וקראתם דרור בארץ לכל יושביה
עבדים היינו לפרעה במצרים ,וכיום אנחנו בני חורין .לא רק חגיגת החירות עומדת לפנינו בפסח ,אלא גם זיכרון השעבוד ,ושניהם מצווים לנו ,בכל דור ודור ,את המאבק בעוול ואת הקריאה לצדק .המשנה מלמדת אותנו שכל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא ,ומכאן מובן שהמקיים ע ַם ותרבות כאילו קיים עולמות הרבה .את עולמנו קנינו עם כינונה המוצדק של מדינת ישראל ,ואותו קו של צדק דורש מאתנו לאפשר לשכנינו לקיים את עולמם .בשנת החמישים לשליטתנו על יהודה ושומרון ועל בני העם הפלסטיני עלינו להרים את קולנו ולזעוק למען החופש .בשנת החמישים עלינו לקדש את הארץ הזו ,ולאשרר את הזיקה שלה ושלנו לעקרונות הצדק והשלום .בשנת החמישים עלינו לצאת ולהוציא לחירות ,לפדות אותנו ואת שים ָׁ תּם אֵת ְׁ ק ַד ּ ְׁ שנ ָה מ ּׁ ִ ח ִ ה ֲ שנ ַת ַ ש ֶ שכנינו מבית עבדים .ככתוב [ויקרא כה ,י]“ :ו ְ ִ א ֶרץ לְכ ׇל־י ֹ ְׁ שב ֶיהָ”. ק ָראתֶם ְד ּרו ֹר ב ָ ּ ָ וְּ
——3
—2—
1
—5—
1
אמר ג'ון רוזוב:
ט"ו תחנות זיכרון יציאת עמנו לחירות
ט"ו מפתחות פותחים שערים לכל העמים
ט"ו סמלים מגלים את מסענו בזמן ט"ו שלבים מרוממים מהאמירה אל הנאמר
שערי צדק וכבוד הדדי שערים לשתי מדינות לשני עמים במהרה בימינו השתא ובשנה הבאה בישראל ובפלסטין
ט"ו פעימות נושאות מנמוך לגבוה
התגשמות חיים והיסטוריה אמן!
ט"ו נקודות זוהרות מגָ לּות אל הארץ המובטחת ——4
בדיקת חמץ
לפני הבדיקה יברך:
תּה אֲדֹנ ָי אֱלֹהֵ ינו ּ מֶל ֶך ְ א ָ ב ָ ּרוּך ְ ַ ק ְד ּ ָׁ א ֶׁ מצְוֹתָיו וְצִוָּנו ּ שר ִ שנו ּב ְ ּ ִ הָעו ֹל ָםֲ , חמֵץ. ע ַל ב ִ ּיעוּר ָ לאחר הבדיקה יאמר:
חמִיע ָא ְדאִיכ ָ ּא ב ִרְ ׁ שוּתִי חמִירָ א ו ַ ֲ כ ָ ּל ֲ תּי ּ תּי ּ ה לִבָּטֵל ה וּדְל ָא בִע ַרְ ֵ מ ֵ ח ִ דְל ָא ֲ הפְקֵר כְּעַפְרָ א ְדאַרְ ע ָא. הו ֵי ֶ ו ְל ֶ ֱ לאחר שריפת החמץ יאמר:
אכ ָ ּא ב ִרְ ׁ שוּתִי חמִיע ָא ְד ּ ִ חמִירָ א ו ַ ֲ כ ָ ּל ֲ ת ּ ת ּ ת ּ ּה ה ְדּבִע ַרְ ֵ מ ֵּ ח ִ ּה וּדְל ָא ֲ מ ֵ ח ִ ַד ּ ֲ ת ּ הפְקֵר הו ֵי ֶ ה לִבָּטֵל ו ְל ֶ ֱ וּדְל ָא בִע ַרְ ֵּ כְּעַפְרָ א ְדאַרְ ע ָא.
——7
מוזגים כוס ראשונה
בשבת מתחילים כאן:
ה ָׁ האָרֶ ץ שמַי ִם ו ְ ָ שי .ו ַיְכ ֻלּו ּ ַ ש ּׁ ִ ה ּׁ ִ ו ַיְהִי ע ֶרֶב ו ַיְהִי בֹקֶר יו ֹם ַ א ֶׁ שר שב ִיע ִי מְל ַאכְתּו ֹ ֲ ה ּׁ ְ וְכ ָל צְבָאָם .ו ַיְכ ַל אֱלֹהִים ב ַ ּיו ֹם ַ א ֶׁ ש ׂה ו ַי ִ ּ ְׁ ש ׂה. שר ע ָ ָ מכ ָ ּל מְל ַאכְתּו ֹ ֲ שב ִיע ִי ִ ה ּׁ ְ שב ֹּת ב ַ ּיו ֹם ַ עָ ָ ְ ק ֵד ּׁש או ֹתו ֹ כ ִ ּי בו ֹ ָׁ שב ִיע ִי ו ַי ְ ַ שב ַת ה ּׁ ְ ו ַיְב ָרֶ ך אֱלֹהִים אֶת יו ֹם ַ א ֶׁ שר ב ָ ּרָ א אֱלֹהִים לַע ֲש ׂו ֹת. מכ ָ ּל מְל ַאכְתּו ֹ ֲ ִ בחול מתחילים כאן:
תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם ב ּו ֹרֵ א ּ פְרִ י א ָ ב ָ ּרוּך ְ ַ
הַגָפֶן2.
א ֶׁ מכ ָ ּל שר בָּחַר ב ָ ּנו ּ ִ תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּמֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָםֲ , א ָ ב ָ ּרוּך ְ ַ מכ ָ ּל (יש האומרים :ע ִם כ ָּל) ממָנו ּ ִ (יש האומרים :ע ִם כ ָּל) ע ָם ו ְרו ֹ ְ ק ְד ּ ָׁ ל ָׁשו ֹן ו ְ ִ הב ָה א ֲ תּן ל ָנו ּ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ב ְ ּ ַ ת ֶ מצְוֹתָיו .ו ַ ִּ שנו ּ ב ְ ּ ִ ( ְ ּב ׁ ַש ָ ּבתַׁ : מחָה ,חַג ִ ּים וּזְמַנ ִ ּים שׂ ְ שב ָ ּתו ֹת לִמְנוּחָה וּ)מוֹעֲדִים ל ְ ִ מּצּו ֹת ה ַ שב ָ ּת הַז ֶה וְאֶת יו ֹם) חַג ַ ה ּׁ ַ ש ׂש ׂו ֹן ,אֶת יו ֹם ( ַ לְ ָ מקְרָ א קֹד ׁ ֶש ,זֵכ ֶר ל ִיצִיאַת הב ָה)ִ , א ֲ הַזֶּה ,זְמַן חֵרוּתֵנו ּ(ב ְ ּ ַ ק ַד ּ ְׁ ת ו ְאוֹתָנו ּ ִ ת ִ ש ָּ מצְרָ י ִם .כ ִ ּי ב ָנו ּבָחַרְ ָּ ִ מכ ָ ּל (יש האומרים :ע ִם ָ מּים( ,ו ְ ַׁ שב ָ ּת) וּמוֹעֲדֵי ָ הב ָה וּב ְרָ צו ֹן), א ֲ ק ְדשֶך (ב ְ ּ ַ הע ַ ִ כ ָּל) ָ ְ מ ַ ק ֵד ּׁש תּה י ְיְָ , א ָ תּנו ּ.ב ָ ּרוּך ַ ש ׂש ׂו ֹן הִנְחַל ְ ָ מחָה וּב ְ ָ שׂ ְ בְ ּ ִ ש ׂרָ אֵל וְהַזְּמַנ ִ ּים. שב ָ ּת ו ְ)י ִ ְ ה ּׁ ַ ( ַ
——9
2
אמר עמוס עוז :
כוס ראשונה
לא נולדנו להיות עם של אדונים" .להיות עם חופשי" — נגזר עלינו שמישאלה זו תעורר הד בליבנו כל עוד לא איבדנו את צלמנו .אנו נידונים עתה לשלוט על אנשים שאינם רוצים בשלטוננו .נידונים — ולא עליזים ומתרוננים .ככל שיקצר הכיבוש ,כן ייטב לנו .כי גם כיבוש בלית–ברירה הוא כיבוש משחית ,וגם כיבוש ליבראלי והומאני ונאור הוא כיבוש .אני חרד לטיב הזרעים שנזרע בעתיד הקרוב בליבם של הנכבשים .יותר מכך אני חרד מפני הזרע שנטמן בלב הכובשים. עיתון דבר 22 ,באוגוסט1967 ,
——8
3
אמרה ענת הופמן:
ליל הסדר הוא קריאה לשינוי .עלינו לצאת מאזור הנוחות ,להיחשף ללא המעטפת המגנה של שגרת יומנו ,לחוש אי–נוחות ולהשתנות .ליל סדר בסימן חמישים שנות שליטה על עם אחר מחייב שינוי עמוק במיוחד .לא נוכל לרחוץ את ידינו ולומר ידינו לא עשו ועינינו לא ראו .הפעם נהפוך את נטילת הידיים להזדמנות להתבוננות .ניטול ידיים ללא ברכה ,אבל עם מודעות — נשקול את שעשינו בשנה האחרונה למען חירותם של כל בני האדם .האם פעלנו כראוי? האם עשינו מספיק?
והנה הצעה למהדרין :בנוסף לנטילת הידיים ,נשטוף רגליים איש לרעהו. שטיפת הרגליים נכללה בימי קדם בטקס הכנסת האורחים ,היא יוצרת חיבור מידי ואינטימי בין בני אדם. כפות רגלינו נמצאות במגע ישיר עם קרקע המציאות .לשקר אין רגליים, שכן החיבור אל האדמה הוא החיבור אל האמת .אלו שחפצים בשינוי חייבים להוביל אותו ברגל בוטחת ויציבה.
במוצאי שבת מוסיפים:
הא ׁ ֵש. תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּמֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם ,ב ּו ֹרֵ א מְאו ֹרֵ י ָ א ָ ב ָ ּרוּך ְ ַ מב ְ ִד ּיל ב ֵ ּין קֹד ׁ ֶש ה ַּ תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם ַ א ָ ב ָ ּרוּך ְ ַ ל ְחֹל ,ב ֵ ּין או ֹר ל ְח ֶׁ שב ִיע ִי ה ּׁ ְ מּים ,ב ֵ ּין יו ֹם ַ ש ׂרָ אֵל לָע ַ ִ שך ְ,ב ֵ ּין י ִ ְ שת ַׁ ש ֶׁ ל ְ ֵׁ שב ָ ּת ל ִ ְ ש ׂה .ב ֵ ּין ְ שת יו ֹם טו ֹב ק ֻד ׁ ּ ַ ק ֻד ׁ ּ ַ מע ֲ ֶ ה ַּ שת יְמֵי ַ ק ַד ּ ְׁ ש ֶׁ ש ׂה ִ ה ּׁ ְ תּ ,וְאֶת יו ֹם ַ הב ְ ַד ּל ְ ָ ִ תּ. ש ָ מע ֲ ֶ ה ַּ שת יְמֵי ַ מ ּׁ ֵ שב ִיע ִי ִ ְ ָ ָ ק ַד ּ ְׁ ש ׂרָ אֵל ב ִ ּ ְ ת וְ ִ ק ֻד ׁ ּ ָ מּך י ִ ְ ת אֶת ע ַ ְ ש ָּ הב ְ ַד ּל ְ ָּ ִ תּה א ָ שתֶך .ב ָ ּרוּך ַ ֶש ל ְקֹד ׁ מבְדִיל ב ֵ ּין קֹד ׁ ֶש. ה ַּ י ְי ָ ַ תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָםֶׁ , החֱי ָנו ּ וְקִיְּמָנו ּ ש ֶ א ָ ב ָ ּרוּך ְ ַ שותים בהסבה וְהִג ִ ּיע ָנו ּל ַזְּמַן הַז ֶה. 3 נוטלים ידיים ללא ברכה
טובלים כרפס במי מלח ומברכים:
תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ א ָ ב ָ ּרוּך ְ ַ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם ב ּו ֹרֵ א ּ פְרִ י א ָדמָה. ה ֲ ָ
בוצעים את המצה האמצעית לשניים ומצפינים את החלק הגדול יותר לאפיקומן
—13—
מקצת עדות המזרח אומרים:
מצְרַ י ִם מ ִּ בִּבְהִילו ּ יָצָאנו ּ ִ
מגלים את המצות ,מגביהים את הקערה ואומרים בקול:
חמָא הָא ל ַ ְ
התָנ ָא אב ְ ָ אכ ָלו ּ ַ ע ַנ ְי ָא דִי ֲ מצְרָ י ִם .כ ָ ּל בְּאַרְ ע ָא ְד ִ ה ַׁ הכ ָא, תּא ָ ש ָ ִדכְפִין י ֵיתֵי ו ְי ֵיכֹל ,כ ָ ּל ִדצְרִ יך ְ י ֵיתֵי ו ְיִפְסַחָ . תּא עַבְדֵי ,ל ְ ָׁ ה ַׁ ל ְ ָׁ שנ ָה ש ָ ש ׂרָ אֵלָ . הבָּאָה בְּאַרְ ע ָא דְי ִ ְ שנ ָה ַ הבָּאָה ב ְ ּנ ֵי חו ֹרִ ין4. ַ
4
אמר ג׳פרי סאקס:
עניינו של סיפור הפסח הוא בגאולה וחירות ,אבל יהודים ידעו היטב שסיפור אחר בא בעקבותיו — סיפור על כיבוש וגלות .בסיפור הפסח בני ישראל משתחררים מעבדות מצרים ושבים אל הארץ המובטחת .אלא שמאוחר יותר בני ישראל שקעו בעוון — הם החלו עובדים את אלילי החמדנות, הכוח והרעב לאדמה — והוגלו לבבל. כדברי הנביאים ,ממלכת יהודה נפלה בגין חטאיה ,לא בשל כוחה של מעצמה חיצונית.
אלו גם הסיכונים המאיימים על ישראל בימינו .המדינה רבת עוצמה צבאית ,אך בדרכי עוון בשכניה הפלסטינים, ֵ נוהגת וחלקים גדולים מחייה הכלכליים והמדיניים מונעים על ידי תאוות בצע, ולא על ידי רדיפת צדק .עלינו ,היהודים, ללמוד מההיסטוריה שלנו ,מכולה ,לא רק על הגאולה מעבדות אלא גם על הגלות שפקדה אותנו מאוחר יותר.
——12
ֶׁ שבְּכ ָל הַל ּ ֵילו ֹת אָנו ּ אוֹכ ְל ִין ְׁ שאָר י ְרָ קו ֹת, הַל ּ ַי ְל ָה הַזֶּה מָרו ֹר? ֶׁ שבְּכ ָל הַל ּ ֵילו ֹת אפִילו ּ טב ִ ּיל ִין ֲ מ ְ אֵין אָנו ּ ַ ּ אחָת ,הַל ּ ַי ְל ָה הַזֶּה פַע ַם ֶ ְׁ תּי פְעָמִים? ש ֵ ֶׁ שבְּכ ָל הַל ּ ֵילו ֹת אָנו ּ אוֹכ ְל ִין ב ֵ ּין יו ֹ ְׁ שב ִין מסֻב ִ ּין ,הַל ּ ַי ְל ָה הַזֶּה וּב ֵין ְ מסֻב ִ ּין? 5 כ ֻ ּל ּ ָנו ּ ְ מניחים את הקערה על השולחן
5
לצדק חברתי נטועה באהבתנו לאלוהי העולם שבצלמו אנו נבראים" ,יהוה" — כוח השינוי מ"מה שיש" ,הווה ,למה שיכול וראוי להיות .זהו לילה שבו אנו מתחילים לפתח גם אסטרטגיות קונקרטיות לבניין עולם אחר. עלינו לצאת מתודעה צרה זו (מצרים). להיות ׳מציאותי׳ ,לקבל את ׳מה שיש׳ כקריטריון ל׳מה שיכול להיות׳ — זאת היא תמצית עבודת האלילים .אמונה באלוהים היא אמתית רק במידה שאנו פועלים לריפוי ולשינוי העולם מן היסוד. יציאת מצרים שלנו מתחילה בסיוע לאחינו ולאחיותינו הערבים בהקמת מדינה פלסטינית בת–קיימא כלכלית ופוליטית — הצעד הראשון לקיום מצוות 'אהבת הגֵ ר'.
אמר מייקל לרנר:
אנו נקראים על ידי המסורת שלנו להיות שותפים לריפוי ולשינוי העולם, לתקן עולם במלכות שדי .אנו נקראים לזַ ֵמן את האנרגיות הנקביות המזינות שתדרכנה אותנו בריפוי המציאות ובשינויה .אנו שומעים את קול אלוהים כקריאה לשחרור עולמי ,ולא רק להטלאת רפורמה שולית זאת או אחרת במציאות עולמית דכאנית עמוקות והרסנית לסביבה. זהו הלילה שבו איננו מסתפקים עוד באישור מחודש ,באוזני משפחותינו ובאוזני העולם ,שמחויבותנו המתמשכת
הלילה אנו מתחייבים להיות העם הידוע ברחבי העולם כולו באהבתו לכל החיים על פני כדור הארץ ובנדיבות רוחו כלפיהם .אהבה ונדיבות שיבואו לידי ביטוי בכך שניזום ׳תכנית מרשל׳ שתחסל אחת ולתמיד (ולא רק תביא להקלה) את העוני העולמי ,את המחסור בבתים ,את הרעב ואת הטיפול הרפואי הלקוי ,ותביא לתיקון ההרס הסביבתי. נטילה אמתית של מחויבות זאת על עצמנו היא צעד ראשון במעלה בדרך להיותנו בפועל גילוי וגילום של אנרגיית האהבה האלוהית על פני כדור הארץ.
מסירים את הקערה מהשולחן ,מוזגים כוס שנייה ושואלים:
מַה
מכ ָּל תַנ ָה הַל ּ ַי ְל ָה הַז ֶּה ִ ְׁ נש ּ הַל ּ ֵילו ֹת? ֶׁ שבְּכ ָל הַל ּ ֵילו ֹת מצָּה ,הַל ּ ַי ְל ָה הַזֶּה חמֵץ ו ּ ַ אָנו ּ אוֹכ ְל ִין ָ מצָּה? כ ֻ ּלּו ֹ ַ
——14
חכָמִים ,כ ֻ ּל ּ ָנו ּ נ ְבו ֹנ ִים ,כ ֻ ּל ָנו ּ זְקֵנ ִים ,כ ֻ ּל ָנו ּ אפִילו ּ כ ֻ ּל ּ ָנו ּ ֲ וַ ֲ מצְו ָה ע ָל ֵינו ּלְסַ ּ מצְרַ י ִם. פֵר ב ִ ּיצִיאַת ִ התּו ֹרָ הִ , יו ֹ ְדע ִים אֶת ַ מּרְ ב ֶ ּה לְסַ ּ מ ֻׁ שב ָ ּח. מצְרַ י ִם הֲרֵ י ז ֶה ְ פֵר ב ִ ּיצִיאַת ִ ה ַ וְכ ָל ַ
——17
עֲבָדִים
מצְרָ י ִם ,ו ַיּוֹצִיאֵנו ּ הָי ִינו ּ לְפַרְ עֹה ב ְ ּ ִ מ ּׁ ָ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ִ שם ב ְ ּי ָד חֲזָקָה וּב ִז ְרוֹע ַ ְ קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך הוּא אֶת אֲבוֹתֵינו ּ ה ָ נ ְטוּי ָה .וְאִלּו ּלֹא הוֹצִיא ַ מ ֻׁ שעְבָּדִים הָי ִינו ּ מצְרָ י ִם ,הֲרֵ י אָנו ּ וּב ָנ ֵינו ּ וּב ְנ ֵי ב ָנ ֵינו ּ ְ מ ִּ ִ מצ ְרָ י ִם6. לְפַרְ עֹה ב ְ ּ ִ 6
אמר רולי מטלון:
אב הטיפוס ליציאה מעבדות לחירות איננו חף משפיכות דמים .אף שידו החזקה של האל היא שחובלת במדכאים בשעה שבני ישראל אינם יותר מעדים פסיביים למתרחש ,חלק זה של ההגדה מעורר אי–נוחות בקרב אלה מאתנו המסתייגים מאלימות ,והמאמינים בתוקף שיציאה מדיכוי לחירות אמורה להתרחש באופן בלתי אלים .החירות היא חלק מהתכנון האלוהי ,ואין דבר שיכול למנוע את השרשתה בקרב האנושות כולה .השחרור יגיע ,במוקדם או במאוחר .השאלה היא כיצד יגיע. האם יש תקווה ליציאה בלתי אלימה לחירות בזמננו?
——16
7
אמר ליאון ויזלטיר:
הפתיחות הרוחנית של הלילה :זהו הלקח של הרבנים האלה ושל פולמוסיהם. חוקרים הראו שמעשה הכינוס הרבני בבני ברק הינו מענה לסיפור דומה בדבר כינוס רבני בלוד .הרבנים בלוד ,בהנהגת רבן גמליאל ,כילו את הלילה בדיונים על הלכות הפסח ,בעוד שהרבנים בבני ברק התעלמו מחלוף הזמן בעודם אחוזים בסיפורי יציאת מצרים .גרסת הסיפור בבני ברק הפכה לקאנון ,משום שהחובה הדתית בסדר מורה על נרטיב ,לא על אנליזה .אנחנו נקראים להפעיל את דמיוננו ,ממנו עשויות לעלות תובנות מטאפיזיות ומוסריות .אחת מתובנות אלה היא ֶשאל להם למדוכאים להיות עיוורים ,או חלילה אחראים ,לדיכוי. אטימות מוסרית מגונה במיוחד בקרב קורבנות ,כפרטים וכציבור ,בעיקר אחרי שקורבנּותם חלפה.
את אותם הדברים ניתן לומר על העבר כששמש ֶ היהודי :יסדנו את התרבות שלנו ההיסטוריה לא זרחה עלינו .מבחינה היסטורית ,היינו ַעם לֵ ילי בצורה מבריקה. אולם לא הרשינו ללילה להשחיר אותנו, ולא לשמש כתירוץ לרפיון הדרישות המוסריות שלנו מעצמנו. הרבנים אינם מסכימים עם בן זומא, ומחזיקים שהיקפם הרחב של הפסוקים מתייחס לא ללילה ,אלא למשיח — לשמש ההיסטוריה .אפילו הגאולה לא תפטור אותנו מזיכרון יציאת מצרים ,הם טוענים .האם לעולם לא נמצא מנוח ממה שידוע לנו? ייתכן שלא .יש מה לקנא בחכמי בני ברק ,שהתבסמו בחוויה בלתי– יהודית מאוד של אבדן תחושת הזמן.
את מעשה ליל השימורים מלווה פרשנותו של בן זומא ,המתעקש שהמחויבות לזיכרון הפסח נמשכת מהימים אל הלילות — בן זומא האומלל, המיסטיקן שנפגע כשטייל בפרדס חכמת הנסתר .האור ,לא החושך ,הוא שהיה בעוכריו .יש אנשים שנולדים עבור הלילה. יש תובנות שניתן להשיג רק בחושך.
——19
שע ַ ו ְרַ ב ִ ּי אֶלְע ָז ָר ב ֶ ּן ע ֲז ַרְ י ָה ש ׂה ב ְ ּרַ ב ִ ּי אֱל ִיע ֶז ֶר ו ְרַ ב ִ ּי י ְהו ֹ ֻ מע ֲ ֶ ַ מסֻב ִ ּין בִּב ְנ ֵי ב ְרַ ק ,וְהָיו ּ שהָיו ּ ְ ו ְרַ ב ְ ּי עֲקִיב ָא ו ְרַ ב ִ ּי טַרְ פו ֹן ֶ מסַ ּ מצְרַ י ִם כ ָ ּל או ֹתו ֹ הַל ּ ַי ְל ָה ע ַד ֶׁ שב ָ ּאו ּ פְרִ ים ב ִ ּיצִיאַת ִ ְ אמְרו ּ לָהֶם :רַ ב ּוֹתֵינו ּ ,הִג ִ ּיע ַ זְמַן קְרִ יאַת תַלְמִידֵיהֶם ו ְ ָ של ַׁ שמַע ֶׁ ְׁ שחֲרִ ית. שבְע ִים ָׁ אמַר רַ ב ִ ּי אֶלְע ָז ָר ב ֶ ּן ע ֲז ַרְ י ָה :הֲרֵ י אֲנ ִי כְּב ֶן ִׁ שנ ָה, ָ ש ּ ש ְד ּרָ ָׁ מצְרַ י ִם ב ַ ּל ּ ֵילו ֹת ע ַד ֶׁ ו ְלֹא זָכ ִיתִי ֶׁ ה אמֵר יְצִיאַת ִ ת ָ ש ֵּ ָ ב ֶ ּן זוֹמָאֶׁ . מאֶרֶ ץ תּז ְכ ֹּר אֶת יו ֹם צֵאתְך ֵ מע ַן ִ אמַר ,ל ְ ַ שנ ֶ ּ ֱ ָ ָ ָ מצְרַ י ִם כ ֹּל יְמֵי חַיֶּיך .יְמֵי חַיֶּיך—הַיָמִים ,כ ָ ּל יְמֵי חַיֶּיך— ִ ָ הַל ּ ֵילו ֹת .ו ַ ֲ חכָמִים אוֹמְרִ ים :יְמֵי חַיֶּיך—הָעו ֹל ָם הַזֶּה .כ ֹּל ָ שיחַ7. מ ִׁ ה ָ הב ִיא ל ִימו ֹת ַ יְמֵי חַיֶּיך—ל ְ ָ ב ָ ּרוּך ְ הוּא. מּקוֹם ה ָ ב ָ ּרוּך ְ ַ ב ָ ּרוּך ְ ֶׁ ש ׂרָ אֵל .ב ָ ּרוּך ְ הוּא. שנָּתַן תּו ֹרָ ה לְעַמּו ֹ י ִ ְ
——18
8
אמרה אחינועם ניני:
כילדה שגדלה באווירה דתית ,ושחונכה בישיבה של האורתודוקסיה המודרנית, לימדו אותי להתמקד ב"נעשה ונשמע". קודם עושים ,אחר כך שואלים/מקשיבים. ארבעת הבנים מלמדים אותנו משהו שונה לחלוטין .החכם צמא לידע — אל לנו לבלום את פיו ,אלא לחפש תשובה ראויה לסקרנותו .התם ממקד הכל במילה אחת" :מה?" כאן ההגדה אומרת לנו שדבר אינו יכול להיות מובן מאליו ,טהור ופשוט יותר מלשאול .ובאשר לזה שאינו יודע לשאול ,אנו מצווים "את פתח לו", ללמד אותו לשאול! אולם חשוב מכולם ,לדעתי ,הוא הבן שאותו מכנה ההגדה "רשע" .הוא שואל: "מה העבודה הזאת לכם?" "לכם ולא לו", אומרת ההגדה ,בעודו מוציא את עצמו מכלל המשפחה ,השבט ,העם וממעגל החיים .הבן הרשע מרוכז בעצמו ואנוכי. הוא ממקם את עצמו על אי ,תחושת הזהות שלו אינה כוללת אחרים .ההגדה רואה זאת כרשעות.
המסר של הבן הרשע הוא דרכו של האל לומר לנו שאין דבר מקודש יותר מחיי אדם ,ומסולידריות אנושית הנחוצה כדי לשמור ולהגן עליהם .הפגנת דאגה ואכפתיות היא עבודה ,כפי שמצהיר הבן הרשע" :מה העבודה הזאת לכם?" תמיד קל יותר להפנות גב לאחר ולדאוג רק לעצמנו .סולידריות ,קהילה ,שיתוף, הפגנת דאגה ואכפתיות — זו עבודה קשה .אנו חייבים לדאוג זה לזה .עלינו לראות זה את זה בצלילות ,לראות באמת זה את זה כשווים בפני האלוהים .על כל אחד מאתנו להכיר באנושיותו ,בתקוותיו, בזכויותיו ,ברגשותיו של האחר .בדרכנו אל החירות נשאלות שאלות רבות ,אולם בסופו של יום ,הדרך האחת להינצל בידי אלוהים מכל ׳מצרים׳ המשעבדת אותך היא "ואהבת לרעך כמוך".
מָה הוּא אוֹמֵר?
חכָם ָ
ש ּ א ֶׁ מ ְׁ שר צִוָּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ח ִ פָטִים ֲ ה ִ קּים ו ְ ַ ה ֻ הע ֵדֹת ו ְ ַ מַה ָ ה ּ מפְטִירִ ין פֶסַח :אֵין ַ אמָר לו ֹכְּהִל ְכו ֹת ַ תּה ֱ א ָ תכ ֶם? וְאַף ַ א ְ ֶ ה ּ אפִיקוֹמָן. פֶסַח ֲ אחַר ַ ַ ——21
כ ְ ּנ ֶג ֶד אַרְ בָּע ָה ב ָ ּנ ִים ִדּב ְ ּרָ ה תּו ֹרָ ה:
אחָד רָ ָׁ שע וְ ֶ
חכָם אחָד ָ ֶ
תּם אחָד ָ וְ ֶ 8 שאֵינו ֹ יו ֹ ֵדע ַ ל ִ ְׁ אחָד ֶׁ שאו ֹל. וְ ֶ ——20
9
אמרה קרול גיליגן:
אבל ישנה גם בת. זו שחומלת. החומלת ,מה היא אומרת? "מהו אלוהים הנענה רק לסבלות העברים ואינו נענה לסבלות המצרים?"
אמרי לה" :ואמר רבי יוחנן :מאי דכתיב (מהו שכתוב) וְ ל ֹא ָק ַרב זֶ ה ֶאל זֶ ה ָ ּכל ַה ָ ּליְ לָ ה? [שמות יד ,כ] — בקשו מלאכי השרת לומר שירה ,אמר הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה???" [תלמוד בבלי ,מגילה י ,ע"ב; מסכת סנהדרין לט ,ע"ב].
אש חֹד ׁ י ָכו ֹל מֵר ֹ ׁ תּל ְמוּד לוֹמַר ב ַ ּיו ֹם הַהוּא ,אִי ב ַ ּיו ֹם ֶשַ , תּל ְמוּד לוֹמַר בַּע ֲבוּר ז ֶה .בַּע ֲבוּר מב ְ ּעו ֹד יו ֹםַ . הַהוּא י ָכו ֹל ִ שי ֵ ּ ׁ שע ָה ֶׁ תּי אֶל ָא ב ְ ּ ָׁ מצָּה וּמָרו ֹר מֻנָּחִים ש ַ אמַרְ ִ ז ֶה לֹא ָ לְפָנ ֶיךָ. ——23
רָ ָׁ שע
מָה הוּא אוֹמֵר?
תּם ָ
מָה הוּא אוֹמֵר?
הע ֲבֹדָה הַז ּ ֹאת לָכ ֶם? לָכ ֶם ו ְלֹא לוֹ .וּלְפִי ֶׁ שהוֹצִיא מָה ָ ה ְ הכ ְ ּל ָל כָּפַר בְּע ִ ָ קהֵה אֶת תּה ַ א ָ קּר ,וְאַף ַ אֶת עַצְמו ֹ מִן ַ מצְרָ י ִם. מ ִּ ש ׂה י ְי ָ ל ִי בְּצֵאתִי ִ שִנ ָ ּיו וֶאֱמֹר לו ֹ :בַּע ֲבוּר ז ֶה ע ָ ָ ל ִי—ו ְלֹא לוֹ .אִילּו ּהָי ָה ָׁ שם לֹא הָי ָה נ ִגְאָל. מצְרָ י ִם, מ ִּ ת אֵל ָיו :ב ְ ּחֹז ֶק י ָד הוֹצִיאָנו ּי ְי ָ ִ אמַרְ ָּ מַה ז ּ ֹאת .ו ְ ָ מב ֵ ּית עֲבָדִים. ִ
ו ְ ֶׁ שאֵינו ֹ
יו ֹ ֵדע ַ ל ִ ְׁ שאו ֹל?
ת ּ פְתַח לוֶֹׁ , ת לְב ִנ ְך ָ ב ַ ּיו ֹם הַהוּא ל ֵאמֹר, אמַר :וְהִג ַ ּ ְד ָּ שנ ֶ ּ ֱ א ְּ ַ מצ ְרָ י ִם9. מ ִּ ש ׂה י ְי ָ ל ִי בְּצֵאתִי ִ בַּע ֲבוּר ז ֶה ע ָ ָ
10
אמר מיכאל מלכיאור:
במילים אלו מזכירה לנו ההגדה שארץ ישראל אינה מובטחת לנו בירושה או בזכות ,שהרי אבותינו היו עובדי עבודה זרה בבבל .כנען אינה נחלת אבותינו ,ואנו קשורים אל הארץ רק מתוקף הבטחת ה' לאברהם .עליו מעיד ה' שיצווה את בניו "לעשות צדקה ומשפט" .זו אמנם ברית עולם ,אך היא מותנית תמיד בהתנהגותנו המוסרית ,כפי שהזהיר הנביא יחזקאל: "ודם תשפכו ,והארץ תירשו?!" עתה ,כששבנו לארצנו בחסדי ה' ,ושוב זכינו ללכת בכל ארץ ישראל ולהתיישב בה ,עלינו להגן על עצמנו ולשמור על ביטחוננו ,אך לא לחיות על חרבנו.
אין אנו נבחנים ביכולתנו לשלוט על עם בחיִ ל ובכוח ,כי אם ביכולת לחיות אחר ַ כאן ב'רוחי' .דהיינו ,לבנות חברת מופת. אם במצרים נעשינו גרים משוללי כל זכויות לקיום ,לחירות ולאדמה ,ובכך היה שורש השעבוד ,לא נעשה לזולתנו מה ששנוא עלינו .גם העם הפלסטיני החי עמנו זקוק לאדמתו ,לקיומו ולחירותו. אך לא מתוך שלום של חילון ,המנתק את העם משורשיו ,נגיע אל המנוחה ואל הנחלה; לא מתוך הפרד ומשול ,הפחדה ושנאה נגיע לשלום .רק מתוך חיבור אמיץ בין כל בני אברהם ,יושבי הארץ הזו, תתקיים בנו ברכת ה' לאברהם אבינו: "ונברכו בו כל גויי הארץ".
תחִל ּ ָה מ ְּ ִ
עוֹבְדֵי ע ֲבוֹדָה ז ָרָ ה הָיו ּ אֲבו ֹתֵ ינוּ , וְעַכ ְ ָׁ מּקו ֹם לַע ֲבוֹדָתוֹ, ה ָ שיו קֵרְ ב ָנו ּ ַ ֶׁ אמַר י ְי ָ אֱלֹהֵי הע ָם ,כ ֹּה ָ שע ַ אֶל כ ָ ּל ָ אמַר :ו ַיֹאמֶר י ְהו ֹ ֻ שנ ֶ ּ ֱ שׂרָ אֵל ,בְּעֵב ֶר הַנָּהָר י ָ ְׁ אב ִי תּרַ ח ֲ שבו ּאֲבוֹתֵיכ ֶם מֵעו ֹל ָםֶ , יִ ְ א ַ קּח אֶת אחֵרִ ים .ו ָ ֶ אב ִי נ ָחו ֹר ,ו ַיַּעַב ְדו ּ אֱלֹהִים ֲ אב ְרָ הָם ו ַ ֲ ַ ְ מעֵב ֶר הַנָּהָר ו ָאו ֹל ֵך או ֹתו ֹ בְּכ ָל אֶרֶ ץ אב ְרָ הָם ֵ אב ִיכ ֶם אֶת ַ ֲ תּן ל ְיִצְחָק א ֵ תּן לו ֹ אֶת יִצְחָק ,ו ָ ֶ א ֵ כ ְ ּנָע ַן ,וָאַרְ ב ֶ ּה אֶת ז ַרְ עו ֹ ו ָ ֶ שׂע ִיר ל ָרֶ ֶׁ שת תּן לְע ֵ ָ א ֵ ש ׂו .ו ָ ֶ אֶת יַע ֲקֹב וְאֶת ע ֵ ָ ש ׂו אֶת הַר ֵּ מצ ְרָ י ִם10. אֹתוֹ ,ו ְיַע ֲקֹב וּב ָנ ָיו י ָרְ דו ּ ִ
——24
12
אמר דוד ביגמן:
"ואהבתם את הגר ,כי גרים ֱהיִ יתם בארץ מצרים[ ".דברים י ,יט] ההלכה המקובלת מפרשת את אהבת הגר כמחויבות לגר צדק שהצטרף לשורות האומה" ,שבא ונכנס תחת כנפי השכינה" ,כלשון הרמב"ם .לעומת גישה זו ,מסביר הרב יוסף אלבו" :ולא גר צדק בלבד ,אלא אפילו על תושב שאינו עובד אלילים" .ה'חפץ חיים' אף מפליג ומונה עׂשה ממש לאהוב כל גוי הבא כמצוַ ת ֵ לעיר של יהודים ,גם אם לא חדל לעבוד עבודה זרה .לאור פסיקת הרמב"ם ,נראים דבריהם של הרב יוסף אלבו ושל ה'חפץ חיים' מרחיקי לכת .מה הביא אותם לנקוט עמדה זו? התשובה עשויה להתגלות לנו מתוך בחינה מעמיקה של שאלת הזהות היהודית ,אותה ניתן לברר דרך התבוננות במצוַ ת הפסח ,המהווה מרכיב הכרחי בזהות זו .הפסח הוא חובה מכוננת מבחינה חברתית .לגבי יהודי שלא חגג את הפסח ואין לו סיבה מוצדקת ,התורה פסקה "ונכרתה הנפש ההיא מעמיה". הפסח אפוא הוא המצווה המגדירה את הזהות היהודית ,וניתן להבין זאת מבירור שורשו של סיפור יציאת מצרים.
עיקרו של סיפור יציאת מצרים הוא היציאה מן השעבוד אל החירות. העוולה החמורה העולה מסיפור זה היא היחס המנוכר לזר .יחס זה הוביל לעבדות פיזית ,לניצול ואף להריגת ילדי העברים .ההצהרה הגדולה של סיפור יציאת מצרים היא ההכרה בכבודו של האדם באשר הוא והדאגה לזר ולחלש. באופן פרדוקסלי ,עמוק בתוך הזהות הפרטיקולרית היהודית טמונה ההזדהות עם האחר — עם כל באי עולם .כך מי שאינו מוכן לפתוח את לִ בו כאדם לאדם, לא יוכל להיכלל בכלל ישראל" ,ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" .זהות זו היא שפיעמה בלִ בם של הרב יוסף אלבו ושל ה'חפץ חיים' ,והיא שהביאה אותם לקבוע שגם גר תושב ראוי ליחס של אהבה, אפילו אם דתו שונה.
——27
ב ָ ּרוּך ְ ׁ ב ָ ּרוּך ְ הוּא. ש ׂרָ אֵל , טחָתו ֹ ל ְי ִ ְ הב ְ ָ שוֹמֵר ַ ֶׁ ה ֵ ה ָ אמַר ש ָ קּץ ,לַע ֲש ׂו ֹת כְּמָה ׁ ּ ֶ שב אֶת ַ ח ּׁ ַ קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך ְ הוּא ִ ש ַ ֶׁ אמַר: שנ ֶ ּ ֱ הבְּתָרִ ים , אב ִינו ּבִּב ְרִ ית ב ֵ ּין ַ אב ְרָ הָם ָ לְ ַ ָ תדַע כ ִ ּי ג ֵר יִהְי ֶה ז ַרְ ע ֲך בְּאֶרֶ ץ אב ְרָ ם ,י ָדֹע ֵּ ו ַי ּ ֹאמֶר ל ְ ַ לֹא לָהֶם ,וַע ֲבָ דוּם וְע ִנ ּו ּ אֹתָם אַרְ ב ַ ּע מֵאו ֹת ָׁ שנ ָה .ו ְג ַם א ֶׁ שר יַע ֲבֹדו ּ ָד ּן אָנֹכ ִי וְאַחֲ רֵ י כ ֵן יֵצְאו ּ ב ִ ּרְ כ ֻׁש אֶת הַג ּו ֹי ֲ ג ָ ּדו ֹל12 ,11. 11
אמר סטיבן מ .כהן:
מפסקה זו אנו למדים שאומה יכולה לשאת עשורים ,אפילו מאות שנים ,של דיכוי והשפלה .אולם למרות כל הסבל, יכולה אותה אומה לשגשג בדרכים מגוונות ,לרבות מבחינה מספרית .והיא יכולה לפרוח ברוחה ,כאשר היא נאחזת בתקווה ובביטחון שימיה ללא חירות — אישית ולאומית — הם ספורים.
כיהודים ,אנחנו נושאים את זיכרון הריחוק ממולדתנו ,כשעזבנו אותה והפכנו לגרים בארץ לא לנו .אולם ַעם יכול גם להפוך לזר בארצו כאשר נשללות ממנו החירות וזכויות האדם הבסיסיות. וחשוב מכל ,בדיוק כפי שאנחנו היינו גרים בארץ לא לנו ,ישמור אותנו האל מהפיכת אחרים ,על ידינו ,לגֵ רים בארצם.
——26
13
אמר דורון רבינוביץ:
השנאה עדיין עוקבת אחרינו לכל מקום. המבקשים להשמידנו ברחבי העולם עשויים להיות אפילו רבים מאתנו .אולם היום אנחנו מסוגלים להגן על אמונותינו. אנחנו מסוגלים להיאבק על זכויותינו. ומעל לכל ,אנחנו מסוגלים להתאחד עם אנשים אחרים כדי להתגבר על
שנאה ורדיפה .זוהי ההבטחה העתיקה לגאולה ולמחילה שהייתה להשראה כבר לאבותינו .זוהי הברית שמושיעה אותנו הן מגורל של מדוכאים ,הן מגורל של מדכאים; שמגנה עלינו הן מהיות ֶשה, הן מהיות טורף .זוהי הברית שעוזרת לנו להיות בני אדם.
צֵא וּלְמַד
מַה ב ִ ּ ֵ האֲרַ מִי לָב ָן ָ ש קּ ש ּ אב ִינוֶׁ ּ. פַרְ עֹה לַע ֲש ׂו ֹת ל ְיַע ֲקֹב ָ קּ ׁ לֹא ג ָז ַר אֶל ּ ָא ע ַל הַזְּכ ָרִ ים ו ְלָב ָן ב ִ ּ ֵ ש לַע ֲקו ֹר אֶת הַכ ֹּל, מצְרַ יְמָה ו ַיָּג ָר ָׁ ֶׁ מתֵי שם ב ִ ּ ְ אב ִי ,ו ַיֵּרֶ ד ִ מּי אֹב ֵד ָ אמַר :אֲרַ ִ שנ ֶ ּ ֱ ו ַיְהִי ָׁ שם ל ְגו ֹי ג ָ ּדו ֹל ,ע ָצוּם ו ָרָב. מע ָט , ְ
14
אמר ס .דניאל אברהם:
והיא שעמדה לאבותינו ולנו ,היא שלימדה אותנו — "סּור ֵמ ָרע וַ ֲע ֵׂשה טֹוב ַ ּב ֵ ּקׁש ָׁשלֹום וְ ָר ְד ֵפהּו"[ תהילים לד ,טו]. והיא שעמדה לאבותינו ולנו ,מפני יהם יתֹות ֶ ֵ בֹותם לְ ִא ִּתים ,וַ ֲחנִ ש"וְ ִכ ְּתתּו ַח ְר ָ שא גֹוי ֶאל גּ ֹוי ֶח ֶרב ,וְ ל ֹא לְ ַמזְ ֵמרֹות ,ל ֹא יִ ּ ָ ׂ יִ לְ ְמדּו עֹוד ִמלְ ָח ָמה" [ישעיהו ב ,ד]. והיא שעמדה לאבותינו ולנו ,שהרי ש"א ֶמת ֵמ ֶא ֶרץ ִּת ְצ ָמח ,וְ ֶצ ֶדק ֱ לימדתנו ִמ ּׁ ָש ַמיִ ם נִ ְׁש ָקף" [תהילים פה ,יב]. "כי והיא שעמדה לאבותינו ולנוּ ִ , ִאם ֲעׂשֹות ִמ ׁ ְש ָּפט וְ ַא ֲה ַבת ֶח ֶסד וְ ַה ְצנֵ ַע לֶ ֶכת ִעם ֱאל ֶֹה ָ יך" [מיכה ו ,ח].
והיא שעמדה לאבותינו ולנו ,וציוותה "צ ֶדק ֶצ ֶדק ִּת ְר ֹּדף לְ ַמ ַען ִּת ְחיֶ ה עלינו ֶ וְ יָ ַר ׁ ְש ָּת ֶאת ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר יְ הוָ ה ֱאל ֶֹה ָ יך נ ֵֹתן לָ ְך" [דברים טז ,כ]. אז מי היא שעמדה לאבותינו ולנו? איזו זכות ואיזו ברית? איזו זיקה אל ההוויה ואל אחינו בני האדם? לא קיפוח החלש, לא כוח הזרוע ,לא ניצול הגר .אלא צדק. חסד .שלום .והיא שעמדה לאבותינו ולנו ,בכל דור ודור .והרי בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים .היא שליוותה אותנו לאורך הדורות מצווה אותנו לראות את כל בני האדם כזכאים לחירות.
מגביהים את הכוס השנייה
וְהִיא
מדָה שע ָ ְ ֶׁ
לַאֲבוֹתֵינו ּ ו ְל ָנוֶׁ ּ. אחָד ב ִ ּלְב ָד עָמַד של ּ ֹא ֶ ע ָל ֵינו ּ לְכ ַלּוֹתֵנו ּ ,אֶל ּ ָא ֶׁ שבְּכ ָל ד ּו ֹר ו ָדו ֹר קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך ְ ה ָ מדִים ע ָל ֵינו ּלְכ ַלּוֹתֵנו ּ.ו ְ ַ עו ֹ ְ 14, 13 מצִּיל ֵנו ּמִיָּדָם. הוּא ַ מניחים את הכוס
——28
מּד ֶׁ ו ַיְהִי ָׁ שהָיו ּ מְל ַ ֵ שם ל ְגו ֹי : מצֻיָּנ ִים ָׁ אמַר :וּב ְנ ֵי שנ ֶ ּ ֱ שם .ג ָ ּדו ֹל ,ע ָצוּם :כְּמָה ׁ ּ ֶ ש ׂרָ אֵל ְ יִ ְ ש ׂרָ אֵל ּ פָרו ּו ַי ִ ּ ְׁ מּל ֵא ת ָ שרְ צו ּו ַיִּרְ ב ּו ּו ַיַּעַצְמו ּבִּמְאֹד מְאֹד ,ו ַ ִּ יִ ְ שׂדֶה אמַר :רְ בָב ָה כְּצֶמַח ַ שנ ֶ ּ ֱ האָרֶ ץ אֹתָם .ו ָרָב :כְּמָה ׁ ּ ֶ ָ ה ָּ ְ תּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָי ִיםָׁ , שדַי ִם נ ָכֹנו ּ תּג ְ ְד ּל ִי ו ַ ָ תּרְ ב ִ ּי ו ַ ִ תּיך ,ו ַ ִ ת ִ נְ ַ ְ ת ע ֵרֹם וְע ֶרְ י ָה. א ְּ מחַ ,ו ְ ַ שׂע ָרֵ ך צִ ֵּ וּ ְ
אשכנזים מוסיפים:
תב ּוֹסֶסֶת ב ְ ּ ָדמָי ִך ְ,ו ָאֹמַר ל ָך ְ ב ְ ּ ָדמַי ִך ְ חֲי ִי ,ו ָאֹמַר ל ָך ְ מ ְ אע ֱבֹר ע ָל ַי ִך ְ וָאֶרְ אֵך ְ ִ וָ ֶ ְ ב ְ ּ ָדמַי ִך חֲי ִי. ——31
מצְרַ יְמָה :אָנוּס ע ַל ּ ו ַיָּג ָר ָׁ שם: ה ִדּב ּוּר . פִי ַ ו ַי ֵרֶ ד ִ ה ְׁ מּד ֶׁ ת ֵ מצְרַ י ִם אֶל ּ ָא קּע ַ ב ְ ּ ִ ש ַּ אב ִינו ּ ל ְ ִ שלֹא י ָרַ ד יַע ֲקֹב ָ מְל ַ ֵ אמַר :ו ַי ּ ֹאמְרו ּאֶל ּ שםֶׁ , ל ָגוּר ָׁ פַרְ עֹה ,ל ָגוּר בָּאָרֶ ץ ב ָ ּאנוּ , שנ ֶ ּ ֱ ָ א ֶׁ שר לַעֲבָדֶיך ,כ ִ ּי כָב ֵד הָרָ ע ָב בְּאֶרֶ ץ כ ִ ּי אֵין מִרְ ע ֶה ל ַצ ּ ֹאן ֲ ָ תּה י ֵ ְׁ מע ָט: שבו ּ נ ָא עֲבָדֶיך בְּאֶרֶ ץ ג ּ ֹשֶן .בִּמְתֵ י ְ כ ְ ּנָע ַן ,וְע ַ ָ ָ אמַר :ב ְ ּ ִׁ מצְרָ יְמָה, שבְע ִים נֶפֶשׁ י ָרְדו ּאֲבוֹתֶיך ִ שנ ֶ ּ ֱ כְּמָה ׁ ּ ֶ ָ ָ ה ּׁ ָ שׂמְך י ְי ָ אֱלֹהֶיך כ ְ ּכוֹכְב ֵי ַ תּה ָ וְע ַ ָ שמַי ִם ל ָרֹב. ——30
אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ , ו ַנִּצְע ַק אֶל י ְי ָ ו ַי ִ ּ ְׁ שמַע י ְי ָ אֶת קֹל ֵנו ּ ,ו ַיַּרְ א אֶת ע ָנ ְי ֵנו ּ 16 חצֵנוּ. וְאֶת עֲמָל ֵנו ּוְאֶת ל ַ ֲ כְּמָה ֶׁ אמַר: שנ ֶ ּ ֱ ו ַנִּצְע ַק אֶל י ְי ָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ : ְ מצְרַ י ִם ,ו ַיֵּאָנ ְחו ּ ההֵם ו ַיָּמָת מֶל ֶך ִ ו ַיְהִי ב ַיָּמִים הָרַ ב ִ ּים ָ תע ַל ַׁ שוְעָתָם אֶל הע ֲבוֹדָה ו ַיִּזְע ָקו ּ ,ו ַ ַּ ש ׂרָ אֵל מִן ָ ב ְנ ֵי י ִ ְ הע ֲבֹדָה. האֱלֹהִים מִן ָ ָ 16
אמרה סוזן טלווה:
ונצעק אל יהוה אלוהי אבותינו ,וישמע יהוה את קולנו וירא את עוניינו ואת עמלנו ואת לחצנו [דברים כו ,ז]. ונצעק אל יהוה אלוהי אבותינו :בשנת החמישים לכיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה ,הצעקות בוקעות מפיות היגעים ממלחמה .משפחות ישראליות ופלסטיניות קרועות לגזרים וזועקות בגלל חיים וחלומות אבודים .כולנו זועקים בגלל אלה שהוקרבו מפחד ,לשם נקמה; בגלל עשורים של טראומה. וישמע יהוה את קולנו :כשם שהגר בכתה על בנה ישמעאל .למדנו שכאשר היינו מוכנים להקריב את חיי בנה של הגר, ה'אחר' ,נמצא שאנו מוכנים להקריב גם ֵ את בננו שלנו [בראשית כא ,כב]. וירא את עוניינו :הסבל שאנו גורמים עם
כל הריסת בית ,עם כל צמצום באספקת מים ,עם כל ניתוק משפחות מאדמתן, מעציהן ,זו מזו. את עמלנו :המשא הכבד שהסבל המתמשך הנגרם על ידי הכיבוש מטיל על נשמת העם ,שהצטווה להיות שוחר שלום ומבקש צדק ,ולראות שהכל נבראו בצלם אלוהים [תהלים לד; דברים טז ,כ; בראשית א ,כו]. ואת לחצנו :אם אדם אחד אינו חופשי, איש אינו חופשי .הלוואי שנקדש את שנת החמישים בסיום כיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה ,ונכריז על החירות של העמים בישראל ובפלסטין לחיות בלא מורא ובשגשוג הדדי ,כדי שהכל יזכו בברכות ובהבטחת השוויון והצדק של שנת היובל [ויקרא כה ,י].
——33
ו ַיְע ַנ ּוּנוּ , מצְרִ ים ה ִּ ו ַיָּרֵ עו ּאֹתָנו ּ ַ 15 ק ָׁ תּנו ּע ָל ֵינו ּע ֲבֹדָה ָ שה. ו ַי ִ ְ כְּמָה ֶׁ אמַר: שנ ֶ ּ ֱ מצְרִ ים : ה ִּ ו ַיָּרֵ עו ּאֹתָנו ּ ַ חכְמָה לו ֹ ּ חמָה, תקְרֶ אנ ָה מִל ְ ָ פֶן י ִרְ ב ֶ ּה ,וְהָי ָה כ ִ ּי ִ ת ַ הב ָה נ ִ ְ ָ האָרֶ ץ. ו ְנוֹסַף ג ַם הוּא ע ַל ש ׂנְאֵינו ּו ְנ ִלְחַם ב ָ ּנו ּ ,וְע ָל ָה מִן ָ כְּמָה ֶׁ אמַר: שנ ֶ ּ ֱ ו ַיְע ַנ ּוּנוּ : מע ַן ע ַנ ֹּתו ֹ בְּסִב ְלֹתָם .ו ַיִּב ֶן ע ָרֵ י מסִּים ל ְ ַ ש ׂרֵ י ִ ש ׂימו ּע ָל ָיו ָ ו ַי ָ ּ ִ מסְכ ְ ּנו ֹת לְפַרְ עֹה ,אֶת ּ מסֵס. פִתֹם וְאֶת רַ ע ַ ְ ִ כְּמָה ֶׁ ק ָׁ תּנו ּע ָל ֵינו ּע ֲבֹדָה ָ אמַר: שנ ֶ ּ ֱ שה : ו ַי ִ ְ ש ׂרָ אֵל בְּפָרֶ ךְ. מצְרַ י ִם אֶת ב ְ ּנ ֵי י ִ ְ ו ַיַעֲב ִדו ּ ִ
15
אמר יונתן ( )J.J.גולדברג:
להגדה המסורתית ,לסיפור חג הפסח, יש שלוש התחלות נפרדות ,שלכל אחת משמעות שונה" :עבדים היינו לפרעה במצרים"; וכן" ,מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו"; וכן" ,ארמי אובד אבי, וירד מצרימה" .אלה מזכירים לנו את מגוון צורות השחרור הגלומות
ביציאת מצרים :שחרור מעבדות ודיכוי ,מבורות ואמונות תפלות ומחוסר בית ודיכוי .ומה עלינו להסיק מכל אלה? הסיפור מסכם :ש"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" .סיפורים אלה אינם שיעורי היסטוריה אלא מדריך לימינו.
——32
הב ָ ּנ ִים .כְּמָה ֶׁ אמַר: שנ ֶ ּ ֱ אֵלּו ּ ַ וְאֶת עֲמָל ֵנוּ : ת ְׁ תחַיּוּן. הב ַ ּת ְּ של ִיכ ֻהו ּוְכ ָל ַ הב ֵ ּן הַיִּלּו ֹד הַי ְאֹרָ ה ַּ כ ָ ּל ַ ז ֶה הַדֹּחַק ,כְּמָה ֶׁ אמַר :ו ְג ַם רָ אִיתִי שנ ֶ ּ ֱ חצֵנוּ : וְאֶת ל ַ ֲ א ֶׁ חצִים אֹתָם. מצְרַ י ִם ל ֹ ֲ שר ִ אֶת הַל ּ ַחַץ ֲ
ו ַיּוֹצִאֵנו ּ י ְי ָ ב ְ ּי ָד מצְרַ י ִם מ ִ ִ חֲזָקָה וּב ִז ְרֹע ַ וּב ְמֹרָ א נ ְטוּי ָה, וּב ְאֹתוֹת גָּדֹל , וּב ְמֹפְתִים ——35
אמַר :ו ַי ִ ּ ְׁ כְּמָה ֶׁ ו ַי ִ ּ ְׁ שמַע אֱלֹהִים שנ ֶ ּ ֱ שמַע י ְי ָ אֶת קֹל ֵנוּ : א ָ אב ְרָ הָם ,אֶת קתָם ,ו ַיִּזְכ ּו ֹר אֱלֹהִים אֶת ב ְ ּרִ יתו ֹ אֶת ַ אֶת נ ַ ֲ יִצְחָק וְאֶת יַע ֲקֹב. ו ַיַּרְ א אֶת ע ָנ ְי ֵנוּ :זו ֹ ּ ישוּת ֶד ּרֶ ך ְ אֶרֶ ץ ,כְּמָה ֶׁ פְרִ ׁ אמַר: שנ ֶ ּ ֱ ש ׂרָ אֵל ו ַיֵּדַע אֱלֹהִים. ו ַיַּרְ א אֱלֹהִים אֶת ב ְ ּני י ִ ְ
אֲנ ִי ו ְלֹא מַלְאָך ְ
מצְרַ י ִם ב ַ ּל ּ ַי ְל ָה הַזֶּה : תּי בְאֶרֶ ץ ִ וְעָב ַרְ ִ ש ׂרָ ף אֲנ ִי ו ְלֹא ָ מצְרַ י ִם : הכ ֵ ּיתִי כ ָ ּל ב ְכו ֹר בְּאֶרֶ ץ ִ וְ ִ ש ׂה ְׁ של ִיחַ. ה ּׁ ָ שפָטִים :אֲנ ִי ולֹא ַ אע ֱ ֶ מצְרַ י ִם ֶ וּבְכ ָל אֱלֹהֵי ִ אחֵר. אֲנ ִי י ְי ָ :אֲנ ִי הוּא ולֹא ַ ה ֶדּב ֶר ,כְּמָה ֶׁ אמַר: שנ ֶ ּ ֱ זו ֹ ַ ב ְ ּי ָד חֲזָקָה : ָ א ֶׁ שׂדֶה ,בַּסּוּסִים ,בַּחֲמֹרִ ים, מקְנ ְך ֲ הִנ ֵ ּה י ַד י ְי ָ הו ֹי ָה ב ְ ּ ִ שר ב ַ ּ ָּ ב ַ ּגְּמַל ּ ִים ,בַּבָּקָר וּב ַצ ּ ֹאןֶ ,דב ֶר כָּב ֵד מְאֹד. החֶרֶב ,כְּמָה ֶׁ אמַר: שנ ֶ ּ ֱ זו ֹ ַ וּב ִז ְרֹע ַ נ ְטוּי ָה : וְחַרְ ב ּו ֹ ְׁ שלוּפָה ב ְ ּי ָדוֹ ,נ ְטוּי ָה ע ַל י ְרוּשָל ַי ִם. שכ ִינ ָה ,כְּמָה ֶׁ זו ֹ ג ִלּוּי ְׁ אמַר: שנ ֶ ּ ֱ וּב ְמֹרָ א ג ָ ּדֹל : או ֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים ל ָבֹא ל ָ ַ מקֶרֶב ג ּו ֹי בְּמַסֹּת קחַת לו ֹ גו ֹי ִ חמָה וּב ְי ָד חֲזָקָה וּב ִז ְרוֹע ַ נ ְטוּי ָה, ב ְ ּאֹתֹת וּב ְמוֹפְתִים ,וּבְמִל ְ ָ א ֶׁ ש ׂה לָכ ֶם י ְי ָ אֱלֹהֵיכ ֶם שר ע ָ ָ וּב ְמו ֹרָ אִים ג ְ ּדֹל ִים ,כ ְ ּכֹל ֲ מצְרַ י ִם לְע ֵינ ֶיךָ. בְ ּ ִ טּה ,כְּמָה ֶׁ אמַר: שנ ֶ ּ ֱ מ ֶ ה ַּ ז ֶה ַ וּב ְאֹתו ֹת : ָ א ֶׁ ת ַ טּה הַזֶּה ִּ מ ֶ ה ַּ וְאֶת ַ ש ׂה ב ּו ֹ אֶת הָאֹתֹת. תע ֲ ֶ שר ַּ קּח ב ְ ּיָדְךֲ , ה ָד ּם ,כְּמָה ֶׁ אמַר: שנ ֶ ּ ֱ ז ֶה ַ וּב ְמֹפְתִים : ֵש וְתִימְרו ֹת ע ָ ָׁ שמַי ִם וּבָאָרֶ ץָ ,ד ּם וָא ׁ שן. תּי מוֹפְתִים ב ַ ּ ׁ ּ ָ ת ִ ו ְנ ָ ַ ——37
מצְרַ י ִם: מ ִ ו ַיּוֹצִאֵנו ּי ְי ָ ִ ְ ש ׂרָ ף ,ו ְלֹא ע ַל יְדֵי ָׁ של ִיחַ, לֹא ע ַל יְדֵי מַלְאָך ,ו ְלֹא ע ַל יְדֵי ָ ֶׁ ה ָ אמַר: שנ ֶ ּ ֱ קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך ְ הוּא בִּכ ְבו ֹדו ֹ וּבְעַצְמוֹ . אֶל ּ ָא ַ הכ ֵ ּיתִי כ ָ ּל ב ְ ּכו ֹר מצְרַ י ִם ב ַ ּל ּ ַי ְל ָה הַזֶּה ,ו ְ ִ תּי בְאֶרֶ ץ ִ וְעָב ַרְ ִ מצְרַ י ִם המָה ,וּבְכ ָל אֱלֹהֵי ִ אדָם וְע ַד ב ְ ּ ֵ מ ָ מצְרַ י ִם ֵ בְּאֶרֶ ץ ִ שפָטִים .אֲנ ִי י ְי ָ17. ש ׂה ְׁ אע ֱ ֶ ֶ
17
אמרה רחל אליאור:
העם היהודי הוא קהילת זיכרון המצּווָ ה לזכור ,לספר ולהנחיל מדור לדור מושגים מופשטים נצחיים היוצרים מילון מקודש של דעת ,אמת וצדק ,אחווה, שוויון ,שלום וחירות כגון' :אלוהי צדק ואמת'' ,דעת אמת וצדק'' ,דרור'' ,בני חורין'' ,צדק צדק תרדוף'' ,שבת קודש', 'ברית עולם' ועוד .מושגי תשתית אלה, הקושרים בין שבועה וברית עולם, עדות וזיכרון לבין שבעת מועדי דרור ושבתות של חירות ,ומבוססים על ברית בין האל לעמו (המקדשים שניהם את החירות) — מושגים אלה אינם תלויים בשום מרחב גשמי או בתנאים מקדמיים, אלא רק במרחב מופשט של מחויבות בלתי מתפשרת לחירות ושוויון ,לאמת וצדק .בזיכרון העם היהודי מושגים אלה משמים ,מפי אל המציג ַ נשמעו לראשונה "אנ ִֹכי ה' ֱאל ֶֹה ָ יך עצמו חזור ושנה בתיאור ָ את ָ יך ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם ִמ ֵ ּבית הֹוצ ִ ֲא ׁ ֶשר ֵ
ֲע ָב ִדים" ,התובע האזנה וקשב למצוותיו בתוקף השחרור האלוהי מעבדות לחירות. דברי האל על שבועת השביעיות של החירות ,השוויון והצדק נכתבו בידי נביאים ,כוהנים ולוויים שקידשו את מחזורי הזמן המקודש .אלה נודעים כמועדי דרור ומקראי קודש ,וכוללים את השבת ,השביתה והחירות מכל עמל ,שעבוד ועבודה ,את שבעת מועדי ה' בשבעת חודשי השנה הראשונים, ובראשם חג החירות ,ואת זמן השמיטה והיובל .העם היהודי הוא העם היחיד בעולם שמתחיל את סיפורו ההיסטורי בסיפור העבדות כדי להבהיר באופן נחרץ שהחירות היא מתת אל נצחית ומקודשת ,בלתי מותנית ,המחויבת בשמירה מחזורית של מחזורי שביתה וחירות ,ואילו כל שעבוד הוא זמני ודינו לחלוף מהעולם.
——36
ָד ּם צְפַרְ ֵדּע ַ כ ִ ּנ ִ ּים ע ָרוֹב ֶדּבֶר
שחִין ְׁ ב ָ ּרָ ד אַרְ ב ֶ ּה שך ְ ח ֹ ֶׁ מכ ַ ּת ב ְ ּכו ֹרו ֹת ַ
מּנ ִים: רַ ב ִ ּי י ְהוּדָה הָי ָה נוֹתֵן בָּהֶם סִ ָ
ְדּצַ“ך ְ
ע ַ ַד ׁ אחַ“ב “ש ב ְ ּ ַ
——39
עדות אשכנז נוהגים להטיף יין מן הכוס בעזרת האצבע שלוש פעמים בעת אמירת המילים:
עדות ספרד נוהגים להביא קערת מים ועורך הסדר שופך בה יין מכוסו שלוש פעמים בעת אמירת המילים:
ֵש וְתִימְרו ֹת ע ָ ָׁ ָד ּם וָא ׁ שן. ב ְ ּי ָד חֲזָקָה ְׁ תּי ִם, ש ַ וּב ְמֹרָ א ג ָ ּדֹל ְׁ תּי ִם, ש ַ וּב ְמֹפְתִים ְׁ תּי ִם. ש ַ
אחֵר : ָדב ָר ַ וּב ִז ְרֹע ַ נ ְטוּי ָה ְׁ תּי ִם , ש ַ וּב ְאֹתו ֹת ְׁ תּי ִם , ש ַ
מכ ּו ֹת ֶׁ ה ָ מצְרִ ים ה ִּ קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך ְ הוּא ע ַל ַ הב ִיא ַ ש ֵ ש ׂר ַ אֵלּו ּע ֶ ֶ בְ ּ ִ מצְרַ י ִם 18,וְאֵלּו ּהֵן: 18
אמר מייקל וולצר:
מאז ומעולם הביכו עשר המכות יהודים ליברלים ואנשי שמאל .מדוע ִה ְק ָשה האל את לבו של פרעה כאשר היה יכול באותה מידה לרכך אותו ,להתחיל את מסעם של בני ישראל מוקדם יותר ולחסוך את הסבל הנורא של המצרים? לכן אנחנו טובלים אצבע ומטיפים מהיין כדי להפחית מהנאתנו מסבל המצרים .אבל מוטב היה להתמקד בכאב ולחשוב על אפשרות אחרת של גאולה .ההיסטוריה אינה קבועה מראש.
דמיינו אל שהיה מכיר את אמנת ז'נבה וממקד את מגפותיו רק נגד פרעה ונגד קציניו .דמיינו פרעה שנִ שבּ ה בקסמו של בנו המאומץ משה .דמיינו שביתה כללית של בני ישראל יחד עם ,אולי, התושבים האחרים של אותו "בית עבדים״ .ישנן דרכים רבות להיחלץ ממצב רע .ישנן חלופות רבות לחשוב עליהן ,הן למדוכאים והן למדכאים.
——38
מִנ ַ ּי ִן ֶׁ מכ ָ ּה מכ ָ ּה ו ּ ַ שכ ָ ּל ַ רַ ב ִ ּי עֲקִיב ֶא אוֹמֵר : ְ ֶׁ ה ָ מצְרַ י ִם הָיְתָה מצְרִ ים ב ְ ּ ִ ה ִּ קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך הוּא ע ַל ַ הב ִיא ַ ש ֵ א ּ אמַר :י ְ ַׁ מכ ּו ֹת? ֶׁ חמ ׁ ֶׁ פוֹ ,עֶב ְרָ ה של ּ ַח ב ָ ּם חֲרו ֹן ַ שנ ֶ ּ ֱ ֵש ַ של ָ א ּ מ ְׁ אחַת, פו ֹ ַ אכ ֵי רָ ע ִים .חֲרו ֹן ַ שלַחַת מַל ְ ֲ ו ָזַע ַם וְצָרָ הִ , מ ְׁ של ֹ ׁ תּי ִם ,ו ָזַע ַם ָׁ עֶב ְרָ ה ְׁ אכ ֵי שלַחַת מַל ְ ֲ ש ,וְצָרָ ה אַרְ ב ַ ּעִ , ש ַ חמ ׁ מכ ּו ֹת שים ַ מ ּׁ ִ ח ִ מצְרַ י ִם ל ָקו ּ ֲ תּה :ב ְ ּ ִ מע ַ ָ ֵש .אֱמו ֹר ֵ רָ ע ִים ָ מכ ּו ֹת19. שים וּמָאתַי ִם ַ מ ּׁ ִ ח ִ וְע ַל הַיָּם ל ָקו ּ ֲ
מכות אלה ,יחד עם מאתיים המכות שהוטלו כביכול בים סוף ,הן מאתיים וארבעים .רבי עקיבא עולה על רבי אליעזר ,וסבור שמספר המכות היה למעשה מאתיים וחמישים. המתח — 'לעולם לא עוד' ו'לעולם לא עוד ליהודים' — היה חסר משמעות בגולה, שבה חוברה ההגדה ועבורה הייתה מיועדת .התקיימה שם הנחה מובלעת שהיהודים הם גֵ רים בלתי חמושים ,כך שלפעול כדי למנוע מהם רדיפות ,או כדי לקדם את תביעותיהם האזרחיות, היה גם לפעול למען סובלנות חברתית, ובאופן מקיף יותר — לבניין חברה אזרחית.
מצב זה ,לשמחתנו ,אינו מצבם של היהודים היום ,ולכן לא זה האופן שבו מובנת ההגדה על ידינו .לישראלים יש עוצמה צבאית ומוסדות פוליטיים; הם מגנים על עצמם מפני אחרים ,אולם גם מכפיפים אחרים למרותם .איננו יכולים עוד ליהנות מההנחה המוקדמת שהאינטרסים של היהודים דומים לאלה של כל אדם שנמצא תחת דיכוי .עקרון ההישרדות שלנו אינו חופשי באופן מובנה משנאת האחר ,והארץ ותושביה אינם רק שורות בשיר או דמויות מיתולוגיות .בפעם הבאה שמנהיג יהודי ידבר על עמלק ,זִ כרו את הפנטזיות ההיסטריות של חכמינו .הן נוגעות ללב. הן יכולות להיות גם קטלניות.
——41
תּה אוֹמֵר ֶׁ של ּ ָקו ּ א ָ מִנ ַ ּי ִן ַ רַ ב ִ ּי יוֹסֵי הַגְּל ִיל ִי אוֹמֵר : שים מ ּׁ ִ ח ִ מכ ּו ֹת וְע ַל הַיָּם ל ָקו ּ ֲ ש ׂר ַ מצְרַ י ִם ע ֶ ֶ מצְרִ ים ב ְ ּ ִ ה ִּ ַ מּים אֶל ט ִ החַרְ ֻ מצְרַ י ִם מָה הוּא אוֹמֵר :ו ַי ּ ֹאמְרו ּ ַ מכ ּו ֹת? ב ְ ּ ִ ַ ּ אצְב ַ ּע אֱלֹהִים הִוא .וְע ַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר: פַרְ עֹהֶ : א ֶׁ מצְרַ י ִם, ש ׂה י ְי ָ ב ְ ּ ִ שר ע ָ ָ ש ׂרָ אֵל אֶת הַי ָד הַג ְ ּדֹל ָה ֲ ו ַיַּרְ א י ִ ְ אמִינו ּב ַ ּי ְי ָ וּב ְמ ֶׁ מּה ל ָקו ּ שה עַב ְדוֹ .כ ַ ּ ָ הע ָם אֶת י ְיָ ,ו ַי ַ ּ ֲ ו ַיִּירְ או ּ ָ ש ׂר מצְרַ י ִם ל ָקו ּע ֶ ֶ תּה :ב ְ ּ ִ מע ַ ָ מכ ּו ֹת .אֱמו ֹר ֵ ש ׂר ַ אצְב ַ ּע? ע ֶ ֶ בְ ֶ מכ ּו ֹת. שים ַ מ ּׁ ִ ח ִ מכ ּו ֹת וְע ַל הַיָּם ל ָקו ּ ֲ ַ מִנ ַ ּי ִן ֶׁ מכ ָ ּה שכ ָ ּל ַ רַ ב ִ ּי אֱל ִיע ֶז ֶר אוֹמֵר : ְ מכ ָ ּה ֶׁ ה ָ מצְרַ י ִם מצְרִ ים ב ְ ּ ִ ה ִּ קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך הוּא ע ַל ַ הב ִיא ַ ש ֵ וּ ַ א ּ אמַר :י ְ ַׁ מכ ּו ֹת? ֶׁ הָיְתָה ֶׁ פוֹ, של ּ ַח ב ָ ּם חֲרו ֹן ַ שנ ֶ ּ ֱ של אַרְ ב ַ ּע ַ מ ְׁ אחַת, אכ ֵי רָ ע ִים .עֶב ְרָ ה ַ שלַחַת מַל ְ ֲ עֶב ְרָ ה ו ָזַע ַם וְצָרָ הִ , מ ְׁ ש ׁ תּי ִם ,וְצָרָ ה ָׁ ו ָזַע ַם ְׁ אכ ֵי רָ ע ִים אַרְ ב ַ ּע. שלַחַת מַל ְ ֲ לשִ , ש ַ מכ ּו ֹת וְע ַל הַיָּם מצְרַ י ִם ל ָקו ּ אַרְ בָּע ִים ַ תּה :ב ְ ּ ִ מע ַ ָ אֱמו ֹר ֵ מכ ּו ֹת. ל ָקו ּמָאתַי ִם ַ 19
אמר ברנרד אבישי:
ההגדה היא ספר שמצוי במתח פנימי תמידי ובלתי נמנע :מחויבת לעקרון החירות האוניברסלית — "כל דכפין— "... אולם נגועה במה שארתור קסטלר כינה 'קלסטרופיליה' :ציוויים שמחזקים נטייה להיבדלות ולעמדת מגננה מודחקת, המובילה לזעם שבטי.
רבנים מצוטטים כשהם מתבסמים, בפאתוס חסר מודעות עצמית ,מהמכות שהושתו על המצרים ,מאדירים את סבלם של המדכאים כמו ילד פצוע המדמיין מה יעשה אביו לבריון .רבי אליעזר מספר שעשר המכות הן למעשה ארבעים ,מפני שכל מכה הוטלה עם "עברה" — אחת, כוונה ורגשֶ : "זעם" — שתיים ,וכן הלאה .ארבעים
——40
20
אמר טוני קלאג:
לּו "צדק ,צדק תרדוף" [דברים טז ,כ] — החזרה מציינת שיש להתמיד ברדיפת הצדק — הייתה תרומתם היחידה של "דיינו"... היהודים לתרבות האנושית , לּו "שלח את עמי" [שמות ט ,א] — מילים שעוררו השראה בקרב דורות של עמים משועבדים שנאבקו לחירות, בפרט העבדים האפרו–אמריקנים — הייתה תרומתם היחידה של היהודים "דיינו"... לתרבות האנושית , לּו "ויברא אלוהים את האדם בצלמו" [בראשית א ,כז] — מילים המצהירות על השוויון הטבוע בין כל בני האדם — הייתה תרומתם היחידה של היהודים "דיינו"... לתרבות האנושית , לּו "בקש שלום ורדפהו" [תהלים לד ,יד] — ציווי המגולם בברכה היהודית העתיקה 'שלום' — הייתה תרומתם היחידה של "דיינו"... היהודים לתרבות האנושית ,
אם מדינה זאת מצפה לסולידריות מעוותת מיהודים ברחבי העולם — הופכת אותם לשותפים באי–צדק משולח רסן ,לא–יהודי ,כדוגמת מניעה בכוח ולנֶ ַצח של זכויות אדם בסיסיות ממיליוני לא דיינו. בני אדם — אם ,לעומת זאת ,המדינה היהודית מטעם עצמה תסיים בקרוב את חמישים שנות הכיבוש של האדמות ושל חיי הפלסטינים ,כך ששני העמים יוכלו לממש את זכויותיהם הלאומיות באופן שווה (כמעט) דיינו. וביחסי שכנות טובה — אם ישראל תעניק זכויות שוות לכל הנמצאים בתחום שיפוטה הנוכחי — ולו רק עד שיימצא פתרון מוחלט ומוסכם (כמעט) דיינו. לעימות — אנחנו יכולים להסכים לאחת מהחלופות האלה ,אך לא להיעדר שתיהן.
צדק ,חירות ,שוויון ,שלום — ערכים יהודיים מקדמת דנא — טבועים בגרעין הקיומי של הזהות היהודית ומהווים את הדבק הבסיסי המלכד יהודים בעלי אמונות מגוונות .יהודים אימצו ערכים אלה בגאווה לכל אורך ההיסטוריה, לעצמם ולאחרים .אם מדינה בת זמננו מתיימרת להיות יהודית ,בעודה מזלזלת לא דיינו. בערכים בסיסיים אלה —
——43
מע ֲלו ֹת טו ֹבו ֹת מּה ַ כ ַּ ָ 20 מּקו ֹם ע ָל ֵינוּ: לַ ָ ש ׂה מצְרַ י ִם ו ְלֹא ע ָ ָ מ ִּ אִלּו ּ הוֹצִיאָנו ּ ִ בָהֶם ְׁ ַד ּיֵּינוּ. שפָטִים ,
קּע צָרֵ נו ּ ב ְ ּתו ֹכו ֹ ו ְלֹא סִ ּ אִלּו ּ ִׁ ש ַ פֵק מ ְדב ָ ּר אַרְ בָּע ִים ָׁ שנ ָהַ ,ד ּיֵּינוּ. צָרְ כ ֵ ּנו ּב ַ ּ ִּ
ש ׂה בָהֶם ְׁ ש ׂה שפָטִים ,ו ְלֹא ע ָ ָ אִלּו ּ ע ָ ָ ַד ּיֵּינוּ. ב ֵאלֹהֵיהֶם ,
אִלּו ּ סִ ּ מ ְדב ָ ּר אַרְ בָּע ִים פֵק צָרְ כ ֵ ּנו ּ ב ַ ּ ִּ ָׁ מּןַ ,ד ּיֵּינוּ. ה ָ אכ ִיל ָנו ּאֶת ַ ה ֱ שנ ָה ולֹא ֶ
ש ׂה ב ֵאלֹהֵיהֶם ,ו ְלֹא הָרַ ג אֶת אִלּו ּ ע ָ ָ ַד ּיֵּינוּ. ב ְ ּכו ֹרֵ יהֶם ,
מּן ו ְלֹא נָתַן ל ָנו ּ ה ָ אכ ִיל ָנו ּ אֶת ַ ה ֱ אִלּו ּ ֶ ה ַׁ ַד ּיֵּינוּ. שב ָ ּת , אֶת ַ
אִלּו ּהָרַ ג אֶת ב ְ ּכו ֹרֵ יהֶם ו ְלֹא נָתַן ל ָנו ּ ַד ּיֵּינוּ. אֶת מָמו ֹנ ָם ,
ה ַׁ שב ָ ּת ,ו ְלֹא קֵרְ ב ָנו ּ אִלּו ּנָתַן ל ָנו ּאֶת ַ ַד ּיֵּינוּ. לִפְנ ֵי הַר סִינ ַי ,
אִלּו ּ נָתַן ל ָנו ּ אֶת מָמו ֹנ ָם ו ְלֹא קָרַ ע ַד ּיֵּינוּ. ל ָנו ּאֶת הַיָּם ,
אִלּו ּ קֵרְ ב ָנו ּ לִפְנ ֵי הַר סִינ ַי ,ו ְלֹא נָתַן ַד ּיֵּינוּ. התּו ֹרָ ה , ל ָנו ּאֶת ַ
העֱב ִירָ נו ּ אִלּו ּקָרַ ע ל ָנו ּאֶת הַיָּם ו ְלֹא ֶ ַד ּיֵּינוּ. ב ְתו ֹכו ֹ בֶּחָרָ ב ָה ,
התּו ֹרָ ה ו ְלֹא אִלּו ּ נָתַן ל ָנו ּ אֶת ַ ַד ּי ֵינוּ. ש ׂרָ אֵל , הכ ְנ ִיסָנו ּלְאֶרֶ ץ י ִ ְ ִ
העֱב ִירָ נו ּ ב ְתו ֹכו ֹ בֶּחָרָ ב ָה ו ְלֹא אִלּו ּ ֶ ִׁ ש ַ ַד ּיֵּינוּ. קּע צָרֵ נו ּב ְ ּתו ֹכוֹ ,
ש ׂרָ אֵל ו ְלֹא הכ ְנ ִיסָנו ּ לְאֶרֶ ץ י ִ ְ אִלּו ּ ִ ַד ּיֵּינוּ. הבְּחִירָ ה , ב ָנ ָה ל ָנו ּאֶת ב ֵ ּית ַ
——42
21
22
אמרה סוזן סילברמן:
אחרי שחצינו את הים ועמדנו בהר סיני ,אלוהים נתן לנו את התורה והחל במערכת יחסים של בחירה ,של שגב וקדושה — של ברית — עם עמנו .זהו הרגע שאותו אנו זוכרים בכל שבוע בקידוש השבת .אבל כאן ,סביב שולחן הסדר ,אנו חווים ,אלה לצד אלה ,את הברכות הנעלות עם הכאב ,את הנחישות ואת תכלית הגאולה מעבדות .ורבים מאתנו אומרים ,דיינו! די לנו — מדינה, פולחנים ,ערכים ,תורה .ועלינו לחדול מלבקש יותר — יותר אדמה ,יותר זכויות מאשר לאחרים ,יותר משאבים .במקום זאת ,עלינו לקחת את השפע שיש לנו כבר ולכונן חברה צודקת וחומלת ,חברה המתקיימת בקשר שבין חזון לעולם טוב יותר לבין חריקת השיניים של גאולה מתמשכת.
אמרה שרה סילברמן:
מכל העמים ,היהודים הם אלה שמכירים את מרירות הדיכוי והריחוק מארצם .זה מה שהופך את הכיבוש לאירוני כל כך. לפעמים קשה להבחין בין צדק לעוול, המצב מורכב ומפחיד ,אבל אני מניחה שדיכוי יימצא תמיד בצד הלא–נכון של ההיסטוריה.
——45
מּה מּה וכ ַ ָ כ ַּ ָ
ע ַל אַחַ ת
מכ ֻ ּ מּקו ֹם ע ָל ֵינוֶׁ ּ. שהוֹצִיאָנו ּ פֶל ֶת ל ַ ָ טוֹב ָה כ ְפוּל ָה ו ּ ְ ש ׂה בָהֶם ְׁ ש ׂה ב ֵאלֹהֵיהֶם ,וְהָרַ ג שפָטִים ,וְע ָ ָ מצְרַ י ִם ,וְע ָ ָ מ ִּ ִ אֶת ב ְ ּכו ֹרֵ יהֶם ,ו ְנָתַן ל ָנו ּאֶת מָמו ֹנ ָם ,וְקָרַ ע ל ָנו ּאֶת הַיָּם, קּע צָרֵ נו ּ ב ְ ּתו ֹכוֹ ,וְסִ ּ העֱב ִירָ נו ּ ב ְתו ֹכו ֹ בֶּחָרָ ב ָה ,ו ְ ִׁ ש ַ פֵק וְ ֶ מ ְדב ָ ּר אַרְ בָּע ִים ָׁ מּן ,ו ְנָתַן ה ָ אכ ִיל ָנו ּ אֶת ַ ה ֱ שנ ָה ,ו ְ ֶ צָרְ כ ֵ ּנו ּ ב ַ ּ ִּ ה ַׁ שב ָ ּת ,וְקֵרְ ב ָנו ּ לִפְנ ֵי הַר סִינ ַי ,ו ְנָתַן ל ָנו ּ אֶת ל ָנו ּ אֶת ַ ש ׂרָ אֵל ,וּב ָנ ָה ל ָנו ּ אֶת ב ֵ ּית הכ ְנ ִיסָנו ּ לְאֶרֶ ץ י ִ ְ התּו ֹרָ ה ,ו ְ ִ ַ פֵר ע ַל כ ָ ּל ע ֲו ֹנוֹתֵינו22 ,21ּ. הבְּחִירָ ה לְכ ַ ּ ַ ——44
המסובים דנים במשמעותה של חירות בזמן הזה נזהרים שלא להגביה את הזרוע
ּ שהָיו ּאֲבוֹתֵינו ּאוֹכ ְל ִים ב ִ ּזְמַן ֶׁ פֶסַח ֶׁ מ ְ ק ָד ּׁש הָי ָה ה ִּ שב ֵ ּית ַ ְ ש ּ שוּם ֶׁ שוּם מָה? ע ַל ׁ קַיָּם ,ע ַל ׁ ה ָ קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך הוּא פָסַח ַ ֶׁ אמַר: שנ ֶ ּ ֱ מצְרַ י ִם . תּי אֲבוֹתֵינו ּב ְ ּ ִ ע ַל ב ָ ּ ֵ שר ּ תּם זֶב ַח ּ א ֶׁ תּי ב ְנ ֵי פָסַח ע ַל ב ָ ּ ֵ פֶסַח הוּא ל ַי ְיֲָ , אמַרְ ֶ וַ ֲ מצְרַ י ִם ב ְ ּנ ָג ְ ּ הצִּיל, תּינו ּ ִ מצְרַ י ִם ,וְאֶת ב ָ ּ ֵ פו ֹ אֶת ִ ש ׂרָ אֵל ב ְ ּ ִ יִ ְ תחֲווּ. ש ַּ הע ָם ו ַי ִ ּ ׁ ּ ְ ו ַיִּקּ ֹד ָ יש הנוהגים לומר כאן את הפיוט 'אמונים ערכו שבח':
אֱמוּנ ִים ע ִרְ כו ּ ֶׁ טב ְחו ּ שב ַח .לָאֵל ו ְ ִ תּם זֶב ַח ּ פֶסַח הוּא ל ַי ְי ָ: אמַרְ ֶ טב ַח .ו ַ ֲ ֶ הָרִ ימו ּ קו ֹל ִׁ שׂמְחו ּ ב ְ ּל ֵיל שירִ יםִ . ִׁ אכ ְלו ּ שמּוּרִ ים .ע ַל מַצּו ֹת וּמְרו ֹרִ יםִ . ו ּ ְׁ שתו ּי ֵינ ָי: אשו ֹן לְכ ָל רִ ׁ רִ ׁ אשו ֹנ ִים .ע ַל י ַד צִיר הצִּיל כ ָ ּל מע ַנ ִ ּיםִ . אֱמוּנ ִים .מִיַּד כ ָ ּל ְ הֲמו ֹנ ָי:
מצָּה ַ
חסָדָיו סִ ּ תּה תּי .ע ַ ָ פַרְ ִ תּי .ו ַ ֲ נִסֵּי אֵל זָכ ַרְ ְ תּי .כ ִ ּי ג ָ ּדו ֹל י ְי ָ: י ָ ַדע ְ ִ אפְרַ י ִם. שה ו ְ ֶ שמַי ִם .מְנ ַ ׁ ּ ֶ ה ּׁ ָ כ ְ ּכוֹכְב ֵי ַ מצְרַ י ִם .כ ָ ּל צִב ְאו ֹת י ְי ָ: מ ִּ יָצְאו ּ ִ הִנְחִיל תּו ֹרָ תוֹ .לְעַמּו ֹ וַעֲדָתוֹׁ . שוֹמְרֵ י מצְו ָתוֹ .ע ַם נו ֹ ָׁ שע ב ַ ּי ְי ָ: ִ ש ׂיךָ .וַע ֲצוּמִים נִסֶּיךָ. מע ֲ ֶ נִפְלָאִים ַ יֹאמְרו ּכ ָ ּל חוֹסֶיך ָ טו ֹב לַחֲסו ֹת ב ַ ּי ְי ָ:
מראים את המצות למסובים
ע ַל ׁ זו ֹ ֶׁ שוּם מָה? שאָנו ּאוֹכ ְל ִים , הסְ ּ פִיק בְּצֵקָם ֶׁ שוּם ֶׁ ע ַל ׁ חמִיץ ע ַד ה ֲ של אֲבוֹתֵינו ּ ל ְ ַ שלֹא ִ ְ ְ ֶׁ ה ָ קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך הוּא מּלָכ ִים ַ ה ְ שנ ִ ּג ְל ָה ע ֲל ֵיהֶם מֶל ֶך מַלְכ ֵי ַ ֶׁ אמַר: שנ ֶ ּ ֱ וּגְאָל ָם (התימנים והספרדים :וּגְאָל ָם מיד) . א ֶׁ מצְרַ י ִם ע ֻגֹת מַצּו ֹת ,כ ִ ּי מ ִּ שר הוֹצִיאו ּ ִ הבָּצֵק ֲ ו ַי ּ ֹאפו ּאֶת ַ חמֵץ ,כ ִ ּי גֹרְ ׁ הּ ,ו ְג ַ ּם מ ַ ה ֵ מ ְ ת ַ ה ְ מצְרַ י ִם ו ְלֹא יָכ ְלו ּ ל ְ ִ מ ִּ שו ּ ִ לֹא ָ צֵדָה לֹא ע ָש ׂו ּלָהֶם. ——47
של ָׁ אמַר ְׁ רַ ב ָ ּן גַּמְל ִיאֵל הָי ָה אוֹמֵר :כ ָ ּל ֶׁ שה ְדּב ָרִ ים של ּ ֹא ָ אֵלּו ּב ַ ּ ּ וְאֵלּו ּהֵן: פֶסַח ,לֹא יָצָא יְדֵי חוֹב ָתוֹ , מצ ָה ,וּמָרו ֹר23. ּ פֶסַחַ , 23
אמרה אווה אילוז:
בקריאת ההגדה אנחנו מגלים שתבוסת המצרים היא אירוע מינורי בסיפור גדול הרבה יותר .מה שתופס את מרכז הבמה הוא הגילוי המוסרי והפוליטי של בני ישראל :הם מסוגלים לקבל ולאמץ את התורה ,הם מסוגלים להיות 'קדושים', לכונן מערכת יחסים עם אלוהים — רק בחירּות ומתוודעים לה. כאשר הם זוכים ֵ התגלית הזו לעולם אינה יכולה להיות פרטית או פרטיקולרית .מרגע שמתנסים בחירות ,היא מציבה את עצמה כציווי אוניברסלי .בכל מקום בעולם נזכרו עבדים בדבריו השקטים ומלאי העוצמה של משה" :שלח את עמי" .ההגדה היא אפוא סיפור גילויה של זהות מוסרית, פרטית ואוניברסלית בעת ובעונה אחת, שיכולה להוות את המצע לכל זהות דתית שתבוא אחריה.
אולם לטקסט הזה ייחודיות נוספת :אין זה רק סיפור .ההגדה מבקשת להיות שחזור של זיכרון חי .אולם למה לזכור? למה לא פשוט לחגוג את החירות? זאת תה את משום שהחירות עלולה להביא ִא ּ כבלי השכחה .החירות עלולה לעשות אותנו ליהירים .החירות יסודית כל כך ,שברגע שהשתחררנו אנחנו יכולים בקלות לשכוח מה פירושו של שעבוד, כיצד ניתן להיעצר במחסומים ,לראות את אדמותיך נגזלות ומוחרמות ,לחזות בבתי משפט המצדדים בחזק ולא בצודק, להיות משולל אישור לעבוד או לנוע .אכן, החירות עלולה להביא ליוהרה ולשכחה. לזכור את המתנה הגדולה שהאל נתן לבני ישראל פירושו לזכור שאסור לנו לעולם להפוך לבוני–פירמידות ,מכורים לעוצמה ,חסרי רגישות לבכיים ולסבלם השקט של בני אדם אחרים החיים בקרבנו.
——46
מָרו ֹר
מראים את המרור למסובים
ע ַל ׁ ז ֶה ֶׁ שוּם מָה? שאָנו ּאוֹכ ְל ִים , שוּם ֶׁ ע ַל ׁ מצְרַ י ִם. מצְרִ ים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינו ּ ב ְ ּ ִ ה ִּ מּרְ רו ּ ַ ש ֵ ֶׁ ו ַיְמָרֲ רו ּאֶת חַיֵּיהֶם בַּע ֲבֹדָה ָ קשָה ,ב ְ ּחֹמֶר אמַר : שנ ֶ ּ ֱ א ֶׁ שר עָב ְדו ּ שׂדֶה אֶת כ ָ ּל ע ֲב ֹ ָדתָם ֲ וּב ִלְב ֵנ ִים וּבְכ ָל ע ֲבֹדָה ב ַ ּ ָּ בָהֶם בְּפָרֶ ךְ. אדָם ל ִרְ או ֹת אֶת עַצְמו ֹ כְּאִלּו ּ הוּא בְּכ ָל ד ּו ֹר ו ָדו ֹר חַיָּב ָ ֶׁ ת לְב ִנ ְך ָ ב ַ ּיו ֹם הַהוּא אמַר :וְהִג ַ ּ ְד ָּ שנ ֶ ּ ֱ מצְרַ י ִם . מ ִּ יָצָא ִ מצְרָ י ִם .לֹא אֶת מ ִּ ש ׂה י ְי ָ ל ִי בְּצֵאתִי ִ ל ֵאמֹר ,בַּע ֲבוּר ז ֶה ע ָ ָ ְ קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך הוּא ,אֶל ּ ָא אַף אוֹתָנו ּ ה ָ אֲבוֹתֵינו ּב ִ ּלְב ָד גָּאַל ַ מ ָׁ מהֶםֶׁ . הב ִיא מע ַן ָ שם ,ל ְ ַ אמַר :ו ְאוֹתָנו ּהוֹצִיא ִ שנ ֶ ּ ֱ גָּאַל ע ִ ָּ שב ַ ּע לַאֲבֹתֵינו24ּ. שר נ ִ ְׁ א ֶׁ האָרֶ ץ ֲ אֹתָנו ּ ,לָתֶת ל ָנו ּאֶת ָ 24
אמר דניאלֿ ברֿ–טל:
הגדת הפסח מספרת על יציאת בני ישראל משעבוד אל החופש הנכסף אחרי שהיו עבדים במצרים" :וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה" .אבל זהו רק צדו האחד של הסיפור .בצדו השני ההגדה מספרת על השתחררות המצרים מהעול שבשעבוד בני ישראל .על המצרים הונחתו תשע מכות איומות מפני שמיאנו לשחרר את עבדיהם .אולם מכיוון שמכות אלו לא פקחו את עיניהם לראות ואת אוזניהם לשמוע ,לא הייתה ברירה אלא להטיל עליהם מכה קשה מנשוא" :והכיתי כל בכור בארץ מצרים".
המשעבדים משועבדים לא פחות מעבדיהם .שעבוד עם אחר הוא גם שעבוד עצמי .תקופה ארוכה של שעבוד הזולת עלולה להביא לנורא מכל ,למכת בכורות — לנפילתו של דור שלם" .בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" — עלינו לצאת צרים של משועבדים ומשלטון ללא ממ ַ ִ מצרים של משעבדים .עליו להציל את ָ זולתנו ואת עצמנו .עלינו להוציא לחירות וכך לצאת לחירות .עלינו לזעוק לפרעה עמיי! שלח לחופשי את שבנו :שלח את ַ שני העמים.
שׂרָ אֵל בְּצֵאת י ִ ְ
מצְרָ י ִם ב ֵ ּית יַע ֲקֹב מ ִּ ִ מ ְׁ קד ׁ מע ַם לֹע ֵז .הָיְתָה י ְהוּדָה ל ְ ָ שלוֹתָיו. מ ְ ש ׂרָ אֵל ַ ְשו ֹ י ִ ְ ֵ ההָרִ ים רָ קְדו ּ הַיָּם רָ אָה ו ַיָּנֹס הַ יַּרְ ֵד ּן י ִסֹּב לְאָחו ֹרֶ . כְאֵיל ִים גְּב ָעו ֹת כִּב ְנ ֵי צֹאן .מַה ל ּ ְך ָ הַיָּם כ ִ ּי תָנוּס הַיַּרְ ֵד ּן תּרְ קְדו ּכְאֵיל ִים גְּב ָעו ֹת כִּב ְנ ֵי צֹאן. ההָרִ ים ִ תּסֹּב לְאָחו ֹרֶ . ִ ֹה יַע ֲקֹב .הַהֹפְכ ִי מִל ּ ִפְנ ֵי אָדו ֹן חוּל ִי אָרֶ ץ מִל ּ ִפְנ ֵי אֱלו ּ ַ מע ְי ְנו ֹ מָי ִם25. הַצּוּר אֲג ַם מָי ִם חַל ּ ָמ ׁ ִיש ל ְ ַ 25
אמר אלי בר–נביא:
ירֹופה ְ ּב ֵצאת ְׁש ֵא ִרית ַה ְּפלֵ ָטה ֵמ ֵא ָּ ּומ ּׁ ְש ָאר ָה ֲא ָרצֹות ַא ֲח ֵרי ַה ּ ֶט ַבח ַה ָ ּגדֹול ִ אצי ְ ּב ַעם יִ ְׂש ָר ֵאל, ֲא ֶׁשר ָע ָׂשה ֲע ָמלֵ ק ַה ַ ּנ ִ ש ָר ֵאל הּודה לְ ָק ְדׁשֹו ,יִ ְ ׂ ָהיְ ָתה ׁשּוב יְ ָ לֹותיוּ ְ .בנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל ְ ּכמֹו ָראּו ַמ ְמ ׁ ְש ָ יהםֵ ,א ְ יהם ֵא ְ יך ָסב יך נָ ס ַה ָ ּים ִמ ְּפנֵ ָ ְ ּב ֵעינֵ ֶ רֹוק ִדים ְ ּכ ֵאילִ ים, ַה ַ ּי ְרדֵּ ן לְ ָאחֹורֶ ,ה ָה ִרים ְ ְ ּג ָבעֹות ִ ּכ ְבנֵ י צֹאןַ .א ְך ל ֹא ַרק ַה ָ ּים נָ ס יֹוׁש ֵבי ָה ָא ֶרץ נָ סּו ִמ ְּפנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאלּ ִ ,כי ֲהמֹונֵ י ְ יטים ַ ּב ֵ ּנ ָכר. ַ ּגם ֵהם ִמ ִ ּל ְפנֵ י ְצ ָב ָאם וַ ִ ּי ְהיּו ְּפלִ ִ יהם ׁשֹוק ַעל ַּפ ַעם ַא ַחר ַּפ ַעם ֻהכּ ּו ֲא ֵח ֶ יָ ֵר ְך ,וְ ַה ִ ּנ ְׁש ָא ִרים ָ ּב ָא ֶרץ ָהיּו ַ ּכ ֲע ָב ִדים.
יׂש ָר ֵאל יֵ ׁש ֲא ֶׁשר יִ גְ ַ ּב ּה לְ ָב ָבם ּובנֵ י ְ ְ לֹוה יַ ֲעקֹב .וְ ָאנּו, ֹאמרּו :זֶ ה ְרצֹון ֱא ַ וְ י ְ אֹומ ִריםֵ :אין ָ ּב ֶע ֶרב ַה ֶ ּזה ֶׁשל ַחג ַה ֵחרּותְ , רּותנּו ֵחרּות ֶא ָ ּלא ְ ּב ֵחרּותֹו ֶׁשל ָה ָעם ֵח ֵ ל–קּודס ְ ֹוׁשב ְ ּב ֶא ֶרץ ִצ ּיֹוןְּ .ת ִהי ַא ָה ַא ֵחר ַה ּי ֵ ִ ּב ָירתֹוַ ,פלַ ְס ִטין ְמ ִדינָ תֹו ,יָ חֹגּו ַעם ַעם ֶאת ֵחרּותֹו ִ ּב ְמכ ָֹרתֹו ,וְ יָ ׁשּוב ַה ּׁ ָשלֹום ֶאל ָה ָא ֶרץ.
——51
המסובים דנים בביטוייה של העבדות בימינו מגביהים את הכוס
לְפִיכ ָך ְ אֲנַחְנו ּ חַיָּב ִים ל ְהו ֹדו ֹת ,לְהַל ּ ֵל ,ל ְ ַׁ שבֵּחַ ,לְפָאֵר, ל ְרוֹמֵם ,ל ְ ַ ה ֵד ּר( ,עדות אשכנז :לְב ָרֵ ך ְ,לְע ַל ּ ֵה) וּלְקַל ּ ֵס לְמִי ֶׁ האֵלו ּ ו ְהוֹצִיאָנו ּ ש ׂה לַאֲבוֹתֵינו ּ ו ְל ָנו ּ אֶת כ ָ ּל הַנִסִּים ָ שע ָ ָ אב ֶל ל ְיו ֹם טו ֹב, מ ֵ מחָה ,ו ּ ֵ שׂ ְ מעַב ְדוּת לְחֵרוּת ,מִיָּגו ֹן ל ְ ִ ֵ שעְב ּוּד ל ִגְאֻל ּ ָה .ו ְנֹאמַר לְפָנ ָיו מ ּׁ ִ אפֵל ָה ל ְאו ֹר ג ָ ּדו ֹל ,ו ּ ִ מ ֲ וּ ֵ ח ָד ָׁ ִׁ שה :הַל ְלוּיָהּ. שירָ ה ֲ מניחים את הכוס (יש הממשיכים להחזיק את הכוס עד סוף ברכת הגאולה)
הַל ְלו ּעַבְדֵי י ְי ָ הַל ְלו ּאֶת ֵׁ שם י ְי ָ. הַל ְלוּי ָהּ ְ שמ ׁ מּז ְרַ ח ֶׁ יְהִי ֵׁ ֶש ע ַד מ ִ תּה וְע ַד עו ֹל ָםִ . מע ַ ָ שם י ְי ָ מְבֹרָ ך ֵ מהֻל ּ ָל ֵׁ שמַי ִם ה ּׁ ָ שם י ְי ָ .רם ע ַל כ ָ ּל ג ּו ֹי ִם י ְי ָ ע ַל ַ מְבו ֹאו ֹ ְ ש ּ מ ְׁ מּגְב ִ ּיהִי ל ָ ָׁ פִיל ִי ה ַּ שב ֶתַ . ה ַ כ ְ ּבו ֹדוֹ .מִי כ ַ ּי ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ַ ש ּ א ְׁ פ ֹת י ָרִ ים מ ַ מעָפָר ָד ּל ֵ מקִימִי ֵ שמַי ִם וּבָאָרֶ ץְ . ל ִרְ או ֹת ב ַ ּ ׁ ּ ָ שיב ִי ע ִם נְדִיב ִים ע ִם נְדִיב ֵי עַמּוֹ .מו ֹ ִׁ אב ְיו ֹן .ל ְהו ֹ ִׁ שיב ִי ֶ מחָה הַל ְלוּיָהּ. שׂ ֵ הב ָ ּנ ִים ְ הב ַ ּי ִת אֵם ַ עֲקֶרֶ ת ַ
——50
א ֶׁ שר גְּאָל ָנו ּו ְגָאַל אֶת תּה י ְי ָאֱלֹהֵינו ּמֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָםֲ , א ָ ב ָ ּרוּך ְ ַ מצָּה אכ ָל ב ּו ֹ ַ מצְרַ י ִם ,וְהִג ִ ּיע ָנו ּל ַל ּ ַי ְל ָה הַזֶּה ל ֶ ֱ מ ִּ אֲבוֹתֵינו ּ ִ וּמָרו ֹר .כ ֵ ּן י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ו ֵאלֹהֵ י אֲבוֹתֵינו ּ י ַג ִ ּיע ֵנו ּ ל ְמוֹעֲדִים הבָּאִים לִקְרָ אתֵנו ּ ל ְ ָׁ מחִים שׂ ֵ שלו ֹםְ , אחֵרִ ים ַ ו ְל ִרְ ג ָל ִים ֲ ָ ָ ש ׂים בַּע ֲבו ֹ ָדתֶך .ו ְנֹאכ ַל ָׁ שם מִן הַזְּבָחִים שׂ ִ בְּב ִנ ְי ַן ע ִירֶ ך ו ְ ָ ָ ה ּ א ֶׁ שר י ַג ִ ּיע ַ ָדּמָם ע ַל קִיר מִזְבַּחֲך ל ְרָ צו ֹן, פְסָחִים ֲ וּמִן ַ שנו ּ.ב ָ ּרוּך ְ ָ חדָש ע ַל גְּאֻל ּ ָתֵנו ּוְע ַל ּ פְדוּת נַפְ ֵׁ ו ְנוֹדֶה ל ְך ִׁ שיר ָ ש ׂרָ אֵל. תּה י ְי ָ גָּאַל י ִ ְ א ָ ַ ַתה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּמֶל ֶך ְ הָ עו ֹל ָם ב ּו ֹרֵ א ּ ב ָ ּרוּך ְ א ָּ פְרִ י
הַגָּפֶן26.
שותים בהסבה לשמאל
——55
26
אמר עמוס עוז :
כוס שנייה
חודש ,שנה או דור יהיה עלינו לשבת ככובשים במחוזות אשר ליבנו יוצא אליהם בשל המטען ההיסטורי .ובלבד שנזכור :ככובשים .ובאין ברירה .וכאמצעי לחץ לקירוב השלום .לא כגואלים ולא כמשחררים .רק בדימדומים של מיתוס אפשר לדבר על שחרורה של אדמה "הנאנקת תחת עול זרים" .אין אדמה משועבדת ואין שחרור לאדמות .יש אנשים משועבדים ,ורק לגבי בני אדם יש משמעות למלה "שחרור".
עיתון דבר 22 ,באוגוסט1967 ,
——54
אוכלים את סעודת החג
——57
נוטלים ידיים ואין מברכים "על נטילת ידיים"
ק ְד ּ ָׁ א ֶׁ שנו ּ שר ִ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּמֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָםֲ , ה ת א ָּ ב ָ ּרוּך ְ ַ מצְוֹתָיו וְצִוָּנו ּע ַל נְטִיל ַת יָדָי ִם. בְ ּ ִ
ה ת א ָּ ב ָ ּרוּך ְ ַ
מגביהים את שלוש המצות ומברכים:
המּוֹצִיא י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּמֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם ַ האָרֶ ץ. לֶחֶם מִן ָ
מניחים את המצה התחתונה ,אוחזים במצה העליונה ובמחצית האמצעית ומברכים:
א ֶׁ ק ְדּשָנו ּ שר ִ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּמֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָםֲ , תה א ָּ ב ָ ּרוּך ְ ַ מצָּה. אכ ִיל ַת ַ מצְוֹתָיו וְצִוָּנו ּע ַל ֲ בְ ּ ִ
טובלים מרור בחרוסת ומברכים:
א ֶׁ ק ְדּשָנו ּ שר ִ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּמֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָםֲ , ה ת א ָּ ב ָ ּרוּך ְ ַ אכ ִיל ַת מָרו ֹר. מצְוֹתָיו וְצִוָּנו ּע ַל ֲ בְ ּ ִ כורכים יחד מעט מהמצה התחתונה ,מרור וחרוסת ואומרים: מנהג עדות אשכנז:
מנהג עדות המזרח:
מ ְ ש ׂה הִל ּ ֵל ק ָד ּׁש כְּהִל ּ ֵל .כ ֵ ּן ע ָ ָ זֵכ ֶר ל ְ ִ ב ִ ּזְמַן ֶׁ מ ְ ק ָד ּׁש הָי ָה קַיָּם :הָי ָה ה ִּ שב ֵ ּית ַ כ ּו ֹרֵ ך ְ ּ מצָּה וּמָרו ֹר ו ְאוֹכ ֵל ב ְ ּיַחַד, פֶסַח ַ לְקַיֵּם מַה ֶׁ אמַר :ע ַל מַצּו ֹת וּמְרֹרִ ים שנ ֶ ּ ֱ יֹאכ ְל ֻהוּ.
מ ְ מצָּה וּמָרו ֹר ב ְ ּלֹא ב ְרָ כ ָה ,זֵכ ֶר ל ַ ִּ ַ ק ָד ּׁש , ח ָד ּׁש ,כְּהִל ּ ֵל הַזָּקֵן ֶׁ שהָי ָה ב ְ ּיָמֵינו ּ י ְ ֻ אחַת ,לְקַיֵּים כ ּו ֹרְ כ ָן ו ְאוֹכ ְל ָן בְּב ַת ַ אמַר :ע ַל מַצּו ֹת וּמְרו ֹרִ ים שנ ֶ ּ ֱ מַה ׁ ּ ֶ יֹאכ ְלוּהוּ.
——56
שר נָתַן־ל ָךְ .ב ָ ּרוּך ְ האָרֶ ץ ה ּ א ֶׁ ַט ֹב ָה ֲ ָ מּזו ֹן. ה ָ האָרֶ ץ וְע ַל ַ תּה י ְי ָ ע ַל ָ א ָ ַ ש ׂרָ אֵל רַ חֵם י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ע ָל ֵינו ּ וְע ַל י ִ ְ מּךְ .וְע ַל י ְרו ּ ָׁ של ַי ִם ע ִירָ ךְ .וְע ַל עַ ָ שכ ַ ּן כ ְ ּבוֹדָךְ .וְע ַל הֵיכ ָל ָךְ. מ ְׁ הַר צִיּו ֹן ִ הב ַ ּי ִת וְע ַל מְעו ֹנ ָךְ .וְע ַל ְדּב ִירָ ךְ .וְע ַל ַ שמְך ָ ִׁ ֶׁ ה ָ שנִּקְרָ א קּדו ֹׁש הַג ָ ּדו ֹל ו ְ ַ אב ִינוּ! רְ ע ֵנו ּ.זוּנ ֵנוּ ּ. פַרְ נְסֵנוּ. ע ָל ָיוָ . מהֵרָ ה כ ַ ּלְכ ְ ּל ֵנו ּ.הַרְ ו ִיחֵנו ּ הַרְ ו ַח ל ָנו ּ ְ תצְרִ יכ ֵנו ּ י ְי ָ מכ ָ ּל־צָרוֹתֵינו ּ.ו ְנ ָא אַל ַּ ִ ש ׂר וָדָם .ו ְלֹא תּנו ֹת ב ָ ּ ָ מ ְ אֱלֹהֵינו ּל ִידֵי ַ מּלֵאָה ה ְ אתָם .אֶל ּ ָא ל ְיָדְך ָ ַ ל ִידֵי הַלְו ָ ָ ה ּ הע ֲ ִׁ פְתוּחָה .יְהִי שירָ ה ו ְ ַ חב ָהָ . וְהָרְ ָ רָ צו ֹן ֶׁ של ּ ֹא נ ֵבו ֹׁש ב ָ ּעו ֹל ָם הַזֶּה .ו ְלֹא הב ָ ּא .וּמַל ְכוּת ב ֵ ּית נִכ ָ ּל ֵם ל ְעו ֹל ָם ַ מ ִׁ תחֲז ִירֶ נ ָ ּה לִמְקוֹמ ּ ָה שיחָך ְ ַּ ָדּו ִד ְ מהֵרָ ה ב ְיָמֵינוּ. בִ ּ ְ החֲל ִיצֵנו ּ רְ צֵה ו ְ ַ בשבת מוסיפים : מצְו ַת יו ֹם מצְוֹתֶיך ָ וּב ְ ִ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ב ְ ּ ִ הקָדו ֹש ׂ ה ַׁ שב ָ ּת הַג ָ ּדו ֹל ו ְ ַ שב ִיע ִיַ . ה ּׁ ְ ַ הַזֶּה .כ ִ ּי יו ֹם ג ָ ּדו ֹל וְקָדו ֹׁש הוּא מִל ּ ְפָנ ֶיךָ .נ ִ ְׁ תע ַנ ֵ ּג ח ב ּו ֹ ו ְנ ִ ְ שב ּו ֹת ב ּו ֹ ו ְנ ָנו ּ ַ ְ ח ֵ תהִי צָרָ ה קּי רְ צו ֹנ ָך .וְאַל ְּ מצְו ַת ֻ ב ּו ֹ כ ְ ּ ִ חמַת חתֵנו ּ.וְהַרְ אֵנו ּב ְנ ֶ ָ ו ְי ָגו ֹן ב ְ ּיו ֹם מְנו ּ ָ תּה הוּא א ָ מהֵרָ ה ב ְיָמֵינו ּ.כ ִ ּי ַ צִיּו ֹן ב ִ ּ ְ בַּע ַל הַנֶּחָמו ֹת.
אֱלֹהֵינו ּו ֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו ּ ,יַע ֲל ֶה ו ְי ָבו ֹא שמַע ו ְי ִ ּ פָקֵד ו ְי ַג ִ ּיע ַ ו ְי ֵרָ אֶה ו ְי ֵרָ צֶה ו ְי ִ ׁ ּ ָ ו ְי ִזָּכ ֵר זִכ ְרו ֹנ ֵנו ּ ו ְזִכ ְרו ֹן אֲבוֹתֵינוּ , מ ִׁ זִכ ְרו ֹן י ְרו ּ ָׁ ח שי ַ של ַי ִם ע ִירָ ך ְ,ו ְזִכ ְרו ֹן ָ מּך ָ ב ֵ ּית ב ֶ ּן ָדּו ִד עַב ְ ָד ּך ְ,ו ְזִכ ְרו ֹן כ ָ ּל־ע ַ ְ ש ׂרָ אֵל לְפָנ ֶיך ָ,לִפְל ֵיטָה ל ְטוֹב ָה, יִ ְ חמִים ,לְחַיִּים חסֶד וּל ְרַ ֲ לְחֵן ל ְ ֶ טוֹב ִים וּל ְ ָׁ מּצּו ֹת ה ַ שלו ֹם ,ב ְ ּיו ֹם חַג ַ מקְרָ א קֹד ׁ ֶש הַזֶּה, הַזֶּה ,ב ְ ּיו ֹם טו ֹב ִ ל ְרַ חֵם ב ּו ֹ ע ָל ֵינו ּ וּל ְהו ֹ ִׁ שיע ֵנו ּ.זָכ ְרֵ נו ּ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ב ּו ֹ ל ְטוֹב ָה ,ו ּ ּ קדֵנו ּ בו ֹ פָ ְ לִב ְרָ כ ָה ,ו ְהו ֹ ִׁ שיע ֵנו ּבו ֹ לְחַיִּים טוֹב ִים, חמִים .חוּס וְחָנ ֵ ּנו ּ ב ִ ּ ְדב ַר י ְׁשוּע ָה ו ְרַ ֲ וַחֲמֹל ו ְרַ חֵם ע ָל ֵינו ּ ,ו ְהו ֹ ִׁ שיע ֵנו ּ כ ִ ּי אֵל ֶיך ָ ע ֵינ ֵינו ּ ,כ ִ ּי אֵל מֶל ֶך ְ חַנ ּוּן ו ְרַ חוּם של ַי ִם ע ִירָ ך ְ תב ְנ ֶה י ְרו ּ ָׁ תּה .ו ְ ִ א ָ ָ תּה י ְי ָ ב ּו ֹנ ֵה א ָ מהֵרָ ה ב ְיָמֵינו ּ.ב ָ ּרוּך ְ ַ בִ ּ ְ י ְרו ּ ָׁ אמֵן. של ָי ִםָ . תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם, א ָ ב ָ ּרוּך ְ ַ א ִד ּירֵ נוּ , אב ִינו ּ ,מַלְכ ֵ ּנוַ ּ , האֵל ָ (לָע ַד) ָ ב ּו ֹרְ אֵנו ּ ,ג ּוֹאֲל ֵנו ּ ,קְדו ֹ ֵׁ שנו ּ קְדו ֹׁש מּל ֶך ְ ה ֶ ש ׂרָ אֵלַ , יַע ֲקֹב ,רוֹע ֵנו ּ רוֹע ֵה י ִ ְ מטִיב לַכ ּלֶׁ , שבְּכ ָל יו ֹם ו ָיו ֹם ה ֵּ הטּו ֹב ו ְ ַ ַ הוּא הֵיטִיב ל ָנו ּ ,הוּא מֵיטִיב ל ָנוּ , הוּא י ֵיטִיב ל ָנו ּ ,הוּא גְמָל ָנו ּ ,הוּא חסֶד גוֹמְל ֵנו ּ ,הוּא י ִגְמְל ֵנו ּ לָע ַד חֵן ו ָ ֶ הצָּל ָה וְכ ָל־טו ֹב. חמִים ו ְרֵ יו ַח ו ְ ַ ו ְרַ ֲ
——59
אוכלים מהאפיקומן בהסבה לצד שמאל עדות המזרח אומרים לפני אכילת האפיקומן:
זֵכ ֶר לְקָרְ ב ַ ּן ּ שׂב ָע ה ָ אכ ָל ע ַל ַ פֶסַח הַנ ֶ ּ ֱ
מוזגים כוס שלישית ומברכים ברכת המזון נוסח עדות המזרח:
תהִל ּ ָתו ֹ תמִיד ְּ אב ָרְ כ ָה אֶת י ְי ָ בְּכ ָל ע ֵת ָּ ֲ סו ֹף ָדּב ָר הַכ ֹּל נ ִ ְׁ שמָע אֶת בְּפִי : מצְוֹתָיו ְׁ שמו ֹר האֱלֹהִים י ְרָ א וְאֶת ִ ָ תהִל ּ ַת י ְי ָ י ְ ַדב ֶ ּר ּ פִי אדָםְּ : ה ָ כ ִ ּי ז ֶה כ ָ ּל ָ קד ׁ שׂר ֵׁ שם ָ ְשו ֹ ל ְעו ֹל ָם ו ִיב ָרֵ ך ְ כ ָ ּל ב ָ ּ ָ ְ וָע ֶד :וַאֲנַחְנו ּ נְב ָרֵ ך י ָ ּ תּה וְע ַד מע ַ ָ ה ֵ ו ַי ְ ַדב ֵ ּר אֵל ַי ז ֶה עו ֹל ָם הַל ְלו ּיָהּ : א ֶׁ שר לִפְנ ֵי י ְי ָ: שלְחָן ֲ ה ּׁ ֻ ַ אם סעדו יותר משלושה ,מקדימים זימון:
המזמן :הַב ל ָן ו ְנִב ְרִ יך ְ לְמַלְכ ָ ּא ע ִל ּ ָאָה ק ִד ּי ָׁ ַ שא. ָׁ שמַי ִם. עונים : ק ִד ּי ָׁ המזמן :ב ִ ּרְ ׁ שוּת מַלְכ ָ ּא ע ִל ּ ָאָה ַ שה שוּת ַׁ וּב ִרְ ׁ שב ָ ּת מַלְכְּתָא) (בשבת : וּב ִרְ ׁ שוּת יוֹמָא (ביום טוב : שא) וּב ִרְ ׁ ק ִד ּי ָׁ טב ָא ַ שוּת מו ֹרַ י ו ְרַ ב ּוֹתַי ָ וּב ִרְ ׁ תכ ֶם נְב ָרֵ ך ְ (בעשרה :אֱלֹהֵינו ּ) שו ּ ְ ֶׁ שלּו ֹ. מ ּׁ ֶ אכ ַל ְנו ּ ִ ש ָ
ב ָ ּרוּך ְ (אֱלֹהֵינוּ) ֶׁ אכ ַל ְנו ּ ש ָ עונים : תמִיד) חָי ִינוּ. שלּו ֹ וּב ְטוּבו ֹ (הַ ג ָ ּדו ֹל ָּ מ ּׁ ֶ ִ ב ָ ּרוּך ְ (אֱלֹהֵינוּ) המזמן : ֶׁ שלּו ֹ וּב ְטוּבו ֹ (הַ ג ָ ּדו ֹל מ ּׁ ֶ אכ ַל ְנו ּ ִ ש ָ תמִיד) חָי ִינוּ. ָּ תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם א ָ ב ָ ּרוּך ְ ַ האֵל הַזָּן אוֹתָנו ּ וְאֶת הָעו ֹל ָם כ ֻ ּלּו ֹ ָ חמִים חסֶד ב ְ ּרֵ יו ַח וּב ְרַ ֲ ב ְ ּטוּבו ֹ בְּחֵן ב ְ ּ ֶ ש ׂר. רַ ב ִ ּים .נֹתֵן לֶחֶם לְכ ָל־ב ָ ּ ָ חסְד ּוֹ .וּב ְטוּבו ֹ הַג ָ ּדו ֹל כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסַר ל ָנו ּ חסַר ל ָנו ּ וְאַל י ֶ ְ תמִיד לֹא ָ ָּ תמִיד) ל ְעו ֹל ָם וָע ֶד .כ ִ ּי הוּא אֵל מָזו ֹן ( ָּ מפַרְ נ ֵס ל ַכ ֹּל .ו ְ ֻׁ ז ָן ו ּ ְ שלְחָנו ֹ ע ָרוּך ְ ל ַכ ֹּל. מחְי ָה וּמָזו ֹן לְכ ָל־ב ְ ּרִ יּוֹתָיו תקִין ִ ה ְ וְ ִ א ֶׁ חסָדָיו חמָיו וּב ְרֹב ֲ שר ב ָ ּרָ א ב ְרַ ֲ ֲ ח אֶת־יָדֶך ָ ּ ת ַ פו ֹ ֵ כָּאָמוּר . תּה י ְי ָ א ָ שׂב ִ ּיע ַ לְכ ָל־חַי רָ צו ֹן .ב ָ ּרוּך ְ ַ מ ְ וּ ַ הַזָּן אֶת הַכ ֹּל. נוֹדֶה ל ּ ְך ָ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ע ַל ֶׁ ת שהִנְחַל ְ ָּ חב ָה מ ָד ּה טוֹב ָה וּרְ ָ ח ְ לַאֲבוֹתֵינו ּאֶרֶ ץ ֶ ע ַל ב ְ ּרִ ית ו ְתו ֹרָ ה חַיִּים וּמָזו ֹן . ֶׁ מצְרַ י ִם וּפְדִיתָנו ּ מאֶרֶ ץ ִ שהוֹצֵאתָנו ּ ֵ מב ֵ ּית עֲבָדִים .וְע ַל ב ְ ּרִ יתְך ָ ֶׁ ת מ ָּ ת ְ ח ַ ש ָ ִ ש ׂרֵ נו ּ.וְע ַל תּו ֹרָ תְך ָ ֶׁ בִּב ְ ָ תּנו ּ.וְע ַל מ ְד ָ של ּ ִ ּ ַ קּי רְ צו ֹנ ָך ְ ֶׁ ח ֵ ֻ תּנו ּ.וְע ַל חַיִּים שהו ֹ ַדע ְ ָ וּמָזו ֹן ָׁ מפַרְ נ ֵס אוֹתָנוּ. תּה ז ָן ו ּ ְ א ָ ש ַ וְע ַל הַכ ֹּל י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּאֲנַחְנו ּמוֹדִים ל ָך ְ מב ָרְ כ ִים אֶת ְׁ ת אכ ַל ְ ָּ שמָך ְ כָּאָמוּר ו ְ ָ וּ ְ ָ ת אֶת י ְי ָ אֱלֹהֶיך ע ַל־ ת וּב ֵרַ כ ְ ָּ שׂבָע ְ ָּ וְ ָ
——58
מצְלָחִים וּקְרוֹב ִים לָע ִיר, תּרְ צֶה ,ו ְיִהְיו ּנִכְסֵיהֶם וּנְכָסֵינו ּ ֻ י ְי ָ חיל ַם וּפֹע ַל ידיהֶם ִ קּק לִפְנ ֵיהֶם ו ְלֹא לְפָנ ֵינו ּ ׁ וְאַל י ִז ְ ַד ּ ֵ מחִים ש ֵ חטְא וְהִרְ הוּר ע ָו ֹן ,שָׂשִׂים ו ּ ְ שוּם ְדּב ַר ֵ כ ָ ּל הַיָּמִים ב ְ ּע ֹ ֶׁ תּה וְע ַד עו ֹל ָם ,לֹא י ֵבו ֹׁש ב ָ ּעו ֹל ָם הַזֶּה ו ְלֹא יִכ ָ ּל ֵם מע ַ ָ שר וְכ ָבו ֹד ֵ אמֵן כ ֵ ּן יְהִי רָ צו ֹן. הב ָ ּאָ , ל ָעו ֹל ָם ַ מ ִׁ ח וּלְב ִנ ְי ַן שי ַ ה ָּ הוּא יְחַיֵּינו ּו ִיזַכ ֵ ּנו ּו ִיקָרְ ב ֵנו ּל ִימו ֹת ַ חמָן הָרַ ֲ שיחו ֹ מ ִׁ מ ְ חסֶד ל ִ ְ ש ׂה ֶ הב ָ ּא .מִג ְד ּו ֹל י ְׁשוּעו ֹת מַלְכ ּו ֹ ו ְע ֹ ֶ ק ָד ּׁש וּלְחַיֵּי הָעו ֹל ָם ַ ה ִּ ב ֵ ּית ַ שו ּ ו ְרָ ע ֵבו ּ ו ְדֹרְ ֵׁ ל ְ ָדו ִד וּל ְז ַרְ עו ֹ ע ַד עו ֹל ָם .כְּפִירִ ים רָ ׁ חסְרו ּ כ ָל טו ֹב. שי י ְי ָ לֹא י ַ ְ קּ ׁ מב ַ ֶ ש לָחֶם .כ ָ ּל הַיּו ֹם תּי ו ְלֹא רָ אִיתִי צַ ִד ּיק נֶע ֱז ָב ו ְז ַרְ עו ֹ ְ נַע ַר הָי ִיתִי ג ַ ּם זָקַנ ְ ִ שתִינו ּ יִהְי ֶה ש ּׁ ָ שׂבְע ָה ,וּמַה ׁ ּ ֶ אכ ַל ְנו ּ יִהְי ֶה ל ְ ָ ש ָ חו ֹנ ֵן וּמַלְו ֶה ו ְז ַרְ עו ֹ לִב ְרָ כ ָה .מַה ׁ ּ ֶ תּן לִפְנ ֵיהֶם ו ַי ּ ֹאכ ְלו ּו ַיּוֹתִרו ּ שהוֹתַרְ נו ּיִהְי ֶה לִב ְרָ כ ָה ,כ ְ ּ ִדכְתִיב :ו ַי ִ ּ ֵ ל ִרְ פוּאָה ,וּמַה ׁ ּ ֶ א ֶׁ ש ׂה ָׁ שר יִבְטַח ב ַ ּי ְי ָ וְהָי ָה שמַי ִם וָאָרֶ ץ .ב ָ ּרוּך ְ הַגֶּב ֶר ֲ תּם ל ַי ְי ָ ע ֹ ֵ א ֶ כ ִ ּ ְדב ַר י ְי ָ .ב ְ ּרוּכ ִים ַ ש ׂה ָׁ שלו ֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא שלו ֹם .עו ֹ ֶ תּן י ְי ָ יְב ָרֵ ך ְ אֶת עַמּו ֹ ב ַ ׁ ּ ָ מבְטַחוֹ .י ְי ָ עֹז לְעַמּו ֹ י ִ ֵ י ְי ָ ִ ש ׂה ָׁ אמֵן. אמְרו ּ ָ ש ׂרָ אֵל ו ְ ִ שלו ֹם ע ָל ֵינו ּוְע ַל כ ָ ּל עַמּו ֹ י ִ ְ חמָיו יַע ֲ ֶ ב ְרַ ֲ נוסח עדות אשכנז:
מע ֲלו ֹת ב ְ ּׁשוּב י ְי ָ אֶת ִׁ ִׁ שיב ַת ה ַּ שיר ַ ש ׂחו ֹק מּל ֵא ְ צִיּו ֹן הָי ִינו ּכ ְ ּחֹלְמִים .אָז י ִ ָ ּ פִינו ּ וּל ְׁשו ֹנ ֵנו ּ רִ נ ָ ּה אָז יֹאמְרו ּ ב ַג ּו ֹי ִם הִג ְ ִד ּיל י ְי ָ לַע ֲש ׂו ֹת ע ִם אֵל ּ ֶה .הִג ְ ִד ּיל י ְי ָ מחִיםׁ . שוּב ָה שׂ ֵ מּנו ּ הָי ִינו ּ ְ לַע ֲש ׂו ֹת ע ִ ָ י ְי ָ אֶת ְׁ אפִיקִים ב ַ ּנ ֶ ּג ֶב. שב ִיתֵנו ּ כ ַ ּ ֲ מע ָה ב ְ ּרִ נ ָ ּה יִקְצֹרו ּ.הָלו ֹך ְ הַז ּ ֹרְ ע ִים ב ְ ּ ִד ְ מ ֶׁ שך ְ הַזָּרַ ע ב ֹּא י ָבו ֹא ש ׂא ֶ י ֵל ֵך ְ וּב ָכֹה נ ֹ ֵ ש ׂא אֲל ֻּמ ֹתָיו. ב ְרִ נ ָ ּה נ ֹ ֵ אם סעדו יותר משלושה ,מקדימים זימון: המזמן : עונים : המזמן :
רַ ב ּוֹתַי ,נְב ָרֵ ך ְ יְהִי ֵׁ תּה מע ַ ָ שם י ְי ָ מְבֹרָ ך ְ ֵ וְע ַד עו ֹל ָם. ב ִ ּרְ ׁ שוּת מְרָ נ ָן ו ְרַ ב ָ ּנ ָן
ךְ ו ְרַ ב ּוֹתַי ,נְב ָרֵ
(בעשרה :אֱלֹהֵינוּ) ֶׁ שלוֹ. מ ּׁ ֶ אכ ַל ְנו ּ ִ ש ָ ְ ב ָ ּרוּך (אֱלֹהֵינו) ֶׁ אכ ַל ְנו ּ עונים : ש ָ שלו ֹ וּב ְטוּבו ֹ חָי ִינוּ. מ ּׁ ֶ ִ ב ָ ּרוּך ְ (אֱלֹהֵינוּ) ֶׁ אכ ַל ְנו ּ ש ָ המזמן : שלו ֹ וּב ְטוּבו ֹ חָי ִינוּ. מ ּׁ ֶ ִ ב ָ ּרוּך ְ הוּא וְב ָ ּרוּך ְ שְמוֹ.
תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם, א ָ ב ָ ּרוּך ְ ַ הַזָּן אֶת הָעו ֹל ָם כ ֻ ּלּו ֹ ב ְ ּטוּבו ֹ בְּחֵן חמִים ,הוּא נֹתֵן לֶחֶם חסֶד וּב ְרַ ֲ בְ ּ ֶ חסְד ּוֹ ,וּב ְטוּבו ֹ ש ׂר כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ לְכ ָל-ב ָ ּ ָ חסַר חסַר ל ָנו ּוְאַל י ֶ ְ תמִיד לֹא ָ הַג ָ ּדו ֹל ָּ שמו ֹ ל ָנו ּ מָזו ֹן ל ְעו ֹל ָם וָע ֶד ,בַּע ֲבוּר ְׁ מפַרְ נ ֵס ל ַכ ֹּל, הַג ָ ּדו ֹל ,כ ִ ּי הוּא אֵל ז ָן ו ּ ְ
——61
הוּא י ִ ְׁ תב ַ ּח ע ַל כִּסֵּא כ ְבו ֹדוֹ. ש ַּ מן ח ָ הָרַ ֲ הוּא י ִ ְׁ שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ. תב ַ ּח ב ַ ּ ׁ ּ ָ ש ַּ מן ח ָ הָרַ ֲ הוּא י ִ ְׁ תב ַ ּח ב ָ ּנו ּל ְדו ֹר ד ּו ֹרִ ים. ש ַּ מן ח ָ הָרַ ֲ הוּא קֶרֶ ן לְעַמּו ֹ י ָרִ ים. מן ח ָ הָרַ ֲ ת ּ פָאַר ב ָ ּנו ּל ְנֵצַח נְצָחִים. הוּא י ִ ְ מן ח ָ הָרַ ֲ הוּא יְפַרְ נְסֵנו ּבְּכ ָבו ֹד ו ְלֹא בְב ִזּוּי, חמָן הָרַ ֲ אסּוּר ,ב ְ ּנַחַת ו ְלֹא בְצָע ַר. תּר ו ְלֹא ב ְ ִ ה ֵ בְ ּ ֶ תּן ָׁ שלו ֹם ב ֵ ּינ ֵינוּ. הוּא י ִ ֵ חמָן הָרַ ֲ הוּא י ִ ְׁ ש ׂה יָדֵינוּ. מע ֲ ֵ הצְלָחָה בְּכ ָל ַ של ַח ב ְ ּרָ כ ָה רְ וָחָה ו ְ ַ חמָן הָרַ ֲ ח אֶת ְד ּרָ כ ֵינוּ. הוּא יַצְל ִי ַ מן ח ָ הָרַ ֲ הוּא י ִ ְׁ מע ַל צַוָּארֵ נוּ. מהֵרָ ה ֵ שב ֹּר עֹל גָּלוּת ְ מן ח ָ הָרַ ֲ ממִיּוּת בְּאַרְ צֵנוּ. מהֵרָ ה קו ֹ ְ הוּא יו ֹל ִיכ ֵנו ּ ְ מן ח ָ הָרַ ֲ הוּא י ִרְ ּ שלֵמָה ,רְ פוּאַת הַנֶּפ ׁ פָאֵנו ּרְ פוּאָה ְׁ ֶש וּרְ פוּאַת הַג ּוּף. מן ח ָ הָרַ ֲ חב ָה. תּח ל ָנו ּאֶת י ָדו ֹ הָרְ ָ הוּא יִפְ ַ מן ח ָ הָרַ ֲ מּנ ּו ּ מ ֶ אחָד ִ אחָד ו ְ ֶ הוּא יְב ָרֵ ך ְ כ ָ ּל ֶ מן ח ָ הָרַ ֲ שמו ֹ הַג ָ ּדו ֹל ,כ ְ ּמו ֹ ֶׁ ב ִ ּ ְׁ אב ְרָ הָם יִצְחָק ו ְיַע ֲקֹב ,ב ַ ּכ ֹּל מִכ ֹּל כ ֹּל, תב ָ ּרְ כו ּ אֲבוֹתֵינוַ ּ , שנ ִ ּ ְ כ ֵ ּן יְב ָרֵ ך ְ אוֹתָנו ּיַחַד ב ְ ּרָ כ ָה ְׁ אמֵן. שלֵמָה ,וְכ ֵן יְהִי רָ צו ֹן ו ְנֹאמַר ָ הוּא יִפְרֹש ׂ ע ָל ֵינו ּסֻכ ַ ּת ְׁ שלו ֹמוֹ. מן ח ָ הָרַ ֲ בשבת מוסיפים:
מן ח ָ הָרַ ֲ חמָן הָרַ ֲ מן ח ָ הָרַ ֲ
שכ ֻ ּלו ֹ ַׁ הוּא י ַנְחִיל ֵנו ּעו ֹל ָם ֶׁ שב ָ ּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעו ֹלָמִים. מקְרָ א קֹד ׁ ֶש הַז ֶה. המַצּו ֹת הָז ֶּה ב ְּיום טו ֹב ִ מחֵנו ּב ְּיו ֹם חַג ַ ש ְּ הוּא י ְ ַ תהְי ֶה י ִרְ אָתו ֹ ע ַל ּ תּי פָנ ֵינו ּלְב ִל ְ ִ הב ָתו ֹ ב ְ ּלִב ֵ ּנו ּו ְ ִ א ֲ טּע תּו ֹרָ תו ֹ ו ְ ַ הוּא י ִ ַ שם ָׁ ש ׂינו ּל ְ ֵׁ שמָי ִם. מע ֲ ֵ חטָא ,ו ְיִהְיו ּכ ָל ַ נֶ ֱ
ברכת האורח:
הוּא יְב ָרֵ ך ְ
חמָן הָרַ ֲ שלְחָנו ֹ ֶׁ מעֲדַנ ֵ ּי עו ֹל ָם ,ו ְיִהְי ֶה כ ְ ֻׁ שלְחָן הַזֶּה ֶׁ של אכ ַל ְנו ּע ָל ָיו ,ו ִיסַ ֵד ּר ב ּו ֹ כ ָ ּל ַ ש ָ ה ּׁ ֻ אֶת ַ מּנ ּו ּי ִ ְׁ תּה ,וְאַל ש ֶ מ ֶ מּנ ּו ּיֹאכ ַל ,וְכ ָל צָמֵא ִ מ ֶ שלו ֹם .כ ָ ּל רָ ע ֵב ִ ה ּׁ ָ אב ִינו ּע ָל ָיו ַ אב ְרָ הָם ָ ַ אמֵן. מּנ ּו ּכ ָ ּל טו ֹב לָע ַד וּל ְעו ֹלְמֵי עו ֹלָמִיםָ , מ ֶ חסַר ִ יֶ ְ ה ּ סְע ֻ ָד ּה הַז ּ ֹאת, הב ַ ּי ִת הַזֶּה וּבַע ַלי ַ הוּא יְב ָרֵ ך ְ אֶת בַּע ַלי ַ מן ח ָ הָרַ ֲ שיִּרְ ב ּו ּ.ב ָ ּרֵ ך ְ ִש ּ שיִּחְיו ּ וּב ִנְכָסִים ֶׁ אשֶר לָהֶם ,בְּב ָנ ִים וּבְב ָנו ֹת ֶׁ תָם וְכ ָּל ֲ פַ ְ הֵם וּמ ׁ ְ ח ּ ——60
תּה. א ָ ע ֵינ ֵינו ּ ,כ ִ ּי אֵל מֶל ֶך ְ חַנ ּוּן ו ְרַ חוּם ָ של ַי ִם ע ִיר הַקּ ֹד ׁ וּב ְנ ֵה י ְרו ּ ָׁ מהֵרָ ה ֶש ב ִ ּ ְ חמָיו תּה י ְיָ ,ב ּו ֹנ ֵה ב ְרַ ֲ א ָ ב ְיָמֵינו ּ.ב ָ ּרוּך ְ ַ י ְרו ּ ָׁ אמֵן. של ָי ִםָ . תּה י ְיָ ,אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם, א ָ ב ָ ּרוּך ְ ַ אדִירֵ נו ּ ,ב ּו ֹרְ אֵנוּ , אב ִינו ּ ,מַלְכ ֵ ּנוַ ּ , האֵל ָ ָ ג ּ ֹאֲל ֵנו ּ ,יוֹצְרֵ נו ּ ,קְדו ֹ ֵׁ שנו ּ קְדו ֹׁש יַע ֲקֹב, הטּו ֹב מּל ֶך ְ ַ ה ֶ ש ׂרָ אַלַ , רוֹע ֵנו ּ רוֹע ֵה י ִ ְ
מטִיב ל ַכ ֹּלֶׁ , שבְּכ ָל יו ֹם ו ָיו ֹם הוּא ה ֵּ וְ ַ מטִיב ,הוּא י ֵיטִיב ל ָנוּ. הטִיב ,הוּא ֵ ֵ הוּא גְמָל ָנו ּ הוּא גוֹמְל ֵנו ּ הוּא י ִגְמְל ֵנו ּ חמִים וּל ְרֶ ו ַח חסֶד וּל ְרַ ֲ לָע ַד ,לְחֵן וּל ְ ֶ הצְל ָחָ ה ,ב ְ ּרָ כ ָה ו ׁ ִישוּע ָה הצָּל ָה ו ְ ַ ַ חמָה ּ חמִים פַרְ נָסָה וְכ ַלְכ ָ ּל ָה ,ו ְרַ ֲ נֶ ָ וְחַיִּים ו ְ ָׁ מכ ָ ּל טוּב שלו ֹם וְכ ָל טו ֹב; ו ּ ִ חסְּרֵ נוּ. ל ְעו ֹל ָם אַל י ְ ַ
הוּא יִמְלו ֹך ְ ע ָל ֵינו ּל ְעו ֹל ָם וָע ֶד. חמָן הָרַ ֲ שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ. תב ָ ּרַ ך ְ ב ַ ּ ׁ ּ ָ הוּא י ִ ְ חמָן הָרַ ֲ ת ּ חמָן הוּא י ִ ְׁ ה ַד ּר ת ַ פָאַר ב ָ ּנו ּלָע ַד וּל ְנֵצַח נְצָחִים ,ו ְי ִ ְ תב ַ ּח ל ְדו ֹר ד ּו ֹרִ ים ,ו ְי ִ ְ ש ַּ הָרַ ֲ ב ָ ּנו ּלָע ַד וּל ְעו ֹלְמֵי עו ֹלָמִים. הוּא יְפַרְ נְסֵנו ּבְּכ ָבו ֹד. חמָן הָרַ ֲ הוּא י ִ ְׁ ממִיוּת לְאַרְ צֵנוּ. מע ַל צַּוָּארֵ נו ּ ,ו ְהוּא יו ֹל ִיכ ֵנו ּקו ֹ ְ שב ּו ֹר ע ֻל ּ ֵנו ּ ֵ חמָן הָרַ ֲ שלְחָן ז ֶה ֶׁ של ַח ל ָנו ּב ְ ּרָ כ ָה מְרֻ ב ָ ּה בַּב ַ ּי ִת הַזֶּה ,וְע ַל ֻׁ מן הוּא י ִ ְׁ אכ ַל ְנו ּע ָל ָיו. ש ָ ח ָ הָרַ ֲ הוּא י ִ ְׁ ש ׂר ל ָנו ּב ְ ּש ׂו ֹרו ֹת חמָן הָרַ ֲ של ַח ל ָנו ּאֶת אֵל ִיָּהו ּהַנָּב ִיא ז ָכוּר לַטּו ֹב ,ו ִיב ַ ֵּ טו ֹבו ֹת י ְׁשוּעו ֹת ו ְנֶחָמו ֹת. מּי מו ֹרָ תִי וְאֶת) א ִ אב ִי מו ֹרִ י וְאֶת ִ הוּא יְב ָרֵ ך ְ אֶת ( ָ חמָן הָרַ ֲ הב ַ ּי ִת הַזֶּה ,אוֹתָם וְאֶת ב ֵ ּיתָם וְאֶת ז ַרְ ע ָם וְאֶת כ ָ ּל הב ַ ּי ִת הַזֶּה וְאֶת בַּע ֲל ַת ַ בַּע ַל ַ שר ל ָנו ּ ,כ ְ ּמו ֹ ֶׁ א ֶׁ א ֶׁ אב ְרָ הָם יִצְחָק תב ָ ּרְ כו ּ אֲבוֹתֵינו ּ ַ שנ ִ ּ ְ שר לָהֶם ,אוֹתָנו ּ וְאֶת כ ָ ּל ֲ ֲ ְ ו ְיַע ֲקֹב ב ַ ּכ ֹּל מִכ ֹּל כ ֹּל — כ ֵ ּן יְב ָרֵ ך אוֹתָנו ּכ ֻ ּל ּ ָנו ּיַחַד בִּב ְרָ כ ָה ְׁ אמֵן. שלֵמָה .ו ְנֹאמַר ָ שמֶרֶ ת ָׁ מ ְׁ מּדו ּע ֲל ֵיהֶם וְע ָל ֵינו ּז ְכוּת ֶׁ מאֵת ש ׂא ב ְרָ כ ָה ֵ שלו ֹם .ו ְנ ִ ָ תהֵא ל ְ ִ ש ְּ בַּמָרו ֹם י ְל ַ ְ י ְיָ ,וּצְ ָדקָה מֵאלֹהֵי י ִ ְׁ אדָם. שׂכ ֶל טו ֹב בְּע ֵינ ֵי אֱלֹהִים ו ְ ָ מצָא חֵן ו ְ ֵ שע ֵנו ּ ,ו ְנ ִ ְ יש האומרים:
חמָן הָרַ ֲ
ּ מדִינ ַת י ִשְׂרָ אֵל ,רֵ אשִׂית צְמִיחַת ג ְ ּאֻלָּתֵנוּ. הוא יב ְָרֵ ך אֶת ְ
בשבת:
חמָן הַרָ ֲ
שכ ֻ ּלו ֹ ַׁ הוּא י ַנְחִיל ֵנו ּיו ֹם ֶׁ שב ָ ּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעו ֹלָמִים. ——63
מכ ִין מָזו ֹן לְכ ָל-ב ְ ּרִ יּוֹתָיו מטִיב ל ַכ ֹּל ו ּ ֵ וּ ֵ ח אֶת יָדֶך ָ שר ב ָ ּרָ א (כָּאָמוּרּ : א ֶׁ ת ַ פו ֹ ֵ ֲ תּה א ָ שׂב ִ ּיע ַ לְכ ָל-חַי רָ צו ֹן) .ב ָ ּרוּך ְ ַ מ ְ וּ ַ י ְי ָ הַזָּן אֶת הַכ ֹּל. ךָ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ נוֹדֶה ל ּ ְ ע ַל ֶׁ מ ָד ּה ח ְ ת לַאֲבוֹתֵינו ּ אֶרֶ ץ ֶ שהִנְחַל ְ ָּ חב ָה ,וְע ַל ֶׁ שהוֹצֵאתָנו ּ י ְי ָ טוֹב ָה וּרְ ָ מצְרַ י ִם וּפְדִיתָנו ּ ִ מאֶרֶ ץ אֱלֹהֵינו ּ ֵ מב ֵ ּית עֲבָדִים ,וְע ַל ב ְ ּרִ יתְך ָ ֶׁ ת מ ָּ ת ְ ח ַ ש ָ ִ ש ׂרֵ נו ּ וְע ַל תּו ֹרָ תְך ָ ֶׁ תּנו ּ וְע ַל מ ְד ָ של ּ ִ ּ ַ בִּב ְ ָ קּיך ָ ֶׁ ח ֶ חסֶד תּנו ּ ,וְע ַל חַיִּים חֵן ו ָ ֶ שהו ֹ ַדע ְ ָ ֻ אכ ִיל ַת מָזו ֹן ָׁ ֶׁ תּה א ָ ש ַ תּנו ּ ,וְע ַל ֲ שחו ֹנ ַנ ְ ָ תמִיד ,בְּכ ָל יו ֹם מפַרְ נ ֵס אוֹתָנו ּ ָּ ז ָן ו ּ ְ וּבְכ ָל ע ֵת וּבְכ ָל ָׁ שע ָה. וְע ַל הַכ ֹּל י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּאֲנַחְנו ּמוֹדִים ל ָך ְ תב ָ ּרַ ך ְ ִׁ שמְך ָ בְּפִי מב ָרְ כ ִים אוֹתָך ְ,י ִ ְ וּ ְ תמִיד ל ְעו ֹל ָם וָע ֶד ,כַּכ ָ ּתוּב: כ ָ ּל חַי ָּ ת אֶת י ְי ָ תּ ,וּב ֵרַ כ ְ ָּ שׂבַע ְ ָ ת וְ ָ אכ ַל ְ ָּ "ו ְ ָ ָ שר נָתַן א ּׁ ֶ הטּוֹב ָה ֲ האָרֶ ץ ַ אֱלֹהֶיך ע ַל ָ האָרֶ ץ וְע ַל תּה י ְיָ ,ע ַל ָ א ָ ל ָךְ" .ב ָ ּרוּך ְ ַ המָזו ֹן. ַ מּךָ, ש ׂרָ אֵל ע ַ ֶ רַ חֶם נָא י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּע ַל י ִ ְ מ ְׁ וְע ַל י ְרו ּ ָׁ שכ ַ ּן של ַי ִם ע ִירֶ ך ָ,וְע ַל צִיּו ֹן ִ שיחֶךָ, מ ִׁ כ ְ ּבוֹדֶך ָ,וְע ַל מַל ְכוּת ב ֵ ּית ָדּו ִד ְ הקָדו ֹׁש ֶׁ שנִּקְרָ א הב ַ ּי ִת הַג ָדו ֹל ו ְ ַ וְע ַל ַ ִׁ אב ִינו ּ ,רְ ע ֵנוּ , שמְך ָ ע ָל ָיו .אֱלֹהֵינוָ ּ , זוּנ ֵנו ּ ,פַרְ נְסֵנו ּ וְכ ַלְכ ְ ּל ֵנו ּ וְהַרְ ו ִיחֵנוּ , מכ ָ ּל מהֵרָ ה ִ וְהַרְ ו ַח ל ָנו ּ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ְ
תצְרִ יכ ֵנו ּי ְי ָ אֱלֹהֵינוּ , צָרוֹתֵינו ּ.ו ְנ ָא אַל ַּ ש ׂר וָדָם ו ְלֹא ל ִידֵי תּנ ַת ב ָ ּ ָ מ ְ לֹא ל ִידֵי ַ מּלֵאָה ה ְ אתָם ,כ ִ ּי אִם ל ְיָדְך ָ ַ הַלְו ָ ָ ה ּ חב ָהֶׁ , קּדו ֹ ָׁ ה ְ שלֹא שה וְהָרְ ָ פְתוּחָה ַ ַ נ ֵבו ֹׁש ו ְלֹא נִכ ָ ּל ֵם ל ְעו ֹל ָם וָע ֶד. בשבת מוסיפים:
מצְוֹתֶיך ָ החֲל ִיצֵנו ּ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ב ְ ּ ִ רְ צֵה ו ְ ַ ה ַׁ ה ְׁ שב ָ ּת הַג ָ ּדו ֹל שב ִיע ִי ַ מצְו ַת יו ֹם ַ וּב ְ ִ הקָדו ֹש ׂ הַזֶּה .כ ִ ּי יו ֹם ז ֶה ג ָ ּדו ֹל וְ ַ ָ וְקָדו ֹׁש הוּא לְפָנ ֶיך ל ִ ְׁ ח שב ָ ּת ב ּו ֹ ו ְל ָנו ּ ַ מצְו ַת רְ צו ֹנ ֶךָ .וּב ִרְ צו ֹנ ְך ָ הב ָה כ ְ ּ ִ א ֲ ב ּו ֹ ב ְ ּ ַ ח ל ָנו ּי ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ תהֵא צָרָ ה של ּ ֹא ְ הָנ ִי ַ חתֵנו ּ.וְהַרְ אֵנו ּ ו ְי ָגו ֹן וַאֲנָחָה ב ְ ּיו ֹם מְנו ּ ָ חמַת צִיו ֹן ע ִירֶ ך ָ וּבְב ִנ ְי ַן י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ב ְ ּנ ֶ ָ ק ְד ֶׁ י ְרו ּ ָׁ של ַי ִם ע ִיר ָ תּה הוּא א ָ שך ָ כ ִ ּי ַ בַּע ַל הַי ְׁשוּעו ֹת וּבַע ַל הַנֶּחָמו ֹת. אֱלֹהֵינו ּ ו ֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו ּ ,יַע ֲל ֶה ו ְי ָבֹא שמַע ,ו ְי ִ ּ פָקֵד ו ְי ַג ִ ּיע ַ ,ו ְי ֵרָ אֶה ו ְי ֵרָ צֶה ו ְי ִ ׁ ּ ָ ו ְי ִזָּכ ֵר זִכ ְרו ֹנ ֵנו ּ וּפִקְדו ֹנ ֵנו ּ ו ְזִכ ְרו ֹן ח ב ֶ ּן ָדּו ִד עַב ְ ֶד ּךָ, מ ִׁ שי ַ אֲבוֹתֵינו ּ ,ו ְזִכ ְרו ֹן ָ ָ ק ְד ֶׁ ו ְזִכ ְרו ֹן י ְרו ּ ָׁ של ַי ִם ע ִיר ָ שך ,ו ְזִכ ְרו ֹן ש ׂרָ אֵל לְפָנ ֶיך ָ לִפְלֵטָה, מּך ָ ב ֵ ּית י ִ ְ כ ָ ּל ע ַ ְ חמִים, חסֶד וּל ְרַ ֲ ל ְטוֹב ָה ,לְחֵן וּל ְ ֶ לְחַיִּים וּל ְ ָׁ מּצּו ֹת ה ַ שלו ֹם ,ב ְ ּיו ֹם חַג ַ הַז ֶה. זָכ ְרֵ נו ּ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ב ּו ֹ ל ְטוֹב ָה ,ו ּ ּ קדֵנו ּ פָ ְ בו ֹ ל ִבְ רָ כ ָה ,ו ְהו ֹ ִׁ שיע ֵנו ּ בו ֹ לְחַיִּים חמִים חוּס וְחָנ ֵ ּנוּ , וּב ִ ּ ְדב ַר י ְׁשוּע ָה ו ְרַ ֲ שיע ֵנו ּ ,כ ִ ּי אֵל ֶיך ָ ו ְרַ חֵם ע ָל ֵינו ּ ו ְהו ֹ ִׁ
——62
27
אמר עמוס עוז :
כוס שלישית
אינני רואה כל תוקף לסיפוחם של מחוזות מאוכלסים אל תחום מדינת ישראל ללא הסכמת יושביהם .תושבי שכם ועזה אינם "חומר אנושי" ולא "אבק אדם" ולא "אספסוף תת–אנושי שיש להורישו כדי ליצור מרחב–מחיה" .הם בחזקת אויב מנוצח .לא פחות ,אף לא יותר מכך .אנחנו לא יצאנו ל"ג'יהאד" כדי למחותם ולשחרר את אדמותינו הגזולות .יצאנו למלחמת ששת הימים כדי להגן על חיינו, על זכויותינו ועל שלומנו וחרותנו .ביום שבו יובטחו כל אלה ,נהיה חופשיים — נהיה חייבים — לכבד את זכות עצמאותם ,את חירותם ואת שלומם של ערביי פלסטין. עיתון דבר 22 ,באוגוסט1967 ,
——65
שכ ֻ ּלּו ֹ אָרו ֹך ְ,יו ֹם ֶׁ שכ ֻ ּלו ֹ טו ֹב ,יו ֹם ֶׁ הוּא י ַנְחִיל ֵנו ּיו ֹם ֶׁ שצַ ּ ִד ּיקִים חמָן הַרָ ֲ שב ִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם ב ְ ּרָ א ֵׁ יו ֹ ְׁ מהֶם. שכ ִינ ָה ,ו ִיהִי חֶלְקֵנו ּ ע ִ ָּ ה ּׁ ְ שיהֶם ו ְנֶהֱנ ִין מִזִּיו ַ מ ִׁ הב ָ ּא .מִג ְד ּו ֹל י ְׁשוּעו ֹת ח וּלְחַיֵּי הָעו ֹל ָם ַ שי ַ ה ָּ הוּא י ְזַכ ֵ ּנו ּל ִימו ֹת ַ חמָן הָרַ ֲ ש ׂה ָׁ מ ִׁ שלו ֹם בִּמְרוֹמָיו ,הוּא שיחוֹ ,ל ְ ָדו ִד וּל ְז ַרְ עו ֹ ע ַד עו ֹל ָם .ע ֹ ֶ חסֶד ל ִ ְ ש ׂה ֶ מַלְכ ּוֹ ,ו ְע ֹ ֶ ש ׂה ָׁ אמֵן. אמְרו ּ ָ ש ׂרָ אַל .ו ְ ִ שלו ֹם ע ָל ֵינו ּוְע ַל כ ָ ּל י ִ ְ יַע ֲ ֶ שו ּו ְרָ ע ֵבו ּ ,ו ְדֹרְ ֵׁ מחְסו ֹר ל ִירֵ אָיו .כְּפִירִ ים רָ ׁ י ְראו ּאֶת י ְי ָ קְד ֹ ָׁ שי י ְי ָ לֹא שיו ,כ ִ ּי אֵין ַ חסְד ּוֹּ . שׂב ִ ּיע ַ לְכ ָל מ ְ ח אֶת יָדֶך ָ,ו ּ ַ ת ַ פו ֹ ֵ חסְרו ּכ ָל טו ֹב .הו ֹדו ּל ַי ְי ָ כ ִ ּי טו ֹב ,כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ יַ ְ חַי רָ צו ֹן. א ֶׁ תּי ,ו ְלֹא רָ אִיתִי מבְטַחוֹ .נַע ַר הָי ִיתִי ג ַם זָקַנ ְ ִ שר יִבְטַח ב ַ ּי ְיָ ,וְהָי ָה י ְי ָ ִ ב ָ ּרוּך ְ הַגֶּב ֶר ֲ תּן ,י ְי ָ יְב ָרֵ ך ְ אֶת ע ַמו ֹ ב ַ ָׁ קּ ׁ מב ַ ֶ שלו ֹם. ש לָחֶם .י ְי ָ עֹז לְע ַמו ֹ י ִ ֵ צַדִיק נֶע ֱז ָב ,ו ְז ַרְ עו ֹ ְ
תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם ב ּו ֹרֵ א ּ פְרִ י א ָ ב ָ ּרוּך ְ ַ
הַגָפֶן27.
שותים בהסבה לשמאל
28
אמר אברהם (אברום) בורג:
מזה דורות רבים הוספג חג הפסח עד לרוויה ברוחניות מתגוננת ובתוקפנות מדומיינת .כאלה הבאות להחליף את הכוח האמתי שלא היה לנו .ככה מתנפחות בחצי הלילה הזה עשר מגפות מצרים לכלל מאות נגעים .רק כדי להרגיש לרגע את אשליית עוצמתו של הכוח הריבוני .לחוש את ההתעלות הכרוכה בשליטה מלאה על הגורל ,מבלי לחשוש מפני גחמותיו ומשיסותיו של צר ואויב .את הדלת לפני "שפוך חמתך" אנחנו פותחים ברוב מהומה .מצד הסמליות ,זוהי פתיחה המנסה להתחזות לרגע כחסרת פחד מפני כל אויב ואורב. אף שמצד האמת ,זהו מבע של פחד המבקש לבדוק שאין מי משוטרי החרש של פרעה המקומי אורב לנו מעבר לה. כך היה דגם גאולת מצרים למסד המכונן, בדמותו נחלמו כל התקוות לגאולות העתיד של העם היהודי .פסח היה לסימן תשובה לשאלה איך חוגגים חג גאולה ומשמרים תקוות לאומיות בעידנים של שעבוד מלכויות ,חורבן ,אובדן עצמאות וגולה.
מאליה עולה התהייה :מה משמעותה של חגיגה שכזו בדור שהכריז על עצמו כי נגאל ,ש“ברזל כבליו הוסר מנו"; דור שלא חושש לפתוח את הדלת ולצאת ממנה לכל שיחפוץ ,וחוזר בעדה כשמתחשק לו .בדור שכזה ,עלול עתידו של הפסח המוכר לנו להתפוגג ולהיעלם ,אלא אם נדע לטעון אותו במשמעויות חדשות לגמרי .אחת מהן יכולה להיות שינוי הנוסח הלעומתי והחלפתו בתכנים של שילוב והידברות .דוגמה לכך היא הגרסה שיש המייחסים אותה לנכדו של רש"י, ויש הטוענים שהיא מאוחרת הרבה יותר, ולנו זה לא משנה כי תוכנה מדבר בעד עצמנו: ״שפוך אהבתך על הגויים אשר ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך קוראים בגלל חסדים שהם עושים עם זרע יעקב ומגינים על עמך ישראל מפני אוכליהם. יזכו לראות בסוכת בחיריך ולשמוח בשמחת גוייך״. כך ניתן לצאת מהגדה באהבה.
——67
פותחים את הדלת
א ֶׁ ְׁ ממְל ָכו ֹת שר לֹא יְדָעוּך ָ וְע ַל ַ מתְך ָ אֶל הַג ּו ֹי ִם ֲ ח ָ שפֹך ְ ֲ ָ שר ב ְ ּ ִׁ א ֶׁ אכ ַל אֶת יַע ֲקֹב וְאֶת נָו ֵהו ּ שמְך לֹא קָרָ או ּ.כ ִ ּי ָ ֲ ָ ָ ְ א ּ שמּוְׁ ּ. ה ַׁ תּרְ ד ֹּף ש ׂיג ֵםִ . פְך י ַ ִ שפֹך ע ֲל ֵיהֶם זַעְמֶך וַחֲרו ֹן ַ ֵ שמֵי י ְי ָ28. תחַת ְׁ ת ְׁ מ ַּ שמִידֵם ִ בְּאַף ו ְ ַ סוגרים את הדלת
המסובים מעלים דרכי פעולה לקידום חירותם של המשועבדים
——66
אהֲרֹן יֹאמְרו ּנ ָא ב ֵית ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. יֹאמְרו ּנ ָא י ִרְ אֵי י ְי ָ כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ מּרְ חָב מצַר קָרָ אתִי יָהּ ,ע ָנ ָנ ִי ב ַ ּ ֶ ה ֵּ מִן ַ ש ׂה ל ִי יָהּ .י ְי ָ ל ִי לֹא אִירָ א ,מַה יַּע ֲ ֶ אדָם .י ְי ָ ל ִי ב ְ ּעֹז ְרָ י וַאֲנ ִי אֶרְ אֶה ָ ח מב ְ ּט ֹ ַ ב ְ ּש ׂנְאָי .טו ֹב לַחֲסו ֹת ב ַ ּי ְי ָ ִ ח מב ְ ּט ֹ ַ אדָם .טו ֹב לַחֲסו ֹת ב ַ ּי ְי ָ ִ בָ ּ ָ ב ִ ּנְדִיב ִים .כ ָ ּל ג ּו ֹי ִם סְב ָבוּנ ִי ,ב ְ ּ ֵׁ שם י ְי ָ אמִיל ַם .סַב ּוּנ ִי ג ַם סְב ָבוּנ ִי ,ב ְ ּ ֵׁ שם כ ִ ּי ֲ אמִיל ַם .סַב ּוּנ ִי כ ִ ְד ּבֹרִ ים ,ד ּ ֹע ֲכו ּ י ְי ָ כ ִ ּי ֲ ֵש קוֹצִים ,ב ְ ּ ֵׁ כְּא ׁ אמִיל ַם. שם י ְי ָ כ ִ ּי ֲ ָד ּחֹה ְדּחִיתַנ ִי ל ִנ ְּפ ֹל ,ו ַי ְי ָ ע ֲז ָרָ נ ִי .ע ָזִּי ו ְזִמְרָ ת י ָ ּ ה ו ַיְהִי ל ִי ל ׁ ִישוּע ָה .קו ֹל רִ נ ָ ּה ו ׁ אהֳל ֵי צַ ִד ּיקִים ,יְמִין ִישוּע ָה ב ְ ּ ָ ממָה ,יְמִין ש ׂה חָי ִל .יְמִין י ְי ָ רו ֹ ֵ י ְי ָ ע ֹ ֵָ אחְי ֶה, ש ׂה חָי ִל .לֹא אָמוּת כ ִ ּי ֶ י ְי ָ ע ֹ ֵָ אסַ ּ ש ׂי יָהּ .י ַסֹּר יִסְּרַ נ ִי יָּהּ, מע ֲ ֵ פֵר ַ וַ ֲ מו ֶת לֹא נְתָנ ָנ ִיּ . פִתְחו ּ ל ִי ַׁ שע ֲרֵ י ו ְל ַ ָּ צֶדֶק ,אָבֹא ב ָם ,אוֹדֶה יָהּ .ז ֶה שע ַר ל ַי ְיָ ,צַ ִד ּיקִים י ָבֹאו ּ בוֹ .אוֹדְך ָ ה ּׁ ַ ַ ִישוּע ָה .אוֹדְך ָ תהִי ל ִי ל ׁ כ ִ ּי ע ֲנ ִיתָנ ִי ו ַ ְּ תהִי ל ִי ל ׁ אב ֶן ִישוּע ָהֶ . כ ִ ּי ע ֲנ ִיתָנ ִי ו ַ ְּ אש ּ הב ּו ֹנ ִים הָיְתָה ל ְר ֹ ׁ פִנ ָ ּה. מאֲסו ּ ַ ָ הב ּו ֹנ ִים הָיְתָה ל ְר ֹ ׁ אש מאֲסו ּ ַ אב ֶן ָ ֶ ּ מאֵת י ְי ָ הָיְתָה ז ּ ֹאת הִיא פִנ ָ ּהֵ . ש ׂה י ְי ָ נִפְל ָאת בְּע ֵינ ֵינו ּ.ז ֶה הַיּו ֹם ע ָ ָ ש ׂה י ְי ָ מחָה בוֹ .ז ֶה הַיּו ֹם ע ָ ָ שׂ ְ נ ָג ִיל ָה ו ְנ ִ ְ מחָה בוֹ. שׂ ְ נ ָג ִיל ָה ו ְנ ִ ְ
אָנ ָ ּא י ְיָ , אָנ ָ ּא י ְיָ , אָנ ָ ּא י ְיָ , אָנ ָ ּא י ְיָ ,
הוֹשִיע ָה נ ָ ּא הוֹשִיע ָה נ ָ ּא הצְל ִיחָה נ ָא ַ הצְל ִיחָה נ ָא ַ
הב ָ ּא ב ְ ּ ֵׁ מב ֵ ּית שם י ְיָ ,ב ֵ ּרַ כ ְנוּכ ֶם ִ ב ָ ּרוּך ְ ַ ְ הב ָ ּא ב ְ ּ ֵׁ שם י ְיָ ,ב ֵ ּרַ כ ְנוּכ ֶם י ְי ָ .ב ָ ּרוּך ַ אסְרו ּ חַג מב ֵ ּית י ְי ָ .אֵל י ְי ָ ו ַיָּאֶר ל ָנוִ ּ. ִ מּזְבֵּחַ .אֵל ה ִ בַּע ֲבֹתִים ע ַד קַרְ נו ֹת ַ אסְרו ּ חַג בַּע ֲבֹתִים ע ַד י ְי ָ ו ַיָּאֶר ל ָנוִ ּ , תּה ו ְאוֹדֶךָּ, א ָ מּזְבֵּחַ .אֵל ִי ַ ה ִ קַרְ נו ֹת ַ ָ תּה ו ְאוֹדֶךָּ, א ָ ממֶךּ .אֵל ִי ַ אֱלֹהַי אֲרו ֹ ְ ממֶך ָּ. אֱלֹהַי אֲרו ֹ ְ חסְד ּוֹ. הו ֹדו ּל ַי ְי ָ כ ִ ּי טו ֹב ,כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. הו ֹדו ּל ַי ְי ָ כ ִ ּי טו ֹב ,כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ עדות אשכנז מוסיפים:
ש ׂיךָ, יְהַל ְלוּך ָ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מע ֲ ֶ כ ָ ּל ַ ש ׂי רְ צו ֹנ ֶך ָ,וְכ ָל חסִידֶיך ָ צַ ִד ּיקִים עו ֹ ֵ וַ ֲ ש ׂרָ אֵל ב ְ ּרִ נ ָה יו ֹדו ּו ִיב ָרְ כו ּ עַמְך ָ ב ֵ ּית י ִ ְ ו ִי ַׁ שב ְ ּחו ּ ו ִיפָאֲרו ּ ו ִירוֹמְמו ּ ו ְיַע ֲרִ יצו ּ ּישו ּ ו ְיַמְל ִיכו ּ אֶת ִׁ ק ִד ׁ שמְך ָ מַלְכ ֵ ּנוּ. ו ְי ַ ְ כ ִ ּי ל ְך ָ טו ֹב ל ְהו ֹדו ֹת וּל ְ ִׁ שמְך ָ נָאֱה תּה אֵל. א ָ ל ְזַמֵר ,כ ִ ּי מֵעו ֹל ָם וְע ַד עו ֹל ָם ַ
——69
מוזגים כוס רביעית
לֹא ל ָנו ּי ְי ָ לֹא ל ָנו ּ ,כ ִ ּי ל ְ ִׁ תּן כ ָ ּבו ֹד, שמְך ָ ֵ מּה יֹאמְרו ּ תּךָ .ל ָ ָ מ ֶ א ִ חסְ ְד ּך ָ,ע ַל ֲ ע ַל ַ הַג ּו ֹי ִם אַיֵּה נ ָא אֱלֹהֵיהֶם ,ו ֵאלֹהֵינו ּ א ֶׁ ש ׂה. חפֵץ ע ָ ָ ָ שר ֲ שמָי ִם ,כ ֹּל בַ ׁ ּ ָ ש ׂה יְדֵי מע ֲ ֵ עֲצַב ֵ ּיהֶם כֶּסֶף ו ְזָהָב ַ אדָםּ . פֶה לָהֶם ו ְלֹא י ְ ַדב ֵ ּרו ּ ,ע ֵינ ַי ִם ָ לָהֶם ו ְלֹא י ִרְ או ּ.אָז ְנ ַי ִם לָהֶם ו ְלֹא י ִ ְׁ שמָעו ּ ,אַף לָהֶם ו ְלֹא י ְרִ יחוּן .יְדֵיהֶם ו ְלֹא יְמ ׁ ִישוּן ,רַ ג ְל ֵיהֶם ו ְלֹא יְהַל ּ ֵכו ּ ,לֹא יֶהְג ּו ּב ִ ּג ְרו ֹנ ָם. א ֶׁ ח ט ַ שר ב ֹּ ֵ ש ׂיהֶם ,כ ֹּל ֲ כ ְ ּמוֹהֶם יִהְיו ּע ֹ ֵ ש ׂרָ אֵל בְּטַח ב ַ ּי ְיָ ,ע ֶז ְרָ ם וּמָג ִנ ָ ּם בָּהֶם .י ִ ְ אהֲרֹן בִּטְחו ּ ב ַ ּי ְיָ ,ע ֶז ְרָ ם הוּא .ב ֵ ּית ַ וּמָג ִנ ָ ּם הוּא .י ִרְ אֵי י ְי ָ בִּטְחו ּב ַ ּי ְיָ ,ע ֶז ְרָ ם וּמָג ִנ ָ ּם הוּא .י ְי ָ זְכ ָרָ נו ּיְב ָרֵ ך ְ,יְב ָרֵ ך ְ אֶת אהֲרֹן. ש ׂרָ אֵל ,יְב ָרֵ ך ְ אֶת ב ֵ ּית ַ ב ֵ ּית י ִ ְ ה ְ קּטַנ ִים ע ִם הַג ְ ּדֹל ִים. יְב ָרֵ ך ְ י ִרְ אֵי י ְיַָ , יֹסֵף י ְי ָ ע ֲל ֵיכ ֶם ,ע ֲל ֵיכ ֶם וְע ַל ב ְ ּנ ֵיכ ֶם. ש ׂה ָׁ שמַי ִם תּם ל ַי ְיָ ,ע ֹ ֵ א ֶ ב ְ ּרוּכ ִים ַ שמַי ִם ָׁ האָרֶ ץ שמַי ִם ל ַי ְי ָ ו ְ ָ ה ּׁ ָ וָאָרֶ ץַ . מתִים יְהַל ְלו ּ ה ֵּ אדָם .לֹא ַ נָתַן לִב ְנ ֵי ָ ה ו ְלֹא כ ָ ּל יֹרְ דֵי דוּמָה .וַאֲנַחְנו ּנְב ָרֵ ך ְ יָ ּ יָ ּ תּה וְע ַד עו ֹל ָם .הַל ְלוּיָהּ. מע ַ ָ ה ֵ תּי כ ִ ּי י ִ ְׁ שמַע י ְי ָ אֶת קו ֹל ִי, הב ְ ִ א ַ ָ טּה אָז ְנו ֹ ל ִי וּב ְיָמַי ה ָ תחֲנוּנ ָי .כ ִ ּי ִ ַּ מצָרֵ י מו ֶת ו ּ ְ חב ְל ֵי ָ אפָפוּנ ִי ֶ אקְרָ אֲ . ֶ
ְׁ מצָא. א ְ מצָאוּנ ִי ,צָרָ ה ו ְי ָגו ֹן ֶ שאו ֹל ְ וּב ְ ֵׁ אקְרָ א ,אָנ ָ ּא י ְי ָ מַל ּ ְטָה שם י ְי ָ ֶ נַפְ ִׁ שי .חַ נוּן י ְי ָ וְצַדִיק ,ו ֵאלֹהֵינו ּ ש ֹמֵר ּ מְרַ חֵםׁ . פְתָאי ִם י ְיָ ,דַלּוֹתִי ו ְל ִי שוּב ִי נַפְ ִׁ שיע ַׁ . י ְהו ֹ ִׁ שי לִמְנוּחָיְכ ִי ,כ ִ ּי י ְי ָ ת נַפְ ִׁ מו ֶת, מ ָּ שי ִ גָּמַל ע ָל ָיְכ ִי .כ ִ ּי חִל ּ ַצְ ָּ מ ֶדּחִי. מע ָה ,אֶת רַ ג ְל ִי ִ אֶת ע ֵינ ִי מִן ִד ּ ְ החַיִּים. תהַל ּ ֵך ְ לִפְנ ֵי י ְי ָ בְּאַרְ צו ֹת ַ א ְ ֶ א ַדב ֵ ּר ,אֲנ ִי ע ָנ ִיתִי מְאֹד. תּי כ ִ ּי ֲ אמַנ ְ ִ ה ֱ ֶ ה ָ חפְז ִי ,כ ָ ּל ָ תּי ב ְ ָ אמַרְ ִ אֲנ ִי ָ אדָם כ ֹּז ֵב. א ִׁ תּג ְמוּלוֹהִי ע ָל ָי. שיב ל ַי ְי ָ כ ָ ּל ַ מָה ָ ש ׂא וּב ְ ֵׁ אקְרָ א. שם י ְי ָ ֶ כ ּו ֹס י ְׁשוּעו ֹת ֶ א ָּ א ַׁ של ּ ֵם נ ֶגְדָה נ ָ ּא לְכ ָל עַמּוֹ. נְדָרַ י ל ַי ְי ָ ֲ חסִידָיו. מוְתָה ל ַ ֲ ה ָּ יָקָר בְּע ֵינ ֵי י ְי ָ ַ אָנ ָ ּא י ְי ָ כ ִ ּי אֲנ ִי עַב ְ ֶד ּך ָ,אֲנ ִי עַב ְ ְד ּך ָ ב ֶ ּן מתֶךּ ָ, ת ל ְמוֹסֵרָ י .ל ְך ָ אֶזְב ַ ּח ח ָּ ת ְ פ ִ ַּ א ָ ֲ זֶב ַח תּוֹדָה וּב ְ ֵׁ אקְרָ א .נְדָרַ י ל ַי ְי ָ שם י ְי ָ ֶ א ַׁ חצְרו ֹת של ֵם נ ֶגְדָה נ ָא לְכ ָל ע ַמוֹ .ב ְ ּ ַ ֲ ב ֵ ּית י ְיָ ,ב ְ ּתוֹכֵכ ִי י ְרו ּ ָׁ של ָי ִם ,הַל ְלוּיָהּ. הַל ְלו ּ אֶת י ְי ָ כ ָ ּל ג ּו ֹי ִםַׁ , שב ְ ּחוּהו ּ כ ָ ּל אמֶת חסְד ּוֹ ,ו ֶ ֱ מּים .כ ִ ּי גָב ַר ע ָל ֵינו ּ ַ א ִ ה ֻ ָ י ְי ָ ל ְעו ֹל ָם ,הַל ְלוּיָהּ: חסְד ּוֹ. הו ֹדו ּל ַי ְי ָ כ ִ ּי טוֹב כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. ש ׂרָ אֵל כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ יֹאמַר נ ָא י ִ ְ
——68
29
אמרה חביבה פדיה:
ליל הסדר — לילה של זיכרון של יציאה משעבוד לגאולה .גולת הכותרת בילדות — אותו רגע שבו סבי קם על רגליו כעורך הסדר והחל לשיר בעוצמה ובהתכוונות :לפיכך אנחנו חייבים! ואנו היינו עונים בקול גדול :להודות! והוא: להלל! ואנו :לשבח!
תפוחי אדמה בלילות סדר ,ששיננו הגדות בעל–פה במחנות ריכוז ,כמו אותם אנשים שאכלו את המן במדבר או אותם עבדים שילדיהם טבעו בטיט ונבנו לתוך הפירמידות — אותם אנשים באים אלינו בדרישה :הפנו פני האח אל האחר ואל האחריות.
"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" — "א ְש ִ ּכרּו לִ ַא ָ ּללה ַאדֹ גַ 'יִ ּיד — ַאדֹ לִ ל ַד ִהר ִ ַפ ְצ'לֹו"
אחר אחריות. אח ֵ
אללה שהסעיר את הדמיון הילדותי שלנו .אלוהי הערבים והיהודים ,אלוהי כל האנשים ,האלוהים הנגלה בלב. "הודו" כאינדייה ,סיסמת העולים לרגל ברחבי הודו .זו לא רק התחכמות מילולית .יש סוד בהינדואיזם שכדאי לדתות המונותיאיסטיות ,המסובכות באחווה וברצח אח ,ללמוד :כולנו פרחים יפים וחיות מוזרות בגן העדן של האלוהים. הטרוגניות וקבלת השונות וחופש השונות וחופש של אדם מאדם ושחרור משעבוד לאום ללאום. אין כאן התוויה פוליטית איך וכיצד סדר .גם אין אשם אחד במצב לבצע ֶה ֵ ובראיֹות רחבות ,הדיון במושגי ִ המסובך. הקורבן והמשעבד הינו מורכב ביותר. אולם אותם אנשים שאכלו קליפות
וזה מזכיר לנו את השם 'אהיה' .אותו שם עתידני הנגלה לעם העבדים .אהיה אשר אהיה .הכוח להיות טוב יותר ממה שאני עכשיו .הכוח — עם כל הסיבוך במצב הפוליטי–לאומי–היסטורי ,ועם כל הכאב ,ועם הטראומות והחלומות הלאומיים הנבדלים — להיות קצת יותר חלש ולהכיר בצורכי חירות הזולת .הכוח לשחרר ,לפתור ,לעבד ולהגיע להסכם. וזו חובה המוטלת על כל צד מצדדי הסכסוך. ובערבית–יהודית של אבי קראו לפעמים אמה ,במ"ם דגושה, בחיבה לאלוהים ּ וזה נשמע כמו אימא .אלוהים אימהי מרעיף חסד .אולי כמו אותה גורו בדרום הודו ,האימא המחבקת ,נחבק זה את זה ושלובי ידיים נשיר.
——71
הו ֹדו ּל ַי ְי ָ כ ִ ּי טו ֹב ,
כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם
האֱלֹהִים , הו ֹדו ּל ֵאלֹהֵי ָ האֲדֹנ ִים , הו ֹדו ּלַאֲדֹנ ֵי ָ ש ׂה נִפְל ָאו ֹת ג ְ ּדֹלו ֹת לְב ַד ּוֹ , ל ְע ֹ ֵ שמַי ִם בִּתְבוּנ ָה , ה ּׁ ָ ש ׂה ַ ל ְע ֹ ֵ מּי ְם , ה ָ האָרֶ ץ ע ַל ַ ל ְרוֹקַע ָ ש ׂה או ֹרִ ים ג ְ ּדֹל ִים , ל ְע ֹ ֵ מ ֶׁ שמ ׁ של ֶת ב ַ ּיו ֹם , מ ְ ֶש ל ְ ֶ ה ּׁ ֶ אֶת ַ מ ְׁ שלו ֹת ב ַ ּל ּ ַי ְל ָה , מ ְ ח ו ְכוֹכָב ִים ל ְ ֶ אֶת הַיָּרֵ ַ מצְרַ י ִם בִּב ְכו ֹרֵ יהֶם , מכ ֵ ּה ִ לְ ַ מתּוֹכ ָם , ש ׂרָ אֵל ִ ו ַיּוֹצֵא י ִ ְ ב ְ ּי ָד חֲזָקָה וּב ִז ְרוֹע ַ נ ְטוּי ָה , ל ְגֹז ֵר י ַם סוּף ל ִג ְז ָרִ ים , ש ׂרָ אֵל ב ְ ּתו ֹכוֹ , העֱב ִיר י ִ ְ וְ ֶ ו ְנִע ֵר ּ פַרְ עֹה וְחֵילו ֹ ב ְי ַם סוּף , מ ְדב ָ ּר , ל ְמו ֹל ִיך ְ עַמּו ֹ ב ַ ּ ִּ מכ ֵ ּה מְלָכ ִים ג ְ ּדֹל ִים , לְ ַ אדִירִ ים , ו ַיַּהֲרֹג מְלָכ ִים ַ האֱמֹרִ י , לְסִיחו ֹן מֶל ֶך ְ ָ הב ָ ּ ָׁ שן , וּל ְעו ֹג מֶל ֶך ְ ַ ו ְנָתַן אַרְ צָם ל ְנַחֲל ָה , ש ׂרָ אֵל עַב ְד ּוֹ , נַחֲל ָה ל ְי ִ ְ שב ְ ּ ִׁ ֶׁ שפְל ֵנו ּזָכ ַר ל ָנוּ , מצָּרֵ ינו ּ , ו ַיִּפְרְ קֵנו ּ ִ ש ׂר , נֹתֵן לֶחֶם לְכ ָל ב ָ ּ ָ ה ּׁ ָ הו ֹדו ּלְאֵל ַ שמַי ִם ,
——70
חסְד ּוֹ29. ַ
חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ חסְד ּוֹ. כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ
ה ֵד ּר ,וּל ְנַצֵּחַ ,ע ַל כ ָ ּל ִדּב ְרֵ י ִׁ שירו ֹת לְ ַ שיחֶךָ. ָ מ ִׁ שב ָ ּחו ֹת ָדּו ִד ב ֶ ּן י ִ ַׁ ת ְׁ שי עַב ְ ְד ּך ְ וְ ִ תב ַ ּח ִׁ וּבְכ ֵן ,י ִ ְׁ שמְך ָ לָע ַד מַלְכ ֵ ּנו ּ ש ַּ ה ָ שמַי ִם קּדו ֹׁש ב ַ ּ ׁ ּ ָ מּל ֶך ְ הַג ָ ּדו ֹל ו ְ ַ ה ֶ האֵל ַ ָ וּבָאָרֶ ץ ,כ ִ ּי ל ְך ָ נָאֶה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּו ֵאלֹהֵי שיר ו ּ ְׁ אֲבוֹתֵינו ּ ל ְעו ֹל ָם וָע ֶדִׁ , שבָחָה, מ ָׁ של ָה ,נֶצַח, מ ְ הַל ּ ֵל ו ְזִמְרָ ה ,עֹז ו ּ ֶ תפְאֶרֶ ת, תהִל ּ ָה ו ְ ִ גְּדֻל ּ ָה ,ג ְ ּבוּרָ הְּ , ק ֻד ָׁ ְ שה וּמַל ְכוּת ,ב ְ ּרָ כו ֹת ו ְהוֹדָאו ֹת ָ ל ְ ִׁ ה ָ קּדו ֹׁש ,וּמֵעו ֹל ָם וְע ַד שמְך הַג ָ ּדו ֹל ו ְ ַ תּה אֵל. א ָ עו ֹל ָם ַ ש ׂיךָ, מע ֲ ֶ י ְהַ ל ְלוּך ָ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ כ ָ ּל ַ ש ׂי רְ צו ֹנ ֶךָ, חסִידֶיך ָ וְצַ ִד ּיקִים עו ֹ ֵ וַ ֲ ָ ש ׂרָ אֵל ,ב ְ ּרִ נ ָה יו ֹדו ּו ִיב ָרְ כו ּ וְעַמְך ב ֵ ּית י ִ ְ שב ְ ּחו ּ ו ִיפָאֲרו ּ אֶת ׁ ו ִי ַׁ שם כ ְ ּבוֹדֶך ָ,כ ִ ּי ָ ל ְך ָ טו ֹב ל ְהו ֹדו ֹת וּל ְ ִׁ מּר, שמְך נָאֶה ל ְז ַ ֵ תּה אֵל .ב ָ ּרוּך ְ א ָ ומֵעו ֹל ָם וְע ַד עו ֹל ָם ַ ת ְׁ שב ָ ּחו ֹת. מהֻל ּ ָל ב ַ ּ ִּ תּה י ְי ָ מֶל ֶך ְ ְ א ָ ַ נוסח עדות אשכנז:
שו ֶה ל ּ ָך ְ וּמִי יַע ֲרָ ך ְ מִי י ִ ְדמֶה ל ּ ָך ְ וּמִי י ִ ְׁ האֵל הַג ָ ּדו ֹל הַגִּב ּו ֹר וְהַנ ּו ֹרָ א ,אֵל ל ָךָ ְ,
שמַי ִם וָאָרֶ ץ ,נְהַל ּ ֶל ְך ָ ע ֶל ְיו ֹן ,קֹנ ֵה ָׁ ְ ָ שבֵּחֲך ָ וּנְפָאֶרְ ך וּנְב ָרֵ ך אֶת ֵׁ וּנ ְ ַׁ שם שך ָ,כָּאָמוּר :ל ְ ָדו ִד ,ב ָ ּרְ כ ִי נַפְ ִׁ ק ְד ֶׁ ָ שי קד ׁ אֶת י ְי ָ וְכ ָל קְרָ ב ַי אֶת ֵׁ שם ָ ְשוֹ.
תעֲצֻמו ֹת ע ֻזֶּך ָ,הַ ג ָ ּדו ֹל האֵל ב ְ ּ ַ ָ ָ בִּכ ְבו ֹד ְׁ שמֶך ,הַגִּב ּו ֹר ל ָנֶצַח וְהַנ ּו ֹרָ א מּל ֶך ְ הַיּו ֵׁ שב ע ַל כִּסֵּא ה ֶ ב ְ ּנו ֹרְ אוֹתֶיךַ ָ, ש ׂאׁ . שוֹכ ֵן ע ַד מָרו ֹם ו ְ ָ קּדו ֹׁש רָ ם ו ְנ ִ ָּ ְׁ שמוֹ. וְכ ָתוּב :רַ נ ְ ּנו ּ צַ ִד ּיקִים ב ַ ּי ְיָ ,ל ַי ְ ָׁ שרִ ים תהִל ּ ָה .בְּפִי י ְ ָׁ ת ְ שרִ ים ִּ נ ָאו ָה ְ תהַל ּ ָל, ְ תב ָ ּרַ ך ,וּב ִל ְׁשו ֹן ת ְ וּב ְ ִדב ְרֵ י צַ ִד ּיקִים ִּ תתְרוֹמָם ,וּבְקֶרֶב קְדו ֹ ִׁ שים חסִידִים ִּ ֲ ת ַ ק ָד ּׁש. ת ְ ִּ מ ְ ש ׂרָ אֵל מּך ָ ב ֵ ּית י ִ ְ קהֲלו ֹת רִ ב ְבו ֹת ע ַ ְ וּב ְ ַ ָ ת ּ פָאֵר ִׁ שמְך ,מַלְכ ֵ ּנו ּ ,בְּכ ָל ד ּו ֹר ב ְ ּרִ נ ָ ּה י ִ ְ שכ ֵ ּן חוֹב ַת כ ָ ּל הַי ְצוּרִ ים לְפָנ ֶיך ָ ו ָדו ֹרֶׁ . י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ו ֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו ּ ל ְהו ֹדו ֹת, לְהַל ּ ֵל ,ל ְ ַׁ שבֵּחַ ,לְפָאֵר ,ל ְרוֹמֵם, ְ ה ֵד ּר ,לְב ָרֵ ך ,לְע ַל ּ ֵה וּלְקַל ּ ֵס ע ַל כ ָ ּל לְ ַ שב ְ ּחו ֹת ָדּו ִד ב ֶ ּן י ִ ַׁ ת ְׁ ִדּב ְרֵ י ִׁ שי שירו ֹת ו ְ ִ מ ִׁ שיחֶךָ. עַב ְ ְד ּך ָ ְ תב ַ ּח ִׁ י ִ ְׁ האֵל שמְך ָ לָע ַד מַלְכ ֵ ּנוָ ּ , ש ַּ ְ ה ָ שמַי ִם קּדו ֹׁש ב ַ ּ ׁ ּ ָ המֶל ֶך הַג ָ ּדו ֹל ו ְ ַ ַ וּבָאָרֶ ץ ,כ ִ ּי ל ְך ָ נָאֶה ,י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּו ֵאלֹהֵי שיר ו ּ ְׁ אֲבוֹתֵינוִׁ ּ , שבָחָה ,הַל ּ ֵל ו ְזִמְרָ ה, מ ָׁ של ָה ,נֶצַח ,גְּדֻל ּ ָה וּג ְבוּרָ ה, מ ְ עֹז ו ּ ֶ תפְאֶרֶ תְ , שה וּמַל ְכוּת, ק ֻד ׁ ּ ָ תהִל ָה ו ְ ִ ְּ תּה וְע ַד מע ַ ָ ֵ ב ְ ּרָ כו ֹת ו ְהוֹדָאו ֹת תּה י ְיָ ,אֵל מֶל ֶך ְ ג ָ ּדו ֹל א ָ עו ֹל ָם .ב ָ ּרוּך ְ ַ ת ְׁ שב ָ ּחו ֹת ,אֵל הַהוֹדָאו ֹת ,אֲדו ֹן ב ַ ּ ִּ הב ּוֹחֵר ב ְ ּ ִׁ שירֵ י זִמְרָ ה, הַנִפְל ָאו ֹתַ , מֶל ֶך ְ אֵל חֵי הָעו ֹלָמִים.
——73
נ ִ ְׁ שמַת כ ָ ּל חַי
תב ָרֵ ך ְ ְּ
אֶת ִׁ ש ׂר ח כ ָ ּל ב ָ ּ ָ שמְך ָ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ,ו ְרו ּ ַ תמִיד. תפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכ ְרְ ך ָ מַלְכ ֵ ּנו ּ ָּ ְּ תּה אֵל, א ָ מִן הָעו ֹל ָם וְע ַד הָעו ֹל ָם ַ מב ַ ּלְעָדֶיך ָ אֵין ל ָנו ּ מֶל ֶך ְ ג ּוֹאֵל וּ ִ וּמוֹשִיע ַּ , מפַרְ נ ֵס מצִּיל ו ּ ְ פוֹדֶה ו ּ ַ וּמְרַ חֵם בְּכ ָל ע ֵת צָרָ ה ו ְצוּקָה. תּה .אֱלֹהֵי א ָ אֵין ל ָנו ּ מֶל ֶך ְ אֶל ּ ָא ָ הָרִ ׁ ה כ ָ ּל אחֲרו ֹנ ִים ,אֱל ֹ ַּ ה ַ אשו ֹנ ִים ו ְ ָ מהֻל ָל ה ְּ ב ְ ּרִ יו ֹת ,אֲדו ֹן כ ָ ּל תּו ֹל ָדו ֹתַ , המְנַהֵג עו ֹל ָמו ֹ ת ְׁ שב ָ ּחו ֹתַ , ה ִּ ב ְ ּרֹב ַ חמִים .ו ַי ְי ָ לֹא חסֶד וּב ְרִ יּוֹתָיו ב ְ ּרַ ֲ בְ ּ ֶ מּעו ֹרֵ ר י ְ ֵׁ י ָנוּם ו ְלֹא י ִי ָׁ שנ ִים ה ְ שןַ , ש ׂי ַ מ ִ ה ֵּ מקִיץ נ ִרְ ָדּמִים ו ְ ַ ה ֵּ וְ ַ ח אִל ּ ְמִים הסּוֹמֵך ְ נוֹפְל ִים תּיר אֲסוּרִ ים ,ו ְ ַ מ ִ ה ַּ וְ ַ ָ ָ וְהַזּוֹקֵף כ ְ ּפוּפִים ,ל ְך לְב ַ ְד ּך אֲנַחְנו ּ מוֹדִים. אִלּו ּ פִינו ּ מָל ֵא ִׁ שירָ ה כ ַ ּיָּם ,וּל ְׁשו ֹנ ֵנו ּ שׂפְתוֹתֵינו ּ ֶׁ שב ַח רִ נ ָ ּה כַּהֲמו ֹן ג ַ ּל ּ ָיו ,ו ְ ִ מאִירו ֹת חב ֵי רָ קִיע ַ ,וְע ֵינ ֵינו ּ ְ כְּמֶרְ ֲ שמ ׁ כ ַ ּ ֶׁ שׂרֵ י ֶש וְכ ַיָּרֵ חַ ,ו ְיָדֵינו ּפְרוּש ׂו ֹת כ ְ ּנ ִ ְ ָׁ שמַי ִם ,ו ְרַ ג ְל ֵינו ּ קַלּו ֹת כָּאַיָּלו ֹת, מסְ ּ פִיקִים ל ְהו ֹדו ֹת אֵין אֲנַחְנו ּ ַ ל ְך ָ,י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ו ֵאלֹהֵי אֲבו ֹתֵ ינוּ , וּלְב ָרֵ ך ְ אֶת ְׁ מאֶל ֶף שמֶך ָ,ע ַל אַחַ ת ֵ אַלְפֵי אֲלָפִים ו ְרִ ב ֵ ּי רְ ב ָבו ֹת ּ פְעָמִים ֶׁ ת ע ִם אֲבוֹתֵינו ּ ש ׂי ָ שע ָ ִ הַ טּו ֹבו ֹת תּנו ּ ,י ְי ָ אֱלֹהֵינוּ , מצְרַ י ִם גְּאַל ְ ָ מ ִּ מּנוִ ּ. וְע ִ ָ מב ֵ ּית עֲבָדִים ּ תּנו ּ פְדִיתָנו ּ ,ב ְ ּרָ ע ָב ז ַנ ְ ָ וּ ִ
תּנו ּ הצַּל ְ ָ מחֶרֶב ִ תּנוֵ ּ , שׂב ָע כ ִ ּלְכ ַ ּל ְ ָ וּב ְ ָ מחָל ָי ִם רָ ע ִים תּנו ּ ,ו ּ ֵ ט ָ מ ֶדּב ֶר מִל ּ ַ ְ וּ ִ אמָנ ִים ִד ּל ּ ִיתָנו ּ.ע ַד הֵנ ָ ּה ו ְרַ ב ִ ּים ו ְנ ֶ ֱ חסָדֶיךָ, חמֶיך ָ ו ְלֹא ע ֲז ָבוּנו ּ ֲ ע ֲז ָרוּנו ּ רַ ֲ ט ֵׁ שנו ּ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ל ָנֶצַח .ע ַל ת ְּ וְאַל ִּ ש ּ ח וּנ ְ ָׁ אב ָרִ ים ֶׁ שמָה ת ב ָ ּנו ּ ו ְרו ּ ַ פִל ּ ַג ְ ָּ כ ֵ ּן ֵ א ּ א ֶׁ ֶׁ ת מ ָּ שׂ ְ שר ַ פֵינו ּ ו ְל ָׁשו ֹן ֲ ת בְ ּ ַ ח ָּ שנָּפַ ְ בְּפִינו ּ ,הֵן הֵם יו ֹדו ּ ו ִיב ָרְ כו ּ ו ִי ַׁ שב ְ ּחו ּ ק ִד ׁ ּישו ּ ו ִיפָאֲרו ּ ו ִירוֹמְמו ּ ו ְיַע ֲרִ יצו ּ ו ְי ַ ְ שמְך ָ מַלְכ ֵ ּנו ּ.כ ִ ּי כ ָל ּ ו ְיַמְל ִיכו ּאֶת ִׁ פֶה שב ַע ,וְכ ָל ת ּׁ ָ ל ְך ָ יוֹדֶה ,וְכ ָל ל ָׁשו ֹן ל ְך ָ ִ תכ ְרַ ע ,וְכ ָל קוֹמָה לְפָנ ֶיך ָ ב ֶ ּרֶ ך ְ ל ְך ָ ִ ָ ת ְׁ חו ֶה ,וְכ ָל לְב ָבו ֹת י ִירָ אוּך ,וְכ ָל ת ֲ ש ַּ ִ ָ מּרו ּ ל ִ ְׁ שמֶך ,כ ַ ּ ָדב ָר קֶרֶב וּכ ְל ָיו ֹת י ְז ַ ְ ֶׁ שכ ָ ּתוּב ,כ ָ ּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְ נ ָה :י ְיָ ,מִי ָ מּנו ּ וְע ָנ ִי מ ֶ מחָז ָק ִ מצִּיל ע ָנ ִי ֵ כ ָמו ֹךַ , אב ְיו ֹן מִג ֹּז ְלוֹ. וְ ֶ נוסח עדות המזרח:
ת ְׁ ַׁ שמַע ,צַעֲקַת תּה ִּ א ָ שוְע ַת ע ֲנ ִיִּים ַ שיב ו ְתו ֹ ִׁ ק ִׁ שיע ַ .וְכ ָתוּב :רַ נ ְ ּנו ּ ת ְ ה ַד ּל ַּ ַ צַ ִד ּיקִים ב ַ ּי ְיָ ,ל ַי ְ ָׁ תהִל ּ ָה. שרִ ים נ ָאו ָה ְ בְּפִי י ְ ָׁ שׂפְתֵי תתְרוֹמָם ,וּב ְ ִ ִּ שרִ ים ְ חסִידִים תב ָ ּרַ ך ,וּב ִל ְׁשו ֹן ֲ ת ְ צַ ִד ּיקִים ִּ ק ָד ּׁש ,וּבְקֶרֶב קְדו ֹ ִׁ ת ַ תהַל ּ ָל. ת ְ שים ִּ ת ְ ִּ מ ְ ש ׂרָ אֵל, מּך ָ ב ֵ ּית י ִ ְ קהֲלו ֹת רִ ב ְבו ֹת ע ַ ְ בְ ּ ִ ָ ֶׁ שכ ֵ ּן חוֹב ַת כ ָ ּל הַי ְצוּרִ ים לְפָנ ֶיך י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ו ֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו ּ ל ְהו ֹדו ֹת, ל ְהַ ל ּ ֵל ,ל ְ ַׁ שב ֵ ּחַ ,לְפָאֵר ,ל ְרוֹמֵם,
——72
30
אמר עמוס עוז :
כוס רביעית
אני מודה :כרבים מחבריי הלוחמים שהשתתפו במלחמה הזאת ,הייתי גם אני בין "התמימים מוכי–הסנוורים" והאמנתי בכך שמלחמה זו עשוייה להביא בעקבותיה את השלום הנכסף .סברתי שהפעם — לראשונה בתולדות המפעל הציוני — תלוי השלום גם בנו ,גם בדרך שבה נלך עכשיו. עיתון דבר 22 ,באוגוסט1967 ,
אני עדיין מאמין בכך. הריב בין ישראל לפלסטין הוא פצע מדמם זה עשרות שנים ,פצע מדמם ומלא מוגלה. אי–אפשר להניף שוב ושוב מקל גדול ולהרביץ לפצע מדמם כדי שייבהל ויפסיק סוף סוף להיות פצע ,ויפסיק סוף סוף לדמם .פצע צריך לרפא .ויש דרך לרפא בהדרגה את הפצע הזה. ינואר 2017
——75
תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם ב ּו ֹרֵ א ּ פְרִ י א ָ ב ָ ּרוּך ְ ַ
הַגָפֶן30.
שותים בהסבה לשמאל
תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם ,ע ַל הַגֶּפֶן וְע ַל ּ פְרִ י א ָ ב ָ ּרוּך ְ ַ חב ָה מ ָד ּה טוֹב ָה וּרְ ָ ח ְ שׂדֶה וְע ַל אֶרֶ ץ ֶ תּנוּב ַת ַ הַגֶּפֶן ,ע ַל ְ ה ָּ מ ּ ֶׁ פִרְ י ּ ָה ו ְל ִ ְ ת לַאֲבוֹתֵינו ּ לֶאֱכֹל ִ ת וְהִנְחַל ְ ָּ שרָ צִי ָ שׂבֹּע ַ ָ מּך ,וְע ַל ש ׂרָ אֵל ע ַ ֶ מטּוּבָהּ .רַ חֶם נ ָא ד‘ אֱלֹקֵינו ּ ע ַל י ִ ְ ִ שכ ַ ּן כ ְ ּבוֹדֶך ָ,וְע ַל מִזְבְּחֶךָ, ָ מ ְׁ י ְרו ּ ָׁ של ַי ִם ע ִירֶ ך ,וְע ַל צִיּו ֹן ִ ָ של ַי ִם ע ִיר הַקֹד ׁ וְע ַל הֵיכ ָל ֶך ,וּב ְנ ֵה י ְרו ּ ָׁ מהֵרָ ה ב ְיָמֵינו ּ ֶש ב ִ ּ ְ מ ּ שׂב ַ ּע פִרְ יָהּ ,ו ְנ ִ ְ מחֵנו ּבְּב ִנ ְי ָנָהּ ,ו ְנֹאכ ַל ִ שׂ ְ הע ֲל ֵנו ּל ְתוֹכָהּ ,ו ְ ַ וְ ַ ָ ק ֻד ָׁ ה בִ ּ ְ שה וּב ְ ָ מטּוּבָהּ ,וּנְב ָרֶ כ ְך ע ָל ֶי ָ ִ טהֳרָ ה (בשבת :וּרְ צֵה ה ַׁ מּצּו ֹת ה ַ מחֵנו ּב ְ ּיו ֹם חַג ַ שׂ ְ שב ָ ּת הַזֶּה) ו ְ ַ החֲל ִיצֵנו ּ ב ְ ּיו ֹם ַ וְ ַ ָ האָרֶ ץ מטִיב ל ַכ ֹּל ,ו ְנוֹדֶה ל ּ ְך ע ַל ָ תּה ד‘ טו ֹב ו ּ ֵ א ָ הַזֶּה ,כ ִ ּי ַ ְ האָרֶ ץ וְע ַל ּ וְע ַל ּ פְרִ י גַּפְנ ָה תּה ד‘ ע ַל ָ א ָ פְרִ י גַּפְנ ָה .ב ָ ּרוּך ַ (על יין מחו“ל אומרים :וְע ַל ּ פְרִ י הַגָּפֶן).
ש ּ חסַל סִד ּוּר ּ א ֶׁ מ ְׁ שר חקָתוֹ .כ ַ ּ ֲ פָטו ֹ ו ְ ֻ פֶסַח כְּהִלְכ ָתוֹ ,כְּכ ָל ִ ֲ ְ זָכ ִינו ּ לְסַ ֵד ּר או ֹתוֹ ,כ ֵ ּן נ ִזְכ ֶ ּה לַע ֲש ׂו ֹתוֹ .ז ָך ׁ שוֹכ ֵן מְעו ֹנ ָה, טע ֵי כ ַנ ָ ּהּ , קוֹמֵם ְ פְדוּי ִם קהַל עֲדַת מִי מָנ ָה .בְּקָרו ֹב נַהֵל נ ִ ְ הב ְ ּנוּי ָה! 31 הבָּאָה ב ִ ּירו ּ ָׁ ל ְ ָׁ של ָי ִם ַ שנ ָה ַ לְצִיו ֹן ב ְ ּרִ נ ָ ּה הבָּאָה ב ִ ּירו ּ ָׁ (בחו“ל אומרים :ל ְ ָׁ של ָי ִם!) שנ ָה ַ 31
אמרה ג'יל ג'ייקובס:
רב ָך קדוש ולא אבוא בעיר” [הושע “ובק ְ ּ ִ
יא ,ט] .אמר רבי יוחנן :אמר הקדוש ברוך הוא לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה [תענית ה]. רש"י מפרש :והכי קאמר :עד שיהא בקרבך קדוש למטה ,דהיינו ירושלים ,לא אבוא בעיר שלמעלה" .ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו” [תהילים קכב, ג] ,ירושלים שלמטה תהא בנויה כעיר שחוברה לה ,שהיא כיוצא בה ,חבירתה ודוגמתה [רש"י על תענית ה].
בעודנו מתפללים לירושלים הבנויה, אנחנו מחדשים את מחויבותנו לבנות את ירושלים כאתר של קדושה ושל שלום ,מקום שבו כל אדם יכול לחיות בכבוד מתוקף היותו בצלם אלוהים, מקום שבו ירושלים הארצית משקפת את שלמותה של בת דמותה השמימית.
——76
ּ פֶסַח, מסֻג ֶ ּרֶ ת סֻג ָ ּרָ ה בְּעִתּוֹתֵי ְ נ ִ ְׁ ש ׂעו ֹרֵ י עֹמֶר מדְי ָן בִּצְל ִיל ְ מדָה ִ ש ְ ּ פֶסַח, שמַנ ֵי ּ מ ְׁ פוּל ו ְלוּד ב ִ ּיקַד י ְקו ֹד ש ׂו ֹרפו ּ ִ ּ פֶסַח, תּם זֶב ַח ּ פֶסַח. אמַרְ ֶ וַ ֲ עו ֹד הַיו ֹם ב ְ ּנֹב לַע ֲמו ֹד ע ַד גָּע ָה עו ֹנ ַת ּ פֶסַח, קע ַ צוּל ב ַ ּ ּ ּ קע ֲ ֵ תב ָה ל ְ ַ פֶסַח, פַס י ַד כ ָ ּ ְ חן ב ַ ּ ּ פֶסַח, של ְ ָ ה ּׁ ֻ הצָּפִית ע ִָרו ֹך ְ ַ צָפֹה ַ תּם זֶב ַח ּ פֶסַח. אמַרְ ֶ וַ ֲ של ּ ֵ ׁ ה ַדסָּה ל ְ ַׁ ָ ש צו ֹם קהָל כ ִ ּנְּסָה ֲ בַ ּ ּ פֶסַח, מב ֵ ּית רָ ָׁ רֹ ׁ ת בְּע ֵץ חצְ ָּ מ ַ שע ָ אש ִ בַ ּ ּ פֶסַח, שים מ ּׁ ִ ח ִ ֲ ְׁ ש ֵ תב ִיא ל ְעוּצִּית תּי אֵל ּ ֶה רֶ ג ַע ָּ בַ ּ ּ פֶסַח, ָ ָ תּעֹז יָדְך וְתָרוּם יְמִינ ְך כ ְ ּל ֵיל ָ ּ ת ַ פֶסַח, ק ֵד ּׁש חַג ה ְ ִ תּם זֶב ַח ּ פֶסַח. אמַרְ ֶ וַ ֲ
כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה ,כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה
אדִיר בִּמְלוּכ ָה ,ב ָ ּחוּר כַּהֲלָכ ָה, ַ ג ְ ּדוּדָיו יֹאמְרו ּלו ֹ :ל ְך ָ וּל ְך ָ,ל ְך ָ כ ִ ּי ל ְךָ, ממְלָכ ָה, ה ַּ ל ְך ָ אַף ל ְך ָ,ל ְך ָ י ְי ָ ַ כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה ,כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה. ָד ּגוּל בִּמְלוּכ ָה ,הָדוּר כַּהֲלָכ ָה, וָתִיקָיו יֹאמְרו ּלו ֹ :ל ְך ָ וּל ְך ָ,ל ְך ָ כ ִ ּי ל ְךָ, ממְלָכ ָה, ה ַּ ל ְך ָ אַף ל ְך ָ,ל ְך ָ י ְי ָ ַ כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה ,כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה.
חסִין כַּהֲלָכ ָה זַכ ַ ּאי בִּמְלוּכ ָהָ , ָ ָ ָ טפְסְרָ יו יֹאמְרו ּלו ֹ :ל ְך וּל ְך ,ל ְך כ ִ ּי ַ ממְלָכ ָה, ה ַּ ל ְך ָ,ל ְך ָ אַף ל ְך ָ,ל ְך ָ י ְי ָ ַ כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה ,כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה. יָחִיד בִּמְלוּכ ָה ,כַּב ִ ּיר כַּהֲלָכ ָה ל ִמוּדָיו יֹאמְרו ּלו ֹ :ל ְך ָ וּל ְך ָ,ל ְך ָ כ ִ ּי ל ְךָ, ממְלָכ ָה, ה ַּ ל ְך ָ אַף ל ְך ָ,ל ְך ָ י ְי ָ ַ כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה ,כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה. מו ֹ ֵׁ של בִּמְלוּכ ָה ,נו ֹרָ א כַּהֲלָכ ָה סְב ִיב ָיו יֹאמְרו ּלו ֹ :ל ְך ָ וּל ְך ָ,ל ְך ָ כ ִ ּי ל ְךָ, ממְלָכ ָה, ה ַּ ל ְך ָ אַף ל ְך ָ,ל ְך ָ י ְי ָ ַ כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה ,כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה. ע ָנ ָיו בִּמְלוּכ ָהּ , פוֹדֶה כַּהֲלָכ ָה, צַ ִד ּיקָיו יֹאמְרו ּלו ֹ :ל ְך ָ וּל ְך ָ,ל ְך ָ כ ִ ּי ל ְךָ, ממְלָכ ָה, ה ַּ ל ְך ָ אַף ל ְך ָ,ל ְך ָ י ְי ָ ַ כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה ,כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה. ָ קּדו ֹׁש בִּמְלוּכ ָה ,רַ חוּם כַּהֲלָכ ָה שנְאַנ ָיו יֹאמְרו ּלו ֹ :ל ְך ָ וּל ְך ָ,ל ְך ָ כ ִ ּי ל ְךָ, ִׁ ממְלָכ ָה, ה ַּ ל ְך ָ אַף ל ְך ָ,ל ְך ָ י ְי ָ ַ כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה ,כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה. תקִיף בִּמְלוּכ ָה ,תּוֹמֵך ְ כַּהֲלָכ ָה ַּ תמִימָיו יֹאמְרו ּלו ֹ :ל ְך ָ וּל ְך ָ,ל ְך ָ כ ִ ּי ְּ ממְלָכ ָה, ה ַּ ל ְך ָ,ל ְך ָ אַף ל ְך ָ,ל ְך ָ י ְי ָ ַ כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה ,כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה.
——79
חצִי הַל ּ ַי ְל ָה וּבְכ ֵן ו ַיְהִי ב ַ ּ ֲ
ת ב ַ ּל ּ ַי ְל ָה, הפְל ֵא ָ אָז רו ֹב נִסִּים ִ א ְׁ ב ְ ּר ֹ ׁ שמו ֹרֶ ת ז ֶה הַל ּ ַי ְל ָה, אש ַ חתּו ֹ כ ְ ּנֶחֱל ַק לו ֹ ל ַי ְל ָה, ג ֵר צֶדֶק נִצַ ּ ְ חצִי הַל ּ ַי ְל ָה. ו ַיְהִי ב ַ ּ ֲ ת מֶל ֶך ְ ג ְ ּרָ ר בַּחֲלו ֹם הַל ּ ַי ְל ָה, ַד ּנ ְ ָּ אמ ׁ ֶש ל ַי ְל ָה, ת אֲרַ מִי ב ְ ּ ֶ ח ְד ָּ הפְ ַ ִ ש ׂרָ אֵל לְמַלְאָך ְ ו ַיוּכ ַל לו ֹ ש ׂר י ִ ְ ו ַי ָ ּ ַ חצִי הַל ּ ַי ְל ָה. ו ַיְהִי ב ַ ּ ֲ ל ַי ְל ָה , חצִי ת בַ ּ ֲ חצְ ָּ מ ַ ז ֶרַ ע ב ְ ּכו ֹרֵ י פַתְרו ֹס ָ מצְאו ּב ְ ּקוּמָם הַל ּ ַי ְל ָה ,חֵיל ַָם לֹא ָ ב ַ ּל ּ ַי ְל ָה,טִיסַת נ ְג ִיד חֲר ֶׁ ת שת סִל ִי ָ חצִי הַל ּ ַי ְל ָה. ב ְ ּכוֹכְב ֵי ל ַי ְל ָה ,ו ַיְהִי ב ַ ּ ֲ חָרֵ ף ל ְנוֹפֵף אִוּוּי ,הוֹב ַ ְׁ ת ש ָּ מ ַ יָע ַץ ְ מצָבו ֹ פְג ָרָ יו ב ַ ּל ּ ַי ְל ָה,כ ָ ּרַ ע ב ֵ ּל ו ּ ַ ִישו ֹן ל ַי ְל ָה,לְא ׁ בְּא ׁ ִיש חֲמוּדו ֹת נ ִג ְל ָה חצִי הַל ּ ַי ְל ָה. רָ ז חֲזו ֹת ל ַי ְל ָה ,ו ַיְהִי ב ַ ּ ֲ תכ ֵ ּר בִּכ ְל ֵי קֹד ׁ מ ְׁ ש ַּ ִ ֶש נֶהֱרַ ג ב ּו ֹ ב ַ ּל ּ ַי ְל ָה, מב ּו ֹר אֲרָ יו ֹת ּ נו ֹ ַׁ פוֹתֵר בִּע ֲתוּתֵי שע ִ ש ׂנְאָה נָטַר אֲג ָג ִי וְכַָתַב סְפָרִ ים ל ַי ְל ָהִ , חצִי הַל ּ ַי ְל ָה. ו ַיְהִי ב ַ ּ ֲ ב ַ ּל ּ ַי ְל ָה , ת נִצְחֲך ָ ע ָל ָיו ב ְ ּנֶדֶד ְׁ שנ ַת עו ֹרַ רְ ָּ ְ ל ַי ְל ָהּ , תדְרו ֹך ל ְ ִׁשוֹמֵר מַה פוּרָ ה ִ אתָא ש ׂח ָ מּל ַי ְל ָה ,צָרַ ח כ ַ ּׁשוֹמֵר ו ְ ָ ִ חצִי הַל ּ ַי ְל ָה. בֹּקֶר ו ְג ַם ל ַי ְל ָה ,ו ַיְהִי ב ַ ּ ֲ
א ֶׁ שר הוּא לֹא יו ֹם ו ְלֹא קָרֵב יו ֹם ֲ ל ַי ְל ָה ,רָ ם הוֹדַע כ ִ ּי ל ְך ָ הַיּו ֹם אַף ל ְך ָ ל ּ ַי ְל ָהׁ , הפְקֵד לְע ִירְ ך ָ כ ָ ּל שוֹמְרִ ים ַ
תאִיר כ ְ ּאו ֹר יו ֹם הַיּו ֹם וְכ ָל הַל ּ ַי ְל ָהָּ , ח ְׁ חצִי הַל ּ ַי ְל ָה. שכ ַ ּת ל ַי ְל ָה ,ו ַיְהִי ב ַ ּ ֲ ֶ בליל שני אומרים:
תּם זֶב ַח ּ פֶסַח מַרְ ֶ א ֶ וּבְכ ֵן ו ַ ֲ
בַ ּ ּ פֶסַח, ת הפְל ֵא ָ אֹמֶץ ג ְ ּבוּרוֹתֶיך ָ ִ ּ ב ְ ּר ֹ ׁ פֶסַח, ת ש ׂא ָ אש כ ָ ּל מוֹע ֲדו ֹת נ ִ ֵּ ּ פֶסַח, ת לְאֶז ְרָ חִי חֲצו ֹת ל ֵיל גִּל ִי ָ תּם זֶב ַח ּ פֶסַח. אמַרְ ֶ וַ ֲ בַ ּ ּ ְד ּלָתָיו ָדּפַ ְ פֶסַח, ת כ ְ ּחֹם הַיו ֹם ק ָּ הסְע ִיד נוֹצְצִים ע ֻגו ֹת מַצּו ֹת ב ַ ּ ּ פֶסַח, ִ ְ הבָּקָר רָ ץ זֵכ ֶר ל ְׁשו ֹר ע ֵרֶ ך ּ פֶסַח, וְאֵל ַ תּם זֶב ַח ּ פֶסַח. אמַרְ ֶ וַ ֲ ֵש ב ַ ּ ּ זוֹע ֲמו ּסְדוֹמִים ו ְלוֹהֲטו ּבָּא ׁ פֶסַח, אפָה בְּקֵץ מהֶם וּמַצּו ֹת ָ חֻל ּ ַץ לו ֹט ֵ ּ פֶסַח, א ְדמַת מֹף ו ְנֹף בְּעָב ְרְ ך ָ ת ַ טִאטֵא ֶ בַ ּ ּ פֶסַח, תּם זֶב ַח ּ פֶסַח. אמַרְ ֶ וַ ֲ יָ ּ ת ב ְ ּל ֵיל ִׁ הר ֹ ׁ שמּוּר חצְ ָּ מ ַ אש כ ָ ּל או ֹן ָ ּ פֶסַח, כַּב ִ ּיר ,ע ַל ב ֵ ּן ב ְ ּכו ֹר ּ ת בְּדַם ח ָּ פָסַ ְ ּ פֶסַח, מ ְׁ תחַי שחִית ל ָבֹא בִּפְ ָ תּת ַ תּי ֵ לְב ִל ְ ִ בַ ּ ּ פֶסַח, תּם זֶב ַח ּ פֶסַח. אמַרְ ֶ וַ ֲ
——78
אחָד מִי יו ֹ ֵדע ַ, ֶ אחָד אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ. ֶ אחָד אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ. שב ַ ּ ׁ ּ ָ ֶ ְׁ ְׁ שנ ַי ִם אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ. שנ ַי ִם מִי יו ֹ ֵדע ַ , ְׁ אחָד אֱלֹהֵינו ּ הב ְ ּרִ יתֶ . שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ ֶׁ שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ. שב ַ ּ ׁ ּ ָ של ָׁ שה מִי יו ֹ ֵדע ְַׁ , של ָׁ ְׁ שה אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ. שה אָבו ֹתְׁ , של ָׁ ְׁ הב ְ ּרִ ית, שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ אחָד אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ. שב ַ ּ ׁ ּ ָ ֶ אַרְ ב ַ ּע אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ. אַרְ ב ַ ּע מִי יו ֹ ֵדעַ , של ָׁ ְׁ שה אָבו ֹת, אמָהו ֹת, ִ אַרְ ב ַ ּע ְׁ אחָד אֱלֹהֵינו ּ הב ְ ּרִ יתֶ , שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ ֶׁ שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ. שב ַ ּ ׁ ּ ָ שה אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ. מ ּׁ ָ ח ִ שה מִי יו ֹ ֵדע ֲַ , מ ּׁ ָ ח ִ ֲ מ ֵׁ שי תו ֹרָ ה ,אַרְ ב ַ ּע שה חו ּ ְ מ ּׁ ָ ח ִ ֲ שה אָבו ֹתְׁ , של ָׁ אמָהו ֹתְׁ , שנ ֵי ל ֻחו ֹת ִ אחָד אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ שמַי ִם שב ַ ּ ׁ ּ ָ הב ְ ּרִ יתֶ , ַ וּבָאָרֶ ץ. ִׁ ִׁ שה אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ. ש ּׁ ָ שה מִי יו ֹ ֵדעַ , ש ּׁ ָ ִׁ מ ֵׁ מ ָׁ מ ְׁ ש ּׁ ָ שי שה חו ּ ְ ח ִ שנ ָהֲ , שה סִדְרֵ י ִ של ָׁ ְׁ שה אמָהו ֹת, ִ תו ֹרָ ה ,אַרְ ב ַ ּע אָבו ֹתְׁ , אחָד הב ְ ּרִ יתֶ , שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ שב ַ ּ ׁ ּ ָ שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ.
ִׁ ִׁ שבְע ָה אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ. שבְע ָה מִי יו ֹ ֵדע ַ , תּאִׁ , שבְע ָה יְמֵי ַׁ ִׁ שה סִדְרֵ י ש ּׁ ָ שב ַ ּ ָ מ ֵׁ מ ָׁ מ ְׁ שי תו ֹרָ ה ,אַרְ ב ַ ּע שה חו ּ ְ ח ִ שנ ָהֲ , ִ שה אָבו ֹתְׁ , של ָׁ אמָהו ֹתְׁ , שנ ֵי ל ֻחו ֹת ִ אחָד אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ שמַי ִם שב ַ ּ ׁ ּ ָ הב ְ ּרִ יתֶ , ַ וּבָאָרֶ ץ. שמו ֹנ ָה מִי יו ֹ ֵדע ְַׁ , ְׁ שמו ֹנ ָה אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ. ִׁ ְׁ שבְע ָה יְמֵי שמו ֹנ ָה יְמֵי מִיל ָה, מ ָׁ מ ְׁ תּאִׁ , ַׁ שה ח ִ שנ ָהֲ , שה סִדְרֵ י ִ ש ּׁ ָ שב ַ ּ ָ מ ֵׁ אמָהו ֹת, ִ שי תו ֹרָ ה ,אַרְ ב ַ ּע חו ּ ְ שה אָבו ֹתְׁ , של ָׁ ְׁ הב ְ ּרִ ית, שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ אחָד אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ. שב ַ ּ ׁ ּ ָ ֶ ת ְׁ ת ְׁ שע ָה אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ. שע ָה מִי יו ֹ ֵדע ִַּ , ִּ שע ָה י ַרְ חֵי לֵדָהְׁ , ת ְׁ שמו ֹנ ָה יְמֵי ִּ תּאִׁ , שבְע ָה יְמֵי ַׁ מִיל ָהִׁ , שה ש ּׁ ָ שב ַ ּ ָ מ ֵׁ מ ָׁ מ ְׁ שי תו ֹרָ ה, שה חו ּ ְ ח ִ שנ ָהֲ , סִדְרֵ י ִ של ָׁ ְׁ שה אָבו ֹת, אמָהו ֹת, ִ אַרְ ב ַ ּע ְׁ אחָד אֱלֹהֵינו ּ הב ְ ּרִ יתֶ , שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ ֶׁ שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ. שב ַ ּ ׁ ּ ָ ש ׂרָ ה אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ. ש ׂרָ ה מִי יו ֹ ֵדע ַ ,ע ֲ ָ עֲ ָ ת ְׁ שע ָה י ַרְ חֵי לֵדָה, ש ׂרָ ה ִדב ְ ּרַ י ָאִּ , עֲ ָ ִׁ ְׁ שבְע ָה יְמֵי שמו ֹנ ָה יְמֵי מִיל ָה, תּאִׁ , ַׁ מ ָׁ מ ְׁ ש ּׁ ָ שב ַ ּ ָ שה ח ִ שנ ָהֲ , שה סִדְרֵ י ִ מ ֵׁ אמָהו ֹת, ִ שי תו ֹרָ ה ,אַרְ ב ַ ּע חו ּ ְ שה אָבו ֹתְׁ , של ָׁ ְׁ הב ְ ּרִ ית, שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ אחָד אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ שב ַ ּ ׁ ּ ָ ֶ שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ.
——81
א ִד ּיר הוּא יִב ְנ ֶה ב ֵ ּיתו ֹ ַ מהֵרָ ה, מהֵרָ ה ,ב ִ ּ ְ בְּקָרו ֹב .ב ִ ּ ְ ב ְ ּיָמֵינו ּבְּקָרו ֹב. אֵל ב ְ ּנ ֵה ,אֵל ב ְ ּנ ֵה ,ב ְ ּנ ֵה ב ֵ ּיתְך ָ בְּקָרו ֹב.
נו ֹרָ א הוּא ,סַג ִ ּיב הוּא ,ע ִזּוּז הוּא, ּ פוֹדֶה הוּא ,צַדִיק הוּא יִב ְנ ֶה ב ֵ ּיתו ֹ מהֵרָ ה ,ב ְ ּיָמֵינו ּ מהֵרָ ה ,ב ִ ּ ְ בְּקָרו ֹב .ב ִ ּ ְ בְּקָרו ֹב. אֵל ב ְ ּנ ֵה ,אֵל ב ְ ּנ ֵה ,ב ְ ּנ ֵה ָ ב ֵ ּיתְך בְּקָרו ֹב.
ב ָ ּחוּר הוּא ,ג ָ ּדו ֹל הוּאָ ,ד ּגוּל הוּא מהֵרָ ה, יִב ְנ ֶה ב ֵ ּיתו ֹ בְּקָרו ֹב .ב ִ ּ ְ מהֵרָ ה ,ב ְ ּיָמֵינו ּבְּקָרו ֹב. בִ ּ ְ אֵל ב ְ ּנ ֵה ,אֵל ב ְ ּנ ֵה ,ב ְ ּנ ֵה ָ ב ֵ ּיתְך בְּקָרו ֹב.
קּדו ֹׁש הוּא ,רַ חוּם הוּאַׁ , ָ ש ַד ּי הוּא, ת ִ קּיף הוּא יִב ְנ ֶה ב ֵ ּיתו ֹ בְּקָרו ֹב. ַּ מהֵרָ ה ,ב ְ ּיָמֵינו ּבְּקָרו ֹב. מהֵרָ ה ,ב ִ ּ ְ בִ ּ ְ אֵל ב ְ ּנ ֵה ,אֵל ב ְ ּנ ֵה ,ב ְ ּנ ֵה ָ ב ֵ ּיתְך בְּקָרו ֹב.
הָדוּר הוּא ,וָתִיק הוּא ,זַכ ַ ּאי הוּא, חסִיד הוּא יִב ְנ ֶה ב ֵ ּיתו ֹ בְּקָרו ֹב. ָ מהֵרָ ה ,ב ְ ּיָמֵינו ּבְּקָרו ֹב. מהֵרָ ה ,ב ִ ּ ְ בִ ּ ְ אֵל ב ְ ּנ ֵה ,אֵל ב ְ ּנ ֵה ,ב ְ ּנ ֵה ָ ב ֵ ּיתְך בְּקָרו ֹב. טָהו ֹר הוּא ,יָחִיד הוּא ,כַּב ִ ּיר הוּא, ל ָמוּד הוּא ,מֶל ֶך ְ הוּא יִב ְנ ֶה ב ֵ ּיתו ֹ מהֵרָ ה ,ב ְ ּיָמֵינו ּ מהֵרָ ה ,ב ִ ּ ְ בְּקָרו ֹב .ב ִ ּ ְ בְּקָרו ֹב. אֵל ב ְ ּנ ֵה ,אֵל ב ְ ּנ ֵה ,ב ְ ּנ ֵה ב ֵ ּיתְך ָ בְּקָרו ֹב.
——80
32
אמרה לאה שקדיאל:
"אחד אלהינו שבשמים ובארץ". מעל שולחן העבודה שלי בבית תלויה צלחת קרמיקה שקניתי בחברון ועליה סורת "טוהר האמונה" מן הקוראן, הסורה החקוקה בתוך כיפת מסגד הסלע בהר הבית (בתרגום אורי רובין): אמור ,הוא אלוהים אחד, אלוהים לעד, לא ילד ולא הולד שווה לו אין גם אחד. האחדות ,היחידות ,הייחוד של האל הם הבסיס לתיקון העולם אשר על כולו מחיל האדם מוסר אחד .אולם את העולם אנחנו חווים כמפוצל לאינסוף מופעים שונים ומשונים ...איך נוכל להחיל עליו ַא ַמת מידה אחת?
השיר העממי שלפנינו נכלל בהגדה של פסח והוא בנוי מן המספרים אחת עד שלוש–עשרה דווקא .אלה שלוש–עשרה מידות הרחמים אותן גזרו חז"ל מן הפסוקים של מעמד חידוש הברית בין האל לבין עם ישראל" :ה' אל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד ואמת ,נוצר חסד לאלפים ,נושא עוון ופשע וחטאה ונקה". [שמות לד ,ו-ז; במדבר ,יח]. אנו חווים את האל האחד בעולם דווקא דרך מידותיו ,דרך אינספור המופעים של העולם שהוא ברא .נבראנו כדי שנתקן את עולם הריבוי מתוך התכוונות אל האחדות המוסרית הזאת .האמת של האל האחד מחייבת אותנו לפרוט את היישום שלה ,בעזרת שלוש–עשרה מידות הרחמים ,למציאות של בני אדם מרובים בארץ אחת ,יהודים וערבים, שני עמים.
——83
ש ׂר מִי יו ֹ ֵדע ַ, אחַד ע ָ ָ ַ ש ׂר אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ. אחַד ע ָ ָ ַ ש ׂרָ ה ִדב ְ ּרַ י ָא, ש ׂר כ ּוֹכְב ַיָּא ,ע ֲ ָ אחַד ע ָ ָ ַ שע ָה י ַרְ חֵי לֵדָהְׁ , ת ְׁ שמו ֹנ ָה יְמֵי ִּ תּאִׁ , שבְע ָה יְמֵי ַׁ מִיל ָהִׁ , שה ש ּׁ ָ שב ַ ּ ָ מ ֵׁ מ ָׁ מ ְׁ שי תו ֹרָ ה, שה חו ּ ְ ח ִ שנ ָהֲ , סִדְרֵ י ִ של ָׁ ְׁ שה אָבו ֹת, אמָהו ֹת, ִ אַרְ ב ַ ּע ְׁ אחָד אֱלֹהֵינו ּ הב ְ ּרִ יתֶ , שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ ֶׁ שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ. שב ַ ּ ׁ ּ ָ
של ָׁ ְׁ ש ׂר מִי יו ֹ ֵדע ַ, שה ע ָ ָ של ָׁ ְׁ ש ׂר אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ. שה ע ָ ָ מ ַד ּי ָאְׁ . של ָׁ ְׁ ש ׂר שנ ֵים ע ָ ָ ש ׂר ִ שה ע ָ ָ ִׁ ש ׂרָ ה ש ׂר כ ּוֹכְב ַיָּא ,ע ֲ ָ אחַד ע ָ ָ שבְטַי ָאַ , שע ָה י ַרְ חֵי לֵדָהְׁ , ת ְׁ שמו ֹנ ָה ִדב ְ ּרַ י ָאִּ , תּאִׁ , שבְע ָה יְמֵי ַׁ יְמֵי מִיל ָהִׁ , שה ש ּׁ ָ שב ַ ּ ָ מ ֵׁ מ ָׁ מ ְׁ שי תו ֹרָ ה, שה חו ּ ְ ח ִ שנ ָהֲ , סִדְרֵ י ִ של ָׁ ְׁ שה אָבו ֹת, אמָהו ֹת, ִ אַרְ ב ַ ּע ְׁ אחָד אֱלֹהֵינו ּ הב ְ ּרִ יתֶ , שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ32. ֶׁ שב ַ ּ ׁ ּ ָ
ְׁ ש ׂר מִי יו ֹ ֵדע ַ, שנ ֵים ע ָ ָ ְׁ ש ׂר אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ. שנ ֵים ע ָ ָ ש ׂר ִׁ ְׁ ש ׂר אחַד ע ָ ָ שבְטַי ָאַ , שנ ֵים ע ָ ָ ת ְׁ שע ָה י ַרְ חֵי ש ׂרָ ה ִדב ְ ּרַ י ָאִּ , כ ּוֹכְב ַיָּא ,ע ֲ ָ שמו ֹנ ָה יְמֵי מִיל ָהִׁ , לֵדָהְׁ , שבְע ָה יְמֵי מ ָׁ מ ְׁ תּאִׁ , ַׁ שה ח ִ שנ ָהֲ , שה סִדְרֵ י ִ ש ּׁ ָ שב ַ ּ ָ מ ֵׁ אמָהו ֹת, ִ שי תו ֹרָ ה ,אַרְ ב ַ ּע חו ּ ְ שה אָבו ֹתְׁ , של ָׁ ְׁ הב ְ ּרִ ית, שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ אחָד אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ. שב ַ ּ ׁ ּ ָ ֶ
——82
33
אמרה חוה אלברשטיין:
ַחד ַ ּג ְדיָ א דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא קנה אבינו גדי בשני זוזים כך מספרת ההגדה בא החתול וטרף את הגדי גדי קטן גדי לבן ובא הכלב ונשך לחתול שטרף את הגדי שאבינו הביא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא ואי מזה הופיע מקל גדול שחבט בכלב שנבח בקול הכלב שנשך את החתול שטרף את הגדי שאבינו הביא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא ואז פרצה האש ושרפה את המקל שחבט בכלב המשתולל שנשך לחתול שטרף את הגדי שאבינו הביא
ובאו המים וכיבו את האש ששרפה את המקל שחבט בכלב שנשך החתול שטרף את הגדי שאבינו הביא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא ובא השור ששתה את המים שכיבו את האש ששרפה את המקל שחבט בכלב שנשך החתול שטרף את הגדי שאבינו הביא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא ובא השוחט ששחט את השור ששתה את המים שכיבו את האש ששרפה את המקל שחבט בכלב שנשך החתול שטרף את הגדי שאבינו הביא ובא מלאך המוות והרג את השוחט ששחט את השור ששתה את המים שכיבו את האש ששרפה את המקל שחבט בכלב שנשך החתול שטרף את הגדי שאבינו הביא
דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא ——85
חַד גַּדְי ָא ,
חַד
גַּדְי ָא 33
אב ָ ּא בִּתְרֵ י זוּז ֵי , ִד ּזְב ַן ַ חַד גַּדְי ָא ,חַד גַּדְי ָא. אתָא ׁ אכ ַל ל ְגַדְי ָאִ ,ד ּזְב ַן שֻנ ְרָ א ו ְ ָ וְ ָ אב ָ ּא בִּתְרֵ י זוּז ֵי , ַ חַד גַּדְי ָא ,חַד גַּדְי ָא. אתָא כ ַ ּלְב ָ ּא ו ְנ ָ ַׁ אכ ַל שך ְ ל ְׁשֻנ ְרָ אְ ,ד ּ ָ וְ ָ בּתְ רֵ י זוּז ֵי, אב ָ ּא ִ ל ְגַדְי ָאִ ,ד ּזְב ַן ַ חַד גַּדְי ָא ,חַד גַּדְי ָא. שך ְ הכ ָ ּה לְכ ַלְב ָ ּאְ ,ד ּנ ָ ַׁ אתָא חוּטְרָ א ו ְ ִ וְ ָ אב ָ ּא אכ ַל ל ְגַדְי ָאִ ,ד ּזְב ַן ַ ל ְׁשֻנ ְרָ אְ ,ד ּ ָ חַד גַּדְי ָא ,חַד גַּדְי ָא. בִּתְרֵ י זוּז ֵי , הכ ָ ּה ש ׂרַ ף ל ְחוּטְרָ אְ ,ד ּ ִ אתָא נוּרָ א ו ְ ָ וְ ָ ְ לְכ ַלְב ָ ּאְ ,ד ּנ ָ ַׁ אכ ַל שך ל ְׁשֻנ ְרָ אְ ,ד ּ ָ בּתְ רֵ י זוּז ֵי, אב ָ ּא ִ ל ְגַדְי ָאִ ,ד ּזְב ַן ַ חַד גַּדְי ָא ,חַד גַּדְי ָא. ש ׂרַ ף אתָא מַי ָא וְכָב ָה ל ְנוּרָ אְ ,ד ּ ָ וְ ָ שך ְ הכ ָ ּה לְכ ַלְב ָ ּאְ ,ד ּנ ָ ַׁ ל ְחוּטְרָ אְ ,ד ּ ִ אב ָ ּא אכ ַל ל ְגַדְי ָאִ ,ד ּזְב ַן ַ ל ְׁשֻנ ְרָ אְ ,ד ּ ָ חַד גַּדְי ָא ,חַד גַּדְי ָא. בִּתְרֵ י זוּז ֵי ,
אתָא תו ֹרָ א ו ְ ָׁ שתָה לְמַי ָאְ ,דּכָב ָה וְ ָ הכ ָ ּה ש ׂרַ ף ל ְחוּטְרָ אְ ,ד ּ ִ ל ְנוּרָ אְ ,ד ּ ָ לְכ ַלְב ָ ּאְ ,ד ּנ ָ ַׁ אכ ַל שך ְ ל ְׁשֻנ ְרָ אְ ,ד ּ ָ אב ָ ּא בִּתְרֵ י זוּז ֵי, ל ְגַדְי ָאִ ,ד ּזְב ַן ַ חַד גַּדְי ָא ,חַד גַּדְי ָא. ַשוֹחֵט ו ְ ָׁ אתָא ה ׁ שחַט ל ְתו ֹרָ א, וְ ָ ש ׂרַ ף שתָה לְמַי ָאְ ,דּכָב ָה ל ְנוּרָ אְ ,ד ּ ָ ְד ּ ׁ ּ ָ שך ְ הכ ָ ּה לְכ ַלְב ָ ּאְ ,ד ּנ ָ ַׁ ל ְחוּטְרָ אְ ,ד ּ ִ אב ָ ּא אכ ַל ל ְגַדְי ָאִ ,ד ּזְב ַן ַ ל ְׁשֻנ ְרָ אְ ,ד ּ ָ חַד גַּדְי ָא ,חַד גַּדְי ָא. בִּתְרֵ י זוּז ֵי , מו ֶת ו ְ ָׁ שחַט ל ְׁשוֹחֵט, ה ָּ אתָא מַלְאָך ְ ַ וְ ָ ְד ּ ָׁ שתָה לְמַי ָאְ ,דּכָב ָה שחַט ל ְתו ֹרָ אְ ,ד ּ ׁ ּ ָ הכ ָ ּה ש ׂרַ ף ל ְחוּטְרָ אְ ,ד ּ ִ ל ְנוּרָ אְ ,ד ּ ָ לְכ ַלְב ָ ּאְ ,ד ּנ ָ ַׁ אכ ַל שך ְ ל ְׁשֻנ ְרָ אְ ,ד ּ ָ אב ָ ּא בִּתְרֵ י זוּז ֵי, ל ְגַדְי ָאִ ,ד ּזְב ַן ַ חַד גַּדְי ָא ,חַד גַּדְי ָא. קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך ְ הוּא ו ְ ָׁ ה ָ אתָא ַ וְ ָ שחַט מו ֶתְ ,ד ּ ָׁ שחַט ל ְׁשוֹחֵט, ה ָּ לְמַלְאַך ְ ַ ְד ּ ָׁ שתָה לְמַי ָאְ ,דּכָב ָה שחַט ל ְתו ֹרָ אְ ,ד ּ ׁ ּ ָ הכ ָ ּה ש ׂרַ ף ל ְחוּטְרָ אְ ,ד ּ ִ ל ְנוּרָ אְ ,ד ּ ָ לְכ ַלְב ָ ּאְ ,ד ּנ ָ ַׁ אכ ַל שך ְ ל ְׁשֻנ ְרָ אְ ,ד ּ ָ אב ָ ּא בִּתְרֵ י זוּז ֵי, ל ְגַדְי ָאִ ,ד ּזְב ַן ַ חַד גַּדְי ָא ,חַד גַּדְי ָא.
——84
על הכותבים
הרב דוד ביגמן חבר קיבוץ מעלה גלבוע וראש ישיבת 'מעלה גלבוע'.
ברנרד אבישי פרופסור לממשל בDartmouth- ,Collegeפרופסור למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ,כותב עבור ה'ניו יורקר'.
דניאל בר–טל פרופסור (אמריטוס) בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב ,מייסד וראש הוועד המנהל של .SISO
ס .דניאל אברהם איש עסקים ופילנתרופ אמריקאי. מייסד S. Daniel Abraham Center .for Middle East Peace
אלי בר נביא פרופסור (אמריטוס) להיסטוריה באוניברסיטת תל–אביב ,לשעבר שגריר ישראל בצרפת.
אווה אילוז פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העבריתDirectrice d'Etudes, EHESS, . .Parisלשעבר נשיאת בצלאל ,האקדמיה הישראלית הלאומית לאמנות ועיצוב.
יונתן ( )J.J.גולדברג פרשן בכיר בעיתון ,The Forward לשעבר העורך הראשי של העיתון.
חוה אלברשטיין מוזיקאית וזמרת ישראלית.
הרבה ג'יל ג'ייקובס מנכ"לית 'תרועה' :הקול הרבני למען זכויות אדם.
רחל אליאור פרופסור (אמריטה) למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.
קרול גיליגן סופרת ופסיכולוגית ,פרופסור לפסיכולוגיה יישומית ולמדעי הרוח באוניברסיטת ניו יורק.
אברהם (אברום) בורג איש רוח ,סופר ופוליטיקאי לשעבר. כיהן כחבר כנסת ,כיו"ר הכנסת וכיו"ר הסוכנות היהודית.
ענת הופמן פעילה חברתית ישראלית ,יו"ר ארגון נשות הכותל ומנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה.
דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא ומה פתאום את שרה חד גדיא? אביב עוד לא הגיע ופסח לא בא . ומה השתנה לך מה השתנה? אני השתניתי לי השנה ובכל הלילות בכל הלילות שאלתי רק ארבע קושיות הלילה הזה יש לי עוד שאלה עד מתי יימשך מעגל האימה רודף הוא נרדף מכה הוא מוכה מתי ייגמר הטירוף הזה ומה השתנה לך מה השתנה? אני השתניתי לי השנה
הייתי פעם כבש וגדי שליו היום אני נמר וזאב טורף הייתי כבר יונה והייתי צבי היום איני יודעת מי אני דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא קנה אבינו גדי בשני זוזים ושוב מתחילים מהתחלה.
מייקל וולצר הוגה ואיש רוח אמריקאי .פרופסור לפילוסופיה של המוסר במכון למחקר מתקדם באוניברסיטת פרינסטון. ליאון ויזלטיר כותב ,מבקר תרבות ומחבר הספר 'קדיש'. הרבה סוזן טלווה הרבה המייסדת של הקהילה הרפורמית המרכזית בסנט לואיס. סטיבן מ .כהן פרופסור למדיניות חברתית יהודית ב Hebrew Union College-וראש הארכיון למדיניות יהודית באוניברסיטת סטנפורד. הרב מייקל לרנר מייסד ועורך כתב העת 'תיקון' ורב בית הכנסת 'בית תיקון' בברקלי. הרב רולי מטלון רב בית הכנסת 'בני ישורון' בניו יורק. הרב מיכאל מלכיאור רב קהילה בירושלים .בעבר חבר כנסת והשר לענייני חברה ותפוצות של מדינת ישראל .הוגה ופעיל חברתי. אחינועם ניני מוזיקאית ,זמרת ופעילה חברתית ישראלית.
ג'פרי דויד סאקס פרופסור וראש הקתדרה ע"ש קטלה ( )Queteletלפיתוח בר קיימא באוניברסיטת קולומביה. הרבה סוזן סילברמן סופרת ופעילה חברתית ישראלית–אמריקאית. מייסדת .Second Nurture שרה סילברמן קומיקאית ,שחקנית ומפיקה אמריקאית. עמוס עוז סופר ואיש רוח ישראלי. חביבה פדיה משוררת ,סופרת ומבקרת תרבות ישראלית .פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן–גוריון. טוני קלאג חוקר ומסאי בענייני המזרח התיכון. דורון רבינוביץ סופר ,היסטוריון ומסאי ישראלי–אוסטרי. הרב ג'ון רוזוב רב בבית הכנסת Temple Israel בהוליווד ויושב ראש ארגון ARZA (הרפורמים הציונים באמריקה). לאה שקדיאל אשת חינוך ופעילה חברתית בירוחם. חברה בהנהלת 'עוז ושלום' — תנועת השלום היהודית–דתית בישראל.