שולחן היראה פרשת מקץ

‫שלחן‬

‫מקץ ‪ -‬חנוכה‬

‫היראה‬

‫תמצית הדברים‬ ‫ההתמודדות עם מושג ה"קץ" הפרטי והכללי חשובה מאד‪ .‬וצריך בה התחזקות‬ ‫גדול‪ .‬צריך לעורר את ה"קץ" דקדושה‪ .‬אז מתעוררת בחי' יוסף מקץ הימים רעים‬ ‫שהיה הצדיק מוסתר‪ ,‬ומאירה התנוצצות אתחלתא דגאולה הנצחית‪ .‬בכל לילה‬ ‫בחצות‪ ,‬ושבירת השינה והקימה‪ ,‬מתעוררת הפיכת הקץ לקדושת ההתגלות‪ .‬וכן‬ ‫בכל דוחק שמתחזקים בו באמונה מאירה בינת הצדיק להתגלות‪ .‬ראש וראשון‬ ‫לכל ההתפקחות מהשינה‪ ,‬הוא ענין ההודאה להודות לה' בכל פה‪ .‬ואז יאיר לו‬ ‫שה' עמו‪ .‬וממתיק את ענין הקץ בשרשו‪.‬‬ ‫המתקת קץ הימים היא ע"י עתיק יומין שלבושו צמר לבן‪ .‬שאת זה הצמר הלך‬ ‫יהודה בן יעקב‪ ,‬שהוא בחי' תודה והודאה וממנו יצא משיח צדקנו‪ ,‬לגזוז ולתקן‪ .‬כי‬ ‫התודה יורדת בעקבות ירידת הצדיק והיא כלי להאיר אורו בחשך‪ .‬ופגש שם‬ ‫בתמר היא העוז דקדושה ההופך כל היכלי התמורות לשמחת עולם וכל העוונות‬ ‫לזכיות‪ .‬ונתן לה גדי עיזים הוא תיקון העוז שיהיה בקדושה‪ .‬וביקשה ממנו ערבות‬ ‫כי משיח הוא רוח קנאה והוא גם ערב על התיקון‪ .‬וכל ענינו הוא עוז דקדושה‪.‬‬ ‫ומתוך צניעותה פחדה מעוזה‪ ,‬ולקחה לערבות את הפתילות של חנוכה‪.‬‬ ‫כי חנוכה הוא ערבות שיהיה לנו עזות דקדושה כמו שהיה בבית מתתיהו‬ ‫החשמונאי‪ .‬עזות לבקש מה' מתנת חינם שיתפלל עלינו ה' יתברך בעצמו ויושיע‬ ‫לנו באמת לנצח‪ .‬וזה האור הגנוז בנרות הוא התורה המוסתרת שנזקק לה כל‬ ‫אחד‪ .‬ובכל יום סמוך לפני צאת הכוכבים מתגלה זה האור מחדש בקדושת משיח‬ ‫צדקנו‪ .‬וע"י הנרות אנחנו מעוררים כח הצדיקים וכוחו של משיח‪ .‬ויכולים להתחזק‬ ‫מאד בתפילה ותחנונים‪ ,‬שהם הכלי להוליד התורה המוסתרת‪ .‬וע"י זה יכול לזכות‬ ‫לשמחת עולם‪ .‬ויכופר כל עון‪ .‬ויומתקו הדינים מכל תשלום העוונות ויתהפכו‬ ‫לזכיות ולרחמי ה' מגולים באופן שאפילו אנחנו נוכל להבינם ולשמוח בהם אמן‪.‬‬

‫הרחבת הביאור‬ ‫כל ענין הקץ הוא ענין מופלא‬ ‫ומוסתר מאד‪ ,‬יש בו שתי בחינות כלליות‪,‬‬ ‫אחת פחד ואימה‪ ,‬השניה באה הגאולה‪.‬‬ ‫אדם טבוע בתוכו הרצון לדחות את הקץ‪,‬‬ ‫וגם להיפך הרצון לדחוק את השעה את‬ ‫הקץ‪ ,‬ולהקדים את המאוחר‪ .‬מובא‬ ‫בקבלת הקדמונים שכאשר מגיע יומו של‬ ‫האדם‪ ,‬והוא רואה את המלאך עם החרב‬ ‫שבקצהו הטיפה הירוקה‪ ,‬הוא מבקש עוד‬ ‫קצת זמן‪ ,‬זה טבוע באדם‪ ,‬ומובא שם‬ ‫שהמלאך אומר לו "הגיע זמנך"‪ ,‬והאדם‬

‫אז מבין את הדין העליון ומקבל עליו את‬ ‫הדין‪ .‬מובא שם וכן בזוהר הקדוש על‬ ‫הפסוק "כי לא יראני האדם וחי"‪ ,‬ש"חי"‬ ‫לא יראה אבל רגע לפני המיתה האדם‬ ‫רואה גילוי כבוד ה'‪ ,‬וזה אחרי שקיבל‬ ‫עליו את הדין והקץ‪ .‬כי הקץ יגיע‪,‬‬ ‫והאימה היא מבחי' "קץ שם לחושך ולכל‬ ‫תכלית הוא חוקר"‪ ,‬שיש שם קטרוג ודין‬ ‫של הפה הרע שנקרא פרעה )כמובא‬ ‫בתורה ל"ח(‪ .‬שאותו מתקנים והופכים‬ ‫ל"רוח סערה עושה דברו"‪ ,‬ע"י לימוד‬ ‫א‬

‫שלחן‬

‫מקץ ‪ -‬חנוכה‬

‫תורה בשעת הדחק והעוני‪ .‬ועיקר העצה‬ ‫לשבר את השינה ולקום בחצות‪ ,‬או על‬ ‫כל פנים בלילה‪ ,‬ולהתפלל וללמוד מתוך‬ ‫דחק התעוררות השינה והקליפות‬ ‫שמתנפלים על המתעורר‪ .‬ואז דווקא‬ ‫מכניעים את בחי' הקץ הרע והמקטרג‪,‬‬ ‫וזוכים להעלות את הדיבור לבחי' פרעה‬ ‫שבקדושה‪ ,‬וזוכים ליראה גדולה ולאור‬ ‫התפילין והמוחין‪.‬‬ ‫וזה בחי' "ויהי מקץ שנתיים ימים"‪.‬‬ ‫כי הגיע קץ הירידה של יוסף הצדיק‬ ‫והתחיל להתנוצץ פעולתו הניסית בעולם‪,‬‬ ‫כי הולך הוא לתקן את העולם בהשגחה‬ ‫ופלא נורא‪ ,‬מי היה מאמין שרוב מצרים‬ ‫יעשו לעצמם ברית מילה? ראה פלא‬ ‫פעולתו של צדיק האמת המופלג‪ .‬כי‬ ‫כשבא הקץ ומתגלה אור האמת ע"י‬ ‫הצדיק המופלג נעשים דברים חדשים‬ ‫לגמרי‪ ,‬ועוד נראה אור חדש כל בני‬ ‫ישראל ב"ב וצריכים להכין ליבנו לכך‪.‬‬ ‫ושם בתורה ל"ח מובא שהצדיק נקרא‬ ‫"ארז בלבנון" לבנון הוא בחי' לובן ואור‪,‬‬ ‫וארז הוא אילן חזק וגבוה מאד‪.‬‬ ‫וצריך לידע שהצדיק האמת בכל מה‬ ‫שעשה בעולם הזה וכל מה שגילה הוא‬ ‫רק בבחי' הירידה של הצדיק כמו‬ ‫שמבואר שם בתורה על הפסוק "ארז נפל‬ ‫במקומנו"‪ ,‬כי רק לפי מקומינו אנחנו‬ ‫מבינים את דיבוריו ועניניו‪ ,‬אבל לגביו‬ ‫באמת זה ממש ירידה‪ ,‬ואת בחי' העליה‬ ‫שלו אין לנו השגה כלל‪ .‬וצריך כל אחד‬ ‫לבוא אליו עוד ועוד‪ ,‬כמו אחי יוסף וכו'‪.‬‬ ‫וצריך ללמוד דיבוריו הקדושים בשמחה‬ ‫ולזכור שכל זה רק באופן השגתנו אבל‬ ‫הוא עצמו זה ענין אחר לגמרי‪ ,‬וראה מה‬ ‫פעל יוסף כאשר הגיע הקץ ונתגלה‪ ,‬הבט‬ ‫רק אפילו בבחי' גשמית‪ .‬כל הממון של‬ ‫ב‬

‫היראה‬

‫העולם היה מקובץ במצרים )כמו שמובא‬ ‫בש"ס(‪ ,‬והכל הגיע לידי יוסף‪ .‬וכן ענין‬ ‫כריתת המילה הנ"ל‪ .‬וכל מציאת‬ ‫האבידות האחים‪ ,‬אביו‪ ,‬והכנת כל כלל‬ ‫ישראל לרדת למצרים‪ ,‬ולעלות ולקבל את‬ ‫התורה ובכזה אהבה ויראה‪ .‬ראה והבן‬ ‫ושים ליבך כי כך ויותר תהיה גאולתנו‪.‬‬ ‫וזה "שנתיים ימים"‪ ,‬שהוא בחי'‬ ‫המרגלים )כמובא בתורה נ"ד( בחי' "יום‬ ‫לשנה יום לשנה"‪ ,‬שהמרגלים לא השכילו‬ ‫לשים את השגתם במקומה‪ ,‬ולהבין עוצם‬ ‫השגת ה"ארז בלבנון"‪ ,‬שמגיע גבוה‬ ‫גבוה‪ ,‬וקדושת "ארץ ישראל" שיש בה‬ ‫כח תיקון כל העולם הגשמי‪ .‬והיא ארץ‬ ‫וביתו של הצדיק המכניס אותנו הכנסת‬ ‫אורחים מכובדת לביתו וקדושתו‪ ,‬ופורס‬ ‫עלינו כנפיו‪ ,‬וע"י שישים את זה על ליבו‬ ‫יתחזק בכל יום‪ ,‬יום לשנה יום לשנה‪,‬‬ ‫לשמוח שהיה אצלו על ראש השנה‪ .‬ובכל‬ ‫יום לשים את השכל שלו בצד כמה‬ ‫שאפשר ולשמוע את קול הצדיק ועצתו‪.‬‬ ‫ובעיקר על הענין שלמרות איך שהוא‬ ‫נראה‪ ,‬עבודתו יקרה מאד ואי אפשר‬ ‫להשיג את זה כלל בדעת אנוש‪ ,‬רק‬ ‫להאמין לצדיק לטעום ולראות "כי טוב‬ ‫ה'"‪ .‬וע"י זה זוכים לבינה ולבושה ולאור‬ ‫הכתרים הקדושים של מתן תורה‪ ,‬ונעשה‬ ‫מרכבה לאורות עליונים מאד וכו'‪.‬‬ ‫)כמובא שם בתורה ל"ח(‪ .‬והיא הכנעת‬ ‫פרעה לגלות ולפרוע את קדושת אור‬ ‫המילה‪ ,‬ומי שזוכה לזאת התורה בשלמות‬ ‫בטוח שיש לו קץ אחר לגמרי‪ .‬ומובן‬ ‫שלזכות לזה בשלמות זה דבר נשגב מאד‪.‬‬ ‫אבל צריכים לקחת העצה כל אחד‬ ‫לעצמו כפי מקומו ובחינתו‪ ,‬לשמור את‬ ‫הדיבור והביקורת על אחרים‪ .‬כמובא שם‬ ‫בתחילת התורה‪ ,‬לשבר את השינה‬

‫שלחן‬

‫מקץ ‪ -‬חנוכה‬

‫וללמוד בלילה או בכל שעת דחק‪ ,‬לחלות‬ ‫פני המלך לזכות לאור בינה ומוחין‬ ‫ולסמוך על כח רבינו ותורתו באמת‪.‬‬ ‫ועצם ההתעסקות בה והתפילה עליה הרי‬ ‫יכולים לעזור מאד וה' הטוב בעיניו‬ ‫יעשה‪.‬‬ ‫כשאדם מתעורר‪ ,‬ממש רצים עליו‬ ‫לבלבל אותו ולטשטש אותו‪ .‬רבינו‬ ‫מסביר )בתורה נ"ד( שדוקא בזמן‬ ‫ההתעוררות יש לאדם איזה זיק מחשבה‬ ‫מעלמא דאתי‪ ,‬כי הרגע היתה הנשמה‬ ‫משוחררת מכבלי הגוף והתיקון‬ ‫המצומצם שלה בעולם הזה‪ ,‬והיתה‬ ‫במקום רחב הרבה יותר‪ ,‬כל אחד לפי מה‬ ‫שזכה לשינה קדושה יותר או פחות‪ .‬אבל‬ ‫תמיד החירות יתר שיש לנשמה בשינה‬ ‫היא מועילה ויש לה התחדשות‪ .‬ואז‬ ‫בשעת ההתעוררות קופצים עליה כל‬ ‫"פועלי און"‪ .‬ומתעקשים איתה בכח‬ ‫לבלבל את המסרים שקיבלה מלמעלה‪,‬‬ ‫מסרים מאד חשובים כדי לזכור את דרך‬ ‫האמת ולזכות לראות את יד ה' הטובה‬ ‫בתוך העולם הזה‪ .‬ולהתקפה יש שני פנים‬ ‫בכלליות‪ .‬האחד הוא טשטוש וזלזול בכל‬ ‫אמונת העולם הבא‪ .‬והשני חימום הלב‬ ‫אל השקר ע"י טרדות פחדים וכו' או‬ ‫תאוות‪ .‬ומי שזוכה לזכור את המאבק הזה‬ ‫מיד בהקיצו‪ ,‬זוכה להכניעם לרגע ולראות‬ ‫את השקר מול העיניים‪ .‬ויכול אח"כ עוד‬ ‫ועוד לדעת התנוצצות מאור האמת‪ .‬ויוסף‬ ‫הצדיק כאשר הריצו מהבור היינו זאת‬ ‫ההתעוררות ושמע את חלום פרעה‪ ,‬מיד‬ ‫ענה ואמר "האלוקים יענה" היינו זכרון‬ ‫עלמא דאתי‪ ,‬ודבקות במסובב כל הסיבות‬ ‫תחילה‪ .‬כי כמו שאין משיגים את הצדיק‬ ‫בעצמו‪ ,‬כל שכן ובאמת ממנו נלמד‪ ,‬עדות‬ ‫על השגת פעולות ה' יתברך והשגתו‪.‬‬

‫היראה‬

‫וצריך להזכיר את עצמו באלוקותו יתברך‬ ‫על ההעלם והגילוי מיד בהקיצו‪ .‬כי‬ ‫באמת ה' נעלם מאד‪ ,‬ובאמת לאמיתו ה'‬ ‫יתברך נמצא מאד‪ ,‬ואי אפשר להשיג את‬ ‫זה בשכל‪ ,‬וצריך לדבוק באמונת חכמים‬ ‫באופן שמבינים אגם הם עצמם‪,‬‬ ‫הצדיקים‪ ,‬סתומים ונגלים בהדמותם‬ ‫ליוצרם‪.‬‬ ‫וזה יקר מאד אפילו אם לא זוכים‬ ‫לממש את הידיעה הזאת באותו רגע‪ ,‬כי‬ ‫הידיעה בעצמה עושה רושם‪ .‬ועוד פעם‬ ‫ועוד פעם‪ ,‬ומתרחש שינוי בהארת הנפש‬ ‫במקום מאד נסתר‪ ,‬עד שבריבוי עבודה‬ ‫הוא מתגלה והופך לחבר טוב ולכלי‬ ‫משובח‪ .‬ובפרט כאשר זוכים כבר לדעת‬ ‫ממש את המאבק‪ ,‬ולקום עם הקליפות‬ ‫הנ"ל וליטול ידיים וכו'‪ ,‬ולזכות לחזות‬ ‫איך נועם ה' מתפשט תוך כדי הברכות‬ ‫של אחרי הנטילה שהיא ממשיכה הרמזים‬ ‫מהידיים שבים החכמה שעכשיו מטהרות‬ ‫להתגלות‪ ,‬וכל ברכה וברכה ממשיכה‬ ‫רושם עמוק על הנפש של התחדשות‬ ‫האמונה באופן אמיתי מאד‪ ,‬דוקא בגלל‬ ‫שבירת השינה והקליפות בשעת הדחק‪.‬‬ ‫והפיכת החירות במהירות לתוך עולם של‬ ‫קץ ודין‪ .‬והמתקתו בעצת ברכת ה'‪,‬‬ ‫שתיקנו לנו חז"ל הקדושים במיוחד‬ ‫למטרה הזאת‪ ,‬להעצים ולהגביר כח‬ ‫קדושת הנפש הזוכרת והמבינה על‬ ‫מלכות הרשעה המשכחת והמשקרת‪ .‬כל‬ ‫זה בונה יום לשנה יום לשנה לטובה‬ ‫ולברכה‪ ,‬עולם חדש של אמונה והשגחה‬ ‫וחירות אמיתית לנצח‪.‬‬ ‫והנה הכלי הראשון הוא "מודה אני"‪,‬‬ ‫כי ע"י התודה מאיר שעשוע עולם הבא‬ ‫)כמובא בתורה ב' תנינא(‪ .‬ואיך שמתחיל‬ ‫להודות מאירה בחי' "ה' עימו"‪ .‬כי דוד‬ ‫ג‬

‫שלחן‬

‫מקץ ‪ -‬חנוכה‬

‫המלך היו בו שניהם‪ ,‬היתה בו תודה שהם‬ ‫כל השירות והתשבחות של התהילים‪,‬‬ ‫שהם חיינו וחיותנו ואורך ימינו וכל‬ ‫תפילותינו כרוכים בהם‪ ,‬והיתה בו פסיקת‬ ‫הלכה כמותו‪ .‬ששניהם 'הלכה' ו'תודה'‬ ‫הם בחי' שעשוע עולם הבא )כמובא שם‬ ‫בתורה ב' תנינא הנ"ל(‪ .‬וזה "ויהי דוד‬ ‫לכל דרכיו משכיל וה' עמו"‪ .‬ודרשו‬ ‫חז"ל‪ ,‬מה זה ש"ה' עמו"? שהלכה‬ ‫כמותו‪ .‬נמצא כשמתחיל להודות‪ ,‬מיד‬ ‫נמשך עליו בחי' "ה' עמו"‪ ,‬ומיד יכול גם‬ ‫לזכות לקיים ההלכה בהארת רצונו‬ ‫יתברך‪ .‬ואפילו אם כרוך אחרי עקבו אותו‬ ‫בן בליעל המורד במלכות ומזמר‬ ‫כפירותיו‪ ,‬אע"פ כן ע"י התודה‪ ,‬עבודתו‬ ‫מרוצה למעלה שבעתיים ועוד יותר מזה‪,‬‬ ‫מכניע ומושך לחלקו כל כח הנחש‬ ‫הקדמוני הלז וכגודל הכפירה והכנעתה‬ ‫כך גודל כלי האמונה להתמלאות בחסדיו‬ ‫יתברך‪ ,‬הם הם הלכותיו כמו שמבואר שם‬ ‫בב' תנינא‪ ,‬שהלכה היא בחי' "חסדי דוד‬ ‫הנאמנים"‪.‬‬ ‫וזה עיקר המתקת המושג של "קץ"‪,‬‬ ‫כי הקץ דקדושה נברא על מנת שיהיה‬ ‫גבול ומידה לאין סוף‪ .‬והרי ברור שהוא‬ ‫דבר פלא וסותר בתוך עצמו לשכל‬ ‫האנושי‪ ,‬ומחויב להשכילו רק ע"י אמונה‬ ‫קדושה ומסורת‪ .‬כי איך אין סוף יכול‬ ‫להכנס במידות‪ ,‬אלא שהאין סוף ברוך‬ ‫הוא הבורא יתברך שמו‪ ,‬הוא כל יכול ודי‬ ‫בזה‪ .‬וכל ענין המידה הוא כדי שיוכלו‬ ‫לדעת אותו ולהודות לו ולשבח לשמו‪,‬‬ ‫ולהעריצו ולהתחדש ברצונו עד דביקות‬ ‫שאי אפשר להשיג בכלי אנוש כלל‪.‬‬ ‫וכאשר מודה לו הוא מודיע כי הכל ממנו‬ ‫כמו שרבינו הקדוש כתב )תורה צ"ב‬ ‫תנינא(‪ ,‬על שורש הניגונים של העשרה‬ ‫ד‬

‫היראה‬

‫מיני נגינה‪ ,‬ששורש הניגון "הודו" שהוא‬ ‫הודיה הנ"ל‪ ,‬הוא הפסוק "אם תתן‬ ‫לאחרים הודך ושנותיך לאכזרי"‪ ,‬היינו‬ ‫שאם תודה לה' ותברר בפיך שהודך‬ ‫ותודתך היא לה' יתברך בעצמו ולבדו‪,‬‬ ‫שנותיך יהיו לאבא הרחמני‪ ,‬והנה בוא‬ ‫נתחיל כך את היום‪ .‬וימי חנוכה הקדושים‬ ‫הם ימי הודאה והלל ושבח לשמו יתברך‪,‬‬ ‫שרוצה אותנו ובוחר בנו מחדש בכל יום‬ ‫)כמובא שם בתחילת תורה ב' תנינא‬ ‫הנ"ל(‪ .‬בואו נודה לו ונהללו בפינו‬ ‫ונתחיל חיים חדשים מלאים בהתנוצצות‬ ‫שעשוע עולם הבא‪ ,‬בשמחה ובחיות‬ ‫ונשכיל הדרכים ויאיר לנו "העבד נאמן"‪,‬‬ ‫הוא הצדיק האמת שה' איתו והלכה‬ ‫כמותו‪.‬‬ ‫אך יש הרבה אורבים ועורבים על‬ ‫דרך הקודש‪ ,‬ותורתנו הקדושה המתוקה‬ ‫העזה האמת‪ ,‬גילתה לנו סוד עמוק ונורא‬ ‫בענין התודה‪ ,‬וגם בענין גילוי אור חיות‬ ‫רוח משיח צדקנו‪ ,‬כי הם הולכים יחד‪.‬‬ ‫היינו תודה הלכה‪ ,‬קץ דקדושה ורוח‬ ‫משיח צדקנו‪ .‬כי הרי כל ענין משיח הוא‬ ‫להמשיך מלכות דקדושה מלכות דוד‬ ‫מלכא משיחא לעד ולנצח נצחים‪.‬‬ ‫וממילא כל תודה והלכה וכל עבודת ה'‬ ‫אמיתית‪ ,‬שיש בה התנוצצות שעשועי‬ ‫עולם הבא יש בה חיפוש רוח משיח‬ ‫צדקנו‪ ,‬והנה ירידת אור הצדיק למצרים‪,‬‬ ‫גררה בעקבותיה ירידת יהודה‪ .‬ויהודה‬ ‫כשמו כן הוא‪ .‬יש בו שם הויה והוא לשון‬ ‫תודה ווידוי על האמת‪ .‬היינו יהודה הוא‬ ‫השרש בשבטי ישראל‪ ,‬להודות שמה' יצא‬ ‫הדבר‪ ,‬ולגלות האמת לאמיתה בביטול‬ ‫נפלא ולהודות לה' על מלכותו‪ ,‬וסיבובו‬ ‫את כל המאורעות לטובה וברכה‬ ‫ולשעשוע עולם הבא‪ .‬וממנו יצא דוד בן‬

‫שלחן‬

‫מקץ ‪ -‬חנוכה‬

‫פרצי‪ ,‬ומה שהיה יהודה בן יעקב הקדוש‬ ‫והנורא צריך לעבור בשביל זה‪ ,‬אבל לא‬ ‫איש כיהודה יתבלבל מירידתו‪ ,‬ותורת‬ ‫אלוקיו בליבו במסורת אביו‪ .‬ומובא‬ ‫)בספרים הקדושים ובליקוטי הלכות(‪,‬‬ ‫שעל אף ירידת חייו האיומה של יהודה‬ ‫ומות בניו בעוונותיהם‪ ,‬עלה לגזוז צאנו‬ ‫בקדושה עצומה ורצה אז לחפש רוחו של‬ ‫משיח ולעשות איזשהו תיקון לו‪ ,‬כי‬ ‫יהודה ידע טוב טוב את סיבת ירידתו‪,‬‬ ‫היא מכירת יוסף‪ ,‬והסתלקות אור הצדיק‬ ‫היתה נהירה לו ורצה לתקן‪.‬‬ ‫וגזיזת הצאן הוא ענין גבוהה מאד‪ ,‬כי‬ ‫"כרחל לפני גוזזיה" עומדת התורה‬ ‫שבע"פ‪ ,‬היא רוח משיח צדקנו וכל אחד‬ ‫יכול לזכות‪ .‬רק צריך עמל ואמת ותשובה‬ ‫מאהבה‪ ,‬ומסירות נפש על שלשתם‪.‬‬ ‫והגזיזה‪ ,‬כמו הדיבור הקדוש בביאורי‬ ‫התורה שמקדש כל העולם הזה על כל‬ ‫מקומותיו הנמוכים‪ ,‬ממשיכים את עצמם‬ ‫בעליות עצומות עד הלבושים הקדושים‬ ‫הנעשים מהצמר העליון בחי' "עמר נקא"‬ ‫המובא בדניאל‪ ,‬הוא הצמר הלבן‬ ‫שמתלבש בו "עתיק יומין"‪ ,‬שהוא שרשם‬ ‫הקדוש של הימים והעתקתם והאצלתם‬ ‫ממקור כל החיים‪ .‬והימים הם בחי' קץ‬ ‫דקדושה כי הימים הם ספורים ומנויים‪.‬‬ ‫והם כלים שהמשיך "עתיק יומין" כדי‬ ‫לגלות האור אין סוף בתוך הלבושים‬ ‫והכלים הקדושים לתכלית כל התכליות‬ ‫שיכירו וידעו בניו יתברך כי ממנו היא‬ ‫מנוחתם ועל מנוחתם יקדישו את שמו‪.‬‬ ‫)כמובא בתפילת מנחה של שבת‪ ,‬שאז‬ ‫מאיר רעוא דרעוין שמתנוצץ עליו עתיק‬ ‫יומין כפי שאנו מזמרים אח"כ "והא‬ ‫אזמין עתיק יומין"(‪.‬‬

‫היראה‬

‫והתורה גילתה לנו שהחיפוש הזה‬ ‫היה דוקא ע"י יהודה היינו תודה והודאה‬ ‫המגלים למי שנותינו וימינו‪ ,‬ומאירים‬ ‫הוד משיח צדקנו‪ .‬ודוקא בבחי' התודה‬ ‫יש ירידה כזאת‪ .‬בבחי' עבד‪ .‬כמובא שם‬ ‫בתורה ב' תנינא שצריך להמשיך אור‬ ‫וחיות שבת לימי החול היינו לעבוד את‬ ‫ה' בשמחה בימי העבדות הם ימי החול‬ ‫ולמלא אותם בשמחה בסוד ההארה‬ ‫וההשגה שה' יתברך עשה הכל‪ .‬גם את‬ ‫הצמצום של ימי החול‪ .‬ועשה אותם דוקא‬ ‫מאהבתו אלינו שנזכה לעובדו עבודה‬ ‫תמה ומופלאה ונזכה על ידה לחזות בהוד‬ ‫פניו לעתיד לבוא‪ .‬ולכן על כל ירידה‬ ‫וירידה צריך להודות לו מאד שאז‬ ‫מתקדשת הירידה בקדושת יהודה ודוד‬ ‫מלכא משיחא‪ .‬והופכת הצרה והירידה‬ ‫להלכה פסוקה ולחסדי דוד הנאמנים‪.‬‬ ‫הנאמנים דוקא כי הושגו ע"י עזות‬ ‫האמונה בחשך ובצר ובדחק‪ .‬ושם נכנעו‬ ‫"כל פועלי און להשמדם עדי עד"‪ .‬עד‬ ‫נבוא לשעשוע האמת לאמיתו בקהל‬ ‫קדושים ונאמנים יחד כל שבטי ישראל‬ ‫בתרועת כל הארץ‪.‬‬ ‫וראה פלא תורתינו העמוקה מיני ים‬ ‫המדברת אלינו דוקא בכל דור ודור ולנצח‬ ‫נצחים‪ ,‬שבאותו הענין שעסק יהודה‬ ‫לגלות לבושי רוח משיחינו‪ ,‬שם פגש על‬ ‫אם הדרך ב"פתח עיניים" את תמר‬ ‫הקדושה היא אם ו"סבתא רבא" של דוד‬ ‫מלכנו‪ ,‬ונתעלה ענין הצאן להיות מדויק‬ ‫יותר בסוגו והוא גדי עיזים דוקא‪ .‬כי גם‬ ‫רבקה אמנו בעזותה דקדושה ברגע כל כך‬ ‫דק כשביקש יצחק אבינו מטעמי עשו‬ ‫הבינה את בקשתו של זה הצדיק הנורא‬ ‫לגדי עיזים ונתנה בכל מעוזה כף אחת‬ ‫מלאה מסירות נפש היינו "עלי קללתך‬ ‫ה‬

‫שלחן‬

‫מקץ ‪ -‬חנוכה‬

‫בני"‪ .‬ומי יכול לשער עוז הקדושה‬ ‫שנתאזרה בו רבקה אמנו בערבותה‬ ‫והבטחתה ליעקב בנה‪.‬‬ ‫כי כל ענין משיח צדקנו הוא עוז‬ ‫דקדושה‪ .‬שהוא כח עדינות התורה‬ ‫הקדושה המאירה את שרש גן העדן‬ ‫שבהמשכת הסתרי תורה‪ ,‬שהם בחי'‬ ‫"לחם סתרים יונעם ומים גנובים ימתקו"‬ ‫שיש בפנימיותה הנסתרת להמתיק כל‬ ‫התאוות הכי קשות של גניבה ולקיחת‬ ‫החמדות הרעות הקשות ביותר‪ ,‬ולהפכם‬ ‫לרוח אפינו משיח ה' לרוח חיים בבחי'‬ ‫"פי שניים ברוחך אלי"‪ ,‬להוציא מכח אל‬ ‫הפועל עדינות נשמות ישראל בתשובתם‬ ‫ועוזם האמיתי‪ ,‬עוז דקדושה שיכול‬ ‫להתברר ולהאיר רק ע"י בית מקדשנו כמו‬ ‫שהתפלל התנא על זה בפרקי אבות "יהי‬ ‫רצון שיבנה בית המקדש" וכו' המובא כל‬ ‫זה בתורה כ"ב‪) .‬וכן ענין ההסתרה‬ ‫ונעימותה בתורה ס"ו(‪.‬‬ ‫ותמר הקדושה ידעה מה היא עושה‪.‬‬ ‫וידעה מה היא רוצה להשיג ולתקן‪ .‬כי‬ ‫כשמה כן היא‪ ,‬כח "התמר יפרח"‪ ,‬הכח‬ ‫להוליד צדיק כביר שיהפך כל היכלי‬ ‫התמורות לששון ושמחה‪ .‬ובקדושתה‬ ‫וצניעותה הידועה ומפורשת במפרשי‬ ‫התורה שהשכילו שיהודה לא ידע איך‬ ‫היא נראית מרוב צניעותה‪ ,‬פחדה על‬ ‫העזות הזאת דקדושה שנתלבשה בה‪ .‬כי‬ ‫כמבואר שם בתורה כ"ב‪ ,‬שהעזות‬ ‫דקדושה‪ ,‬כחוט השערה בינה לבין הרע‬ ‫ה"מסער גופא דברנש" המובא בזוהר‬ ‫הקדוש פרשת נח ובתורה ל"ח הנ"ל‬ ‫בתחילתה‪ .‬ולכן בקשה ערבות מיהודה‬ ‫הוא אבי נשמת משיח הערב על כל‬ ‫התיקון‪.‬‬ ‫ו‬

‫היראה‬

‫וביקשה המטה והפתילות והחותם‪.‬‬ ‫ומובא שם בתורה כ"ב הנ"ל‪" ,‬חותם‬ ‫בתוך חותם"‪ ,‬על ענין החותם דקדושה‬ ‫שהוא הסתרי תורה שמגלה ה' לצדיקי‬ ‫האמת על ידי שמתיעץ עימם איך לתקן‬ ‫העולם עיין שם בתחילת התורה‪ .‬והוא‬ ‫החותם של יום כפור‪ ,‬כידוע‪ ,‬שעל ידו‬ ‫נמשכת קדושת חנוכה כמובא בתורה ז'‬ ‫תנינא‪ ,‬וזה ענין הפתילות שביקשה ממנו‬ ‫כידוע שהם העזות דקדושה המופלאה‬ ‫שנמשכת ע"י הדלקת נרות חנוכה מחדש‬ ‫בכל שנה להאיר לבני ישראל עדינות עז‬ ‫נשמתם הקדושה ולחיותם לחיפוש‬ ‫המופלא אחרי רוח משיח צדקנו‪ .‬וזהוא‬ ‫המטה כמבואר בתיקונים שבגאולה‬ ‫האחרונה יהיה המטה קולמוס של‬ ‫חידושי תורה ומבואר בליקוטי הלכות‬ ‫שפחדה תמר מזה הקולמוס כי הספרים‬ ‫של משיח מלאים בקנאה נוראה על‬ ‫קדושת הברית שממנה כל תיקון העזות‬ ‫דקדושה המבוררת‪ ,‬בחי' "בו עז" סבו של‬ ‫דוד‪ ,‬ופחדה תמר שלא תעמוד במבחן‬ ‫קנאתו של משיח ועל זה לקחה ערבות‪.‬‬ ‫וזה בחי' חנוכה בחי' החינוך הטוב‬ ‫לעזות שהיה בבית מתיתיהו כהן גדול‬ ‫אבי יהודית‪ .‬הצדיקה המופלאה והעזה‪.‬‬ ‫והפיכתה את הצרה לאורה הלכה ותודה‪.‬‬ ‫ולהאיר לנו לדורות אור עלמא דאתי‪ .‬כי‬ ‫מתיתיהו הכהן שמו מעיד עליו מתת‪-‬יהו‪.‬‬ ‫היינו כי יה"ו הם גימ' אקיה‪ .‬היינו שם‬ ‫הכתר שממנו כל ההסתרות והמקיפים‬ ‫וסדר השפעת המוחין מההעלם לגילוי‪.‬‬ ‫ועיקר העזות דקדושה הוא לבקש מתנת‬ ‫חינם מה' יתברך שיתן לנו ההשפעה‬ ‫הנ"ל‪ .‬כי עיקר התורה הנגלית לאדם‪,‬‬ ‫מביאה את האדם האמיתי‪) ,‬הרוצה באמת‬ ‫לחפש את רוחו של משיח שהיא "אנפי‬

‫שלחן‬

‫מקץ ‪ -‬חנוכה‬

‫אורייתא" היינו פני האמת לאמיתו‬ ‫המלובשים בתורה(‪ ,‬להשכיל את שפלותו‬ ‫ואת מיעוט יכולתו עד כדי אפסיות ממש‪.‬‬ ‫והעניוות האמיתית הזאת שנעשית ע"י‬ ‫השפעת עוצמת כוחה של התורה‬ ‫והתנוצצות ההשפעת השכל האלוקי‬ ‫שבה‪ ,‬מביאה את איש הישראלי האמיתי‬ ‫להתעורר לבקש מה' מתנת חינם אע"פ‬ ‫שאינני ראוי כלל‪ .‬כי מה אעשה ריבונו‬ ‫של עולם שאע"פ שאינני ראוי אבל‬ ‫מחויב אני לקיים מצותיך ולהתחדש‬ ‫באמונתך ואם לא תדינני לפנים משורת‬ ‫הדין ובמתנת חינם לגמרי אין אני יכול‬ ‫להתקיים ואע"פ שאין בבקשתי שום‬ ‫הגיון ושכל אנושי אבל באמונת רחמיך‬ ‫אני בוטח ואין לי אלא לבקש ממך מתנת‬ ‫חינם כי אין לי ברירה אני רוצה לעבדך‬ ‫ואיני ראוי ואיני יכול לותר על עבודתך‬ ‫ורק אתה ה' יתברך יכול להבין אותי‬ ‫באמת ולעזור לי אף שדיבורי הוא ללא‬ ‫שום שכל‪.‬‬ ‫ומפליא לחדש יותר מכך ר' נתן‬ ‫בהלכות מתנה ה' על תורה כ"ב הנ"ל‪,‬‬ ‫שצריך לבקש מה' יתברך שיתפלל עלי‪.‬‬ ‫כן‪ .‬כי יש תורת ה' ותפילת ה' שמשם עוז‬ ‫הצדיק האמת שחוזה בעבודת הבורא איך‬ ‫שהוא מקיים את המצוות כמו שמובא‬ ‫בש"ס שהקב"ה מקיים כל המצוות ולומד‬ ‫ומתפלל וכו'‪ .‬וכמו שיוסף הצדיק הודיע‬ ‫" את האלוקים אני ירא" ולא פחות‪.‬‬ ‫וכשהצדיק רואה איך ה' יתברך מקיים‬ ‫התורה נמשך עליו בושה גדולה‪),‬כמו‬ ‫שרבינו העיד על עצמו שאין לו ממי‬ ‫להתבייש זולת הקב"ה בעצמו ונראה‬ ‫שהתכוון לזה(‪ ,‬ומהבושה הנ"ל מקבל את‬ ‫עזותו דקדושה‪ .‬ומחדש ר' נתן ע"פ‬ ‫התורה הזאת שחייב כל אדם לבקש מה'‬

‫היראה‬

‫יתברך שיתפלל עליו עד שיומתקו הדינים‬ ‫מעל בחינתו שבקדושה‪ ,‬בשרש כל‬ ‫הנבראים‪ ,‬וע"י המתקת הדין בחי' רבקה‬ ‫אמנו הממתקת דיני יצחק‪ ,‬תתגלה התורה‬ ‫השייכת לשרש נפשי ואזכה להתגלות‬ ‫תורה ויראה הזקוקה לי‪ .‬וכל זה ע"י‬ ‫תפילת ה' שעוררה עלי את המתנת חינם‬ ‫שלא בדין‪ .‬אלא ברחמי פעולת תפילת ה'‬ ‫שהתעוררה ע"י תחינתי מלמטה‪.‬‬ ‫וזה היה כוחה של יהודית‪ .‬כי מובא‬ ‫שכשראתה שאחיה הקדושים מתחילים‬ ‫לסגת ברצונם מפאת קושי שעבוד הצורר‬ ‫ונחלש כוחם הרוחני ופעולתם לא יכולה‬ ‫לצאת לאור בלי עז דקדושה‪ ,‬לבשה היא‬ ‫עז דקדושה‪ .‬היינו שהתפללה וליבה הלם‬ ‫בה ברגש קדוש של מסירות נפש ויצאה‬ ‫ומסרה עצמה לצורר להטמא לו ושחטה‬ ‫לו את ראשו בעזות נפלאה וזעזעה את כל‬ ‫צבא יון עד שממנה התחילה ניסתם‬ ‫ועליה עומד חלק גדול מהנס‪ .‬וכל זה‬ ‫מהחינוך הקדוש שהיה בביתה למסור‬ ‫נפש על עדינות הנפש היהודית שלא‬ ‫יכולה להיות מקבלת שום שעבוד חיצוני‪.‬‬ ‫ולמרות שאת כל פרטי חינוכם אנחנו לא‬ ‫יודעים רק את התוצאות הקדושות‪ ,‬אבל‬ ‫צרכים אנחנו ללמוד בחג זה חג החינוך‬ ‫הקדוש לתפוס אומנות אבותינו ולהתחיל‬ ‫להתחנך במסירות נפש כפי בחינתנו כל‬ ‫אחד במקומו היינו להתחיל לבקש מתנת‬ ‫חינם בתחנונים המאירים באור הנרות‬ ‫הקדושים בכח מתת‪-‬יהו‪ ,‬מתנת חינם של‬ ‫התורה המסותרת שיש בה חשק קדוש‬ ‫ונורא המכניע כל החשקים האחרים ויש‬ ‫בה עז הבא מבושה‪.‬‬ ‫ולהתחיל להכניס בליבנו באופן של‬ ‫התחזקות את ענין הקץ הפרטי של כל‬ ‫אחד‪ .‬כי נהיה מחויבים לעמוד לפניו‬ ‫ז‬

‫שלחן‬

‫מקץ ‪ -‬חנוכה‬

‫יתברך שמו ולתת לו דין וחשבון אוי‬ ‫לאותה בושה אוי לאותה כלימה‪ .‬ועוד‬ ‫צער הבושה לפני כל אחינו בית ישראל‬ ‫שיראו לעתיד את כל השקר והפגם‬ ‫והעצלות שאני נתון בו‪ ,‬ריבונו של עולם‬ ‫הצל הצל רחם רחם הושיע כי אתה רב‬ ‫סליחות ובעל ישועות ורחמן אין סוף‬ ‫ורוצה בתשובה ושומע בפועל ממש‬ ‫תפילת כל פה גדול כקטן של כל עמך בני‬ ‫ישראל‪) .‬ודוקא לזכרון מעשיה אוכלים‬ ‫בחנוכה מאכלי חלב שכידוע הוא מותר‬ ‫מבירור ה' יתברך ולא ע"י אדם כמו‬ ‫שחיטה‪ .‬שזה ענין המתנת חינם שנמשכת‬ ‫מתפילת ה' לפנים משורת הדין ולא כמו‬ ‫הדין בעצמו שהוא בחי' דמים ושחיטה(‪.‬‬ ‫והנה שרש האור הגנוז הזה שמתגלה‬ ‫באור הנרות ויש לו את העדינות הקדושה‬ ‫שמעוררת בושה ועזות כאחד והוא רוח‬ ‫משיח צדקנו‪ ,‬הוא ביציאת האור הראשון‬ ‫שבבריאה שביום הראשון‪ .‬כי אז ביום‬ ‫הראשון היתה הארץ‪ ,‬היינו המקום‬ ‫המיועד להאיר כבודו ביותר כמו שכתוב‬ ‫"והארץ האירה מכבודו" וכתוב "מלא כל‬ ‫הארץ כבודו"‪ ,‬במצב של תוהו ובוהו‪.‬‬ ‫היינו בהסתרה מאד גדולה שתוהים בכלל‬ ‫אם יש בה משהו‪" .‬ורוח אלוקים מרחפת‬ ‫על פני המים" דרשו חז"ל היא רוחו של‬ ‫משיח‪ .‬ור' נתן בהלכות מנחה ג' מבאר‬ ‫שאז נתבררה רוחו של משיח הצפון‬ ‫והגנוז בתוך המים‪ .‬המים היינו התורה‬ ‫הנמשלת למים‪ .‬וע"י זה בעצמו נאמר‬ ‫"יהי אור"‪ .‬היינו שבירור רוח החיים של‬ ‫התורה מתוך ההסתרה החשוכה ביותר‬ ‫של הבריאה היא הרקע לדיבור הקדוש‬ ‫של "יהי אור"‪.‬‬ ‫ח‬

‫היראה‬

‫והנה בכל יום חוזר מעשה בראשית‬ ‫מחדש‪ .‬ומובא בהלכות מנחה ד' שזמן‬ ‫המנחה הוא זמן הצמצום הקדמון ובשעת‬ ‫השקיעה אז ממש נמשך בחי' הצמצום‬ ‫שממנו התעוררה בחי' המדות והכלים‬ ‫להולד‪ .‬וכהרף עין‪ ,‬בין שרש הדין העמוק‬ ‫של הצמצום ולידת היום החדש לצאת‬ ‫בחי' ערב‪ .‬הצריך בירור חדש בין אור‬ ‫לחושך‪ .‬וזה בחי' בין השמשות כמובא‬ ‫שם‪ .‬וראה בש"ע בהלכות חנוכה תרע"א‬ ‫א' שלפי רוב הדעות יש להדליק סמוך‬ ‫מאוד בסוף השקיעה וממש קצת לפני‬ ‫צאת הכוכבים לפני צאת היום החדש‬ ‫וחיוב קריאת שמע של ערבית‪ .‬ומובא שם‬ ‫במנחה ד' שקריאת שמע של ערבית היא‬ ‫כבר תורה‪ .‬והיא בחי' היום החדש שנולד‬ ‫עם התורה החדשה שלו שאמנם צריכה‬ ‫בירור בחצות ושחרית וכו' אבל כבר‬ ‫נולדה‪ .‬והרגע לפני כן הוא בחי' תפילה‪.‬‬ ‫שהיא האמונה הקדושה שממתקת החלל‬ ‫הפנוי ההכרחי ללידת יום חדש והוא בחי'‬ ‫אין‪ .‬וראה שם בתורה כ"ב שבחי' אין הוא‬ ‫המתפלל על חברו וכו' בחי נענה במתנת‬ ‫חינם והתגלות התורה הנסתרת עיין שם‪.‬‬ ‫וזה בדיוק זמן הדלקת הנרות הקדושים‬ ‫לכתחילה לפי רוב דעות והוא ענין התורה‬ ‫שעוד לא נולדה שאנו מאירים אותה ע"י‬ ‫אור משיח צרקנו שהוא האור הזורח‬ ‫הגנוז מתחילת הבריאה שאז בירר ה'‬ ‫יתברך בעצמו את רוח היום מהחושך‪.‬‬ ‫ומובא בתיקון כ"א צריך להמשיך‬ ‫לשכינה הקדושה נפש ורוח מאור‬ ‫הנשמה‪ .‬ונפש רוח זה אותיות נ"ר‪ .‬ומובא‬ ‫שם שזה הנר מאיר בצד הימיני של הלב‬ ‫היינו היצר הטוב ומכניע הצד השמאלי‬ ‫הוא היצר הרע ומכניע את הכבד הטחול‬

‫שלחן‬

‫מקץ ‪ -‬חנוכה‬

‫והמרה מלהיות משכן לסטרא אחרא‪.‬‬ ‫וזהוא לעניננו הארת האור הגנוז‬ ‫המעוררת למסירות נפש‪ .‬כי בכל מצוה‬ ‫מלובש האור הגנוז‪ .‬כמו שאמרו חז"ל‬ ‫שגנזו לצדיקים לעתיד לבוא וגנזו בתורה‪.‬‬ ‫והארת התורה היא במצוות כי גם הלימוד‬ ‫עצמו הוא מצוה‪ .‬ובכל מצוה הוא מאיר‬ ‫וגורם ללב כשר לתשוקה דקדושה‬ ‫ולקנאת ה' צבאות‪ .‬כי בכח גניזתו הוא‬ ‫מלא גבורה דקדושה כמו גבורת‬ ‫החמונאים שע"י מסירות נפשם למצוות‬ ‫נתמלאו רוח קנאה רוח משיח צדקנו‪ .‬כי‬ ‫האור הגנוז הנ"ל שהוא אור משיח צדקנו‬ ‫הוא מלא רוח קנאה הנ"ל‪ .‬וכאשר‬ ‫מתעוררת קנאה דקדושה להאיר החשך‬ ‫ולא להאמין להסתותיו ופיתויו‪ ,‬ולנצחו‪,‬‬ ‫כמו שהתעוררה אצל יהודית‪ ,‬מיד‬ ‫מתעוררת רוח משיח להתגלות באמת‪.‬‬ ‫ובכוחה מאיר החג הקדוש הזה בהשפעת‬ ‫האור הגנוז על נפש ישראל‪ .‬להתעורר‬ ‫באמת לדחות החשך ולהאיר האור בתוך‬ ‫נפשי ויהיה מה שיהיה‪ .‬וכן ע"י זה האור‬ ‫ממתיק מעליו כל מיני דיני גיהנום והיכלי‬ ‫הסטרא אחרא‪ .‬כמו שמובא בתורה כ"ב‬ ‫הנ"ל שעוז דקדושה הוא גן עדן ועוז‬ ‫דסטרא הוא גיהנום‪.‬‬ ‫ומובא בזוהר פקודי שיש היכלים‬ ‫של סטרא אחרא שבעה מספרם כנגד‬ ‫היכלי הקודש‪ .‬ומי שלמשל חוטא בראיות‬ ‫אסורות ניתן למלאך מהיכל הראשון‬ ‫דילהון לשבור את עיניו כי נתן אותם‬ ‫לחלקם‪ .‬וכו' וכו' ה' ירחם ויציל‪ .‬ומביא‬ ‫שם ר' שמעון זי"ע שעל ידי הוידוי שלפני‬ ‫נפילת אפיים נותנים להם את חלקם‪.‬‬ ‫ובכל וידוי‪ .‬כי כשאדם מתודה זורקים את‬ ‫עוונתיו על עשו כמו השעיר של יום‬ ‫כפור‪ .‬והסטרא ניזונת מזה ואז עוזבת את‬

‫היראה‬

‫ההתעסקות שלה עם ישראל‪ .‬ולכן ראוי‬ ‫מאד לשוב על כל העוונות באופן קבוע‬ ‫ומידי כדי שיקבלו את מזונם ולא ידרשו‬ ‫אותו לאחר המיתה‪ .‬וראוי וטוב להתחנן‬ ‫לפניו יתברך לצאת לגמרי מכל העוונות‬ ‫והפגמים בעיניים ובכל האברים‪ .‬וראה‬ ‫בתורה ד' בסופה שע"י הוידוי המקושר‬ ‫לצדיק המופלג שהוא בחי' משה‪ ,‬זוכה‬ ‫להכלל באור השמן משחת קודש‬ ‫שלעתיד‪,‬שהוא חד עינא דרחמי היינו‬ ‫כולו הטוב והמטיב והוא המתקת כל‬ ‫הדינים והקיצים‪.‬‬ ‫ועתה באור השמן והנרות הקדושים‬ ‫ובכח הוידויים וה"סלח נא" של יום‬ ‫כיפור המתנוצץ באור החנוכה‪ ,‬יכולים‬ ‫להמתיק הכל ולהתחיל מחדש להתחנך‬ ‫לילך בדרך המלך ויכופר כל עון‪ .‬וה'‬ ‫יעזור שנזכה לשמש לאור הצדיקים‬ ‫הרוצים טובתנו הנצחית בהארת אור‬ ‫החנוכה‪ .‬וכדאי וראוי להתפלל על זה‬ ‫מאד‪ .‬כי הקץ בו יבוא ונצתרך בודאי‬ ‫לשתות את הטיפה הירוקה והמרה וצריך‬ ‫להכין את עצמנו‪ .‬ויש לנו על מה ועל מי‬ ‫לסמוך אבל צריך לציית‪ ,‬ולשמוע בשביל‬ ‫לציית‪ .‬וצריך עוז גדול דקדושה‪ .‬וזה‬ ‫יכולים לזכות באור הנרות עד שיבוא‬ ‫לשמחה גדולה מאד‪ .‬כי מובא שם בתורה‬ ‫כ"ב שע"י התגלות התורה הנסתרת‬ ‫המתגלה ע"י תפילה‪ ,‬בא לשמחת עולם‬ ‫בחי' הכתרים של מתן תורה שהם נעשה‬ ‫ונשמע‪ ,‬שנלקחו מאיתנו ויוחזרו לנו‬ ‫לעתיד לבוא שעל זה נאמר "ושמחת‬ ‫עולם על ראשם"‪.‬‬ ‫ומבואר על ידי מאמר התיקונים הנ"ל‬ ‫שזה האור מאיר בלב‪ .‬וכן בכל מצוה‬ ‫ומצוה מתחיה השכינה הקדושה ומעוררת‬ ‫צד הטוב צד הימין שבלב‪ .‬אבל מצוה זו‬ ‫ט‬

‫שלחן‬

‫מקץ ‪ -‬חנוכה‬

‫שבנרות היא מיוחדת לימי הגלות‬ ‫ומעוררת בקדושת הצדיקים המלובשים‬ ‫בה את האור המסותר ורוצה להתגלות‬ ‫בעמקות עמקות החשך‪ .‬ואין שמחה‬ ‫גדולה יותר מלפניו מאשר התגלות האור‬ ‫מהחשך‪ .‬כי לתכלית זה ברא החשך שהוא‬ ‫מנוגד לו בתכלית‪ .‬רק כוחו של החושך‬ ‫הוא משרש החידוש שבעצמותו יתברך‬ ‫וחידוש צריך לחושך ע"פ השגתנו‪ .‬רק‬ ‫לפניו יתברך חשכה כאורה כידוע‪.‬‬ ‫וכשמאיר בארץ אור חדש הרי אנו‬ ‫משתוים אליו במדת מה ומתקרבים אל‬ ‫תכליתנו הנצחית ואין שמחה גדולה‬ ‫לפניו יותר מזה‪.‬‬ ‫וכשהלב מאיר באור הנרות‪ .‬ובכל‬ ‫הלילה והיום שאחרי ההדלקה‪ .‬ובכל יום‬ ‫ויום שמוסיף והולך‪ .‬זה הזמן לתת לליבנו‬ ‫להתחנן ולהתפלל לפניו‪ .‬כי יש לב עליון‬ ‫כמובא בתורה כ'‪ .‬וע"י שמתחנן ומעורר‬ ‫רחמנות הלב העליון נותן לו הלב הנ"ל‬ ‫דיבורים לפתוח לפני ה'‪ .‬ובתוך הדיבורים‬ ‫משפיע לו תורה עליונה מאד‪ .‬כי בזה‬ ‫הלב נמצאים כל החידושים וכל התורה‬ ‫של משיח‪ .‬ורק ע"י זה הלב אפשר באמת‬ ‫שיבין את תורת הצדיק כפי בחינתו‬

‫י‬

‫היראה‬

‫הפרטית האמיתית‪ .‬ומובא זה בהלכות‬ ‫גזילה ה' על תורה כ' ראה שם דברים‬ ‫מופלאים על התבודדות‪.‬‬ ‫וצריך לרחם על עצמו מה יהיה‬ ‫בקיצו ועל ידי שיתעוררו באמת רחמיו‬ ‫על עצמו יעורר לב העליון ויזכה לכנוס‬ ‫בתורת הצדיק ובתפילה שעליה בסייעתא‬ ‫דשמיא מיוחדת של לב העליון‪ .‬ור' נתן‬ ‫אומר שם‪ ,‬שצריך כל אחד הרוצה‬ ‫להתקרב לתורת הצדיק ולתיקונו האמיתי‬ ‫לעסוק בכך‪ .‬ועתה שממילא יש עזר ללב‬ ‫להתעורר ע"י הנ"ר הנ"ל המאיר את‬ ‫הטוב שבלב שבצד הימיני בעזרת כל‬ ‫הצדיקים המאירים בנרות הקדושים‪ ,‬ראוי‬ ‫לנו מאד ללבב את ליבנו לפניו יתברך‬ ‫שיציל ויושיע לנו ולכל עם ישראל באשר‬ ‫הם‪ .‬ויעורר את ליבנו למסירות נפש‬ ‫באמת כל אחד במקומו ובבחינתו‪ .‬ונזכה‬ ‫כל עם ישראל להתעורר באמת בתשובה‬ ‫גדולה ועמוקה ומתקיימת וממושכת‪ .‬עד‬ ‫שנהיה ראויים לסבול בשמחה קנאת‬ ‫משיח צדקנו‪ .‬וקנאתו תהיה לנו תשוקה‬ ‫וחשק ונעימות יותר מכל הנעימיות‬ ‫הידועות לנו‪ .‬ויבוא ויגאלנו גאולת עולם‬ ‫ב"ב אמן ואמן‪.‬‬