הגדת היובל

‫וקראתם דרור בארץ לכל יושביה‬

‫עבדים היינו לפרעה במצרים‪ ,‬וכיום אנחנו בני חורין‪ .‬לא רק חגיגת החירות‬ ‫עומדת לפנינו בפסח‪ ,‬אלא גם זיכרון השעבוד‪ ,‬ושניהם מצווים לנו‪ ,‬בכל‬ ‫דור ודור‪ ,‬את המאבק בעוול ואת הקריאה לצדק‪ .‬המשנה מלמדת אותנו‬ ‫שכל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא‪ ,‬ומכאן מובן שהמקיים ע ַם‬ ‫ותרבות כאילו קיים עולמות הרבה‪ .‬את עולמנו קנינו עם כינונה המוצדק‬ ‫של מדינת ישראל‪ ,‬ואותו קו של צדק דורש מאתנו לאפשר לשכנינו לקיים‬ ‫את עולמם‪ .‬בשנת החמישים לשליטתנו על יהודה ושומרון ועל בני העם‬ ‫הפלסטיני עלינו להרים את קולנו ולזעוק למען החופש‪ .‬בשנת החמישים‬ ‫עלינו לקדש את הארץ הזו‪ ,‬ולאשרר את הזיקה שלה ושלנו לעקרונות הצדק‬ ‫והשלום‪ .‬בשנת החמישים עלינו לצאת ולהוציא לחירות‪ ,‬לפדות אותנו ואת‬ ‫שים ָׁ‬ ‫תּם אֵת ְׁ‬ ‫ק ַד ּ ְׁ‬ ‫שנ ָה‬ ‫מ ּׁ ִ‬ ‫ח ִ‬ ‫ה ֲ‬ ‫שנ ַת ַ‬ ‫ש ֶ‬ ‫שכנינו מבית עבדים‪ .‬ככתוב [ויקרא כה‪ ,‬י]‪“ :‬ו ְ ִ‬ ‫א ֶרץ לְכ ׇל־י ֹ ְׁ‬ ‫שב ֶיהָ”‪.‬‬ ‫ק ָראתֶם ְד ּרו ֹר ב ָ ּ ָ‬ ‫וְּ‬

‫—‪—3‬‬

—2—

1

—5—

‫‪ 1‬‬

‫אמר ג'ון רוזוב‪:‬‬

‫ט"ו תחנות זיכרון‬ ‫יציאת עמנו לחירות‬

‫ט"ו מפתחות פותחים‬ ‫שערים לכל העמים‬

‫ט"ו סמלים מגלים‬ ‫את מסענו בזמן‬ ‫ט"ו שלבים מרוממים‬ ‫מהאמירה אל הנאמר‬

‫שערי צדק וכבוד הדדי‬ ‫שערים לשתי מדינות לשני עמים‬ ‫במהרה בימינו‬ ‫השתא ובשנה הבאה‬ ‫בישראל ובפלסטין‬

‫ט"ו פעימות נושאות‬ ‫מנמוך לגבוה‬

‫התגשמות חיים והיסטוריה‬ ‫אמן!‬

‫ט"ו נקודות זוהרות‬ ‫מגָ לּות אל הארץ המובטחת‬ ‫—‪—4‬‬

‫בדיקת חמץ‬

‫לפני הבדיקה יברך‪:‬‬

‫תּה אֲדֹנ ָי אֱלֹהֵ ינו ּ מֶל ֶך ְ‬ ‫א ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫ק ְד ּ ָׁ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫מצְוֹתָיו וְצִוָּנו ּ‬ ‫שר ִ‬ ‫שנו ּב ְ ּ ִ‬ ‫הָעו ֹל ָם‪ֲ ,‬‬ ‫חמֵץ‪.‬‬ ‫ע ַל ב ִ ּיעוּר ָ‬ ‫לאחר הבדיקה יאמר‪:‬‬

‫חמִיע ָא ְדאִיכ ָ ּא ב ִרְ ׁ‬ ‫שוּתִי‬ ‫חמִירָ א ו ַ ֲ‬ ‫כ ָ ּל ֲ‬ ‫תּי ּ‬ ‫תּי ּ‬ ‫ה לִבָּטֵל‬ ‫ה וּדְל ָא בִע ַרְ ֵ‬ ‫מ ֵ‬ ‫ח ִ‬ ‫דְל ָא ֲ‬ ‫הפְקֵר כְּעַפְרָ א ְדאַרְ ע ָא‪.‬‬ ‫הו ֵי ֶ‬ ‫ו ְל ֶ ֱ‬ ‫לאחר שריפת החמץ יאמר‪:‬‬

‫אכ ָ ּא ב ִרְ ׁ‬ ‫שוּתִי‬ ‫חמִיע ָא ְד ּ ִ‬ ‫חמִירָ א ו ַ ֲ‬ ‫כ ָ ּל ֲ‬ ‫ת ּ‬ ‫ת ּ‬ ‫ת ּ‬ ‫ּה‬ ‫ה ְדּבִע ַרְ ֵ‬ ‫מ ֵּ‬ ‫ח ִ‬ ‫ּה וּדְל ָא ֲ‬ ‫מ ֵ‬ ‫ח ִ‬ ‫ַד ּ ֲ‬ ‫ת ּ‬ ‫הפְקֵר‬ ‫הו ֵי ֶ‬ ‫ה לִבָּטֵל ו ְל ֶ ֱ‬ ‫וּדְל ָא בִע ַרְ ֵּ‬ ‫כְּעַפְרָ א ְדאַרְ ע ָא‪.‬‬

‫—‪—7‬‬

‫מוזגים כוס ראשונה‬

‫בשבת מתחילים כאן‪:‬‬

‫ה ָׁ‬ ‫האָרֶ ץ‬ ‫שמַי ִם ו ְ ָ‬ ‫שי‪ .‬ו ַיְכ ֻלּו ּ ַ‬ ‫ש ּׁ ִ‬ ‫ה ּׁ ִ‬ ‫ו ַיְהִי ע ֶרֶב ו ַיְהִי בֹקֶר יו ֹם ַ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫שר‬ ‫שב ִיע ִי מְל ַאכְתּו ֹ ֲ‬ ‫ה ּׁ ְ‬ ‫וְכ ָל צְבָאָם‪ .‬ו ַיְכ ַל אֱלֹהִים ב ַ ּיו ֹם ַ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫ש ׂה ו ַי ִ ּ ְׁ‬ ‫ש ׂה‪.‬‬ ‫שר ע ָ ָ‬ ‫מכ ָ ּל מְל ַאכְתּו ֹ ֲ‬ ‫שב ִיע ִי ִ‬ ‫ה ּׁ ְ‬ ‫שב ֹּת ב ַ ּיו ֹם ַ‬ ‫עָ ָ‬ ‫ְ‬ ‫ק ֵד ּׁש או ֹתו ֹ כ ִ ּי בו ֹ ָׁ‬ ‫שב ִיע ִי ו ַי ְ ַ‬ ‫שב ַת‬ ‫ה ּׁ ְ‬ ‫ו ַיְב ָרֶ ך אֱלֹהִים אֶת יו ֹם ַ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫שר ב ָ ּרָ א אֱלֹהִים לַע ֲש ׂו ֹת‪.‬‬ ‫מכ ָ ּל מְל ַאכְתּו ֹ ֲ‬ ‫ִ‬ ‫בחול מתחילים כאן‪:‬‬

‫תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם ב ּו ֹרֵ א ּ‬ ‫פְרִ י‬ ‫א ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬

‫הַגָפֶן‪2.‬‬

‫א ֶׁ‬ ‫מכ ָ ּל‬ ‫שר בָּחַר ב ָ ּנו ּ ִ‬ ‫תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּמֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם‪ֲ ,‬‬ ‫א ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫מכ ָ ּל (יש האומרים‪ :‬ע ִם כ ָּל)‬ ‫ממָנו ּ ִ‬ ‫(יש האומרים‪ :‬ע ִם כ ָּל) ע ָם ו ְרו ֹ ְ‬ ‫ק ְד ּ ָׁ‬ ‫ל ָׁשו ֹן ו ְ ִ‬ ‫הב ָה‬ ‫א ֲ‬ ‫תּן ל ָנו ּ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ב ְ ּ ַ‬ ‫ת ֶ‬ ‫מצְוֹתָיו‪ .‬ו ַ ִּ‬ ‫שנו ּ ב ְ ּ ִ‬ ‫( ְ ּב ׁ ַש ָ ּבת‪ַׁ :‬‬ ‫מחָה‪ ,‬חַג ִ ּים וּזְמַנ ִ ּים‬ ‫שׂ ְ‬ ‫שב ָ ּתו ֹת לִמְנוּחָה וּ)מוֹעֲדִים ל ְ ִ‬ ‫מּצּו ֹת‬ ‫ה ַ‬ ‫שב ָ ּת הַז ֶה וְאֶת יו ֹם) חַג ַ‬ ‫ה ּׁ ַ‬ ‫ש ׂש ׂו ֹן‪ ,‬אֶת יו ֹם ( ַ‬ ‫לְ ָ‬ ‫מקְרָ א קֹד ׁ‬ ‫ֶש‪ ,‬זֵכ ֶר ל ִיצִיאַת‬ ‫הב ָה)‪ִ ,‬‬ ‫א ֲ‬ ‫הַזֶּה‪ ,‬זְמַן חֵרוּתֵנו ּ(ב ְ ּ ַ‬ ‫ק ַד ּ ְׁ‬ ‫ת ו ְאוֹתָנו ּ ִ‬ ‫ת ִ‬ ‫ש ָּ‬ ‫מצְרָ י ִם‪ .‬כ ִ ּי ב ָנו ּבָחַרְ ָּ‬ ‫ִ‬ ‫מכ ָ ּל (יש האומרים‪ :‬ע ִם‬ ‫ָ‬ ‫מּים‪( ,‬ו ְ ַׁ‬ ‫שב ָ ּת) וּמוֹעֲדֵי ָ‬ ‫הב ָה וּב ְרָ צו ֹן‪),‬‬ ‫א ֲ‬ ‫ק ְדשֶך (ב ְ ּ ַ‬ ‫הע ַ ִ‬ ‫כ ָּל) ָ‬ ‫ְ‬ ‫מ ַ‬ ‫ק ֵד ּׁש‬ ‫תּה י ְיָ‪ְ ,‬‬ ‫א ָ‬ ‫תּנו‪ ּ.‬ב ָ ּרוּך ַ‬ ‫ש ׂש ׂו ֹן הִנְחַל ְ ָ‬ ‫מחָה וּב ְ ָ‬ ‫שׂ ְ‬ ‫בְ ּ ִ‬ ‫ש ׂרָ אֵל וְהַזְּמַנ ִ ּים‪.‬‬ ‫שב ָ ּת ו ְ)י ִ ְ‬ ‫ה ּׁ ַ‬ ‫( ַ‬

‫—‪—9‬‬

‫‪ 2‬‬

‫אמר עמוס עוז‪ :‬‬

‫כוס ראשונה‬

‫לא נולדנו להיות עם של אדונים‪" .‬להיות עם חופשי" — נגזר‬ ‫עלינו שמישאלה זו תעורר הד בליבנו כל עוד לא איבדנו‬ ‫את צלמנו‪ .‬אנו נידונים עתה לשלוט על אנשים שאינם‬ ‫רוצים בשלטוננו‪ .‬נידונים — ולא עליזים ומתרוננים‪ .‬ככל‬ ‫שיקצר הכיבוש‪ ,‬כן ייטב לנו‪ .‬כי גם כיבוש בלית–ברירה הוא‬ ‫כיבוש משחית‪ ,‬וגם כיבוש ליבראלי והומאני ונאור הוא‬ ‫כיבוש‪ .‬אני חרד לטיב הזרעים שנזרע בעתיד הקרוב בליבם‬ ‫של הנכבשים‪ .‬יותר מכך אני חרד מפני הזרע שנטמן בלב‬ ‫הכובשים‪.‬‬ ‫עיתון דבר‪ 22 ,‬באוגוסט‪1967 ,‬‬

‫—‪—8‬‬

‫‪ 3‬‬

‫אמרה ענת הופמן‪:‬‬

‫ליל הסדר הוא קריאה לשינוי‪ .‬עלינו‬ ‫לצאת מאזור הנוחות‪ ,‬להיחשף ללא‬ ‫המעטפת המגנה של שגרת יומנו‪ ,‬לחוש‬ ‫אי–נוחות ולהשתנות‪ .‬ליל סדר בסימן‬ ‫חמישים שנות שליטה על עם אחר‬ ‫מחייב שינוי עמוק במיוחד‪ .‬לא נוכל‬ ‫לרחוץ את ידינו ולומר ידינו לא עשו‬ ‫ועינינו לא ראו‪ .‬הפעם נהפוך את נטילת‬ ‫הידיים להזדמנות להתבוננות‪ .‬ניטול‬ ‫ידיים ללא ברכה‪ ,‬אבל עם מודעות —‬ ‫נשקול את שעשינו בשנה האחרונה‬ ‫למען חירותם של כל בני האדם‪ .‬האם‬ ‫פעלנו כראוי? האם עשינו מספיק?‬

‫והנה הצעה למהדרין‪ :‬בנוסף לנטילת‬ ‫הידיים‪ ,‬נשטוף רגליים איש לרעהו‪.‬‬ ‫שטיפת הרגליים נכללה בימי קדם‬ ‫בטקס הכנסת האורחים‪ ,‬היא יוצרת‬ ‫חיבור מידי ואינטימי בין בני אדם‪.‬‬ ‫כפות רגלינו נמצאות במגע ישיר עם‬ ‫קרקע המציאות‪ .‬לשקר אין רגליים‪,‬‬ ‫שכן החיבור אל האדמה הוא החיבור‬ ‫אל האמת‪ .‬אלו שחפצים בשינוי חייבים‬ ‫להוביל אותו ברגל בוטחת ויציבה‪.‬‬

‫במוצאי שבת מוסיפים‪:‬‬

‫הא ׁ‬ ‫ֵש‪.‬‬ ‫תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּמֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם‪ ,‬ב ּו ֹרֵ א מְאו ֹרֵ י ָ‬ ‫א ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫מב ְ ִד ּיל ב ֵ ּין קֹד ׁ‬ ‫ֶש‬ ‫ה ַּ‬ ‫תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם ַ‬ ‫א ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫ל ְחֹל‪ ,‬ב ֵ ּין או ֹר ל ְח ֶׁ‬ ‫שב ִיע ִי‬ ‫ה ּׁ ְ‬ ‫מּים‪ ,‬ב ֵ ּין יו ֹם ַ‬ ‫ש ׂרָ אֵל לָע ַ ִ‬ ‫שך‪ ְ,‬ב ֵ ּין י ִ ְ‬ ‫שת ַׁ‬ ‫ש ֶׁ‬ ‫ל ְ ֵׁ‬ ‫שב ָ ּת ל ִ ְ‬ ‫ש ׂה‪ .‬ב ֵ ּין ְ‬ ‫שת יו ֹם טו ֹב‬ ‫ק ֻד ׁ ּ ַ‬ ‫ק ֻד ׁ ּ ַ‬ ‫מע ֲ ֶ‬ ‫ה ַּ‬ ‫שת יְמֵי ַ‬ ‫ק ַד ּ ְׁ‬ ‫ש ֶׁ‬ ‫ש ׂה ִ‬ ‫ה ּׁ ְ‬ ‫תּ‪ ,‬וְאֶת יו ֹם ַ‬ ‫הב ְ ַד ּל ְ ָ‬ ‫ִ‬ ‫תּ‪.‬‬ ‫ש ָ‬ ‫מע ֲ ֶ‬ ‫ה ַּ‬ ‫שת יְמֵי ַ‬ ‫מ ּׁ ֵ‬ ‫שב ִיע ִי ִ‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ק ַד ּ ְׁ‬ ‫ש ׂרָ אֵל ב ִ ּ ְ‬ ‫ת וְ ִ‬ ‫ק ֻד ׁ ּ ָ‬ ‫מּך י ִ ְ‬ ‫ת אֶת ע ַ ְ‬ ‫ש ָּ‬ ‫הב ְ ַד ּל ְ ָּ‬ ‫ִ‬ ‫תּה‬ ‫א ָ‬ ‫שתֶך‪ .‬ב ָ ּרוּך ַ‬ ‫ֶש ל ְקֹד ׁ‬ ‫מבְדִיל ב ֵ ּין קֹד ׁ‬ ‫ֶש‪.‬‬ ‫ה ַּ‬ ‫י ְי ָ ַ‬ ‫תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם‪ֶׁ ,‬‬ ‫החֱי ָנו ּ וְקִיְּמָנו ּ‬ ‫ש ֶ‬ ‫א ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫שותים בהסבה‬ ‫וְהִג ִ ּיע ָנו ּל ַזְּמַן הַז ֶה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ ‬ ‫נוטלים ידיים ללא ברכה‬

‫ ‬ ‫טובלים כרפס במי מלח ומברכים‪:‬‬

‫תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ‬ ‫א ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם ב ּו ֹרֵ א ּ‬ ‫פְרִ י‬ ‫א ָדמָה‪.‬‬ ‫ה ֲ‬ ‫ָ‬ ‫ ‬

‫בוצעים את המצה האמצעית לשניים‬ ‫ומצפינים את החלק הגדול יותר לאפיקומן‬

—13—

‫ ‬ ‫ ‬ ‫מקצת עדות המזרח אומרים‪:‬‬

‫מצְרַ י ִם‬ ‫מ ִּ‬ ‫בִּבְהִילו ּ יָצָאנו ּ ִ‬

‫מגלים את המצות‪ ,‬מגביהים את הקערה ואומרים בקול‪:‬‬

‫חמָא‬ ‫הָא ל ַ ְ‬

‫התָנ ָא‬ ‫אב ְ ָ‬ ‫אכ ָלו ּ ַ‬ ‫ע ַנ ְי ָא דִי ֲ‬ ‫מצְרָ י ִם‪ .‬כ ָ ּל‬ ‫בְּאַרְ ע ָא ְד ִ‬ ‫ה ַׁ‬ ‫הכ ָא‪,‬‬ ‫תּא ָ‬ ‫ש ָ‬ ‫ִדכְפִין י ֵיתֵי ו ְי ֵיכֹל‪ ,‬כ ָ ּל ִדצְרִ יך ְ י ֵיתֵי ו ְיִפְסַח‪ָ .‬‬ ‫תּא עַבְדֵי‪ ,‬ל ְ ָׁ‬ ‫ה ַׁ‬ ‫ל ְ ָׁ‬ ‫שנ ָה‬ ‫ש ָ‬ ‫ש ׂרָ אֵל‪ָ .‬‬ ‫הבָּאָה בְּאַרְ ע ָא דְי ִ ְ‬ ‫שנ ָה ַ‬ ‫הבָּאָה ב ְ ּנ ֵי חו ֹרִ ין‪4.‬‬ ‫ַ‬

‫‪ 4‬‬

‫אמר ג׳פרי סאקס‪:‬‬

‫עניינו של סיפור הפסח הוא בגאולה‬ ‫וחירות‪ ,‬אבל יהודים ידעו היטב שסיפור‬ ‫אחר בא בעקבותיו — סיפור על כיבוש‬ ‫וגלות‪ .‬בסיפור הפסח בני ישראל‬ ‫משתחררים מעבדות מצרים ושבים‬ ‫אל הארץ המובטחת‪ .‬אלא שמאוחר‬ ‫יותר בני ישראל שקעו בעוון — הם‬ ‫החלו עובדים את אלילי החמדנות‪,‬‬ ‫הכוח והרעב לאדמה — והוגלו לבבל‪.‬‬ ‫כדברי הנביאים‪ ,‬ממלכת יהודה נפלה‬ ‫בגין חטאיה‪ ,‬לא בשל כוחה של מעצמה‬ ‫חיצונית‪.‬‬

‫אלו גם הסיכונים המאיימים על ישראל‬ ‫בימינו‪ .‬המדינה רבת עוצמה צבאית‪ ,‬אך‬ ‫בדרכי עוון בשכניה הפלסטינים‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫נוהגת‬ ‫וחלקים גדולים מחייה הכלכליים‬ ‫והמדיניים מונעים על ידי תאוות בצע‪,‬‬ ‫ולא על ידי רדיפת צדק‪ .‬עלינו‪ ,‬היהודים‪,‬‬ ‫ללמוד מההיסטוריה שלנו‪ ,‬מכולה‪ ,‬לא‬ ‫רק על הגאולה מעבדות אלא גם על‬ ‫הגלות שפקדה אותנו מאוחר יותר‪.‬‬

‫—‪—12‬‬

‫ֶׁ‬ ‫שבְּכ ָל הַל ּ ֵילו ֹת‬ ‫ ‬ ‫אָנו ּ אוֹכ ְל ִין ְׁ‬ ‫שאָר י ְרָ קו ֹת‪,‬‬ ‫הַל ּ ַי ְל ָה הַזֶּה מָרו ֹר?‬ ‫ֶׁ‬ ‫שבְּכ ָל הַל ּ ֵילו ֹת‬ ‫ ‬ ‫אפִילו ּ‬ ‫טב ִ ּיל ִין ֲ‬ ‫מ ְ‬ ‫אֵין אָנו ּ ַ‬ ‫ּ‬ ‫אחָת‪ ,‬הַל ּ ַי ְל ָה הַזֶּה‬ ‫פַע ַם ֶ‬ ‫ְׁ‬ ‫תּי פְעָמִים?‬ ‫ש ֵ‬ ‫ֶׁ‬ ‫שבְּכ ָל הַל ּ ֵילו ֹת‬ ‫ ‬ ‫אָנו ּ אוֹכ ְל ִין ב ֵ ּין יו ֹ ְׁ‬ ‫שב ִין‬ ‫מסֻב ִ ּין‪ ,‬הַל ּ ַי ְל ָה הַזֶּה‬ ‫וּב ֵין ְ‬ ‫מסֻב ִ ּין? ‪5‬‬ ‫כ ֻ ּל ּ ָנו ּ ְ‬ ‫מניחים את הקערה על השולחן‬

‫‪ 5‬‬

‫לצדק חברתי נטועה באהבתנו לאלוהי‬ ‫העולם שבצלמו אנו נבראים‪" ,‬יהוה" —‬ ‫כוח השינוי מ"מה שיש"‪ ,‬הווה‪ ,‬למה‬ ‫שיכול וראוי להיות‪ .‬זהו לילה שבו‬ ‫אנו מתחילים לפתח גם אסטרטגיות‬ ‫קונקרטיות לבניין עולם אחר‪.‬‬ ‫עלינו לצאת מתודעה צרה זו (מצרים)‪.‬‬ ‫להיות ׳מציאותי׳‪ ,‬לקבל את ׳מה שיש׳‬ ‫כקריטריון ל׳מה שיכול להיות׳ — זאת‬ ‫היא תמצית עבודת האלילים‪ .‬אמונה‬ ‫באלוהים היא אמתית רק במידה שאנו‬ ‫פועלים לריפוי ולשינוי העולם מן היסוד‪.‬‬ ‫יציאת מצרים שלנו מתחילה בסיוע‬ ‫לאחינו ולאחיותינו הערבים בהקמת‬ ‫מדינה פלסטינית בת–קיימא כלכלית‬ ‫ופוליטית — הצעד הראשון לקיום מצוות‬ ‫'אהבת הגֵ ר'‪.‬‬

‫אמר מייקל לרנר‪:‬‬

‫אנו נקראים על ידי המסורת שלנו‬ ‫להיות שותפים לריפוי ולשינוי העולם‪,‬‬ ‫לתקן עולם במלכות שדי‪ .‬אנו נקראים‬ ‫לזַ ֵמן את האנרגיות הנקביות המזינות‬ ‫שתדרכנה אותנו בריפוי המציאות‬ ‫ובשינויה‪ .‬אנו שומעים את קול אלוהים‬ ‫כקריאה לשחרור עולמי‪ ,‬ולא רק‬ ‫להטלאת רפורמה שולית זאת או אחרת‬ ‫במציאות עולמית דכאנית עמוקות‬ ‫והרסנית לסביבה‪.‬‬ ‫זהו הלילה שבו איננו מסתפקים עוד‬ ‫באישור מחודש‪ ,‬באוזני משפחותינו‬ ‫ובאוזני העולם‪ ,‬שמחויבותנו המתמשכת‬

‫הלילה אנו מתחייבים להיות העם‬ ‫הידוע ברחבי העולם כולו באהבתו לכל‬ ‫החיים על פני כדור הארץ ובנדיבות‬ ‫רוחו כלפיהם‪ .‬אהבה ונדיבות שיבואו‬ ‫לידי ביטוי בכך שניזום ׳תכנית מרשל׳‬ ‫שתחסל אחת ולתמיד (ולא רק תביא‬ ‫להקלה) את העוני העולמי‪ ,‬את המחסור‬ ‫בבתים‪ ,‬את הרעב ואת הטיפול הרפואי‬ ‫הלקוי‪ ,‬ותביא לתיקון ההרס הסביבתי‪.‬‬ ‫נטילה אמתית של מחויבות זאת על‬ ‫עצמנו היא צעד ראשון במעלה בדרך‬ ‫להיותנו בפועל גילוי וגילום של אנרגיית‬ ‫האהבה האלוהית על פני כדור הארץ‪.‬‬

‫מסירים את הקערה מהשולחן‪ ,‬מוזגים כוס שנייה ושואלים‪:‬‬

‫מַה‬

‫מכ ָּל‬ ‫תַנ ָה הַל ּ ַי ְל ָה הַז ֶּה ִ‬ ‫ְׁ‬ ‫נש ּ‬ ‫הַל ּ ֵילו ֹת? ֶׁ‬ ‫שבְּכ ָל הַל ּ ֵילו ֹת‬ ‫מצָּה‪ ,‬הַל ּ ַי ְל ָה הַזֶּה‬ ‫חמֵץ ו ּ ַ‬ ‫אָנו ּ אוֹכ ְל ִין ָ‬ ‫מצָּה?‬ ‫כ ֻ ּלּו ֹ ַ‬

‫—‪—14‬‬

‫חכָמִים‪ ,‬כ ֻ ּל ּ ָנו ּ נ ְבו ֹנ ִים‪ ,‬כ ֻ ּל ָנו ּ זְקֵנ ִים‪ ,‬כ ֻ ּל ָנו ּ‬ ‫אפִילו ּ כ ֻ ּל ּ ָנו ּ ֲ‬ ‫וַ ֲ‬ ‫מצְו ָה ע ָל ֵינו ּלְסַ ּ‬ ‫מצְרַ י ִם‪.‬‬ ‫פֵר ב ִ ּיצִיאַת ִ‬ ‫התּו ֹרָ ה‪ִ ,‬‬ ‫יו ֹ ְדע ִים אֶת ַ‬ ‫מּרְ ב ֶ ּה לְסַ ּ‬ ‫מ ֻׁ‬ ‫שב ָ ּח‪.‬‬ ‫מצְרַ י ִם הֲרֵ י ז ֶה ְ‬ ‫פֵר ב ִ ּיצִיאַת ִ‬ ‫ה ַ‬ ‫וְכ ָל ַ‬

‫—‪—17‬‬

‫עֲבָדִים‬

‫מצְרָ י ִם‪ ,‬ו ַיּוֹצִיאֵנו ּ‬ ‫הָי ִינו ּ לְפַרְ עֹה ב ְ ּ ִ‬ ‫מ ּׁ ָ‬ ‫י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ִ‬ ‫שם ב ְ ּי ָד חֲזָקָה וּב ִז ְרוֹע ַ‬ ‫ְ‬ ‫קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך הוּא אֶת אֲבוֹתֵינו ּ‬ ‫ה ָ‬ ‫נ ְטוּי ָה‪ .‬וְאִלּו ּלֹא הוֹצִיא ַ‬ ‫מ ֻׁ‬ ‫שעְבָּדִים הָי ִינו ּ‬ ‫מצְרָ י ִם‪ ,‬הֲרֵ י אָנו ּ וּב ָנ ֵינו ּ וּב ְנ ֵי ב ָנ ֵינו ּ ְ‬ ‫מ ִּ‬ ‫ִ‬ ‫מצ ְרָ י ִם‪6.‬‬ ‫לְפַרְ עֹה ב ְ ּ ִ‬ ‫‪ 6‬‬

‫אמר רולי מטלון‪:‬‬

‫אב הטיפוס ליציאה מעבדות לחירות‬ ‫איננו חף משפיכות דמים‪ .‬אף שידו‬ ‫החזקה של האל היא שחובלת במדכאים‬ ‫בשעה שבני ישראל אינם יותר מעדים‬ ‫פסיביים למתרחש‪ ,‬חלק זה של ההגדה‬ ‫מעורר אי–נוחות בקרב אלה מאתנו‬ ‫המסתייגים מאלימות‪ ,‬והמאמינים‬ ‫בתוקף שיציאה מדיכוי לחירות אמורה‬ ‫להתרחש באופן בלתי אלים‪ .‬החירות‬ ‫היא חלק מהתכנון האלוהי‪ ,‬ואין דבר‬ ‫שיכול למנוע את השרשתה בקרב‬ ‫האנושות כולה‪ .‬השחרור יגיע‪ ,‬במוקדם‬ ‫או במאוחר‪ .‬השאלה היא כיצד יגיע‪.‬‬ ‫האם יש תקווה ליציאה בלתי אלימה‬ ‫לחירות בזמננו?‬

‫—‪—16‬‬

‫‪ 7‬‬

‫אמר ליאון ויזלטיר‪:‬‬

‫הפתיחות הרוחנית של הלילה‪ :‬זהו הלקח‬ ‫של הרבנים האלה ושל פולמוסיהם‪.‬‬ ‫חוקרים הראו שמעשה הכינוס הרבני‬ ‫בבני ברק הינו מענה לסיפור דומה בדבר‬ ‫כינוס רבני בלוד‪ .‬הרבנים בלוד‪ ,‬בהנהגת‬ ‫רבן גמליאל‪ ,‬כילו את הלילה בדיונים על‬ ‫הלכות הפסח‪ ,‬בעוד שהרבנים בבני ברק‬ ‫התעלמו מחלוף הזמן בעודם אחוזים‬ ‫בסיפורי יציאת מצרים‪ .‬גרסת הסיפור‬ ‫בבני ברק הפכה לקאנון‪ ,‬משום שהחובה‬ ‫הדתית בסדר מורה על נרטיב‪ ,‬לא על‬ ‫אנליזה‪ .‬אנחנו נקראים להפעיל את‬ ‫דמיוננו‪ ,‬ממנו עשויות לעלות תובנות‬ ‫מטאפיזיות ומוסריות‪ .‬אחת מתובנות‬ ‫אלה היא ֶשאל להם למדוכאים להיות‬ ‫עיוורים‪ ,‬או חלילה אחראים‪ ,‬לדיכוי‪.‬‬ ‫אטימות מוסרית מגונה במיוחד בקרב‬ ‫קורבנות‪ ,‬כפרטים וכציבור‪ ,‬בעיקר אחרי‬ ‫שקורבנּותם חלפה‪.‬‬

‫את אותם הדברים ניתן לומר על העבר‬ ‫כששמש‬ ‫ֶ‬ ‫היהודי‪ :‬יסדנו את התרבות שלנו‬ ‫ההיסטוריה לא זרחה עלינו‪ .‬מבחינה‬ ‫היסטורית‪ ,‬היינו ַעם לֵ ילי בצורה מבריקה‪.‬‬ ‫אולם לא הרשינו ללילה להשחיר אותנו‪,‬‬ ‫ולא לשמש כתירוץ לרפיון הדרישות‬ ‫המוסריות שלנו מעצמנו‪.‬‬ ‫הרבנים אינם מסכימים עם בן זומא‪,‬‬ ‫ומחזיקים שהיקפם הרחב של הפסוקים‬ ‫מתייחס לא ללילה‪ ,‬אלא למשיח —‬ ‫לשמש ההיסטוריה‪ .‬אפילו הגאולה לא‬ ‫תפטור אותנו מזיכרון יציאת מצרים‪ ,‬הם‬ ‫טוענים‪ .‬האם לעולם לא נמצא מנוח ממה‬ ‫שידוע לנו? ייתכן שלא‪ .‬יש מה לקנא‬ ‫בחכמי בני ברק‪ ,‬שהתבסמו בחוויה בלתי–‬ ‫יהודית מאוד של אבדן תחושת הזמן‪.‬‬

‫את מעשה ליל השימורים מלווה‬ ‫פרשנותו של בן זומא‪ ,‬המתעקש‬ ‫שהמחויבות לזיכרון הפסח נמשכת‬ ‫מהימים אל הלילות — בן זומא האומלל‪,‬‬ ‫המיסטיקן שנפגע כשטייל בפרדס חכמת‬ ‫הנסתר‪ .‬האור‪ ,‬לא החושך‪ ,‬הוא שהיה‬ ‫בעוכריו‪ .‬יש אנשים שנולדים עבור הלילה‪.‬‬ ‫יש תובנות שניתן להשיג רק בחושך‪.‬‬

‫—‪—19‬‬

‫שע ַ ו ְרַ ב ִ ּי אֶלְע ָז ָר ב ֶ ּן ע ֲז ַרְ י ָה‬ ‫ש ׂה ב ְ ּרַ ב ִ ּי אֱל ִיע ֶז ֶר ו ְרַ ב ִ ּי י ְהו ֹ ֻ‬ ‫מע ֲ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫מסֻב ִ ּין בִּב ְנ ֵי ב ְרַ ק‪ ,‬וְהָיו ּ‬ ‫שהָיו ּ ְ‬ ‫ו ְרַ ב ְ ּי עֲקִיב ָא ו ְרַ ב ִ ּי טַרְ פו ֹן ֶ‬ ‫מסַ ּ‬ ‫מצְרַ י ִם כ ָ ּל או ֹתו ֹ הַל ּ ַי ְל ָה ע ַד ֶׁ‬ ‫שב ָ ּאו ּ‬ ‫פְרִ ים ב ִ ּיצִיאַת ִ‬ ‫ְ‬ ‫אמְרו ּ לָהֶם‪ :‬רַ ב ּוֹתֵינו‪ ּ ,‬הִג ִ ּיע ַ זְמַן קְרִ יאַת‬ ‫תַלְמִידֵיהֶם ו ְ ָ‬ ‫של ַׁ‬ ‫שמַע ֶׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫שחֲרִ ית‪.‬‬ ‫שבְע ִים ָׁ‬ ‫אמַר רַ ב ִ ּי אֶלְע ָז ָר ב ֶ ּן ע ֲז ַרְ י ָה‪ :‬הֲרֵ י אֲנ ִי כְּב ֶן ִׁ‬ ‫שנ ָה‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫ש ּ‬ ‫ש ְד ּרָ ָׁ‬ ‫מצְרַ י ִם ב ַ ּל ּ ֵילו ֹת ע ַד ֶׁ‬ ‫ו ְלֹא זָכ ִיתִי ֶׁ‬ ‫ה‬ ‫אמֵר יְצִיאַת ִ‬ ‫ת ָ‬ ‫ש ֵּ‬ ‫ָ‬ ‫ב ֶ ּן זוֹמָא‪ֶׁ .‬‬ ‫מאֶרֶ ץ‬ ‫תּז ְכ ֹּר אֶת יו ֹם צֵאתְך ֵ‬ ‫מע ַן ִ‬ ‫אמַר‪ ,‬ל ְ ַ‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫מצְרַ י ִם כ ֹּל יְמֵי חַיֶּיך‪ .‬יְמֵי חַיֶּיך—הַיָמִים‪ ,‬כ ָ ּל יְמֵי חַיֶּיך—‬ ‫ִ‬ ‫ָ‬ ‫הַל ּ ֵילו ֹת‪ .‬ו ַ ֲ‬ ‫חכָמִים אוֹמְרִ ים‪ :‬יְמֵי חַיֶּיך—הָעו ֹל ָם הַזֶּה‪ .‬כ ֹּל‬ ‫ָ‬ ‫שיחַ‪7.‬‬ ‫מ ִׁ‬ ‫ה ָ‬ ‫הב ִיא ל ִימו ֹת ַ‬ ‫יְמֵי חַיֶּיך—ל ְ ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ הוּא‪.‬‬ ‫מּקוֹם ‬ ‫ה ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ֶׁ‬ ‫ש ׂרָ אֵל‪ .‬ב ָ ּרוּך ְ הוּא‪.‬‬ ‫שנָּתַן תּו ֹרָ ה לְעַמּו ֹ י ִ ְ‬

‫—‪—18‬‬

‫‪ 8‬‬

‫אמרה אחינועם ניני‪:‬‬

‫כילדה שגדלה באווירה דתית‪ ,‬ושחונכה‬ ‫בישיבה של האורתודוקסיה המודרנית‪,‬‬ ‫לימדו אותי להתמקד ב"נעשה ונשמע"‪.‬‬ ‫קודם עושים‪ ,‬אחר כך שואלים‪/‬מקשיבים‪.‬‬ ‫ארבעת הבנים מלמדים אותנו משהו‬ ‫שונה לחלוטין‪ .‬החכם צמא לידע — אל לנו‬ ‫לבלום את פיו‪ ,‬אלא לחפש תשובה ראויה‬ ‫לסקרנותו‪ .‬התם ממקד הכל במילה‬ ‫אחת‪" :‬מה?" כאן ההגדה אומרת לנו‬ ‫שדבר אינו יכול להיות מובן מאליו‪ ,‬טהור‬ ‫ופשוט יותר מלשאול‪ .‬ובאשר לזה שאינו‬ ‫יודע לשאול‪ ,‬אנו מצווים "את פתח לו"‪,‬‬ ‫ללמד אותו לשאול!‬ ‫אולם חשוב מכולם‪ ,‬לדעתי‪ ,‬הוא הבן‬ ‫שאותו מכנה ההגדה "רשע"‪ .‬הוא שואל‪:‬‬ ‫"מה העבודה הזאת לכם?" "לכם ולא לו"‪,‬‬ ‫אומרת ההגדה‪ ,‬בעודו מוציא את עצמו‬ ‫מכלל המשפחה‪ ,‬השבט‪ ,‬העם וממעגל‬ ‫החיים‪ .‬הבן הרשע מרוכז בעצמו ואנוכי‪.‬‬ ‫הוא ממקם את עצמו על אי‪ ,‬תחושת‬ ‫הזהות שלו אינה כוללת אחרים‪ .‬ההגדה‬ ‫רואה זאת כרשעות‪.‬‬

‫המסר של הבן הרשע הוא דרכו של האל‬ ‫לומר לנו שאין דבר מקודש יותר מחיי‬ ‫אדם‪ ,‬ומסולידריות אנושית הנחוצה‬ ‫כדי לשמור ולהגן עליהם‪ .‬הפגנת דאגה‬ ‫ואכפתיות היא עבודה‪ ,‬כפי שמצהיר הבן‬ ‫הרשע‪" :‬מה העבודה הזאת לכם?"‬ ‫תמיד קל יותר להפנות גב לאחר ולדאוג‬ ‫רק לעצמנו‪ .‬סולידריות‪ ,‬קהילה‪ ,‬שיתוף‪,‬‬ ‫הפגנת דאגה ואכפתיות — זו עבודה‬ ‫קשה‪ .‬אנו חייבים לדאוג זה לזה‪ .‬עלינו‬ ‫לראות זה את זה בצלילות‪ ,‬לראות באמת‬ ‫זה את זה כשווים בפני האלוהים‪ .‬על כל‬ ‫אחד מאתנו להכיר באנושיותו‪ ,‬בתקוותיו‪,‬‬ ‫בזכויותיו‪ ,‬ברגשותיו של האחר‪ .‬בדרכנו‬ ‫אל החירות נשאלות שאלות רבות‪ ,‬אולם‬ ‫בסופו של יום‪ ,‬הדרך האחת להינצל בידי‬ ‫אלוהים מכל ׳מצרים׳ המשעבדת אותך‬ ‫היא "ואהבת לרעך כמוך"‪.‬‬ ‫ ‬

‫מָה הוּא אוֹמֵר?‬

‫חכָם ‬ ‫ָ‬

‫ש ּ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫שר צִוָּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ‬ ‫ח ִ‬ ‫פָטִים ֲ‬ ‫ה ִ‬ ‫קּים ו ְ ַ‬ ‫ה ֻ‬ ‫הע ֵדֹת ו ְ ַ‬ ‫מַה ָ‬ ‫ה ּ‬ ‫מפְטִירִ ין‬ ‫פֶסַח‪ :‬אֵין ַ‬ ‫אמָר לו ֹכְּהִל ְכו ֹת ַ‬ ‫תּה ֱ‬ ‫א ָ‬ ‫תכ ֶם? וְאַף ַ‬ ‫א ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ה ּ‬ ‫אפִיקוֹמָן‪.‬‬ ‫פֶסַח ֲ‬ ‫אחַר ַ‬ ‫ַ‬ ‫—‪—21‬‬

‫כ ְ ּנ ֶג ֶד אַרְ בָּע ָה ב ָ ּנ ִים ִדּב ְ ּרָ ה תּו ֹרָ ה‪:‬‬

‫אחָד רָ ָׁ‬ ‫שע‬ ‫וְ ֶ‬

‫חכָם ‬ ‫אחָד ָ‬ ‫ֶ‬

‫תּם‬ ‫אחָד ָ‬ ‫וְ ֶ‬ ‫‪8‬‬ ‫שאֵינו ֹ יו ֹ ֵדע ַ ל ִ ְׁ‬ ‫אחָד ֶׁ‬ ‫שאו ֹל‪.‬‬ ‫וְ ֶ‬ ‫—‪—20‬‬

‫‪ 9‬‬

‫אמרה קרול גיליגן‪:‬‬

‫אבל ישנה גם בת‪.‬‬ ‫זו שחומלת‪.‬‬ ‫החומלת‪ ,‬מה היא אומרת? "מהו אלוהים‬ ‫הנענה רק לסבלות העברים ואינו נענה‬ ‫לסבלות המצרים?"‬

‫אמרי לה‪" :‬ואמר רבי יוחנן‪ :‬מאי דכתיב‬ ‫(מהו שכתוב) וְ ל ֹא ָק ַרב זֶ ה ֶאל זֶ ה ָ ּכל‬ ‫ַה ָ ּליְ לָ ה? [שמות יד‪ ,‬כ] — בקשו מלאכי השרת‬ ‫לומר שירה‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא‪:‬‬ ‫מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים‬ ‫שירה???"‬ ‫[תלמוד בבלי‪ ,‬מגילה י‪ ,‬ע"ב; מסכת סנהדרין לט‪ ,‬ע"ב]‪.‬‬

‫אש חֹד ׁ‬ ‫י ָכו ֹל מֵר ֹ ׁ‬ ‫תּל ְמוּד לוֹמַר ב ַ ּיו ֹם הַהוּא‪ ,‬אִי ב ַ ּיו ֹם‬ ‫ֶש‪ַ ,‬‬ ‫תּל ְמוּד לוֹמַר בַּע ֲבוּר ז ֶה‪ .‬בַּע ֲבוּר‬ ‫מב ְ ּעו ֹד יו ֹם‪ַ .‬‬ ‫הַהוּא י ָכו ֹל ִ‬ ‫שי ֵ ּ ׁ‬ ‫שע ָה ֶׁ‬ ‫תּי אֶל ָא ב ְ ּ ָׁ‬ ‫מצָּה וּמָרו ֹר מֻנָּחִים‬ ‫ש ַ‬ ‫אמַרְ ִ‬ ‫ז ֶה לֹא ָ‬ ‫לְפָנ ֶיך‪ָ.‬‬ ‫—‪—23‬‬

‫רָ ָׁ‬ ‫שע ‬

‫מָה הוּא אוֹמֵר?‬

‫תּם ‬ ‫ָ‬

‫מָה הוּא אוֹמֵר?‬

‫הע ֲבֹדָה הַז ּ ֹאת לָכ ֶם? לָכ ֶם ו ְלֹא לוֹ‪ .‬וּלְפִי ֶׁ‬ ‫שהוֹצִיא‬ ‫מָה ָ‬ ‫ה ְ‬ ‫הכ ְ ּל ָל כָּפַר בְּע ִ ָ‬ ‫קהֵה אֶת‬ ‫תּה ַ‬ ‫א ָ‬ ‫קּר‪ ,‬וְאַף ַ‬ ‫אֶת עַצְמו ֹ מִן ַ‬ ‫מצְרָ י ִם‪.‬‬ ‫מ ִּ‬ ‫ש ׂה י ְי ָ ל ִי בְּצֵאתִי ִ‬ ‫שִנ ָ ּיו וֶאֱמֹר לו ֹ‪ :‬בַּע ֲבוּר ז ֶה ע ָ ָ‬ ‫ל ִי—ו ְלֹא לוֹ‪ .‬אִילּו ּהָי ָה ָׁ‬ ‫שם לֹא הָי ָה נ ִגְאָל‪.‬‬ ‫מצְרָ י ִם‪,‬‬ ‫מ ִּ‬ ‫ת אֵל ָיו‪ :‬ב ְ ּחֹז ֶק י ָד הוֹצִיאָנו ּי ְי ָ ִ‬ ‫אמַרְ ָּ‬ ‫מַה ז ּ ֹאת‪ .‬ו ְ ָ‬ ‫מב ֵ ּית עֲבָדִים‪.‬‬ ‫ִ‬

‫ו ְ ֶׁ‬ ‫שאֵינו ֹ ‬

‫יו ֹ ֵדע ַ ל ִ ְׁ‬ ‫שאו ֹל?‬

‫ת ּ‬ ‫פְתַח לוֹ‪ֶׁ ,‬‬ ‫ת לְב ִנ ְך ָ ב ַ ּיו ֹם הַהוּא ל ֵאמֹר‪,‬‬ ‫אמַר‪ :‬וְהִג ַ ּ ְד ָּ‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫א ְּ‬ ‫ַ‬ ‫מצ ְרָ י ִם‪9.‬‬ ‫מ ִּ‬ ‫ש ׂה י ְי ָ ל ִי בְּצֵאתִי ִ‬ ‫בַּע ֲבוּר ז ֶה ע ָ ָ‬

‫‪ 10‬‬

‫אמר מיכאל מלכיאור‪:‬‬

‫במילים אלו מזכירה לנו ההגדה שארץ‬ ‫ישראל אינה מובטחת לנו בירושה או‬ ‫בזכות‪ ,‬שהרי אבותינו היו עובדי עבודה‬ ‫זרה בבבל‪ .‬כנען אינה נחלת אבותינו‪ ,‬ואנו‬ ‫קשורים אל הארץ רק מתוקף הבטחת ה'‬ ‫לאברהם‪ .‬עליו מעיד ה' שיצווה את בניו‬ ‫"לעשות צדקה ומשפט"‪ .‬זו אמנם ברית‬ ‫עולם‪ ,‬אך היא מותנית תמיד בהתנהגותנו‬ ‫המוסרית‪ ,‬כפי שהזהיר הנביא יחזקאל‪:‬‬ ‫"ודם תשפכו‪ ,‬והארץ תירשו?!"‬ ‫עתה‪ ,‬כששבנו לארצנו בחסדי ה'‪ ,‬ושוב‬ ‫זכינו ללכת בכל ארץ ישראל ולהתיישב‬ ‫בה‪ ,‬עלינו להגן על עצמנו ולשמור על‬ ‫ביטחוננו‪ ,‬אך לא לחיות על חרבנו‪.‬‬

‫אין אנו נבחנים ביכולתנו לשלוט על עם‬ ‫בחיִ ל ובכוח‪ ,‬כי אם ביכולת לחיות‬ ‫אחר ַ‬ ‫כאן ב'רוחי'‪ .‬דהיינו‪ ,‬לבנות חברת מופת‪.‬‬ ‫אם במצרים נעשינו גרים משוללי כל‬ ‫זכויות לקיום‪ ,‬לחירות ולאדמה‪ ,‬ובכך היה‬ ‫שורש השעבוד‪ ,‬לא נעשה לזולתנו מה‬ ‫ששנוא עלינו‪ .‬גם העם הפלסטיני החי‬ ‫עמנו זקוק לאדמתו‪ ,‬לקיומו ולחירותו‪.‬‬ ‫אך לא מתוך שלום של חילון‪ ,‬המנתק‬ ‫את העם משורשיו‪ ,‬נגיע אל המנוחה ואל‬ ‫הנחלה; לא מתוך הפרד ומשול‪ ,‬הפחדה‬ ‫ושנאה נגיע לשלום‪ .‬רק מתוך חיבור‬ ‫אמיץ בין כל בני אברהם‪ ,‬יושבי הארץ הזו‪,‬‬ ‫תתקיים בנו ברכת ה' לאברהם אבינו‪:‬‬ ‫"ונברכו בו כל גויי הארץ"‪.‬‬

‫תחִל ּ ָה‬ ‫מ ְּ‬ ‫ִ‬

‫עוֹבְדֵי ע ֲבוֹדָה ז ָרָ ה הָיו ּ אֲבו ֹתֵ ינו‪ּ ,‬‬ ‫וְעַכ ְ ָׁ‬ ‫מּקו ֹם לַע ֲבוֹדָתוֹ‪,‬‬ ‫ה ָ‬ ‫שיו קֵרְ ב ָנו ּ ַ‬ ‫ֶׁ‬ ‫אמַר י ְי ָ אֱלֹהֵי‬ ‫הע ָם‪ ,‬כ ֹּה ָ‬ ‫שע ַ אֶל כ ָ ּל ָ‬ ‫אמַר‪ :‬ו ַיֹאמֶר י ְהו ֹ ֻ‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫שׂרָ אֵל‪ ,‬בְּעֵב ֶר הַנָּהָר י ָ ְׁ‬ ‫אב ִי‬ ‫תּרַ ח ֲ‬ ‫שבו ּאֲבוֹתֵיכ ֶם מֵעו ֹל ָם‪ֶ ,‬‬ ‫יִ ְ‬ ‫א ַ‬ ‫קּח אֶת‬ ‫אחֵרִ ים‪ .‬ו ָ ֶ‬ ‫אב ִי נ ָחו ֹר‪ ,‬ו ַיַּעַב ְדו ּ אֱלֹהִים ֲ‬ ‫אב ְרָ הָם ו ַ ֲ‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫מעֵב ֶר הַנָּהָר ו ָאו ֹל ֵך או ֹתו ֹ בְּכ ָל אֶרֶ ץ‬ ‫אב ְרָ הָם ֵ‬ ‫אב ִיכ ֶם אֶת ַ‬ ‫ֲ‬ ‫תּן ל ְיִצְחָק‬ ‫א ֵ‬ ‫תּן לו ֹ אֶת יִצְחָק‪ ,‬ו ָ ֶ‬ ‫א ֵ‬ ‫כ ְ ּנָע ַן‪ ,‬וָאַרְ ב ֶ ּה אֶת ז ַרְ עו ֹ ו ָ ֶ‬ ‫שׂע ִיר ל ָרֶ ֶׁ‬ ‫שת‬ ‫תּן לְע ֵ ָ‬ ‫א ֵ‬ ‫ש ׂו‪ .‬ו ָ ֶ‬ ‫אֶת יַע ֲקֹב וְאֶת ע ֵ ָ‬ ‫ש ׂו אֶת הַר ֵּ‬ ‫מצ ְרָ י ִם‪10.‬‬ ‫אֹתוֹ‪ ,‬ו ְיַע ֲקֹב וּב ָנ ָיו י ָרְ דו ּ ִ‬

‫—‪—24‬‬

‫‪ 12‬‬

‫אמר דוד ביגמן‪:‬‬

‫"ואהבתם את הגר‪ ,‬כי גרים ֱהיִ יתם‬ ‫בארץ מצרים‪[ ".‬דברים י‪ ,‬יט]‬ ‫ההלכה המקובלת מפרשת את אהבת‬ ‫הגר כמחויבות לגר צדק שהצטרף‬ ‫לשורות האומה‪" ,‬שבא ונכנס תחת כנפי‬ ‫השכינה"‪ ,‬כלשון הרמב"ם‪ .‬לעומת גישה‬ ‫זו‪ ,‬מסביר הרב יוסף אלבו‪" :‬ולא גר צדק‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא אפילו על תושב שאינו עובד‬ ‫אלילים"‪ .‬ה'חפץ חיים' אף מפליג ומונה‬ ‫עׂשה ממש לאהוב כל גוי הבא‬ ‫כמצוַ ת ֵ‬ ‫לעיר של יהודים‪ ,‬גם אם לא חדל לעבוד‬ ‫עבודה זרה‪ .‬לאור פסיקת הרמב"ם‪ ,‬נראים‬ ‫דבריהם של הרב יוסף אלבו ושל ה'חפץ‬ ‫חיים' מרחיקי לכת‪ .‬מה הביא אותם‬ ‫לנקוט עמדה זו?‬ ‫התשובה עשויה להתגלות לנו מתוך‬ ‫בחינה מעמיקה של שאלת הזהות‬ ‫היהודית‪ ,‬אותה ניתן לברר דרך התבוננות‬ ‫במצוַ ת הפסח‪ ,‬המהווה מרכיב הכרחי‬ ‫בזהות זו‪ .‬הפסח הוא חובה מכוננת‬ ‫מבחינה חברתית‪ .‬לגבי יהודי שלא חגג‬ ‫את הפסח ואין לו סיבה מוצדקת‪ ,‬התורה‬ ‫פסקה "ונכרתה הנפש ההיא מעמיה"‪.‬‬ ‫הפסח אפוא הוא המצווה המגדירה את‬ ‫הזהות היהודית‪ ,‬וניתן להבין זאת מבירור‬ ‫שורשו של סיפור יציאת מצרים‪.‬‬

‫עיקרו של סיפור יציאת מצרים הוא‬ ‫היציאה מן השעבוד אל החירות‪.‬‬ ‫העוולה החמורה העולה מסיפור זה‬ ‫היא היחס המנוכר לזר‪ .‬יחס זה הוביל‬ ‫לעבדות פיזית‪ ,‬לניצול ואף להריגת ילדי‬ ‫העברים‪ .‬ההצהרה הגדולה של סיפור‬ ‫יציאת מצרים היא ההכרה בכבודו של‬ ‫האדם באשר הוא והדאגה לזר ולחלש‪.‬‬ ‫באופן פרדוקסלי‪ ,‬עמוק בתוך הזהות‬ ‫הפרטיקולרית היהודית טמונה ההזדהות‬ ‫עם האחר — עם כל באי עולם‪ .‬כך מי‬ ‫שאינו מוכן לפתוח את לִ בו כאדם לאדם‪,‬‬ ‫לא יוכל להיכלל בכלל ישראל‪" ,‬ונכרתה‬ ‫הנפש ההיא מעמיה"‪ .‬זהות זו היא‬ ‫שפיעמה בלִ בם של הרב יוסף אלבו ושל‬ ‫ה'חפץ חיים'‪ ,‬והיא שהביאה אותם לקבוע‬ ‫שגם גר תושב ראוי ליחס של אהבה‪,‬‬ ‫אפילו אם דתו שונה‪.‬‬

‫—‪—27‬‬

‫ב ָ ּרוּך ְ ׁ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ הוּא‪.‬‬ ‫ש ׂרָ אֵל‪ ,‬‬ ‫טחָתו ֹ ל ְי ִ ְ‬ ‫הב ְ ָ‬ ‫שוֹמֵר ַ‬ ‫ֶׁ‬ ‫ה ֵ‬ ‫ה ָ‬ ‫אמַר‬ ‫ש ָ‬ ‫קּץ‪ ,‬לַע ֲש ׂו ֹת כְּמָה ׁ ּ ֶ‬ ‫שב אֶת ַ‬ ‫ח ּׁ ַ‬ ‫קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך ְ הוּא ִ‬ ‫ש ַ‬ ‫ֶׁ‬ ‫אמַר‪:‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫הבְּתָרִ ים‪ ,‬‬ ‫אב ִינו ּבִּב ְרִ ית ב ֵ ּין ַ‬ ‫אב ְרָ הָם ָ‬ ‫לְ ַ‬ ‫ָ‬ ‫תדַע כ ִ ּי ג ֵר יִהְי ֶה ז ַרְ ע ֲך בְּאֶרֶ ץ‬ ‫אב ְרָ ם‪ ,‬י ָדֹע ֵּ‬ ‫ו ַי ּ ֹאמֶר ל ְ ַ‬ ‫לֹא לָהֶם‪ ,‬וַע ֲבָ דוּם וְע ִנ ּו ּ אֹתָם אַרְ ב ַ ּע מֵאו ֹת ָׁ‬ ‫שנ ָה‪ .‬ו ְג ַם‬ ‫א ֶׁ‬ ‫שר יַע ֲבֹדו ּ ָד ּן אָנֹכ ִי וְאַחֲ רֵ י כ ֵן יֵצְאו ּ ב ִ ּרְ כ ֻׁש‬ ‫אֶת הַג ּו ֹי ֲ‬ ‫ג ָ ּדו ֹל‪12 ,11.‬‬ ‫‪ 11‬‬

‫אמר סטיבן מ‪ .‬כהן‪:‬‬

‫מפסקה זו אנו למדים שאומה יכולה‬ ‫לשאת עשורים‪ ,‬אפילו מאות שנים‪ ,‬של‬ ‫דיכוי והשפלה‪ .‬אולם למרות כל הסבל‪,‬‬ ‫יכולה אותה אומה לשגשג בדרכים‬ ‫מגוונות‪ ,‬לרבות מבחינה מספרית‪ .‬והיא‬ ‫יכולה לפרוח ברוחה‪ ,‬כאשר היא נאחזת‬ ‫בתקווה ובביטחון שימיה ללא חירות —‬ ‫אישית ולאומית — הם ספורים‪.‬‬

‫כיהודים‪ ,‬אנחנו נושאים את זיכרון‬ ‫הריחוק ממולדתנו‪ ,‬כשעזבנו אותה‬ ‫והפכנו לגרים בארץ לא לנו‪ .‬אולם‬ ‫ַעם יכול גם להפוך לזר בארצו כאשר‬ ‫נשללות ממנו החירות וזכויות האדם‬ ‫הבסיסיות‪.‬‬ ‫וחשוב מכל‪ ,‬בדיוק כפי שאנחנו היינו‬ ‫גרים בארץ לא לנו‪ ,‬ישמור אותנו האל‬ ‫מהפיכת אחרים‪ ,‬על ידינו‪ ,‬לגֵ רים‬ ‫בארצם‪.‬‬

‫—‪—26‬‬

‫‪ 13‬‬

‫אמר דורון רבינוביץ‪:‬‬

‫השנאה עדיין עוקבת אחרינו לכל מקום‪.‬‬ ‫המבקשים להשמידנו ברחבי העולם‬ ‫עשויים להיות אפילו רבים מאתנו‪ .‬אולם‬ ‫היום אנחנו מסוגלים להגן על אמונותינו‪.‬‬ ‫אנחנו מסוגלים להיאבק על זכויותינו‪.‬‬ ‫ומעל לכל‪ ,‬אנחנו מסוגלים להתאחד‬ ‫עם אנשים אחרים כדי להתגבר על‬

‫שנאה ורדיפה‪ .‬זוהי ההבטחה העתיקה‬ ‫לגאולה ולמחילה שהייתה להשראה כבר‬ ‫לאבותינו‪ .‬זוהי הברית שמושיעה אותנו‬ ‫הן מגורל של מדוכאים‪ ,‬הן מגורל של‬ ‫מדכאים; שמגנה עלינו הן מהיות ֶשה‪,‬‬ ‫הן מהיות טורף‪ .‬זוהי הברית שעוזרת לנו‬ ‫להיות בני אדם‪.‬‬

‫צֵא וּלְמַד‬

‫מַה ב ִ ּ ֵ‬ ‫האֲרַ מִי‬ ‫לָב ָן ָ‬ ‫ש‬ ‫קּ ‬ ‫ש ּ‬ ‫אב ִינו‪ֶׁ ּ.‬‬ ‫פַרְ עֹה‬ ‫לַע ֲש ׂו ֹת ל ְיַע ֲקֹב ָ‬ ‫קּ ׁ‬ ‫לֹא ג ָז ַר אֶל ּ ָא ע ַל הַזְּכ ָרִ ים ו ְלָב ָן ב ִ ּ ֵ‬ ‫ש לַע ֲקו ֹר אֶת הַכ ֹּל‪,‬‬ ‫מצְרַ יְמָה ו ַיָּג ָר ָׁ‬ ‫ֶׁ‬ ‫מתֵי‬ ‫שם ב ִ ּ ְ‬ ‫אב ִי‪ ,‬ו ַיֵּרֶ ד ִ‬ ‫מּי אֹב ֵד ָ‬ ‫אמַר‪ :‬אֲרַ ִ‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫ו ַיְהִי ָׁ‬ ‫שם ל ְגו ֹי ג ָ ּדו ֹל‪ ,‬ע ָצוּם ו ָרָב‪.‬‬ ‫מע ָט ‪,‬‬ ‫ְ‬

‫‪ 14‬‬

‫אמר ס‪ .‬דניאל אברהם‪:‬‬

‫והיא שעמדה לאבותינו ולנו‪ ,‬היא‬ ‫שלימדה אותנו — "סּור ֵמ ָרע וַ ֲע ֵׂשה טֹוב‬ ‫ַ ּב ֵ ּקׁש ָׁשלֹום וְ ָר ְד ֵפהּו"‪[ ‬תהילים לד‪ ,‬טו]‪.‬‬ ‫והיא שעמדה לאבותינו ולנו‪ ,‬מפני‬ ‫יהם‬ ‫יתֹות ֶ‬ ‫ֵ‬ ‫בֹותם לְ ִא ִּתים‪ ,‬וַ ֲחנִ‬ ‫ש"וְ ִכ ְּתתּו ַח ְר ָ‬ ‫שא גֹוי ֶאל גּ ֹוי ֶח ֶרב‪ ,‬וְ ל ֹא‬ ‫לְ ַמזְ ֵמרֹות‪ ,‬ל ֹא יִ ּ ָ ׂ‬ ‫יִ לְ ְמדּו עֹוד ִמלְ ָח ָמה" [ישעיהו ב‪ ,‬ד]‪.‬‬ ‫והיא שעמדה לאבותינו ולנו‪ ,‬שהרי‬ ‫ש"א ֶמת ֵמ ֶא ֶרץ ִּת ְצ ָמח‪ ,‬וְ ֶצ ֶדק‬ ‫ֱ‬ ‫לימדתנו‬ ‫ִמ ּׁ ָש ַמיִ ם נִ ְׁש ָקף" [תהילים פה‪ ,‬יב]‪.‬‬ ‫"כי‬ ‫והיא שעמדה לאבותינו ולנו‪ּ ִ ,‬‬ ‫ִאם ֲעׂשֹות ִמ ׁ ְש ָּפט וְ ַא ֲה ַבת ֶח ֶסד וְ ַה ְצנֵ ַע‬ ‫לֶ ֶכת ִעם ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫יך" [מיכה ו‪ ,‬ח]‪.‬‬

‫והיא שעמדה לאבותינו ולנו‪ ,‬וציוותה‬ ‫"צ ֶדק ֶצ ֶדק ִּת ְר ֹּדף לְ ַמ ַען ִּת ְחיֶ ה‬ ‫עלינו ֶ‬ ‫וְ יָ ַר ׁ ְש ָּת ֶאת ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר יְ הוָ ה ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫יך נ ֵֹתן‬ ‫לָ ְך" [דברים טז‪ ,‬כ]‪.‬‬ ‫אז מי היא שעמדה לאבותינו ולנו? איזו‬ ‫זכות ואיזו ברית? איזו זיקה אל ההוויה‬ ‫ואל אחינו בני האדם? לא קיפוח החלש‪,‬‬ ‫לא כוח הזרוע‪ ,‬לא ניצול הגר‪ .‬אלא צדק‪.‬‬ ‫חסד‪ .‬שלום‪ .‬והיא שעמדה לאבותינו‬ ‫ולנו‪ ,‬בכל דור ודור‪ .‬והרי בכל דור ודור‬ ‫חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא‬ ‫ממצרים‪ .‬היא שליוותה אותנו לאורך‬ ‫הדורות מצווה אותנו לראות את כל בני‬ ‫האדם כזכאים לחירות‪.‬‬

‫מגביהים את הכוס השנייה‬

‫וְהִיא ‬

‫מדָה‬ ‫שע ָ ְ‬ ‫ֶׁ‬

‫לַאֲבוֹתֵינו ּ ו ְל ָנו‪ֶׁ ּ.‬‬ ‫אחָד ב ִ ּלְב ָד עָמַד‬ ‫של ּ ֹא ֶ‬ ‫ע ָל ֵינו ּ לְכ ַלּוֹתֵנו‪ ּ ,‬אֶל ּ ָא ֶׁ‬ ‫שבְּכ ָל ד ּו ֹר ו ָדו ֹר‬ ‫קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך ְ‬ ‫ה ָ‬ ‫מדִים ע ָל ֵינו ּלְכ ַלּוֹתֵנו‪ ּ.‬ו ְ ַ‬ ‫עו ֹ ְ‬ ‫‪14, 13‬‬ ‫מצִּיל ֵנו ּמִיָּדָם‪.‬‬ ‫הוּא ַ‬ ‫מניחים את הכוס‬

‫—‪—28‬‬

‫מּד ֶׁ‬ ‫ו ַיְהִי ָׁ‬ ‫שהָיו ּ‬ ‫מְל ַ ֵ‬ ‫שם ל ְגו ֹי‪ :‬‬ ‫מצֻיָּנ ִים ָׁ‬ ‫אמַר‪ :‬וּב ְנ ֵי‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫שם‪ .‬ג ָ ּדו ֹל‪ ,‬ע ָצוּם‪ :‬כְּמָה ׁ ּ ֶ‬ ‫ש ׂרָ אֵל ְ‬ ‫יִ ְ‬ ‫ש ׂרָ אֵל ּ‬ ‫פָרו ּו ַי ִ ּ ְׁ‬ ‫מּל ֵא‬ ‫ת ָ‬ ‫שרְ צו ּו ַיִּרְ ב ּו ּו ַיַּעַצְמו ּבִּמְאֹד מְאֹד‪ ,‬ו ַ ִּ‬ ‫יִ ְ‬ ‫שׂדֶה‬ ‫אמַר‪ :‬רְ בָב ָה כְּצֶמַח ַ‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫האָרֶ ץ אֹתָם‪ .‬ו ָרָב‪ :‬כְּמָה ׁ ּ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ה ָּ‬ ‫ְ‬ ‫תּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָי ִים‪ָׁ ,‬‬ ‫שדַי ִם נ ָכֹנו ּ‬ ‫תּג ְ ְד ּל ִי ו ַ ָ‬ ‫תּרְ ב ִ ּי ו ַ ִ‬ ‫תּיך‪ ,‬ו ַ ִ‬ ‫ת ִ‬ ‫נְ ַ‬ ‫ְ‬ ‫ת ע ֵרֹם וְע ֶרְ י ָה‪.‬‬ ‫א ְּ‬ ‫מחַ‪ ,‬ו ְ ַ‬ ‫שׂע ָרֵ ך צִ ֵּ‬ ‫וּ ְ‬

‫אשכנזים מוסיפים‪:‬‬

‫תב ּוֹסֶסֶת ב ְ ּ ָדמָי ִך‪ ְ,‬ו ָאֹמַר ל ָך ְ ב ְ ּ ָדמַי ִך ְ חֲי ִי‪ ,‬ו ָאֹמַר ל ָך ְ‬ ‫מ ְ‬ ‫אע ֱבֹר ע ָל ַי ִך ְ וָאֶרְ אֵך ְ ִ‬ ‫וָ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ב ְ ּ ָדמַי ִך חֲי ִי‪.‬‬ ‫—‪—31‬‬

‫מצְרַ יְמָה‪ :‬אָנוּס ע ַל ּ‬ ‫ו ַיָּג ָר ָׁ‬ ‫שם‪:‬‬ ‫ה ִדּב ּוּר‪ .‬‬ ‫פִי ַ‬ ‫ו ַי ֵרֶ ד ִ‬ ‫ה ְׁ‬ ‫מּד ֶׁ‬ ‫ת ֵ‬ ‫מצְרַ י ִם אֶל ּ ָא‬ ‫קּע ַ ב ְ ּ ִ‬ ‫ש ַּ‬ ‫אב ִינו ּ ל ְ ִ‬ ‫שלֹא י ָרַ ד יַע ֲקֹב ָ‬ ‫מְל ַ ֵ‬ ‫אמַר‪ :‬ו ַי ּ ֹאמְרו ּאֶל ּ‬ ‫שם‪ֶׁ ,‬‬ ‫ל ָגוּר ָׁ‬ ‫פַרְ עֹה‪ ,‬ל ָגוּר בָּאָרֶ ץ ב ָ ּאנו‪ּ ,‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫ָ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫שר לַעֲבָדֶיך‪ ,‬כ ִ ּי כָב ֵד הָרָ ע ָב בְּאֶרֶ ץ‬ ‫כ ִ ּי אֵין מִרְ ע ֶה ל ַצ ּ ֹאן ֲ‬ ‫ָ‬ ‫תּה י ֵ ְׁ‬ ‫מע ָט‪:‬‬ ‫שבו ּ נ ָא עֲבָדֶיך בְּאֶרֶ ץ ג ּ ֹשֶן‪ .‬בִּמְתֵ י ְ‬ ‫כ ְ ּנָע ַן‪ ,‬וְע ַ ָ‬ ‫ָ‬ ‫אמַר‪ :‬ב ְ ּ ִׁ‬ ‫מצְרָ יְמָה‪,‬‬ ‫שבְע ִים נֶפֶשׁ י ָרְדו ּאֲבוֹתֶיך ִ‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫כְּמָה ׁ ּ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ה ּׁ ָ‬ ‫שׂמְך י ְי ָ אֱלֹהֶיך כ ְ ּכוֹכְב ֵי ַ‬ ‫תּה ָ‬ ‫וְע ַ ָ‬ ‫שמַי ִם ל ָרֹב‪.‬‬ ‫—‪—30‬‬

‫אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינו‪ּ ,‬‬ ‫ו ַנִּצְע ַק אֶל י ְי ָ ‬ ‫ו ַי ִ ּ ְׁ‬ ‫שמַע י ְי ָ אֶת קֹל ֵנו‪ ּ ,‬ו ַיַּרְ א אֶת ע ָנ ְי ֵנו ּ‬ ‫‪16‬‬ ‫חצֵנו‪ּ.‬‬ ‫וְאֶת עֲמָל ֵנו ּוְאֶת ל ַ ֲ‬ ‫כְּמָה ֶׁ‬ ‫אמַר‪:‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫ו ַנִּצְע ַק אֶל י ְי ָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ‪ :‬‬ ‫ְ‬ ‫מצְרַ י ִם‪ ,‬ו ַיֵּאָנ ְחו ּ‬ ‫ההֵם ו ַיָּמָת מֶל ֶך ִ‬ ‫ו ַיְהִי ב ַיָּמִים הָרַ ב ִ ּים ָ‬ ‫תע ַל ַׁ‬ ‫שוְעָתָם אֶל‬ ‫הע ֲבוֹדָה ו ַיִּזְע ָקו‪ ּ ,‬ו ַ ַּ‬ ‫ש ׂרָ אֵל מִן ָ‬ ‫ב ְנ ֵי י ִ ְ‬ ‫הע ֲבֹדָה‪.‬‬ ‫האֱלֹהִים מִן ָ‬ ‫ָ‬ ‫‪ 16‬‬

‫אמרה סוזן טלווה‪:‬‬

‫ונצעק אל יהוה אלוהי אבותינו‪ ,‬וישמע‬ ‫יהוה את קולנו וירא את עוניינו ואת‬ ‫עמלנו ואת לחצנו [דברים כו‪ ,‬ז]‪.‬‬ ‫ונצעק אל יהוה אלוהי אבותינו‪ :‬בשנת‬ ‫החמישים לכיבוש הגדה המערבית‬ ‫ורצועת עזה‪ ,‬הצעקות בוקעות מפיות‬ ‫היגעים ממלחמה‪ .‬משפחות ישראליות‬ ‫ופלסטיניות קרועות לגזרים וזועקות‬ ‫בגלל חיים וחלומות אבודים‪ .‬כולנו‬ ‫זועקים בגלל אלה שהוקרבו מפחד‪ ,‬לשם‬ ‫נקמה; בגלל עשורים של טראומה‪.‬‬ ‫וישמע יהוה את קולנו‪ :‬כשם שהגר בכתה‬ ‫על בנה ישמעאל‪ .‬למדנו שכאשר היינו‬ ‫מוכנים להקריב את חיי בנה של הגר‪,‬‬ ‫ה'אחר'‪ ,‬נמצא שאנו מוכנים להקריב גם‬ ‫ֵ‬ ‫את בננו שלנו [בראשית כא‪ ,‬כב]‪.‬‬ ‫וירא את עוניינו‪ :‬הסבל שאנו גורמים עם‬

‫כל הריסת בית‪ ,‬עם כל צמצום באספקת‬ ‫מים‪ ,‬עם כל ניתוק משפחות מאדמתן‪,‬‬ ‫מעציהן‪ ,‬זו מזו‪.‬‬ ‫את עמלנו‪ :‬המשא הכבד שהסבל‬ ‫המתמשך הנגרם על ידי הכיבוש מטיל על‬ ‫נשמת העם‪ ,‬שהצטווה להיות שוחר שלום‬ ‫ומבקש צדק‪ ,‬ולראות שהכל נבראו בצלם‬ ‫אלוהים [תהלים לד; דברים טז‪ ,‬כ; בראשית א‪ ,‬כו]‪.‬‬ ‫ואת לחצנו‪ :‬אם אדם אחד אינו חופשי‪,‬‬ ‫איש אינו חופשי‪ .‬הלוואי שנקדש את שנת‬ ‫החמישים בסיום כיבוש הגדה המערבית‬ ‫ורצועת עזה‪ ,‬ונכריז על החירות של‬ ‫העמים בישראל ובפלסטין לחיות בלא‬ ‫מורא ובשגשוג הדדי‪ ,‬כדי שהכל יזכו‬ ‫בברכות ובהבטחת השוויון והצדק של‬ ‫שנת היובל [ויקרא כה‪ ,‬י]‪.‬‬

‫—‪—33‬‬

‫ו ַיְע ַנ ּוּנו‪ּ ,‬‬ ‫מצְרִ ים ‬ ‫ה ִּ‬ ‫ו ַיָּרֵ עו ּאֹתָנו ּ ַ‬ ‫‪15‬‬ ‫ק ָׁ‬ ‫תּנו ּע ָל ֵינו ּע ֲבֹדָה ָ‬ ‫שה‪.‬‬ ‫ו ַי ִ ְ‬ ‫כְּמָה ֶׁ‬ ‫אמַר‪:‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫מצְרִ ים‪ :‬‬ ‫ה ִּ‬ ‫ו ַיָּרֵ עו ּאֹתָנו ּ ַ‬ ‫חכְמָה לו ֹ ּ‬ ‫חמָה‪,‬‬ ‫תקְרֶ אנ ָה מִל ְ ָ‬ ‫פֶן י ִרְ ב ֶ ּה‪ ,‬וְהָי ָה כ ִ ּי ִ‬ ‫ת ַ‬ ‫הב ָה נ ִ ְ‬ ‫ָ‬ ‫האָרֶ ץ‪.‬‬ ‫ו ְנוֹסַף ג ַם הוּא ע ַל ש ׂנְאֵינו ּו ְנ ִלְחַם ב ָ ּנו‪ ּ ,‬וְע ָל ָה מִן ָ‬ ‫כְּמָה ֶׁ‬ ‫אמַר‪:‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫ו ַיְע ַנ ּוּנוּ‪ :‬‬ ‫מע ַן ע ַנ ֹּתו ֹ בְּסִב ְלֹתָם‪ .‬ו ַיִּב ֶן ע ָרֵ י‬ ‫מסִּים ל ְ ַ‬ ‫ש ׂרֵ י ִ‬ ‫ש ׂימו ּע ָל ָיו ָ‬ ‫ו ַי ָ ּ ִ‬ ‫מסְכ ְ ּנו ֹת לְפַרְ עֹה‪ ,‬אֶת ּ‬ ‫מסֵס‪.‬‬ ‫פִתֹם וְאֶת רַ ע ַ ְ‬ ‫ִ‬ ‫כְּמָה ֶׁ‬ ‫ק ָׁ‬ ‫תּנו ּע ָל ֵינו ּע ֲבֹדָה ָ‬ ‫אמַר‪:‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫שה‪ :‬‬ ‫ו ַי ִ ְ‬ ‫ש ׂרָ אֵל בְּפָרֶ ך‪ְ.‬‬ ‫מצְרַ י ִם אֶת ב ְ ּנ ֵי י ִ ְ‬ ‫ו ַיַעֲב ִדו ּ ִ‬

‫‪ 15‬‬

‫אמר יונתן (‪ )J.J.‬גולדברג‪:‬‬

‫להגדה המסורתית‪ ,‬לסיפור חג הפסח‪,‬‬ ‫יש שלוש התחלות נפרדות‪ ,‬שלכל אחת‬ ‫משמעות שונה‪" :‬עבדים היינו לפרעה‬ ‫במצרים"; וכן‪" ,‬מתחילה עובדי עבודה‬ ‫זרה היו אבותינו"; וכן‪" ,‬ארמי אובד אבי‪,‬‬ ‫וירד מצרימה"‪ .‬אלה מזכירים לנו את‬ ‫מגוון צורות השחרור הגלומות‬

‫ביציאת מצרים‪ :‬שחרור מעבדות‬ ‫ודיכוי‪ ,‬מבורות ואמונות תפלות ומחוסר‬ ‫בית ודיכוי‪ .‬ומה עלינו להסיק מכל אלה?‬ ‫הסיפור מסכם‪ :‬ש"בכל דור ודור חייב‬ ‫אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא‬ ‫ממצרים"‪ .‬סיפורים אלה אינם שיעורי‬ ‫היסטוריה אלא מדריך לימינו‪.‬‬

‫—‪—32‬‬

‫הב ָ ּנ ִים‪ .‬כְּמָה ֶׁ‬ ‫אמַר‪:‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫אֵלּו ּ ַ‬ ‫וְאֶת עֲמָל ֵנוּ‪ :‬‬ ‫ת ְׁ‬ ‫תחַיּוּן‪.‬‬ ‫הב ַ ּת ְּ‬ ‫של ִיכ ֻהו ּוְכ ָל ַ‬ ‫הב ֵ ּן הַיִּלּו ֹד הַי ְאֹרָ ה ַּ‬ ‫כ ָ ּל ַ‬ ‫ז ֶה הַדֹּחַק‪ ,‬כְּמָה ֶׁ‬ ‫אמַר‪ :‬ו ְג ַם רָ אִיתִי‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫חצֵנוּ‪ :‬‬ ‫וְאֶת ל ַ ֲ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫חצִים אֹתָם‪.‬‬ ‫מצְרַ י ִם ל ֹ ֲ‬ ‫שר ִ‬ ‫אֶת הַל ּ ַחַץ ֲ‬

‫ו ַיּוֹצִאֵנו ּ‬ ‫י ְי ָ‬ ‫ב ְ ּי ָד‬ ‫מצְרַ י ִם‬ ‫מ ִ‬ ‫ִ‬ ‫חֲזָקָה‬ ‫וּב ִז ְרֹע ַ‬ ‫וּב ְמֹרָ א‬ ‫נ ְטוּי ָה‪,‬‬ ‫וּב ְאֹתוֹת‬ ‫גָּדֹל‪ ,‬‬ ‫וּב ְמֹפְתִים‬ ‫ ‬ ‫—‪—35‬‬

‫אמַר‪ :‬ו ַי ִ ּ ְׁ‬ ‫כְּמָה ֶׁ‬ ‫ו ַי ִ ּ ְׁ‬ ‫שמַע אֱלֹהִים‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫שמַע י ְי ָ אֶת קֹל ֵנוּ‪ :‬‬ ‫א ָ‬ ‫אב ְרָ הָם‪ ,‬אֶת‬ ‫קתָם‪ ,‬ו ַיִּזְכ ּו ֹר אֱלֹהִים אֶת ב ְ ּרִ יתו ֹ אֶת ַ‬ ‫אֶת נ ַ ֲ‬ ‫יִצְחָק וְאֶת יַע ֲקֹב‪.‬‬ ‫ו ַיַּרְ א אֶת ע ָנ ְי ֵנוּ‪ :‬זו ֹ ּ‬ ‫ישוּת ֶד ּרֶ ך ְ אֶרֶ ץ‪ ,‬כְּמָה ֶׁ‬ ‫פְרִ ׁ‬ ‫אמַר‪:‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫ש ׂרָ אֵל ו ַיֵּדַע אֱלֹהִים‪.‬‬ ‫ו ַיַּרְ א אֱלֹהִים אֶת ב ְ ּני י ִ ְ‬

‫אֲנ ִי ו ְלֹא מַלְאָך ְ‬

‫מצְרַ י ִם ב ַ ּל ּ ַי ְל ָה הַזֶּה‪ :‬‬ ‫תּי בְאֶרֶ ץ ִ‬ ‫וְעָב ַרְ ִ‬ ‫ש ׂרָ ף‬ ‫אֲנ ִי ו ְלֹא ָ‬ ‫מצְרַ י ִם‪ :‬‬ ‫הכ ֵ ּיתִי כ ָ ּל ב ְכו ֹר בְּאֶרֶ ץ ִ‬ ‫וְ ִ‬ ‫ש ׂה ְׁ‬ ‫של ִיחַ‪.‬‬ ‫ה ּׁ ָ‬ ‫שפָטִים‪ :‬אֲנ ִי ולֹא ַ‬ ‫אע ֱ ֶ‬ ‫מצְרַ י ִם ֶ‬ ‫וּבְכ ָל אֱלֹהֵי ִ‬ ‫אחֵר‪.‬‬ ‫אֲנ ִי י ְי ָ‪ :‬אֲנ ִי הוּא ולֹא ַ‬ ‫ה ֶדּב ֶר‪ ,‬כְּמָה ֶׁ‬ ‫אמַר‪:‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫זו ֹ ַ‬ ‫ב ְ ּי ָד חֲזָקָה‪ :‬‬ ‫ָ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫שׂדֶה‪ ,‬בַּסּוּסִים‪ ,‬בַּחֲמֹרִ ים‪,‬‬ ‫מקְנ ְך ֲ‬ ‫הִנ ֵ ּה י ַד י ְי ָ הו ֹי ָה ב ְ ּ ִ‬ ‫שר ב ַ ּ ָּ‬ ‫ב ַ ּגְּמַל ּ ִים‪ ,‬בַּבָּקָר וּב ַצ ּ ֹאן‪ֶ ,‬דב ֶר כָּב ֵד מְאֹד‪.‬‬ ‫החֶרֶב‪ ,‬כְּמָה ֶׁ‬ ‫אמַר‪:‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫זו ֹ ַ‬ ‫וּב ִז ְרֹע ַ נ ְטוּי ָה‪ :‬‬ ‫וְחַרְ ב ּו ֹ ְׁ‬ ‫שלוּפָה ב ְ ּי ָדוֹ‪ ,‬נ ְטוּי ָה ע ַל י ְרוּשָל ַי ִם‪.‬‬ ‫שכ ִינ ָה‪ ,‬כְּמָה ֶׁ‬ ‫זו ֹ ג ִלּוּי ְׁ‬ ‫אמַר‪:‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫וּב ְמֹרָ א ג ָ ּדֹל‪ :‬‬ ‫או ֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים ל ָבֹא ל ָ ַ‬ ‫מקֶרֶב ג ּו ֹי בְּמַסֹּת‬ ‫קחַת לו ֹ גו ֹי ִ‬ ‫חמָה וּב ְי ָד חֲזָקָה וּב ִז ְרוֹע ַ נ ְטוּי ָה‪,‬‬ ‫ב ְ ּאֹתֹת וּב ְמוֹפְתִים‪ ,‬וּבְמִל ְ ָ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫ש ׂה לָכ ֶם י ְי ָ אֱלֹהֵיכ ֶם‬ ‫שר ע ָ ָ‬ ‫וּב ְמו ֹרָ אִים ג ְ ּדֹל ִים‪ ,‬כ ְ ּכֹל ֲ‬ ‫מצְרַ י ִם לְע ֵינ ֶיך‪ָ.‬‬ ‫בְ ּ ִ‬ ‫טּה‪ ,‬כְּמָה ֶׁ‬ ‫אמַר‪:‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫מ ֶ‬ ‫ה ַּ‬ ‫ז ֶה ַ‬ ‫וּב ְאֹתו ֹת‪ :‬‬ ‫ָ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫ת ַ‬ ‫טּה הַזֶּה ִּ‬ ‫מ ֶ‬ ‫ה ַּ‬ ‫וְאֶת ַ‬ ‫ש ׂה ב ּו ֹ אֶת הָאֹתֹת‪.‬‬ ‫תע ֲ ֶ‬ ‫שר ַּ‬ ‫קּח ב ְ ּיָדְך‪ֲ ,‬‬ ‫ה ָד ּם‪ ,‬כְּמָה ֶׁ‬ ‫אמַר‪:‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫ז ֶה ַ‬ ‫וּב ְמֹפְתִים‪ :‬‬ ‫ֵש וְתִימְרו ֹת ע ָ ָׁ‬ ‫שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ‪ָ ,‬ד ּם וָא ׁ‬ ‫שן‪.‬‬ ‫תּי מוֹפְתִים ב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫ת ִ‬ ‫ו ְנ ָ ַ‬ ‫—‪—37‬‬

‫מצְרַ י ִם‪:‬‬ ‫מ ִ‬ ‫ו ַיּוֹצִאֵנו ּי ְי ָ ִ‬ ‫ְ‬ ‫ש ׂרָ ף‪ ,‬ו ְלֹא ע ַל יְדֵי ָׁ‬ ‫של ִיחַ‪,‬‬ ‫לֹא ע ַל יְדֵי מַלְאָך‪ ,‬ו ְלֹא ע ַל יְדֵי ָ‬ ‫ֶׁ‬ ‫ה ָ‬ ‫אמַר‪:‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך ְ הוּא בִּכ ְבו ֹדו ֹ וּבְעַצְמוֹ‪ .‬‬ ‫אֶל ּ ָא ַ‬ ‫הכ ֵ ּיתִי כ ָ ּל ב ְ ּכו ֹר‬ ‫מצְרַ י ִם ב ַ ּל ּ ַי ְל ָה הַזֶּה‪ ,‬ו ְ ִ‬ ‫תּי בְאֶרֶ ץ ִ‬ ‫וְעָב ַרְ ִ‬ ‫מצְרַ י ִם‬ ‫המָה‪ ,‬וּבְכ ָל אֱלֹהֵי ִ‬ ‫אדָם וְע ַד ב ְ ּ ֵ‬ ‫מ ָ‬ ‫מצְרַ י ִם ֵ‬ ‫בְּאֶרֶ ץ ִ‬ ‫שפָטִים‪ .‬אֲנ ִי י ְי ָ‪17.‬‬ ‫ש ׂה ְׁ‬ ‫אע ֱ ֶ‬ ‫ֶ‬

‫‪ 17‬‬

‫אמרה רחל אליאור‪:‬‬

‫העם היהודי הוא קהילת זיכרון המצּווָ ה‬ ‫לזכור‪ ,‬לספר ולהנחיל מדור לדור מושגים‬ ‫מופשטים נצחיים היוצרים מילון‬ ‫מקודש של דעת‪ ,‬אמת וצדק‪ ,‬אחווה‪,‬‬ ‫שוויון‪ ,‬שלום וחירות כגון‪' :‬אלוהי צדק‬ ‫ואמת'‪' ,‬דעת אמת וצדק'‪' ,‬דרור'‪' ,‬בני‬ ‫חורין'‪' ,‬צדק צדק תרדוף'‪' ,‬שבת קודש'‪,‬‬ ‫'ברית עולם' ועוד‪ .‬מושגי תשתית אלה‪,‬‬ ‫הקושרים בין שבועה וברית עולם‪,‬‬ ‫עדות וזיכרון לבין שבעת מועדי דרור‬ ‫ושבתות של חירות‪ ,‬ומבוססים על ברית‬ ‫בין האל לעמו (המקדשים שניהם את‬ ‫החירות) — מושגים אלה אינם תלויים‬ ‫בשום מרחב גשמי או בתנאים מקדמיים‪,‬‬ ‫אלא רק במרחב מופשט של מחויבות‬ ‫בלתי מתפשרת לחירות ושוויון‪ ,‬לאמת‬ ‫וצדק‪ .‬בזיכרון העם היהודי מושגים אלה‬ ‫משמים‪ ,‬מפי אל המציג‬ ‫ַ‬ ‫נשמעו לראשונה‬ ‫"אנ ִֹכי ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫יך‬ ‫עצמו חזור ושנה בתיאור ָ‬ ‫את ָ‬ ‫יך ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם ִמ ֵ ּבית‬ ‫הֹוצ ִ‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ֵ‬

‫ֲע ָב ִדים"‪ ,‬התובע האזנה וקשב למצוותיו‬ ‫בתוקף השחרור האלוהי מעבדות לחירות‪.‬‬ ‫דברי האל על שבועת השביעיות של‬ ‫החירות‪ ,‬השוויון והצדק נכתבו בידי‬ ‫נביאים‪ ,‬כוהנים ולוויים שקידשו את‬ ‫מחזורי הזמן המקודש‪ .‬אלה נודעים‬ ‫כמועדי דרור ומקראי קודש‪ ,‬וכוללים‬ ‫את השבת‪ ,‬השביתה והחירות מכל‬ ‫עמל‪ ,‬שעבוד ועבודה‪ ,‬את שבעת מועדי‬ ‫ה' בשבעת חודשי השנה הראשונים‪,‬‬ ‫ובראשם חג החירות‪ ,‬ואת זמן השמיטה‬ ‫והיובל‪ .‬העם היהודי הוא העם היחיד‬ ‫בעולם שמתחיל את סיפורו ההיסטורי‬ ‫בסיפור העבדות כדי להבהיר באופן‬ ‫נחרץ שהחירות היא מתת אל נצחית‬ ‫ומקודשת‪ ,‬בלתי מותנית‪ ,‬המחויבת‬ ‫בשמירה מחזורית של מחזורי שביתה‬ ‫וחירות‪ ,‬ואילו כל שעבוד הוא זמני ודינו‬ ‫לחלוף מהעולם‪.‬‬

‫—‪—36‬‬

‫ָד ּם‬ ‫צְפַרְ ֵדּע ַ‬ ‫כ ִ ּנ ִ ּים ‬ ‫ע ָרוֹב‬ ‫ֶדּבֶר ‬

‫שחִין‬ ‫ְׁ‬ ‫ב ָ ּרָ ד‬ ‫אַרְ ב ֶ ּה‬ ‫שך ְ‬ ‫ח ֹ ֶׁ‬ ‫מכ ַ ּת ב ְ ּכו ֹרו ֹת‬ ‫ַ‬

‫מּנ ִים‪:‬‬ ‫רַ ב ִ ּי י ְהוּדָה הָי ָה נוֹתֵן בָּהֶם סִ ָ‬

‫ְדּצַ“ך ְ ‬

‫ע ַ ַד ׁ‬ ‫אחַ“ב‬ ‫“ש ב ְ ּ ַ‬

‫—‪—39‬‬

‫עדות אשכנז‬ ‫נוהגים להטיף יין מן הכוס בעזרת האצבע‬ ‫שלוש פעמים בעת אמירת המילים‪:‬‬

‫עדות ספרד‬ ‫נוהגים להביא קערת מים ועורך הסדר‬ ‫שופך בה יין מכוסו שלוש פעמים‬ ‫בעת אמירת המילים‪:‬‬

‫ֵש וְתִימְרו ֹת ע ָ ָׁ‬ ‫ָד ּם וָא ׁ‬ ‫שן‪.‬‬ ‫ב ְ ּי ָד חֲזָקָה ְׁ‬ ‫תּי ִם‪,‬‬ ‫ש ַ‬ ‫וּב ְמֹרָ א ג ָ ּדֹל ְׁ‬ ‫תּי ִם‪,‬‬ ‫ש ַ‬ ‫וּב ְמֹפְתִים ְׁ‬ ‫תּי ִם‪.‬‬ ‫ש ַ‬

‫אחֵר‪ :‬‬ ‫ָדב ָר ַ‬ ‫וּב ִז ְרֹע ַ נ ְטוּי ָה ְׁ‬ ‫תּי ִם‪ ,‬‬ ‫ש ַ‬ ‫וּב ְאֹתו ֹת ְׁ‬ ‫תּי ִם‪ ,‬‬ ‫ש ַ‬

‫מכ ּו ֹת ֶׁ‬ ‫ה ָ‬ ‫מצְרִ ים‬ ‫ה ִּ‬ ‫קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך ְ הוּא ע ַל ַ‬ ‫הב ִיא ַ‬ ‫ש ֵ‬ ‫ש ׂר ַ‬ ‫אֵלּו ּע ֶ ֶ‬ ‫בְ ּ ִ‬ ‫מצְרַ י ִם‪ 18,‬וְאֵלּו ּהֵן‪:‬‬ ‫‪ 18‬‬

‫אמר מייקל וולצר‪:‬‬

‫מאז ומעולם הביכו עשר המכות יהודים‬ ‫ליברלים ואנשי שמאל‪ .‬מדוע ִה ְק ָשה האל‬ ‫את לבו של פרעה כאשר היה יכול באותה‬ ‫מידה לרכך אותו‪ ,‬להתחיל את מסעם‬ ‫של בני ישראל מוקדם יותר ולחסוך את‬ ‫הסבל הנורא של המצרים? לכן אנחנו‬ ‫טובלים אצבע ומטיפים מהיין כדי‬ ‫להפחית מהנאתנו מסבל המצרים‪ .‬אבל‬ ‫מוטב היה להתמקד בכאב ולחשוב על‬ ‫אפשרות אחרת של גאולה‪ .‬ההיסטוריה‬ ‫אינה קבועה מראש‪.‬‬

‫דמיינו אל שהיה מכיר את אמנת ז'נבה‬ ‫וממקד את מגפותיו רק נגד פרעה ונגד‬ ‫קציניו‪ .‬דמיינו פרעה שנִ שבּ ה בקסמו‬ ‫של בנו המאומץ משה‪ .‬דמיינו שביתה‬ ‫כללית של בני ישראל יחד עם‪ ,‬אולי‪,‬‬ ‫התושבים האחרים של אותו "בית‬ ‫עבדים״‪ .‬ישנן דרכים רבות להיחלץ ממצב‬ ‫רע‪ .‬ישנן חלופות רבות לחשוב עליהן‪ ,‬הן‬ ‫למדוכאים והן למדכאים‪.‬‬

‫—‪—38‬‬

‫מִנ ַ ּי ִן ֶׁ‬ ‫מכ ָ ּה‬ ‫מכ ָ ּה ו ּ ַ‬ ‫שכ ָ ּל ַ‬ ‫רַ ב ִ ּי עֲקִיב ֶא אוֹמֵר‪ :‬‬ ‫ְ‬ ‫ֶׁ‬ ‫ה ָ‬ ‫מצְרַ י ִם הָיְתָה‬ ‫מצְרִ ים ב ְ ּ ִ‬ ‫ה ִּ‬ ‫קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך הוּא ע ַל ַ‬ ‫הב ִיא ַ‬ ‫ש ֵ‬ ‫א ּ‬ ‫אמַר‪ :‬י ְ ַׁ‬ ‫מכ ּו ֹת? ֶׁ‬ ‫חמ ׁ‬ ‫ֶׁ‬ ‫פוֹ‪ ,‬עֶב ְרָ ה‬ ‫של ּ ַח ב ָ ּם חֲרו ֹן ַ‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫ֵש ַ‬ ‫של ָ‬ ‫א ּ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫אחַת‪,‬‬ ‫פו ֹ ַ‬ ‫אכ ֵי רָ ע ִים‪ .‬חֲרו ֹן ַ‬ ‫שלַחַת מַל ְ ֲ‬ ‫ו ָזַע ַם וְצָרָ ה‪ִ ,‬‬ ‫מ ְׁ‬ ‫של ֹ ׁ‬ ‫תּי ִם‪ ,‬ו ָזַע ַם ָׁ‬ ‫עֶב ְרָ ה ְׁ‬ ‫אכ ֵי‬ ‫שלַחַת מַל ְ ֲ‬ ‫ש‪ ,‬וְצָרָ ה אַרְ ב ַ ּע‪ִ ,‬‬ ‫ש ַ‬ ‫חמ ׁ‬ ‫מכ ּו ֹת‬ ‫שים ַ‬ ‫מ ּׁ ִ‬ ‫ח ִ‬ ‫מצְרַ י ִם ל ָקו ּ ֲ‬ ‫תּה‪ :‬ב ְ ּ ִ‬ ‫מע ַ ָ‬ ‫ֵש‪ .‬אֱמו ֹר ֵ‬ ‫רָ ע ִים ָ‬ ‫מכ ּו ֹת‪19.‬‬ ‫שים וּמָאתַי ִם ַ‬ ‫מ ּׁ ִ‬ ‫ח ִ‬ ‫וְע ַל הַיָּם ל ָקו ּ ֲ‬

‫מכות אלה‪ ,‬יחד עם מאתיים המכות‬ ‫שהוטלו כביכול בים סוף‪ ,‬הן מאתיים‬ ‫וארבעים‪ .‬רבי עקיבא עולה על רבי‬ ‫אליעזר‪ ,‬וסבור שמספר המכות היה‬ ‫למעשה מאתיים וחמישים‪.‬‬ ‫המתח — 'לעולם לא עוד' ו'לעולם לא עוד‬ ‫ליהודים' — היה חסר משמעות בגולה‪,‬‬ ‫שבה חוברה ההגדה ועבורה הייתה‬ ‫מיועדת‪ .‬התקיימה שם הנחה מובלעת‬ ‫שהיהודים הם גֵ רים בלתי חמושים‪ ,‬כך‬ ‫שלפעול כדי למנוע מהם רדיפות‪ ,‬או‬ ‫כדי לקדם את תביעותיהם האזרחיות‪,‬‬ ‫היה גם לפעול למען סובלנות חברתית‪,‬‬ ‫ובאופן מקיף יותר — לבניין חברה‬ ‫אזרחית‪.‬‬

‫מצב זה‪ ,‬לשמחתנו‪ ,‬אינו מצבם של‬ ‫היהודים היום‪ ,‬ולכן לא זה האופן שבו‬ ‫מובנת ההגדה על ידינו‪ .‬לישראלים יש‬ ‫עוצמה צבאית ומוסדות פוליטיים; הם‬ ‫מגנים על עצמם מפני אחרים‪ ,‬אולם‬ ‫גם מכפיפים אחרים למרותם‪ .‬איננו‬ ‫יכולים עוד ליהנות מההנחה המוקדמת‬ ‫שהאינטרסים של היהודים דומים לאלה‬ ‫של כל אדם שנמצא תחת דיכוי‪ .‬עקרון‬ ‫ההישרדות שלנו אינו חופשי באופן‬ ‫מובנה משנאת האחר‪ ,‬והארץ ותושביה‬ ‫אינם רק שורות בשיר או דמויות‬ ‫מיתולוגיות‪ .‬בפעם הבאה שמנהיג יהודי‬ ‫ידבר על עמלק‪ ,‬זִ כרו את הפנטזיות‬ ‫ההיסטריות של חכמינו‪ .‬הן נוגעות ללב‪.‬‬ ‫הן יכולות להיות גם קטלניות‪.‬‬

‫—‪—41‬‬

‫תּה אוֹמֵר ֶׁ‬ ‫של ּ ָקו ּ‬ ‫א ָ‬ ‫מִנ ַ ּי ִן ַ‬ ‫רַ ב ִ ּי יוֹסֵי הַגְּל ִיל ִי אוֹמֵר‪ :‬‬ ‫שים‬ ‫מ ּׁ ִ‬ ‫ח ִ‬ ‫מכ ּו ֹת וְע ַל הַיָּם ל ָקו ּ ֲ‬ ‫ש ׂר ַ‬ ‫מצְרַ י ִם ע ֶ ֶ‬ ‫מצְרִ ים ב ְ ּ ִ‬ ‫ה ִּ‬ ‫ַ‬ ‫מּים אֶל‬ ‫ט ִ‬ ‫החַרְ ֻ‬ ‫מצְרַ י ִם מָה הוּא אוֹמֵר‪ :‬ו ַי ּ ֹאמְרו ּ ַ‬ ‫מכ ּו ֹת? ב ְ ּ ִ‬ ‫ַ‬ ‫ּ‬ ‫אצְב ַ ּע אֱלֹהִים הִוא‪ .‬וְע ַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר‪:‬‬ ‫פַרְ עֹה‪ֶ :‬‬ ‫א ֶׁ‬ ‫מצְרַ י ִם‪,‬‬ ‫ש ׂה י ְי ָ ב ְ ּ ִ‬ ‫שר ע ָ ָ‬ ‫ש ׂרָ אֵל אֶת הַי ָד הַג ְ ּדֹל ָה ֲ‬ ‫ו ַיַּרְ א י ִ ְ‬ ‫אמִינו ּב ַ ּי ְי ָ וּב ְמ ֶׁ‬ ‫מּה ל ָקו ּ‬ ‫שה עַב ְדוֹ‪ .‬כ ַ ּ ָ‬ ‫הע ָם אֶת י ְיָ‪ ,‬ו ַי ַ ּ ֲ‬ ‫ו ַיִּירְ או ּ ָ‬ ‫ש ׂר‬ ‫מצְרַ י ִם ל ָקו ּע ֶ ֶ‬ ‫תּה‪ :‬ב ְ ּ ִ‬ ‫מע ַ ָ‬ ‫מכ ּו ֹת‪ .‬אֱמו ֹר ֵ‬ ‫ש ׂר ַ‬ ‫אצְב ַ ּע? ע ֶ ֶ‬ ‫בְ ֶ‬ ‫מכ ּו ֹת‪.‬‬ ‫שים ַ‬ ‫מ ּׁ ִ‬ ‫ח ִ‬ ‫מכ ּו ֹת וְע ַל הַיָּם ל ָקו ּ ֲ‬ ‫ַ‬ ‫מִנ ַ ּי ִן ֶׁ‬ ‫מכ ָ ּה‬ ‫שכ ָ ּל ַ‬ ‫רַ ב ִ ּי אֱל ִיע ֶז ֶר אוֹמֵר‪ :‬‬ ‫ְ‬ ‫מכ ָ ּה ֶׁ‬ ‫ה ָ‬ ‫מצְרַ י ִם‬ ‫מצְרִ ים ב ְ ּ ִ‬ ‫ה ִּ‬ ‫קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך הוּא ע ַל ַ‬ ‫הב ִיא ַ‬ ‫ש ֵ‬ ‫וּ ַ‬ ‫א ּ‬ ‫אמַר‪ :‬י ְ ַׁ‬ ‫מכ ּו ֹת? ֶׁ‬ ‫הָיְתָה ֶׁ‬ ‫פוֹ‪,‬‬ ‫של ּ ַח ב ָ ּם חֲרו ֹן ַ‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫של אַרְ ב ַ ּע ַ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫אחַת‪,‬‬ ‫אכ ֵי רָ ע ִים‪ .‬עֶב ְרָ ה ַ‬ ‫שלַחַת מַל ְ ֲ‬ ‫עֶב ְרָ ה ו ָזַע ַם וְצָרָ ה‪ִ ,‬‬ ‫מ ְׁ‬ ‫ש ׁ‬ ‫תּי ִם‪ ,‬וְצָרָ ה ָׁ‬ ‫ו ָזַע ַם ְׁ‬ ‫אכ ֵי רָ ע ִים אַרְ ב ַ ּע‪.‬‬ ‫שלַחַת מַל ְ ֲ‬ ‫לש‪ִ ,‬‬ ‫ש ַ‬ ‫מכ ּו ֹת וְע ַל הַיָּם‬ ‫מצְרַ י ִם ל ָקו ּ אַרְ בָּע ִים ַ‬ ‫תּה‪ :‬ב ְ ּ ִ‬ ‫מע ַ ָ‬ ‫אֱמו ֹר ֵ‬ ‫מכ ּו ֹת‪.‬‬ ‫ל ָקו ּמָאתַי ִם ַ‬ ‫‪ 19‬‬

‫אמר ברנרד אבישי‪:‬‬

‫ההגדה היא ספר שמצוי במתח פנימי‬ ‫תמידי ובלתי נמנע‪ :‬מחויבת לעקרון‬ ‫החירות האוניברסלית — "כל דכפין‪— "...‬‬ ‫אולם נגועה במה שארתור קסטלר כינה‬ ‫'קלסטרופיליה'‪ :‬ציוויים שמחזקים נטייה‬ ‫להיבדלות ולעמדת מגננה מודחקת‪,‬‬ ‫המובילה לזעם שבטי‪.‬‬

‫רבנים מצוטטים כשהם מתבסמים‪,‬‬ ‫בפאתוס חסר מודעות עצמית‪ ,‬מהמכות‬ ‫שהושתו על המצרים‪ ,‬מאדירים את‬ ‫סבלם של המדכאים כמו ילד פצוע‬ ‫המדמיין מה יעשה אביו לבריון‪ .‬רבי‬ ‫אליעזר מספר שעשר המכות הן למעשה‬ ‫ארבעים‪ ,‬מפני שכל מכה הוטלה עם‬ ‫"עברה" — אחת‪,‬‬ ‫כוונה ורגש‪ֶ :‬‬ ‫"זעם" — שתיים‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬ארבעים‬

‫—‪—40‬‬

‫‪ 20‬‬

‫אמר טוני קלאג‪:‬‬

‫לּו "צדק‪ ,‬צדק תרדוף" [דברים טז‪ ,‬כ] —‬ ‫החזרה מציינת שיש להתמיד ברדיפת‬ ‫הצדק — הייתה תרומתם היחידה של‬ ‫"דיינו‪"...‬‬ ‫היהודים לתרבות האנושית‪ ,‬‬ ‫לּו "שלח את עמי" [שמות ט‪ ,‬א] —‬ ‫מילים שעוררו השראה בקרב דורות‬ ‫של עמים משועבדים שנאבקו לחירות‪,‬‬ ‫בפרט העבדים האפרו–אמריקנים —‬ ‫הייתה תרומתם היחידה של היהודים‬ ‫"דיינו‪"...‬‬ ‫לתרבות האנושית‪ ,‬‬ ‫לּו "ויברא אלוהים את האדם בצלמו"‬ ‫[בראשית א‪ ,‬כז] — מילים המצהירות על‬ ‫השוויון הטבוע בין כל בני האדם —‬ ‫הייתה תרומתם היחידה של היהודים‬ ‫"דיינו‪"...‬‬ ‫לתרבות האנושית‪ ,‬‬ ‫לּו "בקש שלום ורדפהו" [תהלים לד‪ ,‬יד] —‬ ‫ציווי המגולם בברכה היהודית העתיקה‬ ‫'שלום' — הייתה תרומתם היחידה של‬ ‫"דיינו‪"...‬‬ ‫היהודים לתרבות האנושית‪ ,‬‬

‫אם מדינה זאת מצפה לסולידריות‬ ‫מעוותת מיהודים ברחבי העולם —‬ ‫הופכת אותם לשותפים באי–צדק משולח‬ ‫רסן‪ ,‬לא–יהודי‪ ,‬כדוגמת מניעה בכוח‬ ‫ולנֶ ַצח של זכויות אדם בסיסיות ממיליוני‬ ‫לא דיינו‪.‬‬ ‫בני אדם — ‬ ‫אם‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬המדינה היהודית‬ ‫מטעם עצמה תסיים בקרוב את חמישים‬ ‫שנות הכיבוש של האדמות ושל חיי‬ ‫הפלסטינים‪ ,‬כך ששני העמים יוכלו לממש‬ ‫את זכויותיהם הלאומיות באופן שווה‬ ‫(כמעט) דיינו‪.‬‬ ‫וביחסי שכנות טובה — ‬ ‫אם ישראל תעניק זכויות שוות לכל‬ ‫הנמצאים בתחום שיפוטה הנוכחי — ולו‬ ‫רק עד שיימצא פתרון מוחלט ומוסכם‬ ‫(כמעט) דיינו‪.‬‬ ‫לעימות — ‬ ‫אנחנו יכולים להסכים לאחת מהחלופות‬ ‫האלה‪ ,‬אך לא להיעדר שתיהן‪.‬‬

‫צדק‪ ,‬חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬שלום — ערכים‬ ‫יהודיים מקדמת דנא — טבועים בגרעין‬ ‫הקיומי של הזהות היהודית ומהווים‬ ‫את הדבק הבסיסי המלכד יהודים בעלי‬ ‫אמונות מגוונות‪ .‬יהודים אימצו ערכים‬ ‫אלה בגאווה לכל אורך ההיסטוריה‪,‬‬ ‫לעצמם ולאחרים‪ .‬אם מדינה בת זמננו‬ ‫מתיימרת להיות יהודית‪ ,‬בעודה מזלזלת‬ ‫לא דיינו‪.‬‬ ‫בערכים בסיסיים אלה — ‬

‫—‪—43‬‬

‫מע ֲלו ֹת טו ֹבו ֹת‬ ‫מּה ַ‬ ‫כ ַּ ָ‬ ‫‪20‬‬ ‫מּקו ֹם ע ָל ֵינוּ‪:‬‬ ‫לַ ָ‬ ‫ש ׂה‬ ‫מצְרַ י ִם ו ְלֹא ע ָ ָ‬ ‫מ ִּ‬ ‫אִלּו ּ הוֹצִיאָנו ּ ִ‬ ‫בָהֶם ְׁ‬ ‫ַד ּיֵּינו‪ּ.‬‬ ‫שפָטִים‪ ,‬‬

‫קּע צָרֵ נו ּ ב ְ ּתו ֹכו ֹ ו ְלֹא סִ ּ‬ ‫אִלּו ּ ִׁ‬ ‫ש ַ‬ ‫פֵק‬ ‫מ ְדב ָ ּר אַרְ בָּע ִים ָׁ‬ ‫שנ ָה‪ַ ,‬ד ּיֵּינו‪ּ.‬‬ ‫צָרְ כ ֵ ּנו ּב ַ ּ ִּ‬

‫ש ׂה בָהֶם ְׁ‬ ‫ש ׂה‬ ‫שפָטִים‪ ,‬ו ְלֹא ע ָ ָ‬ ‫אִלּו ּ ע ָ ָ‬ ‫ַד ּיֵּינו‪ּ.‬‬ ‫ב ֵאלֹהֵיהֶם‪ ,‬‬

‫אִלּו ּ סִ ּ‬ ‫מ ְדב ָ ּר אַרְ בָּע ִים‬ ‫פֵק צָרְ כ ֵ ּנו ּ ב ַ ּ ִּ‬ ‫ָׁ‬ ‫מּן‪ַ ,‬ד ּיֵּינו‪ּ.‬‬ ‫ה ָ‬ ‫אכ ִיל ָנו ּאֶת ַ‬ ‫ה ֱ‬ ‫שנ ָה ולֹא ֶ‬

‫ש ׂה ב ֵאלֹהֵיהֶם‪ ,‬ו ְלֹא הָרַ ג אֶת‬ ‫אִלּו ּ ע ָ ָ‬ ‫ַד ּיֵּינו‪ּ.‬‬ ‫ב ְ ּכו ֹרֵ יהֶם‪ ,‬‬

‫מּן ו ְלֹא נָתַן ל ָנו ּ‬ ‫ה ָ‬ ‫אכ ִיל ָנו ּ אֶת ַ‬ ‫ה ֱ‬ ‫אִלּו ּ ֶ‬ ‫ה ַׁ‬ ‫ַד ּיֵּינו‪ּ.‬‬ ‫שב ָ ּת‪ ,‬‬ ‫אֶת ַ‬

‫אִלּו ּהָרַ ג אֶת ב ְ ּכו ֹרֵ יהֶם ו ְלֹא נָתַן ל ָנו ּ‬ ‫ַד ּיֵּינו‪ּ.‬‬ ‫אֶת מָמו ֹנ ָם‪ ,‬‬

‫ה ַׁ‬ ‫שב ָ ּת‪ ,‬ו ְלֹא קֵרְ ב ָנו ּ‬ ‫אִלּו ּנָתַן ל ָנו ּאֶת ַ‬ ‫ַד ּיֵּינו‪ּ.‬‬ ‫לִפְנ ֵי הַר סִינ ַי‪ ,‬‬

‫אִלּו ּ נָתַן ל ָנו ּ אֶת מָמו ֹנ ָם ו ְלֹא קָרַ ע‬ ‫ַד ּיֵּינו‪ּ.‬‬ ‫ל ָנו ּאֶת הַיָּם‪ ,‬‬

‫אִלּו ּ קֵרְ ב ָנו ּ לִפְנ ֵי הַר סִינ ַי‪ ,‬ו ְלֹא נָתַן‬ ‫ַד ּיֵּינו‪ּ.‬‬ ‫התּו ֹרָ ה ‪,‬‬ ‫ל ָנו ּאֶת ַ‬

‫העֱב ִירָ נו ּ‬ ‫אִלּו ּקָרַ ע ל ָנו ּאֶת הַיָּם ו ְלֹא ֶ‬ ‫ַד ּיֵּינו‪ּ.‬‬ ‫ב ְתו ֹכו ֹ בֶּחָרָ ב ָה‪ ,‬‬

‫התּו ֹרָ ה ו ְלֹא‬ ‫אִלּו ּ נָתַן ל ָנו ּ אֶת ַ‬ ‫ַד ּי ֵינו‪ּ.‬‬ ‫ש ׂרָ אֵל‪ ,‬‬ ‫הכ ְנ ִיסָנו ּלְאֶרֶ ץ י ִ ְ‬ ‫ִ‬

‫העֱב ִירָ נו ּ ב ְתו ֹכו ֹ בֶּחָרָ ב ָה ו ְלֹא‬ ‫אִלּו ּ ֶ‬ ‫ִׁ‬ ‫ש ַ‬ ‫ַד ּיֵּינו‪ּ.‬‬ ‫קּע צָרֵ נו ּב ְ ּתו ֹכוֹ‪ ,‬‬

‫ש ׂרָ אֵל ו ְלֹא‬ ‫הכ ְנ ִיסָנו ּ לְאֶרֶ ץ י ִ ְ‬ ‫אִלּו ּ ִ‬ ‫ַד ּיֵּינו‪ּ.‬‬ ‫הבְּחִירָ ה‪ ,‬‬ ‫ב ָנ ָה ל ָנו ּאֶת ב ֵ ּית ַ‬

‫—‪—42‬‬

‫‪ 21‬‬

‫‪ 22‬‬

‫אמרה סוזן סילברמן‪:‬‬

‫אחרי שחצינו את הים ועמדנו בהר‬ ‫סיני‪ ,‬אלוהים נתן לנו את התורה והחל‬ ‫במערכת יחסים של בחירה‪ ,‬של שגב‬ ‫וקדושה — של ברית — עם עמנו‪ .‬זהו‬ ‫הרגע שאותו אנו זוכרים בכל שבוע‬ ‫בקידוש השבת‪ .‬אבל כאן‪ ,‬סביב שולחן‬ ‫הסדר‪ ,‬אנו חווים‪ ,‬אלה לצד אלה‪ ,‬את‬ ‫הברכות הנעלות עם הכאב‪ ,‬את הנחישות‬ ‫ואת תכלית הגאולה מעבדות‪ .‬ורבים‬ ‫מאתנו אומרים‪ ,‬דיינו! די לנו — מדינה‪,‬‬ ‫פולחנים‪ ,‬ערכים‪ ,‬תורה‪ .‬ועלינו לחדול‬ ‫מלבקש יותר — יותר אדמה‪ ,‬יותר זכויות‬ ‫מאשר לאחרים‪ ,‬יותר משאבים‪ .‬במקום‬ ‫זאת‪ ,‬עלינו לקחת את השפע שיש לנו‬ ‫כבר ולכונן חברה צודקת וחומלת‪ ,‬חברה‬ ‫המתקיימת בקשר שבין חזון לעולם טוב‬ ‫יותר לבין חריקת השיניים של גאולה‬ ‫מתמשכת‪.‬‬

‫אמרה שרה סילברמן‪:‬‬

‫מכל העמים‪ ,‬היהודים הם אלה שמכירים‬ ‫את מרירות הדיכוי והריחוק מארצם‪ .‬זה‬ ‫מה שהופך את הכיבוש לאירוני כל כך‪.‬‬ ‫לפעמים קשה להבחין בין צדק לעוול‪,‬‬ ‫המצב מורכב ומפחיד‪ ,‬אבל אני מניחה‬ ‫שדיכוי יימצא תמיד בצד הלא–נכון של‬ ‫ההיסטוריה‪.‬‬

‫—‪—45‬‬

‫מּה‬ ‫מּה וכ ַ ָ‬ ‫כ ַּ ָ‬

‫ ע ַל אַחַ ת ‬

‫מכ ֻ ּ‬ ‫מּקו ֹם ע ָל ֵינו‪ֶׁ ּ.‬‬ ‫שהוֹצִיאָנו ּ‬ ‫פֶל ֶת ל ַ ָ‬ ‫טוֹב ָה כ ְפוּל ָה ו ּ ְ‬ ‫ש ׂה בָהֶם ְׁ‬ ‫ש ׂה ב ֵאלֹהֵיהֶם‪ ,‬וְהָרַ ג‬ ‫שפָטִים‪ ,‬וְע ָ ָ‬ ‫מצְרַ י ִם‪ ,‬וְע ָ ָ‬ ‫מ ִּ‬ ‫ִ‬ ‫אֶת ב ְ ּכו ֹרֵ יהֶם‪ ,‬ו ְנָתַן ל ָנו ּאֶת מָמו ֹנ ָם‪ ,‬וְקָרַ ע ל ָנו ּאֶת הַיָּם‪,‬‬ ‫קּע צָרֵ נו ּ ב ְ ּתו ֹכוֹ‪ ,‬וְסִ ּ‬ ‫העֱב ִירָ נו ּ ב ְתו ֹכו ֹ בֶּחָרָ ב ָה‪ ,‬ו ְ ִׁ‬ ‫ש ַ‬ ‫פֵק‬ ‫וְ ֶ‬ ‫מ ְדב ָ ּר אַרְ בָּע ִים ָׁ‬ ‫מּן‪ ,‬ו ְנָתַן‬ ‫ה ָ‬ ‫אכ ִיל ָנו ּ אֶת ַ‬ ‫ה ֱ‬ ‫שנ ָה‪ ,‬ו ְ ֶ‬ ‫צָרְ כ ֵ ּנו ּ ב ַ ּ ִּ‬ ‫ה ַׁ‬ ‫שב ָ ּת‪ ,‬וְקֵרְ ב ָנו ּ לִפְנ ֵי הַר סִינ ַי‪ ,‬ו ְנָתַן ל ָנו ּ אֶת‬ ‫ל ָנו ּ אֶת ַ‬ ‫ש ׂרָ אֵל‪ ,‬וּב ָנ ָה ל ָנו ּ אֶת ב ֵ ּית‬ ‫הכ ְנ ִיסָנו ּ לְאֶרֶ ץ י ִ ְ‬ ‫התּו ֹרָ ה‪ ,‬ו ְ ִ‬ ‫ַ‬ ‫פֵר ע ַל כ ָ ּל ע ֲו ֹנוֹתֵינו‪22 ,21ּ.‬‬ ‫הבְּחִירָ ה לְכ ַ ּ‬ ‫ַ‬ ‫—‪—44‬‬

‫המסובים דנים במשמעותה של חירות בזמן הזה‬ ‫נזהרים שלא להגביה את הזרוע‬

‫ּ‬ ‫שהָיו ּאֲבוֹתֵינו ּאוֹכ ְל ִים ב ִ ּזְמַן ֶׁ‬ ‫פֶסַח ֶׁ‬ ‫מ ְ‬ ‫ק ָד ּׁש הָי ָה‬ ‫ה ִּ‬ ‫שב ֵ ּית ַ‬ ‫ְ‬ ‫ש ּ‬ ‫שוּם ֶׁ‬ ‫שוּם מָה? ע ַל ׁ‬ ‫קַיָּם‪ ,‬ע ַל ׁ‬ ‫ה ָ‬ ‫קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך הוּא‬ ‫פָסַח ַ‬ ‫ֶׁ‬ ‫אמַר‪:‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫מצְרַ י ִם‪ .‬‬ ‫תּי אֲבוֹתֵינו ּב ְ ּ ִ‬ ‫ע ַל ב ָ ּ ֵ‬ ‫שר ּ‬ ‫תּם זֶב ַח ּ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫תּי ב ְנ ֵי‬ ‫פָסַח ע ַל ב ָ ּ ֵ‬ ‫פֶסַח הוּא ל ַי ְיָ‪ֲ ,‬‬ ‫אמַרְ ֶ‬ ‫וַ ֲ‬ ‫מצְרַ י ִם ב ְ ּנ ָג ְ ּ‬ ‫הצִּיל‪,‬‬ ‫תּינו ּ ִ‬ ‫מצְרַ י ִם‪ ,‬וְאֶת ב ָ ּ ֵ‬ ‫פו ֹ אֶת ִ‬ ‫ש ׂרָ אֵל ב ְ ּ ִ‬ ‫יִ ְ‬ ‫תחֲוו‪ּ.‬‬ ‫ש ַּ‬ ‫הע ָם ו ַי ִ ּ ׁ ּ ְ‬ ‫ו ַיִּקּ ֹד ָ‬ ‫יש הנוהגים לומר כאן את הפיוט 'אמונים ערכו שבח'‪:‬‬

‫אֱמוּנ ִים ע ִרְ כו ּ ֶׁ‬ ‫טב ְחו ּ‬ ‫שב ַח‪ .‬לָאֵל ו ְ ִ‬ ‫תּם זֶב ַח ּ‬ ‫פֶסַח הוּא ל ַי ְי ָ‪:‬‬ ‫אמַרְ ֶ‬ ‫טב ַח‪ .‬ו ַ ֲ‬ ‫ֶ‬ ‫הָרִ ימו ּ קו ֹל ִׁ‬ ‫שׂמְחו ּ ב ְ ּל ֵיל‬ ‫שירִ ים‪ִ .‬‬ ‫ִׁ‬ ‫אכ ְלו ּ‬ ‫שמּוּרִ ים‪ .‬ע ַל מַצּו ֹת וּמְרו ֹרִ ים‪ִ .‬‬ ‫ו ּ ְׁ‬ ‫שתו ּי ֵינ ָי‪:‬‬ ‫אשו ֹן לְכ ָל רִ ׁ‬ ‫רִ ׁ‬ ‫אשו ֹנ ִים‪ .‬ע ַל י ַד צִיר‬ ‫הצִּיל כ ָ ּל‬ ‫מע ַנ ִ ּים‪ִ .‬‬ ‫אֱמוּנ ִים‪ .‬מִיַּד כ ָ ּל ְ‬ ‫הֲמו ֹנ ָי‪:‬‬

‫מצָּה‬ ‫ַ‬

‫חסָדָיו סִ ּ‬ ‫תּה‬ ‫תּי‪ .‬ע ַ ָ‬ ‫פַרְ ִ‬ ‫תּי‪ .‬ו ַ ֲ‬ ‫נִסֵּי אֵל זָכ ַרְ ְ‬ ‫תּי‪ .‬כ ִ ּי ג ָ ּדו ֹל י ְי ָ‪:‬‬ ‫י ָ ַדע ְ ִ‬ ‫אפְרַ י ִם‪.‬‬ ‫שה ו ְ ֶ‬ ‫שמַי ִם‪ .‬מְנ ַ ׁ ּ ֶ‬ ‫ה ּׁ ָ‬ ‫כ ְ ּכוֹכְב ֵי ַ‬ ‫מצְרַ י ִם‪ .‬כ ָ ּל צִב ְאו ֹת י ְי ָ‪:‬‬ ‫מ ִּ‬ ‫יָצְאו ּ ִ‬ ‫הִנְחִיל תּו ֹרָ תוֹ‪ .‬לְעַמּו ֹ וַעֲדָתוֹ‪ׁ .‬‬ ‫שוֹמְרֵ י‬ ‫מצְו ָתוֹ‪ .‬ע ַם נו ֹ ָׁ‬ ‫שע ב ַ ּי ְי ָ‪:‬‬ ‫ִ‬ ‫ש ׂיךָ‪ .‬וַע ֲצוּמִים נִסֶּיך‪ָ.‬‬ ‫מע ֲ ֶ‬ ‫נִפְלָאִים ַ‬ ‫יֹאמְרו ּכ ָ ּל חוֹסֶיך ָ טו ֹב לַחֲסו ֹת ב ַ ּי ְי ָ‪:‬‬

‫מראים את המצות למסובים‬

‫ע ַל ׁ‬ ‫זו ֹ ֶׁ‬ ‫שוּם מָה?‬ ‫שאָנו ּאוֹכ ְל ִים‪ ,‬‬ ‫הסְ ּ‬ ‫פִיק בְּצֵקָם ֶׁ‬ ‫שוּם ֶׁ‬ ‫ע ַל ׁ‬ ‫חמִיץ ע ַד‬ ‫ה ֲ‬ ‫של אֲבוֹתֵינו ּ ל ְ ַ‬ ‫שלֹא ִ‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫ֶׁ‬ ‫ה ָ‬ ‫קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך הוּא‬ ‫מּלָכ ִים ַ‬ ‫ה ְ‬ ‫שנ ִ ּג ְל ָה ע ֲל ֵיהֶם מֶל ֶך מַלְכ ֵי ַ‬ ‫ֶׁ‬ ‫אמַר‪:‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫וּגְאָל ָם (התימנים והספרדים‪ :‬וּגְאָל ָם מיד)‪ .‬‬ ‫א ֶׁ‬ ‫מצְרַ י ִם ע ֻגֹת מַצּו ֹת‪ ,‬כ ִ ּי‬ ‫מ ִּ‬ ‫שר הוֹצִיאו ּ ִ‬ ‫הבָּצֵק ֲ‬ ‫ו ַי ּ ֹאפו ּאֶת ַ‬ ‫חמֵץ‪ ,‬כ ִ ּי גֹרְ ׁ‬ ‫הּ‪ ,‬ו ְג ַ ּם‬ ‫מ ַ‬ ‫ה ֵ‬ ‫מ ְ‬ ‫ת ַ‬ ‫ה ְ‬ ‫מצְרַ י ִם ו ְלֹא יָכ ְלו ּ ל ְ ִ‬ ‫מ ִּ‬ ‫שו ּ ִ‬ ‫לֹא ָ‬ ‫צֵדָה לֹא ע ָש ׂו ּלָהֶם‪.‬‬ ‫—‪—47‬‬

‫של ָׁ‬ ‫אמַר ְׁ‬ ‫רַ ב ָ ּן גַּמְל ִיאֵל הָי ָה אוֹמֵר‪ :‬כ ָ ּל ֶׁ‬ ‫שה ְדּב ָרִ ים‬ ‫של ּ ֹא ָ‬ ‫אֵלּו ּב ַ ּ ּ‬ ‫וְאֵלּו ּהֵן‪:‬‬ ‫פֶסַח‪ ,‬לֹא יָצָא יְדֵי חוֹב ָתוֹ‪ ,‬‬ ‫מצ ָה‪ ,‬וּמָרו ֹר‪23.‬‬ ‫ּ‬ ‫פֶסַח‪ַ ,‬‬ ‫‪ 23‬‬

‫אמרה אווה אילוז‪:‬‬

‫בקריאת ההגדה אנחנו מגלים שתבוסת‬ ‫המצרים היא אירוע מינורי בסיפור גדול‬ ‫הרבה יותר‪ .‬מה שתופס את מרכז הבמה‬ ‫הוא הגילוי המוסרי והפוליטי של בני‬ ‫ישראל‪ :‬הם מסוגלים לקבל ולאמץ את‬ ‫התורה‪ ,‬הם מסוגלים להיות 'קדושים'‪,‬‬ ‫לכונן מערכת יחסים עם אלוהים — רק‬ ‫בחירּות ומתוודעים לה‪.‬‬ ‫כאשר הם זוכים ֵ‬ ‫התגלית הזו לעולם אינה יכולה להיות‬ ‫פרטית או פרטיקולרית‪ .‬מרגע שמתנסים‬ ‫בחירות‪ ,‬היא מציבה את עצמה כציווי‬ ‫אוניברסלי‪ .‬בכל מקום בעולם נזכרו‬ ‫עבדים בדבריו השקטים ומלאי העוצמה‬ ‫של משה‪" :‬שלח את עמי"‪ .‬ההגדה היא‬ ‫אפוא סיפור גילויה של זהות מוסרית‪,‬‬ ‫פרטית ואוניברסלית בעת ובעונה אחת‪,‬‬ ‫שיכולה להוות את המצע לכל זהות‬ ‫דתית שתבוא אחריה‪.‬‬ ‫ ‬

‫אולם לטקסט הזה ייחודיות נוספת‪ :‬אין‬ ‫זה רק סיפור‪ .‬ההגדה מבקשת להיות‬ ‫שחזור של זיכרון חי‪ .‬אולם למה לזכור?‬ ‫למה לא פשוט לחגוג את החירות? זאת‬ ‫תה את‬ ‫משום שהחירות עלולה להביא ִא ּ‬ ‫כבלי השכחה‪ .‬החירות עלולה לעשות‬ ‫אותנו ליהירים‪ .‬החירות יסודית כל‬ ‫כך‪ ,‬שברגע שהשתחררנו אנחנו יכולים‬ ‫בקלות לשכוח מה פירושו של שעבוד‪,‬‬ ‫כיצד ניתן להיעצר במחסומים‪ ,‬לראות‬ ‫את אדמותיך נגזלות ומוחרמות‪ ,‬לחזות‬ ‫בבתי משפט המצדדים בחזק ולא בצודק‪,‬‬ ‫להיות משולל אישור לעבוד או לנוע‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫החירות עלולה להביא ליוהרה ולשכחה‪.‬‬ ‫לזכור את המתנה הגדולה שהאל נתן‬ ‫לבני ישראל פירושו לזכור שאסור לנו‬ ‫לעולם להפוך לבוני–פירמידות‪ ,‬מכורים‬ ‫לעוצמה‪ ,‬חסרי רגישות לבכיים ולסבלם‬ ‫השקט של בני אדם אחרים החיים‬ ‫בקרבנו‪.‬‬

‫—‪—46‬‬

‫מָרו ֹר‬

‫מראים את המרור למסובים‬

‫ע ַל ׁ‬ ‫ז ֶה ֶׁ‬ ‫שוּם מָה?‬ ‫שאָנו ּאוֹכ ְל ִים‪ ,‬‬ ‫שוּם ֶׁ‬ ‫ע ַל ׁ‬ ‫מצְרַ י ִם‪.‬‬ ‫מצְרִ ים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינו ּ ב ְ ּ ִ‬ ‫ה ִּ‬ ‫מּרְ רו ּ ַ‬ ‫ש ֵ‬ ‫ֶׁ‬ ‫ו ַיְמָרֲ רו ּאֶת חַיֵּיהֶם בַּע ֲבֹדָה ָ‬ ‫קשָה‪ ,‬ב ְ ּחֹמֶר‬ ‫אמַר‪ :‬‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫שר עָב ְדו ּ‬ ‫שׂדֶה אֶת כ ָ ּל ע ֲב ֹ ָדתָם ֲ‬ ‫וּב ִלְב ֵנ ִים וּבְכ ָל ע ֲבֹדָה ב ַ ּ ָּ‬ ‫בָהֶם בְּפָרֶ ך‪ְ.‬‬ ‫אדָם ל ִרְ או ֹת אֶת עַצְמו ֹ כְּאִלּו ּ הוּא‬ ‫בְּכ ָל ד ּו ֹר ו ָדו ֹר חַיָּב ָ‬ ‫ֶׁ‬ ‫ת לְב ִנ ְך ָ ב ַ ּיו ֹם הַהוּא‬ ‫אמַר‪ :‬וְהִג ַ ּ ְד ָּ‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫מצְרַ י ִם‪ .‬‬ ‫מ ִּ‬ ‫יָצָא ִ‬ ‫מצְרָ י ִם‪ .‬לֹא אֶת‬ ‫מ ִּ‬ ‫ש ׂה י ְי ָ ל ִי בְּצֵאתִי ִ‬ ‫ל ֵאמֹר‪ ,‬בַּע ֲבוּר ז ֶה ע ָ ָ‬ ‫ְ‬ ‫קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך הוּא‪ ,‬אֶל ּ ָא אַף אוֹתָנו ּ‬ ‫ה ָ‬ ‫אֲבוֹתֵינו ּב ִ ּלְב ָד גָּאַל ַ‬ ‫מ ָׁ‬ ‫מהֶם‪ֶׁ .‬‬ ‫הב ִיא‬ ‫מע ַן ָ‬ ‫שם‪ ,‬ל ְ ַ‬ ‫אמַר‪ :‬ו ְאוֹתָנו ּהוֹצִיא ִ‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫גָּאַל ע ִ ָּ‬ ‫שב ַ ּע לַאֲבֹתֵינו‪24ּ.‬‬ ‫שר נ ִ ְׁ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫האָרֶ ץ ֲ‬ ‫אֹתָנו‪ ּ ,‬לָתֶת ל ָנו ּאֶת ָ‬ ‫‪ 24‬‬

‫אמר דניאלֿ ברֿ–טל‪:‬‬

‫הגדת הפסח מספרת על יציאת בני‬ ‫ישראל משעבוד אל החופש הנכסף‬ ‫אחרי שהיו עבדים במצרים‪" :‬וירעו‬ ‫אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה‬ ‫קשה"‪ .‬אבל זהו רק צדו האחד של‬ ‫הסיפור‪ .‬בצדו השני ההגדה מספרת על‬ ‫השתחררות המצרים מהעול שבשעבוד‬ ‫בני ישראל‪ .‬על המצרים הונחתו תשע‬ ‫מכות איומות מפני שמיאנו לשחרר את‬ ‫עבדיהם‪ .‬אולם מכיוון שמכות אלו לא‬ ‫פקחו את עיניהם לראות ואת אוזניהם‬ ‫לשמוע‪ ,‬לא הייתה ברירה אלא להטיל‬ ‫עליהם מכה קשה מנשוא‪" :‬והכיתי כל‬ ‫בכור בארץ מצרים"‪.‬‬

‫המשעבדים משועבדים לא פחות‬ ‫מעבדיהם‪ .‬שעבוד עם אחר הוא גם‬ ‫שעבוד עצמי‪ .‬תקופה ארוכה של שעבוד‬ ‫הזולת עלולה להביא לנורא מכל‪ ,‬למכת‬ ‫בכורות — לנפילתו של דור שלם‪" .‬בכל‬ ‫דור ודור חייב אדם לראות את עצמו‬ ‫כאילו הוא יצא ממצרים" — עלינו לצאת‬ ‫צרים של משועבדים ומשלטון ללא‬ ‫ממ ַ‬ ‫ִ‬ ‫מצרים של משעבדים‪ .‬עליו להציל את‬ ‫ָ‬ ‫זולתנו ואת עצמנו‪ .‬עלינו להוציא לחירות‬ ‫וכך לצאת לחירות‪ .‬עלינו לזעוק לפרעה‬ ‫עמיי! שלח לחופשי את‬ ‫שבנו‪ :‬שלח את ַ‬ ‫שני העמים‪.‬‬

‫שׂרָ אֵל‬ ‫בְּצֵאת י ִ ְ‬

‫מצְרָ י ִם ב ֵ ּית יַע ֲקֹב‬ ‫מ ִּ‬ ‫ִ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫קד ׁ‬ ‫מע ַם לֹע ֵז‪ .‬הָיְתָה י ְהוּדָה ל ְ ָ‬ ‫שלוֹתָיו‪.‬‬ ‫מ ְ‬ ‫ש ׂרָ אֵל ַ‬ ‫ְשו ֹ י ִ ְ‬ ‫ֵ‬ ‫ההָרִ ים רָ קְדו ּ‬ ‫הַיָּם רָ אָה ו ַיָּנֹס הַ יַּרְ ֵד ּן י ִסֹּב לְאָחו ֹר‪ֶ .‬‬ ‫כְאֵיל ִים גְּב ָעו ֹת כִּב ְנ ֵי צֹאן‪ .‬מַה ל ּ ְך ָ הַיָּם כ ִ ּי תָנוּס הַיַּרְ ֵד ּן‬ ‫תּרְ קְדו ּכְאֵיל ִים גְּב ָעו ֹת כִּב ְנ ֵי צֹאן‪.‬‬ ‫ההָרִ ים ִ‬ ‫תּסֹּב לְאָחו ֹר‪ֶ .‬‬ ‫ִ‬ ‫ֹה יַע ֲקֹב‪ .‬הַהֹפְכ ִי‬ ‫מִל ּ ִפְנ ֵי אָדו ֹן חוּל ִי אָרֶ ץ מִל ּ ִפְנ ֵי אֱלו ּ ַ‬ ‫מע ְי ְנו ֹ מָי ִם‪25.‬‬ ‫הַצּוּר אֲג ַם מָי ִם חַל ּ ָמ ׁ‬ ‫ִיש ל ְ ַ‬ ‫‪ 25‬‬

‫אמר אלי בר–נביא‪:‬‬

‫ירֹופה‬ ‫ְ ּב ֵצאת ְׁש ֵא ִרית ַה ְּפלֵ ָטה ֵמ ֵא ָּ‬ ‫ּומ ּׁ ְש ָאר ָה ֲא ָרצֹות ַא ֲח ֵרי ַה ּ ֶט ַבח ַה ָ ּגדֹול‬ ‫ִ‬ ‫אצי ְ ּב ַעם יִ ְׂש ָר ֵאל‪,‬‬ ‫ֲא ֶׁשר ָע ָׂשה ֲע ָמלֵ ק ַה ַ ּנ ִ‬ ‫ש ָר ֵאל‬ ‫הּודה לְ ָק ְדׁשֹו‪ ,‬יִ ְ ׂ‬ ‫ָהיְ ָתה ׁשּוב יְ ָ‬ ‫לֹותיו‪ּ ְ .‬בנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל ְ ּכמֹו ָראּו‬ ‫ַמ ְמ ׁ ְש ָ‬ ‫יהם‪ֵ ,‬א ְ‬ ‫יהם ֵא ְ‬ ‫יך ָסב‬ ‫יך נָ ס ַה ָ ּים ִמ ְּפנֵ ָ‬ ‫ְ ּב ֵעינֵ ֶ‬ ‫רֹוק ִדים ְ ּכ ֵאילִ ים‪,‬‬ ‫ַה ַ ּי ְרדֵּ ן לְ ָאחֹור‪ֶ ,‬ה ָה ִרים ְ‬ ‫ְ ּג ָבעֹות ִ ּכ ְבנֵ י צֹאן‪ַ .‬א ְך ל ֹא ַרק ַה ָ ּים נָ ס‬ ‫יֹוׁש ֵבי ָה ָא ֶרץ נָ סּו‬ ‫ִמ ְּפנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל‪ּ ִ ,‬כי ֲהמֹונֵ י ְ‬ ‫יטים ַ ּב ֵ ּנ ָכר‪.‬‬ ‫ַ ּגם ֵהם ִמ ִ ּל ְפנֵ י ְצ ָב ָאם וַ ִ ּי ְהיּו ְּפלִ ִ‬ ‫יהם ׁשֹוק ַעל‬ ‫ַּפ ַעם ַא ַחר ַּפ ַעם ֻהכּ ּו ֲא ֵח ֶ‬ ‫יָ ֵר ְך‪ ,‬וְ ַה ִ ּנ ְׁש ָא ִרים ָ ּב ָא ֶרץ ָהיּו ַ ּכ ֲע ָב ִדים‪.‬‬

‫יׂש ָר ֵאל יֵ ׁש ֲא ֶׁשר יִ גְ ַ ּב ּה לְ ָב ָבם‬ ‫ּובנֵ י ְ‬ ‫ְ‬ ‫לֹוה יַ ֲעקֹב‪ .‬וְ ָאנּו‪,‬‬ ‫ֹאמרּו‪ :‬זֶ ה ְרצֹון ֱא ַ‬ ‫וְ י ְ‬ ‫אֹומ ִרים‪ֵ :‬אין‬ ‫ָ ּב ֶע ֶרב ַה ֶ ּזה ֶׁשל ַחג ַה ֵחרּות‪ְ ,‬‬ ‫רּותנּו ֵחרּות ֶא ָ ּלא ְ ּב ֵחרּותֹו ֶׁשל ָה ָעם‬ ‫ֵח ֵ‬ ‫ל–קּודס‬ ‫ְ‬ ‫ֹוׁשב ְ ּב ֶא ֶרץ ִצ ּיֹון‪ְּ .‬ת ִהי ַא‬ ‫ָה ַא ֵחר ַה ּי ֵ‬ ‫ִ ּב ָירתֹו‪ַ ,‬פלַ ְס ִטין ְמ ִדינָ תֹו‪ ,‬יָ חֹגּו ַעם ַעם‬ ‫ֶאת ֵחרּותֹו ִ ּב ְמכ ָֹרתֹו‪ ,‬וְ יָ ׁשּוב ַה ּׁ ָשלֹום ֶאל‬ ‫ָה ָא ֶרץ‪.‬‬

‫—‪—51‬‬

‫המסובים דנים בביטוייה של העבדות בימינו‬ ‫מגביהים את הכוס‬

‫לְפִיכ ָך ְ אֲנַחְנו ּ חַיָּב ִים ל ְהו ֹדו ֹת‪ ,‬לְהַל ּ ֵל‪ ,‬ל ְ ַׁ‬ ‫שבֵּחַ‪ ,‬לְפָאֵר‪,‬‬ ‫ל ְרוֹמֵם‪ ,‬ל ְ ַ‬ ‫ה ֵד ּר‪( ,‬עדות אשכנז‪ :‬לְב ָרֵ ך‪ ְ,‬לְע ַל ּ ֵה) וּלְקַל ּ ֵס לְמִי‬ ‫ֶׁ‬ ‫האֵלו ּ ו ְהוֹצִיאָנו ּ‬ ‫ש ׂה לַאֲבוֹתֵינו ּ ו ְל ָנו ּ אֶת כ ָ ּל הַנִסִּים ָ‬ ‫שע ָ ָ‬ ‫אב ֶל ל ְיו ֹם טו ֹב‪,‬‬ ‫מ ֵ‬ ‫מחָה‪ ,‬ו ּ ֵ‬ ‫שׂ ְ‬ ‫מעַב ְדוּת לְחֵרוּת‪ ,‬מִיָּגו ֹן ל ְ ִ‬ ‫ֵ‬ ‫שעְב ּוּד ל ִגְאֻל ּ ָה‪ .‬ו ְנֹאמַר לְפָנ ָיו‬ ‫מ ּׁ ִ‬ ‫אפֵל ָה ל ְאו ֹר ג ָ ּדו ֹל‪ ,‬ו ּ ִ‬ ‫מ ֲ‬ ‫וּ ֵ‬ ‫ח ָד ָׁ‬ ‫ִׁ‬ ‫שה‪ :‬הַל ְלוּיָהּ‪.‬‬ ‫שירָ ה ֲ‬ ‫מניחים את הכוס‬ ‫(יש הממשיכים להחזיק את הכוס עד סוף ברכת הגאולה)‬

‫הַל ְלו ּעַבְדֵי י ְי ָ הַל ְלו ּאֶת ֵׁ‬ ‫שם י ְי ָ‪.‬‬ ‫הַל ְלוּי ָהּ ‬ ‫ְ‬ ‫שמ ׁ‬ ‫מּז ְרַ ח ֶׁ‬ ‫יְהִי ֵׁ‬ ‫ֶש ע ַד‬ ‫מ ִ‬ ‫תּה וְע ַד עו ֹל ָם‪ִ .‬‬ ‫מע ַ ָ‬ ‫שם י ְי ָ מְבֹרָ ך ֵ‬ ‫מהֻל ּ ָל ֵׁ‬ ‫שמַי ִם‬ ‫ה ּׁ ָ‬ ‫שם י ְי ָ‪ .‬רם ע ַל כ ָ ּל ג ּו ֹי ִם י ְי ָ ע ַל ַ‬ ‫מְבו ֹאו ֹ ְ‬ ‫ש ּ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫מּגְב ִ ּיהִי ל ָ ָׁ‬ ‫פִיל ִי‬ ‫ה ַּ‬ ‫שב ֶת‪ַ .‬‬ ‫ה ַ‬ ‫כ ְ ּבו ֹדוֹ‪ .‬מִי כ ַ ּי ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ַ‬ ‫ש ּ‬ ‫א ְׁ‬ ‫פ ֹת י ָרִ ים‬ ‫מ ַ‬ ‫מעָפָר ָד ּל ֵ‬ ‫מקִימִי ֵ‬ ‫שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ‪ְ .‬‬ ‫ל ִרְ או ֹת ב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫שיב ִי ע ִם נְדִיב ִים ע ִם נְדִיב ֵי עַמּוֹ‪ .‬מו ֹ ִׁ‬ ‫אב ְיו ֹן‪ .‬ל ְהו ֹ ִׁ‬ ‫שיב ִי‬ ‫ֶ‬ ‫מחָה הַל ְלוּיָהּ‪.‬‬ ‫שׂ ֵ‬ ‫הב ָ ּנ ִים ְ‬ ‫הב ַ ּי ִת אֵם ַ‬ ‫עֲקֶרֶ ת ַ‬

‫—‪—50‬‬

‫א ֶׁ‬ ‫שר גְּאָל ָנו ּו ְגָאַל אֶת‬ ‫תּה י ְי ָאֱלֹהֵינו ּמֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם‪ֲ ,‬‬ ‫א ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫מצָּה‬ ‫אכ ָל ב ּו ֹ ַ‬ ‫מצְרַ י ִם‪ ,‬וְהִג ִ ּיע ָנו ּל ַל ּ ַי ְל ָה הַזֶּה ל ֶ ֱ‬ ‫מ ִּ‬ ‫אֲבוֹתֵינו ּ ִ‬ ‫וּמָרו ֹר‪ .‬כ ֵ ּן י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ו ֵאלֹהֵ י אֲבוֹתֵינו ּ י ַג ִ ּיע ֵנו ּ ל ְמוֹעֲדִים‬ ‫הבָּאִים לִקְרָ אתֵנו ּ ל ְ ָׁ‬ ‫מחִים‬ ‫שׂ ֵ‬ ‫שלו ֹם‪ְ ,‬‬ ‫אחֵרִ ים ַ‬ ‫ו ְל ִרְ ג ָל ִים ֲ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ש ׂים בַּע ֲבו ֹ ָדתֶך‪ .‬ו ְנֹאכ ַל ָׁ‬ ‫שם מִן הַזְּבָחִים‬ ‫שׂ ִ‬ ‫בְּב ִנ ְי ַן ע ִירֶ ך ו ְ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ה ּ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫שר י ַג ִ ּיע ַ ָדּמָם ע ַל קִיר מִזְבַּחֲך ל ְרָ צו ֹן‪,‬‬ ‫פְסָחִים ֲ‬ ‫וּמִן ַ‬ ‫שנו‪ ּ.‬ב ָ ּרוּך ְ‬ ‫ָ‬ ‫חדָש ע ַל גְּאֻל ּ ָתֵנו ּוְע ַל ּ‬ ‫פְדוּת נַפְ ֵׁ‬ ‫ו ְנוֹדֶה ל ְך ִׁ‬ ‫שיר ָ‬ ‫ש ׂרָ אֵל‪.‬‬ ‫תּה י ְי ָ גָּאַל י ִ ְ‬ ‫א ָ‬ ‫ַ‬ ‫ַתה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּמֶל ֶך ְ הָ עו ֹל ָם ב ּו ֹרֵ א ּ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ א ָּ‬ ‫פְרִ י‬

‫הַגָּפֶן‪26.‬‬

‫שותים בהסבה לשמאל‬

‫—‪—55‬‬

‫‪ 26‬‬

‫אמר עמוס עוז‪ :‬‬

‫כוס שנייה‬

‫חודש‪ ,‬שנה או דור יהיה עלינו לשבת ככובשים במחוזות‬ ‫אשר ליבנו יוצא אליהם בשל המטען ההיסטורי‪ .‬ובלבד‬ ‫שנזכור‪ :‬ככובשים‪ .‬ובאין ברירה‪ .‬וכאמצעי לחץ לקירוב‬ ‫השלום‪ .‬לא כגואלים ולא כמשחררים‪ .‬רק בדימדומים של‬ ‫מיתוס אפשר לדבר על שחרורה של אדמה "הנאנקת תחת‬ ‫עול זרים"‪ .‬אין אדמה משועבדת ואין שחרור לאדמות‪ .‬יש‬ ‫אנשים משועבדים‪ ,‬ורק לגבי בני אדם יש משמעות למלה‬ ‫"שחרור"‪.‬‬

‫עיתון דבר‪ 22 ,‬באוגוסט‪1967 ,‬‬

‫—‪—54‬‬

‫אוכלים את סעודת החג‬

‫—‪—57‬‬

‫נוטלים ידיים ואין מברכים "על נטילת ידיים"‬

‫ ‬

‫ק ְד ּ ָׁ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫שנו ּ‬ ‫שר ִ‬ ‫י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּמֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם‪ֲ ,‬‬ ‫ה‬ ‫ת ‬ ‫א ָּ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫מצְוֹתָיו וְצִוָּנו ּע ַל נְטִיל ַת יָדָי ִם‪.‬‬ ‫בְ ּ ִ‬ ‫ ‬

‫ה‬ ‫ת ‬ ‫א ָּ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬

‫מגביהים את שלוש המצות ומברכים‪:‬‬

‫המּוֹצִיא‬ ‫י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּמֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם ַ‬ ‫האָרֶ ץ‪.‬‬ ‫לֶחֶם מִן ָ‬

‫מניחים את המצה התחתונה‪ ,‬אוחזים במצה העליונה ובמחצית האמצעית ומברכים‪:‬‬

‫א ֶׁ‬ ‫ק ְדּשָנו ּ‬ ‫שר ִ‬ ‫י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּמֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם‪ֲ ,‬‬ ‫תה ‬ ‫א ָּ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫מצָּה‪.‬‬ ‫אכ ִיל ַת ַ‬ ‫מצְוֹתָיו וְצִוָּנו ּע ַל ֲ‬ ‫בְ ּ ִ‬ ‫ ‬

‫טובלים מרור בחרוסת ומברכים‪:‬‬

‫א ֶׁ‬ ‫ק ְדּשָנו ּ‬ ‫שר ִ‬ ‫י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּמֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם‪ֲ ,‬‬ ‫ה‬ ‫ת ‬ ‫א ָּ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫אכ ִיל ַת מָרו ֹר‪.‬‬ ‫מצְוֹתָיו וְצִוָּנו ּע ַל ֲ‬ ‫בְ ּ ִ‬ ‫כורכים יחד מעט מהמצה התחתונה‪ ,‬מרור וחרוסת ואומרים‪:‬‬ ‫ ‬ ‫מנהג עדות אשכנז‪:‬‬

‫מנהג עדות המזרח‪:‬‬

‫מ ְ‬ ‫ש ׂה הִל ּ ֵל‬ ‫ק ָד ּׁש כְּהִל ּ ֵל‪ .‬כ ֵ ּן ע ָ ָ‬ ‫זֵכ ֶר ל ְ ִ‬ ‫ב ִ ּזְמַן ֶׁ‬ ‫מ ְ‬ ‫ק ָד ּׁש הָי ָה קַיָּם‪ :‬הָי ָה‬ ‫ה ִּ‬ ‫שב ֵ ּית ַ‬ ‫כ ּו ֹרֵ ך ְ ּ‬ ‫מצָּה וּמָרו ֹר ו ְאוֹכ ֵל ב ְ ּיַחַד‪,‬‬ ‫פֶסַח ַ‬ ‫לְקַיֵּם מַה ֶׁ‬ ‫אמַר‪ :‬ע ַל מַצּו ֹת וּמְרֹרִ ים‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫יֹאכ ְל ֻהו‪ּ.‬‬

‫מ ְ‬ ‫מצָּה וּמָרו ֹר ב ְ ּלֹא ב ְרָ כ ָה‪ ,‬זֵכ ֶר ל ַ ִּ‬ ‫ַ‬ ‫ק ָד ּׁש ‪,‬‬ ‫ח ָד ּׁש‪ ,‬כְּהִל ּ ֵל הַזָּקֵן ֶׁ‬ ‫שהָי ָה‬ ‫ב ְ ּיָמֵינו ּ י ְ ֻ‬ ‫אחַת‪ ,‬לְקַיֵּים‬ ‫כ ּו ֹרְ כ ָן ו ְאוֹכ ְל ָן בְּב ַת ַ‬ ‫אמַר‪ :‬ע ַל מַצּו ֹת וּמְרו ֹרִ ים‬ ‫שנ ֶ ּ ֱ‬ ‫מַה ׁ ּ ֶ‬ ‫יֹאכ ְלוּהו‪ּ.‬‬

‫—‪—56‬‬

‫שר נָתַן־ל ָךְ‪ .‬ב ָ ּרוּך ְ‬ ‫האָרֶ ץ ה ּ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫ַט ֹב ָה ֲ‬ ‫ָ‬ ‫מּזו ֹן‪.‬‬ ‫ה ָ‬ ‫האָרֶ ץ וְע ַל ַ‬ ‫תּה י ְי ָ ע ַל ָ‬ ‫א ָ‬ ‫ַ‬ ‫ש ׂרָ אֵל‬ ‫רַ חֵם י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ע ָל ֵינו ּ וְע ַל י ִ ְ‬ ‫מּךְ‪ .‬וְע ַל י ְרו ּ ָׁ‬ ‫של ַי ִם ע ִירָ ךְ‪ .‬וְע ַל‬ ‫עַ ָ‬ ‫שכ ַ ּן כ ְ ּבוֹדָךְ‪ .‬וְע ַל הֵיכ ָל ָך‪ְ.‬‬ ‫מ ְׁ‬ ‫הַר צִיּו ֹן ִ‬ ‫הב ַ ּי ִת‬ ‫וְע ַל מְעו ֹנ ָךְ‪ .‬וְע ַל ְדּב ִירָ ךְ‪ .‬וְע ַל ַ‬ ‫שמְך ָ‬ ‫ִׁ‬ ‫ֶׁ‬ ‫ה ָ‬ ‫שנִּקְרָ א‬ ‫קּדו ֹׁש‬ ‫הַג ָ ּדו ֹל ו ְ ַ‬ ‫אב ִינוּ! רְ ע ֵנו‪ ּ.‬זוּנ ֵנו‪ּ ּ.‬‬ ‫פַרְ נְסֵנו‪ּ.‬‬ ‫ע ָל ָיו‪ָ .‬‬ ‫מהֵרָ ה‬ ‫כ ַ ּלְכ ְ ּל ֵנו‪ ּ.‬הַרְ ו ִיחֵנו ּ הַרְ ו ַח ל ָנו ּ ְ‬ ‫תצְרִ יכ ֵנו ּ י ְי ָ‬ ‫מכ ָ ּל־צָרוֹתֵינו‪ ּ.‬ו ְנ ָא אַל ַּ‬ ‫ִ‬ ‫ש ׂר וָדָם‪ .‬ו ְלֹא‬ ‫תּנו ֹת ב ָ ּ ָ‬ ‫מ ְ‬ ‫אֱלֹהֵינו ּל ִידֵי ַ‬ ‫מּלֵאָה‬ ‫ה ְ‬ ‫אתָם‪ .‬אֶל ּ ָא ל ְיָדְך ָ ַ‬ ‫ל ִידֵי הַלְו ָ ָ‬ ‫ה ּ‬ ‫הע ֲ ִׁ‬ ‫פְתוּחָה‪ .‬יְהִי‬ ‫שירָ ה ו ְ ַ‬ ‫חב ָה‪ָ .‬‬ ‫וְהָרְ ָ‬ ‫רָ צו ֹן ֶׁ‬ ‫של ּ ֹא נ ֵבו ֹׁש ב ָ ּעו ֹל ָם הַזֶּה‪ .‬ו ְלֹא‬ ‫הב ָ ּא‪ .‬וּמַל ְכוּת ב ֵ ּית‬ ‫נִכ ָ ּל ֵם ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫מ ִׁ‬ ‫תחֲז ִירֶ נ ָ ּה לִמְקוֹמ ּ‬ ‫ָה‬ ‫שיחָך ְ ַּ‬ ‫ָדּו ִד ְ‬ ‫מהֵרָ ה ב ְיָמֵינו‪ּ.‬‬ ‫בִ ּ ְ‬ ‫החֲל ִיצֵנו ּ‬ ‫רְ צֵה ו ְ ַ‬ ‫בשבת מוסיפים‪ :‬‬ ‫מצְו ַת יו ֹם‬ ‫מצְוֹתֶיך ָ וּב ְ ִ‬ ‫י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ב ְ ּ ִ‬ ‫הקָדו ֹש ׂ‬ ‫ה ַׁ‬ ‫שב ָ ּת הַג ָ ּדו ֹל ו ְ ַ‬ ‫שב ִיע ִי‪ַ .‬‬ ‫ה ּׁ ְ‬ ‫ַ‬ ‫הַזֶּה‪ .‬כ ִ ּי יו ֹם ג ָ ּדו ֹל וְקָדו ֹׁש הוּא‬ ‫מִל ּ ְפָנ ֶיךָ‪ .‬נ ִ ְׁ‬ ‫תע ַנ ֵ ּג‬ ‫ח ב ּו ֹ ו ְנ ִ ְ‬ ‫שב ּו ֹת ב ּו ֹ ו ְנ ָנו ּ ַ‬ ‫ְ‬ ‫ח ֵ‬ ‫תהִי צָרָ ה‬ ‫קּי רְ צו ֹנ ָך‪ .‬וְאַל ְּ‬ ‫מצְו ַת ֻ‬ ‫ב ּו ֹ כ ְ ּ ִ‬ ‫חמַת‬ ‫חתֵנו‪ ּ.‬וְהַרְ אֵנו ּב ְנ ֶ ָ‬ ‫ו ְי ָגו ֹן ב ְ ּיו ֹם מְנו ּ ָ‬ ‫תּה הוּא‬ ‫א ָ‬ ‫מהֵרָ ה ב ְיָמֵינו‪ ּ.‬כ ִ ּי ַ‬ ‫צִיּו ֹן ב ִ ּ ְ‬ ‫בַּע ַל הַנֶּחָמו ֹת‪.‬‬

‫אֱלֹהֵינו ּו ֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו‪ ּ ,‬יַע ֲל ֶה ו ְי ָבו ֹא‬ ‫שמַע ו ְי ִ ּ‬ ‫פָקֵד‬ ‫ו ְי ַג ִ ּיע ַ ו ְי ֵרָ אֶה ו ְי ֵרָ צֶה ו ְי ִ ׁ ּ ָ‬ ‫ו ְי ִזָּכ ֵר זִכ ְרו ֹנ ֵנו ּ ו ְזִכ ְרו ֹן אֲבוֹתֵינו‪ּ ,‬‬ ‫מ ִׁ‬ ‫זִכ ְרו ֹן י ְרו ּ ָׁ‬ ‫ח‬ ‫שי ַ‬ ‫של ַי ִם ע ִירָ ך‪ ְ,‬ו ְזִכ ְרו ֹן ָ‬ ‫מּך ָ ב ֵ ּית‬ ‫ב ֶ ּן ָדּו ִד עַב ְ ָד ּך‪ ְ,‬ו ְזִכ ְרו ֹן כ ָ ּל־ע ַ ְ‬ ‫ש ׂרָ אֵל לְפָנ ֶיך‪ ָ,‬לִפְל ֵיטָה ל ְטוֹב ָה‪,‬‬ ‫יִ ְ‬ ‫חמִים‪ ,‬לְחַיִּים‬ ‫חסֶד וּל ְרַ ֲ‬ ‫לְחֵן ל ְ ֶ‬ ‫טוֹב ִים וּל ְ ָׁ‬ ‫מּצּו ֹת‬ ‫ה ַ‬ ‫שלו ֹם‪ ,‬ב ְ ּיו ֹם חַג ַ‬ ‫מקְרָ א קֹד ׁ‬ ‫ֶש הַזֶּה‪,‬‬ ‫הַזֶּה‪ ,‬ב ְ ּיו ֹם טו ֹב ִ‬ ‫ל ְרַ חֵם ב ּו ֹ ע ָל ֵינו ּ וּל ְהו ֹ ִׁ‬ ‫שיע ֵנו‪ ּ.‬זָכ ְרֵ נו ּ‬ ‫י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ב ּו ֹ ל ְטוֹב ָה‪ ,‬ו ּ ּ‬ ‫קדֵנו ּ בו ֹ‬ ‫פָ ְ‬ ‫לִב ְרָ כ ָה‪ ,‬ו ְהו ֹ ִׁ‬ ‫שיע ֵנו ּבו ֹ לְחַיִּים טוֹב ִים‪,‬‬ ‫חמִים‪ .‬חוּס וְחָנ ֵ ּנו ּ‬ ‫ב ִ ּ ְדב ַר י ְׁשוּע ָה ו ְרַ ֲ‬ ‫וַחֲמֹל ו ְרַ חֵם ע ָל ֵינו‪ ּ ,‬ו ְהו ֹ ִׁ‬ ‫שיע ֵנו ּ כ ִ ּי‬ ‫אֵל ֶיך ָ ע ֵינ ֵינו‪ ּ ,‬כ ִ ּי אֵל מֶל ֶך ְ חַנ ּוּן ו ְרַ חוּם‬ ‫של ַי ִם ע ִירָ ך ְ‬ ‫תב ְנ ֶה י ְרו ּ ָׁ‬ ‫תּה‪ .‬ו ְ ִ‬ ‫א ָ‬ ‫ָ‬ ‫תּה י ְי ָ ב ּו ֹנ ֵה‬ ‫א ָ‬ ‫מהֵרָ ה ב ְיָמֵינו‪ ּ.‬ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫בִ ּ ְ‬ ‫י ְרו ּ ָׁ‬ ‫אמֵן‪.‬‬ ‫של ָי ִם‪ָ .‬‬ ‫תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם‪,‬‬ ‫א ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫א ִד ּירֵ נו‪ּ ,‬‬ ‫אב ִינו‪ ּ ,‬מַלְכ ֵ ּנו‪ַ ּ ,‬‬ ‫האֵל ָ‬ ‫(לָע ַד) ָ‬ ‫ב ּו ֹרְ אֵנו‪ ּ ,‬ג ּוֹאֲל ֵנו‪ ּ ,‬קְדו ֹ ֵׁ‬ ‫שנו ּ קְדו ֹׁש‬ ‫מּל ֶך ְ‬ ‫ה ֶ‬ ‫ש ׂרָ אֵל‪ַ ,‬‬ ‫יַע ֲקֹב‪ ,‬רוֹע ֵנו ּ רוֹע ֵה י ִ ְ‬ ‫מטִיב לַכ ּל‪ֶׁ ,‬‬ ‫שבְּכ ָל יו ֹם ו ָיו ֹם‬ ‫ה ֵּ‬ ‫הטּו ֹב ו ְ ַ‬ ‫ַ‬ ‫הוּא הֵיטִיב ל ָנו‪ ּ ,‬הוּא מֵיטִיב ל ָנו‪ּ ,‬‬ ‫הוּא י ֵיטִיב ל ָנו‪ ּ ,‬הוּא גְמָל ָנו‪ ּ ,‬הוּא‬ ‫חסֶד‬ ‫גוֹמְל ֵנו‪ ּ ,‬הוּא י ִגְמְל ֵנו ּ לָע ַד חֵן ו ָ ֶ‬ ‫הצָּל ָה וְכ ָל־טו ֹב‪.‬‬ ‫חמִים ו ְרֵ יו ַח ו ְ ַ‬ ‫ו ְרַ ֲ‬

‫—‪—59‬‬

‫אוכלים מהאפיקומן בהסבה לצד שמאל‬ ‫עדות המזרח אומרים לפני אכילת האפיקומן‪:‬‬

‫זֵכ ֶר לְקָרְ ב ַ ּן ּ‬ ‫שׂב ָע‬ ‫ה ָ‬ ‫אכ ָל ע ַל ַ‬ ‫פֶסַח הַנ ֶ ּ ֱ‬

‫מוזגים כוס שלישית ומברכים ברכת המזון‬ ‫נוסח עדות המזרח‪:‬‬

‫תהִל ּ ָתו ֹ‬ ‫תמִיד ְּ‬ ‫אב ָרְ כ ָה אֶת י ְי ָ בְּכ ָל ע ֵת ָּ‬ ‫ֲ‬ ‫סו ֹף ָדּב ָר הַכ ֹּל נ ִ ְׁ‬ ‫שמָע אֶת‬ ‫בְּפִי‪ :‬‬ ‫מצְוֹתָיו ְׁ‬ ‫שמו ֹר‬ ‫האֱלֹהִים י ְרָ א וְאֶת ִ‬ ‫ָ‬ ‫תהִל ּ ַת י ְי ָ י ְ ַדב ֶ ּר ּ‬ ‫פִי‬ ‫אדָם‪ְּ :‬‬ ‫ה ָ‬ ‫כ ִ ּי ז ֶה כ ָ ּל ָ‬ ‫קד ׁ‬ ‫שׂר ֵׁ‬ ‫שם ָ‬ ‫ְשו ֹ ל ְעו ֹל ָם‬ ‫ו ִיב ָרֵ ך ְ כ ָ ּל ב ָ ּ ָ‬ ‫ְ‬ ‫וָע ֶד‪ :‬וַאֲנַחְנו ּ נְב ָרֵ ך י ָ ּ‬ ‫תּה וְע ַד‬ ‫מע ַ ָ‬ ‫ה ֵ‬ ‫ו ַי ְ ַדב ֵ ּר אֵל ַי ז ֶה‬ ‫עו ֹל ָם הַל ְלו ּיָהּ‪ :‬‬ ‫א ֶׁ‬ ‫שר לִפְנ ֵי י ְי ָ‪:‬‬ ‫שלְחָן ֲ‬ ‫ה ּׁ ֻ‬ ‫ַ‬ ‫אם סעדו יותר משלושה‪ ,‬מקדימים זימון‪:‬‬

‫המזמן‪ :‬הַב ל ָן ו ְנִב ְרִ יך ְ לְמַלְכ ָ ּא ע ִל ּ ָאָה‬ ‫ק ִד ּי ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫שא‪.‬‬ ‫ָׁ‬ ‫שמַי ִם‪.‬‬ ‫עונים‪ :‬‬ ‫ק ִד ּי ָׁ‬ ‫המזמן‪ :‬ב ִ ּרְ ׁ‬ ‫שוּת מַלְכ ָ ּא ע ִל ּ ָאָה ַ‬ ‫שה‬ ‫שוּת ַׁ‬ ‫וּב ִרְ ׁ‬ ‫שב ָ ּת מַלְכְּתָא)‬ ‫(בשבת‪ :‬‬ ‫וּב ִרְ ׁ‬ ‫שוּת יוֹמָא‬ ‫(ביום טוב‪ :‬‬ ‫שא) וּב ִרְ ׁ‬ ‫ק ִד ּי ָׁ‬ ‫טב ָא ַ‬ ‫שוּת מו ֹרַ י ו ְרַ ב ּוֹתַי‬ ‫ָ‬ ‫וּב ִרְ ׁ‬ ‫תכ ֶם נְב ָרֵ ך ְ (בעשרה‪ :‬אֱלֹהֵינו ּ)‬ ‫שו ּ ְ‬ ‫ֶׁ‬ ‫שלּו ֹ‪.‬‬ ‫מ ּׁ ֶ‬ ‫אכ ַל ְנו ּ ִ‬ ‫ש ָ‬

‫ב ָ ּרוּך ְ (אֱלֹהֵינוּ) ֶׁ‬ ‫אכ ַל ְנו ּ‬ ‫ש ָ‬ ‫עונים‪ :‬‬ ‫תמִיד) חָי ִינו‪ּ.‬‬ ‫שלּו ֹ וּב ְטוּבו ֹ (הַ ג ָ ּדו ֹל ָּ‬ ‫מ ּׁ ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ (אֱלֹהֵינוּ)‬ ‫המזמן‪ :‬‬ ‫ֶׁ‬ ‫שלּו ֹ וּב ְטוּבו ֹ (הַ ג ָ ּדו ֹל‬ ‫מ ּׁ ֶ‬ ‫אכ ַל ְנו ּ ִ‬ ‫ש ָ‬ ‫תמִיד) חָי ִינו‪ּ.‬‬ ‫ָּ‬ ‫תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם‬ ‫א ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫האֵל הַזָּן אוֹתָנו ּ וְאֶת הָעו ֹל ָם כ ֻ ּלּו ֹ‬ ‫ָ‬ ‫חמִים‬ ‫חסֶד ב ְ ּרֵ יו ַח וּב ְרַ ֲ‬ ‫ב ְ ּטוּבו ֹ בְּחֵן ב ְ ּ ֶ‬ ‫ש ׂר‪.‬‬ ‫רַ ב ִ ּים‪ .‬נֹתֵן לֶחֶם לְכ ָל־ב ָ ּ ָ‬ ‫חסְד ּוֹ‪ .‬וּב ְטוּבו ֹ הַג ָ ּדו ֹל‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסַר ל ָנו ּ‬ ‫חסַר ל ָנו ּ וְאַל י ֶ ְ‬ ‫תמִיד לֹא ָ‬ ‫ָּ‬ ‫תמִיד) ל ְעו ֹל ָם וָע ֶד‪ .‬כ ִ ּי הוּא אֵל‬ ‫מָזו ֹן ( ָּ‬ ‫מפַרְ נ ֵס ל ַכ ֹּל‪ .‬ו ְ ֻׁ‬ ‫ז ָן ו ּ ְ‬ ‫שלְחָנו ֹ ע ָרוּך ְ ל ַכ ֹּל‪.‬‬ ‫מחְי ָה וּמָזו ֹן לְכ ָל־ב ְ ּרִ יּוֹתָיו‬ ‫תקִין ִ‬ ‫ה ְ‬ ‫וְ ִ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫חסָדָיו‬ ‫חמָיו וּב ְרֹב ֲ‬ ‫שר ב ָ ּרָ א ב ְרַ ֲ‬ ‫ֲ‬ ‫ח אֶת־יָדֶך ָ‬ ‫ּ‬ ‫ת ַ‬ ‫פו ֹ ֵ‬ ‫כָּאָמוּר‪ .‬‬ ‫תּה י ְי ָ‬ ‫א ָ‬ ‫שׂב ִ ּיע ַ לְכ ָל־חַי רָ צו ֹן‪ .‬ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫מ ְ‬ ‫וּ ַ‬ ‫הַזָּן אֶת הַכ ֹּל‪.‬‬ ‫נוֹדֶה ל ּ ְך ָ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ע ַל ֶׁ‬ ‫ת‬ ‫שהִנְחַל ְ ָּ‬ ‫חב ָה‬ ‫מ ָד ּה טוֹב ָה וּרְ ָ‬ ‫ח ְ‬ ‫לַאֲבוֹתֵינו ּאֶרֶ ץ ֶ‬ ‫ע ַל‬ ‫ב ְ ּרִ ית ו ְתו ֹרָ ה חַיִּים וּמָזו ֹן‪ .‬‬ ‫ֶׁ‬ ‫מצְרַ י ִם וּפְדִיתָנו ּ‬ ‫מאֶרֶ ץ ִ‬ ‫שהוֹצֵאתָנו ּ ֵ‬ ‫מב ֵ ּית עֲבָדִים‪ .‬וְע ַל ב ְ ּרִ יתְך ָ ֶׁ‬ ‫ת‬ ‫מ ָּ‬ ‫ת ְ‬ ‫ח ַ‬ ‫ש ָ‬ ‫ִ‬ ‫ש ׂרֵ נו‪ ּ.‬וְע ַל תּו ֹרָ תְך ָ ֶׁ‬ ‫בִּב ְ ָ‬ ‫תּנו‪ ּ.‬וְע ַל‬ ‫מ ְד ָ‬ ‫של ּ ִ ּ ַ‬ ‫קּי רְ צו ֹנ ָך ְ ֶׁ‬ ‫ח ֵ‬ ‫ֻ‬ ‫תּנו‪ ּ.‬וְע ַל חַיִּים‬ ‫שהו ֹ ַדע ְ ָ‬ ‫וּמָזו ֹן ָׁ‬ ‫מפַרְ נ ֵס אוֹתָנו‪ּ.‬‬ ‫תּה ז ָן ו ּ ְ‬ ‫א ָ‬ ‫ש ַ‬ ‫וְע ַל הַכ ֹּל י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּאֲנַחְנו ּמוֹדִים ל ָך ְ‬ ‫מב ָרְ כ ִים אֶת ְׁ‬ ‫ת‬ ‫אכ ַל ְ ָּ‬ ‫שמָך ְ כָּאָמוּר ו ְ ָ‬ ‫וּ ְ‬ ‫ָ‬ ‫ת אֶת י ְי ָ אֱלֹהֶיך ע ַל־‬ ‫ת וּב ֵרַ כ ְ ָּ‬ ‫שׂבָע ְ ָּ‬ ‫וְ ָ‬

‫—‪—58‬‬

‫מצְלָחִים וּקְרוֹב ִים לָע ִיר‪,‬‬ ‫תּרְ צֶה‪ ,‬ו ְיִהְיו ּנִכְסֵיהֶם וּנְכָסֵינו ּ ֻ‬ ‫י ְי ָ חיל ַם וּפֹע ַל ידיהֶם ִ‬ ‫קּק לִפְנ ֵיהֶם ו ְלֹא לְפָנ ֵינו ּ ׁ‬ ‫וְאַל י ִז ְ ַד ּ ֵ‬ ‫מחִים‬ ‫ש ֵ‬ ‫חטְא וְהִרְ הוּר ע ָו ֹן‪ ,‬שָׂשִׂים ו ּ ְ‬ ‫שוּם ְדּב ַר ֵ‬ ‫כ ָ ּל הַיָּמִים ב ְ ּע ֹ ֶׁ‬ ‫תּה וְע ַד עו ֹל ָם‪ ,‬לֹא י ֵבו ֹׁש ב ָ ּעו ֹל ָם הַזֶּה ו ְלֹא יִכ ָ ּל ֵם‬ ‫מע ַ ָ‬ ‫שר וְכ ָבו ֹד ֵ‬ ‫אמֵן כ ֵ ּן יְהִי רָ צו ֹן‪.‬‬ ‫הב ָ ּא‪ָ ,‬‬ ‫ל ָעו ֹל ָם ַ‬ ‫מ ִׁ‬ ‫ח וּלְב ִנ ְי ַן‬ ‫שי ַ‬ ‫ה ָּ‬ ‫הוּא יְחַיֵּינו ּו ִיזַכ ֵ ּנו ּו ִיקָרְ ב ֵנו ּל ִימו ֹת ַ‬ ‫חמָן ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫שיחו ֹ‬ ‫מ ִׁ‬ ‫מ ְ‬ ‫חסֶד ל ִ ְ‬ ‫ש ׂה ֶ‬ ‫הב ָ ּא‪ .‬מִג ְד ּו ֹל י ְׁשוּעו ֹת מַלְכ ּו ֹ ו ְע ֹ ֶ‬ ‫ק ָד ּׁש וּלְחַיֵּי הָעו ֹל ָם ַ‬ ‫ה ִּ‬ ‫ב ֵ ּית ַ‬ ‫שו ּ ו ְרָ ע ֵבו ּ ו ְדֹרְ ֵׁ‬ ‫ל ְ ָדו ִד וּל ְז ַרְ עו ֹ ע ַד עו ֹל ָם‪ .‬כְּפִירִ ים רָ ׁ‬ ‫חסְרו ּ כ ָל טו ֹב‪.‬‬ ‫שי י ְי ָ לֹא י ַ ְ‬ ‫קּ ׁ‬ ‫מב ַ ֶ‬ ‫ש לָחֶם‪ .‬כ ָ ּל הַיּו ֹם‬ ‫תּי ו ְלֹא רָ אִיתִי צַ ִד ּיק נֶע ֱז ָב ו ְז ַרְ עו ֹ ְ‬ ‫נַע ַר הָי ִיתִי ג ַ ּם זָקַנ ְ ִ‬ ‫שתִינו ּ יִהְי ֶה‬ ‫ש ּׁ ָ‬ ‫שׂבְע ָה‪ ,‬וּמַה ׁ ּ ֶ‬ ‫אכ ַל ְנו ּ יִהְי ֶה ל ְ ָ‬ ‫ש ָ‬ ‫חו ֹנ ֵן וּמַלְו ֶה ו ְז ַרְ עו ֹ לִב ְרָ כ ָה‪ .‬מַה ׁ ּ ֶ‬ ‫תּן לִפְנ ֵיהֶם ו ַי ּ ֹאכ ְלו ּו ַיּוֹתִרו ּ‬ ‫שהוֹתַרְ נו ּיִהְי ֶה לִב ְרָ כ ָה‪ ,‬כ ְ ּ ִדכְתִיב‪ :‬ו ַי ִ ּ ֵ‬ ‫ל ִרְ פוּאָה‪ ,‬וּמַה ׁ ּ ֶ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫ש ׂה ָׁ‬ ‫שר יִבְטַח ב ַ ּי ְי ָ וְהָי ָה‬ ‫שמַי ִם וָאָרֶ ץ‪ .‬ב ָ ּרוּך ְ הַגֶּב ֶר ֲ‬ ‫תּם ל ַי ְי ָ ע ֹ ֵ‬ ‫א ֶ‬ ‫כ ִ ּ ְדב ַר י ְי ָ‪ .‬ב ְ ּרוּכ ִים ַ‬ ‫ש ׂה ָׁ‬ ‫שלו ֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא‬ ‫שלו ֹם‪ .‬עו ֹ ֶ‬ ‫תּן י ְי ָ יְב ָרֵ ך ְ אֶת עַמּו ֹ ב ַ ׁ ּ ָ‬ ‫מבְטַחוֹ‪ .‬י ְי ָ עֹז לְעַמּו ֹ י ִ ֵ‬ ‫י ְי ָ ִ‬ ‫ש ׂה ָׁ‬ ‫אמֵן‪.‬‬ ‫אמְרו ּ ָ‬ ‫ש ׂרָ אֵל ו ְ ִ‬ ‫שלו ֹם ע ָל ֵינו ּוְע ַל כ ָ ּל עַמּו ֹ י ִ ְ‬ ‫חמָיו יַע ֲ ֶ‬ ‫ב ְרַ ֲ‬ ‫נוסח עדות אשכנז‪:‬‬

‫מע ֲלו ֹת ב ְ ּׁשוּב י ְי ָ אֶת ִׁ‬ ‫ִׁ‬ ‫שיב ַת‬ ‫ה ַּ‬ ‫שיר ַ‬ ‫ש ׂחו ֹק‬ ‫מּל ֵא ְ‬ ‫צִיּו ֹן הָי ִינו ּכ ְ ּחֹלְמִים‪ .‬אָז י ִ ָ‬ ‫ּ‬ ‫פִינו ּ וּל ְׁשו ֹנ ֵנו ּ רִ נ ָ ּה אָז יֹאמְרו ּ ב ַג ּו ֹי ִם‬ ‫הִג ְ ִד ּיל י ְי ָ לַע ֲש ׂו ֹת ע ִם אֵל ּ ֶה‪ .‬הִג ְ ִד ּיל י ְי ָ‬ ‫מחִים‪ׁ .‬‬ ‫שוּב ָה‬ ‫שׂ ֵ‬ ‫מּנו ּ הָי ִינו ּ ְ‬ ‫לַע ֲש ׂו ֹת ע ִ ָ‬ ‫י ְי ָ אֶת ְׁ‬ ‫אפִיקִים ב ַ ּנ ֶ ּג ֶב‪.‬‬ ‫שב ִיתֵנו ּ כ ַ ּ ֲ‬ ‫מע ָה ב ְ ּרִ נ ָ ּה יִקְצֹרו‪ ּ.‬הָלו ֹך ְ‬ ‫הַז ּ ֹרְ ע ִים ב ְ ּ ִד ְ‬ ‫מ ֶׁ‬ ‫שך ְ הַזָּרַ ע ב ֹּא י ָבו ֹא‬ ‫ש ׂא ֶ‬ ‫י ֵל ֵך ְ וּב ָכֹה נ ֹ ֵ‬ ‫ש ׂא אֲל ֻּמ ֹתָיו‪.‬‬ ‫ב ְרִ נ ָ ּה נ ֹ ֵ‬ ‫אם סעדו יותר משלושה‪ ,‬מקדימים זימון‪:‬‬ ‫המזמן‪ :‬‬ ‫עונים‪ :‬‬ ‫המזמן‪ :‬‬

‫רַ ב ּוֹתַי‪ ,‬נְב ָרֵ ך ְ‬ ‫יְהִי ֵׁ‬ ‫תּה‬ ‫מע ַ ָ‬ ‫שם י ְי ָ מְבֹרָ ך ְ ֵ‬ ‫וְע ַד עו ֹל ָם‪.‬‬ ‫ב ִ ּרְ ׁ‬ ‫שוּת מְרָ נ ָן ו ְרַ ב ָ ּנ ָן‬

‫ךְ‬ ‫ו ְרַ ב ּוֹתַי‪ ,‬נְב ָרֵ ‬

‫(בעשרה‪ :‬אֱלֹהֵינוּ)‬ ‫ֶׁ‬ ‫שלוֹ‪.‬‬ ‫מ ּׁ ֶ‬ ‫אכ ַל ְנו ּ ִ‬ ‫ש ָ‬ ‫ְ‬ ‫ב ָ ּרוּך (אֱלֹהֵינו) ֶׁ‬ ‫אכ ַל ְנו ּ‬ ‫עונים‪ :‬‬ ‫ש ָ‬ ‫שלו ֹ וּב ְטוּבו ֹ חָי ִינו‪ּ.‬‬ ‫מ ּׁ ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ (אֱלֹהֵינוּ) ֶׁ‬ ‫אכ ַל ְנו ּ‬ ‫ש ָ‬ ‫המזמן‪ :‬‬ ‫שלו ֹ וּב ְטוּבו ֹ חָי ִינו‪ּ.‬‬ ‫מ ּׁ ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ הוּא וְב ָ ּרוּך ְ שְמוֹ‪.‬‬

‫תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם‪,‬‬ ‫א ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫הַזָּן אֶת הָעו ֹל ָם כ ֻ ּלּו ֹ ב ְ ּטוּבו ֹ בְּחֵן‬ ‫חמִים‪ ,‬הוּא נֹתֵן לֶחֶם‬ ‫חסֶד וּב ְרַ ֲ‬ ‫בְ ּ ֶ‬ ‫חסְד ּוֹ‪ ,‬וּב ְטוּבו ֹ‬ ‫ש ׂר כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫לְכ ָל‪-‬ב ָ ּ ָ‬ ‫חסַר‬ ‫חסַר ל ָנו ּוְאַל י ֶ ְ‬ ‫תמִיד לֹא ָ‬ ‫הַג ָ ּדו ֹל ָּ‬ ‫שמו ֹ‬ ‫ל ָנו ּ מָזו ֹן ל ְעו ֹל ָם וָע ֶד‪ ,‬בַּע ֲבוּר ְׁ‬ ‫מפַרְ נ ֵס ל ַכ ֹּל‪,‬‬ ‫הַג ָ ּדו ֹל‪ ,‬כ ִ ּי הוּא אֵל ז ָן ו ּ ְ‬

‫—‪—61‬‬

‫הוּא י ִ ְׁ‬ ‫תב ַ ּח ע ַל כִּסֵּא כ ְבו ֹדוֹ‪.‬‬ ‫ש ַּ‬ ‫מן ‬ ‫ח ָ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫הוּא י ִ ְׁ‬ ‫שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ‪.‬‬ ‫תב ַ ּח ב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫ש ַּ‬ ‫מן ‬ ‫ח ָ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫הוּא י ִ ְׁ‬ ‫תב ַ ּח ב ָ ּנו ּל ְדו ֹר ד ּו ֹרִ ים‪.‬‬ ‫ש ַּ‬ ‫מן ‬ ‫ח ָ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫הוּא קֶרֶ ן לְעַמּו ֹ י ָרִ ים‪.‬‬ ‫מן ‬ ‫ח ָ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫ת ּ‬ ‫פָאַר ב ָ ּנו ּל ְנֵצַח נְצָחִים‪.‬‬ ‫הוּא י ִ ְ‬ ‫מן ‬ ‫ח ָ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫הוּא יְפַרְ נְסֵנו ּבְּכ ָבו ֹד ו ְלֹא בְב ִזּוּי‪,‬‬ ‫חמָן ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫אסּוּר‪ ,‬ב ְ ּנַחַת ו ְלֹא בְצָע ַר‪.‬‬ ‫תּר ו ְלֹא ב ְ ִ‬ ‫ה ֵ‬ ‫בְ ּ ֶ‬ ‫תּן ָׁ‬ ‫שלו ֹם ב ֵ ּינ ֵינו‪ּ.‬‬ ‫הוּא י ִ ֵ‬ ‫חמָן ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫הוּא י ִ ְׁ‬ ‫ש ׂה יָדֵינו‪ּ.‬‬ ‫מע ֲ ֵ‬ ‫הצְלָחָה בְּכ ָל ַ‬ ‫של ַח ב ְ ּרָ כ ָה רְ וָחָה ו ְ ַ‬ ‫חמָן ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫ח אֶת ְד ּרָ כ ֵינו‪ּ.‬‬ ‫הוּא יַצְל ִי ַ‬ ‫מן ‬ ‫ח ָ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫הוּא י ִ ְׁ‬ ‫מע ַל צַוָּארֵ נו‪ּ.‬‬ ‫מהֵרָ ה ֵ‬ ‫שב ֹּר עֹל גָּלוּת ְ‬ ‫מן ‬ ‫ח ָ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫ממִיּוּת בְּאַרְ צֵנו‪ּ.‬‬ ‫מהֵרָ ה קו ֹ ְ‬ ‫הוּא יו ֹל ִיכ ֵנו ּ ְ‬ ‫מן ‬ ‫ח ָ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫הוּא י ִרְ ּ‬ ‫שלֵמָה‪ ,‬רְ פוּאַת הַנֶּפ ׁ‬ ‫פָאֵנו ּרְ פוּאָה ְׁ‬ ‫ֶש וּרְ פוּאַת הַג ּוּף‪.‬‬ ‫מן ‬ ‫ח ָ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫חב ָה‪.‬‬ ‫תּח ל ָנו ּאֶת י ָדו ֹ הָרְ ָ‬ ‫הוּא יִפְ ַ‬ ‫מן ‬ ‫ח ָ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫מּנ ּו ּ‬ ‫מ ֶ‬ ‫אחָד ִ‬ ‫אחָד ו ְ ֶ‬ ‫הוּא יְב ָרֵ ך ְ כ ָ ּל ֶ‬ ‫מן ‬ ‫ח ָ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫שמו ֹ הַג ָ ּדו ֹל‪ ,‬כ ְ ּמו ֹ ֶׁ‬ ‫ב ִ ּ ְׁ‬ ‫אב ְרָ הָם יִצְחָק ו ְיַע ֲקֹב‪ ,‬ב ַ ּכ ֹּל מִכ ֹּל כ ֹּל‪,‬‬ ‫תב ָ ּרְ כו ּ אֲבוֹתֵינו‪ַ ּ ,‬‬ ‫שנ ִ ּ ְ‬ ‫כ ֵ ּן יְב ָרֵ ך ְ אוֹתָנו ּיַחַד ב ְ ּרָ כ ָה ְׁ‬ ‫אמֵן‪.‬‬ ‫שלֵמָה‪ ,‬וְכ ֵן יְהִי רָ צו ֹן ו ְנֹאמַר ָ‬ ‫הוּא יִפְרֹש ׂ ע ָל ֵינו ּסֻכ ַ ּת ְׁ‬ ‫שלו ֹמוֹ‪.‬‬ ‫מן ‬ ‫ח ָ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫בשבת מוסיפים‪:‬‬

‫מן ‬ ‫ח ָ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫חמָן ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫מן ‬ ‫ח ָ‬ ‫הָרַ ֲ‬

‫שכ ֻ ּלו ֹ ַׁ‬ ‫הוּא י ַנְחִיל ֵנו ּעו ֹל ָם ֶׁ‬ ‫שב ָ ּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעו ֹלָמִים‪.‬‬ ‫מקְרָ א קֹד ׁ‬ ‫ֶש הַז ֶה‪.‬‬ ‫המַצּו ֹת הָז ֶּה ב ְּיום טו ֹב ִ‬ ‫מחֵנו ּב ְּיו ֹם חַג ַ‬ ‫ש ְּ‬ ‫הוּא י ְ ַ‬ ‫תהְי ֶה י ִרְ אָתו ֹ ע ַל ּ‬ ‫תּי‬ ‫פָנ ֵינו ּלְב ִל ְ ִ‬ ‫הב ָתו ֹ ב ְ ּלִב ֵ ּנו ּו ְ ִ‬ ‫א ֲ‬ ‫טּע תּו ֹרָ תו ֹ ו ְ ַ‬ ‫הוּא י ִ ַ‬ ‫שם ָׁ‬ ‫ש ׂינו ּל ְ ֵׁ‬ ‫שמָי ִם‪.‬‬ ‫מע ֲ ֵ‬ ‫חטָא‪ ,‬ו ְיִהְיו ּכ ָל ַ‬ ‫נֶ ֱ‬

‫ברכת האורח‪:‬‬

‫הוּא יְב ָרֵ ך ְ‬

‫חמָן ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫שלְחָנו ֹ ֶׁ‬ ‫מעֲדַנ ֵ ּי עו ֹל ָם‪ ,‬ו ְיִהְי ֶה כ ְ ֻׁ‬ ‫שלְחָן הַזֶּה ֶׁ‬ ‫של‬ ‫אכ ַל ְנו ּע ָל ָיו‪ ,‬ו ִיסַ ֵד ּר ב ּו ֹ כ ָ ּל ַ‬ ‫ש ָ‬ ‫ה ּׁ ֻ‬ ‫אֶת ַ‬ ‫מּנ ּו ּי ִ ְׁ‬ ‫תּה‪ ,‬וְאַל‬ ‫ש ֶ‬ ‫מ ֶ‬ ‫מּנ ּו ּיֹאכ ַל‪ ,‬וְכ ָל צָמֵא ִ‬ ‫מ ֶ‬ ‫שלו ֹם‪ .‬כ ָ ּל רָ ע ֵב ִ‬ ‫ה ּׁ ָ‬ ‫אב ִינו ּע ָל ָיו ַ‬ ‫אב ְרָ הָם ָ‬ ‫ַ‬ ‫אמֵן‪.‬‬ ‫מּנ ּו ּכ ָ ּל טו ֹב לָע ַד וּל ְעו ֹלְמֵי עו ֹלָמִים‪ָ ,‬‬ ‫מ ֶ‬ ‫חסַר ִ‬ ‫יֶ ְ‬ ‫ה ּ‬ ‫סְע ֻ ָד ּה הַז ּ ֹאת‪,‬‬ ‫הב ַ ּי ִת הַזֶּה וּבַע ַלי ַ‬ ‫הוּא יְב ָרֵ ך ְ אֶת בַּע ַלי ַ‬ ‫מן ‬ ‫ח ָ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫שיִּרְ ב ּו‪ ּ.‬ב ָ ּרֵ ך ְ‬ ‫ִש ּ‬ ‫שיִּחְיו ּ וּב ִנְכָסִים ֶׁ‬ ‫אשֶר לָהֶם‪ ,‬בְּב ָנ ִים וּבְב ָנו ֹת ֶׁ‬ ‫תָם וְכ ָּל ֲ‬ ‫פַ ְ‬ ‫הֵם וּמ ׁ ְ‬ ‫ח ּ‬ ‫—‪—60‬‬

‫תּה‪.‬‬ ‫א ָ‬ ‫ע ֵינ ֵינו‪ ּ ,‬כ ִ ּי אֵל מֶל ֶך ְ חַנ ּוּן ו ְרַ חוּם ָ‬ ‫של ַי ִם ע ִיר הַקּ ֹד ׁ‬ ‫וּב ְנ ֵה י ְרו ּ ָׁ‬ ‫מהֵרָ ה‬ ‫ֶש ב ִ ּ ְ‬ ‫חמָיו‬ ‫תּה י ְיָ‪ ,‬ב ּו ֹנ ֵה ב ְרַ ֲ‬ ‫א ָ‬ ‫ב ְיָמֵינו‪ ּ.‬ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫י ְרו ּ ָׁ‬ ‫אמֵן‪.‬‬ ‫של ָי ִם‪ָ .‬‬ ‫תּה י ְיָ‪ ,‬אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם‪,‬‬ ‫א ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫אדִירֵ נו‪ ּ ,‬ב ּו ֹרְ אֵנו‪ּ ,‬‬ ‫אב ִינו‪ ּ ,‬מַלְכ ֵ ּנו‪ַ ּ ,‬‬ ‫האֵל ָ‬ ‫ָ‬ ‫ג ּ ֹאֲל ֵנו‪ ּ ,‬יוֹצְרֵ נו‪ ּ ,‬קְדו ֹ ֵׁ‬ ‫שנו ּ קְדו ֹׁש יַע ֲקֹב‪,‬‬ ‫הטּו ֹב‬ ‫מּל ֶך ְ ַ‬ ‫ה ֶ‬ ‫ש ׂרָ אַל‪ַ ,‬‬ ‫רוֹע ֵנו ּ רוֹע ֵה י ִ ְ‬

‫מטִיב ל ַכ ֹּל‪ֶׁ ,‬‬ ‫שבְּכ ָל יו ֹם ו ָיו ֹם הוּא‬ ‫ה ֵּ‬ ‫וְ ַ‬ ‫מטִיב‪ ,‬הוּא י ֵיטִיב ל ָנו‪ּ.‬‬ ‫הטִיב‪ ,‬הוּא ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫הוּא גְמָל ָנו ּ הוּא גוֹמְל ֵנו ּ הוּא י ִגְמְל ֵנו ּ‬ ‫חמִים וּל ְרֶ ו ַח‬ ‫חסֶד וּל ְרַ ֲ‬ ‫לָע ַד‪ ,‬לְחֵן וּל ְ ֶ‬ ‫הצְל ָחָ ה‪ ,‬ב ְ ּרָ כ ָה ו ׁ‬ ‫ִישוּע ָה‬ ‫הצָּל ָה ו ְ ַ‬ ‫ַ‬ ‫חמָה ּ‬ ‫חמִים‬ ‫פַרְ נָסָה וְכ ַלְכ ָ ּל ָה‪ ,‬ו ְרַ ֲ‬ ‫נֶ ָ‬ ‫וְחַיִּים ו ְ ָׁ‬ ‫מכ ָ ּל טוּב‬ ‫שלו ֹם וְכ ָל טו ֹב; ו ּ ִ‬ ‫חסְּרֵ נו‪ּ.‬‬ ‫ל ְעו ֹל ָם אַל י ְ ַ‬

‫הוּא יִמְלו ֹך ְ ע ָל ֵינו ּל ְעו ֹל ָם וָע ֶד‪.‬‬ ‫חמָן ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ‪.‬‬ ‫תב ָ ּרַ ך ְ ב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫הוּא י ִ ְ‬ ‫חמָן ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫ת ּ‬ ‫חמָן הוּא י ִ ְׁ‬ ‫ה ַד ּר‬ ‫ת ַ‬ ‫פָאַר ב ָ ּנו ּלָע ַד וּל ְנֵצַח נְצָחִים‪ ,‬ו ְי ִ ְ‬ ‫תב ַ ּח ל ְדו ֹר ד ּו ֹרִ ים‪ ,‬ו ְי ִ ְ‬ ‫ש ַּ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫ב ָ ּנו ּלָע ַד וּל ְעו ֹלְמֵי עו ֹלָמִים‪.‬‬ ‫הוּא יְפַרְ נְסֵנו ּבְּכ ָבו ֹד‪.‬‬ ‫חמָן ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫הוּא י ִ ְׁ‬ ‫ממִיוּת לְאַרְ צֵנו‪ּ.‬‬ ‫מע ַל צַּוָּארֵ נו‪ ּ ,‬ו ְהוּא יו ֹל ִיכ ֵנו ּקו ֹ ְ‬ ‫שב ּו ֹר ע ֻל ּ ֵנו ּ ֵ‬ ‫חמָן ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫שלְחָן ז ֶה ֶׁ‬ ‫של ַח ל ָנו ּב ְ ּרָ כ ָה מְרֻ ב ָ ּה בַּב ַ ּי ִת הַזֶּה‪ ,‬וְע ַל ֻׁ‬ ‫מן הוּא י ִ ְׁ‬ ‫אכ ַל ְנו ּע ָל ָיו‪.‬‬ ‫ש ָ‬ ‫ח ָ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫הוּא י ִ ְׁ‬ ‫ש ׂר ל ָנו ּב ְ ּש ׂו ֹרו ֹת‬ ‫חמָן ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫של ַח ל ָנו ּאֶת אֵל ִיָּהו ּהַנָּב ִיא ז ָכוּר לַטּו ֹב‪ ,‬ו ִיב ַ ֵּ‬ ‫טו ֹבו ֹת י ְׁשוּעו ֹת ו ְנֶחָמו ֹת‪.‬‬ ‫מּי מו ֹרָ תִי וְאֶת)‬ ‫א ִ‬ ‫אב ִי מו ֹרִ י וְאֶת ִ‬ ‫הוּא יְב ָרֵ ך ְ אֶת ( ָ‬ ‫חמָן ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫הב ַ ּי ִת הַזֶּה‪ ,‬אוֹתָם וְאֶת ב ֵ ּיתָם וְאֶת ז ַרְ ע ָם וְאֶת כ ָ ּל‬ ‫הב ַ ּי ִת הַזֶּה וְאֶת בַּע ֲל ַת ַ‬ ‫בַּע ַל ַ‬ ‫שר ל ָנו‪ ּ ,‬כ ְ ּמו ֹ ֶׁ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫אב ְרָ הָם יִצְחָק‬ ‫תב ָ ּרְ כו ּ אֲבוֹתֵינו ּ ַ‬ ‫שנ ִ ּ ְ‬ ‫שר לָהֶם‪ ,‬אוֹתָנו ּ וְאֶת כ ָ ּל ֲ‬ ‫ֲ‬ ‫ְ‬ ‫ו ְיַע ֲקֹב ב ַ ּכ ֹּל מִכ ֹּל כ ֹּל — כ ֵ ּן יְב ָרֵ ך אוֹתָנו ּכ ֻ ּל ּ ָנו ּיַחַד בִּב ְרָ כ ָה ְׁ‬ ‫אמֵן‪.‬‬ ‫שלֵמָה‪ .‬ו ְנֹאמַר ָ‬ ‫שמֶרֶ ת ָׁ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫מּדו ּע ֲל ֵיהֶם וְע ָל ֵינו ּז ְכוּת ֶׁ‬ ‫מאֵת‬ ‫ש ׂא ב ְרָ כ ָה ֵ‬ ‫שלו ֹם‪ .‬ו ְנ ִ ָ‬ ‫תהֵא ל ְ ִ‬ ‫ש ְּ‬ ‫בַּמָרו ֹם י ְל ַ ְ‬ ‫י ְיָ‪ ,‬וּצְ ָדקָה מֵאלֹהֵי י ִ ְׁ‬ ‫אדָם‪.‬‬ ‫שׂכ ֶל טו ֹב בְּע ֵינ ֵי אֱלֹהִים ו ְ ָ‬ ‫מצָא חֵן ו ְ ֵ‬ ‫שע ֵנו‪ ּ ,‬ו ְנ ִ ְ‬ ‫יש האומרים‪:‬‬

‫ ‬ ‫חמָן‬ ‫הָרַ ֲ‬

‫ּ‬ ‫מדִינ ַת י ִשְׂרָ אֵל‪ ,‬רֵ אשִׂית צְמִיחַת ג ְ ּאֻלָּתֵנו‪ּ.‬‬ ‫הוא יב ְָרֵ ך אֶת ְ‬

‫בשבת‪:‬‬

‫חמָן ‬ ‫הַרָ ֲ‬

‫שכ ֻ ּלו ֹ ַׁ‬ ‫הוּא י ַנְחִיל ֵנו ּיו ֹם ֶׁ‬ ‫שב ָ ּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעו ֹלָמִים‪.‬‬ ‫—‪—63‬‬

‫מכ ִין מָזו ֹן לְכ ָל‪-‬ב ְ ּרִ יּוֹתָיו‬ ‫מטִיב ל ַכ ֹּל ו ּ ֵ‬ ‫וּ ֵ‬ ‫ח אֶת יָדֶך ָ‬ ‫שר ב ָ ּרָ א (כָּאָמוּר‪ּ :‬‬ ‫א ֶׁ‬ ‫ת ַ‬ ‫פו ֹ ֵ‬ ‫ֲ‬ ‫תּה‬ ‫א ָ‬ ‫שׂב ִ ּיע ַ לְכ ָל‪-‬חַי רָ צו ֹן)‪ .‬ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫מ ְ‬ ‫וּ ַ‬ ‫י ְי ָ הַזָּן אֶת הַכ ֹּל‪.‬‬ ‫ךָ‬ ‫י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ‬ ‫נוֹדֶה ל ּ ְ ‬ ‫ע ַל ֶׁ‬ ‫מ ָד ּה‬ ‫ח ְ‬ ‫ת לַאֲבוֹתֵינו ּ אֶרֶ ץ ֶ‬ ‫שהִנְחַל ְ ָּ‬ ‫חב ָה‪ ,‬וְע ַל ֶׁ‬ ‫שהוֹצֵאתָנו ּ י ְי ָ‬ ‫טוֹב ָה וּרְ ָ‬ ‫מצְרַ י ִם וּפְדִיתָנו ּ‬ ‫ִ‬ ‫מאֶרֶ ץ‬ ‫אֱלֹהֵינו ּ ֵ‬ ‫מב ֵ ּית עֲבָדִים‪ ,‬וְע ַל ב ְ ּרִ יתְך ָ ֶׁ‬ ‫ת‬ ‫מ ָּ‬ ‫ת ְ‬ ‫ח ַ‬ ‫ש ָ‬ ‫ִ‬ ‫ש ׂרֵ נו ּ וְע ַל תּו ֹרָ תְך ָ ֶׁ‬ ‫תּנו ּ וְע ַל‬ ‫מ ְד ָ‬ ‫של ּ ִ ּ ַ‬ ‫בִּב ְ ָ‬ ‫קּיך ָ ֶׁ‬ ‫ח ֶ‬ ‫חסֶד‬ ‫תּנו‪ ּ ,‬וְע ַל חַיִּים חֵן ו ָ ֶ‬ ‫שהו ֹ ַדע ְ ָ‬ ‫ֻ‬ ‫אכ ִיל ַת מָזו ֹן ָׁ‬ ‫ֶׁ‬ ‫תּה‬ ‫א ָ‬ ‫ש ַ‬ ‫תּנו‪ ּ ,‬וְע ַל ֲ‬ ‫שחו ֹנ ַנ ְ ָ‬ ‫תמִיד‪ ,‬בְּכ ָל יו ֹם‬ ‫מפַרְ נ ֵס אוֹתָנו ּ ָּ‬ ‫ז ָן ו ּ ְ‬ ‫וּבְכ ָל ע ֵת וּבְכ ָל ָׁ‬ ‫שע ָה‪.‬‬ ‫וְע ַל הַכ ֹּל י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּאֲנַחְנו ּמוֹדִים ל ָך ְ‬ ‫תב ָ ּרַ ך ְ ִׁ‬ ‫שמְך ָ בְּפִי‬ ‫מב ָרְ כ ִים אוֹתָך‪ ְ,‬י ִ ְ‬ ‫וּ ְ‬ ‫תמִיד ל ְעו ֹל ָם וָע ֶד‪ ,‬כַּכ ָ ּתוּב‪:‬‬ ‫כ ָ ּל חַי ָּ‬ ‫ת אֶת י ְי ָ‬ ‫תּ‪ ,‬וּב ֵרַ כ ְ ָּ‬ ‫שׂבַע ְ ָ‬ ‫ת וְ ָ‬ ‫אכ ַל ְ ָּ‬ ‫"ו ְ ָ‬ ‫ָ‬ ‫שר נָתַן‬ ‫א ּׁ ֶ‬ ‫הטּוֹב ָה ֲ‬ ‫האָרֶ ץ ַ‬ ‫אֱלֹהֶיך ע ַל ָ‬ ‫האָרֶ ץ וְע ַל‬ ‫תּה י ְיָ‪ ,‬ע ַל ָ‬ ‫א ָ‬ ‫ל ָךְ"‪ .‬ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫המָזו ֹן‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫מּך‪ָ,‬‬ ‫ש ׂרָ אֵל ע ַ ֶ‬ ‫רַ חֶם נָא י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּע ַל י ִ ְ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫וְע ַל י ְרו ּ ָׁ‬ ‫שכ ַ ּן‬ ‫של ַי ִם ע ִירֶ ך‪ ָ,‬וְע ַל צִיּו ֹן ִ‬ ‫שיחֶך‪ָ,‬‬ ‫מ ִׁ‬ ‫כ ְ ּבוֹדֶך‪ ָ,‬וְע ַל מַל ְכוּת ב ֵ ּית ָדּו ִד ְ‬ ‫הקָדו ֹׁש ֶׁ‬ ‫שנִּקְרָ א‬ ‫הב ַ ּי ִת הַג ָדו ֹל ו ְ ַ‬ ‫וְע ַל ַ‬ ‫ִׁ‬ ‫אב ִינו‪ ּ ,‬רְ ע ֵנו‪ּ ,‬‬ ‫שמְך ָ ע ָל ָיו‪ .‬אֱלֹהֵינו‪ָ ּ ,‬‬ ‫זוּנ ֵנו‪ ּ ,‬פַרְ נְסֵנו ּ וְכ ַלְכ ְ ּל ֵנו ּ וְהַרְ ו ִיחֵנו‪ּ ,‬‬ ‫מכ ָ ּל‬ ‫מהֵרָ ה ִ‬ ‫וְהַרְ ו ַח ל ָנו ּ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ְ‬

‫תצְרִ יכ ֵנו ּי ְי ָ אֱלֹהֵינו‪ּ ,‬‬ ‫צָרוֹתֵינו‪ ּ.‬ו ְנ ָא אַל ַּ‬ ‫ש ׂר וָדָם ו ְלֹא ל ִידֵי‬ ‫תּנ ַת ב ָ ּ ָ‬ ‫מ ְ‬ ‫לֹא ל ִידֵי ַ‬ ‫מּלֵאָה‬ ‫ה ְ‬ ‫אתָם‪ ,‬כ ִ ּי אִם ל ְיָדְך ָ ַ‬ ‫הַלְו ָ ָ‬ ‫ה ּ‬ ‫חב ָה‪ֶׁ ,‬‬ ‫קּדו ֹ ָׁ‬ ‫ה ְ‬ ‫שלֹא‬ ‫שה וְהָרְ ָ‬ ‫פְתוּחָה ַ‬ ‫ַ‬ ‫נ ֵבו ֹׁש ו ְלֹא נִכ ָ ּל ֵם ל ְעו ֹל ָם וָע ֶד‪.‬‬ ‫בשבת מוסיפים‪:‬‬

‫מצְוֹתֶיך ָ‬ ‫החֲל ִיצֵנו ּ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ב ְ ּ ִ‬ ‫רְ צֵה ו ְ ַ‬ ‫ה ַׁ‬ ‫ה ְׁ‬ ‫שב ָ ּת הַג ָ ּדו ֹל‬ ‫שב ִיע ִי ַ‬ ‫מצְו ַת יו ֹם ַ‬ ‫וּב ְ ִ‬ ‫הקָדו ֹש ׂ הַזֶּה‪ .‬כ ִ ּי יו ֹם ז ֶה ג ָ ּדו ֹל‬ ‫וְ ַ‬ ‫ָ‬ ‫וְקָדו ֹׁש הוּא לְפָנ ֶיך ל ִ ְׁ‬ ‫ח‬ ‫שב ָ ּת ב ּו ֹ ו ְל ָנו ּ ַ‬ ‫מצְו ַת רְ צו ֹנ ֶךָ‪ .‬וּב ִרְ צו ֹנ ְך ָ‬ ‫הב ָה כ ְ ּ ִ‬ ‫א ֲ‬ ‫ב ּו ֹ ב ְ ּ ַ‬ ‫ח ל ָנו ּי ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ‬ ‫תהֵא צָרָ ה‬ ‫של ּ ֹא ְ‬ ‫הָנ ִי ַ‬ ‫חתֵנו‪ ּ.‬וְהַרְ אֵנו ּ‬ ‫ו ְי ָגו ֹן וַאֲנָחָה ב ְ ּיו ֹם מְנו ּ ָ‬ ‫חמַת צִיו ֹן ע ִירֶ ך ָ וּבְב ִנ ְי ַן‬ ‫י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ב ְ ּנ ֶ ָ‬ ‫ק ְד ֶׁ‬ ‫י ְרו ּ ָׁ‬ ‫של ַי ִם ע ִיר ָ‬ ‫תּה הוּא‬ ‫א ָ‬ ‫שך ָ כ ִ ּי ַ‬ ‫בַּע ַל הַי ְׁשוּעו ֹת וּבַע ַל הַנֶּחָמו ֹת‪.‬‬ ‫אֱלֹהֵינו ּ ו ֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו‪ ּ ,‬יַע ֲל ֶה ו ְי ָבֹא‬ ‫שמַע‪ ,‬ו ְי ִ ּ‬ ‫פָקֵד‬ ‫ו ְי ַג ִ ּיע ַ‪ ,‬ו ְי ֵרָ אֶה ו ְי ֵרָ צֶה ו ְי ִ ׁ ּ ָ‬ ‫ו ְי ִזָּכ ֵר זִכ ְרו ֹנ ֵנו ּ וּפִקְדו ֹנ ֵנו ּ ו ְזִכ ְרו ֹן‬ ‫ח ב ֶ ּן ָדּו ִד עַב ְ ֶד ּך‪ָ,‬‬ ‫מ ִׁ‬ ‫שי ַ‬ ‫אֲבוֹתֵינו‪ ּ ,‬ו ְזִכ ְרו ֹן ָ‬ ‫ָ‬ ‫ק ְד ֶׁ‬ ‫ו ְזִכ ְרו ֹן י ְרו ּ ָׁ‬ ‫של ַי ִם ע ִיר ָ‬ ‫שך‪ ,‬ו ְזִכ ְרו ֹן‬ ‫ש ׂרָ אֵל לְפָנ ֶיך ָ לִפְלֵטָה‪,‬‬ ‫מּך ָ ב ֵ ּית י ִ ְ‬ ‫כ ָ ּל ע ַ ְ‬ ‫חמִים‪,‬‬ ‫חסֶד וּל ְרַ ֲ‬ ‫ל ְטוֹב ָה‪ ,‬לְחֵן וּל ְ ֶ‬ ‫לְחַיִּים וּל ְ ָׁ‬ ‫מּצּו ֹת‬ ‫ה ַ‬ ‫שלו ֹם‪ ,‬ב ְ ּיו ֹם חַג ַ‬ ‫הַז ֶה‪.‬‬ ‫זָכ ְרֵ נו ּ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ב ּו ֹ ל ְטוֹב ָה‪ ,‬ו ּ ּ‬ ‫קדֵנו ּ‬ ‫פָ ְ‬ ‫בו ֹ ל ִבְ רָ כ ָה‪ ,‬ו ְהו ֹ ִׁ‬ ‫שיע ֵנו ּ בו ֹ לְחַיִּים‬ ‫חמִים חוּס וְחָנ ֵ ּנו‪ּ ,‬‬ ‫וּב ִ ּ ְדב ַר י ְׁשוּע ָה ו ְרַ ֲ‬ ‫שיע ֵנו‪ ּ ,‬כ ִ ּי אֵל ֶיך ָ‬ ‫ו ְרַ חֵם ע ָל ֵינו ּ ו ְהו ֹ ִׁ‬

‫—‪—62‬‬

‫‪ 27‬‬

‫אמר עמוס עוז‪ :‬‬

‫כוס שלישית‬

‫אינני רואה כל תוקף לסיפוחם של מחוזות מאוכלסים אל‬ ‫תחום מדינת ישראל ללא הסכמת יושביהם‪ .‬תושבי שכם‬ ‫ועזה אינם "חומר אנושי" ולא "אבק אדם" ולא "אספסוף‬ ‫תת–אנושי שיש להורישו כדי ליצור מרחב–מחיה"‪ .‬הם‬ ‫בחזקת אויב מנוצח‪ .‬לא פחות‪ ,‬אף לא יותר מכך‪ .‬אנחנו‬ ‫לא יצאנו ל"ג'יהאד" כדי למחותם ולשחרר את אדמותינו‬ ‫הגזולות‪ .‬יצאנו למלחמת ששת הימים כדי להגן על חיינו‪,‬‬ ‫על זכויותינו ועל שלומנו וחרותנו‪ .‬ביום שבו יובטחו כל‬ ‫אלה‪ ,‬נהיה חופשיים — נהיה חייבים — לכבד את זכות‬ ‫עצמאותם‪ ,‬את חירותם ואת שלומם של ערביי פלסטין‪.‬‬ ‫עיתון דבר‪ 22 ,‬באוגוסט‪1967 ,‬‬

‫—‪—65‬‬

‫שכ ֻ ּלּו ֹ אָרו ֹך‪ ְ,‬יו ֹם ֶׁ‬ ‫שכ ֻ ּלו ֹ טו ֹב‪ ,‬יו ֹם ֶׁ‬ ‫הוּא י ַנְחִיל ֵנו ּיו ֹם ֶׁ‬ ‫שצַ ּ ִד ּיקִים‬ ‫חמָן ‬ ‫הַרָ ֲ‬ ‫שב ִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם ב ְ ּרָ א ֵׁ‬ ‫יו ֹ ְׁ‬ ‫מהֶם‪.‬‬ ‫שכ ִינ ָה‪ ,‬ו ִיהִי חֶלְקֵנו ּ ע ִ ָּ‬ ‫ה ּׁ ְ‬ ‫שיהֶם ו ְנֶהֱנ ִין מִזִּיו ַ‬ ‫מ ִׁ‬ ‫הב ָ ּא‪ .‬מִג ְד ּו ֹל י ְׁשוּעו ֹת‬ ‫ח וּלְחַיֵּי הָעו ֹל ָם ַ‬ ‫שי ַ‬ ‫ה ָּ‬ ‫הוּא י ְזַכ ֵ ּנו ּל ִימו ֹת ַ‬ ‫חמָן ‬ ‫הָרַ ֲ‬ ‫ש ׂה ָׁ‬ ‫מ ִׁ‬ ‫שלו ֹם בִּמְרוֹמָיו‪ ,‬הוּא‬ ‫שיחוֹ‪ ,‬ל ְ ָדו ִד וּל ְז ַרְ עו ֹ ע ַד עו ֹל ָם‪ .‬ע ֹ ֶ‬ ‫חסֶד ל ִ ְ‬ ‫ש ׂה ֶ‬ ‫מַלְכ ּוֹ‪ ,‬ו ְע ֹ ֶ‬ ‫ש ׂה ָׁ‬ ‫אמֵן‪.‬‬ ‫אמְרו ּ ָ‬ ‫ש ׂרָ אַל‪ .‬ו ְ ִ‬ ‫שלו ֹם ע ָל ֵינו ּוְע ַל כ ָ ּל י ִ ְ‬ ‫יַע ֲ ֶ‬ ‫שו ּו ְרָ ע ֵבו‪ ּ ,‬ו ְדֹרְ ֵׁ‬ ‫מחְסו ֹר ל ִירֵ אָיו‪ .‬כְּפִירִ ים רָ ׁ‬ ‫י ְראו ּאֶת י ְי ָ קְד ֹ ָׁ‬ ‫שי י ְי ָ לֹא‬ ‫שיו‪ ,‬כ ִ ּי אֵין ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪ּ .‬‬ ‫שׂב ִ ּיע ַ לְכ ָל‬ ‫מ ְ‬ ‫ח אֶת יָדֶך‪ ָ,‬ו ּ ַ‬ ‫ת ַ‬ ‫פו ֹ ֵ‬ ‫חסְרו ּכ ָל טו ֹב‪ .‬הו ֹדו ּל ַי ְי ָ כ ִ ּי טו ֹב‪ ,‬כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫יַ ְ‬ ‫חַי רָ צו ֹן‪.‬‬ ‫א ֶׁ‬ ‫תּי‪ ,‬ו ְלֹא רָ אִיתִי‬ ‫מבְטַחוֹ‪ .‬נַע ַר הָי ִיתִי ג ַם זָקַנ ְ ִ‬ ‫שר יִבְטַח ב ַ ּי ְיָ‪ ,‬וְהָי ָה י ְי ָ ִ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ הַגֶּב ֶר ֲ‬ ‫תּן‪ ,‬י ְי ָ יְב ָרֵ ך ְ אֶת ע ַמו ֹ ב ַ ָׁ‬ ‫קּ ׁ‬ ‫מב ַ ֶ‬ ‫שלו ֹם‪.‬‬ ‫ש לָחֶם‪ .‬י ְי ָ עֹז לְע ַמו ֹ י ִ ֵ‬ ‫צַדִיק נֶע ֱז ָב‪ ,‬ו ְז ַרְ עו ֹ ְ‬

‫תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם ב ּו ֹרֵ א ּ‬ ‫פְרִ י‬ ‫א ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫ ‬

‫הַגָפֶן‪27.‬‬

‫שותים בהסבה לשמאל‬

‫‪ 28‬‬

‫אמר אברהם (אברום) בורג‪:‬‬

‫מזה דורות רבים הוספג חג הפסח עד‬ ‫לרוויה ברוחניות מתגוננת ובתוקפנות‬ ‫מדומיינת‪ .‬כאלה הבאות להחליף‬ ‫את הכוח האמתי שלא היה לנו‪ .‬ככה‬ ‫מתנפחות בחצי הלילה הזה עשר‬ ‫מגפות מצרים לכלל מאות נגעים‪ .‬רק‬ ‫כדי להרגיש לרגע את אשליית עוצמתו‬ ‫של הכוח הריבוני‪ .‬לחוש את ההתעלות‬ ‫הכרוכה בשליטה מלאה על הגורל‪ ,‬מבלי‬ ‫לחשוש מפני גחמותיו ומשיסותיו של‬ ‫צר ואויב‪ .‬את הדלת לפני "שפוך חמתך"‬ ‫אנחנו פותחים ברוב מהומה‪ .‬מצד‬ ‫הסמליות‪ ,‬זוהי פתיחה המנסה להתחזות‬ ‫לרגע כחסרת פחד מפני כל אויב ואורב‪.‬‬ ‫אף שמצד האמת‪ ,‬זהו מבע של פחד‬ ‫המבקש לבדוק שאין מי משוטרי החרש‬ ‫של פרעה המקומי אורב לנו מעבר לה‪.‬‬ ‫כך היה דגם גאולת מצרים למסד המכונן‪,‬‬ ‫בדמותו נחלמו כל התקוות לגאולות‬ ‫העתיד של העם היהודי‪ .‬פסח היה לסימן‬ ‫תשובה לשאלה איך חוגגים חג גאולה‬ ‫ומשמרים תקוות לאומיות בעידנים של‬ ‫שעבוד מלכויות‪ ,‬חורבן‪ ,‬אובדן עצמאות‬ ‫וגולה‪.‬‬

‫מאליה עולה התהייה‪ :‬מה משמעותה‬ ‫של חגיגה שכזו בדור שהכריז על עצמו כי‬ ‫נגאל‪ ,‬ש“ברזל כבליו הוסר מנו"; דור שלא‬ ‫חושש לפתוח את הדלת ולצאת ממנה‬ ‫לכל שיחפוץ‪ ,‬וחוזר בעדה כשמתחשק‬ ‫לו‪ .‬בדור שכזה‪ ,‬עלול עתידו של הפסח‬ ‫המוכר לנו להתפוגג ולהיעלם‪ ,‬אלא אם‬ ‫נדע לטעון אותו במשמעויות חדשות‬ ‫לגמרי‪ .‬אחת מהן יכולה להיות שינוי‬ ‫הנוסח הלעומתי והחלפתו בתכנים של‬ ‫שילוב והידברות‪ .‬דוגמה לכך היא הגרסה‬ ‫שיש המייחסים אותה לנכדו של רש"י‪,‬‬ ‫ויש הטוענים שהיא מאוחרת הרבה יותר‪,‬‬ ‫ולנו זה לא משנה כי תוכנה מדבר בעד‬ ‫עצמנו‪:‬‬ ‫״שפוך אהבתך על הגויים אשר ידעוך‬ ‫ועל ממלכות אשר בשמך קוראים בגלל‬ ‫חסדים שהם עושים עם זרע יעקב‬ ‫ומגינים על עמך ישראל מפני אוכליהם‪.‬‬ ‫יזכו לראות בסוכת בחיריך ולשמוח‬ ‫בשמחת גוייך״‪.‬‬ ‫כך ניתן לצאת מהגדה באהבה‪.‬‬

‫—‪—67‬‬

‫פותחים את הדלת‬

‫א ֶׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫ממְל ָכו ֹת‬ ‫שר לֹא יְדָעוּך ָ וְע ַל ַ‬ ‫מתְך ָ אֶל הַג ּו ֹי ִם ֲ‬ ‫ח ָ‬ ‫שפֹך ְ ֲ‬ ‫ָ‬ ‫שר ב ְ ּ ִׁ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫אכ ַל אֶת יַע ֲקֹב וְאֶת נָו ֵהו ּ‬ ‫שמְך לֹא קָרָ או‪ ּ.‬כ ִ ּי ָ‬ ‫ֲ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫א ּ‬ ‫שמּו‪ְׁ ּ.‬‬ ‫ה ַׁ‬ ‫תּרְ ד ֹּף‬ ‫ש ׂיג ֵם‪ִ .‬‬ ‫פְך י ַ ִ‬ ‫שפֹך ע ֲל ֵיהֶם זַעְמֶך וַחֲרו ֹן ַ‬ ‫ֵ‬ ‫שמֵי י ְי ָ‪28.‬‬ ‫תחַת ְׁ‬ ‫ת ְׁ‬ ‫מ ַּ‬ ‫שמִידֵם ִ‬ ‫בְּאַף ו ְ ַ‬ ‫סוגרים את הדלת‬

‫המסובים מעלים דרכי פעולה לקידום חירותם של המשועבדים‬

‫—‪—66‬‬

‫אהֲרֹן ‬ ‫יֹאמְרו ּנ ָא ב ֵית ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫יֹאמְרו ּנ ָא י ִרְ אֵי י ְי ָ כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫מּרְ חָב‬ ‫מצַר קָרָ אתִי יָהּ‪ ,‬ע ָנ ָנ ִי ב ַ ּ ֶ‬ ‫ה ֵּ‬ ‫מִן ַ‬ ‫ש ׂה ל ִי‬ ‫יָהּ‪ .‬י ְי ָ ל ִי לֹא אִירָ א‪ ,‬מַה יַּע ֲ ֶ‬ ‫אדָם‪ .‬י ְי ָ ל ִי ב ְ ּעֹז ְרָ י וַאֲנ ִי אֶרְ אֶה‬ ‫ָ‬ ‫ח‬ ‫מב ְ ּט ֹ ַ‬ ‫ב ְ ּש ׂנְאָי‪ .‬טו ֹב לַחֲסו ֹת ב ַ ּי ְי ָ ִ‬ ‫ח‬ ‫מב ְ ּט ֹ ַ‬ ‫אדָם‪ .‬טו ֹב לַחֲסו ֹת ב ַ ּי ְי ָ ִ‬ ‫בָ ּ ָ‬ ‫ב ִ ּנְדִיב ִים‪ .‬כ ָ ּל ג ּו ֹי ִם סְב ָבוּנ ִי‪ ,‬ב ְ ּ ֵׁ‬ ‫שם י ְי ָ‬ ‫אמִיל ַם‪ .‬סַב ּוּנ ִי ג ַם סְב ָבוּנ ִי‪ ,‬ב ְ ּ ֵׁ‬ ‫שם‬ ‫כ ִ ּי ֲ‬ ‫אמִיל ַם‪ .‬סַב ּוּנ ִי כ ִ ְד ּבֹרִ ים‪ ,‬ד ּ ֹע ֲכו ּ‬ ‫י ְי ָ כ ִ ּי ֲ‬ ‫ֵש קוֹצִים‪ ,‬ב ְ ּ ֵׁ‬ ‫כְּא ׁ‬ ‫אמִיל ַם‪.‬‬ ‫שם י ְי ָ כ ִ ּי ֲ‬ ‫ָד ּחֹה ְדּחִיתַנ ִי ל ִנ ְּפ ֹל‪ ,‬ו ַי ְי ָ ע ֲז ָרָ נ ִי‪ .‬ע ָזִּי‬ ‫ו ְזִמְרָ ת י ָ ּ‬ ‫ה ו ַיְהִי ל ִי ל ׁ‬ ‫ִישוּע ָה‪ .‬קו ֹל‬ ‫רִ נ ָ ּה ו ׁ‬ ‫אהֳל ֵי צַ ִד ּיקִים‪ ,‬יְמִין‬ ‫ִישוּע ָה ב ְ ּ ָ‬ ‫ממָה‪ ,‬יְמִין‬ ‫ש ׂה חָי ִל‪ .‬יְמִין י ְי ָ רו ֹ ֵ‬ ‫י ְי ָ ע ֹ ֵָ‬ ‫אחְי ֶה‪,‬‬ ‫ש ׂה חָי ִל‪ .‬לֹא אָמוּת כ ִ ּי ֶ‬ ‫י ְי ָ ע ֹ ֵָ‬ ‫אסַ ּ‬ ‫ש ׂי יָהּ‪ .‬י ַסֹּר יִסְּרַ נ ִי יָּהּ‪,‬‬ ‫מע ֲ ֵ‬ ‫פֵר ַ‬ ‫וַ ֲ‬ ‫מו ֶת לֹא נְתָנ ָנ ִי‪ּ .‬‬ ‫פִתְחו ּ ל ִי ַׁ‬ ‫שע ֲרֵ י‬ ‫ו ְל ַ ָּ‬ ‫צֶדֶק‪ ,‬אָבֹא ב ָם‪ ,‬אוֹדֶה יָהּ‪ .‬ז ֶה‬ ‫שע ַר ל ַי ְיָ‪ ,‬צַ ִד ּיקִים י ָבֹאו ּ בוֹ‪ .‬אוֹדְך ָ‬ ‫ה ּׁ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ִישוּע ָה‪ .‬אוֹדְך ָ‬ ‫תהִי ל ִי ל ׁ‬ ‫כ ִ ּי ע ֲנ ִיתָנ ִי ו ַ ְּ‬ ‫תהִי ל ִי ל ׁ‬ ‫אב ֶן‬ ‫ִישוּע ָה‪ֶ .‬‬ ‫כ ִ ּי ע ֲנ ִיתָנ ִי ו ַ ְּ‬ ‫אש ּ‬ ‫הב ּו ֹנ ִים הָיְתָה ל ְר ֹ ׁ‬ ‫פִנ ָ ּה‪.‬‬ ‫מאֲסו ּ ַ‬ ‫ָ‬ ‫הב ּו ֹנ ִים הָיְתָה ל ְר ֹ ׁ‬ ‫אש‬ ‫מאֲסו ּ ַ‬ ‫אב ֶן ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ּ‬ ‫מאֵת י ְי ָ הָיְתָה ז ּ ֹאת הִיא‬ ‫פִנ ָ ּה‪ֵ .‬‬ ‫ש ׂה י ְי ָ‬ ‫נִפְל ָאת בְּע ֵינ ֵינו‪ ּ.‬ז ֶה הַיּו ֹם ע ָ ָ‬ ‫ש ׂה י ְי ָ‬ ‫מחָה בוֹ‪ .‬ז ֶה הַיּו ֹם ע ָ ָ‬ ‫שׂ ְ‬ ‫נ ָג ִיל ָה ו ְנ ִ ְ‬ ‫מחָה בוֹ‪.‬‬ ‫שׂ ְ‬ ‫נ ָג ִיל ָה ו ְנ ִ ְ‬

‫אָנ ָ ּא י ְיָ‪ ,‬‬ ‫אָנ ָ ּא י ְיָ‪ ,‬‬ ‫אָנ ָ ּא י ְיָ‪ ,‬‬ ‫אָנ ָ ּא י ְיָ‪ ,‬‬

‫הוֹשִיע ָה נ ָ ּא‬ ‫הוֹשִיע ָה נ ָ ּא‬ ‫הצְל ִיחָה נ ָא‬ ‫ַ‬ ‫הצְל ִיחָה נ ָא‬ ‫ַ‬

‫הב ָ ּא ב ְ ּ ֵׁ‬ ‫מב ֵ ּית‬ ‫שם י ְיָ‪ ,‬ב ֵ ּרַ כ ְנוּכ ֶם ִ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫ְ‬ ‫הב ָ ּא ב ְ ּ ֵׁ‬ ‫שם י ְיָ‪ ,‬ב ֵ ּרַ כ ְנוּכ ֶם‬ ‫י ְי ָ‪ .‬ב ָ ּרוּך ַ‬ ‫אסְרו ּ חַג‬ ‫מב ֵ ּית י ְי ָ‪ .‬אֵל י ְי ָ ו ַיָּאֶר ל ָנו‪ִ ּ.‬‬ ‫ִ‬ ‫מּזְבֵּחַ‪ .‬אֵל‬ ‫ה ִ‬ ‫בַּע ֲבֹתִים ע ַד קַרְ נו ֹת ַ‬ ‫אסְרו ּ חַג בַּע ֲבֹתִים ע ַד‬ ‫י ְי ָ ו ַיָּאֶר ל ָנו‪ִ ּ ,‬‬ ‫תּה ו ְאוֹדֶךּ‪ָ,‬‬ ‫א ָ‬ ‫מּזְבֵּחַ‪ .‬אֵל ִי ַ‬ ‫ה ִ‬ ‫קַרְ נו ֹת ַ‬ ‫ָ‬ ‫תּה ו ְאוֹדֶךּ‪ָ,‬‬ ‫א ָ‬ ‫ממֶךּ‪ .‬אֵל ִי ַ‬ ‫אֱלֹהַי אֲרו ֹ ְ‬ ‫ממֶך ָּ‪.‬‬ ‫אֱלֹהַי אֲרו ֹ ְ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫הו ֹדו ּל ַי ְי ָ כ ִ ּי טו ֹב‪ ,‬כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫הו ֹדו ּל ַי ְי ָ כ ִ ּי טו ֹב‪ ,‬כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫עדות אשכנז מוסיפים‪:‬‬

‫ש ׂיך‪ָ,‬‬ ‫יְהַל ְלוּך ָ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ‬ ‫מע ֲ ֶ‬ ‫כ ָ ּל ַ‬ ‫ש ׂי רְ צו ֹנ ֶך‪ ָ,‬וְכ ָל‬ ‫חסִידֶיך ָ צַ ִד ּיקִים עו ֹ ֵ‬ ‫וַ ֲ‬ ‫ש ׂרָ אֵל ב ְ ּרִ נ ָה יו ֹדו ּו ִיב ָרְ כו ּ‬ ‫עַמְך ָ ב ֵ ּית י ִ ְ‬ ‫ו ִי ַׁ‬ ‫שב ְ ּחו ּ ו ִיפָאֲרו ּ ו ִירוֹמְמו ּ ו ְיַע ֲרִ יצו ּ‬ ‫ּישו ּ ו ְיַמְל ִיכו ּ אֶת ִׁ‬ ‫ק ִד ׁ‬ ‫שמְך ָ מַלְכ ֵ ּנו‪ּ.‬‬ ‫ו ְי ַ ְ‬ ‫כ ִ ּי ל ְך ָ טו ֹב ל ְהו ֹדו ֹת וּל ְ ִׁ‬ ‫שמְך ָ נָאֱה‬ ‫תּה אֵל‪.‬‬ ‫א ָ‬ ‫ל ְזַמֵר‪ ,‬כ ִ ּי מֵעו ֹל ָם וְע ַד עו ֹל ָם ַ‬

‫—‪—69‬‬

‫מוזגים כוס רביעית‬

‫לֹא ל ָנו ּי ְי ָ לֹא ל ָנו‪ ּ ,‬כ ִ ּי ל ְ ִׁ‬ ‫תּן כ ָ ּבו ֹד‪,‬‬ ‫שמְך ָ ֵ‬ ‫מּה יֹאמְרו ּ‬ ‫תּךָ‪ .‬ל ָ ָ‬ ‫מ ֶ‬ ‫א ִ‬ ‫חסְ ְד ּך‪ ָ,‬ע ַל ֲ‬ ‫ע ַל ַ‬ ‫הַג ּו ֹי ִם אַיֵּה נ ָא אֱלֹהֵיהֶם‪ ,‬ו ֵאלֹהֵינו ּ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫ש ׂה‪.‬‬ ‫חפֵץ ע ָ ָ‬ ‫ָ‬ ‫שר‬ ‫ֲ‬ ‫שמָי ִם‪ ,‬כ ֹּל‬ ‫בַ ׁ ּ ָ‬ ‫ש ׂה יְדֵי‬ ‫מע ֲ ֵ‬ ‫עֲצַב ֵ ּיהֶם כֶּסֶף ו ְזָהָב ַ‬ ‫אדָם‪ּ .‬‬ ‫פֶה לָהֶם ו ְלֹא י ְ ַדב ֵ ּרו‪ ּ ,‬ע ֵינ ַי ִם‬ ‫ָ‬ ‫לָהֶם ו ְלֹא י ִרְ או‪ ּ.‬אָז ְנ ַי ִם לָהֶם ו ְלֹא‬ ‫י ִ ְׁ‬ ‫שמָעו‪ ּ ,‬אַף לָהֶם ו ְלֹא י ְרִ יחוּן‪ .‬יְדֵיהֶם‬ ‫ו ְלֹא יְמ ׁ‬ ‫ִישוּן‪ ,‬רַ ג ְל ֵיהֶם ו ְלֹא יְהַל ּ ֵכו‪ ּ ,‬לֹא‬ ‫יֶהְג ּו ּב ִ ּג ְרו ֹנ ָם‪.‬‬ ‫א ֶׁ‬ ‫ח‬ ‫ט ַ‬ ‫שר ב ֹּ ֵ‬ ‫ש ׂיהֶם‪ ,‬כ ֹּל ֲ‬ ‫כ ְ ּמוֹהֶם יִהְיו ּע ֹ ֵ‬ ‫ש ׂרָ אֵל בְּטַח ב ַ ּי ְיָ‪ ,‬ע ֶז ְרָ ם וּמָג ִנ ָ ּם‬ ‫בָּהֶם‪ .‬י ִ ְ‬ ‫אהֲרֹן בִּטְחו ּ ב ַ ּי ְיָ‪ ,‬ע ֶז ְרָ ם‬ ‫הוּא‪ .‬ב ֵ ּית ַ‬ ‫וּמָג ִנ ָ ּם הוּא‪ .‬י ִרְ אֵי י ְי ָ בִּטְחו ּב ַ ּי ְיָ‪ ,‬ע ֶז ְרָ ם‬ ‫וּמָג ִנ ָ ּם הוּא‪ .‬י ְי ָ זְכ ָרָ נו ּיְב ָרֵ ך‪ ְ,‬יְב ָרֵ ך ְ אֶת‬ ‫אהֲרֹן‪.‬‬ ‫ש ׂרָ אֵל‪ ,‬יְב ָרֵ ך ְ אֶת ב ֵ ּית ַ‬ ‫ב ֵ ּית י ִ ְ‬ ‫ה ְ‬ ‫קּטַנ ִים ע ִם הַג ְ ּדֹל ִים‪.‬‬ ‫יְב ָרֵ ך ְ י ִרְ אֵי י ְיָ‪ַ ,‬‬ ‫יֹסֵף י ְי ָ ע ֲל ֵיכ ֶם‪ ,‬ע ֲל ֵיכ ֶם וְע ַל ב ְ ּנ ֵיכ ֶם‪.‬‬ ‫ש ׂה ָׁ‬ ‫שמַי ִם‬ ‫תּם ל ַי ְיָ‪ ,‬ע ֹ ֵ‬ ‫א ֶ‬ ‫ב ְ ּרוּכ ִים ַ‬ ‫שמַי ִם ָׁ‬ ‫האָרֶ ץ‬ ‫שמַי ִם ל ַי ְי ָ ו ְ ָ‬ ‫ה ּׁ ָ‬ ‫וָאָרֶ ץ‪ַ .‬‬ ‫מתִים יְהַל ְלו ּ‬ ‫ה ֵּ‬ ‫אדָם‪ .‬לֹא ַ‬ ‫נָתַן לִב ְנ ֵי ָ‬ ‫ה ו ְלֹא כ ָ ּל יֹרְ דֵי דוּמָה‪ .‬וַאֲנַחְנו ּנְב ָרֵ ך ְ‬ ‫יָ ּ‬ ‫יָ ּ‬ ‫תּה וְע ַד עו ֹל ָם‪ .‬הַל ְלוּיָהּ‪.‬‬ ‫מע ַ ָ‬ ‫ה ֵ‬ ‫תּי כ ִ ּי י ִ ְׁ‬ ‫שמַע י ְי ָ אֶת קו ֹל ִי‪,‬‬ ‫הב ְ ִ‬ ‫א ַ‬ ‫ָ‬ ‫טּה אָז ְנו ֹ ל ִי וּב ְיָמַי‬ ‫ה ָ‬ ‫תחֲנוּנ ָי‪ .‬כ ִ ּי ִ‬ ‫ַּ‬ ‫מצָרֵ י‬ ‫מו ֶת ו ּ ְ‬ ‫חב ְל ֵי ָ‬ ‫אפָפוּנ ִי ֶ‬ ‫אקְרָ א‪ֲ .‬‬ ‫ֶ‬

‫ְׁ‬ ‫מצָא‪.‬‬ ‫א ְ‬ ‫מצָאוּנ ִי‪ ,‬צָרָ ה ו ְי ָגו ֹן ֶ‬ ‫שאו ֹל ְ‬ ‫וּב ְ ֵׁ‬ ‫אקְרָ א‪ ,‬אָנ ָ ּא י ְי ָ מַל ּ ְטָה‬ ‫שם י ְי ָ ֶ‬ ‫נַפְ ִׁ‬ ‫שי‪ .‬חַ נוּן י ְי ָ וְצַדִיק‪ ,‬ו ֵאלֹהֵינו ּ‬ ‫ש ֹמֵר ּ‬ ‫מְרַ חֵם‪ׁ .‬‬ ‫פְתָאי ִם י ְיָ‪ ,‬דַלּוֹתִי ו ְל ִי‬ ‫שוּב ִי נַפְ ִׁ‬ ‫שיע ַ‪ׁ .‬‬ ‫י ְהו ֹ ִׁ‬ ‫שי לִמְנוּחָיְכ ִי‪ ,‬כ ִ ּי י ְי ָ‬ ‫ת נַפְ ִׁ‬ ‫מו ֶת‪,‬‬ ‫מ ָּ‬ ‫שי ִ‬ ‫גָּמַל ע ָל ָיְכ ִי‪ .‬כ ִ ּי חִל ּ ַצְ ָּ‬ ‫מ ֶדּחִי‪.‬‬ ‫מע ָה‪ ,‬אֶת רַ ג ְל ִי ִ‬ ‫אֶת ע ֵינ ִי מִן ִד ּ ְ‬ ‫החַיִּים‪.‬‬ ‫תהַל ּ ֵך ְ לִפְנ ֵי י ְי ָ בְּאַרְ צו ֹת ַ‬ ‫א ְ‬ ‫ֶ‬ ‫א ַדב ֵ ּר‪ ,‬אֲנ ִי ע ָנ ִיתִי מְאֹד‪.‬‬ ‫תּי כ ִ ּי ֲ‬ ‫אמַנ ְ ִ‬ ‫ה ֱ‬ ‫ֶ‬ ‫ה ָ‬ ‫חפְז ִי‪ ,‬כ ָ ּל ָ‬ ‫תּי ב ְ ָ‬ ‫אמַרְ ִ‬ ‫אֲנ ִי ָ‬ ‫אדָם כ ֹּז ֵב‪.‬‬ ‫א ִׁ‬ ‫תּג ְמוּלוֹהִי ע ָל ָי‪.‬‬ ‫שיב ל ַי ְי ָ כ ָ ּל ַ‬ ‫מָה ָ‬ ‫ש ׂא וּב ְ ֵׁ‬ ‫אקְרָ א‪.‬‬ ‫שם י ְי ָ ֶ‬ ‫כ ּו ֹס י ְׁשוּעו ֹת ֶ‬ ‫א ָּ‬ ‫א ַׁ‬ ‫של ּ ֵם נ ֶגְדָה נ ָ ּא לְכ ָל עַמּוֹ‪.‬‬ ‫נְדָרַ י ל ַי ְי ָ ֲ‬ ‫חסִידָיו‪.‬‬ ‫מוְתָה ל ַ ֲ‬ ‫ה ָּ‬ ‫יָקָר בְּע ֵינ ֵי י ְי ָ ַ‬ ‫אָנ ָ ּא י ְי ָ כ ִ ּי אֲנ ִי עַב ְ ֶד ּך‪ ָ,‬אֲנ ִי עַב ְ ְד ּך ָ ב ֶ ּן‬ ‫מתֶך‪ּ ָ,‬‬ ‫ת ל ְמוֹסֵרָ י‪ .‬ל ְך ָ אֶזְב ַ ּח‬ ‫ח ָּ‬ ‫ת ְ‬ ‫פ ִ ַּ‬ ‫א ָ‬ ‫ֲ‬ ‫זֶב ַח תּוֹדָה וּב ְ ֵׁ‬ ‫אקְרָ א‪ .‬נְדָרַ י ל ַי ְי ָ‬ ‫שם י ְי ָ ֶ‬ ‫א ַׁ‬ ‫חצְרו ֹת‬ ‫של ֵם נ ֶגְדָה נ ָא לְכ ָל ע ַמוֹ‪ .‬ב ְ ּ ַ‬ ‫ֲ‬ ‫ב ֵ ּית י ְיָ‪ ,‬ב ְ ּתוֹכֵכ ִי י ְרו ּ ָׁ‬ ‫של ָי ִם‪ ,‬הַל ְלוּיָהּ‪.‬‬ ‫הַל ְלו ּ אֶת י ְי ָ כ ָ ּל ג ּו ֹי ִם‪ַׁ ,‬‬ ‫שב ְ ּחוּהו ּ כ ָ ּל‬ ‫אמֶת‬ ‫חסְד ּוֹ‪ ,‬ו ֶ ֱ‬ ‫מּים‪ .‬כ ִ ּי גָב ַר ע ָל ֵינו ּ ַ‬ ‫א ִ‬ ‫ה ֻ‬ ‫ָ‬ ‫י ְי ָ ל ְעו ֹל ָם‪ ,‬הַל ְלוּיָהּ‪:‬‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫הו ֹדו ּל ַי ְי ָ כ ִ ּי טוֹב כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫ש ׂרָ אֵל כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫יֹאמַר נ ָא י ִ ְ‬

‫—‪—68‬‬

‫‪ 29‬‬

‫אמרה חביבה פדיה‪:‬‬

‫ליל הסדר — לילה של זיכרון של יציאה‬ ‫משעבוד לגאולה‪ .‬גולת הכותרת‬ ‫בילדות — אותו רגע שבו סבי קם על‬ ‫רגליו כעורך הסדר והחל לשיר בעוצמה‬ ‫ובהתכוונות‪ :‬לפיכך אנחנו חייבים! ואנו‬ ‫היינו עונים בקול גדול‪ :‬להודות! והוא‪:‬‬ ‫להלל! ואנו‪ :‬לשבח!‬

‫תפוחי אדמה בלילות סדר‪ ,‬ששיננו‬ ‫הגדות בעל–פה במחנות ריכוז‪ ,‬כמו‬ ‫אותם אנשים שאכלו את המן במדבר או‬ ‫אותם עבדים שילדיהם טבעו בטיט ונבנו‬ ‫לתוך הפירמידות — אותם אנשים באים‬ ‫אלינו בדרישה‪ :‬הפנו פני האח אל האחר‬ ‫ואל האחריות‪.‬‬

‫"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" —‬ ‫"א ְש ִ ּכרּו לִ ַא ָ ּללה ַאדֹ גַ 'יִ ּיד — ַאדֹ לִ ל ַד ִהר‬ ‫ִ‬ ‫ַפ ְצ'לֹו"‬

‫אחר אחריות‪.‬‬ ‫אח ֵ‬

‫אללה שהסעיר את הדמיון הילדותי‬ ‫שלנו‪ .‬אלוהי הערבים והיהודים‪ ,‬אלוהי‬ ‫כל האנשים‪ ,‬האלוהים הנגלה בלב‪.‬‬ ‫"הודו" כאינדייה‪ ,‬סיסמת העולים‬ ‫לרגל ברחבי הודו‪ .‬זו לא רק התחכמות‬ ‫מילולית‪ .‬יש סוד בהינדואיזם שכדאי‬ ‫לדתות המונותיאיסטיות‪ ,‬המסובכות‬ ‫באחווה וברצח אח‪ ,‬ללמוד‪ :‬כולנו‬ ‫פרחים יפים וחיות מוזרות בגן העדן של‬ ‫האלוהים‪.‬‬ ‫הטרוגניות וקבלת השונות וחופש‬ ‫השונות וחופש של אדם מאדם ושחרור‬ ‫משעבוד לאום ללאום‪.‬‬ ‫אין כאן התוויה פוליטית איך וכיצד‬ ‫סדר‪ .‬גם אין אשם אחד במצב‬ ‫לבצע ֶה ֵ‬ ‫ובראיֹות רחבות‪ ,‬הדיון במושגי‬ ‫ִ‬ ‫המסובך‪.‬‬ ‫הקורבן והמשעבד הינו מורכב ביותר‪.‬‬ ‫אולם אותם אנשים שאכלו קליפות‬

‫וזה מזכיר לנו את השם 'אהיה'‪ .‬אותו‬ ‫שם עתידני הנגלה לעם העבדים‪ .‬אהיה‬ ‫אשר אהיה‪ .‬הכוח להיות טוב יותר ממה‬ ‫שאני עכשיו‪ .‬הכוח — עם כל הסיבוך‬ ‫במצב הפוליטי–לאומי–היסטורי‪ ,‬ועם‬ ‫כל הכאב‪ ,‬ועם הטראומות והחלומות‬ ‫הלאומיים הנבדלים — להיות קצת יותר‬ ‫חלש ולהכיר בצורכי חירות הזולת‪ .‬הכוח‬ ‫לשחרר‪ ,‬לפתור‪ ,‬לעבד ולהגיע להסכם‪.‬‬ ‫וזו חובה המוטלת על כל צד מצדדי‬ ‫הסכסוך‪.‬‬ ‫ובערבית–יהודית של אבי קראו לפעמים‬ ‫אמה‪ ,‬במ"ם דגושה‪,‬‬ ‫בחיבה לאלוהים ּ‬ ‫וזה נשמע כמו אימא‪ .‬אלוהים אימהי‬ ‫מרעיף חסד‪ .‬אולי כמו אותה גורו בדרום‬ ‫הודו‪ ,‬האימא המחבקת‪ ,‬נחבק זה את זה‬ ‫ושלובי ידיים נשיר‪.‬‬

‫—‪—71‬‬

‫הו ֹדו ּל ַי ְי ָ כ ִ ּי טו ֹב‪ ,‬‬

‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם‬

‫האֱלֹהִים‪ ,‬‬ ‫הו ֹדו ּל ֵאלֹהֵי ָ‬ ‫האֲדֹנ ִים‪ ,‬‬ ‫הו ֹדו ּלַאֲדֹנ ֵי ָ‬ ‫ש ׂה נִפְל ָאו ֹת ג ְ ּדֹלו ֹת לְב ַד ּוֹ‪ ,‬‬ ‫ל ְע ֹ ֵ‬ ‫שמַי ִם בִּתְבוּנ ָה‪ ,‬‬ ‫ה ּׁ ָ‬ ‫ש ׂה ַ‬ ‫ל ְע ֹ ֵ‬ ‫מּי ְם‪ ,‬‬ ‫ה ָ‬ ‫האָרֶ ץ ע ַל ַ‬ ‫ל ְרוֹקַע ָ‬ ‫ש ׂה או ֹרִ ים ג ְ ּדֹל ִים‪ ,‬‬ ‫ל ְע ֹ ֵ‬ ‫מ ֶׁ‬ ‫שמ ׁ‬ ‫של ֶת ב ַ ּיו ֹם‪ ,‬‬ ‫מ ְ‬ ‫ֶש ל ְ ֶ‬ ‫ה ּׁ ֶ‬ ‫אֶת ַ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫שלו ֹת ב ַ ּל ּ ַי ְל ָה‪ ,‬‬ ‫מ ְ‬ ‫ח ו ְכוֹכָב ִים ל ְ ֶ‬ ‫אֶת הַיָּרֵ ַ‬ ‫מצְרַ י ִם בִּב ְכו ֹרֵ יהֶם‪ ,‬‬ ‫מכ ֵ ּה ִ‬ ‫לְ ַ‬ ‫מתּוֹכ ָם‪ ,‬‬ ‫ש ׂרָ אֵל ִ‬ ‫ו ַיּוֹצֵא י ִ ְ‬ ‫ב ְ ּי ָד חֲזָקָה וּב ִז ְרוֹע ַ נ ְטוּי ָה‪ ,‬‬ ‫ל ְגֹז ֵר י ַם סוּף ל ִג ְז ָרִ ים‪ ,‬‬ ‫ש ׂרָ אֵל ב ְ ּתו ֹכוֹ‪ ,‬‬ ‫העֱב ִיר י ִ ְ‬ ‫וְ ֶ‬ ‫ו ְנִע ֵר ּ‬ ‫פַרְ עֹה וְחֵילו ֹ ב ְי ַם סוּף‪ ,‬‬ ‫מ ְדב ָ ּר‪ ,‬‬ ‫ל ְמו ֹל ִיך ְ עַמּו ֹ ב ַ ּ ִּ‬ ‫מכ ֵ ּה מְלָכ ִים ג ְ ּדֹל ִים‪ ,‬‬ ‫לְ ַ‬ ‫אדִירִ ים‪ ,‬‬ ‫ו ַיַּהֲרֹג מְלָכ ִים ַ‬ ‫האֱמֹרִ י‪ ,‬‬ ‫לְסִיחו ֹן מֶל ֶך ְ ָ‬ ‫הב ָ ּ ָׁ‬ ‫שן‪ ,‬‬ ‫וּל ְעו ֹג מֶל ֶך ְ ַ‬ ‫ו ְנָתַן אַרְ צָם ל ְנַחֲל ָה‪ ,‬‬ ‫ש ׂרָ אֵל עַב ְד ּוֹ‪ ,‬‬ ‫נַחֲל ָה ל ְי ִ ְ‬ ‫שב ְ ּ ִׁ‬ ‫ֶׁ‬ ‫שפְל ֵנו ּזָכ ַר ל ָנו‪ּ ,‬‬ ‫מצָּרֵ ינו‪ ּ ,‬‬ ‫ו ַיִּפְרְ קֵנו ּ ִ‬ ‫ש ׂר‪ ,‬‬ ‫נֹתֵן לֶחֶם לְכ ָל ב ָ ּ ָ‬ ‫ה ּׁ ָ‬ ‫הו ֹדו ּלְאֵל ַ‬ ‫שמַי ִם‪ ,‬‬

‫—‪—70‬‬

‫חסְד ּוֹ‪29.‬‬ ‫ַ‬

‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬ ‫חסְד ּוֹ‪.‬‬ ‫כ ִ ּי ל ְעו ֹל ָם ַ‬

‫ה ֵד ּר‪ ,‬וּל ְנַצֵּחַ‪ ,‬ע ַל כ ָ ּל ִדּב ְרֵ י ִׁ‬ ‫שירו ֹת‬ ‫לְ ַ‬ ‫שיחֶך‪ָ.‬‬ ‫ָ‬ ‫מ ִׁ‬ ‫שב ָ ּחו ֹת ָדּו ִד ב ֶ ּן י ִ ַׁ‬ ‫ת ְׁ‬ ‫שי עַב ְ ְד ּך ְ‬ ‫וְ ִ‬ ‫תב ַ ּח ִׁ‬ ‫וּבְכ ֵן‪ ,‬י ִ ְׁ‬ ‫שמְך ָ לָע ַד מַלְכ ֵ ּנו ּ‬ ‫ש ַּ‬ ‫ה ָ‬ ‫שמַי ִם‬ ‫קּדו ֹׁש ב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫מּל ֶך ְ הַג ָ ּדו ֹל ו ְ ַ‬ ‫ה ֶ‬ ‫האֵל ַ‬ ‫ָ‬ ‫וּבָאָרֶ ץ‪ ,‬כ ִ ּי ל ְך ָ נָאֶה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּו ֵאלֹהֵי‬ ‫שיר ו ּ ְׁ‬ ‫אֲבוֹתֵינו ּ ל ְעו ֹל ָם וָע ֶד‪ִׁ ,‬‬ ‫שבָחָה‪,‬‬ ‫מ ָׁ‬ ‫של ָה‪ ,‬נֶצַח‪,‬‬ ‫מ ְ‬ ‫הַל ּ ֵל ו ְזִמְרָ ה‪ ,‬עֹז ו ּ ֶ‬ ‫תפְאֶרֶ ת‪,‬‬ ‫תהִל ּ ָה ו ְ ִ‬ ‫גְּדֻל ּ ָה‪ ,‬ג ְ ּבוּרָ ה‪ְּ ,‬‬ ‫ק ֻד ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫שה וּמַל ְכוּת‪ ,‬ב ְ ּרָ כו ֹת ו ְהוֹדָאו ֹת‬ ‫ָ‬ ‫ל ְ ִׁ‬ ‫ה ָ‬ ‫קּדו ֹׁש‪ ,‬וּמֵעו ֹל ָם וְע ַד‬ ‫שמְך הַג ָ ּדו ֹל ו ְ ַ‬ ‫תּה אֵל‪.‬‬ ‫א ָ‬ ‫עו ֹל ָם ַ‬ ‫ש ׂיך‪ָ,‬‬ ‫מע ֲ ֶ‬ ‫י ְהַ ל ְלוּך ָ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ כ ָ ּל ַ‬ ‫ש ׂי רְ צו ֹנ ֶך‪ָ,‬‬ ‫חסִידֶיך ָ וְצַ ִד ּיקִים עו ֹ ֵ‬ ‫וַ ֲ‬ ‫ָ‬ ‫ש ׂרָ אֵל‪ ,‬ב ְ ּרִ נ ָה יו ֹדו ּו ִיב ָרְ כו ּ‬ ‫וְעַמְך ב ֵ ּית י ִ ְ‬ ‫שב ְ ּחו ּ ו ִיפָאֲרו ּ אֶת ׁ‬ ‫ו ִי ַׁ‬ ‫שם כ ְ ּבוֹדֶך‪ ָ,‬כ ִ ּי‬ ‫ָ‬ ‫ל ְך ָ טו ֹב ל ְהו ֹדו ֹת וּל ְ ִׁ‬ ‫מּר‪,‬‬ ‫שמְך נָאֶה ל ְז ַ ֵ‬ ‫תּה אֵל‪ .‬ב ָ ּרוּך ְ‬ ‫א ָ‬ ‫ומֵעו ֹל ָם וְע ַד עו ֹל ָם ַ‬ ‫ת ְׁ‬ ‫שב ָ ּחו ֹת‪.‬‬ ‫מהֻל ּ ָל ב ַ ּ ִּ‬ ‫תּה י ְי ָ מֶל ֶך ְ ְ‬ ‫א ָ‬ ‫ַ‬ ‫נוסח עדות אשכנז‪:‬‬

‫שו ֶה ל ּ ָך ְ וּמִי יַע ֲרָ ך ְ‬ ‫מִי י ִ ְדמֶה ל ּ ָך ְ וּמִי י ִ ְׁ‬ ‫האֵל הַג ָ ּדו ֹל הַגִּב ּו ֹר וְהַנ ּו ֹרָ א‪ ,‬אֵל‬ ‫ל ָך‪ָ ְ,‬‬

‫שמַי ִם וָאָרֶ ץ‪ ,‬נְהַל ּ ֶל ְך ָ‬ ‫ע ֶל ְיו ֹן‪ ,‬קֹנ ֵה ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫שבֵּחֲך ָ וּנְפָאֶרְ ך וּנְב ָרֵ ך אֶת ֵׁ‬ ‫וּנ ְ ַׁ‬ ‫שם‬ ‫שך‪ ָ,‬כָּאָמוּר‪ :‬ל ְ ָדו ִד‪ ,‬ב ָ ּרְ כ ִי נַפְ ִׁ‬ ‫ק ְד ֶׁ‬ ‫ָ‬ ‫שי‬ ‫קד ׁ‬ ‫אֶת י ְי ָ וְכ ָל קְרָ ב ַי אֶת ֵׁ‬ ‫שם ָ‬ ‫ְשוֹ‪.‬‬

‫תעֲצֻמו ֹת ע ֻזֶּך‪ ָ,‬הַ ג ָ ּדו ֹל‬ ‫האֵל ב ְ ּ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫בִּכ ְבו ֹד ְׁ‬ ‫שמֶך‪ ,‬הַגִּב ּו ֹר ל ָנֶצַח וְהַנ ּו ֹרָ א‬ ‫מּל ֶך ְ הַיּו ֵׁ‬ ‫שב ע ַל כִּסֵּא‬ ‫ה ֶ‬ ‫ב ְ ּנו ֹרְ אוֹתֶיך‪ַ ָ,‬‬ ‫ש ׂא‪ׁ .‬‬ ‫שוֹכ ֵן ע ַד מָרו ֹם ו ְ ָ‬ ‫קּדו ֹׁש‬ ‫רָ ם ו ְנ ִ ָּ‬ ‫ְׁ‬ ‫שמוֹ‪.‬‬ ‫וְכ ָתוּב‪ :‬רַ נ ְ ּנו ּ צַ ִד ּיקִים ב ַ ּי ְיָ‪ ,‬ל ַי ְ ָׁ‬ ‫שרִ ים‬ ‫תהִל ּ ָה‪ .‬בְּפִי י ְ ָׁ‬ ‫ת ְ‬ ‫שרִ ים ִּ‬ ‫נ ָאו ָה ְ‬ ‫תהַל ּ ָל‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫תב ָ ּרַ ך‪ ,‬וּב ִל ְׁשו ֹן‬ ‫ת ְ‬ ‫וּב ְ ִדב ְרֵ י צַ ִד ּיקִים ִּ‬ ‫תתְרוֹמָם‪ ,‬וּבְקֶרֶב קְדו ֹ ִׁ‬ ‫שים‬ ‫חסִידִים ִּ‬ ‫ֲ‬ ‫ת ַ‬ ‫ק ָד ּׁש‪.‬‬ ‫ת ְ‬ ‫ִּ‬ ‫מ ְ‬ ‫ש ׂרָ אֵל‬ ‫מּך ָ ב ֵ ּית י ִ ְ‬ ‫קהֲלו ֹת רִ ב ְבו ֹת ע ַ ְ‬ ‫וּב ְ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ת ּ‬ ‫פָאֵר ִׁ‬ ‫שמְך‪ ,‬מַלְכ ֵ ּנו‪ ּ ,‬בְּכ ָל ד ּו ֹר‬ ‫ב ְ ּרִ נ ָ ּה י ִ ְ‬ ‫שכ ֵ ּן חוֹב ַת כ ָ ּל הַי ְצוּרִ ים לְפָנ ֶיך ָ‬ ‫ו ָדו ֹר‪ֶׁ .‬‬ ‫י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ו ֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו ּ ל ְהו ֹדו ֹת‪,‬‬ ‫לְהַל ּ ֵל‪ ,‬ל ְ ַׁ‬ ‫שבֵּחַ‪ ,‬לְפָאֵר‪ ,‬ל ְרוֹמֵם‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫ה ֵד ּר‪ ,‬לְב ָרֵ ך‪ ,‬לְע ַל ּ ֵה וּלְקַל ּ ֵס ע ַל כ ָ ּל‬ ‫לְ ַ‬ ‫שב ְ ּחו ֹת ָדּו ִד ב ֶ ּן י ִ ַׁ‬ ‫ת ְׁ‬ ‫ִדּב ְרֵ י ִׁ‬ ‫שי‬ ‫שירו ֹת ו ְ ִ‬ ‫מ ִׁ‬ ‫שיחֶךָ‪.‬‬ ‫עַב ְ ְד ּך ָ ְ‬ ‫תב ַ ּח ִׁ‬ ‫י ִ ְׁ‬ ‫האֵל‬ ‫שמְך ָ לָע ַד מַלְכ ֵ ּנו‪ָ ּ ,‬‬ ‫ש ַּ‬ ‫ְ‬ ‫ה ָ‬ ‫שמַי ִם‬ ‫קּדו ֹׁש ב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫המֶל ֶך הַג ָ ּדו ֹל ו ְ ַ‬ ‫ַ‬ ‫וּבָאָרֶ ץ‪ ,‬כ ִ ּי ל ְך ָ נָאֶה‪ ,‬י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּו ֵאלֹהֵי‬ ‫שיר ו ּ ְׁ‬ ‫אֲבוֹתֵינו‪ִׁ ּ ,‬‬ ‫שבָחָה‪ ,‬הַל ּ ֵל ו ְזִמְרָ ה‪,‬‬ ‫מ ָׁ‬ ‫של ָה‪ ,‬נֶצַח‪ ,‬גְּדֻל ּ ָה וּג ְבוּרָ ה‪,‬‬ ‫מ ְ‬ ‫עֹז ו ּ ֶ‬ ‫תפְאֶרֶ ת‪ְ ,‬‬ ‫שה וּמַל ְכוּת‪,‬‬ ‫ק ֻד ׁ ּ ָ‬ ‫תהִל ָה ו ְ ִ‬ ‫ְּ‬ ‫תּה וְע ַד‬ ‫מע ַ ָ‬ ‫ֵ‬ ‫ב ְ ּרָ כו ֹת ו ְהוֹדָאו ֹת‬ ‫תּה י ְיָ‪ ,‬אֵל מֶל ֶך ְ ג ָ ּדו ֹל‬ ‫א ָ‬ ‫עו ֹל ָם‪ .‬ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫ת ְׁ‬ ‫שב ָ ּחו ֹת‪ ,‬אֵל הַהוֹדָאו ֹת‪ ,‬אֲדו ֹן‬ ‫ב ַ ּ ִּ‬ ‫הב ּוֹחֵר ב ְ ּ ִׁ‬ ‫שירֵ י זִמְרָ ה‪,‬‬ ‫הַנִפְל ָאו ֹת‪ַ ,‬‬ ‫מֶל ֶך ְ אֵל חֵי הָעו ֹלָמִים‪.‬‬

‫—‪—73‬‬

‫נ ִ ְׁ‬ ‫שמַת כ ָ ּל חַי ‬

‫תב ָרֵ ך ְ‬ ‫ְּ‬

‫אֶת ִׁ‬ ‫ש ׂר‬ ‫ח כ ָ ּל ב ָ ּ ָ‬ ‫שמְך ָ י ְי ָ אֱלֹהֵינו‪ ּ ,‬ו ְרו ּ ַ‬ ‫תמִיד‪.‬‬ ‫תפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכ ְרְ ך ָ מַלְכ ֵ ּנו ּ ָּ‬ ‫ְּ‬ ‫תּה אֵל‪,‬‬ ‫א ָ‬ ‫מִן הָעו ֹל ָם וְע ַד הָעו ֹל ָם ַ‬ ‫מב ַ ּלְעָדֶיך ָ אֵין ל ָנו ּ מֶל ֶך ְ ג ּוֹאֵל‬ ‫וּ ִ‬ ‫וּמוֹשִיע ַ‪ּ ,‬‬ ‫מפַרְ נ ֵס‬ ‫מצִּיל ו ּ ְ‬ ‫פוֹדֶה ו ּ ַ‬ ‫וּמְרַ חֵם בְּכ ָל ע ֵת צָרָ ה ו ְצוּקָה‪.‬‬ ‫תּה‪ .‬אֱלֹהֵי‬ ‫א ָ‬ ‫אֵין ל ָנו ּ מֶל ֶך ְ אֶל ּ ָא ָ‬ ‫הָרִ ׁ‬ ‫ה כ ָ ּל‬ ‫אחֲרו ֹנ ִים‪ ,‬אֱל ֹ ַּ‬ ‫ה ַ‬ ‫אשו ֹנ ִים ו ְ ָ‬ ‫מהֻל ָל‬ ‫ה ְּ‬ ‫ב ְ ּרִ יו ֹת‪ ,‬אֲדו ֹן כ ָ ּל תּו ֹל ָדו ֹת‪ַ ,‬‬ ‫המְנַהֵג עו ֹל ָמו ֹ‬ ‫ת ְׁ‬ ‫שב ָ ּחו ֹת‪ַ ,‬‬ ‫ה ִּ‬ ‫ב ְ ּרֹב ַ‬ ‫חמִים‪ .‬ו ַי ְי ָ לֹא‬ ‫חסֶד וּב ְרִ יּוֹתָיו ב ְ ּרַ ֲ‬ ‫בְ ּ ֶ‬ ‫מּעו ֹרֵ ר י ְ ֵׁ‬ ‫י ָנוּם ו ְלֹא י ִי ָׁ‬ ‫שנ ִים‬ ‫ה ְ‬ ‫שן‪ַ ,‬‬ ‫ש ׂי ַ‬ ‫מ ִ‬ ‫ה ֵּ‬ ‫מקִיץ נ ִרְ ָדּמִים ו ְ ַ‬ ‫ה ֵּ‬ ‫וְ ַ‬ ‫ח אִל ּ ְמִים‬ ‫הסּוֹמֵך ְ נוֹפְל ִים‬ ‫תּיר אֲסוּרִ ים‪ ,‬ו ְ ַ‬ ‫מ ִ‬ ‫ה ַּ‬ ‫וְ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫וְהַזּוֹקֵף כ ְ ּפוּפִים‪ ,‬ל ְך לְב ַ ְד ּך אֲנַחְנו ּ‬ ‫מוֹדִים‪.‬‬ ‫אִלּו ּ פִינו ּ מָל ֵא ִׁ‬ ‫שירָ ה כ ַ ּיָּם‪ ,‬וּל ְׁשו ֹנ ֵנו ּ‬ ‫שׂפְתוֹתֵינו ּ ֶׁ‬ ‫שב ַח‬ ‫רִ נ ָ ּה כַּהֲמו ֹן ג ַ ּל ּ ָיו‪ ,‬ו ְ ִ‬ ‫מאִירו ֹת‬ ‫חב ֵי רָ קִיע ַ‪ ,‬וְע ֵינ ֵינו ּ ְ‬ ‫כְּמֶרְ ֲ‬ ‫שמ ׁ‬ ‫כ ַ ּ ֶׁ‬ ‫שׂרֵ י‬ ‫ֶש וְכ ַיָּרֵ חַ‪ ,‬ו ְיָדֵינו ּפְרוּש ׂו ֹת כ ְ ּנ ִ ְ‬ ‫ָׁ‬ ‫שמַי ִם‪ ,‬ו ְרַ ג ְל ֵינו ּ קַלּו ֹת כָּאַיָּלו ֹת‪,‬‬ ‫מסְ ּ‬ ‫פִיקִים ל ְהו ֹדו ֹת‬ ‫אֵין אֲנַחְנו ּ ַ‬ ‫ל ְך‪ ָ,‬י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ו ֵאלֹהֵי אֲבו ֹתֵ ינו‪ּ ,‬‬ ‫וּלְב ָרֵ ך ְ אֶת ְׁ‬ ‫מאֶל ֶף‬ ‫שמֶך‪ ָ,‬ע ַל אַחַ ת ֵ‬ ‫אַלְפֵי אֲלָפִים ו ְרִ ב ֵ ּי רְ ב ָבו ֹת ּ‬ ‫פְעָמִים‬ ‫ֶׁ‬ ‫ת ע ִם אֲבוֹתֵינו ּ‬ ‫ש ׂי ָ‬ ‫שע ָ ִ‬ ‫הַ טּו ֹבו ֹת‬ ‫תּנו‪ ּ ,‬י ְי ָ אֱלֹהֵינו‪ּ ,‬‬ ‫מצְרַ י ִם גְּאַל ְ ָ‬ ‫מ ִּ‬ ‫מּנו‪ִ ּ.‬‬ ‫וְע ִ ָ‬ ‫מב ֵ ּית עֲבָדִים ּ‬ ‫תּנו ּ‬ ‫פְדִיתָנו‪ ּ ,‬ב ְ ּרָ ע ָב ז ַנ ְ ָ‬ ‫וּ ִ‬

‫תּנו ּ‬ ‫הצַּל ְ ָ‬ ‫מחֶרֶב ִ‬ ‫תּנו‪ֵ ּ ,‬‬ ‫שׂב ָע כ ִ ּלְכ ַ ּל ְ ָ‬ ‫וּב ְ ָ‬ ‫מחָל ָי ִם רָ ע ִים‬ ‫תּנו‪ ּ ,‬ו ּ ֵ‬ ‫ט ָ‬ ‫מ ֶדּב ֶר מִל ּ ַ ְ‬ ‫וּ ִ‬ ‫אמָנ ִים ִד ּל ּ ִיתָנו‪ ּ.‬ע ַד הֵנ ָ ּה‬ ‫ו ְרַ ב ִ ּים ו ְנ ֶ ֱ‬ ‫חסָדֶיך‪ָ,‬‬ ‫חמֶיך ָ ו ְלֹא ע ֲז ָבוּנו ּ ֲ‬ ‫ע ֲז ָרוּנו ּ רַ ֲ‬ ‫ט ֵׁ‬ ‫שנו ּ י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ ל ָנֶצַח‪ .‬ע ַל‬ ‫ת ְּ‬ ‫וְאַל ִּ‬ ‫ש ּ‬ ‫ח וּנ ְ ָׁ‬ ‫אב ָרִ ים ֶׁ‬ ‫שמָה‬ ‫ת ב ָ ּנו ּ ו ְרו ּ ַ‬ ‫פִל ּ ַג ְ ָּ‬ ‫כ ֵ ּן ֵ‬ ‫א ּ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫ֶׁ‬ ‫ת‬ ‫מ ָּ‬ ‫שׂ ְ‬ ‫שר ַ‬ ‫פֵינו ּ ו ְל ָׁשו ֹן ֲ‬ ‫ת בְ ּ ַ‬ ‫ח ָּ‬ ‫שנָּפַ ְ‬ ‫בְּפִינו‪ ּ ,‬הֵן הֵם יו ֹדו ּ ו ִיב ָרְ כו ּ ו ִי ַׁ‬ ‫שב ְ ּחו ּ‬ ‫ק ִד ׁ‬ ‫ּישו ּ‬ ‫ו ִיפָאֲרו ּ ו ִירוֹמְמו ּ ו ְיַע ֲרִ יצו ּ ו ְי ַ ְ‬ ‫שמְך ָ מַלְכ ֵ ּנו‪ ּ.‬כ ִ ּי כ ָל ּ‬ ‫ו ְיַמְל ִיכו ּאֶת ִׁ‬ ‫פֶה‬ ‫שב ַע‪ ,‬וְכ ָל‬ ‫ת ּׁ ָ‬ ‫ל ְך ָ יוֹדֶה‪ ,‬וְכ ָל ל ָׁשו ֹן ל ְך ָ ִ‬ ‫תכ ְרַ ע‪ ,‬וְכ ָל קוֹמָה לְפָנ ֶיך ָ‬ ‫ב ֶ ּרֶ ך ְ ל ְך ָ ִ‬ ‫ָ‬ ‫ת ְׁ‬ ‫חו ֶה‪ ,‬וְכ ָל לְב ָבו ֹת י ִירָ אוּך‪ ,‬וְכ ָל‬ ‫ת ֲ‬ ‫ש ַּ‬ ‫ִ‬ ‫ָ‬ ‫מּרו ּ ל ִ ְׁ‬ ‫שמֶך‪ ,‬כ ַ ּ ָדב ָר‬ ‫קֶרֶב וּכ ְל ָיו ֹת י ְז ַ ְ‬ ‫ֶׁ‬ ‫שכ ָ ּתוּב‪ ,‬כ ָ ּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְ נ ָה‪ :‬י ְיָ‪ ,‬מִי‬ ‫ָ‬ ‫מּנו ּ וְע ָנ ִי‬ ‫מ ֶ‬ ‫מחָז ָק ִ‬ ‫מצִּיל ע ָנ ִי ֵ‬ ‫כ ָמו ֹך‪ַ ,‬‬ ‫אב ְיו ֹן מִג ֹּז ְלוֹ‪.‬‬ ‫וְ ֶ‬ ‫נוסח עדות המזרח‪:‬‬

‫ת ְׁ‬ ‫ַׁ‬ ‫שמַע‪ ,‬צַעֲקַת‬ ‫תּה ִּ‬ ‫א ָ‬ ‫שוְע ַת ע ֲנ ִיִּים ַ‬ ‫שיב ו ְתו ֹ ִׁ‬ ‫ק ִׁ‬ ‫שיע ַ‪ .‬וְכ ָתוּב‪ :‬רַ נ ְ ּנו ּ‬ ‫ת ְ‬ ‫ה ַד ּל ַּ‬ ‫ַ‬ ‫צַ ִד ּיקִים ב ַ ּי ְיָ‪ ,‬ל ַי ְ ָׁ‬ ‫תהִל ּ ָה‪.‬‬ ‫שרִ ים נ ָאו ָה ְ‬ ‫בְּפִי י ְ ָׁ‬ ‫שׂפְתֵי‬ ‫תתְרוֹמָם‪ ,‬וּב ְ ִ‬ ‫ִּ‬ ‫שרִ ים‬ ‫ְ‬ ‫חסִידִים‬ ‫תב ָ ּרַ ך‪ ,‬וּב ִל ְׁשו ֹן ֲ‬ ‫ת ְ‬ ‫צַ ִד ּיקִים ִּ‬ ‫ק ָד ּׁש‪ ,‬וּבְקֶרֶב קְדו ֹ ִׁ‬ ‫ת ַ‬ ‫תהַל ּ ָל‪.‬‬ ‫ת ְ‬ ‫שים ִּ‬ ‫ת ְ‬ ‫ִּ‬ ‫מ ְ‬ ‫ש ׂרָ אֵל‪,‬‬ ‫מּך ָ ב ֵ ּית י ִ ְ‬ ‫קהֲלו ֹת רִ ב ְבו ֹת ע ַ ְ‬ ‫בְ ּ ִ‬ ‫ָ‬ ‫ֶׁ‬ ‫שכ ֵ ּן חוֹב ַת כ ָ ּל הַי ְצוּרִ ים לְפָנ ֶיך י ְי ָ‬ ‫אֱלֹהֵינו ּ ו ֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו ּ ל ְהו ֹדו ֹת‪,‬‬ ‫ל ְהַ ל ּ ֵל‪ ,‬ל ְ ַׁ‬ ‫שב ֵ ּחַ ‪ ,‬לְפָאֵר‪ ,‬ל ְרוֹמֵם‪,‬‬

‫—‪—72‬‬

‫‪ 30‬‬

‫אמר עמוס עוז‪ :‬‬

‫כוס רביעית‬

‫אני מודה‪ :‬כרבים מחבריי הלוחמים שהשתתפו במלחמה‬ ‫הזאת‪ ,‬הייתי גם אני בין "התמימים מוכי–הסנוורים"‬ ‫והאמנתי בכך שמלחמה זו עשוייה להביא בעקבותיה‬ ‫את השלום הנכסף‪ .‬סברתי שהפעם — לראשונה בתולדות‬ ‫המפעל הציוני — תלוי השלום גם בנו‪ ,‬גם בדרך שבה נלך‬ ‫עכשיו‪.‬‬ ‫עיתון דבר‪ 22 ,‬באוגוסט‪1967 ,‬‬

‫אני עדיין מאמין בכך‪.‬‬ ‫הריב בין ישראל לפלסטין הוא פצע מדמם זה עשרות‬ ‫שנים‪ ,‬פצע מדמם ומלא מוגלה‪.‬‬ ‫אי–אפשר להניף שוב ושוב מקל גדול ולהרביץ לפצע מדמם‬ ‫כדי שייבהל ויפסיק סוף סוף להיות פצע‪ ,‬ויפסיק סוף סוף‬ ‫לדמם‪ .‬פצע צריך לרפא‪ .‬ויש דרך לרפא בהדרגה את הפצע‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫ינואר ‪ 2017‬‬

‫—‪—75‬‬

‫תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם ב ּו ֹרֵ א ּ‬ ‫פְרִ י‬ ‫א ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬

‫הַגָפֶן‪30.‬‬

‫שותים בהסבה לשמאל‬

‫תּה י ְי ָ אֱלֹהֵינו ּ מֶל ֶך ְ הָעו ֹל ָם‪ ,‬ע ַל הַגֶּפֶן וְע ַל ּ‬ ‫פְרִ י‬ ‫א ָ‬ ‫ב ָ ּרוּך ְ ַ‬ ‫חב ָה‬ ‫מ ָד ּה טוֹב ָה וּרְ ָ‬ ‫ח ְ‬ ‫שׂדֶה וְע ַל אֶרֶ ץ ֶ‬ ‫תּנוּב ַת ַ‬ ‫הַגֶּפֶן‪ ,‬ע ַל ְ‬ ‫ה ָּ‬ ‫מ ּ‬ ‫ֶׁ‬ ‫פִרְ י ּ‬ ‫ָה ו ְל ִ ְ‬ ‫ת לַאֲבוֹתֵינו ּ לֶאֱכֹל ִ‬ ‫ת וְהִנְחַל ְ ָּ‬ ‫שרָ צִי ָ‬ ‫שׂבֹּע ַ‬ ‫ָ‬ ‫מּך‪ ,‬וְע ַל‬ ‫ש ׂרָ אֵל ע ַ ֶ‬ ‫מטּוּבָהּ‪ .‬רַ חֶם נ ָא ד‘ אֱלֹקֵינו ּ ע ַל י ִ ְ‬ ‫ִ‬ ‫שכ ַ ּן כ ְ ּבוֹדֶך‪ ָ,‬וְע ַל מִזְבְּחֶך‪ָ,‬‬ ‫ָ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫י ְרו ּ ָׁ‬ ‫של ַי ִם ע ִירֶ ך‪ ,‬וְע ַל צִיּו ֹן ִ‬ ‫ָ‬ ‫של ַי ִם ע ִיר הַקֹד ׁ‬ ‫וְע ַל הֵיכ ָל ֶך‪ ,‬וּב ְנ ֵה י ְרו ּ ָׁ‬ ‫מהֵרָ ה ב ְיָמֵינו ּ‬ ‫ֶש ב ִ ּ ְ‬ ‫מ ּ‬ ‫שׂב ַ ּע‬ ‫פִרְ יָהּ‪ ,‬ו ְנ ִ ְ‬ ‫מחֵנו ּבְּב ִנ ְי ָנָהּ‪ ,‬ו ְנֹאכ ַל ִ‬ ‫שׂ ְ‬ ‫הע ֲל ֵנו ּל ְתוֹכָהּ‪ ,‬ו ְ ַ‬ ‫וְ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ק ֻד ָׁ‬ ‫ה בִ ּ ְ‬ ‫שה וּב ְ ָ‬ ‫מטּוּבָהּ‪ ,‬וּנְב ָרֶ כ ְך ע ָל ֶי ָ‬ ‫ִ‬ ‫טהֳרָ ה (בשבת‪ :‬וּרְ צֵה‬ ‫ה ַׁ‬ ‫מּצּו ֹת‬ ‫ה ַ‬ ‫מחֵנו ּב ְ ּיו ֹם חַג ַ‬ ‫שׂ ְ‬ ‫שב ָ ּת הַזֶּה) ו ְ ַ‬ ‫החֲל ִיצֵנו ּ ב ְ ּיו ֹם ַ‬ ‫וְ ַ‬ ‫ָ‬ ‫האָרֶ ץ‬ ‫מטִיב ל ַכ ֹּל‪ ,‬ו ְנוֹדֶה ל ּ ְך ע ַל ָ‬ ‫תּה ד‘ טו ֹב ו ּ ֵ‬ ‫א ָ‬ ‫הַזֶּה‪ ,‬כ ִ ּי ַ‬ ‫ְ‬ ‫האָרֶ ץ וְע ַל ּ‬ ‫וְע ַל ּ‬ ‫פְרִ י גַּפְנ ָה‬ ‫תּה ד‘ ע ַל ָ‬ ‫א ָ‬ ‫פְרִ י גַּפְנ ָה‪ .‬ב ָ ּרוּך ַ‬ ‫(על יין מחו“ל אומרים‪ :‬וְע ַל ּ‬ ‫פְרִ י הַגָּפֶן)‪.‬‬

‫ש ּ‬ ‫חסַל סִד ּוּר ּ‬ ‫א ֶׁ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫שר‬ ‫חקָתוֹ‪ .‬כ ַ ּ ֲ‬ ‫פָטו ֹ ו ְ ֻ‬ ‫פֶסַח כְּהִלְכ ָתוֹ‪ ,‬כְּכ ָל ִ‬ ‫ֲ‬ ‫ְ‬ ‫זָכ ִינו ּ לְסַ ֵד ּר או ֹתוֹ‪ ,‬כ ֵ ּן נ ִזְכ ֶ ּה לַע ֲש ׂו ֹתוֹ‪ .‬ז ָך ׁ‬ ‫שוֹכ ֵן מְעו ֹנ ָה‪,‬‬ ‫טע ֵי כ ַנ ָ ּה‪ּ ,‬‬ ‫קוֹמֵם ְ‬ ‫פְדוּי ִם‬ ‫קהַל עֲדַת מִי מָנ ָה‪ .‬בְּקָרו ֹב נַהֵל נ ִ ְ‬ ‫הב ְ ּנוּי ָה! ‪31‬‬ ‫הבָּאָה ב ִ ּירו ּ ָׁ‬ ‫ל ְ ָׁ‬ ‫של ָי ִם ַ‬ ‫שנ ָה ַ‬ ‫לְצִיו ֹן ב ְ ּרִ נ ָ ּה ‬ ‫הבָּאָה ב ִ ּירו ּ ָׁ‬ ‫(בחו“ל אומרים‪ :‬ל ְ ָׁ‬ ‫של ָי ִם!)‬ ‫שנ ָה ַ‬ ‫‪ 31‬‬

‫אמרה ג'יל ג'ייקובס‪:‬‬

‫רב ָך קדוש ולא אבוא בעיר” [הושע‬ ‫“ובק ְ ּ‬ ‫ִ‬

‫יא‪ ,‬ט]‪ .‬אמר רבי יוחנן‪ :‬אמר הקדוש ברוך‬ ‫הוא לא אבוא בירושלים של מעלה עד‬ ‫שאבוא לירושלים של מטה [תענית ה]‪.‬‬ ‫רש"י מפרש‪ :‬והכי קאמר‪ :‬עד שיהא‬ ‫בקרבך קדוש למטה‪ ,‬דהיינו ירושלים‪ ,‬לא‬ ‫אבוא בעיר שלמעלה‪" .‬ירושלים הבנויה‬ ‫כעיר שחוברה לה יחדיו” [תהילים קכב‪,‬‬ ‫ג]‪ ,‬ירושלים שלמטה תהא בנויה כעיר‬ ‫שחוברה לה‪ ,‬שהיא כיוצא בה‪ ,‬חבירתה‬ ‫ודוגמתה [רש"י על תענית ה]‪.‬‬

‫בעודנו מתפללים לירושלים הבנויה‪,‬‬ ‫אנחנו מחדשים את מחויבותנו לבנות‬ ‫את ירושלים כאתר של קדושה ושל‬ ‫שלום‪ ,‬מקום שבו כל אדם יכול לחיות‬ ‫בכבוד מתוקף היותו בצלם אלוהים‪,‬‬ ‫מקום שבו ירושלים הארצית משקפת‬ ‫את שלמותה של בת דמותה השמימית‪.‬‬

‫—‪—76‬‬

‫ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫מסֻג ֶ ּרֶ ת סֻג ָ ּרָ ה בְּעִתּוֹתֵי ‬ ‫ְ‬ ‫נ ִ ְׁ‬ ‫ש ׂעו ֹרֵ י עֹמֶר‬ ‫מדְי ָן בִּצְל ִיל ְ‬ ‫מדָה ִ‬ ‫ש ְ‬ ‫ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫ ‬ ‫שמַנ ֵי ּ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫פוּל ו ְלוּד ב ִ ּיקַד י ְקו ֹד‬ ‫ש ׂו ֹרפו ּ ִ‬ ‫ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫ ‬ ‫תּם זֶב ַח ּ‬ ‫פֶסַח‪.‬‬ ‫אמַרְ ֶ‬ ‫וַ ֲ‬ ‫ ‬ ‫עו ֹד הַיו ֹם ב ְ ּנֹב לַע ֲמו ֹד ע ַד גָּע ָה עו ֹנ ַת‬ ‫ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫ ‬ ‫קע ַ צוּל ב ַ ּ ּ‬ ‫ּ‬ ‫קע ֲ ֵ‬ ‫תב ָה ל ְ ַ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫פַס י ַד כ ָ ּ ְ‬ ‫חן ב ַ ּ ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫של ְ ָ‬ ‫ה ּׁ ֻ‬ ‫הצָּפִית ע ִָרו ֹך ְ ַ‬ ‫צָפֹה ַ‬ ‫תּם זֶב ַח ּ‬ ‫פֶסַח‪.‬‬ ‫אמַרְ ֶ‬ ‫וַ ֲ‬ ‫ ‬ ‫של ּ ֵ ׁ‬ ‫ה ַדסָּה ל ְ ַׁ‬ ‫ָ‬ ‫ש צו ֹם‬ ‫קהָל כ ִ ּנְּסָה ֲ‬ ‫בַ ּ ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫ ‬ ‫מב ֵ ּית רָ ָׁ‬ ‫רֹ ׁ‬ ‫ת בְּע ֵץ‬ ‫חצְ ָּ‬ ‫מ ַ‬ ‫שע ָ‬ ‫אש ִ‬ ‫בַ ּ ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫שים ‬ ‫מ ּׁ ִ‬ ‫ח ִ‬ ‫ֲ‬ ‫ְׁ‬ ‫ש ֵ‬ ‫תב ִיא ל ְעוּצִּית‬ ‫תּי אֵל ּ ֶה רֶ ג ַע ָּ‬ ‫בַ ּ ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫תּעֹז יָדְך וְתָרוּם יְמִינ ְך כ ְ ּל ֵיל‬ ‫ָ‬ ‫ּ‬ ‫ת ַ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫ק ֵד ּׁש חַג ‬ ‫ה ְ‬ ‫ִ‬ ‫תּם זֶב ַח ּ‬ ‫פֶסַח‪.‬‬ ‫אמַרְ ֶ‬ ‫וַ ֲ‬ ‫ ‬

‫כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה‪ ,‬כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה‬

‫אדִיר בִּמְלוּכ ָה‪ ,‬ב ָ ּחוּר כַּהֲלָכ ָה‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫ג ְ ּדוּדָיו יֹאמְרו ּלו ֹ‪ :‬ל ְך ָ וּל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ כ ִ ּי ל ְך‪ָ,‬‬ ‫ממְלָכ ָה‪,‬‬ ‫ה ַּ‬ ‫ל ְך ָ אַף ל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ י ְי ָ ַ‬ ‫כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה‪ ,‬כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ָד ּגוּל בִּמְלוּכ ָה‪ ,‬הָדוּר כַּהֲלָכ ָה‪,‬‬ ‫וָתִיקָיו יֹאמְרו ּלו ֹ‪ :‬ל ְך ָ וּל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ כ ִ ּי ל ְך‪ָ,‬‬ ‫ממְלָכ ָה‪,‬‬ ‫ה ַּ‬ ‫ל ְך ָ אַף ל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ י ְי ָ ַ‬ ‫כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה‪ ,‬כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה‪.‬‬ ‫ ‬

‫חסִין כַּהֲלָכ ָה‬ ‫זַכ ַ ּאי בִּמְלוּכ ָה‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫טפְסְרָ יו יֹאמְרו ּלו ֹ‪ :‬ל ְך וּל ְך‪ ,‬ל ְך כ ִ ּי‬ ‫ַ‬ ‫ממְלָכ ָה‪,‬‬ ‫ה ַּ‬ ‫ל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ אַף ל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ י ְי ָ ַ‬ ‫כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה‪ ,‬כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫יָחִיד בִּמְלוּכ ָה‪ ,‬כַּב ִ ּיר כַּהֲלָכ ָה‬ ‫ל ִמוּדָיו יֹאמְרו ּלו ֹ‪ :‬ל ְך ָ וּל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ כ ִ ּי ל ְך‪ָ,‬‬ ‫ממְלָכ ָה‪,‬‬ ‫ה ַּ‬ ‫ל ְך ָ אַף ל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ י ְי ָ ַ‬ ‫כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה‪ ,‬כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מו ֹ ֵׁ‬ ‫של בִּמְלוּכ ָה‪ ,‬נו ֹרָ א כַּהֲלָכ ָה‬ ‫סְב ִיב ָיו יֹאמְרו ּלו ֹ‪ :‬ל ְך ָ וּל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ כ ִ ּי ל ְך‪ָ,‬‬ ‫ממְלָכ ָה‪,‬‬ ‫ה ַּ‬ ‫ל ְך ָ אַף ל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ י ְי ָ ַ‬ ‫כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה‪ ,‬כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ע ָנ ָיו בִּמְלוּכ ָה‪ּ ,‬‬ ‫פוֹדֶה כַּהֲלָכ ָה‪,‬‬ ‫צַ ִד ּיקָיו יֹאמְרו ּלו ֹ‪ :‬ל ְך ָ וּל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ כ ִ ּי ל ְך‪ָ,‬‬ ‫ממְלָכ ָה‪,‬‬ ‫ה ַּ‬ ‫ל ְך ָ אַף ל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ י ְי ָ ַ‬ ‫כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה‪ ,‬כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ָ‬ ‫קּדו ֹׁש בִּמְלוּכ ָה‪ ,‬רַ חוּם כַּהֲלָכ ָה‬ ‫שנְאַנ ָיו יֹאמְרו ּלו ֹ‪ :‬ל ְך ָ וּל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ כ ִ ּי ל ְך‪ָ,‬‬ ‫ִׁ‬ ‫ממְלָכ ָה‪,‬‬ ‫ה ַּ‬ ‫ל ְך ָ אַף ל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ י ְי ָ ַ‬ ‫כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה‪ ,‬כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תקִיף בִּמְלוּכ ָה‪ ,‬תּוֹמֵך ְ כַּהֲלָכ ָה‬ ‫ַּ‬ ‫תמִימָיו יֹאמְרו ּלו ֹ‪ :‬ל ְך ָ וּל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ כ ִ ּי‬ ‫ְּ‬ ‫ממְלָכ ָה‪,‬‬ ‫ה ַּ‬ ‫ל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ אַף ל ְך‪ ָ,‬ל ְך ָ י ְי ָ ַ‬ ‫כ ִ ּי לו ֹ נָאֶה‪ ,‬כ ִ ּי לו ֹ יָאֶה‪.‬‬ ‫ ‬

‫—‪—79‬‬

‫חצִי הַל ּ ַי ְל ָה‬ ‫וּבְכ ֵן ו ַיְהִי ב ַ ּ ֲ‬

‫ת ב ַ ּל ּ ַי ְל ָה‪,‬‬ ‫הפְל ֵא ָ‬ ‫אָז רו ֹב נִסִּים ִ‬ ‫א ְׁ‬ ‫ב ְ ּר ֹ ׁ‬ ‫שמו ֹרֶ ת ז ֶה הַל ּ ַי ְל ָה‪,‬‬ ‫אש ַ‬ ‫חתּו ֹ כ ְ ּנֶחֱל ַק לו ֹ ל ַי ְל ָה‪,‬‬ ‫ג ֵר צֶדֶק נִצַ ּ ְ‬ ‫חצִי הַל ּ ַי ְל ָה‪.‬‬ ‫ו ַיְהִי ב ַ ּ ֲ‬ ‫ ‬ ‫ת מֶל ֶך ְ ג ְ ּרָ ר בַּחֲלו ֹם הַל ּ ַי ְל ָה‪,‬‬ ‫ַד ּנ ְ ָּ‬ ‫אמ ׁ‬ ‫ֶש ל ַי ְל ָה‪,‬‬ ‫ת אֲרַ מִי ב ְ ּ ֶ‬ ‫ח ְד ָּ‬ ‫הפְ ַ‬ ‫ִ‬ ‫ש ׂרָ אֵל לְמַלְאָך ְ ו ַיוּכ ַל לו ֹ‬ ‫ש ׂר י ִ ְ‬ ‫ו ַי ָ ּ ַ‬ ‫חצִי הַל ּ ַי ְל ָה‪.‬‬ ‫ו ַיְהִי ב ַ ּ ֲ‬ ‫ל ַי ְל ָה‪ ,‬‬ ‫חצִי‬ ‫ת בַ ּ ֲ‬ ‫חצְ ָּ‬ ‫מ ַ‬ ‫ז ֶרַ ע ב ְ ּכו ֹרֵ י פַתְרו ֹס ָ‬ ‫מצְאו ּב ְ ּקוּמָם‬ ‫הַל ּ ַי ְל ָה‪ ,‬חֵיל ַָם לֹא ָ‬ ‫ב ַ ּל ּ ַי ְל ָה‪,‬טִיסַת נ ְג ִיד חֲר ֶׁ‬ ‫ת‬ ‫שת סִל ִי ָ‬ ‫חצִי הַל ּ ַי ְל ָה‪.‬‬ ‫ב ְ ּכוֹכְב ֵי ל ַי ְל ָה‪ ,‬ו ַיְהִי ב ַ ּ ֲ‬ ‫חָרֵ ף ל ְנוֹפֵף אִוּוּי‪ ,‬הוֹב ַ ְׁ‬ ‫ת‬ ‫ש ָּ‬ ‫מ ַ‬ ‫יָע ַץ ְ‬ ‫מצָבו ֹ‬ ‫פְג ָרָ יו ב ַ ּל ּ ַי ְל ָה‪,‬כ ָ ּרַ ע ב ֵ ּל ו ּ ַ‬ ‫ִישו ֹן ל ַי ְל ָה‪,‬לְא ׁ‬ ‫בְּא ׁ‬ ‫ִיש חֲמוּדו ֹת נ ִג ְל ָה‬ ‫חצִי הַל ּ ַי ְל ָה‪.‬‬ ‫רָ ז חֲזו ֹת ל ַי ְל ָה‪ ,‬ו ַיְהִי ב ַ ּ ֲ‬ ‫תכ ֵ ּר בִּכ ְל ֵי קֹד ׁ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫ש ַּ‬ ‫ִ‬ ‫ֶש נֶהֱרַ ג ב ּו ֹ ב ַ ּל ּ ַי ְל ָה‪,‬‬ ‫מב ּו ֹר אֲרָ יו ֹת ּ‬ ‫נו ֹ ַׁ‬ ‫פוֹתֵר בִּע ֲתוּתֵי‬ ‫שע ִ‬ ‫ש ׂנְאָה נָטַר אֲג ָג ִי וְכַָתַב סְפָרִ ים‬ ‫ל ַי ְל ָה‪ִ ,‬‬ ‫חצִי הַל ּ ַי ְל ָה‪.‬‬ ‫ו ַיְהִי ב ַ ּ ֲ‬ ‫ב ַ ּל ּ ַי ְל ָה‪ ,‬‬ ‫ת נִצְחֲך ָ ע ָל ָיו ב ְ ּנֶדֶד ְׁ‬ ‫שנ ַת‬ ‫עו ֹרַ רְ ָּ‬ ‫ְ‬ ‫ל ַי ְל ָה‪ּ ,‬‬ ‫תדְרו ֹך ל ְ ִׁשוֹמֵר מַה‬ ‫פוּרָ ה ִ‬ ‫אתָא‬ ‫ש ׂח ָ‬ ‫מּל ַי ְל ָה‪ ,‬צָרַ ח כ ַ ּׁשוֹמֵר ו ְ ָ‬ ‫ִ‬ ‫חצִי הַל ּ ַי ְל ָה‪.‬‬ ‫בֹּקֶר ו ְג ַם ל ַי ְל ָה‪ ,‬ו ַיְהִי ב ַ ּ ֲ‬

‫א ֶׁ‬ ‫שר הוּא לֹא יו ֹם ו ְלֹא‬ ‫קָרֵב יו ֹם ֲ‬ ‫ל ַי ְל ָה‪ ,‬רָ ם הוֹדַע כ ִ ּי ל ְך ָ הַיּו ֹם אַף ל ְך ָ‬ ‫ל ּ ַי ְל ָה‪ׁ ,‬‬ ‫הפְקֵד לְע ִירְ ך ָ כ ָ ּל‬ ‫שוֹמְרִ ים ַ‬

‫תאִיר כ ְ ּאו ֹר יו ֹם‬ ‫הַיּו ֹם וְכ ָל הַל ּ ַי ְל ָה‪ָּ ,‬‬ ‫ח ְׁ‬ ‫חצִי הַל ּ ַי ְל ָה‪.‬‬ ‫שכ ַ ּת ל ַי ְל ָה‪ ,‬ו ַיְהִי ב ַ ּ ֲ‬ ‫ֶ‬ ‫בליל שני אומרים‪:‬‬

‫תּם זֶב ַח ּ‬ ‫פֶסַח‬ ‫מַרְ ֶ‬ ‫א ֶ‬ ‫וּבְכ ֵן ו ַ ֲ‬

‫בַ ּ ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫ת ‬ ‫הפְל ֵא ָ‬ ‫אֹמֶץ ג ְ ּבוּרוֹתֶיך ָ ִ‬ ‫ּ‬ ‫ב ְ ּר ֹ ׁ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫ת ‬ ‫ש ׂא ָ‬ ‫אש כ ָ ּל מוֹע ֲדו ֹת נ ִ ֵּ‬ ‫ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫ת לְאֶז ְרָ חִי חֲצו ֹת ל ֵיל ‬ ‫גִּל ִי ָ‬ ‫תּם זֶב ַח ּ‬ ‫פֶסַח‪.‬‬ ‫אמַרְ ֶ‬ ‫וַ ֲ‬ ‫ ‬ ‫בַ ּ ּ‬ ‫ְד ּלָתָיו ָדּפַ ְ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫ת כ ְ ּחֹם הַיו ֹם ‬ ‫ק ָּ‬ ‫הסְע ִיד נוֹצְצִים ע ֻגו ֹת מַצּו ֹת ב ַ ּ ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫הבָּקָר רָ ץ זֵכ ֶר ל ְׁשו ֹר ע ֵרֶ ך ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫וְאֵל ַ‬ ‫תּם זֶב ַח ּ‬ ‫פֶסַח‪.‬‬ ‫אמַרְ ֶ‬ ‫וַ ֲ‬ ‫ ‬ ‫ֵש ב ַ ּ ּ‬ ‫זוֹע ֲמו ּסְדוֹמִים ו ְלוֹהֲטו ּבָּא ׁ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫אפָה בְּקֵץ‬ ‫מהֶם וּמַצּו ֹת ָ‬ ‫חֻל ּ ַץ לו ֹט ֵ‬ ‫ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫ ‬ ‫א ְדמַת מֹף ו ְנֹף בְּעָב ְרְ ך ָ‬ ‫ת ַ‬ ‫טִאטֵא ֶ‬ ‫בַ ּ ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫ ‬ ‫תּם זֶב ַח ּ‬ ‫פֶסַח‪.‬‬ ‫אמַרְ ֶ‬ ‫וַ ֲ‬ ‫ ‬ ‫יָ ּ‬ ‫ת ב ְ ּל ֵיל ִׁ‬ ‫הר ֹ ׁ‬ ‫שמּוּר‬ ‫חצְ ָּ‬ ‫מ ַ‬ ‫אש כ ָ ּל או ֹן ָ‬ ‫ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫ ‬ ‫כַּב ִ ּיר‪ ,‬ע ַל ב ֵ ּן ב ְ ּכו ֹר ּ‬ ‫ת בְּדַם‬ ‫ח ָּ‬ ‫פָסַ ְ‬ ‫ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫ ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫תחַי‬ ‫שחִית ל ָבֹא בִּפְ ָ‬ ‫תּת ַ‬ ‫תּי ֵ‬ ‫לְב ִל ְ ִ‬ ‫בַ ּ ּ‬ ‫פֶסַח‪,‬‬ ‫ ‬ ‫תּם זֶב ַח ּ‬ ‫פֶסַח‪.‬‬ ‫אמַרְ ֶ‬ ‫וַ ֲ‬ ‫ ‬

‫—‪—78‬‬

‫אחָד מִי יו ֹ ֵדע ַ‪,‬‬ ‫ֶ‬ ‫אחָד אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫ ‬ ‫אחָד אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ‬ ‫שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ‪.‬‬ ‫שב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ְׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫שנ ַי ִם אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ‪.‬‬ ‫שנ ַי ִם מִי יו ֹ ֵדע ַ‪ ,‬‬ ‫ְׁ‬ ‫אחָד אֱלֹהֵינו ּ‬ ‫הב ְ ּרִ ית‪ֶ .‬‬ ‫שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ‬ ‫ֶׁ‬ ‫שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ‪.‬‬ ‫שב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫של ָׁ‬ ‫שה מִי יו ֹ ֵדע ַ‪ְׁ ,‬‬ ‫של ָׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫שה אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ‪.‬‬ ‫שה אָבו ֹת‪ְׁ ,‬‬ ‫של ָׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫הב ְ ּרִ ית‪,‬‬ ‫שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ‬ ‫אחָד אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ‬ ‫שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ‪.‬‬ ‫שב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫ֶ‬ ‫אַרְ ב ַ ּע אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ‪.‬‬ ‫אַרְ ב ַ ּע מִי יו ֹ ֵדעַ‪ ,‬‬ ‫של ָׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫שה אָבו ֹת‪,‬‬ ‫אמָהו ֹת‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫אַרְ ב ַ ּע‬ ‫ְׁ‬ ‫אחָד אֱלֹהֵינו ּ‬ ‫הב ְ ּרִ ית‪ֶ ,‬‬ ‫שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ‬ ‫ֶׁ‬ ‫שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ‪.‬‬ ‫שב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫שה אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ‪.‬‬ ‫מ ּׁ ָ‬ ‫ח ִ‬ ‫שה מִי יו ֹ ֵדע ַ‪ֲ ,‬‬ ‫מ ּׁ ָ‬ ‫ח ִ‬ ‫ֲ‬ ‫מ ֵׁ‬ ‫שי תו ֹרָ ה‪ ,‬אַרְ ב ַ ּע‬ ‫שה חו ּ ְ‬ ‫מ ּׁ ָ‬ ‫ח ִ‬ ‫ֲ‬ ‫שה אָבו ֹת‪ְׁ ,‬‬ ‫של ָׁ‬ ‫אמָהו ֹת‪ְׁ ,‬‬ ‫שנ ֵי ל ֻחו ֹת‬ ‫ִ‬ ‫אחָד אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ‬ ‫שמַי ִם‬ ‫שב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫הב ְ ּרִ ית‪ֶ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫וּבָאָרֶ ץ‪.‬‬ ‫ִׁ‬ ‫ִׁ‬ ‫שה אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ‪.‬‬ ‫ש ּׁ ָ‬ ‫שה מִי יו ֹ ֵדעַ‪ ,‬‬ ‫ש ּׁ ָ‬ ‫ִׁ‬ ‫מ ֵׁ‬ ‫מ ָׁ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫ש ּׁ ָ‬ ‫שי‬ ‫שה חו ּ ְ‬ ‫ח ִ‬ ‫שנ ָה‪ֲ ,‬‬ ‫שה סִדְרֵ י ִ‬ ‫של ָׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫שה‬ ‫אמָהו ֹת‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫תו ֹרָ ה‪ ,‬אַרְ ב ַ ּע‬ ‫אָבו ֹת‪ְׁ ,‬‬ ‫אחָד‬ ‫הב ְ ּרִ ית‪ֶ ,‬‬ ‫שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ‬ ‫אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ‬ ‫שב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ‪.‬‬

‫ִׁ‬ ‫ִׁ‬ ‫שבְע ָה אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ‪.‬‬ ‫שבְע ָה מִי יו ֹ ֵדע ַ‪ ,‬‬ ‫תּא‪ִׁ ,‬‬ ‫שבְע ָה יְמֵי ַׁ‬ ‫ִׁ‬ ‫שה סִדְרֵ י‬ ‫ש ּׁ ָ‬ ‫שב ַ ּ ָ‬ ‫מ ֵׁ‬ ‫מ ָׁ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫שי תו ֹרָ ה‪ ,‬אַרְ ב ַ ּע‬ ‫שה חו ּ ְ‬ ‫ח ִ‬ ‫שנ ָה‪ֲ ,‬‬ ‫ִ‬ ‫שה אָבו ֹת‪ְׁ ,‬‬ ‫של ָׁ‬ ‫אמָהו ֹת‪ְׁ ,‬‬ ‫שנ ֵי ל ֻחו ֹת‬ ‫ִ‬ ‫אחָד אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ‬ ‫שמַי ִם‬ ‫שב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫הב ְ ּרִ ית‪ֶ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫וּבָאָרֶ ץ‪.‬‬ ‫שמו ֹנ ָה מִי יו ֹ ֵדע ַ‪ְׁ ,‬‬ ‫ְׁ‬ ‫שמו ֹנ ָה אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ‪.‬‬ ‫ִׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫שבְע ָה יְמֵי‬ ‫שמו ֹנ ָה יְמֵי מִיל ָה‪,‬‬ ‫מ ָׁ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫תּא‪ִׁ ,‬‬ ‫ַׁ‬ ‫שה‬ ‫ח ִ‬ ‫שנ ָה‪ֲ ,‬‬ ‫שה סִדְרֵ י ִ‬ ‫ש ּׁ ָ‬ ‫שב ַ ּ ָ‬ ‫מ ֵׁ‬ ‫אמָהו ֹת‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫שי תו ֹרָ ה‪ ,‬אַרְ ב ַ ּע‬ ‫חו ּ ְ‬ ‫שה אָבו ֹת‪ְׁ ,‬‬ ‫של ָׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫הב ְ ּרִ ית‪,‬‬ ‫שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ‬ ‫אחָד אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ‬ ‫שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ‪.‬‬ ‫שב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ת ְׁ‬ ‫ת ְׁ‬ ‫שע ָה אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ‪.‬‬ ‫שע ָה מִי יו ֹ ֵדע ַ‪ִּ ,‬‬ ‫ִּ‬ ‫שע ָה י ַרְ חֵי לֵדָה‪ְׁ ,‬‬ ‫ת ְׁ‬ ‫שמו ֹנ ָה יְמֵי‬ ‫ִּ‬ ‫תּא‪ִׁ ,‬‬ ‫שבְע ָה יְמֵי ַׁ‬ ‫מִיל ָה‪ִׁ ,‬‬ ‫שה‬ ‫ש ּׁ ָ‬ ‫שב ַ ּ ָ‬ ‫מ ֵׁ‬ ‫מ ָׁ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫שי תו ֹרָ ה‪,‬‬ ‫שה חו ּ ְ‬ ‫ח ִ‬ ‫שנ ָה‪ֲ ,‬‬ ‫סִדְרֵ י ִ‬ ‫של ָׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫שה אָבו ֹת‪,‬‬ ‫אמָהו ֹת‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫אַרְ ב ַ ּע‬ ‫ְׁ‬ ‫אחָד אֱלֹהֵינו ּ‬ ‫הב ְ ּרִ ית‪ֶ ,‬‬ ‫שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ‬ ‫ֶׁ‬ ‫שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ‪.‬‬ ‫שב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫ש ׂרָ ה אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ‪.‬‬ ‫ש ׂרָ ה מִי יו ֹ ֵדע ַ‪ ,‬ע ֲ ָ‬ ‫עֲ ָ‬ ‫ת ְׁ‬ ‫שע ָה י ַרְ חֵי לֵדָה‪,‬‬ ‫ש ׂרָ ה ִדב ְ ּרַ י ָא‪ִּ ,‬‬ ‫עֲ ָ‬ ‫ִׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫שבְע ָה יְמֵי‬ ‫שמו ֹנ ָה יְמֵי מִיל ָה‪,‬‬ ‫תּא‪ִׁ ,‬‬ ‫ַׁ‬ ‫מ ָׁ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫ש ּׁ ָ‬ ‫שב ַ ּ ָ‬ ‫שה‬ ‫ח ִ‬ ‫שנ ָה‪ֲ ,‬‬ ‫שה סִדְרֵ י ִ‬ ‫מ ֵׁ‬ ‫אמָהו ֹת‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫שי תו ֹרָ ה‪ ,‬אַרְ ב ַ ּע‬ ‫חו ּ ְ‬ ‫שה אָבו ֹת‪ְׁ ,‬‬ ‫של ָׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫הב ְ ּרִ ית‪,‬‬ ‫שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ‬ ‫אחָד אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ‬ ‫שב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫ֶ‬ ‫שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ‪.‬‬

‫—‪—81‬‬

‫א ִד ּיר הוּא יִב ְנ ֶה ב ֵ ּיתו ֹ‬ ‫ַ‬ ‫מהֵרָ ה‪,‬‬ ‫מהֵרָ ה‪ ,‬ב ִ ּ ְ‬ ‫בְּקָרו ֹב‪ .‬ב ִ ּ ְ‬ ‫ב ְ ּיָמֵינו ּבְּקָרו ֹב‪.‬‬ ‫ אֵל ב ְ ּנ ֵה‪ ,‬אֵל ב ְ ּנ ֵה‪ ,‬ב ְ ּנ ֵה‬ ‫ב ֵ ּיתְך ָ בְּקָרו ֹב‪.‬‬ ‫ ‬

‫נו ֹרָ א הוּא‪ ,‬סַג ִ ּיב הוּא‪ ,‬ע ִזּוּז הוּא‪,‬‬ ‫ּ‬ ‫פוֹדֶה הוּא‪ ,‬צַדִיק הוּא יִב ְנ ֶה ב ֵ ּיתו ֹ‬ ‫מהֵרָ ה‪ ,‬ב ְ ּיָמֵינו ּ‬ ‫מהֵרָ ה‪ ,‬ב ִ ּ ְ‬ ‫בְּקָרו ֹב‪ .‬ב ִ ּ ְ‬ ‫בְּקָרו ֹב‪.‬‬ ‫אֵל ב ְ ּנ ֵה‪ ,‬אֵל ב ְ ּנ ֵה‪ ,‬ב ְ ּנ ֵה‬ ‫ ‬ ‫ָ‬ ‫ב ֵ ּיתְך בְּקָרו ֹב‪.‬‬ ‫ ‬

‫ב ָ ּחוּר הוּא‪ ,‬ג ָ ּדו ֹל הוּא‪ָ ,‬ד ּגוּל הוּא‬ ‫מהֵרָ ה‪,‬‬ ‫יִב ְנ ֶה ב ֵ ּיתו ֹ בְּקָרו ֹב‪ .‬ב ִ ּ ְ‬ ‫מהֵרָ ה‪ ,‬ב ְ ּיָמֵינו ּבְּקָרו ֹב‪.‬‬ ‫בִ ּ ְ‬ ‫אֵל ב ְ ּנ ֵה‪ ,‬אֵל ב ְ ּנ ֵה‪ ,‬ב ְ ּנ ֵה‬ ‫ ‬ ‫ָ‬ ‫ב ֵ ּיתְך בְּקָרו ֹב‪.‬‬ ‫ ‬

‫קּדו ֹׁש הוּא‪ ,‬רַ חוּם הוּא‪ַׁ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫ש ַד ּי הוּא‪,‬‬ ‫ת ִ‬ ‫קּיף הוּא יִב ְנ ֶה ב ֵ ּיתו ֹ בְּקָרו ֹב‪.‬‬ ‫ַּ‬ ‫מהֵרָ ה‪ ,‬ב ְ ּיָמֵינו ּבְּקָרו ֹב‪.‬‬ ‫מהֵרָ ה‪ ,‬ב ִ ּ ְ‬ ‫בִ ּ ְ‬ ‫אֵל ב ְ ּנ ֵה‪ ,‬אֵל ב ְ ּנ ֵה‪ ,‬ב ְ ּנ ֵה‬ ‫ ‬ ‫ָ‬ ‫ב ֵ ּיתְך בְּקָרו ֹב‪.‬‬ ‫ ‬

‫הָדוּר הוּא‪ ,‬וָתִיק הוּא‪ ,‬זַכ ַ ּאי הוּא‪,‬‬ ‫חסִיד הוּא יִב ְנ ֶה ב ֵ ּיתו ֹ בְּקָרו ֹב‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫מהֵרָ ה‪ ,‬ב ְ ּיָמֵינו ּבְּקָרו ֹב‪.‬‬ ‫מהֵרָ ה‪ ,‬ב ִ ּ ְ‬ ‫בִ ּ ְ‬ ‫אֵל ב ְ ּנ ֵה‪ ,‬אֵל ב ְ ּנ ֵה‪ ,‬ב ְ ּנ ֵה‬ ‫ ‬ ‫ָ‬ ‫ב ֵ ּיתְך בְּקָרו ֹב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫טָהו ֹר הוּא‪ ,‬יָחִיד הוּא‪ ,‬כַּב ִ ּיר הוּא‪,‬‬ ‫ל ָמוּד הוּא‪ ,‬מֶל ֶך ְ הוּא יִב ְנ ֶה ב ֵ ּיתו ֹ‬ ‫מהֵרָ ה‪ ,‬ב ְ ּיָמֵינו ּ‬ ‫מהֵרָ ה‪ ,‬ב ִ ּ ְ‬ ‫בְּקָרו ֹב‪ .‬ב ִ ּ ְ‬ ‫בְּקָרו ֹב‪.‬‬ ‫אֵל ב ְ ּנ ֵה‪ ,‬אֵל ב ְ ּנ ֵה‪ ,‬ב ְ ּנ ֵה‬ ‫ ‬ ‫ב ֵ ּיתְך ָ בְּקָרו ֹב‪.‬‬ ‫ ‬

‫—‪—80‬‬

‫‪ 32‬‬

‫אמרה לאה שקדיאל‪:‬‬

‫"אחד אלהינו שבשמים ובארץ"‪.‬‬ ‫מעל שולחן העבודה שלי בבית תלויה‬ ‫צלחת קרמיקה שקניתי בחברון ועליה‬ ‫סורת "טוהר האמונה" מן הקוראן‪,‬‬ ‫הסורה החקוקה בתוך כיפת מסגד‬ ‫הסלע בהר הבית (בתרגום אורי רובין)‪:‬‬ ‫אמור‪ ,‬הוא אלוהים אחד‪,‬‬ ‫אלוהים לעד‪,‬‬ ‫לא ילד ולא הולד‬ ‫שווה לו אין גם אחד‪.‬‬ ‫האחדות‪ ,‬היחידות‪ ,‬הייחוד של האל‬ ‫הם הבסיס לתיקון העולם אשר על‬ ‫כולו מחיל האדם מוסר אחד‪ .‬אולם את‬ ‫העולם אנחנו חווים כמפוצל לאינסוף‬ ‫מופעים שונים ומשונים‪ ...‬איך נוכל‬ ‫להחיל עליו ַא ַמת מידה אחת?‬

‫השיר העממי שלפנינו נכלל בהגדה של‬ ‫פסח והוא בנוי מן המספרים אחת עד‬ ‫שלוש–עשרה דווקא‪ .‬אלה שלוש–עשרה‬ ‫מידות הרחמים אותן גזרו חז"ל מן‬ ‫הפסוקים של מעמד חידוש הברית בין‬ ‫האל לבין עם ישראל‪" :‬ה' אל רחום וחנון‪,‬‬ ‫ארך אפים ורב חסד ואמת‪ ,‬נוצר חסד‬ ‫לאלפים‪ ,‬נושא עוון ופשע וחטאה ונקה"‪.‬‬ ‫[שמות לד‪ ,‬ו‪-‬ז; במדבר‪ ,‬יח]‪.‬‬ ‫אנו חווים את האל האחד בעולם דווקא‬ ‫דרך מידותיו‪ ,‬דרך אינספור המופעים של‬ ‫העולם שהוא ברא‪ .‬נבראנו כדי שנתקן‬ ‫את עולם הריבוי מתוך התכוונות אל‬ ‫האחדות המוסרית הזאת‪ .‬האמת של‬ ‫האל האחד מחייבת אותנו לפרוט את‬ ‫היישום שלה‪ ,‬בעזרת שלוש–עשרה‬ ‫מידות הרחמים‪ ,‬למציאות של בני אדם‬ ‫מרובים בארץ אחת‪ ,‬יהודים וערבים‪,‬‬ ‫שני עמים‪.‬‬

‫—‪—83‬‬

‫ש ׂר מִי יו ֹ ֵדע ַ‪,‬‬ ‫אחַד ע ָ ָ‬ ‫ַ‬ ‫ש ׂר אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ‪.‬‬ ‫אחַד ע ָ ָ‬ ‫ַ‬ ‫ ‬ ‫ש ׂרָ ה ִדב ְ ּרַ י ָא‪,‬‬ ‫ש ׂר כ ּוֹכְב ַיָּא‪ ,‬ע ֲ ָ‬ ‫אחַד ע ָ ָ‬ ‫ַ‬ ‫שע ָה י ַרְ חֵי לֵדָה‪ְׁ ,‬‬ ‫ת ְׁ‬ ‫שמו ֹנ ָה יְמֵי‬ ‫ִּ‬ ‫תּא‪ִׁ ,‬‬ ‫שבְע ָה יְמֵי ַׁ‬ ‫מִיל ָה‪ִׁ ,‬‬ ‫שה‬ ‫ש ּׁ ָ‬ ‫שב ַ ּ ָ‬ ‫מ ֵׁ‬ ‫מ ָׁ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫שי תו ֹרָ ה‪,‬‬ ‫שה חו ּ ְ‬ ‫ח ִ‬ ‫שנ ָה‪ֲ ,‬‬ ‫סִדְרֵ י ִ‬ ‫של ָׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫שה אָבו ֹת‪,‬‬ ‫אמָהו ֹת‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫אַרְ ב ַ ּע‬ ‫ְׁ‬ ‫אחָד אֱלֹהֵינו ּ‬ ‫הב ְ ּרִ ית‪ֶ ,‬‬ ‫שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ‬ ‫ֶׁ‬ ‫שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ‪.‬‬ ‫שב ַ ּ ׁ ּ ָ‬

‫של ָׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫ש ׂר מִי יו ֹ ֵדע ַ‪,‬‬ ‫שה ע ָ ָ‬ ‫של ָׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫ש ׂר אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ‪.‬‬ ‫שה ע ָ ָ‬ ‫ ‬ ‫מ ַד ּי ָא‪ְׁ .‬‬ ‫של ָׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫ש ׂר‬ ‫שנ ֵים ע ָ ָ‬ ‫ש ׂר ִ‬ ‫שה ע ָ ָ‬ ‫ִׁ‬ ‫ש ׂרָ ה‬ ‫ש ׂר כ ּוֹכְב ַיָּא‪ ,‬ע ֲ ָ‬ ‫אחַד ע ָ ָ‬ ‫שבְטַי ָא‪ַ ,‬‬ ‫שע ָה י ַרְ חֵי לֵדָה‪ְׁ ,‬‬ ‫ת ְׁ‬ ‫שמו ֹנ ָה‬ ‫ִדב ְ ּרַ י ָא‪ִּ ,‬‬ ‫תּא‪ִׁ ,‬‬ ‫שבְע ָה יְמֵי ַׁ‬ ‫יְמֵי מִיל ָה‪ִׁ ,‬‬ ‫שה‬ ‫ש ּׁ ָ‬ ‫שב ַ ּ ָ‬ ‫מ ֵׁ‬ ‫מ ָׁ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫שי תו ֹרָ ה‪,‬‬ ‫שה חו ּ ְ‬ ‫ח ִ‬ ‫שנ ָה‪ֲ ,‬‬ ‫סִדְרֵ י ִ‬ ‫של ָׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫שה אָבו ֹת‪,‬‬ ‫אמָהו ֹת‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫אַרְ ב ַ ּע‬ ‫ְׁ‬ ‫אחָד אֱלֹהֵינו ּ‬ ‫הב ְ ּרִ ית‪ֶ ,‬‬ ‫שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ‬ ‫שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ‪32.‬‬ ‫ֶׁ‬ ‫שב ַ ּ ׁ ּ ָ‬

‫ְׁ‬ ‫ש ׂר מִי יו ֹ ֵדע ַ‪,‬‬ ‫שנ ֵים ע ָ ָ‬ ‫ְׁ‬ ‫ש ׂר אֲנ ִי יו ֹ ֵדע ַ‪.‬‬ ‫שנ ֵים ע ָ ָ‬ ‫ ‬ ‫ש ׂר ִׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫ש ׂר‬ ‫אחַד ע ָ ָ‬ ‫שבְטַי ָא‪ַ ,‬‬ ‫שנ ֵים ע ָ ָ‬ ‫ת ְׁ‬ ‫שע ָה י ַרְ חֵי‬ ‫ש ׂרָ ה ִדב ְ ּרַ י ָא‪ִּ ,‬‬ ‫כ ּוֹכְב ַיָּא‪ ,‬ע ֲ ָ‬ ‫שמו ֹנ ָה יְמֵי מִיל ָה‪ִׁ ,‬‬ ‫לֵדָה‪ְׁ ,‬‬ ‫שבְע ָה יְמֵי‬ ‫מ ָׁ‬ ‫מ ְׁ‬ ‫תּא‪ִׁ ,‬‬ ‫ַׁ‬ ‫שה‬ ‫ח ִ‬ ‫שנ ָה‪ֲ ,‬‬ ‫שה סִדְרֵ י ִ‬ ‫ש ּׁ ָ‬ ‫שב ַ ּ ָ‬ ‫מ ֵׁ‬ ‫אמָהו ֹת‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫שי תו ֹרָ ה‪ ,‬אַרְ ב ַ ּע‬ ‫חו ּ ְ‬ ‫שה אָבו ֹת‪ְׁ ,‬‬ ‫של ָׁ‬ ‫ְׁ‬ ‫הב ְ ּרִ ית‪,‬‬ ‫שנ ֵי ל ֻחו ֹת ַ‬ ‫אחָד אֱלֹהֵינו ּ ֶׁ‬ ‫שמַי ִם וּבָאָרֶ ץ‪.‬‬ ‫שב ַ ּ ׁ ּ ָ‬ ‫ֶ‬

‫—‪—82‬‬

‫‪ 33‬‬

‫אמרה חוה אלברשטיין‪:‬‬

‫ַחד ַ ּג ְדיָ א‬ ‫דזבין אבא בתרי זוזי‪ ‬‬ ‫חד גדיא חד גדיא‪ ‬‬ ‫קנה אבינו גדי בשני זוזים‪ ‬‬ ‫כך מספרת ההגדה‪ ‬‬ ‫בא החתול וטרף את הגדי‪ ‬‬ ‫גדי קטן גדי לבן‪ ‬‬ ‫ובא הכלב ונשך לחתול‪ ‬‬ ‫שטרף את הגדי‪ ‬‬ ‫שאבינו הביא‪ ‬‬ ‫דזבין אבא בתרי זוזי‪ ‬‬ ‫חד גדיא חד גדיא‪ ‬‬ ‫ואי מזה הופיע מקל גדול‪ ‬‬ ‫שחבט בכלב שנבח בקול‪ ‬‬ ‫הכלב שנשך את החתול‪ ‬‬ ‫שטרף את הגדי שאבינו הביא‪ ‬‬ ‫דזבין אבא בתרי זוזי‪ ‬‬ ‫חד גדיא חד גדיא‪ ‬‬ ‫ואז פרצה האש‪ ‬‬ ‫ושרפה את המקל‪ ‬‬ ‫שחבט בכלב המשתולל‪ ‬‬ ‫שנשך לחתול‪ ‬‬ ‫שטרף את הגדי‪ ‬‬ ‫שאבינו הביא‪ ‬‬

‫ובאו המים וכיבו את האש‪ ‬‬ ‫ששרפה את המקל‪ ‬‬ ‫שחבט בכלב שנשך החתול‪ ‬‬ ‫שטרף את הגדי שאבינו הביא‪ ‬‬ ‫דזבין אבא בתרי זוזי‪ ‬‬ ‫חד גדיא חד גדיא‪ ‬‬ ‫ובא השור ששתה את המים‪ ‬‬ ‫שכיבו את האש‪ ‬‬ ‫ששרפה את המקל‪ ‬‬ ‫שחבט בכלב שנשך החתול‪ ‬‬ ‫שטרף את הגדי שאבינו הביא‪ ‬‬ ‫דזבין אבא בתרי זוזי‪ ‬‬ ‫חד גדיא חד גדיא‪ ‬‬ ‫ובא השוחט ששחט את השור‪ ‬‬ ‫ששתה את המים‪ ‬‬ ‫שכיבו את האש‪ ‬‬ ‫ששרפה את המקל‪ ‬‬ ‫שחבט בכלב שנשך החתול‪ ‬‬ ‫שטרף את הגדי שאבינו הביא‪ ‬‬ ‫ובא מלאך המוות והרג את השוחט‪ ‬‬ ‫ששחט את השור‪ ‬‬ ‫ששתה את המים‪ ‬‬ ‫שכיבו את האש‪ ‬‬ ‫ששרפה את המקל‪ ‬‬ ‫שחבט בכלב שנשך החתול‪ ‬‬ ‫שטרף את הגדי שאבינו הביא‪ ‬‬

‫דזבין אבא בתרי זוזי‪ ‬‬ ‫חד גדיא חד גדיא‪ ‬‬ ‫—‪—85‬‬

‫חַד גַּדְי ָא‪ ,‬‬

‫חַד‬

‫גַּדְי ָא ‪33‬‬

‫אב ָ ּא בִּתְרֵ י זוּז ֵי‪ ,‬‬ ‫ִד ּזְב ַן ַ‬ ‫חַד גַּדְי ָא‪ ,‬חַד גַּדְי ָא‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אתָא ׁ‬ ‫אכ ַל ל ְגַדְי ָא‪ִ ,‬ד ּזְב ַן‬ ‫שֻנ ְרָ א ו ְ ָ‬ ‫וְ ָ‬ ‫אב ָ ּא בִּתְרֵ י זוּז ֵי‪ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫חַד גַּדְי ָא‪ ,‬חַד גַּדְי ָא‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אתָא כ ַ ּלְב ָ ּא ו ְנ ָ ַׁ‬ ‫אכ ַל‬ ‫שך ְ ל ְׁשֻנ ְרָ א‪ְ ,‬ד ּ ָ‬ ‫וְ ָ‬ ‫בּתְ רֵ י זוּז ֵי‪,‬‬ ‫אב ָ ּא ִ‬ ‫ל ְגַדְי ָא‪ִ ,‬ד ּזְב ַן ַ‬ ‫חַד גַּדְי ָא‪ ,‬חַד גַּדְי ָא‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שך ְ‬ ‫הכ ָ ּה לְכ ַלְב ָ ּא‪ְ ,‬ד ּנ ָ ַׁ‬ ‫אתָא חוּטְרָ א ו ְ ִ‬ ‫וְ ָ‬ ‫אב ָ ּא‬ ‫אכ ַל ל ְגַדְי ָא‪ִ ,‬ד ּזְב ַן ַ‬ ‫ל ְׁשֻנ ְרָ א‪ְ ,‬ד ּ ָ‬ ‫חַד גַּדְי ָא‪ ,‬חַד גַּדְי ָא‪.‬‬ ‫בִּתְרֵ י זוּז ֵי‪ ,‬‬ ‫הכ ָ ּה‬ ‫ש ׂרַ ף ל ְחוּטְרָ א‪ְ ,‬ד ּ ִ‬ ‫אתָא נוּרָ א ו ְ ָ‬ ‫וְ ָ‬ ‫ְ‬ ‫לְכ ַלְב ָ ּא‪ְ ,‬ד ּנ ָ ַׁ‬ ‫אכ ַל‬ ‫שך ל ְׁשֻנ ְרָ א‪ְ ,‬ד ּ ָ‬ ‫בּתְ רֵ י זוּז ֵי‪,‬‬ ‫אב ָ ּא ִ‬ ‫ל ְגַדְי ָא‪ִ ,‬ד ּזְב ַן ַ‬ ‫חַד גַּדְי ָא‪ ,‬חַד גַּדְי ָא‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ש ׂרַ ף‬ ‫אתָא מַי ָא וְכָב ָה ל ְנוּרָ א‪ְ ,‬ד ּ ָ‬ ‫וְ ָ‬ ‫שך ְ‬ ‫הכ ָ ּה לְכ ַלְב ָ ּא‪ְ ,‬ד ּנ ָ ַׁ‬ ‫ל ְחוּטְרָ א‪ְ ,‬ד ּ ִ‬ ‫אב ָ ּא‬ ‫אכ ַל ל ְגַדְי ָא‪ִ ,‬ד ּזְב ַן ַ‬ ‫ל ְׁשֻנ ְרָ א‪ְ ,‬ד ּ ָ‬ ‫חַד גַּדְי ָא‪ ,‬חַד גַּדְי ָא‪.‬‬ ‫בִּתְרֵ י זוּז ֵי‪ ,‬‬

‫אתָא תו ֹרָ א ו ְ ָׁ‬ ‫שתָה לְמַי ָא‪ְ ,‬דּכָב ָה‬ ‫וְ ָ‬ ‫הכ ָ ּה‬ ‫ש ׂרַ ף ל ְחוּטְרָ א‪ְ ,‬ד ּ ִ‬ ‫ל ְנוּרָ א‪ְ ,‬ד ּ ָ‬ ‫לְכ ַלְב ָ ּא‪ְ ,‬ד ּנ ָ ַׁ‬ ‫אכ ַל‬ ‫שך ְ ל ְׁשֻנ ְרָ א‪ְ ,‬ד ּ ָ‬ ‫אב ָ ּא בִּתְרֵ י זוּז ֵי‪,‬‬ ‫ל ְגַדְי ָא‪ִ ,‬ד ּזְב ַן ַ‬ ‫חַד גַּדְי ָא‪ ,‬חַד גַּדְי ָא‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ַשוֹחֵט ו ְ ָׁ‬ ‫אתָא ה ׁ‬ ‫שחַט ל ְתו ֹרָ א‪,‬‬ ‫וְ ָ‬ ‫ש ׂרַ ף‬ ‫שתָה לְמַי ָא‪ְ ,‬דּכָב ָה ל ְנוּרָ א‪ְ ,‬ד ּ ָ‬ ‫ְד ּ ׁ ּ ָ‬ ‫שך ְ‬ ‫הכ ָ ּה לְכ ַלְב ָ ּא‪ְ ,‬ד ּנ ָ ַׁ‬ ‫ל ְחוּטְרָ א‪ְ ,‬ד ּ ִ‬ ‫אב ָ ּא‬ ‫אכ ַל ל ְגַדְי ָא‪ִ ,‬ד ּזְב ַן ַ‬ ‫ל ְׁשֻנ ְרָ א‪ְ ,‬ד ּ ָ‬ ‫חַד גַּדְי ָא‪ ,‬חַד גַּדְי ָא‪.‬‬ ‫בִּתְרֵ י זוּז ֵי‪ ,‬‬ ‫מו ֶת ו ְ ָׁ‬ ‫שחַט ל ְׁשוֹחֵט‪,‬‬ ‫ה ָּ‬ ‫אתָא מַלְאָך ְ ַ‬ ‫וְ ָ‬ ‫ְד ּ ָׁ‬ ‫שתָה לְמַי ָא‪ְ ,‬דּכָב ָה‬ ‫שחַט ל ְתו ֹרָ א‪ְ ,‬ד ּ ׁ ּ ָ‬ ‫הכ ָ ּה‬ ‫ש ׂרַ ף ל ְחוּטְרָ א‪ְ ,‬ד ּ ִ‬ ‫ל ְנוּרָ א‪ְ ,‬ד ּ ָ‬ ‫לְכ ַלְב ָ ּא‪ְ ,‬ד ּנ ָ ַׁ‬ ‫אכ ַל‬ ‫שך ְ ל ְׁשֻנ ְרָ א‪ְ ,‬ד ּ ָ‬ ‫אב ָ ּא בִּתְרֵ י זוּז ֵי‪,‬‬ ‫ל ְגַדְי ָא‪ִ ,‬ד ּזְב ַן ַ‬ ‫חַד גַּדְי ָא‪ ,‬חַד גַּדְי ָא‪.‬‬ ‫ ‬ ‫קּדו ֹׁש ב ָ ּרוּך ְ הוּא ו ְ ָׁ‬ ‫ה ָ‬ ‫אתָא ַ‬ ‫וְ ָ‬ ‫שחַט‬ ‫מו ֶת‪ְ ,‬ד ּ ָׁ‬ ‫שחַט ל ְׁשוֹחֵט‪,‬‬ ‫ה ָּ‬ ‫לְמַלְאַך ְ ַ‬ ‫ְד ּ ָׁ‬ ‫שתָה לְמַי ָא‪ְ ,‬דּכָב ָה‬ ‫שחַט ל ְתו ֹרָ א‪ְ ,‬ד ּ ׁ ּ ָ‬ ‫הכ ָ ּה‬ ‫ש ׂרַ ף ל ְחוּטְרָ א‪ְ ,‬ד ּ ִ‬ ‫ל ְנוּרָ א‪ְ ,‬ד ּ ָ‬ ‫לְכ ַלְב ָ ּא‪ְ ,‬ד ּנ ָ ַׁ‬ ‫אכ ַל‬ ‫שך ְ ל ְׁשֻנ ְרָ א‪ְ ,‬ד ּ ָ‬ ‫אב ָ ּא בִּתְרֵ י זוּז ֵי‪,‬‬ ‫ל ְגַדְי ָא‪ִ ,‬ד ּזְב ַן ַ‬ ‫חַד גַּדְי ָא‪ ,‬חַד גַּדְי ָא‪.‬‬ ‫ ‬

‫—‪—84‬‬

‫ ‬ ‫על הכותבים‬

‫הרב דוד ביגמן‬ ‫חבר קיבוץ מעלה גלבוע וראש ישיבת‬ ‫'מעלה גלבוע'‪.‬‬

‫ברנרד אבישי‬ ‫פרופסור לממשל ב‪Dartmouth-‬‬ ‫‪ ,College‬פרופסור למנהל עסקים‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬כותב עבור‬ ‫ה'ניו יורקר'‪.‬‬

‫דניאל בר–טל‬ ‫פרופסור (אמריטוס) בבית הספר לחינוך‬ ‫באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬מייסד וראש‬ ‫הוועד המנהל של ‪.SISO‬‬

‫ס‪ .‬דניאל אברהם‬ ‫איש עסקים ופילנתרופ אמריקאי‪.‬‬ ‫מייסד ‪S. Daniel Abraham Center‬‬ ‫‪.for Middle East Peace‬‬

‫אלי בר נביא‬ ‫פרופסור (אמריטוס) להיסטוריה‬ ‫באוניברסיטת תל–אביב‪ ,‬לשעבר שגריר‬ ‫ישראל בצרפת‪.‬‬

‫אווה אילוז‬ ‫פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה‬ ‫העברית‪Directrice d'Etudes, EHESS, .‬‬ ‫‪ .Paris‬לשעבר נשיאת בצלאל‪ ,‬האקדמיה‬ ‫הישראלית הלאומית לאמנות ועיצוב‪.‬‬

‫יונתן (‪ )J.J.‬גולדברג‬ ‫פרשן בכיר בעיתון ‪,The Forward‬‬ ‫לשעבר העורך הראשי של העיתון‪.‬‬

‫חוה אלברשטיין‬ ‫מוזיקאית וזמרת ישראלית‪.‬‬

‫הרבה ג'יל ג'ייקובס‬ ‫מנכ"לית 'תרועה'‪ :‬הקול הרבני למען‬ ‫זכויות אדם‪.‬‬

‫רחל אליאור‬ ‫פרופסור (אמריטה) למחשבת ישראל‬ ‫באוניברסיטה העברית‪.‬‬

‫קרול גיליגן‬ ‫סופרת ופסיכולוגית‪ ,‬פרופסור‬ ‫לפסיכולוגיה יישומית ולמדעי הרוח‬ ‫באוניברסיטת ניו יורק‪.‬‬

‫אברהם (אברום) בורג‬ ‫איש רוח‪ ,‬סופר ופוליטיקאי לשעבר‪.‬‬ ‫כיהן כחבר כנסת‪ ,‬כיו"ר הכנסת וכיו"ר‬ ‫הסוכנות היהודית‪.‬‬

‫ענת הופמן‬ ‫פעילה חברתית ישראלית‪ ,‬יו"ר ארגון‬ ‫נשות הכותל ומנהלת המרכז הרפורמי‬ ‫לדת ומדינה‪.‬‬

‫ ‬ ‫דזבין אבא בתרי זוזי‪ ‬‬ ‫חד גדיא חד גדיא‪ ‬‬ ‫ומה פתאום את שרה חד גדיא?‪ ‬‬ ‫אביב עוד לא הגיע ופסח לא בא‪ .‬‬ ‫ומה השתנה לך מה השתנה?‪ ‬‬ ‫אני השתניתי לי השנה‪ ‬‬ ‫ובכל הלילות בכל הלילות‪ ‬‬ ‫שאלתי רק ארבע קושיות‪ ‬‬ ‫הלילה הזה יש לי עוד שאלה‪ ‬‬ ‫עד מתי יימשך מעגל האימה‪ ‬‬ ‫רודף הוא נרדף מכה הוא מוכה‪ ‬‬ ‫מתי ייגמר הטירוף הזה‪ ‬‬ ‫ומה השתנה לך מה השתנה?‪ ‬‬ ‫אני השתניתי לי השנה‪ ‬‬

‫הייתי פעם כבש וגדי שליו‪ ‬‬ ‫היום אני נמר וזאב טורף‪ ‬‬ ‫הייתי כבר יונה והייתי צבי‪ ‬‬ ‫היום איני יודעת מי אני‪ ‬‬ ‫דזבין אבא בתרי זוזי‪ ‬‬ ‫חד גדיא חד גדיא‪ ‬‬ ‫קנה אבינו גדי בשני זוזים‪ ‬‬ ‫ושוב מתחילים מהתחלה‪.‬‬

‫ ‬ ‫מייקל וולצר‬ ‫הוגה ואיש רוח אמריקאי‪ .‬פרופסור‬ ‫לפילוסופיה של המוסר במכון למחקר‬ ‫מתקדם באוניברסיטת פרינסטון‪.‬‬ ‫ליאון ויזלטיר‬ ‫כותב‪ ,‬מבקר תרבות ומחבר הספר‬ ‫'קדיש'‪.‬‬ ‫הרבה סוזן טלווה‬ ‫הרבה המייסדת של הקהילה הרפורמית‬ ‫המרכזית בסנט לואיס‪.‬‬ ‫סטיבן מ‪ .‬כהן‬ ‫פרופסור למדיניות חברתית יהודית‬ ‫ב‪ Hebrew Union College-‬וראש‬ ‫הארכיון למדיניות יהודית באוניברסיטת‬ ‫סטנפורד‪.‬‬ ‫הרב מייקל לרנר‬ ‫מייסד ועורך כתב העת 'תיקון' ורב בית‬ ‫הכנסת 'בית תיקון' בברקלי‪.‬‬ ‫הרב רולי מטלון‬ ‫רב בית הכנסת 'בני ישורון' בניו יורק‪.‬‬ ‫הרב מיכאל מלכיאור‬ ‫רב קהילה בירושלים‪ .‬בעבר חבר כנסת‬ ‫והשר לענייני חברה ותפוצות של מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬הוגה ופעיל חברתי‪.‬‬ ‫אחינועם ניני‬ ‫מוזיקאית‪ ,‬זמרת ופעילה חברתית‬ ‫ישראלית‪.‬‬

‫ג'פרי דויד סאקס‬ ‫פרופסור וראש הקתדרה ע"ש קטלה‬ ‫(‪ )Quetelet‬לפיתוח בר קיימא‬ ‫באוניברסיטת קולומביה‪.‬‬ ‫הרבה סוזן סילברמן‬ ‫סופרת ופעילה חברתית‬ ‫ישראלית–אמריקאית‪.‬‬ ‫מייסדת ‪.Second Nurture‬‬ ‫שרה סילברמן‬ ‫קומיקאית‪ ,‬שחקנית ומפיקה אמריקאית‪.‬‬ ‫עמוס עוז‬ ‫סופר ואיש רוח ישראלי‪.‬‬ ‫חביבה פדיה‬ ‫משוררת‪ ,‬סופרת ומבקרת תרבות‬ ‫ישראלית‪ .‬פרופסור להיסטוריה של עם‬ ‫ישראל באוניברסיטת בן–גוריון‪.‬‬ ‫טוני קלאג‬ ‫חוקר ומסאי בענייני המזרח התיכון‪.‬‬ ‫דורון רבינוביץ‬ ‫סופר‪ ,‬היסטוריון ומסאי ישראלי–אוסטרי‪.‬‬ ‫הרב ג'ון רוזוב‬ ‫רב בבית הכנסת ‪Temple Israel‬‬ ‫בהוליווד ויושב ראש ארגון ‪ARZA‬‬ ‫(הרפורמים הציונים באמריקה)‪.‬‬ ‫לאה שקדיאל‬ ‫אשת חינוך ופעילה חברתית בירוחם‪.‬‬ ‫חברה בהנהלת 'עוז ושלום' — תנועת‬ ‫השלום היהודית–דתית בישראל‪.‬‬