חיי מלך5

‫דן וקנין‬

‫חיי מלך‬

‫סיפור חייו של מלך אלעזר ברגר‬

‫סיפור חייו של מלך אלעזר ברגר כפי שלוקט ונרשם בידי דן וקנין וסמדר מרקל‬

‫עיצוב העטיפה‪ :‬סמדר מרקל‬ ‫מוציא לאור‪ :‬גבטה ‪Gaveta.co.il‬‬ ‫כל הזכויות שמורות לסמדר מרקל‪.‬‬ ‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט כל חלק מספר זה‪ .‬כל שימוש מסחרי בחומר‬ ‫הכלול בספר זה אסור אלא ברשות המחבר‪.‬‬

‫נדפס בישראל ‪1025‬‬ ‫‪Copyright © 1025‬‬ ‫‪All rights reserved. No part of this book may be reproduced, scanned, or‬‬ ‫‪distributed in any printed or electronic form without permission.‬‬ ‫‪First Edition September 2015‬‬ ‫‪Printed in the Israel‬‬ ‫‪ISBN: 978-965-92327-3-4‬‬

‫מוקדש לאבי קלמן‪ ,‬לאמי סימה‪ ,‬לאחי אליהו ואחיותיי ציפורה ובלה‪,‬‬ ‫לאחייניי יעקב ברגר ואברהם סילברסטון ז"ל‪ ,‬ויבדלו לחיים ארוכים‪,‬‬ ‫לאחיי שלום ונתן‪ ,‬לבתי סמדר ולכל משפחת ברגר המורחבת‪.‬‬

‫לא לעצמי כתבתי את שיריי‬

‫לא לעצמי כתבתי את שיריי‪,‬‬ ‫לא לעצמי יצרתי את ציוריי‪.‬‬ ‫הם פרצו כסערה וחיפשו לבבות‪,‬‬ ‫במבט אל היופי ואל תקופות רחוקות‪.‬‬

‫הם חיפשו לבטא רגשות ותקוות‪,‬‬ ‫כשראו את יופיים של נופים ומראות‪,‬‬ ‫הם פתחו אשנבים אל התקופות‬ ‫וחיפשו את הנסתר באבנים ובצורות‪.‬‬

‫הם חיפשו את הרוב שעוד יש בתוכי‪,‬‬ ‫וברצון התחברו להמשך הירושה‪.‬‬ ‫כל אות בשיריי ‪ -‬לכם ולא לי‪,‬‬ ‫עיניי שקלטו זאת ‪ -‬לכם לי חובה‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫ביטוי יצירותיי ‪ -‬בשירים ובאומנות‪,‬‬ ‫אני מקדיש כנכס לפריחת התרבות‪,‬‬ ‫הזקוקה לאגור את מיטב הכישרון‬ ‫לאושרו של האדם על פני האדמה‪.‬‬

‫קטונתי ביכולתי ליצור את הכל‪,‬‬ ‫מעט מאוד הוספתי‪ ,‬יש רבים בעולם‪.‬‬ ‫הכל מתווסף ומתחבר ויוצר מרקם אחד גדול‪,‬‬ ‫בסערת יצירה המתמשכת בחיי האדם‪.‬‬

‫יוצרים יקומו‪ ,‬יפרחו אלפי פרחים‪,‬‬ ‫ירבו הצורות השונות ‪ -‬בביטויים‪.‬‬ ‫עמל של מגוון יצירה ‪ -‬יתחבר‪,‬‬ ‫אל מאוויי החיים וכוחה של תקווה‪.‬‬ ‫(באר שבע ‪)22.22.1001‬‬

‫‪2‬‬

‫מלך בהפגנה ב ‪1021‬‬

‫‪3‬‬

‫חיי מלך‬ ‫סיפור חייו של מלך אלעזר ברגר‬

‫מלך אלעזר ברגר נולד בצ'כיה בכפר לוזה ב ‪ 12‬בחודש פברואר בשנת ‪ .2211‬הוריו‪-‬‬ ‫יעקב קלמן ברגר וסימה שפילמן נולדו למשפחות חסידיות וניהלו אורח חיים דתי אדוק‪.‬‬ ‫הם התפרנסו מכריכת ספרים‪ ,‬מקצוע אותו למד יעקב מאביו שמואל ברגר‪ ,‬ועיבדו חלקת‬ ‫אדמה קטנה בה גידלו כמה עצי פרי ומעט ירקות‪ .‬החיים בכפר היו קשים מאוד‪ :‬הגויים‬ ‫לא אהבו את היהודים שחיו בקרבם והאנטישמיות הגלויה הביאה לכך שיהודי הכפר היו‬ ‫שרויים רוב הזמן בחוסר בטחון ובחשש קבוע מפני הפוגרום הבא‪ .‬נוסף לכך הפרנסה‬ ‫הייתה קשה ודלה והעוני והדחק היו בני לוויה קבועים בבית משפחת ברגר‪ .‬אל ההווי‬ ‫הזה שבו כרוכים יחדיו עוני מחפיר ואנטישמיות בוטה נולדו לסימה ויעקב ברגר ארבעה‬ ‫ילדים‪ :‬פאני‪-‬היא ציפורה‪ ,‬אליהו‪ ,‬מלך ושלום‪.‬‬ ‫מצוקת קיומם של יהודי אירופה שסבלו מאנטישמיות‪ ,‬אפליה‪ ,‬הגבלות רבות ועוני‬ ‫מחפיר הניעה מנהיגים ונדבנים יהודים לחפש דרך לעזור לבני עמם הנדכאים והחלכאים‪.‬‬ ‫אחד מאלה היה הברון מוריס דה הירש שיסד בשנת ‪ 2922‬את יק"א‪-‬חברה פילנטרופית‬ ‫לסיוע ליהודים נצרכים במדינות שבהן נרדפו ולעידוד הגירתם ויישובם מחדש במקומות‬ ‫אחרים על בסיס של עבודה יצרנית שתבטיח להם קיום מכובד ותוציא אותם מעמדת‬ ‫פושטי היד ומקבצי הנדבות‪ .‬יק"א סייעה ליהודי פולין ורוסיה לשפר את השיטות‬ ‫החקלאיות‪ ,‬הקימה שם בתי ספר מקצועיים וחקלאים וסייעה ליהודים שרצו בכך להגר‬ ‫לארגנטינה‪ ,‬לברזיל‪ ,‬לארה"ב‪ ,‬לקנדה‪ ,‬ולפלשתינה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫כל זה נודע ליעקב קלמן ברגר בשנת ‪ 2219‬והוא החליט להגר עם סימה והילדים‬ ‫לברזיל‪ ,‬שם יקבל חלקה חקלאית וסיוע כספי לבנות לעצמו ולמשפחתו חיים חדשים‬ ‫וטובים יותר‪ .‬יעקב נסע לברזיל להכין מקום למשפחתו וסימה והילדים נשארו בינתיים‬ ‫בלוזה‪ .‬אחרי מסע ארוך ומלא תלאות הגיע יעקב לברזיל ושם נשלח על ידי פקידי יק"א‬ ‫לכפר "קואטרו אירמונס" (שפירושו ארבעת האחים) שבמדינת ריו גרנדה דו סול‪ .‬הכפר‬ ‫היה אחד משורת כפרים שהוקמו על ידי יק"א ואליהם נשלחו היהודים שהיגרו מאירופה‪.‬‬ ‫לבו של יעקב התמלא אושר כשראה את חלומו מתגשם לנגד עיניו ממש‪ :‬הוא קיבל ‪250‬‬ ‫דונם של אדמה חקלאית עשירה‪ ,‬היו לו שני סוסים ופרה אחת‪ ,‬עגלה‪ ,‬כלי עבודה שונים‪,‬‬ ‫זרעים וסכום כסף קטן שיספיק למחייתו עד שיקצור את יבולו הראשון‪ .‬במרץ רב‬ ‫ובהתלהבות התחיל לארגן ולסדר את החווה שקיבל‪ ,‬אבל דבר ראשון בנה בעזרת שכניו‬ ‫הכפריים בית עץ שיתאים למשפחתו‪ .‬הקוראים תמהים בוודאי מה כל כך מיוחד בבית‬ ‫עץ קטן‪ ,‬אבל צריך לזכור שבאותה תקופה רוב בתי הכפריים שבסביבה היו בנויים בוץ‬ ‫מעורב עם תבן‪ .‬אך יעקב רצה לתת למשפחתו את המיטב ולכן כרת עצים ביער‪ ,‬הוביל‬ ‫אותם למנסרה ומהלוחות שקיבל בנה את ארמון העץ למשפחתו‪.‬‬ ‫כל התהליך הזה של הכנת השטח ובניית הבית ארך כשנה וחצי ובסיומו יצאה סימה עם‬ ‫ילדיה לדרך הארוכה מצ'כיה לברזיל כשלנגד עיניה עומד החלום הגדול ‪ -‬להצטרף ליעקב‬ ‫ויחד לבנות חיים חדשים בברזיל‪ .‬בנקודת הזמן הזאת פאני הייתה בת ‪ 9‬אליהו בן ‪ ,1‬מלך‬ ‫בן ‪ ,4‬ושלום בן שנה וחצי‪ .‬אליהם הצטרפה פייגה אחותה הצעירה של סימה‪ ,‬שהייתה‬ ‫קשורה מאוד אליה ואל הילדים‪ .‬סימה ופייגה התקשו מאוד להיפרד מהוריהן ומשאר בני‬ ‫המשפחה והפרידה הייתה מלווה חששות כבדים ונחלי דמעות‪ .‬לכולם היה ברור שזאת‬ ‫כנראה הפעם האחרונה שהם יחד שכן הנסיעה באותם ימים הייתה קשה וארוכה מאוד‬ ‫והצריכה השקעה של כספים רבים (כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נאלצו ההורים למכור חלקת אדמה כדי‬ ‫לממן את נסיעתה של פייגה)‪ .‬למרבית הצער והכאב התברר שזו אכן הייתה פרידה גורלית‬

‫‪5‬‬

‫שכן ב‪ 22‬למרץ בשנת ‪ 2244‬נכבש האזור בידי הנאצים‪ ,‬יהודי הכפר לוזה נשלחו למחנות‬ ‫שונים ומרבית בני משפחת ברגר נרצחו באושוויץ‪.‬‬ ‫שמעון אחיה הגדול של סימה ליווה אותן בנסיעה מלוזה לפראג‪ .‬משם המשיכו לבדן‬ ‫ברכבת לפאריז ושמעון נפרד מהן ומהילדים וחזר לכפר‪ .‬הנוסעים ברכבת היו אדיבים מאוד‬ ‫אל שתי הנשים‪ ,‬כיבדו את הילדים בממתקים ואחד מהם‪ ,‬יהודי בשם מרקוס‪ ,‬נתן לסימה‬ ‫כרטיס עם כתובת בית מהגרים בפאריז‪ .‬הודות לכרטיס הזה התקבלו לבית המהגרים אשר‬ ‫שימש כמלון ומרכז ליהודים שהמתינו שם למסמכים ואישורים המתאימים להמשך המסע‬ ‫לדרום אמריקה‪ .‬המסמכים של סימה והילדים הגיעו מהר יחסית שכן יעקב הכין את כל‬ ‫הניירת ושלח אותה מבעוד מועד‪ .‬אך לפייגה שהצטרפה אליהם רק ברגע האחרון לא היו‬ ‫עדיין המסמכים הדרושים ובלעדיהם לא הייתה רשאית להמשיך במסע‪ .‬פייגה שלא רצתה‬ ‫להכביד על אחותה הגדולה ולעכבה הביעה את נכונותה לוותר ולחזור הביתה לצ'כיה אך‬ ‫סימה סירבה לשמוע ואמרה "הגענו הנה יחד ונמשיך מכאן יחד"‪ .‬וכך המתינה המשפחה‬ ‫בפאריז במשך חצי שנה נוספת עד שהגיעו גם המסמכים של פייגה ואז יצאו בדרכם‬ ‫הארוכה לברזיל המובטחת‪.‬‬ ‫בנמל לה‪-‬הבר שבצרפת עלתה המשפחה על אוניה בשם ‪ .EVEHE‬זאת הייתה אוניית‬ ‫קיטור ישנה ורעועה אשר היטלטלה בים הסוער כעומדת להתפרק‪ .‬ההפלגה הייתה קשה‬ ‫ולא נעימה‪ .‬סימה והילדים חלו במחלת ים ובילו את מרבית ההפלגה בתאם הקטן כשפייגה‬ ‫מטפלת בכולם‪ .‬אך גם דברים קשים ורעים נגמרים לפעמים וכך מקץ חמישה שבועות‬ ‫ארוכים הגיעה ה אוניה לברזיל ונקשרה אל המזח באי הפרחים שבריו דה ז'נרו‪ ,‬שם המתינו‬ ‫כמה ימים לבוא האוניה שלקחה אותם לפורטו אלגרה ‪ -‬עיר הבירה של ריו גרנדה דו סול‪.‬‬ ‫ההפלגה הזאת הייתה קלה יותר ונמשכה רק שבוע‪ .‬מהנמל בפורטו אלגרה נסעו במשך‬ ‫שלושה ימים באוטובוס מקרטע ומעשן לעיר המחוז ארבנגו ומשם ברכבת קיטור‪ ,‬על‬ ‫מסילה שנסללה על ידי יק"א לנוחות המתיישבים‪ ,‬לכפר שלהם‪ .‬בקואטרו אירמונס חיכה‬

‫‪6‬‬

‫להם יעקב וסוף סוף אחרי יותר משנתיים נפגשו‪ .‬המשפחה הקטנה שחוברה לה יחדיו‬ ‫הייתה מאושרת ומלאת תקוות גדולות‪.‬‬

‫משפחת ברגר הגיעה לברזיל‪ :‬ההורים יעקב קלמן וסימה‪ ,‬הדודה פייגה‪,‬‬ ‫האחות ציפורה‪ ,‬מלך‪ ,‬אליהו ושלום‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫עכשיו אפשר היה להתחיל לחיות ולהגשים את החלום הגדול‪ .‬החווה שהקים יעקב שכנה‬ ‫במרחק שלושה קילומטר מהכפר וכדי להגיע אליה נסעו בעגלה הרתומה לסוס העבודה‪.‬‬ ‫הילדים הקטנים שהיו מותשים מתלאות הדרך נרדמו בעגלה אך סימה הנרגשת לא נכנעה‬ ‫לעייפות וסקרה בעניין רב את דרך העפר שהובילה אותה ואת משפחתה אל המקום החדש‬ ‫שיהיה מעתה הבית האמתי שלה‪.‬‬ ‫החווה שכנה בתוך יער של עצי מחט ענקיים (יעקב נשבע שחלק מהעצים היו בגובה מאה‬ ‫מטר) שגבלו בבית העץ הקטן‪ .‬השטח החקלאי שקיבלו היה מורכב ממטע של עצי פרי‬ ‫שונים ושטח אדמה גדול שנועד לעיבוד וגידול חיטה ותירס‪ .‬בבית העץ היו מיטות קש‬ ‫וריהוט עץ גס שבנה יעקב‪ .‬חשמל לא היה‪ ,‬את המים הביאו בדליים מהנחל הסמוך ואת‬ ‫האוכל בישלו על מדורה בחצר או על פרימוס קטן‪ ,‬מזון שדרש קירור הוטמן בבורות‬ ‫שנחפרו בחצר‪ .‬עם הזמן הוסיף יעקב שיפורים לבית וגולת הכותרת הייתה בניית קמין‬ ‫להסקה ולבישול‪.‬‬ ‫קואטרו אירמונס היה כפר קטן ובו כחמישים משפחות מתיישבים שהתגוררו במרחק של‬ ‫כחצי קילומטר אחת מהשנייה‪ .‬חלק ניכר של משפחות המתיישבים היו יהודיות ודבר זה‬ ‫הקל מאוד על סימה ויעקב להמשיך ולנהל אורח חיים דתי אדוק‪ .‬למרות שהכפר היה קטן‬ ‫יחסית היו בו בית ספר‪ ,‬שוחט ומוהל‪ ,‬בית כנסת צנוע ששכן במבנה עץ‪ ,‬בית מרקחת‪,‬‬ ‫חנויות סדקית ודברי בית ואפילו מרפאה קטנה‪ .‬רוב בתי הכפר היו בנויים בוץ ותבן ובית‬ ‫הלבנים הראשון שנבנה שם היה ביתו של הקצב‪ .‬האזור היה עשיר בגשמים ואדמותיו‬ ‫דשנות ופוריות מאוד‪ .‬רוב החקלאות הייתה חקלאות שלחין כלומר חקלאות ללא השקיה‬ ‫מסודרת שנשענה בעיקר על הגשמים‪ .‬התושבים וכמוהם גם סימה ויעקב גידלו בעיקר‬ ‫תירס וחיטה ובצדם גם פשתן‪ ,‬ופירות וירקות שונים‪ .‬במשך תקופה מסוימת ניסו לגדל‬

‫‪8‬‬

‫בוטנים שמהם הפיקו שמן בוטנים‪ .‬הם נהגו למכור חלק מהיבול ואת השאר צרכו בעצמם‪.‬‬ ‫את החיטה והתירס לקחו לטחינה בטחנה וכך היה להם די קמח לצרכיהם‪ .‬משפחת ברגר‬ ‫אהבה מאוד את חיי הכפר השלווים‪ ,‬את עבודת האדמה ואת השפע היחסי שאותו השיגו‬ ‫בעבודתם הקשה‪ .‬על זה בדיוק הם חלמו ולזה בדיוק הם שאפו להגיע‪ .‬הילדים בכלל פרחו‬ ‫והיו מאושרים למרות שגם הם עבדו קשה ונטלו חלק כפי גילם ויכולתם בכל עבודות הבית‬ ‫והשדה‪ .‬ציפורה האחות הגדולה עזרה לסימה בכל מטלות הבית והבנים ניסו לעזור ליעקב‬ ‫בשדות‪ .‬מלך שאז היה בערך בן חמש נזכר גם היום בערגה רבה ובגעגועים עזים בתקופה‬ ‫היפה הזאת אותה הוא מגדיר כמאושרת בחייו וזוכר במדויק את עצמו לצדו של יעקב אביו‬ ‫ששתל אז שתילי בננות ליד הצריף בעוד הוא‪-‬מלך הקטן מנקה את הבוץ שנדבק למחרשה‬ ‫של אבא‪.‬‬ ‫בין כה וכה גילו בחורי הכפר והסביבה את פייגה אחותה הצעירה של סימה ומחזרים רבים‬ ‫הגיעו מכל עבר לבקש את ידה ולשבות את לבבה‪ .‬ביניהם היה גם הבחור המצוין לייב‬ ‫קופרמן בן עשרים ושתיים שנים‪ ,‬שהגיע מפינסק שבפולין והתפרנס בכפר כסנדלר אמן‪.‬‬ ‫הבחור מצא חן בעיני פייגה והיא ביקשה וקיבלה את ברכתם והסכמתם של סימה ויעקב‪.‬‬ ‫לייב ופייגה נישאו במהרה ופייגה עברה לגור עם לייב בקואטרו אירמונס לא הרחק מביתה‬ ‫של משפחת ברגר‪ .‬לא עברה שנה ופייגה ילדה בשעה טובה בן זכר ומשפחת ברגר צהלה‬ ‫ושמחה‪ .‬אלא שהשמחה לא ארכה זמן רב‪ :‬כמה חודשים לאחר שנולד בנה של פייגה יצא‬ ‫יעקב לחטוב עצים להסקת הקמין שבנה בביתו‪ .‬כהרגלו ישב לנוח על בולי העץ שאותם‬ ‫העמיס על העגלה הרתומה לסוסים‪ .‬מסיבה לא נודעת פרצו הסוסים בדהרה פתאומית‬ ‫ויעקב נפל אל בין גלגלי העגלה ונפצע קשה‪ .‬הוא הובהל אל בית החולים כשכל גופו פצע‬ ‫וחבורה ומכה טרייה ומתום אין בו‪ .‬כשבוע סבל מכאובים והתנדנד בין חיים למוות ומקץ‬ ‫שבוע נפטר‪ ,‬השיב נשמתו לבוראו והשאיר אחריו ארבעה יתומים קטנים ואת סימה לחסדי‬ ‫שמיים ואדם‪ .‬סימה הייתה בחודשי הריונה האחרונים שבסופם ילדה את בן הזקונים את‬

‫‪9‬‬

‫נתן‪ .‬מלך היה אז בן שש ובעצם לא הספיק להכיר דיו את יעקב אביו ועל כך הוא מצר מאוד‬ ‫גם היום‪.‬‬

‫יעקב קלמן ברגר‬ ‫נציגי הברון הירש ביק"א לא סמכו על יכולתה של סימה לטפל לבדה בחווה הגדולה‬ ‫והציעו כי משפחת ברגר תעזוב את החווה ותעבור לבית אחר בכפר‪ ,‬בית שאין לו נחלה‬ ‫חקלאית‪ .‬בהצעה זו ביקשו פקידי יק"א לשחרר את סימה והילדים מעול העבודה הפיזית‬ ‫הקשה בחווה ובמקביל לפנות את החווה של ברגר לטובת משפחת מהגרים חדשה‪ .‬אך הם‬ ‫כנראה לא הכירו את סימה‪ ,‬את עוז רוחה ועקשנותה הרבה‪ .‬לא ברור מה עבר בראשה של‬ ‫סימה אך לאחר התייעצות קצרה עם עצמה ועם מרים וחיים מלניק שכניה הקרובים הודיעה‬

‫‪11‬‬

‫גברת ברגר העקשנית לפקידי הברון שהיא עומדת על זכותה להמשיך ולהחזיק בחווה‬ ‫והבטיחה להם נאמנה שיש בכוחה להמשיך ולעבד את אדמתה‪ .‬הפקידים העריכו מאוד את‬ ‫רצונה של סימה וכדי להקל עליה נתנו לה לפנים משורת הדין כמה פרות חולבות כדי‬ ‫שתוכל להגדיל את אפשרויות הפרנסה שלה‪ .‬הם המשיכו לעקוב מקרוב אחרי הנעשה‬ ‫בחווה וקיבלו הבטחה נאמנה של סימה לעדכן אותם על בסיס שבועי‪ .‬ואכן נאמנה‬ ‫להבטחתה הלכה סימה בכל יום חמישי למשרדי יק"א ומסרה דו"ח מפורט על מצב המשק‬ ‫שלה‪ .‬במקביל החליטו סימה והילדים להפוך את השכנים הלא יהודיים לשותפים מלאים‬ ‫בבעלות על החווה‪( ,‬דבר שהיה מהפכני ביותר ואולי היה השיעור הראשון של מלך בדרכו‬ ‫אל זרועות הקומוניזם?) אלה היו זמנים קשים מאוד וסימה ברגר נאלצה לגייס את כל‬ ‫תעצומות גופה ונפשה כדי לשרוד‪ .‬במסירות ובעקשנות אין קץ‪ ,‬בחורף ובקיץ הייתה קמה‬ ‫מוקדם מאוד‪ ,‬יוצאת אל המרעה לחפש את פרותיה המשוטטות‪ ,‬חולבת אותן וממהרת על‬ ‫גבי הסוסה החומה אל העיירה לספק את החלב הטרי ללקוחותיה שם‪ .‬אחרי זמן השיגה‬ ‫סימה בדרך כלשהי כמה תרנגולות מטילות שהסתובבו חופשי בחצר החווה‪ .‬חלק מביצי‬ ‫התרנגולות שימשו למאכל ומהשאר בקעו אפרוחים שהצטרפו ללהקה והגדילו אותה‬ ‫מאוד‪ .‬תוספת התרנגולות הקלה מאוד על הפרנסה וגיוונה את תכולת המטבח אך מצד שני‬ ‫התברר שהתרנגולות משכו לחצר נחשים ארסיים ונמיות טורפות שחשקו באפרוחים‬ ‫ובביצים‪ .‬אך לא אישה כסימה תירתע ותתייאש מזוטות כאלה ומלך זוכר את אמו מרוצצת‬ ‫ראשם של כמה נחשים במכות מעדר מכוונות היטב‪ .‬השכנים בחוות הסמוכות ובעיקר‬ ‫משפחת מלניק הביטו בהערצה והערכה רבה על מאבקה של סימה‪ .‬מלחמת ההישרדות‬ ‫ההרואית שלה נגעה לליבם והם התגייסו לעזור לה איש איש בדרכו ולפי יכולתו וכך‬ ‫בשנים הראשונות עד שגדלו הילדים היו אלה השכנים הטובים שעזרו לסימה לחרוש את‬ ‫האדמות‪ ,‬לזרוע‪ ,‬לקצור ולאסוף את היבול‪( .‬וזה כנראה היה השיעור השני של מלך בדרכו‬ ‫אל הקומוניזם‪ .‬שעור שנקרא‪" :‬חשיבותה של ערבות הדדית ועזרה לחלשים"‪)...‬‬

‫‪11‬‬

‫בינתיים גדלו הילדים והלכו לבית הספר בקואטרו אירמונס‪ .‬הלכו ‪ -‬פשוטו כמשמעו ‪-‬‬ ‫הלכו ברגל מרחק של כשלושה קילומטר לכל כיוון בשדות בוציים ובתוך יער של עצים‬ ‫גבוהים‪ .‬לאורך הדרך היו פזורים עצי פרי שונים וביניהם חלקות פרחי בר‪ .‬השדות‬ ‫והחורשות היו עשירים בצמחייה מגוונת‪ ,‬מיני ציפורים משונות‪ ,‬סנאים‪ ,‬קופים‪ ,‬ארנבות‬ ‫ותוכים רעשניים וצבעוניים‪ .‬כל אלה ליוו אותם בדרכם‪ ,‬העשירו את עולמם וקרבו אותם‬ ‫אל הטבע ולפי הגדרתו של מלך‪" :‬זה היה גן עדן‪ .‬גן עדן אמיתי"‪.‬‬ ‫בבית הספר למדו בשפה הפורטוגזית שאותה קלטו כמנהג ילדים במהירות רבה ובה‬ ‫השתמשו בקשריהם עם חבריהם בעוד שבבית דיברו רק יידיש‪ .‬כל התלמידים למדו‬ ‫לימודים כלליים רגילים אבל הילדים היהודיים למדו בנוסף לכך גם עברית‪ ,‬יידיש‪ ,‬תנ"ך‬ ‫והיסטוריה יהודית‪ .‬החינוך בבית היה ברוח עשרת הדיברות והילדים למדו לכבד כל אדם‪,‬‬ ‫לעזור לזולת‪ ,‬לא לשקר ולא חלילה לגנוב‪ .‬חינוך זה בא לידי ביטוי יום אחד כשמלך ואליהו‬ ‫מצאו בכפר ארנק ובו שטרות כסף ולמרות הפיתוי הגדול ולמרות שהכסף הזה יכול היה‬ ‫לפתור כמה וכמה מצוקות של המשפחה לא היססו לרגע ומיהרו למסור אותו לבעל‬ ‫המכולת בכפר (שכנראה לא טרח למצוא את המאבד ושמר את הכסף לעצמו‪)...‬‬ ‫כשגדלו הילדים הם התחילו לעזור יותר ויותר בעבודות החווה והשתתפו ילד ילד לפי‬ ‫גילו ויכולתו במאמץ הכללי של משפחת ברגר לשרוד ולהתפרנס בכבוד‪ .‬כך למשל הם‬ ‫לקחו על עצמם את חלוקת החלב לבתי הלקוחות בעיירה בכל בוקר לפני תחילת הלימודים‪.‬‬ ‫בסך הכל החיים היו נוחים יחסית ולמרות העוני וקשיי הקיום הילדים לא ידעו מחסור‪.‬‬ ‫תמיד היו בבית לחם שאפו מהקמח שלהם‪ ,‬מוצרי חלב מהפרות שלהם‪ ,‬ביצים ועופות‬ ‫מלהקת התרנגולות‪ ,‬ירקות מהגינה ופירות כגון אפרסקים‪ ,‬פיטנגו‪ ,‬תותים‪ ,‬מנדרינות‪,‬‬ ‫ובננות שאותם ליקטו וקטפו ביער‪ .‬החלב הביצים והירקות שמכרו בעיירה הכניסו קצת‬ ‫כסף שבו סימה הייתה קונה בשר ודגים ושאר צרכי בית‪ .‬בנוסף לכך סימה ידעה להכין‬ ‫ריבות ושימורים מכל פרי וירק אפשרי וכך היה הבית מצויד תמיד במזון בריא ומגוון‪ .‬על‬

‫‪12‬‬

‫אף עוניים סימה דאגה שלילדים יהיו נעליים כדי שלא יפצעו את הרגליים לעומת ילדי‬ ‫השכנים שהסתובבו יחפים או עטפו את כף הרגל בעלי דקל עם ריפוד של עלי תירס רכים‪.‬‬ ‫רוב הבגדים היו משומשים‪ ,‬מתנה של ארגון ויצ"ו הברזילאי‪ .‬צעצועים ומשחקים לא היו‬ ‫בנמצא אבל הילדים ידעו להמציא לעצמם משחקים ולבנות סוגי צעצועים כמו למשל עגלת‬ ‫קרטינג שעליה דהרו בחצר ובמדרון הגבעה‪ .‬בזמנם החופשי היו נפגשים ומשחקים עם‬ ‫ילדי השכנים ומדי פעם היו ישנים זה בביתו של זה‪ .‬בשלב הזה החליטה אימא בהסכמתה‬ ‫של פייגה אחותה להעביר את מלך הקטן אל ביתה של פייגה‪ .‬מלך היה ילד חלש ורזה‬ ‫ואמו שדאגה לו רצתה לחסוך לו את ההליכה היומית של ששת הקילומטרים‪ .‬את מלך לא‬ ‫שאלו והוא התגורר במשך השבוע אצל דודתו פייגה והיה חוזר הביתה בימי שישי או שבת‪.‬‬ ‫אז היה מקבל מאימא מגבת ויורד אל הנחל להתרחץ ולהתנקות אחרי שבוע ארוך שבו לא‬ ‫התקלח שכן בביתה של פייגה לא הייתה אפשרות אמתית למקלחת הגונה‪.‬‬ ‫כשמלאו למלך אחד עשרה שנה שוכנעה סימה להתחתן שוב‪ .‬החתן היה אחד‪ ,‬משה‬ ‫פרנקל‪ ,‬יהודי אוסטרי שנטל חלק בקרבות מלחמת העולם הראשונה וכשיצא ממנה היה‬ ‫שבור נפשית וכנראה הלום קרב‪ .‬הוא היה עצבני ומהיר להתלקח ולכעוס על כל העולם‪.‬‬ ‫פרנקל היה משכיל ועבד כמורה ועיתונאי‪ .‬הוא נשא אישה בתום המלחמה אך התאלמן‬ ‫אחרי זמן קצר מאוד‪ .‬שנה לאחר שאיבד את אשתו איבד גם את רגלו הימנית כשניסה להציל‬ ‫ילד שנלכד בדירה בוערת בבניין מגוריו‪ .‬סימה לא רוותה נחת בנישואיה אלה שכן פרנקל‬ ‫העצבני והנרגן היה מוציא חמתו על הילדים‪ ,‬צועק עליהם ומגרש אותם מהבית אל המחסן‬ ‫שבחצר‪ .‬לאחר שנתיים שבהן נולדה להם ילדה משותפת ושמה בלה‪ ,‬גירשה סימה את החתן‬ ‫הקיטע ונשארה בגפה עם ילדיה‪.‬‬ ‫כשמלך היה בן שנים עשר הוא סיים את מכסת שנות הלימוד הנהוגה אז וחזר לעבוד‬ ‫בחווה עם האחים‪ .‬הם חרשו בעזרת מחרשה ידנית כשאחד מחזיק במחרשה ואחר אוחז‬ ‫באפסר הסוס ומוביל אותו קדימה‪ .‬לאחר החריש היו מפזרים את זרעי החיטה בתנועות יד‬

‫‪13‬‬

‫מעגליות רחבות ומצניעים את הזרעים בעזרת טוריה‪ .‬העבודה בחווה לא הייתה קלה אך‬ ‫ילדים הם ילדים ובצד הרצינות והאחריות שהפגינו בעבודה ידעו גם לשחק משחקים‬ ‫ולעולל תעלולים‪ .‬הם הכשירו חלקת אדמה קטנה בחצר ובה הקימו מגרש כדורגל שבו נהגו‬ ‫לשחק עם שכנים וחברים מהסביבה‪ .‬בערב היו מדליקים מדורה שבה צלו תפוחי אדמה‬ ‫וקלחי תירס וסביבה ישבו ושרו יחד‪ .‬במיוחד אהבו משחק שירה שנקרא "רימה ורסוס" ‪.‬‬ ‫אחד המשתתפים היה מתחיל באופן ספונטני לשיר שיר לא מוכר שהמציא באותו רגע‬ ‫ואחריו איש איש בתורו מאלתר כמה שורות וממשיך את השיר‪ .‬זאת הייתה שירה שחיברה‬ ‫את כולם‪ ,‬חיממה לבבות וזכורה למלך עד היום כאירוע יוצא דופן של אחווה ואהבת אדם‪.‬‬ ‫בשבתות ובחגים היו הולכים לבית הכנסת בכפר‪ ,‬ולאחר התפילה היו נשארים בכפר לבלות‬ ‫עם חברים‪ .‬אחת לכמה חודשים היו מקרינים בכפר סרט אילם בשחור לבן ומדי פעם היה‬ ‫מגיע לכפר קרקס של צוענים שממנו זכור למלך בעיקר האיש הענק שהיה מכופף מוטות‬ ‫ברזל ואוכל זכוכיות‪ .‬הכפר היה פרימיטיבי במושגים של ימינו ורחוק מכל סממני‬ ‫מודרניזציה‪ .‬נדיר היה לראות שם מכונית או אופנוע ואם התמזל מזלם וראו או שמעו מעל‬ ‫ראשם מטוס חולף‪ ,‬זה בפני עצמו היה אירוע חגיגי שעליו דיברו כולם בהתלהבות במשך‬ ‫שבועות ארוכים‪ .‬אבל‪ ,‬וזה החלק החשוב שאותו יש להדגיש ולזכור ‪ -‬זאת הייתה התקופה‬ ‫המאושרת ביותר בחייהם של מלך ואחיו‪ .‬הוא הרגיש שאלה הם החיים האמתיים והנכונים‪.‬‬ ‫ללא חומרנות שאינה יודעת גבולות וללא רכושנות שאינה יודעת שובע‪ .‬ההתמזגות שלו‬ ‫עם הטבע סביב ועם חיי הכפר הפשוטים הייתה מושלמת וכל חייו‪ ,‬גם היום‪ ,‬הוא מתגעגע‬ ‫לתקופה הזאת בחייו וזוכר אותה שוב ושוב כגן עדן אמתי‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫שנים מאוחר יותר‪ ,‬במקום אחר על כדור הארץ‪ ,‬יכתוב מלך את השיר הבא‪:‬‬ ‫בשבעים ושבע שנותיי‬ ‫ילדותי ונעוריי עברו בכפר‬ ‫בתוך מרחבים ללא גבולות‬ ‫אזכור אותם כזמן נהדר‬ ‫למרות מרחק שנים רבות‪.‬‬ ‫בין העצים ואוויר צלול‬ ‫בין תרנגולות חופשיות‪ ,‬לא בלול‬ ‫ופירות היער וטיפוס על עצים‬ ‫ומתחת לבית לבלוע כמה ביצים‪.‬‬ ‫שעת הליכה בשבילים בין עצים‬ ‫להגיע בזמן ולשבת בכיתה‬ ‫וללמוד בחריצות מילה במילה‬ ‫לפי התקופה והזמן להתקדם בלימודים‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫ושוב אל הכפר בין שדות החיטה‬ ‫והתירס המשביל שיבולים זהובים‬ ‫ואימא מחכה עם ארוחה טובה‬ ‫וכך גדלנו והתחברנו אל החיים‪.‬‬ ‫שנים עברו‪ ,‬יעדנו לצעוד‬ ‫בין קשיי החיים‪ ,‬למרות‬ ‫את מכשולי הדרך השארנו אחורה‬ ‫ושנים התגברנו והלכנו קדימה‪.‬‬ ‫נגמרו שבעים ושבע שנותיי‬ ‫רבות אוכל עוד לספר על חיי‬ ‫אך למדתי להביט במרחבי העולם‬ ‫ולחפש נתיבים זוהרים לאדם‪.‬‬

‫(באר שבע ‪)12.01.1002‬‬

‫‪16‬‬

‫יחד עם זאת מלך היה נער סקרן ושואף ידע‪ .‬הוא החליט שעליו להרחיב את אופקיו‬ ‫ולהכין עצמו לחיים וזאת עשה בדרכים שונות‪ .‬אחד הדברים שהטיל על עצמו וגם ביצע‬ ‫אותו בשלמותו היה ההחלטה שלו לקרוא חמישים ספרים תוך שנה‪ .‬הוא הלך אל הספרייה‬ ‫בכפר ובעזרת הספרנית הכין רשימה של חמישים ספרים שאותם אכן קרא‪ .‬ברשימה שלו‬ ‫היו סופרים דרום אמריקאים רבים ורוב ספריו של הנס כריסטיאן אנדרסן שהיו אהובים‬ ‫עליו באופן מיוחד‪.‬‬ ‫בפברואר ‪ 2241‬מלאו למלך חמש עשרה שנים והוא הרגיש שזה הזמן לעשות שינוי‬ ‫בחייו ולהכיר דברים אחרים‪ .‬הוא עזב את החווה והתחיל לעבוד בכפר אצל אנשים‬ ‫שהכיר‪ .‬כנער השתכר לפי החוק סכום קטן וזה מאוד הרגיז אותו כי לדעתו היה פה ניצול‬ ‫של עבודת נערים‪ .‬אך חוק הוא חוק וצריך לכבדו‪ .‬אחר כך קיבל עבודה בבית המרקחת‬ ‫שבכפר‪ ,‬עבודה שסידרה לו אחותו הגדולה ציפורה שעזבה את החווה שנה לפניו והייתה‬ ‫לעובדת בכירה בבית המרקחת‪ .‬עבודתו בבית המרקחת שיעממה אותו עד מוות שכן‬ ‫כללה בעיקר שטיפת צנצנות זכוכית ולא היה בה כל אתגר עבורו‪ .‬במקביל עבד בקיוסק‪,‬‬ ‫עבודה שממנה נזרק במהירות שיא כי לא התגבר על יצרו וניסה ללגום בקבוק בירה‬ ‫שחורה קרה‪ ,‬נתפס על חם ופוטר‪ .‬אחר כך מצא עבודה בחנות בגדים שם גם התגורר ומדי‬ ‫פעם היה מגיח הביתה לבקר את אימא והאחים‪ .‬יום אחד הגיע לחנות סוחר בדים שהביא‬ ‫דוגמאות מרהיבות והציגן למכירה‪ .‬הוא היה איש שראה עולם והכיר היטב את החיים‬ ‫בעיר הגדולה‪ .‬מלך הקשיב לו והלך שבי אחר סיפוריו של האיש‪ .‬הוא נענה להזמנתו של‬ ‫הסוחר שהציע לו לעבוד אתו ולנסות את מזלו כסוחר‪ .‬מלך עזב את הכפר ויצא לראשונה‬ ‫בחייו הבוגרים מהמקום שאותו הכיר מילדותו‪ .‬מלך והסוחר נסעו לעיירה "ז'יטויו‬ ‫ורגאס" שם עבד והתגורר בחנות הבדים של חברו הסוחר‪ .‬אחרי זמן נוסף הרגיש מלך‬ ‫שוב דחף בלתי נשלט להמשיך הלאה במסעותיו להכרת החיים והעולם‪ .‬הוא הכיר סוכן‬ ‫נוסע שהציע לו להצטרף איליו בנסיעותיו העסקיות ונסע אתו לעיירה ‪no-me toke‬‬

‫‪17‬‬

‫(שפירושו אל תיגע בי) שם שהו כמה ימים ומשם המשיכו הלאה‪ .‬אלא שמסעותיו של‬ ‫מלך במכוניתו של הסוכן הנוסע נקטעו באוגוסט ‪ .2241‬ברזיל הצטרפה למלחמת העולם‬ ‫השנייה לצד בעלות הברית ובאותו יום הכריזה על קיצוב דלק שמנע מהסוכן הנוסע כל‬ ‫אפשרות להמשיך ולהשתמש במכוניתו האזרחית וכך קורקע מלך ברגר‪ .‬הוא היה אז בן‬ ‫שש עשרה ומצא את עצמו בעיירה על גבול ארגנטינה‪ .‬את שם העיירה הזאת אין מלך‬ ‫זוכר אך הוא זוכר היטב את הנערה הגרמניה היפה ששבתה את ליבו‪ .‬בעיירה הזאת הוא‬ ‫שהה כמה שבועות שבמהלכם חיזר במרץ אחרי הגרמניה היפה‪ .‬הוא גר בפנסיון והתפרנס‬ ‫ממכירת מוצרי סדקית שונים‪ .‬משם חזר לחווה ואחרי זמן קצר נסע שוב לסנטה מריה שם‬ ‫שהה זמן קצר‪ ,‬שוב חזר הביתה‪ ,‬לחווה‪ ,‬ואז נסע לפורטו אלגרה‪.‬‬

‫ציפורה בצעירותה‬

‫‪18‬‬

‫כל חייו אפיין את מלך חוסר שקט וסוג של דחף תמידי לחפש משהו חדש‪ ,‬מקום חדש‪,‬‬ ‫תחום ענין חדש‪ ,‬אתגר חדש‪ ,‬וכיוצא באלה‪ .‬לא משנה בכלל מה‪ ,‬העיקר שיהיה משהו‬ ‫חדש ומעניין‪ .‬חוסר השקט הזה בלט מאוד בצעירותו אבל בעצם לא עזב אותו עד היום‪.‬‬ ‫מלך חזר כאמור לחווה אבל כרגיל אצלו‪ ,‬אחרי כמה שבועות‪ ,‬עזב את החווה ונסע‬ ‫לסנטה מריה שם התגורר אצל משפחה שהכיר ושוב ניסה את מזלו כסוחר‪ .‬הוא קנה‬ ‫מצרכים שונים של מזון וכמה דברי סדקית קטנים ויחד עם חבר מזדמן הסתובב ברחובות‬ ‫והציע את מרכולתו לעוברים ושבים‪ .‬אלא שאז הופיע שוטר מושחת והחרים מהם את כל‬ ‫הסחורה בטענה שהם עוברים על החוק ופשוט לקח הכל לעצמו‪ .‬אי הצדק המשווע הזה‬ ‫הרתיח את דמו של מלך ושימש לו שיעור נוסף וחיזוק בדרכו אל הקומוניזם ואל מלחמתו‬ ‫הבלתי פוסקת ובלתי מתפשרת למען החלשים ונגד העוולות הרווחות בעולמינו האכזר‬ ‫והנצלני‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫אל תיתן עצם לכלב הנובח‬ ‫אל תיתן עצם לכלב הנובח‬ ‫תהיה אתה יותר פיקח‬ ‫תסתום לו את הפה לפני שיפתח‬ ‫תלך בדרכך‪ ,‬שיצרח‪.‬‬ ‫הוא לא רואה את זנבו‬ ‫מכסה בנביחה בחוסר יכולתו‬ ‫ואם יפסיק אי פעם לנבוח‬ ‫איפה יבוא לו הכיסוי לכוח‪.‬‬ ‫הכלב צריך לקבל את מזונו‬ ‫לכן הוא ממלא את צו אדונו‬ ‫ואם אדם הולך לו בשלווה‬ ‫יפתיע אותו בתת נביחה‪.‬‬ ‫תמשיך את דרכך‪ ,‬אל תשים לו לב‬ ‫תעשה מה שאתה חייב‬ ‫תן לו לנבוח תוך כאב‬ ‫שיקשקש לו עם הזנב‪.‬‬ ‫(באר שבע ‪)2295‬‬

‫‪21‬‬

‫מלך חזר הביתה לזמן קצר וכשנתקף שוב ביצר הנדודים נסע אל דודתו פייגה‬ ‫שהתגוררה אז בפורטו אלגרה ‪ ,‬היא עיר הבירה של ריו גרנדה דו סור‪ ,‬יחד עם בעלה שהיה‬ ‫רב ושוחט‪ .‬בפורטו אלגרה מצא מלך עבודה במפעל קטן לייצור פרימוסים ובמקביל למד‬ ‫הקלדה וניהול חשבונות‪ .‬כרגיל אצל מלך הוא עזב אחרי זמן קצר את מפעל הפרימוסים‬ ‫ועבר לעבוד בבית חרושת לייצור מעילי עור‪ .‬בבית החרושת הזה הכיר את בתו של מנהל‬ ‫המפעל ובהשפעתה הצטרף למועדון של תנועת בית"ר שם חינכו את הצעירים היהודים‬ ‫להגשמת הציונות על פי תורתו של ז'בוטינסקי‪ .‬ימים מספר אחרי ההרצאה פגש מלך את‬ ‫לייסנר‪ ,‬אדם שהיה פעיל בית"ר ומעריץ של ז'בוטינסקי‪ .‬לייסנר זה התרברב בשיחתם כי‬ ‫בבוא היום כאשר המשטר הברזילאי שאהד מאוד את הנאצים יכניס את יהודי ברזיל‬ ‫למחנות הסגר‪ ,‬הוא‪ ,‬לייסנר ינסה להתמנות לתפקיד הקאפו הראשי של היהודים‪ .‬האמירה‬ ‫הזאת של לייסנר התבססה על המציאות בברזיל של אותם ימים‪ .‬המשטר תמך ועזר לבנות‬ ‫הברית במלחמתן נגד הנאצים‪ ,‬אך הוא עשה זאת בגלל שיקולים כלכליים גרידא בעוד‬ ‫שאידאולוגית הוא אהד את הנאצים ואפילו לא טרח להסתיר זאת‪ .‬לדוגמא ‪ -‬ראש משטרת‬ ‫סאו פאולו היה מהגר גרמני וחבר רשמי במפלגה הנאצית‪ .‬דוגמא נוספת שמלך הכיר‬ ‫אישית ארעה בזמן עבודתו במפעל הפרימוסים שם אמר לו אחד העובדים‪" :‬כשהנאצים‬ ‫יגיעו לכאן וייקחו את כל היהודים‪ ,‬אני אקבל את המפעל"‪ .‬התוכנית של לייסנר להפוך‬ ‫לקאפו אם וכאשר יבואו הנאצים גרמה למלך לסלוד ולהתנתק באחת מתנועת בית"ר‬ ‫ובמקביל קרבה אותו מאוד לאמונה ברעיון הקומוניסטי‪ .‬רעיון שעם הזמן הפך למרכז‬ ‫אמונתו ומרכז חייו של מלך מאז ועד היום‪.‬‬ ‫מלך היה אז בן שמונה עשרה ושם התחילה בעצם ההתנתקות שלו מהדת‪ .‬הוא חשב‬ ‫שהדת מגבילה אותו בפעילותו ולא הרגיש בנוח עם אורח החיים הדתי בביתה של פייגה‪.‬‬ ‫לכן עזב את ביתה ועבר לגור בפנסיון‪ .‬בתקופה הזאת הוא התחיל להתעניין מאוד במה‬

‫‪21‬‬

‫שקורה בעולם‪ ,‬קרא הרבה ספרים והרבה עיתונים והרבה ללכת להרצאות ולערבי עיון‬ ‫שעסקו בכל נושא אקטואלי אפשרי‪ ,‬דבר שחידד מאוד את רגישותו הפוליטית ואת רצונו‬ ‫העז להילחם נגד עוולות וניצול של חלשים‪ .‬הוא התחיל לשים לב לכך שיש סביבו הרבה‬ ‫אנשים עניים וחסרי כל‪ ,‬ראה אנשים רבים חסרי בית ישנים ברחובות ובתחנות הרכבת‬ ‫והוא התחיל לשאול את עצמו שאלות רבות על מקור הרוע בעולם‪ ,‬שאלות על צדק חברתי‬ ‫וזכויות של בן אנוש באשר הוא‪ .‬כל זה הוביל אותו לאט אך בטוח אל הרעיון הקומוניסטי‬ ‫שלפחות בתאוריה התיימר לעשות צדק עם כל בני האדם ולדאוג לשוויון מוחלט של כל‬ ‫בני אנוש‪ .‬אצל מלך התגלו אז חלק מהתכונות שעיצבו את חייו לטוב ולרע ומלוות אותו‬ ‫עד היום‪ :‬הוא גילה את רגישותו הרבה לכל האנשים שהמערכת מעכה אותם וזרקה אותם‬ ‫לשוליים והוא גילה את נכונותו להקריב מעצמו כדי ללחום נגד כל ניצול של חלשים ונגד‬ ‫כל עוולה‪ .‬הוא גילה את דאגתו הרבה לטבע שאנחנו הורסים במו ידינו כל יום וכל שעה‬ ‫וגילה את רוח הלחימה שבו ואת נכונותו להיאבק ללא פשרות בכל אחד ובכל מוסד‬ ‫שמנסה לעשוק‪ ,‬לדכא ולהתעלם מזכויות חוקיות של העובדים‪ .‬הביטוי הראשון של‬ ‫תכונות אלה היה כאמור בגיל שמונה עשרה‪ .‬מלך ידע כי לפי החוק בגיל הזה הוא כבר‬ ‫אינו נחשב נער ולפיכך מגיע לו שכר מלא של בוגר עבור עבודתו‪ .‬בלי בושה ובלי פחד‬ ‫פנה להסתדרות העובדים בברזיל ונאבק בהם עד שקיבלו טענתו והוא החל לקבל שכר‬ ‫של בוגר כפי שכתוב בספר החוקים‪ .‬במקביל ארעה באותו זמן שביתה גדולה של נהגי‬ ‫האוטובוסים והחשמליות שנאבקו לשפר את שכרם‪ .‬הממשלה ניסתה לשבור את השביתה‬ ‫בכוח ושלחה שוטרים וחיילים שתפקידם היה להכריח פיזית את הנהגים לשבת ליד ההגה‬ ‫ולנסוע‪ .‬מלך היה נוכח יום אחד כששוטר עמד ליד נהג חשמלית ואילץ אותו בכוח‬ ‫ובאיומים להפעיל את החשמלית‪ .‬כל זה ועוד אירועים דומים שכנעו את מלך להאמין‬ ‫שהפתרון היחידי למצוקות האדם הוא הרעיון הקומוניסטי‪ ,‬וכאדם טוטאלי בכל מעשיו‬ ‫נכנס מלך בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו עמוק אל הרעיון הזה‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫הבניין בלי יסודות‬ ‫האם תדע מי אתה‬ ‫מה באמת עולמך‬ ‫אתה נמצא בתוך בועה‬ ‫שסגרה אותך בה‪.‬‬ ‫בנו לך רשת עכביש‬ ‫החוטים עוצרים אותך‬ ‫אתה נמצא במצב ביש‬ ‫כי יש השולטים על גורלך‪.‬‬ ‫אתה חושב שאתה חופשי‬ ‫אך האני יהיה עני‬ ‫בוני הרשת זוללים‬ ‫ואיך תמצא אתה חיים‪.‬‬ ‫חנוק אל עבודתך אתה הולך‬ ‫כל רגע בו אתה חושב‬ ‫איך לצאת מהחובות‬ ‫לך אין ברירה ובך מכות‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יום יום יותר דאגות‬ ‫מתגעגעים אל מה שהיה‬ ‫כי התווספו יותר צרות‬ ‫על מה שהיה בהתחלה‪.‬‬ ‫בוני הרשת שם מתכננים‬ ‫איך להיות יותר עשירים‬ ‫אך כאן קורסים הקירות‬ ‫כי הבנין בלי יסודות‪.‬‬ ‫(באר שבע ‪)20.21.1001‬‬

‫בדיוק בשלב הזה של גיבוש זהותו הפוליטית והאנושית נתקל מלך במודעה שבישרה‬ ‫על קיום הרצאה שבה יספר פרופסור אינדיאני על מה שהכובשים הספרדים עוללו לבני‬ ‫גזעו כאשר כבשו את אמריקה‪ .‬ההרצאה עמדה להתקיים במועדון המפלגה הקומוניסטית‬ ‫ומלך החליט לקחת בה חלק‪ .‬כשהגיע למועדון הרגיש מלך כי מצא בדיוק את מה שליבו‬ ‫ביקש ומיד ידע בוודאות וללא ספקות שזו תהיה דרכו וזה יהיה ביתו מעתה ועד עולם‪.‬‬ ‫בן תשע עשרה הפך מלך לחבר קבוע במועדון המפלגה הקומוניסטית‪ ,‬מועדון שבו דנו‬ ‫ללא הרף בשאלות של צדק חברתי ואליו הזמינו מרצים‪ ,‬סופרים‪ ,‬עיתונאים ואנשי רוח‬ ‫שדיברו על שוויון ואחווה‪ ,‬חלוקת הקפיטל העולמי‪ ,‬קץ המלחמות ודברים יפים מסוג‬ ‫זה‪ .‬שם שמע מלך בפעם הראשונה את המונח "אימפריאליזם" ושם העז לראשונה בחייו‬

‫‪24‬‬

‫לדבר לפני קהל‪ .‬הנושא באותו ערב היה "שלום עולמי" ומלך דיבר על כך שיש לעצור‬ ‫את מעגל האלימות בפלשתינה וכי יש להקים גוף כלשהו שידע לתווך ולפייס בין בניו‬ ‫של אברהם אבינו‪ .‬במועדון הזה בפורטו אלגרה התחיל מלך ללמוד ולהכיר לעומק את‬ ‫המושג קומוניזם‪ .‬אומנם הוא שמע בעבר את המילה הזאת בכפר אך אז היא נאמרה בתור‬ ‫כינוי גנאי לסוחר אומלל ולא בתור מושג הנושא בכנפיו נחמה למין האנושי והבטחה‬ ‫לעתיד טוב יותר לפועלי כל העולם‪ .‬חברי המועדון התרשמו מאוד מהבחור הצעיר‬ ‫והנלהב ומאוד אהבו את להטו ואת נכונותו המלאה לספוג ולאמץ את הרעיון הקומוניסטי‬ ‫בשלמותו‪ .‬הם קיבלו את מלך אליהם בחום רב ופתחו לפניו את ליבם ואת בתיהם‪.‬‬ ‫לראשונה בחייו הרגיש מלך שיש סיבה ומטרה לקיומו‪ .‬הוא התחיל להבין את הפאזל‬ ‫הגדול של החיים והרגיש בביטחון שמצא את ייעודו ‪ -‬להתגייס ולפעול לצד הכוחות‬ ‫והארגונים המנסים להיטיב עם בני האדם ולהקל על מצוקותיהם‪ .‬מלך הפך לאורח רצוי‬ ‫בבתי חבריו למועדון ושם על כוס קפה או אחרי ארוחה טובה שמע את סיפוריהם ולמד‬ ‫מהם פרקים באידאולוגיה הקומוניסטית‪ .‬החברים שמחו ללמד ומלך שמח ללמוד‬ ‫ולהגביר את מעורבותו‪ .‬אחד החברים קישר אותו עם קומוניסט שברח מיוון והתגורר‬ ‫בפורטו אלגרה בזהות בדויה‪ .‬החבר היווני סיפר למלך כי הוא חי בברזיל במחתרת וכי‬ ‫אם יתגלה יוסגר על ידי השלטון הפשיסטי ליוון שם הוא צפוי לעמוד למשפט בעוון‬ ‫בגידה‪ .‬המפגש הזה עם החבר היווני היה סוג של צלצול התראה למלך שכן פתאום‬ ‫התברר לו שלהיות קומוניסט זה לא בדיוק פיקניק‪ .‬פתאום חדרה להכרתו העובדה שפה‬ ‫לא משחקים במילים ובאידאולוגיות תיאורטיות‪ ,‬פה בעצם מתנהלת מלחמה‪ .‬מלחמה‬ ‫בלי רובים ופצצות אבל מלחמה שהמפסיד בה עלול לאבד את חירותו ואולי אפילו את‬ ‫חייו‪ ,‬אבל הכרה זאת לא הרתיעה את מלך והיה ברור לו שהוא ממשיך‪ .‬היווני דיבר ודיבר‬ ‫ולימד את מלך את כל שידע על תולדות המרקסיזם‪ .‬הוא ידע לדבר ולהלהיב ובהבל פיו‬ ‫הקים לתחיה לעיני מלך את דמותם של מרקס ואנגל ואחר כך צייר לו בצבעים חיים לגמרי‬ ‫את דמויותיהם של לנין‪ ,‬טרוצקי‪ ,‬והחבר יוסף סטאלין‪ ,‬שמש העמים ומנהיג הפרולטריון‬

‫‪25‬‬

‫ברוסיה‪ .‬מלך ישב מוקסם וספג כל מלה וכל הסבר‪ .‬הוא קיבל מהיווני דפים ומהם למד‬ ‫למשל שהקפיטליזם החזירי נוהג להשמיד מזון וסחורות כדי לשמור על מחירים גבוהים‬ ‫כדי שהם החזירים‪ ,‬ימשיכו להרוויח על גבם של העניים המסכנים‪ .‬כך הם מנציחים את‬ ‫פער המעמדות ומגדילים את הקפיטל שלהם‪ .‬הוא למד וזכר כי מנקודת מבטו של מרקס‬ ‫ההון שהרוויח התעשיין הבורגני אינו שייך לו‪ ,‬כי הרי ההון הזה נוצר בזכות עבודתם‬ ‫השכירה של הפועלים המנוצלים‪ .‬הדגש בשיעור הזה היה על העובדה שהעובדים‬ ‫השכירים יוצרים את ההון אך אינם שותפים בבעלות עליו‪ .‬לכן טוען מרקס‪" ,‬רעיון הקניין‬ ‫הפרטי הוא פיקציה שיצרה הבורגנות כדי להמשיך לשלוט באמצעי הייצור שמגדילים‬ ‫את הונה"‪ .‬אם רוצים באמת לפתור את פער המעמדות ולהביא לשוויון יש לדאוג לביטול‬ ‫הקניין הפרטי ויש להפוך אותו לקניינה המשותף של החברה כולה‪ .‬אחד הדברים שהציתו‬ ‫את דמיונו של מלך והגבירו את להטו האידאולוגי היה טענתו של מרקס כי ככל‬ ‫שהבורגנות שואפת לשמר את מעמדה כך היא נאלצת להגביר את ניצולו של הפרולטריון‬ ‫ודבר זה יוצר מדרון של עוני גובר והולך‪ .‬לפי טענה זו‪ ,‬ככל שהפרולטריון הופך עני יותר‬ ‫כך הוא מתמרמר יותר והופך מהפכני יותר ויותר‪ .‬לדעתו של מרקס זהו תהליך בלתי נמנע‬ ‫ותוצאתו היא שהבורגנות שיצרה את הפרולטריון וניצלה אותו הופכת אותו במו פעילותה‬ ‫לפרולטריון מהפכני ובעל תודעה מעמדית וכך היא בעצם כורה לעצמה את קיברה‪,‬‬ ‫ומתוך מצוקת הפועלים יצמח המרד החברתי אשר יפיל את הקפיטליזם ויביא להקמת‬ ‫חברה קומוניסטית‪ .‬מלך הזדהה עם המילים האלה בכל ליבו ובדמיונו כבר ראה את עצמו‬ ‫צועד בשורה הראשונה עם אחיו הפועלים הנדכאים במצעד שנועד לרמוס ולהרוס את‬ ‫ארמונות הבורגנות המושחתת והרקובה‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫נדמה כאילו מילות האינטרנציונל נכתבו במיוחד עבורו והוא הזדהה איתן בכל נימי‬ ‫ליבו ונפשו ‪:‬‬

‫"קום התנערה עם חלכא‬ ‫עם עבדים ומזה רעב‪.‬‬ ‫אש הנקמות הלב ליחכה‬ ‫לקראת אויב היכון לקרב‪.‬‬ ‫עולם ישן עד היסוד נחריבה‬ ‫מגב כפוף נפרוק העול‪ ,‬את עולמנו אז נקימה‪.‬‬ ‫לא כלום אתמול‪ ,‬מחר הכל!‬ ‫זה יהיה קרב אחרון במלחמת עולם‪,‬‬ ‫עם האינטרנציונל ייעור‪ ,‬ישגב אדם‪".‬‬ ‫מלך למד כי מטרת הקומוניזם היא לעצב את הפרולטריון המדוכא למעמד בעל מודעות‬ ‫עצמית‪ ,‬למגר את שלטון הבורגנות‪ ,‬ולהביא לכיבוש השלטון הפוליטי על ידי‬ ‫הפרולטריון‪ .‬עיקר מטרתו של הקומוניזם היא ביטול הקניין הפרטי‪ ,‬ההון העולמי יהיה‬ ‫משותף ויתחלק בין כולם‪ .‬עצם ביטול ההון הפרטי יביא לביטול המעמדות שכן כולם‬ ‫יהיו שווים ובעלי רכוש שווה‪ .‬מלך קרא בשקיקה כל מילה וכשקרא את סיסמתו‬ ‫המפורסמת של מרקס‪" :‬פועלי כל העולם התאחדו" הרגיש שהסיסמא הזאת הופנתה אליו‬ ‫אישית וידע כי עליו לעשות הכל כדי להביא להגשמתה‪.‬‬ ‫כשמדברים עם מלך ומבקשים ממנו לציין נקודות חשובות בחייו הוא מציין בלי היסוס‬ ‫את התקופה הזאת כמשמעותית ביותר בחייו‪ .‬זה התחיל בהתרחקותו מהדת כאשר עבר‬ ‫מביתה של פייגה אל הפנסיון‪ ,‬וזה המשיך בחיבורו העמוק למועדון הקומוניסטי‪ .‬מלך‬

‫‪27‬‬

‫משווה את שני הדברים האלה למעשה של אברהם אבינו שלפי המדרש החליט יום אחד‬ ‫לנפץ את כל פסלי האלילים של אביו‪ .‬נטישת הדת ואימוץ הקומוניזם היו ניפוץ הפסלים‬ ‫הפרטי של מלך שידע שהוא משאיר אחריו את חייו הישנים‪ ,‬שורף את הגשרים עם עברו‬ ‫ויוצא לדרך חדשה‪ .‬דרך קשה ומסוכנת הדורשת הקרבה והתמדה ונכונות לעמוד כמעט‬ ‫לבד נגד כל העולם אבל יחד עם זה היא הדרך הצודקת והאנושית ביותר‪.‬‬ ‫בהיותו בן עשרים עזב מלך את פורטו אלגרה ואת חבריו החדשים וחזר לחווה‪ .‬עבד‬ ‫בשדות‪ ,‬עזר לאימא ולאחים שכולם היו עדיין בחווה וחלם‪ .‬חלם על מהפכה‬ ‫עולמית שאחריה יושלט בעולם סדר חדש ובו ילבשו כולם בגדי עבודה כחולים ויהיו‬ ‫בעיני עצמם כעוטי בגדי מלכות‪ ,‬ידם האחת תאחז בפטיש או בכלי עבודה אחר וידם‬ ‫השנייה תאחז במחרשה‪ .‬כך יצעדו כולם בסך‪ ,‬עם רון בלב ואת ביד כשעל שפתותיהם‬ ‫שירת האינטרנציונל ועיניהם נשואות אל עתיד שכולו שוויון ואחווה‪...‬‬ ‫עם החלום הזה בליבו ניסה מלך להתחיל לארגן תא קומוניסטי וליישם את כל התאוריות‬ ‫היפות שלמד במועדון בפורטו אלגרה‪ .‬אלא שתאוריות לחוד ומציאות לחוד‪ .‬התא‬ ‫הקומוניסטי הראשון שמלך היה שותף להקמתו מנה בשיאו מספר מדהים של שבעה‬ ‫חברים שאותם ליקט בעמל רב ולאחר שעות ארוכות של הסברים ושכנוע‪ .‬שני חברים‬ ‫בתא היו בני אחת ממשפחות החברים ‪ -‬שותפים של סימה‪ ,‬חבר אחר היה אינדיאני‬ ‫מהסביבה וחבר נוסף היה קומוניסט רוסי ותיק שהתגורר בכפר‪ .‬החלום הגדול של מלך‬ ‫להקים ולהוביל תנועה עממית גדולה‪ ,‬התנפץ אל קרקע המציאות היומיומית האפורה‬ ‫התובענית‪ ,‬והטובענית‪ .‬לאכזבתו הרבה הוא נוכח לדעת שהעובדה שחיי הפועלים קשים‬ ‫והם מנוצלים ומושפלים על בסיס יום‪-‬יומי אין בה די כדי לגרום להם להתמרד ואין בה‬ ‫די להביא אותם למצב שבו יהיו מוכנים להילחם למען שיפור תנאיהם ובכך לסכן את‬ ‫מקום עבודתם ולעמוד בסכנת פיטורין‪ .‬מצד שני‪ ,‬בשטח קרו גם דברים ששכנעו אותו כי‬ ‫יש תקווה ובסיס להאמין כי עוד יבוא יום הניצחון של הקומוניזם‪ .‬באחד השטחים שהיו‬

‫‪28‬‬

‫שייכים ליק"א החליטה אחת מהמשפחות שחיו בסביבה כי גם להם מגיעה בעלות על‬ ‫חלקת אדמה‪ .‬חמשת בני המשפחה גידרו את החלקה אותה רצו והכריזו כי שלהם היא‪.‬‬ ‫בעקבותיהם הייתה התעוררות המונית של מקומיים נוספים שחשקו בבעלות על אדמה‪,‬‬ ‫וכך תוך ימים ספורים הפך הטפטוף לזרם ומכל עבר צצו כפריים ברזילאים שהשתלטו‬ ‫על חלקות אדמה לא להם‪ .‬ליבו של מלך התפוצץ משמחה ומגאווה כשראה את הרעיון‬ ‫הקומוניסטי קורם עור וגידים והופך מסתם תיאוריה חברתית לעובדה בשטח‪ .‬כשראה את‬ ‫הפועלים הנדכאים עושים מעשה והופכים להיות בעלי אדמה‪ ,‬החליט לצעוד לשם כדי‬ ‫להזדהות איתם ולהביע סולידריות‪ .‬התקוממות הפועלים והשתלטותם על אדמות החרידו‬ ‫את המתיישבים החוקיים וגרמו להם להפעיל לחץ והשפעה בחלונות הגבוהים בדרישה‬ ‫לעצור את המשתלטים ולהעמיד את "הפושעים" לדין‪ .‬אלה היו ימים מתוחים שהביאו‬ ‫את שלטונות האזור להפעיל הרבה כוח משטרתי ואפס סובלנות כלפי כל מי שנראה להם‬ ‫כבעל פוטנציאל להפרת הסדר הציבורי‪ .‬אל תוך הקלחת הזאת נכנס מלך כשפתח בצעדת‬ ‫ההזדהות שלו‪ .‬לא ברור אם צעד כך מתוך תמימות או מתוך סוג של התרסה לוחמנית‪.‬‬ ‫מה שכן ברור מאוד הוא שהשוטרים עצרו אותו עוד לפני שהתקרב בכלל אל שטח‬ ‫המריבה‪ .‬הוא הוכנס למעצר‪ ,‬ושם הצהיר בגאווה רבה על היותו קומוניסט‪ .‬זה היה בדיוק‬ ‫מה שהשלטונות חיפשו וזה אפשר להם להכריז בתקשורת על חשיפת קשר קומוניסטי‬ ‫להשתלט על אדמות המדינה‪ ,‬בלה‪ ,‬בלה בלה‪...‬‬ ‫מלך סומן רשמית כקומוניסט מסוכן ובתור שכזה נחרץ גורלו להיות באופן קבוע על‬ ‫הכוונת של המשטרה שכן באותה תקופה קומוניסט היה אדם חצי חוקי ולמשטרה הייתה‬ ‫יד חופשית לפעול נגד אנשים כאלה‪ .‬מלך נשאר במעצר כשבוע‪ .‬בסוף אותו שבוע נקלע‬ ‫למקום שוטר מהכפר שהכיר אותו ואת המשפחה‪ .‬השוטר הזה הצליח להוציא את מלך‬ ‫מהמעצר בהתחייבו לפקח אישית על מלך ובקבלת הבטחה של מלך להתייצב אצלו‬ ‫במשטרת הכפר לפחות פעמיים בכל שבוע‪ .‬מלך יצא מהמעצר וקיים את הבטחתו לשוטר‬

‫‪29‬‬

‫אבל במקביל החל לחפש לעצמו מקום אחר‪ ,‬מקום שבו אינו מוכר ובו לא יהיה תחת‬ ‫מעקב תמידי‪ .‬הוא התייעץ עם חברו הרוסי וזה קישר אותו עם חברים קומוניסטים בעיירה‬ ‫שאת שמה אינו זוכר והוא עזב את החווה ונסע לאותה עיירה‪ .‬הפרידה מאימא ומהאחים‬ ‫הייתה קשה ומלווה בהרבה בכי וכעס בעיקר מצידה של סימה‪ .‬היא ידעה שמלך עלול‬ ‫להיעצר שוב ושוב בגלל פעילותו הקומוניסטית וניסתה לשכנע אותו לעזוב את ברזיל‬ ‫ולעלות לקיבוץ בישראל כחלוץ‪ .‬אך מלך התנגד לכך בכל תוקף והתמיד בהחלטתו לנסוע‬ ‫אל חבריו הקומוניסטים באותה עיירה נשכחת‪.‬‬ ‫בהגיעו לעיירה מצא מלך את בית המשפחה הקומוניסטית ושם התגורר‪ .‬עבד במפעל‬ ‫המקומי שהעסיק את רוב תושבי העיירה ואחרי כשבועיים החליט לנסוע שוב לסאו‬ ‫פאולו‪ .‬כשהגיע לעיר הגדולה החליט מלך שקומוניסט אמתי שרוצה להצליח לפעול‬ ‫בקרב הפרולטריון חייב לחיות עם הפועלים ולהיות אחד מהם כדי לזכות באמונם‪ .‬הוא‬ ‫בדק ומצא כי רוב הפועלים שוכרים דירה במשותף ובכך מצליחים להוזיל לעצמם עלויות‬ ‫אבל העניים והמקופחים ביותר אינם יכולים לעשות אפילו זאת ולכן התפתחה עם השנים‬ ‫בערים הגדולות של ברזיל תעשייה של השכרת מיטות‪" .‬בעלי בית" היו קונים או שוכרים‬ ‫בניין גדול‪ ,‬ורצוי שיהיה ישן ומתפורר (ואז כמובן מחירו נמוך‪ )...‬ובו הם היו מכניסים‬ ‫בצפיפות כמה שיותר מיטות וליתר דיוק –אך ורק מיטות‪ .‬על מטבח‪ ,‬שירותים‪ ,‬מקלחת‪,‬‬ ‫או לפחות כיסא לא היה מה לדבר‪ ,‬ואפילו לחלום על שכאלה היה קשה‪ .‬ואז היו משכירים‬ ‫מיטה כפי שמשכירים דירה ‪ -‬עם חוזה ועם תנאים וערבים ותשלום מראש וכן הלאה‪.‬‬ ‫ובדיוק כמו בשוק הדירות כך גם בשוק המיטות היו מחירים שונים לפי מיקום ולפי מעמד‬ ‫ מיטות שעמדו בחדרים עם מעט שותפים עלו יותר מאשר מיטות שהוצבו באולמות‬‫גדולים‪ .‬מיטה ליד חלון מאוורר עלתה יותר ממיטה בפינה מחניקה‪ .‬המיטות הזולות‬ ‫ביותר היו אלה שעמדו בקומת העמודים של הבניין צמודות לכביש וחשופות לעיני כל‬ ‫עובר ושב ולכל רוח וריח‪ .‬לפי חוזה השכירות של המיטות אסור היה להתקלח‪ ,‬לבשל או‬

‫‪31‬‬

‫לעשות צרכים בצורה כלשהי בתחומי הבניין‪ .‬לכן עם הזמן היה זה אך טבעי לראות את‬ ‫שוכרי המיטות מתקלחים ומבשלים ברחוב לעיני כל‪ .‬מלך שכר לעצמו מיטה בקומת‬ ‫העמודים של אחד הבניינים וכשחתם על החוזה נזכר בפסוק שאמר שלמה המלך‪" :‬טוב‬ ‫פת חרבה ושמחה בה‪ ,‬מארמון מלא זבחי ריב"‪ .‬כך בדיוק הוא הרגיש באותו יום וזה עשה‬ ‫אותו מאושר‪ .‬ממש מאושר‪ .‬סוף סוף הוא אחד מהמוני פועלים מנוצלים ומדוכאים‪ .‬מכאן‬ ‫יקל עליו להראות לאחיו הנדכאים את האור הגנוז ולהוביל אותם לעתיד טוב יותר‪...‬‬ ‫מלך מצא עבודה באזור התעשייה של סאו פאולו בחברה שייצרה לוחות פלדה ששימשו‬ ‫לבניית קרונות רכבת‪ .‬החברה שבה עבד נקראה "אוזסקו" והייתה לכאורה בבעלות‬ ‫ברזילאית אך למעשה‪ ,‬הייתה חברה אמריקאית‪ .‬תרגיל הבעלות המזויפת היה נפוץ‬ ‫ומקובל ונועד לעקוף את ההגבלות שהטיל החוק הברזילאי על בעלות זרה בנכסים‬ ‫ברזילאים‪ .‬מלך עבד בצוות יחד עם עוד תשעה פועלים‪ .‬תפקיד הצוות היה לסדר את‬ ‫לוחות הפלדה הכבדים זה על זה‪ .‬באחד הימים הופיע במפעל המנהל האמריקאי וקבע כי‬ ‫יש לצמצם את הצוות של מלך ולהעמידו על חמישה עובדים‪ .‬אחד הפועלים‪ ,‬ברזילאי‬ ‫שחור וגדול התקומם וסרב לקבל את הדין באמרו לאותו מנהל‪" ,‬אם אתה חושב‬ ‫שמספיקים חמישה פועלים תבוא אתה בעצמך לסחוב את הלוחות האלה ונראה מה תגיד‬ ‫אז"‪ .‬מלך התפעל מאוד מאומץ לבו של אותו עובד ומיד התייצב לצדו ותמך בו‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר נאלץ מנהל המפעל להתפשר על דרישתו והבעיה נפתרה בכך שאמנם הצוות‬ ‫צומצם לחמישה פועלים אך הם קיבלו לעזרתם מנוף משוכלל שהקל מאוד על המאמץ‬ ‫וייעל את עבודתם‪ .‬בזמן עבודתו ב"אוזסקו" הצטרף מלך לסניף המקומי של המפלגה‬ ‫הקומוניסטית ולקח על עצמו לחלק כרוזים של המפלגה ולהפיץ את העיתון שלה בקרב‬ ‫חבריו במפעל‪ .‬לצערו לא היה ביקוש גדול לעיתון ולכרוזים וזאת מהסיבה הפשוטה שרוב‬ ‫הפועלים היו אנאלפביתים שלא ידעו קרוא וכתוב אפילו ברמה הבסיסית ביותר‪ .‬הוא‬ ‫עבר לשיחות אישיות וניסה לשכנע ולמשוך אך לשווא‪ .‬שוב ושוב ראה כי הרעיון‬

‫‪31‬‬

‫הקומוניסטי אינו מדבר אל ליבם של הפועלים שלמענם בעצם הוא נוצר‪ ,‬וזה כמובן היה‬ ‫מאכזב‪ .‬אכזבה נוספת נגרמה לו כשניסה לארגן אסיפת פועלים‪ ,‬אסיפה שבה התכוון‬ ‫לדבר‪ ,‬להמריץ אותם לעמוד על זכויותיהם ולהציע להם את עזרת המפלגה‪ .‬הוא תלה‬ ‫מודעות‪ ,‬חילק כרוזים והודיע אישית לעשרות אנשים אך כשהגיעה שעת האסיפה לא‬ ‫הופיע איש‪ .‬פעילותו הפוליטית של מלך לא נעלמה מעיני ההנהלה והוא הוכנס לרשימה‬ ‫השחורה ופוטר מהעבודה ללא הסבר וללא פיצוי‪ .‬כעת כשהיה מובטל וזמנו בידו הקדיש‬ ‫מלך את כל ימיו ומרבית לילותיו לפעילותו במפלגה‪ .‬המפלגה הקומוניסטית הייתה‬ ‫באופן רשמי חוקית בברזיל אך מעשית היא הייתה נרדפת ולא אהודה על השלטון‪ .‬רוב‬ ‫פעולות המפלגה היו על גבול המותר לפי החוק הנוהג אז‪ ,‬אך בצדן היו פעולות לא‬ ‫חוקיות בעליל‪ .‬אחת מפעולות אלה הייתה הפצת מודעות ושלטים ובהן סיסמאות‬ ‫סוציאליות ודרישות לשיפור תנאי הפועלים והמבצע פעולה כזאת עלול היה להיעצר‬ ‫ולהישפט בחומרה‪ .‬אך כרגיל אצל מלך זה לא הרתיע אותו והוא לקח על עצמו דווקא את‬ ‫הסוג הזה של הפעולות‪ .‬יחד עם עוד חבר היה מסתובב בלילות עם סולם ודלי דבק ובליבם‬ ‫שאיפה לכסות את כל קירות סאו פאולו בשלטים גדולים של פרופגנדה סוציאליסטית‪...‬‬

‫‪32‬‬

‫הקץ לנשק ולמלחמות‬ ‫אחרי שפוטר מעבודתו ב"אוזסקו" ניסה מלך מזלו בעבודות שונות‪ .‬הוא עבד בגידול‬ ‫ירקות בחווה של משפחה איטלקית‪ ,‬פגש גנן ועבד אתו כמה שבועות בטיפול בגינות‪,‬‬ ‫ועוד עבודות מכל הבא ליד‪ .‬העיקר לשרוד ולהתקיים בכבוד מעמל כפיו‪ .‬מכל העבודות‬ ‫שעשה אהב ביותר את עבודות החקלאות והחליט ללכת ללמוד חקלאות בבית ספר‬ ‫חקלאי‪ .‬הוא הצליח למצוא בית ספר שהלימודים בו מומנו על ידי ממשלת ארצות‬ ‫הברית כתרומה לברזיל על עזרתה במלחמת העולם השנייה‪ .‬בבית הספר החקלאי הוא‬

‫‪33‬‬

‫למד בתחילה לימודים כלליים ואחרי ארבעה חודשים בחר את לימודי ההורטיקולטורה‬ ‫ גידול ירקות‪ ,‬כתחום התמחות‪ .‬לשם כך העבירו אותו לבית ספר חקלאי סמוך שבו למד‬‫עוד כארבעה חודשים‪ .‬תוך כדי תקופת לימודיו התגלה אצל מלך בקע בטני או בעברית‬ ‫מדוברת פשוט קילה‪ .‬הוא נשלח מיד לבית חולים ושם בהרדמה מקומית תיקנו את הבקע‬ ‫ואחרי כשבוע הוא החלים וחזר לבית הספר להמשך לימודיו‪ .‬מלך אהב רק את החלק‬ ‫המעשי של הלימודים ונהג לברוח מהשיעורים התיאורטיים שכללו הרבה מלל והרצאות‬ ‫משעממות‪ .‬בתום לימודיו היה מלך בערך בן עשרים וארבע‪ .‬הוא קיבל תעודה שמאשרת‬ ‫את היותו בעל מקצוע בתחום גידול ירקות אלא שאחרי זמן קצר פשוט איבד אותה‪ .‬הוא‬ ‫חזר הביתה לחווה עם ידע חדש בחקלאות‪ ,‬ידע שאותו העביר לבני משפחתו ואותו ניסה‬ ‫ליישם בחווה‪ .‬כך למשל הוא לימד אותם להשתמש בקומפוסט שנעשה מזבל פרות‬ ‫ומזבל סוסים דבר ששיפר והגדיל את היבולים‪ .‬העבודה בחווה העסיקה אותו מאוד‬ ‫ובתקופה זאת היה פחות פעיל במפלגה‪ .‬מלך ישב בחווה בערך שנה‪ ,‬לשמחתה הרבה של‬ ‫אמו‪ ,‬ואז שוב תקף אותו חיידק הנדודים והוא עזב הכל ונסע לפורטו אלגרה‪ ,‬שם התחיל‬ ‫שוב לפעול במפלגה ושם‪ ,‬בעקבות פסטיבל העיתונות הקומוניסטית שגלש לאלימות‪,‬‬ ‫נעצרו כל המפגינים ומלך ביניהם ונלקחו למאסר‪ .‬הם הוחזקו במחנה צבאי ובו נחקרו‬ ‫באלימות ובעינויים על מעשיהם ועל תכניותיהם‪ .‬על מלך כתבו בעיתונים‪" :‬נתפס צ'כי‬ ‫מסוכן שניסה להפיל את השלטון"‪ .‬ממש ככה‪ ,‬לא פחות ולא יותר‪ .‬אחרי זמן הסתבר‬ ‫למלך כי הוא זכה בכבוד המפוקפק הזה בגלל העובדה שהוא ובני משפחת ברגר מעולם‬ ‫לא קיבלו אזרחות ברזילאית מלאה ומעמדם הרשמי היה מתאזרחים ובתור שכאלה היה‬ ‫הרבה יותר קל להיטפל אליהם‪ .‬סיבה שנייה להגדרתו של מלך כמסוכן לשלטון הייתה‬ ‫עובדת מעצרו הראשון שאז כבר הוכנס לרשימה השחורה של השלטון וסומן כעושה‬ ‫צרות מקצועי שיש להיזהר ולהזהיר מפניו‪ .‬דבר מעצרו של מלך נודע למשפחתו רק אחרי‬ ‫כמה שבועות אך לא היה לאל ידם לעזור לו‪ .‬לעצירים פוליטיים היו מעט מאוד זכויות‬ ‫חוקיות והוטלו עליהם מגבלות רבות שצמצמו מאוד את יכולתם ואת זכותם להתגונן‬

‫‪34‬‬

‫בבתי המשפט‪ .‬מלך והחברים הוחזקו במאסר חמישה חודשים ללא משפט וללא החלטה‬ ‫רשמית וחוקית של בית דין‪ .‬הם שוכנו יחד בחדר אחד קטן‪ .‬ישנו על מזרונים מסריחים‬ ‫ומוכי פשפשים על רצפת בטון‪ ,‬אוכל קיבלו פעם ביום דרך אשנב קטן בדלת התא והוצאו‬ ‫לטיול של שעה ביום בחצר סגורה ומבודדת משאר האסירים‪ .‬החיים בכלא היו‬ ‫קשים וכללו התעללות יום יומית ב"קומוניסטים המסריחים" כפי שכינו אותם השוטרים‪.‬‬ ‫הם היו נלקחים לחקירות חוזרות ונשנות שבהן אילצו אותם לעמוד בעיניים פקוחות מול‬ ‫אור חזק של פרוז'קטור צבאי‪ ,‬או אילצו אותם לעמוד עם ידיים פרושות לצדדים במשך‬ ‫שעות ארוכות ואבוי למי שעצם עיניים או הוריד ידיים‪ .‬ראשי המפלגה שלא נעצרו ניסו‬ ‫לעזור להם להתכונן למשפט ולשם כך גייסו עורך דין שאהד את הרעיון הקומוניסטי אלא‬ ‫שלא היה בכך צורך שכן אחרי חמישה חודשים שוחרר מלך כנראה בהתערבות של הדודה‬ ‫פייגה‪.‬‬ ‫לאחר שחרורו המפתיע מהכלא חזר מלך אל דודתו פייגה בפורטו אלגרה‪ .‬הוא היה אז‬ ‫חבול בראשו בגלל מכות קשות שהרביצו בו השוטרים‪ .‬מצבו הפיזי היה ירוד מאוד וגם‬ ‫מצבו הנפשי לא היה מזהיר והוא התלבט קשות איך להמשיך מכאן את חייו‪ .‬הוא הרגיש‬ ‫וידע כי הוא נתון במעקב והיה עליו להחליט האם לבחור במלחמה בשלטון על כל‬ ‫המשתמע מכך ‪ -‬חיים של לוחם במחתרת‪ ,‬מעצרים‪ ,‬מכות‪ ,‬סכנה לאמו ולמשפחתו וכיוצא‬ ‫באלה דברים קשים‪ ,‬או חזרה לכפר‪ ,‬לאימו ולאחים שאותם לא ראה כבר יותר משנה (הם‬ ‫לא הורשו לבקר אותו בהיותו בכלא ורק דודתו פייגה קיבלה אישור לבקר אותו לפעמים)‬ ‫בעצתה של פייגה נפגש עם אחד מגדולי עורכי הדין בפורטו אלגרה וזה שכנע אותו לחזור‬ ‫לכפר שכן מצבו החוקי היה לא טוב ואם ייעצר שוב באמתלה כלשהי יצטרך לבלות שנים‬ ‫ארוכות מאוד מאחורי סוגר ובריח‪ .‬באופן מפתיע ניצח הפעם קול ההיגיון ומלך חזר אל‬ ‫אימו בחווה‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫התרנגולים נפלו בקרב‬ ‫שני תרנגולים יצאו לקרב‬ ‫אף אחד מהם לא שב‪.‬‬ ‫לחמו ונפצעו עד זוב דם‪,‬‬ ‫אף אחד משם לא קם‪.‬‬ ‫יצאו לקרב רעננים‬ ‫הרגישו טוב‪ ,‬היו שמחים‬ ‫גייסו את כל הכוח‪,‬‬ ‫אך הרדימו את המוח‪.‬‬ ‫כל אחד דקר‪ ,‬נשך‪,‬‬ ‫אך שניהם נפלו בפח‪.‬‬ ‫מהדקירות נפלו דומם‬ ‫ומשם אין מי שקם‪.‬‬ ‫התרנגולים סביב‪ ,‬צפו בהצגה‪,‬‬ ‫אך התכרבלו שם במלונה‪.‬‬ ‫קרקרו סביב בקול גדול‬ ‫נראה בסוף‪ ,‬אם יש מי שיכול‪.‬‬ ‫תרנגול אחד בין תרנגולים‪,‬‬ ‫הופיע ביניהם בקרקור גדול‪:‬‬ ‫עכשיו אני הכל יכול‬ ‫אביא לכם חיים טובים!‬ ‫(באר שבע ‪)1002‬‬

‫‪36‬‬

‫כשחזר מלך לחווה מצא אימא שהזדקנה פתאום ואחים כועסים ודואגים‪ .‬מלך הבין אז‬ ‫שעליו לחשוב לא רק על המוני הפועלים המדוכאים וצריך לדאוג קודם כל לאימו‬ ‫ולמשפחה‪ .‬הוא הצטער על הסבל והדאגה שגרם ללא כוונה רעה לאימו היקרה לליבו‬ ‫והחליט הפעם להיענות לבקשתה וללכת להכשרה שבסופה יעלה ארצה לקיבוץ‪ .‬כשהגיע‬ ‫להחלטה הזאת הרגיש סוג של שלמות עם עצמו ועם האידאולוגיה הקומוניסטית שלו‬ ‫שכן אחרי הכל הקיבוץ היה המקום היחידי מחוץ לרוסיה שבו הרעיון הקומוניסטי של‬ ‫רכוש משותף‪ ,‬שוויון ואחווה היה הקרוב ביותר להגשמה ולכן עלייה לקיבוץ היא בעצם‬ ‫סוג של הגשמה בדרכים אחרות‪ .‬סימה ברגר והאחים קיבלו את החלטתו של מלך בשמחה‬ ‫גלויה ומיד החלו לחשוב איך עושים זאת‪ .‬ראשית הוחלט כי מלך‪ ,‬אליהו ושלום ילכו‬ ‫להכשרה בעוד שנתן הקטן יישאר עם אימא כדי שלא תישאר לבדה‪ .‬שנית הוחלט כי ילכו‬ ‫להכשרה עם תנועת דרור שהייתה תנועה ציונית שדגלה בחינוך לערכים לאומיים‬ ‫וסוציאליסטיים‪ ,‬טיפוח תרבות יהודית‪ ,‬לימוד השפה העברית והגשמה חלוצית של‬ ‫עקרונות הציונות‪ .‬האחים ברגר נפרדו מאימא ונסעו לסאו פאולו כדי להצטרף שם‬ ‫להכשרת דרור‪ .‬הסוכנות הציונית קנתה שטח חקלאי מחוץ לסאו פאולו ושם הקימה‬ ‫צריפים למגורים והכשירה את השטח החקלאי לגידולים‪ .‬מלך ואחיו היו בגרעין השני‬ ‫של דרור והיו מיועדים להצטרף לגרעין שהקים את קיבוץ מפלסים שבנגב המערבי‪.‬‬ ‫ההכשרה נמשכה כשנה ובמהלכה למדו החברים חקלאות‪ ,‬עברית‪ ,‬היסטוריה והכינו‬ ‫עצמם לקראת העלייה ארצה‪ .‬בתום תקופת ההכשרה נקבע מועד הנסיעה ארצה ונקבע‬ ‫כי מלך ואליהו יעלו עם הגרעין למפלסים בעוד ששלום נשאר בהכשרה בהמתנה לגרעין‬ ‫הבא‪ .‬בסופו של דבר נשאר שלום בברזיל‪ .‬יום אחד נפצע בעין ונלקח למרפאה שם טיפלה‬ ‫בו האחות מרים וכמו באגדות הם התאהבו‪ ,‬התחתנו ונשארו בברזיל כי להורים של מרים‬ ‫היה מפעל טקסטיל והם ביקשו את עזרתו של חתנם הטרי‪ .‬שנים אחר כך עלו ארצה וכאן‬ ‫הקימו מפעל טקסטיל משלהם‪ .‬הסוכנות היהודית סידרה לעולים את הניירות הדרושים‬ ‫לנסיעה והותירה להם שלושה ימים חופשיים לסידורים אישיים ולפרידה מהמשפחה‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫בגלל הזמן המועט שעמד לרשותם קיבלו האחים מהסוכנות מימון לטיסה פנימית עד‬ ‫הרשי ומשם ברכבת הביתה‪ .‬הם הספיקו לשהות בבית עם אימא רק יום אחד ואז נפרדו‬ ‫בדמעות ובלב כבד מאימא ויצאו בדרכם לחיים חדשים בארץ ישראל‪.‬‬

‫לסביבה באהבה‬

‫‪38‬‬

‫הם עלו לאוניה בנמל סנטוס לא רחוק מסאו פאולו‪ .‬הקבוצה שלהם מנתה כעשרים‬ ‫חלוצים נרגשים וחוששים מפני הלא נודע אך יחד עם זאת חדורי אמונה ובטוחים בכוחם‪.‬‬ ‫האוניה הייתה איטלקית (ובהתאם לכך מלך זוכר שהיה שם הרבה מאוד יין והרבה סוגי‬ ‫פסטה טעימה)‪ .‬והייתה צפויה להגיע לג'נובה אחרי מסע של בערך עשרים יום‪ .‬בדרכם‬ ‫לג'נובה עגנו לעצירת ביניים ראשונה בסנגל שבאפריקה שם נשארו כמה שעות והספיקו‬ ‫לסייר קצת באזור הנמל‪ .‬בהמשך הנסיעה היו עצירות נוספות קצרות גם בנמל ברינדיזי‬ ‫ואחר כך בנמל אקרופוליס ובסף המסלול עגנו בג'נובה שם שיכנה אותם הסוכנות במחנה‬ ‫מעבר‪ .‬הם שהו באיטליה כשמונה ימים שאותם ניצלו האחים ברגר לטיולים וביקורים‬ ‫בפלורנס (מלך זוכר שהם עלו ארבע מאות וארבעים מדרגות וראו באופק הרים מושלגים)‪.‬‬ ‫הם היו ברומא ונכנסו לוותיקן‪ ,‬נסעו לוונציה ושטו בגונדולה‪ .‬בג'נובה ביקרו בביתו של‬ ‫כריסטופר קולומבוס ובכל מקום הסתדרו היטב עם האיטלקים בזכות העובדה כי‬ ‫פורטוגזית ואיטלקית הן שפות אחיות‪ .‬כשנגמרה התקופה האיטלקית חזרו לאוניה ואחרי‬ ‫שיט של יומיים הגיעו ב‪ 22‬בפברואר ‪2252‬לנמל חיפה שם קיבלו אותם בחום ולאחר טקס‬ ‫קצר העמיסו את כל מטענם על משאית ויצאו בדרכם לביתם החדש בקיבוץ מפלסים‪ .‬מלך‬ ‫זוכר כי בדרך דרומה עצרו בחדרה במסעדה קטנה ושם כל החלוצים הזמינו מנה מדהימה‬ ‫ומיוחדת‪ :‬תפוזים ולבניה‪ .‬תשאלו למה? ובכן‪ ,‬בהיותם בהכשרה ואחר כך באוניה סיפרו‬ ‫להם כולם כל הזמן כמה טעים ובריא לאכול תפוזים ולבניה‪ .‬ועכשיו בארץ הקודש ניצלו‬ ‫כל החלוצים את ההזדמנות לאכול סוף סוף תפוזים ולבניה‪...‬‬ ‫לאחר כמה שעות במשאית הגיעו סוף סוף החבר'ה אל הקיבוץ שלהם‪ .‬קיבוץ מפלסים‬ ‫נקרא כך על שם האנשים שפילסו את הדרך לעלייה מארצות אמריקה הלטינית לישראל‪.‬‬ ‫הקיבוץ הוקם בשנת ‪ 2242‬על ידי גרעין עולים בוגרי תנועת דרור מארצות אמריקה‬ ‫הדרומית‪ .‬בגרעין המייסדים היו חברים מארגנטינה ומברזיל ונוצרו ניגודים מהותיים בין‬

‫‪39‬‬

‫שתי הקבוצות‪ ,‬ניגודים שהעכירו מאוד את האווירה וגרמו למלך שלא תמך באיש מהם‬ ‫להבין שאולי קיבוץ חלומותיו אינו כל כך מושלם וגרמו לו להרבה לבטים לגבי המשך‬ ‫דרכו‪ .‬המגורים בקיבוץ בעת ההיא היו באוהלים‪ ,‬פחונים וצריפי עץ‪ .‬היה בקיבוץ מבנה‬ ‫פח גדול ששימש כמועדון חברים אך מלך זוכר שהמועדון האמתי היה במקלחות‪ .‬שם‬ ‫היה המרכז החברתי האמתי‪ ,‬שם החליפו החברים ידיעות ושם כמובן ריכלו על כולם‪.‬‬ ‫המקלחת הציבורית הייתה הגורם העקיף שגרם למלך לעזוב את מפלסים‪ .‬הוא היה‬ ‫במקלחת עם עוד כמה חברים ואז שמע אחד מהם מתגאה בכך שבזמן המשמרת שלו‬ ‫כשומר בקיבוץ (הקיבוץ שוכן לא רחוק מעזה ובאותן שנים הייתה חדירה יומיומית של‬ ‫מסתננים מעזה לישראל הסתננות שמטרתה ברוב המקרים הייתה לגנוב ציוד חקלאי‬ ‫ובחלק מהמקרים זו הייתה הסתננות למטרות פיגועים ביטחוניים‪ .‬לכן צוידו השומרים‬ ‫בקיבוצי הקו בנשק חם) הוא נתקל בערבי מבוגר שחדר לקיבוץ‪ .‬הערבי התחנן וביקש‬ ‫לחזור לעזה והשומר שילח אותו לדרכו אבל כשהערבי התרחק ירה בו השומר והרג אותו‪.‬‬ ‫מלך הזדעזע לשמע הסיפור וזעזועו גבר משהבין שהשומר מתגאה במעשהו ואף זוכה‬ ‫לגיבוי השומעים‪ .‬שבועות מספר לפני האירוע הזה התחיל מלך להתלבט לגבי המשך‬ ‫דרכו במפלסים שכן הסכסוך המוזכר לעיל בין החברים מברזיל לאלה מארגנטינה לא‬ ‫היה לרוחו וכאחד שלא רצה להשתייך לשום קבוצה‪ ,‬נשבר אצלו הדימוי הטהור של‬ ‫הרמוניה חברתית בקיבוץ ועכשיו כששמע את סיפורו הנורא של השומר המתרברב ידע‬ ‫כבר שלא יוכל להמשיך לחיות במקום הזה והודיע על עזיבת הקיבוץ‪ .‬בינתיים לבש‬ ‫הסכסוך בין הקבוצות ממדים של מלחמת קיבוץ וכתוצאה מכך רוב בני הקבוצה‬ ‫הברזילאית וביניהם אחיו אליהו עברו להכשרה בקבוצת כינרת ומשם לקיבוץ ברור חיל‬ ‫השוכן קרוב לקיבוץ מפלסים‪.‬‬ ‫לאחר לבטים והתייעצויות החליט מלך להצטרף לקיבוץ געש שהיה שייך לתנועת‬ ‫השומר הצעיר‪ .‬מלך האמין כי השומר הצעיר שהיה אז קרוב מאוד לרעיון הקומוניסטי‬

‫‪41‬‬

‫ואף ראה בסטאלין מנהיג פועלים ושמש עמים אמתית יתאים לו מאוד ובו יגשים סוף סוף‬ ‫את החלום הבוער בעצמותיו‪ .‬מלך התקבל לקיבוץ געש כמועמד והתגורר באוהל עם עוד‬ ‫חברים‪ .‬לבקשתו עבד בענף השלחין שבו גידלו ירקות‪ .‬בקשתו לעבוד במשתלה נתקלה‬ ‫בסירוב כי לא היה צורך בעובד נוסף‪ .‬המצב הכלכלי של קיבוץ געש היה קשה ואפילו‬ ‫קשה מאוד‪ .‬ענפי הייצור של הקיבוץ הצעיר לא הכניסו די כסף שיספיק אפילו לקניית‬ ‫מזון לחברים וכך נאלצו חברי געש ומלך ביניהם לצאת לעבודה במפעל פלסטיקה ליד‬ ‫קיבוץ מעברות ובכסף שהרוויחו שם קנו מזון לחברים‪ .‬החברים עבדו בעוד מקומות‬ ‫שונים מחוץ לקיבוץ והתפרנסו בדוחק רב‪ .‬בקיבוץ גר מלך לבד באוהל בעוד הצריפים‬ ‫ניתנו לבעלי המשפחות‪ .‬גם בגעש היו מקלחות ציבוריות נפרדות לבחורות ולבחורים והיו‬ ‫כבר משפחות עם ילדים וגני ילדים וכפי שהיה נהוג אז לנו הילדים בבתי הילדים ולא עם‬ ‫ההורים‪ .‬בגעש שהיה קיבוץ שמאלני הקשור למפ"ם לימדו אז מרקסיזם ושרו שירי הלל‬ ‫לחבר יוזף סטאלין שעדיין כיכב כשמש העמים (וזמן קצר אחר כך נודעו בכל העולם‬ ‫מעשיו הנוראיים והרבה קומוניסטים טובים הפסיקו להאמין בו)‪ .‬חברי הקיבוץ לקחו‬ ‫חלק בפעילות חברתית שתאמה את עקרונות המפלגה וכך למשל לקחו חלק בהפגנת‬ ‫סולידריות גדולה עם שביתת הימאים של צים ששיתקה אז את המשק הישראלי הרעוע‪.‬‬ ‫מכל אלה הסיק מלך כי מפ"ם היא היא המפלגה הקומוניסטית האמתית בישראל‪ .‬כל כך‬ ‫משוכנע היה בכך שהרשה לעצמו לכתוב ולתלות בחדר האוכל מודעה גדולה בזאת‬ ‫הלשון‪" :‬יהיה קיבוצנו לקיבוץ לוחם למען חיים וחברה טובים יותר"‪ .‬אלא שמלך כנראה‬ ‫טעה בהבנת הנקרא או שהיה קיצוני מדי עבור חברי געש‪ .‬כך או כך החברים התחילו‬ ‫למדר אותו מפעילות רעיונית בכל מיני דרכים‪ .‬מלך מספר למשל שהיו שולחים אותו‬ ‫לשמירה או לעבודה אחרת כדי שלא יהיה נוכח באסיפת הקיבוץ‪ .‬הרמזים הדקים האלה‬ ‫שנרמזו למלך הפכו עבים יותר ויותר והסוף היה שמלך ביקש מחברי המזכירות להביא‬ ‫את עניינו בפני אסיפת הקיבוץ כדי שיוכל להשמיע שם את דברו ולשכנע את החברים‬ ‫בצדקת עמדתו‪ .‬היה זה יום גשם ומלך ישב באוהלו וכתב לעצמו את הנאום שיישא‬

‫‪41‬‬

‫באסיפה‪ .‬הוא דיבר באסיפה על צדקת הדרך הקומוניסטית והסביר לחברים כי הקומוניזם‬ ‫הוא הפתרון לכל אי הצדק החברתי‪ .‬הוא הסכים כי הציונות יכולה לפעול כתף אל כתף‬ ‫עם הרעיון הקומוניסטי והדגיש כי ברצונו להישאר בקיבוץ‪ .‬אבל כל זה לא עזר והיות‬ ‫ומלך היה עדיין רק מועמד לא הייתה בעיה לקיבוץ להראות לו את הדלת המובילה‬ ‫החוצה‪ .‬כשהבין מלך כי עליו לעזוב את הקיבוץ ביקש רק שיתנו לו את מיטת הסוכנות‬ ‫שעליה ישן וביקש שהקיבוץ יוביל את המיטה ואת שאר חפציו לתל אביב שם גילה לא‬ ‫מזמן כי יש לו כמה קרובים רחוקים ששרדו את השואה ואליהם עבר עכשיו‪.‬‬ ‫מלך שהה ימים ספורים בלבד בבית קרוביו ואחר כך עזב אותם ועבר למושב סמוך‬ ‫לרחובות שם הייתה משפחה שהכיר עוד מברזיל‪ .‬המשפחה הזאת הסכימה שיגור איתם‬ ‫בצריף שלהם תמורת תשלום הוצאות‪ .‬זו הייתה תקופת הצנע שבה הייתה הקצבה של‬ ‫מצרכים בסיסיים והחיים היו צנועים וקשים‪ .‬מלך לא בחל בשום עבודה ועשה הכל כדי‬ ‫לא להזדקק לעזרת אנשים אחרים‪ .‬הוא עבד בכביש ירושלים בעבודות ייעור‪ ,‬קטף‬ ‫תפוזים בפרדסי רחובות‪ ,‬בצר ענבים בכרמים שבסביבה‪ ,‬ועשה עבודות גינון פרטיות‪.‬‬ ‫לאחר זמן הכיר מתכנן גינות וזה בחר בו לבצע עבודה בשטח הנוי של הפקולטה‬ ‫לחקלאות ברחובות‪ .‬בעבודה הזאת הוא עבד צמוד למתכנן ולמד ממנו הרבה‪ .‬במקביל‬ ‫קשר קשרים עם מנהלת משתלת גבעת ברנר שם היה קונה שתילים לעבודות הגינון שלו‬ ‫והיא סיפקה לו עבודות גינון רבות‪ .‬אחת העבודות הייתה נטיעת עצים בקרית עקרון‬ ‫וברחובות עבודה שביצע עם פועלי דחק ובמקום לנהל אותם עבד איתם שכם אל שכם‬ ‫ועורר בכך את פליאתם‪...‬‬ ‫כשהיה בן עשרים ושמונה נקרא מלך לשירות צבאי והלך לשם ללא התלהבות אך מתוך‬ ‫הכרת החובה של אזרח נאמן‪ .‬הוא שובץ לגבעתי ושרת במחנה ביל"ו‪ .‬זמן קצר לפני גיוסו‬ ‫גילה את סניף המפלגה הקומוניסטית ברחובות והיה מנוי על העיתון של המפלגה ועכשיו‬ ‫בהיותו חייל יצר יחד עם עוד כמה חיילים תא קומוניסטי חשאי‪ .‬הם נהגו להיפגש בחשאי‬

‫‪42‬‬

‫ולקרוא את עיתון המפלגה‪ .‬לצורך העניין ביקש מלך וקיבל אישור ללמוד עברית‬ ‫ברחובות‪ .‬היה יוצא פעמיים בשבוע ללמוד עברית וחוזר עם העיתון בשביל החברים‪.‬‬ ‫השרות הצבאי היה קשה על מלך‪ .‬היה לו קושי פיזי כי רוב חבריו ליחידה היו צעירים‬ ‫וחזקים ממנו והיה לו קושי נפשי לאחוז בנשק‪ .‬תמיד דיבר על שלום עולמי ועל שלום‬ ‫ואחווה בין עמים וצרם לו מאוד ההכרח להיות חייל ולאחוז בנשק‪ .‬את תסכולו ואת‬ ‫חלומותיו ביטא מלך בשירים הרבים שכתב בתקופה הזאת‪ .‬את שיריו הראשונים כתב‬ ‫בפורטוגזית עוד בברזיל ומאז לא הפסיק לכתוב‪( .‬בספירת מלאי לא מחייבת שעשה השנה‬ ‫גילה מלך כי כתב כבר מעל שלושת אלפים שירים)‪ .‬במשך שירותו הצבאי הסתבך מלך‬ ‫לא פעם עם מפקדיו בגלל שניסה לעמוד על דעתו‪ .‬לא הבין ולא קיבל כי חייל הוא‬ ‫"רכוש" הצבא ולא תמיד יכול להגיד או לעשות כל מה שעולה בדעתו כפי שהיה רגיל‬ ‫באזרחות‪ .‬יותר מפעם אחת נענש פיזית (בצבא של אותן שנים הענישו לא פעם חיילים‬ ‫במכות של ממש ומלך ממש "הזמין" בעקשנותו עונשים כאלה‪ )...‬באחת הפעמים התלונן‬ ‫אצל המפקד על יחס לא טוב לחיילים ושוב כמעט נשלח לכלא‪ .‬אחרי שרות לא מזהיר‬ ‫שנמשך עשרים חודשים הגיע צה"ל למסקנה שהוא יכול להסתדר בלי עזרתו של החייל‬ ‫האמיץ מלך ברגר ושיחרר אותו רשמית מהמשך שרות החובה‪ .‬זה היה בערך בשנת ‪2255‬‬ ‫ומלך היה אז בן עשרים ותשע ‪ -‬שלושים‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫ידידות בין העמים על שרידי הנשק המושמד‬

‫לאחר שחרורו מהצבא חזר לרחובות חסר כסף וחסר כל‪ .‬הוא התגורר בשכונת צריפונים‬ ‫שנקראה "זיקי פלדה"‪ .‬גר במחסן קטן ובו רק מיטת ברזל ושולחן מתנדנד שקיבל‬ ‫משכנים רחמנים‪ .‬מלך ביצע מדי פעם עבודות גננות מזדמנות אך חיפש עבודה רצינית‬ ‫וקבועה‪ .‬הוא ניסה להתקבל לעבודה בתחנת הניסיונות של רחובות שם ניסו לטפח עצים‬ ‫סובטרופיים ולאקלם את שיח הקפה הברזילאי אך נתקל בסירוב והמשיך בחיפושיו‪ .‬מצא‬ ‫עבודה בקטיף תפוזים אך כהרגלו עורר עליו את זעמם של בעלי הפרדסים כאשר העיר‬ ‫הערות נגדם‪ .‬הסיבה למלחמתו של מלך הייתה כשנודע לו משכניו התימנים כי הפרדסנים‬ ‫שלחו שליחים לתימן כדי להביא תימנים שיעבדו בפרדסים‪ .‬מלך ראה בכך השפלה וניצול‬ ‫ודמו רתח בו‪ .‬כמובן שבכך הקיץ הקץ על עבודתו בכל הפרדסים שבאזור רחובות שכן‬ ‫הוא סומן כעושה צרות מקצועי שאסור להעסיק אותו‪ ...‬כל אלה לא הקלו על חייו של‬ ‫מלך אך הוא היה מוכן לשלם את המחיר הזה בלב שלם כי זאת הייתה אמונתו ודרכו והוא‬

‫‪44‬‬

‫הלך בה ללא חרטות‪ .‬מלך לא בחל בשום עבודה ועבד תמיד שכם אל שכם עם אחרון‬ ‫הפועלים‪ .‬הוא הצליח שוב ליצור קשר עם משתלת גבעת ברנר ודרך המשתלה קיבל‬ ‫עבודות ששיפרו קצת את מצבו הכלכלי‪ .‬הוא עזב את המחסן שבו התגורר ושכר דירה‬ ‫קטנה בשעריים‪ ,‬היא שכונת התימנים הראשונים שהגיעו אל רחובות‪.‬‬ ‫לאחר סיום שירותו הצבאי הפך מלך לחבר מלא במפלגה הקומוניסטית בסניף רחובות‪.‬‬ ‫הוא היה חבר מפלגה לתפארת ‪ -‬מלא מוטיבציה‪ ,‬חדור מטרה‪ ,‬מוכן תמיד לכל פעילות‬ ‫מפלגתית והכי חשוב ‪ -‬המפלגה הייתה מעל הכל בעיניו כולל מעליו עצמו‪ .‬כחבר מפלגה‬ ‫מסור ונאמן לקח על עצמו את כל הפעילויות שהלהיבו פחות את שאר החברים‪ .‬כך לקח‬ ‫על עצמו הפצת עיתוני המפלגה וזאת עשה בגשם וברוח בקור ובשרב‪ .‬כמו כן היה פעיל‬ ‫בקבוצת החברים שאבטחו כל עצרת או הפגנה של המפלגה‪ .‬היה צורך לאבטח ולשמור‬ ‫כי הגופים והמפלגות (מפא"י למשל) שהתנגדו לקומוניסטים נהגו לשלוח בריונים‬ ‫שתפקידם היה להתגרות ולפוצץ כל פעילות המונית של המפלגה‪.‬‬ ‫במשך כל הזמן הזה היו למלך מפגשים והכרויות קצרות עם נשים שונות אך מפגשים‬ ‫אלה לא הבשילו לכדי קשר רציני‪ .‬מלך שהיה בסך הכל לבד בארץ החדשה רצה מאוד‬ ‫להקים משפחה אך לא הזדמנה לו היכרות עם האישה הנכונה‪ .‬ואז כמו באגדות נענה‬ ‫להצעתו של אחד השכנים שביקש להכיר לו מכרה שלו ומההכרות הזאת יצאה חתונה‬ ‫ונולדה משפחה‪ .‬השכן הכיר לו את לאה שהפכה לאשתו הראשונה של מלך‪ .‬היא הייתה‬ ‫בת למשפחת עולים ותיקים ממוצא ליטאי‪ .‬היא הייתה אז גרושה עם ילד בן ארבע וחצי‬ ‫ויתומה מאמה והתגוררה עם אחיה ואחותה במושב גיבתון שהיה מחובר לרחובות‪ .‬לאה‬ ‫עבדה אז כאחות במחלקת ילדים בבית חולים קפלן‪ .‬זמן קצר לאחר היכרותם החליטו‬ ‫להתחתן ועשו זאת ברבנות של רחובות בתחילת ‪ 2251‬ללא רעש וללא מסיבה בנוכחות‬ ‫שני עדים וכמה בני משפחה‪ .‬אחרי החתונה עבר מלך לגור עם לאה בביתה הקטן במושב‬ ‫ושם ניסה להקים משתלה קטנה ולגדל כמה גידולים חקלאיים על חלקת האדמה של לאה‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫לצערו הוא לא ראה ברכה בניסיונותיו אלה‪ .‬כשנה לאחר החתונה נולדה פועה‪ .‬תינוקת‬ ‫רגילה לגמרי‪ ,‬חמודה ויפה מאוד אבל חולנית‪ .‬בגיל חצי שנה היא חלתה ונתקפה בחום‬ ‫גבוה מאוד (שכנראה פגע בה וגרם לה לנזק מוחי שחומרתו המדויקת התגלתה רק אחרי‬ ‫כמה שנים) ומיד אחר כך נזקקה לניתוח לפתיחת תעלת הדמעות‪ .‬בערך בגיל ארבע‪,‬‬ ‫כשנה לאחר שסמדר נולדה התחילו להתגלות אצל פועה סימני שונות‪ .‬היא לא יצרה קשר‬ ‫עם ילדים אחרים‪ ,‬בכתה הרבה‪ ,‬שיחקה תמיד לבד ובסופו של דבר בחלוף עוד כשנתיים‬ ‫של בדיקות ואבחונים אובחנה פועה כסכיזופרנית‪ .‬מלך המשיך במאמציו החקלאיים‬ ‫אבל לאחר כשנה נוספת של כישלונות כלכליים מתמשכים החליטו לאה והוא לאחר‬ ‫שהתייעצו בשולה אחותה של לאה כי עליהם לעזוב את המושב ולנסות לבנות עתיד‬ ‫באחד הקיבוצים‪ .‬באופן טבעי עלתה מיד האופציה של הקיבוצים גבעת ברנר וקבוצת‬ ‫שילר כי הם היו קרובים מאוד‪ ,‬ממש מרחק הליכה מכפר גיבתון‪ ,‬אלא שבגלל חברותו‬ ‫של מלך במפלגה הקומוניסטית ובגלל האידאולוגיה שדגל בה‪ ,‬היה ברור שלא יקבלו‬ ‫אותם בקיבוץ "נורמלי"‪ .‬ואז עלתה האופציה של קיבוץ יד חנה הסמוך לטול כרם‪.‬‬ ‫קיבוץ יד חנה – על שמה של חנה סנש ‪ -‬הוקם בשנת ‪ 2250‬במסגרת הקיבוץ המאוחד‬ ‫על ידי גרעין הבונים –דרור שמרבית חבריו היו ניצולי שואה מהונגריה‪ .‬בשנת ‪ 2252‬נעצר‬ ‫בפראג יהודי‪ ,‬חבר השומר הצעיר ושמו מרדכי אורן והואשם על ידי שלטונות צ'כיה‬ ‫הקומוניסטית בריגול לטובת המערב‪ .‬משפט אורן הכניס את המפלגה הקומוניסטית בארץ‬ ‫ישראל לסחרור והוביל בסופו של דבר לפילוג במפ"ם‪ .‬סלע המחלוקת היה בין אלה‬ ‫שצידדו בגישה הסובייטית שהאשימה את אורן לבין החברים שלא האמינו להאשמתו של‬ ‫אורן‪ .‬האמונה בטוהר הקומוניסטי הייתה גדולה ובלתי ניתנת לערעור וזה הוביל לכך‬ ‫שרוב חברי מפ"ם בהנהגתו של משה סנה עזבו את המפלגה והצטרפו למק"י שהייתה‬ ‫המפלגה הקומוניסטית הישראלית והוקמה כבר ב ‪ .2249‬משפטי פראג פילגו משפחות‬ ‫וקיבוצים וזה מה שקרה גם בקיבוץ יד חנה‪ .‬רוב חברי הקיבוץ הזדהו עם עמדתו של‬

‫‪46‬‬

‫משה סנה שהוביל אותם למק"י‪ .‬לעומתם כמאה ועשרים חברים האמינו שמשפטי פראג‬ ‫היו פרובוקציה של רוסיה והם עזבו את הקיבוץ וייסדו קיבוץ חדש ושמו "יד חנה סנש"‬ ‫שהתפרק בשנת ‪ 2291‬ועל מקומו יושב היום הישוב בת חפר‪ .‬כך נשאר יד חנה הקיבוץ‬ ‫היחידי בארץ שהחשיב עצמו לקיבוץ קומוניסטי ואליו שאף מלך להגיע‪ .‬לאה לא כל כך‬ ‫התלהבה להצטרף לקיבוץ קומוניסטי דווקא‪ ,‬אבל כיבדה את רצונו העז של מלך והסכימה‬ ‫לנסות‪.‬‬ ‫בקיבוץ קיבלו לאה ומלך צריף עץ קטן והילדים משה ופועה ישנו בבתי הילדים בלינה‬ ‫המשותפת שהייתה נהוגה אז בכל התנועה הקיבוצית‪ .‬לאה קיבלה עבודה במחסן הבגדים‬ ‫ומלך עבד בענפים שונים‪ .‬בתחילה עבד עם שרברב הקיבוץ ורוב הזמן בעיקר חפר תעלות‬ ‫ובורות להעברת צנרת‪ .‬אחר כך עבד בגן הנוי ובשדות ולבסוף עבד בענף הבננות‪ .‬מלך‬ ‫היה מאוד מרוצה מהחיים בקיבוץ ואם זה היה תלוי בו כנראה שלא היה עוזב לעולם‪.‬‬ ‫לאה לעומת זאת לא אהבה את חיי הקיבוץ‪ ,‬לא כל כך התלהבה מהרעיון הקומוניסטי‬ ‫הנשגב ובעיקר לא הייתה מרוצה מהטיפול של הקיבוץ במחלתה של פועה ולא הסכימה‬ ‫לקבל את רעיון הלינה המשותפת שלא אפשר לה לטפל בפועה כמו שהיא רצתה‪.‬‬ ‫מבחינתה ילדים חייבים להיות בבית ההורים ואם הילדה זקוקה לטיפולים ברור מאליו‬ ‫שאימא צריכה ללוות אותה לשם ‪ .‬היא לחצה על מלך לעזוב את הקיבוץ ולא ויתרה‬ ‫ובסופו של דבר מלך נכנע ויצא לחפש מקום אחר שבו תצליח משפחת ברגר לבנות‬ ‫לעצמה חיים ראויים‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫מלך עם משה ופועה בקיבוץ יד חנה‪.‬‬ ‫בלב כבד יצא מלך לחפש בית חדש למשפחתו‪ .‬הוא בדק באשקלון‪ ,‬קריית גת‪ ,‬ורחובות‬ ‫אך בכל המקומות האלה לא הצליח למצוא עבודה ראויה‪ .‬באותו הזמן ובמקביל‬ ‫לחיפושיו של מלך‪ ,‬שובץ בעלה של שולה ‪ -‬אחותה של לאה‪ ,‬לשירות בבסיס פיקוד דרום‬ ‫בבאר שבע ולאה שמאוד רצתה להיות קרובה לאחותה קבעה שהמשפחה תעבור דרומה‪.‬‬ ‫מלך מצא עבודה ומגורים בבאר שבע ולשם העביר את לאה‪ ,‬משה ופועה‪ .‬הם קיבלו בית‬ ‫קטן במעברת חצרים אך לאה שלא אהבה את המעברה הצליחה‪ ,‬בעזרת קשריו של אחיה‬ ‫שעבד בהסתדרות‪ ,‬לקבל דירה של ממש בפרויקט שנקרא "תור בונה"‪( .‬צחוק הגורל הוא‬ ‫שהמבנה הקרוב ביותר לביתם החדש של מלך ולאה היה בית מפלגת מפא"י‪ ,‬השנואה כל‬ ‫כך על מלך בגלל התנגדותה העזה לכל דבר שהזכיר קומוניזם‪ )...‬הדירה הקטנה שקיבלו‬ ‫הייתה יצוקה כולה בטון‪ ,‬כללה חדר אחד ופינת מטבח‪ ,‬ושכנה במבנה בן שתי קומות‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫בית הזה נולדה בת הזקונים סמדר‪ .‬התאריך היה ‪ 1.2.2212‬ואז פועה הייתה בת שלוש‬ ‫ומשה בן תשע‪.‬‬

‫סמדר פועה ומשה בבאר שבע‪ ,‬תחילת שנות השישים‪.‬‬ ‫מלך חיפש עבודה קבועה שתבטיח פרנסה בכבוד‪ .‬הוא נרשם ללימודי טפסנות בנין‪.‬‬ ‫טפסני הבניין הם אלה שבונים את מסגרות העץ והברזל ליציקות הבטון השונות‪ .‬הוא‬ ‫למד בדיוק שבוע ואז הופסק הקורס‪ .‬אחר כך קיבל עבודה בטחנת הקמח של המשביר‬ ‫בבאר שבע‪ .‬הוא עבד שם שלושה ימים כסבל והבין שלסחוב שקי קמח של מאה קילו‬ ‫זה הרבה מעל כוחותיו וביקש העברה‪ .‬העבירו אותו למחלקה שבה הכינו תערובות‬ ‫לבהמות‪ .‬גם שם היה למלך קשה פיזית והוא לא הצליח לעמוד בנורמה הנדרשת‪ .‬מאחר‬ ‫ולא היה חבר מפא"י ולא הייתה לו פרוטקציה פוטר ונשלח ללשכת העבודה לשיבוץ‬

‫‪49‬‬

‫מחדש‪ .‬מלך הבין שאין טעם אפילו להגיע ללשכה‪ .‬באותן שנים מפא"י הייתה בשלטון‬ ‫וכדי לקבל עבודה צריך היה להירשם כחבר במפא"י וזה עבור מלך היה הקו האדום‬ ‫שאותו לא התכוון לחצות אפילו בשביל עבודה‪ .‬לאחר חיפושים רבים ועבודות מזדמנות‬ ‫בגננות מצא סוף סוף עבודה כלבבו במכון לחקר הנגב‪ .‬העבודה במכון הזה הלהיבה את‬ ‫מלך‪ .‬נערכו שם ניסיונות בגידולים חקלאיים המושקים במים מליחים‪( ,‬ידעו אז כי מי‬ ‫התהום באזור ירוחם‪ ,‬רביבים‪ ,‬משאבי שדה ושדה בוקר הינם מים חמים ומלוחים וחיפשו‬ ‫דרך לנצל את המאגר העצום הזה)‪ .‬נערכו שם ניסיונות בגידולים הידרופוניים‬ ‫שבהם הצמח גדל במכלי מים שבתחתיתם שכבה של אבנים וחצץ‪ .‬היתרון הגדול‬ ‫בגידולים הידרופוניים הוא שאינם צריכים הרבה קרקע ועל שטח קטן מאוד אפשר לגדל‬ ‫ולקבל יבולים מרובים‪ .‬במכון לחקר הנגב הצליחו לגדל בשיטה הזאת ירקות שונים‬ ‫ואפילו ענבים‪ .‬מלך עבד שם בהתלהבות ובחזונו ראה כבר איך משפחות מעוטות יכולת‬ ‫מקבלות כל אחת כמה מכלים הידרופוניים שמספקים את כל התצרוכת המשפחתית‬ ‫ומוציאים הרבה אנשים ממעגל העוני‪ .‬אלא שחזון לחוד ומציאות לחוד‪ ,‬והמציאות של‬ ‫אותם ימים הביאה לכך שכעבור אחד עשר חודשי עבודה נקרא מלך להנהלה ופוטר‬ ‫בתואנות שווא‪ .‬הסיבה האמתית לפיטורין הייתה נעוצה בחוק שקבע כי עובד שנמצא‬ ‫מעל שנה בעבודה מקבל קביעות‪ .‬היה ברור שלאדם כמו מלך‪ ,‬עם האידאולוגיה המוחצנת‬ ‫מאוד שלו ועם סירובו התקיף להירשם כחבר במפא"י אין שום סיכוי לקבל קביעות‬ ‫במקום עבודה ממשלתי‪ .‬מלך כהרגלו‪ ,‬לא ויתר ויצא למלחמה על זכויותיו ועל הצדק‬ ‫שלו‪ .‬הוא פתח בשביתת שבת בכניסה למכון לחקר הנגב‪ .‬במשך עשרים ושניים יום היה‬ ‫יושב שם יום יום משעה שמונה בבוקר עד שעה חמש אחרי הצהריים‪ .‬בשעה חמש היה‬ ‫עוזב את המכון ויושב על מדרגות בניין ההסתדרות עד שעת הסגירה של הבניין‪ .‬לאחר‬ ‫עשרי ושניים ימים ארוכים נקרא מלך לשיחה בהסתדרות‪ ,‬שיחה שבה נכח גם נציג‬ ‫המפלגה הקומוניסטית‪ .‬בשיחה דרש מלך את זכותו לחזור לעבודתו במכון ולקבל‬ ‫קביעות‪ ,‬ואילו ההסתדרות תמכה בעמדת המכון‪ .‬מלך שוב לא ויתר ואיים להמשיך‬

‫‪51‬‬

‫בשביתתו ואז הוחלט להעביר את כל הנושא לדיון ובירור בוועד הפועל של ההסתדרות‬ ‫בתל אביב‪ .‬גם בדיון הזה לא הצליח מלך לשכנע בצדקתו והנהלת ההסתדרות בתל אביב‬ ‫צידדה בעמדת המכון והצדיקה את הפיטורין של מלך‪ .‬גם זה לא פגע ברוח הלחימה של‬ ‫מלך והוא איים להמשיך במלחמה העקרונית על צדקתו‪ .‬בהסתדרות הבינו שלא יצליחו‬ ‫במאבק הזה והציעו פשרה שלפיה ימצאו למלך עבודה במקום אחר‪ .‬ניסו לשבץ אותו‬ ‫לעבודת גינון בבית חולים "סורוקה" אך מנהל מחלקת הגינון ידע על דעותיו של מלך‬ ‫וסירב לקבלו‪ .‬אחר כך חיפשו לו מקום ב"המשקם" אך גם שם נתקלו בסירוב תקיף של‬ ‫מנהל הגינון‪ .‬בסופו של דבר מצאו לו עבודה בעירית באר שבע אך בתנאי שלמלך לא‬ ‫יהי מגע עם פועלים נוספים שמא יארגן אותם וימריד אותם‪...‬‬ ‫העבודה בעירית באר שבע הייתה סוג של "עונש" למלך על עקשנותו ומאבקו‬ ‫בהסתדרות‪ .‬הוא נשלח לעבוד במשתלה העירונית לא הרחק משכונת נווה נוי של ימינו‪.‬‬ ‫המשתלה הושקתה אז במי ביוב שעברו סינון גס בלבד‪ .‬קשה לתאר את הסבל שהיה כרוך‬ ‫בעבודה הזאת‪ ,‬ריח הביוב הנוראי שנדבק לגוף ולא מרפה גם אחרי עשר מקלחות‪ ,‬ענני‬ ‫זבובים וברחשים עוקצים וחודרים לכל אבר גוף שאינו מכוסה דיו‪ ,‬וחוסר אפשרות‬ ‫הגיונית למצוא פינה נקיה ולא מסריחה שבה אפשר לשבת לאכול‪ .‬כדי להגיע לעבודה‬ ‫קנה מלך אופניים ואחר כך קנה טוסטוס אך נכשל במבחני הנהיגה ומכר את הטוסטוס‬ ‫בהפסד‪ .‬העבודה בעירייה הייתה קשה והשכר הנמוך לא הספיק למחיה ומלך השלים‬ ‫הכנסה בעבודות גינון פרטיות שאותן עשה במשך שנים לא מעטות בצד עבודתו הרשמית‬ ‫בעירייה‪ .‬במשתלה העירונית עבד מלך תשע שנים‪ .‬הוא אהב את הלבד בין העצים‪ ,‬אל‬ ‫הריח והזבובים התרגל ואפילו מצא זמן לכתוב שם חלק משיריו ‪-‬‬

‫‪51‬‬

‫מים רכים באבן קשה‬ ‫מים רכים‬ ‫באבן קשה‬ ‫דפקו וריסקו‬ ‫ויצרו מערה‪.‬‬ ‫שנים על שנים‬ ‫אלפי שנים‬ ‫מים רכים‬ ‫באבן קשה‬ ‫הפכו את האבן רכה‪.‬‬ ‫התפוררה לה האבן‬ ‫מסערת הגלים‬ ‫ופלא נוצר‬ ‫מערת הנקרות‪.‬‬ ‫לא במקוש ואזמל‬ ‫מים רכים‬ ‫באלפי שנות התמדה‬ ‫הגלים היכו כפטיש‬ ‫והפכו אבן קשה לרכה‪.‬‬ ‫(באר שבע ‪)2295‬‬

‫‪52‬‬

‫כמה חודשים לאחר שהתחיל את עבודתו בעירייה‪ ,‬כשסמדר הייתה בערך בת שלוש‬ ‫מצאה גם לאה עבודה במחלקת ילדים בבית חולים "סורוקה"‪ .‬עד לרגע זה "בילתה" לאה‬ ‫את כל הבקרים שלה כשהיא צמודה לפועה שפשוט סירבה ללכת לגן הילדים בלי הליווי‬ ‫הצמוד של אימא שלה‪ .‬עכשיו כשהתחילה לעבוד השתפר המצב הכלכלי בבית אך לא‬ ‫הייתה ממש רווחה כלכלית‪ .‬עם השיפור בהכנסות מצאה לאה אפשרות לקנות דירה‬ ‫חדשה בשכונה חדשה ‪ -‬שיכון ו'‪ .‬הדירה שכנה בקומה שניה ברחוב רינגנבלום וכללה‬ ‫שני חדרים וסלון אך עבורם הייתה כארמון אמתי שכולו רק שלהם‪ .‬השיפור הקטן‬ ‫בהכנסות שיפר במקצת את איכות החיים של משפחת ברגר והם יכלו סוף סוף לקנות‬ ‫מקרר חשמלי מיד שניה‪ ,‬אחר כך קנו בתשלומים סידרת ספרי עזר ללימודי הילדים ומדי‬ ‫פעם הרשו לעצמם בילוי קטן‪ .‬מלך זוכר פעם אחת שהלך עם לאה להופעה של יהורם‬ ‫גאון בקולנוע "גילת"‪ .‬בשלב מסוים החליטו לשלוח את סמדר לשיעורי ריתמיקה‬ ‫(במסיבה בגן קבעה לאה כי סמדר רוקדת כמו דוב והגננת התערבה והציעה לשלוח את‬ ‫הילדה לשיעורי בלט‪ .‬מלך ולאה הסכימו כדי לשפר את ה"עדינות" של סמדר‪ )...‬ומלך‬ ‫זוכר כי בתחילת כל חודש כשישב עם לאה לחלק את הכסף לסעיפי ההוצאות הצפויים‬ ‫שניהם היו אומרים "וזה הכסף לריתמיקה של סמדר"‪ .‬בשבתות היה מלך לוקח את‬ ‫הילדים לטיולים בשדות ומספר להם על ילדותו בטבע היפה בברזיל‪ .‬מדי פעם היה לוקח‬ ‫את פועה או סמדר על אופניו ונוסע לעומר לבקר חברים‪ .‬בחגיגות יום העצמאות היה‬ ‫לוקח אותן על הכתפיים אל במות השמחה ובאופן כללי עשה מאמצים למצוא זמן להיות‬ ‫עם הילדים אפילו שעבד שעות ארוכות כל יום‪.‬‬ ‫כשפועה הייתה בת חמש או שש לאה שמה לב שמשהו אצלה לא בסדר‪ .‬הם לקחו‬ ‫אותה לבדיקות שונות ולאחר הרבה בדיקות בישרו להם כי פועה סכיזופרנית ויש לאשפז‬ ‫אותה‪ .‬בתחילה סרבו לאה ומלך לקבל את רוע הגזרה ולקחו את פועה באופן פרטי‬ ‫לפסיכולוגים ולרופאים נוספים (תהליך שבו נאלצו להשקיע הרבה כסף שבעצם לא היה‬

‫‪53‬‬

‫להם) אבל בסופו של תהליך נאלצו להיכנע למציאות ואשפזו את פועה‪ .‬האשפוז הראשון‬ ‫היה במחלקה סגורה ב"איתנים"‪ -‬מוסד באזור ירושלים ופועה הייתה אז בת שבע‪ .‬הם‬ ‫קיוו אמנם שיהיה זה אשפוז זמני אך עם הזמן הבינו שפועה תצטרך אשפוז וטיפול עד‬ ‫סוף ימיה וניסו לארגן את חייהם כך שיכללו ביקורים במוסדות האשפוז השונים‪ .‬למלך‬ ‫הגיעו רק שני עשר ימי חופשה שנתית מעבודתו והוא ביקש לקבל יום חופשה בכל‬ ‫חודש כדי לבקר את פועה‪ .‬לאה שעבדה במשמרות הייתה נוסעת אל פועה אחת לשבוע‬ ‫וכך עשו שניהם במשך שנים ארוכות‪ .‬מלך היה מביא לפועה מאכלים שאהבה והיה יוצא‬ ‫אתה לטיולים בשדות סביב איתנים‪ .‬פועה מאוד אהבה את הטיולים האלה וכמוה גם‬ ‫מלך‪ .‬הוא היה מבלה אתה את כל היום עד שהיה צריך להחזירה למוסד ואז היה נפרד‬ ‫וחוזר הביתה וכולו עצב וגעגועים‪ .‬לאחר זמן החליט מי שהחליט כי יש להעביר את פועה‬ ‫למוסד אחר בירושלים‪ ,‬לבית טרנובסקי‪ ,‬ואכן כך נעשה‪ .‬במוסד החדש גילתה פועה כי‬ ‫היא אוהבת לצייר ומלך היה יושב ומצייר אתה‪ ,‬ובשלב מאוחר יותר כאשר גילה והתאהב‬ ‫באמנות מן הטבע הוא לימד גם את פועה ויחד אתה יצר כמה יצירות קטנות ששימחו‬ ‫מאוד את שניהם‪ .‬פועה שהתה בבית טרנובסקי שנתיים ובגיל שמונה עשר העבירו אותה‬ ‫כחוסה בוגרת למוסד בפרדס חנה שם שהתה עד גיל עשרים וחמש‪.‬‬ ‫אחרי כמה שנים בשיכון ו'‪ ,‬שמעה לאה כי יש אפשרות לקבל במחיר טוב בית‬ ‫צמוד קרקע באזור אחר בשיכון ו'‪ .‬הבית היה מעין וילה קטנה שכללה שני חדרים‪ ,‬סלון‪,‬‬ ‫מטבח‪ ,‬שירותים‪ ,‬ושתי חצרות קטנות‪ .‬למרות התנגדותו העזה של מלך (שתמיד שנא‬ ‫חובות והתחייבויות) לקחה לאה משכנתא לא קטנה והם רכשו את בית החלומות‪ .‬בבית‬ ‫הזה התחיל מלך לעשות ניסיונות שונים ומשונים להמציא ולפתח דברים חדשים שיביאו‬ ‫רווחה למין האנושי ועל הדרך גם יכניסו קצת כסף‪ .‬כך ניסה למשל להמציא טפטפות‬ ‫מסוג חדש ולשם כך שרף והתיך כל מיני פלסטיקים שהסריחו את כל הבית‪ ...‬בד בבד‬ ‫וכמעט במקביל לשיפור ברמת החיים וברמת הדיור חלה התדרדרות רצינית ביחסים של‬

‫‪54‬‬

‫לאה ומלך‪ .‬משהו יסודי לא כל כך עבד שם והייתה הרגשה של כרסום איטי אך מתמיד‬ ‫בטיב הקשר שביניהם‪ .‬הם ידעו ששניהם באותה סירה אך הייתה הרגשה ברורה שכל אחד‬

‫מלך עם סמדר ‪2290‬‬ ‫מהם חותר לכיוון אחר וכך הסירה פשוט תקועה ולא מתקדמת לשום מקום‪ .‬זה התחיל‬ ‫בהבדלי גישה ונכונות לקחת סיכונים כלכליים כדי להתקדם בחיים והמשיך בהבדלים‬ ‫רעיוניים ואידאולוגים שהלכו והעמיקו ובסופו של דבר הביאו לפירוד ולגירושין‪ .‬לאה‬ ‫ביסודה באה מרקע של מפא"י ולא כל כך התלהבה מהרעיונות הקומוניסטים שהלהיבו‬

‫‪55‬‬

‫את ליבו ורוחו של מלך‪ ,‬אך בגלל אהבתם והמשפחה שבנו יחד היא הייתה מוכנה לעצום‬ ‫עין והרשתה למלך לעסוק בענייני המפלגה והוא מצדו קיבל בהשלמה את העובדה‬ ‫שבבחירות היא תמיד הצביעה מפא"י‪ .‬עם הזמן גבר כעסה של לאה ובשיחה קשה‬ ‫שהייתה לשניהם ערב הגירושין האשימה אותו כי הוא מתעסק יותר בענייני המפלגה‬ ‫מאשר בענייני המשפחה‪ .‬מלך מצדו הרגיש שלאה מתרחקת והיה חסר לו שיתוף הפעולה‬ ‫שלה וזה פשוט שבר אותו‪ .‬הם ניהלו שיחה חברית ובוגרת והחליטו להיפרד בצורה הוגנת‬ ‫בלי לפגוע בילדים‪ .‬בהסכם שלהם כתבו כי הבית יישאר אצל לאה והסכימו כי מלך‬ ‫ישתתף במחצית הוצאות גידול הילדים‪ ,‬וכך אכן היה‪ .‬הם התגרשו בשנת ‪ 2212‬כשסמדר‬ ‫הייתה בת שמונה ופועה בת אחת עשרה‪ .‬הגירושין באמת היו ברוח טובה ועוד בבוקר‬ ‫יום קבלת הגט ישבו יחד בבית קפה והחליפו תמונות והקדשות ונפרדו בצורה חברית‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫פורטרט עצמי‬

‫‪57‬‬

‫מלך עזב את הבית עם מזוודה אחת של בגדים ושכר לעצמו דירה קטנה בשיכון א'‪.‬‬ ‫כרגיל‪ ,‬מצבו הכלכלי היה לא טוב ולא פעם התקשה מאוד לעמוד בתשלום המזונות‬ ‫שעליהם התחייב‪ ,‬אך הוא לא ויתר לעצמו ולקח עוד ועוד עבודות פרטיות כדי לשלם‬ ‫הכל‪ .‬אחרי זמן פגש זקן ערירי בשם פופובסקי שהיה מכר ישן שלו‪ .‬פופובסקי התגורר‬ ‫בגפו בדירה גדולה והוא הזמין את מלך לגור אתו תמורת ניקיון ועזרה בבית‪ .‬מלך קנה‬ ‫מיטה‪ ,‬ניקה את הבית ועבר לגור אצל חברו‪.‬‬ ‫בסוכות ‪ 2290‬או ‪ 2292‬החל אצל מלך השלב ששינה את חייו ומלך מגדיר אותו "כאילו‬ ‫נפל לי תפוח על הראש"‪ .‬הוא נסע לקמפינג בחוף הכינרת ושם ראה אישה שהדביקה‬ ‫צדפים ואבנים על צנצנות ונידלק על העניין באש עזה של אהבה שלא כבתה ולא דעכה‬ ‫עד היום‪.‬‬ ‫הוא חזר מהכינרת עם חומרים שאסף בחוף ‪ -‬אבנים‪ ,‬צדפים‪ ,‬זרעי צמחים‪ ,‬ענפים ונוצות‬ ‫והחל לעשות יצירות אמנות ראשונות כשאת היצירה הראשונה בחייו הקדיש לסמדר והיא‬ ‫שמורה אצלו עד היום‪ .‬ההתמסרות של מלך לאמנות מן הטבע הייתה טוטאלית ונותרה‬ ‫כזאת עד היום‪ .‬בתהליך היצירה מלך מרגיש שהוא הכי קרוב לבריאה ולטבע‪ .‬ולפי‬ ‫הגדרתו "בעבודתו של האמן היוצר מן הטבע יש משהו שמשמר את יפי הטבע ומקרב‬ ‫את היוצר לדרגתו של בורא הטבע בעצמו"‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫המולדת האנושית וכיבוש החלל‬

‫‪59‬‬

‫מלך לא אהב את הבדידות ודי מהר אחרי גירושיו מלאה התחיל לחפש לעצמו אישה‬ ‫אחרת‪ .‬הוא חי לבדו כמה שנים ואז סביב שנת ‪ 2295‬פגש חבר ותיק מהמכון לחקר הנגב‬ ‫וזה הכיר לו את מזל שהפכה להיות אשתו השנייה‪ .‬מזל הייתה ילידת בומבי‪( ,‬הוריה של‬ ‫מזל היו ממוצא עיראקי אך היא עצמה נולדה בהודו בזמן כהונתו של אביה כרב קהילה)‪,‬‬ ‫בת למשפחה מבוססת ומכובדת בקהילת עולי עיראק‪ .‬אביה –רבי אברהם טווינא היה רב‬ ‫קהילה בכלכותה וביתם היה מלא כל טוב‪ .‬בתהליך עלייתם ארצה עברו בבגדד שם נאלצו‬ ‫להשאיר את רוב רכושם ולישראל הגיעו כעולים כמעט חסרי כל וחיו כאן במצוקה‬ ‫כלכלית‪ .‬כשמלך הכיר את מזל היא התגוררה עם אמה שהייתה זקנה וחולה מאוד‪ .‬אביה‬ ‫ואחת מאחיותיה נפטרו כמה שנים לפני כן‪ .‬מזל עצמה הייתה אז רווקה בת ארבעים ומלך‬ ‫היה בן חמישים‪ .‬הם מצאו חן זה בעיני זו ואחרי זמן קצר החליטו להתחתן‪ .‬סידרו את כל‬ ‫הניירת ברבנות והתחתנו בחצר ביתה של מזל ברחוב הורקנוס‪ .‬מסיבת החתונה הייתה‬ ‫צנועה ונכחו בה מעט חברים ובני משפחה אבל מלך זוכר שהיו שם שני נגנים ואפילו‬ ‫קוסם והכל צולם במסרטת שמונה מ"מ בשחור לבן‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫לכבוד נישואיו כתב מלך את השיר הבא‪:‬‬ ‫התראה היכן השושנה?‬ ‫התראה היכן השושנה‬ ‫הנסתרת בין החוחים?‬ ‫לך מצא שביל אהבה‬ ‫בים הגואה של החיים‪.‬‬ ‫אל תגיד הכל קוצים‬ ‫מבטך רואה ביער מכלול‬ ‫אך תמצא את הפרחים‬ ‫אם בו תדע לצלול‪.‬‬ ‫לא הכל טפל וחבל‬ ‫יש אורות גם במחשך‬ ‫יש גאות ויש גם שפל‬ ‫וזה אינו היינו הך‪.‬‬ ‫לך מצא ללבבות שבילים‬ ‫תתמלא כולך אורות‬ ‫ואז תיצור ימים יפים‬ ‫נתיב של אושר לדורות‪.‬‬ ‫(באר שבע ‪)15.21.2295‬‬

‫‪61‬‬

‫שבועות מספר לפני החתונה הצליח מלך לקנות דירה בשיכון ג'‪ .‬את רוב סכום הדירה‬ ‫שילם עבורו אחיו שלום שעשה חייל בעסקי הטקסטיל ודאג לכל בני המשפחה‪ .‬מלך‬ ‫הרגיש שהשילוב הזה של בית חדש ואשה חדשה הוא סוג של סימן עבורו שהפעם אכן‬ ‫יצליח לבנות לעצמו צורת חיים שבה יגשים חלומות ורצונות שלו ושל מזל‪ .‬זאת הייתה‬ ‫התקווה של שניהם ואתה עברו לביתם החדש להתחיל בחייהם המשותפים‪.‬‬ ‫הזוג הטרי החליט לצאת לירח דבש בסגנון אותם ימים‪ .‬הם לקחו אוהל קטן‪ ,‬מצלמה‬ ‫ומזרונים מתנפחים ונסעו לחוף עין גב שבכינרת‪ .‬בחוף עין גב שהו שלושה עשר יום שאת‬ ‫רובם הקדישו לאיסוף חומרים ליצירת אמנות מן הטבע‪ .‬לשמחתו הרבה של מלך‪ ,‬גם‬ ‫מזל‪ ,‬כמוהו‪ ,‬התאהבה ברעיון הזה ושיתפה פעולה בהתלהבות עצומה באיסוף ומיון‬ ‫החומרים עבור היצירות האלה‪ .‬מלך לקח אתו לירח הדבש כמה לוחות דיקטים ודבק‬ ‫וכבר בזמן הקמפינג הזה התחיל לעבוד על יצירותיו‪ .‬הוא היה נלהב מאוד ולא יכול היה‬ ‫להתאפק‪ .‬הרצון לראות את התוצאות כל כך בער בו והוא היה פשוט מאושר‪ .‬מזל נדבקה‬ ‫בהתלהבותו ובשמחתו ושיתפה פעולה באופן מושלם ובתום אותו קמפינג הפכה גם היא‬ ‫לאמנית שיוצרת מהטבע‪ .‬הם בילו בחוף עין גב שלושה עשר ימים נהדרים ואחר כך‬ ‫המשיכו עמוסי אבנים וצדפים לחורשת טל שם שהו שלושה ימים ומשם אחרי חניית‬ ‫ביניים של יומיים בחוף אכזיב‪ ,‬חזרה הביתה‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫עונות החיים – וריאציה שניה‬

‫החיים בבית משפחת ברגר התנהלו על מי מנוחות‪ .‬מזל הייתה דתייה מאוד‪ ,‬צנועה‪,‬‬ ‫מסתפקת במועט ומעולם לא התלוננה על מחסור‪ .‬היא אהבה מאוד ילדים ותמיד טיפלה‬ ‫במסירות רבה באמה החולה ועזרה לאחותה לשמור על הילדים‪ .‬מלך עבד בעירייה ומזל‬ ‫עבדה כעוזרת בית אצל שניים‪-‬שלושה מעסיקים‪ .‬הם חיו בצמצום‪ ,‬הסתפקו במועט‬ ‫ושמחו בחלקם‪ .‬במהלך התקופה הזאת‪ ,‬זמן קצר לאחר החתונה זכה מלך לראות את אמו‪.‬‬ ‫סוף סוף אחרי שנים רבות היא הגיעה לביקור בן שבוע‪ .‬מלך היה מאושר ונרגש לראות‬

‫‪63‬‬

‫את אימא‪ .‬הם שיכנו אותה בביתם ופינו לה את מיטתם וחדר השינה והם עצמם עברו‬ ‫לספה בסלון‪ .‬מלך לקח את אימא להכיר את משפחתה של מזל‪ ,‬לקח את סמדר וטייל אתה‬ ‫ועם אמו בבאר שבע והסביבה‪ ,‬ואחרי שבוע מרגש נפרדו שוב והיא טסה חזרה לברזיל‪.‬‬

‫סימה ברגר‬

‫‪64‬‬

‫מלך ומזל רצו מאוד ילדים‪ .‬מזל הרתה פעמיים ובשתי הפעמים הפילה‪ .‬ההפלה השנייה‬ ‫הייתה לקראת סוף ההיריון כשיצאו מהבית לכיוון בית החולים‪ .‬הרופאים לא הצליחו‬ ‫למצוא סיבה להפלות‪ ,‬וכל ניסיונותיהם הנוספים של מלך ומזל להרות לא צלחו‪ .‬הם‬ ‫הלכו לרופא פרטי והתחילו סידרת בדיקות‪ .‬בהמשך החליטה מזל להפסיק את הבדיקות‬ ‫והטיפולים ומלך קיבל זאת למרות שמאוד רצה עוד ילדים‪.‬‬ ‫בערך באותו זמן הוחלט במוסד של פועה להעביר אותה למוסד פסיכיאטרי‬ ‫של מבוגרים בפרדס חנה‪ .‬רצה הגורל ואחד מאחיה של מזל אושפז באותה תקופה במוסד‬ ‫סמוך בפרדס חנה וכך היו מלך ומזל נוסעים לבקר את שניהם‪ .‬במוסד בפרדס חנה פועה‬ ‫כבר הייתה בת שמונה עשרה ואהבה מאוד לצייר ציורים רגילים ומדי פעם יצרה יחד עם‬ ‫מלך גם ציורים מן הטבע‪ ,‬דבר ששימח מאוד את שניהם‪ .‬אחרי כמה שנים בפרדס חנה‬ ‫הצליחה לאה להעביר את פועה לבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע וזה כמובן הקל‬ ‫מאוד על הקשר והביקורים אצלה‪ .‬בתקופת שהותה של פועה בבאר שבע היה מלך מבקר‬ ‫אותה פעמיים שלוש בשבוע ומדי פעם היה מביא אותה הביתה אלא שפועה העדיפה את‬ ‫המוסד ותמיד‪ ,‬אחרי כמה שעות בחוץ הייתה מבקשת לחזור אליו‪ .‬פועה שהתה בבאר‬ ‫שבע כשנה וחצי במחלקה פתוחה שלא התאימה לה והביאה לכך שהצוות הרפואי לא‬ ‫הצליח להתמודד אתה ובעקבות כך העבירו אותה‪ ,‬כשהייתה בת עשרים וחמש‪ ,‬למוסד‬ ‫בנס ציונה‪ ,‬והנה פלא‪ ,‬הסתבר פתאום כי למזל יש אח נוסף שלא ידעה על קיומו והוא‬ ‫מאושפז בנס ציונה במוסד סמוך לזה של פועה‪ .‬ושוב יכלו מלך ומזל לנסוע בצוותא אחת‬ ‫לשבוע לבקר את פועה ואת האח האובד של מזל‪ .‬פועה שהתה בנס ציונה כעשר שנים‬ ‫ואז הורע מצבה והיא הועברה לחיפה‪ .‬במוסד בחיפה שהתה כעשר שנים שבסופן‪,‬‬ ‫בהיותה בת ארבעים וחמש נפטרה מסרטן בלבלב‪ .‬את הסרטן אבחנו אצלה רק כשבוע‬ ‫וחצי לפני מותה‪ .‬יום אחד חלה הדרדרות פתאומית במצבה‪ ,‬הודיעו למלך והוא נסע לבקר‬

‫‪65‬‬

‫אותה‪ .‬כשחזר‪ ,‬הודיע ללאה שמיד עזבה הכל ונסעה לפועה שכמה ימים אחרי זה נפטרה‬ ‫והובאה לקבורה בבאר שבע‪ .‬יהי זכרה ברוך‪.‬‬

‫לעזור לרעבי עולם‬ ‫מלך ומזל לצדו נכנסו יותר ויותר לנושא האמנות מן הטבע‪ .‬שניהם אהבו מאוד את‬ ‫היצירה עצמה ואהבו לא פחות את מלאכת האיסוף והמיון של החומרים השונים‪ .‬הם נהגו‬ ‫לצבור את ימי החופשה שלהם ואז לנסוע לקמפינג בחופי הכינרת‪ ,‬בחוף אכזיב ובחוף‬ ‫אשקלון‪ .‬מכל נסיעה כזאת היו חוזרים עם מטען גדול של צדפים‪ ,‬אבנים‪ ,‬גרעינים וזרעים‬ ‫שונים‪ ,‬ענפים‪ ,‬נוצות‪ ,‬חול צבעוני וכל דבר שהטבע הנדיב זימן להם הם מאוד אהבו לטייל‬ ‫והאהבה הזאת זימנה להם אין ספור הזדמנויות לאסוף וללקט חומרים‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫טייס החלל הראשון – יורי גגארין‬

‫‪67‬‬

‫בין נפלאות הטבע השתנו חיי‬ ‫בידי נמצאים גלמי יצירה ‪ -‬חומרי טבע‬ ‫ולכן נשמתי מחוברת לנפלאותיה‬ ‫ראו מה בהם במסריה וצבעיה‬ ‫נתחבר לשורשיה וניטיב לחיותה‪.‬‬ ‫בחיי הלחוצים מצאתי בה מרגוע‬ ‫ונתגלה לי בזכותה מבט למרחבים‬ ‫התעצמו ידיי עת זכיתי בהם לנגוע‬ ‫והשתנו לי לבלי הכר עוצמות החיים‪.‬‬ ‫בחיי הם מהווים מיטב ההגשמה‬ ‫בכל מה שהיה כבול לי בנשמה‬ ‫כעת צמחתי כנפיים ועוצמת חיים‬ ‫כה אשמח לחלוק עם אחיות ואחים‪.‬‬ ‫די לי לרדוף את הימים בלי שלווה‬ ‫נתקדם אך נשנה מבטינו בעולם‬ ‫נבין הטב מהו ייעודינו‪ -‬כאדם‬ ‫השואף אל האושר ואל האהבה‪.‬‬ ‫(באר שבע ‪)19.01.1002‬‬

‫‪68‬‬

‫מזל ברגר‬

‫‪69‬‬

‫אחרי זמן קצר התברר שלמזל היה כשרון וסבלנות למיין ולאפסן את כל החומרים בסדר‬ ‫ובניקיון מופתי כך שיהי מקום בבית גם ליצירות וגם תישמר אווירה של בית נורמלי‪ .‬מלך‬ ‫מצדו המשיך לטפח בצד אהבתו החדשה לטבע גם את אהבתו הישנה לקומוניזם וניסה‬ ‫תמיד לחבר את שניהם‪ .‬כך למשל היה נוסע אחת לשנה יחד עם מזל אל כנס המפלגה‬ ‫ביער הצבא האדום שבהרי ירושלים‪ .‬היער הזה ניטע ב ‪ 2250‬לכבוד הצבא האדום שניצח‬ ‫את צבא גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה‪ .‬בשנות החמישים‪-‬שבעים של המאה‬ ‫הקודמת היו נאספים ביער הצבא האדום אלפי חוגגים חברי מק"י‪ ,‬מפ"ם ואנשי שמאל‬ ‫לחגיגת הצדעה והזדהות עם ברית המועצות‪ .‬החגיגה הייתה תמיד בסוף השבוע הקרוב‬ ‫ביותר לתאריך התשיעי במאי שהוא יום הניצחון הרשמי של הצבא האדום על הנאצים‪.‬‬ ‫על הבמה היו נואמים מנהיגי הקומוניסטים כמו מאיר וילנר ותופיק טובי והיו מופיעים‬ ‫אנשי רוח כמו אלכסנדר פן שמחו נגד הממשל הצבאי שהיה נהוג אז בישובים הערביים‬ ‫בישראל‪ .‬עבור מלך הכנס הזה היה רגע של התרוממות רוח ותקווה מחודשת לניצחון‬ ‫הקומוניזם ותקווה לעתיד טוב יותר לפועלי כל העולם‪ .‬הוא היה מביא לכנס הזה יצירות‬ ‫שעשה ברוח אמונתו ולהן שמות כמו "הקץ לנשק" וכדומה‪ .‬את היצירות היה תולה על‬ ‫חבל מתוח בין העצים ולפעמים נתן אחדות מהן במתנה לסניפים של המפלגה או‬ ‫למשלחת הרוסית שהגיעה לכנס‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫ולדימיר איליץ' לנין‬

‫‪71‬‬

‫נסיעה קבועה נוספת הייתה לכנס התנדבותי בנצרת שבו השתתף לפחות עשר פעמים‪.‬‬ ‫מזל נסעה אתו רוב הזמן אך לפעמים בחרה להישאר בבית אחותה וזה היה בסדר מצדו‬ ‫של מלך‪ .‬הכנס ההתנדבותי בנצרת היה מסורת שהתחילה בשנת ‪ 2291‬והשתתפו בו‬ ‫יהודים וערבים שמחו יחד נגד הניסיון לייהד את הגליל על חשבון האזרחים הערבים‪-‬‬ ‫ישראלים אזרחי המדינה‪ .‬המחאה גברה ותפסה צורה אלימה יותר לאחר "יום האדמה"‬ ‫שבמהלכו נהרגו שישה מפגינים ערביים‪ .‬מחנה העבודה של נצרת היה אירוע שנתי‬ ‫שליכד יהודים וערבים המאמינים בשלום ובשוויון‪ .‬תכנית המחנה הייתה קבועה‪ .‬ביום‬ ‫היו עובדים ומזיעים כתף אל כתף בבניית קירות תומכים‪ ,‬שיפוץ מבני ציבור‪ ,‬סיוד וצביעת‬ ‫בתי ספר‪ ,‬סלילת שבילים וכדומה‪ ,‬ובערב תכנית אמנותית ודיונים שבהם ניסו להקים גשר‬ ‫של שותפות יהודית‪-‬ערבית‪ .‬מלך הקפיד להגיע לכל הכנסים מצויד בנעלי עבודה ובשק‬ ‫שינה ובכל פעם הביא אתו יצירות שאותן היה מציג ואחר כך תורם לעירית נצרת ול"בית‬ ‫הידידות" ‪ -‬מבנה ציבור שנבנה על ידי עירית נצרת במימון סובייטי ונועד לבטא ולסמל‬ ‫את רוח הידידות בין המפלגה בארץ לבין אימא רוסיה‪ .‬בכלל‪ ,‬בנצרת קיווה מלך להקים‬ ‫מרכז של "אמנות מן הטבע" ולשם כך תרם רבות מיצירותיו לעירייה‪.‬‬ ‫לדעתו עד היום תלויות שם עבודות שלו "פורטרט של נלסון מנדלה"‪" ,‬האוניברסיטה‬ ‫שתקום בנצרת" ועוד כמה שאת שמן אינו זוכר‪ .‬בכל הזדמנות התנדב ללמד ולהעביר את‬ ‫הידע שלו‪ ,‬ורבה הייתה שמחתו כשראה יום אחד בבית הידידות יצירה של תלמידה שלו‪.‬‬ ‫הידיעה כי יש המשך לגישתו שימחה אותו מאוד וגרמה לו הרבה סיפוק וגאווה‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫מולדת משותפת לבני שני העמים‬ ‫העטים על הדם‪ ,‬מקומם באשפה‬ ‫השנאה היא מכשול בדרכי החיים‬ ‫הדרך נרפדת פרחים על ידי אחווה‬ ‫הנרקמת ברוך ועדנה בין עמים‪.‬‬ ‫גדלנו יחד במולדת‪ ,‬בצל חסותה‬ ‫חיממה את גופינו‪ ,‬רווינו בה צימאון‬ ‫אך אלה שרצו למצוץ את דמה‬ ‫בנו לנו שבילי חידלון‪.‬‬ ‫מלחמה לא תצדיק גירוש וזוועה‬ ‫הזכות נקנית בעמל של דורות‬ ‫אך לנו ליצור גשרי הבנה‬ ‫ולמען החיים לכתת חרבות‪.‬‬ ‫השלום יכה בתלות מכורה‬ ‫המזרח המתעורר יושיט יד אחים‬ ‫מהלך חדש יביא שגשוג ושמחה‬ ‫לבני העמים האחים‪ :‬יהודים וערבים‪.‬‬ ‫(‪)22.21.2295‬‬

‫‪73‬‬

‫לאחר תשע שנות עבודה בעירייה ועוד כמה שנים של עבודות מזדמנות הרגיש מלך‬ ‫שמיצה את פרק העבודה בחייו ושאף לצאת לפנסיה מוקדמת כדי לפתח את אמנותו‬ ‫ואמונתו‪ .‬בערה בו תשוקה עזה לעשות וליצור עוד ועוד יצירות ולא רצה להמתין עוד‪.‬‬ ‫מזל תמכה בו והסכימה שיצא לפנסיה מוקדמת למרות שידעה שיקבל כפנסיונר רק שליש‬ ‫ממשכורתו הרגילה ופירוש הדבר קשיים כלכליים וחיים בצנעה ובצמצום‪ .‬מלך היה נרגש‬ ‫מאוד לקראת יציאתו לפנסיה‪ .‬כמה שבועות לפני כן החל את יצירתו הגדולה "עונות‬ ‫החיים" והוא ציפה כל יום בהתרגשות לסיום עבודתו כדי לרוץ הביתה להמשיך ביצירה‬ ‫שלו‪ .‬על היצירה הזאת עבד שלושה חודשים תמימים והוא מחשיב אותה כאחת החשובות‬ ‫והגדולות שלו‪ .‬כשיצא לפנסיה הפסיקה גם מזל לעבוד ושניהם יצרו יחד וניצלו את זמנם‬ ‫הפנוי לנסיעות קמפינג ולטיולים בטבע שבהם אספו חומרים לעבודתם‪ .‬כאמור המצוקה‬ ‫הכלכלית החריפה עם היציאה המוקדמת לפנסיה ומלך שהרגיש קצת אשם ניסה כל הזמן‬ ‫למצוא עבודות קטנות להכנסה נוספת אך רוב הזמן לא הצליח בכך‪ .‬למזלו מזל הייתה‬ ‫אדם צנוע וידעה להסתפק במועט ולשמוח גם עם המעט הזה‪ .‬כדי לחסוך הם היו נוסעים‬ ‫לשוק אחת לשבוע באוטובוס‪ ,‬שם היו קונים כמויות גדולות של פירות וירקות הזולים‬ ‫ביותר לשבוע שלם וחוזרים הביתה במונית עם סלים מלאים‪ .‬מזל מצידה עשתה גם היא‬ ‫מאמצים להגדיל קצת את ההכנסות ולשם כך לימדה לפעמים שיעורים פרטיים באנגלית‪.‬‬ ‫היא למדה קצרנות וחיפשה עבודה חלקית כקצרנית אבל רוב הזמן הייתה גם היא מובטלת‬ ‫בבית‪ .‬בשעות הפנאי שלה רקמה הרבה וגם כתבה שירים‪ .‬הם נהנו לבלות את ימיהם ביחד‬ ‫ביצירה בבית‪ ,‬בארגון סדנאות יצירה והשתתפות בתערוכות‪ .‬עם הזמן הפכה מזל לאמנית‬ ‫בזכות עצמה והציגה יצירות שלה לצד יצירות של מלך‪ .‬מלך זוכר שהיה פסטיבל גדול‬ ‫של אומנות סביבתית ב"באר אברהם" בבאר שבע ושם הציגה מזל יצירות שלה לצד‬ ‫יצירותיו והעבירה סדנאות ליצירה מן הטבע לילדים‪ .‬ילדים בכלל היו אהובים על מזל‬ ‫ותמיד חיפשה הזדמנות לטפל בהם ולהיות בסביבתם‪ .‬כשמלך היה יוצא לפעילות‬ ‫במפלגה היא תמיד הלכה לאחותה ועזרה לה לטפל בילדים‪ .‬עם הזמן היא התחברה גם‬

‫‪74‬‬

‫לפעילותו של מלך במפלגה ויצאה אתו פעמים רבות לוועידות המפלגה או הייתה יוצאת‬ ‫אתו לחלק כרוזים ועיתונים של המפלגה‪.‬‬

‫עונות החיים‬

‫‪75‬‬

‫כשמלך היה בן ששים וחמש התחיל לקבל לפי החוק קצבה מביטוח לאומי וזה שיפר‬ ‫מאוד את המצב הכלכלי שלהם‪ .‬כשחסכו קצת כסף החליטו לנסוע לטיול בקפריסין‪.‬‬ ‫הטיול הזכיר קצת מסע של תרמילאים‪ .‬הם שטו באוניה מחיפה ללרנקה‪ ,‬שם הזמינו חדר‬ ‫זול במלון הזול ביותר שמצאו‪ .‬אוכל קנו בחנויות המקומיות וכך בילו שם חודש וחצי‪.‬‬ ‫טיילו הרבה ונסעו בעיקר באוטובוסים המקומיים‪ ,‬ביקרו במוזיאונים ובפארקים‪ .‬הגיעו‬ ‫לעירייה ונפגשו עם מנהלת אגף החינוך ומלך הציג לפניה עבודות שלו והסביר לה על‬ ‫שיטת יצירתו מתוך כוונה לעזור להם להכניס אמנות כזאת לתוכנית הלימודים המקומית‪.‬‬ ‫כשנפרדו ממנה נתן לה מלך במתנה את היצירה שלו ‪" -‬לאחד את קפריסין"‪ .‬כמה ימים‬ ‫לפני ההפלגה חזרה לישראל הרגיש מלך רע‪ .‬נבדק והתברר כי חייב לעבור דחוף ניתוח‬ ‫פרוסטטה‪ .‬הוא עבר את הניתוח במרפאה פרטית בקפריסין ולמזלו קיבל כל הסכום חזרה‬ ‫מהביטוח בארץ‪.‬‬ ‫הטיול לקפריסין נתן למלך ומזל תאבון ואחרי שנה בערך (מלך מעריך שהיה אז כבן‬ ‫שבעים) החליטו לנסוע באותו סגנון לטיול ביוון‪ .‬הם יצאו באוניה מאשקלון ומאוד נהנו‬ ‫מכל הטיול‪ .‬הם הגיעו לאיים רבים ובכל מקום ביקרו בכנסיות‪ ,‬מוזיאונים‪ ,‬גלריות וכל‬ ‫אתרי התיירים‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫ספריה‬

‫‪77‬‬

‫חלום האמנות מן הטבע בער כאש בעצמותיו של מלך‪ .‬הוא הרגיש שיש לו שליחות‬ ‫בעולם הזה ‪ -‬להפיץ את הבשורה על פי מלך בכל מקום אפשרי בארץ ובעולם ולהביא‬ ‫לכך שבני האדם יבינו איזה אוצר עצום נותן להם הטבע במתנה‪ .‬אוצר שנמצא ממש כאן‬ ‫וצריך רק לפקוח עיניים‪ ,‬להרים אותו ולעשות בו שימוש‪ .‬עם תחושת השליחות הזאת‬ ‫ניסה מלך במשך יותר מארבעים ושתיים שנות יצירה ללכת לכל מקום אפשרי ולהפיץ את‬ ‫הרעיון אלא שלצערו הוא נתקל שוב ושוב באנשים עיוורים וחסרי גישה לכל היופי הזה‬ ‫של הטבע‪ .‬מלך הציג עבודותיו בארץ ובגרמניה‪ ,‬באספות המפלגה‪ ,‬בפסטיבלים בטבע‪,‬‬ ‫בכנסים ובסדנאות ובכל מקום בו רצו אותו‪ .‬עבודותיו הוצגו לציבור בפסטיבל עכו‪ ,‬בכנס‬ ‫המפלגה ביער עירון‪ ,‬בכנס ביער הצבא האדום‪ ,‬בשתי תערוכות במצפה רמון‪ ,‬תערוכה‬ ‫באילת‪ ,‬תערוכה בעמותת פרי השלום (עמותה משותפת לבדואים וליהודים שמלך היה‬ ‫בין מקימיה והיה גם סגן היו"ר) ‪,‬תערוכה ביד לבנים‪ ,‬בעיריית באר שבע‪ ,‬בעיריית נצרת‪,‬‬ ‫ובעוד עשרות מקומות ואירועים שכבר אינו זוכר‪ .‬בשלב מסוים בדק מלך אפשרות‬ ‫להתפרנס מן האומנות שלו אבל מהר מאוד שלל את הרעיון והמשיך ליצור לשם האומנות‬ ‫שבדבר‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫בנזיר בהוטו – ראש ממשלת פקיסטן‬ ‫החיים עם מזל היו מושתתים על חברות טובה‪ ,‬אהבה‪ ,‬כבוד הדדי ושיתוף פעולה‪ .‬הם‬ ‫דיברו הרבה והתייעצו על כל צעד בחייהם ובאומנות‪ .‬לצערו של מלך כל זה נקטע בשנת‬ ‫‪ 1000‬כשמזל נפטרה באופן פתאומי מדום לב‪ .‬מלך נשאר לבד בבית עם העצבות ועם‬

‫‪79‬‬

‫חלקי יצירות של מזל‪ .‬הכאב על הסתלקותה של מזל היה ועודו גדול מאוד ולדברי מלך‬ ‫הוא עד היום לא התאושש מהאובדן הזה‪ .‬אבל יחד עם זה כשמזל נפטרה גילה מלך שוב‬ ‫שהוא לא אוהב את הבדידות וכמה חודשים אחרי שהתאלמן הוא התחיל לחפש בת זוג‬ ‫חדשה ובשלב מסוים אפילו בדק אפשרות לחזור ללאה‪ .‬אחרי כמה חודשים כשגברה עליו‬ ‫הבדידות פנה מלך למשרד שידוכים ושם הכירו לו את רחל‪ .‬הם נפגשו ובתחילה לא מצאו‬ ‫שפה משותפת ונפרדו‪ .‬בכל זאת אחרי כמה חודשים החליטו שוב להיפגש והפעם נוצר‬ ‫ביניהם קשר טוב והם החליטו לעבור לגור ביחד‪ .‬היה ברור שזה לא סיפור אהבה‬ ‫גדול והקשר התבסס יותר על הרצון של רחל ומלך לא לחיות לבד‪ .‬הם סיכמו שמלך‬ ‫יעבור לגור אתה בביתה בנווה זאב וישתתף באחזקת הבית ובמימון החיים המשותפים‪.‬‬ ‫רחל הייתה אישה פעילה ועצמאית שידעה להעסיק את עצמה ולא הייתה תלויה במלך‬ ‫בשום תחום של החיים‪ .‬היא הייתה חברה במקהלה של קשישים‪ ,‬השתתפה פעם בשבוע‬ ‫בחוגים של ויצ"ו‪ ,‬יצאה כל בוקר להליכה ספורטיבית‪ ,‬ואהבה לטייל ולבלות‪ .‬לרחל יש‬ ‫שלושה בנים נשואים וכמה נכדות ונכדים‪.‬‬ ‫יום אחד שמע מלך ברדיו כי בבית ספר אשל הנשיא פותח מגמה בנושא אקולוגיה‪ .‬בלי‬ ‫לחשוב פעמיים נסע לאשל הנשיא והציע עצמו כמורה מתנדב‪ .‬בית הספר קפץ על ההצעה‬ ‫והמנהל זאב מילר אימץ אישית את מלך ואת המגמה ותמך בו לכל אורך הדרך‪ .‬מלך לימד‬ ‫שם פעמיים בשבוע במשך חמש שנים ואהב מאוד את העבודה ועשה אותה בלב שלם‬ ‫ובהתלהבות‪ .‬במשך שנותיו באשל הנשיא העמיד מלך תלמידים רבים ויצר לבדו ויחד עם‬ ‫תלמידיו עשרות עבודות שהוצגו בכל כיתה ואולם של אשל הנשיא‪ .‬עבור מלך התקופה‬ ‫באשל הנשיא הייתה משמעותית מאוד‪ .‬הוא מרגיש ומקווה גם היום כי הזרעים שזרע‬ ‫שם אולי ינבטו אצל אחד מתלמידיו והוא ייקח את הנושא החשוב הזה של אמנות מהטבע‬ ‫ויוביל אותו הלאה‪ .‬לצערו של מלך אחרי חמש שנים של עשייה פורייה התחלף המנהל‬

‫‪81‬‬

‫באשל הנשיא‪ ,‬המנהל החדש לא אהב את הנושא הזה וכך לאט לאט זה גווע ומלך סגר‬ ‫בצער את המגמה וחזר הביתה‪.‬‬ ‫לקראת סיום התקופה באשל הנשיא עבר מלך בדיקות תקופתיות ומצאו כי יש בעיה‬ ‫בלב‪ .‬העורקים המובילים דם אל הלב היו סתומים ונשאר רק עורק אחד שבו הייתה זרימה‬ ‫של עשרה אחוזים בלבד‪ .‬הצוות הרפואי התלבט בין צנתור לבין ניתוח לב ולבסוף‪ ,‬מלווה‬ ‫בסמדר ביתו‪ ,‬נפגש מלך עם המנתח והשתכנע שהניתוח הכרחי‪ .‬הניתוח עבר בשלום ומלך‬ ‫מרגיש שהוא הרוויח הרבה שנות חיים ואיכות חיים ועל כך הוא מוקיר תודה לרופאים‪.‬‬ ‫כשנגמר הפרק של אשל הנשיא התפנה מלך שוב לפעילותו החברתית והמפלגתית‪ .‬הוא‬ ‫חבר ליהודה אלוש ‪ -‬נציג השכונות ופעיל חברתי מוכר בבאר שבע‪-‬ויחד אתו ועם עוד‬ ‫חברים הקימו את הקבוצה שנקראה "זעקת קול העם"‪ .‬זאת הייתה התארגנות חברתית‬ ‫פוליטית שנלחמה בעיקר למען מחוסרי הדיור ולקחה גם חלק פעיל מאוד במחאת‬ ‫האוהלים בתל אביב‪ ,‬מחאה שהרעידה את המדינה ב ‪ 1021‬ויש הטוענים שטרם הסתיימה‬ ‫גם היום‪ .‬מלך היה גם שותף פעיל מאוד בפעילויות שונות של שלום עכשיו ושל עמותות‬ ‫שונות שניסו לעזור לארגונים פלשתינים מקבילים‪ .‬הוא היה פעמים רבות בעזה‪ ,‬בביר‬ ‫זית ובעוד מקומות‪ ,‬ובכל המקומות האלה קשר קשרים ורכש חברים‪ .‬בכל המקומות‬ ‫האלה ובכל הפעילויות הוא תרם יצירות שלו שנושאן היה שלום בין עמים‪ ,‬פירוק נשק‬ ‫וכדומה‪ .‬יש היום יצירות של מלך שתלויות בעיריית ביר ‪-‬זית‪ ,‬בדהריה‪ ,‬בעזה ובעוד‬ ‫מקומות‪ .‬מלך לא הסתפק בזירה המקומית והיו שנים שהוא כתב לנשיא רייגן ולגורבצ'וב‬ ‫ שלא ענו לו‪ .‬הוא התכוון לשלוח להם את יצירתו "סכנה ממלחמה גרעינית"‪ .‬אלא שהם‬‫לא ענו למכתבו והיצירות נשארו בבאר שבע‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫האחים‪ :‬שלום‪ ,‬אליהו ונתן‪ ,‬הגיסות ‪ :‬מרים ורחל‪,‬‬ ‫והאחיינית‪ :‬אידה מברזיל‪.‬‬

‫רק עם לב טוב העולם ינצח‬ ‫רק עם פרחים ניתן לנצח‬ ‫רק עם לב טוב העולם יהיה שמח‬ ‫בדרך הרוע הבכי יזעק‬ ‫מול פורע בלי לב המכה בתקוות‬ ‫באמצעות כלי הנשק המובילים לקברות‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫אין להפוך את הצדק לזירת התנצחות‬ ‫נלך בדרך הפשוטה של ידידות‬ ‫יש להביא את הרגש ולהפכו לפרחים‬ ‫להמשיך את הדרך בכל הפשטות‬ ‫להרבות את ההולכים בה לזמנים חדשים‪.‬‬ ‫מה יועילו ספירת קורבנות‬ ‫במקום חיוכי ילדים מתרבות‬ ‫כשהכל מסביב פורח בכל העונות‬ ‫וממשיך החיים לחייך לכולם‬ ‫ושוב יפגשו במיטבם בני אדם‪.‬‬ ‫הזמן זועק להפסיק שפך הדם‬ ‫להחזיר מרחבינו לבני האדם‬ ‫יש רצונות ודרישות ויש להקשיב‬ ‫לא יעזור לכולנו על כך לריב‬ ‫לחיים ולשקט מהר יש להשיב‪.‬‬ ‫מה תאמרו זה לזה בעת שתבוא‬ ‫יפגשו חברים‪ ,‬במקום הטורפים‬ ‫יתחברו הלבבות בכעסם על מה שקרה‬ ‫לא השכלנו לעצור את מרחץ הדמים‬ ‫נתאחד למען תחזור לשרור השלווה והתקווה‪.‬‬ ‫(באר שבע ‪)1001‬‬

‫‪83‬‬

‫החיים עם רחל בנווה זאב היו טובים אך אצל מלך בערה התשוקה הבלתי נשלטת‬ ‫להמשיך את היצירה האמנותית מהטבע ולצערו הרגיש שאינו יכול ליצור לפי רצונו‬ ‫כשהוא גר בביתה של רחל‪ .‬היא לא כל כך התחברה לעבודות שלו ולא הסכימה שיכניס‬ ‫לכלוכים הביתה ובסיכומו של דבר הייתה לו הרגשה שהוא נחנק בכלוב מזהב ולא מגשים‬ ‫את עצמו ואת האמנות שלו‪ .‬מצד שני לא רצה לפגוע ברחל ולהיפרד ממנה‪ .‬זאת הייתה‬ ‫הסיבה שמשך הרבה זמן חי אתה כשבלבו בעצם כבר נפרד ממנה‪ .‬בסופו של דבר‬ ‫אזר אומץ והודיע לה שהוא עוזב‪ .‬הוא עשה זאת בצער רב אך הרגיש שהוא חייב את זה‬ ‫לעצמו ולהמשך עיסוקו באמנות שבערה כאש בעצמותיו‪.‬‬ ‫מלך חזר הביתה והתחיל להתארגן מחדש לחיים לבד‪ .‬הוא היה אז בן שמונים ושתיים‬ ‫ועדיין תיפקד היטב באופן עצמאי ללא עזרת מטפלת‪ .‬הייתה לו שכנה נחמדה – חילווה‬ ‫ שעזרה לו הרבה ובהתנדבות מלאה‪ .‬היא הייתה מכינה לו ארוחות ועוזרת לו בארגון‬‫הבית‪ .‬הוא התייעץ עם סמדר והחליטו ביחד שצריך לשפץ את המקלחת ולסדר את הדוד‬ ‫והמקרר‪ .‬כל זה עלה הרבה כסף אבל נתן לו איכות חיים והוא אכן התחיל לחיות‪ .‬זה היה‬ ‫מיד אחרי הניתוח וכחלק מהשיקום היה צריך ללכת למכון כושר פעמיים בשבוע במשך‬ ‫אחד עשרה חודשים‪ .‬הפעילות במכון הכושר עזרה לו מאוד ושיפרה את תפקודו‪ .‬מלך‬ ‫הצליח לתפקד בבית וגם לנסוע למקומות רבים לצורך תערוכות שקיים ולצורך הפצת‬ ‫האמנות שלו‪ .‬באותם ימים הוא הופיע והציג בנתיבות‪ ,‬בבית האמנים בבאר שבע‪,‬‬ ‫במועדון נעורים‪ ,‬בכמה מקיבוצי הסביבה‪ ,‬במושב ניר משה‪ ,‬במושב שדמה‪ ,‬בבית קיי‬ ‫ועוד ועוד‪ .‬בשלב זה של אמנותו פיתח מלך שיטה חדשה להציג לפני הקהל דוגמאות של‬ ‫החומרים בהם אפשר ליצור מן הטבע והיום הוא הגיע כבר לארבע מאות דוגמאות של‬ ‫חומרים כגון קליפות‪ ,‬חול‪ ,‬אדמה‪ ,‬אבנים‪ ,‬צמר‪ ,‬צדפים‪ ,‬שורשים‪ ,‬זרעים‪ ,‬תבלינים‪ ,‬נוצות‪,‬‬ ‫ועוד חומרים רבים שהטבע הנדיב נותן לנו ואנחנו רק צריכים לפקוח עיניים‪ ,‬לפתוח את‬ ‫הלב‪ ,‬ולהשתמש בכל השפע והיופי הזה‪ .‬את הדוגמאות האלה בליווי הסברים והדגמות‬

‫‪84‬‬

‫הציג מלך באירועים ובתערוכות בשדה בוקר‪ ,‬בפארק אשכול‪ ,‬באירועים של העדה‬ ‫האתיופית‪ ,‬שוב במושב שדה משה ובמקומות אחרים‪ .‬התחושה של מלך היא שהוטלה‬ ‫עליו שליחות להראות ולהפיץ בעולם את גדולת האמנות מן הטבע והשליחות הזאת‬ ‫נותנת לו הרבה כוח והרבה רצון ונכונות להגיע לכל מקום שבו מישהו רוצה לראות‬ ‫וללמוד ממנו‪.‬‬

‫יונת השלום – עשויה מנוצות‬

‫‪85‬‬

‫בתחילת שנת ‪ 1022‬הוזמן מלך על ידי חברו שמואל ירושלמי להשתתף בכנס מומחים‬ ‫שנפגשו כדי לתכנן עיר עתיד מושלמת ומתוכננת מא' ועד ת'‪ .‬שנים לפני כן שמע מלך על‬ ‫תכנית להקים בנגב עיר עתיד ושמה חלוצה וזה כל מה שהיה צריך כדי להצית את דמיונו‪.‬‬ ‫מלך‪ ,‬שכבר שנים חלם על עיר עתידית כזאת‪ ,‬נענה להזמנה בשמחה רבה ונסע לכנס בתל‬ ‫אביב‪ .‬כמנהג כל הכנסים נישאו שם הרצאות והתקיימו דיונים ערים על דמותה ואופייה של‬ ‫עיר כזאת‪ .‬חזונו הפרטי של מלך תיאר עיר חכמה שתדע לחבק את תושביה ולתת להם‬ ‫חווית מגורים מושלמת‪ .‬יהיו בה פארקים גדולים וגנים קטנים ושקטים‪ ,‬יהיו בה אזורי‬ ‫מסחר ואזורי בילוי‪ .‬איכשהו כל הדירות והבתים יהיו מחוברים על ידי קרונות רכבת ולכל‬ ‫תושב תהיה זכות ואפשרות לקבל שטח ירוק קטן שבו יוכל לגדל פירות וירקות בשיטות‬ ‫חקלאיות מתוחכמות ומודרניות שמסוגלות להפיק יבול רב משטח קטן‪ .‬מלך היה פעיל‬ ‫בכנס ואף נשא שם נאום בו תיאר את חזונו וציין שתי נקודות שהיו חשובות בעיניו ‪:‬‬ ‫‪ .2‬כדי להצליח להקים עיר כזאת יש צורך לבצע מהפכה חברתית אמתית‪ .‬מהפכה‬ ‫שתביא לשוויון בין האנשים ותאלץ את המדינה להשקיע בבניית עיר שכזאת‪.‬‬ ‫‪ .1‬העיר תצטרך לדאוג לכל תושביה בלי הבדלי הכנסה ומעמד‪ .‬דבר זה יביא‬ ‫לשגשוגה של העיר ויהפוך אותה למושא קינאה ויגרום לכל ערי המדינה לנסות‬ ‫ולהידמות לה‪.‬‬ ‫בנובמבר ‪ 1022‬עבר מלך לגור במושב שורש למשך כחצי שנה‪ .‬הוא הוזמן לגור שם על ידי‬ ‫חברו הוותיק‪ -‬שמואל דלינגר דניאל‪ .‬שמואל היה איש עתיר נכסים וגם הוא כמו מלך חלם‬ ‫על עיר עתידית מושלמת וחלומית‪ .‬הוא מאוד אהב את עבודותיו של מלך וחשב שיצליח‬ ‫לפרסם אותו ואת עבודותיו‪ .‬הוא שכר למלך דירה קטנה בצמוד לדירתו‪ ,‬שילם בעד‬ ‫השכירות ובעד ההובלה מבאר שבע‪ ,‬צירף את מלך למועדון הקשישים המקומי ואפילו‬ ‫ארגן לו תערוכה במתנ"ס המקומי‪ .‬מלך שמח מאוד לקבל את הזמנתו של שמואל ובדמיונו‬ ‫ראה את עצמו יוצר בחיק הטבע ההררי בין עצי האורן והאלה של יער ירושלים‪ .‬אלא‬

‫‪86‬‬

‫שהמציאות הייתה אחרת לגמרי‪ .‬שורש היה ישוב מרוחק ומבודד מדי ומלך‪ ,‬שהיה תלוי‬ ‫רק בתחבורה הציבורית‪ ,‬התקשה מאוד לנוע ולתפקד‪ .‬בנוסף לכך הדירה הייתה קטנה מדי‬ ‫ולא אפשרה מקום לעבוד ולאחסן את כל הדרוש ליצירתו‪ .‬הוא התלבט ותהה איך להיפרד‬ ‫מדורש טובתו מבלי להראות כפוי טובה‪ ,‬ואז למזלו הגיעה בתו של שמואל לביקור בארץ‬ ‫ומלך פינה לה בשמחה רבה את הדירה בשורש וחזר לביתו בבאר שבע‪ .‬הדבר היחידי הטוב‬ ‫שיצא לו מהאפיזודה הקצרה בשורש הייתה היכרות שיצר עם האמנית מירי ישראל‪ .‬מירי‬ ‫היא אמנית שביקרה בתערוכתו של מלך בשורש‪ .‬העבודות הרשימו אותה ומצאו חן בעיניה‪.‬‬ ‫החיבור הטוב בינה לבין מלך הביא את שניהם לחשוב על הקמת "המרכז הישראלי הראשון‬ ‫לאמנות טבע ולמחזור"‪ .‬הם ניסו לעניין את עירית חולון ועירית רעננה ברעיון שלהם אך‬ ‫לצערם נתקלו בסירוב ונכון לרגע כתיבת שורות אלה הרעיון היפה הזה נכנס להקפאה‬ ‫ומחכה לימים טובים יותר‪...‬‬ ‫כשמלך החליט לחזור משורש לבאר שבע הוא נעזר רבות באשה הטובה ‪ -‬בלינדה וורצמן‪.‬‬ ‫בלינדה אהבה מאוד את יצירתו של מלך ושמה לה למטרה לעזור לו ולתמוך בו מוראלית‪.‬‬ ‫היא חיפשה לו באינטרנט דירה אשר תתאים לצרכיו וכמו משמיים מצאה לו את דירתו‬ ‫הנוכחית שמבחינתו היא בית חלומות אמתי שכן היא גדולה ויש בה מקום לאחסן את רוב‬ ‫עבודותיו והחומרים החשובים ליצירתו‪ .‬יש בה חצר גדולה וסוכת צל ובעיקר יש בה די‬ ‫מקום להושיב בו עשרים תלמידים‪ .‬חלומו של מלך הוא להפוך את הדירה הזאת למרכז‬ ‫לימוד ויצירה של אמני טבע‪ ,‬מרכז שאליו יבואו כל אלה שהנושא הזה חשוב להם וממנו‬ ‫תצא התורה לכל קצווי תבל‪ .‬בינתיים‪ ,‬עד שזה יקרה‪ ,‬הוא הפך את הדירה למרכז לעמותת‬ ‫"פרי השלום" שכזכור לכם הוא היה בין מיסדיה ובמשך תקופת מה גם שימש בה כסגן‬ ‫היו"ר‪.‬‬ ‫בימים אלה ממש מתגלגלת יוזמה משותפת לעיריית באר שבע ולדוברת עמותת פרי השלום‬ ‫להעניק למלך ברגר סוג של אות הוקרה על תרומתו ועל פועלו‪ .‬האות יוענק לו בטקס רב‬

‫‪87‬‬

‫משתתפים ומלך מתכננן להכריז במהלך הטקס על הרעיון שלו להקמת "המרכז הישראלי‬ ‫הראשון לאמנות מן הטבע" ועל רצונו לתת ולהוריש למרכז הזה את כל עבודותיו ואת כל‬ ‫חמרי היצירה השמורים אצלו‪ .‬אבל מלך לא נח על זרי הדפנה וגם היום הוא ממשיך ליזום‬ ‫ולדחוף כל פעילות אפשרית הקשורה לאמנות מן הטבע ולמיחזור‪ .‬כך למשל התגייס לעזור‬ ‫לרונית אברג'יל לארגן אירוע גדול באשקלון שנושאו הוא איכות הסביבה‪ .‬מלך שכבר‬ ‫התנסה בכאלה משמש יועץ בהתנדבות ומדריך את רונית באופן הצבת הדוכנים והתצוגות‬ ‫ואף משאיל לה יצירות שלו וחומרי יצירה מהטבע‪ .‬נושאים נוספים שמעסיקים את מלך‬ ‫ממש בימים אלה הם נסיונות מעשיים לגדל את עץ המורינגה שלפי דעתו יכול לרפא חולי‬ ‫סרטן ולשפר בריאותם של אנשים בריאים‪ .‬כמו כן הוא מנסה לגדל בחצר ביתו ייחורים של‬ ‫עצי פפאיה שאותם יתרום בקרוב לכל השכנים ולכל המעונין‪.‬‬ ‫בשיחה אתו לא שוכח מלך להזכיר ולהודות לכל אלה שתמכו בו ועזרו לו בדרך זאת או‬ ‫אחרת ולא פחות מכך הוא מבקש להודות לאנשים שאינו מכיר אישית אך יודע את תרומתם‬ ‫לאנושות כמו למשל מפתחי שיטת הטפטוף בחקלאות וחוקרי ומפתחי ההידרופוניקה‪ .‬שני‬ ‫תחומים אלה נתנו לאנושות‪ ,‬לדעתו של מלך‪ ,‬אפשרות ויכולת לשפר החקלאות ולהבטיח‬ ‫די מזון לרעבי העולם‪ .‬הרשימה ארוכה ומופיעים בה שמות רבים מעברו הקרוב והרחוק‬ ‫ולא מעט שמות מימינו אלה‪ .‬מלך מודה לנחמה גיבור ולבעלה שתרמו והדפיסו רבים‬ ‫משיריו‪ ,‬למזכירתה של רונית אברג'יל שהבטיחה למלך עזרתה בתיעוד מסודר של כל‬ ‫יצירתו בקובץ ממוחשב‪ ,‬לבלינדה וורצמן שכאמור עזרה לו למצוא את בית חלומותיו‪,‬‬ ‫ואחרונה חביבה – חילווה ‪ -‬שכנתו לשעבר שעזרה לו רבות ודאגה לשלומו אחרי ניתוח‬ ‫הלב שעבר‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬בעת כתיבת הדברים האלה מלך הוא צעיר בן ‪ .92‬יש לו עוד הרבה חלומות‬ ‫ותוכניות ומבחינתו יש לו שפע של זמן להספיק הכל‪ .‬הוא אוהב לספר כי הייתה התייעצות‬ ‫בשמים כי הגיע זמנו לעזוב את עולמנו‪ .‬שלחו מלאכים לאסוף אותו אך הם מצאו שהוא‬

‫‪88‬‬

‫עושה משהו שאף אחד אחר לא עושה ולכן נתנו לו ארכה בלתי מוגבלת‪ ...‬הבריאות לא‬ ‫משובחת אבל הוא עדיין חולם על עולם שבו שולט הקומוניזם הצודק‪ ,‬עולם שבו כל‬ ‫האנשים אחים ואין בו אפליה‪ ,‬ללא קיפוח וניצול‪ .‬עולם מדהים שבו בכל פינת רחוב‪ ,‬ועל‬ ‫כל קיר תלויה יצירה של אמן טבע כלשהו‪ .‬בינתיים עד שהחלום הזה יתגשם הוא ממשיך‬ ‫להילחם ולעשות כל שביכולתו כדי לשפר את הקיים‪ .‬הוא עדיין מופיע פה ושם במאבקים‬ ‫חברתיים‪ ,‬מגיב הרבה בפייסבוק על ידי שירים או פרוזה על כל עוולה ותומך ככל יכולתו‬ ‫בכל הלוחמים למען צדק חברתי‪ .‬מבחינת האמנות מהטבע הוא חבר בבית האמנים‬ ‫ומשתדל להופיע בתערוכות ובכנסים העוסקים בנושא הזה‪ .‬שאיפתו של מלך היא לתעד‬ ‫ככל הניתן את ערך החומרים שבטבע ולהסביר את אפשרויות השימוש בכל חומר כך שזה‬ ‫יהיה מאגר של ידע כלל אנושי שישמש בעתיד את כל אמני הטבע בארץ ובעולם‪ .‬לשם‬ ‫כך הקים אתר אינטרנט באנגלית ובו הסברים והדגמות מפורטות לכל הרוצה בכך‪ .‬למלך‬ ‫יש עוד תכניות רבות להשלים וליצור עבודות חדשות‪ ,‬לתעד אותן ולהציגן לפני הציבור‬ ‫הרחב באמצעות צילומים וסרטים שיופצו בפייסבוק ובאינטרנט לטובת הדורות הבאים‪.‬‬ ‫יחד עם זאת מלך יודע שהוא לבדו לא יצליח להראות לעולם את האמת של הטבע‬ ‫והתקווה הגדולה שלו היא שיקומו עוד אמני טבע רבים אחרים וכולם ביחד יובילו את‬ ‫העולם אל המהלך הגדול של שימוש בחומרים מן הטבע לשם יצירת עתיד יפה יותר‬ ‫לכולנו‪.‬‬

‫‪89‬‬

91

‫אני אדם ולא יותר‬ ‫אני אדם ולא יותר‬ ‫חיי קצובים פחות ויותר‬ ‫מה שהולך לא חוזר‪.‬‬ ‫אם חוכמת חיים רכשת‬ ‫רכושך יקר מפז‪.‬‬

‫הפוך רגעיך לרגעים רבים‬ ‫של יצירה‪ ,‬יחס ומעשים‬ ‫זכרך בלבבות נטעת‬ ‫וחוכמתך הפכת לנכסים‪.‬‬ ‫פילסת דרך לאחרים‬ ‫הארת מחשכי דרכים‪,‬‬ ‫התרת קשרים סבוכים‬ ‫זקפת קומת אדם‬ ‫זכרך לא ימוש מליבם‪.‬‬ ‫(‪)1.22.2295‬‬

‫‪91‬‬

92

‫מבט על אומנות בחומרי טבע והרעיון להקמת מרכזים ללימוד אמנות זו‪.‬‬ ‫הרצאה כללית מאת‪ :‬מלך ברגר‬ ‫עריכת הטקסט‪ :‬המשורר שמואל ירושלמי‬

‫הרעיון להקמת מרכזים לאמנות בחומרי הטבע‪ ,‬והרעיון שאמנות זו מייצרת תוצר נילווה‬ ‫של שמירת איכות הסביבה‪ ,‬מוצא את ביטויו בשימוש‪ ,‬ושימוש חוזר‪ ,‬של חומרי טבע‪,‬‬ ‫הנותנים באותה הזדמנות ביטוי לעוצמתו של הטבע ולסובב אותנו‪ ,‬ובו בזמן אנו שומרים‬ ‫בכך גם על הסביבה בה אנחנו חיים‪.‬‬ ‫מי שמביט בטבע במבט מעמיק מגלה מגוון של צורות וצבעים מופלאים‪ .‬אמני הטבע‬ ‫משתמשים בעושר זה על מנת ליצור יצירות שונות בחומרים אלה‪ .‬כמו כן הם עושים‬ ‫שימוש בחומרי טבע שהושלכו לאשפה ועל ידי הפיכתם ליצירות אומנות‪ ,‬הם הופכים‬ ‫פסולת ממוחזרת למלאכת מחשבת‪.‬‬ ‫עולמינו נמצא בריצה בלתי פוסקת אחר ההתפתחות הטכנולוגית בניסיון לתת מענה‬ ‫לצרכיו ההולכים וגדלים של האדם‪ .‬האנושות משקיעה מאמצים כבירים במגמה למנוע‬ ‫את הפרת האיזון האקולוגי הנובע מההתפתחות המואצת‪ .‬לצערי‪ ,‬יש בעולם גורמים‬ ‫שעיקר דאגתם היא לייצר רווחים לעצמם‪ ,‬ללא התייחסות לרווחתם ואיכות חייהם של‬ ‫האנשים הסובבים אותם‪.‬‬ ‫ואנו‪ ,‬איך נוכל לחיות בעולם המודרני ללא זיהומים סביבתיים? זה צריך להיות עבורנו‬ ‫אחד השיקולים הראשונים במעלה‪ ,‬בחברה בה אנחנו חיים‪.‬‬ ‫אחד התפקידים העיקריים של האומנות מהטבע‪ ,‬היא למשוך את האנושות אל הטבע‬ ‫ואל חוקיו‪ ,‬להתפעל ממנו ומפלאיו‪ ,‬האומנות מהטבע היא אמצעי לקידום האקולוגיה‬ ‫ויצירת דרך להשתלבותו של האדם בטבע‪.‬‬

‫‪93‬‬

‫גורמים רבים פועלים היום כדי שהעולם שבו אנו חיים יהיה עולם טוב יותר‪ ,‬לכן חשוב‬ ‫להסיר מדרכנו את כל הגורמים המהווים מכשול למען מטרה זאת‪ .‬לדעתי רק תנועה‬ ‫המונית‪ ,‬בקנה מידה עולמי‪ ,‬יכולה להסיר מכשול זה‪ ,‬של אנשים המונעים על פי אינטרסים‬ ‫אישיים ולא על פי טובת הכלל‪ .‬אני מברך את אלה‪ ,‬החוקרים‪ ,‬הממציאים‪ ,‬המגלים‪,‬‬ ‫במיחזור‪ ,‬בהתפלת מים‪ ,‬בניצול אשפה תעשייתית‪ ,‬בתעשיות בלתי מזהמות‪ ,‬במניעת‬ ‫רעלים‪ ,‬בניצול כוח המים‪ ,‬האוויר‪ ,‬הרוח ואנרגיית השמש – לאנרגיה ידידותית לסביבה‪.‬‬ ‫אני חולם על יצירת שיתוף פעולה בין כל הגורמים הפועלים למען מטרה זו‪ .‬ההתייחסות‬ ‫אל הטבע לא מוגבלת‪ ,‬כל דבר מסביבנו מחובר אל הטבע כך או אחרת ומושפע מחוקיו‪.‬‬ ‫לכן מדובר במשימה כלל עולמית‪ .‬לא נוכל להצליח במשימה אם לא נפתור בעיות‬ ‫מרכזיות של האנושות‪ :‬רעב‪ ,‬מחלות ומלחמות‪ .‬רק אחרי שנפתור בעיות קיומיות אלה‪,‬‬ ‫נוכל להצעיד עצמנו לקראת פתרון הבעיה של איכות הסביבה‪.‬‬ ‫מאחר ואיני מומחה גדול בבעיות איכות הסביבה אני מבקש לדבר בנושא בו צברתי‬ ‫נסיון ובקיאות מיוחדת במהלך שלושים ושמונה השנים האחרונות וזהו הנושא של אמנות‬ ‫העושה שימוש בחומרי הטבע‪ .‬בילדותי בברזיל גדלתי בין נופי טבע ובהמשך אחרי‬ ‫עלייתי ארצה עסקתי בעיקר בגננות ובחקלאות‪ .‬אהבתי את הטבע אך בשלב ההוא של‬ ‫חיי טרם התוודעתי לגדולתו ויופיו‪ .‬ואז ‪,‬בחג הסוכות של שנת ‪ 2290‬יצאתי לקמפינג‬ ‫בחוף אילנות שבכינרת ושם ראיתי אשה יושבת ומדביקה צדפים ואבנים מהכינרת על‬ ‫צנצנת זכוכית‪ .‬אותו רגע היה סוג של הארה אלוהית עבורי‪ ,‬ובאותו רגע קסום החל‬ ‫מבחינתי מצעד מדהים של יצירה בחומרי הטבע‪ ,‬מצעד הנמשך כבר שלושים ושמונה‬ ‫שנים‪ .‬מאותו רגע אני חווה פעילות תוססת הכוללת עבודה עם תלמידים‪ ,‬תערוכות‪,‬‬ ‫והעברת ידע לחוגים רחבים של הציבור‪ .‬ככל שהסתובבתי יותר בטבע וחדרתי לעומק‬ ‫צפונותיו הוספתי סוגי חומרים חדשים‪ ,‬יופי‪ ,‬מיוחדות‪ ,‬גוונים וצורות ועוד תכנים בהם‬ ‫מצטיינת האמנות מהטבע‪ .‬חיבור בין כל אלה לבין החיים יצר יצירה מיוחדת במינה‪ ,‬תוך‬ ‫שלווה‪ ,‬הרגשת טוב‪ ,‬וביטוי ליכולת יצירתי‪.‬‬

‫‪94‬‬

‫החומרים המשמשים אותי ביצירתי האמנותית הם שונים ורבים‪ :‬קליפות פירות ועצים‪,‬‬ ‫פרחים מיובשים‪ ,‬אבנים‪ ,‬צדפים‪ ,‬חול‪ ,‬נוצות‪ ,‬זרעים‪ ,‬גרעינים וגלעינים ועוד ועוד‪.‬‬ ‫מרבית יצירותי הראשונות בין השנים ‪ 2290‬ו‪ 2299 -‬היו בסך הכל נסיונות ראשונים‬ ‫בחומרים וצורות יצירה שונות‪ .‬ב ‪ 2299‬יצרתי את יצירתי הנקראת "עונות חיים" וזאת‬ ‫הייתה עבודתי הרצינית הראשונה‪ .‬ביצירתי זו באו לידי ביטוי הרעיון‪ ,‬המחשבה‪ ,‬ורמת‬ ‫הביצוע האמנותית‪ .‬ב ‪ 2299‬השתתפתי לראשונה בחיי בתערוכה‪ .‬הערוכה התקיימה‬ ‫במתנ"ס על שם לוין בשכונה ד' בבאר שבע‪ .‬במשך שנים‪ ,‬אחרי יום עבודה מפרך‬ ‫במחלקת הגינון של עיריית באר שבע‪ ,‬יצרתי בביתי בשכונה ד' יצירות חדשות‪ .‬לשם כך‬ ‫היה עלי גם לתכנן וגם לצייר וזאת מבלי שהיה ידע מוקדם בכל אלה‪ .‬כל רגע פנוי‬ ‫הקדשתי ליצירה אמנותית בחומרי טבע‪.‬‬ ‫בסוף ‪ 2290‬בהיותי בן חמישים וחמש יצאתי לפי בקשתי לפנסיה מוקדמת כדי שאוכל‬ ‫להקדיש את כל כולי לאמנות שלי‪ .‬במשך עשר השנים הבאות סבלנו אשתי ואני‪ ,‬מחסור‬ ‫וקשיים כלכליים‪ .‬אך יחד עם זאת‪ ,‬באותן שנים‪ ,‬קשות יצרתי את מיטב יצירותי ולכן איני‬ ‫מתחרט על כך‪ .‬ב ‪ 2291‬התחיל כושר הראייה שלי לרדת‪ .‬בכל שנות יצירתי לא רדפתי‬ ‫אחרי כמות היצירות שאספיק ליצור אלא הקפדתי על הטיב האמנותי והדיוק שלהן‪.‬‬ ‫הקדשתי תשומת לב רבה לקירבה בין חומר לחומר‪ ,‬לשילוב בין חומרים שונים ורבים‬ ‫ככל האפשר באותה תמונה ולהקפדה על רמת יצירה טובה‪ .‬כל אלה חשובים להשגת‬ ‫רמת יצירה מושלמת ככל האפשר כדי שליצירות תהיה יכולת להלהיב עיניים ולבבות‬ ‫ביופיו של הטבע‪.‬‬

‫‪95‬‬

‫באותן שנים עלה בהדרגה מספרן של תערוכות היחיד והתערוכות הקבוצתיות בהן‬ ‫השתתפתי‪ .‬הגעתי עם תערוכותיי לחדרה‪ ,‬לרמת גן‪ ,‬לאשדוד‪ ,‬לאילת‪ ,‬לדימונה‪ ,‬לירוחם‪,‬‬ ‫לערד ועוד מקומות‪ ,‬בעיקר בדרום הארץ‪ .‬לפי חשבוני ערכתי עד כה למעלה ממאה‬ ‫תערוכות בכל רחבי הארץ וכמו כן השתתפתי באירועי איכות סביבה‪ ,‬פסטיבלים וימי אמן‬ ‫בהם הדגמתי והעברתי מסרים של אמנות בחומרי הטבע‪ .‬בנוסף לכך העברתי הרבה מאוד‬ ‫סדנאות יצירה בבתי ספר בבאר שבע ובסביבתה‪ .‬בכל הסדנאות האלה נולדו יצירות רבות‬ ‫שברובן נמצאות עד היום בחדרים בהם נערכו הסדנאות‪ .‬תמיד שמחתי להתנדב עם‬ ‫סדנאות בכל מקום בו נתבקשתי לעשות זאת וגם היום אני מעמיד בשמחה רבה את נסיוני‬ ‫הרב באמנות טבע לרשות מערכת החינוך ולרשות כל גוף שהטבע חשוב לו מתוך תקווה‬ ‫שברכה רבה תצמח מכך לכולנו‪ .‬במשך שנות יצירתי זכיתי להכרה והוקרה בצורת‬ ‫תעודות הוקרה ותיעוד נאמן של פעילותי האמנותית‪ .‬כאמן טבע שתפקידו לקרב את‬ ‫האנשים אל הטבע ולהראות להם את יופיו החלטתי כבר בתחילת דרכי לתרום יצירות‬ ‫רבות למוסדות ולגופים ציבוריים ואכן כך עשיתי ואני עדיין עושה‪.‬‬ ‫כדי להראות ולהדגים לתלמידים ולאומני טבע אחרים את עושר החומרים והאפשרויות‬ ‫פיתחתי תמונות הדגמה קטנות באמצעותן אני מציג חומרי יצירה בצורה המסבירה את‬ ‫תכונותיו ושימושיו האפשריים של כל חומר‪ .‬לעניות דעתי יש במכלול יצירותי ידע רב‬ ‫שחשוב וכדאי לרכזו במקום אחד‪ .‬אולם לצערי עד כה זה לא התממש‪ .‬לדעתי צריך ליצור‬ ‫מאגר מידע על יצירתם של כל אמני הטבע ובו ירוכז כל הידע והנסיון של אמנות זאת‬ ‫וכשזה יתגשם יגיע היום שבו נפיץ את האמנות הנפלאה הזאת דרך האינטרנט לכל‬ ‫המעוניין בכך‪ .‬למשימה זו צריך ואפשר לרתום אקולוגים‪ ,‬אמני טבע‪ ,‬ושותפים נוספים‬ ‫המבינים את חשיבות הנושא‪ .‬החלום גדול ולצערי עודנו רחוק אך לשמחתי יש התחלה‬ ‫קטנה וצנועה של ריכוז חומר כזה באשל הנשיא ובשגב שלום ואני תקווה שזהו אמנם‬ ‫צעד ראשון במסע הגדול אך לא אחרון!‬

‫‪96‬‬

‫היום כאשר העולם מוצף בכמויות אדירות של יצירות אמנות בעלות רמה נמוכה‪,‬‬ ‫היצירה מהטבע עשויה להתחרות בהצלחה עם מיטב האמנות בעולם‪ ,‬אך זאת רק בתנאי‬ ‫שנצליח להעמיד אמני טבע מעולים במהלך המשלב בין אמנות מהטבע ואיכות הסביבה‪.‬‬ ‫האמנות מהטבע יכולה למשוך בני כל הגילאים אל מרחבי הטבע‪ ,‬להגדיל ולהגביר את‬ ‫היקף ואיכות הטיולים במרחבי הטבע ולקרב את כולם אל חומרי הטבע ותופעותיו‬ ‫השונות‪ .‬כל הדברים האלה ייצרו בעתיד מערכת מושגים שתשנה את פני עולמינו‪ .‬חשוב‬ ‫כי המרכזים לאמנות מן הטבע יהוו חלק ממכלול רחב יותר של כל הגורמים הפועלים‬ ‫לחבר בין חיינו לכיבוד חוקי הטבע במטרה לדאוג לקיומה של האנושות מבלי להזיק‬ ‫לסביבה‪.‬‬ ‫החיבור אל הטבע‪ ,‬אל נפלאותיו ואל הרעיונות הכלל אנושיים שייצרו מרכזים אלה‬ ‫יהיה בהם כדי לתת ביטוי עז לרעיונות אקולוגיים וחברתיים הטמונים במכלול האמנותי‬ ‫של יצירה אמנותית בחומרי טבע ויעורר תגובות ורשמים חיוביים בכל רחבי העולם ‪ -‬הן‬ ‫בקרב אמנים ואנשי מקצוע‪ ,‬והן בקרב הציבור הרחב‪ .‬מרכז מסוג זה יכול להפוך ברבות‬ ‫הימים למוקד משיכה ראשון במעלה לתיירות אקולוגית‪.‬‬ ‫לסיכום הרצאתי זו ברצוני לשוב ולהדגיש כי היצירה מחומרים שמקורם בטבע הינה‬ ‫יצירה בעלת מסר כלל אנושי ותפקידה להנחיל באמצעים אמנותיים את ערכי השמירה על‬ ‫איכות הסביבה‪ ,‬התנגדות למלחמות‪ ,‬מאבק נגד העוני והרעב ורעיונות נוספים בעלי ערך‬ ‫כלל אנושי‪ .‬בכדי שהאמנות בחומרי טבע תוכל להמשיך להתפתח ולהתרחב חשוב מאוד‬ ‫שמה שיותר אנשים‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬מוסדות אקדמיים וגורמים נוספים יטלו חלק בקידום מפעל‬ ‫אמנותי רב חשיבות זה שאני מנסה לפתח ולהצעיד קדימה‪.‬‬

‫‪97‬‬