6 minute read

Returning with Joy: A Teshuvah Meditation with Yitzhak Bronstein

Returning with Joy

A Teshuvah Meditation

Yitzhak Bronstein – bronstein@hadar.org

משנה תורה,‏ הלכות תשובה א:‏ א 1. Mishneh Torah, Laws of Repentance 1:1

How does one confess: one states: "I implore You, God, I sinned, I transgressed, I committed iniquity before You by doing the following. Behold, I regret and am embarrassed for my deeds; I will never repeat this act." This is the essence of confession. Whoever confesses profusely and elaborates on these matters is worthy of praise.

‎�כֵּיצַ‏ ד � מִ‏ תְ‏ ַ ו דִּ‏ יןی‎�אוֹמֵ‏ ר ‎�אָ‏ נָּא ‎�הַ‏ שֵּׁ‏ ם ‎�חָ‏ טָ‏ אתִ‏ י עָ‏ וִ‏ י תִ‏ י � פָּ‏ שַׁ‏ עְ‏ תִּ‏ י ‎�לְפָנֶי‎� וְעָשִׂיתִי �ָכּ� וְכ‎�ָ‎ וַ‏ הֲ‏ רֵ‏ י נִחַ‏ מְ‏ תִּ‏ י � וּ בֹ‏ שְׁ‏ תִּ‏ י ‎�בְּ‏ מַ‏ עֲ‏ שַׂ‏ י ‎�וּלְ‏ עוֹלָ‏ ם ‎�אֵ‏ ינִ‏ י ‎�חוֹזֵר לְ‏ דָ‏ בָ‏ ר ‎�זֶהی‎� וְ‏ זֶ‏ ה וּ עִ‏ קָּ‏ רוֹ שֶׁ‏ ל ‎�וִדּוּיی‎�וְכָל הַ‏ מַּ‏ רְ‏ בֶּ‏ ה � לְ‏ הִ‏ תְ‏ ַ ו דּ וֹ ת ‎�וּמַ‏ אֲ‏ רִ‏ י‎� בְּ‏ עִ‏ נְ‏ יָן ‎�זֶה � הֲ‏ רֵ‏ י � זֶה � מְ‏ שֻׁ‏ בָּ‏ חی

משנה תענית ד׳:‏ ח ׳ .2 Mishnah Ta’anit 4:8

Rabbi Shimon ben Gamliel said: There were no days as joyous for the people of Israel as the fifteenth of Av and Yom Kippur.

אָ‏ מַ‏ ר � רַ‏ בָּ‏ ן ‎�שִׁ‏ מְ‏ עוֹן ‎�בֶּ‏ ן � גַּ‏ מְ‏ לִ‏ י אֵ‏ לلآ‎� ל ‏ֹא � הָ‏ י וּ יָ‏ מִ‏ י ם ‎�טוֹבִ‏ ים כַּ‏ חֲ‏ מִ‏ שָּׁ‏ ה ‎�עָ‏ שָׂ‏ ר ‎�בְּ‏ אָ‏ ב ‎�וּכְ‏ יוֹם � הַ‏ כִּ‏ פּ וּ רִ‏ י ם

�� לְ‏ יִ‏ שְׂ‏ רָ‏ אֵ‏ ל �

תלמוד ‎�בבלי ‎�יומא ‎�פו 3. Talmud Bavli Yoma 86b

Reish Lakish said: Great is teshuvah, as the person’s intentional sins are counted as unintentional sins…But didn’t Reish Lakish himself say: Great is teshuvah, as one’s intentional sins are counted as merits? This is not difficult: Here it refers to teshuvah through love; there it refers to teshuvah from fear.

אמר ‎�ריש ‎�לקיש ‎�גדולה ‎�תשובה ‎�שזדונות נעשות ‎�לו ‎�כשגגותییی ‎�איני ‎�והאמר ‎�ריש לקיש ‎�גדולה ‎�תשובה ‎�שזדונות ‎�נעשות ‎�לו כזכיותییی ‎�לא ‎�קשיא ‎�כאן ‎�מאהבה ‎�כאן מיראה

מורה נבוכים,‏ חלק ג:‏ ל ו 4. Maimonides, Guide for t he Perplexed 3:36

It should be understood that teshuvah also belongs in this group of ideas without which followers of the Torah cannot be well-grounded, unless one believes in them. For it is impossible for any person not to sin, either through ignorance—by professing an opinion or a moral quality that is not preferable in truth—or else because he is overcome by desire and anger. If then the individual believed that the fracture can never be repaired, they would persist in their error, and perhaps disobey even more because of the fact that no tool remains at their disposal. If, however, they believe in teshuvah, they can correct themself and return to a better and more complete state than one was in before they had sinned.

‎�ומבואר ‎�הוא ‎�שה‎�תשובה‎��גם ‎�כן ‎�מזה הכלל ‎�רצוני ‎�לומר ‎�מן ‎�הדעות ‎�אשר ‎�לא יסודר ‎�מציאות ‎�אנשי ‎�התורה ‎�אלא ‎�בהאמין אותם ‎�שאי ‎�אפשר ‎�לשום ‎�אדם ‎�שלא ‎�יחטא ויפשעلآ‎�אם ‎�שיסכול ‎�בדעת ‎�שיבחרהו ‎�או מדה ‎�והיא ‎�בלתי ‎�נבחרת � ב א מ ת ‎�או לתגבורת ‎�תאוה ‎�או ‎�כעסلأ‎�ולו ‎�האמין ‎�האדם שלא ‎�יוכל ‎�לתקן ‎�זה ‎�המעות ‎�לעולם ‎�היה מתמיד ‎�על ‎�טעותו ‎�ואפשר ‎�שהיה ‎�מוסיף במריו ‎�אחר ‎�שלא ‎�נשארה ‎�לו ‎�תחבולהلأ‎�אך עם ‎�אמונת ‎�התשובה ‎�יתקן ‎�וישוב ‎�לט בו שבעניינים ‎�ויותר ‎�שלם ‎�ממה ‎�שהיה ‎�קודם שיחטאی‎��

ליקוטי מוהר"ן רפב:‏ ב Moharan, 282:2 5. R. Nachman of Breslov, Likut ei

Likewise, a person must find this within themselves… It may be that when a person begins examining themselves, he sees that he possesses no good whatsoever and is filled with sin, and that as a result the Evil One wants to push him into depression and a dark sorrow, God forbid. Even so, it is forbidden to fall on account of this. Rather, he must search until he finds in himself some little bit of good. For how is it possible that throughout his life he never once did some mitzvah or good deed? And even if when he begins examining this good thing he sees that it, too, is filled with flaws and contains no purity—meaning he sees that the mitzvah or holy deed that he merited doing is itself comprised of impure motives, external thoughts and numerous faults—nevertheless, how is it possible that this mitzvah or holy deed contains not even a little bit of good? For in any case, despite this there must have been some good point in the mitzvah or good deed that one did… Thus, a person has to search and seek to find in himself some little bit of good in order to revive himself and to attain joy…

‎�וְכֵן � צָ‏ רִ‏ י � הָ‏ אָ‏ דָ‏ ם � לִ‏ מְ‏ צ ‏ֹא ‎�גַּם ‎�בְּ‏ עַ‏ צְ‏ מוֹ…‏ וַאֲפִ‏ לּוּ כְּ‏ שֶׁ‏ מַּ‏ תְ‏ חִ‏ י ל � לְ‏ הִ‏ סְ‏ תַּ‏ כֵּ‏ ל ‎�בְּ‏ עַ‏ צְ‏ מוֹ וְרוֹאֶ‏ ה ‎�שֶׁ‏ אֵ‏ ין � בּ וֹ שׁוּם ‎�טוֹבلآ‎�וְהוּא ‎�מָ‏ לֵ‏ א ‎�חֲ‏ טָ‏ אִ‏ יםلآ‎�וְ‏ רוֹצֶ‏ ה ‎�הַ‏ בַּ‏ עַ‏ ל דָּ‏ בָ‏ ר ‎�לְ‏ הַ‏ פִּ‏ ילוֹ עַ‏ ל ‎�יְ‏ דֵ‏ י ‎�זהֶ‏ ‎�בְּ‏ עַ‏ צְ‏ בוּת � וּ מָ‏ רָ‏ ה שְׁ‏ ח וֹ רָ‏ הلآ‎�חַ‏ ס ‎�וְ‏ שָׁ‏ לוֹםلآ‎�אַ‏ ף־עַ‏ ל־פִּ‏ י־כֵן ‎�אָ‏ סוּר � ל וֹ לִ‏ פֹּ‏ ל � מִ‏ זֶּ‏ הلآ‎� רַ‏ ק ‎�צָ‏ רִ‏ י‎� לְ‏ חַ‏ פֵּ‏ שׂ וְ‏ לִ‏ מְ‏ צ ‏ֹא � בְּ‏ עַ‏ צְ‏ מ וֹ אֵ‏ יזֶה � מְ‏ עַ‏ ט ‎�טוֹבلآ‎�כִּ‏ י ‎�אֵ‏ י‎� אֶ‏ פְ‏ שָׁ‏ ר ‎�שֶׁ‏ לּ ‏ֹא ‎�עָ‏ שָׂ‏ ה מִ‏ יָּ‏ מָ‏ י ו ‎�אֵ‏ יזֶ‏ ה � מִ‏ צְ‏ וָ‏ ה ‎�אוֹ דָּ‏ בָ‏ ר ‎�טוֹבلآ ‎�וְ‏ אַ‏ ף שֶׁ‏ כְּ‏ שֶׁ‏ מַּ‏ תְ‏ חִ‏ יל � לְ‏ הִ‏ סְ‏ תַּ‏ כֵּ‏ ל ‎�בְּ‏ אוֹתוֹ הַ‏ דָּ‏ בָ‏ ר ‎�הַ‏ טּוֹבلآ � הוּא ‎�רוֹאֶ‏ ה ‎�שֶׁ‏ הוּא ‎�גַּם ‎�כֵּן ‎�מָ‏ לֵ‏ א ‎�פְּ‏ צָ‏ עִ‏ ים ‎�וְ‏ אֵ‏ ין � בּ וֹ מְ‏ תֹ‏ םلآ‎�הַ‏ יְ‏ נוּ שֶׁ‏ רוֹאֶ‏ ה ‎�שֶׁ‏ גַּ‏ ם � הַ‏ מִּ‏ צְ‏ וָ‏ ה ‎�וְ‏ הַ‏ דָּ‏ בָ‏ ר שֶׁ‏ בִּ‏ קְ‏ דֻ‏ שָּׁ‏ ה ‎�שֶׁ‏ זָּ‏ כָ‏ ה ‎�לַ‏ עֲ‏ שׂוֹתلآ‎�הוּא ‎�גַּם ‎�כֵּן ‎�מָ‏ לֵ‏ א פְּ‏ נִיּוֹת ‎�וּמַ‏ חֲ‏ שָׁ‏ בוֹת ‎�זָרוֹת � וּ פְ‏ גָ‏ מִ‏ ים � הַ‏ רְ‏ בֵּ‏ הلآ‎�עִ‏ ם כָּל ‎�זֶה ‎�אֵ‏ י‎� אֶ‏ פְ‏ שָׁ‏ ר ‎�שֶׁ‏ לּ ‏ֹא � יִ‏ הְ‏ יֶ‏ ה ‎�בְּ‏ אוֹתָ‏ הּ הַ‏ מִּ‏ צְ‏ וָה וְ‏ הַ‏ דָּ‏ בָ‏ ר ‎�שֶׁ‏ בִּ‏ קְ‏ דֻ‏ שָּׁ‏ ה ‎�אֵ‏ יזֶ‏ ה � מְ‏ עַ‏ ט ‎�טוֹבلآ‎�כִּ‏ י ‎�עַ‏ ל ‎�כָּל פָּ‏ נִ‏ ים ‎�אֵ‏ י‎� שֶׁ‏ הוּאلآ‎�עַ‏ ל־כָּל־פָּ‏ נִים ‎�הָ‏ יָה ‎�אֵ‏ יזֶ‏ ה נְ‏ קֻ‏ דָּ‏ ה ‎�טוֹבָ‏ ה � בְּ‏ הַ‏ מִּ‏ צְ‏ וָ‏ ה ‎�וְ‏ הַ‏ דָּ‏ בָ‏ ר ‎�טוֹב ‎�שֶׁ‏ עָ‏ שָׂ‏ הلآ‎�כִּ‏ י צָ‏ רִ‏ י � הָ‏ אָ‏ דָ‏ ם ‎�לְ‏ חַ‏ פֵּ‏ שׂ וּלְ‏ בַ‏ קֵּ‏ שׁ לִ‏ מְ‏ צ ‏ֹא � בְּ‏ עַ‏ צְ‏ מ וֹ אֵ‏ יזֶה � מְ‏ עַ‏ ט ‎�טוֹבلآ‎�כְּ‏ דֵ‏ י ‎�לְ‏ הַ‏ חֲ‏ יוֹת ‎�אֶ‏ ת ‎�עַצְ‏ מוֹ,‏ וְלָ‏ בוֹא ‎�לִ‏ ידֵ‏ י � שִׂ‏ מְ‏ חָ‏ ה لأ‎�

This article is from: