דיני חברות ד"ר הדרה בר-מור
תשס"ה
דיני חברות
2
ד"ר הדרה בר-מור
()0225
דיני חברות
()0225
3
תוכן עניינים מבוא 5 ................................................................................................................................ האישיות המשפטית 8 ........................................................................................................... הקשר בין אישיות משפטית לבין אחריות מוגבלת 01 ................................................................ אישיות משפטית ובעלי המניות 00 ......................................................................................... ה-אורגן 01 .......................................................................................................................... סמכויות האורגנים 51................................. ................................ ................................ ................................ האסיפה הכללית 51................................... ................................ ................................ ................................ הדירקטוריון 51........................................ ................................ ................................ ................................ יו"ר הדירקטוריון 51.................................. ................................ ................................ ................................ המנכ"ל 51............... ................................ ................................ ................................ ................................ בעיית הנציג 22......................................... ................................ ................................ ................................
התורה האורגנית22 .............................................................................................................. אחריות בפלילים 21................................... ................................ ................................ ................................
הרמת מסך 11 ...................................................................................................................... הרמת מסך רחבה 33.................................. ................................ ................................ ................................
הדחיית הלוואות 18 .............................................................................................................. תכלית החברה 13 ................................................................................................................. התקנון 01 ........................................................................................................................... שינוי התקנון 32........................................ ................................ ................................ ................................ פרטים שחובה לכלול בתקנון 33................... ................................ ................................ ................................
הגבלת אחריות 03 ................................................................................................................ הון החברה 51 ...................................................................................................................... הערך הנקוב של המניה 15.......................... ................................ ................................ ................................ פרמיה על מניה +הנפקה בפרמיה 12............. ................................ ................................ ................................ מניות ללא ערך נקוב 11.............................. ................................ ................................ ................................ פעולות במניות 11..................................... ................................ ................................ ................................ הון רשום 15............ ................................ ................................ ................................ ................................ ערך נקוב 15............ ................................ ................................ ................................ ................................ מניות ללא ערך נקוב 11.............................. ................................ ................................ ................................ הפרמיה 11.............. ................................ ................................ ................................ ................................ הנפקה בניכיון 11...................................... ................................ ................................ ................................ הון מונפק ו-הון מוקצה 11........................... ................................ ................................ ................................ ההון הנפרע 11......................................... ................................ ................................ ................................ הפרמיה 11.............. ................................ ................................ ................................ ................................ המניה 11................. ................................ ................................ ................................ ................................ מהותה של המניה 52.................................. ................................ ................................ ................................ סוגי המניות 55......................................... ................................ ................................ ................................ שינויים ב-הון החברה 55............................ ................................ ................................ ................................ הגדלת הון רשום 55................................... ................................ ................................ ................................ עיקרון שימור ההון 51................................ ................................ ................................ ................................ חלוקה 12................ ................................ ................................ ................................ ................................ דיבידנד 15............... ................................ ................................ ................................ ................................ רכישה 12................ ................................ ................................ ................................ ................................ חלוקה אסורה 13....................................... ................................ ................................ ................................
מניות ובעלי מניות 55 ........................................................................................................... רכישת מניות 11....................................... ................................ ................................ ................................ חילוט מניות 15......................................... ................................ ................................ ................................
חובות של נושאי משרה 81 .................................................................................................... חובות הדירקטוריון 13............................... ................................ ................................ ................................ כשירות של דירקטורים 11.......................... ................................ ................................ ................................ כהונת דירקטור ,הגבלות ,מינוי דירקטור ופקיעת כהונה 15............... ................................ ................................ חובות נושא משרה 11................................ ................................ ................................ ................................
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
3
()0225
חובות הדירקטור 11................................... ................................ ................................ ................................ אחריות וחובות נושא משרה 11.................... ................................ ................................ ................................ התוכן של חובת הזהירות 15........................ ................................ ................................ ................................ חובת אמונים 12........................................ ................................ ................................ ................................ התוכן של חובת האמונים 13........................ ................................ ................................ ................................ תרופות בשל הפרת חובת אמונים 13............. ................................ ................................ ................................
עסקאות עם בעלי עניין 39 ..................................................................................................... זכויות וחובות בעלי מניות 11....................... ................................ ................................ ................................
תרגילים 010 ....................................................................................................................... תרגיל -מבוא 525..................................... ................................ ................................ ................................ תרגיל -אישיות וכשרות של תאגידים 522...................................... ................................ ................................ תרגיל – אחריות מוגבלת 521...................... ................................ ................................ ................................ תרגיל – אחריות מוגבלת – חברות מול שותפויות 521...................... ................................ ................................ תרגיל – פירוק 553.................................. ................................ ................................ ................................ תרגיל – האישיות המשפטית הנפרדת ו-אחריות מוגבלת -המשך 555................................... ................................ תרגיל -אחריות מוגבלת 551....................... ................................ ................................ ................................ תרגיל -יזמות 551.................................... ................................ ................................ ................................ תרגיל -הרמת מסך 523............................. ................................ ................................ ................................ תרגיל -מימון דק 523................................ ................................ ................................ ................................ תרגיל – תיאורית המיזם /קונצרן /אשכול חברות 521..................... ................................ ................................ תרגיל -הון החברה 532............................. ................................ ................................ ................................ תרגיל -בטחונות/בטוחות/שעבודים 532......................................... ................................ ................................ תרגיל -תביעה ייצוגית +תביעה נגזרת 512................................... ................................ ................................ תרגיל – פירוקים והקפאת הליכים 511.......... ................................ ................................ ................................
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
1
מבוא תאגיד – התאגיד הוא שם משפחה לתופעה שמתארת יצור מופשט .התאגיד לכשעצמו מייצג קבוצות שונות ,הוא איננו מוגדר בחוק כלשהוא כ-תאגיד. התאגיד אינו גוף קוגניטיבי – הוא אינו יכול לפעול בעצמו. עולם המשפט מאניש את התאגיד לגוף בר קיימה אשר ניתן לייצגו ולהטיל עליו פעולות משפטיות בביהמ"ש. דוגמאות לתאגידים – החברה העותומאנית ,עמותה ,חברה וכו'. התאגיד מתאר מצב שבוא אדם כלשהו יוצר גוף שני ,נפרד ,אשר מקיים ומייצג את עצמו. בעבר ,היה נהוג כי אדם אחד איננו חברה .חברה או תאגיד חייבים לכלול יותר מאדם אחד. חוק החברות תשנ"ט 0313-מסדיר את הקמת תאגידים כיום. כיום ,יכול להיות תאגיד כ-דירקטור בחברה .במצב זה ,כל חבר בתאגיד מחוייב בחובות והזכויות של הדירקטור בחברה. מדובר בהאנשה של קבוצת אנשים. פן נוסף של תאגיד הוא – חופש הביטוי. פס"ד ע"א 015532ראם מהארם נ' עיריית נצרת בנצרת חוקקו חוק עזר עירוני המסדיר תליית מודעות ברחבי העיר. ביהמ"ש העליון התבקש להכריז על חוק העזר כחסר סמכות מכיוון שחוק העזר מנע מלפרסם מודעות רק בשפה הערבית .חברה מסויימת עתרה לבג"צ על פגיעה בזכות לחופש הביטוי. בג"צ קבע כי יש לתת לחברה חופש ביטוי וכי חוק העזר בטל. לתאגיד יש 2הגדרות :כלכלית ומשפטית. .5הגדרה כלכלית :קיומו של התאגיד צריך להיות כלכלי .הכוח של התאגיד גדול יותר. בתור תאגיד – יש יותר בטחון מאשר לאדם פרטי מאשר לאחריות של אדם אחר. תאגיד מורכב מאוסף של פרטים בעלי אינטרס משותף שמעוניינים לרכז את מאמציהם לשם קידום מטרה משותפת .הרעיון המרכזי הוא ש-כל אחד בתאגיד עושה את מה שהוא יודע לעשות (התמחות) וכך מייעל את התאגיד .כל אדם עושה תפקיד ספציפי משלו וכך נוצר תאגיד יעיל וטוב יותר. .2הגדרה משפטית :המשפט יוצר הגדרה כשהוא נדרש לכך לצורך פתרון בעיות משפטיות. תאגיד הוא מרכז שנושא זכויות וחבויות מכח הדין. סעיף 0לחוק החברות תשנ"ט: 0313- חברה מוכרת כאישיות משפטית שכשרה לכל זכות ,חובה ופעולה שמתיישבת עם אופיה וטיבעה כגוף מואגד. תאגיד מוכר במשפט מרגע שמוצאת תעודת ההתאגדות (מקביל לתעודת לידה). דוגמא : תאגיד סטטוטורי – תאגיד ספציפי ומסוים שרק המדינה יכולה להקים מכוח חוק. דוגמא :חוק רשות הדואר תשו"ה – .5151
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
5
()0225
התאגיד הוא ייצור שבדין אשר מסוגל לייצר תאגידים לפי הצרכים והרצון הקיבוצי שלנו. מהן הדרכים לקבלת הכרה באישיות משפטית ? אם יש חוק ,אז מדוע יש צורך להגדיר גופים "תאגידיים" ודרכי הכרה בהם ? יש 2דרכים להכרה באישיות משפטית :ישירה ובעקיפין. .5הכרה ישרה :ברגע שהאישיות מוכרת (תעודה או רישום) אז היא מוכרת כגוף משפטי. .2הכרה עקיפה :גוף לא מוכר כתאגיד אך הוא קיבל זכויות וחובות משפטיות ולאחר מכן מתייחסים אליו כגוף משפטי. דוגמא : פס"ד הפטריארכיה היוונית אורטודוכסית נ' עיריית רמלה. המקרה -הפטריארכיה של ירושלים הגישה תביעה נגד עיריית רמלה בגין נזקים שנגרמו למנזר היווני אורטודוכסי ברמלה עקב זרימת מים מצינור שבור של העירייה. העירייה הגישה בקשה לביטול התביעה בטענה כי – הפטריארכיה אינה מאוגדת כדין (היא איננה תאגיד) ולכן היא לא רשאית לתבוע סעד כספי בנזיקין. ביהמ"ש המחוזי קיבל את הטענה כי הפטריארכיה איננה גוף משפטי אך השאירו את האפשרות לתקן את התביעה על סמך טענה חלופית ש-המנזר שנפגע הוא הקדש ושלפטריארך יש זכות להגיש תביעה בשמו. העניין הגיע לביהמ"ש העליון ושם התייחסו לאישיות המשפטי ביהמ"ש העליון – הכרה באישיות משפטית יכולה להיות גם בעקיפין .חשוב לזהות אישיות משפטית כדי לאפשר יכולת תביעה. הכרה עקיפה – נבדוק ונראה את ההיסטוריה של הגוף ונראה – איך המחוקק (העותומאני) הכיר בזכויות הגוף (לדוגמא – אפשרות להיות בעלים של מקרקעין). אם לגוף היו זכויות כגון זכות מקרקעין אזי היו לו היכולות להיות בעלי זכות וחובות באותם נושאים ולפתור אותם בביהמ"ש וכן להיות חייב בנזיקין לגבי אותן חובות .לכן ,לצורך הכרה בגוף ,יש לקבלו כתאגיד. דוגמא : אם למישהו יש חובות (לשלם מסים) של גוף מסוים אזי הגוף צריך להיות מוכר גם ע"י ביהמ"ש ולאדם יש זכויות וחובות עליו ובשמו. לכל אישיות משפטית יש התקשרות משפטית עם מערכת המשפט. לבני אדם ,גיל 51הוא המעבר בנוגע להתקשרות משפטית ולזכויות והחובות שלו בתאגידים יש פעולות והתקשרויות שלא ניתן לבצע לעולם. דוגמא : פס"ד עמותת בית הכנסת ספרדים ירושלים נ' וולטר אורנשטיין המקרה -מבנה בית הכנסת הופקד בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים עד .5111 ב , 5111-הבניין הועבר לידי עמותת בית הכנסת ספרדים בירושלים .ב 5152-היא הגישה תביעה לפינוי המתפללים .התביעה היתה נגד מתפללים מסויימים. בפס"ד ,קבעו שבפועל צריך לסלקם אך נתנו להם סעד מהצדק .עפ"י חוק השכירות והגנת הדייר , ביהמ"ש יכול לתת סעד מן הצדק ולא לפנות את המתפללים. ב 5113-מכרה העמותה את המבנה לוולטר אורנשטיין .אורנשטיין הגיש שוב בקשה לפינוי המבנה. התעוררה השאלה – האם פס"ד של סעד מן הצדק יכול לשרת את המתפללים הנוכחיים ?
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
1
בינתיים הקימו המתפללים הנוכחים עמותה משלהם וטענו כי מגיע להם סעד מן הצדק על סמך הפס"ד הקודם. ביהמ"ש קבע – לא ניתן להסתמך על פס"ד הקודם כי הוא ניתן לטובת מתפללים בודדים ולא לטובת אישיות משפטית. בתחומי הכשרות המשפטית – האישיות המשפטית קיימת. פס"ד עיריית בני ברק נ' רוטברט המקרה -ועדה מקומית נתנה היתר בניה .לפי החקיקה ,ועדה מקומית צריכה לקבל קודם לאישור את אישור הועדה המחוזית וזו לא נתנה את אישורה .הועדה המקומית שלחה לרוטברט אישור למרות שלא קיבלה בעצמה אישור מהועדה המחוזית .רוטברט הוציא כספים להכנות ונגרם לו נזק כספי. רוטברט הגיש תביעה בנזיקין והתעוררה השאלה – האם אפשר לתבוע את הועדה המקומית ? צריך לבדוק את לועדה המקומית יש אישיות משפטית כי רק כך ניתן לתבוע אותה. הועדה המקומית מוקמת מכוח חוק ציבורי אך לפעולותיה יש השלכות גם בתחום המשפט הפרטי .כלומר , יש לה לצורך זה גם אישיות משפטית וגם כשרות משפטית .כשרותה מוגבלת – לנתינת היתרים אך מבחינת סמכויותיה – היא גוף משפטי עצמאי שיכול לתת זכויות ולהחליט בעצמה .יש לה מייצגים ולכן ניתן לתבוע אותה. נחלק את התאגידים ל 2-קבוצות עפ"י היכולת של התאגיד לחלק רווחים (דיבידנדים) : .5תאגידים בעלי יכולת לחלק רווחים. .2תאגידים שלא יכולים לחלק רווחים. הציפייה לכסף משנה את הציפיות מהגוף ומדרך פעולתו. דוגמאות : חברה – מוקמת ,מתנהלת ומתפרקת לפי חוק החברות. שותפות – מוקמת ,מתנהלת ומתפרקת לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש] תשנ"ה.5111- אגודה שיתופית – מוקמת ,מתנהלת ומתפרקת לפי פקודת האגודות המשותפות .5133 אילוצי חלוקה – עמותה ללא רווחים לפי חוק העמותות. האגודה העותומאנית – לפי החוק העותומאני על האגודות .5131
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
1
()0225
האישיות המשפטית חברה – מוקמת ,מתנהלת ומתפרקת לפי חוק החברות ,התשנ"ט.0333- חוק החברות – סימן ב' :האישיות המשפטית סעיף – 0חברה יש לה אישיות משפטית .יש לה זכות ,חובה ויכולה לפעול משפטית ככל שעולה מאופיה וטבעה. סעיף – 5קיומה ,מיום ההתאגדות (לפי תעודה) ועד לפקיעת ההתאגדות. קיים קו משפטי שמפריד בין החברה לבין האנשים שמנהלים אותה ובעלי המניות. לבעלי המניות יש אחריות מוגבלת .לדבר יש 2נפקויות : .5במערכת היחסים בין בעלי המניות לבין כל העולם .בעלי המניות אינם חבים את חובות החברה. .2במערכת היחסים הפנימית בין בעלי המניות לבין החברה .כאשר בעלי מניות רוכשים מניות ,הם חייבים בגין המניות ,רק הסכום שהתחייבו לשלם עליו. ההתפתחות ההיסטורית הזו מתוארת בפס"ד סלמון. פס"ד סלומון המקרה -סלומון היה סנדלר ובעל משפחה .סלומון החליט למכור את כספו האישי כדי ליצור חברה .הוא מצא 1בעלי מניות .בעלי המניות היו משפחתו .הוא מכר את עסקו הפרטי לחברה .בתמורה למכירת העסק האישי שלו לחברה ,הוא קיבל : 22,222מניות בנות 5ליש"ט ערך נקוב כל אחת. .5 52,222אגרות חוב של 5ליש"ט כל אחת .כל איגרת חוב היא סוג של הסכם הלוואה .2 שמשקף את העובדה שהמחזיק באיגרת החוב הוא נושה של החברה ,ושהחברה מודה בכך שהיא לוותה ממנו כסף והיא צריכה להחזיר לו אותו. 1,222ליש"ט במזומן. .3 מהי רמת הסיכון בכל אחת מהתמורות ? המניות הן הסיכון הכי גבוה – ערך המניה עשוי להשתנות בתדירות גבוהה יותר ואינו תלוי באדם המחזיק במניות .החברה לא מתחייבת לכלום .החברה מנפיקה מניות וכל אחד יכול לפדותם לפי ערכן כשהוא רוצה. אגרות החוב הן סיכון פחות גבוה – הן התחייבות שערכה לא משתנה .לא משנה מצב מניות החברה או מצבה הכלכלי ,החברה עדיין חייבת הלוואה והיא צריכה לשלמה .ערך אגרות החוב לא משתנה. כסף מזומן – אין בו סיכון כמעט .החברה צריכה לתת אותו לאדם וזהו. סלומון הקים את החברה והחברה נכנסה לבעיות .סלומון מכר את אגרות החוב שלו לאדם בשם ברודריק בשביל כסף .כעת ל-ברודריק יש הזכות לדרוש את הכסף המתגלם באגרות החוב .סלומון לקח את הכסף האישי שקיבל מאגרות החוב והזרימו לחברה .החברה התמוטטה .בשלב הפירוק ,מכנסים את כל הנכסים ומנסים להחזיר חובות .בין בעלי החוב היו 2סוגים : נושה מובטח – ברודריק (בעל חוב). נושים לא מובטחים – ספקים וכו'. בכניסת נכסים ,קודם משלמים לנושים מובטחים.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
1
הנושים הלא מובטחים טענו לרמאות .הם טענו כי סלומון הקים את החברה ,מכר לה עסק שלו והפך עצמו לנושה מובטח (הנפיק לעצמו איגרות חוב). הטענה עברה 2ערכאות. בית הלורדים אמר כי – יש דבר בטענות של סלומון וברודריק .ברגע שמקימים חברה ,החברה מנותקת מבעלי המניות שהקימו אותה .צריך לקיים נושים מובטחים קודם לכן מבלי להסתכל מי הנושה שמובטח ומה הקשר בחברה. פס"ד סלונים המקרה -אדם שכר נכס בהשכרה מוגנת שרק הוא יכול להשתמש בו .הוא העביר לשם את החברה שהוא עצמו ובנו מנהלים אותה .כעת ,לא הוא מנהל את המקום אלא החברה .למרות שזה אותו אדם ,הוא מנהל שם חברה בפנים אחרות .כשהחברה לקחה ניהול ,האדם הפרטי "נטש" את הנכס. ביהמ"ש -החליט כי יש לפנות את הנכס אך נתן הוראת עיכוב "מן הצדק" ,שהשוכר ישלם ₪ 52,222 ויסלק את יד החברה מהמקום. השוכר ערער למחוזי ולעליון ונדחה. השופטת דורנר – יש נטישה לפי חוק הגנת הדייר .ניתן לתת צו לסילוק יד .אבל ,בגלל שאין נטישה פיזית ,ניתן לראות זאת כנטישה משפטית ומאשרת את פס"ד של השלום. ביהמ"ש מוכן ,לגופו ל עניין ,להתחשב בנסיבות. פס"ד בנק הפועלים בע"מ סניף כפר שמריהו נ' חיים רם המקרה -חיים רם היה לקוח של סניף כפר שמריהו .רשמו צ'ק לפקודתו של חיים רם ,הוא הכניסו לחשבונו בכפר שמריהו ,וקיבל זיכוי על הצ'ק .הצ'ק היה צ'ק של בנק הפועלים – סניף רפיח .הצ'ק היה ללא כיסוי. חיים רם פשט את הרגל ובנק הפועלים-כפר שמריהו הגיש תביעה נגד חיים רם על סמך הצ'ק שהיה ללא כיסוי. סניף כפר שמריהו לא יכול לטעון כי חיים רם אוחז כשורה בתום לב כי כשהצ'ק נמשך ע"י סניף רפיח כי סניף רפיח אמור היה לדעת שלמושך (מי שרשם את הצ'ק) אין כיסוי .מכיוון שמדובר באותו בנק , הידיעה של סניף רפיח שווה גם לזו של סניף כפר שמריהו .סניף כפר שמריהו לא יכול לטעון לתום לב. טענה זו התקבלה במחוזי .העניין הגיע לביהמ"ש העליון. השופט ברק – הסתכל על הבעיה לפי המציאות המסחרית .יכול להיות שסניף של בנק הוא לא אישיות משפטית נפרדת מאישיותו של הבנק .סניף של בנק הוא אורגן של הבנק .אבל ,במקום שבנק פועל באמצעות מספר סניפים ולצורך מספר עניינים ,ראוי לראות בכל סניף יחידה בפני עצמה. נראה פס"ד נוסף המפריד בין החברה לבין האנשים האינדבידואליים המפעילים אותה : פס"ד Lee Vs. Lee המקרה -מדובר בטייס שהקים חברת תעופה והיה בעל שליטה בה ,מנהל וטייס ראשי .הוא הטיס מטוס בבעלות החברה ,התרסק ומת .אלמנתו הגישה תביעה לפיצויים מכוח מעמדה כאלמנתו בניו זילנד עפ"י החוק המקומי שאפשר לאלמנות של עובדים שניספו במהלך עבודתם ,בקשה לפיצויים מכוח היותה שאירה של עובד. הרשות בניו זילנד סרבה לתת לה פיצויים בטענה שבעלה לא היה בסטטוס של עובד אלא של בעל שליטה. העניין הגיעה למועצת המלך באנגליה .המועצה החליטה שהוא כן היה עובד .זה שמישהו הקים חברה ובעל השליטה בה ,לא פוסלת את האפשרות ליצור מערכת יחסים אחרת עם החברה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
52
()0225
הקשר בין אישיות משפטית לבין אחריות מוגבלת למדנו שיש הפרדה בין האישיות המשפטית לבין בעלי המניות .האחריות של בעלי המניות מוגבלת. האם זה תמיד ככה ? פס"ד פרי העמק נ' שדה יעקב המקרה -מושבים בארץ מאוגדים כאגודות שיתופיות .יש אגודות שיתופיות שמסודרות במבנה היררכי : אגודה שיתופית מרכזית וחברות בה אגודות שיתופיות. היו מושבים (שהיו אגודות שיתופיות) שנכנסו לקשיים והיה צריך להוציאם מהם .איך החליטו להוציאם מהקשיים ? משרד העבודה החליט להתקין תקנה – שאסיפה כללית של אגודה שיתופית ,רשאית להחליט על ייחוס חובות האגודה לחבריה .המשמעות – לבטל את האחריות המוגבלת .האגודות השיתופיות הטילו אחריות על החברים במושב לשלם את חובות האגודה השיתופית. החברים באגודות טענו שהתקנה היתה בלתי חוקית ופנו לביהמ"ש. ביהמ"ש – ההוראה הייתה בלתי חוקית .מדובר ב 2-יישויות נפרדות .האגודה היא יישות וכל חבר בה הוא יישות נפרדת .בנוסף ,האישיות המשפטית וקיומה של הגבלת אחריות ,קשורים למערכת היחסים הפנימית שבין האגודה השיתופית לבין החבר .היא לא תהיה קשורה למערכת היחסים החיצונית שבין האגודה השיתופית לנושים שלה. כל זאת למה ? רעיון האישיות המשפטית הוא עצמאי ,שלא יכול להיות מצב בו אנו נראה כל אישיות משפטית רק במשקפיים של אחריות מוגבלת .יש לנו מצבים שבהם יכולה להיות התאגדות בלתי מוגבלת ועדיין ,האישיות המשפטית של אותו התאגיד ,שאחריות חבריו היא בלתי מוגבלת ,תקפה וקיימת. גם אם אחריות החברים היתה בלתי מוגבלת ,צד ג' לא היה יכול לרדת ישירות לנכסים של חברי האגודה השיתופית וכל זאת בגלל האישיות המשפטית הנפרדת. סעיף 15לחוק החברות (הגבלת אחריות) – "אחריות בעלי המניות לחובות החברה ,יכול שתהיה לא מוגבלת ,והדבר יצוין בתקנון .אולם אם אחריות בעלי המניות מוגבלת ,יפורט אופן ההגבלה בתקנון". החברה היא אישיות משפטית נפרדת וצד ג' לא יכול לרדת ישירות לנכסים של בעלי המניות אלא רק לתבוע את החברה .אם האחריות לא מוגבלת – החברה עצמה תרד לנכסי בעלי מניותיה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
55
אישיות משפטית ובעלי המניות אמרנו כי יש אבחנה בין בעלי המניות לאישיות המשפטית שקרויה חברה .לא ניתן לשייך חוב של האחד לשני. ישנן 2סוגי חברות : .5חברה בערבון מוגבל – אחריותם מוגבלת. .2חברה שלא בערבון מוגבל – אחריותם לא מוגבלת. סעיף 15לחוק החברות " :אחריות של בעלי המניות בחברה יכול שיהיה לא מוגבלת ,והדבר יצויין בתקנון .ואם היתה אחריות בעלי המניות מוגבלת ,יפורט הדבר בתקנון". סעיף 29לחוק החברות " :שמה של חברה ,שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת ,כאמור בסעיף , 31 יכלול בסופו את הציון –בערבון מוגבל [בע"מ]". מ 2-סעיפים אלו אנו לומדים כי אחריות בעלי המניות יכולה להיות מוגבלת או בלתי מוגבלת. האם אופי אחריות בעלי המניות משפיע על אחריות החברה ? אופי אחריות בעלי המניות לא משפיע על אחריות החברה. חברה ,בכל מקרה ,אחראית באופן בלתי מוגבל ,לכל התחייבויותיה ולכל חובותיה .חברה היא אישיות מופרדת ומוכרת בחוק ,ולכן יש לה זכויות וחובות. בעלי המניות יכול להיות אחר .מצבם נמדד עפ"י סוג האחריות שלהם ,שנקבע בתקנון החברה. יש חברות שמוקמות מלכתחילה כ-חברות עם אחריות מוגבלת של בעלי המניות – חברות בע"מ. אחריות מוגבלת : ביחסי החברה עם בעלי המניות ,אם יש לבעלי המניות אחריות מוגבלת ,אזי הם מחוייבים לשלם לחברה רק את מה שהסכימו ביניהם מראש. בעלי המניות מחזיקים מניות – הם נתנו כסף וקיבלו ניירות ,ובכך הם התחייבו לחברה לשלם רק את הסכום שאותו הסכימו כשקנו את המניות. דוגמא : אם אדם קנה 52מניות בנות ₪ 52שווי למניה אזי הוא מחויב לשלם לחברה ₪ 522במקרה הצורך .אם החברה תיכנס לחוב בן ₪ 5,222,222לצד ג' ,אזי החברה עצמה חייבת לצד ג' והוא רשאי לתבוע את כספו מהחברה .החברה יכולה לבקש ממני לממש את התחיבויותי לחברה (בצורה של מניות) ואז אני אהיה מחויב לתת לחברה - ₪ 522שווי המניות שלי .לגבי שאר הכסף ,אני ,כבעל מניות באחריות מוגבלת ,לא מחויב להחזיר או לשלם .זוהי בעיה של היישות המשפטית שנקראת – חברה. בכל מקרה – אין קשר בין צד ג' ,חיצוני ,לבין בעלי המניות .הכל עובר דרך החברה. מה קורה במקרה של בעלי מניות עם אחריות בלתי מוגבלת ? גם כאן ,אין קשר ישיר בין צד ג' לבין בעלי המניות .האחריות של בעלי המניות היא תמיד רק ואך ורק כלפי החברה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
52
()0225
לא ייתכן קשר ישיר בין צד ג' (חיצוני לחברה) לבין בעלי המניות .אין קשר בין גוף חיצוני (לחברה) לגוף פנימי (בחברה)
בעל מניות
גוף חיצוני (צד ג')
החברה
בעל מניות
בעל מניות
חומה משפטית
כונס נכסים : אם חברה נקלעת לקושי ומקבלת כונס נכסים – אזי כונס הנכסים פונה לבעלי המניות ,בשם החברה , בבקשה לשלם את חובות החברה. אם בעלי המניות הם באחריות בלתי מוגבלת ,אזי יכול כונס הנכסים ורק הוא ,בשם החברה ,לפנות לבעלי המניות ולדרוש את סך כל החובות ,גבוהים ככל שיהיו. אם בעלי המניות הם באחריות מוגבלת (בע"מ) ,אזי יכול כונס הנכסים ורק הוא ,בשם החברה ,לפנות לבעלי המניות ולדרוש מהם את סך שווי המניות שברשותם. באחריות בלתי מוגבלת : החברה (או כונס הנכסים) יכולה לפנות לכל אחד מבעלי המניות וברגע שהחברה מקבלת מבעלי המניות (לא חייב כולם ,יכול שתקבל את סך כל החובות רק מחלק מבעלי המניות) את סך כל החובות ,אזי הוא מפסיק. נוצר מצב בו – בעל המניות שמחזיק הכי הרבה נכסים ,הוא חשוף לפגיעה הגדולה ביותר מצד החברה. חברה ציבורית : חברה מוקמת (נולדת) כחברה פרטית .רושמים חברה אצל רשם החברות וזהו תמיד רישום של חברה פרטית .לא ניתן לרשום חברה כחברה ציבורית .מדוע ? עפ"י ההגדרה – חברה ציבורית " :שמניותיה פתוחות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור עפ"י תשקיף". חברה ציבורית מתחילה כחברה פרטית ,לאחר מכן היא הולכת לבורסה ואז מגייסת כסף מהציבור. גיוס כסף מהציבור – הצעת מניות לציבור.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
53
ה-אורגן חברה היא יישות וירטואלית .כדי לפעול היא צריכה גופים שנקראים – אורגן. סעיפים 09705לחוק. סעיף " : 09אורגנים של חברה הם האסיפה הכללית ,הדירקטוריון ,המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין או מכוח התקנון ,רואים את פעולתו בעניין פלוני ,כפעולת החברה לאותו עניין". מגדיר מיהם האורגנים שבחברה. סעיף " : 05פעולותיו של אורגן וכוונותיו ,הן פעולותיה של חברה וכוונותיה". סעיף זה אומר לנו – מהם היחסים של האורגן עם החברה .זהו פרוש תפקידו של אורגן שנקבע בסעיף .35 דוגמא : הודעה שקיבל מנכ"ל של חברה ,כמוה כהודעה שקיבלה החברה. פס"ד 99/0611כלל המקרה – חברה ישראלית שרצתה להשקיע בחברה שוויצרית בתקווה שהיא תניב לה תשואה גבוהה. החברה הישראלית התקשרה עם החברה השוויצרית באמצעות המנכ"ל שלה – מר גולדין. מר גולדין הבטיח לחברה הישראלית ,שהיא תוכל להרוויח מאותה השקעה .בעקבות ההבטחה של גולדין ,השקיעה החברה הישראלית השוויצרית – .$522,222מר גודלין לקח את הכסף ,העבירו לחשבון פרטי שלו והכסף נעלם. השאלה " :האם ניתן לחייב את החברה השוויצרית להחזיר את הכסף לחברה הישראלית ?". ביהמ"ש -אפשר לחייב את החברה השוויצרית להחזיר את הכסף לחברה הישראלית ,למרות שהכסף נעלם שלא ביוזמתה .זאת מכיוון שההתחייבות של החברה השוויצרית כלפי החברה הישראלית נעשתה באמצעות מר גולדין ,המנכ"ל שלה ,שהיה אורגן מוסמך. מהפס"ד " :חברה היא גוף מופשט ,אין לה מוח משלה .יש לחפש את רצונה הפעיל באישיות של אדם אשר מהווה ,למעשה ,את המוח המנהל והמכוון והרצון של החברה ,האני האמיתי של אישיות החברה". סעיף – 09סוגי האורגנים : .5האסיפה הכללית הדירקטוריון בקבוצה זו יש – קבוצות של בני אדם. יש צורך ,במסגרת החברה ,לשכלל ולהעניק סמכות לקבל החלטות ,גם לגוף שנקרא – אסיפת בעלי המניות ,וגם לגוף שנקרא – הדירקטוריון .2המנכ"ל מי שעל פי התקנון או דין רואים את פעולתו כפעולת החברה. בקבוצה זו יש – בני אדם.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
53
()0225
סמכויות האורגן סעיף – 08מפנה אותנו לפרקים שונים בחוק ,וכל פרק מטפל בסמכויות של האורגן הספציפי. סעיף (08ד) – לכל אורגן בחברה נתונות סמכויות עזר שדרושות להפעלת סמכויותיו. דוגמא : סמנכ"ל החברה אחראי על משאבי אנוש – גיוס אנשים .במסגרת עבודתו ,הוא צריך לפנות לחברת מיון לצורך אבחון מועמדים .הסמנכ"ל פונה לחברה חיצונית בשם הסמנכ"ל בשם החברה .הסמנכ"ל מטפל בעובדים אך יש לו גם צורך להתקשר עם חברה חיצונית .יש לסמנכ"ל הסמכות לעשות פעולות נוספות כדי למלא את תפקידו. הסעיפים שמעניקים את הסמכויות הספציפיות לכל אורגן הם סעיפים קוגנטיים – שאי אפשר להתנות עליהם. אסיפת בעלי המניות – אסיפה שמתכנסים בה כל מי שמחזיק במניות החברה .ההחלטות באסיפה מתקבלות בהצבעה .להצביע יכול רק מי שיש לו מניה שמקנה לו זכות הצבעה. איך נדע לאיזו מניה יש זכות הצבעה ? בתקנון של החברה רשום ,ועל המניה רשום. איך מסודרות זכויות ההצבעה ? בד"כ ,לכל מניה יש זכות הצבעה אחת. בעלי מניות באים לאסיפה ומקבלים זכות הצבעה .למה ? בעלי המניות רוצים לקבל רווח עבור הכסף שהשקיעו .בעלי המניות יודעים לקבל החלטות נכונות כי זה הכסף שלהם. איך זה משתלב עם האפשרות כי – בעלי מניות קונים מניה ולאחר מכן לא מחוייבים להשקיע יותר בחברה ? יכול להיות בעל מניה שלא השקיע בחברה כמה שנים ,למה הוא עדיין מחליט ? בעל המניות ,כשהשקיע בחברה לפני שנים ,לקח סיכון .האחריות המוגבלת טוענת כי אדם צריך להשקיע רק סכום שווה לערך המניות ביום הקניה וזהו .לא ניתן לבוא אליו לאחר מכן ולטעון שישקיע עוד כספים. מדוע יש לתת זכות השפעה לאורך השנים למי שהשקיע רק פעם אחת בהתחלה ? כי הוא השקיע ויש לו כסף מעורב .הוא נמצא בסיכון מהפסד ויש לו מוטיבציה לקבל החלטות טובות כדי להרוויח.
מהן סוג ההחלטות שמקבלת אסיפת בעלי המניות (האסיפה הכללית) ? סעיף 55לחוק החברות : .5שינויים בתקנון – לחברה יש תקנון .התקנון הוא כמו תעודת לידה .זהו מסמך שמתאר את שם החברה ,מטרותיה ,אחריות החבר ובעלי המניות שבה ,היקף ההון הרשום שלה ועוד... התקנון מחייב את חברי חבריה. דוגמא : תקנון חברה מדבר על חברת הסעדה .נניח שאותה חברה ,בעלי השליטה בה מכרו את המניות שלהם לבעלים חדשים .הבעלים החדשים הגיעו לאסיפה הכללית והודיעו שהם מקבלים החלטה לשנות את התקנון כך ,שמטרות החברה החדשות יהיו – שירותי מזון ו-כוח אדם.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
51
מדובר בתחומים שונים לחלוטין. אם המיעוט שבבעלי המניות מתנגד לכך ,האם הוא יוכל לעשות משהו בנדון ? לא .האסיפה הכללית היא גוף שיש לו סמכות לשנות את התקנון. במסגרת שינוי התקנון ,יכולים לשנות את סעיף המטרות. זו עוצמתו של הרוב באסיפה הכללית. באמצעות רוב של , 15%יש לך רוב של .522%לא שואלים את המיעוט. הכוח ,שניתן לרוב ,באסיפה הכללית ניתן כי זהו כלל ההכרעה הטוב ביותר שהמציאות הוכיחה. .2 .3 .3 .1 .5 .1
הפעלת סמכויות הדירקטוריון מינוי רואה חשבון מבקר מינוי דירקטורים חיצוניים אישור עסקאות עם בעלי עניין הגדלת הון מניות רשום מיזוג
חברה אינה רשאית להתנות על הוראות סעיף .55זהו סעיף קוגנטי ולא ניתן להתנות עליו. האסיפה הכללית עובדת על בסיס של רוב – מי שיש לו רוב יכריע. סעיף , )5(55במצבים מסויימים ,מצריך רוב מיוחד.
סמכויות האורגנים דיברנו על זכויות האסיפה הכללית. האסיפה הכללית יא גוף המורכב מבעלי המניות. בעלי המניות שיש להם זכות להצביע ולהשתתף באסיפה הכללית. נראה את האורגנים לפי ההיררכיה שלהם בחברה :
האסיפה הכללית האסיפה הכללית היא האורגן הראשוני של החברה. סעיף – 55זכויות האסיפה הכללית. סעיף – 53לאסיפה הכללית יש בד"כ גם הסמכות למנות ולפטר את הדירקטורים .מינוי ופיטור דירקטורים יתבצע ע"י האסיפה הכללית ,אלא אם נקבע אחרת בתקנון. לא ניתן להתנות על זכויות אלו. למה ניתן לאסיפה הכללית כוח כזה ? האסיפה הכללית מורכבת מבעלי המניות .בעלי המניות הם אלה שיכולים להרוויח או להפסיד ,הם אלה שמשקיעים בחברה ,ולכן חזקה עליהם שהם ימנו את האנשים הטובים ביותר לתפקיד. במדרג ההיררכי ,לאסיפה הכללית יש סמכות לקחת או לתת כוחות מהדירקטוריון או מהמנכ"ל .כאשר היא עושה את זה ,היא משנה את האופי שלה ובהתאם לכך ,משתנות גם הסמכויות שלה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
55
()0225
מצב א' : לפי סעיף (51א) – האסיפה הכללית רשאית לקבוע בתקנות ,על פי הן היא תוכל לקחת סמכויות שנתונות לאורגן אחר .זאת ועוד – היא גם מוסמכת לקבוע ש-סמכויות המנכ"ל יועברו לדירקטוריון , לעניין מסוים או לפרק זמן מסוים. המחיר של אפשרות זו – ברגע שהאסיפה לוקחת סמכות מדירקטוריון ,היא מכפיפה את עצמה לחובות הדירקטוריון .אותם חברי אסיפה שלוקחים על עצמם תפקיד הדירקטוריון/מנכ"ל ,חייבים להתעלם מהאינטרס האישי שלהם ,והם מחוייבים לפעול בתום לב בהתאם לתפקיד ולחובות שנטלו על עצמם .יש להם 2תפקידים ב"כובעים" שונים ועליהם להפריד ביניהם. אסור ש-חובות הדירקטור/מנהל יפריעו או יתנגשו עם חובותיו של אדם כ-בעל מניות. אם אדם יעשה שיקולים זרים ולא בתום לב ,יערב בין תפקידיו וינהג כדי לקדם את עצמו ,אזי הוא חשוף לתביעה מכוח "הפרת חובה". אסור לאדם להשתמש בתפקידו כדירקטוריון (בכובע אחד) ,כדי להשפיע על מצבו או דירוגו כבעל מניות (בכובעו האחר). סעיף (51ב) – "אם נטלה האסיפה הכללית סמכויות שנתונות לפי כוח זה לדירקטוריון ,יהיו בעלי המניות אחראים וחבים באחריות ובחובות הדירקטורים ,לעניין הפעלת אותן סמכויות". סעיף – 32מדבר על סמכויות הדירקטוריון .אלו סמכויות שנתונות רק לדירקטוריון .אם האסיפה לקחה סמכויות אלו ,אזי היא תפעל כ-דירקטוריון. יש לנו גם מצב אחר – מצב ב' : סעיף (52א) – "נבצר מהדירקטוריון להפעיל סמכויותיו ,והיא חיונית לניהולה התקין של החברה , רשאית האסיפה הכללית להפעילה במקומו ,אף אם לא נקבעה לכך הוראה בתקנון ,כל עוד נבצר ממנו [הדירקטוריון] הדבר ,ובלבד שהאסיפה הכללית קבעה כי אכן נבצר מהדירקטוריון לעשות כן". סעיף (52א) אומר – "נבצר מהדירקטוריון" .מהו מצב זה ? יש 2סוגים של נבצרות : .5פיזית – מצב בו הדירקטורים או חלקם לא יכולים להתייצב/להשתתף בישיבות הדירקטוריון. דוגמא : נניח שבחברה יש 1דירקטורים. נניח ש 2-לא יכולים להגיע (אחד חולה במחלה סופנית ,ואחד בחו"ל) מהתקנון – "החלטות בפחות מהמניין החוקי לא תקפות" (יש צורך ב 1-דירקטורים כדי לקבל החלטה). האסיפה הכללית יכולה לפעול מתוקף סעיף 12ולקבוע כי הנושא הנדון חשוב דיו – חיוני. ושחלק מהדירקטוריון נבצר ממנו להגיע. האסיפה הכללית לוקחת את סמכויות כל הדירקטוריון ,לא רק את תפקיד 2הדירקטורים שחסרים אלא את כוחם של כל הדירקטורים ( 3דירקטורים = כלום .יש צורך בכולם כדי לתפקד. האסיפה לקחה את כל סמכויות הדירקטוריון לעניין ספציפי בלבד .לאחר קבלת ההחלטה , חוזרים כוחות הדירקטוריון לדירקטורים הנוכחים להמשך פעילות שוטפת (עד להחלטה הבאה).
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
51
.2נורמטיבית – לדירקטורים יש ניגודי עניינים בנוגע לנושא ההחלטה .דירקטור מנוע מלהשתתף בישיבת הדירקטוריון .מכוח החוק של ניגוד עניינים ותום לב ,הדירקטור מנוע מלהשתתף בהחלטה .האסיפה הכללית מקבלת החלטה כי הדירקטור/ים מנועים מלהשתתף בהחלטה המסויימת ,והאסיפה לוקחת על עצמה את ההחלטה באותו נושא. בזמן ההחלטה ,האסיפה הכללית פועלת כדירקטוריון וחלים עליה חובות הדירקטורים. הערה : סעיף (12א) מאפשר לאסיפה הכללית לקחת סמכויות הדירקטוריון רק כאשר המניין החוקי לצורך קבלת החלטות אינו מתקיים. מס' חברי הדירקטוריון – סך כל חברי הדירקטוריון (נקבע בתקנון החברה). המניין החוקי של הדירקטוריון ("קווארום")– כמה דירקטורים צריך כדי לקבל החלטה (נקבע בתקנון החברה). יכול להיות שיהיו יותר דירקטורים מאשר המניין החוקי בדירקטוריון. דוגמא : בחברה נקבע כי דרושים 1דירקטורים לצורך מניין חוקי לקבלת החלטות. בדירקטוריון מסוים יש 1דירקטורים. נגיד ש-דירקטור אחד בחו"ל ,ודירקטור אחר נבצר נורמטיבית (יש ניגוד אינטרסים אישי לגביו בהחלטה המסויימת). כעת נשארו לנו 1דירקטורים כשרים להצבעה. במקרה זה ,האסיפה הכללית לא יכולה לקחת סמכויות לפי סעיף (52א) .יש מספיק דירקטורים לצורך מניין חוקי בדירקטוריון. רק כשאין מספיק דירקטורים ,מסך כל הדירקטורים ,למניין חוקי -רק אז יכולה האסיפה הכללית לקחת את סמכויות הדירקטוריון מכוח סעיף (12א). סעיף – 53עצמאות הדירקטוריון. האסיפה הכללית ממנה את הדירקטוריון .היא לא יכולה להורות לדירקטוריון מה לעשות. עבודת הדירקטוריון היא עצמאית. בפועל ,כן נוצרת כפיפות עקיפה – הדירקטורים יודעים כי האסיפה בוחרת אותם כל שנה והיא יכולה לפטרו ,אזי יש איזושהי כפיפות.
הדירקטוריון מבנה חדר הדירקטוריון – לדירקטוריון מתמנים דירקטורים שנבחרים ע"י מי שיש לו זכות לבחור דירקטורים. בד"כ ,סעיף 53אומר ש-האסיפה הכללית השנתית תמנה את הדירקטורים ,אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון. קריא ,יש מצב בו האסיפה הכללית אל בוחרת את הדירקטורים. בחדר הדירקטוריון יושבים 3סוגים של דירקטורים : .5דירקטורים פנימיים – אותם דירקטורים שהם נושאי משרה בחברה .הם דירקטורים מכוח תפקידם. לדוגמא :
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
51
()0225
אם התקנון אומר כי מנכ"ל החברה או סמנכ"ל הכספים יהיו חברי דירקטוריון ,אזי כל מי שנבחר למנכ"ל או סמנכ"ל כספים ,אוטומטית הופך לחבר דירקטוריון. .2דירקטורים עצמאיים -חיצוניים שאינם פנימיים ואין חובה למנות אותם .אנו נראה כי דירקטוריון מוסמך לקבל החלטות אסטרטגיות וגם לפקח על התיפקוד של המנכ"ל .מקובל לקחת לדירקטוריון אנשים שמבינים בענייני החברה ף או שמבינים בענף .אנשים מומחים .ניתן לבחור דירקטורים מבחוץ אם יש להם ידע שכזה או שהם מביאים ערך מוסף לידע של החברה. דירקטורים חיצוניים הם גם כוח מפקח על המנכ"ל ולא מושפע מכוחו של המנכ"ל כי הם לא עובדים בחברה תחת המנכ"ל. בחברות פרטיות מקובל כי רוב הדירקטורים הם חיצוניים .הם לא מושפעים כלכלית או אחרת ע"י עובדי החברה. .3דירקטורים חיצוניים שיש חובה למנות אותם – את החובה למנות אותם נמצא בסעיף .213 נראה כי בחברות מסויימות (רק בחברות ציבוריות) יש למנות 2דירקטורים חיצוניים מינימום וצריך להיות להם תנאי כשירות מסויימים. מי הם האנשים הללו ? מדוע ממנים אותם ? סעיף 213אומר – בחברות ציבוריות יש לדאוג לפיקוח על החברה לטובת הציבור .יש לדאוג כי החברה מתנהלת לפי הכללים .דירקטורים אלה מחוייבים לדאוג לאינטרס של החברה – הם רוצים שהחברה תצליח ,אך הם גם דואגים לניהול הכשיר של החברה וזאת כי הציבור רוצה זאת. אין להם זיקה כלכלית לחברה .יש להם אובייקטיביות מוחלטת. למרות שהדירקטורים החיצוניים יכולים להיות מיעוט בדירקטוריון ,עדיין יש להם כוח להעלות נושאים על סדר היום ולהביאם לידיעת בעלי המניות .בכך יש דינמיקה הין הדירקטורים השונים. סעיף (32א) – הדירקטוריון צריך להתוות את פעילות החברה ולפקח על פעילויות המנכ"ל. יש לנו רשימת סמכויות ובכללן – למנות ולפטר את המנכ"ל ,לקבוע את המבנה הארגוני של החברה ועוד. התוויית פעילות החברה – איפה נמכור ,אסטרטגיות מכירה ,ייצור וכו'. פיקוח על המנכ"ל – בדיקת דוחות /חשבונות החברה ועוד. הגופים שמוסמכים להפעיל את סמכויות הדירקטוריון : הדירקטוריון עצמו – כפי שהחוק והתקנון נתנו לו. סעיף (32ב) -אסור לדירקטוריון להאציל מסמכויותיו למנכ"ל האסיפה הכללית – מוסמכת לקחת את סמכויות הדירקטוריון .סעיף (51א)(527א). הדירקטוריון מורכב מדירקטורים .השאלה היא – האם הדירקטוריון יכול להיות מורכב רק מ-דירקטור אחד ? תשובה :כן ולא. סעיף (31א) – "בחברה פרטית יכול שיהיה דירקטוריון שמונה אדם אחד". בחברה ציבורית צריך שיהיו לפחות 3דירקטורים – 2דירקטורים חיצוניים (לפי חוק-סעיף )231ועודאחד לפחות .צריך שיהיה מספק אי זוגי .בפועל ,בחברות ציבוריות יש לפחות 1דירקטורים אם לא יותר. אין מגבלה למספר הדירקטורים שחברה יכולה למנות.
יו"ר הדירקטוריון
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
51
סעיף (30א) – "דירקטוריון של חברה ציבורית יבחר את אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון אלא אם כן אופן המינוי נקבע בתקנון". סעיף (30ב) – "בחברה פרטית אין חובה למנות יושב ראש דירקטוריון". הדירקטוריון יכול לקחת את סמכויות המנכ"ל ,כמו שהאסיפה הכללית יכולה לקחת את סמכויות הדירקטוריון .לדירקטוריון יש סמכות רחבה יותר : סעיף (52ב) " :נבצר מהמנכ"ל להפעיל את סמכויותיו ,רשאי הדירקטוריון להפעילם במקומו". המנכ"ל אינו יכול להפעיל סמכויות .בין שנבצר פיזית או נורמטיבית. סעיף " : 50דירקטוריון רשאי להורות...אם המנכ"ל לא קיים...רשאי הדירקטוריון..במקומו". אם המנכ"ל לא עשה את מה שאמר לו הדירקטוריון ,יכול הדירקטוריון לקחת את סמכותו של המנכ"ל. הדירקטוריון נוטל סמכות מהמנכ"ל ב 2-מצבים : .5סעיף (52ב) – כשנבצר מהמנכ"ל לפעול. .2סעיף – 50כשהמנכ"ל מסרב לפעול לפי הוראתו של הדירקטוריון. איך נדע אם גוף בחברה פעל לפי תפקידו ? רק ע"י הגדרת סמכויות .החברה היא גוף וירטואלי .בדיקת האחריות של הגוף או האורגנים נעשית דרך בדיקת הסמכויות שלהם. האם דירקטוריון יכול להרחיב סמכויות של אורגנים בחברה ? סעיף – 03סמכות שאין לה מקור בחוק או בתקנון ,רשאי הדירקטוריון להפעילה.
המנכ"ל המנכ"ל הוא האורגן השלישי .כל נושא סמכויות המנכ"ל מוגדר בסעיפים .551-522 סעיף (003א) – חברה ציבורית תמנה מנהל כללי ,והיא רשאית למנות יותר ממנהל כללי אחד. יש חובה למנות מנהל כללי .ככה יוצא ,שיש לנו הפרדה מאד ברורה בין הרשויות של החברה – יש אסיפה כללית ,יש דירקטוריון ויש מנהל כללי. סעיף – 021מנכ"ל אחראי לניהול השותף של ענייני החברה במסגרת המדיניות שקבעה הדירקטוריון וכפוף להנחיותיו .המנכ"ל כפוף לדירקטוריון .הוא לא פועל בעצמו. המחוקק רצה שתהיה כפיפות מתמדת לדירקטוריון ,ושל הדירקטוריון לאסיפה הכללית. בחברה ציבורית ,החברה משתמשת בכספי ציבור ולכן רוצים כי תהיה היררכיה של אחריות שמקבילה לסמכויות – האסיפה הכללית משקיע כספים ולכן היא בראש ההיררכיה .הדירקטוריון הוא של אנשים מקצועיים שמתווים את יעדי החברה ,המנכ"ל מנהל ומוציא לפועל את רצון הדירקטורים ולכן הוא כפוף להן. צריך לדאוג לאינטרס הציבור והמדינה. יש גם הפרדה ביניהם : האסיפה הכללית באה להשקיע אך בעלי המניות לא מבינים בניהול .הם צריכים מישהו שמבין בענייני החברה שינהל אותה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
22
()0225
הדירקטוריון מורכב מאנשים מקצועיים ולכן הוא מנהל באופן עצמאי את החברה .הוא לא כפוף יום יום לבעלי המניות שלא מבינים מקצועיים בחברה. המנכ"ל הוא המוציא לפועל של מדיניות הדירקטוריון ולכן עליו להיות איש ארגון וכפוף לדירקטוריון. סעיף (003ב) – חברה פרטית רשאית למנות מנהל כללי אחד או יותר .אם לא מונה מנהל כללי ,תנוהל החברה בידי הדירקטוריון. בחברה פרטית אין צורך במנגנון כה יעיל של פיקוח כי הציבור לא השקיע כספו שם .זוהי חברה פרטית ויש לתת לה חופש לפעול כרצונה. סמכויות המנהל הכללי – למנהל הכללי יהיו כל סמכויות הניהול והביצוע שלא הוקנו בחוק או בתקנון לאורגן אחר של החברה ,והוא יהיה נתון לפיקוחו של הדירקטוריון. סעיף (020ב) – המנכ"ל רשאי להאציל מסמכויותיו לנושאי משרה. (020ג) – ניתן למנות את המנכ"ל כיו"ר דירקטוריון בחברה ציבורית ,למרות שיש לכאורה ניגוד עניינים – הדירקטוריון מפקח על המנכ"ל ולכן לא מתיישב ש-המנכ"ל ישב בראש הדירקטוריון שמפקח עליו. הדירקטוריון גם מתווה את פעילות החברה והיו"ר צריך רק ליישם אותה. המחוקק ,בגלל לחצים ,הסכים להכניס סעיף זה לחוק כי הוא סבור שיש מספיק מנגנוני פיקוח על כל הגופים.
בעיית הנציג חברה היא יישות וירטואלית ולכן צריכה לפעול באמצעות אורגנים .אורגנים אלו ,הם נציגי החברה. הפעולות שלהם מייצגות את החברה. המנגנון המשפטי קובע ש-הפעולה של האורגן מחייבת את החברה .ולכן ,לכאורה ,המנהלים "יוצאים מהתמונה" .המהות של הנציגות היא – שהשלוח יוצא מהתמונה .פעולת השלוח אינה מחייבת אותו אלא את החברה .האורגן איננו אלא כלי להעברת המסר של החברה ופעולותיו הן פעולות החברה ,ולא פעולותיו שלו עצמו. בגלל שהשלוח "יוצא מהתמונה" ,הפעולה לא מחייבת אותו ולא הוא נושא בעלויות של המעסיק שלו. החברה ,ורק היא ,נושאת באחריות למעשי האורגן .יש לכך יתרונות וחסרונות .לא רק זאת ,אלא שהנציגים של החברה הם גם מחזיקים בידם כוח גדול – כוח של ניהול החברה .אבל ,כמנהלים ,הם לא נהנים ישירות מההשלכות של הכוח הזה .החברה ,והמבנה הניהולי שלה ,לא מנוהלת ע"י המשקיעים , ואילו המנהלים ,בכשירותם כמנהלים ,לא אמורים להשקיע בחברה או להתייחס לתפקיד כ-משקיעים. יש הפרדה בין הבעלות על החברה לבין השליטה בה. בגלל שאותם מנהלים אל נושאים בתוצאות של פעולותיהם ,הם גם לא נהנים מתוצאות פעולותיהם ולכן הם עלולים לנצל לרעה את הכוח שהם מקבלים .בין כה וכה ,בתור מנהלים ,לא יצא להם כלום והם לא יסבלו מהתוצאות של מעשיהם כנציגי החברה. המנהל יודע כי המשקיע לא עוקב אחריו כל יום ואינו יכול לבדוק את איכות פעולותיו ,ולכן הוא עלול לנצל את מעמדו לרעה ,קריא – לטובתו שלו ולרעת המשקיעים .מנהל עלול להרחיב את הסיכון בו הוא שם את החברה ,או לחלופין ,להצר עין ולא ליזום פעולות מחושבות כדי להגדיל את העושר של בעלי המניות ,כיוון שאין לו מה להרוויח או להפסיד .במקרה זה ,המנהל סוטה מתפקידיו – שהם לגרום לחברה להצליח .לכן ,עלולים בעלי המניות להתאכזב ממנו ,אך דבר זה קורה בשלב מאוחר ,לאחר הפגיעה בחברה. דיני החברות הקוגנטיים מתעסקים כל הזמן בבעיית הנציג.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
25
דוגמא : מקרה עדכני :חברת מעלות דירגה את חברת Car & Goלהשכרת רכב וניסתה להעלות את ערך ניירות הערך שלה .דירוג זה חשוב ליוקרה ולאיכות החברה בבורסה .בודקים את הניירות שלה ומצבה .חברת ההשכרה קיבלה דירוג הכי גבוהה .בהנפקת איגרות חוב טיפל משרד רואה חשבון גדול מאד בארץ .חברת ההשכרה הידרדרה כי המנהלים מעלו בכספים וברחו מהארץ .חברת מעלות ,שבדקה את הניירות , האשימה את משרד רואי החשבון כי הוא נאמן על איגרות החוב .בעלי המניות לא יכולים לקבל את עלות ההשקעה שלהם. דוגמא : חברה א' שעוסקת בהיי טק ,זקוקה למחשבים .אשתו של מנכ"ל החברה היא בעלת חברה לציוד מחשבים. מנכ"ל החברה עשה עסקה עם החברה של אשתו כדי לקנות ציוד. חברת ההיי טק תקנה ציוד ,השאלה היא – ממי ובכמה כסף ? אם מנכ"ל החברה הוא איש הגון ,אזי הוא עושה מכרז ,ואם החברה של אשתו תזכה אז הוא ישתמש בה. אם המנכ"ל לא עשה את זה ,והתקשר בעסקה עם החברה של אשתו אז יש בעיה. לכן ,יש לנו מנגנונים בחוק החברות שנועדו להתמודד עם בעיית הנציג. פס"ד מכנס זה שאורגן עשה פעולה וחייב את החברה ,לא אומר שהוא פוטר את עצמו מאחריות .אם נטיל אחריות אישית על מנכ"ל של חברה אזי זה ייתן לנו מנגנון לטפל בנציג הבעייתי.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
22
()0225
התורה האורגנית החברה ,כיצור וירטואלי ,פועלת ומתפקדת באמצעות בני אדם שמוסמכים לחייב אותה .כל פעילות כזו נושאת היבטים שליליים עם השלכות מזיקות או פליליות. אם האנשים פועלים האורגנים ,אזי ,אינטואיטיבית ,נרצה לחייב את החברה .אבל ,החברה עלולה לומר כי היא [החברה] לא הורתה לאורגן לפעול בצורה מזיקה או פלילית .בעבר ,חברה יכלה לטעון כי היא לא התכוונה לאותה פעילות שלילית וכי האורגן פעל על דעת עצמו. הפסיקה וחוק החברות יצרו מנגנון משפטי שמטיל על החברה את מלוא האחריות בגין הפעולות של האורגן וכוונותיו : סעיף 05לחוק [החברות] " :פעולותיו של אורגן וכוונותיו הן פעולותיה של החברה וכוונותיה". כלומר ,כל פעולה משפטית שמתבצעת ע"י האורגן ,מחייבת את החברה .במידה ולפעולה יש השלכות שליליות ,גם אז היא תישא בהשלכות השליליות הללו. הבנה זו באה לביטוי בכל מיני תחומים משפטיים : אחריותה האישית של חברה בנזיקין השאלה המתעוררת היא – האם יכול להיות אחראית לפעולות שהיא לא הייתה מסכימה להן מראש ולא הסמיכה את האורגן לעשותם ? החוק והפסיקה אומרים – כן .החברה תהיה חייבת לשאת בתוצאות המזיקות של המעשה. סעיף (51א) -חברה חבה במישרין באחריות בנזיקין על עוולה שבוצעה בידי האורגן שלה. דוגמא : "מ פס"ד בן שושן נ' כריכייה קואופרטיבית בע המקרה – מדור באגודה שיתופית בה הועסק עובד שהיה גם חבר באגודה השיתופית .העובד עבד ליד מכונה ונפגע והגיש תובענה נגד האגודה על אובדן השתכרות. השאלה שעולה – האם העובד (כעובד) יכול לבוא בטענות לעצמו (כחבר באגודה השיתופית) ? המעסיק של העובד היא האגודה השיתופית .האגודה מורכבת חברים שהא עצמו חבר בה. העובד האשים את האגודה שהיא לא הנהיגה שיטת עבודה בטוחה .מי היה צריך להנהיג שיטת עבודה בטוחה ? האגודה השיתופית .יוצא שהוא בא בטענות לעצמו על שלא הנהיג לעצמו שיטת עבודה בטוחה. הנשיא שמגר – יש לחייב את האגודה השיתופית ברשלנות .לצורך העניין ,היא כמו חברה .מחדל של אי הנהגת שיטת עבודה בטוחה ,מתגבש באסיפה הכללית של האגודה השיתופית ,אבל מופנה כלפי העובד , למרות שהוא גם חבר באגודה השיתופית. במלים אחרות ,המשפט עושה הפרדה בין האורגן כ-אורגן ,לבין המועסק כ-עובד .האורגן מחייב את החברה ,גם אם הפעולה היא פעולה מזיקה. דוגמא : פס"ד צוק אור נ' Car Security המקרה – חברה שהיה בבעלותה פטנט למניעת גניבת רכב .הפטנט נקרא – ביטחונית .אחרי זמן מה , התחילה חברה מתחרה לייצר ולשווק מערכת הגנה לרכב מפני גניבה ,שנקראה – כספונית ,והייתה בנויה על מנגנון דומה של המוצר – ביטחונית. החברה בעלת ה-ביטחונית הגישה תביעה נ' חברת ה-כספונית ,וזכתה בתביעה על גניבת עין (עוולה נזיקית). בפועל ,מי שעשה את גניבת העין הם מנהלי החברה .בכל זאת ,מצא ביהמ"ש את החברה עצמה כאחראית.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
23
האם ניתן להטיל אחריות אישית על האורגן ? הסיבה להטלת אחריות אישית נובעת מכמה נימוקים ,וכל אחד מהם עומד בפני עצמו : מכוח עקרון השוויון – כל אדם שביצע עוולה צריך לשאת בתוצאות שכרוכות באותה עוולה , והמעמד לא יכול לפתור אותו מאחריות. אם אנו רוצים לנהוג באופן שווה כלפי בני אדם ותאגידים ,אזי קרון השוויון צריך להנחות אותנו לכך שצריך להטיל אחריות ישירה גם על האורגן. עקרון ההרתעה היעילה – אם אורגן ידע שהאחריות מוטלת רק על החברה ,הרי שהאפקטיביות של הטלת האחריות על המזיק תקטן .האחריות האישית מקדמת את היעד של הענקת פיצוי לניזוק. הצדק המתקן – במסגרת זו ,צריך לקחת בחשבון ,שהקשר בין המזיק לניזוק נעשה שלא ברצונו של הניזוק ,ולפעמים ,אם נטיל אחריות רק על החברה ,יכול להיווצר מצב בו החברה לא תוכל לפצות את הניזוק במלוא הנזק ,והניזוק יצא מקופח .לכן ,אנחנו מרחיבים את היקף הכיסים שניתן להיכנס להם כדי להיפרע ומצרפים לשם גם את האורגן אישית. דוגמא : פס"ד צוק אור הנשיא שמגר – אמר שהוא בוחר במודל של הטלת אחריות אישית ומכוחו של מודל זה הוא מטיל אחריות על המנהלים של חברת צוק אור. התחום הפלילי גם בתחום הפלילי מוטלת אחריות על התאגיד .האחריות הפלילית שמוטלת על תאגיד מצויה בחוק העונשין. סעיף 21לחוק העונשין קובע כי :תאגיד ישא באחריות פלילית : .5אם מדובר באחריות קפידה ,הרי שהיא תוטל על התאגיד כשהעבירה נעברה ע"י אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד. .2אם מדובר בעבירה שמצריכה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות ,הרי שאם ,בנסיבות העניין , ולאור תפקידו של האדם ,סמכותו ואחריותו בניהול ענייני התאגיד ,יש לראות במעשה שבו עבר את העבירה ובמחשבתו הפלילית או ברשלנותו ,את מעשהו ,מחשבתו או רשלנותו של התאגיד. הוראה זו מנחה את השופטים להגיש תביעות כנגד תאגידים שנושאי המשרה בהם עשו בשמה פעולות שהתבררו כפעולות פליליות. כמובן ,שלא ניתן לבוא מלכתחילה ולהגיד ש-האורגן קיבל הוראה מהתאגיד לבצע את הפעולה הפלילית. ברור שתאגיד לא היה מורה לאורגן לפעול בצורה רשלנית או פלילית .אם אכן נעברה עבירת רשלנות ע"י האורגן ,והיא נעברה בכוונה או שלא בכוונה ,התאגיד עדיין חב ואחראי. דוגמא : "י פס"ד גלאנט נ' מ המקרה – צ'ק ללא כיסוי של חברה .החותם על הצ'ק היה המנהל שלה .התעוררה שאלה – האם ניתן להטיל אחריות פלילית על החברה עצמה ? החברה בטח לא התכוונה למשוך צ'ק ללא כיסוי. ביהמ"ש – חברה יכולה לבצע פעולה פלילית באמצעות ייחוס הכוונה והמעשים של האורגן לחברה עצמה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
23
()0225
דיברנו על אחריות האורגן ב-נזיקין. שאלה : מנהל של אתר בניה לא הפעיל שיטת עבודה בטוחה ולכן ,עובר אורח עבר ליד אתר הבניה ונפגע ממנוף שהיה האתר הבניה. למדנו כי -כל נושא משרה בחברה חב לחברה חובת זהירות. מי יכול לתבוע את אותו נושא משרה ועל מה ?
הנפגע יכול לתבוע הן את החברה והן את האורגן. את החברה – לפי מה שלמדנו בשיעור שעבר. את האורגן – על בסיס אחריות אישית ,התנהגות רשלנית של האורגן כלפי הנפגע – האורגן הוא "רע/שכן" של הנפגע ולא נציג של החברה.
החברה יכולה לתבוע את נושא המשרה – על היפר חובת הזהירות
נרחיב את ההסבר -אפשרויות התביעה של הנפגע : .5הנפגע יכול להגיש תביעה נגד החברה בעלת המנוף והחברה בעלת אתר הבניה. איך תחוייב החברה ? על בסיס התורה האורגנית .האורגן התרשל אך החברה מחוייבת. .2הנפגע יכול לתבוע גם את האורגן ,על בסיס אחריות אישית. מתי יש אחריות אישית של האורגן ,שמצטרפת לאחריות החברה ? כשניתן לומר ש-פעולות האורגן עונות על היסודות של עוולת הנזיקין .קריא – אם נמצא שהאורגן היה "רע" במובן פקודת הנזיקין כלפי הנפגע ,הייתה מוטלת עליו אחריות להפעיל שיטת עבודה בטוחה ,אזי הנפגע יצליח בתביעה כנגד האורגן. בודקים אם האורגן עצמו עונה על תנאי ההתרשלות ( 3היסודות של סעיפים 31+35לפקנ"ז) כאילו היה אדם מן השורה. אפשרויות התביעה של החברה : החברה עצמה כועסת על האורגן שלה – הוא התרשל ובכך סיבך אותה .כעת ,החברה תובעת את האורגן שלה שהתרשל על בסיס :חובת האחריות של האורגן כ-נושא משרה ,כלפי החברה( .נלמד בהמשך הקורס). נעשה סדר :יש 3סוגי אחריות : .5אחריות של חברה – אחריות מתוקף התורה האורגנית .חברה מחוייבת על מעשי האורגנים שלה .האחריות תקפה לכלל החוק -דיני הנזיקין ,דיני חוזים ,דיני עונשין וכו'..... .2אחריות נזיקית של אדם מן השורה – אחריות מושגית וקונקרטית כפי שלמדנו בנזיקין. שייכת לדיני נזיקין וקיימת בין כל בני האדם( .אדם סביר ,הציבור הנאור )...... התביעה היא בנזיקין ו-לפי סעיף 13לפקנ"ז חייב ביחד ולחוד( .על כל הנזק). האורגן חייב לחוד על כל הנזק והוא יכול לפרוע מהחברה אח"כ כפי שלמדנו בדיני נזיקין. .3אחריות של נושא משרה כלפי החברה שלו – אחריות אישית בין החברה לעובד שלה בהתאם למשרה ולאחריות שהמשרה דורשת/נותנת.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
21
התביעה היא מתחום דיני החברות .האחריות היא כספית ולא נזיקית – האורגן גרם לנזק כספי לחברה( .לא תובעים בדיני נזיקין – אין עילת תביעה בנזיקין) דוגמאות : לרואה חשבון יש אחריות מקצועית מתוקף היותו רואה חשבון אך אין לו אחריות של נהג. -לנהג בחברה יש אחריות מקצועית של נהג אך אין לו תחומי אחריות של מנכ"ל.
אחריות בפלילים אחריות החברה בפלילים האחריות הפלילית ,כמו הנזיקית (פקנ"ז) ,של התאגיד מוסדרת בחוק :חוק העונשין. סעיף 31לחוק העונשין " :תאגיד יישא באחריות פלילית )5 :לפי סעיף ( 22אחריות קפידה) כשהעבירה נעברה ע"י אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד )2 .לעבירה המצריכה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות אם בנסיבות העניין ולאור תפקידו של האדם ,סמכותו ,ותפקידו ועניינו בניהול ענייני התאגיד ,יש לראות במעשה שבו עבר את העבירה ובמחשבתו הפלילית או ברשלנותו ,את מעשהו ,מחשבתו או רשלנותו של התאגיד". האיסורים הפליליים מוסדרים רק ע"י חוק העונשין. דוגמאות : .5פס"ד נחושתן מעליות המקרה -חברת נחושתן ,באמצעות מנהליה ,ביצעה מספר עבירות על חוק ההגבלים העסקיים. העבירות היו שחברת נחושתן חתמה על הסכם אי תחרות בינה לבין חברת "הכוח מעליות". ההסכם ,שהוא הגבל עסקי ,וחייב באישור של ביה"ד להגבלים עסקיים ,נחתם ע"י מר אלי נעמן ,שהיה מנהל סניפי נחושתן בירושלים ובתל אביב. ביהמ"ש -החברה הורשעה למרות שלכאורה ,החתימה על ההסכם בפועל נעשתה ע"י אורגן שלה. בעצם חתימתו של הסכם בדבר הסכם כובל ללא קבלת אישור ,יש משום עבירה על חוק ההגבלים העסקיים .2פס"ד מודיעים המקרה – החברה הייתה בעלת רכב והרכב צולם במצלמת משטרה כשעבר באור אדום. השאלה – האם ניתן לחייב את החברה בעבירה על תקנות התעבורה ,במיוחד לאור העובדה שהחברה אמרה שהיא לא יודעת מי נהג ברכב באותו יום ? ביהמ"ש העליון – אין בעיה להטיל אחריות פלילית על חברה מכיוון שהסעיף מנוסח כך ש-אין צורך בכוונה פלילית ,ומספיק שהרכב צולם כ-עובר באור אדום (מעבר באור אדום [דיני תעבורה] היא עבירה של אחריות קפידה) ראינו חיוב של חברה בפלילים למרות שהמעשה נעשה ע"י אורגן ולמרות שלכאורה ,החברה לא אישרה את המעשה. אחריות האורגן בפלילים
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
25
()0225
האם ,בנוסף לאחריות הפלילית של החברה ,יכולה להיות אחריות אישית של אורגן בפלילים ? אי אפשר להתעלם מה"תרומה" המכרעת של האורגן לגיבושה של העבירה .פעולתו וכוונתו של האורגן הם בעצם יצרו את המעשה הפלילי .ע"י הטלת אחריות עליו ,אנחנו בעצם מגשימים 2מטרות : .5הרתעה יעילה. .2הגנה על ערכים חברתיים ראויים. שחרור האורגן מאחריות ,עלול לגרור תופעות שליליות שישפיעו על איכות תפקודה של החברה. .5התרופפות המתח של האורגן. .2יש בכך צדק .האורגן ביצע את העבירה בפועל ולכן צריך לשאת באחריות. הפרשנות של ביהמ"ש את החקיקה ,מלמדת שהפסיקה נקטה ב 2-גישות : .5הגישה המרחיבה (הגורפת) – הדעת אינה סובלת כי האדם שביצע בפועל את העבירה ,ימצא פטור מאחריות למעשהו רק בגלל העובדה שהמעשה נעשה תחת כותרת של – תאגיד. אורגן ,שלא כמו תאגיד ,הוא בן אנוש ,והוא יהיה אחראי למעשיו בפלילים גם כאשר הוא פועל כ-אורגן של חברה .אחריותו של האורגן משתרעת הן על מצבים בהם המעשה הפלילי עונה על כל יסודות העבירה ,והן על מצבים בהם שיכלול העבירה מותנה במעורבות רקע בעלת אופי פורמלי של התאגיד. מעורבות הרקע באה לידי ביטוי בכך ש-התאגיד הוא הנושא העיקרי של האישום הפלילי. דוגמא : במצב שקיים איסור על חברה להיות צד להסדר כובל בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים. מעורבותו של תאגיד אינה מקטינה ואינה מפחיתה את פליליות התנהגותו של מנהל החברה שגרר אותה לכך. העובדה שהחברה הייתה צד להסדר כובל ,אינה גורעת מאחריותו של מנהל בחברה ,שחתם בשמה על ההסדר הכובל והפך אותה לצד למעשה הפלילי. .2הגישה המצמצמת (גישתו של הנשיא ברק) – דוגמא : פס"ד אורן בנגב מתכות המקרה – חברת אורן ,ומנהלה ,הועמדו לדין פלילי והוגשו נגדם 2כתבי אישום .עפ"י כתבי האישום ,החברה לא הגישה ,באמצעות המנהל ,דוחות תקופתיים עפ"י דרישת סעיף 111לחוק מע"מ. ביהמ"ש – המנהל נמצא אחראי .סעיף 551לחוק המע"מ – מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה , או התקנות על פיו ,דינו מאסר או קנס .בין היתר ,אם לא הגיש דוח במועד. היסוד הזה ,של אי רישום דוח במועד ,מתקיים אצל החברה. האם הוא התקיים אצל המנהל ? כן .הנשיא ברק אומר שהסיבה היא – שחובת הרישום והדיווח מוטלות לא רק על החברה ,אלא גם על המנהל .הדבר נובע מהוראת סעיף 533לחוק מע"מ , שמאמצת את סעיף 551לפקודת מס הכנסה ,וקובעת ש " :המנהל או כל פקיד ראשי אחר ,של חברה בני אדם מואגד ,יהיה אחראי לעשייתם של כל אותם מעשים ודברים שעשייתם נדרשת עפ"י פקודה זו". מכוח סעיפים אלו יוצא ש-לא רק החברה צריכה לעשות את רישום הדוח והגשתו ,אלא גם המנהל אישית. הנשיא ברק – לאור כל הנ"ל ,אין צורך לדון בשאלת החבות הישירה בפלילים של האורגנים. הזהירות של הנשיא ברק באה מכוח דיני נפשות .צריך למצוא הוראה ספציפית בחוק שמטילה אחריות על האורגן.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
21
מטרות חוק העונשין. יש עיקרון שנקרא – תוכנית אכיפה .תוכנית שהחלה בארה"ב ומתחילה גם הארץ\ . איך נדרוש הרתעה מחברה כשהיא לא יודעת שהיא (אחד האורגנים שלה) עברה עבירה ? מדובר בהרתעה יעילה – חברה צריכה לפקח על עובדיה. החברה תטען שהיא הפעילה מנגנון פיקוח. ביהמ"ש יפעיל בדיקה של – תוכנית אכיפה (כמו תו תקן) .החברה תצטרך להוכיח את טענותיה לגבי מנגנוני הפיקוח של החברה .ביהמ"ש יבדוק את החברה עשתה את מה שסביר לעשות כי לפקח על עובדיה. האם אפשר לחייב את האורגן עצמו ? ראינו 3מודלים לחיוב של אורגן : .5הגישה הגורפת – כל פעם שהחברה אחראית ,האורגן גם יהיה אחראי .בין אם יש סעיף ספציפי בחוק או אין. דוגמא : פס"ד נחושתן תעשיות דעת הרוב – מטילים אחריות בכל מקרה ,אם יש סעיף ספציפי או אין. השופט ברק (דעת מיעוט) – לא בכל מקרה נטיל אחריות – יש צורך בסעיף ספציפי שיטיל אחריות על נושא משרה כלשהי בחברה. אם אין סעיף ספציפי – משאיר בצריך עיון. איך מתיישב המודל עם עקרון החוקיות ? אין חוק שמטיל אחריות על האורגנים אלא רק על החברה עצמה .השופט ברק מתנגד כי זה לא מתיישב. .2אחריות ישירה – נטיל אחריות על האורגן ,כל אימת שיש סעיף ספציפי. דוגמא : פס"ד 99/3611הורוביץ המקרה -מדובר ביו"ר דירקטוריון של חברת טבע ,שעשתה עסקאות עם משקיעים זרים. העסקאות היו בעקבות תכנון מס שבו הוצגו הרווחים מהעסקאות כרווחים שנצמחו בחו"ל ,ואז חבות המס הייתה בחו"ל ולא בארץ. תכנון המס לכשעצמו הוא הליך לגיטימי .אך לא תמיד הוא מתקבל ע"י רשויות המס או ע"י ביהמ"ש .אחרי שתכנון המס התגלה ע"י שלטונות המס ,הם החליטו שמדובר בהונאה ולכן , החליטו להגיש כתב אישום נ' הורוביץ. כתב האישום התבסס ,בין היתר ,על סעיפים 005ו )5(221-לפקודת מס הכנסה .הסעיפים מטילים אחריות ישירה על נושא המשרה ,לבצע פעולות שהתאגיד מחויב להן. סעיף " : 005המנהל או כל פקיד ראשי אחר של חבר בני אדם מאוגד יהיה אחראי לעשייתם של כל אותם מעשים ודברים שעשייתם נדרשת עפ"י פקודה זו בשביל שומת אותו חבר בני אדם". הורוביץ טען כי הוא רק עשה תכנון מס .רק לאחר מכן התברר כי הוא לא תקין .כשהוא עשה אותו לא הייתה לו כוונה פלילית. ביהמ"ש המחוזי – לא קיבל את הטענה .הוא נמצא אחראי בפלילים על מעשה מרמה( .העלמת מס) ביהמ"ש העליון – זיכה את הורוביץ .כשעשה את התכנון הוא עשה זאת בתום לב .לא הייתה לו מחשבה פלילית .אין סימולטניות בין המחשבה הפלילית למעשה הפלילי.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
21
()0225
איך מודלים אלו מתיישבים עם סעיף (50א) – שמנתק כביכול את אחריות האורגן מהחברה ? זהו סעיף כללי .הוא נותן לגיטימציה מכוח חוק החברות לכל החוקים הספציפיים שמטילים אחריות אישית על נושא המשרה. .3אחריות "שילוחית" של נושאי משרה – נותן מצבים הנתונים בחוקים שונים שדנים בעבירות של נושאי משרה .המבנה הטיפושי לגבי כולם הוא – לצד אחריות התאגיד בפלילים ,קיימת גם אחריות של נושאי משרה מסויימים ,עפ"י מה שאומר החוק. דוגמא : סעיף 902א(.א) לחוק התכנון והבינה תשכ"ה – 1151אם נעברה עבירה ע"י התאגיד ,יואשם בעבירה גם כל אדם אשר ,בשעת ביצוע העבירה ,היה מנהל פעיל בחברה. גם כאן צריך מחשבה פלילית. מה ההבדל בין אחריות "שילוחית" לאחריות ישירה ? באחריות ישירה – האדם אשם והתאגיד יכול להיות /לא להיות אשם .בודקים את האשם של האורגן ושל החברה בנפרד – בשני מישורים שונים נפרדים. באחריות "שילוחית" – החברה אשמה ונושא המשרה נמצא אשם כנגזרת לאשמת החברה .קודם בודקים אחריות של החברה ואז ,אוטומטית ,מצטרפת האחריות של האורגן. מה ההבדל בין האחריות הגורפת לבין אחריות "שילוחית" ? ב"גישה הגורפת" אין סעיף ספציפי – זהו פירוש גורף. במודל האחריות ה"שילוחית" יש צורך בסעיף ספציפי. הטלת אחריות על החברה והאורגן בתחום דיני החוזים התורה האורגנית משתרעת גם לעבר חוזים ועסקאות שמבצעת החברה מרצון .לכן ,כל חוזה שנכרת בידי אורגן ,בשם החברה ,רואים אותו כפעולה שנעשתה בשם החברה .כל אי תקינות בפעולתו של האורגן ,ניתנת לייחוס לחברה. דוגמא : פס"ד פנידר נ' קסטרו המקרה -דירקטור בחברה קבלנית ניהל משא ומתן בשם החברה לשם כריתת חוזה למכירת דירה. הרוכש סמך על שי כאשר הוא הצהיר שהקרקע שעליה הבניין אמור להיבנות אכן רשומה על שם החברה .הרוכש שילם על חשבון הדירה ולמעשה גילה שהחברה לא הייתה בעלת המקרקעין שלגביהם נעשתה העסקה ומטעם זה העסקה נכשלה והחברה נכנסה לפירוק. השאלה – האם הרוכש רוצה לתבוע את הדירקטור ? אחריות החברה -הדירקטור ע/שה את הפעולות בשם החברה ולכן הוא מחייב את החברה. בפועל ,החברה פשטה רגל והרוכש מחפש כיס עמוק. ביהמ"ש -כל בן אדם צריך להתנהג לפי הנורמות( .הגישה הגורפת) .אם הוא לא נהג בצורה תקינה , התוצאה היא ש-הוא חייב אישית ,למרות שפעל כאורגן( .מתוקף סעיף (50א)) רואים בדירקטור כ-אחראי ,מפני שהוא ניהל את המשא ומתן אישית.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
21
דוגמא : נניח את פס"ד פנידר והחברה לא פשטה רגל .האם גם אז ניתן לתבוע באחריות אישית ? לא צריך – לחברה יש כיס יותר עמוק. הערה : בכל מקרה – החברה עצמה יכולה לתבוע את העובד אל הפרת חובה. פס"ד פסל נ' חברת העובדים השיתופית הכללית המקרה – 2בתי קולנוע ,שהיו בבעלותה של המשיבה .חברת פסל שכרה את בתי הקולנוע עד שיום אחד הוציאו לה הודעת פינוי .אחרי הודעת הפינוי ,התגלעו סכסוכים בין הצדדים והם הלכו לביהמ"ש. ביהמ"ש נתן צו פינוי .החברה המשכירה הגישה תביעה נזיקית נ' החברה השוכרת ונגד המנהל שלה בגין נזקים שנגרמו לה ,בגלל ההתנהלות של החברה השוכרת עד צו הפינוי ,וגם במסגרת הדיונים בביהמ"ש על הפינוי נטען שהמנהל של החברה השכרת עשה שימוש לרעה בהליכי בית משפט. מנהל השוכרת הגיש תצהיר לא נכון ומשך את הדיונים. ביהמ"ש המחוזי – מתאריך תחילת הפינוי ,הייתה התנהגות שלא בתום לב ואחריות אישית על המנהל. ביהמ"ש העליון – התהפכה הקערה .נכון שחברה אחראית והיא נושאת העוולות ועבירות פליליות. אבל ,לא אוטומטית ובכל מקרה ,שבו חברה חייבת בפלילים ,אזי יש גם לחייב את נושאי המשרה. הלכה : כדי לחייב אורגן אישית ,נדרש להצביע על עילה ספציפית נגדו ולהראות שאותו נושא משרה מקיים את יסודות העילה הספציפית שבחוק. עצם העובדה ש-חברה פועלת באמצעות אורגנים ,אין בה כדי להטיל אחריות על האורגנים. לענייננו – לא הוכח כי האורגן השתמש לרעה בהליכי משפט או שהוא נהג שלא בתום לב.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
32
()0225
הרמת מסך הרמת מסך מוסדרת בחוק החברות סעיף .9 הרמת מסך היא – יצירת קשר ישיר בין הנורמה שעומדת לדיון לבין מי שעומד מאחורי המסך. אם קיימת חבות על החברה ,והיא הנורמה שעומדת לדיון .מנגנון הרמת המסך גורם לכך ש-החבות שעומדת לדיון מוטלת אל מי שעומד מאחורי המסך (בעלי המניות) ויכול לכלול גם נושאי משרה. סעיף – 9נותן לנו מצבים שנותנים לגיטימציה ל-הרמת מסך. המצבים הללו מזמינים דיון השאלה – "מהי המשמעות הכלכלית של הרמת מסך ?" כדי להבין את המשמעות ,צריך לתאר את היתרונות של האישיות המשפטית : יצירת מסך בין חובות חברה לבין בעלי המניות .במקרה והחברה נכשלת בעסקים ,בעלי המניות לא ישאו בנטל של התשלום של החובות. במצבים מסויימים ,המחוקק אומר כי -זה לא הוגן להטיל או להעניק הגנה לבעלי המניות. בעלי המניות פעלו שלא כדין והתחבאו מאחורי מסך ההתאגדות .לכן ,הצד הנגדי יכול להתעמת איתם ישירות ולהרים את המסך. הבעיה – אם נרים מסך באופן גורף ,אנחנו נרתיע את המשקיעים ונפגע בכלכלה. הרמת מסך לא תמיד צריכה להיות גורפת .יש מצבים שבהם בעלי מניות מסויימים לא מזיקים ולא הם שהחליטו על הפעילות הבלתי תקינה .אם נטיל עליהם אחריות ישירה ,התוצאה תהיה ש-אנחנו מענישים מישהו שלא אשם בכלל. באילו מצבים נרים מסך ? האם בכל מצב של שימוש לא נכון או רק במצבים שבהם התביעה כנגד החברה מבוססת על תביעה נזיקית ? אם מדובר בחוזה רצוני בין חברה לצד ג' ,התוצאה היא ש-צד ג' צריך היה לקחת בחשבון שזוהי חבר בע"מ ? האם צד ג' לקח זאת בחשבון ועליו הסיכון ? המצבים שבהם מרימים מסך : .5סעיף (9א)(" : )0ייחוס חובות וזכויות של חבר לבעל מנייה בה". .2סעיף (9א)(" : )2ייחוס תכונות ,זכויות וחובות של בעל מנייה לחברה". .3סעיף (9ב) " :אם בנסיבות העניין ,צודק ונכון להרים מסך". .3סעיף (9ג) " :אם נתקיימו התנאים הסעיף : " .5ביהמ"ש שדן בהליך נגד חברה רשאי להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחד מ- 2תנאים ,א ושימוש לא תקין באישיות המשפטית הנפרדת של החברה" " .2בנסיבות העניין ,צודק ונכון להרים מסך בהתחשב בעובדה שהיה יסוד סביר להניח שניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה". .1סעיף (9ב) " :אם התקיים תנאי שקבוע בחיקוק". לשם מה יש לנו "חברה בע"מ" ? כי בעלי המניות מעוניינים להגביל את התחייבותם כלפי החברה (לא כלפי נושים צד ג') להחזיר לה את סכום המנייה שברשותם במקרה שיידרשו .בעלי המניות אינם חבים את חובות החברה בשום אופן .כל חובתם מסתכם ב-תשלום גובה סכום המניות ,במקרה שיידרשו לכך. קיימים מצבים בהם נעשה שימוש לא תקין באישיות המשפטית העצמאית של החברה .מה עושים אז ? מחפשים דרכים כדי להטיל את האחריות/הנורמות השליליות של החברה ל-אישיות אחרת. בפועל – אנו מייחסים את חובות החברה ל-בעלי המניות.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
35
אנו "מרימים מסך" ויוצרים קשר ישיר בין הנושים לבעלי המניות. הקשר הישיר מתבטא בכך ש-הנושים פונים ישירות לנושים עצמם ולא לחברה .הפניה לבעלי המניות איננה דרך החברה. מה קורה אם בעלי המניות פועלים שלא כדין בחברה ולוקחים כסף לעצמם ומביאים את החברה ל-חדלות פירעון ,ואז מעבירים את הכסף לצד ג' – האישה או הילדים ? מי נמצא מאחורי המסך ? בעלי המניות .עכשיו ,בעלי המניות יעמדו בפני אותה סנקציה. ראינו כי מאחורי מסך החברה עומדים בעלי המניות .מי עוד עומד מאחורי המסך ? אורגנים – בעלי תפקידים ונושאי משרה. למה נרצה להבדיל בין האורגנים לבין בעלי המניות ? האורגנים מייצגים את החברה .הם החברה .הם לא מחזיקים במניות או מרוויחים/מפסידים מהחברה. הם לא פועלים בשם עצמם. בהרמת מסך יש הטלת חובות על הפרט כי אותו פרט פעל לשם עצמו ולא לשם החברה .אורגנים לא פועלים לשם עצמם. לאורגנים אין חובות כלפי החברה מלבד מניותיהם .יש להם מעין "חסינות".
מדוע יש צורך ב-הרמת מסך כלפי אורגנים כשיש לנו סעיפי אחריות אישית ? (סעיף (50א)(7ב)) כדי להטיל אחריות ולפתור את בעיית הנציג .באחריות אישית יש לבדוק את יסודות העוולה ,ואילו באחריות של הרמת מסך יש לבדוק יסודות אחרים. סוגי הרמת מסך : אפשר לתאר 3סוגים של הרמת מסך : .5הרמת מסך ממשית – ייחוס זכויות וחובות של החברה לבעל המניה בה .ו-ייחוס זכויות וחובות של בעל המניה לחברה .וכל אלו מכוח סעיף (9א)( )0ו-סעיף (9א)( )2סיפא. זוהי הדוקטרינה הקלאסית של הרמת מסך שמכוחה נוצרת יריבות ישירה בין נושי החברה לבין בעלי מניותיה .משמעותה היא – התעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה ,והטלת עול חובות החברה ,אבל גם זכויותיה ,במישרין על בעלי המניות .אולם ,המחוקק מסייג את השימוש בסנקציה הזאת וקובע כי – הרמת מסך לשם ייחוס חובות החברה לבעל מניה בה , תעשה בשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה .כלומר ,כושר פירעונה של החברה ישמש שיקול בביצוע הרמת מסך. אם החברה היא ברת פירעון ,עדיף יהיה להשתמש בנכסיה לשם פירעון החובות ,לעומת מצב שבו היא חדלת פירעון .בעלי המניות הם מעין "ערבים" לחדלות הפירעון של החברה. דוגמא : שרית היא בעלת חנות לקוסמטיקה .היא התקשרה עם דליה כדי למכור לה את החנות .שרית גם אמרה לדליה שהחנות היא בבעלותה .שרית ודליה החליטו על מחיר מסוים וחתמו על זיכרון דברים.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
32
()0225
זמן קצר אחרי חתימת העסקה ,התברר שבשכונה שבה הייתה החנות אישרו הקמת בניין מגורים נוסף .וכמובן ,שכל בניין מגורים נוסף שמוקם מעלה בהרבה את ערך החנות .שרית החליטה להתחכם .היא החליטה להקים חברה ,ולהעביר את החנות על שם החברה ובכך ,היא חשב להתחמק מביצוע העסקה .כשדליה באה לאכוף את ביצוע העסקה ,אמרה לה שרית כי החנות אל בבעלותה. מה דליה יכולה לעשות ? יש כאן שימוש לרעה באישיות המשפטית של החברה .שרית הקימה חברה רק לשם התחמקות מביצוע של חוזה. ניתן לבקש הרמת מסך ,ולאכוף על שרית את ביצוע ההתחייבות החוזית. יש כאן ייחוס של חובות בעל המניה לחברה .שרית חייבת בחוב כלפי דליה ,והחברה חייבת לבצע את אותן התחייבויות. הרמת המסך לא חייבת להיעשות מסעיף ספציפי ובאופן חד צדדי של חובות חברה או חובות בעל מניה .לאחר הרמת המסך נוכל לבדוק את הסעיף הספציפי. הערה : סעיף (9ב) – זהו סעיף כללי. יש לשים לב לסעיף (9ג) – האומר כי ניתן לבצע הרמת מסך בתביעה נגד חברה .לא נגד בעלי מניות .סעיף זה לא מתאים למקרה הנ"ל. .2הרמת מסך מדומה/הזזת מסך/הצצה מאחורי המסך – ייחוס תכונות של בעל מניה לחברה .מכוח סעיף (9א)( )2רישא. נעשה כאן שימוש חלקי באפשרות של -פריצת המחסום שבין החברה לבין בעלי המניות. ביהמ"ש אינו מתעלם מאישיותה המשפטית הנפרדת של החברה ,אבל קובע את יחסו לעניין שבמחלוקת על פי האופי של היישויות שעומדות מאחורי הפרגוד .התוצאה הסופית לא יוצרת יריבות ישירה בין בעלי המניות לבין נושי החברה ,אבל התוצאה כן נקבעת לפי תכונותיהם , זכיותיהם וחובותיהם של בעלי המניות של החברה .כך יוצא ,שבדומה להרמת מסך ממשית קיימת ,התייחסות אל האישיות של בני האדם שמסתתרים מעבר למסך ,אבל בשונה ממנה ,אין התעלמות מקיום החברה והיא נושאת בנטל החיוב. דוגמא : פס"ד DAINLER המקרה – חברה רשומה באנגליה ,שכל מניותיה פרט לאחת ,הוחזקו בידי אזרחים גרמניים. מדובר בתקופת מלחמת העולם הראשונה ,והחברה הרשומה באנגליה הגישה תביעה נגד חברה בריטית בעד חוב שהגיע לחברה התובעת מהחברה הנתבעת עוד מלפני המלחמה .החברה הנתבעת אמרה שבעצם ,החברה התובעת היא בגדר אויב .למה היא אויב ? כי בעלי מניותיה , ברובם המוחלט ,הם גרמנים .צריך לזהות את התכונות של בעלי המניות עם תכונות החברה ומכיוון שיש חוק איסור על סחר עם אויב ,הרי שצריך לדחות את התביעה על הסף כי החברה התובעת מייצגת אויב ואם היא תזכה אזי יהיה סחר עם אויב. בית הלורדים – השליטה בחברה התובעת היא בידי אזרחים גרמנים ולכן מדובר באויב ולכן יש לדחות את התביעה על הסף .הקביעה נעשתה באמצעות – הזזת מסך. פתרון אחר – ניתן היה לטעון כי החברה התובעת היא אישיות משפטית נפרדת ולא משנה מי בעליה .אפשר היה לשלם ולעכב את הכסף באנגליה בחשבונה של החברה התובעת. פס"ד החברה לאנציקלופדיות
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
33
המקרה – בעל שליטה בחברה פונה לבנק לשם קבלת הלוואה עבור החברה .בעל השליטה ערב אישית להלוואה שקיבלה החברה ומשכן דירה שהייתה רשומה על שם החברה לשם הבטחת אותה הלוואה .לימים ,החברה נכנסה להליכי פירוק ,והבנק ביקש את מימוש המשכנתא. החברה ,ובעל השליטה ,התנגדו למימוש המשכנתא .בעל השליטה טען ש-ניכרת הסכם בין בעל השליטה לחברה ,ועל פיו הוא שכר את הדירה מהחברה במעמד של דייר מוגן .לכן ,החברה , לא הייתה יכולה לוותר ,בשמו של הדייר ,על זכותו לדיירות מוגנת .זאת למרות שבעת ההלוואה מן הבנק ,היא הצהירה שהדירה נקייה מזכויות כלפי צד ג'. ביהמ"ש – החליט להזיז את המסך ,ולזהות את בעל השליטה עם החברה .כך ,הוגדר מצג השווא שנעשה על ידי בעל השליטה בחברה לגבי שיעבוד הדירה ,כ-מעשה שנעשה ע"י החברה. מעשה התרמית שיוחס לחברה נעשה ע"י בעל השליטה ומנע ממנה להסתמך על ההסכם של הדיירות המוגנת. יש פה מצב ש-בעל השליטה יצר מצג בשם החברה ,ובגלל המצג הזה הוא מנע מהחברה להסתמך על חוזה שנעשה בינה לבין בעל השליטה בה. למה נסווג את המקרה הזה כ-הרמת המסך מדומה ? כי רק בדקו את מהות היחסים של בל השליטה לבין החברה .עוד אל הטילו שום חבות. בהזזת המסך שייכו תכונות של בעל השליטה לחברה. אח"כ ביצעו הרמת מסך בפועל – הטילו את חובות החברה לגבי התרמית על בעל השליטה , שהוא גם הדייר המוגן. מה היה קורה אם – אחותו של בעל השליטה הייתה הדיירת המוגנת ?האם גם אז היינו מפנים אותה ? כנראה שלא .הרציונל של חוק הגנת הדייר הוא להגן על הדייר .האחות לא ידעה על המשכנתא וההסכמים עם החברה. הבנק כן היה יכול לתבוע את בעל השליטה בתביעה אישית של אורגן על מצג שווא. למה לא עשינו ישר הרמת מסך ? למה יש צורך בהרמת מסך מדומה קודם לכן ? כדי לעשות הרמת מסך ישירה היינו צריכים לפגוע בדייר המוגן .באמצעות הזזת המסך וגילוי – מיהו הדייר ,יכולנו לעקוף את חוק הגנת הדייר. פס"ד חנויות בשבת המקרה – ייחוס תכונות. המקרה -מקום עבודה אוסר על עובד לעבוד בשבת. השאלה -האם החוק חל גם על תאגידים ולא רק על בני אדם ? הרי אי אפשר לדעת מהי דתו של התאגיד .אולי נייחס את תכונות בעלי המניות ל-תאגיד עצמו ? .3הרמת מסך רחבה – ייחוס זכויות וחובות של החברה ליחידים באורגנים ,אם )Iהתקיימו התנאים הקבועים להרמת מסך לפי חוק , )IIאו אם התקיים תנאי הקבוע בחיקוק לייחוס זכויות וחובות כאמור. לפי סעיף (50ב). סוגי הרמת מסך : אפשר לתאר 3סוגים של הרמת מסך :
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
33
()0225
.5הרמת מסך ממשית – ייחוס זכויות וחובות של החברה לבעל המניה בה .ו-ייחוס זכויות וחובות של בעל המניה לחברה .וכל אלו מכוח סעיף (9א)( )0ו-סעיף (9א)( )2סיפא. .2הרמת מסך מדומה/הזזת מסך/הצצה מאחורי המסך – ייחוס תכונות של בעל מניה לחברה .מכוח סעיף (9א)( )2רישא. .3הרמת מסך רחבה – ייחוס זכויות וחובות של החברה ליחידים באורגנים ,אם )Iהתקיימו התנאים הקבועים להרמת מסך לפי חוק , )IIאו אם התקיים תנאי הקבוע בחיקוק לייחוס זכויות וחובות כאמור. לפי סעיף (50ב). דוגמא :הזזת מסך (הרמת מסך מדומה) "ד מגה פס המקרה – מדובר ב-חברת מיזם משותף ,שהוקמה ע"י 5גופים כדי להשתתף במכרז טלוויזיה להפעלת ערוץ בחברה הרוסית .החברה הוקמה ע"י 5גופים שונים ,ובמהלך תהליך ההקמה ,נכרת ביניהם הסכם. בהתאם להסכם ,חולקו הזכויות של החברה ל 5-חברות המיזם והיו שם 2סעיפים : .5הצדדים יוכלו להצטרף לחברה באמצעות חברות בשליטתן המלאה .ואכן ,חלק מהצדדים להסכם בחרו שלא להחזיק במישרין במניות החברה ,אלא באופן עקיף באמצעות חברת אחזקות שבשליטתם המלאה. .2זכות סירוב ראשונה – לכל אחד מבעלי המניות בחברה יש זכות סירוב ראשונה .משמעות הזכות היא כי בעלי המניות שמוציאים למכירה את מניותיהם בחברה ,חייבים להציע את המניות תחילה לבעלי המניות האחרים ואלה יהיו זכאים לרכוש אותם תמורת מחיר מוסכם. בפועל ,הייתה לפחות חברה אחת שניסתה לעקוף את ההסכם ואת הסעיפים הנ"ל .איך ? היא החליטה למכור את המניות בחברת ההחזקות (חברת הבת) .חברת האחזקה ,לכאורה ,לא כפופה להסכם המייסדים ולסעיפים. השאלה – האם ניתן לעקוף את הסכם המייסדים ע"י שימוש בחברת הבת ? ביהמ"ש המחוזי – נקבע ש-גם עסקה של מכירת המניות בחברת האחזקות (חברת הבת) גם היא כפופה להסכם המייסדים ולתניית זכות הסירוב הראשונה .זאת מכיוון שהעברת המניות בחברת האחזקות משמעותה המהותית-כלכלית היא ,העברת השליטה במניות החברה לידי מי שירכוש את חברת האחזקות. ביהמ"ש העליון – תמך בהחלטת/פרשנות המחוזי .שחרור מזכות הסירוב הראשונה של העברת מניות בחברת האחזקות ,משמעותו האמיתית היא – סיכול התכלית שגלומה בזכות הסירוב הראשונה .אין כל קושי לייסד חברת אחזקות שתחזיק במניות החברה ,ולעקוף בדרך זו את זכות הסירוב הראשונה .העברת המניות של חברת האחזקות ,פירושה הוא – העברת מניות בחברת המיזם .לכן ,יש לפרש את הדיבור "העברת מניות בחברה" בהקשר של זכות הסירוב הראשונה ,כדיבור שחל גם על העברת מניות בחברת אחזקות ,שתכליתה היחידה היא – להחזיק במניות חברת המיזם המשותף. אפשר לדמות את המסקנה הזו ל-הרמת מסך בין מניות חברת האחזקות לבין מניות החברה. במקרה זה – מדובר בהרמת מסך מדומה .לא ייחסנו תכונות של חברה לבעל מניות .ייחסנו תכונות של החברה גם על חברת האם.
הרמת מסך רחבה מצב זה יוצר קטגוריה חדשה של מקרים ,שמתוכם נוצרת יריבות ישירה בין נושי החברה לבין נושאי המשרה (האורגנים). להטלת חיוב על החברה ,יש השלכות על מצבה הכלכלי ועל האסטרטגיה העסקית שלה .לכן ,כל פעולה שנעשית בידי אורגנים ,שמכוחה מחויבת החברה ,צריכה להתבצע כדין ומתוך מטרה לקדם את מטרותיה ותכליתה של החברה .כל פעולה שחרגה מתוואי זה ,מזיקה לחברה ,לעסקיה ,למוניטין שלה ,ובוודאי
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
31
להיקף התחייבויותיה .לכן ,במקרים בהם האורגנים של החברה עשו מעשה שמכוחו היא חויבה שלא כדין ,ונעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית של החברה ,המחוקק יוצר קשר בין האורגנים לבין צד ג'. פס"ד מכנס נ' ריג'נט המקרה – מדובר בחברת "פינת אגם" ,לחברה היה מנהל כללי שקראו לו מכנס .היו לה עוד בעלי שליטה .החברה התקשרה עם ריג'נט השקעות ומנהלה – אלבר .ההסכם נועד להסדיר קבלת שירותי ייעוץ למלון שיוקם. הייעוץ החל ,ובשלב מסוים החליטו לנהל משא ומתן לכריתת חוזה חדש בין ריג'נט לבין פינת אגם , כשהחוזה החדש אמור היה לעסוק ב-התחייבות חדשה בין פינת אדם לריג'נט .התברר כי החוזה הישן לא היה ריאלי באשר לתניותיו. פינת אגם ,באמצעות מכנס ,המשיכה לקיים את המשא ומתן לחוזה החדש ,למרות שבזמן זה כבר היה ברור למכנס ,המנהל ,שפינת אם נמצאת בקשיים ויכול להיות מצב בו היא לא תוכל לכרות ולקיים את החוזה החדש. הם הודיעו על הפסקת הפרויקט .הוגשה תביעה נגד פינת אדם ונגד מכנס .נטען כי הם הפרו גם את ההסכם הראשוני ,גם לא שילמו שירותי ייעוץ וגם ניהלו משא ומתן שלא בתום לב. ביהמ"ש – חייב את מכנס אישית .לא חייבו את בעלי השליטה הנוספים של פינת אגם .לכאורה ,ניתן לטעון כי בפס"ד הפעילו רק את הנורמה של חבות אישית על מנהל .אבל ,מפס"ד ניתן להבין שאולי ביצעו כאן הרמת מסך רחבה. פס"ד י.פ.ע.ם שיווק והפצה נ' יצחק צדיק המקרה – מרדכי ויוסי הם בעלים של פטנט ל-כיסוי הגה ,שאושר לרישום כפטנט ב.5111- הבקשה הוגשה עוד בשנת .5115הוקמה חברה בשם י.פ.ע.ם שיווק והפצה .החברה ייצרה את הכיסוי משנת .5112לחברת י.פ.ע.ם קמו מתחרים .ביניהם היו חברת "צדיק" בבעלותו של יצחק צדיק .וחברת "קלאס פורט" .חברת י.פ.ע.ם סברה שמתחיה מייצרים כיסוי הגה שנחה להיות מיוצר על ידה ,והיא הגישה תביעה נגד צדיק ,חברת צדיק ונגד חברת "קלאסיק" שהייתה בבעלותו של גרטלר ,שבשלב מסויים הקים גם את חברת "קלאס פורט". ביהמ"ש – ניתן פס"ד נגד חברת צדיק וקלאסיק של צו מניעה שלא ישתמשו בפטנט .אח"כ ,הגישו תביעה למתן חשבונות ולתשלום פיצויים נגד חברות צדיק וקלאס פורט ,ונגד גרטלר וצדיק (האורגן). בימ"ש שלמטה דחה את התביעה לפיצויים גם נגד קלאס פורט וגם נגד גרטלר .בין היתר ,מן הטעם שכבר חייבו את קלאסיק בתשלום פיצויים .כיוון שהם אותו גוף ואסור להיפרע פעמיים ,כבר חייב את קלאסיק ופטרו את גרטלר וקלאס פורט. ניתן לסווג את מקרי הרמת המסך ל 2-קבוצות עיקריות : .5הרמת מסך במקרים ש-ביהמ"ש כבר הכיר בהם לצורך הרמת מסך. .2הרמת מסך במקרים חדשים ש-ביהמ"ש אמור להכיר בהם כ-מצדיקים הרמת מסך. את 2המקרים נרכז תחת הכותרת – מקרים בהם הצדק וההגינות מצדיקים הרמת מסך. נביא 2מקרים : .5מימון דק – מצב בו הונה העצמי של החברה הוא נמוך ביותר וחסרה לחברה כרית בטחון שתשמש אותה לשם החזר חובות הנושים. חברה שממומנת באופן לא הולם ,שמנהליה נמנעים מלהקפיד על הליכי ניהול פורמליים ,יוצרת חוסר הגינות בסיסי. אם בעלי השליטה ,גם הם ניהלו את החברה בפועל ,הם יימצאו אחראיים בגין הפרת
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
35
()0225
התחייבותה של החברה. .2עירוב נכסים – כשהשולט בחברה אינו מקפיד על הפרדה בין הנכסים שלו לבין נכסי החברה. כך נוצרת עירבוביה בין הנכסים באופן שלא ניתן להפריד ביניהם. אז ,מתקיימות נסיבות שמצדיקות הרמת מסך. פס"ד מינטון נ' קאווני (ארה"ב) (מימון דק) המקרה – חברה שחכרה בריכה ,זכות החכירה הייתה הנכס היחיד של החברה .קטינה טבעה בבריכה והוריה הגישו תביעת נזיקין לפיצוי מהחברה. הם קיבלו פס"ד אך התקשו לממשו ,מכיוון שלחברה לא היו נכסים. השאלה – יש פס"ד .לפי הצדק ,האם ניתן להגיש בקשה להרמת מסך נגד בעלי החברה ? ביהמ"ש – אעפ"י ש-הון החברה לא חייב לכסות את כל התחייבויות החברה ,הוא חייב לעמוד ביחס סביר לאופי העסק וסיכוניו. אם זוהי בריכה ,על בעליה לצפות מצב של טביעה והצורך לשלם על כך .לכן ,הם היו צריכים לבטח את עצמם .מכיוון שלא עשו זאת ,הם הופכים למבטחים. כיצד נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות ? הרי לא נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות .מקסימום בעלי הבריכה התרשלו. כאן נטיל אחריות בדומה לדיני הנזיקין .התרשלת היא פגיעה ללא כוונה .לכן ,יש להטיל אחריות "נזיקית" מתוך דיני התאגידים. הרשלנות היא – אם ניתן לצפות נזק סביר ביחס לסוג התאגיד ,יש להתכונן לכך. מהו הקריטריון הנוסף שבגינו עשו הרמת מסך ? .5יחס לא סביר – בין הסיכונים/חיובים הניתנים לצפייה לבין הון החברה. .2נושה לא רצוני – נושה כזה לא התקשר מרצון עם החברה .הוא לא יכול ולא לקח על עצמו סיכון. הילדה וההורים הם סוג של נושים רצוניים – הם באו לבריכה מרצון. אבל ,הרצוניות צריכה להתייחס לנזק .ההורים והילדה לא התכוונו ולא לקחו על עצמם את הסיכון לטביעה. לא הייתה כאן הסתכנות מרצון. פס"ד דמטי נ' דנור (עירוב נכסים) המקרה – דמטי הועסק ע"י חברה שעוסקת בשיווק ,בהפצה והתקנה של מוצרי היגיינה (להלן :חברת השיווק) .במסגרת עבודתו ,הוא למד ורכש ידע על ספקים ולקוחות .בהסכם הראשון שנכרת עם תחילת עבודתו בחברת השיווק ,נכלל סעיף לפיו – במקרה של הפסקת עבודה ,אסור לו למסור מידע על חברת השיווק או להמשיך ולעבוד בחברה ,במשך 3שנים מיום הפסקת העבודה. המנהל של חברת השיווק ,גנור ,הקים חברה נוספת (להלן :חברת גנור) .בחברה זו היו גנור ואשתו בעלי שליטה .דמטי עבר לעבוד בחברת גנור .הוא חתם על הסכם עבודה נוסף ,ובו סעיף הגבלת עיסוק בדומה לזה שחתם עם חברת השיווק .למעשה ,הוא המשיך לעבוד אצל 2החברות ללא ההבחנה ביניהן. בגין המעבר הפורמלי בין החברות ,הוא חתם על הסכם פיצויי פיטורים ובהסכם הוא הצהיר כי למד את עבודתו אצל גנור וחברת גנור .הוא הצהיר עוד שהוא קיבל מהם את מלוא המידע שקשור לעסקיהם , ובתמורה לקבלת פיצויי הפיטורים ,הוא מתחייב שלא לעבוד בכל עבודה שהיא בה עוסקת החברה במישרין או בעקיפין ,לתקופה של 3שנים מיום חתימת ההסכם או מיום פרישתו מהחברה. הוא גם התחייב שלא להתחרות בחברת השיווק ,בגנור ,או בכל חברה שקשורה אליו ,במשך 3שנים מיום חתימת הסכם זה ,ולא לעסוק בעסק דומה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
31
כעבור למעלה מ 3-שנים ,סיים דמטי את עבודתו אצל חברת השיווק וחברת גנור .עוד קודם לכן ,הוא הקים חברה בשליטתו שנקראת חברת דמטי שהוא שולט בה ,והיא עוסקת באותו תחום שבו עוסקת חברת השיווק ,ומתחרה בחברת השיווק ובחברת גנור. גנור ,חברת השיווק וחברת גנור פנו לביהמ"ש וביקשו צו מניעה מקיף שאוסר על דמטי להתחרות בכל חברות גנור למיניהן .ביהמ"ש נעתר. הטענות – דמטי טען כי את עבודתו בחברת השיווק ,הוא כבר הפסיק מזמן ,ולכן עברה תקופת ההגבלה שלו לגבי העיסוק .לגבי חברת גנור ,לא הופרה כל התחייבות ,מכיוון שהחברה שלו עוסקת בתחום אחר מזה שבו עוסקת חברת גנור. ביהמ"ש – דחה את טענות .ביהמ"ש עשה הרמת מסך כפולה :פעם אחת התברר כי הניהול והעבודה של 2החברות היו ניהול ועבודה של חברה אחת .כל חברות גנור היו אשכול חברות אחד והכל נעשה בעירוב נכסים. לכן ,צריך להתייחס לכל ההתחייבויות שנעשו כלפי גנור ,כהתחייבות כלפי כל האשכול ביחד. מצד שני – העובדה שדמטי הקים חברה והפר את התחייבותו ,לא תהווה סיבה לתת לו להתחמק מאחריות. כלומר – דמטי אחראי לקיים את חוזהו מול כל אשכול החברות. הרמת מסך אחת – לטובת בעלי מניות (בחברות גנות). הרמת מסך שנייה – לחובת בעלי המניות וכלפי דמטי מול אשכול החברות.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
31
()0225
הדחיית הלוואות סעיף (9ה) – "אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע מבית משפט להעניק סעדים אחרים ,לרבות השעיית זכותו של בעל מניה מסוים בחברה להיפרע את חובו ,עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל יתר התחייבויותיה". הערה : נושה מובטח -נושה שנתן הלוואה לחברה .כדי להבטיח את החזר ההלוואה ,הוא קיבל שיעבוד על נכס של החברה. דוגמא : הטיל משכנתא על מקרקעין של החברה. האם הסעיף נוגע רק ל-נושה רגיל או שמה גם לגבי נושה מובטח ? הסעיף לא נותן תשובה ברוב המקרים מדבר הסעיף על נשייה לא מובטחת .הלוואה מובטחת בשיעבוד ,הנושה יפנה לביהמ"ש שימנה כונס נכסים. אין להוציא אפשרות ,כי בבקשה לכינוס נכסים ביהמ"ש יבדוק ויראה באילו נסיבות נעשתה ההלוואה. יכול להיות שביהמ"ש ישתמש בסעיף (9ה) גם ל-נשייה מובטחת. דוגמא : פס"ד סולומון (נושה) המקרה -בעל שליטה בחברה נותן לחברה הלוואה .החברה נקלעת לקשיים ולא יכולה להחזיר חובותיה. מתחילה תחרות זכויות בין נושים .כל נושה רוצה שיעדיפו אותו .מה יהיו סדרי העדיפויות בין הנושים ? השאלה – האם עדיף הנושה החיצוני ,או בעל המניות שחובש כעת גם כובע של נושה ? ביהמ"ש – במצבים מסויימים ,שמצדיקים הרמת מסך ,או שנעשה שימוש זר בעיקרון של האישיות המשפטית הנפרדת ,ביהמ"ש ידחה/ישהה את זכותו של בעל מניה ,שחובש גם כובע של נושה ,לקבל את החזר ההלוואה ,עד אחרי שהחברה תיפרע את כל יתר התחייבויותיה במלואן. סעיף – 5אם נעשתה הרמת מסך ,ביהמ"ש רשאי להטיל עוד סנקציה – להורות שבתקופה של 51שנים מקסימום ,אדם שכלפיו הרימו מסך לא יוכל לשמש כדירקטור או מנכ"ל.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
31
תכלית החברה סעיף (00א) " :תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה ,וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה ,בין השאר ,את ענייניהם של נושיה ,עובדיה ואת ענינו של הציבור;כמו כן רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה ,אף אם התרומה אינה במסגרת שיקולים עסקיים כאמור ,אם נקבעה לכך הוראה בתקנון". סעיף (00ב) " :הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על חברה שבתקנונה נקבע כי היא הוקמה להשגת מטרות ציבוריות בלבד ואשר תקנונה אוסר חלוקת רווחים לבעלי מניותיה". במערת הכוחות בחברה ,יש ניגוד עניינים אינהרנטי (מובנה) בין בעלי מניות לבין נושים. מטרת הנושים/מלווים – לקבל חזרה את ההלוואה ואת הריבית שהחברה התחייבה לשלם להם. הריבית היא קבועה .לא משנה מה יהיו הישגי החברה ,היא תשלם לנושיה את אותה הריבית .לכן ,מטרת הנושים היא שהחברה תנקוט במדיניות ניהול נמוכת סיכונים ,על מנת שהסיכוי שלהם בחזרה את ההלוואה ,לא יאוים ע"י הסיכון שהיא תיקח. מטרת בעלי המניות – הם קונים מנייה ,ואף אחד לא מבטיח להם רווחים .בעלי המניות יודעים שהם קונים מניות בשק .הם לא יודעים מה יהיה .בסיכון שהם לוקחים הוא גבוה. בגלל רמת הסיכון לבעלי המניות ,הם בעצם מקבלים את ההטבה ,בדמות של דיווידנדים .הם משולמים רק אחרי שמחזירים חובות ,אבל הם לא מוגבלים לגובה מסוים ויכולים להיות ברמה גבוהה. במשך שנים הייתה תפיסה שאומרת שתכלית החברה היא – להשיא את הרווחים של בעלי המניות. חוק החברות שינה את המצב – החברה צריכה לפעול לטובת מקסום הרווחים של עצמה (לא של בעלי המניות) .כלומר ,אם עומדו בפני החברה מספר אפשרויות של טובת בעלי המניות או טובת החברה ,היא צריכה לפעול לטובתה. למה ? כי לחברה מותר לקחת בחשבון ,כאשר היא מדברת על מיקסום רווחים ,את האינטרסים של הנושים ,של העובדים ,ואת האינטרס של הציבור. דוגמא : חברה יכולה לקחת בחשבון את איכות הסביבה. עניין זה נוגע ל-חובת נושא משרה .חובתו של נושא המשרה היא לחברה ולא לבעלי המניות. סעיף (00ב) אומר לנו שהחוק חל ,לא רק על חברות עסקיות ,אלא גם על חברות "שלא מחלקות רווחים". ניתן להקים חברות לתועלת הציבור ,מכוח חוק החברות ,והוא יחול עליהן למעט הנושא של חלוקת דיווידנדים ,וזאת מכיוון שאותה חברה בחרה באופן רצוני לאסור על עצמן לחלק דיווידנדים. חברות אלו דומות בהתאגדותן לעמותות ,אבל ,בגלל שמשרד רשם העמותות מקשה על הקמת עמותות , מתאגדים פועלים לאיגוד חברה ובוחרים לפעול כ-חברה לתועלת הציבור שנרשמת אצל רשם החברות , ולא כעמותה שנרשמת אצל רשם העמותות. אבל ,חברה לתועלת הציבור היא חברה לכל דבר ועניין .חל עליה חוק החברות.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
32
()0225
התקנון סעיף – 05לכל חברה יהיה תקנון כמפורט בחוק. סעיף – 08בתקנון חייב לכלול פרטים מסויימים : .5שם החברה. .2מטרות החברה. .3פרטים בדבר הון המניות הרשום. .3פרטים בדבר הגבלת אחריות. יוצא מכאן שהיום ,לפי החוק החדש ,כדי לרשום חברה צריך מסמך אחד – התקנון. בעבר ,לפי פקודת החברות ,היו דרושים 2מסמכים – תקנון ו-תזכיר. סעיף – 03חברה רשאית לכלול בתקנון נושאים שנוגעים לחברה או לבעלי מניותיה ,ובכלל זה הזכויות והחובות של בעלי המניות בשל החברה ,הוראות לעניין דרכי ניהול החברה ,וכל נושא אחר שבעלי המניות ראו לנכון להסדירו בתקנון. יוצא ,שתקנון החברה כולל 2סוגים של הוראות : .5הוראות שחובה לכלול. .2הוראות שניתנות להוספה. אם הוראות הרשות ניתן לאפיין כ-הוראות מ 3-סוגים : .5הוראות שמעתיקות את הוראות החוק בנושאים שונים ,שהמתאגדים החליטו לכלול בתקנון , לשם חיזוק התוקף החוזי שלהם. .2הוראות שמסדירות באופן שונה נושאים שהחוק מטפל בהם ומאפשר להתנות עליהם. דוגמא : סעיף (01ג) – מאפשר התנאה על מעמדו וזכויותיו של צד ג' במערכת יחסיו עם היזם. לכן ,יזמים יכולים לכלול בתקנון החברה הוראה ,על פיה – אם התבצעה יזמות גלויה ,היזם יחוב כלפי צד ג' ,גם אם החברה אישרה ואימצה את הפעולה. .3הוראות שעוסקות בנושאים שאינם קשורים במערכת היחסים שבין החברה לבין בעלי המניות. דוגמא : זכויות של צד ג' כמו – בעלי אגרות חוב .משכורות מנהלים. סעיף – 21התקנון נחתם לפני הקמת החברה בידי בעלי המניות הראשונים .יש לציין בו את המניות שמוקצות לכל אחד מבעלי המניות ,וכן את שמו ,מענו ,ומספר הזהות של כל בעל מניה שחתום עליו. סעיף – 09התקנון מוגש לרישום במועד התאגדותה של החברה ,ומאותה עת ואילך ,הוא בר תוקף. "תקנון של חברה ,כפי שנרשם עם התאגדותה ,יהיה תקף מעת התאגדותה". נוסע מכך כי התקנון מסדיר 2מערכות יחסים : .5מערכת יחסים חיצונית – בין כל העולם לחברה. .2מערכת יחסים פנימית – בין החברה לבין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
35
מה האופי של התקנון ? חוק החברות יוצא מנקודת מוצא עקרונית על פיה – התקנון הוא חוזה. סעיף (05א) – דין התקנון כדין חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם. למה בכלל צריך לאפיין את מהותו של התקנון ? מאחר והחברה היא מרכז שמגלם התקשרויות רצוניות בין כל קבוצות בעלי העניין ,צריך לקבוע כללים ברורים כדי לאפשר תקשורת תקינה בין חברי הקבוצה ובין הקבוצות לבין עצמן. הכללים הללו גלומים במסמך היסוד ,אבל צריך להגדיר את הדין שחל על אותו מסמך יסוד. במשך שנים הייתה מחלוקת לגבי האופי של מסמכי היסוד. חוק החברות קבע – דין התקנון כדין חוזה. אבל ,תכולת החוקים על התקנון איננה גורפת ! .צריך להתאים אותם לנסיבות המתאימות. השוני המשמעותי הוא – שהתקנון הוא בעצם חוזה רב צדדי ,ולכן אי אפשר להחיל עליו את הוראות הבטלות של חוזה רגיל. מהן ההשלכות ל-הגדרת התקנון כחוזה ? .5תחולת הנורמה של תום הלב – משמעות החלת חוקי החוזים על התקנון היא בהכפפת מערכות היחסים בחברה ,גם מערכות היחסים הפנימיות וגם החיצוניות ,לנורמה של – התנהגות בתום לב ובדרך מקובלת. חובה זו חלה ,החל ממועד המשא ומתן להקמת החברה והלאה. החובה הנובעת מ-חוק החברות מופנית לחברה בעת הצבעת בעלי המניות. החובה מ-חוק החוזים מופנית לכל גוף בחברה וכלפי כל גוף ,פנימי או חיצוני לחברה. .2תחולת ההוראות החוזיות על זכויותיהם וחובותיהם של כל הצדדים לתקנון. מהן החובות שכלולות בתקנון ? אלו עשויות להיות הוראות בחוק ,שהצדדים בחרו לחזור עליהן בתקנון ,ואם הצדדים עשו כן ,הרי שהם מעניקים להוראות הללו ,בנוסף על מעמדן הסטטוטורי ,גם מעמד של הוראה חוזית. דוגמא : אם חברה הפרה את חובתה ,להעמיד לעיונו של בעל מניה מסמכים ,או לחלק לו דיווידנדים , היא תהיה כפופה לתביעה בגין הפרת חוזה ,בנוסף על – הפרת הוראות החוק שבסעיף 081- .030 יש חובות שנובעות מהוראות הרשות ,שמסדירות בדרך שונה ,הוראות שהחוק נותן להתנותעליהם. דוגמא : נקבע בתקנון ש-מינוי דירקטורים יעשה רק ע"י בעלי מניות ניהול ,ולא באסיפה הכללית. אם בכל זאת ,החברה החליטה לבחור דירקטורים באסיפה הכללית ,היא שוללת ממי שמחזיק במניות הניהול את הזכות לבחור דירקטורים ,ולכן הם זכאים להגיש תביעה על הפרת חוזה. .3הוראות שמעניקות זכויות לצדדים שלישיים שאינם קשורים לחברה ,או זכויות לבעלי מניות שלא בכשירותם כבעלי מניות.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
32
()0225
דוגמא : בעל מניות גם מתמנה למנכ"ל מכוח התקנון .הוא בעל מניות ,אך זכותו לתפקיד המנכ"ל מול החברה אינה קשורה למעמדו כבעל מניות ,ולכן יש כאן תביעה חוזית של צד ג' – המנכ"ל (לא בכובע של בעל מניה) מול החברה. תקנון הוא חוזה בין בעלי המניות לבין החברה ובין עצמם .מנכ"ל הינו אורגן ולא בעל מניות , ולכן הוא צד ג' לתקנון .הוא לא צד ישיר.
שינוי התקנון שינוי בתקנון משקף את רצונם של המתאגדים בזמן נתון. שינויי בעלות ,מצב החברה וכו' ,יכול לגרור את הצורך לשנות את התקנון. סעיף – 21אופן שינוי התקנון. חברה רשאית לשנות את התקנון בהחלטה שנתקבלה ברוב רגיל. מהם הכללים לשינוי התקנון ? סעיף (22א) " :חברה רשאית לשנות את תקנונה בהחלטה שהתקבלה ברוב רגיל באסיפה הכללית של החברה ,אלא אם כן נקבע בתקנון כי דרוש רוב אחר או אם נתקבלה החלטה כאמור בסעיף ."22 .5סעיף (21א) רישא -לשם שינוי התקנון צריך רוב רגיל. רוב רגיל – רוב שהתקבל בהצבעה של המשתתפים והזכאים להצביע ,באסיפה כללית שזומנה כדין. .2סעיף (21א) סיפא – בעלי המניות רשאים לקבוע בתקנון רוב אחר מהרוב הרגיל ,לשם שינוי התקנון .המחוקק מאפשר לקבוע כלל הכרעה מכביד יותר ,כדי לשריין את התקנון מפני שינויים מקריים בבעלות על מניות. דוגמא : ניתן לקבוע רוב של 52%מבעלי המניות ,הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפה הכללית. .3סעיף (22א) – ניתן לקבל החלטה באסיפה הכללית ,שעל פיה החברה תהיה מוסמכת להגביל בחוזה את סמכותה לשנות את התקנון. דינה של החלטה כזו באסיפה הכללית – כדין שינוי תקנון .ההחלטה תצטרך להתקבל ברוב הדרוש לשינוי התקנון ,עפ"י הוראות התקנון. דוגמא : אסיפה כללית יכולה לאפשר לחברה לכרות חוזה חיצוני עם צד ג' ,ובחוזה היא יכולה להגביל את סמכותה של החברה לשנות את התקנון. .3סעיף (21ב) – כל הוראה בחוק שניתנת להתניה ,אבל החברה לא התנתה עליה ,נקלטת לתוך התקנון .היא חלה על החברה ,וניתן יהיה לשנותה בהחלטה שהתקבלה באסיפה הכללית ,ברוב שקבוע בתקנון לשינויו. דוגמא : סעיף 53לחוק קובע שהאסיפה הכללית השנתית תמנה את הדירקטורים ,אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
33
תקנון של חברה לא קובע את אופן מינוי הדירקטורים. לכן ,הדירקטורים יתמנו ע"י האסיפה הכללית השנתית. לאחר כמה שנים השתנתה הבעלות בחברה ,בעלי המניות החדשים החליטו שהם רוצים להעניק את הזכות למינוי דירקטורים למחזיקים במניות ניהול. בנוסף ,תקנון החברה קובע ש-שינוי תקנון יתבצע ע"י רוב של 52%מהמשתתפים והמצביעים באסיפה הכללית שמתכנסת. יוצא – שכדי לכלול את ההוראה החדשה שקובעת-שבחברה יתמנו הדירקטורים ע"י בעלי מניות ניהול ,יש לכנס אסיפה כללית שלא מן המניין ,ושם לקבל החלטה ברוב של 52%כדי לכלול את ההוראה החדשה בתקנון. הערה : האם חברה יכולה לקבוע הוראה התקנון כי לא ניתן לשנות את התקנון ? בתיאוריה כן אך לא לכך "ד פרי העמק( .השופט ברק). התכוון המחוקק .לא ניתן לעשות זאת .פס .1סעיף (21ב) – הוראה בתקנון שעל פיה ,דרוש רוב מסוים לשינוי הוראות התקנון ,ניתנת לשינוי כדלקמן : אם רוצים להציע רוב קטן יותר לשינוי התקנון מהרוב שנקוב בהוראה הקיימת – הרוב שדרוש לשינוי הוא הרוב שנקוב בתקנה. .5אם הון מניות החברה מחולק לסוגים שונים ,ולכל סוג מניות מוקנות זכויות שמפורטות בתקנון , אין לשנות את ההוראה בתקנון שמעניקה זכויות לסוג מניות אלא באישור מראש מאת אסיפת בעלי המניות שמחזיקים באותו סוג מניות. מניות הוא דבר שקונים בכסף והן מייצגות את מה שקנינו .לכן ,לא ניתן לוותר על זכויות כאלו ללא הסכמת מי שקנה לעצמו אותן. .1הזכות לשנות את התקנון אינה מקנה לחברה חסינות מפני התחייבויות קודמות שלה. יש 2מצבים : .1.5כאשר נעשה שינוי תקנון בניגוד לחוזה חיצוני קודם .אם תקנון של חברה מקנה לחברה זכות לשנות אותו ,וזכות השינוי אינה מוגבלת להסכמתו של צד ג' ,הרי שאם החברה כרתה חוזה עם צד ג' וכתוצאה משינוי התקנון היא נאלצת להפר את החוזה ,היא זכאית לשנות את התקנון ,אבל היא גם חייבת לפצות את הצד הנפגע בגין ההפרה. דוגמא : "ד הארצי לעבודה פס"ד קמחי נ' ביה המקרה – החברה שינתה את התקנון ופעלה בהתאם לשינוי ובניגוד להוראות החוזה שנכרת עם קמחי. כתוצאה מכך פוטר קמחי מעבודתו לפני המועד שהוא היה אמור לסיים את תקופת כהונתו אילו כובד החוזה עימו. ביהמ"ש – נתן תוקף לפיטורים של קמחי מכהונתו ,מאחר להם עלו בקנה אחד עם תקנון החברה שהעסיקה אותו .אבל ,לא היה בכך כדי לפטור את החברה מחובתה לפצותו. .1.2כאשר נעשה שינוי תקנון מכוח התנהגות – בחברות קטנות ,מוכרת התופעה של חריגה מהניהול הפורמלי .החריגה הזו עלולה להגיע כדי סטייה מתמשכת מהתקנון. האם ניתן לתת תוקף לשינוי הזה ?
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
33
()0225
ברמת העיקרון ,בעניין של אגודות שיתופיות ,ביהמ"ש אמר ש-במקרים יוצאי דופן ,נקבל את הגישה ש-נוהג גובר על הוראות התקנון .אבל ,מדובר באגודה שיתופית. ביהמ"ש יכול לתת עדיפות להתנהגות שכזו על פני תקנה בתקנון. .1סעיף (21ד) – למרות כל הכללים האמורים ,בשום מקרה לא ניתן יהיה לשנות את התקנון ולחייב בעל מניה לרכוש מניות נוספות או להגדיל את היקף אחריותו ללא הסכמתו. .1סעיף – 032שינוי התקנון כפוף לא רק לכללים שמסדירים את אופן השינוי אלא גם לכללי ההתנהגות של בעלי מניות בזמן השינוי.
פרטים שחובה לכלול בתקנון .5שם החברה סעיף - 20שם החברה משמש לה אמצעי זיהוי ,והוא גם מהווה חלק מהמוניטין שלה ,והוא יכול לשמש נכס בעל ערך. סעיף – 25התנאים לקביעת שם חברה. סעיף – 10שינוי שם ,כמוהו כ-שינוי הוראה בתקנון. הליך לשינוי שם החברה כולל 3שלבים : .5.5בחירת שם ראוי עפ"י הכללים של בחירת שם. .5.2אישור השינוי באסיפה הכללית ברוב שקובע התקנון לשינוי. .5.3אישורו של הרשם. רק לאחר שהרשם אישר את השם החדש ,הוא ירשום אותו וייתן לחברה תעודת שינוי שם. ראינו כי יש חובה לרשום 3דברים בתקנון. סעיף – 08בתקנון חייב לכלול פרטים מסויימים : .5שם החברה – דיברנו בשיעור שעבר. .2מטרות החברה. .3פרטים בדבר הון המניות הרשום. .3פרטים בדבר הגבלת אחריות. .2מטרות החברה עד שנת , 5112עפ"י ההלכה בדיני החברות בישראל ,צריך היה להגדיר בצורה מפורטת את מטרות החברה במסמך היסוד. לפי ההגדרה של המטרות במסמך היסוד ,כל מה שחרג ממסגרת המטרות ,נחשב לפעולה של – – ULTRA VIRESקריא ,שחורג מהמטרות. כל פעולה שלא לפי מטרות החברה ,נחשבה ל-בטלה .כאילו לא נעשתה בכלל (.)Void כל מי שפעל עפ"י הפעולה הזו (שבטלה) ,נחשב כמי שעשה פעולה בלתי תקפה ,שגם החברה וגם הצד השלישי יכולים היו להתכחש לתוקפה של הפעולה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
31
ההלכה רצתה להגן על 2גופים : .5בעלי המניות – כדי שהם ידעו לבטח במה החברה מתעסקת ובמה לא. בעלי המניות/משקיעים רצו לדעת במה משקיעה החברה ובמה היא מתעסקת .הם רצו לקחת חלק רק במה שכלול במטרות החברה .לחברה לא הייתה יכולת "לשנות כיוון" סתם כך או לפי רצון הרוב של בעלי המניות. .2הגנה על נושים רצוניים – כאשר נושה מלווה לחברה ,הוא עושה זאת מלכתחילה בתנאי שהוא יודע שהסיכוי לקבלו בחזרה הוא סביר .הוא יודע במה החברה משקיעה את הכסף ולוקח סיכון בהתאם .ככל שרמת הסיכון של החברה הולכת וגדלה ,כך גדל הסיכון לקבל בחזרה את הכסף .הנושים רצו טווח שליטה על פעילות החברה. לדוקטרינה יש מספר חסרונות : זה פגע בחיי המסחר – אם יכו ללהיות מצב שחברה תעשה עסקאות ואח"כ היא בעצמה תוכל לבוא ולטעון שהפעולה שהיא עשתה חרגה מהמטרות ולכן בטלה ,אזי אין וודאות בעסקאות. ב , 5112-בוטלה הדוקטרינה מ-פקודת החברות .במקומה ,כל הנושא של חריגה ממטרות עבר פאזה ממצב של בטלות ,לפעולה של חריגה מסמכות מנהלים ,ולכן רק פעולה שבמצבים מסויימים בטלה. הבטלות של הפעולה תלויה ב-מצבו הנפשי של הצד השלישי. שלבי בדיקה : .5נבדוק את מטרות החברה במסמכי היסוד. .2נבדוק אם הפעולה נכנסת לתחום סמכות המנהלים. .3נבדוק את מצבו הנפשי של הצד השלישי. מערכת היחסים שבין המשקיעים לבין המנהלים (האורגנים) היא סבוכה .המשקיעים לא רוצים ולא יכולים לבצע פיקוח מתמיד על האורגנים שמתחת. מטרות החברה עפ"י התקנון : סעיף – 12יש לנו 3אפשרויות להגדיר את מטרות החברה בתקנון. האפשרויות מחלוקות לפי רמת היקף האחריות של המנהלים : " .5לעסוק בכל עיסוק חוקי" – האפשרות הכי רחבה .המנהלים יכולים לקחת את הכסף ולעשות ככל העולה על רוחם בהתאם לחוק. החיסרון – אי אפשר לעקוב אחרי תחומי העיסוק של החברה .יש למנהלים הרב כוח. אי אפשר לצפות את סוגי פעילות החברה .המנהלים יכולים לשנות כיוון בכל רגע. " .2לעסוק בכל עיסוק חוקי ,למעט בסוגי עיסוקים שפורטו בתקנון" – ניתן להגביל את המנהלים מלעסוק בתחום מסוים. המשקיעים יכולים למנוע מהחברה מלעסוק בתחום שלא נראה להם. יתרונות – משקיעים יכולים למנוע תחרות בתחום מסוים ע"י הגבלתו או הבטחת הימנעות מכניסה לתחום אחר.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
35
()0225
" .3לעסוק בסוגי עיסוקים שפורטו בתקנון" – יש הגבלה ושליטה מלאה על תחומי העיסוק של החברה .המנהלים יעסקו רק בתחום הנדון. יש שליטה מלאה בתחומי העיסוק. כל יזם רשאי להקים לעצמו חברה עם סעיף מטרות לפי רצונו. מהי השפעת הגדרת המטרות על פעולות החברה ? על פעולות נושאי המשרה שלה ? יש לבחון 3סעיפים : .0סעיף (55א) " :חברה ומי שפועל מטעמה לא יבצעו פעולה שיש בה חריגה מן המטרות הקבועות בתקנון וכן לא יבצעו פעולה בלא הרשאה או פעולה בחריגה מן ההרשאה". החוק עצמו מצווה על חברה וגם על נושאי משרה מטעמה ,שלא לבצע פעולה שחורגת מהמטרות שקבועות בתקנון ,וגם שהחברה ונושאי המשרה מנועים לבצע פעולה ללא הרשאה או פעולה בחריגה מהרשאה. דוגמאות : פעולה שחורגת מהמטרות – פעולה לפי סעיף )1(12נקבע התקנון שהחברה תתעסק בנדל"ן. דירקטוריון החברה נכנס להשקעות בתחום הביו-טכנולוגיה .פעולה זו חורגת מהתקנון. פעולה ללא הרשאה – מנהל של חברה ,שאין לו זכות לחתום בשם החברה ,החליט לחתום בשם החברה .החתימה שלו בשם החברה זו פעולה ללא הרשאה. פעולה שחורגת מהרשאה – לדירקטוריון מותר לקבל החלטות על הלוואה עד לסכום של .₪ 222,222אם הדירקטוריון קיבל ב 2-פעמים החלטות של הלוואה שסך כל ההלוואה מסתכם ב .₪ 222,222-כלומר ,יש כאן פעולה חורגת מהרשאה. .2סעיף (59א) " :פעולה שנעשתה בעבור חברה בחריגה מהמטרות הקבועות בתקנונה ,או שנעשתה בלא הרשאה או בחריגה מן ההרשאה ,אין לה תוקף כלפי החברה ,אלא אם כן אישרה החברה את הפעולה בדרכים הקבועות בסעיף קטן (ב) ,או אם הצד שכלפיו נעשתה הפעולה לא ידע ולא היה עליו לדעת על החריגה או על העדר ההרשאה". הסעיף מחלק את 3הפעולות השונות הנ"ל ו-מתנה אותן במצבו הנפשי של צד ג' : 3הפעולות נחשבות – חורגות. על מי להטיל את האחריות והחבות על הפעולה החורגת הזו ? למחוקק יש 2אפשרויות : )Iהפעולה תקפה – החברה סובלת .החברה מחוייבת לקיים פעולות שהיא לא רצתה לעשותם. צד ג' לא פעל בתום לב – הוא ידע או שהיה עליו לדעת על החריגה .הוא לקח סיכון. לחברה יש ברירה – אם היא רוצה לקיים את הפעולה ,אז היא מאשרת אותה והחוזה תקף. אם החברה לא רוצה את החוזה – הפעולה בטלה. )IIהפעולה לא תקפה – צד ג' סובל .הוא חתם חוזה וכעת הוא לא תקף. למה שנפעל לטובת צד ג' ? כי הוא לא ידע ולא היה צריך לדעת .הוא פעל בתום לב ולכן אין
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
31
לפגוע בו. פעולות חורגות
ידע או היה עליו לדעת
לא ידע ולא היה עליו לדעת
ברירת החברה : .5פעולה חורגת ממטרות החברה .2פעולה ללא הרשאה .3פעולה חורגת מהרשאה
פעולה תקפה
.)Iהפעולה בטלה. .)IIהפעולה תקפה מכיוון שאושרה לפי סעיף (59א)(7ב)
סיכום : פעולה חריגה תלויה ב-מצבו הנפשי של צד ג'. .1סעיף " : 02רישומו או קיומו של מסמך בחברה או אצל הרשם ,אין בו כשלעצמו משום ראיה לידיעת תוכנו". בזמנו שלטה דוקטרינת הידיעה הקונסטרוקטיבית :כל אימת שהיו מסמכים אצל רשם או שהיו פתוחים לעיני הציבור ,ראו את הציבור כ-יודע אותם. זה הטיל חוב כבד על הציבור לבדוק כל בית עסק (מכולת ,חנות לריהוט )... המחוקק הגיע למסקנה כי העמסת הידיעה על הציבור היא קשה ,והוא ביטל את הדוקטרינה של הידיעה הקונסטרוקטיבית. סעיף – 02זה שמסמך קיים בחברה או אצל הרשם ,עדיין לא אומר שאנחנו יודעים אותו. כל נושא הידיעה מותנה במערכת הנסיבתית. שאלה : מה קורה אצל צד ג' ,שעשה עסקה עם חברה ,וכעת הוא רוצה לבטלה .הוא מגלה שהעסקה נעשתה בחריגה מסמכות .האם הוא יכול לבטל את העסקה ? הכל מותנה בידיעתו של צד ג' במועד עשיית העסקה. אם במועד העסקה היא נעשתה בתום לב ,אזי העסקה תקפה. אם לא היה לצד ג' תום לב ,זה כבר לא תלוי בו אלא רק בחברה .לחברה יש סמכות לבטל את החוזה אם היא רוצה. שאלה : העסקה לא הצליחה כי הייתה חריגה מסמכות. למשל – חברה שמתעסקת בנדל"ן פותחת מסעדה .המנהלים לא מבינים בתחום הזה. מדובר בצורה של רשלנות .ניתן לתבוע על – הפרת חובת אמונים/זהירות לחברה. דיברנו על מערכת האחריות של פעולות חריגות בין החברה לבין צד ג'. מה התוקף של הפעולות החורגות לגבי מערכת היחסים שבין החברה לבין המנהלים ? תשובה :
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
31
()0225
המנהלים ביצעו פעולה חורגת ,ובכך הפרו את חובת הזהירות שלהם או שהפרו את חובת האמונים שלהם. לחברה יש עילה לתבוע אותם על היפר חובות זהירות/אמונים. איך החברה יכולה להתמודד עם פעולה חורגת ? סעיף (59ב) – חברה יכולה לאשר בדיעבד פעולה חורגת. חריגה מהמטרות – אישור בדיעבד באסיפה הכללית. חריגה מהרשאה – אישור לפי סמכות המנהלים וסמכותם .הדירקטוריון/המנכ"ל. דוגמא : דירקטוריון קיבל החלטה להיכנס לתחום הביו-טכנולוגיה .בתקנון יש הגבלה לעיסוק בתחומי נדל"ן בלבד. אפשר לאשר את הפעולה : .aלקבל החלטה לתיקון התקנון ומכניסים את תחום הביו-טכנולוגיה למסגרת המטרות. .bלקבל החלטה נקודתית בדיעבד.
האם ניתן למנוע פעולות חורגות ? כן. סעיף (55ב) " :נעשית או שיש יסוד להניח שעומדת להיעשות פעולה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט ,לבקשת החברה ,בעל מניה ,או נושה של החברה שיש חשש לפגיעה בזכויותיו ,לתת צו להפסקתה או למניעתה של הפעולה". כלומר ,במידה שאחד מהגופים מגיעים למסקנה כי יש איום על החברה /נושה ...אזי ניתן לפנות לביהמ"ש ולהפעיל שיקול דעת.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
31
הגבלת אחריות סעיף (15א) " :אחריות בעלי המניות לחובות החברה יכול שתהיה לא מוגבלת ,והדבר יצוין בתקנון;היתה אחריות בעלי המניות מוגבלת ,יפורט אופן ההגבלה בתקנון". סעיף (15ב) " :היו מניות החברה בעלות ערך נקוב ,אחראים בעלי המניות לפרעון הערך הנקוב לפחות, אלא אם כן נתקיים האמור בסעיף ".323 כשבעל מניות רוכש מניה ,היא מטילה עליו אחריות לשלם את הערך הנקוב של המניה .במידה והמניה הונפקה בפרמיה ,הוא צריך לשלם גם את חשבון הפרמיה. התוצאה – בעל המניה צריך לשלם עבורה מניה את הסכום שהוא התחייב עליו. כשבעל המניה גמר שלם את הסכום שהוא התחייב עליו ,גם הפרמיה וגם הערך הנקוב ,הוא לא יהיה צריך לשלם יותר שום דבר. האחריות שלו מסתיימת בתשלום עבור המניות שהוא רכש .לאחר שהוא גמר לשלם את הסכום שהוא חייב ,אי אפשר לחייב אותו לשלם שום דבר. הגבלות : סעיף (21ד) " :שינוי בתקנון ,המחייב בעל מניה לרכוש מניות נוספות ,או להגדיל את היקף אחריותו , לא יחייב א תבעל המניה ללא הסכמתו". אם חברה רוצה לקבל החלטה ש-עבור המניות שהוא רכש ,כל בעל מניות יצטרך לשלם עוד כסף ,לא תקפה כל עוד לא נתקבלה פה אחד. אם החברה נכנסת למצב של הליכי כינוס נכסים ,או אם החברה נתקלת בקשיים כלכליים ,והיא זקוקה לעוד כסף ,היא לא תוכל לתבוע מבעל מניה לשלם עבור החובות שלה. היא תצטרך לגייס כסף מהמקורות שלה ,ובמידה שלא תוכל למצוא כסף במקורות ,היא תיכנס להליכי פירוק. בכל מקרה היא לא תוכל לתבוע מבעלי המניות יותר ממה שהם התחייבו לתת. במקרה ההפוך ,כשאחריות בעל המניות לא מוגבלת .אז ,כאשר החברה ניצבת בפני קשיים כלכליים , הרי יש מצב שהיא תיכנס להליכי פירוק ,ובמסגרת הליכי הפירוק ,הנושים יתבעו מהמפרק לשלם להם את חובם ואז המפרק יוכל לפנות לבעלי המניות ולבקש מהם לשלם עבור חובות החברה כי זאת המשמעות של אחריות בלתי מוגבלת. חברה באחריות בלתי מוגבלת – נעשית במקרים בהם המחוקק כופה על חברה להיות שלא באחריות מוגבלת. חברה שלא באחריות מוגבלת לא חייבת להיכנס לשלבי פירוק כדי לפנות לבעלי מניותיה ולדרוש כספים לשם כיסוי חובות.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
12
()0225
הון החברה הון המניות של החברה – יש לו הרבה מובנים. במובן של חוק החברות ,הון המניות הוא הסכום שאיתו החברה רוצה להירשם והוא משמש מסגרת פורמלית שבתחומה רשאים הדירקטורים להקצות מניות. הון החברה מחולק למספר סוגים :
הון מניות רשום סעיף – 11חברה תקבע בתקנונה את הון המניות הרשום ,לרבות מספר המניות לסוגיהן. הון המניות הרשום הוא הסכום שנקוב בתקנון החברה ,שמחולק למניות בנות סכום קבוע , שבמסגרתו הדירקטורים מוסמכים לבצע הנפקת מניות .כל הגדלת הון רשום או ביטולו מצריכה את אישור האסיפה הכללית עפ"י סעיף .2897285
הון מניות מונפק אותו חלק מההון הרשום ,שנמכר לבעלי המניות. מטרותיו : .5ליצור קרן באמצעותה החברה מתחילה בפעולה .ההון המונפק שנפרע ,הוא בעצם הכסף שנמצא בפועל בקופת החברה ,ובאמצעותו החברה מנהלת את עסקיה. .2לקבוע מסגרת לאחריות המשקיעים .המשקיע מתחייב לשלם את מלוא ערכה הנקוב של המניה .עם פרעון החוב ,בעל המניה לא יהיה חייב עוד לחברה שום דבר והיא לא תוכל לפנות אליו כדי שישלם לה סכומים נוספים כלשהם.
הון לא מונפק החלק של ההון הרשום שלא הונפק – שלא נמכר.
הון נדרש זהו חלק מהון המניות המונפק ,שתשלומו נדרש.
הון לא נדרש זהו חלק מהון המניות המונפק ,שטרם הוצאו דרישות לתשלום בגינו.
הון נפרע חלק מהון המניות המונפק שתשלומו נדרש ונפרע למעשה.
הון לא נפרע חלק מהון המניות המונפק שתשלומו נדרש ועדיין לא נפרע למעשה.
דוגמא מספרית : ההון הרשום הוא .₪ 52,222 יש לנו 52,222מניות בנות ₪ 5ערך נקוב כל אחת. מתוך ההון הרשום – החלטנו להנפיק 5,222מניות. הון מונפק – 5,222מניות = .₪ 5,222 הון לא מונפק – (.₪ 1,222 = )52,222 – 5222
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
15
מההון המונפק אנו יכולים לקבוע שנדרוש מיד בהנפקה את כל הסכום או שלא. הון נדרש – נניח שדרשנו על כל מניה לשלם רק 2.1שקל .אזי ההון הנדרש הוא .₪ 122 = 2.1X5222 ההון הלא נדרש – הוא גם ( 122שנשארו מה.)5,222- אם בעלי המניות שלימו רק 212שקל מסך ה 122-שצריך לנדרשו : אז ההון הנפרע הוא – .₪ 212 ההון הלא נפרע הוא – ( ₪ 212מה שנשאר). הון רשום הון מונפק
הון נדרש הון נפרע
הון לא מונפק
הון לא נדרש
הון לא נפרע
איך יודעים מה לדרוש ומה לא ? הנפקת מניות נעשית באמצעות מתווכים או בצורה ישירה ,אבל בצורה מאד נורמלית וטכנית. הסכום המונפק צריך להיפרע על המקום. לפעמים ניתן לנהל משא ומתן על גובה התשלום. יש מגבלות – הוא לא יקבל דיווידנדים ,אך הוא כם משתתף באסיפה ,משתתף בהצבעות ,מקבל מידע ומסמכים של החברה וכו'... למה הוא לא מקבל דיווידנד ? תלוי בתקנון .בד"כ הוא חייב לשלם הכל לפני שהוא מקבל דיווידנד אחרת לא יהיה לבעלי המניות תמריץ לשלם את חובם.
הערך הנקוב של המניה סעיף (10א) -ההון הרשום מחולק למניות כפי שמצויין בתקנון .המניות יכולות להיות כולן בעלות ערך נקוב או כולן ללא ערך נקוב. הערך הנקוב יהיה בד"כ נמוך ,ע"מ להקל על הרכישה והסחרות של המניה .ערך נמוך של מניות מגדיל את סיכויי המכירה שלהן. ערך נקוב אומר כי -אסור לחברה להנפיק מניות בפחות מהערך הנקוב. מניות ללא ערך נקוב – קביעת ערך נקוב למניות עלולה להיות בעייתית. יש 2בעיות ל-ערך נקוב של מניה :
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
12
()0225
)Iהערך הנקוב מטעה את המשקיע ה-לא מתוחכם ,מכיוון שיש לו משמעות היסטורית בלבד .שווייה של המניה לא קשור לערך הנקוב שלה. נוסחא לחישוב ערך המניה : (התחייבויות – נכסים) = שווי מניה מספר מניות שווי מנייה יכול לעלות או לרדת בהתאם לנכסי החברה. )IIכדי להתאים את מחיר ההנפקה לשווי האמיתי של המנייה ,נאלצת החברה ,אם כל הנפקה את מחיר המניה על 2בסיסים : .5הערך הנקוב של המניה ,והשני הוא הפרמיה. פרמיה – ההפרש בין השווי שבו החברה מעריכה את המונפקת לערך הנקוב שלה. .2מניות ללא ערך נקוב ניתן להנפיק בערך שונה בכל הנפקה חדשה ,בהתאם לערכן ביום ההנפקה וללא הצורך של הגדרה מחודשת של פרמיה בכל הנפקה. סעיף (10ב) – מאפשר להנפיק מניות ללא ערך נקוב.
פרמיה על מניה 7הנפקה בפרמיה במועד הקמתה של החברה ,ותקופה קצרה לאחר מכן ,המייסדים רוכשים מניות בערך נקוב. אבל ,כשעובר זמן והחברה צוברת נכסים ,יוצא ששווי המניה גבוה יותר מהערך הנקוב שלה .אז , החברה רוצה להנפיק מניות שלא בערך הנקוב (שהוא ערך היסטורי) אלא בערך האמיתי שלה. אבל יש כבר מניות עם ערך נקוב ולכן אנו לא יכולים לשנותו .לכן ,על כל מניה יש לדרוש עוד כסף מעל לערך הנקוב שלה וזאת כדי להגיע לערך האמיתי בפועל של החברה. תוספת הכסף הזו היא – הפרמיה. סעיף ההגדרות : פרמיה – סכום שבוא עולה תמורת ההקצאה של מניות החברה על ערכן הנקוב של המניות. כאשר חברה מקצה מניות בפרמיה ,ואם היא חברה פרטית ,ואם לבעל המניות אין כסף במועד רכישת המניות כדי לשלם עבור מלוא הסכום שנדרש ממנו ,והוא משלם רק חלק מהסכום ,אז בכל מקרה ,תמיד יחשבו את הסכום שהוא שילם כ-תשלום על חשבון הפרמיה ולא על חשבון הערך הנקוב. רק סוף התשלום יהיה על חשבון הערך הנקוב. כך נבטיח שהוא ישלם את כל הסכום כדי שיוכל לקבל דיווידנדים .דיווידנד מקבלים רק כששולם הערך הנקוב. סעיף (15ב) – היו מניות החברה בעלות ערך נקוב ,אחראים בעלי המניות לפרעון הערך הנקוב לפחות. ואז ,כל אימת שהוא עדיין לא שילם על הערך הנקוב ,עדיין תישאר נגדו הסנקציה של חילוט אי תשלום דיווידנד וכו'. חשבון הפרמיה כפוף למגבלות סטטוטוריות. את הפרמיה לא ניתן לחלק כ-דיווידנד.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
13
סעיף – 322הוצאה הפרמיה מגדר הגדרת עודפים שמהווים מקור לחלוקת דיווידנדים .זאת מכיוון ש-אם נחלק את הפרמיה ,יוצא בעצם שנחנו מדללים את קופת החברה. הנפקת מניות בפרמיה כשחברה מנפיקה מניות ,בסיס ההנפקה הוא – הערך הנקוב של המניה. הערך הנקוב של המניה הוא בד"כ קטן ומסמל ערך סמלי נמוך. ברגע שהחברה ,בתקנונה ,קובעת כי למניות יהיה ערך נקוב ,היא צריכה לקבוע מהו אותו ערך נקוב. לכן ,כשקובעים מהו אותו ערך נקוב של המניות ,בסיס הערך הנקוב של המניות הוא ערך ההנפקה. ביום שהחברה מתחילה לפעול ,ברור שהערך נקוב של המניות משקף את השווי שלהן .אבל ,אם החברה מתפתחת ,כמובן שהערך של המנייה יכול לגדול ,ואז כל מניה משקפת יותר מערכה הנקוב. לכן ,אם החברה תנפיק מניות שערכן יהיה רק ערך נקוב ,לכאורה היא עלולה לגרום לדילול הנכסים של החברה. דוגמא : ערך נכסי של חברה הוא .522 לחבר יש 52מניות. מהו הערך הממשי של כלה מניה ? 52 = 522/52שווי מניה. אם ננפיק עוד 2מניות בערך נקוב של 1 -שקלים ,אז מה קיבלנו ? 552ערך נכסים = שווי כל מניה היא כבר לא ₪ 52אלא פחות .דיללנו את שווי המניה. 52מניות לכן ,על הערך הנקוב יש להוסיף את הפרמיה ,וזאת כדי שתוספת הכסף לנכסי החברה וחלוקתם למספר גדול יותר של מניות (לאחר ההנפקה) לא יגרום לדילול ערך שאר המניות. הפרמיה מתארת את ההפרש בין הערך הנקוב של המניה לבין השווי הנכסי העכשווי של המניה. מי מחליט על גובה הפרמיה ? הדירקטוריון. הדירקטוריון יכול להנפיק מניות בצורה שתדלל את שווי ערך שאר המניות של בעלי המניות. הדירקטוריון פועל לטובת החברה ולא לטובת בעלי המניות. סעיף – 32הסמכות של הדירקטוריון להנפיק מניות. נזכיר : הון רשום הון מונפק
הון נדרש הון נפרע
הון לא מונפק
הון לא נדרש
הון לא נפרע
מה קורה אם הנפקתי את כל ההון הרשום ואני רוצה להנפיק עוד ? הגדלת ההון הרשום כדי להנפיק עוד מניות היא – בסמכות האסיפה הכללית.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
13
()0225
זה שחברה הגדילה את ההון הרושם לא אומר שהחברה גייסה עוד הון. הגדלת ההון הרשום – הגדלת המסגרת של יכולת הנפקת המניות .זוהי רק מסגרת .לא עשינו פעולה ממשית של הנפקה או הגדלת הון. אם רוצים להנפיק את התוספת של ההון הרשום מבלי להשיג הון נוסף ? אז יכולה להיות פגיעה במניות הקיימות. אם הגדלנו את מסגרת הנפקת המניות – אז כדי לא לפגוע בשאר בעלי המניות צריך להגדיל גם את ההון הרשום בפועל. האסיפה מאשרת את הגדלת מסגרת ההון הרשום כי היא צריכה לדעת שיש סכנה שגם ינפיקו אותן וכך ערך המניות יקטן. איך בעלי מניות יכולים להגן על עצמם ? באמצעות הבטחה כי לבעלי המניות תהיה זכות קדימה ברכישה של מניות חדשות ,וכך לשמור על החלק היחסי שלהם. הגדלת ההון הרשום היא רק אופציה להנפקת מניות חדשות .זה עדיין לא הנפקה בפועל של מניות חדשות. זה רק – היכולת להנפיק עוד מניות. הנפקת מניות בניכיון -הנפקת מניות בפחות מערכן הנקוב. ההפרש בין הערך הנקוב של ערך המניה ,לבין התמורה שהחברה קיבלה ,הוא הניכיון. כעקרון ,חברה אינה רשאית להנפיק מניות במחיר שהוא נמוך מהערך הנקוב .למה ? זאת מכיוון שיש כאן פגיעה בעקרון של שימור ההון של החברה. החובה של החברה היא לשמר את ההון על מנת שהנושים לא ייפגעו .כל הנפקה של מניות בפחות מהערך הנקוב ,מאיימת על העקרון הזה .ההון המונפק של החברה אמרו לשמש קרן לפירעון חובות הנושים .אבל ,במקרה של הנפקה בניכיון ,ההון המונפק הנפרע של החברה לא מיוצג ע"י סכום כסף שנכנס בפועל לקופת החברה מכיוון שהחברה וויתרה על חלקו לטובת בעלי המניות. דוגמא : אם החברה מנפיקה מניות שערכן הנקוב הוא – .₪ 5אבל ,היא רוצה להגיד כי היא מוכרת אותה ב12- אגורות. מה יוצא במאזן החברה ? מצד אחד יש לה הון מונפק של , ₪ 5אבל בפועל יש לה פחות מזומנים .יוצא שהחברה הקטינה את הונה המונפק .אין קשר להון הרשום .זהו סתם מסגרת. כדי לבצע הנפקת מניות בניכיון ,הפעולה דרושה אישור של בימ"ש .זוהי לא פעולה שגרתית. סעיף (110ב) – בימ"ש רשאי ,לבקשת חברה ,לאשר לה הקצאת מניות בעלות ערך נקוב בתמורה נמוכה מהערך הנקוב ,בתנאים שיקבע .בימ"ש לא יאשר זאת ,כשהחברה מצליחה להנפיק מניות עם פרמיה. שאלה : למה ב-הנפקת מניות בניכיון ,יש לדירקטוריון סמכות +אישור ביהמ"ש ,ואילו בהגדלת ההון הרשום יש צורך באישור האסיפה הכללית ? תשובה : ברור שהגדלת ההון הרשום פוגע בכוחם היחסי של בעלי המניות הקיימים ,ולכן יש לקבל את הסכמתם. במצב של הנפקה בניכיון ,בכל מקרה יודעים בעלי המניות שהחברה במצב של כישלון והמצב לא טוב. בכל מקרה ערך החברה ירד וכך גם ערך המניות הקיימות .הדירקטוריון מבצע פעולות חירום כדי להוציא את החברה ממצב הביש. הדירקטוריון כפוף לחובת אמונים לחברה .הוא צריך לפעול לטובת החברה ,גם כנגד בעלי המניות.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
11
יש צורך למצוא רוכשי מניות חדשים כדי להציל את החברה .לכן ,ממעיטים מחשיבות בעלי המניות החדשים כדי למצוא בעלי מניות חדשים. לכן ,במצב חירום שכזה ,כשמנפיקים מניות בניכיון ,לא שואלים את בעלי המניות בקיימים אלא ישר פונים לביהמ"ש. ברור שבעלי המניות אל ירצו לאשר זאת ולפגוע בערך המניות הקיימות שבידיהם ,אך הדבר נחוץ להצלת החברה והדירקטוריון חייב לפעול כך ,גם בניגוד לרצונם. בנוסף ,המניות הקיימות גם כך איבדו מערכן עד כדי איבוד ערך מתחת לערך הנקוב .המניות הקיימות גם כך שוות מתחת לערכן הנמוך ולכן יש לעודד הזרמה של הון חדש.
מניות ללא ערך נקוב גם הנפקה בפרמיה וגם הנפקה בניכיון נסמכים על הערך הנקוב של המניה. אנו רואים שלמעשה ,הערך הנקוב של המניה משמש יחידת מדידה נוחה גם לצורך בדיקת השווי של המניה ,וגם לצורך שמירה על מעמדו של בעל המניה .אבל ,יש מצבים שבהם הערך הנקוב של המניה יכול להטעות .זאת מכיוון שמעבר למועד של ההנפקה הראשונה ,של תחילת פעילותה של החברה , הערך הנקוב מהווה שווי היסטורי בלבד .לכן ,ניתן להנפיק מניות ללא ערך נקוב. הנפקת מניות ללא ערך נקוב מאפשרת לחברה להנפיק מניות בערך שונה בכל הנפקה חדשה ,בהתאם לערכן ביום ההנפקה ,וללא הצורך של הגדרה מחודשת של פרמיה בכל הנפקה. במקרה כזה ,הון המניות הרשום המונפק והנפרע ,יהיה גודל שיגלם את גם את הפרמיה. תכליתית ,הון המניות הרשום הרי אינו נחשב להון אמיתי .זהו רק מסגרת שמייצגת הרשאה מאת בעלי המניות לדירקטורים ליצור הון חדש באמצעות הנפקת מניות. סעיף (10א) – מניות החברה ,יכול להיות כולן בעלות ערך נקוב או כולן ללא ערך נקוב ,ולא יכול להיות מצב בו הון החברה יורכב מהון מ 2-הסוגים. סעיף (10ג) -במדיה שהון המניות הן ללא ערך נקוב ,יחולו הוראות חוק החברות המתייחסות להון חברות רשום ומונפק בשינויים המחוייבים ,באופן שהון המניות הרושם יהיה – מספר המניות הקבוע התקנון ,והון המניות המונפק יהיה – מספר המניות שהחברה הקצתה.
פעולות במניות הנפקה ראשונית בבורסה – הקמת שוק ראשוני .החברה מוכרת מניות ,שהיו לה במלאי ,לציבור. תמורתן היא מקבלת כסף מזומן. מינימום התמורה שהחברה מקבלת – ערך נקוב. שוק משני – מכירה של מניה ע"י בעל מניות – אדם קנה רכש מנייה מהחברה וכעת הוא מוכר אותה לאדם אחר .אין קשר בין החברה לבין המכירה. המכירה תהיה לפי – מחיר השוק .המוכר לא חייב למכור בערך הנקוב ,הוא יכול למכור ביותר או פחות. החברה עצמה פועלת עם הכסף שקיבלה מההנפקה הראשונית .זאת ללא קשר לפעולות המשניות שעושים בעלי המניות במכירה וקנייה של המניות שכבר הונפקו. החברה יכולה למכור מניות (הנפקה) – גיוס הון. החברה יכולה למכור שירותים או מוצרים שהיא עושה – פעילות עסקית. דוגמא :
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
15
()0225
נניח שאדם א' רכש מנייה מהחברה בערך נקוב ומכר אותה לאדם ב' בערך נמוך מהמחיר הנקוב. נניח שלחברה יש הוצאות ייצור של .522 היא מוכרת ב.512 - הרווח – .12
הון רשום בתקנון של חברה בעלת הון מניות ,חייבים לציין את הון המניות שאיתו החברה רוצה להירשם ואת חלוקתו למניות בנות ערך קבוע ,כאמור ב-סעיפים .10 , 11 , )1(08 ההון הרשום נותן לי מסגרת שמתוכה אנו ,הדירקטורים ,יכולים למכור מניות .ההון לא מייצג כסף שהתקבל בפועל בחברה .ההון הרשום לא מייצג כוונות קנייה או מכירה. ההון הרשום מייצג רק את המסגרת שמתוכה ניתן למכור מניות וגיוס ההון שלנו. אם נגמר לנו המלאי שבתוך המסגרת ,אנו צריכים להגדיל את מסגרת ההון הרשום. הגדלת ההון הרשום נעשית דרך האסיפה הכללית ובאישורה. הנפקת מניות נעשית ע"י הדירקטורים. מאזן הכספים שלנו ישתנה בפועל – רק בעת ההנפקה ,כשאנשים יקנו את המניות שלנו בפועל וישלמו עליהן. האם ההון הרשום ,המסגרת הכלכלית של החברה מייצגת משהו ? המסגרת לא מייצגת כלום.
ערך נקוב ההון הרשום מחולק למספר מניות כפי שמצויין בתקנון .המניות יכולות להיות -כולן בעלות ערך נקוב , או כולן ללא ערך נקוב ,כאמור ב-סעיף (10א). בד"כ ,הערך הנקוב יהיה נמוך ,וזאת על מנת להקל על הרכישה והסחירות של המניות .ערך נמוך של מניות מגדיל את סיכויי המכירה שלהן. הרלוונטיות של הערך הנקוב היא – שאסור לחברה למכור להנפיק מניות בפחות מהערך הנקוב. הנפקת מניות בפחות מהערך הנקוב – פוגעת בעקרון שימור ההון המונפק ,ובכרית הביטחון של הנושים ובעלי המניות. כשנושים שוקלים אם להלוות כסף לחברה ,ובעלי מניות שוקלים אם להשקיע בחברה ,הם אמורים להסתמך על ההון המונפק ולראות – אם תמונת ההון המונפק ,יחסית לפעילותה של החברה ,משדרת להם יציבות ,עקביות או אולי סיכון ,ועפ"י זאת הם ישקלו אם להלוות לחברה ו/או לרכוש מניות ממנה , ובאיזה מחיר. ההון של חברה יכול לקטון או לגדול .חברה יכולה להשקיע או להסתכן בהשקעה ולהפסיד .לכן ,לכל חברה יש הון שהיא חייבת לשמור עליו .ההון מגולם ע"י סך המניות Xהערך הנקוב שלהן .לכן ,נושים מסתכלים על סך ההון הנקוב שיש לחברה כ-הון שמור למקרים שצריך להחזיר חובות. בחוק החברות יש אפשרות – להקים חברה שלמניותיה אין ערך נקוב .האפשרות הזו נועדה להתמודד עם הבעיות שיוצר הערך הנקוב. הבעיות של ערך נקוב :הוא מטעה .יש לו משמעות היסטורית .שווי מניה לא קשור לערך הנקוב שלה ,כי החברה צוברת או מאבדת נכסים ושוויה משתנה .שווי המניה מייצג את שווי החברה וזה דבר דינאמי. כדי להתאים את מחיר המניה לשווי האמיתי שלה ,החברה נאלצת ,עם כל הנפקה ,לקבוע מחיר שונה של מניה ,על בסיס 2מרכיבים : .5הערך הנקוב. .2פרמיה – ההפרש בין השווי שבו החברה מעריכה את המניה המונפקת ,לבין הערך הנקוב שלה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
11
הנפקה של חברה פרטית לבורסה/לציבור נעשית ע"י תשקיף – שם נקבע למניות ערך מסוים. יש לציין כי בכל מניה יש למניות ערך שונה ,בהתאם לשווי החברה. כשהחברה פרטית – מכירת המניות היא בשליטת החברה .החברה בוחרת למי למכור עד כדי שמו וזהותו של הקונה .החברה יכולה לקבוע את הפרמיה בהתאם למי שקונה :בן של מישהו או חבר קרוב. כשהחברה ציבורית – היא לא יודעת מי יקנה את המניות .היא פתוחה לציבור הרחב ומחוייבת בכללי המשפט הציבורי – תום לב ושוויון. פרמיה איננה רווח לחברה – לא ניתן לחלקו כ-דיבידנד
מניות ללא ערך נקוב ההון הרשום והמונפק יהיה -סכום גודל שיגלם גם את הפרמיה .לא יעשו הבחנה בין ערך נקוב לפרמיה. ההון המונפק והנפרע יהיה תמיד סכום שמשקף גם את הפרמיה. בפועל ,השוק לא אוהב הנפקת מניות ללא ערך נקוב. הערך הנקוב משמש יחידת מידה לחלוקת דיבידנדים( .דוגמא :הדיבידנד יהיה 1%מהערך הנקוב). כל הכסף ששולם עבור המניה מוחשב כ-הון מונפק שיש לשמר. אין ערך נקוב – אין סכום שצריך לשמר למקרים של החזרת חובות או להחזיר לבעלי המניות כרווח. בעבר ,כשחברות הנפיקו מניות +פרמיה ,הייתה מחשבה שאת הפרמיה אפשר לחלק כרווח. האם פרמיה היא רווח ? לא ,היא מייצגת את שווי החברה .אם זה לא רווח ,אז אסור לחלק את זה כ- דיבידנד. במניות ללא ערך נקוב – אין את הדילמה הזאת .כל המחיר שנכנס לחברה ,זה ההון שצריך לשמר. כשהמניות הן ללא ערך נקוב – החברה צריכה לשמר את ההון שיש לה עד עכשיו .זאת כדי לשמור על הנושים .אסור להנפקת המניות החדשה תוריד את הון החברה. סיכום : כסף שנכנס לחברה בעקבות הנפקת מניות (בין שבערך נקוב או לא) איננו רווח אלא הון של החברה .לא ניתן לחלק אותו כדיבידנד. כשיש מניות עם ערך נקוב – רק את הערך הנקוב צריך לשמר .על הפרמיה יש הגבלות ושימושים מיוחדים. כשיש מניות ללא ערך נקוב – צריך לשמר את כל הסכום שהתקבל בעבור המניה.
הפרמיה במועד ייסודה של החברה ,וגם זמן קצר לאחר מכן ,רוכשים המייסדים את המניות בערכן הנקוב (החברה לא שווה כלום ולכן אין פרמיה) .מיד לאחר מכן ,המניות כבר מונפקות בפרמיה (לחברה יש מאזן) .סעיף ההגדרות מגדיר פרמיה – סכום שבו עולה תמורת ההקצאה של מניות החברה על ערכן הנקוב של המניות. דוגמא : מניה שערכה הנקוב הוא – .₪ 5
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
11
()0225
מונפקת ב.₪ 5.32- הפרמיה היא – .₪ 2.32 החברה לא חייבת להנפיק מניות הפרמיה .כל הנפקה תבדוק את נושא הפרמיה לגופו של עניין. הסמכות להחליט על הנפקה בפרמיה ועל גובהה ,נתונה לדירקטוריון .זאת עפ"י סעיפים (32א)(7 )3 .288 כאשר החברה מנפיקה מניות בפרמיה ,הכסף נצבר בחשבון פרמיה מיוחד .עד לחקיקת חוק החברות הועלתה השאלה – האם ניתן לחלק את הפרמיה כדיבידנד ? בחוק החברות יש תשובה – סעיף – 112הוצאה הפרמיה מגדר עודפים שמהווים מקור לחלוקת דיבידנדים.
הנפקה בניכיון הנפקת מניות במחיר שנמוך מהערך הנקוב .ההפרש בין הערך הנקוב של המניה ,לבין התמורה שנתקבלה – הוא הניכיון שלה. עקרונית ,חברה אינה רשאית להנפיק מניות בפחות מהערך הנקוב .זאת מכיוון שיש בכך פגיעה בעיקרון של שימור ההון. הנפקת מניות בניכיון היא – מכירת מניה שערכה הנקוב הוא יותר מהתמורה שנתקבלה. כדי להנפיק מניות בניכיון -יש לפנות לביהמ"ש לשם קבלת אישור מיוחד .האישור יכול להינתן אם יוסבר לביהמ"ש ש-החברה נמצאת בקשיים והיא זקוקה להון נוסף כדי לצאת מקשייה .ההון הנוסף יעזור לה להתקדם .אבל ,היא יודעת שבשלב זה של קשי היא לא תוכל לקבל את הערך הנקוב ,וכדי לקדם את ההנפקה היא מבקשת אישור להנפיק מניות בפחות מהערך הנקוב שלהן. במניות ללא ערך נקוב – אין צורך באישור כלשהו כי אין ערך נקוב. ההון הרשום – הוא אותו סכום שחברה חייבת לשמור כדי לשלם חובות לנושים.
הון מונפק ו-הון מוקצה אותו חלק של הון המניות הרשום ,שהוקצה למייסדים ו/או למשקיעים .זהו ההון הממשי של החברה. ההקצאה היא – פעולה שנעשית ע"י הדירקטוריון ,ומשמעותה – מכירת הזכות הבלתי מותנית למשקיע להיות כלול במרשם בעלי המניות ,כבעלים של המניות שרכש. הסמכות לבצע את הקצאת המניות נמצאת באופן בלעדי אצל הדירקטוריון. הערה : הון המניות לא כולל את הפרמיה – זה רק הערך הנקוב !!! אמנם קיבלנו יותר מההון המונפק – קיבלנו = ערך נקוב +פרמיה. אבל מה שרשום בהון המניות הוא – הערך הנקוב Xמספר המניות שמכרנו.
ההון הנפרע אותו חלק מהון המניות המונפק ,שתשלומו נדרש ובעלי המניות פרעו אותו במזומנים או שהוסכם לפרוע אותו תמורת שווה כסף או שירותים או תמורת הנפקת מניות הטבה ,נפרעות במלואן או בחלקן.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
11
מניות יכולות להיפרע במלואן או בחלקן .כיום ,לא מקובל להנפיק מניות נפרעות בחלקן ובד"כ המניות שמוכרים הן נפרעות במלואן.
הפרמיה הפרמיה משקפת את שווי השוק של המניה. דוגמא : בנק הפועלים לא שינה שוויו מאתמול להיום .אבל ,בגלל האירועים ,מחיר המניה ירד באופן חד מאד. אנו רואים כי שווי המניה לא קשור רק לגורמים שקשורים לנכסי החברה ,אלא גם מגורמים אחרים. בנק הפועלים הוא חברה שמניותיה נסחרות בבורסה. אתמול ,בשעה 55בבוקר ,החברה כינסה מסיבת עיתונאים והודיעה כי יש חקירה לחשדות של הלבנת הון בסניף בבנק .בסניף עשו – הלבנת הון .בישראל יש חוק איסור הלבנת הון. הציבור גילה חוסר שביעות רצון מהפעילות הזו והאשים את הבנק בחוסר פיקוח וחוסר אחריות. מיד אח"כ הפסידו את המסחר במניה .לאחר ששוב החלו לסחור בה – הערך שלה ירד. בין לבין לא נעשה שום שינוי בנכסי החברה .ראינו אם כן ש-יש גורמים משפיעים אחרים על ערך המניה. הפרמיה ירדה – לא הערך הנקוב !!! כעת ,הפרמיה לכל מניה תהייה נמוכה יותר.
המניה מניה מוגדרת בסעיף ההגדרות לחוק החברות כ-אגד של זכויות בחברה ,שנקבעות בדין ובתקנון. המניה בעצמה היא חלק מהשלם – הון המניות של החברה .היא מגלמת בתוכה מקבץ זכויות בחברה וכלפיה ,כלפי בעלי המניות האחרים ,וזכויות כלפי כל העולם. למניה יש משמעות נורמטיבית מהותית ,ויש לה משמעות פורמאלית חיצונית. מבחינה נורמטיבית מהותית – המניה מגלמת אגד של זכויות שיש לבעל המניה ,והיא בד"כ מעניקה לו את הזכויות הבאות : .5המניה מעניקה לבעליה זכות להיות מוזמן לאסיפה הכללית ,להשתתף בה ולהצביע בה. לפי החוק ,חברה חייבת לכנס אסיפה כללית אחת לשנה מינימום. .2בעל המניה זכאי לקבל דיבידנד לכשיוכרז עליו כחוק. .3בפירוק החברה ,בעל המניה זכאי לקבל בחזרה את סכום ההשקעה עד כמה שנותר ,לאחר תשלום כל חיוביה של החברה ,והוצאות הפירוק. .3אם תקנון חברה מאשר ,זכאים בעלי המניות לקבל חלק מעודפי הרכוש שנותר בידי המפרק לאחר שהחזיר את ההון. המשמעות הפורמאלית חיצונית – אגד הזכויות שכלולות במניה זוכה לביטוי חיצוני במסמך .המסמך הזה הוא הנייר שמצהיר על הבעלות במניה .לאותו מסמך יש 2צורות אפשריות : .5תעודת מניה – זהו מסמך שבו מצוין השם שם הבעלים של המניה שרשום במרשם בעלי המניות ,ושעל ידו כתוב מספר המניות שבבעלותו. חברה חייבת לנהל פנקס/מרשם שכתובים שם שמות בעלי המניות .הפנקס נמצא בכל חברה. תעודת המניה היא מסמך שאמור לשקף את הרישום בפנקס בעלי המניות. דוגמא : אם כתוב בפנקס שמניות מס' 5-52הן בבעלות א' ,אז א' אמור להחזיק ב 52-תעודות מניה שמציינות שהוא בעלי מניות מס' .5-52
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
52
()0225
אם יש חוסר התאמה בין פנקס בעלי המניות לבין התעודה שברשות בעל המניות .לפי החוק (סעיף (011ב)) הערך הראייתי של פנקס/מרשם בעלי המניות עדיף על התעודה .אבל ,זוהי חזקה שניתנת לסתירה. דוגמא : נניח שיש ל-א' 52מניות .הוא החליט למכור 2מניות ל-ב' .כל תהליך מכירת מניות על שם של מישהו ,הוא תהליך שכפוף לפרוצדורה .במידה ולא כל הפרוצדורה נעשתה ,יכולים להיות מצבים שבהם א' כבר מכר את המניה ל-ב' בפועל ,אבל זה לא בה לידי ביטוי בפנקס בעלי המניות. במקרה שכזה ,יש חזקה (לפי סעיף (011ב)) שהפנקס גובר .אבל ,זוהי חזקה ולכן ניתן להוכיח אחרת. הרעיון הוא – שלפעמים לא נוקטים בכל ההליכים הפורמאליים ,ולא רושמים את ההעברה בפנקס .התקלה באה לידי ביטוי בהבדל בין – המרשם מצד אחד ,לבין התעודה מצד שני. .2שטר למוכ"ז (מוכ"ז = מוכר כתב זה) – שטר מניה הוא מסמך שאינו נושא את שם הבעלים , והוא בעצם מזכה את המחזיק במסמך בזכויות .עפ"י סעיף – 015חברה רשאית ,אם נקבעה לכך הוראה בתקנון ,להוציא למניה ששולמה במלואה שטר מניה .שטר המניה מעיד על בעלותו של המחזיק בה ולכן שמו אינו מופיע במרשם בעלי המניות. מהן היתרונות של כל שיטה הנ"ל ? .5במניה על שם – התעודה נמצאת על שמי .גם במקרה של אובדן ,התעודה היא שלי .לא ניתן לקחת לי אותה .גם אם זה נגנב – אני עדיין רשום בפנקס. בשטר מניה למוכ"ז – אפשר לגנוב אותה .מה שמחזיק בה כרגע – הוא הבעלים. .2לעניין הצבעות באסיפה הכללית : מניה על שם – בה ומצביע מכוח התעודה על שמו שרשומה בפנקס. בשטר מניה למוכ"ז – המחזיק בה לא יכול להצביע מכוח החזקתו בה .כדי להצביע ,עליהם לבוא לחברה ,להפקיד את שטר המניה ,ולקבל תמורתו תעודה שמצביעה על בעלות במניה. .3שטר מניה למוכ"ז – מקל על הסחירות במניה .לא צריך לעבור פרוצדורה טכנית כל מכירה. אבל ,בחברה ציבורית שנסחרת בבורסה ,אי אפשר להנפיק שטרי מניה למוכ"ז .כל המניות שנסחרות בבורסה על מניות על שם. שטר מניה למוכ"ז הם כמו כסף – זה לא מניה.
מהותה של המניה למניה יש 2מערכות יחסים : .5בין בעל המניה למניה – המניה היא נכס/קניין עבור בעליה. המניה כ-נכס שונה מקניין אחר – המניה בפני עצמה איננה מהווה דבר חומרי אלא רק מייצגת חלק מתמטי של חברה .הזכויות שלי במניה תלויות בחברה ובבעלי המניות האחרים. המניה כנכס – משקפת את מערכת הזכויות שלי רק בכפוף ליחס של החברה אלי. .2בין בעל המניה לחברה – היא מגלמת את אגד הזכויות שיש לבעל המניה בחברה .הערך של המניה מותנה בזכויות אותה היא מקנה – זכות הצבעה ,זכות לדיבידנד ... כלומר ,מערכת היחסים שבין בעל המניה לחברה מקרינה על יכולת ההנאה של בעל המניה מהמניה כנכס. סעיפים – 080-085חוק החברות מקנה לכל בעל מניה זכויות קוגנטיות :זכות עיון ,זכות למידע ,לדעת על גמול דירקטורים.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
55
זכויות אלו מוקנות לכל בעל מניה ,ואינן תלויות בזכויות הספציפיות של כל אחד מסוגי המניות.
סוגי המניות לחברה יכולות להיות כמה סוגי מניות. מניות יכולות לקבל זכויות לפי התקנון וקביעה של האסיפה הכללית .אין לנו סעיף חוק שקובע את הגדרת הזכויות של המניות .בשוק יש נוהג לגבי סוגי מניות שונים והזכויות שמגולמות בהן. אין הגבלה לסוגי מניות וסוגי הזכויות של כל מניה .אין הוראת חוק שמחייבת חברה להנפיק סוגים שונים של מניות .חברה יכולה לקבוע לעצמה – מהו התמהיל של המניות שהיא רוצה. מהם השלבים לשם מיון סוגי המניות : .5עקרון השוויון – ככלל ,החברה זכאית לגוון את הון מניותיה כרצונה ולהעניק לכל סוג מניות את הזכויות שהולמות את צורכיה של החברה. .2אם חברה הנפיקה עוד סוג של מניות ,אז הזכויות של אותו סוג מניות צריכות להיות זהות בדיוק לאותן זכויות שנקבעו בתקנון. סוגי מניות : .5מניות רגילות – בד"כ ,מניות רגילות מקנות 3סוגים של זכויות : .5.5זכויות הצבעה באסיפה הכללית – הזכות נותנת כוח להשפיע על כיוון הפעילות של החברה. סעיף (82ג) – אם בתקנון לא נקבע אחרת ,כל מניה שווה קול אחד. אז זכות ההצבעה ניתן לממש בצורות שונות – סעיף : 81 סעיף (81א) – בעל מניה בחברה ציבורית רשאי להצביע בעצמו או באמצעות שלוח וגם באמצעות כתב הצבעה. סעיף (81ב) – בעל מניה בחברה פרטית רשאי להצביע באמצעות עצמו או באמצעות שלוח. סעיף (81ג) – בעל מניות בחברה פרטית רשאי להצביע בכתב. הערה : יש החלטות שרק האסיפה הכללית יכולה לקבל ואי אפשר להעביר אותם הלאה. .5.2זכות להשתתף ברווחי החברה העומדים לחלוקה – כל משקיע שרוכש מניה ,הופך לכאורה ,לבעלים יחסי של החברה .אבל ,רק משקיע שרכש מניות שמקנות זכות לקבלת דיבידנד ,יוכל לקבלו במידה והוכרז על חלוקתו. .5.3זכות לקבל עודפי הון ולהשתתף בחלוקת עודפי נכסים במקרה של פירוק – כשחברה מתפרקת ,בסוף התהליך היא מתה .יש לעשות משהו עם נכסיה שנשארו – אין לה יורשים .אם מפרקים חברה ברת פירעון ,אז מחסלים חובות ומשלמים למפרק ,ואז נשארים נכסים. מה עושים עם נכסים אלו : .5.3.5מחזירים לבעלי המניות את הערך הנקוב. .5.3.2אם נשארו נכסים ויש רק מניות רגילות – לוקחים את היתרה ,ומחלקים אותה במספר המניות ולכל בעל מניות מחלקים את זכותו. אם התנאים הללו לא כתובים בתקנון – אז בעלי המניות אל זכאים לחלוקת עודפי הון.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
52
()0225
מה יקרה עם נכסי החברה שנשארו ??? אפשר לכאורה להכריז על – "דיבידנד בפירוק". יש חברות שמתפרקות בגלל שהן לא סולבנטיות – הן חדלות פירעון .אז אין בעיה – אין מה להחזיר לבעלי המניות. .2מניות בכורה – הן מעניקות זכות של בכורה .המשמעות היא – שיש להן עדיפות מסוימת כלפי שאר הסוגים של המניות בחברה. בד"כ ,עדיפות לפני בעלי מניות רגילות .לפעמים ,נמצא שם גם סוגים שונים של בכורה ! .אין סוג אחד של בכורה .מניות בכורה בד"כ לא מקנות זכות הצבעה. למה שקונים יקנו מניות ללא זכות הצבעה ??? בחברות ציבוריות ,יש בעלי מניות שלא באים להצביע .הם לא מבינים בכך ומשאירים זאת לבעלי המניות שכן מבינים .גם בחברות פרטיות עושים זאת .לכן ,יש מצבים שבהם אנשים אומרים – אני גם ככה לא מצביע .דווה לי לקנות מניית בכורה כי גם ככה אני לא מצביע. אם החברה יכולה לשלוט על הפרמיה שדורש בעל מניות שמוכר את מניותיו מהקונה ??? למה ההון המונפק לא כולל את הפרמיה ? הוא לא אמור לכלול את סך הכסף שחברה מקבלת בגין מכירת מניות ??? במקרה של פירוק – איך מקבלים בעלי המניות את כספי הערך הנקוב +הפרמיה שלהם ? יש כאלה ששילמו פרמיה גבוה ויש ששילמו נמוכה. סוגי המניות נקבעים בתקנון לפי החלטת המייסדים .אפשר לקבוע כל סוג של מניות .כל מה שקבענו ניתן לשינוי (לא רטרואקטיבי) אבל בכפוף לאפשרויות השינוי בתקנון. סוגי מניות : .5מניות רגילות – בד"כ ,מניות רגילות מקנות 3סוגים של זכויות :נדון בשיעור שעבר. .5.5זכויות הצבעה באסיפה הכללית .5.2זכות להשתתף ברווחי החברה העומדים לחלוקה .5.3זכות לקבל עודפי הון ולהשתתף בחלוקת עודפי נכסים במקרה של פירוק .2מניות בכורה – המשך מעניקה זכות בכורה בקבלת דיבידנדים מול מניות רגילות .טיבן קבוע בתקנון ו/או בתנאי ההנפקה. אם אין הוראות אחרות ,בד"כ מניית הבכורה מקבלת זכות לבכורה בקבלת דיבידנד. מניית בכורה ,שמקנה עדיפות בזכות לקבלת דיבידנד ,מקנה לבעלי מניותיה זכות לקבל דיבידנד בשיעור קבוע ,אבל רק אם הוא הוכרז כדין ע"י הדירקטוריון. העדיפות מתבטאת בזכות קדימה לקבלת דיבידנד לפני בעלי המניות הרגילות. דוגמא : הבכורה מתבטאת כך : אם יש לנו 522מניות. 12מניות בכורה ו 12-מניות רגילות. יש לנו 522שקלים דיבידנדים לחלוקה. 12%מהדיבידנד יחולק ל-בעלי מניות הבכורה .בעלי מניות הבכורה תקבל .₪ 12כל מניית בכורה תקבל ₪ 5דיבידנד.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
53
נותרו לנו .₪ 12איך נחלק את השארית ? האם בין כולם או שנחלקם רק לבעלי מניות רגילות ? השאלה תלויה ב-זכויות של בעלי מניות הבכורה ,והכול כפי שכתוב בתקנון. הבכורה יכולה להתבטא התחומים הבאים : .5זכות בכורה לקבל דיבידנדים . -זכות לקבלת דיבידנד רק אם הוכרז .לכשמוכרז הדיבידנד ,אזי מקבלים בעלי מניות הבכורה את דיבידנד הבכורה כמו שהוחלט עליו. דוגמא : אם הבכורה היא של – , 1%אז מכל דיבידנד שיחלק ,יקבל כל בעל מניית בכורה 1% מהרווחים. .2השתתפות ברווחים – בנוסף לבכורה בקבלת דיבידנד ,יכולה הבכורה לכלול את הזכויות הבאות : .2.5השתתפות נוספת ברווחים – מניית בכורה יכולה להעניק זכות להשתתף ביתרת רווחי החברה שהוצעו כדיבידנד ,לאחר שכבר שולם הדיבידנד לבעל מניות הבכורה. דוגמא : לאחר חלוקת דיבידנד של 12%לבעלי מניות הבכורה ,שאר 12%יתחלק באופן שווה לבעלי המניות הרגילות +בעלי מניות בכורה שיש להם השתתפות נוספת ברווחים. .2.2זכות צבירה – אמורה לקבוע את מעמדו של הדיבידנד שמחולק ביחס לדיבידנדים קודמים שחולקו .הדיבידנד יכול להיות צביר ויכול להיות לא צביר .מניה שהדיבידנד שלה צביר – מעניקה את הזכות כדלקמן : אם בשנה כלשהי או במשך מספר שנים לא מחלקים דיבידנד ,נשמרת הזכות לקבלת דיבידנדים שהצטברו בסוף כל שנה ,לשנה הראשונה שבה יהיו לחברה רווחים לחלוקה ושהיא תכריז עליהם .בשנה זו ,שבה מחולק הדיבידנד ,ישולמו למניות הדיבידנדים האחרות רק לאחר תשלום לבעלי מניות הבכורה הצוברות ,של הסכום שהצטבר בגין השנים הקודמות ,והשנה האחרונה. דוגמא : לחברה יש 522מניות 12 .בכורה ו 12-רגילות .ערך נקוב של מנייה .₪ 5 למניית בכורה יש ( 1%מהערך הנקוב) דיבידנד. בשנת 2222לא שילמנו דיבידנד 1 = 1% .אגורות. בשנת 2225שוב לא חולק דיבידנד 55 = 1%+1% .אגורות. בשנת 23 – 2222אגורות. בשנת 32 – 2223אגורות. באותה שנה – – 2223הוא יקבל 32אגורות. ניתן להשוות זאת ל-איגרת חוב .למה ? כי על איגרת חוב צוברים ריבית .הדיבידנד שלא שולם כל שנה קודמת זה סוג של "ריבית". חזקה ש-כל מניית בכורה היא צוברת אלא אם נקבע אחרת. למה ? כי אם הן לא היו צוברות ,אז הדירקטוריון היה נמנע מלחלק דיבידנד לאורך כמה שנים ואז לשלם סכום גדול בבת אחת .את הרווחים שהוא לא חילק כמה שנים הוא יכול לשים בקרן ולקבל עליו ריבית .בשנה שהוא כן מחלק דיבידנד ,לבעלי מניות הבכורה נגרם נזק – הכסף לא ישב אצלם בחשבון וצבר ריבית אלא החברה הרוויחה .הם קנו מניות בכורה לקבל דיבידנד ובפועל הם לא קיבלו כלום הרבה שנים .לאחר כמה שנים – הם מקבלים דיבידנד רק מאותה שנה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
53
()0225
אלמלא חזקה זו ,היה עלול להיווצר ניצול לרעה של הדירקטוריון על זכות העדיפות. בעיית הנציג. .3דין קדימה להחזרת הון בפירוק – בפירוק חברה ,לאחר שמשלמים את הוצאות הפירוק ופורעים את החובות ,יחזירו לבעלי המניות את השקעתם בהון החברה = הערך הנקוב. הכלל הוא – כל סכום שנותר ,ישולם לכל סוגי בעלי המניות באופן יחסי לערך הנקוב של מניותיהם .אולם ,תקנון החברה עשוי לקבוע דין קידמה מפורש לסוג מסוים של מניות להחזר העודפים אם אין די להחזיר לכל בעלי המניות את הערך הנומינלי של השקעתם. במניה – המניה מייצגת את נכסי החברה .לכן ,זכאי בעל מניה להחזר הערך הנקוב. הוא השקיע בחברה וכעת זכאי ל"חלק מהחברה" – לערך הכספי של מה שהוא השקיע. קודם משלמים לבעלי המניות את הערך הנקוב ,ורק מה שנשאר זה – נכסי החברה העודפים. .3השתתפות בעודפי נכסים בפירוק – השתתפות בעודפי נכסים בפירוק .לאחר שהוצאו כל הוצאות הפירוק ,ולאחר שפורעים את כל חובות החברה ,עדיין יש לחברה נכסים. אם אין הוראה מפורשת בתקנון ,אין למניית הבכורה זכות להשתתף בעודפי הנכסים ,והם שייכים לבעלי המניות הרגילות .הכלל הזה נובע מ-חזקת המיצוי. אם בעלי מניות הבכורה רוצים לטעון לזכויות נוספות בנכסים ,הם צריכים להוכיח שהזכות הזאת לעדיפות אכן קבועה בתקנון. במניה – המניה מייצגת את נכסי החברה .להבדיל מאיגרת חוב ,שמייצגת רק הלוואה של קרן +ריבית ,הרי שמניה קונה חלק בחברה .כשהחברה מתפרקת ,המניה צריכה לייצג את השווי של החבר בכסף ונכסים .לכן יש לאפשר לבעלי המניות לקבל את הערך הנקוב של ההשקעה ,ואם נשארו נכסים – אז גם חלק יחסי בנכסים שנשארו. למה יש למניות בכורה הבדל בין זכות קדימה בדיבידנד לבין זכות קדימה לקבלת נכסים עודפים ? הרי אפשר לראות נכסים עודפים כ-רווחים של החברה ביום סיומה ? כי יש חזקת מיצוי .על זה הם הסכימו ועל זה הם חתמו וקנו מניות בכורה .בעלי המניות הרגילות הם אלו שהצביעו והחליטו על דרך פעילות החברה .כעת ,נכסי החברה הם פרי פעילות האסיפה הכללית להצלחת החברה. .3מניית פדיון – זוהי מניית בכורה ,שעפ"י התקנון ,החברה מחויבת בפדיון שלה במועד ובתנאים שנקבעו מראש .מטרת כללי הפדיון היא – לשלול אפשרות של מצג מטעה ,שעל פיו , לכאורה – הון הפדיון עלול להיחשב כ-חלק מההון העצמי של החברה ,וכרית הביטחון תתברר בדיעבד כ-תרמית. בעת פדיון מניות פדיון ,צריך להקפיד על הכללים של הנפקת מניית פדיון שבסעיף : 102 .3.5יש לכלול בתקנון הוראה שמאפשרת הנפקת מניה בת פדיון. .3.2יש להנפיק את המניות בנות הפדיון רק עפ"י התנאים וההוראות בתקנון. .3.3ניתן להצמיד למניות הללו זכויות נוספות ,לרבות – זכות הצבעה וזכות השתתפות ברווחים. .3.3ניתן לפדות את המניות רק עפ"י תנאי הפדיון בתקנון. מאחר ומניית הפדיון לא נחשבת כחלק מההון העצמי של החברה ,אין לראות בפדיון שלה – חלוקה. דוגמא : אני מנפיק מניה כשאני יודע שבשלב מסוים אני קונה אותה בחזרה מבעליה .יש מועד שבו מחזירים את הקרן. בניגוד לאיגרת חוב ,שבה הריבית מחולקת במועדים קבועים ויודעים עליה מראש (ביום מתן
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
51
איגרת החוב) ,ב-מניית פדיון לא יודעים מתי ואם בכלל נקבל דיבידנדים .הזכויות שבה לא ברורות כמו שבאיגרת חוב .הדיבידנד מחולק רק לפי החלטת הדירקטוריון. מצד שני – מניית פדיון יכולה לתת זכויות צמודות של הצבעה ,דבר שאיגרת חוב לא יכולה לתת. למה שמישהו יקנה מניית פדיון ולא מניה רגילה ? כי אני יודע מראש שיקנו אותה ממני בחזרה בזמן מוגדר כלשהו בעתיד ,במחיר של לפחות – הערך הנקוב .זה סוג של הלוואה עם זכויות מסוימות .יש לי זכות להצביע ולקבל דיבידנד (אם יוחלט על חלוקתו). הפדיון יכולה להיות בתאריך מסוים או לפי אירוע מסוים : .3.5בתאריך מסויים -בהנפקה הבאה ,בחלוקת דיבידנד הבאה. .3.2באירוע מסוים – כשהחברה תרד מתחת להון מסוים ,כשהחברה תקנה ע"י חברה אחרת. לבעל המניה ,כמו שאר בעלי המניות לסוגיהן ,יש סיכון כי החברה לא תהיה מסוגלת לפדות אותה ממנו ביום הפדיון .הוא נושה כמו כל בעלי המניות האחרים. .3מניית יסוד – מעניקה זכויות מיוחדות כמו זכויות הצבעה מיוחדות – בעלות רוב מיוחס או זכות למינוי דירקטורים בחברה .בד"כ מנפקים מניות מסוג זה למייסדי החברה וזאת כדי לשמר את שליטתם בה ,או כדי לגמול ליזמים על חלקם בהקמתה. .1מניית ניהול – מעניקה זכות ייחודית לבחירת דירקטורים .במקרה כזה ,הון החברה מחולק ל-מניות ( Equityמניות ערך) – שהן מניות רגילות ,אבל נעדרות זכות הצבעה. ו-מניות הנהלה – שמקנות רק זכות לבחירת דירקטורים. בד"כ ,מניות ההנהלה הן מניות שמקנות זכות הצבעה כללית ,בנוסף לזכות לבחירת דירקטורים ,בעוד ש-מניות ההון ( )Equityיש זכות רק לקבל דיבידנדים. .5מניות נדחות – סוג של מניות שמשמעותן היא – שהזכויות שכלולות בהן תוענקנה לבעליהן רק לאחר שהוענקו הזכויות לכל יתר בעלי המניות. כלומר ,הענקת הזכויות הגלומה בהן נדחית לסוף התור. דוגמא : המניות הללו עלולות להיות זכאיות רק להחזר הערך הנקוב שלהן בפירוק .לא לנכסים. בד"כ ,לא מנפיקים מלכתחילה מניות כאלו ,אלא הופכים אותן לנדחות בהתרחש אירוע מסוים. .1מניית בורר – לעתים ,מעניקים למניה אחת זכות מיוחדת – כמו זכות הכרעה בין 2בעלי מניות יחידים בחברה. .1מניית זהב – מקנה לבעליה זכות הכרעה בין עניינים שונים .המניה הזו מוקנית בד"כ לגוף גדול דוגמא : המדינה – מקבלת זכות הכרעה בחברות ממשלתיות /צבאיות /בעלות חשיבות מיוחדת. עפ"י סעיף – 00חברה צריכה לפעול כדי להשיא רווחים .הממשלה יכולה לפעול גם בניגוד לסעיף 00מתוך אינטרס לאומי אחר .גם אם אין לה רוב באסיפה הכללית – יש לה מניות זהב. .1מניית הטבה – מונפקת לבעל מניה מבלי שבעליה ייתן תמורה עבור המניה ,והתמורה עבור המניה מגיעה ממקור אחר בחברה. המקור יכול להיות – מרווחים (כפי שכתוב בסעיף (112ב)) ,קרנות שמורות (קופות כספים שמורות כדי לקנות מניות עבור אדם כלשהו) ... , איך מתקשר ה-ערך הנקוב ל-מניית הטבה ? החברה היא ששילמה על הערך הנקוב.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
55
()0225
שינויים ב-הון החברה חברה יכולה לשנות את ההון שלה .האסיפה הכללית רשאית להגדיל את הון המניות הרשום .זאת לפי סעיף .289הגדלת הון מניות רשום לא גוררת שינוי בחבות של בעלי המניות להון החברה .היא לא גוררת שינוי בסכום הון המונפק אלא בהיקפו של ההון הרשום. משמעות ההגדלה – הרחבת היקף סמכות הדירקטורים להקצות מניות ,והיא משקפת את שליטתה של האסיפה הכללית בדירקטוריון. לאסיפה הכללית שמורה הזכות ,ב-סעיף , 285לבטל הון מניות רשום שטרם הוקצה = טרם הונפק.
הגדלת הון רשום הגדלת הון רשום – הגדלת סמכות הדירקטורים .ההון הרשום מייצג מלאי של מניות שמהן ניתן להנפיק מניות .כל עוד המניות לא הונפקו – הן לא מייצגות כלום .הן מייצגות ערך כלשהו רק כשהן מונפקות. השפעת הגדלת ההון על הדירקטורים ומשמעותה : הרחבת סמכות הדירקטורים להקצות מניות .פעולת ההקצאה עשויה לגרור שינויים במבנה האחזקות ,כך שהשווי של המניות שמוחזקות בידי בעלי המניות ידולל בעקבות הקצאת המניות החדשות למשקיעים אחרים בפחות מהערך הממשי שלהן. פגיעה כזאת בבעלי המניות הקיימים עלולה להתרחש אם בחברה פרטית ,שמניותיה אינן נסחרות בבורסה ,לא מחלקים רווחים בצורה של דיבידנדים ,אלא בדרכים אחרות שמפלת לרעה חלק מן המשקיעים. דוגמא : בחברה שבה הרווחים עוברים לחלק מן המשקיעים בצורה של תשלום משכורות ,משקיעים שאינם מועסקים בחברה עלולים להיפגע. למה ? כי המשקיעים שמועסקים בחברה מקבלים "דיבידנד" בצורה של משכורת מנופחת .אם החברה לא מחלקת רווחים ,יוצא שהמשקיעים שהם במיעוט לא יכולים ליהנות מהרווחים. בנוסף ,מכיוון שלמניות בחברה פרטית אין שוק ,הרי שתהיה לאותם בעלי מניות במיעוט בעיה למכור את מניותיהם – מי ירצה לקנות מניות בחברה פרטית שלא מחלקת דיבידנדים ??? לכן ,במצב כזה ,ברור שלא יהיה להם אינטרס להשקיע כסף ולרכוש מניות נוספות. הציפייה הלגיטימית שלהם היא – שבמקרה של הגדלת הון רשום והקצאת מניות חדשות ,הרי שההקצאה תתבצע על פי השווי הממשי של המניה ,ולא לפי הערך הנקוב שלה. "ד גליקמן נ' ברקאי פס המקרה – הגדלת הון והקצאת מניות בשווי הממשי. לחברת ברקאי היו מספר סוגי מניות .המחזיקים במניות התחלקו ל-קבוצת רוב ,שהיו גם מנהלים , וקבוצת מיעוט .האסיפה הכללית החליטה שההון הרשום יוגדל .הדירקטוריון החליט להקצות מניות נוספות בערכן הנקוב. קבוצת המיעוט הגישה תביעה שמטרתה הייתה – למנוע מהחברה את הקצאת המניות בערך הנקוב , וטענה שהחברה לא הייתה זקוקה להגדלת הון ,ושבהחלטת החברה היה משום עושק מיעוט מאחר ולחברה היו רווחים עצומים שהיא לא חילקה .מאחר וקבוצת הרוב נהנתה מהרווחים הללו בעקיפין באמצעות משכורות ,הרי שאם צריך היה למצוא מימון נוסף – צריך היה להשתמש ברווחי החברה שלא חולקו. ביהמ"ש העליון – הכלל הוא ,שאין להתערב בהחלטת האסיפה הכללית של החברה ולא בהחלטות
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
51
הדירקטוריון. אבל ,לכלל הזה יש סייג :כשהחלטת הדירקטוריון מתקבלת שלא בתום לב ,במהלך הרגיל של עסקי החברה ,אלא היא מתקבלת כדי להיטיב עם מקצת מבעלי המניות על חשבון האחרים ,לביהמ"ש יש שיקול דעת להתערב. לענייננו – החלטת הדירקטוריון על הגדלת הון מעוררת חשד שזאת לא פעולה בתום לב ולטובת החברה , ועל הדירקטוריון להוכיח את ההיפך .הרושם שהתקבל אצל ביהמ"ש היה ש-עמדות הרוב תואמו עם העמדות של הדירקטוריון כדי לגרום נזק מכוון ולאלץ את המיעוט לפעול בצורה שלא משתלמת כלכלית. ביהמ"ש קבע – שלשם השגת המימון ,היה אפשר לנהוג בדרכים חלופיות ולא נחוץ היה להגדיל הון רשום ולהקצות אותו בפחות מהערך הריאלי. ביהמ"ש פסל את ההחלטה של הגדלת ההון. למה שהמיעוט לא יקנה את המניות החדשות ? כי הוא יישאר גם ככה מיעוט. כי הוא גם ככה לא מקבל דיבידנדים – הרי למניות אין שוק .חבל שהוא ישקיע כספים ושוב לאיקבל דיבידנד. כי אין לו כספים באותו זמן.דוגמא : הון המניות הרשום המונפק והנפרע של חברה פרטית הוא – .522שווי נכסי החברה הוא – .222 ערכה הנקוב של כל מניה הוא – .₪ 5 ערך כל מניה בפועל הוא = = 222/522כמות מניות /סך נכסי החברה = .2 אם הונפקו 522מניות והן נמכרו ב-ערך נקוב ,אז : נכסי החברה הם – 322 כמות המניות – 222 אז ערך כל מניה בחברה (ישנות +חדשות) = .₪ 5.1 = 322/222 קודם היה , 2ועכשיו זה – 5.1 יש דילול של שווי המניות.
עיקרון שימור ההון ההון המונפק צריך לשמש מספר מטרות : .5יצירת קרן שבאמצעותה החברה מתחילה בפעילותה. .2ההון אמור לשמש קרן בטוחה לנושים. .3ההון אמור לשמש הגנה לבעלי המניות. על מנת להגשים את המטרות הללו ,גובש העיקרון של שימור ההון ,שעל פיו – החברה צריכה לשמור על הונה מפני הפחתתו ,כדי שישמש כביטחון לנושי החברה והגנה לבעלי המניות. למה צריך הגנה לנושי החברה ? ההגנה דרושה על מנת שהם יוכלו להיפרע מהחברה בהגיע מועד הפירעון .היתרון הזה בה להגן על הנושים מהפחד שבאחריות המוגבלת של החברה הלווה ובעלי מניותיה .מכיוון שהנושה לא יכול לרדת לנכסיו של בעל המנייה ,והביטחון היחידי שלו הוא – רכוש החברה ,צריך להבטיח שהון החברה יעמוד לרשות החברה ובאמצעותה גם לרשות הנושים. למה צריך הגנה לבעלי המניות ?
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
51
()0225
זאת כדי לשמור על בעלי המניות מפני פעולות חורגות של דירקטורים ונושאי משרה שעלולות להפחית את ערך מניותיהם ,ולהבטיח שבפירוק החברה יוכלו בעלי המניות לקבל את השקעתם בחברה לאחר שייפרעו חובות הנושים. עיקרון שימור ההון אומץ בפסיקה הישראלית ואח"כ שולב ב-חוק החברות. אין בחוק סעיף ספציפי הדורש שימור הון .אבל ,יש כמה סעיפים שמשקפים את העיקרון ב 2-שלבים שונים של העיסוק בהון : .5גיוס ההון .2חלוקת ההון עיקרון שימור ההון על פי חוק החברות : חוק החברות מגבש נוסחא חדשה לשמירה על הון החברה .הוא מתגלה ב 2-שלבים של הפעילות הפיננסית בחברה : .5גיוס ההון – הכניסה של המשקיעים .החברה צריכה להקפיד על תשלום תמורה שוות ערך בגין המניות המונפקות. בשלב זה יש דרישה קוגנטית להקצות מניות תמורת הערך הנקוב לפחות .זאת בנוסף לתשלום פרמיה ,במידה וערך המניה מצדיק זאת. אבל ,יש לכך יוצאים מהכלל : א .הנפקת מניות הטבה – בעת חלוקת מניות הטבה ,יש חשש שההקצאה שלהן עלולה לפגוע במבנה ההון של החברה .זאת מכיוון שהחברה עצמה היא זאת שמשלמת תמורתן .הן מוקצות לבעל מניה אבל הוא לא נותן כל תמורה מנגד. ההון שלקחנו ושילמנו ממנו את מניית ההטבה – זה הון ששינה ייעוד .הוא עדיין נשמר בחברה. סעיף (119א) – הקצאת מניות הטבה יכולה להתבצע ב 5-מ 3-המקורות הבאים : .5רווחים בלתי מחולקים. .2פרמיה על מניות. .3ממקור אחר מההון העצמי של החברה שנועד במפורש לשם כך. ב .הנפקת מניות בניכיון – במקרים מיוחדים ,ובאישורו של בימ"ש ,החברה תוכל עפ"י סעיף (110ב) להקצות מניות שיש להן ערך נקוב בתמורה הנמוכה מהערך הנקוב .ההקצאה הזו מוגדרת כ-הקצאה בניכיון מכיוון שמלוא תמורת הערך הנקוב לא משולמת בפועל לחברה ,ולכן היא מהווה הפחתת הון. הפחתת הון מתבטאת בכך ש-בעל המניה רוכש מניה בתמורה לסכום שנמוך מערכה הנקוב. ביהמ"ש עשוי להיעתר לבקשה רק במצבים נדירים כדי לסייע לחברה לצאת ממצבה הקשה. ג .הקצאת מניות שלא תמורת מזומנים – באופן עקרוני ,ניתן לשלם עבור המניות בדרכים שונות .לא רק במזומן .התשלום צריך להיות לפחות בשווי הערך הנקוב .אם משלמים שלא במזומנים ,הרי שדרישה זו יכולה לשמש פתח להעברת עושר מהחברה לבעלי המניות כבר בשלב של ההקצאה .בעצם ,זוהי הזדמנות לאפשר לבעלי המניות לקבל לידיהם מניות שלא עבור תמורה נאותה במסווה של העברת נכס לחברה. על מנת למנוע פערים של שווי בין ערך המניות לבין ערך הנכס ,נקבע ב-סעיף , 230 שכשהחברה מקצה מניה שתמורתה לא נפרעת המזומן ,יש לצרף לעסקה מסמך בכתב , ובמסמך מפורטת התמורה .התפקיד של המסמך הוא – לשמש ראיה בדבר הערך של התמורה. הוראה זו חלה על כל סוגי החברות .אבל ,היא ישימה בד"כ רק בחברות פרטיות. ד .הנפקת מנוית לפדיון – פדיון מניות הוא למעשה החזרת ההשקעה ,ולכן הוא כולל לכאורה יסוד של הפחתת הון .לכן ,צריך לבצע את הפעולה הזאת לפי סעיף 102שקובע כי רשאית לכלול בתקנון הוראה שמאפשרת לה להנפיק מניות לפדיון ,למרות האיסור החברה על
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
51
חלוקה שלא בהתאם לחוק. רעיון המניות לפדיון הוא – שהן מלכתחילה לא נחשבות לחלק מההון העצמי של החברה עפ"י הוראת סעיף (102ג) ,ולכן החשש להפחתת הון ולפגיעה בעיקרון שימור ההון – מתבטל. .2העברת עושר – השלב של המשך הפעילות .בהמשך הפעילות השוטפת של החברה ,החברה מנועה מלהעביר עושר לבעלי המניות באופן שמאיים על יכולת הפירעון של החברה. חלוקת העושר יכולה להיות במספר צורות – העיקרית היא בחלוקת דיבידנדים ישירה או עקיפה. העברת עושר יכולה להיות גם כשהחברה מבצעת רכישה מבעלי המניות. כדי להתמודד עם הסוגיות של החלוקה ,המחוקק הגדיר חלוקה באמצעות מספר שלבים : א .הגדרת מהותה של חלוקה – כל פעולה של העברת רכוש בצורה ישירה או עקיפה מהחברה לבעלי המניות והיא כוללת מתן דיבידנד או התחייבות לתת אותו במישרין או בעקיפין וגם רכישה. הפעולה של חלוקה משמעותה היא – העברת עושר ,בין שבהעברת נכסים או מזומנים מהחברה למשקיעים .העברת העושר יכולה להתייחס ל 2-סוגים של פעולות : .5חלוקת דיבידנדים – המטרה שלה היא :שיתוף בעלי המניות ברווחים של החברה , בדרך של העברת נכסים ,בין שבמזומן ובין שבכל דרך אחרת. .2רכישה ע"י החברה של ניירות הערך של החברה מידי המשקיעים ,או סיוע לכזו פעולה. המטרה של רכישה היא – מצד אחד ,רכישתן של מניות החברה ע"י החברה מידי בעלי מניותיה .בכך מועבר בעצם עושר מהחברה וההון שלה מופחת .בעל המניות הקיימים קיבלו דיבידנד בצורה של – החזר השקעה בדרך של רכישת המניות ע"י המוכרת הראשונה /החברה. ברכישה – החברה לוקחת כסף ונותנת לבעלי מניות ב .הגדרת התוכן של החלוקה ג .הגבולות של החלוקה המותרת ד .הגדרת סנקציות לביצוע חלוקה אסורה
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
12
()0225
חלוקה חלוקה – כל פעולה שהתוצאה שלה היא הקטנת ההון העצמי של החברה. לחלוקה יש 3צורות : .0חלוקת דיבידנדים .2רכישת 5סיוע לרכישת מניות ע"י החברה .כאשר החברה קונה מניות מבעלי המניות ,יש הוצאה של כסף מהחברה .סך נכסי החברה נשארים כמו שהיו פחות ההוצאה לשם קניית המניות. החברה מקבלת מניות שמהוות גם ככה חלק מתמטי/יחסי ממנה ,אבל מוציאה כסף כדי לשלם לבעלי המניות ממנה היא קונה אותן. לרכישה יש 2היבטים : .5זוהי רכישת מניות של החברה ע"י החברה ,מידי בעלי מניותיה .בכך ,מועבר עושר מהחברה לבעלי המניות. בעלי המניות מהם קנו מניות ,מקבלים דיבידנד בצורה של החזר השקעה. .2סיוע של החברה למימון רכישת המניות .החברה נותנת לאדם מניות ונותנת לו את הכסף כדי לשלם עליהן .הכסף יוצא לאדם וחוזר לחברה ,אבל האדם מקבל גם מניות מבלי ששילם עליהן בפועל. אם החברה תיהפך ל-חדלת פירעון ונושים שלה יחפצו לממש את נכסיה על מנת להיפרע , הם ימצאו בחבילת הנכסים גם את מניותיה של החברה חדלת הפירעון מאחר ובגלל אותו סיוע ,בעלי המניות ישעבדו את המניות שבגינן התקבל הסיוע לחברה. סיוע יכול להינתן אם :החברה תיקח הלוואה ,ואז יהיה לה חוב .היא תצטרך משהו לשעבד כנגד .היא תשעבד את מניותיה ,שזה שווי ערך לכסף. אם נותנים למישהו מניות והוא אמור היה להכניס כסף אבל הוא לא הכניס .אז יש פחות כסף בקופה .אם החברה לוקחת הלוואה במקום קבלת כסף מבעל המניות ,אז המניות מועמדות כנגד ההלוואה .אז לגוף המשעבד יש שיעבוד והוא ייקח חלק מנכסי החברה ביום הפירוק. למה שהמחוקק יאפשר רכישה ? מסחר ,גמישות .... , דוגמא : חברה יכולה לקנות מניות כי היא רוצה להראות שיש מסחר במניות שלה. חברה יכולה לקנות מניות שלה בזול כדי למכור אותן ברווח בעתיד כשערכן יעלה. ברכישה – חברה קונה מניות של עצמה .בכך היא מוציאה כסף ומקבלת מניות שוות ערך .עכשיו יש לה במלאי מניות שוות ערך במקום נכסים או כסף !!! .אם הערך שלהן ייפול ,אז זה אומר שהנכסים של החברה ייפלו גם. במקרה שחברה נופלת – נכסים ממשיים לא מאבדים מערכם וניתן למכור אותם. אבל ,אם מחשיבים מניות כמו נכסים ממשים זה טעות !!! כי ערכם משתנה לפי שווי החברה. אם חברה קנתה מניות שלה עצמה והחברה נופלת ,זה כמו להגיד שהיו לה 522מחשבים ופתאום ערכם צנח בן רגע .המניות שוות כשווי החברה. הגדרות :
דיבידנד – כל נכס שניתן ע"י החברה לבעל המניה מכוח זכותו בין שהוא במזומן או שלא במזומן .קריא – כל ערך שהחברה מוציאה ומעבירה לבעל המניה נכלל במסגרת חלוקת דיבידנד.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
15
רכישה – פעולה שמוגדרת כ-רכישה או מתן מימון לרכישה במישרין או בעקיפין , בידי חברה או בידי חברה בת או בידי תאגיד אחר שבשליטתה ,של מניות החברה או של ניירות ערך שניתן להמיר למניות.
מהי חלוקה מותרת ?
דיבידנד סעיף – 112מתבצעת עפ"י 2תנאים מצטברים : .5מבחן הרווח – מבחן מהותי שמדגיש את הצטברותם של יתרת עודפים או עודפים בשנתיים האחרונות. מבחן העודפים מאפשר התקיימותם של 2תנאים חלופיים : .5.5יתרת עודפים – יתרת עודפים זו היתרה שמשתקפת בדוחות הכספיים המותאמים של החברה .הם ייקבעו אם לחברה יש עודפים. עפ"י הגדרת עודפים בחוק ,עודפים הם – סכומים הכלולים בהון העצמי של החברה ומקורם ברווח שלה ,כפי שנקבע בכללי חשבונאות כלליים ,וגם סכומים אחרים שכלולים בהון העצמי שאינם הון מניות או פרמיה. עודפים ניתנים לחלוקה כדיבידנד .פרמיה אינה רווח אמיתי אלא משקפת את ערך השוק של המניה בזמן תשלומה. .5.2קיומם של עודפים ב-שנתיים האחרונות שלפני החלוקה. משקפים רווח של החברה בשנתיים האחרונות ,למרות שבמאזן החברה יש יתרת הפסד. גם אם חברה עברה 52שנים של הפסד וכעת יש לה סוף סוף שנתיים של רווח ,המחוקק מאפשר חלוקת רווחים כדי שהחברה תראה – שעכשיו השתנה מזלה וכעת משקיעים יכולים לבוא וישקיעו בה .עכשיו היא מתחילה להרוויח וכעת היא מזמינה משקיעים להשקיע. מבחן זה נקרא – דיבידנד מזורז. .2מבחן יכולת הפירעון – בודק אם ביצוע החלוקה לא יפריע לחברה לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות ,בהגיע מועד פירעונן. מבחן יכולת הפירעון ,בניגוד למבחן הרווח ,הוא תנאי הכרחי לחלוקה .לכן הוא דומיננטי יותר. משמעותו היא – שתנאי לקיומה של חלוקה הוא – קיומו של תזרים מזומנים עתידי ,שדרוש לחברה לשם פירעון התחייבויותיה. המבחן בעייתי – מכיוון שהוא כולל בתוכו צפי של חשש סביר /חשש עתידי .כל אימת שיש חשש סביר של פגיעה ביכולת הפירעון ,תימנע חלוקה .תמיד יש חשש סביר שחברה תיפול ואז לא תוכל לשלם חובותיה. מה קורה אם לא מתקיים מבחן הרווח ? האם אפשר עדיין לחלק דיבידנדים ? בד"כ לא. אבל ,יש חריג : סעיף – 111חברה יכולה ,באישור בימ"ש ,לבצע חלוקה גם כשלא מתקיים מבחן הרווח ובלבד ששוכנע שלא קיים חש סביר שהחלוקה תימנע מהחברה את היכולת לעמוד בהתחייבויותיה הקיימות או הצפויות. הסעיף מכתיב פרוצדורה מיוחדת לביצוע החלוקה. .5החברה מודיע לנושיה על הגשת הבקשה לבימ"ש לבצע חלוקה שכזו. .2הנושים יכולים להתנגד. .3ביהמ"ש שוקל את בקשת הצדדים (אם הנושים התנגדו).
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
12
()0225
.3ביהמ"ש מאשר או דוחה. למה לאפשר חלוקת דיבידנד כשאין רווחים ? חברה רוצה לאותת לציבור שאפשר לסמוך עליה – יש לה רווח והיא בדרך למעלה. אם הנושים חושבים שלחברה יש פוטנציאל לחזור ולהרוויח רווחים ,אז הם לא יתנגדו .הרי נושים לא רוצים לסגור עסק אלא מעדיפים שהעסק ימשיך לפעול ולעשות רווחים ולשלם להם את מלוא ההלוואה. אם הם ימשיכו בפירוק – אז כל נושה יקבל רק חלק יחסי ממה שיש לחברה כרגע .הם לא יקבלו את כל ההלוואה שנתנו לחברה כי לחברה אין מספיק כסף לשלם לכולם גם ככה. נושים יכולים לבקש – הקפאת הליכים .לעצור את הפירוק לכמה חודשים .זוהי החלטה כלכלית. האם דיבידנד יהיה רק במזומן ? לא. חלוקת דיבידנד מתייחסת ל-כסף או שווי כסף. דוגמא : חברה מחלקת מניה לבעלי מניות בצורה של – נתינת מניות בחברה אחרת. לחברה יש מניות של חברה אחרת והמניות שוות כסף .החברה מחלקת את המניות לבעלי מניותיה. חברה לא יכולה לחלק את מניותיה שלה .אז זה כבר מניות הטבה. סעיף - 115ההחלטה על חלוקת דיבידנד מתקבלת בדירקטוריון .זה שינוי מפקודת החברות ,שקבעה כי מי שמכריז על חלוקת דיבידנד היא – האסיפה הכללית .ההנחה היא – שהדירקטוריון בקיא יותר במצבה של החברה ,ולכן החוק נתן לו את הסמכות לעשות זאת. הסעיף מאפשר התנאה על הענקת הסמכות לחלוקת דיבידנד לדירקטוריון .ניתן לקבוע בתקנון כי החלטה על חלוקת דיבידנד תתקבל באחת מהדרכים הבאות : .5באסיפה הכללית .זאת לאחר שתובא בפניה המלצת הדירקטוריון .האסיפה רשאית לקבל את ההמלצה או להקטין את הסכום ,אבל לא להגדיל אותו. אופציה זו מאפשרת החלטת חלוקה במסגרת האסיפה הכללית ,אבל היא מתנה אותה בקבלת המלצה עם סף לחלוקה של הדירקטוריון. הדירקטוריון מגביל את האסיפה הכללית. החלטה לחלק דיבידנד ללא המלצה או בניגוד להמלצת הדירקטוריון – פסולה. .2דירקטוריון החברה לאחר שהאסיפה קבעה את סכום החלוקה המירבי. באופציה זו ,האסיפה הכללית מגבילה את סמכות הדירקטוריון. .3כל דרך אחרת שנקבעה בתקנון ,ובלבד שניתנה הזדמנות נאותה לדירקטוריון לקבוע כי החלוקה איננה חלוקה אסורה.
רכישה רכישה היא דרך לתגמל משקיעים באמצעות העברת כספים למשקיעים ,שעלולים לאיים על האיתנות והיציבות של הון החברה. פעולת רכישה משתרעת על כל אחת מהפעולות הבאות : .5רכישת החברה את מניותיה שלה. .2רכישת החברה באמצעות חברת בת או בידי תאגיד אחר שבשליטת החברה ,את מניותיה שלה. הרכישה מוגבלת לכדי הסכום שהחברה האם רשאית לבצע בו חלוקה. .3מתן מימון לרכישה .מתן הלוואה במישרין (לתת בפועל את ההלוואה) או בעקיפין (לתת ערובה להלוואה של צד ג'). בכל מקרה הנ"ל של רכישה – נבדוק את 2המבחנים : .5מבחן הרווח
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
13
.2מבחן הפירעון מהן התוצאות של רכישה חוזרת של מניות ? המניות הופכות להיות מניות "רדומות". סעיף – 118מניות "רדומות" ברגע שהמניות הופכות להיות רדומות ,מתבטלות כל הזכויות שמגיעות בגין המניות. למה ? אם החברה קונה מניות ,אזי מנהל החברה ונושאי המשרה יכולים להשתמש בהן (הרי הן נכסים בחברה) ואז יהיה להם שליטה על מניות והם יוכלו להשתמש בהן לרעה. נושאי המשרה אינם בעלי מניות ואינם נושאים בחבות של בעלי מניות .החברה קנתה את המניות אבל בגלל שחברה זה אישיות משפטית פיקטיבית ,נושאי המשרה פועלים בשמה. הם יוכלו למנות את המנהל או כל נושא משרה כ-נציג של החברה לצורך הצבעה באסיפה הכללית מתוקף היותו מנהל חברה שמחזיקה מניות בחברה .יש כאן הגדלת כוח של החברה והקטנת כוח של בעלי המניות. נושאי משרה יוכלו להתערב באסיפה הכללית בשם החברה. מה קורה למניה כשהחברה רוכשת אותה ? חברה קונה מניות בגלל : שהיא רצתה לרכוש אותן היא נאלצת לרכוש אותן אם חברה קונה מניות והן הופכות ל"רדומות" ,אז יש סה"כ פחות מניות בשוק וכוחה של כל מניה פעילה גדל.
חלוקה אסורה חלוקה אסורה -חלוקה שלא לפי הכללים .מדובר בכללים קוגנטיים. כאשר מבצעים חלוקה אסורה ,משמעות הדבר כי לא כל התנאים שמתייחסים לחלוקה התקיימו. המחוקק מטיל סנקציה שבאה לביטוי ב-סעיף .101 סעיף – 101אם ביצעה חברה חלוקה אסורה ,יהיה על בעל המניה להשיב לחברה את מה שקיבל ,זולת אם לא ידע ולא היה עליו לדעת כי החלוקה שבוצעה היא חלוקה אסורה. חובת ההשבה מתייחסת לכל סכום שהתקבל כחלוקה אסורה ,אבל היא איננה מוחלטת .בעל מניות זוכה להגנות : אם לא ידע ולא היה עליו לדעת שזוהי חלוקה אסורה ,הוא לא יצטרך להשיב את מה שקיבל.
המחוקק קבע חזקה לפיה – בעל מניה בחברה ציבורית ,שלא היה דירקטור או מנהל כללי או בעל שליטה במועד החלוקה ,ולא ידע ולא היה עליו לדעת שהחלוקה שבוצעה היא חלוקה אסורה. חזקה זו מעבירה את נטלה הראיה מבעל המניה לחברה ,כדי שהיא תוכיח את ההיפך. חזקה זו ,שקיימת רק בחברה ציבורית ,מלמדת על האחריות הגדולה שמטיל המחוקק על הדירקטוריון כשהוא מבצע את החלוקה האסורה. אחריות דירקטורים בחלוקה אסורה
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
13
()0225
סעיף – 100כל מי שכיהן בדירקטור במועד החלוקה האסורה ,יחשב כמי שהפר את חובת האמונים לחברה. זאת אלא אם כן יוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את החלוקה ,או שהסתמך בתום לב הסתמכות סבירה על מידע שאילולא היה מטעה ,החלוקה הייתה מותרת .או שבנסיבות העניין ,לא ידע ולא היה עליו לדעת על החלוקה. בחברה יש מתח בין הנושים לבעלי המניות : בעלי המניות – השקיעו כסף בחברה וכעת מצפים לדיבידנד .זה הגשמת הציפייה של בעל מניות כשהוא קונה מניות. נושים – הנושים הרצוניים רוצים שהכסף יישאר בחברה כדי שלא יהיה סיכון שהחברה תישאר ללא כסף. נושים משקיעים בהלוואה ומצפים לקבל אותה בחזרה. בעלי מניות – רוצים להוציא כסף מהחברה כדיבידנד. הנושים – רוצים להשאיר כסף בחברה כדי שיהיה בטוחות להחזרת ההלוואה. את המתח מיישבים באמצעות איזון – כללי החלוקה. הוצאת עושר מהחברה היא : .5דיבידנד. .2רכישה ע"י החברה. אם מחלקים דיבידנד – צריך לדאוג ל 2-תנאים : .5עודפים. .2יכולת פירעון. גם העודפים וגם יכולת הפירעון מגנים על הנושים בכך שהחברה תראה שיש לה יכולת להחזיר להם את ההלוואה ע"י עודפים או שתראה שהיא תוכל להחזיר להם אץ ההלוואה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
11
מניות ובעלי מניות )Iבעלות במניה בעלות במניה נרכשת במספר דרכים : .5רכישה רצונית מהחברה – כוללת מספר אפשרויות : .5סעיף – 23בעת חתימה על התקנון ורכישת מניות במהלך הקמת החברה .אם מייסד החברה ,כשהחברה מוקמת ,המייסדים שלה חותמים על התקנון ,והם מתחייבים לרכוש את מספר המניות שמופיע ליד שמם ,בערך הנקוב. .2רכישה רצונית מהחברה באמצעות הקצאת מניות. כל החברות ,ציבוריות ופרטיות ,מציעות מניות למכירה .החברה הפרטית מציעה את מניותיה ,בדרך כלל לקונים פוטנציאליים מוגדרים .חבר ציבורית יכולה להציע את המניות שלה בשוק הראשוני ע"י רישומן למסחר במסגרת הבורסה לניירות ערך ,אבל היא יכולה לבצע גם -הנפקה פרטית של מניות. כל הצעת מניות למכירה ,בין של חברה פרטית ובין של ציבורית ,שנענית בחיוב , מסתיימת בהנפקת מניות ובהקצאתן .זוהי פעולה משפטית. .3באמצעות מימוש ניירות ערך מסוג אופציות לרכישת מניות ,או מסוג זכויות לרכישת מניות ,או מסוג אגרות חוב שניתנות להמרה למניות. איגרת חוב – נייר יקר ערך שמשקף הלוואה .המחזיק באיגרת נותן כסף לחברה מתוך מטרה לקבל את הקרן +ריבית בתקופות קבועות לפי תנאי התשקיף או לפי תנאי איגרת החוב .בניגוד למניה ,בעל החוב מקבל את השקעתו ולכן אין לו חלק בחברה .אין לו זכויות בחברה. .2העברה – דרך של רכישת מניות שלא מהחברה עצמה ,אלא מבעל מניות אחר שמוכר את מניותיו. רכישת מניות באמצעות העברה יכולה להתבצע גם באמצעות מסחר בשוק המשני בבורסה , ששם מציעים את המניות לקונים פוטנציאלים. החלפת הבעלות במניות ,שנעשית באמצעות העברה ,הן במסגרת פרטית והן במסחר בשוק המשני ,היא פעולה משפטית שכפופה להוראות החוק ותקנון החברה. שוק ראשוני – החברה מנפיקה מניות בבורסה. שוק משני – בעלי מניות שמוכרים את מניותיהם בבורסה. .3פעולה בהתאם לחוק – בעלות במניה יכולה להירכש בדרך של קבלת זכות עפ"י דין מכוח ירושה או מכוח פשיטת רגל של המעביר ,או בדרך של קבלת מתנה או בדרך של מיזוג. פעולות אלו ,שהן משפטיות מכוח חוק ,מזכות את המקבל בבעלות במניות. הפעולה כפופה לחוק ולתקנון. )IIמרשם בעלי המניות בתקנון עפ"י חוק סעיף – 025חברה צריכה לנהל מרשם בעלי מניות. מטרתו היא – לדווח לחברה ,לבעלי המניות לנושים ולציבור ,מיהם בעלי המניות ומהם הפרטים שלהם. מרשם בעלי המניות הוא מסמך שפתוח לעיון הציבור עפ"י סעיף .023על זכות העיון לא משלמים. מי שזכאי לעיין במסמכים ,זכאי גם לקבל העתקים מהם. חוץ מכך ,חברה חייבת גם להחזיק מרשם בעלי מניות מהותיים אם היא חברה ציבורית. המטרה של מרשם בעלי מניות מהותיים – נועדה להקנות שקיפות לזהות של בעלי המניות.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
15
()0225
סעיף – 028חברה ציבורית צריכה לנהל מרשם בעלי מניות מהותיים. בעל מניות מהותי – בעל מניות שמחזיק ב 1%-או יותר מהון המניות המונפק של החברה ,או מזכויות ההצבעה בה. )IIIרישום נאמנות במרשם בעלי המניות החוק מאפשר ,ב-סעיף , 010לרשום החזקת נאמנות ,אבל הוא קובע כי בעל מניה שהוא נאמן ,צריך להירשם במרשם בעלי המניות. נאמן – בעל תפקיד שהוא מיופה כוחו של הנהנה ומחזיק עבורו את המניות .אבל ,במסגרת ההחזקה מול החברה הוא נחשב כ-בעלים. החברה תמיד יודעת מי מחזיק ושולט במניותיה .מבחינת החברה ,הנאמן הוא הבעלים והוא חייב לה .הוא צריך להזדהות .הבעלים האמיתיים נשאר חסוי ,אבל הנאמן גלוי. למה חובה לרשום כי מדובר בנאמן ? שקיפות .כדי שכולם ידעו שיש אדם אחר ששולט בנאמן מאחורי הקלעים. לעניין החובות – הנאמן שרושם כבעלים נוטל על עצמו בכל מקרה את חובות בעל המניות ,ומבחינת החברה ,הנאמן הוא מי שמחויב בחובות בעל המניות. )IIIהחברה לרישומים חברות לרישומים נוסדו כדי להקל על שכירות בורסאית של "ניירות ערך על שם" בנקים ,שהם חברי בורסה ,הקימו חברות לרישומים שמטרתן להיות – הבעלים הרשום בספרי החברה המנפיקה של ניירות ערך שמופקדים בפיקדונות של לקוחות הבנק. חברת הרישומים היא זו שרשומה במרשם בעלי המניות של החברה ,כבעלת המניות ,והמשקיעים מקבלים מהבנק שבאמצעותו הם רכשו את המניות אישור – שהם זכאים לניירות הערך הללו. חבר הבורסה מקבל ,במקביל ,זיכוי שהוא רכש את נייר הערך .כל התהליך מתבצע במהירות וביעילות ומאפשר מסחר בורסאי באותם ניירות ערך. הבעיה – אם חברה לרישומים מופיעה בספרי החברה כבעלת מניות ,אז היא גם חייבת בחובות. האם החברה לרישומים רוצה כלל לעמוד בחובות אלו ? חוק החברות הסדיר את הסוגיה : סעיף – 055המחוקק מצהיר שבעל מניה הוא מי ,שלזכותו אצל חבר בורסה ,עומדת מניה ,ואותהמניה נכללת בין המניות שרשומות במרשם בעלי המניות על שם החברה לרישומים. סעיף – 082מתייחס לסוגיה של החברה לרישומים ,וקובע 2חלופות אפשריות לשם הסדרת מרשםבעלי מניות : .5בחברה שמניותיה רשומות למסחר ,ניתן לרשום במרשם בעלי המניות חברה לרישומים , למרות שהיא לא תיחשב לבעלת מניות בחברה ,והמניות על שמה הן בבעלות הזכאים להן. .2בעל מניה ,שרכש אותה באמצעות חברה לרישומים ,זכאי לתבוע להירשם במרשם בעלי המניות כבעלים הרשום במקום רישום אותן מניות על שם החברה לרישומים. כל המניות בורסה חייבות להיות רשומות על שם מישהו .זה מקשה על הסחירות כי אי אפשר כל הזמן לשנות רישומים בכל חברה בכל עסקה .יש הרבה מסחר במניות והרבה מניות עוברות ידיים. חברות לרישומים נועדו להקל על העניין .הן עצמן רשומות כבעלי מניות בחברות. כל בעלי המניות עובדים דרכן .הרישום בחברה לרישומים קל יותר ונעשה במהירות .כך ,החברות לרישומים דואגות לרישום הסופי. בעלי המניות נשארים כבעלי מניות מבלי לדאוג לרוץ ולהירשם כל הזמן בכל חברה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
11
)IVהערך הראייתי של מרשם בעלי המניות סעיף – 533מרשם בעלי המניות מהווה ראייה לכאורה לנכונות הרשום בו .מכוחו של המרשם הזה , רשאי בעל המניות לקבל תעודה שמעידה על בעלותו במניות ,כאמור ב-סעיף (018א). יש בעיה עם הערך הראייתי – אם יש סתירה ,מה קובע ? "ד 7316/4עזבון שושנה בת מרדכי נ' איתח פס המקרה – דן ניסן התחייב למכור מניות בחברת מקרקעין .התמורה עבור המניות שולמה במלואה לניסן. במעמד כריתת ההסכם לביצוע העסקה בין ניסן ל-איתח (הרוכשים של המניות) ,ניתן לאיתח שטר העברת מניות וייפוי כוח בלתי חוזר לביצוע העסקה .החברה לא אישרה את העברת המניות .לא נתקבל מהחברה אישור על העברת מניות .מאוחר יותר ,ניסן מכר שוב את המניות ל-חממי ושמשוני .המניות לא נרשמו על שם חממי ושמשוני ,אבל נחתמו שטרי העברת מניות וניתן אישור החברה להעברת המניות. המניות לא נרשמו בפועל על שמם. יש כאן עסקאות נוגדות. איתח הגישו תביעה לחייב את החברה לרשום את העברת המניות להם במרשם בעלי המניות. ביהמ"ש המחוזי – התביעה התקבלה .חייבו את החברה לרשום את העברת המניות לאיתח. חממי ושמשוני ערעור לעליון ביהמ"ש העליון – מדובר במחלוקת שנובעת מקיומן של עסקאות נוגדות .המסגרת לפתרון המחלוקת מצויה בחוק המיטלטלין .החוק מתייחס במישרין לסוגיה. סעיף 02ל-חוק המיטלטלין נקבע – אם התחייב אדם להקנות לחברו בעלות או זכות אחרת במיטלטלין , ולפני שמסר לו את הנכס או הקנה לו את הזכות הוא חזר והתחייב עם אדם אחר בהקניה אחרת ,זכותו של הראשון עדיפה ,אבל אם השני התקשר בעסקה וקיבל את המיטלטלין או את הזכות בתום לב ובתמורה ,אז זכותו עדיפה. לענייננו – בעימות בין 2העסקאות הנוגדות ,זכותו של הראשון עדיפה .אבל ,אם יתברר שהצד השני התקשר בתום לב ,וקיבל את המיטלטלין ,ושההתחייבות נעשתה לפני שהוקנתה הזכות למתחייב הראשון ,אז הצד המאוחר יותר גובר. כדי לבדוק את הצד המאוחר יכול לגבור על הקודם ,אומר ביהמ"ש שיש לבדוק את הוראות פקודת החברות ולראות מהו השלב שבו מוקנית הזכות במניות למי שהן הועברו לו. יש לבדוק את הזכות הוקנתה כבר. לפי פקודת החברות ,ביהמ"ש הגיע למסקנה ש-כל עוד לא נרשם בעל המניות במרשם בעלי המניות ,אין לראות אותו כבעל מניות בחברה והעברת הזכות עוד לא הושלמה. אם הקניית הזכות אל הושלמה ,אז המאוחר גובר על המוקדם. לענייננו – הרישום קובע והוא לא הושלם .העסקה לא הושלמה. העסקה עם איתח עדיפה על פני העסקה עם חממי ושמשוני. "ד עיזבון שושנה פס המקרה – היו 2קבוצות אנשים שמכרו להם את אותם מניות .המניות לא נרשמו על שם קבוצה א' .אבל , קבוצה א' שילמה תמורה .ניתן לקבוצה שטר העברת מניות. לא התקבל אישור מהחברה לביצוע ההעברה. קבוצה ב' שילמה מחצית מהתמורה עבור המניות .ניתן אישור החברה להעברת המניות אבל הן עדיין לא נרשמו על שם קבוצה ב'. השאלה – איזו קבוצה תירשם ? ביהמ"ש העליון – קבוצה א' תירשם. על העסקה חל סעיף 02ל-חוק המיטלטלין .מדובר בעסקאות נוגדות .מכוח העסקאות הנוגדות – נוצרת תחרות זכויות. מכיוון שהמניות לא נרשמו על שם אף אחת מהקבוצות במרשם בעלי המניות של החברה ,אז חל ההיבט השלילי של סעיף – 02צריך לתת את המניות לקבוצה א'. המחלוקת הוכרעה על פי ההלכה שהייתה בזמנו בפקודת החברות לגבי השאלה – מהו השלב שבו מוקנית
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
11
()0225
הזכות במניות לרוכש ? בזמנו ,עפ"י ההלכה מכוח פקודת החברות ,הקניין עובר רק עם הרישום במרשם בעלי המניות בחברה (פנקס החברים). הלכה זו תקפה גם היום .היום היא גם תקפה מכוח סעיף 059ל-חוק החברות ,שקובע שבעל מניה בחברה פרטית הוא – מי שרשום ככזה במרשם בעלי המניות או מי שאוחז בשטר מניה. מכיוון שלא ניתן לממש זכויות בעלות במניה לפני המרשם ,הופך הרישום להיות פעולה קונסטיטוטיבית. אם נחזור למקרה שלנו ,המצב הוא – שהמניות לא נרשמו על אף קבוצה .לכן ,קבוצה ב' גם לא נכנסת לגדרו של סעיף 02ל-חוק המיטלטלין שקובע את עדיפותו של הראשון ,אלא אם כן קיבל המאוחר זכות קניינית בנכס בתום לב ובתמורה. קבוצה א' היא שקיבלה את שטרי המניות קודם ,ולכן נקבע את עדיפותם. האם יש מקום לתום לב ותמורה בעניין ? כן. מהו תום לב בדיני חברות ? דוגמא : אם אדם ב' ,מאוחר יותר ,קונה מניות תוך שהוא יודע כי אדם קודם רכש אותן ,האם זה מראה על חוסר תום לב ? הרישום עצמו ,שמקנה את הזכות הקניינית ,נעשה בידי החברה – צד ג' לתחרות הזכויות. סעיף – 011מרשם בעלי המניות ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו. הערה : אין הרמת מסך לגבי נושא משרה .יש חבות של נושא משרה אבל זהו. גם עילות הרמת המסך צומצמו.
רכישת מניות תעודת מניה זהו מסמך שהוציאה חברה לבעל מניה עפ"י סעיף (058א) ,כשהוא חתום בחותמת החברה ובידי האורגנים שמוסמכים לחתום בשמה ,והוא מעיד כי האדם הרשום בה הוא הבעלים לכאורה של מספר המניות שנקובות בה (בתעודה) ,שהוא רשום במרשם בעלי המניות של החברה ,והוא שילם על חשבון המניות הכלולות בתעודה את הסכום שנזכר בה .בתעודה יש משום ראיה בדבר הבעלות על אותן מניות. מטרתה להקל על בעל המניות לסחור בהן .זאת ע"י שהוא יוכל להציג את התעודה כראיה לכאורה לזכות הקניין שלו במניות. יש להבדיל בין תעודת מניה ,שמעידה על זכות הקניין במניות ,לבין זכויות הקניין עצמן. ערכן הראייתי של תעודת המניה מותנה במרשם בעלי המניות ,ואף נחות מערכו של המרשם עצמו .כך , שבעת סתירה בין השניים ,עדיף ערכו הראייתי של המרשם. סייג : סעיף (058ב) – לחברה לרישומים יש זכות מוקנית לקבל מהחברה תעודה שמעידה על מספר המניות וסוג המניות שרשומות במרשם בעלי המניות .למרות שהחברה לרישומים מופיעה במרשם בעלי המניות כ-בעלי המניות ,היא איננה בעלת הקניין במניה ,אבל הוענקה לה הזכות לקבל תעודת מניה לשם הסדרת זכויותיה הפורמאליות במערכת היחסים בינה לבין החברה המנפיקה. תעודת מניה "על שם , "...איננה נחשבת למסמך סחיר ,ואם היא אבדה או התקלקלה – בעליה לא יפסיד את התמורה ששילם בגינה. זכותו של בעל מניה לקבל תעודת מניה עומדת מול חובתה של החברה להנפיק לו תעודה כזו. התעודה יוצרת מצג בקשר ל 2-זכויות : .5זכות הקניין במניה – בהנפקת תעודת מניה יש כדי למנוע בעד החברה מלהתכחש לאמיתותה אלא אם אדם אחר יביא ראיה חותכת נגדה ,וזאת לפי סעיף (011א).
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
11
.2התשלום בגין המניות – הנפקת תעודת מניה ,שכתוב בה כי המניות שמצוינות בה נפרעו במלואן ,מהווה אף היא ראיה לכאורה לאמיתות ההצהרה. לפיכך ,אם ההצהרה כי החוב שולם בטעות ,גם אם בפועל לא שולמה כל תמורה בגין המניות , תהיה החברה מנועה מלהכחיש עובדה זו כלפי אדם שפעל בתום לב על סמך התעודה. שטר מניה שטר מניה הוא מסמך שאינו נושא את שם בעליו ,וכמוהו כשטר למוכ"ז ,והוא מעיד על הזכויות הגלומות בו. סעיף – 015חברה רשאית ,אם נקבעה לכך הוראה בתקנון ,להוציא למניה ששולמה במלואה שטר מניה. זהו מסמך שמצהיר על בעלותו של המחזיק בשטר המניה למוכ"ז ולכן שמו איננו רשום במרשם בעלי המניות. חברה איננה יכולה להוציא מניות למוכ"ז באורך מקורי .קודם היא צריכה להנפיק מניה לבעלים הרשום , ולרשום את שמו במרשם בעלי המניות כבעל מניה ,ורק אחרי ששילמו לחברה את כל הערך הנקוב על המניה ,רק אז היא רשאית להפוך את המניה הרשומה ל-מניה למוכ"ז. מניה למוכ"ז היא – מיטלטל .מי שנוטל אותה ללא רשות מן הבעלים נחשב ל-גנב. הזכויות של הבעלים של המניה למוכ"ז מוגדרות בתקנון החברה ,ובד"כ אין לו אפשרות להצביע מכוחה של מניה למוכ"ז .הסיבה לכך ? ניתן להקנות זכות הצבעה רק למישהו מזוהה .שרשום במרשם החברה. אם המחזיק במניה למוכ"ז מעוניין להצביע – הוא יצטרך לקבל אישור מהחברה לממש את זכותו להצביע באמצעות הפקדת המניות בחברה. רכישת מניות באמצעות הקצאה סעיף - )3(32הקצאת מניות נעשית על ידי החברה ,באמצעות הדירקטורים ,שלהם מוקנה הכוח להקצות מניות עד למסגרת ההון הרשום. הנפקת המניות היא השיא של פעולת המשא ומתן בין החברה למשקיעים פוטנציאליים ,שמסתיימת בגמירות דעת להקצות מניות לרוכש. רכישת מניות בחברה ,היא פעולה חוזית שמושתתת על כללים של – הצעה וקיבול ,שעל פיהם החברה מציעה את מניותיה למכירה. פעולת ההקצאה ע"י הדירקטורים היא הקיבול ,ובמסגרתו שולחת החברה למשקיע הודעה בו היא מבשרת לו על הקיבול. אם הקצאת המניות נשלמת העסקה ונוצרים יחסים חוזיים בין החברה לבין בעל המניה ,שמוסדרים על פי התקנון כאמור בסעיף .05 למה החברה היא הקובל – כי הדירקטוריון היא מי שמאשר את הפעולה – הוא עושה את הפעולה האחרונה. המשקיע מציע הצעה לקנות מניה ,והחברה קובלת. ההבדל בין הקצאה ל-הנפקה ? הקצאה היא השלב של ההפקה – סגירת החוזה עם משקיע אחד ספציפי .זהו ההליך עצמו. הנפקה – הפעולה הכוללת של הצעת מניות למשקיעים. הכוח להקצות מניות הכוח נתון לדירקטוריון כסמכות קוגנטית ,ואי אפשר להעביר אותה לאחר. הדירקטורים צריכים להפעיל את הכוח הזה ביעילות ,במקצועיות ,בתום לב לטובת החברה. אם הם משתמשים בכוחם לטובתם – הרי שהם חרגו מסמכותם.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
12
()0225
דוגמא : "ד האוורד פס המקרה – חברה נחשפה לניסיון השתלטות ע"י קבוצה א' ו-ב' .הדירקטורים לא רצו שחברה אחת תנצח. הם החליטו להקצות מניות מההון הבלתי מונפק לקבוצה ב' .בכך ,הם הכריעו את הכף לטובתה של קבוצה ב'. ביהמ"ש – היו 2סיבות להעדפה של הדירקטורים את חברה ב' : .5ההצעה שהציע הקבוצה השנייה הייתה גבוהה מזו של האחרות. .2הדירקטורים חששו לגורלם במידה שקבוצה א' תזכה. ביהמ"ש הגיע למסקנה שהמטרה העיקרית בהקצאת המניות לקבוצה המנצחת הייתה – לטרפד את כוונת ההשתלטות של קבוצה א' .לכן ,צריך לבטל את ההקצאה מכיוון שהיא חורגת מסמכות הדירקטורים. "ד גליקמן נ' ברקאי מוביל לאותה מסקנה – שהדירקטוריון שם הקצה מניות בערכן הנקוב ,דילל גם פס את חלקו של המיעוט ,אבל בפועל לא הייתה לו סיבה לעשות זאת גם אם היה צריך לגייס הון ,וזאת מכיוון שגיוס ההון יכול היה להיעשות גם מתוך המקורות הקיימים באמצעות הנפקת מניות הטבה. פעולת ההקצאה משהחליטו הדירקטורים על הקצאה ,הם צריכים לבצע את הפעולות הבאות : בחברה פרטית : להודיע לרוכש על החלטתם באמצעות כתב ההקצאה ,ולהסדיר את בעלותו באמצעות הוספת שמו למרשם בעלי המניות ולשלוח לו תעודה שמעידה על בעלותו במניה. אם מתקבלת החלטה על הוצאת שטרי מניה ,אז הדירקטורים צריכים לתקן את מרשם בעלי המניות ולהמציא לבעל המניה שטר מניה למוכ"ז. הדירקטורים צריכים להודיע על ההקצאה לרשם החברות בתוך תקופה של 53ימים ולהודיע על הפרטים של ההקצאה. בחברה ציבורית : חל על כל התהליך כללי הרישום וההקצאה של חוק ניירות ערך. הערה : למה ,כשבעל מניה למוכ"ז רוצה להצביע הוא מפקיד את מניותיו ? כי הוא לא רשום במרשם המניות. ההפקדה מעידה על בעלות .רק כך מזהים את בעל המניה. כשדירקטורים מחליטים על הקצאת מניות ,הם עושים את הפעולות הבאות : הסדרת בעלות : מודיעים לרוכש על החלטתם באמצעות כתב הקצאה ולהסדיר את בעלותו כדלקמן : אם מוקצית "מניה על שם ___ " – על הדירקטורים להוסיף את שמו של הרוכש במרשם בעלי המניות ולשלוח לו תעודת מניה שמעידה על בעלותו במניה. זוהי פעולה קונסטיטוטיבית שיוצרת את זכות הבעלות. אם מתקבלת החלטה על הוצאת שטרי מניה (מניה למוכ"ז) במקום מניות על של ששולמו במלואן , הדירקטורים צריכים לתקן את מרשם בעלי המניות ולהמציא לבעל מניה למוכ"ז שטר מניה. מניה מתחילה את חייה תמיד כ-מניה על שם. בשלב מסוים ,אם היא נפרעה במלואה ,היא הופכת למניה למוכ"ז. למה שמישהו ימיר את מניה מ-על שם ל-למוכ"ז ? כי קל יותר לסחור בה .לא צריך לשנות שם במרשם
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
15
אלא רק למכור אותה ולהעביר בעלות. הקצאת מניות היא פעולה משפטית שבאה לשנות את מצבו המשפטי של המציע ,ולכן יש להחיל עליה , ועל הדירקטורים שעוסקים בהקצאה ,את הוראות חוק החוזים (חלק כללי) בשינויים המתחייבים. המשמעות – פעולת ההקצאה חייבת להיעשות בתום לב ותוך זמן סביר ,שאם אל כן – יכול המציע לבטל את בקשתו .בהתאם לסעיף 8לחוק החוזים.
חילוט מניות חילוט = הפקעה. לחברה יש הכוח להפקיע מניות של בעל מניות שלא פרע את דרישות התשלום שתבעה ממנו החברה בגין המניות שבבעלותו. סעיף – 080חברה רשאית לקבוע בתקנונה או בהסכם הקצאה ,הוראה ,ולפיה הדירקטוריון רשאי לחלט מניה שהחברה הקצתה ,ולמכור אותה ,אם התמורה שהתחייב לה בעל המניה ,כולה או מקצתה לא ניתנה במועד ובתנאים שנקבעו בהסכם או בתקנון. מניות שחולטו וטרם נמכרו ,יהיו "מניות רדומות" כמשמעותן בסעיף .118 החייב ימשיך לחוב לחברה אלא אם כן נמכרו המניות שחולטו והחברה קיבלה את מלוא התמורה בתוספת ההוצאות שנלוו למכירה. סמכות החילוט היא אמצעי דרסטי ,מכיוון שע"י מעשה חד צדדי ,ללא צורך בהרשאת בימ"ש ,החברה שמה קץ לזכות הקניין שיש לחבר באותן המניות .הוא לא ממשיך ליהנות מהן. לכן ,צריך להתריע על קיומה של זכות זו. מדובר במעין "חוזה על תנאי מפסיק" – קונים מניות ועד שלא מסיימים לשלם אותן – יש תנאי מפסיק שיכול להפקיע אותן .כל עוד לא חולטו – המניות נשארות בבעלות בעליהן.
עבירות מניות סעיף – 231חזקה על כל נייר ערך שהוא ניתן להעברה. סעיף – 230חברה רשאית לקבוע בתקנון הגבלות על עבירות. מטרתה של העברת מניה היא להקנות לנעבר את הזכות להיות בעל מניה בה ע"י רישומו במרשם בעלי המניות .בכך אנו רואים את האופי הדואלי של מניה : מצד אחד היא נכס שמכיל זכויות בחברה ,ומצד שני היא – מיטלטל שניתן להעברה לפי חוק המיטלטלין – ובתוך זה גם עסקאות נוגדות. האופי המשפטי של כתב העברה – כתב העברה נחוץ לשם שינוי רישום הבעלות במניות במרשם בעלי המניות של החברה לפי סעיף .233כתב העברה צריך להיות חתום בחתימת המעביר והנעבר ,ועפ"י דרישות התקנון .כתב העברה נחתם בסיומו של משא ומתן למכירת מניות ,שמתבטא בחוזה חתום בין מוכר המניות לבין הרוכש. עבירות של מניות חשובה מאד למסחר בשוק המשני = בין בעלי מניות לבין עצמן( .שוק ראשוני – הנפקה של החברה לשוק). בחוק יש מספר דרכים להגבלה על עבירות המניות :
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
12
()0225
.5הגבלה של זכות המצרנות – ניתן לקבוע הוראה בתקנון הקובעת שחלה על חברה שמבצעת הנפק נוספת של מניות ,והיא חייבת ,בהתאם לתקנון ,להציע לכל בעל מניות לקנות מניות חדשות בהנפקה החדשה לפי החלק היחסי שלו כיום .זאת על מנת לשמור על חלקו היחסי בחברה. .2סעיף – 235אין להעביר חלק ממניה ,אבל יכול שלמניה יהיו כמה בעלים במשותף ,וכל אחד מהם יהיה זכאי להעביר את זכותו ,אלא אם כן הוגבלה זכות זו בתקנון. האם חברה חייבת לרשום בעלים חדש של מניה ? .5חברה ציבורית – אין הגבלה על עבירות של מניות. .2חברה פרטית – לצורך הגבלת עבירות מניות ,נחלק ל: 2- .2.5חברות פרטיות שבהן אין מגבלה על עבירות .2.2חברות פרטיות בהן יש מגבלה על עבירות מניות באילו מקרים תהיה לחברה פרטית מגבלה על עבירות מניות ? סעיף – 055חברה פרטית תצרף לדוח השנתי שלה גם את המאזן שלה ,אם מתקיים בה אחד מאלה : ( )0תקנונה אינו מסייג את הזכות להעביר את מניותיה; ( )2תקנונה אינו אוסר הצעה לציבור של מניות או איגרות חוב; ( )1תקנונה אינו מגביל את מספר בעלי המניות בחברה עד לחמישים ,מלבד עובדי החברה או מי שהיו עובדיה ובהיותם עובדיה ואף לאחר שהופסקה עבודתם הם מוסיפים להיות בעלי מניות בחברה;לענין פסקה זו ,שניים או יותר שיש להם יחד מניה או מניות בחברה ,יראו אותם כבעל מניה אחד. אם חברה מתירה עבירות מניות ,ולא מגבילה מכירה לציבור או את כמות בעלי המניות ,הרי שהיא תצטרך להגיש מאזן עם הדוח השנתי .צריכה להיות שקיפות .כדי שבעלי מניות יוכלו לסחור בהן בבורסה – הרוכשים הפוטנציאליים צריכים גישה לדוחות החברה כדי לדעת מה הם קונים .זה מקל על הסחירות של המניה. הזכות שלא לצרף מאזן היא גדולה – זה סוג של סוד מסחרי. אם לא חושפים את החברה לחוץ – אז אין להגיש מאזן.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
13
חובות של נושאי משרה לחברה יש 3אורגנים בחוק : .5אסיפה כללית .2דירקטוריון .3מנכ"ל
חובות הדירקטוריון הצורה הפורמלית של הדירקטוריון : .5סעיף – 203מספר הדירקטורים .2סעיף – 31מספר דירקטורים בחברה פרטית. .3סעיף – 31דירקטורים ראשונים .3סעיף – 200מרשם הדירקטורים
סוגי הדירקטורים העיקריים : דירקטורי חיצוני סעיף (203ג) – בחברה ציבורית יש חובה למנות לפחות 2דירקטורים חיצוניים כאמור בסעיף .213 סעיף (213א) – בחברה ציבורית יכהנו לפחות 2דירקטורים חיצוניים. מיהם אותם דירקטורים ? מהי מומחיותם ? איך ממנים אותם ? דרך המינוי – סעיף (213ב)( – )0מתמנים ע"י האסיפה הכללית כדלקמן : או שבמניין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו לפחות 5/3מכלל קולות בעלי המניות ,שאינם בעלי השליטה בחברה או מי מטעמם המשתתפים בהצבעה. או שסך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות לעיל לא עלה על שיעור של 5%מכלל זכויותההצבעה בחברה. הדירקטורים מייצגים את בעלי המניות .בדומה לחברי כנסת .בכל חברה יש בעלי שליטה ובעלי מיעוט .הדירקטורים חייבים לייצג את כולם .מי יגן על המיעוט ? הדירקטור החיצוני. איך נבטיח זאת ? ע"י בחירה של בעלי מניות שהם אינם בעלי שליטה. צריך רוב של בעלי מניות שהם אינם בעלי שליטה. צריך שהמתנגדים לא יהיו 5%וזאת מתוך אותם בעלי מניות שאינם בעלי שליטה. .5יש רוב של 5/3מסך בעלי המניות שאינם בעלי שליטה. .2אין רוב של 5/3אבל המתנגדים הם פחות מ 5%-מאותם בעלי מניות שאינם בעלי שליטה. מי יתמנה -סעיף (201ב) " :לא ימונה לדירקטור חיצוני יחיד ,שיש לו ,לקרובו ,לשותפו, למעבידו או לתאגיד שהוא בעל השליטה בו ,במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי, זיקה לחברה ,לבעל השליטה בחברה במועד המינוי ,או לתאגיד אחר; לענין סעיף קטן זה - "זיקה" -קיום יחסי עבודה ,קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל או שליטה ,וכן כהונה כנושא משרה ,למעט כהונה כדירקטור לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים שבמהלכם הציעה החברה לראשונה מניות לציבור; "
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
13
()0225
דואגים לכך שהדירקטור החיצוני יהיה אובייקטיבי. יכולות הדירקטור -סעיף (201א)(א – )0()0מי שהוא בעל כשירות מקצועית ,או מי שהוא בעל מומחיות חשבונאית או פיננסית ,ובלבד שלפחות אחד הדירקטורים החיצוניים יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית. לגבי דירקטורים חיצוניים ,לפחות אחד מהם צריך להיות בעל מומחיות חשבונאית פיננסית , והשני צריך להיות בעל כשירות מקצועית. יתרה מזאת – בנוסף לכשירות של הדירקטורים החיצוניים ,הרי שבחברה ציבורית יכהנו בנוסף על הדירקטור החיצוני בעל המומחיות החשבונאית והפיננסית גם דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית במספר שאותו קבע הדירקטוריון. יוצא ש 2-צריכים להיות בעלי מומחיות חשבונאית או פיננסית. כתוב ש"-בחברה ציבורית יכהנו – "...מכאן ש-צריך שבדירקטוריון הרגיל ישבו לפחות 2 דירקטורים שמבינים חוץ מהדירקטור החיצוני. אז סה"כ יש 3דירקטורים שמומחים בחשבונאות או פיננסיות.
דירקטור חליף סעיף (215א) – לא ניתן למנות חליף לדירקטור (להלן -דירקטור חליף) ,אלא אם כן נקבעה בתקנון הוראה המתירה לעשות כן. סעיף (215ב) – לא ימונה ולא יכהן כדירקטור חליף מי שאינו כשיר להתמנות כדירקטור ,וכן מי שמכהן כדירקטור או כדירקטור חליף. סעיף (215ה) – לא ניתן למנות דירקטור חליף לדירקטור חיצוני. סעיף – 218אחריות דירקטור חליף. (א) דינו של דירקטור חליף כדין דירקטור. (ב) אין במינוי דירקטור חליף כדי לשלול את אחריותו של הדירקטור שלו הוא חליף ,והיא תחול בשים לב לנסיבות העניין ,לרבות נסיבות מינוי הדירקטור החליף ומשך כהונתו. הדירקטור המוחלף עדיין חב חבות. נניח שבהחלטת דירקטוריון התקבלה החלטה שעשתה נזק .בעלי המניות תובעים את הדירקטורים שעשו את ההחלטה .אם היה שם דירקטור מחליף – הוא ייטען כי הוא רק החליף דירקטור ועשה מה שאותו דירקטור מוחלף אמר לו. המחוקק אומר – דירקטור חליף אחראי .לא משנה מי שלח אותו ומה אמרו לו לעשות .הדירקטור החליף חב כאילו הוא הדירקטור המקורי .החליף צריך לשקול את צעדיו ובמקרה הצורך – להימנע מלבצע פעולה כי היא יכולה לחייב אותו. גם הדירקטור המקורי ששלח את החליף אחראי לפעולות החליף. יש כאן יחסי שליחות : ברור כי השולח (הדירקטור המקורי) אחראי לפעולות השלוח שלו (הדירקטור החליף). המחוקק מוסיף גם יחס הפוך – השלוח אחראי לפעולתו גם אם הוא רק ביצע את הוראות השולח. עולה מקרה בו – הדירקטור החליף מתמנה ע"י הדירקטוריון ולא ע"י האסיפה הכללית .לאסיפה אין שיקול דעת או כוח להחליט מי יהיה החליף .יש כאן בעיית נציג. סעיף (215א) פותר זאת ע"י התנייה מפורשת בתקנון – רק אם כתוב בתקנון שהדירקטוריון הוא שיקבע חליף ,אז זה אפשרי. בכל מקרה – דירקטור חליף לא יחליף דירקטור חיצוני כי זו משרה מאד חשובה שבאה להגן על
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
11
המיעוט .אי אפשר להשאיר זאת לאסיפה הכללית או לשאר הדירקטורים (שגם ככה מייצגים את הרוב באסיפה ,ולכן חליף מטעמם לא ייצג יותר את המיעוט).
תאגיד כדירקטור סעיף – 215תאגיד כשיר לכהן כדירקטור ,אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון. (א) תאגיד המכהן כדירקטור ימנה יחיד הכשיר להתמנות לדירקטור בחברה ,לכהן מטעמו, ורשאי הוא להחליפו ,והכל בכפוף לחובותיו כלפי החברה. (ב) שמו של יחיד המכהן מטעם התאגיד יירשם במרשם הדירקטורים ,כמי שמכהן מטעם התאגיד( .ג) על יחיד המכהן מטעם תאגיד ועל התאגיד ,יחולו החובות החלות על דירקטור ,יחד ולחוד. תאגיד שמתמנה לדירקטור צריך למנות יחיד שכשר להתמנות לדירקטור ,והוא יירשם במרשם הדירקטורים. למה צריך להצביע על אדם ספציפי ? כי על יחיד שמכהן כדירקטור מטעם תאגיד ,יחולו החובות שחלות על דירקטור – ביחד ולחוד .לו יש שיקול דעת בחדר הדירקטוריון. תאגיד לא יכול לברוח מאחריות – גם התאגיד אחראי וגם היחיד אחראי .כל אחד מהם ביחד ולחוד .כל אחד מהם צריך ביטוח אחריות – גם לתאגיד וגם לנושא המשרה.
סעיף – 015בהצבעה בדירקטוריון יהיה קול אחד לכל דירקטור אלא אם נקבע אחרת בתקנון. סעיף – 019דירקטור ,בכשירותו ככזה ,לא יהיה צד להסכם הצבעה ויראו בהסכם הצבעה הפרת חובת אמונים. זה לא חוקי שדירקטור יהיה צד להסכם הצבעה בין קבוצות של בעלי מניות .זאת מכיוון שדירקטור צריך להפעיל שיקול דעת עצמאי לטובת החברה ולא לטובת בעלי המניות. הערה : מה השתנה בחוק לגבי הרמת מסך ? .5נעשה צמצום גדול .סעיף (50ב) נמחק – אין אחריות אורגן בהרמת מסך. .2התנאים נעשו מסודרים יותר .יש צמצום ביכולת. סעיף – 055אם חברה פרטית אינה מגבילה עבירות מניות וכל אחד יכול לקנות אותם – אז היא צריכה לפרסם מאזן כדי שכולם ידעו את מצבה ,כולל כל מי שיכול לקנות את מניותיה. רק אם מגבילים – אז י שצורך בקשר ישיר בין החברה לקונה ואז הוא ידע את המאזן.
כשירות של דירקטורים איזו כשירות נדרשת מהדירקטורים ? יש לנו 3סעיפים עיקריים : .5סעיף (32א)( – )0בחברה ציבורית ,הדירקטוריון יחליט על מספר מינימלי נדרש של דירקטורים בדירקטוריון ,שעליהם להיות בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית כמשמעותה לפי סעיף .201 הדירקטוריון יקבע את המספר המזערי בהתחשב בסוג החברה ,מורכבות פעילות ,פעילותה , ובכפוף למספר הדירקטורים שנקבע בתקנון לפי סעיף .203 .2סעיף – 203חברה רשאית לקבוע בתקנונה את מספר הדירקטורים ואת מספרם המרבי והמזערי.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
15
()0225
סעיף (203ד) – בחברה ציבורית יכהנו ,בנוסף לדירקטור החיצוני בעל יכולת חשבונאית ופיננסית ,גם דירקטורים בעלי יכולות חשבונאיות ופיננסיות במספר שאותו קבע הדירקטוריון. .3סעיף (201א – )0()0לדירקטור חיצוני ימונה מי שהוא בעל כשירות מקצועית או מי שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ,ובלבד שלפחות אחד הדירקטורים החיצוניים יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית. מ 3-הסעיפים הנ"ל יוצא ש : .5 .2 .3 .3 .1
אפשר לקבוע בתקנון מספר מינ' ומקס' של דירקטורים. לפי סעיף (203ב) – בחברה פרטית יכהן לפחות דירקטור אחד. בחברה ציבורית יכהנו לפחות 2דירקטורים חיצוניים. לפחות אחד מ 2-הדירקטורים החיצוניים צריך להיות בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית. בחברה ציבורית ,יכהנו בנוסף על הדירקטורים החיצוניים ,יכהנו עוד 2דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית.
כל זה מוביל לתכנון הבא : סוג הדירקטור דירקטור חיצוני
כמות 2מינימום.
דירקטור פנימי
2מינימום.
תכונות 5כשירות לפחות אחד מומחה חשבונאי ופיננסי כשרות דירקטור. לפחות 2עם מומחיות חשבונאית ופיננסית.
3מינימום
3מומחים לפחות
דירקטור עצמאי
סה"כ :
הערות סעיף 213 7 203 ואילך בעל תפקיד – מנכ"ל , חשב ,סמנכ"ל לא חיצוני במובן הקפדני של החוק .גם לא אנשי פנים. יש להם קשרי חוץ
דירקטור עם מומחיות חשבונאית ופיננסית לא חייב יותר מדירקטור רגיל. למה המחוקק מסדיר את המומחיות של דירקטורים ? הרי השוק יקבע לגבי חברות שאין להם מומחים , אם הן יצליחו או לא. המחוקק רוצה להסדיר רגולציה ולהסדיר את הכלכלה.
כהונת דירקטור ,הגבלות ,מינוי דירקטור ופקיעת כהונה חלק ראשון ,פרק שישי .סעיפים .210 – 203 סעיפים - 2257229מי שמועמד לכהונת דירקטור צריך לגלות אם – הוא הורשע בפס"ד חלוט , בעבירות של הפרת אמונים. סעיף - 225לא ניתן למנות לדירקטור – קטין ,פסול דין .מי שהוכרז כפושט רגל לא יוכל להתמנות לדירקטור כל עוד לא הופטר (שוחרר מפשיטת רגל) .לא יוכל להתמנות לדירקטור תאגיד שנמצא בפירוק. יש חובת גילוי לגבי כל המצבים הנ"ל.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
11
האם ניתן למנות אפוטרופוס של קטין לדירקטור ? הרי את הקטין עצמו אסור .ניתן למנות בגיר אפוטרופוס קר אם הוא כשיר בפני עצמו .לא מתוקף היותו אפוטרופוס .החובות יהיו שלו ישירות .הוא לא שלוח של הקטין. איך מפטרים/מתפטר דירקטור ? (בשונה נושא משרה) : סעיפים – 228-210דירקטור יכול להתפטר. סעיף (211א) – שהאסיפה הכללית רשאית בכל עת לפטר דירקטור אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון , ובלבד שתינתן לדירקטור הזדמנות סבירה להביא את עמדתו בפני האסיפה הכללית .מעין שימוע אבל לא מטעמו אלא מטעם החברה .אם מפטרים דירקטור אז יכול להיות שיש סיבות שונות לפיטורים וסיבות אלו יכולים לעניין את כל בעלי המניות. למה דירקטור יכול להתמנות גם אם יש נגדו פס"ד חלוט של הפרת אמונים ועברו 1שנים בחברה ציבורית ? למה אין הגבלה של 1שנים כלל בחברה פרטית ? כי הוא שילם את חובו .אי אפשר להעניש אותו לעד.
חובות נושא משרה סעיף 251א – נושא משרה כולל : .5דירקטור. .2מנהל כללי .3מנהל עסקים ראשי .3משנה למנהל כללי .1סגן מנהל כללי .5כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה וכן כל עובד שכפוף למנהל הכללי.
חובות הדירקטור כדי להתמודד עם בעיית הנציג ,המחוקק מסדיר את התנהגות נושאי המשרה ב 3-מסלולים : .5מטיל עליהם חובות גילוי רחבות .כמו סעיף .... 210 , 225 , 255 , 225 הרעיון הוא – הציבור אמור לדעת את כל האינטרסים ,הגלויים והנסתרים ,של נושאי המשרה בחברה .אם נושאי המשרה יודעים שכולם מודעים לאינטרסים שלהם ,אז הם לא יעשו בהם שימוש לרעה. .2מוטלות על הדירקטורים חובות התנהגות תובעניות. .3מוענקות תרופות לנפגעים מהפרת חובות. .3יש הגבלה על הפטור מאחריות בעת חריגה מהחובות. החובות של דירקטור נמצאות בסעיפים .252-250 סעיף – 252נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים 15ו 19-לפקודת הנזיקין. סעיף – 251מגדיר את התוכן של המיומנות .נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר באותה עמדה ובאותן נסיבות ,ובכלל זה ינקוט ,בשים לב לנסיבות העניין ,אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידו בתוקף תפקידו ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לעניין הפעולות הללו.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
11
()0225
סעיף – 250חובת אמונים .נושא משרה חב חובת אמונים לחברה ,ינהג בתום לב ויפעל לטובתה ,ובכלל זה - פירוט של מצבים לדוגמא. כלפי מי מופנות החובות ? הנושא מוסדר ב-רישא של סעיף 252ו-סעיף .250נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות +חב חובת אמונים לחברה. החברה היא שמעסיקה את נושא המשרה ולכן הוא חב לה חובות בתור מעסיקה .יש כאן חוזה העסקה. מתוקף דיני החוזים נדרש תום לב בביצוע החוזה – ההעסקה .החוזה הוא בין המועסק לבין המעסיק – החברה. דווקא מכוח הגישה החוזית עולה השאלה – האם גם קבוצות בעלי עניין אחרות קשורות בקשרים עם נושאי המשרה ,שכתוצאה מהם יכולה להיווצר יריבות משפטית בינם לבין נושא המשרה ? הרבה שנים לא רצו ליצור יריבות משפטית בין נושא המשרה לבין קבוצות בעלי עניין אחרות. ראשית – חששו מהטרדה .אם כל בעל מניות יגיש תביעה נגד נושא משרה ,זה יכול "להעסיק" את נושא המשרה ולהסיט את מחשבתו מענייני החברה. שנית – זה עלול להוות כלי לחץ על נושאי משרה .להיכנע לאינטרסים של אותן קבוצות בעלי עניין. שלישית – אם נאפשר לכל בעלי העניין לתבוע ,אנחנו עלולים להרתיע את נושאי המשרה מלכהן כנושאי משרה מלכתחילה. הגישה הייתה שלא לפתוח את החבות של נושא משרה לבעלי עניין ספציפיים. דוגמא : "פ (המרצת פתיחה) ת.א( .תל אביב) 1461/צור נ' מרכז משען "ד ה פס המקרה -בימ"ש מחוזי בת"א .עתירה של דיירי בית אבות של מרכז משען ,שהיא חברה ללא מטרות חלוקת רווח .הדירקטוריון של משען קיבל החלטה להעמיד לרשות ההסתדרות הכללית בטוחות לשם המשך תפקודה (של ההסתדרות) .קריא – חלק ניכר מההון של משען ישמש כערובה להמשך התפקוד של ההסתדרות הכללית .מאיפה יש למשען כסף ? מכספי הדיירים שלה .מערכת ההסכמים של מרכז משען לדיירם היא – מערכת חוזית .ההתחייבות היא – שהקשיש ייתן לבית האבות הרבה כסף ,ובתמורה לכך מקבל הקשיש דירה במרכז וטיפול לכל ימי חייו .הקשישים הם נושים. הקשישים הגישו תביעה נגד הדירקטורים על כך שההחלטה מפרה את חובת האמונים והזהירות שלהם. ביהמ"ש – התקבלה החלטה ,עוד מלפני חקיקת חוק החברות .ביהמ"ש אמר כי – על אף המגמה המסתמנת בחקיקה ובפסיקה להרחיב את תחום האחריות של דירקטורים בחברה ,הרי שבמקרה שלפנינו אין לומר שלמועצת המנהלים של משען הייתה חובת אמון מיוחדת כלפי דיירי בתי האבות של משען וממילא גם הדיירים הללו לא יכולים להעלות טענה בדבר הפרת חובת אמון. היום – סעיפים (252ב)(2507ב) היו נותנים מקום לביהמ"ש להחליט שיש בסיס לבחון את הנושא. חובות נושאי המשרה נסמכים גם על סעיפים 150 7 151ל-פקודת החברות .לפיהם יש התייחסות לחובות של נושאי משרה שהפרו חובתם במהלך חייה של חברה ,וההפרה עלתה כדי מרמה ,והיא התגלתה במהלך פירוק החברה ,הרי שאם כל זה קרה – נושא המשרה ייחשפו לתביעה ע"י המפרק או כונס הנכסים או המשתתף (בעל מניות בפירוק) ,והסנקציות שהסעיפים מאפשרים להטיל מאד רחבות , שכוללות גם – חיוב נושא המשרה בכל חובות החברה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
11
אחריות וחובות נושא משרה אחריות נושא משרה היא כלפי החברה .בנוסף ,יש להם מחויבות כלפי צד ג'. המחויבות שלהם כלפי צד ג' נובעת מהמחויבות שלהם לחברה. מחויבות זו שונה מאחריות אורגנים לפי סעיף (50א). יש אחריות ישירה בין אורגן ל-צד ג' ,ויש מחויבות של אורגן לצד ג' מתוקף מחויבותו לחברה. (232ב) (252 7ב) – אחריות נושא משרה .מקורם בחבות של נושא משרה כבעל פונקציה ותפקיד כלפי החברה ,ולא כאורגן שמחייב את החברה כלפי צד ג'. סעיף 0הגדרות :נושא משרה כוללת גם – דירקטורים ,וכל מי שנמצא בהגדרה. לנושאי משרה יש 2סוגים של חובות : .5חובת זהירות – נועדה לנטרל את הפיתוי לתפקד במאמץ קטן בלבד וללא מרץ .רשלנות ונזק מצידם של המנהלים יחשפו אותם לתביעה ,והאיום ברשלנות ונזק אמורים להרתיע את המנהלים לסטות ודפוסי התנהגות תקינים. .2חובת אמונים – מכתיבה הפעלת שיקול דעת חופשי בתום לב ,והיא אמורה לנטרל את השפעותיו של אינטרס פרטי אגואיסטי ולכוון את החלטות המנהלים ונושאי המשרה לטובת החברה. חובות אלו נועדו להגשים את המטרות הבאות : לחייב את הדירקטורים לפעול בהתאם לכללי המנדט שניתן להם. לכפות עליהם להפעיל זהירות ומיומנות בעת ביצוע התפקיד. לכפות עליהם שימוש בשיקול דעת בתום לב ולמטרות נאותות. לכפות עליהם לפעול במיומנות כשהם מקדמים את מטרות החברה. המקור להבחנה בין חובת הזהירות לבין חובת האמונים הוא – מקור היסטורי .בסופו של דבר הגיעו למסקנה שצריך לפקח על ההתנהגות של נושאי המשרה באמצעות 2המסלולים של הנורמות .לא מספיק רק לא להתרשל ,אלא שצריך יותר – צריך גם לפעול לטובת החברה .גם אם הפעולה לא רשלנית ,זה עדיין לא מספיק .צריך שהיא גם תרתיע מפני שימוש לרעה בכוח או לטובת אינטרס פרטי. "ד בנק צפון אמריקה פס השופט ברק – חובת האמונים נבדלת מחובת הזהירות .חובת האמונים נועדה למנוע ניצול כוחו של הדירקטור לטובתו .החובה נועדה למנוע נזק לחברה. יכול להיות שייקבע כי הופרה חובת האמונים של הדירקטור ,גם אם בהתנהגות לא נגרם כל נזק לחברה. יכול להיות מצב שמופרת חובת הזהירות ,גם אם הדירקטור לא ניצל את כוחו לרעה. אבל ,אין מניעה שאותה התנהגות עצמה יהיה בה גם הפרת חובת זהירות וגם הפרת חובת אמונים. ננתח את הפסק דין : "א /90617הוכבינדר וזיסמן נ'המפרק של בנק צפון אמריקה "ד ע פס המקרה – באוגוסט , '11נתפס בנק צפון אמריקה ומונה לו מנהל מורשה .הבנק המשיך בפעילותו הבנקאית שנתיים ,עד שבאוקטובר '11הוחל בפירוקו מחדל חדלות פירעון .התפיסה שלו והפירוק שלו התחילו מערכת של התדיינויות משפטיות וביניהן גם התדיינות משפטית בדבר היחסים בין הבנק והדירקטורים שלו. הבנק נוסד ב , 5111-והיה בשליטתם של הלפרין ,שטרן בוכבינדר .במניות הבנק החזיקו בין היתר גם קבוצה של משקיעים .הבנק קיבל רישיון מבנק ישראל ,שתוקפו מה , 5/5/11-והוא התחיל בפעילות בנקאית.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
12
()0225
בישיבה של האסיפה הכללית שלא מהמניין בינואר , '11הוחלט למנות כדירקטורים ,בין היתר ,אנשים בעלי מעמד כמו דוד גאון (בנו של נסים גאון) ,יואל הרצוג (הבן של , )...חתנו של נסים גאון ,ג'ו נקש (מיליונר יהודי) ועוד .הם לא התכוונו לשמש כחברים בדירקטוריון אלא רק לתת את שמם לבנק .חלקם גר בקביעות בחו"ל והם מינו לעצמם דירקטורים חליפים. הדירקטוריון של הבנק מינה הנהלה פעילה שבראשה עמד מנכ"ל .כשבמנכ"ל נפטר ,שימשה בפועל כמנכ"לית – גברת הדסה מונסה (שמאורח יותר הואשמה במעילה). לאחר שהבנק נתפס ,נתגלו מעשי מרמה וזיוף שנעשו בידי מנהלי הבנק לפני תפיסתו .הוגשו נגדם כתבי אישום לביהמ"ש המחוזי וכולם הואשמו בגין מרמה ,זיוף והפרת אמונים .הם הורשעו – חלק על סמך הודאתם וחלק בפס"ד חלוט. במקביל ,הוגשה תביעה אזרחית על ידי כונס הנכסים הרשמי ,בתפקידו ככונס נכסים רשמי ,וכמפרק הבנק. בכתב התביעה נטען כי -הדירקטורים התרשלו במילוי תפקידם כדירקטורים .לא מילאו את החובות המתחייבות מתפקידם .וגרמו בכך נזקים לבנק .כתב התביעה פרט את החובות שהופרו ואת הנזקים שנגרמו. נטען שהדירקטורים הפרו את חובות הזהירות ,ובעניינים מסויימים גם את חובות האמונים ,בכך שנתנו אשראי ללא בטחונות ובהליך לא תקין ללקוחות שונים ולבעלי עניין בבנק ולחברות שקשורות לבעלי עניין. כתוצאה מכך ,נטען כי לא הוחזר אשראי בסכומים משמעותיים ונגרם נזק לבנק. ביהמ"ש המחוזי – קיבל את התביעה( .מאי .)'13 זו הייתה נקודת מפנה בנוגע לאחריות הדירקטורים. ההחלטה קבעה ש -הדירקטורים לא עמדו בסטנדרט ההתנהגות הנדרש מדירקטור סביר ,והם התרשלו במילוי תפקידם .זאת ביחס ל 3-סוגים של פרשיות : .5מתן אשראי ללא בטחונות נאותים ובהליך לא תקין ללקוחות שונים ,לרבות בעלי עניין בנק ולחברות הקשורות לבעלי עניין. .2חוסר מעש מצד הדירקטורים ,שיצר אווירה של הפקרות בבנק ,ואפשר למנהלים למעול בכספי הבנק. .3התרשלות ביחס להסדר וויסות מניות הבנק. ביהמ"ש חייב את הדירקטורים לשאת בנזקי הבנק בכל שלושת סוגי הפרשיות. בפרשות שבהן הדירקטורים חויבו ,הם חויבו לשלם מאות מיליוני שקלים. חלק מהכסף היה על רשלנות וחלק על הפרת אמונים. מי שחויבו היו – הדירקטורים המקוריים ולא החליפיים. זו הייתה הפעם הראשונה שחוייבו דירקטורים בחובת אמונים. בנוגע להפרת אמונים : אין לדבר הרבה על סעדים בנוגע להפרת אמונים .כן אפשר להרשיע בהפרת חובת רשלנות והן בהפרת חובת אמונים כלפי הבנק .הסכומים בגין רשלנות עוברים כמה מונים את הנזק מחובת האמונים ולכן כאן ניתן לשימו בצד. כל החיובים ניתנו לפי פקודת החברות. ביהמ"ש העליון – הוגש ערעור (אפריל .)'15 ניסו להגיע לפשרה בנושא של התשלום .בגלל המשא ומתן לפשרה ,כתיבת הפס"ד נעצרה ובסופו של דבר ניתן פס"ד ב-מאי .2223 הערעורים נדחו .הטילו אחריות על כל הדירקטורים המקוריים. החובה שהוטלה ,הוטלה מכוח חבות של זהירות ומיומנות ,ובחלק קטן מהמקרים מכוח – חובת האמונים. כעת ננתח את ה פס"ד לפי החובות השונות :
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
15
הערה : מכוח פקודת החברות – בפירוק ,ניתן להטיל אחריות נושאי משרה לפי סעיפים 150 7 151אם יתברר שהם עשו פעולות במרמה כדי לרמות נושים או בני אדם אחרים. ננתח את החבויות של נושא המשרה : .5חבות של אורגן כלפי צד ג' .בפעולתו בשם החברה ,הוא מחייב את החברה ויוצר חבות של החברה מול צד ג' .זאת מתוקף היותו אורגן מוסמך .הוא ביצע פעולה לא תקינה. ניתן לחייב את החברה ,אבל ניתן גם לחייב אותו עפ"י סעיף (50א). הוא חב – חובת זהירות כלפי צד ג'. .2חבות של אורגן כלפי החברה .פעילות לא מול צד ג' .רק האורגן מול החברה .בפעילות הפנימית הזו – גם יש חובה כלפי החברה. במסגרת פעילות פנימית זו הוא חב : .2.5חובת אמונים לחברה .2.2חובת זהירות לחברה אם הוא עשה פעולה שעלולה לייצר בעיה אצל נושים או בעלי מניות אינדבידואליים – ניתן להגיש תביעה מכוח סעיפים (252ב) +סעיף (250ב). מקור התביעה – החבות של נושא המשרה כלפי החברה .בתור אורגן שפועל בחברה .אין קשר ישיר בין בעל המניה או הנושה לבין האורגן .הם תובעים אותו כי הוא פעל שלא כדין כלפי החברה ולכן גרם לנזק להם. דוגמא : אם מנכ"ל עושה פעולה בחברה שפוגעת בבעלי מניות אינדבידואליים – אז הם יכולים לתבוע אותו. נושה או בעל מניות לא חייב להראות נזק לחברה כדי לטעון שקרה לו נזק מהפעולה .אבל ,לרוב – יש קשר – כי אם אין פגיעה בחברה אז גם בעל המניות אל ייפגע כי מניותיו תלויות בשווי החברה .אם לא פגעתי בשווי החברה – לא פגעתי בבעל מניות. אם פיציתי את החברה – אז שוויה חזר להיות כמו מקודם ואז בעל המניות מקבל פיצוי בכך ששווי מניותיו עולות.
התוכן של חובת הזהירות יש לה 3יסודות : .5חובת זהירות שמגדירה כללים להתנהגות ראויה בין בני אדם והיא מחולקת ל : חובת זהירות מושגית – בוחנת אם מתקיימים יחסי רעות בין סוג המזיקים לבין סוג הניזוקים. חובת זהירות קונקרטית. .2הגדרת אי התרשלות – התנהגות בהתאם לאמצעי התנהגות סבירים כדי למנוע נזק לחברה. מבחן ההתרשלות נקבע בסעיף 15ל-פקנ"ז .המבחן הקובע הוא – נושא משרה סביר. לעניין הגדרת אמת המידה שעל פיה נבחנת התנהגות נושא המשרה – אמת המידה היא – רמת מיומנות שמוטלת על נושא משרה סביר באותה עמדה ובאותן נסיבות. .3קשר סיבתי – בין הפרת החובה לבין הנזק .קיומה של חובת זהירות והתרשלות הם 2יסודות הכרחיים לאחריות נושא משרה ברשלנות ,אבל היסוד הנוסף עוסק בין הפרת חובה לבין הנזק. הקשר הסיבתי חייב לקיים 2היבטים : קשר סיבתי עובדתי – ההתרשלות היא סיבה בלעדיה אין לנזק של החברה. קשר סיבתי משפטי – אינו מתקיים אם אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק. הסביה המכרעת נקבעת לפי 3מבחנים משניים :
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
12
()0225
.3.5מבחן הציפיות .3.2מבחן הסבירות .3.3מבחן השכל הישר .3הנזק – קיומו של נזק מחויב .יסוד הנזק מעורר את השאלות : .3.5היקפו ומידתו של הנזק. .3.2קביעת שיעור הפיצויים שלהם זכאי הניזוק בגין הנזק שנגרם לו .שיעור זה נקבע עפ"י שיקול דעתו של ביהמ"ש.
חובת אמונים סעיף – 250נושא משרה חב חובת אמונים לחברה ,צריך לנהוג בתום לב ולפעול לטובתה ,ובכלל זה עליו להימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים או תחרות בעסקי החברה או ניצול הזדמנות עסקית , ובמקביל הוא חייב לגלות כל ידיעה וכל מסמך שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה. ההבדל בין חובת אמונים ל-חובת זהירות : חובת זהירות לא מפרים בכוונה .היא נגזרת של רשלנות .בהפרת חובת זהירות אין גם הנאה אישית. נושא המשרה לא התכוון לפגוע בחברה. בהפרת חובת אמונים יש פאן של כוונה .כן צומחת טובת הנאה אישית למפר .למעשה ,הפרת חובת האמונים מבוססת על החשש שמא נושה המשרה ינצל את מעמדו בחברה כדי להפיק טובת הנאה או רווח אישי. כללי האמון שמוגדרים בחוק כוללים 2מסלולים : .5איסור על שימוש לרעה בכוח ,שמוכתב לנושא המשרה לפעול בתום לב ולטובת החברה. .2חובת ההימנעות האישית – מיועדים להגן על תהליכי קבלת החלטות והוצאתם לפועל. דוגמא : סעיף – 250על נושא משרה להימנע מניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו .להימנע מפועלה שיש בה משום תחרות או ניצול הזדמנות עסקית. החברה לא רשאית לוותר על החובות הללו. "ד קוסוי נ' בנק פוייכטוונגר פס המקרה – בנק היה בבעלותה של קבוצת בעלי שליטה ,וביניהם קוסוי .בשלב מסוים ,מר אפשטיין , שהיה ידוע כ-רמאי ,פנה לקוסוי ובעלי השליטה ,והציע להם לרכוש מהם את השליטה בבנק. קוסוי היה בעל שליטה ודירקטור .הייתה לו ידיעה סבילה/פסיבית על זהותו המפוקפקת של אפשטיין. למרות זאת הוא אישר ,בכשירותו כנושא משרה (דירקטור) ,את העברת השליטה לאפשטיין. אפשטיין "שדד" את הבנק בפעילויותיו הבלתי חוקיות כדי לממן את רכישת מניותיו. הבנק התמוטט והגישו תביעה נגד קוסוי ואחרים בגין הפרת חובת אמונים וזהירות כ-דירקטור ובגין הפרת חובת אמונים כ-בעל שליטה. ביהמ"ש – כדירקטור ,קוסוי חייב חובת אמונים ,ואסור היה לו להעדיף את האינטרס האישי שלו על פני "ד צפון אמריקה) אמר שוב כי – על כל נושא האינטרס של החברה .לכן ,השופט ברק (שנתן גם את פס משרה מוטלות חובות זהירות ואמונים .מאחר ופסק הדין ניתן עוד במשטר שבו לא היה סעיף בפקודת החברות שהתייחס לאחריות נושא משרה ,הוא גזר את המקום הנורמטיבי של אחריות נושא משרה מ- חוק השליחות ,חוק הנאמנות והחוק הכללי. הדירקטור הוא שלוח של החברה .הוא גם נאמן שלה .הדין הכללי אומר – שכל אימת שאדם שולט על רכושו של אחר ,יש לו בעצם עמדת כוח ,וכוח ללא אחריות משול ל-הפקרות. לכן ,כדי לרסן את הכוח צריך להטיל עליו חובה ,והחובה היא – חובת אמון .החובה הזאת ,שלא ניתן לוותר עליה ,גרמה לביהמ"ש למצוא את קוסוי ואת האחרים אחראים בגין הפרת החובה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
13
התוכן של חובת האמונים חובת האמונים מתוארת כחובה להתנהג כאילו איש האמון יעדיף מראש ותמיד את האינטרס של אחר. חובת האמון היא החובה להימנע מהתנהגות שמופעלת ע"י אינטרסים אישיים ושיוצרת עוול לנהנה כתוצאה מהפעלת שיקול הדעת של הנאמן בקשריו עם הנהנה. יש להבדיל בין חובת אמון שמוטלת על בעלי עמדת אמון ,לבין חובת האמון שמוטלת על צד לחוזה. החובה לפעול בתום לב המוטלת על צדדים לחוזה – דורשת נאמנות לצד השני רק עד לרמה שתנאי החוזה מכתיבים במסגרת הפעילות החוזית. למרות שבשני המקרים הנאמן והצד לחוזה אינם רשאים לבצע פעולה בניגוד עניינים ,הרי על בעל משרת האמון להימנע מפעולות בניגוד עניינים שפוגעות בנהנה. צד לחוזה יכול לבצע פעולה בניגוד עניינים ושפוגעת בצד השני כל עוד ניתן לצפות להתנהגות כזאת במסגרת החוזה. החברה לא רשאית לוותר על החובות הללו .הוראות החוק מגנות על החברה מפני עצמה .אולם ,קיימות בידי החברה מספר אופציות : .5חברה יכולה להגביל את התפקיד והסמכויות של נושא משרה ,ובכך להגביל את העימותים. .2חברה יכולה לאשר את הפעולה .אופציה זו נמצאת ב-סעיף .255 סעיף (255א) חברה רשאית לאשר פעולה מהפעולות המנויות בסעיף (213א) ובלבד שנתקיימו כל התנאים האלה: ( )0נושא המשרה פועל בתום לב והפעולה או אישורה אינן פוגעות בטובת החברה. ( )2נושא המשרה גילה לחברה ,זמן סביר לפני המועד לדיון באישור ,את מהות ענינו האישי בפעולה, לרבות כל עובדה או מסמך מהותיים. מה קורה כשיש 2הצעות ,האחת טובה יותר לחברה והשנייה טובה פחות .בשתיהן היא לא ניזוקה. יש הצעה אחת עדיפה. הפתרון – אין בחירה .יש לקחת את הטובה יותר .אם לא לקחת אותה – יש הפסד רווח לחברה ואז תהיה איזושהי פגיעה ברווח .יש אפשרות ל-הפרת חובת אמונים /זהירות.
תרופות בשל הפרת חובת אמונים בהפרת חובת זהירות – פועלים לפי סעיפים 19 7 15לפקנ"ז. בהפרת חבת אמונים – יש כללים מסוג אחר. סעיף - 259תרופות (א) על הפרת חובת אמונים של נושא משרה כלפי החברה יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה ,בשינויים המחויבים. (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) ,רואים נושא משרה שהפר חובת אמונים כלפי החברה כמי שהפר את התקשרותו עם החברה. (ג) חברה רשאית לבטל פעולה שעשה נושא משרה בשם החברה כלפי אדם אחר או לתבוע מאותו אדם את הפיצויים המגיעים לה מנושא המשרה ,אף בלא ביטול הפעולה ,אם אותו אדם ידע על הפרת חובת האמונים של נושא המשרה ,וידע או היה עליו לדעת על העדר אישור לפעולה. (ד) חזקה על אדם שלא היה עליו לדעת על העדר אישור לפעולה כנדרש לפי פרק זה אם קיבל את אישור הדירקטוריון לכך שנתקבלו כל האישורים הנדרשים לפעולה. סעיפים - 258-290נושא משרה יכול להתגונן מפני עומס החבויות ע"י – פטור שיפוי וביטוח.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
13
()0225
סעיף – 258 (א) חברה אינה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת חובת האמונים כלפיה. אבל : (ב) חברה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת חובת הזהירות כלפיה ,בהתאם לקבוע בפרק זה בלבד. (ג) חברה רשאית לבטח את אחריותו של נושא משרה בה או לשפותו ,בהתאם לקבוע בפרק זה בלבד. לגבי הפטור – חברה רשאית לפטור מראש נושא משרה בה מאחריותו ,כולה או מקצתה ,בשל נזק עקב הפרת חובת הזהירות כלפיה. סייג – חבר אינה רשאית לפטור מראש דירקטור מאחריותו כלפיה עקב הפרת חובת הזהירות בחלוקה. סעיף – 100מרחיב את היקף חובות הדירקטורים בחלוקה אסורה. בוצעה בחברה חלוקה אסורה יראו כל מי שהיה דירקטור במועד החלוקה כמי שהפר בכך את חובת האמונים שלו לחברה .סעיפים .252-250 לגבי השיפוי – סעיף (291א) חברה רשאית לשפות נושא משרה בה בשל חבות או הוצאה שהוטלה עליו ,עכב פעולה שעשה בתוקף היותו נושא משרה : ( )0חבות כספית שהוטלה עליו לטובת אדם אחר על פי פסק דין ,לרבות פסק דין שניתן בפשרה או פסק בורר שאושר בידי בית משפט; ( )2הוצאות התדיינות סבירות ,לרבות שכר טרחת עורך דין ,שהוציא נושא המשרה או שחויב בהן בידי בית משפט ,בהליך שהוגש נגדו בידי החברה או בשמה או בידי אדם אחר ,או באישום פלילי שממנו זוכה, או באישום פלילי שבו הורשע בעבירה שאינה דורשת הוכחת מחשבה פלילית. מה זה שיפוי ? ביטוח עצמי .החברה מתחייבת לשלם את החבות של נושא המשרה שנמצא אחראי בגינה כלפי אדם אחר. סעיף (291ב) -הוראה בתקנון לענין שיפוי יכול שתהיה כל אחת מאלה: ( )5הוראה המתירה לחברה לתת התחייבות מראש לשפות נושא משרה בה ,ובלבד שההתחייבות תוגבל לסוגי אירועים שלדעת הדירקטוריון ניתן לצפותם ,בעת מתן ההתחייבות לשיפוי ,ולסכום שהדירקטוריון קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין (להלן -התחייבות לשיפוי); ( )2הוראה המתירה לחברה לשפות נושא משרה בה בדיעבד (להלן -היתר לשיפוי). השיפוי הוא חלקי ומוגבל .לא כל אירוע ניתן לצפות. סעיף – 290ביטוח נושא משרה חברה רשאית ,אם נקבעה לכך הוראה בתקנון ,להתקשר בחוזה לביטוח אחריותו של נושא משרה בה בשל חבות שתוטל עליו עקב פעולה שעשה בתוקף היותו נושא משרה בה ,בכל אחד מאלה: ( )0הפרת חובת זהירות כלפי החברה או כלפי אדם אחר; ( )2הפרת חובת אמונים כלפי החברה ,ובלבד שנושא המשרה פעל בתום לב והיה לו יסוד סביר להניח שהפעולה לא תפגע בטובת החברה; ( )1חבות כספית שתוטל עליו לטובת אדם אחר. הביטוח מקיף גם נושאי משרה וגם אורגנים של החברה. סעיף - )2(290איך ניתן להפר חובת אמונים ועדיין לשמור על תום לב ? קשה מאד. למה לבטח נושא משרה על הפרת אמונים ? אם אתה לא סומך עליו – אל תעסיק אותו.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
11
חובת זהירות לא צפויה – אבל חובת אמונים מצריכה כוונה ואפשר אולי למנוע אותה .משוע לבטח מי שפעל שלא בתום לב ?
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
15
()0225
עסקאות עם בעלי עניין המחוקק מאפשר לאשר עסקאות עם בעלי עניין ב-סעיפים .298-280 סעיף – 293חובת גילוי (א) נושא משרה בחברה או בעל שליטה בחברה ציבורית היודע שיש לו ענין אישי בעסקה קיימת או מוצעת של החברה ,יגלה לחברה ,בלא דיחוי ,ולא יאוחר מישיבת הדירקטוריון שבה נדונה העסקה לראשונה ,את מהות ענינו האישי ,לרבות כל עובדה או מסמך מהותיים. (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול כאשר הענין האישי נובע רק מקיום ענין אישי של קרוב בעסקה שאינה חריגה. (ג) צד מעונין ,כמשמעותו בסעיף ,)5(251היודע שיש לו ענין אישי בהצעה פרטית מהותית ,יגלה בלא דיחוי לחברה הציבורית את מהות ענינו האישי ,לרבות כל עובדה או מסמך מהותיים. סעיף – 251סוגי העסקאות ( )0עסקה של חברה עם נושא משרה בה וכן עסקה של חברה עם אדם אחר שלנושא משרה בחברה יש בה ענין אישי. ( )2מתן פטור ,ביטוח ,התחייבות לשיפוי או שיפוי לפי היתר לשיפוי ,לנושא משרה שאינו דירקטור. ( )1התקשרות של חברה עם דירקטור בה באשר לתנאי כהונתו ,לרבות מתן פטור ,ביטוח ,התחייבות לשיפוי או שיפוי לפי היתר לשיפוי ,וכן התקשרות של חברה עם דירקטור בה באשר לתנאי העסקתו בתפקידים אחרים (להלן -תנאי כהונה והעסקה); ( )0עסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עסקה חריגה של חברה ציבורית עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה ענין אישי ,לרבות הצעה פרטית שהיא עסקה חריגה;וכן התקשרות של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה ,אם הוא גם נושא משרה בה -באשר לתנאי כהונתו והעסקתו ,ואם הוא עובד החברה ואינו נושא משרה בה -באשר להעסקתו בחברה; הרמת מסך – תיקון חוק החברות : בוטלה הרמת מסך בקשר לנושא משרה. עדיין יש הרמת מסך לבעל מניה. העקרונות זהים. סעיף – 251מדבר על מצב של עסקאות שכוללות ליקויים ,שניתן להתגבר עליהם באמצעות אישורים מתאימים .הליקויים נובעים מהעובדה שהעסקה עצמה נעשתה עם "בעל עניין" (סעיף ההגדרות) ולכן היא זקוקה לאישורים מיוחדים. העסקאות הן : ( )5עסקה של חברה עם נושא משרה בה וכן עסקה של חברה עם אדם אחר שלנושא משרה בחברה יש בה עניין אישי סעיף – 250אם עסקה כזו אינה חריגה ,היא טעונה אישור דירקטוריון. עסקה חריגה – סעיף ההגדרות. ( )2מתן פטור ,ביטוח ,התחייבות לשיפוי או שיפוי לפי היתר לשיפוי ,לנושא משרה שאינו דירקטור; סעיף – 252מה קורה כאשר יש עסקה של חברה עם נושא משרה בא ,או עסקה של חברה עם אדם אחר שלנושא משרה בה יש בה עניין אישי ,והיא עסקה חריגה או אם מדובר במתן פטור ביטוח או שיפוי לנושא משרה שאינו דירקטור ,הרי שהעסקה טעונה אישור וועדת ביקורת ,
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
11
ולאחר מכן אישור דירקטוריון. ( )3התקשרות של חברה עם דירקטור בה באשר לתנאי כהונתו ,לרבות מתן פטור ,ביטוח ,התחייבות לשיפוי או שיפוי לפי היתר לשיפוי ,וכן התקשרות של חברה עם דירקטור בה באשר לתנאי העסקתו בתפקידים אחרים (להלן -תנאי כהונה והעסקה); סעיף - 251בחברה פרטית – אישור דירקטוריון ולאחריו אישור אסיפה כללית. בחברה ציבורית – אישור וועדת ביקורת ,אישור הדירקטוריון ואישור האסיפה הכללית. ( )3עסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עסקה חריגה של חברה ציבורית עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה ענין אישי ,לרבות הצעה פרטית שהיא עסקה חריגה;וכן התקשרות של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה ,אם הוא גם נושא משרה בה -באשר לתנאי כהונתו והעסקתו ,ואם הוא עובד החברה ואינו נושא משרה בה -באשר להעסקתו בחברה; סעיף – 255אישור וועדת ביקורת ,אישור הדירקטוריון ואישור האסיפה הכללית. בנוסף – הרכב האסיפה הכללית צריך להיות אחד מאלה : (א) במנין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו לפחות שליש מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי ענין אישי באישור העסקה ,הנוכחים באסיפה; במנין כלל הקולות של בעלי המניות האמורים לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים; (ב) סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקת משנה (א) לא עלה על שיעור של אחוז אחד מכלל זכויות ההצבעה בחברה. סעיף – 255אם התקיימו בעסקה התנאים הקבועים ביותר מחלופה אחת מהחלופות שב-סעיף ,251 טעונה העסקה אישורים בהתאם להוראות החלות על כל אחת מן החלופות. דורשים את הרף הגבוה. סעיף (281א) – לעסקה של חברה עם נושא משרה בה או לעסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל שליטה בה לא יהיה תוקף כלפי החברה וכלפי נושא המשרה או בעל השליטה ,אם העסקה לא אושרה בהתאם לקבוע בפרק זה לרבות אם נפל בהליך האישור פגם מהותי ,או אם העסקה נעשתה בחריגה מהותית מן האישור. סעיף - 280חברה רשאית לבטל עסקה עם אדם אחר ,הטעונה אישור כאמור בפרק זה ,למעט עסקה כאמור בסעיף ,215וכן רשאית היא לתבוע ממנו פיצויים בשל הנזק שנגרם לה אף בלא ביטול העסקה, אם אותו אדם ידע על ענינו האישי של נושא המשרה בחברה באישור העסקה או על ענינו האישי של בעל השליטה בחברה הציבורית באישור העסקה ,וידע או היה עליו לדעת על העדר אישור לעסקה כנדרש לפי פרק זה.
זכויות וחובות בעלי מניות סעיפים – 081-030זכויות בעלי מניות. סעיף – 080זכות עיון ומידע. סעיף – 085מקנה לבעל מניות זכות לבקש מסמכים שברשות החברה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
11
()0225
בחברה ציבורית -כל מסמך שנוגע לעסקה או פעילות החברה וטעונה את אישור האסיפה הכללית. בחברה פרטית – כל מסמך שמצריך קבלת החלטה של האסיפה הכללית. סעיף – 089זכות לקבל פירוט מלא לגבי גמול דירקטורים. סעיף - 088כל בעל מניה זכאי להשתתף באסיפה הכללית ולהצביע בה ,כפוף להוראות התקנון באשר לזכויות ההצבעה הצמודות לכל מניה. סעיף - 083בעלי מניות רשאים לערוך ביניהם הסכמי הצבעה ,כפוף לחובות המוטלות עליהם לפי חוק זה. זאת בניגוד גמור ל-איסור שחל על נושא משרה לערוך הסכמי הצבעה .לנושאי משרה אסור לכבול את שיקול דעתם .הם עובדים ופועלים רק לטובת החברה ומקסום הרווחים. הסכמי הצבעה הם חוזים לכל עניין. סעיף – 031לכל בעל מניה יש זכות לקבל דיבידנד בהתאם לזכויות שצמודות לכל מניה ,אם הוחלט על חלוקת דיבידנד. סעיף – 030זכות לא להיות מקופח. סעיף (231ב) – בעל מניה יימנע מלקפח אחרים. מה זה קיפוח ? הפסיקה פרשה : "ד דוידזון נ' אורנשטיין פס המקרה – עימות בין 2בעלי המניות העיקריים בחברה קטנה .החבר לא הייתה יכולה לתפקד .אחד מבעלי המניות ביקש פירוק. ביהמ"ש – קיפוח זה פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים. ביהמ"ש נמנע מלפרק חברה מצליחה אם הבעיה שלה היא – שבעלי המניות אל מסתדרים אחד עם השני. הפתרון הוא – לבדוק אפשרות שיש לו סמכות לכך ,לתת הוראות לשם הסרת הקיפוח או מניעתו ,ובהן הוראות שלפיהן התנהלו ענייני החברה בעתיד ,או הוראות לבעלי המניות בחברה ,לפיהן ירכשו הם או החברה את מניותיה. לענייננו – מאחר ובתקנון החברה יש מנגנון הגנה במקרה של מכירת מניות ,יש להפעיל את המנגנון הזה ,ולכן אין להורות על פירוק. "ד בכר נ' תעשיות מזון מטוסים פס המקרה – נטענה טענת קיפוח של בעל מניות מיעוט בחברה שכרתה הסכם עם חברת בת ,לפיו החברה משלמת לחברת הבת עבור שירותי ניהול .מכיוון שהוא בעל מניות רק בחברת האם ,הרי שהוא לא נהנה מהכנסות חברת הבת ותשלומי הניהול שהיא מקבלת .הוא טען להסכם מקפח וביקש לבטלו ביהמ"ש – הסכם הניהול מקפח .הוא בוטל. סעיף – 030 + 032זכותו של בעל מניה היא שלא להיות מקופח .מהזכות הזו אנחנו עוברים ל-חובות בעלי מניות. סעיפים – 031 7 032חובות בעלי מניות לבעל מניות יש חובות מ 2-סוגים : .5כל בעלי המניות כפופים ,לפי סעיף , 032לחובת התנהגות בתום לב ובדרך מקובלת ,הן כלפי החברה והן כלפי בעלי המניות האחרים. .2להימנע מניצול כוחם לרעה בחברה. איך ומתי עליהם להימנע מניצול כוח ? באסיפה כללית ואסיפות סוג : ( )5שינוי התקנון; ( )2הגדלת הון המניות הרשום; ( )3מיזוג;
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
11
( )3אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 211ו 251-עד .211 הסנקציה על הפרה – סעיף (032ג) – סנקציות על הפרת חוזה .או בקיפוח אז הסעדים שבסעיף .030 סעיף - 031ברגע שלבעל המניה יש עמדת שליטה או הכרעה ,חובתו עוברת ממצב של חובת התנהגות בתום לב ובדרך מקובלת ,למצב של חובת הגינות. חובת הגינות מוטלת על : ( )5בעל השליטה בחברה; ( )2בעל מניה היודע שאופן הצבעתו יכריע בענין החלטת אסיפה כללית או אסיפת סוג של החברה; ( )3בעל מניה שלפי הוראות התקנון יש לו כוח למנות או למנוע מינוי של נושא משרה בחברה או כוח אחר כלפי החברה. דוגמא : בחברה יש 2גושים של מניות – + 31% + 31%בעל מניות של .2% אותו בעל 2%הוא מכריע .אותו בעל 2%כפוף גם הוא לחובת ההגינות. חובת הגינות – מטילה על בעל המניה התחשבות יותר קטנה באינטרסים שלו ,ויותר התחשבות באינטרסים של החברה. דוגמא : "ד קוסוי פס המקרה – בשרשרת הסכמים ,העבירו בעלי השליטה בבנק את מניותיהם למר אפשטיין שרוקן את הבנק מנכסיו והשתמש בכספי המפקידים לצורך מימון רכישת המניות .אפשטיין הבוזז לא רכש את שליטתו במישרין אלא באמצעות חברות שבשליטתו ואנשי קש. מוכרי השליטה במניות (המערערים שהואשמו במכירה) טענו להגנתם שהם לא ידעו את זהות הקונה. ביהמ"ש – נקבע שבעלי המניות ידעו מי הקונה ,והם היו צריכים לחשוד בו .נקבע שהם חבים בהפרת חובת אמונים (היום = חובת הגינות) של בעלי מניות. היום ,החובה הזו מוטלת בחוק ב-סעיף = 031חובת הגינות. בעלי מניות כן צריכים ,אם יש להם עמדת הכרעה או שליטה ,להתחשב באינטרסים של החברה ולהקטין את ההתחשבות האגואיסטית באינטרסים שלהם. סעיף (031ב) – בהפרת אמונים יחולו הדינים של הפרת חוזה בשינויים המחויבים .במסגרת זו אפשר גם ,במקרים הקיצוניים ,לעשות גם ביטול חוזה. המצב של הפרת חובת הגינות בודקים מה הנזק שנגרם ,ומבקשים פיצויים על הנזק .אין חובה לבטל את החוזה. מנגנוני פיקוח על בעלי מניות : .5הרמת מסך .2מה קורה אם לא מדובר בהיתקלות בין בעל מניות או חברה לבין צד ג' ? באמצעות חובת ההגינות. זה מטפל ביחסים שבתוך החברה – בין בעלי המניות לבינם או בין בעל מניות לחברה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
52 2
תרגילים
ד"ר הדרה בר-מור
()0225
דיני חברות
()0225
52 5
תרגילים תרגיל -מבוא עד שנת 2222היתה פקודת החברות .משנת 2222התקבל חוק החברות. בקורס זה נדון בעיקר בתאגיד מסוג חברה בע"מ. דוגמא : א' הינו מדען בעל נוסחה כימית להארכת גיל החיים של האדם. יש לו הידע אך אין לו אמצעים כלכליים לממש אותו. ב' הוא בעל ממון אך מעוניין לעגן את ההתקשרות עם א' בחוק. מדוע לא יחתמו חוזה וזהו ? תהיה מסוימות ,גמירת דעת וכו'. הבעיה היא כשיהיו בעיות בחוזה ואי הסכמה .במקרה של חוזה יש לדון בחוזה ולבוא לפני ביהמ"ש. הבעיה היא ש-בחוזה יודעים מה התוצאה ומה לעשות בכל מקרה .במקרה הנ"ל יש הרבה אי ודאות. יכולות להיות תוספות והוספה של אנשים לעניין. הקושי בחוזה הוא להגדיר מסוימות בהתקשרויות בהן המוצר לא קיים ו-כשמדובר בחוזה לטווח ארוך. בעולם התאגידי ניתן לקחת את 2הישויות המשפטיות (או יותר) וליצור יישות משפטית נוספת ,לא ידועה ,אשר תייצג את הרעיון המשותף של היישויות האנושיות. תאגיד – הגדרה כוללת לכל היישויות המשפטיות שאינן יחיד בשר ודם. חברה (חוק החברות) :גוף שנועד להרוויח כסף. שותפות (פקודת השותפויות) – גוף משפטי שנועד להרוויח כסף. עמותה (חוק העמותות) – גוף שלא למטרות רווח. אגודה שיתופית (פקודת האגודות השיתופיות) – גוף משפטי ישן.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
52 2
()0225
תרגיל -אישיות וכשרות של תאגידים ראינו קבוצה ראשונה של תאגידים חברה ,עמותה ,שותפות ,אגודה שיתופית נקראות גם תאגידים בתחום המשפט הפרטי. יש לנו קבוצה שנייה של תאגידים – תאגידים מתום המשפט המנהלי /ציבורי תאגיד סטטוטורי – מוקם לפי חוק .החוק מסדיר איך ומה אנו צריכים לעשות כדי להקים תאגיד. לדוגמא : חוק הבנקאות – הקים את בנק ישראל. חוק לשכת עורכי הדין – עוסק בהקמה של התאגיד המיוחד שנקרא "לשכת עורכי הדין". ישנם קבוצת נהלים שמוטלת על גופים ציבוריים וגופים פרטיים פתורים ממנה. חברות ממשלתיות – תאגיד ציבורי אשר הממשלה הינה בעלת השליטה בהן. דוגמא : חברת החשמל – כפופה לכללי המשפט הציבורי .מבנה החברה הינו בעל אופי פרטי אך בבעלות הממשלה. בחברת החשמל ישנן מניות ודברים אחרים המאפיינים חברה פרטית אך רוב המניות הינן בבעלות המדינה. חברות ציבוריות – לא יכולות לייצר מניות או לעשות פעולות של חברה פרטית שכן הן מוקמות לפי חוק ובבעלות המדינה .החברות מוגבלות לגבולות שהחוק נותן להן. חברות ממשלתיות – יכולות לבצע פעולות בדומה לחברה פרטית. דוגמא לחוקים מהמשפט המנהלי :שוויון במכרזים. הבחרות הממשלתיות ,בעלות אופי פרטי ,יכולות לבצע הפרטה = העברת השליטה בתאגיד מהממשלה לגופים פרטיים. קבוצה נוספת של תאגידים ציבוריים :חוקים כלליים המאפשרים הקמת גופים ציבוריים. דוגמא : פקודת העיריות – מגדירה את הכללים והחוקים להקמת עיריות ,דרך התנהלותן והתפרקותן. האם ועד בית יכול להתאגד ? כן .ועד בית יכול להתאגד בהתאם להסכמת הדיירים – עמותה או חברה. ועד הבית מתאגד מכוח חוק המקרקעין ויש לו הגבלות ותנאים מסויימים. קרן קיימת לישראל או מנהל מקרקעי ישראל אינן אישויות משפטיות אלא יחידות סמך של גופים אחרים בממשלה – משרדי הממשלה המתאימים .יחידות אלו אינן רושומות ואינן יכולות להגיש תביעה בשם היחידה עצמה. נסכם עד כאן :סוגי תאגידים : .5פרטיים – חברות ,שותפויות ,עמותות. .2סטטוטוריים (ציבוריים/לפי חוק). .3ממשלתיים – תאגידים בעלי אופי פרטי ובבעלות הממשלה. .3תאגידים מתוקף חוקים כלליים – עיריות.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
52 3
האבחנה בין זכויות וחובות של אישיות משפטית לבין כשרות משפטית (היכולת לבצע פעולות משפטיות) : היכולת לשאת בחובות וזכויות – הגדרה בעלת "נפח קבוע" .זה שחור ולבן .או שיש אחריות משפטית ואז אוטומטית ניתן לשאת בחובות וזכויות או שאין. דוגמא : מיום לידתי ועד יום מותי ,אני כשר לשאת בחובות וזכויות .דבר זה לא משתנה .גם אם אני קטין או פסול דין. יש חריגים שנותנים לעובר זכויות מסוימות (למרות שהחוק אומר "...מרגע לידתו"). גם תאגידים ,מרגע "לידתם" (רישומם כדין) ,יכולים לשאת בזכויות וחובות .מרגע שניתן לתאגיד זכות אזי יש לו את כל החובות והזכויות (חסינות ,חובה ,כוח וכו'). מה שמשתנה זה – הכשרות המשפטית ,היכולת לבצע פעילויות משפטיות .זוהי נגזרת ישירה של האישיות המשפטית .אם אין לנו אישיות משפטית אזי אנו לא יכולים לבצע פעולות משפטיות – אין לנו כשרות כלל .אם יש לנו זכויות וחובות אזי יש לנו כשרות משפטית כלשהי.
כל עוד אין לנו פגיעה בזכויות וחובות אזי אין לנו שינוי במצב המשפטי שלי. פעולה משפטית ,להבדיל מפיזית ,היא פעולה שמשנה את מערך הזכויות והחובות שלי. האם גם הכשרות המשפטית היא פעולה של שחור ולבן /כן ולא ,או שזה דבר משתנה ? התשובה :כשרות היא דבר משתנה. דוגמא : לקטינים יש זכויות אבל בכל זאת ,אין להם יכולת לבצע פעולות משפטיות עד גיל .51הכשרות שלהם מבוטאת דרך האפוטרופוס שלהם. רק בגיל 51הם מקבלים כשרות משפטית מלאה. התיישנות – עדיין יש לנו זכות אבל אין לנו כשרות משפטית .אנחנו לא יכולים לעשות פעולה משפטית כדי לממש את הזכות/חובה שלנו ,לאחר תקופת ההתישנות.
מהי הכשרות של תאגיד ? נעשה אבחנה בין תאגידים פרטיים לציבוריים : תאגיד פרטי – הכשרות שלה היא כללית ,כלומר שמיום היווסד התאגיד ועד יום פירוקו ,יכולה (חברה) החברה לבצע כל פעולה משפטית .אין לנו את מגבלת הפעולות (אלא אם מקימי החברה הגבילו את החברה מרצון) .מרגע היווסד התאגיד יש לו היכולת והכשרות המשפטית. תאגיד ציבורי – התאגיד הציבורי מוגבל מבחינת כשרותו המשפטית לכל אורך חייו .הסיבה היא שאנו יודעים ,ברגע היווסד התאגיד את מטרתו והגדרנו את דרכי פעולתו .לכן , (חברה) נגביל את התאגיד הסטטוטורי לתחום אותו הגדרנו לו (בחוק המסוים) ולפעולות אשר ייעדנו לו ושלשמן הקמנו אותו. נשווה את אותן שאלות לגבי שותפות (חוק השותפויות) : אישיות משפטית – בשותפות יש אבחנה בין שותפות רשומה לבין שלא רשומה .חברה חייבת לעשות רישום לפי חוק (חוק החברות) .לחברה יש אקט קונסטיטוטיבי -אם יש רישום אז יש חברה ואם אין רישום אז אין חברה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
52 3
()0225
בעניין שותפות יש סעיפים מתנגשים לגבי ההכרה באישיות העצמאית של שותפות ישנן 3אסכולות שונות : .5נשענת על סעיף 99לפקודה (שותפויות) – שותפות תהיה קיימת מיום רישומה .תנאי להכרה הוא רישום .יש אקט קונסטיטוטיבי .יש רישום אז יש אישיות משפטית ,אין רישום אז אין אישיות משפטית. מרגע שיש אישיות משפטית אז יש כשרות משפטית. .2סעיף 9לפקודה – אי רישומה של שותפות לא יפגע בקיומה .אין ספק שאם השותפות נרשמה אז יש לה אישיות אך ! גם אם לא נרשמה אז עדיין יש לה אישיות משפטית .ניתן להכיר בשותפות גם ללא רישום .מרגע שיש אישיות משפטית אזי יש כשרות משפטית. .3פרופ' אוריאל פרוקצ'יה – לשותפות אין אישיות משפטית ,בין שנרשמה ובין שלא נרשמה. מדובר בכמה אנשים שעשו ביניהם הסכם .יש אינדבידואלים אבל אין להם יכולת ליצור אישיות נפרדת.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
52 1
תרגיל – אחריות מוגבלת Limited Warrenty – LTD.
בערבון מוגבל – בע"מ.
דוגמא : א ו-ב' הם משקיע ומדען. ב' מודאג .הוא רוצה להשקיע בפרויקט של א' .יש לו 1מליון .₪ב' לא מעוניין להשקיע יותר מ 5-מליון .₪ב' רוצה להבטיח כי הוא לא ישלם אגורה מעל מליון ₪בכל מצב שיהיה. אם נעשה חוזה פרטי בין א' ו-ב' ונכתוב בו " :ב' לא ישלם יותר מ-מליון ₪בל מקרה" .האם זה יבטח את ב' ? החבות של החוזה מחייבת אובליגטורית את הצדדים לחוזה ורק אותם .החוזה לא פותר את ב' משאר העולם. מול בנק ,כונס נכסים או נושה צד ג' ,אין לחוזה כל נפקות מבחינת אחריות. אי אפשר לעשות חוזים מול כל צד אפשרי .יש לנו נושים צד ג' לא ידועים – נזיקיים .אם מכונית של החברה פגעה המישהו אזי הוא יכול לקבל מביהמ"ש פיצויים נזיקיים ואז הוא הופך לנושה לא צפוי ,חדש ,שלי. כיצד נותן התאגיד מסוג חברה פתרון למצב זה ? המחוקק נותן פיתרון בצורה של חברה בערבון מוגבל. מכאן ניתן להבין שיש לנו כוח ל 2-אופציות : .5להקים חברה בערבון מוגבל. .2להקים חברה שלא בערבון מוגבל. ניתן לראות מתי חברה היא בערבון מוגבל כי המחוקק קבע – שמה של חברה שמאוגדת בערבון מוגבל צריך להסתיים במלים – "בערבון מוגבל" או "בע"מ". דוגמא : א' ו-ב' מהדוגמא הנ"ל הקימו חברה .יש לנו 3אישויות משפטיות :א' ,ב' ו-החברה בע"מ. א' השקיע את כספו בחברה כפי שנקבע – מליון ₪וזהו. הנפקות של המילה – בע"מ היא – שכל צד ג' שמתקשר עם החברה ,היחסים המשפטיים היחידים שיש לו הם מול החברה .אין לו שום יחס ישיר בין א' ו-ב'. החברה ,ואך ורק החברה ,רשאית לדרוש מ-ב' את מליון הש"ח ש-ב' התחייב להם ורק אותם. ישנו חריג לכלל – שבו לא ניתן לרדת לנכסיהם של בעלי המניות. המקרה היחיד שבו כן ניתן לרדת לנכסי בעלי המניות הוא – הרמת מסך. במקרה זה "מרימים את המסך" מהחברה ובעלי המניות .נראה את החברה ובעלי המניות כיישות אחת ביחד ולחוד. הרמת מסך – אפשרות של הנושה של החברה לרדת לנכסיהם של בעלי המניות של החברה ,שיהיו חבים ביחד ולחוד .סעד של הרמת מסך נעשה בצו של בית משפט. ביחד ולחוד – כל אחד בחברה אחראי להשבת כל החוב .ניתן לפנות לכל אחד מבעלי המניות ולדרוש את סך כל החוב של הנושה .לאחר מכן ,בעלי המניות יריבו ביניהם לגבי חלוקת החוב והשבת כספים.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
52 5
()0225
הרמת מסך נעשית כאשר נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות. כשל עסקי רגיל (של חברה) לא יזכה בסעד של הרמת מסך. דוגמא : חברת היי טק שניסתה לייצר מוצר .אם השקיעו בה כדי לזכות ברווחים והחברה לא הצליחה לייצר את המוצר וכשלה ,אזי הכסף אבוד .זהו סיכון שהבנק /מי שנתן את ההלוואה לקחו על עצמם. מה מונע מאנשים להקים חברות פיקטיביות ,לבזבז כספים ,לפשוט רגל ,ואז לטעון כי החברה בע"מ והכסף אבוד ? בנקים חשבו על כך ויש להם מנגנוני הגנה – ערבונות פרטיים של אנשים פרטיים .הערבונות הם זכות אובליגטורית (אישית) של הבנק .ספקים (בצורה של נושים) של חברה לא יכולים לפנות לבנק כדי שישלם להם את החוב או שישתמש בכוחו כדי להחזיר להם את חובם מהחברה. חברה שלא בערבון מוגבל א' ו-ב' חשופים יותר מאשר חברה שכן מוגנת בערבון מוגבל. יש הבדל בין חייבים ביחד ולחוד לבין חברה ש-לא בערבון מוגבל. חברה לא בע"מ – אנו ,כנושים ,נוכל לרדת לנכסיהם של א' ו-ב' ,רק לאחר שיתברר כי החברה לא יכולה לעמוד בהתחייבויותיה .האחריות של א' ו-ב' היא לא מוגבלת כלפי החברה ! ולא כלפי הנושים צד ג'. רק החברה יכולה לפנות ל-א' ו-ב' בדרישות .אין יריבות ישירה בין צד ג' לבין בעלי המניות. הנושה יכול לבקש פירוק של החברה ,ואז יתמנה מפרק ,בשם החברה ,והוא ורק הוא שיבוא ל-א' ו-ב' וירד לנכסיהם .רק החברה ,או נושה מטעמה ,יכולה לעבוד ישירות מול בעלי המניות. (מפרק מעדיף את הנושים על בעלי המניות) חבות ביחד ולחוד – חברה שלא בע"מ ,כל בעל מניות יחוב אך ורק לפי חלקו בחברה. ניתן לתבוע רק חלק מבעלי המניות או את כולם ,אך ניתן לתבוע כל אחד רק על חלקו. חברה בע"מ מול חברה שלא בע"מ לחברה בע"מ יש יתרון של ידיעת הסיכון מבחינת יעילות כלכלית -לחברה בע"מ יש יתרון בכך שהיא מעודדת יצירת חברות ויצירת מקומות עבודה וזרימת כסף בשוק. מסחר בבורסה .ניתן לסחור "מניות" ביתר קלות .החברה לא נשלטת או נגזרת מבעלי המניות. החברה היא גוף עצמאי שיכול ליפול או לעלות .בעלי המניות יכולים להיות חלקם מליונרים וחלקם אנשים פשוטים. מניה לא תלויה במצב הפיננסי של בעלי המניות בחברה בע"מ. כשמדובר בע"מ – קל לי יותר לפזר השקעות .אני לא צריך לפחד שיבואו לרדת לנכסי ולשאר הכסף שלי.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
52 1
תרגיל – אחריות מוגבלת – חברות מול שותפויות בשותפות – האחריות המוגבלת שונה. לחברה ,יש אופציה להקים חברה בע"מ או חברה שלא בע"מ. בשותפות ,למעט חריג אחד ,אין את כלל האחריות המוגבלת. השותפים והשותפות חבים יחד ולחוד בכל חובותיה והתחייבויותיה ל השותפות. עם זאת ,כשמדובר בשותפויות ,נדרש מהנושה למצות בשלב הראשון את כל הכלים שעומדים לרשותו כדי לפרוע את החוב מהשותפות עצמה .לא ניתן לפנות בראשונה לשותפים עצמם. נראה את ההבדלים בין חברה שלא בע"מ לבין שותפות :
אחריות לחובות והתחייבויות הבדל ראשון בין חברה שלא בע"מ לשותפות הוא : בחברה שלא בע"מ יש אחריות לחלק מהחוב של החברה מצד כל בעל מניות ,וכל בעל מניות חב על חלקו היחסי לפי כמות המניות שבידיו .לא ניתן לתבוע מבעל מניות את כל החוב של החברה ,אם החוב עולה על היחס של שווי המניות של בעל המניות לבין החוב כולו. בשותפות ,חבות השותפים היא חבות ביחד ולחוד לכלל החוב .כל שותף חב על כל החוב .נושה יכול לפנות לשותף אחד ולתבוע את כל החוב .השותף יוכל לפנות מאוחר יותר לשותפים האחרים ולבקש שישתתפו. נזכיר כי הנושה מחויב עפ"י חוק לנסות ולפרוע את החוב מהשותפות עצמה.
היחס בין השותפים לצד ג' (נושה). בחברה שלא בע"מ ,אין יריבות ישירה בין צד ג' לבעלי המניות .רק לחברה יש קשר ישיר עם בעלי המניות. בשותפות יש יריבות ישירה בין צד ג' לבין השותפים ,אבל יש לנסות ולפרוע את החוב מול השותפות עצמה קודם לכן .חריג נמצא בפרק ו' לפקודת השותפויות – שותפות מסוג "מוגבלת".
שותפות מוגבלת בשותפות ,ניתן להקים שותפות "מוגבלת" ,שותפות בה כל שותף לא חב ביחד ולחוד ,אלא רק לחלקו בשותפות .אבל ,יש דרישה כי אחד השותפים יהיה אחראי לכל חובות והתחייבויות החברה והוא אחראי כלפי צד ג' .שותף זה נקרא – "שותף כללי" מי יהיה אותו שותף כללי שייקח אחריות וסיכון ויערוב לחובות והתחייבויות החברה ? למה שמישהו ירצה לעשות זאת ? אותו אדם יכול לבקש תוספת סיכון או רווחים גדולים יותר מהשותפות .כך הוא "יכסה" עצמו מפני תביעה עתידית. אחריות/סמכות פקודת השותפויות קובעת כי – אם יש שותף כללי ,הוא יהיה אחראי לסמכויות ניהול השותפות. זהו האדם שלוקח סיכונים ויודע הכי טוב כיצד לנהל את השותפות .הוא ייקח אחריות לגבי סיכונים שיחשפו אותו לתביעות. למה נרצה להקים שותפות עם שותף כללי ,שיהיה חשוף ? אם לאדם יש רעיון/פטנט או שהוא בא מתחום הניהול של השקעות/מניות ,והוא רוצה לפתוח שותפות עם משקיעים והמשקיעים רוצים חסינות ,אותו אדם שרוצה את המשקיעים ייקח על עצמו להיות שותף כללי והוא ייקח את האחריות .המשקיעים האחרים יהיו שותפים מוגבלים ומוגבלים מבחינת ניהול.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
52 1
()0225
דבר זה טוב לכולם כי האדם עם הרעיון/פטנט יודע הכי טוב כיצד לנהל את העסק – יש לו רעיון ואת הדרך לפתח אותו .המשקיעים אינם אנשי עסקים ולכן לא צריכים לנהל. כך ,המשקיעים מוגנים ,והאדם שרוצה בכך/יש לו ידע ,יכול לנהל את העסק .הוא לוקח את הסיכון. למה שאנשים ירצו להקים חברה שלא בע"מ ? הדבר מקל על ספקים ו/או נושים כדי להבטיח עירבונות או בטחונות. כשאני רוצה לעשות פעילויות עסקיות ומשפטיות שונות ,יסתכלו עלי אחרת. חברה שלא בע"מ – יש חשיבות לחבריה ומצבם הכלכלי. אם אדם שירצה הלוואה לחברה בע"מ ,הבנק ירצה ממנו עירבון על כל ההלוואה .לפעמים ,טוב יותר שתהיה חברה שלא בע"מ שתקבל את ההלוואה ,כי אז יחוב כל בעל מניות לפי היחס של כמות המניות שבידיו .בלי ה-בע"מ ,לא הייתה הלוואה כלל. המחוקק קבע מראש לגבי מספר משלח-יד מסויימים ,כדי להתאגד כחברה ,לצורך ביצוע משלח-ידם ,חייבים לעשות זאת כ-חברה שלא בע"מ. דוגמאות : עו"ד רואה חשבון רופאים פסיכולוגים חוקרים פרטיים מה משותף לכל בעלי מקצועות אלו ? סוג המקצוע יכול לגרום לפציעה/פגיעה חמורה ובלתי הפיכה ללקוח. אנו רוצים להבהיר לבעלי מקצוע אלו כי הם לא יוכלו "להסתתר" מאחורי מסך החברה והאחריות המוגבלת. הרמת מסך גם היא איום – אך איום שבדיעבד .לאחר מעשה .אקט זה נעשה לאחר שהחברה פשטה רגל ואינה יכולה להחזיר חובות. דרישה ל-חברה שלא בע"מ ,מעלה מראש איום על בעלי המקצוע להיזהר ולדאוג ללקוח. זוהי הגנה על בטחון הציבור. מספר המתאגדים5מספר החברים : בחברה ,כאשר מדובר על הדין הקודם ,קריא תקופת פקודת החברות (עד פברואר , )2222כדי להקים חברה היה צורך בלפחות 2חברים שיהיו מייסדי ובעלי המניות בחברה. היום ,בתקופת חוק החברות ,החוק יותר גמיש ונותן משקל יתר לזכות היסוד-זכות ההתאגדות ,ומאפשר לכל אחד מאיתנו להקים חברת יחיד. היחיד יכול להיות הדירקטור וגם בעל המניות וגם המנכ"ל ולשאת בכל התפקידים בחברה. לחברה אין מספר מקסימלי של בעלי מניות. בשותפות ,חל גם שינוי היסטורי מסויים ובחלקו ,נכון גם להיום ,מדברים על לפחות 2שותפים. לשותפות יש מס' מקסימלי של שותפים :עד שנת '11המספר היה 22שותפים .מעל ל 22-שותפים היה צורך להקים חברה. סעיף 1לפקודת השותפויות – מדוע הגבילו את המספר המקסימלי של השותפים בשותפות ? האחריות המוגבלת – בשותפות כולם חבים ביחד ולחוד .כל שותף עלול להיות חייב בגלל טעות של שותף אחר .לכן ,צריכים כל השותפים להכיר ולדעת מי השותפים האחרים ,מה אחריותם וסמכותם וכו' .ככל
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
52 1
שיש יותר שותפים ,כך קשה לכל אחד לדעת מה האחרים עושים והוא יוכל להטיל על שותף אחר את האשמה. אם היו 522שותפים ,היה יכול שותף להגיד " :אני לא יכול לעקוב אחרי 11שותפים". ההגבלה נועה לשמור על ביזור האחריות .זוהי גישה פטרנליסטית. לאחר , 5111חל תיקון [תיקון ]'11שהוסיף לפקודת השותפויות את סעיף 1א. סעיף 1א – .ניתן ,בתנאים מסויימים ,להגדיל את השותפות עד ל 51-שותפים. היום מכירים ב 2-סוגי שותפויות של עד 12שותפים : .5עורכי דין .2רואי חשבון. ב 5111-היו הרבה מיזוגי משרדים של עורכי דין ורואי חשבון. המחוקק רצה בכך כי זה דבר יעיל וטוב כלכלית .לכן ,המחוקק הגמיש את הכלל למיזוגים מסוג אלה. מסמכי ההתאגדות : חברה – היום ,בעידן החוק [החברות] מדברים על מסמך אחד שהוא העוגן של החברה – התקנון. מסמך זה מסדיר 2מערכות יחסים : .5בין בעלי המניות בינם לבין עצמם. .2בין בעלי המניות לחברה. נזכיר 3פרמטרים שחייבים להיכלל בכל תקנון : .5שם החברה. .2מטרות החברה. .3הון החברה. .3אחריות חברי החברה. כל פרמטר אחר שנכלל בתקנון הינו בגדר רשות. אנו מחוייבים ומסכימים כי ,כל מה שלא כתבנו בתקנון ,יחול לגביו החוק המתאים. חובה לשלוח את תקנון החברה ל-רשם החברות .התקנון גלוי וחשוף לכל עין. לדוגמא : סמכויות המנכ"ל .אם נשאל עצמנו אח"כ לגבי דברים שלא כתבנו בתקנון ,אזי אנו מחוייבים להסדר שיש בחוק .אנו בעצם מסכימים כי – כל מה שלא נכתב בחוק ,יחול עליו החוק .לכן ,נפנה לחוק החברות , לסעיף שמדבר על סמכויות המנכ"ל .אם תהיה בעיה ,יחולו סעיפים אחרים כגון :תום לב ,סעיפים הדנים באורגנים וכו'... עד שנת , 2222היינו צריכים גם "תסקיר חברה". התסקיר הכיל בתוכו את 3פרמטרי החובה שהגדרנו לעי"ל בתקנון .היום ,מיזגו את 2המסמכים לאחד. בתקנון גם יש את כללי החברה וגם את הפרמטרים יחדיו. שותפות – מסמכי התאגדות כוללים : הסכם שותפות – השותפים מסדירים את כל מערכת היחסים ביניהם (זכויות ,אחוזים ,השקעות). להבדיל מתקנון החברה ,אין חובה לפרסם הסכם זה [הסכם השותפות] או לשלוח אותו לרשם השותפויות. השותפים לא רוצים לחשוף את התקנון שלהם ,מה שהם מתכננים ,מהם יעדי השותפות ,כמה כסף יש להם ביחד וכו' .הם רוצים יתרון כלכלי על האחרים ולכן לא חייבים לפרסם את התקנון.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
55 2
()0225
סעיף - 5אנו כן צריכים לשלוח לרשם השותפויות מסמך פשוט וכללי מאד. המסמך כולל את שמות השותפים ,מי מוסמך לנהל את השותפות ,כתובת השותפים וזהו. אין איזכור למניות ,כספים וכו'. מדוע מקלים על השותפים מבחינת חשיפת התקנון הכללי והמוגבל ? תשובה : לשותפים אין אחריות מוגבלת .אם השותפות תתבטל או תהיה חייבת חוב ,יוכל כל צד ג' ללכת ישירות לשותפים .כל שותף חב ביחד ולחוד. תקנון השותפות כולל את שמות השותפים וכתובותיהם .זה מספיק כדי "לרדוף" אותם. האורגנים : חברה : בחברה יש צורה של פירמידה : בראש עומדת האסיפה הכללית (אוסף כל בעלי המניות) .כל אחד מבעלי המניות איננו אורגן בפני עצמו. רק כל הקבוצה של בעלי המניות בתפקידת כ-אסיפה מכוננת ,רק אז זהו אורגן. האורגן העליון הוא האסיפה הכללית – ולא סך בעלי המניות. מתחת עומד הדירקטוריון – מועצת המנהלים .אחראי על עיצוב המדיניות של החברה .העיצוב הוא באופן כללי .מדובר בהתוויית מדיניות .הם לא מגיעים כל יום לחברה אלא נפגשים לישיבות דירקטוריון כמה פעמים בשנה. המנכ"ל – ההנהלה השוטפת .נמצאים כל יום בחברה ומממשים את המדיניות של הדירקטוריון. שותפות : לכל שותף יש יכולת לקחת חלק בניהול השותפות .אלא אם מדובר בשותפות מוגבלת ,שם רק השותף הכללי יכול לנהל את השותפות. האחריות נופלת על כולם ,ביחד ולחוד .אם יש שותפות מוגבלת ,אזי יש שותף כללי ,וגם אז – ההנהלה חשופה. בכל מקרה – השותפים המנהלים חשופים לאחריות ישירה. עבירות : חברה : מהן היכולות שלי להעביר את המניות שלי לאדם אחר ? נבדיל בין חברה פרטית לחברה ציבורית : בחברה ציבורית – היכולת שלי להעביר מניות היא כמו להעביר שטר של כסף .אין כמעט הגבלות. אני צריך רק הסכמה של הקונה וזהו .העברת המניות תהיה במסירה. בחברה פרטית – יש מגבלה מסויימת. לדוגמא : כשאני רוצה למכור ,אני חייב לקבל אישור של רוב חברי הדירקטוריון. הרציונל הוא ש-חברות פרטיות קרובות לשותפויות .בעת ההקמה הייתה הכרה של חברי החברה והם רוצים לדעת מי נכנס לחברה. בנוסף ,יש "זכות סירוב ראשונה" – הזכות של בעלי המניות האחרים לקנות את המניות של המוכר.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
55 5
עבירות – המשך : דיברנו על עבירות של זכויות בחברות .הזכרנו את "זכות סירוב ראשונה". עבירות בשותפות : כאן העבירות חדה יותר .אנו יודעים כי נקודת המוצא תלויה בטיב השותפות והיחסים בין השותפים. היחסים הפנימיים בין השותפים היא גדולה יותר מאשר בחברה. פקודת השותפויות קובעת כי – לא תהיה העברה חלקית חד צדדית לצד ג' אלא בהסכמת כל השותפים אלא אם נקבע בהסכם השותפות. זהו כלל לא קוגנטי .ניתן להתנות עליו בתקנון השותפות. חוק חיוב המחאות – יש להבדיל בין העברת חיובים לבין העברת שליטה או זכויות בחברה. בהמחאות חיובים יש צורך בהסכמת הנושה כדי להעביר חיוב כלפיו. בהמחאת זכויות ,אין צורך בהסכמה של נושה או אדם אחר. בשותפות ,לא ניתן להעביר חובות לאדם אחר ללא אישור כל השותפים .אך ,ניתן להמחות זכויות לכל צד ג' ללא צורך באישור השותפים. סייג : פקודת השותפות אומרת כי – אם ממחים זכויות לצד ג' ,אין לאותו צד ג' זכות לקחת חלק בניהול עסקי השותפות. רציפות5עצמיות : חברה – נמקד את הדיון בהבדל שבין תאגיד מסוג חברה לבין אדם פרטי. במקרה ש-אדם נפטר/הופך פסול דין או כל דבר אחר שקוטע את המשכיות ניהול העסק אזי יש אי רציפות. בחברה פרטית או אחרת ,כשיישות החברה נפרדת ועצמאית מבעלי המניות ,אירוע שיקרה לבעל מניות זה או אחר ,לא ישפיע על פעילותה /המשכיותה /רציפותה של החברה. הערה : גם בחברה של אדם אחד ,יכול להיות זעזוע כלשהו ,אבל הרציפות וההמשכיות נמשכת. שותפות – פקודת השותפויות קובעת במפורש כי ,במקרה של מוות של אחד השותפים או מוות של אחד השותפים ,השותפות חדלת להתקיים. נקודת המוצא היא – כשנכנסנו לשותפות אז התכוונו שכולם יהיו בשותפות וישארו בה .לא התכוונו להמשיך את השותפות בלי אחד השותפים .סעיף זה הוא גם דיספוזיטיבי. ברירת המחדל היא – כשאחד השותפים "נקטע" (כלכלית או מוות פיזי) אז השותפות חדלה להתקיים. הון התאגיד : חברה – הון של חברה מופרד ל-הון עצמי ול-הון זר .עיקר ההתמקדות יהיה ב-הון עצמי. הון זר – הלוואות של החברה (אגרות חוב ,מימון משקיעים וכו'). הון עצמי – ההון העצמי שייך לחברה ,ולבעליה בשלב מאוחר יותר .ההון העצמי יהיה מורכב מ- הון המניות (הכספים שהשקיעו בעלי המניות כנגד קבלת מניות) שזהו מעין הסכם בין בעלימניות לבין החברה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
55 2
()0225
רווחי החברה – נתמקד לרווחים הנקיים .אלו רווחים שניתן לחלק לבעלי המניות כ-דיוודנדים או החזר השקעה. המניות מבטאות את הזכויות של כל בעלי המניות בחברה (מניות הצבעה ,מניות בעלות החזר השקעה וכו'). שותפות – אין אגרות חוב או מניות .יש רק הסכם שותפות ובו מדירים את חלוקת הזכויות השונות בין השותפים והאחוזים של הרווחים. רווחים : המטרה של כל תאגיד הוא להרוויח כסף כל עוד יש לנו מניות או אחוזים. בחברה – יש מניות בשותפות – יש אחוזים. את הרווחים מאתרים לאחר ניקוי ההוצאות ,מס וכו'. מה צריך לעשות כל תאגיד כדי למצוא את הרווחים שלו ? היבט המס קובע לנו עם כמה רווח נשאר בסוף .גורם זה קובע לנו אם נקים חברה או שותפות .ישנם מסים שונים על כל תאגיד .התאגיד יכול להשתנות לפי הזמן ולפי התפתחותו בהתאם למיסוי עליו וכו'. חברה – יש מיסוי דו שלבי : .5מס שחל על החברה בגין הכנסותיה .חל על החברה כ-יישות עצמאית עסקית .היא יכולה לנקות הוצאות /הפסדים וכו'... נקרא למס הזה – מס חברות .הוא כולל את כל ההוצאות של החברה והקיזוזים והחברה מגישה את הרישום למס הכנסה. מס חברות -לוקחים את סך הרווחים של החברה ולוקחים ממנו .35% מס החברות הינו קבוע ועומד על .35%אין שום הבדל בין חברה בע"מ ל-חברה של בע"מ. הרווח שנשאר לנו לאחר מס החברות נקרא – רווח נקי. .2מס דיווידנדים – נבדיל בין חברה שנותנת דיווידנדים לחברה שלא נותנת מס שחל על משקיעים שמקבלים דיווידנדים .מי שלוקח את המס הוא – החברה עצמה. בדומה ל-מסים על משכורת ,שנעשים בתלוש המשכורת ,כך גם המדינה מטילה על החברה לאסוף מהמשקיעים שמקבלים דיווידנדים את המס. מס דיווידנדים הוא קבוע – .21%המס נלקח מהרווח הנקי. מס זה מצויין בשם – ניקוי מס במקור. נזכיר כי – לא כל חברה נותנת דיווידנדים. אם חברה מחלקת דיווידנדים ,אז אנו ,המשקיעים ,נקבל בסוף 08%מהרווחים הכלליים אם חברה לא מחלקת דיווידנדים ,איך נראה ביטוי לרווח הנקי של החברה ? נראה אותו ב-עליית ערך המניות שלנו .לחברה יש כעת יותר כסף כולל ולכן ערכה עולה .המניות מייצגות את שווי החברה ולכן הן עולות וכל מניה שווה יותר. אם אני אמכור מניה אז אני ארוויח יותר ממה שהשקעתי.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
55 3
שותפות – סעיף /1לפקודת מס הכנסה " :לצורך דיני המס בלבד ,לא מכירים בשותפות כ-נישום. מי שממוסה בגין הכנסות השותפות אלו הם השותפים ,כל אחד לפי חלקו ברווחי השותפות". מדובר בסוג של – הרמת מסך לענייני מס. בשותפות – מה שקובע את המס לכל שותף הוא :מדרגת המס לגבי כל שותף. דוגמא : יכול להיות שותף שיש לו 12%מהשותפות ואז הוא יהיה במדרגת מס גבוהה ,ויש שותף עם 22% מהשותפות ואז הוא יהיה במדרגת מס נמוכה". דוגמא : שותף שיש לו אישה עובדת יכול להיות ממוסה יותר כי סך המשכורות שלהם גובהה יותר ועוברת את מדרגת המס. אנו יודעים כי – מדרגת המס הכי גבוהה על יחיד היא .31%לכאורה ,נראה כי עדיף להקים שותפות כי המס על בעלי מניות בחברה הוא – .12% שותפות – מקס .31% חברה – מקס' .12% למה להקים חברה מבחינת המס ? יש 2מסים שחלים על יחיד ולא על חברה – מס בריאות ומס ביטוח לאומי. יחד זה מגיע ל 52%-כמעט. על דיווידנד אין מסי בריאות וביטוח. יתרון נוסף : שותפות – קיזוזים .קיזוז של הפסדים מסך ההכנסות כשותף .אני יכול לעבוד בכמה מקומות שונים. בתור יחיד ,אני יכול לקזז עבודה אחת מול אחרת. חברה – החברה היא נישום לעניין מס .היא לא יכולה לקזז או לחלק הפסדים .אלא רק לגלגל אותם לשנים הבאות.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
55 3
()0225
תרגיל – פירוק כל תאגיד ,ניתן להביא את קיומו לידי סיום .הליך הפירוק (שעליו יהיה תרגיל) מתמקד ב-סוגי הפירוק. בחברה ,הקיימים ,נזכיר 3סוגי פירוק ונתמקד ב: 2- .5פירוק ע"י בימ"ש – בד"כ נעשה ע"י נושי החברה שהפרנו כלפיהם התחייבות מסויימת .הם פונים לביהמ"ש ומבקשים את פירוק התאגיד. .2פירוק בפיקוח בימ"ש. .3פירוק מרצון – אנו ,כבעלי תאגיד ,רוצים לפרק את התאגיד. בשותפות – גם כאן יש סוגים שונים של פירוק ,אלא שבשותפות משתמשים ב 2-סוגי פירוק .5פירוק ע"י בימ"ש. .2פירוק מרצון – ע"י השותפים עצמם. כשנדון בפירוק ,נעשה אבחנות בין פירוק ,לכינוס ,לפשיטת רגל .נאבחן בין מפרק לכונס ,לנאמן ומנהל מפעיל. האישיות המשפטית העצמאית ו-האחריות המוגבלת. נבדוק כמה פסקי דין וננסה לראות איך האישיות העצמאית והאחריות המוגבלת מושפעים ומשפיעים על כל מקרה ומקרה. פס"ד אחוזת רחמים נ' קריסטל המקרה – א' הוא בעל מקרקעין רשומים .ב' היא חברה בע"מ .ג' ו-ד' הם בעלי המניות היחידים בחברה ב' ,והם גם האורגנים היחידים בחברה (גם מנכ"לים וגם דירקטורים). בנקודת זמן מסויימת ,ג' ו-ד' ,בשם החברה ,מצליחים בדרך של הונאה ותרמית ,לרשום את המקרקעין של א' על שם החברה .עובר זמן נוסף ו-ג' ו-ד' מחליטים להיפרם מהחברה ,קריא – למכור את מניותיהם ולהתפטר מכל תפקידיהם בחברה .להתנתק לחלוטין מהחברה .לצרוך זאת ,אותם ג' ו-ד' נקשרים בהסכם עם 2בעלי המניות החדשים – ה' ו-ו' .כעת ,ה' ו-ו' הם בעלי המניות היחידים של החברה. בנקודה זו ,לאחר השינוי ,עולה א' על התרמית של המקרקעין .הוא מגיש תביעה כנגד החברה. ה' ו-ו' מעלים טענת הגנה ש-הם לא ידעו בכלל על עניין התרמית כשהם חתמו על ההסכם עם ג' ו-ד' .הם היו תמי לב ,נתנו תמורה מלאה (מחיר השוק ההוגן של אותם מקרקעין) ,ולכן טענו כי יש לדחות את טענותיו של א' .אין מחלוקת על כך ש-ה' ו-ו' לא ידעו על התרמית והגניבה. ביהמ"ש – העקרון הוא – החברה היא יישות עצמאית והיא "עשתה" הונאה בשלב כלשהו .כעת ,היא אחראית להחזיר את המקרקעין באמצעות האורגנים .לא משנה איזה אורגן עשה בפועל את התרמית ואם הוא כבר עזב את החברה .גם אם אורגן עשה תרמית ,החברה אחראית לעיקר האשמה .התביעה היא נגד חברה ב' .החברה לקחה את המקרקעין ולכן היא צרכיה להחזירה. מכוח עקרון יישות עצמאית ונפרדת של חברה ב' מזו של ג' ו-ד' ,כמובן שהתביעה של א' היא נכונה. על החברה להשיב את המקרקעין ולא לתת תחליף פיצוי. מה יכולים לעשות ה' ו-ו' ? הם חייבים להחזיר את המקרקעין (בשם החברה) אך הם יכולים לתבוע את ב' ו-ג' על פיצוי כספי של מחיר המניות שהם שילמו (שכללו את כל נכסי וערך החברה) ולכן ,יש לפצותם .ערך המניות ירד בגלל שהחברה איבדה נכסים ,וזאת עקב התרמית של ב' ו-ג'.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
55 1
מה קורה אם בזמן ש-א' גילה את התרמית ,החברה (שהיא הבעלים הלא חוקי של המקרקעין) כבר מכרה את המקרקעין לחברה אחרת או אדם אחר ? ל-א' עדיין יש עילת תביעה כנגד החברה .הייתה תרמית .לא משנה אם המקרקעין כבר לא בחזקת החברה. כן תהיה ל-א' בעיה לגבי הסעד .א' לא יוכל לקבל את המקרקעין בדרך של תביעה אלא רק בפיצוי כספי. פס"ד גינדי נ' סולקין המקרה – גינדי וסולקין חתמו על עסקת מקרקעין .גינדי קנה וסולקין מכר .נקבעו התשלומים והמועדים לתשלום .גינדי עמד בתנאי התשלום וסולקין לא מסר את המקרקעין .סולקין הפר הפרה יסודית את הסכם המכר .גינדי פנה לביהמ"ש וביקש לתבוע את את סולקין בגין הפרת החוזה. במהלך התביעה היה הליך ביניים – סעד זמני. סעד זמני – כבר בתחילת התביעה ,אנו רוצים להבטיח כי הצד השני יוכל לקיים את הסעד שאנו רוצים. אני רוצה להבטיח מצב עתידי לפי הסעד שאני מבקש ו"-להקפיא" מצב קיים .כך ,שבמקרה שאני אזכה , אני אוכל לקבל את הסעד הספציפי שאני רוצה. דוגמא : אם אנו רוצים לתבוע על מליון דולר וזמן התביעה ארוך ,הנתבע יכול לסגור חשבונות ולהעלים כספים ואז ,גם אם אני אזכה ,הצד הנתבע ייטען שאין לו כסף. דוגמא : אם יש למישהו מקרקעין ואני תובע בעלות עליהם ,ואני פוחד שהנתבע ימכור אותן ויעלים את הכספים ואז אני לא אוכל לקבל סעד ספציפי של השבה (אלא רק פיצויים במקרה שאזכה -המקרקעין כבר לא יהיה בבעלות הנתבע) ,אזי אני מבקש "להקפיא" את הנכס /לעקל את הנכס /להבטיח כי הנכס לא יימכר או ישועבד ויישאר חופשי ולא ישנה את מצבו המשפטי עד סוף התביעה. סעד זמני יכול להיות – עיקול ,הקפאת חשבונות. גינדי פחד ש-סולקין ימכור את כל נכסיו ולכן ביקש סעד זמני של הערת אזהרה על מקרקעין של 3 חברות בשליטתו של סולקין .הערת אזהרה מונעת עסקאות עתידיות על אותם מקרקעין. הבעיה – לגינדי יש בעיה עם סולקין .המקרקעין רשומים על שם החברות .זה לא משנה אם סולקין מחזיק בזכויות על החברות .אלו 2אישיות נפרדות ולא ניתן לחייב אחת על שם השני .אין לפגוע בחברה על חשבון גינדי .החברות אינן צד לחוזה עם גינדי. מה כן ניתן לעשות ? ניתן לעקל את המניות של סולקין .הן נכס פרטי ששווה כסף .לא משנה מה מקנות המניות ואילו נכסים יש לחברה ,אתה מבקש את המניות.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
55 5
()0225
תרגיל – האישיות המשפטית הנפרדת ו-אחריות מוגבלת -המשך התחלנו לדבר על פסקי דין בנוגע ל-אישיות המשפטית הנפרדת : פס"ד מדיני נזיקין (אנגלי) : פס"ד קרלטון נ' וולקובסקי המקרה – קרלטון הוא מפעיל צי של מוניות .אחת המוניות ,ביום מסויים ,פוגעת בהולך רגל .להולך הרגל נגרם נזק גופני ,ובגינו הוא מגיש תביעה כספית נזיקית. בשלב הראשון הוא מנסה לבדוק מי פגע בו .כשהוא מוצא את המונית ,הוא מגלה כי היא בבעלותה של חברה. הנכס היחיד שרשום בחברה הוא – המונית. הוא ממשיך לבדוק ומגלה כי יש ביטוח מזערי על פגיעות ולא מכסה את התביעה הכספית שהוא תובע. הוא ממשיך לבדוק ומגלה כי בעל השליטה של החברה הוא אדם שיש לו עוד 1חברות אחרות ,כשבכל חברה רשומה מונית אחת. השאלה – "מיהם המזיקים שאליהם הוא יכול להגיע ?" רק על בסיס דיני החברות. החברה של המונית היא הבעלים .אבל ,לחברה של המונית האחת אין שווי כלכלי שווה ערך לתביעה. את מי עוד ניתן לתבוע ? ביהמ"ש – כשבודקים מי עומד מאחורי החברה ,מגלים את בעל השליטה של 52החברות בנות מונית אחת כל חברה .ניתן לעשות הרמת מסך .מדובר ב-מימון דק. המבחן הכללי להרמת מסך יהיה – מבחן השימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה. נשאל את אותו בעל שליטה – מדוע הוא הקים את החברה והאם יש לו סיבה להקמת החברה. פס"ד מקורה המקרה – מקורה הוא אדם פרטי שמנהל עסק פרטי שהמלאי שלו הוא – עצים .יש לו ביטוח ,בעיקר נגד סיכוני שריפה .בשלב כלשהו ,לאחר שהוא מקבל ייעוץ ,הוא מתחיל לנהל את העסק באמצעות חברה. הוא מעביר את כל המלאי מהעסק הפרטי ל-מלאי של החברה. לאחר זמן מה ,פורצת שריפה במחסנים וכל העצים נשרפים .מקורה פונה לחברת הביטוח כדי לקבל שיפוי על המלאי המבוטח. חברת הביטוח טענה כי מקורה ,כאדם פרטי ,מבוטח ,אך העצים אינם עצים של מקורה אלא של החברה. מקורה טען שהחברה והוא הם אותו הגוף. ביהמ"ש – אין שיפוי .החברה בע"מ היא יישות שונה מ-מקורה כאדם פרטי .למקורה לא נגרם עסק. לחברה נגרם נזק והחברה לא הייתה מבוטחת. זיקת הביטוח פורשה הרבה שנים בצורה דווקנית/מילולית – אם הביטוח על שמי אז רק אני מקבל שיפוי. אם הביטוח לא על שם החברה – אז לחברה אין ביטוח .לחברת הביטוח אין זיקה "עקיפה" לחברה רק כי לבעלים יש ביטוח פרטי. הזיקה צריכה להיות כלכלית – אם אני הבעלים ,סכום המניות שברשותי שווה את ערך החברה .אם מלאי החברה נשרף – כאילו המניות שלי נשרפו וכעת הן לא שוות כלום. הגישה כיום היא – לא נדרשת זיקת ביטוח מילולית של בעלות .הנכס לא חייב להיות בבעלותי אך יש צורך להוכיח זיקה ביני לבין המלאי העסקי או כל חלק בחברה שביטחתי כ-עצמאי. הקשר בין העצים ,שהם מלאי חברה ,לבין הבעלים מקורה הוא : .5שווי העסק תלוי בשווי המלאי העסקי. .2שווי המניות של מקורה תלוי בשווי העסק. .3מקורה מבוטח עצמו מפני אובדן ערך של מלאי.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
55 1
מקורה כן נפגע באופן עקיף כי המניות שלו יורדות מערכן אם העסק יורד מערכו בגלל שריפה של מאי עסקי. מתחום דיני העבודה : פס"ד Lee Vs. Lee המקרה – מר לי הקים חברת תעופה ומתוקף היותו מנהל הוא גם עשה ביטוח לעובדי החברה (הטייסים והדיילים) .אותו מר לי היה גם טייס בחברה .באחת הטיסות במסגרת הפעילות של החברה ,המטוס התרסק ומר לי נהרג (חבל .).....אישתו פונה לחברת הביטוח כדי לקבל את כספי הביטוח כי הוא נהרג במסגרת עבודתו .חברת הביטוח רצתה להתחמק – היא טענה כי הוא עבד כדי לקדם את החברה שלו ולכן הוא עובד מתוקף היותו בעל מניות ואל עובד .מר לי הוא החברה .הוא לא עובד בחברה .לעובד אין אינטרס להרוויח מהחברה או מניותיה. ביהמ"ש – אין בעיה ש-אדם יהיה גם בעל חברה וגם בעל תפקיד בחברה וגם אורגן .יכול להיות אדם שיהיו לו כמה "כובעים" – באחד הוא יהיה מנהל ,בשני הוא יהיה בעל מניות ,בשלישי הוא יהיה עובד- טייס .אין בעיה ש-מר לי יוציא הנחיות לעובדים מתוקף היותו מנהל ,ואז ,מתוקף תפקידו כעובד-טייס , הוא ימלא את ההוראות שלו עצמו (שנתן כ-מנהל). לי יכול לפטר את עצמו ולתת לעצמו פיצויים במקרים המתאימים. מתחום השכירות :אין שם פס"ד המקרה -אני משכיר דירה למישהו .אני רושם כי – "לא ניתן להעביר את השכירות לשוכר משנה ללא הסכמת המשכיר". השוכר טוען כי הוא לא השכיר את החברה ,אלא שהוא ,בתור חברה ,ימשיך לנהל את העסק שלו באותו נכס. ביהמ"ש – הפרנו את ההסכם .אני שוכר בתור אדם פרטי .חברה בבעלותי לא יכולה להיכנס במקום השוכר הפרטי .החברה היא יישות משפטית נפרדת .אני לא יכול להעביר את השכירות שלי ,כאדם פרטי ,לחברה בבעלותי כי זה מצב בו אני ,כאדם פרטי ,משכיר שכירות משנה את הנכס ל-חברה בבעלותי. יש העברה של שכירות בין יישות משפטית אחת (אדם פרטי) ליישות משפטית אחרת (החברה).
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
55 1
()0225
תרגיל -אחריות מוגבלת אנו יודעים כי אחריות מוגבלת באה להבטיח את גבול הסיכון לגבי בעל מניות. חברה ציבורית – נדון לרוב בחברות בורסאיות .החברה מציעה לציבור לבוא ולקנות מניות .הן נסחרות בבורסה. רק בחברות מסוג – בעירבון מוגבל ניתן ניתן לייצר שוק של מסחר במניות.
למה חשוב לנו לדעת שיש לנו שוק שיקנה את המניות שלנו ? כדי שנדע אם יהיה לנו קל או קשה למכור אותן בעתיד.
למה צריך חברה בע"מ ? למה אין למניות כאלו שוק ב-חברות שלא בע"מ ?
חברות ו-מסחר בבורסה : רק בחברות מסוג – בעירבון מוגבל ניתן ניתן לייצר שוק של מסחר במניות.
למה חשוב לנו לדעת שיש לנו שוק שיקנה את המניות שלנו ? כדי שנדע אם יהיה לנו קל או קשה למכור אותן בעתיד.
למה צריך חברה בע"מ ? למה אין למניות כאלו שוק ב-חברות שלא בע"מ ?
תשובה אפשרית – המחיר שצריך להיות מוצמד לכל מניה ומניה של חברה מסוימת. דוגמא : אם לחברה יש 5222מניות ,כל המניות צריכות להיות מתומחרות באותו מחיר. בכל רגע מסויים ,מחירן של כל מניה ומניה זהה.
בחברות ש-בעירבון מוגבל – שווי מניה שווה ל-ערך החברה ביחס למספר המניות. בחברות ש-לא בעירבון בע"מ – לא נצליח להגי למחיר מניה זהה עבור כל מניה ומניה. למה ? כי יש שימת לב לשווי של כל בעל מניה .יש התייחסות לבעל המניה וההון האישי שלו ולא רק למניה עצמה. כדי לגבות את ההתחייבות של שווי המניה ,יש לדעת מי מחזיק בה ו"-כמה הוא שווה". בנוסף ,ניתן לבוא לכל בעל מניה בחברה ולדרוש את כל החוב – ביחד ולחוד .לכן ,יש לבדוק גם את שאר מחזיקי המניות בחברה.
לגבי הבורסה : בשוק של חברות שלא בע"מ ,תמיד יהיה חשוב לנו – מי מחזיק במניה .נתונים אלו ישפיעו על שווי המניה ולשאלה – אם שווה לנו לקנות אותה והאם יש לה בטחונות. בבורסה קונים ומוכרים במהירות .אין זמן לבדוק בעלי מניות ואת השווי האישי שלהם.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
55 1
תרגיל -יזמות נבדוק את הזמן מרגע שהחלטנו ליזום הקמת חברה ועד ליום שהקמנו אותה כחוק. תקופת היזמות 5חלון היזמות – הזמן שלפני הקמת החברה. יזם – מי שהחליט/ו להקים את החברה .הם פועלים בשם חברה (אישיות משפטית נפרדת) שעדיין לא קיימת לבין הגופים שצריכים לעזור לה לקום. נשאל : מה הקשר בין היזם לבין ה-חברה בייסוד ? מה הקשר של היזם/החברה בייזום לבין צד ג' ? חלון היזמות הוא הזמן בו החלטנו להקים חברה ,ובזמן זה אנו עושים פעולות משפטיות כדי להביא הכלה למעשה את הרעיון של החברה לכדי מימוש ,וזאת בעזרת ה-חברה בייסוד. ייתכן שהיזמים ימשיכו לתפקד בחברה שהוקמה בפועל או יהיו אורגנים בה. יזמים מקימים חברות ו-עושים את ההכנות ,ומרוויחים על ההכנות וההקמה. מרגע שהחברה קיימת ,היזם סיים את תפקידו. כיצד נוכל לאתר/להבחין בין פעולות שעושה היזם לטובת היזמות ,לבין פעולות אחרות שעושה היזם שלא כ-יזם אלא לטובתו שלו עצמו ? מבחן שהפסיקה פיתחה ומשמש אותנו לצורך אבחנה בין פעולות הייזום לבין פעולות אחרות : מבחן הכוונה והשלמתה – יש 2דרישות : .5היסוד הנפשי – מבחן הכוונה .יש להראות כי עשינו את הפעולות ,בזמן שעוד לא הייתה חברה בפועל ,היו למען הקמתה של חברה. .2היסוד ההתנהגותי – אין הכוונה באה לידי ביצוע/ביטוי בפועל ,והשלמתה. אילו כלים יש לנו כדי להראות כוונה ? חוזה/הסכם – ניתן לראות בו מי הקונה/מוכר .איך חתמו ובשם מי .אופן התשלום .על מי החשבונית. פנייה לצד ג' – לבדוק אצל צד ג' איך פנינו אליו ובשם מי.
מהו מתחם הזמן שבו פעולת הייזום התרחשה ? מאתרים את פעולת הייזום הראשונה ,נקודת המוצא ,ומהי פעולת הייזום האחרונה. פעולת הייזום הראשונה – מבחן הכוונה יעזור לנו לאתר את פעולות היזם כ-יזם .נמצא את הראשונה. פעולת הייזום האחרונה – יש כמה חלופות : .5ברגע שהקמת את החברה. .2המועד שבו החברה ,הלכה למעשה ,החלה את פעילותה (יותר מקובל). החברה מינתה אורגנים והחלה לפעול. בפועל ,יש לחכות עד שיהיה איזשהו אורגן שינהל את החברה ויוכל לעשות איזושהי פעילות.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
52 2
()0225
עד עכשיו ,איתרנו את פעולות הייזום ,ואת חלון הזמן של היזמות. זאת עשינו כדי לדעת – "אילו חובות חלות על היזם כפועלו כ-יזם ,מול החברה שעדיין לא קמה ?" פעלתי לטובת יישות משפטית שלא קיימת. אלו חובות חלות עליי כשחתמתי בשם החברה שלא קיימת. יש מדרג של 3חלופות : .5חובת תום לב. .2חובת תום לב +חובת זהירות. .3חבות תום לב +חובת זהירות +חובות אמונים לחברה ביסוד. מערכת היזמים שבין היזם לבין החברה שבייסוד. אילו חובות צריכות לחול על היזם בכל הקשור לפעולות שלו ,בשם או למען החברה בייסוד ? .5חובת תום לב – החובה שאנו דורשים מ-יריבים חוזיים. .2חובת זהירות (כולל גם את תום הלב) – חובה כוללת יותר .לקוחה מדיני הנזיקין. .3חובות אמון (כולל גם את תום הלב וגם את חובת הזהירות) – לא מספיק רק להיות זהיר או תום לב מינימלי .צריך להיות גלוי ושקוף לגמרי .צריך לגלות כל דבר לצד שיש כלפיו חובת אמון. יש לדאוג תמיד לטובת הגוף א\לו אנו חייבים אמונים. אם יש סתירה בין טובתי לבין טובת הגוף שאני חב לו אמון – עלי להעדיף את הצד שיש לי כלפיו חובת אמון. החובה שתחול על היזם היא – חובת אמון. מדוע יש להטיל חובת אמון על היזם ? ישנם 2נימוקים עיקריים : .5היזם מבצע פעולות עוד לפני שהגוף לו הוא חב אמונים עדיין קיים !!!. הגוף לו היזם חב אמונים לא הסמיך אותו (כי הוא לא קיים עדיין) .אין לגוף אורגנים שיפקחו על היזם או ידאגו לטובת הגוף. .2כשאני מבצע פעולות בשם מישהו אחר ,יש לי כוח ,בדומה לייפוי כוח מצד הגוף לו אני חב אמונים .לכן ,מנגד הטילו על היזם גם אחריות שוות ערך לזכויות ולכוחות שניתנו לו. יש לרסן את הכוח שיש ליזם. מהו המקור הסטטוטורי (בחוק) שמטיל חובת אמון על היזם ? .5חוק השליחות – במערכות יחסים משפטיות של שולח-שלוח ,קובע חוק השליחות כי על השלוח חלה חובת אמון כלפי השולח שלו. לשלוח יש כוח שניתן לו ע"י השולח ,ולכן יש לרסן את הכוח הזה. במקרה של יזם ,החברה לא שלחה אותו .אין "שולח". .2חוק הנאמנות – נקודת המוצא היא ש-מערכת היחסים היא משפטית בין נאמן מול נהנה. אבל ,חוק הנאמנות קובע כי -על מנת ליצור נאמנות ,ביום היצירה צריכים להיות קיימים הן הנאמן והן הנהנה. במקרה של יזם ,אין לנו נהנה (אין חברה) ביום יצירת הנאמנות.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
52 5
ראינו כי 2החוקים הנ"ל אינם יוצרים קשר סטטוטורי ביניהם ל-יזם. במקרה של יזם ,הפסיקה היא שיצרה את הקשר שבין היזם לחובת האמונים שלו. פס"ד קוסוי השופט ברק -קבע ,בין השאר ,כי החובה שנכון להחיל על יזמים כלפי החברה בייסוד היא – חובת אמון. המקור הנורמטיבי לאחריות של יזם הוא – עקרונות היסוד של השיטה. אם למישהו יש כוח גדול ,יש להטיל עליו חובה יחסית שווה. האם ה-יזם יכול לעשות פעולות למען יישות משפטית שלא קיימת ? מהו המקור הסטטוטורי לכך ? כל המקרים שהגיעו לפסיקה עד שנת , 5151ביהמ"ש שאל את אותה שאלה לגבי אותם יזמים. עד שנת , 5151ביהמ"ש קבע כי – כאשר יזם חותם על הסכם – הוא חתם עליו כאדם פרטי .לא הכירו בחברה או בחתימה "בשם החברה בייסוד". בשנת , 5151חוקק המחוקק את חוק השליחות .המחוקק קבע לראשונה כי : סעיף (9ג) – תאגיד יאשר בדיעבד פעולות משפטיות שנעשו לטובתו. אישור בדיעבד ,כמוהו בהרשאה מלכתחילה. מסקנות : .5אי אפשר לכפות על התאגיד לאמץ את היזמות או חלק ממנה. .2אם הוא כן אימץ אותו ,הוא חל רטרואקטיבית. יש כאן משום הגנה על התאגיד ועל היזם. התאגיד לא חייב לקבל את כל פעולות היזם או כולן. אם התאגיד כן אימץ את פעולות היזם ,היזם פטור מהחוזים והפעולות המשפטיות שהוא עשה בזמן היזמות של חברה בייסוד. כל צד ג' שעשה הסכם עם היזם בשם חברה ,והחברה אימצה את פעולות היזם ,יכול לבוא כעת לחברה. החל משנת – 2222חוק החברות : סעיף 02לחוק החברות – מסדיר את יחסי היזם .זהו סעיף (5ג) בשינויים הנדרשים. יזם5חברה מול צד ג' מערכת היחסים של היזם והחברה מצד אחד ,וצד ג' מנגד : מי אחראי ,למי לבוא ומתי ? נחלק ל 2-מצבים : .5היזם הציג עצמו כיזם כלפי צד ג' : קיימות 2חלופות : .5.5הצגתי עצמי כיזם ,החברה קמה ואימצה את כל פעולותיי – במקרה כזה ,האימוץ רטרואקטיבי ,והיריבות היא בין צד ג' לחברה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
52 2
()0225
.5.2החברה לא קמה /קמה ולא אימצה את ההסכמים שעשיתי כיזם – לצד ג' יש 2אופציות : .5.2.5לראות את היזם כיריב משפטי שלו לכל החוזים והפעולות שעשה. .5.2.2לבטל כל הסכם ופעולה משפטית שעשה ולדרוש מהיזם השבה. בשני המקרים יש משום הפרת חוזה – מצג שווא או הטעיה. לצד ג' יש סעדים (לפי חוק החוזים תרופות) – )Iאכיפת החוזה. )IIביטול והשבה. .2היזם לא הציג עצמו כיזם של חברה בייסוד -יש לצד ג' 2אפשרויות : .2.5החברה קמה ואימצה את ההסכמים – צד ג' לא ידע כי האדם הפרטי שמולו יזם. לצד ג' יש 2אפשרויות : .2.5.5לדרוש מהיזם להמשיך ולהיות יריב משפטי שלו .לא להתקשר עם החברה אלא לדרוש כי היזם ימשיך לעמוד בחוזים שהתחייב. .2.5.2צד ג' מקבל את הסכמת החברה לאימוץ ומעביר את התחייבויות היזם על החברה .במקרה זה היזם פטור. במקרה כזה ,גם היזם חייב בהסכמים שחתם וגם החברה מסכימה לקבל עליה את ההתחייבויות .שניהם חייבים ביחד ולחוד. יזם כן יכול להעביר זכויות שיש לו לחברה – זכויות בחוזה כן ניתן להעביר ללא אישור/ידיעת הצד השני. .2.2החברה לא קמה /קמה ולא אימצה את ההסכמים – אין סעדים. צד ג' לא ידע כי מדובר ביזם .הוא לקח את הסיכון כי מולו עומד רק אדם פרטי. ההסכם ממשיך להתקיים מול היזם.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
52 3
תרגיל -הרמת מסך העיקרון המנחה בדיני חברות הוא – אחריות מוגבלת ו-אישיות משפטית נפרדת. אמרנו כי יש חריגים בהם נתעלם מאותו מסך של התאגדות. הרמת מסך – היא תרופה ,סעד. היסטורית ,חילקנו את העילות להרמת מסך ל 2-קבוצות : .5עילות סטטוטוריות – עילות שפזורות בדברי חקיקה (לא רק חוק החברות) .הוראות אלו קובעות – התעלמות מהמסך שקיים. אלו הוראות ספציפיות להרמת מסך. דוגמא : שותפות – בחוק השותפויות יש הוראה ספציפית של הרמת מסך. סעיף 91לפקודת מס הכנסה – ממסים את השותפים .לא מכירים בשותפות לעניין מס .על השותפים חבים החובות והזכויות בעניין מס ,תוך התעלמות מהשותפות. ב-דיני המסים יש מקרים בהם עושים "הרמת מסך" או – התעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת. .2עילות מהפסיקה – ביהמ"ש ,מתוקף שיקול הדעת שלו ,יצר הלכות ועילות שמאפשרות לעשות הרמת מסך. סעיף 9לא היה קיים בפקודה .הוא המצאה של החוק החדש. סעיף 5הקיים היום הוא פיתוח וכינוס ההלכות של ביהמ"ש. אבל ,גם היום – עדיין ניתן לביהמ"ש שיקול דעת נרחב לבצע הרמת מסך. היום – סעיף 9מכיל גם עילות (רשימה לא סגורה) וגם תרופות. לא ניכנס להבדל בין הרמת מסך/הזזת מסך/הרמת מסך רחבה .נזכיר : הרמת מסך – שיוך זכויות וחובות של החברה לבעלי המניות (מלטה למעלה). הרמת מסך מדומה 5הזזת מסך – שיוך זכויות ,חובות ותכונות של בעלי מניות לחברה עצמה (מלמעלה למטה). נתמקד ב 2-עילות שהתפתחו מכוח הפסיקה :
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
52 3
()0225
תרגיל -מימון דק מימון דק – כשאנו מקימים חברה ,יש לנו הון חברה והוא – מקורות המימון של החברה. את מקורות אלו אנחנו מחלקים ל 2-קבוצות : .5הון זר – מקורות הלוואה ,מקורות מבחוץ ,אשראי ,ניירות /אגרות חוב .החברה תשתמש בכספים אלו ,אך עליה להחזירם בעתיד .זה לא הון של החברה .זה הון של מישהו אחר והוא הלווה אותו לחברה. .2הון עצמי – מקורות מימון ששייכים לחברה ובעקיפין – לבעלי המניות. מה שהבאנו מהכיס שלנו .ההון שייך לחברה ,אך אם החברה תתפרק – ילך ההון למשקיעים/בעלי החברה. אנו מדברים על היחס בין מקורות המימון של התאגיד .מהי התשתית הפיננסית של התאגיד. יש לנו 2חלופות לבדוק את התשתית הזו : .5יחס שבין ההון הזר להון העצמי. דוגמא : יש לנו ₪ 522הלוואה. יש לנו ₪ 12של בעלי המניות. היחס הוא – .2:5 = 522:12 גם אם אין הלוואות ,ויש רק הון עצמי ,יש לבדוק את היחס בינו לבין התחייבויות החברה. המחוקק לא קובע לנו יחס קבוע בין סוגי ההון. בכל נושא משפטי של מימון דק – נצטרך למצוא קודם כל את היחס הנדרש לגבי אותה חברה. רק אז נבדוק אם החברה הפרה את היחס הזה. ישנם מקרים חריגים בהם המחוקק כן הסדיר בחוק את היחס לגבי חברות מסויימות (בנקים). המשקיעים לא השקיעו הרבה ,ולקחו הרבה הלוואות .למשקיעים אין מה להפסיד ,ולמלווים יש הרבה מה להפסיד. למה כדאי לי להתבסס על מקורות זרים ? חלוקת סיכונים – אני ,כמשקיע ,רוצה להקטין את הסיכון עלי .אני לא מתכוון להונות אףאחד ,אבל אני לא מוכן לסכן את כל הוני .אני רוצה שותפים לסיכון. מרבית הסיכון נופל על המלווים. אם העסק יצליח – הבעלים מרוויחים : הם צריכים להחזיר את ההלוואה ללא יחס להצלחה .אם יש הרבה הצלחה – הבעלים יקבלו את הרווח ,ויצטרכו לשלם למלווה רק את החזר ההלוואה +ריבית שלו – שהיא קבועה !!!. הבעלים מסתכן הכי פחות ,ומרוויח הכי הרבה. כאן יכולה לקום – בעיית נציג : יש לנו נציג שלוקח קצת סיכון עם הרבה רווח.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
52 1
המלווה – מסכן הרבה (נתן הלוואה גדולה) ,ומרוויח כלום (רק את הריבית הקבועה של ההלוואה). שיקולי מס – לפעמים עדיף לקחת הלוואה ולא להשקיע כספים אישיים .למשקיע שווה לתתאת כספו כ-הלוואת בעלים .הבעלים נותן הלוואה בדיוק כמו בנק. הלוואה : ככה – הבעלים מקבל עירבונות כנגד ההלוואה והופך להיות נושה מובטח. ריבית על הלוואה מוכרת במס. אני מקבל בחזרה ריבית קבועה ,אבל יש לי בטחונות. השקעה : על השקעה אין ריבית .על השקעה יש דיווידנדים. השקעה של הבעלים איננה מבוטחת .אם החברה נפלה – הלכה ההשקעה. יש סיכון – אם תהיה הצלחה – אז יהיו דיווידנדים. אם יהיה כשלון – הלכה ההשקעה. שליטה – אני ,כמשקיע ,כבר שולט בחברה (השקעתי עד שקיבלתי +12%שליטה בחברה).אין לי טעם להשקיע עוד ולקבל עוד מניות שליטה/ניהול .אין לי טעם להשקיע עוד כסף בחברה .לכן ,אני אמשיך לתת לחברה כסף בצורה של הלוואות – כדי שיהיו לי ערבונות וריבית .אני רוצה להמשיך להגדיל את החברה ,אבל תוך בטחונות. עילת המימון הדק נועדה לבדוק את התשתית הפיננסית של מבנה ההון של החב' .ע"י 2אופציות: .5היחס בין ההון הזר להון העצמי. .2לבדוק רק את ההון העצמי .האם הסכום שהבנו הולם את ניהול העסק המסוים או שצריך היה להביא יותר. שיקולים שיכולים להיות חיוביים ,למענה על השאלה ,למה מבנה ההון שלנו הוא כזה: .5שיקול מס. .2חשש לאיבוד שליטה. .3גם כאשר אנו נמצאים בנישה מסוכנת אנו רוצים להפחית מאיתנו סיכונים .לקחת סיכונים מחושבים .אין כפייה על הנושים להכנס להסכם איתנו. למה מימון דק ,לאור השיקולים החיוביים ,נחשב בכל זאת לשלילי בד"כ: המבנה המסוים של הון החב' נעשה על מנת להתחמק עד כמה שניתן מתביעות של נושים .לדוגמא: "ד וולקובסקי (עם המוניות) .גילוי אותם מקרים בהם נשתכנע שמבנה ההון המסויים הזה נעשה בעיקרו פס להתחמק מתביעות של נושים .לא תמיד שיתגלה יחס בעייתי נרים את המסך .צריך לאזן בין השיקולים החיוביים והשליליים. מקרה הבריכה המקרה -אדם מחליט להקים בריכה עם הון עצמי של .₪ 5,222את שאר הכסף כ 522,222-הלוואת בעלים מהון זר (למרות שיש לו את כל הסכום בהון שלו) .היחס בין ההון העצמי לזר הוא .522לאחר שהבריכה נפתחת מישהו טובע בבריכה והמשפחה תובעת את החב' (הבריכה) על סך של מיליון .₪מהר מאוד הם מגלים כי לחב' אין הון ,למעט .₪ 5,222הם יודעים כי לבעל החב' יש הכסף .במקרה זה אפשר לבצע הרמת מסך בעילת המימון הדק.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
52 5
()0225
המבחן שביהמ"ש מיישם: .5בשלב ה 5-מנסים להוציא/למצוא את הסיכונים שאותה פעילות עיסקית יוצרת(טביעה). .2בשלב ה 2-בודקים כמה פעמים קרה אותו הסיכון שהפעילות יוצרת ,אם בכלל. משלבים זאת יחד על מנת לקבוע מהו הסכום הנדרש לפיצוי : .5לפי הפסיקה הקיימת בנושא. .2לפי הפרקטיקה המקובלת(מנזיקין) – להשוות לחב' העוסקות בתחום זהה ולבדוק מהו ההון העצמי שלהן ואז לחזור ולהשוות למקרה שלנו .נניח ובממוצע ב 12 -ההון העצמי עמד על 222,222ש"ח ובמקרה שלנו רק 5,222ש"ח אזי שיש בעייה .חשוב לציין ,כי יכול להיות מצב שאכן הון החב' הוא 5,222ש"ח והבעלים יטען כי פעל כמו שצריך .נאמר על כך שלא כל מה שאחרים עושים זה הדבר הראוי והנכון בנסיבות העניין. במקרה בו רואים שהממוצע עומד על 222,222ש"ח כאשר אתה הכנסת 5,222ש"ח ביהמ"ש נותן לךהזדמנות להסביר את הדבר (בד"כ ע"י השיקולים החיוביים שמנינו) .כנראה שבמקרה זה השיקולים לא יצדיקו את ההפרש הגדול .אך אם ההון העצמי היה ₪ 511,222בנוסף לשיקולים החיוביים זה עשוי להיות מספיק. נניח וההון העצמי של החב' הוא 5,222הממוצע בשוק עמד על ₪ 222,222והצביעה עומדת עלמיליון ₪תקבל התביעה 222,222כמוצע בשוק. האם ראוי גם לבחון את זהות הנושים ,חוזיים או נזיקיים? לזהות של התובע יש משמעות .מנושה חוזי מצפים שיבדוק ומנושה נזיקי אי אפשר לצפות זאת.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
52 1
תרגיל – תיאורית המיזם 5קונצרן 5אשכול חברות תיאורית המיזם היא עילה להרמת מסך .העילה הזו קצת שונה מיתר העילות שהכרנו. המיזם שונה בכך שהוא מעלה נקודת מבט שונה על המבנה האירגוני שמצוי לפנינו. תיאורית המיזם תציע לנו להפעיל ולהחיל את הבדיקות שאנו רוצים לעשות על חברה אחת או מספר חברות שמרכיבות את המיזם כולו. היא לא תיתן לנו תשובה סופית לגבי השאלה המרכזית. דוגמא : תיאורית המיזם לא תענה על השאלה – האם א' גנב. היא רק מעלה כלי לבדיקה. תיאורית המיזם ניתנת להחלה על מבנים של חברות. אם יש לנו 2חברות ומעלה ,אז יש אפשרות ,במקרים מסויימים ,להחיל את הדוקטרינה ולאמר כי 2 החברות ,לצורך תיאורית המיזם ,היא חברה אחת. הרמת המסך שתיאורית המיזם עושה היא בין חברות בלבד. בעזרת תיאורית המיזם לא נוכל להגיע ליחידים אשר שולטים בחברות אחרות .היא מגדילה את תכולתה באשר לחברות שבמיזם. תיאורית המיזם מופעלת על חברות בלבד .לא על אנשים. אם נרצה לתפוס אנשים בודדים מחברות אחרות – נצטרך להשתמש בכלי אחר. מהם הקריטריונים להחלת תיאורית המיזם ? נחלק את התשובה ל: 2- יש 3תנאי סף ראשוניים +מבחן עיקרי. 3המבחנים צריכים לחול באופן מצטבר. 3תנאי הסף הראשוניים : .5מבחן השליטה5בעלות. מנסים לבדוק האם ,במבנה הארגוני הזה שנמצא לפנינו ,יש איזושהי חברה או משפחה , שבמישרין או בעקיפין ,מחזיקה בשליטה על כל אחת ואחת מהחברות שמרכיבות את הקונצרן. שליטה – מסתכלים על יותר מרוב רגיל .מדובר בהרמת מסך .יש להחמיר עם השולט ולבדוק אם הוא באמת שולט בעצמו ללא יכולת התנגדות .נבקש כ.12%- .2זהות האורגנים מיהם האורגנים בכל אחת מהחברות השונות שמרכיבות את הקונצרן. מדובר בזהות פרסונלית של המנהלים /דירקטורים /בעלי השליטה בחברות. גם כאן מספיק רוב של אורגנים שמהווים אורגנים ששולטים בחברה. יש מקרים בהם יסתפקו ב-קשר משפחתי. הזהות כוללת גם – את מי שממנה את האורגנים. אם אדם אחד ממנה את כל האורגנים בחברות השונות ,אזי שי לו שליטה לגבי – את מי לשים בכל חברה .כך הוא יכול להשיג שליטה. אם יש חברת אם שמחליטה על מינוי אורגנים בחברות הבת ,אזי זה גם שליטה בזהות
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
52 1
()0225
האורגנים. .3יכולת שליטה בנעשה. יכולת של בעל שליטה לקבוע כל דבר ודבר בכל אחת מהחברות שבמיזם. נסתכל על שאלת – חלוקת הרווחים .כמה ולמי. .3המבחן הכלכלי זהו המבחן העיקרי .הוא נועד להתעמת מול המבחן המשפטי של האישיות המשפטית הנפרדת של כל חברה וחברה. לכל חברה יש שם ,הון ,עצמאות משפטית. תיאורית המיזם באה וטוענת כי – יש להעדיף את המבחן הכלכלי על פני המבחן המשפטי. זאת רק בצירוף 3המבחנים הקודמים. המבחן המשפטי הוא פורמלי ומחייב לכאורה .המבחן הכלכלי בא לתת עדיפות בהבחנה. המבחן הכלכלי אומר -האם פרט להפרדה המשפטית הפורמלית ,אין שום הפרדה כלכלית בין החברות. כל חברה צריכה לדאוג לעצמה ,אך אם היא פועלת לשם חברה אחרת או לשם המיזם כולו ,אז מדובר בייעוד כלכלי. החברה היא רק בורג במיזם ופועלת רק לשם המיזם ולא לשם עצמה. מבחן זה לא בודק חברות שפועלות בשיתוף עם חברות אחרות .יש מצב תקין בו כמה חברות פועלות יחדיו להשגת הצלחה ושגשוג לכל חברה. מדובר במקרים בהם חברה פוגעת בעצמה /גורמת הפסד לעצמה ,וזאת לשם הצלחת המיזם. אזי המבחן הכלכלי מתקיים (רק אם שאר המבחנים מתקיימים). אם 3מבחני המיזם מתקיימים ,רואים בכל החברות כ-גוף משפטי אחד .אותו גוף נושא בחובות וזכויות המיזם. "ד יהושוע בן ציון פס שימוש בתיאוריית המיזם בעניין פלילי. המקרה – יהושוע בן ציון שימש כמנכ"ל בנק א"י-בריטניה .זה היה בנק מסחרי .יש לו גם קשר משפחתי למשפחת וויליאמס .מש' וויליאמס שולטת בכל המיזם .בן ציון ,כמנכ"ל ,נותן הלוואות לקבוצה. בשנת '13נערכת ביקורת של המפקח על הבנקים .מתגלות 2חריגות .5 :יש עודף הלוואות לגוף אחד (וויליאמס) .2 .הבנק לא לקח מספיק בטחונות מוויליאמס כנגד ההלוואות. המפקח מורה להפחית את ההלוואות לוויליאמס ,ולדאוג לביטחונות מתאימים. בסוף , '13בן ציון לא עשה זאת אלא רק נתן עוד הלוואה ענקית .בן ציון נותן את הכסף לבנק שוויצרי לתת הלוואה לוויליאמס .כנגד ,בן ציון נותן לבנק השוויצרי ערבונות מכספי הבנק כנגד ההלוואה .אחרי חצי שנה ,הקבוצה לא יכולה להחזיר את ההלוואה לבנק השוויצרי .הבנק השוויצרי מממש את העירבונות מהבנק. בן ציון מואשם בגניבת 31מליון דולר של כספי לקוחות. השאלה -האם בן ציון גנב כספים מהבנק בהיותו מנכ"ל ?
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
52 1
"ד בן ציון. תזכורת -דיברנו על הרמת מסך .דנו ב-פס "ד בן ציון פס המקרה – בן ציון הואשם בגניבה של 31מליון דולר .הוא נותן אותם כ-בטוחה לבנק שוויצרי כדי שזה ינפיק כספים לקונצרן. השאלה – האם ניתן להרשיע את בן ציון בגניבה ? בימ"ש מחוזי – מעלה 3שאלות : .5מהי נקודת הזמן שמעניינת אותנו ,ונדרשת כדי לבדוק האם בן ציון אכן גנב ? אפשרות אחת – סוף שנת .'13המועד בו בן ציון נתן את הבטוחה. אפשרות שנייה – אמצע שנת .'13אז הבנק סגר את שעריו וקרס. ביהמ"ש בוחר את החלופה הראשונה – זה שהבנק קרס ב '13-זה חוכמה שבדיעבד. כדי להרשיע את בן ציון ,יש לבדוק את יסודות העבירה בנקודת הזמן שהוא ביצע אותה – העמיד את הבטוחה .אז הוא לקח את הכסף והעביר לבנק אחר. יש לבדוק – האם כבר אז התקיימו 2היסודות – העובדתי והנפשי ? .2מהו המבחן שיש להפעיל כדי לבדוק אם אכן נעשתה גניבה ? אפשרות אחת – חדלות פירעון מאזנית. קריא – אם נסתכל מצד אחד על המאזן של התאגיד ,שכולל גם את כל נכסי החברה (ניידים ולא ניידים) ,ומצד שני את התחייבויות התאגיד ,ונקבל שסך ההתחייבויות גדול יותר מסך הנכסים – אז ניתן לומר שהתאגיד חדל פירעון מאזני .אצל יחידים זה נקרא – פשיטת רגל .אין לנו מספיק נכסים כדי להחזיר את ההתחייבויות. אפשרות אחרת – חדלות פירעון נזילותית( .מקובלת יותר) קריא – בודקים אם התאגיד יכול ,באופן שוטף ויום יומי ,לעמוד בהתחייבויותיו השוטפות. האם יש לי מספיק כסף נזיל ,לשימוש מיידי ועכשווי ,כדי לקיים חובות שוטפים. לא מדובר בעמידה בכל ההתחייבויות בבת אחת ,אלא רק בהתחייבויות יומיות. דוגמא : בנק צריך לצפות שבסוף חודש משלמים משכורות. בנק צריך לצפות שכל יום יש כמות מסויימת של אנשים שסוגרים חשבונות. בנק צריך לצפות שכל יום לקוחותיו ירצו למשוך כמות כסף מסויימת. בנק לא צריך לצפות שכל הלקוחות יבואו בבת אחת ולדרוש את סגירת חשבונותיהם ומשיכת כספיהם. ביהמ"ש המחוזי קבע – בודקים פירעון מאזני .זוהי גם עילה לפירוק תאגיד. מספיק שאדם אחד אמור לקבל חוב ביום מסויים והוא לא מקבל ,זה סיבה לטענת חדלות פירעון נזילותית ובקשת פירוק. עסק שמבוסס על הלוואות אינו חדל פירעון מבחינה מאזנית .בהלוואות הוא רוכש נכסים. במקרה של החזרת חובות – ניתן למכור את הנכסים שנרכשו וכך להחזיר את ההלוואות. .3מיהו התאגיד שיש לבדוק אצלו את יכולת הפירעון ? אפשרות אחת – בודק את הבנק .הבנק חייב והוא קרס ,ולכן יש לבדוק אות בזמן העברת הבטוחה ,קריא – בסוף .'13בודקים את המלווה. אפשרות שנייה – לבדוק את כלל החברות בתוך קבוצת וויליאמס שקיבלו את הכספים מהבנק השוויצרי ,ובשביל כספים אלו הועמדה הבטוחה .בודקים את הלווים של הכסף. בימ"ש מחוזי – בודק את הבנק .את המלווה .בודקים בזמן מתן הבטוחות. האם הבנק יכול לעמוד בהתחייבויות שלו ,לאחר שנתן את ההלוואה של ה 31-מליון דולר ?
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
53 2
()0225
האם אז הבנק היה מסוגל להיות בר פירעון מאזני ? אם כן – בן ציון זכאי. אם לא – בן ציון אשם .הוא היה מנהל והיה צריך לצפות מצב זה. בזמן מתן הבטוחה ,המנהל היה צריך לבדוק את המאזנים ולראות שהוא חדל פירעון מאזני. הייתה ביקורת על המבחן ה.3- היה ראוי לבדוק את החברות הלוות. כשאנו בודקים את הבנק ,המלווה ,אז יכול להיווצר מצב ש-אם מישהו מוציא כסף מהבנק כשהוא יודע שהם לא יחזרו ,והבנק עדיין יכול לעמוד בהתחייבויותיו ,אז זה אומר שהוא לא גנב ? ביהמ"ש העליון – בודק את 3המבחנים שוב. .5הזמן – נכון .יש לבדוק את סוף , '13כשבן ציון הוציא את הכספים. .2בדיקת הפירעון – זה מבחן מאד היפותטי .בנקים אינם שומרים בקופתם את כל כספי הפיקדונות. מטרת הבנק הוא לגלגל את הכסף ולעשות עליו רווח .הם שומרים חלק מהכסף בנק לפעילות שוטפת וזהו .בנוסף ,מדובר במשפט פלילי ולא אזרחי .יש להוכיח מעל לספק סביר. ראוי וצודק לבדוק – פירעון נזילותי. יש לבדוק אם בסוף , '13בן ציון ידע שהתאגיד חדל פירעון נזילותית ? .3מיהו אותו תאגיד שיש לבדוק עליו את יכולת הפירעון ? בבימ"ש מחוזי היו רק 2אופציות – המלווה והלווה. העליון מוסיף אפשרות – כל הקונצרן. יש לבדוק מה היו המניעים ,מי הפעיל את מי ,למה הבנק פעל כפי שפעל ,מי שלט במי. ביהמ"ש העליון בודק את כל המבחנים של קונצרן .בדיקה זו מקלה על בן ציון. תיאוריית המיזם בודקת את כל הקונצרן. סיכום – יש לבדוק :אם בסוף שנת , '13בן ציון ידע שכלל הקונצרן היה בר פירעון נזילותי. ביהמ"ש בודק אם בן ציון היה צריך לדעת שכל הקונצרן היה חדל פירעון נזילותי בסוף .'13 ביהמ"ש העליון בדק : מה עשה הקונצרן עם הכספים ? מה קרה לכספים בהלוואות הקודמות ? ביהמ"ש גילה שהכספים לא חזרו לבנק מעולם .היה מדובר בהימורים -השקעות ספקולטיביות ומסוכנות בעיקרן. מדובר בהימורים על עליית/ירידת מחירם של מוצרי יסוד ,חומרי גלם ומחצבים בעתיד. אם פספסת – עליך לשלם. הכספים לא הושקעו בהשקעות סולידיות או יציבות לטווח ארוך. בן ציון הפך את כספי הלקוחות לכלי משחק .אם הלקוחות היו רוצים בכך ,הם היו משקיעים במניות או בהימורים בעצמם. הלקוחות רצו לשים כספם בפיקדונות והשקעות יציבות וארוכות טווח .אסור היה לבן ציון להשתמש בהם לצרכים מנוגדים. בנק ישראל כבר קיבל אזהרה .הוא קיבל הוראה להחזיר חלק מהכספים. בנק ישראל דרש בטחונות על כל הלוואה עתידית לקבוצת וויליאמס. בן ציון בעצמו ידע ב '13-כי דבריו אסורים .הרי הוא העביר כספים דרך בנק שוויצרי .למה צריך את זה ? למה צריך דרך עקיפה ? בסוף '13היה משבר כלכלי עולמי של נפט .היו מלחמות .בתקופה של אי יציבות אסור להמר. סיכום דעת ביהמ"ש העליון – בן ציון היה צריך לדעת כבר בסוף '13כי כלל הקונצרן חדל פירעון נזילותי ולכן עבר עבירה של גניבה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
53 5
"ד פולגת פס המקרה – מקרה חוזי .התקשרות בין חברת "ערו" וחברת "בגד עור" .חברת ערו הזמינה מעילי עור מחברת בגד עור .חברת בגד עור הפרה את ההסכם בהפרה יסודית – היא לא מספקת את הסחורה .למה ? בגד עור קרסה ונסגרה. חברת ערו לא רוצה לתבוע רק את ערו כי גם ככה היא פושטת רגל ואין לה כסף. היא בודקת את המבנה של החברות סביב בגד עור. היא מגלה כי – חברת כלל מחזיקה 22%מחברת פולגת. חברת פולגת מחזיקה 522%מהמניות בחברת בגד עור. זה נראה כמו מבנה מיזם ,ולכן חברת ערו מבקשת לבצע הרמת מסך מכוח תיאוריית המיזם בין 3 החברות. ביהמ"ש – מחלק את הדיון ל : 2-כלל ו-פולגת. לגבי חברת כלל – אין שליטה של חברת האם עד כדי אובדן האישיות המשפטית של חברת הבת .יש לחברת האם רק 22%מהמניות של חברת הבת .כלל יוצאת מהמיזם. לגבי חברת פולגת – תנאי ראשון – שליטה .יש לחברת פולגת 522%מניות בחברת הבת .יש מצב שפולגת שולטת בחברת בגד עור עד כדי איבוד האישיות המשפטית של חברת הבת. ביהמ"ש לא מקבל את המיזם כאן .זאת מ 2-נימוקים : .5ביהמ"ש לא רוצה שיהיה קישור אוטומטי ,בכל מקרה ,של חברת בת לחברת אם ,רק כדי להגיע לכיס עמוק .לא תמיד חברת האם יודעת על כל צרות חברת הבת. .2מדובר בסיטואציה חוזית .אם הנפגע רצה להגן על עצמו – הוא היה יכול .הייתה לו ציפייה וסיכון. היה אפשר לבקש בטוחות וכו'. ביהמ"ש מצמצם כי מדובר בנושה חוזי – מרצון (להבדיל מנושה נזיקי – שנוצר שלא מרצון , אלא בעקבות רשלנות). ביקורת – אם ביהמ"ש בודק את המקרה לגופו ,המקרים שבהם עושים הרמת מסך הם ספורים. המבחן הכלכלי לא מתקיים תמיד בקונצרנים .מדובר בחברות בת ואם שונות ,שיש לכל אחת מטרה שונה. אם היה טוב לחברות לעבוד בצורה של מיזם ,אז כעת ,כשביהמ"ש בודק את המצב ,אי אפשר לטעון כנגד. .3בעלי מניות מקרב הציבור – אם תתבקש הרמת מסך נגד חברה ציבורית ,אדם מהציבור שיש לו כיס עמוק יכול להיפגע. הרמת מסך היא – כלפי מיזם של חברות !!! ולא הרמת מסך של בעלי מניות. קודם יש להחיל את הרמת המסך בין החברות עצמן. רק אח"כ יש להחיל הרמת מסך שנייה מול בני אדם ,מתוקף עילה אחרת – בעל תפקיד ,אורגן , בעל שליטה וכו' .כך ,הציבור התמים שאינו בעל שליטה בחברה -לא ייפגע. אם יש כבר עילה אחרת להרמת מסך נגד בעל מניה – זה מכוח עילה אחרת ,ולא מכוח תיאוריית המיזם. תיאוריית המיזם – מדברת על הרמת מסך בין חברות ,ולא בין חברה לבעלי מניות.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
53 2
()0225
תרגיל -הון החברה סה"כ ההון – הון החברה = מקורות המימון של התאגיד.
המרכיב הראשון בהון – ההון הזר. הלוואות שהתאגיד לוקח לצורך פעילות עסקית .מנפיקים בעדן אגרות חוב לנושים כנגד ההלוואות. המרכיב השני בהון – הון עצמי. נחלק ל 3-קבוצות : .5הון המניות – נפרוט ל 3-מונחים : .5הון רשום – המסגרת הכלכלית של החברה .היכולת ליצור מניות ולהנפיקן. חייבים לרושמו ב-תקנון החברה. ההון הרשום אומר למשקיעים – כמה מניות סה"כ יש ואיך הם יכולים להשיג רוב או אחוז של שליטה .הוא גם אומר לחברה את המסגרת שלה להנפיק מניות. נמדד ב-מספר מניות. הגדלת המסגרת היא בסמכות קוגנטית של האסיפה הכללית ,ולכן ,אם בהגדלת הון רשום יש פגיעה ביחס הכוחות של בעלי המניות ,אזי רק בהסכמתם – תהיה הגדלת הון .אם יש בעל רוב ,והוא פוחד שיגדילו את ההון הרשום וימכרו מניות והוא כבר לא יהיה בעל רוב – אז שיצביע נגד באסיפה הכללית ובכך ימנע את ההגדלה. יחס השליטה בחברה נקבע לפי כמות המניות שהונפקו בפועל. .2הון מונפק – כמות המניות שהנפיקו בפועל .מספר המניות .יחידות של מספר מניות. .3הון נפרע – כמה כסף שולם בעד המניות שהונפקו .כאן כבר מדברים על כסף ממשי. .3הון נדרש – הון מונפק שלא נפרע. .2פרמיה. .3רווחים (עודפים). הון עצמי
חילקנו אותו ל-הון מניות ,פרמיה ,רווחים. הון המניות מתחלק ל : .0הון רשום .2הון מונפק – מספר המניות שהנפיקו .ביחידות של – מספר מניות. .3הון נפרע – כמה כסף קיבלנו מההנפקה = ערך נקוב +פרמיה .ביחידות של כסף ₪או .$ .0הון נדרש פרמיה – כל העודף שמשקיע מוכן יהיה לשם מעבר לערך הנקוב של המניה שהוא רוכש. גבול החלוקה העליון של דיבידנדים – סך הרווחים שהחברה צברה – ניתנים לחלוקה כ-דיבידנדים. לא חייבים לחלק בכלל דיבידנדים ,ואם כבר מחלקים – לא חייב לחלק את כל הרווחים. הון המניות +הפרמיה – מהווים כרית בטחון של הנושים .זאת מכיוון שלחברה אסור ,מתוך הכספים הללו ,לחלק דיבידנדים למשקיעיה. מותר להשתמש בכספים אלה כדי לייצר הכנסה – להשקיע או לשלם משכורות.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
53 3
הסיבה להבחנה בין הון המניות לפרמיה היא : שניתן ,מתוך סעיף הפרמיה ,לחלק גם מניות הטבה. לא ניתן לחלק מניות הטבה מסעיף הון המניות. דיבידנדים – ניתן לחלק רק מתוך סעיף הרווחים .לעומת זאת ,מניות הטבה אינן נחשבות כ-דיבידנד. ניתן לחלק אותן מהפרמיה. האם חלוקת מניות הטבה מהפרמיה לא מהווה – פגיעה בכרית הביטחון של הנושים ? נראה שלא. במאזן החברה : תחת "הון המניות" נרשום את – הערך הנקוב. תחת "פרמיה" נרשום את – הפרמיה. הון המניות +הפרמיה = הון נפרע = כרית בטחון לנושים. אמרנו ש-מצד אחד – הון מניות +פרמיה = כרית בטחון לנושים .שאסור לגעת בה או לחלק ממנה דיבידנדים .הכסף הזה רק משמש לפעילות לשם ייצור הכנסה – משכורות ,השקעות ,ציוד וכו'. מצד שני – ניתן לקחת חלק מהפרמיה ולהמיר למניות הטבה .אנו "לוקחים" כסף מהפרמיה ,מכרית הבטחון של הנושים ,ונותנים לבעלי המניות. נראה ש-מניות הטבה אינן מוציאות כסף מהחברה .זה לא הוצאת ערך כספי ממשי אלא נתינת כוח לבעלי המניות .הכסף עצמו נשאר בחברה. למה ההון הנפרע הוא כרית בטחון ? כי זה כסף של החברה .זה לא כסף מהלוואות שצריך להחזיר. במקרה של פשיטת רגל – זה כסף שנשאר אצל החבר ואין נושב מובטח כלשהו שהלווה אותו ורוצה אותו עכשיו בחזרה. הערך הנקוב סעיף – 10חברות יכולות להירשם עם – מניות שכולן ערך נקוב או שכולן ללא ערך נקוב. בעבר ,הערך הנקוב שיקף גם את השווי הכלכלי של המניה .בגלל אינפלציה ופעילויות ,וכשלא עידכנו את שווי החברה ,כשרצו למכור מניות בערך נקוב אז השווי של הכסף השתנה והמניה לא הייתה שווה כלום .כך נוצרה הפרמיה. היום ,המחוקק שינה את הגישה .היום ,הערך הנקוב הוא רק בעל משמעות שולית – מה חלקי היחסי בהצבעות בחברה ,או לשם קביעת חלק יחסי בדיבידנד. ניתן להמיר את הערך ב-מספר המניות שבידי לעומת סך המניות של החברה .ניתן להשתמש בכלים יחסיים אחרים במקום להשתמש בערך הנקוב. היום – אין לערך הנקוב שום משמעות כלכלית. סוגי המניות יש בעלי מניות שרוצים דברים שונים .חלק רוצים יותר כסף וחלק רוצים שליטה. סעיף – 285ניתן לגוון את הון המניות. איך נדע את סוגי המניות של חברה ? בתקנון .בתקנון נראה את סוגי המניות ואת הזכויות שכל סוג מקנה. נדבר על :
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
53 3
()0225
מניות רגילות (מניות שליטה) – משמשות להצבעה בעיקר. הן עולות הרבה כי יש להן כוח.
מניות בכורה – יש לה זכות צמודה לה שעדיפה בהשוואה ל-סוגים אחרים של מניות באותה חברה. היא נותנת את הזכות לקבל דיבידנד .אין לה זכות הצבעה. אם החברה מחלקת דיבידנדים ,אז קודם נותנים לבכורה. דוגמא : יכול להיות שבחברה מסויימת יש מניות רגילות ובכורה – אז קודם כל מחלקים לבכורה ורק אז לרגילות. מניות בכורה שוות פחות ממניות רגילות .למה ? כי אין להן כוח הצבעה – הן לא יכולות להחליט אם לחלק דיבידנד או מתי או כמה .הן מקבלות יותר דיבידנד אבל אין להן כוח שליטה. למה הכוונה ב-מקבלים ראשונים ? דוגמא : לחברה א' יש 2סוגי מניות : סוג א' הן רגילות – סה"כ הונפקו ונפרעו 52,222כל אחת בת 5שקל נקוב. סוג ב' הן בכורה – סה"כ הונפקו ונפרעו 522כל אחת בת 522שקל נקוב. בסוף השנה ,החברה מחליטה לתת ₪ 2,222דיבידנד. תנאי החלוקה בתקנון : .5משלמים לבכורה .1% .2אם נשאר משהו ,מחלקים לרגילות .52% ה-אחוזים הם לא !!! מ-סה"כ הכסף שמחלקים כ-דיבידנד .אלא מתוך – סה"כ הערך הנקוב הכולל של כל המניות מאותו סוג ( ערך נקוב של אותו סוג Xמספר מניות מאותו סוג). יש ₪ 2,222סה"כ בהתחלה. .5יש לשלם 1%מהערך הנקוב לבכורה – יש 522מניות בנות 52,222 = 522X522 .522 ערך נקוב לכל מניות הבכורה. 1% .2מ .₪ 122 = ₪ 52,222-נותנים ₪ 122למניות הבכורה .אם לא היה נשאר כסף בקופה אז היה מסתיימת חלוקת הדיבידנד. נשאר לנו .₪ 5,122 = 2,222 – 122בקופה. .3יש 52,222מניות רגילות בנות .₪ 52,222 = ₪ 5 .3נחשב 52%מ.₪ 5,222 = ₪ 52,222- .1נשאר לי .₪ 122 = 5,122 – 5,222 - .5אין לי הוראה לגבי ה ₪ 122-הללו .נשאר עודף. תמיד כשנשאר עודף ולא כתוב מה לעשות איתו – הוא הולך לבעלי הזכות השיורית בחברה = בעלי המניות הרגילות. הם מקבלים לטוב ולרע .אם לא נשאר – הם לא מקבלים כלום .אם יש עודף – הם מקבלים. בעיית הנציג בין בעלי מניות רגילות לבין בעלי מניות בכורה יש התנגשות אינטרסים בין הקבוצות .בנוסף ,בידי קבוצה אחת יש הכוח לקבוע את הפתרון
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
53 1
(בעלי המניות הרגילות). בדוגמא שלנו : בחברה הנ"ל ,החברה מחליטה לחלק ₪ 2,222כל שנה במשך 52השנים הבאות. בעל מניות רגילות שואל – מה כדאי ,האם שכל שנה החברה תחלק ₪ 2,222או שתאגור את הכסף 52שנים ואז תחלק ₪ 22,222במרוכז ? כדאי לבעלי המניות הרגילות לחכות עד סוף השנה ה 52-ולשלם דיבידנד ענקי. אז יהיה הרבה יותר עודף והוא ילך לבעלי הסמכות השיורית – בעלי מניות הבכורה ,שמחליטים גם ככה. 1% .5של מניות הבכורה זה – .₪ 122הבכורה מקבלים פעם אחת ויחידה של ₪ 122בכל מקרה. 52% .2של 52,222זה .₪ 5,222 .3נשאר – ₪ 51,122בחשבון. הכסף הזה ,כעודף ,הולך שוב לבעלי המניות הרגילות. עדיף לבעלי המניות הרגילות שיהיה הרבה עודף בסוף .לבעלי מניות הבכורה עדיף שיהיה תשלום שנתי של דיבידנד .יש סתירה באינטרסים.
מניות פדיון מניות הטבה מניות בכורה -המשך
דיברנו על בעיית נציג של – חלוקת דיבידנדים בין מניות בכורה ומניות רגילות. מניות בכורה יעדיפו – חלוקה שנתית. מניות רגילות יעדיפו – חלוקה תקופתית. פתרון אפשרי : מניות בכורה צוברת – זוכרות את אותן שנים שלא שולמו דיבידנדים .כך מגנים על מניות הבכורה מפני החלטות של החברה בדבר אי חלוקת דיבידנדים. שארית של נכסים בעת פירוק – מניות רגילות יקבלו .ולא מניות בכורה. בעיית הנציג ה)II- לחברה יש בחירה – לשלם בשנה אחת בפעם אחת הרבה כסף וזהו (עד שיהיו שוב הרבה רווחים) או לחלק כל שנה קצת ? כמה כסף מהרווחים יש לחלק כל שנה ? בעלי מניות רגילות יעדיפו – לשלם כמה שיותר .אז ישאר יותר עודף שהולך אליהם. בעלי מניות הבכורה יעדיפו – לשלם כמה שפחות .כל שנה יחלקו כמה שפחות והכל ילך אליהם .כל שנה יקבלו קצת אבל זה יתפרס על פני הרבה שנים .כך תהיה להם הכנסה קבועה כל שנה. אם ישלמו הרבה בפעם אחת אז בעלי מניות הבכורה יקבלו את שלהם ובעלי המניות הרגילות יקבלו את השאר ,ואז שוב יחכו כמה שנים עד שיהיה מספיק כסף כדי לחלק דיבידנדים שוב. הבעיה – בעלי המניות הרגילות ,שהם בעלי זכות ההצבעה ,הם אלה שמחליטים כמה דיבידנד לשלם כל שנה. הפתרון – יש לבדוק מה לעשות עם העודף .יש לבדוק
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
53 5
()0225
יש לייצר מניית בכורה שתוכל ליהנות מהעודף שיישאר לאחר שמניות הבכורה קיבלו את שלהן .אותה מניית בכורה מיוחדת תקבל גם חלק מהעודף. מניית בכורה זו תקבל – קודם כל חלק יחסי מהדיבידנד .ואז ,תקבל עוד מהעודף. מניות בכורה משתתפות – משתתפות גם בחלוקת העודף למניות הרגילות .החלוקה היא לא לפי אותו יחס של חלוקת דיבידנד למניות בכורה אלא לפי יחס אחר שנקבע במנייה. סיכום :
מניות בכורה רגילות – זולות .לא משתתפות בהצבעה – רק כסף .מקבלים דיבידנד קודם. מניות בכורה צוברות – צוברות על כל השנים שלא חילקו דיבידנדים. מניות בכורה משתתפות ולא צוברות – משתתפות בעודף לאחר ששולם לבכורה. מניות בוכרה משתתפות וצוברות – גם משתתפות בעודף לאחר ששולם לבכורה ,וגם צוברות על השנים שלא חולקו דיבידנדים. מניות פדיון
נניח שהחברה קיימת ופעילה .היא מגייסת הון עצמי חדש לצורך פרויקט חדש .לפרויקט יש תוחלת חיים מוגדת מראש – 22שנה. נתונים – גיוס הון עצמי של 5,222,222שקל. זמן – 22שנה. איך נגייס הון ? יש 2אפשרויות : .5הון חיצוני – הלוואות של אגרות חוב .בגינם נצטרך לשלם ריבית לאורך תקופת ההלוואה ובסוף להחזיר את הקרן עצמה. אם לוקחים הלוואה – יש תוספת תשלום של ריבית .יש סיכון שהפרויקט נופל ועדיין צריך להחזיר את הקרן +ריבית .רק מעצם הריבית מול יחס הרווח מהפרויקט אנו מגלים שזה פרויקט הפסד .לא כדאי לבצע אותו. דרושים בטחונות ושעבודים .אולי אין לי בטחונות לתת. ריבית חייבים לשלם כל שנה ללא קשר לרווחי החברה. .2משקיעים – להנפיק מניות רגילות/בכורה. לא חייבים לתת דיבידנד. לא חייבים לתת ערובות ,שעבודים ובטחונות. איבוד שליטה ע"י הוספת מניות. אנו רוצים את המשקיעים רק לזמן תוחלת החיים של הפרויקט .אם הם קונים מניות רגילות – זה קניין ואני לא יכול לדרוש מהם שימכרו אותן בחזרה לחברה .אם הם רוצים – הם יישארו בחברה לנצח. מניות פדיון – מניות מוגבלות בזמן .הן קיימות לפרק זמן מוגבל מראש וזהו .יש להן זכויות שונות שנקבעו מראש .המחוקק מתייחס אליהן במפורש :סעיף .101 7 102 אלו מניות שלחברה יש אופציה לכפות על בעלי המניות את הרכישה שלהן בחזרה ע"י המניה .בעלי המניה לא יכול לטעון שזה קניין שלו ושהוא לא רוצה למוכרן בחזרה בסוף התקופה. מדובר בקנייה בחזרה – לא לוקחים אותה בלי תמורה. התמורה היא – מה שהוסכם מראש .לרוב מדובר ב-ערך הנקוב. כך אני יכול להתקשר עם משקיעים לפרק זמן מוגבל .לחברה יש אופציה לקנות את המניות בחזרה ,אבל לא חייבת.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
53 1
סוגי זכויות ל-מניות פדיון : זכות לקבל דיבידנדים. זכות הצבעה חלקית. הסיכונים במנייה : שבמהלך התקופה הקצובה לא יהיו דיבידנדים אבל אחר כך כן יהיו .בעל מניית פדיון משקיע ולא מקבל רווח בחזרה .הרווח ילך למישהו אחר. פתרון : אבל ,חברות לא יעשו כזה תרגיל של מניעת דיבידנד עד לאחר הזמן הקצוב .משקיעים עתידיים לא יבואו אליה בעתיד .לא שווה לחברה לעשות כזה דבר .זה יוצר לה שם רע .שהיא עובדת על אזרחים תמימים. למה לקנות כאלו מניות ולא מניות בכורה ? כי אני מאמין רק בפרויקט הספציפי ולא בחברה כולה. אולי אני פועל בטווחים קצרים .אני אוהב לקבל את הכסף שלי בחזרה תוך זמן קצר ולהשקיע במקום אחר. ממה פודים את מניות הפדיון ? מאיזה מקור החברה משלמת את החוב ביום הפדיון ? יש 2מקורות : .5יש לחברה רווחים .ניתן להשתמש בהם לתשלום חובות. .2אם לחברה אין רווחים והיא עדיין רוצה לקנות בחזרה מניות פדיון : סעיף - 352המחוקק קבע ש-במקרים מסויימים ,חברה תוכל לפדות את מניות הפדיון מתוך - הכספים שהיא גייסה כשהיא הנפיקה את מניות הפדיון (ורק מאותה הנפקה בלבד). אם הנפקתי מניות פדיון בסך , ₪ 5,222,222אני יכול לקחת חצי למשל ולפדות חצי מהמניות בחזרה. מה הבעיה ? כדפי הנפקה נכנסים ל-הון החברה ומאזני החברה ומשמשים ככרית הביטחון של הנושים. פתרון – אם ,כשגייסנו את הכספים במניות פדיון – רשמנו את הכסף שקיבלנו בנפרד מההון העצמי ,אז הנושים לא יוכלו לטעון שכספים אלו היו חלק מכרית הביטחון. כספים אלו לא היו חלק מההון העצמי – הם לא היו חלק מכרית הביטחון של הנושים מלכתחילה.. מניות הטבה מניות הטבה הן לא דיבידנד !!!. מניות הטבה ,להבדיל מסוגי המניות האחרות ,מוקצות אך ורק לבעלי מניות קיימים בחברה. חלוקת מנית הטבה נעשית ללא תמורה. בחלוקת מניות ,המניע היה – לקבל בתמורה כסף .כעת ,מחלקים מניות מבלי לבקש תמורה בעדן. המקרה : נניח שבחברה מסוימת יש רק סוג אחד של מניות – רגילות. נניח שיש 2בעלי מניות – אחד מחזיק 52מניות ,והשני מחזיק .32 הונפקו 522מניות והן נפרעו. כשהחברה תחלק מניות הטבה ,המניות שתחולקנה יהפכו ל– מניות לכל עניין ודבר.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
53 1
()0225
אחרי שבעלי המניות הרגילים יקבלו את מניות ההטבה ,כשהן תתערבבנה עם המניות הקיימות ,לא נוכל לזהות את המניות "הישנות" ו"-החדשות". מניות ההטבה הן מאותו סוג שהיה קיים בחברה לפני ההנפקה. דוגמא : אם היו רגילות +בכורה ,אז מניות ההטבה יחולקו בהתאם .מי שיש לו מניות בכורה יקבל מניות הטבה מסוג בכורה ,ומי שיש לו מניות רגילות יקבל מניות הטבה מסוג – רגילות. מניות הטבה מחולקות לכל בעל מניה ,ובאופן יחסי לאחזקות בעלי המניות. דוגמא : אם תתקבל החלטה לחלק מניות הטבה ביחס של 5:5במקרה הנ"ל ,על כל מניה שיש תחולק עוד מניה זהה. מי שהיו לו 52מניות רגילות יקבל עוד 52מניות רגילות = 522מניות רגילות סה"כ. מי שהיו לו 32מניות רגילות יקבל עוד 32מניות רגילות = 12מניות רגילות סה"כ. מה ההטבה שמקבלים ? הרי היחסיות זהה : כוח ההצבעה נשמר. הערך של כל מניה שווה לסך נכסי החבר חלקי כמות המניות .כעת ,ערך כל מניה יורד .יש לי יותר מניות ,אבל ערך כל אחת יורד באותו יחס. מהי ההטבה – דיבידנד. הדיבידנד הוא אחוז מהערך הנקוב .כעת ,לאחר הנפקת ההטבה יש לי יותר מניות עם אותו ערך נקוב ולכן אני אקבל יותר דיבידנד. הטבה ספציפית של חברות בורסאיות /ציבוריות : גילו שלאחר הנפקת הטבה ,המחיר של המניות הנסחרות לא יורד לחצי ,אלא יורד אך נשאר מעל חצי משוויים לפני ההנפקה. יוצא ש-שווי כל מניה עולה. לא קרה כלום בחברה ,אבל נראה לבורסה כי יש יותר מניות ולכן יוצא ש-ההנפקה עצמה מעלה את הערך של המניות. המניות היו אמורות לרדת בחצי כי שווי החברה נשאר ורק יש כפליים מניות ,אבל יוצא שהערך ירד בפחות מחצי .ערך סך המניות עלה .כל מניה הייתה אמורה להיות חצי ,וכעת היא חצי +עוד קצת. בעלי המניות מרוויחים כי כעת שווי מניותיהם עולה ,לא בגלל שיש לחברה יותר נכסים ,אלא בגלל שהשוק והבורסה ראו שיש יותר מניות ששוות פחות ,והם שהעלו את ערכן. למה זה קורה ??? הסיבה היא – סחירות .הסחירות הופכת להיות טובה יותר כשהשווי שלה נמוך יותר. קל יותר לקבל החלטה לקנות מניות כשהן זולות .הסיכון קטן יותר .נראה לנו שאם היא בשפל ,אז נקנה אותן כעת ואז כשהיא תעלה אז אני אמכור אותה ברווח. קל לקנות ולמכור מניות זולות כי נראה שיש בכך פחות סיכון .לא צריך לקחת סיכון בקניית מנייה יקרה והפחד שהיא תיפול. מהם מקורות החלוקה של מניות הטבה ? כדי לחלקן צריך לוודא שיש לי אחד מ 2-מקורות :
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
53 1
.5רווחים – אבל המחוקק אומר שאפשר לחלק מניות הטבה גם אם אין רווחים ,אלא מכספי הפרמיה. .2פרמיה כשהנפקנו מניות חדשות ,סעיף הון המניות גדל .מקודם היו לי 522מניות וכעת יש לי 222מניות. כדי לא להטעות את הנושים – יש להחסיר מסעיף אחר את אותו סכום. לנושים נראה כי נוספו 522מניות ולכן החברה קיבלה כסף תמורתן .אבל החברה לא קיבלה בפועל כסף כי היא נתנה הטבה. כרית הביטחון של הנושים נפגעה. המחוקק אומר – מול ההגדלה – תקטין סעיף אחר :את הרווחים או הפרמיה למה הפרדנו בין הרווחים והפרמיה ? כי מהפרמיה מותר לחלק מניות הטבה אבל אסור דיבידנד. למה ? כי הוצאת הפרמיה למניות הטבה לא פוגעת בהון החברה ובנושים. מעבירים חלק מהכסף מ-סעיף הפרמיה ל-הון מניות. אותו כסף נשאר בחברה .הוא רק עובר תחת כותרת שונה. חלוקת דיבידנדים יכולה להיעשות רק מתוך הרווחים .לעומת זה ,חלוקת מניות הטבה יכולה להיעשות מתוך סעיף הרווחים או מתוך הפרמיה. מה הנושים יעדיפו ? רווחים.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
53 2
()0225
תרגיל -בטחונות5בטוחות5שעבודים כשאנו מדברים על בטחונות או שעבודים ,אנו מתכוונים להתקשרויות משפטיות שבהן המטרה של שני הצדדים היא להקטין את הסיכונים שלהם. הלווה רוצה לקבל הלוואה בתנאים טובים יותר = ריבית נמוכה יותר. המלווה רוצה לדעת איך הוא יקבל את הקרן +ריבית שלו. הפתרון הוא – העמדת בטוחה ע"י הלווה לטובת המלווה. יש 3סוגים של בטוחות : .5בטוחה אישית5פרסונאלית – יחידם או חברות הם ערבים אישית על חוב שקיים לנו .איש פרט יערב לאדם פרטי או חברה. חוק הערבות מטפל בה. .2ערובה שטרית – שטר חוב המשמש עירבון מראש .הוא רדום ומשמש רק במקרים קבועים מראש. שייך ל-פקודת השטרות. .3בטוחה נכסית – הן בטוחה של נכס. הבעיה היא – שבנושא הבטוחות אין חוק עיקרי .יש הסדרים טלאי על טלאי והם מתנגשים לפעמים. רישום לא נכון – פוסל בטוחה. מקורות החוק : חוק המשכון ( – )5151חוק המסגרת .הוא כללי ודן בכל בטוחה .אם לא מוצאים התייחסות ספציפית בחוק אחר ,נחזור אליו. בטוחה של מקרקעין – נפנה קודם לחוק המקרקעין ,ואם לא נמצא תשובה – נלך לחוק המשכון. חוק המקרקעין – בטוחות שהן זכויות במקרקעין. פקודת החברות – אנו מדברים על הפקודה הישנה כי ההסדר שבה עדיין תקף .בחוק החדש יש הפנייה אליו. פקודת פשיטת רגל – ניתן לשאוב סעיפים ,בשינויים המחייבים ,לפקודת החברות. "פשיטת רגל" – היא של אדם פרטי. לפעמים ,ניתן לשאוב מקרים גם לגבי חברות. פקודת המסים (גבייה) – יש מספר הוראות שמבטיחות את חובות המס שמובטחים לרשויות המס. יש עוד חוקים – חוק זכויות יוצרים (על שיעבוד של זכות יוצרים) .חוק כלי טיס וכלי שיט (על שיעבוד אוניה או מטוס) .............. מונחים : משכון – חוק המשכון .משכון מיטלטלין. משכנתא – משכון מקרקעין. שיעבוד – פקודת החברות.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
53 5
סעיף 0ל-חוק המשכון – שיעבוד נכס כערובה לחיוב. התקשרות משפטית ,שבמסגרתה צד אחד ,הלווה ,כנגד קבלת הלוואה ,מעמיד לטובת הצד השני , המלווה /הנושה ,בטוחה נכסית .הבטוחה הנכסית תמומש אם הלווה יפר את אחת ההתחייבויות שלו שמאפשרות לו את מימוש הנכס. כל עוד לא הפרתי את תנאי שמאפשר למלווה /נושה לממש את הנכס ,הנכס הוא בבעלות שלי. במשך זמן ההתחייבות לנכס יש תנאי עליו אבל הוא לא מגביל אותי. מהו נכס שניתן לשעבוד ? כל נכס שיש לו ערך כלכלי ,בין שהוא ממשי או מופשט. ההסכמה על המחיר של הנכס חשובה – המלווה רוצה שהנכס יהיה שווה יותר מההלוואה כי יש פחת וערכם של נכסים יורד. המחוקק קבע 2חריגים – 2קבוצות נכסים. .5אחת מהן כוללת קבוצת נכסים שלא ניתן לשעבד כלל .אם שעבדתי – כאילו לא עשיתי שיעבוד. כל שיעבוד שלהם מבוטל מעיקרו .זוהי הוראה קוגנטית .המטרה – סוציאלית /פטרנליסטית. דוגמאות : זכות לקצבת נכות .יש לה ערך כלכלי .לא ניתנת לשעבוד כלל. זכות של עובד לפיצויי פיטורים. דמי מזונות. זכות לאיזון משאבים .כל עוד לא פקעו הנישואים ,לא ניתן לשעבד את הזכות לעשות איזון. .2בקבוצה השנייה למחוקק יש יכולת התערבות .שלילת השעבוד היא לא מלאה אלא חלקית. דוגמאות : סעיף 10ב לחוק המקרקעין – אם אני מחזיק בשיתוף נכס מקרקעין .מותר לי לשעבד אתהחלק המתמטי שלי ,אבל לפרק זמן שלא יעלה על 1שנים .למה ? כי מקרקעין הם משאב מוגבל .אי אפשר לייצר עוד .המחוקק מעוניין שבכל רגע יעשו בו שימוש אופטימאלי .הגבלה של שימוש בקרקע לא טובה מבחינת מדיניות .קשה למכור או להשכיר קרקע משועבדת .מצד שני – לבעל המקרקעין יש זכות קניינית .יש לאפשר לו לקבוע שיעבוד. סעיף 80לחוק המקרקעין – משכיר מונע משוכר יכולת משפטית לשעבד את זכות השכירותשלו אז המשכיר חייב לרשום סעיף מפורש על כך בהסכם השכירות. ללא הסעיף בחוק ,רק הגבלה בחוזה היא – מדיני החוזים .לשכור יש זכות קניינית מתוקף רישום בטאבו ולכן הוא גובר על זכות חוזית סותרת. רק בהכנסת הזכות החוזית לחוק והפיכתה לזכות קניינית – רק אז יש למשכיר ולשוכר זכויות שוות. יש איזון בין זכות קניינית של השוכר לבין זכות המשכיר לדעת מי השוכר שלו. דרכים ליצירת שעבוד אנו מכירים דרך אחת – המישור החוזי/אובליגטורי. יש דרך שנייה – המישור הקנייני. יצירת בטוחה היא לרוב באמצעות הסכם בכתב ,שבו מצוינת בטוחה לטובת המלווה לגבי נכס כשלהוא. כל עוד ,ההסכם שנחתם בין הצדדים נותר גם המקום היחיד בו הוסדרה הבטוחה – זוהי בטוחה אובליגטורית. אם החייב יפר התחייבות שנקבעה ,הנושה יוכל לבוא ולממש את אותה בטוחה. אבל ,זה לא מספיק לנושה .הוא לא רוצה להישאר בפן האובליגטורי ,אלא לעלות לשלב הקנייני.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
53 2
()0225
אם הוא יהיה בשלב האובליגטורי והחברה תפשוט רגל – הוא יהיה בדיוק כמו כל שאר הנושים ותהיה תחרות נושים. מה עושים ? איך מבטיחים את הבטוחה למלווה הספציפי לעומת נושים שלא הבטיחו את עצמם ? נחלק את הנושים ל 2-קבוצות : .5נושים לא מובטחים – רגילים .כולל נושה לא רצוני (מנזיקין) !!!. דוגמא : עובד מקבל שכר גבוהה מאד .עד גובה מסוים הוא כן מובטח .לגבי שארית שכרו הוא הופך לנושה לא מובטח. .2נושים מובטחים – הם דאגו לעצמם או שהמחוקק דאג להם לגבי חלק או כל החוב שלהם. זכות הקדימה הראשונה היא -של נושה מובטח על נושה לא מובטח. מה הופך את הנושה הלא מובטח ל-מובטח ? המחוקק נותן 3אפשרויות : .5רישום .המחוקק קובע מקומות ודרכי רישום .יש כמה חוקים ,ולכן יש כמה מרשמים : .5.5רשם המשכונות – רושמים בטוחות על מיטלטלין. .5.2רשם המקרקעין – רושמים בטוחות על מקרקעין (משכנתא). .5.3רשם החברות – רושמים בטוחות של חברות על כל נכסיה -מיטלטלין ומקרקעין. רישום במקום הלא נכון – אין לו תוקף קנייני. .2הפקדה .מפקידים את הנכס כבטוחה .משעבדים נכס ולא רוצים לרשום את השעבוד .ניתן להפקיד את השולחן אצל הנושה או כל אדם אחר מוסכם. הפן הקנייני של הפקדה הוא – קבלת חזקה בנכס .ניתן לסתור אותה .אפשר לטעון כי רק השאלתי את הנכס ולא נתתי אותו להפקדה. יש לבדוק בכל מקרה אם באמת מדובר בהפקדה ואם יש חוזה. עדין לא איבדתי את הבעלות לנכס .רק כאשר אירע תנאי שמאפשר מימוש הנכס. כל עוד אני מקיים את תנאי החוזה – אני עדיין בעלים. הבעיה :הפקדה של נכס – מונעת שימוש בו !!!. .3הראשון בזמן גובר .אם התחרות נושים ,נושה ראשון יכול להראות שהנושה השני ידע או היה צריך לדעת על זה שניתנה לי בטוחה אובליגטורית ,אז הראשון בזמן גובר. הבעיה :הוכחה .איך להוכיח. אם רשמתי אצל הרשם הלא נכון ,דרך להראות שהשני ידע זה – להראות שהוא בדק אצל כולם וידע שרשמתי רישום במקום הלא נכון .לי עדיין אין זכות קניינית ,אבל הוא ידע. אם יש כמה נושים נגדי – אני צריך להראות שכולם ידעו או לא ידעו. סוג שעבודים : .5שעבוד קבוע (ספציפי) – נתינת בטוחה על נכס מוגדר .חשוב אפיון הנכס ושכולם ידעו שזה הנכס הזה ולא אחר .אפשר לכלול כמה נכסים קבועים ומוגדרים .חשוב להגדיר כל אחד מהם באופן ברור. אותם נכסים מוגדרים משמשים כבטוחה לאורך כל תקופת תוחלת החיים של ההסכם .יש לקחת בחשבון ערך שיכלול את הפחת וזה שהנכס עלול לרדת מערכו .יש לשקול את המקרה שבמימוש הנכס נמכור אותו בפחות מערכו בגלל מהירות או רצון לקבל את ההלוואה בחזרה. אם נושה מובטח מימש נכס קבוע ועדיין יש לו שארית חוב ,הוא הופך לנושה לא מובטח = נושה רגיל. דוגמא :
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
53 3
נושה הלווה .₪ 5,222הוא רשם בטוחה על שולחן שהיה שווה .₪ 2,222 לאחר פשיטת רגל – מחיר השולחן היה רק .₪ 122ערכו פשוט צנח .הוא מכר אותו ב.₪ 122- לגבי שאר ה ₪ 222-הוא הופך להיות נושה רגיל. נושה מובטח מקבל את שווי הנכס שקבוע לו .כל חוב נוסף הופך את הנושה ל-נושה מובטח יחד עם כל הנושים הרגילים. .2שעבוד צף (שוטף) – רק בחברה .אדם פרטי לא יכול לתת שעבוד צף. אם חברה רצתה לתת בטוחה – היא הייתה חייבת לתת אותה מ-המלאי העסקי שלה .כי זה כל הבטוחות שיש לה. אבל החברה גם צריכה למכור את המלאי שלה ולקנות מלאי חדש .זה לא כלכלי ולא טוב למסחר. החברה הייתה צריכה לבקש רשות למכור כל דבר מהמלאי ,ולצרף כל מלאי חדש לרישום. שיעבוד צף כולל את כל נכסי החברה ,או חלק מהם .זהו שיעבוד משתנה. דוגמא : כל המלאי העסקי שלי. כך לא צריך לבקש את רשות הנושה ,ובלבד שמדובר בפעילויות שהן במהלך העסקים הרגיל. במהלך עסקים רגיל – אין הרבה סיכון .המלאי הוא באותו שווי לרוב .אם מוכרים מלאי – מקבלים תמורתו כסף .לחברה יהיה כסף. אם רוצים למכור ציוד הוני – אז כן צריך לקבל רכוש .זה לא חלק מהעסקים הרגילים. אפשר לתת שעבוד צף רק על חלק מהנכסים – רק על מלאי עסקי ,או רק על המניות של החברה. זאת ע"י – הוצאת חלקים מנכסי החברה. דוגמא : רק לא נכסי ההון. רק לא מבנה החברה. מה קורה כשיש שיעבוד כפול על אותו נכס ? האם ניתן לתת יותר משעבוד אחד לנכס אחד ? אין כל מניעה חוקית לעשות שעבוד על אותו נכס .יש כמה כללים : .5מה שווי הנכס – יש לוודא ששווי הנכס יוכל להחזיר במקרה הצורך את החוב לכל הנושים שהנכס משועבד לטובתם .2מהי דרגת הנשייה של הנושים של אותו נכס : .2.5באותה דרגה "פריפסו" – נושים מאותה דרגה מחלקים את הנכס ביניהם לפי החלק היחסי של החוב שאותו חייב להם החייב. .2.2לכל נושה יש דרגת נשייה שונה .הולכים מהגבוה לנמוך .כל אחד מקבל את כל חובו לפי הסדר .אם נגמר הכסף ממימוש הנכס – מי שעוד לא קיבל (=נמצא נמוך ברשימה) – הפסיד. חשוב !!! – לבעל השעבוד הראשון תמיד יש את הכוח המשפטי לקבוע בהסכם שלו את הדרגה שלו ואם בכלל יהיה שעבוד אחריו לאותו נכס. סעיף 9לחוק המשכון -ניתן לשעבד נכס לכמה נושים .חלוקת השעבוד תהיה ברירת מחדל לפי סדר עשיית השעבוד .הראשון יקבל ראשון והשני יקבל שני וכך הלאה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
53 3
()0225
למה הראשון צריך לדאוג ? הרי הוא עשה ראשון והוא יקבל ראשון .כל מי שאחריו כבר לא מעניין. במקרה של מימוש – הראשון יקבל ראשון וזהו .לא אכפת לו מה יהיה אח"כ .למה שירצה להתנות שעבוד כך שאף אחד אחר לא יבוא אחריו ויעשה שעבוד שני ושלישי לנכס ? מה אכפת לו על מי שיבוא אחריו ? הנושה הראשון לא רוצה להגיע למימוש הנכס .הוא לא רוצה שהחברה תיפול .למה ? כי במצב שהכול עובד מצוין – החברה לקחה ממנו הלוואה והיא מחזירה לו ריבית .הוא נהנה מריבית. אם הוא יצטרך לממש – זה אומר שהחברה עומדת ליפול .אז יחזירו לו את הכסף מהמימוש של השעבוד והוא יצטרך למצוא מישהו אחר להלוות לו את הכסף .הוא לא רוצה שהחברה תתפרק כי יש לו עסקת הלוואה טובה עם הכנסת ריבית טובה. אם חברה תרצה לעשות שעבוד נוסף על אותו נכס – זה אומר שהחברה בבעיות כי אין לה נכסים אחרים לעשות עליהם שעבוד חדש .זה סיכון שכעת יש עוד נושה על אותו נכס .זה אומר משהו על החברה. הערה : בנקים עשו הסכמים ביניהם כך שיהיו באותה דרגת נשייה .אם אדם עושה שעבוד לאותו נכס אצל 2 בנקים – במקרה של מימוש ,כל אחד יקבל חלקו לפי החלק היחסי בחוב שלו .הבנק השני נהנה כי לפי ברירת המחדל יוצא שהראשון בזמן מקבל את שלו ורק אח"כ השני מקבל את חלקו ממה שנשאר. הראשון יכול להפסיד. כללי תחרות בין נושים
נושים מובטחים – בראש פירמידת הנושים .כולם מעל הרגילים. בינם לבין עצמם – לא כולם באותה דרגת נשייה. .5שעבוד קבוע .2שעבוד צף נושים לא מובטחים (רגילים) נזיקין .פס"ד של בימ"ש לשלם לו כסף .עובד מעל לשכר הממוצע במשק. .5אין משמעות לזמן שבו נוצר החוב כלפי נושה רגיל .כל הנושים הרגילים הם באותה דרגה. דוגמא : נושה רגיל שיש לו חוב מאתמול ונושה רגיל מלפני שנה – אותו דרגה. .2חלוקת חובות של נושים רגילים – לפי יחס החוב שלהם ("פרורטה") דוגמא : לי חייבים .₪ 52 לך חייבים .₪ 32 אם לחברה יש סה"כ = ₪ 52פחות מכיסוי כל החובות שלנו ,אז : כל אחד מקבל חלק יחסי בהתאם לחוב : אני מקבל .₪ 5 = 52%X52 אתה מקבל .₪ 3 = 32%X52
הערה : משקיע הוא איננו נושה כלל !!! .הוא תמיד בסוף.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
53 1
נושים מובטחים : פקודת החברות הישנה: סעיף (093ב) רישא : .5שעבוד צף ראשון בזמן מול שעבוד צף שני בזמן – הראשון גובר. .2שעבוד קבוע ראשון בזמן גובר על שעבוד קבוע שני בזמן – הראשון גובר. .3שעבוד צף ראשון בזמן מפסיד מול שעבוד קבוע שני בזמן. למה שעבוד צף מפסיד ? כי הוא מתגבש רק בעת המימוש .רק אז יודעים בדיוק אילו נכסים יש לחברה תחת השעבוד הצף .שעבוד צף עומד מעל נכסים מתחלפים – החברה יכולה למכור אותם או להביא חדשים והנושה לא יודע בדיוק כמה נכסים נמצאים תחתיו .רק בעת המימוש מסתכלים על הנכסים תחת השעבוד הצף. השעבוד הצף מתגבש רק בעת המימוש. השעבוד הקבוע מתגבש כבר בעת העשייה שלו. לכן יוצא שהשעבוד הצף בעצם הוא הראשון מבחינת זיהוי הנכס המשועבד. דוגמא : יש שעבוד צף על כל מלאי החברה (דירות) – בשלב זה לא יודעים כמה דירות יש ואילו .רקביום המימוש ידעו .אני לא יכול להצביע על נכס מסוים אלא רק על הגדרה של סוג נכסים יש שעבוד קבוע מאוחר על דירה ספציפית .אני יכול להצביע עליה. ביום המימוש יש שעבוד קבוע ובאותו יום גם מתגבש השעבוד הצף ל-ממשי = כזה שמאפשרלהצביע על כל מלאי הדירות אחת אחת. לכן נוצר מצב שביום המימוש -על הנכס המסוים יש שעבוד קבוע קודם שניתן לקשר לאותו נכס מסוים ורק באותו יום מתגבש גם שעבוד צף ספציפי חדש. נגיד כי השעבוד הצף הספציפי נעשה ממשי רק לאחר הקבוע ולכן הוא מפסיד. בנקים נמנעים היום מלתת שעבוד צף .יש סיכון אדיר בכך. .3שעבוד צף עם מגבלה – מגבלה של החברה עם הנושה של שעבדו צף .החברה לא יכולה לתת שעבוד קבוע כלשהו נוסף. שעבוד צף מאוחר יותר לא מפריע לנו – הראשון בזמן יגבר .רק שעבוד קבוע מאוחר יותר יכול לפגוע בי. חובה לרשום את המגבלה אצל רשם החברות. שעבוד צף עם מגבלה שרשום – גובר על כל שעבוד מאוחר .גם אם נעשה בטעות ולמרות שיש רישום .הרישום יאפשר ביטול השעבוד המאוחר שנעשה בטעות. נוצרה בעיה חדשה – נושים היו צריכים להתערב יותר מדי בענייני החברה .חברה צריכה לפנות עם כל צעד לנושים השונים שלה .כל שינוי באשראי או בפעילות החברה מצריך פנייה לכל נושה ונושה. יש התערבות גדולה מדי של נושים בענייני החברות .יש צורך לעשות איזון לטובת החברות : סעיף (093ד) – שסל"ן = שעבוד ספציפי לרכישה5מימון נכס. מהיום יש – שעבוד ספציפי. אם לקחתי הלוואה ורכשתי בה שולחן ולאותו נושה נתתי שעבוד על אותו נכס שקניתי עם ההלוואה. מדובר רק על אותו נכס שקניתי בהלוואה !!! .לא על נכס זהה אחר. אם אני מתכוון להשתמש בכסף ההלוואה כדי להשקיעו בבנק – אז אין לי נכס מנגד ולכן אין לי מה לתת כשעבוד לשסל"ן. שסל"ן גובר על שעבוד צף עם מגבלה שקודם בזמן. שוב יצרנו מצב ש-שעבוד מאוחר גובל על שעבוד צף עם מגבלה שקודם לו !!!.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
53 5
()0225
עשינו שעבוד צף עם מגבלה כדי להגן נגד שעבוד קבוע מאוחר – והנה קיבלנו שוב מצב שיש שעבוד קבוע מאוחר שמנצח שעבוד צף עם מגבלה קודם. התשובה :אין בעיה כלל .אין קונפליקט חדש. ב-שעבוד קבוע – מדובר על הלוואה חדשה ,וכנגד יש שעבוד על נכס קיים בחברה .יש הוצאה של נכס קיים בחברה ומה"מטרייה" של השעבוד הצף .נכון לרגע עשיית הלוואה (השעבוד הקבוע) – הנכס קיים בחברה וניתן להצביע עליו ולומר שהוא חלק משעבוד צף קיים. ב-שסל"ן – מדובר על הלוואה ,והנכס שעליו יהיה השעבוד יהיה זה שההלוואה תקנה .נכון לרגע עשיית ההלוואה (השסל"ן) – הנכס עדיין לא קיים בחברה (ייקנו אותו בכספי ההלוואה מיד אחרי מתן ההלוואה עצמה) ולכן לא ניתן להצביע עליו ולומר שהוא חלק משעבוד צף קיים. המבחן – בעת עשיית השסל"ן מסתכלים על נכסי החברה ,ועל השעבוד הצף ואומרים כי – הוא לא חל על הנכס החדש כי הנכס החדש עדיין לא נקנה. בעשיית שעבוד קבוע כשכבר נעשה שעבוד צף עם מגבלה קודם ,אזי יש הלוואה חדשה ,אבל מוציאים נכס שכבר קיים במלאי החברה ושמים עליו שעבוד קבוע. פקודת החברות – יש לנו 2סעיפים עיקריים להסדרת התחרות בין הנושים .5סעיף ( 093שיעור שעבר) – שעבוד קבוע ,צף עם/בלי מגבלה ,שסל"ן. .2סעיף – 150נושים בדין קדימה נושים בדין קדימה (סעיף )150 אלמלא הסעיף ,כל אותם נושים היו הופכים ל-נושים רגילים .המחוקק שידרג את מעמדם. הסעיף מחלק את הנושים ל 3-קבוצות היררכיות .לא כולם שווים .יש גבוהים יותר בתוך דין הקדימה : .5משכורות לעובדים – יש להגן על השכר של העובדים .הם נושים רגילים אך חייבים את הכסף לשם קיומם. אבל ,המחוקק קבע סכום מקסימלי לקדימה ,שמשקף את השכר הממוצע במשק באותה נקודת זמן. חשוב מאד !!! -לא משנה כמה חייבים לעובד (הרבה משכורות לאורך הרבה חודשים) ,סה"כ הוא מקבל ₪ 1,222בפעם אחת וזהו .לגבי השאר – הוא הופך להיות נושה מובטח. דוגמא : אם חייבים לי 5חודשי משכורת של - ₪ 3,222אז חייבים לי סה"כ ₪ 51,222על 5חודשי עבודה .אני אקבל סה"כ ₪ 1,222ושאר ה 55,222-יהיו חוב ואני אהיה נושה רגיל. עובד עם משכורת – הוא נושה רגיל. הערה : ישנו מקור בו אנו יכולים לקבל עד 52פעמים השכר המובטח. כשאנו משלמים לביטוח לאומי 1%מהמשכורת כל חודש – הביטוח הלאומי יכול לפצות אותי במקרה שהחברה לא יכולה לשלם. את שאר הכסף (עד )₪ 12,222אני יכול לקבל מה-ביטוח הלאומי. אם עדיין המעביד חב לי חוב (אחרי ה – )12,222 + 1,222-אני הופך להיות נושה רגיל. הערה : למה רק עד ? ₪ 1,222כדי להגן גם על שאר הנושים המובטחים.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
53 1
בחברה ענקית יכולים לעבוד 5,222עובדים ואני לא יודע כמה כל אחד מרוויח .אני צריך מספר סופי כדי שאוכל לדעת כמה כסף יישאר לחברה אחרי תשלומי השכר. .2ניכויי מס במקור ממשכורות של עובדים אם המעביד לקח מאיתנו מס מהמשכורות שלנו ולא העביר לרשויות המס ,לרשויות המס יש דין קדימה .אין מגבלה של סכום או זמן. למה משלמים את החוב הזה ? כי החוב הוא של העובד ולא של החברה .המעביד רק משמש כצינור או נאמן של רשות המס. הכסף הזה לא שייך לחברה – הוא שייך לרשויות המס .אני רק מחזיק אותו ,אבל הוא לא שלי החברה .נושים לא יכולים לגעת בכסף הזה .הוא לא של החברה. .3יש 3תתי קטגוריות : .3.5תשלומי חובה – חובות לרשם החברות .חובות לרשויות המקומיות. יש מגבלת זמן – רק חוב שהתגבש ב 52-החודשים האחרונים לפני הפירוק. .3.2חובות המס של החברה כלפי רשויות המס – מס חברות .מע"מ .מס קנייה. יש מגבלת זמן – רק חוב שהתגבש ב 52-החודשים האחרונים לפני הפירוק. למה יש הבחנה בין חובות החברה ל-חובות מס הכנסה ? כי כאן מדובר בחובות מס של החברה עצמה .כאן לא מדובר בנאמנות. .3.3דמי שכירות – יש הגנה על משכירים לעסקים. יש מגבלת זמן – רק חוב שהתגבש ב 52-החודשים האחרונים לפירוק. יש ביקורת על ההגנה הזו למשכירים .הרי הם היו נושים רגילים ופתאום הם שודרגו. נקבעה פרשנות מאד מצומצמת למונח – דמי שכירות. כל 3תת הקטגוריות נמצאות באותה רמה .החלוקה ביניהן תהיה יחסית. הערה : האם סעיף 150הוא קוגנטי ? לביהמ"ש ניתן שיקול דעת ,לקבוע שהקטגוריות ה( 5-שכר לעובדים) וה 3( 3-תתי הקבוצות) ,מעמדם לא יהיה מעמד של דין קדימה כלל .הם יחזרו להיות נושים רגילים. הקבוצה ה 2-תמיד נשארת בקדימה כי זה לא כסף של החברה .זה רק איסוף כספים מהעובדים בשם רשויות המס .הכספים שייכים לרשויות המס מלכתחילה .כך יש הקלה על רשויות המס לקבל את כספם. תחרות קדימה מה הדין לגבי הקדימות של נושים מובטחים מכוח סעיף 093לבין הנושים בדין קדימה לפי סעיף ? 150
בתחרות שבין תחרות שעבוד קבוע (רגיל או שסל"ן) לבין חובות בדין קדימה – גובר השעבוד הקבוע. בתחרות שבין שעבוד צף (רגיל או עם מגבלה) לבין חובות בדין קדימה – גובר דין הקדימה.
כעת ,אנו אמורים לדעת את הקדימות של כל נושה. אבל ,בחוק הישראלי יש לנו שיטת טלאים ,ונוצרו סתירות. מקרה : נושה ראשון בזמן הוא – צף עם מגבלה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
53 1
()0225
השני בזמן – שעבוד קבוע ,אבל בלי אישור של הראשון (צף עם מגבלה). החברה נכנסה לפירוק ולא שולמו משכורות. מה סדר הנשייה ? יש בעיה .כל אחד מהם גובר על אחר ,אבל נופל לפני השני .זהו פרדוקס "המעגל השוטה". הפתרון הוא רק בהתאם לנסיבות. צף עם מגבלה – גובר על הקבוע אבל מפסיד לדין קדימה. הקבוע – מפסיד לצף אבל מנצח את הקבוע. דין קדימה – מפסיד לקבוע אבל מנצח את הצף. הרישום מתי יש לשעבוד תוקף קנייני ? חוק המשכון – נקודת הזמן הקובעת לתוקף קנייני היא – המועד בו הגשנו את המסמכים לרישום. מקבלים חותמת של תאריך ושעה ,וזה מה שקובע את התוקף הקנייני. הרישום מתבצע אצל רשם המשכונות. חוק המקרקעין – כאשר רושמים עסקאות ,סעיף 5קובע כי עסקה במקרקעין מסתיימת ברישום. כאן המועד שקובע הוא – המועד שבו הרשם אישר את העסקה. פקודת החברות – רשם החברות. סעיף – 053על מנת שיינתן תוקף קנייני לשעבודים שקיבלנו ,חייבים לרושמם תוך 25יום מיום החתימה על ההסכם. המחוקק לא עונה על השאלה – נניח שעמדנו בזמן הזה ,וביצענו את הרישום .מה המועד של התוקף הקנייני ? הפסיקה קבעה – המועד הקובע הוא יום חתימת ההסכם ,ובתנאי שביצענו את הרישום בתוך 25יום. אם ביצענו את התנאי ,התחולה היא רטרואקטיבית. איזו בעייתיות עלולה לצוץ מכוח ההסדר הזה ? השיהוי של ה 25-יום עלול ליצור בעיה ש-נושה מאוחר לא ידע על שעבוד קודם .הנושה הראשון בזמן פועל בתום לב ויש לו 25יום לרשום ,והנושה המאוחר בזמן לא ידע על כך כי עדיין לא נעשה הרישום. לא בודקים מי נרשם ראשון אצל הרשם ,אלא – למי יש חוזה שעבוד ראשון בזמן. לכן ,הרבה מלווים מחכים 22יום ואז נרשמים .אם במשך זמן זה לא נרשם מישהו אחר ,אזי שאני הראשון. בזמן זה הם לא מעבירים את ההלוואה. אני עושה הסכם ואז מחכה ,הן עם ההלוואה והן עם הרישום .אם עברו כמעט 25יום ,אז אני יודע שאין מישהו שעשה שעבוד לפני (ואם היה – אז הזמן לגביו נגמר) ורק אז ארשם .כך אני מבטיח שהשעבוד שלי יהיה הראשון בזמן. חריג : רישום מקרקעין : .5כ-שעבוד קבוע – צריך לבצע רישום כפול בסדר הבא : .5.5אצל רשם המקרקעין. .5.2תוך 25יום מיום האישור של רשם המקרקעין ,לבצע רישום נוסף אצל רשם החברות. רישום רק במקום אחד – לא שווה כלום.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
53 1
.2כ-חלק משעבוד צץ – יש לרשום רק אצל רשם החברות .השעבוד לא מתגבש על ליום המימוש. מה קורה אם עברתי את 25הימים בלי לרשום ? יש אפשרות לבקש הארכה למועד הרישום. סעיף – 030לרשם החברות יש שיקול דעת .הוא צריך לשקול אם יש נושים אחרים שייפגעו כתוצאה מכך. אם עלולים להיפגע נושים אחרים – הוא לא יאשר. אם אישר הרשם את הבקשה – התוקף הקנייני הוא – מועד הרישום המאוחר.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
51 2
()0225
תרגיל -תביעה ייצוגית 7תביעה נגזרת לפעמים ,אין מוטיבציה או תועלת בתביעה אישית .יש צורך בכלי חזק יותר. תביעה ייצוגית – אוסף של תביעות אישיות שמנוהלות תחת קורת גג אחת .יש להן מכנה משותף. מהם התנאים להגשת תביעה ייצוגית ? למה לאפשר תביעה שכזו ? יש 2שיקולים עיקריים : .5רצון להגן על האינטרס הפרטי .ישנן סיטואציות בהן נגרם לי נזק קטן ,אבל סה"כ נגרם להרבה אנשים ביחד נזק גדול. .2רצון להגן על האינטרס הציבורי .המחוקק רצה ליצור כלי שבעזרתו ניתן לאכוף הוראות נורמטיביות .זאת תוך שיתוף הציבור באכיפת הוראות אלו. לחברה יש כוח מול אזרח פרטי .אבל כשיש תביעה ייצוגית – זה יותר כוח לצד החלש. .3יעילות – בימ"ש לא יכול לדון ב 5,222-תביעות על ₪ 12כל אחת בנוגע לאותה שאלה משפטית. יש לטפל בכולן יחדיו. יש רשימה סגורה של נושאים שניתן לתבוע בתביעה ייצוגית :דוגמאות חוק החברות מטפל בעיקר ב – ניירות ערך. חוק הגנת הצרכן – הכפוף לעילות מהחוק. חוק הבנקאות – עמלות ועניינים שמשותפים לכל הלקוחות .יש לכל אחד נזק קטן אבל סה"כ הנזק גדול. חוק הפיקוח על עסקי ביטוח – קרטל של תיאום מחירים. חוק ההגבלים העסקיים – מונע מונופולים. חוק למניעת מפגעים סביבתיים – אכיפת מניעת מטרדים ומפגעים שפוגעים בקבוצה גדולה. סעיפים 215-208ל-חוק החברות. כאשר מגישים תביעה ייצוגית ,אמורים לעבור 2שלבים ( :בשונה מתביעה אישית) .5בשלב הראשון – ביהמ"ש מכשיר אותי לתובע ייצוגי. .2בשלב השני – מוכיחים את התביעה כמו כל תביעה אישית. למה צריך להכשיר תובע ? אנו לא באים בשם עצמנו ,אלא גם בשם אחרים ,שההכרעה יכולה להשפיע עליהם .מדובר ב-מעשה בית דין. חלק מהקבוצה גם לא חייבת לדעת על התביעה ושהיא כוללת אותם. אם לא אישרו את התובע – יכול לבוא כל תובע אחר ולנסות להיות תובע ייצוגי חדש. זה לא סוגר את הדלת בפני התביעה ,אלא רק מצריך ייצוג שונה. מדוע נעשה הסדר שכזה ב-חוק החברות ? בעבר ,הגישו תביעה לפי חוק ניירות ערך .למה הוסיפו את הסעיפים לחוק ? יש 2שיקולים : .5האם ניתן להגיש תביעות ייצוגיות גם מכוח עילות שב-פקודת החברות (אז) ? לא. .2חוק ניירות ערך מטפל רק בחברות בורסאיות ולא בפרטיות .חוק החברות מטפל בכל סוגי החברות.
תובענה ייצוגית
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
51 5
נזכיר – יש 2שלבים : .5שלב מקדים – בודקים אם המייצג /התובע הייצוגי יכול להיות תובע בתביעה ייצוגית ואם יש צורך להוסיף דברים. .2תביעה רגילה לפי כל הכללים. מהם מבחני הסף כדי לכשיר את התביעה ואת התובע הייצוגי ? .5האם יסודות עילת התביעה מתקיימות לכאורה .מצד אחד לא רוצים לפתוח תביעות טורדניות. מצד שני ,מבקשים רק ראיות לכאורה כי אח"כ כבר בודקים לעומק את התביעה. דוגמא : עילת התביעה היא – פרט מטעה. חברה פרסמה דוחות שקריים וקונים קנו מניות .יום למחרת התגלתה הרמייה והמניה צנחה. ביהמ"ש רואה שיש ראיות לכאורה לפי – עיתונים ודוחות .לכאורה יש עילת תביעה. בשלב השני – יכול להיות שיגלו ש-הירידה בערך המניות היא לא בגלל זה .או שקניתי מניות עוד לפני הפרסום. השלב הראשון דורש רק ראיות לכאורה – שאם הן כן יימצאו נכונות אז יש לתביעה בסיס. .2האם שאלות משותפות לכל חברי הקבוצה נמצאות גם במישור העובדתי וגם במישור המשפטי. לא רוצים פילוג של שלבי ההוכחה .או שהטענות שונות .רוצים אחידות. דוגמא : אנשים שונים טוענים בגלל דוחות מתאריכים שונים .אנשים אחדים טוענים שזה הפרת חובת אמונים ואחרים טוענים שזה הרמת מסך. .3האם ראוי שהתביעה המסוימת הזאת תנוהל בדרך של תביעה ייצוגית. דוגמא : 3אנשים זה לא תביעה ייצוגית. כשהתביעה היא נגד חברות ציבוריות – ניתן להקיש מ-חוק ניירות ערך" .ציבור" הוא – 31 איש ומעלה .בחברה פרטית אין מספר. .3זהות התובע הייצוגי .האם הוא יכול לנהל באון ייצוגי וראוי את התביעה .הוא מדבר בשם כולם. אינטרסים אישיים .אחרי שהוא יזכה או יפסיד – אחרים לא יוכלו לתבוע .הוא יוצר השתק לאותה תביעה בשביל כל השאר. .1מבחן תום הלב .מה המניע העיקרי לתביעה .כסף יכול להיות מניע. דוגמא : ניסיון לסגור חשבון .נקמנות. הגורם הדומיננטי צריך להיות עילת התביעה. בודקים – תום לב סובייקטיבי .מה הגורם של התובע עצמו להגיש את התביעה. אם לא עמדתי בתנאים – מוחקים את התביעה .אין "מעשה בית דין" .מחר יכול לבוא אדם אחר ולהגיש את אותה תביעה ייצוגית .זו החלטה לגבי אותו אדם ספציפית. אותו אדם שלא התקבל כתובע ייצוגי יכול להגיש תביעה פרטית. התובע הייצוגי חייב להיות חלק מהקבוצה שנפגעה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
51 2
()0225
אם עוברים בשלום את השלב הראשון – ההכשרה של התביעה. יש שלב ביניים – ביהמ"ש מגדיר את הקבוצה. דוגמא : כל מי שהחזיק מניות של חברה Xבמועד .Y למה הגדירו את הקבוצה ? יש לפרסם את ההגדרה ב 2-עיתונים יומיים כדי שכול הקבוצה תוכל לדעת עליה. למה לפרסם ? כדי לאפשר לכל מי ששייך לקבוצה להודיע בכתב תוך 52יום מיום הפרסום ,אם הוא לא מעוניין להיות חלק מהקבוצה .אם לא הודיע – ברירת מחדל שהוא חלק מהתביעה. למה זה שלב ביניים לפני התביעה עצמה ? כי אולי כולם לא ירצו להיות בתביעה .אולי אין תביעה כלל. למה זה קורה לפני התביעה עצמה ? כי אולי יהיו אנשים שיחכו עד לסוף הדיון ואז יראו אם כדאי להצטרף או לא .זה דרך למניפולציה .כל אחד צריך לקבוע כבר בהתחלה אם הוא בפנים או בחוץ. אם התביעה הייצוגית כושלת ,אדם היה יכול לצאת בסוף ולנסות לתבוע לבד. למה המחוקק הולך על דרך השלילה ? בד"כ לא קובעים על אדם להיות תובע בעל כורחו .ברירת מחדל שאתה חלק מהקבוצה. כי אין לאדם מה להפסיד .או שהתביעה מצליחה והוא מרוויח או שהתביעה מפסידה והוא לא מקבל כלום .בכל מקרה הוא לא מפסיד. נקודת המוצא היא – שהאדם הפרטי לא היה תובע כי לגביו הנזק קטן .לכן ,יש הנחה שהקבוצה כן רוצה לתבוע ,ואם מישהו רוצה לצאת אז הוא ייתן הודעה .ההנחה היא שרוצים לתבוע אבל לבד לא יעשו את זה. לרוב – מי שלא רוצה זה מי שיש לו אינטרס עם החברה הפוגעת. מי שלא רוצה להשתתף גם לא יתבע באופן פרטי אז הוא לא ייפגע מההחלטה בתביעה הייצוגית (שמשתיקה את כולם). שלב התביעה – תובעים באופן רגיל. תמריצים לתביעה ייצוגית : יש מצב בו כל אדם נפגע קצת (לפעמים עד כדי )₪ 12ולא רוצה להגיש תביעה לבד .אבל ,במבט כולל כן רוצים שיתבעו ולכן יש לעודד אחד שיתבע בשם כולם סכום גדול כולל. המעודד צריך לתת מוטיבציה לאנשים כדי שיגישו תביעות כאלו. המחוקק מסדיר 2תמריצים להגשת תביעה : .5הוצאות – יש אפשרות להמתין לסוף ההליך (פסק הדין) .אבל יש בעיה כי רק בסוף אתה מברר ולפעמים מבין שהוצאת יותר במהלך המשפט מאשר קיבלת. במהלך המשפט אני קורה למומחה וכו'. לכן ,יש עוד הוצאות שניתן לבקש בתחילת ההליך – באמצעות הרשות לניירות ערך. לרשות יש תנאים למימון מראש : .5התביעה היא נגד חברה ציבורית .לרשות יש סמכויות לאכוף הוראות חוק נגד חברות בורסאיות בלבד. .2אם יש סיכוי סביר שאעבור את שלב ההכשר. .3אם יש עניין ציבורי בהגשת התביעה. בהתקיים 2התנאים – הרשות לניירות ערך רשאית לממן הוצאות מראש .אם ייפסקו בסוף הוצאות משפט ,הם יוחזרו לרשות. .2גמול אישי – ביהמ"ש רשאי לתת לתובע גמול אישי מהסכום שייפסק .הסכום גבוה יותר מהסכום שמגיע לו בגין הנזק האישי שלו.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
51 3
ביהמ"ש רשאי לתת הוצאות גם אם זוכים וגם אם מפסידים .אבל ,אם הוא ייתן הוצאות גדולות כשמפסידים – זה יכול להיות מדרון חלקלק לאנשים להגיש הרבה תביעות ייצוגיות כי בכל מקרה הוצאותיהם מכוסות .יש לאזן בין המדרון החלקלק לבין הרצון להגיש תביעות ייצוגיות. הסתלקות מתביעה ייצוגית – התובע רוצה לחזור בו מהתביעה או שהוא הגיע לפשרה. בתביעה אישית ,ביהמ"ש לא מתערב בהסכם אלא מאשר. בתביעה ייצוגית זה לא כך !!! .ביהמ"ש בודק לעומק מה גרם למחיקת התביעה .יש חשש שהתובע עצמו קיבל שוחד או כסף לסתימת פיות ואז ,כל שאר משתתפים בתביעה מושתקים כי יוצא הסדר שמקבל תוקף של פס"ד. כך ניתן ליצור הסדר עם פיצויים מוקטנים ,וחוץ מזה גם "פיצוי" גדול לתובע ,ואז חותמים על הסדר שמקבל תוקף מביהמ"ש ,וכל שאר הנפגעים מושתקים ויש להם רק פיצויים קטנים. יכול להיות שההסדר קובע ש-רוב הכסף מההסדר ילך לתובע ורק חלק קטן לשאר. ביהמ"ש קבע – על התובע לפרסם את ההסדר ולתת זמן לכולם להביע התנגדות. ביהמ"ש עצמו רשאי לקבוע אם ההסכם הוגן ,ויכול שלא לקבל אותו או לדרוש בו שינויים. כך גם לגבי שכר טרחה של עו"ד – לא ניתן להגיע להסכם על שכר טרחה של עו"ד .ביהמ"ש קובע את שכר הטרחה .שוב יש ביקורת על פעילות העו"ד שמנסח ודן בהסדר. תביעה נגזרת סעיפים 030-219לחוק החברות. תביעה נגזרת זוהי תביעה ,ברוב המקרים ,מבקש בעל מניה או דירקטור את ביהמ"ש ,לאשר לו להגיש תביעה בשם החברה נגד צד ג'. עילת התביעה היא של החברה ,והיא מחליטה שלא לתבוע .בעל מניות או דירקטור רוצה אישור להגיש בעצמו תביעה בשם החברה. הבדלים בין תביעה ייצוגית לתביעה נגזרת : .5בתביעה ייצוגית -עלית התביעה היא של התובע .הוא ואחרים נפגעו. בתביעה נגזרת – עילת התביעה היא של החברה. .2בתביעה ייצוגית -הפיצוי שיינתן ילך לקבוצה התובעת. בתביעה נגזרת – הפיצוי ילך לחברה. .3תביעה ייצוגית -מוגשת נגד חברה. תביעה נגזרת – מוגשת היא בשם חברה נגד מישהו אחר. למה להסדיר תביעה נגזרת ? מה הבעיה עם מערכת החוקים הקיימת ? כי יכול להיות מצב ש-באסיפה הכללית יש רוב לקבוצה שלא רוצה להגיש תביעה ,והדירקטורים נשלטים ע"י האסיפה .או שהדירקטורים לא רוצים לתבוע אחד מהם מחשש שבעתיד יפטרו אותו או יתבעו אותו. דוגמא : דירקטור הפר אמונים לחברה .הבעיה – רוב חברי הדירקטוריון מכירים אחד את השני ולא רוצים לתבוע אחד מעצמם .מבחינת החברה – צריך לתבוע אותו ,אבל יש כאן נורמות פסולות ושיקולים פסולים. דוגמא : בעל שליטה פגע בחברה .אבל ,רוב הדירקטוריון יודע מי בוחר אותו ולכן לא תובע את בעל השליטה. לכן ,החוק מאפשר הגשת תביעות כאלה : דירקטור יחיד ,בד"כ דירקטור חיצוני שלא נבחר ע"י בעלי השליטה ,או בעל מניה שנמצא במיעוט ורואה שבעלי השליטה עושקים את החברה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
51 3
()0225
ההליך מחולק ל 2-שלבים בתוך התביעה : .5קודם כל מכשירים את התובע .2לאחר מכן דנים בתביעה. מהם התנאים להיות תובע בתביעה נגזרת ? יש בעיה כי – אדם רוצה לתבוע ולדבר בשם החברה. המחוקק קבע 3מבחנים מצטברים לכשרות תביעה נגזרת : .5האם התובע הנגזר מיצה את כל ההליכים מול החברה לפני שפנה לביהמ"ש. אולי החברה לא מודעת למה שקרה. .2בחינת עלית התביעה לכאורה .בודקים אם היא עומדת בתנאי הסף. .3תום לב .אולי היא רק כיסוי למעשי נקמה וחיסול חשבונות. אם התנאים מתקיימים – דנים בתביעה ככל תביעה. מהי המוטיבציה להגיש לתביעה ? הרי אם יזכו – הכול הולך לחברה .למה לי לתבוע ? בתביעה ייצוגית התובע היה חלק מהקהל התובע ועוד קיבל חלק נכבד מסכום התביעה. בתביעה נגזרת – יש 2תמריצים : .5הוצאות – אם עבר התובע את השלב הראשון (המבחנים לכשירותו) ,אז ביהמ"ש יכול לקבוע כבר בסוף השלב הראשון ש-החברה תשא בכל הוצאות המשפט. ביהמ"ש אומר לחברה – את היית צריכה להגיש את התביעה מלכתחילה .אם לא עשית זאת ומישהו אחר עשה זאת ,ועבר את השלב של כשירות – אז החברה תשלם על זה. .2תגמול אישי – חלק מהסכום הסופי שהחברה תקבל. חריג : במקרה של חלוקה אסורה ,מי שיוכל להגיש תביעה נגזרת יהיו – הנושים. הם עלולים להיפגע מהמקרה הזה. זה המקרה היחיד שבו עלול להיות מצב שבו – לא הדירקטורים או בעלי המניות ירצו להגיש תביעה. בעלי המניות נהנים מהדיבידנדים ,והדירקטורים הם אלו שחילקו את הדיבידנדים. יש מצב שבו המחוקק רוצה לתבוע אותם על הפעולה האסורה אבל אין מי שיתבע. הנושים הם אלה שייפגעו כי כרית הביטחון שלהם תיפגע. למה לא לתת לנושים זכות תביעה בשאר המקרים ? כי יש לבעלי המניות והדירקטורים אינטרס לתבוע. אנו רוצים להגביל את הנושים – יש להם בטוחות ושעבודים ,הם תמיד מקבלים כספם ללא קשר למצב החברה .אין להם כמעט סיכון .יש להשאיר את התביעות בידי בעלי השליטה.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
51 1
תרגיל – פירוקים והקפאת הליכים פירוקים פירוק זה סוף דרכו של תאגיד. החברה עוברת לסטאטוס חדש – חוק החברות לא חלות יותר. חוזרים ל-פקודת החברות (כמו שעבדים). פירוק -פעולות משפטיות שנועדו לסיים את הפעילות של החברה. כשחברה נכנסת לפירוק – יש להוסיף לשמה את התוספת " ..בפירוק". הבחנה בין פירוק ל-חיסול : פירוק – אותו חלון זמן שבו המפרק יעשה את כל הפעולות שנדרשות להביא ל-חדלותה של החברה. כשחברה נמצאת בפירוק יש לה עדין אישיות משפטית עצמאית נפרדת( .ניתן לתבוע את החברה בפירוק) המפרק מחליף את האורגנים של החברה. חיסול – האקט הסופי של הפירוק .המפרק פונה לרשם החברות ,מדווח על החזרת חובות וסיום נכסים , ולהודיע על חיסול החברה .מרגע זה – אין יותר אישיות משפטית נפרדת של החברה. מה ההבדל בין פירוק ל-כינוס ? כינוס – הליך נקודתי ממוקד מטעם נושה מסויים .כונס מתמנה מטעם נושה מסוים( .יש כל מיני כונסים – אנו מדברים רק על כונס מתוקף פקודת החברות). פירוק – קולקטיבי בשם כל הנושים .לסדר את הנושים ולהסדיר את החובות שלהם. דוגמא : נושה מובטח עם שעבוד קבוע על שולחן .הוא רוצה לממש את השעבוד .הנושה פונה לביהמ"ש ,ולבקש למנות כונס מטעמי .ביהמ"ש מאשר כונס (יכול להיות עו"ד) רק לעניין אותו נכס .הכונס מממש את הנכס ,משלם לי את שלי ,ואת העודף מחזיר לחברה. החברה ממשיכה להתקיים .האורגנים שלה ממשיכים לפעול .יש לחברה אישיות משפטית. לרוב ,הכינוס מגיע בשלב שהחברה לא משלמת לכמה נושים והיא עומדת למות .אז ,ביהמ"ש כבר ימנה מפרק אחד לכל הנושים. מה ההבדל בין פירוק ל-פשיטת רגל ? פירוק – לתאגידים פשיטת רגל – אדם פרטי. מחוקק קבע ב-סעיף 151לפקודת החברות – בשינויים המחוייבים ,ניתן לעשות פשיטת רגל כמו פירוק. ההסדר דומה. הקפאת הליכים מגישים בקשה לפירוק חברה .אם מקבלים צו פירוק .כעת ,החברה או בעל השליטה מאמינים שניתן להבריא את החברה. אותו בעל שליטה פונה לביהמ"ש ומבקש להקפיא הליכים = להקפיא את צו הפירוק. לביהמ"ש יש שיקול דעת – האם יש משהו בבקשה .אפשר לדרוש תוכנית הבראה. אם ביהמ"ש לא השתכנע – הוא לא מקפיא וצו הפירוק ממשיך.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
51 5
()0225
בעל השליטה או החברה מתכננים תוכנית מפורטת להבראה – פונים לנושים ומגיעים איתם להסדרים. פונים לבעלי המניות ובודקים על מה הם מוותרים .פונים לעובדים ומבקשים דחיית שכר או פיטורים חלקיים. פונים למשקיעים שישקיעו כסף חדש. כל צד יצטרך לאשר את ההסכם שלו עם החברה .לאחר ,חוזרים לביהמ"ש עם כל האישורים להסכמים. ביהמ"ש יבדוק את ההסכם – הוא לא מחויב לקבל אותו .ביהמ"ש יכול לדרוש שינויים. אם ביהמ"ש קיבל את ההסכם עם או בלי שינויים – הוא מוצאי צו הקפאה לצו הפירוק. ביהמ"ש יכול לכפות הסכם על נושה מסוים .אם טובת שאר הנושים זה – הבראה ,אז ייכפו הבראה. ביהמ"ש רשאי למנות אורגנים חלופיים או מנהל משגיח שידאג למימוש התוכנית. הערה : קל יותר להגמיש מישהו שכבר מושקע בחברה ,מאשר לבקש ממישהו מבחוץ שישקיע כסף חדש בחברה הכושלת. הערה : כינוס הוא הליך נקודתי .הוא לא מראה על כישלון או נפילת החברה .לכן ,בפירוק אין מה לדבר על הבראה לכל החברה. סוגי פירוק נזכיר 3סוגי פירוק .בפועל מפעילים בד"כ רק ב2- .5פירוק מרצון – נעשה מרצונם החופשי של בעלי המניות בחברה .אין התערבות של ביהמ"ש. .2פירוק על ידי ביהמ"ש – מי שמתחיל את ההליך זה ביהמ"ש .צד כלשהו פונה לביהמ"ש ומבקש התערבות. ביהמ"ש מפקח על ההליך – יש צד ג' שמפקח ומדווח לביהמ"ש. .3פירוק בפיקוח בימ"ש – ביהמ"ש עצמו מפקח על פירוק החברה .השופט הוא המפקח על הפירוק. המפקח הוא מטעם ביהמ"ש והעבודה צמודה עם ביהמ"ש. עילות לפירוק מרצון : .5המייסדים קבעו זמן החיים לחברה. לפעמים זה נובע מהוראות שעה או טעמי מיסוי. החברה טובה לי כל עוד היא נותנת לי עדיפות מיסויית .כשהוראת השעה בדבר מיסוי מסתיימת , אין לי טעם יותר בחברה. .2קביעת מטרה – מימשנו את המטרה ולכן אין עוד צורך בחברה. .3כאשר האורגים ובעלי המניות /שליטה מרגישים שהחברה עומדת לפני חדלות פירעון .רוצים לעצור את החברה מרצון עוד לפני חדלות הפירעון .לא רוצים להיכנס למצב של חדלות .זאת מחשש לתביעות עתידיות של החברה ושל האורגנים (מצג שווא). .3הטבת מס – חלוקת דיבידנד הוא – .21% בפקודת מס הכנסה הייתה בעבר הוראה בדבר דיבידנד של חברה בפירוק – .52% חברות אגרו רווחים ,נכנסו לפירוק מרצון (לא הייתה סיבה כלכלית – לחברה היו רווחים) , ורק אז חילקו דיבידנדים .הרפורמה של 2223טיפלה בזה. הטענה של הנישומים הייתה – שהדבר מוסדר ספציפית בחוק ,ולכן זה לא עסקה מלאכותית. היום – העלו את המס בפירוק ל .21%-אין כבר סיבה לפירוק.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
()0225
51 1
עילות לפנייה לביהמ"ש בבקשה לפירוק : .5אם החברה ,במשך שנה ומעלה ,לא הייתה בה פעילות עסקית .זוהי עילה טכנית. .2החברה קיבלה החלטה מרצון לפנות לביהמ"ש ולבקש פירוק. זה שונה מפירוק מרצון ללא פנייה לביהמ"ש. בפירוק מרצון ללא ביהמ"ש – החברה עדיין ברת פירעון .היא הייתה יכולה לעמוד בכל התחייבויותיה. אם חברה לא יכולה לעמוד בהתחייבויותיה – היא לא יכולה לבצע פירוק מרצון ללא פנייה לביהמ"ש .אי אפשר לנהל פירוק מרצון ללא ביהמ"ש כשאני לא יכול לפרוע התחייבויות. כשיש סימן לבעיות עם הנושים – ביהמ"ש חייב להתערב לטובתם .ביהמ"ש דואג לנושים כי בפירוק מרצון ללא בימ"ש – בעלי המניות מבצעים פירוק ויש חשש שהם לא ידאגו לנושים אלא רק לעצמם. יש אפשרות שבעלי המניות פעלו כשורה – הם גילו את הבעיה ומיד הודיעו לביהמ"ש .הם לא עשו זאת בזדון .אבל עד שהם גילו את המצב ,החברה כבר לא יכולה לפרוע את כל התחייבויותיה. .3חדלות פירעון – נושה מבקש פירוק. .3זה צודק ונכון לפרק את החברה .אם יש סכסוך משפחתי או עניין פנימי וזה פוגע בחברה. חדלות פירעון יש להוכיח 5מ 3-האפרשויות הבאות : .5חדלות פירעון מאזנית – לוקחים את מאזן הדוח הכספי של החברה = הון עצמי והתחייבויות , ומכמתים. אם מכמתים את כל ההון העצמי (עם היוון) ,ואת ההתחייבויות (עם היוון עתידי) ומגלים שיש לחברה יותר התחייבויות מאשר הון עצמי. בפועל – זה תיאורטי .לא כל הנושים באים באותו זמן ויש לפרוס חובות .קשה לחזות את העתיד. .2חדלות פירעון נזילותית – נושה של החברה טוען שיש לחברה חוב כספי כלפיו ( 1ש"ח ומעלה) .הנושה פנה לחברה לשלם והחברה לא נענתה/פרעה לפנייה תוך 25יום. זה סיבה לחדלות פירעון – לחברה אין כסף נזיל .אין לה יכולת לשלם לי בזמן. למה לאפשר חדלות על ? ₪ 1כי אם החברה לא מסוגלת לשלם 1שקלים על פני 25יום , המצב שלה באמת קשה. לביהמ"ש יש עדיין שיקול דעת לבדוק את המצב. .3פס"ד או צו שיפוטי נגד החברה – החברה לא יכולה לבצע את ההוראות. החברה הפרה צו שיפוטי – חדלות פירעון שיפוטית. כל אחת מהדרכים מספיקה לבקש פירוק בעליה של חדלות פירעון.
מועד תחילת הפירוק פירוק מרצון ללא ביהמ"ש – יום קבלת ההחלטה על פירוק .בעלי המניות מתאספים ומחליטים ברוב הנדרש על פירוק.
ד"ר הדרה בר-מור
דיני חברות
51 1
()0225
פירוק ע"י בימ"ש – יום הגשת הבקשה לביהמ"ש .לפעמים ,יש פער בין יום הגשת הבקשה עד לפעילות הראשונה של ביהמ"ש .תחולת הצו שניתן – רטרואקטיבית מהיום שהוגשה הבקשה. יכול להיות חודש של בעייתיות – החברה יכולה להגיש בקשה ואז לבצע פעולות להבריח נכסים. הזמן הזה קריטי בשביל הנושים. בזמן זה ניתן לבקש – מפרק זמני .יחד עם בקשת הפירוק מבקשים בקשה לסעד זמני של – מפרק זמני לתקופת הביניים. המפרק מוגבל – הוא צריך לשמור על נכסי החברה וניהול יומיומי של החברה בזמן הזה. אם ביהמ"ש דוחה את הבקשה – המפרק הזמני מסיים את תפקידו. אם ביהמ"ש מקבל את הבקשה – מתמנה מפרק קבוע שהוא גם "כונס הנכסים הרשמי". כונס הנכסים הרשמי (של המדינה) מקיים 2אסיפות – של הנושים ושל בעלי המניות. באסיפות שואלים – מי יהיה המפרק הקבוע שיפרק בפועל את החברה .אם יש סתירה בבחירה – ייתנו העדפה לנושים .הם ראשונים בפירוק וזריך לדאוג להם. פירוק ניתן לבקש מביהמ"ש גם במעמד צד אחד .לא רוצים שהחברה תדע ותעלים נכסים. המפרק הקבוע שנקבע מפרק את החברה ומודיע לביהמ"ש על הסיום. אם הפירוק מרצון ללא מבימ"ש – הסיום הוא בפנייה לרשם החברות על חיסול החברה. אם הפירוק הוא ע"י ביהמ"ש – הדיווח לביהמ"ש ,וצו החיסול ניתן ע"י ביהמ"ש .ביהמ"ש כבר ידווח לרשם. עובדי החברה – כשעובדים יודעים שהחברה נכנסת לפירוק ,הם רצו לברוח מהר ולחפש מקום אחר. הבעיה – אם עובד מתפטר מרצונו ,הוא לא יקבל פיצויי פיטורים .זה הרבה כסף .העובד רוצה שיפטרו אותו. העובד יודע על סיום החברה הקרוב ,אבל רוצה לשמור על הפיצויים. המחוקק פטר זאת ב-חוק פיצויי פיטורים – רואים ביום תחילת הפירוק כ-יום פיטוריי כל העובדים. העובדים יכולים לחפש עבודה אחרת ללא חשש לפיצויים.
ד"ר הדרה בר-מור