WHere IS ISrAel? A STATe of A NATIoN by Malkit Shoshan
1 A STATe of A NATIoN by Malkit Shoshan With globalization, the idea of territory as the defining shared element is losing its power. Also, governments are losing autonomy in a vortex of intergovernmental organizations, NGo’s, (social-) networks and multinational corporations. If in our nation, being Israeli is a common ground rather than territory, what do we see? This project tries to de-link the territory from the nation, and to decentralize the concept of national power from one place to many places. The new state of Israel, the map, challenges the concept of nationhood by examining the following definitions:
מצב לאומי . הרעיון של טריטוריה כמרכיב משותף ומגדיר מאבד מעוצמתו,בעקבות הגלובליזציה ,ממשלתיים- ממשלות מאבדות אוטונומיה לנוכח התחזקותם של ארגונים בין,כמו כן .לאומיים- רשתות (חברתיות) ותאגידים רב,עמותות כיצד,מה אם היותנו ישראלים הוא המכנה המשותף של האומה ולא הטריטוריה ולבזר את,תיראה ישראל? פרויקט זה מנסה לנתק את הקשר בין טריטוריה לאומה .מושג העוצמה הלאומית כך שתתבטא במקומות רבים ולא במקום אחד מדינת ישראל החדשה הממופה באופן זה מאתגרת את מושגי הלאומיות בכך שהיא :בוחנת מחדש את ההגדרות למונחים הבאים NATIoN A nation may refer to a community of people who share common territory and government; and who often share a common language, race, descent, and/or history. What if I: a nation is a community of people that are sharing interests rather than a land. What if II: land per se, a physical continuous territory, would not have been in the national interest.
אומה האומה מציינת קהילה של אנשים בעלי טריטוריה משותפת ושלטון משותף; אשר .או הסטוריה/ מוצא ו, גזע,חולקים לרוב גם שפה מה אם (א) אומה היא קהילה של בני אדם בעלי אינטרסים משותפים שאינם בעלות לא היתה האינטרס, טריטוריה פיסית רציפה,על אדמה? ומה לו (ב) האדמה עצמה ?הלאומי
2 TerrITory A territory (from the word ‘terra’, meaning ‘land’) is a defined area, including land and waters, considered to be in a possession of a person, organization, institution, animal, state or country. What if the idea of national territory would have referred to non continuous physical areas owned by private persons, institutions or even a state, but is physically is scattered around the world?
טריטוריה , הכולל קרקעות ומקווי מים, או "אדמה") היא שטח מוגדר,"טריטוריה (מ"טרה . מדינה או ארץ, בעל חיים, מוסד, ארגון,הנתון לבעלותו של אדם מה אם מושג הטריטוריה הלאומית יציין אזור פיסי שאינו רציף בבעלות אנשים ? אזור שיורכב משטחים המפוזרים בכל רחבי העולם, מוסדות או אף מדינה,פרטיים Border A border defines geographic boundaries of political entities or legal jurisdictions, such as governments, sovereign states, federated states and other subnational entities. Some borders are open and completely unguarded. other borders are partially or fully controlled, and may be crossed legally only at designated border checkpoints. What if borders could be fragmented and fluid, dispersed around the world, delineating not just geographical territories, but also private, corporate or collective interests of what constitute a nation (i.e. people, and thus accumulated national power)?
גבול כמו,הגבול מגדיר את הקצה הגיאוגרפי של ישויות פוליטיות או שטחי שיפוט ישנם.לאומיות אחרות- מחוזות בפדרציות וישויות תת, מדינות ריבוניות,ממשלות וניתן, גבולות אחרים נתונים לפיקוח חלקי או מלא.גבולות פתוחים ללא שמירה כלל .לחצותם כחוק רק במעברי גבול שהוגדרו לשם כך ומגדירים לא רק, מפוזרים בכל רחבי העולם,מה אם יהיו הגבולות מפוצלים ונזילים ארגוניים או קולקטיביים שמהם, אלא גם אינטרסים פרטיים,טריטוריות גיאוגרפיות ? עם) ולפיכך את העוצמה הלאומית המצטברת,מורכבת אומה (כלומר
3 PoWer A representational government assumes that people can be divided into categories with distinct shared interests. The representative is regarded as embodying the interests of the group. Many social movements have been successful in gaining access to governments: the working class, women, young people and ethnic minorities are part of the government in many nation-states. However, there is no government where the government represents the population along the characteristics of the categories. (Gilles deleuze) A power in this case would be a concentration of national interests in one (territorial, communal, social, professional, political) place.
עוצמה .שלטון ייצוגי מניח שניתן לחלק עם לקטגוריות בעלי אינטרסים משותפים מובהקים תנועות חברתיות רבות הצליחו.הנציג נחשב אפוא למגלם האינטרסים של הקבוצה צעירים ובני מיעוטים, נשים, בני מעמד הפועלים:לאורך ההסטוריה להגיע לשלטון בשום מקום לא, יחד עם זאת.לאום רבות-אתניים מהווים חברי ממשלה במדינות .)מייצגת הממשלה את האוכלוסיה ביחד עם מאפייני הקטגוריות השונות (ז'יל דלז , קהילתי, עוצמה תהיה ריכוז של אינטרסים לאומיים במקום (טריטוריאלי,במקרה זה . מקצועי או פוליטי) אחד,חברתי MAP A global-scale graphic representation places Israel in the world following Israeli presence. It consists of low–high density data found in an online research about demographics; money flow; real-estate; intellect; education; services; religion; crime; prisoners; mercenaries; diamonds; social media; illegal trafficking of weapon and of drugs. An activity carried by about 2,000,000 Israelis living abroad.
מפה .מפה בקנה מידה גלובלי שממקמת את ישראל בעולם בהתאם לנוכחות הישראלית , נדל”ן,היא מורכבת מנתוני הריכוזים (גבוהים או נמוכים) של הזרמות כספים רשתות, יהלומים, שכירי חרב, אסירים, פשיעה, דת, שירותי חינוך,אינטלקט . והברחות נשק וסמים של כשני מיליון יהודים ישראלים המתגוררים בחו”ל,חברתיות
4 WHAT If THe dIASPorA BecoMeS A NeW STATe of THe NATIoN ANd THe locATIoN of THe ‘reTurN’ IS NoT oNe, BuT MANy. WHAT If ISrAel IS everyWHere?
מה. אלא מרובה, ומיקום השיבה אינו יחיד,מה אם הגולה הופכת למצב לאומי חדש ?אם ישראל שוכנת בכל ISrAelI deMoGrAPHIcS דמוגרפיה ישראלית year
2011
2010
2000
1990
1980
1970
1960
1950
Total Israeli population
Israel
West Bank
uSA
World
5 ISrAelIS lIvING IN AMerIcA ישראלים החיים באמריקה
Private investment in uSA (Billion NIS)
השקעות פרטיות באמריקה
ISrAelIS lIvING IN AfrIcA ישראלים החיים באפריקה Private investment in Africa (Billion NIS)
השקעות פרטיות באפריקה
6 ISrAelIS lIvING IN ASIA ישראלים החיים באסיה
Private investment in Asia (Billion NIS)
השקעות פרטיות באסיה
ISrAelIS lIvING IN euroPe ישראלים החיים באירופה
Private investment in europe (Billion NIS)
השקעות פרטיות באירופה
cHoSeN eXIle by Nirit Peled
1 cHoSeN eXIle by Nirit Peled Amsterdam’s local slang nickname is Mokum from the yiddish word for “place” (pronounced makom in the modern Israeli Hebrew). This is a symbolic remnant of a strong diasporic Jewish culture which came to an end with the Holocaust. The quiet city, known for its tolerance and liberal attitude to soft drugs and prostitution, is also famous for its historic relationship with Jews. About 20,000 Israelis live in Holland nowadays, mostly in the Amsterdam area. This group of migrants can hardly be defined as an organized community, as they do not share a social network and have had no common motive for immigrating. Israelis – but outside Israel; Jews – but out of touch with the local Jewish community; in fact, these group of Israeli migrants are paradoxically defined by their shared rootlessness? The portraits presented below are individual representations of Israeli presence in Holland. Beyond their individual stories, this collection represents a group of people who have decided, either consciously or subconsciously, that Israel is not their last station, and that the diaspora still continues. The portraits testify to an identity crisis evoked by the diasporic situation, to the ambivalence of those who no longer know their place. Against the background of the local Jews’ diasporic identity, the deliberate choice of diaspora by those who have left the land promised to a nomadic people seems particularly dissonant. The attempt to group the various characters together as analogous to a state of nation is pragmatic. The assumption is that every community is imagined since it relies on a unifying concept, while in actual fact the relations and similarity among individual members are minimal. This is all the more true of a community which defines itself on a national basis, while being physically located outside its national territory. The quotes are taken from ongoing conversations with the characters. Many questions remain unanswered, but in themselves testify to the rootlessness of diasporic Israelis and indicate a general identity crisis in Israel itself. In the diaspora, in the grey cold, amongst the red bricks, bicycles and joints, the idea of chosen exile gradually seems to make sense. It is often the “rootless” who can see from outside what cannot be seen from within: that the apparently safe and self-evident place is in fact shrouded in doubt.
2
גלות מרצון נירית פלד אמסטרדם בסלנג מקומי נקראת “מוקום” (מקום = עברית) ,שארית סמלית מתרבות יהודית גלותית חזקה שנקטעה על ידי השואה .העיר השקטה ,הידועה בסובלנות וביחס חופשי לסמים ולזנות ,מפורסמת גם בגלל הקשר ההיסטורי שלה ליהודים. כעשרים אלף ישראלים חיים כיום בהולנד ,רובם באזור אמסטרדם .הם מהווים קבוצת הגירה שקשה להגדיר כקהילה מאורגנת משום שהם לא חולקים רשת חברתית משותפת ואין להם מניע משותף להגירה .ישראלים -אבל מחוץ לישראל ,יהודים - אבל לא מתחברים לקהילה היהודית המקומית ,זוהי “קהילה” המוגדרת באופן פרדוקסלי על ידי תלישות. הפורטרטים המוצגים כאן הינם רפרזנטציה אינדיבידואלית של נוכחות ישראלית בהולנד .מעבר לסיפורים הפרטיים ,האוסף מייצג קבוצת אנשים שהחליטו במודע או שלא במודע שישראל אינה ה”תחנה הסופית” שלהם ושהגלות עדיין נמשכת. הפורטרטים מעידים על משבר זהות שעולה במצב הגלותי ,על תחושת אמביוולנטיות של מי שאינם יודעים עוד את מקומם .במיוחד על רקע הזהות הגלותית של היהודים המקומיים ,צורמת הבחירה בגלות של אלה שעזבו את הארץ המובטחת כבית של קבע לעם נודד. הנסיון לקטלג את הדמויות לקבוצה או להפוך את הקבוצה לאנלוגיה של מצב לאומי הינה פרגמטית .ההנחה היא שכל קהילה הינה מדומיינת משום שהיא מתבססת על רעיון מלכד ,בעוד שבפועל הקשר והדמיון בין הפרטים המרכיבים את הקהילה מזעריים .על אחת כמה וכמה כשמדובר בקהילה המגדירה את עצמה על פי רעיון לאומי ,בעודה נמצאת פיזית מחוץ לטריטוריה הלאומית שלה. הציטטוטים לקוחים משיחות מתמשכות עם הדמויות .שאלות רבות נותרו ללא מענה, אך הן מעידות בפני עצמן על תלישותם של הישראלים הגולים ,ומצביעות על משבר זהות כללי שניתן למצוא בישראל. בגלות ,בקור האפור ,בין הלבנים האדומות ,האופניים והג’וינטים ,מחלחלת הקבלה של הבחירה בגלות מרצון .לעיתים דווקא “התלושים” הם אלו שיכולים לראות מבחוץ מה שלא ניתן לראות מבפנים :שהמקום הבטוח והברור לכאורה ,למעשה נתון בספק.
3 rahamim rahamim was born to a yemenite family in rosh HaAyin. Since 1980 he has been living in Holland, working as a driver for the Jewish community, taking community officials on their fundraising tours. In Holland he feels exiled. When he visited yemen, it made him feel homesick and nostalgic for the world described in his parents’ stories, but he would not return to Israel. “Here I live in a diaspora. But in Israel I always had a lot of problems. I always feel I’m being cheated, robbed. There’s this kind of hostility over there. I always miss Israel, but unfortunately I always feel I don’t fit in there”.
רחמים עובד כנהג, הוא חי בהולנד1980 משנת.רחמים נולד למשפחה תימנית בראש העין ; בהולנד הוא מרגיש בניכר.של הקהילה היהודית ומסיע עסקנים לאיסוף תרומות אבל לארץ הוא לא,ביקור לתימן עורר בו תחושות בית ונוסטלגיה לסיפורים של הוריו .חוזר אני תמיד מרגיש. אבל בישראל תמיד היו לי הרבה בעיות,"אני חי פה בגלות אבל, אני תמיד מתגעגע לארץ. יש שם סוג של עוינות. גונבים אותי,שמרמים אותי " .חבל שאני תמיד מרגיש שאני לא מתאים שם Amit Amit emigrated from ramat Hasharon to Holland because of love. He bought a private home with a garden and started a family in Amstelveen together with his dutch lover veronique. At home, he has a little studio and he is expecting a third daughter. But the cloudy weather and social isolation typical of europe make him difficult to belong. The unbearable convenience of life in Holland makes him feel dissatisfied, and he remains sitting on the fence — neither here nor there. “I know that in Israel, it would be difficult to achieve the level of economic security and tranquility I enjoy in Holland. But actually, I miss Israel all the time”.
עמית הוא קנה בית פרטי עם גינה והקים.עמית היגר מרמת השרון להולנד בעקבות אהבה בבית יש לו סטודיו קטן והוא. אהובתו ההולנדית,משפחה באמסטלויין עם ורוניק אבל מזג האויר הקודר והבידוד החברתי האופיניים לארופה,מצפה לבת שלישית הנוחות הבלתי נסבלת של הקיום בהולנד לא מספקת.מקשים על תחושת השייכות
4
. לא פה ולא שם- את עמית והוא נותר יושב על הגדר ."אני יודע שאת הבטחון הכלכלי והשקט שיש לי בהולנד יהיה קשה להשיג בישראל ".אבל בפועל אני מרגיש געגוע תמידי לארץ Avi Avi arrived in Holland because of love. Although things didn’t work out with the local girl in the end, he got ‘stuck’ there for twenty years. Today, he owns Traffic café in the south of Amsterdam, where local Israelis meet every Tuesday. over the past decade, Avi has been undergoing a process of soul-searching and personal transformation. He became much more religious and his political views took a sharp turn to the right. He says it’s not redicalisation, but rather a sober act of returning to the origins. “In Israel you are influenced, you are a victim of the society around you, the media… In Europe, from outside — how does the saying go? — the one who sits in the balcony sees the game better than the player on the field”.
אבי אבל בכל זאת אבי, היחסים בינהם לא הסתדרו.אבי הגיע להולנד בעקבות בחורה כיום הוא הבעלים של בית הקפה "טראפיק" בדרום. שנה20 "נתקע" בהולנד כבר בעשור האחרון אבי. שם נפגשים הישראלים המקומיים בכל יום שלישי,אמסטרדם הוא התקרב מאוד ליהדות והקצין ימינה בדעותיו.עובר תהליך של חיפוש ושינוי אלא בהתפכחות וחזרה, לדבריו לא מדובר בהקצנה וחזרה בתשובה.הפוליטיות .למקורות – מבחוץ, באירופה... למדיה, אתה קורבן לחברה שמסביבך,"בארץ אתה מושפע איך אומרים – זה שיושב ביציע רואה יותר טוב את המשחק מזה שמשחק בתוך ".המגרש rabbi Akiva rabbi Akiva moved to Holland in order to establish the first chabad center in Amsterdam. The center is designed to be the religious-cultural home and heart of the local Israeli community, whose members do not fit in with the local Jewish community. living in Israel is a great mitzvah, a religious duty of the first order, as the Holy land is the most important place for Akiva as a religious Jew, but he left it with his family on an important mission. “Many people I’m in touch with here, friends really, would not give me the time of day in Israel. And this is something that happens when
5 you’re abroad. Living abroad bridges a lot of social gaps — here, the fact that I’m religious doesn’t turn me into a monster”.
רבי עקיבא שמטרתו,עקיבא עבר להולנד על מנת להקים את סניף חב"ד הראשון באמסטרדם קהילה שלא מוצאת את מקומה,לייצר בית ומסגרת דתית לקהילה הישראלית בעיר המקום, לשהות בארץ ישראל זו מצווה גדולה.בתוך הקהילה היהודית המקומית . אבל עקיבא עזב את ישראל עם משפחתו בשליחות,דתי-החשוב לו ביותר כיהודי ממש חברים – בארץ לא היו אפילו מסתכלים,"הרבה אנשים שפה אני איתם בקשר זה שאני, השהות בחו"ל מגשרת על המון פערים – כאן. וזה משהו שחו"ל מייצר,עלי ".דתי לא אומר שאני מפלצת Ada Ada was born in kibbutz ruhama and arrived at Holland in 1998 to start the ISSTA (Israeli Student Travel Association) branch in Amsterdam, which she runs to this day. A map of Israel and the text of the Jewish business blessing are clearly visible in her office, which specializes in flights to Israel and symbolicly represents the portal to home for many Israelis living in Amsterdam. Ada knows almost every Israeli in the area, and everyone knows her. “I’m always an Israeli. I’m always on my way back. In my heart, I would have returned yesterday, but I live in a reality. There’s reality, there’s work to do”.
עדה כדי להקים את סניף איסתא1998-עדה נולדה בקיבוץ רוחמה והגיעה להולנד ב ברכת העסק ומפה של ארץ ישראל בולטים. אותו היא מנהלת עד היום,באמסטרדם המתמחה בטיסות לישראל ובאופן סמלי מהווה בשביל הישראלים,במשרדה עדה מכירה כמעט כל ישראלי שחי באזור וכולם.באמסטרדם את השער הביתה .מכירים אותה יש. אבל בפועל אני מציאותית, בראש חוזרת אתמול. תמיד חוזרת."תמיד ישראלית ". יש עבודה,מציאות yael yael never felt at home in Israel. She doesn’t need an Israeli or Jewish identity. Thirty years ago, she left all that behind her and immigrated to Holland. She feels this is the best decision she has ever made. In 1996, after Israel shelled a uN compound in Qana, lebanon, killing more
6 than a hundred innocent refugees who took shelter there, yael went to the Israeli embassy at The Hague and returned her passport. Today she is an urban farmer who does cooking and permaculture. “I returned my passport and demanded to be stricken off the list. I don’t want to be part of a nation which perpetrates such things”.
יעל . היא לא זקוקה לזהות ישראלית או יהודית.יעל אף פעם לא הרגישה בבית בישראל והיא מרגישה שזו,לפני שלושים שנה עזבה את כל אלה מאחור והיגרה להולנד אחרי שישראל הפציצה מבנה,1966- ב.ההחלטה הטובה ביותר שעשתה אי פעם יעל הלכה לשגרירות הישראלית, פליטים חפים מפשע100 בכפר קנא בלבנון והרגה . עוסקת בבישול ופרמקלצ'ר, כיום היא חקלאית עירונית.בהאג והחזירה את דרכונה לא רוצה להיות חלק."אני החזרתי את הדרכון שלי ודרשתי שיסירו אותי מהרשימה ".מעם שעושה דברים כאלה Amir Amir arrived in Holland some five years ago to complete his Phd in philosophy and cinema. As a son of russian immigrants, he feels that Israel is just one station in the family journey. He lives in Amsterdam with his dutch girlfriend and defines himself as a Jew, rather than an Israeli. He loves Israel, but feels that the nationalist territorialism of the state and military threaten his Jewish identity. “Israel is a sad interlude in Jewish history. Jewish identety begins precisely where the land begins to crumble under your feet”.
אמיר בן להורים.אמיר הגיע להולנד לפני חמש שנים לעשות דוקטורט בפילוסופיה וקולנוע הוא חי. הוא מרגיש שישראל היא רק תחנה במסע הנדודים המשפחתי,יוצאי רוסיה הוא. אלא כיהודי,באמסטרדם עם חברתו ההולנדית ואינו מגדיר את עצמו כישראלי אוהב את הארץ אבל מרגיש שהטריטוריאליות הלאומית של המדינה והצבא מהווים .איום על על הזהות היהודית שלו זהות יהודית מתחילה דווקא במקום."ישראל היא פסיק עצוב בהיסטוריה היהודית ".שבו הקרקע נשמטת מתחת לרגליים carmit carmit Immigrated to Holland with her family eight years ago. Already during her first year in Holland, she established a daycare center at Amstelveen, a community with a large concentration of (former) Israe-
7 lis. carmit’s objective was to duplicate Israeli childhood in Holland. Indeed, her daycare center looks as though copied from Israel and pasted in Holland: the kids talk in Hebrew, sing in Hebrew and get meatballs and salad for lunch. “I know nothing about Dutch childhood. This is what I know — Israeli childhood”.
כרמית כבר בשנה הראשונה להגירתה. שנים8 כרמית היגרה להולנד עם משפחתה לפני כרמית שמה לה. שכונה עם ריכוז ישראלים גדול,הקימה מעון לילדים באמסטלויין הגנון שלה נראה כמרחב שנגזר מישראל.למטרה לייצר ילדות ישראלית בהולנד שרים בעברית ומקבלים כדורי בשר וסלט, הילדים מדברים בעברית- והועתק להולנד .לארוחת צהריים ". ילדות ישראלית, זה מה שאני מכירה."אני לא מכירה ילדות הולנדית Haim Haim is an artist living in Bijlmer, an Amsterdam suburb known for its large immigrant population. After serving in the military during the 1967 War, he sailed with a friend without a specific destination, until they ended up in Amsterdam of the 1970s — at the peak of the city’s hippie period. “We saw everyone sitting together at Dam Square — men, women, blacks and whites — and then they passed the ‘pagaz’. After smoking it, I knew this was the place for me”. “I would love to return to Israel, in the last years of my life, to smell the earth, to be with the guys, to find a crib of my own — but it’s too late”.
חיים אחרי. פרבר של אמסטרדם הידוע כשיכון מהגרים,חיים הוא אומן שגר בבלמאר שירותו הצבאי במלחמת ששת הימים הפליג עם חבר ליעד בלתי נודע עד שלבסוף "ראינו את. שיא התקופה ההיפית של העיר,70 -הגיעו לאמסטרדם של שנות ה . ואז העבירו את הפגז- נשים גברים שחורים לבנים- כולם ביחד יושבים בכיכר דאם ".אחרי שעישנתי ממנו ידעתי שזה המקום שלי , להריח את האדמה, בשנים האחרונות של החיים שלי,"הייתי רוצה לחזור לישראל ". אבל מאוחר מדי- למצוא לי זולה,'להיות עם החברה
‘Where is Israel?’ is a project that maps and tells stories about the Israeli presence and interests around the world. A mapping exercise explores a new, non-territorial condition of statehood, next to a photographic documentation of individuals living in The Netherlands.
הפרויקט נועד."איפה ישראל" הוא פרויקט מיפוי ותיעוד נוכחות ישראלית ברחבי העולם . מצב מדיני לא טריטוריאלי,לבחון מחדש
coloPHoN Where is Israel? A State of a Nation Text: Malkit Shoshan. research: Malkit Shoshan with laura van Santen. Maps and diagrams: Malkit Shoshan Chosen Exile Text: Nirit Peled with Amir vodka. research and photographs: Nirit Peled Lexicon edited and mapped by Malkit Shoshan. Photographs by Nirit Peld. Graphic design by Sandra Kassenaar The project has been made possible by the generous support of the Netherlands foundation for visual Arts design and Architecture, by the Mondriaan fund, and by The Israeli center for digital Art.