה‪ ,‬הנדסה או מדעים‬ ‫מדויקים ירוויחו כ‪ 40-‬שקל לשעה‪ .‬בעלי ותק של‬ ‫ארבע שנים ומעלה בתחום המחשבים והטכנולוגיה‬ ‫או מי ששירתו כקב”רים )קציני בינה רשתית(‬ ‫ירוויחו כ‪ 60-‬שקל לשעה‪ .‬בתחתית הדירוג נמצאים‬ ‫מי שישובצו לעבודה בחיל המודיעין‪ ,‬שירוויחו ‪35‬‬ ‫שקל לשעה‪ ,‬ואחריהם המתקבלים לטיפול במשאבי‬ ‫אנוש‪ ,‬ששכרם יעמוד על כ‪ 30-‬שקל לשעה‪.‬‬ ‫‪ /‬מערכת ”פי האתון”‬

‫‪6‬‬

‫‪12.11.2013‬‬

‫‪/‬‬

‫ט' בכסלו תשע"ד‬

‫בעד נגד‬ ‫בשבילי לא להגיע להרצאה משמעו‬ ‫לא להבין את החומר‪ .‬בהרצאה אני מקבל‬ ‫את הרקע התאורטי הרחב ואת התמונה‬ ‫הכללית שבלעדיה קשה מאוד להבין מי‬ ‫נגד מי‪ .‬בחלק מהנושאים ישנם סיכומים‬ ‫וספרים שברמת העיקרון מכילים את‬ ‫אותו החומר שמועבר בהרצאות‪ ,‬אבל‬ ‫בפועל המרצים והניסיון שלהם מדברים‬ ‫בעד עצמם‪.‬‬ ‫מרצים מנוסים בהעברת חומר למי‬ ‫שאין לו ידע בנושא‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם מוכנים‬ ‫לענות על שאלות שחוסכות הרבה זמן‬ ‫של חוסר הבנה‪ ,‬ומהדגשים שלהם במהלך‬ ‫השיעור ומטון הדיבור אפשר לדעת במה‬ ‫להתמקד ולמה להקדיש תשומת לב‪,‬‬ ‫ומנגד איפה אפשר לחפף‪.‬‬ ‫אני מבין שיש חוגים שבהם אפשר‬ ‫להצליח לא רע מבלי לבוא לשיעורים‬ ‫או לפחות לחלק מהם‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬אולי‬ ‫המרצים והאוניברסיטה צריכים לשאול‬ ‫את עצמם אם החומר שמועבר הוא פשטני‬ ‫ורדוד מדי‪.‬‬ ‫זו זכותה של האוניברסיטה לחייב‬ ‫סטודנטים להגיע לשיעור אם היא רואה‬ ‫סיבות פדגוגיות אמיתיות לכך‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫ובמקביל‪ ,‬כדי להצדיק את חובת הנוכחות‬ ‫צריך לשכלל ולעשות את החומר מספיק‬ ‫מורכב ומעניין כדי שסטודנטים ירגישו‬ ‫שהם באמת צריכים להגיע לשיעורים‪.‬‬

‫להכריח סטודנטים להגיע לשיעורים‬ ‫זה פשוט להתעלם מהמציאות‪ .‬המשמעות‬ ‫של נוכחות חובה בשיעורים היא‬ ‫שסטודנטים רבים לא יוכלו לעבוד‪ .‬מלבד‬ ‫העובדה שהדיור והמחיה בירושלים יקרים‬ ‫מאוד ולפיכך יש צורך ממשי בעבודה‪,‬‬ ‫בימינו תואר ראשון ברוב התחומים אינו‬ ‫מספק ביטחון תעסוקתי ממשי ולכן צריך‬ ‫להתחיל לבנות קריירה ולצבור ניסיון‬ ‫כמה שיותר מוקדם‪.‬‬ ‫עבודות סטודנטיאליות רבות‪ ,‬לרבות‬ ‫משרות במשרדי הממשלה‪ ,‬דורשות‬ ‫יומיים שלושה במשמרות בוקר‪ ,‬ובתנאים‬ ‫אלו פשוט אי‪-‬אפשר להיות נוכח בכל‬ ‫השיעורים ולסיים את התואר בזמן‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬יש קורסים שניתן להבין ולעבור‬ ‫בהצלחה גם ללא נוכחות‪ .‬אולי זה לא‬ ‫אידיאלי‪ ,‬אבל אם במבחן התוצאה יש‬ ‫הבנה טובה של החומר‪ ,‬מה הבעיה בעצם?‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬הרבה מאוד מההרצאות‬ ‫פשוט משעממות וחסרות ערך מוסף‪.‬‬ ‫החומר לעיתים מועבר בצורה יבשה‪,‬‬ ‫חלק מהמרצים נראים כמי שהוכרחו‬ ‫בכוח להעביר שיעור והשימוש באמצעים‬ ‫טכנולוגיים הוא דל מאוד‪ .‬אמנם‬ ‫האוניברסיטה מוכוונת מחקר‪ ,‬אבל היא‬ ‫צריכה להיות גם מכוונת להשכלה כללית‪,‬‬ ‫רחבה ומעניינת בעבור רוב הלומדים בה‪,‬‬ ‫שככל הנראה לא יהיו חוקרים‪.‬‬

‫‪ /‬ארז זאב‪ ,‬סטודנט להנדסת‬ ‫מחשבים‬

‫‪ /‬חן פרץ‪ ,‬סטודנטית ללימודי‬ ‫מזרח אסיה‬ ‫ריכוז והפקה‪ :‬יותם אברהם‬

‫מחלקת מעורבות חברתית‬ ‫מחפשת אתכם!‬ ‫דרושים משתתפים בפרויקטים השונים במחלקה‪:‬‬

‫חיבורים‬ ‫פרויקט המסייע לאוכלוסיות‬ ‫במצוקה לרהט את ביתם‬ ‫אם יש לכם שעה או שעתיים פנויות‬ ‫ואתם מעוניינים לסייע‪ ,‬באופן קבוע‬ ‫או ארעי–מקומכם איתנו!‬

‫לפרטים והצטרפות‪:‬‬ ‫שגיא – ‪Sagy26@gmail.com‬‬

‫אמץ סבא‬ ‫פרויקט 'אמץ סבא'‬ ‫קשר בין–דורי בין‬ ‫סטודנטים וקשישים‬

‫עומדים בשער‬ ‫הגנה על זכויותיהם של‬ ‫עובדי הקבלן בירושלים‪.‬‬ ‫פרויקט "עומדים בשער" מבקש‬ ‫להגן על זכויות עובדי שמירה‬ ‫במוסדות החינוך בירושלים‪ .‬הפרויקט‬ ‫כולל פעילות שטח של הסברה‬ ‫לעובדי הקבלן על זכויותיהם וסיוע‬ ‫בשמירה עליהן‪ ,‬ופעילות ציבורית‬ ‫מול הרשויות ומקבלי ההחלטות‬ ‫בניסיון לקדם פתרון מערכתי לבעיות‬ ‫הקשורות לתנאי העסקתם הקשים‪.‬‬ ‫זו הזדמנות להתנסות ולקחת חלק‬ ‫בשינוי חברתי אמיתי‪ .‬הצטרפו אלינו!‬

‫לפרטים והצטרפות‪:‬‬

‫‪shomrim.project@gmail.com‬‬

‫‪J-PARTNERS‬‬ ‫סיוע למשפחות‬ ‫חד הוריות בירושלים‬

‫מציע לך להצטרף לפרויקט מיוחד‪:‬‬ ‫• מפגשים שבועיים עם קשיש‪/‬ה‬ ‫הקרוב למקום מגוריך וזקוק לחברה‪.‬‬ ‫• תכני המפגשים דינאמיים‪ :‬הדרכה‬ ‫בתחום המחשבים‪ ,‬תיעוד סיפור‬ ‫חיים של הקשיש או תחום עניין‬ ‫משותף אחר של הקשיש והסטודנט‪.‬‬

‫לפרטים והצטרפות‪:‬‬ ‫‪ametz.saba1@gmail.com‬‬

‫פרוייקט התנדבות של זוגות‬ ‫סטודנטים‪ ,‬האחד ישראלי והשני‬ ‫מביה"ס לתלמידי חו"ל‪,‬‬ ‫בסיוע למשפחות חד הוריות‬ ‫בירושלים בפעילות עם הילדים‬ ‫ובעזרה להורים‪.‬‬

‫לפרטים והצטרפות‪:‬‬ ‫‪meoravut@aguda.org.il‬‬

‫חפשו אותנו בפיסבוק | ‪aguda.org.il | meoravut@aguda.org.il‬‬

‫”חשבתי שזה לגיטימי‬ ‫שלאישה יש את הייעוד‬ ‫שלה והמקום שלה‪ .‬אבל‬ ‫כשנפתחתי לאקדמיה‪,‬‬ ‫למשפט החוקתי ולעקרון‬ ‫השוויון‪ ,‬התחלתי להבין‬ ‫את הזכויות שלי ולעמוד‬ ‫עליהן“‪.‬‬ ‫רות קוליאן‪ ,‬סטודנטית‬ ‫למשפטים ואם לארבעה‬

‫מהמכינות להשכלה גבוהה הוא גבוה”‪ ,‬הוא קובע‪.‬‬ ‫י' חושש לחשוף את שמו האמיתי בשל הפחד‬ ‫מפני רבנים‪ ,‬שיסתכלו עליו בעין לא יפה וינסו‬ ‫לעצור את תהליך רכישת ההשכלה בחברה‬ ‫החרדית‪ ,‬שהוא חלק ממנו‪ .‬למרות החשש‪,‬‬ ‫מנסה י' לשכנע את כל חבריו שהשכלה גבוהה‬ ‫הינה דבר הכרחי‪ .‬לדעתו‪ ,‬תמונת המצב בחברה‬ ‫החילונית רחוקה שנות אור מהלך המחשבה‬ ‫בחברה החרדית‪.‬‬ ‫”הייתי צריך להסתיר את זה שהשלמתי‬ ‫בגרויות"‪ ,‬מספר י'‪" ,‬בזמן הישיבה נעלמתי‬ ‫טיפה‪ ,‬עליתי לפינות נידחות כדי ללמוד ובסך‬ ‫הכול את הרוב עשיתי לבד”‪ .‬י‘ ממשיך ומדגיש‬ ‫את חוסר הפתיחות של החברה החרדית בכל‬ ‫הנוגע ללימודים אקדמיים‪” .‬נלחמים בזה”‪ ,‬הוא‬ ‫אומר‪” .‬כל מי שהולך ללמוד‪ ,‬זו מכה עבור החברה‬ ‫החרדית‪ .‬כך‪ ,‬מי שמבקש ללמוד לבגרות במקביל‬ ‫לישיבה לפני החתונה לא מקבל אישור”‪.‬‬ ‫בגילים מאוחרים‪ ,‬ובפרט אחרי החתונה‪,‬‬ ‫נרשמת באחרונה עלייה במספר החרדים‬ ‫המעוניינים לרכוש השכלה ומקצוע‪ .‬על אף‬ ‫שהמדינה מעודדת את המגמה באמצעות מלגות‬ ‫ותקציבים מיוחדים‪ ,‬י' עדיין אינו מרוצה‪” .‬זה לא‬ ‫אפקטיבי”‪ ,‬הוא מתלהט‪” ,‬אנשים צריכים להתחיל‬ ‫ללמוד כבר לפני החתונה‪ ,‬כי כשיש משפחה‬ ‫ועבודה במקביל אין זמן להשקיע בלימודים‪ .‬זה‬

‫דבר שהרבנים פשוט לא מבינים”‪.‬‬

‫הטיה מגדרית‬ ‫מגמת ההשתלבות החרדית באקדמיה‪ ,‬כך‬ ‫נדמה‪ ,‬נושאת אופי מגדרי מובהק‪ .‬רות קוליאן )‪,(32‬‬ ‫נשואה ואם לארבעה ילדים‪ ,‬מצרה על כך שהבנות‬ ‫החרדיות לא מקבלות עזרה פיננסית מספקת‬ ‫ונשארות מאחור‪ .‬לטענתה‪ ,‬למדינה יש אינטרס‬ ‫כלכלי ופוליטי לתקצב דווקא גברים חרדים‪ ,‬שכן‬ ‫גבר מכניס יותר מאישה ומשלם יותר מיסים‪.‬‬ ‫”המדינה מעתיקה ומשמרת את המצב הבעייתי”‪,‬‬ ‫היא גורסת‪” .‬מקום הלימוד נשאר גברי‪ ,‬הוא רק‬ ‫עובר מהישיבה לאקדמיה‪ .‬הגברים מקבלים את‬ ‫ההזדמנות להתקדם אקדמית וכלכלית והאישה‬ ‫נשארת מאחור”‪.‬‬ ‫קוליאן עצמה נלחמה עבור השכלתה הגבוהה‬ ‫והיום היא לומדת משפטים במכללת אונו לחרדים‪,‬‬ ‫המנהיגה הפרדה מגדרית באמצעות הקצאת ימים‬ ‫שונים לגברים ולנשים‪” .‬מעולם לא נכנעתי‪ ,‬תמיד‬ ‫דחפתי קדימה”‪ ,‬היא אומרת‪” .‬בעלי התאמן קצת‬ ‫בבייביסיטר‪ ,‬היה לו קצת קשה אבל בסוף הוא‬ ‫התגבר”‪ ,‬היא מחייכת‪ .‬קוליאן נתקלה לא פעם‬ ‫בקשיים הקשורים בעיקר במימון התואר‪ ,‬אולם‬ ‫לדבריה‪ ,‬ביחס לחברותיה היא מחזיקה מעמד יפה‪.‬‬ ‫”בעלי לומד ועובד‪ ,‬אבל יש לי חברות שהבעל‬

‫לחשוב מחוץ לקופסה‬ ‫על אף שעזרת המדינה היא גורם משמעותי‬ ‫בעידוד החרדים לרכוש השכלה גבוהה‪ ,‬לדעת‬ ‫אברהם לא בה טמון המפתח לשילובם הכולל‬ ‫בחברה‪ ,‬ובפרט בשוק העבודה‪” .‬על מנת לאפשר‬ ‫לחרדי להשלים לימודים גבוהים‪ ,‬צריך לחשוב‬ ‫מחוץ לקופסה ולהבין היכן טמון שורש הבעיה”‪.‬‬ ‫י‘ מבאר את דבריו‪ ,‬ומסביר כי סטודנטים חרדים‬ ‫רבים תולים את קשיי ההשתלבות במערכת‬ ‫ההשכלה הגבוהה וברכישת המקצוע בהיעדרם‬ ‫של לימודי הליבה‪.‬‬ ‫”המדינה נתנה אישור לא חוקי לחברה החרדית‬ ‫לחסוך מילדיה את לימודי הליבה הכה חיוניים”‪,‬‬ ‫מתרעם י'‪” .‬האישור הזה מחסל לילדים החרדים‬ ‫את העתיד ויוצר מצב לא שווה בין ילד חילוני‬ ‫לילד חרדי‪ .‬זה התחיל בקטן והתרחב לנורמה‪.‬‬ ‫לכן היום‪ ,‬במידה שהילד רוצה ללמוד‪ ,‬חובתה של‬ ‫המדינה לעזור לו כמה שיותר”‪.‬‬ ‫גם שנפלד‪ ,‬שבעבר למד בישיבה ללא מקצועות‬ ‫ליבה וכיום איננו שומר על אורח חיים חרדי‪ ,‬מאמין‬ ‫כי החינוך החרדי נמצא במצב לא חוקתי ושעל‬ ‫בג”צ לתקן את העוול‪ .‬במסגרת עמותת ”יוצאים‬ ‫לשינוי” שהוא אחד ממקימיה‪ ,‬עתר שנפלד לבג”צ‬ ‫בדרישה להטיל על המדינה אחריות חברתית‬ ‫ליוצאים בשאלה שלמדו כל חייהם בישיבה חרדית‪.‬‬ ‫”מטרת העתירה איננה הפיצוי‪ ,‬אלא לגרום‬ ‫למדינה להכיר ביוצאים בשאלה ולבנות עבורם‬ ‫מסלולים מסודרים‪ ,‬שבעזרתם יהיה ניתן להשלים‬ ‫את הפער”‪ ,‬מפרט שנפלד‪ .‬הרעיון‪ ,‬לדבריו‪ ,‬הוא‬ ‫להעלות את המודעות הציבורית לסוגיה עד למצב‬ ‫שבו המדינה תסייע לחרדים וליוצאים בשאלה‬ ‫כאחד‪ .‬לעת עתה‪ ,‬יש לציין‪ ,‬העמותה מתעכבת עם‬ ‫הגשת התביעה בשל מכשולים רבים‪.‬‬ ‫גם קוליאן הגישה בחודש אוקטובר האחרון‬ ‫עתירה לבג”צ במטרה לעודד נשים חרדיות לרכוש‬ ‫השכלה גבוהה ולהשתלב בשוק העבודה‪ .‬במסגרת‬ ‫העתירה ביקשה קוליאן לשלול מימון ממפלגות‬ ‫המשך בעמ' ‪< 13‬‬

‫ט' בכסלו תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪12.11.2013‬‬

‫‪11‬‬

‫מגזין‬

‫”בחורים חרדים לא‬ ‫מכירים את לחץ‬ ‫הבחינות‪ ,‬הם חושבים‬ ‫שהם יצליחו בגלל שהם‬ ‫יודעים להתפלפל בגמרא‬ ‫ולהשקיע זמן רב בלמידה‪.‬‬ ‫אבל ברגע האמת הם‬ ‫חוטפים שוק“‪.‬‬ ‫י‘‪ ,‬סטודנט לכלכלה‬ ‫ומנהל עסקים‬

‫שלהן רק לומד‪ ,‬ומאחר שאין מספיק מלגות לנשים‬ ‫חרדיות הן החליטו להקפיא את לימודיהן באמצע”‪.‬‬ ‫נוסף על הגשמה מקצועית ואישית‪ ,‬קוליאן‬ ‫נחשפה בלימודי המשפטים שלה לתכנים שהאירו‬ ‫לה את מצב הנשים החרדיות באור אחר‪” .‬גם אני‬ ‫חשבתי שזה לגיטימי שלאישה יש את הייעוד שלה‬ ‫והמקום שלה‪ .‬אבל כשנפתחתי לאקדמיה‪ ,‬למשפט‬ ‫החוקתי‪ ,‬לעקרון השוויון ולכבוד האדם‪ ,‬התחלתי‬ ‫להבין את הזכויות שלי ולעמוד עליהן”‪.‬‬ ‫לורה ורטון‪ ,‬חברת מועצת העיר ירושלים‬ ‫מטעם ”מרצ” ומרצה למדע המדינה באוניברסיטה‬ ‫העברית מסכימה עם טענתה של קוליאן‪ ,‬אך‬ ‫מדגישה כי הבעיה אינה דווקא מגדרית‪ .‬לדבריה‪,‬‬ ‫בפועל‪ ,‬קיים חוסר שוויון בתקצוב עידוד ההשכלה‬ ‫הגבוהה באוכלוסייה החרדית בכללותה‪” .‬יש הרבה‬ ‫חרדים וחרדיות שהיו יכולים ללמוד באוניברסיטה‪,‬‬ ‫אך המועצה להשכלה גבוהה לא עוזרת להם‬ ‫מספיק”‪ ,‬היא טוענת‪” .‬האוניברסיטה ומשרד‬ ‫החינוך עוברים קיצוצים איומים‪ ,‬וכרגע הדאגה‬ ‫לכלל הרבה יותר חשובה מדאגה למיעוט מסוים”‪,‬‬ ‫היא גורסת‪.‬‬

‫מגזין‬

‫לא שחור‪-‬לבן‬ ‫באחרונה גוברים הקולות הקוראים לשלב חרדים בשוק העבודה קל לדרוש‪,‬‬ ‫אך קשה ליישם‪ :‬סטודנטים חרדים מספרים על הקושי להתאים עצמם לאקדמיה‬ ‫החילונית‪ ,‬על פערים לימודיים שנצברו ועל האתגר שבלהיות סטודנטית ואם‬ ‫לארבעה הפתרון שהוצע ‪ -‬הקמת קמפוס חרדי מופרד באוניברסיטה ‪ -‬נתקל‬ ‫בהתנגדות‪ ,‬ומעלה את השאלה‪ :‬האם האקדמיה היא המקום לחולל בו את השינוי?‬

‫יוני לוי‬ ‫צילום אילוסטרציה‪ :‬נופר קפלן‬ ‫המסלול המוכר של תיכון‪-‬צבא‪-‬טיול‪-‬השכלה‬ ‫גבוהה ברור מאליו לישראלי המצוי‪ ,‬ועבור רבים‬ ‫כמעט שאינו דורש מחשבה‪ :‬ברגע שמסתיים שלב‬ ‫אחד‪ ,‬יודעים כולם שעליהם לעבור אוטומטית אל‬ ‫השלב הבא‪ .‬אולם עבור חרדים המעוניינים ללמוד‬ ‫במוסדות אקדמיים הבחירה אינה פשוטה‪ ,‬והיא‬ ‫כוללת התמודדות עם שורה של אתגרים‪.‬‬ ‫מסלול החינוך החרדי אינו כולל לימודי ליבה‬ ‫בסיסיים‪ ,‬כגון לשון ומתמטיקה‪ ,‬כך שמשבע‬ ‫בבוקר ועד שעות הלילה לומדים תלמידי ישיבה‬ ‫לימודי קודש ותפילות בלבד‪ .‬לכן‪ ,‬כשצעירים‬ ‫חרדים מעוניינים לרכוש השכלה גבוהה‪ ,‬הם לא‬ ‫פעם נקלעים למצב שבו עליהם להתחיל ללמוד‬ ‫מהבסיס‪ ,‬בסביבה חדשה ולא מוכרת‪ ,‬תוך כדי שהם‬ ‫מפרנסים משפחה במציאות כלכלית לא פשוטה‪.‬‬ ‫”בגיל ‪ ,24‬כשהתחלתי ללמוד לפסיכומטרי‪,‬‬ ‫הסתובבתי בין חברים ושאלתי אם מינוס חלקי‬ ‫מינוס זה פלוס או מינוס”‪ ,‬מספר משה שנפלד‬ ‫)‪ ,(29‬יושב ראש עמותת ”יוצאים לשינוי” ובוגר‬ ‫מערכת החינוך החרדית‪ .‬כשהיה בן ‪ 20‬יצא שנפלד‬ ‫בשאלה‪ ,‬עזב את הישיבה שבה למד‪ ,‬התגייס לצה”ל‬ ‫ונרשם למכינה‪ .‬היום הוא מחזיק בתואר בפיזיקה‪,‬‬ ‫במתמטיקה ובמדעי המחשב מהאוניברסיטה‬ ‫העברית‪ .‬עם התואר המכובד ביד‪ ,‬מרשה לעצמו‬ ‫שנפלד להתרווח בכיסא ולספר על ניסיונו בתחילת‬ ‫דרכו האקדמית‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪12.11.2013‬‬

‫‪/‬‬

‫ט' בכסלו תשע"ד‬

‫”המשפחה שלי הייתה בסדר איתי‪ ,‬לא זרקו‬ ‫אותי מהבית”‪ ,‬הוא משתף‪ .‬בחצי חיוך הוא מוסיף‬ ‫שהצליח להשלים בזמן קצר יחסית את הפערים‪,‬‬ ‫על אף שהוא בהחלט זוכר את חבלי הלידה‬ ‫שמהם סבל‪ .‬שנפלד מצביע על הפער התרבותי‬ ‫המשמעותי שיוצאים בשאלה נתקלים בו‪” .‬ספרי‬ ‫ילדים ותוכניות טלוויזיה אני לעולם לא אכיר‪.‬‬ ‫ספרות מבוגרים אני עוד יכול להשלים כי אני רוצה‬ ‫לרכוש השכלה‪ ,‬אבל אני לא אשב לצפות עכשיו‬ ‫ב'מומינים' או ב'מרקו'”‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬החסך התרבותי משפיע על הסטודנט‬ ‫החרדי הטרי ברמה היומיומית‪ .‬הדבר שם את‬ ‫היוצאים בשאלה במעין אפלה תמידית‪ ,‬או כפי‬ ‫ששנפלד מגדיר זאת‪” :‬אתה אפילו לא יודע מה‬ ‫אתה לא יודע”‪ .‬אברהם )‪ ,(36‬בעל תואר במשפטים‬ ‫מהאוניברסיטה העברית שעובד כעורך דין במשרד‬ ‫עורכי הדין ”מולכו”‪ ,‬מחזק את דבריו של שנפלד‬ ‫בהיבט אחר‪ .‬לטענתו‪ ,‬הפערים באים לידי ביטוי‬ ‫בהרבה מובנים‪ ,‬אולם המשמעותי ביותר הוא‬ ‫דווקא פער הגילים‪.‬‬ ‫”הייתי איש משפחה‪ ,‬באמצע החיים‪ ,‬וזה‬ ‫בניגוד לסטודנטים מסביבי שרק התחילו אותם‪ .‬זה‬ ‫הקשה עליי מבחינה מנטאלית”‪ ,‬נאנח אברהם‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬לדבריו הוא מעולם לא הרגיש קיפוח מצד‬ ‫המרצים והסטודנטים האחרים‪” .‬ההפך הוא הנכון‪.‬‬ ‫קיבלו את היותי חרדי בצורה מכבדת ויפה מאוד‪.‬‬

‫פשוט לא היינו באותם מקומות בחיים‪ ,‬כך שיצא‬ ‫שעברתי את החוויה הזאת די לבד ביחס לסטודנט‬ ‫הממוצע”‪.‬‬

‫חרדת חרדים‬ ‫בניגוד לסטראוטיפ הרווח על הרגלי הלמידה‬ ‫המצוינים של הצעירים החרדים‪ ,‬ישנם דברים‬ ‫שמערכת הלימוד התורנית אינה מתמחה בהם‪.‬‬ ‫בעוד שמגיל קטן מערכת החינוך החילונית‬ ‫מעמידה תלמידים בפני מצבים מלחיצים בדמות‬ ‫מבחני מיצ”ב‪ ,‬בגרויות ופסיכומטרי‪ ,‬בחינוך‬ ‫החרדי כלל לא מורגלים לכך‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הדבר‬ ‫הקשה ביותר במהלך התואר‪ ,‬לדברי אברהם‪ ,‬היה‬ ‫לחץ הבחינות‪.‬‬ ‫”הלימוד החרדי הוא אישי‪ ,‬ארוך ומתפרס‬ ‫על פני המון שנים”‪ ,‬מסביר אברהם‪” .‬זו שיטה‬ ‫שכוללת לימוד לשם לימוד‪ ,‬ללא צורך לעמוד‬ ‫במטלה או באתגר ברור וחד‪-‬משמעי כמו מבחן‬ ‫מסכם"‪ .‬י' )‪ ,(24‬סטודנט לכלכלה ולמנהל עסקים‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬מסכים עם קביעתו של‬ ‫אברהם‪” :‬בחורים חרדים לא מכירים את לחץ‬ ‫הבחינות‪ .‬הם חושבים שהם יצליחו בגלל שהם‬ ‫יודעים להתפלפל בגמרא ולהשקיע זמן רב‬ ‫בלמידה‪ ,‬אבל ברגע האמת הם חוטפים שוק‪.‬‬ ‫זאת הסיבה שאחוז הפרישה של אוכלוסייה זו‬

‫משהו טוב קורה בפורום התחתון‪...‬‬

‫בשבילנו כל מנה היא יצירה‬ ‫בשבילכם מוצרלה היא האיטלקייה החמה‬ ‫בעברית‬

‫פרינט‬

‫מבחר פסטות החל מ‪₪19 -‬‬ ‫פורום תחתון יציאת אוטובוסים‪ ,‬קמפוס הר הצופים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬

‫בקיץ תטוסי לטיול ביפן‪,‬‬ ‫‪Sushi‬‬

‫עד אז יש לך סושי‬

‫בקמפוס‬

‫סושי • סלטי בריאות בהרכבה •‬ ‫מיצי בריאות • גלידת יוגורט‬

‫פורום תחתון יציאת אוטובוסים‪ ,‬קמפוס הר הצופים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬

‫מגזין‬

‫המשך מעמ' ‪< 11‬‬

‫”אסור לשנות ולהתאים‬ ‫את האוניברסיטה למיעוט‬ ‫שהוא קיצוני בתוך החברה‬ ‫שלנו‪ .‬התנאי היחיד‬ ‫לקבלה צריך להיות הרמה‬ ‫האקדמית“‪.‬‬ ‫לורה ורטון‪ ,‬חברת מועצת‬ ‫העיר ירושלים ומרצה‬ ‫למדע המדינה‬ ‫ומרשימות שמדירות נשים‪ ,‬כמו ש”ס ויהדות‬ ‫התורה‪ ,‬מתוך הנחה ש”רק ברגע שהנשים ייכנסו‬ ‫לאקדמיה‪ ,‬ייצאו מהבועה שלהן‪ ,‬יראו את חוסר‬ ‫השוויון ויילחמו נגדו‪ ,‬לאט‪-‬לאט התינוק יגדל‬ ‫ויתחיל ללכת בדרך שלו”‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬קוליאן מדגישה שכניסה לאקדמיה אין‬ ‫משמעה ויתור על אורח החיים החרדי‪” .‬הפרדה‬ ‫מגדרית זה דבר שקיים בכל רובדי החיים של‬ ‫החרדים ואין אפשרות לבטל אותה”‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬ ‫”על הבנות החרדיות להגיע ללמוד רק במוסדות‬ ‫שמכבדים אותן ואת אורח חייהן”‪.‬‬

‫תורת ההפרדה‬ ‫בחודש יוני האחרון חתמו מאות מחברי‬ ‫הסגל האקדמי באוניברסיטה העברית על עצומה‬ ‫המתנגדת ליוזמת המל”ג )המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫ י‪.‬ל( להקים קמפוס חרדי נפרד באוניברסיטה‪.‬‬‫התומכים ביוזמה טוענים שהקמת קמפוס חרדי‬ ‫תאפשר לחרדים לרכוש השכלה ולהשתלב בשוק‬ ‫העבודה‪ ,‬ובמקביל לשמור על אופיים ועל זהותם‬ ‫הייחודית‪” .‬האוניברסיטה כמקום פלורליסטי‬ ‫צריכה להכניס חרדים אליה כמו שהם‪ ,‬ולא לשנות‬ ‫אותם”‪ ,‬טוען אברהם‪” .‬יש לשמור עליהם ולטפח‬ ‫את היתרונות שגלומים בהם‪ .‬אם הם יהפכו להיות‬ ‫כמו כולם‪ ,‬מה הרווחנו?”‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬כל חרדי המעוניין בהשכלה גבוהה יכול‬ ‫להשתלב באוניברסיטאות ככל סטודנט אחר‪ ,‬או‬ ‫לפנות למכללות החרדיות שמציעות סדר יום‬ ‫חרדי והפרדה מגדרית‪ .‬החידוש של הקמפוס‬ ‫החרדי מתבטא בכך שהוא אמור להוות מסגרת‬ ‫חרדית השווה ברמתה ובתכניה לאוניברסיטה‪ .‬לפי‬ ‫התוכנית‪ ,‬הקמפוס יהיה קרוב גאוגרפית לקמפוסים‬ ‫הנוכחיים‪ ,‬מרצים מהאוניברסיטה ירצו בו ותנאי‬ ‫הקבלה ללימודים ולקבלת התואר בו יהיו זהים‬ ‫לאלו שקיימים היום באוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫ורטון‪ ,‬המתנגדת למתן עזרה פיננסית לחרדים‬ ‫בעבור רכישת השכלה גבוהה‪ ,‬נחרצת אף יותר‬ ‫בהתנגדותה לבניית קמפוס מיוחד עבורם‪” .‬יזמתי‬ ‫לפני חצי שנה פנייה המלווה בחתימות של אנשי‬ ‫סגל ותלמידי מחקר‪ ,‬לנשיא ולמנכ”ל האוניברסיטה‪,‬‬ ‫המבקשת להימנע מהקמת קמפוס שכזה”‪,‬‬ ‫היא מספרת‪” .‬בעיניי אסור לשנות ולהתאים‬

‫מימין‪ :‬רות קוליאן‪ ,‬משה שנפלד ולורה ורטון‬

‫התפלגות הסטודנטים החרדים במוסדות הלימוד האקדמיים‬

‫‪3%‬‬

‫‪38%‬‬

‫מוסדות אקדמיים כלליים‬

‫שלוחת מכללה פרטית‬

‫‪4%‬‬

‫מסגרת נפרדת לחרדים במכללה מעורבת‬

‫האוניברסיטה הפתוחה‬

‫‪26%‬‬

‫‪29%‬‬

‫מוסדות עצמאיים‬

‫מכללות "פלטפורמה"‬

‫מכללות חרדיות המעניקות‬ ‫תואר מטעמן‬

‫מכללות חרדיות המעניקות תואר‬ ‫של מוסד אקדמי מוכר‬

‫מקור‪ :‬למ"ס‬

‫את האוניברסיטה למיעוט שהוא קיצוני בתוך‬ ‫החברה שלנו‪ .‬התנאי היחיד לקבלה צריך להיות‬ ‫רמה אקדמית מתאימה‪ .‬כל שינוי בתנאי הקבלה‬ ‫לקמפוס מסוים של האוניברסיטה שלא קשור ברמה‬ ‫האקדמית‪ ,‬נחשב לפגיעה ועומד בסתירה לערכי‬ ‫היסוד של האוניברסיטה”‪.‬‬ ‫כנהוג בחברה החרדית‪ ,‬בקמפוס החרדי עתידה‬ ‫להיות מונהגת הפרדה מגדרית‪” .‬החברה החרדית‬ ‫צריכה להבין שכולם שווים‪ .‬שיתוף פעולה עם‬ ‫ההפרדה עושה בדיוק את ההפך‪ ,‬ורק נותן גושפנקה‬ ‫לעניין”‪ ,‬מבהירה ורטון‪ .‬לדעתה‪ ,‬הבעיה הקשה‬ ‫ביותר היא בזבוז י”ב כיתות על גמרא ולימודי קודש‬ ‫בלבד‪” .‬זה בזבוז כספי ובזבוז חייהם‪ .‬הפיתרון היחיד‬ ‫נעוץ בשינוי מערכת החינוך החרדית מהיסוד‪ .‬כל‬ ‫דבר אחר הוא בבחינת פלסטר שלא באמת עוזר”‪,‬‬ ‫היא אומרת‪” .‬ברור לנו שהאוניברסיטה כרגע‬ ‫פועלת בצורה תקינה ואילו מערכת החינוך החרדית‬ ‫פגומה‪ .‬מדוע עלינו לשנות את האוניברסיטה ולא‬ ‫את מערכת החינוך החרדית?”‪.‬‬ ‫שנפלד מסכים עם ורטון ומדגיש כי מדובר‬ ‫במדרון חלקלק שאליו האוניברסיטה והממשלה‬ ‫עלולות להיקלע‪ .‬לדעתו‪ ,‬השאלה היא אם אנחנו‬ ‫מוכנים לתת יד להפרדה‪ ,‬אפילו אם היא מרצון‪.‬‬

‫”גם ההפרדה בין שחורים ללבנים בארצות הברית‬ ‫הייתה הרבה פעמים מ'רצון'‪ ,‬ובמקום שבו יש‬ ‫הפרדה‪ ,‬יש גם אפליה”‪ ,‬מסביר שנפלד‪ .‬העתיד‬ ‫שהוא צופה לקמפוס חרדי מופרד לא מזהיר‬ ‫במיוחד‪” :‬אולי בהתחלה זה יעבוד ויכבדו נשים‬ ‫ויכבדו את המרצות‪ ,‬אך עם הזמן הם ידרשו להוציא‬ ‫את המרצות ולשנות תכנים הנוגדים את הדת‪ ,‬כמו‬ ‫למשל תורת האבולוציה”‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬ ‫בניגוד לוורטון ולשנפלד‪ ,‬יש מי שרואה‬ ‫את התמונה ההפוכה בדיוק‪” .‬הקמפוס יהווה‬ ‫מקום אישי ונפרד‪ ,‬מעין תקופת מעבר בעבור‬ ‫הסטודנטים החרדים שעתידים להשתלב בתום‬ ‫תקופת הלימודים בעולם התעסוקה החילוני”‪ ,‬חוזה‬ ‫אברהם‪” .‬תקופת הלימודים היא רגישה ועדינה‪,‬‬ ‫ואם לא תהיה הפרדה‪ ,‬אני אישית חושש לצעירים‬ ‫הלא נשואים”‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫י' תומך בדברי אברהם‪ ,‬ומאמין שעם הזמן‪,‬‬ ‫בעקבות הקמת קמפוס חרדי מופרד‪ ,‬הציבור החרדי‬ ‫יעריך את האקדמיה ויבוא לקראתה‪” .‬אי אפשר‬ ‫לשבור את הסטטוס‪-‬קוו בבת אחת‪ .‬צריך לתת‬ ‫לחרדים להיפתח בהדרגה‪ .‬השינוי יבוא בדורות‬ ‫הבאים‪ ,‬ומי שמקבל חינוך גבוה ירצה שגם ילדיו‬ ‫יקבלו חינוך גבוה”‪.‬‬ ‫ט' בכסלו תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪12.11.2013‬‬

‫‪13‬‬

‫הבנק האקדמי ‪ -‬תעביר את זה הלאה‬

‫סטודנטים‬ ‫בשנה ב'!‬ ‫עבדתם קשה בשנה א'?‬ ‫בואו לפרגן לסטודנטים אחרים‬ ‫בסיכומים ובחינות פתורות‬ ‫ועל הדרך לזכות בכרטיס‬ ‫זוגי לסרט‬

‫*ההטבות לחברי אגודה בלבד‬

‫לפרטים חפשו על הבנק האקדמי באתר האגודה‬ ‫‪www.aguda.org.il‬‬

‫מגזין‬ ‫וויין‪” :‬אני רוצה שכל אחד ימצא את הגיבור שבו‪ .‬לא חייבים לצאת כמוני לעיר ולהתחפש‪ ,‬אבל חשוב לי שאנשים יתעניינו ויפתחו את הדמיון שלהם”‬

‫ופתאום קלטתי שהוא מרים עליה יד”‪ .‬וויין לא‬ ‫נשאר אדיש והתקרב אל הזוג‪ ,‬כאשר הגבר הספיק‬ ‫כבר לסטור לאישה ולהפיל אותה לרצפה‪” .‬רצתי‬ ‫ונעמדתי מולו‪ ,‬הוא הסתכל עליי בהפתעה והיה‬ ‫בשוק”‪ .‬כשביקש הגבר מוויין לעזוב את המקום‪,‬‬ ‫האחרון לא חשש ומיד השיב לו‪” :‬לא‪ .‬תפסיק את‬ ‫מה שאתה עושה‪ .‬אני גיבור‪-‬על”‪.‬‬ ‫משמיאן וויין ללכת‪ ,‬הגבר האלים לא נשאר‬ ‫חייב‪” .‬הוא הכניס לי אגרוף לפנים ומיד החזרתי‬ ‫לו‪ .‬הייתי מוכן לחטוף הרבה עד שאדע בוודאות‬ ‫שהאישה בטוחה‪ .‬בסופו של דבר פשוט עייפתי‬ ‫אותו‪ ,‬נמאס לו והוא הלך”‪ .‬כמו גיבור‪-‬על אמיתי‪,‬‬ ‫וויין לא נותר בזירת האירוע אלא ברח בו ברגע‪.‬‬ ‫הוא מסביר כי במידה רבה‪ ,‬כוח העל שלו נובע‬ ‫מיכולתו להפתיע את אויביו ולספוג הרבה מכות‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הדבר נוטה לסבך אותו‪ ,‬ומהווה לעיתים‬ ‫סכנה של ממש‪” .‬הייתה תקופה בעבר שבה עזבתי‬ ‫את הפעילות הזו לחודשיים‪ .‬אמרתי לעצמי‪ ,‬זה‬ ‫לא רעיון טוב‪ ,‬זה לא כדאי ואני אכניס את עצמי‬ ‫לקטטות רבות ואולי אפילו אמות”‪ ,‬הוא משתף‪.‬‬ ‫באחרונה אף מבין וויין כי משימת ההגנה‬ ‫על אזרחים גדולה משחשב‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬הוא‬ ‫החליט לצרף אליו גיבורי על נוספים ולהקים‬ ‫סיירת מיוחדת‪" .‬אני מגייס אנשים חדשים ללוחמה‬ ‫בפשע‪ .‬אני כרגע עובד על הכנת פלאיירים שיקראו‬ ‫לאנשים עם תלבושות משלהם להצטרף‪ ,‬ויחד‬ ‫נפטרל ברחובות"‪ ,‬הוא משתף‪.‬‬

‫גיבור תרבות‬ ‫כשהוא לא עסוק בלהציל את העולם‪ ,‬פארק‬ ‫וויין בורח מהמשטרה‪ .‬הוא מתאר מקרה שבו‬ ‫יס”מניק כמעט דרס אותו וביקש שיוריד את‬ ‫המסכה‪” .‬כששאלתי אותו למה‪ ,‬הוא אמר שאני‬ ‫מפחיד אנשים‪ .‬אבל אני מסתכל מסביב וזה לא נכון‪.‬‬ ‫האנשים סביבי בכלל עם חיוך על הפנים”‪ .‬עם הזמן‪,‬‬ ‫למדה המשטרה להתרגל לנוכחותו של גיבור העל‬ ‫בגזרתה והיא כבר מקבלת באדישות דיווחים לגביו‪.‬‬

‫”אני נלחם איפה שהמשטרה‬ ‫מפשלת‪ .‬שום דבר לא בטוח בדרך‬ ‫חזרה הביתה‪ .‬ילדים בני ‪17-16‬‬ ‫שיצאו להשתכר בעיר לראשונה‬ ‫נמצאים בסכנה‪ ,‬ואני מעין משמר‬ ‫אזרחי עבורם“‬ ‫”יש שוטר אחד שיודע מי אני וגם יצא לי לדבר איתו‬ ‫בלי המסכה‪ .‬הוא אפילו צילם אותי לעיתון שלהם‪,‬‬ ‫של השוטרים‪ .‬אני סלב אצלם”‪ ,‬הוא אומר בסיפוק‪.‬‬ ‫התופעה המכונה ”פארק וויין” תופסת תאוצה‬ ‫בירושלים בחודשים האחרונים‪ .‬מי שמסתובב‬ ‫באזור מרכז העיר כבר מכיר‪ ,‬כדבר שבשגרה‪ ,‬את‬ ‫הבחור במסכה‪ .‬לאחרונה אפילו זכה כתב גלי צה”ל‬ ‫לראיין אותו לרדיו‪ ,‬במסגרת הפגנה של תנועת‬ ‫”התעוררות” נגד סגירת ה”סינמה סיטי” בשבת‪ ,‬בה‬ ‫הביע וויין את תמיכתו באנשי ”התעוררות”‪.‬‬ ‫מי שחפצה נפשו לדעת מתי יוצא וויין לסיבוב‬ ‫הקבוע שלו‪ ,‬יוכל להתעדכן דרך עמוד הפייסבוק‬ ‫שפתח‪ .‬לעמוד מעלה וויין תמונות מחייו ומעריצים‬ ‫יכולים לכתוב לו‪ .‬על אף שהוא גיבור‪-‬על‪ ,‬וויין רואה‬ ‫משמעות גדולה מאוד בקשר האנושי‪” .‬אני רוצה‬ ‫שכל אחד ימצא את הגיבור שבו‪ .‬לא חייבים לצאת‬ ‫כמוני לעיר ולהתחפש‪ ,‬אבל חשוב לי שאנשים‬ ‫יתעניינו ויפתחו את הדמיון שלהם”‪.‬‬ ‫חלק מרכזי מההשראה של וויין מקורו בגיבור‬ ‫בקצה השני של העולם ‪ -‬בקנדה הרחוקה‪” .‬יש‬ ‫בחור בטורונטו שמתחפש לבאטמן ויוצא להסתובב‬ ‫עם צלם‪ .‬הטריגר שלו לצאת לרחוב מחופש היה‬ ‫כשהמצב הפיננסי שלו היה על הפנים‪ ,‬ממש כמו‬ ‫אצלי”‪ .‬הגיבור הקנדי התפרסם ביוטיוב‪ ,‬וכיום הוא‬ ‫אף מופיע בבתיהם של שחקנים הוליוודיים‪” .‬בגלל‬ ‫שהוא באטמן הוא יכול להיכנס לבאט‪-‬מוביל‪ .‬זה‬ ‫מדהים בעיניי שכל זה קורה בגלל תחפושת ודמיון‬

‫מפותח של בן אדם”‪.‬‬ ‫וויין רואה את עצמו כשגריר גיבורי העל‬ ‫בישראל‪ ,‬והוא מעוניין להעביר לגיבורי העולם‬ ‫באשר הם את המסר שגם ישראל על המפה‪.‬‬ ‫”באמריקה יש הרבה תנועות כאלו של גיבורי‪-‬על‪.‬‬ ‫אני רוצה שאנשים יידעו שיש עוד אדם שנמצא‬ ‫בישראל ורוצה להיות גיבור‪-‬על”‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬

‫זהות כפולה‬ ‫ממש כמו בסרטים‪ ,‬וויין מעיד על הקושי‬ ‫שבניהול חיים כפולים‪” .‬קורה שאני יושב בחדר‬ ‫ומדבר עם עצמי‪ ,‬אבל מרגיש שאני מדבר עם פארק‬ ‫וויין‪ .‬הוא פתאום עונה לי וזה מלחיץ אותי לרגע”‪,‬‬ ‫הוא מעיד‪ .‬כשהוא מחליט לצאת לשוטט מיד אחרי‬ ‫הלימודים‪ ,‬הוא טומן את התלבושת בתיק‪ ,‬אך חושש‬ ‫מאוד שיעלו על זהותו האמיתית‪ .‬מבחינתו כל‬ ‫העסק צריך להישאר בגדר סוד‪” .‬הקטע הוא שאף‬ ‫אחד לא יידע‪ ,‬כמו בקומיקס”‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬ ‫בסרטים‪ ,‬אהובתו של גיבור העל לרוב מגלה את‬ ‫זהותו האמיתית במוקדם או במאוחר‪ .‬וויין‪ ,‬מבחינתו‪,‬‬ ‫עדיין לא בטוח כיצד יתמודד עם הסוד שלו כשיהיה‬ ‫בקשר זוגי‪” .‬אני לא יכול לענות על זה‪ ,‬כי עוד לא‬ ‫הייתי בסיטואציה הזו”‪ ,‬הוא קובע‪ .‬חלק מחבריו‬ ‫הטובים יודעים על זהותו השנייה אבל שומרים על‬ ‫סודיות‪ ,‬והם עושים מאמץ לקרוא לו ברחוב בשם‬ ‫”פארק”‪ ,‬ולא בשמו האמיתי‪ ,‬שאליו הוא אינו מגיב‪.‬‬ ‫המסתורין שאופף את וויין ניכר בקרב העוברים‬ ‫והשבים‪ .‬חלקם מפרגנים בחיוך‪ ,‬חלקם מעירים‬ ‫ואחדים שואלים שאלות‪ .‬וויין נותר אדיב לכולם‪,‬‬ ‫אולם מסרב בתוקף להיענות לבקשות הקבועות‬ ‫להוריד את המסכה‪ .‬כשהוא מתבקש לחשוב על‬ ‫העתיד הרחוק‪ ,‬הוא מציין שהיה שמח להמשיך‬ ‫לכהן כגיבור‪-‬על עוד שנים רבות‪” .‬בגיל ‪ 40‬אני‬ ‫רואה את עצמי מסתובב עם הדמות‪ ,‬אבל לא באופן‬ ‫קבוע‪ .‬אני רוצה פתאום לחזור ושאנשים יגידו‪” :‬היי‪,‬‬ ‫הוא חזר”‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬ונדמה שעיניו נוצצות מבעד‬ ‫לחריצי המסכה‪.‬‬ ‫ט' בכסלו תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪12.11.2013‬‬

‫‪17‬‬

‫מגזין‬

‫מאחורי‬ ‫המסכה‬

‫הוג‘ימאן כבר לא לבד‪ :‬בתקופה האחרונה משוטט בירושלים‬ ‫גיבור‪-‬על חדש פארק וויין נלחם בפשע‪ ,‬לא חוסך בביקורת‬ ‫על המשטרה וכבר הציל לא פעם נשים מבריונות מיכל תותחני‬ ‫התלוותה אליו לערב אחד כדי לגלות כיצד נראים החיים כגיבור‪-‬‬ ‫על בעיר שסועה‪ ,‬איך מתמודדים עם דילמות מוסריות יומיומיות‬ ‫ומדוע רשויות האכיפה לא מפרגנות‬ ‫צילום‪ :‬נופר קפלן‬

‫”העיר הזאת הראתה לך שהיא מלאה באנשים‬ ‫שמוכנים להאמין בטוב”‪ ,‬אומר באטמן לג‘וקר‬ ‫בסרט ”האביר האפל”‪ .‬באחרונה‪ ,‬כך נראה‪ ,‬יש מי‬ ‫שמנסה להעמיד גם את ירושלים במבחן האמונה‪.‬‬ ‫פארק וויין‪ ,‬גיבור‪-‬על מקומי‪ ,‬הוא בן ‪ 21‬בלבד‪ .‬הוא‬ ‫החל להסתובב ברחובות הבירה לפני כשנה וחצי‪.‬‬ ‫עם תלבושת אדומה‪-‬שחורה‪ ,‬מסכה על הפנים וקול‬ ‫נמוך וסמכותי וויין יוצא בלילות‪ ,‬משוטט ברחובות‬ ‫ונלחם בפשע‪” .‬אני נלחם איפה שהמשטרה‬ ‫מפשלת”‪ ,‬מצהיר וויין בביטחון‪.‬‬ ‫את השם בחר לעצמו תוך כדי שהוא מתבסס על‬ ‫שני גיבורי‪-‬על מוכרים‪ ,‬ברוס וויין ופיטר פארקר‪.‬‬ ‫אלו הם כמובן השמות ה”אזרחיים” שמאחורי גיבורי‬ ‫העל באטמן וספיידרמן‪” .‬באטמן הוא הצד האפל‬ ‫שלי‪ ,‬הוא הכול‪-‬יכול‪ ,‬וספיידרמן הוא קצת יותר חנון‬ ‫ומהווה את הצד החכם והטוב שלי”‪ ,‬מסביר וויין את‬ ‫חלוקת התפקידים בזהותו‪.‬‬ ‫לתפיסתו‪ ,‬הבחירה בשני הגיבורים הללו אינה‬ ‫מקרית והיא נובעת מכך שיש בהם מידת מה של‬ ‫אנושיות‪ .‬שניהם בני אנוש שמרגישים כאב ונמצאים‬ ‫בסכנת מוות תמידית‪ ,‬בעוד שגיבורי העל האחרים‬ ‫אינם פגיעים פיזית ולא עומדים בפני סכנות של‬ ‫ממש לחייהם‪” .‬סופרמן‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לא כיף להיות”‪,‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪12.11.2013‬‬

‫‪/‬‬

‫ט' בכסלו תשע"ד‬

‫גורס וויין‪” ,‬אף אחד לא באמת יכול לנצח אותו‪.‬‬ ‫הדרך היחידה להרוג אותו היא 'קריפטונייט' וגם זה‬ ‫לא הולך אף פעם”‪.‬‬ ‫את הרעיון שאב וויין לראשונה מהסדרה‬ ‫הבריטית ”עברייני‪-‬על”‪ ,‬אשר מגוללת את סיפורם‬ ‫של ארבעה עבריינים בעלי כוחות‪-‬על המרצים‬ ‫עבודות שירות‪ .‬אחד מהם מחליט לשנות את דרכיו‬ ‫ולהציל את יתר החבורה‪” .‬כמוהו‪ ,‬רציתי גם אני‬ ‫לצאת לרחוב ולעזור לאנשים”‪ ,‬אומר וויין‪.‬‬

‫”באטמן הוא הצד האפל שלי‪ ,‬הוא‬ ‫הכול‪-‬יכול‪ ,‬וספיידרמן הוא יותר‬ ‫חנון ומהווה את הצד החכם והטוב‬ ‫שלי“‬ ‫על המשמר‬ ‫לזכותו של וויין ייאמר שהוא גיבור‪-‬על שיורד‬ ‫לפרטים הקטנים ביותר‪ .‬המצית שלו אדומה בהתאם‬ ‫לתלבושת הקבועה שלו‪ ,‬והוא דאג להכניס גם את‬

‫בני משפחתו לעניין‪” .‬אבא שלי הוא איש מחשבים‬ ‫והוא משמש כמעין אלפרד )משרתו של באטמן‪,‬‬ ‫מ‪.‬ת‪ (.‬שלי‪ ,‬שמציע דברים ורעיונות‪ .‬אח שלי גם‬ ‫מאוד בעניין‪ ,‬הוא עזר לי עם עיצוב הלוגו לתלבושת‬ ‫וגם צילם אותי בעיר”‪.‬‬ ‫לטענתו של וויין‪ ,‬הצורך שלו לזנוח את‬ ‫החיים האזרחיים שלו ולצאת לרחובות טמון‬ ‫בכך שהמשטרה אינה ממלאת את תפקידה‪” .‬הם‬ ‫מפשלים בהמון מקומות‪ ,‬במיוחד בלילות כשאנשים‬ ‫יוצאים לעיר”‪ ,‬הוא מסביר‪” .‬שום דבר לא בטוח‬ ‫בדרך חזרה הביתה‪ .‬ילדים בני ‪ 17-16‬שיצאו להשתכר‬ ‫בעיר לראשונה‪ ,‬בנים ובנות כאחד‪ ,‬נמצאים בסכנה‪,‬‬ ‫ואני מהווה מעין משמר אזרחי עבורם”‪.‬‬ ‫וויין מראה שהוא אינו רק פנים יפות מאחורי‬ ‫מסכה‪ ,‬ולדבריו כבר היו מקרים שבהם יצא לו למלא‬ ‫את חובתו כגיבור‪-‬על‪” .‬היה מקרה שבו הצלתי תיק‬ ‫מגניבה מפאב שישבתי בו”‪ ,‬הוא משתף‪” ,‬שתיתי‬ ‫בירה ופתאום באו שני חבר'ה‪ ,‬הרימו את התיק‬ ‫ויצאו‪ .‬יצאתי אחריהם‪ ,‬צעקתי להם‪ ,‬הם הסתכלו‬ ‫עליי‪ ,‬היו בשוק טוטלי‪ ,‬הניחו את התיק וברחו”‪.‬‬ ‫במקרה אחר‪ ,‬סיכן וויין את שלמות גופו עבור‬ ‫אזרחים במצוקה‪” .‬באחד הימים עברתי ברחוב‬ ‫בצלאל במרכז העיר‪ ,‬ראיתי גבר ואישה רבים‬

ÌȇÂÏÈÓ È˙¯˘Ó ≠ÌÈÈ¯Ë Ìȯ‰ ‡ °ÌÎÈ˙ÂÈÂÎÊ ˙‡ ÂÚ„

ø˙ÂÈÓ„˜‡ ˙ÂÈÚ·· Ì˙Ϙ˙ ÈÚˆ˜Ó ‰ÚÓ Ï·˜Ï ‡· øÏ‚¯˙ ‡ ÔÂÓȇ ÌÈÎȯˆ ÌÎ˙‡ ·¯˜È ÌÈÂ˙¯Ó‰ ͯÚÓ °ÌÂÈÒ‰ Â˜Ï marton@aguda.org.il

≠‰Ï‡˘ ‡ ˙ˆÚÈÈ˙‰ ÏÎÏ Ï˘ ˙ÈÓ„˜‡‰ ‰˜ÏÁÓ‰ ÍÏÈ·˘· ‰Ù ¨‰„‚‡‰ ˜Â·ÒÈÈÙ· Â˙‡ ¢ÙÁ

www.aguda.org.il academy@aguda.org.il

academy@aguda.org.il

academy@aguda.org.il

academy@aguda.org.il

academy@aguda.org.il

academy@aguda.org.il

academy@aguda.org.il

academy@aguda.org.il

‫‪Arallu - Tzavot Arallu‬‬ ‫‪Maanish - Axels of Hate‬‬ ‫‪Canine - Burning Grounds‬‬ ‫‪Melechesh - As Jerusalem‬‬ ‫‪Burns - Al’Intisar‬‬ ‫‪Arafel - On the Dark Way‬‬ ‫‪Sonne Adam - I Claim my‬‬ ‫‪Birth in Blood‬‬ ‫‪Gevolt - Molotok‬‬ ‫‪Bezefer - Running Against‬‬ ‫‪Kaos 218 - Invoke In Vain‬‬ ‫‪Buzzer - Knees of the‬‬ ‫‪Serpent‬‬ ‫‪Azazel - Ride Through the‬‬ ‫‪Horizon‬‬

‫צילומים‪ :‬אלכסנדרה קרדוסו זאבי‬

‫”בתל‪-‬אביב יש סצנה גדולה‬ ‫בהרבה‪ ,‬אבל רובה מורכבת‬ ‫מאנשים שמתחלפים‪.‬‬ ‫בירושלים‪ ,‬למרות שכמות‬ ‫האנשים בסצנה קטנה‪,‬‬ ‫אין אנשים לא איכותיים“‪.‬‬ ‫מארק סימיראן‪ ,‬בעל הלייבל‬ ‫”‪“OrgasmatronRecords‬‬ ‫טעם בתחום המוזיקה בכלל‪ ,‬והמטאל בפרט‪.‬‬ ‫”בכל ז'אנר שוליים יימצאו מתעניינים‪ ,‬ולמטאל‬ ‫תמיד יהיו מאזינים 'מפותחים' יותר”‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬גם סימיראן מודה שכתרבות שוליים‬ ‫שהייתה בעבר נוכחת בעיר‪ ,‬מצטמצמת סצנת‬ ‫המטאל בהדרגה‪” .‬כל סצנה מוזיקלית יכולה‬ ‫להיות בשיאה פעם אחת‪ ,‬ובמקרה של המטאל‬ ‫זה כנראה כבר קרה”‪ ,‬הוא טוען‪” .‬בתל‪-‬אביב‬ ‫יש סצנה גדולה בהרבה‪ ,‬אבל רובה מורכבת‬ ‫מאנשים שמתחלפים‪ .‬בירושלים לעומת זאת‪,‬‬ ‫למרות שכמות האנשים בסצנה קטנה‪ ,‬מדובר‬

‫באנשים מאוד רציניים ומביני עניין‪ .‬אין אנשים‬ ‫לא איכותיים”‪.‬‬

‫אין קהל?‬ ‫אז מהי ”הסצנה האמיתית”? זקן טוען כי מי‬ ‫שנמצא בלב התרבות הן בעיקר הלהקות‪ ,‬ולא‬ ‫חבורה שמתאספת בפאב מסוים‪” .‬הצעירים‬ ‫שמסתובבים בעיר הם תכל'ס הקהל שבא‬ ‫להופעות‪ ,‬והם המעטפת של הסצנה”‪ ,‬הוא‬ ‫גורס‪” .‬אבל לדעתי‪ ,‬דווקא ההתמקדות בלהקות‬ ‫הצעירות היא יותר מעניינת כי שם נמצאת‬ ‫התשובה לשאלה למה מטאל? למה נמשכים‬ ‫דווקא לשחור ולאפל? זו הסצנה כשלעצמה”‪.‬‬ ‫דוגמה אחת כזו היא להקת ‪ ,Maanish‬שעברה‬ ‫לפני כשנה לירושלים מצפון הארץ‪ .‬הלהקה‬ ‫מורכבת מארבעה נגנים בשנות ה‪ 20-‬לחייהם‪,‬‬ ‫שיוצרים פרוגרסיב דת' מטאל‪ .‬ארי כהן‪ ,‬הסולן‪,‬‬ ‫מספר כי הם עובדים על אלבום ראשון ממש‬ ‫בימים אלו‪.‬‬ ‫איפה אתם מופיעים ומי הקהל שלכם?‬ ‫”בירושלים הופענו פעם אחת‪ .‬כל ההופעות‬ ‫בעיר היו ב‪ ,'Old Friend'-‬שהיום גם הוא כבר‬ ‫לא קיים‪ .‬זה לא כמו בתל‪-‬אביב ‪ -‬בירושלים אין‬ ‫הרבה מקומות ואין כמעט אופציות להופעות‪.‬‬

‫רק ב'צוללת' אפשר לחשוב בכלל על להופיע‪,‬‬ ‫וגם זה נדיר‪ .‬אין קהל למטאל בירושלים‪ .‬אני‬ ‫זוכר שכשהייתי בן ‪ 16‬היינו מופיעים בירושלים‬ ‫כי הייתה במה להופעות מטאל‪ .‬היום יש רק את‬ ‫ה'פסטיכסאח' פעם בשנה‪ ,‬ואם לא זקן ‪ -‬לא היה‬ ‫כאן כלום”‪.‬‬ ‫ברק פריאנטה‪ ,‬הגיטריסט של הלהקה ולשעבר‬ ‫נגן ב”וינטרהורד”‪ ,‬מספר שלמרות השוק המקומי‬ ‫הקטן והדל‪ ,‬הם עדיין מחפשים להופיע כמה‬ ‫שיותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬החלום הגדול הוא לפרוץ את‬ ‫גבולות המפה ולנסות להצליח בחו”ל‪” .‬השאיפה‬ ‫היא באמת להופיע ולהתבסס מחוץ לישראל‪,‬‬ ‫אבל באופן כללי סצנת המטאל העולמית גוססת‬ ‫כי הז'אנר‪ ,‬שצמח כמחתרתי‪ ,‬הפך ממוסחר”‪ ,‬הוא‬ ‫אומר‪.‬‬ ‫זה לא מתסכל אותך?‬ ‫”ממש לא‪ .‬אני לא מתבאס מזה כי בסופו של‬ ‫דבר זה הכול עניין של הגדרות‪ .‬אפשר להגיד‬ ‫שאנחנו לא מטאל בכלל‪ .‬לכן‪ ,‬כמטאליסט כבד‬ ‫אולי הייתי מתוסכל‪ ,‬אבל כבעל להקה שעושה‬ ‫פוסט‪-‬הארד‪-‬רוק‪ ,‬אני מרגיש אחלה”‪.‬‬

‫”פסטיכסאח“‪ 29.11.13 ,‬ב“צוללת‬ ‫צהובה“ ‪ ₪ 40‬לסטודנטים‬ ‫ט' בכסלו תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪12.11.2013‬‬

‫‪21‬‬

‫תרבות‬

‫מחממים מנועים‪:‬‬ ‫פלייליסט מטאל מקומי‬

‫תרבות‬

‫רעש‬ ‫מקומי‬ ‫ב‪ 29-‬בחודש ישחירו את‬ ‫במת ”הצוללת הצהובה“‬ ‫חמש להקות מטאל‬ ‫מהארץ ומהעולם רגע‬ ‫לפני שאתם מתאמנים על‬ ‫דחיפות הפוגו שלכם ‪-‬‬ ‫קבלו הצצה לתוככי סצנת‬ ‫המטאל הירושלמית‬ ‫בקצרה‪ :‬קטנה אך לוהטת‪,‬‬ ‫כבדה ובועטת‬ ‫מיכל מוצפי‬ ‫בני עשרה שיכורים עם חולצות של "איירון‬ ‫מיידן" ושיער ארוך שיצא מכלל שליטה הודפים‬ ‫זה את זה בפוגו סמי‪-‬אלים אל מול צווחות‬ ‫גראולינג וחריקות גיטרה של הלהקה המנגנת‬ ‫על הבמה‪ .‬אלכוהול נשפך‪ ,‬סיגריות מוצתות‪ ,‬עור‬ ‫התוף מפתח שרירים‪ .‬כך‪ ,‬לדעת רבים‪ ,‬נראית‬ ‫סצנת מטאל קלאסית‪.‬‬ ‫שיטוט קצר בעקבות תרבות המטאל בירושלים‬ ‫מגלה שישנו צד נוסף ללובשי השחורים‪ ,‬הכולל‬ ‫קומץ מובחר של אנשים שמקשיב ללהקות לא‬ ‫מוכרות ומדסקס על הבדלי ז'אנרים‪ .‬מצד שני‪,‬‬ ‫כולם מסכימים על דבר אחד ‪ -‬בשביל להצליח‬ ‫לעשות מטאל בעיר הקודש צריך לבעוט בכולם‪.‬‬

‫עדיף ממנת פלאפל‬ ‫אין חובב מטאל ירושלמי שלא מכיר את‬ ‫יחי זקן‪ ,‬הבעלים של ה”בלייז בר” ברחוב הלל‪,‬‬ ‫חבר בשתי להקות מטאל ומארגן פסטיבל‬ ‫ה”פסטיכסאח”‪ .‬את הבלייז בר הוא מנהל כפאב‬ ‫ביתי שמשמיע לרוב רוק קלאסי‪ ,‬אבל נותן‬ ‫קורת גג למטאליסטים‪ ,‬בעיקר צעירים‪ .‬לטענת‬ ‫ירושלמים רבים‪ ,‬זקן הוא האדם שבזכותו עדיין‬ ‫קיימת תרבות מטאל כלשהי בירושלים‪ ,‬בעיקר‬ ‫בזכות ה”פסטיכסאח”‪ ,‬פסטיבל שנתי שהוא‬ ‫‪20‬‬

‫‪12.11.2013‬‬

‫‪/‬‬

‫ט' בכסלו תשע"ד‬

‫מארגן ב”צוללת הצהובה” פעם בשנה ושכל‬ ‫מטרתו היא מתן במה ללהקות מקומיות‪.‬‬ ‫האירוע הקרוב שזקן מארגן יתקיים ב‪29-‬‬ ‫בחודש‪ ,‬ויכלול את הלהקות המקומיות ‪canine,‬‬ ‫‪ ManiaDepressia ,Gorgamel‬ו‪,Arallu-‬‬ ‫ששבו בימים אלו מסיבוב הופעות באירופה‪.‬‬ ‫תוספת חדשה ומפתיעה היא להקה אחת‬ ‫משווייץ‪ ,Angry Buddha ,‬שמשלבת מטאל‪-‬קור‬ ‫ברוטלי ואלמנטים מהמזרח‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬יכלול‬ ‫ה”פסטיכסאח” הופעת מחווה ל‪Motorhead-‬‬ ‫האגדתיים‪.‬‬ ‫אך לצד הקידום המסיבי של הז'אנר בעיר‪,‬‬

‫”לפני ‪ 20‬שנה היו ‪ 25‬להקות‬ ‫מתחלפות בכל רגע נתון‪,‬‬ ‫ועכשיו אולי יש חמש“‪ .‬יחי‬ ‫זקן‪ ,‬מייסד ה“בלייז בר“‬ ‫ופסטיבל ”פסטיכסאח“‬ ‫זקן בעצמו מודה כי הסצנה היא לא מה שהייתה‬ ‫פעם‪” .‬האוכלוסייה הצעירה בירושלים הולכת‬ ‫ומתמעטת”‪ ,‬הוא מעיד‪” .‬לפני ‪ 20‬שנה היו ‪25‬‬

‫להקות מתחלפות בכל רגע נתון‪ ,‬ועכשיו יש‬ ‫אולי חמש”‪ .‬זקן טוען כי הבעיה אינה של ז'אנר‬ ‫המטאל באופן ספציפי אלא של העיר באופן‬ ‫כללי‪ ,‬שהולכת ומשנה את פניה‪ .‬אך הוא בכל זאת‬ ‫מחזיק את הגחלת‪ ,‬ונוסף על ערבים שמתקיימים‬ ‫מדי פעם ב"צוללת הצהובה" הוא החל לתקלט‬ ‫מטאל ב”אידראבר” בערבי ראשון באופן קבוע‪.‬‬ ‫בנישה קצת פחות מוכרת בתוך סצנת המטאל‬ ‫המקומית נמצא מארק סימיראן‪ ,‬ירושלמי‬ ‫המפעיל את ”‪,”OrgasmatronRecords‬‬ ‫לייבל שהוקם שלא למטרות רווח ו"קיים נטו על‬ ‫מנת לתמוך במטאל”‪ ,‬לדבריו‪ .‬הלייבל‪ ,‬שקיים‬ ‫כשנתיים וחצי‪ ,‬מסייע כלכלית ושיווקית ללהקות‬ ‫בארץ ובחו”ל‪ ,‬בפרט בתחילת דרכן‪ ,‬ומטרתו‬ ‫לעודד קידומה של מוזיקת מטאל צעירה‪.‬‬ ‫”כשמדובר בלהקות מקומיות‪ ,‬גם אם אני לא‬ ‫מחתים להקה אני עדיין עוזר לה בחינם בהפצה‬ ‫של חומרים באמצעות הקשרים שלי בחו”ל”‪,‬‬ ‫מסביר סימיראן‪” .‬הכי חשוב לתמוך בלהקות‬ ‫שאתם אוהבים‪ .‬חשוב שהן לא יפסידו על מה שהן‬ ‫עושות כדי שלא יתייאשו‪ .‬לתמוך בהן בכל מקרה‬ ‫עדיף מלקנות מנת פלאפל”‪.‬‬ ‫נוסף על הלייבל‪ ,‬מארגן סימיראן הופעות‬ ‫מטאל בפאב האוגנדה‪ .‬לטענתו‪ ,‬סצנת המטאל‬ ‫האמיתית מורכבת מקומץ מביני עניין ‪ -‬אניני‬

‫תרבות‬

‫דף הבית‬ ‫עיתון על גבי דפי משבצות‬ ‫צהובים‪ ,‬כתב עת שהוא בית‪-‬‬ ‫מדרש ספרותי ו“שכפולון“‬ ‫מימי האינתיפאדה השנייה‬ ‫ברחובות העיר מופצים‬ ‫מגזינים עצמאיים‪ ,‬פנזינים‬ ‫וכתבי עת לכל דורש‬ ‫פרפורי גסיסה של העידן‬ ‫המודפס או שמא תחיית‬ ‫המתים? דפדוף נעים‬ ‫עידו תלם‬ ‫"מסיבות ביטחוניות" בראשית דרכו‪ .‬נועם כוזר‪ ,‬המייסד‪” :‬האינטרנט הוא גלובלי‪ ,‬אבל אין פלטפורמה אחת שיכולה להיות‬ ‫רלוונטית לקהל גדול של אנשים בירושלים‪ .‬השאלה היא מה אנשים יקראו בשירותים בסופו של עניין”‬

‫אתם נוסעים ברכבת הקלה בירושלים‪ .‬לנגד‬ ‫עיניכם מתחולל מאורע שלא רואים כל יום‪:‬‬ ‫בחורה צעירה ונחושה‪ ,‬בשמלה קצרצרה אדומה‬ ‫ותספורת עדכנית‪ ,‬מרחפת באוויר‪ .‬רגלה החשופה‬ ‫והשרירית מקופלת בתנוחת בעיטה אימתנית‬ ‫שחושפת תחתונים מנוקדים המציצים מתחת‬ ‫לשמלתה‪ .‬על פניה הבעה של ”הגיעו מים עד‬ ‫נפש”‪ .‬בקצה הבעיטה נמצא ראשו של אדם חרדי‪,‬‬ ‫לבוש שחורים‪ ,‬שלפי כל הסימנים זה עתה ספג‬ ‫חבטה קשה בפניו‪ .‬שובל ארוך של דם ניתז מפיו‪,‬‬ ‫הכיפה השחורה עפה מראשו‪ ,‬ועל פניו ארשת של‬ ‫כאב והפתעה גמורים‪.‬‬ ‫טרם הספקתם להתאושש והנה‪ ,‬כעבור חודש‪,‬‬ ‫ברחוב יפו במרכז העיר‪ ,‬אותה תוקפת ואותו‬ ‫מותקף רוכבים על אופניים זה לצד זו‪ ,‬מחזיקים‬ ‫ידיים ומביטים זה בזו במבט מבויש ומחויך‪ .‬לא‬ ‫רק שיושבו ההדורים ביניהם‪ ,‬אלא שהשניים אף‬ ‫נראים בתחילתו של סיפור אהבה אפשרי‪ ,‬או‬ ‫ידידות מופלאה לכל הפחות‪.‬‬ ‫שני המחזות המטלטלים הם למעשה איורים‬ ‫מבית היוצר של אלירן הרוש‪ ,‬שהתנוססו לפני‬ ‫כשנה על שעריהם של שני גיליונות עוקבים‬ ‫במגזין העצמאי והמאויר ”אף”‪ ,‬הפועל בירושלים‬ ‫זה שלוש שנים‪” .‬השער הראשון יצר הרבה‬ ‫בלאגן‪ .‬קיבלנו הרבה תגובות זועמות”‪ ,‬מספר‬ ‫לאו ליברמן )‪ ,(30‬ממקימי המגזין‪” .‬מצד שני‪,‬‬ ‫קיבלתי טלפון מאישה חרדית שהמגזין התגלגל‬ ‫אליה לגמרי במקרה‪ ,‬והיא אמרה לי שהאיור הוא‬ ‫הצעקה שהיא מעולם לא הייתה יכולה להשמיע‪.‬‬ ‫זה היופי בגיליון חינמי שמסתובב ברחובות‪ ,‬אתה‬ ‫לא יודע למי הוא יגיע”‪.‬‬ ‫השערורייה הקטנה שהציתו הגיליונות‬ ‫מדגימה היטב את המרחב הנפיץ שבתוכו פועלים‬ ‫עיתונים‪ ,‬מגזינים‪ ,‬ופנזינים עצמאיים בעיר‪ .‬אך‬ ‫”אף” אינו לבד ‪ -‬סקירה מעמיקה של התופעה‬

‫מגלה מספר לא מבוטל של כתבי עת חדשים‪,‬‬ ‫אשר נעלמים ומופיעים שוב בעיר‪ ,‬על אפה‬ ‫וחמתה של האמרה השגורה כי ”הדפוס מת”‪.‬‬

‫בין תפילין לארוטיקה‬ ‫על גיליונו השני של כתב העת הטרי‬ ‫”עירובין”‪ ,‬עמלים כעת אמיר מנשהוף‪ ,‬שי‬ ‫מנדלוביץ‘‪ ,‬נועם גלזר ורונה ברנס‪ ,‬כולם‬ ‫סטודנטים לשעבר בחוג לספרות עברית‬

‫באוניברסיטה‪” .‬כתב העת הוא במה לספרות‬ ‫בכלל”‪ ,‬מספר מנשהוף )‪” ,(26‬הרבה פרוזה‪ ,‬הרבה‬ ‫שירה‪ ,‬מסות וגם אומנות חזותית”‪.‬‬ ‫מנשהוף הגיע להוצאת הקובץ הספרותי עם‬ ‫ניסיון בתחום הפנזינים )‪ - (fanzine‬כתבי עת‬

‫עצמאיים המודפסים במכונות צילום בתקציב דל‪,‬‬ ‫שלרוב עוסקים בתכנים נועזים יותר מהעיתונות‬ ‫הממוסדת‪” .‬עכשיו אנחנו מנסים ליצור מוצר‬ ‫שיהיה מצד אחד רחב יריעה וייראה כמו כתב‬ ‫עת של ממש‪ ,‬אבל בהיבט עיצובי יהיה יותר‬ ‫שובבי ועצמאי”‪ ,‬הוא מסביר‪” .‬מבחינת תוכן‪,‬‬ ‫לצד כותבים חיצוניים וידועים יותר‪ ,‬כמו חדווה‬ ‫הרכבי )משוררת ירושלמית ותיקה‪ ,‬ע‪.‬ת‪ (.‬או נועם‬ ‫פרתום‪ ,‬אנחנו נותנים במה גם ליוצרים ירושלמים‬ ‫לא ידועים‪ ,‬או כאלה שכותבים בפעם הראשונה”‪.‬‬ ‫למה להפיק את ”עירובין” באופן עצמאי?‬ ‫”אנחנו רוצים ליצור משהו שיהיה חופשי‬ ‫לנתק כל מיני שלשלאות במוח‪ .‬יצירה עצמאית‬ ‫של כתב עת מאפשרת את זה כי היא מאופיינת‬ ‫בתנועה מהירה של רעיונות‪ .‬כתב עת ממוסד הוא‬ ‫מקובע יותר”‪.‬‬ ‫”עירובין”‪ ,‬מילה ארמית שפירושה שעטנז‪,‬‬ ‫הוא כתב עת שמחובר עמוקות למסורת היהודית‪,‬‬ ‫והדבר מקבל מנעד רחב עוד יותר בירושלים‪.‬‬ ‫”אנחנו על הרצף שבין חילוני לדתי”‪ ,‬מעיד‬ ‫מנשהוף‪” .‬חלק גדול מהגיליון הראשון הוקדש‬ ‫לפרויקט של מדרש שיתופי‪ ,‬שגם נראה כמו‬ ‫מדרש מבחינה ויזואלית על הדף”‪ ,‬הוא מתאר‪.‬‬ ‫”לקחנו טקסט שהמחזאי סמואל בקט כתב‬ ‫לאביגדור אריכא )צייר ומאייר יהודי צרפתי‪-‬‬ ‫ישראלי‪ ,‬ע‪.‬ת‪ (.‬וביקשנו מהרבה כותבים להתייחס‬ ‫אליו"‪ ,‬הוא מסביר‪" .‬את ההתייחסויות ערכנו‬ ‫בצורה תלמודית‪-‬מדרשית לכדי איזשהו מדרש‬ ‫מודרני‪ ,‬במטרה לעשות שימוש בטכניקות דתיות‬ ‫כדי ליצור עולם טוב יותר”‪.‬‬ ‫”עירובין” עצמו נתקל לעיתים בדילמות‬ ‫בהיותו משלב בין דת לחילוניות באופן מוצהר‪.‬‬ ‫”אנחנו מנסים להיות כתב עת פלורליסטי שלא‬ ‫המשך בעמ' ‪< 25‬‬

‫ט' בכסלו תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪12.11.2013‬‬

‫‪23‬‬

‫אוהד‪ ,‬מיוצרי ”בתחת”‪” :‬אין‬ ‫על העיתון קרדיטים‪ ,‬אין‬ ‫תאריך וגם אי‪-‬אפשר ליצור‬ ‫קשר‪ .‬לא אכפת לנו‪ ,‬אנחנו‬ ‫עושים מה שבא לנו ולא‬ ‫חושבים על הקוראים ‪ -‬או‬ ‫שאוהבים את זה או שלא”‬

‫כשהתותחים רועמים‬

‫מתבייש בהיותו דתי”‪ ,‬מסביר מנשהוף‪” .‬לממסד‬ ‫הדתי בדרך כלל לא אכפת שאנשים עושים דברים‬ ‫חילוניים‪ ,‬אבל מאוד אכפת להם כשכותבים‬ ‫למשל שיר ארוטי על תפילין‪ ,‬או כששרים ניגון‬ ‫דתי עם מילים על מין ‪ -‬זה גורם להם להאדים”‪.‬‬

‫הפרובוקציה מתה‬ ‫לצד האמירה הספרותית‪-‬חברתית של‬ ‫”עירובין”‪ ,‬קיימות גם לא מעט התארגנויות‬ ‫ספונטניות יותר‪ ,‬שלא מרגישות צורך לתת‬ ‫הסבר על כל החלטה‪ .‬הכירו את הפנזין ”בתחת”‪,‬‬ ‫שכותרת המשנה שלו מודיעה‪” :‬זה לא על‬ ‫הומואים”‪ .‬רובין‪ ,‬אוהד‪ ,‬יוני ונוגה‪ ,‬כולם בגילים‬ ‫‪ ,27-24‬הם יוצרי המגזין המעניין‪ ,‬שכולו פיסות‬ ‫של מלל‪ ,‬אימג'ים וקולז'ים בלתי מוגדרים‪.‬‬ ‫הפנזין מודפס בשחור‪-‬לבן על גבי דפי ‪ A5‬צהובים‬ ‫ומשובצים בנוסח מחברת מתמטיקה‪ .‬המגזין‬ ‫מתפרק בידיים במלוא מובן המילה ‪ -‬הדפים‬ ‫מחוברים יחדיו כמו דפדפת‪ ,‬שניתן לתלוש ממנה‬ ‫דף אחר דף‪.‬‬ ‫את הסיבה להפקת המוצר מסכמת רובין ב”זה‬ ‫פשוט נחמד‪ .‬אנחנו רק רוצים לעשות משהו יפה‪.‬‬ ‫כולנו חברים וכולנו אוהבים את המדיום של‬ ‫הפנזין”‪ .‬אוהד מוסיף כי ”זה התחיל כמו תינוק‬

‫ליברמן מכיר מקרוב את האג'נדה הפרו‪-‬‬ ‫ירושלמית‪ ,‬אך מספק מבט ותיק על הקשיים‬ ‫העומדים מאחורי הוצאתו של מגזין עצמאי‪.‬‬ ‫”אומרים שתל‪-‬אביב היא בועה‪ ,‬אבל בעיניי‬ ‫ירושלים הרבה יותר בועתית‪ .‬גם מבחינת‬ ‫האנשים שפועלים בה וגם מבחינת האג'נדה של‬ ‫הגופים שפועלים בה‪ .‬מבחינה כלכלית‪ ,‬לא קיים‬ ‫פה כוח מסחרי‪ .‬יש מונופול של מפרסמים‪ ,‬אפילו‬ ‫באוניברסיטה”‪ ,‬הוא מצייר תמונה עגומה‪.‬‬ ‫”לנו אישית מאוד חשוב לפעול דווקא‬ ‫בפריפריה‪ ,‬וירושלים היא פריפריה תרבותית‬ ‫בעיניי"‪ ,‬מצהיר ליברמן‪" .‬אבל כדי ליצור‬ ‫את הדור הבא חייבים להביא דברים מחוץ‬ ‫לעיר‪ .‬ירושלים לא תצליח להחזיק לבד אמנים‬

‫לאו ליברמן‪,‬‬ ‫ממייסדי "אף"‪:‬‬ ‫"קיבלתי טלפון‬ ‫מאישה חרדית‪ ,‬והיא‬ ‫אמרה לי שהאיור‬ ‫הוא הצעקה שהיא‬ ‫מעולם לא הייתה‬ ‫יכולה להשמיע"‬

‫כל מה שמתחת לחגורה‬ ‫מגזין אורבני‪-‬קשוח‬ ‫גיליון מס' ‪ > 33‬ספטמבר ‪2012‬‬ ‫‪afknows.com‬‬ ‫מע"מ > ‪17%‬‬ ‫דלק > ‪₪8.25‬‬ ‫ארנק > ‪0‬‬

‫ט' בכסלו תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪12.11.2013‬‬

‫‪25‬‬

‫תרבות‬

‫המשך מעמ' ‪< 23‬‬

‫אמיתי‪ .‬בסקס”‪ .‬בין שאוהד מתכוון לסקס במובן‬ ‫הממשי או הפואטי‪ ,‬נראה שעירום ומין הם תמה‬ ‫מרכזית במגזין‪ .‬ניסיון לדלות מהיוצרים מידע‬ ‫לגבי קהל היעד שלהם‪ ,‬או הרעיון שעומד בבסיס‬ ‫המגזין‪ ,‬נתקל בסירוב עיקש לספק משמעויות‬ ‫הרות גורל‪.‬‬ ‫”אין על העיתון קרדיטים‪ ,‬אין תאריך וגם‬ ‫אי‪-‬אפשר ליצור קשר‪ .‬לא אכפת לנו‪ ,‬אנחנו‬ ‫עושים מה שבא לנו ולא חושבים על הקוראים‬ ‫ או שאוהבים את זה או שלא”‪ ,‬מצהיר אוהד‪,‬‬‫אך מבהיר מיד‪” :‬אבל אנשים אוהבים את זה‪ .‬זו‬ ‫יצירה אמנותית”‪ .‬גם מהטענה לפרובוקטיביות‬ ‫הם לא מתרגשים‪” .‬אין דבר כזה יותר‪ .‬פרובוקציה‬ ‫זה דבר שמת”‪ ,‬מכריז אוהד‪.‬‬ ‫תהליך גיבוש החומרים והעריכה במגזין נטול‬ ‫מבנה וסדר‪ ,‬ונעשה בשיתוף מוחלט‪” .‬כל אחד‬ ‫עושה משהו ואז השני משנה את זה ועוד מישהו‬ ‫משנה את זה”‪ ,‬מסביר אוהד על אודות האנרכיה‬ ‫העריכתית‪” .‬זה הכול דברים שעברו בינינו‪ ,‬אנחנו‬ ‫לא מפחדים לתת לאחר לשנות‪ ,‬להוסיף‪ ,‬או‬ ‫להחליט שמשהו לא יתפרסם‪ .‬זה תהליך קבוצתי”‪.‬‬ ‫”בתחת” הוא מגזין ללא קהל יעד‪ ,‬ללא אג‘נדה‬ ‫וללא מחויבויות‪ .‬רק השאלה על הקשר לירושלים‬ ‫מוציאה מהשניים אמירות מפורשות יותר‪” .‬זה לא‬ ‫היה קורה במקום אחר”‪ ,‬קובעת רובין נחרצות‪.‬‬ ‫”יש הרבה השראה בירושלים‪ .‬הפרויקט הזה פרח‬ ‫פה”‪ .‬מנשהוף חוזר על אותם הדברים בדיוק בנוגע‬ ‫ל”עירובין”‪” :‬לא בא בחשבון מבחינתנו לפעול‬ ‫במקום אחר”‪ ,‬הוא מצהיר‪.‬‬

‫ירושלמים”‪.‬‬ ‫המתח בין התשוקה להפיק כתב עת עצמאי‬ ‫לבין המשאבים הקיימים מוכר היטב גם‬ ‫לנועם כוזר‪ ,‬שהפיץ בשנת ‪ 2002‬את ”מסיבות‬ ‫ביטחוניות”‪” ,‬שכפולון” שבועי שהודפס עד ‪2007‬‬ ‫והחל מ‪ 2005-‬יוצא לאור במתכונת אינטרנטית‪.‬‬ ‫”שכפולון הוא מה שמשוכפל במכונת שכפול‪.‬‬ ‫לפני שהיה לכל אחד אינטרנט‪ ,‬הדרך הכי פשוטה‬ ‫ויעילה להעביר מידע הייתה לכתוב את זה על‬ ‫דף‪ ,‬לשכפל ולחלק"‪ ,‬מסביר כוזר‪.‬‬ ‫"'מסיבות ביטחוניות' יצא בתקופת‬ ‫האינתיפאדה השנייה‪ ,‬כשאף אחד לא ידע אז מה‬ ‫קורה בעיר"‪ ,‬הוא משחזר‪" .‬כל הפאבים היו ריקים‬ ‫ואנשים הרגישו שהם מפספסים משהו‪ .‬השכפולון‬ ‫היה דרך לשבת‪ ,‬לשתות בירה בשקט ולדעת שלא‬ ‫באמת קורה שום דבר במקום אחר‪ ,‬כי אחרת היינו‬ ‫מפרסמים את זה”‪.‬‬ ‫כיום כוזר עסוק בעמותת ”בר קיימא לתרבות‪,‬‬ ‫אומנות‪ ,‬מוסיקה ושלום”‪ ,‬שהוקמה בשנת ‪2006‬‬ ‫”כדי לאפשר ולקדם יצירה ותקשורת בירושלים‬ ‫ובכלל” )מתוך אתר העמותה(‪” .‬עירובין” הוא‬ ‫דוגמה אחת לפרויקט ש"בר קיימא" מספקת לו‬ ‫תמיכה בימים אלו‪ .‬על ניסיונו האישי עם הקהל‬ ‫הירושלמי מספר כוזר כי ”יש פה יותר אנשים‬ ‫שיש להם מה להגיד מאשר אנשים שיש להם‬ ‫פנאי להקשיב בסבלנות”‪.‬‬ ‫כוזר מאמין כי אין עתיד למוצרים המודפסים‪.‬‬ ‫”הדפוס הולך וגוסס”‪ ,‬הוא מכריז‪ ,‬אך באותה‬ ‫נשימה מבקש לסייג מעט את דבריו‪” :‬האינטרנט‬ ‫הוא גלובלי‪ ,‬אבל אין פלטפורמה אחת שיכולה‬ ‫להיות רלוונטית לקהל גדול של אנשים‬ ‫בירושלים‪ ,‬שתיתן את הספקטרום המלא פה‪.‬‬ ‫השאלה היא מה אנשים יקראו בשירותים בסופו‬ ‫של עניין‪ .‬אני חושב שיש משבר חמור בתכנים‬ ‫שנוצרים ושנצרכים”‪ ,‬הוא מסביר‪” ,‬אם במקומון‬ ‫כמו 'כל העיר' היו לפני ‪ 15‬שנה כתבות עומק על‬ ‫דברים שקורים בשכונה שלך‪ ,‬היום אין כמעט מי‬ ‫שעושה עבודה עיתונאית כזו‪ .‬אני חושב שהמצב‬ ‫יכול להיות הרבה יותר טוב”‪.‬‬ ‫אז מה בכל זאת מניע את מקימיהם ויוצריהם‬ ‫של כתבי העת‪ ,‬העיתונים העצמאיים והפנזינים‬ ‫להוציא מוצר מודפס לקהל הרחב? נראה שלכולם‬ ‫יש תשובה אחת ניצחת והחלטית‪ ,‬שמסבירה‬ ‫בפשטות את התופעה כולה‪” :‬אנחנו פשוט מאוד‬ ‫אוהבים את זה”‪ ,‬אומר מנשהוף בחיוך‪” ,‬וכך גם‬ ‫הקוראים”‪.‬‬

‫לגלוש כל הדרך‬ ‫אל התואר‬ ‫סטודנטים שימו לב!‬ ‫התחברו עוד היום לשירות הגישה‬ ‫לאינטרנט המהיר של ‪018‬‬

‫ושלמו ‪₪ 14‬‬ ‫לחודש בלבד!‬

‫)במהירויות הורדה של עד ‪ 20‬מגה(‬

‫רוצים מהר יותר? קיבלתם!‬ ‫גלשו במהירויות של עד ‪ 100‬מגה ושלמו ‪ ₪ 29‬בלבד!‬ ‫לפרטים נוספים והצטרפות‬

‫‪0018‬‬ ‫חייגו‬ ‫*‬ ‫‪www.018.co.il‬‬

‫פשוט אחרת‬

‫בפנייתכם יש לציין‪" :‬מבצע סטודנטים ‪"2013‬‬ ‫• המחיר החודשי כולל מע"מ ואינו כולל את התשלום לספק התשתית‪ ,‬אשר יש לשלמו בנפרד • המבצע הינו לסטודנטים שברשותם תעודת‬ ‫סטודנט ממוסד לימודים מוכר‪ ,‬ומותנה בהעברת העתק התעודה אל ‪ • 018‬מוגבל למשתמש יחיד לכל סטודנט • המבצע הינו לתקופה של‬ ‫‪ 12‬חודשים‪ ,‬אשר בסיומה יעודכן מחיר החבילה למחיר של ‪) ₪20‬כולל מע"מ( עבור מסלול של עד ‪ 20‬מגה ולמחיר של ‪) ₪35‬כולל מע"מ( עבור‬ ‫מסלול של עד ‪ 100‬מגה‪ .‬לאחר תקופה זו‪ ,‬אקספון ‪ 018‬רשאית לשנות את התעריפים‪ .‬בתום ‪ 12‬החודשים‪ ,‬היה ויציג הסטודנט תעודת סטודנט‬ ‫תקפה‪ ,‬ייהנה הסטודנט מהתעריפים הנ''ל לתקופה של ‪ 12‬חודשים נוספים • המהירויות המוצגות הינן מהירויות ההורדה המרבית ותלויות‬ ‫במערכות ספק התשתית ובפריסתן‪ ,‬בעומסי שדרת האינטרנט ובגורמים נוספים • השימוש בשירות כפוף לתקנון ולהסכם ההתקשרות של‬ ‫אקספון ‪ 018‬ללקוחות האינטרנט‪ ,‬המוצגים באתר‪ • www.018.co.il :‬החיוג למוקד המכירות ‪ *0018‬הינו בעלות של שיחה רגילה • ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬

‫תרבות‬

‫ערך מומלץ ‪ /‬יעל טרודרט‬

‫המתמטיקה של האהבה‬ ‫דמיינו לכם שאתם בדייט ראשון‪ .‬התסריט‬ ‫כבר ידוע מראש ‪ -‬המבוכה‪ ,‬השתיקות‪ ,‬הגישוש‬ ‫אחר רמזים אודות האדם שיושב מולכם‪ .‬עכשיו‪,‬‬ ‫דמיינו לכם שהבחורה שיושבת מולכם עושה‬ ‫פרצוף‪ ,‬ואין לכם מושג מה הוא מביע‪ .‬יכול‬ ‫להיות שהתעניינות‪ ,‬אולי שעמום‪ ,‬או שמא‬ ‫מדובר בגועל? ייתכן שבסוף הערב היא תציע‬ ‫לעלות אליה לדירה‪ ,‬הצעה שכמובן תסרבו‬ ‫לה בשל היותה ניצול בלתי יעיל לחלוטין של‬ ‫הזמן‪ .‬ככה זה כשאתה דון טילמן‪ ,‬הגיבור הלוקה‬ ‫בתסמונת אספרגר של רב המכר ”פרויקט רוזי”‪.‬‬ ‫דון הוא פרופסור לגנטיקה באוניברסיטה‬ ‫בכירה‪ .‬הוא מנהל לו”ז קפדני הכולל תרגול‬ ‫אומנויות לחימה ותפריט קבוע מראש לכל יום‬ ‫בשבוע‪ .‬הוא מתמודד עם העולם באופן רציונלי‬ ‫לחלוטין ורואה ברגשות אנושיים מכשול‬ ‫לפתרון בעיות‪ .‬לכן‪ ,‬כשדון מואס בחיי הדייטינג‬ ‫והרווקות‪ ,‬הפתרון המתבקש וההגיוני ביותר‬ ‫הוא ”פרויקט הרעיה” ‪ -‬שאלון שכל מטרתו היא‬ ‫מציאת האישה המושלמת עבורו‪.‬‬ ‫כאשר השאלונים המלאים מתחילים לזרום‬ ‫ונדמה שבקרוב תגיע האחת והיחידה‪ ,‬מופיעה‬

‫רוזי‪ ,‬האישה הלא נכונה מכל בחינה אפשרית‪:‬‬ ‫מעשנת‪ ,‬צמחונית‪ ,‬מאחרת כרונית‪ ,‬והכי גרוע‬ ‫ עם סלידה ממתמטיקה‪ .‬רוזי מטלטלת את‬‫עולמו של דון ומוציאה אותו לראשונה מהשגרה‬ ‫הקדושה שלו ואף גורמת לו להתמודד בפעם‬ ‫הראשונה בחייו עם רגשות ויצרים‪ ,‬דבר בלתי‬ ‫הגיוני בעליל‪ ,‬כמובן‪.‬‬ ‫זהו ספר הפרוזה הראשון של גרהם סמסיון‬ ‫האוסטרלי‪ .‬הספר זכה להצלחה בינלאומית‪,‬‬ ‫ובאופן מתבקש צפוי להפוך גם לסרט‪ .‬סמסיון‬ ‫הבריק ביצירת ספר קליל וכיפי אך רב ממדי‪,‬‬ ‫המעלה שאלות כמו שמירה על זהות מול‬ ‫השתלבות בחברה‪ ,‬רציונל מול רגש והיכולת‬ ‫לאהוב‪ .‬גיבור הספר כובש את הקורא ומשכנע‬ ‫בחשיבתו האנליטית‪ ,‬השולטת על אווירת‬ ‫הטקסט כולו ולוקחת אותנו למסע בעולמו של‬ ‫אדם שמוחו‪ ,‬לדבריו‪ ,‬מתוכנת אחרת‪.‬‬

‫<< לוותר;‬ ‫<< פושר ;‬

‫המלצת האתון‪:‬‬

‫<< עובר;‬ ‫<< מומלץ ;‬

‫קחו מהספרייה או רכשו בחנויות הספרים‬ ‫העצמאיות‬

‫<< מאסט!‬

‫נלכד ברשת ‪ /‬חן גולדוויץ‬

‫מחוברות‬

‫גבירותיי וגבירותיי‪ ,‬שימו לב‪ :‬עידן הבלוגים‬ ‫חוזר אלינו במסווה של אתרי תוכן לנשים‪ .‬שלושה‬ ‫מהאתרים שכבר הספיקו לצבור קהל קוראות‬ ‫אדוק ברשת הם ‪ saloona ,onlife‬ואסימון‪.‬‬ ‫באתר ‪ Saloona‬ישנם עשרות בלוגים של נשים‪,‬‬ ‫וב‪ Onlife-‬החדש יחסית‪ ,‬מספרם מגיע למאות ‪-‬‬ ‫חלקם מקצועיים וחלקם פרטיים‪.‬‬ ‫הנושאים נוגעים בכל העולמות‪ :‬מהגיגים על‬ ‫נשות הכותל ועד טורים של כוכבת הילדים מיכל‬ ‫ינאי על שיפוץ ועיצוב הבית‪ .‬האתר אסימון אמנם‬ ‫מספק תוכן מסוג שונה‪ ,‬אך הוא כולל את ”מומחי‬ ‫אסימון”‪ ,‬שכותבים בפורומים שונים על נושאים‬ ‫הנוגעים לחוויית החיים הנשית‪.‬‬ ‫על אף שהמילה בלוג עשויה להעלות‬ ‫אסוציאציה שלילית‪ ,‬כל יומני הרשת העולים‬ ‫לאתרים עוברים סינון מוקפד ועריכה מקצועית‪:‬‬ ‫הכתיבה איכותית וניכר שצוות הכותבים עמל על‬

‫טקסטים מגוונים דיים ומקוריים‪ ,‬כדי לספק לקהל‬ ‫היעד חוויית גלישה נעימה‪.‬‬ ‫מעבר לבלוגים‪ ,‬ניתן למצוא באתרים כתבות‬ ‫בנושאים שונים‪ ,‬החל ממתכונים‪ ,‬עדכונים מעולם‬ ‫הקריירה )ד”ר קרנית פלוג התמנתה לנגידת‬ ‫הבנק‪ ,‬סיבה למסיבה( וטיפים שימושיים כמו‬ ‫כתיבת קורות חיים‪ ,‬אופנה )איך לא( וידיעות‬ ‫מרעישות בסגנון ”רזון לא עושה אותך מאושרת”‪.‬‬ ‫תחום המדורים כולל לא מעט תוכן שמתמקד‬ ‫בשעות הפנאי ‪ -‬צמד מילים שגורם להזלת ריר‬ ‫בקרב הסטודנטים‪ .‬מי שתמצא רגע להציץ‪ ,‬תגלה‬ ‫שקשה להתנתק מהם‪ .‬בכל אתר יש גם מדור‬ ‫בענייני יחסים‪ .‬הכניסה לגברים מותרת ואפילו‬ ‫מומלצת‪ :‬אם רק נשים יקראו את המדורים‪ ,‬זה‬ ‫יהיה בזבוז של המילה המוקלדת‪ .‬שווה לציין גם‬ ‫את ”לוח עצמאיות” שמתפרסם ב‪ ,Onlife -‬פינה‬ ‫מחממת לב שמוכיחה שנשים דווקא כן יודעות‬

‫לפרגן אחת לשנייה‪.‬‬ ‫עד כמה הם אקטואליים? באתרים ‪Saloona‬‬ ‫ו‪ onlife-‬מתחלף ה”טופ ‪ ”5‬של הכתבות באופן‬ ‫יומיומי‪ .‬אתר אסימון חוטא בכך ולא מקפיד‬ ‫כמוהם‪ ,‬אבל שלושתם דואגים לסקור חדשות‬ ‫מהארץ תוך כדי הדגשת הפן הנשי‪ .‬בסופו של‬ ‫דבר השיטוט באתרי נשים יגרום לכם ולכן ככל‬ ‫הנראה לחשק עז לעשות שופינג‪ ,‬לרקוד‪ ,‬לשתות‬ ‫יין‪ ,‬לדבר על זוגיות‪ ,‬להכין הרבה אוכל‪ ,‬לאכול‬ ‫אותו ולהתפנק בפילינג‪ .‬כל עוד יש קצת זמן‬ ‫בלו"ז‪ ,‬מומלץ לקחת רגע ולהיסחף‪.‬‬

‫הבלוגים‪; www.saloona.co.il :‬‬ ‫‪; www.onlife.co.il‬‬ ‫‪www.asimon.co.il‬‬ ‫ט' בכסלו תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪12.11.2013‬‬

‫‪27‬‬

‫צ'ק ליסט‬ ‫לשבוע הקרוב‪:‬‬ ‫תגובה‬

‫הכתיבה עילאית ומתנשאת? ביקורת חשובה‬ ‫ירדה לטמיון? שלחו לנו ל"פי ההמון"‪.‬‬

‫ציטטע‬

‫המרצה שהתעלל בסטודנטים במבחן הגמר‪,‬‬ ‫ישלם מחיר בגיליון של מחר‪...‬‬

‫דירה‬

‫הבניין נאה‪ ,‬הקומה נהדרת והשותפים‬ ‫מסבים לכם נחת? גם אנחנו רוצים לדעת!‬

‫הלצה‬

‫הכותרת בחדשות עושה לכם פריחה?‬ ‫שלחו ל"גז מזגנים" בדיחה‪.‬‬

‫שלחו‬ ‫לאימייל‬

‫בקרו‬ ‫בפייסבוק‬

‫‪pihaton@scopus02.co.il‬‬

‫פי האתון ‪ -‬עיתון‬ ‫הסטודנטים בירושלים‬

‫דירה להכיר‬

‫שלושה גברים‪ ,‬קיר מתקלף ושור פרוותי במרכז העיר‬

‫"הבטיחו שטוב פה"‪ .‬צילום‪ :‬נופר קפלן‬

‫שחר יערה כנעני‬ ‫ההפתעה הגדולה ביותר בכניסה לדירה‬ ‫ברחוב בצלאל ‪ 6‬לא הייתה הטלוויזיה שפעלה‬ ‫על ערוץ ‪ 2‬והראתה את מהדורת החדשות‬ ‫בשעה ‪ ,17:00‬וגם לא השור הפרוותי המצוי‬ ‫בדירה‪ ,‬שעוד נדון בעניינו אחר כך‪ .‬היה זה‬ ‫וילון האמבטיה הפרחוני‪ ,‬הוורוד והחדש שכבש‬ ‫את ליבי בדירתם של שלושת הגברברים‪.‬‬ ‫הנפשות הפועלות‪ :‬דן פרידמן )‪,(26‬‬ ‫סטודנט לגאוגרפיה ומזרח תיכון‪ ,‬איתי‬ ‫חכם )‪ ,(26‬סטודנט למנהל עסקים ויחסים‬ ‫בינלאומיים‪ ,‬וראובן פרדה ) ‪ ,(27‬סטודנט‬ ‫ליחסים בינלאומיים ומדע המדינה‪.‬‬ ‫משחקי הכס‪ :‬שלושת השותפים מכירים‬ ‫כבר שנתיים‪ ,‬לאחר שנפגשו במכינה הקדם‪-‬‬ ‫אקדמית של האוניברסיטה העברית‪ .‬איתי ודן‬ ‫חלקו דירה בשנה שעברה בגבעה הצרפתית‪,‬‬ ‫ולאחר שכנועים מצד דן עברו השלושה‬ ‫למרכז העיר‪ .‬איתי‪ ,‬שהעדיף להישאר בגבעה‬ ‫הצרפתית‪ ,‬מצא את היתרונות במגורים במרכז‬ ‫העיר )"איפה שהאקשן"‪ ,‬דן מוסיף(‪.‬‬ ‫את הדירה הם מצאו ב"פוּקס" לא קטן‬ ‫ובמצב מזעזע מאוד‪ .‬יחד הם שיפצו‪ ,‬צבעו‬ ‫ועיצבו אותה‪ ,‬והרי לכם דירת שותפים לתפארת‬

‫מדינת ישראל וה"ביסט"‪ ,‬השור הפרוותי )במקור‬ ‫מסין( שטייל בעולם‪ ,‬שלאחר הופעה של אריק‬ ‫קלפטון בברלין החליט שהוא מעוניין לסיים את‬ ‫חייו על המדף של דן בדירה‪.‬‬ ‫למה ירושלים‪" :‬הבטיחו שטוב פה"‪,‬‬ ‫אומר דן‪" ,‬באתי בעיקר בגלל שאבא שלי גר‬ ‫פה‪ ,‬ובנוסף המכינה קרצה מאוד"‪ .‬הוא ואיתי‬ ‫הגיעו למכינה כי ראו בה דרך טובה למצוא את‬ ‫עצמם בסופו של דבר באוניברסיטה‪ ,‬ובעבור‬ ‫איתי הייתה זו המחלקה ליחסים בינלאומיים‬ ‫שמשכה אותו לירושלים‪ .‬ראובן‪ ,‬לטענתו‪ ,‬הגיע‬ ‫לירושלים רק בגלל שזה המקום היחיד שקיבל‬ ‫אותו‪" .‬בטכניון ממש רצו שאלמד אצלם‪ ,‬אבל‬ ‫סירבתי"‪ ,‬הוא מתבדח‪.‬‬ ‫מעבר להר‪ :‬איתי מחלק את זמנו בין תל‪-‬‬ ‫אביב‪ ,‬ירושלים ובאר‪-‬שבע‪ ,‬ולאחר התואר‬ ‫הוא חושב לעבור לגור עם החברה במרכז‪.‬‬ ‫דן‪ ,‬לעומתו‪ ,‬רואה בירושלים בית ומאוד נהנה‬ ‫מהנוף האנושי בעיר‪ ,‬אם כי הוא לא פוסל‬ ‫בקתה ברמת הגולן‪ .‬וראובן? הוא בינתיים‬ ‫מטייל בכל הארץ‪" .‬הוא אוהב ללכת"‪ ,‬מספרים‬ ‫השותפים‪" .‬כל הדרך מאתיופיה הלכתי"‪,‬‬ ‫ראובן מאשר וצוחק‪ .‬דן שואל אותו עד מתי הוא‬

‫ימכור לאנשים את הלוקש הזה‪ ,‬וראובן נאלץ‬ ‫לתקן‪" :‬טוב‪ ,‬אימא סחבה ואבא עזר מדי פעם"‪,‬‬ ‫הוא אומר‪ ,‬ומיד שולף הוכחות בדמות ציפורן‬ ‫חודרנית וצלקות מהדרך‪.‬‬ ‫בית חלומותיי‪ :‬האקלקטיות בדירה זועקת‪,‬‬ ‫וכל אחד מהשותפים תורם את חלקו‪ .‬בסלון‬ ‫תלויה תמונה של הביטלס‪ ,‬אלבומי ויניל )כולל‬ ‫פטיפון שעובד(‪ ,‬ברקע פינק פלויד מתנגנים עם‬ ‫"‪ ,"Dark Side of the Moon‬ואפילו נרשם‬ ‫חיקוי מצוין של ג'ון סנואו‪ ,‬הממזר הנחשק‬ ‫מ"משחקי הכס"‪ .‬דן‪ ,‬מתופף בלהקה של גילו‬ ‫כהן‪ ,‬זמר שהשיק את אלבומו באוגוסט האחרון‪,‬‬ ‫מתחזק את החלק המוזיקלי בדירה‪.‬‬ ‫למרות הסטריאוטיפ הרווח לגבי דירת‬ ‫גברים‪ ,‬הדירה נקייה וניכרת בה השקעה‬ ‫מרשימה‪ ,‬בהתחשב בתנאי הפתיחה שהמתינו‬ ‫לשלושה עם בואם‪" .‬מאורת סמים" ו"המקלחת‬ ‫של דקסטר" הם תיאורים שנזרקו באוויר‪ ,‬תוך‬ ‫כדי מעבר על תמונות הממחישות את גודל‬ ‫הזוועה‪ .‬היום הדירה חמימה ביותר ומזמינה‬ ‫להתרווח במרפסת מקסימה עם דיירי חינם‬ ‫"שגם להם מגיע כבוד"‪ ,‬אומר ראובן נחרצות‪,‬‬ ‫בעודו זורק ג'וק תועה מעבר לגדר‪.‬‬

‫ט' בכסלו תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪12.11.2013‬‬

‫‪29‬‬

‫‪Sushi‬‬

‫סושי • סלטי בריאות בהרכבה •‬ ‫מיצי בריאות • גלידת יוגורט‬

‫פורום תחתון יציאת אוטובוסים‪ ,‬בקומת מוצרלה ‪ -‬מסעדה איטלקית‬ ‫קמפוס הר הצופים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬

‫בתוקף עד ‪ ,30.11.13‬ט‪.‬ל‪.‬ח‬

‫הנחה למביא‬ ‫מודעה זאת‬

‫‹‹‬

‫‪10%‬‬

‫שלישי ‪12.11‬‬

‫‪ 200‬ש"ח‬

‫‪> 20:30‬‬ ‫"הקומדיה של‬ ‫קאלאנדו"‪ ,‬מאת‬ ‫ברנארדו דוביצי‬ ‫דה ביבייה‪ ,‬מגיעה‬ ‫לישראל‬ ‫תיאטרון החאן ‪/‬‬ ‫דוד רמז ‪2‬‬

‫רביעי ‪13.11‬‬

‫‪ 175‬ש"ח‬

‫‪> 20:00‬‬ ‫התזמורת הסימפונית‬ ‫ירושלים מציגה‪:‬‬ ‫"שוסטקוביץ'‬ ‫וחברים"‬ ‫תיאטרון ירושלים ‪/‬‬ ‫דוד מרכוס ‪20‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫חמישי ‪14.11‬‬ ‫‪> 21:30‬‬ ‫"בסלון של משפחת‬ ‫אלייב"‪ :‬שני דורות‬ ‫למשפחה של‬ ‫מוזיקאים במופע‬ ‫מכל רחבי הגלובוס‬ ‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬ ‫‪ 35‬ש"ח לסטודנטים‬

‫‪> 9:00‬‬ ‫"את שאהבה נפשי"‪:‬‬ ‫פתיחת סדנה‬ ‫לכתיבת שירה‬ ‫בהשראת "שיר‬ ‫השירים"‪ ,‬לסטודנטים‬ ‫ולצעירים‬ ‫בית אבי חי ‪/‬‬ ‫קינג ג'ורג' ‪44‬‬

‫שבת ‪16.11‬‬ ‫‪> 20:30‬‬ ‫"ספינת השוטים"‪:‬‬ ‫מופע המחול‬ ‫המהפנט של אורן‬ ‫לאור וניב שינפלד‬ ‫בית מזי"א ‪/‬‬ ‫מסילת ישרים ‪18‬‬ ‫‪ 40‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪ 38‬ש"ח‬

‫ראשון ‪17.11‬‬ ‫‪> 19:30‬‬ ‫ג'עלה תימנית ‪-‬‬ ‫התאספות המוקדשת‬ ‫לנשים‪ ,‬לסיפורים‬ ‫ולשירת דיוואן‬ ‫הקרוסלה ‪/‬‬ ‫מטודלה ‪1‬‬ ‫הכניסה חופשית‬

‫‪ 60‬ש"ח‬

‫שני ‪18.11‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 20:00‬‬ ‫"אינתא עומרי"‪:‬‬ ‫הרב דוד מנחם‬ ‫מופיע עם המיטב‬ ‫של אום כלתום‪ ,‬עבד‬ ‫אלווהב‪ ,‬ג'ו עמר‪,‬‬ ‫פריד אל אטרש‬ ‫ואשר מזרחי‬ ‫בית אבי חי ‪/‬‬ ‫קינג ג'ורג' ‪44‬‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫"אקדמיית הביטלס‬ ‫‪The magical" - "9‬‬ ‫‪"mystery tour‬‬ ‫בהופעת ישיבה‬ ‫צוללת צהובה ‪/‬‬ ‫רכבים ‪13‬‬ ‫‪ 30‬ש"ח לסטודנט‬

‫האזנה דרך ‪http://‬‬ ‫‪/www.vofj.co.il‬‬

‫‪> 21:00‬‬ ‫ירון פרץ חוזר‬ ‫למאזינים עם פאנק‪,‬‬ ‫סול‪ R&B ,‬ועוד‬ ‫קול ירושלים‬ ‫החופשית ‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪5‬‬

‫שני ‪25.11‬‬

‫‪ 30‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪> 20:00‬‬ ‫הפסנתרן והיוצר‬ ‫הירושלמי טל מינקוב‬ ‫בהופעת בכורה עם‬ ‫חומר מקורי‬ ‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬

‫‪ 220‬ש"ח‬

‫‪> 20:30‬‬ ‫ההצגה "הם יורים‬ ‫גם בסוסים" של‬ ‫תיאטרון הקאמרי‬ ‫ותיאטרון חיפה‬ ‫מגיעה לירושלים‬ ‫תיאטרון ירושלים ‪/‬‬ ‫דוד מרכוס ‪20‬‬

‫ראשון ‪24.11‬‬

‫‪>20:00‬‬ ‫קונצרט הפתיחה של‬ ‫הפסטיבל "רחמנינוב‬ ‫והפסנתר" מעלה‬ ‫יצירות של המלחין‬ ‫בפסנתר סולו ובשני‬ ‫פסנתרים‬ ‫מרכז טארג‬ ‫למוזיקה ‪/‬‬ ‫עין כרם‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫אמן הבלוז‬ ‫האמריקאי ג'יי‪.‬סי‪.‬‬ ‫סמית'‪ ,‬שחלק במות‬ ‫עם אגדות בלוז כמו‬ ‫בי‪.‬בי‪.‬קינג ובאדי‬ ‫מיילס‪ ,‬מגיע לישראל‬ ‫מייקס פלייס ‪/‬‬ ‫יפו ‪33‬‬

‫‪ 90‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫"לאבד את הזמן"‪:‬‬ ‫מופע השקה לאלבום‬ ‫החדש של עידן‬ ‫חביב‬ ‫זאפה ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫שבת ‪23.11‬‬

‫‪> 21:15‬‬ ‫"שש פעמים"‪ ,‬סרט‬ ‫הביכורים המטלטל‬ ‫של יונתן גורפינקל‪,‬‬ ‫מגיע לבירה‬ ‫סינמטק ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪11‬‬

‫‪> 10:00‬‬ ‫שוק האיכרים‬ ‫הירושלמי מעניק‬ ‫פינוקים רגע לפני‬ ‫הסופ"ש‬ ‫קניון מלחה ‪/‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫פתיחת התערוכה של‬ ‫רעות בן שטרית ‪-‬‬ ‫"מסיכות"‬ ‫קסטה ‪/‬‬ ‫הורקנוס ‪1‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫שישי ‪22.11‬‬

‫‪> 10:00‬‬ ‫תערוכת "נושא‬ ‫מטוסים ‪ -‬רעיונות‬ ‫אמריקאיים‬ ‫באדריכלות‬ ‫הישראלית"‪ ,‬נפתחת‬ ‫לקהל הרחב‬ ‫מוזיאון ישראל ‪/‬‬ ‫שדרות רופין ‪11‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫"אינדי‪-‬פופ‪-‬ארט"‪:‬‬ ‫הקונטרה של אביעד‬ ‫לוי ואביתר ברעם‬ ‫למסיבות הפופ ארט‬ ‫של אמרי דקל‪-‬קדוש‬ ‫התקליט‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪7‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪ 37‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪ 200‬ש"ח ל‪ 8-‬מפגשים‬

‫שישי ‪15.11‬‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫"במבו בנגה"‪ :‬די ג'יי‬ ‫עודד ריטוב מתקלט‬ ‫לתוך הלילה‬ ‫התקליט ‪/‬‬ ‫הלני המלכה ‪7‬‬ ‫הכניסה חופשית‬

‫חמישי ‪21.11‬‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫שוקי שוויקי מארח‬ ‫ערב פלמנקו‬ ‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬ ‫‪ 40‬ש"ח‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 18:00‬‬ ‫פסטיבל האבירים‬ ‫‪> 21:30‬‬ ‫בעיר העתיקה‪:‬‬ ‫"כשפרקטיקה‬ ‫מופעים ואמנות‬ ‫פוגשת אקדמיה"‪:‬‬ ‫תרבותית‪ ,‬היסטורית‬ ‫כנס בנושא‬ ‫ותיירותית מעוררת‬ ‫הקיצוץ בקצבאות‬ ‫השראה באווירת‬ ‫הילדים‪ ,‬בהנחיית‬ ‫ימי הביניים‬ ‫העיתונאית גל גבאי‬ ‫העיר העתיקה ‪/‬‬ ‫ובהשתתפות ח"כ‬ ‫שער יפו‪/‬ציון‬ ‫עופר שלח‬ ‫בית מאירסדורף ‪/‬‬ ‫קמפוס הר‪-‬הצופים‬

‫רביעי ‪20.11‬‬

‫‪> 20:30‬‬ ‫"סינמה סטיישן‬ ‫‪> 21:00‬‬ ‫"יחב"ל באיינשטיין‬ ‫ רכבות בראי‬‫ דיפלומטיה ציונית‬‫הקולנוע"‪ :‬המותחן‬ ‫בראשית דרכה (או‪:‬‬ ‫"טראנסיביריאן"‬ ‫בהקרנה חופשית‬ ‫איך לשחק פוקר עם‬ ‫התחנה הראשונה ‪/‬‬ ‫יד חלשה)"‪ :‬ערב‬ ‫כיכר דוד רמז‬ ‫מרצים על הבר‬ ‫הכניסה חופשית‬ ‫של החוג ליחב"ל‬ ‫בהנחיית ד"ר גדי‬ ‫היימן‬ ‫פאב האיינשטיין ‪/‬‬ ‫כפר הסטודנטים‬

‫שלישי ‪19.11‬‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫סדנה בנושא "סוגיות‬ ‫יסוד בפילוסופיה‬ ‫של הרמב"ם ‪-‬‬ ‫פילוסופיה יהודית‬ ‫ב'מורה נבוכים'"‬ ‫בית שמואל ‪/‬‬ ‫אליהו שמאע ‪6‬‬

‫‪ ₪ 620‬ל‪ 10-‬מפגשים‬

‫‪1#‬‬

‫‪2#‬‬

‫שתי תערוכות חדשות מוקדשות למפעל חייהם של‬ ‫נשיא המדינה שמעון פרס וראש הממשלה לשעבר‬ ‫מנחם בגין‪ .‬התערוכה "שמעון פרס ‪ -‬מרחוב וילנה‬ ‫בווישנייבה לרחוב הנשיא בירושלים" מציגה את‬ ‫פועלו וחזונו‪ .‬התערוכה "מנחם בגין ‪ -‬ציוני דרך"‬ ‫מוקדשת ל‪ 100-‬שנה להולדת בגין באמצעות‬ ‫תצלומים מתולדות חייו‪ .‬איפה? גלריית התחנה‪ ,‬כיכר‬ ‫דוד רמז‪ .‬מתי? ‪ .27.11-12.11‬כמה? הכניסה חופשית‪.‬‬

‫מערכת פי האתון אינה אחראית לתוכן המתפרסם בלוח‪ .‬רוצים להמליץ על אירוע? כתבו לנו בעמוד הפייסבוק או שלחו לנו ל‪ pihaton@scopus02.co.il :‬תיהנו!‬

‫פסטיבל החשיפה הבינלאומית למוזיקה‪:‬‬ ‫פרויקט של "הצוללת הצהובה" חושף ז'אנרים‬ ‫מרכזיים ביצירה המוזיקלית הישראלית‪25 .‬‬ ‫הרכבים מקומיים יופיעו בשמונת ימי פסטיבל‬ ‫שיתחלקו לארבעה ימי ג'אז ומוזיקת עולם‬ ‫וארבעה ימי רוק ואינדי‪ .‬איפה? הצוללת‬ ‫הצהובה‪ ,‬הרכבים ‪ .13‬מתי? ‪.31.11-13.11‬‬ ‫כמה? הכניסה חופשית‪.‬‬

‫נטע סרוסי‬

‫צילומים‪ :‬יח"צ‬

‫לוח אירועים‬ ‫המומלצים‬

‫‪ ////////////////////‬סטודנטים בישראל שואפים ליותר‬

‫חדש‪ :‬תחתונים‬ ‫שמסננים ריח נפיחות‬ ‫מסתמן ביקוש רב‬ ‫למוצר בפקולטה‬ ‫למדעי הרוח‬ ‫תושבת ירושלים ילדה‬ ‫תינוקת באסלה‬ ‫מחברת הגיחון נמסר‬ ‫שלא תתקבל קריאה‬ ‫ללא מספר לקוח‬ ‫ומספר חוזה‬ ‫חשיפה‪ :‬אוניברסיטת‬ ‫חיפה סייעה למחבלים‬ ‫אחד המחבלים סיפר‬ ‫בגאווה‪" :‬ואפילו לא‬ ‫שילמתי דמי רווחה"‬ ‫ספרדי בלע ‪ 157‬כדורי‬ ‫חשיש בניסיון הברחה‬ ‫כושל‬ ‫לחוקריו סיפר‪" :‬זה‬ ‫יותר נעים בלי קונדום‪,‬‬ ‫אבל אפשר להסתבך‬ ‫ככה"‬

‫ארה"ב‪ :‬תרנגול חי‬ ‫ללא ראש שנה וחצי‬ ‫מחקירת המשטרה עולה‬ ‫כי התרנגול שימש חיית‬ ‫מחמד של סטודנט‬ ‫טבעוני‪ .‬שאכל לו את‬ ‫הראש‬

‫דירוג פורבס ‪:2013‬‬ ‫פוטין האיש החזק‬ ‫בעולם‬ ‫פוטין בתגובה‪" :‬הורג‬ ‫את הגייזים‪ ,‬משפיל את‬ ‫הצ'צ'נים‪ ,‬רדבול של‬ ‫תותחופלצת"‬

‫התגלתה‬ ‫האישה‬ ‫החזקה‬ ‫בבריטניה‬ ‫שרה נתניהו‬ ‫בתגובה‪ :‬ביצ' פליז!‬ ‫ליל כל הקדושים בארה"ב‪:‬‬

‫הלבישה את בנה בן ה‪7-‬‬ ‫בתחפושת קו קלוקס קלאן‬ ‫ניר ברקת שוקל בכובד ראש‬ ‫להכניס את האם לקואליציה‬

‫שאפו ליותר‪ :‬עוזי בירמן‪ ,‬תמיר מנדובסקי‪ ,‬מיכל תותחני‪ ,‬גיא גורן‪ ,‬אלישע קאהן‪ ,‬דניאל פרוינד וערן אמסלם || נכנס לקואליציה‪ :‬אריה קינג‬ ‫גם אתם שואפים ליותר? שתפו אותנו ב‪ pihaton@scopus02.co.il-‬ובעמוד הפייסבוק של "פי האתון"‬

‫‪ ///‬הבהרה‪" :‬גז מזגנים" הינו מדור סאטירי‪ .‬אין בכתוב במדור כדי לפגוע‪ ,‬להעליב או לבזות ציבור כזה או אחר‪/// .‬‬