Bat Yam by Tal Sofia

‫אין‬ ‫פה‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫‪12-14.09‬‬ ‫בת־ים‬ ‫‪2013‬‬ ‫טבע עירוני‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫‪2‬‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫‪6‬‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫טבע עירוני‬

‫‪8‬‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫עיריית בת–ים הפתיעה אותנו בעוד יוזמה מקורית‪ :‬לאחר שהפיקה ‪13‬‬ ‫שנים את הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון רחוב‪ ,‬ולאחר שהקימה והפיקה‬ ‫את הביאנלה הראשונה לתכנון הנוף העירוני‪ ,‬היא הציעה לערוך את שני‬ ‫האירועים יחד כחגיגה אורבנית–מוסיקלית אחת‪ .‬אנחנו מודים לשותפינו‬ ‫בעירייה על הרעיון המפרה ועל ההזדמנות לשיתוף פעולה מרתק ומורכב‪.‬‬ ‫אדריכלות ותיאטרון רחוב הם לכאורה תחומים הרחוקים זה מזה מרחק שנות‬ ‫אור‪ .‬אדריכלות מכוונת אל הנצחי‪ ,‬הבסיסי‪ ,‬ובוחנת את העולם בכובד ראש‬ ‫(חסר הומור?)‪ ,‬ואילו תיאטרון הרחוב פונה אל הרגעי‪ ,‬הזמני‪ ,‬המעורר חיוך‬ ‫והנוגע ללב‪ .‬ההזדמנות למפגש בין התחומים במרחבה של עיר אמיתית‪,‬‬ ‫שוקקת חיים‪ ,‬היתה מעין מתנה עבורנו‪ .‬גילינו אפשרויות מגוונות לחיבור‬ ‫מעניין‪ ,‬משמח ועמוק בין התחומים – בין אתר לאלתור‪ ,‬בין אדריכלות זמנית‬ ‫למופע‪ ,‬בין חומר דומם לגוף אנושי‪ .‬הזמנו את משתתפי הביאנלה לסדנה בת‬ ‫יומיים בנושא "אירוע תלוי–אתר"‪ .‬הפעילות המשותפת הולידה כמה רעיונות‬ ‫נהדרים‪ ,‬אך יותר מכך‪ ,‬היא אפשרה דו–שיח נדיר למדי בין אמנים מתחומים‬ ‫שונים‪ .‬התברר שאפשר לגשר על הבדלים בראיית עולם ושפות‪ ,‬וליהנות‬ ‫מהפריה הדדית‪ .‬טעונים בלא מעט תובנות חדשות פנו האמנים‪ ,‬ואנחנו איתם‪,‬‬ ‫ליצירת מבנים וקטעי נוף חדשים בעיר ולעבודה על מופעי הרחוב‪.‬‬ ‫אנחנו מזמינים אתכם – תושבי בת–ים ואורחים יקרים – לשוטט בין אתרי‬ ‫הביאנלה ומופעי הפסטיבל ולגלות בתוך כך את העיר המשתנה ללא הרף‪ ,‬עיר‬ ‫שראשיה יודעים שיצירה אמנותית בינתחומית תוססת משפרת את איכות חיי‬ ‫תושביה ותורמת לייחודה‪ .‬לוח האירועים ומפות העיר‪ ,‬שבהן מסומנות נקודות‬ ‫ההתרחשות‪ ,‬יעזרו לכם לתכנן את המסע החווייתי כאילו הייתם תיירים‪.‬‬ ‫בתי קפה‪ ,‬מסעדות ופינות מנוחה בגינות ציבוריות חדשות יאפשרו לכם לנוח‬ ‫ולאגור כוח להמשך הבילוי‪ .‬אנחנו מאחלים לכם הרפתקה מהנה ביותר!‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫דבר אוצרות הביאנלה‬

‫— סיגל ברניר ויעל מוריה‬ ‫‪10‬‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫‪12‬‬

‫"סתמיות‬ ‫היא שיא‬ ‫האופנה‬ ‫בין אניני‬ ‫טעם‪".‬‬ ‫— א‪ .‬זנדברג‪ .‬עיתונאית‬ ‫‪13‬‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫עיר טובה לתושביה היא עיר המשלבת בין הפיזי לרגשי‪ ,‬בין הסביבה המשתנה‬ ‫למקום הייחודי של כל אחד ואחת בתוך הקהילה‪ .‬האתגר העירוני היום הוא‬ ‫ליצור קהילה עריבה לחבריה‪ ,‬יוזמת ומעורבת לצד יצירת סביבה איכותית‪,‬‬ ‫נעימה ומתחשבת בקיים הטבעי‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות מובילה העיר בת–ים פעולות עירוניות לטיוב איכות החיים‬ ‫בעיר תוך שהיא שמה דגש על שני היבטים‪ :‬תכנון וחזות העיר‪ ,‬ויצירת תוכן‬ ‫תרבות משלים לתושבי בת–ים וגוש דן‪ .‬השילוב בין שני הדברים מציב את‬ ‫העיר בשורה אחת עם ההיצע הקיים במטרופולין גוש דן והופך אותה לעיר‬ ‫טובה עבור תושביה ומבקריה לחיות‪ ,‬לבלות ולהתפתח‪ .‬מדיניות זו‪ ,‬השזורה‬ ‫היטב בפעולות העירוניות היומיומיות‪ ,‬מקבלת הכרה מקומית ובינלאומית‪:‬‬ ‫מודל בת–ים לחינוך אישי אומץ בעשרות רשויות‪ 4 ,‬פעמים ברציפות זוכה‬ ‫בת–ים ב–‪ 5‬כוכבי יופי‪ ,‬גופים בינלאומיים העוסקים בתכנון עירוני בוחרים‬ ‫להתארח ולפעול בבת–ים‪ ,‬מוסדות תרבות ואמנות מבקשים לקחת חלק‬ ‫בעשייה העירונית‪ ,‬הביאנלה לאדריכלות נוף עירוני נבחרה להציג בביאנלה‬ ‫בברצלונה ועוד‪.‬‬ ‫השנה בחרה בת–ים לחתום את אירועי הקיץ בחול המועד סוכות בשילוב‬ ‫יוצא דופן של תכנון עירוני ותרבות כחלק מאמירה ברורה‪ :‬המרחב הציבורי‬ ‫הוא עבורנו‪ ,‬השימוש בו יכול וצריך להשתנות בהתאם לצרכים שלנו בהווה‬ ‫ובעתיד‪ .‬הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני הזדמנות ‪ 2010‬לצד הפסטיבל‬ ‫הבינלאומי לתיאטרון רחוב יציגו בשלושת ימי חול המועד אתרים ברחבי העיר‬ ‫המעוצבים באופן ייחודי‪ ,‬מעניין ומפתיע בשילוב עם עשרות מופעים והצגות‬ ‫מחו"ל ומהארץ במרחב העירוני‪ :‬על גגות בניינים‪ ,‬גינות וחצרות‪ ,‬אזור העסקים‬ ‫ועוד‪ .‬אני מאחל לכולם חוויה מעניינת ומהנה‪.‬‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫דבר ראש העיר‬

‫— שלומי לחיאני‬

‫‪14‬‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫תהליכי העיור המואצים וההבנה כי העיר נדרשת כיום לספק לאדם את מכלול‬ ‫הגירויים והחוויות הטבעיות והתרבותיות‪ ,‬מחייבת אותנו לחשוב מחדש על‬ ‫התכנון העירוני‪ :‬להגדיר מחדש את הזמני והקבוע‪ ,‬את המרחב הפתוח והסגור‪,‬‬ ‫את הפרטי והציבורי‪ .‬הבנה זאת אף קוראת למערכת שיתוף פעולה ויחסי‬ ‫גומלין חדשים בין התושב‪ ,‬היזם‪ ,‬המתכנן והמבקר בעיר לבין אנשי הרשות‬ ‫המופקדת על ניהול המשאבים העירוניים‪ .‬הצורך “לצאת מהקופסה העירונית”‬ ‫קורא לשתף אנשים מתחומים שונים‪ :‬אמנים‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬אנשי חברה וחינוך‬ ‫ותושבים‪ ,‬ליצירה של מערכת עירונית בת קיימא‪.‬‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫תכנון עירוני רב תחומי ורב ממדי ‪ -‬האתגר‬

‫ביאנלה בת–ים‪ :‬פעולה עירונית‬ ‫במסגרת הביאנלה מרחב העיר בת–ים הופך למעבדה עירונית ובה נבחנות‬ ‫אפשרויות חדשות וחדשניות ליצירת מרחבים עירוניים‪ ,‬כלים לשמירת‬ ‫הסביבה‪ ,‬ודרכים להטמעת ערכי הקיימות (‪ )sustainability‬במרחבי העיר‬ ‫ובקרב תושביה‪ .‬בביאנלה לוקחים חלק אמנים ואדריכלים‪ ,‬אנשי חינוך וחברה‬ ‫ועם התושבים יחד מממשים רעיונות לשיפור איכות החיים בעיר והרחבת‬ ‫האפשרויות שהיא מציעה‪ .‬באמצעות הביאנלה מבקשת העיר לחזק את‬ ‫תחושת האחריות של תושביה ביחס למרחבהמשותף‪ ,‬ולהציע שינוי ביחסי‬ ‫הגומלין המסורתיים בין התושבים לרשות העירונית‪.‬‬ ‫טבע עירוני ‪2013‬‬ ‫הביאנלה השלישית מתבססת על פרויקטים ציבוריים תשתיתיים המתוכננים‬ ‫ומוקמים בעיר‪ .‬תהליכי שינוי‪ ,‬שיפוץ ובנייה מתמשכים מהווים‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬ ‫נטל על החיים העירוניים‪ .‬המתכננים והאמנים המשתתפים בביאנלה מציעים‬ ‫להפוך את המצבים האלה מנטל להזדמנות‪ .‬הזדמנות ‪ 2010‬קוראת להכרה‬ ‫במצבים זמניים בחיים העירוניים כבעליערך בפני עצמם‪ ,‬ולא מצבים של‬ ‫המתנה ל”עתיד טוב יותר”‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫העיר ‪ -‬מקום מגוריה של מרבית אוכלוסית העולם‬ ‫המבנה האנושי של העולם שבו אנו חיים עבר במהלך חמישים השנים‬ ‫האחרונות שינויים דרמטיים‪ :‬האוכלוסייה צמחה‪ ,‬הזדקנה ועברה‬ ‫מן הכפר אל העיר‪ .‬עד ‪ 2050‬צפויים להתוסף ‪ 2‬מיליארד אנשים‬ ‫לאוכלוסיית העולם‪ ,‬וכל הצמיחה הזאת עומדת להתרחש בערים!‬ ‫משמעות הדבר היא שבארבעים השנים הקרובות חייבת להיבנות‬ ‫מחצית מן התשתית העירונית שתהיה קיימת בעולם ב–‪ .2050‬מכאן‪,‬‬ ‫שאתגר העיור והתכ נון העירוני הוא אחד האתגרים המרכזיים של‬ ‫האנושות בעשורים הקרובים‪ ,‬והוא שיקבע את סיכוייה לשרוד‪ .‬על‬ ‫כן אנו חייבים ללמוד כיצד לתכנן‪ ,‬לבנות‪ ,‬לתפעל ולתחזק את הערים‬ ‫טוב יותר מבעבר‪.‬‬ ‫בת–ים ‪ -‬המקום הנכון‬ ‫בת–ים‪ ,‬עיר מגורים מהצפופות בישראל‪ ,‬בחרה להוות חממה‬ ‫לרעיונות יצירתיים ולפעולות מחוללות שינוי במרחב העירוני‪.‬‬ ‫צפיפות המגורים בעיר‪ ,‬מיקומה במרכז הארץ‪ ,‬אופי האוכלוסייה‬ ‫וגודלה הממוצע‪ ,‬תכונות אלה מאפשרות לבת–ים להוות דגם לערים‬ ‫רבות אחרות בארץ ובעולם‪ .‬השינוי העמוק שהעיר עברה במהלך‬ ‫חמש השנים האחרונות הן בתחום החינוך והן בהיבטים הקשורים‬ ‫למרחב הציבורי‪ ,‬הפכוה לזירה לפעילות חלוצית‪ ,‬ללימוד מתוך‬ ‫התנסות‪ .‬קבוצת האנשים המובילה את העיר מתוך חזון‪ ,‬מבקשת‬ ‫להוות מודל ודוגמה להתמודדות חיובית עם הצפיפות העירונית‬ ‫הגוברת ולראות בה מנוף לאיכות תרבות החיים בעיר‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬ ‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫"מי אנחנו‬ ‫שנבוא‬ ‫ונגיד שלא‬ ‫יפה שם?"‬ ‫— ס‪ .‬ברניר‪ ,‬חוקרת‬

‫‪18‬‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫‪20‬‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫— רשימה‬

‫פרויקט "המחלקה לתיירות בת–‬ ‫ים" יוצר פנטזיה סביב רוכלות עירונית‬ ‫בתנועה בניסיון לעורר את תושבי העיר‬ ‫ואורחיה לראות את בת–ים במבט אחר‪,‬‬ ‫מבט של "גלאם" מקומי וגאווה בת–‬ ‫ימית‪ .‬כמו כן מבקש הפרויקט לדון בפער‬ ‫בין בת–ים של תושביה לבין האופן שבו‬ ‫היא נתפסת בשנים האחרונות בעיני‬ ‫המבקרים בה‪.‬‬ ‫בימי הביאנלה ישוטטו דוכני תלת–‬ ‫אופן ברחבי העיר ויפיצו את שמחת‬ ‫הרחוב בקולקציית מזכרות "משהו‬ ‫לקחת"‪ ,‬המושתתת על קריאה חגיגית‬ ‫והומוריסטית של העיר‪ .‬נקודת המבט‬ ‫המשתקפת במוצרי המחלקה והבאזז‬ ‫הסובב אותם תהיה נקודת מבט נקייה‬ ‫ומייצגת‪ ,‬אך גם חתרנית ומעוררת‪,‬‬ ‫כמיטב חנויות המזכרות בפריז‪ ,‬רומא‬ ‫וניו יורק‪ .‬דרך פריטי הקולקציה נציג‬ ‫את בת–ים כעיר "תיירות עולמית"‪,‬‬ ‫ואלה הם‪ :‬עירייה להרכבה‪ ,‬שיכון פופ‬ ‫אפ; כסא פלסטיק‪ ,‬כפכפים‪ ,‬דוד שמש‬ ‫ומטקות; שיכון בכדור שלג; אלוף השש‬ ‫בש; קיוסק הגמדים; חולצות; מפה‬ ‫סודית של העיר‬ ‫קבוצה וכו' ‪ :‬הגר שהם סולן‪ ,‬יואב איתן‪ ,‬ליטל נטע פולקמן‪,‬‬ ‫נדב ביגניץ‪ ,‬נועם בטרני‪ ,‬עליאל קיי‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫‪ 01‬המחלקה לתיירות | דרך בן‬ ‫גוריון‪ ,‬פינת רח' נורדאו‬

‫‪ 02‬ירוק לכחול | חתך רחוב‬ ‫העתיד דרך בן גוריון‪ ,‬פינת רח'‬ ‫נורדאו‬ ‫שילוב טכנולוגיות בתשתית רחוב‬ ‫אחת נעשה על–ידי מערכת המורכבת‬ ‫ממודול קונסטרוקטיבי בבנייה קלה‪.‬‬ ‫מרכז המודול הוא עמוד‪ ,‬עליו מותקנת‬ ‫טורבינת רוח ותלויים תאים פוטו–‬ ‫וולטאים גמישים כשמשיות מעל הרחוב‪.‬‬ ‫הדרך מעיריית בת–ים עד מזח הדייגים‬ ‫נצבעת בלבן‪ .‬הצבע הלבן מחזיר אור‬ ‫וכך הדרך מתחממת פחות‪ ,‬ותורמת‬ ‫למאבק בהתחממות הגלובלית‪ .‬בערוגות‬ ‫שבצדי השביל נשתלה צמחייה מטפסת‬ ‫התורמת ליצירת מיקרו–אקלים‪ .‬שורת‬ ‫העמודים בונה את הדרך והמבט אל הים‪,‬‬ ‫ומדגישה את המאפיינים הציבוריים‬ ‫של המעבר דרך חניון נורדאו וכן את‬ ‫ההיבטים הפיזיים ‪ -‬הרוח‪ ,‬השמש‪,‬‬ ‫המים והאופק‪ .‬בימי הביאנלה ישמש‬ ‫החשמל המיוצר להפעלת תופי דרבוקה‬ ‫רובוטיים‪ ,‬אשר ייתלו על העמודים וייצרו‬ ‫מעין מעגל מתופפים היברידי‪ ,‬דיגיטלי–‬ ‫מכני‪ ,‬של נוף צלילי עתידני ומסורתי גם‬ ‫יחד‪ .‬המבקרים באתר יוכלו להשתתף‬ ‫בעיצוב הנוף המוסיקלי‪ .‬רחוב העתיד‬ ‫הוא מקום צפוף ומלא חיים‪ ,‬עשיר‬ ‫בתשתיות יצרניות ובשימושי שירותים‬ ‫ופנאי‪ .‬התוצאה היא מרחב נעים‪ ,‬יעיל‬ ‫והוגן יותר‪ ,‬הקשור אל הנוף והסביבה‬ ‫ואל החברה שמתוכה הוא צומח‪.‬‬ ‫דרבוקות‪ :‬אסף תלמודי; רובוטיקה‪ :‬ליאת סגל‪ ,‬יונתן‬ ‫רובין; השביל הלבן נצבע בחסות חברת נירלט ‪ -‬אירית גילן;‬ ‫גיל נזר ‪ -‬חברת אינטרדן מערכות סולאריות; לגונה מרכז‬ ‫ספורט ימי‬

‫‪22‬‬

‫טבע עירוני או אתרי טבע‬ ‫עירוני הוא מושג שנטבע‬ ‫במהלך השנים הראשונות‬ ‫של המאה ה‪ 21-‬משהתברר‬ ‫כי תהליכים אורבאניים‬ ‫מואצים מציבים איום על‬ ‫שטחים פתוחים בתוך ערים‬ ‫או בשוליהן‪.‬‬ ‫— רשימה‬

‫‪23‬‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫— רשימה‬

‫אנו מציעים לנצל את מעטפת הגדר‬ ‫האנכית כמרחב עירוני שבו מתרחשת‬ ‫פעילות עירונית על רבדיה‪ :‬מסחר‪,‬‬ ‫גינון‪ ,‬תצפית‪ ,‬שהייה ופנאי‪ .‬רוב‬ ‫שטחה של הגדר נבנה בקומפוזיציה של‬ ‫משטחי איסכורית המחוברים זה לזה‬ ‫בכיוונים משתנים‪ .‬בקטעים מסוימים‬ ‫נבנו מצבורים של תאים בגדלים שונים‬ ‫עשויים פח מכופף‪ ,‬והחלל שלהם יכול‬ ‫להכיל פעילות או שימוש כלשהו‪.‬‬ ‫לאורך דרך בן גוריון עומדים אלמנטים‬ ‫המשלבים שילוט לפרסום‪ ,‬תאורה‪,‬‬ ‫גינות ותצפית‪ .‬במישור המקביל‬ ‫למדשאה משולבים אלמנטים של נוף‪,‬‬ ‫שהיית פנאי ותאורה‪ .‬לאורך החוף‬ ‫ניצבים אלמנטים להצללה‪ ,‬מקלחות חוף‬ ‫וגינון מתאים‪.‬‬

‫לשטחי חניה נטייה להתפתח על‬ ‫חשבון השטח הציבורי‪ ,‬והם נתפסים‬ ‫כגזרה הכרחית וכ"מס שטח" שהציבור‬ ‫נדרש לשלם כדי שתהיה לו גישה‬ ‫לאתרים עירוניים‪ .‬ברוב המקרים מגרש‬ ‫החניה הוא משטח דו–ממדי וחד–‬ ‫שימושי‪ ,‬והמשתמש מבקש לשהות בו‬ ‫מעט ככל הניתן‪ .‬במגרש החניה הצמוד‬ ‫לגדר אתר הבנייה של מלון "סאן"‬ ‫אנו מחברים את אזור החניה לגינת‬ ‫המדשאה שמצפון‪ ,‬וכך יוצרים מתחם‬ ‫משולב ובו חניה וגינה ציבורית עשירה‪.‬‬ ‫בחלק הצפוני של המתחם הדגש הוא על‬ ‫שטח ציבורי מגונן ותלת–ממדי‪ ,‬המשלב‬ ‫בתוכו מתלולים וגבעות לתצפית על‬ ‫נוף הים‪ ,‬ואילו בחלק הדרומידרמן‬ ‫ורבקל אדריכלות אלי דרמן‪ ,‬אלס‬ ‫ורבקלמודגשים שימושי חניה ותנועת‬ ‫כלי הרכב‪.‬‬

‫המבט המרהיב אל חוף הים בבת–‬ ‫ים נקטע בחדות בגדרות של אתרי בנייה‬ ‫המעלימות את הנוף‪Landscape .‬‬ ‫(נוף פנורמי) הוא הצעה להצצה חתרנית‬ ‫המתנגדת למעשה האכזרי של האדם‬ ‫החוסם באופן מלאכותי את נופי הטבע‪.‬‬ ‫בצד הכביש מוצבות נקודות תצפית ‪-‬‬ ‫הד לאמפיתיאטראות ואולמות ספורט‬ ‫מן העבר‪ .‬הן מתעלות יצרים אנושיים‬ ‫חייתיים למשחקי ספורט‪ ,‬ומאפשרות‬ ‫הצצה אל מעבר למבנה ההולך ונבנה‪.‬‬ ‫ליד המבנה מוצבת עבודת אור הממירה‬ ‫את הטבעי לטקסט מלאכותי ואומרת‬ ‫בפשטות ‪( Landscape‬נוף פנורמי)‪.‬‬ ‫נורות הניאון מאירות על הנוף ומציפות‬ ‫באור בוהק את ה"נופים" הנגלים‬ ‫מאחורי הגדרות‪ .‬המיצב כופה עצמו על‬ ‫הנוף הקיים‪ ,‬הארעי‪ ,‬את הצופים לטפס‬ ‫על הגדר ולחשוף את השטח החסום‬ ‫הנגלה מאחוריה‪ .‬בכך נעשית פעולת‬ ‫"‪( "undo‬התר) לאונס המתועש‪ ,‬מתוך‬ ‫געגוע לתמימות האנושית האבודה‬ ‫ולנופי טבע בראשיתיים ובלתי מופרעים‪.‬‬

‫דרמן ורבקל אדריכלות אלי דרמן‪ ,‬אלס ורבקל‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫‪ 06‬על הדרך | דרך בן גוריון‬ ‫‪121‬‬

‫‪ 07‬כולל גינה וחניה | דרך בן‬ ‫גוריון ‪121‬‬

‫‪ | LANDSCAPE 08‬דרך בן‬ ‫גוריון ‪136‬‬

‫טקסט‪ :‬ליאורה (אורסולה) לופיאן; תודות‪ :‬לילך שחר‪,‬‬ ‫פלניאון בע"מ‬

‫‪24‬‬

‫‪ 03‬שירותי רוח | דרך בן גוריון‪,‬‬ ‫פינת רח' נורדאו‬

‫‪ 04‬בדרך אל הים | דרך בן‬ ‫גוריון ‪121‬‬

‫‪ 05‬פארק טמגוצ'י | חוף הים‪,‬‬ ‫מול דרך בן גוריון ‪119‬‬

‫המחסור במשקעים העלה את‬ ‫מצוקת המים בישראל לראש סדר‬ ‫העדיפות הלאומי ונעשים ניסיונות‬ ‫למצוא מקורות מים חלופיים ולחסוך‬ ‫מים‪" .‬שירותי רוח" הינו מתקן המבוסס‬ ‫על יצירת מים מהלחות שבאוויר ופועל‬ ‫בכוח אנרגיית הרוח בלבד‪ ,‬ללא חיבור‬ ‫לחשמל‪ .‬המתקן מכנס אוויר לח ורווי‬ ‫באדי מים לתוך מכל‪ .‬לחץ האוויר הנמוך‬ ‫במכל גורם לכך שאדי המים הופכים‬ ‫לטיפות מים גדולות‪ .‬המים מתנקזים‬ ‫מתחתית המתקן למכל אגירה ויכולים‬ ‫לשמש לרחצה‪ ,‬השקיה ואף לשתייה‪.‬‬ ‫מתקן "שירותי רוח" מוצב על מבנה‬ ‫השירותים הציבוריים בחוף ימה של‬ ‫בת–ים‪.‬‬ ‫בימי הביאנלה הוא יתמיר אדי אוויר‬ ‫ל–‪ 6-4‬מ"ק מים‪ .‬זה ניסוי בינלאומי‬ ‫ראשון של טכנולוגיה חדישה זו‪,‬‬ ‫והצלחתו יכולה להוות צעד נוסף לפתרון‬ ‫בעיות המים בישראל‪ ,‬ומי יודע? אולי‬ ‫בעוד כמה שנים יתקינו מתקנים דומים‬ ‫על גגות בניינים ברחבי הארץ‪.‬‬

‫ה"בדרך אל הים" הופך את המרחב‬ ‫שבין העיר לים למקום העומד בזכות‬ ‫עצמו‪ ,‬במקום מעבר בעלמא מנקודה‬ ‫אחת לאחרת‪ .‬הפרויקט ממוקם במרווח‬ ‫שבין העיר לים ומעודד אינטראקציות‬ ‫עם הכלל והפרט‪ ,‬החל מאירועים בעיר‬ ‫וכלה בפעילויות על חוף הים‪ .‬סדרת‬ ‫מסגרות המוצבות באופן מתוכנן משולי‬ ‫העיר לחוף הים משמשת אכסניה‬ ‫לפעילויות קהילתיות מתוכננות ובלתי‬ ‫מתוכננות‪ ,‬ויוצרת שימוש חדש בחלל‬ ‫שבין שתי הנקודות‪ .‬המיצב מתחיל‬ ‫כמבנה דירתי אינטימי הפונה לרחוב‪,‬‬ ‫ולקראת החוף הוא הופך לשורה של‬ ‫חללים פומביים יותר כמו "פיקניק‬ ‫על הדשא" — המורכב מספסלים‬ ‫הניתנים להזזה ושולחנות סביב ציר‪,‬‬ ‫המאפשרים סידורי ישיבה שונים;‬ ‫ו"חדרים אורבניים" שאפשר להשתמש‬ ‫בהם למסיבות יום הולדת ולאירועים‬ ‫חברתיים אחרים‪ .‬המרפסת משקיפה‬ ‫על הים ומספקת צל ותנאי ישיבה נוחים‬ ‫מול האופק‪ .‬כל האלמנטים יוצרים יחד‬ ‫אזור אקלים בזעיר–אנפין שבו אנשים‬ ‫יכולים להיפגש‪ ,‬לשחק‪ ,‬לאכול‪ ,‬לדבר‪.‬‬

‫גני משחקים הם אזורים מוגדרים‬ ‫בעיר המיועדים למשחקי ילדים‪ .‬למרות‬ ‫היותם חלק בלתי נפרד מהנוף והמרחב‬ ‫הציבורי העירוני‪ ,‬אזורים אלה מופרדים‬ ‫מהעיר ה"אמתית" ומסכנותיה כדי‬ ‫לספק מרחב שבו הילד פטור מציות‬ ‫לחוקי העיר‪ .‬פארק טמגוצ'י מציע חוויה‬ ‫משחקית–חינוכית המעוררת שאלות‬ ‫בדבר חיסכון במים והתפלתם‪ ,‬ניצול‬ ‫אנרגיה ירוקה הזמינה בעיר‪ ,‬ושיתוף‬ ‫פעולה בין תושבים לצורך טיפול במרחב‬ ‫המשותף‪ .‬הפארק מרחיב את המושג‬ ‫"גן משחקים" על–ידי יצירת יחסי גומלין‬ ‫בין משחק לטיפוח הסביבה העירונית‬ ‫בעזרת שני מתקנים‪ :‬אחד מעוצב בצורת‬ ‫קרוסלה וסיבובו מחולל מופע מים‪ .‬ככל‬ ‫שהילדים ישקיעו יותר אנרגיה‪ ,‬כך יהיה‬ ‫מופע המים מרשים יותר; מתקן אחר‬ ‫מנצל את אנרגיית השמש להתפלת‬ ‫המים המליחים‪ ,‬ובמים המתוקים ניתן‬ ‫להשקות את הגן‬

‫יורי אברמוב‪ ,‬מהנדס‬

‫עופר ביליק‪ ,‬אדריכל‪ ,‬יוצר ומעצב יקוב שצ'סנסני‪ ,‬אדריכל‪,‬‬ ‫פולין‬

‫‪25‬‬

‫תודות‪" :‬איפה דנה"‪ ,‬שוצי‪ ,‬דפנה קרון‪ ,‬אייל אדלמן‪ ,‬אינג'‬ ‫יוסי שיפריס ואינג' חזי ביליק‪.‬‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫— רשימה‬

‫ביום אתרי הבנייה הינם מרחבים‬ ‫רוחשי פעילות‪ ,‬ואילו בלילה הם הופכים‬ ‫לבור חשוך במרקם העירוני‪ .‬כלי העבודה‬ ‫עומדים בחוסר מעש ומחכים לשובם של‬ ‫הפועלים לפנות בוקר‪"SKYLIGHT " .‬‬ ‫מבקש להאיר את אתרי הבנייה באור‬ ‫שונה‪ .‬הפרויקט מחקה את אהיל האורז‬ ‫הסיני המסורתי‪ ,‬המכונה כיום "אהיל‬ ‫איקאה"‪ .‬הוא מיוצר בגודל ההולם את‬ ‫קנה המידה העירוני‪ ,‬וגודלו העצום‬ ‫הופך אותו למרחב זמני להתרחשות‬ ‫ציבורית‪ .‬האהילים ממוקמים בגן‬ ‫העיר‪ .‬בזמן הפעילות באתרי הבנייה‬ ‫הם מונחים על הקרקע ומשמשים‬ ‫כחללי אירוח‪ .‬לאחר שעות העבודה‬ ‫הם מונפים מעלה‪ ,‬זורחים בשמי העיר‬ ‫ומאירים את אתרי הבנייה מגבוה‪ .‬בדרך‬ ‫זו המתבונן בקו הרקיע של בת–ים יכול‬ ‫לאמוד את תנופת הבנייה בעיר‪ .‬קנה‬ ‫המידה מתחלף לרגע ויוצר אשליה של‬ ‫עיר כמגרש ביתי‪.‬‬

‫" ‪ "STREEEEET‬הינה גישה‬ ‫חדשה למרחב האורבני הנפוץ ביותר‬ ‫— הרחוב‪ .‬בגישה זאת יש התייחסות‬ ‫לא רק לכבישים‪ ,‬איי תנועה וגינות‬ ‫ציבוריות‪ ,‬אלא גם לחזיתות הבניינים‬ ‫הכניסות‪,‬‬ ‫שמאחוריהן‪,‬‬ ‫והדירות‬ ‫החצרות‪ ,‬החניות שמתחת לבניינים וגם‬ ‫הגגות‪ .‬בהתבסס על תפיסה זו חקרנו‬ ‫מקומות בעיר בת–ים אשר בהם המרחב‬ ‫הפרטי‪ ,‬המשותף והציבורי מצטלבים‪.‬‬ ‫במהלך המחקר גילינו שהגבולות‬ ‫בין המרחבים אינם ברורים ואף‬ ‫גמישים‪ .‬תושבים רבים מרשים לעצמם‬ ‫לחצות את הגבולות‪.‬ב ‪STREET‬‬ ‫‪ ACCESSORIES‬היא קולקציה של‬ ‫התערבויות עירוניות הפזורות לאורך‬ ‫רח' בלפור‪ .‬תוספות אלה מדגישות או‬ ‫מחזקות את תופעת חציית הגבולות‪.‬‬ ‫חלקן מותקנות על–ידי העירייה ואחרות‬ ‫מוצעות למכירה בחנות‪ .‬חלקן מוצבות‬ ‫בחלל ציבורי כ ר ה י ט י ר ח ו ב ו א ח ר ו ת‬ ‫הן הרחבות של חללים פרטיים‪.‬‬

‫מתווה של בית בשולי תמונה של‬ ‫גינה‪ .‬ייעוד מגרש עזוב בצומת מרכזי‬ ‫בעיר לבית לאוכלוסיית הפרפרים הבאה‬ ‫והולכת של בת–ים‪ ,‬והגינה והביתן‬ ‫החדשים המוקמים עליו הם ממד חדש‬ ‫בניסוי הפרפרים הגדול‪ .‬זוהי פעולה‬ ‫יזומה המציעה הפסקה מפיתוח עירוני‬ ‫אינטנסיבי והצגת פיסת טבע בתוך‬ ‫העיר‪ .‬הנוף והמבנה המשתנים מזמינים‬ ‫את התושבים להפר את שגרת יומם‬ ‫ולהציץ לרגע על העולם המקביל של‬ ‫שכניהם המכונפים‪.‬‬ ‫שטח התכנון הינו אי תנועה גדול‬ ‫תחום בצירי תחבורה‪ .‬השאיפה היא‬ ‫ליצור אי של‬ ‫שקט‪ ,‬רגע להתנתק ולחוות את‬ ‫מעוף הפרפר בינות לצמחים‪ .‬מבנה‬ ‫הפלדה‪ ,‬קו–מתאר של בית‪ ,‬מציע צל‬ ‫ומקום למנוחה ולמפגש עם השכנים‬ ‫ולתצפית על הפרפרים‪ .‬רשת מתכת‬ ‫פשוטה‪ ,‬המוכרת מתפקידה הרגיל‬ ‫כתוחמת‪ ,‬משמשת כאן למחסה המזמין‬ ‫אנשים פנימה‪ .‬בתוך הביתן רצפה‬ ‫מעוטרת וביתית‪ ,‬מקומות ישיבה וחלל‬ ‫לשימושים משתנים‪ .‬כמו הגינה ובעלי‬ ‫הכנף העדינים המשתנים מעונה לעונה‬ ‫ומרגע לרגע‪ ,‬גם הביתן ישתנה בחלוף‬ ‫הזמן‪ .‬הרשת היא תשתית לצמחים‬ ‫מטפסים‪ ,‬וכשיגדלו הם יעטפו את הביתן‬ ‫כולו בירוק‪ .‬בלילה‪ ,‬כשהפרפרים נחים‪,‬‬ ‫ארובת אור גבוהה מושכת אליה עשי‬ ‫לילה — עוד התייחסות לממד הזמן‪.‬‬ ‫הצמחייה משרתת צרכים שונים במעגל‬ ‫חיי הפרפר‪ :‬צמחים פונדקיים להטלת‬ ‫הביצים ולהתגלמות הזחלים‪ ,‬צמחי‬

‫אבי לוי‪ ,‬אדריכל; יפתח פרידמן‪ ,‬אדריכל יאשה גומן‪,‬‬ ‫אדריכל וצלםאיל יונה שגב‪ ,‬אדריכל וחוקר קולנוע‬

‫וינסנט ויטנברג‪ ,‬מעצב‪ ,‬הולנד‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫‪ | SKYLIGHT 12‬רח' יצחק‬ ‫שדה‪ ,‬פינת דרך בן גוריון‬

‫‪ | STREEEEET 13‬רח' בלפור‪,‬‬ ‫פינת רח' יצחק שדה‬

‫‪ 14‬גן הפרפרים | רח' הנביאים‪,‬‬ ‫פינת רח' יצחק שדה‬

‫‪26‬‬

‫‪EXTRA‬‬

‫‪ 10‬ארגז חול וגדר | צפונית‬ ‫למלון סאן‪ ,‬דרך בן גוריון ‪136‬‬

‫‪UNIT‬‬

‫‪R E TA I L‬‬

‫מטרת הפרויקט היא ליצור קשרים‬ ‫מתוחכמים בין הרשת הרופפת של‬ ‫חנויות קמעונות קטנות לבין המרחב‬ ‫הציבורי‪ .‬הפרויקט מציע מערכת‬ ‫של מבנים חדשים במרחב הציבורי‬ ‫בקרבת חנויות קיימות‪ .‬הרחבות אלה‬ ‫הן קופסאות שניתן לחבר ולנתק מכל‬ ‫חנות והן מספקות לה תוספת של חדרי‬ ‫מדידה‪ ,‬מקום אחסון או מרחב תצוגה‪,‬‬ ‫אך הן משפיעות גם על השימוש והחזות‬ ‫של המרחב הציבורי‪ .‬את ההרחבה ניתן‬ ‫להתקין בצמוד לחנות שאליה היא‬ ‫שייכת או במרחק ממנה‪ ,‬והיא יכולה‬ ‫לאפשר לחנות להישאר פתוחה גם‬ ‫אחרי שעת הסגירה המקובלת‪ .‬יחידות‬ ‫מסחר נספחות אלה הינן מוקדי פעילות‬ ‫ותחנות שהייה במרחב הפרטי והציבורי‪,‬‬ ‫והמרוויחים מהן הם בעלי החנויות‪,‬‬ ‫התושבים ועוברי האורח‪.‬‬

‫רצועת הטיילת בבת–ים משתרעת‬ ‫לאורכו של קו החוף ומורמת ממנו‪.‬‬ ‫הגובה‬ ‫מאפשר מבט אל החוף ואל האופק‬ ‫בים‪ ,‬אלא שלא אחת שדה הראייה של‬ ‫ההולך לאורך הטיילת מופרע על ידי גדר‬ ‫אטומה של אתר בנייה‪ .‬קרוב לגבולה‬ ‫הדרומי של העיר‪ ,‬על קו התפר שבין‬ ‫המרחב האורבני לבין אזור החולות‬ ‫הבלתי מבוית‪ ,‬כרוי זה שנים בור עצום‬ ‫ממדים המדופן בלוחות בטון מסיביים‪.‬‬ ‫בעתיד ייבנה שם מלון‪.‬‬ ‫פרויקט "ארגז חול וגדר" מציע‬ ‫שימוש זמני בבור זה כמרחב להתנסות‬ ‫וחוויה‬ ‫ממשית לתושבי העיר‪ .‬הגדר‬ ‫המקיפה את המתחם הפכה בעזרת‬ ‫ילדי בתי–הספר בעיר ממקבץ זמני של‬ ‫פחונים לפרויקט טבע ייחודי‪ ,‬הכולל‬ ‫הנבטת צמחייה טיפוסית לקו החוף‪.‬‬

‫‪09‬‬ ‫דרך בן גוריון ‪136‬‬

‫מתילדה קסני‪ ,‬פרנצסקו ליבריצי‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬איטליה‬

‫שרון דנציג‪ ,‬מעצב תעשייתי ומרצה בבצלאל ססיליה ויטס‪,‬‬ ‫מעצבת תעשייתית ומעצבת סביבה‬

‫‪ 11‬האיש העובד | שד'‬ ‫הקוממיות‪ ,‬פינת רח' יצחק‬ ‫שדה (מגדל נווה)‬ ‫"האיש העובד" הינו מיצב ציבורי‬ ‫המוצג על גדר אתר בנייה בבת–ים‪.‬‬ ‫האמנית והצלמת מיה ברקאי יצרה‬ ‫קולאז' מתצלומים של תמרורי האיש‬ ‫העובד בערים שונות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫שלטים אלה מוצבים כדי להזהיר את‬ ‫העוברים ושבים ולהתריע על עבודות‬ ‫שנעשות במרחב‪ .‬הפרויקט מאחד‬ ‫דמויות שונות של האיש העובד זו לצד‬ ‫זו ומאפשר לצופה להתרשם ממגוון‬ ‫הדימויים שהמטרה והמסר שלהם זהים‪,‬‬ ‫אך ביטוים הגראפי מגוון‪ .‬דמויות האיש‬ ‫העובד מצוירות בקווי מתאר נקיים על‬ ‫רקע מנוגד‪ ,‬ומקבלות רוח " ‪WALKING‬‬ ‫‪ "MEN 99TM‬חיים בממדים אנושיים‪.‬‬ ‫מיצב האיש העובד הוא המשך לפרויקט‬ ‫‪ THE ALLIANCE‬של מיה ברקאי‪,‬‬ ‫המוצג בימים אלה בניו יורק על גדר‬ ‫ברח' צ'רץ ‪FOR DOWNTOWN‬‬ ‫‪ NY‬ו– ‪ .)ARTEA PROJECTS‬בשני‬ ‫הפרויקטים שיתפה מיה פעולה עם‬ ‫צלמים מרחבי העולם‪ ,‬תוך שימוש‬ ‫בפלטפורמה אינטראקטיבית לאיסוף‬ ‫תצלומים‪" .‬האיש העובד" נוצר בהשראת‬ ‫הלוגו של "הזדמנות ‪ "2010‬ודמותו של‬ ‫"האיש הנח"‪ ,‬אשר יצורף למיצב‪ .‬הצגת‬ ‫האיש העובד והאיש הנח היא הזמנה‬ ‫לדיון בשאלת גורלו של אתוס העבודה‬ ‫המכונן במרחב הישראלי‪.‬‬ ‫מיה ברקאי‪ ,‬אמנית וצלמת‪ ,‬ניו יורק‬

‫‪27‬‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫— רשימה‬

‫ניסוי הפרפרים הגדול‬ ‫הפרפרים‪ ,‬כמו צמחיית הבר‬ ‫בישראל‪ ,‬הם בנסיגה מתמדת‪ .‬מחלקת‬ ‫גנים ונוף בעיריית בת–ים הגתה‬ ‫במסגרת הביאנלה לאדריכלות הנוף‬ ‫העירוני פרויקט שמטרתו לעודד את‬ ‫ריבוי אוכלוסיית הפרפרים‪ .‬זהו ניסוי‬ ‫המתבצע בשיתוף תושבי העיר‪ ,‬בעלי‬ ‫העסקים והרשות המקומית‪ .‬ברחבי‬ ‫העיר ובמוסדות העירייה נשתלים מאה‬ ‫אלף שתילים‪ ,‬ותושבי העיר ובעלי‬ ‫העסקים נקראים לקנות אדניות צמחי‬ ‫צוף וצמחים פונדקאיים‪ .‬הצפי הוא‬ ‫כי המאמץ המשותף יקדם בברכה את‬ ‫כניסת הפרפרים לעיר‪ ,‬ובת–ים תהפוך‬ ‫לעיר הפרפרים הטבעית הראשונה‬ ‫בישראל‪ .‬בד בבד עם תהליך עירוני‬ ‫זה מוקם בימים אלה גם הוא במסגרת‬ ‫הביאנלה ‪ -‬מרכז ללמידה והדרכה‬ ‫בנושא חשיבות הפרפרים לתהליך ‪-‬‬ ‫האקולוגי בעיר‪.‬‬ ‫(יוזם הפרויקט‪ :‬אליאב חתוכה‬ ‫ייעוץ פרפרים‪ :‬דובי בנימיני)‬

‫בעת חפירה‪ ,‬סלילה או כל פעולת‬ ‫תשתית המצריכה חסימה של נתיבי‬ ‫תנועה‪ ,‬המרחב העירוני המוכר מתארגן‬ ‫מחדש לפרק זמן קצר‪ .‬זהו מצב אירוני‪:‬‬ ‫אמנם השינויים במרחב העירוני באים‬ ‫להבטיח לעיר איכות משופרת‪ ,‬אך‬ ‫לציבור תהליך השינוי אינו אלא מטרד‪.‬‬ ‫הקונוס הכתום הוא הסמן המתריע על‬ ‫עבודות בדרך‪.‬‬ ‫הפרויקט "כיכר הקונוסים" מציע‬ ‫פרשנות חדשה לשיבוש‪ .‬במקום‬ ‫המחסום המוכר והקווי של הקונוס אנו‬ ‫מציעים מתאר חללי שלהם‪ :‬גוף המשנה‬ ‫את תפקידו במרחב ממחסום לחלל‪.‬‬ ‫הגוף מורכב מהקונוסים המוכרים‪ ,‬וקורא‬ ‫לבחון אותם באור חדש כגורם אדריכלי‬ ‫ואסתטי בעיר‪" .‬כיכר הקונוסים" הינו‬ ‫מנגנון נייד הטומן בחובו יכולת ליצור‬ ‫חלל עירוני–זמני שבו מגרש חניה הופך‬ ‫לכיכר‪ ,‬חצר אחורית לציר משחק‪,‬‬ ‫ומטרד לחוויה‪.‬‬

‫רח' אורט ישראל‪ ,‬פינת רח' גנרל‬ ‫קניג "גדר–תריס" היא חלופה לגדר‬ ‫האיסכורית הרווחת‪ .‬גדר התריס‬ ‫הנפתחת ונסגרת היא חזית דינאמית‬ ‫ומשתנה‪ .‬כמו הגדר המצויה היא‬ ‫מתפקדת כחיץ‪ ,‬תוחמת ומונעת מעבר‬ ‫אל אתר הבנייה‪ ,‬אך לא כמו הגדר‬ ‫האטומה היא מאפשרת מבט עליו‪.‬‬ ‫שליטה ברפרפות התריס מעניקה‬ ‫לתושבי העיר שקיפות בכל הנוגע לאתר‬ ‫בפרט ולבנייה ולמה שנעשה במרחב‬ ‫העירוני בכלל‪ .‬השימוש בתריס‪ ,‬שהוא‬ ‫אלמנט שאול מהמרחב הפרטי‪ ,‬האישי‪,‬‬ ‫מעלה שאלות על שייכות ובעלות על‬ ‫אותו קו תפר שבין הציבורי והפרטי‪,‬‬ ‫הנוצר מעצם הקמת הגדר‪.‬‬ ‫"גדר–תריס" פותחה כמערכת‬ ‫מודולרית על יחידת בסיס‪ .‬אפשר לקבוע‬ ‫אותה בכל אתר בנייה נתון כמערכת‬ ‫עצמאית התוחמת את אתר הבנייה כולו‪,‬‬ ‫או בשילוב גדרות איסכורית קיימות‪.‬‬ ‫החלפת מקטע גדר בגדר תריס הופכת‬ ‫את ההצצה לאתר הבנייה למשחק‬ ‫עירוני ולפעילות לימודית‪ ,‬החושפת את‬ ‫עבודת הבנייה ושלביה‪ .‬בביאנלה מוצגת‬ ‫אפשרות אחת של "גדר תריס" לדוגמה‪.‬‬

‫יהודה אור נעימי ומיכאל ליף‪ ,‬סטודנטים לאדריכלות‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫צוף למזון וצמחים ללינה והסוואה‪ .‬הם‬ ‫נפרשים על פני השטח כולו ויוצרים‬ ‫מסלולי נחיתה וערוצי מעוף וחיזור‪,‬‬ ‫הערוכים כשדה חקלאי פתוח‪ .‬תמונה‬ ‫בהשתנות תמידית של צבעוניות עדינה‬ ‫נשקפת לעיני תושבי בת–ים‪.‬‬

‫‪ 15‬כיכר הקונוסים | בית ספר‬ ‫גורדון‬

‫‪ 16‬גדר תריס | רח' אורט‬ ‫ישראל‪ ,‬פינת רח' גנרל קניג‬

‫נועה בירן‪ ,‬אדריכלית ומעצבת רועי טלמון‪ ,‬אדריכל וצלם‬

‫משרד וינשטין–ועדיה אדריכלים‪ ,‬שי וינשטין וגיל ועדיה‬ ‫משרד מוריה סקלי אדריכלות נוף בע"מ‪ ,‬יעל מוריה ודוד‬ ‫סקלי‬

‫‪28‬‬

‫‪ 17‬עננייד | סביבה קרירה ליום‬ ‫חם ‪ -‬רח' הסוללים‪ ,‬פינת רח'‬ ‫אורט ישראל‬

‫‪29‬‬

‫‪ 18‬היער הנודד | רח' אורט‬ ‫ישראל‬

‫"עננייד" הוא הזדמנות לאתנחתא‬ ‫קרירה ומעט קומית במרחב העירוני‪.‬‬ ‫זהו מקום המזמין את העוברים ושבים‬ ‫לעבור בו‪ ,‬לפוש ולהשתעשע ברסס‬ ‫מים צוננים הניתז באופן מבוקר ביום‬ ‫קיץ חם‪ .‬אתר שיפוצים בעיר המגביל‬ ‫את תנועת התושבים ויוצר אזור‬ ‫המעורר תסכול במשך היום‪ ,‬יהפוך‬ ‫אחר הצהריים למקום שמעלה חיוך‪:‬‬ ‫אי של נינוחות בתוך אי סדר‪ .‬המתקן‬ ‫הוא תחנה ניידת שבמרכזה "ענן"‬ ‫מתנפח המורכב על קונסטרוקציה של‬ ‫צינורות המעבירים אוויר ומים‪ .‬מערכת‬ ‫המים מתבססת על טכנולוגיית השקיה‬ ‫חסכנית וזמינה‪ .‬סביב הענן פזורה‬ ‫מערכת ישיבה בלתי פורמלית‪ ,‬מעוגנת‬ ‫במשטח‪ .‬את התחנה הניידת אפשר‬ ‫להציב במקומות שונים בעיר ולפרקי‬ ‫זמן משתנים — מכמה שעות עד כמה‬ ‫ימים‪ .‬היא בנויה בתוך גרר הנפתח‬ ‫כולו למרחב זמני ופונקציונלי — פשוט‬ ‫להרכבה וידידותי למשתמש‪ ,‬והיא‬ ‫גם מכריזה בריש גלי‪" :‬בעיר הזו יש‬ ‫התחדשות"‪" ,‬לעיר אכפת מתושביה"‪.‬‬

‫משתלת "היער הנודד" מוצבת‬ ‫במגרש עירוני נטוש‪ .‬במסגרת מחזור‬ ‫החיים שלהם מועברים השתילים אל‬ ‫מכלים הניתנים לשינוע ויוצרים תבניות‬ ‫שונות במרחב הציבורי‪ .‬התבניות‬ ‫ההיברידיות הללו משונעות אחר כך‬ ‫ממקום למקום כדי ליצור מרחבים‬ ‫חברתיים חדשים בתוך העיר במטרה‬ ‫למלא‪ ,‬לגדר‪ ,‬להצל או לשנות את הנוף‬ ‫העירוני‪.‬‬ ‫"היער הנודד" בודק את מערכת‬ ‫היחסים בין התכניות הפורמאליות‬ ‫של הרשות המקומית לבין הפעולה‬ ‫הבלתי–פורמאלית של נטילת חזקה בידי‬ ‫קבוצות‪ ,‬קהילות ויחידים המעוניינים‬ ‫ליצור מרחבים עירוניים חדשים‪.‬‬ ‫"היער הנודד" בא גם לאתגר תהליכים‬ ‫אורבניים מסורתיים בעצם חשיפת‬ ‫המתח שבין תכנון לספונטניות‪ ,‬בין‬ ‫יציבות לקונפליקט‪ ,‬בין יישוב לארעיות‪,‬‬ ‫ובין צמיחה להידרדרות‪ .‬המכלים בנויים‬ ‫מעץ וקרטון‪ ,‬ועם התפרקותם ניטעים‬ ‫העצים באדמה‪ .‬משתלת "היער הנודד"‬ ‫שותלת שתילים‪ ,‬מגדלת ושותלת מחדש‬ ‫כדי ליצור קיום ליער הנודד לאורך זמן‪.‬‬

‫ססיליה ויטס‪ ,‬מעצבת תעשייתית ומעצבת סביבה | שרון‬ ‫דנציג‪ ,‬מעצב תעשייתי ומרצה‬

‫אד וול‪ ,‬אדריכל נוף ומתכנן ערים‪ ,‬לונדון | יעל בר–מאור‪,‬‬ ‫אדריכלית נוף | מייק דרינג‪ ,‬אדריכל‪ ,‬בירמינגהם‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫— רשימה‬

‫המבט המרהיב אל חוף הים בבת–‬ ‫ים נקטע בחדות בגדרות של אתרי בנייה‬ ‫המעלימות את הנוף‪LANDSCAPE .‬‬ ‫(נוף פנורמי) הוא הצעה להצצה‬ ‫חתרנית המתנגדת למעשה האכזרי‬ ‫של האדם החוסם באופן מלאכותי את‬ ‫נופי הטבע‪ .‬בצד הכביש מוצבות נקודות‬ ‫תצפית ‪ -‬הד לאמפיתיאטראות ואולמות‬ ‫ספורט מן העבר‪ .‬הן מתעלות יצרים‬ ‫אנושיים חייתיים למשחקי ספורט‪,‬‬ ‫ומאפשרות הצצה אל מעבר למבנה‬ ‫ההולך ונבנה‪ .‬ליד המבנה מוצבת‬ ‫עבודת אור הממירה את הטבעי‬ ‫לטקסט מלאכותי ואומרת בפשטות‬ ‫‪( Landscape‬נוף פנורמי)‪ .‬נורות‬ ‫הניאון מאירות על הנוף ומציפות באור‬ ‫בוהק את ה"נופים" הנגלים מאחורי‬ ‫הגדרות‪ .‬המיצב כופה עצמו על הנוף‬ ‫הקיים‪ ,‬הארעי‪ ,‬את הצופים לטפס על‬ ‫הגדר ולחשוף את השטח החסום הנגלה‬ ‫מאחוריה‪ .‬בכך נעשית פעולת "‪"undo‬‬ ‫(התר) לאונס המתועש‪ ,‬מתוך געגוע‬ ‫לתמימות האנושית האבודה ולנופי טבע‬ ‫בראשיתיים ובלתי מופרעים‪.‬‬

‫דרמן ורבקל אדריכלות אלי דרמן‪ ,‬אלס ורבקל‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫| דרך בן‬ ‫‪ 22‬שירותי רוח‬ ‫גוריון‪ ,‬פינת רח' נורדאו‬

‫‪ 23‬בדרך אל הים | חוף הים‪,‬‬ ‫מול דרך בן גוריון ‪119‬‬

‫‪ 24‬פארק טמגוצ'י חוף הים‪,‬‬ ‫מול דרך בן גוריון ‪119‬‬

‫תודות‪" :‬איפה דנה"‪ ,‬שוצי‪ ,‬דפנה קרון‪ ,‬אייל אדלמן‪ ,‬אינג'‬ ‫יוסי שיפריס ואינג' חזי ביליק‪.‬‬

‫טקסט‪ :‬ליאורה (אורסולה) לופיאן; תודות‪ :‬לילך שחר‪,‬‬ ‫פלניאון בע"מ‬

‫‪30‬‬

‫‪ 19‬רגע לפני | ברחבי העיר‬ ‫רצועת הטיילת בבת–ים משתרעת‬ ‫לאורכו של קו החוף ומורמת ממנו‪.‬‬ ‫הגובה מאפשר מבט אל החוף ואל‬ ‫האופק בים‪ ,‬אלא שלא אחת שדה‬ ‫הראייה של ההולך לאורך הטיילת‬ ‫מופרע על ידי גדר אטומה של אתר‬ ‫בנייה‪ .‬קרוב לגבולה הדרומי של העיר‪,‬‬ ‫על קו התפר שבין המרחב האורבני לבין‬ ‫אזור החולות הבלתי מבוית‪ ,‬כרוי זה‬ ‫שנים בור עצום ממדים המדופן בלוחות‬ ‫בטון מסיביים‪ .‬בעתיד ייבנה שם מלון‪.‬‬ ‫פרויקט "ארגז חול וגדר" מציע‬ ‫שימוש זמני בבור זה כמרחב להתנסות‬ ‫וחוויה‬ ‫ממשית לתושבי העיר‪ .‬הגדר‬ ‫המקיפה את המתחם הפכה בעזרת‬ ‫ילדי בתי–הספר בעיר ממקבץ זמני של‬ ‫פחונים לפרויקט טבע ייחודי‪ ,‬הכולל‬ ‫הנבטת צמחייה טיפוסית לקו החוף‪.‬‬ ‫שרון דנציג‪ ,‬מעצב תעשייתי ומרצה בבצלאל ססיליה ויטס‪,‬‬ ‫מעצבת תעשייתית ומעצבת סביבה‬

‫‪ 20‬על אינטימיות טריטוריאלית‬ ‫| בן גוריון ‪22‬‬ ‫גני משחקים הם אזורים מוגדרים‬ ‫בעיר המיועדים למשחקי ילדים‪ .‬למרות‬ ‫היותם חלק בלתי נפרד מהנוף והמרחב‬ ‫הציבורי העירוני‪ ,‬אזורים אלה מופרדים‬ ‫מהעיר ה"אמתית" ומסכנותיה כדי‬ ‫לספק מרחב שבו הילד פטור מציות‬ ‫לחוקי העיר‪ .‬פארק טמגוצ'י מציע חוויה‬ ‫משחקית–חינוכית המעוררת שאלות‬ ‫בדבר חיסכון במים והתפלתם‪ ,‬ניצול‬ ‫אנרגיה ירוקה הזמינה בעיר‪ ,‬ושיתוף‬ ‫פעולה בין תושבים לצורך טיפול‬ ‫במרחב המשותף‪ .‬הפארק מרחיב את‬ ‫המושג "גן משחקים" על–ידי יצירת‬ ‫יחסי גומלין בין משחק לטיפוח הסביבה‬ ‫העירונית בעזרת שני מתקנים‪ :‬אחד‬ ‫מעוצב בצורת קרוסלה וסיבובו מחולל‬ ‫מופע מים‪ .‬ככל שהילדים ישקיעו יותר‬ ‫אנרגיה‪ ,‬כך יהיה מופע המים מרשים‬ ‫יותר; מתקן אחר מנצל את אנרגיית‬ ‫השמש להתפלת המים המליחים‪ ,‬ובמים‬ ‫המתוקים ניתן להשקות את הגן‬ ‫תודות‪" :‬איפה דנה"‪ ,‬שוצי‪ ,‬דפנה קרון‪ ,‬אייל אדלמן‪ ,‬אינג'‬ ‫יוסי שיפריס ואינג' חזי ביליק‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫‪ 21‬גדר תריס | רח' אורט‬ ‫ישראל‪ ,‬פינת רח' גנרל קניג‬ ‫אנו מציעים לנצל את מעטפת הגדר‬ ‫האנכית כמרחב עירוני שבו מתרחשת‬ ‫פעילות עירונית על רבדיה‪ :‬מסחר‪,‬‬ ‫גינון‪ ,‬תצפית‪ ,‬שהייה ופנאי‪ .‬רוב‬ ‫שטחה של הגדר נבנה בקומפוזיציה של‬ ‫משטחי איסכורית המחוברים זה לזה‬ ‫בכיוונים משתנים‪ .‬בקטעים מסוימים‬ ‫נבנו מצבורים של תאים בגדלים‬ ‫שונים עשויים פח מכופף‪ ,‬והחלל‬ ‫שלהם יכול להכיל פעילות או שימוש‬ ‫כלשהו‪ .‬לאורך דרך בן גוריון עומדים‬ ‫אלמנטים המשלבים שילוט לפרסום‪,‬‬ ‫תאורה‪ ,‬גינות ותצפית‪ .‬במישור המקביל‬ ‫למדשאה משולבים אלמנטים של נוף‪,‬‬ ‫שהיית פנאי ותאורה‪ .‬לאורך החוף‬ ‫ניצבים אלמנטים להצללה‪ ,‬מקלחות חוף‬ ‫וגינון מתאים‪.‬‬ ‫נועה בירן‪ ,‬אדריכלית ומעצבת רועי טלמון‪ ,‬אדריכל וצלם‬

‫גדר–תריס" היא חלופה לגדר‬ ‫האיסכורית הרווחת‪ .‬גדר התריס‬ ‫הנפתחת ונסגרת היא חזית דינאמית‬ ‫ומשתנה‪ .‬כמו הגדר המצויה היא‬ ‫מתפקדת כחיץ‪ ,‬תוחמת ומונעת מעבר‬ ‫אל אתר הבנייה‪ ,‬אך לא כמו הגדר‬ ‫האטומה היא מאפשרת מבט עליו‪.‬‬ ‫שליטה ברפרפות התריס מעניקה‬ ‫לתושבי העיר שקיפות בכל הנוגע לאתר‬ ‫בפרט ולבנייה ולמה שנעשה במרחב‬ ‫העירוני בכלל‪ .‬השימוש בתריס‪ ,‬שהוא‬ ‫אלמנט שאול מהמרחב הפרטי‪ ,‬האישי‪,‬‬ ‫מעלה שאלות על שייכות ובעלות על‬ ‫אותו קו תפר שבין הציבורי והפרטי‪,‬‬ ‫הנוצר מעצם הקמת הגדר‪.‬‬ ‫"גדר–תריס" פותחה כמערכת‬ ‫מודולרית על יחידת בסיס‪ .‬אפשר‬ ‫לקבוע אותה בכל אתר בנייה נתון‬ ‫כמערכת עצמאית התוחמת את‬ ‫אתר הבנייה כולו‪ ,‬או בשילוב גדרות‬ ‫איסכורית קיימות‪ .‬החלפת מקטע גדר‬ ‫בגדר תריס הופכת את ההצצה לאתר‬ ‫הבנייה למשחק עירוני ולפעילות‬ ‫לימודית‪ ,‬החושפת את עבודת הבנייה‬ ‫ושלביה‪ .‬בביאנלה מוצגת אפשרות אחת‬ ‫של "גדר תריס" לדוגמה‪.‬‬

‫‪ 29‬שער העיר | דרך רמבם ‪13‬‬ ‫המבט המרהיב אל חוף הים בבת–‬ ‫ים נקטע בחדות בגדרות של אתרי בנייה‬ ‫המעלימות את הנוף‪Landscape .‬‬ ‫(נוף פנורמי) הוא הצעה להצצה‬ ‫חתרנית המתנגדת למעשה האכזרי‬ ‫של האדם החוסם באופן מלאכותי‬ ‫את נופי הטבע‪ .‬בצד הכביש מוצבות‬ ‫נקודות תצפית ‪ -‬הד לאמפיתיאטראות‬ ‫ואולמות ספורט מן העבר‪ .‬הן מתעלות‬ ‫יצרים אנושיים חייתיים למשחקי‬ ‫ספורט‪ ,‬ומאפשרות הצצה אל מעבר‬ ‫למבנה ההולך ונבנה‪ .‬ליד המבנה‬ ‫מוצבת עבודת אור הממירה את הטבעי‬ ‫לטקסט מלאכותי ואומרת בפשטות‬ ‫‪( LANDSCAPE‬נוף פנורמי)‪ .‬נורות‬ ‫הניאון מאירות על הנוף ומציפות באור‬ ‫בוהק את ה"נופים" הנגלים מאחורי‬ ‫הגדרות‪ .‬המיצב כופה עצמו על הנוף‬ ‫הקיים‪ ,‬הארעי‪ ,‬את הצופים לטפס על‬ ‫הגדר ולחשוף את השטח החסום הנגלה‬ ‫מאחוריה‪ .‬בכך נעשית פעולת "‪"undo‬‬ ‫(התר) לאונס המתועש‪ ,‬מתוך געגוע‬ ‫לתמימות האנושית האבודה ולנופי טבע‬ ‫בראשיתיים ובלתי מופרעים‪.‬‬

‫‪ 30‬היער הנודד | רחוב אורט‬ ‫ישראל ‪13‬‬ ‫מטרת הפרויקט היא ליצור קשרים‬ ‫מתוחכמים בין הרשת הרופפת של‬ ‫חנויות קמעונות קטנות לבין המרחב‬ ‫הציבורי‪ .‬הפרויקט מציע מערכת‬ ‫של מבנים חדשים במרחב הציבורי‬ ‫בקרבת חנויות קיימות‪ .‬הרחבות אלה‬ ‫הן קופסאות שניתן לחבר ולנתק מכל‬ ‫חנות והן מספקות לה תוספת של חדרי‬ ‫מדידה‪ ,‬מקום אחסון או מרחב תצוגה‪,‬‬ ‫אך הן משפיעות גם על השימוש והחזות‬ ‫של המרחב הציבורי‪ .‬את ההרחבה ניתן‬ ‫להתקין בצמוד לחנות שאליה היא‬ ‫שייכת או במרחק ממנה‪ ,‬והיא יכולה‬ ‫לאפשר לחנות להישאר פתוחה גם‬ ‫אחרי שעת הסגירה המקובלת‪ .‬יחידות‬ ‫מסחר נספחות אלה הינן מוקדי פעילות‬ ‫ותחנות שהייה במרחב הפרטי והציבורי‪,‬‬ ‫והמרוויחים מהן הם בעלי החנויות‪,‬‬ ‫התושבים ועוברי האורח‪.‬‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫| דרך בן‬ ‫‪ 28‬שירותי רוח‬ ‫גוריון‪ ,‬פינת רח' נורדאו‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫— רשימה‬

‫מתילדה קסני‪ ,‬פרנצסקו ליבריצי‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬איטליה‬

‫‪JUNGLE‬‬

‫‪CONCRETE‬‬

‫‪19‬‬ ‫‪:‬מתעשייה לעשייה ‪ -‬רח' אורט‬

‫טקסט‪ :‬ליאורה (אורסולה) לופיאן; תודות‪ :‬לילך שחר‪,‬‬ ‫פלניאון בע"מ‬

‫נועה בירן‪ ,‬אדריכלית ומעצבת רועי טלמון‪ ,‬אדריכל וצלם‬

‫‪32‬‬

‫‪PLAZA‬‬

‫‪R E S I S TA N C E‬‬

‫‪25‬‬ ‫סקייט פארק | ספורטק‬

‫ביום אתרי הבנייה הינם מרחבים‬ ‫רוחשי פעילות‪ ,‬ואילו בלילה הם הופכים‬ ‫לבור חשוך במרקם העירוני‪ .‬כלי העבודה‬ ‫עומדים בחוסר מעש ומחכים לשובם של‬ ‫הפועלים לפנות בוקר‪"SKYLIGHT " .‬‬ ‫מבקש להאיר את אתרי הבנייה באור‬ ‫שונה‪ .‬הפרויקט מחקה את אהיל האורז‬ ‫הסיני המסורתי‪ ,‬המכונה כיום "אהיל‬ ‫איקאה"‪ .‬הוא מיוצר בגודל ההולם את‬ ‫קנה המידה העירוני‪ ,‬וגודלו העצום‬ ‫הופך אותו למרחב זמני להתרחשות‬ ‫ציבורית‪ .‬האהילים ממוקמים בגן העיר‪.‬‬ ‫בזמן הפעילות באתרי הבנייה הם‬ ‫מונחים על הקרקע ומשמשים כחללי‬ ‫אירוח‪ .‬לאחר שעות העבודה הם מונפים‬ ‫מעלה‪ ,‬זורחים בשמי העיר ומאירים את‬ ‫אתרי הבנייה מגבוה‪ .‬בדרך זו המתבונן‬ ‫בקו הרקיע של בת–ים יכול לאמוד‬ ‫את תנופת הבנייה בעיר‪ .‬קנה המידה‬ ‫מתחלף לרגע ויוצר אשליה של עיר‬ ‫כמגרש ביתי‪.‬‬

‫אלמוג דבוש‪ ,‬בראל גוזלן‪ ,‬תלמידי‬

‫נווה–מדבר‬ ‫‪ 26‬נוה–שקמה‪:‬‬ ‫פרטי–משותף | פרוייקט בתהליך‬ ‫‪ /‬רח' השקמה ‪10‬‬

‫‪ 27‬ירוק לכחול ‪ -‬חתך רחוב‬ ‫העתיד | דרך בן גוריון‪ ,‬פינת‬ ‫רח' נורדאו‬

‫המבט המרהיב אל חוף הים בבת–‬ ‫ים נקטע בחדות בגדרות של אתרי בנייה‬ ‫המעלימות את הנוף‪LANDSCAPE .‬‬ ‫(נוף פנורמי) הוא הצעה להצצה חתרנית‬ ‫המתנגדת למעשה האכזרי של האדם‬ ‫החוסם באופן מלאכותי את נופי הטבע‪.‬‬ ‫בצד הכביש מוצבות נקודות תצפית ‪-‬‬ ‫הד לאמפיתיאטראות ואולמות ספורט‬ ‫מן העבר‪ .‬הן מתעלות יצרים אנושיים‬ ‫חייתיים למשחקי ספורט‪ ,‬ומאפשרות‬ ‫הצצה אל מעבר למבנה ההולך ונבנה‪.‬‬ ‫ליד המבנה מוצבת עבודת אור הממירה‬ ‫את הטבעי לטקסט מלאכותי ואומרת‬ ‫בפשטות ‪( Landscape‬נוף פנורמי)‪.‬‬ ‫נורות הניאון מאירות על הנוף ומציפות‬ ‫באור בוהק את ה"נופים" הנגלים‬ ‫מאחורי הגדרות‪ .‬המיצב כופה עצמו על‬ ‫הנוף הקיים‪ ,‬הארעי‪ ,‬את הצופים לטפס‬ ‫על הגדר ולחשוף את השטח החסום‬ ‫הנגלה מאחוריה‪ .‬בכך נעשית פעולת‬ ‫" ‪( "UNDO‬התר) לאונס המתועש‪,‬‬ ‫מתוך געגוע לתמימות האנושית‬ ‫האבודה ולנופי טבע בראשיתיים ובלתי‬ ‫מופרעים‪.‬‬

‫קבוצה וכו' ‪ :‬הגר שהם סולן‪ ,‬יואב איתן‪ ,‬ליטל נטע פולקמן‪,‬‬ ‫נדב ביגניץ‪ ,‬נועם בטרני‪ ,‬עליאל קיי‬

‫‪33‬‬

‫טקסט‪ :‬ליאורה (אורסולה) לופיאן; תודות‪ :‬לילך שחר‪,‬‬ ‫פלניאון בע"מ‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫‪34‬‬

‫‪EXTRA‬‬

‫‪ 32‬ארגז חול וגדר ‪ -‬צפונית‬ ‫למלון סאן‪ ,‬דרך בן גוריון ‪136‬‬

‫‪UNIT‬‬

‫‪R E TA I L‬‬

‫‪31‬‬ ‫דרך בן גוריון ‪136‬‬

‫מתילדה קסני‪ ,‬פרנצסקו ליבריצי‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬איטליה‬

‫שרון דנציג‪ ,‬מעצב תעשייתי ומרצה בבצלאל ססיליה ויטס‪,‬‬ ‫מעצבת תעשייתית ומעצבת סביבה‬

‫‪ 33‬האיש העובד ‪ -‬שד'‬ ‫הקוממיות‪ ,‬פינת רח' יצחק‬ ‫שדה (מגדל נווה)‬ ‫"האיש העובד" הינו מיצב ציבורי‬ ‫המוצג על גדר אתר בנייה בבת–ים‪.‬‬ ‫האמנית והצלמת מיה ברקאי יצרה‬ ‫קולאז' מתצלומים של תמרורי האיש‬ ‫העובד בערים שונות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫שלטים אלה מוצבים כדי להזהיר את‬ ‫העוברים ושבים ולהתריע על עבודות‬ ‫שנעשות במרחב‪ .‬הפרויקט מאחד‬ ‫דמויות שונות של האיש העובד זו לצד‬ ‫זו ומאפשר לצופה להתרשם ממגוון‬ ‫הדימויים שהמטרה והמסר שלהם זהים‪,‬‬ ‫אך ביטוים הגראפי מגוון‪ .‬דמויות האיש‬ ‫העובד מצוירות בקווי מתאר נקיים על‬ ‫רקע מנוגד‪ ,‬ומקבלות רוח " ‪WALKING‬‬ ‫‪ "MEN 99TM‬חיים בממדים אנושיים‪.‬‬ ‫מיצב האיש העובד הוא המשך לפרויקט‬ ‫‪ THE ALLIANCE‬של מיה ברקאי‪,‬‬ ‫המוצג בימים אלה בניו יורק על גדר‬ ‫ברח' צ'רץ ‪FOR DOWNTOWN‬‬ ‫‪ NY‬ו– ‪ .)ARTEA PROJECTS‬בשני‬ ‫הפרויקטים שיתפה מיה פעולה עם‬ ‫צלמים מרחבי העולם‪ ,‬תוך שימוש‬ ‫בפלטפורמה אינטראקטיבית לאיסוף‬ ‫תצלומים‪" .‬האיש העובד" נוצר בהשראת‬ ‫הלוגו של "הזדמנות ‪ "2010‬ודמותו של‬ ‫"האיש הנח"‪ ,‬אשר יצורף למיצב‪ .‬הצגת‬ ‫האיש העובד והאיש הנח היא הזמנה‬ ‫לדיון בשאלת גורלו של אתוס העבודה‬ ‫המכונן במרחב הישראלי‪.‬‬ ‫מיה ברקאי‪ ,‬אמנית וצלמת‪ ,‬ניו יורק‬

‫‪35‬‬

‫"אולי אחרי הביאנלה‬ ‫הזו‪ ,‬בת‪-‬ים תצליח‬ ‫להמריא‪".‬‬ ‫— שיחה‬

‫עם חוף ים וטיילת‪ ,‬אוצרות אדריכליים‬ ‫ואורבניות שוקקת‪ ,‬לא ברור מדוע‬ ‫בת ים מתקשה להמריא‪ .‬הביאנלה‬ ‫השנייה לאדריכלות הנוף העירוני‪,‬‬ ‫שתתקיים בה בשבוע הבא‪ ,‬תנסה‬ ‫לשנות את המצב‪ .‬אבל האוצרות של‬ ‫האירוע מודות שייקח זמן עד שילדיהן‬ ‫ישתכנעו לעבור לגור בעיר‬

‫אפשר להבין את התסכול של בת–ים‪ .‬כל כך קרובה לתל אביב וכל כך רחוקה‬ ‫ממנה‪ .‬מרחק נסיעה אופנתית באופניים‪ ,‬וכמעט שום פירור של תל‪-‬אביביות לא‬ ‫נפל בחלקה‪ .‬יש לה הכל‪ ,‬ועוד יותר‪ :‬חוף ים נפלא‪ .‬טיילת נהדרת שפעם קראו לה‬ ‫"ריביירה"‪ .‬מלוא החופן "אורבניות"‪ ,‬שהיא מונח מגניב לצפיפות‪ .‬המון שיכונים שהם‬ ‫צורת מגורים עם המון פוטנציאל‪ .‬מוזיאון מקסים לאמנות‪ .‬בניין עירייה שאמנם קטן‬ ‫על הביורוקרטיה המוניציפלית‪ ,‬אבל הוא אוצר אדריכלי בלום‪ .‬מגוון אנושי כמו בספר‬ ‫גיאוגרפיה‪ .‬ועשרות מינים של פרפרים נודדים כמו ב"נשיונל ג'יאוגרפיק"‪.‬‬ ‫השאלה מדוע בת ים אינה ממריאה מעסיקה את פרנסי העיר זה כמה שנים‪.‬‬ ‫לפני חמש שנים עלה בדעתם להקים בעיר מוזיאון‪ ,‬אולי תהפוך לבילבאו של המזרח‬ ‫התיכון‪ .‬בסופו של דבר שוכנעה העיר שעוד מוזיאון לא יציל את העולם והרעיון‬ ‫התגלגל ל"ביאנלה הבינלאומית לאדריכלות הנוף העירוני"‪ ,‬אירוע שאפתני שאפילו‬ ‫תל אביב לא חשבה עליו‪.‬‬ ‫הביאנלה הראשונה התקיימה בבת ים ב‪ 2008-‬תחת הכותרת "אירוח" וברחבי העיר‬ ‫הוקמו עשרות מיצבי אמנות ואדריכלות מגניבים בתערוכה חיה ובועטת‪ .‬האוצרות‪,‬‬ ‫אדריכליות הנוף תמר דראל פוספלד ויעל מוריה וחוקרת התרבות סיגל ברניר‪ ,‬ראו‬ ‫בבת ים "מעבדת ניסוי" כהגדרתן והסתערו עליה עם שלל רעיונות וז'רגון‪ ,‬המסתובבים‬ ‫כיום בחללו של המקצוע‪ .‬שמעה של הביאנלה הגיע לחוגים הנכונים וכרבע מיליון‬ ‫אנשים ביקרו בה‪ .‬לרבים זה היה ביקור ראשון בעיר‪ ,‬שאליה הגיעו כאל אתר תיירות‬ ‫אקזוטי בארץ לא נודעת‪.‬‬ ‫הביאנלה השנייה‪" ,‬הזדמנות"‪ ,‬שאוצרות מוריה וברניר‪ ,‬שהתקיימה בחול המועד‬ ‫סוכות‪ ,‬אחרי שרעיונות שגובשו מתחילים לחלחל ובאוויר מריחים התחלה של מסורת‪.‬‬ ‫בראיון עם ברניר היא התבקשה להסביר למה ביאנלה ולמה דווקא בת ים‪ ,‬ונשאלה אם‬

‫‪37‬‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫— שיחה‪ :‬אסתר זנדברג‪ ,‬סיגל ברניר ויעל מוריה‬

‫שיכונית‪ .‬מבט שני ושלישי חושפים מגוון‬

‫בזכות הרקמה העירונית‪ ,‬בזכות ריבוי‬

‫זנדברג‪ :‬לאור תוכניות בנייה‬

‫עירוני מרתק‪ ,‬שאותו בין היתר אנחנו‬

‫העצים במרחב העירוני‪ ,‬בזכות יצירה‬

‫המקודמות בבת ים‪ ,‬כולל הקמת חומת‬

‫מבקשים להאיר בביאנלה‪ .‬יש בבת ים‬

‫של מרחבים פתוחים מדליקים גם כשהם‬

‫מלונות לאורך הטיילת‪ ,‬נדמה שהיא‬

‫פעילות אינטנסיבית ברחוב‪ ,‬כמקום‬

‫צנועים בגודלם‪ .‬אני חושבת שתפקיד‬

‫לא בדיוק שותפה לתפישות העירוניות‬

‫של שהייה ושל מסחר‪ .‬חלק מהרחובות‬

‫אנשי המקצוע הוא למצוא פתרונות‬

‫שהביאנלה דוגלת בהן‪.‬‬

‫והמרכזים המסחריים השכונתיים‬

‫טובים לציפוף שלא יוצרים חדגוניות‬

‫הידרדרו במשך השנים‪ ,‬והמחשבה היא‬

‫וקלאוסטרופוביה‪ ,‬וזה ישכנע‪.‬‬

‫מוריה‪ :‬אלה הן תוכניות שנוצרו‬ ‫בשנות ה‪ 70 -‬וה‪ 80 -‬כשהחשיבה‬

‫על שיקום המקומות הללו ושיפורם‪ .‬בת‬

‫זנדברג‪" :‬גנריות" ‪ -‬סתמיות היא‬

‫האורבנית היתה מאוד שונה‪ ,‬ובת ים‬

‫ים היא עיר ים מהיחידות בארץ שיש‬

‫שיא האופנה בין אניני טעם‪ .‬האם לא‬

‫מנסה לתקן את הטעויות‪ .‬כך למשל היא‬

‫בה מרקם אורבני של מגורים מול הים"‪.‬‬

‫היה צריך להתחיל דווקא עם ייחודיות‬

‫הצליחה להזיז מזרחה יותר ממחצית‬

‫מוריה‪ :‬לפעמים לוקח שנים‬

‫ומיתוג‪ ,‬גם אם בחוגים אניני טעם כבר‬

‫מהמלונות שתוכננו סמוך לים‪ .‬מלונות‬

‫זנדברג‪ :‬אבל למה דווקא בת ים?‬

‫מאסו בהם?‬

‫נוספים כבר נמצאים בשלב מימוש‬

‫ברניר‪ :‬קודם כל כי בת ים הזמינה‬

‫ברניר‪ :‬מניסיונה של בת ים‪ ,‬מיתוג‬

‫והבעיה היא ששינוי בשלב הזה גורר‬

‫אותנו‪ ,‬בדיעבד זה מאוד מתאים‪ .‬הרעיון‬

‫אדריכלי לא בדיוק עבד‪ .‬בניין העירייה‬

‫פתיחה מחדש של כל המהלך ומאבקים‬

‫של הביאנלה הוא לשמש מעבדה עירונית‬

‫למשל הוא מהבניינים המפורסמים בארץ‬

‫משפטיים מול היזמים‪ .‬וכך העיר נמצאת‬

‫אוניברסלית לבחינה של אפשרויות‬

‫מבחינת השדה האדריכלי‪ ,‬אבל זה לא‬

‫בדילמה בין הדאגה למשאביה הטבעיים‬

‫אורבניות‪ ,‬ובת ים על נתוניה הגנריים‬

‫דבק בעיר‪ .‬אולי צריך לחשוב איך משנים‬

‫לבין הדאגה למשאביה הכלכליים‪ ,‬שהם‬

‫וקנה המידה שלה היא כר טוב לניסיונות‬

‫את הנתון הזה‪ .‬אולי אפשר ללמוד דווקא‬

‫המנוף לפיתוח החיים והרווחה בעיר‪.‬‬

‫הללו‪ .‬למצבים האורבניים שלה יש אח‬

‫מכך שבניינים השייכים לאדריכלות‬

‫מעניין יהיה לראות כיצד המהלך הזה‬

‫ורע בהרבה ערים בארץ ובחו"ל‪ ,‬היא לא‬

‫הכוכבים בעלי אגו אדריכלי בולט אינם‬

‫יסתיים‪.‬‬

‫עיר עם נתונים יחודיים כמו ירושלים‬

‫הולמים את רוח העיר‪ .‬מצד שני‪ ,‬אנחנו‬

‫למשל‪ .‬וחוף הים כבר אמרנו? זהו חוף‬

‫חושבות שפעולות אדריכליות לשיפור‬

‫להוריד את הכובע‬

‫הים האורבני הכי יפה בארץ‪ .‬והצפיפות‬

‫המרחב השיכוני בבת ים יוכלו לחשוף את‬

‫שמייצרת דופק אורבני על אף שהיא עיר‬

‫הפוטנציאל האדריכלי שטמון בשיכון‪,‬‬

‫הביאנלה לאדריכלות בוונציה נבנית‬

‫מגורים‪ .‬והשפיות של הבנייה השיכונית‪,‬‬

‫בשיכוניות‪ .‬אולי זה עדיין מוקדם מדי‪.‬‬

‫מהמוניטין של ונציה‪ .‬נשאלת השאלה‬

‫השטחים הפתוחים‪ ,‬האוכלוסייה המגוונת‬

‫לפעמים לוקח שנים להכיר בערך של‬

‫עד כמה בת ים יכולה לבנות על המוניטין‬

‫אדריכלות צנועה‪ .‬גם לבאוהאוס בתל‬

‫שיש למונח ביאנלה‪.‬‬

‫של העיר‪.‬‬ ‫זנדברג‪ :‬נכון שצפיפות היא בון טון‬ ‫היום‪ ,‬אבל איך משכנעים אנשים מהשורה‬ ‫לאהוב צפיפות?‬

‫אביב היתה התחלה קשה‪.‬‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫בבת ים מעורר תחושה של מונוטוניות‬

‫בעולם אבל חוויית החיים בה היא נעימה‪.‬‬

‫מבחינת מחירי הדירות והשכירות בה‪.‬‬

‫ברניר‪ :‬התלבטנו כשבחרנו את השם‬

‫זנדברג‪ :‬האם עיר טובה ומוצלחת‬

‫ביאנלה לאירוע בבת ים‪ ,‬בפעם הראשונה‬

‫תהיה בהכרח גם עיר יקרה מדי לתושביה?‬

‫זה נשמע לחלק מהאנשים כמו סוג של‬

‫מוריה‪ :‬קודם כל צריך להסביר את‬

‫מוריה‪ :‬במידה מסוימת כן‪ .‬זה אולי‬

‫בדיחה‪ ,‬עכשיו כבר לא‪ .‬היה חשוב לנו‬

‫הסיבה והיא שהתרבות אוכלוסיית‬

‫ה'מלכוד ‪ '22‬של העירוניות‪ .‬מובן שבת ים‬

‫לקרוא לזה ביאנלה בשל ההבטחה‬

‫הכדור הזה מחייבת אותנו להצטופף כדי‬

‫נהנית לראות את ערך הנדל"ן בה עולה‪.‬‬

‫והמחויבות שיש בפירוש הלשוני של‬

‫שיישמר המגוון הביולוגי‪ ,‬כדי שנמשיך‬

‫השאלה היא באיזה אופן‪ ,‬ומי המרוויח‬

‫השם ‪ -‬אחת לשנתיים‪ .‬זה לא סטוץ חד‪-‬‬

‫להתקיים‪ .‬מעבר לזה אני חושבת שאנחנו‬

‫מזה‪ .‬בבת ים נעשה ניסיון כן להעלות‬

‫פעמי‪ .‬גם המוניטין הבינלאומי עמדו לנגד‬

‫צריכים למצוא דפוסים של ציפוף‬

‫את ערכה הכלכלי למען התושבים‪ .‬אני‬

‫עינינו‪ .‬חשבנו שכדי לשנות את הדעה‬

‫שיש בהם איכות חיים‪ .‬אם נסתכל על‬

‫מניחה שבת ים כעיר צמודה לתל אביב‬

‫הקדומה שבת ים סבלה ממנה‪ ,‬יש למצוא‬

‫ברצלונה‪ ,‬היא אחת הערים הצפופות‬

‫תישאר עוד שנים רבות עיר שפויה ממנה‬

‫נקודת אחיזה חיצונית וגבוהה ולהיתלות‬

‫‪38‬‬

‫הן‪ ,‬שאינן בת‪-‬ימיות‪ ,‬היו עוברות לגור‬ ‫בעיר שכל האפשרויות בה עדיין פתוחות‪.‬‬

‫לעיר אחריות עליו‪ .‬הפרויקט של קבוצת‬

‫זנדברג‪ :‬מה השתנה בין הביאנלה‬

‫‘אספסוף' מתרחש זה חודשים‪ .‬חברי‬

‫הראשונה לשנייה?‬ ‫מוריה‪ :‬בביאנלה הקודמת‪‘ ,‬אירוח'‬

‫הקבוצה יחד עם אנשים המאושפזים‬ ‫במקום פועלים יחד לשיפור המרחב‬

‫המרחב העירוני היה בעבורנו הנתון‪,‬‬

‫הפיסי בעבודות ניקיון‪ ,‬גינון ויצירה‪.‬‬

‫הקבוע‪ .‬בחרנו חללים אקראיים בעיר‬

‫מטרה נוספת של הפרויקט היא לבחון‬

‫שישמשו ‘חדרים בחוץ' להצגת מערכות‬

‫עד כמה אפשר למוסס את החומה בין‬

‫יחסים של אירוח בין העירייה לתושבים‪,‬‬

‫אברבנאל לעיר‪.‬‬

‫בין תושבים למבקרים‪ ,‬בין המתכננים‬

‫זנדברג‪ :‬הביאנלה מעוררת הדים‬

‫לתושבים‪ .‬הפעם הדינמיות וההשתנות‬

‫בחוגים שאפשר לכנותם תל‪-‬אביביים‪ .‬עד‬

‫של העיר היא נקודת המוצא‪ ,‬והשאלה‬

‫כמה רוב תושבי בת ים שותפים לאירוע‬

‫שהצבנו היתה איך מצבים זמניים ‪-‬‬

‫או בכלל מודעים לו?‬

‫אתרים שעומדים לפני או נמצאים במהלך‬

‫מוריה‪ :‬בפעם שעברה אכן היתה‬

‫עבודות תשתית‪ ,‬הריסה‪ ,‬בנייה וכדומה‬

‫בעיה במידת המודעות של התושבים;‬

‫‪ -‬יכולים להיהפך מנטל להזדמנות‪.‬‬

‫הפעם אנחנו פועלים בצורה מאוד‬

‫ברניר‪ :‬לפני כשנה וחצי הוצאנו‬

‫אינטנסיבית ליידע את התושבים ולהזמין‬

‫קול קורא לאדריכלים‪ ,‬אמנים‪ ,‬מעצבים‬

‫אותם להשתתף‪ .‬ערכנו מפגשים רבים‬

‫פעילים בתחום החינוך והחברה‪ .‬קיבלנו‬

‫של תושבים באזורים שבהם נעשות‬

‫מאות הצעות מהארץ ומחו"ל‪ 40 .‬נבחרו‪,‬‬

‫העבודות כדי לקבל חוות דעת מהתושבים‬

‫רובן של ישראלים‪ ,‬ואותן אנחנו מממשים‪.‬‬

‫ולעדכן אותם‪ .‬בשבוע האחרון אלפים‬

‫הקריטריון לבחירה היה אוצרותי‪:‬‬

‫מתלמידי בתי הספר יצאו לסיורים‬

‫ההצעות שנראו מעניינות ביותר‪,‬‬

‫בעבודות הביאנלה ויצאו מערכי שיעור‬

‫מאתגרות‪ ,‬חדשניות וגם פרקטיות‪ ,‬הצעות‬ ‫שאותן אפשר לממש‪ .‬כי התערוכה הזאת‪,‬‬ ‫בניגוד לתערוכה אדריכלית רגילה‪ ,‬היא‬ ‫תערוכה המציגה פרויקטים ממומשים‬ ‫ולא הצעות"‪.‬‬

‫על הביאנלה והנושאים שלה‪.‬‬ ‫זנדברג‪ :‬למה הכוונה ב"אדריכלות‬ ‫הנוף העירוני"?‬ ‫מוריה‪ :‬האסוציאציה הראשונית‬ ‫של המושג ‘נוף' מובילה מחוץ לעיר‪,‬‬

‫זנדברג אחד הפרויקטים ממוקם‬

‫למרחב הפתוח אל הטבע‪ ,‬אבל כשאנחנו‬

‫במרכז הרפואי אברבנאל לחולי נפש‪.‬‬

‫מתבוננים בטבע‪ ,‬אנחנו מתבוננים בעצם‬

‫מה הביאנלה יכולה לעשות שם?‬

‫במערכת היחסים בין המרכיבים שלו‪.‬‬

‫מוריה‪ :‬אברבנאל נמצא זה שנים‬

‫המושג נוף עירוני הוא הזמנה להתבונן‬

‫במצב זמני של חוסר החלטה בין תוכנית‬

‫כך גם בעיר‪ ,‬לא רק כאוסף של אלמנטים‬

‫להריסה ופינוי שלו לבין תוכנית אב‬

‫‪ -‬בתים‪ ,‬רחובות‪ ,‬כבישים וכדומה ‪ -‬אלא‬

‫חדשה לבינוי‪ .‬המצב הזה הוא אחד‬

‫כמערכת שבה מתקיימים יחסי גומלין‪,‬‬

‫ממקורות ההזנחה שלו‪ .‬בבסיס הפרויקט‬ ‫עומדת המחשבה שאף על פי שבית‬ ‫החולים שייך למשרד הבריאות‪ ,‬הוא מצוי‬ ‫במרחב העירוני של בת ים‪ ,‬ואוכלוסייתו‬

‫‪39‬‬

‫היא אוכלוסייה זמנית של העיר‪ ,‬ולכן יש‬

‫שהם הנוף העירוני‪.‬‬ ‫זנדברג‪ :‬איך תתארו את הנוף העירוני‬ ‫בבת ים?‬ ‫ברניר‪ :‬מבט ראשוני אל הנוף העירוני‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫— שיחה‪ :‬אסתר זנדברג‪ ,‬סיגל ברניר ויעל מוריה‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫ומה יחלוף כגימיק‪.‬‬

‫אסתר זנדברג‪ ,‬חברת מערכת במוסף‬ ‫"גלריה"‪ ,‬מרבה לסקר תוכניות בנייה‪,‬‬ ‫מבנים חדשים ומיזמי שימור‪ ,‬לרוב בשימת‬ ‫דגש על הקשרם החברתי והפוליטי‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 2012‬יצא לאור ספרה "ארץ עיר‪ :‬רשימות‬ ‫מקומיות" בהוצאת בבל‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫"זו לא‬ ‫רומנטיזציה‬ ‫של עיר‬ ‫אפרורית‬ ‫וקשה?"‬ ‫— א‪ .‬זנדברג‪ ,‬עיתונאית‬ ‫‪41‬‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫— שיחה‪ :‬אסתר זנדברג‪ ,‬סיגל ברניר ויעל מוריה‬

‫לתוך המרחב הציבורי המארח‪.‬‬

‫ולהרס‪ .‬ההצעה שלנו היא להתחיל ממה‬

‫גדולה‪ .‬בת ים היא אתגר לאדריכלים‪,‬‬

‫שקיים וממנו להמשיך הלאה‪ .‬בת ים היא‬

‫ונשאר לקוות שיעמדו באתגר בתוכנית‬

‫פזורים על פני רוב חלקי העיר‪ ,‬בשכונות‬

‫עיר ואם‪ .‬אנשים גרים בה‪ .‬מי אנחנו‬

‫המיתאר החדשה לעיר‪.‬‬

‫ובשיכונים‪ ,‬בצמתים סואנים‪ ,‬בחניוני‬

‫שנבוא ונגיד שלא יפה שם? השאלה‬

‫אספלט או על גגות מבנים‪ .‬אלה מקומות‬

‫שלנו היא מה אפשר לחלץ מבת ים בלי‬

‫משחק? כמו במחנה קיץ של תנועת נוער‪.‬‬

‫יום‪-‬יומיים המייצגים את רוח הביאנלה‬

‫להגיד שפצצה או טיל יעשו את זה‪ .‬נכון‬

‫יש אפילו מיצב של בית על עץ‪.‬‬

‫האתרים שנבחרו לאירוח המיצבים‬

‫זנדברג‪ :‬הביאנלה היא לא קצת‬

‫(ואת השיח העיוני האופנתי) ואת הרצון‬

‫שבת ים לא יפה לפי הרבה קריטריונים‪.‬‬

‫מוריה‪ :‬כן‪ ,‬יש פה גם משחק‪ ,‬אבל‬

‫לפעול בתוך ומתוך מה שיש‪ .‬עלות‬

‫אבל בעינינו‪ ,‬זה גם הערך המוסף שלה‪.‬‬

‫לא משחק ציני‪ .‬יש גם שיתוף פעולה וגם‬

‫המיצבים נעה מ‪ 10,000-‬שקל ל‪200-‬‬

‫כאן האתגר הוא לגלות"‪.‬‬

‫אלף שקל לפרויקט‪ .‬רובם יפורקו בתום‬

‫אקטיוויזם‪ .‬אין לנו יומרה לפתור לבת ים‬

‫זנדברג‪ :‬מה גיליתם בבת ים?‬

‫את החיים‪ .‬בניגוד ללה קורבוזייה‪ ,‬אנחנו‬

‫הביאנלה שתינעל ב‪ 26-‬באפריל‪ .‬מיצבים‬

‫מוריה‪ :‬גילינו‪ ,‬למשל‪ ,‬את‬

‫לא אומרים ארכיטקטורה או מהפכה‪ ,‬ולא‬

‫אחדים‪ ,‬כמו "גן עדן הקטן" או "טבע‬

‫ההתארגנויות הלא ממוסדות‬

‫יודעים מה טוב לאנשים‪ .‬באנו לבת ים‬

‫בעיר" ‪ -‬גינה ציבורית המדמה אזור‬

‫בקהילות בעיר‪ .‬גילינו את מאיר השמן‬

‫לעשות מה שבעינינו יכול לעניין אותם‬

‫דיונות שתיכננו דראל‪-‬פוספלד ואמיר‬

‫מהסנדוויצ'ים‪ .‬גילינו את האפשרות‬

‫ולמצוא חן בעיניהם‪ .‬הדברים האלה הם‬

‫לוטן ‪ -‬עשויים להישאר דרך קבע ולהפוך‬

‫לפעול בקטן‪ .‬גילינו קנה מידה סימפטי‬

‫בני חלוף‪ .‬אנחנו מתכננים לעקוב אחרי‬

‫חלק מהעיר‪.‬‬

‫של בניינים ורחובות עירוניים‪ ,‬הגובה של‬

‫מה שקורה ולראות מה באמת יישאר‬

‫זנדברג‪ :‬האם המיצבים המתוחכמים‬

‫הבניינים אחיד פחות או יותר‪ ,‬לפחות‬

‫והמתחכמים האלה יוכלו להתמודד עם‬

‫במרכז העיר‪ ,‬ואין משהו שמנקר עיניים‪.‬‬

‫המציאות הקשוחה?‬ ‫מוריה‪ :‬אנחנו קוראות את המצב‬

‫יש משהו במקומות כמו בת ים שעדיין לא‬ ‫אירגנו לך אותם עד הסוף‪ ,‬ואפשר עדיין‬

‫של בת ים אחרת‪ ,‬לא כמציאות קשה‪,‬‬

‫לבוא בהם לידי ביטוי‪ .‬גילינו גם שיש‬

‫אלא כעיר עם פוטנציאל‪ .‬מישהו רק‬

‫בעיר שפע של שטחים פתוחים‪ ,‬בניגוד‬

‫צריך לקרוא אותה נכון‪ .‬היא עיר די‬

‫למה שנהוג לחשוב‪ ,‬והיא צפופה בגלל‬

‫גדולה‪ ,‬עיר‪-‬עיר‪ ,‬אבל יש בה עדיין ממד‬

‫המספר הגדול של דירות קטנות‪ .‬אנחנו‬

‫אנושי‪ .‬בבניינים‪ ,‬ברחובות‪ ,‬ובתחושה‬

‫מבקשים להנכיח את המרחב הציבורי‬

‫הקהילתית‪ 30% .‬מהתושבים הם עולים‬

‫ולייעל את השימוש בו‪.‬‬

‫מרוסיה‪ .‬הם אוהבים את הקרבה לים‪.‬‬

‫זנדברג‪ :‬מה יכולה הביאנלה לעשות‬

‫הולכים לטיילת‪ .‬כמו באודסה‪ .‬בשנתיים‬

‫בשבועים של חגיגה מתוקשרת שעיריית‬

‫שאנחנו עובדות על הביאנלה‪ ,‬פגשנו‬

‫בת ים לא יכולה ומחויבת לעשות ביום‪-‬‬

‫רבים שאמרו שלא יעזבו את בת ים‬

‫יום?‬

‫בעד כל הון שבעולם‪ .‬לתל‪-‬אביבים אין‬

‫ברניר‪ :‬היה רצון בעירייה להכניס גם‬

‫סיבה לבוא לבת ים? אולי אנחנו נייצר‬

‫אנשים מבחוץ‪ ,‬כמונו‪ ,‬כי גם אחרי שהרבה‬

‫את הסיבה‪.‬‬ ‫זנדברג‪ :‬זאת לא רומנטיזציה של‬ ‫עיר אפרורית וקשה?‬ ‫ברניר‪ :‬כל הדיבור הזה על‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫את הדירה הבת‪-‬ימית הטיפוסית הקטנה‬

‫בעינינו‪ .‬זהו דיבור שיביא רק למחיקה‬

‫אפשר לשנות בקטן‪ ,‬אבל לפתוח דלת‬

‫השתנה לטובה בבת ים‪ ,‬התדמית שלה‬

‫אסתר זנדברג‪ ,‬חברת מערכת במוסף‬

‫נשארה‪ .‬הביאנלה מחדדת דברים שאולי‬

‫"גלריה"‪ ,‬מרבה לסקר תוכניות בנייה‪,‬‬

‫נעלמו מהעין‪ ,‬ומגלה אופציות לצרוך את‬

‫מבנים חדשים ומיזמי שימור‪ ,‬לרוב בשימת‬

‫המרחב הציבורי בדרכים אחרות ושונות‪.‬‬

‫דגש על הקשרם החברתי והפוליטי‪ .‬בשנת‬

‫ה'אפרוריות' של בת ים‪ ,‬על העיר ה'קשה'‪,‬‬

‫הקריאה שלנו לאדריכלים היתה לגלות‬

‫‪ 2012‬יצא לאור ספרה "ארץ עיר‪ :‬רשימות‬

‫או על הכיעור שלה לכאורה‪ ,‬הוא פסול‬

‫היכן בחוקי הבנייה ובתוכניות בניין‪-‬עיר‬

‫מקומיות" בהוצאת בבל‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫עליה‪ ,‬והביאנלה בוונציה ואחרות אכן‬

‫וזאת באמצעות שורה של פעילויות‪,‬‬

‫ואלמנטים עיצוביים לרווחת הדיירים‪.‬‬

‫משמשות לנו כאילנות גבוהים‪ .‬בעקבות‬

‫ביניהן‪ :‬פרויקטים הנוגעים לקשר שבין‬

‫עוד קודם לכן ניקתה העירייה את רצועת‬

‫זה גם הזדמן לנו להציג את הביאנלה של‬

‫טבע לעיר ("עיר הפרפרים"‪" ,‬טבע‬

‫הקרקע הזנוחה ולרגל הביאנלה היא‬

‫בת ים בביאנלה האירופית לאדריכלות‬

‫עירוני"); פרויקט קהילתי שבו מוזמנים‬

‫תיהפך "למרחבים פרטיים זמניים במרחב‬

‫הנוף בברצלונה‪ ,‬וקיבלנו תגובות טובות‬

‫התושבים לתכנן מחדש (בעזרת אדריכל‬

‫הציבורי"‪ .‬בזמן הביאנלה יתקיים בה‬

‫מאוד‪.‬‬

‫וחומרי גלם) חצרות משותפות תוך ‪72‬‬

‫גם המופע "יצירה בתנועה" של רקדנים‬

‫זנדברג‪ :‬האם עשרות מיצבים זמניים‪,‬‬

‫שעות; "פארק טמגוצ'י"‪ ,‬מתקן שעשועים‬

‫ובני נוער‪.‬‬

‫מגניבים ככל יהיו‪ ,‬יכולים להחליף‬

‫לילדים שהפעלתו מאפשרת התפלת מי‬

‫במקום אחר בעיר‪ ,‬ברחוב כצנלסון‪,‬‬

‫השקעה ארוכת טווח בפתרונות ממשיים?‬

‫ים; ואתרי בנייה שישמשו כחללי תצוגה‬

‫כבר עומד על תלו המיצב "גן עדן קטן"‬

‫לעבודות אמנות‪.‬‬

‫‪ -‬חממה ובה ערוגות שאותן יטפחו דיירי‬

‫מוריה‪ :‬להרגשתנו‪ ,‬אנחנו מציעים‬ ‫משהו מאוד ממשי‪ .‬הביאנלה נובעת‬ ‫מתחושת אי‪-‬נחת בנוגע לפתרונות‬

‫הבתים הסמוכים‪ ,‬כדי לאפשר לקהילה‬ ‫לקרוא את בת ים‬

‫הקיימים ורצון לנסות פתרונות חדישים‪.‬‬

‫"לגדל מזון לצריכה אישית תוך ניצול‬ ‫קרקע פנויה ומים אפורים"‪ .‬את המיצב‬

‫חלק מהפרויקטים הם ארוכי טווח כמו‬

‫בקצה רחוב כ"ט בנובמבר בבת ים‪,‬‬

‫תיכננו האדריכלים כרם הלברכט ואביו‪,‬‬

‫אברבנאל‪ .‬אחרים הם ניסיונות שאפשר‬

‫למרגלות חומת הבטון החוצצת בין נתיבי‬

‫צבי‪ ,‬שעבד עם האמן אביטל גבע על‬

‫לחזור עליהם‪ .‬גם הפרויקטים ה'מיצביים‬

‫אילון לבין שכונות מגורים הנאנקות בצלו‬

‫פרויקט החממה בשנות ה‪ .80-‬ברחוב‬

‫ביותר'‪ ,‬כמו עיצוב של גדרות סביב אתרי‬

‫של הכביש המהיר‪ ,‬עסקו פועלים ביום‬

‫יוספטל‪ ,‬ליד תחנת הרכבת החדשה‪,‬‬

‫בנייה‪ ,‬כבר הולידו פרט גדר חדש שהעיר‬

‫ראשון השבוע בהקמת המיצב "‪Real‬‬

‫מוקמת כעת עבודתם של אלס ורבאקל‬

‫תשתמש בו באופן סטנדרטי‪ ,‬מתוך הבנה‬

‫‪ "Estate‬שתיכננו האדריכלים אבי‬

‫ואלי דרמן‪" ,‬הדשא של השכן" ‪ -‬הרחבה‬

‫שגדרות האיסכורית המטות ליפול הן‬

‫לייזר ודנה הירש במסגרת הביאנלה‬

‫של מרפסת בקומה הראשונה מעל‬

‫נוף לא רצוי בעיר‪ .‬הביאנלה היא תהליך‬

‫הבינלאומית הראשונה לאדריכלות הנוף‬

‫הכניסה לבלוק מגורים בת‪-‬ימי גדול‬

‫נסייני וככזה הוא גם יכול לא להצליח‬

‫העירוני‪ ,‬שתיפתח בעיר ב‪ 13-‬באפריל‪.‬‬

‫במיוחד‪ ,‬שיוצרת גינה מרחפת‪ .‬אלה הן‬

‫בחלקו"‪.‬‬

‫החומה היא קיר אקוסטי שהוקם לאורך‬

‫רק דוגמאות אחדות מתוך ‪ 30‬מיצבים‬

‫הכביש‪ 90 ,‬מטר רוחבו‪ ,‬החולף במרחק‬

‫בביאנלה בתכנון אדריכלים ואמנים‬

‫מטרים ספורים מחלונות בתי המגורים‪.‬‬

‫מישראל ומחו"ל‪.‬‬

‫זנדברג‪ :‬אתן רואות את עצמכן גרות‬ ‫בבת ים?‬ ‫ברניר‪ :‬כן‪ ,‬מול הים‪ .‬הילדים בינתיים‬

‫פעם היה שם שטח ציבורי פתוח‪.‬‬

‫לא מוכנים‪ .‬אולי אחרי הביאנלה הזאת"‪.‬‬

‫לאחרונה נדחתה עתירה שהגישו מאות‬

‫מה שיש‬

‫דיירים‪ ,‬רובם ממעמד כלכלי נמוך‪ ,‬על‬ ‫המטרה‪ :‬שיפור החיים‬

‫נכסיהם שהיה נמוך ממילא המיצב של‬

‫שגרתית בתחום‪ ,‬היא פרויקט שאפתני‬

‫הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני‬

‫לייזר והירש מבקש‪ ,‬כדבריהם‪ ,‬להציג‬

‫של עיריית בת ים‪ ,‬המקווה שיסייע‬

‫(הנערכת השנה במקביל לפסטיבל בת‬

‫באופן ביקורתי את הניכור שנוצר‬

‫לחולל שינוי בעיר ולמתג אותה מחדש‪,‬‬

‫ים לתיאטרון רחוב) תתקיים ב‪26-28-‬‬

‫בין הציבור למקום‪ ,‬ולהציע מרחב‬

‫כפי שהצליחה לעשות שכנתה חולון‪.‬‬

‫בחודש בבת ים ותכלול ‪ 45‬תחנות ברחבי‬

‫אלטרנטיווי תחת זה שנגזל ונחסם‪.‬‬

‫את התערוכה אצרו אדריכליות הנוף יעל‬

‫העיר‪ ,‬שבהן יציגו אדריכלים ואמנים‬

‫בקטע שבו מוקם המיצב הוכשרה‬

‫מוריה ותמר דראל‪-‬פוספלד‪ ,‬המכהנת‬

‫הצעות לשיפור אורח החיים בעיר‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫הפגיעה באיכות חייהם וירידה בערך‬

‫הביאנלה‪ ,‬תערוכה חיה ובלתי‬

‫כבר הקרקע ומוקמות מעין גדרות עץ‬

‫כיו"ר איגוד אדריכלי הנוף בישראל‪,‬‬

‫בין היתר תעסוק הביאנלה‬

‫דקורטיוויות מסביב לערוגות שימולאו‬

‫וחוקרת התרבות סיגל ברניר‪ .‬האוצרות‬

‫באספקטים של סביבה וטכנולוגיות‬

‫באדמה לשתילת צמחים‪ .‬בהמשך תיחפר‬

‫הגדירו את נושא התערוכה כ"אירוח"‪,‬‬

‫ירוקות‪ ,‬שטחים ירוקים‪ ,‬קהילה ופנאי‪,‬‬

‫גומחה להבערת מדורה ויוצבו תאורה‬

‫ואת המיצבים כ"חדרי חוץ"‪ ,‬המרחיבים‬

‫טבע עירוני‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫‪46‬‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫‪50‬‬

‫טבע עירוני ‪2013‬‬

‫הביאנלה לאדריכלות עירונית בת ים‬

‫‪52‬‬

‫"אולי היא‬ ‫תהפוך‬ ‫לבילבאו‬ ‫של המזרח‬ ‫התיכון‪".‬‬ ‫— ש‪ .‬לחיאני‪ ,‬ראש העיר‬ ‫‪53‬‬

‫טבע עירוני‬