uc_issue_01

‫‪THE FIRST PERFUME BY‬‬

‫ניתן להשיג בחנויות נבחרות בלבד‪ .‬לרשימת החנויות ‪www.viktor-rolf.co.il‬‬

‫מונטיפיורי ‪27‬‬ ‫תל אביב‬

‫‪050-4006055‬‬

‫‪ 21:00‬עד אחרון הלקוחות‬ ‫שני ‪ -‬מוצ"ש‬

‫‪Jessica Chastain‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫סטריפ קומיקס‬

‫‪01‬‬

‫סטריפ‬ ‫קומיקס‬

‫חגי גילר‬

‫‪82‬‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫‪ +‬איך הגעתם לעבוד פה?‬ ‫"למדתי עיצוב גרפי בבצלאל בסוף שנות‬ ‫השמונים ואז עברתי לניו יורק‪ .‬ב‪2001-‬‬ ‫שבתי לארץ ועברתי לגור בתל אביב‪.‬‬ ‫אני מכיר את דידי שנים‪ ,‬מאז שהייתי‬ ‫שותף להקמת התערוכה 'ארבעים שנה‬ ‫לכיבוש'‪ .‬דידי היה זה שעזר לי לגייס כספים‬ ‫לתערוכה ומאז אנחנו ביחד‪ .‬לפני שנה‬ ‫התחלנו לדבר על הקמת מיזם משותף‪,‬‬ ‫ולפני חצי שנה התחלנו לעבוד בצורה‬ ‫מסודרת‪ .‬אני הצד העיצובי והוא הצד‬ ‫הקריאייטיבי‪ ,‬זה שיודע לדחוף את הדברים‬ ‫בצורה מאוד יעילה"‪- .‬להב‪-‬‬

‫‪ +‬מה הכי כיף אצלכם?‬ ‫"הגענו להישגים נאים בתחום הרשתות‬ ‫החברתיות‪ .‬היום אנחנו מריצים קמפיינים‬ ‫גם לשם השעשוע שלנו וגם עבור לקוחות‬ ‫מסחריים שמבקשים את שירותנו‪ .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫לפני שנה היה לבנק לאומי פרויקט בשם‬ ‫'שני מיליון סיבות'‪ ,‬שבו הם התכוונו לחלק‬ ‫כספים לכל מיני עמותות‪ .‬הם הודיעו שזה‬ ‫לא קמפיין פוליטי אבל אז רצו לחלק כספים‬ ‫גם לעמותת 'אם תרצו' — שזו עמותה‬ ‫פאשיסטית‪ .‬כשגילינו על המהלך הזה‬ ‫הקמנו בפייסבוק את הקמפיין 'שני מיליון‬ ‫סיבות לעזוב את בנק לאומי'‪ .‬אחרי שבעים‬ ‫ושתיים שעות לאומי התקפלו וגנזו את‬ ‫המיזם‪ .‬בקיץ שעבר‪ ,‬כחמישה ימים לפני‬ ‫השקת הלילה הלבן‪ ,‬כשדפני ליף חטפה‬ ‫מכות בשדרה‪ ,‬העלנו לפייסבוק דף שאומר‬ ‫שזה לא לילה לבן אלא המכבסה הפרטית‬ ‫של רון חולדאי‪ ,‬אז במקום 'לילה לבן' קראנו‬ ‫למוצר 'לילה שחור'‪ .‬וכך‪ ,‬מכלום‪ ,‬יצא שאף‬ ‫גלריה לא הסכימה להשתתף בעסק הזה‪.‬‬ ‫בעקבות המקרה השתמשנו בכל פורמט‬ ‫תקשורתי שסיקר אותנו ואת פועלינו‪.‬‬ ‫אנחנו פועלים לפי האינטואיציה שלנו‪,‬‬ ‫יודעים על איזה כפתורים ללחוץ‪ ,‬גם ברמת‬ ‫הקריאייטיב וגם בפיזור את האימפקט של‬ ‫היוזמה‪ .‬לא אשקר כשאגיד שזה מגיע גם‬ ‫מתוך תחושת אחריות חברתית"‪- .‬להב‪-‬‬

‫‪ +‬מי מכם עשה הסבה מקצועית?‬ ‫"אני מגיע מקשרי עיתונות‪ ,‬עשיתי הסבה‬ ‫אינטנסיבית לרשתות חברתיות‪ .‬לראיה‪,‬‬ ‫סוכנות הידיעות הצרפתית עשתה לפני‬ ‫מספר חודשים סקר שבו נשאלה השאלה‬ ‫מיהי הדמות הכי חזקה ומשפיעה בטוויטר‬ ‫בישראל ובפלסטין‪ .‬לפי הממצאים שלהם‬ ‫אני הכי חזק בפלטפורמה הזאת‪ .‬עקפתי‬ ‫את ממשלת ישראל וגם את ראש הממשלה‬ ‫נתניהו"‪- .‬דידי‪-‬‬

‫‪ +‬זה באמת חשוב להרים לעצמך‪ .‬אז איך‬ ‫אתם מתלבשים לעבודה?‬ ‫"רק שמלות‪ ,‬זה הכי יפה‪ ,‬הכי נשי והכי‬ ‫סקסי"‪- .‬לילך‪-‬‬ ‫"קז'ואל מגניב שלא מבגר"‪- .‬דידי‪-‬‬ ‫"כל מה שנוח לי"‪- .‬להב‪-‬‬ ‫"מעדיף לרכוש את הסטייל שלי ברשת"‪.‬‬ ‫שחר‪-‬‬‫"מה שמוצא חן בעיניי בחנויות יד שנייה"‪.‬‬ ‫‪-‬זיו‪-‬‬

‫‪ +‬מה הייתם משנים בלבוש שלכם?‬ ‫"הייתי רוצה ללבוש שמלות וחצאיות‪.‬‬ ‫לצערי‪ ,‬התרבות המערבית עוצרת בעדי"‪.‬‬ ‫שחר‪-‬‬‫"כשנתחיל להרוויח הרבה כסף אני רוצה‬ ‫שיהיו לי הרבה ג'ינסים וטי–שירטים‪ ,‬שלא‬ ‫יהיה מצב שאני אבוא לעבודה עם אותם‬ ‫ג'ינס וחולצה פעמיים באותו שבוע‪ .‬אמנם‬ ‫יש לי לא מעט חליפות בארון‪ ,‬אבל החלפתי‬ ‫אותם מזמן בג'ינס‪ .‬אני לא צריך לבוא בלבוש‬ ‫פורמאלי‪ ,‬זה לא מסתדר לי עם האווירה ועם‬ ‫הלקוחות"‪- .‬דידי‪-‬‬ ‫"כשחזרתי מאמריקה ישבתי עם חברים‬ ‫באיזה מקום וניגשה אליי בחורה שמכירה‬ ‫אותי כבר שנים‪ .‬היא אמרה‪' ,‬מאז שחזרת‬ ‫לישראל אתה מתלבש מאוד יפה‪ ,‬אבל‬ ‫אותי מעניין כמה זמן ייקח לך לחזור לג'ינס‬ ‫וחולצת טריקו'‪ .‬ובאמת‪ ,‬אחרי שבועיים‪-‬‬ ‫שלושה שבתי להרגליי הישנים כי אנשים‬ ‫התחילו להעיר לי שאני נראה כמו חתן"‪.‬‬ ‫להב‪-‬‬‫"לעיתים רחוקות‪ ,‬כשאני כן צריך להתלבש‬ ‫פורמאלי‪ ,‬אנשים שמכירים אותי מסתכלים‬ ‫עליי בעין עקומה"‪- .‬דידי‪-‬‬

‫‪ +‬באמת?‬ ‫"כן‪ .‬מראה מעונב או מוקפד יקבל מהסביבה‬ ‫את אותו מבט שהייתי מקבל לו הייתי מגיע‬ ‫ממילואים עם מדי צה"ל ורובה אימתני‪ .‬אבל‬ ‫כמו שאמרתי‪ ,‬כשצריך לספק טוטאל לוק‬ ‫ייצוגי אני חולש על חליפות ההוגו בוס שלי‪,‬‬ ‫עם עניבה ונעליים של הוגו בוס"‪.‬‬

‫‪ +‬הנה‪ ,‬יש לך מעצב אהוב‬ ‫"לא‪ ,‬ממש לא‪ .‬פשוט הגזרות שלהם מעולות‬ ‫למבנה הגוף שלי"‪.‬‬ ‫די‪ ,‬דידי‪ ,‬תרפה‪ .‬אתה כזה פאשנפוב‪.‬‬ ‫תפנים‪ :‬אם אתה חוזר לאותו מעצב פעם‬ ‫אחר פעם דינך כדינה של ניקול ראידמן‬ ‫לפני היכרותה עם כיכר המדינה והאוליגרך‬ ‫ההוא‪ ,‬או בקיצור‪ ,‬הכי פאשניסטה בארון‪,‬‬ ‫של איקאה‪ ,‬כמובן‪ .‬להב‪ ,‬אתה מהמם‪ .‬חוץ‬ ‫מהעובדה שחיננית היתה רוצה שתהיה‬

‫השוגר דדי שלה‪ ,‬כדאי שכמבוגר האחראי‬ ‫בחבורה‪ ,‬תבחר בגזרות עדכניות יותר מאלו‬ ‫שיתאימו לאסף אמדורסקי כשיחגוג את‬ ‫הקטטר הראשון שלו באחוזת ראשונים‪.‬‬ ‫אלוהים נמצא בפרטים הקטנים‪ .‬זיו‪ ,‬להיות‬ ‫היפ–סטאר לא עובד גם על די–ג'י נינט‬ ‫טייב‪ ,‬ולצערה של חיננית גם לא עליך‪.‬‬ ‫בבקשה לחץ על קונטרול אלט דליט‬ ‫בפונקציית בלוטות הטעם‪ ,‬קול? לילך‪,‬‬ ‫מקווה שבארונך מסתתרות שמלות בצבעי‬ ‫פסטל בהירים‪ .‬אין שום קלון בלהיות‬ ‫ה'זנקס' האופנתי בחבורה‪ .‬דרך אגב‪ ,‬אם‬ ‫את מעוניינת באחד‪ ,‬חיננית מצוידת בכמה‬ ‫כאלו בתיק שלה‪ .‬כדאי לך‪.‬‬

‫‪ +‬השראות לבוש‪ ,‬שוט‬ ‫"חנויות יד שנייה"‪- .‬זיו‪-‬‬ ‫"לפני עשור‪ ,‬כשהייתי הרבה יותר צעיר‬ ‫והסתכלתי על אנשים באותו משלח יד‬ ‫כמו זה שלי‪ ,‬שהיו בגילי הנוכחי ומעלה‪,‬‬ ‫קלטתי שהיתה להם נטייה לבחור במכנסי‬ ‫ג'ינס וחולצת טי שחורה‪ .‬אבל אז ראיתי‪,‬‬ ‫שאם יש לך בטן גדולה ודשנה זה לוק‬ ‫בעייתי‪ ,‬כי אתה בעצם אורז את עצמך‬ ‫בתוך טריקו שחורה שמנפצת בקלות את‬ ‫הסטריאוטיפ ששחור מרזה‪ .‬אם מוסיפים‬ ‫לזה את השתפלות הכרס על המכנסיים‪,‬‬ ‫המראה שמתקבל הוא ההיפך ממראה‬ ‫שמיוחס לצעירים‪ .‬כשיש לך עודף משקל‬ ‫חריג‪ ,‬כל בגד‪ ,‬אפילו כזה שהוגדר כטרנדי‪,‬‬ ‫לא משנה איך תנסה ללבוש אותו‪ ,‬הוא‬ ‫לא באמת יעטוף אותך ברוח צעירה או‬ ‫עדכנית‪ .‬כשמפסיקים לשים לב לאיך אתה‬ ‫נראה‪ ,‬זאת הבעיה האמיתית‪ .‬יש אנשים‬ ‫שאומרים לעצמם באיזשהו שלב בחיים‪,‬‬ ‫'למה לי לחשוב בבוקר על מה ללבוש?'‬ ‫ומיד בוחרים בטי שחורה וג'ינס‪ .‬האישיו‬ ‫הוא להיות מודע לאיך שאתה נראה‪ ,‬ואני‬

‫מודה שלפעמים גם אני חוטא במחשבות‬ ‫על הסילואט או האופן שבו אני מציג את‬ ‫חזותי‪ .‬האסתטיקה שלי מאוד פשוטה‬ ‫והיא מסתכמת ב'לא להיראות מגוחך‬ ‫ככל שאתה מתבגר'‪ .‬הנה‪ ,‬לא מזמן נכנסה‬ ‫אלינו לקוחה ממוצא אנגלו–סקסי‪ ,‬הבטתי‬ ‫בה ושאלתי את עצמי למה היא נראית לי‬ ‫כל כך מכובדת‪ .‬כשפירקתי לגורמים את‬ ‫מרכיבי הלוק לא מצאתי צבע עז בשיערה‪,‬‬ ‫אלא צבע שעדיין מאובחן ככזה ש'נצבע'‬ ‫על שיער שהלבין‪ ,‬אבל הטון שלו השתלב‬ ‫בטבעיות על שיערה הלבן והעניק לה‬ ‫מראה עדין והרמוני‪ .‬גם במחלקת האיפור‬ ‫היא לא הגזימה בכמויות כמו שאר בנות‬ ‫העיר וזה נראה מאוד פיין ומחמיא"‪.‬‬ ‫דידי‪-‬‬‫"אני השלתי עשרה ק"ג בשנה האחרונה‪,‬‬ ‫כרגע אני נמצא במערכת יחסים עם‬ ‫בחורה שצעירה ממני בעשרים שנה ועל‬ ‫פי רוב אנחנו אוכלים יחד רק סלט ירקות‪.‬‬ ‫כששואלים אותי איך פתאום אני נראה‬ ‫טוב יותר‪ ,‬אני עונה שאם יעברו לתפריט‬ ‫של דוגמנית בדימוס‪ ,‬גם אצלם יתחולל‬ ‫שינוי"‪- .‬להב‪-‬‬ ‫‪ +‬אז עברת מייקאובר‬ ‫"מה פתאום‪ ,‬זה לא מייקאובר‪ ,‬זה תהליך‪.‬‬ ‫אבל אם את מחפשת את ההשראות שלנו‪,‬‬ ‫שחר הוא הפאשניסטה של המשרד‪ ,‬הוא‬ ‫הגורו שלנו"‪- .‬להב‪-‬‬ ‫"איזה שטויות‪ .‬אני ממש לא פאשניסטה‪.‬‬ ‫המוטו שלי בבגדים הוא לקנות פחות‬ ‫אבל לעולם לא בזול‪ .‬אני חושב שמשהו‬ ‫איכותי נשאר יותר זמן וגם נראה טוב‬ ‫יותר על הלובש‪ .‬לא תראי אותי בכל מיני‬ ‫קניונים‪ ,‬אני רוכש את המלתחה שלי דרך‬ ‫האינטרנט‪ .‬נעליים ב'אנדלס' ואת שאר‬ ‫הפריטים אני מוצא ב‪ebay ,Urban-‬‬ ‫ובאתר של ‪ .Scotch & Soda‬זה ממש‬ ‫לא מסובך‪ ,‬אתה לומד להכיר את המידות‬ ‫שלך בדף החברה וזו לא בעיה‪ .‬אה‪ ,‬וגם יש‬ ‫אתרים עם סיילים"‪- .‬שחר‪-‬‬ ‫‪ +‬מי מכם בכל זאת עבר מהפך?‬ ‫"כיום‪ ,‬כפי שניתן לראות‪ ,‬אין לי צמיחה‬ ‫מלאה של שיער ראש ולכן אני מגלח‬ ‫אותו‪ ,‬אבל לפני עשור כשחייתי ועבדתי‬ ‫בניו יורק התבקשתי להאריך את שיערי"‪.‬‬ ‫להב‪-‬‬‫‪ +‬איכסוש‪ .‬אנסה לשכוח שהמשפט הזה‬ ‫קרה‪ .‬אבל עזוב אותך משטח ההפקר‬ ‫שלי‪ ,‬תסביר בבקשה‬ ‫"במקום מתורבת‪ ,‬כשאתה לא קירח‬

‫בגלל פונקציית הגיל שלך‪ ,‬זה לא מקובל‬ ‫להסתובב עם ראש מגולח כמו פה‪ ,‬כי‬ ‫באופן אוטומטי כולם מסיקים שאתה‬ ‫סקין הד וזה לא המסר שרציתי להעביר‪.‬‬ ‫אז היתה לי חברה אמריקנית שאמרה לי‬ ‫שאני חייב להאריך את השיער כדי לא‬ ‫לערער את המוסד הבורגני שבו הם חיים‪.‬‬ ‫יכול להיות שהיום זה השתנה‪ .‬אני כמובן‬ ‫לא מדבר על מבוגרים מקריחים‪ ,‬שזה‬ ‫לגיטימי גם שם‪ ,‬אבל כשאתה גם צעיר וגם‬ ‫מגלח את שיערך‪ ,‬זה אוטומטית מבהיל‬ ‫את הבורגנים"‪- .‬להב‪-‬‬ ‫"לא עברתי מהפך בגלל העבודה שבאופיה‬ ‫מעודדת אותי להתלבש באופן לא מגביל‪.‬‬ ‫אבל בחיים הפרטיים שלי‪ ,‬עד גיל שלושים‬ ‫גידלתי את שיערי לאורך שהיה עובר את‬ ‫הגב‪ .‬כשקיצצתי את זנב הסוס שטיפחתי‬ ‫הרגשתי שינוי מיידי במפלס ההיכרויות‬ ‫שלי עם נשים‪ ,‬כזה שזינק למקומות שלא‬ ‫הכרתי קודם לכן"‪- .‬זיו‪-‬‬ ‫"ברור‪ ,‬שום אישה לא תרצה להיכנס‬ ‫למיטה עם גבר שיש לו שיער ארוך‪ .‬אפילו‬ ‫קובי מידן גילח את שיערו"‪- .‬להב‪-‬‬ ‫‪ +‬מרגישים שעברתם עם השנים תהליך‬ ‫אבלוציוני בכל הנוגע לאופנה?‬ ‫"אף פעם לא השתייכתי לנוף העירוני של‬ ‫חולצות בטן‪ ,‬חוטיני ומכנסיים עם מותניים‬ ‫סופר נמוכים"‪- .‬לילך‪-‬‬ ‫"אל תראי אותה ככה‪ ,‬היא היתה פעם‬ ‫בליינית"‪- .‬דידי‪-‬‬ ‫‪ +‬היית קלאב קיד?‬ ‫"לא‪ ,‬היא היתה גואה וכאלה"‪- .‬דידי‪-‬‬ ‫"נכון‪ .‬עד היום יש לי את השמלה בכתום‬ ‫ניאון שרכשתי בגיל ‪- ."16‬לילך‪-‬‬ ‫‪ +‬ואת עדיין לובשת אותה?‬ ‫"מה פתאום! אבל הבת שלנו בת ה‪3.5-‬‬ ‫רוצה לקחת לי אותה כדי לשחק איתה‪,‬‬ ‫אז אני מסבירה שאם היא תשחק איתה‬ ‫עכשיו לא יהיה לי מה לתת לה כשהיא‬ ‫תהיה גדולה‪ .‬רק אז היא עוזבת אותה‪ .‬גם‬ ‫בגזרת הנעליים היא שואלת אם יום אחד‬ ‫היא תקבל את האוסף שלי"‪- .‬לילך‪-‬‬ ‫"את לא מבינה מה היא מגדלת לי בבית"‪.‬‬ ‫דידי‪-‬‬‫כשהייתי צעירה‪ ,‬פחות שמתי לב לאופן בו‬ ‫אני מתלבשת‪ .‬זו יותר הסביבה הקרובה‬ ‫שלך שאכפת לך ממנה‪ .‬תמיד לבשתי‬ ‫מה שהחברים שלי לבשו‪ .‬עכשיו‪ ,‬ככל‬ ‫שאני מתבגרת אני רואה מול המראה את‬ ‫המונחות של הבגדים‪ ,‬את החזות שהם‬ ‫מקנים לי"‪- .‬לילך‪-‬‬

‫דרס–קוד‬ ‫פברואר ‪2013‬‬ ‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫‪81‬‬

‫עומדים מימין לשמאל כרם ‪ /‬זיו ‪ /‬שחר ‪ /‬יושבים דידי ‪ /‬לילך ‪ /‬להב‬

‫‪01‬‬

‫דרס–קוד‬

‫חלל עבודה‬ ‫המתלבשים בו‬

‫‪Blue‬‬ ‫‪Collar‬‬

‫טקסט חן אבני‬

‫צילום בן יוסטר‬

‫חלל חברת המולטימדיה ‪Blue Collar‬‬ ‫שברחוב הרצל ‪ ,16‬תל אביב‪ ,‬בניין המעליה‪.‬‬

‫‪80‬‬ ‫בחלל שבמרכזו פטיו המנסה להתחפש‬ ‫לג'ונגל אורבני עם רצפת אבני חצץ‬ ‫מהאייטיז‪ ,‬עציצים‪ ,‬אופניים ולוק כללי‬ ‫של תמימות כפרית‪ ,‬ממוקמת המעלית‬ ‫הראשונה שנבנתה בתל אביב‪ .‬שריד‬ ‫היסטורי למה שניסו לעשות כאן פעם‬ ‫בחסות המודרניזציה‪ .‬על מבנה המעלית‬ ‫קלועים צמחים מטפסים ומסביבה משרדים‬ ‫— חללי עבודה המאופיינים במינימום ריהוט‬ ‫ובמקסימום מסכי מחשב‪ .‬קידמה‪.‬‬

‫למעלה‪ ,‬בשלוש הקומות גרים הדיירים‬ ‫שנהנים ממרפסת פנימית המאפשרת‬ ‫ללכת רכיל מתי שרק רוצים וממרפסת‬ ‫חיצונית וקטנטנה המשקיפה אל הרחוב‬ ‫הראשון בתל אביב‪ .‬בפטיו ממוקמת‬ ‫‪ .Blue Collar‬אולי זו אווירת‬ ‫המשפחתיות‪ ,‬אולי הציניות של סך‬ ‫תושביה פלאס איכויות השנינות שלא‬ ‫יביישו קמפיינים של משרד פרסום‪ ,‬אבל‬ ‫משהו בתמהיל של משרד בתוך קומפלקס‬ ‫מגורים עורר אצל חיננית את יצר הפאשן‬ ‫והביא אותה לבדוק את הלכות מלבושם‬ ‫של אנשי 'הצווארון הכחול'‪.‬‬

‫האקזמפלרים‬ ‫‪ .1‬לילך ביבאס (‪ ,)35‬נולדה בגבעתיים‪ .‬והיום מתגוררת ביפו‪.‬‬ ‫סטטוס‪ :‬נשואה לדידי רמז‪ ,‬שותף בחברה ואמא לשניים‪ .‬תפקיד‪:‬‬ ‫מנהלת ורודנית דד–לייניים‪ .2 .‬הבעל‪ :‬דידי רמז (‪ ,)43‬במקור‬ ‫מירושלים‪ ,‬מתגורר עם לילך ביפו‪ .‬תפקיד‪ :‬מנהל שיווק‪.‬‬ ‫‪ .3‬זיו פוגטש (‪ ,)40‬נולד ומתגורר בתל אביב‪ .‬תפקיד‪ :‬קריאייטיב‬ ‫טכנולוגיה‪ .‬סטטוס‪ .4 .it’s complicated :‬שחר כותני (‪ ,)30‬נולד‬ ‫ומתגורר בתל אביב‪ .‬תפקיד‪ :‬מעצב גרפי‪ .‬סטטוס‪ :‬בזוגיות‪ .5 .‬להב‬ ‫הלוי (‪ ,)48‬נולד בנצרת עילית ומתגורר היום בתל אביב‪ .‬תפקיד‪:‬‬ ‫מעצב גרפי‪ .‬סטטוס‪ :‬גרוש פלוס שניים‪ ,‬מנהל כיום מערכת זוגית‬ ‫חדשה‪ .6 .‬כרם (‪ ,)2‬כלבתו המעורבת של זיו‪ .‬נולדה בכרם התימנים‬ ‫ומגיעה עמו דרך קבע למשרד‪ .‬תפקיד‪ :‬הכלבה המשרדית‪ ,‬מוזה‬ ‫בהווה ולוליינית קרקס מצליחה בעבר‪ .‬סטטוס‪ :‬מעוקרת‪.‬‬

‫דרס–קוד‬ ‫פברואר ‪2013‬‬ ‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫מאסטר חך‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫‪01‬‬

‫מאסטר חך‬

‫יעל רייף‬

‫סדרת רסק‪ +‬של פריניר‬

‫מוצרים ללא סוכר של‬ ‫חברת ‪Tusso‬‬ ‫מבטיח קונפיטורות ללא סוכר‪ ,‬ללא‬ ‫חומרים משמרים וללא צבעי מאכל‪,‬‬ ‫בארבעה טעמים‪ :‬תות‪ ,‬דובדבן‪,‬‬ ‫משמש ותאנים‪.‬‬ ‫מקיים טעמנו שתיים‪ .‬ריבת‬ ‫המשמש היתה מוצלחת‪ ,‬מעט‬ ‫חמוצה אך בדיוק במידה הנכונה‬ ‫עבור סוכרתיים‪ ,‬כך העידה‬ ‫סוכרתית שטעמה‪ .‬ריבת התאנים‬ ‫הרבה פחות מוצלחת‪ ,‬מאופיינת‬ ‫במרקם דליל ומימי מדי ובטעם‬ ‫שלא הזכיר במאום תאנים‪.‬‬ ‫‪ 20‬שקלים לאריזה של ‪ 305‬גרם‪.‬‬ ‫‪---‬‬‫לתאנים‪.‬‬ ‫למשמש ‪//‬‬

‫שטוחלה פינוקים‬ ‫של מאיר בייגל‬ ‫מבטיח בייגלה שטוח שמכיל מלא‬ ‫דברים טובים‪ ,‬השטוח הראשון‬ ‫עם ‪ 5‬תוספות מפנקות וממכרות‬ ‫מחומרים טבעיים‪ :‬מלח ים‪,‬‬ ‫שומשום‪ ,‬קצח‪ ,‬בצל ושום — כולם‬ ‫ביחד‪ ,‬על כל שטוחלה ושטוחלה‪.‬‬ ‫מקיים הבייגלה נהדר במרקמו‪,‬‬ ‫וגם התוספות פריכות ושופעות‬ ‫טריות‪ .‬הטעם מתקתק מעט‬ ‫ושונה מהבייגלה הקלאסי‪ .‬הבעיה‬ ‫היחידה היא תוספת הבצל‪,‬‬ ‫שמקנה לשטוחים טעם לוואי‬ ‫תעשייתי‪ .‬בגדול‪ ,‬תערובת הטעמים‬ ‫האקלקטית מתאימה כחטיף‬ ‫נשנושי לילדים‪ ,‬ולמבוגרים‬ ‫כתקרובת לאורחים שכדאי ללוות‬ ‫במטבל מאולתר‪.‬‬ ‫‪ 9.90-8.90‬שקלים לאריזה של‬ ‫‪ 300‬גרם‪.‬‬ ‫‪----‬‬

‫מרלו ברברה ‪2007‬‬ ‫מסדרת מקורה היוקרתית‬ ‫של יקב אמפורה‬

‫גבינת עמק ‪ 28%‬ללא‬ ‫חומר משמר של תנובה‬ ‫מבטיח הטעם האהוב של גבינת‬ ‫עמק‪ ,‬ללא חומר משמר‪.‬‬ ‫טעם ובריאות‪.‬‬ ‫מקיים כנראה שחומר משמר חשוב‪.‬‬ ‫הגבינה הבריאה צמיגית יותר‬ ‫והטעם האהוב פחות אהוב‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫הפרוסות עבות מדי‪ ,‬ואם לא‬ ‫מדובר בטוסט ישנו סיכוי ממשי‬ ‫לתחושת מחנק‪.‬‬ ‫‪ 15.50‬שקלים לאריזה של ‪ 200‬גרם‪.‬‬ ‫‪----‬‬

‫מבטיח הסדרה החדשה מבוססת‬ ‫על רסק העגבניות המוכר בשילוב‬ ‫תוספות שונות כמו שום‪ ,‬עשבי‬ ‫תיבול מהמטבח האיטלקי‪ ,‬צ'ילי‬ ‫עוקצני עם פלפל שאטה ותיבול‬ ‫מרוקאי שמשלב כמון לצד תיבול‬ ‫סודי שנרקח במפעל‪ .‬המוצרים הם‬ ‫ללא חומרים משמרים וצבעי מאכל‪.‬‬ ‫הסדרה נועדה להקל על הבישול‬ ‫ומשמשת בסיס לתבשילים‪ .‬מומלץ‬ ‫למאפים כדוגמת פיצה‪ ,‬כבסיס‬ ‫לרוטב פסטה ועוד‪.‬‬ ‫מקיים רסק העגבניות טוב‬ ‫בבסיסו‪ .‬הרסק המועשר בעשבי‬ ‫תיבול יתאים כרוטב לפיצה‪-‬פיתה‬ ‫של ילדים או סטודנטים עצלנים‬ ‫לאללה‪ .‬ניסינו גם את הרסק עם‬ ‫התיבול המרוקאי ולא ממש הבנו‬ ‫מה מרוקאי בו‪ .‬אלו הערניים לטעמי‬ ‫לוואי ימצאו את הרסק תוקפני‬ ‫למדי בתיבולו‪.‬‬ ‫החל מ‪ 2-‬שקלים לאריזה של‬ ‫‪ 100‬גרם‪.‬‬ ‫‪----‬‬

‫סטולי הוט של‬ ‫סטוליצ’ניה‬ ‫מה וודקה עם פלפלי חלפיניו‬ ‫איך טעים לאללה‪ .‬כל שוט מלווה‬ ‫במעושנות ובחריפות שנותנות זץ‬ ‫בפה ומשאירות טעם טוב‪ .‬מצוין‬ ‫בשוטים קרים ובבלאדי מרי‪ ,‬ואכן‬ ‫חריף כראוי‪.‬‬ ‫מחיר ‪ 95‬שקלים ל‪ 750-‬מ"ל‪.‬‬

‫מה יין אדום משילוב זנים‪79% ,‬‬ ‫מרלו‪ 21% ,‬ברברה‪ ,‬הגדלים באזור‬ ‫הגליל העליון‪ .‬היין משתבח לאטו‬ ‫בחביות אלון צרפתי במשך‬ ‫שלוש שנים‪.‬‬ ‫איך הדבר הראשון המושך הוא‬ ‫צבעו הארגמני העז‪ .‬טעימה ראשונה‬ ‫חושפת יין מלא נוכחות ומאוזן‬ ‫בצורה מושלמת‪ ,‬מעניין בטעמו‬ ‫ופירותי במידה — כזה שיתאים‬ ‫כמעט לכל חך חובב אדומים‬ ‫ויסתדר נהדר גם עם דגים‪.‬‬ ‫מחיר ‪ 210‬שקלים ל‪ 750-‬מ"ל‪.‬‬

‫שוקולד צ'יפס של‬ ‫חברת דנשר‬ ‫מבטיח נטיפי שוקולד משני סוגים‪:‬‬ ‫דאבל שוקולד צ'יפס המשלבים‬ ‫שוקולד מריר ושוקולד לבן‪ ,‬ונטיפי‬ ‫שוקולד צ'יפס מריר עם ‪48%‬‬ ‫מוצקי קקאו‪.‬‬ ‫מקיים הנטיפים יפים וחמודים‬ ‫להפליא‪ .‬שני הסוגים טעימים‬ ‫מאוד גם כנשנוש שוקולדי סתם‬ ‫כך וגם כקישוט נהדר לקינוחים‪.‬‬ ‫הדאבל שוקולד טעים במיוחד‬ ‫בזכות השוקולד הלבן המתקתק‪.‬‬ ‫באפייה הם אמנם לא נמסים לגמרי‪,‬‬ ‫אך מספיק בשביל להוסיף טעם‬ ‫שוקולדי מעולה ומרקם נימוח‪ .‬גם‬ ‫המחיר משתלם‪.‬‬ ‫‪ 13‬שקלים לאריזה של ‪ 250‬גרם‪.‬‬ ‫‪----‬‬

‫‪79‬‬

‫בוכא בוקובזה התוניסאי‬ ‫המקורי של בוקובזה‬ ‫מה תזקיק תאנים המתקבל על ידי‬ ‫זיקוק מושלם של תאנים עסיסיות‬ ‫ומבושמות‪.‬‬ ‫איך המשקה חזק מאוד‪ ,‬מכיל‬ ‫‪ 37.5%‬אלכוהול שמורגשים בכל‬ ‫לגימה‪ .‬למרות עוצמתו הוא עובר‬ ‫חלק בגרון ולא משאיר 'כוויות' לא‬ ‫נעימות‪ .‬האפטר טייסט מר וחזק‪,‬‬ ‫אך מתחלף לאחר רגע במתיקות‬ ‫נעימה‪ .‬תזקיק מעניין שמתאים‬ ‫ליצירת קוקטיילים בתוספת פירות‬ ‫או סתם בכוס שוט ללגימה איטית‬ ‫ומחושבת‪.‬‬ ‫מחיר ‪ 173‬שקלים ל‪ 700-‬מ"ל‪.‬‬

‫לוכדי הארומה‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫קראנץ' שמרים גבינת שמנת במילוי‬ ‫מרציפן ודובדבנים‬ ‫הבצק הממולא בקרם מרציפן ומגובה באבקת שקדים בניחוח הדרי‪,‬‬ ‫מקבל עושר וארומטיות חלבית‪ .‬אם זה לא מספיק משכנע‪ ,‬כל‬ ‫הכבודה הזו מעוטרת בדובדבני אמרנה איטלקיים‪.‬‬ ‫חומרים לשתי תבניות אינגליש קייק קצרות‬

‫‪78‬‬

‫משקה שוקולטה חורפי ארומטי‬ ‫בקצפת תבלינים‬ ‫חומרים ל‪ 6-5-‬כוסות‬ ‫>> ‪ 2‬כוסות חלב‬ ‫>> ‪ 2‬כוסות שמנת מתוקה לבישול ‪20%‬‬ ‫>> ‪ 150‬גרם שוקולד מריר ‪70%‬‬ ‫>> ‪ 1/2‬מקל וניל (חצוי ומרוקן לחלב)‬ ‫>> מקל קינמון‬ ‫>> כוכב אניס‬ ‫>> ‪ 1/2‬כפית אגוז מוסקט מגורר‬ ‫>> ‪ 3-2‬תרמילי הל‬ ‫>> ‪ 10‬פולי קפה כתושים גס‬ ‫>> ‪ 2‬כפיות אבקת קקאו כהה‬

‫לבצק (מכינים יום מראש)‬ ‫>> ‪ 500‬גרם קמח לחם‬ ‫>> ‪ 25‬גרם שמרים טריים‬ ‫>> ‪ 7‬גרם מלח‬ ‫>> ‪ 2‬ביצים‬ ‫>> ‪ 85‬גרם סוכר‬ ‫>> ‪ 150‬גרם גבינת שמנת מסוג פילדלפיה‬ ‫>> ‪ 1/2‬גביע שמנת חמוצה‬ ‫>> ‪ 60-50‬מ"ל חלב‬ ‫חומרי המילוי‬ ‫>> ‪ 50‬גרם סוכר‬ ‫>> ‪ 50‬גרם מרציפן מסוג טוב‬ ‫>> גרידה מלימון אחד‬ ‫>> ‪ 100‬גרם אבקת שקדים‬ ‫>> ‪ 2‬חלבונים‬ ‫>> ‪ 100-80‬גרם דובדבני אמרנה (או דובדבנים משומרים)‬ ‫אופן ההכנה‬ ‫בצק‬ ‫>> בקערת מיקסר עם וו גיטרה — מניחים את הקמח ומפוררים‬ ‫לתוכו את השמרים‪ .‬יוצרים גומחה ומוסיפים את יתרת‬ ‫החומרים‪ ,‬למעט המלח‪ .‬לשים לבצק‪.‬‬ ‫>> לאחר ‪ 4‬דקות לישה מוסיפים את המלח וממשיכים ללוש‬ ‫עוד ‪ 6-5‬דקות עד שמרקמו של הבצק הופך דביק‪ .‬מעבירים‬ ‫את הבצק לקערה מקומחת‪ .‬מכסים ומניחים במקום‬ ‫חמים להתפחה כשעה וחצי‪.‬‬ ‫>> מעבירים למקרר ל‪ 4-‬שעות או ללילה‪.‬‬

‫תודה לתבליני דהן‪ ,‬שוק בילו רחובות‬

‫לקצפת התבלינים‬ ‫>> ‪ 200‬מ"ל שמנת מתוקה ‪38%‬‬ ‫>> ‪ 3‬כפות אבקת סוכר‬ ‫>> כפית שטוחה תערובת תבליני הקונדיטור‬ ‫>> להקציף לקצפת יציבה‬

‫מילוי‬ ‫>> מאחדים את מרכיבי המילוי במעבד מזון (ללא הדובדבנים)‬ ‫לקבלת משחה‪ ,‬ומעבירים למקרר לשעתיים או ללילה‪.‬‬

‫אופן ההכנה‬ ‫>> מחממים את החלב והשמנת עם התבלינים עד לסף רתיחה‪,‬‬ ‫מכבים את האש ומכסים‪ .‬לאחר ‪ 20‬דקות מסננים את‬ ‫התבלינים דרך מסננת בד צפופה‪.‬‬ ‫>> פעם נוספת מביאים את החלב לסף רתיחה ומוסיפים‬ ‫פנימה את השוקולד ואת אבקת הקקאו‪ ,‬מערבבים עם‬ ‫מטרפה בעקביות עד שכל השוקולד נמס וגבישי הקקאו‬ ‫נעלמים‪ .‬אם נשארים גבישים‪ ,‬מסננים‪.‬‬ ‫>> תוספות אלכוהוליות כברנדי‪ ,‬ויסקי‪ ,‬אמרטו או וודקה‪,‬‬ ‫יעשירו את המשקה ברובד נוסף של טעמים‪.‬‬

‫עיצוב העוגה‬ ‫>> חוצים את הבצק‪ .‬על משטח מקומח ומרדדים כל‬ ‫חלק למלבן ‪ .30x20‬מורחים מחצית ממילוי המרציפן‬ ‫ומנקדים בדובדבני האמרנה‪.‬‬ ‫>> מגלגלים לרולדה מהודקת ובעזרת סכין גדולה וחדה יוצרים‬ ‫חתך אורך במרכזה‪ .‬משני החלקים שהתקבלו יוצרים צמה‬ ‫שחושפת את המילוי‪.‬‬ ‫>> מניחים בתבנית משומנת‪ ,‬חוזרים על הפעולה עם חלקו‬ ‫השני של הבצק‪ .‬מכסים ומתפיחים שוב להכפלת הנפח‪.‬‬ ‫>> אופים כ‪ 35-‬דקות בתנור שחומם מראש ל‪ 170-‬מעלות‪.‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫לוכדי הארומה‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫את העגבניות הלחות‬ ‫וגבינת הפטה אפשר‬ ‫להטמין בפנים או לעטר‬ ‫איתן את הבצק‬

‫פוקצ'ת חומוס‪ ,‬פטה ועגבניות לחות‬

‫‪77‬‬

‫אתרי האינטרנט רוויים במתכונים ללחם האיטלקי שעשה עלייה‪,‬‬ ‫התאזרחות וגיור‪ .‬הוא כבר צולם באין סוף זוויות משוחות בשמן‬ ‫זית‪ ,‬וקיבל מלבושים שונים בדמות אנטיפסטי ושאר ירקות‪ .‬המתכון‬ ‫שלפניכם מכיל‪ ,‬כחלק מהבצק‪ ,‬גרגירי חומוס מבושלים שנטמעו‬ ‫בו יחד עם שלל תבלינים‪ .‬במקרה הנ"ל יכולים נוטרי הכוסברה‬ ‫להסיר דאגה מלבם‪ .‬זרעי כוסברה אינם דומים או מזכירים בטעמם‬ ‫את העלים הטריים‪ .‬קליית הזרעים משחררת ניחוחות מתקתקים‬ ‫ומעניקה ללחם זריקת טעמים בעלי מנעד רחב‪ .‬תוספת החומוס‬ ‫וקמח התירס מוסיפה למרקמו נימוחות וקריספיות‪ ,‬וכל שנשאר‬ ‫הוא מגש עם פירורים קלילים‪ .‬ים תיכון חדש‪.‬‬ ‫חומרים לשתי פוקצ'ות גבוהות בתבנית קוטר ‪22‬‬ ‫>> ‪ 1/2‬ק"ג קמח לבן או שטיבל מספר ‪2‬‬ ‫>> ‪ 2‬כפות קמח תירס דק‬ ‫>> כוס מים פושרים‬ ‫>> כף שמרים יבשים‬ ‫>> כפית וחצי מלח‬ ‫>> כף שטוחה מולסה או דבש‬ ‫>> ‪ 1/2‬כוס שמן זית‬ ‫>> ‪ 150‬גרם גרגירי חומוס מבושלים‬ ‫>> ‪ 15‬גרם זרעי כמון‬ ‫>> ‪ 15‬גרם זרעי כוסברה‬ ‫>> ‪ 10‬גרם זרעי אניס (אפשרות)‬ ‫לפני אפייה‬ ‫>> שמן זית לשימון ובזיקה‬ ‫>> מלח ים אטלנטי‬ ‫>> עלי רוזמרין טרי‬ ‫>> ‪ 100‬גרם קוביות גבינת פטה‬ ‫>> ‪ 100‬גרם עגבניות מיובשות לחות‬

‫אופן ההכנה‬ ‫>> את גרגירי החומוס מבשלים‪ ,‬מצננים וטוחנים טחינה בינונית‬ ‫במעבד מזון‪.‬‬ ‫>> קולים את זרעי התבלין על אש בינונית (ונזהרים לא לשרוף)‪,‬‬ ‫מעבירים לצלחת לקירור וטוחנים במטחנת קפה או כותשים‬ ‫במכתש ועלי‪.‬‬ ‫>> מניחים בקערת מיקסר את תערובת הקמחים‪ ,‬מערבבים פנימה‬ ‫את השמרים היבשים והתבלינים ויוצרים גומה‪ .‬מוסיפים את‬ ‫המולסה‪ ,‬השמן‪ ,‬המלח‪ ,‬החומוס ומחצית מכמות המים‬ ‫ומתחילים ללוש‪.‬‬ ‫>> מוסיפים את שאר המים בהדרגה‪ ,‬ולשים במשך ‪ 8‬דקות עד‬ ‫לקבלת בצק גמיש‪ ,‬דביק ואחיד‪ .‬מעבירים לקערה משומנת בשמן‬ ‫זית ומתפיחים כחצי שעה‪.‬‬ ‫>> מניחים בעדינות את הבצק בתבניות ששומנו בשמן זית ומסדרים‬ ‫לגודל ולצורה הרצויים‪ .‬בעזרת האצבעות יוצרים בבצק קרעים‬ ‫בתנועות מתיחה קלות‪.‬‬ ‫>> בוזקים שמן זית ומניחים על הבצק את גבינת הפטה והעגבניות‪.‬‬ ‫מתפיחים בשנית כחצי שעה‪ ,‬זורים מלח ים אטלנטי ורוזמרין‬ ‫לפני האפייה‪.‬‬ ‫אופים כ‪ 25-‬דקות בתנור שחומם מראש ל‪ 190-‬מעלות‪ .‬מגישים‬ ‫את הפוקצ'ות כשהן חמימות ולצדן מטבלים‪ .‬כוסית ערק משובח‬ ‫תתקבל כאן בברכה‪.‬‬

‫לוכדי הארומה‬

‫לוכדי הארומה‬ ‫טקסט ליון–תמר גבע‬ ‫שף קונדיטורית ומנחת קורסים וסדנאות‬ ‫קונדיטוריה ומתוקים‬ ‫צילום קארה גולדברג‬

‫על תבלינים‪ ,‬מחשבות‬ ‫ושאר תערובות‬ ‫מחשבות הן כמו תבלינים‪ .‬זוהי תחושה‬ ‫מציאותית שבלעדיה הכל יכול להיראות‬ ‫תפל למדי‪ .‬הטעמים וההתאמות בחיבורים‬ ‫כמו בתפילות‪ ,‬הדגשים והצירופים‪,‬‬ ‫הניחוחות שמעלים זיכרונות ישנים או‬ ‫יוצרים זיכרון חדש ולעתים מפתיע‪ .‬הרגע‬ ‫שבו היד נשלחת לתבלין הוא רגע של בחירה‬ ‫מכרעת‪ .‬אין חזור מרגע טמינתו בתבשיל‪.‬‬ ‫אין יד בעולם כולו שתניח את התיבול‬ ‫בדיוק באותה מידה‪ .‬ישנו רק הקירוב‪ ,‬זה‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫ששוזר את הזמנים‪ ,‬הסיפורים והחוויות‪ ,‬את‬ ‫ההיסטוריה לעתיד ולעכשיו‪ .‬כך גם המחשבות‬ ‫וההגיגים המתנדנדים בין אלו שנטמנו בנו‬ ‫ובקודמים לנו לבין החיפוש אחר התיבול‬ ‫האותנטי בעל הנגיעה והחותמת האישית‪.‬‬ ‫הפקה עשירה בריחות וטעמים‪.‬‬ ‫לצאת משיממון הקינמון‬ ‫רבות דובר ונסקר המושג 'ראס אל חנות'‪,‬‬ ‫אותה קבוצת תבלינים שנרקחת כלאחר סוד‬ ‫על ידי סוחרים שמעבירים את הפורמולה‬ ‫מאב לבנו בצוואה לא כתובה של מידות‬ ‫וניחוחות‪ .‬לרוב אלו תערובות המיועדות‬ ‫לבישול בשרים‪ ,‬ירקות וקטניות‪ .‬למרות‬ ‫השידוך המחמיא שמעשיר כל מסת בצק‬ ‫בקשת רחבה של טעמים לא צפויים ומחזק כל‬ ‫נוכחות שוקולדית בארומה נפלאה ומבליטת‬ ‫טעמים‪ ,‬קשה למצוא פורמולות שעוסקות‬ ‫במדעי המתוקים והבצקים‪.‬‬ ‫המתכונים שלפניכם עוסקים בחיבורים לא‬ ‫קונבנציונלים בין חומרי גלם שונים לתבלינים‪,‬‬ ‫ולקטניות שמקבלות על עצמן תפקיד נוסף‬ ‫ומשמשות כמתוות טעם ומרקם‪.‬‬

‫תערובת תבליני‬ ‫הקונדיטור‬ ‫'ראס אל מתוק' או 'תערובת תבליני‬ ‫הקונדיטור'‪ ,‬תפאר ותאדיר עוגיות‪ ,‬בצקי‬ ‫שמרים ולחמים‪ ,‬קרמים ובלילות‪ ,‬מסות‬ ‫לגלידות‪ ,‬אך גם תוציא קרמל פשוט‬ ‫משלוותו בטרם הגיע לנקודת רתיחה‪.‬‬ ‫>> ‪ 130‬גרם קינמון‬ ‫>> ‪ 30‬גרם מוסקט‬ ‫>> ‪ 10‬גרם ציפורן‬ ‫>> ‪ 35‬גרם ג'ינג'ר‬ ‫>> ‪ 15‬גרם גרגירי הל‬ ‫>> ‪ 10‬גרם פלפל אנגלי‬ ‫>> ‪ 10‬גרם אבקת גרגירי וניל משובחת‬ ‫>> טוחנים לאבקה דקה‪ ,‬מתבלים לפי העין‬ ‫והאף ואת העודף שומרים בצנצנת‬ ‫אטומה במקום חשוך וקריר‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫פנקוטה חלביצה‬ ‫אוורירית‬

‫פנקוטה חלביצה אוורירית‬ ‫חלביצה‪ ,‬אותו ממתק סוכרי עמוס בפירות‬ ‫יבשים ושקדים‪ ,‬ובעיקר לא מומלץ לבעלי‬ ‫לסתות רגישות‪ .‬משהו בגרסת השווקים של‬ ‫הממתק מעורר רתיעה ומשיכה בו זמנית‪:‬‬ ‫מחד גיסא אי סבילות ללעיסות הדביקות‬ ‫שנדמה שלעולם לא ייגמרו‪ ,‬מאידך גיסא‪,‬‬ ‫משיכה למראה האקזוטי של קיר לבנים‬ ‫דקורטיבי ומלא בכל טוב‪ .‬גרסת הפנקוטה‬ ‫שמובאת כאן מכילה את כל היתרונות‬ ‫המסוכרים והוויזואליים של המנה‪ ,‬מינוס‬ ‫הצורך בלעיסה נצחית‪.‬‬ ‫חומרים לשתי תבניות אינגליש קייק או‬ ‫‪ 10‬כוסות הגשה‬ ‫>> ‪ 7‬גרם ג'לטין‬ ‫>> ‪ 1/4‬כוס חלב‬ ‫>> ‪ 480‬גרם שמנת מתוקה ‪38%‬‬ ‫>> תערובת תבלינים 'מסאלה' (ראו בהמשך)‬ ‫>> ‪ 150‬גרם סוכר‬ ‫>> ‪ 1/2‬כפית תמצית וניל גרגירים משובחת‬ ‫>> ‪ 480‬גרם שמנת מתוקה לקצפת‬ ‫>> ‪ 50‬גרם פולי קקאו גרוסים‬ ‫>> ‪ 120‬גרם תערובת פירות יבשים (ניתן‬ ‫לרכוש בחנויות תבלינים)‬

‫תערובת מסאלה‬ ‫>> מקל קינמון‬ ‫>> תוכן של ‪ 3‬תרמילי הל‬ ‫>> ‪ 2‬ס"מ שורש ג'ינג'ר‬ ‫>> ‪ 4‬פקעות ורדים‬ ‫>> ‪ 2‬סרטים מקליפת תפוז‬ ‫>> ‪ 4‬סרטים מקליפת לימון‬ ‫אופן ההכנה‬ ‫>> מערבבים את הג'לטין עם החלב ומניחים לו‬ ‫להתרכך‪.‬‬ ‫>> מערבבים בסיר שמנת מתוקה עם סוכר‪ ,‬וניל‬ ‫ושאר התבלינים‪ ,‬ומחממים על להבה קטנה‬ ‫עד לסף רתיחה‪.‬‬ ‫>> מוסיפים את תערובת הג'לטין אל הסיר‬ ‫ומערבבים במטרפה ברציפות‪.‬‬ ‫>> מסירים מהאש ומניחים לקירור‪.‬‬ ‫>> לאחר שהתערובת קרה ובעלת מרקם‬ ‫המזכיר פודינג‪ ,‬מקציפים לקצפת רכה את‬ ‫השמנת המתוקה הנותרת‪ ,‬ומוסיפים‬ ‫אליה תוך המשך ערבול‪ ,‬את תערובת‬ ‫הבסיס המקוררת‪ ,‬עד להבלעתה המוחלטת‬ ‫וקבלת קרם יציב‪.‬‬ ‫>> מקפלים לתערובת את מיקס פולי הקקאו‬ ‫והפירות‪ .‬מעבירים למקרר או למקפיא ל‪6-‬‬ ‫שעות לפחות‪ ,‬עד להתייצבות‪.‬‬

‫דו קיום‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪01‬‬

‫דו קיום‬

‫קרניבורית וטבעוני‬ ‫יוצאים למזללה‬ ‫טקסט קרניבורית וטבעוני‬

‫מזן השוות אשר מחזיקות במנות טבעוניות‬ ‫מעניינות וראויות יותר מפסטה ברוטב‬ ‫עגבניות ואיזה חציל קלוי עם סלק לפתיחה‬ ‫(וכמהין‪ ,‬כמובן‪ .‬תמיד מישהו יזרוק כמהין‪.‬‬ ‫מוצר יוקרה שעשה הסבה לחלטוריסט‬ ‫שמופיע באירועי טבעונים)‪ .‬אז הרמנו‬ ‫טלפונים‪ ,‬שאלנו‪ ,‬ביררנו ותחקרנו יודעי‬ ‫דבר עד שעלתה ה'מזללה' של מאיר אדוני‬ ‫כאופציה מבטיחה‪ .‬אמנם אין לטבעונים‬ ‫תפריט מוכן מראש‪ ,‬אך ברגע שמכריז על‬ ‫עצמו מי מהסועדים "אני טבעוני" המטבח‬ ‫כולו מתגייס למשימה ומציע מגוון מנות‬ ‫שיוכנו במיוחד בשבילו‪ .‬במילותיהם של‬ ‫רן וסטימפי — הפי הפי ג'וי ג'וי‪ .‬את מאיר‬ ‫אדוני אנחנו מכירים עוד מ'כתית'‪ ,‬ויכולתו‬ ‫לצייר וליצור מנות ולשלב טעמים ומרקמים‪,‬‬

‫מתחילים לאכול‪ .‬ראשונה הגיעה לשולחן‬ ‫'הקובנה של צביה' שכל מהותה להיות‬ ‫עטופה מכל עבר בסמנה‪ ,‬אותה חמאה‬ ‫מזוקקת ומתובלת קלות שטעמה עמוק‬ ‫ואגוזי‪ .‬אצל אדוני מוגשת כבודת הבצק‬ ‫הנפלאה הזו לצד עגבניות מרוסקות ופלפל‬ ‫ירוק חריף‪ .‬בינתיים שיחק הטבעוני עם‬ ‫הסכו"ם ולגם 'גריי פיז' — קוקטייל מצוין‬ ‫המשלב ג'ין‪ ,‬תערובת ארל גריי‪ ,‬לימון‪,‬‬ ‫סוכר ותבלינים — שבאופן מיוחד הוגש‬ ‫לטבעוני ללא חלבון ביצה‪ .‬הקרניבורית‬ ‫מצידה הכחידה את הבצק העוגתי והחם‬ ‫והיללה את תימן בזכות הסמנה‪ ,‬ללא ספק‬ ‫המצאת המאה‪ .‬ואז הגיעה המנה הטבעונית‬ ‫הראשונה‪ :‬סלט חריף של מנגו‪ ,‬קינואה‬ ‫שחורה‪ ,‬שקדים חלוטים‪ ,‬עגבניות‪ ,‬צנון‪,‬‬ ‫טפיוקה‪ ,‬עלי מיזונה ורוטב סויה ומיסו‪,‬‬ ‫תענוג רציני של משחקי טעמים‪ ,‬כשכל ביס‬ ‫מציף טעם אחר בפה‪ .‬פרט לטעמים‪ ,‬נהנה‬ ‫הפה גם ממשחקי מרקמים בין הקינואה‬ ‫המתפצפצת‪ ,‬התסיסה הקלה של הסויה‪,‬‬ ‫חלקלקות הטפיוקה ורכות העגבניות‬ ‫והמנגו‪ .‬בהחלט משהו לכתוב עליו הביתה‬ ‫או לדחוף בפני כל המכריז תוך פלבול‬ ‫עיניו‪" :‬מה כבר אפשר לאכול כשטבעונים?"‬ ‫הקרניבורית הלכה על תפריט הספיישלים‬ ‫והזמינה 'חורף תאילנדי'‪ ,‬מעין 'סלט' משוגע‬ ‫של כל מה שיכול לגרום לחך להתרגש‪ .‬היו‬ ‫בצלחת הגדולה והצבעונית שעלתה על‬ ‫גדותיה המוני מרכיבים שהתחברו יחדיו‬ ‫למשהו שמרגע הביס‪ ,‬עסק החך בנסיונות‬ ‫לפרש מה הולך כאן‪ .‬כוכבי המנה — סשימי‬ ‫פלמידה אדומה‪ ,‬קלמארי ובייקון חרוך‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫הקרניבורית (שירות מקצועי‪ ,‬אוכל יצירתי וטיפול מסור בכל מנה)‪.‬‬

‫בכל זאת‪ ,‬מכיוון שבסופו של דבר המנה‬ ‫מוצלחת כשהיא בערבוביה אחת גדולה‪,‬‬ ‫נוצרת הרגשה של מנה שהייתה יכולה‬ ‫להיות טובה כמנת צד או מלווה‪ ,‬ולא‬ ‫כמנה מרגשת בפני עצמה‬

‫מוכרת לנו ומוערכת‪ .‬לכן קל היה לנו לסמוך‬ ‫על הברנש שידע לספק את שני העולמות‬ ‫הנפרדים אשר מבקשים בקשה צנועה‬ ‫אחת‪ :‬שעת מרגוע קולינרית לנפש ולחך‪,‬‬ ‫מגובה בבשר משובח (היא) ונטולת מזון‬ ‫מן החי (הוא)‪ .‬היינו סמוכים ובטוחים שגם‬ ‫אם יאלתר וילהטט ודאי יוציא תחת ידיו‬ ‫תענוגות אכילים‪ .‬והקרניבורית? היא קיפצה‬ ‫במקום כקטקט עולץ תוך קריאות "מזללה!‬ ‫מזללה!" איפוק מעולם לא היה הצד‬ ‫החזק שלה‪.‬‬

‫מנה טבעונית של בורגול עם ארבעה סוגי‬ ‫עגבניות — מנומרות‪ ,‬שרי‪ ,‬ערבה וצהובות‪,‬‬ ‫מיני פלפלים קלויים וקרם חצילים‪ ,‬שהגיעה‬ ‫על תקן עיקרית‪ ,‬היתה פחות מרשימה‬ ‫בהתחלה‪ .‬כל פריט בפני עצמו היה טעים‪,‬‬ ‫אבל שום משחקי טעמים לא הורגשו‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬כשמועכים את העגבניות פנימה לתוך‬ ‫העסק ונותנים ערבוב עם קרם החצילים‬ ‫הקלויים‪ ,‬כל הטעמים משתלבים לכדי‬ ‫תמהיל מצוין שאי אפשר להפסיק לאכול‪,‬‬ ‫ממש כהתנהגות המכורים‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬מכיוון‬ ‫שבסופו של דבר המנה מוצלחת כשהיא‬ ‫בערבוביה אחת גדולה‪ ,‬נוצרת הרגשה של‬ ‫מנה שהיתה יכולה להיות טובה כמנת‬ ‫צד או כמנה מלווה‪ ,‬ולא כמנה מרגשת‬ ‫בפני עצמה‪ .‬בנוסף‪ ,‬העגבניות הוגשו עם‬ ‫הגבעולים‪ ,‬מה שכפה מאבק קל של הפרדה‬ ‫עם המזלג כשרצינו למעוך אותן פנימה‪,‬‬ ‫על מנת שלא ניחנק מגבעול סורר‪ .‬מצבה‬ ‫של הקרניבורית היה חיובי יותר‪ .‬הסופלקי‬ ‫שהזמינה סיפק את תאוות הבשרים‬ ‫שיצרה המנה הדגית הראשונה‪ .‬נתחי טלה‬ ‫שנצלה על פחמים וצבע את שאר מרכיבי‬ ‫המנה בהדף של טעמי עשן ואש‪ ,‬היה רך‬ ‫ונעים בפה ושכבת השומן שעטפה את‬ ‫הנתחים תרמה טעמי בשר נוספים‪ .‬לצדו‪,‬‬ ‫בערבוביה אחת נפלאה היה תבשיל עגבניות‬ ‫שרופות‪ ,‬לימונים כבושים עם טעם עדין‪,‬‬ ‫טחינה אתיופית אגוזית וסמיכה‪ ,‬שמן זית‬ ‫וסומק‪ .‬הרושם הכללי הזכיר מנות ערביות‬ ‫אמיתיות עם טעמים חזקים של שריפה‬ ‫ותיבול עז‪ ,‬אך לא כזה שמשתלט על טעמם‬ ‫המקורי של המרכיבים‪ .‬הטבעוני הסתכל‬ ‫במתרחש בדאגה וסינן תחת זיפיו משהו‬ ‫על כך שארכו לה הניבים‪ .‬היא גרגרה כלפיו‬ ‫בהנאה והתעלמה מדברי הבלע שנובעים‬ ‫מאנמיה קלה‪ .‬הקינוח הטבעוני‪ ,‬מרק אקזוטי‬ ‫שבסיסו חלב קוקוס‪ ,‬מורכב מרוטב שבו‬ ‫שוחים שני כדורי סורבה‪ ,‬אשכולית אדומה‬ ‫מרירה ומרעננת ופינקולדה עדינה‪ .‬הרוטב‬ ‫עצמו היה חמוץ לאללה‪ ,‬אבל בשילוב סורבה‬ ‫האשכוליות האדומות הוא היה טעים‪ ,‬גם‬ ‫אם ממצה את עצמו אחרי זמן קצר והרבה‬ ‫לפני שמסיימים את המנה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬על‬ ‫דבר כזה לא מפרקים הסכם שלום‪ .‬בפעם‬ ‫הבאה באוסלו הבנויה‪.‬‬

‫הטבעוני (כי העיקרית לא סיפקה שום תחושת הפתעה)‪.‬‬

‫דו קיום‪ .‬זה מה שאנחנו מנסים ליצור‬ ‫בביקורת המזון הזו‪ .‬הטבעוני הרי לעולם‬ ‫לא יחזור להיות אוכל בשר‪ .‬מבחינתו מדובר‬ ‫בדת‪ ,‬אמונה שלמה שהעולם יהיה מקום‬ ‫טוב יותר אם כל בני האדם ילחכו רק עשב‬ ‫ודומיו‪ ,‬כולל נבטים‪ .‬והקרניבורית? יש אולי‬ ‫מקום למשא ומתן‪ ,‬אבל כרגע‪ ,‬וגם ‪ 32‬שנים‬ ‫אחורה‪ ,‬בשר זה הוויטמין שלה‪ .‬זה ודגים‬ ‫ופירות ים‪ .‬לפחות במינון היא הבטיחה‬ ‫שתרד‪" .‬בשביל האנרגיה"‪ ,‬היא מסבירה‬ ‫ובעיניה מבט של טורף‪ .‬פתרון שתי מדינות‬ ‫לשני סועדים הרי אינו אפשרי‪ .‬כי מה‪ ,‬נפסיק‬ ‫לבלות יחד? בכל פעם שנהיה רעבים אחד‬ ‫ילך לחומוסיה והשנייה לשווארמיה? לא‪.‬‬ ‫דו קיום הוא הפתרון‪ ,‬אם כי לא פתרון קל‪,‬‬ ‫על כך מלמדות התנסויות קודמות שתמיד‬ ‫השאירו אחד מאתנו כשחצי תאוותו בידו‪,‬‬ ‫ולפעמים גם תאוותו השלמה‪ .‬למרות‬ ‫העלייה במספר הטבעונים — ואף מילה על‬ ‫טרנד — מסתבר שאין עדיין הרבה מסעדות‬

‫צילום דן פרץ‬

‫בעדינות — צוותו לקולרבי‪ ,‬כרוב לבן וירקות‬ ‫פריכים נוספים‪ .‬את זץ הרעננות סיפקה‬ ‫הכוסברה‪ ,‬כשאת הכל תיבלו ויניגרט‬ ‫עוקצני–מתקתק‪ ,‬זרעי כוסברה פריכים‪,‬‬ ‫בוטנים ואורז יסמין קלוי שהוסיף למנה טעם‬ ‫עצי–שורשי‪ .‬הקרניבורית שיבחה‪.‬‬

‫מדד הדו קיום‬

‫למעלה מימין דמיינו‬ ‫את המנה בלי קוביות‬ ‫הסלמון‪ .‬ככה טבעונים‬ ‫רואים את זה‪ .‬סלט חריף‬ ‫של מנגו‪ ,‬קינואה שחורה‪,‬‬ ‫שקדים חלוטים‪ ,‬טפיוקה‬ ‫ושאר דברים טובים‬ ‫למטה 'הקובנה של‬ ‫צביה'‪ .‬בזכות הסמנה‪,‬‬ ‫מתת האל לאנושות‬

‫‪75‬‬

‫קיבת פנדורה‬

‫ומה אתה הכי אוהב לאכול?‬ ‫"הדבר הכי נפוץ שהייתי אוכל זה לחם עם‬ ‫שמנת חמוצה‪ .‬עכשיו אני לא אוכל לחם כבר‬ ‫חודש כי אני בניקיון‪ ,‬אבל אני מת על כריכים‪.‬‬ ‫לפני הניקיון הייתי מסתובב במסעדה ואוכל‬ ‫כל הזמן פוקצ'ה עם המון אנשובי‪ ,‬מוצרלה‪,‬‬ ‫בזיליקום ובצל‪ .‬מתישהו‪ ,‬בעתיד‪ ,‬יהיה לי‬ ‫בית קפה שיהיו בו כריכים מיוחדים"‪.‬‬ ‫הסטיגמה ששפים מעדיפים לחזור‬ ‫מהעבודה ולהתנחם בלחם עם משהו‬ ‫מתקיימת אצלך?‬ ‫"אני יותר מתוחכם מזה‪ .‬אבל מה שאני‬ ‫באמת הכי אוהב זה אורז‪ .‬אני מת על‬ ‫אורז קר עם פטרוזיליה‪ ,‬שמן זית ובצל‪ ,‬או‬ ‫פתיתים קרים‪ .‬אבל עם כל זה‪ ,‬אני עדיין‬ ‫פיינשמקר ונורא אוהב אוכל‪ .‬אם הוא לא הכי‬ ‫טעים ולא הכי טוב‪ ,‬אני לא אוכל"‪.‬‬ ‫יש ציוד במטבח שחשוב לך במיוחד?‬ ‫"אני לא בן אדם של ציוד‪ .‬כשגרנו בירושלים‬ ‫הכנו בטוסטר אובן סטייקים ענקיים‪,‬‬ ‫ובמטבח סטודנטים קטנטן ארוחות סושי‬ ‫לחמישה עשר איש‪ .‬אפילו שוק טלה הכנו‬ ‫בתנור שאמא שלי קנתה כשנולדתי והעבירה‬ ‫אליי"‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫היום אי אפשר להגיד שהמטבח של כהן‬ ‫נעדר מודרניות‪ .‬יש בו את כל הציוד הבסיסי‬ ‫הנדרש‪ :‬סכינים טובות‪ ,‬סירים בעלי תחתיות‬ ‫כבדות‪ ,‬אבל לא יותר מכך‪" .‬גם ב'שילה'‬ ‫הסיפור דומה"‪ ,‬הוא מבהיר‪" ,‬כמו שלא‬ ‫תראי אותי הולך עם בגדי מעצבים או נוסע‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫בג'יפ‪ ,‬גם במטבחים שלי זה ככה‪ .‬אין לי ציוד‬ ‫מטורף‪ ,‬אני נגד תרבות צריכה"‪ .‬על השיש‬ ‫הביתי מונחות מבחר מקינטות‪ ,‬מכונת‬ ‫קפה‪ ,‬שקית גדולה של פולים איכותיים‬ ‫ומטחנה‪" .‬אני מאוד אוהב קפה ולפני הניקיון‬ ‫הייתי שותה ארבע עשרה כוסות ביום"‪.‬‬ ‫את מכל הטסטרס צ'ויס שעומד מיותם‬ ‫במגירה מתרץ כהן‪" ,‬קפה שנמצא בבית‬ ‫עבור האורחים"‪ .‬מסתבר שהבחור אוהב‬ ‫לארח ולא רואה בעניין מטלה גדולה‪" ,‬לפני‬ ‫המסעדה היינו מארחים המון‪ .‬היום בגלל‬ ‫התובענות של המקום אנחנו מארחים פחות‪,‬‬ ‫אבל עדיין יש את תקופות החגים שבהן‬ ‫מתארחות אצלנו המשפחות מכל צד ואני‬ ‫מבשל"‪.‬‬ ‫יש משהו שלא תבשלו במטבח בבית?‬ ‫"אין דבר כזה"‪.‬‬ ‫ומה המרחב של המטבח הביתי‬ ‫מסמל בשבילך?‬ ‫"המטבח שלי בבית הוא סדנת ניסויים‬ ‫למסעדה‪ .‬אני מביא מ'שילה' מצרכים שאין‬ ‫לי בבית ומנסה כאן דברים חדשים‪ .‬המון‬ ‫מנות מעולות שיש במסעדה הומצאו פה‪,‬‬ ‫ולא כדי להמציא מנה אלא פשוט כי הכנו‬ ‫ארוחת צהריים וזה עבד‪ .‬המטבח של הבית‬ ‫ושל המסעדה לא חיים בנפרד"‪.‬‬ ‫יש מנות שלא עבדו?‬

‫התפריט ולטבחים היה קשה להוציא אותה‪.‬‬ ‫כנראה שזאת מנה אינטימית שלי שאפשר‬ ‫לעשות אותה בבית‪ ,‬אבל במסעדה אני לא‬ ‫שלם עם איך שהיא יוצאת‪ .‬יש בה יותר מדי‬ ‫דקויות"‪.‬‬ ‫יש משהו שיכול להוציא אותך‬ ‫מדעתך במטבח?‬ ‫"חוץ מריח של דגי בריכות שנסגרים על‬ ‫מחבת‪ ,‬אותו אני שונא‪ ,‬אני לא אוהב שפים‬ ‫שמרימים יד על מלצרים או טבחים ויש‬ ‫לא מעט כאלה‪ .‬אני שונא ונחרד מאלימות‬ ‫מילולית קונסיסטנטית ומאנשים שהתרבות‬ ‫שלהם היא השפלה ועריצות‪ .‬אני אדם‬ ‫שמאמין באנרגיות ובסביבת עבודה — אם‬ ‫אנשים יעשו אוכל בשמחה הוא יצא שמח‬ ‫ואנשים ייהנו ממנו‪ .‬אם יכינו אוכל בתסכול‬ ‫הוא ייצא קפוץ"‪ .‬למרות הרקע הקולינרי‬ ‫העשיר שלו במסעדות נחשבות‪ ,‬כהן‬ ‫מתעקש כי העבר שלו לא מגדיר את סוג‬ ‫האוכל שהוא מכין‪" .‬הבישול שלי מאוד‬ ‫אמוציונלי והאוכל שלי לא גרנדיוזי‪ ,‬הוא‬ ‫די מופנם ואנשים אומרים שהוא ייחודי"‪.‬‬ ‫בהמשך ישיר לאג'נדה הסוליסטית שלו‪,‬‬ ‫כהן מעיד על עצמו שאין אדם שאיתו היה‬ ‫מעוניין לבשל‪" .‬גם לא הייתי רוצה להיות‬ ‫חלק מקליקה"‪ ,‬הוא מוסיף‪" ,‬כשאתה נעשה‬ ‫חלק מקבוצה שמדברים בה את אותו אוכל‬ ‫נוצרות מנות מקבילות‪ .‬אצלי אין‪ .‬זאת‬ ‫לדעתי הסיבה שהמסעדה עובדת‪ .‬כי החוויה‬ ‫הקולינרית בה היא משהו אחר"‪.‬‬

‫"יש מנה שאני מאוד אוהב ולמרות זאת‬ ‫הורדתי מהתפריט‪ :‬ריזוטו צוואר טלה‬ ‫עם דלעת וסנט מור‪ .‬היא לא תקשרה עם‬

‫אני לא אוהב שפים‬ ‫שמרימים יד על מלצרים או‬ ‫טבחים ויש לא מעט כאלה‪.‬‬ ‫אני שונא ונחרד מאלימות‬ ‫מילולית קונסיסטנטית‬ ‫ואנשים שהתרבות שלהם‬ ‫היא השפלה ועריצות‬

‫קיבת פנדורה‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫למטה הכלבה סטלה‪.‬‬ ‫ברוב המקרים מעדיפה‬ ‫מזון יבש‬

‫מה שחסר לי כאן‬ ‫באמת זה חמון‪ ,‬פרשוטו‬ ‫ונקניקים טובים במסעדה‪.‬‬ ‫הכל בגלל הסכם אוסלו‪.‬‬ ‫לא רק שלא יצא לנו ממנו‬ ‫כלום‪ ,‬גם נכנס לשם חוק‬ ‫החזיר ובכלל הפסדנו‬

‫‪73‬‬

‫יש משהו מיוחד שאתה מבשל‬ ‫רק לילדים?‬ ‫"הילדים אוכלים מה שאנחנו אוכלים‪ .‬ואנחנו‬ ‫לא מכריחים‪ .‬הם נחשפים אלינו ואוכלים‬ ‫הכל‪ .‬בגלל הקרבה למסעדה‪ ,‬הילדים ממש‬ ‫גדלים בה‪ .‬כשהילד היה בן שנתיים לקחתי‬ ‫אותו למכירת דגים‪ .‬הוא הרים דג ואמר‬ ‫'אבא תבשל לי'‪ .‬המשפחה הזאת חיה אוכל‪,‬‬ ‫יושבת במסעדות וגרה במטבחים שמבשלים‬ ‫בהם המון"‪.‬‬ ‫לעדי‪ ,‬שהקימה וניהלה איתו את המסעדה‬ ‫בשנים הראשונות‪ ,‬הוא נשוי כבר קרוב‬ ‫לשמונה שנים‪ ,‬אחרי שש עשרה שנות‬ ‫זוגיות‪ .‬יחד‪ ,‬בדירתם הנינוחה והמרווחת‬ ‫הם ממתינים לילד השלישי‪ .‬למרות שהיא‬ ‫לא נושאת מטען גנטי זהה‪ ,‬גם 'שילה'‬ ‫היא בהחלט חלק בלתי נפרד מהמשפחה‪.‬‬ ‫"'שילה' זאת האהבה הראשונה שלי‪.‬‬ ‫השקעתי בה את כל מה שיש לי‪ .‬אבל ככה‬ ‫זה היה צריך להיות כי אני קצת אנרכיסט‬ ‫באופיי"‪ ,‬מספר כהן‪ .‬כבר שבע שנים שהוא‬ ‫משחק את המשחק שלו‪ .‬אינדיבידואל‪ .‬לא‬ ‫לוקח חלק בשום קליקה ומתפקד על תקן‬ ‫שותף יחיד ב'שילה'‪ ,‬אחת מהמסעדות‬ ‫המצליחות והיציבות בתל אביב‪ .‬לא‬ ‫המיתון‪ ,‬לא הביקורות על יוקר המנות‪,‬‬ ‫ולא המסעדות הנסגרות חדשות לבקרים‬

‫מצליחים לערער את אג'נדת הסוליסט של‬ ‫כהן‪ ,‬שמאמין כמו כל בעל חומוסיה טובה‪,‬‬ ‫שאוכל עושים באהבה ובכיף או שלא עושים‬ ‫בכלל‪" .‬אף פעם לא הסתדרתי במסגרות"‪,‬‬ ‫הוא מספר‪" ,‬לא בצופים ולא בבית ספר‪,‬‬ ‫לא עשיתי צבא ולא הסתדרתי במסעדות‬ ‫כשכיר‪ .‬לכן פתחתי מסעדה משלי‪ .‬כדי‬ ‫שיהיה לי איפה לבשל"‪.‬‬ ‫איך האנרכיזם הזה בא לידי ביטוי היום‬ ‫ב'שילה'?‬ ‫"באוכל למשל‪ .‬כולם הולכים לכיוון של‬ ‫מוצרים זולים בגלל המיתון‪ ,‬ואני הפוך‪ .‬מביא‬ ‫לובסטרים‪ ,‬וונגולי ואויסטרים ולא שוחט את‬ ‫הלקוח על זה‪ .‬הרבה שפים אומרים 'אני לא‬ ‫יכול לעשות במסעדה שלי מה שאני רוצה‬ ‫בגלל הקהל''‪ .‬במסעדה שלי אני עושה רק‬ ‫מה שאני רוצה‪ ,‬פה המרד שלי וזה לא נובע‬ ‫מאליטיזם‪ ,‬אני אוהב גם כבד עוף"‪.‬‬ ‫אגב וונגולי‪ ,‬אילו חומרי גלם חסרים‬ ‫לנו בארץ?‬ ‫"הרבה פירות ים חסרים וגם ברווזים‪ ,‬יונים‪,‬‬ ‫סוגי דגים ושמנים שונים‪ .‬אבל עם הכל אני‬ ‫מצליח להסתדר‪ ,‬מה שחסר לי באמת זה‬ ‫חמון‪ ,‬פרשוטו ונקניקים טובים במסעדה‪.‬‬ ‫הכל בגלל הסכם אוסלו"‪ ,‬הוא צוחק‪" ,‬לא רק‬

‫שלא יצא לנו ממנו כלום‪ ,‬גם נכנס לשם חוק‬ ‫החזיר ובכלל הפסדנו"‪.‬‬ ‫מה הדבר הכי חשוב לך כשאתה חוזר‬ ‫הביתה מהמסעדה אחרי סרביס?‬ ‫"אני תמיד אוהב שיש סיר של אוכל חם‬ ‫בבית"‪.‬‬ ‫אנחנו עוברים לעניין שלשמו התכנסנו ואני‬ ‫פותחת את המקרר‪ .‬לא מפתיע במיוחד‪,‬‬ ‫המון ירקות ופירות‪ ,‬טבע עוף‪ ,‬בשר טחון‪,‬‬ ‫חמאה‪ ,‬גבינות‪ ,‬קוטג' ומילקי‪.‬‬ ‫של מי המילקי?‬ ‫עדי מחייכת בהשלמה‪" ,‬שרון אוהב לאכול‬ ‫מילקי בלילה כשהוא חוזר"‪ .‬המגירות‬ ‫והמזווה של הזוג מסגירים חטא קולינרי‬ ‫נוסף‪ :‬סירופ ויטמינצ'יק‪ .‬אך לצדו מאזנים‬ ‫את המצב מיני דליקטסים נוסח קלמארי‬ ‫ממולא וטונה איכותית בקופסה‪" .‬יש פה‬ ‫הכל"‪ ,‬אומר כהן על השעטנז‪" ,‬אין לנו הרבה‬ ‫חטאים‪ ,‬אבל ברור שלפעמים הילדים אוכלים‬ ‫שוקולדים תעשייתיים וכו'"‪.‬‬

‫קיבת פנדורה‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪01‬‬

‫קיבת פנדורה‬ ‫מציצים לשפים‬ ‫הגדולים בארונות‬ ‫המטבח‬

‫האנרכיסט‬ ‫טקסט ריטה גולדשטיין‬

‫צילום בן יוסטר‬

‫חובב אויסטרים‪ ,‬מפנטז על חמון ומשתמש במטבח‬ ‫הביתי כמעבדת ניסויים למנות המוגשות במסעדה‪.‬‬ ‫שרון כהן הוא אחד השפים המוערכים והיצירתיים‬ ‫בתל אביב‪ ,‬אבל ביקור בטריטוריה הפרטית שלו‬ ‫מגלה שלו ולסנדי בר יש משהו במשותף‬

‫‪72‬‬

‫שרון כהן (‪ )36‬שף ובעלים של מסעדת 'שילה'‪.‬‬ ‫נולד בשכונת רמות בירושלים‪ .‬דרכו הקולינרית‬ ‫החלה ב'סאקורה' היפנית הירושלמית של‬ ‫שף בועז צאירי ובמסעדת 'קבלייר' הצרפתית‬ ‫היוקרתית בראשות השף דידי בן ארוש‪ .‬משם‬ ‫עבר תל–אביבה ל'רושפלד'‪ ,‬מסעדתו הראשונה‬ ‫של שף יונתן רושפלד‪ .‬לאחר סגירתה הקים יחד‬ ‫עם שף דניאל זך את מסעדת 'כרמלה בנחלה'‪.‬‬ ‫כשרווה מהסצנה הקולינרית בישראל טס לעבוד‬ ‫בספרד‪ ,‬משם שב ארצה ועבד כשף וכיועץ‬ ‫למסעדות ולבתי קפה רבים‪ .‬לאחר סטאז' בצרפת‪,‬‬ ‫שהיה לדבריו סבל גדול‪ ,‬החליט לשוב למולדת‬ ‫ולפתוח מסעדה משלו‪ .‬מאז הוא נמצא ב'שילה'‬ ‫ולמרות תכנוני העבר הלא רחוק לפתוח מסעדה‬ ‫בלונדון‪ ,‬נראה שהוא כאן כדי להישאר‪ .‬מעניין‬ ‫שדווקא כהן הוורסטילי‪ ,‬הידוע בחיבתו לחומרי‬ ‫גלם יוקרתיים ובשילוביו מאתגרי החך‪ ,‬משמש‬ ‫היום כיועץ קולינרי לרשת 'ארומה' ישראל‪.‬‬

‫למעלה כהן בטריטוריה הביתית‬

‫יש סכנות במטבח‬ ‫פתוח לסלון‪ .‬שרון‬ ‫כהן יודע את זה‪.‬‬ ‫בפינת האוכל‬ ‫בביתו ניצב שולחן‬ ‫עץ ארוך המשקיף‬ ‫מצד אחד אל‬ ‫מרפסת שמש‬ ‫רחבה‪ ,‬ומהצד השני‬ ‫אל המטבח הביתי‬ ‫הבהיר והפתוח‬ ‫אל חדר המגורים‪.‬‬ ‫הפתיחות הזו‬ ‫נעימה מאוד אבל‬ ‫גם מבהירה לכל‬ ‫הפוצה את פיו‬ ‫במטבח כי דבריו‬ ‫נשמעים בכל הבית‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬למשל‪ ,‬כששרון‬ ‫מארח אנשים‬ ‫ומבקש מהם בנימוס תקיף שלא ישלחו‬ ‫לו ידיים לסירים‪ ,‬עדי אשתו הנמצאת‬ ‫בסלון תמיד תתעצבן ותטען שאינו יודע‬ ‫לארח‪ .‬לא שזה עוצר בעדו‪ .‬פעמיים בשנה‪,‬‬ ‫בראש השנה ובפסח‪ ,‬מבשל השף המוכשר‬ ‫ארוחות ענק למשפחה המורחבת משני‬ ‫הצדדים‪ .‬לפחות פעמיים בשבוע הוא‬ ‫מקדיש זמן למשפחה המצומצמת ומכין‬ ‫ארוחות ערב על טהרת גבינות‪ ,‬ביצים‬ ‫וירקות ולפעמים גם ארוחות גדולות‬ ‫יותר‪ .‬בשאר השבוע האחראית לבישולים‬ ‫הביתיים היא עדי‪ .‬אנחנו יושבים סביב‬ ‫השולחן הגדול וכהן מוציא את הסלולרי‬ ‫ומציג תמונות של ארוחות משפחתיות‬ ‫מגוונות‪" .‬זאת תמונה מארוחת לובסטרים‬ ‫בבית‪ .‬הכנו פסטה עם בשר סרטנים‪ ,‬ניוקי‬ ‫בחמאה לבנה‪ ,‬ברוקולי מאודה ולובסטרים‪,‬‬ ‫ובשבוע שעבר הכנו סיר ענק של קובה‬ ‫דלעת חמוצה"‪ ,‬הוא מפרש את המראות‬ ‫המגרים‪ .‬הילדים‪ ,‬בני שלוש וחמש‪ ,‬הם נס‬ ‫של העדפות קולינריות ומאוהבים במגוון‬ ‫מעורר קנאה של חומרי גלם‪ .‬כנראה‬ ‫בעקבות הוריהם‪.‬‬

‫מכונת קפה‬ ‫‪+‬‬ ‫מקציף‬ ‫‪+‬‬ ‫סולות‬ ‫‪ 100‬קפ‬

‫ב‪-‬‬

‫‪578‬‬

‫‪₪‬‬

‫הטבה‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫לקוראי‬ ‫‪ULTURE‬‬

‫‪C‬‬

‫‪UR B A N‬‬

‫לקבלת ההטבה‬ ‫סרקו את הברקוד‬

‫‪4994‬‬ ‫בוטיק אספרסו קלאב‪ :‬בזל ‪ ,34‬ת"א‬ ‫*בכפוף לתנאי התקנון‬

‫שוק העיקרים‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪01‬‬

‫שוק‬ ‫העיקרים‬

‫יעל רייף‬

‫טלפון סוני ‪XPERIA GO‬‬

‫רמקול בלוטות' ‪Disco‬‬ ‫של ‪SuperTooth‬‬

‫‪70‬‬

‫מה וזה רמקול בלוטות' גרסת‬ ‫‪ Bluetooth 4‬באיכות שמע גבוהה‪,‬‬ ‫המאפשר הזרמת מוזיקה מכל‬ ‫טלפון סלולרי‪ ,‬מחשב או נגן ‪.MP3‬‬ ‫חיי סוללה — ‪ 10‬שעות‪.‬‬ ‫בפועל ווליום לא רע‪ ,‬ימלא‬ ‫בהצלחה חדר אך לא הרבה יותר‪ .‬גם‬ ‫הבאסים לא רעים‪ .‬העיצוב מגניב‬ ‫ועל הרמקול יש מבחר כפתורי‬ ‫שליטה לווליום‪ ,‬העברת שיר ועוד‪.‬‬ ‫אבל כשמתקבלת שיחה נכנסת‬ ‫אי אפשר לענות דרכו‪ ,‬וזה כבר‬ ‫קצת מיושן‪.‬‬ ‫אז עושה את העבודה‪ .‬קצת יקר‪.‬‬ ‫‪ 499.99‬שקלים‪ .‬להשיג ברשת‬ ‫דינמיקה סלולר‪.‬‬ ‫‪----‬‬

‫מה וזה ‪ 110‬גרם‪ 3.9 ,‬אינץ' סוללה‬ ‫לשש וחצי שעות דיבור‪ ,‬מצלמה‬ ‫‪ 5‬מגה פיקסל עם אופציית צילום‬ ‫גם כשהטלפון נעול‪ ,‬אנדרואיד ‪4‬‬ ‫והעיקר — עמיד בפני אבק ומים‪,‬‬ ‫חשוב במיוחד במדינה ים תיכונית‪.‬‬ ‫בפועל הסוללה מחזיקה יופי וגם‬ ‫נטענת במלואה תוך חצי שעה‪,‬‬ ‫מערכת ההפעלה יעילה ופשוטה‬ ‫והכי חשוב — הנייד בהחלט עמיד‬ ‫בפני אבק ומים‪ ,‬ושרד אפילו כוס‬ ‫מים שיצאה משליטה‪.‬‬ ‫אבל רזולוציה נמוכה יחסית של‬ ‫‪ ,354x480‬גודל הזיכרון ‪ 4GB‬בלבד‪,‬‬ ‫אין מצלמה קדמית‪ ,‬מסך המגע‬ ‫מעט רגיש מדי ומכבה שיחות‬ ‫וכשמחברים אוזניות המכשיר‬ ‫מאבד מעמידותו בפני מים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הפקקים שאוטמים בפני‬ ‫מים לא ידידותיים ואפילו מקשים‬ ‫על הפתיחה של כיסויי האוזניות‬ ‫והמטען‪.‬‬ ‫אז לא מתחרה בגלקסי וחבריו‪ ,‬אבל‬ ‫יעיל מאוד למטיילים והמחיר שווה‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫‪ 1,799‬שקלים בסוני מובייל‪ ,‬החל‬ ‫מ‪ 1,445-‬שקלים בחנויות פרטיות‪.‬‬ ‫‪----‬‬

‫קפוצ'ון עם אוזניות מובנות‬ ‫של ‪Soundsgood‬‬

‫מה וזה בתוך שרוכי הכובעים של‬ ‫הקפוצ'ונים עוברות אוזניות מובנות‪.‬‬ ‫האוזניות מתחברות בעזרת בננה‬ ‫שיוצאת מתוך הכיס היישר אל‬ ‫הסמארטפון‪ .‬ניתן לבחור מ‪64-‬‬ ‫סוגים שונים של קפוצ'ונים בשלל‬ ‫צבעים ודוגמאות‪ .‬האוזניות עמידות‬ ‫לכביסה עדינה של ‪ 30‬מעלות ללא‬ ‫שימוש במייבש‪.‬‬ ‫בפועל הסאונד חביב באיכותו‬ ‫והאוזניות המגובות בסיליקון‬ ‫נוחות מאוד בתוך האוזן ואף‬ ‫חוסמות חלקית את רעשי הסביבה‪,‬‬ ‫הקפוצ'ונים יפים ומחממים‬ ‫והאוזניות אכן עמדו בכביסה‪.‬‬ ‫אבל אין דיבורית מובנית וחבל שכך‪.‬‬ ‫הלוגו של מפתח הסול הנמצא ליד‬ ‫הכיסים קצת מיותר וילדותי‪.‬‬ ‫אז יופי של פתרון כשקר ולא רוצים‬ ‫לחפש את האוזניות כל הזמן‪.‬‬ ‫‪ 169-129‬שקלים‪.‬‬ ‫‪soundsgoodclothing.com‬‬ ‫‪----‬‬

‫‪Beats by Dr. Dre Mixr‬‬ ‫מה וזה ביטס ד"ר דרה בשיתוף עם‬ ‫דיויד גואטה הוציאו אוזניות מעוצבות‬ ‫המתאימות לקהל 'רגיל' ולקהל‬ ‫מקצועי‪ ,‬דיג'ייז למשל‪ .‬לצד איכות‬ ‫השמע המובטחת‪ ,‬יש גם פטנט‬ ‫מגניב‪ :‬כשמרכיבים את האוזניות‬ ‫כרגיל אפשר להתנתק מרעש‬ ‫הסביבה‪ ,‬ואם מסובבים אותן החוצה‪,‬‬ ‫גם מי שלצדכם יהנה מטעמכם‬ ‫המוזיקלי‪ .‬בנוסף‪ ,‬מחבר קלט כפול‬ ‫מאפשר לחבר בנוחות את הכבל‬ ‫מימין או משמאל‪ ,‬או לחלופין לשרשר‬ ‫למאזין נוסף‪ .‬על הכל חשבו היצרנים‪.‬‬ ‫בפועל אוזניות מעולות בזכות עיצוב‬ ‫מגניב ואיכות שמע מצוינת שנותנת‬ ‫את הכבוד הראוי לכל בס ובס‪ .‬גם‬ ‫יפות וגם נוחות בזכות משקל הגיוני‪,‬‬ ‫וגם האריזה הכוללת בין היתר כבל‬ ‫עם מתג דיבור ל‪ iPhone-‬ול‪-‬‬ ‫‪ ,Blackberry‬קומפקטית ויפה‪.‬‬ ‫אבל המחיר הגבוה יהפוך ככל הנראה‬ ‫את האוזניות המיועדות לקהל הרחב‬ ‫לנחלתם של 'מאזינים' מקצועיים‬ ‫בלבד‪ ,‬קרי‪ ,‬אלו שבכיסם מצויים‬ ‫המזומנים‪.‬‬ ‫אז מוצר נהדר ואיכותי‪ ,‬מקצועי‬ ‫ומרשים‪ .‬מיליון דולר בייבי לאוזניים‬ ‫מבינות עניין‪.‬‬ ‫‪ 1,399‬שקלים‪ .‬להשיג בלעדית‬ ‫ברשת באג‪.‬‬ ‫‪----‬‬

‫‪urbaninsta‬‬

‫רוצים שגם התמונות שלכם יקבלו חשיפה אצלנו? תייגו ‪#uc_israel‬‬ ‫ואנחנו נפרסם את התמונות שיעשו לנו את זה‪.‬‬ ‫‪@shir87‬‬

‫‪@keydar‬‬

‫‪@irahok‬‬

‫אותה גברת בשינוי אידרה‬

‫רק להניח במקרר ולהמתין שלושה ימים‬ ‫(גם אם נחפזתם וטעמתם אחרי יומיים‪ ,‬לא‬ ‫קרה שום אסון)‪ ,‬ולמשך השבועיים הבאים‬ ‫יש לכם הרינג ביתי כבוש וטעים להפליא‪.‬‬ ‫הבעיה היא שדווקא עכשיו לא עומדים‬ ‫לרשותי שלושה ימים להמתין עד לביס‬ ‫הראשון‪ .‬כשאני מבקש ממימי לבחור את‬ ‫המקום הטוב ביותר בעיר לאכול בו את מנת‬ ‫המטיאס שלו‪ ,‬הוא לא מתקשה לבחור בין‬ ‫האלטרנטיבות שמניתי‪" :‬אצל שרי אנסקי‪,‬‬ ‫ללא ספק"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬המחיר קצת גבוה‪,‬‬ ‫אבל התמורה נהדרת"‪ .‬כאשר הקביעה‬ ‫הזאת מגיעה מפי הגיבור אין לי אלא לשתוק‬ ‫בהסכמה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מצויד בכל הידע התיאורטי‬ ‫הזה‪ ,‬אני מתקדם דרך כמה נקודות ציון‬ ‫נוספות טעימות בתל אביב‪.‬‬ ‫הראשונה היא שוק העלייה בדרום העיר‪,‬‬ ‫מקום בו שוכנות מעדניות רבות של תורכים‬ ‫וסלוניקאים שמציעות לא מעט מליחים‬ ‫באיכות טובה ובמחירים סבירים‪' .‬אברמנטו'‬ ‫היא כנראה הטובה מכולן‪ ,‬אבל גם חלק‬

‫אודה ולא אבוש‪ ,‬אני לא מת על מתחם שוק האיכרים‬ ‫בנמל תל אביב‪ ,‬מקום שאליו נוהרים תושבי הפריפריה‬ ‫כדי לצפות בתל–אביבים רועים בסביבתם הטבעית‪,‬‬ ‫אבל הצלחתו של דוכן הדגים של שרי אנסקי היא כנראה‬ ‫ההוכחה שהרינג טוב משאיר צלחת ריקה‬

‫‪68‬‬

‫ממתחרותיה שוות הצצה‪ .‬מרבית מאורות‬ ‫הבירה שבסביבה כוללות את המטיאס‬ ‫בתפריט‪ ,‬אבל הכי נעים לאכול ממנו אצל‬ ‫מתי לנדשטיין‪ ,‬הידוע גם כ'מתי המקלל'‪,‬‬ ‫בפינת הרחובות מטלון וזבולון‪ ,‬שם הוא‬ ‫מוגש ביחד עם בצל יבש‪ ,‬פלח לימון ואם‬ ‫מבקשים — גם מעט חזרת ואולי גם קללה‬ ‫עסיסית פה ושם‪ .‬זה אולי לא המטיאס הכי‬ ‫משובח בעיר‪ ,‬אבל הבירה המצוינת שנמזגת‬ ‫לצדו‪ ,‬שלא לדבר על הנוף האנושי המרתק‪,‬‬ ‫עושה את ההבדל‪.‬‬ ‫מקום נוסף שמצטיין במטיאס שלו הוא פאב‬ ‫'המנזר' הוותיק הממוקם בקצה העליון של‬ ‫שוק הכרמל‪ .‬שם מוגש המטיאס עם בצל‬ ‫על גבי ברוסקטה כמנת–בר זולה למדי‪ .‬נכון‬ ‫שמדובר במנה שמתחסלת בארבעה ביסים‬ ‫בדיוק‪ ,‬אבל היא טעימה עד כדי כך שאתה‬ ‫מתחיל לתהות איך זה שעוד לא גדל בטבע‬ ‫מטיאס מפולט על גבי ברוסקטות 'בילט‬ ‫אין'‪ .‬הבעלים‪ ,‬ליאור הר–גיל‪ ,‬מספר שהגיע‬ ‫פעם לפגישה בחברה סיטונאית ידועה‬ ‫שמייבאת את הדגים מהולנד‪ .‬הבעלים אירחו‬ ‫אותו יפה‪ ,‬מזגו לו וודקה וערכו טעימות‪ ,‬עד‬ ‫שבהשפעת הוודקה סיפר להם שהעסקה‬ ‫הצפויה ביניהם תוזיל מאוד את העלויות‬ ‫שלו מול הסוחר שממנו הוא רוכש כרגע את‬ ‫הדגים‪ .‬למשמע שם הסוחר‪ ,‬הזדעקו בעלי‬ ‫החברה והבהירו לו שישמחו לארח אותו‬ ‫בכל עת‪ ,‬אבל לא יעשו איתו עסקים‪ .‬הם‬ ‫אינם פוגעים בעבודתו של הספק הנוכחי‬ ‫שלו‪" :‬אבא שלו ואבא שלנו היו באותו מחנה‬ ‫ריכוז!"‪ ,‬גילו לו את פשר הנאמנות‪ .‬הפתרון‬ ‫שנמצא לבסוף הוא די משעשע‪ :‬סוחר‬ ‫שלישי ששמע על הפרשה אמר להר‪-‬גיל‪,‬‬ ‫"אל תדאג‪ ,‬אני אקנה מהם במחיר נמוך‬ ‫ואמכור לך באותו המחיר‪ ,‬לי הם לא יוכלו‬ ‫להגיד מילה‪ ,‬אחרי הכל‪ ,‬גם אבא שלי היה‬ ‫עם אבא שלהם באותו מחנה ריכוז"‪ .‬הנה‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫לכם התרה‪ .‬כשיוצאים מהמנזר ויורדים את‬ ‫רחוב טשרניחובסקי לכל אורכו‪ ,‬מגיעים ל'לה‬ ‫מולאן'‪ ,‬שמאחורי דיזנגוף סנטר‪ .‬זה המקום‬ ‫למי שמחבב את ההרינג שלו בשרני ושמנוני‪,‬‬ ‫בתוך באגט פריך‪ .‬נכון שחלק מההבדל עושה‬ ‫כאן הבאגט הטרי‪ ,‬אולי הטוב בעיר‪ ,‬ולא‬ ‫רק הדג הכבוש‪ ,‬אבל יותר ממרכיב כזה או‬ ‫אחר‪ ,‬הניצחון כאן הוא בקונספט‪ :‬בלי ירקות‬ ‫פרוסים‪ ,‬בלי חמוצים‪ ,‬בלי רטבים‪ ,‬רק באגט‬ ‫טרי‪ ,‬קצת חמאה והרבה דג בטעם טבעי‬ ‫שהכבישה כמעט שלא פגמה בו‪.‬‬ ‫לא לכל פועל‬ ‫עוד קצת צפונה ומערבה משם מקבל‬ ‫ההרינג באהבה את חוכמת ההמונים‪ .‬אודה‬ ‫ולא אבוש‪ ,‬אני לא מת על מתחם שוק‬ ‫האיכרים בנמל תל אביב‪ ,‬מקום שאליו‬ ‫נוהרים תושבי הפריפריה כדי לצפות‬ ‫בתל–אביבים רועים בסביבתם הטבעית‪,‬‬ ‫אבל הצלחתו של דוכן הדגים של שרי‬ ‫אנסקי היא כנראה ההוכחה שהרינג טוב‬ ‫משאיר צלחת ריקה‪ .‬אמנם ניתן למצוא כאן‬ ‫גם סרדינים‪ ,‬סלמון וטונה מעושנת‪ ,‬אבל‬ ‫ארבעת הבאגטים לפני זה שלי — וגם שניים‬ ‫אחריו‪ ,‬היו הרינגיים למשעי‪ .‬בעצם גם זה‬ ‫לא מדויק‪ ,‬כי למרות שהוא מחזיק במקום‬ ‫הראשון בתחרות הבאגט עם ההרינג הטוב‬ ‫בתל אביב ביחד עם זה של 'לה מולאן'‪ ,‬נדמה‬ ‫שהכריך של אנסקי הוא כמעט אנטיתזה‬ ‫לבאגט הספרטני מבוגרשוב‪ :‬נתחי הרינג‬ ‫קטנים ומופלאים מונחים על הבאגט‪ ,‬אליהם‬ ‫מצטרפים בצל יבש קצוץ‪ ,‬בצל ירוק‪ ,‬מטבל‬ ‫חריף עדין שמזכיר מעט צ'ימיצ'ורי ביתי‪,‬‬ ‫מיץ של עגבניות שרי כתומות שנסחטות‬ ‫מול עיני הלקוח — טריות וטעימות להפליא‪,‬‬ ‫ולבסוף נגיעות של שמנת חמצמצה‪ .‬אם‬ ‫תרצו‪ ,‬מדובר בווריאציה ישראלית על סלט‬ ‫ההרינג בשמנת שמקורו במטבח הצפון–‬ ‫גרמני‪.‬‬ ‫אם אנסקי מעניקה את הגושפנקה‬ ‫הפופולרית לשובם של המליחים‪ ,‬הרי‬ ‫שאת החותם הרשמי ביותר על התנחלותו‬ ‫המחודשת של הדג–המלוח גם בתפריט‬ ‫הנוצץ ביותר‪ ,‬מספקת מסעדת 'טורקיז'‪.‬‬ ‫המסעדה הנפלאה הזאת היא הוכחה שאין‬ ‫צדק בחיים האלה‪ :‬לא רק המון כסף‪ ,‬ים‬

‫כחול ובריכה עם דגי זהב יש בלובי של‬ ‫דיירי ה'סי אנד סאן'‪ ,‬אלא גם את חדר‬ ‫האוכל הטוב ביותר שיכול אדם לאחל‬ ‫לעצמו‪ .‬לטורקיז מגיעים כמובן לא רק‬ ‫כדי לאכול דג מלוח‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬שתי מנות‬ ‫של דגים משומרים מופיעות בתפריט‪:‬‬ ‫החל מגרבלקס בצלפים‪ ,‬שמיר ושמן זית‬ ‫שמתאים לאופיים של רוב יושבי המקום‪,‬‬ ‫וכלה במנה המעניינת ביותר אולי בין מנות‬ ‫הפתיחה במקומותינו‪' :‬דג כבוש' — נתחי‬ ‫דגים משתנים כבושים ומעושנים בתוספת‬ ‫נעימה של שמן זית ובצל ירוק קצוץ‬ ‫מעליהם‪ .‬מה שחשוב כאן‪ ,‬יותר מהאיכות‬ ‫המוקפדת‪ ,‬הוא העיקרון‪ :‬אם הדג–המלוח‬ ‫שהיה בעבר סמל של קידוש בבתי הכנסת‬ ‫או מאכל אהוב על קשישים יוצאי מזרח‬ ‫ומרכז אירופה‪ ,‬הפך למנה לגיטימית‬ ‫בטורקיז היוקרתית‪ ,‬סימן שהקאמבק‬ ‫הושלם‪.‬‬ ‫אחת שתיים שלוש דג מלוח‬ ‫‪+++++++++++++++++++++++‬‬ ‫הרבה לפני שאנדור כץ ההונגרי‪ ,‬היו ההולנדים‪ .‬אמנם‬ ‫יורדי ים רבים משלהי ימי הביניים תובעים לעצמם זכות‬ ‫ראשונים על ההרינג הכבוש הראשון בהיסטוריה‪ ,‬אבל‬ ‫בספרות עולה מיד שמו של וילהם בוקלזון ההולנדי‪.‬‬ ‫העובדה שאנחנו זוכרים את שמו של הג'נטלמן בן המאה‬ ‫ה‪ ,14-‬היא בעיקר מפני שהוא היה הראשון להעלות‬ ‫על הכתב תופעה קולינרית נהדרת‪ .‬באותה התקופה‬ ‫היה נהוג לשמר בשר ודגים באמצעות מלח או עישון‪,‬‬ ‫אלא ששימור דגים במלח היה גם יקר בשל כמויות‬ ‫אדירות של מלח‪ ,‬גם מצמיא מאוד — לא עניין של מה‬ ‫בכך כשנמצאים בהפלגה של כמה שבועות ללא מקור‬ ‫מים חיים‪ ,‬ובעיקר הפך את הדגים מיצורים בשרניים‬ ‫ועסיסיים לגושים מלוחים וחסרי חיים‪ .‬בוקלזון עשה‬ ‫מספר ניסיונות שימור דגי ההרינג במעט מי מלח וגילה‬ ‫שהדג לא רק נשמר ראוי למאכל‪ ,‬אלא שהוא יוצא עסיסי‬ ‫וטעים לאין ערוך מהגרסה שהצטמקה לה במלח‪ .‬השאר‪,‬‬ ‫חברים‪ ,‬הוא כמעט היסטוריה‪ :‬מההרינג ההולנדי שנמכר‬ ‫כמעט בכל קרן רחוב עם לחמניות זעירות המשמשות‬ ‫יותר כמארז אלגנטי לדג ופחות כמקור לפחמימות‪ ,‬ועד‬ ‫לדג המלוח‪ ,‬אותו מאכל שנוהגים לאכול בבית הכנסת‪,‬‬ ‫אחרי הקידוש של שבת בבוקר‪.‬‬

‫למטה היו שלום ותודה‬ ‫על הדגים‪.‬‬

‫אותה גברת בשינוי אידרה‬

‫גדולות קלים מאוד ללכידה‪ ,‬בעיקר באזור‬ ‫הים הצפוני‪ .‬ומה עם המטיאס? אתם רשאים‬ ‫לשאול‪ ,‬ובכן הנה הפתעה‪ :‬מטיאס אינו סוג‬ ‫שונה של דג‪ ,‬אלא בסך הכל הרינג צעיר‪ ,‬רזה‬ ‫מבחוץ ושמנמן מבפנים‪ ,‬לרוב ממין נקבה‬ ‫שנחשבת למעודנת וטעימה יותר‪ .‬מתברר‬ ‫שבקטע הזה הדגים אינם שונים בהרבה‬ ‫מבני אדם‪ .‬יש כמובן עוד דגים שאנו מכירים‬ ‫לרוב בצורתם המשומרת‪ ,‬כמו הלקרדה‪,‬‬ ‫המקרל והגרבלקס (סלמון כבוש)‪ ,‬אבל‬ ‫הראשונה יקרה להחריד‪ ,‬השני אינו פופולרי‬ ‫במיוחד במחוזותינו והשלישי לא יצא מעולם‬ ‫מהאופנה‪ ,‬כך שבמקרה שלו קשה לדבר על‬ ‫קאמבק‪ .‬סיבה אחרונה לעלייה במניותיו של‬ ‫המטיאס בתל אביב‪ ,‬קשורה לפריחה של‬ ‫מנות כמו איקרה וכבד קצוץ‪ .‬עם לחם טוב‬ ‫בצד‪ ,‬חמוץ‪ ,‬זית וכוס בירה‪ ,‬מדובר בארוחה‬ ‫שתשביע כמעט כל בליין שצריך לכלכל את‬ ‫מזונותיו בתבונה כך שיישאר לו מספיק כסף‬ ‫לדרינק הבא‪.‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫מימי בן–יוסף‬

‫מסעות כיבוש‬ ‫מורה הנבוכים שלי במסע לחקר ההרינג‬ ‫הוא מיכאל (מימי) בן–יוסף‪ ,‬דמות מוכרת‬ ‫בקרב חובבי היין והגרגרנים בישראל‪ .‬אילו‬ ‫הייתי צריך לספר כאן את תולדותיו של‬ ‫בן–יוסף‪ ,‬אפשר שהיינו זקוקים לעוד כמה‬ ‫דפים‪ ,‬ולכן אסתפק בלומר בכמה משפטים‪:‬‬ ‫האיש נולד ברומניה‪ ,‬עלה ארצה בגיל צעיר‪,‬‬ ‫היה לאחד הטייסים הראשונים בחיל האוויר‬ ‫כבר בראשית שנות החמישים‪ ,‬ומאוחר יותר‪,‬‬ ‫עד גיל הפרישה‪ ,‬שימש כקברניט באל על‪.‬‬ ‫הקרבה הזאת אל 'חוג הסילון'‪ ,‬כפי שהיה‬ ‫נהוג לכנותו בתקופה שבה רוב הישראלים‬ ‫הסתפקו בחופשות בבית ההבראה של‬ ‫ההסתדרות‪ ,‬חשפה את מימי לתרבות אוכל‬ ‫ושתייה שלא היתה ידועה אז בישראל‪.‬‬ ‫בהמשך הפך לעיתונאי יין‪ ,‬פרסם כמה‬ ‫ספרים בתחום ונחשב היום לזקן השבט‬ ‫של קהילת הפודיס המקומית‪' .‬הקברניט–‬ ‫סוביניון' מכנה אותו בחיבה אחד מהקולגות‬ ‫שלי‪ .‬בצדק רב‪ .‬בן–יוסף‪ ,‬שועל כבישה ותיק‪,‬‬ ‫מסכים כי מדובר ברנסנס לשוהי הים‪" .‬יש‬ ‫בהחלט טרנד גדול מאוד לכיוון הדגה‪ ,‬אך‬ ‫גם לכיוון החזיר‪ .‬לפחות בשכבת הגיל שלי‬ ‫מדובר ברצון להתרחק מהבשר האדום‬ ‫והשמן לטובת משהו בריא יותר"‪ ,‬הוא‬ ‫מסביר‪ ,‬אך ממהר גם הוא לקשור את העניין‬ ‫לתזרים המזומנים‪" .‬הדגים המשומרים‪,‬‬ ‫כלומר 'הדגים המסריחים'‪ ,‬נחשבים למזון‬ ‫של העניים‪ .‬אתמול הייתי באירוע בבית‬ ‫של חברים מבוססים והגישו שם דג מלוח‪.‬‬ ‫לא יכולתי שלא לצחוק‪ :‬הבית עלה אולי‬ ‫‪ 8‬מיליון דולר והכיבוד ‪ 25‬שקלים‪ .‬אולי זו‬ ‫האווירה הכלכלית הכללית שמאפשרת גם‬ ‫למי שמצבו הכלכלי טוב‪ ,‬לאכול אוכל של‬ ‫פשוטי העם"‪.‬‬ ‫מימי לוקח אותי לסיבוב בין דוכני הדגים‬ ‫של שוק הכרמל‪ ,‬מקום שהוא בן בית בו‬ ‫מאז עקר לפני למעלה מעשור מהרצליה‬ ‫פיתוח לטובת מגורים בלב תל אביב‪ .‬נמרוד‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫הוא האיש הראשון שאצלו אנחנו עוצרים‪.‬‬ ‫לבקשתי הוא מנקה ומפלט עבורנו חמישה‬ ‫דגי הרינג נפלאים‪ .‬אפשר כמובן לאכול‬ ‫אותם גם כך‪ ,‬במיוחד אם מצוידים בלחם‬ ‫טוב‪ ,‬צנון טרי וחריף ורצוי גם כוסית של‬ ‫וודקה בצד‪ .‬אלא שאנחנו כאן כדי לתמוך‬ ‫בכיבוש‪ .‬כדי להצליח טוב יותר מהמדינה‬ ‫בתחום הזה‪ ,‬מפרט באוזניי מימי את‬ ‫המתכון הפשוט שלו‪ :‬את פילה ההרינג‬ ‫או המטיאס משרים במי קרח למשך‬ ‫כארבעים דקות (רצוי להחליף את המים‬ ‫כמה פעמים במשך התהליך)‪ ,‬אחר כך‬ ‫מניחים להתייבש על נייר עיתון‪ ,‬ובינתיים‬ ‫פורסים בצל יבש לרצועות ומכינים גם‬ ‫כמה עלי דפנה וכדורים שמנמנים של פלפל‬ ‫אנגלי‪ .‬המצרך הבא הוא שמן קנולה‪ .‬מכאן‬ ‫העסק פשוט‪ :‬מניחים בכלי שניתן לאטום‬ ‫היטב את פרוסות הדג‪ ,‬מעליהם שכבה‬ ‫של פרוסות בצל‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬בין לבין‬ ‫מפזרים מעט פלפל אנגלי וכמה עלי דפנה‬ ‫ומכסים את הכל בשמן קנולה‪ .‬עכשיו צריך‬

‫‪67‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫אותה גברת בשינוי אידרה‬

‫אותה גברת‬ ‫בשינוי אידרה‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫טקסט ניר קיפניס‬

‫‪66‬‬

‫מה שטוב לסבא וסבתא‬ ‫ולגיטימי במעמד העלייה‬ ‫לתורה‪ ,‬טוב כנראה גם לדור‬ ‫ה‪ Y-‬הבררני‪ .‬ניר קיפניס‬ ‫יצא למסע שורשים בעקבות‬ ‫המטיאס וחזר עם מסקנה‬ ‫אחת ברורה‪ :‬היכונו לתחיית‬ ‫הלקרדות‬

‫צילום בן יוסטר‬

‫ישראל בעלייה‪ .‬ואולי לכל הטרנד הזה‬ ‫אחראי בכלל יהודי בן חמישים ממוצא‬ ‫הונגרי‪ ,‬הומוסקסואל מוצהר שהפך לגורו‬ ‫של משמרי המזון‪ ,‬ממלפפונים חמוצים ועד‬ ‫לדגים? את המחשבה הזאת אני הודף כשאני‬ ‫פוסע ברחוב דה פיג'וטו‪ ,‬רחוב קטנטן ונסתר‬ ‫מן העין מאחורי סניף הדואר (לשעבר)‬ ‫בפינת אלנבי ויהודה הלוי‪ .‬כי כאן‪ ,‬בממלכת‬ ‫הדגים הכבושים והמלוחים‪ ,‬הדג המלוח היה‬ ‫תמיד חלק מהתפריט בלי קשר לטרנדים‪,‬‬ ‫והם בטח לא צריכים איזה אינטלקטואל‬ ‫אלטרנטיבי שיבלבל להם את ביצי הדגים‬ ‫שמהם עושים איקרה‪ .‬היום אני לא פה כדי‬ ‫לזלול‪ ,‬אלא כדי לראות וללמוד‪ .‬עד שיפלטו‬ ‫לי את המטיאס ויארזו בקופסת פלסטיק‬ ‫קטנה ואטומה‪ ,‬אפשר לדבר קצת על דגים‬ ‫מלוחים ואינטלקטואלים יהודיים הומואים‬ ‫ממוצא הונגרי‪ .‬זו אולי נקודת יציאה טובה‬ ‫למסע בעקבות הטרנד הנוכחי‪ ,‬הקאמבק‬ ‫השני של הדגים המלוחים‪ ,‬שהפך מאוכל‬ ‫מסורתי ושנוי במחלוקת למנה שהיא כמעט‬ ‫חובה בכל תפריט בר‪ ,‬או כמנה ראשונה‬ ‫לגיטימית גם במסעדות הטובות בעיר‪.‬‬ ‫הקאמבק הראשון אגב‪ ,‬התרחש לפני קרוב‬ ‫לעשרים שנה‪ :‬העלייה הגדולה מרוסיה‬ ‫ובנותיה הביאה לפריחה לא רק בתחום‬ ‫הבשר הלבן‪ ,‬אלא גם בתחום הדגים‬ ‫המשומרים‪ .‬הצריכה המתונה שהתבססה‬ ‫עד אז על שומרי הגחלת של האוכל המזרח–‬ ‫אירופי או על באי בתי הכנסת‪ ,‬קיבלה‬ ‫פתאום חיזוק רציני ממקור לא צפוי‪.‬‬ ‫להקות גדולות‪ ,‬יחסי ציבור גרועים‬ ‫הסיבות לקאמבק המדובר קשורות גם הן‪,‬‬ ‫איכשהו‪ ,‬ליהודים ממזרח אירופה‪ .‬שאנדור‬ ‫כץ נולד בשנת ‪ 1962‬למשפחה יהודית‬ ‫בניו יורק‪ ,‬אבל החיים גלגלו אותו לקהילת‬

‫משמאל‪ ,‬למעלה תחילתו‬ ‫של גרבלקס מצוין‪.‬‬ ‫משמאל‪ ,‬למטה בן–יוסף‬ ‫וקיפניס‬

‫הומוסקסואלים כפרית בטנסי‪ .‬אני לא יודע‬ ‫כמה מהקוראים הנכבדים ביקרו אי פעם‬ ‫בטנסי‪ ,‬אבל במדינה שעדיין לא מעכלת את‬ ‫התבוסה במלחמת האזרחים‪ ,‬קשה מאוד‬ ‫להיות יהודי או הומו או אינטלקטואל חובב‬ ‫בישול‪ .‬במקרה של שאנדור כץ מתנקזים‬ ‫כל השלושה‪ ,‬ונדמה שהיה יכול להיות גרוע‬ ‫יותר רק אם היה גם שחור‪ .‬כץ נחשב לגורו‬ ‫של המאכלים המשומרים‪ .‬למי שנדמה‬ ‫שמדובר בתחום אזוטרי‪ ,‬מומלץ לדעת שהוא‬ ‫פרסם מספר ספרי בישול שעסקו בשימור‬ ‫מזון ואף מפעיל ערוץ יו‪-‬טיוב משגשג‪.‬‬ ‫על האיש שנראה כאילו נשלף משנות‬ ‫השבעים המוקדמות עם שפם ופאות לחיים‬ ‫ארוכות‪ ,‬כבר נכתבו ארבע ביוגרפיות שונות‬

‫הנה הפתעה‪ :‬מטיאס אינו סוג שונה של דג‪ ,‬אלא בסך‬ ‫הכל הרינג צעיר‪ ,‬רזה מבחוץ ושמנמן מבפנים‪ ,‬לרוב ממין‬ ‫נקבה שנחשבת למעודנת וטעימה יותר‪ ,‬מתברר שבקטע‬ ‫הזה הדגים אינם שונים בהרבה מבני אדם‬

‫שנמכרות לא רע בכלל‪ .‬קו ישיר מתוח בין‬ ‫כץ ובין הפריחה שיודעות המעדניות של‬ ‫דרום תל אביב בואכה שוק העלייה‪ .‬הגורו‬ ‫מטנסי הפך את הדגים הכבושים והמלוחים‬ ‫לטרנד תזונתי לוהט‪ .‬לא מאמינים? חפשו‬ ‫‪ Sandor Katz‬בגוגל וראו בעצמכם‪ .‬גם‬ ‫לצמחונות המתפשטת במדינות המערב יש‬ ‫חלק בקאמבק של הדגים המשומרים‪ .‬רבים‬ ‫מוותרים על הסטייקים שלהם בגין מבטן‬ ‫הנוגה של הפרות‪ ,‬אבל לדגים מתברר‪ ,‬יש‬ ‫לוביסטים פחות טובים‪ .‬ויש כאן גם‪ ,‬איך לא‪,‬‬ ‫עניין כלכלי‪ .‬בעוד שדגי–ים טריים במסעדות‬ ‫הם כמעט מין בסכנת הכחדה‪ ,‬והמחירים‬ ‫בהתאם‪ ,‬הרי שדגי ההרינג ששוחים בלהקות‬

‫כן‪ ,‬אני יכולה!‬

‫בייבי סנס והעיר הגדולה‬ ‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪01‬‬

‫כן‪ ,‬אני יכולה!‬

‫טקסט איגי וקסמן‬

‫מגניבות זו פריבילגיה של אנשים‬ ‫נטולי חבילה יוקרתית בת חצי שנה‬ ‫שמפנטזים על דייט רומנטי‪ .‬איגי וקסמן‬ ‫מנסה להבין איך משלבים בין לילות‬ ‫פורענות לערבי הנקה‬ ‫אמביציה‬ ‫כן‪ ,‬אני יכולה! אני אומרת לעצמי בלב שוב‬ ‫ושוב‪ .‬או שאולי בעצם לא?‬ ‫באמת חשבתי שאפשר הכל‪ ,‬סטייל לאכול‬ ‫את העוגה ולהשאיר אותה שלמה‪ ,‬בדיוק כמו‬ ‫בסרטים המפגרים שראיתי ללא הרף בזמן‬ ‫ההיריון ושהעצימו בי את הטמטמת שכבר‬ ‫היתה קיימת וגם גרמו לי להזיל דמעה‪ ,‬אפילו‬ ‫מדלת שנטרקת‪ ,‬יותר מפעם אחת‪ .‬ולענייננו‪:‬‬ ‫בתור תל‪-‬אביבית ותיקה ובליינית לא קטנה‪,‬‬ ‫חשבתי שאחרי שאלד את הנסיכה הכל יהיה‬ ‫אותו הדבר‪ .‬למעט סטיות סטטיסטיות לפה‬ ‫או לשם‪ .‬אז חשבתי‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫צילום דור מלכה‬

‫חשבתי שיהיה מגניב ופשוט לפגוש את‬ ‫החברות בבתי הקפה הרגילים ולקשקש‪.‬‬ ‫פחות חשבתי על מה יקרה כאשר הנסיכה‬ ‫תרצה לאכול‪ ,‬ואיך אשלוף ציצי אימתני‬ ‫בפרהסיה (ואמן שלא יעברו בדיוק צלמי‬ ‫הפפראצי)‪ ,‬ואיך אנשים סקרניים שפשוט‬ ‫ניגשים אל העגלה ופולטים ‪ -‬בול כמו אבא‬ ‫שלה! (אלוהי הנימוס‪ ,‬מישהו?) יהיו חלק‬ ‫משגרת יומי‪ .‬אז חשבתי‪ .‬חשבתי גם שאם‬ ‫בא לי לצאת לדייט עם בעלי במסעדה‬ ‫האהובה עלינו‪ ,‬ודפקתי הופעה כי סוף סוף‬ ‫יצאתי מהבית ולא לסופר‪ ,‬שזה גם יום חג‪,‬‬ ‫ושותים יין (גג שתי כוסות‪ ,‬כי אני מניקה‬ ‫וזה) ונהנים עד מאוד‪ ,‬אז בטוח יהיה מגניב‪.‬‬ ‫מגניב זו פריבילגיה של רווקים‪ ,‬כי‬ ‫כשהעיקריות המושלמות נוחתות מול‬ ‫פרצופנו הסמוק אז בתזמון מושלם אמא‬ ‫שלי שתחייה — זו שמבחינתה ניסע‬ ‫לתאילנד לחודשיים ונשאיר את הנסיכה‬ ‫איתה ‪ -‬מדווחת שהנסיכה לא מפסיקה‬ ‫לבכות מהרגע שיצאנו ובהול חייבים לחזור‪.‬‬ ‫ברגעים כאלה אנחנו נזכרים בתכונה היקרה‬ ‫מפז הזאת‪ ,‬ספונטניות‪ ,‬שפעם היתה מנת‬ ‫חלקנו והיום היא בעיקר בגדר חלום רחוק‬ ‫שמתרחק עוד יותר בדיוק ברגע שיוצאים‬ ‫מהמסעדה פלוס קינוח אלוהי ארוז בשקית‬ ‫חד‪-‬פעמית מנייר מושקע‪ ,‬ומדדים הביתה‪.‬‬ ‫באותו ערב גם גילינו שברגע שהנסיכה רואה‬ ‫אותנו היא מחייכת ונרדמת מיד‪ .‬בובה‪.‬‬ ‫במסגרת גילויי האמהות החדשים אף‬ ‫נוכחתי לגלות את תופעת ההזדהות‬ ‫המוגברת‪ ,‬במסגרתה כל אמא שעוברת‬ ‫לידנו ברחוב מציצה אל עגלתי וגם אני‬ ‫מציצה אל עגלתה‪ .‬מין מציצנות שכזו אבל‬ ‫בריאה‪ .‬מציצות ומיד מפטפטות‪" :‬בת כמה‬ ‫היא? עשית חיסון? באיזה אחוזון היא? יצאו‬ ‫השיניים? נהדר!" דברים שלפני שנה היו‬ ‫סינית עבורי‪ ,‬והיום? באמת לא ידעתי שאני‬ ‫כזאת חברותית‪.‬‬

‫הדחקות‬ ‫אבל מה שלא ידעתי וממש לא חשבתי‬ ‫שיקרה זה שיהיה כזה ביג דיל ללכת‬ ‫לארוחת ערב אצל חברים אהובים‪ .‬אמנם‬ ‫נחמץ הלב מעצם המחשבה להוציא את‬ ‫הנסיכה מהבית בסביבות שבע בערב —‬ ‫שעת השינה המיינסטרימית ‪" -‬אבל"‪,‬‬ ‫הוספתי להרהר בקול או בלב‪ ,‬כבר לא‬ ‫זוכרת איפה‪" ,‬הרי צריך להרגיל את הנסיכה‬ ‫להיות דינאמיים"‪ .‬אז הלכנו‪.‬‬ ‫ובהתחלה כמו בכל התחלה‪ ,‬הכל עבד‪.‬‬ ‫חיוכים כובשים‪ ,‬מתיקות–על ואופוריה‬ ‫מושלמת מבחינתי‪ .‬הנה‪ ,‬כן אני יכולה!‬ ‫ללכת בערב עם המשפחה וחברים לארוחה‬ ‫והכל תקין ואפילו מגניב‪ .‬אלא שאז‪ ,‬קצת‬ ‫אחרי שהדגימה נימוסי אצולה‪ ,‬הפך החיוך‬ ‫הכובש לפרצוף זועף במיוחד‪ ,‬השמיים‬ ‫התמלאו בעננים‪ ,‬עיניים קטנטנות התמלאו‬ ‫בדמעות והקתרזיס שלי התרסק בן רגע‬ ‫והפך למציאות עייפה‪ .‬כל מה שרציתי זה‬ ‫להיות איתה בבית ולא עניין אותי כלום‪.‬‬ ‫רגשות אשם שטפו אותי כמו צונאמי יפני‬ ‫ורמסו אותי לחלוטין‪" .‬מה את הולכת‬ ‫עכשיו לארוחת ערב?" שאלתי את עצמי‪,‬‬ ‫וגם עניתי‪" ,‬בושה! הביתה מיד!" אחר כך‬ ‫גם הרכנתי את הראש לנוכח הקול שהמשיך‬ ‫להטיף‪" ,‬הנסיכה צריכה את המיטה שלה"‪.‬‬ ‫וכך עם כל הכבוד לכולם‪ ,‬ויש המון כבוד‪,‬‬ ‫עם זנב מקופל בין הרגליים פלוס נסיכה‬ ‫בוכייה על הידיים‪ ,‬דידינו הביתה‪ .‬בדיוק‬ ‫כמו אז‪.‬‬ ‫אחרי לא מעט לילות פורענות מהסוג‬ ‫שנגמר בדידויים בשלושה‪ ,‬יש לי רק מסקנה‬ ‫אחת‪ :‬מגניבה תל אביב ולפעמים גם אני‪,‬‬ ‫אבל הכי מגניב שהילדה שמחה ורגועה‬ ‫וטוב לה‪ .‬וזה מה שחשוב לי באמת‪ .‬לטובת‬ ‫כולם‪ .‬בסוף גם אני אמצא את האיזון‬ ‫המושלם בין הנסיכה שלי לתל אביב‪.‬‬

‫‪ 6‬שבועות במחיר של חודש‬

‫*‬

‫מיוחד לקוראי ‪ 169 unlimited / urban culture‬ש”ח ‪ 99 cup a day /‬ש”ח‬

‫חפשו קאפס בחנות האפליקציות‬ ‫או סירקו את הברקוד‬ ‫בזמן רכישת מנוי הכניסו קוד‪Urbanc :‬‬ ‫ללקוחות חדשים בלבד‬

‫*‬

‫הפקה מסחרית‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫‪63‬‬

‫איפור נגה תמיר ל"סולו" ‪ /‬שיער לירז אגם ‪ /‬דוגמנית סילביה קיי לסוכנות ‪mc2‬‬

‫הפקה מסחרית‬

‫‪62‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫הפקה מסחרית‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫‪61‬‬

‫הפקה מסחרית‬

‫‪60‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫הפקה מסחרית‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪ART‬‬ ‫‪POP‬‬ ‫‪59‬‬

‫‪by‬‬ ‫‪Renuar‬‬ ‫צילום‬ ‫דביר כחלון‬ ‫סטיילינג‬ ‫ליטל מעוז ל"רנואר"‬

‫הפקה מסחרית‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫‪58‬‬

‫סטיילינג תמר מרקוביץ' ‪ /‬עיצוב שיער ליאור גבריאלוב ‪ /‬פאות רבקה זהבי ‪ /‬ע‪ .‬צלם לירן מור ‪ /‬דוגמנית יאנה גור ל‪ / Devotional-‬ג'קט זהב וינטג' סטור שינקין ‪ /‬טבעות ה‪.‬שטרן‬

‫הפקה מסחרית‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫‪57‬‬

‫הפקה מסחרית‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪HEAVY‬‬ ‫‪METAL‬‬

‫‪56‬‬

‫מתכות‪ ,‬פאייטים‪ ,‬אבקות בוהקות ויאנה גור אחת‬ ‫הפקת איפור בפרוייקט נוצץ שכולו מחווה ללוקים אייקונים שפורסמו במגזין ‪Vogue Paris‬‬ ‫צילום גורן ליובונצ׳יץ׳ ‪ /‬איפור יפעת פריזט — מאפרת ראשית ל‪ INGLOT-‬ישראל‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫בעלי מלאכה‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫כשמגפת הצווארונים‬ ‫משתוללת על המדפים‬ ‫של כל רשת בארץ וחונטת‬ ‫כל חזה בעיר‪ ,‬כבר ברור‬ ‫שלכפתר את החולצה עד‬ ‫למעלה זה טריק לא פחות‬ ‫נדוש משחרור כפתור‬ ‫אחד מיותר‬

‫‪55‬‬

‫מצולמת קיאן פרנקפורט לרפי עגיב ‪ /‬איפור ושיער מורן סטויצקי לסולו ‪ /‬בגד גוף גנדורה ‪ /‬שרשרת מצפן עפרה שלף ‪ /‬ענק זהב קסטרו ‪ /‬שרשרת לב אוסף פרטי‬

‫דמות פיקטיבית שהיינו מלבישות‬

‫אלף‬ ‫אלף‬ ‫עונות‬

‫בקולקציה הנוכחית‪ ,‬שיש בה השפעות‬ ‫של שנות השבעים‪ ,‬היינו שמחות להלביש‬ ‫את דונה פינסיוטי‪ ,‬היא השחקנית לורה‬ ‫פרפון מתכנית הטלויזיה 'מופע שנות‬ ‫השבעים'‪ .‬היא בחורה יפה וחכמה שאפשר‬ ‫היה להלביש אותה בבגדים רכים יותר‬ ‫מהסטייל שהיה לה בתכנית‪ ,‬בלי שזה‬ ‫יפגע בעוצמה שלה‪.‬‬ ‫פריט שהייתי לוקחת לקבר‬ ‫אולי קטלוג של א‪.‬א וקפסולה של דגמים‬ ‫נבחרים‪ ,‬למקרה שארכיאולוגים שיחפרו‬ ‫בעתיד יבחנו את הדגמים שקברנו ומהם‬ ‫יסיקו מסקנות על איך התלבשו‬ ‫בתקופה שלנו‪.‬‬

‫הייתי עושה קולקציית קפסולה ל‪-‬‬ ‫לפני הכל הייתי שמחה לעשות קולקציית‬ ‫קפסולה בשבילנו‪ ,‬הסנדלר הולך יחף‬ ‫והמעצבות הולכות עירומות‪ .‬איכשהו אנחנו‬ ‫אף פעם לא זוכות בדגמים המיוחדים‪ .‬בארץ‬ ‫היינו שמחות לעשות קולקציית קפסולה‬ ‫מיוחדת לקרן מור‪ ,‬הכל יושב עליה כל כך‬ ‫טוב‪ .‬היא יודעת להחזיק בגד והיא אישיות‬ ‫נשית חזקה ומצחיקה‪ ,‬שתי תכונות שאנחנו‬ ‫מעריצות‪ .‬בחו"ל היינו שמחות להלביש את‬ ‫סופיה קופולה‪ .‬שוב‪ ,‬אישה חזקה עם חוש‬ ‫מדהים לאופנה ופאשניסטה שכל מה שהיא‬ ‫לובשת מועצם ומקבל אנדרסטייטמנט‪.‬‬

‫הכי אובר רייטד באופנה‬ ‫פריטי פרווה‪ .‬הם אמנם יפים ומספקים‬ ‫צורך פטישיסטי קדמוני‪ ,‬אבל היו צריכים‬ ‫כבר מזמן להיעלם‪ .‬יש היום המון חיקויים‬ ‫ובדים שנותנים אפקט לא פחות מרשים בלי‬ ‫להשתמש בפרווה של חיה אמיתית‪ .‬פעם‬ ‫ראינו משפט שמתריס נגד פרווה שנחקק לנו‬ ‫בזיכרון‪."Real women wear fake fur" :‬‬ ‫מה נלבש עוד ‪ 20‬שנה‬ ‫או שנלבש בגדים חכמים עם תקשורת‬ ‫ענן וצבעים מתחלפים לפי מצב הרוח‪ ,‬או‬ ‫שנחזור לגלבייה וכותנה ממוחזרת‪.‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫בעלי מלאכה‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫‪54‬‬

‫‪01‬‬

‫בעלי מלאכה‬ ‫מעצבים מקומיים‪,‬‬ ‫אופנה מקומית‬

‫הבגדים של‬ ‫אלף אלף‬

‫טקסט וסגנון דפנה לוסטיג‬ ‫צילום גיא כושי ויריב פיין‬

‫כולן סוגרות‪ .‬מכפתרות עד הסוף‪.‬‬ ‫הקולקציות של 'מיו מיו' והארון של אלכסה‬ ‫צ'אנג הפכו למגפה‪ .‬כבר למעלה משנה‬ ‫שהצווארון הסגור הוא השחור החדש‪.‬‬ ‫בהתחלה היה בנזיריות הזו אפקט משחרר‪.‬‬ ‫היא היתה טריטוריה חדשה ולא מוכרת‪ .‬היא‬ ‫שידרה עכשוויות‪ ,‬רצינות‪ ,‬טוב טעם‪ .‬אישה‬ ‫שאינה זקוקה למחשוף כדי לבלוט‪.‬‬ ‫אבל עכשיו כשמגפת הצווארונים משתוללת‬ ‫על המדפים של כל רשת בארץ וחונטת כל‬ ‫חזה בעיר‪ ,‬כבר ברור שלכפתר את החולצה‬ ‫עד למעלה הוא טריק לא פחות נדוש‬ ‫מלשחרר בה כפתור אחד מיותר‪ .‬אלו שני‬ ‫צדדים של אותו מטבע‪ ,‬שתי צורות של‬ ‫שימוש יתר‪ .‬האחת מיוחסת לפאשניסטות‬ ‫והשנייה לפרחות‪ .‬האחת נחשבת מתוחכמת‬ ‫והשנייה לעממית‪ .‬אבל המטרה וגם‬ ‫התוצאה זהות‪ .‬הנזירי הפך לצעקני‪.‬‬

‫עברו שבע שנים מאז שג'סטין טימברלייק‬ ‫הצהיר שהוא מחזיר את הסקסי לאופנה‪.‬‬ ‫אולי הגיע הזמן לקאמבק שני‪' .‬אלף אלף'‪,‬‬ ‫איילת הרמל ואפרת לוין‪ ,‬מציגות חזון‬ ‫מודרני שבו הסקסי נוכח‪ ,‬אבל לא משתלט‪.‬‬ ‫הוא חלק מהמערכת‪ ,‬אבל הוא לא חזות‬ ‫הכל‪ .‬בחולצת כפתורים בהירה ומחשוף‬ ‫נדיב פחות הוא מעורפל‪ ,‬בשמלת מקסי‬ ‫עתירת שקיפויות הוא בולט‪ .‬ובשני המקרים‪,‬‬ ‫הוא מאוזן‪ .‬הטריק הוא לא לכפתר הכל או‬ ‫לשחרר הכל‪ .‬הטריק הוא לזכור שאם לא‬ ‫נעשה כל שביכולתנו כדי להדחיק‪ ,‬אז לא‬ ‫נישאר עם התחושה שאיבדנו‪ .‬לא איבדנו את‬ ‫המחשוף‪ ,‬פשוט צריך למצוא או להמציא‬ ‫אותו מחדש‪ .‬בית חזה שלא ראה שמש‬ ‫חודשים‪ ,‬לבן ובתולי‪ ,‬הוא במובנים רבים‬ ‫נזירי וסקסי הרבה יותר מכפתורי פלסטיק‬ ‫שמטפסים עד למעלה‪ .‬הוא המשוחרר‪ ,‬הוא‬ ‫המסקרן‪ .‬קנבס נקי‪ ,‬התחלה חדשה‪.‬‬

‫‪Minnie‬‬

‫‪I‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫‪-----‬‬

‫חולצה ‪ Acne‬לוורנר‬ ‫שמלה רד ולנטינו לפקטורי ‪54‬‬ ‫תיק אהבה לשניה‬ ‫טבעות ‪ Piece a Conviction‬לרוני בר‬ ‫אוזניים אודליה ארנולד‬

‫‪53‬‬

‫‪Minnie‬‬

‫‪-----‬‬

‫‪I‬‬

‫שמלה ‪ Common Raven‬ללטראנג'ה‬ ‫שרוולון רוני בר‬

‫‪52‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫‪Minnie‬‬

‫‪I‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫‪-----‬‬

‫חולצת עור ‪Sample‬‬ ‫אוזניים אודליה ארנולד‬

‫‪51‬‬

‫‪Minnie‬‬

‫‪I‬‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪----‬‬‫חולצת נקודות אוסף פרטי‬ ‫סווטשירט ‪ Laka Laskova‬לרוני בר‬ ‫מעיל זארה‬ ‫אוזניים אודליה ארנולד‬

‫‪50‬‬

‫‪----‬‬‫ג'קט ג'ינס אמריקן אפרל‬ ‫גופית מיקי מאוס אוסף פרטי נמרוד פלד‬ ‫שרשרת תאודורה‬ ‫טבעות ‪ Piece a Conviction‬לרוני בר‬

‫‪Minnie‬‬

‫‪I‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪I‬‬ ‫‪Minnie‬‬ ‫‪----‬‬‫צילום אלון שפרנסקי‬ ‫עורך אופנה נמרוד פלד‬ ‫סטיילינג נעה נוז'יק לסולו‬ ‫איפור נגה תמיר לסולו‬ ‫שיער בנג'מין רואימי לסולו‬ ‫דוגמנית נעם פרוסט לאלינור שחר‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫החיבור בין קולקציות העילית בשבוע האופנה בלונדון‬ ‫בספטמבר האחרון‪ ,‬לדמותה האיקונית של מיני מאוס האחת‬ ‫והיחידה‪ ,‬הוליד סדרת פריטים מרהיבים ומשעשעים‪ ,‬שהוצגו‬ ‫על מסלולי התצוגות והציתו את דמיונם של מליוני חובבי אופנה‬ ‫ברחבי העולם‪ .‬הפריטים שהוצעו למכירה ב‪ ebay-‬ויועדו‬ ‫לתרומה‪ ,‬יצרו ביקוש עצום ובאזז מטורף שרק הלך והעצים את‬ ‫האפיל של הפאשניסטה הראשונה בעולמו המצויר של דיסני‪.‬‬ ‫נעם פרוסט שטופפה על מסלולי התצוגות לאורך כל שבוע‬ ‫האופנה בלונדון‪ ,‬חבשה אוזניים ונכנסה לנעליה של הכוכבת‪,‬‬ ‫העלתה אותה אל המסלול וירדה איתה אל הרחוב התל–אביבי‪.‬‬

‫‪----‬‬‫סיפור מנוקד‬

‫‪49‬‬

‫‪Minnie‬‬

‫‪-----‬‬

‫‪I‬‬

‫שמלה ‪Sample‬‬ ‫אוזניים אודליה ארנולד‬

‫‪48‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫לכבוד השנה החדשה‪ ,‬אתיקה מחזירה לך את האור לפנים‬

‫טיפול מזותרפיה רפואי‬

‫מתנה!‬ ‫על כל הזמנת טיפול אסתטי‬ ‫מבצעי הבוטוקס וחומרי המילוי ממשיכים‬

‫לאיזור אחד‬ ‫לשלושה אזורים‬

‫‪750‬‬ ‫‪1600‬‬ ‫ש”ח‬

‫ש”ח‬

‫לשני אזורים‬ ‫חומצה היאלורונית‬

‫‪1350‬‬ ‫‪1450‬‬

‫אתיקה מדיקל סנטר‪ ,‬המון יצירתיות בפתרונות אסתטיים‬ ‫באתיקה מדיקל סנטר‪ ,‬בית רופאים לטיפולים אסתטיים ללא ניתוח‪ ,‬תוכלו למצוא רופאים מנוסים‪ ,‬בעלי התמחויות‬ ‫שונות בתחום האסתטיקה‪ .‬גיוון זה מאפשר למטופלים שלנו פתרון מקיף ומלא לספקטרום רחב של בעיות‬

‫אבן גבירול ‪ 68‬ומרפאות שפ”ה ברחבי הארץ‬

‫‪9191‬‬

‫*‬

‫ש”ח‬

‫ש”ח‬

‫יעל רייף‬

‫‪01‬‬

‫נוסה על‬ ‫בני אדם‬

‫בושם לאישה‬ ‫‪ESPECIALLY‬‬ ‫‪ESCADA DELICATE‬‬ ‫‪ NOTES‬של ‪ESCADA‬‬

‫הגרסה המעודנת לבושם‬ ‫‪Especially Escada‬‬ ‫מאופיינת בניחוח פרחוני‪.‬‬ ‫בהרכבו של הבושם לוקחים‬ ‫חלק‪ ,‬בנוסף לוורדים‪ ,‬גם ילנג‬ ‫ילנג‪ ,‬זרעי אמברט אקזוטיים‪,‬‬ ‫אגס ומושק‪ .‬התזנו‪ ,‬רחרחנו‪,‬‬ ‫המתנו ורחרחנו בשנית‪.‬‬ ‫הניחוח שהתקבל היה‬ ‫נקי‪ ,‬פרשי ומדמה רעננות‬ ‫של אחרי מקלחת‪ ,‬משהו‬ ‫שעשה נעים מאוד גם לנו‬ ‫וגם לסביבה‪ .‬לאחר שהגוף‬ ‫והבושם מתרגלים האחד‬ ‫לנוכחות האחר‪ ,‬מקבל‬ ‫הניחוח גוון מתקתק ולאחר‬ ‫מספר שעות אף מאבד את‬ ‫אפקט הרעננות שאפיין אותו‬ ‫בתחילה‪.‬‬ ‫‪---‬‬‫שורה תחתונה‪ :‬מי שאוהבת‬ ‫תווי ריח חמצמצים תגלה‬ ‫שהבושם דומיננטי מדי‪ ,‬אך‬ ‫עבור קהל היעד סביב קבוצת‬ ‫הגיל של הפרזנטורית בר‬ ‫רפאלי הוא ודאי יהיה מושך‪,‬‬ ‫מרענן ושובב‪ .‬ראוי לציון הוא‬ ‫הבקבוק היפה והנוח המשדר‬ ‫בה בעת יוקרה ורוח נעורים‪.‬‬ ‫‪ 440 /‬שקלים ל‪ 50-‬מ"ל ‪/‬‬ ‫‪ 550 /‬שקלים ל‪ 75-‬מ"ל ‪/‬‬

‫תכשיר ניקוי בעל‬ ‫פעולה משולשת‬ ‫‪Rgnerin Three‬‬ ‫‪Action Cleanser‬‬ ‫של ‪CASMARA‬‬ ‫המפרט הטכני של המוצר‬ ‫הצנוע למראה מבטיח ניסים‬ ‫ונפלאות‪ :‬ניקוי‪ ,‬השלה‬ ‫והמסה באמצעות פילינג‬ ‫ידידותי לפנים המונע גירויים‬ ‫ורגישויות‪ .‬כל זאת באמצעות‬ ‫שלוש חומצות המשמשות‬ ‫כולן ביחד כפילינג משקם‪.‬‬ ‫ההיכרות הראשונה עם‬ ‫התכשיר לוותה בחשד‪.‬‬ ‫המרקם המזכיר ג'ל דליל‬ ‫ומעט שמנוני לא נראה או‬ ‫הרגיש משכנע‪ ,‬אך בתום‬ ‫חמש דקות מרגע מריחתו על‬ ‫העור עורר פלאים‪ .‬העור קיבל‬ ‫בשמחה את המרקם העדין‪,‬‬ ‫נוקה לחלוטין גם מהאיפור‬ ‫העיקש ביותר ובו בזמן נותר‬ ‫רווי לחות‪ .‬התוצאה הסופית‬ ‫שנשקפה מהמראה היתה‬ ‫עור בריא‪ ,‬מבריק וקורן‪.‬‬ ‫דוגמא מובהקת לכך שהרושם‬ ‫הראשוני‪ ,‬יותר נכון המרקם‪,‬‬ ‫לא באמת קובע‪.‬‬ ‫‪---‬‬‫שורה תחתונה‪ :‬בובה של‬ ‫מוצר שיהפוך כל עור עייף‪,‬‬ ‫בעייתי או יבש‪ ,‬למעיין‬ ‫מתגבר של לחות וחיוניות‪.‬‬ ‫‪ 278 /‬שקלים ‪/‬‬

‫איליינר ‪DOT LINER 3‬‬ ‫של ‪CLARINS‬‬

‫אייליינר ‪ 3‬נקודות הוא מוצר‬ ‫לאספנים שנמכר במהדורה‬ ‫מוגבלת‪ .‬הרעיון מתוחכם‪ ,‬מי‬ ‫ששגרת יומה כוללת משיחת‬ ‫קו משורטט על העפעף‬ ‫מכירה את התסכול הקבוע‪,‬‬ ‫תזוזה קטנה לא במקום‬ ‫ונהרסה היצירה‪ .‬אנשי קלרינס‬ ‫חשבו על כל זה כשפיתחו את‬ ‫האייליינר החכם‪ ,‬המאופיין‬ ‫במבנה שאמנם מרתיע‬ ‫במבט ראשון‪ ,‬אך במבחן‬ ‫השימוש מתגלה כהברקה‬ ‫של ממש‪ .‬שלושה חודים‬ ‫קטנים מעטרים את ראש‬ ‫טוש האייליינר ויוצרים מעין‬ ‫מברשת שמאפשרת מריחה‬ ‫משולשת בהינף תנועה אחת‪.‬‬ ‫אחרי שמתרגלים לאחיזה‬ ‫ומסגלים תנועת יד בוטחת‪,‬‬ ‫מגלים מברשת נהדרת‬ ‫וצבע דומיננטי בעל עמידות‬ ‫מצוינת‪ ,‬כזה שאינו נמרח‬ ‫או נוזל‪.‬‬ ‫‪---‬‬‫שורה תחתונה‪ :‬מוצר‬ ‫נהדר ונוח לשימוש‪ ,‬שמשלב‬ ‫דייקנות של אייליינר נוזלי עם‬ ‫מריחה קלה ונשלטת‪.‬‬ ‫‪ 164 /‬שקלים ‪/‬‬

‫"הבושם לגבר שהתשוקה היא‬ ‫הדלק שלו‪ ,‬שמגיע הכי רחוק‬ ‫שאפשר‪ ,‬הרבה לפני כולם"‪.‬‬ ‫זה המשפט שעמד לנגד‬ ‫עיניה של אמנית הבישום‬ ‫אלכסנדרה קרלין כשיצרה‬ ‫את תמהיל ניחוחו של הבושם‬ ‫המורכב מברגמוט‪ ,‬תפוז דם‪,‬‬ ‫גרגירי פלפל אדום ולבנדר‪,‬‬ ‫הל‪ ,‬עלי רוזמרין‪ ,‬פרחי גרניום‬ ‫וסיגליות‪ ,‬פולי טונקה‪ ,‬ארז‪,‬‬ ‫פטשולי‪ ,‬ענבר ואזוב לבן‪.‬‬ ‫בהתאם לרשימת המרכיבים‬ ‫הענפה‪ ,‬הניחוח מאופיין‬ ‫בעומק רב‪ :‬מצד אחד בוגר‪,‬‬ ‫בשל ובעל נוכחות דומיננטית‪,‬‬ ‫מצד שני נקי‪ ,‬לימוני מעט‬ ‫ורענן‪.‬‬ ‫‪---‬‬‫שורה תחתונה‪ :‬במילה‬ ‫אחת — מתוחכם‪ .‬בשתי‬ ‫מילים — מתוחכם וסקסי‪.‬‬ ‫גם משך שהותו על הגוף‬ ‫מיטיב עמו‪ .‬לו היינו צריכים‬ ‫לבחור פרזנטור‪ ,‬היה זה ללא‬ ‫ספק ירון פינק‪ .‬רק הבקבוק‬ ‫ששוקל קצת פחות מלבנה‬ ‫מונע ממנו להפוך לבן לוויה‬ ‫קבוע בתיק‪.‬‬ ‫‪ 199 /‬שקלים ל‪ 75-‬מ"ל ‪/‬‬ ‫‪ 249 /‬שקלים ל‪ 125-‬מ"ל ‪/‬‬

‫בושם לגבר‬ ‫‪Ferrari Red‬‬ ‫‪ Power‬של‬ ‫‪Ferrari‬‬

‫‪46‬‬

‫ליפקליק של מותג‬ ‫‪ B.COSMIC‬מבית‬ ‫המאפר ‪Yossi‬‬ ‫‪Bitton‬‬ ‫כחלק מקולקציית מראה‬ ‫הסתיו‪-‬חורף ‪ ,2013‬השיקה‬ ‫החברה סדרת ליפסטיקים‬ ‫חדשה בגווני אדום אוסקר‬ ‫וורוד פוקסיה‪ .‬הליפסטיקים‬ ‫מבוססים על חומרים‬ ‫אורגניים שמעניקים לשפתיים‬ ‫כיסוי מלא‪ ,‬אך שומרים על‬ ‫מראה טבעי‪ .‬הליפסטיק ארוז‬ ‫במכל יפה ופרקטי ובו פטנט‬ ‫שמקפיץ את השפתון החוצה‬ ‫באמצעות הקלקה זריזה‪,‬‬ ‫אפקט מבורך המונע מצב‬ ‫מתסכל שבו מתגלה בתיק‬ ‫אודם ש'סובב' החוצה בעל‬ ‫כורחו והכתים את כל הבא‬ ‫איתו במגע‪ .‬מעבר לאריזה‬ ‫החכמה‪ ,‬מדובר ביופי של‬ ‫מוצר‪ .‬המשיחה נוחה ואחידה‪,‬‬ ‫הניחוח נעים והפיגמנט‬ ‫הדומיננטי מסייע לאודם‬ ‫להישאר על השפתיים‬ ‫לאורך זמן‪.‬‬ ‫‪---‬‬‫שורה תחתונה‪ :‬אודם‬ ‫נהדר‪ ,‬עמיד ובעל נוכחות‪,‬‬ ‫אך יותר מכך ורסטילי‬ ‫ומשנה את מראהו בהתאם‬ ‫לכמות ולאופן משיחתו על‬ ‫השפתיים‪ :‬צביעה מלאה‬ ‫לנוכחות מרשימה או טשטוש‬ ‫באמצעות האצבע למראה‬ ‫עדין יותר‪ 88 / .‬שקלים ‪/‬‬

‫קרם עיניים‬ ‫‪REVITALIFT LASER X3‬‬ ‫של ‪OREL PARIS‬׳‪L‬‬ ‫קרם העיניים מסדרת‬ ‫רויטליפט החדשה מבוסס‬ ‫על פורמולה שמכילה רכיבים‬ ‫פעילים התורמים לפעילות‬ ‫אנטי אייג'ינג בעור העדין‬ ‫סביב העין‪ .‬על שלושה‬ ‫רבדים דיברה הסדרה‪:‬‬ ‫טיפול בקמטים‪ ,‬צמצום‬ ‫המראה הנפוח ומיצוק העור‪.‬‬ ‫השפופרת בעלת מראה נקי‪,‬‬ ‫רפואי כמעט‪ ,‬בראשה ניצב‬ ‫ראש עיסוי מתכתי המאפשר‬ ‫להחדיר בעדינות את הקרם‬ ‫לאזור העיניים‪ .‬מיד עם‬ ‫השימוש ניכרת מתיחה קלה‪,‬‬ ‫כנראה בעקבות גוון הפנינה‬ ‫של החומר שמקנה לעור‬ ‫מראה מתוח ומבריק‪ .‬אחרי‬ ‫שבועיים וחצי של מריחה‬ ‫מתמדת לא נראה שינוי‬ ‫משמעותי במרקם העור‪ ,‬אך‬ ‫כמובטח‪ ,‬הגוון נראה אחיד‬ ‫ובהיר יותר‪.‬‬ ‫‪---‬‬‫שורה תחתונה‪ :‬מוצר טוב‬ ‫ונעים למריחה‪ ,‬אך לא כזה‬ ‫שיצעיד את עינייך בשמחה‬ ‫לעבר העשור הקודם‬ ‫והממוצק יותר‪ 130 / .‬שקלים‬ ‫עד סוף פברואר ‪/‬‬

‫לק מסדרת ‪Nude‬‬ ‫של ‪Dior‬‬ ‫הוא חתיך‪ ,‬עונה מדויקות על‬ ‫ההגדרה 'אקססורי ששווה‬ ‫לסחוב בתיק' ועושה עבודה‬ ‫נפלאה‪ .‬ראשון לשבח הוא‬ ‫הפקק המודולרי הכסוף‬ ‫שמתפרק וחושף תחתיו‬ ‫פקק דק יותר ונוח לאחיזה‪.‬‬ ‫אחריו מגיעה המברשת‬ ‫הרחבה שמכסה חלק ניכר‬ ‫משטח הציפורן‪ ,‬כך שמשיחה‬ ‫אחת עושה עבודה מצוינת‬ ‫וצובעת בתזוזה מינימלית את‬ ‫הציפורן לכל רוחבה‪ .‬צבעי‬ ‫הניוד הניטרליים מאופקים‬ ‫וחורפיים ומתחלקים לגוונים‬ ‫'חמים' ו'קרים'‪ ,‬ויתאימו לרוב‬ ‫גווני העור‪ .‬במבחן החשוב‬ ‫ביותר‪ ,‬מבחן העמידות על‬ ‫הציפורן‪ ,‬מקבלים הלקים‬ ‫תוצאה גבוהה‪ .‬הצבע מבריק‪,‬‬ ‫בעל 'גוף' סמיך ונשאר על‬ ‫הציפורן קרוב לארבעה ימים‬ ‫גם ללא שימוש באמצעי‬ ‫מיגון‪ ,‬ואפילו אחרי סשן‬ ‫שטיפת כלים‪.‬‬ ‫‪---‬‬‫שורה תחתונה‪ :‬גם בלי‬ ‫אפקט ה'וואם שאזם'‪,‬‬ ‫מצליח לק הניוד להפוך את‬ ‫האצבעות לאות ומופת של‬ ‫צניעות מהוקצעת‪ .‬לק מצוין‪,‬‬ ‫עמיד ומחמיא מאוד לעור‪.‬‬ ‫‪ 137 /‬שקלים ‪/‬‬

‫נוסה על בני אדם‬ ‫פברואר ‪2013‬‬ ‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫‪Snap Shot‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫‪45‬‬

‫‪----‬‬‫הוא צועד ברחובות בצעד בטוח‪ .‬כאילו אין בינו ובין הקור שסובב אותו‬ ‫דבר‪ .‬חולצתו המבצבצת מבעד לז'קט הזועק שקטה‪ ,‬כמו ביקשה לאזן‬ ‫את עין המתבונן‪ .‬הרוחות אינן שוקטות‪ .‬פורעות את שערו‪ .‬מפזרות‬ ‫סביבו עלים הנושרים מן העץ וקרעי עיתון שנלכדו במערבולות הכביש‪.‬‬ ‫הוא נעמד תחת עמודי האבן הגדולים‪ .‬עיניו נעוצות בקצה הרחוב‪.‬‬ ‫מבקשות לזהות את הרגע המדויק בו מתחבר הבטון לכחול הפרוש‬ ‫מעליו‪ ,‬נמתח אל מעבר לאופק שהעין יכולה לראות‪.‬‬

‫‪Snap Shot‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪Snap‬‬ ‫‪Shot‬‬ ‫נמרוד פלד‬ ‫‪----‬‬‫צילום נמרוד פלד‬ ‫דוגמן אוריאן ל‪Add-‬‬ ‫חליפות ‪David Sassoon‬‬ ‫נעליים ‪Zara‬‬

‫על מדפי חנויות הגברים לצד פלטת הצבעים המונוטונית‪,‬‬ ‫המונוכרומטית‪ ,‬הגברית הקלאסית‪ ,‬הנעה בין גווני חום ואפור‬ ‫למיניהם‪ ,‬מבצבצות לאחרונה יותר ויותר הבלחות צבעוניות סוערות‪.‬‬ ‫טורקיז‪ ,‬צהוב‪ ,‬ורוד‪ .‬צבעים שבדי–אן–איי הטבעי שלהם אינם מיוחסים‬ ‫ישירות לגבר הישראלי המצוי‪ ,‬אך מוצאים את דרכם אל ארונותיהם‬ ‫של לא מעט אמיצים‪ .‬אם בעבר נחשבו הצבעים הנועזים הללו לנחלתן‬ ‫הבלעדית של נשים‪ ,‬במהלך השנה האחרונה נדמה כי מעצבי האופנה‬ ‫אינם מנסים להעלים את הגברים שלהם תחת שכבות אפרוריות‪,‬‬ ‫אלא נותנים לצבע לשחק תפקיד מרכזי‪ .‬חליפות שלמות בצבעי‬ ‫ניאון הן הקצה הצבעוני של המגמה‪ ,‬אך עניבות‪ ,‬חולצות או ז‘קטים‬ ‫מופרדים מופיעים תדיר על מסלולי התצוגות בעולם ומחלחלים‬ ‫אט אט אל הרחוב‪ .‬אם בתחילה היה נראה כי זו אופנה למועדונים‬ ‫בלבד‪ ,‬או לאנשי אופנה ססגוניים‪ ,‬הרי ששיטוט ברחבי העיר מגלה‬ ‫מציאות אחרת‪ .‬גברים צעירים ומבוגרים מרשים לעצמם לזהור מעל‬ ‫האפרוריות העירונית ומתהדרים במכנסיים‪ ,‬חולצות ואפילו חליפות‬ ‫שלמות‪ ,‬צבעוניות ולא מתנצלות אף לא לרגע קט‪.‬‬

‫‪----‬‬‫עיר לבנה‪ .‬גבר בצבע‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫העכשווי בעיניה‪ ,‬משום שהמוני יוצרים‬ ‫יושבים שם‪ .‬מגיע עוד שוט‪ .‬גוש מורידה‪.‬‬ ‫חסין טועמת ואז מספרת שיום שישי בתל‬ ‫אביב — אח‪ ,‬אין דבר כזה בעולם‪ .‬על זה כולם‬ ‫מסכימים‪.‬‬ ‫~ אוקיי‪ ,‬שאלה אחרונה‪ .‬מה משמעות‬ ‫החיים?‬ ‫גוש מה?‬ ‫חסין יוצאת לסיגריה ותוך כדי אומרת‪" :‬לי‬ ‫ולווילוז'ני יש אותה תשובה"‪.‬‬ ‫~ אני רוצה לשמוע את התשובה של וילוז'ני‪.‬‬ ‫גוש אוי לא‪.‬‬ ‫וילוז'ני רגע‪ ,‬זה פרלמנט לייט‪ .‬מה העומק‬ ‫שאתה רוצה? מה משמעות השיחה שלנו‬ ‫פה?‬ ‫~ אני נהניתי‬ ‫וילוז'ני אז זהו‪ .‬הנאה‪ .‬זה כמו לשאול מיהו‬ ‫תל–אביבי‪ .‬אבל אם אתה רוצה תשובה‪ .‬אז‬ ‫שלי היא — נחת רוח ליוצר‪ .‬זהו‪.‬‬ ‫~ אפרת‪ ,‬יש לך תשובה יותר יפה מזו?‬ ‫וילוז'ני תראה‪ ,‬ביני לבין אפרת יש חמישים‬ ‫שנה‪ .‬כשהיא אומרת שהיא המשך לכסית‬ ‫זה משמח אותי‪ .‬אבל כמו שלכל אחד יש‬ ‫תל אביב משלו‪ ,‬לכל אחד תהיה משמעות‬ ‫משלו‪ .‬אבל יש חכמים‪ ,‬אנשים שחושבים‬ ‫שיש להם מכסה משלהם והם מחפשים‬ ‫אותו כל החיים‪ .‬ככה אתה אמור לחפש את‬ ‫המשמעות‪.‬‬ ‫~ אוקיי‪ ,‬אז אפרת‪ ,‬מה משמעות החיים?‬ ‫וילוז'ני היא משמעות החיים‪.‬‬ ‫גוש אמר וילוז'ני‪.‬‬ ‫וילוז'ני צוחק‪.‬‬ ‫גוש תראה‪ ,‬אני לא מתעסקת בלמצוא‬ ‫את משמעות החיים‪ .‬אני מחפשת איך אני‬ ‫יכולה לעשות טוב לאנשים ולעצמי‪ ,‬וגם‬ ‫לעיר הזאת ולמדינה שאני חיה בה‪ .‬מנסה‬ ‫להסתפק במטרות קטנות ויומיומיות‪.‬‬ ‫וילוז'ני ואת מאמינה שלכל אדם יש מכסה?‬ ‫גוש אני חושבת שזו מחשבה די הרסנית‪.‬‬ ‫אתה עלול להיתקע על זיווג שלא הכי טוב‬ ‫לך בלי לדעת איך לקום וללכת וגם לא‬ ‫להתחיל משהו חדש בגלל שאלות כמו אם‬ ‫זה 'מכתוב' מה שיש לך‪ .‬אני חושבת שאתה‬ ‫יוצר לעצמך את המציאות‪ ,‬הזוגיות‪ ,‬והכל‬ ‫משתנה משנה לשנה‪ ,‬ממצב נפשי למצב‬ ‫נפשי‪ .‬אני כן מאחלת לעצמי שאמצא מישהו‬ ‫שידע לקבל אותי ולהתבגר איתי ולעבור‬ ‫איתי את השינויים ושנהיה סובלניים אחד‬ ‫כלפי השני‪.‬‬ ‫וילוז'ני כשאשתי הגיעה‪ ,‬ידעתי שזאת היא‪.‬‬ ‫חסין חוזרת ושואלת "אז מה משמעות‬ ‫החיים?" אני מעדכן אותה במה שווילוז'ני‬ ‫אמר‪ .‬היא נפעמת מהרומנטיקה‪.‬‬ ‫חסין אני בגיל ‪ 14‬כבר ידעתי‪ .‬מי שהיה‬ ‫מסכים‪ ,‬הייתי מתחתנת איתו‪ .‬היה לי יותר‬

‫חשוב להיות נשואה מאשר שיהיה בית‪ .‬זה‬ ‫בעיניי בית‪ .‬האדם והילדים‪.‬‬ ‫וילוז'ני מהנהן בהסכמה גדולה‪" .‬בית זה דבר‬ ‫פנימי"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬גם כשלמדתי בחו"ל היה לי‬ ‫ברור שאחזור להופיע בארץ‪ .‬זה הבית שלי"‪.‬‬ ‫מדברים קצת על מעבר לארץ אחרת‪ .‬כולם‬ ‫מסכימים שאין מצב‪ .‬חסין מאוד שורשית‪ .‬גוש‬ ‫אפילו לא חשבה על זה‪" .‬נולדתי‪ ,‬אמות"‪ ,‬היא‬ ‫אומרת‪ ,‬ואז חושבת קצת ואומרת שמדי פעם‬ ‫היא כן שואלת את עצמה‪ ,‬אבל אין לה תשובה‪.‬‬ ‫חסין היא בנתה את עצמה פה‪ ,‬היא עברה דרך‬ ‫חתחתים‪ .‬פה אנחנו אזרחים סוג א'‪ .‬בכל מקום‬ ‫אחר יהיה יותר קשה‪.‬‬

‫גוש לוילוז'ני‪ :‬אז גרת במונטיפיורי רוב החיים?‬ ‫וילוז‘ני‪ :‬לא ממש‪ ,‬אמנם רוב חיי גרתי בתל אביב‪.‬‬ ‫אבל מכיתה ד' עד כיתה י'‪ ,‬גרתי בהדסים‪ .‬ההורים‬ ‫שלי עבדו שם‪.‬‬ ‫חסין‪ :‬יו‪ ,‬אני רציתי לעבור לשם בגיל ‪ .14‬לא יכולתי‬ ‫לסבול את אמא שלי‪ .‬אבל כשהגעתי לשם לביקור‪,‬‬ ‫הבנתי שזה לא בשבילי‪ .‬אמרתי‪ ,‬אם אני רוצה‬ ‫להתנקם באמא שלי‪ ,‬יש דרכים אחרות‪.‬‬

‫~ אז‪ ,‬נעמה‪ ,‬מה משמעות החיים?‬ ‫היא מנסה להתחמק ולבדוק מה וילוז'ני אמר‪.‬‬ ‫הוא עונה שהיתה לו תשובה ארוכה‪ .‬היא‬ ‫מתרצה‪.‬‬ ‫חסין האמת‪ ,‬המשמעות משתנה לי‪ .‬אם פעם‬ ‫זה היה לעשות מה שאני אוהבת ולהצליח במה‬ ‫שאני אוהבת‪ ,‬אחר כך זה היה אמת ולהיות‬ ‫נאמנה לעצמי‪ .‬היום הילדים משתלטים עליי‪ .‬זו‬ ‫משמעות החיים שלי‪ .‬הגאווה‪ ,‬האושר‪ ,‬הרגש‬ ‫שהם מוציאים ממני‪ ,‬זו משמעות החיים‪ .‬זה‬ ‫יותר גדול מהכל‪ .‬כשילד שלי מצליח זה יותר‬ ‫מהצלחה שלי‪ .‬והכי מרגש‪ ,‬זה כשהילדה שלי‬ ‫שוכבת במיטה ומסתכלת עליי‪.‬‬ ‫ברקע מתנגן השיר של הקיור ‪Love Song‬‬ ‫בגרסה של אדל‪ .‬אין עין יבשה בבית‪ .‬וילוז'ני‬ ‫מצחקק צחוק של הסכמה‪/‬אהבה‪ .‬גוש אומרת‬ ‫שהיא מקווה להרגיש אושר כזה יום אחד‪ .‬אחר‬ ‫כך יוצאים לחצר‪ ,‬אוכלים קינוחים‪ .‬וילוז'ני קצת‬ ‫מתווכח עם גוש כשהוא מנסה להסביר לה‬ ‫שהוא לא רואה הצגות כי אין לו זמן‪ .‬היא לא‬ ‫מבינה איך זה אפשרי ומדגישה כמה זה חשוב‪.‬‬ ‫הוא שואל בת כמה היא‪ ,‬היא מתעצבנת‪ .‬בסוף‬ ‫הם מתחבקים‪.‬‬ ‫"זהו‪ ,‬צריך לזוז"‪ ,‬אומרת חסין כשהיא מביטה‬ ‫בשעון‪.‬‬ ‫וילוז'ני מסכים‪" .‬אז מה עושים?" הוא שואל‪.‬‬ ‫"את התחת מכסים"‪ ,‬עונה גוש‪ .‬על זה כולם‬ ‫מסכימים‪.‬‬

‫פרלמנט לייט‬

‫‪42‬‬

‫שלי‪ ,‬עם משכנתא והכל‪ ,‬אז אני ארגיש בית‪,‬‬ ‫וזה לא ככה‪.‬‬ ‫גוש אוי נעמה‪ ,‬את הורגת אותי עכשיו‪.‬‬ ‫וילוז'ני גם אני מרגיש ככה‪ .‬אני מקנא‬ ‫באנשים שחשים 'ביתי הוא מבצרי'‪.‬‬ ‫~ וגם אתה חושב שאם כבר בית אז רק‬ ‫בתל אביב?‬ ‫חסין הוא לא גר בתל אביב‪ .‬זה לא נקרא תל‬ ‫אביב‪ .‬הוא אפטר דה ריבר‪.‬‬ ‫וילוז'ני אוי נו‪ ,‬זה כמו שתגידי שאנחנו לא‬ ‫באותה מסעדה כי את בשולחן אחד ואני‬ ‫באחר‪.‬‬ ‫גוש לא‪ ,‬אבל אנחנו באמת לא באותו שולחן‪,‬‬ ‫צמוד אמנם‪ ,‬אבל לא אותו אחד‪( .‬צוחקת)‬ ‫חסין אני רואה שזה נושא רגיש‪.‬‬ ‫וילוז'ני זה נושא מאוד רגיש כי זו קלישאה‬ ‫שאני מתבייש שבשנת ‪ 2013‬עדיין קיימת‪.‬‬ ‫זו אפילו גזענות‪ .‬אני מכיר את העיר הזו‬ ‫כמו את כף ידי‪ .‬אפטר דה ריבר‪ ...‬אתם גרים‬ ‫אפטר דה ריבר‪.‬‬ ‫גוש וחסין צוחקות‪.‬‬ ‫~ אתה אוהב את האזור שאתה גר בו?‬ ‫חסין ברור שלא‪ ,‬לפי איך שהוא מגיב‪.‬‬ ‫וילוז'ני ממש לא נכון‪ .‬פשוט אחרי שנים של‬ ‫מגורים ברמז‪ ,‬מרכז העיר‪ ,‬ומגורים ברמת‬ ‫חן‪ ,‬שם הרגשתי ממש כמו בית בכפר‪,‬‬ ‫התחתנתי‪ ,‬וצריך להחליט איפה מגדלים‬ ‫ילדים‪ .‬אחרי ששללתי את כל המקומות‬ ‫הגעתי לפריפריה של תל אביב‪ ,‬מעבר לנהר‪.‬‬ ‫חסין אז למה בכלל להישאר בתל אביב?‬ ‫וילוז'ני בגלל העבודה שלי‪ .‬אם לא הייתי‬ ‫צריך להיות כל ערב בהצגות‪ ,‬הייתי עובר‬ ‫לבני ציון‪ .‬אני תמיד אומר שכשאשתי ואני‬ ‫נזדקן‪ ,‬והילדים יתבגרו‪ ,‬נעבור למרכז העיר‪.‬‬ ‫אני גר רחוק‪ ,‬ואני תל–אביבי‪.‬‬ ‫‪ ////‬אני מריח שאלת המשך ‪////‬‬ ‫~ מה זה תל–אביבי?‬ ‫וילוז'ני הו‪ .‬תל–אביבי זה הו‪.‬‬ ‫חסין צוחקת‪ .‬גוש יוצאת לסיגריה‪ .‬מפחדים‬ ‫מפילוסופיה‪.‬‬ ‫חסין תל–אביבי זה מישהו שלא יכול לגור‬ ‫בשום מקום אחר‪.‬‬ ‫~ זה מישהו שנולד פה?‬ ‫חסין וילוז'ני כועס עליי אז אני לא אענה‪.‬‬ ‫לי באמת יש דעות פשיסטיות‪ .‬מי שלא‬ ‫נולד בתל אביב אנחנו קוראים לו מנסה‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫(בהגייה מלעילית‪ ,‬כמו מנשה‪ ,‬א"ג)‪ .‬הוא‬ ‫מנסה להיות תל–אביבי אבל הוא אף פעם‬ ‫לא יהיה‪ .‬דיברנו על זה בהקשר של אופנה‪.‬‬ ‫איך אנשים שמגיעים מחוץ לתל אביב ממש‬ ‫מנסים לעטות על עצמם אופנה‪ ,‬לרוב בצורה‬ ‫מוגזמת‪.‬‬ ‫~ אז אפרת היא מנסה?‬ ‫חסין בעיקרון כן‪ .‬שלא תבין‪ ,‬אני מתה על‬ ‫איך שהיא נראית‪ .‬אבל תל–אביבי לא ינסה‬ ‫כל כך להיות אופנה‪ .‬אמא שלי תמיד אומרת‬ ‫שאם היא לא הייתה מנסה להיות תל–‬ ‫אביבית היא לא היתה יוצרת את האופנה‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫וילוז'ני תראי‪ ,‬מה שאני מתכוון בגזענות זה‬ ‫לא רע‪ .‬זה מהמילה גזע‪ ,‬מלחפש את המקור‬ ‫להכל‪.‬‬ ‫גוש חוזרת‪ .‬אני חושף בפניה שחסין קראה‬ ‫לה 'מנסה'‪.‬‬ ‫גוש מנסה? איי לייק דיס ניים‪.‬‬ ‫וילוז‘ני רגע‪ ,‬רגע‪ ,‬אני רוצה שנייה לסיים את‬ ‫מה שאמרתי קודם עם הגזע‪.‬‬

‫גוש כן‪ ,‬לא היינו רוצים להפריע לך בשטף‬ ‫הדברים שלך‪ .‬אני עזבתי אתכם‪ ,‬הלכתי‬ ‫לעשות פיפי‪ ,‬עישנתי סיגריה ואתה עדיין‬ ‫מדבר‪.‬‬ ‫וילוז'ני כן ומה שקרה בזמן הזה שהוחלט‬ ‫שאת 'דוחוף'‪ .‬סתם‪ ,‬זה תרגום ליטרלי של‬ ‫מה שחסין אמרה‪ .‬אבל ישר היא הוסיפה‬ ‫שהיא אוהבת את הסטייל‪.‬‬ ‫חסין (לגוש) הסטייל שלך היה קיים לפני‬ ‫שעברת לתל אביב?‬ ‫גוש כן‪ .‬כשעברתי לתל אביב הרגשתי‬ ‫שזה המקום שלי‪ .‬בהרצליה תמיד צעקו לי‬ ‫פריקית מזוינת וג'ונגל‪ ,‬וכשהגעתי לתל אביב‬ ‫פתאום לא עשו עניין‪ .‬אני חושבת שחיפשתי‬ ‫את הקול שלי מגיל מאוד צעיר‪ .‬זה התבטא‬

‫בזה שרציתי ללכת לבית ספר לאמנויות‪,‬‬ ‫אף אחד בבית שלי לא התעסק במוזיקה‪.‬‬ ‫והבגדים זה ביטוי של זה‪.‬‬ ‫חסין גוש זה השם המקורי שלך?‬ ‫גוש לא‪ .‬גושקס‪.‬‬ ‫~ זה יכול להיות אחלה שם לזמרת מצליחה‪.‬‬ ‫אפרת גושקס‬ ‫וילוז'ני רואים? כאן מתחילה הגזענות‪.‬‬ ‫גושקס זה מאיפה שהיא באה ויש תחושה‬ ‫שצריך לשנות את זה‪ .‬ככה תל אביב‪.‬‬ ‫תל–אביבי זה מי שנולד בתל אביב‪ ,‬שם‬ ‫צריך להתחיל‪ .‬בואו נחזור כל אחד לכוס של‬ ‫האמא שלו‪.‬‬ ‫גוש אתה אומר את זה רק כי אתה ממורמר‬ ‫שהשתלטתי לך על העיר‪.‬‬ ‫וילוז'ני את השתלטת לי על העיר? בכלל‬ ‫לא‪.‬‬ ‫גוש כן‪ ,‬מה המקום הכי חם עכשיו? 'קפה‬ ‫אירופה' גורם לך לחשוב תל אביב?‬ ‫חסין צוחקת‪.‬‬ ‫וילוז'ני סביר להניח שבהגדרה של התל–‬ ‫אביביות את יותר תל–אביבית ממני‪ .‬אבל‬ ‫בעיניי מי שמשלם לעירייה מיסים הוא‬ ‫תל–אביבי‪.‬‬ ‫גוש אני מסתכלת על זה יותר רומנטי‪.‬‬ ‫חסין מי שגר בבניין רב קומות‪ ,‬וכל הדירות‬ ‫נראות אותו דבר‪ ,‬והילדים מתחרים למי יש‬ ‫נעליים יותר יפות‪ ,‬הוא לא תל–אביבי‪ .‬הוא‬ ‫מפספס‪.‬‬ ‫גוש בעיניי‪ ,‬מי שתל–אביבי הוא מי שחולם‬ ‫את העיר הזאת‪.‬‬ ‫וילוז‘ני ומי שחולם לגור בניו יורק ולא גר‬ ‫בה‪ ,‬הוא ניו–יורקי?‬ ‫גוש אם הוא גר בה‪ ,‬אז כן‪.‬‬ ‫~ אז נעמה‪ ,‬לפי הגדרתך‪ ,‬וילוז‘ני הוא לא‬ ‫תל–אביבי‪.‬‬ ‫חסין הוא אוף תל אביב‪.‬‬ ‫וילוז'ני תמיד הייתי עוף מוזר בתל אביב‪.‬‬

‫בעמוד ממול וודקה‬ ‫לגוש‪ ,‬פיג' לחסין‪ ,‬שוט‬ ‫ווטר סמול גלס לוילוז'ני‬

‫‪ ////‬הנה הסוף‪ .‬אחי שלי‪ ,‬הסוף ‪////‬‬ ‫חסין ווילוז'ני צוחקים‪ .‬גוש מכונסת בעצמה‪,‬‬ ‫שרה עם איימי ווינהאוס שמנגנת ברקע‪.‬‬ ‫שרה יפה‪ ,‬יש לציין‪ .‬וילוז'ני וחסין מגלים‬ ‫ששני הילדים הגדולים שלהם לומדים‬ ‫בעירוני א'‪ .‬אני שואל את גוש אם היא‬ ‫מרגישה קשר לעבר התל–אביבי‪ ,‬לאנשי‬ ‫'כסית'‪ ,‬והיא מספרת על ה'פיקוק'‪ ,‬הכסית‬

‫מימין וילוז'ני מנצח‬ ‫בתחרות ה"למי יש‬ ‫יותר ילדים"‬

‫פרלמנט לייט‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫שלה מעצבת אופנה"‪ .‬תמונות של הבנים‬ ‫היא לא מראה‪" ,‬הם לא נספרים בכלל"‪.‬‬ ‫גוש ההורים שלי גם לא הבינו את‬ ‫התלבושות שלי‪.‬‬ ‫וילוז'ני את בזוגיות עכשיו?‬ ‫גוש כן‪.‬‬ ‫וילוז‘ני מצפה להמשך תשובה וכלום לא‬ ‫מגיע‪.‬‬ ‫~ זה מצחיק‪ .‬כל מי שנשוי כאן‪ ,‬יכול לדבר על ‬ ‫ זה בכיף‪ .‬את שלא‪ ,‬לא מרחיבה‬ ‫גוש זה נכון‪ ,‬אבל גם בגלל שאני מרגישה‬ ‫שמדברים על זה המון‪.‬‬ ‫~ אני חייב לומר שאני כל כך לא מחובר‪ ,‬אני ‬ ‫ אפילו לא יודע מי הבחור‬ ‫גוש (מחייכת חיוך ענק) אני רוצה לצרפת‬ ‫אותך על זה‪.‬‬ ‫‪ ////‬לב‪ ,‬בית‪ ,‬עיר ‪////‬‬ ‫~ אז שלושתכם ילידי תל אביב בעצם?‬ ‫וילוז'ני אני נולדתי בפתח תקווה‪.‬‬ ‫כולם פולטים 'הוווו' משתתף בצער‪ .‬מדמים‬ ‫קבוצת תמיכה‪.‬‬ ‫וילוז'ני גרתי שנה בשדה יעקב ואז עברתי‬ ‫לתל אביב‪ .‬למונטיפיורי‪ .‬בשינקין‪ ,‬איפה‬ ‫שאמא שלי נולדה‪ ,‬קשה לי עד היום לעבור‪.‬‬ ‫יש לבנה במספר ‪ 38‬שמזכירה לי את סבתא‬ ‫שלי‪ ,‬אני בא‪ ,‬בוכה בה והולך‪ .‬היום יש שם‬ ‫סטודיו לקעקועים‪ .‬אם סבתא שלי היתה‬ ‫יודעת‪ ,‬היא היתה מתפלצת‪.‬‬ ‫גוש אז גרת במונטיפיורי רוב החיים?‬ ‫וילוז'ני לא ממש‪ ,‬אמנם רוב חיי גרתי בתל‬ ‫אביב‪ .‬אבל מכיתה ד' עד כיתה י'‪ ,‬גרתי‬ ‫בהדסים‪ .‬ההורים שלי עבדו שם‪.‬‬ ‫חסין יו‪ ,‬אני רציתי לעבור לשם בגיל ‪ .14‬לא‬ ‫יכולתי לסבול את אמא שלי‪ .‬אבל כשהגעתי‬ ‫לשם לביקור‪ ,‬הבנתי שזה לא בשבילי‪.‬‬ ‫אמרתי‪ ,‬אם אני רוצה להתנקם באמא שלי‪,‬‬ ‫יש דרכים אחרות‪.‬‬ ‫וילוז'ני אני חלמתי להקים שם בית ספר‬ ‫שילדים לומדים בו מה שהם רוצים‪ ,‬וגם‬ ‫רציתי להיקבר שם‪ .‬שם היתה ההלוויה‬ ‫הראשונה שראיתי‪ ,‬ואת הקבר שמו בלי‬ ‫להזיז פרח מהאדמה‪ .‬ככה רציתי‪.‬‬ ‫גוש זה מצחיק‪ ,‬הביאו אותנו בתור שיחה‬ ‫של תל–אביבים וזו שיחה הכי לא תל–‬ ‫אביבית שיש‪.‬‬

‫אני מכריז בטעות על גוש כהכי תל–אביבית‪.‬‬ ‫חסין מתקוממת מיד‪" .‬אני הכי תל–אביבית!‬ ‫היא עברה הנה‪ ,‬אני נולדתי וגדלתי כאן כל‬ ‫חיי"‪.‬‬ ‫גוש איפה?‬ ‫חסין בעיקרון כל שנתיים עברנו דירה‪ .‬אבל‬ ‫עיקר ילדותי עברה עליי בשטרוק‪ ,‬בגינה ליד‬ ‫העירייה‪ .‬אין יותר תל אביב מזה‪.‬‬ ‫וילוז'ני רגע‪ ,‬זה היה לפני שהזיזו את גן‬ ‫החיות?‬ ‫חסין בטח‪ .‬כשסבא וסבתא שלי היו באים‬ ‫מהקיבוץ‪ ,‬הם היו לוקחים אותי לגן החיות‬ ‫והייתי קופצת למזרקות‪ .‬אני גם זוכרת את‬ ‫הרגע שסגרו אותו‪ .‬הייתי שבורה‪.‬‬ ‫גוש מה היה בגן חיות?‬ ‫וילוז'ני וחסין הכל‪ .‬אריות‪ ,‬נמרים‪.‬‬ ‫חסין וכל פעם איזה אחד ברח‪ .‬אחות של‬ ‫סבא שלי גרה ליד הגן‪ ,‬ותמיד היינו שומעים‬ ‫על בריחות‪.‬‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫למעלה למי קראת דוחוף?‬

‫וילוז‘ני‪ :‬אני בגילי הגעתי להחלטה שאני לא שיפוטי‪ .‬אף אחד לא שם אותי‬ ‫שופט‪ .‬אני יכול רק להחליט מה טוב לי‪ .‬פעם הייתי מאוד שיפוטי‪ ,‬גם כלפי‬ ‫אנשים אחרים וגם כלפי עצמי‪.‬‬ ‫גוש‪ :‬והיום אתה מבין שאתה בנאדם קשה?‬ ‫וילוז‘ני‪ :‬כמובן‪ .‬בטח‪.‬‬

‫~ אז איזו דירה מהילדות הכי אהבת?‬ ‫חסין אני הכי אוהבת לעבור‪ .‬אני גרה‬ ‫ברוטשילד כבר עשר שנים‪ ,‬בדירה שלי‪ ,‬וזה‬ ‫פשוט קשה לי‪ .‬הבעל שלי לא מבין את זה‪.‬‬ ‫אני אומרת לו 'די‪ ,‬אני רוצה חידוש' והוא‬ ‫לא מבין‪' ,‬הילדים כבר לומדים פה‪ ,‬זה הבית‬ ‫שלנו‪ ,‬עשינו אותו‪ ,‬שיפצנו'‪ ,‬אבל הנה‪ ,‬אנחנו‬ ‫עוברים בקרוב לנחמני‪.‬‬ ‫~ את חושבת שזה בגלל כל המעברים?‬ ‫חסין אני מעצבת‪ ,‬אני אוהבת את כל הלסדר‬ ‫והלשפץ‪ .‬אני לא מרגישה בשום מקום שזה‬ ‫הבית שלי‪.‬‬ ‫גוש אז אף פעם לא הרגשת או חשבת על‬ ‫איזה מקום שהוא הבית שלך?‬ ‫חסין תל אביב‪.‬‬ ‫גוש גם אני‪ .‬את חושבת שזה משהו שאפשר‬ ‫לתקן? כי גם אני כל הזמן עוברת דירות ומגיל‬ ‫צעיר לא היה לי בית‪ .‬בגיל ‪ 17‬כבר עזבתי‬ ‫את הבית כי לא היה לי טוב‪ ,‬ובגיל ‪ 19‬הגעתי‬ ‫לתל אביב‪ .‬מעולם לא היה לי בית של ארבעה‬ ‫קירות שממש נתן לי תחושה של בית‪.‬‬ ‫חסין ואת רוצה?‬ ‫גוש מאוד‪.‬‬ ‫חסין גם אני‪ ,‬או שבעצם רק חשבתי ככה‪.‬‬ ‫בבית העכשווי חשבתי שהנה‪ ,‬אם זה הבית‬

‫‪41‬‬

‫פרלמנט לייט‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪01‬‬

‫פרלמנט‬ ‫לייט‬

‫טקסט אסי גל‬ ‫צילום בן יוסטר‬ ‫‪40‬‬

‫אוכל‪,‬‬ ‫שתיה‪,‬‬ ‫גבר‪,‬‬ ‫אישה‪,‬‬ ‫אישה‬

‫הפגשנו שחקן‪ ,‬זמרת ומעצבת‬ ‫אופנה לארוחת ערב ודרינק‪.‬‬ ‫הכרחנו אותם להתיידד אחד‬ ‫עם השניה ובסוף ביקשנו מהם‬ ‫להסביר את משמעות החיים‪.‬‬ ‫זה מה שיצא כשאפרת גוש‪,‬‬ ‫שמואל וילוז’ני ונעמה חסין‬ ‫מצאו את עצמם ערב אחד‬ ‫בדייט כפוי‬ ‫קבענו לשבע בערב‪ .‬בחמישה ל‪ ,‬אפרת גוש‬ ‫ונעמה חסין כבר ליד הבר‪ ,‬לוגמות קאווה‪.‬‬ ‫גוש‪ ,‬כמובן‪ ,‬לבושה בסטייל‪ .‬חסין לבושה‬ ‫היטב‪ ,‬אבל פחות מצהיר אופנתית‪ .‬בהמשך‪,‬‬ ‫מסתבר‪ ,‬נדבר על זה‪ .‬וילוז'ני מגיע רק בשבע‬ ‫ועשרה‪ .‬היו פקקים‪ ,‬בא עם האוטו‪ .‬אני‬ ‫שואל אותו מה שלומו‪" .‬ברוך השם‪ ,‬עדיין‬ ‫הולך לשירותים בלילה לבד‪ .‬ולא פעם אחת‪.‬‬ ‫ארבע פעמים!" נפגשנו בביסטרו 'קפה‬ ‫‪ '48‬של השף יהונתן בורוביץ'‪ .‬ערב נעים‬ ‫בחוץ ובפנים חמים‪ .‬אנחנו מתלבטים בין‬ ‫הספות לכיסאות והולכים על האחרונים‬ ‫כדי לא לשקוע לנמנמת בטרם עת‪ .‬ברקע‬ ‫ג'אז נעים‪ .‬הלקוחות עוד לא הגיעו‪ .‬עוד‬ ‫שעתיים יתמלא פה‪ ,‬עד אז זו הממלכה‬

‫שלנו‪ .‬גוש צריכה ללכת ברבע לתשע‪ .‬יש לה‬ ‫חזרה עם הקספרים ממופע הארנבות‪ .‬אין‬ ‫זמן לבזבז בשיחות בר ואנחנו מתיישבים‪.‬‬ ‫מיד מגיעים שוטים של וודקה‪ .‬גוש וחסין‬ ‫מורידות‪ ,‬וילוז‘ני נמנע‪ .‬יש לו הצגה בתשע‬ ‫וצריך להיות מפוקס‪ .‬אין צורך בהיכרות‪ ,‬הם‬ ‫מכירים אחד את השני בשם‪ ,‬לא ממש נפגשו‬ ‫אי פעם‪ .‬זה לא משנה‪ ,‬השיחה מתחילה מיד‪,‬‬ ‫אפילו לפני ששאלנו משהו‪ .‬וילוז‘ני מתעניין‬ ‫מאיפה גוש במקור‪ .‬היא מספרת שמהרצליה‬ ‫אבל שההורים התחנכו בקיבוץ‪ .‬מתחילים‬ ‫לרוץ‪.‬‬ ‫וילוז‘ני אז נוצרת בקיבוץ‪.‬‬ ‫גוש אני רוצה להאמין שכן‪ .‬סבא שלי‪ ,‬אגב‪,‬‬ ‫הקים את המאפייה בקיבוץ עינת‪' .‬לחם‬ ‫עינת' זה הוא‪ .‬אבל הכסף שייך לקיבוץ‪.‬‬ ‫חסין גם ההורים שלי אנשי קיבוץ‪ .‬אבא שלי‬ ‫מעין החורש ואמא שלי ממשמרות‪ .‬גם מאיר‬ ‫אריאל ושלום חנוך משם‪.‬‬ ‫וילוז'ני אז חגגו‪.‬‬ ‫חסין בטח‪ ,‬הכי פריקים‪.‬‬ ‫וילוז'ני אז אני סתם ממושב דתי‪ .‬שדה‬ ‫יעקב‪.‬‬ ‫גוש גדלת בתור ילד דתי?‬ ‫וילוז'ני סוג מסוים‪ ,‬כן‪ .‬אבל רק כשהייתי‬ ‫קטן‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬זה תמיד ליווה אותי‪.‬‬ ‫מגיעות מנות פתיחה‪ .‬סלק על גורגונזולה‬ ‫צבועה בסגול‪ ,‬לזניה צמחונית‪ ,‬לחם הבית‪.‬‬ ‫חסין וגוש מורידות‪ .‬גוש מספרת שזו אחת‬ ‫המסעדות האהובות עליה‪ .‬וילוז'ני בקושי‬ ‫נוגע‪.‬‬ ‫‪ ////‬הורים וילדים ‪////‬‬ ‫וילוז'ני אמא שלי במקור מפה‪ ,‬משינקין‪,‬‬ ‫מבית קומוניסטי‪ .‬אבא שלי ניצול שואה‪,‬‬ ‫אומץ על ידי משפחה דתית בקיבוץ ואז‬ ‫הכיר את אמא שלי‪ .‬חיבור שהוא בלתי‬ ‫אפשרי‪ .‬היא היתה קרה‪ ,‬אני מאמין שבגלל‬ ‫דברים בילדות‪ .‬אבא שלה גורש על ידי‬ ‫הבריטים כי היה קומוניסט‪ ,‬למשל‪.‬‬ ‫גוש אבל הם חיו ביחד בטוב?‬ ‫וילוז'ני זהו‪ ,‬שבגיל ‪ 34‬גיליתי שהם רצו‬

‫להתגרש‪ .‬זה היה השוק של החיים שלי‪.‬‬ ‫אף פעם לא שמעתי אותם רבים‪ .‬רק אחר‬ ‫כך הבנתי שהם פשוט שני אנשים שלא‬ ‫התאימו אחד לשני‪.‬‬ ‫גוש זה מדהים איך היום מתגרשים כל כך‬ ‫מהר‪ ,‬אז דאגו להשקיע הרבה זמן בשביל‬ ‫להרגיע‪ ,‬כי חייבים להסתדר אחרת זה לא‬ ‫נורמטיבי‪.‬‬ ‫וילוז'ני תראי‪ ,‬היום‪ ,‬כשאני הולך לגן עם‬ ‫הילדה שלי בת החמש הכל זה הרכבים‬ ‫של אבא‪-‬אבא או אמא‪-‬אמא‪ .‬הילדים שלי‬ ‫ממש דורשים ממני להתגרש‪.‬‬ ‫חסין לגמרי‪ .‬הכל בשלישיות‪ .‬אבא‪-‬אבא‪-‬‬ ‫אמא וכאלה‪ .‬איפה אתם גרים?‬ ‫וילוז'ני בתל ברוך‪ .‬הילדה בגן בצהלה‬ ‫צפון‪.‬‬ ‫חסין מה? חשבתי שזה ככה רק במרכז‬ ‫תל אביב‪.‬‬ ‫גוש אתה גאה בזה? שאתה חי בזוגיות‬ ‫כמו פעם‪ ,‬כלומר בזוג?‬ ‫וילוז'ני אני בגילי הגעתי להחלטה שאני‬ ‫לא שיפוטי‪ .‬אף אחד לא שם אותי שופט‪.‬‬ ‫אני יכול רק להחליט מה טוב לי‪ .‬פעם‬ ‫הייתי מאוד שיפוטי‪ ,‬גם כלפי אנשים‬ ‫אחרים וגם כלפי עצמי‪.‬‬ ‫גוש והיום אתה מבין שאתה בנאדם‬ ‫קשה?‬ ‫וילוז'ני כמובן‪ .‬בטח‪.‬‬ ‫‪ ////‬ילדים והורים ‪////‬‬ ‫מגיע סבב נוסף של וודקה‪ .‬עושים עוד‬ ‫לחיים‪ .‬וילוז'ני שואל את חסין כמה ילדים‬ ‫יש לה‪ .‬שלושה‪ ,‬מסתבר‪ .‬בגילאי ‪13 ,11‬‬ ‫וחצי וארבע וחצי‪ .‬שני בנים ובת‪ .‬לווילוז'ני‬ ‫יש ארבעה‪( 11 ,15 ,17 .‬בת) ובן ‪.5‬‬ ‫גוש איך הם מסתדרים עם הפרשי‬ ‫הגילאים ביניהם?‬ ‫וילוז'ני הם? לא אכפת לי‪ ,‬הם לא‬ ‫מעניינים אותי‪.‬‬ ‫הוא מראה תמונות של בת ה‪ .11-‬חסין‬ ‫וגוש מתעלפות‪ .‬חסין בתורה שולפת‬ ‫אייפון ומציגה‪ .‬הילדה שלה לבושה היטב‬ ‫כמלכת שבת‪" .‬נו‪ ,‬מה"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬אמא‬

‫למעלה משמאל לימין‪:‬‬ ‫אמאל'ה‪ ,‬אבאל'ה‪ ,‬מנסה‬

----Wonky Monky

‫האיש מהקיר‬ ‫‪---‬‬

‫האנשים שמרססים לנו את‬ ‫העיר מדמיינים איך תראה‬ ‫הרכבת הקלה שתבנה כאן‪,‬‬ ‫מתישהו‪ ,‬בעתיד‪.‬‬

‫‪----‬‬‫‪Dede Bandaid‬‬

‫פילוסופטיה‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫למטה ומימין "תל–אביב‬ ‫היא חנות ממתקים"‪.‬‬ ‫אלינוריגבי‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬אירה קרקובסקי‬

‫‪37‬‬ ‫שנוספו לי המון דברים לכתוב עליהם‪ .‬תמיד היתה קהילה סביבי‪,‬‬ ‫אבל הבוסט הרציני היה בתקופה שנפרדתי מחברי דאז‪ .‬אחרי‬ ‫הפרידה הייתי מרוסקת ונטולת פילטרים‪ .‬הקאתי את עצמי בטוויטר‬ ‫ובאינסטגרם‪ .‬זה היה בלוג אישי ב‪ 140-‬תווים ובתמונות‪ .‬אנשים נורא‬ ‫התרגשו והזדהו וטענו שנגעתי בהם‪ .‬ככה צמחה קהילת עוקבים"‪.‬‬

‫ניתן לחבר את העולם הווירטואלי שלך להיותך תל–‬ ‫אביבית‪ ,‬לא מבחינה גיאוגרפית אלא מבחינה מהותית‪ .‬את‬ ‫אומרת שהמעבר שלך לעיר גרם לתנופה מסוימת בהשקעה‬ ‫שלך במדיום וכמובן גם בכמות העוקבים‪ ,‬עד כמה החיבור‬ ‫הזה בין האלטר–אגו שלך 'אלינוריגבי' לבין העיר הוא‬ ‫משמעותי עבורך? "היחס שלי לעצמי דומה ליחס שלי לעיר‪:‬‬ ‫אהבה ושנאה‪ .‬יש בה המון ניגודים‪ ,‬המון דיסוננס‪ .‬אני מכורה לעיר‬ ‫הזו ולא רואה את עצמי גרה בשום מקום אחר‪ .‬העניין טמון לדעתי‬ ‫במה שיש לה להציע‪ .‬בכל מקום אחר אין את האופציות שהעיר הזו‬ ‫מגישה‪ ,‬אדם לא חייב להיתקע בין ארבעה קירות‪ .‬ההתרחשות הזאת‬ ‫שאני מרגישה בחוץ מרגיעה אותי‪ ,‬אני יודעת שהדברים נגישים לי‪,‬‬ ‫שאני יכולה להסיח את דעתי מעצמי לרגע ולהתרכז באחר‪ .‬העיר‬ ‫הזו מאוד מודולרית‪ ,‬נישתית‪ ,‬רב–גונית‪ .‬האזוטריה והמיינסטרים‬ ‫מוצאים פה מקום‪ .‬אי אפשר לדבר על זהות עירונית אחידה כאשר‬ ‫מה שמאפיין את העיר זה המגוון"‪.‬‬ ‫מה את חושבת על הסטריאוטיפים שבל זאת השתרשו‬ ‫ביחס לתושבי תל אביב? "הסטריאוטיפ הכי נפוץ הוא של ניתוק‪,‬‬ ‫אבל זה גם הסטריאוטיפ שלטעמי הכי רחוק מהמציאות‪ .‬לפני‬ ‫שעברתי הנה לא ידעתי מה זה 'אקטיביזם פוליטי'‪ ,‬וגדלתי במרחק‬ ‫שתים עשרה דקות נסיעה מכאן‪ .‬האנשים כאן הם בדיוק ההפך‬ ‫ממנותקים‪ .‬כולם מדברים פוליטיקה‪ ,‬נותנים מרחב שיח זה לזה‪,‬‬ ‫פועלים‪ ,‬מפגינים‪ .‬בשום מקום אחר זה לא קורה באינטנסיביות‬ ‫ובכמות כמו בתל אביב‪ .‬יש כאן מגוון אפשרויות שהופכות לפיתויים‪.‬‬ ‫תל אביב היא חנות ממתקים‪ .‬המדיה החברתית מעצימה את החוויה‬ ‫הזו כי אנשים ממהרים לדווח על כל מה שהם עושים‪ ,‬וזה מפתה‪.‬‬ ‫סוכני התרבות מוסיפים הילה רומנטית ומיתית כמעט של אורבניות‬ ‫מקומית וככה מתהווה המותג 'תל אביב'"‪.‬‬

‫מי שכבר לא חי כאן‪ ,‬יכול עדיין להיחשב תל–אביבי?‬ ‫"מהשאלה שלך משתמע שתל‪-‬אביבי זה אופי‪ .‬אני לא מאמינה בזה‪.‬‬ ‫תל–אביביות זו דרך חיים שמתאפשרת רק בתל אביב‪ .‬המיקום מאוד‬ ‫מיוחד ומאופיין‪ .‬כשאתה שם‪ ,‬אתה חלק ממשהו‪ .‬כשאתה עוזב‪,‬‬ ‫אתה מנתק את עצמך מהמשהו הזה"‪.‬‬ ‫ואולי‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬אנחנו מנסים לאפיין את עצמנו בהתאם לאיך‬ ‫שאנחנו רוצים להיראות בעיני אחרים‪ .‬העיר ממשיכה להתהוות נוכח‬ ‫נקודות המבט הנפגשות ונפרדות‪ ,‬ממשיכה להתקיים בהתאם להן‬ ‫ולעומתן‪ ,‬והיא מזינה אותן והן מזינות אותה‪ .‬גם ההתייחסות לנאמר‬ ‫צריכה להתבסס על מודעות לתפקיד שאותו ממלאים כל חלקי‬ ‫המשוואה — העיר‪ ,‬הקוראים‪ ,‬המביעים את דעתם והמתעד‪ ,‬אני‪ ,‬עוד‬ ‫תל–אביבי שמנציח את הבוסריות המטרופולינית שלנו בחיפוש אחר‬ ‫הגדרה‪ ,‬ומתיימר להגיד משהו קוהרנטי על נושא לא קוהרנטי בעליל‪.‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫פילוסופטיה‬

‫‪01‬‬

‫פילוסופטיה‬ ‫בוסריות אורבנית‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫מהי התל‐אביביות?‬ ‫טקסט טינו מוסקוביץ'‬

‫עיר‪ ,‬מושג‪ ,‬הגדרה‪ .‬טינו מוסקוביץ’‬ ‫מנסה להבין את מהות עירוניותו דרך‬ ‫עיניהם של חוקר תרבות ובלוגרית‬ ‫מובילה‪ .‬האחד היה כאן תמיד והשנייה‬ ‫מייצגת תל–אביביות חדשה‬ ‫והנה‪ ,‬שוב אנחנו מדסקסים את תל אביב‪ ,‬או אולי מדברים אליה‪.‬‬ ‫מנסים לסחוט ממנה הגדרה‪ ,‬להמשיג אותה‪" .‬עזרי לנו להרגיש‬ ‫שייכים"‪ ,‬אנחנו חוזרים ומבקשים‪ ,‬מתחננים כמעט‪" ,‬תני נקודת‬ ‫משען אותה אפשר לסמן‪ ,‬משהו להתהדר בו‪ ,‬ללכלך עליו‪ ,‬להתגעגע‬ ‫אליו‪ ,‬להיגעל ממנו‪ .‬תני להרגיש שייכות בלתי ניתנת לערעור"‪ ,‬אנחנו‬ ‫מנסים‪ .‬והעיר‪ ,‬היא מספקת את כל זה אבל בערבוביה כאוטית‪ ,‬כי‬ ‫ככה היא‪ .‬והכל מתעופף; פמפלטים‪ ,‬קרעי עיתונים‪ ,‬הזמנות‪ ,‬דוחות‬ ‫חניה וזהויות‪ .‬כוורת מזמזמת מחרישת אוזניים‪ .‬ואנחנו ממשיכים‬ ‫לנדנד לה‪ .‬תחילה אני משוחח עם ד"ר דן ערב‪ ,‬חוקר תרבות‬ ‫ותקשורת‪ ,‬מרצה במכללה למנהל ובאוניברסיטת תל אביב‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫אני מנסה לגשת אל שאלת הזהות התל–אביבית מרחוק‪ .‬הכי רחוק‬ ‫שאפשר‪ .‬להסתכל על העיר מבחוץ‪ ,‬להקיף אותה במבט מכליל‪.‬‬ ‫"הדיון צריך להתחיל מהתקשורת"‪ ,‬אומר ערב‪ ,‬שהוציא לא מכבר‬ ‫יחד עם ד"ר דוד גורביץ' את 'האנציקלופדיה הגדולה של הרעיונות'‪,‬‬ ‫בה מקדישים שניהם מעל שישים עמודים להשתמעויות השונות‬ ‫של העירוניות‪" ,‬אי אפשר לנסות להגדיר זהות עירונית בכלל ותל–‬ ‫אביבית בפרט‪ ,‬בלי לשים במרכז את השאלה מי מגדיר וכיצד‪ ,‬ואיך‬ ‫אנחנו מתייחסים לגופים המגדירים‪ .‬דורון רוזנבלום אמר פעם שתל‬ ‫אביב היא דו–שיח בין אדם ומקומון‪ .‬זו הגדרת המפתח למה שעושים‬ ‫אנשי התקשורת בעצם העיסוק בשאלה הזו‪ .‬הזהות התל–אביבית‬ ‫היא אף פעם לא דבר מובחן ומונוליטי — היא תמיד סוג של יחס‪ ,‬בין‬ ‫אדם לטקסט‪ ,‬בין אדם למושג או לתדמית‪ .‬הדגש צריך להיות מושם‬ ‫על ההתעסקות העצמית המחזורית של יצירת טקסטים והתייחסות‬ ‫אליהם‪ .‬זה משהו שיכול להתקיים רק בעיר גדולה"‪.‬‬ ‫ד"ר דן ערב‬ ‫צילום‪ :‬רומי עין–גל‬

‫אז מיהו ה'תל–אביבי' אם כך? "'תל–אביבי' הוא אדם שמתחבט‬ ‫בשאלה הזו‪ .‬אדם שמתעסק במאמץ להגדיר ומבין שהסיפור יותר‬ ‫מורכב מהגדרה פשוטה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬למקום הפיזי יש משמעות‬ ‫אדירה‪ .‬אנשים מחפשים זהות‪ ,‬והתשובות שהם נותנים לעצמם‬ ‫קשורות גם למקום בו הם חיים‪ ,‬אשר מעצם קיומו כבר נושא את‬ ‫מאפייניו שהשתרשו בו"‪.‬‬ ‫הדוקטור עצמו הוא תל–אביבי מובהק‪ .‬חי באותו בניין שבו נולד‬ ‫ברחוב בורוכוב‪ .‬כילד אכל את הסנדוויצ'ים של איציק ורותי בשינקין‬ ‫ושאל ספרים בספרייה שליד קפה תמר‪" .‬נקודת המבט שלי לא‬

‫השתנתה מאז הולדתי"‪ ,‬הוא מסביר‪" ,‬אני רואה את השתנות‬ ‫השכונה‪ ,‬יש לי פרספקטיבה וגם נוסטלגיה למה שהיה קודם‪ ,‬לטוב‬ ‫ולרע‪ ,‬אבל אני משתדל לא לשקוע במקום הזה של בעל–בית‪ .‬התל–‬ ‫אביביות השורשית הזו מתנגדת לאופי העירוני הדינאמי עליו אנחנו‬ ‫מדברים"‪.‬‬

‫קצת מוזר לחשוב שמקום מעניק תכונות לאדם‪ .‬זה קצת‬ ‫אכזרי‪ ,‬גוזל מהאדם את זכות הבחירה‪" .‬התפיסה העמוקה‬ ‫אומרת שהאדם סוחב איתו את מקום הולדתו‪ .‬אכן המקום הוא‬ ‫כלא"‪.‬‬ ‫מה מהתל–אביביות הזו אתה סוחב איתך? במה תל–‬ ‫אביביות שונה מניו–יורקיות למשל? "זו השאלה‪ .‬שאלה שלא‬ ‫היתה נשאלת בלונדון או בניו יורק למשל‪ .‬העיר הזו עדיין עסוקה‬ ‫בשאלות ההגדרה‪ ,‬השוני והזהות‪ ,‬כי הסביבה שבתוכה היא קיימת‬ ‫מצטיירת כארעית‪ ,‬כלא בטוחה‪ .‬מבחינת הניו–יורקרים השאלות‬ ‫האלה אינן רלוונטיות‪ .‬אנחנו כל הזמן מגדירים ומשווים‪ .‬מדובר כאן‬ ‫בבסיס חשיבה הנובע מחשש או אפילו מידיעה שהדברים כאן אינם‬ ‫נצחיים‪ .‬ואנחנו מקבלים לכך תזכורות השכם והערב"‪.‬‬ ‫אנשים גם מאוד אוהבים לשנוא את העיר הזו‪ ,‬את‬ ‫הפלצנות שבה‪ ,‬את היוהרה‪ ,‬את ההילה האסקפיסטית‬ ‫והדקדנטית שדבקה בה‪ .‬הם נמשכים אליה ונגעלים ממנה‬ ‫בו זמנית‪ .‬הדימויים הללו של אסקפיזם ודקדנטיות מטופחים על‬ ‫ידי התקשורת וצרכני התקשורת התל–אביביים‪ .‬יש להם תפקיד‬ ‫— לעשות את הכל מעניין וקונפליקטואלי יותר‪ .‬זה לא אומר שאין‬ ‫בהם אמת‪ .‬הם כן רלוונטיים במידה מסוימת‪ ,‬אבל כשמסתכלים יותר‬ ‫לעומק ניתן לומר שהציניות‪ ,‬שהיא חלק מההתנהלות היומיומית‬ ‫בתל אביב‪ ,‬היא פשוט תוצאה של חיים בעיר גדולה‪ .‬אנשים כאן לא‬ ‫מנותקים‪ .‬בסופו של דבר המחאה החברתית יצאה דווקא מכאן‪.‬‬ ‫אמנות‪ ,‬תקשורת‪ ,‬פוליטיקה — הן רוחשות כאן ולכן אי אפשר לדבר‬ ‫על ניתוק כפשוטו‪ .‬מי שמנותק באמת הוא זה שמזריק לעצמו מדי‬ ‫ערב את הריאליטי הטלוויזיוני‪ .‬למעשה‪ ,‬התל–אביבים אף פעם לא‬ ‫היו מנותקים‪ .‬במלחמת השחרור‪ ,‬כאן בחצרות האלה נערכו קרבות‬ ‫ונהרגו אנשים‪ ,‬וגם אז ישבו בבתי קפה‪ .‬אם היום אנחנו מדברים על‬ ‫ניתוק‪ ,‬מה נאמר על התקופה ההיא? אילו סיפורים סיפרו לעצמם‬ ‫האנשים אז?"‬ ‫אני מחליף את נקודת המבט‪ .‬מנסה להסתכל על העיר מתוכה‪ .‬דרך‬ ‫העיניים של אלינור שריקי (‪ ,)30‬או 'אלינוריגבי'‪ ,‬מוזיקאית ותופעת‬ ‫רשת תל–אביבית‪ ,‬שעברה העירה מעיר הולדתה ראשון לציון לפני‬ ‫כחמש שנים‪ ,‬ומאז כותבת‪ ,‬מופיעה‪ ,‬מגישה פינה אינטרנטית בתכנית‬ ‫של איריס קול ועובדת במטבח ה'דים–סאם ‪ ,'33‬מסעדתו של רפי‬ ‫פרסקי בפלורנטין‪ .‬אין יותר ּפְנים–תל–אביביות מזה‪.‬‬

‫יש לך אלפי עוקבים ברשתות החברתיות‪ .‬איך את מסבירה‬ ‫את זה? "לא גיליתי נוסחה במובן של 'אני יודעת מה אנשים‬ ‫מחפשים'‪ .‬גם אלה שמתיימרים לדעת ולעסוק בזה באופן מקצועי‬ ‫לא באמת יודעים‪ .‬הזירה האינטרנטית היא דינאמית‪ ,‬הלקוחות‬ ‫משתנים‪ ,‬הצרכים שלהם משתנים והאקלים הרשתי גם כן‪ .‬אין‬ ‫נוסחה‪ ,‬את זה אני יכולה להגיד בוודאות‪ ,‬אבל הבוטות והסגנון‬ ‫הישיר שלי‪ ,‬תפסו המון אנשים"‪.‬‬ ‫מה הקשר בין המעבר שלך לעיר לבין הפעילות שלך‬ ‫ברשת? "העניין ברשתות החברתיות קיבל תנופה רצינית במעבר‬ ‫לתל אביב‪ .‬גם בגלל העיסוק הכביכול מקצועי בזה‪ ,‬וגם אולי בגלל‬

‫כרטיס הכניסה שלך לתעשיית המוסיקה‬ ‫כשמדובר בלימודי מוסיקה‪ ,‬סאונד והפקה‪ ,‬יש רק מקום אחד שמעניק לך את כל הכלים להשתלב ולהצליח בתעשיית‬ ‫המוסיקה‪ :‬מרצים מובילים אולפנים מתקדמים חיבור לתעשיית המוסיקה יחס אישי מגוון מסלולים מקצועיים‬ ‫אווירה יצירתית ופוריה ועוד‪ .‬אל תסתפק בפחות מ‪ ,BPM -‬המכללה המובילה והמתקדמת בישראל‪ ,‬הצטרף לאלפי‬ ‫בוגרינו שהגשימו את החלום והשתלבו בהצלחה בתעשייה‪.‬‬ ‫מוקד מידע טלפוני‪1-700-500-881 :‬‬ ‫‪w w w. b p m - m u s i c . c o m‬‬

‫‪CERTIFIED‬‬ ‫‪TRAINING‬‬ ‫‪CENTER‬‬

‫עיר‪ ,‬חי‪ ,‬צומח‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪01‬‬

‫עיר‪ ,‬חי‪,‬‬ ‫צומח‬

‫שרון לוזון‪ ,‬חבר מועצת עיריית‬ ‫תל אביב–יפו מטעם סיעת 'עיר לכולנו'‬

‫‪34‬‬

‫תמר זנדברג‪ ,‬חברת כנסת‪,‬‬ ‫חברת מועצה לשעבר מטעם 'מרצ'‬ ‫התמודדתי ונבחרתי‪ .‬זה קרה בסוף קדנציה ארוכה‬ ‫ומשמעותית בתור העוזרת של רן כהן‪ ,‬מורי ורבי‬ ‫הפוליטי‪ ,‬שהכניס אותי לעולם הזה ולימד אותי‬ ‫כל מה שאני יודעת‪ .‬אחרי שהוא פרש מהכנסת‬ ‫החלטתי להתמודד בעצמי‪ ,‬והצלחתי‪.‬‬

‫הייתי פעיל שטח בתנועה חדשה שמייצגת‬ ‫פוליטיקה אחרת — 'עיר לכולנו'‪ ,‬וככל שהתקדם‬ ‫הקמפיין הבנתי שארצה להמשיך לשנות ולתרום‬ ‫גם אחרי הבחירות‪ ,‬ובאופן מהותי יותר‪ .‬אז ניגשתי‬ ‫להתמודדות וזה מה שיצא‪.‬‬

‫איך הגעת להיות חבר‪/‬ת מועצה?‬

‫ההתנהלות של חברי קואליציית חולדאי היא מעבר‬ ‫למוזרה‪ .‬במרבית המקרים הם מסבירים לי במסדרון‬ ‫שאני צודק ואז מצביעים נגד דבריהם שלהם‪ .‬זה‬ ‫הזוי אפילו יותר מהקטעים שבהם חולדאי מתחיל‬ ‫לשיר או לרקוד‪ .‬לפעמים נדמה שמשהו זז אצלו‪ ,‬ולא‬ ‫לכיוון השפוי‪.‬‬

‫מה הדבר הכי מוזר‪/‬מצחיק שקרה‬ ‫בישיבת מועצה מאז שאת‪/‬ה‬ ‫חבר‪/‬ה בה?‬

‫כשישבתי בוועדת מכרזים השתתפתי בפסילת‬ ‫למעלה מעשר חברות קבלני כוח אדם שהגישו‬ ‫מכרזים בהפסד‪ ,‬כאלו שהיו גורמים לפגיעה‬ ‫בעובדים‪ .‬שיפרתי במעט את תנאיהן של עובדות‬ ‫הסמך (עובדות קבלן במנהל השירותים החברתיים)‪,‬‬ ‫החזרתי מיליון שקל שקוצצו מתקציב שיעורי עזר‬ ‫לתיכונים והשפעתי על החזרת רבע מיליון שקלים‬ ‫שכבר קוצצו מתקציב הרווחה‪.‬‬

‫מה הדבר שאת‪/‬ה הכי גאה שעשית‬ ‫מאז שנכנסת למועצה?‬

‫הובלתי תמיכה של המועצה בתחבורה‬ ‫ציבורית בשבת‪.‬‬

‫באנשים‪ ,‬בנשים‪ ,‬בפלורליזם‪ ,‬בפתיחות‪ ,‬בים‪ ,‬בשמש‪,‬‬ ‫במקום לכולם‪.‬‬

‫במה תל אביב שווה יותר מערים‬ ‫אחרות?‬

‫בזה שהיא שלנו‪.‬‬

‫אמסטרדם מיוני עד ספטמבר‪ ,‬סידני אוסטרליה‬ ‫מאוקטובר עד מרץ‪ ,‬וברווחים שבין לבין — לגוון‪.‬‬

‫אם יכולת לגור בכל עיר בעולם (חוץ‬ ‫מתל אביב‪ ,‬כי אתם מתים על תל‬ ‫אביב‪ ,‬בלה בלה) איזו עיר זו היתה?‬

‫לא יכולה ולא רוצה להחליף את תל אביב‪.‬‬

‫אני‪.‬‬

‫מי חבר המועצה האהוב עליך?‬

‫מיטל להבי‪.‬‬

‫המבורגר גדול‪ ,‬ליד ערימת פסטה‪.‬‬

‫ארוחת צהריים מועדפת?‬

‫שניצל וצ'יפס‪.‬‬

‫בודק עבודות של סטודנטים‪.‬‬

‫איך את‪/‬ה מבלה?‬

‫בים‪ ,‬בפארק‪ ,‬ברחוב על ספסל‪.‬‬

‫להחליף ראש עירייה!‬

‫מה הדבר שהכי חשוב לשנות בעיר?‬

‫להוריד את מחירי הדיור‪.‬‬

‫הייתי עיר שהיא מדבר בסמוך לים‪.‬‬

‫אם היית עיר‪ ,‬איזו עיר היית?‬

‫למרות הפיתוי להגיד 'תל אביב'‪ ,‬אבחר ברמת גן‪,‬‬ ‫עיר הולדתי‪.‬‬

‫אחד שלא מודע לתל–אביביות שלו אלא‬ ‫פשוט חי אותה‪.‬‬

‫השלמ‪/‬י את המשפט — תל–אביבי‬ ‫אמיתי הוא‪...‬‬

‫זה שבחיים לא עונה על שאלה שמתחילה במילים‬ ‫'תל–אביבי אמיתי'‪.‬‬

‫המרחב הטבעי שלי‪.‬‬

‫השלמ‪/‬י את המשפט — תל אביב‬ ‫בשבילי זה‪...‬‬

‫בית‪.‬‬

‫את זה אני שומר בסוד‪.‬‬

‫מה הנקודה האהובה עליך בעיר?‬

‫בתחילת הקדנציה שאלו אותי את השאלה הזו‬ ‫ואמרתי גינת אמסטרדם‪ ,‬היום זו הבריכה בכיכר‬ ‫רבין‪ ,‬ליד האנדרטה של תומרקין‪.‬‬

‫כשראש העירייה "פוצץ" ישיבה בטענה להפרעה‬ ‫של האופוזיציה‪ ,‬למרות שזו היתה אחת הישיבות‬ ‫הרגועות‪ ,‬רק כי פחד מהצעה שהאופוזיציה עמדה‬ ‫להעלות‪.‬‬

‫עובדים קשה על לשנות לנו את העיר ורוצים כתף חמה? כתבו ל‪mail@urbanculture.co.il :‬‬

‫עירוניות אחרת‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫אם מתחמים ואזורים בעיר המאופיינים‬ ‫בשימושים בודדים בלבד אינם טובים‬ ‫לעירוניות‪ ,‬איך ניתן להסביר מקומות‬ ‫כמו רמת החייל‪ ,‬נמל תל אביב ומתחם‬ ‫התחנה‪ ,‬המאופיינים פונקציונלית‬ ‫בתעסוקה ובבילוי בלבד?‬

‫יואב דוד‬

‫אדריכל העיר יואב דוד‪ :‬אנו צריכים‬ ‫לחדול לתכנן מתחמים‬ ‫או לייצר חלקים של‬ ‫עיר‪ .‬כשמייצרים אזור‬ ‫שמיועד לפונקציה אחת או‬ ‫שתיים‪ ,‬אנו מפספסים את‬ ‫הפוטנציאל של המרחב‬ ‫יש הבדל בין השכונות של תל אביב‬ ‫לשכונות חדשות הנבנות בערי ישראל?‬ ‫"מושג השכונה התעוות והשתנה ברבות‬ ‫השנים‪ .‬בעבר‪ ,‬לכל אדם היתה תפיסה‬ ‫אישית של המרחב השכונתי שלו על פי‬ ‫מושגי החיים שלו ובלי קשר לשם שניתן לה‬ ‫בעירייה‪ ,‬וגם אם היא היתה דומה לזו של‬ ‫השכן היא לא היתה זהה לה‪ .‬יכול להיות‬ ‫שהוא הלך לבית ספר אחר או ערך את‬ ‫קניותיו במכולת אחרת‪ .‬כיום עברנו לשיטה‬ ‫שמגדירה לא רק את הגבולות הגיאוגרפיים‬ ‫של השכונות‪ ,‬אלא גם את הפונקציונליות‬ ‫שלהן — בילוי‪ ,‬מגורים‪ ,‬מסחר‪ ,‬משרדים"‪.‬‬ ‫שוקן מתכוון בדבריו לכך שבמרכז תל אביב‬ ‫קשה לשים את האצבע על גבולות השכונה‪,‬‬ ‫בעוד שבערים אחרות‪ ,‬שכונות רבות הן‬ ‫בעלות גבולות ברורים וחסרות רציפות‬ ‫אורבנית‪.‬‬ ‫מאפיין נוסף לעירוניות טובה בשכונות‬ ‫הישנות של תל אביב הוא האוכלוסייה‬ ‫ההטרוגנית‪ .‬במקומות שבהם יש עירוב‬ ‫שימושים‪ ,‬דירות בגדלים משתנים ושוני‬ ‫ברחובות‪ ,‬נוצר גם עירוב של אוכלוסיות‪.‬‬ ‫ההבדלים בין הדירות בגודלן ובמיקומן‬ ‫(דירה זולה ברחוב סואן לצד דירה יקרה‬ ‫ברחוב שקט) מושכים אוכלוסיות מגוונות‪,‬‬ ‫וכך נוצרת אפשרות למפגש וליצירת קשרים‬ ‫בין אוכלוסיות מדרגות סוציו–אקונומיות‬ ‫שונות אשר חולקות את אותו המרחב‪.‬‬ ‫המפגש כאמור‪ ,‬הוא הייעוד של העיר‪.‬‬

‫"לדעתי כל המקומות הללו הם כישלונות"‪,‬‬ ‫עונה שוקן‪" ,‬המתחמים פוגעים בחיים‬ ‫העירוניים בשאר העיר‪ ,‬גורמים לזיהום‬ ‫וללחצי תנועה כבדים בשעות העומס‪ .‬נמל‬ ‫תל אביב הוא דוגמה לכישלון עירוני‪ ,‬שכן‬ ‫היה צריך להיות אזור שוקק חיים ופעילות‪,‬‬ ‫מעורב בשימושים אינטנסיביים‪ :‬מגורים‪,‬‬ ‫מסחר ומשרדים‪ .‬במפלס הרחוב קומות‬ ‫מסחר‪ ,‬ומעליהן ‪ 15-10‬קומות למגורים‪.‬‬ ‫במקום זה בחרו לבנות קניון פתוח שמייצר‬ ‫זיהום‪ ,‬תנועת כלי רכב כבדה וצפיפות"‪.‬‬ ‫יואב דוד‪ ,‬אדריכל העיר‪ ,‬מסכים גם הוא עם‬ ‫בעייתיות המתחמים‪“ ,‬אנו צריכים לחדול‬ ‫לתכנן מתחמים או לייצר חלקים של עיר‪.‬‬ ‫כשמייצרים אזור שמיועד לפונקציה אחת‬ ‫או שתיים‪ ,‬אנו מפספסים את הפוטנציאל‬ ‫של המרחב‪ .‬גם כיום נבנים אזורים סגורים‬ ‫לפי תכניות בינוי מלפני ‪ 10‬ו‪ 20-‬שנה‪ ,‬אבל‬ ‫בכל התכניות שאנו מאשרים בעשר השנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬תמיד ננסה לבנות מתחם פתוח‬ ‫ומחובר לעיר‪ .‬אותם אזורים פונקציונליים‬ ‫של בילוי‪ ,‬ברים ומועדוני לילה הם לא העיקר‬ ‫בעיר‪ .‬הם תמיד יהיו‪ ,‬והשוליים תמיד נודדים‬ ‫למקומות המתאימים להם"‪.‬‬ ‫צפיפות — לא מילה גסה‬ ‫למרות שנוהגים להלין עליה ללא הרף‬ ‫וקושרים אותה אוטומטית לסגנון החיים‬ ‫בעיר הגדולה‪ ,‬מסתבר שישנו קשר הדוק‬ ‫בין צפיפות לעירוניות טובה‪" .‬אנשים‬ ‫נוטים להתבלבל בין המושגים 'צפיפות‬ ‫דיור' ל'צפיפות עירונית' וצריך להבחין‬ ‫בין השניים‪ .‬צפיפות דיור היא דירת שני‬ ‫חדרים בבני ברק שבה מתגוררת משפחה‬ ‫בת ‪ 12‬נפשות וזה דבר לא טוב לדעתי"‪,‬‬ ‫מסביר שוקן‪" ,‬צפיפות עירונית מקובל‬ ‫למדוד ביחס של תושבים לקמ"ר‪ ,‬אך זו‬ ‫מדידה שגויה לחלוטין‪ .‬הצפיפות שמעסיקה‬ ‫אותנו כמתכנני ערים נמדדת לפי מספר‬ ‫התושבים לשטח ציבורי שעומד לרשותם‬ ‫(רחובות ‪ /‬פארקים ‪ /‬כיכרות) — כל מרחב‬ ‫שאדם הולך בו באופן חופשי‪ .‬כזכור‪ ,‬הסיבה‬ ‫לעירוניות היא קשרים פוטנציאליים‪ ,‬ואת‬ ‫אלו מייצרים במפגשים אקראיים עם אנשים‬ ‫לא מוכרים במרחב הציבורי‪ .‬לשם כך יש‬ ‫צורך בשני תנאים‪ :‬האחד — שיהיו אנשים‬ ‫במרחב הציבורי‪ ,‬והשני — שהאנשים במרחב‬ ‫הציבורי יהיו בקרבתך כך שיתאפשר מגע‬ ‫ומימוש של פוטנציאל הקשר"‪ .‬שוקן מוסיף‬ ‫ומבקר את המגמה של ריבוי השטחים‬ ‫הירוקים הפוגעים בצפיפות הציבורית‪.‬‬ ‫"אנשים חושבים שזה מייצג תפיסת עולם‬ ‫'ירוקה'‪ ,‬אבל זה בזבוז של משאבי טבע‪.‬‬ ‫יוצרים פארקים מלאכותיים שדורשים‬ ‫טיפול‪ ,‬השקיה ובזבוז משאבים על תחזוקה‪.‬‬ ‫פארק הירקון לדוגמה‪ ,‬הוא פארק מבוזבז‬ ‫ואין הצדקה לגודלו‪ .‬הוא אפקטיבי רק בגדה‬

‫הדרומית‪ ,‬שם הרצועה צרה וקרובה לאזור‬ ‫מגורים‪ .‬הצד הצפוני הוא פארק ל'מועדים'‪.‬‬ ‫זה ניצול לא נכון של שטח ולא מעניק‬ ‫תועלת לתושבי העיר‪ .‬המגורים הקרובים‬ ‫לגדה הצפונית נמצאים מעבר לכביש סואן‬ ‫והפארק אינו נגיש למתגוררים באזור ולכן‬ ‫אינו משמש אותם בנוחות"‪.‬‬ ‫בימים אלו‪ ,‬כשהעתיד הוא עכשיו וכל‬ ‫הקהילות הגדולות מתקיימות ברשת‪,‬‬ ‫איזה עתיד צפוי לעירוניות ולקשרים‬ ‫הנובעים ממנה?‬ ‫"הבשורה הגדולה והמעודדת מבחינתי‬ ‫היא שאחרי השינויים הדרסטיים שנעשו‬ ‫בתכנון הערים עם המהפכה התעשייתית‬ ‫והתכנון המודרניסטי‪ ,‬כיום היחס לתכנון‬ ‫זהיר ומפוכח יותר"‪ ,‬אומר שוקן‪" ,‬אינני‬ ‫רואה את האינטרנט מחליף את העיר‪.‬‬ ‫ולראיה — לרבים מהקשרים בפייסבוק יש‬ ‫גם ביטוי גיאוגרפי ופיזי חזק בחיים עצמם‪,‬‬ ‫אך הפייסבוק אף פעם לא יחליף את העיר‬ ‫כל עוד לא ניתן לעשות אהבה באינטרנט"‪,‬‬ ‫מסכם שוקן ומוסיף שהוא רואה באינטרנט‬ ‫כלי המעודד את העירוניות‪" ,‬פעם אנשים‬ ‫היו מקימים עיר ליד מפעל‪ ,‬אחר כך הוקמו‬ ‫ערים סביב אזורי תעשייה‪ ,‬והיום ניתן לעבוד‬ ‫בכל מקום‪ .‬אנשי עסקים‪ ,‬אנשי תקשורת‪,‬‬ ‫עורכי דין ואחרים עובדים עם מחשב נייד‬ ‫ואייפון בבתי קפה‪ .‬זוהי עירוניות במיטבה"‪.‬‬

‫אדריכל הלל שוקן‪ :‬העיר נועדה‬ ‫למטרה אחת בלבד ‪ -‬לייצר‬ ‫קשרים בין אנשים‪ ,‬שהם הדבר‬ ‫החשוב ביותר להישרדותו‬ ‫של האדם‪ .‬בתל אביב המרכיב‬ ‫הצעיר באוכלוסייה גדול‬ ‫משום שצעירים זקוקים יותר‬ ‫מאחרים לפוטנציאל חשיפה‬ ‫ולקשרים רבים‬ ‫הלל שוקן | צילום‪ :‬דוד שוקן‬

‫‪33‬‬

‫עירוניות אחרת‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫עירוניות אחרת‬ ‫למה יש רק תל אביב אחת?‬

‫טקסט שרון צ'רניאק‬

‫כדי להכריז על עיר כעל ה‪-‬עיר צריך לבדוק את תוך תוכה שלה‪,‬‬ ‫לסייר בעורקים ובוורידים שהופכים אותה למה שהיא‪ .‬מלווה בשני‬ ‫אדריכלים יצא שרון צ'רניאק לבדוק מה בתכנון העירוני של תל‬ ‫אביב מבדל אותה ממטרופולין אחרות‪ .‬מסע שורשים בעקבות‬ ‫צפיפות עירונית‬

‫‪32‬‬

‫פעם‪ ,‬עוד לפני שתל אביב היתה בתי קפה‪,‬‬ ‫מגה ברים‪ ,‬קו ‪ ,5‬כלבים‪ ,‬יפו‪ ,‬חולדאי‪ ,‬גנבי‬ ‫אופניים וצרפתים‪ ,‬היה גדס‪ ,‬מתכנן ערים‬ ‫סקוטי שנתן לעיר העברית הראשונה אופי‪,‬‬ ‫יופי‪ ,‬טעם וניחוח עירוני‪ .‬פטריק גדס‪ ,‬שאם‬ ‫אי פעם ביצעתם מסע שורשים אורבני בגוגל‬ ‫ודאי שמעתם את שמו‪ ,‬יצר תכנית בינוי‬ ‫עירונית על פי עקרונות רעיון 'עיר הגנים'‪.‬‬ ‫בתכנית הונחו היסודות לתכנון האורבני‬ ‫של מרכז העיר‪ ,‬ונקבעה שורה רחבה של‬ ‫פרמטרים ועקרונות בינוי‪ ,‬פרופורציות‪,‬‬ ‫מיקום הרחובות וקנה המידה שלהם‪,‬‬ ‫מרקמים שונים ושפה אדריכלית‪ .‬במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬כל מה שהיווה את הבסיס למרכז‬ ‫תל אביב של היום‪ .‬מסתבר שתל אביב‪,‬‬ ‫לפחות במקור‪ ,‬היא הרבה יותר מעיר צפופה‬ ‫עם שכר דירה נוסק ובעיית חניה‪ .‬תל אביב‬ ‫של גדס התבססה על תכנית שיצרה שלד‬ ‫של שדרות שמקשרות בין חלקי העיר‪,‬‬ ‫קבעה שטחים פתוחים וגינות נוי‪ ,‬ונודעה‬ ‫כחלוצת הבינוי העירוני‪ .‬שנים לאחר מכן‬ ‫כבר תוכננה הבנייה העירונית בארץ לפי‬ ‫חוקי ערים מודרניסטיות‪ ,‬מה שעשה את‬ ‫כל ההבדל‪" .‬עוד לפני שהיה גדס היתה‬ ‫לתל אביב ייחודיות"‪ ,‬מספר אדריכל העיר‬ ‫יואב דוד‪" ,‬השכונות הראשונות שיצאו מיפו‬ ‫הציגו חשיבה חדשנית ותפיסה עירונית‬ ‫ייחודית‪ ,‬יחסית למרקמי הבינוי שהיו‬ ‫נהוגים עד אז‪ .‬בהמשך הגיע גדס ויצר את‬ ‫שילוב ועירוב השימושים‪ .‬מהירקון דרומה‬ ‫ובין האיילון לים נוצרו אזורים שעובדים ‪24‬‬ ‫שעות ביממה ומאופיינים ברמה גבוהה של‬ ‫עירוב שימושים — תעסוקה‪ ,‬מסחר‪ ,‬מגורים‪.‬‬ ‫הסגנון הזה נעדר מהתכנון המודרניסטי‪ ,‬שבו‬ ‫לכל מתחם יש ייחוד והגדרה משלו"‪.‬‬ ‫האדריכל פרופסור הלל שוקן מייחס את‬ ‫הצלחתה של תל אביב בראש ובראשונה‬

‫למיקומה במרכז הארץ‪" .‬רוב התנועה‬ ‫שנעה בארץ הזו עוברת בגוש דן‪ ,‬שתל‬ ‫אביב ממוקמת במרכזו"‪ ,‬אומר שוקן‪.‬‬ ‫אבל מעבר לתשובה המוכרת הזו‪ ,‬מדגיש‬ ‫שוקן גם הוא כי הסיבה העיקרית לבידולה‬ ‫של תל אביב מערים אחרות היא תכנונה‬ ‫לפני הופעתן של תיאוריות תכנון עירוני‬ ‫מודרניסטיות‪ ,‬המאפיינות את בניית רוב‬ ‫הערים שהוקמו במדינה‪ ,‬וכשלו במבחן‬ ‫המציאות‪ .‬החלוקה הפונקציונלית (מגורים‪,‬‬ ‫תעסוקה‪ ,‬בילוי וכו')‪ ,‬כאמור‪ ,‬היא מאפיין‬ ‫מובהק של תכנון מודרניסטי‪ .‬מאפיין נוסף‬ ‫שפוגע במרקם העירוני הוא תכנון המיועד‬ ‫להביא לתנועת כלי רכב נוחה יותר — מיעוט‬ ‫במספר הצמתים וכבישים שניתן לנסוע‬ ‫בהם מהר יחסית‪" .‬שני אלו מתנגשים עם‬ ‫הצרכים של הולכי הרגל"‪ ,‬מסביר שוקן‪,‬‬ ‫"ואם מצרפים מערכת תחבורה ציבורית לא‬ ‫יעילה‪ ,‬מעודדים את התושבים להשתמש‬ ‫בכלי רכב במקום בתחבורה ציבורית‪.‬‬ ‫ככל שיש יותר מכוניות פרטיות יש פחות‬ ‫אנשים ברחוב והמרקם העירוני נפגע‪ ,‬שכן‬ ‫מטבע הדברים עיר תלויה בתנועת אנשים‬ ‫ברחובותיה"‪.‬‬ ‫גם מרכזי הערים הגדולות האחרות‬ ‫בישראל — ירושלים‪ ,‬חיפה‪ ,‬באר שבע —‬ ‫נבנו לפני שהגיעו לכאן תיאוריות תכנון‬ ‫מודרניסטיות‪ ,‬מדוע תל אביב עדיין‬ ‫שונה בהשוואה אליהן?‬ ‫"בערים הללו נעשה הכל כדי לקלקל את‬ ‫היתרונות שלהן‪ .‬לירושלים יש את עברה‬ ‫ההיסטורי ומרכזיותה הדתית‪ ,‬אך שני‬ ‫דברים מנעו את התפתחותה‪ :‬האחד הוא‬ ‫המצב הגיאופוליטי‪ ,‬שגרם לעיר להיות‬ ‫קצה דרך ולא צומת‪ .‬השני הוא הקלקול‬

‫שנעשה אחרי שהעיר אוחדה ב‪ .1967-‬במקום‬ ‫לפתח את מרכז העיר הקיים‪ ,‬יצאו לכבוש‬ ‫שטחים ובנו שכונות למגורים בלבד‪ ,‬שהיו‬ ‫מבודדות ומנותקות זו מזו ללא רצף עירוני‪.‬‬ ‫גם ההחלטה השגויה שלא לבנות בעמקים‬ ‫תרמה ליצירת הפרדה בין חלקי העיר‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫חלק גדול מהתושבים שחיו במרכז ההיסטורי‬ ‫של ירושלים‪ ,‬ספק נדד ספק הוברח לשכונות‪,‬‬ ‫ומרכז העיר דולל מאוכלוסייה‪ .‬העתקת‬ ‫האוניברסיטה ממרכז העיר אל הר הצופים‬ ‫והעתקת משרדי הממשלה אל קריית בן‬ ‫גוריון‪ ,‬הוסיפו חטא על פשע‪ .‬בזאת נקבע‬ ‫אופיו של מרכז העיר‪.‬‬ ‫בחיפה הסיפור דומה‪ .‬היתה בה עיר תחתית‬ ‫חיה‪ ,‬תוססת ופעילה‪ .‬הדר הכרמל היה מקום‬ ‫פנטסטי‪ .‬היה רצף עירוני והכל עבד נהדר‪.‬‬ ‫מה עשו שם? הלכו והתפשטו על שטחים‬ ‫רחבים של ההר עם שכונות מגורים שבהן לא‬ ‫מתקיימת עירוניות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בנו את המת"מ‪,‬‬ ‫פארק עסקים שעיקרו משרדים ולא מבני‬ ‫תעשייה שיש צורך להרחיקם מאזורי מגורים‪.‬‬ ‫כך גם האוכלוסייה וגם התעסוקה הוברחו‬ ‫ממרכז העיר ורוקנו אותה מפעילות"‪.‬‬ ‫קשרים רבותיי‪ ,‬קשרים‬ ‫לצד תאוריות התכנון העירוני‪ ,‬המרכיב‬ ‫החשוב ביותר לכל עיר‪ ,‬בעיני שוקן‪ ,‬הוא‬ ‫קשרים‪" .‬העיר נועדה למטרה אחת בלבד‬ ‫— לייצר קשרים בין אנשים‪ ,‬שהם הדבר‬ ‫החשוב ביותר להישרדותו של האדם‪ .‬בתל‬ ‫אביב המרכיב הצעיר באוכלוסייה גדול משום‬ ‫שצעירים זקוקים יותר מאחרים לפוטנציאל‬ ‫חשיפה ולקשרים רבים‪ .‬מי שכבר התבססו‬ ‫ויצרו לעצמם את הקשרים הנחוצים לחייהם‪,‬‬ ‫יכולים לעבור לערים אחרות‪ .‬כאשר מתחמים‬ ‫בעיר מאופיינים בעירוב שימושים‪ ,‬קשרים‬ ‫אלה נוצרים בצורה טובה הרבה יותר"‪.‬‬

‫הבושם הקלאסי לגבר‬

‫הבושם הנועז לגבר‬

‫קיבוץ תרבויות?‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫מסביר שעל‪" ,‬המיקום שלנו מאפשר ניקיון‬ ‫וחוסר השפעה מהז'אנרים‪ ,‬מהאופנות‬ ‫החולפות‪ .‬אנחנו באים כאורחים‪ ,‬לא‬ ‫דורכים לאף אחד על הרגליים‪ ,‬לא שותפים‬ ‫למלחמות טריטוריה‪ ,‬מתקבלים בברכה‬ ‫וחוזרים בחזרה"‪.‬‬ ‫‪ //‬אתם יודעים לזהות הבדל בין הקהל‬ ‫התל–אביבי לקהל מהפריפריה?‬ ‫"בהחלט כן‪ .‬כשאנחנו מופיעים בתל אביב‬ ‫יש לזה ארומה של חשיבות‪ ,‬דברים צריכים‬ ‫להיות בעלי גימור מאוד גבוה‪ .‬לכן אנחנו‬ ‫דואגים לבוא לפה אחרי שהשתפשפנו‬ ‫קצת"‪" .‬הקהל התל אביבי הוא אחר"‪,‬‬ ‫מסכימה פינס‪" ,‬יותר מתוחכם אולי‪ .‬יש‬ ‫משהו חריף‪ ,‬מיידי ומודרני יותר באופן שבו‬ ‫הוא מגיב‪ .‬כשעבדתי בתיאטרון באר שבע‬ ‫למשל‪ ,‬התחרות היתה פחות קשה‪ .‬בתל‬ ‫אביב מיד מזהים אותך ככישרון או ככישלון"‪.‬‬

‫ציפי פינס‪ :‬הקהל התל אביבי הוא אחר‪,‬‬ ‫יותר מתוחכם אולי‪ .‬יש משהו חריף‪,‬‬ ‫מיידי ומודרני יותר באופן שבו הוא מגיב‪.‬‬ ‫כשעבדתי בתיאטרון באר שבע למשל‪,‬‬ ‫התחרות הייתה פחות קשה‪ .‬בתל אביב‬ ‫מיד מזהים אותך ככישרון או ככישלון‬

‫‪30‬‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫רמי באר‪ ,‬המנהל האמנותי של 'להקת‬ ‫המחול הקיבוצית'‪ ,‬סבור שהקהל התל–‬ ‫אביבי פשוט יכול להרשות לעצמו לצרוך‬ ‫יותר תרבות‪ .‬היכולת הסוציו–אקונומית‬ ‫הגבוהה שלו ביחס לתושבים בפריפריה‬ ‫היא‪ ,‬אם כך‪ ,‬גם גורם לשימורה של תל‬ ‫אביב כמרכז תרבותי‪" .‬אם בוחנים את‬ ‫שלושים השנים האחרונות מאז שאני עם‬ ‫הלהקה"‪ ,‬מספר באר‪" ,‬יש בפירוש פחות‬ ‫ופחות סבסוד ציבורי — של הופעות לקהל‬ ‫הפריפריה‪ .‬לצערי זה רק הולך ומצטמצם‬ ‫והקהל הולך ומתמרכז‪ .‬בצרפת למשל יש‬ ‫מרכזי מחול וכוריאוגרפיה שמפוזרים ברחבי‬ ‫המדינה‪ ,‬ויש תקציבים שמוזרמים לשם‬ ‫לצורך עידוד הפעילות‪ .‬כאן זה קורה בדרך‬ ‫כלל בזכות אנשים אינדיבידואלים שעשו את‬ ‫הבחירות‪ ,‬ולא מתוך מדיניות ממשלתית"‪.‬‬

‫רמי באר | צילום‪ :‬גדי דגון‬

‫איתי מאוטנר | צילום‪ :‬עמית ישראלי‬

‫איך עושה בועה‬ ‫לפני כשנתיים ביקר איתי מאוטנר בלונדון‬ ‫והוזמן להסתובב בעיר עם אמן ישראלי‬ ‫לשעבר‪ .‬כאשר הגיעו לבית קפה קטן התגלו‬ ‫ליד השולחנות שלל סטייליסטים‪ ,‬מעצב‬ ‫האופנה מארק ג'ייקובס‪ ,‬אמנים וכן הלאה‪.‬‬ ‫"לא הכרתי את האנשים אבל הכרתי את‬ ‫התחושה"‪ ,‬נזכר מאוטנר‪" .‬האווירה היתה‬ ‫מאוד יוקרתית‪ ,‬של מרחב שבו כולם עם‬ ‫היד על הדופק‪ .‬למרות שלא פגשתי מעולם‬ ‫אף אחד‪ ,‬זיהיתי שם דברים שאני מכיר‬ ‫מתל אביב — הצמר גפן שעוטף את הכל‬ ‫בהמון אוויר‪ .‬אני חס וחלילה לא טוען שזה‬ ‫כל מה שיש בעיר הזאת‪ ,‬אבל אפשר לזהות‬ ‫מרכיבים שקיימים בה ובבירות תרבותיות‬ ‫אחרים בעולם"‪ .‬האוויר החם (או אולי הקר)‬ ‫שמאוטנר מדבר עליו‪ ,‬משמש כתחמושת‬ ‫חיה בידיהם של שונאי תל אביב‪ .‬בד בבד‪,‬‬ ‫בדיוק תחושת הנעלות והקדמה התרבותית‬ ‫שחשים לא פעם תושבי העיר היא המקור‬ ‫לגאוותם‪ ,‬שלא לומר להתנשאותם על מי‬ ‫שמתגורר מחוץ לגבולות הכרך‪ .‬סרטם של‬ ‫גל אוחובסקי ואיתן פוקס‪' ,‬הבועה'‪ ,‬ביקש‬ ‫מצד אחד לסמן את מעמדה של תל אביב‬ ‫כעיר שיש בה פוזה‪ ,‬סמול טוק‪ ,‬מינגלינג‬ ‫ותו לא‪ ,‬ומצד שני לערער עליו‪" .‬עברתי‬ ‫לירושלים והמשכתי הלאה אל הטבע כדי‬ ‫להתנתק וכדי לא להיות מושפעת מדברים‬ ‫כמו באז או פוזה"‪ ,‬מסבירה נעה ורטהיים‪.‬‬ ‫"בתל אביב‪ ,‬לתחושתי‪ ,‬לא יכולנו ליצור‬ ‫בשקט בלי להישאב לדיבור הזה שמזין את‬ ‫עצמו ללא הרף"‪" .‬לא פעם ולא פעמיים‬ ‫קיבלתי הזמנות מצ'יץ' להעביר את הלהקה‬ ‫לתל אביב"‪ ,‬מגלה באר‪" .‬קיבלתי גם הצעות‬ ‫לנהל להקות בתל אביב‪ ,‬אבל לא הרגשתי‬ ‫שזה הצעד הנכון עבורי‪ .‬המקום שבו אני‬ ‫פועל (כפר המחול בגעתון ט"ל) מספק את‬ ‫השקט הנדרש ליצירה‪ .‬מצד שני לא באמת‬ ‫מדובר בניתוק מתל אביב‪ ,‬המרחקים כאן‬ ‫קצרים בין מקום למקום"‪.‬‬

‫יש לך שקל להגיע לבאר שבע?‬ ‫"מי שהשכיל להבין שתרבות היא תעודת‬ ‫הכבוד של כל עיר‪ ,‬הבין שהיא גם מה שמביא‬ ‫את כל האוכלוסייה לרצות להיות בה"‪ ,‬טוענת‬ ‫פינס‪" .‬בתל אביב הרי אין נוף מרהיב או‬ ‫הרבה חניה — יש לה ים ותרבות"‪ .‬את השיעור‬ ‫החשוב הזה התחילו להבין יותר ויותר ראשי‬ ‫ערים בשנים האחרונות‪ .‬ניר ברקת‪ ,‬ראש‬ ‫עיריית ירושלים‪ ,‬משקיע מדי שנה מיליוני‬ ‫שקלים בתרבות‪ ,‬בין היתר בקרן מיוחדת‬ ‫לקולנוע שמעניקה תקציבים לצילום סרטים‬ ‫וסדרות בעיר בתנאי שאלה יציגו את נופיה‪.‬‬ ‫גם בחיפה אימצו מודל דומה‪ ,‬ובחולון פורחים‬ ‫בשנים האחרונות אינספור מרכזי תרבות‬ ‫ובהם ה'מדיטק'‪' ,‬מוזיאון העיצוב' ו'תיאטרון‬ ‫חולון'‪ .‬הגידול הרב במוסדות תרבות מחוץ‬ ‫לתל אביב‪ ,‬יחד עם עליית יוקר המחייה‬ ‫ובריחת הצעירים ממנה‪ ,‬מעלים תהייה‬ ‫לגבי גורלה כבירת תרבות‪ .‬לא רק הכמות‬ ‫משפיעה‪ ,‬אלא גם האיכות‪ .‬תיאטראות‬ ‫קטנים כמו 'החאן' ו'באר שבע' קצרו בשנים‬ ‫האחרונות שבחי ביקורת ופרסי תיאטרון‪,‬‬ ‫לא פעם על חשבון הפקות גרנדיוזיות של‬ ‫התיאטראות התל–אביביים‪" .‬אנחנו לא בית‬ ‫חרושת להצגות"‪ ,‬מדגיש רפי ניב‪ ,‬המנהל‬ ‫האמנותי של תיאטרון באר שבע‪" ,‬אפשר‬ ‫להגיד שאנחנו הוט קוטור של תיאטרון‪,‬‬ ‫עושים פחות הפקות ובוודאי שלא מתעסקים‬ ‫בהפקות שהן רק מסחריות"‪ .‬ניב מוסיף כי‬ ‫הצורך במוצרים תרבותיים מקומיים מגיע גם‬ ‫מהצופים‪" :‬הקהל הבאר–שבעי מאוד נאמן‬ ‫לתיאטרון שלו‪ .‬פתחנו את עונת ה‪ 40-‬עם‬ ‫'פרח השכונות'‪ ,‬שכתב קובי אוז‪ .‬העלילה‬ ‫מתרחשת בדרום ועוסקת בהוויה הדרומית‪.‬‬ ‫התוצאה יצאה בהחלט מלבבת וקיבלנו‬ ‫תגובות חמות מאוד‪ .‬יש בהחלט צמא לסוג‬ ‫כזה של חומרים"‪ .‬עבור פינס‪ ,‬חרף השינויים‬ ‫בפריפריה אין מה להשוות בין ערים אחרות‬ ‫לתל אביב‪" :‬למרות שמאוד אהבתי להיות‬ ‫בבאר שבע"‪ ,‬היא מספרת‪" ,‬זוהי עדיין עיר‬ ‫בפריפריה‪ ,‬וככזו יש בה הרבה פחות מבחר"‪.‬‬ ‫מאוטנר מצדו סבור שהגידול באירועים‬ ‫ובמוסדות תרבות בפריפריה‪ ,‬הולך יד ביד עם‬ ‫מגמות הפוכות בתל אביב‪" .‬המעמד של תל‬ ‫אביב הוא זמני"‪ ,‬הוא מסביר‪" ,‬עוד עשר שנים‬ ‫כבר נדבר עליה במונחי נוסטלגיה‪ .‬בגלל כל‬ ‫מיני תהליכים חברתיים–כלכליים שעוברים‬ ‫על העיר‪ ,‬לטוב ולרע‪ ,‬מוסרת ממנה לאט לאט‬ ‫היכולת שלה להיות עיר מאפשרת"‪.‬‬

‫רפי ניב | צילום‪ :‬רדי רובינשטיין‬

‫מבצע‬ ‫לגזרה‬ ‫חטובה‬ ‫בואי להכיר את‬ ‫מגוון האימונים של סטודיו ‪C‬‬ ‫עיצוב וחיטוב | אירובי | חוג נערות | פיטבול‬ ‫אימון לנשים אחרי לידה‪-‬בייביסיטר חינם!‬ ‫סדנת דיאטה‬

‫סניפי תל אביב‪ :‬אבן גבירול ‪ ;124‬דיזנגוף ‪ ;98‬הארבעה ‪ 18‬א';‬ ‫בית צורי ‪ ,15‬רמת אביב; קהילת ונציה ‪ ,8‬נאות אפקה‬ ‫‪ | www.studioc.co.il‬חפשו אותנו ב‪-‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫קיבוץ תרבויות?‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫קיבוץ תרבויות?‬ ‫למה יש רק תל אביב אחת?‬

‫טקסט טל לוין‬

‫מרחב חופשי ליצירה או בועה אליטיסטית‬ ‫ומנותקת? בית חרושת לתרבות או סצנה‬ ‫דינמית ואיכותית? ככל שתל אביב היא‬ ‫בירה תרבותית‪ ,‬כך היחס אליה בקרב‬ ‫אמנים ויוצרים הוא שנוי במחלוקת‪ .‬מה‬ ‫הופך אותה למרכז לעלייה לרגל והאם‬ ‫מעמדה נמצא בסכנה?‬

‫‪28‬‬

‫ציפי פינס | צילום‪ :‬דור מלכה‬

‫שלושה תיאטראות גדולים במרחק עשר‬ ‫דקות הליכה זה מזה‪ ,‬שלל אולמות למופעים‬ ‫מסביבם‪ ,‬מרתפי פרינג' רוחשים‪ ,‬מוזיאונים‬ ‫וגלריות לרוב‪ ,‬מתחם למחול בדרום‪ ,‬משכן‬ ‫לאמנויות הבמה במרכז ונמל שוקק חיים‬ ‫בצפון — אלה‪ ,‬כך נדמה‪ ,‬הם שהופכים את‬ ‫תל אביב לבירת התרבות של ישראל‪ .‬אבל‬ ‫מרכיבים שכאלה‪ ,‬גם אם בקומפוזיציה שונה‪,‬‬ ‫קיימים גם בערים אחרות במדינה הקטנה‬ ‫שלנו‪ .‬מה אם כך ממשיך ושומר על מעמדה‬ ‫התרבותי הבלעדי כמעט של תל אביב?‬ ‫והאם מתקרב היום בו תרד מגדולתה? "זה‬ ‫אולי ביטוי שחוק אבל תל אביב היא עד‬ ‫היום עיר ללא הפסקה"‪ ,‬אומרת ציפי פינס‪,‬‬ ‫המנהלת האמנותית של תיאטרון 'בית‬ ‫לסין'‪ ,‬ממשרדה בצומת הרחובות פרישמן‬ ‫ודיזינגוף‪ ,‬מקום מושבו הקודם של תיאטרון‬ ‫'הקאמרי'‪ .‬אחרי שכיהנה גם כמנהלת‬ ‫האמנותית של 'תיאטרון באר שבע'‪ ,‬פינס‬ ‫סבורה שסודה של תל אביב טמון בין השאר‬ ‫במבנה הגיאוגרפי המיוחד שלה‪" .‬מצד‬ ‫אחד זאת עיר שוקקת ומלאת חיים שלא‬ ‫נסגרת גם בשבת ומאפשרת לצאת בכל רגע‬ ‫נתון לקנות‪ ,‬לבלות‪ ,‬לבקר בגלריות‪ ,‬לנסוע‬ ‫באופניים"‪ ,‬היא מסבירה‪" ,‬מצד שני היא לא‬ ‫מאוד גדולה‪ ,‬ומאפשרת להגיע ברגל ממקום‬ ‫למקום‪ ,‬כך שנותרת תחושת אינטימיות"‪.‬‬

‫הן אפשר‪ ,‬הן אפשר‬ ‫"תל אביב היא עיר מאפשרת"‪ ,‬מסביר איתי‬ ‫מאוטנר‪ ,‬המנהל האמנותי של 'עונת התרבות‬ ‫הירושלמית' ושל אירועי ה'פצ'ה קוצ'ה'‬ ‫הנערכים מדי כמה חודשים בתל אביב‪.‬‬ ‫עבורו‪ ,‬התנועה בין תל אביב כמרכז תרבות‪,‬‬ ‫ובין ירושלים כמרחב מתהווה של תרבות‬ ‫חושפת את ההבדלים בין שתי הערים‪" :‬בתל‬ ‫אביב יש הוויה שמעודדת יצירה מסוגים‬ ‫שונים‪ ,‬ושבמידה מסוימת אפילו מצפה‬ ‫לריבוי הזה‪ .‬דווקא בגלל הכמות הגדולה‬ ‫של היוצרים על חלקת אדמה קטנה יחסית‪,‬‬ ‫יש מקום לחשוב יחד‪ ,‬ליצור שיתופי פעולה‬ ‫יצירתיים‪ ,‬לפרוץ גבולות‪ .‬ירושלים לעומתה‪,‬‬ ‫היא עיר לא מאפשרת בהגדרה‪ .‬עד לפני‬

‫שלוש שנים חשבו עליה או בהקשר של‬ ‫אינתיפאדות או בהקשר של קדושה‪ .‬דווקא‬ ‫מתוך הנרטיב הזה‪ ,‬שאין לו אח ורע בעולם‪,‬‬ ‫התפתח מרחב תרבותי ייחודי מאוד‪ .‬במובן‬ ‫הזה‪ ,‬תל אביב קצת דומה למקומות אחרים‬ ‫וירושלים לא דומה לכלום"‪ .‬האם כמות‬ ‫האמנים ואנשי התרבות היא שיוצרת את‬ ‫תחושת ה'אפשר' שמאוטנר מדבר עליה?‬ ‫או שמא זהו האופי 'המאפשר' שמושך אליו‬ ‫עוד ועוד יוצרים? יאיר ורדי‪ ,‬המנהל של מרכז‬ ‫סוזן דלל‪ ,‬חושב שתל אביב ממשיכה לשמור‬ ‫על מעמדה כבירה לאו דווקא בגלל האמנים‬ ‫אלא בגלל מי שמביט בהם‪" .‬הביקורת כאן‪,‬‬ ‫המדיה כאן והקהל כאן"‪ ,‬פוסק ורדי‪" ,‬אנחנו‬ ‫גרים במציאות קטנה‪ ,‬ולהוציא כמה חלוצים‪,‬‬ ‫רוב האמנים עדיין מעדיפים לגור פה‪ .‬מעבר‬ ‫לכך‪ ,‬שהקמת מפעל אמנותי כמו 'סוזן דלל'‬ ‫למשל מחוץ לתל אביב‪ ,‬מצריכה תפיסת‬ ‫עולם והרבה אמונה‪ .‬יש מי שעושה את זה‪,‬‬ ‫אבל זה גם תלוי בתקציבים‪ ,‬ברצון ובנחישות‬ ‫לעבוד מאוד קשה"‪.‬‬

‫יאיר ורדי | צילום‪ :‬גדי דגון‬

‫רמי באר‪ :‬אם בוחנים את שלושים השנים האחרונות מאז שאני עם‬ ‫הלהקה הקיבוצית‪ ,‬יש בפירוש פחות ופחות סבסוד ציבורי — של הופעות‬ ‫לקהל הפריפריה‪ .‬בצרפת למשל יש מרכזי מחול וכוריאוגרפיה שמפוזרים‬ ‫ברחבי המדינה‪ ,‬ויש תקציבים שמוזרמים לשם לצורך עידוד הפעילות‪ .‬כאן‬ ‫זה קורה בדרך כלל בזכות אנשים אינדיבידואלים שעשו את הבחירות‪ ,‬ולא‬ ‫מתוך מדיניות ממשלתית‬ ‫קהל נכבד‪ ,‬נא לפתוח ארנקים‬ ‫בין אותם חלוצים חדורי אמונה נמנים‬ ‫נעה ורטהיים ועדי שעל‪ ,‬האמא והאבא‬ ‫של להקת המחול 'ורטיגו'‪ .‬השניים הקימו‬ ‫את הלהקה בירושלים‪ ,‬ובשנים האחרונות‬ ‫מטפחים מרכז מחול ואמנות אקולוגי‬ ‫בקיבוץ נתיב הל"ה‪ .‬עבורם‪ ,‬היתרונות‬ ‫המיוחסים לתל אביב — ובהם המגוון הגדול‬ ‫של ייצוגים תרבותיים‪ ,‬מספר רב של יוצרים‬ ‫וקהל ביקורתי — נראים דווקא כחסרונות‪.‬‬ ‫"אנחנו באים מהאסכולה שחושבת שיש‬ ‫עוצמה גם ליצירה מחוץ למרכז התרבותי"‪,‬‬

‫נעה ורטהיים | צילום‪ :‬רם קציר‬

‫העיר העברית הראשונה?‬

‫‪26‬‬

‫אביב‪ ,‬אני פשוט יותר מחובר לחיפה‪ .‬יש פה‬ ‫פחות צפירות‪ ,‬פחות עשן ופחות פקקים‪.‬‬ ‫מתי שאני רוצה יש לי שקט ומתי שאני רוצה‬ ‫יש לי רעש‪ .‬וחיפה הרבה יותר יפה‪ .‬פי אלף‪.‬‬ ‫יש המון טבע בחיפה‪ .‬תמיד אתה יכול ללכת‬ ‫ולעשות טיול רגלי באזור‪ .‬ויש לחיפה גם את‬ ‫האלמנט האורבני‪ .‬יש מיליון ילדים שעושים‬ ‫גרפיטי‪ ,‬המון סקייטרים‪ ,‬אבל ההתרחשויות‬ ‫פחות אינטנסיביות‪ ,‬ואם יש אינטנסיביות אז‬ ‫כולם עייפים אחר כך‪.‬‬ ‫הרבה אומרים לי שבחיפה לא מחדשים‬ ‫שום דבר‪ .‬אני אומר שבחיפה יש קטע של‬ ‫מלקטים‪ .‬אנחנו רואים מה שאנחנו אוהבים‬ ‫ולוקחים את זה אלינו‪ .‬ומה שמגניב הוא‬ ‫שזה של צעירים ולא של מנהלי מועדונים‪.‬‬ ‫אני לא אהיה בן ‪ 45‬ובעל מועדון‪ .‬אני אסיים‬ ‫ללמוד קולנוע‪ ,‬אטוס לחו"ל ואעשה סרטים‪.‬‬ ‫גם על חיפה‪ .‬אבל גם אם לא אחיה בעיר‪,‬‬ ‫אני יודע שאני שייך לשם‪ .‬בתל אביב אנשים‬ ‫לא מרגישים שייכים לעיר‪ .‬זו עיר של המון‬ ‫בודדים‪ ,‬וחיפה בדיוק להיפך‪ .‬עיר של המון‬ ‫חיבוקים‪ .‬אם מישהו חדש יעבור לחיפה‪,‬‬ ‫זה מה שהוא יקבל מכולם‪ .‬יכול להיות‬ ‫שאנחנו באמת בבועה‪ ,‬אבל אין הרבה יותר‬ ‫טוב בחוץ‪ .‬אתה פותח חדשות ובעיקר‬ ‫מתבאס‪ ,‬אז עדיף לבלות עם חברים בבית‪.‬‬ ‫יש אצלנו אמירה שתל אביב זה כמו לשכב‬ ‫עם דוגמנית וחיפה זה כמו לזיין שמנה‪.‬‬ ‫בתיאוריה אתה תרצה לזיין דוגמנית‪ ,‬אבל אז‬ ‫אתה נכנס איתה למיטה ולא מעניין אותה‬ ‫כלום והיא מזדיינת חרא כי היא עשתה‬ ‫את זה כבר ‪ 7,000‬פעם‪ .‬כשאתה נכנס עם‬ ‫שמנה למיטה היא מתרגשת ונהנית ואחר‬ ‫כך כיף לדבר איתה‪ ,‬והכל מעניין ומגניב‪ .‬אז‬ ‫אתה צריך להתגבר על מכשול אסתטי‪ ,‬אבל‬ ‫בסופו של דבר גבר אמיתי יעדיף שמנה‪.‬‬ ‫התל‪-‬אביבי‬ ‫אם תשאלו את דוד טור ('ברקפסט'‪,‬‬ ‫'החתול והכלב')‪ ,‬הוא יגיד שאין לו מושג‬ ‫למה‪ ,‬אבל קשה להאמין שהוא לא יודע‬ ‫שזה בגלל אנשים כמו דוד טור‬ ‫"אנשים‪ .‬כמויות של אנשים‪ .‬רק בגלל זה תל‬ ‫אביב היא העיר היחידה האמיתית בישראל‪.‬‬ ‫אין הרבה אנשים בישראל‪ ,‬אז אי אפשר‬ ‫שיהיו שני מרכזים"‪.‬‬ ‫אבל למה תל אביב? גם בראשון לציון‬ ‫יש הרבה אנשים‬ ‫"כן‪ .‬והאמת שבאנגליה אמנם יש רק לונדון‬ ‫אחת‪ ,‬אבל יש תרבות אחרת‪ .‬יש מנצ'סטר‪.‬‬ ‫אז אולי השאלה צריכה להיות למה אין לנו‬ ‫מנצ'סטר‪ .‬אפילו שיש באר שבע בעצם‪,‬‬ ‫יש אנשים שאוהבים את באר שבע‪ .‬לא‬ ‫יודע‪ ,‬לא נראה לי שתמצא תשובה"‪ .‬אנחנו‬ ‫יושבים ב'קפה אירופה'‪ ,‬המקום האחרון‬ ‫שהרים טור (‪ ,)37‬אחד הבעלים של 'החתול‬ ‫והכלב'‪ ,‬ה'ברקפסט'‪ ,‬ה'מילק' שלצדו ועוד‬ ‫המון מקומות שנסגרו אבל הספיקו להיות‬ ‫מיתולוגיים‪' :‬לנסקי'‪' ,‬אקדמיה'‪' ,‬סטולי'‪,‬‬ ‫אם אתם מתעקשים לנבור בהיסטוריה‪ .‬גם‬ ‫פה הוא לא לבד‪ .‬לצדו נמצא מעוז אלונים‪,‬‬ ‫שאמון על האוכל והדרינקים והכל מיני‪,‬‬ ‫אבל טור הביא את מה שהוא יודע לעשות‬ ‫הכי טוב ‪ -‬להרים מקום שאנשים מכל הארץ‬ ‫ירצו להגיע אליו‪" .‬יש פה אנשים שמגיעים‬ ‫מחדרה באמצע השבוע"‪ ,‬הוא מספר‪,‬‬ ‫"נוסעים ‪ 45‬דקות‪ ,‬יושבים שעתיים‪ ,‬שותים‪,‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫נהנים‪ ,‬נוסעים חזרה ‪ 45‬דקות‪ .‬לא מבין‬ ‫את זה"‪ .‬עאלק לא מבין את זה‪ .‬קל מאוד‬ ‫להבין את זה‪ .‬טור יודע מה הוא עושה‪ .‬רק‬ ‫צריך להביט על קפה אירופה מהקומה‬ ‫השנייה שבה אנחנו יושבים בשביל לקלוט‬ ‫את זה‪ .‬שלוש קומות למקום; כניסה‬ ‫ענקית‪ ,‬קומה שנייה עם בר וגג‪ .‬הקומה‬ ‫השנייה צופה על הכניסה ועל כל הרחוב‪,‬‬ ‫הגג כנ"ל‪ .‬הרחוב הוא רוטשילד‪ ,‬השעה‬ ‫אחת עשרה בלילה ומולנו בשדרה להקה‬ ‫מרביצה נאמבר של הנדריקס כשלידם בחור‬ ‫מג'נגל ובחורה במין שרוואל רוקדת‪ .‬טור‬ ‫מסביר לי שהשולחנות בכניסה מסודרים‬ ‫ככה שמכל שולחן תראה את כולם ושכדי‬ ‫להיכנס פנימה תצטרך לעבור בין כולם‪.‬‬ ‫מינגלינג כפוי וכל כך רצוי‪ .‬אנחנו בשוט‬ ‫השלישי שלנו‪ .‬איזה גלן ויסקי שטור נהנה‬ ‫להוציא‪ .‬כשאני אומר לו שתמיד בראיונות‬ ‫הוא יוצא פרוע‪ ,‬אבל שאני מרגיש שהוא‬ ‫עושה את זה דווקא‪ ,‬הוא מחייך‪" .‬רוצים‬ ‫לשמוע שאני עושה קוק‪ ,‬שאני פרא‪ ,‬אז זה‬ ‫מה שאני נותן"‪ ,‬ואז הוא מזמין עוד שוט‪.‬‬ ‫עשה ילד שני לא מזמן הבחור‪ ,‬אבל היום‬ ‫לא בא לו להיות בבית עם הרעש‪ ,‬אז יצא‪.‬‬ ‫"אני היפראקטיבי ולא ממש מצליח לישון‪,‬‬ ‫אז אין לי ברירה אלא להיות איש של חיי‬ ‫לילה"‪ ,‬הוא אומר ומביט על הכוס של‬ ‫השוט‪“ .‬מה זה הכוס הזו?" הוא שואל את‬ ‫המלצרית שהביאה‪“ .‬נגמרו האחרות"‪ ,‬היא‬ ‫עונה‪ .‬הוא לא מרוצה‪" ,‬זאת כוס מכוערת‪.‬‬ ‫אין לה סטייל"‪ .‬אני שואל אותו אם הוא‬ ‫חושב שמקום כמו קפה אירופה היה‬ ‫עובד גם בעיר אחרת‪" .‬היה לי מקום בעיר‬ ‫אחרת"‪ ,‬הוא מספר‪" ,‬פתחנו סניף‪ ,‬כאילו‪,‬‬ ‫של ה'לנסקי'‪ ,‬בהרצליה‪ .‬למקורי היו מגיעים‬ ‫המון הרצליינים‪ ,‬אז אמרנו שנעשה מקום‬ ‫רק להם‪ .‬אבל היה משעמם‪ .‬בתל אביב‬ ‫הקהל מגוון‪ ,‬שם כולם היו אותו דבר‪ .‬ג'ל‬ ‫בשיער‪ ,‬אותם בגדים‪ ,‬יוצאים רק בחמישי‬ ‫ושישי‪ .‬בסוף סגרנו"‪ .‬השאלה למה הוא‬ ‫פותח מקומות דווקא בתל אביב נראית‬ ‫לטור לא הגיונית‪" .‬פה גרתי רוב חיי‪ ,‬פה אני‬ ‫גר עכשיו‪ ,‬פה יש את האנשים שאני מכיר"‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬כדי להבין קצת יותר מה הופך‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫את העיר הזאת למה שהיא‪ ,‬אנחנו מדברים‬ ‫קצת היסטוריה‪ .‬הוא עבר לתל אביב בגיל‬ ‫צעיר‪ ,‬עבד בברים‪ .‬בשנות העשרים שלו‬ ‫הלך ללמוד ארכיטקטורה בווילס‪ .‬כשחזר‬ ‫הרים את הסטולי‪ .‬עד אז כל הברים בתל‬ ‫אביב נראו אותו דבר — בר מתכת‪ ,‬שולחנות‬ ‫סתם‪ .‬הוא הראשון שהרים בר מעץ כבד‪,‬‬ ‫עם דגש על מוזיקה ואוכל‪ .‬היה מקום רק‬ ‫למאה איש אבל ההמונים גדשו אותו‪ .‬זה‬ ‫האלמנט החוזר במקומות שלו — זיהוי‬ ‫פוטנציאל בלייני נדרש‪ .‬ככה גם פתח את‬ ‫הלנסקי‪ ,‬המגה–בר הראשון שהיה פה‪.‬‬ ‫"ראיתי שעל הבר יושבים אנשים שבאים‬ ‫בג'יפים‪ ,‬מזמינים בקבוק שלם של וודקה‬ ‫והמון רדבול‪ .‬אז הבנתי שהם צריכים‬ ‫משהו אחר‪ .‬מקום עם ‪ VIP‬והמון ספייס"‪.‬‬ ‫באמצע הלנסקי הוא הציב בר ענק בצורת‬ ‫‪ ,H‬כך שמכל פינה תהיה לאנשים נקודת‬ ‫מכירה של אלכוהול‪ .‬כסף בשבילו ושום‬ ‫זמן המתנה בשבילם‪ .‬רק שירגישו מלכים‪.‬‬ ‫בשוט הרביעי שלנו מגיע הסומלייה החדש‬ ‫של המקום‪ .‬מאוד חייכן‪ ,‬נרגש להיות פה‪.‬‬ ‫הגיע מירושלים‪" .‬שם זו בועה אמיתית"‪,‬‬ ‫הוא אומר‪" ,‬אנשים לא שמחים‪ ,‬אין‬ ‫התרחשויות‪ .‬לא כמו פה"‪ ,‬הוא מצביע על‬ ‫הלהקה בשדרה ועל המרקדת שלצדה‪.‬‬ ‫"אין סטייל"‪ ,‬מסכם טור‪ .‬אחר כך הסומלייה‬ ‫מחמיא לטור על השירותים‪" .‬ברור‪,‬‬ ‫השירותים זה הכי חשוב‪ .‬אם הייתי יכול‬ ‫הייתי עושה מקום שהוא רק שירותים"‪.‬‬ ‫בהמשך הוא מראה לי אותם ואת חדר‬ ‫ההמתנה הקטן שבין תא השירותים לשאר‬ ‫המקום‪ .‬באת להשתין‪ ,‬תשוחח בזמן‬ ‫שאתה ממתין‪ .‬אנחנו מזמינים קוקטייל‪,‬‬ ‫ויסקי סאוור‪ .‬הסאוור הכי טוב ששתיתי‬ ‫בחיים שלי‪ .‬מדויק‪ ,‬מוקפד‪ .‬גם האוכל‪.‬‬ ‫הכל בסטייל‪ ,‬הכל כדי שתרגיש בן אצולה‬ ‫לערב‪“ .‬נו‪ ,‬אז נראה לך שתצא עם תשובה‬ ‫לשאלה שלך?“ הוא שואל בשתיים בלילה‬ ‫לפני שהוא ממשיך לחתול והכלב‪ .‬אני‬ ‫אומר שנראה לי שכן‪ ,‬שנראה לי שהוא אחד‬ ‫מהגורמים לעיר להיות מה שהיא‪“ .‬יאללה‪,‬‬ ‫מה זה חשוב למה‪ “,‬הוא אומר‪" ,‬העיקר‬ ‫ליהנות‪ .‬שיזדיינו כולם"‪.‬‬

‫טו‬ ‫ר‪" :‬‬ ‫ה‬ ‫שי‬ ‫אם‬ ‫ש הייתי רותי‬ ‫ם‬ ‫זה‬ ‫הוא ר יכו‬ ‫ל היי הכי‬ ‫ח‬ ‫קש‬ ‫מרא‬ ‫ת‬ ‫הק ה לי א ירותים י עוש שוב‪.‬‬ ‫"‪.‬‬ ‫טן‬ ‫ות‬ ‫המ‬ ‫המקו שבין ם ואת בהמש קום‬ ‫ת‬ ‫ך‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ם‪ .‬ב‬ ‫השיר דר הה הוא‬ ‫זמן ש את‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫תין‬ ‫המ‬ ‫מתין ‪ ,‬תשו שאר‬ ‫חח‬

‫העיר העברית הראשונה?‬

‫אחד כמוני שבא מדרום אמריקה‪ ,‬בכלל‬ ‫רואה את כל הים בארץ כמו פיפי‪ .‬בגדול‪ ,‬מי‬ ‫שירושלמי‪ ,‬רוצה להיות ירושלמי"‪.‬‬ ‫ועם כל זה‪ ,‬למה תל אביב היא מה שהיא‬ ‫וירושלים היא לא?‬ ‫"כל המסעדות הכי טובות בתל אביב‬ ‫הוקמו על ידי ירושלמים‪ :‬רפאל — ירושלמי‪,‬‬ ‫אייל שני — ירושלמי‪ ,‬טוטו — ירושלמי‪ .‬הם‬ ‫התחילו פה‪ ,‬אבל אז היתה אינתיפאדה‬ ‫והעיר הזאת התרסקה‪ .‬לא היתה להם‬ ‫ברירה אלא לעזוב את העיר כדי להתפרנס‪.‬‬ ‫אנשים לא יצאו מהבית כדי לאכול‪ .‬המצב‬ ‫הכלכלי פה היה ייחודי לירושלים‪ .‬חמש‬ ‫שנים של פיצוץ אחרי פיצוץ‪ .‬מרכז העיר היה‬ ‫ריק שנתיים בגלל זה‪ .‬אי אפשר לשכוח את‬ ‫זה ולהגיד 'איזה יופי‪ ,‬תל אביב יותר טובה'‪.‬‬ ‫תחשוב שדיזנגוף היה ריק חמש שנים‪ .‬פה‬ ‫עוד אנשים נשארו‪ .‬בתל אביב היו בורחים‬ ‫ישר‪ .‬קח את מלחמת המפרץ‪ .‬אחרי הטיל‬ ‫הראשון‪ ,‬חצי מתל אביב ברחו לירושלים‪.‬‬ ‫בגלל זה בעיניי ירושלים היא המקבילה‬ ‫האמיתית של ברלין בישראל‪ ,‬לא תל אביב‪.‬‬ ‫בברלין עושים יצירה מעניינת כי הם עברו‬ ‫סבל וקושי‪ .‬איזה סבל עברו בתל אביב?‬ ‫ירושלים יודעת מה זה קושי"‪.‬‬

‫איפור אומאי שטרית ‪ /‬בגדים ‪ZIP‬‬

‫אז אתה אומר שהסיבה שירושלים היא‬ ‫לא ה‪-‬עיר‪ ,‬היא רק נסיבות‬ ‫"ברור‪ .‬אני אזכיר לך שבתחילת שנות‬ ‫התשעים חיי הלילה בארץ נשלטו על ידי‬ ‫ירושלים‪ .‬כל ערב שבעים אחוז מהקהל היו‬ ‫תל‪-‬אביבים‪ .‬כל הדי‪.‬ג'יים הכי גדולים היו‬ ‫פה‪ .‬אבל אז באה האינתיפאדה ודי‪.‬ג'יים לא‬ ‫רצו לבוא הנה יותר‪ .‬לא היה תוכן לתת‪ ,‬אז‬ ‫ירושלמים גם לא הגיעו‪ .‬רק בגלל זה פתחתי‬ ‫מקום בתל אביב‪ ,‬אבל תל אביב באמת לא‬ ‫מגניבה כמו שאתה מדמיין אותה‪ .‬יש בה‬ ‫בקושי עשרה מועדונים שווים‪ .‬זה פשוט‬ ‫מקום עם ריכוז של צעירים‪ .‬בגלל שיש‬ ‫עבודה ומגוון של אנשים‪ ,‬אז אפשר למצוא‬ ‫זוגיות‪ .‬אבל בחצי מהמועדונים אפילו אין‬ ‫רזידנטים (די‪.‬ג'יים קבועים של המקום‪ .‬א"ג)‪.‬‬ ‫קח את הבלוק‪ .‬אחלה מקום‪ ,‬הכל בסדר‪,‬‬ ‫אבל אין להם ליינים משלהם‪ .‬כל ערב מישהו‬ ‫אחר מרים שם ערב‪ .‬זה אולם להשכרה"‪.‬‬ ‫אתה מאמין שלמרות הנסיבות ירושלים‬ ‫יכולה לחזור לגדולתה?‬ ‫"הכל תלוי בכלכלה של העיר‪ .‬לא חושב‬ ‫שיש עיר בעולם שהיתה שורדת כלכלית‬ ‫כמו שירושלים שרדה‪ ,‬אבל בירושלים יש‬ ‫בעיה של תעסוקה‪ ,‬בגלל זה הקהל האיכותי‬ ‫מסיים ללמוד ועוזב את העיר‪ .‬המקור לבעיה‬ ‫נעוץ בחבר'ה שבנו את ירושלים לפני ‪40‬‬ ‫שנה‪ ,‬כמו טדי קולק האגדי‪ .‬הם הרסו את‬ ‫ירושלים‪ .‬הם באו ממנטליות סוציאליסטית–‬ ‫קומוניסטית‪ ,‬ובנו פה מוזיאונים וקריית‬ ‫ממשלה‪ ,‬ועוד ועוד‪ ,‬הכל חוץ ממקומות‬ ‫עבודה‪ ,‬ועכשיו אין שטח לבנות אזור‬ ‫תעשייה ראוי‪ .‬אותם חבר'ה גם לא דאגו‬ ‫לארגן אירועים לצעירים‪ .‬הפסטיבל היחיד‬ ‫שהיה לעיר הוא פסטיבל ישראל‪ .‬זה פסטיבל‬ ‫לבני ‪ 70‬פלוס‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬בוא נעשה רגע‬ ‫מתמטיקה‪ ,‬בתל אביב יש ‪ 500,000‬תושבים‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫ועוד מיליון שמגיעים לבלות מהפריפריה‪.‬‬ ‫פה‪ ,‬מתוך ‪ 800,000‬התושבים‪300,000 ,‬‬ ‫חילונים‪ ,‬ומתוכם אולי רק ‪ 100,000‬הם לא‬ ‫שומרי שבת‪ .‬לנו אין פריפריה‪ .‬מבית שמש‬ ‫הרי לא באים לבלות‪ .‬ובכל זאת ירושלים‬ ‫חזקה‪ .‬חמישית מתל אביב‪ ,‬ויש פה ארבעה‬ ‫מועדונים חזקים מול העשרה שלכם‪ .‬אז‬ ‫אתם בושה‪ ,‬לא אנחנו‪ .‬מאה אלף ואנחנו‬ ‫אימפריה"‪.‬‬ ‫החיפאי‬ ‫אם תשאלו את נמרוד רותם (‪AKA ,27‬‬ ‫קוף טבת)‪ ,‬מרים ליינים אלקטרוניים והיפ‬ ‫הופ בחיפה‪ ,‬בעיקר במועדון ה'וונדרבר'‪,‬‬ ‫הסיבה שאין עוד תל אביב היא שאנשים‬ ‫מחוץ לתל אביב לא רוצים שהעיר שלהם‬ ‫תהיה תל אביב‬ ‫מונולוג‬ ‫הקהל החיפאי הוא צועני‪ .‬מה זה צועני? זה‬ ‫שלא אכפת לך לישון על הרצפה אם אין‬ ‫מיטה‪ ,‬לא אכפת לך לאכול ארוחה ביום אם‬ ‫אין זמן‪ .‬אנחנו חבורה של פחות או יותר בני‬ ‫‪ ,27‬עושים שטויות‪ ,‬חיים את מה שבא לנו‪.‬‬ ‫לא הלכנו לעבוד באיזה זבאלה‪ ,‬לא הלכנו‬ ‫להתחתן‪ .‬אף אחד מאיתנו לא עושה כסף‪.‬‬ ‫אם מישהו כן‪ ,‬הוא מזמין את כולם לאוכל‪.‬‬ ‫בחיפה אתה ממצה יותר מהר את זה‬ ‫שמשעמם‪ .‬בגלל זה אני חלק מחבורה של‬ ‫אנשים שעושים דברים כדי שיהיו דברים‪.‬‬ ‫המצב‪ ,‬שהוא קצת באסה‪ ,‬זה שאם לא‬ ‫נארגן‪ ,‬לא יהיה‪ .‬אז יש מישהו שמארגן‬ ‫אמנות‪ ,‬יש מי שמארגן ערבי פאנק‪ ,‬ויש אחד‬ ‫שפותח פאב ממש צועני בחדר המדרגות‬ ‫שלו וקורא לו 'הבורדל'‪ .‬השכנים שלו זה זונה‬ ‫ומהמר‪ ,‬אז אם הוא לא יגיד כלום‪ ,‬הם לא‬ ‫יגידו כלום‪ .‬אני אוהב את חיפה בגלל שאין‬ ‫בה את הדרישה הזו‪ ,‬שאני לא יודע מי מציב‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫אותה‪ ,‬אני או החברה — של לצאת כל ערב‬ ‫ולשתות בירה או לצאת כל ערב ולנסות‬ ‫להכיר אנשים‪ ,‬או להגיד זה וזה לא מגניב לי‪.‬‬ ‫אנחנו שילוב מעניין של עיר גדולה שהיא‬ ‫פריפריה‪ .‬אין לי שום תחושה רעה כשאני‬ ‫הולך לישון באחת עשרה בלילה‪ .‬יש לי‬ ‫קונטרול על החיים שלי‪ ,‬אני לא הולך עכשיו‬ ‫לרזות עשרים קילו ולגדל זקן‪ .‬תל אביב‪,‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬כן מכריחה אותך לעשות את‬ ‫זה‪ .‬בתל אביב אם אתה לא עושה את זה‪,‬‬ ‫אתה לא שם‪ ,‬אתה לא בקטע‪ .‬אני משתדל‬ ‫פעם בשנה לחסוך את כל הכסף ולנסוע‬ ‫לברלין‪ .‬משם יוצא לי לראות איך זה באמת‬ ‫קורה‪ .‬עיר עם יופי אמיתי וזרימה נכונה‪.‬‬ ‫ככה אני רוצה שחיפה תהיה‪ .‬בתל אביב‪,‬‬ ‫אחרי יומיים שלושה אני מרגיש זעזוע‪ .‬תל‬ ‫אביב כולה סתירות‪ :‬מצד אחד המון כסף‪,‬‬ ‫מגדלים‪ ,‬אהוד ברק‪ ,‬מצד שני‪ ,‬מהפכה‬ ‫חברתית‪ ,‬אנשים שאומרים סוציאליזם‪,‬‬ ‫אחי‪ ,‬הכל סבבה‪ .‬ומצד שלישי הזקנים שלא‬ ‫יודעים למה מחרבנים עליהם‪ .‬ממש מחלת‬ ‫נפש‪ .‬קשה פה‪ .‬אנשים מסתובבים ברחובות‬ ‫והווייב שלהם קשה‪ .‬כשאני מביא די‪.‬ג'יים‬ ‫מתל אביב הם יילחמו איתי על כל שקל —‬ ‫מה קורה אם מסיבה נגמרת מוקדם? מה‬ ‫קורה אם לא עליתי בסוף לתקלט? בחיפה‬ ‫פחות מתעניינים בכסף‪ .‬אתה עושה הרבה‬ ‫פחות בחודש ומתקיים מפחות בחודש‪.‬‬ ‫אלו שכן עושים כסף‪ ,‬ההייטקסיטים‬ ‫המנומנמים‪ ,‬מצחיקים אותי‪ .‬כשמישהו‬ ‫בחיפה מתלהב מכסף זה כמו בוראט‪ ,‬אתה‬ ‫מתלהב מזה שיש לך וידאו‪ .‬ערבים עשירים‬ ‫עם אריות בכניסה‪ ,‬נובורישים שמופיעים‬ ‫במקומון‪ .‬זה מצחיק‪ .‬זה לא רק שאלה של‬ ‫אנשים‪ ,‬אני יודע שיש אנשים כמוני בתל‬

‫רו‬ ‫תם‪:‬‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫שא‬ ‫ל ין בה אוה‬ ‫ב‬ ‫את‬ ‫את‬ ‫א יו‬ ‫החב דע מי הדרי חיפ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ציב א ה הזו‪ ,‬גלל‬ ‫ולש ה —‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫תו‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ולנס ת ביר לצא תה‪ ,‬אנ אני‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ות‬ ‫או ל כל ע או‬ ‫זה‬ ‫לה‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫צ‬ ‫א וזה‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫כל‬ ‫נשי‬ ‫םא‬ ‫מג‬ ‫לא תה לא ניב לי‪ .‬ם‪ ,‬או ל ערב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ם‪ ,‬את עושה בתל א גיד‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ת זה‪ ,‬יב‬ ‫לא‬ ‫בק‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ה‬

‫‪25‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫העיר העברית הראשונה?‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫העיר העברית‬ ‫הראשונה?‬ ‫למה יש רק תל אביב אחת?‬

‫טקסט אסי גל‬

‫צילום בן יוסטר‬

‫הנחנו ששיחות עם שלושת‬ ‫מעצבי תרבות הלילה‬ ‫בישראל על השאלה‬ ‫(מדוע תל אביב היא העיר‬ ‫האמיתית היחידה בישראל)‬ ‫יהיו די דומות‪ .‬לא בנינו על‬ ‫זה שאחד מהם לא יסכים‬ ‫עם הקביעה‪ ,‬השני ישמח‬ ‫שתל אביב לא מתקרבת‬ ‫אליו הביתה והשלישי לא‬ ‫יבין מה אנחנו רוצים‬

‫‪24‬‬

‫הירושלמי‬ ‫אם תשאלו את ראובן לובלין ('האומן ‪)'17‬‬ ‫הוא יגיד שתל אביב היא בכלל לא כזה‬ ‫איי איי איי ושכרגע היא ה‪-‬עיר רק בשל‬ ‫נסיבות מצערות‬ ‫בקומה השנייה של המקום החדש של ראובן‬ ‫לובלין‪' ,‬ג'סטיס'‪ ,‬במתחם הרכבת הירושלמי‪,‬‬ ‫כתוב בגדול על הקיר ‪.They Will Come‬‬ ‫פרט לרפרנס המיני שהמשפט הזה מעלה‪,‬‬ ‫לובלין מתכוון דווקא לאותו משפט מהסרט‬ ‫'שדה החלומות' — "אם תבנה את זה‪ ,‬הם‬ ‫יבואו"‪ ,‬בתרגום ציוני‪" .‬אין מספיק מקומות‬ ‫בילוי בירושלים"‪ ,‬הוא מסביר‪" ,‬ויש קהל‬ ‫שרוצה לבוא‪ .‬רק צריך לבנות לו"‪ .‬לובלין‬ ‫באמת מאמין בזה‪ .‬זה המקום השני של‬ ‫האיש‪ ,‬בן ‪ 50‬כבר‪ .‬הראשון הוא 'האומן ‪'17‬‬ ‫המיתולוגי‪ .‬גם האומן ‪ 17‬בתל אביב שלו‪ ,‬וגם‬ ‫'‪ ,'Deli‬ובתכנון עוד מקום‪ ,‬אבל הוא עצמו‬ ‫ממש לא רוצה לגור כאן‪" .‬קודם כל‪ ,‬תל אביב‬ ‫עיר מגעילה מבחינה ארכיטקטונית‪ .‬אם כבר‪,‬‬ ‫אני אוהב את דרום תל אביב‪ ,‬את הכיעור‪,‬‬ ‫הרבה יותר מצפון העיר"‪ ,‬הוא מסביר‪" ,‬בגלל‬ ‫זה פתחתי את האומן ‪ 17‬איפה שפתחתי‪.‬‬ ‫זה לא רחוב מפחיד‪ ,‬אבל זה לכלוך עם‬

‫לוב‬ ‫מז לין‪:‬‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫וי‬ ‫‪ 00‬ף‪ .‬גר ל–א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫‪40‬‬ ‫י הו‬ ‫צפו‬ ‫לדרום שקלים ן העי א צ‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ני‬ ‫ר‪,‬‬ ‫כי‬ ‫לחו‬ ‫חי‬ ‫של‬ ‫פו ך‪ ,‬הכ שם עני דש ול על‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ה שאי בלוף‪ ,‬ם‪ .‬זו ה ירד‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫לום‬ ‫שים‬ ‫מאחו עם‬ ‫ריה‬

‫מנורה קטנה בדלת שמכניסה קצת אור‬ ‫לטינופת‪ .‬לפני שפתחתי‪ ,‬הייתי שם באיזה‬ ‫מועדון אנדרגראונד‪ ,‬הסתובבתי בסטלה‬ ‫משוגעת‪ ,‬היו שם שתי זונות ואיזה מנורה‬ ‫וזה הרגיש אותנטי‪ .‬בדיוק המקום לקלאב‬ ‫אמיתי"‪ .‬מקומות המוניים עם אופי תיירותי‬ ‫הם כנראה לא כוס התה של מי שמעדיף‬ ‫את החלוד והמחוספס‪-‬אך‪-‬איכותי‪ ,‬בייחוד‬ ‫כשמשווים את הטריטוריה הירושלמית‬ ‫עליה הוא חולש כרגע‪ ,‬למתחם התחנה בתל‬ ‫אביב‪" .‬ישב ראש העיר בתל אביב וקלקל את‬ ‫הכל‪ .‬למי שהתייעץ איתי אמרתי 'מתחם‬ ‫בלי לילה לא עובד'‪ .‬למה נמל תל אביב עבד‬ ‫טוב? בגלל הלילה‪ .‬שם התחלנו עם הזום‪,‬‬ ‫ה‪ .TLV-‬בלי לילה המתחם לא היה נפתח‪.‬‬ ‫היום כולם פרופסורים‪ ,‬עושים מליונים‬ ‫עלינו‪ ,‬אותנו זרקו‪ .‬אבל במתחם הרכבת מה?‬ ‫פתחו עוד ארומה? עוד קפה ג'ו? במתחם‬ ‫הירושלמי הולכים על קטע של אמנות‪ ,‬היי–‬ ‫טק‪ ,‬הזאפה‪ ,‬מסעדות גורמה‪ ,‬ואני‪ ,‬המועדון‬ ‫שלי"‪.‬‬ ‫אוקי‪ ,‬אז ירושלים יותר יפה‬ ‫ארכיטקטונית‪ ,‬מה עוד מפריע לך?‬ ‫"האנשים‪ .‬התל–אביבי הוא צפוני מזויף‪ .‬גר‬ ‫בצפון העיר‪ ,‬חי על ‪ 4,000‬שקלים לחודש ולא‬ ‫ירד לדרום כי שם עניים‪ .‬זו העיר שלך‪ ,‬הכל‬ ‫בלוף‪ ,‬אנשים עם פוזה שאין כלום מאחוריה‪.‬‬ ‫בירושלים גם העניים וגם העשירים הם‬ ‫פשוטים‪ .‬לא מרגישים את הבדלי המעמדות‪.‬‬ ‫גם הירושלמי הכי עשיר‪ ,‬אין לו את הפוזה‬ ‫של התל–אביבי‪ .‬הוא נוסע בסובארו‪ ,‬אין‬ ‫ראוותנות ואין פקקים‪ .‬יש חניה‪ ,‬אוויר נקי‪,‬‬ ‫מזג אוויר מצוין‪ .‬בקיץ נעים בלילה‪ ,‬ויפה‬ ‫כאן בכל פרמטר‪ .‬ירושלים לא רואה את תל‬ ‫אביב ממטר‪ .‬רק ים אין לנו‪ ,‬וגם זה לא חשוב‪.‬‬

‫העיר העברית הראשונה?‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪23‬‬

‫מימין לשמאל נמרוד‬ ‫רותם‪ ,‬ראובן לובלין‪,‬‬ ‫דוד טור‬

‫העיר העברית הראשונה?‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫למה יש רק‬ ‫תל אביב אחת?‬ ‫‪22‬‬

‫החיים הסטודנטיאליים בבאר שבע‬ ‫נחשבים לטובים בארץ ומועדנים וברים‬ ‫לא חסרים בה‪ .‬בחיפה סצינת תיאטרות‬ ‫השוליים מפותחת וגם לתיאטרון‬ ‫הממסדי עושים שם כבוד‪ .‬ירושלים‪,‬‬ ‫בנוסף למבחר המוזיאונים שבה‪ ,‬הולכת‬ ‫וממצבת את עצמה כזירה קולינארית‬ ‫מסקרנת עם לא מעט טרנדים שיצאו‬ ‫מחומותיה והגיעו לשאר הערים‪ .‬ובכל‬ ‫זאת‪ ,‬יש תל–אביב רק אחת‪.‬‬ ‫רק היא שימשה ומשמשת אבן שואבת‬ ‫למיטב היוצרים והאמנים‪ ,‬בעבר ובהווה‪.‬‬ ‫רק בה רוצים לעבור לגור אחרי הצבא‬ ‫ורק היא נחשבת גם בעיניינו וגם‬ ‫בעיני שאר העולם‪ ,‬לבירה הבילויית‬ ‫והתרבותית האמיתית של ישראל‪.‬‬ ‫שלחנו שלושה כתבים למצוא תשובה‬ ‫היסטורית‪ ,‬אנתרופולוגית וחברתית‬ ‫לשאלה‪ ,‬ובדרך גם לבדוק האם שלטונה‬ ‫הבלעדי מתחיל להתערער‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫אתה נמצא במסיבה שבה הנושא המשותף לכולם הוא ‪HIV‬‬

‫‪20‬‬

‫ולא עוצרים לחשוב על קונדום לפני כן‪ ,‬כדי‬ ‫שזה לא יעצור אותם‪ .‬גם הסמים הם גורם‬ ‫לא קטן לעלייה באחוז ההדבקות בארץ‪.‬‬ ‫כשאתה על סמים בחדר חושך של מסיבה‬ ‫זו או אחרת‪ ,‬אתה עושה סקס גם בלי‬ ‫קונדום‪ .‬מהבחינה הזו אנחנו חוזרים לשנות‬ ‫ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬בארצות הברית"‪.‬‬ ‫לגבי מדביקים סדרתיים שנוהגים להדביק‬ ‫בכוונה פרטנרים לסקס‪ ,‬לאלון הסבר לא‬ ‫קל‪" .‬נכון‪ ,‬זה מחריד‪ ,‬אבל צריך להבין‬ ‫שעומדות מאחורי מעשים כאלה צלקות‬ ‫נפשיות ומניעים לא פשוטים‪ .‬האנשים‬ ‫האלה עושים את מה שהם עושים בגלל‬ ‫נכות נפשית‪ ,‬שנובעת מחוסר היכולת‬ ‫שלהם להתמודד עם מחלה שהחברה‬ ‫לימדה אותם שהיא נוראית‪ .‬אז מה הפלא‬ ‫שיש אנשים שלא מצליחים לעכל את‬ ‫הידיעה הזו ועושים מעשים כאלה? בסופו‬ ‫של דבר זו גם אשמתנו שזה קורה‪ .‬הכל‬ ‫מתחיל בחינוך‪ ,‬באיך שאנחנו מלמדים‬ ‫את הילדים שלנו לתפוס את המחלה הזו‪.‬‬ ‫חברה שלא מלמדת על ‪ HIV‬ועל סקס‬ ‫מוגן‪ ,‬לא יכולה לזרוק את האחריות על‬ ‫הנשאים‪ .‬אנחנו חולים בנגיף הסטיגמה‪.‬‬ ‫הנשאים מטפלים במחלה שלהם‪ ,‬מה‬ ‫החברה עושה כדי להירפא מהנגיף שלה?"‬ ‫נכון להיום‪ ,‬בשל משאבים מצומצמים‪,‬‬ ‫מתקיימות מסיבות הוועד בתל אביב בלבד‪.‬‬ ‫לפני כשנה החל הוועד לקיים אירועים‬ ‫המיועדים לקהילת סטרייטים נשאי ‪.HIV‬‬ ‫"יזמנו את האירועים הללו בעקבות פניות‬ ‫של סטרייטים שטענו בפנינו שיש להם‬ ‫בעיה להכיר בני זוג נשאים‪ ,‬ויצרנו עבורם‬ ‫מפגשים מיוחדים‪ .‬היה להם הרבה יותר‬ ‫קשה להיפתח בהתחלה והמפגשים היו‬ ‫שקטים‪ ,‬אבל לאט לאט הקבוצה הזו‬ ‫התגבשה והיום הם מחכים שנקרא להם‬ ‫לפעילויות‪ .‬התוצאה באמת מדהימה‬ ‫ונוגעת ללב‪ ,‬ומה שיפה הוא שזו קבוצה‬ ‫מאוד הטרוגנית‪ .‬ישראלים‪ ,‬עולים מברית‬ ‫המועצות לשעבר‪ ,‬עולים מאתיופיה‬ ‫ומכורים לסמים לשעבר — כולם מוצאים‬ ‫שפה משותפת בסופו של דבר"‪.‬‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫הפעמים ולא שמתי לב‪ .‬זה התחיל לפני‬ ‫שנתיים וחצי‪ ,‬כשעברתי סוג של קריסת‬ ‫מערכות ‪ -‬חום גבוה‪ ,‬חולשה‪ ,‬פצעים בגרון‬ ‫ועל הלשון‪ .‬הרופא שלח אותי לבדיקות‬ ‫ובין היתר לבדיקת ‪ .HIV‬את הבדיקה‬ ‫עשיתי פעמיים‪ ,‬כי הראשונה יצאה גבולית‪.‬‬ ‫כשהגיעה התוצאה הסופית חשבתי כמו‬ ‫שרוב האוכלוסייה חושבת‪ :‬שאני עומד למות‬ ‫ושנגזר עליי לקחת ארבעים כדורים ביום עם‬ ‫תופעות לוואי מטורפות‪ .‬שתי בנות מהוועד‬ ‫ישבו איתי מרגע הגילוי ושינו לי מהר מאוד‬ ‫את התפיסה לגבי המחלה‪ .‬אז גם הבנתי‬ ‫שאפילו תואר שני במדעי הרפואה לא הקנה‬ ‫לי שום ידע אמיתי‪ .‬מהפגישה איתן יצאתי‬ ‫עם הידיעה שזו מחלה כרונית רגילה עם‬ ‫טיפול של ‪ 3-2‬כדורים ביום‪ ,‬ושאני אפילו‬ ‫יכול להביא ילדים לעולם אם ארצה‪ .‬בקיצור‪,‬‬ ‫אפילו אם הרעיון לא מוצא חן בעיניי —‬ ‫החיים כנראה הולכים להימשך‪.‬‬ ‫והחיים באמת נמשכו ועם הזמן גם למדתי‬ ‫לא לשקוע בזה‪ ,‬לא להסתכל אחורה בצער‪,‬‬ ‫להשתדל להתרכז בחיובי‪ .‬אני עדיין מנסה‬ ‫להבין את החיובי‪ ,‬אבל אני שומע מנשאים‬ ‫ותיקים שבאיזשהו מקום זו בעצם מתנה‪.‬‬ ‫אין ספק שזה משנה את החיים‪ ,‬מכניס‬ ‫לפרופורציות‪ ,‬אתה מתחיל להבין מה חשוב‪.‬‬ ‫זה גורם לך להסתכל למוות בעיניים מבלי‬ ‫שהוא שם באמת‪ ,‬ועם כל זה דייטים בהחלט‬ ‫נהיו קשים יותר‪ .‬אני לא אכנס למיטה עם מי‬ ‫שלא יודע על מצבי‪ ,‬ולכן אני מספר לפני‬ ‫שהשלב הזה מגיע‪ ,‬בדרך כלל בדייט השני‬ ‫או השלישי‪ .‬עדיין לא יצא לי לספר להרבה‬ ‫אנשים‪ .‬הראשון שסיפרתי לו סיפר לי שגם‬ ‫הוא נשא‪ .‬השני נבהל ונעלם אחרי הדייט‬ ‫השני‪ .‬כנראה לא התאים לו‪ .‬באחת הפעמים‬ ‫שהגעתי לוועד למלחמה באיידס שמעתי על‬ ‫ה‪ ,Red-Line-‬מסיבות של נשאים בלבד‪.‬‬ ‫למסיבה הראשונה הגעתי עם המון חששות‬ ‫כי פחדתי להיחשף בפני נשאים אחרים‪,‬‬ ‫אבל כשנכנסתי לא האמנתי למראה עיניי‪.‬‬ ‫פתאום ראיתי פרצוף מוכר‪ ,‬ואז עוד אחד‪,‬‬ ‫ועוד אחד‪ .‬מהר מאוד אתה מבין שלא מעט‬ ‫מהפרצופים המוכרים בתל אביב הם נשאים‬

‫בעצמם‪ .‬כולם יודעים שיש לא מעט גייז שהם‬ ‫נשאים‪ ,‬אבל פתאום למספרים מתחברים‬ ‫פרצופים‪ .‬עם כמה שזה נשמע אגואיסטי‪ ,‬זה‬ ‫מקל על הבדידות‪.‬‬ ‫ועדיין‪ ,‬יש משהו מפחיד בחשיפה הזאת‪ .‬היא‬ ‫סוג של יציאה מהארון‪ ,‬כמו הפעם הראשונה‬ ‫שאתה יוצא לבר של גייז‪ .‬אבל מה שיותר‬ ‫מפחיד הוא החשיפה בין אנשים שהם לא‬ ‫נשאים‪ ,‬החשש שהשמועה תופץ בביצה הגאה‬ ‫— שהיא גם ככה קטנה וכולם בה מכירים‬ ‫את כולם — ושזה יוביל למצב של בידוד‬ ‫חברתי‪ .‬בניגוד ללא מעט דעות‪ ,‬צריך להבין‬ ‫שהמסיבות הן לא מסיבות קרחנה‪ ,‬אין סמים‬ ‫ועניינים‪ ,‬רק אווירה טובה ופתוחה‪ .‬נפגשים‪,‬‬ ‫מדברים‪ ,‬מכירים אנשים חדשים‪ .‬בהמשך‬ ‫שותים ומתפרקים קצת‪ ,‬ונהיה יותר נוח‬ ‫להשתולל‪ .‬יכול להיות שיש אנשים שמגיעים‬ ‫בשביל סקס‪ ,‬אבל זה לא קורה במסיבה‬ ‫עצמה‪ .‬מה שקורה כשהולכים הביתה זה כבר‬ ‫עניין אחר‪ .‬אני אישית מגיע בשביל למצוא‬ ‫זוגיות‪ .‬אני עדיין לא בשלב שבו אני מרשה‬ ‫לעצמי לחשוב על זוגיות עם מישהו 'שלילי'‪,‬‬ ‫אז אני הולך כדי להכיר בן זוג פוטנציאלי‬ ‫שיהיה באותו הראש‪ ,‬שיבין אותי‪ .‬כרגע‪,‬‬ ‫נראה שזה הרבה יותר פשוט ככה‪.‬‬ ‫כיום היחס שלי למסיבות האלה הוא‬ ‫אמביוולנטי‪ .‬מצד אחד אתה יוצא כדי‬ ‫להתפרק ולשכוח מהכל‪ ,‬ומצד שני אתה‬ ‫במסיבה שהנושא המשותף לכולם בה הוא‬ ‫‪ .HIV‬זה מהווה תזכורת למצב במקום לעזור‬ ‫לך לברוח ממנו‪ ,‬משהו שכל נשא צריך מדי‬ ‫פעם‪ .‬אז לפעמים יש הומור שחור והערות‬ ‫מצחיקות ולרוב זה מצחיק ומשחרר‪ ,‬אבל‬ ‫לפעמים זה לא בזמן המתאים‪ .‬בכל מקרה‪,‬‬ ‫אני משתדל שהנשאות לא תתפוס יותר מדי‬ ‫מקום בחיים שלי‪ .‬החיים נמשכים עם אותן‬ ‫עליות ומורדות ובאותו מסלול — צריך רק‬ ‫להסתכל קדימה"‪.‬‬

‫מה מטרת ההפרדה בין האירועים‬ ‫לגייז ולסטרייטים?‬ ‫"אנחנו מוכרחים לעשות הפרדה בין‬ ‫הומואים לסטרייטים מפני שלכל אוכלוסייה‬ ‫יש צרכים ספציפיים‪ .‬גייז יכולים לצאת או‬ ‫להכיר באינטרנט‪ ,‬האפשרויות כולן פתוחות‬ ‫בפניהם‪ .‬סטרייטים נשאים הם הרבה יותר‬ ‫בודדים‪ ,‬הארון שלהם הרבה יותר גדול‪ ,‬או‬ ‫בעצם — קטן‪ .‬איידס הרי נתפס כמחלה‬ ‫של הומואים‪ ,‬אז אם אתה סטרייט ויש לך‬ ‫איידס‪ ,‬מה זה אומר עליך? הומואים כבר‬ ‫חיים בשוליים‪ ,‬הם רגילים לזה‪ ,‬לסטרייטים‬ ‫זה עולם זר והוא הרבה יותר קשה‬ ‫להתמודדות"‪.‬‬ ‫נ' (‪ ,)37‬מבלה קבוע במסיבות ה‪Red-‬‬ ‫‪ .Line‬עומד לסיים תואר שני במדעי‬ ‫הרפואה ומאחוריו חמש שנים של עבודה‬ ‫כדייל באל על‪ ,‬אותה עזב לא מזמן‪ .‬מונולוג‬ ‫"מכה מהגיהינום‪ .‬ככה הרגשתי כשסיפרו‬ ‫לי שהתוצאה של הבדיקה שלי חיובית‪.‬‬ ‫מכל האנשים בעולם‪ ,‬אני‪ ,‬שמעולם לא‬ ‫קיימתי יחסי מין לא מוגנים‪ ,‬למה דווקא‬ ‫לי? כנראה שהקונדום התפנצ'ר באחת‬

‫נ'‪ :‬מהר מאוד אתה מבין שלא מעט מהפרצופים‬ ‫המוכרים בתל אביב הם נשאים בעצמם‪ .‬כולם‬ ‫יודעים שיש לא מעט גייז שהם נשאים‪ ,‬אבל פתאום‬ ‫למספרים מתחברים פרצופים‪ .‬עם כמה שזה נשמע‬ ‫אגואיסטי‪ ,‬זה מקל על הבדידות‬

‫אתה נמצא במסיבה שבה הנושא המשותף לכולם הוא ‪HIV‬‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫מימין אלון מדר‬ ‫מימין למטה סולידריות‬ ‫עם נשאי הנגיף‪ .‬הקעקוע‬ ‫של מדר‬

‫המתנה הכי גדולה בחיים‬ ‫כשאני שואל אותו על הסטריאוטיפ הנפוץ‬ ‫של קרחנות וסקס בשירותים הוא מסביר‪:‬‬ ‫"למסיבות הראשונות אנשים באו כדי‬ ‫לעשות סמים ולהזדיין‪ ,‬אבל חתכתי את‬ ‫זה מאוד מהר‪ .‬קודם בדרכים אלגנטיות‪,‬‬ ‫כמו להעיר לאנשים על צורת ההתנהגות‬ ‫במסיבה‪ ,‬ואחר כך כבר הפכתי לבוטה יותר‪:‬‬ ‫'אתם רוצים מסיבה של שירזי? לכו לשם'‪.‬‬ ‫להומואים קל להגיע בשביל סקס‪ ,‬אבל‬ ‫הרבה יותר מאתגר לדבר ולהכיר‪ ,‬זו המטרה‬ ‫האמיתית של המסיבות האלה‪ .‬הרבה‬ ‫הומואים שחיים עם ‪ HIV‬יגידו שזו המתנה‬ ‫הגדולה בחייהם‪ ,‬בדיוק מהסיבה הזו‪ .‬היום‬ ‫גייז בכל העולם נוטים יותר ויותר לסקס‬ ‫מזדמן‪ ,‬להארד קור — כמה שיותר גדול‪,‬‬ ‫חזק‪ ,‬כואב‪ .‬אבל זה חרא שהם מאכילים את‬ ‫עצמם בו‪ .‬זה מה שהם מאמינים שמגיע‬ ‫להם‪ ,‬וזה עצוב‪ .‬בהרבה מקרים ‪ HIV‬עוזר‬ ‫להתפכח מהאשליה שאלה החיים שאנחנו‬ ‫רוצים לעצמנו‪ .‬אם לא הייתי נדבק בנגיף‪,‬‬ ‫סביר להניח שהייתי נשאר דייל שכל‬ ‫מה שמעניין אותו זה הקניות‪ ,‬הזיונים‬ ‫והאלכוהול שלו‪ ,‬וממשיך להאמין שאלה‬ ‫החיים שהומו צריך לחיות"‪.‬‬ ‫בהתחלה מדר עוד החתים על מסמכי‬ ‫סודיות את בעלי המקומות שבהם‬ ‫מתקיימות המסיבות‪ .‬היום הם כבר‬ ‫יודעים שמדובר במסיבות של הוועד ולא‬ ‫עושים מזה עניין‪" .‬במקומות מסוימים אני‬ ‫אוסף אליי את הצוות‪ ,‬מספר שזה אירוע‬ ‫פרטי ומבקש להימנע מהצגת שאלות‬ ‫למשתתפים כמו לכבוד מה האירוע‪ ,‬או‬ ‫למה הם כאן"‪ .‬למרות שברוב המקרים‬ ‫מדובר בשיתוף פעולה מלא‪ ,‬לאחרונה‬

‫נתקל בהתנגדות מצד בעלי מקומות שונים‪,‬‬ ‫לאחר שהביא עמו סרט העוסק בהתמודדות‬ ‫עם ‪ HIV‬והציע אותו לסינמטקים ובתי‬ ‫קולנוע ברחבי הארץ ללא עלות‪ ,‬וגם ביקש‬ ‫להוסיף הרצאה שבה יספר את סיפורו‬ ‫האישי ויענה על שאלות‪ ,‬כל זה בהתנדבות‬ ‫מוחלטת‪" .‬התגובות להצעה הזו לא היו‬ ‫טובות"‪ ,‬הוא מספר‪" ,‬דיברו איתנו על‬

‫שיקולים כלכליים‪ ,‬על צרכים אמנותיים‪ .‬נו‬ ‫באמת‪ ,‬מה יותר מתאים מזה לסינמטק?‬ ‫יש לזה מילה אחת‪ :‬איידסופוביה‪ .‬אותו‬ ‫דבר קורה עם נותני חסויות‪ .‬אף אחד לא‬ ‫מוכן לתת חסות לנושא הזה‪ .‬אין סלב אחד‬ ‫לרפואה שמוכן לקשור את עצמו לוועד‬ ‫למלחמה באיידס‪ .‬בר רפאלי השתתפה‬ ‫בערב גאלה בניו יורק לקידום המודעות‬

‫ל‪ ,HIV-‬אבל בארץ היא מתעלמת מאיתנו‬ ‫לחלוטין‪ .‬דנה אינטרנשיונל הופיעה באירוע‬ ‫התרמה לחולי איידס בברלין‪ ,‬אבל בארץ‬ ‫אנחנו לא מצליחים ליצור איתה קשר‪ .‬אין‬ ‫לאנשים האלה שום אינטרס לשים את‬ ‫הפנים שלהם על שלטים של הוועד למעט‬ ‫טּוב לב — וזו בעיה שאנחנו נאבקים בה‬ ‫כבר שנים"‪ .‬במסגרת עבודתו בוועד‪ ,‬הבין‬ ‫מדר שיש בכוחו ליצור בקרב נשאי הנגיף‬ ‫מודעות חדשה כלפי עצמם‪ ,‬תוך הטמעת‬ ‫ההבנה שגם נשאים יכולים ליהנות מאיכות‬ ‫חיים גבוהה‪" .‬מלחמת ההישרדות והמאבק‬ ‫על הזכות לטיפול רפואי כמעט מאחורינו‪,‬‬ ‫ועכשיו הזמן להילחם על איכות החיים‬ ‫שלנו‪ .‬הקהילה החיובית בארץ חייבת לשאוב‬ ‫כוח מתוך עצמה ולהפוך לקבוצה חזקה‪,‬‬ ‫איחוד של פרטים שמסוגלים לתמוך זה בזה‬ ‫ולעמוד בפני איך שהחברה תופסת אותם‪.‬‬ ‫זה מתחיל בקטנות"‪ ,‬הוא מסביר‪" ,‬וחשוב לי‬ ‫שמספר רב ככל האפשר של אנשים יקבלו‬ ‫מידע אמיתי על המחלה‪ .‬כחלק משבירת‬ ‫הסטיגמה אני מסביר למה הביטוי 'נשא‬ ‫איידס' שגוי מיסודו‪ .‬אתה או נשא של ‪,HIV‬‬ ‫או חולה במחלת האיידס‪ .‬במקום זה אפשר‬ ‫לקרוא לנו 'אנשים שחיים עם ‪ — 'HIV‬זה‬ ‫ביטוי הרבה פחות תחום‪ .‬אולי ככה‪ ,‬מי‬ ‫שיקבל את הבשורה הזו בעתיד‪ ,‬ולצערנו לא‬ ‫חסרים כאלה‪ ,‬לא ירגיש שעולמו חרב עליו"‪.‬‬ ‫אז איך בכל זאת אנשים נדבקים היום‬ ‫ב‪?HIV-‬‬ ‫"בכל מקום‪ .‬לא צריך את המסיבות של‬ ‫הוועד בשביל זה‪ .‬גם לא את הגן (העצמאות‪.‬‬ ‫א"ב)‪ .‬היחידים שעוד הולכים לגן הם גברים‬ ‫בארון שמחפשים סקס עם גברים אחרים‬

‫‪19‬‬

‫אתה נמצא במסיבה שבה הנושא המשותף לכולם הוא ‪HIV‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫להיות נשאי ‪ HIV‬זה יותר‬ ‫ממחלה‪ .‬זה להתמודד עם‬ ‫סטיגמות‪ ,‬פחדים והמון בדידות‪.‬‬ ‫מסיבות ה‪ Red Line-‬שמארגן‬ ‫אלון מדר‪ ,‬נשא בעצמו‪ ,‬עוזרות‬ ‫להם להתמודד עם כל אלה‬ ‫ומהוות קרקע נוחה לפורקן‬ ‫שמאפשר לרגע קט לשכוח‬ ‫את מצבם‬

‫טקסט אליה בן–שושן‬ ‫צילום בן יוסטר‬

‫‪18‬‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫כשאני פוגש את אלון בבית הקפה השכונתי‬ ‫בפלורנטין‪ ,‬הוא נראה כמו דוגמן של ביטחון‬ ‫עצמי‪ .‬חזה פתוח ומורם ושפת גוף נינוחה‬ ‫ונוכחת‪ .‬קשה שלא להישבות בחיוך הרחב‬ ‫שעל פניו‪ ,‬וקשה עוד יותר שלא להיסחף‬ ‫בשטף הדיבור הרהוט והמתגלגל‪ .‬אנו הולכים‬ ‫לביתו‪ ,‬והוא מוביל אותי אל אחד הרחובות‬ ‫היפים בשכונה‪.‬‬ ‫אלון מדר (‪ ,)33‬רכז השירותים הקהילתיים‬ ‫של הוועד למלחמה באיידס‪ ,‬העביר את‬ ‫רוב ילדותו בין ארצות הברית‪ ,‬שם נולד‪,‬‬ ‫ובין ישראל‪ .‬כשהיה בן ‪ 12‬חזרה משפחתו‬ ‫להתגורר כאן ובהמשך למד בישיבה תיכונית‬ ‫של בני עקיבא‪ .‬הוא מעולם לא הרגיש‬ ‫תחושת שייכות — הערבוב בין המנטליות‬ ‫האמריקנית לה היה רגיל לבין הישראליות‪,‬‬ ‫וגם הדת שספג בבית‪ ,‬היו מבלבלים עבורו‪.‬‬ ‫כך גם נטייתו המינית‪ ,‬שלא השתלבה‬ ‫עם הסביבה הדתית שבה התחנך‪ .‬בתום‬ ‫השירות הצבאי עבד כדייל בחברת תעופה‬ ‫אמריקנית וקבע את ניו יורק כביתו‪ ,‬אך‬ ‫בתום עשר שנים חש שהוא "מואס בחיי‬ ‫העשירים והמפורסמים מבלי להיות עשיר‬ ‫או מפורסם"‪ ,‬כפי שהוא מכנה את התקופה‪,‬‬ ‫עזב את עבודתו כדייל וחזר לארץ בכוונה‬ ‫להשתקע בה‪ .‬כשאני שואל מדוע בחר לעבוד‬ ‫דווקא בוועד למלחמה באיידס‪ ,‬הוא מסביר‪:‬‬ ‫"לפני שנדבקתי לא ידעתי שום דבר על‬

‫איידס‪ ,‬לא מהבית ולא מהסביבה שבה גדלתי‪.‬‬ ‫הייתי בן ‪ 24‬וקיבלתי את הבשורה על המחלה‬ ‫כגזר דין מוות‪ ,‬לא פחות‪ ,‬אף על פי שכבר אז‬ ‫הטיפול היה מתקדם‪ .‬העבודה בוועד עוזרת‬ ‫לי להשלים עם הסטטוס הרפואי שלי על ידי‬ ‫דיבור על הנשאות‪ ,‬כולל מענה בלתי פוסק על‬ ‫שאלות חודרניות‪ .‬אין לי בעיה לדבר על זה עם‬ ‫אף אחד ובשום מצב‪ .‬זה אני"‪ .‬הוא מראה לי‬ ‫קעקוע על זרועו‪ ,‬שבו מופיעה הכתובת‬ ‫‪ ,I am‬כשהאות ‪ i‬מעוצבת כמו הסרט האדום‬ ‫המפורסם שמסמל את המאבק במחלה ואת‬ ‫הסולידריות עם נשאי הנגיף‪.‬‬ ‫מדר לא רק נושא את לפיד ההסברה‪ .‬הוא‬ ‫גם זה שאחראי על פעילויות הפנאי של חברי‬ ‫הקהילה החיובית בארץ ובעיקר בתל אביב‪,‬‬ ‫הכוללות בין היתר סדנאות אמנות‪ ,‬פגישות‬ ‫קואוצ'ינג‪ ,‬טיולים ופעילויות ספורט‪ .‬מלבד‬ ‫אלה‪ ,‬אחת לחודשיים מתקיימות מסיבות‬ ‫ה‪ ,Red Line-‬המיועדות לנשאי ‪.HIV‬‬ ‫"למסיבות האלה מגיעים אך ורק נשאים‪ .‬מי‬ ‫שרוצה להירשם ולהגיע למסיבה עושה את‬ ‫זה דרכי‪ ,‬ואני מוודא לפני כן שהוא אכן נשא"‪,‬‬ ‫מסביר מדר‪" ,‬אני מחויב לזה‪ .‬השמירה על‬ ‫פרטיות המשתתפים חשובה ביותר‪ ,‬בין היתר‬ ‫כדי שירגישו נוח להגיע וידעו שהם מוגנים‬ ‫מפני חשיפה לא רצויה"‪ .‬לארגון המסיבות‬ ‫הגיע לאחר שהופיע באירועים של הוועד‬ ‫בדמות דראג קווין שלא התביישה לדבר על‬ ‫המחלה ושמצאה חן בעיני הנהלת הוועד‪.‬‬ ‫"אחרי לא הרבה זמן הציעו לי את התפקיד‪.‬‬ ‫בהתחלה חשבתי שאהיה מין מפיק אירועים‪,‬‬ ‫ואכן המסיבות הראשונות באמת היו הפקות‬ ‫מטורפות"‪.‬‬

‫מדר‪ :‬היום‪ ,‬גייז בכל העולם נוטים יותר ויותר לסקס מזדמן‪,‬‬ ‫להארד קור — כמה שיותר גדול‪ ,‬חזק‪ ,‬כואב‪ .‬אבל זה חרא שהם‬ ‫מאכילים את עצמם בו‪ .‬זה מה שהם מאמינים שמגיע להם‪ ,‬וזה‬ ‫עצוב‪ .‬בהרבה מקרים‪ HIV ,‬עוזר להתפכח מהאשליה שאלה‬ ‫החיים שאנחנו רוצים לעצמנו‪ .‬אם לא הייתי נדבק בנגיף‪ ,‬סביר‬ ‫להניח שהייתי נשאר דייל שכל מה שמעניין אותו הוא הקניות‪,‬‬ ‫הזיונים והאלכוהול שלו‪ ,‬וממשיך להאמין שאלה החיים שהומו‬ ‫צריך לחיות‬

‫מי האנשים שמגיעים למסיבות האלה?‬ ‫גייז? סטרייטים?‬ ‫"כל הפעילויות של הוועד מיועדות לכולם‪.‬‬ ‫צריך לזכור שגייז הם לא רוב האנשים שחיים‬ ‫עם ‪ HIV‬בארץ‪ ,‬אלא מהווים רק שליש‬ ‫מהנשאים‪ .‬המסיבות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬בגלל‬ ‫האופי שלהן ובגלל שהן קורות כאן‪ ,‬הן בעיקר‬ ‫בהשתתפות גייז תל–אביביים‪ .‬בהתחלה הגיעו‬ ‫גם סטרייטים‪ ,‬אבל הם נעלמו עם הזמן"‪.‬‬ ‫יש קליקה של נשאים? ברנז'ה?‬ ‫"בטח‪ ,‬והם לא סתם ברנז'ה‪ ,‬הם האליטה‬ ‫של הקהילה הגאה בתל אביב‪ .‬אנשים‬ ‫אינטליגנטים‪ ,‬עם עבודות מעולות‪,‬‬ ‫שמתמודדים עם מה שעובר עליהם‪,‬‬ ‫שחושבים‪ .‬זו לא קליקה מהסוג הסליזי של‬ ‫מסיבות ברבק (אורגיות שבהן הסקס נעשה‬ ‫ללא קונדום‪ .‬א"ב)‪ .‬אלו שמחפשים פרטנרים‬ ‫לברבק לא צריכים את המסיבות בשביל זה‪.‬‬ ‫יש 'אטרף'‪ ,‬יש 'גריינדר'"‪.‬‬

‫ולנטיין בטוח‬

‫ניתן להשיג‪ :‬ניו פארם‪ ,‬רשת ‪ ,AM PM‬תחנות נוחות דלק מנטה‪ ,‬תחנות נוחות דלק טן‪,‬‬ ‫תחנות נוחות דלק יעד‪ ,‬סופר באבא‪ ,‬רשת אקדמון‪ ,‬בתי מרקחת פרטיים ובפיצוציות‬ ‫פוריסימה ישראל בע"מ זכיינית בלעדית | טל' ‪www.purissima.co.il | 08-9715511‬‬

‫יומני הרום‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫בשלאגזאנה‪ ,‬אחרי ששוב פסחנו על התור‪,‬‬ ‫אני מוצאת את עצמי באופן לא אופייני לי‬ ‫מתרגשת מהעיצוב‪ .‬אולי בגלל הוויסקי ואולי‬ ‫בגלל שלא יצאתי לסבב ברים הרבה זמן‪,‬‬ ‫המקום מדליק אותי‪ .‬המחילות והחדרונים‬ ‫המסתוריים נראים לי כלוקיישן של חלומות‬ ‫אפלים‪ .‬אני נזכרת בחדר החושך בדיסקוטק‬ ‫זמן אמיתי בגיל ‪ ,16‬בגיפופים רנדומליים‬ ‫עם דמויות זרות‪ .‬אני אומרת לעצמי שאנחנו‬ ‫צריכות לצאת יותר‪ .‬כולם שיכורים ומתפזרים‬ ‫בקהל‪ .‬היווני והדרום אפריקאי יוצאים לעבוד‬ ‫ועוברים בין צמדים של בחורות‪ ,‬היפני ועדי‬ ‫רוקדים גאנגם סטייל והפיליפיני שוב נעלם‪.‬‬ ‫כנראה מפחד שיבקשו גם ממנו להדגים‪.‬‬ ‫הפורטוגלי מזמין משקה בבר ואוכל לעידו‬ ‫המדריך את הראש‪ .‬אני שתויה‪ ,‬רוקדת‬ ‫בטירוף ולרגע הופכת לתיירת ענוגה מלפלנד‬ ‫שנסחפה בטעות לכל התועבה ומזהמת את‬ ‫ורידיה הנורדים בדם לבנט לוהט‪ .‬ממשיכים‬ ‫לרדיו! מכריז עידו‪" .‬מה‪ ,‬אתה רציני?!"‬ ‫אני שואלת ומקווה שלא‪" .‬קדימה‪ .‬היווני‬ ‫והדרום אפריקאי יצטרפו אלינו בהמשך"‪ .‬אני‬ ‫מסתכלת עליהם‪ .‬הצמד קוצר הצלחה‪ .‬היווני‬ ‫לוחש משהו לאוזן של בלונדה שנראית לגמרי‬ ‫בעניין‪ ,‬והדרום אפריקאי מצמיד ג'ינג'ית אל‬ ‫הקיר בריקוד ארוטי‪ .‬אני נפרדת מהם בלב‬ ‫ויודעת שלא אראה אותם לעולם‪.‬‬

‫אני שתויה‪ ,‬רוקדת בטירוף ולרגע הופכת לתיירת‬ ‫ענוגה מלפלנד שנסחפה בטעות לכל התועבה‬ ‫ומזהמת את ורידיה הנורדים בדם לבנט לוהט‬ ‫‪16‬‬ ‫אפילוג‬ ‫קבלו בדיחה ‪ -‬למועדון נכנסים בלי סלקציה‬ ‫פורטוגלי‪ ,‬פיליפיני ויפני‪ .‬אומר הפורטוגלי‪:‬‬ ‫איך נהיינו שלושה? אומר הפיליפיני‪:‬‬ ‫התנשקתי עם עוד ישראלית! היפני חושב‪,‬‬ ‫שולף מצלמה‪ ,‬מצלם וצועק "סאי צ'יז!"‬ ‫אני מרגישה כמו בשדה קרב שבו אבדו חיילים‬ ‫בדרך‪ .‬עידו ועדי נראים מותשים‪ ,‬היפני נראה‬ ‫ירוק‪ ,‬הפורטוגלי לוגם מבקבוק אלכוהול‬ ‫שסחב השד יודע מאיפה ולמרבה הצער לא‬ ‫עושה אותו מגניב‪ ,‬הפיליפני שוב מתנשק‬ ‫עם ישראלית‪ ,‬ולי יש קצת בחילה‪ .‬אחרי עוד‬ ‫סלקציה חלקה וסיבוב ברדיו‪ ,‬האסיאתים‬ ‫מגמגמים גם הם משהו על בחילה ונפרדים‬ ‫לשלום‪ .‬טו מן דאון‪ .‬הפורטוגלי כבר שיכור‬ ‫כלוט ומושיב אותנו על הבר‪ .‬הוא מספר‬ ‫שבפורטוגל ריבוי שמות זה סמל לכבוד‪,‬‬ ‫והשם האמיתי שלו הוא ריקארדו‪-‬ג'ורג'‪-‬‬ ‫קנסלה‪-‬סוזה‪ .‬בישראל היה הופך גם בגילו‬ ‫הנוכחי לילד השנוא של השכבה‪" .‬לעידו יש‬ ‫מזל שיש לו חברה כמוני"‪ ,‬לוחשת עדי‪.‬‬ ‫"נראה לי שגם לך יש מזל שיש לך אותו"‪ ,‬אני‬ ‫אומרת‪" .‬תוכלי להחליף אותי לפעמים"‪ ,‬היא‬ ‫אומרת‪" .‬ונבש!! השם האחרון הוא נבש!"‪,‬‬ ‫מוסיף הפורטוגלי‪" .‬נראה"‪ ,‬אני עונה‪.‬‬ ‫את הדרך הביתה אני עושה בזחילה‪ .‬תייר‬ ‫שיכור זה מגניב‪ ,‬אזרח שיכור זה סטטוס‬ ‫שלרוב מצביע על בעיה‪ .‬אני חושבת לעצמי‬ ‫שאם הייתי בחו"ל‪ ,‬אני הייתי הזרה השיכורה‬ ‫והמביכה‪ .‬אולי איזה עיתונאי מקומי היה‬ ‫עושה עליי כתבה שבודקת כמה כיף זה פאב‬ ‫קרול‪ .‬אני רק יכולה לקוות שמתוך שלוש‬ ‫האופציות‪ ,‬איתי הוא היה בוחר להתחתן‪.‬‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫יומני הרום‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫ורווקות מכווני מטרה‪ .‬עדי‪ ,‬המרימה ברעל‪,‬‬ ‫מגיחה בהתלהבות ומכריזה שכולן חמות על‬ ‫תאודור הדרום אפריקאי‪ .‬הוא לא מתרגש‪.‬‬ ‫"חבל שדווקא פה‪ .‬מתי מגיעים לרדיו?" הוא‬ ‫מתעניין‪ .‬היפני סוף סוף מצליח לקבל שירות‬ ‫ומצלם את הברמן למזכרת תוך כדי שעדי‬ ‫סוחפת אותו לריקוד צמוד‪ .‬במקביל‪ ,‬ריקרדו‬ ‫הפורטוגלי אוכל את הראש לשני ישראלים‬ ‫על הבר‪" .‬תיכף ממשיכים"‪ ,‬אומר עידו‬ ‫המדריך‪ .‬היווני והדרום אפריקאי יוצאים‬ ‫לסיבוב ליקוט אחרון‪ ,‬אולי בכל זאת פספסו‬ ‫פינה‪ .‬עדי זורמת לנאמבר פרובוקטיבי על‬ ‫הבר והיפני מצלם אותה ומוחא כפיים‬ ‫בהתלהבות‪ .‬באוויר תחושה של קירוב‬ ‫לבבות‪.‬‬ ‫"הלוקיישן הבא רוטשילד ‪ ,"12‬מכריז עידו‪.‬‬ ‫"הייתי שם פעמיים"‪ ,‬מלין הדרום אפריקאי‪.‬‬ ‫בדרך‪ ,‬היפני מזיז את עדי לצד שמאל והולך‬ ‫בצד ימין המסוכן‪ ,‬הקרוב יותר לכביש‪ ,‬כמו‬ ‫ביפן‪ .‬היא מוקסמת מהמחווה האבירית‪.‬‬ ‫אחרי הכל‪ ,‬בישראל הרוב קופים‪ .‬נראה‬ ‫שחלק אחר מהחבורה נדרס‪" .‬לא היינו‬ ‫יותר?" אני שואלת את עידו‪" .‬ככה זה‪,‬‬ ‫אנשים נושרים במהלך הערב"‪ ,‬הוא עונה‪ .‬אני‬ ‫חושבת לעצמי שככה בעצם מתחילים סרטי‬ ‫אימה‪ .‬הפיליפיני מגיע בריצה‪" .‬התנשקתי‬ ‫עם ישראלית"‪ ,‬הוא אומר בעיניים נוצצות‪,‬‬ ‫"עכשיו אני מבין למה יש פה כל כך הרבה‬ ‫פיליפינים!" אני מחייכת אליו בנימוס אבל‬ ‫בלב מקווה שרוב הפיליפינים לא מתנשקים‬ ‫עם ישראליות‪ ,‬אחרת יהיה קצת דוחה‬ ‫לעבור ליד הבריכה האקולוגית בכיכר רבין‪,‬‬ ‫בין כל כסאות הגלגלים‪ .‬בדרך לבר הבא אני‬ ‫מסתכלת על הספיחים ומשחקת עם עצמי‬ ‫את משחק הילדים האהוב 'להתחתן לשכב‬ ‫להרוג'‪ .‬זה פשוט מאוד‪ .‬להתחתן — עם‬ ‫היפני‪ .‬לשכב — עם הדרום אפריקאי‪ .‬להרוג —‬ ‫בלי שום ספק את הפורטוגלי‪.‬‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫זרים מלוכלכים‬ ‫אנחנו מגיעים לרוטשילד ‪ 12‬רק כדי לגלות‬ ‫שבדיוק מתחילה הופעה של להקה לא‬ ‫מוכרת‪ .‬ההיפסטרים בקהל באקסטזה אבל‬ ‫היווני והדרום אפריקאי מתמרמרים‪ .‬אי‬ ‫אפשר להתחיל עם בנות בזמן הופעה‪ .‬וזה‬ ‫גם לא הרדיו‪ .‬היפני והפיליפיני מזמינים‬ ‫שתייה תוך נפנופי ידיים‪ ,‬ורק הפורטוגלי‬ ‫מבסוט כי זו הזדמנות עבורו להיחשף‬ ‫למוזיקה מקומית‪ .‬איך אומרים סחי‬ ‫בפורטוגזית? בינתיים‪ ,‬באזור אחר של הבר‬ ‫וסמוך מדי לאוזני‪ ,‬הדרום אפריקאי החתיך‬ ‫מונה מה הוא אוהב לאכול בארץ‪ :‬לאפה‪,‬‬ ‫שווארמה‪ ,‬פלאפל‪ ,‬ג'חנון‪ ,‬שקשוקה‪ ,‬סביח‪,‬‬ ‫מלבי ובקלאווה‪ .‬אבוקדו פחות‪ .‬אז מה‬ ‫לעזאזל חיפשת מלכתחילה בעין גב?‬ ‫ואז הגיע תורו של המקום שהשכיח לרגע‬ ‫את ימי הרדיו הלוהטים‪ .‬בדרך ל'שלאגזאנה'‬ ‫מסביר הדרום אפריקאי המלומד שלמקום‬ ‫קראו פעם פינגווין ועכשיו שיפצו ושינו לו‬ ‫את השם‪ .‬וחוצמזה‪ ,‬יש שם אחלה בנות‪ .‬אני‬

‫נראה שחלק אחר מהחבורה נדרס‪.‬‬ ‫"לא היינו יותר?" אני שואלת את‬ ‫עידו‪" .‬ככה זה‪ ,‬אנשים נושרים במהלך‬ ‫הערב"‪ ,‬הוא עונה‪ .‬אני חושבת לעצמי‬ ‫שככה בעצם מתחילים סרטי אימה‬ ‫תוהה מתי הוא יוציא סיורים משלו‪ ,‬והאם‬ ‫הוא בעצם סוג של בליין תל–אביבי עם‬ ‫מבטא מוזר‪ .‬היפני והפיליפיני די שתויים‬ ‫וממציאים משחק מפגר‪ .‬בכל פעם שהם‬ ‫רואים ישראלי שמזכיר אסיאתי‪ ,‬הם צווחים‬ ‫ומצביעים עליו‪ .‬זה קצת מצחיק‪ .‬עידו לא‬ ‫מתרגש‪ .‬לא מזמן הוא עשה סיור לחמישה‬ ‫צרפתים‪ ,‬הם השתכרו ואחד מהם השתגע‪,‬‬ ‫התפשט באמצע הרחוב‪ ,‬טיפס על פנס ורב‬ ‫עם עובדי התחזוקה‪ .‬שם עידו התערב‪.‬‬ ‫עכשיו היפני והפיליפיני נעמדים מאחורי עדי‬ ‫ובוהים לה בישבן‪" .‬אני מת על קימורים!"‬ ‫אומר הפיליפיני‪" .‬זה יופי של תחת!" מחייך‬ ‫היפני‪" .‬יש מה לתפוס!" נוהם הפיליפיני‪ .‬עדי‬ ‫נעלבת‪" .‬אתם אומרים שיש לי פולקעלך?!"‬ ‫היא שואלת‪ .‬הם מתפקעים מצחוק‪.‬‬ ‫"פוקעלעך"‪ ,‬אומר היפני במבטא שמטשטש‬ ‫כל זכר למילה המקורית‪'" .‬זרים מלוכלכים'‪.‬‬ ‫זו צריכה להיות הכותרת שלך"‪ ,‬אומר לי‬ ‫הפיליפיני ומנסה לנשק אותי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫יומני הרום‬

‫אוסטרלים‪ .‬סיימנו את הערב בריקוד סוער‬ ‫בדיסקוטק על גדות הטיבר"‪" .‬אז בכל זאת‬ ‫היה האמפינג"‪ ,‬אני מחייכת‪ .‬אבל ריקרדו‪,‬‬ ‫עורך דין אידיאליסט‪ ,‬מתגלה כפארטי‬ ‫פופר עקבי‪" .‬אני לא בא בשביל זה‪ ,‬עד לפני‬ ‫כמה שנים הייתי נגד וואן נייט סטנד‪ .‬יותר‬ ‫מעניינות אותי השיחות‪ ,‬האנשים"‪ .‬אותי‬ ‫דווקא השיחה עם האיש ריקרדו מעניינת‬ ‫הרבה פחות‪ .‬במיוחד כשפלאש מסנוור אותי‪.‬‬ ‫"סאי צ'יז!" צווח היפני שמתעקש לתעד‬ ‫את השיחה‪ .‬מעניין לאיזה חור שחור של‬ ‫תשלילים דיגיטליים הולכות כל התמונות‬ ‫של היפנים‪ .‬טציה היפני החמוד לומד בכלל‬ ‫אנגלית בקנדה‪ ,‬והגיע עם ג'ריס‪ ,‬שותפו‬ ‫הפיליפיני לדירה‪ .‬הפיליפיני עובד בחברת‬ ‫התעופה 'אייר קנדה' ויש לו תעריפים זולים‬ ‫על טיסות‪" .‬הטלנו קובייה ויצא ישראל!"‬

‫‪14‬‬

‫אני עושה לחיים עם תאודור החתיך מדרום‬ ‫אפריקה‪ .‬הוא בן ‪ ,24‬פעם ראשונה בישראל‪,‬‬ ‫הגיע לפני שבועיים לקטוף אבוקדו בקיבוץ עין‬ ‫גב ומהר מאוד מיצה ונמלט לתל אביב‪ .‬על הבר‬ ‫הופינג הוא קרא בפלאייר בהוסטל‬

‫צורח היפני בהתלהבות‪ ,‬והפיליפיני מהנהן‬ ‫בהשלמה ומוסיף "העדפתי ברלין"‪ .‬יאניס‪,‬‬ ‫בחור נאה וגבוה מיוון ניגש לגרמניות ומציג‬ ‫את עצמו‪ .‬הן בתמורה מצחקקות בחן‬ ‫קפוא‪ .‬כמי שקוראת את מוספי הכלכלה‬ ‫יכולתי לספר לו מראש שאין לו סיכוי עם אף‬ ‫גרמנייה בשנים הקרובות‪.‬‬ ‫פארטי גירל והעולם אדיש‬ ‫"היי אבריבאדי!" אני שומעת מבטא ישראלי‬ ‫חזק‪ .‬עדי‪ ,‬בחורה נאה בשמלת מיני קצרה‬ ‫וידידה טובה של עידו‪ ,‬באה לעזרת חבר‪.‬‬ ‫"אני מצטרפת מדי פעם"‪ ,‬היא מספרת‬

‫תוך כדי שהיא מפזרת חיוכים מפלרטטים‪,‬‬ ‫"בעיקר כשיש קבוצות גדולות‪ ,‬מבחינתי זה‬ ‫תירוץ לצאת מהבית ובדרך אני עוזרת לעידו‬ ‫להרים אווירה"‪ .‬אחרון מגיע תאודור‪ ,‬חתיך‬ ‫מדרום אפריקה‪" .‬היי אבריבאדי" אומרת לו‬ ‫עדי‪ .‬אנחנו מתחילים לצעוד לבר הראשון‪,‬‬ ‫זה מרגיש כמו טיול שנתי שהלך לאיבוד‪.‬‬ ‫אני מסתכלת מסביב‪ ,‬שבעה בנים ועדי‪.‬‬ ‫"איפה הגרמניות?" אני שואלת את עידו‪.‬‬ ‫"התחרטו"‪ ,‬הוא עונה‪ .‬תכל'ס‪ ,‬לך תסמוך על‬ ‫גרמנים‪ .‬הבר הראשון — 'ביפר'‪ .‬למרות התור‬ ‫בכניסה עידו לוחש משהו באזני הסלקטור‬ ‫ודלת צדדית נפתחת עבורנו‪ .‬תמרון מרשים‪.‬‬ ‫אני מתחילה להבין את העניין‪ :‬התיירים‬ ‫מקבלים היכרות מקוצרת עם העיר‪ ,‬והברים‬ ‫מרוויחים לקוחות נחמדים ששותים כל אחד‬ ‫כמו פלוגה שלמה אחרי מסע כומתה‪.‬‬ ‫הביפר מלא‪ .‬היפני נעמד ליד הבר‪ ,‬מצלם‬ ‫וממתין לשירות‪ .‬היווני שואל אותי מה‬ ‫ישראליות אוהבות‪" .‬גברים מצליחים?"‬ ‫אני מנסה‪" .‬זה גם ביוון‪ ",‬הוא נאנח וניגש‬ ‫לחבורת בנות‪.‬‬ ‫אני עושה לחיים עם תאודור החתיך מדרום‬ ‫אפריקה‪ .‬הוא בן ‪ ,24‬פעם ראשונה בישראל‪,‬‬ ‫הגיע לפני שבועיים לקטוף אבוקדו בקיבוץ‬ ‫עין גב ומהר מאוד מיצה ונמלט לתל אביב‪.‬‬ ‫על הבר הופינג הוא קרא בפלאייר בהוסטל‪.‬‬ ‫"נחמד פה‪ ,‬אבל אני מעדיף את הרדיו או‬ ‫את הבלוק"‪ ,‬הוא אומר תוך בחינת מחשוף‬ ‫מזדמן‪ .‬מסתבר שמדובר בחיית מסיבות‬ ‫שפקדה את הרדיו כבר ארבע פעמים בקצת‬ ‫פחות מארבעה ימים‪ .‬האבוקדו יכול לחכות‪.‬‬ ‫היפני מתייבש ליד הבר‪ .‬אני מסבירה לו‬ ‫שבישראל‪ ,‬אם רוצים לקבל שירות‪ ,‬צריך‬ ‫להיות אסרטיביים‪ .‬הוא מהנהן בנחישות של‬ ‫לוחם יאקוזה ומתחיל לנופף בידיו‪ .‬היווני‬ ‫חוזר מאוכזב מסיבוב בקרת האיכות‪" .‬לא‬ ‫משהו"‪ ,‬הוא מסכם‪ .‬מסתבר שהערב יש כאן‬ ‫מפגש של קבוצת הפייסבוק 'בחורים שווים‬ ‫בין חברות' והמקום מאוכלס בהרבה רווקים‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫יומני הרום‬

‫‪URBAN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫יומני הרום‬ ‫‪13‬‬ ‫טקסט אפרת אברמוב‬ ‫צילום בן יוסטר‬

‫לאפרת אברמוב חשוב ממדינת ישראל ולנו חשוב מהמגזין‪.‬‬ ‫אז שלחנו אותה לבר הופינג ציוני שכלל חמישה תיירים‬ ‫שיכורים‪ ,‬ארבעה ברים‪ ,‬שלושה צ'ייסרים בכל אחד‪ ,‬שני‬ ‫אסיאתים ובחורה זורמת אחת שאחראית על הרמת האווירה‪.‬‬ ‫לידיעת דני אילון‪ ,‬ככה עושים הסברה‬ ‫זה מתחיל כמו בליינד דייט המוני‪ .‬יום שבת‬ ‫בערב‪ ,‬עשרה תיירים נבוכים לוחצים ידיים‬ ‫בלובי של הוסטל ברחוב מונטיפיורי‪ .‬על‬ ‫השולחן מונחים ערק ויין זול‪ .‬כולם בנים חוץ‬ ‫משתי גרמניות מצחקקות‪ .‬מדריך הסיור‪,‬‬ ‫עידו וייל‪ ,‬צעיר שנראה צעיר מגילו‪ ,‬מקבל‬ ‫את פניהם‪" .‬קבוצה מאוד אקזוטית היום"‪,‬‬ ‫הוא אומר בהתרגשות‪" ,‬יש אפילו יפני"‪.‬‬ ‫ביכולת ההבחנה החדה שלו זכה וייל (‪)31‬‬ ‫ביושר‪ .‬כבר שלוש שנים שהוא מעביר סיורי‬ ‫לילה‪ .‬בהתחלה‪ ,‬לאחר שסיים לימודי יחסים‬ ‫בינלאומיים‪ ,‬העביר מטעם עיריית תל‬ ‫אביב סיורי חיי לילה לעיתונאים זרים‪ .‬לפני‬ ‫שנה החליט להעביר מטעם עצמו סיורים‬

‫לתיירים‪ ,‬ומגיע לפעמים לארבעה בשבוע‪,‬‬ ‫תלוי בכמות הפיגועים‪ .‬הוא קורא לזה 'בר‬ ‫הופינג'‪ ,‬שזה שם הרבה יותר פוליטיקלי‬ ‫קורקט מ'בואו לפגוש ישראליות שיכורות'‪.‬‬ ‫"אתה לא נראה חיית מסיבות מטורפת"‪,‬‬ ‫אני מבקרת‪" .‬מישהו צריך להיות המבוגר‬ ‫האחראי‪ ,‬באופי שלי אני פליזר‪ ,‬ניזון‬ ‫מההנאה שלהם‪ .‬פיתחתי כישרון להיות‬ ‫בלתי נראה‪ .‬פעם היה לי סיור פרטי עם‬ ‫זוג בני ‪ ,50‬רק אני והם כל הערב‪ .‬הם נהנו‬ ‫מאוד"‪ .‬הקליינטים מגיעים מפה לאוזן או‬ ‫דרך פרסומים שעידו משאיר בהוסטלים‬ ‫ובבתי מלון‪ .‬הסיור כולל כמה ברים מקומיים‬

‫לפי זרימת הערב‪ ,‬ולמרות שהמחיר הוא‬ ‫‪ 100‬שקלים לבנים ורק ‪ 50‬שקלים לבנות‪,‬‬ ‫הנוכחות הנשית דלילה‪" .‬ככה זה‪ ,‬בנות‬ ‫כנראה מאמינות שהן יכולות להשיג את‬ ‫הדברים בעצמן"‪ ,‬מסביר הפליזר‪" .‬זה הבר‬ ‫האמפינג הראשון שלך?" אני שואלת את‬ ‫ריקרדו מפורטוגל שכמעט יורק את הערק‪.‬‬ ‫"את מתכוונת לבר הופינג?" הוא שואל‪,‬‬ ‫"זה תלוי בך"‪ ,‬אני קורצת‪.‬‬ ‫ריקרדו‪ ,‬שמעדיף את הביטוי 'פאב קרול'‬ ‫מספר שהוא עושה את זה בכל העולם‪" .‬זו‬ ‫דרך מעולה להכיר מקומות חדשים‪ .‬הפאב‬ ‫קרול הכי טוב שלי היה ברומא עם מדריך‬ ‫מג'מייקה שידע פורטוגזית ועם חבורה של‬

.com

DRINK WITH CARE.

STOLICHNAYA® Premium vodka. 40% Alc./Vol. 100% Grain Neutral Spirits. © 2012

‫הביורוקרטור‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪01‬‬

‫הביורוקרטור‬

‫אכיפה מוגדרת‬

‫טקסט תומר און‬

‫אזרח מכוון מטרה שיודע את זכויותיו‪ ,‬מוקדנית שעברה‬ ‫תחקיר או שניים במהלך שירותה ברשות המוניציפלית‬ ‫והתדיינות פילוסופית על אבני שפה‪ .‬תומר און שואל‬ ‫את כל מה שלנו לא היה נעים ויוצא עם חופן שימושי‬ ‫של תשובות‬

‫‪10‬‬

‫אני עומד בפינת הרחוב ומתלבט‪ .‬אפילו‬ ‫הפקחים התייאשו‪ .‬או שזה מחסור בנייר‬ ‫בשביל הדוחות‪ ,‬או שזו חמלתם הידועה‬ ‫שגרמה להם לפתח בשנים האחרונות מדרג‬ ‫הקלות בפשיעת התושבים‪ .‬אחרי התלבטות‬ ‫מוסרית קשה החלטתי לפנות אל נציגת‬ ‫הסמכות העליונה‪ .‬המוקדנית ממוקד ‪106‬‬ ‫סיפרה לי שבאגף החניה החליטו לא לאכוף‬ ‫ברחובות הפנימיים‪ .‬הרחובות הפנימיים —‬ ‫לא ידעתי שיש דבר כזה‪ .‬לי זה נשמע כמו‬ ‫שם קוד למקום מסתור של אוצר‪ .‬אוצר‬ ‫החניה‪ .‬מעניין אם ניתן להשיג בעירייה‬ ‫מפה תלת–ממדית אשר בה מסומנים‬ ‫אותם רחובות פנימיים יקרים מפז‪ .‬קולה‬ ‫המונוטוני של המוקדנית הבהיר שכבר נתנה‬ ‫את התשובות הללו מאות פעמים‪ ,‬וזה רק‬ ‫בשעה האחרונה‪ .‬היא הסבירה על אוטומט‬ ‫שברחובות הפנימיים לא נותנים דוחות חניה‬ ‫גם למי שחונה באדום–לבן בין תשע בערב‬ ‫לתשע בבוקר‪ .‬יפה מצדם שזה עד תשע‬ ‫בבוקר‪ ,‬חשבתי‪ ,‬נותנים לנמנם כמו שצריך‪.‬‬ ‫"כמובן שישנם סייגים"‪ ,‬הזהירה בהדגשה‬ ‫לבל אפול במלכודת ולפני שאתפוס אותה‬ ‫בהתחייבות‪ :‬לא לחסום כניסה לחניה ולא‬ ‫לחנות בחניית נכים‪ .‬כשדחקתי אותה לפינה‬ ‫כדי לדרוש פתרונות נוספים למצוקה‪,‬‬ ‫הסתבר שיש הקלות מרחיקות לכת‬ ‫מהיתר הלילה באדום–לבן‪ :‬מותר לחנות על‬ ‫המדרכה אם תשאיר מקום להולכי הרגל‪.‬‬ ‫בסוף הסכמנו להסכים על שורה תחתונה‪:‬‬ ‫כל עוד תפנה את סוס הברזל שלך לפני‬ ‫תשע בבוקר‪ ,‬לא אתה ולא הוא תאכלו קש‪.‬‬ ‫אבל למה שהמוקדנית תספר לי את אחד‬ ‫הסודות השמורים והבלתי רשמיים בלי‬ ‫להתבייש‪ ,‬כאילו היו חלק מעקרונות העיר‬ ‫הידועים לכולם‪ ,‬אלו שתלויים במסגרת‬ ‫נחושת מעוטרת במשרדו של חולדאי‬ ‫לצד 'קליטת עלייה מצרפת ושיזופה‬ ‫במפעל הארץ'‪ ,‬ו'הכנת בני נוער אמריקנים‬ ‫יהודים להתמודדות עם מנות אלכוהול‬ ‫מופרזות טרם הגעתם לגיל החוקי לצריכתו‬ ‫במולדתם'‪ .‬למה לה למוקדנית החביבה‬

‫להכווין אותי אל ההידרדרות המוסרית של‬ ‫חניה בלתי חוקית? חשתי כי החלה להירקם‬ ‫בינינו ידידות טלפונית מיוחדת והחלטתי גם‬ ‫אני מצדי להיפתח‪ .‬סיפרתי לה שחברה שלי‬ ‫אמורה להגיע‪ .‬לא סיפרתי לה שלפעמים‬ ‫היא עצבנית ושהיא לא צריכה יום חודשי‬ ‫מסוים בשביל זה‪ .‬כל יום עבורה הוא סיבה‬ ‫טובה מספיק לעצבנות‪ ,‬אבל כשאתה חוזר‬ ‫מהעבודה אחרי שמונה בערב ומתעוררת‬ ‫תדיר הבעיה המוכרת — חניה‪ ,‬אתה בבעיה‪.‬‬ ‫בסוף סיפרתי לה הכל‪ .‬על החברה‪ ,‬על‬ ‫ערבים של חיפושי חניה ועל לילות של שינה‬ ‫בסלון‪ ,‬בערבים בהם קשה במיוחד‪ .‬והיא‬ ‫היתה אמפתית וזה ראוי להערכה‪ .‬אבל אז‪,‬‬ ‫כששאלתי אותה אם מותר לי לשמור חניה‬ ‫ובכך לפתור את מצוקתי שלי על חשבון‬ ‫הגדלת מצוקתו של אחר‪ ,‬הגענו להתלבטות‬ ‫משותפת‪ .‬באגף אכיפת החניה היו ודאי‬ ‫מכנים זאת 'תפיסת — לכאורה — חזקה על‬ ‫שטח ציבורי'‪ ,‬אקט שכל תל–אביבי באשר‬ ‫הוא חטא בו בעצמו‪ ,‬ואם לא כן‪ ,‬יקום‪,‬‬ ‫יחזיר את תעודת התושב שלו ויעזוב את‬ ‫העיר עכשיו! המוקדנית מצדה לא נסחפה‬ ‫ואמרה ששמירת חניה נשמעת לה כאילו‬ ‫שאני מזמין מריבה‪ ,‬והעירייה — אין היא‬ ‫מתערבת בעניינים שכאלו‪" .‬במקרה של‬ ‫מדון"‪ ,‬הבהירה‪" ,‬תגיע למקום המשטרה"‪.‬‬ ‫אחרי שאיימה עלי עם העין הכחולה גם‬ ‫מיהרה לקחת אחריות והבהירה שאם אקים‬ ‫במקום מבנה מאולתר משני בלוקים‪ ,‬שארית‬ ‫של רהיט‪ ,‬ערס וחתיכת כפיס עץ שמצאתי‬ ‫בבניין המשתפץ הקרוב לאזור מגוריי‪ ,‬או‬ ‫אז היא תשלח את חבריה הפקחים להרוס‬ ‫את המבנה הבלתי חוקי שהוקם ללא‬ ‫האישורים המתאימים מאגף הבינוי‪ .‬בתל‬ ‫אביב‪ ,‬מסתבר‪ ,‬לא אוהבים מתנחלים‪ .‬כולם‬ ‫סמולנים בעיר הזאת‪ .‬פיכסה‪.‬‬ ‫אישה קשוחה‪ ,‬ליידי ‪ ,106‬אבל אני לא‬ ‫ויתרתי בקלות‪ .‬שאלתי מה קורה אם אני‬ ‫עסוק‪ .‬אם חבריי שאינם תושבים נמצאים‬ ‫בדרכם אליי כדי לצאת ולבלות‪ ,‬ואני צריך‬ ‫להתארגן ולהתבשם בטרם אתבסם‪ ,‬האם‬

‫אני יכול להעסיק חניין? תמהוני עתיר‬ ‫ראסטות או הומלס מקומי מאובק? ובדרך‬ ‫גם לעזור קצת לכלכלה השכונתית ולתת לו‬ ‫כמה שקלים‪ ,‬תמורה נאה עבור חמש אבני‬ ‫שפה בצבעי כחול–לבן‪ ,‬וגם — האם אותו‬ ‫מאותגר תספורת וחפיפה צריך להוציא לי‬ ‫חשבונית‪ ,‬שאלתי‪ .‬האם אני צריך לפתוח‬ ‫לו קרן פנסיה ואולי גם ביטוח מנהלים?‬ ‫המוקדנית שתקה‪.‬‬ ‫הרגשתי שאני והמוקדנית מגיעים להבנות‬ ‫חדשות ומתחילים להכיר זה את זו גם ללא‬ ‫מילים מיותרות‪ ,‬אבל לא העזתי לחצות קו‬ ‫ברור ולשאול אותה היכן היא מתגוררת‪.‬‬ ‫הפלגתי על כנפי הדמיון וחשבתי שהיא‬ ‫בטח מעיר רחוקה‪ ,‬קסומה וחסרת פיח‬ ‫ורעש אוטובוסים — אי שם מעבר לנתיבי‬ ‫איילון‪ .‬כך הצטיירה לי שונאת המתנחלים‪.‬‬ ‫אולי שם‪ ,‬מעבר לכבישים הגדולים‬

‫אישה קשוחה‪ ,‬ליידי ‪ ,106‬אבל אני לא‬ ‫ויתרתי בקלות‪ .‬שאלתי מה קורה אם‬ ‫אני עסוק‪ .‬אם חבריי שאינם תושבים‬ ‫בדרך אלי כדי לצאת ולבלות‪ ,‬ואני צריך‬ ‫להתארגן ולהתבשם בטרם אתבסם‪ .‬האם‬ ‫אני יכול להעסיק חניין? תמהוני עתיר‬ ‫ראסטות או הומלס מקומי מאובק? ובדרך‬ ‫גם לעזור קצת לכלכלה השכונתית‬

‫והפתוחים‪ ,‬כשחוזרים מהעבודה מאוחר‪,‬‬ ‫חונים ממש מתחת לבית במפרצים אפורים‬ ‫רחבים ומזמינים‪ .‬שם בוודאי לא עוסקים‬ ‫בפענוח שילוט היתרי חניה המסווגים‬ ‫אזורים‪ ,‬שעות‪ ,‬מינים‪ ,‬שגרירות‪ ,‬לאום ונפחי‬ ‫מנוע‪ ,‬המוצבים לפני כל כחול–לבן‪ .‬אולי‬ ‫שם כשרוצים לצאת לבלות לא מסתבכים‬ ‫בשאלה הקיומית לגבי הרכב‪ :‬להזיז או לא‬ ‫להזיז? הרגשתי עצמי נשאב אל כל הטוב‬ ‫הזה ומדמיין ערבים נטולי מתח או ריבי‬ ‫חניה טריטוריאליים‪ ,‬כשלפתע שמעתי קול‬ ‫קורא‪" :‬הלו‪ ,‬אתה עוד שם?"‬ ‫"אני כאן"‪ ,‬עניתי למוקדנית שלי שצריכה‬ ‫ודאי להתפנות אל נזקק אחר‪" ,‬אבל כבר‬ ‫הולך‪ ,‬חברה שלי כבר חנתה במקום אחר‬ ‫בזמן ששמרתי לה מקום‪ ,‬והגיעה הביתה‪.‬‬ ‫אני כבר רואה את האור בסלון‪ .‬בינתיים אני‬ ‫פה‪ ,‬בקור‪ ,‬בחושך לבד‪ ,‬סוחט את חדוות‬ ‫הסיפוק באוצר שמצאתי‪ ,‬חבוי לו ברחוב‬ ‫פנימי‪ ,‬ושואל את עצמי עד מתי נמשיך‬ ‫להתנהג כמו חיות האחד אל השני‪,‬‬ ‫עד מתי?"‬

‫‪NEW COLLECTION‬‬

‫חדש!‬

‫הרצליה‪ ,‬קניון שבעת הכוכבים‬

‫כוסית על‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫‪01‬‬

‫כוסית על‬

‫‪8‬‬

‫מבין חבריי ומכריי המתגוררים בתל אביב‪,‬‬ ‫אני בין היחידים שנולדו בה‪ .‬רובם ככולם‬ ‫הגיעו מהפריפריה הקרובה והרחוקה‪.‬‬ ‫בילדות המוקדמת שלי לא חשתי תל–אביבי‪.‬‬ ‫נולדתי בשכונת התקווה בדרום העיר‪ ,‬סוג‬ ‫של פריפריה במרכז‪ .‬לומר את האמת‪ ,‬די‬ ‫התביישתי במקום מגוריי‪ .‬התביישתי לומר‬ ‫שאני גר בהתקווה‪ .‬כילד הייתי תולעת‬ ‫ספרים ועיתונים‪ .‬מדי יום הקדשתי שעות‬ ‫לקריאה‪ .‬לפחות אחת לשבוע עלה שמה של‬ ‫השכונה לכותרות‪ ,‬לרוב בהקשרים שליליים‪.‬‬ ‫עוני‪ ,‬דלות‪ ,‬פשע ושאר מרעין בישין‪ .‬הייתי‬ ‫קורא את הכתבות האלו ומרגיש שמישהו‬ ‫מבין דפי העיתון מצביע עליי ואומר‬ ‫'אתה הוא הפושע‪ ,‬אתה הוא העני והדל'‪.‬‬ ‫התהלכתי בתחושה שעל מצחי מוטבע‬ ‫אות קין‪ .‬שיקרתי אנשים ששאלו היכן אני‬ ‫מתגורר‪ ,‬אומר שאני גר ביד אליהו השכנה‪,‬‬ ‫בעלת התדמית המכובדת והמהוגנת דאז‪.‬‬ ‫פעמים רבות נדנדתי להוריי‪ ,‬תבעתי מהם‬ ‫לעזוב את השכונה ולעבור למרכז העיר‪.‬‬ ‫בהגיעי לגיל בר מצווה עברנו להתגורר בנווה‬ ‫ברבור‪ ,‬שכונה שהיתה אז חדשה‪ ,‬ממוקמת‬ ‫בין יד אליהו לכפר שלם ומיועדת בעיקר‬ ‫לתושבי דרום העיר שפונו מבתיהם במסגרת‬ ‫פרויקט 'פינוי ובינוי' השכונות שיזם מנחם‬ ‫בגין‪ ,‬ולעולים חדשים מברית המועצות‪ .‬היינו‬ ‫בין הראשונים שנכנסו לבניין חדש בן ‪12‬‬ ‫קומות‪ .‬כשאט אט התמלא הבניין במשפחות‬ ‫המפונים והעולים‪ ,‬מצאתי שנווה ברבור‬ ‫היא בעצם שכונת התקווה על עמודים;‬ ‫ילדים ערסוואטים השתינו במעליות‪ ,‬צרחו‪,‬‬ ‫נהגו באלימות זה כלפי זה‪ .‬הייתי מתוסכל‪,‬‬ ‫חלמתי על תרבות דיור אחרת‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 24‬חשבתי שהגשמתי חלום‪ .‬ניהלתי‬ ‫אז מסעדה משפחתית מצליחה בשכונה‪.‬‬ ‫עוד הרבה לפני כן התמכרתי לחיי הלילה‬ ‫של תל אביב‪ .‬הייתי בליין קבוע במועדונים‬ ‫הרוקסן‪ ,‬קולנוע דן ופינגווין‪ ,‬השם ייקום‬ ‫דמם‪ .‬מצצתי את החיים עד הקצה‪ .‬לא היה‬ ‫בר נחשב שלא עשיתי בו לילה‪ .‬אלה היו‬ ‫השנים היפות של הגירת הפריפריה הרחוקה‬ ‫לעיר החטאים‪ .‬מתחם שינקין היה אז בשיא‬ ‫פריחתו‪ .‬בשבילי השנים האלו היו שנים‬ ‫של סקס‪ ,‬אלכוהול ורוקנרול שרק לאחרונה‬ ‫נרגעו מעט‪.‬‬ ‫מרווחי המסעדה יזמתי רכישת בית על שם‬ ‫הוריי במקום שרחוק מאה שמונים מעלות‬ ‫מתל אביב בכלל ומהשכונה בפרט‪ :‬הרצליה‬ ‫פיתוח‪ ,‬רחמנא ליצלן! הייתי משוכנע אז‬ ‫שהתקבלתי למועדון ארץ ישראל הראשונה‬ ‫שאליו חפצתי להיכנס מאז שקיימת בי‬ ‫תודעה‪ .‬התהלכתי מסונוור בין הווילות‬ ‫המצויצות‪ .‬ראוי לציין שהבית בפיתוח היה‬ ‫אז חדש‪' ,‬יד ראשונה'‪ ,‬אבל רחוק ממפלצות‬ ‫התהילה הבנויות שם‪ .‬לא היו לי שם חברים‪,‬‬ ‫וגם לא חיפשתי‪ .‬ביישן מטבעי‪ .‬מה גם שהכל‬ ‫מוקף שם בחומות גבוהות‪ .‬לא התחברתי‬ ‫לבתי הקפה והברים שלאורך הטיילת‪.‬‬ ‫של הרצליה‪ .‬הכל שם נראה לי חיצוני‪ ,‬לא‬ ‫אמיתי ובעיקר חומרני‪ .‬אלה לא היו האנשים‬ ‫שהורגלתי לראות במקומות הבילוי בעיר‬ ‫הולדתי‪.‬‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫יליד תל אביב‬ ‫טקסט דודו בוסי‬

‫תמיד האמנתי שנולדתי‬ ‫ושאמות בעיר הזאת‪ .‬היום‬ ‫אני בספק אם זה יקרה‪ .‬בגילי‬ ‫המופלג אני עדיין חי בשכירות‬ ‫בדירת שני חדרים‪ .‬מהמסעדה‬ ‫שניהלתי פרשתי מזמן‪ .‬את‬ ‫פרנסתי אני מוצא היום בעיקר‬ ‫מסדנאות הכתיבה שאני מנחה‬ ‫ומהרצאות‪ .‬עשיר כבר לא‬ ‫אהיה בגלגול הזה‬

‫צילום רוני כנעני‬

‫אחרי כמה חודשים חזרתי לתל אביב‪,‬‬ ‫הפעם לדירה שכורה במרכז‪ .‬צחקתי על‬ ‫עצמי‪ ,‬גיחכתי על גחמת הפיתוח שאחזה‬ ‫בילד מהתקווה‪ .‬ממקום מושבי הנוכחי‬ ‫אני צופה בצעירים שנסחפים אל הכרך‬ ‫הגדול‪ ,‬מתהדרים בתל–אביביותם החדשה‬ ‫כתרנגולים בכרבולותיהם‪ ,‬ומחייך‪ .‬מאחל‬ ‫להם הצלחה‪ .‬זה לא פשוט ובטח לא‬ ‫זול לחיות בביתם החדש‪ .‬כפי שחשתי‬ ‫בזמן המחאה אשתקד (יותר נכון לומר‪,‬‬ ‫הפסטיבל)‪ ,‬שום דבר לא באמת זז או יזוז‬ ‫כאן‪ .‬המחירים ממשיכים להאמיר‪ ,‬ונראה‬ ‫לי שאותם צעירים שאפתנים ייאלצו לחזור‬ ‫למקום שממנו באו‪ .‬וזוהי אסונה של העיר‬ ‫הזאת‪ ,‬שבנויה מאותם תל אביבים חדשים‪.‬‬ ‫הם אלה שמפיחים בה את החיים התוססים‪,‬‬ ‫הם אלה שמפיחים בה את היצירה‪ ,‬הם‬ ‫אלה שמספקים לתושבים הוותיקים את‬ ‫הכוח להשאיר את תל אביב עיר הבירה של‬ ‫התרבות הישראלית‪.‬‬ ‫לצער כולנו ראש העיר חולדאי לא משקיע‬ ‫מאמצים במציאת פתרונות דיור הולמים‬ ‫לתושבים‪ .‬הבן אדם משוכנע שהוא מנהל‬ ‫מפעל כלכלי ולא עיר שחיים ונושמים‬ ‫בה עשרות אלפים אם לא מאות אלפים‪,‬‬ ‫שבקרוב לא יוכלו יותר להרשות לעצמם‬ ‫לגור בה‪ .‬ההיתרים לבניית מגדלי המגורים‬ ‫המפוארים בעיר מממשים את נוחיות חייהם‬ ‫של העשירים המופלגים בלבד‪ .‬לטעמי‪,‬‬ ‫אחרי שתוסדר בעיית הפליטים והמסתננים‬ ‫הבלתי חוקיים (כולי תקווה כי על הצד‬ ‫הטוב וההומאני ביותר)‪ ,‬יש להקים בשטחי‬ ‫התחנה המרכזית הישנה דיור ציבורי במחיר‬ ‫שווה לכל נפש‪ .‬המקום יכול להיות הסוהו‬ ‫החדש של תל אביב ויהווה תחליף לשכונת‬ ‫פלורנטין המתייקרת‪ .‬אבל אני בספק אם‬ ‫זה יקרה בעתיד הקרוב‪ .‬הכל תקוע בכל מה‬ ‫שנוגע למעמד הנמוך והנמוך פחות (אני‬ ‫בכוונה לא מזכיר את מעמד הביניים שיזם‬ ‫את קיץ הפסטיבלים‪ .‬רבים מהמעמד הזה‬ ‫הם בעלי דירות הגובים שכר דירה מופקע)‪.‬‬ ‫תמיד האמנתי שנולדתי ושאמות בעיר‬ ‫הזאת‪ .‬היום אני בספק אם זה יקרה‪ .‬בגילי‬ ‫המופלג אני עדיין חי בשכירות בדירת‬ ‫שני חדרים‪ .‬מהמסעדה שניהלתי פרשתי‬ ‫מזמן‪ .‬את פרנסתי אני מוצא היום בעיקר‬ ‫מסדנאות הכתיבה שאני מנחה ומהרצאות‪.‬‬ ‫עשיר כבר לא אהיה בגלגול הזה‪ .‬חלום קניית‬ ‫דירה בעיר שבה נולדתי הולך ומתרחק‬ ‫ממני‪ .‬המחשבות על חיים בפריפריה הולכות‬ ‫ומשתלטות על מוחי‪ .‬אני חושש כי היום בו‬ ‫איאלץ לחיות מחוץ לתל אביב‪ ,‬מחוץ לביתי‪,‬‬ ‫מחוץ לחיי האורבניים המוכרים והאהובים‪,‬‬ ‫יהיה כנראה היום או אחד הימים העצובים‬ ‫בחיי‪ .‬ובמצב הנוכחי היום הזה הולך ומתקרב‬ ‫אליי‪ ,‬ולרבים אחרים‪ ,‬בצעדים ענקיים‪.‬‬ ‫לתשומת לבך‪ ,‬רון‪.‬‬

‫ראלף לורן קניון רמת אביב‪ | 03-6437536 ,‬ראלף לורן כיכר המדינה‪03-6954388 ,‬‬

‫המהגרים החדשים ‪ /‬לטף את המומחה‬

‫צילום בן יוסטר‬ ‫אליק דרמר בן ‪ .29‬עבר לתל אביב לפני‬ ‫שבועיים לרגל סיום לימודיו‪ .‬מתגורר עם‬ ‫אשתו הטרייה ברחוב אמיל זולא‬ ‫גדל והתחנך‪ :‬באר שבע משלח יד‪ :‬מחפש‬ ‫עבודה היום הראשון בתל אביב‪ :‬סידור‬ ‫הדירה וחומוס בדיזינגוף‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫אוטובוסים שאני לא מכיר‪ .‬על מה נראה‬ ‫לך שאתה הולך להוציא כאן הכי הרבה‬ ‫כסף? אוכל‪ ,‬שייק פירות בתמרה וקפה‬ ‫על בן גוריון‪ .‬מה חסר בעיר הזאת? מעבר‬ ‫לחנייה? אני חדש פה לחלוטין ועדיין חוקר‬ ‫ומגלה את העיר‪ ,‬כרגע אני מכיר רחוב וחצי‬ ‫ובינתיים מרגיש כאילו יש פה הכל‪ .‬עם מי‬ ‫היית רוצה להעביר ליל פורענות? עם‬ ‫אשתי‪ .‬כל תשובה אחרת תסתיים בשבוע‬ ‫של שינה על הספה‪' .‬עיר ללא הפסקה'‪,‬‬ ‫אגדה אורבנית או מציאות חיה? אגדה‬ ‫אורבנית‪ .‬הגיע יום שבת הראשון שלי בעיר‪,‬‬ ‫יצאתי מהבית לאכול חומוס — והכל סגור‪,‬‬ ‫חיפשתי מקום לאכול פסטה — הכל סגור‪,‬‬ ‫אני מסתובב ומסתובב והכל סגור‪ .‬תל אביב‬ ‫או ירושלים‪ ,‬אמרנו?‬

‫מהם שלושת המקומות הכי שווים‬ ‫בעיר? הבית שלי‪ ,‬הירקון והטיילת הכי‬ ‫מדהימה במזרח התיכון‪ .‬מה יגרום לך‬ ‫לעזוב את העיר? כסף או מחסור בו‪ ,‬ואם‬ ‫העיר תתחרד‪ .‬מילה לחולדאי? מה עם דיור‬ ‫ציבורי בעיר? איך אפשר לקנות כאן דירה?‬ ‫צריך להשקיע משאבים לצמצום תופעת‬ ‫הדירות בבעלות זרה ודירות הרפאים‪.‬‬ ‫למה שווה לחיות בעיר הזאת? כשאתה‬ ‫פה אתה מרגיש כאילו אין שום עיר אחרת‬ ‫בעולם‪ .‬גרתי בניו יורק‪ ,‬בלוס אנג'לס‪,‬‬ ‫בשיקגו‪ ,‬ופה זה מרגיש הכי נכון‪.‬‬

‫עברתם רק עכשיו לעיר ורוצים לקשט לנו את העיתון?‬ ‫כתבו ל‪mail@urbanculture.co.il :‬‬

‫‪01‬‬

‫המהגרים‬ ‫החדשים‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫למה דווקא תל אביב? זה המרכז היחיד‬ ‫של חברה ועבודה בישראל‪ .‬כל השאר זה‬ ‫פריפריה בכל תחום של הגדרה‪ .‬חוץ מזה‪,‬‬ ‫אשתי לחצה גם כן ולא ראיתי אלטרנטיבה‬ ‫אחרת שתספק לי איכות חיים וחברה‪ .‬למה‬ ‫אתה מתגעגע בבאר שבע? תחושת סוף‬ ‫העולם שמאלה ואווירת הקיבוץ‪ .‬מה יותר‬ ‫מגניב בבאר שבע? יש מלא סטודנטים‬ ‫וכולם מכירים את כולם‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬יש המון‬ ‫מסיבות בית מגניבות‪ .‬מה מעצבן אותך‬ ‫בתל אביב? חנייה ועוד פעם חנייה‪ ,‬ולמה‬ ‫אין פה אף פעם שמאלה בכבישים?! קשיי‬ ‫התאקלמות שאתה צופה? עלויות מחיה‪,‬‬ ‫טירוף של אנשים כל הזמן והמון קווי‬

‫‪6‬‬

‫‪01‬‬

‫לטף את המומחה‬ ‫פינת ייעוץ התנהגותי‬ ‫לחיות מחמד‬ ‫סוררות‬

‫שאלה‬ ‫החתול שלי תמיד התאפיין בהתנהגות אגואיסטית‪ ,‬אך יש‬ ‫בעיה אחת שמוציאה אותי מדעתי‪ .‬בכל לילה‪ ,‬החל מחמש שש‬ ‫בבוקר‪ ,‬הוא מתחיל לשרוט את דלתות הארונות בחדר השינה‪,‬‬ ‫את הקירות‪ ,‬המראה‪ ,‬והכל כדי להעיר אותי‪ .‬בהתחלה חשבתי‬ ‫שהוא רעב ודאגתי להשאיר לו כמות מספקת של אוכל שתשביע‬ ‫אותו עד הבוקר‪ ,‬אך למרות מאמציי הוא ממשיך לעשות זאת‪,‬‬ ‫אולי בכדי לקבל את תשומת לבי‪ .‬הבעיה פוגעת באופן משמעותי‬ ‫בשעות השינה ובאיכותה‪ .‬מה עושים?‬ ‫נטע רון‬

‫כלב מרדן? חתול נקמני? חמוס שתלטן? צ'ינצ'ילה ערמומית? שאלות לפינת‬ ‫הייעוץ ההתנהגותי ניתן להפנות ל‪mail@urbanculture.co.il :‬‬

‫תשובה‬ ‫אורלי זכאי — יועצת להתנהגות חתולים ומטפלת ברפואה סינית‬ ‫בבעלי חיים‬ ‫‪--‬‬‫חתולים‪ ,‬בגלל היותם ציידים‪ ,‬פעילים בעיקר משעות הערב‬ ‫ועד שעות הבוקר המוקדמות‪ ,‬וישנים במהלך היום‪ ,‬במיוחד‬ ‫אם ברוב היום הם לבד בבית‪ .‬כדי לאפשר לך ולו לילות שקטים‪,‬‬ ‫צריך קודם כל להבין שכך החתול מתנהג באופן טבעי‪ .‬הרי אי‬ ‫אפשר לצפות ממנו לישון ‪ 24‬שעות ביממה‪ .‬לכן חשוב לספק לו‬ ‫סביבה ביתית מעניינת ומותאמת לחתולים‪ ,‬לגוון אותה מדי פעם‬ ‫ולהוסיף זמני משחק‪ .‬כך תגרמי לו לפרוק אנרגיות יחד איתך‬ ‫ולבד‪ .‬לצורך כך‪ ,‬סדרי אזור גבוה שיאפשר תצפית אל החוץ‪ ,‬חדשי‬ ‫את מלאי הצעצועים מדי פעם וודאי שכלי האוכל והמים נקיים‬ ‫ושארגז הצרכים נקי לפני השינה‪ .‬אחרי שתספקי את כל הצרכים‬ ‫הפיזיים והמנטליים של החתול‪ ,‬נסי להתעלם מהיללות בלילה עד‬ ‫שייפסקו‪ .‬גם אם השיפור איטי‪ ,‬זכרי שאין קיצורי דרך ושלא כדאי‬ ‫להתעלם מקריאותיו מבלי לספק את כל צרכיו‪ .‬הבעיה רק תלך‬ ‫ותחמיר אם תנהגי כך‪ .‬אני ממליצה בחום להשקיע זמן ומאמץ‪,‬‬ ‫כדי שגם לך וגם לחתול יהיו לילות שקטים ורגועים‪.‬‬

‫שאלה‬ ‫לא מזמן אימצתי סוף סוף כלבה צעירה בת שנה‪ .‬כשאני מטייל איתה‬ ‫היא נעצרת המון ליד מקומות ומרחרחת אותם שעות‪ .‬בהתחלה אני‬ ‫נותן לה אבל אחרי כמה זמן נמאס לי ואני מושך אותה כדי שתמשיך‬ ‫ללכת‪ .‬לפעמים היא כל כך מתעקשת שהיא פשוט נשכבת על הרצפה‬ ‫ומסרבת לזוז‪ .‬אם אני מאפשר לה לרחרח עוד‪ ,‬היא תמשיך במשך‬ ‫הרבה זמן ולפעמים לא תעשה כלום בסוף‪ .‬שאלתי היא האם זה בסדר‬ ‫למשוך אותה כשהיא נשכבת‪ ,‬ומה עליי לעשות במקרה כזה? האם‬ ‫למשוך יותר בכוח? אני חושש מכך משום שאז אני חש שאני כמעט‬ ‫חונק אותה‪.‬‬ ‫יניב מלכי‬ ‫תשובה‬ ‫גיא תיכון — מאלף ומטפל התנהגותי בכלבים‬ ‫‪--‬‬‫ברכות על האימוץ‪ .‬ראשית‪ ,‬חשוב להבין שככל שמושכים חזק יותר‪,‬‬ ‫כך הופכים את הכלב לאדיש יותר למשיכות ומעוררים אצלו רפלקס‬ ‫התנגדות טבעי‪ .‬חשוב לבדוק האם הכלבה מורגלת לרצועה ולקולר‪,‬‬ ‫ויודעת ללכת כאשר הם מחוברים אליה‪ .‬הרבה כלבים לא עברו הרגלה‬ ‫נכונה להולכה עם רצועה והדבר מקשה עליהם ללכת בחופשיות‬ ‫בטיולים‪ .‬הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מצבים מעין אלה‬ ‫היא תרגול הליכה אחריכם בבית עם רצועה‪ ,‬תוך עידוד וחיזוק הכלבה‬ ‫עם צ'ופר שהיא אוהבת‪ ,‬על כל פעולה טובה שהיא עושה‪ :‬הולכת‬ ‫איתכם‪ ,‬מסתכלת עליכם‪ ,‬נצמדת אליכם וכדומה‪ .‬כל זאת על מנת‬ ‫להכין אותה להולכה בחוץ‪ .‬חשוב לתרגל זאת ‪ 3-2‬פעמים ביום למשך‬ ‫‪ 5-3‬דקות רצופות‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש להצטייד בצ'ופרים שהיא מאוד אוהבת‪,‬‬ ‫כמו פסטרמה דלת שומן חתוכה לקוביות קטנות ולצ'פר אותה‬ ‫על הליכה איתכם‪ ,‬ובכך לעודד אותה להמשיך בטיול‪ .‬כל עוד היא‬ ‫מתקדמת איתכם חשוב לצ'פר אותה‪ .‬במקרים שבהם הכלבה נעצרת‬ ‫בטיול‪ ,‬יש לקרוא לה לבוא אליכם מבלי למשוך‪ ,‬וברגע שהיא מתחילה‬ ‫לרוץ אליכם להוציא את הצ'ופר ולתת לה‪ .‬חשוב לציין שאין לנופף‬ ‫בצ'ופר מולה כשוחד‪ ,‬זה יעכב את ההתקדמות שלה‪ .‬מצבים שבהם‬ ‫הכלבה נתקעת הם הזדמנות טובה ללמד אותה שאם היא עוזבת את‬ ‫הגירוי היא מקבלת צ'ופר‪ ,‬ואז היא תרצה להגיע אליכם מהר מהר‪.‬‬

‫גיליון ‪01‬‬

‫‪URB AN CULTURE‬‬

‫פברואר ‪2013‬‬

‫פברואר ‪ ,2013‬גיליון ‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫‪++ 06 ++‬‬ ‫המהגרים החדשים‬ ‫ככה הם חווים את העיר בשבוע הראשון‬ ‫שלהם כאן‬ ‫לטף את המומחה‬ ‫ייעוץ התנהגותי לחיות בית סוררות‬ ‫‪++ 08 ++‬‬ ‫כוסית על‬ ‫דודו בוסי כותב מהלב‬ ‫‪++ 10 ++‬‬ ‫הביורוקרטור‬ ‫תומר און מנסה להבין את חוקיה הכתובים‬ ‫ובעיקר הלא כתובים של העיר הזאת‬ ‫מזל שיש למי להתקשר‬ ‫‪++ 73~72 ++‬‬ ‫קיבת פנדורה‬ ‫פותחים לשפים הגדולים את כל הדלתות‬ ‫במטבח ומחפשים סטיות‪ ,‬העדפות‬ ‫קולינריות וחטאים חמורים‬ ‫ריטה גולדשטיין‬ ‫‪++ 16~13 ++‬‬ ‫יומני הרום‬ ‫אפרת אברמוב יוצאת לסיבוב ברים ציוני‬ ‫ברחבי תל אביב עם חמישה תיירים שיכורים‪.‬‬ ‫יש גם תמונות‬ ‫‪++ 34 ++‬‬ ‫עיר‪ ,‬חי‪ ,‬צומח‬ ‫שני חברי מועצת עיריית תל אביב‪-‬יפו‪,‬‬ ‫טבלה אחת ופלורליזם עירוני‬ ‫‪++ 37~36 ++‬‬ ‫פילוסופטיה‬ ‫דיון פילוסופי רך וידידותי למשתמש בשאלה‬ ‫'מהי התל–אביביות?'‬ ‫טינו מוסקוביץ'‬ ‫‪++ 68~66 ++‬‬ ‫אותה גברת בשינוי אידרה‬ ‫ניר קיפניס חווה על בשרו את קאמבק‬ ‫הלקרדות שפושה בעיר‬ ‫‪++ 43~40 ++‬‬ ‫פרלמנט לייט‬ ‫וילוז'ני‪ ,‬אפרת גוש ונעמה חסין יושבים סביב‬ ‫שולחן אחד עמוס בכל טוב ומלרלרים על‬ ‫סוגיות הרות גורל‬ ‫אסי גל‬

‫‪++ 33~22 ++‬‬ ‫למה יש רק תל אביב אחת?‬ ‫‪ +‬אסי גל בודק את השאלה עם דוד טור‪ ,‬ראובן לובלין ונמרוד רותם‪,‬‬ ‫ברוני הלילה של הערים הגדולות‬ ‫‪ +‬טל לוין בודקת את הנסיבות התרבותיות‬ ‫‪ +‬שרון צ'רניאק בוחן את ההקשר הארכיטקטוני‬

‫‪++ 81~80 ++‬‬ ‫דרס‪-‬קוד‬ ‫חיננית בודקת ומבקרת את הקשר בין חלל‬ ‫עבודה לנפשות המתלבשות בו‬ ‫חן אבני‬ ‫‪++ 75 ++‬‬ ‫דו קיום‬ ‫קרניבורית וטבעוני תרים אחר המסעדה‬ ‫שתצליח לספק קולינרית את דרישות שני‬ ‫הצדדים‬ ‫‪++ 45~44 ++‬‬ ‫‪Snap Shot‬‬ ‫נמרוד פלד מלהגג על גבריות צבעונית‬ ‫‪++ 55~54 ++‬‬ ‫בעלי מלאכה‬ ‫דפנה לוסטיג פוגשת את צמד המעצבות‬ ‫המקומיות 'אלף אלף' ומרכיבה מראה ברוח‬ ‫עיצוביהן‬ ‫‪++ 20~18 ++‬‬ ‫אתה נמצא במסיבה שבה הנושא המשותף‬ ‫לכולם הוא ‪HIV‬‬ ‫בתל אביב מתקיימות מסיבות ה‪Red Line-‬‬ ‫המיועדות לנשאי ‪HIV‬‬ ‫ראיון עם אלון מדר‪ ,‬מארגן הליין‬ ‫‪++ 70 ++‬‬ ‫שוק העיקרים‬ ‫גאדג'טים ושאר מותרות מקבלים מאיתנו‬ ‫ציונים בסמיילי‬

‫מערכת‬ ‫עורכת יעל רייף‬ ‫עורך משנה אסי גל‬ ‫עורכת לשונית רותם בירון‬ ‫עורך גרפי נמרוד מרוז‬ ‫מפיקת מערכת רוית משרקי‬ ‫צלמים בן יוסטר‪ ,‬קארה גולדברג‬ ‫מנהל מסחרי סטניסלב ברג‬ ‫‪stas@urbanculture.co.il‬‬ ‫משתתפים ניר קיפניס‪ ,‬אפרת אברמוב‪,‬‬ ‫ריטה גולדשטיין‪ ,‬אליה בן–שושן‪ ,‬דודו בוסי‪,‬‬ ‫נמרוד פלד‪ ,‬דפנה לוסטיג‪ ,‬טינו מוסקוביץ'‪,‬‬ ‫איגי וקסמן‪ ,‬אסי גל‪ ,‬טל לוין‪ ,‬יעל רייף‪ ,‬שרון‬ ‫צ'רניאק‪ ,‬חן אבני (חיננית)‪ ,‬תומר און‪ ,‬רחלי‬ ‫צאירי‪ ,‬חגי גילר‪ ,‬גון בן ארי (קרפדיטו שביב)‪,‬‬ ‫‪Wonky Monky, Dede Bandaid‬‬

‫‪++ 46 ++‬‬ ‫נוסה על בני אדם‬ ‫מוצרי טיפוח תחת עין המבקרת‪ .‬לא לנשים‬ ‫בלבד‪ ,‬אבל בעיקר‬ ‫‪++ 78~76 ++‬‬ ‫לוכדי הארומה‬ ‫הפקת תבלינים אקלקטית‬ ‫‪++ 64 ++‬‬ ‫כן‪ ,‬אני יכולה!‬ ‫איגי וקסמן בטור אישי על הורות ועיר‬ ‫‪++ 39~38 ++‬‬ ‫האיש מהקיר‬ ‫נתנו למרססי גרפיטי לפנטז על הרכבת הקלה‬ ‫בתל אביב‬ ‫‪++ 79 ++‬‬ ‫מאסטר חך‬ ‫בדיקת אלכוהול ומוצרי מזון‬ ‫יעל רייף‬ ‫‪++ 53~48 ++‬‬ ‫‪I love Minnie‬‬ ‫העכברים משתלטים על עולם האופנה העילית‬ ‫‪++ 82 ++‬‬ ‫סטריפ קומיקס‬ ‫חגי גילר‪ ,‬קרפדיטו שביב ורחלי צאירי‬

‫כתובת המערכת‬ ‫רח' יצחק שדה ‪ ,37‬תל–אביב‬ ‫טלפון ‪03-5279270‬‬ ‫פקס ‪03-5287501‬‬

‫‪www.urbanculture.co.il‬‬ ‫מייל מערכת‬ ‫‪mail@urbanculture.co.il‬‬ ‫דואר אלקטרוני‬ ‫‪info@urbanculture.co.il‬‬ ‫יחסי ציבור עידן ספיבק‬ ‫מנהל מכירות אבישי לוי‬ ‫ניהול מדיה חברתית קידר הללי‬ ‫מו"ל ובעלים אדם פרנקל‬

‫עקבו אחרינו באינסטגרם‬ ‫‪@uc_israel‬‬ ‫עשו לנו לייק בפייסבוק‬ ‫‪UC Urban Culture‬‬ ‫‪---‬‬‫בשער נעם פרוסט לאלינור שחר‬ ‫צילום שער אלון שפרנסקי‬ ‫צילום אלון שפרנסקי‬ ‫עורך אופנה נמרוד פלד‬ ‫סטיילינג נעה נוז'יק לסולו‬ ‫איפור נגה תמיר לסולו‬ ‫שיער בנג'מין רואימי לסולו‬

Jessica Chastain

yslexperience.com

‫‪01‬‬ ‫פברואר‬ ‫‪2013‬‬

‫מגזין של עיר‬

‫למה יש רק‬ ‫אחת?‬ ‫אביב‬ ‫תל‬ ‫דפנה לוסטיג‬ ‫כתבינו יצאו לבדוק את הסוגיה בלי לצאת מתנשאים‬

‫‪₪32‬‬

‫ניר קיפניס טוען‬ ‫שדגים קטנים ומסריחים‬ ‫הם הטרנד הבא‬

‫דודו בוסי מספיד את עירו‬

‫מתחקה אחר‬ ‫אופנה מקומית‬