( Else * )
vessels
(28)
( Else * )
vessels
(27)
( Else * )
workshop.process
(26)
( Else * )
workshop.process
(25)
( Else * )
workshop.process
(24)
( Else ) workshop.process
(23)
( Else * )
workshop.process.stools
(22)
( Else * )
inspo.similar.materials
(21)
( Else * )
inspo.similar.materials
(20)
( Else * )
inspo.random
(19)
( Else * )
inspo.benjamin.hubert
(18)
( Else * )
inspo.hella.jongerius
(17)
( Else * )
inspo.hella.jongerius
(16)
( Else * )
inspo.matali.crasset
(15)
( Else * )
inspo.marije.vogelzang
(14)
( Else * )
inspo.marten.baas
(13)
( Else * )
inspo.jamie.hayon
(12)
( Else * )
inspo.jamie.hayon
(11)
) * ( Else
חיימה חיון - חיון יוצר בעבודותיו עולמות שלמים ומרתקים .עיקר ההשראה שהוא מספק לפרוייקט זה נובעת מדרכו הייחודית ליצור לעצמו זהות בדרך לא אגרסיבית .החל מפיגורינות שייצר ללדרו, עובר דרך אובייקטים מסוג תרנגול הנדנדה שייצר וכלה בעבודות החלל שהוא מבצע .בכולם מוטבע חותמו הברור של חיון ,המאפשר את זיהויו המיידי של היוצר עם היצירה .חיון נע בהתמדה בין ייצור תעשייתי רחב היקף לסדנאות קראפט קטנות מימדים ,הוא חוצה את הקווים פעם אחר פעם ומצליח לעשות זאת בהצלחה יתרה .חיון יצר לעצמו גוון קול חד ,ברור וקריא. אספקט זה ראוי להערצה בזמנים בהם סף הגירוי של האדם הממוצע גבוה למדי. מארטן באס - בפרוייקט הגמר שלו ,smoke ,הצליח באס במצע מינימאלי ליצר ריגוש בפריטים מוכרים ומזוהים מאוד .יש שיגדירו את הפרויקט שלו כהתחכמות ,אך זהו למעשה הדבר המרשים שבעבודתו .הביטחון של באס ביכולותיו כמעצב איפשר לו לפעול מתוך מחשבה ותובנה ולא מתוך שיקולי אגו .במגע מינימלי הוא יוצר מופעים חדשים באובייקטים באנאליים ומוכרים. הקלילות והנינוחות שבעשייתו של באס מורגשות באובייקטים וגישתו לעיצוב מרעננת ומעוררת השראה. מאראיה וואחלזנג - וואחלזנג הינה מעצבת תעשייתית בהכשרתה ,בוגרת איינדהובן ,העוסקת כיום בעיקר בעיצוב מזון .וואחלזנג עוסקת במקביל בניהול מסעדה ,עיצוב מזון וארגון ארוחת חווייתיות .עבודותיה כוללות מתיחת גבולות מרשימה .וואחלזנג המציאה נישה חדשה ,ייחודית לה ,תוך שהיא מתעלת את כישוריה ליצירת חוויה כוללת ,הפורצת את גבולות החוויה שניתן לספק באמצעות אובייקט .בארוחות הקונספט שוואחלזנג מייצרת ,היא יוצרת סביבה סוריאליסטית לחלוטין, תוך שמירה קפדנית ומרשימה על פרטי הפרטים .לדוגמא ,באחת הארוחות שעיצבה לדרוך דיזיין ,יצרה וואחלזנג מחיצה שחצצה בין ראשיהם של הסועדים ובין יתר גופם .בדרך זו יצרה וואחלזנג סיטואציה חווייתית חדשה עבור הסועדים .חוויה שספק אם מי מהם התנסה בה מעולם .הסועדים הסבירו שההפרדה בין הראש לגוף הפחיתה את רמת המודעות הגופנית העצמית ,הסירה את המגננות הראשוניות הקשורות בקיומה של מודעות זו ומשכך יצרה תחושת שחרור. ביצירה ,elseהמוצגת בפרויקט גמר זה ,קיימים קווים מקבילים לגישתה של וואחלזנג ובהם הרצון לספק חוויה חדשה ,שונה ואחרת וליצור פרספקטיבה משולשת חדשה בין המוכר, הנחווה והידוע לנו.
)(10
) * ( Else
בשלב הנוכחי של הפרוייקט נעשה שימוש במספר טכניקות עבודה והן היו אלו שהתוו את הדרך מתהליך היצור אל המוצר המוגמר .משמע הטכניקה לא נכפתה על האובייקטים אלא היא זו שהובילה אל עיצוב האובייקטים. האובייקטים הראשונים כללו סדרה של כלים המשדרים נאיביות צורנית ,הן בנראותם והן בטכניקת המידול .אובייקטים אלו נוצרו מתוך גוש ספוג ,אשר עבר גריעה ידנית .תהליך עבודה זה יצר לחומר טקסטורה סלעית אקספרסיבית ,המשקפת את מקצבי העבודה ומאפשרת לחוש באמצעותה את הפעולות שבוצעו על גבי הספוג בעזרת מראה עיינים בלבד. בשלבי העבודה המוקדמים אובייקטים אלו יצרו דיסוננס אצל הצופים האקראיים ,שכן מראם הסלעי התנגש עם חומריותם הספוגית-פלסטית .הדיסוננס בין החומר למראהו הוליד דיון באשר לצורך במעבר החומרי מספוג לפורצלן .לבסוף הוחלט שלמרות הערך הרב שיש לצורניות זו בנוכחות הספוגית לכשעצמה ,הרי שקיים ערך רב אף יותר במעבר החומרי מספוג לפורצלן ,מפני שבצורתו הפורצלנית עונה האובייקט על השאלה העומדת בבסיס פרויקט גמר זה והיא :מהי בעצם חומריות אותנטית? ההתמודדות עם השאלות העיצוביות אשר עלו במהלך יצור סדרת האובייקטים הראשונה )ה׳׳נאיבית׳׳( ,לצד המסקנות והלקחים שהופקו ,קידמו את תהליך המשך העבודה והקלו על יצור סדרות אובייקטים נוספות. בהמשך לסדרה ה׳׳נאיבית׳׳ נוצרה סדרת אובייקטים העשויים מתוך יריעה .סדרה זו ,שונה באופיה לחלוטין מן הסדרה הראשונה ,הולידה תהיה חדשה באשר לאסתטיקה המשטחית המדוברת .סדרת האובייקטים השנייה מדברת בשפה דומה מאוד לזו של האובייקטים המיוצרים בתבניות ,בעלי המשטחים החלקלקים – אותם אלו שהפרויקט מבקש להימנע מהם. בסדרה זו נוצרו הבדלים דקים יותר והחומריות מתבטאת דווקא בהשלכות צורניות .ניתן לשים לב להתנהגות החומר הרוויה במניירות ,הניכרות בפרט בתנועותיהם של האובייקטים .עוד ניתן לשים לב לפרטים שנוצרו באמצעות שימוש בטבעות ניטים ,המשוות מראה פרקטי/גס ומשמשות כקונטרה לעולם הקפיטונאז׳ המיופייף. בהמשך לשתי הסדרות )הראשונה והשנייה( נוצרו עוד מספר תתי-סדרות ,שיצורן נבע בעיקר מן הניסיון למתוח את גבולות הטכניקה .האובייקטים שיוצרו במסגרת זו עוסקים בבדיקות טקסטורליות של סוגי ניסורים ,מגוון סוגי הספגות וערבוב בין הטכניקות השונות.
)(9
) * ( Else
תהליך העיצוב החל בבחירת סוג האובייקטים. ההחלטה הראשונית הייתה ליצור סדרה של שרפרפים מפורצלן במבנה ספוגי .הבחירה בשרפרפים נבעה מן העובדה שהפורצלן במצבו הספוגי מאפשר ליצור אובייקטים קלים ,גדולים באופן יחסי ובעלי מאפיינים עיצוביים ייחודיים הכוללים תנועה אורגנית כמעט המוקפאת אל תוך החומר הקראמי )הליך אשר אינו מתאפשר בשימוש בספוג רגיל(. החיפוש הצורני התבטא בעיקר דרך מקטים .הקו הצורני החל בניסור קובייה .בקובייה בוצעו מניפולציות הכוללות חריצת חריצים והצמדה בעזרת תריזי עץ .בעזרת השימוש בטכניקת עבודה זו התקבלו פריטים בעלי מאפיינים צורניים רגישים ,אשר חשפו מחד גיסא את החומריות הראשונית של החומר )המצב הספוגי ,לפני השריפה( ומאידך יצרו ,לאחר השריפה ,אסתטיקה חדשה ומרגשת. במשך הוחלט לבחון מעבר לאובייקטים בקנה מידה של .1:1בחינת האפשרות העלתה מספר בעיות טכניות שפתרונן חייב יצור בקנה מידה תעשייתי ,נוכח הצורך בשימוש בתאי וואקום ובכימיקלים הדורשים קיום תנאי בטיחות מוקפדים ,מן הסוג אותו ניתן לקיים רק בתנאי מפעל. דרישות אלו לא אפשרו את מימוש הפרויקט במתכונת היצור האקדמית הקיימת ומשכך הוחלט להמעיט את העיסוק באובייקטים כשלעצמם ולהתמקד יותר בפרטים ,טקסטורות ומשטחים. במסגרת זו הוחלט להתמקד באובייקטים קטנים ,תוך שימת דגש על האיכויות החומריות והאפשרויות השונות שדרכי העבודה עם הספוג מציעות ופחות להתמקד באובייקט כאובייקט ובפונקציה המגדירה אותו.
)(8
) * ( Else
לצד ביצוע המחקר הטכנולוגי ,בוצע חיפוש אינטנסיבי אחר פרויקטים דומים מבחינה חומרית. החיפוש העלה כי קיים מספר מצמוצם של מחקרים מעין אלו. בטכניון בישראל נערך מחקר העוסק בטבילת ספוגים באלומינה ושריפתם .על מנת לברר פרטים על מחקר זה ,שטרם הושלם ,ערכתי ביקור מתואם במחלקה לסיליקטים שבטכניון .בעת הביקור ליווה אותי מהנדס החומרים ,צבי כהן ,אשר מסר לי פרטים בדבר ניסיונו של המכון בפרוייקט זה ובאשר לפילטרים קראמיים המיוצרים בטכניקה של הקצפה. פרוייקט נוסף נעשה על ידי המעצב הנודע מרסל וונדרס .וונדרס יצר קערה מפורצלן במבנה ספוגי וואזה עשויה ספוג בשילוב עם יציקה לתבנית רגילה. פרויקט שלישי נוצר על ידי בוגר טרי של האקדמיה לעיצוב באיינדהובן ,המעצב דג׳ים ברגר. ברגר משתמש בפתיתי קלקר אותם הוא מערבב עם הפורצלן .בעת השריפה הפתיתים נשרפים ומשאירים חללים בתוך גוף הפורצלן .לאחר יצירת קשר עמו ,הזכיר ברגר עבודה נוספת של סטודנטית לעיצוב מוצר באקדמיה לעיצוב ומדעים במינכן )שאת שמה לא הצלחתי לאתר(. אותה סטודנטית התנסתה בהתפחת פורצלן לתוך תבנית ,אך שליטתה בצורות לא הייתה מספקת והאובייקטים נראו ראשוניים למדי.
)(7
) * ( Else
עם תום בצוע שלב המחקר החומרי החל שלב בחינת מגוון האפשרויות שפלטפורמת העבודה בספוג יכולה להציע .לאחר מספר רב של התנסויות הוחלט להתמקד בטכניקות אשר סיפקו אפשרויות עיצוביות עשירות ביותר ובכלל כך: • • • •
התפחת הפורצלן לתוך תבנית פלסטיק; מידול בספוג באופן ידני -גריעה ,תפירה וכדומה; דחיסה -יצירת פאטרן בעזרת דחיסת חלק מהספוג; תבניות מספוג.
למבנה הספוגי שנוצר שלל יתרונות וההמרה של המבניות הספוגית אל תוך החומר הקראמי יצרה ״פורצלן ספוגי״ -חומר חדשני העמיד בפגעי הזמן ומזג האוויר ולו מגוון יתרונות נוספים ובהם: ייצור אובייקטים קלילים; • חיסכון בחומר )יצירת נפח גדול תוך שימוש במעט חומר(; • חומר אשר בשימוש תעשייתי יוכל לשמש כמבודד מחום קור ורעש; • שקיפות גם בעוביים של 3-2סנטימטר )בניגוד לפורצלן ביציקה אשר מייצר שקיפות רק כאשר עוביו לא עולה על 4מ״מ(.
)(6
) * ( Else
תהליך העבודה החל בבחירת טכניקת המודלים הנשרפים .במסגרת זו בוצע מחקר חומרי מקיף ,אשר כלל שימוש במגוון חומרי גלם ובהם :נייר ,בדים ,צמר-גפן ,צמר-פלדה ,פופקורן ועוד. הבדיקות אשר נערכו בספוגים חשפו פוטנציאל ליצירת שפה חומרית חדשה .השימוש בספוג ,כחומר גלם ,אפשר להגיע לרמות טקסטורליות שונות ,מגוונות ומעניינות יותר ,תוך יצירת טווח צורני אין סופי ומשתנה .כמו כן אפשר השימוש בספוג תהליך יצירה החופשי מן המגבלות המאפיינות את טכניקת היצור בתבניות ,כגון :זוויות חליצה ,משפכים וקווי תפר. שלבי העבודה: בשלב ראשון הורכב מתכון ייחודי לפורצלן המתאים לדרישות הטכניקה המיושמת .לשם כך נערך מחקר טכנולוגי ארוך ומקיף אשר בחן סוגי מתיכים ,סוגי שריפות ,גרפים ,חומרי הטפחה ,חומרי הדבקה ועוד .מתוך כל אלו הותאם מתכון ספציפי לפורצלן אשר הצליח לעמוד בדרישותיו הייחודיות של הפרויקט ובכלל כך :עמידה בלחצים המבניים בזמן השריפה ולפניה; שמירה על הצורות הרצויות ומניעת התעוותות בלתי סבירה; ומידת ההתפוררות של החומר לאחר שריפה .יצוין כי במסגרת זו נעשתה בחירה מכוונת במתכון אשר סיפק חוזק בסיסי בלבד לאובייקטים ,תוך הימנעות מיצירת חוזק מרבי וזאת מתוך מטרה להגן על ׳כנותם׳ של המשטחים הקראמיים ולשמור על הקונספט הראשוני המאפשר התייחסות לאותנטיות החומרית .האפשרות ליצור פורצלן חזק יותר ,אשר אינו מתפורר כלל, אמנם הייתה קיימת וברת השגה ,אך היא טמנה בחובה פשרה בנוגע למשטח עצמו אשר הופך בתהליך העבודה לאטום וזכוכיתי – מרקם אשר אינו עולה בקנה אחד עם מטרות הפרוייקט. במקביל למחקר החומרי-קראמי ,אשר ליווה את התהליך הטכנולוגי ,בוצע אף מחקר אקולוגי ,שמטרתו בחינת אפשרויות לצמצום הנזק הסביבתי הנגרם כתוצאה משריפת הפוליאוריטן )הספוג( במסגרת תהליך העבודה .מסקנות המחקר העלו כי לעת עתה קיימת עדיפות לשימוש בספוגים אשר אינם מכילים חומרים מעכבי בעירה .זאת ועוד ,מהלך המחקר הצביע אף על האפשרות כי השימוש בטכניקת הספוגים המוצגת בפרויקט זה עשויה להוות פתרון אקולוגי לזיהום הסביבתי הנגרם בתהליך העבודה המסורתי בתבניות גבס .בהתייעצות שנערכה עם מר צבי כהן ,מהנדס חומרים מן המכון לקרמיקה וסיליקטים בטכניון ,הובהר כי ניתן ליצור ״ספוג אקולוגי״ ,העונה לצרכי הטכניקה של הפרויקט ,מחומר טבעי אשר שריפתו איננה מזיקה לסביבה כלל .השימוש בטכניקת ׳׳הספוג האקולוגי׳׳ ,העולה במסגרת פרויקט זה ,מציגה אלטרנטיבה חשובה וחדשנית לטכניקת התבניות המסורתית ,אשר יוצרת זיהום סביבתי חמור ביותר הן בשלב ייצור הגבס והן בשלב סיום השימוש בתבנית וזריקתה לפח .להיבט האקולוגי חשיבות מיוחדת בפרט בתחומי מדינת ישראל ,שכן בישראל ,בניגוד למרבית מדינות אירופה, לא קיים מערך מחזור גבס מוסדר )בהעדר כדאיות כלכלית נוכח היקפה המצומצם של התעשייה בתחום זה בישראל( ומשכך מושלכות התבניות המשומשות או נקברות באדמה ,תוך גרימת נזק חמור לסביבה. יצוין עוד כי גם מקום בו קיים מערך מחזור מוסדר ,הרי שהליך המחזור עצמו דורש משאבים מזהמים בין אם בתהליכי ההובלה ,השימוש בחשמל ,אבק מזהם וכו׳ ומשכך קיימת עדיפות לתהליכי עבודה הנמנעים משימוש בתבניות הגבס ככלל .טכניקת השימוש ב׳׳ספוג האקולוגי׳׳ המוצגת בפרויקט זה מהווה על כן פתרון ייחודי ,הנושא עמו בשורה אקולוגית חדשה לתחום העיצוב הקרמי בישראל ובעולם.
)(5
) * ( Else
פרויקט גמר זה עוסק בחיפוש אחר זהות חומרית אותנטית. תהליך גיבוש הקונספט הראשוני לפרויקט העלה תהיות רבות באשר למידת ההיכרות של האדם מן הישוב עם החומר הקראמי הגולמי ותוצריו .נראה היה כי קיים פער בין התפיסה הרווחת אודות המגע והנראות הכמעט מובנים מאליהם של החומר הקראמי ובין היכרותי האישית עם החומר ומאפייניו. בניסיון לאתר את המקורות להיכרות הרווחת עם החומר נבחנו שיטות העבודה המקובלות ותוצריהן. שיטות העבודה המסורתיות ,אשר ליוו את התחום הקראמי משך שנים ,סימנו גבולות ברורים לחומר הקרמי ולצורתו ויצרו תופעות לוואי עיצוביות רבות .אחת מתופעות לוואי אלו קשורה בשימוש בטכניקת הבתבניות .השימוש המסורתי הרווח בטכניקת הבתבניות אפשר יצירת מוצרים בעלי סגנון ספציפי ונראות הגובלת בפלסטיקה .המראה שהתקבל במסגרת שיטות עבודה אלו הוא המראה הקרמי הסמי- פלסטי המוכר לכל .מראה זה ניתב את המוצר הקרמי אל תוך נישה צרה ,אשר אינה מאפשרת להביא לידי ביטוי את האותנטיות הקיימת בחומר הגלם הקראמי .אותנטיות המוכרת היטב למי שעוסק בתהליך היצירה עצמו. פרויקט גמר זה מבקש להציג חזון חדש בתחום העיצוב הקרמי. כל האובייקטים המוצגים בפרויקט " "Elseיוצרו בתהליך עבודה חדשני הכולל שילוב טכניקות השאולות מתחום הפיסול והכדרות )הקראפט( אל תוך עולם העיצוב הקראמי .במסגרת זו הוענקה התייחסות שונה ומגוונת לחומר הגלם הקראמי מבחינה חומרית ,צורנית וצבעונית ,תוך זניחת שיטות העבודה המסורתיות ויצירת אינטראקציה ישירה עם חומר הגלם הקראמי ובינו ובין חומרי גלם אחרים. היצירות שהתקבלו במסגרת תהליך העבודה החדשני מהוות תקדימים צורניים-משטחיים ,הנותנים ביטוי חדש ואותנטי לחומר הגלם הקרמי הלובש חיים חדשים-ישנים.
)(4
(3)
(Else * )