Synzine #2

‫‪2 #‬‬

‫ס י נ ס ת ז י ה‬

‫כתב‪-‬עת מדעי‪ -‬מוסיקלי‬

‫‪16‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪11‬‬

‫‪17‬‬

‫‪19‬‬

‫‪14‬‬

‫‪18‬‬

‫‪12‬‬

‫‪10‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪23‬‬

‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬

‫‪9‬‬

‫‪27‬‬

‫‪7‬‬

‫‪28‬‬

‫‪8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪5‬‬

‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪36‬‬

‫‪51‬‬ ‫‪49‬‬

‫‪52‬‬

‫‪47‬‬ ‫‪46‬‬

‫‪48‬‬

‫‪40‬‬

‫‪43‬‬ ‫‪44‬‬

‫‪45‬‬

‫‪41‬‬

‫‪42‬‬

‫‪35‬‬

‫‪37‬‬

‫‪39‬‬

‫‪38‬‬

‫‪68‬‬ ‫‪67‬‬

‫‪53‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪15‬‬

‫‪17‬‬

‫‪54‬‬

‫‪14‬‬

‫‪1‬‬

‫‪19‬‬

‫‪2‬‬

‫‪5‬‬

‫‪11‬‬

‫‪21‬‬

‫‪18‬‬ ‫‪55‬‬

‫‪13‬‬

‫‪12‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪22‬‬

‫‪9 44‬‬

‫‪20‬‬

‫‪66‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪65‬‬

‫‪23‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪25‬‬

‫‪43‬‬

‫‪24‬‬ ‫‪28‬‬

‫‪26‬‬

‫‪38 29‬‬

‫‪42‬‬

‫‪39‬‬

‫‪41 40‬‬

‫‪27‬‬ ‫‪57‬‬

‫‪64‬‬

‫‪30‬‬

‫‪63‬‬

‫‪37‬‬

‫‪36‬‬

‫‪31‬‬

‫‪62‬‬ ‫‪35‬‬

‫‪58‬‬

‫‪32‬‬

‫‪33‬‬ ‫‪59‬‬

‫‪34‬‬ ‫‪60‬‬

‫‪61‬‬

‫שבעה גיליונות‬ ‫קיטוע מפרטיטורה גרפית של המל ח י ן‪Sylvan o B u sso tti :‬‬

‫ג י ל יו ן‪ ,2 #‬י נוא ר ‪2011‬‬ ‫קבו צת ס י נ סת ז י ה‬ ‫‪h t t p : //www. s y n p roject . org‬‬

‫‬‫ע ר י כ ה ‪ :‬מא י ה פ ל יק ס בו רדט ‪ ,‬א ב י בו ח בוט‬ ‫ג ר פ יק ה ‪ :‬א ב י בו ח בוט‬

‫‬‫ח לק מ ה פ רט יטו רו ת ו ה י צ י רו ת מו פ י עו ת ב כ ת ב ‪ -‬ה ע ת בו א ת ם או חז י ם ב צו רה‬ ‫ח לק י ת ב ל בד (ק יטו ע)‪ .‬בא ת ר הא י נט ר נט ש ל נו תו כ לו ל הו ר יד ב צו ר ה חו פש ית‬ ‫א ת כ ל ה י צ י רו ת ש נ כ ת בו לא י רו ע ‪ P L A Y W IT H M E‬ש ה תק י י ם במו עדו ן ל בו נט י ן ‪7‬‬ ‫ב ת ל ‪-‬א ב י ב ב ‪ 1 -‬ל י נוא ר ‪ ( 2011‬ח לק ן לא ז כו ל ה ת פ ר ס ם ב כ ת ב ‪ -‬ה ע ת מש יקו ל ים‬ ‫ט כ נ י ם ו תק צ י ב י י ם)‪ .‬כ ל הז כו יו ת שמו רו ת כמו ב ן ל כו ת ב י ם ו ל יו צ ר י ם‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪Play With Me‬‬ ‫מא ת ‪ :‬מ א י ה פ ל י ק סבור ד ט‬

‫* לנגן ‪ -‬באנגלית אומרים ‪ ,play‬בצרפתית ‪ ,jouer‬ובהקשר הזה הייתי שמחה‬ ‫לאמץ את השפות‪ .‬כשזה מגיע ליצירות משחק‪" ,‬לנגן" אומר להפיק צליל מכל‬ ‫הבא ליד ‪ -‬סיר‪ ,‬גומיה‪ ,‬גל רדיו או פסנתר‪ .‬אפשר‪ ,‬אבל לא חובה‪.‬‬ ‫כתובים בהוראות בכתב‪ ,‬כשירה‪ ,‬בציור או מנוצחים ע"י מחוות גוף ‪ -‬משחקים‬ ‫מוסיקליים הם יצירות שכתובות כמו משחקי ספורט‪ ,‬כך‬ ‫שהשחקנים‪-‬נגנים משחקים לפי חוקים ידועים מראש‪.‬‬ ‫"כתובים בהוראות בכתב‪,‬‬ ‫במשחק כמו במשחק ‪ -‬כל פעם התוצאה תהיה שונה‪.‬‬ ‫כשירה‪ ,‬בציור או מנוצחים‬ ‫הקונספט שייך לסגנון המוסיקה האקספרימנטלית‬ ‫ע"י מחוות גוף ‪ -‬משחקים‬ ‫והמאולתרת‪ ,‬והתחיל בשנות ה‪ 60-‬באירופה וארה"ב‪.‬‬ ‫מוסיקליים הם יצירות‬ ‫מלחינים רבים התנסו ומתנסים בכתיבה כזו‪ ,‬ביניהם‬ ‫שכתובות כמו משחקי ספורט‪,‬‬ ‫זורן‪ ,‬שטוקהאוזן‪ ,‬קייג'‪ ,‬קרדיו ו‪-‬וולף‪.‬‬ ‫כך שהשחקנים‪-‬נגנים משחקים‬ ‫הסגנון‪ ,‬מעצם הגדרתו‪ ,‬מייצג ומאפשר חופש‬ ‫לפי חוקים ידועים מראש‪.‬‬ ‫במלוא מובן המילה‪ ,‬ומגיע בשלל צורות ‪ -‬מיצירות‬ ‫במשחק כמו במשחק ‪ -‬כל‬ ‫שהן סיפור קצר במילים עד לציורים אבסטרקטיים‪,‬‬ ‫פעם התוצאה תהיה שונה"‬ ‫פרפורמנס וקומיקס‪ .‬מה שהכי מרתק לדעתי ביצירות‬ ‫ההלו ‪ -‬הוא הריגוש שבסיכון‪ .‬המלחין‪ ,‬שמרפה מהשליטה‬ ‫המוחלטת ביצירה ומעביר חלק ממנה לנגן‪ ,‬שמצידו‬ ‫מסתכן ביצירתיות‪ .‬בניגוד למוסיקה כתובה מתחילתה ועד סופה‪ ,‬הנגן הוא חלק‬ ‫מתהליך היצירה‪ ,‬וקובע בזמן אמת משתנים מוסיקליים כמו משך‪ ,‬גובה‪ ,‬צורה‪,‬‬ ‫צליל‪ ,‬צבע ועוד‪.‬‬ ‫כשהקונספט עף רחוק‪ ,‬משחקים מוסיקליים נהיים תבנית לכתיבת יצירה‪,‬‬ ‫כמו עשה‪-‬זאת‪-‬בעצמך‪ .‬מה שכיף בזה‪ ,‬זה שכל אחד יכול לנגן אותן‪ .‬מוסיקאי מקצועי‬ ‫או מנכ"ל חברת סלולר‪ .‬באמת! כל מה שצריך זה להבין את ההוראות ולהקשיב‪.‬‬ ‫לפעמים‪ ,‬כמו אצל המלחינים קורנליס קרדיו וסילבנו בוסוטי ‪ -‬היצירה‬

‫‪4‬‬

‫היא דף עם ציור‪ ,‬וזהו‪ .‬סימנים גרפיים שמתרגמים לצלילים‪ .‬פשוט תנגן את זה‪.‬‬ ‫איך מה שאתה רואה נשמע? למה יתרגמו הראש והידיים את המידע הויזואלי?‬ ‫תבחר‪ ,‬ואם אפשר‪ ,‬עדיף שלא במודע‪ .‬לנגן לבד או עם תזמורת מארש רוסית‪.‬‬ ‫הכל כשר‪ ,‬כל עוד זה איך שאתה מבין את זה‪.‬‬ ‫יצירות‪-‬משחק של מלחינים כמו ג'ון זורן (אבי הלייבל 'צדיק') וכריסטיאן‬ ‫וולף (ממובילי הסגנון ומקים ה‪Scratch Orchestra-‬‬ ‫האנגלית)‪ ,‬הן ניסויים חברתיים מוסיקליים‪ .‬מבחר חוקים‬ ‫והוראות המדמים סיטואציות אנושיות‪-‬חברתיות‪.‬‬ ‫"כנגן אתה זוכה להכיר את‬ ‫בתוך מסגרת שחוסר הגבולות שלה הוא יתרון‬ ‫עצמך וכמלחין אתה נהנה‬ ‫וחסרון‪ ,‬צריך להמציא חוקים‪ .‬למה ולמי להגיב? לפי מה?‬ ‫לראות לאן יכול להגיע הרעיון‬ ‫מה הקיו הפנימי שלי? זה נמצא ברגש‪ ,‬בשכל‪ ,‬באינטואיציה‬ ‫שלך‪ .‬מה קורה כשמישהו אחר‬ ‫ כל אחד בנפרד וכולם יחד‪.‬‬‫לוקח את חומר הגלם שלך‬ ‫כנגן אתה זוכה להכיר את עצמך וכמלחין אתה‬ ‫והופך אותו לשלו‪ .‬קצת מפחיד‪,‬‬ ‫נהנה לראות לאן יכול להגיע הרעיון שלך‪ .‬מה קורה‬ ‫אבל הפחד משחרר"‬ ‫כשמישהו אחר לוקח את חומר הגלם שלך והופך אותו‬ ‫לשלו‪ .‬קצת מפחיד‪ ,‬אבל הפחד משחרר‪.‬‬ ‫לפנזין הזה ביקשנו ממלחינים לכתוב יצירות‪-‬משחק‪ ,‬עם ‪ 2‬הגבלות בלבד‪:‬‬ ‫המשחק יכתב להרכב לא ספציפי‪ ,‬כך שתוכלו לבחור על איזה כלי או כלים לנגן‬ ‫אותם‪ .‬או לשיר‪ .‬הכל אפשרי‪ .‬פסנתר או ניילון נצמד‪.‬הבקשה השנייה היתה להימנע‬ ‫משימוש בסימנים מוסיקליים "מסורתיים" כתובים‪ .‬חלקם הקשיבו לנו‪ ,‬וכדרכם‬ ‫של מלחינים (וטוב שכך) ‪ -‬חלקם לא‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫מחול ההטחות‬ ‫מאת‪:‬‬

‫מא ת ‪ :‬ערן ה ד ס‬

‫קי טוע מהפר טי טורה ב כפול ת ה עמוד י ם ה באה >‬ ‫‪d e di ca ted to Jesu s Ch ri st, Ju li a n A ss ange and Jo nathan Po lak‬‬

‫פוגו‪‬ :‬מעגל‬ ‪‭‬ובסביבתו‬ ‪‭‬פציעות‬ ‪‭‬קלות‬ ‫מחול‬ ‪‭‬ההטחות‬ ‪‭‬הנו‬ ‪‭‬סוג‬ ‪‭‬של‪‭‬‬ ‫ריקוד‬ ‪‭‬אנשים‪‭‬‬ ‫המקובצים‬ ‪‭‬בצורת‬ ‪‭‬מעגל‬ ‪‭‬ובסביבתו‪‭‬‬ ‫ופציעות‬ ‪‭‬קשות‬ ‪‭‬הדורשות‬ ‪‭‬טיפול‬ ‪‭‬בהול‪‭‬‬ ‫מחול‬ ‪‭‬ההטחות‬ ‪‭‬הנו‪‭‬‬ ‫ריקוד‬ ‪‭‬אנטי‬‪‭-‬דיסקו‪‭‬‬ ‫שם‬ ‪‭‬הריקוד‪‬ :‬איסור‬ ‪‭‬ענידה‬ ‪‭‬של‪‭‬‬ ‫חפצים‬ ‪‭‬חדים‬ ‪‭‬או‬ ‪‭‬מסוכנים‬ ‪‭‬בעברית‪‭‬‬ ‫מחול‬ ‪‭‬ההטחות‬ ‪‭‬הנו‬ ‪‭‬סוג‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬ריקוד‪‬ .‬טענו‬ ‪‭‬‬ ‫כי‬ ‪‭‬הוא‬ ‪‭‬מעודד‪‭‬‬ ‫אלימות‬ ‪‭‬נעה‪‭‬‬ ‫החל‬ ‪‭‬מדחיפות‬‪‭-‬תקיפות‪‭‬‬ ‫עד‬ ‪‭‬קפיצה‬ ‫והטחת‬ ‪‭‬הגוף‬ ‪‭‬כולו‬ ‪‭‬מהמוזיקה‬

‫תזמור ‪-‬‬ ‫פסנתר‪ :‬משמש גם באופן המסורתי ולעיתים עם תוספות על המיתרים‪ ,‬שכוללות‬ ‫חסימת המיתרים באמצעות היד‪ ,‬הוספה של דפי נייר‪ ,‬סרגלי מתכת‪ ,‬חתיכות‬ ‫פלסטיק וכו'‪.‬‬ ‫מתכת‪ :‬חתיכת מתכת המפיקה קול צורמני בעת חיכוך עם מתכת אחרת‪ .‬לדוגמא‪,‬‬ ‫מריש ומברג‪.‬‬ ‫מיתרים ‪ :1+2‬כל שילוב בין כינורות ו‪/‬או ויולות‪.‬‬ ‫סלאפ‪-‬טנג ‪ :1+2‬כל כלי שיכול להפיק סלאפ‪-‬טנג‪.‬‬ ‫כוס ב‪-‬סי‪/‬דו‪/‬רה‪ :‬יש לכוון את הכוסות לגבהי הצליל האבסולוטיים‪.‬‬ ‫אלקטרוניקה‪ :‬השתמש בריוורב עבור המתכת‪ ,‬המיתרים‪ ,‬הסלאפ‪-‬טנג והכוסות‪.‬‬ ‫קבע את אחוז הריוורב לכל כלי‪ .‬הוסף קווי דיליי שונים עבור‪ :‬מיתרים‪ ,1‬מיתרים‪,2‬‬ ‫סלאפ‪-‬טנג‪ .‬הוסף כראות עיניך אפקטים כגון פאנינג‪ ,‬פייזורים ופיטץ' שיפטרים‬ ‫ועוד‪ .‬נא לא לפגוע בגובה הצליל של הפסנתר והכוסות‪.‬‬ ‫כל הכלים מוגברים‪-‬‬‫מקרא ‪-‬‬ ‫אתה מוביל את הפרטיטורה קדימה‪ .‬בחר מתי‪:‬‬ ‫קלאסטר מהמרפק ועד כף היד‪:‬‬ ‫סאונד עם חצי גובה צליל מוגדר‪:‬‬ ‫שהה‪ .‬בחר את אורך השהייה‪:‬‬ ‫ההופעות של ההוראה הולכות ומתרבות באופן הדרגתי‪:‬‬ ‫ההופעות של ההוראה הולכות ומתמעטות באופן הדרגתי‪:‬‬ ‫בחר אלמנט אחד מתוך האלמנטים המופיעים בתוך הסוגריים (בלופ‪ ,‬אפשר לבחור אלמנט אחר כל פעם)‬

‫התיווי למיתרים ולסלאפ‪-‬טנג הינו אילוסטרטיבי בלבד‪ .‬נא לא לעקוב אחרי‬ ‫התוים אחד לאחד‪ .‬הסתכלו על הציור שנוצר מהם ונסו להעביר את התחושה שהם‬ ‫מעבירים‪ ,‬במסגרת ההגבלות וההוראות המתלוות אליהם‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

9

8

‫אמא אני לא רוצה להיגמל‬ ‫מא ת ‪ :‬אב י בו חבו ט‬

‫קצת כמו להקת הקליק‪ ,‬בישראל המדכאת של תחילת שנות השמונים‪ ,‬גם הוגו‬ ‫באל (בשוויץ הפסטוראלית פוסט‪-‬מלחמ"ע‪ )1‬התבאס מזה שכלמני מבוגרים כבדי‬ ‫ראש מחליטים בשבילו איך יצירה צריכה להראות ולהישמע‪ ,‬ומה טוב ומה רע‪,‬‬ ‫ושיש קאנון‪ ,‬ושצריך ללכת ללמוד באוניברסיטה כדי להיות משהו מיוחד‪ .‬באל‬ ‫היה אמן‪ ,‬שכתב שירים ומניפיסטים‪ ,‬וביחד עם ידידים‬ ‫טובים הקים תנועת אמנות שלימים נקראה "דאדא"‪.‬‬ ‫"השיר לא הורכב ממילים‪,‬‬ ‫"דאדא"‪ ,‬על פי באל וחבורתו‪ ,‬הוא המלמול‬ ‫כמתווכות של משמעות‪ ,‬אלא‬ ‫הראשון שתינוק בן‪-‬יומו ממלמל‪ .‬דאאא דאאא‪ .‬ומה‬ ‫מהברות חסרות משמעות ‪-‬‬ ‫שטוב בשביל תינוקות‪ ,‬היה טוב גם בשביל החבורה שלו‪.‬‬ ‫ממוסיקה‪" .‬הצעד הבא הוא‬ ‫באחד ממופעיו המיתולוגים‪" ,‬קראוון הפילים"‪ ,‬שהוצג‬ ‫שהשירה תיפטר מן השפה‪,‬‬ ‫לראשונה בקברט וולטר ביוני ‪ - 1916‬הופיע באל לבוש‬ ‫כשם שהציור נפטר מן‬ ‫תחפושת פרימיטבית‪ ,‬והקריא שיר פונטי‪ ,‬שהכה את הקהל‬ ‫האובייקט‪ ,‬ומטעמים דומים"‪,‬‬ ‫המשועשע בהלם קל‪ .‬השיר לא הורכב ממילים‪ ,‬כמתווכות‬ ‫טען באל‪ ,‬שחתר תחת השפה‬ ‫של משמעות‪ ,‬אלא מהברות חסרות משמעות ‪ -‬ממוסיקה‪.‬‬ ‫במעין רגרסיה אינפנטילית"‬ ‫"הצעד הבא הוא שהשירה תיפטר מן השפה‪ ,‬כשם שהציור‬ ‫נפטר מן האובייקט‪ ,‬ומטעמים דומים"‪ ,‬טען באל‪ ,‬שחתר‬ ‫תחת השפה במעין רגרסיה אינפנטילית‪.‬‬ ‫אינפנטיליות הייתה עיקרון חשוב עבור דאדא‪ .‬מה שטוב לשבטים באפריקה‪,‬‬ ‫לילדים‪ ,‬היה טוב גם עבורם ‪" -‬והכול ילדותי ופנטסטי‪ ,‬הכל ילדותי וישיר‪ ,‬הכל‬ ‫ילדותי וסימבולי‪ ,‬בניגוד למסוידות של עולם המבוגרים"‪ ,‬כתב באל‪ .‬מילים‪,‬‬ ‫תווים ‪ -‬יוצרים סדר בעולם‪ .‬סדר יוצר משמעות‪ .‬משמעות מתוך משמעת‪ .‬השירה‬ ‫הפונטית של באל הורכבה מאוסף צלילים והברות שלא הביעו דבר ‪ -‬היחס שלו‬ ‫לשפה היה כאל פיסול בחומר או בצליל‪.‬‬ ‫השירה הלטריסטית היתה שלב נוסף באובדן השליטה המתוזמר של‬

‫‪10‬‬

‫דאדא‪ ,‬ולימים היא היותה בסיס רעיוני ותוכני לפרטיטורה הגרפית במוסיקה‬ ‫המודרנית‪ .‬היא היתה צעד נוסף ואחרון במאמץ לסילוק האובייקט מן השירה‪.‬‬ ‫השירה הפונטית הושתתה אמנם על צליל בלבד‪ ,‬אך עדיין ניתנה למניפולציה ‪-‬‬ ‫הצליל עשוי להשתנות בהתאם לאינטונציה‪ ,‬למקצב ועל פי האופן שבו הוא נקרא‬ ‫ע"י האמן המבצע‪ .‬הלטריזם קרא לשחרר את השפה מכבלי הצליל ‪ -‬והסיט את‬ ‫תשומת הלב להיבט החזותי של הכתב (טיפוגרפיה)‪ .‬הלטריזם הציע התבוננות‬ ‫חדשה בסימן הטיפוגרפי (האותיות‪ ,‬כמו התווים האחרים שמרכיבים את השפה‬ ‫ מקפים‪ ,‬סימני פיסוק‪ ,‬ספרות וכו')‪ ,‬באמצעות עיוות הכתב‪ ,‬הגדלה‪ ,‬הכפלה‪,‬‬‫ושימוש ב"אייקונים" איוריים תמציתיית‪ .‬מעיין קולאז'‪ ,‬שמציע קריאה חדשה‪,‬‬ ‫חופשית‪ ,‬שלא מצייטת לחוקי תחביר‪ ,‬או להיגיון לשוני כלשהו‪.‬‬ ‫חזרה לתל אביב של שנות השמונים‪ ,‬לכלכלה מחורבנת‪ ,‬למנחם בגין‪,‬‬ ‫למלחמת שלום הגליל‪ ,‬לירדנה ארזי‪ ,‬ליצחק רבין‪ ,‬למזרקה של אגם‪ ,‬לשלום חנוך‪.‬‬ ‫דיכאון‪ .‬הקליק קמו כתגובת נגד לדור רציני מדי‪ ,‬ממושטר‬ ‫מדי‪ ,‬לדור של בלדות בטקסי זיכרון‪ ,‬ושל תנועות נוער‬ ‫"חזרה לתל אביב של שנות‬ ‫ציוניות‪ .‬הקליק קמו בהשראת הסקס פיסטולז‪ ,‬ששנים‬ ‫השמונים‪ ,‬לכלכלה מחורבנת‪,‬‬ ‫ספורות לפניהם העלו בלהבות את הממלכה הבריטית של‬ ‫למנחם בגין‪ ,‬למלחמת שלום‬ ‫מרגרט תאצ'ר‪ .‬הקליק‪ ,‬כמו הפיסטולז‪ ,‬הבינו שלכתוב‬ ‫הגליל‪ ,‬לירדנה ארזי‪ ,‬ליצחק‬ ‫שירים זה טוב ויפה‪ ,‬אבל הם היו שם בעיקר בשביל‬ ‫רבין‪ ,‬למזרקה של אגם‪ ,‬לשלום‬ ‫האנרגיה והזעם המתפרץ‪ .‬אותם עניין האקט הפרימיטיבי‪,‬‬ ‫חנוך‪ .‬דיכאון‪ .‬הקליק קמו‬ ‫הפרובוקציה‪ ,‬הנהמה הילדותית שמשאירה את המאזין בלי‬ ‫כתגובת נגד לדור רציני מדי‪,‬‬ ‫אוויר בריאות‪ .‬כמו תינוק מקולקל‪ ,‬שרוצה חום ותשומת‬ ‫ממושטר מדי‪ ,‬לדור של בלדות‬ ‫לב‪ ,‬שרוצה לשחק‪ ,‬שרוצה שידחפו לו לפה מגה‪-‬פון במקום‬ ‫בטקסי זיכרון‪ ,‬ושל תנועות‬ ‫מוצץ מעצבן‪.‬‬ ‫נוער ציוניות"‬

‫‪1 1‬‬

1 3

12

‫שבעה גיליונות‬

‫‪SONG‬‬

‫ק יטו ע מ פ רט יטו ר ה ג ר פ י ת ש ל המ ל ח י ן ‪S y lva n o B u ss otti :‬‬

‫לז מרת ו מספר לא מוגבל של מל ו ו ים‬ ‫מאת‪ :‬כריס טיאן וולף‬

‫הזמרת צריכה לבחור שם שהיא אוהבת‪ .‬אם זה שם של מישהו שהיא מכירה‪,‬‬ ‫אז היא צריכה להשתמש בשם הפרטי המלא‪ .‬אם זה שם של מישהו שהיא לא‬ ‫מכירה‪ ,‬היא צריכה להשתמש בשם הפרטי‪ ,‬האמצעי (אם יש) ושם המשפחה‪.‬‬ ‫הזמרת ממציאה צליל אחד לכל הברה של השם‪ ,‬או לכל אות או צירוף אותיות‬ ‫מהשם‪ ,‬שלא עולה על אורך השם עצמו‪.‬‬ ‫פעם אחת היא צריכה לשיר ‪ 3‬צלילים שונים על כל הברה‪ ,‬אות‪ ,‬או צירוף‬ ‫אותיות‪ .‬כשזה קורה‪ ,‬לא לחזור על השם יותר מפעם אחת!‬ ‫הליווי צריך להיות אקורדים (כמה צלילים מנוגנים בו‪-‬זמנית) של לפחות ‪5‬‬ ‫צלילים (צליל אחד יכול להיות מושהה מאקורד אחת לאקורד הבא‪ ,‬אבל לא‬ ‫מושהה על יותר משני אקורדים רציפים)‪.‬‬ ‫פעם אחת צריך להשתמש רק בארבעה צלילים לאקורד‪.‬‬ ‫כל אקורד צריך להיות מנוגן יחד עם צליל של הזמרת‪.‬‬ ‫אם יש רק שם אחד‪ ,‬הזמרת צריכה לשיר אחד מהסאונדים ממנו ללא ליווי‪.‬‬ ‫אם יש יותר משם אחד‪ ,‬הזמרת צריכה לשיר שניים מהסאונדים ללא ליווי‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫‪1 5‬‬

‫אלתור לא חופשי‬ ‫מא ת ‪ :‬נ ט ע כ הן ‪-‬ש נ י‬

‫ארבע בבוקר‪ ,‬חשש קל מדלקת ריאות‪ ,‬ספק יגיד‪' :‬חרדה מתבשלת'‪ .‬דד‪-‬ליינים‬ ‫אפפעם לא עושים לי טוב‪ .‬אני לא זוכרת באיזה גיל זה התחיל‪ .‬אולי מהרגע‬ ‫שהבנתי‪ ,‬כי כשאני מנגנת מול קהל‪ ,‬אז יש שם גם מישהו שמבין‪ ,‬ויש לו מה להגיד‪,‬‬ ‫ולעתים ‪ -‬זה לא נעים‪ .‬הוא לא חייב להיות מוסיקאי משכיל‪ ,‬גם לא פרופסור רב‬ ‫מעלה‪ ,‬אפילו לא בעל יכולת מוזרה כמו שמיעה אבסולוטית או סינסתזיה טהורה‪.‬‬ ‫פשוט בן‪-‬אדם‪ .‬הוא לא רק מאזין‪ ,‬הוא גם רואה‪ ,‬ולרוב ‪ -‬הוא מבין‪' .‬מה הוא מבין?‬ ‫מה הוא יודע? הוא מכיר אותי עכשיו? אני רק מנגנת באך‪ ,‬רק מנגנת מוצארט‪,‬‬ ‫רק מאלתרת על אקורדים‪ ,‬בלי אקורדים‪ ,‬רק משחקת עם רגשותיו‪ ,‬רגשותיי'‬ ‫אוי הספק‪ ,‬אוי לספק הקטן‪ .‬אנסה להקטינו למימדי פצפון‪ ,‬איעזר בידידי זה לא‬ ‫מכבר ‪ -‬המדע‪ ,‬האמפירי‪ ,‬המוצק‪ ,‬הזמין‪ ,‬הנזיל‪ ,‬הנעים‪:‬‬ ‫לאורך כל תולדות המוסיקה‪ ,‬החל משפת האפקטים עתיקת היומין‪ ,‬מלחינים‬ ‫הבינו את מה שהקהל מאזין‪ .‬מוסיקה קשורה ברגש ‪ -‬ניתן לשייך תכונות סאונד‬ ‫מסוימות לרגשות מסוימים‪ .‬הקשיבי לקולות העצב הנוגים‪ .‬הרגיסטר נמוך‪ ,‬הטמפו‬ ‫איטי‪ ,‬מנעד מצומם ללא קפיצות מיותרות (אין אנרגיה בשעה כזאת)‪ .‬אולי גם‬ ‫איזה סולם מינורי‪ ,‬או סתם צפצוף מונוטוני‪ ,‬קול ענות חלוש ונמוך‪ ,‬במרכז החזה‬ ‫מתגבר והולך‪ .‬כאב אמיתי‪ .‬דלקת ריאות‪ .‬מעט קשה לי לכתוב כעת על המוסיקה‬ ‫של הרגש ההפוך‪ ,‬השמחה העליזה והקופצנית‪ ,‬אתם יכולים לתאר לעצמכם‪ .‬זה‬ ‫בדיוק להפך‪ ,‬אנרגיה אינסופית‪ ,‬לא בכדי אנחנו מכופפים‪.‬‬ ‫השילוב הזה‪ ,‬רגש מוסיקה‪ ,‬עובר גם דרך החוש השלט‪ ,‬החוש החזק‪ .‬מלחמת‬ ‫החושים מתנהלת לנו מתחת לאף‪ .‬והעין לוקחת‪ .‬בשנת ‪ 1993‬נעשה מחקר (אתם‬ ‫לא רוצים רפרנסים עכשיו נכון? אם זה בוער ‪ -‬חפשו אותי בפייס)‪ .‬נתנו לנבדקים‬ ‫לדרג רגשות של ליינים של צלילים המשתנים כל אחד בקצב ובגובה הצליל‪.‬‬ ‫בנוסף נעשו עוד כמה סדרות של כדור הנראה מקפץ על גבי המסך‪ ,‬המשתנה גם‬ ‫הוא בקצב תנועתו ובגובהו על גביו‪ .‬התוצאות לא מפתיעות את המאזין המבין‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫ככל שהסדרה הייתה יותר מהירה וגבוהה כך עלה הדירוג של רגש השמחה‪ .‬באיזה‬ ‫מן הסדרות תשאלו? בשתיהן‪ .‬ברגע שהכדור העליז בעל הסאונד המקפיץ נראה‬ ‫ונשמע על המסך (אוי‪ ,‬תפסיקו אותו בבקשה) עלה דירוג רגש השמחה‪ .‬לא סתם‬ ‫עלה‪ ,‬עלה גם על ההוא של הכדור לבדו‪ ,‬וגם על זה של הסאונד לבד‪ .‬מובהק‬ ‫סטטיסטית כמובן! מעתה והלאה ‪ -‬כל ניסוי שמוזכר יש לדעת כי הוא פורסם‬ ‫במגזין מדעי‪ ,‬ולא תיתכן תוצאה שאינה מובהקת (ממש לא כמו מחקרים שמצאו‬ ‫כי קולגייט טוטאל היא משחת השיניים הטובה בעולם‪ ,‬אם תרצו)‪.‬‬ ‫זה בהחלט מעניין ונחמד לדעת כי נעשים כאלו ניסויים מדעיים‪ .‬מדעיים‬ ‫לכל דבר‪ .‬אך נדמה כי לפעמים‪ ,‬כמו כל מדע בחיתולים‪ ,‬מתחילים מן המובן מאליו‪.‬‬ ‫רגע‪ ,‬מובן? מאיליו? שאלות קשות‪ ,‬מיטב המוחות‪ ,‬שלי כרגע לא ממש שם‪ .‬עוד‬ ‫ניסוי של חוקר אמיתי לא יזיק‪ .‬השנה היא שנת ‪ - '94‬שלושה חוקרים נועזים לקחו‬ ‫חלק מסרט דוקומנטרי על זאבים המראה התנהגות אופיינית נייטרלית לחלוטין‪.‬‬ ‫לפני תחילתו של הניסוי הם מצאו שתי יצירות קצרות‪ ,‬אשר דורגו על ידי שופטים‬ ‫אובייקטיבים האחת כ'משחקית' והשנייה כ'אגרסיבית'‪ .‬שוב נחלץ לעזרה מאזינינו‬ ‫היקר‪ ,‬השופט הקר‪ .‬הניסוי החל‪ .‬הנבדקים התחלקו ל‪ 3-‬קבוצות‪ ,‬ונתבקשו לדווח‬ ‫מה קורה בסצינה‪ .‬הראשונה ראתה את הסצנה בשילוב עם המוסיקה המשחקית‪,‬‬ ‫השנייה עם האגרסיבית‪ ,‬והשלישית‪ ,‬הביקורת‪ ,‬ללא מוסיקה בכלל‪ .‬התוצאות הראו‬ ‫כי ללא המוסיקה ‪ -‬הדירוג לא נטה לא לכאן ולא לכאן‪ .‬כאשר הוכנסה המוסיקה‬ ‫הדבר היה מובהק‪ ,‬ה'אגרסיבית' הותירה את חותמה‪ ,‬וה'משחקית' נתנה את הפייט‪.‬‬ ‫מה קורה כשאין תאימות? כאשר התמונה היא אחת‪ ,‬והסאונד‪ ,‬אוי‪ ,‬הסאונד‪.‬‬ ‫ננסה להיזכר ב'תפוז מכאני'‪ .‬שוד‪ ,‬גזילה‪ ,‬רצח‪ ,‬אלימות‪ ,‬אונס‪ .‬התמונה מדברת‬ ‫בעד עצמה‪ ,‬כולנו רואים‪ .‬ועכשיו מיוט‪ .‬ועכשיו נחזיר‪" .‬העורב הלקחן" של רוסיני‬ ‫ברקע‪ .‬זה מה שעושה את זה עוד יותר נורא לא נעים‪ .‬במאמר מ‪ 2009-‬כינתה אותו‬ ‫מרלין בולטס 'קונטרסט אירוני'‪ .‬אני מורידה את הכובע‪ ,‬מיטב המוחות עשו את‬ ‫עבודתן נאמנה‪ .‬נגמר כמעט הדף‪ ,‬לא הספקתי עוד שומדבר‪.‬‬ ‫"‪...‬איש יושב ליד פסנתר שרוט בחדר לא גדול מוגף תריסים‪ ...‬נניח לו‬ ‫עכשיו‪ ,‬נחמוק מכאן‪ ,‬נלך לישון" (מתוך‪ :‬האיש ליד הפסנתר‪ ,‬מאיר ויזלטיר)‬

‫‪1 7‬‬

‫ללא כותרת‬ ‫ק יטו ע מ פ רט יטו ר ה ג ר פ י ת ש ל המ ל ח י ן ‪Treati s e Cor n el i u s Cardew :‬‬

‫‪18‬‬

‫‪1 9‬‬

‫מדעי המדינה א'‬ ‫מא ת ‪ :‬אופ יר א י ל ז צ ק י‬

‫‪ 30‬משתתפים‪ ,‬או פחות (אבל מינימום מספיק כדי ליצור מסה קריטית של סאונד) כל‬ ‫אחד מחזיק מגפון (או כל מכשיר אחר שיכול להגביר את הקול ‪ -‬מיקרופון‪ ,‬צינור‪,‬‬ ‫ווקי‪-‬טוקי וכו') עומדים במעגל כלפי פנים‪ ,‬באופן בו יוכלו לשמוע אחד את השני‪.‬‬ ‫כל משתתף לוחש טקסט לתוך המגפון‪ .‬הטקסט הנלחש הוא טקסט פוליטי עכשווי‪,‬‬ ‫שקורא לאקטיביזם פוליטי או מגיב לנושא פוליטי עדכני‪.‬‬ ‫כל משתתף בוחר לעצמו את הטקסט‪.‬‬ ‫לפני ביצוע היצירה‪ ,‬כל משתתף מקבל עיצור או הברה מהרשימה למטה אליו הוא‬ ‫בכל פעם ‪ 13‬שבה הוא שומע את אותו עיצור‪/‬הברה‪.‬‬ ‫אופן התגובה שונה לכל הברה (כתוב בחוקי המשחק בהמשך)‪.‬‬ ‫כשהשחקן מסיים להגיב להברה או לעיצור ששמע‪ ,‬הוא חוזר להקריא את הטקסט‬ ‫שלו בלחישה בדיוק מאותה נקודה בה הפסיק‪.‬‬ ‫אור ך ב י צו ע ה י צ יר ה‬

‫כל המשתתפים צריכים להתחיל ביחד את היצירה‪ .‬האורך המינימלי של היצירה‬ ‫צריך לאפשר את המעבר מהמרקם ההתחלתי של לחישות למרקם עמוס של חזרות‬ ‫לא יציבות על ההברות‪/‬עיצורים‪ .‬היצירה יכולה להימשך ככל שתרצו‪ ,‬אבל צריכה‬ ‫להיפסק באופן פתאומי ע"י כל המשתתפים ביחד‪.‬‬ ‫ה מש ח ק‬

‫כל החומרים צריכים להיות מבוצעים בווליום בינוני (כמובן באופן שונה מהלחישות‬ ‫שצריכות להתבצע חלש ככל האפשר)‪.‬‬ ‫א' (עם פתח בניקוד) ‪ -‬כמו אבוקדו‪ .‬צליל קצר‪ ,‬באורך שנייה‪ .‬אפשר לומר בכל‬ ‫גובה צליל‪ .‬בכל חזרה להגיד באותו גובה וסוג צליל ולהאריך בשנייה נוספת‪.‬‬ ‫ב' ‪ -‬כמו בננה‪ .‬אפשר להגיד בכל גובה‪ .‬בכל חזרה להוסיף עוד "ב" באופן רציף ומהיר‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫ק' ‪ -‬כמו קרטיב‪ .‬אפשר להגיד בכל צורת הגייה‪ .‬בכל חזרה להוסיף עוד "ק" באופן‬ ‫רציף ומהיר ובצורת הגייה דומה‪.‬‬ ‫ד' ‪ -‬כמו דג‪ .‬אפשר להגיד בכל גובה‪ .‬בכל חזרה להוסיף עוד ד' באופן רציף ומהיר‬ ‫ובגובה צליל זהה‪.‬‬ ‫א' (עם צרה בניקוד) ‪ -‬כמו אלוהים‪ .‬קצר‪ ,‬באורך שנייה‪ .‬אפשר להגיד בכל גובה‪.‬‬ ‫בכל חזרה אותו גובה צליל וצבע ולהאריך בשנייה נוספת‪.‬‬ ‫פ' ‪ -‬כמו פלאפל‪ .‬אמירה אחת של ההברה‪ .‬אפשר להגיד בכל צורת הגייה‪ .‬בכל‬ ‫חזרה להוסיף עוד "פה" באופן רציף ומהיר ובאופן הגייה אחר‪.‬‬ ‫ג' ‪ -‬כמו גלגל‪ .‬אמירה אחת של העיצור‪ .‬אפשר להגיד בכל גובה‪.‬‬ ‫ה' ‪ -‬כמו הללויה‪ .‬אמירה אחת של ההברה‪ .‬בכל חזרה להוסיף עוד "ה" באופן רציף‬ ‫ומהיר ובאותה צורת הגייה‪.‬‬ ‫אי ‪ -‬כמו אילנה‪ .‬אפשר להגיד בכל גובה‪ .‬אמירה באורך שנייה של ההברה‪ .‬בכל‬ ‫חזרה אותו גובה צליל וצבע ולהאריך בשנייה נוספת‪.‬‬ ‫ג' ‪ -‬כמו ג'קסון‪ .‬אפשר להגיד בכל גובה‪ .‬אמירה אחת של ההברה‪ .‬בכל חזרה‬ ‫להוסיף עוד "ג'" באופן רציף ומהיר ובכל פעם בגובה צליל שונה‪.‬‬ ‫ל' ‪ -‬כמו למה‪ .‬אפשר להגיד בכל גובה‪ .‬אמירה אחת של ההברה בכל פעם‪ .‬בכל‬ ‫חזרה להוסיף עוד "ל" באופן רציף ומהיר ובגובה צליל דומה‪.‬‬ ‫מ' ‪ -‬כמו מתנה‪ .‬אפשר להגיד בכל גובה‪ .‬אמירה אחת של ההברה בכל פעם‪ .‬בכל‬ ‫חזרה להוסיף עוד "מ" באופן רציף ואיטי ובגובה צליל דומה‪.‬‬ ‫נ' ‪ -‬כמו נמלה‪ .‬אפשר להגיד בכל גובה‪ .‬אמירה אחת בכל פעם‪ .‬בכל חזרה להוסיף‬ ‫עוד "נ'" באופן רציף ואיטי ובגובה צליל דומה‪.‬‬ ‫או ‪ -‬כמו אור‪ .‬קצר‪ ,‬באורך שנייה‪ .‬בכל חזרה באותו גובה צליל וצבע ולהאריך‬ ‫בשנייה נוספת‪.‬‬ ‫פ' ‪ -‬כמו פלפל‪ .‬אפשר לומר בכל צורת הגייה‪ .‬בכל חזרה להוסיף עוד "פ" באופן‬ ‫רציף ומהיר ובצורת הגייה זהה‪.‬‬ ‫ר' ‪ -‬כמו רכבת‪ .‬אפשר לומר בכל גובה‪ .‬אמירה אחת של ההברה בכל פעם‪ .‬בכל‬ ‫חזרה להוסיף עוד "ר" באופן רציף ומהיר ובגובה דומה‪.‬‬ ‫ס' ‪ -‬כמו סברס‪ .‬אפשר לומר בכל צורת הגייה‪ .‬אמירה אחת של ההברה בכל פעם‪.‬‬ ‫בכל חזרה להוסיף עוד "ס" באופן רציף ומהיר ובצורת הגייה שונה‪.‬‬ ‫ש' ‪ -‬כמו שמש‪ .‬אמירה אחת של ההברה בכל פעם‪ .‬בכל חזרה להוסיף עוד "ש"‬ ‫באופן רציף ומהיר ובצורת הגייה שונה‪.‬‬ ‫ז' ‪ -‬כמו זברה‪ .‬אפשר לומר בכל בכל גובה‪ .‬אמירה אחת של ההברה בכל פעם‪ .‬כל‬

‫‪2 1‬‬

‫פעם שאומרים להוסיף עוד "ז" באופן רציף ומהיר‪ ,‬בגובה דומה‪.‬‬ ‫ט' ‪ -‬כמו טמבל‪ .‬אפשר לומר בכל צורת הגייה‪ .‬אמירה אחת של ההברה בכל פעם‪.‬‬ ‫בכל חזרה להוסיף עוד "ת" באופן רציף ומהיר ובצורת הגייה שונה‪.‬‬ ‫ת' ‪ -‬כמו ‪( think‬אנגלית)‪ .‬אפשר לומר בכל צורת הגייה‪ .‬אמירה אחת של ההברה‬ ‫בכל פעם‪ .‬בכל חזרה להוסיף עוד "ת'" באופן רציף בקצב בינוני ובצורת הגייה דומה‪.‬‬ ‫ת' ‪ -‬כמו ‪ .mother‬אפשר לומר בכל צורת הגייה‪ .‬אמירה אחת של ההברה בכל‬ ‫פעם‪ .‬בכל חזרה להוסיף עוד "ת'" באופן רציף ומהיר ובגובה צליל שונה‪.‬‬ ‫או ‪ -‬כמו אורווה‪ .‬אפשר לומר בכל גובה צליל מושר‪ .‬קצר‪ ,‬באורך שנייה‪ .‬בכל‬ ‫חזרה אותו צליל וצבע ולהאריך בשנייה נוספת‪.‬‬ ‫ו' ‪ -‬כמו ורד‪ .‬אפשר לומר בכל גובה‪ .‬אמירה אחת של ההברה בכל פעם‪ .‬בכל חזרה‬ ‫להוסיף עוד "ו" באופן רציף בקצב בינוני ובגובה דומה‪.‬‬ ‫וו' ‪ -‬כמו וואלה‪ .‬אפשר לומר בכל גובה‪ .‬אמירה אחת של ההברה בכל פעם‪ .‬כל‬ ‫פכם שחוזרים להוסיף עוד "וו" באופן רציף ומהיר ובגובה דומה‪.‬‬ ‫קס'‪ -‬כמו ‪ .ex‬אמירה אחת של ההברה בכל פעם‪ .‬בכל חזרה להוסיף עוד "קס"‬ ‫באופן רציף בקצב בינוני ובגובה דומה‪.‬‬ ‫י' ‪ -‬כמו ילדה‪ .‬אפשר לומר בכל גובה‪ .‬אמירה אחת של ההברה בכל פעם‪ .‬בכל‬ ‫חזרה להוסיף עוד "י" באופן רציף ומהיר ובגובה דומה‪.‬‬

‫פרימה‬ ‫מאת‪ :‬איל ת לרמן ‪ ,‬ני תאי לוי‬

‫משחק‬ ‪‭‬לשני‬ ‪‭‬כלים‬ ‪‭‬שיכולים‬ ‪‭‬לנגן‬ ‪‭‬צליל‬ ‪‭‬מובחן‬ ‪‭‬שאינו‬ ‪‭‬דועך‬ ‪‭‬ויש‬ ‪‭‬להם‬ ‪‭‬מנעד‬ ‪‭‬חלקי‪‭‬‬ ‫‬או‬ ‪‭‬שלם‬ ‪‭‬משותף ‪‭.‬‬ ‫‬‬ ‫המטרה‪‬ :‬להגיע‬ ‪‭‬לסקונדה‬ ‪‭‬גדולה‬ ‫לפני‬ ‪‭‬הנגינה‬ ‪‭‬המוסיקאים‬ ‪‭‬בוחרים‬‪‭:‬‬ ‫איזה‬ ‪‭‬צליל‬ ‪‭‬הם‬ ‪‭‬ינגנו‬ ‫מי‬ ‪‭‬ירד‬ ‪‭‬מהצליל‬ ‪‭‬ומי‬ ‪‭‬יעלה‬ ‫כמה‬ ‪‭‬סבבים‬ ‪‭‬עד‬ ‪‭‬למימוש‬ ‪‭‬המטרה‬ ‫שני‬ ‪‭‬מוסיקאים‬ ‪‭‬מתחילים‬ ‪‭‬יחד‬ ‪‭‬בנגינת‬ ‪‭‬מרווח‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬פרימה‪‬ .‬לאט‬ ‪‭‬אחד‬ ‪‭‬המוסיקאים‪‭‬‬ ‫‬מתחיל‬ ‪‭‬לעוות‬ ‪‭‬מאוד‬ ‪‭‬בעדינות‬ ‪‭‬את‬ ‪‭‬המרווח‪‬ .‬בתוך‬ ‪‭‬המרווח‬ ‪‭‬המעוות‬ ‪‭‬יאבדו‪‭‬‬ ‫‬הצלילים‬ ‪‭‬ויתנשא‬ ‪‭‬רטט‬ ‪‭‬הנע‬ ‪‭‬ביניהם‪ .‬המוסיקאים‬ ‪‭‬מוזמנים‬ ‪‭‬להחליף‬ ‪‭‬תפקידים ‪‭.‬‬ ‫‬העיוות‬ ‪‭‬הופך‬ ‪‭‬לשחקן‬ ‪‭‬הראשי‬ ‪‭‬ומניע‬ ‪‭‬את‬ ‪‭‬המוסיקאים‬ ‪‭‬סביבו ‪‭.‬‬

‫‪22‬‬

‫‪2 3‬‬

2 4